אילן-אוניברסיטת בר

צבא ארצות הברית במלחמת : בחינה היסטורית של יעילות צבאית במלחמה מוגבלת

8691-8691יטנאם בשנים וי

איתי וולר

עבודה זו מוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת תואר מוסמך

אילן-במחלקה להיסטוריה כללית של אוניברסיטת בר

ע"תש רמת גן

עבודה זו נעשתה בהדרכתו של דוקטור טל טובי

.אילן-מן המחלקה להיסטוריה כללית של אוניברסיטת בר

תוכן העניינים:

ד -א עברי קצירת

6 - 1 מבוא

:8699-8691התפתחות המחשבה על מלחמה מוגבלת בארצות הברית בשנים - פרק ראשון

10 - 7 תיאוריה ראשונה של מלחמה מוגבלת

12 - 10 הניסיון הראשון במלחמה מוגבלת –ת קוריאה מלחמ

16 - 12 1960-1954אפקט קוריאה והתגובה המאסיבית

18 - 16 1966-1960מה מוגבלת שיא עידן המחשבה על מלח

19 - 18 העקרונות האסטרטגיים העולים מן המחשבה על מלחמה מוגבלתסיכום

הצבאית האמריקאית השפעת התיאוריות של המלחמה המוגבלת על האסטרטגיה -פרק שני

:בוייטנאם

21 - 20ים האמריקאים וזירת דרום וייטנאם הממשל -הקדמה

26 - 21 ניסיון ראשון בעיצוב דוקטרינת מלחמה גמישה –ממשל קנדי

33 - 27 מלחמה מוגבלת ללא אסטרטגיה צבאית –ונסון 'משל גמ

:הקרב שעיצב את אסטרטגית ההתשה בוייטנאם - 8699המערכה ביא דראנג -פרק שלישי

37 - 34 רקע לאסטרטגית הלחימה היבשתית בוייטנאם

40 - 38 של אסטרטגית ההתשה תחילתה –שנת בריגדת האש

43 - 41 המערכה הצבאית ביא דראנג

49 - 44 ההשפעה האסטרטגית של המערכה ביא דראנג

53 - 50 ההשפעה הטקטית של המערכה ביא דראנג

:8691-8699 –שיא אסטרטגית ההתשה בוייטנאם -רביעי פרק

58 - 54 1966זירת הלוחמה היבשתית בדרום וייטנאם בשנת

65 - 58 אסטרטגיה של טקטיקות -חפש והשמד

67 - 65 1967כה במשולש הברזל בשנת שיא אסטרטגית ההתשה במער

70 - 67 במשולש הברזל מבצע סידר פולס

72 - 70 תוצאות מבצע סידר פולס

75 - 72 זירת דרום וייטנאם השלכות המבצעים הרב חטיבתיים על

78 - 75 1968ינואר מתקפת הטט, קריסתה של אסטרטגית ההתשה

85 - 79 סיכום

90 - 86 ביבליוגרפיה ומקורות

92 - 91 קיצורים – 8נספח

i - vii תקציר באנגלית

א

תקציר:

צבא ארצות הברית : נושא מחקר זה הוא בחינה היסטורית של יעילות צבאית במלחמה מוגבלת

.1968-1964במלחמת וייטנאם בשנים

ת מלחמת וייטנאם הייתה המלחמה הארוכה והשנויה ביותר במחלוקת בה הייתה מעורבת ארצו

. מאות מחקרים היסטוריים נכתבו על המלחמה האמריקאית בוייטנאם. הברית במאה העשרים

מחקרים אלו מנסים לשפוך אור על תהליכי קבלת ההחלטות של הממשלים השונים בשנים שקדמו

מחקר . ובסיבות המדיניות והצבאיות שהובילו להתערבות האמריקאית הישירה במלחמה, למלחמה

אלא במימדים הצבאיים ומתמקדת באסטרטגית , מדים הפוליטיים של המלחמהזה אינו עוסק במי

ונחלק , המחקר הצבאי על המלחמה בוייטנאם הוא רחב וענף. הלחימה של צבא היבשה האמריקאי

לרוב לשתי אסכולות יריבות שעיקר המחלוקת ביניהן הוא בשאלת הדרך הנכונה לניהול המלחמה

הנחת היסוד . בוויכוח המחקרי בהן עוסקות שתי אסכולות אלו מחקר זה לא נוטל חלק. בוייטנאם

. היא כי יש לבחון את מלחמת וייטנאם במסגרת התיאורטית של המלחמה המוגבלת

ארצות הברית ניהלה בוייטנאם מלחמה מוגבלת בשנים בהן נמנעו המעצמות מניהול מלחמה

ביעדים ובאמצעים בזירת , מריקאים במטרותונסון הגביל את כוחות הצבא הא'ממשל ג. ישירה ביניהן

מסיבה זו מתמקד המחקר בניתוח אסטרטגית הלחימה של צבא היבשה . הלחימה הדרום וייטנאמית

באה במטרה 1968-1964הבחירה בשנים . האמריקאי במסגרת התיאורטית של המלחמה המוגבלת

צבא האמריקאים בדרום לבחון את השנים בהן פיקד הגנרל וויליאם ווסטמורלנד על כוחות ה

, הגנרל ווסטמורלנד היה זה אשר עיצב את אסטרטגית הלחימה היבשתית האמריקאית. וייטנאם

. וניהל את הלחימה בשנים בהן נטלו על עצמם האמריקאים את נטל הלחימה העיקרי בוייטנאם

הן . שאלות המחקר בעבודה הוגדרו במטרה להבין את מלחמת וייטנאם כמלחמה מוגבלת

, מתמקדות בהשפעת התיאוריות של המלחמה המוגבלת על עיצוב אסטרטגית הלחימה בוייטנאם

:שאלות המחקר הן. ובאסטרטגית הלחימה היבשתית כפועל יוצא של תיאוריות אלו

כיצד השפיעו תיאוריות המלחמה המוגבלת על עיצוב אסטרטגית הלחימה היבשתית .1

?1968-1964בוייטנאם בשנים

ית הלחימה היבשתית של הגנרל ווסטמורלנד עוצבה באופן שיאפשר לנהל האם אסטרטג .2

?מלחמה מוגבלת יעילה כנגד שני אויבים שונים בזירת דרום וייטנאם

ב

ביסוד המחקר עומד ניתוח של התפתחות המחשבה על המלחמה המוגבלת בארצות הברית בשנים

המחקר . אמריקאית הישירה במלחמהשבין סיום מלחמת העולם השנייה ובין תחילת המעורבות ה

ועקרונות היסוד עליהם עמדו , תיאורטי על המלחמה המוגבלת הושפע רבות מן המלחמה הקרה

התיאורטיקנים כוונו בעיקר למניעת מלחמת מעצמות טוטאלית בה יעשה אלו שימוש בארסנל

להתפתחות המחקר מצביע על מלחמת קוריאה כזרז המשמעותי ביותר . האטומי העומד לרשותן

בהיותה המלחמה המוגבלת המשמעותית הראשונה אותה ניהלה ארצות הברית במאה , התיאוריות

עקרונות היסוד העולים מן המחקר התיאורטי מצביעים על חשיבות שמירת האמינות של . העשרים

תוך שמירה על מימד ההרתעה שלא באמצעות , ארצות הברית כמגנת העולם החופשי במלחמה הקרה

עקרונות אלו הובילו לפיתוח תורות לחימה שבסיסן הגבלת . בשימוש מאסיבי בנשק אטומיאיום

.מימדי הלחימה הן ביעדים והן ובאמצעים

, התפתחות המחשבה התיאורטית על המלחמה המוגבלת לא נשארה בגבולות המחקריים בלבד

. בשנות המלחמה הקרהועל המדיניות האמריקאית , הייתה לה השפעה עמוקה על מקבלי ההחלטות

המחקר בוחן את ההשפעות של תיאוריות המלחמה המוגבלת על המדיניות האמריקאית בממשלים

המחקר בוחן את מדיניות הנשיא קנדי כנשיא האמריקאי . ונסון'קנדי וג, של הנשיאים אייזנהאואר

פיסה זו היה ת. הראשון שניסה להפוך את התיאוריות על מלחמה מוגבלת לדוקטרינה צבאית ישימה

חלק ממדיניות החוץ של הנשיא קנדי ששאף לחזק את מדיניות ההכלה האמריקאית כנגד האיום

קנדי תפס את האיום הקומוניסטי על ממשלת דרום וייטנאם כמקרה בוחן . הקומוניסטי בעולם

ושאף לעצב דוקטרינה צבאית גמישה שתאפשר לארצות הברית , מובהק למדיניות החוץ שלו

היה זה אשר הכניס את הצבא , ונסון'הנשיא ג, מחליפו של קנדי. עם איומים מסוג זהלהתמודד

ניתוח השפעת התיאוריות של המלחמה המוגבלת עליו מהווה . האמריקאי לוייטנאם ופתח במלחמה

ונסון לא עיצב מדיניות אמריקאית 'ג. את הבסיס להבנת אסטרטגית הלחימה האמריקאית בוייטנאם

בעוד שהוא קבע כי . את העקרונות העולים מן התיאוריות על המלחמה המוגבלתבוייטנאם שתאמה

כשל הוא בהבנה ובהגדרת יעדים מדיניים מוגבלים וקביעת מטרות צבאיות , המלחמה תהיה מוגבלת

.מוגבלות

ההגבלות . ונסון בזירת דרום וייטנאם ללא עוררין'הגנרל ווסטמורלנד קיבל את הגבלות הנשיא ג

מקור . ואיסור על שימוש בנשק אטומי, לאוס וקמבודיה, איסור על לחימה בשטחי צפון וייטנאםכללו

ג

תפיסה .ונסון בהתערבות סינית במלחמה בדומה למלחמת קוריאה'הגבלות אלו בחשש ממשל ג

מדינית זו הביאה את הגנרל ווסטמורלנד לעצב אסטרטגית התשה כנגד הכוחות הקומוניסטים בדרום

הטכנולוגית והכלכלית של ארצות הברית אל , וסטמורלנד טען כי הטלת עוצמתה הצבאיתו. וייטנאם

כקצין אשר צבר את ניסיונו . זירת הלחימה הדרום וייטנאמית תביא למיגור האויב הקומוניסטי

שם הוא ביטחון מלא בעוצמתה , העיקרי בזירה האירופית של מלחמת העולם השנייה

בחינת האסטרטגיה של ווסטמורלנד מובילה למערכה . מריקאיתהקונבנציונאלית של המעצמה הא

המערכה ביא דראנג שכנעה . כמקור ההשפעה הצבאית העיקרית 1965הצבאית ביא דראנג באוקטובר

ויכולת ניידות כוחות חסרת תקדים , את ווסטמורלנד וקציניו כי עוצמת האש האמריקאית העדיפה

מבצעי חפש והשמד נקבעו . קונג והן את צבא צפון וייטנאם-יכריעו הן כוחות הוויט, בעזרת מסוקים

כאשר איתור והשמדה של יחידות האויב הייתה , ככלי הטקטי העיקרי באסטרטגית ההתשה

על פי ווסטמורלנד ניהול מבצעים מרובים באופן רצוף יביאו למיצוי העוצמה . הטקטיקה המועדפת

.האמריקאית בשדה הקרב הוייטנאמי

בניין . היו שנות השיא של אסטרטגית ההתשה האמריקאית בדרום וייטנאם 1967-1966השנים

הביא את מפקדת הסיוע לקבוע כי היא תאופיין , ונמשך בשנה זו 1965הכוח האמריקאי שהחל בשנת

המטרה המחקרית . במבצעי חפש והשמד מתגלגלים שמטרתם הפעלת לחץ רצוף על יחידות האויב

. מבצעית בכלל הזירה הדרום וייטנאמית במסגרת אסטרטגית ההתשההיא לבחון את יעילות ה

הביקורת העיקרית כלפי מבצעים אלו היא כי האמריקאים הניחו חשיבות רבה מדי על טקטיקה

המבצעים הרבים לא . והזניחו את המסגרת האסטרטגית של המלחמה המוגבלת, בזירת הקרב

ופן ברור את המטרות הצבאיות ואת התחברו לאסטרטגיה שלמה שבה האמצעים משרתים בא

.והעלו כשלים מבצעיים שהעידו על בעיות באסטרטגיה של ווסטמורלנד. היעדים המדיניים

עמדה להיות שנת 1967, היו רק שלב ביניים באסטרטגית ההתשה 1966 -מבצעי חפש והשמד ב

אי את מבצעי הענק בשנה זו הוציאה לפועל מפקדת הסיוע האמריק. השיא של אסטרטגית ההתשה

מפקדת הסיוע ראתה . הרב חטיבתיים במטרה להנחית על האויב הקומוניסטי מהלומת ניצחון מכרעת

את שיאה של אסטרטגית , בהפעלת מירב עוצמתם של הכוחות האמריקאים בוייטנאם במבצעי ענק

הלחימה מבצע סידר פולס באזור, המחקר בוחן את המבצע המשמעותי ביותר של מערכה זו. ההתשה

C במבצע הגדול ביותר במלחמה עד . 1967במרכזה של דרום וייטנאם שהופעל במחצית הראשונה של

ד

קונג -אז תכננה מפקדת הסיוע להוציא לפועל מבצע חפש והשמד בקנה מידה כזה שיוציא את הוויט

ן את ניתוח המערכה ותוצאותיה באים לבחו. משיווי משקל ויפגע ביכולת הלחימה שלו באופן אנוש

את השפעתו על הכוחות , יעילותה של אסטרטגית ההתשה בשנות השיא של הלחימה בוייטנאם

.ועל המסגרת האסטרטגית של המלחמה בזירת וייטנאם הרחבה, הקומוניסטים

הביאה לקריסתה של אסטרטגית ההתשה של 1968קונג בינואר -מתקפת הטט של הוויט

קונג אולם היא -ם הביאו בסופו של דבר לקריסתו של הוויטהמתקפה הכלל ארצית אמנ. ווסטמורלנד

שנות הלחימה בהן הטילו האמריקאים , הוכיחה את כשלון האסטרטגית הלחימה האמריקאית

עוצמה חסרת תקדים בזירת דרום וייטנאם לא פגעו ביכולת הארגון לתכנן ולהוציא לפועל מתקפה

ונסון ובפיקוד הצבא כי 'ת בה הבינו בממשל גהייתה זו נקודת הזמן ההיסטורי. בקנה מידה ארצי

.אסטרטגית ההתשה כשלה מלהשיג את המטרות הרצויות

ונסון 'ומתמקדות במדיניות ממשל ג, המסקנות העיקריות בעבודה חוזרות לשאלות המחקר

המסקנה הראשונה היא כי בכל הנוגע למלחמה . ובאסטרטגית ההתשה של הגנרל ווסטמורלנד

ונסון ועוזריו הבכירים מן העקרונות התיאורטיים של המלחמה 'תעלמו הנשיא גה, בוייטנאם

ונסון כשל בהבנת העיקרון הבסיסי הקובע כי יש להגדיר יעדים מדיניים ברורים 'ממשל ג. המוגבלת

ממשל . יעדים מהם ניתן לגזור מטרות צבאיות ולעצב אסטרטגית לחימה מוגבלת, ומוגבלים במלחמה

ובהגבלת גיאוגרפית של זירת הלחימה תוך זניחת , איסור על שימוש בנשק אטומיונסון התמקד ב'ג

. המסקנה השנייה נוגעת לאסטרטגית ההתשה של ווסטמורלנד. העקרונות המרכזיים של התיאוריות

אולם האסטרטגיה שעיצב לא התייחסה , אמנם לא הוגדרו ווסטמורלנד יעדים ומטרות ברורים

קונג וצבא צפון -כוחות הוויט, ים שני אויבים שונים באופן מהותילעובדה שעל וייטנאם מאיימ

ומייחודה של זירת הלחימה המוגבלת חסרת , האסטרטגיה התעלמה גם מאופי האויב. וייטנאם

שבסופו של דבר לא , ובחרה להתמקד בעליונות הקונבנציונאלית של הצבא האמריקאי, החזיתות

. ייטנאם את האיום הקומוניסטיולהסיר מעל דרום ו, הצליח להשיג הכרעה

1

:מבוא

דימויה של מלחמת וייטנאם היא כאחת המלחמות השנויות במחלוקת בה לקחה חלק ארצות הברית

ארצות הברית התערבה בסכסוך בוייטנאם באופן מלא בהחלטה נשיאותית ובתמיכת . במאה העשרים

זו הפעם השנייה מאז סיום מלחמת העולם הייתה. מבלי להכריז על מלחמה, 1964 -הקונגרס ב

השנייה בה נשלחו כוחות הצבא האמריקאי להתערב בסכסוך במזרח אסיה מבלי להכריז על מלחמה

מבלי להביא להכרעה צבאית , השנים הארוכות בהן נלחם הצבא האמריקאי בוייטנאם. באופן רשמי

ריקאי את נחיצותה של המלחמה וחוסר היכולת של הממשל בוושינגטון להסביר לעם האמ, ברורה

וחוסר לגיטימיות כלפי המאמץ הצבאי בקרב חלקים נרחבים מאזרחי , הביאו לאווירה של מרי אזרחי

הסיבות להתערבות במלחמת וייטנאם נצרבו בתודעה האמריקאית כשנויות . האומה האמריקאית

ונסון 'די הנשיא גואופן ניהול המלחמה על י, אולם גם תהליכי קבלת ההחלטות בה, במחלוקת

, באמצעי התקשורת למיניהם, והפיקוד הצבאי הבכיר סבלו מביקורת קשה בציבור האמריקאי

.ובאקדמיה

, ומקורו כבר בשנות המלחמה עצמה, המחקר על המלחמה האמריקאית בוייטנאם הוא רחב וענף

ו מאז הסיגה יותר משלושה עשורים עבר. במחצית השנייה של שנות השישים של המאה העשרים

ועדיין שואפים חוקרים רבים להבין , ארצות הברית את צבאה מוייטנאם ללא הישג צבאי משמעותי

למעצמה האמריקאית היו התחייבויות בינלאומיות . מה הוביל אותה להתערב בסכסוך בוייטנאם

סכן את והגנה על מדינה בעלת ערך אסטרטגי נמוך ושנוי במחלוקת כוייטנאם יכולה הייתה ל, רבות

עובדה זו הביאה למחקרים פוליטיים רבים העוסקים בפועלם של נשיאי ארצות . מעמדה הבינלאומי

זאת במטרה להבין , ונסון'הברית החל מאייזנהאואר ועד לנשיא המזוהה ביותר עם המלחמה לינדון ג

.את התהליכים הפוליטיים והמדיניים שהביאו למעורבות האמריקאית במלחמה

אלא במימדים הצבאיים של המעורבות , אינו עוסק במימדים הפוליטיים של המלחמה מחקר זה

, בתחום מחקר זה קיימים מאות מחקרים שנכתבו על ידי עיתונאים. האמריקאית בדרום וייטנאם

בתחום הצבאי נחלקים . וקציני צבא אשר חוו את המלחמה באופן אישי, חוקרים מן האקדמיה

שעיקר הוויכוח ביניהן הוא בשאלת הדרך הנכונה לניהול , קריותהחוקרים לשתי אסכולות עי

האסכולה הראשונה טוענת כי למעצמה האמריקאית היו כל האמצעים להביס . 1המלחמה בוייטנאם

1 .12' ע, (2006, הוצאת מערכות: אביב-תל)כמו לאכול מרק בסכין , טל טובי

2

וכי העוצמה הצבאית האמריקאית אינה ברת השוואה לזו , ואת צבא צפון וייטנאם, קונג-את הוויט

ביכולת , עליונות האמריקאית הבלתי מעורערת בעוצמת אשה. של הכוחות הקומוניסטים בוייטנאם

חיילים מצוידים במיטב הציוד הלוגיסטי וכלי נשק , ניידות כוחות על ידי שימוש נרחב במסוקים

היו אמורים להביא לניצחון צבאי אמריקאי בלתי , ועורף לוגיסטי כמעט בלתי מתכלה, מתקדמים

פנים אצבע מאשימה כלפי הדרגים הפוליטיים החוקרים המשתייכים לאסכולה זו מ. מעורער

ולא אפשרו לו לנצח , שבהיותם מחויבים לפעולות צבאיות מוגבלות כבלו את ידי הצבא, בוושינגטון

חלק מן החוקרים באסכולה זו מפנה גם אצבע מאשימה כלפי הפיקוד הצבאי הבכיר . בוייטנאם

, (Westmoreland)יליאם ווסטמורלנד הגנרל וו, ובעיקר כלפי מפקד הכוחות בוייטנאם, במלחמה

והתעקש , שבמחויבותו כלפי הדרגים הפוליטיים נמנע משימוש נכון בעוצמה הצבאית שעמדה לרשותו

. לנהל מלחמה עם ידיים כבולות

ושוב , האסכולה השנייה במחקר מפנה אצבע מאשימה באופן ישיר כלפי הפיקוד הצבאי הבכיר

טענתם היא . יותו מעצב אסטרטגית הלחימה היבשתית בדרום וייטנאםבה, בעיקר כלפי ווסטמורלנד

את המקורות לאסכולה זו ניתן למצוא . שהצבא האמריקאי נלחם את המלחמה הלא נכונה בוייטנאם

ובאופן מפתיע גם בקרב , כבר בשלבים המוקדמים של המעורבות האמריקאית הישירה בוייטנאם

, (Vann)ון פול וואן 'צבאיים בכירים דוגמת לוטננט קולונל גיועצים . קציני צבא ששירתו בוייטנאם

היו מבין האישים בולטים שטענו כי (Johnson)ונסון 'הגנרל הארולד ג, או ראש מטה צבא היבשה

הפעלת עוצמה קונבנציונאלית בדרום וייטנאם אינה האסטרטגיה הנכונה להבסת הכוחות

האמריקאי היה להילחם על פי תורת הלחימה נגד אסכולה זו טוענת כי על הצבא . הקומוניסטים

.(Pacification)ובו בזמן להתמקד בתוכניות להשכנת שלום , (Counterinsurgency)מרדנות

נקודת המוצא המחקרית בעבודה זו מקדימה את . מחקר זה אינו בא לשפוט בין שתי אסכולות אלו

, ם הייתה בראש ובראשונה מלחמה מוגבלתוהיא כי מלחמת וייטנא, המחלוקת המחקרית המתוארת

נוהלה במסגרת העקרונות התיאורטיים של המלחמה המוגבלת שהתפתחו ויושמו בחלקם , וככזו

מטרת מחקר זה היא לבחון את . בארצות הברית מאז סיום מלחמת קוריאה בתחילת שנות החמישים

ולקבוע , המלחמה המוגבלת אופן ניהול המערכה הצבאית היבשתית בדרום וייטנאם במסגרת תפיסת

בעוד שרוב המחקרים הצבאיים בנושא מתבססים על . האם נוהלה בהתאם לעקרונות התיאורטיים

מבקש מחקר זה להתבונן , אחת מאסכולות אלו בניתוח אופן ניהול המלחמה בזירת דרום וייטנאם

3

המלחמה במלחמה בקונטקסט מחקרי רחב המתייחס למלחמת וייטנאם כמלחמה מוגבלת בעידן

. הקרה

כבר היו התיאוריות של המלחמה , 1965כאשר התערבה ארצות הברית במלחמה באופן ישיר בשנת

ובקרב חלקים מן הפיקוד הצבאי , המוגבלות מוכרות ומקובלות בקרב מקבלי ההחלטות בוושינגטון

נייה של החל מן המחצית הש, המלחמה הקרה והחשש מעימות אטומי ישיר בין המעצמות. הבכיר

הביא לגל של מחקרים העוסקים בנחיצותן של תורות לחימה מודרניות שעיקרן , שנות הארבעים

בשיאה של המלחמה הקרה . והרחקת הסכנה שבעימות ישיר בין המעצמות, הגבלת מימדי הלחימה

הצורך בשמירה על האמינות וההרתעה , לא הייתה המלחמה המוגבלת עניין תיאורטי בלבד

זירה הגלובלית לא היה מנוגד להבנה בקרב קובעי המדיניות האמריקאית כי יש האמריקאית ב

תפיסת המלחמה הטוטאלית בה החזיקה ארצות . להימנע מהתנגשות ישירה עם ברית המועצות וסין

הברית בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם השנייה הלכה ואיבדה מתוקפה עם העמקת העוינות

וככל שגבר החשש כי בעימות ישיר בין השתיים יעשה שימוש , מועצותבין ארצות הברית וברית ה

תורות המלחמה המוגבלת . בנשק אטומי פנו התיאורטיקנים למציאת חלופות למלחמה טוטאלית

תוך כדי שמירת מעמדה של , שהחלו להתגבש בשנות החמישים באו למנוע מתרחיש אימים זה לקרות

כי אם כורח , המלחמה המוגבלת לא הייתה פשרה. החופשיארצות הברית כמעצמה המגנה על העולם

והיא לא הייתה מעצור מהשגת היעדים האמריקאים בוייטנאם תוך שמירה על , מדיני וצבאי

בזמן בו כבר היה , מלחמת וייטנאם נוהלה כמלחמה מוגבלת. האינטרסים הכלליים שלה במזרח אסיה

, ועם תיאוריות מורכבות ומקובלות, רח אסיהלארצות הברית ניסיון בניהול מלחמה מסוג זה במז

מחקר זה . אך היוו מסגרת תיאורטית לניהול מלחמה מוגבלת, שאמנם לא היוו דוקטרינה צבאית

יוצא מנקודת ההנחה כי מלחמת וייטנאם הייתה מלחמה מוגבלת וכי יש לבחון את אסטרטגית

:מחקר העיקריותהנחה זו מובילה לשתי שאלות ה. הלחימה היבשתית בקונטקסט זה

כיצד השפיעו תיאוריות המלחמה המוגבלת הייתה על עיצוב אסטרטגית הלחימה היבשתית .1

?1968-1964בוייטנאם בשנים

האם אסטרטגית הלחימה היבשתית של הגנרל ווסטמורלנד עוצבה באופן שיאפשר לנהל .2

?מלחמה מוגבלת יעילה כנגד שני אויבים שונים בזירת דרום וייטנאם

4

והן במסגרת , הן במימדים ההיסטוריים, נו קשר מחקרי מובהק בין שתי שאלות המחקריש

השאלה הראשונה מתייחסת למסגרת הרחבה של אופן קבלת ההחלטות בנוגע . התיאורטית הצבאית

אסטרטגית הלחימה היבשתית בדרום וייטנאם הייתה . להגדרת היעדים והמטרות במלחמה מוגבלת

ולכן הייתה כפופה . הרחבה יותר של המלחמה בזירה הוייטנאמיתמימד אחד בלבד במסגרת

שאלת . אילוצים שנבעו מתוך דוקטרינת המלחמה המוגבלת, לאילוצים צבאיים ומדיניים רחבים יותר

המחקר השנייה באה לבחון האם בזירת המלחמה הדרום וייטנאמית הצליח הגנרל ווסטמורלנד לעצב

קונג -הכוחות המרדניים של הוויט, ת מענה לשני אויבים שוניםאסטרטגית לחימה יבשתית אשר נותנ

במסגרת הגדרת המלחמה המוגבלת של ארצות הברית בזירת דרום , וצבאה הסדיר של צפון וייטנאם

.מתן מענה מחקרי לשאלה הראשונה פותח פתח להבנה של שאלת המחקר השנייה. מזרח אסיה

לחמה המוגבלת שהתפתחו בארצות הברית לאחר תחילת מחקר זה בניתוח של תיאוריות המ

ותחילתה של המלחמה הקרה הובילו לתפיסה כי , תוצאות סיום המלחמה. מלחמת העולם השנייה

אינן יכולות להרשות לעצמן לנהל מלחמה , מעצמות בעל עוצמה אטומית ויכולות שיגור מתקדמות

לת המשמעותית הראשונה שניהלה הייתה זו המלחמה המוגב, אולם. כוללת בסגנון מלחמות העולם

ששימשה כזרז להתפתחות התיאוריות על , בתחילת שנות החמישים, ארצות הברית בקוריאה

הפרק הראשון במחקר מנתח את התפתחות המחקר של תיאוריות המלחמה . המלחמה המוגבלת

כדי ליצור מסגרת תיאורטית לאימוץ העקרונות של מלחמה מסוג זה במדיניות , המוגבלת

זאת כדי להבין את מקורות התפיסה האסטרטגית במסגרתה פעלו קובעי המדיניות . אמריקאיתה

הפרק השני בא לנתח את השפעתן של תיאוריות המלחמה המוגבלת על . בניהול המלחמה בוייטנאם

ולבחון כיצד יישמו אותן הממשלים האמריקאים החל . אופן עיצוב האסטרטגיה הצבאית בוייטנאם

המטרה העיקרית בפרק זה היא לבחון את . ונסון'אואר בשנות החמישים ועד לממשל גבממשל אייזנה

ובאופן ישיר על היחס , השפעתן של התיאוריות על מדיניות החוץ האמריקאית בזמן המלחמה הקרה

.של קובעי המדיניות לסכסוך בוייטנאם

האסטרטגיה הצבאית הפרקים העוסקים בתיאוריות של המלחמה המוגבלת והשפעתן על עיצוב

. אסטרטגית הלחימה היבשתית בוייטנאם, בוייטנאם באים כרקע תיאורטי והיסטורי לנושא העבודה

מערכה זו הייתה , (Ia Drang)הפרק השלישי במחקר בוחן את המערכה הצבאית בעמק יא דראנג

אסטרטגים הלקחים ה. בעיני הפיקוד הצבאי בוייטנאם מודל לעיצוב אסטרטגית הלחימה היבשתית

5

הפרק סוקר את המערכה . והטקטיים של אסטרטגית הלחימה היבשתית הופקו ברובם ממערכה זו

.ואת האופן בו יישם אותם, ואת האופן בו הפיק הפיקוד האמריקאי את הלקחים, הצבאית

הפרק הרביעי הינו הפרק המרכזי במחקר העוסק בישום אסטרטגית הלחימה היבשתית בזירת

הפרק בוחן את . 1967-1966בשנות השיא של המעורבות האמריקאית בוייטנאם , נאםדרום וייט

האסטרטגיה הצבאית שעיצב הגנרל ווסטמורלנד על ידי ניתוח המבצעים המתגלגלים והמבצעים הרב

בכדי להבין את האסטרטגיה הצבאית היבשתית במסגרת המלחמה , חטיבתיים בדרום וייטנאם

והיו , היו שנות השיא של יישום האסטרטגיה של ווסטמורלנד בוייטנאם 1967-1966השנים . המוגבלת

העוצמה הצבאית האמריקאית הושלכה אל שדות . אמורות להביא לתוצאות צבאיות משמעותיות

ולספק , קונג ושל צבא צפון וייטנאם-הקרב של דרום וייטנאם בכדי להביא לחיסול של כוחות הוויט

הפרק בוחן את אופן יישום . הגה הקומוניסטית בצפון וייטנאםלדרג המדיני מנוף ללחץ על ההנ

והן בזירת דרום , הן בזירת הלוחמה העיקרית במשולש הברזל, האסטרטגיה ואת ההשלכות שלה

. וייטנאם כולה

המקורות הראשוניים מורכבים . המקורות המחקריים בעבודה זו מגוונים ונחלקים למספר סוגים

, מסמכי מפקדת הסיוע האמריקאי בוייטנאם. ם הלאומיים של ארצות הבריתממסמכים מן הארכיוני

נמצאים בארכיונים הלאומיים של ארצות , ושל פיקוד האוקיינוס השקט, דוחות של יחידות צבאיות

של The Vietnam Center and Archiveחלק מן המסמכים נמצא בבסיס המידע המקוון . הברית

התכתבויות בין נציגויות שונות של הממשל . (Texas Tech University)אוניברסיטת טקסס טק

– FRUSובין ואישי מפתח מצמרת הממשל זמינים במסגרת , האמריקאי בארצות הברית ובוייטנאם

Foreign Relations of the United States ,מלבד אלו עושה המחקר שימוש . של מחלקת המדינה

ושנעשו על ידי גופי מחקר , לחמה שהוזמנו על ידי הצבאבמחקרים רשמיים על התנהלות ותוצאות המ

מסמכים רשמיים נוספים נכללו במחקר זה והם כוללים מסמכי החלטות של . RANDדוגמת מכון

סוג . ושל המטה הכללי של הצבא האמריקאי (National Security Council)המועצה לביטחון לאומי

ביוגרפיות על הגנרל וויליאם . ק לשני סוגים עיקרייםאחרון של מקורות ראשוניים הוא ספרותי ונחל

ווסטמורלנד עוקבות אחר חייו של הגנרל שנתפס כאחראי העיקרי לעיצוב אסטרטגית הלחימה

הסוג השני הוא ספרים שנכתבו על ידי . ואחר שנות הפיקוד שלו במלחמה בוייטנאם, בוייטנאם

6

המלחמה מנקודת מבט של אלו שחוו אותו קצינים בכירים ששירתו ולחמו בוייטנאם ומתארים את

.ושהיו שותפים ראשיים לעיצוב ויישום אסטרטגית הלחימה של ווסטמורלנד, ממקור ראשון

המקורות המשניים במחקר מורכבים ממגוון רחב מן הספרות המחקרית העשירה אשר נכתבה על

טית על המלחמה המוגבלת המחקר עושה שימוש נרחב בספרות המחקרית התיאור. מלחמת וייטנאם

ספרות נרחבת . ועל מדיניות הממשלים האמריקאים השונים במאה העשרים עד למלחמה בוייטנאם

והיא כוללת ספרים ומאמרים מחקריים , על המלחמה בוייטנאם נכללת גם היא בעבודת מחקר זו

וש בספרות מלבד אלו עושה המחקר שימ. היסטוריים מכל מגוון התפיסות והאסכולות על המלחמה

ועל , על המלחמות בהן נטל חלק, מחקרית שנכתבה על הצבא האמריקאי במאה העשרים

. האסטרטגיות הצבאיות שלו במאה העשרים

7

:פרק ראשון

התפתחות המחשבה על מלחמה מוגבלת בארצות הברית בשנים 8699-8619

:מוגבלתתיאוריה ראשונה של מלחמה

עבודת מחקר היסטורית זו עוסקת באסטרטגית הלחימה של כוחות צבא היבשה האמריקאים

והפעלת הכוחות , מטרתה לבחון את היעילות האסטרטגית של תכנון הלחימה. בדרום וייטנאם

, כנגד שני אויבים שונים זה מזה, במלחמה מוגבלת שניהלה ארצות הברית בצידו השני של העולם

אולם המלחמה . וצבא צפון וייטנאם, (Viet Cong)קונג -ת המרדניים שנקראו בשם הוויטהכוחו

. סין-בזירה היבשתית הייתה רק מרכיב אחד במלחמה רחבה יותר שניהלה ארצות הברית באזור הודו

התנהלו עוד שתי , בעוד שמאמץ המלחמה היבשתי הוגבל על ידי הממשל לזירה הדרום וייטנאמית

מלחמה אחת התמקדה במערכה ארוכה של . בזירה הרחבה יותר, לרוב נפרדות, מלחמות שונות

ומערכה נוספת התמקדה בתוכניות השכנת שלום , הפצצות אוויריות כנגד מטרות בצפון וייטנאם

מחקר זה עוסק במימדים הצבאיים של המלחמה המוגבלת היבשתית . ובניין מדינה בדרום וייטנאם

ך יש לבחון תחילה את התיאוריות של המלחמה המוגבלת בארצות לשם כ. בדרום וייטנאם בלבד

לאחר מכן יש לבדוק כיצד . הברית שהשפיעו על הממשל והצבא בעיצוב אסטרטגיה מלחמתית מוגבלת

וכיצד הפכו למדיניות אסטרטגית בשנים , התמודדו הממשלים האמריקאים עם תיאוריות אלו

מטרת פרק זה . יים שהובילו למלחמה בוייטנאםבזמן האירועים המדינ, שלאחר מלחמת קוריאה

.1968-1964להיות מסד תיאורטי לבחינת עיצוב האסטרטגיה האמריקאית בוייטנאם בשנים

ההיסטוריה של התפתחות המחשבה על מלחמה מוגבלת הולכת יד ביד עם האירועים הפוליטיים

שנות השיא של , 1966-1945שנים מסגרת הניתוח ההיסטורי של מחקר זה הוא ה. של המלחמה הקרה

שנים אלו הביאו להתפתחות . המלחמה הקרה ושל המחשבה התיאורטית על המלחמה המוגבלת

הדרגתית של תיאוריות של מלחמה מוגבלת שנכתבו כתוצאה ממלחמת קוריאה והושפעו מאירועי

פוליטית המחשבה על מלחמה מוגבלת אינה תפיסה. 2ומן החשש ממלחמה אטומית, המלחמה הקרה

ובעיקר את אלו של , אלא התפתחות תיאורטית המשקפת את האינטרסים של המערב, אוניברסאלית

2 Michael Cannon, “The Development of the American Theory of Limited War 1945-63”, Armed Forces

and Society,19 (1992): 75.

8

ומחקריהם כוונו , זו הסיבה כי רובם של הכותבים בתחום זה הינם אמריקאים. ארצות הברית

. 3למקבלי ההחלטות בוושינגטון

היוו אקורד סיום רועם 1945בשנת החרבת ערי יפן הירושימה ונגסאקי על ידי שתי פצצות אטום

אך יותר מכך היו יריית פתיחה לעידן חדש של יריבות פוליטית בקנה מידה , למלחמת העולם השנייה

זאת למרות שבמחקר ההיסטורי מתקיים וויכוח האם המלחמה הקרה החלה עם תום . 4גלובלי

והאיום הנאצי הוא זה ,או האם שורשיה נמצאים בתקופה מוקדמת יותר, מלחמת העולם השנייה

התרכזה המחשבה הצבאית והאסטרטגית 1949-1945בשנים . שמנע יריבות בין גושית מוקדמת יותר

ארצות הברית התייצבה כמעצמת על ותפסה עצמה כמגנת העולם . בעליונותו של הנשק האטומי

ביל לפיתוחה של המונופול שהיה לה בשנים אלו על נשק אטומי הו. החופשי מול התוקפנות הסובייטית

אם זאת אסטרטגית ניהול המלחמה לא הייתה שונה מזו של . תפיסת ביטחון השמה אותו במרכז

אולם הנשק , ארצות הברית עדיין הסתמכה על יכולת צבאית קונבנציונאלית, מלחמת העולם השנייה

והזרוע האמונה הייתה כי חיל האוויר. האטומי התווסף כמכפיל כוח אשר רק לה הבלעדיות עליו

. 5החזיקו בקלף מנצח כנגד תוקפנות סובייטית באירופה, האסטרטגית שלו

' ורג'החלה עם מאמר של ג 20-המחשבה התיאורטית בארצות הברית על מלחמה מוגבלת במאה ה

. 6בו הגדיר שני מרכיבים יסודיים בתפיסת הביטחון האמריקאית, 1947משנת (Kennan)קינן

בעת פרסומו של . עת שהה קינן במוסקבה וחקר את המשטר הסובייטי, ם לכןהמאמר נכתב שנה קוד

על פי קינן האישיות הפוליטית של ". x"ותחת שם הכותב הופיע , המאמר לא הזדהה קינן בשמו

ומן הנסיבות , המנהיגות הסובייטית מורכבת מן האידיאולוגיה אותה ירשו מקודמיהם המהפכנים

המרכיב השני . של המאה העשרים שהביאו לידיה עוצמה כה רבהההיסטוריות במחצית הראשונה

קינן טען כי על . במאמר מתייחס לאסטרטגיית התמודדות של ארצות הברית מול ברית המועצות

הכוללת תגובות צבאיות מדודות (Containment)ארצות הברית לעצב תפיסת ביטחון של הכלה

:כתב כי הלחץ הסובייטי על מדינות המערב הוא. המתאימות להתמודדות עם האיום הסובייטי

3 Robert Osgood, Limited War Revisited (Colorado: Westview Press, 1979), p. 3.

4האסכולה המסורתית טוענת כי ההחלטה . ישנו ויכוח במחקר ההיסטורי על הגורמים להטלת פצצות האטום על ערי יפן

האסכולה הרביזיוניסטית טוענת . כיבוש יפןמ שיידרש יות טהורות בהתחשב במחיר העצוםמסיבות צבא נבעהשל טרומן . כי גזענות כנגד הגזע האסייתי הייתה מרכיב משמעותי בהחלטה

5 Robin Brown, “Limited War”, in Warfare in the Twentieth Century, eds. Colin Mcinnes and G.D

Sheffield. (London: Unwin Hyman, 1988), p. 164. 6 George Kennan, American Diplomacy (New-York: New American Library, 1951).

9

Can be contained by the adroit and vigilant application of counter-force at

a series of constantly shifting geographical and political points,

corresponding to the shifts and maneuvers of soviet policy but which

cannot be charmed or talked out of existence7.

ככלי מרכזי ,את ההכלה, אם כי עדיין לא במסגרת תיאורטית שלמה, קינן הציע לראשונה

, מטרתה של ההכלה היא לבודד את ברית המועצות. במדיניות האמריקאית כנגד ברית המועצות

ובכך לנטרל את השפעתה עד לבידודה ,ולמנוע ממנה להשליך את עוצמתה על מדינות הלוויין שלה

אסטרטגיית ההתמודדות עם האיום הסובייטי על פי קינן אינה דורשת שינוי מבני בצבא . 8המוחלט

קינן אינו מתעלם מן העליונות האטומית של . אלא התחייבות פוליטית לדיכוי תוקפנות סובייטית

קינן לא . מול תוקפנות סובייטית אולם שם את הדגש על התמודדות קונבנציונלית, ארצות הברית

אך הוא ניסח לראשונה עקרונות של תפיסת ביטחון אמריקאית , פיתח תיאוריה של לחימה מוגבלת

ובכך הניח את היסודות הראשוניים לתיאוריות , שאינה נשענת על מלחמה טוטאלית להכרעת האויב

התיאוריה של קינן . יקאיתשל מלחמה מוגבלת אשר לא היו קיימות עד אז במחשבה הצבאית האמר

1949. אולם לשם כך ידרשו עוד שנתיים, (Truman)הפכה למדיניות רשמית בזמן ממשל טרומן

הראשון היה איבוד המונופול על הנשק האטומי עם ביצוע , סיפקה לארצות הברית שני זעזועים קשים

צץ בתקציבי הצבא בגלל אירוע זה התרחש בזמן שממשל טרומן קי. הניסוי הסובייטי בפצצה אטומית

האירוע השני היה השתלטות המפלגה הקומוניסטית . 9תפיסת העליונות האטומית של ארצות הברית

טרומן הבין כי המציאות הפוליטית החדשה דורשת . על סין (Mao Zedong)בראשות מאו דזה דונג

אולם , 1947 -כבר ב דוקטרינת טרומן נוסחה על ידו. 10שינוי ביעדים האסטרטגיים של ארצות הברית

טרומן הורה על . טרם נקבעה דרך פעולה למימוש המדיניות להתמודדות עם האיום הקומוניסטי

ראש האגף לתכנון מדיניות במחלקת , (Nitze)הקמת וועדה לבחינת הנושא בראשות פול ניטצה

7 Ibid, pp. 113-114.

8 Ibid, pp. 114-115.

9 William Kaufmann, A Reasonable Defense (Washington DC: The Brookings Institution, 1986).

10 Schuyler Forester, “The United States as a World Power”, in American Defense Policy, eds. Schuyler

Forester and Edward Wright. (London: Johns Hopkins University Press, 1984), pp. 151-154.

10

NSC-68אשר הפיקה מסמך מדיניות בשם , 11המדינהמסמך . נןהנשען על תיאורית ההכלה של קי, 12

, זה הרחיב את התיאוריה של קינן לכדי מדיניות פוליטית וצבאית של התמודדות עם ברית המועצות

אימוץ אסטרטגיית ההכלה משמעה זניחת . ובבסיסו תפיסת ההכלה כמענה לתוקפנות סובייטית

הייתה זו הצהרה אמריקאית של מעבר לתפיסה מוגבלת של התמודדות , אסטרטגיה צבאית תוקפנית

תפיסת ההכלה של ממשל טרומן הייתה מנוגדת לתפיסה . צבאית ופוליטית עם ברית המועצות

על ארצות , האומרת כי במקרה של עימות צבאי, ההיסטורית האמריקאית של מטרות המלחמה

המציאות הגיאופוליטית בשנים . 13הברית לנהל מלחמה במטרה להשיג ניצחון מוחץ וברור על האויב

בעלות בריתה . ם השנייה לא אפשרו לארצות הברית להחזיק במדיניות תוקפניתשלאחר מלחמת העול

וצבאה העצום של ברית , באירופה עדיין היו עסוקות בשיקום ההריסות של מלחמת העולם השנייה

ממשל טרומן היה מודע גם לעובדה כי לאחר שנות . המועצות חנה במרכז אירופה והיווה איום מתמיד

הפעם מול אויב , אוד לשכנע את הציבור בנחיצותה של מלחמה כללית נוספתיהיה קשה מ, המלחמה

אולם שינוי מהותי באסטרטגיה האמריקאית יבוא . גדול וחזק יותר מגרמניה הנאצית ויפן הקיסרית

.1950 -רק עם מלחמת קוריאה ב

:הניסיון הראשון במלחמה מוגבלת –מלחמת קוריאה

באותן השנים . המוגבלת המשמעותית הראשונה בעידן האטומימלחמת קוריאה הייתה המלחמה

והמחשבה בארצות הברית הייתה כי מלחמה , עדיין לא שוכללו התיאוריות של המלחמה המוגבלת

מלחמת קוריאה הייתה הבסיס לגל הראשון של תיאוריות על . 14מודרנית היא מלחמה טוטאלית

תיאוריות אלו התבססו על קוריאה כדגם של .15מלחמה מוגבלת שנכתבו החל מאמצע שנות החמישים

.מלחמה מקומית שארצות הברית וברית המועצות מנהלות ביניהן כתחליף למלחמה מרכזית

הביאה את ארצות הברית למחשבה כי ברית המועצות , 1950פלישת צפון קוריאה לדרום ביוני

במסגרת המלחמה . באירופהמנסה למשוך אותה למערכה במזרח אסיה במטרה לדלל את כוחותיה

ובעשורים הבאים יעשו המעצמות , (War by proxy)הקרה כונתה זו בשם מלחמה על ידי שליח

11

Jeffery Record, Revising US Military Strategy (New-York: Pergamon-Brassey’s, 1984), pp. 18-19. 12

United States Government, National Security Action Memorandum No. 68. Apr. 14, 1950. 13

Morton Halperin. “The Limiting Process in the Korena War”. in Korea: Cold War and Limited War, ed.

Allen Guttmann . (Massachusetts: DC Heath & Co, 1972), p. 182. 14

.71-70 'עמ, (1980, הוצאת מערכות: תל אביב. )וליטיקהמלחמה ופ. ברנרד ברודי 15

Bernard Brodie, Strategy in the Missile Age (New-Jersey: Princeton University Press, 1965), p. 317.

11

למעשה זהו סוג של מלחמה מוגבלת . שימוש רב בסוג מלחמה זה כתחליף למלחמה ישירה ביניהן

אז האמריקאים חשדו כבר . המשמשת למעצמות זירת לחימה חלופית לעימות ישיר ביניהן

קוריאה . 16ביכולותיהן של ברית המועצות וסין לעשות שימוש במלחמות מקומיות לתועלתן האישית

ולכן לא היה מעוניין ממשל טרומן , עצמה הייתה בעלת חשיבות פוליטית נמוכה לארצות הברית

. 17בהכרזת מלחמה אשר תשאב את ארצות הברית אליה ותפגע במאמצים וביכולות שלה באירופה

הייתה זו . והמשימה בקוריאה הוגדרה כפעולת שיטור, לא הכריז ממשל טרומן על מלחמה מסיבה זו

אולם שתי ההגבלות החשובות בקוריאה . המגבלה הראשונה אשר הטיל טרומן על המלחמה בקוריאה

והגבלת הכוחות הלוחמים במטרות וביעדים כדי לא להגיע לעימות , היו אי השימוש בנשק אטומי

. 18רית המועצותישיר עם סין וב

רוב התיאורטיקנים של המלחמה המוגבלת מסכימים כי ההגבלה בשימוש בנשק אטומי אשר

הגבלה זו הפכה לנקודת . כפתה ארצות הברית על עצמה הינה ההגבלה המשמעותית ביותר במלחמה

לשאלה מדוע בחרה ארצות . היסוד של האסטרטגיה של המלחמה המוגבלת בשנות המלחמה הקרה

ברית שלא לעשות שימוש בנשק אשר היה היתרון המכריע שלה בעידן של נחיתות קונבנציונאלית ה

כמות פצצות האטום שבידי ארצות הברית הייתה מוגבלת מאוד בתחילת . ישנן שלוש סיבות עיקריות

בנוסף לכך . והתפיסה המקובלת הייתה כי הם מיועדים לשימוש בזירה האירופית, שנות החמישים

, של ראשי המטות המשולבים הייתה כי הנשק האטומי מיועד לשימוש אסטרטגי בלבד תפיסתם

מלבד שתי סיבות אלו . 19הייתה זו הסיבה להפקדתו בידי זרוע הפיקוד האסטרטגי של חיל האוויר

התפיסה כי לניסוי . ובעיקר הבריטים משימוש בנשק אטומי, חששו בעלות בריתה של ארצות הברית

העלתה חששות מאיום אטומי מיידי אצל האמריקאים 1949 -ית המועצות בהאטומי שביצעה בר

. 20ברית המועצות הייתה רחוקה עדיין מיכולות מבצעיות שיכלו לאיים על המערב, אינה מדויקת

ההגבלה החשובה הנוספת בקוריאה הייתה מאמץ ממשל טרומן לא לספק לסין תירוץ להיכנס

והוטל ווטו על הפעלת כוח צבאי (Sanctuary)טח מקלט סין הוכרזה כש. למלחמה באופן רשמי

16

Morton Halperin, Limited War in the Nuclear Age (New-York: John Wiley & Sons, 1966), pp. 3-4. 17

Walter Hermes, Truce Tent and Fighting Front (Washington DC: Center of Military History - US Army,

1992). 18

Brown, “Limited War”, pp. 167-168. 19

Larry Addington, The Patterns of War Since the Eighteenth Century (Indiana: Indiana University Press,

1984), p. 250. 20

.73-72' עמ, מלחמה ופוליטיקה. ברודי

12

הגנרל מקארתור , מפקד הכוחות בקוריאה, הגבלה זו לא הייתה פשוטה כלל ועיקר. 21בשטחה

(MacArthur) , הסתייג ממנה באופן פומבי ודרש להרחיב את יעדי המלחמה אל תוך שיטחה של סין

אם סין לוקחת חלק "מקארתור טען כי . מהלמלח" מתנדבים"לאחר שזו שלחה יותר משני מיליון

לפגוע בגשרים על נהר היאלו , ודרש להפציץ מטרות בסין. 22"בלחימה עליה לשלם מחיר על כך

(Yalu) ,סין אכן נטלה חלק , לדרישתו של מקארתור היה בסיס. ובתחנות כוח הידרואלקטריות

פיסה מסורתית בקרב גנרלים ת, 23"אין תחליף לניצחון"אולם תפיסתו של מקארתור כי , בלחימה

הנשיא טרומן חשש מלהרחיב את היקף . הפכה ללא רלוונטית בעידן המלחמה הקרה, אמריקאים

. 24הלחימה ושאף להשאירה מוגבלת

. את המלחמה בקוריאה ניהלה ארצות הברית ללא תיאוריה או אסטרטגיה של מלחמה מוגבלת

אלא , יתה להכניע את צפון קוריאה או את סיןלמרות זאת מדיניותו של טרומן במלחמה לא הי

להפעיל כוח מדוד בספקטרום נרחב של יכולות דיפלומטיות וצבאיות במסגרת הקבועה של מדיניות

הם ניהלו מלחמה . גם לפיקוד הצבאי לא הייתה אסטרטגיה של מלחמה מוגבלת. 25ההכלה

מלחמת . עליהם הממשל קונבנציונאלית בסגנון מלחמת העולם השנייה תחת המגבלות שהטיל

לא הייתה זו דרך הפעלת הכוחות . קוריאה שימשה לתיאורטיקנים אב טיפוס למלחמה מוגבלת

אשר פתח , אלא המסגרת הפוליטית של ההגבלות שהטיל הממשל, הלוחמים או ניהול הקרבות עצמם

. את עידן המחשבה על מלחמה מוגבלת

:8691-8691אפקט קוריאה והתגובה המאסיבית

במחצית השנייה של שנות החמישים אנו עדים לעלייה בכתיבה המחקרית על מלחמה מוגבלת

רובה של הכתיבה בנושא נעשה באקדמיה על ידי . בקרב תיאורטיקנים ואסטרטגים של המלחמה

התיאורטיקנים עשו . חוקרים מתחומי מדעי הרוח והחברה ולא במסגרת גופי המחקר הצבאיים

והפכו אותם לשגורים בטרמינולוגיה , ומשא ומתן, הסלמה, מת הרתעהשימוש במושגים דוג

21

.74' ע, שם 22

Pierce Mullen, “The Korean Conflict and the Cold War”. in The American Military Tradition, eds. John

Carroll and Colin Baxter. (Delaware: SR Books, 1993), pp. 189-190. 23

Brodie, Strategy in the Missile Age, p. 315. 24

.526-525 'עמ, (1990, הוצאת משרד הביטחון: תל אביב. )מלחמה ואסטרטגיה. יהושפט הרכבי 25

Osgood, Limited War Revisited, P. 10.

13

התפתחות התיאוריות בשנים אלו התבססה על מלחמת קוריאה כמודל לניהול מלחמה . 26המקצועית

אולם לא פחות מכך הייתה קשורה באירועים הפוליטיים של אותם השנים ובמדיניות ממשל , מוגבלת

.מלחמה הקרהכלפי ה (Eisenhower)אייזנהאואר

הביאה עימה שינוי חד במדיניות החוץ והביטחון של 1953 -כניסת אייזנהאואר לבית הלבן ב

. 27אך נתן לה פרשנות שונה, הוא אמנם לא זנח את מדיניות ההכלה של טרומן. ארצות הברית

האכזבה מקרבות ההתשה במלחמת קוריאה ומן המשא ומתן הארוך לסיום המלחמה הביאו

שהסתמכה על מיליטריזציה של אסטרטגית ההכלה כלפי ברית , יות אמריקאית תקיפה יותרלמדינ

-העיקרון הראשון הוא ה. מדיניות אייזנהאואר נשענה על שני עקרונות מרכזיים. 28המועצות באירופה

New Defense Policy ,מדיניות זו . שבמרכזו העדפת האופציה האטומית על פני הקונבנציונאלית

והיא התבססה על הרתעה בשימוש , (Massive Retaliation)דועה בשם התגובה המאסיבית הייתה י

. 29בנשק אטומי כתגובה לתוקפנות סובייטית

הכתיבה על מלחמה מוגבלת מאמצע שנות החמישים ועד תחילת שנות השישים התפתחה על רקע

נוע מלחמה טוטאלית בין ארצות מדיניות זו ואופיינה בניסיון להגביל את מימד המלחמה במטרה למ

התיאורטיקנים עסקו ביצירת מסגרת אסטרטגיה תיאורטית אשר מרחיקה . הברית לברית המועצות

,(Osgood)רוברט אוזגוד . את אופציית השימוש בנשק אטומי במקרה של תגובה לתוקפנות סובייטית

את המלחמה המוגבלת הגדיר , מומחה בתחום מדיניות החוץ האמריקאית וביחסים בינלאומיים

השונה באופן מהותי מן המלחמות המוגבלות , בעידן המלחמה הקרה כסוג חדש וייחודי של מלחמה

נשק אשר עוצמתו משנה כליל את , ההבדל ביניהן נעוץ בהופעת הנשק האטומי. 30של המאות הקודמות

:אוזגוד מדגיש את חשיבות ההגבלה באומרו כי. מימד המלחמה ואת תוצאותיה

“Only by carefully limiting the dimensions of warfare can nations minimize the risk of

war becoming an intolerable disaster”31

.

26

Brown, “Limited War”, pp. 171-172. 27

Robert Osgood, Limited War (Chicago: The University of Chicago Press, 1957), p. 143. 28

Record, “Revising US Military Strategy”, pp. 19-20. 29

Ronald Sullivan, “Dealing with the Soviets”, in American Defense Policy, eds. Schuyler Forester and

Edward Wright. (London: Johns Hopkins University Press, 1984), pp. 171-172. 30

Osgood, Limited War, pp. 61-63. 31

Ibid, p. 26.

14

על ידי 32גרעינית-ההכרח בהגבלת השימוש בנשק אטומי הפך לחמור יותר עם פיתוח הפצצה התרמו

גרעיני היה הזרז -הנשק התרמו. 33המועצותושנה לאחר מכן על ידי ברית , 1952ארצות הברית בשנת

להתפתחות תיאוריות של מלחמה מוגבלת מן הסיבה שנשק אטומי חסר את העוצמה להכריע מדינות

נשק אטומי גם אינו מבטל את הצורך בניהול מערכות . גדולות דוגמת ארצות הברית וברית המועצות

תפיסת עוצמתו האדירה של . חון צבאימלחמה קונבנציונאליות גדולות וממושכות בכדי להשיג ניצ

גרעיני בשנות מדיניות התגובה המאסיבית הייתה עלולה להוביל לראשונה בהיסטוריה -הנשק התרמו

התיאורטיקנים של המלחמה המוגבלת עשו מאמצים לשכנע את הציבור . 34לחורבן אמיתי של העולם

מחקריהם . גובה המאסיביתואת המנהיגים להגביל את מימדי המלחמה ולזנוח את מדיניות הת

.35התמקדו בתכנון מדיניות אשר אינה נשענת על שימוש בנשק אטומי ככלי עיקרי של הרתעה

העיקרון הראשון הוא . התיאורטיקנים של המלחמה המוגבלת עסקו במספר עקרונות מרכזיים

ובעיקר , ותאמנם עקרון זה מובן מאליו במדינות דמוקרטי. הכפפת הדרג הצבאי לדרג הפוליטי

, אולם הדגש כאן הוא על עליונות הדרג הפוליטי בהתמודדות עם כל רמות האלימות, בארצות הברית

על הדרג הפוליטי להביא למקסימום את השליטה על המלחמה על ידי הגבלת . ובעיקר בזמן מלחמה

ועל ידי , ותעל ידי שמירה מתמדת על מסלול דיפלומטי עם האויב בכדי להביא לסיום האלימ, היעדים

עיקרון מרכזי נוסף הוא הביקורת . 36הגבלת המימד הפיזי של המלחמה בתיאום עם היעדים המוגבלים

רוברט אוזגוד טען כי יש לייצר מנגנון . על מימד ההרתעה הקיים במדיניות התגובה המאסיבית

, לתהרתעה אשר תפקידו למנוע מברית המועצות לעשות צעדים שאינם במסגרת של מלחמה מוגב

כלומר לאלץ אותה לזנוח את האופציה האטומית ולהשאיר את היריבות במימד של אלימות

Harvard)פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת הארוורד ,(Schelling)תומאס שלינג . 37מוגבלת

University )ביטל כליל את , ביטחון לאומי ואסטרטגיה גרעינית, שכתב רבות בתחומי מדיניות חוץ

ההרתעה חדלה מלהתקיים עם . ובה המאסיבית בטענה שהיא שמה דגש על האיוםיתרונות התג

שאז תאלץ ארצות הברית להחליט האם להוציא לפועל מדיניות אטומית אשר , התוקפנות הראשונה

32

.אטומימימן כחומר הגלם בתהליך ההיתוך היסוד בגלל השימוש ב או פצצת היתוך פצצת מימן נקראת גם בשמות 33

Hew Strachan, European Armies and the Conduct of War (London: George Allen & Unwin, 1983), p.

191. 34

Bernard Brodie, “More About Limited War”, World Politics, 10 (1957): p. 113. 35

Cannon, “The Development of the American Theory of Limited War 1945-63”, p. 80. 36

Osgood, Limited War, pp. 25-26. 37

Ibid, p. 235.

15

בנוסף לכך הופכת המדיניות . 38או להירתע ובכך לפגוע במהימנות שלה, המחיר שלה גבוה מאוד

ראש התוכנית ,(Kissinger)ר 'הנרי קיסינג. 39יב ומאבדת את היוזמהלתלויה באופן הפעולה של היר

הרחיב וטען כי יש , ויועץ לממשל האמריקאי בתחומי ביטחון, ללימודי ביטחון באוניברסיטת הארוורד

לטענתו על ארצות הברית לפתח יכולות . לסנכרן בין תפיסת ההרתעה לבין האסטרטגיה הכוללת

כוונתו הייתה לעיצוב אסטרטגיה של מלחמה . של התוקפנות הצבאיתהרתעה על כל קשת ההיתכנות

. 40במטרה להרתיע ולסכל תוקפנות סובייטית על צורותיה השונות, מוגבלת

הגבלת הלחימה חייבת להיות . הגבלת מימד המלחמה הוא המכנה המשותף לכל התיאורטיקנים

ההגבלות במלחמה . 41אים תהיה מוחלטתברורה ללא תחום אפור על מנת שהשליטה בה על ידי המדינ

ניתן . ובסוגי הנשק ויעדי הפגיעה, בשטח הגיאוגרפי, באמצעים הצבאיים, הן ביעדים הפוליטיים

תוספת למניין . לראות כי מלחמת קוריאה הייתה המודל עליו התבססו הכותבים בקביעת ההגבלות

נשק אטומי טקטי הוכנס . תההגבלות היא היתכנות השימוש בנשק אטומי טקטי במלחמה מוגבל

עיקר הביקורת על כך . 42לשימוש בימי ממשל טרומן כפיצוי על הנחיתות הקונבנציונאלית של המערב

התמקדה בהבנה כי נשק אטומי טקטי אינו מצמצם בהכרח את כמות הכוחות הצבאיים שיש לפרוס

לל קשת האיומים הצבאיים בנוסף לכך נשק זה אינו מספק מענה לכ. באזורי עימות כתגובה לתוקפנות

תומס שלינג טען כי להכנסת נשק . 43דוגמת מלחמת גרילה או עימות עם מדינות שאינן קומוניסטיות

ואין זה משנה , שימוש בנשק אטומי. אטומי למלחמה מוגבלת יש השפעה מכרעת בהיבט הפסיכולוגי

נשק אטומי משנה את הכנסת . מביא לשינוי תפיסתי אצל האויב, אם בשימוש אסטרטגי או טקטי

היא מבטלת בעיני האויב את המימדים המגבילים ועלולה לגרום להסלמה בלתי , כללי המלחמה

גם , לפיכך הסכימו התיאורטיקנים כי יש להימנע משימוש בנשק אטומי. 44מבוקרת של זירת הלחימה

סכנה של ולהרחיק את ה, כדי לשמור את המלחמה במימדים מגבילים, ברמות הקילוטון הנמוכות

.מלחמה טוטאלית

38

Thomas Schelling, The Strategy of Conflict (Cambridge: Harvard University Press, 1960), pp. 34-38. 39

Ibid, pp. 137-138. 40

Henry Kissinger, The Necessity for Choice (New-York: Harper & Row, 1960), pp. 57-58. 41

Schelling, The Strategy of Conflict, pp. 74-76. 42

-וגבלים לרוב לעוצמה של עד עשרה קילוטקטיים מ פגזי ארטילריה. והעוצמהבנשק האטומי הטקטי מוגבלים הטווח .לטווחים קצרים ובינוניים טווח השיגור או הירי מוגבל. טון-פצצות המוטלות מן האוויר מוגבלות למספר מאות קילו. טון

43 Albert Wohlstetter & Henry Rowen, “Objectives of the United States Military Posture”, 1959, RAND.

http://www.rand.org/about/history/wohlstetter/RM2373/RM2373.html#ack 44

Schelling, The Strategy of Conflict, pp. 257-261.

16

רובה . (Taylor)פרסום יוצא דופן לאותה התקופה יצא תחת ידיו של הגנרל מקסוול טיילור

בעל , אולם טיילור היה גנרל ארבעה כוכבים בדימוס, המכריע של ההגות בנושא הגיע מן האקדמיה

Army)ה צבא היבשה וראש מט, קריירה צבאית מפוארת במלחמת העולם השנייה ובמלחמת קוריאה

Chief of Staff) באופן יוצא דופן לאדם ששירת בדרגה כה גבוהה ובסמיכות כה . 1959עד לשנת

טיילור טען כי . שטח טיילור תפיסה מגובשת כנגד אסטרטגיית התגובה המאסיבית, 45גבוהה לפרישתו

פקס "ליה של הנשק האטומי והמפציצים האסטרטגיים לטווח ארוך שלה הקנו לארצות הברית אש

אולם הוא אינו , הביקורת שלו אינה שונה מהותית מאלו של ההוגים מן האקדמיה. גלובלי" אמריקנה

מתמקד בחשש מעימות אטומי כולל אלא בחשיבות שליטה במגוון יכולות צבאיות בעימות

רים לארצות הברית נחוצה קשת רחבה יותר של יכולות להתמודדות עם האתג, לטענתו. קונבנציונאלי

בעוד שהתיאורטיקנים מן האקדמיה הפנו את חיצי . שהעימות עם ברית המועצות יציב בדרכה

ביקר טיילור את ראשי המערכת הצבאית בטענה , הביקורת שלהם כלפי מקבלי ההחלטות בוושינגטון

, כי הנחיצות באסטרטגיה של מלחמה מוגבלת כבר חלחלה אל צבא היבשה אולם הזרועות האחרים

יל האוויר אשר היה אחראי הן על הארסנל האטומי והן ועל הטילים הבליסטיים והמפציצים ובעיקר ח

נדרש עוד זמן ומאמץ בכדי שתיאוריות של מלחמה . 46האסטרטגיים מנעו את פיתוחם ויישומם

.מוגבלת יחצו את סף העולם התיאורטי אל מרכז קבלת ההחלטות בממשל

:8699-8691 שיא עידן המחשבה על מלחמה מוגבלת

אין זו מקריות כי . שיאה של התפתחות התיאוריות על המלחמה המוגבלת הגיע בשנות השישים

, (Johnson)ונסון 'ולאחר מכן של לינדון ג, בבית הלבן (Kennedy)ון קנדי 'דווקא שנות כהונתו של ג

הנשיא קנדי . טגיהביאו לפריחה של מחשבה צבאית ואסטרטגית שאינה נשענת על מענה אטומי אסטר

ולהתעקשותם על הישענות על היכולות האסטרטגיות האטומיות של ארצות , הפנה עורף לקודמיו

הוא בחר בדוקטרינה של תגובה גמישה לתוקפנות סובייטית ואימץ את אסטרטגיית שתיים . הברית

מיכה ות, קנדי כיוון להשגת יכולת מבצעית של ניהול שתי מלחמות מרכזיות. 47וחצי המלחמות

המחשבה האסטרטגית באותן השנים . מקבילה במדינה המתמודדת עם איום צבאי קומוניסטי ישיר

45

.1959, בחודש יוני של אותה השנה 46

Maxwell Taylor. The Uncertain Trumpet (New-York: Harper & Brothers, 1959). 47

Record, “Revising US Military Strategy”, pp. 22-24.

17

ההרתעה הצבאית ככלי למיתון תוקפנות : שמה דגש על שלושה עקרונות מרכזיים הקשורים זה בזה

, להתמודדות עם תוקפנות סובייטית במידה וההרתעה תיכשל (Denial)הכחשה צבאית , סובייטית

. 48ה פוליטית מבית ומבחוץ מתוך תפיסה כי העימות עם הגוש הסובייטי הוא פוליטי בעיקרוותמיכ

התיאורטיקנים של אותן השנים שאבו עידוד ותמיכה ממנהיגות פוליטית שראתה את יתרונותיה של

המלחמה המוגבלת והפנתה משאבים לבניין יכולות צבאיות קונבנציונאליות שהוזנחו מאז תום

אחד מן התיאורטיקנים החשובים ובעלי המחשבה , (Kahn)הרמן קהאן . השנייה מלחמת העולם

Hudson)המקורית בתחום האסטרטגיה הגרעינית אשר ייסד את מכון האדסון למדיניות ציבורית

Institute) , הפנה חיצי ביקורת כלפי מה שהוא כינה חוסר המחשבה האסטרטגית והטקטית

. 49קוטביות מחשבתית-וקבע כי הנשק האטומי יצר דו, האטומיבאקדמיה ובצבא מאז הופעת הנשק

. קהאן ניסה לתקן את הפער המחשבתי שנוצר על ידי פיתוח תיאוריה של הסלמה צבאית ופוליטית

ולשלוט במימד , לרסן, שלבים של הסלמה ברמות האסטרטגיה השונות בכדי להבין 44הוא הגדיר

חשיבותו של אי השימוש בנשק אטומי כמטרה מרכזית קהאן הדגיש את. האלימות בעימות בין גושי

ולבניית , הוא כיוון להגדרת ברורה של ההגבלות בזירת המלחמה. של ארצות הברית במלחמה

.50פסיכולוגיה של זמן מלחמה בבית ובעולם

למחקרים RANDכיהן שנים רבות כחוקר בכיר במכון (Brodie)האסטרטג הצבאי ברנרד ברודי

וטען כי גם ביבשת , הוא כתב על התבונה שבהשקעה בבניין כוחות צבא ללחימה מוגבלת. םאסטרטגיי

ולהפוך אותה לכלי המרכזי להתמודדות עם תוקפנות , ו"האירופית יש לפעול לחיזוק ברית נאט

ברודי בא לחזק את הנטייה לריסון באסטרטגיה האמריקאית וקבע כי במלחמה מוגבלת . 51סובייטית

. 52וכי ריסון באמצעים עולה בחשיבותו על ריסון ביעדים, מטרות מוגבלות נלחמים להשגת

בשיאה של תקופת מדיניות התגובה הגמישה כתב תומאס שלינג כי נראה כי ארצות הברית וברית

אולם אם תרחיש זה אכן יקרה יהיה זה . המועצות כבר אינן יכולות להגיע לידי התנגשות אטומית

48

Osgood, Limited War Revisited, pp. 5-7. 49

Herman Kahn, On Escalation (New-York: Frederick Praeger Publishers, 1965), p. 109. 50

Ibid, pp. 87-88. 51

Brodie, Strategy in the Missile Age, pp. 333-336. 52

Ibid, p. 313.

18

שלינג הניח כי אין חשיבות מכרעת . 53ם לגמרי תחת שליטתם של המנהיגיםבגלל תהליכים שאינ

וכי יש להפנות את מירב התכנון והמחשבה לשליטה על , אטומי בין המעצמות-לאיום האסטרטגי

הוא ניתח את התהליכים השונים על מורכבותם ובוחן . התהליכים הקונבנציונאליים שבמלחמה

צאות שונות ודרכם מנסה לגבש אסטרטגיה של קבלת החלטות תרחישים תיאורטיים שונים שלהם תו

שלינג שאף להביא לרציונליזציה של תהליכי קבלת ההחלטות . או של סף עימות, במקרים של עימות

הוא ניתח את חשיבות . כעקרונות להגבלה של מימדי האלימות איתן עלולות המעצמות להתמודד

חמה ואת התרחישים השונים איתם יהיה עליהם תהליכי קבלת ההחלטות של הדרג הפוליטי במל

והשימוש באלימות יהיו תחת שליטה של קבלת החלטות , ההסלמה, במידה וההרתעה. להתמודד

התקשורת בין . תוגבל האלימות והסכנה שבהתדרדרות למלחמה טוטאלית יקטן, רציונאלית

, (Halperin)הלפרין מורטון. המעצמות בזמן עימות היא הבסיס להגבלה ולריסון של האלימות

כתב , מומחה למדיניות חוץ אשר כיהן במחצית הראשונה של שנות השישים כעוזר למזכיר ההגנה

זהו אינטרס . באותו הנושא כי על המעצמות לשמור על תקשורת ישירה או עקיפה בזמן עימות ביניהן

רור בזמן מלחמה יהיה עיקרי של המנהיגות האמריקאית מכיוון שהלחץ שיופעל עליה להשיג ניצחון ב

. 54גדול

:העקרונות האסטרטגיים העולים מן המחשבה על מלחמה מוגבלתסיכום

שיאה של תקופת המחשבה על המלחמה המוגבלת העלתה את התפיסה כי במידה ולא יעשו

המעצמות מאמץ משותף להגביל את האלימות כי אז ישנו סיכוי גדול להתדרדרות למלחמה טוטאלית

הגדיל את הסיכוי להשמדה עצמית 55גרעיני-פיתוח הנשק התרמו. וש בנשק אטומי זו כנגד זוולשימ

יותר מכך , נשק בעל עוצמה כה אדירה מבטל למעשה את האסטרטגיות הצבאיות הקיימות. הדדית

מייתר את הצורך בבחירת מטרות ובהבחנה בין מטרות של , הוא הופך את שדה הקרב ללא רלוונטי

ומדרדר את המלחמה לכדי השלכה הדדית של מכשירי הרס בקנה מידה בלתי , ערך נגד כוח ונגד

התיאורטיקנים של המלחמה המוגבלת עודדו פיתוח ושימוש של אמצעי . 56פרופורציונאלי זו כנגד זו

התנופה הגדולה במחשבה . לחימה קונבנציונאליים בכדי להרחיק את הסכנה שבשימוש בנשק אטומי

53

Thomas Schelling, Arms and Influence (New-Haven: Yale University Press, 1966), p. 95. 54

Halperin, Limited War in the Nuclear Age, pp. 17-20. 55

. מגטון-הכוונה לפצצות בתחומי המולטי 56

Brodie, Strategy in the Missile Age, pp. 150-155.

19

ממדית -שגים באסטרטגיה דוגמת הרתעה אשר בשנות החמישים הייתה חדהביאה לשכלול של מו

להרתעה נוספו מימדים חדשים . ונשענה על השימוש בעליונות האטומית והאווירית של ארצות הברית

בשנות . ונתנו למערב כלים משוכללים יותר להתמודדות עם תוקפנות סובייטית, שהקנו לה גמישות

על חשיבותה של שליטת הדרג , ר'ל ידי תומאס שלינג והנרי קיסינגבעיקר ע, השישים הושם הדגש

החידוש הגדול בתיאוריה היה כי בכדי לשמר את המלחמה במסגרת . הפוליטי על הדרג הצבאי

הייתה זו מהפכה מחשבתית בכך . על הדרג הפוליטי לשלוט בכל מימדי האלימות במלחמה, מוגבלת

המימד הפוליטי . חלטות ברמה הטקטית של שדה הקרבשלראשונה התבקשה הרמה המדינית לקבל ה

כאשר התפיסה השלטת היא כי במלחמה מוגבלת ההתדרדרות , במלחמה הפך לעליון על זה הצבאי

. 57לאלימות היא רק מרכיב אחד בתמונה גדולה

אולם , התיאוריות שפותחו היו בעלות חשיבות עצומה להתפתחות האסטרטגית בארצות הברית

הבולט היה שהתיאורטיקנים ניסחו רעיונות ותיאוריות כלליים במין פאזל מחשבתי גדול החיסרון

אף אחד מן ההוגים לא הצליח ליצור . 58ממנו נלקחו עקרונות מרכזיים לטובת עיצוב אסטרטגיה אחת

מסגרת מחשבתית שלמה של אסטרטגיה צבאית המכילה בתוכה את העקרונות החשובים של מלחמה

הכתיבה הייתה ברמה התיאורטית וקשה היה לגזור ממנה תוכניות פעולה , מכךחשוב . מוגבלת

.צבאיות מבצעיות

57

Brown, “Limited War”, p. 172. 58

Cannon, “The Development of the American Theory of Limited War”, pp. 82-83.

20

פרק שני:

השפעת התיאוריות של המלחמה המוגבלת על האסטרטגיה הצבאית האמריקאית בוייטנאם:

:הממשלים האמריקאים וזירת דרום וייטנאם –הקדמה

וייטנאם נמצאים כבר בתחילת שנות החמישים עת החליט מקורות המעורבות האמריקאית ב

נבה 'שנתיים לאחר הסכם ג. ממשל טרומן לתמוך בצרפתים במאבק כנגד המורדים הקומוניסטים

החליט הנשיא , בו חולקה וייטנאם לחלק דרומי עצמאי ולחלק צפוני קומוניסטי 1954משנת

צמאית בדרום וייטנאם לידי הצפון אייזנהאואר כי הוא לא יאפשר את נפילתה של המדינה הע

החשש מפני . 59הקומוניסטי וביסס את נוכחותם של יועצים צבאיים אמריקאיים בדרום וייטנאם

. תהליך של סחף מדיני לטובת הגוש הקומוניסטי במזרח אסיה היה נטוע עמוק בתפיסה האמריקאית

, ת קטנות השואפות לעצמאותסובייטי המאיים על מדינו-האמריקאים דמיינו בלוק קומוניסטי סינו

.60היה זה הקו המנחה בעיצוב מדיניות החוץ האמריקאית, ואף כי לתפיסה זו אין ביסוס היסטורי

אולם , החליט הנשיא קנדי להגביר את מחויבות ארצו לשלמותה של דרום וייטנאם 1962בשנת

יות האמריקאית לפתרון הבעיה גיבוש המדינ. הוא דמיין פתרון צבאי לבעיה שהייתה ביסודה פוליטית

ובעיצוב המדיניות לא יכלה , בוייטנאם היה רק מרכיב אחד במדיניות רחבה יותר של המלחמה הקרה

ארצות הברית להתעלם מעקרונות המלחמה המוגבלת שכבר תפסו מקום נכבד בחשיבה הפוליטית

ריקאים היה לשמר ועל האמ, אחת מני רבות, הסכסוך בוייטנאם היה מלחמה מקומית. והצבאית

על ההנהגה הפוליטית היה , חשוב מכך. אותה ככזו ולמנוע ממנה מלהתפתח לעימות נרחב יותר

בשנים . 61להימנע ממלחמת התשה ארוכה העלולה לפגוע במאמצים שלה בזירות אחרות בעולם

אחזה ההנהגה הפוליטית ברסן השליטה על הפעולות הצבאיות בוייטנאם אולם ככל 1964-1962

מקבלי ההחלטות בוושינגטון . שגברה מעורבותה היה עליה להחליט על מדיניות אחידה לפתרון הבעיה

או באסטרטגיה של מלחמה מוגבלת , היו צריכים להחליט האם הם מעוניינים באסטרטגיה של ניצחון

בכדי להשיג מטרות ויעדים מוגבלים שישרתו את המדיניות האמריקאית בעימות מול הגוש

שיאו של עידן של פיתוח תיאוריות על מלחמה מוגבלת בו לא עוצבה דוקטרינה צבאית . יסטיהקומונ

59

Douglas Borer, Superpowers Defeated (Portland: Frank Cass, 1999), pp. 101-105. 60

Cannon, “The Development of the American Theory of Limited War”, pp. 92-93. 61

Brown, “Limited War”, pp. 165-170.

21

הביא למצב בו מצאה עצמה ארצות הברית ניצבת מול אתגר מדיני משמעותי , של מלחמה מוגבלת

. ללא אסטרטגיה צבאית מגובשת

ום וייטנאם כבר הפכו על הצבת כוח נחתים בדר 1965ונסון במרץ 'כאשר הורה הנשיא לינדון ג

אולם הם עדיין לא שוכללו לכדי כלי מדיניות , העקרונות המרכזיים שעלו מן התיאוריות למקובלים

המשבר בוייטנאם התפתח בתקופה של שלב . מושחז דיו לפתרון משברים באמצעים צבאיים מוגבלים

קובעי המדיניות כי מצד אחד כבר הייתה הסכמה רחבה אצל, ביניים בתיאוריות על מלחמה מוגבלת

אולם מצד שני עדיין לא הבשילו התיאוריות , יש להימנע ממלחמה כוללת עם ברית המועצות וסין

כדי להבין את הדרך בה עיצבה ארצות . לכדי דוקטרינה מגובשת אשר אסטרטגיה צבאית בצידה

ות אלו הברית את האסטרטגיה הצבאית שלה במלחמה בוייטנאם יש לבחון את מקומן של תיאורי

אז 1965במדיניות החוץ והביטחון הלאומי של ארצות הברית בשנים שבין מלחמת קוריאה לשנת

. התערבה באופן ישיר במלחמה בוייטנאם

:ניסיון ראשון בעיצוב דוקטרינת מלחמה גמישה –ממשל קנדי

להמשיך ולסייע ון קנדי בשם ארצות הברית 'התחייב ג, 1961בנאום ההכתרה שלו לנשיאות בינואר

בה 1954 -נבה מ'בעיקר למדינות דוגמת דרום וייטנאם אשר מאז הסכם ג, למדינות בעולם השלישי

הייתה הצהרת , על פניה. הייתה תחת איום השתלטות הקומוניזם עליה, חולקה לשתי מדינות נפרדות

נדי הובילו אולם הדגשים אליהם כיוון ק, 1947 -מדיניות זו המשך ישיר לדוקטרינת טרומן מ

כוונו לשני , הצהרת הכוונות ביחד עם אמונותיו של קנדי ועוזריו הבכירים. 62למדיניות מעט שונה

ושניהם היו אמורים לשפר את ההרתעה האמריקאית ככלי , מישורים של מדיניות שקנדי שאף לשנות

. העיקרי במדיניות החוץ שלה

ת הברית כמגנת העולם החופשי במלחמה המישור הראשון התמקד בהגברת אמינותה של ארצו

בתחילת שנות השישים נתפסה התגובה המאסיבית לתוקפנות קומוניסטית עליה נשען ממשל . הקרה

בה הוצב המושג אמינות , וזאת בשיא עידן המלחמה הקרה. אייזנהאואר כלא ישימה וכחסרת אמינות

סבר כי אמינות מדינית לא , ביםבדומה לתיאורטיקנים ר, קנדי. בראש מדיניות החוץ האמריקאית

על שיווי המשקל האטומי בין , לתפיסתו. תושג על ידי איום בשימוש לא מרוסן בנשק אטומי

62

William Conrad Gibbons, The U.S Government and the Vietnam War (New-Jersey: Princeton University

Press, 1986), p.3.

22

בזמן שכלים אחרים ישמשו למימוש המדיניות האמריקאית במדינות הלוויין של , המעצמות להישמר

שפע מאוד מדעותיו של והו, קנדי ספג רבות מתיאוריות המלחמה המוגבלת. 63ברית המועצות וסין

עם . אותו החזיר לשירות צבאי ומינה אותו לראש המטות המשולבים, הגנרל בדימוס מקסוול טיילור

האמין קנדי כי יוכל , טיילור כקצין הראשון בצבא המשמש כיועץ הראשי לנשיא בעניינים צבאיים

ות של מלחמת העולם שעדיין הושפעה מתפיס, להביא לשינוי בדוקטרינה הצבאית של ארצות הברית

עמדתו של קנדי הייתה כי על ארצות הברית להחזיק ביכולת צבאית להילחם מלחמה . השנייה

קנדי הרחיק ברפורמות שהתכוון לבצע עד כדי כך שהתכוון להרחיב . קונבנציונאלית בעצימות משתנה

תה זו הפעם היי. 64את הגמישות הצבאית גם כנגד מלחמות מרדנות דוגמת זו שהתחוללה בוייטנאם

הראשונה בא נשיא אמריקאי ניסה להפוך את התיאוריות של המלחמה המוגבלת לאסטרטגיה צבאית

עקרון בסיסי העולה מתיאוריות המלחמה המוגבלת קובע כי יש קשר הדוק בין , יותר מכך. ישימה

ישלימו קנדי הבין זאת ושאף ליצר מגוון של יכולות צבאיות אשר. המימד הדיפלומטי למימד הצבאי

.את היכולות הדיפלומטיות של ארצות הברית

המישור השני בתפיסתו של קנדי היה שימור מדיניות ההכלה של ארצות הברית כנגד תוקפנות

, בעוד שממשל אייזנהאואר נקט בזהירות מדינית בשימוש בהכלה כנגד ברית המועצות. קומוניסטית

והעמיק את מעורבות ארצות הברית בסכסוכים מקומיים פנה קנדי למדיניות פעילה יותר בזירת החוץ

הוא טען כי במסגרת , קנדי התרחק ממסגרת ההכלה של אייזנהאואר שנתפסה בעיניו כקשיחה. בעולם

.ההכלה ישנן קשת של אפשרויות לניהול מדיניות אנטי קומוניסטית

א את הסכסוך בוייטנאם שינוי העמדות המדיניות של ארצות הברית בתחילת שנות השישים הבי

זאת למרות שוייטנאם לכשעצמה לא הייתה בעלת חשיבות , למקום של חשיבות חסרת תקדים

, בזירה הגלובלית הייתה וייטנאם כמעט חסרת חשיבות. משמעותית לאינטרסים של ארצות הברית

באזור גם . בעיקר נוכח העובדה כי האיום המשמעותי שהציבה ברית המועצות היה ביבשת אירופה

אולם . 65ותאילנד, קוריאה, מזרח אסיה הייתה וייטנאם רחוקה מאוד בסולם החשיבות אחרי יפן

הניצב מול אויב קומוניסטי נחוש המחזיק , ממשל קנדי ראה בה מוצב קדמי של העולם החופשי

63

S.J Ball, The Cold War – An International History, 1947-1991 (London: Arnold Publishers, 2006), p.

115. 64

Andrew Krepinevich, The Army and Vietnam (Baltimore: The Johns Hopkins University Press, 1986), p.

29. 65

Gareth Porter, Perils of Dominance (Los-Angeles: University of California Press, 2006), pp. 240-241.

23

העובדה כי וייטנאם הייתה המדינה היחידה במזרח אסיה בו ממשלה חופשית . בחלקים משטחה

ומוניסטית נאבקות באופן ישיר על שליטה באותה המדינה וקביעת אופי הישות הפוליטית וממשלה ק

וכדוגמה . 66הציבו אותה בעיני קנדי כסמל ליכולתה של ארצות הברית להגן על העולם החופשי, שלה

תפיסה אידיאולוגית זו . ליכולתה של ההכלה להיות יעילה באזורי עימות במידה ותיושם באופן יעיל

בבסיס . ה במדיניות שראתה במצב במזרח אסיה הוכחה לתוקפה של תיאורית הדומינוהשתלב

יחל תהליך , תיאורית הדומינו עמדה ההערכה כי במידה ומדינה אחת תיפול תחת השפעה קומוניסטית

אולם הוא לא , תפיסה זו הייתה מקובלת על ממשל אייזנהאואר. סחף שלילי במדינות השכנות לה

דווקא הנשיא קנדי היה זה שהעמיד אותה במרכז . בכל מקום ובכל זמן, לטתראה בה כאמת מוח

בכך היה שותף קנדי להפיכת . התפיסה המדינית שלו וניסה לעצב מדיניות אשר תשרת תפיסה זו

. המלחמה המקומית בוייטנאם למגרש המשחקים של המעצמות על רקע המלחמה הקרה

אך . נאם היה לא יותר מאשר מלחמת אזרחים מקומיתהיסטוריונים רבים טוענים כי הסכסוך בוייט

והפכו אותו לסמל לעוצמתן , המעצמות לקחו מאבק מקומי במדינה כמעט חסרת חשיבות לכשעצמה

כך הפכו שתי הממשלות . ויכולת ההשפעה שלהן בקונטקסט הרחב יותר של המלחמה הקרה

, רחבה למלחמה על ידי שליחהמלחמה המקומית הו, לשליחות של המעצמות, המקומיות בוייטנאם

.והאינטרסים של ממשלות דרום וצפון וייטנאם נבלעו באינטרסים הרחבים יותר של המעצמות

היה זקוק הוא לצבא בעל , בעוד שקנדי שאף להרחיב את מדיניות ההכלה גם על דרום וייטנאם

הוגבלה מאוד 1961עד .יכולת מבצעית גמישה מספיק להוציא לפועל מדיניות זו בדרום מזרח אסיה

המדיניות . והוא עסק בעיקר בייעוץ לצבא דרום וייטנאם, פעילות הצבא האמריקאי בדרום וייטנאם

הזהירה כלפי הסכסוך בוייטנאם שהחלה בזמן ממשל אייזנהאואר הייתה אחד הלקחים שהפיקו

חן למלחמה בעוד שהתיאורטיקנים ראו במלחמת קוריאה כמקרה בו. האמריקאים ממלחמת קוריאה

והטילה על עצמה , מול מעצמה קומוניסטית בה נמנעה במכוון ארצות הברית משימוש בנשק אטומי

בזירת . בחרו קובעי המדיניות להפיק לקחים נוספים, מגבלות ברוחב הלחימה הקונבנציונאלית

לקח חשוב. 67מדיניות החוץ הפכה סין לראשונה בהיסטוריה האמריקאית למדינה עוינת ומאיימת

נוסף שהפיקו האמריקאים ממלחמת קוריאה היה כי העברת מסרים בין הממשלות באופן ישיר או

ולהבהרת עמדותיהם ומטרותיהם של , עקיף אינם מספיקים להרחקת העוינות בין המדינות

66

S.J Ball, The Cold War – An International History, 1947-1991, p. 118. 67

.48' ע, (1973, עם עובד: אביב-תל) אומות באפלה ,ר'ון סטוסינג'ג

24

מדיניות הדומינו של ממשל אייזנהאואר עברה חשיבה מחדש והתאמה לתנאים . האמריקאים

ממשל אייזנהאואר החליט כי כדי למנוע הישנות של תרחיש קוריאה . אסיההגיאופוליטיים של מזרח

ואכן עד . 68בוייטנאם עליו לטיל מגבלות נוקשות על פעילות אנשי הצבא האמריקאים בדרום וייטנאם

לתחילת שנות השישים הוגבלה מאוד הפעילות האמריקאית בדרום וייטנאם לפעולות של יעוץ וסיוע

SEATO – South)ו "יקאים במזרח אסיה נשמרו על ידי הקמת ארגון סיטהאינטרסים האמר. בלבד

East Asia Treaty Organization) ובדרום , לבלימת ההתפשטות הקומוניסטית באזור 1954 -ב

MAAG (Military Assistance בשם 1950 -וייטנאם הסתמך הממשל על גוף ייעוץ צבאי שהקים ב

Advisory Group) על ידי מספר מאות פעולות הייעוץ והסיוע לממשלת הדרום שתפקידו לתאם את

.69יועצים שלא נטלו חלק פעיל בלוחמה

אין זה נכון לקבוע כי . שינוי הקו המדיני של קנדי בוייטנאם הביא למעורבות עמוקה יותר בסכסוך

ביאה טראומת קוריאה שהתקבעה בקרב קובעי המדיניות וה. קנדי התעלם ממסקנות מלחמת קוריאה

אלא שקנדי . עדיין הייתה בעל תוקף רב, לחשש ממעורבות במלחמה יבשתית נוספת במזרח אסיה

יביא , תוך שמירה על מימדי לחימה גמישים אך מוגבלים, חשב כי מדיניות חוץ אגרסיבית יותר

ולהגברת אמינותה של ארצות הברית כמגנת העולם , להסרת האיום הקומוניסטי מעל דרום וייטנאם

, ממשל קנדי קבע כי כללי המשחק בדרום מזרח אסיה שהתקבעו בשנות החמישים השתנו. פשיהחו

.ועל המדיניות האמריקאית להשתנות עימם

ח שהוכן על ידי הגנרל טיילור והיועץ המיוחד לביטחון לאומי וולט "הוגש לקנדי דו 1961בסוף

ים שימוש בטכניקה חדשה אשר עוקפת מסקנות המסמך היו כי הקומוניסטים עוש. (Rostow)רוסטו

כוונתו הייתה לפעולות הגרילה המרדניות אשר . את התגובות הצבאיות האמריקאיות המסורתיות

ואשר עשו שימוש באוכלוסיה המקומית כבסיס לגיוס כוח , נשענו על תורת שלושת השלבים של מאו

מעשה את האסטרטגיה הלחימה המרדנית בדרום וייטנאם מייתרת ל. וכמקור לוגיסטי, אדם

מסמך זה הגיע לידי קנדי בדיוק בזמן בו דרש מראשי . 70האטומית והקונבנציונאלית המסורתית

, למעשה טיילור טעה. הצבא לעצב דוקטרינת מלחמה מוגבלת בעלת קשת פעולה רחבה וגמישה

68

.75' ע, שם 69

מינן-נגד כוחות המורדים הקומוניסטים הוויטלצבא דרום וייטנאם במאבק צבא צרפת במקור היה אמון על תיאום בין

(Viet-Minh). 70

S.J Ball, The Cold War – An International History, 1947-1991, p. 128.

25

רדים הייתה זו אותה הטקטיקה בה נקטו המו. הטכניקה הקומוניסטית לא הייתה חדשה כלל ועיקר

וממשל אייזנהאואר בשנות , MAAGאולם , הקומוניסטים כנגד הצבא הצרפתי בשנות החמישים

והתעקשו , החמישים סירבו לראות בה כטקטיקה נפרדת שיש לעצב כנגדה יכולת לחימה חדשה

התגובה של ממשל קנדי לתוקפנות הקומוניסטית . 71להתייחס אליה במסגרת המחשבה המסורתית

עדיין במסגרת מוגבלת שלא תתפרש על ידי סין או ברית המועצות כמאיימת הייתה תוקפנית אך

-ל 800 -הגדיל הממשל את כמות היועצים בדרום וייטנאם מ 1963ועד לסוף 1961החל מסוף . עליהן

כחלק מתהליך הגברת . ונתן להם חופש רב יותר במעורבות ישירה בלחימה בדרום וייטנאם, 16,000

MACV (Military Assistanceמפקדת סיוע צבאית בשם 1962 -ל בהמעורבות הקים הממש

Command Vietnam )שתפקידה היה לתאם את הפעילות ההולכת ומתרחבת בדרום וייטנאם .

הם , זו המלחמה שלהם, בניתוח סופי"מחויבות קנדי למדיניות מוגבלת התמצתה בהצהרה שלו כי

אנו , אנו יכולים לספק להם ציוד, ים לעזור להםאנו יכול. אלו שצריכים לנצח או להפסיד אותה

.72"אך הם צריכים לנצח אותה –יכולים לשלוח להם את אנשינו ויועצינו

המעורבות הישירה . כבר הסתמנה מדיניות אמריקאית חדשה בדרום וייטנאם 1963עד סוף

יסטי ואמצעי לחימה גדל כמות היועצים והסיוע בדמות ציוד לוג, במסגרת הייעוץ והסיוע הלכה וגברה

אם זאת אין לראות בכך כזניחה של המדיניות . בהשוואה לאלו של שנות החמישים, עשרות מונים

. קנדי הושפע מן התיאוריות של המלחמה המוגבלת במידה רבה יותר מאייזנהאואר. המוגבלת

והבנה כי אם , המדיניות התוקפנית שלו בוייטנאם הייתה תגובה לעליה בתוקפנות הקומוניסטית שם

קנדי הסלים את התגובה האמריקאית בוייטנאם באופן שתאם את . לא יפעל תובס ממשלת הדרום

הוא הבין . ההסלמה של הכוחות המורדים אך לא היה איום ישיר על ממשלת צפון וייטנאם או על סין

באיים כי לא ניתן יהיה לתת מענה צבאי הולם לתוקפנות הקומוניסטית בוייטנאם באמצעים הצ

אישור לחששות קנדי כי חוסר הגמישות הצבאית האמריקאית עלולה לפגוע ביכולות . שעמדו לרשותו

שלה להתמודד עם האיום הקומוניסטי בוייטנאם בא לידי ביטוי כבר בחודש ינואר של אותה השנה

(Ap Bac)בקרב באפ באק ישנם חוקרים הטוענים כי קרב זה היה הזרז להסכמת ממשל קנדי . 73

ולשינוי הפוליטי שעבר על המדינה בשנת , (Diem)הפיכה כנגד נשיא דרום וייטנאם נגו דין דיאם ל

71

Donald Hamilton, The Art of Insurgency (Connecticut: Praeger Publishers, 1998), p. 99. 72

John Gallaway, The Kennedys and Vietnam (New-York: Facts on File, 1971), p. 41. 73

David Toczek, The Battle of Ap Bac (Annapolis: Naval Institute Press, 2001).

26

קרב שהוכיח לקנדי כי שינוי , אולם חשיבותו הגדולה של הקרב היא בהיותו קרב מפנה במלחמה. 1963

.בדוקטרינה הצבאית האמריקאית הוא הכרחי

שימש כזירה לעימות צבאי קצר בתחילת חודש (Mekong Delta)בדלתת המקונג 74הכפר אפ באק

מלווה ביועצים 75ימנט של צבא דרום וייטנאם'קונג לבין כוח בגודל רג-ינואר בין כוח קטן של הוויט

בקרב הקצר . (Vann)ון פול וואן 'ביניהם היועץ הצבאי הראשי באזור לוטננט קולונל ג, אמריקאים

, והסב לו ויועצים האמריקאים תבוסה מוחצת, הדרוםקונג מארב לכוח צבא -שהתפתח הטמין הוויט

התבוסה באפ באק . 76וחיילים דרום וייטנאמים הרוגים 25 -אמריקאים ו 3ואבידות קשות בהן

היא שימושה כעדות נוספת לטענת הנשיא קנדי כי הסתמכות על עוצמה , הייתה נקודת מפנה במלחמה

באינטרסים המדיניים של ארצות הברית במזרח ואי גמישות צבאית עלולה לפגוע, קונבנציונאלית

ההשלכות המיידיות של הקרב היו הגדלה מאסיבית של כמות היועצים האמריקאים בדרום . 77אסיה

אולם היה זה רק זריקת מרץ נקודתית של ממשל קנדי כחלק מתוכנית רחבה , וייטנאם באותה השנה

. יותר לשינוי התפיסה הצבאית

הייתה , הצבא את תוכניתו של קנדי ליצירת יכולות לחימה אנטי מרדניות במידה והיה משלים

שלא תסכן אותה , מסוגלת ארצות הברית על פי התוכנית לנהל מלחמה זעירה יעילה בדרום וייטנאם

קנדי שאף לאחד מדיניות חוץ פעילה . ובו בזמן תספק תוצאות צבאיות יעילות, בעימות ישיר עם סין

צבאיות גמישות ומוגבלות שיגדילו את עוצמתה של ארצות הברית במסגרת ותוקפנית עם יכולות

כזו אשר באה לראשונה , הייתה זו פרשנות חדשה לרעיונות המלחמה המוגבלת. המלחמה הקרה

אולם דרשה שינוי נרחב באסטרטגית ההפעלה של . לעשות שימוש רחב אך גמיש ביכולות צבאיות

.הצבא האמריקאי

74

ים הוסיפו לו את הקידומת אפ שמשמעה כפר בשפה הוייטנאמית אולם עיתונאים אמריקא, ר הוא באקלמעשה שם הכפ .וכך התקבע השם

75ARVN 7) הוק של החטיבה השביעית האזורית של צבא הדרום-ימנט אד'רג

th Division).

76 Mark Moyar, Triumph Forsaken (New-York: Cambridge University Press, 2006).

77וראשי מפקדת הסיוע בוייטנאם התעלמו מתוצאות הקרב וטענו כי , הפיקוד הצבאי במטה הכללי של הצבא האמריקאי

קנדי דרש . אף כי אף אחד מהם לא חש מחויבות אישית להגיע לאזור ולברר את פרטי הקרב, המלחמה מתנהלת היטבלוייטנאם ולבדוק את נסועל (Krulak) וגנרל הנחתים ויקטור קרולאק ,(Wheeler) מראש המטה הכללי הגנרל ווילר

. ח שהגישו היה חיובי וסיכם כי המלחמה מתנהלת היטב"הדו, חומרת המצב

27

:מלחמה מוגבלת ללא אסטרטגיה צבאית – ונסון'ממשל ג

הסיט את מדיניות החוץ של ארצות הברית מן הנתיב שהתווה 1963רצח הנשיא קנדי בחודש נובמבר

והיה אמור לקחת את מושכות ניהול , מונה לנשיאות מיד לאחר הרצח, ונסון'לינדון ג, סגנו. 1961מאז

בעוד שקנדי היה בעל . אדם שונה בתכלית מקודמוונסון היה 'אולם ג. מדיניות החוץ שהחל בה קנדי

ונסון 'היה תחום עניינו העיקרי של ג, אוריינטציה של מדיניות חוץ עוד בשנים בהן כיהן כסנטור

וניתן , מצב זה הביא לכך שהנשיא החדש היה מושפע מאוד מהיועצים של קנדי. מדיניות פנים וחברה

. ץלהם כוח רב בהחלטות על עיצוב מדיניות החו

לכל מזרח אסיה ללכת "ונסון המשיך את הקו הניצי של קנדי ונשבע כי לא יהיה הנשיא שייתן 'ג

המדגיש את NSAM 273וזמן קצר לאחר מינויו אישר את מסמך המדיניות . 78"בדרך בה הלכה סין

וקובע כי המטרה המרכזית היא מניעת השתלטות , תמיכת ממשלו בממשלת דרום וייטנאם

רצח קנדי יצר חלל במקום בו עמד עד אז נשיא בעל מדיניות חוץ . 79טית על דרום וייטנאםקומוניס

ונסון מצא עצמו 'ג. חלל אשר ניסו קבוצות השפעה בקרב בעלי תפקידים בממשל למלא, ברורה ונחושה

ניצב בין שתי קבוצות השפעה דומיננטיות שהחזיקו בשתי השקפות שונות ביחס לתפקיד שעל ארצות

סימנו שני נתיבים שונים בהן יכולה הייתה ארצות , אך יותר מכל. למלא בסכסוך בוייטנאם הברית

ראשי הפיקוד הצבאי . ואשר אף אחד מהם לא היה המשך ישיר של מדיניות קנדי, הברית לבחור

ניסיון קנדי לשנות את הדוקטרינה . החזיקו בדעה כי אין לנהל מלחמה מוגבלת בדרום וייטנאם

, הפיקוד הבכיר הציב קשיים בדרך למימוש החזון שלו, יקאית לא הושלם עד להירצחוהצבאית האמר

דעתם לגבי וייטנאם . 80ונסון לתפקיד שבו אלו לדוקטרינה הקונבנציונאלית הוותיקה'וכאשר נכנס ג

או , הייתה כי על ארצות הברית להיכנס במלוא העוצמה לוייטנאם ולהביס את הכוחות הקומוניסטים

ונסון 'עמדת הפיקוד הצבאי הבכיר שהסתייג ממחויבות צבאית חלקית הציבה את ג. 81כלל לא להיכנס

. מצד אחד נסיגה מוייטנאם תפגע קשות במעמדה ואמינותה של ארצות הברית בזירה המדינית. בבעיה

וארצות הברית , מצד שני שימוש בכוח רב ולא מבוקר בדרום וייטנאם עלול לערב את סין במלחמה

. וא עצמה מנהלת מלחמה ישירה עם מעצמה קומוניסטית המחזיקה בנשק אטומיעלולה למצ

78

John Mueller, “The Search for the Breaking Point in Vietnam: The Statistics of a Deadly Quarrel”, In

The United States and the Vietnam War, ed. Walter Hixon (New-York: Garland Publishing, 2000), p. 155. 79

United States Government, NSAM 273. NOV. 26, 1963. 80

Andrew Krepinevich, The Army and Vietnam, p. 31. 81

H.R McMaster, Dereliction of Duty, (New-York: Harper Collins, 1997), p. 75.

28

ומזכיר , ובעיקר מקסוול טיילור שכיהן בזמן זה כיועץ מיוחד לענייני צבא, היועצים האזרחיים

ונסון בקביעת מדיניות הפעולה בדרום 'היו בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על ג, ההגנה רוברט מקנמרה

. אלא לתקשר עימו, נמרה החזיק בדעה כי מטרת הכוח היא לא לכפות רצונך על היריבמק. וייטנאם

המדיניות שהתווה . 82לחץ צבאי הדרגתי יביא את היריב להכרה שעליו לחדול ממעשי התוקפנות שלו

ומדורגות , מקנמרה התבססה על הפעלת לחץ על היריב בדמות פעולות צבאיות מוגבלות

(Limited, graduated military actions)עיקרה של המדיניות היא מציאת נקודת השבירה של . 83

אותו , היה זה יעד מוגבל. והפעלת לחץ צבאי מדוד בנקודה זו עד להפסקת הפעולות העוינות, היריב

למרות , ונסון ראה בפתרון זה כבחירת מדיניות הולמת ומוגבלת'ג. ולפיכך לשלוט בו, ניתן לכמת

בניגוד לקנדי שהגביל את פעולות הצבא . עדים מדיניים מוגדרים ואמצעים להוצאתה לפועלשחסרה י

ונסון 'הופנתה מדיניות ג, בעיקר לתמיכה בצבא דרום וייטנאם כנגד כוחות המורדים בשטח הדרום

ונסון במסגרת מדיניות זו 'הפעולות הראשונות שנקט ממשל ג. באופן ישיר כלפי ממשלת צפון וייטנאם

הראשונה מהן . שתי תוכניות פעולה שניהל צבא דרום וייטנאם תחת פיקוח וייעוץ אמריקאי היו

והיא כללה סידרה של צעדים מדודים כנגד מתקנים צבאיים צפון , OPLAN 34A 84נקראה

בהם פשיטות של יחידות קומנדו של צבא הדרום על מתקני הצפון בהדרכה , וייטנאמים לאורך החוף

התוכנית המבצעית המקבילה נקראה בשם דה . CIA -ם צבאיים אמריקאיים והובסיוע של יועצי

בה נכנסו ספינות אמריקאיות שעל סיפונן אנשי הסוכנות לביטחון לאומי למפרץ , (DE SOTO)סוטו

( נגד מטוסים)מ "מטרתן הייתה איסוף מודיעין על מערכות רדאר ומתקני נ(. Tonkin Gulf)טונקין

.י לבנות מערכות לוחמה אלקטרוניות כנגדןצפון וייטנאמיות כד

מדיניות מוגבלת זו סבלה ממספר כשלים חמורים שהביאו תוך זמן קצר למעורבות האמריקאית

סירבה להבין את המסרים , כלומר ממשלת הצפון, הבעיה העיקרית הייתה שהיריב. הישירה במלחמה

מלבד . מרווח התמרון הפוליטי העצמאי שלה קטן, וכל עוד זכתה היא לתמיכתה של סין. האמריקאים

וכתוצאה לא הצליחה , זאת הייתה מסוגלת היא לספוג את השלכות הפעילות הצבאית האמריקאית

. ארצות הברית למצוא את נקודת השבירה של הקומוניסטים

82

Ibid, p. 52. 83

William Conrad Gibbons, The U.S Government and the Vietnam War, p. 345. 84

Operational Plan 34A.

29

ועים הפעילות המוגבלת וחסרת היעילות כנגד מטרות בצפון הובילו באופן ישיר לשני האיר

תקרית מפרץ טונקין נתפסת . המשמעותיים שעירבו את ארצות הברית במלחמה היבשתית בוייטנאם

ונסון להתערב באופן ישיר 'במחקר ההיסטורי כאירוע המשמעותי ביותר שהוביל את ממשל ג

יש . אולם הוא מוכיח את הטענה כי הממשל לא הצליח לעצב אסטרטגיה מוגבלת יעילה. במלחמה

סטרטגיה צבאית מוגבלת במלחמה הקרה היא כזו אשר מרווח הטעות בה הוא קטן ככל לזכור כי א

סוטו -כי כבמהלך פעולות דה USS MADOXXדיווח מפקד המשחתת , 1964לאוגוסט 2 -ב. האפשר

פעולה זו . USS TURNER JOYפתחו שלוש ספינות טורפדו וייטנאמיות על ספינתו ועל הספינה

כשלושה ימים לאחר . 85באירוע כמנוף צבאי כנגד ממשלת צפון וייטנאם הובילה את הממשל להשתמש

ונסון כינה את 'הנשיא ג. 86מטוסים של הצי האמריקאי מתקני נמל ודלק בצפון וייטנאם 64מכן תקפו

אולם בפועל היה זה שלב נוסף במדיניות המוגבלת של העברת מסרים , "מוגבלת ומתאימה"התקיפה

ונסון ויועציו כשלו בהבנה כי העלו שוב את סף האלימות 'ג. יים ברוריםמבלי להגדיר יעדים מדינ

הם לא הבהירו באופן חד משמעי את . כאשר תקפו מטרות אסטרטגיות בשטחה של צפון וייטנאם

למעשה . ולא ידעו להגיד מה תהיה התגובה הסינית לאירוע, ההגבלות במסגרתם הם מחויבים לפעול

שהיא אחד העקרונות החשובים בניהול , א העידה על מדיניות ברורההייתה זו תקיפה בודדת אשר ל

לא היה בצידה מסלול דיפלומטי הפועל במקביל ובתיאום עם הפעולות , יותר מכך. מלחמה מגובלת

. בחר הממשל לראות בתקיפה כדגם עליו יבסס את תגובתו כנגד צפון וייטנאם, מלבד זאת. הצבאיות

וכי לחץ , קודת השבירה של הקומוניסטים נמצאת בצפון וייטנאםמזכיר ההגנה מקנמרה חשב כי נ

. מספק עליה יגרום לה לחדול מלתמוך בפעולות המרדנות בדרום

ונסון היא שבהדרגתיות לא מתוכננת אין הגדרה מדויקת של סף 'הבעיה במדיניות שבחר ממשל ג

עציו היו משוכנעים כי הם מחזיקים ונסון ויו'בעוד שג. לא ביעדים ולא באמצעים, עליון של אלימות

. הייתה זו למעשה סטייה ממדיניות המלחמה הגמישה שניסה הנשיא קנדי לעצב, במדיניות מוגבלת

, הייתה זו גם פרשנות שגויה לתיאוריות של המלחמה המוגבלת של חוקרים דוגמת הרמן קהאן

וקבעו כי להסלמה יש , תשהגדירו באופן פרטני את מימדי האלימות בכל שלב של הפעלת האלימו

ממשל . כאשר למדינאים ברורה העלות והתועלת המדינית והצבאית של כל שלב, שלבים ברורים

ובהגדרה מדויקת של האמצעים , ונסון כשל בקביעת היעדים המדויקים אותם שואף הוא להשיג'ג 85

William Conrad Gibbons, The U.S Government and the Vietnam War, p. 282. 86

.129' ע, (1993 ,ביטחוןהוצאת משרד ה: אביב-תל) הימים 10,000מלחמת –וייטנאם , מייקל מקליר

30

לות על כלל הוא לא בחן לעומק את השלכות הפעו. בהם יעשה שימוש כדי להשיג את אותם היעדים

כשל בסיסי זה בהבנה של הפעלת אסטרטגיה צבאית מוגבלת הביא לכך שהממשל . סין-זירת הודו

כך אולץ הממשל לעלות , נאלץ להגיב בכלים לא יעילים על הפעולות התוקפניות היזומות של האויב

. בשלבי סולם מימדי האלימות ללא בחינה הולמת של מטרות ויעדים בכל שלב

חשיבותו . ודש ספטמבר הוציא הממשל מסמך מדיניות המהווה נקודת הסלמה נוספתכבר בח

היא בכך שהוא מסמך המדיניות הרשמי הראשון של הממשל NSAM 314הגדולה של המסמך

מסמך המדיניות היה . 87האמריקאי המכוון לפעילות צבאית תוקפנית וישירה כנגד צפון וייטנאם

ונסון על 'שהוכן לג ”Next Course of Action in Southeast Asia“מבוסס על מזכר המלצות בשם

ההמלצות הוכנו כחודש . (Bundy)וויליאם באנדי , ידי עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח הרחוק

Tit)" מידה כנגד מידה"ובהן המליץ באנדי על מדיניות תגובה של , קודם לכן בזמן משבר מפרץ טונקין

For Tat) המלצה זו שיקפה את הלך הרוח בקרב גורמים שונים . 88הקומוניסטיתכנגד התוקפנות

מבחינה מבצעית כוונה . מדיניות מוגבלת אך נחושה, בממשל שנטו לראות בה פתרון יעיל ומהיר

הממשל כשל שוב בהבנת הבסיס התיאורטי של . המדיניות המבוססת על התגובה לתקרית טונקין

מבחינה תיאורטית מידה . ירה צבעית מבצעית לא יעילהכשל אשר הוביל לבח, אסטרטגיה מוגבלת

, כלומר היריב הוא זה אשר קובע את רף האלימות. כנגד מידה משאיר את היוזמה אצל היריב

חשוב לציין כי . ומבחינה זו דרדרה עצמה ארצות הברית לעמדה פסיבית המגיבה על יוזמת האויב

האתוס האמריקאי מתבסס על יוזמה , ךבהיסטוריה הצבאית האמריקאית אין תקדים ממשי לכ

אך אלו היו מועטות , המדיניות המוגבלת כוונה כנגד מטרות בצפון. צבאית ועל ערך הניצחון המוחלט

והסלמה נוספת בצפון הייתה בלתי אפשרית מכיוון שזו יכולה הייתה להוביל למעורבות , בכל מקרה

לאחר , שלה כבר בתקיפה הראשונהכך שלמעשה מיצתה ארצות הברית את האסטרטגיה . סינית

. תקרית טונקין

האירוע השני שהוביל למעורבות הצבאית היבשתית קשור באופן ישיר לכישלון בבחירה בהפצצות

קונג מתקפה על בסיס חיל -ביצע הוייט 1964בחודש דצמבר . מוגבלות כאסטרטגיה נגד צפון וייטנאם

. כלי טיס נפגעו 13 -ו, 72נפצעו , אנשים 4ה נהרגו ב (Bien Hoa)האוויר האמריקאי בביאן הוא

87

US Government, NSAM 314. Sep. 10, 1964. 88

George Herring, editor, The Pentagon Papers (New-York: McGraw-Hill, 1993), pp. 97-99.

31

קונג התקפה על בסיס היועצים האמריקאיים בפלייקו -ביצע הוויט, 1965, בראשית חודש פברואר

(Pleiku) ועל שדה התעופה במחנה הולוביי(Hollowbay) .ו, הרוגים 9-מניין הקורבנות הסתכם ב-

שיאה של . 89קונג את מלון מגורי החיילים בסייגון-ויטשלושה ימים לאחר מכן תקף הו. פצועים 172

הראשונה . ההסלמה באלימות כנגד מטרות אמריקאיות בדרום וייטנאם הוכיח שתי נקודות קריטיות

השנייה היא כי . היא כי המסרים שהעביר הממשל לממשלת הצפון על ידי הפצצות היו לא יעילים

לבין ממשלת , בכוחות המרדניים בדרום וייטנאםבחירת הממשל באסטרטגיה שמפרידה בין לחימה

. אולם הבעיה הגדולה מכל הייתה כי הממשל לא השכיל לבחון חלופות אחרות. הצפון הייתה שגיאה

, ונסון ויועציו חשבו כי אם ההפצצות בצפון לא הראו יעילות גבוהה אז יש צורך ביותר מאותו הדבר'ג

Sustained)ציאו לפועל את תוכנית התגמול הממושך כך הו. עד אשר תבין ממשלת הצפון את המסר

Reprisal) ,השם רעם שבוצעה תחת ,שהיו סדרה של הפצצת מטרות מן האוויר בצפון וייטנאם

היצמדות לאסטרטגיה זו צמצמה את מרווח הטעות שיכולה הייתה .(Rolling Thunder) מתגלגל

ל מקרה היא לא פתרה את בעיית תשתית ובכ. ארצות הברית לעשות בכדי לא לערב את סין במלחמה

בעיה נוספת אך משמעותית הייתה שהמטוסים שהשתתפו . הכוחות המרדניים המפותחת בדרום

בחלקה הצפוני של ( Da Nang)בתוכנית ההפצצות האוויריות המריאו בחלקם מהבסיס בדה נאנג

החשש מכך הביא את ראש . 90קונג-בסיס אשר היה חשוף לפעילות תוקפנית של הוויט, דרום וייטנאם

. הגנרל וויליאם ווסטמורלנד לבקש הצבת כוח נחתים להגנת הבסיס, מפקדת הסיוע האמריקאי

אולם . ונסון אישר את הצבת כוח הנחתים בהנחה כי אלו יתמקדו בפעולות הגנה נייחות בלבד'ג

, אמריקאיםמן הטובים שבכוחות הלחימה ה, נוכחותם של יחידות נחתים על אדמת דרום וייטנאם

הקומוניסטים ראו בכך סימן להעלאה נוספת של רף . היוו מסר משמעותי לצפון וייטנאם ולסין

ואילו ממשלת דרום וייטנאם ראתה בכך אישור לכך שהאמריקאים , האלימות מצד האמריקאים

הממשל היה צריך להביא בחשבון כי מרגע שהציב . נוטלים על עצמם את נטל הלחימה בדרום וייטנאם

ימצא לו הפיקוד הצבאי שימוש שאינו כולל פעילות הגנה , כוח לוחם דוגמת הנחתים באזור מלחמה

. בלבד

89

.103' ע, (1979, הוצאת מערכות: אביב-תל) חייל מדווח. וויליאם ווסטמורלנד 90

George Herring, editor, The Pentagon Papers, pp. 110-114.

32

ארבע ספינות , צפונית לדה נאנג, ”Red Beach“הגיעו לחוף המטרה 1965לאוגוסט 8 -ב

BLT 3/9 (Battalion Landingהן הנחיתו את כוח הנחתים . 76אמריקאיות של כוח המשימה

Team) וגם לא , בזמן הצבת הנחתים בדה נאנג עדיין לא הייתה ברורה המשימה שלהם שם. על החוף

אולם בחודשים הבאים עברו הנחתים בהדרגה . השלכות הימצאות כוח הנחתים באזור לחימה

ניהלה ארצות הברית 1965החל מאמצע . לפעילויות יזומות התקפיות באזור הצפוני של דרום וייטנאם

תוכניות ההפצצה על צפון וייטנאם המשיכו להתבצע על ידי פיקוד . ת נפרדות ומקבילותשתי מלחמו

בזירה היבשתית . האוקיינוס השקט תחת פיקוח ושליטה של הממשל שסירב לנטוש אסטרטגיה זו

בדרום וייטנאם הלך וגדל סדר הכוחות האמריקאים בתהליך של סחף בו לא הוגדרו יעדים ומטרות

, חיילים אמריקאים על אדמת דרום וייטנאם 184,000 -ועד סוף השנה כבר היו כ, הלכוח ההולך ונבנ

.91וארצות הברית מצאה עצמה נלחמת מלחמה בוייטנאם

ושליטה על , ונסון לעצב אסטרטגית לחימה מוגבלת בעלת יעדים ברורים'חוסר היכולת של ממשל ג

. אים שתי מלחמות מקבילות בוייטנאםניהלו האמריק 1965הביא לכך שבסוף , האמצעים להשגתם

. אין ספק כי לא זו הייתה התוכנית שיעד הנשיא קנדי להסרת האיום הקומוניסטי מעל דרום וייטנאם

, קיבל ראש מפקדת הסיוע, בעוד שתוכניות ההפצצות האוויריות על הצפון נמשכו ללא תוצאות יעילות

, ית בדרום וייטנאם כנגד הכוחות המורדיםמנדט לעצב אסטרטגית לחימה יבשת, הגנרל ווסטמורלנד

הממשל לא היה מעורב באופן ישיר בעיצוב . וכנגד יחידות צבא הצפון שהסתננו לשטח הדרום

תפיסת הממשל . התערבותו הסתכמה בהגדרת ההגבלות ללחימה, אסטרטגית הלחימה היבשתית

איום שאכל , וייטנאםהייתה כי ארצות הברית נחושה להסיר את האיום הקומוניסטי מעל דרום

אולם הוא לא הגדיר לווסטמורלנד מסגרת אסטרטגית לניהול , 1954 -בליבה מאז עזיבת הצרפתים ב

ההגבלות עליהן התעקש הממשל באו לאפשר לצבא היבשה לנהל מערכה שתכריע את . זירת הלחימה

הגדרה מדויקת של אולם אין בהן להוות, ובאותו הזמן לא יהוו על איום על סין, הכוחות המרדניים

יש לזכור כי תיאוריות המלחמה המוגבלת אינן מתמצות בהגדרה פשטנית של מגבלות . יעדים ומטרות

הגנרל ווסטמורלנד נאלץ לעצב אסטרטגית לחימה בה נאסר עליו . פיזיות בזירת הלחימה ותו לא

, יסים הלוגיסטייםשם היו הבס. וצפון וייטנאם, קמבודיה, לחצות את גבולות דרום וייטנאם ללאוס

91

James Gibson, The Perfect War – Technowar in Vietnam (New-York: The Atlantic Monthly Press,

1986), p. 95.

33

, ונסון לתקוף את מרכז הכובד של האויב'כך מנע ממנו ממשל ג. וקווי התקשורת של יחידות האויב

יעדים . וקבע כי מגבלות אלו מספיקות על מנת להגדיר את המערכה היבשתית בוייטנאם כמוגבלת

לט מהם האמצעים וכפועל יוצא מכך לא הוח, הוא זה שקבע אותם, ומטרות לא הוגדרו לווסטמורלנד

כך שבניין הכוחות הלוחמים בוייטנאם נאלץ , הצבאיים עימם אמור היה לנהל את המערכה היבשתית

ונסון ויועציו התייחסו למרכיב מצומצם מאוד של תיאוריות 'ג. לעבור תהליך גידול ארוך ולא עקבי

. ות התיאורטייםוהתעלמו מכל שאר העקרונ, הגבלת המימד הפיזי של הלחימה -המלחמה המוגבלת

. מלבד זאת לא שולבה המערכה היבשתית במערכת ההפצצות על הצפון לכדי אסטרטגיה שלמה אחת

על הגנרל ווסטמורלנד היה לעצב . ונסון ויועציו התעקשו לראות בהן כשתי מערכות נפרדות'ג

ובאותו הזמן תצליח, אסטרטגית לחימה יבשתית אשר לא תפגע בהגבלות עליהן התעקש הממשל

. קונג ואת צבא הצפון-להכריע בפרק זמן קצר ובאופן ברור את הוויט

34

:פרק שלישי

הקרב שעיצב את אסטרטגית ההתשה בוייטנאם - 8699המערכה ביא דראנג

:רקע לאסטרטגית הלחימה היבשתית בוייטנאם

1965טמורלנד בשנת האסטרטגיה הצבאית של ארצות הברית בוייטנאם עוצבה על ידי הגנרל ווס

המערכה היבשתית נתפסה כהוצאה . כחלק מתנופת בניין הכוח הצבאי של ארצות הברית בוייטנאם

, קמבודיה, כאשר איסור הממשל על פעולות קרקעיות בתחומי לאוס, לפועל של דוקטרינת ההכלה

ר לא הוגבל האיום הקומוניסטי באזו. 92וצפון וייטנאם היו האלמנטים המגבילים היחידים במלחמה

הכוחות הקומוניסטים עשו שימוש בקווי תקשורת ובבסיסים . לזירה הדרום וייטנאמית בלבד

היה זה . אולם הממשל ראה בהם כשטח מקלט שאין לגעת בו, לוגיסטיים מעבר לגבולות וייטנאם

כל עוד שמר הצבא . הסיבה לה זקוקה סין כדי להצטרף למלחמה, מבחינתו סוג של תיל ממעיד

ולא פגע באינטרסים של סין בצפון וייטנאם או , יקאי על מסגרת הלחימה בתחומי הדרוםהאמר

גם טקטי , האיסור בשימוש בנשק אטומי, מלבד זאת. בשכנותיה יכלה המלחמה להיקרא מוגבלת

שימוש בנשק אטומי כה קרוב לסין היה יכול להביא להסלמה מהירה למלחמה . 93נשמר בחומרה

ונסון על המטרות 'לבד אלו נשמרו בחומרה ההגבלות שהטיל הנשיא גמ. ישירה בין המעצמות

.שהופצצו במסגרת תוכנית רעם מתגלגל

בניסיון לשלב בין . זוהי מסגרת ההגבלות בתחומן היה צריך ווסטמורלנד לעצב אסטרטגית לחימה

ההגבלות שנכפו לבין , מדיניות הממשל של קיום עצמאי וחופשי מנוכחות קומוניסטית לדרום וייטנאם

האסטרטגיה עוצבה על ידי . בחר ווסטמורלנד בהתשה כאסטרטגיה המרכזית, עליו על ידי הממשל

. והייתה מבוססת במידה רבה על ניסיונו הצבאי, ווסטמורלנד מבלי שהממשל יגדיר לו קווים מנחים

ות ווסטמורלנד היה חלק מן הקצונה האמריקאית הבכירה שלא ראתה בעין יפה את הרפורמ

מינויו לתפקיד בוייטנאם קבע למעשה כי זירה ייחודית זו . הצבאיות שקנדי ניסה לכפות על הצבא

כבילת ידיו על ידי הממשל הביאה , אולם יותר מכך, תנוהל על ידי קצין בעל תפיסה צבאית מסורתית

92

George Herring, America’s Longest War (New-York: McGraw-Hill, 1996), p.160. 93

ושוב על ידי ממשל , 1968 חודשים הראשונים שלבמתקפת הטט במשבר איסור זה יבחן מחדש על ידי ווסטמורלנד .1970 -ניקסון ב

35

אותו לבחור באסטרטגיה היחידה אותה הכיר טוב מכל בשירותו הארוך כקצין קריירה בצבא

. אמריקאיה

בחינת הקריירה הצבאית של ווסטמורלנד מבהירה במידה רבה את האסטרטגיה שעיצב בתפקיד

תפקידו האחרון לפני ההצבה בוייטנאם היה מפקד הקורפוס . שהיווה את שיא הקריירה הצבאית שלו

18) 18 -המוטס הth

Airborne Corps) ,ת כנגד כוח ההתערבות האסטרטגית העיקרי של ארצות הברי

הדיביזיות המוצנחות של הקורפוס לחמו בגבורה במלחמת העולם . איום קומוניסטי בכל מקום בעולם

זומן 1963בשבוע האחרון של . בין היתר בקרב על הבליטה כנגד צבא גרמניה הנאצית, השנייה

נים בשיחה קצרה בין שני הקצי. הגנרל ארל ווילר, ווסטמורלנד לשיחה אצל ראש המטות המשולבים

הוותיקים הציע לו הגנרל ווילר את תפקיד סגן מפקד פיקוד הסיוע האמריקאי בוייטנאם והודיע לו כי

ווילר רצה בגנרל צעיר יותר מן המפקד הנוכחי הגנרל פול . 94ברצונו שיתייצב שם מהר ככל האפשר

שיביא , רבקצין בעל ניסיון עשיר בשדה הק, הארקינס שנתפס כמנותק מן המתרחש בזירה עליה פיקד

ווסטמורלנד קיבל עליו את המחויבות והחל בהכנות לתפקיד תחת פיקודו של . לשינוי במצב בוייטנאם

הממשל האמריקאי וראשי הצבא קיוו כי ווסטמורלנד יצליח היכן . הגנרל הוותיק הארקינס

ילר הגנרל וו. 95וכי יוכל לעשות זאת מבלי לסבך את המעצמה בדרום מזרח אסיה, שהארקינס נכשל

אולם ווסטמורלנד עתיד להפוך תוך זמן קצר למעצב אסטרטגיית הלחימה , לא ידע זאת עדיין

.האמריקאית בדרום וייטנאם ולסמל של מלחמתה הארוכה ביותר של ארצות הברית במאה העשרים

, אביו קיווה כי בבוא היום יעסוק במשפטים. יילדס ווסטמורלנד לא נועד להיות חייל'וויליאם צ

המכללה הצבאית של צפון , לאותו מוסד בו התחנך הוא כנער 1931ולשם כך רשם את בנו בשנת

אולם ווסטמורלנד הצעיר לא מצא סיפוק במוסד הוותיק . (The Citadel)" הסיטאדל" –קרוליינה

היה זה שכנו וחברו הטוב של . והחל לפתח שאיפות לקריירה צבאית בכדי שיוכל לראות את העולם

לאקדמיה 1932אשר כיוון אותו והמליץ עליו בשנת (Byrnes)ביירנס . יימס פ'סנאטור גה, אביו

(West Point)פוינט -הצבאית בווסטהמוסד . באקדמיה הצבאית מצא ווסטמורלנד את עולמו, שם. 96

, חובה", הוותיק חינך לערכים אותם יישא עימו בקריירה מפוארת של ארבעים שנים בצבא היבשה

". מדינה, כבוד

94

Samuel Zaffiri, Westmoreland (New-York: William Morrow and Co, 1994), p. 105. 95

Ibid, p. 111. 96

. 12. ע, חייל מדווח .וויליאם ווסטמורלנד

36

את תפקידו הראשון . ווסטמורלנד החל את הקריירה הצבאית שלו כקצין ארטילריה בצבא היבשה

ימנט תותחי 'כקצין סוללה ברג, אוקלהומה (Fort Sill)הספר לתותחנות שדה בפורט סיל -עשה בבית

8) 8-ימנט הארטילריה ה'שנתיים לאחר מכן הצטרף לרג. 1897 -השדה הth

Artillery Regiment)

9) 9-ר ה"ליחידת הארטילריה של דיביזיית החי (Fort Brag)עבר לפורט בראג 1941ובשנת , בהוואיth

Infantry Division)98 .

מלחמת העולם השנייה הייתה הזירה הצבאית המשמעותית בקריירה של קצין הארטילריה הצעיר

הייתה אופיינית לרבים מן הקצינים ושנות הלחימה בזירה האירופית עיצבו בו תפיסת עולם צבאית ש

מלחמת הענק ביבשת האירופית גרמה לווסטמורלנד ולקצינים נוספים . שנטלו חלק במלחמה

הניסיון בפיקוד על ארמיות של . להשתכנע בדבר עוצמתה הצבאית הקונבנציונאלית של ארצות הברית

קרב בהן נטלו חלק אלפי כלי ובזירות, בחזיתות שנפרסו על פני מאות קילומטרים, מיליוני חיילים

משחית ממוכנים בזירת אירופה היבשתית הקנו למפקדים האמריקאים ניסיון רב בניהול מוצלח של

הצבא האמריקאי . עליונותה של ההתקפה, חשובה מכך הייתה הדוקטרינה שנקטו בה. מלחמת ענק

הייתה נקודת העצירה ברלין . התקדם ללא הרף אל היעד שהציבו לו מקבלי ההחלטות בוושינגטון

ובדרך אליה אפילו צבאה האדיר של גרמניה הנאצית לא יכול היה לעצור את מכונת , המיועדת

הקצינים האמריקאים חזו בעליונותו של כוח האש העדיף שלהם וביכולתה . 99המלחמה האמריקאית

. של התעשייה האמריקאית לייצר ולספק את מיטב כלי המלחמה

-וסטמורלנד בדרגת לוטננט קולונל ושימש כמפקד גדוד ארטילריית השדה האת המלחמה החל ו

הוא קודם לדרגת קולונל ושימש כראש מטה הדיביזיה . 9 -ר ה"שהיה בסיוע לדיביזיית החי 34

60) 60 -ר ה"ימנט החי'בתום המלחמה וכחלק מכוח הכיבוש קודם לתפקיד מפקד רג. בגרמניהth

Infantry Regiment) ווסטמורלנד המשיך בקריירה בצבא היבשה . ישה מחוזות בבאווריהוניהל חמ

תפקידו הבא היה פיקוד על דיביזיית . ר"ועשה מסלול פיקוד אופייני בו החל בפיקוד על יחידות חי

71) 71 -ר ה"החיst Infantry Divison) ,504) 504 -ימנט הצנחנים ה'ולאחר מכן פיקד על רג

th

97הפך לנפוץ בצבאות ( ת"תומ)המעבר לתותחים מתנייעים . רים על גלגליםתותחי שדה נגר בשימוש עדייןבשנים אלו היו

.המערב רק לאחר מלחמת העולם השנייה98

. 16-18' עמ, חייל מדווח. וויליאם ווסטמורלנד 99

ולפיכך הניסיון שצברו היה שונה , הקצינים והחיילים מזירת האוקיינוס השקט לחמו בסוג שונה לחלוטין של מלחמה . דווקא הם התמודדו עם אתגרים צבאיים אשר היו קרובים יותר במהותם לאלו של המלחמה בוייטנאם. ליתבתכ

37

Airborne Regiment) 82) 82 -יזיה המוטסת השל הדיבnd

Airborne Division) , משם קודם

הוא ביצע עוד שני תפקידי פיקוד מנהלתיים בבית הספר לפיקוד ומטה . לתפקיד ראש המטה הדיביזיה

ותפקיד דומה בבית הספר למלחמה של צבא היבשה במחנה (Fort Leavenworth)' בפורט לוונוורת

-הצטרף בשלביה המאוחרים ופיקד על צוות הקרב המוטס ה למלחמת קוריאה. (Carlisle)קארלייל

. אדם של צבא היבשה-נרל ושירת בפנטגון כראש אגף כוח'כבר היה בדרגת בריגדיר ג 1953בשנת . 187

מוסד זה היה השפעה . באותו הזמן החל ללמוד בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד

. והייתה לו השפעה רבה על עיצוב תפיסת עולמו הפיקודית, ןמשמעותית נוספת על ווסטמורלנד כקצי

וביבוא של רעיונות מתחום עולם , תקופה זו ראתה בתחילתה של מיסוד שיטות ניהול מודרניות בצבא

מעצמה קפיטליסטית מתועשת כארצות הברית הייתה מוקד . העסקים אל תוך העולם הצבאי

רבים בדור זה לא ראו מדוע שיטות ניהול אשר הביאו וקצינים, לרעיונות וטכניקות ניהול חדשניות

נרל מוטורס להצלחה בינלאומית לא יוכלו להביא לשמש בהצלחה דומה 'תאגידי ענק דוגמת פורד וג

במסגרת המלחמה , יש לזכור כי בשנות החמישים והשישים. בארגון מורכב כצבא ארצות הברית

מעולם לפני כן לא קיים הצבא . לעצום בגודלו הפך לראשונה הצבא הסדיר של ארצות הברית, הקרה

הוא הפך לכוח ההגנה העיקרי של , עם מגוון משימות נרחב, האמריקאי נוכחות על פני כל יבשת בעולם

דגם הקצין המנהל החל להחליף בהדרגה את מקומו . כנגד תוקפנות קומוניסטית" עולם החופשי"ה

מודים אלו מקנים הבנה יסודית של טכניקות ניהול לי"ווסטמורלנד עצמו טען כי . של הקצין הלוחם

מקורם , אותם יישמתי מאוחר יותר, מספר רעיונות ניהול... מקובלות בעסקים ובמגזר האזרחי

101) 101 -מונה למפקד הדיביזיה המוטסת ה 1958בשנת . 100"בלימודים אלוst Airborne Division),

כאשר . 101מפקד האקדמיה הצבאית בווסט פוינטושנתיים מאוחר יותר השלים מעגל כאשר מונה ל

קיבל עליו ווסטמורלנד את התפקיד בוייטנאם כבר היה בעל ניסיון עשיר בפיקוד על יחידות לוחמות

עם ניסיון זה ועם תפיסת . ובעל ניסיון רב בניהול של ארגונים גדולים, בשדה הקרב הקונבנציונאלי

למילוי , בירתה של דרום וייטנאם, ינואר בסייגון עולם פיקודית מגובשת נחת ווסטמורלנד בחודש

. התפקיד המשמעותי ביותר בקריירה הארוכה שלו

100

. 27' ע, חייל מדווח. וויליאם ווסטמורלנד 101

.30-29' עמ, שם

38

:אסטרטגית ההתשהתחילתה של –שנת בריגדת האש

כוונתו הייתה כי בחודשים הנותרים עד . Fire Brigade Year -כ 1965ווסטמורלנד הגדיר את

במקומות שונים בדרום " שריפות"ונבנה בכיבוי לתום השנה יעסוק הכוח האמריקאי ההולך

אשר כללה , לאסטרטגיה התלת שלבית שהתווה, הקדמה בלבד, היה זה החלק הראשון. 102וייטנאם

:יוזמה התקפית בכל רחבי דרום וייטנאם הנשענת על עוצמתו של הצבא האמריקאי

היה זה שלב . המטרה הייתה לעצור את מגמת התבוסה בדרום וייטנאם 1965עד סוף שנת .1

.ביסוס הכוח והכרת השטח והאויב

ארצות הברית ומדינות נוספות מן העולם החופשי יתפסו יוזמה ויהרסו 1966מתחילת שנת .2

(Pacification)החזרת תוכניות הפסיפיקציה . את בסיסי האויב העיקריים בדרום וייטנאם

.המקומיתישלימו את המהלך שמטרתו עקירת נוכחות האויב מקרב האוכלוסייה

ניקוי סופי של שאריות האויב בדרום וייטנאם על ידי מבצעים גדולים בו תופעל מלוא עוצמתו .3

המהלך ידרוש שנה עד שנה וחצי של מאמץ מרוכז באזורים . של הצבא האמריקאי בוייטנאם

. 103לשם ייסוג האויב בתום השלב השני, הלא מיושבים

סימטריה מוחלטת בין -הנחת היסוד כי ישנה א ווסטמורלנד ביסס את אסטרטגית ההתשה שלו על

ווסטמורלנד חיפש את . קונג ושל צבא צפון וייטנאם לזו של הצבא האמריקאי-עוצמתם של הוויט

בו תעלה כמות ההרוגים שלהם על כמות האנשים אותם , נקודת השבירה של הכוחות הקומוניסטים

דות שיגרמו לו להבין כי אין הוא מסוגל או האויב ילחם עד אשר יספוג מספיק אב. מסוגלים הם לגייס

בכך יצליח לנהל מערכה מוגבלת על ידי שימוש בעוצמה , 104רוצה להמשיך בפעילות אלימה

. ולספק לממשל את הפתרון הצבאי לבעיה המדינית בוייטנאם, קונבנציונאלית מרבית

ייטנאם פעלה תוכנית במקביל לעיצוב אסטרטגית הפעלת כוחות היבשה בדרום ו, כפי שציינתי

שהחלה , תוכנית רעם מתגלגל. באופן נפרד לחלוטין ,ההפצצות האסטרטגיות בצפון רעם מתגלגל

התוכנית . באה להפעיל לחץ מדוד וישיר על ממשלת צפון וייטנאם כתגובה לתקרית מפרץ טונקין

חות המרדניים שמטרתה הייתה לגרום לממשלה בהאנוי להבין כי היא תיענש על עידוד והכוונת הכו

102

Samuel Zaffiri, Westmoreland, p. 131. 103

Michael Hennessy, Strategy in Vietnam (Connecticut: Praeger Publishers, 1997), p. 74. 104

James Gibson, The Perfect War – Technowar in Vietnam, p. 95.

39

החשש מהתערבות סינית הביא . 105בדרום וייטנאם סבלה מכשלים חמורים שהפכו אותה ללא יעילה

שם היו מעט מאוד , מעלות 19את הממשל בוושינגטון להגבלת ההפצצות לאזורים שמתחת לקו רוחב

שהלחץ זאת למרות, ונסון התעקש שלא להסב נזק בשלב זה להאנוי'הנשיא ג. מטרות בעלות חשיבות

הפרדת האחריות הפיקודית במערכה בוייטנאם . הצבאי היה אמור להיות מופנה כלפי הממשלה שם

הניחה את האחריות להפעלת כוחות הצי וחיל האוויר אצל ראש פיקוד האוקיינוס השקט האדמירל

כמפקד הכוחות האמריקאים בדרום וייטנאם קיבל את האחריות , ווסטמורלנד. (Sharp)גרנט שארפ

ווסטמורלנד שניהל מערכה אופרטיבית בה פיקד על כוחות , כלומר. לניהול המערכה היבשתית בדרום

. 106היה זה אשר עיצב את האסטרטגיה של המלחמה, ברמה הטקטית

עד לסוף . אופיינה בתהליך ההתעצמות של כוחות הצבא האמריקאים בדרום וייטנאם 1965שנת

ונסון ומקנמרה קיוו כי 'ג. 184,000 -ם בדרום וייטנאם להשנה עלה מספר החיילים האמריקאי

הקו התוקפני אותו הציג בשנה וחצי בה שירת כסגן . ווסטמורלנד יצליח היכן שהגנרל הארקינס נכשל

. 107וכמפקד הכוחות בוייטנאם נתנה להם תיקווה כי הוא יצליח להפוך את מגמת התבוסה, מפקד

נו פתרון צבאי לבעיה בוייטנאם אולם לא היה האדם האירוניה הייתה כי הארקינס חשב כי יש

ואילו ווסטמורלנד שטען בשיחה פרטית כי אינו מאמין כי ישנו פיתרון צבאי , המתאים ליישם אותו

הוא היה מודע . להערה זו של ווסטמורלנד חשיבות רבה. הופקד על השגת הניצחון, 108לבעיה בוייטנאם

הוא לא חשב כי ניתנו לו . ניהל הממשל את המשבר באזור ולאופן בו, לאופייה הבעייתי של הזירה

וניסה להביא לניצחון צבאי , ולמרות זאת מילא חובתו, הכלים להשגת ניצחון צבאי מהיר והחלטי

.הטלת עוצמה צבאית על היריב עד שזה יקרוס, בדרך האמריקאית המסורתית

טות בממשל ובצבא להסכים על הביא החשש מתבוסה בוייטנאם את מקבלי ההחל 1965באביב

בחודש מרץ שלחו ראשי המטות מברק למזכיר ההגנה . הגדלת הכוחות הלוחמים בדרום וייטנאם

מקנמרה בו הביעו דעה אחידה התומכת בפריסת כוחות צבא ארצות הברית בוייטנאם למשימות

תב כי במברק ששיגר למחלקת המדינה כ, שינה גם הוא את דעתו 110השגריר טיילור. 109לוחמה

105

U.S Grant Sharp, Strategy for Defeat – Vietnam in Retrospect (California: Presidio Press, 1998), p. 85. 106

Harry Summers, On Strategy (New-York: Dell Publishing, 1984), p. 202. 107

Samuel Zaffiri, Westmoreland, pp. 110. 108

Ibid, p.111. 109

A JCS Memorandum to McNamara, Mar. 20, Foreign Relations of the United States, Vol II, 1965. 110

הצבאיות סמכותו הרחבה כללה אחריות גם על הפעולות . בשלב זה כיהן מקסוול טיילור כשגריר האמריקאי בסייגון .בדרום וייטנאם

40

הסלמה במגמה . 111היתרונות של שליחת דיביזיה לוחמת לוייטנאם עולים על החסרונות שבמהלך זה

.112התוקפנית של האויב הצריכה לדעתו את השימוש בכוחות לוחמים אמריקאים בוייטנאם

בחודש יוני העביר ווסטמורלנד מסר למפקדת האוקיינוס השקט ולראשי המטות של הצבא כי צבא

. 113גדודים לוחמים לעצירת מגמת המפולת 44נמצא על סף קריסה וכי נחוצים לו באופן מיידי הדרום

9-הדיביזיה ה. קונג מתקפה בסדר גודל של דיביזיה-ביצע הוויט 1964כבר בחודש דצמבר של שנת

33) 33 -והשמידה את גדוד הסיירים ה Binh Ginהשתלטה על הכפר הקתולי rd

Rangers Battalion) ,

4) 4 -ת גדוד הנחתים הואth

Marine Battalion) באותו הזמן קיבל הפיקוד . 114של צבא הדרום

וכי שני הגדודים הנותרים של 115נכנס לרמת ההר האמריקאי ידיעה מודיעינית כי גדוד של צבא הצפון

פעולות אלו הזכירו בטבעם את חציית הכוחות הצפון קוריאנים אל תוך . הדיביזיה בדרכם לשם

ופעולות לחימה , מגמת ההסלמה של הקומוניסטים שהחלה במעשי טרור פזורים. 1950בשנת הדרום

ווסטמורלנד זיהה כי הקומוניסטים עברו לשלב השלישי בלוחמה . מרדניות כנגד צבא הדרום עלו שלב

בדרום צבא הצפוןימנטים של 'בקיץ כבר היו עשרה רג. 116שלב הלחימה הקונבנציונאלית, המרדנית

קונג -הערכת הפיקוד האמריקאי הייתה כי כוחות הוויט. מסך כוחות האויב 30% -והיוו כוייטנאם

וביחד עם צבא הצפון עלה מספרם הכולל פי כמה על אלו של צבא הדרום הקורס , איש 211,000 -מנו כ

האסטרטגיה שהתווה ווסטמורלנד אמורה הייתה לעצור את מגמת . 117והצבא האמריקאי יחדיו

אסטרטגיה זו עוצבה במידה רבה מן הלקחים שהופקו מן . 1965יסטית של שנת ההסלמה הקומונ

ואת השלכותיה על כלל , כדי להבין את האסטרטגיה יש לבחון תחילה מערכה זו. המערכה ביא דראנג

.הזירה

111

Ambassador Taylor’s Telegram to the State Department, Mar. 18, Foreign Relations of the United

States, Vol II, 1965. 112

Phillip Davidson, Vietnam at War, p. 72. 113

.127-126' עמ, חייל מדווח. וויליאם ווסטמורלנד 114

.צבא הדרוםל שתיהן יחידות עילית ש 115

.בחלקה הצפוני של דרום וייטנאם הגובל באזור המפורז 116

Phillip Davidson, Vietnam at War (New-York: oxford University Press, 1988), pp. 324-325. 117

William Duiker, The Communist Road To Power in Vietnam (Colorado: Westview Press, 1981), p. 239.

41

:ביא דראנגהצבאית המערכה

י דיביזיית הפרשים כפי שנקרא על יד, Silver Bayonetאו מבצע , (Ia Drang)המערכה ביא דראנג

1)הראשונה st Cavalry Division) ביא דראנג ניסה . היה חזרה כללית לקראת המלחמה בוייטנאם

אמנם . וכלי נשק שהשפיעו על המערכה הכללית בוייטנאם, טקטיקות, הצבא האמריקאי טכניקות

חודש מערכה קרבית משולבת ראשונה של שלושה גדודים נערכה על ידי כוחות הנחתים באמצע

אולם לא היו לה השלכות משמעותיות על עיצוב , Starliteבמבצע (Chu Lai)ו ליי 'אוגוסט בצ

. 118המלחמה בדומה למערכה ביא דראנג

לוותה 1965ההתעצמות הצבאית האמריקאית בדרום וייטנאם במהלך המחצית השנייה של

1963 -במקביל בהתעצמות צפון וייטנאמית שהחלה ב

. ולאורך הגבול עם קמבודיה ולאוס, המדינה בדרומה של

לצפון וייטנאמים היה ניסיון מוצלח במלחמה עם

" לפתות את הנמר"וכעת היו מעוניינים הם , הצרפתים

באוקטובר תקפו יחידות 19 -ב. האמריקאי למלכודת

Plei)צבא הצפון את בסיס הכוחות המיוחדים בפליי מי

Me) .ה נוחה בהיותם בסיסי כוחות מיוחדים היו מטר

הצפון . 119באזורים מבודדים ובעלי דרכי גישה קשות

להניח , וייטנאמים התכוונו להטיל מצור על הבסיס

, מארב לכוחות סיוע של צבא דרום וייטנאם ולהשמידם

אולם לאמריקאים היה חשד כי זהו . וכך לפתות יחידות חילוץ אמריקאיות לקרב בתנאים לא נוחים

ווסטמורלנד הורה לדיביזיית . 120ן וייטנאמי לביתור דרום וייטנאם לשנייםתחילתו של ניסיון צפו

לצאת וליצור מגע עם הכוח , אשר הגיעה לוייטנאם רק שלושה חודשים קודם לכן, הפרשים הראשונה

בפיקוד הקולונל האל ( 1/7)לחודש יצא הגדוד הראשון של הבריגדה השביעית 14 -ב. הצפון וייטנאמי

118

Otto Lehrack, The First Battle – Operation Starlite and the Beginning of the Blood Debt in Vietnam

(New-York: Presidio Press, 2004). 119

Harold Moore and Joseph Galloway, We Were Soldiers once… And Young (New-York: Presidio Press,

1992), p. 15. 120

.25' ע(: 2003), 388, מערכות, "המערכה ביא דראנג ועיצוב אופייה של מלחמת וייטנאם", טל טובי

42

הייתה זו הפעם . לחיפוש והשמדת היחידות הצפון וייטנאמיות, יא דראנג לעמק (Moore) מור

. 121הראשונה שהגדוד פעל במסגרת מלאה במבצע של הובלה והנחתה על ידי מסוקים בשטח אויב

. הטקטיקה האמריקאית חילקה את לוחמי הרגלים ואת כוחות הארטילריה לשני כוחות נפרדים

ואילו כוח הארטילריה עם תותחי ההוביצר, שנבחר מראש X-Rayהפרשים הונחתו באזור הנחיתה

(Howitzer) שלו הונחת באזור הנחיתהFalcon ,סבב . מספר מיילים משם על גבעות שחלשו על האזור

של הפרשים כבר עמד להסתיים כאשר ספג הכוח אש כבדה משני אגפים שריתקה 122ההנחתה השלישי

מיות זיהו את תנועת המסוקים האמריקאים והניחו להם היחידות הצפון וייטנא. אותו לאזור הנחיתה

המטרה , תוכנית הפעולה קרסה. מארב באזור הנחיתה

. 123העיקרית של הפרשים הפכה לאבטחת אזור הנחיתה

בקרב העז שהתפתח היה לוייטנאמים היתרון של הכרה

ושל יכולות הסוואה מצוינות שהקשו על , ושליטה בשטח

קולונל מור העיד . אפקטיבי של הקרבהאמריקאים בניהול

: על כך

“They were damned good soldiers, used cover and

concealment to perfection, and were deadly

shots”124

.

סיוע . אולם לפרשים עמדה עוצמה צבאית שחסרה לאויב

B-52ארטילרי מאסיבי ומפציצים אסטרטגיים מדגם

השליטה בשמיים לא . 125יום גרמו לאבדות קשות בקרב הצפון וייטנאמיםטון פצצות כל 30-שנשאו כ

, מסוקי יחידת הפרשים עבדו ללא הפסקה תחת אש בפינוי פצועים והרוגים. הוגבלה להפצצות בלבד

כיומיים לאחר פרוץ הקרב הביאו המסוקים כוחות תגבור לגדוד . וחידוש האספקה לחיילים הלוחמים

והמהלומות האוויריות הביאו את הצפון וייטנאמים , 2/5 -ו 2/7 -ה, יםתוספת של שני גדוד. המותש

121

Shelby Stanton, The Rise and Fall of an American Army (California: Presidio Press, 1985), p. 57. 122

.סבבים ח במספרוהכאת ולכן נאלצו להנחית גדודמסוקים לכל ה 16לדיביזיית הפרשים היו רק 123

Harold Moore and Joseph Galloway, We Were Soldiers once… And Young, p. 68. 124

Ibid, p. 111. 125

.היה זה השימוש הראשון במפציצים האסטרטגיים לצרכים טקטיים במלחמת וייטנאם

מיקום המערכה ביא דראנג

43

לחודש קיבלו שני הגדודים פקודה לנוע מאזור הנחיתה מספר 17 -ב. המותשים לסגת באבידות קשות

להפצצות רוויה באזור מחשש כי נשארו באזור B-52 -מיילים צפונה לצורך יצירת מרווח למטוסי ה

2/7אולם גדוד , Columbusהגיע בבטחה לאזור הנחיתה 2/5גדוד . הצפון מארבים של יחידות צבא

נפל למארב של Albanyשנע בטור עורפי שהשתרע כמעט על שני קילומטרים בדרכו לאזור הנחיתה

מטרים בשטח עימו לו הייתה לו 2נע דרך עשב פילים בגובה 2/7גדוד . 126שני גדודים צפון וייטנאמים

התקפה עזה מן המארב של יחידות הצפון . 127א מודיעין מדויק על נוכחות אויבולל, היכרות מוקדמת

, כאשר הפיקוד נמצא בראש הטור, ללא יכולת לזהות את מקור הירי, תפסה את הגדוד פרוס בדלילות

סיוע , כתגבורת 2/5בקרב שהתפתח הוזעק גדוד . מרחק של יותר מקילומטר וחצי מן החיילים שבסופו

וירי תותחי ההוביצר היה כה , הטילו פצצות נפלם על האויב A1E – Skyraidersוסי אווירי בדמות מט

הקרב נמשך כל הלילה ואל תוך היום שלמחרת עד . קרוב עד כי חיילים אמריקאים ספגו רסיסים

תגבורות נוספות של יחידות אמריקאיות ודרום . 128ששוב הותש הכוח הצפון וייטנאמי ונאלץ לסגת

במסוקים והצליחו להשמיד באופן כמעט מלא את שאריות היחידות הצפון וייטנאמיות הגיעו

. וייטנאמיות המותשות שניסו להימלט אל תוך קמבודיה

מסקנות הקרב היוו אישור למפקדת הכוחות האמריקאים בוייטנאם בדבר עליונות האסטרטגיה

כי (Body Count)ות הראתה ספירת הגופ, למרות המגבלות הטקטיות הקשות. שעוצבה למלחמה

הוכיח כי 1:12יחס הרוגים של . 129הרוגים לצפון וייטנאמים 3561הרוגים מול 305לאמריקאים היו

שימוש באסטרטגיה של התשה יביא את האויב לנקודת השבירה בה לא יוכלו יותר הכוחות הצפון

. 130וייטנאמים להמשיך ולהילחם

126

.33ימנט 'רג, 1 וגדוד, 66ימנט 'רג, 8גדוד 127

Harold Moore and Joseph Galloway, We Were Soldiers once… And Young, pp. 236-240. 128

Department of the Army, HQ 1st Battalion, 5

th Cavalry. Subject: After Action Report, Nov. 4-26, 1965.

The Bud Harton Collection, Box 00, Folder 01. 129

הסיבות לכך יתבררו . הרוגים הצפון וייטנאמיםמספר הבין הערכות שונות של של הקולונל מור מספר זה היה פשרה . בהמשך

130 Harold Moore and Joseph Galloway, We Were Soldiers once… And Young, p. 368.

44

: גההשפעה האסטרטגית של המערכה ביא דראנ

מפקדת הכוחות האמריקאים בוייטנאם ראתה את תוצאות המערכה ביא דראנג כאישור לאסטרטגיה

בעיני ווסטמורלנד היה הקרב מימוש בפועל של המודל האסטרטגי שתכנן לשנים . שעיצבה

המסקנה הראשית אליה הגיעו הייתה כי ליחידות סדירות של צבא הצפון נוכחות . 131הקרובות

בעיני האמריקאים הייתה זו הוכחה למעבר של הקומוניסטים ממלחמת . 132וייטנאםמאסיבית בדרום

מרדנות עממית השואבת את כוחה מתמיכת האוכלוסייה המקומית למלחמה בה עושים הם שימוש

אולם הפיקוד האמריקאי בחר לראות רק חלק . בלוחמת גרילה קלאסית ובלוחמה של יחידות סדירות

.שת הסבר נוסףנקודה זו דור, מן התמונה

בה הוחלט על אסטרטגיה , בחודש דצמבר נערכה פגישה של מפלגת השלטון הקומוניסטית בהאנוי

ההנהגה הקומוניסטית החליטה כי המאמץ הקומוניסטי . מעורבת לניהול המאבק בדרום וייטנאם

. 133דרוםאך אם זאת לא יזניח את המלחמה העממית ב, יתרכז בתמיכה בכוחות הלחימה העיקריים

בשנות המלחמה בכיבוש הצרפתי נשא המאבק הקומוניסטי אופי של מלחמה מרדנית עממית

עת , 1964אולם משנת . שהושאלה מתיאורית שלושת השלבים של מאו והותאמה לתנאים של וייטנאם

הגבירה ארצות הברית את מעורבותה בדרום וייטנאם החלו בהדרגה לעבור לדגם של מלחמת התשה

ה זה הצורך שהכתיב שינוי במעבר מאסטרטגיה קצרת טווח להבסת צבא הדרום הי. 134רחבה

עוצמתו של הצבא האמריקאי הייתה מרחק . 135לאסטרטגיה ארוכת טווח מול צבא ארצות הברית

הצבא האמריקאי היה מסוגל לנייד . צבא דרום וייטנאם, שנות אור מאלו של האויב העיקרי שלהם

הבחירה באסטרטגיה מעורבת . ש עדיף על זה של היחידות המרדניותולרכז כוח א, כוחותיו במהירות

סיבה נוספת לשינוי באסטרטגיה . 136באה להימנע מלהתמודד עם צבא ארצות הברית בתנאים שלו

הלחימה הקומוניסטית נבע מן ההבנה כי כוחות מרדניים זקוקים לאוכלוסייה המקומית כשם שדג

תלויות באוכלוסיית הדרום כבסיס לוגיסטי או כמקור לגיוס אולם יחידות הצפון לא היו. זקוק למים

131

Andrew Krepinevich, The Army and Vietnam, p. 169. 132

.26' ע, "המערכה ביא דראנג ועיצוב אופייה של מלחמת וייטנאם", טל טובי 133

William Turley, The Second Indochina War (Colorado: Westview Press, 1986), p. 77. 134

David Elliott. “Hanoi’s Strategy in the Second Indochina War”. In The Vietnam War: Vietnamese and

American Perspectives, Ed. Jayne Werner and Luu Doan Huynh. (New-York: M.E Sharpe, 1993), p. 69. 135

George Vickers, “U.S Military Strategy and the Vietnam War”. In The Vietnam War: Vietnamese and

American Perspectives, Ed. Jayne Werner and Luu Doan Huynh. (New-York: M.E Sharpe, 1993), p. 122. 136

. 199' ע, מלחמה ואסטרטגיה. יהושפט הרכבי

45

, תחמושת, המקורות הלוגיסטיים שלהם היו בצפון וייטנאם ונשענו על אספקה של ציוד. כוח אדם

. (Ho Chi Minh Trail)י מין 'ויחידות לוחמים דרך נתיב הו צ

ידות הצפון וייטנאמיות לווסטמורלנד היה נוח להסיק כי כובד המאמץ מוטל על כתפי היח

ראה את היתרון , כגנרל שצבר את ניסיון הלחימה העיקרי שלו במלחמת העולם השנייה. הסדירות

שיש לצבא האמריקאי בלחימה כנגד היחידות הסדירות של הצפון מאשר נגד תנועת מרדנות דוגמת

הקולונל . משל עצמו קונג לא היה ארגון אוטונומי בעל זכות קיום-מלבד זאת הוויט. 137קונג-הוויט

ששימשה ככלי בידי (Front)קונג כחזית -טוען כי ניתן לאפיין את הוויט (Summers)הארי סאמרס

הוא היה מורכב ממספר גופים שונים , ואכן. 138הממשלה הקומוניסטית בצפון למימוש מטרותיה

. אוחדתובצורת ההתנגדות האלימה שלהם שלא חלקו הנהגה אחת בעלת אסטרטגיה מ, באופיים

דוגמת זו , יחידות טרור. קונג לשלושה חלקים-בהתייחסות רחבה ניתן לאפיין את פעילות הוויט

פעילות של יחידות מקומיות באזורים . האחראית לפיגועים בסייגון כנגד מטרות אמריקאיות

, מזון, ובניית מסתורי תחמושת, גביית מיסים מתושבי הכפרים, הכפריים העוסקות בלוחמה זעירה

אז החל 1964שהחלה בחודש דצמבר , והרמה העליונה של הפעילות. תעלות ועמדות לחימה מבוצרות

. הארגון להפעיל יחידות לוחמות במסגרת של גדודים ודיביזיות

אולם היא , ווסטמורלנד כיוון באסטרטגיה שלו לחיסול היחידות הסדירות של צבא הצפון

ליחידות צבא סדירות יש מרכז כובד . קונג-דירות של הוויטהתאימה גם להתמודדות עם היחידות הס

. 139ובעיניו הייתה זו הדרך המהירה והאפקטיבית ביותר להשמדתן ולהשגת ניצחון, אותו ניתן לתקוף

, קונג יכלו האמריקאים להביא לידי ביטוי את עוצמתם-מול יחידות סדירות של צבא הצפון והוויט

ר מניהול מלחמה ארוכה ומורכבת כנגד היחידות הגרילה והטרור במהירות ויעילות גדולה יותר מאש

. קונג-האמורפיות של הוויט

הן , ווסטמורלנד ומפקדת הסיוע האמריקאית היו אחראים על כלל הפעילות בדרום וייטנאם

(Pacification)בפעולות הצבאיות והן בתוכניות השכנת השלום צבא ארצות הברית ניהל מלחמת . 140

, חלק מן הכוחות עסק בפעולות לחימה התקפיות כדי להביא את המלחמה אל האויב, "גןחרב ומ"

137

James Ward. ”Vietnam – Insurgency or War”, Military Review, 69 (1989): 15-17. 138

Harry Summers, On Strategy, p. 137. 139

Dennis Drew and Donald Snow. Making Strategy (Alabama: Air University Press, 1988), p. 105. 140

.102-101' עמ. כמו לאכול מרק בסכין ,טל טובי

46

המסקנות מן המערכה ביא דראנג הובילו אותם לדחוק הצידה . 141וחלק עסק בפעולות השכנת שלום

תוכניות השכנת השלום היו מרכיב אחד . את תוכניות השכנת השלום לטובת אסטרטגית ההתשה

הן באו לתת מענה למלחמות . גד מרדנות שעוצבו תחת נשיאותו של קנדיבאסטרטגיית הלוחמה כנ

שמטרתן הייתה הפלת ממשלות , הקטנות שצצו במדינות מתפתחות בעולם בחסות הגוש הקומוניסטי

מטרתה העיקרית של ארצות הברית החל בשנות , ואכן בוייטנאם. 142מערביות או ניטרליות-פרו

, שקיבלה אישור ביא דראנג, אולם האסטרטגיה של ווסטמורלנד. החמישים הייתה בניין מדינה וצבא

זכייה בליבם ובמוחם של תושבי דרום וייטנאם פינתה מקום למלחמה . הביאה לזניחה של תפיסה זו

. 143"המלחמה האחרת"ולא לחינם זכתה היא לשם , הגדולה של ווסטמורלנד

אשר הפעילו בהצלחה תוכניות להשכנת מבין היחידות הלוחמות בדרום וייטנאם היו אלו הנחתים

החלו לפעול ללא אישור או הנחייה של הפיקוד הצבאי בתוכניות השכנת 1965כבר בקיץ . 144שלום

-לנחתים היה ניסיון רב שנים בפעילויות השכנת שלום במאה ה. 145שלום בכפרים שבתחום אחריותם

והם שאפו להביא את הניסיון (Army)ניסיון שחסר לצבא היבשה , 146במיוחד באמריקה הלטינית, 20

בין היתר הפעילו הנחתים חוליות משולבות עם יחידות צבא הדרום . והידע שלהם לדרום וייטנאם

CAP – Combined Actionשחילקו זמנם בין סיורים לבין תוכניות השכנת שלום ונודעו בשם

Platoons Programחשובות לכפריים יותר אשר היו MEDCAPוחוליות סיוע רפואי מיידי בשם . 147

ווסטמורלנד לא אהד את המגמה של הנחתים והורה להם לחדול מתוכניות . 148מרובים ותחמושת

קצין המבצעים שלו לוטננט . השכנת השלום ולהתמקד בפעולות לחימה במסגרת אסטרטגית ההתשה

עיצוב ובעל השפעה על, אחד מן הקצינים הבולטים בוייטנאם, (Depuy)פוי -נרל וויליאם דה'ג

141

Michael Hennessy, Strategy in Vietnam, p. 5. 142

Louise Brown, War and Aftermath in Vietnam (New-York: Routledge, 1991), p. 184. 143

William Turley, The Second Indochina War, p. 66. 144

היו מרכיב משמעותי במערך הלוחם הם לא אולם ,מלבדם עסקו בכך היחידות המיוחדות ובעיקר הכומתות הירוקות .של הצבא האמריקאי בוייטנאם

145 Michael Hennessy, Strategy in Vietnam, p.70.

146 .103' ע, כמו לאכול מרק בסכין, טל טובי

147 John Nagl, Counterinsurgency Lessons from Malaya and Vietnam (Connecticut: Praeger Publishers,

2002), p. 157. 148

Allan Millett, Semper Fidelis – The History of the United States Marine Corps (New-York: Macmillan

Publishing, 1982), p. 570.

47

הוא האשים . התיישבו ולא עשו דבר, היה בוטה יותר וטען כי הנחתים הגיעו לוייטנאם, האסטרטגיה

. 149אותם בניהול מלחמה נגד מרדנות בניגוד לאסטרטגיה של הפיקוד האמריקאי בוייטנאם

ישנה אסכולה רחבה במחקר ההיסטורי הטוענת כי הזנחת תוכניות השכנת השלום ובחירה

. רטגיה של התשה הייתה הטעות העיקרית של האמריקאים והיא שהביאה לתבוסה בוייטנאםבאסט

טענתו היא כי יחידות צבא . הוא מייצג בולט של גישה זו (Krepinevich)' מבין אלו אנדרו קרפינביץ

קונג וכי מפקדת הסיוע סימנה את -הצפון היו כוח תומך בלבד לפעולות המרדנות הרחבות של הוויט

טוענים כי המלחמה בוייטנאם הייתה (Gabriel and Savage)' גבריאל וסוואג. 150ב הלא נכוןהאוי

לטענות אלו ענה דה פוי כי . 151והגנרל ווסטמורלנד לא הבין דבר בלחימה פוליטית, פוליטית בעיקרה

וכי , ואלו לא התאימו למצב בוייטנאם, לחימה כנגד מרדנות מתבססת על בסיס צר מאוד של יכולות

.152מרות ניסיונות ממשל קנדי לא היו לארצות הברית יכולות מהותיות בתחוםל

לטובת הכוחות 1:12שהיה ( Kill Ratio)הלקח המשמעותי ביותר מיא דראנג הוא יחס האבידות

. נתון זה שימש הוכחה לנכונות הטענה כי התשה היא המפתח לניצחון בוייטנאם. האמריקאים

העריכה כי גדוד אמריקאי אחד שווה ערך בעוצמתו לשלוש יחידות מפקדת הסיוע האמריקאית

הערכה נוספת הייתה כי קצב גידול גיוס הכוחות של האויב גדול בהרבה מזה של . מקבילות של האויב

וביצוע התקפות , שילוב הערכות אלו הוביל לתפיסה כי ביישום אסטרטגית התשה. 153ארצות הברית

יקאי לשחוק את יחידות האויב בפרק זמן סביר עד לנקודה בה לא יהיה מסוגל הצבא האמר, יזומות

תאפשר ההתשה להעביר את היוזמה שהייתה עד כה בידי הכוחות , בנוסף לכך. יוכלו להילחם

לחשוב , אך גם לבכירים בממשל, יא דראנג גרמה לראשי הפיקוד. 154הקומוניסטים לידי האמריקאים

השילוב הקטלני של ניידות אווירית ושל כוח אש היווה פער .כי לא יוכלו להפסיד באף קרב בוייטנאם

הערכה זו גברה מספר ימים לאחר . 155משמעותי עליו לא יוכלו להתגבר היחידות הצפון וייטנאמיות

. קונג-אז הושמדה יחידה שלמה של צבא הדרום על ידי כוח של הוויט, המערכה ביא דראנג

149

Andrew Krepinevich, The Army and Vietnam, p. 174. 150

Ibid, p. 168. 151

. 14' ע, (1981, ת משרד הביטחוןהוצא: אביב-תל), משבר בפיקוד ,'ארד גבריאל ופול סוואג'ריצ 152

William DePuy, “What We Might Have Done and Why We Didn’t Do It”, Army, (1986): 25. 153

James Gibson, The Perfect War – Technowar in Vietnam, p. 96. 154

Douglas Kinnard, The War Managers (Maryland: Naval Institute Press, 1979(, p. 66. 155

Samuel Zaffiri, Westmoreland, p. 154.

48

ת מוזרה כאשר מסתכלים על המלחמות בהן נטלה חלק הבחירה בהתשה כאסטרטגיה ראשית נראי

לאחר מלחמת קוריאה לא כלל הצבא את ההתשה בספרי הלימוד שלו ולא . 20-ארצות הברית במאה ה

לא הייתה ההתשה חלק מארגז הכלים של הצבא 1965 -ב. הכניס אותה לדוקטרינה הרשמית

ות המרשים כביטוי לעוצמת למרות זאת בחר ווסטמורלנד לפרש את יחס האבד. 156האמריקאי

המשאבים האדירים שלו יבואו לידי ביטוי בדמות כוח . ההתשה הפוטנציאלית של הצבא האמריקאי

העליונות . 157וניידות אווירית חסרת תקדים בהיסטוריה של המלחמה המודרנית, אש עצום

. 158מתצבא גדול מגובה בטכנולוגיה מתקד, "מכונת הרג"הטכנולוגית האמריקאית תייצר את

היו בין התוצאות המזוהות ביותר עם המערכה ביא (Body Count)" ספירת גופות"יחס אבידות ו

היו אלו גם הביטויים המושמצים ( Search and Destroy)יחד עם טקטיקת חפש והשמד . דראנג

חשוב להתעכב . ושימשו כיסוד לביקורת כנגד האסטרטגיה של ווסטמורלנד, המלחמה שלביותר

העיסוק הבלתי פוסק של האמריקאים בוייטנאם בסטטיסטיקות ובספירת גופות מקורו . נקודה זוב

בניגוד . אלא באופייה המיוחד של המלחמה בוייטנאם, לא רק באסטרטגית ההתשה של ווסטמורלנד

הייתה זו , למלחמת העולם השנייה ולמלחמת קוריאה שהיו מלחמות קונבנציונאליות גיאוגרפיות

והממשל אסר , מעבר לכך לא באה ארצות הברית לכבוש את דרום וייטנאם. א קווי חזיתמלחמה לל

ספירת הגופות היה הביטוי הסביר היחיד למדד . על הצבא לנהל פעילות בשטחה של צפון וייטנאם

ספירת הגופות לא הייתה . 159ובייחוד לאור התוצאות החיובית שהושגו ביא דראנג, להצלחה בוייטנאם

היא כבר נוסתה במלחמת קוריאה במסגרת אסטרטגיית מטחנת הבשר , וסטמורלנדהמצאה של ו

(Meat Grinder )ווי 'יו רידג'של הגנרל מת(Ridgeway) , שהחליפה את אסטרטגיית הניצחון של

. ספירת הגופות באה לספק לפיקוד בוייטנאם רציונליזציה לאסטרטגיה של ההתשה. הגנרל מקארתור

מלחמה על ידי הממשל הביא ליצירת מימד זה כמדד להצלחה ותיחום המחסור בהגדרת יעדים ל

הבעיה בספירת הגופות הייתה . 160גבולות המלחמה המוגבלת בקווים הגיוניים שניתן למדוד ולהסביר

156

Carter Malkasian, “Toward A Better Understanding of Attrition: The Korean and Vietnam Wars”,

Journal of Military History. 68,3 (2004): p. 928. 157

William Turley, The Second Indochina War, p. 65. 158

James Olson and Randy Roberts, Where the Domino Fell (New-York: ST. Martin’s Press, 1991), p. 149. 159

Scott Gartner and Marrisa Myers, “Body Counts’ and Success in the Vietnam and Korean War”, Journal

of interdisciplinary History. 25, 3 (1995): 378-381. 160

Dale C. Walton, The Myth of Inevitable US Defeat in Vietnam (Portland: Frank Cass Publishers, 2002),

p. 48.

49

במקרים מסוימים קציני יחידה מסוימת היו , כי לא ניתן היה לבצע ספירה מדויקת של חללים

בעיה זו עלתה כבר במערכה ביא . ו למספר מוסכם של חללי אויבמנהלים משא ומתן ביניהם עד שהגיע

בצורתה הקיצונית ביותר באה . שם מספר ההרוגים הרשמי היה הערכה בלבד של הקולונל מור, דראנג

כך שבתום קרבות מסוימים . גופות" לייצר"בעיית ספירת הגופות לידי ביטוי בלחץ שנוצר על קצינים

אך עיקרם הוא , לבעיה זו היו מספר גורמים אובייקטיבים. רך לחלוטיןהיה מספר הגופות הרשמי מופ

פינוי הגופות על ידי , (ונגלים וביצות'ג)קושי במציאת גופות בתנאי השטח הקשים בוייטנאם

. והעובדה כי לאחר הפצצות ארטילריה או הפצצות אוויריות לא נשארו גופות לספור, הוייטנאמים

יונות ומחקרים שנערכו לאחר המלחמה התברר כי ההערכות מפקדת מרא, למרות הביקורות הרבות

.161הסיוע תאמו בערך להערכות צפון וייטנאם של כמות ההרוגים

טוען כי (Kinnard)דאגלס קינארד . אסטרטגיית ההתשה של ווסטמורלנד ספגה ביקורת רבה

. 162אסטרטגיה למלחמהכי אם הודעה של ווסטמורלנד בכך שכשל בעיצוב , התשה אינה אסטרטגיה

כמפקד העליון של הצבא כשל הוא באישור אסטרטגיית . ונסון'ביקורת זו הופנתה גם כלפי הנשיא ג

ואילו מלחמת התשה היא הקוטב , מלחמה מוגבלת היא בראש ובראשונה מלחמה פוליטית. התשה

מאנשי , הביקורת הגיעה לא רק מן המחקר ההיסטורי. 163הנגדי של אסטרטגיה מוגבלת וגמישה

טען כי התשה (Smith) 'נרל דוויט סמית'ור ג'מייג. אלא גם מתוך הצבא, ומתוך הממשל, תקשורת

ביקורת נוספת . 164"זו אסטרטגיה שהופשטה מדמיון וניידות אסטרטגית"וכי , "תמימה ובורה"היא

תן אולם לא ני, תקפה את העובדה כי חיילי האויב מתים בקצב גבוה מזה של חיילי ארצות הברית

ומה יהיו , כלומר לא ניתן לחזות מתי תסתיים המלחמה, להעריך מתי תביא מגמה זו לנקודת השבירה

. 165התוצאות המדיניות של המאמץ הצבאי

161 .28' ע ,"המערכה ביא דראנג ועיצוב אופייה של מלחמת וייטנאם", טל טובי

162 Douglas Kinnard, The War Managers, p. 43.

163 Robert Asprey, War in the Shadows (New-York: William Morrow and Co, 1994), p. 813.

164 United States, Department of the Army, A Study of Strategic Lessons Learned in Vietnam, Vol VI –

Conduct of the War (Pennsylvania: 1981), 3-42. 165

Brian Jenkins, The RAND Corporation, The Unchangeable War (USA: 1972), p. 2.

50

:יא דראנגההשפעה הטקטית של המערכה ב

חפש והשמד , אם התשה הייתה המתווה האסטרטגי להשגת היעדים האמריקאים במלחמת וייטנאם

חשיבותה של טקטיקה זו הלך וגברה עם התקדמות המלחמה עד כי כשנה לאחר . תםהיה הדרך להשג

מן הכוח הלוחם שלה במבצעי חפש 95% -התערבות ארצות הברית בלחימה כבר היה מעורב כ

תפיסתה של מפקדת הסיוע האמריקאית את השיטה מתומצתת בדברי קצין המבצעים . 166והשמד

1)הראשונה ר"שלה ולאחר מכן מפקדת דיביזיית החיst Infantry Division) ,וויליאם דה פוי:

“You just wanted to analyze what happened in Vietnam you’d say the infantry found the

enemy and the artillery and the air killed them”167

.

, מרמת החוליהדה פוי ניסח במשפט אחד את התפיסה הטקטית שהוצאה לפועל באלפי מבצעים החל

תפקידם העיקרי . ועד למבצעים גדולים ומורכבים של גדודים ודיביזיות, דרך רמת המחלקה והפלוגה

Fixing Force -ר היה לשמש פיתיון "של חיילי החיזהו המרכיב הראשון בטקטיקה תלת שלבית . 168

יחידת רגלים בשלב הראשון היה יוצא סיור של . ’Find em’, Fix em’, Destroy emשנקראה בשם

במידה . ובין אם מצבא הצפון, קונג-בין אם הן מן הוויט, בסדר כוח משתנה לאיתור של יחידות אויב

בשלב האחרון היה מוזעק , (Fix)ואותרה יחידת אויב היה כוח הרגלים אמור לרתק אותם למקומם

ערכה ביא המ. 169כוח ארטילריה או אוויר שהיה ממטיר על האויב כמות אש עצומה עד להשמדתו

דראנג שכנעה את מפקדת הסיוע כי טקטיקה זו מוצלחת גם אם יחידות הפרשים לא פעלו בדיוק לפי

בסופו של דבר תוצאות הקרב הכתיבו את . אלא האויב היה זה שמצא וריתק אותם, רוח זו בקרב

. קבלת ההחלטות

ו גרסאות שונות במהלך לטקטיקה הבסיסית של איתור האויב והשמדתו על ידי כוח אש עדיף הי

בכדי . 170בו כותר באופן הרמטי כוח אויב והושמד על ידי ארטילריה Pile On -דוגמת ה, המלחמה

להביא את הטקטיקה לידי מיצוי חילק ווסטמורלנד את זירת הלחימה בוייטנאם לאזורי לחימה

166

Andrew Krepinevich, The Army and Vietnam, p. 180. 167

Ibid, p. 197. 168

Louise Brown, War and Aftermath in Vietnam, p.189. 169

Phillip Davidson, Vietnam at War, p. 405. 170

George Herring, America’s Longest War, p. 168.

51

(TAOR – Tactical Area of Responsibility)טקטיים פעילות בו לכל יחידה הוגדר אזור. 171

על כל יחידה לעמוד בתחרות מול היחידות האחרות . האחריות הטקטית המלאה היא רק שלה

הבעיה הייתה שבבחירות אלו . פורסמו כדי לייצר יעילות( מספר הרוגים)וסטטיסטיקות של הצלחה

ועמידה בטבלאות הרג , הדרך הפכה ליעד, שידרג ווסטמורלנד את הטקטיקה למעמד של אסטרטגיה

טכניקות וטקטיקות של חיפוש אגרסיבי של אויב במטרה לבוא עימו במגע . פסה חשיבות רבה מדית

יש להדגיש כי . 172ולהשמידו הפכו למשימתם הראשונה של מפקדי היחידות הלוחמות בדרום וייטנאם

וגם לא הייתה ייחודית למלחמת , טקטיקת חפש והשמד לא הייתה המצאה של ווסטמורלנד ודה פוי

הייתה זו טקטיקת פעולה בסיסית של הצבא האמריקאי כבר בזמן מלחמת העולם . םוייטנא

. אולם בוייטנאם גדלה חשיבותה באופן חסר תקדים, 173הראשונה

נרל 'היה ללוטננט ג 1957בשנת . הכלי המרכזי בהוצאה לפועל של מבצעי חפש והשמד היה המסוק

רעיון זה היה חלק . שתוכל ללחום במגוון של מתווים רעיון ליחידה מסוג חדש (Gavin)יימס גאווין 'ג

גאווין רצה להרחיב את השימוש . מן החשיבה הצבאית הגמישה שביקש הנשיא קנדי מקציניו

והוא , הוא עמד להקים יחידת פרשים. במסוקים שעשו את הופעת הבכורה שלהם במלחמת קוריאה

ש את הרעיון והכניס לשירות יחידות החל הצבא לממ 60 -בראשית שנות ה. 174לא התכוון לסוסים

היחידה המוטסת הראשונה שהוצבה בוייטנאם הייתה הבריגדה . 175מוביליות בסדר גודל דיביזיוני

173) 173-המוטסת הrd

Airborne Brigade) . היא שימשה במקרים רבים כלי ניסוי לשכלול טכניקות

נשי אוויר שמגיעים מדיסציפלינות ר וא"יחידה מוטסת מורכבת מאנשי חי. ההפעלה על ידי מסוקים

סיפוח פלוגה אווירית לבריגדה כדי ליצור יחידה הומוגנית ומקצועית הגדיל את יכולותיה . שונות

. 176המבצעיות והעמיק את מחויבות כלל הגורמים למשימה

שדה . ניידות ומהירות בפריסת יחידות הרגלים -המסוקים הביאו עימם מימד חדש לשדה הקרב

ב עצמו לא השתנה אולם מפקדת הסיוע האמריקאי בוייטנאם יכלה כעת להביא את חייליה אל הקר

המערכה ביא דראנג . ולתחזק כוחות לוחמים בשדה הקרב עד להכרעת האויב, האויב במהירות גדולה

171

Douglas Kinnard, The War Managers, p. 57. 172

MACV HQ, Tactics and Techniques, Sep. 17. 1965 173

Samuel Zaffiri, Westmoreland, p. 162. 174

Harold Moore and Joseph Galloway, We Were Soldiers once… And Young, p. 10. 175

.28' ע, "עיצוב אופייה של מלחמת וייטנאםהמערכה ביא דראנג ו", טל טובי 176

John Tolson, Air mobility 1961-1971 (Washington DC: Department of The Army, 1989), pp. 66-67.

52

שהחלה בנחיתות של גדוד הפרשים הסתיימה בהכרעה מלאה של יחידות צבא הצפון הודות ליעילות

. למסוקים היה תפקיד מכריע בהוצאה לפועל של משימות חפש והשמד. 177סוקיםהשימוש במ

ווסטמורלנד עשה שימוש במימד החדש שנפתח בשדה הקרב על ידי הקמת מוצבי ארטילריה מבוצרים

הגישה אליהם נעשתה אך רק על ידי . ומבודדים על ראשי גבעות באזורים שונים בדרום וייטנאם

המסוק . 178ם לפעולות רחוקות עד טווח הטיסה המירבי של המסוקיםמסוקים וניתן היה לצאת מה

בו הוחדרו יחידות לוחמות ( Ambush Patrol)נתן לאמריקאים יכולת לבצע משימות של סיור מארב

. 179קטנות ומובחרות אל שטח האויב והניחו לו מארבים היכן שלא ציפה למצוא נוכחות אמריקאית

אך יותר מכך נתן לו את היכולת , ד לנהל אסטרטגיה של התשההמסוק היה הכלי שאפשר לווסטמורלנ

גם למסוקים היו , אם זאת. לנהל מלחמה התקפית אגרסיבית במסגרת המגבלות שהציב לו הממשל

תחזוקת המסוקים . וגם השימוש המופרז בהם הביא לביקורת על מפקדת הסיוע האמריקאי, מגבלות

הצבא נאלץ להקים קבוצת תמיכה לוגיסטית , דבאקלים הטרופי הייתה יקרה ומסובכת להחרי

(General Support Group) ברמה . 180לתחזוקת המסוקים תחת פיקוד מפקדת הסיוע האמריקאי

ושליטת היחידות הלוחמות באוויר בא , המבצעית עלתה הביקורת כי השימוש ההולך וגובר במסוקים

כן שהאוכלוסייה הוייטנאמית וחשוב מכך הי, היכן שהאויב נמצא, על חשבון השליטה ביבשה

. 181נמצאת

שימוש במסוקים . המערכה ביא דראנג הייתה ניסוי בצורת הפעלה חדשה של הצבא האמריקאי

לטקטיקה . והישענות על כוח אש מאסיבי כנגד יחידות האויב, כפלטפורמת הובלה ולחימה עיקרית

הגנרל . ת הצבא האמריקאישל היחידות הצפון וייטנאמיות לא היה מענה בשלב זה לעוצמ

אלא שלב פתיחה לאסטרטגיה של , ווסטמורלנד היה ער לכך וראה במערכה לא רק מודל לחימה

בעיני ווסטמורלנד הייתה הבחירה . התשה שבסופו של דבר תביא לארצות הברית ניצחון בוייטנאם

נד התייחס ווסטמורל. בהתשה הכרח בהתחשב באופי המלחמה המוגבלת שאילץ אותו הממשל לנהל

בשנה זו עסק הצבא . כשנת ההכנה לקראת המאמץ האסטרטגי הגדול כנגד הקומוניסטים 1965לשנת

177

George Herring, The 1st Cavalry and the Ia Drang Valley, 18 October-24 November 1965. In The

Vietnam War: Vietnamese and American Perspectives, Ed. Jayne Werner and Luu Doan Huynh. (New-

York: M.E Sharpe, 1993), p. 325. 178

.177' ע, הימים 10,000מלחמת –וייטנאם , מייקל מקליר 179

Robert Asprey, War in the Shadows, p. 817. 180

John Tolson, Air mobility 1961-1971, pp. 88-90. 181

James Gibson, The Perfect War – Technowar in Vietnam, p. 105.

53

ובפעילות , בבניין הכוח בדרום וייטנאם, האמריקאי בוייטנאם בהפקת הלקחים ממערכת יא דראנג

שנים ה. פזורה כהכנה להוצאה לפועל של אסטרטגית ההתשה בקנה מידה של כל זירת דרום וייטנאם

בשחיקת כוחות האויב הקומוניסטי , עמדו לראות הוצאה לפועל של אסטרטגית ההתשה 1968-1966

, 1968-1966הפרק הבא יבחן את ההוצאה לפועל של אסטרטגיה זו בשנים . עד להכנעתם המוחלטת

. וינתח את תוצאות המערכות הצבאיות העיקריות בדרום וייטנאם

54

:רביעיפרק

8699-8691 –שיא אסטרטגית ההתשה בוייטנאם

:8699זירת הלוחמה היבשתית בדרום וייטנאם בשנת

מפקדת . המערכה ביא דראנג הייתה ניסוי הכלים של צבא ארצות הברית למלחמה בדרום וייטנאם

ולגנרל ווסטמורלנד , הסיוע האמריקאי ראתה בתוצאות הקרב אישור לנכונות אסטרטגיית ההתשה

יש להבין כי בשנה זו . (Big Unit War)ה המערכה הצדקה לבחירה במלחמת עוצבות גדולות שימש

באמצע העשור . ניהלה ארצות הברית את המלחמה המלאה הראשונה שלה מאז מלחמת קוריאה

ואף כי הנשיא . השישי כבר לא היה תוקף לתפיסה של תגובה אטומית מלאה כנגד איום קומוניסטי

, הונתו הקצרות להביא את כוחות הצבא לתכנן אסטרטגיה למלחמה מוגבלתקנדי ניסה בשנות כ

. לא הושלם מאמץ זה, ולפיתוח דוקטרינה ללחימה כנגד מרדנות

אולם בשונה מן , רעם מתגלגל הופעלה על ידי פיקוד האוקיינוס השקט, תוכנית ההפצצות בצפון

ונסון לנהל 'הייתה זו דרכו של ממשל ג. המערכה היבשתית הוחזקה זו ברצועה קצרה על ידי הממשל

שתערב את סין באופן (Flash Point)" נקודת ההבזק"מלחמה מוגבלת זהירה מאוד כדי למנוע הגעה ל

היה זה בעיקר מאמץ פוליטי להביא את ממשלת הצפון להבין כי אין היא יכולה . 182ישיר במלחמה

והמבולבל , המאמץ המרובה. יות שלהלממש את שאיפותיה וכי ישנו מחיר כבד לפעולות התוקפנ

הביא לכך שעיצוב האסטרטגיה וניהול הזירה היבשתית הושארו בידיו של הגנרל , במידה רבה

. ווסטמורלנד

הוכתבה 1966ונמשכה אל תוך 1965האסטרטגיה של מפקדת הסיוע האמריקאי שהחלה בשנת

הוגדרה על ידי 1966שנת . ום וייטנאםעל ידי הצורך שבהגנה על בניין הכוח האמריקאי בדר

הוראות הממשל למפקדת . ווסטמורלנד כשנת מעבר ממגמה של תבוסה למגמה של יוזמה והתקפה

והנחו על ביצוע פעולות , הסיוע לפעולות בשנה זו הסתמכו על המלצות ווסטמורלנד והמטה הכללי

עד , על האסטרטגיה של ווסטמורלנדוושינגטון הימרה . 183קונג וצבא הצפון-כנגד יחידות הוויט התשה

תוך כדי , סוף השנה דרשו ראשי הממשל להביא את כל היחידות לגודל ולכשירות מבצעית מלאה

182

United States, Department of the Army, A Study of Strategic Lessons Learned in Vietnam: Vol III – U.S

Foreign Policy and Vietnam 1945 – 1975, (Pennsylvania, 1981), pp. 17-18. 183

Phillip Davidson, Vietnam at War, p. 400.

55

האיסור על פלישה אל תוך . 184ביצוע פעולות התקפיות כנגד בסיסי ויחידות האויב בדרום וייטנאם

.לאוס וקמבודיה שם היו בסיסי הכוחות המרדניים נותר על כנו

. זירת הלחימה בדרום וייטנאם הייתה שונה מזו של מלחמת העולם השנייה ושל מלחמת קוריאה

לדוקטרינה הצבאית המסורתית של תפיסה ואחיזה של שטח מידי האויב לא הייתה משמעות בלחימה

בדרום וייטנאם תפסה את מקומה של (Area Warfare)לוחמת שטח . מול הכוחות המרדניים

לוחמת שטח הייתה . 185הלחימה הקונבנציונאלית הלינארית שאפיינה את המלחמות הקודמות

קונג וצבא הצפון התבססו -הפיתרון של מפקדת הסיוע האמריקאי להנחת היסוד כי יחידות הוויט

ייחודה של הזירה . 186ןוכי יש למנוע מהן סיוע מקומי ולהשמיד, באזורים נרחבים בדרום וייטנאם

ולכן , בדרום וייטנאם הביא לכך שנשללה מן הצבא האמריקאי היכולת לנהל קרב הכרעה גדול

. 187אסטרטגית התשה הייתה הבחירה המתבקשת במערכה המוגבלת

כתחילת מערכת ההתשה 1966ווסטמורלנד וקציניו במפקדת הסיוע האמריקאי קבעו את שנת

העמיקה כאשר הצבא , של המלחמה שהחלה כשנה קודם לכן 188ניזציהמגמת האמריק. בוייטנאם

מפקדת הסיוע לא יכלה . האמריקאי לקח על עצמו יותר ויותר אחריות ביטחונית בדרום וייטנאם

להתעלם מן העובדה שצבא דרום וייטנאם איבד מן האפקטיביות שלו ככוח לוחם בעקבות המהלומות

יווה כי הקמפיין הצבאי יפצה על החולשה שבתהליך הממשל אשר ק. 1965הקשות שספג בשנת

נענה לדרישת ווסטמורלנד להגדלת כוחות היבשה ואישר את דרישות ווסטמורלנד , 189הפוליטי

עד לסוף השנה הביא גידול הכוחות בוייטנאם את מספר החיילים . גדודים 98 -להגדלת הכוח ל

. 190חיילים 315,000 -נאם שמנה כזאת בתוספת לצבא דרום וייט, 350,000האמריקאים לכמעט

ווסטמורלנד זכה בחופש פיקודי כמעט מלא בזירת דרום וייטנאם ונהנה מתמיכת המטה הכללי

הגנרל הרולד . ובתחילת השנה החל להפעיל את יחידותיו במבצעי חפש והשמד מתגלגלים, והממשל

184

Paper Prepared by Secretary of Defense McNamara and the Assistant Secretary of Defense for

International Security Affairs (McNaughton), Feb. 10, Foreign Relations of the United States, Vol IV,

1966. 185

Stanton Shelby, The Rise and Fall of an American Army, p. 81. 186

A Telegram from Admiral Sharp to the JCS, Jan. 12, Foreign Relations of the United States, Vol IV,

1966. 187

Andrew Krepinevich, The Army and Vietnam, p. 164. 188

.מונח מקובל במחקר המתאר את השנים בהן לקחה על עצמה ארצות הברית את עיקר נטל הלחימה בדרום וייטנאם 189

Memorandum From the President’s Special Consultant (Taylor) to President Johnson, Apr. 12, Foreign

Relations of the United States, Vol IV, 1966. 190

William Turley, The Second Indochina War, p. 76.

56

רכה ביא דראנג והטיל ספק לא התרשם מתוצאות המע, ראש מטה צבא היבשה, (Johnson)ונסון 'ג

בניסיון למתן את תהליך האמריקניזציה של המלחמה . 191בבחירה האסטרטגית של ווסטמורלנד

ומטרתה הייתה , הקים קבוצת מחקר למצב בדרום וייטנאם שהורכבה מקצינים בדרגות הביניים

בוצה המחקר המקיף שהוציאה הק. 192לחקור את האסטרטגיה הצבאית של ארצות הברית בוייטנאם

A Program For The Pacification And Long-Term Development Of Southנקרא בשם

Vietnam , או בקיצורPROVN . הנחת היסוד של המחקר הייתה כי ארצות הברית ניצבת בפני שתי

כל אחת ממשימות אלו היא . בניין מדינה בוייטנאם ולחימה באויב קשוח ונחוש, משימות אדירות

ולכן ממליץ . יה ודורשת משאבים גדולים אפילו לאומה בעלת עוצמה כארצות הבריתתובענית די

ולראות במאמץ הצבאי , המסמך להציב בראש סדר העדיפויות את התוכניות להשכנת השלום

היה זה הניסיון המשמעותי היחיד מקרב ראשי הצבא להסיט את . 193כתוכנית משנית ומשלימה בלבד

היה מעט מדי ומאוחר מדי בתהליך PROVN. המלחמה בה צעדהארצות הברית מן המסלול של

נרל דה פוי הדגיש 'ור ג'קצין המבצעים של מפקדת הסיוע מייג. שכבר הגיע לשלב המסה הקריטית שלו

:כי ישנה רק דרך אחת לניצחון בזירת דרום וייטנאם

“The solution in Vietnam is more bombs, more shells, more napalm… till the enemy side

creeks and gives up”194

.

מפקדת הסיוע . 195לא היה לצבא האמריקאי ושותפיו יתרון כמותי על יחידות האויב 1966בתחילת

ראתה במבצעי חפש והשמד את שלב המפנה בו יחל האויב לאבד יותר כוחות ממה שהוא מסוגל

סטמורלנד את מבנה הפיקוד הזירתי בדרום במקביל לתהליך בניין הכוח האמריקאי עיצב וו. 196לגייס

ונשאר , MACV -ו MAAGעת אוחדו 1964הפיקוד האמריקאי בוייטנאם התפתח במהלך . וייטנאם

מפקדת הסיוע האמריקאי הייתה פיקוד מאוחד למחצה. זהה ברובו במשך כל המלחמה

191

Mark Perry, Four Stars (Boston: Houghton Mifflin, 1989), p. 157. 192

Andrew Birtle, “PROVN, Westmoreland, and the Historians: A Reappraisal”, Journal of Military

History 72, (2008): 1216. 193

Department of the Army, Office of the Deputy Chief of Staff for Military Operations, PROVN: A

Program for The Pacification And Long-Term Development of South Asia. Mar. 1966. 194

George Herring, America’s Longest War, p. 163. 195

Thomas Thayer, editor. A System Analysis of the Vietnam War 1965-1972, Vol II – Forces and

Manpower (USA: 1977): pp. 189-192. 196

Larry Berman, Lyndon Johnson’s War (New-York: Norton & Company, 1989), p. 33.

57

(Subunified Command) , של פיקוד מאוחד כפי שהיה כלומר פיקוד בעל סמכות פחותה מזו

מפקדת הסיוע האמריקאי הייתה כפופה מבחינה צבאית . 197במלחמות העולם ובמלחמת קוריאה

ובכל הנושאים . 198שתחום אחריותה כיסה חצי משטחו של כדור הארץ, לפיקוד האוקיינוס השקט

נה מוזר זה מב. 199הפוליטיים וביניהם ניהול תוכניות השכנת השלום הייתה כפופה לשגריר בסייגון

, אלפי קילומטרים משדה הקרב, האדמירל שארפ ישב בהוואי, הביא לכך שהמפקד העליון של הזירה

רצה שמפקדת (Army)מטה הצבא . ולשגריר האמריקאי בסייגון הייתה השפעה רבה מדי על הצבא

פיקוד אי יצירת . 200הסיוע תהיה עצמאית בגלל גודל הזירה אולם שאר המטות התנגדו בתוקף לרעיון

, אחיד בדרום וייטנאם לא רק סרבלה את המאמץ המלחמתי ופיזרה אחריות בין גורמים רבים מידי

מבנה פיקוד . 201היא גם העידה על חוסר יכולתה של ארצות הברית להתחייב למאמץ המלחמתי

. מסורבל זה הוביל את ווסטמורלנד להשאיר בידיו סמכויות רחבות ככל האפשר בזירת היבשה

ופיקוד מקביל לניהול התוכניות להשכנת , צור פיקוד צבאי לניהול הפעולות היבשתיותבמקום לי

בצורה זו יכול היה לדחוק לצד את תוכניות . בחר לנהל את הזירה כולה דרך מפקדת הסיוע, שלום

.ולרכז את המאמץ הצבאי במבצעי חפש והשמד, השכנת השלום

חליט ווסטמורלנד על הקמת ארבעה פיקודי שדהה 1965 -עם תחילת הרחבת המאמץ המלחמתי ב

(Combined Corps Level Field Force )מטרתו . 202שחפפו לארבעת הקורפוסים של צבא הדרום

. 203הייתה ליצור מבנה פיקוד גמיש שיאפשר למפקדת הסיוע להגיב לכל תרחיש בזירה שבאחריותה

I CORPSהצפוני ונקרא בדה נאנג כבר היה מעין קורפוס באזור III MAFכוח הנחתים האזורים , 204

אזור סייגון נוהל על ,(Nha Trang)במפקדה שבנהא טראנג II CORPSהתיכוניים היו תחת אחריות

ואזור דלתת המקונג שבחלקה הדרומי של וייטנאם על ידי , (Bien Hoa)שבביאן הוא III CORPSידי

197

Bruce Palmer, The 25-Year War: America’s Military Role in Vietnam (New-York: Simon & Schuster,

1984), p. 31. 198

.מיליון קילומטרים רבועים 272 -קרוב ל 199

Michael Hennessy, Strategy in Vietnam, p. 66. 200

Bruce Palmer, The 25-Year War: America’s Military Role in Vietnam (New-York: Simon & Schuster,

1984), p .29. 201

Dale C. Walton, The Myth of Inevitable US Defeat in Vietnam, p. 59. 202

.הקורפוסים חפפו לאלו הדרום וייטנאמים אולם קיבלו שמות שונים כדי לא ליצור בלבול 203

George Eckhardt, Command and Control (Washington D.C: Department of the Army, 1991), p. 53. 204

Pronounced “Eye Corps”.

58

IV CORPS -ביטוי בעיקר אצל כוח הנחתים שב מבנה הפיקוד המסורבל וחסר היעילות בא לידי. 205

I CORPS .נרל לו וולט פיקד במקביל על 'ור ג'מייגIII MAF ועל הדיביזיה השלישית של הנחתים

(3rd

Marine Division) . בכובע נוסף שחבש שירת כמפקד המרכיב הימי(Naval Component

Commander) וולט בהיבטים המבצעיים מבחינה פיקודית היה כפוף הגנרל .בדרום וייטנאם

אולם מבחינה אדמיניסטרטיבית ולוגיסטית היה כפוף , MACVלווסטמורלנד במפקדת הסיוע

CGMFPAC – Commanding General)למפקד הנחתים בפיקוד האוקיינוס השקט שבהוואי

Marine Force Pacific)206 .

:אסטרטגיה של טקטיקות -חפש והשמד

בדרום וייטנאם והיא כבר לא אופיינה בהתכתשויות הפזורות שאפיינו השתנתה הלחימה 1966בשנת

אסטרטגיית ההתשה הרחבה קיבלה פנים שונות במאות הקרבות שהתחוללו בדרום . 1965את

בין יחידות טקטיות מגודל , האסטרטגיה הרחבה התפוררה לקרבות זעירים פנים אל פנים. וייטנאם

הוא מכנה אותה , מבקר בחריפות את אסטרטגית ההתשה' ביץאנדרו קרפינ. חוליה ועד גודל פלוגה

תוצאות המערכה ביא דראנג הביאו את מפקדת . 207במידה רבה של צדק אסטרטגיה של טקטיקות

הסיוע האמריקאית לדרוש ממפקדי השדה לנהל מבצעי חפש והשמד רבים ככל האפשר ולא להסיר

Masher/Whiteצעים גדולים דוגמת כבר בתחילת השנה החלו במב. את הלחץ מיחידות האויב

Wing208בלבד אולם 1:4.5של דיביזיית הפרשים הראשונה שאמנם הסתיים עם יחס הרוגים של

.209ונתנה תנופה למבצעים מתגלגלים נוספים, בסופו הושמדה דיביזיה של צבא הצפון

מבצעים רחבים מבצעי חפש והשמד התנהלו כמבצע סריקות יזומים אחר יחידות אויב והתרחבו ל

פעמים רבות זיהוי כוח אויב התגלגל למבצע שנמשך שבועות וחודשים והוליד . לאחר שנוצר מגע

במבצעים היזומים תפקידם העיקרי של יחידות הרגלים היה לשמש ככוחות . מבצעים משלימים

205

.140' ע, מדווחחייל . וויליאם ווסטמורלנד 206

Allan Millett, Semper Fidelis – The History of the United States Marine Corps (New-York: Macmillan

Publishing, 1982), p. 567. 207

Andrew Krepinevich, The Army and Vietnam, pp. 164-165. 208

.שלא ראה בעין יפה שם כה אלים למבצע צבאי מבצע שונה במהלכו בגלל לחץ הציבורשם ה 209

HQ 1st Cavalry Division. Subject: Combat Operation After Action Report – Operation Masher and

Operation White Wing. Apr. 28, 1966. Bud Harton Collection, Box 00, Folder 01.

59

משימת ההשמדה הוטלה על , 210כלומר תפקידם העיקרי במבצעי חפש והשמד הוא החיפוש, פיתיון

האמריקאים סמכו על יכולת האש העצומה שלהם להשמיד את יחידות . ארטילריה וכוחות האווירה

:אחד מן הגנרלים בוייטנאם הסביר את הטקטיקה כ, האויב

“You don’t fight this fellow rifle to rifle. You locate him and back away. Blow the hell

out of him and then police up”211

.

כמות . טקטיקת הפיתיון גבתה מחיר כבד מיחידות הרגלים והביאה לשחיקה שהלכה וגדלה עם הזמן

הם אלו שנשאו בעיקר נטל הפצועים , המבצעים הגדולה גרמה לכך שמבין הלוחמים בוייטנאם

וכאשר זה , הם גילו בדרך הקשה כי הבעיה בחיפוש אויב היא שאתה עלול למצוא אותו. וההרוגים

בעיקר מול אויב מיומן מאוד בהסוואה שהפך את , י הרגלים הם אלו שמשלמים את המחירקורה חייל

מפקד מחלקה אמריקאי בעל ניסיון עשיר בפעולות חפש והשמד העיד על . המארב לאומנות

:הוייטנאמים כי

“ They were absolute masters at choosing the right terrain at the right place at the right

time to blow your crap away”212

.

קצינים רבים בדרגות הזוטרות לא נשאו בנטל , רובם של הנפגעים בא מקרב החיילים הפשוטים

Hover and)קצינים בדרגות הביניים ובדרגות הגבוהות עשו שימוש במסוקים לריחוף וצפייה . הקרב

Observe )הם לא הבינו כי מן האוויר . ות בשטחבשדה הקרב וקיבלו החלטות שלא תמיד היו ישימ

אולם בדרך יש גבעה מלאה בעשב קוצני עד , המרחק בין כוחותיהם לכוחות האויב אולי נראה קטן

תנופת בניין הכוח הביאה לגידול עצום במספר החיילים האמריקאים , בנוסף. 213לגובה החזה

. ות כך עלתה השחיקה בקרבםוככל שגבר מספר הפעול, 214אולם רק כמחציתם היו לוחמים, בוייטנאם

הרחבת המעורבות האמריקאית בוייטנאם פגעה בתוכניות הכוחות המרדניים להבסת צבא הדרום

אולם הם ידעו להפגין גמישות אסטרטגית אל מול קצב הפעולות . וההשתלטות על דרום וייטנאם

210

2nd Battalion, 35

th Infantry Operations. Subject: Search Technique, Aug. 5, 1967. Records of the United

States in Asia 1963-1968 – RG 472, National Archives (College Park, MD), USA. 211

James Gibson, The Perfect War – Technowar in Vietnam, p. 103. 212

Ronald Spector, “How Do You Know if You’re Winning?: Perception and Reality in America’s Military

Performance in Vietnam 1965-1970”. in The Vietnam War, ed. by Jayne Werner and Luu Doan Huynh

(New-York: M.E Sharpe, 1993), p. 153. 213

James Gibson, The Perfect War – Technowar in Vietnam, p. 108. 214

Robert Asprey, War in the Shadows, p. 836.

60

חות הקומוניסטים הנחת היסוד של הכו. והתאימו עצמם לכללי המשחק החדשים, האמריקאיות

הגידול בכמות ובהיקף . 215הייתה כי הפסדים טקטיים לאורך זמן לא יתורגמו לתבוסה אסטרטגית

מבצעי חפש והשמד הקל על היחידות הקומוניסטיות לזהות את בוא הכוחות האמריקאים ולבחור

ללא מגמה זו הביאה לכך שמבצעי חפש והשמד רבים הסתיימו. 216או לנטוש, האם להישאר וללחום

חולשתם של הוייטנאמים בריכוז כוחות בשדה הקרב והסתגלות לתנאי . 217מגע עם יחידות האויב

השינוי הראשון היה . הקרב המשתנים הביאה אותם לבצע שני שינויים עיקריים באופן הלחימה

השני היה להפחית את הפעולות . 218לבחור היטב היכן והאם ינהלו קרב מול הכוחות האמריקאים

אמנם האמריקאים ניהלו מערכת . 219וד ולהגביר את הפעילות ברמת הפלוגה והמחלקהברמת הגד

אך גם הוייטנאמים ניהלו מערכה של התשה , התשה תוקפנית של פעולות לאיתור והשמדת האויב

הוייטנאמים בחרו את הזירות ואת . התשה שנבעה מן הדוקטרינה של הלחימה המרדנית, משלהם

ניצלו את יכולתם וחמקו מזירת , וכאשר תנאי הקרב היו לרעתם, יםהתנאים בהם ילחמו באמריקא

מן הקרבות היו התקפות וייטנאמיות 30%מחקר על אופי זירות הקרב בוייטנאם מגלה כי . 220הקרב

מן הקרבות היה לאמריקאים 15% -בפחות מ. יזומות על מתקנים של יחידות הצבא האמריקאיות

. 221או שהצליחו להפתיע יחידות אויב ולהשמידן, דלם ומיקומםגו, מודיעין מדויק על כוחות האויב

הנפוצה ביותר הייתה . הגמישות הטקטית של הוייטנאמים באה לידי ביטוי בצורות נוספות

אותה פיתחו בתגובה לשימוש המאסיבי של האמריקאים בארטילריה ( Hugging) טכניקת החיבוק

כך שאלו לא יכלו , רוב ככל האפשר לחיילים האמריקאיםהוייטנאמים נלחמו ק. ובהפצצות מן האוויר

חופש התנועה בדרום וייטנאם היה בידי . 222לעשות שימוש בנשק כבד מבלי להפוך למטרות בעצמם

בזמן , שני שלישים מן הפעילות שלהם התרחשה משעת שקיעת השמש ועד הזריחה. הוייטנאמים

215

Dennis Drew and Donald Snow. Making Strategy, p. 117. 216

James Gibson, The Perfect War – Technowar in Vietnam, p. 104. 217

HQ 1st Cavalry Division, Operational Report on Lessons Learned, May. 5, 1966. Records of the United

States Forces in Southeast Asia, 1963-1968 – RG 472. National Archives (College Park, MD) USA, Box

01. 218

Ronald Spector, “How Do You Know if You’re Winning?: Perception and Reality in America’s Military

Performance in Vietnam 1965-1970”, p. 156. 219

Thomas Thayer, editor. A System Analysis of the Vietnam War 1965-1972, Vol III – North Vietnamese

Operations (USA: 1977): p. 60. 220

Donald Hamilton, The Art of Insurgency, p. 27. 221

James Gibson, The Perfect War – Technowar in Vietnam, p. 109. 222

John Nagl, Counterinsurgency Lessons from Malaya and Vietnam, p. 155.

61

אזור סייגון היה רגיש במיוחד . 223בלילה שהאמריקאים כשלו בפיתוח טקטיקות של תנועה ולחימה

קונג למדו גם את שיגרת הסיורים של החיילים -לוחמי הוויט. לבעיה זו בהיותו קרוב לגבול הקמבודי

שבאזור דה נאנג הושמדה כך מחלקה 55באירוע אחד ליד גבעה . האמריקאים והניח להם מארבים

. 224אמריקאית שלמה

ית לא הביאה לשיתוק אצל היחידות האמריקאיות או לעצירת למרות זאת הגמישות הוייטנאמ

ר "נרל דה פוי את הפיקוד על דיביזיית החי'ור ג'כאשר קיבל עליו מייג. התנופה שהחלה בתחילת השנה

1)הראשונה st Infantry Division) ובפעולות , החליט לא לפרק את כוחותיו למרכיבים טקטיים

ות גדולים שהסתמכו על כוח האש העצום שהייתה מסוגלת הרבות שניהלה הדיביזיה פעלה בכוח

באמצע השנה הביאה לעלייה מתמדת בכמות III CORPS -התוקפנות שהחדיר דה פוי ל. 225ליצר

Cבנובמבר התרחב לשורה של מבצעים באזור לחימה Attleboroמבצע . ואיכות הפעולות

(War Zone C )טון פצצות שהוטלו 12,000 -ו, גיחות אוויריות 3,000, חיילים 11,500 -שכללו יותר מ

הייתה זו דוגמה ליכולות של מבצע חפש והשמד לשמור על תנופה כל עוד בראש . על יחידות האויב

.226הכוח עומד קצין נחוש ותוקפני

. עוצמת האש האמריקאית הייתה מרכיב משמעותי בבחירה לנהל מערכה של התשה בוייטנאם

החשש . בחר לעשות שימוש מוגזם בכוח אש בכדי לצמצם את הפגיעות בקרב כוחותיוווסטמורלנד

היה כי מספר אבידות גדול יוביל לביקורת ציבורית וללחץ פוליטי כבד מבית לסיום המערכה

ביא דראנג שכנע את מפקדת הסיוע 1:12מלבד זאת יחס ההרוגים של . 227היבשתית בדרום וייטנאם

תפיסה זו . האמריקאית תישחק את הכוחות הקומוניסטים עד לנקודת שבירהכי עליונות עוצמת האש

והוא שלכוחות מרדניים יש בסיס עממי לגיוס ולתמיכה , מתעלמת ממאפיין עיקרי בלחימה מרדנית

. 228ובעיקר לצבא של צד שלישי, לוגיסטית אשר חסרה לצבא סדיר

223

Thomas Thayer, editor. A System Analysis of the Vietnam War 1965-1972, Vol III – North Vietnamese

Operations (USA: 1977): p. 111. 224

Howard Christy, ”Patrolling Hill 55: Hard Lessons in Retrospect”, in The United States and the Vietnam

War, ed. by Walter Hixon (New-York: Garland Publishing, 2000), p. 78. 225

Bruce Palmer, The 25-Year War: America’s Military Role in Vietnam, p. 58. 226

George MacGarrigle, Combat Operations – Taking the Offensive: October 1966 – October 1967

(Washington D.C: Center Of Military History – US Army, 1998). 227

Douglas Kinnard, The War Managers, p. 44. 228

Robert Asprey, War in the Shadows, p. 835.

62

והשמד אשר הוכיח כי בכל מפגש של מפקדת הסיוע הסתמכה על ההיזון החוזר מפעולות חפש

. יחידות אמריקאיות עם האויב הצליחה עוצמת האש האמריקאית להסב לו נזק כבד מאוד

הוא דרש ממפקדי השדה לבצע פעולות ללא הפסקה וללא התחשבות , ווסטמורלנד לא ריחם על חייליו

מבצעי חפש והשמד 30 -הלחץ מלמעלה הביא לכך שהאמריקאים ניהלו בממוצע כ. בתנאי מזג האוויר

בסיכום שנתי העריכה מפקדת הסיוע כי בשנה זו הצליחו יחידות הצבא . 1966בכל חודש של שנת

ניתוח סטטיסטי של כמות ההרוגים מלמדת כי ישנה עלייה . 229לוחמי אויב 55,000להרוג מעל

ישנו מתאם , מבחינה זו צדק ווסטמורלנד. עם העלייה בכמות המבצעים 1966משמעותית באמצע שנת

ישיר בין הפעלת הלחץ בדמות מבצעי חפש והשמד לבין מספרי ההרוגים בקרב יחידות הכוחות

. 230הקומוניסטים

ככל שהתקדמה השנה . האמריקאים לא הסתפקו בהטלת עוצמתם כמו שהיא אל תוך שדה הקרב

קוד הבכיר הבין הפי. הצליחו פיקודי השדה ומפקדת הסיוע ללמוד ולהפיק לקחים ברמה הטקטית

מהר מאוד כי זו מלחמה של היחידות הקטנות וכי שיפור המבצעיות ברמה זו היא הבסיס להצלחה

, בתיאום בין הכוחות, הכוחות האמריקאים החלו להראות שיפור מתמיד במארבים. 231בוייטנאם

ט תמיד קונג וצבא הצפון שכמע-ולמדו כי עליהם להשאיר כוחות לאחר הקרב במארב ליחידות הוויט

עם כל מבצע הצליחו הם להגיע רחוק , גם המקצועיות בשימוש במסוקים עלתה. שבו לאותו האזור

ניהלו ביא דראנג מבצע של הטסת כוחות למרחק של קצת 1965אם בסוף , יותר בעזרת המסוקים

ור עדיין היה מחס 1966ולמרות שבשנת . מייל 120כעת הגיעו הם עד למרחקים של , מייל 10 -יותר מ

.חמור במסוקים הצליחו האמריקאים למצות את יכולות הכלים

הלחץ הרצוף שיצרו מבצעי חפש והשמד בכל רחבי דרום וייטנאם הביא לתוצאות הפוכות מן

הצבא האמריקאי היה המתוחכם והמצויד ביותר . המטרה שלשמה התערבה ארצות הברית בוייטנאם

החייל . נשק וטכנולוגיות למציאת והריסת יחידות האויבהוא עשה שימוש במגוון של כלי . אי פעם

משגרי , מכונות ירייה קלות, חוליות נשאו להביורים, M-16האמריקאי היה מצויד ברובה סער מסוג

90ומרגמות של , מ"מ 80 -ו 60מחלקות ופלוגות היו מצוידות מכונות ירייה של . רימונים ומשגרי כתף

229

MACV Files, General 1966 Military Assistance Command Vietnam Summary, Jan. 14, 1967. Bud

Harton Collection, Box 00, Folder 01, Record 335729. 230

Thomas Thayer, editor. A System Analysis of the Vietnam War 1965-1972, Vol VIII – Casualties and

Losses (USA: 1977): pp. 90-91. 231

HQ MACV, Subject: Counterinsurgency Lessons Learned No. 61: Salient Lessons Learned, Jan. 27,

1967. Bud Harton Collection, Box 00, Folder 01, Record 342033.

63

155 -ו, מ"מ 105, אינטש 4.2עשתה שימוש במרגמות כבדות של הארטילריה התומכת. מ"מ 106 -ו

. 232חיצי מתכת באורך מספר סנטימטרים המתפזרים על שטח גדול – Flechettesביניהם פגזי , מ"מ

מחרשות ענק עסקו , עורקי החיים של כפריים רבים בוייטנאם –סירות תותחים סרקו את הנהרות

" סוכן כתום"וחומר כימי בשם , לול מן האויב שטח להסוואהונגל גדולות כדי לש'בבירוא חלקות ג

(Agent Orange) כל האמצעים . 233קונג-היה בשימוש להסרת עלווה מן העצים שם ארבו חיילי הוויט

הללו הסבו נזק כבד ליחידות אויב אולם היה להם נזק משני בדמות פגיעה מתמשכת באוכלוסיה

מייקל , יתה יכולת או רצון להבחין בין אויב לאזרחלחייל האמריקאי הממוצע לא הי. האזרחית

הלחץ של . 234טוען כי החייל האמריקאי פיתח תודעה של מלחמה באינדיאנים (Maclear)מקליר

, אם זה מת וזה וייטנאמי"מפקדת הסיוע לייצר גופות הביא לביטוי השגור בפי החיילים האמריקאים

, ימוש לא התחשבו בפגיעה באוכלוסיית הכפריםגם טכניקות הלחימה שהיו בש. 235"קונג-זה וויט

היה זה שימוש בירי , H&I – Harassment and Interdiction -דוגמה לאחת הנפוצות בהן היא ה

אולם . וכדי לפגוע בחופש התנועה שלהן, 236ארטילרי סתמי בכדי להחזיק יחידות אויב במתח מתמיד

ובחופש של הכפריים לעבד את השדות , הביא לנזק משני בדמות פגיעה בחופש התנועה האזרחית

ליחידות האמריקאיות היה . 1965בנוסף לכך שונו הוראות הפתיחה באש המרוסנות של . 237שלהם

ההוראה הייתה תקפה באותה מידה אם בוצע . היתר להשמיד כפר במידה ונורתה ממנו אש כלפיהן

את הכפרים לפני שנכנסו במקרים רבים פינו האמריקאים. 238מתוך הכפר ירי צלפים או ירי כבד

אליהם והשמידו אותם אך כך הביאו לעלייה בכמות הפליטים שהעיקה על ממשלת דרום וייטנאם

23,000 -לבדו הביא ליותר מ Attleboroמבצע . והפנתה את אהדתם של רבים מהם לכוחות המרדניים

(Tay Ninh)אלף פליטים באזור טאי נין של הנחתים Hastingsבאזורים הצפוניים הביא המבצע , 239

232

Robert Asprey, War in the Shadows, p. 815. 233

.178' ע, הימים 10,000מלחמת –וייטנאם , מייקל מקליר 234

.179' ע, שם 235

George Herring, America’s Longest War, p. 171. 236

.ים בוייטנאםהירי הארטילרי של הכוחות האמריקאמן 50%היווה בערך 1967ועד למחצית שנת 1966ממחצית שנת 237

John Hawkins, “The Costs of Artillery: Eliminating Harassment and Interdiction Fire during the

Vietnam War”, Journal of Military History 70 (2006): 92. 238

Robert Asprey, War in the Shadows, p. 820. 239

Central Intelligence Agency, Intelligence Report: The Situation in South Vietnam 28 November – 4

December. Dec. 5, 1966. Records of the United States Forces in Southeast Asia, 1963-1968 – RG 472,

National Archives (College Park, MD), USA.

64

והמבצע העוקב של הצבא האמריקאי ויחידות , (Quang Tri)פליטים מאזור קוואנג טרי 17,000 -ל

(Phu Hy)פליטים מאזור פו היי 14,000 -הביא ל, Prairieצבא דרום וייטנאם 240.

כור כי יש לז. לאסטרטגיית ההתשה הייתה תוצאה נוספת והיא הפגיעה בתוכניות להשכנת השלום

והאמצעי , המטרה הראשית של ארצות הברית בוייטנאם החל משנות הייעוץ הייתה בניין צבא ומדינה

, תפוס אותם באשכים"או כפי שחיילי הנחתים ניסחו זאת . של האזרחים" שביית ליבם ומוחם"היה

ת ולא מפקדת הסיוע ראתה את התוכניות להשכנת שלום של הנחתים כאיטיו. 241"וליבם ומוחם יבואו

לטענת מפקדת הסיוע המאמץ שהשקיעו ". דרך הלחימה האמריקאית"פסיפיקציה אינה , יעילות

טענה כי III MAFמפקדת . מן האוכלוסייה 13%מן השטח ועל 2%הנחתים הביא לכך ששלטו רק על

, הנחתים הפנו את המאמצים לאוכלוסיה האזרחית, מפקדת הסיוע אינה מבינה את עיקר העניין

קונג -בכך הם מנעו מן הוויט. למאגר כוח האדם של הכוחות המרדניים במקום לרדוף אחריוכלומר

, ווסטמורלנד לא התרשם מטיעוני הנחתים. 242את הגישה למשאב החשוב ביותר לכוחות המרדניים

חדרה דיביזיה צפונית מהאזור המפורז ואיימה על חלקה I CORPS -ל. ולחשש שלו היה צידוק

הוא כפה על הנחתים לנטוש את התוכניות האזרחיות ולהפנות מאמציהם . וייטנאם הצפוני של דרום

כדי להבטיח שהנחתים שנטו לעשות דברים בדרך שלהם לא . לפעולות יזומות לחיסול יחידות האויב

הנחתים ישרו קו עם מפקדת השדה ועד . 243לכל יחידה" ימים בשדה"הנהיג חובת , יסטו מן התלם

אולם סיכמו כי אסטרטגית ההתשה כשלה באזור הלחימה , הריגות 16,500 תום השנה דיווחו על

מאפיין זה . 244הטקטי שלהם מכיוון שהכוחות המרדניים הצליחו לגייס יותר כוח אדם מזה שאיבדו

. ילך וילווה את המלחמה גם בשנים הקרובות ויציב בסימן שאלה את נכונות אסטרטגית ההתשה

במבצע . תהיה שנת המפנה במלחמה בדרום וייטנאם 1966קבע כי שנת הגנרל ווסטמורלנד

לוגיסטי עצום הצליח מפקדת הסיוע להקים בסיס יציב לפעילות צבאית ארוכת טווח בשטחה של כל

הגיע מספר החיילים האמריקאים בוייטנאם 1967תהליך בניין הכוח לא נעצר ובשנת . דרום וייטנאם

240

Central Intelligence Agency, Intelligence Report: The Situation in South Vietnam 12 December – 18

December. Dec. 19, 1966. Records of the United States Forces in Southeast Asia, 1963-1968 – RG 472,

National Archives (College Park, MD), USA. 241

Allan Millett, Semper Fidelis – The History of the United States Marine Corps, p. 570. 242

Ibid, p. 572. 243

Michael Hennessy, Strategy in Vietnam, p. 79. 244

Fleet Marine Force Pacific, Operations of U.S Marine Forces, Vietnam – December 1966 and 1966

Summary, Jan. 30, 1967. US Marine Corps History Division: Vietnam War Documents Collection. Record

No. 219386.

65

גם אם הטקטיקה שלו לא התאימה ללוחמה מול , ת מבצעי חפש והשמדהצבא ניהל עשרו. 463,000 -ל

וההיזון החוזר מן הכוחות הביא , למרות זאת למד הצבא מכל פעולה. האויב בדרום וייטנאם

אולם בעיני , הלחץ שהפעילו האמריקאים בלם את מגמת התבוסה. לשיפורים ברמת הביצועים

טקטיקת חפש . ה הרחבה שתוכננה לשנים הבאותווסטמורלנד היה זה שלב מעבר בלבד באסטרטגי

והשמד עמדה לעבור עליית מדרגה נוספת בשנה הבאה עת החלה מפקדת הסיוע להוציא לפועל

לשלב 1967 -הצבא האמריקאי עבר ב. מבצעים מתוכננים בקנה מידה שעדיין לא נראה בוייטנאם

.חטיבתיים-המבצעים הרב –ההכרעה

:8691בשנת ה במשולש הברזל שיא אסטרטגית ההתשה במערכ

למרות זאת ידעו . עצרה את מגמת התבוסה בדרום וייטנאם 1966הרחבת הפעילות הצבאית בשנת

וכי יש צורך להפעיל , קציני מפקדת הסיוע האמריקאי כי מבצעי חפש והשמד לא יכריעו את המלחמה

ורלנד את חשיבות ניצול הדגיש ווסטמ 1967בפקודת העבודה לשנת . עוצמה צבאית רבה יותר בזירה

פקודת העבודה . התנופה הצבאית שהושגה בשנה הקודמת בכדי למצות את היוזמה המבצעית

וכי , קונג וצבא הצפון כבר אינם יכולים להשיג ניצחון בדרום-התבססה על ההנחה כי הוויט

ה ווסטמורלנד החליט כי הצבא האמריקאי יחל במתקפ. המומנטום נמצא כעת בידי האמריקאים

:כללית בכל רחבי דרום וייטנאם שמטרתה

.לשמור על המומנטום של ההתקפה על בסיס פעולות מסביב לשעון .1

.מתקניואת את בסיסיו ו, להשמיד את כוחות האויב .2

.להרוס את קווי התקשורת והמים של האויב ולמנוע ממנו אספקה .3

.לאבטח ולעשות שימוש בקווי תקשורת, לפתוח .4

.י פעולות כוחניות ופעולות פסיכולוגיות כי הוא עומד בפני תבוסהלשכנע את האויב על יד .5

. 245לתמוך בהתפתחות פוליטית וכלכלית בדרום וייטנאם .6

לאחר קרוב לשנתיים של מעורבות צבאית מלאה בדרום וייטנאם מצאה עצמה מפקדת הסיוע בין

לבין אש , לטות בוושינגטוןאו ליותר דיוק בין הלחץ הפוליטי שהפעילו מקבלי ההח. הפטיש לסדן

245

U.S Grant Sharp, Strategy for Defeat – Vietnam in Retrospect, p. 136.

66

טען , מאז מינויו לתפקיד מפקד הכוחות בדרום וייטנאם. הכוחות הקומוניסטים בוייטנאם

וכי ידרשו לא פחות מארבע שנים , ווסטמורלנד כי אסטרטגית ההתשה לא תביא לתוצאות מהירות

ובדה זו אולם הנשיא ויועציו היו מודעים לע. לסילוק הכוחות הקומוניסטים מכל דרום וייטנאם

מזכיר ההגנה מקנמרה כבר החל להביע . 246עוצמת הלחימה בוייטנאם גרמה למתח ומבוכה בבית הלבן

ומן היכולת שלה לשרת את המטרות , חוסר שביעות רצון מן האסטרטגיה של ווסטמורלנד

. 247הוא אף הרחיק וערער על נכונותה של מגמת האמריקניזציה של המלחמה, האמריקאיות באזור

שלח מקנמרה מסמך המלצות לנשיא המתריע כי 1967שב מביקור בדרום וייטנאם בפברואר כש

וכי בנתיב הנוכחי אין זה אפשרי , ברמה האסטרטגית( Stand Off)ארצות הברית עומדת בפני קיפאון

. 248לתרגם הצלחה צבאית בשדה הקרב להישגים פוליטיים

לות שהגיעו מוושינגטון אולם האמינו כי התשה היא ווסטמורלנד ומפקדת הסיוע היו מודעים לקו

הלחץ שהפעיל הצבא בדמות מאות . האסטרטגיה הנכונה להסרת האיום המרדני מעל דרום וייטנאם

הביא להרוגים רבים בקרב הכוחות המורדים ופגע בחופש שלהם לנהל 1966 -מבצעי חפש והשמד ב

מפקדת . החדירה של כוחות האויב מן הצפון אולם הוא לא פגע בקצב, פעולות כנגד מטרות בדרום

בכל . אנשים 5,600 -עמדה על כ 1966הסיוע העריכה כי כמות החדירה הממוצעת החודשית בשנת

משמעותו של . 249בלבד 70,400כאשר סיכום ספירת הגופות השנתית עמד , 80,000 -השנה חדרו יותר מ

. הייתה שחיקה מספקת בכוחות האויבנתון זה היא כי למרות היוזמה ההתקפית האמריקאית לא

.פשוט צריך יותר ממנה, מפקדת הסיוע לא חשבה כי נתון זה מעיד על פגם באסטרטגית ההתשה

כבר הגיע בניין הכוח האמריקאי למסה קריטית ובידי ווסטמורלנד היו שבע 1967בתחילת

, ויחידות מדרום קוריאה, רשיםימנט פ'רג, שתי בריגדות צנחנים, ר קל"שתי בריגדות חי, דיביזיות

מבצעי חפש והשמד של השנה הקודמת הביאו לצבירת ניסיון וידע . 250זילנד ואוסטרליה-ניו, תאילנד

גם הצבא . 251רב בקרב הכוחות הלוחמים והגבירו את הביטחון של מפקדת הסיוע ביחידות הלוחמות

246

.144' ע, חייל מדווח. וויליאם ווסטמורלנד 247

Larry Berman, Lyndon Johnson’s War, p. 42. 248

Memorandum from Secretary of Defense McNamara to President Johnson, Oct. 16, Foreign Relations of

the United States, Vol IV, 1966. 249

MACV, Office of the Assistant Chief of Staff, Intelligence. Subject: Order of Battle Reference Manual –

Strength. Feb. 12, 1967. John Prados Collection, Folder 11, Box 01. 250

FW Forces – Free World Forces. 251

HQ MACV, Office of the Commander. Handbook for U.S Forces in Vietnam. Apr, 1967. United States

Armed Forces Manual Collection, Box 04, Folder 03.

67

ל החיילים הלוחמים הפיק את הלקחים המתאימים והתאים את תוכנית האימונים הבסיסית ש

ווסטמורלנד היה מעוניין לנצל זאת לפתיחת קווי התקשורת . 252לצורכי שדה הקרב בדרום וייטנאם

שחצה 1' הוא רצה לפתוח את הכביש המהיר מס. ולחיסול בסיסי האויב בדרום, באזורים הכפריים

ירת כוחות להפעיל לחץ לאורך הגבולות כדי להקשות על חד, את דרום וייטנאם מדרום לצפון

ולהרחיק את צבא הצפון מריכוזי , D-ו Cקונג באזורי לחימה -ולחסל את מתקני הוויט, מרדניים

I CORPS -אוכלוסין בובחודש ינואר הורה למפקדת , ווסטמורלנד החליט להמר על כל הקופה. 253

II Field Force הידוע קונג ממערב לסייגון-לתכנן התקפה נרחבת על האזור המבוצר של הוייט

. (Iron Triangle)כמשולש הברזל

:במשולש הברזל מבצע סידר פולס

, תוכנן להיות שיאה של האסטרטגיה האמריקאית בדרום וייטנאם (Cider Falls)מבצע סידר פולס

. 254מטרת ווסטמורלנד הייתה לכפות על הזירה מפנה אסטרטגי כבר בחודשים הראשונים של השנה

חטיבתיים -ית היה במעבר ממבצעי חפש והשמד מתגלגלים למבצעים רבהשינוי ברמה המבצע

ווסטמורלנד השווה גישה זו . קונג ושל צבא הצפון-מתוכננים כנגד מטרות אסטרטגיות של הוויט

אולם ברגע מסוים עלול הוא לזהות הזדמנות טובה . ותוקף בשנייה, למתאגרף המגן בידו האחת

הדימוי הצבעוני של ווסטמורלנד . 255מחושב ולתקוף בשתי ידיוואז עשוי הוא ליטול סיכון , באמת

.וההזדמנות לכך צצה באזור משולש הברזל, שיקף את הרצון להסב לאויב נוקאאוט

קילומטרים רבועים 155משולש הברזל היה אזור מיוער בצפיפות שהשתרע על שטח כולל של

קונג בהיותו מיוער -לכוחות הוויט האזור שימש עמדה אסטרטגית. במרכזה של דרום וייטנאם

וגבולו המערבי של המשולש היה , ממזרח לו שכנה העיר סייגון. בצפיפות ותחום במסדרון יבשתי צר

קונג הקים שם את המפקדה הגדולה ביותר שלו -עמדה זו הביאה לכך שהוייט. גבול קמבודיה הפרוץ

ואיימו על כל חלקה , אזור סייגון ממנה ניהלו הכוחות המרדניים מבצעים בכל, בדרום וייטנאם

252

United States, Department of the Army, A Study of Strategic Lessons Learned in Vietnam, Vol. VII –

The Soldier. (Pennsylvania, 1981): 2-19. 253

Shelby Stanton, The Rise and Fall of an American Army, p. 134. 254

Bernard Rogers, Cedar Falls – Junction City: A Turning Point (Washington D.C: Department of the

Army, 1989), p. 2. 255

.186' ע .חייל מדווח. וויליאם ווסטמורלנד

68

. הדרומי של דרום וייטנאם עד לדלתת המקונג

החפיפה עם גבול קמבודיה סיפקה להם קו

. תקשורת להעברת ציוד ולוחמים ללא כל הפרעה

II Fieldבהוראת ווסטמורלנד תכנן מפקד

Force ,ונתן סימן 'נרל ג'לוטננט ג(Seaman)

. Cבכל אזור הלחימה מבצע חסר תקדים בהיקפו

Junction)נקשיין סיטי 'המבצע קיבל את השם ג

City) ,כאשר סידר פולס היה המבצע המקדים לו ,

והיה אמור לשמש כדגם אופרטיבי למבצעים

המטרה הראשית של המבצע . בהמשך השנה

הייתה לתקוף במשולש הברזל ובאזור תאן דיאן

(Thanh Dien), קונג -של הוויט 4-ימנט ה'לחסל את מפקדת הרג

ולפנות את האוכלוסייה האזרחית , קונג-להרוס את המתקנים והתשתיות של הוויט, ששכנה שם

-ימנט הוויט'המודיעין האמריקאי היה בטוח לגבי נוכחות מפקדת הרג. נקשיין סיטי'כהכנה למבצע ג

-ימנט ה'ש גם הרגאולם היו בידיו הערכות כי בנוסף לו שוהים באזור המשול, קונג בלב משולש הברזל

(Phu Loi)וגדוד מורדים מקומי של פו לוי , 165 -ימנט ה'אלמנטים של הרג, 272256 .

תוכנית המבצע כללה שתי קבוצות לחימה אשר ינועו משני כיווני זרימת נהר הסייגון בחלקו

מלט אל מעבר קונג לא יוכלו להי-ויצרו מבנה של סדן כך שכוחות הוויט, המערבי של המשולש זו אל זו

ינוע מגבולו המזרחי של המשולש אל תוך תוכו , כוח שני שתפקידו לשמש כפטיש. לגבול הקמבודי

. מתווה של פטיש וסדן היה הכרחי להצלחת המבצע. קונג אל אלמנט הסדן-וידחק את כוחות הוויט

קונג -יטהניסיון האמריקאי בפעולות חפש והשמד לימד אותם כי ברוב המקרים בוחרים לוחמי הוו

לצורך כך תוכננו שני מבצעי הסחה . לחמוק מזירת הקרב ולשוב אליו משהסתלקו האמריקאים

.Fitchburg -ו, Niagara Fallsמקדימים שקיבלו את השמות

256

Bernard Rogers, Cedar Falls – Junction City: A Turning Point, pp. 21-23.

תנועת הפטיש והסדן על משולש הברזל

69

II Field -מבצע בסדר גודל רב חטיבתי הנמשך מספר שבועות או חודשים ללא הפסקה הצריך מ

Force חלוקת היחידות הלוחמות האמריקאיות לאזורי לחימה . רשותהכוחות רבים יותר משעמדו ל

מפקדת הסיוע החליטה להוציא . טקטיים הגבילה את יכולות הצבא לרכז כוחות למבצעים גדולים

מהלך זה אמנם נתן . יחידות מאזורי הלחימה שלהן לצורך המבצע וסיפחה אותן למפקדת השדה

יצר מצב בו יחידות שלמות הפקירו את אזורי אולם , לאמריקאים מספיק כוחות לוחמים למבצע

בתום שלבי תכנון המבצע ואיסוף הכוחות עמדו . 257הלחימה שלהן לתקופות של שבועות וחודשים

, (Weyand)נרל פרדריק וויינד 'ור ג'בפיקודו של מייג 25 -ר ה"לרשות הגנרל סימן דיביזיית החי

של צבא דרום 5 -ר ה"דיביזיית החי, 258ויפ-נרל דה'ור ג'בפיקודו של מייג 1-ר ה"דיביזיית החי

7) 7-טייסת הסיוע האווירית ה, וייטנאםth

Air Force) ,3) 3 -הכנף האווירית הטקטית הrd

Tactical

Fighter Wing) ,1) 1-והפיקוד הלוגיסטי הst Logistical Command) . מלבד יחידות אלו קיבל הגנרל

Light Infantry 196) 196 -ר הקל העצמאית ה"סימן גם יחידות סיוע שכללו את בריגדת החי

Brigade) ,12) 12 -קבוצת הסיוע האווירית ה, קבוצת ארטילריהth

Combat Aviation Group) ,

79) 79 -וקבוצת ההנדסה הth

Engineer Group) . צבא דרום וייטנאם הוסיף ארבע מחלקות של כוח

. קונג דרך נהר הסייגון-מניעת בריחת הוויטוקבוצת תקיפה נוספת לנהרות שמטרתן , לחימת נהרות

. וימי כה גדול, אווירי, הייתה זו הפעם הראשונה במלחמה בה ריכזו האמריקאים כוח אש יבשתי

הקימה Fitchburgבמסגרת מבצע . ושני מבצעי ההסחה יצאו לדרכם, לינואר ניתן האות 5 -ב

הקימה 25 -בריגדה השנייה של הדיביזיה הבזמן שה, את חציו הראשון של הסדן 196 -הבריגדה ה

במקביל ניהלו אלמנטים של . חסימה באזור המערבי של נהר הסייגון ובכך השלימה את מבנה הסדן

להנחת מבנה הפטיש בצידו Niagara Fallsהדיביזיה הראשונה עם כוחות עזר את מבצע ההסחה

. 259השני של משולש הברזל

היה מעוז (Ben Suc)הכפר בן סוק . קונג התנהל בהתאם לתוכנית-טהמגע הראשון עם כוחות הווי

מסוקים את הכוח 60במבצע יביל הנחיתו . לוחמים 6,000 -קונג ושיכן למעלה מ-של הוויט

257

Shelby Stanton, The Rise and Fall of an American Army, p. 137. 258

והעדיף אותו ,ווסטמורלנד מינה אותו למפקד דיביזיה מפני שהעריך אותו כקצין אגרסיבי וחסר פשרות בלחימה . קצין מטהככמפקד יחידה לוחמת מאשר

259 Bernard Rogers, Cedar Falls – Junction City: A Turning Point, p. 25.

70

הכפר כותר משלושה אזורי נחיתה ומערכות כריזה מן המסוקים קראו לתושבים להישאר , האמריקאי

החרמה של כמויות גדולות של נשק , קונג הרוגים-לוחמי וויט 40 -פעולות הסריקה הביאו ל. בבתיהם

לחודש החלו הכוחות האמריקאים להניע את אלמנט 9 -ב. והריסת הכפר לאחר פינוי התושבים, ומזון

האמריקאים פירקו את הכוחות לגדודים . הפטיש בתנועה רחבה אל תוך ליבו של משולש הברזל

קונג אולם כמעט שלא באו במגע עם -בו אחר יחידות הוויטופלוגות שסרקו את המשולש לאורכו ורוח

אז החל המבצע , בינואר 26 -המבצע נמשך באותו המתווה עד לסיומו ב. האויב שחמק מעבר לגבול

. נקשיין סיטי'העוקב שלו ג

:תוצאות מבצע סידר פולס

מפקדת הסיוע .מבצע סידר פולס היה הגדול ביותר שניהל הצבא האמריקאי עד אז בוייטנאם

המטרה הראשית של . ואת נקודת המפנה במלחמה כולה, ראתה בו את שיאה של אסטרטגית ההתשה

הערכת המינימום של מפקדת . קונג ומפקדותיו במשולש הברזל התברר ככישלון-חיסול יחידות הוויט

-מריקאים כאך בסופו של המבצע ספרו הא. קונג באזור-לוחמי וויט 6,000 -הסיוע הייתה כי ישנם כ

מלבד לשני , למעשה, קונג בחר שוב שלא להתמודד עם העוצמה האמריקאית-הוויט. גופות בלבד 750

-אירועים ברמת הגדוד כמעט שלא דיווחה אף יחידה על היתקלות משמעותית עם כוחות הוויט

י הראשונה היא כ. נתון זה מוביל לשתי מסקנות קריטיות בנוגע לאסטרטגיה האמריקאית. 260קונג

מטרתו . והוא מעיד על מגמה שחזרה על עצמה במלחמה, יישום הטקטיקה של פטיש וסדן במבצע כשל

קונג -כדי למנוע מלוחמי הוויט, העיקרית של הסדן הייתה ליצור אזור חסימה ממערב למשולש הברזל

היה זה לקח אותו למדו האמריקאים ממאות . לחמוק מעימות עם הצבא האמריקאי אל תוך קמבודיה

פעולה בסדר גודל של יותר משלוש דיביזיות ועשרות אלפי חיילים לא . 1966 -פעולות חפש והשמד ב

יש לזכור כי מפקדת הסיוע היא זו . יכלה להיחשב כהצלחה ללא חיסול של מרבית הכוחות המרדניים

תכנון המבצע כלל את אלמנט . והפכה אותו למדד להצלחה בקרב, שקבעה את חובת ספירת הגופות

האמריקאים נמנעו . אולם הוא לא היה שלם, קונג לקמבודיה-חסימה למניעת בריחת לוחמי הוויטה

ההגבלות שהטיל . מערביים של נהר הסייגון בגלל קרבתם לקמבודיה-מחסימת החלקים הצפון

אך הגבילו באופן קשה את יכולתה , הממשל על פעולות בסמוך לגבול קמבודיה נאכפו ללא התנגדות

260

Department of the Army, HQ 25TH

Infantry Division. Combat Operation after Action Report: Operation

Cider Falls. Mar. 10, 1967. Box 01, Folder 04.

71

במובן מסוים ניהלה מפקדת הסיוע מלחמה עם יד אחת . סיוע לנהל מערכה עצמאיתשל מפקדת ה

פגעה חוסר היכולת של הממשל לקבוע אסטרטגיה של מלחמה , ובמובן רחב יותר. קשורה מאחורי הגב

.מוגבלת ביכולת הצבא לנהל מלחמה יעילה

עדיין , צא דופן במלחמההמסקנה השנייה היא כי למרות שהיה זה מבצע מתוכנן בסדר גודל יו

בסופו של דבר בחרו הם האם להילחם עם . הייתה היוזמה האסטרטגית בידי הכוחות הקומוניסטים

לאחר המבצע לא היה לאמריקאים מספיק כוח אדם להחזיק יחידות אורגניות . האמריקאים או לא

הרס . 261שטחקונג לחזור ולהתבסס ב-ולמנוע מהוויט, באופן קבוע Cשלמות בכל אזור לחימה

אך בעיית , קונג לנהל פעולות ממשולש הברזל-התשתיות והחרמת הציוד פגעו קשות ביכולת של הוויט

ואי יכולתם של האמריקאים להשאיר כוחות קבועים , המרחק הקצר שבין סייגון לבין משולש הברזל

.262חזר המצב לקדמותו 1967באזור הביאו לכך שכבר באמצע

. הדגישו הקצינים הבכירים את ההישגים של המבצע, בחיסול יחידות האויבלמרות חוסר ההצלחה

מבנים 50 -ו, תעלות 525, בונקרים 1,100. קונג במשולש הברזל היה מוחלט-הרס תשתיות הוויט

מתקני 2,800, כלי נשק 590. ויותר מחצי מיליון דפים של מסמכים הוחרמו, טון אורז 3,700. נהרסו

למעשה מלבד חיסול חיילי האויב הצליחו . 263כדורים לנשק קל נתגלו 60,000 -ו, נפץ מסוגים שונים

הגנרל סימן פירש את . קונג במשולש הברזל-היחידות האמריקאיות להשמיד כל זכר לנוכחות וויט

. קונג מהלחימה בטענה כי שימוש בכוח כה גדול מנע מן האויב את היכולת להילחם-התחמקות הוויט

אלה כתחילתה של מגמה התקפית , לאו דווקא בתוצאות. במבצע נקודת מפנהפוי ראה -הגנרל דה

. 264כבדת משקל שלאורך זמן תביא לניצחון

בכדי לשלול . מלבד זאת הייתה למבצע תוצאה נוספת ששיחקה לידי הכוחות הקומוניסטים

פינו , במבצעוכדי ליצור אזור ירי חופשי , קונג את היכולת להשתמש באוכלוסיה המקומית-מהוויט

המוני פליטים זרמו לסביבות העיר . 265הכוחות האמריקאים את כל האוכלוסייה האזרחית מן האזור

. קונג במקרה הטוב הפכו בין לילה לתומכיו-סייגון וכפריים שלפני כן היו אדישים כלפי הוויט

261

Bruce Palmer, The 25-Year War: America’s Military Role in Vietnam, p. 60. 262

והיא הייתה בעיה אסטרטגית לאורך כל שנות ,"מקור התוכי"נקראה בפי האמריקאים מייל 26ברוחב רצועה צרה זו .המלחמה

263 Bernard Rogers, Cedar Falls – Junction City: A Turning Point, p.74.

264 Ibid, p. 78.

265 George MacGarrigle, Combat Operations – Taking the Offensive: October 1966 – October 1967, p. 111.

72

, קשיין סיטינ'ג, גם המבצע העוקב שהפך לגדול במלחמה עד אז בהיקף הכוחות שנטלו בו חלק

היה זה . 266לנובמבר והסתיים באמצע חודש מאי לא היה שונה במידה רבה מסידר פולס 22 -שהחל ב

שהתנהל בשלושה שלבים ובו נעשה לראשונה שימוש בכוחות , חטיבתי-מבצע חפש והשמד רב

גופות 2,728ובסוף המבצע ספרו האמריקאים , יחידות האויב בחרו שוב להימנע ממגע. מוצנחים

אולם , עבר קרצוף יסודי על ידי הצבא האמריקאי במשך חמישה חודשים Cאזור הלחימה . 267לבדב

. קונג שם-הוא לא הצליח לעקור באופן מוחלט את נוכחות הוויט

:השלכות המבצעים הרב חטיבתיים על זירת דרום וייטנאם

י המצב בדרום כבר הייתה מקובלת ההנחה על רבים בצמרת הממשל כ 1967במחצית השנייה של

ווסטמורלנד התנגד לקביעה זו וטען כי הצבא האמריקאי מנצח . (Stalemate)וייטנאם הגיע לקיפאון

לאחר ששכך האבק מעל . המצב בזירה היה רחוק מכך, ולמרות זאת. 268באיטיות אך בעקביות

צבא קונג ושל-חטיבתיים של המחצית הראשונה של השנה התברר כי מצבם של הוויט-המבצעים הרב

.וכי הם עדיין מחזיקים ביכולת מרשימה לפעולות תוקפניות, הצפון רחוק מתבוסה

המבנה המיוחד . מזה זמן הבינו מקבלי ההחלטות בהאנוי כי עליהם לייצר נקודת מפנה במלחמה

של דרום וייטנאם שכנע אותם כי עליהם להביא את מלוא עוצמת ההתנגדות אל תוך מרכזי

זכור כי אלו איבדו נוכחות משמעותית במרכזי האוכלוסין מאז העמיקה ארצות יש ל. האוכלוסין

מפקד הכוחות הצפון . 269ובתמיכה בממשלת הדרום ובצבא הדרום, הברית את מעורבותה במלחמה

עיצב תוכנית בעלת שלושה שלבים שמטרתה הסופית הייתה , (Giap)וו נגויאן גיאפ , וייטנאמיים

לא , והמבצעים הגדולים, התעצמות הכוח האמריקאי. לוסין בדרוםמתקפה כללית על מרכזי האוכ

המטרה האסטרטגית של האנוי במלחמה . שכנעו את מנהיגות הצפון כי עליה לנטוש את דרך המאבק

הם היו מודעים להבדלי העוצמה מול הצבא . לא הייתה להסב לצבא האמריקאי תבוסה צבאית

266

HQ MACV, Office of Information. Review of Significant Events during February 1967. Mar. 10.

Douglas Pike Collection, Box 06, Folder 10. 267

Hickey, Lawrence, HQ PACAF Directorate Tactical Evaluation CHECO Division. Subject: Operation

Junction City. Nov, 17, 1967. Reports of Southeast Asia 1961-1975, Box 01, Folder 14. 268

Samuel Zaffiri, Westmoreland, p. 215. 269

William Turley, The Second Indochina War, p.98.

73

שלהם להביא את הצבא האמריקאי לידי מיצוי לפיכך הייתה המטרה האסטרטגית . האמריקאי

הייתה זו אסטרטגיה גמישה . 270האפשרויות האסטרטגיות שבידיו בדרום וייטנאם בתוצאת אפס

ולמרות שמבחינתה של צפון וייטנאם היו יעדי המלחמה . שהצריכה סבלנות ותכנון לטווח ארוך, מאוד

כך שהלחץ שהפעילו . צבא האמריקאיבחרו הם באסטרטגית לחימה מוגבלת של התשת ה, טוטאליים

חטיבתיים לא הביא לשיתוק בקרב הפיקוד הצבאי של -האמריקאים במבצעי חפש והשמד הרב

.הכוחות הקומוניסטים

בשלב הראשון הורה גיאפ ליחידות של צבא הצפון להגביר את הלחץ הצבאי באזורי הרמה

יל לחץ כבד על מתקני ובסיסי הצבא צבא הצפון החל להט .שבחלקה הצפוני של דרום וייטנאם

והצבא האמריקאי החל , חימוש משופר וכבד יותר החל לזרום אליו מסין וברית המועצות. האמריקאי

פעילות צבא הצפון הביאה את מפקדת הסיוע להקים . 271לספוג ירי ממשגרי טילים ונשק כבד אחר

להם להתמודדות עם יחידות צבא והפניית המאמץ ש, דיביזיה ארעית לצורך תגבור יחידות הנחתים

וכללה את בריגדת (Task Force Oregon)" כוח משימה אורגון"הדיביזיה קיבלה את השם . הצפון

והבריגדה הראשונה של דיביזיית , 25 -ר השלישית של הדיביזיה ה"בריגדת החי, 196 -ר ה"החי

רר את יחידות הנחתים ושיח I CORPSכוח המשימה התמקם בחלקו הדרומי של . 101272 -הפרשים ה

ההוראה . י מין המשופר'להתמודד עם צבא הצפון שנהנה מאספקה סדירה שהגיעה אליו מנתיב הו צ

לא הייתה . 273"המשיכו להזרים ארונות קבורה אמריקאים הביתה", של גיאפ לכוחותיו הייתה פשוטה

תואמות כנגד מתקנים יחידות הצפון נעו בכל אזור הצפון והחלו בסדרת מתקפות מ, זו סיסמה בלבד

, 66-ימנט ה'אז תקפו הרג, דוגמה לפעולה מסוג זה ארעה בתחילת חודש נובמבר. של הצבא האמריקאי

שבסמוך , (Dak To)של צבא הצפון את מתקן הכוחות המיוחדים בדק טו 40 -ימנט הארטילריה ה'ורג

. רוב לשלושה שבועותוהתארכה לפרק זמן של ק, המתקפה התרחבה לגבעות שבאזור. 274לעיר פלייקו

. ליחידות צבא הצפון 1,500 -ויותר מ, הרוגים מכוחותיהם 370 -בסופה מנו האמריקאים יותר מ

270

David Elliott. “Hanoi’s Strategy in the Second Indochina War”. P. 70. 271

Text of Cable from General Westmoreland, Subject: Military Assessment for the Month of September.

Oct. 12, 1967. Larry Berman Collection (Presidential Archives Research). Box 08, Folder 03. 272

Michael Hennessy, Strategy in Vietnam, p. 108. 273

Phillip Davidson, Vietnam at War, p. 443. 274

John Cash and John Albright and Allan Sandstrum, Seven Firefights in Vietnam (Washington D.C:

Center of Military History – US Army, 1970), pp. 91-98.

74

הוביצע, בחודש אוקטובר כבר חדרה לראשונה דיביזיה של צבא הצפון אל מרכזה של דרום וייטנאם

III CORPS-שב, (Song Be)תקיפה באזור סונג בה 275.

הוא בחר לעשות . של גיאפ הופנתה אל האזורים הכפריים של דרום וייטנאם השלב השני בתוכניתו

. ומתקני צבא של יחידות הדרום, מרכזי אוכלוסין, קונג לתקוף יחידות של צבא הדרום-שימוש בוויט

ומריכוזי האוכלוסין במרכזה , מטרתו הייתה למשוך את האמריקאים ובנית בריתם ממרכזי הערים

הייתה זו תגובה למבצעים הגדולים שהביאו את הצבא . כנה למתקפה כלליתודרומה של המדינה כה

קונג הקנה לגיאפ שני יתרונות -השימוש בוויט. קונג עד אז-האמריקאי למקומות בהם שלט הוויט

כהכנה . קונג בפעולות בסדר גודל נרחב-הייתה זו דרך לאמן את היחידות הסדירות של הוויט. בולטים

הם . באדיבות סין וברית המועצות, זרום נשק כבד יותר גם ליחידות אלולמתקפה הכללית החל ל

ופצצות שהסבו ליחידות צבא הדרום , משגרי טילים, למדו לעשות שימוש בנשק חודר שריון

, היתרון הנוסף היה השימוש בכוחות מרדניים מקרב תושבי הדרום. 276ולאמריקאים אבידות כבדות

.על ידי העם, זוהי מלחמה עממית בשם העם –ה ברור בהחלט המסר שהעביר לאוכלוסיית הדרום הי

המבצעים הגדולים היו אמורים על פי ווסטמורלנד להביא לשינוי אסטרטגי בזירה הדרום

הוא גילה גמישות טקטית . אולם האויב הקומוניסטי לא התקפל בפני הלחץ האמריקאי. וייטנאמית

מבצעי חפש והשמד הגדולים לא הביאו . פיים שלוויציבות אסטרטגית ביעדים הסו, בשדה הקרב

הם שינו טקטיקות לחימה כך שיוכלו להמשיך לנהל את המאבק , לקריסה בקרב הכוחות המרדניים

. ובו בזמן תכננו את תבוסת הצבא האמריקאי

, בעוד שווסטמורלנד האמין באמת כי הצבא האמריקאי הצליח להביא לנקודת מפנה בוייטנאם

ונסון למנות את 'בחודש מאי הצליח הגנרל ג. טון החלו לגלות הסתייגות מהתנהלות המלחמהבוושינג

מהלך שנתפס בעיני ווסטמורלנד כניסיון . לסגנו של ווסטמורלנד( Abrams)הגנרל קרייטון אברמס

אולם היה זה בזמן שעדיין , הצליח ווסטמורלנד לסכל 1964 -את הניסיון הראשון ב. לפגוע בסמכותו

כעת היו מעוניינים . בה של המערכת הפוליטית והצבאית נתנה אמון מלא ביכולתו לנצח בוייטנאםרו

ואת קצב , קציני המטה הכללי בגנרל שיעשה יותר מלשלוח דוחות המהללים את מבצעי חפש והשמד

275

Text of Cable from General Westmoreland, Subject: Monthly Military Assessment. Nov. 12, 1967.

Larry Berman Collection (Presidential Archives Research), Box 08, Folder 13. 276

Louise Brown, War and Aftermath in Vietnam, p. 189.

75

ונסון את 'באותו הזמן מינה הנשיא ג. 277ההתשה של האויב בזמן שזה כלל לא מראה סימני קריסה

שני צעדים אלו היו אי . לאחראי על התוכניות להשכנת השלום בדרום וייטנאם (Komer)קומר רוברט

קומר הגיע לוייטנאם כדי . הבעת אמון של הממשל ושל המטה הכללי בווסטמורלנד ובאסטרטגיה שלו

ואילו תפקידו של אברמס היה לדאוג שצבא , לקדם את התוכניות להשכנת השלום שווסטמורלנד זנח

הערעור על סמכותו של ווסטמורלנד היה . וייטנאם ייקח על עצמו אחריות גדולה יותר במלחמהדרום

בקיץ כבר איבד מזכיר ההגנה . רק הסימן הראשון לאי האמון הגובר באסטרטגית ההתשה שלו

וכי , הוא הבין כי לארצות הברית יש מגבלות כוח. 278מקנמרה אמון באמריקניזציה של המלחמה

. 279מדינות כנגד מלחמות שחרור קומוניסטיות הוא הפשטת יתר של מצב מורכבהיכולת לעזור ל

אולם הגנרלים לא חשבו כי , גם במטה הכללי הייתה אכזבה עמוקה מאופן התקדמות המלחמה

לאחר אישור הגדלת כוחות נוסף , בחודש אוקטובר. וייטנאמיזציה של המלחמה היא הפתרון

הוא JCSM 555-67המסמך . מסמך להרחבת המלחמה בוייטנאםהוציא המטה הכללי , 280לוייטנאם

ולפנות למלחמה מלאה , למעשה ניסיון של המטה הכללי לזנוח את המלחמה המוגבלת ההדרגתית

אולם הביע נכונות , כצפוי לא קיבל את עמדת המטה הכללי במלואה, הנשיא. 281כנגד צפון וייטנאם

בנושאי 1967שינגטון במהלך החודשים האחרונים של הדיונים בוו. להגברת הלחץ על צפון וייטנאם

אולם בזירה הדרום וייטנאמית היו אלו כוחות , האסטרטגיה הצבאית בוייטנאם היו בעלי חשיבות

כזו , הביא עימו קריאת השכמה לאמריקאים 1968חודש ינואר . האויב שהכתיבו את מהלך העניינים

.שהם לא ציפו לה

:8691ינואר מתקפת הטט, קריסתה של אסטרטגית ההתשה

יביאו לכרסום משמעותי ביכולתם של 1967תוכניתו של ווסטמורלנד צפתה כי המבצעים הגדולים של

מבצעים גדולים , הייתה אמורה להמשיך מגמה זו 1968שנת . הכוחות הקומוניסטים לנהל מאבק

ביר עוד את הלחץ על קיווה הוא להג 1967ועם תוספת הכוחות שאושרה לו בסוף , נוספים תוכננו

277

Mark Perry, Four Stars, p. 160. 278

Memorandum of Conversation between the Ambassador at Large (Harriman) and Secretary of Defense

McNamara, Jul. 1, Foreign Relations of the United States. Vol V, 1967. 279

Fred Kaplan, The Wizards of Armageddon (California: Stanford University Press, 1983), p. 336. 280

והוא הודיע כי בחודש נובמבר יתפטר אולם כוחו הפוליטי כבר לא היה משמעותי, למהלך זה מקנמרה התנגד . מתפקידו

281 The Joint Chiefs of Staff, Joint Chiefs of Staff Memorandum 555-67. Subject: Increased Pressure on

North Vietnam. Washington D.C. Oct. 17, 1967.

76

ביום האחרון של חודש . 282ולהפנות משאבים גדולים יותר להתמודדות עם צבא צפון וייטנאם, האויב

.אסטרטגית ההתשה ספגה מכה אנושה, השתנו התוכניות 1968ינואר

המציין את השנה החדשה בלוח (Tet)חג הטט , היה יום חג בוייטנאם, 1968, בינואר 31 -ה

פתחו הקומוניסטים , בזמן שהדי הזיקוקין החלו להתפזר, בשעות הלילה הקטנות. יהוייטנאמ

עוצמת . וכנגד מתקני הצבא האמריקאי וצבא דרום וייטנאם, בכפרים, בערים, במתקפה כלל ארצית

מפקדת הסיוע אמנם זיהתה סימנים בחודשים הקודמים כי , ההתקפה הממה את הצבא האמריקאי

ם לא שיערו לעצמם כי בידי האויב ישנה יכולת לתאם מתקפה בקנה מידה אך ה, משהו עומד לקרות

מסיבות פוליטיות החליטה מפקדת הסיוע כי אבטחת העיר סייגון תושאר בידיו של צבא . 283כה גדול

לא היו ערוכים חיילי צבא הדרום לעימות , וכאשר פתחו הקומוניסטים במתקפה בתוך העיר. הדרום

. ים הוזנקו לעירוכוחות צבא אמריקא, עימם

היא השלימה את שני השלבים , המתקפה הכלל ארצית הייתה השלב השלישי בתוכניתו של גיאפ

ומשכו את הצבא האמריקאי ממרכזי הערים ללחימה מתישה , 1967הראשונים שהחלו באמצע

מות התקומ, מתקפה כללית"התוכנית שקיבלה את השם . באזורים הפריפריאליים של דרום וייטנאם

Tong Cong Kich, Tong Khai Nghiaאו , "כלליתבאה להנחית על הצבא , בשפה הוייטנאמית 284

לתוכניתו של . האמריקאי מתקפה מכרעת שתכריח אותו לבחון מחדש את האסטרטגיה שלו במדינה

ואין ספק כי האמריקאים היו המומים , היא עשתה שימוש במימד ההפתעה. גיאפ היו מספר יתרונות

והיא גם כללה מוקדים כה רבים כך שלאמריקאים היה קשה לתאם פעילות הגנתית מהירה . משפרצה

.נרחבת

גיאפ . ודווקא אלו היו בסופו של דבר משמעותיים יותר, אולם לתוכניתו של גיאפ היו גם חסרונות

דרום הקומוניסטים פיזרו כוחותיהם בכל . ופשטות, ריכוז כוח –שכח שני כללים חשובים במלחמה

המוקדים הרבים של , יותר מכך. וייטנאם כך שבאף מקום לא הייתה להם יכולת הכרעה משמעותית

החל מהתקפות טרור על סייגון וכלה במתקפה קונבנציונאלית על הבסיס , ואופיים השונה, ההתקפה

בא גיאפ שגה בדרך בה תפס את הצ. נאנג פגעו ביכולת לנהל מלמעלה את המתקפה באופן מאורגן-בדה

אולם הוא עדיין היה בעל עוצמה , 1967 -זה אמנם לא הצליח להכריע את הקומוניסטים ב. האמריקאי

282

.186' ע, חייל מדווח, לנדוויליאם ווסטמור 283

Shelby Stanton, The Rise and Fall of an American Army, p. 205. 284

TCK-TKN.

77

הייתה לו יכולת לנייד כוחותיו במהירות כך שמפקדת הסיוע יכולה , וחשוב מכך, גדולה לאין שיעור

. 285הייתה להגיב במהירות יחסית למתקפה

בשום . קונג במלחמה כולה-הגדולה ביותר של הוויט, למעשה הייתה מתקפת הטט תבוסה נוראית

ואילו האוכלוסייה הדרום וייטנאמית לא , מקום לא הצליחו הקומוניסטים להשיג הכרעה אמיתית

הצליחו להדוף את , האמריקאים ובעלי בריתם הדרומיים. קמה והצטרפה למרד כפי שקיוו בהאנוי

בחלקה הצפוני של דרום וייטנאם , קדיםומלבד מספר מו, מרבית ההתקפות בתוך ימים ספורים

40,000 -ישנן הערכות כי נהרגו כ, קונג אינו ידוע בוודאות-מספר ההרוגים לוויט. הושגה רגיעה מהירה

אשר נשא את רובו של נטל , קונג-אולם בסיכומו של עניין הוויט. ישנן הערכות גבוהות יותר, מורדים

. 286המתקפה חדל למעשה מלהתקיים

קונג ככוח -וסימנה את סופו של הוויט, ת הטט הסתיימה בתבוסה מוחצת לקומוניסטיםמתקפ

אולם היו לה השלכות מרחיקות לכת על המשך התנהלות המלחמה ועל , משמעותי במלחמה

היה זה בעיקר בגלל . הציבור האמריקאי קיבל את המתקפה בהלם מוחלט. האסטרטגיה האמריקאית

המתח . תקשורת המשודרים והכתובים שהשרו אווירה של קץ הימיםהדיווחים הפסימיים באמצעי ה

בחלקה הצפוני של דרום וייטנאם שם ניהלו (Hue)סרב להתפוגג הודות לקרבות העזים בעיר הוא

והמצור שהטילו שתי דיביזיות של צבא הצפון על המוצב המבודד , הנחתים קרבות עזים מבית לבית

אם הפחד . רבעה גדודים של נחתים וגדוד אחד של צבא הדרוםאותו איישו א (Khe Sanh)בקה סאן

גבר המתח בוושינגטון כאשר נודע לנשיא , שני בקה סאן לא הספיק (Dien Bien Phu)מדיאן ביאן פו

כי ווסטמורלנד הקים קבוצת תכנון לבדיקת היתכנות שימוש בנשק אטומי טקטי כנגד דיביזיות צבא

חשש כי , האסטרטגיה של הצבא שלו מתמוטטת תוך ימים ספוריםונסון אשר ראה כיצד 'ג. 287הצפון

ולשלוח מסר כה מאיים להאנוי עד שלסין לא תהיה , ווסטמורלנד עומד לשים קץ למלחמה המוגבלת

.ברירה אלא להתערב באופן ישיר במלחמה

אולם הקרב , בחודשים הבאים ניהלו האמריקאים מאמץ לשחרור החיילים הנצורים בקה סאן

לשכנע את ראשי הממשל ואת הציבור כי הצבא האמריקאי עדיין , האמיתי היה על התודעה הציבורית

כבר לא הייתה 1965אסטרטגית ההתשה של ווסטמורלנד שהחלה בשנת . מסוגל לנצח בדרום וייטנאם

285

Phillip Davidson, Vietnam at War, pp. 446-448. 286

Douglas Kinnard, The War Managers, p. 77. 287

Guenter Lewy, America in Vietnam (New-York:Oxford University Press, 1978), p. 128.

78

מצב הקיפאון בחציה , 1967חוסר ההצלחה ביצירת נקודת מפנה משמעותית וברורה בשנת . בתוקף

הביאו את מקבלי ההחלטות 1968וההתקפה הכלל ארצית של הקומוניסטים בחודש ינואר של ,השני

מיד לאחר מתקפת הטט קיבל ווסטמורלנד . בוושינגטון להחליט כי יש לשנות אסטרטגיה בוייטנאם

ולהביא לסיום המצור על קה , אולם היה זה רק כדי להדוף את ההתקפה, חיילים 10,500תוספת של

ונסון כי לא יתמודד שוב בבחירות 'בחודש מרץ החליט הנשיא ג. ור העיר הוא שבצפוןסאן ולשחר

והתמיכה הציבורית במלחמה שהגיעה לשפל חדש הכריעו , אירועי החודשים האחרונים, לנשיאות

אז נטל עליו את הפיקוד בזירה הגנרל , ווסטמורלנד המשיך בתפקידו על לתחילת חודש יולי. אותו

, מגמת האמריקניזציה של המלחמה הסתיימה. ליך הפוך מזה של ווסטמורלנדאברמס והחל בתה

. החל תהליך של וייטנאמיזציה של המלחמה תחת ממשל ניקסון 1968ובקיץ

ונסון את המערכת הפוליטית מספר חודשים לאחר שמקנמרה פרש מתפקידו 'עזיבת הנשיא ג

האנשים שהיו אחראים יותר מכל על אופי שני . מעידה על הכישלון המדיני והצבאי בוייטנאם

המלחמה עזבו את תפקידם לאחר שסיבכו את ארצות הברית במלחמה ומבלי שהצליחו להביא

תהיה זו הפשטה לומר כי הסתמכות פשוטה על עקרונות תיאוריות . להישגים מדיניים או צבאיים

ו הבכירים פתחו במלחמה אולם הנשיא ועוזרי. המלחמה המוגבלת הייתה מביאה להישגים מרשימים

עקרונות שלא היוו , מוגבלת מבלי להתייחס במלוא הרצינות לעקרונות היסוד של התיאוריות

.אולם היו בהם כללים מהם ניתן היה לבנות אסטרטגיה אחראית, אסטרטגיה מוסדרת

ן ואת יחידות צבא צפו, להביס את הכוחות המורדים 1968הגנרל ווסטמורלנד לא הצליח עד

אולם גם בשנת , אמנם הוא טען כי אסטרטגית ההתשה דורשת זמן בכדי להביא לתוצאות. וייטנאם

המבצעים הגדולים לא הצליחו אלו להביא להישגים צבאיים שניתן היה לעשות בהם שימוש מדיני

בסיכום . ולהסיר את האיום הקומוניסטי מעל דרום וייטנאם, כנגד ממשלת צפון וייטנאם וכנגד סין

ולהביא , נות הלחימה האמריקאית בוייטנאם לא הצליחו אלו להכריע את הכוחות הקומוניסטיםש

.למרות ההשקעה האדירה בזירת לוחמה מוגבלת, למהפך בזירה הוייטנאמית

79

סיכום:

מלחמה , הסתבכה בהדרגה ארצות הברית במלחמה יבשתית במזרח אסיה 1968-1964במהלך השנים

. ארצות הברית נלחמה בוייטנאם מלחמה מוגבלת. עם תום מלחמת קוריאהשנשבעה לא ללחום שוב

ובניין הכוח שצבר תאוצה בכל , הממשל לא הכריז על גיוס כללי כפי שהיה במלחמת העולם השנייה

ונסון הבין כי גיוס 'ממשל ג. שנה הסתמך על יחידות סדירות וגיוס מצומצם ביותר של חיילי מילואים

ויביא להתנגדות אזרחית חריפה למלחמה שגם כך קשה היה , לה האמריקאיתכללי יפגע קשות בכלכ

הם עשו שימוש בכל האמצעים , לעומתם נלחמו הוייטנאמים מלחמה טוטאלית. להסביר את נחיצותה

ומיצו את כל , חלקם נערים ללא ניסיון קרבי, שלחו לקרב מאות אלפי לוחמים, העומדים לרשותם

סימטריה -הא. רכה על איחוד וייטנאם תחת שלטון קומוניסטיהמשאבים הכלכליים שלהם במע

היה חייב , ובחישוב חשבוני פשוט, במשאבי העוצמה בין שתי המדינות היה כה עצום עד כי על פניו

אך דל באמצעים כלכליים , יריב נחוש מאוד, הצבא האמריקאי להכניע בקלות את היריב הקומוניסטי

לא הייתה כוונה במחקר זה להשוות את הבדלי . משקל כבדוצבאיים לנהל מערכה כנגד יריב ב

מחקר . העוצמה בין הצדדים ולנתח מדוע אכן לא השיגו האמריקאים הכרעה צבאית ברורה ומהירה

ולהבין מדוע , תחת מסגרת המלחמה המוגבלת, זה בא לבחון את אופן ניהול המלחמה בשנים הללו

בך אחד במסגרת המחקר הנרחב על האסטרטגיה כנד, עוצבה האסטרטגיה היבשתית באופן מסוים

.הצבאית של ארצות הברית במלחמה בוייטנאם

ולהשפעתן על עיצוב , שאלת המחקר הראשונה מתייחסת לתיאוריות של המלחמה המוגבלת

בזמן ממשל אייזנהאואר החלו להתפתח התיאוריות . אסטרטגית המלחמה היבשתית בדרום וייטנאם

המדיניות האמריקאית , אולם. ל ולהפוך למקובלות בקרב קובעי המדיניותלהשתכל, של המלחמה

ממשל אייזנהאואר התעקש לראות . בשנות החמישים הושפעה בעיקר מתוצאות מלחמת קוריאה

ההחלטה על ישום מדיניות . ובחר שלא לחזור על טעות קוריאה פעם נוספת, במלחמת קוריאה כמשגה

לפיתוח התיאוריות של , מלבד מלחמת קוריאה, שמעותישל תגובה מאסיבית הייתה הזרז המ

היה זה הנשיא , ובעוד שהמחקר התיאורטי על המלחמה המוגבלת הלך והתפתח. המלחמה המוגבלת

קנדי שהחזיק בחזון רחב ואמיץ מספיק כדי להחליט כי יש להפוך את אותם העקרונות התיאורטיים

ניצבה ארצות הברית בפעם הראשונה במצב בו בתחילת שנות השישים . לדוקטרינה צבאית מבצעית

הנשיא . תיאוריות של מלחמה מוגבלת עומדות להשתלב באופן מעשי בכוחות הלחימה האמריקאים

80

החלטתו בדבר הפיכת תורות הלחימה המוגבלות למעשיות היו , קנדי הוטרד מאוד מן המצב בוייטנאם

. ל תוכניות הקומוניסטים בוייטנאםלספק לו כלים צבאיים גמישים לסיכו, בין היתר, אמורות

לא היה מסוגל לממש את חזון , ומחליפו בבית הלבן, תוכניתו של קנדי לא הספיקה לצאת לפועל

בשני הפרקים . זו נקודת הזמן ההיסטורית בה תופסת שאלת המחקר הראשונה תוקף. קודמו

ת וכיצד הפך לחלק הראשוניים באתי להראות כיצד התפתח המחקר התיאורטי על המלחמה המוגבל

בזמן 1963-1961תהליך הדרגתי זה שהגיע לשיא בשנים . ממדיניות החוץ והביטחון האמריקאית

ונסון לא היה חזון נרחב של 'לג. ונסון'לינדון ג, עבר מהפך תחת נשיאות מחליפו, נשיאותו של קנדי

ונסון היה לקבל 'גהסלים המאבק בוייטנאם ועל 1964במהלך . מדיניות חוץ בדומה לזה של קנדי

אמנם . החלטה כיצד והאם בכלל אמורה ארצות הברית למנוע הישג קומוניסטי נוסף במזרח אסיה

ונסון כי הקומוניסטים לא יגיעו להישג נוסף באזור בזמן נשיאותו לא הצליח הוא לעצב 'נשבע ג

. מדיניות חוץ וביטחון ברורה לפתרון הבעיה בוייטנאם

קנדי הגדיל את כמות . שהכניס את ארצות הברית באופן ישיר למלחמה ונסון היה הנשיא'ג

ונסון הוא זה אשר שלח את הצבא 'ג. אולם היה זה במסגרת של יעוץ וסיוע בלבד, היועצים בוייטנאם

הוא זה אשר הסיר את נטל , באופן יזום להילחם מלחמה יבשתית מלאה בכל זירת דרום וייטנאם

והפך את הניצחון על הקומוניסטים לבעיה , דרום וייטנאם האחריות למלחמה מידי ממשלת

בעוד שהיה ברור . לא התכוון הממשל לנהל מלחמה טוטאלית בדרום וייטנאם, עם זאת. אמריקאית

ונסון ועוזריו בעיצוב 'כשלו ג, לכל בעל תפקיד בוושינגטון ובצבא כי מלחמה זו תהיה מלחמה מוגבלת

ומהם נגזרים האמצעים , גדרים יעדים ומטרות באופן ברורבה מו, אסטרטגיה של מלחמה מוגבלת

אין ספק כי תיאוריות המלחמה המוגבלת לא הבשילו לכדי דוקטרינה צבאית . לניהול המלחמה

הם כן , אך עם זאת. ולא ניתן היה לקחת אותן כפי שהן ולנהל מערכה מוגבלת במזרח אסיה, ברורה

אין זה . עקרונות מהם התעלם הממשל, לחמה מוגבלתסיפקו עקרונות תיאורטיים ברורים לניהול מ

המקום לעשות סקירה מקיפה של כל העקרונות העולים מן התיאוריות המרכזיות של המלחמה

אי שימוש בנשק : ונסון בחר להתמקד בשני עקרונות בלבד'אולם יש לציין כי ממשל ג, המוגבלת

ובקמבודיה כדי למנוע מסין סיבה להצטרף ,בלאוס, והימנעות מפגיעה חריפה בצפון וייטנאם, אטומי

אולם הסתמכות עליהם לא מהווה , שני עקרונות אלו הם לקחים ישירים ממלחמת קוריאה. למלחמה

ונסון לא הצליח להחליט כיצד אסטרטגית הלחימה בוייטנאם תצליח 'ממשל ג. אסטרטגית מלחמה

81

הקומוניסטים מלהמשיך ולאיים על ובו בזמן להרתיע את הכוחות , לשמור על האמינות האמריקאית

במובן זה הפנייה לתוכניות ההפצצות האוויריות על אזורים מוגבלים בצפון וייטנאם . דרום וייטנאם

תוכניתו של מזכיר ההגנה מקנמרה לתגובה מדורגת הייתה . לא הייתה מענה לשני עקרונות אלו

ונתנה לממשלת צפון , האמריקאיםהיא נטלה את היוזמה מידי , היפוכה המוחלט של עקרון ההרתעה

ההודעה של הממשל כי . זמן ויכולת להתכונן ולהגיב על כל צעד אמריקאי, בסיועה של סין, וייטנאם

ולמעשה אפשרה , ימנע מלפלוש ללאוס וקמבודיה נתנה לממשלת הצפון מרווח תמרון פוליטי וצבאי

. ה היבשתית בדרום וייטנאםזהו הבסיס לבעיית אסטרטגית הלחימ. 288לה לנהל מלחמה טוטאלית

הוא השאיר . ונסון פנה לאופציה היבשתית לאחר שכבר החל בישום אופציית לחימה אווירית'ממשל ג

אולם לא ראה אותה , את ההחלטה על עיצוב אסטרטגית הלחימה היבשתית בידי הגנרל ווסטמורלנד

ונסון 'ג. 289ורלנד לא יכשלוקיווה כי ווסטמ, כחלק מן המאמץ המלחמתי המוגבל בזירה הרחבה יותר

כשל גם בכך שלא השכיל להבין כי הוא מאלץ את ווסטמורלנד להילחם מערכה יבשתית כשידיו

אין שום דמיון בין ההגבלות שהוטלו על ווסטמורלנד לאלו שהטיל הנשיא טרומן במלחמת , כבולות

ם מלחמה מוגבלת ללא קווי וויי נאלץ להילח'בניגוד לרידג, ווסטמורלנד. וויי'קוריאה על הגנרל רידג

כנגד אויב , בה הלחימה נמצאת בתוך ובקרב האוכלוסייה האזרחית של המדינה עליה יצאו להגן, חזית

.ששאב חלק ממאגר כוח האדם שלו מתוך אוכלוסייה זו

לסיכום שאלת השפעת התיאוריות של המלחמה המוגבלת על האסטרטגיה בוייטנאם ניתן לומר כי

מסקנה זו היא פועל יוצא של . לא הייתה להן השפעה ממשית על אסטרטגית הלחימהבהקשר הרחב

הרעיון היסודי בתיאוריות אלו בא להקנות לארצות הברית . ניתוח התיאוריות של המלחמה המוגבלת

היא באה . יכולת לחימה גמישה וחכמה במסגרת הרחבה של העימות עם הגוש הקומוניסטי בעולם

. טות להחזיק ביעדים מדיניים מוגבלים במסגרת דוקטרינת ההכלה הגלובליתלאלץ את מקבלי ההחל

, מלחמה מוגבלת היא כלי חכם במידה ונעשה בה שימוש מושכל תוך שקלול מקומה במדיניות החוץ

.והאמצעים שיש לעשות בהם שימוש להשגתן, יעדי מדיניות זו

אך לא , ולמעשה במובנים רבים, שאלת המחקר השנייה היא פועל יוצא של השאלה הראשונה

ההסבר לקביעה זו נעוץ במסקנה כי אסטרטגית הלחימה היבשתית הייתה . תלויה בה, מוחלטים

אין זה . ונסון בהקשר הרחב יותר של הזירה הוייטנאמית'כפופה להחלטות על ההגבלות שקבע ממשל ג

288

Bruce Palmer, The 25-Year War: America’s Military Role in Vietnam, p. 177. 289

Andrew Krepinevich, The Army and Vietnam, p. 166.

82

אך זה בהחלט , יה אותה עיצבולאסטרטג, פותר את ווסטמורלנד מאחריות פיקודית לזירה עליה פיקד

שאלת המחקר השנייה מכוונת באופן ישיר אל . מסביר את קווי המסגרת בהם נאלץ לפעול

הפרק השלישי במחקר בא לנתח את המערכה ביא . האסטרטגיה של ווסטמורלנד בדרום וייטנאם

התשה כאסטרטגיה . דראנג כמקור ההשפעה המשמעותי בעיצוב אסטרטגית ההתשה בוייטנאם

ווסטמורלנד . צבאית יכולה להיות בעלת יתרונות משמעותיים במידה והיא מיושמת בזירה הנכונה

יצא מנקודת הנחה כי הבדלי העוצמה בין כוחותיו לבין הכוחות הקומוניסטים תומכים בשימוש

בעוד . אולם ווסטמורלנד שגה בנקודת ההתייחסות שלו לזירה. בהתשה עד להבסה מוחלטת של האויב

מנע , סימטריה גדולה בין הצדדים-יכולה להיות אמצעי מוגבלת ויעיל במלחמה בה ישנה א שהתשה

שם היו קווי התקשורת , מעבר לגבולות וייטנאם, ממנו הממשל מלפעול במרכז הכובד של האויב

כך שאסטרטגית ההתשה יכלה לפעול רק כנגד האלמנטים אותם . 290ומרכזי הגיוס והלוגיסטיקה שלו

מלחמת התשה היא בהגדרה מאמץ , מלבד זאת. ים בדרכו של הצבא האמריקאיבחר האויב לש

ווסטמורלנד עצמו טען כי . מכיוון שלא ניתן לחזות במדויק את נקודת השבירה של האויב, ממושך

. אסטרטגיה זו תצריך סבלנות רבה וכי תוצאות משמעותיות יראו רק לאחר לפחות ארבע שנות לחימה

ניסיונו הצבאי היה בצבא קונבנציונאלי גדול המכוון , כיר שיטה טובה יותרהוא בחר בהתשה כי לא ה

מלבד זאת אין לשגות ולחשוב . 291כלפי הכרעה ברורה של האויב תוך שימוש במלוא העוצמה הנתונה

.שהצבא האמריקאי היה ערוך בשנים אלו לנהל מאמץ מלחמתי ארוך שאינו קונבנציונאלי

הראשונה היא . לכות משמעותיות במסגרת האסטרטגית היבשתיתלבחירה בהתשה היו שתי הש

הצבא האמריקאי התמודד עם אויב וייטנאמי בעל , כפי שצוין במחקר. התעלמות מאופיו של האויב

שלל באופן מעשי יכולת , ההחלטה לעשות שימוש באסטרטגית התשה קונבנציונאלית. פנים רבות

למעשה התעלם ווסטמורלנד מהכללת כוחות אלו . ונגק-התמודדות עם הכוחות המרדניים של הוויט

, קונג וכלפי צבא הצפון-הבחירה בהתשה כוונה כלפי היחידות הסדירות של הוויט. באסטרטגיה שלו

ווסטמורלנד בחר להתעלם מכל ניסיון ליישם . היא לא יכולה הייתה לתת מענה צבאי ליחידות הגרילה

וטען בעד אסטרטגיה שכבר בשלב התכנון לא נתנה , םבאופן משמעותי את התוכניות להשכנת השלו

והיא זו שספגה ביקורת , ההשלכה המשמעותית השנייה. מענה לכלל האיומים בזירת דרום וייטנאם

290

Harry Summers, On Strategy, p. 177. 291

ולא היה חשוף באופן ישיר למלוא , המלחמת קוריאהלחימה ב יש לזכור כי ווסטמורלנד לא לקח חלק פעיל בשיא .עוצמה של הגבלה שנכפית על הצבא על ידי הדרג המדיני

83

המגבלות שהטיל הממשל . היא שימת דגש מרובה מדי על טקטיקה, רבה במחקר על מלחמת וייטנאם

המחסור . אלו שהתרגל אליהן הצבא האמריקאיעל הצבא בדרום וייטנאם יצרו זירת לחימה שונה מ

והצורך בלחימה , חוסר היכולת לפעול באופן ישיר כנגד מתקני האויב שמעבר לגבול, בקווי חזית

. באויב שבוחר פעמים רבות שלא להילחם הביאו לאסטרטגיה שנשענת במידה רבה על הטקטיקה

. ה ההצלחה במסגרות הטקטיותנמדד, בעוד שהמסגרת האסטרטגית בדרום וייטנאם כונתה התשה

ושאר הטקטיקות שפותחו , ניצחון אמריקאי בוייטנאם היה תלוי בהצלחת טקטיקת חפש והשמד

ההסתמכות על מדידת כמות הרוגים הייתה חסרת משמעות בזירה בה מאגר כוח . כפועל יוצא שלה

לא , כלומר. זה ואין דרך אמיתית לדעת מה גודלו של מאגר, האדם של האויב נמצא במדינה אחרת

במובן זה הפכה המלחמה בוייטנאם למלחמה של . ניתן לחזות את נקודת השבירה האסטרטגית

הייתה הופכת קביעה זו למסקנה כי , גם לו היינו מתעלמים מכל המסקנות שהצגתי עד כה, טקטיקות

ת חשיבותה של הטקטיקה הייתה צריכה להביא א. האמריקאים לא ניהלו מלחמה מוגבלת יעילה

. הפיקוד בוייטנאם ללמוד את לקחי אפ באק מכיוון שאלו חזרו על עצמם לאורך כל שנות הלחימה

בעצם . קונג למד לנצל את יתרונותיו היחסיים וניהל מלחמת התשה משלו כנגד האמריקאיים-הוויט

וכי, ניתן לקבוע כי היוזמה האסטרטגית הייתה בידיו, העובדה שהוא זה שבחר האם והיכן להילחם

.יתרון עוצמה פיזי אינו ערובה לניצחון במלחמה

מלבד מסקנות אלו ניתן לקבוע כי ווסטמורלנד לא פעל ליצור אסטרטגית מלחמה יעילה הממוקדת

מבנה הפיקוד המסורבל בוייטנאם העיד על ניהול . בהשגת המטרות המדיניות באמצעים מוגבלים

ועד לסוף 1965לכך שהחל מהגעת גדודי הנחתים במרץ כל אלו גרמו . מלחמה באופן לא יעיל ומבולבל

כבר 1967אולם בשנת , נראה כאילו מושגת התקדמות ראויה לציון במאמץ המלחמה האמריקאי 1966

הבינו רבים במערכת הפוליטית ובפיקוד הצבאי כי ישנם פגמים מהותיים באסטרטגיה של

בה הייתה אמורה אסטרטגית , מלחמההייתה אמורה להיות שנת השיא ב 1967שנת . ווסטמורלנד

, לאחר שהסתיים מבצע סידר פולס. ההתשה לבוא לידי מיצוי במבצעים הרב חטיבתיים הגדולים

לא הצליחו האמריקאים להביא את האויב הקומוניסטי לנקודת , נקשיין סיטי'והמבצע העוקב ג

מספיק לוחמים מכיוון אולם לא נהרגו להם, קונג-המבצעים הגדולים אמנם פגעו בוויט. השבירה

ונטלה Cומיד לאחר המבצע חדרה דיביזיה של צבא הצפון לאזור המלחמה . שאלו בחרו שלא להילחם

אירוע זה מביא להפקת שני . קונג-על עצמה את האחריות למאבק באזור שהיה עד אז שייך לוויט

84

הצבא האמריקאי הראשון הוא שהפעילות האינטנסיבית של. לקחים שמעידים על האסטרטגיה כולה

חדרה , עד ליסוד Cוקרצוף אזור מלחמה , לאחר חודשים רבים של פעילות. לא יצרה הרתעה מספקת

השני הוא ששיאה של אסטרטגית עדיין לא יצר אצל האויב . דיביזיה צפונית שלמה מוכנה למלחמה

ווסטמורלנד כשל בעיצוב אסטרטגית לחימה שתמצה את המשאבים. רתיעה מהמשך הלחימה

ראיה לכך היא מתקפת הטט . בזירת לחימה מורכבת, האמריקאים באופן יעיל כנגד אויב מתוחכם

אין זה נכון כי האמריקאים לא חשדו כי משהו גדול עומד . שנפלה על האמריקאים כרעם ביום בהיר

אולם לאחר , קונג מתכונן לפעולה רחבה כלשהי-דוחות מודיעיניים הצביעו על כך שהוויט, לקרות

אין . ים ארוכות של נוכחות בוייטנאם עדיין לא הצליחו האמריקאים לשלוט בזירה במידה מספקתשנ

הכישלון היה , קונג במתקפת הטט כהצלחת האסטרטגיה האמריקאית-לראות בהשמדתו של הוויט

מתקפת הטט מלמדת כי לאחר שנים של לחץ צבאי . ובעיקר של גיאפ, כולה של ההנהגה הקומוניסטית

אפילו , קונג להוציא לפועל מתקפה יזומה רחבה בכל דרום וייטנאם-עדיין הצליח הוויטאמריקאי

מתקפת הטט מעידה יותר מכל אירוע אחר בתקופת האמריקניזציה . בתוך עיר הבירה הדרומית סייגון

משאבים כלכליים , שנים של לחץ צבאי. של המלחמה על כשלון האסטרטגיה של ווסטמורלנד

קונג לשמור -ועדיין הצליח הוויט, והרג של עשרות אלפים מחיילי האויב, ניתנו לווצבאיים עצומים ש

לאחר מתקפת הטט נטל על עצמו צבא . על יוזמה אסטרטגית ולנהל מתקפה רחבה בדרום וייטנאם

אסטרטגית ההתשה שנשענה על הכוח הצבאי . צפון וייטנאם את מרבית נטל הלחימה באמריקאים

ת הברית לא מנע מן המנהיגים בהאנוי לשלוח מולם צבא סדיר להמשך הקונבנציונאלי של ארצו

. המאבק

ניתן לומר כי התיאוריות של 1968-1964בסיכום נתוני אסטרטגית המלחמה האמריקאית בשנים

המלחמה המוגבלות שהתפתחו בארצות הברית לאחר מלחמת קוריאה לא מצאו מקום במדיניות של

. לעובדה זו היו השלכות ישירות על אסטרטגית הלחימה היבשתית. וייטנאםונסון במלחמה ב'ממשל ג

וכי לא רבים הגנרלים האמריקאים במאה העשרים , אין ספק כי ידיו של ווסטמורלנד היו כבולות

ולמרות זאת בחר . שנאלצו לפקד על זירת לחימה כה מורכבת עם הגבלות כה משמעותיות

עה מלתת מענה לכלל האיומים האובייקטיבים בזירת ווסטמורלנד באסטרטגיה מוגבלת שנמנ

. ווסטמורלנד פגע בכל מאמץ שלא תאם את האסטרטגיה שלו, יותר מכך. הלחימה הדרום וייטנאמית

. בשנים שפיקד על הזירה נפגעו התוכניות להשכנת השלום באופן מהותי אף כי הראו תוצאות חיוביות

85

ואסטרטגית לחימה כנגד מרדנות לא נלקחה , באהנחתים נאלצו לישר קו עם האסטרטגיה של הצ

כשלון הממשל בעיצוב מדיניות מוגבלת וכשלון אסטרטגית ההתשה בשנים . בחשבון באופן משמעותי

ועל ממשל ניקסון היה להתמודד עם , הביאו לכך שהמלחמה נמשכה עוד מספר שנים 1968-1964

. לנדונסון והגנרל ווסטמור'הירושה הבעייתית שהשאירו ממשל ג

86

ביבליוגרפיה ומקורות

מקורות ראשוניים:

.1979, הוצאת מערכות: אביב-תל. חייל מדווח. וויליאם, ווסטמורלנד Moore, Harold, and Galloway, Joseph. We Were Soldiers once… and Young. New-York:

Presidio Press, 1992.

Palmer, Bruce. The 25-Year War: America’s Military Role in Vietnam. New-York: Simon

& Schuster, 1984.

Rogers, Bernard. Cedar Falls – Junction City: A Turning Point. Washington D.C:

Department of the Army, 1989.

Sharp, Grant U.S. Strategy for Defeat – Vietnam in Retrospect. California: Presidio Press,

1998.

Sheehan, Neil. A Bright Shining Lie. New-York: Random House, 1988.

Summers, Harry. On Strategy. New-York: Dell Publishing, 1984.

Taylor, Maxwell. The Uncertain Trumpet. New-York: Harper & Brothers, 1959.

Ward, James.”Vietnam – Insurgency or War”. Military Review, 69 (1989): 15-23.

:ארכיבים

Records of the United States Forces in Southeast Asia, 1963-1968 – RG 472, National

Archives (College Park, MD), USA:

1. MACV Files.

2. Divisions/Brigades Operational Records: AAR, ORLL.

3. Central Intelligence Agency Files.

The Vietnam Center and Archive, Texas Tech University, USA, Found at:

http://www.vietnam.ttu.edu/virtualarchive/:

1. MACV Files.

2. Divisions/Brigades Operational Records: AAR, ORLL.

3. USAPACOM Files.

Thayer, Thomas (ed.). A System Analysis of the Vietnam War 1965-1972, (USA, 1977):

Volume 1 - The Situation in Southeast Asia.

Volume 2 – Forces and Manpower.

Volume 3 – Viet Cong – North Vietnamese Operation.

Volume 8 – Casualties and Losses.

Volume 9 – Population Security.

United States, Department of the Army, A Study of Strategic Lessons Learned in

Vietnam, (Pennsylvania, 1981):

Volume I – The Enemy.

Volume III – US Foreign Policy and Vietnam 1945-1975.

Volume V – Planning the War.

Volume VI – Conduct of the War.

87

Volume VII – The Soldier.

Volume VIII – Results of the War.

United States, Department of State, Foreign Relations of the United States (FRUS):

Vietnam 1965, January through June (vol. II).

Vietnam 1965, June through December (vol. III).

Vietnam 1966, (vol. IV).

Vietnam 1967, (vol. V).

Vietnam 1968, January through August (vol. VI).

:מסמכי מדינה

U.S Government, National Security Action Memornadum No. 68. Apr. 14, 1950.

U.S Government, National Security Action Memornadum No. 263. Oct. 11, 1963.

U.S Government, National Security Action Memornadum No. 273. Nov. 26, 1963.

U.S Government, National Security Action Memornadum No. 288. Mar. 17, 1964.

U.S Government, National Security Action Memornadum No. 314. Sep. 10, 1964.

U.S Government, National Security Action Memornadum No. 328. Apr. 6, 1965.

National Security Act Memorandums. Found at: http://www.fas.org

United States Department of the Army, Office of the Deputy Chief of Staff for Military

Operations, A Program For the Pacification and Long-Term Development of South

Vietnam (PROVN), 1964.

United States Joint Chiefs of Staff, Joint Chiefs of Staff Memorandum 555-67: Increased

Pressure on North Vietnam. Washington D.C. Oct. 17, 1967

United States Government, Gulf of Tonkin Resolution, Aug. 10, 1964. Found at: http://www.footnote.com/viewer.php?image=4346698.

מקורות משניים:

.1981, וןהוצאת משרד הביטח: אביב-תל. אנשי צבא ומדינאים במלחמה הקרה. רד'ריצ, באטס .1980, הוצאת מערכות: אביב-תל. מלחמה ופוליטיקה. ברנרד, ברודי

.1981, הוצאת משרד הביטחון: אביב-תל. משבר בפיקוד. פול', רד וסאוואג'ריצ, גבריאל .1990, הוצאת מערכות: אביב-תל. מלחמה ואסטרטגיה. יהושפט, הרכבי

.2006, ערכותהוצאת מ: אביב-תל. כמו לאכול מרק בסכין. טל, טובי .1993, הוצאת משרד הביטחון: אביב-תל. הימים 10,000מלחמת –וייטנאם . מייקל, מקליר

.1973, עם עובד: אביב-תל. אומות באפלה. ון'ג, ר'סטוסינג

Addington, Larry. The Patterns of War since the Eighteenth Century. Indiana: Indiana

University Press, 1984.

Asprey, Robert. War in the Shadows. New-York: William Morrow and Co, 1994.

Ball, S.J. The Cold War – An International History, 1947-1991. London: Arnold

Publishers, 2006.

Berman, Larry. Lyndon Johnson’s War. New-York: Norton & Company, 1989.

Borer, Douglas. Superpowers Defeated. Portland: Frank Cass, 1999.

Brodie, Bernard. Strategy in the Missile Age. New-Jersey: Princeton University Press,

1965.

88

Brown, Louise. War and Aftermath in Vietnam. New-York: Routledge, 1991.

Buzzanco, Robert. Masters of War. Cambridge: Cambridge University Press, 1996.

Cash, John, and Albright, John, and Sandstrum, Allan. Seven Firefights In Vietnam.

Washington D.C: Center Of Military History – US Army, 1970.

Davidson, Phillip. Vietnam at War. New-York: Oxford University Press, 1988.

Drew, Dennis & Snow, Donald. Making Strategy. Alabama: Air University Press, 1988.

Duiker, William. The Communist Road to Power in Vietnam. Colorado: Westview Press,

1981.

Eckhardt, George. Command and Control. Washington D.C: Department of the Army,

1991.

Furgurson, Ernest. Westmoreland - The Inevitable General. Boston: Brown and Co, 1968.

Gallaway, John. The Kennedys and Vietnam. New-York: Facts on File, 1971.

Gibbons, William Conrad. The U.S Government and the Vietnam War. New-Jersey:

Princeton University Press, 1986.

Gibson, James. The Perfect War – Technowar in Vietnam. New-York: The Atlantic

Monthly Press, 1986.

Halperin, Morton. Limited War in the Nuclear Age. New-York: John Wiley & Sons,

1966.

Hamilton, Donald. The Art of Insurgency. Connecticut: Praeger Publishers, 1998.

Hennessy, Michael. Strategy in Vietnam. Connecticut: Praeger Publishers, 1997.

Hermes, Walter. Truce Tent and Fighting Front. Washington D.C: Center of Military

History, Department of the Army, 1992.

Herring, George. America’s Longest War. New-York: McGraw-Hill, 1996.

Herring, George, (Ed). The Pentagon Papers. New-York: McGraw-Hill, 1993.

Howard, Michael, and Paret, Peter. (Ed.). Carl Von Clausewitz – On War. New-Jersey:

Princeton University Press, 1976.

Jenkins, Brian. The Unchangeable War. California: The RAND Corporation, 1972.

Kahn, Herman. On Escalation. New-York: Praeger Publishers, 1965.

Kaplan, Fred. The Wizards of Armageddon. California: Stanford University Press, 1983.

Kaufmann, William. A Reasonable Defense. Washington D.C: The Brookings Institution,

1986.

Kennan, George. American Diplomacy. New-York: New American Library, 1951.

Kinnard, Douglas. The War Managers. Maryland: Naval Institute Press, 1979.

Kissinger, Henry. The Necessity for Choice. New-York: Harper & Row, 1960.

Krepinevich, Andrew. The Army and Vietnam. Baltimore: The Johns Hopkins University

Press, 1986.

Lehrack, Otto. The First Battle – Operation Starlite and the Beginning of the Blood Debt

in Vietnam. New-York: Presidio Press, 2004.

Lewy, Guenter. America in Vietnam. New-York: Oxford University Press, 1978.

Lind, Michael. Vietnam – The Necessary War. New-York: Simon & Schuster, 1999.

MacGarrigle, George. Combat Operations – Taking the Offensive: October 1966 –

October 1967. Washington D.C: Center of Military History – US Army, 1998.

McMaster, H.R. Dereliction of Duty. New-York: Harper Collins, 1997.

Millett, Allan. Semper Fidelis – The History of the United States Marine Corps. New-

York: Macmillan Publishing, 1982.

89

Moyar, Mark. Triumph Forsaken. New-York: Cambridge University Press, 2006.

Nagl, John. Counterinsurgency Lessons from Malaya and Vietnam. Connecticut: Praeger

Publishers, 2002.

Olson, James & Roberts, Randy. Where the Domino Fell. New-York: ST. Martin’s Press,

1991.

Osgood, Robert. Limited War. Chicago: University of Chicago Press, 1957.

Osgood, Robert. Limited War Revisited. Colorado: Westview Press, 1979.

Pearson, Willard. The War in the Northern Provinces 1966-1968. Washington D.C:

Department of the Army, 1975.

Perry, Mark. Four Stars. Boston: Houghton Mifflin, 1989.

Porter, Gareth. Perils of Dominance. Los-Angeles: University of California Press, 2006.

Record, Jeffery. Revising US Military Strategy. New-York: Pergamon-Brassey’s, 1984.

Schelling, Thomas. Arms and Influence. New Haven: Yale University Press, 1966.

Schelling, Thomas. The Strategy of Conflict. Cambridge: Harvard University Press, 1960.

Stanton, Shelby. The Rise and fall of an American Army. California: Presidio Press, 1985.

Strachan, Hew. European Armies and the Conduct of War. London: George Allen &

Unwin, 1983.

Toczek, David. The Battle of Ap Bac. Annapolis: Naval Institute Press, 2001.

Tolson, John. Air mobility 1961-1971. Washington DC: Department of the Army, 1989.

Turley, William. The Second Indochina War. Colorado: Westview Press, 1986.

Walton, C. Dale. The Myth of Inevitable US Defeat in Vietnam. Portland: Frank Cass

Publishers, 2002.

Zaffiri, Samuel. Westmoreland. New-York: William Morrow and Co, 1994.

מאמרים:

.31-24(: 2003), 388, מערכות, "המערכה ביא דראנג ועיצוב אופייה של מלחמת וייטנאם. "טל, טובי

Birtle, Andrew. “PROVN, Westmoreland, and the Historians: A Reappraisal”. Journal of

Military History 72 (2008): 1213-1247.

Brodie, Bernard. “More about Limited War”. World Politics, 10 (1957): 112-122.

Brown, Robin. “Limited War”. In Warfare in the Twentieth Century, edited by Collin

Mcinnes and G.D Sheffield, 164-193. London: Unwin Hyman, 1988.

Cannon, Michael. “The Development of the American Theory of Limited War 1945-63”.

Armed Forces & Society, 19 (1992): 75-108.

Christy, Howard.” Patrolling Hill 55: Hard Lessons in Retrospect”. In The United States

and the Vietnam War, edited by Walter Hixon, 77-83. New-York: Garland Publishing,

2000.

DePuy, William. “What We Might Have Done and Why We Didn’t Do It”. Army, (1986):

23-40.

Elliott, David. “Hanoi’s Strategy in the Second Indochina War”. In The Vietnam War:

Vietnamese and American Perspectives, Edited by Jayne Werner and Luu Doan Huynh,

66-94. New-York: M.E Sharpe, 1993.

Forester, Schuyler. “The United States as a World Power”. in American Defense Policy,

edited by Schuyler Forester and Edward Wright, 151-164. London: Johns Hopkins

University Press, 1984.

90

Gartner, Scott and Myers, Marissa. “Body Counts’ and Success in the Vietnam and

Korean War”. Journal of interdisciplinary History. 25, 3 (1995): 377-395.

Halperin, Morton. “The Limiting Process in the Korean War”. in Korea: Cold War and

Limited War, edited by Allen Guttham, 181-201. Massachusetts: D.C Heath and Co,

1972.

Hawkins, John. “The Costs of Artillery: Eliminating Harassment and Interdiction Fire

during the Vietnam War”. Journal of Military History 70 (2006): 91-122.

Herring, George. “The 1st Cavalry and the Ia Drang Valley, 18 October-24 November

1965”. In The Vietnam War: Vietnamese and American Perspectives. Edited by Jayne

Werner and Luu Doan, 300-326. New-York: M.E Sharpe, 1993.

Herring, George. “What Kind of War was the Vietnam War”. in Facing My Lai – Moving

Beyond the Massacre. Edited by David Anderson, 95-105. Kansas: University Press of

Kansas, 1998.

Malkasian, Carter. “Toward a Better Understanding of Attrition: The Korean and

Vietnam Wars”. Journal of Military History. 68,3 (2004): 911-942.

Mueller, John. “The Search for the Breaking Point in Vietnam: The Statistics of a Deadly

Quarrel”. In The United States and the Vietnam War, edited by Walter Hixon, 497-519.

New-York: Garland Publishing, 2000.

Mullen, Pierce. “The Korean Conflict and the Cold War”, in The American Military

Tradition, edited by John Carroll and Colin Baxter, Colin, 179-202. Delaware: SR Books,

1993.

Spector. Ronald. “How Do You Know if You’re Winning?: Perception and Reality in

America’s Military Performance in Vietnam 1965-1970”. In The Vietnam War, edited by

Jayne Werner and Luu Doan Huynh, 152-164. New-York: M.E Sharpe, 1993.

Sullivan, Ronald. “Dealing with the Soviets”. in American defense Policy, edited by

Schuyler Forester and Edward Wright, 164-187. Baltimore: Johns Hopkins University

Press, 1984.

Vickers, George. “U.S Military Strategy and the Vietnam Wat”. In The Vietnam War:

Vietnamese and American Perspectives, Edited by Jayne Werner and Luu Doan Huynh,

113-129. New-York: M.E Sharpe, 1993.

Wolf, Charles. “The Logic of Failure: A Vietnam Lesson”. The Journal of Conflict

Resolution. 16, 3 (1972): 397-401.

מקורות מן האינטרנט:

Wohlstetter, Albert. “Objectives of the United States Military Posture”. RAND, 1959,

http://www.rand.org/about/history/wohlstetter/RM2373/RM2373.htm#ack.

91

נספח 8 - קיצורים

AAR – After Action Report

AO – Area of Operation

ARVN – Army of the Republic of Vietnam

BLT – Battalion Landing Team

CAP – Combined Action Platoon (Marines)

CINCPAC – Commander in Chief Pacific Command

CJCS – Chairman of the Joint Chiefs of Staff.

COMUSMACV – Commander, United States Military Assistance Command, Vietnam

COSVN – Central Office of South Vietnam

CGMFPAC – Commanding General Marine Force Pacific

CTZ – Corps Tactical Zone

DMZ – Demilitarized Zone

DRV – Democratic Republic of Vietnam (North)

FMFPAC – Fleet Marine Force, Pacific

FSB – Fire Support Base (Artillery)

FW – Free World

GVN – Government of Vietnam (South)

H&I – Harassment and Interdiction (Artillery)

JCS – Joint Chiefs of Staff

LOCS – Lines of Communication

LZ – Landing Zone

MAAG – Military Assistance Advisory Group

MACV – Military Assistance Command Vietnam

MAF – Marine Amphibious Force

92

NLF – National Liberation Front

NSAM – National Security Act Memorandum

NSC – National Security Council

NVA – North Vietnam Army

ORLL – Operational Report on Lessons Learned.

PAVN – People’s Army of Vietnam (North)

PLAF – People’s Liberation Army Force

SAC – Strategic Air Command (United States Air Force)

S&D – Search and Destroy

SVN – South Vietnam

TAOR – Tactical Area of Responsibility

USPACOM – The United States Pacific Command

USMC – United States Marine Corps

VC – Viet Cong

i

Abstract

The subject of this study is a historical examination of military efficiency in a limited

war: The U.S Army in the Vietnam War during the years 1964-1968.

The war in Vietnam was the longest and most controversial one that the United States

had been involved in during the 20th

century. Hundreds of historical studies have been

written about the American war in Vietnam. These studies tried to shed light on the

decision-making processes of the various governments in the years that preceded the war,

and on the political and military reasons that led to direct American involvement in it.

This study does not deal with the political aspects of the war but with its military

dimensions, and it focuses on the warfare strategy of the American ground forces.

Military research on the Vietnam War is wide-ranging and is usually divided into two

rival schools of thought, the main argument between them being the question of the right

way to conduct the war in Vietnam. This study does not take part in the research

controversy in which these two schools of thought are engaged. Its fundamental

assumption is that it is necessary to examine the war in Vietnam within the theoretical

framework of a limited war.

The United States conducted a limited war in Vietnam during the years in which the

Super Powers avoided conducting a direct war. The Johnson government limited the

American military forces in aims, targets and means in the South Vietnam battle arena.

For this reason the study focuses on an analysis of the warfare strategy of the American

ground forces in the theoretical framework of a limited war. The choice of the years

1964-1968 is meant to confine examination to the years in which General William

ii

Westmoreland commanded the American forces in South Vietnam. General

Westmoreland was the one who designed the strategy for American ground warfare, and

conducted the war during those years in which the Americans took on the major burden

of the fighting in Vietnam.

The research questions in this study were defined with the aim of understanding the

war in Vietnam as a limited war. They focus on the influence of limited war theories on

the design of warfare strategy in Vietnam and on the strategy of ground warfare as a

direct outcome of such theories. The research questions are as follows:

1. How did the theories of limited war influence the design of warfare strategy in

Vietnam during the years 1964-1968?

2. Was the ground warfare strategy of General Westmoreland designed in such a way as

to allow for an efficient limited war against two different enemies in the arena of South

Vietnam?

The research is based on an analysis of the development of theoretical thinking

concerning limited war in the United States during the years between the end of the

Second World War and the beginning of direct American intervention in the Vietnam

War. Theoretical research on limited war was greatly influenced by the Cold War, and

the basic principles on which the theoreticians had founded their views were primarily

directed at preventing total war between the Soviet and American powers in which they

would use the atomic arsenal at their disposal. The research indicates the Korean War as

the most significant catalyst for the development of the theories, since it was the first

limited war to be conducted by the United States in the 20th

century. The basic principles

iii

that emerge from the theoretical research point towards the importance of retaining

American reliability as the defender of the Free World in the Cold War by preserving the

dimension of deterrence without the threat of massive use of atomic weaponry. These

principles led to the development of a warfare doctrine based on the limited scope of

warfare both in goals and in means.

The development of theoretical thinking about limited war did not remain only within

the boundaries of research, but had a deep influence on decision makers and on American

foreign policy during the years of the Cold War. The research examines the influence of

limited war theories on American foreign policy under the governments of Presidents

Eisenhower, Kennedy and Johnson. It examines the policy of President Kennedy as the

first American president who tried to turn the theories of limited war into an applied

military doctrine. This perception was part of President Kennedy’s foreign policy that

aspired to strengthen the American containment policy against the Communist threat in

the world. Kennedy grasped the Communist threat on the government of South Vietnam

as a clear test case for his foreign policy, and tried to shape a flexible military doctrine

that would allow the United States to cope with threats of this kind. Kennedy’s

replacement, President Johnson, was the one who introduced the American Army into

Vietnam and began the war. An analysis of the influence of limited war theories on him

constitutes the basis for understanding American warfare strategy in Vietnam. Johnson

did not shape an American policy in Vietnam that corresponded to the principles derived

from the limited war theories. Although he decided that the war would be limited, he

failed in understanding and defining limited policy aims and determining what were the

limited military targets.

iv

General Westmoreland received the restrictions made by President Johnson in the

South Vietnam arena without questioning them. The restrictions included the prohibition

of fighting in the territory of North Vietnam, Laos, and Cambodia, and of using atomic

weapons. The reason for these restrictions was the fear of the Johnson administration of

Chinese involvement in this war as had occurred in the Korean War. Perception of this

policy led General Westmoreland to design a strategy of attrition against the Communist

forces in South Vietnam. Westmoreland claimed that the exertion of the full military,

technological and economic might of the United States upon the South Vietnam arena

would lead to the elimination of the Communist enemy. As an officer who had amassed

his main military experience in the European arena during the Second World War, he

acquired there the full confidence in the conventional strength of American power.

Examination of Westmoreland’s strategy leads to the military campaign of Ia Drang in

October 1965 as the main source of military influence. The Ia Drang campaign convinced

Westmoreland and his officers that superior American firepower and the exceptional

ability in the mobility of forces by means of helicopters would overcome both the

Vietcong and the North Vietnamese army. Seek and destroy operations were used as the

main tactical instrument in the strategy of attrition, with the location and destruction of

enemy units as the preferred tactics. According to Westmoreland, the conduct of many

campaigns in a continuous manner would lead to the full realization of American power

in the Vietnam battle arena.

The years 1966-1967 were the peak years of the American strategy of attrition in

South Vietnam. The building up of the American forces that began in 1965 and continued

during the year led the Support Command to decide that it would be characterized by

v

continual rounds of seek-and-destroy campaigns with the aim of exerting constant

pressure on enemy units. The research aim is to examine the campaign efficacy in the

entire South Vietnamese arena in the framework of the attrition strategy. The main

criticism against these campaigns was that the Americans ascribed too much importance

to tactics in the battle arena and neglected the strategic framework of a limited war. The

multiplicity of campaigns did not combine into a complete strategy in which the means

clearly served to fulfill the military aims and the political goals, and the campaign failures

that occurred indicated problems in the strategy of Westmoreland.

The seek-and-destroy campaigns in 1966 were merely an intermediate stage in the

strategy of attrition. The year 1967 was to become the peak year of this strategy. In this

year the American assistance Command carried out huge multi-divisional campaigns with

the aim of striking a decisive victorious blow on the Communist enemy. The assistance

Command regarded the activation of the full force of American power in Vietnam

through large-scale campaigns as the peak of the attrition strategy. The research examines

the most significant campaign of this battle, the Cedar Falls operation in War Zone C in

the center of South Vietnam that was carried out during the first half of 1967. In this

largest campaign of the war so far, the assistance Command planned to execute a seek-

and-destroy campaign of such enormous proportions that would undermine the balance of

the Vietcong and mortally damage its fighting ability. An analysis of the battle and its

results is intended to examine the efficacy of the attrition strategy of the war in the wider

South Vietnamese arena.

vi

The Vietcong Tet Offensive in January 1968 led to the collapse of Westmoreland’s

attrition strategy. Although the country-wide offensive eventually led to the downfall of

the Vietcong, it proved the failure of the American war strategy. The years of fighting in

which the Americans exerted an unprecedented force in the arena of South Vietnam did

not damage the ability of the Vietcong organization to plan and carry out an offensive of

country-wide extent. This was the historical point in time in which the Johnson

administration and the Military Command realized that the attrition strategy had failed to

achieve its desired goals.

The main conclusions of the research revert to the questions posed by it and focus on

the policies of the Johnson administration and the attrition strategy of General

Westmoreland. The first conclusion is that in all that concerned the Vietnam War,

President Johnson and his senior aides ignored the theoretical principles of a limited war.

The Johnson administration failed to understand the basic principle that asserts the need

to define clear and limited political goals in the war, goals from which military aims

could be derived to design a limited warfare strategy. The Johnson administration focused

on the prohibition to use atomic weapons restriction of the geographical arena of the

fighting while discarding the main principles of the theories of limited warfare. The

second conclusion relates to Westmoreland’s strategy of attrition. Although

Westmoreland did not define clear goals and aims, the strategy that he designed did not

take into account the fact that there were essentially two different enemies threatening

South Vietnam, the Vietcong forces and the North Vietnamese army. His strategy also

ignored the character of the enemy, and the unique nature of the limited war arena

without fronts, and chose instead to focus on the conventional superiority of the

vii

American army, which finally did not succeed in achieving a decisive victory and

removing the Communist threat from South Vietnam.

This work was carried out under the supervision of Doctor Tal Tovi

Department of General History, Bar-Ilan University.

BAR-ILAN UNIVERSITY

Historical Examination of Military Efficiency in Limited War: The

U.S Army in the Vietnam War 1964-1968

ITAI VOLLER

Submitted in partial fulfillment of the requirements for the Master’s degree

in the Department of General History, Bar-Ilan University

Ramat-Gan, Israel 2010