נ. קצין

סטטוסקופ

על משקפיים ותפקוד מוחי

מי זקוק למשקפיים ו-)עדיין( לא קיבל? לרוב, התשובה מתמקדת בילדים בשנותיהם

הראשונות בבית הספר. מדי שנה, לקראת פתיחת שנת הלימודים, חוזרים גורמי הבריאות

ומזכירים: קחו את הילד לבדיקה אצל רופא עיניים. מן העבר השני, מסתבר שגם קשישים

נמצאים בתמונה. על אף שהרוב המכריע מבין הקשישים זקוק למשקפי קריאה, רבים מהם

אינם מרכיבים משקפיים. אחרי שתתוודעו לממצאים החדשים, תגלו שהסיפור לא מסתכם

בראייה טובה יותר - אלא בתיפקוד קוגניטיבי )שכלי( משופר!

מחקר חדש ב”איכילוב” שמתפרסם בימים אלה, מצביע על קשר הדוק בין העין והראיה

ובין התפקוד המוחי בקשישים. שימו לב: קשישים שרואים טוב יותר, הם גם בעלי יכולת

שכלית טובה יותר! קשישים שמשתמשים במשקפי קריאה, נהנים מתפקוד שכלי טוב יותר!

מה הקשר בין ראייה בכלל ומשקפיים בפרט, ליכולת השכלית?

ד”ר אוריאל שפירר רופא עיניים בכיר ב”איכילוב” שעמד בראש המחקר, מסביר: “באופן

אינטואיטיבי, אנשים שיכולים לראות טוב יותר - נהנים מיותר גירויים למוח. חוש הראיה הוא

חוש דומיננטי יותר מחושים אחרים, הוא מופעל לא רק בקריאה אלא גם בהליכה ובפעילויות

אחרות. ככל שמשתמשים בו, יכולת המוח נשמרת טוב יותר. למעשה, הידע אודות הקשר בין

ראייה וקריאה לבין תפקוד שכלי טוב יותר בקרב קשישים אינו חדש, הדבר נצפה במחקרים

בעולם לאורך השנים. במחקר שלנו, ניסינו לבדוק האם קשישים שמרכיבים משקפיים, יצליחו

יותר במבחנים הקוגניטיביים )שכליים(. אגב, הסוגיה הזאת רלבנטית במיוחד לציבור החרדי,

שבו יש שכיחות גבוהה של מיופיה )קוצר ראיה(”.

למעשה, מסביר ד”ר שפירר, בסביבות גיל הארבעים מופיעה תופעה של רוחק ראיה

)פרסביופיה(. “זהו תהליך טבעי שמצריך אנשים להתחיל ולהשתמש במשקפי ראיה. אצל אדם

עם קוצר ראיה, המינוס )במספר של העדשות( יורד, והתהליך נדחה לגיל קצת יותר מאוחר.

מה קורה אצל אדם שאינו סובל מקוצר ראיה ואינו מרכיב משקפיים, שמגיע לגיל ארבעים?

חלק גדול מהאנשים מנסים להתמודד בדרכים שונות, מרחיקים את העיתון או את הספר,

ורבים מוותרים על גירויים מכיוון שאינם רוצים להרכיב משקפיים. אין ספק שאדם שרואה

טוב יותר, ומשתמש יותר בעיניו, יש לו יותר גירויים למוח - בין גירויים אינטלקטואליים

קלאסיים כמו קריאה ולמידה, ובין גירויים סביבתיים כמו צפייה בנוף וכדומה. יתכן שהתהליך

הפוך, או שמדובר במנגנון משותף שמשפיע גם על התפקוד המוחי וגם על התפקוד העיני”.

המחקר ב”איכילוב” הוא הראשון מסוגו שמוכיח את הקשר בין חדות ראיה והרכבת

משקפיים, לתפקוד המוחי באוכלוסיה ישראלית. “מדובר על אוכלוסיה של קשישים בגילאי

75 ומעלה. בגיל הזה, רוב מוחלט של האנשים צריכים משקפי ראייה, אבל לא כולם מרכיבים.

במחקר השווינו בין אלה שמשתמשים במשקפיים לאלה שלא מרכיבים - ומרכיבי המשקפיים

הצליחו יותר במבחנים קוגניטיביים”.

אם כך, רופאים יתחילו לרשום משקפיים בתור תרופה לשיפור היכולת השכלית?

“מאחר שרוב הקשישים בגילאים הללו אכן זקוקים למשקפיים אך לא משתמשים בהם,

יתכן בהחלט שהרכבת משקפיים, שהם מוצר פשוט וזול יחסית, יכולה לסייע בשימור התפקוד

מחקר ישראלי מפתיע: הרכבת משקפי ראייה יכולה לסייע להגנה מפני דמנסיה בקשישים. ד”ר אוריאל שפירר, רופא עיניים בכיר ב”איכילוב”, שעמד בראש המחקר, מצביע בפנינו על החשיבות שבבדיקות עיניים בשגרה - לא רק למניעת

מחלות אלא גם להשבחת החשיבה והזיכרון

"

מספיק. בהכרח לא זה שעות? מספיק ישנים

מחקר שנערך בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת

נורת’ווסטרן בשיקגו, טוען כי אנשים שהולכים לישון

בשעה מאוחרת - מגדילים את הסיכון שלהם להשמנה,

גם אם הם ישנים מספיק!

המחקר, שנערך בתמיכת מכון הבריאות הלאומי

האמריקני, כלל 51 אנשים צעירים בגילאי השלושים,

שישנים לפחות 6.5 שעות בלילה. המשתתפים חולקו

לשתי קבוצות: אלה שהולכים לישון מוקדם וקמים

מוקדם, ואלה שהולכים לישון מאוחר - בסביבות 3-4

לפנות בוקר, וקמים בשעה מאוחרת. כאשר החוקרים

השוו את צריכת הקלוריות והרגלי האכילה בין שתי

הקבוצות, התברר שאלה שישנים עד מאוחר צרכו מדי

יום כ- 250 קלוריות יותר, ובעיקר מזון מהיר ומשקאות

מתוקים מוגזים. “הקלוריות הנוספות יכולות לתרום

ד”ר הנוירולוג אומר לעליה משמעותית במשקל”,

קתרין ריד, שעמד בראש המחקר.

החוקרים ציינו כי לא ברור האם הרגלי תזונה לקויים

של אלה שקמו מאוחר גרמו להם לאכול יותר מזון

מהיר בשעות הלילה, או שהרגלי האכילה שלהם אינם

תואמים את השעון הביולוגי הפנימי. “כאשר השמש

שוקעת, אתה אמור לישון, לא לאכול. כאשר שינה

ואכילה לא מסונכרנים, זה יכול להוביל לשינויים בתאבון

ובחילוף החומרים”.

י נ פ ל ו ר ר ו ע ת תו נ י מ ש ת ש

קטיפה לבית 4 8

בוש

ול

קש

ת

ת ו נ ק ד ז מ ם י י נ י ע ה ש כהגיל עושה את שלו. ה”מספר” במשקפיים כבר לא עולה, עברתם

למשקפי קריאה בגיל ארבעים-חמישים, הפסקתם לנהוג ואין צורך לחדש את הרישיון. לא פלא שאנשים קשישים אינם מרבים להגיע לרופא

העיניים. מתברר שיש די והותר בעיות ראיה שמצריכות בדיקות שגרה ואיבחון בגיל המבוגר

קטרקטעם הגיל, העדשה הצלולה שתפקידה למקד את קרני האור, נוטה להתכהות, והראיה הופכת

למעורפלת. מדובר בתהליך טבעי - שלושה מתוך ארבעה אנשים בגילאי 75 ומעלה יסבלו

מקטרקט. לדברי רופאי עיניים, אילו כל האנשים היו מאריכים ימים עד מאה ועשרים, לכולם

היה קטרקט... תסמינים של קטרקט: ערפול ראיה, רגישות לאור, סינוור, ראיה כפולה בעין

אחת, קושי להבחין בין צבעים דומים. אין דרך לבלום את התהליך - וכאשר הקטרקט “בשל”

יש צורך בניתוח שבו מסירים את העדשה העכורה ומשתילים עדשה מלאכותית צלולה. רווח

צדדי - התאמה טובה יכולה לחסוך את הצורך בהרכבת משקפיים לאחר הניתוח.

יובש בעינייםעיניים יבשות הן תופעה שכיחה ומציקה ביותר, שמתחילה כבר בגיל צעיר אבל הולכת

ומחמירה עם הגיל. בנוסף, יובש בעיניים הוא אחד הסימפטומים של מחלות שונות או תופעת

לוואי כתוצאה משימוש בתרופות שונות. הבעיה נפוצה יותר אצל מבוגרים מעל גיל 65. יובש

יכול להתבטא בתחושת צריבה, דקירות או גירוי, דמע מוגבר וראיה מטושטשת. במקרים קלים,

תחליפי דמעות יכולים לפתור את הבעיה, במקרים חמורים יותר מומלץ להיוועץ ברופא עיניים.

ניוון מקולרי תלוי גיל )נמ”ג(ניוון מקולרי תלוי גיל ))AMD הינו מחלה הגורמת לפגיעה הדרגתית באזור המקולה - “הכתם

הצהוב”, המצוי ברשתית העין. זהו האזור האחראי על חדות הראיה, ולכן התנוונות באזור

משפיעה על פעולות יומיומיות. הסוג השכיח והיותר קל של המחלה הוא ניוון מקולרי יבש

- שמתפתח באיטיות ופוגע פחות בראיה. ניוון מקולרי “רטוב” הוא הצורה הקשה של המחלה -

שמידרדרת במהירות ופוגעת באופן חמור בראיה. בנמ”ג רטוב אפשר לטפל באמצעות תרופות

או באמצעות לייזר, לבלום את ההידרדרות ולשמר את כושר הראיה.

גלאוקומהגלאוקומה היא מחלת עיניים הנפוצה בקרב אנשים מבוגרים, ונגרמת בשל עליה בלחץ הנוזל

התוך עיני. הלחץ גורם לפגיעה בעצב הראיה ועד כדי הרס העצב ועיוורון. הבשורה הטובה

היא שמרגע איבחון המחלה, ניתן לבלום את הפגיעה בעצב ולמנוע עיוורון באמצעות טיפול

מונע בצורת טיפות המורידים את הלחץ שבתוך העין, או במקרים חמורים באמצעות ניתוח או

טיפול בלייזר. מסיבה זו, נודעת חשיבות גבוהה לביצוע בדיקות תקופתיות במיוחד אצל אנשים

שנמצאים בקבוצת סיכון - חולי סוכרת, אנשים עם היסטוריה משפחתית של גלאוקומה, וגיל

מבוגר.

כתמים וחוטים משייטים בעיןבעלי קוצר ראיה יזהו מייד את התופעה - הפרעה בשדה הראיה בצורת נקודות שחורות,

חוטים, סלילים או כתמים ה”משייטים” במקומות שונים בשדה הראיה, וכאשר מנסים לעקוב

אחריהם - הם “בורחים” הצידה. מאחר שהכתמים והחוטים )הנקראים גם זבובים( נובעים

מהצטברות של חומרי הפרשה המתקלפים מקיר העין ונמצאים בתוך הנוזל הזגוגי הממלא את

העין, ההפרעה גוברת עם השנים והגיל - אך אין צורך בטיפול או בהתייחסות כלשהי. כל עוד

ה”זבובים” שטים בעין ואינם גורמים לנזק, צריך ללמוד לחיות איתם ולהתעלם מהם.

של המוח. יש בזה היגיון, מי שמרכיב

משקפי קריאה ככל הנראה קורא יותר,

יותר בפעילות אינטלקטואלית עוסק

ולכן כנראה משמר טוב יותר את תפקוד

המוח. אגב, מחקרים קודמים הוכיחו

קשר בין שנות השכלה לשימור מוחי

בשנות שנים יותר שלמדו אנשים -

- מכן לאחר שנה חמישים העשרה,

הצליחו יותר במבחנים קוגניטיביים”.

שפירר, ד”ר מאשר החרדי, המגזר

יותר שלומדת באוכלוסיה מאופיין

ומתחילה בגיל צעיר יותר. תיאורטית,

יכול לשמר את הקוגניציה. עם הדבר

זאת, לא מדובר על אלצהיימר שהיא

רק כלל המחקר מורכבת, מחלה

קשישים שאינם סובלים מאלצהיימר.

מאשש המחקר ד”ר שפירר מסכם:

המבוגר, בגיל לאנשים ההמלצה את

להגיע לרופא עיניים לבדיקות סדירות

היא ההמלצה ,65 מגיל ושגרתיות.

לאנשים ללא מחלת עיניים וללא גורמי

- להיבדק מדי סיכון למחלות עיניים

אנשים שיגרתי. באופן שנה-שנתיים

עם גורמי סיכון כמו סוכרת או יתר לחץ

דם, צריכים להיבדק באופן תכוף יותר

בהתאם להמלצת רופא המשפחה. חשוב

לבוא ולהיבדק בראש ובראשונה על מנת

לאבחן או לשלול מחלות עיניים כמו

ניוון מקולרי או גלאוקומה. ניוון מקולרי

היא מחלה שכיחה בגיל המבוגר, שאינה

מורגשת בשלבים הראשונים. ודווקא אז,

ניתן ליטול תכשירי ויטמינים ולהוריד את

הסיכון להתקדמות המחלה. גלאוקומה

גבוה( נקראת “הרוצח )לחץ תוך עיני

השקט של הראיה”, איבחון בזמן וטיפול

התקדמות את לבלום יכולים מונע

המחלה. ומהיום, כדאי לדעת שחשוב

ולדאוג לשיפור עיניים להגיע לרופא

הראיה, גם כדי לתרום לתפקוד השכלי!

4 9