רפראט החשיבה הפראית

17
1 רפראט על" הניגודים הבינארים" של קלוד לוי- שטראוס/ פרשיית לוט ושתי בנותיו כמקרה מבחן בראשית פרק יט( טו) מְ כ רַ חַ שַ ה הָ לָ ע תֶ ח אַ ם ק ר קֹ אמֵ ט ל לְ ים בִ בכְ לַ םַ ה יצִ אָ יַ וְ תְ שִ א תֹ אָ צְ מִ מַ ה יֶ תֹ נְ י בֵ תְ ת שֶ אְ ו הֶ פָ סִ ן תֶ פַ בןֲ ע ירִ עָ ה: ( טז) ִ צֹ יַ יו וָ לָ ד עָ וֹ דְ ת יַ לְ מֶ חְ יו בָ תֹ נְ י בֵ תְ ד שַ יְ ב תְ שִ ד אַ יְ ב דָ יְ ים בִ שָ נֲ אָ הקִ זֲ חַ יַ וָ מְ הַ מְ תִ יַ ו הֺ חִ מַ יַ ו הֺ א ירִ עָ ץ ל חִ מ: ( יז) ְ פַ ל נַ ט עֵ לָ םִ ר הֶ אמֹ יַ ה וָ צ חַ ם הָ תֹ יבם אִ צהְ י כִ הְ יַ ו ןֶ ט פֵ לָ םִ ה הָ רָ הָ ר הָ כִ כַ ל הָ כְ ד בֹ מֲ עַ אל תְ ו יֶ רֲ יט אחִ בַ אל תֶ ש הֶ פָ ןִ ת: ( יח) יָ נֹ דֲ א אָ ם אל נֶ הֵ לֲ ט א ר לֶ אמֹ יַ ו: ( יט) יִ דָ םִ עָ יתִ שָ ר עֶ שֲ אְ דְ סַ ל חֵ דְ גַ תַ ו יֶ ינֵ עְ ן בֵ חְ דְ בַ א עָ צָ א מָ ה נֵ מִ הת יֲ חַ הְ ל יִ שְ פַ ת נֶ א טֵ לָ םִ הְ ל לַ כא א יִ כֹ בנְ ו הָ רָ הָ ה יִ תַ מָ ה וָ עָ רָ י הִ נַ קָ בְ דִ ן תֶ פ: ( כ) אָ ה נֵ מִ ה ירִ עָ ה יִ שְ פַ י נִ חְ ת ואִ ר הָ עְ צִ א מֲ ה הָ םָ א שָ ה מָ טְ לָ םִ ר אָ עְ צִ וא מִ הְ ה וָ םָ ס ש נָ ה לָ בֹ רְ את קֹ זַ ה: ( כא) ֵ מִ יו הָ לֵ ר אֶ אמֹ יַ וָ תְ רַ בִ ר דֶ שֲ יר אִ עָ ת הֶ י אִ כְ פָ י הִ תְ לִ בְ ה לֶ זַ ר הָ בָ דַ ם לַ יֶ נָ י פִ אתָ שָ ה נ: ( כב) רֵ הַ מןֵ ל כַ ה עָ םָ שֲ אֹ ד בַ ר עָ בָ ת ד שֲ עַ ל לַ כא א יִ ה כָ םָ ט שֵ לָ םִ ה רַ ע יר צִ עָ ם הֵ א שָ רָ ק: ( כג) ץֶ רָ ל הַ א עָ צָ ש יֶ מֶ שַ ה לְ ו הָ רֲ עֹ א צָ ט ב: ( כד) םִ יָ מָ שַ ן הִ ד מָ וֹ דְ ת יֵ אֵ ש מֵ אָ ית וִ רְ פָ הָ רֹ מֲ ל עַ עְ ם וֹ דְ ל סַ יר עִ טְ מִ ד הָ וֹ ידַ ו: ( כה) יםִ רָ עֶ י הֵ בְ שֹ ל יָ ת כֵ אְ ר וָ כִ כַ ל הָ ת כֵ אְ ל וֵ אָ ים הִ רָ עֶ ת הֶ אֹ פֲ הַ יַ ו הָ מָ דֲ אָ ח הַ מֶ צְ ו: ( כו) תְ שִ ט אֵ בַ תַ ו יִ הְ תַ יו וָ רֲ אחֵ מ חַ לֶ יב מִ צְ נ: ( כז) םֵ כְ שַ יַ ו דָ וֹ דְ י יֵ נְ ת פֶ ם אָ ד שַ מָ ר עֶ שֲ ם א קָ םַ ל הֶ ר אֶ קֹ בַ ם בָ הָ רְ אב: ( כח) ץֶ ברָ ר הֹ יטִ ה קָ לָ ה עֵ מִ הְ א וְ רַ יַ ר וָ כִ כַ ץ הֶ רֶ י אֵ נְ ל פָ ל כַ עְ ה וָ רֹ מֲ עַ ם וֹ דְ י סֵ נְ ל פַ ף עֵ קְ שַ יַ וִ קְ כ ןָ שְ בִ כַ ר הֹ יט: ( כט) יִ הְ יַ ו תֵ חַ שְ ברָ כִ כַ י הֵ רָ ת עֶ ים אִ הֱ א רֹ כְ זִ יַ ו יםִ רָ עֶ ת הֶ אֹ פֲ הַ ה בָ כֵ פֲ הַ ה תִ ט מ ת לֶ ח אַ לַ שְ יַ ם וָ הָ רְ ת אבֶ ים אִ הֱ אט ן לֵ הָ ב בַ שָ ר יֶ שֲ א: ( ל) רַ ע ִ ט מ ל לַ עַ יַ ו רָ הָ ב בֶ שֵ יַ וְ ש יֵ ת םִ יו עָ תֹ נְ ב רַ ע צְ ת בֶ בֶ שָ א לֵ רָ י יִ כ הָ רָ עְ םַ ב בֶ שֵ יַ ו יוָ תֹ נְ י בֵ תְ ש א ה: ( לא) רֶ אמֹ תַ ו הָ ירִ עְ צַ ל הֶ ה אָ ירִ כְ בַ ה ינִ ב ןֵ קָ ז ץֶ רָ ל הָ כֶ רֶ דְ כ ינֵ לָ א ע בָ ץ לֶ רָ ין בֵ יש אִ אְ ו: ( לב) ִ ב ת בֶ ה אֶ קְ שַ ה נָ כְ ל ינןִ יַ י םִ ה עָ בְ כְ שִ נְ והֶ יַ חְנ ינִ ב בֵ מ עַ רָ ז: ( לג) ןִ יַ ן יֶ יהִ בֲ ת אֶ אָ יןֶ קְ שַ תַ ו הָ לְ יַ לַ בָ יהִ ב ת בֶ ב אַ כְ שִ תַ ה וָ ירִ כְ בַ א הֹ בָ תַ א ו ה עַ דָ א יְ וָ מ קְ ב ָ בְ כִ שְ ב: ( לד) יִ הְ יַ ו תָ רֳ חָ םִ מ הָ ירִ כְ בַ ר הֶ אמֹ תַ ו םִ י עִ בְ כִ י שִ אֹ ב הָ לְ יַ לַ ם הַ ןִ יַ י מֶ קְ שַ י נִ ב ת בֶ ש אֶ מֶ י אִ תְ בַ כָ ן שֵ ה הָ ירִ עְ ַ ל הֶ א עַ רָ ז ינִ ב בֵ ה מֶ יַ חְ נ : ( לה) יןֶ קְ שַ תַ ו םִ ב עַ כְ שִ תַ ה וָ ירִ עְ ַ ם הָ קָ תַ ן וִ יָ ן יֶ יהִ בֲ ת אֶ א א הַ ה הָ לְ יַ לַ ם בַ עַ דָ א יְ וָ מֺ קְ ב ָ בְ כִ שְ ב: ( לו) יןֶ רֲ הַ תַ ו ןֶ יהִ בֲ אֵ ט מת ל נְ י בֵ תְ ש: ( לז) ןֵ ה בָ ירִ כְ בַ ד הֶ לֵ תַ וב מ מְ א שָ רְ קִ תַ ו דַ ב עב י מִ בֲ א א הם יַ ה: ( לח) ןֵ ה בָ דְ לָ וא יִ ם הַ ה גָ ירִ עְ ַ הְ ו יִ םַ ן עֶ ב מְ א שָ רְ קִ תַ וֲ א א ה דַ ן ע םַ י עֵ נְ י בִ בם יַ ה: ס

Transcript of רפראט החשיבה הפראית

1

פרשיית לוט ושתי בנותיו כמקרה מבחן / שטראוס-של קלוד לוי" הניגודים הבינארים"רפראט על

בראשית פרק יט

עון ב פן תספהואת שתי בנתיך הממצאת אשתך ויאיצו הםלאכים בלוט לאמר קום קח את עלה השחרוכמו ( טו)

: העיר

: מחוץ לעיראהו וימחהו ויתמהמ ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת ידוד עליו ויצ ( טז)

שך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה הםלט פן ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר הםלט על נפ ( יז)

: תןפה

: ויאמר לוט אלהם אל נא אדני ( יח)

ואנכי לא אוכל להםלט את נפשילהחיות המה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עםדי ( יט)

: פן תדבקני הרעה ומתי ההרה

: הזאת קרבה לנוס שםה והוא מצער אםלטה מא שםה הלא מצער הוא ותחי נפשי העירהמה נא ( כ)

: ה נשאתי פניך ם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת ויאמר אליו המ ( כא)

: קרא שם העיר צוערהםלט שםה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שםה על כן מהר ( כב)

: ט בא צערהולו השמש יצא על הארץ ( כג)

: וידוד המטיר על סדם ועל עמרה פרית ואש מאת ידוד מן השמים ( כד)

: וצמח האדמה ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים ( כה)

: נציב מלחמאחריו ותהי ותבט אשתו ( כו)

: אברהם בבקר אל הםקום אשר עמד שם את פני ידוד וישכם ( כז)

: יטר הכבשןכק וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והמה עלה קיטר הארץ ( כח)

אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים ויזכראלהים את ערי הככר בשחתויהי ( כט)

: אשר ישב בהן לוט

: הוא ושתי בנתיו וישב בםערה כי ירא לשבת בצוער בנתיו עםותי וש וישב בהרויעל לוט מצוער ( ל)

:ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ זקןאבינו הבכירה אל הצעירה ותאמר ( לא)

: זרעמאבינו ונחיה ונשכבה עםויין ינו לכה נשקה את אב ( לב)

: בשכב ובקומ ולא ידעהוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה בלילהותשקין את אביהן יין ( לג)

אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקמו יין ם הלילה ובאי שכבי עםו ותאמר הבכירה מםחרת ויהי ( לד)

: ונחיה מאבינו זרע

:בשכב ובקמ ולא ידע ם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עםו ותשקין ( לה)

: שתי בנות לוט מאביהן ותהרין ( לו)

: היוםהוא אבי מואב עד ותקרא שמו מואב ותלד הבכירה בן ( לז)

ס : היוםבי בני עםון עד הוא א ותקרא שמו בן עםיוהצעירה גם הוא ילדה בן ( לח)

2

טיב חשיבת האנתרופולוגי סביב שאלת פולמוסהלנוכח ' המדע של הקונקרטי'מבוא על

' פראיים'ה

How"את ספרו -צרפתי 'אנתרופולוג כורסה, 'ברוהל-כותב לוסיין לוי 20-בראשית המאה ה

Natives Think( "'חשיבת העמים הפרימיטיבים' )ורא תיגר על האסכולה בו הוא ק

כי החשיבה של האדם , אסכולה זו גרסה. ב טיילור"מיסודו של א, האנתרופולוגית האנגלית

. אם כי שגויה, 'הגיונית'יא פועלת כחשיבה וכמוהו אף ה, הפרימיטיבי זהה לזו של האדם המודרני

והיא איננה , איננה מתאפיינת כלל בסממנים לוגייםשהחשיבה הפראית , ברוהל-טען לוי, כנגדה

אי 'די את חוקי חשיבה הממירה באופן יסו, כלשונו' לוגית-קדם'או ', לוגית-פרה' אלא חשיבה

Participation': ברוהל את התואר-להם העניק לוי, במעין חוקים חלופיים של אריסטו' הסתירה

mystique '('מיסטיקה השתתפותית' .)ת תודעאלו יוצרים בקרב ' חוקים'לבד מן העובדה ש

הרי שהן -כדי מיזוגן ושילובן המלא זו בזו עד, בין תופעותומאגית מושפעות הדדית נושאיהם

:מה שהן ובעת ובעונה אחת גם להישאר, יכולות אף להשתנות מזו לזו

כי בדרך הנשגבת מאתנו אם , ישויות ותופעות יכולים להיות, חפצים"

" מםובה בעת גם משהו אחר מעצ, הם עצמם [ -המודרנים]

מבלי שהגדרה זו ' תוכים אדומים'מגדירים את עצמם , הברזילאי לדוגמה' בורורו'שבט הבני

, בתודעת חלק מן השבטים הפרימיטיבים: דוגמה אחרת, או. תפגע בהגדרתם הנוספת כבני אדם

הוא , ופסלו של האליל; הוא פוגע במישרין בו עצמו, כשאדם נועץ סכין בשם הכתוב של זולתו

. עונה אחת גם האל עצמובעת וב

הרי שלטיילור ושותפיו המיתוס כמו , אם נרצה לחדד יותר את ההבדל הקיים בין שתי האסכולות

ברוהל -בעוד שללוי, הסקת מסקנות והכללה, כרוך אף הוא בתהליכים של התבוננות, המדע עצמו

פרימיטיבי האדם ה –לטיילור . החשיבה המיתית ניצבת בקוטב הנגדי לחשיבה מדעית כלשהי

וכתוצאה מכך , ברוהל הוא רואה את העולם-בעוד שללוי, בעולם בדומה לאדם המודרני מבחין

הוא מזוהה עם העולם ומכליל אותו בתוכו : קרי, באופן שונה לחלוטין ממנו, אף ממשיג אותו

. ובתוך שלל התופעות השוררות בו

גישתו על שתי חולק ב ,ברוהל-אשר שימש בין השאר גם כתלמידו של לוי, שטראוס-לוי

" ראשוני"או ה – כי האדם הפרימיטיבישל טיילור טענתו אמנם מודה להוא . האסכולות שקדמו לו

3

מתקדם וכתוצאה מכך , להבין את העולם הסובב אותו מונע על ידי צורך או תשוקה -כלשונו

אך מאידך , ןבאמצעים אינטלקטואלים בדיוק כמו יכולת הפעולה של פילוסוף ומדעהפרימיטיבי

, לא פחות מן החשיבה המודרנית' מדעית'הוא חולק עליו בכך שלדידו החשיבה המיתית תחשב ל

המדע "בעוד שהשניה אימצה לעצמה את " המדע של המוחשי"אלא שהראשונה אימצה לה את

": של המופשט

המתייחסים לא על , קיימים שני אופנים ניבדלים של חשיבה מדעית

אלא על שתי רמות , חות הרוח האנושיתשלבים שונים בהתפת

: היערכות שונות שבהן נחשף הטבע לחדירתה של ההכרה המדעית

, האחת מותאמת פחות או יותר למישור התפישה החושיית והדמיון

( 28' עמ, החשיבה הפראית'). והאחרת ממנו והלאה

שטראוס -ל לויהרי שאצ, למדע כשלעצמואם אצל טיילור המיתוס הוא המקבילה הפרימיטיבית

המיתוסכלומר בעוד שלטיילור . למדע המודרניהמיתוס מהווה את המקבילה הפרימיטיבית

אך , שטראוס הוא מדע לכל דבר אם כי פרימיטיבי-ללוי, זולת מדע אלא יצירה אחרת' מדע'איננו

בדומה לחשיבה המדעית המודרנית ,שכן', מדע'אף מדעו של הפראי הוא . 'נחות'לא במובן של

היבטים הניכרים והחושיים של שהוא מתמקד ב ועל אף. אף הוא עסוק בסיווג תופעות והגדרתן

עצם הענין הוא מדעי משום שהוא מתעלהמבחינת –מכל מקום , תופעות ולא בצדן המופשט

: למעלה מתיעוד תופעות וצפייה בהן

, צמחים, העולם בנוי ממינרלים( הפרימיטיבים)=עבור אנשים אלה

מה שמבדיל את )...( ריחות , טעמים, מרקמים, צבעים, רעשים, ח"בע

באופן ( המודרנית –דהיינו )החשיבה הפראית מן החשיבה המדעית

מיתוסים מנצלים . ואין זה צמא רב או מועט יותר להגיון, ברור לחלוטין

עם לידת המדע , את אותם מאפיינים של תפיסה שהחשיבה המודרנית

,Levi-Strauss, in Andre Akoun et al) סילקה מן המדע –המודרני

"A Conversation with Claude Levi-strauss" p. 39 סגל: בתוך .

(. רסלינג: א"ת, "תיאוריות של מיתוס", ר

אף הוא שגה , כי בדומה לאתנולוגים נוספים, שטראוס-טוען לוי, ברוהל-ובאשר ליחסו ללוי

תרבויות העולם על ציר היררכי ומציבה את בהפנמה של נקודת מבט אתנוצנטרית הממקמת את

4

הוא מבקר בחריפות את התפיסה הזו של המערב המגדירה את האחר . המערב בראש הסולם

כעל בני תרבות חלופית לזו , הפראייםלהתבונן על , וקורא למעשה, כפראי או כאקזוטי, כברברי

: הנכונאו ' אמיתית'אך בפירוש לא פחות –חלופית ושונה , המודרנית

אך במובן , החשיבה המאגית הרי היא בבחינת צל הצועד לפני גופו

באי , והיא שלימה ועקבית בתוכה, מסויים אין שלימותה נופלת משלו

אין . לא פחות מן היציר המוצק שאותו היא מקדימה ותו לא, חומריותה

שטרם בא על 'חלקו של שלם', 'נסיון ראשון'', ראשית', 'התחלה'היא

בלתי תלויה מבחינה זו , יבה זו מהווה שיטה מעוצבת כיאותחש; גישומו

במקום להציג מאגיה ומדע זה )...( .בשיטה האחרת שיכונן המדע

, כשני אופני הכרה, מן הראוי להציגם כמקבילים זה לזה, לעומת זה

החשיבה ') .שאינם שקולים אהדדי באשר לתוצאות העיוניות והמעשיות

( 26' עמ', הפראית

וני האופי המדעי שטראוס מעוניין להבחין בין שני הלכי החשיבה הללו על רקע ש-לוי, עם זאת

בשונה . 'המתקין המאלתר', 'Bricoler'וזאת הוא עושה באמצעות משל ה, השורר בכל אחד מהם

התולה את הצלחת משימתו בהשגת חומרי גלם ומכשירים המיועדים מלכתחילה , מן המהנדס

המתקין 'ניצב בקוטב הנגדי –יה הוא מכוון בפעילותו המקצועית מסויימת אלהמשימה הלאותה

, אקראייםהמשתמש בכלים וחומרי גלם , העושה במלאכת כפיים' חובבן'המציין את ה, 'המאלתר

. שלא בהכרח נועדו לתכלית שלנגד עיניו

הוא להסתדר תמיד ( 'המתקין המאלתר'את )הכלל המנחה אותו

הפריטים נקלטים או נשמרים מתוך ...( ) 'האמצעים שתחת היד'בעזרת

( 30' עמ, שם) 'תמיד יימצא לזה איזה שימוש'העקרון ש

גם בה בעתאך , שוני הקיים בין שני הסגנונותה שטראוס לעמוד על-מבקש לוי, דימוי זהב

באיפיונים בעוד שהמדע המודרני ניחן ש אלא .וזכות קיומם של השנייםנכונותם להצביע על

נבדל , אליו מקבילה, 'המדע הראשוני'הרי ש, ים לידי ביטוי בסגנונו המחקריהבא, מופשטים

', מעמד'אך לא ב', סגנון'כלומר ב, בתחומו יותר איפיונים קונקרטיים שליטתם שלעובדת בממנו

, בפועלעל הקיים , איפואמסתמכים , איפיונים קונקרטיים אלו, מכל מקום. 'רמה'אך לא ב' אופן'ב

על :דהיינו, לשם התכלית המבוקשתלהימצא ' ראוי'ולא על ה, 'מצוי'הוהמוחשי על : קרי

5

איננו מתיימר לרגע להיחלץ מן 'המתקין המאלתר'כי , איפוא, הוא מדגיש. 'רצוי'ה אופטימלי אוה

כאילו מתעקש למצות את מכלול אפשרויות היישום אלא הוא, בה הוא נוכח 'מדעיתמסגרת ה'ה

אחר הדרכים אשר יועילו לו יבקש להתחקותעוד שהמהנדס ב, הניתנות למימוש באמצעותה

אשר על .גם אם טרם חשף אותם באותה שעה, להרחיב את תחום הכלים והחומרים אשר לפניו

לסך כל מוגבל' המתקין המאלתר'אשר עומד לרשותו של 'ארגז הכלים' –שטראוס -מוסיף לוי, כן

שעה שלגבי המהנדס הוא בר , לפניו הניצביםוהמכשירים החומרים אפשרויות הביצוע של

.העשרה וחידוש

ותרומתה לחקר התרבות שטראוס-הגישה הסטרוקטורליסטית של לוי

לא התמצתה רק , שטראוס לחקר השבטים הפרימיטיבים ולחקר המיתוס-תרומתו של לוי

יצירת אלא באה לידי ביטוי בעיקר ב, של החשיבה הפראית' מדעיותה'באמירתו הפוזטיבית כלפי

נעוצה , איפוא, טענתו המרכזית. גישה סטרוקטורליסטית כלפי החשיבה האנושית האוניברסלית

בייחוד ליצור זוגות של , באבחנה כי התודעה האנושית כתופעה אוניברסלית נוטה לערוך מיונים

, תופעות תרבותיות וחברתיות כדוגמת לבוש, לאמר. ולהשליכם על העולם ותופעותיו –ניגודים

. מביעים את הדחף האנושי למיון וסיווג –בישול ועוד , ספרות, אמנות, כלכלה, נישואים, מוסיםני

כמו גם המיתוס כתופעה תרבותית ,כי התרבות והחברה, שטראוס-אומר לוי, במילים אחרות

הראשונית והמודרנית , נה ביותר לאופן החשיבה האנושיתמהווים את הבבואה הנאמ –מובהקת

מבני דרך מתבטא , מתנהלתהחשיבה האנושית שבו אופן עצם התן לומר שעד שני, כאחד

, ולא את תוכנה, החשיבה את אופנה של, איפוא, שטראוס מדגיש-לוי. התרבות ואופני סידורה

משום שבשונה מהם הוא איננו מזהה את התגלמותה , וזאת בניגוד לאנתרופולוגים רבים לפניו

המתודה '. בצורת התארגנותם ואופן הצגתם בעולם כי אם ,בתכנים' התכונה האנושית'של

'אנושי'על ייחודו של ה אשר מעידותהן – 'עלילה'או ה, ולא החומר, הצורה: קרי', האנושית

.לשיטתו

, משמעותית שטראוס פריצת דרך-כי יש לזקוף ללוי ,אם כן, ניתן לומר, מבחינת חקר התרבות

במושג -והחלפת מעמד התכנים כעיקר ,זמנולת עולם המושגים אשר שלט עד הפיכתו אשל ב

אומצה , זו אגבעובדה .בזכותו, לקדמת הבמה התרבותיתבאופן מובהק אשר הועבר ' מבנה'ה

עקב סילוקו מן ', הומניסטי-אנטי' את כינוי הגנאי ,שלא בצדק, ביחסם לו, בידי יריביולא אחת

. 'היות'ומו של מושג ההזירה את המוטיבים האקזיסטנציאליסטים אשר האדירו את מק

6

חקר המיתוס גישתו ב

אשר , כי בהימצא חוק ומבנה במיתוס, בגורסו, שטראוס לחקר המיתוס-פונה לוי, במסגרת זו

הוא אינהרנטי 'סדר'יוכח ש -בלא ספק נושא את האופי הכאוטי ביותר מבין כל תופעות התרבות

.לחשיבה האנושית באשר היא

על מספר מוטיבים שטראוס-מצביע לוי, אותה חקר משך שנים ארוכות, בניתוח הספרות המיתית

: מבניים

הוא מזהה כי במיתוס טמונים ניגודים אופייניים החוזרים ונשנים בסיפורים , ראשית -

מעין פרדוקס אשר לא ניתן , ניגודים אשר חולקים במשותף איזושהי סתירה לוגית, רבים

. לפתרון של ממש

הוא ,מכנה המשותף הרחב ביותר של כל הניגודים המיתייםהוא מבחין כי ה, שנית -

ין טבע ב -השורר מתחת לסף ההכרה האנושית הקולקטיבית בלתי מודעה המתח

בין גילוי עריות , בין חיות פרא לחיות מבוייתות, נא למבושל-סתירות שבין אוכל. לתרבות

מרכזי שבין לפרדוקס ה וניםאינן אלא ווריאציות וביטויים שונים ומגו –ב "לאקסוגמיה וכיוצ

.התשתיתיות של האנושות-בשכבות האוניברסליות, הרוחש איפוא, טבע לתרבות

שהמשמעות הסטרוקטואלית של מיתוס איננה נוגעת לציר , שלישית הוא מצביע על כך -

אלא לציר , תוכנית-כרונולוגי של העלילה והתפתחותה מבחינה ספרותית-הדיאכרוני

. טא את היחסים החוזרים ונשנים של צמדי הניגודים הבינאריםאשר בא לב, סינכרוניה

הוא איננו צועד : קרי, למציאת פתרון אחד הדרגתי ומצטבר, איפוא, המיתוס איננו שואף

בו צמדי הניגודים חולקים במשותף את אותו המתח , כי אם בציר מעגלי, באופן לינארי

שצמד הניגודים יע על כך שלא רק הוא מצב, יתירה מזו. אך בלבושים משתנים, שוב ושוב

אלא אף היחסים השוררים בין הקבוצות השונות שבכל , באופן זה שבכל קבוצה מתנהג

אף המעגל הרחב יותר שבין מיתוס אחד , ובהתאם לכך. במיתוס מתנהגים כך סדרה

כמו גם יחסם של כלל המיתוסים ליתר , אף הוא חולק יחס זהה לאלו –ליתר המיתוסים

(1' ראו נספח מס) .האנושיותהתופעות

שטראוס מעין נסיון -חושף לוי, 'ניגודים יצמד'בין כל . שטראוס איננו מסתפק בכך-לוי, אולם

אשר 'גורם ממתן'גם כן פועל , השוררים בו מלבד הניגודים, כי במיתוס, הוא מבחין. לפשרה

כך את הקושי לר, איפוא הבא חוליה זו. ולתקשר בין הקטבים הסותרים תפקידו לתווך

, ךבשל כאלא שדווקא , פתרוןמכל משולל קושי שכאמור, תהפרדוקסלי השורר בתודעה האנושי

7

קלים יותר 'צמדי ניגודים'במתן , או לחילופין' אלמנט מרכך'השכל האנושי מבקש להמירו ב

כי על אף שנדמה , לציין שוב מן הראויאך .(ראו להלן בדוגמה הנבחנת). לעיכול והתמודדות

במובן , אנושית של האדם בעולמועסוקה בחיפוש אחר החוויה הבחקר המיתוס גישתו ש

ל שטראוס א-הרי שלמעשה יחסו של לוי –נוסח בולטמן וקאמי , זיסטנציאליסטי של העניןהאק

הניגודים המובעים במיתוס יוצרים , כלומר .בחקר התרבות המיתוס זהה לעמדתו העקרונית

הוא . לא לרגשות, המיתוס הוא ביטוי למחשבות. יסטאקזיסטנציאל ולא הידהוד', גיותחידות לו'

. יותר מאשר את תוכנה, מבנה החשיבה והתהליך הכרוך בהמשקף את

המיתוסים המקראיים יישום הגישה הסטרוקטורליסטית על

שטראוס בחקר המיתוס נסב ברובו המוחלט סביב מיתוסים -מאחר שטיפולו המרכזי של לוי

האם המתודה : מתעוררת השאלה, ואוסטרלים (אינדיאנים)- םאמריקאי-דרום

או לחילופין על , גם על מיתוסים מערבייםמסוגלת לפעול באופן תקין הסטרוקטורליסטית

כי , אם נתבונן בסיפורי המקרא ניווכח על נקלה, יתירה מזו ?הסיפורים המיתולוגיים שבמקרא

עובדה , כרוני נדחק הצידהשהממד הסינ בעוד, התפתחותי שולט בו בכיפה-הממד הדיאכרוני

-של לוי טיביות השיטתיתוקרהקונסטההלימה של רמת אשר מעלה קושיות לא מעטות על

עסקו בעיקר במעברו של המין , טראוסש-ידי לוי-המיתוסים אשר נחקרו על, זאת ועוד .שטראוס

יים היחס שבין טבע בעוד שבסיפורים המקרא', תרבות'לפוזיציה של ' טבע'מפוזיציה של האנושי

האם , מן ההיבט ההרמנויטי כן יש לדון-כמו. לתרבות איננו ממלא תפקיד מרכזי במיוחד

וגמת איננה פ, המטפלים במיתוסים מקראיים, חוקרים יהודים או נוצריםשל האמונית מעורבותם

כי היסודות הסמליים במקרא , לדוגמה ,פול ריקר טען. בנאמנותם של הפרשנויות המוצעות

מתאים אך ורק וכי הניתוח המבני המזוהה עמם, ייםחשיבות היחסים הסטרוקטורלמאפילים על

אשר יסודן הדתי נעוץ בהכרזה, אך לא להבנת חברות קריגמטיות, לחקר חברות טוטמיות

שטראוס להגיב בהתרסה -נוהג היה לוי, כנגד השמעת טענות אלו. אלוהית מונותואיסטית

" פרימיטיביות"אלא חזרה להבחנה הפסולה שבין תרבויות שאין בספקנות זו, קלאסית

. אליה הוא כה התנגד, למודרניות

8

הדגמה ליישום הניתוח הסטרוקטורליסטי בפרקי בראשית

נמלטים , יחלצות לוט ושתי בנותיו מהפיכת סדוםכי לאחר ה, (בראשית פרק יט) במקרא מסופר

: במערהיחד יםמתיישבהם אל ההר ובסופו של דבר שלושתם

וישב כי ירא לשבת בצוער בנתיו עםוושתי וישב בהרויעל לוט מצוער

"הוא ושתי בנתיו בםערה

בשל טעות בקריאת המציאות משוכנעות הבנות כי יחד עם ערי סדום החרבות גם כל , אמנם

:הכחדה טוטליתחוככות בדעתן להציל את המין האנושי מפני הן ובשל כך, נחרבהעולם

ואיש אין בארץ לבוא עלינו זקןאבינו הבכירה אל הצעירה ותאמר

מאבינו ונחיה ונשכבה עםויין לכה נשקה את אבינו :כדרך כל הארץ

: זרע

בעוד שאחותה הצעירה בשלב זה , היוזמת כי הבת הבכירה היא, מדגיש איפוא המקרא, בתיאורו

משקות את אביהן יין עד לאחר ששתיהן , בלילה, ובהתאם לכך. העניןטרם מביעה עמדה לגבי

בלילה . להגשמת הרעיון ממשיכה הבכירה בהובלת היוזמה ומנצלת את המועד, כדי שכרות

ת הבכירה לגלות תושיה ומשדלת את אחותה להירתם גם כן לאותו מעשה הב מוסיפה, השני

ולא הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה בלילהותשקין את אביהן יין

ן ותאמר הבכירה אל הצעירה ה מםחרת ויהי: בשכב ובקומ ידע

שכבתי אמש את אבי נשקמו יין ם הלילה ובאי שכבי עםו ונחיה מאבינו

ותשקין ם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עםו : זרע

:בשכב ובקמ ולא ידע

: לסיום משלים המקרא את תיאור הפרשיה ומספר

ותקרא שמו מואב ותלד הבכירה בן: ותהרין שתי בנות לוט מאביהן

ותקרא שמו בן עםיוהצעירה גם הוא ילדה בן : היוםהוא אבי מואב עד

: היוםון עד הוא אבי בני עם

9

פור בכלי סיהולנתח את , באמצעות מתודולוגיה קלאסיתניתן כמובן לגשת אל הפסוקים

לא העלילה היא זו , לפי השיטה הסטרוקטורליסטית, אולם כאמור. המקובליםפרשנות ה

אבל הוא , הניתוח הוא שמהווה את מושא ,המבנה. שמטרידה אלא המבנה שממנה היא עשויה

איננה היא, נשענת על המבנה, איפוא, העלילה. עצמה את העלילהבסופו של דבר צר גם זה שיו

. האוניברסלית, אלא גילום הסטורי והבאה לכלל מימוש של מבנה התודעה האנושית

הפרשיה פועלים בעת ובעונה אחת מספר רכיבים כי מבחינת מבנה להבחיןניתן , לאור זאת

חיים ': כשהמכנה המשותף שלהם הוא הניגוד הבינארי, הדרךלאורך כל ותההמלווים א, ניגודיים

הנן -ב"מלח וכיוצ מול' צמח השדה'/'יין', 'מערה'/'הר' מול' עיר', 'לילה' מול' יום'/'שמש' .'ומוות

ברגע יתומתמצ הלשיא המגיעהאת הניגודיות הפועלת בפרשיה המשקפותפוזיציות בינאריות

בפרשיה 'מוות'המגלם את הביטוי של ה, 'אב הזקן'ניצב ה בו, ת הבכירההופעת תושייתה של הב

בשונה מן . מנגד ',חיים'ל, המגלמת את הביטוי הקוטבי, 'בת הצעירה'ה מול מן הצד האחד

לאמיתו של דבר הבת מתברר כי , על מישור אחד ממוקמותששתי הבנות מבט ראשוןבנראה ה

ובשל , היותה יוזמת מעשה הזיווג בשל .מבחינה מבנית מלאת תפקיד שונה מאחותהמהבכירה

מגלמת את בת הבכירהכי ה ,איפוא, מתברר .האקטיביות בה היא פועלת במהלך הפסוקים

בדמותם של לוט המובעים ,החיים והמוות, האלמנט התיווכי שבין שני הקטבים הבינאריים

ויות בין שתי הדמ 'מתקשרת'המתווכת וההיא איפוא , הבת הבכירה .כאמור, ובתו הצעירה

( 2' נס). של לוט ובתו הצעירה ומזהשונה בתפקודה , פונקציה נוספת היא ממלאת, קרי, הקוטביות

בחשיפת שמות הבנים , הסיבה לטירחתו המיותרת לכאורה של המקראגם זוהי ש, אפשר

הפונקציה הסטרוקטורליסטית שיצרה את הסיטואציה מרומזת האל תשכן בשמו, הנולדים

בכירה אשר יזמה את מעשה הזיווג הבליטה כביכול את תפקודה הבת ה שכן. להופעתם

בקוראה לבנה בשם , כגורם מתווך בכך שחשפה לעין כל את יוזמתה לחבר בין הקטבים

זאת בניגוד לאחותה. אב-מ= ' מואב' ,וולדתהמצביע מפורשות על נסיבות האירוע שהביא לה

צמד הניגודים .חריגהאירוע ה על שם בנהב לרמוזאו לכל הפחות נמנעה מ ,הסתירהשהצעירה

קובע את תיפקודיהם והוא אשר , מוביל את היצירההעיקרון אשר , איפואהוא ' חיים ומוות'

. דרכם הוא מתגלם ומופיע בריאליה -השונים של הדמויות והמוטיבים הפועלים בתוכה

: זוניתן להצביע על יסודות שטראוסיאנים נוספים בפרשיה , לצד עיקרון הניגודים

', המדען הקונקרטי'שטראוס עם -המזוהה אליבא דלוי' המתקין המאלתר'הלא הוא ', בריקולר'ה

לצורך ' אמצעים שתחת היד'בהסתפקותן ב, נותמגולם בסיפור דרך שתי הב, (הפרימיטיבי)

10

את ,כזכור, ניצלו בנות לוט, הנועז מנת לממש את רעיונן-על. הגשמת המשימה שניצבה לפניהם

היין בו השתמשו כאמצעי . מצויולא ביקשו לעצמן אמצעים מעבר לגבול ה', ליוהקיים מא'

. לתור אחר שכזה בלא שנדרשו, במערהבאורח פלא פשוט הזדמן להן , לטשטוש פכחותו של לוט

דומה שהיו , וסר כללאחר שנמלטו מסדום בח' אמצעי לטשטוש'לו היו נדרשות לחפש אחר

באותה ברשותן אמצעי מעין זה מחוץ למסגרת הנתון 'לייצר'ולא טורחות מתייאשות מראש

ק לניסים לא נזקבשונה מן המדען המודרני שפשוט . שבחוץ' חורבן העולם'בייחוד לנוכח , שעה

' הסתפקותן'ב' שיחק המזל' הללו' בריקולריות'הנות כי לב, דומה איפוא, ויבכדי לממש את ניסוי

. המצויים ממילא לפניהן, באמצעים המזדמנים

' טבע'פרשיה כולה בין נוגע למתח הסובב את ה, את הדעתעליו כדאי לתת יסוד נוסף ש

, 'טבע'אל ה( סדום) מהווית העיר :קרי, 'התרבות מרחב'הימלטותן של הדמויות מ .'תרבות'ל

. כביכול על הצורך הבלתי נמנע לבנות מחדש את הבית מעידה, 'מערה'וה 'הר'אל ה, דהיינו

בנסיון ,איפוא, נכשל, במסגרת הניגודים הבינארים' המוות'לם את מרכיב אשר כאמור מג, לוט

לנטוש את נדרש הוא ובשל כך , עיר סדוםהלנוכח הזדהותו הקלוקלת עם השתלבותו התרבותית

אשר ', השיבה אל הטבע'. לצורך בניית ביתו בשנית אל הטבע ולסגת בחזרה( סדום)הוויית העיר

ושדרכה נשקף גם המתח התודעתי בין החיים ,ן הבית החדשבמסגרתה פועלות הבנות לכינו

מגלמת למעשה את ההלימה של האדם אל הטבע וחולשתו העמוקה לכונן תרבות ראויה -למוות

כי גולת הכותרת , דומה, מאידך. אלטרנטיבה של ממש לזו של הטבע להוותאשר תוכל , לשמה

מעוררת בנו , ל בימת ההיסטוריהשל הסיפור המתארת את הופעתן של שתי אומות חדשות ע

אל המרחב 'מערה'בהוציאה אותנו מחשכת ה', והטבע-התרבות-האדם'מחדש את דילמת

חיים ומוות : החוזר ונשנה בין שני צמדי הניגודים, המשולב' משחק'ה, במילים אחרות .הפתוח

יה משקף את הטירדה ואי הנחת אשר פוקדות את התודעה האנושית ומהלכ, וטבע ותרבות

. רגע היוולדהמ

, תחת ממד הזמןפועלת העלילהמובן עתה מדוע חרף העובדה ש, כפועל יוצא מכל האמור

הלבוש ההיסטורי שעוטף את .לנתון זה משמעות הכרחית אין, וממוקמת על ציר כרונולוגי מובהק

. כמסגרת חיצונית לסטרוקטורה השלטת בה לאמיתו של דבר, כך נרצה לומר, מתפקד, הפרשיה

עקרונות ידי ה-על –ואולי אף מוכתבת –טורית איננה אלא מעטפת משנית פעמיות ההיס-החד

של הפרשיה החוזרים ושורשה עיקרה , הם איפוא, עקרונות אלו. המבניים הסינכורניים שבה

הופיעו הן ןהזמן והמקום בה, התרבותת ומעבר למסגרבתולדות החשיבה האנושית גם שנים יונ

. בעלילה הכתובה

11

המכנה המשותף

רכית אהסתכלות היר .1 התייחסות לתוכן החשיבה .2 התייחסות מהותנית .3 (אינדיבידואלית)התייחסות פרטיקולרית .4

טיילור

, חשיבה לוגית - פרימיטיבית ושגויה

. 'עולם'הפרימיטיבי מבחין ב -

פועל דרך תהליכי , התבוננות

.הסקת מסקנות והכללה

ברוהל -לוי

לוגית-חשיבה קדם -

של 'חוקי הסתירה'המרת -חוקי 'אריסטו במעין

' השתתפות(Participation mystique )

: שהוא חולק על טיילור

.לא פרימיטיבית', אשוניתר'חשיבתם -

', מדע'ל' מקבילה פרימיטיבית'לא -' מקבילה ראשונית'אלא

. 'מדע המודרני'ל

.החשיבה' מבנה'זהות גמורה לגבי -

,ברוהל-הוא חולק על לוי

ומאשימו באימוץ נקודת מבט -

מיקום תרבויות העולם )=אתנוצנטרית .( רכיאעל ציר היר

-אחר'הוא קורא לקבלת ה, לנוכח זאת -

. כשווה בין שווים', המקביל

:ויוצר עולם מושגים חדש', הגדרות הבסיס'מחליף את שטראוס-לוי

. 'רמה'ולא ל', סגנון'התייחסות ל .1 .'תוכן'ולא ל', מבנה'התייחסות ל .2 .'מהות'ולא ל', סדר'התייחסות ל .3

.'אינדיבידואל'ולא ל', יחסים'התייחסות ל .4

לוי שטראוס –לוי ברוהל –השוואת שיטות טיילור

12

דיכרוני-יחסי סינכרוני

סינכרוני דיאכרוני

דיאכרוני סינכרוני

ראוסשט-ללוי באנתרופולוגיה הקלאסית

13

תרבות-טבע: פרדוקס התשתית

( סמיוטיקה)התודעה האנושית חושבת בצורה של יחסים מרכיבים 2היחס היסודי ביותר הוא בין

: (בינאריים)צמדי ניגודים מבושל / נאחיות מבוייתות / חיות פרא

אקסוגמיה/ גילוי עריות

: נסיון פשרה באמצעותן גורם ממת. 1

המרה לפרדוקס . 2 יותר 'רך'

14

'המדע המופשט' מול 'המדע הקונקרטי'

Bricoler– 'המתקין המאלתר'

תחת 'בחומר גלם ומיכשור ש הסתפקות - .'היד

.סגנון קונקרטיחקר בעל -

בר קיים מה שכ)מוגבל 'ארגז כלים' -

(. 'מצוי'במסגרת ה

המהנדס המודרני

אחר חומרי גלם ומיכשור חתירה - .אופטימלים

.סגנון מופשטחקר בעל -

.מתחדש ומתפתח 'ארגז כלים' -

15

היחסים שבין כלל המיתוסים ליתר

תופעות התרבות

שבין מיתוס םיחסיה אחד ליתר המיתוסים

שבין יחסי הניגוד הסדרות שבכל

מיתוס

היחסים שבין הקבוצות שבסדרה

(שבכל מיתוס)

היחסים הבינאריים

שבתוך הקבוצה

העדר מהות או

תכנים פרטיקולרים

: 1' נספח מסמעגלי היחסים

הבינאריים במסגרת התרבות

האנושית

16

התודעה האנושית . 1בנויה ממבנים של

ניגודים בינאריים

התודעה . 2הפרדוקסלית

משליכה את עצמה על העולם בצורה של

תופעות תרבות ההולמות את

הניגודיות

התודעה חותרת . 3. ון ופשרהלמית', השלמה'ל

הסתירה הפרדוקסלית לא . ניתנת ליישוב של ממש

מסתכמת 'מחזוריות'ה

. מובנית' אי נחת'ב

(תרתי משמע)

מחזוריות מבנה התודעה האנושית הפרדוקסלית

17

הבינאריים הניגודים/ ופרשיית לוט ושתי בנותי :2' נספח מס

הגורם החיים המתווך

המוות

לילה? ( 'יום')שמש

הר ומערה? עיר

לוט ? אברהם

מלח ? צמח השדה/ יין

'לא ידע' ? 'ויזכור'

'אב זקן' הבת הבכירה הבת הצעירה