אוניברסיטת בן-גוריון בנגבהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי

קרקע ותכנון בערים מעורבות השפעת רשויות המקרקעין והתכנון על המיעוטהפלסטיני במרחב הדו-לאומי בערים מעורבות

2010נכתב במסגרת קורס פרו-סמינר אביב מרצה: גב' רוני בלושטיין-לבנון

מגיש: אלון גולדשטיין032649303ת.ז.

2010 ביולי 15

תוכן עניינים

3 הקדמה

4. ישראל כמשטר אתנוקרטי 1

6מרחבית - "משפט קעדאן" . אפליה2

7 . מרחב עירוני דו-לאומי – "ערים מעורבות"3

7 מקרה בוחן א' – לוד 3.1

12 מקרה בוחן ב' - יפו 3.2

14 סיכום

16 ביבליוגרפיה

18 נספחים

18 טבלאות 18 1 טבלה 18 2 טבלה

19איורים 19 1 איור 19 2 איור 20 3 איור 20 4 איור 21 5 איור 21 6 איור

22תמונות 22 1 תמונה 22 2 תמונה

2

הקדמה

והקמת השחרור מלחמת בא"י. ערב הגיאופוליטיים בתנאים קיצוניים שינויים חלו1948ב-

שליש שני כאשר איש מיליון לשני המנדטורית, קרוב כפלסטין המוכר בשטח חיו ישראל מדינת

ופוליטית פיסית ובהפרדה לחוד חיו האוכלוסיות יהודים. שתי הנוסף והשליש פלסטינים מהם

האוכלוסייה (. רובFalah, 1996) דופן יוצאות היו המעורבות הערים מהשנייה, כאשר אחת

ישראל. כתוצאה למדינת המלחמה לאחר שהפך באזור אלף( חיה940ל- )קרוב הפלסטינית

אל והערים מהכפרים פלסטינים של מאסיבית הגירה , החלה1ובריחה, האל-נכבה מגירוש

אלף160כ- של השארות היא לכך הישירה החדשה. התוצאה היהודית המדינה לשטחי מחוץ

לחלוטין שינה אשר המדינה, נתון של בשטחה הפלסטינים מכלל אחוזים10 שהיוו פלסטינים

הקרקעות כל על המדינה של להשתלטות והביא לערבים יהודים בין הדמוגרפי המאזן את

לאחר בישראל שנותר הפלסטיני (, הציבור10,1993) בשארה עזמי הנטושות. לדברי

מובסת" . חברה של מובסת "שארית היה המלחמה

בינלאומי לסכסוך כעת התפצל מנדטורי בריטי שלטון במסגרת שהתקיים הבין-קהילתי הסכסוך

אשר לפלסטינים ישראל מדינת בין וסכסוך עוינות ערביות למדינות החדשה היהודית מדינה בין

אזרחות קיבלו אלף60פלסטינים, כ- אלף160 אותם המלחמה. מתוך בתום בתחומה נשארו

.1952ב- שחוקק האזרחות בחוק שנקבעו בתנאים לכך זכאים היו והשאר מיידית ישראלית

שיקולים בו טמון היה אך הליברלי האזרחות שיח עם אחד בקנה עלה הפלסטינים אזרוח

(. מאז2005ושפיר, פלד) הבינלאומית והזירה הנותרים של המבוטל מספרם כמו מעשיים

תקופות: השנים לשתי בד"כ מחולקת בישראל הפלסטינית היום, ההיסטוריה ועד1948

התקיימה הראשונה היום(. התקופה עד1967) התעוררות של ( ושנים1948-1966) האבודות

מפותחת מודעות באי אופיינה הפלסטינית. היא האוכלוסייה על הצבאי הממשל קיום בעת

להקים כושלים וניסיונות לאומי כמיעוט והכרה לשוויון הססנית מאוד הרבה, תביעה לאפליה

עם השלטון מגעי את הסדיר אשר העיקרי הארצית. "הצינור ברמה ערבים פוליטיים ארגוניים

תחת הערבית האוכלוסייה חיה זו בתקופה …הביטחון זרועות השב"כ, או היה האוכלוסייה

ההישארות מאליו. אפילו מובן כדבר אצלה נתפש לא היהודים במדינת צבאי, והשוויון ממשל

מאליה. כמובנת נתפשה השכלה, לא לילדים ולהעניק משפחה לעבוד, לבנות במקום, הזכות

(.1993בשארה, "נאותה"" ) פוליטית התנהגות של במטבע לשלם צריך היה בכך לזכות כדי

הפוליטיים והגופים המוסדות בינוי והיקף באופי משמעותי בשינוי מאופיינת השנייה התקופה

שהתקיים החיים במרקם והאנושה האלימה כפגיעה הפלסטינים ןבזיכרו הקטסטרופה, נחרטה בעברית או האל-נקבה 1 צבאי מממשל סבלו ישראל בשטחי והנותרים לפליטים הפכו הפלסטינים מרבית המלחמה . בעקבות1948 מלחמת לפני

. Sa'di 2007 שטחים. ראו והפקעת

3

אידיאולוגיות עם היהודי וברוב בממסד להתגרות והנכונות הפוליטית וחברתיים, בהשתתפות

האזרחי השוויון לגבי במודעות לעליה הודות נגרם זאת אלטרנטיביות. כל פוליטיות ועמדות

.,Ghanem) 2001) העצמי הביטחון לעליית במקביל הפלסטינית הבעיה ופתרון

)מונים ישראל אזרחי מכלל אחוזים20.2כ- כיום וצאצאיהם, מהווים שנשארו הפלסטינים

מעורבות, ערים כולל ערים, לא חמישה )מתוכם ישובים122, ב-2 תושבים(1,513,200

המשולש ישראלית(, באזור הפלסטינית מהאוכלוסייה46%) הצפון במחוז ברובה מרוכזת

אביב-יפו, כגון: חיפה, תל גדול, ישובים יהודי רוב בעלי בישובים מתגוררים אחוזים24והנגב.

מעורבות. ערים המונח את שקיבלוולוד, עכו, רמלה

ששותפותן אתניות לקהילות המתייחסת עירונית הוויה מתאר מעורבות ערים של המונח

.ואינטגרציה שיתוף של אסוציאציות ומעלה שלהן היומיום לחיי בסיס מהווה עירונית בטריטוריה

למרכיב הנוגע בכל ספק בישראל, מעלה אלה בערים והסוציו-פוליטית המרחבית המציאות אך

ומרחב לאינטגרציה מכוונת אידיאולוגית יוזמה מייצגות אינן במונח. הערים האינטגרציה של

היסטוריות נסיבות של תוצאה הקבוצות, אלא בין וקירוב תרבותי עושר יצור אשר דו-לאומי

ישראל ארץ ביישוב הרואה יהודית מתיישבים כחברת ישראל מדינת של בהקמתה הקשורות

עם היהודי לעם ומובטחת שייכת הארץ כי הגורסת תפישה המהווה מרכזי כנושא המרחב וייהוד

) אפשרית בלתי משימה הינו הלאומי המרחב של מוחלט ייהוד בה המציאות כורח

Yaacobi&Yiftachel, 2003יישוב מכן לאחר וישר פלסטינים של וגירוש הנטישה (. תהלכי

ייצור בתהליכי לדיון מוצא נקודת ישמשו במקומם פנימיים" פלסטינים ו"פליטים יהודים מהגרים

המעורבות. בערים המרחב

בישראל מעורבות ערים של מרחבייםאתניים-ה המאפיינים מקור את להבין אנסה זאת בעבודה

היווצרות לבין במדינה והתכנונית הקרקעית המערכת של המדיניות בין הקשר על ואעמוד

של ההגמוניה את להגביר השלטון רצון הוכחת ידי על וזאת המעורבות בערים מרחביים דפוסים

אתנוקרטיות ערים בעצם הן המעורבות שהערים במרחב. אטען הדומיננטית היהודית הקבוצה

מרחבן. לייהוד המדינה מצד מתמשך למאמץ הנתונות

הקרקעית למדיניות ישיר בקשר אתנוקרטי, הקשור משטר של מודל גדירא הראשון בפרק

קעדאן משפחת של המקרה את אציג2 השנים. בפרק במשך המעורבות בערים והתכנונית

לרצון בנוגע טענתי את לחזק מנת על קציר, זאת ביישוב קרקע לרכוש בניסיונה הפלסטינית

ההיסטוריות הנסיבות כורח הנן המעורבות והערים במרחב הקבוצות של בסגרגציה הממסד

לסטטיסטיקה. המרכזית . הלשכה2009 60מס' לישראל הסטטיסטי מהשנתון נלקח 2

4

לערים בוחן מקרי שני הצגת ידי על טענתי את , אבדוק3 בפרק לאינטגרציה. רצון ולא

שלהם. האתנו-מרחביים המאפיינים על ארחיב בהןולוד, מעורבות: יפו

ומאמרים ספרים הכוללת המקצועית הספרות מתוך סקירה הינה העבודה של המתודולוגיה

על המסופק ומידע הפופולארית העיתונות מתוך פרסומים עם ביחד אקדמאים עת כתבי מתוך

.ממשלתיים לא ארגונים ידי

. ישראל כמשטר אתנוקרטי1

כי זה בפרק טעןאתנוקרטיות", א "ערים הינן בישראל המעורבות שהערים טענתי הוכחת לשם

יחסי על וקרקעית התכנונית השפעתו את ואתאר אתנוקרטי משטר הינו בישראל המשטר סוג

בהמשך. שאציג הבוחן למקרי תיאורטי רקע יהווה זה הישראלי. פרק במרחב יהודים-ערבים

משטר, אשר של מובחן סוג הינה שאתנוקרטיה ( טוענים2005, 761-788) וגנאם יפתחאל

דמוקרטיים מנגנונים מספר ומקיים כדמוקרטי עצמו את מייצג עריצי, אלא או דמוקרטי אינו

זאת עם פתוחה. אך ותקשורת תנועה פרלמנטארית, חופש בחירות, מערכת כגון פורמאליים

עוצמה מגנוני ושל במחלוקת שנויות טריטוריות של האתניזציה את לקדם היא העיקרית מטרתו

משטר של זה הדומיננטי. מודל האתני הלאום של לא-דמוקרטית התפשטות ומאפשר ושלטון

האתנוקרטיה: הגירה של ההגמוניה את משטריים" כמעצבים "בסיסים שישה ע"י מזוהה

והתרבות ההון המשפטית, זרימת החמושים, המערכת והתיישבות, הכוחות ואזרחות, קרקע

קבוצות ידי על קרובות לעיתים מאותגר אלה בסיסים של ההגמוני הציבורית. מעמדם

ולכן הקבוצות בין מתח היוצר השליט. דבר האתנוס התפשטות ידי על לשוליים המודחקות

עמוקים. אתניים וסכסוכים יציבות לאי לרוב גורם האתנוקרטי-דמוקרטי המשטר

–פוליטיים היסטוריים כוחות שלושה של זמן-מרחב מהתלכדות נוצרות אתנוקרטיות מדינות

עיקריים:

מן השואבת הישראלי(. ב( אתנו-לאומיות במקרה )חיצוני התיישבותי א( קולוניאליזם

קבוצות לרבד אתני" הנוטה לאומית. ג( "הגיון עצמית הגדרה של הבינלאומית הלגיטימיות

הון. ותנועות פיתוח העדפות באמצעות אתניות

האתניציה: א( אתניות של הדינאמי התהליך את המחזקים עיקריים מאפיינים מספר למשטר

על משתלט הדומיננטי האתני משאבים. ב( הלאומי להקצאת העיקרי הבסיס היא אזרחות ולא

מועדפת מטושטשים. לעיתים שליטתו. ג( גבולות את ומעמיק מרחיב כך ידי ועל המדינה מנגנון

5

מרחבית אתנית המיעוט. ד( הפרדה אזרחי פני על בתפוצות האתנית הקבוצה בני עם שותפות

וחוקתיים. כלכליים נגד כוחות זמן, למרות לאורך מתקיימות חברתי-כלכלי וריבוד

לאומית" כ"מולדת המובנית הטריטוריה על אתנו-לאומית שליטה להחיל רוצות אתנוקרטיות

שנויה טריטוריה של אתניזציה ליצור מנת במחלוקת. על שנויה להיות יכולה שלעיתים

הרוב קבוצת של התפשטותה )סגרגציה(, שבלעדיה יישובית הפרדה ייצור במחלוקת, המשטר

מדיניות זיהום" המרחב. יישום "פלישה" או של כאיום המיעוטים אפשרית. הבניית הייתה לא

תנהיג אתנוקרטית. ולבסוף מרחבית שליטה המקדמים והתכנון הקרקעות, הפיתוח בתחומי

בפיתוח תחרות תמנע או תגביל אשר ופיתוח בהון מיעוטים של ומתמשכת מבנית אפליה

הרוב. אוכלוסיית עם המרחב

של מרוכז בפרויקט החלה במקביל הפורמאלית, אך ברמה דמוקרטי משטר כוננה ישראל

הפזורה ידי על הגדול בחלקו מומן אשר הייהוד העוצמה. פרויקט מערכות וכל "ייהוד" הקרקע

היהודית(, והסכנות כגון: קק"ל ארגונים יצירת ידי על המדינה מנגנון עקיפת )ואף היהודית

יישובים700מ- למעלה ערביות, הקמת אדמות של המונית הפקעה שונות, כולל צורות קיבל

העצמאות. מלחמת לאחר שנהרסו ערביים כפרים מאות של אתרים על יהודיים, לעיתים

המשטר, של מרכזיים בבסיסים אתנוקרטית אסטרטגיה ומקדמת קידמה בהתאם, ישראל

לקבל ומשפחתו יהודי לכל ומאפשרת השבות חוק ידי על ההגירה, הנשלטת מדיניות לדוגמה

שישראל כך, למרות רבים. אם קשיים מערימים יהודי לא ואזרוח הגירה על בעוד אזרחות

המקודשת למדינה למעשה הפכה "פתוחה", היא דמוקרטיה של דימוי לשקף הצליחה

הייהוד מיעוטים. אסטרטגיית של חשבונם על אחת אתנית קבוצה של ולשליטה להתפשטות

ההגירה בהמשך כרוכה הישראלי, והיא האתנוקרטי המשטר של העיקרי הממשי הבסיס נותרה

יהדות של חופשית האזרחים, גישה בין מבנית החמושים, היררכיה בכוחות היהודית, שליטתה

פלסטינית. שיבה של זמנית בו ומניעה מתמשכת יהודית התיישבות ומנו לקרקעות העולם

קרטיה האתנו של המרחבית במערכת התמקדו ( אשר2000 67-100) וקדר יפתחאל

מרכזי כנדבך המרחבית-קרקעית השליטה במערכת בישראל, רואים המקרקעין ובמשטר

את המעצבות והזרועות במקרקעין הבעלות את כוללת אתנוקרטי. השליטה משטר בכינון

ואזורי, עירוני תעשיות, תכנון כגון: מיקום בתחומים הנכללת האתנית–לאומית הגיאוגרפיה

זכתה האתנוקרטיות מוניציפאליים. ברוב ושטחים המדינה, גבולות בקרקעות השימוש היקף

מפליגות בכלל, ולזכויות המרחב עיצוב במנגנוני כירב למעמד ה"מייסדים" האירופאית קבוצה

מבחינת ואסיה, אופלו אפריקה החדשים" מצפון ה"מהגרים לציין, שגם בפרט. חשוב בקרקע

ודיור. מרחבית קרקעות, שליטה הקצאת

6

שיבת את לחסום בעיקר בישראל, נועד המרחבי–קרקעי, שהונהג במשטר מרכזי מרכיב

שהגיעו היהודים היהודים. מרבית החדשים העולים ליישוב הפלסטינים, במקביל הפליטים

על זו, יושבו בתקופה שהוקמו היהודיים הישובים370 מתוך350 גם , כמו1953 עד לישראל

הנהיגה אחרות, ישראל מתיישבים למדינות פלסטינים. בדומה ידי על בעבר שהוחזקה קרקע

ורבת חדשה חקיקה על ומקיפה, שנשענת חדשה והתיישבותית קרקעית מדיניות הקמת לאחר

או )המדינה יהודית לבעלות פלסטינים קרקעות של מסיבית העברה כלל המרחב עוצמה. ייהוד

צבאיים, לאדמות( באמצעים גישה הפלסטינים המדינה מאזרחי מונעת אשר לקק"ל

העירוניות והשכונות הכפרים, העיירות רוב המדינה. הריסת של ומשפטיים ממשלתיים

פלסטינים. יישובים פיתוח על מרחבית יהודית, הגבלה הפלסטינים, התיישבות

הפלסטינים ישראל אזרחי סובלים ממנה הקרקעית לאפליה עדכנית דוגמה יציג הבא הפרק

את מאפיינת אשר וסגרגציה ייהוד של הדומיננטית האתנית הקבוצה העדפת ממדיניות כחלק

בישראל. האתנוקרטי המשטר

. אפליה מרחבית – "משפט קעדאן" 2

היסטוריות נסיבות של תוצאה הינו בישראל דו–לאומי עירוני מרחב במבוא, קיום שהזכרתי כפי

התכנוניות שהמערכות טענתי את לאינטגרציה. אחזק מכוונת תאידיאולוגי יוזמה ולא

קדר) קדר של בחינתו ידי הקבוצות, על בין וסגרגציה להפרדה ופועלות מעוניינות והקרקעיות

שניתן נ' קציר קעדאן בבג"ץ התמקדות עם לאומי המרחב-האתנו ( את845-883 עמ' 2004

. 2000 בשנת

מחמישים למעלה המקובל, במשך במשפט הקבועות הבינלאומי, ובנורמות למשפט בניגוד

הציבור למקרקעי המדינה אזרחי בנגישות וגלויה ממוסדת מדינתית הפליה מתקיימת שנה

ישראל אזרחי קעדאן, פלסטינים משפחת בעניין2000 בשנת שניתנה להחלטה בישראל. עד

בלבד". ל"יהודים לישובים שהפכו בישראל קהילתי יישוב באף מקרקעין זכויות לרכוש יכלו לא

מבוססת אוכלוסייה למשוך "המצפים", נועדו מהתיישבות נגזרו הקהילתיים" אשר ה"ישובים

המאזן את לשנות ובכך גדולה ערבית אוכלוסיה ידי על מיושבים אשר פריפרילים לרוב לאזורים

הירוק. לקו בסמוך ערה ואדי באזור1982ב- הוקמה אשר קציר היא הדמוגרפי. כזאת

קציר, אך ביישוב קרקע ישראל, לרכוש אזרחי קעדאן, פלסטינים הזוג מבני , ניסוי1995 בשנת

הצלחה. ללא

7

היישוב של ערבים. המקרקעין שהדירה מערכת הקהילתיים, התגבשה היישובים מהקמת כחלק

היהודית ישראל, הסוכנות מקרקעי גופים: מינהל שלושה חותמים עליו חוזה באמצעות מוקצים

כוח בעלת הסוכנות, היא בשיתוף המיועד. האגודה הישוב את המייצגת השיתופית והאגודה

ביישוב. המקרקעין החכרת על וטו והטלת מועמדים לסנן

של רוב פסק שנים חמש ולאחר האזרח לזכויות האגודה ידי על לבג"ץ עתירה הוגשה בעניינם

וחשין המשפט, ברק, זמיר, אור בית קעדאן. שופטי משפחת לטובת אחד מול שופטים ארבעה

לסוכנות המדינה מקרקעי להקצות דין פי על רשאית הייתה לא ש"המדינה בכך זאת נימקו

שאינן מי לבין יהודים בין הפליה בסיס על קציר הקהילתי היישוב הקמת לצורך היהודית

החברה של הדמוקרטיים המרכיבים לחיזוק משמעותית תרומה היווה הדין יהודים". פסק

משטר לעיצוב תרם השנים במהלך אשר המשפט בית של בדרכו ציון ומהוה הישראלית

הדין שפסק בעוד המרחב. אך יהוד את לקדם המיועדת ציונית כמערכת הישראלי המקרקעין

אשר חישוקים מספר המשפט בית המשפט, הציב בית של ברטוריקה מהותי שינוי מהווה

בעלי משפטיים מנגנונים מספר הותיר המשפט ההחלטה. ראשית, בית השפעת את מצמצמים

על בטחון בנימוקי כגון: שימוש הקרקעות בהקצאת הערבים אפליית המשך לאפשר פוטנציאל

בבעלות ולא מדינה קרקעת על רק יהודי, החלה ביישוב יהודים לא מגוריי של מניעה מנת

ומצפים. שנית, כגון: מושבים, קיבוצים שונים מסוגים ישובים על ההחלטה והחלת קק"ל

משפחת של אינדיבידואליסטית, כלומר, סיפורה מפרספקטיבה באה המשפט בית החלטת

ויש יותר גבוהה חיים איכות עם במקום לגור המעוניינת משפחה של אישי סיפור קעדאן, הינו

משטר של ומההיסטוריה העותרים של עתירתם של האתנו-לאומי הקונטקסט מן התעלמות

בישראל. המקרקעין

הלכת תחולת צמצום שמשמעותן חוק הצעות כנסת חברי ידי על הוגשו הדין פסק קבלת לאחר

היהודית הקק"ל, הסוכנות ובמיוחד הציוניים הלאומיים הפיכתו. המוסדות ואף הדין פסק

כדי וציבורי פוליטי לחץ והפעילו נוקבת בביקורת בג"ץ החלטת את הציונית, קיבלו וההסתדרות

הפרדת רעיון את לקדם החלו ליהודים. המוסדות העדפות של מנהלי או חוקי עיגון לקדם

הקצאת יאפשר שזה המחשבה בשל ישראל מקרקעי וממנהל המדינה מן המיישבים הגורמים

המאפשרות המערכות את לחזק החל ישראל מקרקעי בלבד. במקביל, מנהל ליהודים קרקע

מתיישבים לקליטת קריטריונים קביעת ידי על הקהילתיים רצויים" מהישובים לא "תושבים לסנן

הגופים כי כן אם הציונית. נראה ההסתדרות או היהודית הסוכנות של נציג עם קבלה וועדת

לא ישראל מקרקעי מנהל וגם קעדאן הלכת את לאיין מנת על פועלים הציוניים-לאומיים

בשוויון. לפעול והחובה הדין פסק הלכת את הפנים

8

עקב בקציר להתגורר עברה לא קעדאן הדין, משפחת פסק קבלת לאחר שנים שלוש גם

למשפחה הושיט לא המשפט ובית הקהילתי בישוב מגרש לרכוש בניסיונותיה מנהליים כשלים

השינוי אף שעל לסכם שניתן עליהן. כך הצהיר משפט בית שאותו הזכויות את לממש כדי סעד

מפלה באופן פועלות עדיין והקרקעיות התכנוניות המשפטית, המערכות המערכת של בחשיבה

היה זה פרק. הדומיננטית הקבוצה של בקרקע שליטה השגת לצורך הפלסטיני המיעוט כלפי

במקרי כעת אדגים אותו היהודי-ערבי במרחב הממסד נוקט בה ההפרדה רעיון להבנת חשוב

אוכלוסיה של ריכוז היסטוריות, יש נסיבות ויפו, בהן, עקב המעורבות, לוד הערים של הבוחן

הפעולה, אך בדפוסי בשינוי צורך היה והקרקע בתכנון השליטה מערכות שעל כך פלסטינית

זהה. המטרה

. מרחב עירוני דו לאומי – "ערים מעורבות" 3

מקרה בוחן א' – לוד3.1

לפעילות שהביאה ראשיות. עובדה דרכים צומת החוף, על מישור בשולי התפתחה לוד העיר

לבירת לוד הבריטים, הפכה ידי על העיר כיבוש הרכבת. לאחר תחנת והקמת מוגברת מסחרית

שגרם דבר וכלכלית דמוגרפית צמחה העיר בפיתוחה. במקביל רבים משאבים והושקעו המחוז

הייתה העיר בהתפתחות המפנה נקודת העתיקה. העיר לגבולות מעבר העיר להתפתחות

תושביה40,000כ- מתוך1030 דני" ורק ב"מבצע נכבשה לוד . העיר1948 מלחמת

את שינתה ולרכבת. המלחמה לחקלאות עבודה בכוח הצורך בשל להישאר הורשו הפלסטינים

המסגד הצבאי, באזור הממשל תחת רוכזה הפלסטינית בעיר: האוכלוסייה המרחבית המציאות

השלב הוא זה (, שלב2003) יעקובי העתיקה. לפי העיר סנט-ג'ורג' במרכז וכנסיית הגדול

על ומרחבית פוליטית שליטה שאפשר זה עירונית, הוא אתנוקרטיה של בהבנייתה הקריטי

(. ב-8)עמ' המדינה לידי ערבית מבעלות מסיבית קרקעות העברת המיעוט, שכללה קבוצת

של3הדמוגרפית" "ההנדסה ופרויקט מוניציפאלית-אזרחית רשות לידי העיר הועברה1949

המהגרים ביישוב ואם הפלסטינית האוכלוסייה בדחיקת החל, אם היהודים המתיישבים חברת

לב, פסח1952ב- זאת תיאר המרחב. וכך ייהוד פרויקט את ממשו אשר החדשים היהודים

עברית"". ל"עיר4ריין" "יודן שהייתה המוזנחת הערבית העיירה לוד: "זו עיריית ראש

קבוצות בין ביחסים מרחיבת לשיטה לשם במרחב אוכלוסיות המדינה, המניעה של יזומה פעולה היא דמוגרפית הנדסה 3.McGarry 1998 אתניות. ראו

יהודים. ללא שטח 4

9

רשות אל שהועברו הנטושים הערבים בבתי לעיר, אוכלסו שהועברו הראשונים היהודים

פעולה ליהודים. שיטת במיוחד נמוכים במחירים אותם השכירה אשר נפקדים נכסי על המפקח

הראשונה, המתיישבים קבוצת של 5הסוכנים כאשר מתיישבים לחברות מאוד אופיינית זאת

. לרוב שלהם הציונית-לאומית ההאידיאולוגי כסוכני החדשים במתיישבים המייסדת, משתמשת

הילידים המיעוטים של דמוגרפית שליטה שיש היכן פריפריילים באזורים ייושבו אלה סוכנים

הארץ. במקביל, במרכז הכוח במוקדי )האירופאית( היושבת הדומיננטית מהקבוצה והרחק

בעיה יוצרים במיקומם הלאומיות, אשר ושאיפותיה הדומיננטית הקבוצה המיעוטים, ,אויביי

של זה בכלי השתמשה (. המדינהMcGarry,1998) החלשתם לשם במרחב ומוזזים לשלטונות

של הראשונה בימיה בלוד כמודגם העירונית ברמה והן הלאומית ברמה דמוגרפית" הן "הנדסה

ישראל.

ומחקו למגורים, הרסו הראוי נטוש רכוש נותר שלא לאחר להבנות שהחלו הציבוריים השיכונים

את ביקרו (, אשר2000) ולו-יון קלוש הישן. לפי הפלסטיני המרחב את המודרניזציה בשם

הדיור. במסגרת למצוקת הדרוש לפתרון שנלוו הציבוריים השיכונים של הנסתרות המטרות

השלטונות של פוליטיים שיקולים פי על בארץ המהגרים אוכלוסיות ויושבו פוזרוהציבורי, השיכון

הערבי הישן, הנוף המרחב . אתולייחודו המרחב לכיבוש בידיעתם שלא גויסו , ולמעשה

את להעלים נועד השיכון המתחדש. פרויקט למרחב מקום לעשות מנת על לפנות "הילידי", יש

המתכנניםהציוני. היישוב התחדשות את ההולם מודרני לנוף השטח את לפנות כדי מרחב אותו

לוד למחקו. הרס האויב, שיש של נחשל, מלוכלך, הנוף כנוף הפלסטיני העירוני בנוף ראו

גם החדשים, אלא למהגרים ותעסוקה מגורים פתרון השגת לשם רק לא שימש הפלסטינית

(.162)עמ' העירוני במרחב ותודעתית פיסית טרנספורמציה ליצירת יעיל כאמצעי

הצליח. האוכלוסייה טהור" לא יהודי ל"מרחב לוד של שהפיכתה ללמוד ניתן1 טבלה לפי

פנימיים" אשר "מהגרים פלסטינים של הגירה עקב וזאת בעיר חלקה את הגדילה הפלסטינית

באופן שיושבו לוד, בדואים בשולי נטושות קרקעות בדמות פיצוי וקיבלו מהם הופקעה אדמתם

והאטרקטיבי המרכזי מיקומה בשל ערבית אוכלוסיה של פנימית המדינה, הגירה ידי על יזום

באזור קרקעות קיבלו הפנימיים כפיצוי. המהגרים הרשויות ידי על ששוכנו פעולה ומשתפי

הרכבת בשכונת הנפקדים, הבדואים הפלסטינים הקרקע בעלי שם על פרדס-שניר שנקרא

מתבטא עירוניות במובלעות הפלסטינים של וורדה. ריכוזם בשכונת בעיקר הפעולה ומשתפי

. 2 בטבלה לראות ניתן אותה ברורה סגרגטיבית בתבנית מרחבית

בפריפריה לאזורים מועברים ידה. לרוב על הנקבע ליעד המדינה ידי על המשומשות אוכלוסיה הקבוצות הם הסוכנים 5 .McGarry 1998 מיעוטים, "האויבים". ראו ידי על הנשלטים

10

בחמישה מגורים של סגרגציה של מאפיינים לבדוק ביקש ( במאמרוFalah ,1996) פאלאח

תפקיד את להבין ומנסה לסגרגציה בספרות ידועים אינדקסים לפי בארץ מעורבות ערים

עם הסגרגציה ברמת עליה של דפוס הציגה התופעה. בבדיקה, לוד ביצירת האידיאולוגיה

ניתן לסגרגציה מרחבי-עיתי הביטוי . את1983 ו-1972, 1961מ- נתונים נלקחו כאשר השנים

עם הקבוצות, ביחד2 בין לאינטגרציה יזומה מדיניות . לטענתו, העדר1-4 באיורים לראות

סוציו-אקונומים קשרים היעדר של למצב ישראל, הביאו של היהודית דמותה את לשמר הרצון

שכנים קיום של זה דופן. מצב יוצא מקרה אינה ולוד עירוני מרחב אותו החולקות הקבוצות בין

המעורבות. הערים של עיקרי לאפיון שכנות, הופך יחסי ללא

בסיסיות. לפי בתשתיות ברור מחסור ישנו הפלסטינית האוכלוסייה של העירוניות במובלעות

לרשת חיבור אין בלוד ערבים מבתי-אב אחוזים30מ- , יותר1999מ- ברוקדייל מכון של דו"ח

מי חדירת על אחוזים43לחות, בעיות על התלוננו מהנסקרים אחוזים40העירונית, הביוב

אף על הבתים מן אחוזים26וב- להריסה כמיועדים הוכרזו הבתים בן אחוזים28גשמים,

60%( שכ-2003) יעקובי משפחות. בנוסף, מעריך נסתיימה, מתגוררות לא שבנייתם

הבלתי חוקיים. הבנייה לא כמבנים שמוגדר במה מתגוררת בלוד הפלסטינית מהאוכלוסייה

הערבים, לוד תושביי מצד פשיעה של העיקרי כמרכיב ובתקשורת העירייה ידי על מיוצגת חוקית

מהעיר האוכלוסייה את לדחוק המנסה האתנוקרטית התכנון מדיניות של ישירה תוצאה זוהי אך

(. 12)עמ' מגורים לצורכי ופתרון לבנייה אישורים מתן אי ידי על

הדיור מצוקת את החריפה , רק90ה- בשנות לשעבר המועצות ברית עולי של הגדולה העלייה

"ליהודים שכונות הקמת רקע על תכנונית אפליה של הטענה את וחידדה בעיר הפלסטינים של

תהליך בעיר, בלימת הדמוגרפי האיזון על "הסוכן" לשמור תפקיד את ימלאו בלבד" אשר

ושכונת פרדס-שניר שכונת של המרחב. המקרה ( וייהודYaacobi, 2003) לוד של 6הערביזציה

החדשה המהגרים בחברת התכנונית המערכת של השימוש את מצוינת בצורה מדגים אביב גני

מיד. הרחיב כך ועל המעורבת העיר במרחב האתנוקרטית האידיאולוגיה של כסוכנת

באופן בשכונה הבנייה את המסדירה תוכנית היעדר הכוללת תכנונית הזנחה של שנים עקב

באזור הקרקע של ייעודה ואי-שינוי האוכלוסייה של הבסיסיים לצרכים מינימאלי מענה שייתן

להגר הפלסטינית האוכלוסייה את לעודד מנת על וזאת למגורים חקלאית פרדס-שניר, מקרקע

מגורים יחידות800כ- הכולל לא-פורמאלית בנייה של מהיר תהליך בשכונה מהעיר, התרחש

החיבור השכונה. גם תושביי במימון אספלט דרך ואף האוכלוסייה לגדילת מענה הנותנות

הלא התושבים. הבנייה ידי על פורמאלית בלתי בצורה נעשתה העירונית הביוב למערכת

נמוכים בנייה אחוזי הכולל השכונה של הכפרי האופי את מסודרת, שימרה והלא פורמאלית

Merriam-Webster's Online Dictionary הערבית השפה או ערביים חיים ואורכות מנהגים לרכישת לגרום 6

11

שונים, עולמות שני בין בניהן, מפריד המפריד אביב, הכביש גני שכונת ממוקמת ביותר. מולה

בנייה ואחוזי עירוניים משירותים הנהנה מתחם השני חוקי" ומהצד "בלתי ערבי מגורים מתחם

"דור את יהוו אשר לשעבר המועצות מברית החדשים העולים ידי על בעיקר המאוכלס גבוהים

החדש". הסוכנים

שתי בין וביחסים בלוד החוקרים ( התמקדו45-71 עמ' 2004) ויעקובי צפדיה של במאמרם

החדשים. המהגרים בקרב הטריטוריאלית הזהות נבנתה כיצד לבחון מנת על הנ"ל השכונות

לאומית, טריטוריה ועל מרחב על בעלות בתחושת המחזיקה כזהות מוגדרת טריטוריאלית זהות

מתחושת נגזרת העירונית בזירה הבעלות תחושת לאום, כאשר אל ושייכות זיקה מציין הוא

האתנוקרטיה" "סוכן של התפקיד קבלת את מאפשרת זו הלאומי. זהות המרחב על הבעלות

שלושה בין במפגש מתגבשת טריטוריאלית המאמר, זהות מחברי החדש. לטענת המהגר ידי על

למטען מתייחס הראשון ולאומי-כלכלי. הציר צירים: תרבותי-פוליטי, היסטורי-חברתי

מיעוט-רוב אזרחיות, יחסי ללאומיות, זכויות המהגרים: יחסם עמם שנושאים האידיאולוגי-זהותי

בתחושות המלוות רדיקלית ללאומיות המהגרים של מוצאם. הזיקה בארץ שהכירו כפי

המיעוט תפיסת עם ביחד המוצא מארץ תרבותי-פוליטי במצע מקורה אשר אנטי-מוסלמיות

הערבית. האוכלוסייה כלפי ואיבה אדנות יחס קביעת היהודי, יוצרת לרוב קיומית כסכנה הערבי

על לבעלות שותף שאינו הלאומי המיעוט לבין האתנוס קבוצת בין הבחנה של הגישה

מחדש ומעוצבת בישראל הסובייטית, משועתקת בתקופה עוד נבנתה אשר האתנית הטריטוריה

השלטון. הדמוגרפית" של "ההנדסה פרויקט את לשרת במטרה

אתניות רב מדינות שנוקטות החברתית במדיניות מתמקד ההיסטורי-חברתי הינו השני הציר

פי על לוד בעיר הקבוצות בין חברתית היררכיה יצירת הכוללת מעורבות" בתחומן "ערים כלפי

"לאויב" בסמוך החדשים המהגרים של הנכחה על נעשה הדומיננטי. זאת הלאום אל זיקתן

הקבוצות של זיקתן את תעצים ל"ילידים" אשר המהגרים קבוצת בין שלילי חיכוך ויצירת

על המהירה בנייתה ידי על זאת מדגימה אביב גני הדומיננטי. שכונת הלאום אל הפריפריאליות

ביניהן. טריז הערביות, כמעין השכונות טבעת בתוך שהופשרו חקלאיות קרקעות

הקרקע, אשר כגון חשוב כה במשאב מתיישבים מדינת של כשליטה מתואר השלישי הציר

את מכפיפה היא וכך החופשי השוק של המרכזיים שחקניו בקביעת חשוב תפקיד לה מקנה

החופשי. לשוק המדינה בין מוחלטת הפרדה שקיימת אשליה זוהי ולכן שלה לאינטרסים השוק

לשחקנים עדיפים תנאים להקניית מתורגמת לקרקע הלאום בין האידיאולוגית הזיקה וכך

נמנים לא ישראל אזרחי המדינה, שהפלסטינים של האינטרסים עם אידיאולוגית המזוהים

החקלאית הקרקע יעוד ושנוי ההקמה היא: זמן בלוד אביב גני בשכונת לכך עליהם. הביטוי

על שנבנו חדשות בדירות חדשים מהגרים שאכלוס והעובדה מהרגיל קצר היה למגורים

12

ולרוכשי ליזמים ניתנו רבות מקובלת. הטבות תופעה איננה המדינה במרכז חקלאיות קרקעות

במהירות. התמלאה והשכונה רבים רוסים מהגרים העיר אל משכו הדירות

המגורים תנאי לשיפור כהזדמנות אביב גני את פרדס-שניר תושבי ראו הכביש של השני מהצד

פלסטיני תושב של דמוגרפי, האפשרות היגיון ידי על מעורבת, הנשלטת בעיר שלהם, אולם

מנעה אשר היזמים של קבלה ועדת ידי על וזאת מוגבלת אביב בגני דירה לשכור או לקנות

עירוני במרחב קבלה ועדת של מקומה מה היא הנשאלת לשכונה. השאלה מיעוטים בני כניסת

החופשי השוק של תרומתו שזוהי ? נראה הפרטי ההון של הכלכליים האינטרסים מועצמים שבו

לשחקנים המדינה שהעניקה הכלכליות להטבות הלאומיים, בתמורה האינטרסים לקידום

הלאומיות". אביב, ל"שומר גני את שהקימה החברה הפכה בעצם החופשי. כך בשוק

לשאיפה מקודם, מתורגמות הזכרתי אותם החדשים המהגרים של והאדנות העוינות תחושות

של צפופה טבעת הקבלנית, בתוך החברה בידי זו, המתממשת טהור. שאיפה עירוני למרחב

מאליה מובנת עולם כתפיסת המהגרים ציבור אל חוקיים, מחלחלת בלתי ערביים מבנים

של הטריטוריאלית זהותם את ומעצבים הצירים שלושת נארגים ידיהם. כך על ומאומצת

האידיאולוגיה לסוכניי המהגרים ליצירת המדינה מטרת את המשרת בלוד, דבר המהגרים

לוד. של העירוני במרחב ולמימושה

2000 לוד. בשנת ערביי כלפי והתכנונית הקרקעית המערכת ביחס שיפור חל האחרונות בשנים

התגלו כאן גם הרכבת, אך שכונת מפוני למען הוקמה נחנכה. השכונה שלום נווה שכונת

יותר גבוה הדיור מאוד, צפיפות נמוכה הבתים של הבנייה שאיכות התברר כאשר כשלים

פארקים או מסחרי וחינוך, מרכז ציבור, בריאות מוסדות הוקמו יהודיות, לא בשכונות מהנהוג

ותרבותם. התושבים של החיים להרגלי תאם לא והתכנון שהובטח כמו בשטחה

הבנייה את להסדיר נועדה פרדס-שניר, אשר לשכונת מתאר תכנית לקום החלה1999ב-

הכביש בהסדרת הצורך התוכנית, התעורר השלמת בשכונה. במסגרת התשתיות את ולשקם

הסמוך. תושבי צבי ניר המושב אדמות על לעבור יועד שהכביש הייתה ובהרחבתו. הבעיה

בטון חומת בהקמת להסכמתם התניה תוך לתוכנית התנגדות להביע מנת על זאת ניצלו המושב

ותבנה הערבית לשכונה המושב בין תחצוץ אשר קילומטר1.5 של ובאורך מטרים4 בגובה

הם אקוסטי" ובנוסף ב"קיר המושב, מדובר תושבי לוד. לטענת ועיריית השיכון משרד במימון

ולכן הדירות במחירי לירידה הגורמים עדרים של ופלישה לבתיהם, השחתות מפריצות סובלים

מרכז ובנייה, מחוז לתכנון מחוזית הוועדה של ההתנגדויות עליהם. ועדת יגן אשר קיר דרוש

מטענות עולות בעיות לדרך. מספר יצאה הקיר ובניית המושב תושבי התנגדות את קיבלה

דלה החוצץ בכביש הרכב כלי תנועת שכן מוצדקת אינה אקוסטי קיר צבי: דרישת ניר תושבי

פרדס-שניר בתי הם בסביבה. שנית, אלה אחרים חזותיים או סביבתיים מטרדים ואין ביותר

13

ליד שיוקם הראוי אקוסטית, מין במחיצה צורך יש אם המושב, לכן בתי ולא לכביש שצמודים

יעיל פתרון הינו הקיר אם המושב. שלישית, ספק תושבי דרשו אותו במיקום ולא השכונה

"קיר במונח שהשימוש חשד ישנו כן קילומטר(. כמו1.5) חלקי היותו בשל למושב לחדירות

אקוסטי בקיר מדובר שלא טען אשר לוד העיר מהנדס של דבריו בשל פיקטיבי אקוסטי" הנו

Ibrahim) שניר ופרדס צבי ניר בין להפריד מטר, שתפקידה ארבעה בגובה בטון בחומת אלא

על השוויון עיקרון את מפרה אשר תוכנית עם פעולה משתפות התכנון שמוסדות (. נראה2005

שתי בין עין וקשר פיסי מגע ולמנוע הפלסטיני המיעוט לבין היהודי הרוב בין להפריד מנת

הפלסטינים. מפני היהודים ל"הגן" על האוכלוסיות, כדי

השכונה תושבי עתירות ( בשל1 תמונה )ראה בנוי ממנה שליש רק אך החלה החומה בניית

ש"במקום" הכינו התכנונית הדעת החומה. מחוות הקמת "במקום", לביטול ארגון בעזרת

על הגדר. ההחלטה הקמת על בהחלטה תכנוניים פגמים נפלו כי עולה 24/475גז/ לתכנית

הקמת על בהחלטה הקמתו יצדיק אשר סביר תכנוני נימוק כל מספקת אינה החומה הקמת

אחרת. אוכלוסייה מצרכי המושב( והתעלמות )תושבי אחת אוכלוסיה לצרכי מענה החומה, היה

ובזכותם בנגישותם קשות ותכרסם שכונת-שניר תושבי של החיים באיכות תפגע כן, הגדר כמו

גיאוגרפית, הפרדה לגטו, תייצר השכונה את תהפוך פתוח. החומה ומרחב תנועה לחופש

של מסר המעביר מעליב אקט הינה החומה הקמת וכלכלית. עצם חברתית אתנית, גזעית

ונוף. המתכננים רוח משבי יחסום אשר חמור אסטטי מפגע תהווה הדרה. לבסוף, החומה

מסוכן חברתי תהליך על מצביע הסמוי התכנוני הבא: "המניע במשפט הדעת חוות את מסיימים

בערים כך על שהצבענו אוכלוסיות. כפי בין פיסית הפרדה – לדורות בכייה להיות שעשוי

החמירה שאף אלא הקונפליקט את פתרה שלא רק לא חומות בלפסט, בניית אחרות, כגון

25"במקום" ב- מאתר נדלתה הדעת הקונפליקט" )חוות מוקד את מוחשי באופן וסימנה אותו

(.2010 יוני

מתעצמת, המיעוט הסגרגציה התכנוני, תופעת הממסד ידי על המאושרות החומות באמצעות

סוציו-אקונומית בעמדה נשאר ובכך הדומיננטית מהאוכלוסייה יותר עוד מתרחק הפלסטיני

חומות הקמת הפלסטיני שלה. מהצד ההגמוניה על מאיים ולא חלש אותו המשאירה נחותה

הממסד בקרב המושרשת 7וגטואיזציה גזעית הפרדה של למנטאליות כביטוי נתפס וגדרות

הפלסטיני. המיעוט עם ליחסיו הנוגע בכל היהודי והרוב

הערבית העיר הריסת של דומה תהליך יתואר יפו, בה של במקרה אגע הבא בוחן במקרה

המערכת באישור נדל"ן מיזמי על דגש עם הפעם אך בלוד שתיארתי כפי המרחב וייהוד

התכנונית.

Merriam-Webster's Online Dictionaryתרבותית. או פיסית הראשי מהזרם נדחקות מיעוט קבוצות בו תהליך 7

14

מקרה בוחן ב' – יפו3.2

ההיסטורי התהליך להבנת והמפתח המכונן האירוע היא1948 תבוסת ביפו בלוד, גם כמו

בערים האורבניזציה תהליך את גדעו והשלכותיה שנה. המלחמה60 מזה יפו את הפוקד

מנת על הגדול ברובה נמחקה בהדרגה. העיר להעלם הערבית יפו על וגזרו הפלסטיניות

של יסודי מוגדרות: שינוי ופוליטיות אסטרטגיות מטרות בעלת מרחבית למדיניות דרך לפנות

מתושבי95%"היעלמות" בעקבות העיור תהליך יפו. עצירת של המרחביים-תרבותיים מאפייניו

– הולמת חינוך מערכת והיעדר חברתית והנהגה אינטלקטואלית אליטה ללא העיר, היוותרותה

(. 2008מונטרסקו, ) קשות חברתיות בעיות יצרו

עיקריות: הראשונה, ממלחמת תקופות3ל- ביפו המרחבית המדיניות את לחלק ניתן

מכן ולאחר נפקדים לנכסי האפוטרופוס בידי הבנייה מהגרים, ריכוז - עיר1960 עד העצמאות

מהקמת והשלישית פינוי-בינוי ותוכניות שיטתית , הזנחה1985 עד1960מ- ציבורי, השנייה דיור

העירייה. בתמיכת פרטית , יזמות8ג'נטרפיקציה ימינו- תהליכי ועד1985יפו" ב- "צוות

14ב- הערבית" ביפו האוכלוסייה "נציגי של הכניעה הסכם עם מתחילה הראשונה התקופה

תושבי היו בלבד. חלקם3,647 יפו, נותרו של הערבים תושביה אלף70 . מתוך1948 למאי

"עג'מי" לצורכי בשכונת רוכזו אשר האזור מן פליטים ובחלקם כיבושה לאחר שנותרו העיר

יהודים, תהליך מהגרים אלפי בעשרות העיר יישוב של תהליך החל הכיבוש לאחר בטחון. מיד

המרוקנת בעיר חדשים חיים להפיך הוטל החדשים המהגרים כן. על גם בלוד ראינו אותו

מההיסטוריה הלקוחים לשמות מכן ולאחר במספרים הרחובות שמות הומרו והחרבה. במקביל

אכן החדשים אביב. המהגרים תל עיריית של השיפוט לשטח יפו סופחה1950וב- היהודית

הייתה יהודית מהגרים לעיר שהפכה חיוניותה. העיר על אורבאנית, לשמור הצליחו, מבחינה

המידות בתי את בצפיפות יחד חלקה והערבית היהודית ומיושבת. האוכלוסייה שוקקת

נוצרה החומרית המצוקה ומתוך הערבית יפו של הגבוה המעמד של והנטושים המפוארים

בשנות ביפו האורבאני המרחב הבניית את שריכז העיקרי הקבוצות. המוסד שתי בין אחווה

בנכסים השימוש ואת הקרקע חלוקת את , שקבע9נפקדים לנכסי האפוטרופוס היה החמישים

.1965ב- ישראל מקרקעי המנהל הקמת עד

עם מדורדרים לאזורים הבינוני המעמד של בכניסה המלווה מחדש ובנייה התחדשות של תהליך הינה ג'נטריפיקציה 8. Hamnet 2003 הנמוך. ראו למעמד לרוב, המשוייכים ותיקים דיירים העיר, ומחליפים במרכז נמוך סטטוס

הארץ, בכל נפקדים לנכסי האפוטרופוס שברשות והחנויות הדירות כל של25%האפוטרופוס. כ- של כ"עירו נודעה יפו 9.2003 מונטרסקו ביפו. ראו היו

15

והריסה, שיוזמיה הזנחה, פינוי מדיניות ביפו הונהגה השמונים שנות אמצע ועד השישים משנות

הממונים ישראל מקרקע ומנהל העירייה, עמידר, חלמיש כגון ציבוריים מוסדות היו ומבצעיה

יהודים תושבים של היקף רחבת לעזיבה הביאה השיטתית ביפו. ההזנחה הנדל"ן רוב ניהול על

חופיה שלאורך ההיסטוריות השכונות הפיכת עבורם. מטרת שהוקמו החדשים לשיכונים שעברו

להוביל חלקן, הינה הרס ( ואף"Slums") עוני )עג'מי, מנשייה, ג'בליה( למשכנות יפו של

חדשה ובניה והתשתיות המבנים של מוחלטת והריסה שמשמעותן- פינוי פינוי-בינוי לתוכניות

רק וג'בליה עג'מי ובמנשייה. בשכונות העתיקה בעיר במלואו הושג זה "מודרנית" תחתם. יעד

אישור שאחרי העשורים לעזוב. במהלך הפלסטינית האוכלוסייה סירוב בשל חלקי באופן

לא השמונים לשנות ואולם, עד מבנים מאות ונהרסו אנשים מאות ההריסה, פונו תוכניות

כניסה תאפשר אשר חדשה לבנייה מספק מרחב לייצר התכנון את המיישמים הגופים הצליחו

הקרקע את הכינה זו (, מדיניות2003) ופביאן מונטרסקו חדשה. לטענת יהודית אוכלוסייה של

ארחיב. (, עליה151)עמ' הבאה התקופה את המאפיין הג'נטריפיקציה לתהליך

של ההנדסה מינהל העיר, החל והתנוונות תכנוני קיפאון של שנים , לאחר80ה- שנות באמצע

כוח כבעלת יפו את ראה יפו" אשר תכנון "צוות יפו. הוקם לשיקום תוכניות בפיתוח אביב-יפו תל

הפרטי השוק את לעודד שנועד ניאו-ליברלי תכנוני מהלך חדשה, הוביל לאוכלוסייה משיכה

אוכלוסיה של השתקעות היה העירוני המרחב הפרטת המוזנחת. חזון ביפו ולהשקיעו הון לגייס

החלשה. האוכלוסייה חשבון על ביפו מיסים חזקה, משלמת

,Hamnett) בעולם אחרים ג'נטריפיקציה מתהליכי שנה ביפו, לא הג'טנריפיקציה תהליך

בורגנית-בוהמיינית קבוצה השמונים בשנות מכן ואמנים, לאחר בוהמה אנשי (, התיישבות2003

מוזנחים בניינים המירו הנדל"ן ובינלאומיים. יזמי מקומיים נדל"ן יזמי השלישי, כניסת ובשלב

(Gated Communities) סגורים מתחמים היוצרים יוקרתיים לפרויקטים אטרקטיביים באזורים

להיבדל הרוצה עשירה אוכלוסייה ומושכים העירוני במרקם משתלבים לא אשר ומאובטחים

10אנדרומדה" "גבעת מתחם הוא כזה לפרויקט מפורסמת . דוגמההענייה המקומית מהקהילה

אנדרומדה מתחם של וההתכנסות עג'מי. ההסתגרות לשכונת העתיקה העיר בין הממוקם

ערבים, מצד הסביבה, שברובם תושבי את הפרויקט מן מדירות דו-כיווני: הן באופן פועלות

(. 2003ופביאן, מונטרסקו) מסביבתם המתחם דיירי את מנתקות אחד, והן

של הניאו-ליברלית בפרקטיקה ולתמוך לעודד ממשיכות והעירייה התכנון רשויות בעוד

העיר, חברתית, עם תטיב לטענתם אשר הגבוה למעמד פרויקטים והקמת הג'נטריפיקציה

בעיר הדמוגרפי המאזן שינוי שמטרתה בתוכנית שמדובר טוענים וסביבתית, הפלסטינים כלכלית

זכויות שחאדה, פעיל אבו חשבונם. לפי על וחזקה חדשה יהודית אוכלוסייה הכנסת ידי על

יחידות270 של יוקרתי מגורים פרויקט הינה אנדרומדה גבעת 10 היוונית-אורתודוקסית הכנסייה של ההקדש בשטח דיור ביפו. אביב-יפו תל עיריית שקידמה הפרטיים המיזמים אחד יפו. היא נמל אל הצופה

16

עם לעשות מה שאין היא העירייה של (, המדיניות2008מ- )ראיון ביפו הפלסטיני המיעוט

מבחוץ חזקה אוכלוסייה של יבוא הוא היחיד והפתרון אותה להעצים מחשבה האוכלוסייה, אין

בכניסת מעוניינת העירייה נוסתה. לטענתו היא בו בעולם מקום בכל נכשלה אשר מידניות וזוהי

אחרת מגורים אלטרנטיבת ללכת, אין לאן אין לערבים הארנונה, אך בשביל לעג'מי עשירים

ערבים. אבו הם בעיר מהעניים90%מ- למעלה בעיקרו, כי לאומי עניין יש בעיר. לעירייה

והקמת פרדס-דקה שכונת כל קניית הציע אשר שרון פלאטו לתוכנית דוגמה נותן שחאדה

בפרויקט, דירה לרכוש יכולתם אי סעיף יכלול ההסכם למשפחות. אך פיצוי עם יוקרה דירות

שימוש של זאת והעירייה. תופעה התכנונית המערכת בתמיכת בלבד ליהודים שכונה כלומר

החופשי, מוכר השוק הינו שכביכול מה על להשפיע מנת על בנכסיו והקרקעי התכנוני הממסד

ושליטה דמוגרפי שינוי של לאומיים אינטרסים משרתים אביב" בלוד. היזמים "גני ממקרה לנו

המעורבת. העיר של במרחב יותר גדולה יהודית

הבעיה רוב ביפו, כאשר בתים והריסות בפינוי ממשיכה הממשלתית עמידר חברת במקביל

)התקופה שנה30 במשך ערבי, אשר רוב בעלת היחידה (, השכונה5 )איור בעג'מי מתרכזת

לתושביה מציעה לא העירייה וכעת תכנונית מבחינה מוקפאת בינוי( הייתה פינוי של השנייה

אשר יפו ערביי בקרב הדיור מצוקת את פותרת לא ובמקביל הריסה ללא המצב את לתקן

שנעשתה אלטרנטיבי. בהשוואה מגורים פתרון וחסרי היהודי במטרופולין במובלעת נמצאים

הערבית עג'מי שכונת יפו, בין ערביי של הדיור מצוקת על2009מ- "במקום" בדו"ח ידי על

ושטחים "פלישה" לדירות וחוו מהזנחה סבלו היהודיות, שלושתן עמל וגבעת שלם כפר לשכונות

או לפיצויים זכו עמל וגבעת שלם מכפר בעג'מי, המפונים כמו לא היתר. אך ללא ובנו פנויים

והמנהל. העירייה עם ומתן משא לאחר חלופי דיור

איור )ראה עג'מי ערבי" בשכונת "גטו מעיין ונוצר יפו על גם פסח לא הסגרגציה שתהליך לאחר

תל ועיריית התכנון רשויות נדל"ן, בחסות יזמי ידי על המיוצגים השוק כוחות ( וסביבתה. כניסת6

.בעיר הפלסטינית הקהילה קיום המשך על עג'מי, מאיימת לשכונת אביב-יפו

סיכום

המרחביים המאפיינים לבין והתכנוניות הקרקעיות המערכות בין הקשר את זו בעבודה בחנתי

)מעורב(. לאומי דו עירוני מרחב על דגש ישראל, עם אזרחי הפלסטיני המיעוט קבוצת של

את הבאתי ואף למיעוטים ויחסו ישראל מדינת של האתנוקרטי המשטר אופי על עמדתי

של המרכזי . החלק המרחבי-קרקעי במישור התנהלות לאותה קעדאן" כדוגמה "משפט

17

המרחביים המאפיינים על עמדתי בהן בישראל מעורבות ערים של בוחן מקרי שני כלל העבודה

השנים. לאורך כלפיה הממסד ומדיניות הפלסטינית ההאוכלוסיי של

על והתכנון המקרקעין רשויות מצד מפלה ליחס בנוגע טענתי את לאשרר להערכתי, הצלחתי

בתים, ריכוז על השתלטות שכללו העצמאות למלחמת נלוו אשר םהאירועי סקירת ידי

המדינה כסוכני חדשים מהגרים צבאי, הכנסת משטר תחת מיועדות בשכונות וגטואיזציה

הצגת ידי על כיום אותנו מלווים אשר םהמפואר. והאירועי העבר בעלת הערבית העיר והריסת

הבוחן מקרי בשני יזיהית אותה ביפו. הבעיה עג'מי ושכונת בלוד פרדס-שניר של המקרים

דיור פתרונות היעדר היא הפלסטינית ההאוכלוסיי בפני העומדת ביותר ולטעמי, הקשה

מתאימות תוכניות לייצר המקרקעין ומערכת התכנונית המערכת רצון אי זאת, בשל לאוכלוסיה

לעין, של ברורה לאידיאולוגיה הממסד של היד אוזלת את קישרתי קרקעות. בעבודה ולהקצות

הצפוף המדינה", מהמרחב ל"אויב המיעוט, הנחשב דחיקת ידי על אתונקרטיות ערים יצירת

מתוכנית כחלק הדומיננטית הקבוצה ולבין בינה מלאה הפרדה ליצור מנת העיר, על של

היו: שמניתי הפעולה ארצי. דרכי מידה בקנה גם המתרחשת הדמוגרפית" הלאומית "ההנדסה

פרויקטים והקמת פינוי וצווי בתים דירה, הריסת או קרקע לרכוש לא-יהודים של יכולת אי

לשעבר המועצות מברית החדשים העולים כגון מוגדרות יעד לאוכלוסיות הערבי במרחב

בחיי מעוניינות אינן אשר אוכלוסיות יפו. שתי של במקרה הגבוה המעמד ואנשי לוד של במקרה

סוציו-אקונומיות. או לאומניות מסיבות שבסביבתם הערבית ההאוכלוסיי עם קהילתיים שיתוף

הדומה מכוונת וסגרגציה ערבי למרחב כניסה מהעיר. תהליך החוצה אותה דוחקות ולמעשה

הזכרתי קציר, אותם היישוב וב"משולש", בתוכם בגליל הקהילתיים והיישובים המצפים להקמת

.2 בפרק

את חולקות אשר מעורבבות אוכלוסיות של אורבאנית אוטופיה מעורבת" מתאר "עיר המושג

בתרבותם. אך השנייה את אחת ומפרות ושוויון בהרמוניה, שיתוף, סובלנות העירוני המרחב

איבה עם מפולגות ערים יצרו והאפליה הסגרגציה מכך. תהליכי רחוקה הישראלית המציאות

זאת. לנו להזכיר מנת על עכו בעיר שעברה שנה האלימים םבאירועי האוכלוסיות. דיי בין

)בלוד, חלקה שם נותרה עדיין הפלסטינית והאוכלוסייה נכשלו המעורבות הערים ייהוד תוכניות

ולהתחיל מוגמרת כעובדה אלה בערים קיומה את לקבל הממסד גבוה(. על בקצב גדל אף

היהודי. לרוב בינה האינטגרציה עידוד עם ביחד שלה סוציו-אקונומית והעצמה חיזוק בפעולות

הרכבת, תוכנית שכונת למפוני החדשה השכונה קעדאן", הקמת ב"משפט שהתקבל הדין פסק

מחשבתי שינוי על מראים אלה עג'מי- כל שכונת ושיקום פרדס-שניר לשכונות המתאר

עמדתי חלקן שעל בהן הרבים הכשלים אף והמקרקעין. ועל המשפט, התכנון במערכות

היהודית החברה עם ביחד שהמדינה מאמין שונים, אני גורמים של וההתנגדויות זאת בעבודה

18

ויציבה, בעלת חזקה דמוקרטית יהודית מדינה על לשמור מנת שעל להבנה הגיעו בישראל

על שווים. יש בין כשווה הישראלית בחברה המיעוט את ולהכיל לקבל מוסרית, יש חברה

האחרונות, בשנים שהחל והתכנונית הקרקעית במדיניות השינוי בתהליך לדון עתידיות עבודות

בקנה בשטח בפועל צורה מקבל הנוכחי התהליך החשיבה, כיצד לשינוי המקורות את לברר

העתידיות. המרחביות והשפעותיו המעורבות ובערים הלאומי מידה

מקורות

ספרות מקצועית

ערים בתוך ליהודים ערבים בין הפרדה וגדרות החומות: חומות (. מאחורי2005איברהים, ט. ) 2ב- נדלה.האדם לזכויות הערבית האגודהאלקטרונית[. ]גרסה בישראל מעורבות ושכונות

מ:2010 יוני [www.arabhra.org]

הערבים את תופס במרחב כאן שמתכנן מי (. "כל2008אע'באריה, ע., וברונשטיין, א. ).57-69, 2 ,סדקשחאדה. אבו סאמי את הנוף" מראיינים את שמטריד כמשהו

19

.35-7, 3, ובקורת תיאוריה. בישראל הפלסטיני המיעוט שאלת (. על1993בשארה, ע. )

.בישראל הערבי-פלסטיני המיעוט בקרב אידיאולוגים וזרמים (. מפלגות2001גאנם, א. ).89-114, 1, וחברה מדינה

של אתנוקרטיים:הפוליטיקה משטרים של (. תיאוריה2005גאנם, א., ויפתחאל, א. ).761-788, 4 ,וחברה מדינהאתנו-לאומית. התפשטות

הדיירות עידן ביפו: סוף הפלסטינית הקהילה בקרב הדיור (. מצוקת2009ולרשטיין, ס. ) .תכנון זכויות למען במקום-מתכנניםאלקטרונית[. הפיתוח. ]גרסה רשות בנכסי המוגנת

מ:2010 ליולי7ב- נדלה [http://www.bimkom.org]

מהגרים בקרב ומרחב טריטוריאלית: לאומיות זהות גיבוש (. על2004יעקבי, ח., וצפדיה, א. ).45-71, 24, ובקורת תיאוריהבלוד.

תיאוריההישראלי. המקרקעין ואדמה: משטר עוצמה (.על2000יפתחאל, א., וקדר, א. ).67-100, 16 ,ובקורת

ביפו. מרחבית זהות: פוליטיקה מחפשת קהילה, קהילה ללא (. זהות2008מונטרסקו, ד. ) מ: 2010 יוני17ב- . נדלה46, מגמותאלקטרונית[. ]גרסה

http://ceu.academia.edu/DanielMonterescu/Papers/91011/Identity-without-Community ] --Community-in-Search-of-Identity--Spatial-Politics-in-Jaffa”-Megamot--

Issue-No--46---[Hebrew ---

אלקטרונית[ חברתי-תכנוני. ]גרסה ביפו: דו"ח הפלסטינית (. הקהילה2007מונטרסקו, ד. )] ב: 2010 יולי5ב- נדלהמעורבות. ערים שת"יל- פרויקט

http://www.shatil.org.il/services/publications/1205227129]

גבעת בפרויקט וגלובליזציה הזהב": ג'נטריפיקציה (. "כלוב2003מונטרסקו, ד., ופביאן, ר. ).141-175, 23 ,ובקורת תיאוריהאנדרומדה, יפו.

תל-אביב. אביב: אוניברסיטת . תלישראלי להיות(. 2005 פלד, י. , ושפיר, ג. )תשס"ה

מדינה. בישראל האתנו-לאומי והמרחב הישראלי החולשה: המשפט מחוזות(.2004) קדר, א. 4, וחברה

845-883.

בעיצוב הציבורי השיכון האישי: תפקיד והבית הלאומי (, הבית2000קלוש, ר., לו-יון, י. )153-180, 16, וביקורת תיאוריההמרחב,

Hamnett, C., (2003). Gentrification and the middle-class remaking of Inner London 1961-2001. Urban Studies, 12, 2401-2426.

McGarry, J., (1998). Demographic Engineering: The state Directed Movement of Ethnic Groups as a Technique of Conflict Regulation.Ethnic and Racial Studies, 21, 613-638.

20

Yaacobi. H., & Yiftachel, O. (2003). Urban ethnocracy: ethnicization and the production of space in an Israeli `mixed city. Environment and Planning D: Society and Space, 21, 673-693.

Yaacobi, Haim (2003) Urban Ethnocracy: The Building of a Town and theConstruction of Identity: The Case of Lod. PhD dissertation, Ben-Gurion University, 1-19.

יומיתעיתונות

. הארץאלקטרונית[. האתני. ]גרסה ההיגיון נובמבר(. בשם21, 2002זנדברג, ז. ).2010 יולי5ב- נדלה

]http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=232986]

.הארץאלקטרונית[. אקוסטי. ]גרסה קיר רק לא זה(. מארס7, 2007יעקובי, ח. ) .2010 יולי5ב- נדלה

]http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/834291.html]

.הארץאלקטרונית[. ? ]גרסה מדינה בשביל פינית אתה ינואר(. מה26, 2007זוהר, א. ).2010 יולי12ב- נדלה

[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/817345.html]

נספחים

21

טבלאות

1944-2000 לוד בעיר דמוגרפיים : שינויים1 טבלה

אוכלוסייהיהודית

אוכלוסייהפלסטינית

שנה

0 16,780( 100%) 19440 1030( 100%) )אחרי1948

המלחמה(11,000( 91%) 1100( 9%) 1950

17,600( 92.7%)

1,400( 7.3%) 1961

27,600( 90.2%)

3,000( 9.8%) 1972

32,900( 79%) 8'700( 21%) 1989

41,600( 79.6%)

10,700( 20.4%) 1995

53,597( 78.6%)

14,593( 21.4%) 2000

11, עמ' 2003יעקובי, מתוך

בלוד סטיסטיים באזורים אוכלוסייה :הרכב2 טבלה

אזור סטטיסטי

אוכלוסייה% פלסטינית

אוכלוסייה% יהודית

העתיקה העיר)צפון(

1188.911.1

העתיקה העיר)מזרח(

1346.8 53.2

1432.867.2רמת-אשכול רמט שכונת

והרכבת4250.6 49.4

447822שניר פרדס12, עמ' 2003יעקובי, מתוך

22

איורים

1961ב- הפלסטינית האוכלוסיה : תפוצת1 איור

844, עמ' Falah, 1996 מתוך

1972ב- הפלסטינית האוכלוסיה : תפוצת2 איור

23

844, עמ' Falah, 1996 מתוך

1983ב- הפלסטינית האוכלוסיה : תפוצת3 איור

845, עמ' Falah , 1996מתוך

השנים לפי אתנית מעורבים באזורים : שינויים4 איור

845, עמ' Falah , 1996מתוך

24

יפו במערב הפינוי צווי : מיפוי5 איור

5 עמ' 2009ולרשטיין-"במקום"

1983ב- ביפו הפלסטינית האוכלוסיה : תפוצת6 איור

25

842, עמ' Falah , 1996מתוך

תמונות

בפרדס-שניר הפרדה : החומת1 תמונה

מ-2010 יולי12 "מחסום" נדלה אתר מתוך http://212.179.113.235/mahsom/index.php

80ה- בשנות עג'מי בשכונת : הרס2 תמונה

26

2010 יולי5 נדלה2007מונטרסקו, מתוך http://www.shatil.org.il/services/publications/1205227129מ-

27