הפרעת דכאון וחרדה בקרב ילדים חולי סרטן

Post on 05-Jan-2016

62 views 2 download

description

הפרעת דכאון וחרדה בקרב ילדים חולי סרטן. המערך ההמטו-אונקולוגי מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל 2004. מלי רובינשטיין אחות מדריכה קלינית. הפרעת דכאון וחרדה בקרב ילדים חולי סרטן. "אם אני הייתי במקומו גם אני הייתי בדכאון". הפרעת דכאון וחרדה בקרב ילדים חולי סרטן. מכלול תסמינים המתבטאים בדכאון:. - PowerPoint PPT Presentation

Transcript of הפרעת דכאון וחרדה בקרב ילדים חולי סרטן

המערך ההמטו-אונקולוגימרכז שניידר לרפואת ילדים

בישראל2004

המערך ההמטו-אונקולוגימרכז שניידר לרפואת ילדים

בישראל2004

מלי רובינשטייןאחות מדריכה קלינית

מלי רובינשטייןאחות מדריכה קלינית

"אם אני הייתי במקומו גם אני הייתי בדכאון"

"אם אני הייתי במקומו גם אני הייתי בדכאון"

מכלול תסמינים המתבטאים בדכאון:מכלול תסמינים המתבטאים בדכאון:

- מצב רוח עצוב או אפקט עצוב- חוסר אנרגיה

- חוסר הנאה מדברים- נטיות אובדניות

- הרגשת חוסר ערך או אשמה- בעיות בריכוז

- מצב רוח עצוב או אפקט עצוב- חוסר אנרגיה

- חוסר הנאה מדברים- נטיות אובדניות

- הרגשת חוסר ערך או אשמה- בעיות בריכוז

תסמינים גופניים כוללים:תסמינים גופניים כוללים:

- אובדן תאבון וירידה במשקל- הפרעות בשנה

- איטיות פסיכומוטורית- כאבי ראש

- עצירות- ירידה בחשק המיני

- שינוים בוקר-ערב ותסמינים

- אובדן תאבון וירידה במשקל- הפרעות בשנה

- איטיות פסיכומוטורית- כאבי ראש

- עצירות- ירידה בחשק המיני

- שינוים בוקר-ערב ותסמינים

משך הסימפטומים – מעל שבועייםמשך הסימפטומים – מעל שבועיים

שיעור הפרעות דיכאון:שיעור הפרעות דיכאון:

- שיעור הפרעות הדיכאון המג'ורי בקרב ילדי

באוכלוסיה הכללית.0.3% הגן מוערך בכ-

סובלים 2%- מקרב ילדי גיל בית הספר כ-

מהפרעת דיכאון מג'ורי

- שיעור הפרעות הדיכאון המג'ורי בקרב ילדי

באוכלוסיה הכללית.0.3% הגן מוערך בכ-

סובלים 2%- מקרב ילדי גיל בית הספר כ-

מהפרעת דיכאון מג'ורי

חרדה:חרדה:

הפרעות החרדה הן ההפרעות הפסיכאטריות השכיחות ביותר בילדות והן

מהילדים 10%-8%מופיעות בקרב והמתבגרים.

הפרעות החרדה הן ההפרעות הפסיכאטריות השכיחות ביותר בילדות והן

מהילדים 10%-8%מופיעות בקרב והמתבגרים.

הפרעות חרדה יכולות להתבטא בתחומי שונים:

הפרעות חרדה יכולות להתבטא בתחומי שונים:

בריאות.-

- שלא יעמדו בציפיות של עצמם או של אחרים.

- האם התנהגו "בסדר".

בריאות.-

- שלא יעמדו בציפיות של עצמם או של אחרים.

- האם התנהגו "בסדר".

הסימנים הנלווים לחרדה הם:הסימנים הנלווים לחרדה הם:

קושי להירדם.-- רגזנות.

- מתח שרירים.- כאבי בטן.

- כאבי ראש.- בחילה.

- מתעייפים בקלות.

קושי להירדם.-- רגזנות.

- מתח שרירים.- כאבי בטן.

- כאבי ראש.- בחילה.

- מתעייפים בקלות.

שיעור הילדים חולי הסרטן הסובלים מדכאון

25%או חרדה הוא עד

שיעור הילדים חולי הסרטן הסובלים מדכאון

25%או חרדה הוא עד

מחקרים מראים כי אצל ילד הסובל מדכאון, ההיענות לטיפול תהיה פחותה.

מחקרים במבוגרים הראו כי שיעור ההישרדות של חולי סרטן הסובלים

מדכאון פחותים מאלו שאינם סובלים מדכאון.

מחקרים מראים כי אצל ילד הסובל מדכאון, ההיענות לטיפול תהיה פחותה.

מחקרים במבוגרים הראו כי שיעור ההישרדות של חולי סרטן הסובלים

מדכאון פחותים מאלו שאינם סובלים מדכאון.

הפרעות פסיכאטריות השכיחות בילדים חולי סרטן:

הפרעות פסיכאטריות השכיחות בילדים חולי סרטן:

דיכאון מג'ורי-- הפרעות חרדה כלליות

- חרדת פרידה -PTST

- AMTICIPOTOMY VOMITING ציפייה לבחילות

- הפרעת התנהגות מתנגדת

דיכאון מג'ורי-- הפרעות חרדה כלליות

- חרדת פרידה -PTST

- AMTICIPOTOMY VOMITING ציפייה לבחילות

- הפרעת התנהגות מתנגדת

הקושי באבחון הבעיות הנפשיות בילדים חולי סרטן:

הקושי באבחון הבעיות הנפשיות בילדים חולי סרטן:

חפיפה בין תסמינים-- הקשר בין התסמינים גופניים

לממצאים פסיכולוגים- גורמים שאינם נפשיים בלבד כגון

ציטוקינים

חפיפה בין תסמינים-- הקשר בין התסמינים גופניים

לממצאים פסיכולוגים- גורמים שאינם נפשיים בלבד כגון

ציטוקינים

המניע למחקר:המניע למחקר:

מעט מאוד מחקרים נעשו בנושא של דיכאון וחרדה בילדים ומתבגרים חולי

סרטן. בארץ נושא זה לא נחקר כלל.

למרות השיעור הגבוה של הדכאון בילדים חולי הסרטן, לא נעשו בעולם מחקרים

בדבר היעילות ובטיחות של טיפול תרופתי בילדים אלו.

מעט מאוד מחקרים נעשו בנושא של דיכאון וחרדה בילדים ומתבגרים חולי

סרטן. בארץ נושא זה לא נחקר כלל.

למרות השיעור הגבוה של הדכאון בילדים חולי הסרטן, לא נעשו בעולם מחקרים

בדבר היעילות ובטיחות של טיפול תרופתי בילדים אלו.

מטרת המחקר:מטרת המחקר:

- לאתר ילדים ומתבגרים החולים בסרטן וסובלים מהפרעת דיכאון או חרדה.

- לבדוק בטיחות ויעילות של טיפול תרופתי

בקרב אלו הסובלים FAVOXILב- מהפרעת

דיכאון או חרדה.

- לאתר ילדים ומתבגרים החולים בסרטן וסובלים מהפרעת דיכאון או חרדה.

- לבדוק בטיחות ויעילות של טיפול תרופתי

בקרב אלו הסובלים FAVOXILב- מהפרעת

דיכאון או חרדה.

כלי הערכה לסקר דיכאון וחרדה:כלי הערכה לסקר דיכאון וחרדה:

שימוש בשאלונים מוכרים ומדידים.שימוש בשאלונים מוכרים ומדידים.

1 .CDI/BDA .2SCERDE

.3SDQ

1 .CDI/BDA2. SCERDE

3. SDQ

תהליך האבחון:תהליך האבחון:

- בדיקת סקר ע"י שאלונים- בדיקה פסיכיאטרית

- בדיקת סקר ע"י שאלונים- בדיקה פסיכיאטרית

אופציות טיפוליות:אופציות טיפוליות:

שיחה טיפולית ומעקב ע"י הפסיכאטר שיחות מעקב עם עובדת סוציאלית טיפול באומנותביופידבק -טיפול תרופתי בFAVOXILטיפול משולבטיפול בשיאצו

שיחה טיפולית ומעקב ע"י הפסיכאטר שיחות מעקב עם עובדת סוציאלית טיפול באומנותביופידבק -טיפול תרופתי בFAVOXILטיפול משולבטיפול בשיאצו

הסימפטומים שקיבלו ממוצע גבוה בשאלוני דיכאון:

הסימפטומים שקיבלו ממוצע גבוה בשאלוני דיכאון:

פחד מכאבים-- חוסר תיאבון

- עייפות מרובה- הפרעות בשינה

- קושי בקבלת החלטות

פחד מכאבים-- חוסר תיאבון

- עייפות מרובה- הפרעות בשינה

- קושי בקבלת החלטות

תיאור מקרה:תיאור מקרה:

17.5- נער בן - אבחנה לימפומה

- בסקרינינג: עצבות, חוסר הנאה, בוכה יותר מבעבר, מתרגז בקלות, סובל מהפרעות בשינה,

מתעייף בקלות, פחות מתעניין במין, מחשבות אובדניות, מחשבות על "להרוג

את עצמי"

17.5- נער בן - אבחנה לימפומה

- בסקרינינג: עצבות, חוסר הנאה, בוכה יותר מבעבר, מתרגז בקלות, סובל מהפרעות בשינה,

מתעייף בקלות, פחות מתעניין במין, מחשבות אובדניות, מחשבות על "להרוג

ידוע שאחוז מקרי ההתאבדויות בקרב את עצמי"ילדים ומתבגרים וחולי סרטן הוא נמוך

מאוד

ידוע שאחוז מקרי ההתאבדויות בקרב ילדים ומתבגרים וחולי סרטן הוא נמוך

מאוד

מעקב במשך שלושה חודשים:מעקב במשך שלושה חודשים:

כעבור חודש מתחילת הטיפול ניכר שיפור משמעותי במצבו הנפשי.

כעבור חודשיים מתחילת הטיפול לדבריו "עכשיו יש לי יותר כוח להתמודד עם

המחלה והטיפולים".

כעבור חודש מתחילת הטיפול ניכר שיפור משמעותי במצבו הנפשי.

כעבור חודשיים מתחילת הטיפול לדבריו "עכשיו יש לי יותר כוח להתמודד עם

המחלה והטיפולים".

ציוני שאלוני דיכאון וחרדהציוני שאלוני דיכאון וחרדה

Iמעקב

IIמעקב

IIIמעקב

Iמעקב

IIמעקב

IIIמעקב

BDI

BDI

SCERDE

SCERDE

1111

22

22

2525

1212

66

סיכום / הערכהסיכום / הערכה

נראה שדיכאון וחרדה שכיח בקרב ילדים .30%ומתבגרים חולי סרטן בשיעור של כ-

קיימות בעיות מתודולוגיות קשות בהערכת תופעות אלו בקרב החולים. הסיבות לכך

הן:. קושי להבדיל בין סימנים גופנים של המחלה, 1

לתופעות לוואי וסימפטומים פסיכאטרים.. תנודתיות גדולה בעוצמת הסימפטומים.2. קושי להבדיל בין שיפור / התדרדרות במצב הגופני והמצב 3

הנפשי.. העדר כלי מדידה ספציפי לאוכלוסיה זו.4

נראה שדיכאון וחרדה שכיח בקרב ילדים .30%ומתבגרים חולי סרטן בשיעור של כ-

קיימות בעיות מתודולוגיות קשות בהערכת תופעות אלו בקרב החולים. הסיבות לכך

הן:. קושי להבדיל בין סימנים גופנים של המחלה, 1

לתופעות לוואי וסימפטומים פסיכאטרים.. תנודתיות גדולה בעוצמת הסימפטומים.2. קושי להבדיל בין שיפור / התדרדרות במצב הגופני והמצב 3

הנפשי.. העדר כלי מדידה ספציפי לאוכלוסיה זו.4

איתור וזיהוי הילדים הסובלים מדיכאון או חרדה מאפשר לאותה קבוצת ילדים לקבל

טיפול נאות.

לולא האבחון והטיפול, ילדים אלו לא היו מטופלים כלל.

איתור וזיהוי הילדים הסובלים מדיכאון או חרדה מאפשר לאותה קבוצת ילדים לקבל

טיפול נאות.

לולא האבחון והטיפול, ילדים אלו לא היו מטופלים כלל.

השלכות לטווח ארוך של אי טיפול בהיבטים פסיכיאטרים:

השלכות לטווח ארוך של אי טיפול בהיבטים פסיכיאטרים:

- חוסר היענות לטיפול רפואי וסעודי.- מהלך גרוע יותר של המחלה.

לדוגמא: נמצא קשר בין דיכאון לתפקוד כושל של מערכת מה שמפריע למהלך שוטף שלך הטיפולים.החיסון,

- סיכון מוגבר לחלות בדיכאון בהמשך החיים.

- חוסר היענות לטיפול רפואי וסעודי.- מהלך גרוע יותר של המחלה.

לדוגמא: נמצא קשר בין דיכאון לתפקוד כושל של מערכת מה שמפריע למהלך שוטף שלך הטיפולים.החיסון,

- סיכון מוגבר לחלות בדיכאון בהמשך החיים.

תפקיד הסיעודתפקיד הסיעוד

בעקבות שיתוף אחות בצוות המחקר, פיתח הצוות הסיעודי מודעות ועירנות.

ילדים אלו לא מגיבים טוב לטיפול שנעשה ע"י בעל מקצוע חיצוני. לכן רצוי שבתהליך

האבחון תשתתף אחות השייכת לצוות הטיפולי.

ילדים חולי סרטן נוטים להכחיש מצוקה נפשית.

בעקבות שיתוף אחות בצוות המחקר, פיתח הצוות הסיעודי מודעות ועירנות.

ילדים אלו לא מגיבים טוב לטיפול שנעשה ע"י בעל מקצוע חיצוני. לכן רצוי שבתהליך

האבחון תשתתף אחות השייכת לצוות הטיפולי.

ילדים חולי סרטן נוטים להכחיש מצוקה נפשית.

הוקם צוות היגוי המשותף למספר בתי חולים שמטרתו לפתח כלי אבחוני

פסיכוסוציאלי מקיף ומובנה.

בשיתוף צוות רב מקצועי הכולל פסיכיאטר, עובדים סוצייאלים וסיעוד.

הוקם צוות היגוי המשותף למספר בתי חולים שמטרתו לפתח כלי אבחוני

פסיכוסוציאלי מקיף ומובנה.

בשיתוף צוות רב מקצועי הכולל פסיכיאטר, עובדים סוצייאלים וסיעוד.