שחקים ומבנים גבוהים-אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי

6595786-2ז . ת–גל רינגל

2010-2011ע "תש' סמסטר א | תגית כלימור | קיימות כמנוע צמיחה- בין אקולוגיה לטכנולוגיה

2

The Eco-Skyscraper

: בגורדי שחקים ומבנים גבוהיםאקולוגיתאסתטיקה של אדריכלות

מבוא .1

:רקע תאורטי .2

אסתטיקה באדריכלות 1.2

מהי אסתטיקה 1.1.2

השיפוט האסתטי 2.1.2

אסתטיקה ואדריכלות אקולוגית 3.1.2

יסודות לשינוי סגנון אדריכלי 4.1.2

בנייה אקולוגית 2.2

קיימא- תכנון בר 1.2.2

תפיסת העולם של אדריכלות אקולוגית 2.2.2

ההתפתחות היסטורית של אדריכלות אקולוגית 3.2.2

יוזמות לשימור אנרגיה 4.2.2

בנייה לגובה 3.2

הגדרות : מהו גורד שחקים 1.3.2

התפתחות מורפולוגית של בנייה לגובה 2.3.2

ההשפעה הוויזואלית של גורדי שחקים בסביבה הבנויה 3.3.2

שחקים- זרמים עיצוביים בתכנון אקולוגי של גורדי .3

אקלימי- גורד השחקים הביו 1.3

גורד השחקים כחיקוי של תהליכי טבע 2.3

גורד השחקים כמערכת אקולוגית אורבאנית 3.3

אקולוגית- גורד השחקים כהמשך מורפולוגיה טכנולוגית 4.3

גורד השחקים העתידני 5.3

תיאוריה ופרקטיקה : אסתטיקה של גורדי שחקים ירוקים .4

:ניתוח מקרי בוחן .5

1.5 The Edit Tower- Singapore

2.5 BIDV Tower- Vietnam

3.5 ADIA Headquarters- Abu Dhabi

4.5 Eco-Bay Complex- Abu Dhabi

5.5 New York Times Headquarters- New York

6.5 CRP building- Indonesia

7.5 LO2P- Delhi recycling center- New Delhi

דיון ומסקנות .6

? כיצד ייראה גורד השחקים של העתיד 1.6

סיכום 2.6

רשימה ביבליוגרפית .7

רשימת תמונות .8

מבוא .1

קיימא על ביטוייה השונים ובפרט בבניין מסוג - בשנים האחרונות חלה התעניינות גוברת בבנייה אקולוגית וברת

אדריכלים . קיימא נטמע בהדרגה בתרבות העכשווית של ארכיטקטורה ובנייה- המונח תכנון בר. השחקים- גורד

חדירתם של סט כלים וחומרים . ערכית וחוקית לתכנון המתחשב במרכיבים סביבתיים, מחויבים יותר חוזית

מעלה , "בניין ירוק"כלפי חוץ את היותו של הבניין " המשדר"ואף רצון למראה , דרישה לחיסכון אנרגטי, חדשים

. המשקפת את הערכים האקולוגיים המוטמעים בבניין, את הצורך במציאת אסתטיקה חדשה

הבניין הגבוה בפרט הינו טיפולוגיה ייחודית המותאמת למציאות אורבאנית צפופה ונובעת מצמצום משאבי

, האימפקט הוויזואלי של בניינים גבוהים בעיר היה נושא מרכזי שהעסיק אדריכלים. הקרקע הקיימים לרשותנו

צורת הביטוי המודרנית של בניינים גבוהים עברה שלבים . מעצבים ואת הציבור הרחב מאז מגדל בבל ועד היום

יורק ועד לדוגמאות העכשוויות באירופה - רבים והתפתחויות שונות מהופעתם של מבנים אלו בשיקאגו וניו

השינוי . ייחודו של גורד השחקים הוא בעובדה כי הוא נחווה ביותר מנקודת מבט מרכזית אחת. ובאסיה

על הוא הבסיס להחלטות התכנוניות - התפיסתי והחושי של גורד השחקים מנקודת המבט ברחוב ועד למבט

בנייה אקולוגית , אסתטיקה והחוויה האסתטית: עבודה זו קושרת שלושת היבטים אלו. והוויזואליות של הבניין

מנת לנסות ולהגדיר את האסתטיקה של בנייה ירוקה לגובה כסגנון אדריכלי -ומורפולוגית הבניין הגבוה על

. 21- מתפתח וכמאפיין תרבותי של המאה ה

4

רקע תיאורטי. 2

אסתטיקה באדריכלות2.1

? מהי אסתטיקה 2.1.1

אסתטיקה היא ענף בפילוסופיה לצדן של תורת

. תורת ההכרה ותורת המוסר, מטאפיזיקה, ההיגיון

י הפילוסוף הגרמני "המונח אסתטיקה נטבע ע

Baumgartenומקורו במילה , שנה100- לפני כ

שפירושה תפיסה חושית Aesthesisהיוונית

(. 1967, יורמסון)

הצורך בהגדרת המונח אסתטיקה נבע מתוך

האדם נוטים לחרוץ משפט על -העובדה כי בני

מה . מושגים טבעיים כמו גם על יצירות אמנות

" מכוער", "נשגב", "יפה"משותף למונחים כגון

" ראוי", "מועיל"שאינו משותף להם עם מונחים כגון

במה נבדלת הערכה אסתטית מהערכות ? " צודק"ו

אלו הן משאלות היסוד ? מוסריות או כלכליות

. העומדות בבסיס האסתטיקה הפילוסופית

הקבלה נפוצה בקרב החוקרים נערכת בין

הגישה . אסתטיקה ובין תורת המידות

הרלטיביסטית טוענת כי המוסר וכמוה האמנות

, המוסרית קיימת רק עבור פרט או חברה מסוימים

מידה לטעם הטוב פרט לזה - ועל כן אין בנמצא קנה

השקפה אחרת תטען כי . המקובל בחברה נתונה

היופי הוא תכונה אובייקטיבית המוטמעת בנו

. מהיותנו יצורים השייכים לטבע

הדיון בעל ההשפעה הניכרת ביותר בתחומה של

ביקורת כוח " בכתביו Kantהאסתטיקה היה זה של

קאנט דן בשיפוט האסתטי ובאופיים ". השיפוט

מידה הקובעים את הרמה -הצורני של קני

דיון זה עומד מול הדיון המודרני . האסתטית

,Croce(Shelleyלפי תורתו של , באסתטיקה

2009) .

Croce טוען כי היצירה האמנותית היא אינטואיציה

ולפיכך יגיעו , חושית של רגש הקיים לו מבע תואם

תפיסה זו משותפת . בני האדם לאינטואיציה דומה

- וLanger ולחוקרים נוספים כגון Croce- ל

Cassirer המתייחסים לחוויה האסתטית כהבעה או

(.1967, יורמסון) כהסמלה של הרגש

ישנם פילוסופים השוללים את קיומה של , עם זאת

אלו טוענים כי התורה . תורה אסתטית כללית

האסתטית מניחה כי ישנן תכונות משותפות

, בהתנסות האומנותית וביופי הטבעי בין בני אדם

סוגיית השיפוט . וכי קיים קנה מידה לשיפוטם

. האסתטי ומקורותיו מוצגים בפרק זה

השיפוט האסתטי 2.1.2

השם אסתטיקה מגיע ממקור יווני ומשמעותו

אסתטיקה מורכבת משני תחומים . תפיסה חושית

הפילוסופיה של האמנות והפילוסופיה של : עיקריים

תיאור מאפייני החוויה -החוויה האסתטית

כגון חוויות הקשורות , והאובייקט שאינם אמנות

שני תחומים אלו מייצגים תפיסות . לטבע ולאנושות

המבט של הפילוסופיה של ודתנק. עולם שונות

הערכה - האמנות רואה בבסיס ההערכה האסתטית

ר אנו שכא. גם אם האובייקט אינו אמנות, אמנותית

מתייחסים לאובייקט מסוים במובן האסתטי אנו

וא וה, מתייחסים אליו כאילו היה פריט אמנות

מושפע על כן מידיעה ותפיסות קודמות של מהו

, הגישה השנייה לעומת זאת. היפה באמנות

ת השיפוט ימתייחסת לחוויה האסתטית כחלק מחווי

הוא חלק , באם קיים שיפוט האמנותי. דיתיהמי

המתרחש באופן אינטואיטיבי , משיפוט אסתטי כללי

. (Budd, 1998)בהיתקלות בכל אובייקט

הגישה הראשונה מתייחסת להערכה האסתטית

של הטבע כזו הנובעת מערכים שמקורם בתחום

הגישה השנייה . ון סגנון ותקדימיםגהאמנות כ

ת היפה כבעלת מאפיינים מולדים ימתייחסת לחווי

. הקשורים להיותו של האדם חלק ממערכת הטבע

גישה שלישית קושרת שני חלקים אלו של

הסובייקט למאפיינים המתפתחים בהתאם לאופנות

לא ניתן להפריד בין ההתייחסות , לפיה. מתחלפות

לאובייקט אמנות וההתייחסות לאלמנטים אחרים

י "אובייקטים אמנותיים ואחרים מאופיינים ע. בנפרד

מרכיבים ידי-לעו,מרכיבים אסתטיים כגון יופי וחן

. אשר יהוו מושא לשיפוט, כגון גודל וצורהנוספים

האם אובייקט - כמושג יחסינתפס יופי מושג ה

אך . מסוים מסוגל להשאיר רושם על אדם כלשהו

הפילוסוף הגרמני . ?ובאיזה אדם? איזה אובייקט

עמנואל קאנט טבע כי שיפוט אסתטי הוא שיפוט

, לפי קאנט. שיש לחוש כלפיו הנאה או חוסר הנאה

5

השיפוט האסתטי נעשה באופן שאינו מושפע

,Budd)מרעיונות או תנאים בהם נצפה האובייקט

השירה היא האמנות הגבוהה ביותר משום . (1998

שהיא יכולה להכיל תוכן רפרזנטטיבי בביטוי של

Kant, 1790 in) פ קאנט"ע" הרעיון האסתטי"

Shelley, 2009) .Hume לעומתו טוען כי ביצירות

מנת ליצור את הרגש - רבות נדרש הגיון רב על

לפי . (Hume, 1751 inShelleys, 2009)המתאים

Hume תפיסת היופי אינה יכולה להצטמצם

היופי הוא . לתכונות אובייקטיביות כאלו ואחרות

או תלויה בחוויה , התרחשות שמקורה בסובייקט

. הסובייקטיבית

- אסתטיקה נמדדת גם בהתאם למיקום ההיסטורי

אסתטיקה של . תיאורטי של יצירת האמנות בזמן

- שונה מן האסתטיקה של המאה ה18- המאה ה

נטען כי ישנן Walton (1970)במאמרו של . 21

אחת ה- שתי גישות עיקריות לאסתטיקה

הגישה . פסיכולוגית והשנייה פילוסופית

הפסיכולוגית תטען כי אסתטיקה נמדדת ביחס

ציור של ' לדוג. לשדה האמנותי בו היא פועלת

פיקאסו יישפט במובנים האסתטיקה תחת

ציור "תחת הקטגוריה , ויותר מכך, "ציור"הקטגוריה

האם ניתן לשפוט יצירה ". בן זמנו של פיקאסו

היוצר " להיכנס למחשבות"מבחינה אסתטית בלי

האם קיימת אסתטיקה ללא ? ורוח התקופה

? קונטקסט

Carlson(1981) טוען כי התפיסה האסתטית

התפיסה . יצור של הטבע האדם טבועה בנו מהיות

האסתטית אינה נובעת בהכרח משיוך האובייקט

אלא שיוכו , לקטגוריה מוכרת מתחום האמנות

קטגוריות אמנותיות , באופן דומה. לקטגוריות בטבע

משתייכות גם הן לקטגוריות המתייחסות לתפיסה

. החושית של אובייקטים בטבע

הדיון בין התיאורטיקנים והרציונליסטים של המאה

האם , כלומר". המיידיות" סובב סביב נושא 18- ה

השיפוט האסתטי של אובייקט נובע מיישום

או שמא הוא שיפוט , עקרונות מוסכמים של יופי

בשני המקרים הדיון לא . אינטואיטיבי וראשוני, מיידי

ה האם קיימים מלכתחילה למעלה את השא

אלא עוסק בשאלת אופן , עקרונות בסיסיים ליופי

. (Shelley, 2009)תפיסתם

Kant(1790)הכחיש שיש עקרונות כאלו בעוד ש -

(1757)Humeו -Hutcheson (1725) איששו כי

הם שימרו את התפיסה . קיימים יסודות למושג יופי

כי שיפוט אסתטי הינו שיפוט של טעם ולא של

וככזה הוא יכול להימדד בכלים , הגיון

.(Shelley, 2009)אמפיריים

שניתיאורטיקנים נוספים שעסקו רבות בשאלה

Jerome- וEdward Bulloughהאסתטית הם

Stolnitz . לפיStolnitz (1960) גישה אסתטית

, לעומתו. כלפי אובייקט נובעת מהזדהות עם ערכיו

Bullough (1995) טוען כי אסתטיקה דורשת

דווקא ריחוק מן האובייקט והבחנתו כתופעה

כאשר . י הצופה"שאינה ברת השגה ע, ייחודית

והיצירה האסתטית מצויה מחוץ , הצופה הוא חיצוני

היא נתפסת בעיניו , לקונטקסט האישי שלו ולצרכיו

ורק זו יכולה להישפט במונחים , כאובייקטיבית

.(Shelley,2009)אסתטיים

תחום הפנומנולוגיה מתייחס לאסתטיקה של

Aesthetics בספרו Beardsleyלפי . החוויה

לכל החוויות האסתטיות מכנה משותף (1958)

: במספר מאפיינים

החוויה האסתטית היא כזו - (Focus)פוקוס .א

. הלוכדת את תשומת ליבו של הצופה

החוויה האסתטית -(Intensity)אינטנסיביות .ב

. היא עוצמתית ודחוסה

אחדות היא שילוב של (Unity)- אחדות .ג

ושלמות (Coherence)בהירות

(Completeness). האובייקטים בחוויה

האסתטית מחוברים זה לזה באופן שיוצר איזון

. או כאלו המהווים ניגוד הכרחי זה לזה, ביניהם

Dickie (1965 in Shelley, 2009) טוען כי יש

להבחין בין מרכיבים אסתטיים הקשורים לאובייקט

. עצמו ובין מרכיבים הקשורים לחוויה האסתטית

עלייה , רציפות, אלמנטים כמו המשכיות, ולפי

וניגודיות הם מרכיבים המאפיינים את , לקראת שיא

. החוויה האסתטית יותר מאשר את האובייקט עצמו

כי יופיו של הפנומנולוגיתוביל לגישההטיעון זה

כפי . אובייקט נובע מן הצורה בה אנו חווים אותו

: Goldman (2006)שניסח זאת

6

“Aesthetic experience…aims first at

understanding and appreciation, at taking

in the aesthetic properties of the object.

The object itself is valuable for providing

experience that could only be an

experience of that object…Part of the value

of aesthetic experience lies in experiencing

the object in the right way, in a way true to

its non-aesthetic properties, so that the aim

of understanding and appreciation is

fulfilled” (Goldman, 2006).

: אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית2.1.3

חרומא...הטבע הוא הנותן לנו את המידות"

יקדישו נא , שתועלת רבה צומחת מהכרתן

וישקיעו נא , השקדנים מאמצים ללימודן מן הטבע

כדי לשמר בזיכרונם את הידע ששאבו , עוון ועמל

שכל איבר יהיה נמאן , כן יש לדאוג- אחר...ממנו

(. 1973, בתוך וופלין, אלברטי)" לייעודו ולתפקודו

זיקת האדם לטבע יצרה לאורך ההיסטוריה אין

מיניאטורות , ציורי נופים, ספור יצירות אמנות

התחזקה הזיקה 19- במאה ה. נטורליסטיות ועוד

כאשר האמנות הרומנטית , לטבע וביטוייה באמנות

במאה . הציבה את האידיאליזציה של הטבע במרכז

הפך הטבע להיות מרכזי יותר בדיון 20- ה

בעיקר מתוך נקודת , האמנותי והארכיטקטוני

והחל , התייחסות ביקורתית אל התרבות והתעשייה

החלו אמנים לעסוק במובהק בבעיות 60- משנות ה

טיפול . שיצר האדם כגון זיהום אוויר וסביבה

בבעיות אלו הביא להתפתחות גישות חדשות

. במקביל לעלייה במודעות הסביבתית, באמנות

(Bianco, 2006) .

האתגר העיקרי של תכנון , במשך השנים האחרונות

, קיימא היה שינוי התנהגותי ותפיסתי של יזמים- בר

קבלנים ואדריכלים בכדי לקחת אחריות על המרחב

ועל מרבית הבניינים החדשים שנבנים

(Hawthorne, 2001) .

(Bianco, 2006): האדריכלות והאמנות הסביבתית

תהליכיו והבעיות שאיתן , מפרשת את הטבע .א

.יש להתמודד

.עוסקת בכוחות ובחומרים סביבתיים .ב

בוחנת מחדש את יחס האדם עם הטבע .ג

.ומציעה דרכים חדשות לקיום משותף

בדרכים , עוסקת בשחזור ושיקום נזקים .ד

. אסתטיות

-Robert Smithson, Spiral Jetty:1' תמונה מס

Great Salt Lake- Utah- 1970

אדריכלות כיום כמעט ואינה עוסקת בשאלה

. במובנים שעסקה בו בעבר, "יופי"הרומנטית של

השילוב בין אסתטיקה ואקולוגיה ניכר בעיקר

ביצועים והבנה , כשילוב אינטגרטיבי בין רעיונות

הניתן לומר כי תחום הארכיטקטורה חוו. מרחבית

החלו כשלקוחות ויזמים , משבר עיצובי

שמאדריכלים ליישם עקרונות של בנייה ירוקה ודרל

בעוד נראו במגזינים מבנים כגון , בעדיפות עליונה

, רם קולהס ופרנק גרי, אלו של זהה חדיד

שהביצועים הטכניים והאנרגטיים של הבניין לא

. (Alter, 2009) בראש מעיינם עמדו

כיום הדיון על אסתטיקה ירוקה נמצא יותר ויותר

בבניין ירוק קיימת לרב דרישה . במרכז השולחן

ישנן יותר מערכות . לסט מסוים של כלים וחומרים

דרישה לחסכון אנרגטי ואף רצון , טכנולוגיות

שהוא אכן בניין " משדר"בניין ה- למראה מסוים

סט הכלים החדש והקשר בין מראה הבניין . ירוק

הקיימא בו מוביל באופן טבעי -ובין המרכיבים ברי

המשקפת את הערכים , ורך באסתטיקה חדשהצל

. המוטמעים בבניין

היא , המיומנות הנדרשת לפיתוח שפה אדריכלית

הארכיטקטורה הירוקה . מיומנות ארוכת שנים

מתגבשת עדיין אל מול נושאים אחרים ששלטו

בשיח האדריכלי במשך תקופה ארוכה כגון הדיון

עוברת , כזרם אדריכלי. באור ובפרופורציה, בחלל

7

האדריכלות הירוקה תקופה של ניסיונות

מנת לפתור סוגיות מעורפלות - על, והתגבשות

(Yeang, 2009). מבחינה עיצובית

האם זהו שלב ביניים בהתגבשות הזרם

האם ניתן ? הארכיטקטוני הקרוי אדריכלות ירוקה

? לכנות את האדריכלות הירוקה זרם ארכיטקטוני

והאם זרם זה הוא חלק מן האסתטיקה המקובלת

על מנת לבחון את ? העתידה להגדיר את זמננו

, הופעתה של אסתטיקה אקולוגית כזרם אדריכלי

יש לעמוד תחילה על המרכיבים המגדירים

ההבדלה הסגנונית על ו, מאפיינים אסתטיים כזרם

אלו נדונים בפרק . המתקיימת בין זרמים שונים

. הבא

: יסודות לשינוי סגנון אדריכלי2.1.4

“Architecture is the will of an epoch

translated into space” (Mies Van Der Rohe,

in Peters, 2010)

ההבחנה בין זרמים שונים מקורה בהתפתחות

. תיאורטית של תולדות האמנות- ההיסטורית

חלוקת תולדות האמנות לזרמים וסגנונות נובעת

מהנחת הבסיס כי הסגנון הוא כלי הביטוי של

. התקופה

סגנון אדריכלי הינו שיטת סיווג הבוחנת את

טכניקות , הארכיטקטורה דרך מאפיינים כגון צורה

חומרים ותקופת הזמן והמקום בה היא , בנייה

החלוקה הכרונולוגית לסגנונות אדריכליים . נוצרה

אירופאית ובין - משתנה בין התפיסה המערבית

.(Gelernter,1995)החלוקות הקיימות במזרח

חוקר האמנות וולפין ביטא בכתיבתו את המשך

. תפיסת העולם של האסתטיקה הרומנטית

" רוח הצורה" ו(Augengeist)" רוח העין"במושגים

(Formgeust) הוא ניסה להראות את הקשר בין

. התפיסה האסתטית לבין התקופה בה היא נוצרה

לשם כך הוא פיתח מחקר השוואתי בין יצירות

" אופני ראייה"י ניתוחן באמצעות "אמנות שונות ע

, עמוק- שטוח, ציורי- הכוללים מושגים כגון קווי

באמצעות אופני (. 1973, וולפין) ואחדות- ריבוי

הראייה עומד וולפין על היווצרותו של סגנון ושיוכו

לרוח התקופה ותפיסת העולם הפילוסופית של

. התקופה

יש לפסוק תחילה מה שיעורם (1973)לפי וולפין

עד , הטבועים בסגנון אחד" קבע- תווי"של

האפשרות לייחס לו מידה של סגנון לאומי או בין

. לאומי

הערכים האסתטיים ואפיונם משתנים בין תנועות

ערכים . ומתקופה לתקופה, ארכיטקטוניות שונות

ונות נאלו בונים את קווי המתאר של הסג

ההבדלים בין . האדריכליים לאורך ההיסטוריה

, מודרניזים- פוסט, זרמים שונים כמו המודרניזם

קלאסיקה מתבטאים במגוון - דקונסטרוקטוביזם ונאו

יחד עם , הערכים האסתטיים הקשורים אליהם

ערכים אחרים והבסיס התיאורטי להיווצרותם של

. זרמים אלו

הערכים האסתטיים משקפים לא פעם לא רק את

אלא גם , ההתפתחויות החלות בקהילה האומנותית

והמציאות הכלכלית , את ההתפתחויות הטכנולוגיות

יכולים הביטויים , עם זאת. והפוליטית של התקופה

האסתטיים להיות גם פרי יצירתם של יוצרים

בהתאם , בודדים או קבוצת יוצרים וביטויים האישי

שימוש בחומרים או פיתוח , לנטיותיהם העיצוביות

יכולים ,לכן. מילים אומנותי ייחודי להם- אוצר

זרמים אומנותיים להתפתח באופן סינכרוני

. (Flores, 2004)ודיאכרוני

מספר מאפיינים מרכזיים משפיעים על התפתחותה

יחסו של כל סגנון . של מציאות אסתטית מסוימת

אדריכלי לערכים אלו קובע במידה רבה את

, במילים אחרות. האסתטיקה הנגזרת ביחס אליהם

ניתן לומר כי אלו הם יסודות לבחינת שינוי

הטענה למעבר בין . (Gerlernter,1995)סגנוני

י היחס של "סגנונות אדריכליים יכולה להיבחן ע

המבנים המובילים בסגנון החדש לכל אחד

: והם, ממאפיינים אלו

Artistic Aspects & Self Expression :

הביטוי האינדיבידואלי של יוצרים הכולל את

יכולותיהם , דמיונם, עולמם הפנימי

משמש בסיס לתכנון , והאינטואיציה שלהם

אלו קשורים . וליצירתו של זרם אדריכלי חדש

באופן הדוק יותר עם תנועות כגון

8

הביטוי . גארד- האקספרסיוניזם והאוונד

דואלי מאפיין יותר זרמים המתירים ביהאינדי

אקספרסיביות ואליטיזם , חופש יצירתי אישי

.חברתי

The spirit of time : רוח הזמן או רוח

התקופה הן סט הערכים המשותפים המופעלים

רוח הזמן מכתיבה את . על התכנון בסגנון נתון

הנקשר , האופי התרבותי והאינטלקטואלי

. טעם או תובנות קולקטיביות, לתפיסת עולם

המודעות הקולקטיבית תורמת ליצירתה של

אסתטיקה המבטאת את הייחודיות השייכת

לתקופה וקושרת אותה עם שאר ערכי התקופה

. תרבותי- ומיקומם בשדה החברתי

The structural, functional & material

honesty : יושר סטרוקטורלי מתייחס להבנה

כי על חומרי ומעטפת הבניין לייצג את המטרות

יושר פונקציונלי . האמיתיות שלשמן הם נועדו

מתייחס לרעיון כי צורת הבניין צריכה לשקף

התפיסות השונות . את מטרותיה הפונקציונליות

צורה וסטרוקטורה משתנות בין , כלפי חומר

סגנונות אדריכליים שונים ומהוות גורם מכריע

. בתפיסה העיצובית והאסתטית של התקופה

Simplicity & complexity : היחס האסתטי

תגאומטרי, כלפי פשטות ומורכבות צורנית

ואורנמנטלית מייצג את יחסה של

הארכיטקטורה ותגובתה לפולקלור המקומי

ככל . ולמרחב התרבותי בה היא מתקיימת

- יהא הסגנון בין, ם יותרישהמאפיינים יהיו כללי

ניתן לומר שסגנון , כהכללה גסה. לאומי יותר

מקומי מתבטא במורכבות אסתטית גדולה יותר

הפונה למכנה משותף , לאומי- מאשר סגנון בין

. רחב יותר

Natural & Organic : ערך זה מייצג את

היחס של האסתטיקה האדריכלית כלפי

. ומידת השפעתה והופעתה בתכנון, הסביבה

בראייה רחבה נוגע קריטריון זה לנושאים כגון

חיקוי צורני של תהליכים טבעיים ועד

להשתלבות או אי ההשתלבות של הסגנון

. האדריכלי בסביבה הטבעית והבנויה

Regionalism: ערך זה נוגע בשאלת הבניין

הוא , בנוסף. כאלמנט המתוכנן ביחס לאתר

קשור למטרות כגון השגת הרמוניה ויזואלית

השגת המשכיות םכמו ג, בין הבניין לסביבתו

ניתן , באופן דומה. תכנונית וטבעית באזור נתון

לומר כי ערך זה דן בקשר בין צורות העבר

ן מאפיימשפיע , בנוסף. וההווה של המקום

יצירת ושמירת זהות אזורית ואידיאולוגיה זהעל

. (Abel, 1997) מדינית

, מאפיינים אלו ואחרים תומכים בטענתו של וולפין

יש , כי בכדי להעמיד את היסודות לשינוי סגנון

שינוי זה . למצוא היכן השתנה יחס הפרט לעולמו

נובע , ביחס להתפתחותה של אדריכלות אקולוגית

הנדונה , קיימא-מתפיסת העולם של תכנון בר

תנסה , באמצעות ניתוח מקרי הבוחן. בפרק הבא

עבודה זו לקשור את מכלול הערכים המתקיימים

יחד עם תפיסת העולם , בעת שינוי סגנון אדריכלי

של האדריכלות האקולוגית ועם המאפיינים

. המורפולוגיים של התפתחות הבנייה לגובה

בשילוב מרכיבים אלו תדון הכותבת בניסיון להגדיר

את האסתטיקה של הבנייה הירוקה בבניינים

כזרם אדריכלי מתפתח וכמאפיין תרבותי , גבוהים

. 21-במאה ה

9

אדריכלות אקולוגית 2.2

: קיימא- תכנון בר2.2.1

המונח תכנון בר קיימא נטבע בתרבות העכשווית

אדריכלים מחויבים . של ארכיטקטורה ועולם הבנייה

ערכית וחוקית לתכנון המתחשב , יותר חוזית

. במרכיבים סביבתיים

WCED: World Commission on- לפי ה

Environment & Developmentקיימא - תכנון בר

הינו פיתוח הממלא את צרכי ההווה בלי להתפשר

,WCED, 1987 in Yeang). על צרכי העתיד

2002) .

“A development which meets the needs of

the present without compromising the

ability of future generations to meet their

own needs”.

קיימא כולל שלושה - לפי הגדרה זו פיתוח בר

: מרכיבים עיקריים

Legacy that is left)מורשת לדורות הבאים .1

to future generations).

& A fair)שימוש הוגן ושווה במשאבי ההווה .2

equitable use of present resources)

אחריות העברת פסולת .3

–(”Transfrontier responsibility“)וזיהום

, מחשבה גלובלית על המשך שרשרת הפסולת

. הייצור וההשלכה שלה

ההתיישבות האנושית צורכת משאבים מן הטווח

מוערך כי . די ועד לקנה המידה הגדוליהסביבתי המי

מאוכלוסיית העולם מתגוררת בערים 25%לפחות

מצריכת 70%- אורבאניות צפופות וצורכת כ

הביטוי . (Yeang, 2002). האנרגיה העולמית

מן , קיימא יכול להתקיים ברמות שונות- לתכנון בר

מקומית - דרך הרמה העירונית, הרמה הגלובלית

יומי –הנוגעת לשימוש היום , ועד לרמה הבניינית

. שלנו כצרכנים בעיר

: תפיסת העולם של אדריכלות אקולוגית2.2.2

מנת לבחון את ההשלכות התכנוניות של - על

, יש לבחון את הסביבה הבנויה, עקרונות אקולוגיים

של ותפקידה והשפעתה על העולם מנקודת מבט

באופן מסורתי רואה הארכיטקט את . האקולוג

, צורניים, מרחביים, הבניין דרך מאפיינים אסתטיים

. סטרוקטורליים ומאפיינים ארכיטקטוניים אחרים

רואה האקולוג את הבניין כחלק מן , לעומתו

מהווה , ככזה. המערכות האקולוגיות הרחבות

המשתתפת בכלל (Biotic)הבניין ישות חיה

. התהליכים הסביבתיים הפועלים בביוספרה

האקולוג רואה גם את המשתמשים בבניין

. כמשתתפים ביולוגיים במערכת אקולוגית רחבה

אנשים צורכים אוכל ואנרגיה כחלק , כאורגניזמים

וממשיכים את האיזון שנוצר , משרשרת המזון

. (Yeang, 1995). בטבע בין כלל המערכות החיות

ן ההבדל הניכר הוא שבעוד ובני האדם הם חלק מ

הם מחזיקים , אקולוגית כבעלי חייםהמערכת ה

בכך הם . בטכנולוגיות שהן מחוץ למעגל האקולוגי

. מבדילים את עצמם משאר האורגניזמים בטבע

האדם מרחיבים את פעילותיהם אל מעבר - בני

למשאבי וחומרי הטבע הקיימים לרשותם באופן

, של היכולות הפיסיות זובעקבות העצמה. טבעי

. עם בעיות סביבתיות קשות האדםמתמודד

, למרות ההשלכות הקשות של רעידות אדמה

הצפות ושאר תופעות הטבע על , מחלות

הדאגה העיקרית של האדם נוגעות , הביוספרה

הבעיות הסביבתיות . לפרי יצירתו ולסביבתו הבנויה

והשינויים בתנאי המערכת האקולוגית נובעים

מהתכלות המשאבים הטבעיים ומאופי הפעילות

לכל פעולה בשדה הבנוי השלכה על , לכן. האנושית

גריעה , בין אם בצורת הוספה, המערכת האקולוגית

מנקודת המבט . או שינוי של חומרים ומשאבים

על האדם לשאוף לחזור ולהיות חלק מן , האקולוגית

למרות שפעולותיו , המערכת האקולוגית השלמה

. זולעיתים סותרות ויוצרות קונפליקטים עם מערכת

פעילות הבנייה לפי תפיסת עולמו של האקולוג על

פ "נסכם ונאמר כי ע. (Biotic)" חיה" פעילות להיות

יש לנתח את הסביבה הבנויה , הגישה האקולוגית

, של הרעיון האקולוגי יותרבאמצעות ראייה רחבה

ואת האינטראקציות , הכולל בו ישויות דוממות וחיות

10

חומר האנרגיה והחילוף ": השלם"שלהן עם

. (Yeang, 1995). בביוספרה

ההתפתחות ההיסטורית של אדריכלות 2.2.3

: אקולוגית

משחר ההיסטוריה חי האדם בקבוצות בהן נאגרו

, מנת לספק לעצמם מזון ומחסה- על. מזון וסחורה

של הסתמכו הקבוצות האנושיות על ידע מעמיק

כל אספקט של . הסביבה המקומית בה הם חיו

גם תבטאו החיים סבב סביב שינויים עונתיים שה

הארכיטקטורה . בארכיטקטורה המקומית שנוצרה

נבנתה מחומרים , שיקפה את האקלים המקומי

. מקומיים וישבה באורח הומוגני עם הנוף הסביבתי

דוגמאות לבנייה מקומית אקולוגית קיימות בכל

10- במאות ה, מקסיקו-לדוגמא בניו. רחבי העולם

לספירה הצמיחה הטופוגרפיה המקומית 11- וה

. (Zeiher, 1996)מבנים מוגנים משמש ומרוח

Pueblo Bonito- Chao Culture:2' תמונה מס

Historical Park- New Mexico.

השיטות המסורתיות יצרו מחסה המשתמש בנתוני

אך אין בכך לומר כי לקבוצות , וערכי הסביבה

הקדומות לא הייתה גם השפעה הרסנית על

חיים - צייד בעלי, באוסטרליה למשל. סביבתם

. מבעלי החיים הגדולים נכחדו80%- הוביל לכך שכ

במשך מאות אלפי שנים צורת ההתיישבות

, המסורתית הייתה יציבה ולא השתנתה באופן ניכר

עד לשינוי שיטות איסוף המזון ויצירת המחסה לפני

התפתחותן של מושבות קבועות . שנה10,000

וחקלאות שינתה את ההיסטוריה האנושית ואת

. ההתפתחות החברתית שלה

הציוויליזציה החקלאית שהחלה להתפתח בסביבות

ס נולדה כתגובה לדרישה עבור " לפנה8000

ובמיוחד עבור חומרי , סחורות חדשות ומגוונות יותר

במקביל חלה עלייה בבנייה . בנייה עמידים וקבועים

של ארכיטקטורה מונומנטלית אופיינית לציוויליזציה

מתחילה הייתה הארכיטקטורה . חקלאית- הכפרית

המונומנטלית הדתית מזוהה עם גישה מופרזת

דרך , מיוון העתיקה. כלפי משאבים ובזבזנות יתר

מצרים ורומא חלה היפרדות של הארכיטקטורה מן

יום והשגרה ובהתאם לכך השתנה היחס - היום

מנת - על, כלפי הצורך במשאבים ויכולת כלכלית

ארכיטקטורה זוהתה . ליצור ארכיטקטורה ייחודית

, לא רק עם יצירת מחסה אלא גם עם יצירת אומנות

הארכיטקטורה . בעלת אפקט ייחודי בנוף

המונומנטלית הקלאסית נשענה על עבדות וניצול

יום עלו והתפתחו - בחיי היום, במקביל. משאבים

שהמשיכו את , בישול ובנייה, צרכים נוספים לחימום

. מגמת ניצול המשאבים הקיימים

Uximal Yucatan-6:3' תמונה מסth-10

th century

Mayan ruins –דוגמא לארכיטקטורה מונומנטלית .

משאבים אנרגטיים מהווים כוח מניע או מכשיל

כפי שציין . בהתפתחות ההיסטוריה האנושית

Toffler (1980) :

“The precondition of any civilization, old or

new, is energy” (The Third Wave, Alvin

Toffler, 1980 in Zeilher, 1996)

השימוש באנרגיה מתחדשת אפיינה את התפתחות

, הציוויליזציה המוקדמת כגון שימוש בשמש

התעשייה היא שהביאה . ובמקורות מים לאנרגיה

, עמה את ההתכלות המהירה במשאבי האנרגיה

בעיקר , באירופה12- וה11- הותהמאן החל מ

11

שאת תוצאותיהם , הפקת עצים מתועשים ופחםי"ע

. אנו נושאים עד היום

החל עניין מחודש בעתיד האנרגטי 60- בשנות ה

. ובאפשרויות הנגזרות משימוש באנרגיות חלופיות

הארכיטקטורה של פרנק לוידרייט אימצה את

העקרונות האקולוגיים של בנייה טבעית והציגה

רייט האמין . עיצוב השואף לחיות עם סביבתו

הבניין אינו יכול , שמכיוון שהמבנה הוא יצור אורגאני

The Natural“)" הבית הטבעי"בספרו ". להסתיים"

House”) של הבנייןיושר פנימיה ציין את חשיבות

- וה40-בשנות ה. והאינטגרציה בין הבית לסביבתו

את הכיפה הגאודזית אותה כינה Fuller פיתח 50

“Self-Sustainable Design” .

-Falling Water- Frank Lloyd Wright: 4' תמונה מס

1936.

.Dr אחד החלוצים הסולאריים היה 60- בשנות ה

George Lof שחי באחד מתשעת הבתים

”Arcology“ טבע את המונח Lof. הסולאריים שיצר

המבטא את הרעיון כי ארכיטקטורה ואקולוגיה הן

אחת העבודות החשובות של התנועה .תהליך אחד

שפורסמה , Silent Spring- האקולוגית הייתה ה

, כחוקרת. Rachel Carsonי " ע1962בשנת

בספרה את Carsonביולוגית ואקולוגית מסבירה

ההרס הנגרם מן התעשייה ומקומה של

. הציוויליזציה בשרשרת המזון והיכחדות הימנים

1972- עסק בArne Naessהפילוסוף הנורבגי

בשאלות העמוקות שמעלה הגישה האקולוגית

ההפרדה הקיצונית בין , החינוך, בתחומי החברה

- האדם לטבע והיחס של האדם לכדור

1973- משבר הנפט ב. (Zeiher, 1996)הארץ

הוביל להקמתם של מאות בתים סולאריים במיוחד

את ספרו John Naar פרסם 1976- ב. ב"בארה

“Design for a Limited Planet” שעסק בבתים

פרסם 1974- ב. המבוססים על אנרגיה חלופית

E.R. Schumacher את ספרו “Small is

Beautiful” , שעסק בפילוסופית האספקה העצמית

(Zeiher, 1996) .

התנועה האקולוגית תפסה תאוצה ויותר מבנים

, פי עקרונות אקולוגיים שכללו מחזור-נבנו על

חיסכון במים והתבססות על שמש ורוח כמקור

עיקר הבנייה הייתה עבור מבני מגורים . לאנרגיה

התנועה המתקדמת ביותר . מידה שונים- בקני

שנגעה להיבטים הבריאותיים של הבניין הייתה

Building Biology או Baubiologie- תנועת ה

פיתח את David Pearson .Pearsonאותה הוביל

בריאותית בין האדם לסביבה - הגישה ההוליסטית

, לפי גישה זו מתואר הבניין כאורגניזם. הבנויה

כשמעטפת הבניין מייצגת את העור האנושי המגן

הוקם המכון לבנייה 1976- ב. עלינו מנזקי החוץ

התנועה אימצה . אקולוגית וביולוגית בגרמניה

באופן שמחפש , תיאוריות ושיטות בנייה מסורתיות

אחר הזיהוי הפנימי והחיצוני של הבניין עם סביבתו

לכך נוספו מרכיבים . תוך שיפור רווחת המשתמשים

בשנות . 80- רוחניים של תנועת הגאיה בשנות ה

לאומיים - החלו להירקם הסכמים בין90- ה

הנוגעים להרס שכבת האוזון ובהמשך להם

- הסכמים עכשוויים יותר הנוגעים לעתיד כדור

. כגון פרוטוקול קיוטו, הארץ והשימוש באנרגיה

נכנסו פתרונות אדריכליים , האחרונותםבשני

מתוחכמים הנוגעים לאקולוגיה וחברה למיינסטרים

אפשרויות . של התכנון האדריכלי בעולם כולו

וההכרה כי ,יצירתיות והמצאה, טכנולוגיות

הן חלק " עסק כלכלי"אקולוגיה יכולה להיות גם

ההשפעה . מהסיבות לעלייה בתכנון מודע אקולוגי

מקומם של , המכרעת של מבנים גבוהים בעיר

ךוהצור, קידמה וטכנולוגיה, מבנים אלו כסמל לכוח

הממשי במציאת פתרונות אשר יטיבו עם הסביבה

הטבעית והבנויה שמו טיפולוגית מבנים זאת

מרכיבי . במרכז הדיון האקולוגי בתחום הבנייה

ההתפתחות המורפולוגית שלהם , הבנייה לגובה

. ומאפייניהם האסתטיים ידונו בפרק הבא

12

: יוזמות לשימור אנרגיה2.2.4

כחלק מן המאמץ העולמי בתחום האנרגיה קמו

יוזמות לשימור אנרגיה והפחתת פליטות גזי

כמו . העירונית והבניינית, החממה ברמה המדינית

חלה התייחסות רבה יותר לתחומי האנרגיה , כן

בתקינה ובמאמץ משותף של ראשי המדינות

יוזמות אלו משפיעות על התפתחות העיר . השונות

יצירת תקנים וסטנדרטים . והבניין ברמות השונות

שונים לבנייה חסכונית מבחינה אנרגטית משפיעה

גם על נראות הבניין ועל הצורך בפיתוח מודלים

. תכנוניים אשר עונים לדרישות החדשות

: להלן חלק מן היוזמות הקיימות כיום

: ברמה המדינית

פרוטוקול קיוטו: (UNFCCC, 1997) אמנה בין

על פיה , לאומית בנושא התחממות כדור הארץ

מתחייבות המדינות החברות להפחתת פליטות

יעדי . חמצני- גזי החממה והפחתת הפחמן הדו

0.28- 0.02- הפרוטוקול חוזים ירידה של כ

. 2050מעלות בטמפרטורה הגלובלית עד שנת

, פרוטוקול קיוטו הינו הסכם משפטי מחייב

- וכולל כ, 2005אשר נכנס לתוקף בפברואר

תחת האמנה נקבע כי שיעור . מדינות141

ההפחתה בגזי החממה יימדד עד לשנת

, לכל מדינה נקבעו יעדים משלה. 2012

לדוגמא : בהתאם לרמת הזיהום בשטחה

ת גזי החממה באיחוד האירופי נקבעה תהפח

- ב בשיעור של כ"בארה, 8%-בשיעור של כ

. 6%- וביפן בשיעור של כ, 7%

ם לשינוי אקלים " ועידת האו:ועידת קופנהגן

. 2009דצמבר , דנמרק, שהתקיימה בקופנהגן

ב לבין "בעקבות הוועדה הושג הסכם בין ארה

אפריקה - דרום, הודו, סין: מדינות הבסיס

ננקטו התחייבויות של המדינות , כמו כן. וברזיל

השונות להפחתת גזי החממה עד לשנת

מנת לשמור על עליית טמפרטורה - על, 2020

הסכם . מרבית של עד שתי מעלות צלזיוס

. ועידת קופנהגן אינו הסכם מחייב משפטית

(UNCCC, 2009)

אין טעם עבורנו ": יוזמות האקלים של קלינטון

לדון האם כדור הארץ מתחמם בקצב מעורר

ואין טעם עבורנו לשבת בחיבוק , דאגה או לא

גורלו של הכוכב . ידיים ולחכות שאחרים יפעלו

הוא , העובר בירושה לילדינו ונכדינו, שלנו

וזוהי האחריות שלנו לעשות משהו , בידינו

קלינטון בהשקת יוזמת )" בנוגע למשבר הזה

יוזמת קלינטון הושקה . (01.08.06, האקלים

בין קרן קלינטון ומנהיגות הערים 2006-ב

הגדולות בתחום האנרגיה במטרה לייעול

. השימוש באנרגיה והפחתת גזי החממה

שיתוף הפעולה חל בין מספר ערים גדולות

, (שיקאגו, לס'לוס אנג, יורק-ניו)ב "בארה

ובמזרח (מדריד, פאריז, לונדון)באירופה

שיתוף הפעולה . (קהיר, איסטנבול)התיכון

כולל הקמת מערך חובק יבשות לרכישת

The Clinton) .אנרגיה ומוצרי אנרגיה

Foundation, 2006)

: ברמה העירונית

ארגון ה -ICLEI :(International Council for

Local Environmental Initiatives) ארגון

ערים ורשויות 1200-הכולל למעלה מ

מדינות שונות המחויבות 70- ב, מקומיות

, הארגון מספק ייעוץ טכני. קיימא- לפיתוח בר

הכשרה ומידע ותומך בממשל המקומי ליישום

. קיימא ברמה העירונית והמחוזית- פיתוח בר

לאומית - מועצה הבין" כ1990- הארגון הוקם ב

שכללה בתחילה " ליוזמות סביבתיות מקומיות

הארגון עוסק . מדינות43- ערים מ200- כ

, ניהול, תחבורה, בקידום יוזמות בתחומי המים

,ICLEI Global). סביבה ביולוגית ועוד, אקלים

1990)

יוזמת עריZero Carbon : קמפיין של איגוד

British)המועצות הבריטיות לתרבות

Council) הנועד להעלות מודעות לשינויי

האקלים ולאתגרים האנרגטיים העומדים בפני

פותחה " אפס פליטות"תכנית . ערי העולם

כתוצאה ממחקר אינטנסיבי שנערך בבריטניה

וכולל 2005הפרויקט החל בשנת . ומחוצה לה

, פעילויות כגון עירור דיון עולמי בנושא האקלים

המשמעות של . תערוכה נודדת ועוד, מעבדות

י "עיר ללא פליטות הינה עיר הנתמכת ע

אנרגיה מתחדשת בלבד ושאינה מייצרת

העיר הראשונה שנבנית . פליטות גזי חממה

- בMasdarהינה העיר " אפס פליטות"כמודל ל

13

Abu Dhabi .והיא , 2008- תחילת בנייתה ב

נשענת על אספקת אנרגיה ממקורות אנרגיה

. מתחדשת בלבד כגון אנרגיה סולארית

(British Council Orgnization, 2005)

Cool Cities :ארגון משותף ל -Sierra Club

US)והמועצה האמריקאית לבנייה ירוקה

Green Building Council) המעודד שיתוף

בתי עסק , ארגונים, פעולה בין קהילות

, "נקייה"ומנהיגות מקומית ליישום אנרגיה

והאטת תהליך , יצירת הזדמנויות תעסוקה

- יותר מ, 2005משנת . ההתחממות הגלובלית

ראשי ערים ומועצות התחייבות 1000

להפחתת טביעת הרגל האקולוגית בתחום

הארגון מקדם השקעות בבנייה ירוקה . שיפוטן

. וחסכונית באנרגיה בערים החברות בארגון

(US Organization, Cool Cities, 2005)

: ברמה הבניינית

US Green Building Council: ארגון ללא

הפועל לקידום בנייה ירוקה , מטרות רווח

. וחסכונית באנרגיה שבסיסו יושב בוושינגטון

, סניפים מקומיים78- הארגון פועל ביותר מ

- חברות ויותר מ18,000- וכולל יותר מ

התקן הינו - LEED. בניינים140,000

. י הארגון"האמריקאי לבנייה ירוקה שפותח ע

הארגון מורכב מוועדות שונות כגון וועדת הניקוד

, פיתוח מדיניות, חינוך והטמעה, LEEDשל

(USGBC). וועדות שיפוט ועוד

Architecture2030: ארגון עצמאי ללא מטרות

י "רווח שהוקם בתגובה למשבר האקלים ע

. 2002 בשנת Edward Mazriaהארכיטקט

מטרת הארגון היא לשנות באורח מהיר את ענף

ב וברחבי העולם מענף התורם "הבנייה בארה

לפליטת גזי החממה לענף שהוא חלק מפתרון

והמשבר , צריכת האנרגיה, בעיות האקלים

ייעוד הארגון הוא הפחתה מיידית . הכלכלי

י "ודרמטית של פליטות גזי החממה הנוצרים ע

, סקטור הבנייה באמצעות שינוי תפיסת התכנון

,Architecture 2030). העיצוב והבנייה בפועל

2002).

Passivehaus : תקן אירופאי לבנייה המתייחס

לעמידה בתנאים מחמירים בצריכת האנרגיה

ולמצוינות בתנאי הנוחות של הבניין , בבניין

התקן ישים בעיקר בבנייה . בחורף ובקיץ

אך מעודד הפחתה בצריכה גם , למגורים

התקן . תעשייתיים וציבוריים, בבניינים מסחריים

הוא מהסטנדרטים המחמירים הקיימים לצריכת

בנייני . אנרגיה בהשוואה לתקנים אחרים בעולם

פ הסטנדרטים של "מגורים שנבנים ע

Passivhaus90%- הוכיחו חיסכון של כ

מצריכת האנרגיה בהשוואה לבניינים דומים

בניינים שנבנו לפי 17,000- ישנם כ. אחרים

בין . בפריסה עולמיתPassivhaus- עקרונות ה

העקרונות המנחים בתקן מוגדר תנאי סף של

15- צריכת אנרגיה לחימום ולקירור הפחותה מ

Passivehaus). קילוואט למטר רבוע לשנה

Energy Standard) .

14

בנייה לגובה 2.3

הגדרות : מהו גורד שחקים2.3.1

המונח גורד שחקים בניין מסוג תיאר 1890- ב

שהחל להתפתח " בניין משרדים רב קומות"

. יורק- ב באזורים מרכזיים כגון שיקאגו וניו"בארה

שש כ המילון האנגלי אוקספורד סיפק 1933עד

הגדרות שונות למונח גורד שחקים ורק בזמן

מונח להיטמע חל הה, מלחמת העולם הראשונה

Sky)" גורד שחקים"המונח . כשם למבנה גבוה

Scraper) הבניין " נמצא יותר בשימוש באשר

מכיוון שאינו (Tall Building/ High Rise)" הגבוה

כמה הבניין צריך להיות גבוה על : מצביע על יחסיות

(Yeang, 1996)? ככזהוגדרמנת שי

ים כהמצאה רי מרבית החוק"גורד השחקים נחשב ע

יחד עם אולם הקולנוע ומסעדות האוכל , אמריקאית

יש המתייחסים אליו כאחד ההמצאות . המהיר

הגדולות בהיסטוריה בשל השפעתו בצורת

עם . העולמית על הרגלי החיים בעיר העכשווית

יש לזכור כי המין האנושי חיפש את הדרך , זאת

מן , לבנות בניינים גבוהים לכל אורך ההיסטוריה

פירמידות , מקדשים בתאילנד, הפגודות בסין

ברב חלקי העולם . מגדלים באיטליהעד לבמצריים ו

. סימל הבניין הגבוה שאפתנות ועליונות אנושית

. תיאור אפשרי למגדל בבל:5' תמונה מס

גובה הבניין היה , מתחילת ההתיישבות האנושית

במשך . מוגבל ליכולתו של אדם לטפס במדרגות

4-5התייצבו הבניינים לאופטימום של , מאות רבות

לא התפתח כהמשך , אם כן, גורד השחקים. קומות

מורפולוגי לבניין מסוג חמש הקומות שניתן לעלות

גורד השחקים התפתח כטיפולוגית בניין . ברגל

ייחודית שהתאפשרההודות להתפתחות טכנולוגית

ולהלך הרוח שהתגבש , יוצאת דופן

. (Yeang, 1996)סביבה

גורד השחקים יכול להיות מוגדר כבניין , באופן פיזי

הנבנה באמצעות מסגרת , רב קומות

, בעל מערכת מעליות מהירה, קונסטרוקטיבית

, המשלב גובה בלתי רגיל עם סידור חללים פתוחים

. שניתן לאתרם גם בבניינים נמוכי קומות

CTBUH- Council on)המועצה לבניינים גבוהים

Tall Buildings & Urban Habitat) החשיבה

קומות ומעלה 10בתחילה בניין גבוה כבניין בן

מכיוון שזו הייתה נקודת החיתוך בה ניתן היה

- י טיפוס בסולמות חיצוניים בניו"בשריפה עיאבק לה

, למרות שהיום ניתן להגיע לגובה רב יותר. יורק

. קריטריון זה נשאר ואליו נוספו פרמטרים אחרים

מודד פרמטרים שונים במבנים CTBUH- ה

CTBUH- לפי ה. אלולגבוהים ומדרג אותם ביחס

קיימים ארבעה פרמטרים עיקריים להגדרת הבניין

(CTBUH, 1981): כגבוה

The Architectural)-גובה ארכיטקטוני .א

Height) נמדד מגובה המדרכה במפלס הרחוב

של הכניסה הראשית לבניין ועד לקצה הבניין

, שילוט, אך לא כולל אנטנות, כולל גג הבניין

.דומהדגלים וכ

הוא הגובה - (Occupied Floor)תפוסת קומה .ב

ממפלס הרחוב ועד לקומה העיקרית האחרונה

.ללא מערכות וקומות טכניות, בבניין

נמדד (Top of the Roof)קצה גג הבניין .ג

ממפלס המדרכה בכניסה הראשית ועד לפני

. הגג העיקרי של הבניין

נמדד - (Height of the Tip)קצה הבניין .ד

ממפלס המדרכה בכניסה הראשית לבניין ועד

לקצה העליון ביותר בבניין כולל אנטנות

. ומרכיבים אחרים

ASHRAE (Americanהגדרה נוספת של

Society of Heating, Refrigeration & Air-

Conditioning Engineers) קובעת כי בניין גבוה

פעמים 3- הוא יותר מ(H)הוא כזה שהגובה שלו

. (W)הרוחב שלו

15

הגדרה חשובה נוספת היא כי בניין גבוה אינו מוגדר

פ הגובה או מספר הקומות הפיזי שלו "בהכרח ע

אלא האם הוא מושפע מאספקטים מסוימים של

בניין גבוה הוא בניין שעצם . (Tallness)גובה

בהנדסה , הגובה שלו יוצר שיקולים אחרים בתכנון

ובהפעלת הבניין השונים מהותית ממערכת

השיקולים המופעלת על בניינים אחרים באותו

,Yeang)המחוז ואינם נובעים ישירות מגובה הבניין

1996).

בניין גבוה יכול להיות מוגדר כבניין בעל מאפיינים

ייחודיים של גובה בהתאם לגובה היחסי בסיטואציה

פרופורציות הבניין , האורבאנית בה הוא ממוקם

12מבנה בעל , למשל. והטכנולוגיות המצויות בו

יורק - קומות לא ייחשב בניין גבוה בשיקאגו או ניו

אך יהיה גבוה באופן יחסי לערים מסורתיות

ת הבניין רפרמטר נוסף המשפיע על הגד. באירופה

ישנם מבנים . כבניין גבוה הוא תמירות הבניין

שאינם גבוהים אך דקיקותם יוצרת אשליה של

מבנים גדולים וגבוהים בעלי , לעומתם. מבנה גבוה

שטח רצפה גדול יימנע מהם להיחשב כבניינים

ייחשב , מבנה גבוה. גבוהים בהגדרה הקלאסית

ככזה רק אם יכיל טכנולוגיות הנובעות ישירות

(Sev, 2009). מגובהו

של " השיא"גורד השחקים הוא , מבחינה טכנולוגית

מספר המצאות טכנולוגיות בתחום הבנייה כגון

, מעליות מהירות, שיטות ביסוס, מבני מתיחה

טכנולוגיות , זיגוג, מערכות מיזוג אוויר

. ואף ניקיוןאוורור,תאורה

מבחינה מרחבית גורד השחקים יכול להיות מוגדר

כבניין המכיל שטחי בנייה גדולים המרוכזים מעל

המנצל בצורה , יחידת שטח קטנה באופן יחסי

ובאופן שגובה כספים , מיטבית את זכויות הבנייה

. רבים יותר משכירותו

כתוצאה מכך ובשל האופי המסחרי המובהק של

היזם תמיד ישאף לניצול טוב יותר של , סוג בניין זה

במקרים . השטח ולבניין יעיל יותר פונקציונלית

רבים שיקולים אלו יובילו לכך שהיזם או החברה

המנהלת מחליטה על סידור הקומה הרצוי ומותירה

ההתפתחות . לאדריכל את הטיפול במעטפת הבניין

מורפולוגית של הבניין הגבוה קשורה - האסתטית

כמו גם מרכיבים , באופן ישיר לאפיון המעטפת

, חלוקת הבניין, פרופורציות, נוספים כגון קנה מידה

. והתייחסות לפרמטרים תכנוניים שונים

התפתחות מורפולוגית של בנייה לגובה 2.3.2

האימפקט הוויזואלי של בניינים גדולים בעיר היה

מעצבים , תמיד נושא מרכזי שהעסיק אדריכלים

מבנים גבוהים במיוחד הם . ואת הציבור הרחב

בעלי מקום ייחודי לעומת אחרים כיוון שהם יוצרים

קו רקיע נראה לעין הודות למאפייניהם

מבנים . י צורתם וגובהם"במיוחד ע, המורפולוגיים

סמל לגבוהים מושכים באופן מיוחד והופכים

, עם זאת. בעירטכנולוגי וביטוי אדריכלי, אסתטי

מבנים רבים יוצרים קו רקיע אחיד של מבנים

הדומים זה לזה כפי שניתן לראות בערים רבות

פרק זה יעמוד על . (Sev, 2009). בעולם

על , ההתפתחות המורפולוגית של בניינים גבוהים

מרכיביהם האסתטיים והתפתחותם לאורך

במטרה למקם את האסתטיקה של , ההיסטוריה

. בניינים ירוקים גבוהים ברצף זה

הצורה והביטוי הארכיטקטוני של מבנים גבוהים

מודרניים עברו שלבים והתפתחויות רבות

יורק ועד -מהדוגמאות הראשונות בשיקאגו ובניו

בכל . לדוגמאות העכשוויות באירופה ובאסיה

המצאות טכנולוגיות כמו גם אופנות , תקופה

מתחלפות הובילו את אדריכלי התקופה בחיפוש

פרק זה מציע קטוריזציה . אחר סגנון חדש

היסטורית של שבע תקופות עיקריות לבניינים

הגבוהים והאופן שבו זרמים ארכיטקטוניים

והתקדמות טכנולוגית השפיעו על עיצובם

בכל תקופה מוצג הלך . המורפולוגי של בניינים אלו

כמו כן ניתנת סדרה , הרוח האדריכלי שהוביל אותה

של קווי מתאר של הבניינים המייצגים לתקופה

באופן שמאפשר השוואה בין גבהי הבניינים דרך

. דוגמאות ומקרי בוחן מובילים

הבסיס לניתוח מורפולוגי של כל מבנה גבוה נובע

שנטבעה לעניין זה " הקלאסית"מצורת ההתבוננות

חלק את הבניין Sullivan. 1896- בSullivanי "ע

Sullivan in): הגבוה לשלושה מרכיבים עיקריים

Wittenborn, 1947)

הוא החלק הנראה מגובה הרחוב : (Base)בסיס

חלק זה . מעלות בשדה הראייה40וכולל קונוס של

16

תלוי בעומק השטח הפנוי הקיים לפני הבניין

5-8ממפלס הרחוב ומגיע לרב לגובה של בין

לחלק זה של הבניין האינטראקציה הרבה . קומות

וכן הוא , ביותר עם הסביבה האורבאנית המידית

משפיע באופן ישיר על האיכות הארכיטקטונית

לחלק זה אין . והאורבאנית של מפלס הרחוב

השפעה רבה ברמה העירונית מבחינת אסתטיקה

אך הוא מהותי במובנים של קנה , Sullivanפ "ע

הגדרת הרחוב והמרכיבים האנושיים של , מידה

היחס לבסיס משתנה עם . הבניין הגבוה

. ההתפתחות בתקופות המורפולוגיות השונות

קצה מ נמשך גוף הבניין:(Shaft) הבניין גוף

ומהווה את חלקו העיקרי , הבסיס ועד לראש הבניין

חלק זה מהותי בהתוויית . של הבניין הגבוה

. היחסים בין הבניין ותנאי הסביבה המקיפים אותו

הוא קובע ומשפיע באופן ישיר על נתונים כמו

קנה המידה , הצללות, זרימת האוויר מסביב לבניין

של הבניין והיחס בינו לבין בניינים אחרים

, האם הוא משתלב או מנוגד לסביבתו. בסביבתו

בערים מודרניות רבות . יוצא דופן או דומה לאחרים

ומכאן , "עצים רבים ביער"גוף הבניין הוא אחד מיני

קצה - נובעת חשיבותו של החלק השלישי בבניין

. הבניין או הסיומת

הבניין יומת קצה הבניין או ס: (Top)הבניין סיומת

אך היא , אינה משפיעה רבות מבחינת סביבתית

& Aliלפי . מרכיב מרכזי בקו הרקיע של העיר

Armstrong(1995) קיים יחס דיאלקטי בין בסיס

: הדומה לשיח בין שתי שפות, הבניין לקצה הבניין

. אינדיבידואליות בקצה וקונפורמיסטיות בבסיס

למבנים גבוהים גם תפקיד אייקוני בעירוככאלו

תרבותית בעיצוב נראות - יוצרים מהות תקופתית

החלק העליון של הבניין מאפשר . העיר מלמעלה

בניין שאינו יוצר תדמית או . ביטוי וחופש אדריכלי

יאבד לרב את האטרקטיביות , זיהוי ייחודי בקצהו

יהיה הבניין , ללא זהות. שלו גם בחלקיו האחרים

בהתבסס על תאוריה ". קומות צפות בחלל"הגבוה

ואילך אדריכלים 1896- מ, Sullivanזו של

מדגישים יותר ויותר את שלושת חלקים אלו של

הבניין וההבחנה ביניהם הולכת ונעשית ברורה

גישה תכנונית זו בולטת בעיקר כשמדובר . יותר

בבניינים גבוהים במיוחד המגיעים לגבהים חריגים

. בסביבה אורבאנית צפופה

לבסיס הבניין החשיבות , Kohn(1990)לפי

את היחסים בין " מבסס"הגבוהה ביותר שכן הוא

הוא תוצר ישיר של סגנון - הגוף. הולך הרגל לבניין

ולכן יכיל את , אדריכלי ובחירה סטרוקטורלית

בעוד , המאפיינים העיקריים של הבניין כבניין גבוה

הוא המרכיב החשוב ביותר של הבניין - שהקצה

הגבוה מבחינת הרושם שהוא מותיר בסילואט

. העירוני

המפתח להבנת התהליכים שהתרחשו בבניינים

גבוהים מתקופה לתקופה קשורים בהבנה

המורפולוגית של השינויים שהתרחשו בכל אחד

. והיחס האדריכלי אליהם, מחלקי הבניין הללו

החוקים הגאומטריים נגזרים מן הקונטקסט

ככל שיותר . והתנאים הסביבתיים של הבניין

מרכיבים סביבתיים ושיקולים קונטקסטואליים

כ יהיה הבניין רגיש ומגיב יותר , נלקחו בחשבון

בעובדה כי א יייחודו של הבניין הגבוה ה. לסביבתו

.הוא נחווה מיותר מנקודת מבט מרכזית אחת

מרמת - השינוי בתפיסה הוויזואלית של קנה המידה

על והדיון החוזר בתכנון האדריכלי -הרחוב ועד מבט

בין שתי נקודות מבט אלו הן הבסיס להחלטות

תכנוניות היוצרות את משמעות הבניין הגבוה

. מבחינה אסתטית וויזואלית

ההתפתחות המורפולוגית של הבניין הגבוה יכולה

להתחלק באופן גס לשבע תקופות המתחילות

-בהישגים ההנדסיים בשיקאגו של המאה ה

19(Sev, 2009) . כל תקופה מתמודדת עם

טכנולוגיות הבנייה הזמינות לה וכן משקפת את

היחסים , ההבדלים האידיאולוגיים בין אדריכלים

בינם לבין לקוחותיהם ובין תקופות התכנון השונות

. לאור מאורעות היסטוריים ותרבותיים

The Functional-התקופה הפונקציונלית

Period 1880-1900 :

- השינויים החברתיים וההמצאות הטכנולוגיות בניו

יורק ובשיקאגו הובילו להקמתם של מבנים גבוהים

ששיקפו בעיקר את ההתפתחות בהנדסת הבניין

לפני כניסת הפלדה כשלד . מבחינה סטרוקטורלית

באופן . הסתמכו אדריכלים על קירות נושאים, לבניין

Home- מיוחד מציין את תקופה זו בניין ה

Insurance Building( 1885) שהיה , בשיקאגו

מבין הבניינים הראשונים שהשתמשו במסגרת

17

Sullivan. הפלדה שאפיינה את בנייני התקופה

, היה הראשון שנתן ביטוי אדריכלי למסגרת הפלדה

The- כפי שבולט בשני בניינים מפורסמים

Wainwright Building (1981)וה -Guaranty

Building (1985) . בשני בניינים אלו קיימת

חזרתיות בחזיתות והבלטה של קומת הקרקע

י קרניז "הקומפוזיציה נחתמה ע. בבסיס הבניין

. בקומה העליונהSullivan- קישוטי אופייני ל

של Reliance Building (1895)- לעומתו בניין ה

Burnham & Root מבטא את סטרוקטורת

שקיפות הבניין . המתכת ומכוסה כולו זכוכית

את " ייסדו"גוף וקצה , בסיס: ונוסחת התכנון לפי

אחד הבניינים . הבניין כגורד השחקים הראשון

- המעניינים של התקופה הוא בניין ה

Montgomery Building (1899) המשלב בין

הסגנון הפונקציונלי של שיקאגו ובין מוטיבים

הניסיון לאמץ סוגי . קישוטיים של רנסנס איטלקי

ולהמיר אותם Palazzo- בניינים קיימים כגון ה

הנגזר מהתפתחות , לבניינים בעלי גובה חדש

המעלית בישרו את השלב הבא של התקופה

התקופה האקלקטית של הבנייה - הפונקציונלית

. הגבוהה

הבניינים של התקופה הפונקציונלית היו גדולים

ומוגבלים , ומונומנטליים בקנה המידה שלהם

י התקנים לבנייה לגובה שהתפתחו "בגובהם ע

בניינים אלו משמעותיים בדיון . באותה התקופה

באסתטיקה של בנייה גבוהה משום שהם הטמיעו

את החשיבה על הבניין הגבוה דרך שלושת

קצה הבניין היה לרב שטוח . המרכיבים שהוצגו

שהדגישו את הקומה , ומושפע ממוטיבים רנסנסיים

העליונה והפרידו אותה מן החלק המרכזי של

. הבניין

-1880 בנייני התקופה הפונקציונלית :6' תמונה מס

1900.

The Eclectic-התקופה האקלקטית

Period1900-1920 :

התקופה האקלקטית בבנייה הגבוהה מייצגת

פתרונות אסתטיים דרך יישום של מודלים

ארכיטקטים של תקופה זו אימצו את . היסטוריים

הוורטיקליות של הצורות הגותיות לגורדי השחקים

Metropolitan Life- כפי שמופיע למשל בבניין ה

Tower (1909)וה -Woolworth Building

הקתדרלה "שניהם טענו להיותם . (1913)

אפליקציה של עקרונות קלאסיים ". המסחרית

שהושפעו גם , וגותיים הובילו לצורות פיסוליות

מהביטוי הפיזי של שיטת הבנייה ובו בעת מטיפול

לבו פונקציונליות יחד יהבניינים ש. מודרני בחזיתות

הדימויים נשאבו . עם תדמית מוסדית ועסקית

, בעיקר מדימויים קלאסיים וגותיים, םמסגנונות שוני

דוגמאות לבניינים אלו ניתן . שצברו פופולריות

- החל מHolabird& Rocheלמצוא בתכנונם של

הבניינים שילבו את הביטוי הישיר של . 1907

המבנה הגבוה מבחינה סטרוקטורלית יחד עם

Monroe- ביניהם בניין ה, סגנונות היסטוריים

Building (1910)בשיקאגו .

1900-1920 בנייני התקופה האקלקטית :7' תמונה מס

-Art- Deco Period 1920-דקו- תקופת הארט

1940:

החל 30- ותחילת שנות ה20- בסוף שנות ה

כהמשך לתקופה . המאבק לעלייה בגובה הבניין

דקו מייצג כושר המצאה - סגנון הארט, האקלקטית

דמיון וקישוטיות מוגזמת ושילוב בין , גדול יותר

פוטוריסטים , מרכיבים קוביסטים

מוטיבים אסייתיים ומן םכמו ג, ואקספרסיוניסטים

, לאחר מלחמת העולם הראשונה. המזרח הרחוק

שיקאגו זנחה את הקווים הקלאסיים והגותיים

. אנדרסון והוד, בדוגמאותיהם של גראהם

- הדוגמאות העיקריות של תקופה זו כוללות את ה

Palmolive Building (1927) ,ה -Straus

18

Building (1924)וה -Tribune Tower (1925) .

דוגמאות אלו הושלמו לפני המשבר הגדול של שנות

ע החדשים ותפיסת הביזור "חוקי התב. 30- ה

- שקיבלה ביטוי בחוק ב(Zoning)הפונקציונלי

השפיעו , בשיקאגו1923- יורק וב- בניו1916

באופן משמעותי על צורתם של הבניינים הגבוהים

יורקי עודד את יצירת - החוק הניו. באותה התקופה

שאופיינה במגדל מרכזי , "עוגת החתונה"מבנה

החוק בשיקאגו התיר בנייה בגובה . קטן למעלה

שעולה על הגובה הקיים אך הגביל את הנפח

שתי צורות עיצוביות עיקריות עלו . הכולל של הבניין

קומפוזיציה של בסיס רחב : כתוצאה ממגבלות אלו

. מגדל אינטגרטיבי- וסכמה של בסיס, עם מגדל צר

ככל שהבניינים לקחו יותר מאפיינים צורניים

השתנה , כתוצאה משימושי קרקע ומתקני התכנון

במבט מרוחק . גם קו הרקיע של העיר באורח דומה

בעוד , כמו גבעות ועליהן עצי מחטמנהטן נראתה

ששיקאגו נראתה יותר כמו כמשטח שטוח ומגדלים

- דוגמא לתקופה זו הוא בניין ה. מפוזרים בתוכו

Chyrsler Building (1930)הבניין . יורק- בניו

דקו שלט בקו הרקיע של - המיוחס לתקופת הארט

- בניין חשוב נוסף הוא כמובן ה. העיר כחצי מאה

Empire State Building שהפך להיות הבניין

. המשפיע ביותר בעיר והדימוי החזק ביותר שלה

עם סיומת , קומות בסיס5גוף הבניין מתנשא מעל

הבניין נותר ריק ברובו במשך עשור . עגולה למעלה

ולא הפיק רווחים עד , 1931- לאחר הפתיחה שלו ב

יוצא הדופן בגודלו , המבנה המבודד. 1950שנת

נית של התקופה "ובנראותו ייצג את הסכימה הנדל

. ”Form follows finance“בסיסמא

1920-1940דקו - בנייני הארט:8' תמונה מס

– The Internationalלאומית - התקופה הבין

Modern Period 1950-1970 :

עם מלחמת העולם השנייה הייתה ירידה

- משמעותית בבנייה של בניינים גבוהים עד שנות ה

פיתוח , לאחר מלחמת העולם השנייה. 50

המחשבים ותעשיית הבנייה הובילו לפיתוח של

כעת ניתן היה לחקור . שיטות וצורות בנייה חדשות

נתח מערכות סטרוקטורליות ומרכיבים הנדסיים לו

באופן שלא היה ניתן לעשות , באמצעות המחשב

עד אז הבנייה הקונבנציונלית ששלטה . קודם לכן

בבניינים הגבוהים הייתה מסגרת הפלדה הקשיחה

(Rigid Frame) .FazlurRahman Khan פיתח

Tubular)" הבניין הצינורי"את הרעיון המהפכני של

Building) . מערכת עמודים אפשרה את הטיפול

בכוחות האופקיים ושחררה את החזית לתכנון

וורסיות שונות . מחודש ובעל חופש ביטוי גדול יותר

. של מבנה הצינור החלו להראות בשטח

ארכיטקטים של תקופה זו דחו את הקישוטיות

שאפיינה את התקופות הקודמות ואת הפנייה

שה טכנולוגית ילמקורות ההיסטוריים ואימצו ג

בנייני תקופה זו . ורציונלית יותר כביטוי לבניין

, צורות בסיסיות, מאופיינים בפשטות עיצובית

. מעטפת שקופה וקלה ללא פרטים קישוטיים

הבניינים היו פונקציונליים והכילו ביטוי ישיר של

לאומי נראה -הסגנון הבין. חומרים וטקסטורה

י מניעים "כקופסאות מונומנטליות שהוגדרו בעיקר ע

לקיר - מקסום שטחי הרצפה ויחסי גרעין, כלכליים

החלוקה . (”Core to Exterior“). חיצוני מוגדרים

קצה נחלשה ולרב הבניינים - גוף- הקיימת של בסיס

אופיינו בכך שעלו ישירות עם מערכת עמודים

כשקצה הבניין שטוח , מקומת הקרקע עד למעלה

Lever House- דוגמאות לכך הן ה. וחסר אפיון

הצורות . ועודIBM Building (1969)- ה, (1952)

הסטראוטומיות וחזיתות הזכוכית הדגישו את

עם מעט וריאציות , הוורטיקליות של הבניינים

South- והXerox Center (1980)- ה. עליהן

Wacker Drive Building (1983) הן דוגמאות

מאוחרות לתקופה זו וסמל למעבר לדור הבא של

. הבניינים הגבוהים

19

1950-1970בנייני התקופה המודרנית : 9' תמונה מס

Super High Period-התקופה הגבוהה במיוחד

1965-1980 :

החלה התעוררות בבניינים הגבוהים 60- בשנות ה

כסמל למודעות כלכלית והכוח של החברות

לאחר התקופה המודרנית בה . התאגידיות

תקופה זו מתאפיינת , השתכללו טכנולוגיות הבנייה

John Hancock- בבניינים גבוהים מאוד כגון ה

Center (1969) ומגדלי התאומים בניו יורק

למרות שלמרבית הבניינים היו מאפיינים . (1972)

הם היו חלוצים בביטוי , לאומי- של הסגנון הבין

למשל . האקספרסיבי של צורת הבנייה החדשה

John Hancock- לאורך כל בניין ה X- דוגמת ה

Building .הצינור אפשר לעצב ןהפיתוח של בניי

הגליל נצער בגבהים . את המסה בווריאציות שונות

- גוף- בסיסתמה שאפשר בניגוד לחלוק, שונים

. ביטוי גדול יותר להיגיון ההנדסי של הבניין, קצה

הביטוי האקספרסיבי של הגובה והמבנה ההנדסי

הפך להיות סגנון אדריכלי מנותק משאר

. הארכיטקטורה של התקופה

-1965בנייני התקופה הגבוהה במיוחד : 10' תמונה מס

1980

Post- Modern-מודרנית- התקופה הפוסט

Period 1980 :....-

לאומי - השעמום שהחל לנבוע מן הסגנון הבין

הוביל לגיבוש , שת גריד הזכוכית והמתכתגוהד

. 70- מודרניסטית בשנות ה- התנועה הפוסט

לבניינים הקשורים עם זרם זה ישנם מאפיינים

. קיפולים וצורות גאומטריות חדשות, זוויות, אחרים

ארכיטקטורה זו הייתה תגובה לקופסאות הזכוכית

מודרניזם תפסו - בנייני הפוסט. של הסגנון המודרני

את תשומת לב הציבור הודות להיפרדות הרדיקלית

אימוץ צורות . שלהם מן הארכיטקטורה המסורתית

שונות ואיתגור המערכות ההנדסיות בלטו בקו

הסיומות החדשות לבניין כללו . הרקיע של העיר

סימטריות או שילוב של - צורות א, פירמידות, כיפות

הבניינים הגבוהים של הפוסט מודרניזם חזרו . אלו

שנטה , גוף וקצה- במידה רבה לחלוקה של בסיס

י שימוש בחומרים מודרניים "ע. להיות מחודד

וטכניקות בנייה חדשות חזר גזע הבניין להיות

מקושט בפרטים ובעל צבע שמקורו בבחירת

לבו מוטיבים יהבניינים ש. החומרים עצמם

AT+T- היסטוריים ועירוב סגנונות וצורות כגון ה

Building (1982)190- וה South La Salle St.

Building (1987) .

לא רק ערים אמריקאיות ואירופאיות השתתפו

גם ערים אסייתיות התחרו . במרוץ לבניין הגבוה

אחת בשנייה ובמערב לבניית בניינים גבוהים

מלבד כמה , Binder(2001)לפי . 80- בשנות ה

לא נראתה בקו הרקיע האסייתי תקופה , יוצאי דופן

. מודרנית מקבילה לערים האמריקאיות- פוסט

, סינגפור, קונג- המבנים הגבוהים בערים כגון הונג

למפור וטוקיו עוצבו לרב תוך שימוש -קואלה, שנחאי

באוצר מילים עכשווי הנשען על מסורת מקומית

ההבחנה הגדולה Ali & Moon(2007)לפי . עמוקה

ביותר של בניינים גבוהים במזרח היא שהם

השתמשו בארכיטקטורה המקומית ובמסורת

התרבותית שלהם כבסיס העיקרי לתכנון גורדי

הטרנדים השונים משתנים קלות וניתן . השחקים

Landmark Tower- להבחין בהם במבנים כגון ה

Jin Mao Building- וה, ביוקוהמה(1993)

מכיל Jin Mao- בניין ה, למשל. בשנחאי(1997)

אזכורים של פגודה ובמבוקים ומעוצב סביב הספרה

88- בנוסף ל. הנחשבת בסין לספרת מזל8

20

הבניין , 8/8/98והמפתחים של , הקומות בבניין

הבניינים הגבוהים באסיה . חלקים8-מחולק ל

. מקנים חשיבות רבה לתרבות המקומית ולסמליה

הצורות הגאומטריות מבטאות ערכים אסלאמיים

" הייטקיסטים"ולמרות המאפיינים ה, ומקומיים

הבניין מזוהה עם מסורת הבנייה , לאומיים- והבין

. המקומית

- בנייני התקופה הפוסט מודרנית מ:11-12' תמונות מס

ואילך1980

Ultimate Technology-התקופה הטכנולוגית

Period 1985 :...-

הבניינים הגבוהים התפתחו לצורותיהם , כפי שהוצג

הנוכחיות בעוד שהם עוברים דרך המצאות

אופנה וטכניקה שינו . טכנולוגיות ורציונליזם מודרני

. את התכנון המסורתי ואת הקונספציות הצורניות

צורות . גישה זו הלכה והתחזקה לאורך השנים

שימוש בטכנולוגיה חדשנית ואתגרים , מתוחכמות

שהובילו את םלמציאת גאומטריות חדשות ה

הדור הנוכחי של הבניינים . ואילך1985- התכנון מ

הפחתה , י קלילות"גבוהים מתאפיין ע- הסופר

במסת הבניין והכנסת פרמטרים נוספים לשיקולי

מאפיינים אלו מאפשרים למתכננים ליצור . התכנון

MenaraMesiniaga- בניינים שונים זה מזה כגון ה

Swiss Re- וה, למפור- בקואלה(1992)

Headquarters (2004)מרבית הבניינים . בלונדון

המרהיבים של התקופה אינם יושבים עם הגדרות

צורת הבניינים מתוכננת כשלם . קצה- גוף- הבסיס

" משיכה"כשקצה הבניין הוא , מלמטה למעלה

המבנים מתוכננים בהתאם . וףנוספת של הג

, השפעות סביבתיות, למוטיבציה אדריכלית

. שיקולים כלכליים ופוליטיים ופרמטרים נוספים

הדוגמאות מן התקופות הקודמות משמשות בסיס

המוכיחים עדיין , לדיון האדריכלי במבנים העכשוויים

מודרניים - את הימצאותם של קווים מודרניים ופוסט

. בעיקר במזרח ובארצות ערביות

ואילך1985בנייני התקופה הטכנולוגית : 13' תמונה מס

בבניית בניין גבוה " נכון- הנכון והלא"הוויכוח על

השנה האחרונות בעקבות 20-תפס תאוצה ב

העלייה במחירי . משברים כלכליים ואנרגטיים

והתאוצה , הלחץ למקסום שטחי הבנייה, הקרקע

הטכנולוגית הובילו לכך כי גובה הבניין אינו נקבע

י מגבלות פיזיות וקונסטרוקטיביות אלא "יותר ע

, סביבתיים, כלכליים, בהתאם לשיקולים פוליטיים

. והתנגדות ציבורית

לכל בניין השפעה על נראות העיר בהתאם

הבניינים הגבוהים אינם . למאפייניו המורפולוגיים

אלא מכריעים את אופייה ואיכות , רק סמל בעיר

השלכות אורבאניות חשובות נוצרות . החיים בה

בהתאם לאופן שבו מתרומם הבניין הגבוה מן

הגישה הקונבנציונאלית לבנייה גבוהה . הקרקע

אין . מגבילה את צורניות הבניין לסכמות מקובלות

ספק כי האתגר הגדול של העתיד טמון ביצירת

מבנים גבוהים המכווננים למשתמשים ולשיפור

- ברת, נעימה, הרקמה האורבאנית בצורה יעילה

חשוב לזהות את הבניינים . קיימא וחסכונית

תכנון הבניין תוך - הגבוהים כתהליך הוליסטי

התחשבות ביחסים הנרקמים בינו לבין קו הרקיע

, ות לקנה מידהעשאלות הנוג. וקו הקרקע של העיר

והצורך לראות , לאומית- תרבות מקומית מול בין

הובילו למספר , בבניין ביטוי אדריכלי ייחודי

. תאוריות וורטיקליות לתכנון העיר העתידית

21

האפיון המחודש של הבניין הגבוה דרך פרמטרים

- אקולוגיים וסביבתיים וההיבטים האסתטיים

. יידונו בפרק הבא, מורפולוגיים שלו

ההשפעה הוויזואלית של גורדי שחקים על 2.3.3

: הסביבה הבנויה

הרושם הוויזואלי של בניינים גבוהים על קו הרקיע

של העיר נקשר פעמים רבות עם מושגים של

קנה , כמו כן. יוקרה ותדמית, כוח, אסתטיקה ויופי

המידה ופרופיל הבניין משפיע באופן מכריע על

. הנראות הפיזית של הבניין וכיצד הוא נחווה מבחוץ

מראה בניין גבוה מרחוק והאופן שבו חווים אותו

מרכיב נוסף . מקרוב יוצר תפיסות וויזואליות שונות

שמשפיע על נראות הבניין הוא הסביבה הפיזית בה

האם הוא תואם או זר בסביבה הבנויה . הוא ממוקם

האם הוא מתיישב עם . המידית שלו והרחוקה יותר

התפיסות האסתטיות הסביבתיות והחברתיות

בהן קיימים , בערים גדולות. המובילות בתחומו

בניין גבוה הוא חלק מן , מבנים רבים גבוהים

התרבות העירונית והוא נתפס כחלק מתערובת של

הנראות הכללית של סך הבניינים . בניינים רבים

יחדיו חשובה יותר ומכרעת יותר בהשפעתה על פני

מרכיבים כמו . העיר מאשר עיצובו של הבניין הבודד

תמירות ובחירת החומרים , קנה מידה, פרופורציות

ישפיעו יותר מאשר עיצובו האינדיבידואלי של בניין

. (Sev, 2009). גבוה זה או אחר

New York Times Headquarters:14' תמונה מס

Building- New York

22

זרמים עיצוביים בתכנון אקולוגי של גורדי .3

: שחקים

Theאקלימי- גורד השחקים הביו3.1

Bioclimatic Skyscraper :

The Tall“: 1896- מ Sullivanמאמרו של

Building, Artistically Considered” הציע גישה

להתמודדות עם שאלת האסתטיקה של הבניינים

הגבוהים באמצעות תיאורית שלושת חלקי הבניין

Sullivan.(”Three Part Sky Column“). הגבוה

ביסס את התאוריה שלו על האיכויות הפונקציונליות

: פרסיביות של שלושת חלקי גורד השחקיםסוהאק

אלו מספקים מבנה אסתטי . גוף וקצה, בסיס

ומתודולוגיה שימושית לבחינת ההתפתחויות

המורפולוגיות של הבניין הגובה כפי שנדונו בפרק

תת החלוקה הפורמלית של , עם זאת. הקודם

הבניין אינה מציעה פתרונות נוספים באשר לאופן

, האלמנט החסר. שבו חלקים אלו צריכים להיראות

, הוא גישה מקומיתYeang(1996)פי - על

שתאפשר למתכננים לשייך את גורד השחקים

השאלה הנשאלת . לתרבויות שונות ומיקומים שונים

לעיתים קרובות היא מדוע חזיתות הבניין של גורד

בעוד , השחקים נראות אותו הדבר מכל הכיוונים

גאוגרפיים , מטאורולוגים- שהתנאים הסביבתיים

אקלימית - הגישה הביו? אינם זהים, ופיזיים

הינה אפשרות התפתחותית , Yeangי "שפותחה ע

לגורד השחקים באופן הדורש וורסטיליות לחזיתות

-הגישה הביו. בהתאם למיקום ומסלול השמש

, אקלימית מחפשת נוחות תרמית לאורך כל השנה

תוך שימוש באמצעים פאסיביים והפחתה אפשרית

אקלימית יש - לגישה הביו. בצריכת האנרגיה

באם , פוטנציאל להיהפך לאקולוגית וברת קיימא

ייכנסו למערכת השיקולים התכנונים קריטריונים

נוספים כגון בחירת חומרים ומקורות אנרגיה

- ניתן להתייחס לגורד השחקים הביו. מתאימים

, ככזה. אנר חדש לסוג המבנה הגבוה'אקלימי כז

מהווה סגנון זה יישום של תיאוריות אקלימיות

בדומה , ועקרונות תכנון סביבתי בגורד השחקים

עיצוביות וצורניות , ליישום תיאוריות היסטוריות

. אחרות שהוצגו בפרקים הקודמים

ההנחה היסודית היא שהבנת מערכת היחסים

הפנימית והחיצונית של הבניין עם אספקטים

סביבתיים יתרמו וישנו את ההבעה

. הארכיטקטונית של הבניין

אקלימי כבניין - ניתן להגדיר את גורד השחקים הביו

גבוה שצורתו מוכתבת מתכנון פאסיבי וטכניקות

המתייחסות לאקלים באתר , לחיסכון באנרגיה

ויוצרת בניין גבוה פעיל , מטאורולוגייםונתונים

ובעל , חסכן במהותו ובמערכותיו, מבחינה סביבתית

,Yeang). ביצועים איכותיים בתחום האנרגיה

1996) .

אקלימי היא - התוצאה המתקבלת מן הבניין הביו

בעבר ההתייחסות ". באיכות גבוהה"של בניין

לארכיטקטורה מבוססת אקלים הייתה כאדריכלות

המופיעה בעיקר באזורים , דלת תקציב, מקומית

- הגישה הביו. טרופיים ובמדינות עולם שלישי

אקלימית בגורדי שחקים חותרת להשגת ביצועי

בניין מעולים ואיכות בנייה גבוהה בכל אזורי

המהוות , ניתן לומר שהשלכות תכנון זה. האקלים

יוצרות סגנון , מרכיב מרכזי בגורדי שחקים בעולם

המתבסס על , בנייה חדש בתחום הבנייה הגבוהה

גישות תכנון קיימות תוך שימוש בטכנולוגיות

היכולות להימצא בכל הערים הגדולות , חדשות

. בעולם ברמות שונות

Shanghai: אקלימי- דוגמא למבנה ביו:15' תמונה מס

Armory Tower.

23

Features Benefits

Passive low- energy features Contribute to a sustainable future

Low energy performance Achieved through the building configuration

Solar and wind- related orientation Singular or combined climatic- responsive solution

Naturally sunlit spaces with views out from lift lobbies, staircases, toilets.

More human building, better awareness of place

Natural ventilation of lift, cores, toilets, staircases

Healthier built environment

Other natural ventilation and wind energy opportunities

Lower in energy to operate

Sky courts as private communal spaces

Greater user satisfaction

Sky courts as wind- controlled zones Natural ventilation and landscaping opportunities

Sky courts as sun- receiving spaces User satisfaction and lower energy

Interstitial spaces Bioclimatic applications, flexible allowance for future expansion

Clear- glazing Better light quality

Solar- control through passive devices Reduced solar consumption

Vertical landscaping, planting and gardens in the sky

More human environment and healthier micro- climate

Lift- cores as solar and wind buffers Reduced energy consumption

Environmentally interactive external- wall

Responsiveness to variable seasonal changes

Greater user comfort and amenities through bioclimatic responses

Greater user satisfaction

Greater inter- floor connectivity Greater accessibility

High quality building as a consequence of bioclimatic approach

Greater user comfort

.(Yeang, 1996)אקלימי - מאפיינים תכנוניים ויתרונותיהם של גורד השחקים הביו:16' תמונה מס

Features and benefits of the bio- climatic skyscraper design approach, The Skyscraper- Bio-climatically

Considered, K. Yeang, Academy Editions, 1996.

24

ההשפעה האסתטית של תכנון אקלימי מצטרפת

, לשאר שיקולי תכנון קיימים כגון שיקולים תרבותיים

עם זאת המרכיבים . פרוגרמטיים ופיזיים, כלכליים

יחד עם , "קשיחים"האקלימיים הם לרב שיקולים

האקלים , כאלמנט קשיח. מיקום וגבולות האתר

מספק למתכנן נקודת מוצא לביטוי האדריכלי ויחסו

מכיוון שאקלים הוא לרב מאפיין מקומי , למקום

המשפיע על כל אורחות החיים של המשתמשים

מספק , ברמה העירונית. ועל התרבות המקומית

אקלימי מענה למבנה גבוה בעל - המבנה הביו

המתקיים בד בבד עם בנייה , אחריות סביבתית

- מבחינה תרבותית. קיימא- אינטנסיבית וברת

אקלימית אפשרות - קהילתית מספקת הגישה הביו

, אופי מקומי ושייכות פיזית, ללוקאליות בתכנון

בניגוד לגורדי השחקים הגנריים שאפיינו את

. 90- ועד שנות ה50- הבנייה הגבוהה משנות ה

אקלימי - גורד השחקים הביו, ברמה האקולוגית

היכולה , מספק חיסכון באנרגיה ומודעות אקולוגית

, בו זמנית. להיות מושגת באמצעים פאסיביים

ביטוי אדריכלי , מספקת גישה זו הגשמה אסתטית

. הומאני ובטוח יותר למשתמשים

: גורד השחקים כחיקוי של תהליכי טבע3.2

תיאוריה נוספת לעיצוב כגורדי שחקים אקולוגיים

רואה את הבניין כחלק ממערכת אקולוגית רחבה

גורד השחקים מחקה ומטמיע ערכים . יותר

השאובים מן המערכות האקולוגיות הטבעיות אל

המתפקד גם הוא כישות , תוך השדה האורבאני

SkySkraper as a). נושמת ומתפתחת, חיה

Mimetix Urban Ecosystem) . מרכיבים

לקוחים , המשפיעים על האסתטיקה של מבנים אלו

הן בחיקוי , מהשוואה ישירה למערכות טבעיות

בטבלה מטה . תפקודן והן בחיקוי הצורני שלהם

מוצגים האלמנטים העיקריים המשפיעים על נראות

בחירת חומרי , הבניין לפי תיאוריה זו וביניהם

יעילות , מגוון אקולוגי ואיזון פונקציונלי בבניין, הבניין

סידור רשתי של חברות וקהילות ומנגנוני , מרחבית

. (Yeang, 2002). שליטה ובקרה

דוגמא לגורד שחקים כחיקוי של תהליכי :17' תמונה מס

The Editt Tower Singapore- טבע

EDITT- בנה מסוג זה הוא מבנה המדוגמא ל

Tower י " שתוכנן ע(1997) בסינגפורT.R

Hamzah&Yeang .יוצג בפרק ניתוח מקרי ו

. הבוחן

25

Natural Ecosystem Man-Made Ecosystem

Energy & materials Reduced gross photosynthetic

Recycling of nutrients

Reduced energy, hig efficiency

Recycling of nutrients and materials

Economic diversity Balance of producers, consumers, decomposers and integrative species

Many functional niches- specialists

Balance of producers, manufactures and services

High functional diversity

Spatial efficiency High spatial efficiency- compact

High structural diversity- small and large, lateral and vertical, large variety

High spatial efficiency- compact

High structural diversity- small and large, lateral and vertical, large variety

Information & organization

High species and community diversity

High community organization- much interconnection

High community organization- many networks

Environmental control High environmental control- resources availability controlled within biotic system, climate buffered

System stability

Strong protection from environmental perturbations- resources tightly managed, more able to buffer and cope with changes

System stability

מאפיינים עיצוביים של גורד השחקים כחיקוי של תהליכי טבע

Mimetic skyscraper design features, Rethinking the Skyscraper: a vertical theory of urban design, K.

Yeang, Academy Press, 2002.

26

: קולוגית א-ורבאניתגורד השחקים כמערכת א3.3

- כתגובה למאמצים האקולוגיים ולמען עתיד בר

קיימא גורדי השחקים יצטרכו להשתנות מישויות

- מזהמות ומערכות פתוחות למערכות אורבאניות

. אקולוגיות הפועלות בקונטקסט סביבתי

יש , "ירוק"מנת להפוך בניין גורד שחקים ל- על

להתעלות מעבר לתפיסות השטחים הפתוחים

נצטרך להראות . המרחפים והפארקים שבשמיים

-Imputeכיצד פועל גורד השחקים כמערכת

Outputהתורמת לעיר כשלם .(Yeang, 2002) .

The Green Water City – Quingpu:18' תמונה מס

in Shanghai, China, Alban Mannisi Arch.

גורד השחקים כהמשך מורפולוגיה 3.4

: אקולוגית- טכנולוגית

זרם זה מאופיין בהמשך פיתוח גורד השחקים

האקולוגי דרך המצאות טכנולוגיות ורציונליזם

עקרונות המורפולוגיה הטכנולוגית נשמרים . מודרני

אלו כוללים הפחתה במסת . ומשתכללים גם כאן

, שקלול פרמטרים אנרגטיים ותפקודיים, הבניין

ניסיון להשגת קלילות חזותית וניקיון בשפה

חלק ממבנים אלו תואמים את הגדרות . האדריכלית

קטגוריה זו תכלול . וקצה- גוף- החלוקה לבסיס

, אלגנטיים וגדולים בממדיהם, מבנים מתוחכמים

י אדריכלים מפורסמים מן "המתוכננים לרב ע

ההתמקדות הטכנולוגית היא . השורה הראשונה

במציאת פתרונות אנרגטיים ואפיונן באמצעות

תוך ניסיון לעמוד , סימולציות מתקדמות

- כגון ה, בסטנדרטים גבוהים ובתקנים לבנייה ירוקה

LEED .

: גורד השחקים העתידני3.5

עתידנית לגורדי השחקים - התפיסה המחקרית

נובעת משילוב החזון הטכנולוגי והאקולוגי לכדי

שיישומה אינו בר ביצוע , ארכיטקטורה דמיונית

. בכלים העומדים לרשות האדריכלים כיום

ארכיטקטורה זו מושפעת מדימויים ממוחשבים

, ם לתחרויותיומכושר המצאה וייחודיות האופייני

להתפתחויות אלו . מגזינים וניסיונות עיצוביים

ולדמיון האדריכלי חשיבות רבה בהכרעת ומיסוד

את דמותן של הערים קבע הסגנון העתידי שי

יונרית מטמיעה 'הארכיטקטורה הויז. במאות הבאות

ערכים תכנוניים ועיצוביים הבאים לידי ביטוי

. בצורותיהן הפשוטות יותר בארכיטקטורה הממשית

זרם זה מאופיין לרב בהיפרדות מן המוסכמות

הארכיטקטוניות והחלוקה המורפולוגית הקלאסית

של גורד השחקים לטובת שכלול האמצעים

הטכנולוגיים ואיתגור הגרביטציה והמערכת

גורדי השחקים . הקונסטרוקטיבית של הבניין

, נדות חברתיות'הירוקים של העתיד חוברים עם אג

" הצהרת כוונות"פוליטיות וסביבתיות ומהווים מעין

. להמשך

Green Architecture Now! Philip:19' תמונה מס

JodidioTschen ,France, 2009

27

תיאוריה : אסתטיקה של גורדי שחקים ירוקים. 4

:ופרקטיקה

התפתחות הארכיטקטורה דורשת מחקר כבסיס

וליישום פיזי של רעיונות כמצע , לתכנון, לעיצוב

בשנים האחרונות גישה . לפרשנות הפואטית שלהם

זו ולימוד של התפתחות הבנייה לגובה הובילו

, הבניין הגבוה האקולוגי- ליצירת סוג בניין חדש

שמוצא לו ביטויים רבים בספרות ובמגזינים של

סוג בניין זה מהווה תחליף . אדריכלות עכשווית

תיאורטי בעיקרו לבניינים רבי הקומות הבנויים

השאלות העולות באופן . הנראים ברחבי העולם

מיידי קשורות להגדרת הבניין הגבוה ומה עליו

האם ? "נכון"האם ישנו בניין גבוה אקולוגי . להכיל

והאם יכולה להיות , לתכנון בניין כזהחהקיימת נוס

? יאוריה אדריכלית הפוגשת את הפרקטיקה בכללת

, סקיצה רעיונית של גורד שחקים: 20' תמונה מס

K.Yeang, 1994.

ן המדען ומן הארכיטקטורה משאילה טכניקות מ

למרות שתחומים אלו מרחיבים . הפילוסוף כאחד

לארכיטקטורה מאפיינים , את הדיון האדריכלי

תכנון , בפועל. משותפים מעטים עם שדות אלו

ניסיוני וא ההוככז. תיתאדריכלי הוא מיומנות אמנו

. ובמהות

יש להיות , בהסתכל על הכלכלה העולמית כיום

כאן . מודעים יותר ויותר לאנרגיה כמשאב מתכלה

טמון הפוטנציאל של הארכיטקטורהלהיהפך

מפרקטיקה ניסיונית , מאמנות למדע מדויק

משוואת האנרגיה היא , עם זאת. לתאוריה מבוססת

חלק מעיצוב סביבתי רחב יותר מן הבניין

ברמת הבניין ישנם שלושה ערוצים עיקריים .עצמו

: לצריכת אנרגיה מועטה

. בחירת מרכיבים וחומרים חסכוניים באנרגיה .א

. בחירת ספקי אנרגיה חסכוניים .ב

. שינוי העיצוב הבסיסי של הבניין .ג

הערוץ האחרון מהווה נקודת בסיס לתכנון ומחקר

. (Yeang, 1994)במרבית המקרים

כיום אין מספיק מחקרים העוסקים באופן ישיר

למרות , בתכנון אקלימי ואנרגטי של מבנים גבוהים

שמחקרים כאלו קיימים באופן נרחב בבנייה נמוכה

המודלים המחקריים המשמשים לבנייה . ובינונית

נמוכה אינם יכולים לשמש עבור בנייה גבוהה בשל

. ההבדלים הניכרים בקנה המידה ומורכבות הבניין

הוא טיפולוגיה חדשה - הבניין הגבוה המודרני

שאינה נשענת על טיפולוגיות בנייה , יחסית

, כן הוא דורש הנחות יסוד אחרות- ועל, מסורתיות

. אפילו בעקרונות הבסיסיים של התכנון

בניינים גבוהים סימלו כוח דתי או , באופן היסטורי

החליף את , גורד השחקים המודרני. אימפריאלי

הפך גורד , כסמל. הסמליות הדתית בזו המסחרית

כיצד ניתן . השחקים למוצר נחשק ברחבי העולם

לקרב את הטכנולוגיה הבין לאומית ולאפשר לה

שהוא , הקשור לקונטקסט הגאוגרפי, ביטוי מקומי

? הבסיס לתכנון אנרגטי

מנת שבניין יהיה יעיל מבחינה כלכלית - על

עליו לעמוד מבחינה פרקטית במספר , ואנרגטית

מינימום , מינימום עובי קיר: קריטריונים וביניהם

מינימום אזורי שירות , אלמנטים לתמיכה ורטיקלית

אך . ניצול מקסימלי של השטח הבנוי ועוד, וגרעינים

קריטריונים אלו אינם מספקים בסיס תאורטי לעיצוב

. אלא מובילים לתכנון מהיר וידוע מראש, הבניין

הקשר : כגון, ההיבטים התאורטיים של בנייה ירוקה

, בין מערכות אורגאניות ומערכות אנאורגניות בבניין

פיתוח , פרסונליזציה של גנים ותכנון נוף באוויר

28

אפיון , צורות חדשות ליצירת חללים פנימיים בבניין

פרוגרמטי של חללים שאינם מתאפשרים בקומת

וחקירה מעמיקה יותר של עובי הקיר , הקרקע

באופן שיתאים עצמו לשינויי האקלים ודרישות

אינם נותנים מענה לאופן היישום שלהם , החלל

. בעולם הפרקטיקה

29

: ניתוח מקרי בוחן. 5

5.1 Editt Tower- Singapore- K. Yeang&

R. Powell :Eco-Mimesis Skyscraper

בפינה אורבאנית בעיר הוא , עיצוב המגדל בסינגפור

הגשמה היברידית של רצונות הקליינט למבנה

הפרוגרמה כוללת שימושים כגון . תערוכה מתקדם

אודיטוריום וחללים פתוחים , תערוכות, אזורי מסחר

(Open- space)באופן , בקומות העליונות

. שיאפשר בעתיד את הפיכתם למשרדים או לדירות

הקומות מקדם את רעיון האורבניזציה 26הבניין בן

המשכיות מודעת של חיי הרחוב - רטיקליתוהו

, יותר מכך. לקומות העליונות של גורד השחקים

. הבניין חוקר ומדגים את הגישה האקולוגית לתכנון

עיצוב הבניין וגאומטריית הבניין נובעים

הקשורה מצד אחד לאופי - מקומפוזיציה אורגאנית

השטחים הציבוריים ומצד שני למערכות התנועה

אלו יוצרים יחדיו אסתטיקה אקולוגית . בבניין

סידור התכנית מכיל מספר מאפיינים . ייחודית

אלו . תכנניםמשהפכו להיות סימן ההיכר של ה

-Sky-Courts ,Sky, כוללים תכנון נוף ורטיקלי

Plazas והגנה מסיבית מפני השמש במזרח

. (Yeang, 2007)באמצעות גרעין מדרגות ומעליות

יחד עם , הצורה הארכיטקטונית השלמה ומקורותיה

תכנון הבניין כמערכת אקולוגית עצמאית הם שני

המרכיבים העיקריים המבטאים את התפיסה

. האקולוגית של הבניין ואת הסגנון החדש

אחת הבעיות המרכזיות בגורד השחקים כיום היא

שנובע , חוסר ההמשכיות של חיי הרחוב אל הבניין

מערכת קומות כמהעובדה כי הבניין מתוכנן

התכנון . החוזרות על עצמן בתוך מעטפת קבועה

המוצע בבניין זה מגדיר מחדש את היחסים בין

ים ירטיקלוי יצירת חללים ו"הרחוב לבניין ע

שמקושרים למפלס הרחוב באמצעות רמפות

- ממשיכות את פעילות הרחוב כגון בתיה, רחבות

נקודות תצפית ועוד עד לקומה , חנויות, קפה

הרמפות יוצרות תנועה טבעית . השישית של הבניין

, בין אזורים ציבוריים וציבוריים פחות של הבניין

מלבד התכנון הנופי . והמשכיות ורטיקלית לרחוב

הכנסת צמחייה לבניין קיימים שני אלמנטים נוספים ו

מערכת : חשובים המשפיעים על נראות הבניין

ת וחזית בצורת צדפה שתורמת לאיסוף מים מתפת

, באופן דומה. לאיסוף המים ומערכת המחזור

קיימת השפעה גם לשילוב תאים פוטוולטאים

. בחזית המזרחית של הבניין

התכנון האקולוגי של הבניין החל עם לימוד וניתוח

הניתוח . מעמיק של התנאים האקולוגיים באתר

הראה כי לאתר זה אין זיקה תרבותית עם המערכת

לא קיים קשר בין האתר . האקולוגית הרחבה יותר

לצמחייה , האורבאני לפני השטח המקוריים שלו

עובדה זו מיקדה את . ולבעלי החיים המקומיים

גישת התכנון לשיקום והחזרה של מסה

המחקה את המערכת הטבעית באופן , אורגאנית

שזו תאפשר יצירת חיים אקולוגיים ותחליף את

המשטחים . האופי האנאורגאני של האתר

ההמשכיים של צמחייה וגידולים מהווים כמחצית

יחס גבוה בין החלקים : משטחי הברוטו של הבניין

במערכת (Abiotic) ביוטים- והא(Biotic)הביוטים

. האקולוגית הבנויה

-Editt Tower תכנית גורד השחקים :21' תמונה מס

Singapore- K.Yeang& R. Powell . צורתה

האורגאנית של התכנית מדגימה את רעיון גורד השחקים

. כחיקוי של תהליכי טבע

הגישה האקולוגית בתכנון מאפשרת גמישות

כמו . פרוגרמטית ונגישות גבוהה למערכות הבניין

מכיל הבניין מערכות פאסיביות שונות לשיפור , כן

למרות שטכניקות . הנוחות התרמית לאורך השנה

השילוב ביניהן לבין , אלו אינן חדשות לכשעצמן

הראייה הכוללת של הבניין כמערכת אקולוגית

משמש כבסיס לאסתטיקה של בניינים , עצמאית

30

המחקים את המערכת הטבעית , מימזיס- מסוג אקו

. (Yeang, 2007)הן בצורה והן בתפקוד

מבחינה מורפולוגית בניין זה חותר תחת הגדרות

הבסיס נמשך : גוף וקצה- החלוקה הקלאסית לבסיס

ומתארך עד לקומה השישית באמצעות מערכת

גוף הבניין אינו גוף קלאסי . הרמפות הטיוליות

אלא מערכת חצי פתוחה של שטחים ירוקים , חזרתי

המחזקים את הסידור האורגאני של , וציבוריים

הבניין שומר על עקרון הסיומת של הבניין . הקומות

הסיומת , עם זאת. כאייקון אדריכלי בנוף האורבאני

גם היא מתארכת וחולשת על כמעט שליש מן

החלוקה הקלאסית נשברת ובמקומה קיימת . הבניין

, מערכת אורגאנית וחופשית יותר מבחינה צורנית

שמבדילה אותה מסגנונות אחרים בבנייה הגבוהה

. ומחזקת את הביטוי שלה כמחקה תהליכי טבע

Editt Tower- הדמיה של בניין ה: 22' תמונה מס

.בסינגפור

5.2 The Bio-Climatic Skyscraper: BIDV

Tower- Vietnam- K. Yeang :

& BIDV (Bank of Investment- בניין ה

Development Vietnam) ממוקם בשדרות

Nguyen בעיר Ho Chi Minh Cityיאטנםובו .

התכנון שואף לחבר את השדרה המרכזית בעיר

השדרה . יחד עם הבניין הגבוה באופן פיזי וחברתי

מתרוממת אל תוך הבניין יחד עם צמחייה ופארקים

הקומות משרת 40הבניין בן . שחודרים פנימה

קומת הקרקע עד לקומה הרביעית : פונקציות שונות

משמשות לכנסים 5-6קומות , הן לשימוש הבנק

הן 7-39קומות , לאומיים- סמינרים לאומיים וביןו

מסעדות וגן נמצאים , אזורי מחייה. קומות משרדים

הבניין מאוורר באמצעים פאסיביים . בקומת הגג

אור טבעי מוחדר לכל קומות . כגון ארובות אוורור

שטחים פתוחים . הבניין כולל קומות המרתף

בקומות העליונות מאפשרים קשר עם החוץ ועם

המשמשים גם כשיטה , אזורים ירוקים ציבוריים

בניגוד לדוגמא . יעילה לקירור פאסיבי של הבניין

ניתן לראות כי הבניין מגיב לסביבתו , הקודמת

מבחינה אקולוגית ומשתמש באמצעים פאסיביים

בעיקרם כבסיס לתכנון אך אינו מחקה תהליכי טבע

. (Yeang, 2007)בצורתו או באופן תפקודו

אקלימי - הבניין מהווה דוגמא למבנה ביו

ומשתמש , המתחשב בתנאי הסביבה המקומית

באמצעים פאסיביים לשיפור היעילות האנרגטית

ןוקשר בי, באופן היוצר זהות מקומית, בבניין

. הבניין לסביבתו האורבאנית המיידית

. BIDV-Vietnam- הדמיה של בניין ה:23' תמונה מס

מבחינה מורפולוגית קיימת המשכיות מובהקת

. וקצה- גוף- לחלוקה של הבניין לפי עקרון הבסיס

בסיס הבניין הוא הרחבה של חיי הרחוב ומשיכה

הגוף מפקד .שלהן לתוך הבניין בקומת הקרקע

31

כמסה העיקרית של הבניין ומאופיין בחזרתיות

בעוד שהסיומת תוספת תפנית , בקומות המשרדים

אקולוגי - מסמל עיצובי בלבד לאזור פונקציונלי

הציבוריים ואזורי , המכיל את החיים הפתוחים

. הפנאי של הבניין

5.3 Adia Headquarters: Kohn Pederson-

Fox International- Abu Dhabi :

.Adia- Abu Dhabi בניין :24' תמונה מס

אקלימי הינו הבניין המיועד - דוגמא נוספת לבניין ביו

ADIA (Abu Dhabi Investmentעבור

Authority) . הבניין משתמש באוצר מילים

ארכיטקטוני מורכב יחד עם אסטרטגיות לחיסכון

קיר . באנרגיה המתאימות לאקלים המזרח התיכון

מסך משתנה ומתפתל לאורך החזיתות מלמעלה

והופך ממעטפת חיצונית בחוץ לאטריום , עד למטה

, הבניין נפתח כלפי הים מכיוון מערב. פנימי

מעליות ושאר אזורי השירות , כשהמערכות הטכניות

" כנפיים"הבניין מכיל שתי . פונים כלפי מזרח

י גרעין מעליות מרכזי "הקשורות ביניהן ע

(Marbles, 2009) .

י משטחים המורכבים "מסת הבניין מסוות ע

מרצועות הנעות כגל לאורך הבניין ויוצרות מראה

מעטפת משתנה ה. דמוי מפרש בחזית הצפונית

הארכיטקט תיאר את . בהתאם להפניות השונות

הבניין כמחשבה מחודשת על בנייני משרדים

חברתית וסביבתית , גבוהים במציאות תרבותית

אורגאנית - השילוב בין הגישה הפיסולית. משתנה

אקולוגית היא - לבניין יחד עם המערכת הסביבתית

אקלימי - שמקנה לו את סימן ההיכר של כגורד ביו

(Marbles, 2009) .מוכחת כאן גישה ,עם זאת

מעודנת יותר כלפי שילוב הצמחייה בבניין

שמבדילה סגנון זה , שלו" הירוקה"והזהות

מסגנונות אחרים השואפים לזיהוי מיידי עם

או ניתוק והתמקדות , אקולוגיה מצד אחד

נבחר בניין , לכן. במאפיינים טכנולוגיים מצד שני

. אקלימי- יובזה כמקרה בוחן נוסף לבניין ה

הבניין חותר תחת הגדרות , מבחינה מורפולוגית

שכן הוא פועל כמערכת אחת , קצה- גוף- בסיס

. בחזית המתפתלת לאורכו

5.4 The Skyscraper as an Urban Eco-

System: Eco Bay Complex- Abu Dhabi-

K. Yeang :

הינה Eco-Bayההצעה התכנונית לקומפלקס

Green Oasis of“) "לנווה מדבר אקולוגי"הצעה

Ecological Living”) . הקומפלקס מורכב מרשת

של גנים וחללים ציבוריים המתחילים בכיכר

ציבורית גדולה בקומת הקרקע שמתפתחת ועולה

בכל אחד , לגינות כיס צפות בקומות העליונות

בהתחשב בעובדה שברב חודשי . מחמשת הבניינים

דאהבי חם מידי לפעילות - מזג האוויר באבו, השנה

התכנון מציע סביבה מותאמת , חוץ ממושכת

עירוב השימושים . לתנאים האקלימיים של המקום

בבניין נעשה בהתבסס על שתי טיפולוגיות מקומיות

. קניות סגורים- החזית המסחרית ומרכזי: עיקריות

באמצעותם יצרו המתכננים טיפולוגיה שלישית של

סביבן מאורגנות , אטריום/ רחוב מסחרי עם חצרות

ההשראה . הפונקציות העיקריות של הבניין

התכנונית נובעת מטיפולוגיות מסורתיות של

אלו . שטחים ציבוריים כגון השוק והכיכר המקומית

מתורגמים לחללים מסחריים ורחובות עליונים

. (Yeang, 2007)מוצלים בגבהים שונים בבניין

32

המטרה האקולוגית של התכנון הייתה יצירת

קומפלקס המהווה אלטרנטיבה לסגנון חיים

אקלימי בבניינים - התכנון הביו. הוליסטי ובריא

עצמם מתמקד במערכות פאסיביות וחסכוניות

" ירוק"ובתרגום ליטרלי של המושג , באנרגיה

. למערכת צמחייה מפותחת בבניין

Eco-Bay- Abu הדמיה של מתחם :25' תמונה מס

Dhabi .

התכנון שואף ליצור אייקון ויזואלי לצורת חיים

באופן שמשלב את הצרכים , קיימא- ברת

האקולוגיים והאקלימיים יחד עם מערכת חיים

המספקת תרבות פנאי , מודרנית- חברתית

הקומפלקס פועל . ואינטראקציה לתושבים

שמחוברת מצד אחד , מערכת אורבאנית שלמה

למערכת התחבורה הציבורית בעיר ולהמשכיות

- ומצד שני פועלת כמערכת אקולוגית, חיי הרחוב

אורבאנית עצמאית בעלת מחזור חיים חסכוני

. באנרגיה

מבחינה מורפולוגית הקומפלקס הוא הרחבה של

מושג גורד השחקים הבודד למתחם הפועל כיחידה

המחשבה על העיר . אינטגרטיבית אחת

הוורטיקלית והמשמעות האורבאנית שלה מופיעה

. כאן בדוגמא במוקטנת של רעיון זה

באם נתייחס לקומפלקס כסדרה של בניינים

ניתן יהיה לנתח אותם מורפולוגית בהתאם , בודדים

כאשר כל , קצה באורח ברור- גוף- לעיקרון הבסיס

אחד מאלמנטים אלו מקבל וריאציה קצת שונה

כהמשך חיי הרחוב -הבסיס. לדמותו הבסיסית

- הגוף, וכקשר ישיר לשאר הבניינים בקומפלקס

, השטחים הפתוחיםוי גינות הכיס "ע" חירור"מקבל

, אך שומר על אחדות בנראות ובתפקוד לאורכו

, מקבל סיומת ברורה של גג ירוק וקצה פעיל- ובגג

עם זאת מערכת הקשרים . הנראה ממבט על

כפי שנראה , המורכבת יותר בין הבניינים השונים

חותרת תחת הגדרות אלו , בסכמה הרעיונית

ופותחת את הדיון למשמעות הרחבה יותר של

הנדונה רבות בכתביו , "עיר האקולוגית באוויר"ה

. Yeangשל

סכמה רעיונית של בניין בקומפלקס :26' תמונה מס

Eco-Bay- Abu Dhabi.

5.5 Ultimate Technology- Ecology: The

New York Times Headquarters Building:

Renzo Piano: New- York :

-40th- יורק טיימס ממוקם בין רחובות ה- בניין הניו

41st streetsהבניין מורכב ממעטפת . יורק- בניו

ומתאימה , חכמה המשתנה בהתאם לאור היום

קומת הלובי . עצמה לאור השמש בשעות השונות

, הפתוחה מייצרת קשר בין פנים לחוץ הבניין

קצה . י הגן הפתוח בקומת הקרקע"המחוזק ע

גבי קיר - הבניין ממשיך עם אלמנטי ההצללה על

המסך מעל לגג הבניין באופן שיוצר לו סיומת של

". כתר לבן"

33

-New York Times Headquarters:27' תמונה מס

אך אין לו הסמכה של , הבניין תוכנן כבניין ירוק

LEED . קירות המסך ממקסמים את כניסת אור

היום לבניין באמצעות אלמנטים קרמיים שמונעים

. חדירת אור ישיר לבניין ומפחיתים בעומסי הקירור

מערכת מתוחכמת של סנסורים ובקרת שליטה

, רגשים על חזית הבניין18,000- מכוונים יותר מ

המתאימים את אור היום הנכנס מבחוץ לדרישות

התאורה של הפנים ומשנים את עוצמת התאורה

י מערכות אלו " כי הבניין חוסך עןמצויי. החשמלית

. מן האנרגיה בבניין30%- כ

(NYT official website) .

הבניין מייצג קידמה , כהמשך לתקופה הטכנולוגית

טכנולוגית המופנית אל נושאים אקולוגיים

מבחינה מורפולוגית לבניין חלוקה . ואנרגטיים

בניין זה מייצג בניינים . גוף וקצה- ברורה לבסיס

נוספים רבים המתחשבים בתנאים הסביבתיים

, ושואפים לעמוד בסטנדרטים גבוהים של בנייה

תוך שימוש במערכות מתוחכמות וסימולציות

בניינים אלו , עם זאת. אנרגטיות בתהליך התכנון

פחות מאופיינים בסממנים חיצוניים לבנייה

י אסתטיקה התואמת את "ולרב יאופיינו ע, ירוקה

בבנייןהמערכות הטכנולוגיות והפונקציונליות

. יותר משאר את אלו האקולוגיות

5.6 Visionary Skyscraper: The CRP

Building –Indonesia: Evolo 2010

winners: second place :

(RezzaRahdian, Erwin Setiawan, AyuDiah

Shanti, LeonardusChrisnantyo)

פרויקט שמטרתו לאסוף את הפסולת בגדת הנהר

ולטהר את המים דרך מערכת באינדונזיה

פילטרים הפועלת בשלושה - מתוחכמת של מגה

השלב הראשון מפריד את סוגי הזבל . שלבים שונים

. השונים ומשתמש בזבל האורגאני להזנת האדמה

י הפרדת כימיקלים "השלב השני מטהר את המים ע

רהמים עוברים לנה. מסוכנים והוספת מינרלים

השלב . ולהשקיית שטחים חקלאיים פתוחים

אחד . השלישי כולל מחזור של הפסולת הנותרה

המרכיבים החשובים בהצעה הוא פינוי ושיקום

מרבית התושבים . שכונות העוני לאורך גדת הנהר

שיאופיין כמערכת CRP- יחיו ויעבדו במתחם ה

CRP- בניין ה. Jakartaאורבאנית אקולוגית בתוך

המייצר אנרגיה באמצעות , קיימא- יהיה בניין בר

,Evolo)שמש ומערכות הידרואלקטריות , רוח

2010) .

CRP building concept- Evolo:28' תמונה מס

2010 .

, הבניין מוכיח אינטגרציה בין מערכות אקולוגיות

מבחינה . טכנולוגיה מתקדמת וזהות מקומית

מן ההגדרות הקונבנציונליות אמורפולוגית הוא יוצ

נים העצמאיים עם הבניי. של גורד השחקים בחלקיו

34

יותר לטיפולוגיה מוכרת של גורד ים קרוב,זאת

. ושל קומפלקסים אורבאניים, שחקים

5.7 LO2P: Delhi Recycling Center: Evolo

2011 Winners: First Place :

(Atelier CMJN, JulienCombes, Gael Brule-

France)

- גורד השחקים הוא טורבינה ענקית הממוקמת בניו

אחת הערים המזהמות ביותר בעולם הודות , דלהי

לכמות האוכלוסייה הגדולה והשימוש הכבד

- מוערך כי כמות המכוניות בניו. במכוניות מזהות

הרעיון העומד . 1000- דלהי גדלה כל שנה ב

מאחורי גורד השחקים הוא מחזור המכוניות

הישנות ושימוש מחדש בהן כחומר הבנייה לגורד

ענקית " כריאה"גורד השחקים מתוכנן . השחקים

י סדרת "שתנקה את האוויר המזוהם בעיר ע

סדרה נוספת . חממות גדולות שישמשו כפילטרים

של פילטרים יחד עם שילוב צמחייה תלכוד את

החלקיקים המזהמים באוויר ותתרום לתהליך

. (Evolo,2011)הטיהור

דוגמא זו היא הדוגמא , מבחינה מורפולוגית

הקיצונית ביותר להיפרדות מן המושגים הקלאסיים

. של גורד השחקים ובנייה לגובה ככלל

הארכיטקטורה הדמיונית חותרת למציאת

י "פתרונות אקולוגיים למצוקות מקומיות ע

אנר היא 'כז. שימוש בטכנולוגיה מתקדמת

מאופיינת בכושר המצאה ואקספרסיביות

וכניסיון לפריצת המוסכמות , אינדיבידואלית

. התכנוניות הקיימות

LO2P building concept- Evolo:29' תמונה מס

2011.

35

: דיון ומסקנות. 6

? כיצד ייראה גורד השחקים של העתיד6.1

האם גורד השחקים יראה בעתיד טיפולוגיה

בהתחשב במהירות ההתפתחות ? מיושנת

שאלה זו מטרידה מתכננים , הטכנולוגית העולמית

המהפכה הטכנולוגית שינתה . רבים ברחבי העולם

את פני העולם באופן שעשתה זו רק המהפכה

הפוקוס הטכנולוגי החל לעצב מחדש . התעשייתית

. הכלכלית והחברתית, את האורבאניות הפיזית

היכולת לעבוד מכל מקום ובכל מקום שינה את

. מקומם של מבני המשרדים כטיפולוגיה אורבאנית

יש הטוענים כי השינויים בסביבת העבודה

והתקשורת העולמית יגרמו לכך שמשרדים ייראו

תפקיד המשרד יהיה יותר . כצורך שעבר זמנו

. כמתחם שיתופי ופחות כמקום עבודה קונבנציונאלי

בו , ומקום מפגש לעובדים" מועדון"המשרד יהיה

על כן לגורד השחקים ולמבני . תוחלף אינפורמציה

,Yeang)יותר " מארח"המשרדים ככלל יהי אופי

1996) .

מרחב ישתנו שכן מהירות התקשורת - יחסי זמן

הופכת את המיקום הפיזי לפחות רלוונטי בעוד

חברות יארגנו את . שהמיקום הגלובלי הולך וגובר

- הרגלי העבודה מחדש כל שיתאימו לפעול בו

זמנית במרכזי עולם שונים ובעיקר בשלושת

. מזרח אסיה ואירופה, ב"ארה: המרכזים העיקריים

ההחלטה על מיקום עסק שנבעה בעבר בעיקר

רכבות ודרכים נקבעת , נמלים, מגישה לתחבורה

י המיקום האפשרי לחיבור למשאבים "עתה ע

אין בכך לומר שהמיקום אינו . אנושיים ותקשורת

האפשרות לעבוד מכל מקום מעלה , להיפך. חשוב

את הדרישה למיקום טוב יותר ביחס לרמת איכות

. החיים העולה

הנהירה לערים במיוחד במזרח הרחוק , עם זאת

גורד השחקים נולד כתוצאה . מעלה תמונה אחרת

של גדילת האוכלוסייה והצורך בניצול טוב יותר של

המשאבים המוגבלים של כדור הארץ . הקרקע

והאוכלוסייה הצומחת במהירות ייגרמו להמשך

הצורך הפונקציונלי של גורדי ךהאורבניזציה והמש

. השחקים כספקי מקום עבודה ומגורים

גורד השחקים של העתיד גישה אחת טוענת כי

מלון הכולל אלמנטים - ייראה יותר כמו בית

חדרי ישיבות ועסקים , עמדות עבודה, שירותיים

: המשרדים יכללו. וכדומה

בחירה מרובה יותר ביחסים עם הסביבה -

.החיצונית

.חללים מסורתיים בין פנים לחוץ -

אזורים משותפים כהזדמנויות למפגשים -

. חברתיים ועסקיים

. כושר ופנאי, הסעדה, אזורי אוכל -

. חדירת אור יום ואוורור טבעי גדולים יותר -

.תנאי תאורה קרובים יותר לחוץ -

לא רק במפלס , חללים פתוחים וציבוריים -

.הקרקע

גם הם יותר ראורים יוגורדי השחקים של בנייני המג

עלי חללים ציבוריים מתוכננים טוב ב, כמו בתי מלון

חדרי שירות , חללים פרטיים נוחים יותר, יותר

ניהול הבניין יהיה דומה יותר . ומערכות שירות

י חברות ניהול "לניהול של בית מלון וינוהל ע

באופן . שיספקו ארוחות מוזמנות ושירותים נוספים

סותר בתי המלון העתידיים יהיו יותר כמו משרדים

. המתאפיינים בחדשנות עיצובית וטכנולוגית

בחדרים יהיו עמדות עבודה אינטראקטיביות

, ורשתות השולטות בכל האספקטים של הבניין

. ומחוברות לתשתיות שמחוצה לו

עם העלייה בכמות הבניינים הגבוהים וההשפעה

יהיה יותר צורך בפיתוח , הסביבתית שלהם

כל התיאוריות הקיימות . תאוריות לתכנון ורטיקלי

על תכנון אורבאני ומתייחסות לעיר בצורה

אופקית יעברו אדפטציה מחודשת לתאוריות

כולל השטחים הפתוחים וההיבטים , ורטיקליות

. הציבוריים של העיר

צורתו של גורד השחקים העתידי תיקבע בהתאם

לאימוץ תאוריות ורטיקליות שונות בתכנון האורבאני

שישפיעו לא רק על האסתטיקה והטיפולוגיה של

. גורדי השחקים עצמם אלא על תפיסת העיר כולה

36

טיעון נוסף הוא כי גורדי השחקים יהפכו להיות

העיר עצמה ויכילו את כל האלמנטים הקיימים

Akira Suzuki :(Inבמפלס הרחוב כי שציין

Yeang, 1996)

“No one knows where the future of the

soaring towers is heading. Who knows if

the towers themselves secretly aspire to

become cities?”

גורד השחקים יהיה בצורתו היברידי וישלב

הוא . שיטות בנייה ופרטי בנייה חדשים, פרוגרמות

יאפשר ביטוי פואטי יותר לסיטואציות ציבוריות

נראה בהדרגה הרחקה של . ולחללים הפתוחים

פונקציונליות נוקשה שגורד השחקים סובל ממנה

הנובעת מההתעלמות של גורד השחקים מן , כיום

. המורכבות העירונית המתרחשת במפלס הרחוב

שינויים אלו ינבעו משלושה מרכיבים

(Yeang, 2002):עיקריים

ארגונית ביחס - שינוי בתפיסה התרבותית .א

. לעבודה ופנאי

גורד - שינוי בתפיסת הנוחות של הבניין .ב

השחקים ייהפך להיות אנושי יותר והרמוני יותר

.עם הסביבה

ויישום - שינוי בתפיסה הכלכלית של הבניין .ג

תועלת הבניין לטווח -הגדרות חדשות לעלות

. הארוך

37

: סיכום6.2

אסתטיקה והשיפוט : בעבודה זו הוצגו התיאוריות המרכזיות הנוגעות לשילוב בין שלושה תחומים עיקריים

הערכים . ומורפולוגית הבניין הגבוה על הגדרותיו השונות, קיימא ואדריכלות אקולוגית- תכנון בר, האסתטי

, אמנותית- האסתטיים האופייניים לכל תקופה היסטורית משקפים את ההתפתחויות החלות בקהילה המקצועית

סגנונות אדריכליים משנים את יחסם . כלכלית- כמו גם את ההתפתחויות הטכנולוגיות והמציאות הפוליטית

אפשרויות . יחס לסביבה ומורכבות צורנית, יושר ארכיטקטוני, למרכיבים עיצוביים כגון רוח הזמן והתקופה

יצירתיות וכושר המצאה אשר חברו יחד עם אידיאולוגיה אקולוגית ומודעות גוברת להתכלותם של , טכנולוגיות

ההשפעה המכרעת של מבנים גבוהים . הן חלק מן הסיבות לעלייה בתכנון מודע אקולוגית, משאבים אנרגטיים

והצורך הממשי במציאת פתרונות אשר יטיבו עם , קידמה וטכנולוגיה, מקומם של מבנים אלו כסמל לכוח, בעיר

. הסביבה שמו את טיפולוגית מבנים אלו במרכז הדיון האדריכלי

: בעבודה זו הוצגה ההתפתחות המורפולוגית של גורד השחקים באמצעות חלוקתו לשלושה מרכיבים עיקריים

, כמו כן. 1896- מL. Sullivanחלוקה הנובעת מתורתו הקלאסית לאפיון גורד השחקים של . גוף וקצה, בסיס

הוצגה ההתפתחות ההיסטורית של הבניין הגבוה דרך חלוקה לשבע תקופות בנייה בהתאם להישגיים

הניתוח המורפולוגי . ולאור מאורעות היסטוריים, ההנדסיים והערכים האידיאולוגיים האופייניים של כל תקופה

תיאורטי של בנייה - אפשר לראות את ההצעות התכנוניות לגורדי שחקים אקולוגיים בתוך הרצף ההיסטורי

זוהו חמישה זרמים עיצוביים עיקריים , מתוך כך. קיימא- וכחלק מתפיסת העולם של אדריכלות ברת, לגובה

גורד , גורד השחקים כחיקוי של תהליכי טבע, אקלימי- גורד השחקים הביו: בתכנון אקולוגי של גורדי שחקים

וגורד השחקים , אקולוגית- גורד השחקים כהמשך התקופה הטכנולוגית, אקולוגית- השחקים כמערכת אורבאנית

עבור כל אחד מסגנונות אדריכליים אלו הוצגו מקרי בוחן התואמים את הערכים הנלווים לסגנון . העתידני

. ותוארו מאפייניהם הוויזואליים בהתאם לעקרונות התכנון של הבנייה הגבוהה, האדריכלי

היא מהווה אתגר , ככזו. גורד השחקים האקולוגי הינו טיפולוגיה ייחודית המוצאת ביטוייה בתיאוריה ובפרקטיקה

, ארכיטקטורה זו הינה מקום לביטוי, בחלקה דמיונית ובחלקה יישומית. קונסטרוקטיבי ועיצובי, תכנוני- אמיתי

. יוזמה ואינטגרציה בין מערכות שיקולים סבוכות ומאתגרות

הקוראות את העיר , אין ספק כי התפתחותה של ארכיטקטורה זו תלויה מצד אחד בפיתוח תיאוריות ורטיקליות

אידאליסטית , תלויה התפתחותה ברוח צעירה, מצד שני. שלא נידונה עד היום בספרות, והמרחב בצורה שונה

. ופתוחה שתביא להישגים ארכיטקטוניים יוצאי דופן ותשנה את פני המרחב העתידי של העיר

38

:רשימה ביבליוגרפית. 7

.ירושלים, רוזלם פוסט'ג, דפוס אופסט, מושגי יסוד בתולדות האמנות. 1973. ה, וולפלין .1

. מ הוצאה לאור"פרידמן בע. ש, אסתטיקה.1967.('פרופ).או. 'ג. יורמסון .2

3. Abel. C. 1997. Architecture & Identity: Towards AGlobal Eco- Culture, oxford

architectural press.

4. Ali M.M. Moon K.S. 2007. Structural Developments in Tall Buildings: Current

Trends and Future Prospects, Architectural Science Review.

5. Alter L. 2009.Why Is So Much Green So Ugly?,TreeHugger, Toronto.

6. Architecture 2030. 2002. in http://architecture2030.org

7. Armstrong P.J. Ali M.M.1995. Multi-Functional Characteristic of Tall Buildings: A

Transitional Perspective, Fifth World Congress of Habitat and the High-Rise,

Tradition and Innovation, Amsterdam.

8. Bianco A. 2006. Ecological Art and Ethics, NohraCorredor.

9. Binder G. 2001. Tall Buildings of Asia and Australia, Images Publishing, Hong

Kong.

10. British Council Organization. 2005. ZeroCarbonCity, in http://www.britishcouncil.org.

11. Budd. M. 1998. Aesthetics. In E. Craig (ed.) Routledge Encyclopedia of

Philosophy, London: Routledge.

12. Carlson A.1981. Nature, Aesthetic Judgment and Objectivity, TheJournal of

Aesthetics and Art Criticism, 40.

13. CMJN A. Combes J. Brule. G. 2011 Evolo competition.

14. CTBUH Group PC. 1981.Planning and Design of Tall Buildings, ASCE, New York.

15. Flores. C.A.H. 2004. Symbolism, in sennott R.S (ed.) Encyclopedia of 20th century

architecture, new-york, Fitzroy Dearborn.

16. Gelernter. M. 1995.Sources of Architectural Form: A Critical History of Western

Design Theory, Manchester university press.

17. Goldman A.H. 2006. The Experiential Account of Aesthetic Value, Journal of

Aesthetics and Art Criticism, 64.

18. Hawthorne C. 2001.The Case for a Green Aesthetic, Metropolis Magazine.

19. ICLEI Global. 1990. International Council for Local Environmental Initiatives in

http://www.iclei.org.

20. Kohn E.1990. The Tall Building, Proceedings of 4thWorld Congress on Tall Buildings:

Tall Buildings2000 and Beyond, Hong Kong.

21. Marbles R. 2009. The World’s Top Five Ecological Skyscrapers in

www.bukisa.com/articles.

22. New York Times Headquarters Building Official Site in

www.newyorktimesbuilding.com

23. PassivHaus Energy Standard, in http://www.passivhaus.org.uk.

24. Peters. T. 2010.The Philosophy of Ecological Architecture, CEPHAD, The Danish

Design School, Copenhagen.

25. Rahdian R.Setiawan E. Shanti A.D.Chrisnantyo L .2010-Evolo competition.

39

26. Riba, A.W., Green or Grey? The Aesthetics of Tall Building Sustainability, CTBUH

8th World Congress, 2008.

27. Sev A. 2009.Typology for the Aesthetics and Top Design of Tall Buildings, G.U.

Journal of science.

28. Shelley J. 2009. The Concept of Aesthetic, in Zalta N.E. (ed.), The Stanford

Encyclopedia of Philosophy. Stanford.

29. Sullivan L.H.1947. The Tall Office Building Artistically Considered, in George

Wittenborn, New York, 15-32.

30. The Clint on Foundation.2006. Clinton Climate Initiative.

31. UNFCCC- United Nations Framework Convention on Climate Change. 1997.

Kyoto Protocol.

32. UNCCC. 2009. United Nations Climate Change Conference.

33. USGBC- US Green Building Council, in www.usgbc.org official site.

34. US Organization. 2005. Cool Cities in http://coolcities.us.

35. Walton, K.L. 1970. Categories of Art,The Philosophical Review, 79 (3).

36. Yeang. K. 1994. Bioclimatic Skyscrapers, Artemis, London.

37. Yeang. K. 1995. Designing with Nature: The Ecological Basis for Architectural

Design, McGraw-Hill, Inc.

38. Yeang. K. 1996. The Skyscraper Bioclimatically Considered, Academy Editions,

London.

39. Yeang. K. 2000. The Green Skyscraper: The Basis for Designing Sustainable

Intensive Buildings, Prestel, London.

40. Yeang. K. 2002. Rethinking the Skyscraper: A Vertical Theory of Urban Design,

Willey Academy Press.

41. Yeang K. 2007.Designing the Eco Sky- Scraper: Premises for Tall Building

Design, Wiley Inter-science.

42. Yeang, K. 2009.How Green Buildings Should Look ?TreeHugger, New- York.

43. Zeiher C.L. 1996. The Ecology of Architecture, Whitney Library of Design, New-

York.

40

: רשימת מקורות לתמונות.8

Picture no.1:Robert Smithson, Spiral Jetty- Great Salt Lake- Utah- 1970

Picture no.2: www.marilynbridges.com

Picture no.3: www.latinamericastudies.com

Picture no.4: www.pitt.edu

Picture no.5: www.anatheist.net

Picture no.6-13:Sev A. 2009. Typology for the Aesthetics and Top Design of Tall

Buildings, G.U. Journal of science.

Picture no.14: www.architecture.about.com

Picture no.15: www.flicker.com

Picture no.16:Yeang K. 1996. The Skyscraper- Bio-climatically Considered, Academy

Editions.

Picture no.17:Yeang K. 2007. Designing the Eco sky- scraper: premises for tall

building design, Wiley Inter-science.

Picture no.18:The Green Water City – Quingpu in Shanghai, Alban Mannisi Arch.

Picture no.19:Green Architecture Now! Philip JodidioTschen ,France, 2009.

Picture no.20:Yeang. K. 1994. Bioclimatic Skyscrapers, Artemis, London.

Picture no.21-23:Yeang K. 2007. Designing the Eco sky- scraper: premises for tall

building design, Wiley Inter-science.

Picture no.24: www.e-architect.co.uk

Picture no.25-26:Yeang K. 2007. Designing the Eco sky- scraper: premises for tall

building design, Wiley Inter-science.

Picture no.27: architecture.about.com

Picture no.28: www.evolo.com

Picture no.29: www.evolo.com