התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

תקציר לחברה החרדית בישראל מוסדות חינוך משלה, ובהם ניתן משקלבעיקר לומדים החרדי החינוך מגזר תלמידי קודש. ללימודי רב במוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים )כלומר שאינם ממלכתיים או

. 1ממלכתיים - דתיים( ובמוסדות פטור מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )להלן - הלמ"ס( עולה כי

205,000 למדו במוסדות החינוך של המגזר החרדי כ-2006בשנת כ- היה ושיעורם עוד15%תלמידים, בישראל. התלמידים מכלל

14 - במשך 2006 עד לשנת 1992עולה מנתוני הלמ"ס כי משנת בכלל החרדי המגזר תלמידי של היחסי מספרם הוכפל - שנה אוכלוסיית התלמידים. על פי תחזיות הלמ"ס, מספרם של תלמידי

ויגדל, וב- יהיה שיעורם כ-2011המגזר החרדי יוסיף מכלל17% התלמידים במדינה.

משאבים של ובהקצאה בתכנון היתר, בין עוסק, החינוך משרד להקמת תשתיות פיזיות - מבנים וחצרות - למוסדות חינוך )להלן - התשתיות(, שיאפשרו קיום נאות של לימודים ומשחק בתוכם. לצורך זה פרסם משרד החינוך בחוזרי מנכ"ל ובהוראות הקבע שלו )להלן - הוראות הקבע( הנחיות בדבר התנאים הפיזיים החייבים להתקיים

במבני מוסדות חינוך ובחצרותיהם. במערכת החינוך יש סוגים שונים של מוסדות חינוך, ואפשר להבחין ביניהם, בין היתר, על פי הבעלות עליהם. חובת המדינה לממן את

ועד3, הוטלה על ילדים ונערים )מגיל 1949 בחוק לימוד חובה, התש"ט-1 , ועד בכלל( החובה ללמוד במוסד חינוך )מוסד ללימוד שיטתי לילדים15גיל

או לנערים(. החובה לקיים מוסדות חינוך הוטלה על המדינה ועל הרשותלהיעשות יכול החובה לימוד חינוך". כ"רשות בו שהוגדרה המקומית, בשלושה סוגי מוסדות חינוך, לפי בחירת הורי התלמיד: "מוסד חינוך רשמי"; מוסד חינוך לא רשמי שהשר הכריז עליו - "מוסד מוכר לא רשמי"; ומוסדות

לחוק נקבע כי5חינוך שאינם מוכרים )המכונים "מוסדות פטור"(. בסעיף שר החינוך רשאי להורות, בהוראה שתפורסם ברשומות, כי הורי התלמידיםיהיו מוכרים ואינם ההוראה באותה חינוך המתוארים במוסדות הלומדים

לחוק. 4פטורים מחובות הלימוד הסדיר שנקבעה בסעיף

27

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

מוסדות החינוך במגזרים השונים ומידת אחריותה כלפיהם הוצגהוהממלכתי-דתי(2בפסיקה )הממלכתי הרשמי החינוך מוסדות .

פועלים לצדם המקומיות. הרשויות ובידי המדינה בידי מוחזקים מוסדות חינוך פרטיים, רובם מהמגזר החרדי. אמנם החוק מאפשראו "פרטיים" חינוך למוסדות ילדיהם את לשלוח להורים "ממלכתיים" לפי בחירתם, אך בעצם מתן אפשרות הבחירה אין כדיתלמידים של לימודיהם בהוצאות לשאת המדינה את לחייב

שהוריהם בחרו שלא לשבצם במסגרת הממלכתית.על אמנת האו"ם בדבר זכויות1990מדינת ישראל חתמה ביולי

לתוקף נכנסה והיא הילד(, זכויות בדבר - האמנה )להלן הילד ביוני1991בנובמבר . שר המשפטים דאז, מר צחי הנגבי, מינה

יישום עקרונות האמנה בחקיקה1997 ועדה לבחינת . המלצות3 הוועדה לא נדונו בממשלה, במשרד החינוך או במשרד המשפטים.

פעולות הביקורתשנת של הראשונה המדינה2007במחצית מבקר משרד עשה

ביקורת בנושא התקצוב, ההקמה ומצבם הפיזי של מוסדות החינוךרשויות ובשלוש הביקורת נעשתה במשרד החינוך במגזר החרדי. והמועצה אלעד המקומית המועצה ברק, בני עיריית מקומיות: שנבדקו המקומיות הרשויות שלוש עִלית. מודיעין המקומית וממילא רוב מאופיינות בכך שרוב אוכלוסייתן מן המגזר החרדי,

מנתה אוכלוסיית2006מוסדות החינוך בהן חרדיים. בסוף שנת הללו המקומיות הרשויות ו-34,500, 147,900שלוש 33,200

תושבים, בהתאמה. שיעור אוכלוסיית הילדים ובני הנוער בהן היה יותר ממחצית אוכלוסייתן. בשנת הלימודים התשס"ז פעלו בתחומן

מוסדות חינוך חרדיים.692לפחות

בג"ץ 2 ,עיריית בית"ר עלית נ' שרת החינוך והתרבות ואח' 8133/05 ( בג"ץ 4(2005תק-על ראו כן כמו גני חב"ד בארץ 8437/99; רשת

ועד פוריה 4363/00. ראו גם בג"ץ 69(, 3, פ"ד נד)הקודש נ' שר החינוך.1008(, 2)2002 תקדין-על עלית נ' שר החינוך ואח',

דוח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם 3 משרד המשפטים דצמברבחקיקה )בראשות השופטת סביונה רוטלוי(,

2003 .

28

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

עיקרי הממצאיםהמדיניות הממלכתית בנושא תשתיות החינוך במגזר החרדי

הנתונים הדמוגרפיים משקפים מגמה חדה ובולטת של הפרש הולךגידול אוכלוסיית התלמידים במגזר היהודי הכללי וגדל בין שיעור

ועד לשנת 1992לזה שבמגזר החרדי. משנת גדל מספר2006 , ואילו מספרם של תלמידי141%תלמידי המגזר החרדי בשיעור של

ב- גדל והממלכתיים-דתיים הממלכתיים הספר בלבד.3.6%בתי לנתונים אלה יש השלכות ישירות על הצורך ההולך וגדל בתשתיות

חינוך במגזר החרדי.מתקציב מומנה החרדיים החינוך ממוסדות חלק של הבנייה דרך קבע, מאות המדינה. במהלך השנים הקצה משרד החינוך, החינוך ממוסדות חלק לבניית המדינה מתקציב ש"ח מיליוני להקמת המשאבים של ההקצאות היו רבים במקרים החרדיים.

התשתיות במגזר זה פועל יוצא של הסכמים קואליציוניים. הממשלות, שרי החינוך ומשרד החינוך לא קיימו דיונים ולא קבעומשאבים להקצות המדינה מחויבות מידת בדבר רשמית מדיניות לתשתיות החינוך במגזר החרדי. בהיעדר מדיניות כאמור, שאלות

כ- המשרתות החינוך תשתיות לתחום הנוגעות 15%יסודיות היתר בין מדובר מערכתי. מענה ללא נותרות ישראל מתלמידי החרדי למגזר לתת המדינה מחויבת מידה באיזו כגון: בשאלות נוגעת לעצם חובתה של מענה בתחום תשתיות החינוך? השאלה החרדי לחינוך משאבים של שוויונית הקצאה להבטיח המדינה ולחינוך הממלכתי; האם יש להבחין בין מוסדות החינוך המוכריםובין מוסדות הפטור כשמדובר בהקצאת משאבים שאינם רשמיים לתשתיות מוסדות חינוך? האם המדינה אחראית להבטיח שמלבדיתקיימו הרישוי מתן לצורך הנבדקים הבטיחותיים ההיבטים

במוסדות החינוך הפרטיים תנאים מזעריים אחרים?במגזר לחינוך המשאבים הקצאת המדינה, מבקר משרד לדעת להיות ובכללם המשאבים להקמת תשתיות חינוך, צריכה החרדי, מעוגנת במדיניות מוגדרת וקבועה אגב קיום, במידה שיוחלט כך, של הליכי הקצאה קבועים ושל הליכי קבלת החלטות שקופים בדברלהיות יכולות פוליטיות מהסכמות הנובעות החלטות ההקצאות. יכולות לבוא נדבך משלים למדיניות ההקצאה הרשמית, אך אינן

במקומה. בקביעת הצורך את מדגישות האמורות הדמוגרפיות המגמות מדיניות בנושא. על משרד החינוך או הממשלה להחליט באיזה אופן יובטח המענה הנדרש לתלמידי המגזר החרדי בתחום של תשתיות החינוך: האם הממשלה היא זו שתקצה משאבים לפיתוח תשתיות

29

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

עם בשיתוף או לבדה - החרדי במגזר פרטיים חינוך למוסדות הגורמים שמפעילים מוסדות אלה - או שמא על הגורמים המפעילים

מוסדות פרטיים לשאת לבדם בעול הקמת מוסדותיהם. החליטה הממשלה לאמץ תכנית חומש לבניית כיתות2007במרס

. בהחלטה נקבע, בין היתר, כי תוקם2007-2011לימוד בשנים את תקבע והיא הממשלה, ראש משרד מנכ"ל בראשות ועדה - אגב מתן עדיפות השונים ולזרמים מדיניות ההקצאה למגזרים - ותביא אותה לאישור הממשלה בתוך למערכת החינוך הרשמית

שבועיים מיום אישור ההחלטה. נקבע, כי מדיניות ההקצאה בין2007בהחלטת הממשלה מאפריל

המגזרים השונים תיקבע על ידי משרד החינוך, בין היתר, בהתאם לקריטריונים שיוויוניים וסבירים תוך מתן עדיפות לחינוך הרשמי.הקצאת טבלת את הממשלה אימצה ממשלה החלטת באותה סיום למועד עד הממשלה. ראש משרד מנכ"ל שהציע הכיתות

)אוקטובר קריטריונים2007הביקורת החינוך משרד קבע לא ) שוויוניים וסבירים לחלוקת המשאבים למגזרים השונים.

מיפוי מוסדות החינוך של המגזר החרדיחינוך לגילאי חרדיים חינוך מוסדות אלפי פועלים הארץ ברחבי חובה בכל מיני מבנים, בהם מבנים שהוקמו על ידי גורמים פרטיים ואינם תואמים לפרוגרמה של משרד החינוך, מבנים יבילים ומבנים

שכורים. נמצא כי משרד החינוך לא מיפה את מוסדות החינוך במגזר החרדי,שבהם המבנים סוגי בדבר לא מרוכז מידע בידו אין וממילא ממוקמים כלל מוסדות החינוך החרדיים, לא בדבר גודל חצרותיהםלרשויות גם חינוך. מוסדות לאכלוס התאמתם מידת בדבר ולא המקומיות שנבדקו לא היה מידע מלא בדבר מצבם הפיזי של כל מוסדות החינוך החרדיים שבתחומן. כך למשל בעיריית בני ברק לא

של הפיזי מצבם בדבר מידע כל מ-159היה הספר195 בתי החרדיים שבתחומה, שהוקמו במימון גורמים פרטיים.

ממרס האמורה משרד2007בהחלטתה על הממשלה הטילה החינוך לעשות סקר נכסים מקיף לשיפור איכות הנתונים המצוייםגאוגרפי מיקום סוגיית המבנים הלא תקניים, לרבות בידיו בדבר והתפלגות לפי משתני איכות. בהחלטה גם נקבע כי משרד החינוך

. עד לסיום2007יעשה מאמץ להשלים את הסקר עד סוף שנת , לא החל משרד החינוך בביצוע הסקר.2007הביקורת, באוקטובר

30

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

חוסר בתשתיות חינוך במגזר החרדיהרשויות בשלוש המדינה מבקר משרד שעשה הביקורת במהלך המקומיות האמורות ובמשרד החינוך נאסף מידע והועלו ממצאים המלמדים על חוסר במבני חינוך במגזר החרדי. בשל חוסר זה שוכנו כיתות רבות של מוסדות החינוך החרדיים במבנים יבילים ובמבנים

ונעשה שימוש בחדרי ספח יועץ שכורים, )חדרי מורים, מזכירות, וכיו"ב( כבחדרי לימוד.

בשנים כי עלה יבילים במבנים התלמידים לשיכון -2004באשר הקצה משרד החינוך תקציב לרכישת כ-2007 מבנים יבילים900

לכלל מוסדות החינוך בארץ, וכמחצית מהם יועדו למגזר החרדי. ברשויות המקומיות שנבדקו פעלו בשנת הלימודים התשס"ז כיתות

מ-102לימוד רבות של מוסדות חרדיים במבנים יבילים: גני163 ו- מ-10ילדים במבנים22 פעלו שבאלעד החרדיים הספר בתי

בתי וכשליש מתלמידי הגנים מילדי כמחצית ולמדו בהם יבילים, גני הילדים ו-104 מ-19הספר שביישוב; במודיעין עִלית פעלו 20

ולמדו בהם כמחצית מתלמידי42מ- יבילים, בתי הספר במבנים בתי הספר החרדיים שבאשר להם היו נתונים195 מ-33היישוב; ב-

כיתות במבנים יבילים. 150בעיריית בני ברק פעלו שנה ויותר.15חלק ניכר מהמבנים היבילים שבבני ברק נבנו לפני

נבנו מחומרים רעועים, כמה מהם הישנים היבילים רוב המבנים המדינה מבקר משרד עובדי שעשו בסיורים למשל, כך דליקים. חינוך לתלמידי הלימוד מכיתות כי אחת נמצא במהלך הביקורת מיוחד מוקמה בשלדה של אוטובוס ישן, ללא חלונות ראויים וללא מיזוג אוויר; בבית ספר אחר מוקמו כיתות לימוד במכולות עץ של

רכבת משא, ללא חלונות ראויים וללא פתחי מילוט.

הקצאת תקציבים על ידי משרד החינוך לבניית מוסדות חינוךחרדיים

)בשנים שנה בכל הקצה החינוך כ-1998-2007משרד )0.9 חינוך במדינה. החלטות להקמת מוסדות מיליארד ש"ח בממוצע משרד החינוך בדבר הקצאת משאבים להקמה ולשיפוץ של מוסדות חינוך מבוססות על בקשות שמגישות רשויות מקומיות למשרד מדיתחזיות על להסתמך אמורות המקומיות הרשויות בשנה. שנה

ונתונים עדכניים של אוכלוסיית התלמידים שבתחומן. נמצא כי תהליך קבלת ההחלטות של משרד החינוך בדבר חלוקת תקציבים בהיקף כספי של מאות מיליוני ש"ח בשנה נעשה באופןשיעור לקביעת קריטריונים נקבעו לא מינהלית: מבחינה לקוי ההקצאה הכולל שיופנה בכל שנה לכל מגזר מתוך התקציב הכולל

31

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

שמפנה המשרד להקמת מוסדות חינוך; לא נקבע במשרד החינוך פורום שאמור לדון ולהחליט בבקשות בכל שנה; ההליך היה בלתישנעשו החלטות של תיעוד החינוך במשרד נמצא ולא שקוף בתשובה לכל בקשה להקים מוסד חינוך במגזר החרדי שהתקבלההמשרד להחלטות הנימוקים פורטו לא אף ממילא במשרד.

בבקשות.לבניית החינוך למשרד שהוגשו בקשות היו כי נמצא בביקורת מוסדות חינוך במגזר החרדי אשר אותן נהג המשרד להפנות לדיון ב"פורום מיוחד". בביקורת לא נמצאו מסמכים הקובעים את זהות החברים ב"פורום המיוחד" והמתעדים את הדיונים המיוחדים שקיים המשרד במשך השנים. מתשובת משרד החינוך עולה כי החלטות אלו התקבלו על ידי מנהל מינהל הפיתוח לבדו. יוצא אפוא כי לא ניתן לדעת מה היו כל השיקולים ואמות המידה שהנחו את משרד

החינוך בבואו לקבל את החלטותיו להקצאת עשרות מליוני ש"ח.

פיקוח משרד החינוך על ניצול הקצאות התקציב שלוש הרשויות המקומיות שנבדקו לא צירפו לבקשותיהן השנתיות תחזית של גודל אוכלוסיית התלמידים כנדרש, כך שמשרד החינוך לא יכול היה לבחון ולנתח את הבקשות אל מול נתונים דמוגרפייםהבקשות את אישר החינוך משרד כי נמצא ועדכניים. מפורטים את שבחן ובלא המקומית הרשות דרישות על בעיקר בהסתמכו

מידת הצורך במבנים המבוקשים. רוב התלמידים באלעד הם בגיל גן הילדים או בגיל בית הספר.1

הגישה המועצה המקומית למשרד החינוך2003היסודי. באוקטובר תיכונים ספר לבתי מבנים שני להקמת תקציב להקצאת בקשה

ובהם ביולי 35לבנות, אושרה הבקשה חדרים; ובניית2005 , . 2006המבנים הסתיימה בספטמבר

נמצא כי בעת שאושרה הבקשה לא היו ביישוב תלמידות בית ספר תיכון במספר המצדיק את הקמת המבנים. במועד השלמת המבנים לשני בתי הספר התיכונים פעלו ביישוב שני בתי ספר תיכונים ובהם

תלמידות בלבד. מאחר שלמועצה היה צורך בבתי ספר100למדו כ- יסודיים ובגני ילדים היא עשתה שינויים במבני בתי הספר התיכונים

כדי להכשירם לתלמידי בתי ספר יסודיים וגני ילדים. משרד החינוך מקצה תקציבים לרכישת מבנים יבילים לכיתות.2

לימוד. ההוצאות להכשרת הקרקע ולהצבת המבנה היביל מוטלותבשנים המקומית. הרשות על

13.7 הקצה משרד החינוך למועצה המקומית אלעד 2001-2006 מבנים יבילים למוסדות חינוך. 167מיליון ש"ח לרכישת

32

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

כשני היה המועצה שרכשה היבילים המבנים מספר כי נמצא מהתקציב לרכוש עליה שהיה המבנים ממספר בלבד שלישים שמשרד החינוך הקצה לכך, וביתרת הכספים היא מימנה את הצבתכדי וזאת הוצבו עליהם, פיתוח השטחים שהמבנים ואת המבנים להקטין את ההוצאות שהיא עצמה הייתה אמורה לממן מתקציבה.התקציב ניצול אופן על נאות פיקוח קיים לא החינוך משרד

שהוקצב למועצה.

הקצאת מבנים למוסדות חינוךבנו עִלית מודיעין המקומית והמועצה אלעד המקומית המועצה להן משרד החינוך, מבנים שישמשו בתחומן, מתקציבים שהקצה מוסדות חינוך. את המבנים הן הקצו לגופים פרטיים, המזוהים עםחינוך מוסדות בהם הפעילו ואלה החרדי, במגזר שונים פלגים

חרדיים. שתי הרשויות המקומיות הקצו את המבנים שלא על פי עקרונות

הפנים משרד שפרסם מקרקעין הקצאת הרשויות4נוהל בשתי . המקומיות לא נמצא תיעוד באשר לאופן בחירת הגופים שזכו לקבל)גודל זכות שימוש במבנים, ולא נמצא תיעוד לא בדבר הצרכים גופים אותם וגילם( של ללימודים אוכלוסיית התלמידים שנרשמו ולא בדבר אופן התאגדותם. על כן אין לדעת כיצד נקבעה זכותם

של אותם גופים המפעילים מוסדות חינוך לקבל מבנה. הוא המועצה ראש כי עולה אלעד המקומית המועצה מתיעוד המועצה המפעילים. לגופים המבנים חלוקת אופן את שקבע כי המדינה מבקר למשרד הסבירה עִלית מודיעין המקומית נציגים של אגף בידי ההחלטות באשר לאכלוס המבנים התקבלו החינוך ושל אגף ההנדסה ועל ידי ראש המועצה. בתיקי המועצה לא היה כל תיעוד בדבר קיום דיונים על ידי הגורמים האמורים, ועלההחלטות מקבלי את הנחו שיקולים אילו לדעת אין כן

בקביעותיהם.כי המקומיות הרשויות שתי לראשי העיר המדינה מבקר משרד הדרך שבה הוקצו המבנים ברשויות לגופים פרטיים המזוהים עם פלגים שונים במגזר החרדי - ללא קריטריונים מנחים וללא שקיפות של הליך ההקצאה - מנוגדת לכללי מינהל תקין ומאפשרת למסור

מבנים לידי גופים שונים באופן לא שוויוני.

ברשויות4 ציבור לצורכי ומבנים קרקעות "הקצאת בנושא הפרק ראו .145המקומיות והפיקוח על השימוש בהם", עמ'

33

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

פיקוח על תשתיות רבים, חרדיים חינוך החינוך מוסדות למשרד פונים אינם כלל

בבקשה לקבל רישיון כנדרש בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט- , ממילא משרד החינוך אינו קובע את מעמדם ואינו מקיים1969

נמצאו לפחות 26בהם כל בדיקה. כך למשל בעיריית בני ברק מוסדות חינוך שלא היו רשומים במשרד החינוך.

מ-162עיריית בני ברק לא קיימה כל פיקוח על התנאים הפיזיים ב- בתי הספר החרדיים שבתחומה, שבהם למדו כמחצית מתלמידי195

העיר, ולא היה בידה מידע על מצב מבניהם. משרד מבקר המדינהמידע מלא על כל מוסדות החינוך כי קיום מאגר לעירייה העיר להבטיח שמבני ניסיון לכל מוקדם תנאי הוא בתחומה הפועלים מוסדות החינוך, חצרותיהם ומתקניהם נבנו כיאות ואין בהם מפגעי בטיחות. על העירייה להיערך לקיום פיקוח על תשתיות כל מוסדות

החינוך שבתחומה.

תשתיות לקויות ומפגעי בטיחות במוסדות חינוך מוסדות186עובדי משרד מבקר המדינה סיירו במהלך הביקורת ב-

גני ילדים123חינוך בתחומי שלוש הרשויות המקומיות שנבדקו: ב- בתי ספר שכללו פנימיות. בסיורים בדקו11 בתי ספר, בהם 63וב-

המבקרים באיזו מידה עומדים המבנים וחצרותיהם בדרישות משרדהחינוך. להלן ליקויים שהועלו בביקורת:

מ-125 מוסדות החינוך שנבדקו בסיור מוקמו - במלואם או186 בחלקם - במבנים יבילים; כמה מהמבנים היבילים בבני ברק כלל

מוסדות חינוך, שרובם125לא היו ראויים לאכלס כיתות; לפחות מוסדות חינוך לא105מוקמו במבנים יבילים, חסרו מקלטים; ב-

ב- לנכים; נגישות מ-63הייתה חצרות123 שנבדקו הילדים גני מ-44המשחקים היו קטנות מהנדרש; ב- בתי הספר שנבדקו63

מ-11כלל לא היו חצרות למשחקים; מגרשיהם של מוסדות66 חינוך בבני ברק היו סמוכים לקווי חשמל )מתח גבוה(.

תנאים פיזיים במוסדות חינוך חרדיים פנימייתיים ברוב בתי הספר העל-יסודיים לבנים של המגזר החרדי יש לצד בית הספר פנימייה, ורוב תלמידי בית הספר לנים בה. בשלוש הרשויות המקומיות שנבדקו פעלו עשרות פנימיות חרדיות )רובן בבני ברק(,

ושהו בהן אלפי תלמידים. נמצא כי שלוש הרשויות המקומיות לא קיימו כל פיקוח על התנאים הפיזיים בפנימיות שבבתי הספר החרדיים; עיריית בני ברק אף לא

34

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

ידעה את מיקומן ואת מספרן. גם משרד החינוך לא קיים כל פיקוח על רוב הפנימיות, וגם לו היה חסר מידע על מיקומן ועל מספרן,עוד המשרד. שבנוהלי הבטיחות דרישות עליהן הוחלו שלא כך נמצא כי אף על פי שהחוק הסמיך את משרד הבריאות לבחון אתהסמיכו לא הוא הספר, בבתי הפיזיים והגיהות התברואה תנאי לעשות כן בפנימיות, ומשרד הבריאות כלל לא בדק את מצבן של

הפנימיות החרדיות.ב- הפיזיים התנאים את בדק המדינה מבקר פנימיות11משרד

)השתיים שפעלו באלעד, האחת שבמודיעין עִלית ושמונה בבני ברקמ- יותר ומצא שבתחומים רבים לא70- שבה פועלות פנימיות(

בהנחיותיו באשר החינוך בהוראות שקבע משרד הפנימיות עמדו מ-10לפנימיות שליד בתי הספר הרשמיים, כגון: ב- הפנימיות11

פנימיות אוכלסו חדרי השינה במספר7שנבדקו לא הייתה חצר; ב-ב- מהנדרש; גדול הסניטריות7חניכים היחידות מספר פנימיות

התלמידים למספר מהנדרש קטן היה המגורים לחדרי הצמודות שהתגוררו בחדרים.

♦מבוא

החברתיות ובתפיסותיה בתרבותה מגוונת ישראל במדינת האוכלוסייה חברה היא ובגודלה, בייחודה הבולטת בה, הקבוצות אחת והדתיות. ומגדירים את עצמם דתי-שמרני יהודי חיים אורח שחבריה שומרים על והחברתיים מעדיפים החרדים בישראל "חרדים". בשל צרכיהם הדתיים לקבוע את מגוריהם בשכונות או בערים מיוחדות להם. רצונם לחנך את ילדיהם על פי אורחות חייהם הביאם לייסד מוסדות חינוך מיוחדים שבהם

ניתן משקל רב ללימודי הקודש ולהתנהגות התואמת את השקפותיהם. החברה החרדית אינה עשויה מקשה אחת, ורבים בה הפלגים )"חסידים",מקיימים מהפלגים גדול חלק המשנה. ופלגי "ספרדים"( "ליטאים", מוסדות חינוך לילדי חברי אותו פלג. פיצול זה במערכת החינוך החרדיתיצר צורך במוסדות ולבנות וההפרדה הקיימת בין מוסדות חינוך לבנים חינוך רבים. אלה מופעלים בידי גופים פרטיים הקשורים לפלגים השונים

של החברה החרדית. )להלן - חוק לימוד חובה(, הוטלה על1949בחוק לימוד חובה, התש"ט-

, החובה ללמוד במוסד חינוך5, ועד בכלל15 ועד גיל 3ילדים ונערים מגיל לילדים או לנערים(. החובה לקיים מוסדות חינוך )מוסד ללימוד שיטתי

, נקבע כי החלת לימוד1984(, התשמ"ד-16 בחוק לימוד חובה )תיקון מס' 5בני ילדים ו-3חובה על תיעשה בהדרגה, במקומות שבהם החיל שר4

החינוך בצו את לימוד החובה.

35

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

הוטלה על המדינה ועל הרשות המקומית, שהוגדרה בו "רשות חינוך". לימוד החובה יכול להיעשות בשלושה סוגי מוסדות חינוך, לפי בחירת הורי

; מוסד חינוך לא רשמי שהשר הכריז עליו6התלמיד: "מוסד חינוך רשמי" שהוא מוסד חינוך מוכר )להלן - מוסד חינוך מוכר(; ומוסד חינוך שאינו

בסעיף בהוראה5מוכר. להורות רשאי החינוך שר כי נקבע לחוק חינוך במוסדות הלומדים התלמידים הורי כי ברשומות שתפורסם הלימוד מחובת פטורים יהיו מוכרים ואינם הוראה באותה המתוארים

לחוק )להלן - מוסד פטור(4הסדיר שנקבעה בסעיף . תלמידי החברה7 ובמוסדות רשמיים לא מוכרים חינוך במוסדות בעיקר לומדים החרדית

פטור. האוכלוסייה החרדית בישראל מתאפיינת בריבוי טבעי גדול ביחס לזה של האוכלוסייה הכללית. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )להלן -

, במשפחה ממוצעת1995הלמ"ס(, המתבססים על מפקד האוכלוסין נפשות ביישוב חדש.5.5 נפשות ביישוב ותיק ו-4באוכלוסייה החרדית יש

נפשות3לעומת זאת, במשפחה ממוצעת בכלל האוכלוסייה היהודית יש נפשות ביישוב חדש. עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי בשנת3.5ביישוב ותיק ו-

למדו במוסדות החינוך של המגזר החרדי כ-2006 תלמידים,205,000 מכלל התלמידים בישראל. 15%ושיעורם היה כ-

משרד החינוך עוסק, בין היתר, בתכנון ובהקצאה של משאבים להקמת- התשתיות(, - למוסדות חינוך )להלן וחצרות - מבנים פיזיות תשתיות שיאפשרו קיום נאות של לימודים ומשחק. לצורך זה פרסם משרד החינוך

. עוד8בחוזרי מנכ"ל את הפרוגרמה הפיזית הנדרשת למוסד חינוך ולחצרוהוראות הקבע( - )להלן הוראות הקבע שלו פרסם המשרד במסגרת הנחיות בדבר התנאים הפיזיים החייבים להתקיים במבני מוסדות חינוך. מינהל הפיתוח, הפועל במסגרת משרד החינוך )להלן - מינהל הפיתוח(, מופקד על התכנון ועל תקצוב הפיתוח של תשתיות מערכת החינוך בארץ.

עשה משרד מבקר המדינה2007במחצית הראשונה של שנת מוסדות של הפיזי והמצב ההקמה בנושא התקצוב, ביקורת החינוך במשרד נעשתה הביקורת החרדי. במגזר החינוך

בחוק לימוד חובה הוגדר מוסד חינוך רשמי כ"מוסד חינוך מוחזק על ידי6 ידי רשות חינוך מקומית או על ידי רשויות חינוך מקומיות המדינה או על ידי המדינה ורשות מקומית, או על ידי המדינה אחדות במשותף, או על ורשויות מקומיות אחדות במשותף ואשר שר החינוך הכריז עליו, באכרזה

שפורסמה ברשומות שהוא מוסד חינוך רשמי לצורך חוק זה". (30.9.97 וב-29.6.97 עד כה פרסם שר החינוך ברשומות רק שני צווים )ב-7

מוסדות פטור. מהסברי היועצת המשפטית של משרד58הכוללים שמות של החינוך למשרד מבקר המדינה עולה כי מעמדם של רוב מוסדות הפטורהאגף ראש של אדמיניסטרטיביות פי החלטות על נקבע כיום הפועלים

לחינוך מוכר שאינו רשמי במשרד החינוך.משרד החינוך והתרבות חוזר המנהל הכללי - חוזר מיוחד א' )התשמ"ח-8

החינוך1987 משרד יסודיים; ספר ובתי גני-ילדים לתכנון פרוגרמות ) והתרבות חוזר המנהל הכללי הנחיות לתכנון בתי ספר של חטיבת ביניים,תקנים לבנייה וריהוט בתי ספר של חטיבות ביניים חוזר מיוחד א' )התשל"ג-

( )להלן - חוזר מנכ"ל א'(. 1973

36

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

ובשלוש רשויות מקומיות: עיריית בני ברק, המועצה המקומיתהרשויות שלוש עִלית. מודיעין המקומית והמועצה אלעד המקומיות שנבדקו מאופיינות בכך שרוב אוכלוסייתן היא מן המגזר החרדי, ורוב מוסדות החינוך בהן הם חרדיים. בני ברק היא עיר ותיקה שרוב שטחה בנוי, ורוב מוסדות החינוך שבהוהמועצה אלעד המקומית המועצה רבות; שנים פועלים המקומית מודיעין עִלית הוקמו לפני כעשר שנים, באמצע שנותהולכים בהן החינוך ומוסדות העשרים, המאה של התשעים

שנת בסוף באוכלוסייתן. שחל הגידול פי על 2006ונבנים המקומיות הרשויות שלוש אוכלוסיית ,147,900מנתה

ו-34,500 ובני33,200 הילדים נפש, בהתאמה. אוכלוסיית בשנת כולה; האוכלוסייה ממחצית יותר הייתה בהן הנוער

.9 מוסדות חינוך חרדיים692הלימודים התשס"ז פעלו בתחומן המדיניות גיבוש תהליכי הם: בביקורת שנבדקו הנושאים מיפוי החרדי; במגזר החינוך תשתיות בנושא הממלכתית פיזיות בתשתיות חוסר החרדי; המגזר של החינוך מוסדות לבניית תקציבים הקצאת החרדי; במגזר חינוך במוסדות מוסדות חינוך חרדיים; פיקוח משרד החינוך על ניצול הקצאות התקציב; הקצאת מבנים למפעילי המוסדות; תשתיות לקויותחרדיים חינוך במוסדות פיזיים ותנאים בטיחות; ומפגעי

פנימייתיים.

מגמות דמוגרפיות באוכלוסיית תלמידי המגזר החרדי כול, קודם מצריך, ופיתוחן החינוך החרדי במצב תשתיות מערכת דיון לבחון נתונים דמוגרפיים ולהשוות את הגידול שחל באוכלוסיית התלמידיםתלמידי באוכלוסיות שחל לגידול החרדי המגזר של החינוך במוסדות

החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. ב- כי עולה במדינת1992מנתוני הלמ"ס אוכלוסיית התלמידים מנתה

כ-1.12ישראל מיליון; חינוך0.82 במוסדות למדו תלמידים מיליון מיליון תלמידים למדו במוסדות0.087ממלכתיים וממלכתיים-דתיים, וכ-

חינוך של המגזר החרדי; התלמידים הנותרים למדו בבית ספר של מגזריםבהדרגה, גדל מספר התלמידים מכן לאחר בשנים שבאו יהודיים. לא

בתי ספר והיתר גני ילדים;195 מוסדות חינוך פעלו בבני ברק, בהם 360 9 - במודיעין עלית,146 בתי ספר, והיתר גני ילדים; 23 - באלעד, בהם 186

בתי ספר, והיתר גני ילדים. הבנים, תלמידי המגזר החרדי, שגילם42בהם כגיל תלמידי בית ספר יסודי לומדים ב"תלמודי תורה"; בדוח זה הם יכונו בתיב"ישיבה או קטנה" ב"ישיבה לומדים התיכון גילאי בנים יסודיים. ספר

לצעירים"; בדוח זה יכונו ישיבות אלה בתי ספר על-יסודיים.

37

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

מיליון תלמידים למדו0.85 מיליון; כ-1.4 הוא הסתכם בכ-2006ובשנת וכ- וממלכתיים-דתיים, ממלכתיים חינוך למדו0.21במוסדות מיליון

במוסדות חינוך של המגזר החרדי. 14 - במשך 2006 ועד לשנת 1992מהנתונים האמורים עולה כי משנת

של בשיעור החרדי המגזר תלמידי מספר גדל - ואילו141%שנה , גדל והממלכתיים-דתיים הממלכתיים הספר בתי תלמידי של מספרם

בלבד. מכיוון שכך גדל שיעור מספרם3.6%באותה תקופה בשיעור של בשנת7.8%של תלמידי המגזר החרדי מתוך כלל אוכלוסיית התלמידים מ-

.2006 בשנת 15% לכ-1992 , מספר התלמידים במגזר החרדי יגדל10על פי תחזיות שהוגשו לממשלה

ועד 2006בתקופה שמ- בכ-2011 , וחלקו של מגזר זה יעלה מ-24% מכלל התלמידים שבמדינת ישראל. להלן הנתונים: 17% ל-15%

גידול/)קיטון( תחזית לשנת

מגזר2006נתוני שנת 2011

(6,053)840,602 (56% )846,655 (60% ) ממלכתי

וממלכתי-דתי

48,697253,976 (

17% )205,279 (

חרדי ( 15%לא יהודי( 25%) 353,183( 27%) 55,183408,366

97,827 1,502,944

(100% )1,405,117(

סה"כ ( 100%

הנתונים הדמוגרפיים והתחזיות האמורים משקפים מגמה חדה ובולטת של גידול באוכלוסיית התלמידים במגזר החרדי. נתוניםוגדל כבר אלה מעידים באופן חד-משמעי על הצורך ההולך שנים רבות להקים ולהרחיב מוסדות חינוך במגזר זה. מגמת גידול זו חייבה כבר מזמן היערכות ממלכתית למניעת התהוות החוסר בתשתיות החינוך הפיזיות של המגזר החרדי ולהבטחת

תנאים נאותים בהם.

מיום 10 להחלטת הממשלה בסיס שהיו תחזיות הלמ"ס, לבנות18.3.07 כיתות לימוד בחמש השנים שיבואו לאחריה )ראו להלן(.8,000

38

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפטויישומם בחקיקה

על אמנת האו"ם לזכויות הילד )להלן -3.7.90מדינת ישראל חתמה ב- .2.11.91( ביום 4.8.91האמנה(, והיא נכנסה לתוקף )לאחר אישורה ב-

באמנה נקבע כי המדינות החברות יכבדו ויבטיחו את הזכויות המפורטות באמנה לכל ילד שבתחום שיפוטם ללא הפליה משום סוג שהוא. בעקבות

שר המשפטים דאז מר צחי הנגבי ועדה27.6.97קבלת האמנה מינה ב- לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה )להלן -הישראלי הדין את מקפת בחינה לבחון כדי מונתה הוועדה הוועדה(. לאור ולרווחתו המשפטי למעמדו הילד, לזכויות הנוגעות בשאלות לילדים, בנוגע יסוד ובין היתר גם כדי לגבש תפיסת עקרונות האמנה, לזכויותיהם ולמעמדם בדין ובחברה הישראלית. בתחום החינוך "הוועדהבחברה שונים מגזרים בין בחינוך אי-השוויון לנוכח דאגה הביעה בין שונים, בתחומים לביטוי ובא רב-ממדי הוא אי-השוויון הישראלית". היתר "בהיצע שירותי העזר, במתקני בתי הספר ורמת בטיחותם". הוועדהתלמידים מחייבת שהיא בכך חובתה ידי יוצאת המדינה שאין סברה להימצא במוסדות חינוך, וכי חובתה המרכזית של המדינה היא להבטיח

.11הקצאה שוויונית של חינוך איכותי לכל הילדים החיים בישראל

במשרד בממשלה, נידונו לא הוועדה המלצות כי נמצא המשפטים או במשרד החינוך, וממילא לא נקבעה כל עמדההחוסר למיפוי פעולות נעשו לא כן כמו ליישומן. באשר בתשתיות של מוסדות החינוך החרדיים כפי שיפורט בפרקים

שבהמשך מסמך זה.

המדיניות הממלכתית בנושא תשתיות החינוך במגזרהחרדי

הבסיס הנורמטיבי במערכת החינוך בישראל יש סוגים שונים של מוסדות חינוך, ובין היתר אפשר להבחין ביניהם על פי יסוד הבעלות והשליטה בהם ועל פי מידת כפיפותם לפיקוח המדינה. ההוראות בדבר פעולתם של מוסדות החינוך וזיקת המדינה אליהם נקבעו בשני חוקים עיקריים: חוק לימוד חובה וחוק

)להלן - חוק חינוך ממלכתי(. בג"ץ עסק1953חינוך ממלכתי, התשי"ג- דוח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם 11

, משרד המשפטים דצמברבחקיקה )בראשות השופטת סביונה רוטלוי(.58, 52; עמ' 2003

39

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

בכמה פסקי דין בשאלת חובתה ואחריותה של המדינה לממן את מוסדותכפי המרכזיים המשפטיים העקרונות להלן השונים. במגזרים החינוך

: 12שנקבעו בפסיקה מוסדות החינוך הרשמי, הכוללים את החינוך הממלכתי ואת החינוך.1

המקומיות, הרשויות ובידי המדינה בידי מוחזקים הממלכתי-דתי, ובאמצעותם ממלאת המדינה את חובתה לספק חינוך חינם לכלל ילדי מדינת ישראל, כקבוע בחוק לימוד חובה. המדינה מפקחת על מוסדות חינוך אלה במידה רבה הן בתחום המינהלי, הן בתחום החינוך. תכניתידי משרד החינוך, והחינוך הניתן בהם הוא הלימודים בהם נקבעת על ממלכתי. חינוך בחוק כהגדרתו ממלכתי-דתי, חינוך או ממלכתי חינוך ילדי המדינה נושאת במימונם של מוסדות חינוך אלה, הפתוחים לכלל

מדינת ישראל. חינוך פרטיים. רוב.2 לצד מוסדות החינוך הרשמיים פועלים מוסדות

לימוד חובה "מוסדות חינוך מוכרים" מוסדות חינוך אלה קרויים בחוק ונתונים לפיקוח משרד החינוך, אך פיקוח זה עיקרו הוא בתחום המינהלי, ואילו בתחום החינוך הפיקוח מוגבל. עוד קיימים מוסדות חינוך פרטייםהחינוך, בתחום לפיקוח נתונים שאינם "פטור" כמוסדות המוגדרים,

שר החינוך הוסמך בחוק חינוך ממלכתי והפיקוח המינהלי בהם מוגבל. להורות למדינה לתמוך בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים שאושרו על ידו. רוב מוסדות החינוך של המגזר החרדי הם מוסדות חינוך פרטיים שהוכרו כמוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, ולצידם מוסדות פטור. עוד מצויים במגזר החינוך החרדי מוסדות חינוך רבים שכלל לא פנו למשרד החינוך בבקשה לרישויים בהתאם לחוק הפיקוח על בתי ספר,

ואינו1969התשכ"ט- מעמדם את הגדיר לא החינוך משרד וממילא , מקיים בהם פיקוח כלשהו.

המדינה ממלאת את חובתה לתת חינוך חינם לילדי מדינת ישראל.3 במסגרתה של מערכת החינוך הממלכתית והממלכתית-דתית, ואף שהחוק מאפשר להורים לבחור לילדיהם חינוך "פרטי" תחת החינוך ה"ממלכתי", אין בעצם מתן אפשרות הבחירה כדי לייסד חובה המוטלת על המדינהלימודיהם של תלמידים שהוריהם בחרו שלא לשבצם לשאת בהוצאות שירותי לקבל הורים שהחליטו שלא אחר: לשון במסגרת הממלכתית. חינוך חינם אין-כסף במסגרת החינוך הממלכתי ובחרו תחת זאת בחינוך פרטי שאינו חינוך ממלכתי, לא קמה להם זכות לדרוש מן המדינה כי

תממן את הוצאות לימודיהם של ילדיהם. יוצא אפוא כי אין דין מערכת החינוך הציבורית כדין מערכת החינוך.4

הפרטית. הראשונה פועלת מכוחו של החוק; היא מקנה חינוך חינם לכללזוכה למימון המדינה מכוחו של וכנדרש מכך היא ישראל, ילדי מדינת אליה ההסתפחות הפרטית. החינוך מערכת היא כמותה שלא החוק.

בג"ץ 12 ,עיריית בית"ר עלית נ' שרת החינוך והתרבות ואח' 8133/05 ( בג"ץ 4(2005תק-על ראו כן כמו גני חב"ד בארץ 8437/99; רשת

ועד פוריה 4363/00. ראו גם בג"ץ 69(, 3, פ"ד נד)הקודש נ' שר החינוך.1008(, 2)2002 תקדין-על עלית נ' שר החינוך ואח',

40

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

של למימון זכות מקנה היא ואין ההורה, של בחירתו פי על נעשית וההבחנה מהותי, הבדל הוא המערכות שתי שבין ההבדל המדינה. בגדר היא ואין שונים, בין היא הבחנה מותרת לעניין המימון האמורה

אפליה בין שווים. המדינה רשאית לשאת במימונם של מוסדות חינוך פרטיים, אך אין עליהזאת. לדרוש זכות אין הפרטיים ולמוסדות זאת, לעשות חוקית חובה המדינה נטלה על עצמה לדאוג לתשתיות פיזיות במוסדות חינוך במגזרבדרך של במשך השנים שלא נעשו זה בתחום פעולותיה אך החרדי, והסכמים ומגובשת, אלא בהחלטות ממשלה כוללת מדיניות ממלכתית

קואליציוניים.

מדיניות שתתקבל החלטת כל המדינה, מבקר משרד לדעת העקרונות את היתר, בין שתיבחן, הראוי מן זה, בנושא שנקבעו באמנה ובדוח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחוםחינוך לקיום לפעול הממשלה של בבואה והמשפט. הילד זו היא אם להחליט עליה יהיה בארץ הילדים לכל שוויוני פרטיים חינוך למוסדות תשתיות לפיתוח משאבים שתקצה במגזר החרדי - לבדה או בשיתוף הגורמים שמפעילים מוסדותיהיה על הגורמים המפעילים את המוסדות - או שמא אלה

לשאת בעול הקמת מוסדותיהם לבדם.

הגדרת המדיניות ברמה הממלכתית רשמיים הבלתי החינוך למוסדות מבנים להקמת המשאבים הקצאת מוסדות האחד, נתיבים: בשלושה השנים במשך נעשית החרדי במגזר גורמים פרטיים; השני, חינוך שהמקור לכלל המשאבים להקמתם הוא מוסדות שהקמתם ממומנת כולה ממשאבים ציבוריים - מתקציב המדינהממומנת שהקמתם מוסדות השלישי, המקומיות; הרשויות ומתקציב

ממשאבים ציבוריים ופרטיים כאחד.אלעד המקומית המועצה - שנבדקו המקומיות מהרשויות בשתיים

מודיעין עִלית - הוקמו במימון גורמים פרטיים חמישה והמועצה המקומיתבתי הספר61מ- מבני בשנת התשס"ז. בהן הספר שפעלו בתי מבני

גורמים האחרים מומנו מכספי המדינה. לעומת זאת, בבני ברק מימנו מבני בתי הספר החרדיים שפעלו195 מ-159פרטיים את הקמתם של

מכלל בתי הספר החרדיים בעיר הוקמו82%בעיר באותה שנה, כלומר פרטיים. גורמים קרקע133בכספי על נבנו אף הללו הספר מבתי

מבתי הספר החרדיים בעיר זו נבנו מכספי המדינה. 36פרטית. רק וקבוע תקציבים המסתכמים שוטף באופן להעביר נוהג החינוך משרד במגזר חדשים חינוך מוסדות של להקמה לשנה ש"ח מיליוני במאות

היו התקציבים שהופנו להקמת מוסדות חינוך2005-2007החרדי. בשנים במגזר החרדי כרבע מהתקציב הכולל שהופנה להקמת מוסדות חינוך.

41

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

משאבים להקצות בבואו מקיים החינוך שמשרד המינהליים ההליכים למוסדות המשאבים הקצאות להליכי דמו החרדיים החינוך למוסדות שאינם והממלכתיים-דתיים( הממלכתיים הספר )בתי הרשמי החינוך במגזר החינוך לתשתיות המשאבים והפניית החרדיים, החינוך מוסדות החרדי לא הייתה תוצר של החלטות נקודתיות וחריגות אלא הליך קבוע שנעשה במסגרת הליך ההקצאה הכולל שקיים משרד החינוך מדי שנה

בשנה לכלל מוסדות החינוך במדינה. ההבדל שנוצר, כאמור, בין הקבוע בהוראות הדין ובין הנוהג הקיים לא הושתת על מדיניות ממלכתית רשמית של משרד החינוך באשר למחויבותהחלטות על אלא החרדי, במגזר חינוך תשתיות להקמת המדינה תקציביות שהתקבלו מעת לעת ועל הסכמים קואליציוניים. ממילא אף לא נקבעו נורמות מחייבות הבאות להבטיח את יישומה של המדיניות הזאתברמה ניתנה עקרונית התייחסות ומבוקר. עקבי באופן זמן לאורך

הממלכתית לתקופה קצובה או לתחום מוגדר כמפורט להלן: לשנים 3.9.91ביום .1 התקציב הצעת במסגרת ,1992-1994,

מס' )החלטה הממשלה האוכלוסייה1844החליטה בין "להשוות ) הן ודתות, גבוהה השכלה חינוך, בתחומי האוכלוסייה לשאר החרדית גודל וביצועו, התקציב על הפיקוח בדרישות והן המדינה בהקצבות

הכיתות, מספר המורים וכיוצא בזה".כי למשרד מבקר המדינה החינוך מסר הפיתוח במשרד מינהל מנהל בין להשוואה בנוגע האמורה הממשלה החלטת של למשמעותה ניתנו פרשנויות האוכלוסייה החרדית לשאר האוכלוסייה בתחום החינוך נוגעת לבניית מוסדות זו אינה כי החלטה שונות, בהן כאלה הקובעות

חינוך אלא למשאבים המועברים לניהולם השוטף. בהמשך לאמור יצוין כי משרד החינוך מעולם לא קבע מה היא החלוקה השוויונית המקובלת עליו ולא עשה בדיקות מדוקדקות שתכליתן להבטיחהשוואת בדבר המדיניות של יישומה דרך את ולקבוע שוטף מעקב

ההקצבות בין האוכלוסייה החרדית לשאר האוכלוסייה. א7, נקבע בסעיף 10.2.03בתיקון לחוק לימוד חובה, שתחילתו מיום .2

לחוק: "רשות חינוך מקומית, אשר לא קיים בתחומה מוסד חינוך מתאים בעבור ילד או נער המתגורר בתחומה והוא זכאי לחינוך חינם, )בסעיף זה - הרשות השולחת(, השולחת, בהתאם להוראות סעיף זה, את הילד אוחינוך רשות של שיפוטה בתחום הנמצא מתאים חינוך למוסד הנער ... בשל אותו ילד או ... תשלם את סכום ההשתתפות מקומית אחרת נער". הסכום נקבע בידי שר החינוך מתוך התחשבות בקיום ההשתתפותלומד היה או נער אילו ילד של הרשות השולחת בהוצאות חינוכו של במוסד חינוך מתאים בתחומה וכן בסוגי מוסדות החינוך. הוראות סעיף זהלחינוך מוכרים חינוך מוסדות על רשמיים, חינוך מוסדות על הוחלו על-יסודי, על מוסדות חינוך של תאגיד מרכז החינוך העצמאי ועל מוסדות חינוך של תאגיד מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל. בכך נקבעה

42

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

מחויבות השלטון המקומי להשתתף בקיומם של כמה ממוסדות החינוךהחרדיים כבקיומם של מוסדות החינוך הרשמיים.

דיון8.11.05ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת קיימה ביום .3 הרשויות". הערכות - החרדית האוכלוסייה של הטבעי "הגידול בנושא ממשרד נציגים מקומיות, רשויות ראשי כנסת, חברי בישיבה השתתפו ונציג וממשרד הרווחה והשיכון הפנים, ממשרד האוצר, ממשרד הבינוי ממינהל מקרקעי ישראל. בישיבה זו דנו בהרחבה, בין היתר, בחוסר מבני"הוועדה נכתב: הדיון בסיכום החרדית. התלמידים לאוכלוסיית חינוך שמעה בדאגה על חוסר הערכות השלטון המרכזי לצרכי הגידול הטבעי של האוכלוסייה החרדית במדינת ישראל; הוועדה קוראת לממשלה לקייםלצרכי המדינה הערכות על החלטה ולקבל הממשלתי בפורום דיון החלטות שיקבל מלווה היגוי צוות ולהקים החרדית, האוכלוסייה

אופרטיביות בנושא הזה".

בפועל הממשלות, שרי החינוך ומשרד החינוך לא קיימו דיונים ולא קבעו מדיניות רשמית בסוגיות האמורות. הדבר אינו עולההחוסרים עם האמורה, הדמוגרפית המגמה עם אחד בקנה בתשתיות החינוך במגזר החרדי ועם הצורך להסדיר את הפערלמוסדות להקצאת משאבים חוקית חובה של היעדרה שבין

אלה ובין ההליכים המתקיימים בתחום זה במשך שנים. הצורך על החינוך משרד את העמיד המדינה מבקר משרד להקמת משאבים הקצאת בתחום ברורה מדיניות בקביעת מוסדות חינוך חרדיים. בהיעדר מדיניות כאמור, שאלות יסודיות

מתלמידי ישראל15%הנוגעות לתחום תשתיות החינוך של כ- נותרות ללא מענה מערכתי. מדובר, בין היתר, בשאלות כגון: באיזו מידה מחויבת המדינה לתת למגזר החרדי מענה בתחום תשתיות החינוך? האם מענה שכזה יינתן במידה שווה למוסדות

פטור? ולמוסדות להבטיח מוכרים אחראית המדינה האם הרישוי מתן לצורך הנבדקים הבטיחותיים ההיבטים שמלבד

יתקיימו במוסדות החינוך הפרטיים תנאים מזעריים אחרים?

הסכמים קואליציונייםהקצאת מדיניות כאמור, חוקית, והסדרה ממלכתית מדיניות בהיעדר המשאבים למוסדות החינוך של המגזר החרדי והחלטות תקציביות רבות בדבר הפניית משאבים להקמת תשתיות חינוך בו התקבלו בפועל לאחר

משאים ומתנים קואליציוניים ועוגנו בהסכמים קואליציוניים. משנות השמונים של המאה העשרים ואילך נחתמו הסכמים קואליציונייםחדשות. ממשלות של כינונן לרגל ישראל בכנסת שונות סיעות בין בהסכמים אלה בא לידי ביטוי, בין היתר, החוסר במבני חינוך לאוכלוסייתתפעל שתוקם הממשלה כי בהם נכתב ולפיכך החרדית, התלמידים

43

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

לצמצום הפערים בנושא מבני חינוך בין המגזר החרדי למגזרים האחרים.להלן מובאות מתוך מספר הסכמים קואליציוניים:

בין סיעת "הליכוד" לשלוש4.8.81בהסכם קואליציוני שנחתם ביום .1 של מדינת ישראל נכתב כי19סיעות אחרות לרגל כינונה של הממשלה ה-

"החינוך האגודאי על כל שלביו כנ"ל יקבל את חלקו בתקציב הפיתוחועדה תבדוק לכך נוסף החינוך. במערכת היחסי לחלקו בהתאם קואליציונית את בעיית הפיגור במה שנוגע למבנים ותציע הצעות לפתרון הדבקת הפיגור והשוואה במבנים לחינוך העצמאי כמו בחינוך הממלכתי

והממלכתי-דתי". בין סיעת "הליכוד - תנועה11.6.90בהסכם קואליציוני שנחתם ביום .2

24לאומית ליברלית" לשמונה סיעות אחרות לרגל כינונה של הממשלה ה-פערים לסגירת יפעלו והכנסת "הממשלה כי נכתב ישראל מדינת של ולביטול הקיפוח במערכת החינוך על כל גווניה, לרבות ישיבות, במגמהלכל מוסדות החינוך בהדרגה לשוויון מלא בהקצאת האמצעים להגיע

בתקופת זמן של שנתיים-שלוש".ביום .3 שנחתם קואליציוני "העבודה7.7.92בהסכם מפלגת בין

לרגל תורה" שומרי - התאחדות הספרדים "ש"ס לתנועת הישראלית" של מדינת ישראל נכתב כי "הממשלה תשתית25כינונה של הממשלה ה-

ולחינוך לתרבות הניתנים פיתוח תקציבי לרבות התקציבים היקף את יסודי, תיכוני וגבוה ולתלמידי ישיבות ת"תים ]תלמודי תורה[ על בסיס אחיד

ושוויוני".ביום .4 שנחתם קואליציוני סיעת17.6.96בהסכם בין

"הליכוד-גשר-צומת" לסיעת "ש"ס - התאחדות הספרדים שומרי תורה"ה- של הממשלה כינונה לרגל התורה" יהדות מדינת27ול"סיעת של

ישראל נכתב כי "הממשלה תכונן צוות אשר יערוך מיפוי ארצי של צרכי החינוך החרדי בתחום בניית כיתות לימוד לתלמודי תורה, ישיבות קטנות, בתי ספר לבנות, סמינרים וכו' במגמה להגיע בתוך שנתיים-שלוש לסגירת

פערים ולשוויוניות עם החינוך הרשמי". בין סיעת "קדימה" לסיעת30.4.06בהסכם קואליציוני שנחתם ביום .5

ה- של הממשלה כינונה לרגל כי31"ש"ס" נכתב ישראל מדינת של 2006 כיתות לימוד בשנת התקציב 100"הממשלה תתקצב תוספת של

לפתרון בעיית היעדר כיתות במערכת החינוך במגזר החרדי, ולצורך זה מיליון ש"ח".50תקצה הממשלה סכום של

לדעת משרד מבקר המדינה, הקצאת המשאבים לחינוך במגזרראוי חינוך, תשתיות להקמת המשאבים זה ובכלל החרדי, שתהיה מושתתת על מדיניות ממלכתית כוללת שתגובש לאחר בחינת ההיבטים השונים הקשורים בנושא, על הליכי הקצאה קבועים ועל שקיפות בקבלת ההחלטות בדבר ההקצאות. כדי להבטיח שעקרונות אלה ימומשו יש לעגן את מדיניות ההקצאה

44

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

החלטות המדינה, מבקר משרד לדעת מחייבת. בנורמה משלים נדבך להיות יכולות פוליטיות מהסכמות הנובעות

למדיניות ההקצאה הרשמית, אך אינן יכולות לבוא במקומה.

2007החלטת הממשלה מראשית לבניית18.3.07ביום .1 החומש "תוכנית לאמץ הממשלה החליטה

בשנים לימוד כיתות " כלהלן: 2007-2011

תמומן ממקורות המימון שיפורטו להלן2007-2011בשנים . 1" של לפחות 8,000בנייתן מהן ... לימוד כיתות כיתות1,000

לצמצום מספר הכיתות הלא תקניות לרבות בעיות בטיחות ואכלוס מיליארד4.64יתר )להלן: הפער המצטבר(, בעלות כוללת של כ-

)המפורטים להלן המימון ומקורות הפריסה פי על ש"ח בהחלטה( ...

הממשלה. 2 ראש משרד מנכ"ל בראשות ועדה להקים ובהשתתפות מנכ"ל משרד החינוך, הממונה על התקציבים והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אשר תקבע את מדיניות ההקצאה ביןהחינוך למערכת עדיפות מתן תוך השונים, והזרמים המגזרים הרשמית, ותביא אותה לאישור הממשלה תוך שבועיים מיום אישורהרלבנטיים המקצוע אנשי גם יוזמנו הועדה לדיוני זו. החלטה

מהמשרדים השונים.לשיפור. 3 מקיף נכסים לערוך סקר החינוך משרד על להטיל

סוגיית המבנים הלא תקניים, לגבי בידיו איכות הנתונים המצויים לרבות מיקום גיאוגרפי והתפלגות לפי משתני איכות. משרד החינוך

...2007יעשה מאמץ להשלים את הסקר עד לסוף שנת למשרד. 6 לסייע לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה על להטיל

ובזמינות באיכות אומדן יספק אשר נתונים מסד להקים החינוך גבוהה לגבי צרכי מערכת החינוך בתחום כיתות הלימוד".

הממשלה, 1.4.07ביום .2 החליטה הממשלה להחלטת כהמשך האמורה לעיל, "לקבל את המלצת הוועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה בנוגע למדיניות הקצאת הכיתות למגזרים השונים, ולקבוע כי מדיניות ההקצאה מעבר ל'פער המצטבר' כהגדרתו בהחלטת הממשלההחינוך משרד על-ידי תיקבע השונים, המגזרים בין לעיל האמורה בהתבסס על תחזית הצרכים במגזרים השונים שיכין משרד החינוך, בסיוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי שנה, בהתאם לקריטריונים שוויונייםכי הקצאת וסבירים, תוך מתן העדפה לחינוך הרשמי. בנוסף, לקבוע, המצטבר' כ'פער לעיל בהחלטת הממשלה האמורה הכיתות שהוגדרו

הרלוונטיים לנושא זה". וסבירים תהיה בהתאם לקריטריונים שוויוניים

45

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

בדברי ההסבר להחלטה האמורה נכללה טבלה שהכין מנכ"ל משרד ראשופורטה בה חלוקת הקצאת הכיתות למגזרים השונים כלהלן: הממשלה,

שיעורמגזר מסה"כ

יהודי ממלכתי + ממלכתי-דתי33%

28% יהודי מוכר ופטור )לרבות

חרדי(לא יהודי - ממלכתי ומוכר39%

סה"כ100%

( לא קבע2007נמצא כי עד למועד סיום הביקורת )אוקטובר משרד החינוך קריטריונים שוויוניים וסבירים לחלוקת המשאבים

למגזרים השונים. אימצה הממשלה את טבלת2007בהחלטת הממשלה מאפריל

הקצאת הכיתות שלעיל, וכל זאת עוד בטרם נקבעו קריטריונים שוויוניים לחלוקת המשאבים. בפועל התקבלה על ידי הממשלה החלטה מעשית בדבר חלוקת משאבים למגזרים בלא שקדמה לכך עבודת מטה של מיפוי צרכים וקביעת קריטריונים לחלוקת

המשאבים.

מיפוי מוסדות החינוך של המגזר החרדי ברחבי הארץ פועלים כיום אלפי מוסדות חינוך חרדיים לגילאי חינוך חובהובתי ספר על-יסודיים(. את מבני מוסדות יסודיים ילדים, בתי ספר )גני החינוך החרדיים אפשר לסווג על פי כמה מאפיינים: מוסדות שהוקמו על ידי גורמים פרטיים שלא על פי פרוגרמה שנבחנה על ידי משרד החינוך;משרד שאישר פרוגרמה פי על ונבנו ציבורי במימון שהוקמו מוסדות במבנים מוסדות הממוקמים במבני קבע; הממוקמים מוסדות החינוך; זה; לצד זה יבילים ובמבנים קבע במבני הממוקמים מוסדות יבילים; ומבנים מגורים דירות בהם שיש שכורים במבנים שממוקמים מוסדות

מסחריים. שאינם החינוך מוסדות רישוי לצורך מקיים החינוך משרד החינוך רוב מוסדות מיקום מידע הכולל את רישמיים מאגר אחד שבכל התלמידים מספר ואת לסוגיהם רשמיים שאינם כלל את מיפה לא מעולם החינוך משרד כי נמצא מהם.

חלק ממוסדות החינוך שבמגזרמוסדות החינוך במגזר החרדי.

46

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

למוסדות באשר שבמשרד. המידע במאגר נכללו לא החרדי מידע המשרד בידי היה לא המידע במאגר הכלולים החינוך החינוך מוסדות ממוקמים שבהם המבנים סוגי בדבר מרוכז

החרדיים, גודל חצרותיהם ומידת התאמתם ללימוד. עוד נמצא כי גם בכמה מן הרשויות המקומיות אין מידע בדברהחרדיים החינוך ממוסדות גדול חלק של הפיזי מצבם מידע בדבר מצבם היה כל בני ברק לא שבתחומן: בעיריית

בתי הספר החרדיים שבתחומה, שהוקמו195 מ-159הפיזי של כאמור במימון גורמים פרטיים.

לדעת משרד מבקר המדינה, יצירת מאגר מידע כאמור לעילגיבוש מדיניות ממשלתית בדבר - מיפוי( נחוץ לצורך )להלן הקצאת משאבים להקמת מוסדות חינוך במגזר החרדי, ובכלל

זה קביעת אמות מידה לקבלת ההחלטות בנושא.

כיתות לימוד בתוך8,000, כאמור, לבנות 18.3.07הממשלה החליטה ב- חמש שנים מיום קבלת ההחלטה, ועל משרד החינוך הוטל לעשות סקר נכסים מקיף לשיפור איכות הנתונים המצויים בידיו באשר לסוגיית המבניםאיכות. משתני לפי והתפלגות גאוגרפי מיקום לרבות תקניים, הלא בהחלטה נקבע גם כי משרד החינוך יעשה מאמץ להשלים את הסקר עד

.2007סוף שנת

( לא החל2007נמצא כי עד למועד סיום הביקורת )אוקטובר משרד החינוך לבצע את הסקר האמור. משרד מבקר המדינהסקר לביצוע ולפעול להיערך עליו כי החינוך למשרד העיר ולסכם את ממצאי החרדי במגזר החינוך מוסדות מקיף של מכלול בדבר עדכנית מצב תמונת שיציג במסמך הסקר

החוסרים הקיימים במערכת החינוך של מגזר זה.

חוסר בתשתיות חינוך במגזר החרדי במהלך הביקורת נאסף מידע והועלו ממצאים המלמדים על חוסר במבני

חינוך במגזר החרדי. להלן הפירוט: מנהל מינהל הפיתוח במשרד החינוך מסר למשרד מבקר המדינה כי יש חוסר בכיתות לימוד במגזר החרדי, ואולם אין בידי משרד החינוך מידע בדבר מספר הכיתות החסרות ברמה הארצית. המענה למחסור זה ניתןשכורים ובמבנים יבילים במבנים לימוד כיתות במיקום רבים במקרים

ובעשיית שימוש בחדרי ספח כחדרי לימוד, כלהלן.

47

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

מבנים יבילים משרד החינוך תקצב בשנים האחרונות את רכישתם של מאות מבנים יבילים שנועדו לשמש חדרי לימוד לגני ילדים ולבתי ספר, וזאת כתחליף ארעי לחדרי לימוד במבני קבע. על פי נתוני מינהל הפיתוח, משרד החינוך

מבנים יבילים לכלל900 את רכישתם של כ-2004-2007תקצב בשנים :13 מבני חינוך במגזר החרדי, כמפורט להלן427מוסדות החינוך, מזה

אחוז למגזרהחרדי

מזה למגזרהחרדי

השנהסה"כ

65%129197200447%149319200535%94265200643%551282007סה"כ47%427909

היבילים מהמבנים כמחצית כי עולה שבטבלה מהנתונים בשנים החינוך משרד למגזר2004-2007שתקצב יועדו

בשנת כי עולה שנבדקו המקומיות הרשויות מנתוני החרדי. הלימודים התשס"ז פעלו כיתות לימוד רבות בגני ילדים ובבתי

ספר החרדיים שבתחומן במבנים יבילים. להלן הפירוט:

בשנת הלימודים התשס"ז מוקמו בתחום המועצה המקומית אלעד.1 22 מ-10 גני הילדים החרדיים ו-163 מ-102כיתות רבות במבנים יבילים.

בתי הספר החרדיים פעלו במבנים יבילים, ולמדו בהם כמחצית מילדי גניהילדים וכשליש מתלמידי בתי הספר שביישוב.

בתי195 גני ילדים ו-165בשנת הלימודים התשס"ז פעלו בבני ברק .2 33ספר של המגזר החרדי. לעירייה היו נתונים רק באשר לגני הילדים ול-

מבתי הספר החרדיים. מנתוני העירייה עולה כי במוסדות החינוך האמורים כיתות במבנים יבילים.150פעלו

מוסדות חינוך66בסיורים שעשו עובדי משרד מבקר המדינה ב- מוסדות חינוך21בבני ברק )ראו להלן( נמצא כי מבניהם של

יבילים בני כולו או חלקו( במבנים שנה15מוקמו )המוסד רעועים, כמה מהם עשויים היו היבילים המבנים רוב ויותר.

נעשה התקצוב למבנים יבילים במסגרת תקציב2004 בשנים הקודמות ל-13 הבנייה הרגיל, ולפיכך אי אפשר היה לקבל ממשרד החינוך נתונים ייחודיים

לנושא זה.

48

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

חומרים דליקים, ובשני בתי ספר מוקמו כיתות לימוד במתקניםיבילים שאינם ראויים לאכלוס אדם:

185בבית ספר יסודי שפועל בעשרה מבנים יבילים למדו )א( מהם בשתי כיתות גן. כיתת לימוד לחינוך מיוחד60תלמידים,

מוקמה בתוך שלד של אוטובוס ישן, ללא חלונות ראויים וללאמיזוג אוויר.

(3.6.07כיתת לימוד לחינוך מיוחד באוטובוס )צולם ב-

מהם140 תלמידים, 420בבית ספר יסודי אחר למדו כ-)ב( בארבע כיתות גן. כיתות הלימוד בבית הספר מוקמו במכולות

עץ של רכבת משא, ללא חלונות ראויים וללא פתחי מילוט.

49

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

(3.6.07כיתות לימוד במכולות של רכבת משא )צולם ב-

גדול מהמבנים משרד מבקר המדינה העיר לעירייה כי חלק היבילים האמורים לא עמדו בכללי בטיחות מזעריים וכלל לא היו ראויים לאכלס כיתות לימוד. מן הראוי היה שהעירייה תמנע ממפעילי מוסדות חינוך אלה לקיים לימודים במבנים שכאלה, זאת על פי הסמכות שהוקנתה לה בדין )ראו להלן חוק העזר

לבני ברק לעניין מבנים מסוכנים(.

עִלית )ג( במודיעין פעלו התשס"ז הלימודים מ-19בשנת גני104 ו- מ-20הילדים יבילים; בבתי ספר אלה למדו42 בתי הספר במבנים

כמחצית מתלמידי היישוב. ככלל, תנאי הלימוד הפיזיים במבנים יבילים, גם כאשר הם ממוזגים, קשיםבשטחים החד-קומתיים היבילים המבנים פריסת קבע. שבמבני מאלה ניכרת את מחייבת לצמצם במידה למבנים קבועים של קומות שיועדו שטחי החצרות של בתי הספר. השהות באתרים האלה בתקופות החורף קשה מאוד, שכן אין לתלמידים אפשרות לשהות בשטחים מוגנים מהגשם ומהקור מלבד כיתתם. הבלאי של המבנים היבילים גבוה, ויש לכך השלכה ישירה על איכות התשתיות במוסדות חינוך אלה. בחלק מהמבנים אף היו

מפגעים בטיחותיים שסיכנו את שלום השוהים בהם. , בתשובתו למשרד מבקר המדינה2007משרד החינוך כתב, בדצמבר

"מערכת כי באלעד החינוך במוסדות היבילים המבנים להצבת בנוגע החינוך באלעד גדלה בקצב גדול מאוד .... תקציב המדינה אינו מאפשריישוב הגדל בקצב כזה". למינהל הפיתוח לתקצב את כל הצרכים של בכלל יבילים מבנים לריבוי בנוגע החינוך משרד הסביר לכך בדומה

50

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

מוסדות החינוך במגזר החינוך החרדי כי "אין אלטרנטיבה לשימוש במבנים.14]יבילים[ במציאות בה קומץ התקציב אינו משביע את ארי הצרכים"

דירות שכורות תופעה נוספת המצויה במוסדות החינוך של המגזר החרדי היא הפעלה של כיתות לימוד בדירות מגורים ובמבני מסחר שכורים שלא יועדו לאכלס מוסדות חינוך ושהתנאים בהם אינם עונים על הנדרש ממבני חינוך. המידעהרשויות לשלוש רק נוגע זה בנושא המדינה מבקר משרד שריכז המקומיות שנבדקו במסגרת ביקורת זו, וגם במקרים הללו מדובר במידע

חלקי בלבד: בני ברק היה, כאמור, מידע רק באשר ל- מבני בתי ספר33בעיריית

מכלל בתי הספר בעיר. ארבעה18%חרדיים הקשורים בעירייה, שהם תלמידים, פעלו במבנים שכורים;600מבתי הספר האלה, שבהם למדו כ-

בתחום המועצה המקומית אלעד פעלו תשעה גני ילדים ובית ספר אחדילדים; במודיעין עִלית פעלו 300במבנים שכורים, ולמדו בהם כ- גני38

ילדים. 1,000ילדים בדירות שכורות, ולמדו בהם כ-

חדרי ספח בבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה ברשויות המקומיות שנבדקו נמצא כי מחמת המחסור הגדול בכיתות נאלצו כמה מהנהלות בתי הספר לקיים

לימוד בחדרים שיועדו לחדרי ספח יועץ כיתות מזכירות, )חדרי מורים, מקובלים ושירותים מינהלה שירותי נפגעו בכך הניתנים15וכיו"ב(.

יועדו לכך. בשמונה בתי ספר לתלמידים, והלימוד נעשה בחדרים שלא 27שבתחום המועצה המקומית אלעד למדו בשנת הלימודים התשס"ז

כיתות לימוד בחדרי ספח.

התשתיות במוסדות הקיימים ממצאים רבים שעלו בביקורות שעשה משרד מבקר המדינה ביישובים בני ברק, מודיעין עִלית ואלעד מעידים על ליקויים רבים בתשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך החרדיים. מדובר בין היתר בממצאים הנוגעים לתחומים האלה: גודל חצרות מבני החינוך וגידורן; ליקויים בהצבת מבנים יבילים;נגישות לנכים; מערכות כיבוי אש במוסדות מיקלוט חסר; מתקני חצר;

בתשובת משרד החינוך לא נכללה התייחסות ייחודית, בתחום זה, לבני ברק14ולמודיעין עלית.

שר החינוך התקין בתוקף סמכותו לפי סעיפים 15 ו-6 לימוד15)ב( לחוק התשי"א- מקובלים(, )שירותים חובה לימוד תקנות ולפיהן1950חובה, ,

יינתנו חמישה שירותים מקובלים, בהם שירותי היגיינה וייעוץ מקצועי, ללאתשלום.

51

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

חינוך )ראו להלן בפרק "תשתיות לקויות ומפגעי בטיחות במוסדות חינוךחרדיים שנבדקו"(.

טיפול משרד החינוך בנושא תשתיות החינוך במגזרהחרדי

תקציבים להקמת תשתיות חינוך במגזר החרדי - רקע כלליחינוך.1 מוסדות של בנייתם בתקצוב כאמור, עוסק, החינוך משרד

במדינת ישראל. מינהל הפיתוח מופקד על תכנון, על ארגון ועל פיתוח העיקרי של מינהל הפיתוחמבנים למערכות חינוך החובה בארץ. מתפקידו

ידי בניית להבטיח שיתקיימו התנאים הפיזיים לקיום הלימודים, וזאת על מבנים חדשים למוסדות חינוך, חידוש מבנים קיימים והבטחת מבנים זמניים או מימון שכירת מבנים כחלופות למבני חינוך קבועים. מינהל הפיתוח קובע פרוגרמות למוסדות חינוך מסוגים שונים, בוחן ומאשר בקשות של רשויות

.מקומיות למימון בנייה ומפקח על הקמת מוסדות החינוך במסגרת הוראות קבע "נוהל להגדרת2000משרד החינוך פרסם בינואר

מטרות הנוהל(. - )להלן חינוך" מוסדות של ולחידוש לבנייה הצרכים הנוהל הן: "קבלת תמונה כוללת של צרכי הפיתוח של מוסדות החינוך בארץ לצורך קביעת סדרי העדיפויות להקצאת תקציבי הפיתוח, ובכלל זה תקציבי מפעל הפיס; קידום תהליך התכנון של מוסדות החינוך...; הוצאתלבנייה המתוכנן התקצוב בדבר המקומיות לרשויות מוקדמות הודעות ולחידוש של מוסדות החינוך שבתחומן, כדי שתוכלנה לקדם את תכניות

הביצוע בהתאם לכך". החלטות משרד החינוך להקצות משאבים להקמה ולשיפוץ של מוסדות חינוך מבוססות על הבקשות שמגישות הרשויות המקומיות למשרד מדי שנה בשנה. על פי הנוהל, הרשות המקומית תגיש למשרד החינוך רשימהולבניית מוסדות חינוך חינוך קיימים שתכלול בקשות להרחבת מוסדות ידי הרשות המקומית על סמך התחזיות על זו תיקבע חדשים. רשימה וההחלטות שהתקבלו במסגרת תכנית האב למערכת החינוך של הרשות ועל פי הנתונים העדכניים של אוכלוסיית התלמידים שבתחומה. לבקשותבשלבי התלמידים מספר תחזיות על נתונים הכוללות טבלאות יצורפו ואחר(. )ממלכתי, ממלכתי-דתי פי הפיקוח עליהם ועל החינוך השונים בשלוש השנים הבאות ייכללו בטבלאות מספר הכיתות התקניות הקיימות, הכיתות השכורות, הכיתות שבבנייה, הכיתות המתוקצבות שטרם הוחל

בבנייתן ומספר הכיתות החסרות. -1998להלן נתונים על התקציבים שהעביר משרד החינוך בשנים .2

לבניית מוסדות חינוך לכלל המגזרים ולמגזר החרדי )באלפי ש"ח(:2007

52

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

החלק היחסי למגזר החרדי

מזה: התקציב למגזר החרדי

התקציב הכללי לבניית מוסדות

השנהחינוך15%163,7081,070,775199810%114,7741,166,706199912%133,2771,074,581200010%113,0091,094,864200120%324,1721,647,206200213%39,704297,701200317%82,762495,249200424%159,360675,304200525%212,673838,327200623%204,025878,7642007

17%15474649,239,47

סה"כ7

הקריטריונים להקצאות התקציב למגזרי החינוך השונים ש"ח מיליוני מאות של תקציב בשנה שנה מדי מקצה החינוך משרד

הסתכם תקציב זה1998-2007להקמת מוסדות חינוך במדינה. בשנים מיליארד ש"ח בממוצע לשנה. חלוקת תקציב כה גדול למגזרי0.9בכ-

קבלת של מובנה תהליך מחייב שונות מקומיות ברשויות שונים חינוך החלטות שיתנהל על פי כללי מינהל תקין ומתוך שקיפות מלאה של אופןהנוגעים יסודיים ליקויים שלושה נמצאו בביקורת ההחלטות. קבלת לתהליך קבלת ההחלטות של משרד החינוך בדבר הקצאת התקציבים

למגזרי החינוך השונים: במשרד החינוך לא נקבע איזה פורום אמור לקבל את ההחלטות.1

בדבר חלוקת המשאבים להקמת מוסדות חינוך למגזרי החינוך השונים. התקציב.2 לחלוקת באשר החלטותיו את לקבל נהג החינוך משרד

למגזרי החינוך השונים בלא שהיו לו קריטריונים כתובים בדבר הקצאתהמשאבים למגזרים השונים.

במשרד החינוך לא נמצא תיעוד בדבר דיונים שנתיים לבחינת הצורך.3ובדבר אופן בבניית מבני חינוך חדשים בכל אחד מהמגזרים החינוכיים

קבלת ההחלטות להקצאת המשאבים.

53

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

משרד מבקר המדינה העיר למשרד החינוך כי תהליך קבלת ההחלטות שהוא מקיים בדבר חלוקה של תקציב בהיקף ממוצע של כמיליארד ש"ח לשנה נעשה באופן לקוי מבחינה מינהלית, דבר שאינו מאפשר לדעת מה היו השיקולים שהנחו את מקבלי

ההחלטות במשרד החינוך בהחלטותיהם.

קריטריונים לחלוקת תקציבים לרשויות המקומיותקבלת ותהליכי בחינה תהליכי לקיים שנה בכל נדרש החינוך משרד החלטות בנוגע לכלל הבקשות להקמת מוסדות חינוך שהגישו הרשויות המקומיות, כדי שיוכל לקבוע את גודל ההקצאה התקציבית לכל רשות מקומית. התיעוד שנמצא בעניין זה במשרד החינוך הוא טבלה מסכמת לכל רשות מקומית, שבה פורטו ההחלטות באשר לכל בקשה על פי כמה קטגוריות: פרויקטים שתקצובם אושר; פרויקטים שהוכר הצורך לביצועם אך לא יתוקצבו בשנה הקרובה; פרויקטים שתקצובם נדחה; פרויקטים שיובאו לדיון נוסף; ופרויקטים שלא נכללו בנושאי הבנייה המטופלים על

ידי מינהל הפיתוח.ותהליך קבלת בדבר תהליך הבחינה נמצא תיעוד לא החינוך במשרד ההחלטות בנוגע לבקשות של הרשויות המקומיות להקים מוסדות חינוך. כאמור, מדובר בהחלטות שאמורות להתקבל על בסיס ניתוח מידע רב

מתחזיות מפורטות של מספר תלמידים בחתכים שונים. שדנו התפקידים ממלאי היו מי ברור לא זה החלטות להליך באשר בבקשות וקיבלו את ההחלטות בנושא. בביקורת לא נמצא תיעוד המלמד על דיונים שקדמו להחלטות, וממילא אי אפשר לדעת כיצד נבחן המידעהן וכיצד הנחו את מקבלי ההחלטות שיקולים אילו שהועבר למשרד,

התקבלו.

משרד מבקר המדינה העיר למשרד החינוך כי תהליך קבלתחינוך מוסדות להקמת משאבים הקצאת בדבר ההחלטות מידע ניתוח של על מבוסס להיות צריך ברשויות המקומיות מפורט הממפה מערכת של צרכים בכל יישוב ויישוב. יש לתעדהנתונים בחינת אגב בנושא החלטה כל ולנמק זה ניתוח

והצרכים האובייקטיביים שהציגה כל רשות מקומית.

תהליכי החלטה מיוחדיםהיו בקשות שהוגשו למשרד החינוך לבניית מוסדות כי בביקורת נמצא חינוך במגזר החרדי אשר אותן נהג המשרד להפנות לדיון בפורום מיוחד.

54

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

המיוחדים שקיים הדיונים את נמצאו מסמכים המתעדים לא בביקורת המשרד במשך השנים:

1.: ם" י ד ר ח ב י צ ק ת המועצה המקומית אלעד הגישה למשרד "בניית2002 בקשה לתקצב מתקציב המשרד לשנת 2001החינוך ביוני

לבניית נגעה הבקשה בתחומה. חינוך בחינוך115מוסדות כיתות הממלכתי-דתי ובחינוך החרדי.

34בתשובת משרד החינוך הובאו החלטותיו באשר להקצאותיו לבניית הכיתות81מהכיתות שבמוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים, ואילו באשר ל-

"יידון במסגרת תקציב האחרות שנדרשו למוסדות חינוך חרדיים נכתב: חרדים".

2.: " חר א ם ו ר ו פ החינוך " משרד החלטות את שריכז במסמך נכתב בנוגע2007להפניית תקציבים למוסדות חינוך במגזר החרדי לשנת

בקשות להקמת מוסדות חינוך חרדיים בפתח תקווה - "יידון בפורום13ל-אחר".

מתשובת מנהל מינהל הפיתוח שנכללה בתשובת משרד החינוך למשרד מבקר המדינה עולה כי המונח "דיון בפורום אחר" נוגע למקרים שבהםגם וכמוהו "מנהל המינהל הוא אשר קיבל החלטות בדבר התקצוב", את המתעדים מסמכים נמצאו לא בביקורת חרדים". "תקציב הביטוי

הדיונים המיוחדים שנעשו במשרד.

משרד מבקר המדינה העיר למשרד החינוך כי נקיטת מונחים מעורפלים לאופן קבלת החלטות בלא לציין שמדובר בהחלטתוקבלת החלטות בדבר תקצוב תשתיות למוסדות חינוך יחיד, הליך של שקיפות ללא לבדו הפיתוח מינהל מנהל בידי

ההחלטה מנוגדות לכללי מינהל תקין.

שונות בהקצאת התקציבים לרשויות המקומיות שנבדקו מבדיקת התקציבים לבניית מוסדות חינוך שהעביר משרד החינוך לרשויות

המקומיות שנבדקו עולה כי יש שונות גדולה בין התקציבים: ברק2000בשנת .1 בני המקומיות לרשויות החינוך משרד הקצה

מיליון ש"ח12ומודיעין עִלית תקציבים להקמת מוסדות חינוך בהיקף של מיליון ש"ח, בהתאמה. באותה שנה הוקצה למועצה מקומית אלעד9ו-

ש"ח בלבד. יצוין כי אין לתלות פער זה בהיקף הבקשות שהגישה56,000 המועצה המקומית אלעד למשרד החינוך באותה שנה ובשנים שקדמו לה.

יש שונות גדולה גם בהיקף התקציב שהוקצה לרשות מקומית אחת.2 הקציב המשרד לעיריית בני ברק2003-2006במשך כמה שנים. בשנים

מיליון ש"ח, 6כ- מיליון ש"ח, 6 מיליון ש"ח ו-7 מיליון ש"ח, כסדר10 תקצב המשרד את בנייתם של מוסדות חינוך2007השנים, ואילו בשנת

55

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

מיליון ש"ח, אף על פי שרוב הבקשות הוגשו בשנת37באותה העיר בכ- לתקצוב באותה עת.2000

במקרים מסוימים הקצה משרד החינוך תקציב להקמת מוסדות חינוך.3 סמוך להגשת הבקשות בידי הרשות המקומית, במקרים אחרים רק שנים מספר לאחר שהוגשה הבקשה לתקצוב, ולעתים כלל לא הוקצה תקציב.

בשנת הגישה אלעד המקומית המועצה דוגמה: בקשה2002להלן גני ילדים. התקציב לאחד מהגנים אושר כבר בשנת 31לבניית 2003,

גני ילדים11, ול-2006 גני ילדים אחרים אושר רק בשנת 19התקציב ל-לא אושר תקציב עד למועד סיום הביקורת.

בשלושת.4 חינוך מוסדות של לבנייתם התקציבים הקצבת בבדיקת התקציב הקצאת את דחה החינוך משרד כי עולה שנבדקו היישובים לפרויקטים רבים, לעתים עד חמש שנים לאחר אישור הפרוגרמה והתכנית

האדריכלית. להלן דוגמאות:נבנו בשנת )א( , מתקציב שאישר משרד החינוך בשנת2007באלעד

גני ילדים שהפרוגרמות שלהם אושרו16, שני בתי ספר יסודיים ו-2006 בשנים 2002בשנת אושרו האדריכליות והתכניות ו-2003 2004.

ול- ספר בתי שלהם15לארבעה הפרוגרמות שגם אחרים, ילדים גני 2003 וגם התכניות האדריכליות שלהם אושרו בשנים 2002אושרו בשנת

, לא הוקצה תקציב עד למועד סיום הביקורת. 2004ו- לעיריית בני ברק תקציב לבניית2007משרד החינוך הקצה בשנת )ב(

והתכניות1998שהפרוגרמות שלהם אושרו בשנת שישה בתי ספר יסודיים בשנים אושרו שלהם ו-2003האדריכליות ספר.2004 בתי לארבעה

בשנים אושרו שלהם שהפרוגרמות ילדים גני ,2000-2002ולשלושה לא הוקצה תקציב עד2002-2003והתכניות האדריכליות אושרו בשנים

למועד סיום הביקורת. יצוין כי התקציב לבנייה לא הוקצה על פי סדרהקדימויות שקבעו שתי הרשויות המקומיות האמורות.

משרד מבקר המדינה העיר למשרד החינוך כי החלטותיו בנוגע לבקשות שהוגשו לו על ידי הרשויות המקומיות למימון הקמתם של מוסדות חינוך במגזר החרדי מבטאות שונות ניכרת. היה עלשקופים החלטות קבלת תהליכי לנקוט החינוך משרד להבטיח כדי בהן שיש כתובות מידה אמות על המבוססים שוויוניות בהקצאת המשאבים, ובהעדרם לא ניתן למצוא הסבר

לשונות ניכרת זו.

העברת מבני חינוך ממגזר אחד למשנהואוכלוסייה ומעבר ישראל ביישובי שחלים דמוגרפיים שינויים בעקבות הלומדים נוצר לעתים מצב שבו קטן מספר התלמידים ליישוב מיישוב במוסדות חינוך של זרם חינוך אחד, ובה בעת גדל מספרם של התלמידים

56

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

הלומדים במוסדות החינוך של זרם חינוך אחר. במקרה כזה ייתכן שיופנוחינוך שתשתיות בזמן כלשהו ביישוב חינוך מוסדות להקמת תקציבים

קיימות באותו יישוב לא מנוצלות. מנתוני אגף החינוך בעיריית בני ברק עולה כי בשנת הלימודים התשנ"ז)ממלכתי הרשמי בחינוך שבעיר מהתלמידים כמחצית למדו וממלכתי-דתי(. כעבור כעשר שנים, בשנת הלימודים התשס"ז, למדו בעיר

כ- כיתות רבות בבתי9%בחינוך הרשמי רק מכיוון שכך, מהתלמידים. הספר של החינוך הרשמי נותרו ריקות, ואילו מוסדות חינוך חרדיים נזקקו לחדרי כיתות נוספים, לדוגמה: לפי נתוני אגף החינוך של העירייה, באחד

600מבתי הספר הממלכתיים-דתיים בעיר למדו לפני כעשר שנים יותר מ-שכללו מבנים בשלושה הלימודים29תלמידים בשנת לימוד. כיתות

כיתות לימוד בלבד.12 תלמידים ב-190התשס"ז למדו בו כ- העביר סגן מנהל מינהל הפיתוח במשרד החינוך לצוות11.12.05ביום

טיפול לנוהל "הצעה לו הכפוף הפיתוח במינהל חינוך מוסדות מיפוי ייעשו הליכי ולפיה בבקשות לבנייה עבור מוסדות לא רשמיים קיימים", אישור תקציב להקמת מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים על פי הנוהל הקיים למוסדות רשמיים. בתוך הצעת הנוהל נקבע כי "חשוב מאוד לבדוק

אם בישוב ישנם מוסדות מתפנים היכולים להימסר לחרדים".

נמצא כי משרד החינוך לא קבע הנחיות וקריטריונים באשראת ולחלק חינוכי מוסד של מבנה לפצל יש אם לשאלות הכיתות שבו לשני זרמים ומתי לעשות כן; ומתי יש לפנות מוסדשוכן בגלל מספרם המועט של תלמידיו, הוא מהמבנה שבו מזרם תלמידים המבנה באותו ולשכן אחר למקום להעבירו

אחר שמספרם רב יותר במידה ניכרת.

התקציב לרכישת מבנים יבילים לכיתות לימודם:.1 י ל י ב י ם י נ ב מ ת ש י כ לר ב י צ ק ת ת א צ ראש מינהל הק

הפיתוח הסביר למשרד מבקר המדינה כי לקראת תחילתה של כל שנת לימודים דנים אנשי המינהל עם נציגי כל רשות מקומית על מספר החדרים החסרים לכיתות לימוד חדשות, ובעקבות דיון זה מקצה המינהל לרשות

המקומית תקציב לרכישת מבנים יבילים.

נמצא כי במשרד החינוך לא היה כל תיעוד הקשור לתהליךהמקומיות הרשויות של בקשות טופסי נמצאו לא האמור: באשר למספר חדרי הכיתות החסרים; לא נמצאו קריטריוניםיבילים מבנים לרכישת התקציב לחלוקת החינוך משרד של לרשויות המקומיות; לא נמצאו פרוטוקולים של דיונים שנעשו

57

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

רשויות אותן נציגי ובין המינהל אנשי בין החינוך במשרד מקומיות; לא נמצאו סיכומי דיונים והחלטות בנושא זה.

לראות יש כי החינוך למשרד העיר המדינה מבקר משרד מיליון ש"ח לשנה(22בחומרה העברה של סכומים נכבדים )כ-

יבילים בלא שיהיו לו קריטריונים ובלא לצורך רכישת מבנים תיעוד כנדרש.

2.: ת י ב י צ ק ת ה ה א צ הק ה י ו ת י משרד החינוך נוהג בכל שנהעב- הנפתחת הרשמית הלימודים שנת פתיחת לקראת יולי, 1בחודש

בספטמבר, להודיע על החלטותיו בדבר הקצאת תקציבים לרכישת מבניםיבילים למוסדות חינוך.

במוסדות החינוך החרדיים נפתחת שנת הלימודים זמן מה לפניהמועד כי נמצא הרשמית. הלימודים שנת פתיחת מועד אינו זה בתחום החלטותיו את המשרד מקבל המאוחר שבו שנת לפתיחת כראוי להיערך המקומיות לרשויות מאפשר הלימודים בכיתות שבמבנים יבילים חדשים, והן נאלצות לרכוש

את המבנים לפני שניתן להן אישור תקציבי ממשרד החינוך.

פיקוח משרד החינוך על ניצול הקצאות התקציבבסיס המידע לקבלת ההחלטות

משרד החינוך פרסם כאמור נוהל להגדרת הצרכים לבנייה ולחידוש שללקבל המבקשת המקומית הרשות נדרשת זה בנוהל חינוך. מוסדות ברשות התלמידים תחזיות את להציג חינוך מוסדות להקמת תקציב של התכנון במסגרת שהתקבלו המשותפות ההחלטות ואת המקומית מערכת החינוך שלה, וזאת לאחר שמוצו כל האפשרויות לחסוך בבנייהכל מבני מרבי של ניצול מוסדות החינוך, ארגון מחדש של באמצעות בין תלמידים ויסות אגב הכיתות של מיטבי ואכלוס הקיימים החינוך

המוסדות.

צירפו לא שנבדקו המקומיות הרשויות שלוש כי נמצא תחזיות בדבר המפורטים הנתונים את השנתיות לבקשותיהן התלמידים, כנדרש בנוהל מבנים חדשים; ממילא לא יכול היהנתונים מול אל הבקשות את ולנתח לבחון החינוך משרד

דמוגרפיים מפורטים ועדכניים.

58

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

בנובמבר בתשובתה למשרד2007המועצה המקומית אלעד הסבירה מבקר המדינה כי "אין למועצה אפשרות לחזות את מספרי התלמידים הצפויים לשנים הבאות או אף לשנת הלימודים העוקבת בלבד, זאת מכל הסיבות הבאות גם יחד: גידול האוכלוסייה הניכר והמתמיד בישוב והעדר היכולת לצפות את היקפו באופן מדויק; פתיחתם וסגירתם של מוסדות החינוך המופעלים על ידי בעלויות פרטיות; העובדה כי נתוני הצפי, באם ניתנים לגיבוש כלשהו, נדרשים להתקבל מידי העמותות הפרטיות אשריכולת לצפות את אופן - העדר ובעיקר אף הן בעלות אינטרס בנדון; החלוקה של התלמידים, ובפרט אלו הנמנים על האוכלוסייה החדשה, בין

מוסדות החינוך הנמנים על הזרמים והמגזרים השונים"

כי אלעד המקומית למועצה העיר המדינה מבקר משרד התחזיות הנדרשות בנוהלי משרד החינוך נוגעות לתחזית מספרושלבי גילאים התלמידים בשלוש השנים העוקבות בחתך של לימוד ובלי קשר למוסד המסוים שבו ילמד התלמיד. כמו כן, ככל שיש קושי לרכז מידע בנושא, כך על המועצה להגביר את פעולות המעקב ואיסוף המידע, כדי שיהיה אפשר לבנות מאגר נתונים מיטבי אשר ישמש בסיס לתכנון ולקבלת החלטות בדבר

הפניית משאבים.

משרד החינוך הבהיר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי החלטות לבנייה מתקבלות על סמך תחזיות התלמידים שנעשות "באמצעות מערכת חיזוי משוכללת שנבנתה בהתייעצות עם סטטיסטיקאים מומחים". עם זאת סייגלמספר בתחזית שעוסקים "ככל ואמר: החיזוי תקפות את המשרד חיזוי מערכת אין לטעות... ההסתברות גדלה כך יותר קטן תלמידים שיכולה לחזות ביקושים מסוג זה ]על בקשות לא סדירות לבניית כתותיכולת החיזוי נפגעת בערים שאינן חדשות". עוד הסביר משרד לימוד[. את מביאה המקומיות הרשויות ידי על הנתונים הגשת "אי כי החינוך המשרד לדילמה בין לא לתקצב בגלל התרשלות הרשויות לבין קביעת

הצרכים על בסיס המידע הקיים ביד המשרד".

כי משרד החינוך אישר את הבקשות לאחר שהסתמך נמצא תחזיותיו ועל המקומית הרשות דרישות על בעיקר הסטטיסטיות, ולא בחן את מידת הצורך במבנים המבוקשים על

סמך נתונים עדכניים. להלן דוגמאות:1.: ת ו ל צ ו נ מ א ל ת ו ת י הלימודים כ שנת בראשית

)ספטמבר ( מסרה המועצה המקומית אלעד2005התשס"ו כיתות שנבנה במימון16לעמותה מסוימת מבנה בית ספר של

משרד החינוך, כדי שתפעיל בו בית ספר יסודי. נמצא כי בביתכ- למדו בלבד,110הספר כיתות חדרי בארבעה תלמידים

חדרי הכיתות האחרים נותרו לא מנוצלים. בשנת12כלומר

59

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

הספר בבית למדו התשס"ז ב-155הלימודים תלמידים 6 חדרי כיתות נותרו לא מנוצלים. 10כיתות; דהיינו

כי בתשובה למשרד מבקר המדינה הסבירה המועצה המקומית אלעד )ככל שניתן לגידול האמור בגידול מתמיד... לאור צפי מדובר ב"מוסד

לצפות(, הוקצה לה מבנה גדול יחסית".

משרד מבקר המדינה העיר למועצה כי נוכח זאת שהיישוב כולו גדל, שרוב אוכלוסייתו צעירה ושחלק גדול ממוסדות החינוך שבו צפויים לגדול, אין הצדקה למסור מבנה כה גדול לעמותהבעת שמוסדות יותר מבנה קטן בית ספר המצריך שמנהלת

חינוך רבים ביישוב ממוקמים במבנים יבילים.

ראשי מינהל הפיתוח הבהירו למשרד מבקר המדינה כי לא היו מודעים למציאות האמורה, וככלל, אין למשרד החינוך כלים לפקח על הקצאות

מבני חינוך שנבנו במימון משרד החינוך לעמותות השונות.

משרד מבקר המדינה העיר למשרד החינוך כי בבואו לתקצב בניית מוסדות חינוך עליו לוודא, בין היתר, אם מצאי הכיתות שביישוב וגודל אוכלוסיית התלמידים מצדיקים הקצאת תקציב,לעמותות המקומית הרשות של ההקצאות על לפקח ועליו

השונות.

ם.2 ה ב ן י א ש ך ו נ י ח ת ו ד ס ו מ ת י י נ ב ל ב י צ ק ת ת א צ הקך ר ו כן רוב: צ ועל מזוגות צעירים, בעיקר אוכלוסיית אלעד מורכבת

הספר בית בגיל או הילדים גן בגיל היא ביישוב אוכלוסיית התלמידים תלמידים ותלמידות במסגרות434היסודי. בשנת הלימודים התשס"ז למדו

היה ושיעורם בעיר, על-יסודי התלמידים4.5%חינוך מכלל בלבד מתלמידי המסגרות העל-יסודיות היו בנות100במוסדות החינוך בעיר; כ-

שלמדו בשני בתי ספר תיכונים בעיר. הגישה המועצה המקומית אלעד למשרד החינוך2003באוקטובר )א(

בין היתר בקשה לאישור תקציבים להקמת שני בתי ספר תיכונים לבנות, חדרי כיתות )לא כולל חדרי ספח ומינהלה(. משרד החינוך אישר35ובהם האלה.2005ביולי החינוך למוסדות המבנים להקמת התקציב את

התשס"ז הלימודים שנת פתיחת לקראת הסתיימה המבנים הקמת (.2006)ספטמבר

60

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

הספר בתי לשני המבנים בניית שהושלמה בעת כי נמצא התיכונים לא היו בתחום המועצה המקומית אלעד תלמידותעל-יסודי; ספר בית עוד לפתוח המצדיק במספר זה בגיל ספר בתי תלמידי לאכלוס במבנים צורך היה זאת ולעומת יסודיים וגני ילדים. מכיוון שכך עשתה המועצה שינויים במבנים כדי להכשירם לאכלוס תלמידי בתי ספר יסודיים וילדי גני ילדים

ואכלסה אותם כמפורט להלן:

המועצה המקומית אלעד מסרה בראשית שנת הלימודים התשס"ז(1) את אחד ממבני בתי הספר התיכונים )להלן - תיכון א'( לשלוש עמותות,

ובית ספר תיכון שבו למדו יסודיים 50ואלה הפעילו בו שני בתי ספר תלמידות, שהועבר ממיקומו הקודם במבנה יביל. מבנה בית הספר התיכון השני )להלן - תיכון ב'( נמסר באותו מועד לשלוש עמותות אחרות, ואלה

הפעילו בו שלושה בתי ספר יסודיים ושישה גני ילדים.

עוד נמצא כי אף שהמועצה המקומית אלעד ידעה כי אין(2) בתחומה תלמידות בית ספר תיכון במספר המצדיק לפתוח בית

בקשה2005ספר תיכון, היא הגישה למשרד החינוך במרס של ב' בשטח לתיכון עוד אגף לבניית 562לאישור תקציב

מיולי בתשובתו "בצורך2005מ"ר. החינוך משרד הכיר העקרוני בבנייה".

, בעת שמבנה תיכון ב' יועד לשני בתי ספר2006במאי (3) , בעת שהמבנה כבר אוכלס,2007יסודיים ולגני ילדים, ובמרס

ממשרד וביקשה אלעד המקומית המועצה חזרה כאמור, ב'. לתיכון האמור הנוסף האגף את הקמת לתקצב החינוך

משנת הראשונה, משנת2006הבקשה והבקשה נדחתה, , הייתה בעת הביקורת בדיון במשרד החינוך.2007

כדי להפעיל את מוסדות החינוך האמורים במבני שני בתי הספר)ב( התיכונים נדרשה המועצה המקומית אלעד להכשירם לייעודיהם החדשים ולבצע פעולות בנייה במבנים ובחצרותיהם. רוב העבודות בוצעו במבנה תיכון ב', שהוסב בין היתר לגני ילדים. העבודות כללו: הסבת כיתות לגנייציאה פתחי התקנת לגנים, ומטבחים שירותים חדרי התקנת ילדים, עלות מתאימים. חצר מתקני והתקנת המבנה בחזית לגנים נפרדים העבודות להסבת מבנה תיכון ב' לייעודיו החדשים הסתכמה עד למועד

ש"ח.450,000סיום הביקורת בכ- המועצה המקומית אלעד הסבירה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כיכי אם "אין המדובר בנתונים לא נכונים אשר הועברו למשרד החינוך, בשינוי בצרכים אשר הוברר בדיעבד ולא ניתן היה לחזותו מראש... בישוב

( די והותר תלמידות תיכון2003-2004אלעד היו בתקופה הרלוונטית )המגזר מן מהן, רבות אולם המבוקשים, התיכונים שני הקמת לשם

61

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

מחוץ ללמוד עברו ממלכתיים-דתיים[ ספר בתי ]בוגרות הדתי-לאומי לתחומי הישוב".

עוד הדגישה המועצה בתשובתה כי "המועצה אכן יידעה את משרד החינוך מיד לכשהתקבלה ההודעה בדבר ההרשאה התקציבית. בשיחה שקיים ראש המועצה, הרב צביקה כהן, עם מר שמחה שניאור, ראש מינהלעל שניאור מר את יידע ראש המועצה דאז, החינוך במשרד הפיתוח אשר הקמתם החינוך למוסדות התקציביות ההרשאות בהסבת הצורך

נדרשה באותה עת. מר שניאור סירב לביצוע ההסבה באותו שלב". בתיקי משרד החינוך לא נמצא תיעוד בדבר הבקשה להסבת הרשאות

התקציב, ומשרד החינוך מימן את הקמת המבנים לבתי הספר התיכונים.

משרד מבקר המדינה העיר למועצה המקומית אלעד כי גם אםתלמידות תיכון בוגרות בתי2003-2004היו בתחומה בשנים

מקום היה לא אחד, תיכון לאכלוס ממלכתיים-דתיים ספר לממש את התקציב שמשרד החינוך אישר לשני תיכונים ביולי

. במועד זה כבר ידעה המועצה שאין בתחומה תלמידות2005 אף לא לאכלוס מבנה של בית ספר תיכון אחד, והיה עליה להודיע זאת למשרד החינוך במקום לנצל את התקציב ליעדיםועוד, משסירב מנהל היו דרושים לה באותה עת. זאת שלא היה אסור אחר, לייעוד התקציב את להסב הפיתוח מינהל

למועצה להשתמש בו.המועצה פעולות את בחומרה רואה המדינה מבקר משרד המקומית אלעד, שגרמו להקמת שני מבנים לבתי ספר תיכוניםחינוך למוסדות הסבתם את ושחייבו צורך בהם היה שלא אחרים בתנאים פיזיים ירודים ובהוצאה כספית ניכרת. פעולותשרשות תקין ומינהל חיסכון יעילות, לכללי מנוגדות אלה את חייבו אף ובפועל פיהם, על להתנהל חייבת מקומית המבנים הסבת לצורך ניכרים תקציבים להוסיף המועצה

לייעודם החדש. הדבר עצם את גם בחומרה רואה המדינה מבקר משרד שמשרד החינוך מימן בניית מבני חינוך בלא שבדק אם יש צורך

בבנייתם.

62

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

ם.3 י ל י ב י ם י נ מב ת ש י כ ר ל ו ד ע ו י ש ם י פ ס כ ב ש מו י שת ו ד ו ב ע ן ו מ י מ :ל ת י ת ש משרד החינוך מתקצב את הקמתן של ת

ש"ח לכיתת בית ספר70,000כיתות לימוד במבנים יבילים בסכומים של ש"ח לכיתת גן ילדים. ההוצאות להכשרת הקרקע ולהצבת120,000ו-

המבנה היביל עליה מוטלות על הרשות המקומית. הקצה משרד החינוך2001-2006מנתוני משרד החינוך עולה כי בשנים

מיליון ש"ח לרכישת 13.7למועצה המקומית אלעד מבנים יבילים167 למוסדות החינוך שבתחומה.

מבנים יבילים99מנתוני המועצה עולה כי היא רכשה בתקופה האמורה ופיתוח השטחים סביבם כ- בלבד. היא שילמה עבור רכישתם, הצבתם

מיליון ש"ח מתקציבה. יצוין כי על פי נתוניה0.8 מיליון ש"ח, מזה 14.5 מיליון ש"ח בלבד.11.5היא קיבלה ממשרד החינוך

נמצא כי מספר המבנים היבילים שרכשה המועצה היה כשני שלישים בלבד ממספר המבנים שהיה עליה לרכוש מהתקציב שהקצה לכך משרד החינוך. מהנתונים שלעיל עולה כי המועצה ניצלה רק חלק מכספי משרד החינוך לרכישת מבנים יבילים, וביתרת הכספים היא מימנה את הצבתם ואת פיתוח השטחיםלממן אף שהייתה אמורה הוצבו המבנים שרכשה, שעליהם ההוצאות את להקטין כדי נעשה הדבר מתקציבה. זאת

מתקציבה שלה.שיועדו ההוצאות את יותר עוד להקטין כדי כי נמצא עוד לעתים נהגה מתקציבה היבילים המבנים הצבת למימון המועצה לרכוש מבנים יבילים עם ציוד נלווה ומספר פתחיםמשרד בידי שנקבעה מזו נמוכה בעלות מהמקובל קטנים החינוך. בכספים שנותרו השתמשה המועצה לכיסוי הוצאותיההסביר המועצה מהנדס יבילים. מבנים אותם הצבת בגין עלויות בשל לעיתים כי "הוברר כי המדינה מבקר למשרד הפיתוח הגבוהות, שהרשות אינה יכולה לעמוד בהם במקרים של הצבת קרוואנים כגון בטופוגרפיה קשה, הרשות הצטמצמה איכותית וכמותית )מזגנים, פתחים וציוד נלווה וכיו"ב( בעלויות

הקרוואנים ע"ח הוצאות הצבתם והכשרת השטח והפיתוח".המועצה פעולות את בחומרה רואה המדינה מבקר משרד למטרה שלא החינוך משרד כספי לניצול אלעד המקומית שלשמה הוקצו ובלא שהמועצה קיבלה לכך את אישור משרד

החינוך.לקיים עליו כי החינוך למשרד העיר המדינה מבקר משרד מוסדות לבניית תקציב לקבלת הבקשות של נאותה בחינה ועליו החינוך, במוסדות הצורך מידת על לעמוד כדי חינוך ניצול התקציב שהוקצב לרשות לקיים פיקוח נאות על אופן

63

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

המקומית. כל זאת כדי למנוע ניצול התקציבים למטרות שלאלשמן יועדו.

הקצאת מבני מוסדות חינוך למפעילי המוסדות בחברה החרדית מספר רב של פלגים, כאמור, וכל אחד מפלגיה ומפלגי המשנה בה מקיים מוסדות חינוך לאוכלוסיה הנמנית עליו. כך לדוגמה, כל חסידות מפעילה בתי ספר נפרדים. פיצול זה במערכת החינוך החרדית, כמו גם ההפרדה בין מוסדות חינוך לבנים ולבנות, יצר את הצורך בקיוםפרטיים גופים בידי המופעלים קטנים, חלקם רבים, חינוך מוסדות הקשורים לפלגים השונים של החברה החרדית. בשנת הלימודים התשס"ז הופעלו בתי הספר החרדיים שבתחומי המועצה המקומית אלעד והמועצה

גופים, בהתאמה. בתיקי עיריית בני22 ו-31המקומית מודיעין עִלית בידי מוסדות את הרבים שמפעילים הגופים על מרוכז מידע היה לא ברק

החינוך החרדיים בעיר, ומספרם לא היה ידוע.מוסדות מפעילי בידי הוקמו החרדיים החינוך ממוסדות כמה כאמור, החינוך על קרקע פרטית; מוסדות חינוך אחרים הוקמו גם הם במימון גורמים פרטיים, אך על קרקע שהרשות המקומית הקצתה לבונים. בתיזו והיא בידי הרשות המקומית, הספר שנבנו מתקציבי המדינה הוקמו מוסדות למפעילי המבנים את להקצות החינוך משרד בידי שהוסמכה

החינוך.

16קבלת החלטות בדבר הקצאת קרקעות

בספטמבר פרסם הפנים הקצאת2001משרד להסדיר שנועד נוהל קרקעות ומבנים, ללא תמורה, מאת רשויות מקומיות לגופים הפועלים בתחום הרשות בנושאי חינוך, תרבות, דת, בריאות, רווחה ועוד, כדי לסייענוהל הקצאת מקרקעין(. במבוא - לפעולותיהם לטובת הציבור )להלן לנוהל הובהר כי הוא נועד לקדם מינהל תקין בתחום הקצאת הקרקע:ולמנוע פגיעה ושקיפות יעילות לשמור על עקרונות של שוויון, חיסכון,

בטוהר המידות. גוף ולפיו ביצוע ההקצאה, הליך בנוהל הקצאת מקרקעין נקבע עוד אופן ההתאגדות, מצבו בדבר יגיש תיעוד לו קרקע המבקש להקצות דעת "חוות כגון בהקצאה הצורך והוכחת ההקצאה מטרת הכספי, בית והמלצת היחידה המתאימה במשרד החינוך בדבר הצורך בהקמת ספר באזור". ועדת ההקצאה תדון בבקשות ותמליץ בפני מועצת הרשות

ברשויות16 ציבור לצורכי ומבנים קרקעות "הקצאת בנושא הפרק ראו .145המקומיות והפיקוח על השימוש בהם", עמ'

64

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

בהמלצות תדון והמועצה קרקע, להקצות מהגופים למי המקומית ותחליט.

נמצא כי בשתיים מהרשויות המקומיות שנבדקו - אלעד ומודיעין עִלית.1 - הוקצו מבני החינוך למפעילי מוסדות החינוך בלא שבקשות המפעילים לקבל מבנה נדונו בוועדת הקצאות, ומבלי שהוצגו אמות מידה ברורות

להקצאה. 2007ראש המועצה המקומית מודיעין עִלית הבהיר בתשובתו מאוקטובר

למשרד מבקר המדינה כי נוהל ההקצאות לא אומץ באזור יהודה ושומרון.המועצה החליטה הפרקליטות לעמדת מודעות מתוך זאת, "חרף לנוהל בהתאם יבוצעו חדשות הקצאות כי עלית מודיעין המקומית

הקצאות של משרד הפנים". לאופן קביעת באשר תיעוד נמצא לא הרשויות המקומיות בתיקי שתי הגופים שזכו לקבל זכות שימוש במבנים למוסדות החינוך שבניהולם. גם)מספר החינוך מוסדות מפעילי של הצרכים בדבר תיעוד נמצא לא התלמידים שנרשמו ללימודים וגילם( ואופן ההתאגדות של הגופים שקיבלו זכות שימוש במבנים, וממילא אין לדעת כיצד נקבעה זכותם של מפעילי

מוסדות החינוך לקבל מבנה.

מבקר)א( למשרד המציאה לא אלעד המקומית המועצה מבנים אילו במועצה שקבע הגורם בדבר מידע כל המדינה בדבר החינוך למשרד המועצה ממכתבי מבקש. לכל יינתנו הקצאת מבנים לעמותות שונות עולה כי ראש המועצה הוא

שקבע את אופן חלוקת המבנים למפעילים.

בנוהל הקצאת מקרקעין נדרשת הרשות המקומית המקצה קרקע)ב(פרק מהוראות גם חתום. בהסכם זאת לעגן המועצות13לגוף בצו

, עולה כי מועצה רשאית להרשות שימוש1950המקומיות )א(, התשי"א-במקרקעין שאין בו משום שכירות, והרשאה זו תעוגן בחוזה.

נמצא כי המועצה המקומית אלעד לא חתמה על חוזים עםהתיעוד מוסדותיהם. עבור מבנים שקיבלו המוסדות מפעילי הגופים לשימוש הנכסים להעברת בנוגע שנמצא היחיד לגורמי החינוך מחלקת מנהל שכתב מכתבים היו הפרטיים "ראש כי הודיע ובהם במשרד, החינוך מוסדות של הרישוי במבנה שימוש" זכות מתן אישר כהן צביקה הרב המועצה ושם המבנה מקום ציון אגב חינוך מוסד הפעלת לצורך

ממוסדות החינוך שביישוב לא67העמותה המקבלת. באשר ל-נמצא אף לא תיעוד שכזה.

עובדי אגף החינוך במועצה המקומית מודיעין עִלית הסבירו למשרד)ג( מבקר המדינה כי ההחלטות על אכלוס המבנים התקבלו בידי נציגים של

65

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

אגף החינוך ושל אגף ההנדסה ובידי ראש המועצה. על בסיס החלטות אלה נהגה המועצה לחתום עם מפעילי מוסדות החינוך על חוזה שלפיו ניתנה להם רשות שימוש במבנים למשך שנה אחת תמורת תשלום של

שקל אחד.

נמצא כי בתיקי המועצה לא היה כל תיעוד בדבר קיום דיוניםהמבנים חלוקת אופן בדבר המועצה ראש עם בין-אגפיים לעמותות המקיימות את מוסדות החינוך, וממילא אין לדעת מה

היו השיקולים שהנחו את מקבלי ההחלטות בקביעותיהם. משרד מבקר המדינה העיר לראש המועצה המקומית אלעדטיפול המועצות כי עִלית מודיעין ולראש המועצה המקומית בנושא הקצאת נכסים לגופים פרטיים לצורך הקמת מוסדות חינוך היה לקוי. פעולות ההקצאה נעשו שלא לפי הנוהל ולאהליך של שקיפות כל ללא המנחים, הקריטריונים פי על ההקצאה. דרך זו של הקצאת מקרקעין מנוגדת לכללי מינהללא באופן שונים גופים לידי מבנים למסור ומאפשרת תקין שוויוני ומתוך שיקולים זרים. על המועצות המקומיות להחילבתחום פעילותן על מקרקעין הקצאת נוהל עקרונות את הליכי את ולקיים החינוך למוסדות המקרקעין הקצאת

ההקצאה מתוך שקיפות מלאה של אופן קבלת החלטותיהן.

הפיקוח על מצב התשתיות במוסדות החינוך החרדי משרד החינוך פרסם חוזרי מנכ"ל ובהם פרוגרמות לתכנון מוסדות חינוךבמוסדות להתקיים שצריכים הפיזיים התנאים בדבר קבע הוראות וכן בשלושה שונים בתנאים לעמוד צריכים חינוך למוסדות מבנים חינוך. תחומים - הבטחת תנאים פיזיים נאותים ללימוד ולמשחק; מניעת מפגעי בטיחות במבנים ובחצרות; הבטחת תנאי תברואה נאותים. התנאים נקבעו

התשכ"ה- והבניה, התכנון חוק כגון שונים חוק1965בדינים - )להלן נקבעה שבהן החינוך, משרד שפרסם ובהנחיות והבנייה(, התכנון

ולחצרו חינוך למוסד הנדרשת הפיזית הבטיחות17הפרוגרמה ותנאי והתברואה בו. רוב ההנחיות האמורות של משרד החינוך פורסמו בחוזרי

מנכ"ל המשרד שאוגדו במסגרת הוראות קבע של משרד החינוך.

.8 ראו לעיל הערת שוליים 17

66

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי שהנורמות שקבע משרד החינוך למבני מוסדות חינוך וחצרותיהם יחולו גם על מוסדותשמצב לפעול אפוא נדרש החינוך משרד פרטיים. חינוך התשתיות של כל מוסדות החינוך שבתחומי הרשויות המקומיות

לא ייפול מזה שנקבע בנורמות.

שלושה גורמים עוסקים בפיקוח על הקמת התשתיות למוסדות חינוך ועלהתנאים של קיומם על מפקח החינוך משרד לעיל: כנדרש תחזוקתן על מפקח הבריאות משרד החינוך, במוסד להתקיים שקבע שצריכים והרשויות המקומיות והגיהות בתחומי מוסדות החינוך, תחום התברואה מפקחות פיקוח שוטף על קיום תנאי הלימוד הנאותים בתשתיות החינוך שבתחומן. הרשויות המקומיות אחראיות גם לכך שמבני מוסדות החינוך

שהוקמו יתאימו לדרישות משרד החינוך ולפרוגרמה שאושרה למבנה.

פיקוח משרד החינוך על התשתיות )להלן - חוק1969 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-3על פי סעיף

הפיקוח(, "לא יפתח אדם בית ספר ולא יקיימו אלא אם יש בידו רישיון לפי לחוק הפיקוח קובע כי "לא יתן המנהל9חוק זה ובהתאם לתנאיו". סעיף

הכללי ]מנכ"ל משרד החינוך[ רישיון אלא אם הוא סבור כי תובטח רמה נאותה בהתאם לתקן ולנהוג בסוג בית הספר שהבקשה מתייחסת אליו". הרמה הנאותה מתייחסת בין היתר ל"מבני בית הספר והגישה אליהם,תנאי הבטיחות והשירות; הלימוד, הספח וחדרי הכיתות החצר, מספר

בבית הספר".רבים, חינוך חרדיים פונים למשרד החינוך בבקשה מוסדות אינם כלל

לקבל רישיון כנדרש, ממילא משרד החינוך אינו קובע את מעמדם ואינו 26מקיים בהם כל בדיקה. כך למשל בעיריית בני ברק נמצאו לפחות

מוסדות חינוך שלא היו רשומים במשרד החינוך. האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי שבמשרד החינוך )להלן - האגף לחינוךשאינם מוכרים חינוך מוסדות להפעלת רישיונות במתן עוסק מוכר( ניתנים לשנה עד חמש שנים. רישיונות אלה ו"מוסדות פטור". רשמיים נדרשים מפעילי חינוך" מוסדות לרישוי "נוהל להגשת בקשה במסגרת חוות דעת של רשות החינוך אישורים: המוסדות להמציא ארבעה סוגי המקומית; חוות דעת של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה )להלן - ועדה מקומית(; אישור לשכת הבריאות המחוזית/האזורית; אישור יועץ בטיחות

באשר למבנה הפיזי ולסביבה הלימודית במוסד.

נמצא כי משרד החינוך בודק באמצעות המסמכים המוגשים לו פרטים הקשורים למבנה המוסד ולתנאי הבטיחות שבו, ואולםולתנאי המוסד למבנה קשורים הם שגם אחרים, פרטים

67

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

הבטיחות שבו, כגון גודל החצר, מיגון החלונות, גידור המוסד והפרדת המטבח מחדר פעילות בגני ילדים, אינם נבדקים )ראו

להלן(. לקיים עליו כי החינוך למשרד העיר המדינה מבקר משרד בדיקה של כל מרכיבי תשתיות החינוך כדי להבטיח שהתלמידיםבסיסיים לתנאים יזכו החרדיים החינוך במוסדות המתחנכים במבני המוסדות ובתנאי בטיחות כפי שנקבעו בהוראות הקבע

בחוזרי המנכ"ל.

ת ו י ת ש ת ה ל ע ת ו י מ ו ק מ ה ת ו י ו ש ר ה ח ו ק י פ את האחריות לקיום תנאים פיזיים נאותים במוסדות החינוך הטיל משרד החינוך בהוראות הקבע על הרשות המקומית או על מפעילי מוסד החינוך, אם מדובר במוסד חינוך שבבעלותם: "הרשות המקומית/הבעלות תפעל באופן שמוסדות החינוך שבתחומה, על מתקניהם, ייבנו בהתאם למפרטי הבטיחות שפורסמו על ידי משרד החינוך ובכפיפות לכל חוק ודין בנושא )כגון חוק התכנון והבנייה(... הרשות המקומית/הבעלות תדאג לתקינותהכלולים והשערים הגדרות החצרות, המתקנים, המקלטים, המבנים, בשטח המוסד החינוכי ושל דרכי הגישה אליו, לרבות חניות, תחנות הסעה והסדרי תעבורה אחרים... הרשות המקומית/הבעלות תגבשנה ותיישמנהבתשתיות, במבנים, מתקנות פעולות ולביצוע מפגעים לסילוק תכנית תיערך התכנית המיידית. ובסביבתו החינוך במוסד ובמתקנים בחצרות

בשיתוף עם הנהלת המוסד החינוכי". עוד קבע משרד החינוך בהוראות הקבע כי הרשות המקומית תמנה מנהל- מנהל בטיחות(, בטיחות של מוסדות החינוך ברשות המקומית )להלן ברשות המתקיימות הפעולות אחר "לעקוב היתר, בין יהיו, ותפקידיו המקומית לתיקון ולסילוק של מפגעים וליקויי בטיחות... לפעול לביצועלקיים לפחות... בשנה פעם ברשות החינוך במוסדות בטיחות מבדקי ולנהל מערכת מידע לתיעוד הפעולות להבטחת הבטיחות והגהות ולהפיץ

מידע זה לכל מוסדות החינוך הפועלים ברשות המקומית".

ך ו נ י ח ה ת ו ד ס ו מ ת ו י ת ש ת ל ע ק ר ב י נ ב ת י י ר י ע ח ו ק י פה מ ו ח ת ב ש

ב-.1 רק כאמור, טיפלה, ברק בני מ-33עיריית הספר195 בתי ב- שבתחומה. מכספי162החרדיים נבנו שלא החרדיים הספר בתי

בתי33המדינה לא טיפלה העירייה ואף חסרה כל מידע באשר להם. נכללו בתכנית העבודה של מנהל הבטיחות, הספר החרדיים האמורים

ובהם הוא קיים בדיקות תקופתיות לגילוי מפגעי בטיחות.

68

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

נמצא כי העירייה לא קיימה כל פיקוח על מצבם הפיזי של מוסדות החינוך האחרים, שבהם למדו כמחצית מתלמידי162

העיר.

מאוקטובר בתשובתה המדינה מבקר למשרד מסרה ברק בני עיריית כי הפעלת פיקוח על כלל מוסדות החינוך יחייב תוספת כוח אדם,2007

זאת בעת שהעירייה מצויה בתהליך של הבראה בליווי משרד הפנים.

משרד מבקר המדינה העיר לעירייה כי קיום מאגר מידע מלאעיקרי תנאי הוא בתחומה הפועלים החינוך מוסדות כל על לפעילות נאותה ברשות חינוך ותנאי מוקדם לכל ניסיון להבטיח שמבני מוסדות החינוך, חצרותיהם ומתקניהם נבנו כיאות, ואין בהם מפגעי בטיחות. מן הראוי שהעירייה תיערך לקיום פיקוח

על תשתיות כל מוסדות החינוך שבתחומה.

על פי פקודת העיריות ]נוסח חדש[, העירייה מוסמכת להורות לתקן.2)הריסת לבני ברק בחוק העזר או להרסם. בניינים מסוכנים בתחומה

, נקבע כי "ראש העירייה יורה למהנדס1959מבנים מסוכנים(, התשי"ט- לערוך, מזמן לזמן, ובמקרה שקיבל הודעה, מיד אחרי קבלתה, סקר על בניינים העלולים להוות סכנה... המהנדס שערך את הבדיקה, חייב להגיש

שעות לאחר הבדיקה". 24דין וחשבון לראש העירייה תוך הדברים האמורים מלמדים כי העירייה חייבת לפקח בין היתר על מצבם של כל מבני מוסדות החינוך שבתחומה ולהורות למנהליהם להסיר את המפגעים שהתגלו בהם או בחצרותיהם. הנושא הוצג בבית המשפט בעת שדן בתביעה הנוגעת לילד שנהרג ממפגעי בטיחות בחצר בית ספר בבני ברק בעת ששיחק שם בשעות שלאחר הלימודים. בהכרעת הדין הובאו דברי מנהל מבנים מסוכנים באגף ההנדסה בעיריית בני ברק, שהסביר כי

. מהנדס העירייה18אין הוא מטפל בתלמודי התורה העצמאיים והפרטיים הסביר גם למשרד מבקר המדינה כי עיריית בני ברק לא עושה בדיקות

בטיחות יזומות במבני חינוך של מוסדות החינוך הפרטיים האמורים.

משרד מבקר המדינה העיר לעירייה כי הנחיות משרד החינוך בתחום הבטיחות והחקיקה הנוגעת למבנים מסוכנים מטילים עליה את האחריות לבדוק את כל מוסדות החינוך שבתחומה -ואת החובה לדאוג לסלק מפגעים - ופרטיים כאחד רשמיים לביצוע לאלתר להיערך העירייה על בתחומם. שנמצאו

הבדיקות בכל בתי הספר שבתחומה.

ת"פ 18 )ת"א( 6749/05 מתתיהו גודלבסקו נ' ישראל מופיעמדינת , בדינים.

69

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

ן י ע י ד ו מ ב ו ד לע א ב ך ו נ י ח ה ת ו י ת ש ת ל ע ח ו ק י הפת י ל ע

עִלית מודיעין המקומית והמועצה אלעד המקומית המועצה הוקמו כאמור באמצע שנות התשעים של המאה העשרים, רוב מבני מוסדות החינוך שבתחומן הוצבו או הוקמו בידיהן, ורובפי על החינוך. משרד מתקציב מומנו להקמתם ההוצאות דרישות משרד החינוך וכתנאי להקצאת התקציבים היה עליהןדרישות משרד החינוך. פי יוקמו על לכך שהתשתיות לדאוג כי בתחומים שונים הנוגעים לתשתיות מוסדות החינוך נמצא דרישות החרדיים לא הקפידו הרשויות המקומיות למלא את משרד החינוך, ובבדיקות הועלו ממצאים רבים שנגעו למצבם

הפיזי של מוסדות חינוך אלה, כמפורט להלן.

תשתיות לקויות ומפגעי בטיחות במוסדות חינוך חרדייםשנבדקו

המיועדים במבנים שלפיהם כללים לעיל כאמור קבע החינוך משרד ועל ולמשחק; ללימוד נאותים תנאים להיות צריכים חינוך למוסדות מפעילי מוסדות החינוך לדאוג למנוע מפגעי בטיחות במבנים ובחצרותיהם

ולהבטיח תנאי תברואה נאותים. עובדי משרד מבקר המדינה2007במחצית הראשונה של שנת סיירו

מוסדות חינוך )186בתחומי שלוש הרשויות המקומיות שנבדקו וביקרו ב- גני ילדים ו-123 במודיעין עִלית(, מהם 54 בבני ברק ו-66 באלעד, 66בתי ספר. 63 מבתי הספר כללו פנימיות )11 באלעד, 2 בבני ברק8

עומדים מידה באיזו המבקרים בדקו בסיורים עִלית( במודיעין ואחד המבנים וחצרותיהם בדרישות משרד החינוך.

בהוראות הקבע נקבע כי מבנה יביל יוצב על בסיס מוגבה מהקרקע,.1ייאטם בבלוקים;60שגובהו המרבי ס"מ; המרווח בין המבנה לקרקע

יהיו לפחות שלוש מדרגות יותקן מעקה19בכניסה למבנה ומשני צדיהן ס"מ.90)מאחז יד( בגובה

מ-125 מוסדות החינוך שנבדקו בסיור מוקמו - המוסד186 יבילים במבנים - חלקו או כולו

באלעד, 51) ו-21 בבני ברק עִלית(. נמצא כי53 במודיעין באלעד ובבני ברק ובשמונה מהמוסדות במודיעין עִלית הוצבו

בתקנות התכנון והבנייה נקבע כי מספר המדרגות במהלך מדרגות אחד לא19 ס"מ.15.5, ורום המדרגה לא יעלה על 3יפחת מ-

70

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

פחות היו אליהם בכניסה מהנדרש, נמוך בסיס על המבנים משלוש מדרגות או לא היו מדרגות כלל, והמרווח שבין המבנה

לקרקע לא נאטם כנדרש.

(21.5.07בסיס למבנה יביל בבית ספר יסודי בבני ברק )צולם ב-יותקנו1.11.00בהוראות הקבע נקבע כי במבנה יביל שנבנה לפני .2

גלאי עשן ומתזי מים; במבנה יביל שנבנה לאחר מועד זה יותקן רק גלאיעשן.

נמצא כי במבנים היבילים שנצפו בסיור לא הותקנו גלאי עשן,- רובם בבני ברק -2000ובמבנים היבילים שנבנו לפני שנת

היו חסרים גם מתזי מים.

בהוראת הקבע נקבע כי חלונות בבית ספר ובגן ילדים ימוגנו מפני.3למיגון. האפשרויות בהן והובאו ב-נפילה, כי נמצא מ-69 186

באלעד ו-56המוסדות שנבדקו בסיור ) בבני ברק( לא מוגנו13 מוסדות החלונות לא מוגנו כלל, בשלושה61החלונות כראוי: ב-

מוסדות נוספים היה מיגון רק בכמה מהחלונות, ובחמישה מוסדותאחרים הותקנו סורגים ללא פתחי מילוט.

בהוראות הקבע נקבע כי מגרשו של מוסד החינוך יגודר מכל עבריו..4 מ' לפחות. גדר סורג יש לייצב בבסיס בטון. 2גובה הגדר יהיה

באלעד,15 המוסדות שנבדקו בסיור )186 מ-100נמצא כי ב- במודיעין עִלית( לא ענה גידור המוסדות על53 בבני ברק ו-32

71

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

מוסדות כלל לא גודרו, שמונה18הנדרש בהוראות הקבע: מוסדות חינוך אחרים גודרו74מוסדות חינוך גודרו חלקית, ו-

בגדר לא תקנית.

, נקבע כי בכל בית ובכל1951בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-.5 או סמוך לו יהיה מקלט שישמש בעיקרו את דיירי הבית ובני אדם20מפעל

הרגילים לבקר בו, ואת עובדי המפעל ובני אדם הרגילים לבקר בו. לפיואגרות(, התש"ל- תנאיו להיתר, )בקשה והבנייה 1970תקנות התכנון

)להלן - תקנות התכנון והבנייה(, נכלל בהגדרת "מקלט" גם "מרחב מוגן"מקלטים(, לבניית )מפרטים האזרחית ההתגוננות בתקנות כהגדרתו

)יהודה1990התש"ן- ובניינים כפרים ערים, תכנון חוק בדבר בצו . )מס' התשל"א-418והשומרון( המועצה1971(, תחום על החל ,

(( כי ועדת תכנון מיוחדת,1המקומית מודיעין עִלית, נקבע )בסעיף )ד() שמפקד האזור רשאי למנות לאזור תכנון מסוים, רשאית להתנות מתןלהם תוספת או מפעל בעיקרו שהוא מבנה או בית להקמת רישיון

בהתקנת מקלט לבית, למבנה או לתוספת להם.

בבני23 באלעד, 49 מוסדות חינוך לפחות )125נמצא כי ב- במודיעין עִלית(, שרובם מוקמו במבנים יבילים, היו53ברק ו-

חסרים מקלטים ומרחבים מוגנים.

בחוק התכנון והבניה, נקבע כי הוועדה המקומית לא תיתן היתר בנייה.6 , אם לא יהיה נגיש21לבניין ציבורי, כפי שנקבע בתקנות התכנון והבנייה

והבנייה ייכללו בו התקנים מיוחדים לנכים. בתקנות התכנון ולא לנכים נקבע, בין היתר, כי הכניסה לבנין ציבורי תהא נגישה, ויובילו אליה דרך או

ס"מ. עוד80כבש )רמפה( בשיפוע שנקבע בתקנות וברוחב של לפחות נקבע כי יותקנו בבניין ציבורי שני תאי בתי שימוש לנכים, אחד לגברים ואחד לנשים. יצוין כי במערכת הדינים התקפה ביהודה ושומרון לא נקבעו נורמות מקבילות לנורמות האמורות החלות על פי הדין בישראל. עם זאת מצא לנכון משרד מבקר המדינה לבחון את התנאים השוררים בתחום זה במוסדות החינוך של המועצה המקומית מודיעין עִלית אל מול הנורמות החלות בישראל, מכיוון שאין כל טעם מהותי אשר יש בו כדי להבחין ביןיהודה שבאזור לאלה בישראל במוסדות לנכים הנחוצות התשתיות

ושומרון.

בחוק ההתגוננות האזרחית הוגדר מפעל, בין היתר, כמבנה של קבע או20 חלק ממנו, שמבקרים בו כרגיל לא פחות מעשרים בני אדם בבת אחת.

בחלק ח' של תקנות תכנון ובנייה - "התקנת סידורים מיוחדים לנכים בבנין21 ציבורי" - הוגדרו המבנים הקרויים "בנין ציבורי", בהם בתי ספר לסוגיהם וגן

ילדים, למעט גן ילדים פרטי.

72

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

מ-105נמצא כי מוסדות החינוך שנבדקו )186 באלעד,14 במודיעין עִלית( חסרו סידורים לנכים.27 בבני ברק ו-64

בבית ספר על-יסודי באלעד למד תלמיד נכה המרותק לכיסא גלגלים ונעזר בעובד מסייע. נמצא כי הגישה לכיתות הלימודכבש, ללא בלבד, מדרגות באמצעות הייתה הספר בבית בית לנכים. שימוש בתי היו לא גם הלימוד כיתות ובמבנה שימוש שכזה היה רק במבנה חדר האוכל, הממוקם במבנהלהוביל את הצריך בו ושימוש הלימוד, כיתות נפרד ממבנה

הנכה ממבנה הכיתות אל מבנה חדר האוכל.

מ"ר500-600בחוזר מנכ"ל א' נקבע כי שטח מגרש לגן ילדים יהיה .7 לכיתה. באזורים צפופים אפשר לאתר שטח מגרש קטן מזה, ובלבד שלכל

מ"ר. השטח הכולל200כיתת גן תובטח חצר משחקים רצופה בשטח של דונם. שטח המגרש למבנה המיועד לחטיבת6של המגרש לא יפחת מ-

נקבע22ביניים נקבע לדונם לכיתה. בתדריך להקצאת קרקע לצרכי ציבוריהיו כלהלן: בבתי כי שטחי המגרשים שיוקצו לבתי ספר במגזר החרדי

דונם לבית ספר4 כיתות ו-18 דונם לבית ספר יסודי של 5.4ספר לבנים - 16 דונם לבית ספר יסודי של 8 כיתות; בבתי ספר לבנות - 8על-יסודי של

ו- של 9.5כיתות על-יסודי ספר לבית דונם הנתונים12 מן כיתות. שבתדריך עולה כי גם אם במבנה בית הספר תהיה קומה אחת בלבד,

דונם בבתי ספר3 דונם בבתי ספר לבנות ומ-6שטח החצר לא יפחת מ-לבנים.

מ-63נמצא כי ב- גני הילדים שנבדקו )123 באלעד, 21 13 ו- במודיעין עִלית( היו חצרות משחקים קטנות29בבני ברק בבני34 באלעד, 4 בתי הספר שנבדקו )63 מ-44מהנדרש; ב-

ו- היו חצרות למשחקים או6ברק עִלית( כלל לא במודיעין שהיו חצרות שרוב שטחן נתפס על ידי מבנים יבילים של כיתותולא נשאר מקום מלבד המעברים בין לימוד שהוצבו בחצר,

המבנים.

)ע"ר(22 ורווחה חינוך מוסדות ופיתוח למחקר המכון בידי הוכן התדריך בהנחיית וועדה בין-משרדית שהשתתפו בה נציגים ממשרד החינוך, ממשרדפי על הוקמה הוועדה האוצר. וממשרד והשיכון הבינוי ממשרד הפנים,

בדבר ייעול השימוש בקרקעות8.1.97 מיום 1316החלטת הממשלה מס' החליטה הממשלה )החלטה מס' 28.1.01לצרכי ציבור. ב- ( לאמץ2873

בספטמבר פורסמה התדריך של אחרונה גרסה התדריך. עקרונות את 2005.

73

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

(19.6.07מבנים יבילים בחצר בית ספר על-יסודי בבני ברק )צולם ב- משרד החינוך הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי "קיים מחסור חמור מאוד בקרקעות לצרכי ציבור בכלל ולחינוך בפרט. חוקי התכנון הבנייה אינם מחייבים את רשויות התכנון להקצות שטחים ייעודיים לחינוךציבור. לשטחי המיועדים השטחים שאר בין החינוך את כוללים אלא כתוצאה מכך היקף השטחים המועמדים לטובת בניה במערכת החינוך אינו עונה על הצרכים. במצב זה אנו נמצאים בדילמה בין רצוי למצוי, ונאלצים להתפשר על גודל המגרשים. ללא פשרות בענייני המגרשים לא יהיה מקום לכלל הצרכים של מערכת החינוך... יתר על כן למשרד החינוך אין נציגויות בוועדות התכנון ויכולת ההשפעה שלנו מעטה, גם אין דרך להתמודד עם הקצאת מגרשים בעת הבניה והקטנה שלהם בשלב מאוחר

יותר". המועצה המקומית אלעד הסבירה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי בתחומה יש מחסור חמור במגרשים המיועדים למוסדות חינוך בשל פערהוקטנו כך ומשם השונות, בתכניות המתאר ובין המאושר הנדרש בין

חצרות המשחקים.

משרד מבקר המדינה העיר למשרד החינוך כי מן הראוי שיבחןחינוך למוסדות בגודלם מתאימים מגרשים להבטחת דרכים בוועדות המשרד נציג להכללת ושיפעל להבנות שעתידים המחוזיות לתכנון ולבנייה, כדי שיביע את דעתו בעת שהוועדהוהעיר דנה בתכנית לבניין עיר. משרד מבקר המדינה הוסיף למועצה המקומית אלעד כי מן הראוי היה לפעול לשינוי תכנית

בנין עיר ולהתאימה לאוכלוסיית הילדים שביישוב.

74

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

יהיו לפחות ארגז חול עם.8 בחוזר מנכ"ל א' נקבע כי לכל כיתת גן סככה, מגלשה וחבית זחילה; ובחצרות בתי הספר יוקצו מקומות לכינוסים ולאירועים של תלמידי בית הספר, וכן לפעילות ספורטיבית ולהירגעות בין

השיעורים.

כי ב- מ-33נמצא גני הילדים שנבדקו )123 באלעד, 20 8 ו- היו חלק ממתקני החצר5בבני ברק עִלית( לא במודיעין

באלעד,13 בתי הספר שנבדקו )63 מ-43הנדרשים; בחצרות בבני ברק ו-27 במודיעין עִלית( לא היו מתקנים לפעילות3

ספורטיבית.

חניה(, התשמ"ג-.9 )התקנת מקומות והבניה התכנון ,1983בתקנות נקבעו, בין היתר, הוראות בדבר התקנת מקומות חנייה ליד מוסדות חינוך.

( הקבע הסעה5.8.2; 5.1-25בהוראת תחנות התקנת כי נקבע ) לתלמידים ותחזוקתן הן באחריות הרשות המקומית/הבעלות. עוד נקבע שיוקמו גדרות מגן להפרדת התלמידים מאזור התנועה ושמסלול התנועה

בתחנת ההסעה יאפשר לצאת ממנה ללא שימוש בהילוך אחורי.

נמצא כי פרט למוסד אחד )בבני ברק(, בכל מוסדות החינוךהותקנו ולא מסודרים חנייה מקומות הותקנו לא שנבדקו

תחנות הסעה לתלמידים.

בהוראות הקבע נקבע כי בחצר המוסד לא יימצאו עמודי חשמל או.10 טלפון; כל קווי החשמל והטלפון יהיו תת-קרקעיים; ואין להעביר קו מתח

חשמל מעל למוסד או בקרבתו.

מ-11נמצא כי מגרשים של מוסדות חינוך שנבדקו בבני66 ברק היו סמוכים לקווי חשמל )מתח גבוה(.

75

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

(3.6.07קווי חשמל מעל לחצר בית ספר על-יסודי בבני ברק )צולם ב- בהוראות הקבע נקבע כי המדרגות במוסדות החינוך יעמדו, בין היתר,.11

ולא3בדרישות האלה: מספר המדרגות במהלך אחד לא יהיה פחות מ- מ'.1.20, רוחב מהלך המדרגות לא יהיה פחות מ-14יותר מ-

בשני מוסדות חינוך בבני ברק, שמוקמו בקומות עליונות של שני בניינים, היו חדרי מדרגות שלא התאימו להוראות הקבע:

בכל מהלך, ורוחב14מספר מדרגות במהלך אחד היה יותר מ-מהלך המדרגות היה פחות מהקבוע בהוראות.

בהוראות הקבע נקבע כי המטבח בגן הילדים יופרד מחדר הלימוד.12 וישמש להכנת אוכל; מתקני הבישול והחימום והכלים החשמליים המזינים

אותם יימצאו במקום גבוה מחוץ להישג ידו של הילד.מ-53נמצא כי ב- גני הילדים שנבדקו )123 באלעד, 16 10

ו- ברק מחדר27בבני המטבח הופרד לא עִלית( במודיעין הלימוד.

בהוראות הקבע נקבע כי עבודות בנייה במוסד חינוך ייעשו במהלך.13 הלימודים רק בלית ברירה, ורק "העבודות השקטות והנקיות יחסית"; אזורהפרדה גדר תיבנה הבנייה לאתר המוסד שטח בין יבודד; העבודה קשיחה, אטומה ויציבה; הגדר תיבנה מלבנים, מלוחות עץ או מחומרים

מ' לפחות; יותקנו דרכי גישה נפרדות לעובדים,2אחרים, וגובהה יהיה לצורך הכנסה והוצאה של חומרים, כלים וציוד.

ילדים בבני ברק נעשו עבודות)א( גני על גגותיהם של שני הילדים בגני הלימודים כי נמצא הלימודים. במהלך בנייה התקיימו בלא ששטחי הבנייה גודרו כנדרש, והדבר יצר מפגעי

בטיחות חמורים לילדים.

76

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

(3.6.07בנייה מעל לשני גני ילדים בבני ברק )צולם ב-

בחמישה מוסדות חינוך במועצה המקומית אלעד נמצאו)ב(נעשו מהם בארבעה בנייה: עקב חמורים בטיחות מפגעי עבודות בנייה בזמן הלימודים בלא ששטחי הבנייה גודרו, וכך נוצרו מפגעי בטיחות חמורים לתלמידים שלמדו בהם; בחצרפונתה. בנייה שלא ופסולת בורות נותרו חינוך אחר במוסד לישיבה שיועד קומות, בקומת הקרקע של מבנה של שלוש גבוהה, מוקם בית ספר על-יסודי. נמצא כי בניית המבנה לאבמהלך נעשו העליונות בקומותיו בנייה ועבודות הסתיימה, הלימודים; חצר המבנה לא גודרה, השטח שסביב המוסד היהבניגוד הכול - בניין בפסולת כולו ומכוסה מהמורות רצוף

להנחיות הבטיחות של משרד החינוך. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך ולרשויות המקומיותכי המצב הפיזי הלקוי של מוסדות החינוך ברשויות שנבדקו להסרת מידיות פעולות לעשות מחייב שנבדקו המקומיות משרד הנחיות אחר ולמלא הספר בבתי בטיחותיים מפגעים

החינוך הנוגעות למצבם הפיזי של המוסדות.

77

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

תנאים פיזיים במוסדות חינוך חרדיים פנימייתיים לבנים של המגזר החרדי מקיימים לצד בית23רוב בתי הספר העל-יסודיים

המועצה בתחומי הספר. בית תלמידי רוב לנים ובה פנימייה, הספר אוכלוסיית שרוב עִלית, מודיעין המקומית והמועצה אלעד המקומית תלמידיהן היא בגיל גן הילדים ובית הספר היסודי, פעלו בשנת התשס"ז שתי פנימיות ופנימייה אחת, בהתאמה. בתחום עיריית בני ברק יש בתי ספר פנימייתיים רבים. בתיקי העירייה לא היה כל רישום בעניינם, והעירייה אף לא ידעה את מספרם. מהסברי גורמי החינוך בעירייה עולה כי ברוב בתי הספר העל-יסודיים לבנים של המגזר החרדי פועלות פנימיות. משרדעובדיו שעשו טלפוני סקר ממצאי פי על מעריך, המדינה מבקר

, כי מספר הפנימיות העל-יסודיות בעיר בני ברק גדול מ-2007בספטמבר 70.

פיקוח משרד החינוך על התשתיות בפנימיותבשנת פרסם מבקר המדינה במינהל2004משרד הביקורת על דוח

החינוך שבמשרד הנוער ועליית פנימייתי התיישבותי -24לחינוך )להלן על הביקורת היתר ממצאי בין נכללו ובו התיישבותי(, לחינוך המינהל שבמשרד התיישבותי לחינוך המינהל נוער. ובכפרי בפנימיות בטיחות החינוך ממונה על בתי הספר האזוריים, החקלאיים והימיים ועל כפרי נוער

ופנימיות שבמסגרת החינוך הרשמי. משרד מבקר המדינה עמד בדוח האמור על חלל בחקיקה: להפעלת בית

נדרש רישיון שהשגתו כרוכה, בין היתר, במילוי דרישות25ספר או מעון ילדים ואילו להפעלת פנימייה או כפר נוער, שבהם מתחנכים בטיחות,

שנה ויותר, לא נדרש רישיון.14שגילם משרד מבקר המדינה העיר למשרד החינוך בדוח האמור כי "המצב שבו חלק מהמוסד - בית הספר - טעון רישיון, בעוד חלקו האחר - הפנימייה לבני כיתה ט' ומעלה - אינו טעון רישיון, אינו סביר. על המשרד בצירוףהפנימיות רישוי להסדיר לפעול הרווחה, משרד ובהם נוספים, גורמים בחקיקה, בין שהדבר ייעשה על ידי תיקון הגדרת ילד בחוק הפיקוח על

ובין שייעשה בדרכים אחרות".18מעונות כך שיכלול בני נוער עד גיל )אוקטובר הביקורת סיום למועד עד כי הוסדרה2007נמצא לא )

בחקיקה חובת רישוי כל הפנימיות ולא הוסדר הפיקוח עליהן בחקיקה. בפועל קיים משרד החינוך, באמצעות המינהל לחינוך התיישבותי, ביקורות

בטיחות בפנימיות ובכפרי הנוער שבפיקוחו, אשר אינם מהמגזר החרדי.-14 פרק זה עוסק במוסדות חינוך פנימייתיים על-יסודיים לתלמידים בגילאי 23

18 .. 623, עמ' 2004ב של מבקר המדינה לשנת 55 דוח שנתי 24 , הוגדר מעון, בין היתר, כ"מקום1965בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-25

המשמש, או הנועד לשמש כולו או חלקו, מקום מגורים או מקום שהייה שנה".14לילדים שלא מלאו להם

78

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

1990מתשובת משרד החינוך למשרד מבקר המדינה עולה כי עד שנת פיקחה המחלקה לעליית הנוער שבסוכנות היהודית על חלק מן הפנימיות שבמגזר החרדי. מהמועד האמור הועברה אחריות הפיקוח על פנימיות אלה למינהל לחינוך התיישבותי. הפיקוח מבוצע בפועל בידי עמותה והוא כולל פיקוח על התשתיות. מנתוני העמותה עולה כי בשנת התשס"ח היא

פנימיות לבנים.85 פנימיות, בהן 96מפקחת על מהאמור לעיל עולה כי המינהל לחינוך התיישבותי מקיים פיקוח, על חלק קטן מכלל הפנימיות החרדיות לבנים בארץ. כך לדוגמה בבני ברק פיקח

המינהל על כשליש מהפנימיות לבנים.

נמצא כי נוכח המצב החוקי האמור לא פיקח משרד החינוך עלבידיו חסר היה ואף החרדיים, הספר שבבתי הפנימיות רוב

מידע על מיקומן ועל מצבן.

פיקוח משרד הבריאות על הפנימיות הפעלה של מוסדות פנימייתיים, שבהם שוהים תלמידים במשך כל שעות היממה ובמסגרתם קיימים בין היתר מטבחים, חדרי אוכל, חדרי שירותים ומקלחות, מחייבת הקפדה על תנאי תברואה נאותים. משרד הבריאות אינו מפקח על תנאי התברואה במוסדות החינוך הפנימייתיים שבמגזר

החרדי.

כי זה בעניין הבריאות למשרד העיר המדינה מבקר משרד פנימיות של רישוי בדבר חקיקתי הסדר קביעת במסגרת גם את תפקידי משרד להגדיר יש עליהן ופיקוח על-יסודיות התברואה תנאי על פיקוח להבטיח כדי וזאת הבריאות, שבמוסדות הללו. עד לביצוע התיקון החקיקתי האמור נדרש משרד הבריאות לפקח על תנאי התברואה במוסדות הללו על פי הסמכויות הכלליות שניתנו למשרד בדין בתחומי הבריאות

והתברואה.

פיקוח הרשויות המקומיות על הפנימיות שבתחומן בשלוש הרשויות המקומיות שנבדקו היו כאמור, עשרות פנימיות חרדיות, רובן בבני ברק, ושהו בהן אלפי תלמידים. נמצא כי הרשויות המקומיות שבתחומן פעלו הפנימיות לא קיימו כל פיקוח על התנאים הפיזיים בהן. עיריית בני ברק גם לא ידעה כאמור את מיקומן ואת מספרן של עשרות

פנימיות שפעלו בתחומה.

79

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

התנאים הפיזיים בפנימיותוחידוש בנייה יזמו הכנת "מדריך לתכנון ומשרד הרווחה משרד החינוך

נוער" ולבני לילדים את26פנימיות הכולל לפנימיות(, מדריך - )להלן הפונקציונליים של הפנימיות. מן המרכיבים הנובעות הפיזיות הדרישות במדריך לפנימיות נקבעו עקרונות לתכנון מסגרות המגורים של החניכים בפנימייה, ובבסיסם המטרה להקנות אופי "ביתי למסגרת המגורים ולתת

לחניך תנאי רווחה, פרטיות ואינטימיות במסגרת המגורים". פנימיות )שמונה מ-11משרד מבקר המדינה בדק ויותר הפנימיות70

ופנימייה אחת במודיעין עִלית( בבני ברק, שתי פנימיות שפעלו באלעד במדריך שנקבעו הפיזיים לתנאים תאמו שלא רבים נושאים ומצא לפנימיות ובהוראות הקבע של משרד החינוך. בכמה מהפנימיות נמצאו גם

מפגעים בטיחותיים.חצר.1 להתקין החובה נקבעה החינוך משרד של הקבע בהוראות

למוסד חינוך; במדריך לפנימיות נקבע כי בין מבני המגורים של החניכים נדרש להקצות שטח לחצר כמקום למשחק, להפוגה, למנוחה, לטיפוח ירק ונוי ולפעילויות תחביב אחרות. המתקנים הבסיסיים הנדרשים בחצר:כן נדרשים אזורים ומגרשי משחקים. כמו ישיבה פינת רחבה מרוצפת, מוצלים, בעיקר בפינות הישיבה, ושטחי נוי )עצים, דשא, גינות( עם תשתית

השקיה הולמת.

הפנימיות שנבדקו מוקמו ברוב שטח11 מ-10נמצא כי מבני מהפנימיות10המגרש שיועד להן, בלא שנותר מקום לחצר. ב-

לא היה גידור, או שהגידור היה לקוי.

ואחרים, 26 א. אלון-רשף וחידוש פנימיות לילדים בנייה מדריך לתכנון נוער והרווחה,ולבני והספורט, משרד העבודה , משרד החינוך התרבות

.1995ג'וינט ישראל, המכון לפיתוח מבני חינוך ורווחה, מרץ

80

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

(13.12.06מגרש פנימייה באלעד )צולם ב-

מ-60בפנימייה שליד בית ספר על-יסודי בבני ברק התגוררו כ- תלמידי הישיבה. הפנימייה מוקמה במבנים יבילים שהוצבו95

לחצר. מקום הותירו ולא המגרש כל את שתפסו בשטחים המבנים גודרו במעקה עץ ובגדר רשת פרוצה שאינה תקנית,

כל זאת בניגוד לנדרש.

במדריך לפנימיות נקבע כי שטח חדרי השינה נטו ייקבע לפי מספר.2 החניכים שאמורים לישון בחדר. במדריך נקבעו שלוש חלופות אפשריות:

מ"ר; ארבעה חניכים -15-18 מ"ר; שלושה חניכים - 12-14שני חניכים - מ"ר.20-24

כי ב- מ-7נמצא הפנימיות שנבדקו אוכלסו חדרי השינה11 במספר חניכים גדול מהקבוע במדריך לפנימיות, לדוגמה:

11 מ"ר, של 9בפנימייה באלעד נבנו חדרי השינה בשטח של מ"ר - חדרים ששטחם קטן מהשטח המזערי שנקבע12מ"ר ו-

מ"ר לנו9במדריך הפנימיות לחדרי שינה. בחדרים ששטחם מ"ר לנו ארבעה חניכים,11שלושה חניכים, בחדרים ששטחם

מ"ר לנו חמישה חניכים - מספר חניכים12ובחדרים ששטחם כפול מזה שנקבע במדריך לפנימיות.

במדריך לפנימיות נקבע כי במגורי החניכים יותקנו יחידות סניטריות.3 מ"ר, ומספרן יחושב לפי ארבעה6-7)אסלה, כיור ומקלחת( בשטח של

יחידת המגורים במבנה תותקן עוד סניטרית; יחידה לכל משתמשים מ"ר.3שירותים ציבורית )שירותים + כיור( בשטח של

81

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

קטן הסניטריות היחידות שטח היה פנימיות בשתי כי נמצא הסניטריות היחידות מספר היה פנימיות ובשבע מהנדרש, התלמידים למספר מהנדרש קטן המגורים לחדרי הצמודות

שהתגוררו בחדרים. תלמידים.80בפנימייה שליד בית ספר על-יסודי בבני ברק לנו

6 תלמידים הייתה יחידה סניטרית בשטח של 8נמצא כי לכל מ"ר דהיינו מספר התלמידים היה כפול מזה שנקבע ליחידה

סניטרית אחת.

4במדריך לפנימיות נקבע כי במגורי החניכים יהיה מטבחון ששטחו כ-.4 מ"ר להכנת ארוחות ביניים קלות. נמצא כי בכל הפנימיות שנבדקו לא היו

מטבחונים. במדריך לפנימיות נקבע כי חדר העזר הרב-תכליתי במגורי החניכים.5

יהיה מיועד לפעילויות החניכים המחייבות הצנעה בחדר נפרד, כגון שיחה אישית עם איש צוות חינוך, מפגש עם הורים ופעילות פרטנית של חניך או של קבוצת חניכים בתחום מסוים שאינו מתאפשר בחדר השינה. נמצא כי

בכל הפנימיות שנבדקו לא היה חדר לפעילויות האמורות. במדריך לפנימיות נקבע כי במסגרת המגורים נדרשת פינת ישיבה או.6

פינת משחק שבה יוכלו החניכים לבצע פעילויות ברמות שונות, כיחידיםבין ובקבוצות קטנות, מחוץ לחדרי שינה אך יכלול, בקרבתם. המקום

היתר, כורסאות, שולחן נמוך, פינת מחשב ומשחקים ההולמים את גילםישיבה או של החניכים. נמצא כי בכל הפנימיות שנבדקו לא היו פינות

כנדרש. פינות משחק

המקומיות הרשויות לשלוש העיר המדינה מבקר משרד שנבדקו, ובייחוד לעיריית בני ברק, כי יש לראות בחומרה רבה את קיומן של עשרות פנימיות שבהן מתגוררים אלפי תלמידים בלא שהרשויות המקומיות מפקחות על מצב המבנים בהן ובלא

שהן בודקות אם אין בהן מפגעים בטיחותיים.

יצוין כי המועצה המקומית אלעד כתבה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי "לא ברור מדוע מועלות טענות אלו כלפי המועצה, שכן הפנימיות אינןפרטיים. בעלים בידי מופעלות כי בשליטתה, ואינן ידה על מופעלות מתקצבת ואינה כלשהו באופן לפנימיות מסייעת אינה אף המועצה

פעולתן".

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את המצב שבו עשרות אלפי תלמידים לנים בפנימיות שתנאיהן הפיזיים ירודים ובלאוהתברואתיים הפיזיים התנאים על כלשהו פיקוח שמתקיים הקיימים בהן ועל מפגעי בטיחות שעלולים להיווצר בהן. על

82

התשתיות הפיזיות של מוסדות החינוך במגזר החרדי

משרד החינוך לפעול ללא דיחוי למיפוי כל הפנימיות שליד בתיאחראים לקבוע הפיזי, מצבן את לבחון החרדיים, הספר לפיקוח עליהן וליצור תנאים לקיום פיקוח על אופן הפעלתן. על משרד הבריאות לפעול לקביעת נורמות מחייבות לבחינתולהיערך הספר כבבתי בפנימיות והגיהות התברואה מצב

לפיקוח על קיום הנורמות בנושאים הללו בפנימיות.

מספר התלמידים הלומדים במוסדות המגזר החרדי גדל משנתועד לשנת 1992 ב-2006 והגיע לשיעור של כ-141% 15%

לגדול להמשיך צפוי זה שיעור בישראל. התלמידים מכלל בשנים הבאות.

הממצאים שפורטו בדוח ביקורת זה חושפים התנהלות לקויההמתקיימים ההחלטות קבלת לתהליכי הנוגע בכל ובעייתית בשלטון המרכזי ובשלטון המקומי בקשר לתקצוב ולהקמה של מוסדות חינוך חרדיים בישראל, ולפיקוח על מצבם הפיזי של

מוסדות אלה. טרם גובשה מדיניות רשמית הנותנת מענה לכלל שאלות היסודלהקצאת קריטריונים נקבעו טרם זה; בנושא הכרוכות המשאבים; חסר בסיס מידע עדכני בדבר מצב תשתיות החינוךהתקיימו וההחלטה הבחינה תהליכי החרדי; במגזר הקיימות במשרד החינוך וברשויות המקומיות שלא על פי כללי מינהלהתקבלו ש"ח מיליוני של הקצאות בדבר החלטות תקינים; בהליך לא שקוף, ללא תיעוד המציג שיקולים והנמקות; משרד החינוך והרשויות המקומיות לא פיקחו כראוי על מצבם הפיזי,

התברואתי והבטיחותי של מוסדות החינוך. לדעת משרד מבקר המדינה, השינוי בתהליכי הטיפול האמורים

חייב להיות מושתת על ארבעה עוגנים עיקריים:בנושא.1 מדיניות לקבוע החינוך משרד או הממשלה על

הקצאת משאבים להקמת מוסדות חינוך חרדיים, להגדיר אתבתחום זה למגזר מענה לתת המדינה של המחויבות מידת מזעריים תנאים של קיומם את ולהבטיח החינוך תשתיות

במוסדות חינוך פרטיים. מדיניות משרד החינוך בתחום זה צריכה להיקבע, בין היתר, נוכח החובה המוטלת עליו בחוק לפקח על קיום תנאים פיזייםהאו"ם הדרישה שעוגנה באמנת ונוכח נאותים בבתי הספר,

83

דוח על הביקורת ברשויות מקומיות

לזכויות הילד להבטיח הקצאה שוויונית של חינוך איכותי לכללהתלמידים.

יש לבסס את תהליכי קבלת ההחלטות בנושא זה - ברמת.2 השלטון המרכזי וברמת הרשויות המקומיות - על אמות מידה

ברורות ושקופות. תהליכי הבחינה והאישור של משרד החינוך ושל הרשויות.3

חינוך מוסדות להקמת משאבים הקצאת בעניין המקומיות חרדיים צריכים להיעשות על פי כללי מינהל תקין. יש להגדיר את הפורומים שבוחנים בקשות בנושא, יש לפרט את הנימוקים

להחלטות ויש לתעד את כל תהליכי ההחלטה שמתקיימים. על משרד החינוך והרשויות המקומיות להגביר את הפיקוח.4

כך ולפעול החרדיים החינוך מוסדות של הפיזי מצבם על שמוסדות אלו יתקנו את הטעון תיקון.

יש להביא לשינוי המציאות של עשרות אלפי תלמידים הלנים בפנימיות של בתי ספר חרדיים שתנאיהן הפיזיים ירודים ובלא שמתקיים בהן פיקוח של משרד החינוך, של משרד הבריאות או של הרשות המקומית שבתחומה מצויה הפנימייה. על משרד החינוך לפעול ללא דיחוי למיפוי כל הפנימיות שליד בתי הספר החרדיים, לבחון את מצבן הפיזי, וליצור תנאים לקיום פיקוח

על אופן הפעלתן.

84