עוולת הפרת חובה חקוקה

עוה"ד איילת ברעם

הקשר בין עוולות המסגרת

:דומה לרשלנות .אלמנטים דומים: חובה, הפרה נזק .שימוש בשיקולי מדיניות לעצב את החובה

השוני מרשלנות קביעת מקור הנורמה: ברשלנות הנורמה נקבעת ע"י

ביהמ"ש, בהח"ח הנורמה נקבעת על ידי המחוקק. דרישת אשם: ברשלנות יש אלמנט של אשם בעוד

שבהח"ח לא. .רמת התנהגות נדרשת

)א( לפקנ"ז63הפרת חובה חקוקה – סעיף

"מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, של מטבעו או מסוגו נזק אדם לאותו גרמה וההפרה האחר האדם אין אולם החיקוק; נתכוון שאליו הנזק זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם

החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו".

לטובת 6 נועד החיקוק חיקוק, פי על המוטלת חובה יסודות: גרמה ההפרה עליו, המוטלת החובה את הפר המזיק הניזוק, לניזוק נזק )קש"ס(, הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזק אליו נתכוון

החיקוק. יסוד נגטיבי: האם החוק התכוון לשלול את התרופה הנזיקית1

יסוד ראשון – החובה מוטלת על המזיק מכוח חיקוק, למעט פקודה זו

לפי חוק הפרשנות כולל בתוכו חקיקה ראשית חיקוק -ומשנית - חוק/תקנה/צו.

בניגוד לרשות. כאשר החוק מטיל חובה, מי חובה -שהפר אותה הפר חובה חקוקה. אם החוק מתיר

לבצע פעולה, מי שלא ביצע אותה לא הפר חובה. , ברגר נ' שר הפנים(. 297/82)בג"צ

הנחיות יועמ"ש, הנחיות מנהליות ברשות, תקןוולנטרי, פסקי דין – אינם חיקוק.

יסוד ראשון – החובה מוטלת על המזיק מכוח חיקוק, למעט פקודה זו

?על מי מוטלת החובה

, קיבוץ אפיקים נ' חי כהן. 4597/91ע"א

.למעט הפקנ"ז

יסוד שני – החיקוק נועד לטובתו של הניזוק

ב( לפקנ"ז: לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה 63סעיף(לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד

לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה

אותו פלוני.

נקבע כי אין לבדוק את , בריגה נ' מוסטפא 335/80בע"אהחיקוק כולו אלא יש לבחון את ההוראה הספציפית עליה

מבקשים לבסס את החובה )מבטל את ההלכה אשר נקבעה , פריצקר נ' פרידמן(. 224/51בע"א

יסוד שני - החיקוק נועד לטובתו של הניזוק

החובה לשים פקחים , גרובנר נ' עיריית חיפה 343/74ע"א –הינה לטובת הציבור כולו ולא לטובת הפרט.

איסור עדות שקר הינו , רויטמן נ' בנק מזרחי 61/76ע"א –חיקוק הנועד לטובת הציבור ולא לטובת הפרט.

יסוד שני - החיקוק נועד לטובתו של הניזוק

הקובע כי אין 181– סעיף , סולטאן נ' סולטאן 245/81ע"א להתיר נישואים בעל כרחה של האישה ללא פס"ד סופי נועד

לטובת ציבור הנשים ככלל, אך גם לטובת האישה הספציפית.

ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש 145/80ע"א ,-רק הוראות אשר באו להגן על אינטרסים כלל-חברתיים

מובהקים, כגון "אינטרסים של המדינה, של הממשלה, ושל מירקם החיים הקולקטיביים ואורחות חיי האומה" לא נועדו

לטובתו או להגנתו של הניזוק - הפרט. ההנחה היא, כי בהעדר שיקולים מיוחדים, "כל חובה שהוטלה מכוח חיקוק במישרין או

בעקיפין על אדם פרטי או על גוף צבורי, נועדה לטובתו או להגנתו של הנפגע מהפרתה והוא זכאי עקרונית לסעד הנזיקי"

יסוד שני – החיקוק נועד לטובתו של הניזוק

– פקודת הבטיחות בעבודה בוכריס לכדר נ' מ"י 660/80ע"א - עובדים צריך להימצא אדם 150קובעת כי במפעל מעל

האחראי לעזרה ראשונה.

– איסור בחוק העונשין על , מפעל הפיס נ' לוטונט 610/02ע"א - ארגון הגרלות והפצת כרטיסי הגרלה ללא אישור חוקי.

היסוד השלישי – המזיק הפר את החובה שלו

אלמנט לא קשה לזיהוי. שאלה עובדתית. יש צורך להראותהפרה של החובה הקבועה בחיקוק.

אם בחיקוק ישנה דרישה ליסוד נפשי כלשהו הרי שגם בהפרתחובה חקוקה נצטרך להוכיח את אותו יסוד נפשי.

יסוד רביעי: ההפרה גרמה לניזוק נזק )קש"ס(

קש"ס עובדתי: מבחן ה"אלמלא". האם הפרת החובה החקוקההייתה הגורם בלעדיו אין לנזק.

קש"ס משפטי: שלושת מבחני הקש"ס )צפיות, סיכון ושכלישר( כאשר בעוולה זו הקש"ס המשפטי נבחן לפי מבחן

הסיכון.

יסוד חמישי: הנזק שנגרם הוא מסוג הנזק אליו נתכוון החיקוק

– אבחנה בנוגע לסוג הנזק בריגה נ' מוסטפא– תקנות התעבורה 335/80ע"א

אוסרות נהיגה בטרקטור בכביש מהיר. תקשורת וחינוך דתי יהודי נ' אס. בי. 5792/99ע"א ,

סי )עיתון משפחה נ' עיתון משפחה טובה( – רישוי עיתון.

בלומנטל ב"יח נ' תיכון711/82ע"א ,

:אבחנה בנוגע לאופי התרחשות הנזק בריגע נ' ש.ט.ר. חברה קבלנית404/79ע"א

חריג – האם החוק התכוון לשלול תרופה נזיקית

א( – 63הסיפא של סעיף(

"...אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא

תרופה זו".

, סולטאן נ' סולטאן – ביהמ"ש קובע כי אין לקבל את 245/81ע"א הגישה כי קיום סנקציה עונשית בגין הפרת חיקוק שוללת קיומו

של סעד אזרחי.

הפח"ח כאינדקציה להתרשלות

עגור נ' איזנברג – 515/83ע"א ,

אמנם ניתן לראות בתקנות הכוללות כללי זהירות משום הוכחה

ואינדיקאציה בדבר נורמות הזהירות, שאדם סביר חייב לנקוט ושסטייה מהן מהווה רשלנות, אולם מהעובדה, שתקנות

הזהירות קובעות נורמה מחייבת, אין להסיק, שבית המשפט מנוע מלקבוע כללי התנהגות נוספים, שהסטייה מהם מהווה

אף היא רשלנות.

הגנות פקנ"ז והפרת חובה חקוקה

ב' לפקנ"ז קובע במפורש כי הגנת 5הסתכנות מרצון - סעיף הסתכנות מרצון לא תחול על הפרת חובה חקוקה.

קריכלי נ' א.פ.ל. קובע ביהמ"ש כי 240/87אשם תורם – ע"א ,אפשר לטעון טענת אשם תורם בעוולה זו אולם ביהמ"ש יהסס בקבלת טענות כאלה ורק במקרים נדירים יקבל ביהמ"ש טענת

הגנה זו.