חוזים בסחר אלקטרוני חלק ראשון

כראל חיים

Karel haim

חוזים בסחר אלקטרוני – יייחודם בעיני המשפט

בעיה בזיהוי הצדדים ובשיוך מסרים לאדם מסוים – צורך בוודאות לגבי •זהותם של הצדדים המתקשרים וצורך באמצעי זיהוי שימנעו התנערות

מחוזה או ממסרים שנשלחו על-ידם קושי לעמוד על גמירות-דעתם של הצדדים בהתקשרות אלקטרונית – •

התקשרות אלקטרונית יכולה להיעשות לעיתים על דרך לחיצת מקש של הסכמה – קשה להסיק מה ידע המתקשר

או מה גמר המתקשר בדעתו בנסיבות אלה התקשרות שלא על-ידי אדם – האפשרות של יצירת •

חוזה באמצעות סוכן-תוכנה אוטומאטי )"שליח" ממוחשב(. ריבוי טעויות בכריתת חוזה – שכיחותן של טעויות בכריתת חוזה – כריתת •

פליטת-קולמוס )כריתת חוזה ;חוזה בשוגג )לדוגמא בלחיצת מקש(המבוסס על טעות בהקלדת המידע(

היווצרות החוזה במדיה אלקטרונית – מערכת המשפט ככלל חוששת מן •המדיה האלקטרונית לאור תקלות אפשרויות בה, קלות זיוף, חשש משינוי

מסרים ועוד

מטרות ההסדרה המשפטית הרצויה בנושא חוזים בסחר אלקטרוני- כללי

האחדת דינים – יצירת מסגרת דיני-סף אחידים •בינ-מדינתיים לשם וודאות בסחר אלקטרוני חוצה גבולות

הבטחת תוקף משפטי לחוזה – הסרת מניעה חוקית •לכריתתו של החוזה באמצעים אלקטרוניים

הסרת מכשולים טכניים הקיימים בפני יצירת חוזה בדרך •אלקטרונית

הסדרת אספקטים ראייתים הנוגעים לחוזה האלקטרוני – •קבילות ראייתית, זיהוי צדדים, שימור מסרים ועוד

התמודדות עם סוגיות ייחודיות לחוזים אלקטרוניים – •חוזי-מקש, חוזי-סוכנה, אמצעי תשלום אלקטרוניים.

יצירת תמריץ לשימוש בכלים טכנולוגיים המבטיחים וודאות •ביצירת טרנסאקציה – חתימות אלקטרוניות, אישורי קבלה

מטרות ההסדרה המשפטית - המשך

הקצאת סיכונים בין צדדים – דיני טעות •ייחודיים, דיני מרמה אלקטרוניים

הגנה צרכנית – חובות גילוי, דרך הצגת מידע, •זכות ביטול, אפשרות לתיקון טעויות ועוד

חוזים בסחר אלקטרוני – מקורות הדין הקיים

– טרם נחקקו הוראות ייחודיות לסחר אלקטרוני. ישראל•מקורות הדין הם דיני החוזים הרגילים: חוק החוזים

חוק החוזים )תרופות ;1973 )חלק כללי(, תשל"ג – חוק החוזים ;1970 בשל הפרת חוזה(, תשל"א -

. 1982האחידים, תשמ"ג - – מודל מטעם האו"ם הקובע סף מינימום Uncitral– בינלאומי •

Uncitral Modelלהבטחת וודאות בסחר אלקטרוני חוצה גבולות – Law on Electronic Commerce )1996, as amended 1998( –

המודל משמש כמנחה לחקיקה במדינות השונות. – הסדרת החוזים האלקטרונים במסגרת הדירקטיב האיחוד האירופי•

Directive on certain legal aspects - 2000בנושא סחר אלקטרוני of information society services, in particular electronic

commerce, in the internal market - “ Directive on electronic commerce” המדינות נדרשות לאמץ את ההסדרים שבדירקטיב -

בחקיקה מקומית .

– אין הסדרה פדראלית כוללת, ישנם מודלים ארצות הברית• תוך (Uniform Code)אחידים מוצעים לחקיקה במדינות

אבחנה בין סוגי חוזים אלקטרוניים :חוזים במידע/תוכנה – הסדרה ספציפית במסגרת מודל –

Uniform Computer Information Transactionלחקיקה Act 1999 אומץ במספר מדינות כחוק מחייב -

Uniform Electronicחוזים אלקטרוניים – כללי – –Transaction Act 1999 .)השוו למודל הקנדי(

– מדינות אחרות• )בתיקונים Uncitral מדינות שונות אימצו את המודל של–

ותוספות(יש מדינות שיצרו קודקס כולל לסחר אלקטרוני שרחב יותר –

Singaporeמן ההסדרה של נושא החוזים – ראו לדוגמא: Electronic Transaction Act 1998

ואולםUnictralבדיוננו בקורס נצמצם עצמנו למודל המינימום של נוסיף עליו בנושאים בהם ההסדרה שונה ממודל זה מהותית במדינות אחרות או שההסדרה מוסיפה על מודל זה בנושאים שאינם נכללים

.בו

חוזים אלקטרוניים – סוגיות לדיוןתוקף החוזה – הבטחת תוקפם של חוזים אלקטרוניים•דרישות צורניות כתנאי לתוקף – •

דרישת הכתב וקיומה בחוזה אלקטרוני –דרישת החתימה וקיומה בחתימה אלקטרונית –

כריתת החוזה •תוקפם של חוזים אלקטרוניים הנכרתים בדרך של חוזה-מקש –חוזי-מקש – גמירות הדעת להיקשר בחוזה - תרחישים לדיון –מועד ומקום כריתתו של חוזה אלקטרוני –

הגנה צרכנית בחוזים אלקטרוניים•חוזים אחידים – תניות מקפחות בסחר אלקטרוני –תום-לב בחוזי סחר-אלקטרוני –חובת גילוי בחוזי –סחר –מכר מרחוק – חובות גילוי וזכות הביטול –

חוזי - סוכנה•

תוקפם של חוזים אלקטרונייםהועלה חשש שמא ישלל תוקף מחוזים רק בשל העובדה שהם •

נוצרו במדיה אלקטרונית – החשש כי דרישות צורה לכריתת חוזה הקיימות במדינות שונות תכשלנה הכרה בתוקפו של חוזה

אלקטרוניהמסקנה – קיים צורך בהוראה מפורשת במדינות השונות שתבהיר •

כי לא יישלל מן החוזה האלקטרוני התוקף רק בשל המדיה בה נוצר

• Uncitral Model Article 5 : “Information Shall not be denied legal effect, validity or enforceability solely on the grounds that it is in the form of a data message.

• EC Directive Article 9 : “ Member States shall ensure that their legal system allows contracts to be concluded by electronic means...

שימו-לב – ההוראה הכללית האמורה חלה רק באשר לחוזים •מסחריים והינה כוללת חריגים )המפורטים בכל אחד מההסדרים(

לגבי סוגים שונים של חוזים.

תוקפם של חוזים אלקטרוניים – המשפט

הישראלי 23 - צורת החוזה - ס’ 1973חוק החוזים )חלק כללי(, תשל"ג – •

לחוק : “חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם הייתה צורה מסוימת תנאי לתוקפו על פי חוק או

הסכם בין הצדדים.”

הינה רחבה דיה כדי 23 עקרון חופש הצורה- הוראת ס’ –לכלול גם חוזה-אלקטרוני הנכרת בדרך של חוזה.

תוקף החוזה בהתקיים דרישת צורה מיוחדת

לחוק החוזים כוללת חריגים לחופש הצורה- צורה 23הוראת ס' –מסוימת שהיא תנאי לתוקף על-פי חוק או על-פי הסכם בין הצדדים

דרישה על-פי חוק– - דרישת הכתב–

לחוק 8אבחנה בין דרישת כתב מהותית )לדוגמא: ס’ • לחוק ההתיישנות( 19)א( לחוק המתנה, ס’ 5המקרקעין, ס’

ודרישת כתב ראייתית. דרישת כתב מהותית מוטלת על-ידי המשפט כאשר מבקשים •

להבטיח את גמירות הדעת )בעסקה בעלת חשיבות מיוחדת דוגמת מקרקעין או בעסקאות צרכניות מסוימות בהן הצדדים

אינם שווי-כוח מיקוח( דרישת הכתב מבקשת גם להבטיח את קיומו של מסמך •

שיישמר כראייה לתוכן החוזה. –

דרישת החתימה–במשפט הישראלי מצומצמת הדרישה •

לקיומה של חתימה ואין היא ככלל תנאי לתוקפה של התחייבות אלא רק אינדיקציה לגמירות דעת

חריג לכלל הן דרישות חתימות ספציפיות המצויות במספר חוקים •ובשל ייחודו של המסמך – לדוגמא - שטרות, צוואות, חוזים

להנפקת כרטיסי חיוב. – דרישה על-פי הסכם –

בסחר אלקטרוני בין צרכנים לעסקים על-פי רוב לא תהא בין •הצדדים הסכמה מוקדמת לדרישת כתב או חתימה שכן מדובר

בעסקת-אקראי. בעסקאות-אלקטרוניות בין עסקים ניתן למצוא דרישות צורה )כגון, •

דרישה ללוות את ההסכם שנכרת באופן ממוחשב בהעתק פיזי כתנאי לתוקפו(.

דרישות צורניות לכריתת חוזה – הדין החלהחשש- שמא דרישות הצורה אינן מתמלאות בחוזה אלקטרוני ומשום •

כך יישלל תוקפו של החוזה בנסיבות מסוימות או בסוגי חוזים מסוימיםהפתרון – קביעה כי דרישות צורניות מכוח חוק – דוגמת דרישת הכתב •

- מתקיימות בחוזה אלקטרוני או אינן חלות על חוזה אלקטרוני. אין בכך כמובן למנוע דרישות צורה שמקורן ברצון הצדדים לחוזה האלקטרוני

)לדוגמא : דרישת שימוש בחתימה אלקטרונית או אישור קבלה של מסרים אלקטרוניים כתנאי לתוקפו של חוזה(.

- Article 9 בדירקטיב האירופיראו לדוגמא את הנוסח הכללי •• Member States shall in particular ensure that the legal

requirements applicable to the contractual process do not create obstacles for the use of electronic contracts or result in such contracts being deprived of legal effectiveness and validity on account of their having been made by electronic means.”

דרישת הכתב וחוזים אלקטרונייםהאם דרישת הכתב – באותם מקרים שנדונו לעיל •

הדורשים כתב - מתקיימת בחוזה אלקטרוני ? לפקודת הפרשנות מגדיר 1 – ס ’ החוק הישראלי•

כתב ככולל: “ .. כל דרך אחרת של הצגת מילים או, ספרות או העתקתן בצורה הנראית לעין.”. לכאורה איפוא החוזה האלקטרוני הינו חוזה בכתב. ואולם, אי בהירות קיימת בשל העובדה שמדינות שרצו להבהיר כי מסמך אלקטרוני=כתב עשו זאת על-פי רוב מפורשות.

ההסדר המשפטי בנוגע לחוזים אלקטרוניים מבהיר כי דרישת הכתב •מתמלאת בחוזה אלקטרוני

• Uncitral Article 6 )1( “Where the law requires information to be in writing, that requirement is met by a data message if the information contained therein is accessible so as to be usable for subsequent reference” )see also 6)2((

דרישת החתימה וחוזים אלקטרונייםניתן לקיים את דרישת הדין לחתימה באמצעים אלקטרוניים?• מהי 1* מגדירה בס' 2000הצעת חוק חתימה אלקטרונית •

לחוק מקיימת 2חתימה אלקטרונית מאובטחת אשר לפי ס' היא את דרישת הדין לחתימה ובלבד שהיא מאומתת בתעודה

אלקטרונית : "חתימה אלקטרונית מאובטחת – 1הגדרות ס' •

מידע, אות או סימן אלקטרוני שהוצמדו או יוחסו למסר אלקטרוני, תוך כוונה לחתום

( מאפשרים זיהוי של 1עליו, באופן שהם: ) ;( ייחודיים לחותם2 );החותם

( 4 );( ]הופקו באמצעי שבשליטתו הבלעדית של החותם[ 3)מאפשרים לזהות שינוי שבוצע במסר האלקטרוני לאחר מועד

החתימה."

ההצעה הינה טיוטא ראשונית וכפופה לשינויים. ההצעה תידון בהרחבה בשיעור

נפרד.

– "תעודה אלקטרונית – מסר אלקטרוני המופק בידי 1ס' •גורם מאשר, המאפשר זיהוי של אדם ביחס לנתוני חתימתו

האלקטרונית המאובטחת" בדין – ")א( נדרשה 2תוקפה של חתימה אלקטרונית – ס' •

חתימתו של אדם על מסמך, ניתן לקיים חתימה זו גם באמצעות חתימה אלקטרונית, ובלבד שתהא חתימה )ב( ;אלקטרונית מאובטחת שאומתה בתעודה אלקטרונית

נדרשה ]שלא מכוח דין– נ.ק[ חתימתו של אדם על מסמך, ניתן לקיים דרישה זו גם באמצעות חתימה אלקטרונית מאובטחת ובלבד שהשיטה שננקטה להפקת החתימה

תואמת את המקובל בנסיבות העניין. נעשה שימוש בתעודה אלקטרונית, חזקה כי קוימו דרישות סעיף זה."

. Uncitral Article 7ראו והשוו •

חוזים אלקטרוניים – כריתת החוזה- סוגיות

ייחודיות להיקשר בחוזה- גמירות הדעת של הצדדיםעמידה על •

כריתת חוזה מחייבת גמירות דעת שקיומה נלמד בחוזים אלקטרוניים חסרות לעיתים אינדיקציות ;מהנסיבות

על כוונת הצדדים ועל קיומה של גמירות דעת כאמור. להיקשר בחוזה – כאשר החוזה גמירות דעתה של תוכנה•

נקשר בין אדם ובין תוכנה )סוכן-תוכנה אוטומאטי( מהצד שכנגד קשה לייחס גמירות דעת לתוכנה – ידון בנפרד

במסגרת חוזי-סוכנה. כמי שמייסדים הצעה וקיבול הכרה במסרים אלקטרוניים• – מהי ההצעה ומהי הקיבולהקושי לסווג מבחינה משפטית •

ידון ויובהר במסגרת חוזה-מקש

חוק החוזים - כריתת החוזהכריתת החוזה - חוק החוזים )חלק כללי( - •

לחוק: “חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול ..” 1ס’ –פנייתו של אדם לחברו היא הצעה - : “ 2 ס’ –

בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירות דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול

ההצעה; הפנייה יכול שתהיה לציבור.” הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על קיבול - :” 5 ס’ –

גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.” )א( קיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה קיבול דרך התנהגות: “ 6 ס’ –

או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה …” .

( אין לכאורה 23 בהתאם לעקרון חופש הצורה עליו עמדנו )ס' •מניעה לכריתתו של חוזה בדרך אלקטרונית.

כי בהיעדר הסכמה Uncitralלשם הוודאות קובע המודל של •אחרת בין הצדדים הצעה וקיבול יכולים להתבצע בדרך

( כך גם הבעת 11אלקטרונית ואין בכך לפגוע בתוקף החוזה )ס' (. 12רצון וגמירות דעת יכולה להתבצע באמצעים אלקטרוניים )ס'

חוזה-מקש כסוגיה ייחודית – תוקפו של

חוזה-המקש -Click-Wrap Agreementחוזה -מקש -•

חוזה אשר נכרת בלחיצת-מקש, על-פי רוב מקש עליו רשום “ I Accept משמש להבעת הסכמתו של המשתמש .”

לתנאיו של חוזה-סטנדרטי להסדרת ההתקשרות. זו דרך שכיחה לכריתת חוזה בעת כניסה לאתר אשר השימוש בו מבוסס על

חוזה-שימוש, או בעת ביצועה של רכישה באתר תוך מתן הסכמה לתוכנות מהרשת Downloadלתנאיו. משמש, כמו כן, בעת הורדת

הכפופות לתנאי-שימוש. שאלה מקדמית- תוקפו המשפטי של חוזה-מקש - •

האם חוזה-מקש הוא צורה אפשרית של חוזה מחייב? –האם כריתתו של חוזה-מקש מקיימת את דרכי כריתת החוזה –

הקבועות בדין ליצירת חוזה מחייב ?האם הקשת-מקש מהווה דרך קיבול אפשרית של הצעה?• האם הקשת-מקש מלמדת על גמירות דעתו של המתקשר?•

חוזי מקש ודרכי קיבול- המשךבחוזי-מקש אם ההצעה מסוימת דיה ומעידה על גמירות-דעתו של •

המציע, נדמה כי ניתן לקבלה על דרך התנהגות, וזאת בהקשת-מקש “I Accept .”

כדי שהקיבול יהא תקף נדרש שניתן יהא ללמוד ממנו על •גמירות-דעתו של הניצע - גמירות-הדעת נלמדת מהנסיבות. למען

מניעת מחלוקת יש להקפיד על הליך שתילמד ממנו בבירור גמירות הדעת של הניצע. נסיבות שתלמדנה על גמירות הדעת הן לדוגמא:

” ,מקש-ההסכמה, אינה I Accept הבחירה במקש “–ברירת-המחדל, ויש לעשות-מעשה להגיע אליו.

מקש ההסכמה מצוי בנפרד מיתר –החומר באתר, כך שלא ניתן ללחוץ

עליו בהיסח הדעת.מקש-ההסכמה ממוקם בסוף החוזה ולא –

בראשיתו, כך שברור שהניצע נחשף לחוזה. החוזה מוצג במלואו לניצע, בסמוך למקש-ההסכמה או בהפנייה –

Link .שניתן לעבור ממנה לחוזה ובחזרה למקש-ההסכמה

חוזי-מקש והמשפט האמריקאי מחוזה-הצלופן לחוזה-המקש•

הכרה משפטית בחוזה-הצלופן - הדיון המשפטי התגבש תחילה – - חוזים המשמשים ברגיל Shrinkwrap-Agreementבחוזי-הצלופן

לתוכנות. רוכש התוכנה מקבל את המוצר עטוף בנייר צלופן, כאשר על-גבי העטיפה מופיעים תנאי החוזה ונאמר כי פתיחת הצלופן

תיחשב כקיבול תנאיו של החוזה. לעיתים הצלופן יעטוף את המוצר בכללותו ולעיתים יעטוף את הדיסקט בלבד ובתוך האריזה הנלווית

לדיסקט יהא החוזה אליו יופנה הצרכן קודם לפתיחת העטיפה. לקונה התוכנה ישנה ברירה שלא לפתוח את העטיפה, להחזיר את התוכנה

ולזכות להחזר כספי מלא. בנוסף, מלוונ לרוב הפעלתה הראשונית של

התוכנה במסך-פתיחה בו נידרש המשתמש לאשר את הסכמתו לתנאי

Iהחוזה על דרך לחיצת מקש “Accept .”

להרחבה ראו: נדרה בן צבי, האינטרנט כמדף •(; חורב, על 1997וירטואלי, שערי משפט )

. 163(, 1988הסחר בתוכנות מחשבים, הפרקליט לח )

מחוזה-הצלופן לחוזה-המקש - המשך

: בית-המשפט ראשית הדרך- אי הכרה בחוזה-הצלופן•ראה את החוזה כמתגבש כבר בשלב ההזמנה או בעת הרכישה בחנות ועל-כן תנאי הרישיון הנוספים לאחר

כריתת החוזה הראשוני אינם חלק מתנאי החוזה המקורי. ,Step-Saver Data Systems v. Wyse Technologyוראו:

939, F2d. 91 )3rd Cir 1991( 285/73. השוו: ע”א . 63( 1 לגיל טרמופולין נ’ נחמיאס, פ”ד כט )

שינוי ההלכה - הכרת בית-המשפט בחוזי- •הצלופן כחוזה-מחייב על-פי תנאי הרישיון. וראו:

•ProCd v. Zeidenberg 86 F. 3d 1447 )7th Cir, 1996(; Hill v. Gateway 2000, 105 F. 3d 1147 )7th Cir.

1997(.

ProCd v. Zeidenberg 86 F. 3d 1447 (7th

Cir, 1996)- התובע הוא בעלים של מאגר-מידע על דיסקט המאגד בתוכו, •

בצורת ארגון נוחה לשימוש, טלפונים של בתי-עסק. התובע מכר את התוכנה תוך אפליית-מחיר בין עסקים וגורמים

פרטיים, כך שלשימוש פרטי המחיר היה מוזל. אפליית-המחיר התקיימה תודות לחוזה עסקי נפרד לעוסק

ולגורם פרטי. לתוכנה שנמכרה לגורמים פרטים צורף הסכם ובו נאמר כי התוכנה לשימוש שאינו-מסחרי בלבד. כן הופיעה

התניה על מסך המשתמש כל פעם שהפעיל את התוכנה. הנתבע רכש את התוכנה המיועדת לגורמים פרטיים ואולם, הקים חברה שפעלה באינטרנט ואשר הציעה לכל משתמש

ברשת את המידע הכלול בתוכנה של התובע בעלות נמוכה. הוגשה תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים ובה

נדון מעמדו של חוזה ההתקשרות.

ProCd v. Zeidenberg - המשך- האם קונה של תוכנה כפוף לתנאי הסכם-הצלופן: השופט •

איסטברוק ענה בחיוב: החוזה, ככלל, תקף ואכיף אלא אם תנאיו ניתנים לביטול על בסיס דיני החוזים הרגילים, ככל

(. 1449חוזה אחר )שם, בית-המשפט דחה את הטענה ולפיה הצגת הסחורה על •

המדף מהווה “הצעה” וכי תשלום המחיר-המבוקש מהווה “קיבול”, אשר משלים את תנאי ההתקשרות החוזית.

בית-המשפט קבע כי ברכישת תוכנה שכזו הלקוח מסכים להכפיף עצמו לתנאי הרישיון.

אין כל דרישה נוקשה שתנאי החוזה כולם יופיעו על •העטיפה. הודעה על האריזה כי קיימים תנאי-שימוש בתוך

האריזה ושמירת זכות הלקוח להחזיר את הסחורה אם התנאים אינם מקובלים עליו, היא דרך יעילה וללא-פסול

לעשיית עסקים.

ProCd v. Zeidenberg - המשך

•UCC 2-204 )1(: “A contract for sale of goods my be made in any manner sufficient to show agreement,

including conduct by both parties which recognizes the existence of such a contract”

הוראה זו בדבר חופש הצורה שמשה לבית-המשפט •לקבוע שהמציע, הוא אדון ההצעה, יכול לקבוע את דרך

ההתנהגות אשר תהווה קיבול. בעניינו, התובע קבע כי קיבול יהא על דרך שימוש בתוכנה לאחר שתהא לניצע

הזדמנות נאותה לקרוא את הסכם-השימוש ולהסכים לו. מסך-הפתיחה של התוכנה דרש מן הניצע להביע את

הסכמתו כתנאי לשימוש, בכך קיבל עליו את תנאי החוזה. בידי הניצע הייתה הברירה להחזיר את התוכנה, ומשלא

עשה כן, קשור הוא בתנאי החוזה.

Hill v. Gateway 2000, 105 F. 3d 1147 )7th

Cir 1997( התובע רכש מחשב בכרטיס אשראי בהזמנה טלפונית. המחשב •

הגיע בקופסא ובה גם חוזה-ההתקשרות. לתובע ניתנה ברירה יום אם אין הוא מסכים לתנאי 30להחזיר את המחשב תוך

ההתקשרות. התובע לא עשה שימוש בזכותו זו, ובבוא-היום הגיש תביעה כנגד המוכר בגין נזקים כלשהם שטען כי נגרמו לו מהמחשב. המוכר עמד על קיומה של בוררות בנושא, בהתאם

לתניית בוררות שנכללה בחוזה. בית-המשפט קבע שהתנייה אכיפה, שכן לקונה הוקנתה הברירה להחזיר את הציוד ומשלא

עשה-כן נקשר בתנאי החוזה. לטענת התובע שלא קרא את התנייה האמורה, ענה השופט,

כי “אין צורך שחוזה ייקרא כדי שיהא בעל תוקף. מי שמסכים לחוזה לוקח את הסיכון שתניות שלא קרא יסתברו במבט לאחור כבלתי

רצויות מבחינתו.”

Hill v. Gateway 2000המשך -

בית-המשפט הבהיר כי לא מדובר בהוספת תניות •אחר יצירת החוזה, אלא בכריתת החוזה במעמד

מאוחר ממעמד הקנייה הטלפונית או הקנייה בחנות. ברירת המציע היא לקבוע שהחוזה ייכרת לאחר שללקוח תינתן אפשרות לבחון את המוצר ואת תניות ההתקשרות )ובלבד ששמורה ללקוח

הברירה להחזיר את המוצר(. אין מניעה, כמו כן, שהתניות תוצגנה שלא על אריזת המוצר אלא

בהסכם המצורף למוצר.

חוזה המקש וחוזה הצלופן - השוואההדימיון בין חוזה-הצלופן וחוזה-המקש:•

קיבול על דרך מעשה - שימוש בתוכנה או הקשת –מקש-ההסכמה.

לצרכן ניתנת הזדמנות לבחון את תנאי ההסכם קודם שהוא נכנס –להסכם מחייב, גם אם המוצר הגיע אליו קודם לקריאת התנאים )באינטרנט יכול המוצר להגיע על דרך הורדת התוכנה, שתנאיה

יופיעו לראשונה עם התקנתה(.

בידי הצרכן הברירה שלא להיקשר בחוזה ולהחזיר את המוצר –)כאשר מדובר בתוכנה באינטרנט אין צורך בהחזרת המוצר,

שכן ללא ההסכמה, התוכנה לא תפעל(.

השוני בין חוזה-הצלופן וחוזה-המקש: •

בחוזה-צלופן מדובר בהתקשרות בת שני-שלבים: ראשית, –הזמנת המוצר או רכישתו בחנות, ושנית, בחינת התנאים וקיבול

או החזרת המוצר. בחוזה-מקש מדובר בהתקשרות שהינה, לרוב, בת שלב אחד: לחיצת-המקש היא ההסכמה ולאחריה

מבוצע ההסכם ונשלח המוצר .לכאורה, מקל וחומר שחוזה-מקש תקף משפטית.

קביעת תוקפו של חוזה-המקשבית-המשפט מאשר את תוקפו של חוזה-המקש - ראו:••Groff v. American Online, Inc. )Rhode Island

Superior Court, 1998(•Steven J. Caspi v. Microsoft Network 323 N.J

Super 118 )N.J App. Div. 1999(•Hotmail Corp. v. Van Money Pie Inc )N.D Ca.

1998( .•Martin H. Samson, Click-Wrap Agreement Held

Enforceable, New York Law Journal )1999(

Groff v. American Online, Inc. (Rhode Island Superior Court, 1998)

הוגשה תביעה בדיני הגנת AOLכנגד ספק-שירותי-הרשת •הצרכן בגין הפרה נטענת של התחייבותו לחיבור ללא הגבלת

Rhodeזמן של לקוחותיו במחיר קבוע. התביעה הוגשה ב Island וחברת ,AOL ביקשה למחוק את התביעה על הסף

בהתבסס על תניית-שיפוט שנקבעה בהסכם ההתקשרות בינה לבין לקוחותיה, המפנה את ההתדיינות לוירג’ניה. ההסכם הכולל את תנאי השירות מופיע על מסך המשתמש טרם

כניסתו למערכת ואין הוא יכול להתחבר למערכת או להיות אלא אם הקיש על מקש-ההסכמה, המופיע לצד AOLחבר ב

קישור המפנה לתנאי ההסכם, או אם הקיש על מקש ההסכמה המופיע בתום תנאי ההסכם, בסמוך למקש

אי-ההסכמה.בית-המשפט מצא תחילה שישנה התקשרות מחייבת בין •

ובה תניית-השיפוט. AOLהתובע ו-

Groff v. American Online, Inc המשך - . כחלק מתנאי השירות ובידי התובע הייתה AOLהתנייה נוסחה על-ידי •

הברירה להסכים לתנאי השירות ולהתחבר לשירות או לסרב ולא להתחבר. משהסכים, קשור התובע בתנאי ההסכם.

טענת התובע כי מעולם לא ראה, קרא או נשא-ונתן בדבר תניית •השיפוט, לא משנה מן החיוב החוזי בהיעדר טעם הנעוץ בהתנהגותה

או בנסיבות אחרת בעטין לא יכול היה לעשות-כן. הכלל הוא AOLשל שמי שחתם על הסכם יהיה כבול בתנאיו אף אם ביכר שלא לקרוא את תנאיו, ולא יישמע בטענה מאוחרת שלא הבין את התנאי. בית-המשפט

רואה את התובע כמי שאפקטיבית “חתם” על החוזה בהקלקת מקש-ההסכמה.

** פסק-הדין חשוב גם במישור סמכות השיפוט -•בית-המשפט מבהיר שאין הוא מחויב לקבל תנייה בהסכם שיפוט, –

אך, ככלל, אם התנייה אינה משופעת מרמייה, השפעה בלתי הוגנת או כוח-מיקוח מופרז, יינתן לתנייה תוקף מלא.

מקום הביצוע החוזי, לענייננו, אינו המקום בו הקליק התובע את –.AOLהסכמתו, אלא מיקום שרתי-המחשב של

Hotmail Corp. v. Van Money Pie Inc (N.D Ca. 1998)

הוטמייל, ספקית שירותי דואר-אלקטרוני, תבעה משתמש •, אשר Spamשל החברה אשר הפיץ דואר בלתי-מבוקר,

כלל, בין היתר, פרסומות פורנוגרפיות. המשתמש עשה-כן אגב שימוש בתיבת דואר של הוטמייל ותוך הפנייה חוזרת לתגובות לתיבת-דואר של הוטמייל. מעשה זה היה בניגוד

להסכם תנאי-השירות שהציגה הוטמייל ללקוחות המתקשרים עימה, ואשר הביעו הסכמתם לתנאיו בהקלקת

מקש-הסכמה. בית-המשפט הכיר בצדדים כקשורים בהסכם מחייב, •

הסכם-מקש, שכן, התובע הביע הסכמתו לתנאי השירות שהוצגו לו בהקלקת המקש.

Steven J. Caspi v. Microsoft Network 323ראו והשוו: •N.J Super. 118 1999 הדומה לפרשת ,Groff.

תוקף חוזה מקש בתרחישים שונים - בקישור-עמוק לאתר מסויםDeep Linkingקישור-עמוק •

מופנה המשתמש ישירות לדף-פנימי בתוך אתר, מבלי לעבור בשער-הכניסה של האתר. במקרים אלה המשתמש לא נחשף,

על-פי רוב, לתניות השימוש באתר )ובכלל זה, לדוגמא, לכללי התנהגות מחייבים באתר(. שאלה היא, איפוא, האם יש

לראותו כמי שנקשר, מכוח השימוש באתר, בהסכם-שימוש. ספק אם ניתן ללמוד על גמירות דעתו להתחייב חוזית.

- כאשר מקש מקש- הסכמה המאפשר דילוג על תנאי החוזה•ההסכמה ממוקם כך שניתן להיכנס להתקשרות מבלי שהוצג

בפני המתקשר החוזה קודם למקש ההסכמה, תהא בעיה בהוכחת גמירות הדעת של המתקשר. מהפסיקה האמריקאית

נלמדה בעבר המסקנה כי די בהקניית אפשרות למשתמש (. Caspi v. Microsoft)וראו: לצפות בהסכם ולדפדף בתניותיו

.Ticketmaster Corp. vואולם לאחרונה נשמעו קולות חדשים )וראו: Tickets.com Inc. )C.D Cal. 27.3.2000(

Ticketmaster Corp. v. Tickets.com

במרכזה של התביעה עמדה פרקטיקה עסקית ולפיה אתר •למכירת כרטיס ביצע קישור-עמוק לעמודי התוכן של אתר

אחר למכירת כרטיסים. הוגשה תביעה בגין מספר עילות וביניהן הפרת חוזה.

בעמוד הפתיחה באתר-הבית של החברה הוצגו תניות וכללי •שימוש באתר. בתנאים אלה נאמר כי מי שממשיך מעבר

לעמוד הפתיחה מסכים בכך לתנאי השימוש ובכלל זה לתנאים לפיהם המידע הוא לשימוש אישי בלבד, אסור בשימוש מסחרי

ואסור בביצוע קישור-עמוק. לא הוצג למשתמש כפתור – אלא עצם המעבר לעמודים הפנימיים נתפס (I agree)הסכמה

על-פי תנאי השימוש כהסכמה. בעלת האתר טענה כי הנתבעת מחויבת Ticketmasterחברת •

בתנאי החוזה שהוצגו בעמוד הפתיחה וזאת ביקשה ללמוד באנלוגיה מחוזי הצלופן.

בית-המשפט סרב ללמוד אנלוגיה שכן, לגישתו בחוזי-צלופן •החוזה גלוי, ברור ולא ניתן שלא להבחין בו. ואולם, במובחן, באתר הנדון אין כלל אינדיקציה לכך שהמשתמש קרא את

החוזה או הביע הסכמתו המפורשת לתנאיו. “ Many web sites make you click on ‘agree’ to the terms and

conditions before going on, but Ticketmaster does not. Further, the terms and conditions are set forth so that the customer needs to scroll down the home page to find and read them. Many customers instead are likely to proceed to the event page of interest rather than reading the ‘small print’. It cannot be said that merely putting the terms and conditions in this fashion necessarily creates a contract with anyone using the web site.”

כתנאי להוכחת העילה דורש בית-המשפט כי יובאו בפניו ראיות ידעה על תנאי Ticketmasterהמוכיחות הן את העובדה ש

החוזה והן עובדות המלמדות כי היא הביעה את הסכמתה המשתמעת לתנאי החוזה.

Ticketmasterהאתר של בעקבות פס"ד

• One-Click-Order - שיטת מסחר המשמשת לביצוע הזמנהבלחיצת-מקש בודד, כאשר המערכת זוכרת את פרטי המשתמש

Cookieמהתקשרות קודמת )על דרך השתלת פיסת-מידע במחשב-המשתמש - אליה היא פונה לקבלת הפרטים עם חיבור-חוזר

לאתר(. מצב זה מעורר מספר תרחישים בעייתיים:המתחבר בחיבור-החוזר אינו המתחבר בחיבור הראשון, כך –

שהמתחבר ה”חדש” לא הביע הסכמתו לתנאי החוזה. מקרה זה שכיח כאשר המחשב משמש לכמה משתמשים.

המתחבר-החוזר הוא אותו מתחבר כבראשונה, ואולם, תנאי –החוזה שונו מאז השימוש הראשון והוא לא הביע הסכמתו לשינוי

בחוזה., One-Clickכמו כן, נשאלת השאלה האם הקלקת המקש הבודד –

מהווה הסכמה לשוב ולהתקשר בתנאי החוזה המקורי. על-פי רוב הדבר מוסדר בחוזה המקורי.

יוער, כי, בפועל, הבעיה נפתרת, על-פי רוב, בהצגת חוזה ההתקשרות *** –כל פעם מחדש, לצד מקש ההתקשרות. ואולם, קושי מסוים צפוי להתעורר אם שונה מהותית חוזה ההתקשרות ולא הוסבה מפורשות תשומת-לבו של

המתקשר.

מועד כריתת החוזהמועד כרית החוזה – ישנה חשיבות בקביעת מוער הכריתה לצרכים •

יכולת ;שונים וביניהם : תוקפה של ההצעה במועד בו בוצע הקיבול חישוב תאריכים הנמנים בחוזה מעת הקיבול ;החזרה מהודעת קיבול

ועוד, חוזה נכרת בהודעת קיבולמועד כריתת החוזה במשפט הישראלי - •

במועד שבו הגיעה לנמען , הוא “60ומועד מסירת ההודעה, לפי ס’ .”. בכך מאמצת שיטת המשפט הישראלית את “תורת או אל מענו

המסירה” כמועד כריתת החוזה ) וראו: גבריאלה שלו, דיני חוזים, (. 90-92מהדורה שנייה,

מועד כריתה באינטרנט ביישום הדין הישראלי - •באינטרנט מסירת ההודעה תהא על דרך תקשורת –

אלקטרונית )משלוח טופס כריתת- חוזה, משלוח E-mail אם ההודעה לא הגיעה ליעדה – מבעית ,)

תקשורת, טעות בכתובת הנמען, נפילת שרת-דואר ועוד, הסיכון לכאורה מוטל על הניצע. חוזה לא

ייכנס לתוקף עד להגעת הידיעה ליעדה.

מועד כריתת החוזה - המשךעד הגעת הידיעה ליעדה יכול הניצע לחזור בו. ואולם, בתקשורת –

תקינה, הידיעה מגיעה כעבור שניות ספורות ואופציה זו מאבדת .ממשמעותה

נדמה כי הגעה אל “מענו” של הנמען, תפורש גם כהגעה •לתיבת-הדואר האלקטרונית שלו. מרגע שהגיעה הודעת הקיבול לתיבת-הדואר החוזה בתוקף. ואולם, באינטרנט, קורה לא-אחת

שהודעה שהגיעה לתיבת-הדואר לא מגיעה לידיעת הנמען. הסיבות יכולות להיות מגוונות: נפילת שרת-דואר, מחיקת דואר שעבר את

מכסת תיבת-הדואר שמוקצית למשמש, סינון ההודעה על-ידי תוכנות סינון דואר-זבל, קריאת הדואר על-ידי

משתמש נוסף באותה תיבה ועוד. השאלה – בהתחשב בכל אלה, מתי ראוי •

לקבוע את מועד ההגעה של הודעת הקיבול אל הנמען? האם במועד שהגיעה לידיעתו

בפועל או במועד שהגיעה למערכת הדואר האלקטרונית שלו?

מועד הקיבול במשפט ההשוואתי

- 15 – סעיף Uncitralמועד הקבלה, בהיעדר הסכמה אחרת, לפי ה – •אם הנמען ציין מערכת דואר שתשמש אותו לקבלת הודעות – הגעת ההודעה –

תהא עם כניסת ההודעה לאותה מערכת דואר.האם ההודעה נשלחה למעירכת שונה מזו שציין הנמען – מועד הקבלה יהא –

בעת שליפת ההודעה מהמערכת על-ידי הנמעןאם הנמען לא ציין מערכת דואר שתמשתש אותו לקבלת הודעות – מועד –

הקבלה ייחשב כמועד בו הגיעה ההודעה למערכת של הנמען

כי מועד קבלת הזמנה אלקטרונית 11הדירקטיב האירופי קובע בס' •. יוער כי (able to access)הוא בעת שהנמען יכול לגשת להודעה

הדירטקיב מחייב ספק שירות לשלוח אישור ללקוח על קבלת ההזמנה.

מקום כריתת החוזה - החוזה נכרת במקום בו נמסרה הודעת מקום כריתת החוזה•

הקיבול למציע. לכך ישנן השלכות בתחום סמכות השיפוט וברירת הדינים וכן בנוגע לביצוע תניות חוזיות שונות )לדוגמא: מקום

מסירת הממכר(. מקום המסירה באינטרנט נדרש להגדרה נוספת: האם זה מקומו –

של שרת-הדואר? מקום הימצאו של המציע? קביעת מקום כריתת החוזה לפי מקום מסירת הודעת הקיבול –

מקפחת בצורה בולטת את המשתמש הפרטי שנקשר בהסכם שמקום כריתתו רחוק מביתו, ומשליך על יכולתו לתבוע. ראו

.Groffלעניין זה את קביעתו של בית-המשפט בפרשת

– הסעיף 15 סעיף Uncitralמקום כריתה – מודל ה –קובע כי מקום קבלת ההודעה הוא במקום עסקיו של

ההודעה נקבע כמקום עסקיו של משלוחהנמען )מקום השולח או בהיעדר מקום עסקיו – מקום מגוריו(.

הגנה צרכנית בחוזים במסחר אלקטרוני

במסגרת סחר אלקטרוני שכיחים החוזים הצרכניים )עוסק-צרכן( בהם •ישנם פערי מידע בין הצדדים וכוח מיקוח בלתי שוויוני. במספר

מישורים מתערב המשפט לשם הגנה על הצרכן מפני כריתת עיסקאות במידע חסר או לחלופין כריתת עיסקאות בתנאים נחותים.

מישורים מקובלים של התערבות המשפט בחוזים צרכניים:•חוזים אחידים – התייחסות ייחודית לחוזים שתוכנם נקבע על-ידי העוסק בלבד –

כמסגרת להתקשרות עם צרכנים רביםיישום עקרון תום-הלב )החל בכל עיסקה( על עסקאות צרכניות –

תום לב במשא-ומתן לכריתת חוזה – התנהגות נאותה, חובות גילוי•תום לב בקיום החוזה •

דין מיוחד לחוזים במכר-מרחוק –חובות גילוי ייחודיות •זכות ביטול עסקה תוך פרק זמן נתון•

חוזי-מקש כחוזים אחידיםחוזי-מקש בהם ברירת המתקשר היא להסכים/ שלא •

להסכים הם חוזים אחידים כהגדרתם בחוק החוזים :” חוזה אחיד - נוסח של חוזה 1982האחידים, תשמ”ג -

שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי

מסוימים במספרם או בזהותם.” חוק החוזים האחידים מטרתו :” להגן על לקוחות מפני •

לחוק(1תנאים מקפחים בחוזים אחידים.” )ס’ דינו של תנאי מקפח :” בית המשפט ובית הדין ]לחוזים •

אחידים[ יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו- בשים לב למכלול תנאי החוזה

ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות.”

לחוק(3)ס’

חוזי-מקש כחוזים אחידים - המשך

לחוק מנויים תנאים שחזקה 4חזקת קיפוח - בסעיף •עליהם שהם מקפחים ובינהם: תנאי הפוטר ספק

מאחריות שהייתה מוטלת עליו על-פי דין או מכוח החוזה לולי אותו תנאי; תנאי המקנה לספק זכות בלתי

סבירה לבטל,להשעות או לדחות ביצוע חוזה או לשנות מחיוביו המהותיים; תנאי המקנה לספק זכות לשנות חיובים מהותיים המוטלים על הלקוח; תנאי המחייב לקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או שולל זכותו

להיקשר עם אדם אחר; תנאי השולל או מגביל באופן לא סביר תרופות על-פי דין או מכוח החוזה; תנאי

הקובע מקום שיפוט בלתי סביר.

חוזי-מקש כחוזים אחידים - המשך

חוזי-מקש נידונים בבתי-המשפט בארה”ב כחוזים אחידים ונאמר •לא-אחת בהקשר של תניית סמכות-שיפוט - אשר בחוק הישראלי,

כזכור, קיימת לגביה חזקת קיפוח - כי היא לא תיאכף אם היא Overweening Bargainתוצאה שלכוח מיקוח “מנופח”, “

Power וראו: פרשות( ”Caspi v. Microsoft -ו Groff ,ואולם .) קבע בית-המשפט שהפער בכוח-המיקוח לא Microsoftבפרשת

הגיע כדי-כך משום שבידי הלקוח הייתה ברירה לסרב לתנאי ולקבל את אותו השירות מצד שלישי. Microsoftההסכם שהציעה

ספק אם הלכה זו הייתה נפסקת גם בישראל שכן, קיומו של תנאי •מקפח אינו מותנה בהיות הספק מונופוליסט ובהיעדר ברירה ללקוח

; ע”א 365( 3 קשת נ’ היוהע”מ, פ”ד לד )1/79)וראו: עח”א ; טנה 527, 464( 2 חברה קדישא נ’ קסטנבאום, פ”ד מו )294/91

(. קיפוח על-פי הדין 50-54שפניץ וורדה לוסטהויז, חוזים אחידים, הוא מצב של יתרון בלתי הוגן או קיפוח, שאינו מותנה

במבנה-השוק הרלוונטי.

חוזי-מקש כחוזים אחידים - המשך:תנאים בעלי חזקת-קיפוח השכיחים בחוזי-מקש•

סמכות שיפוט לבית-משפט זר אף שהשירות ניתן במלואו –בארצו של המשתמש.

הסרת אחריות מלאה של המציע לפגמים או ליקויים במוצר –או הגבלת התרופות לסכום זעום.

קביעת זכותו של הספק להפסיק בכל-עת את חוזה –ההתקשרות והיעדר זכות הפסקה למשתמש.

תנאי המקנה למציע אפשרות להעביר את ביצוע תפקידיו –החוזיים לצד ג’, מבלי שתהא למשתמש זכות סירוב.

תנאי שקובע כי זכותו של המציע לחזור בו מביצוע החוזה –מכל טעם, לאחר שנכרת החוזה ולאחר שהמשתמש עמד

כבר בחובת התשלום.

הגנה מפני תניות מפתיעות על-פי מודל ה ucita

– Ucitaהצעת המודל לדיני חוזים בעסקאות במידע •ההוראות האמורות חלות על עסקאות הנוגעות למידע

אלקטרוני, לרבות חוזי תוכנה וחוזי שירותים ברשת. מוקנית הגנה לצרכני מוצרים המופצים

בשיווק המוני במסגרת חוזים אחידים. נקבע כי הצרכן יהא מוגן מפני תנאים מקפחים ותנאים מפתיעים.

הצרכן יהא כפוף לתנייה אם התקבלה הסכמתו המפורשת לכך. ההוראות מבוססות על מציאות הסחר

של שימוש בחוזים אחידים וצרכנים שאינם קוראים את תנאי ההסכם

לאשורם.

עקרון תום-הלב וחוזה-מקש לחוק החוזים: 12עקרון תום-הלב במו”מ מקובע בהוראת ס’ •

“ )א( במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב.”

:סוגיות לדיון בדבר תום-לבו של מציע-ההתקשרות •החובה ליידע מתקשר חוזי בעובדות אשר על-פי הנסיבות היה מקום –

לצפות שאדם המנהל משא-ומתן יגלה לצד השני. זאת, לעיתים, גם במקרים שהצד השני יכול היה להשיג את המידע בעצמו )וראו: ד”נ

(. נדמה כי בהתקשרות 673( 4 פינדר נ’ קסטרו, פ”ד לז )7/81באינטרנט יהא זה עיתים קרובות חוסר תום-לב שלא ליידע בדבר פרטים שונים הכרוכים בקיומה של האינטראקציה ברשת דווקא.

טכניקה לא ראויה של ניהול המשא-ומתן - נדמה כי באינטרנט –שכיחים תרחישים של הבלעת מידע/ הצנעת תניות אשר רעות

למשתמש. כך לדוגמא, שימוש בטכניקות של הבהוב תניות אטקרקטיביות והגדלתן ולמולן הקטנה והעלמה-ברקע של תניות

ראו והשוו: התיקון לחוק הגנת הצרכן )ידון( רעות למשתמש.

חובות גילוי ספציפיות בכריתת חוזים אלקטרונייםבדין הישראלי אין פירוט של היקף חובת הגילוי בכריתת חוזים •

אלקטרוניים )מלבד חובות הגילוי במכר מרחוק – ידון בנפרד(. ניתן אולם ללמוד על קיומן של חובות כנגזרות מתום-הלב.

בדידקטיב האירופי בדבר סחר אלקטרוני יש פירוט של חובות המוטלות •על ספק השירות, אשר מחויב לספק את המידע באופן מובן, שאינו

(: 10עמום ובמועד שקודם לביצוע ההזמנה על-ידי הלקוח )ראו סעיף השלבים הטכניים שיש לעבור כדי לכרות חוזה מחייב–האם החוזה המחייב יישמר על-ידי ספק השירות וכיצד ניתן יהא –

לעיין בקובץ האמצעים הטכניים לאיתור ותיקון טעויות הזנה קודם להזמנה–השפות המוצעות לכריתתו של החוזה )אם מוצע בכמה שפות(–כללי התנהגות אשר ספק השירות פועל לפיהם או מחויב להם–

על ספק השירות מוטלת החובה להעמיד לשירות הלקוח את תניות •החוזה ואת התנאים הכללים לביצועו באופן שהלקוח יכול לשמור

עותק ולהפיק אותו.

מכר בשיווק מרחוק - חובת הגילוי וזכות הביטולמכירה באינטרנט היא מכירה בשיווק-מרחוק בה מוגבלת יכולתו של הצרכן •

להתרשם מן המוצר ולבחון אותו טרם לרכישתו. בתיקון לחוק הגנת הצרכן נקבעו כללים מיוחדים למכר בשיווק מרחוק, אשר לאור לשון 1998משנת

EC Directiveהחוק חלים גם על מכר באינטרנט )ראו השוו למודל האירופי 1997 on The Protection of Consumers in respect of Distance

Contracts:) שם וכתובת של העוסק חובת גילוי פרטים בשיווק מרחוק:ג )א( - 14ס’ –

בארץ ובחוץ-לארץ; תכונות עיקריות של הנכס או השירות; מחיר הנכס או השירות ותנאי תשלום; מועד ודרך אספקת הנכס; תקופת תוקפה של

ההצעה; אחריות לנכס; פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את העסקה בהתאם לתנאי החוק.

חובת אספקת פרטים במסמך לא יאוחר ממועד אספקת ג )ב( - 14ס’ – - שם וכתובת העוסק, תכונות הנכס , תנאי הנכס

התשלום והמחיר, שם היצרן וארץ הייצור, פרטי האחריות ותנאים נוספים החלים על העסקה.

לעניין סעיף זה נדמה כי גם הודעה בדואר- אלקטרוני •תעמוד בחובת ה”מסמך”.

מכר בשיווק מרחוק - חובת הגילוי וזכות הביטול - המשך

יום מיום 14 - בנכס- זכות הצרכן לבטל את העסקהג )ג(- 14ס’ – יום מיום 14קבלת הנכס או המסמך, לפי המאוחר בינהם; בשירות -

עשיית העסקה ולא פחות מיומיים לפני מועד מתן השירות. ובכללם - החרגה של זכות הביטול לגבי טובין מסוימים ג )ד( 14ס’ –

טובין פסידים, מידע, טובין הניתנים להעתקה או שכפול שהצרכן פתח את אריזתם המקורית.

ד - מאפשר ביטול העסקה גם באמצעות תקשורת אלקטרונית. 14ס’ –- חובת השבה דו-צדדית, אם הביטול תוצאות ביטול עסקהה - 14ס’ –

הוא לא מחמת פגם בנכס, יכול הספק לגבות דמי ביטול שלא יעלו על . ש”ח, לפי הנמוך מבינהם100 ממחיר המוצר או 5%

ה)ג( - שימור זכותו של עוסק לתבוע נזקיו, בשל כך שערך 14ס’ –הנכס פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו.

חוזי-סוכנה – הצגה כלליתחוזים הנכרתים כאשר לפחות אחד מן הצדדים פועל באמצעות תוכנה •

אוטומאטית )סוכנה( הנקשרת בשמוהשימושים השכיחים במערכת סוכנה•

מערכת קבלת הזמנות אלקטרוניות–מערכת למשלוח הזמנות לספקים–מערכת סוכנה לאיתור הצעות ברשת –

והיקשרות בחוזה )מצד הלקוח(הבעיות המתעוררות בהקשר לחוזים הנכרתים עם סוכנה•

ייחוס פעולותיה של הסוכנה לבעליה – "שליחות" מסוג חדש–התמודדות עם טעויות שמקורן בסוכנה או בהפעלת הסוכנה–התמודדות עם טעויות שמקורן באדם שמתקשר עם הסוכנה ויצירת –

מנגנון לתיקון חוזה שנכרת עם סוכנה בטעות תרמיות המבוצעות כלפי סוכנה או הטעייה של סוכנה –

– Uniform Electronic Transaction Actהצגת ההסדר המוצע במסגרת • הוראות מיוחדות לגבי פעילות למול סוכנה ;ייחוס מסרים, דיני טעות

– דיון.Ucitaנכללות ב