P

age1

6

WITH

DR. SHIMSHON HAMERMAN

OF THE

BRONFMAN JEWISH EDUCATION CENTER

P

age2

Division by רעיונות חינוכיים

cups

Division by

topic

The evening opens with

Kiddush

acknowledging the

sanctity of time.

Kiddush permits us to

eat the various foods

and the fulfillment of

the requirements of the

Mitzvot for the

evening.

What are the Mitzvot

of the evening? To tell

story of the Exodus

from Egypt? To discuss

the laws of Passover

כוס ראשונה

First Cup

קדש

Kadesh

מוזגים כוס ראשון. המצות מכוסות.

קדש

חילין ת בת מ בש

יהי בקר יהי ערב ו ו

ם. א ב ים והארץ וכל צ מ ש יכלו ה ששי. ו יום ה

ה לאכתו אשר עש ביעי מ יום הש יכל אלהים ב ו

ה. לאכתו אשר עש ביעי מכל מ ש בת ביום ה ויש

בי ש רך אלהים את יום ה יב ש אותו ו ד עי ויק

א אלהים לעשות. ר לאכתו אשר ב ת מכל מ ב כי בו ש

חילין: ת בחול מ

י. בות נן ור ב נן ור ר רי מ ב ס

גפן. רי ה א פ עולם בור ינו מלך ה ה ה', אלה ת ברוך א

ינו מלך ה ה ה', אלה ת יו. ברוך א ות מצ נו ב ש נו מכל לשון וקד מ ם ורומ נו מכל ע ר ב ח עולם אשר ב

ינו באהבה ) נו ה' אלה ה וותתן ל נוח בתות למ שון, לשבת: ש נים לש גים וזמ ה, ח ח שמ ( מועדים ל

זה ו ) בת ה ש נו, )( את לשבת: את יום ה רות ן ח זה זמ צות ה מ ג ה היום ח א קדש לשבת: באהב ר ( מק

P

age3

(the Passover

Sacrifice)?

To review Jewish

History? To make

Passover relevant to

today?

מים, ) ע ת מכל ה ש נו קד ת ואות ר נו בח ים. כי ב ר בתזכר ליציאת מצ שך לשבת: וש ד י ק ( ומועד

צון) ר ה וב שון ה לשבת: באהב ה ובש ח שמ נו. ( ב ת ל נח

ש ) ד ק ה ה', מ ת בתברוך א ש נים. ו לשבת: ה זמ ל וה א ר ( יש

בת מוסיפים: י ש א במוצ

דיל ב מ ינו מלך העולם ה ה ה', אלה ת ש. ברוך א א י ה אור א מ עולם, בור ינו מלך ה ה ה', אלה ת ברוך א

ין תב דש ין ק עשה. ב מ י ה שת ימ ביעי לש ין יום הש מים, ב ע ל ל א ר ין יש קדש לחל, בין אור לחשך, ב

ת וקד ל ד . הב ת ש עשה קד מ י ה שת ימ ביעי מש ש , ואת יום ה ת ל ד ת יום טוב הב דש בת לק ת את ש ש

תך. דש ל בק א ר ך יש מ ע

ין קדש לקדש. דיל ב ב מ ה ה', ה ת ברוך א

זה. ן ה זמ נו ל נו והגיע עולם, שהחינו וקימ ינו מלך ה ה ה', אלה ת ברוך א

שותה בהסיבת שמאל ואינו מברך ברכה אחרונה.

ורחץ

Urchatz/

Washing

ורחץ

ים". ל נטילת יד כים "ע ר ב ין מ ים וא יד לים את ה נוט

כרפס

Karpas כרפס

טובל במי מלח, מברך "בורא -כדי שלא יתחייב בברכה אחרונה -לוקח מן הכרפס פחות מכזית

פרי האדמה", ומכווין לפטור בברכה גם את המרור. אוכל בלא הסבה.

ה. מ אד רי ה א פ עולם, בור ינו מלך ה ה ה', אלה ת ברוך א

יחץ

Yachatz יחץ

א ה ה צ מ ן. בוצע את ה אפיקומ גדול ל צי ה ח ין את ה פ צ ים, ומ ת עית לש צ מ

Questions, stories,

laws, the story of the

Exodus. The long part

of the Haggadah.

We eat Matza since

their bread did not

Magid is

recited over

the second

cup.

-Magid מגיד

Recounting

הזמנה

Invitation

מגיד

ם: ר בקול ר ה ואומ ר ע ק גביה את ה צות, מ מ גלה את ה מ

הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים.

כל דכפין ייתי וייכל, כל דצריך ייתי ויפסח.

השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל.

השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין.

P

age4

have sufficient time to

rise/leaven. Matza is

the symbol of freedom.

Bread of affliction of

Ha Lachma is to

remind us of the

poverty and slavery. A

slave does not control

time or pace.

FAST TO PREPARE

AND FAST TO EAT.

In 1936 David Ben

Gurion testified in

front of the Peel

Commission and asked

about the Mayflower.

What day? What time?

What type of bread?

What time did it sail?

The story happened 350

years ago. The Exodus

happened 3500 years

ago and every Jewish

child can answer those

questions and every

Seder concludes with

Four

questions all

deal with

food.

The

response of

Shmuel

from the

Talmud:

We were

slaves.

Even if we

were all

smart and

wise, we

would still

be required

to retell the

story of the

Exodus.

The

Midrash of

the Four

ל: מסיר את ה בן שוא ני. ה קערה מעל השולחן. מוזגין כוס ש

ילות? ל זה מכל ה ילה ה ל נה ה ת ה נש מ

בכל הלילות ה, ש צ ץ ומ מ לין ח ה. – הלילה הזהאנו אוכ צ כלו מ

בכל הלילות קות ש אר יר לין ש רור. הזה הלילה –אנו אוכ )כולו( מ

בכל הלילות ת ש ם אח ע בילין אפילו פ ט ין אנו מ מים. הלילה הזה –א ע י פ ת ש

בכל הלילות סבין ש ין מ בין וב ין יוש לין ב סבין. הלילה הזה –אנו אוכ נו מ כל

ה. גד ה ת ה ת אמיר ע גלות בש יינה מ צות תה מ מחזיר את הקערה אל השולחן. ה

ה ובזרע נטויה. ואלו לא הו יד חזק ם ב ינו מש נו ה' אלה ים, ויוציא ר מצ עה ב ר פ יינו ל דים ה ציא עב

ינו ממ דוש ברוך הוא את אבות ק ים. ה ר מצ עה ב ר פ יינו ל דים ה ב שע נינו מ ני ב נינו וב י אנו וב ים, הר ר צ

ר פ ס ינו ל ל וה ע ה מצ תור עים את ה נו יוד נים כל נו זק נו נבונים כל מים כל נו חכ ביציאת ואפילו כל

מ ים. וכל ה ר שבח. מצ י זה מ ים הר ר ר ביציאת מצ פ ס בה ל ר

ן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון לעזר ב ע ורבי א זר ורבי יהוש ה ברבי אליע סבין מעש יו מ שה

ים כ ר רים ביציאת מצ פ ס יו מ ק וה ר ני ב ינו בב בות הם ר רו ל יהם ואמ מיד ל ד שבאו ת ילה, ע ל ל אותו ה

חרית. ע של ש מ ריאת ש ן ק הגיע זמ

ן עזריה לעזר ב ילות ע אמר רבי א ל ים ב ר ר יציאת מצ אמ נה ולא זכיתי שת עים ש בן שב י אני כ ד הר

ר, א, שנאמ ה בן זומ ש ר ים שד ר ארץ מצ ך מ ן תזכור את יום צאת ע מ ימי חייך. כל ימי חייךל

ימים. רים כלה מים אומ ילות. וחכ ל ייך ה י ח זה. ימי חייךימ ביא כל ימי חייך העולם ה ה ל

: שיח מ לימות ה

ל, ברוך הוא. א ר מו יש ה לע ן תור קום, ברוך הוא, ברוך שנת מ ברוך ה

ה: ה תור נים דבר ה ב בע נגד אר כ

ד ד חכםאח ד רשע, ואח ד תם, ואח אינו יודע לשאול, ואח . ש

טים אשר צוה ה' א כם מה הוא אומר?ח פ מש חקים וה דות וה ע ה ה ה אמור להינומ ת כם. ואף א את

ן: ח אפיקומ פס ר ה טירין אח פ ין מ ח: א פס הלכות ה לו כ

זאת רשע מה הוא אומר? ה ה עבוד ה ה כם לכםמ לל ולא לו. ו –. ל כ מו מן ה צ פי שהוציא את ע ל

P

age5

the words: Next Year

in Jerusalem and nest

year we will be free.

See Appendix 1: Ma

Nishtana.

See Appendix 2:

Avadim Hayinu

See Appendix 3: All the

days of your life:

including the days of

the Messiah.

See Appendix 4:What

is more important—

reading the maximum

or to consider who is

seated around the

table?

Who are the Shifra and

Puahs of today?

Why does the Haggada

name each of the sons

Wise, wicked, simple

and the one who cannot

even ask? How does the

author come to that

Sons.

The

response of

Rav—tell

the entire

history.

Longer than

Shmuel

going back

to Pre

Abraham

times.

The Mishna

ה ה' ה את שניו ואמור לו: "בעבור זה עש ה ק ה ה ת ר. ואף א עק ר ב פ ים". לי ולא ליכ ר אתי ממצ צ ב

יה נגאל: ם, לא ה יה ש לו. אלו ה

ל תם מה הוא אומר? ת א ר ה זאת? ואמ דים". מ ים מבית עב ר יו "בחוזק יד הוציאנו ה' ממצ

אינו יודע לשאול ר, – וש ח לו, שנאמ ת ת פ בנך א ת ל ה ה' בעבור זהלאמר, ביום ההואוהגד עש

ים ר אתי ממצ צ . לי ב

ר למוד לומ ראש חודש? ת יום ההואיכול מ ר ב למוד לומ יום ההוא יכול מבעוד יום? ת בעבור . אי ב

ניך. – זה פ רור מנחים ל ה ומ צ ה שיש מ ע תי, אלא בש ר בעבור זה לא אמ

יו אבו ה ה ה זר י עבוד ד חלה עוב ר: מת תו, שנאמ קום לעבד מ נו ה ב ר יו ק כש ינו, וע ת

ח אבי עולם, תר יכם מ בו אבות ר יש נה בר ה ל: בע א ר י יש ר ה' אלה ם, כה אמ ע ויאמר יהושע אל כל ה

ח את רים. ואק דו אלהים אח ב יע ם ואבי נחור, ו ה ר ר ואולך אותו אב נה בר ה ע ם מ ה ר אביכם את אב

ן ל יו. ואת ש ק את יעקב ואת ע ח יצ ן ל ק, ואת ח ן לו את יצ עו ואת בה את זר ן, ואר נע כל ארץ כ ו ב ש ע

ים. ר דו מצ ניו יר רשת אתו, ויעקב וב עיר ל ר ש את ה

ץ, לעשות כמו שאמ ק ב את ה דוש ברוך הוא חש ק ל, ברוך הוא. שה א ר יש תו ל ח ט ב ר ה ר ברוך שומ

ר: רים, שנאמ בת ין ה רית ב הם אבינו בב ר לאב

עך ב יה זר ע כי גר יה ד ם, ידע ת ר אב אות שנה. ויאמר ל בע מ ם אר דום וענו את הם, ועב ארץ לא ל

כש גדול. או בר ן יצ י כ ן אנכי ואחר גוי אשר יעבדו ד וגם את ה

מכסה המצה ומגביה את הכוס בידו, ואומר:

עמדה נו. והיא ש ינו ול אבות ל

ד ע מ ד ע ב ד בל נו, שלא אח ינו לכלות ל

נו, ינו לכלות ל דים ע אלא שבכל דור ודור עומ

ם. נו מיד ציל דוש ברוך הוא מ ק וה

צות. מ כוס מידו ויגלה את ה יניח ה

עה צא ולמד ר יעקב אבינו: שפ מי לעשות ל אר ן ה ב ש ל ה בק ש מ ן בק ב רים, ול זכ ל ה לא גזר אלא ע

ר: לעקור את הכל. שנאמ

P

age6

conclusion? Should the

Haggadah call the sons

by names?

Abraham and Sarah

chose to be Jewish.

One can be born

Jewish and one can

choose to be Jewish.

What is preferred?

If Abraham would be

one of the four sons,

which one would he be?

Look at Appendix 5:

The four sons.

Vehi She’amda: How

did they feel when they

recited this during the

Holocaust?

And thou shalt speak and say

before the LORD thy God:

'A wandering Aramean was

my father, and he went down

into Egypt, and sojourned

there, few in number; and he

became there a nation, great,

proposes the

response

from My

father was

an

Aramean.

ורב. גדול, עצום ויהי שם לגוי, במתי מעט ויגר שם וירד מצרימה. ארמי אבד אבי, 1

ד מצרימה דבור. – ויר ל פי ה אנוס ע

רו אל – ויגר שם ר: ויאמ ם, שנאמ גור ש ים אלא ל ר מצ ע ב ק ת הש ד יעקב אבינו ל ד שלא יר מ ל מ

ה ת ן. וע נע ארץ כ ב ב ע ר ד ה ב דיך, כי כ עב עה לצאן אשר ל ין מר גור בארץ באנו, כי א עה, ל ר בו י פ ש

ארץ גשן. דיך ב נא עב

י – במתי מעט ב ך ה' אלהיך ככוכ מ ה ש ת ה, וע ימ ר דו אבותיך מצ עים נפש יר ר: בשב ה שנאמ מ כ

ים לרב. מ ש ה

ם. – ויהי שם לגוי צינים ש ל מ א ר יו יש ד שה מ ל מ

ם. – דול עצוםג לא הארץ את אד, ותמ אד מ מו במ צ יע בו ו צו ויר ר רו ויש ל פ א ר ני יש ר: וב כמו שנאמ

יים – ורב עדי עד באי ב לי ות בי ותגד תיך, ותר דה נת ש ח ה צמ ה כ ב ב ר: ר ה שנאמ מ ים נכנו כ ד , ש

יך ח מ ד ר לך ב יך, ואמ מ ד בוססת ב ך מת א יך ואר ל יה. ואעבר ע ת ערם וער , וא ח ך צמ ר ע ר וש יי, ואמ

יך חיי מ ד לך ב

שה. . וירעו אתנו המצרים ויעננונו, ויתנו עלינו עבדה ק 2

ף גם – וירעו אתנו המצרים ה ונוס מ ח ראנה מל יה כי תק בה, וה ה לו פן יר מ כ ח ה נת ב ר: ה כמו שנאמ

ארץ. ה מן ה ל נו, וע ם ב ח ינו ונל הוא על שנא

ר –ויענונו יו ש ל ישימו ע ר: ו ה שנאמ מ עה. את כ ר פ כנות ל י מס ר ם. ויבן ע סבלת נתו ב ן ע ע מ י מסים ל

ס. ס מ ע פתם ואת ר

רך. – ויתנו עלינו עבדה קשה פ ל ב א ר ני יש ים את ב ר יעבדו מצ ר: ו כמו שנאמ

ל ה' אלהי אבתינו, ויש 3 ת לחצנו. . ונצעק א ת עמלנו וא ת ענינו וא ת קלנו, וירא א מע ה' א

ל ה' אלהי אבתינו ני –ונצעק א ים, ויאנחו ב ר ת מלך מצ ם וימ ה בים ה ר ימים ה יהי ב ר: ו ה שנאמ מ כ

קו, ות יזע ה ו עבוד ל מן ה א ר ה. יש עבד אלהים מן ה ם אל ה ת וע ל ש ע

ת קלנו ם, ויזכור אלהים את בריתו את –וישמע ה' א ת ע אלהים את נאק מ ר: ויש ה שנאמ מ כ

ק ואת יעקב. ח ם, את יצ ה ר אב

ת ענינ ע אלהים. –ו וירא א יד ל ו א ר ני יש א אלהים את ב ר: ויר ה שנאמ מ רישות דרך ארץ, כ זו פ

ת עמלנו יון. –וא ח בת ת ליכהו וכל ה ש ה ת יאר ילוד ה ן ה ב ר: כל ה ה שנאמ מ נים. כ ב לו ה א

צנו ת לח ם.זו – וא ים לחצים את ר ץ אשר מצ ח ל איתי את ה ר: וגם ר ה שנאמ מ ק, כ ח ד ה

P

age7

mighty, and populous.

These are the words that

were recited by those who

brought the first fruits to

the Temple. Why did the

Mishna and the authors of

the Haggadah select those

words to be the response to

Ma Nishtana?

Every person bringing first

fruits had to recite those

words so every one knew

them by heart. They

concluded with:

המקום הזה; -ויבאנו, אל ט

הארץ הזאת, ארץ -לנו את-ויתן

זבת חלב ודבש.

Did the verses of the first

fruit suggest that freedom

is not only from slavery but

also economic freedom?

Is Aramaen a ref. to

Rome—Are these

verses an anti Christian

statement. I am the

Lord. No

intermediary?

God helped us—are we

too obligated to help

God

Himself

took us out

of Egypt.

עשרת המכות

The Ten

Plagues.

. . ויוצאנו ה' ממצרים ביד חזקה, ובזרע נטויה, ובמרא גדל, ובאתות ובמפתים4

ל י – ויוצאנו ה' ממצרים ך, ולא ע לא י מ ל יד דוש ברוך לא ע ק , אלא ה ליח י ש ל יד ף, ולא ע ר י ש ד

צמו. ע הוא בכבודו וב

ר: שנאמ

ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה, והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה, ובכל

שה ש להי מצרים אע פטים. אני ה'.א

ץ מצרים בלילה הזה ר – ועברתי בא לאך; אני ולא מ

ץ מצרים ר ף; – והכיתי כל בכור בא ר אני ולא ש

ה שפטים עש ; –ובכל אלהי מצרים א ליח ש אני ולא ה

ר. – אני ה' אני הוא ולא אח

דה, בסוסים, בחמרים, – ביד חזקה נך אשר בש מק ר: הנה יד ה' הויה ב ה שנאמ מ דבר, כ זו ה

אד. ר ובצאן, דבר כבד מ לים, בבק גמ ב

ר: ו – ובזרע נטויה ה שנאמ מ חרב, כ ים. זו ה ל ל ירוש ידו, נטויה ע ה ב לופ בו ש ר ח

סות –ובמורא גדול ת לו גוי מקרב גוי במ ח ה אלהים לבא לק ר, או הנס ה שנאמ מ כינה. כ זו גלוי ש

ה לכם ה' אים גדולים ככל אשר עש ה ובזרוע נטויה ובמור יד חזק ה וב מ מלח תים וב באתת ובמופ

ים ל ר מצ יכם ב יניך:.אלה ע

עשה בו את האתת. – ובאתות ך, אשר ת יד ח ב זה תק טה ה מ ר: ואת ה ה שנאמ מ טה, כ מ זה ה

ים ובארץ. – ובמפתים מ תים בש תי מופ ר: ונת ה שנאמ מ ם, כ ד זה ה

ישפוך מן הכוס מעט יין: –כות ודצ"ך עד"ש באח"ב כשאומר דם ואש ותימרות עשן, עשר המ

ן. ש רות ע ש ותימ ם וא ד

ר: בר אח הד יד חזק ים, – ב ת ים, – ובזרע נטויהש ת א גדלש ים, – ובמר ת ים, – ובאתותש ת ש

תים מפ ים. – וב ת ש

ן: לו ה ים, וא ר מצ רים ב מצ ל ה דוש ברוך הוא ע ק ביא ה כות שה לו עשר מ א

ם ד

ע ד ר פ צ

כנים

רוב ע

P

age8

others? How do we

help refugees?

ואהבת את הגר.

What is the most

humiliating part of

slavery?

Removal of a drop of

wine from the cup for

each of the ten plagues.

Elaboration

and

expansion of

the Ten

Plagues!

Dayenu דיינו

דבר

חין ש

ברד

בה אר

חשך

כת בכורות מ

נים: הם סמ ן ב יה נות ה ה בי יהוד ר

"ב. "ש באח ד צ"ך ע ד

ים לקו חמשים רבי יוסי הגלילי אומר ל ה כות וע ים עשר מ ר מצ רים ב מצ ר שלקו ה ה אומ ת : מנין א

עה: ר טמים אל פ ר ח רו ה ר? ויאמ ה הוא אומ ים מ ר מצ כות? ב בעמ ים מה הוא אלהים הוא, ו אצ ל ה ע

ל את א ר א יש ר? ויר ידאומ יי ובמשה ה יאמינו ב ם את ה', ו ע או ה ים, וייר ר מצ ה ה' ב גדלה אשר עש ה

כות. בע? עשר מ אצ ה לקו ב מ דו. כ ב ע

ל אמור מעתה: כות וע ים לקו עשר מ ר מצ כות. ב ים לקו חמשים מ ה

זר אומר ה של רבי אליע ית ים ה ר מצ רים ב מצ ל ה דוש ברוך הוא ע ק ביא ה כה שה כה ומ : מנין שכל מ

ל ה, מש ר ם וצ ה וזע ר פו, עב לח בם חרון א ר: יש כות? שנאמ בע מ ה אר ר עים. עב י ר אכ ל ת מ ת, –ח אח

ה –וזעם ר ים, וצ ת עים –ש י ר אכ ל ת מ ח ל לש, מש בע. –ש אר

כות. אמור מעתה: ים מ את ים לקו מ ל ה כות וע עים מ ב ים לקו אר ר מצ ב

א אומר כהרבי עקיב ה של : מנין שכל מ ית ים ה ר מצ רים ב מצ דוש ברוך הוא על ה ק ביא ה כה שה ומ

פו עים. חרון א י ר אכ ל ת מ ח ל ה, מש ר ם וצ ה וזע ר פו, עב לח בם חרון א ש ר: י כות? שנאמ ש מ מ -ח

ה ר ת, עב ם –אח ים, וזע ת לוש, וצ –ש ה ש עים –ר י ר אכ ל ת מ ח ל בע, מש ש. –אר מ ח

כות. אמור מעתה: ים מ את ים לקו חמשים ומ ל ה כות וע ים לקו חמשים מ ר מצ ב

כמה מעלות טובות למקום עלינו!

טים, פ ה בהם ש ים ולא עש ר יינואלו הוציאנו ממצ . ד

יהם, ה באלה טים, ולא עש פ ה בהם ש יינואלו עש . ד

יהם, ג את בכור ר יהם, ולא ה ה באלה יינואלו עש . ד

מונם, נו את מ ן ל יהם ולא נת ג את בכור ר יינואלו ה . ד

ע ל ר מונם ולא ק נו את מ ן ל ים, אלו נת יינונו את ה . ד

P

age9

Rabban

Gamliel’s

response to

the four

questions

dealing with

food.

פסח

ה, ב ר נו בתוכו בח יר ים ולא העב נו את ה ע ל ר יינואלו ק . ד

נו בתוכו ע צר ק ה ולא ש ב ר נו בתוכו בח יר יינואלו העב . ד

בע בר אר נו במד כ ר ק צ נו בתוכו ולא ספ ע צר נה אלו שק יינוים ש . ד

ן מ נו את ה נה ולא האכיל עים ש ב בר אר נו במד כ ר יינואלו ספק צ . ד

בת, ש נו את ה ן ל ן ולא נת מ נו את ה יינואלו האכיל . ד

ר סינ ני ה נו לפ ב ר בת, ולא ק ש נו את ה ן ל יינוי, אלו נת . ד

ה. תור נו את ה ן ל ר סיני, ולא נת ני ה נו לפ ב ר יינואלו ק . ד

ל, א ר ארץ יש נו ל ניס ה ולא הכ תור נו את ה ן ל יינואלו נת . ד

ה חיר ב ית ה נו את ב נה ל ל ולא ב א ר ארץ יש נו ל ניס י אלו הכ . ינוד

טים, פ הם ש ה ב ים, ועש ר ינו: שהוציאנו ממצ ל קום ע מ כפלת ל ה כפולה ומ ה, טוב מ ה וכ מ ת, כ על אח

ים, והעבירנו בתוכו נו את ה ע ל ר מונם, וק נו את מ ן ל יהם, ונת ג את בכור ר יהם, וה ה באלה ועש

ן ל ן, ונת מ נו את ה נה, והאכיל עים ש ב בר אר נו במד כ ר נו בתוכו, וספק צ ע צר ה, ושק ב ר נו את בח

נה לנו א ל, וב א ר ארץ יש נו ל ניס ה, והכ תור נו את ה ן ל ת ר סיני, ונ ני ה נו לפ ב ר בת, וק ש ית ה ת ב

ינו. ל כל עונות ר ע פ כ ה ל חיר ב ה

ן: רבן גמליאל היה אומר: לו ה י חובתו, וא א יד ח, לא יצ לו בפס רים א ב ה ד לש ר ש כל שלא אמ

רור. ה, ומ צ ח, מ פס

סח ית ה פ ן שב לים בזמ ינו אוכ יו אבות דוש שה ק ח ה ס ה? על שום שפ ים, על שום מ יה ק ש ה ד מק

י ל בת ח ע ס יי, אשר פ ח הוא ל ח פס תם זב ר ר: ואמ ים, שנאמ ר מצ ינו ב י אבות ת ל ב בני ברוך הוא ע

ים, ואת ר נגפו את מצ ים ב ר מצ ל ב א ר חוו. יש ת ם ויש ע ינו הציל? ויקד ה ת ב

אוחז המצה בידו ומראה אותה למסובין:

ד שנגלה מצה חמיץ ע ה ינו ל ם של אבות צק פיק ב לים, על שום מה? על שום שלא הס זו שאנו אוכ

צק אשר הוציאו ב ר: ויאפו את ה דוש ברוך הוא, וגאלם, שנאמ ק כים, ה ל מ י ה כ ל יהם מלך מ על

צו ים עגת מ ר הם. ממצ ה לא עשו ל ד , וגם צ ה מ ה מ הת ים ולא יכלו ל ר שו ממצ ץ, כי גר מ ת, כי לא ח

P

age1

0

מצה

מרור

To feel as he

himself was

liberated.

הלל

Hallel part I

אוחז המרור בידו ומראה אותו למסובין:

ים, שנ מרור ר מצ ינו ב יי אבות רים את ח מצ רו ה ר לים, על שום מה? על שום שמ ר: זה שאנו אוכ אמ

ה דו ב ב ם אשר ע ת דה את כל עבד ה בש כל עבד נים וב ב ה, בחמר ובל ש ה ק ייהם בעבד ררו את ח ימ ם ו

רך. פ ב

ת ל ר: והגד רים, שנאמ א ממצ אלו הוא יצ מו כ צ אות את ע ם לר יב אד בנך ביום ההוא בכל דור ודור ח

דוש ברוך הוא, אלא ק ד גאל ה ב ינו בל ים. לא את אבות ר אתי ממצ צ ה ה' לי ב לאמר, בעבור זה עש

נו את האר תת ל נו, ל ביא את ן ה ע מ ם, ל נו הוציא מש ר: ואות הם, שנאמ נו גאל עמ ץ אשר אף אות

נו. אבת בע ל נש

יאחז הכוס בידו ויכסה המצות ויאמר:

מי ש לס ל לה ולק ך, לע ר ב ר, ל ד ה ם, ל ר, לרומ א פ , ל ח ב לל, לש יבים להודות, לה נו ח פיכך אנח ה ל עש

לו: הוציא א נסים ה נו את כל ה ינו ול אבות יום טוב, ל בל ל א ה, ומ ח שמ רות מיגון ל ח דות ל ב ע נו מ

ללויה. ה: ה ש ה חד ניו שיר פ ר ל בוד לגאלה. ונאמ לה לאור גדול, ומשע אפ ומ

הללויה הללו עבדי ה' ה ו ת ע ך מ בר ם ה' מ ם ה'. יהי ש ללו את ש ח שמש עד , ה ד עולם. ממזר ע

בת, גביהי לש מ ינו ה יי אלה ים כבודו. מי כ מ ש ל ה ל גוים ה', ע ל כ ם ע ם ה'. ר הלל ש בואו מ מ

יון, להו פת ירים אב ש א ל, מ ר ד פ ע קימי מ ים ובארץ? מ מ אות בש פילי לר ש מ שיבי עם נדיבים, עם ה

ללויה. ה. ה ח נים שמ ב ם ה ית, א ב מו. מושיבי עקרת ה י ע נדיב

אה בצאת ישראל ממצרים, בית יעקב מעם לעז ים ר יו. ה לות ש מ ל מ א ר שו, יש ד ה לק ה יהוד ית , ה

ן יס ד יר ילים, גבעות וינס, ה א דו כ ק רים ר ן –ב לאחור. הה ד יר נוס, ה ים כי ת ה לך ה ני צאן. מ –כב

רים ילים, גבעות –תסב לאחור, הה א דו כ ק ני אלוה –תר פ ני אדון חולי ארץ, מל פ ני צאן. מל כב

צור כי ה הפ מיש –יעקב. ה ל ים, ח ים. –אגם מ ינו מ ע מ ל

ל. א ר ד גאל יש גביהים את הכוס ע מ

ך העולם ל זה ברוך אתה ה' אלהינו מ ילה ה ל נו ל ים, והגיע ר ינו ממצ נו וגאל את אבות , אשר גאל

ן ה' רור. כ ה ומ צ אים לאכל בו מ ב רים ה גלים אח נו למועדים ולר ינו יגיע י אבות ינו ואלה אלה

חים ס פ חים ומן ה זב ם מן ה תך. ונאכל ש עבוד שים ב בנין עירך וש חים ב מ לום, ש נו לש את ר אשר לק

ל קיר מזבחך ל ם ע מ נו. יגיע ד ש דות נפ ל פ נו וע ת ל גאל ש ע ד צון, ונודה לך שיר ח ברוך אתה ה', ר

. גאל ישראל

גפן. רי ה א פ עולם בור ינו מלך ה ה ה', אלה ת ברוך א

P

age1

1

Second Cup מאל. שותים בת ש ס את הכוס בה

רחץ ורחץ

כים: ר ב ים ומ יד לים את ה נוט

ים. ל נטילת יד יו וצונו ע ות מצ נו ב ש עולם, אשר קד ינו מלך ה ה ה', אלה ת ברוך א

The meal begins with

the eating of Matza and

Marror and concludes

with Birkat Hamazon.

מוציא מצה מוציא מצה

דר שהניחן, הפרוסה בין שתי השלמות, יאחז שלשתן בידו ויברך "המוציא" בכוונה צות בס מ ח ה יק

ה" בכוונה על הפרוסה. אחר כך יבצע כזית מן העליונה השלמה וכזית צ על העליונה, ו"על אכילת מ

שני מן הפרוסה, ויטבלם במלח, ויאכל בהסבה שני הזיתים:

ארץ. ב מוציא לחם מן ה עולם ה ינו מלך ה ה ה', אלה ת רוך א

ה. צ ל אכילת מ יו וצונו ע ות מצ נו ב ש עולם, אשר קד ינו מלך ה ה ה', אלה ת ברוך א

מרור מרור

בה. ס לי ה ך ואוכל ב ר ב חרוסת, מ ר ה נע מ בלו בחרוסת, ט מ רור, זית מ ח כ סבים לוק מ ה ד מ כל אח

רור. ל אכילת מ יו וצונו ע ות מצ נו ב ש עולם, אשר קד ינו מלך ה ה ה', אלה ת ברוך א

כורך

The Hillel

Sandwich

כורך

בה ס ה ד, אוכלם ב כם יח כור רור, זית מ לישית עם כ ש ה ה צ מ זית מן ה ח כ סבים לוק מ ה ד מ כל אח

ר. ני אכלו אומ כה. לפ ר לי ב וב

יים: יה ק ש ה ד מק ן שבית ה ל בזמ ה הל ן עש הלל. כ ש כ ד מק זכר ל

ד, רור ואוכל ביח ה ומ צ ך מ יה כור ה

ר: ה שנאמ יים מ ק הו.ל על מצות ומררים יאכל

The Meal לחן עורך ש

לים ושותים. אוכ

—צפון

Hidden the

Afikoman

צפון

צה שהייתה צפונה לאפיקומן ואוכל ממנה אחר גמר הסעודה לוקח כל אחד מהמסבים כזית מהמ

כזית בהסבה. וצריך לאוכלה קודם חצות הלילה.

P

age1

2

לפני אכילת האפיקומן יאמר: זכר לקרבן פסח הנאכל על השובע.

ברך רךב

זון. מ כת ה כים בר ר ב מוזגים כוס שלישי ומ

חוק פינו ולשוננו רנה. אז יאמ לא ש מים. אז ימ יינו כחל עלות, בשוב ה' את שיבת ציון ה מ רו שיר ה

נו בית חים. שובה ה' את ש מ יינו ש נו, ה לה. הגדיל ה' לעשות עמ גוים: הגדיל ה' לעשות עם א ב

רנה נכא ע, בא יבא ב זר א משך ה לוך ילך ובכה נש צרו. ה רנה יק עה, ב דמ עים ב זר נגב. ה א פיקים ב ש

יו. אלמת

ן פותח: זמ מ ן וה זמ ד חיבים ל אח ה שאכלו כ לש ש

ך: ר י נב בות ר

המסבים עונים:

ד עולם. יהי ש ה וע ת ע ך מ בר ם ה' מ

ר: ן אומ זמ מ ה

נו משלו. ינו[ שאכל ך ]אלה ר י, נב בות נן ור ב נן ור ר שות מ בר

סבים עונים: מ ה

יינו טובו ח נו משלו וב ל ינו[ שאכ ברוך ]אלה

ר: ן חוזר ואומ זמ מ ה

יינו ב טובו ח נו משלו וב ל ינו[ שאכ רוך ]אלה

רים: כלם אומ

ן לח חמים, הוא נות ר חסד וב ן ב ח זן את העולם כלו בטובו ב עולם, ה ינו מלך ה ה ה', אלה ת ם ברוך א

גד דו. ובטובו ה ס ר כי לעולם ח כל בש זון לעולם ועד. בעבור ל נו מ ר ל ס נו, ואל יח ר ל ס מיד לא ח ול ת

א יו אשר בר ריות כל ב זון ל כין מ טיב לכל, ומ נס לכל ומ ר פ ל זן ומ גדול, כי הוא א מו ה . ברוך אתה ש

ת הכל. ה', הזן א

ינו נו ה' אלה ל שהוצאת ה, וע ב ח ה ור ה טוב ד ינו ארץ חמ אבות ת ל ל ל שהנח ינו ע נודה לך ה' אלה

ת ד ך שלמ ת ל תור נו, וע ר ת בבש מ ת ך שח ל ברית דים, וע נו מבית עב דית ים, ופ ר ארץ מצ ל מ נו, וע

נו ת נס אות ר פ ה זן ומ ת א זון ש ל אכילת מ נו, וע ן וחסד שחוננת יים ח ל ח נו, וע ת ע כל חקיך שהוד מיד, ב

P

age1

3

ה: ע כל ש ת וב כל ע יום וב

ך ש ר ב ך, ית כים אות ר ב נו מודים לך ומ ינו, אנח ל הכל ה' אלה מיד לעולם ועד. וע י ת פי כל ח ך ב מ

ן לך. ה אשר נת טוב ל הארץ ה יך ע ת את ה' אלה כ ר ת וב ע ב ת וש ל ככתוב: ואכ

ץ ועל המזון: ברוך אתה ה', על האר

ל ירו מך וע אל ע ר ל יש ינו ע ם נא ה' אלה ח וד ר ית ד לכות ב ל מ בודך וע ן כ כ ל ציון מש ים עירך וע ל ש

נו וכ נס ר נו זוננו פ ע ינו אבינו, ר יו: אלה ל ך ע א שמ ר דוש שנק ק גדול וה ית ה ב ל ה שיחך וע נו מ ל כ ל

י וח לנו ה' אלה ר נו, וה ויח ר נת וה ת י מ ינו, לא ליד ריכנו ה' אלה צ ינו. ונא אל ת רות ה מכל צ ר ה נו מ

ה, שלא נבוש ולא נכ ב ח ר ה וה דוש ק ה ה פתוח לאה ה מ ך ה יד ם, כי אם ל ואת ל י ה ם ולא ליד ר וד לם בש

. לעולם ועד

בת מוסיפין: בש

זה. כי יום ז דוש ה ק גדול וה בת ה ש ביעי ה ש ות יום ה מצ ותיך וב מצ ינו ב נו ה' אלה חליצ ה וה צ ה גדול ר

ינו נו ה' אלה ניח ל צונך ה צונך.ובר ות ר מצ ה כ בת בו ולנוח בו באהב ניך לש פ דוש הוא ל א וק ה שלא ת

ים עיר ל בנין ירוש ת ציון עירך וב מ נח ינו ב נו ה' אלה א ר נו. וה ת נוח יום מ ה ב יגון ואנח ה ו ר שך כי צ ד ק

מות. נח ל ה ע ישועות וב ל ה ה הוא בע ת א

יג ינו, יעלה ויבא ו י אבות ינו ואלה זכרון אלה דוננו, ו יזכר זכרוננו ופק ד ו ק ע ויפ מ צה ויש יר אה ו יר יע ו

ית י ך ב מ שך, וזכרון כל ע ד ים עיר ק ל דך, וזכרון ירוש ב וד ע שיח בן ד ינו, וזכרון מ אל אבות ר ש

ה ל יט ל ניך, לפ פ ינו ל נו ה' אלה ר זה זכ צות ה מ ג ה לום ביום ח יים ולש חמים, לח ר חסד ול ן ול ח ה ל טוב

לינ ם ע ח ננו ור חמים חוס וח ר ישועה ור ב יים. ובד ח נו בו ל כה והושיע ר נו בו לב ד ק ה ופ ו בו לטוב

נו, כי ה. והושיע ת חום א נון ור ל מלך ח ינינו, כי א ליך ע א

ינו. ימ ה ב ר ה ים עיר הקדש במ ל נה ירוש וב

ן. ים. אמ ל יו ירוש חמ ר ה ה', בונה ב ת ברוך א

כנו אד ל ל אבינו מ א עולם, ה ינו מלך ה ה ה', אלה ת דוש ברוך א נו ק דוש נו ק ר נו יוצ נו גאל א נו בור יר

טיב, הוא טיב, הוא מ כל יום ויום הוא ה טיב לכל שב מ טוב וה מלך ה אל ה ר ה יש נו רוע יעקב רוע

ח ן ול ח ד, ל לנו לע לנו הוא יגמ לנו הוא גומ ה, ייטיב לנו. הוא גמ לח צ לה וה צ רוח ה חמים ול ר סד ול

ס ל יח לום וכל טוב, ומכל טוב לעולם ע יים וש חמים וח לה ור כ ל ה וכ נס ר ה פ מ ה נח כה וישוע ר נו. ב ר

ם ועד. הרחמן ינו לעול ל לוך ע הוא ימ

ר הרחמן ב ים ובארץ. הוא ית מ ך בש

P

age1

4

The Third Cup

י הרחמן מ ד ולעול ר בנו לע ד ה חים, וית ח נצ נצ ד ול פאר בנו לע בח לדור דורים, וית ת הוא יש

מים. עול

נו בכבוד. הרחמן נס ר הוא יפ

נ הרחמן ואר ל צ ע נו מ בור על נו. הוא יש צ מיות לאר ו, והוא יוליכנו קומ

יו. הרחמן ל נו ע ל ן זה שאכ ח ל של זה, וע ית ה רבה בב כה מ ר נו ב לח ל הוא יש

שר לנו בשורות טובות הרחמן נביא זכור לטוב, ויב ליהו ה נו את א לח ל מות. הוא יש ישועות ונח

תי. הרחמן עלי / אש ך את ב ר הוא יב

ם ואת הרחמן זה, אות ית ה ב תי[ בעלת ה זה. ואת ]אמי מור ית ה ב ל ה ך את ]אבי מורי[ בע ר הוא יב

נו וא הם. אות ם ואת כל אשר ל ע ם ואת זר ית ינו ב כו אבות ר ב נו, כמו שנת ת כל אשר ל

ן. ר, אמ ה, ונאמ מ ל כה ש ר ד בב נו יח נו כל ך אות ר ן יב ק ויעקב בכל מכל כל, כ ח ם יצ ה ר אב

לום. מרת ש מש הא ל ינו זכות שת ל יהם וע דו על מ רום יל מ י ב אלה ה מ ק ד ת ה', וצ א כה מ ר א ב ונש

ם. יני אלהים ואד ע כל טוב ב ן וש א ח צ נו, ונמ ע יש

בת: מים. הרחמןבש יי העול ח ה ל נוח בת ומ נו יום שכלו ש הוא ינחיל

נו יום שכלו טוב.]יום הרחמן יהם הוא ינחיל אש יהם בר רות ט בים וע דיקים יוש שכלו ארוך. יום שצ

הם[. ינו עמ כינה ויהי חלק ש ונהנים מזיו ה

בא.הרחמן יי העולם ה ח שיח ול מ הוא יזכנו לימות ה

לכו ועשה חסד למ יו, הוא יעשה מגדול ישועות מ רומ לום במ ד עולם. עשה ש עו ע זר וד ול ד שיחו ל

ן. רו, אמ אל ואמ ר ל כל יש ינו וע ל לום ע ש

רו כל טוב. הודו ס י ה' לא יח ש בו, ודר ע שו ור פירים ר איו. כ סור ליר ח ין מ יו, כי א דש או את ה' ק יר

צון. י ר כל ח ביע ל ש ח את ידך, ומ דו. פות ס יי כי טוב כי לעולם ח ל

ז דיק נעזב, ו איתי צ נתי, ולא ר ייתי גם זק ר ה חו. נע ט יה ה' מב יי, וה ח ב ט גבר אשר יב עו ברוך ה ר

ן מו ית חם.יי עז לע קש ל ב לום. מ מו בש ך את ע ר , ה' יב

גפן. רי ה א פ עולם בור ינו מלך ה ה ה', אלה ת ברוך א

ושותים בהסיבה ואינו מברך ברכה אחרונה.

Why do we have the

cup of Elijah?

The Cup of

Elijah מוזגים כוס של אליהו ופותחים את הדלת:

ך אל פך חמת הגוים אשר לא ידעוךש

ך לא קראו. שמ לכות אשר ב ועל ממ

כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו.

P

age1

5

ך ישיגם. מך וחרון אפ פך עליהם זע ש

מי ה'. מידם מתחת ש אף ותש דף ב תר

Cup of Wine for the

Hallel.

Hallel Part

II מוזגים כוס רביעי ואומרים עליו את ההלל:

הללך על אמתך. לא לנו, ד ך תן כבוד, על חס שמ ה', לא לנו, כי ל

רו הגוים איה נא אלהיהם.למה יאמ

ואלהינו בשמים, כל אשר חפץ עשה.

עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם.

או. פה להם ולא ידברו, עינים להם ולא יר

מעו, אף להם ולא יריחון .אזנים להם ולא יש

ידיהם ולא ימישון, רגליהם ולא יהלכו,

גו בגרונם. לא יה

יו עשיהם, כל אשר בטח בהם. כמוהם יה

טח ביי, עזרם ומגנם הוא. ראל ב יש

חו ביי, עזרם ומגנם הוא. בית אהרן בט

חו בי י, עזרם ומגנם הוא.יראי ה' בט

יברך. יי זכרנו

ראל, יברך את בית יש

יברך את בית אהרן,

טנים עם הגדלים. אי ה', הק יברך יר

ניכם. יסף ה' עליכם, עליכם ועל ב

רוכים אתם ליי, עשה שמים וארץ. ב

P

age1

6

ני אדם. השמים שמים ליי והארץ נתן לב

לויה ולא כל ירדי דומה. לא המתים יהל

לויה. נו נברך יה מעתה ועד עולם. הל ואנח

י ישמע י כ ימ אהבת רא. אפפוני ה' את קולי תחנוני. כי הטה אזנו לי וב י אק

רא: אנא ה' צא. ובשם ה' אק צאוני, צרה ויגון אמ אול מ צרי ש לי מות ומ חב

תאים ה', דלתי ולי רחם. שמר פ שי. חנון ה' וצדיק, ואלהינו מ טה נפ מל

נוחיכי שי למ שי ממות, את עיני יהושיע. שובי נפ ת נפ , כי ה' גמל עליכי. כי חלצ

צות החיים. האמנתי כי אר ני ה' ב הלך לפ עה, את רגלי מדחי. את מן דמ

זי כל האדם כזב. חפ תי ב אד. אני אמר אדבר, אני עניתי מ

יבמה רא. נדרי ליי אש שם ה' אק ליי כל תגמולוהי עלי. כוס ישועות אשא וב

דך, עיני ה' המותה לחסידיו. אנא ה' כי אני עב כל עמו. יקר ב אשלם נגדה נא ל

מוסר ת ל ך בן אמתך, פתח ד רא. אני עב שם ה' אק ך אזבח זבח תודה וב י. ל

תוככי ירושלים. חצרות בית ה', ב כל עמו. ב נדרי ליי אשלם נגדה נא ל

לויה. הל

דו, ואמת ה' הללו את ה' חוהו כל האמים. כי גבר עלינו חס כל גוים, שב

לויה.ל עולם. הל

דו. הודו ליי כי טוב עולם חס כי ל

ראל דו. יאמר נא יש עולם חס כי ל

רו נא בית אהרן דו. יאמ עולם חס כי ל

אי ה' רו נא יר דו. יאמ עולם חס כי ל

P

age1

7

י יה צר קראת ן המ חב יה.מ מה יעשה לי אדם, –ה' לי, לא אירא , ענני במר

שנאי. אה ב עזרי ואני אר ה' לי ב

טח באדם. טוב לחסות ביי מב

טח בנדיבים. טוב לחסות ביי מב

שם ה' כי אמילם. בבוני, ב כל גוים ס

שם בבוני, ב ה' כי אמילם. סבוני גם ס

שם ה' כי אמילם. ברים, דעכו כאש קוצים, ב סבוני כד

חיתני לנפל, ויי עזרני. דחה ד

הי לי לישועה. רת יה וי עזי וזמ

אהלי צדיקים: קול רנה וישועה ב

ימין ה' עשה חיל,

ין ה' רוממה,ימ

ימין ה' עשה חיל.

יה, ואספר מעשי יה. לא אמות כי אח

רני יה, ולמות לא נתנני. יסר יס

חו לי שערי צדק, אבא בם, אודה יה. פת

זה השער ליי, צדיקים יבאו בו.

ך כי עניתנ הי לי לישועה.אוד י ות

הי לי לישועה. ך כי עניתני ות אוד

ראש פנה. אבן מאסו הבונים היתה ל

ראש פנה. אבן מאסו הבונים היתה ל

עינינו. לאת ב מאת ה' היתה זאת היא נפ

עינינו.מאת ה' היתה זאת היא נפ לאת ב

P

age1

8

חה בו. מ זה היום עשה ה'. נגילה ונש

חה בו. מ זה היום עשה ה'. נגילה ונש

אנא ה', הושיעה נא.

אנא ה', הושיעה נא.

ליחה נא. אנא ה', הצ

ליחה נא. אנא ה', הצ

ם ה' , ברכנוכם מבית ה'.ברוך הבא בש

שם ה', ברכנוכם מבית ה'. ברוך הבא ב

נות המזבח. רו חג בעבתים עד קר אל ה' ויאר לנו. אס

נות המזבח. רו חג בעבתים עד קר אל ה' ויאר לנו. אס

מך. –להי אלי אתה ואודך, א ארומ

מך. –אלי אתה ואודך, אלהי ארומ

דו. עולם חס הודו ליי כי טוב, כי ל

דו. עולם חס הודו ליי כי טוב, כי ל

ינו כל מעשיך, ך בית יהללוך ה' אלה צונך, וכל עמ וחסידיך צדיקים עושי ר

ליכו את דישו וימ מו ויעריצו, ויק חו ויפארו, וירומ כו, וישב רנה יודו ויבר ראל ב יש

ך נאה שמ הודות ול ך טוב ל כנו. כי ל ך, מל שמ

זמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל.ל

The Great

Hallel

י טוב דו הודו ליי כ עולם חס .כי ל

דו הודו לאלהי האלהים עולם חס .כי ל

דו הודו לאדני האדנים עולם חס .כי ל

בדו לאות גדלות ל דו לעשה נפ עולם חס .כי ל

P

age1

9

בונה דו לעשה השמים בת עולם חס .כי ל

רוקע הארץ על המים דו ל עולם חס .כי ל

עשה אורים גדלים דו ל עולם חס .כי ל

שלת ביום ממ דו את השמש ל עולם חס .כי ל

לות בלילה ש ממ דו את הירח וכוכבים ל עולם חס .כי ל

כוריהם רים בב מכה מצ דו ל עולם חס .כי ל

ראל מת דו וכםויוצא יש עולם חס .כי ל

יד חזקה ובזרוע נטויה דו ב עולם חס .כי ל

גזר ים סוף לגזרים דו ל עולם חס .כי ל

תוכו ראל ב עביר יש דו וה עולם חס .כי ל

ים סוף עה וחילו ב דו ונער פר עולם חס .כי ל

מוליך בר ל דו עמו במד עולם חס .כי ל

לכים גדלים מכה מ דו ל עולם חס .כי ל

לכים אדירים דו ויהרג מ עולם חס .כי ל

סיחון מלך האמרי דו ל עולם חס .כי ל

עוג מלך הבשן דו ול עולם חס .כי ל

צם נחלה ונתן אר דו ל עולם חס .כי ל

דו ראל עב יש דו נחלה ל עולם חס .כי ל

לנו זכר לנו דו שבשפ עולם חס .כי ל

קנו מצרינו ר דו ויפ עולם חס .כי ל

כל בשר דו נתן לחם ל עולם חס .כי ל

אל השמ דו. יםהודו ל עולם חס כי ל

ך, נשמת כל חי רומם זכר פאר ות ך, ה' אלהינו, ורוח כל בשר ת ברך את שמ ת

P

age2

0

Shacharit—

the morning

prayer?

עדיך אין לנו מלך גואל כנו, תמיד. מן העולם ועד העולם אתה אל, ומבל מל

כל עת צרה וצוקה. אין לנו מלך אלא רחם ב נס ומ פר ומושיע, פודה ומציל ומ

הלל אתה. אלהי הראשונים והאחרונים, אלוה כ ריות, אדון כל תולדות, המ ל ב

רחמים. ויי לא ינום ולא יישן ריותיו ב חסד וב נהג עולמו ב בחות, המ רב התש ב

מים והמתיר אסורים והסומך – דמים, והמשיח אל עורר ישנים והמקיץ נר המ

נו מודים. ך אנח בד ך ל לים והזוקף כפופים. ל נופ

אלו פינו מלא שירה כים,

שוננו רנה כהמון גליו, ול

חבי רקיע, תותינו שבח כמר ושפ

אירות כשמש וכירח, ועינינו מ

רושות רי שמים, וידינו פ כנש

-ורגלינו קלות כאילות

ך ברך את שמ ך, ה' אלהינו ואלהי אבותינו, ול הודות ל פיקים ל נו מס אין אנח

עמים הטובות שעשית עם בבות פ פי אלפים ורבי ר על אחת מאלף, אל

ועמנו.אבותינו

תנו, ה' אלהינו, רים גאל ממצ

ומבית עבדים פדיתנו,

תנו, כל שבע כל רעב זנתנו וב ב

תנו, תנו ומדבר מלט מחרב הצל

ומחלים רעים ונאמנים דליתנו.

שנו, ה' אלהינו, לנצח. על עד הנה עזרונו ר חמיך ולא עזבונו חסדיך, ואל תט

פינו ת ב אפינו ולשון אשר שמ ת ב –כן אברים שפלגת בנו ורוח ונשמה שנפח

חו ויפארו וירו כו וישב ך הן הם יודו ויבר ליכו את שמ דישו וימ מו ויעריצו ויק מ

כנו. מל

P

age2

1

ך יודה, כי כל פה ל

ך תשבע, וכל לשון ל

ך תכרע, וכל ברך ל

תחוה, פניך תש וכל קומה ל

בבות ייראוך, וכל ל

ליות יזמרו מך. וכל קרב וכ לש

נה, ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני כדבר שכתוב, כל עצמתי תאמר

יון מגזלו. ואב

יון, וה לך ומי יערך לך האל הגדול, הגבור והנורא, אל על מה לך ומי יש מי יד

שך, כאמור: קנה שמי ך ונברך את שם קד ך ונשבחך ונפאר ם וארץ. נהלל

שו. רבי את שם קד שי את ה' וכל ק כי נפ דוד, בר ל

תעצמות עזך, האל ב

מך, הגדול בכבוד ש

אות נור יך,הגבור לנצח והנורא ב

המלך היושב על כסא רם ונשא.

מו. שוכן עד מרום וקדוש ש

הלה. וכתוב: רננו צדיקים ביי, לישרים נאוה ת

פי הלל,י ב שרים תת

רי דב ברך,צ וב דיקים תת

שון רומםח ובל ,סידים תת

קרב קדש.ק וב דושים תת

כל דור ודור, כנו, ב ך, מל פאר שמ רנה ית ראל ב ך בית יש ות עמ הלות רבב מק וב

הלל הודות ל פניך, ה' אלהינו ואלהי אבותינו, ל שכן חובת כל היצורים ל

P

age2

2

פא שבח, ל חות ל ב רי שירות ותש קלס על כל דב עלה ול ברך, ל הדר ל רומם ל ר ל

שיחך. ך מ ד דוד בן ישי עב

מך לעד מלכנו ך ישתבח ש , האל המלך הגדול והקדוש בשמים ובארץ, כי ל

שלה, נצח, נאה, ה' אלהינ רה, עז וממ בחה, הלל וזמ ו ואלהי אבותינו, שיר וש

רכות והודאות מעתה ועד כות, ב דשה ומל ארת, ק הלה ותפ גדלה וגבורה, ת

עולם.

בחות, אל ההוד לאות, ברוך אתה ה', אל מלך גדול בתש אות, אדון הנפ

רה, מלך אל חי העולמים. שירי זמ הבוחר ב

The Fourth

Cup

רי הגפן. ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם בורא פ

מאל. הסיבת ש ושותה ב

ינו מלך העולם, נובת ברוך אתה ה' אלה רי הגפן, על ת על הגפן ועל פ

יה ת לאבותינו לאכל מפר חבה שרצית והנחל דה טובה ור השדה ועל ארץ חמ

ראל עמך ועל ירושלים עירך וע בע מטובה. רחם נא ה' אלהינו על יש ל ציון ולש

ימינו הרה ב נה ירושלים עיר הקדש במ חך ועל היכלך וב כן כבודך ועל מזב מש

בע מטובה ונברכך עליה יה ונש בנינה ונאכל מפר חנו ב תוכה ושמ והעלנו ל

טהרה דשה וב יום חג בק חנו ב יום השבת הזה[ ושמ צה והחליצנו ב ]בשבת: ור

רי הגפן. ך על הארץ ועל פ המצות הזה, כי אתה ה' טוב ומטיב לכל, ונודה ל

י הגפן. ברוך אתה ה', על הגפן ועל פר

נרצה

P

age2

3

פטו וחקתו.חסל כתו, ככל מש סדור פסח כהל

סדר אותו כן נזכה לעשותו. כאשר זכינו ל

הל עדת מי מנה. עונה, קומם ק זך שוכן מ

רנה. ציון ב דוים ל עי כנה פ קרוב נהל נט ב

שנה הבאה בירושל נויה.ל ים הב

Do the concluding

poems have a

connection to the

Haggadah?

Concluding

Poetry רים: ליל ראשון אומ ב

י הלילה י בחצ ן ויה ובכ

לאת א ,בלילה ז רוב נסים הפ

מורת זהב ,הלילה ראש אש

תוג לילה, כנחלק לו ר צדק נצח

י הלילה. י בחצ ויה

,הלילה נת מלך גרר בחלוםד

אמשה ת ארמי ב חד ,לילה פ

אך ויוכל לוו מל ראל ל ,לילה ישר יש

י הלילה י בחצ .ויה

רוס ז כורי פת ת בחצירע ב ,הלילה מחצ

קומםח ,בלילה ילם לא מצאו ב

כוכביט ,לילה יסת נגיד חרשת סלית ב

י הלילה. י בחצ ויה

גריוי ת פ נופף אווי, הובש חרף ל ,בלילה עץ מ

אישוןכ ,להלי רע בל ומצבו ב

,לילה איש חמודות נגלה רז חזותל

י הלילה. י בחצ ויה

לי קדש נהרג בומ תכר בכ בלילה, ש

,לילה ושע מבור אריות פותר בעתותינ

P

age2

4

פריםש ,בלילה נאה נטר אגגי וכתב ס

י בחצ י הלילה.ויה

נתע נדד ש ת נצחך עליו ב .לילה ורר

רוך לשומר מהפ לילה ורה תד ,מ

,לילה רח כשומר ושח אתא בקר וגםצ

י הלילה. י בחצ ויה

,לילה רב יום אשר הוא לא יום ולאק

ךם הודע כי ל ר ,הלילה ך היום אף ל

ך כל היום וכלש עיר קד ל רים הפ ,הלילה ומ

כתת לילה, איר כאור יום חש

י הלילה י בחצ .ויה

ליל שני בחו"ל: ב

ן ואמרתם זבח פסח ובכ

לאת א ,בפסח מץ גבורותיך הפ

פסח, ראש כל מועדות נשאת ב

אזרחי חצות לילג ,פסח לית ל

.ואמרתם זבח פסח

ת כחם היוםד ,בפסח לתיו דפק

צים עגות מצותה עיד נוצ ,בפסח ס

,פסח אל הבקר רץ זכר לשור ערךו

.ם זבח פסחואמרת

דומים ולוהטו באשז ,בפסח ועמו ס

קץח פסח, לץ לוט מהם ומצות אפה ב

ךט ר עב מת מף ונף ב ,בפסח אטאת אד

.ואמרתם זבח פסח

P

age2

5

ליל שמורי ת ב ,פסח ה ראש כל און מחצ

דםכ ת ב כור פסח ,פסח ביר, על בן ב

תחיל חית לבא בפ תי תת מש ,בפסח בל

.ואמרתם זבח פסח

עתותימ ,פסח סגרת סגרה ב

עורי עמרנ ליל ש ין בצ דה מד מ ,פסח ש

מני פול ו ש ,פסח לוד ביקד יקודורפו מש

.ואמרתם זבח פסח

נב לעמוד עד געה עונתע פסח, וד היום ב

קעקע צולפ בה ל ,בפסח ס יד כת

חןצ ,בפסח פה הצפית ערוך השל

.ואמרתם זבח פסח

,בפסח שלש צוםהל כנסה הדסה ל ק

עץ חמשיםר ,בפסח אש מבית רשע מחצת ב

עוציתש ,בפסח תי אלה רגע תביא ל

קדש חגת ך ותרום ימינך כליל הת ,פסח עז יד

.ואמרתם זבח פסח

The

Conclusion

of the

Haggadah

י לו יאה. י לו נאה, כ כ

לוכה, בחור כהלכה,ב אדיר רו לו: גדודיו מ יאמ

לכה, ך ה' הממ ך, ל ך אף ל ך, ל ך כי ל ך, ל ך ול ל

י לו יאה. ה, כ י לו נא כ

לוכה, דגול רו לו:יאמ ותיקיו כהלכה, הדור במ

לכה, ך ה' הממ ך, ל ך אף ל ך, ל ך כי ל ך, ל ך ול ל

י לו יאה. ה, כ י לו נא כ

P

age2

6

לוכה, זכאי ריו כהלכה חסין במ ס רו לו: טפ יאמ

לכה, ך ה' הממ ך, ל ך אף ל ך, ל ך כי ל ך, ל ך ול ל

ה, כ י לו נא י לו יאה.כ

לוכה, יחיד רו לו: למודיו כהלכה כביר במ יאמ

לכה, ך ה' הממ ך, ל ך אף ל ך, ל ך כי ל ך, ל ך ול ל

י לו יאה. י לו נאה, כ כ

לוכה, מושל ביביו כהלכה נורא במ רו לו: ס יאמ

ך כ ך, ל ך ול לכה,ל ך ה' הממ ך, ל ך אף ל ך, ל י ל

י לו יאה. ה, כ י לו נא כ

לוכה, עניו רו לו: צדיקיו כהלכה, פודה במ יאמ

לכה, ך ה' הממ ך, ל ך אף ל ך, ל ך כי ל ך, ל ך ול ל

י לו יאה. ה, כ י לו נא כ

לוכה, קדוש רו לו: שנאניו כהלכה רחום במ יאמ

לכה, ך ה' הממ ך, ל ך אף ל ך, ל ך כי ל ך, ל ך ול ל

י לו יאה. ה, כ י לו נא כ

לוכה, תקיף מימיו כהלכה תומך במ רו לו: ת יאמ

ך א ך, ל ך כי ל ך, ל ך ול לכה,ל ך ה' הממ ך, ל ף ל

י לו יאה. ה, כ י לו נא כ

Poems

related to

the

Talmudic

dictum:

יתו בקרוב. יר הוא יבנה ב אד

קרוב. ימינו ב הרה, ב הרה, במ במ

קרוב. ך ב נה בית נה, ב נה, אל ב אל ב

קרוב. בחור הוא, גדול הוא, דגול הוא נה ביתו ב יב

P

age2

7

They were

redeemed

on Passover

and they

will be

redeemed

on Passover.

We are

anticipating

redemption.

קרוב. ימינו ב הרה, ב הרה, במ במ

ק ך ב נה בית נה, ב נה, אל ב רוב.אל ב

יק הוא, זכאי הוא קרוב. הדור הוא, ות נה ביתו ב יב

קרוב. ימינו ב הרה, ב הרה, במ במ

קרוב. ך ב נה בית נה, ב נה, אל ב אל ב

יד הוא יד הוא, טהור הוא, יח קרוב חס נה ביתו ב .יב

הר הרה, במ קרוב.במ ימינו ב ה, ב

קרוב. ך ב נה בית נה, ב נה, אל ב אל ב

יר הוא, למוד הוא, מלך הוא קרוב כב נה ביתו ב .יב

קרוב. ימינו ב הרה, ב הרה, במ במ

קרוב. ך ב נה בית נה, ב נה, אל ב אל ב

זוז הואנורא הוא, ס יב הוא, ע קרוב. ג נה ביתו ב יב

קרוב. ימינו ב הרה, ב הרה, במ במ

קרוב. ך ב נה בית נה, ב נה, אל ב אל ב

יק הוא, קדוש הוא קרוב פודה הוא, צד נה ביתו ב .יב

ק ימינו ב הרה, ב הרה, במ רוב.במ

קרוב. ך ב נה בית נה, ב נה, אל ב אל ב

יף הוא קרוב רחום הוא, שדי הוא, תק נה ביתו ב .יב

קרוב. ימינו ב הרה, ב הרה, במ במ

קרוב. ך ב נה בית נה, ב נה, אל ב אל ב

חוץ לארץ פירת העמר ב ליל שני של פסח:ס , ב

פירת וותיו וצונו על ס מצ שנו ב ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם, אשר קד

העמר.

P

age2

8

היום יום אחד בעמר.

Kabalah

and

Mysticism

—11 stars;

13 attributes

of God.

ע? י יוד אחד מ

אני יודע: אחד אלהינו שבשמים ובארץ. אחד

מי יודע? שנים

רית. אחד אלהינו שבשמים ובארץ. שנים ני לחות הב אני יודע: ש

ע? שלשה י יוד מ

רית, שלשה ני לחות הב לשה אבות, ש אחד אלהינו שבשמים אני יודע: ש

ובארץ

ע? י יוד ארבע מ

רית, אחד אלהינו ארבע ני לחות הב לשה אבות, ש בע אמהות, ש אני יודע: אר

שבשמים ובארץ

ע? י יוד שה מ חמ

שה שי חמ ני אני יודע: חמשה חומ לשה אבות, ש בע אמהות, ש תורה, אר

רית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ לחות הב

ע? י יוד שה מ ש

שה בע אמהות, ש שי תורה, אר נה, חמשה חומ רי מש אני יודע: ששה סד

ני לחות ה לשה אבות, ש רית, אחד אלהינו שבשמים ובארץש ב

ע? י יוד בעה מ ש

בעה שי תורה, ש נה, חמשה חומ רי מש עה ימי שבתא, ששה סד אני יודע: שב

רית, אחד אלהינו שב ני לחות הב לשה אבות, ש בע אמהות, ש שמים אר

ובארץ

ע? י יוד שמונה מ

נה, שמונה רי מש עה ימי שבתא, ששה סד מונה ימי מילה, שב אני יודע: ש

P

age2

9

רית, אחד ני לחות הב לשה אבות, ש בע אמהות, ש שי תורה, אר חמשה חומ

ובארץ אלהינו שבשמים

ע? י יוד שעה מ ת

שעה עה ימי שבתא, ת מונה ימי מילה, שב חי לדה, ש עה יר אני יודע: תש

ני לשה אבות, ש בע אמהות, ש שי תורה, אר נה, חמשה חומ רי מש ששה סד

רית, אחד אלה ינו שבשמים ובארץלחות הב

ע? עשרה י יוד מ

עה עשרה מונה ימי מילה, שב חי לדה, ש עה יר ריא, תש אני יודע: עשרה דב

לשה בע אמהות, ש שי תורה, אר נה, חמשה חומ רי מש ימי שבתא, ששה סד

רית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ ני לחות הב אבות, ש

ע? י יוד אחד עשר מ

חי לדה, אחד עשר עה יר ריא, תש ביא, עשרה דב אני יודע: אחד עשר כוכ

עה ימי שבתא, ששה מונה ימי מילה, שב שי תורה, ש נה, חמשה חומ רי מש סד

רית, אחד אלהינו שבשמים ני לחות הב לשה אבות, ש בע אמהות, ש אר

ובארץ

י יודע? שנים עשר מ

ביא, עש שנים עשר טיא, אחד עשר כוכ נים עשר שב ריא, אני יודע: ש רה דב

נה, רי מש עה ימי שבתא, ששה סד מונה ימי מילה, שב חי לדה, ש עה יר תש

רית, אחד ני לחות הב לשה אבות, ש בע אמהות, ש שי תורה, אר חמשה חומ

אלהינו שבשמים ובארץ

ע?שלשה עש י יוד ר מ

טיא, אחד עשר שלשה עשר נים עשר שב לשה עשר מדיא. ש אני יודע: ש

עה ימי מונה ימי מילה, שב חי לדה, ש עה יר ריא, תש ביא, עשרה דב כוכ

נה, חמשה רי מש לשה שבתא, ששה סד בע אמהות, ש שי תורה, אר חומ

רית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ ני לחות הב אבות, ש

P

age3

0

The Death

of Death. אחד גדיא, חד גדיא

רי זוזי, זבין אבא בת יא ד יא, חד גד .חד גד

רי זוזי. ואתא שונרא זבין אבא בת יא, ד גד ואכלה ל

יא יא, חד גד .חד גד

רי זוזי. ואתא כלבא זבין אבא בת יא, ד גד אכלה ל שונרא, ד ונשך ל

יא יא, חד גד .חד גד

בא, ד ואתא חוטרא כל רי והכה ל זבין אבא בת יא, ד גד אכלה ל שונרא, ד נשך ל

זוזי.

יא יא, חד גד .חד גד

יא, ואתא נורא גד אכלה ל שונרא, ד נשך ל בא, ד כל הכה ל רא, ד חוט ושרף ל

רי זוזי. זבין אבא בת ד

יאחד יא, חד גד .גד

שונרא, ואתא מיא נשך ל בא, ד כל הכה ל רא, ד חוט שרף ל נורא, ד וכבה ל

רי זוזי. זבין אבא בת יא, ד גד אכלה ל ד

יא יא, חד גד .חד גד

כבה ואתא תורא מיא, ד נשך ושתה ל בא, ד כל הכה ל רא, ד חוט שרף ל נורא, ד ל

רי זוזי. זבין אבא בת יא, ד גד אכלה ל שונרא, ד ל

יא יא, חד גד .חד גד

ט חו ואתא השוח שרף ל נורא, ד כבה ל מיא, ד שתה ל תורא, ד רא, ושחט ל ט

רי זוזי. זבין אבא בת יא, ד גד אכלה ל נשך לשונרא, ד בא, ד כל הכה ל ד

יא יא, חד גד .חד גד

נורא, ואתא מלאך המות כבה ל מיא, ד שתה ל תורא, ד שחט ל שוחט, ד ושחט ל

שרף ל זבין אבא ד יא, ד גד אכלה ל שונרא, ד נשך ל בא, ד כל הכה ל רא, ד חוט

P

age3

1

רי זוזי. בת

יא יא, חד גד .חד גד

אך המות, ואתא הקדוש ברוך הוא מל ושחט ל

שת תורא, ד שחט ל שוחט, ד שחט ל רא, ד חוט שרף ל נורא, ד כבה ל מיא, ד ה ל

רי זוזי. זבין אבא בת יא, ד גד אכלה ל נשך לשונרא, ד בא, ד כל הכה ל ד

יא יא, חד גד .חד גד

P

age3

2

מהנשתנה 1נספח משנה דפסחים פרק י:

Appendix 1 Mah Nishtana Psachim chapter 10 Mishna 4

ני, מזגו לו כוס ש

וכאן הבן שואל אביו. ואם אין דעת בבן, אביו מלמדו.

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?ץ ומצה, בכל הלילות אנו אוכלין חמ ש

הזה כלו מצה?הלילה

בכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות, ש הלילה הזה מרור?

של, ר צלי שלוק ומב בכל הלילות אנו אוכלין בש ש

הלילה הזה כלו צלי?

בכל הלילות אנו מטבילין פ עם אחת,שי פעמים? הלילה הזה שת

ולפי דעתו של בן אביו מלמדו. מתחיל בגנות ומסים בשבח,

" )דברים כו, ה(,ודורש מ "ארמי אבד אבי עד שיגמר כל הפרשה כלה.

[of wine] for him.They pour a second cup

And here the son questions his father.

And if the son has insufficient understanding [to question], his father teaches him [to ask]:

Why is this night different from all [other] nights?

unleavened On all [other] nights, we eat leavened and

bread, [but] on this night, [we eat] only unleavened bread.

On all [other] nights, we eat all kinds of vegetables, [but] on this night, [we eat only] bitter herbs.

On all [other] nights, we eat meat roasted, stewed or boiled,

ht, [we eat] only roasted [meat].[but] on this nig

On all [other] nights, we dip [vegetables] once, [but] on this night, we dip [vegetables] twice.

And according to the son's intelligence, his father instructs him.

He beings [answering the questions] with [the

f Israel’s] shame and concludes with account o[Israel’s] glory, and expounds from “My father was a wandering Aramean” until he completes the entire portion.

P

age3

3

It seems from the Mishna that the father teaches the son only if he has “insufficient” knowledge. However, if the son is knowledgeable, it is not evident that the father has to teach him.

It appears that the intent of our sages was a pedagogical one. Namely, that children should ask questions and therefore

be motivated to hear the answer.

Is this a message to the leader of the Seder to promote questions to gain attention?

Isadore Raby was a Noble Prize Laureate in Physics. He was asked what he did to gain the prize and he responded that it

was thanks to his mother. He said that every mother in Brooklyn asked her child after school: “What did you learn

today.” His mother asked him: “Did you ask any smart questions today?” He learned from her the art of asking

questions and that is the most important ingredient of a scientist. (New York Times January 19, 1988)

Why did the sages insist that children ask questions at the Seder?

Every teacher knows that when students ask questions, they want to hear the answer.

Questions suggest a freedom to ask.

Questions are an indication of noting change or difference and to reflect on the change. A slave does not ask. S/he

accepts orders.

Questions suggest that we don’t merely read the Haggadah but actually live it.

The following are questions from Kibbutz Ein Charod from a Haggadah dated 1930-1940

Why do they hate Jews in the entire world?

When will Jews return to their land?

When will our land be fertile?

When will there be love and peace in the world?

P

age3

4

APPENDIX 2 AVADIM HAYINU—WE WERE SLAVES

What is it like to be a slave? Is it like being a cleaning lady who does not speak English? Isaac Bashevis SingerZlateh the Goat When a day passes, it is no longer there.

What remains of It? Nothing more than a story.

If stories weren’t told or books weren’t written, humans would live like the beasts, only for the day.

Reb Zebulun said, “Today we live, but by tomorrow today will be a story. The whole world, all

human life, is one long story”

Children are as puzzled by passing time as grownups. What happens to a day once it is gone?

Where are all our yesterdays with their joys and sorrows?

Literature helps us remember the past with its many moods. To the storyteller yesterday is still here

as are the years and the decades gone by.

In stories time does not vanish. Neither do people and animals. For the writer and his readers, all

creatures go on living forever. What happened long ago is still present.

P

age3

5

APPENDIX 3—ALL THE DAYS OF YOUR LIVES—INCLUDING THE DAYS OF THE

MESSIAH

What is more important the past?

What is more tragic The Holocaust or the destruction of the Temple?

What is more joyous the Exodus from Egypt or the birth of Zionism and the return of Jews to their

land?

Our sages teach us that history adds to our memory rather than erase it. Do we have a greater

association with recent or past history?

According to the Haggadah, even in the days of the Messiah when there will be no more wars, we will

still be obligated to recall and retell the Exodus from Egypt.

Appendix 4—To retell the story of the Exodus from Egypt--

“Parents should not determine their children’s future, but they must open for them their past.”

What does it mean to be a slave? You can’t control your life.

Bridging the intergenerational gap

What is an intergenerational gap?

What story can you tell that the other generation could not comprehend?

P

age3

6

נוסח ההגדה ≈)פ' בא( מכילתא מהתורה

)פסחים פ"י ה"ד( ירושלמי

בז-כ"ד רשע: שמות י"ב:כב-חכם: דברים ו:כ יד -תם: שמות י"ג:יא

ט-שאינו יודע לשאול: שמות י"ג:ז

נמצאת אומר ארבעה בנים הם:

ואחד שאינו יודע אחד חכם ואחד רשע ואחד תם לשאול

רבי חייה :תני כנגד ארבעה בנים דיברה תורה:

בן חכם בן רשע בן טיפש בן שאינו יודע לשאל

י כ ך מחר, לאמר:-כ נ ך ב אל ש מה העדת, יהוה אלהינו, וה י ר צ ים, אש פט ש המ ים ו החק ו

ם. כ ת עה כא א פר ינו ל ים הי ך, עבד נ ב ת ל אמר ויד חזקה. ם, ב רי צ מ הוה מ יאנו י ם; ויצ רי צ מ ב

ים כב רע ים ו דל ים ג ת הוה אותת ומפ תן י ויכל עה וב פר ם, ב רי צ מ עינינו.--ביתו -ב אותנו, כג ל ו

ש יא מ ת--םהוצ ת לנו א יא אתנו, לת מען, הב -לבע לאבתינו. ש ר נ ץ, אש הוה, כד האר צונו י וי

ת ת-כל-לעשות א אה, א ר י ה, ל ים האל הוה -החק יטוב לנו כל--אלהינו היום -ל חיתנו כ ים, ל הימ

ה. הז

אומר? מה הוא חכםקים והמשפטים, אשר צוה ה' "מה העדת והח

)דברים ו', כ(?להינו אותנו" -א"אין מפטירין אחר אף אתה פתח לו בהלכות הפסח:

הפסח אפיקומן" )משנה פסחים פ"י מ"ח(

מה השאלה של התורה ושל ההגדה? שאלה כללית על קיום המצוות.—תורה

מעידה שחכמים ראו בשאלה התשובה —ההגדהפתח לו ועד —כתמיהה על פסח ולכן התשובה

האפיקומן.

מהו אומר: בן חכםקים והמשפטים, אשר "מה העדת והח

)דברים ו', כ(? להינו אותנו" -צוה ה' אבחזק יד הוציאנו ה' ממצרים אף אתה אמור לו: "

)שמות י"ג, יד( עבדים"מבית

האם רבי חייא הופך את תשובת התם עם החכם. החכם צריך חוקים או היסטוריה?

ר כב ם בדם אש ת בל ם אגדת אזוב, וט ת קח בסף, -ולל ם א ת גע ה ל-ו א קוף ו ן-המש זוזת, מ תי המ הדם -ש

תח פ יש מ או א ם, לא תצ את ר בסף; ו -עד--ביתו -אשר. ת כג בק גף א נ הוה, ל עבר י ם, ו -ו רי צ תמ -ראה א

הוה, על-הדם על זוזת; ופסח י תי המ על ש קוף, ו -המשל ית, לבא א ח תן המש לא י תח, ו גף.-הפ נ ם ל כד בתיכ

ת ם, א ת מר חק-וש ה, ל בניך, עד-הדבר הז ך ול -לי כה עולם. היה כ ל-ו הוה -תבאו א תן י ר י ץ, אש האר

ם ת--לכ ם, א ת מר בר; וש ר ד כו העבדה הזאת.-כאשי היה, כ ם:-ו ניכ ם ב רו אליכ מה העבדה הזאת, יאמ

ם. בח כז לכ ם ז ת ר פסח -ואמר סח הוא ליהוה, אש פני-על רא -בתי ב ש תי פו א נג ם, ב רי צ מ ת-ל ב א ם, ו רי צ -מ

תחוו. ש קד העם, וי יל; וי צ בתינו ה

מה הוא אומר: רשע )שמות י"ב, כו( "מה העבדה הזאת לכם"

ם" ולא לו "לכ

ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר"בעבור זה עשה אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו:

ים" )שמות י"ג, ח(, ה' לי בצאתי ממצרי" ולא לך –"ל

לא היית נגאל. -אלו היית שם

מהו אומר: בן רשע )שמות י"ב, כו( "מה העבדה הזאת לכם"

מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה,

הכלל מכיון שהוציא את עצמו מן "בעבור זה עשה ה' לי"אף אתה אמור לו:

)שמות י"ג, ח(, י" לא עשה, אילו היה - לאותו האישעשה, -"ל

לא היה ראוי להיגאל משם -אותו האיש במצרים לעולם

אומר.--לא שואל —מתרחק

י יא היה כ ל-ו הוה, א אך י ב בע -י ש ר נ י, כאש נענ ץ הכ ר א

תנה, לך. יך; ונ לאבת ך, ו ת כל יב ל העבר ר-ו ט ם, -פ ח רכל ים-ליהוה; ו כר ך הז יה ל ה ר י המה, אש ר ב ג ר ש ט --פ

כל יג ליהוה. ם-ו א ה, ו ש ה ב ד פ ר חמר ת ט ה -פ ד פ לא ת

ה. ד פ בניך, ת כור אדם ב כל ב תו; ו י יד וערפ היה כ -וך, מחר נ ך ב אל ש ת אליו זאת:-לאמר מה--י אמר --ו

בית עבד ם, מ רי צ מ הוה מ יאנו י ק יד הוצ חז ים.ב

מה הוא אומר: תם -"מה זאת

נו ה' זק יד הוציא ואמרת אליו בחים מבית עבדים" שמות י"ג, יד()ממצר

מהו אומר טיפש )שמות י"ג, יד(? "מה זאת"

אף את למדו הילכות הפסח שאין מפטירין אחר הפסח אפיקימון,

זו ונכנס לחבורה אחרת שלא יהא עומד מחבורהבזמן הבית נאכל הפסח בחבורות מוסכמות לפני

החג.

לא ז ים; ו עת הימ ב ך -מצות, יאכל, את, ש ה ל ירא

לא אר-חמץ, ו ך ש ה ל כל--ירא בלך.-ב ך, ח ג נ ב ת ל גד ה וי, ביום ההוא לאמר: צאת י, ב הוה ל ה, עשה י בעבור ז

ם. רי צ מ אות על ט מ ך ל היה ל כרון בין -ו ז ך, ול ידיך: פ הוה, ב יה תורת י ה מען ת יד חזקה, עיניך, ל י ב כ

הוה מ אך י ם.הוצ רי צ ת י מ ת א שמר החקה הזאת, -ו

את פתח לו שנאמר: ושאינו יודע לשאול )שמות י"ג, ח("והגדת לבנך, ביום ההוא וגו'"

בן שאינו יודע לשאל את פתח לו תחילה.

P

age3

7

What is Pshat and what is Drash?

Pshat the intended meaning of the text when given or composed.

Drash—to make the text relevant to today and to present culture and norms.

Study the four sons of the Torah and to the Midrash that was created by Rabbi Chia when the

Hagadah was created.

The texts for the four sons come from four different and unrelated sources. Only in one of the

sources does the son ask about Pesach.

What causes the son to ask questions?

What does the son want to know?

ימה. ים, ימ ימ מועדה, מ }פ{ ל

בס"ד אלון שבות, תשס"ט

ם חכ

כ(

ו',ם

רידב

( ד

ם קיסוהפ

ר סד

אקר

מ ב

שע ר

ו( כ

ב,י"

ת מו

ש( א

ם ת

ד(

,י"ג

ית

מוש

( ג

ל אוש לעוד ינואיש

ח(ג,

י"ת

מוש

( ב

Hints about Christianity:

1. The Wicked Son is “that man” who excluded himself and

defied the essence (of Judaism.) You need to blunt his teeth.

This alludes to Christianity and the New Testament.

רמזים לנצרות: )א.( רשע, "אותו האיש", שהוציא עת עצמו וכפר בעיקר; )ב.(

שה" על פי הבנה נוצרית "תקהה את שיניו" רמז לנצרות הדוגלים ב"ברית חדים -בירמיהו ל"א, כח ני בנ ש ר ו לו בס רו עוד אבות אכ ים ההם לא יאמ ל: בימ

ים נה ימ ניו: ה ינה ש ה ק ר ת יש בעונו ימות כל האדם האכל הבס ם א י א ינה: כ ה ק תי א כרת אם ה' ו ים נ ית חדשהבא ר הודה ב ת בית י א ראל ו ש :ת בית י

P

age3

8

What is your reaction to the pedagogical approach of the father/Hagadah in the response to the

question?

Which son merits each response? Why?

Why is the Wise Son called that? Is it that he knows the difference between laws, testaments and

judgements? Is there another type of wisdom?

Is the Hagadah telling him that he needs to learn the laws of Passover as if to say that there is other

type of learning? Is the Hagadah suggesting that he needs to grow in wisdom and humility?

Why is the Wicked son called that? When your sons says to you. Is the Wicked son asking or

telling? Does he seek information or comes to mock?

Who does not even know what to ask—teach him everything. The approach seems to be don’t teach

him philosophy. Instead, teach him love.

Are the four sons different levels/generations of assimilation? First generations remembers Jewish

Tradition. The second rebels. Does not continue in the ways of his parents. The third generation

does not know the family tradition and assimilates. The fourth generation are those who are orphans

of history. They cannot even tell that something is different on this night.

P

age3

9

THE FOUR SONS

ראל, ברוך הוא., ברוך הוא. ברוך המקום ברוך ש עמו י נתן תורה ל ש

ים בעה בנ ד אר ג נ רה כ ב אול.תורה ד ש אינו יודע ל חד ש א חד תם, ו א חד רשע, ו א חד חכם, ו : א

דות מה" מה הוא אומר? חכם קים הע ר והמשפטים והח ינו יי צוה אש ם אלה תכ אף "?א אמר אתה ו

כות לו ל ה ס כ ין אין: "חהפ יר ט סח אחר מפ יקומן הפ ".אפ

ם? הזאת העבדה מה" :מה הוא אומר? רשע ם לכ מו -", לכ ת עצ יא א הוצ י ש פ לא לו. ול ן ו לל מ כפר ,הכ

קר ע אף .ב הה אתה ו ת הק ניו א אמר לו: ש ה בעבור" ו אתי לי יי עשה ז י ממצרים בצ ילו -", ל לא לו. א ו

אל. ג היה שם, לא היה נ

ליו: ואמרת 'זאת? מה'" א אומר?מה הו תם ית ממצרים, יי הוציאנו יד 'בחזק א ".עבדים' מב

תח את - לשאול יודע ושאינו נאמר ,לו פ אמר, ההוא ביום לבנך והגדת " :ש לי יי עשה זה 'בעבור לאתי ".ממצרים' בצ

The following are four quotations from the Bible dealing with the statements of children

regarding Passover and its ceremonies. If you were writing the Haggadah, which text

would you associate with each of the four sons: The Wise, the Wicked, the Simple and the

One who does not even know What to Ask. Justify your choice.

P

age4

0

THE SON:______________

THE REASON___________________________________________

________________________________________________________________________

________________________________________________________________________

____________________________________________________________

EXODUS 13:8

ך, ביום ההוא לאמר: ח נ ב ת ל גד ה בעבור ום. רי צ מ י, מ צאת י, ב הוה ל ה, עשה י ז

8 And thou shalt tell thy son in that day, saying: It is because of that which the LORD did for me when I came forth out of Egypt.

P

age4

1

THE SON:___________THE REASON_______________________________

Deuteronomy 6:20

י כ ך -כ נ ך ב אל ש מה העדת, מחר, לאמר:יהוה אלהינו, וה י ר צ ים, אש פט ש המ ים ו החק ו

ם. כ ת א

20 When thy son asketh thee in time to come, saying: 'What mean the testimonies, and the statutes, and the ordinances, which the LORD our God hath commanded you?

עה כא פר ינו ל ים הי ך, עבד נ ב ת ל אמר ויד חזקה. ם, ב רי צ מ הוה מ יאנו י ם; ויצ רי צ מ ב

21 then thou shalt say unto thy son: 'We were Pharaoh's bondmen in Egypt; and the LORD brought us out of Egypt with a mighty hand.

ים כב רע ים ו דל ים ג ת הוה אותת ומפ תן י ויכל עה וב פר ם, ב רי צ מ עינינו.--ביתו -ב ל

22 And the LORD showed signs and wonders, great and sore, upon Egypt, upon Pharaoh, and upon all his house, before our eyes.

אות כג שםו יא מ יא אתנו, --נו, הוצ מען, הב לת ת לנו א בע לאבתינו.-לת ש ר נ ץ, אש האר

23 And He brought us out from thence, that He might bring us in, to give us the land which He swore unto our fathers.

הוה, לעשו כד צונו י תוי ים -כל-ת א החקת אה, א ר י הוה אלהינו-האלה, ל טוב לנו --י ל

ה.-כל היום הז חיתנו כ ים, ל הימ

24 And the LORD commanded us to do all these statutes, to fear the LORD our God, for our good always, that He might preserve us alive, as it is at this day.

יה כה ה דקה, ת י לנו:-וצ מר לעשות -כ ש נת הוה אלהינו-כל-א ני י פ וה הזאת, ל צ --המ

ונו. ר צ }ס{ כאש

25 And it shall be righteousness unto us, if we observe to do all this commandment before the LORD our God, as He hath commanded us.' {S}

P

age4

2

THE SON:______________

THE REASON__________________________________________

________________________________________________________________________

________________________________________________________________________

________________________________________________________________________

EXODUS 12:26

היה, כו יו ם:-כ ניכ ם ב רו אליכ מה יאמם. העבדה הזאת, לכ

26 And it shall come to pass, when your children shall say unto you: What mean ye by this service?

בח כז ם ז ת ר -ואמר סח הוא ליהוה, אש פני-פסח על מ -בתי ב ראל ב ש פו י נג ם, ב רי צ

ת ת-א א ם, ו רי צ קד העם, -מ יל; וי צ בתינו התחוו. ש וי

27 that ye shall say: It is the sacrifice of the LORD'S passover, for that He passed over the houses of the children of Israel in Egypt, when He smote the Egyptians, and delivered our houses.' And the people bowed the head and worshipped.

ראל: כח ש ני י כו ויעשו, ב וה ויל ר צ כאשת הוה א אהרן, כן עשו.-י ה ו }ס{ מש

28 And the children of Israel went and did so; as the LORD had commanded Moses and Aaron, so did they. {S}

P

age4

3

THE SON:______________

THE REASON__________________________________________

______________________________________________________

EXODUS 13:14

י יד היה כ ך, מחר-ו נ ך ב אל ש -מהלאמר --ית אליו זאת: אמר יאנו --ו ק יד הוצ חז ב

ים. בית עבד ם, מ רי צ מ הוה מ י

14 And it shall be when thy son asketh thee in time to come, saying: What is this? that thou shalt say unto him: By strength of hand the LORD brought us out from Egypt, from the house of bondage;

P

age4

4

Exodus Chapter 12 שמות

ל א הוה א ר י ל-ויאמ א ה ו ץ -מש ר א אהרן, בם לאמר. רי צ מ

1 And the LORD spoke unto Moses and Aaron in the land of Egypt, saying:

ים: ב ם, ראש חדש ה לכ ש הז אשון הוא החד רשי השנה. חד ם, ל לכ

2 'This month shall be unto you the beginning of months; it shall be the first month of the year to you.

ל ג רו, א ש -כל-דב עשר, לחד ראל לאמר, ב ש עדת יה: ה הז יש ש ם, א חו לה ק י ביתו ה --אבת-ל שת. לבי

3 Speak ye unto all the congregation of Israel, saying: In the tenth day of this month they shall take to them every man a lamb, according to their fathers' houses, a lamb for a household;

ם ד א יות -ו ה ת, מ עט הבי מ הי ש לקח הוא --מ ול כנו הקרב א פשת:-וש סת נ כ מ י ביתו, ב פ יש ל אלו, תכסו על ה.-אכ הש

4 and if the household be too little for a lamb, then shall he and his neighbour next unto his house take one according to the number of the souls; according to every man's eating ye shall make your count for the lamb.

ן ה ים זכר ב ה תמ ן-ש ם; מ יה לכ ה ן-שנה, י ים ומ בש קחו.-הכ ים, ת ז Your lamb shall be without blemish, a male of the first year; ye shall 5 העtake it from the sheep, or from the goats;

הל ו שחטו אתו, כל ק ה; ו ש הז בעה עשר יום לחד ת, עד אר ר מ ש מ ם ל היה לכ וראל-עדת ש ם.--י בי בין הער

6 and ye shall keep it unto the fourteenth day of the same month; and the whole assembly of the congregation of Israel shall kill it at dusk.

ן ז חו, מ לק נו על-ו נת על-הדם, ו זוזת, ו תי המ קוף-ש ר--המש ים, אש -על, הבתם. לו אתו, בה יאכ

7 And they shall take of the blood, and put it on the two side-posts and on the lintel, upon the houses wherein they shall eat it.

ת ח לו א אכ ה:-ו לה הז י הבשר, בלי ל להו.-אש ומצות, על-צ ים יאכ רר And they shall eat the flesh in that night, roast with fire, and 8 מunleavened bread; with bitter herbs they shall eat it.

ם:-אל ט בשל במי נו נא, ובשל מ מ לו מ ם תאכ י א י-כ ל על-אש, ראשו על-צ רעיו ו -כבו. ר ק

9 Eat not of it raw, nor sodden at all with water, but roast with fire; its head with its legs and with the inwards thereof.

לא י נו, עד-ו מ ירו מ נו עד-תות מ הנתר מ ר; ו רפו.-בק ש ר, באש ת And ye shall let nothing of it remain until the morning; but that 10 בקwhich remaineth of it until the morning ye shall burn with fire.

לו אתו יא ככה, תאכ ם; --ו כ ד י ם ב כ ל ם ומק ליכ רג ם ב ים, נעליכ ם חגר ניכ מתסח הוא ליהוה. פזון, פ ח ם אתו ב ת ואכל

11 And thus shall ye eat it: with your loins girded, your shoes on your feet, and your staff in your hand; and ye shall eat it in haste--it is the LORD'S passover.

ץ יב ר א י ב ת עבר י כל-ו כית ה ה, ו לה הז ם, בלי רי צ ם, מאדם -מ רי צ ץ מ ר א כור ב בעד כל-ו המה; וב הוה.אלהי מ -ב י י ים, אנ פט ה ש עש ם א רי צ

12 For I will go through the land of Egypt in that night, and will smite all the first-born in the land of Egypt, both man and beast; and against all the gods of Egypt I will execute judgments: I am the LORD.

P

age4

5

ת יג י א ית רא ם שם, ו ר את ים אש את, על הבת ם ל היה הדם לכ י -ו ת הדם, ופסחלא ם; ו ם.-עלכ רי צ ץ מ ר א י ב הכת ית, ב ח מש ף ל ג ם נ יה בכ ה י

13 And the blood shall be to you for a token upon the houses where ye are; and when I see the blood, I will pass over you, and there shall no plague be upon you to destroy you, when I smite the land of Egypt.

ם אתו חג ליהוה: יד חגת כרון, ו ז ם ל ה לכ היה היום הז ם, חקת עולם ו דרתיכ לחגהו. ת

14 And this day shall be unto you for a memorial, and ye shall keep it a feast to the LORD; throughout your generations ye shall keep it a feast by an ordinance for ever.

ים, מצות תאכלו טו עת ימ ב אר --ש יתו ש ב אשון, תש ם:אך ביום הר בתיכ י מ כראל-כל ש י וא מ ש הה תה הנפ ר כ נ אשן, עד--אכל חמץ, ו יום הר י.-מ ע ב יום הש

15 Seven days shall ye eat unleavened bread; howbeit the first day ye shall put away leaven out of your houses; for whosoever eateth leavened bread from the first day until the seventh day, that soul shall be cut off from Israel.

רא טז ק אשון, מ רא-וביום הר ק י, מ יע ב ש, וביום הש ם:-קד יה לכ ה ש י -כל קדלאכה, לא ם-מ ה בה כל--יעש ר יאכל ל ם.-אך אש ה לכ בדו יעש ש, הוא ל נפ

16 And in the first day there shall be to you a holy convocation, and in the seventh day a holy convocation; no manner of work shall be done in them, save that which every man must eat, that only may be done by you.

ת יז ם, א ת מר ת-וש י א ה, הוצאת ם היום הז צ ע י ב ץ -המצות, כ ר ם מא אותיכ ב צת ם א ת מר ם; וש רי צ ם-מ דרתיכ ה, ל חקת עולם.--היום הז

17 And ye shall observe the feast of unleavened bread; for in this selfsame day have I brought your hosts out of the land of Egypt; therefore shall ye observe this day throughout your generations by an ordinance for ever.

לו, מצת: יח ב, תאכ ר ש, בע בעה עשר יום לחד אר אשן ב ים, בר ר ש ע חד ו עד יום האשלח ב.--ד בער

18 In the first month, on the fourteenth day of the month at even, ye shall eat unleavened bread, until the one and twentieth day of the month at even.

ים יט עת ימ ב ם:--ש בתיכ מצא ב אר, לא י י כל ש ת, ו -כ צ מ ש אכל מח תה הנפ ר כ נראל ש וא מעדת י ץ.--הה רח האר ז א בגר, וב

19 Seven days shall there be no leaven found in your houses; for whosoever eateth that which is leavened, that soul shall be cut off from the congregation of Israel, whether he be a sojourner, or one that is born in the land.

לו, מצות.-כל כ ם, תאכ בתיכ כל, מוש ת, לא תאכלו; ב צ מ Ye shall eat nothing leavened; in all your habitations shall ye eat 20 }פ{ מחunleavened bread.' {P}

כל כא ה ל רא מש ק ק -וי ם:ז ר אלה ראל, ויאמ ש ם צאן ני י חו לכ כו, וק ש מם חתיכ פ ש מ שחטו הפסח.--ל ו

21 Then Moses called for all the elders of Israel, and said unto them: 'Draw out, and take you lambs according to your families, and kill the passover lamb.

ר כב ם בדם אש ת בל ם אגדת אזוב, וט ת קח ל-ול ם א ת גע ה ל-בסף, ו א קוף ו -המשן זוזת, מ תי המ תח-ש פ יש מ או א ם, לא תצ את ר בסף; ו ר.-עד--ביתו -הדם אש בק

22 And ye shall take a bunch of hyssop, and dip it in the blood that is in the basin, and strike the lintel and the two side-posts with the blood that is in the basin; and none of you shall go out of the door of his house until the morning.

ת כג גף א נ הוה, ל עבר י ם, -ו רי צ תמ ראה א זוזת; -הדם על-ו תי המ על ש קוף, ו המשהוה, על ל-ופסח י ית, לבא א ח תן המש לא י תח, ו גף.-הפ נ ם ל בתיכ

23 For the LORD will pass through to smite the Egyptians; and when He seeth the blood upon the lintel, and on the two side-posts, the LORD will pass over the door, and will not suffer the destroyer to come in unto your houses to smite you.

P

age4

6

ת כד ם, א ת מר חק-וש ה, ל בניך, עד-הדבר הז ך ול And ye shall observe this thing for an ordinance to thee and to thy 24 עולם.-לsons for ever.

י כה היה כ ל-ו ם-תבאו א הוה לכ תן י ר י ץ, אש ת--האר ם, א ת מר בר; וש ר ד -כאש העבדה הזאת.

25 And it shall come to pass, when ye be come to the land which the LORD will give you, according as He hath promised, that ye shall keep this service.

י כו היה, כ ם:-ו ניכ ם ב רו אליכ ם. יאמ :And it shall come to pass, when your children shall say unto you 26 מה העבדה הזאת, לכWhat mean ye by this service?

בח כז ם ז ת ר פסח על-ואמר סח הוא ליהוה, אש ני-פ פו -בתי ב נג ם, ב רי צ מ ראל ב ש ית ת-א א ם, ו רי צ תחוו.-מ ש קד העם, וי יל; וי צ בתינו ה

27 that ye shall say: It is the sacrifice of the LORD'S passover, for that He passed over the houses of the children of Israel in Egypt, when He smote the Egyptians, and delivered our houses.' And the people bowed the head and worshipped.

ראל: כח ש ני י כו ויעשו, ב תכאש ויל הוה א וה י אהרן, כן עשו.-ר צ ה ו And the children of Israel went and did so; as the LORD had 28 }ס{ משcommanded Moses and Aaron, so did they. {S}

כה כל כט לה, ויהוה ה י הלי י בחצ ה כר פ -וי ב ם, מ רי צ ץ מ ר א כור ב עה הישב עלב -רהמה. כור ב כל, ב בית הבור; ו ר ב י אש ב כור הש או, עד ב ס כ

29 And it came to pass at midnight, that the LORD smote all the firstborn in the land of Egypt, from the first-born of Pharaoh that sat on his throne unto the first-born of the captive that was in the dungeon; and all the first-born of cattle.

כל ל לה, הוא ו עה לי כל-ויקם פר ם:-עבדיו ו רי צ מ דלה, ב עקה ג י צ ה ם, ות רי צ י מ -כר אין ת, אש שם מת.-אין בי

30 And Pharaoh rose up in the night, he, and all his servants, and all the Egyptians; and there was a great cry in Egypt; for there was not a house where there was not one dead.

י לא תוך עמ או מ ר קומו צ לה, ויאמ אהרן לי ה ול מש רא ל ק ני -ם, גםאת -גם--וי בת דו א ב כו ע ראל; ול ש ם.-י כ ר דב הוה, כ י

31 And he called for Moses and Aaron by night and said: 'Rise up, get you forth from among my people, both ye and the children of Israel; and go, serve the LORD, as ye have said.

ם גם-םג לב כ ם, גם-צאנ ת ם, ולכו; וברכ ת בר ר ד חו כאש ם ק כ קר י.-ב ;Take both your flocks and your herds, as ye have said, and be gone 32 אתand bless me also.'

ם על לג רי צ חזק מ ן-ות חם מ של מהר ל ץ:-העם, ל ים. האר רו, כלנו מת י אמ And the Egyptians were urgent upon the people, to send them out of 33 כthe land in haste; for they said: 'We are all dead men.'

ת לד שא העם א לתם, -וי מ ש ררת ב ארתם צ ש מץ; מ ם יח ר צקו, ט מם.-עלב כ And the people took their dough before it was leavened, their 34 שkneading-troughs being bound up in their clothes upon their shoulders.

ני לה לי-וב ם, כ רי צ מ אלו, מ ש ה; וי בר מש ד ראל עשו, כ ש לי זהב, -י ף וכ ס מלת.כ And the children of Israel did according to the word of Moses; and 35 ושthey asked of the Egyptians jewels of silver, and jewels of gold, and raiment.

ת לו ם-ויהוה נתן א רי צ עיני מ לו, --חן העם, ב נצ לום; וי א תויש ם.-א רי צ ,And the LORD gave the people favour in the sight of the Egyptians 36 }פ{ מso that they let them have what they asked. And they despoiled the Egyptians. {P}

ני לז עו ב ס שש-וי סס, סכתה, כ מ ראל מרע ש ל -י ף רג ל טף.מאות א בד מ ים, ל בר ,And the children of Israel journeyed from Rameses to Succoth 37 י הגabout six hundred thousand men on foot, beside children.

P

age4

7

גם לח אד.-ו נה כבד מ ק צאן ובקר, מ תם, ו ב רב, עלה א And a mixed multitude went up also with them; and flocks, and 38 ערherds, even very much cattle.

ת לט ם, עגת מצות-ויאפו א רי צ מ יאו מ ר הוצ י לא חמץ:--הבצק אש י כ שו -כ גרגם מה, ו מה ת ה לו ל לא יכ ם, ו רי צ מ ם.-צדה, לא-מ עשו לה

39 And they baked unleavened cakes of the dough which they brought forth out of Egypt, for it was not leavened; because they were thrust out of Egypt, and could not tarry, neither had they prepared for themselves any victual.

ר י מ ראל, אש ש ני י םומושב ב רי צ מ בו ב בע מאות שנה.--ש אר ים שנה, ו לש Now the time that the children of Israel dwelt in Egypt was four 40 שhundred and thirty years.

ם היום ה מא צ ע י, ב ה בע מאות, שנה; וי אר ים שנה, ו לש קץ ש י, מ ה או כלוי ה, יצ -זם. רי צ ץ מ ר הוה, מא אות י ב צ

41 And it came to pass at the end of four hundred and thirty years, even the selfsame day it came to pass, that all the host of the LORD went out from the land of Egypt.

ים הוא מב מר ם:ליל ש רי צ ץ מ ר יאם מא הוצ ה ליהוה, -הוא ליהוה, ל לה הז הליכל ים ל מר דרתם.-ש ראל ל ש ני י }פ{ ב

42 It was a night of watching unto the LORD for bringing them out from the land of Egypt; this same night is a night of watching unto the LORD for all the children of Israel throughout their generations. {P}

ל מג הוה א ר י אהרן, זאת חקת הפסח:-ויאמ ה ו ן-כל מש And the LORD said unto Moses and Aaron: 'This is the ordinance of 43 יאכל בו.-נכר, לא-בthe passover: there shall no alien eat thereof;

כל מד נת-ו ק יש, מ ד א ב ף-ע תה אתו, אז יאכל בו.--כס but every man's servant that is bought for money, when thou hast 44 ומלcircumcised him, then shall he eat thereof.

יר, לא מה שכ .A sojourner and a hired servant shall not eat thereof 45 יאכל בו.-תושב ו

חד יאכל, לא מו ת א בי ן-ב יא מ ן-תוצ ת מ רו-הבי ב ש ם, לא ת צ ע In one house shall it be eaten; thou shalt not carry forth aught of the 46 בו.-הבשר חוצה; וflesh abroad out of the house; neither shall ye break a bone thereof.

ראל, יעשו אתו.-כל מז ש .All the congregation of Israel shall keep it 47 עדת י

י מח כ סח ליהוה-ו עשה פ ך גר, ו ת מול לו כל--יגור א רב לע -ה ק אז י היה זכר ו שתו, וכל ץ; ו רח האר ז א יאכל בו.-ערל, לא-כ

48 And when a stranger shall sojourn with thee, and will keep the passover to the LORD, let all his males be circumcised, and then let him come near and keep it; and he shall be as one that is born in the land; but no uncircumcised person shall eat thereof.

ם. מט כ תוכ לגר, הגר ב רח, ו ז יה לא ה One law shall be to him that is homeborn, and unto the stranger that 49 תורה אחת, יsojourneth among you.'

ראל:-ויעשו, כל נ ש ני י ת ב הוה א וה י ר צ ת-כאש א ה ו Thus did all the children of Israel; as the LORD commanded Moses 50 }ס{ אהרן, כן עשו.-משand Aaron, so did they. {S}

ה: נא ם היום הז צ ע י, ב ה ת וי הוה א יא י ם-הוצ רי צ ץ מ ר ראל, מא ש ני י -על--באתם. ב }פ{ צ

51 And it came to pass the selfsame day that the LORD did bring the children of Israel out of the land of Egypt by their hosts. {P}

P

age4

8

Biblical period[edit]

c. 1440 BCE(?*) the Exodus from Egypt (Moses)

c. 1150 BCE–c. 1025 BCE Biblical Judges lead the people

c. 1025 BCE–c. 1010 BCE King Saul

c. 1010 BCE–c. 970 BCE King David

c. 970 BCE–c. 931 BCE King Solomon

c. 960 BCE Solomon's Temple in Jerusalem completed

c. 931 BCE Split between Kingdom of Israel (Samaria) and Kingdom of Judah

c. 740 BCE–c. 722 BCE Kingdom of Israel falls to Neo-Assyrian Empire

c. 626 BCЕ – c. 587 BCE prophecy of Jeremiah

586 BCE—FALL OF FIRST TEMPL Jerusalem falls to Nebuchadnezzar and Solomon's Temple destroyed

539 BCE Jews allowed to return to Jerusalem, by permission of Cyrus

516 BCE EZRA AND NEHEMIA—70 YEARS LATER AS PER JEREMIAH

Second Temple of Jerusalem consecrated

Post-Biblical history[edit] 332 BCE Alexander the Great conquers Phoenicia and Gaza, probably passing by Judea without entering the Jewish

dominated hill country on his way into Egypt.

167–161 BCE The Maccabees (Hasmoneans) revolt against the Hellenistic Empire of Seleucids, led by Judah Maccabee,

resulting in victory and installation of the Hanukkah holiday.

40 BCE–4 BCE Herod the Great, appointed King of the Jews by the Roman Senate.

1st century CE[edit]

10 CE Hillel the Elder, considered the greatest Torah sage, dies, leading to the dominance of Shammai till 30, see

also Hillel and Shammai.

26–36 CE Trial and Crucifixion of Jesus killed by the Romans.

66–70 The Great Jewish Revolt against Roman occupation ended with destruction of the Second Temple and the fall

of Jerusalem. 1,100,000 people are killed by the Romans during the siege, and 97,000 captured and enslaved.[citation needed] The Sanhedrin was

relocated to Yavne by Yochanan ben Zakai, see also Council of Jamnia. Fiscus Judaicus levied on all Jews of the Roman Empire whether they

aided the revolt or not.

P

age4

9

70–200 Period of the Tannaim, rabbis who organized and elucidated the Jewish oral law. The decisions of

theTannaim are contained in the Mishnah, Beraita, Tosefta, and various Midrash compilations.[7]

73 Final events of the Great Jewish Revolt – the fall of Masada. Christianity starts off as a Jewish sect and then

develops its own texts and ideology and branches off from Judaism to become a distinct religion.

2nd century[edit]

131–136 The Roman emperor Hadrian, among other provocations, renames Jerusalem "Aelia Capitolina" and prohibits

circumcision. Bar Kokhba (Bar Kosiba) leads a largeJewish revolt against Rome in response to Hadrian's actions. In the aftermath, most Jewish

population is annihilated (about 580,000 killed) and Hadrian renames the province of Judea to Syria Palaestina, and attempts to root out Judaism.

3rd century[edit]

200 The Mishnah, the standardization of the Jewish oral law as it stands today, is redacted by Judah haNasi in the

land of Israel.

220–500 Period of the amoraim, the rabbis of the Talmud.

4th century[edit]

315–337 Roman Emperor Constantine I enacts new restrictive legislation. Conversion of Christians to Judaism is

outlawed, congregations for religious services are curtailed, but Jews are also allowed to enter Jerusalem on the anniversary of the Temple's

destruction.

358 Because of the increasing danger of Roman persecution, Hillel II creates a mathematical calendar for

calculating the Jewish month. After adopting the calendar, the Sanhedrin in Tiberias is dissolved.

5th century[edit]

450 Redaction of Talmud Yerushalmi (Talmud of Jerusalem)

6th century[edit]

550 The main redaction of Talmud Bavli (Babylonian Talmud) is completed under Rabbis Ravina and Ashi. To a

lesser degree, the text continues to be modified for the next 200 years.

7th century[edit]

7th century The rise and domination of Islam among largely pagan Arabs in the Arabian peninsula results in the almost

complete removal and conversion of the ancient Jewish communities there, and sack of Levant from the hands of Byzantines.

P

age5

0

8th century[edit]

700–1250 Period of the Gaonim (the Gaonic era). Jews in southern Europe and Asia Minor lived under the often

intolerant rule of Christian Kings and clerics. Most Jews lived in the Muslim Arab realm (Andalusia, North Africa, Palestine, Iraq and Yemen). Despite

sporadic periods of persecution, Jewish communal and cultural life flowered in this period. The universally recognized centers of Jewish life were

in Jerusalem and Tiberias (Syria), Sura and Pumbeditha (Iraq). The heads of these law schools were the Gaonim, who were consulted on matters of

law by Jews throughout the world. During this time, the Niqqud is invented in Tiberias.

846 In Sura, Iraq, Rav Amram Gaon compiles his siddur (Jewish prayer book.)

940 In Iraq, Saadia Gaon compiles his siddur (Jewish prayer book).

11th century[edit]

1040–1105 Rabbi Shlomo Yitzhaki (Rashi) writes important commentaries on almost the entire Tanakh (Hebrew Bible)

and Talmud.

1095–1291 Christian Crusades begin, sparking warfare with Islam in Palestine. Crusaders temporarily

capture Jerusalem in 1099. Tens of thousands of Jews are killed by European crusaders throughout Europe and in the Middle East.

12th century[edit]

1100–1275 Time of the tosafot, Talmudic commentators who carried on Rashi's work. They include some of his

descendants.

1135–1204 Rabbi Moses ben Maimon, aka Maimonides or the Rambam is the leading rabbi of Sephardic Jewry. Among

his many accomplishments, he writes an influential code of law (The Mishneh Torah) as well as, in Arabic, the most influential philosophical work

(Guide for the Perplexed) in Jewish history.

1187 Upon the capture of Jerusalem, Saladin summons the Jews and permits them to resettle in the city.[13] In

particular, the residents of Ashkelon, a large Jewish settlement, respond to his request.[14]

15th century[edit

1492 King Ferdinand and Queen Isabella of Spain institute the Spanish Inquisition.

First Jewish prayer book published in Italy.

P

age5

1

1488–1 Rabbi Yosef Karo spends 20 years compiling the Beit Yosef, an enormous guide to Jewish law. He then

writes a more concise guide, the Shulkhan Arukh, that becomes the standard law guide for the next 400 years. Born in Spain, Yosef Karo lives and

dies in Safed.

1490 Bayezid II of the Ottoman Empire issued a formal invitation to the Jews expelled from Spain and Portugal and

sent out ships to safely bring Jews to his empire.

16th century[edit]

1 Rabbi Moshe Isserles (The Rema) of Kraków writes an extensive gloss to the Shulkhan Arukh called

the Mappah, extending its application to Ashkenazi Jewry.

1540

1534–15 Isaac Luria ("the Arizal") teaches Kabbalah in Jerusalem and (mainly) Safed to select disciples. Some of

those, such as Ibn Tebul, Israel Sarug and mostly Chaim Vital, put his teachings into writing. While the Sarugian versions are published shortly

afterwards in Italy and Holland, the Vitalian texts remain in manuscripti for as long as three centuries.

1800–19 Moshe Montefiori builds Jewish neighbourhoods outside the Old City of Jerusalem starting with Mishkenot

Sha'ananim.

1861-1864] Russian Zionist group Hovevei Zion (Lovers of Zion) and Bilu (est. 1882) set up a series of Jewish settlements

in the Land of Israel, financially aided by BaronEdmond James de Rothschild. In Rishon LeZion Eliezer ben Yehuda revives Hebrew as spoken

modern language.

Petah Tikva is founded by religious pioneers from Jerusalem, led by Yehoshua Stampfer.

1881–1884 ,

1903–1906, 1

1918–1920

Three major waves of pogroms kill tens of thousands of Jews

in Russia and Ukraine. More than two million Russian Jews emigrate in the period 1881–1920.

1897 On December 30–31, the First Congress of all Zionist Unions for the colonization of Palestine was held at

Focşani, Romania.

1882– 1903 The First Aliyah, a major wave of Jewish immigrants to build a homeland in Palestine.[34]

1897 In response to the Dreyfus affair, Theodore Herzl writes Der Judenstaat (The Jewish State), advocating the creation

of a free and independent Jewish state in Israel.

1897 The First Zionist Congress was held at Basel, which brought the World Zionist Organization (WZO) into being.

P

age5

2

20th century[edit]

The Balfour Declaration which supported the establishment of a Jewish homeland in Palestine and protected the civil and religious rights of existing non-Jewish

communities.

1917 The British defeat the Turks and gain control of Palestine. The British issue the Balfour Declaration which

gives official British support for "the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people...it being clearly understood that nothing

shall be done which may prejudice the civil and religious rights of existing non-Jewish communities in Palestine". Many Jews interpret this to mean

that all of Palestine was to become a Jewish state.[35]

1920 At the San Remo conference Britain receives the League of Nations' British Mandate of Palestine.

April 4–7: Five Jews killed and 216 wounded in the Jerusalem riots

1938–1945 The Holocaust (Ha Shoah), resulting in the methodical extermination of nearly 6 million Jews across Europe.

1946–1948 The violent struggle for the creation of a Jewish state in the British mandate of Palestine is intensified by

Jewish defense groups: Haganah, Irgun, and Lehi (group).

November 29, 1947 The United Nations approves the creation of a Jewish State and an Arab State in the British mandate of

Palestine.

David Ben-Gurion proclaiming Israeli independence on May 14, 1948, below a portrait of Theodor Herzl

May 14, 1948 The State of Israel declares itself as an independent Jewish state hours before the British Mandate is due to

expire. Within eleven minutes, it is de facto recognized by the United States. Andrei Gromyko, the Soviet Union's UN ambassador, calls for the UN to

accept Israel as a member state. The UN approves.

May 15, 1948 1948 Arab-Israeli War: Syria, Iraq, Transjordan, Lebanon and Egypt invade Israel hours after its creation. The

attack is repulsed, and Israel conquers more territory. A Jewish exodus from Arab and Muslim lands results, as up to a million Jews flee or are

expelled from Arab and Muslim nations. Most settle in Israel. See also 1949 Armistice Agreements.

1948–1949 Almost 250,000 Holocaust survivors make their way to Israel. "Operation Magic Carpet" brings thousands

of YemeniteJews to Israel.

1956 The 1956 Suez War Egypt blockades the Gulf of Aqaba, and closes the Suez canal to Israeli shipping. Egypt's

PresidentNasser calls for the destruction of Israel. Israel, England, and France go to war and force Egypt to end the blockade of Aqaba, and open

the canal to all nations.

P

age5

3

June 5–10, 1967 The Six-Day War. Israel launches a pre-emptive strike against Egypt, Jordan, and Syria. Israeli aircraft

destroy the bulk of the Arab air forces on the ground in asurprise attack, followed by Israeli ground offensives which see Israel decisively defeat the

Arab forces and capture the Sinai Peninsula, the West Bank, and theGolan Heights.

September 1, 1967 The Arab Leaders meet in Khartoum, Sudan. The Three No's of Khartoum: No recognition of Israel. No

negotiations with Israel. No peace with Israel.

October 6–24, 1973 The Yom Kippur War. Egypt and Syria, backed up by expeditionary forces from other Arab nations, launch a

surprise attack against Israel on Yom Kippur. After absorbing the initial attacks, Israel recaptures lost ground and then pushes into Egypt and Syria.

Subsequently, OPEC reduces oil production, driving up oil prices and triggering a global economic crisis.

September 18, 1978 At Camp David, near Washington D.C., Israel and Egypt sign a comprehensive peace treaty, The Camp

David Accord, which included the withdrawal of Israel from the Sinai.

1990 The Soviet Union opens its borders for the three million Soviet Jews who had been held as virtual prisoners

within their own country. Hundreds of thousands of Soviet Jews choose to leave the Soviet Union and move to Israel.

September 13, 1993 Israel and PLO sign the Oslo Accords.

October 26, 1994 Israel and Jordan sign an official peace treaty. Israel cedes a small amount of contested land to Jordan, and

the countries open official diplomatic relations, with open borders and free trade.

1999 Ehud Barak elected Prime Minister of Israel.

2009 May Benjamin Netanyahu becomes Prime Minister of Israel (also, continues as the Chairman of the Likud Party).

2014 January Ariel Sharon dies, after undergoing a sudden decline in health, having suffered renal failure and other

complications, after spending 8 years in a deep coma due to his January 2006 stroke, on January 11, 2014.