הגדה של פסחハガダー

Family Passover HaggadahJewish Community of Japan

Revised and Edited2019 - 5779

Rabbi David A. Kunin

0

Passover: A Festival of HistoryPassover has many different names: Feast of Freedom, Hag Ha-Matzot (festival of the Matzah), Hag Ha-Aviv (festival of spring) and Pesach . Each one of these names highlights one of the many facets of the holiday. Taken together, however, they reveal that Pesach is a feast of history, as all theaspects of our celebration (and its names) are made of layers, which stretch back into the depths of our history as a people.

Passover developed from two ancient agricultural festivals, each of which have contributed to our celebration today. The first, a shepherds festival, is mentioned during the Exodus story itself. Mosesasks Pharaoh to allow the Israelites to go into the desert to celebrate a festival which not only required the people, but their herds and flocks as well. It is no coincidence that Pesach falls at the time of the Spring lambing, which in ancient and modern times is a moment of celebration by shepherds and nomads. Often the highpoint of such festivals was (and is) the sacrifice of a lamb. Such a sacrifice was a central part of the Passover celebration in our ancient Temple in Jerusalem. This element has been symbolically retained in our Passover celebration by the Zeroah on our seder plate.

Passover also falls during a second harvest central to our ancestors' lives after they settled in Israel and became farmers. During the month of Nissan (called Aviv in the Torah) the winter wheat was (and is) harvested throughout Israel. It is likely that our ancestors wished to prepare for the new wheat by removing all the previous year's wheat from their houses. Thus, they could not retain the sour dough starters made from the previous harvest, which was necessary to leaven their bread. It takes about seven days to make a new starter, thus forcing them to eat unleavened bread for seven days. Matzah, the unleavened bread, which we eat during Passover recalls this ancient practice.

As Judaism developed our prophets and sages took these ancient harvest festivals and gave them new significance by associating them with the most significant events in ancient Jewish history. Thus Pesach was tied to the Exodus from Egypt, the most formative event of our past. Each of the central symbols, the Pesach lamb offering and the Matzah were interpreted as symbols of the Exodus. The Matzah , the unleavened bread, came to represent the bread of freedom (and affliction)that our ancestors made as they quickly were liberated from Egyptian bondage, and the Zeroah came to represent the lambs blood painted on the doorposts allowing God to pass over the Israelite homes as the first born of Egypt were slain.

Like the festival itself, the Haggadah has many layers, which stretch back into antiquity. While it is rooted in the biblical command "to teach our children" its texts come from nearly every era of Jewish history. Biblical texts and rabbinic texts and blessings are found on nearly every page, and these are often augmented by ancient and medieval poetry and songs. The Haggadah has never beenstatic, and has never resisted change. Even such canonical texts as the "Four Questions" has changed over the centuries. As times and realities change, so too did the text of our seder ritual.

In this Haggadah we continue this journey through history. Following in the footsteps of of our ancestors new interpretations, readings and songs have been added, both meeting the realities and needs of the present day, and enhancing our celebration of this joyous and important holiday.

Passover, however, is not only a reflection (a memory) of our long history. Rather, it transcends history. Through the rituals of the seder each of us is meant to experience the Exodus from Egypt. These events should not be remote historical memories brought to mind once each year, they must be events that are part of our very lives. In the words of Rabban Gamaliel, "each generation must see itself as taking part in the Exodus from Egypt."

1

(A Note on this Haggadah)

This Haggadah includes both the traditional text and a variety of new material. The traditional text is written in block print, while the new material is printed in italics. It is unnecessary to read all the text at each Seder. It is suggested that the leader read through the haggadah before Pesach, choosing the texts that s/he wishes to read.

Japanese translations of some of the important texts have been included in this Haggadah. We hopethis will allow everyone here in Japan to appreciate this central Jewish family holiday. Romanji of the singable portions of the Japanese translations is included in the back of the Haggadah so that everyone can join in these songs. Sadly a singable version of the four questions is not yet available.We would like to thank Izumi Sato for taking the time to prepare and translate many of the Japanesetexts.

The Seder Plate and Table

We place a Seder Plate at our table as a reminder of important aspects of the Passover story. Each item has its own significance.

Maror (the bitter herb) symbolizes the harshness of the lives of the Jews in Egypt.

Charoset (among Ashkenazi Jews a delicious mix of sweet wine, apples, cinnamon and nuts) resembles the mortar used as bricks of the many buildings the Jewish slaves built in Egypt. It also may represent the building of our ancient Temple.

Karpas (green vegetables, usually parsley) is a reminder of the green plants sprouting up all aroundus during the Spring.

Zeroah (the roasted lamb bone) symbolizes the sacrifices made at the Temple during Passover.

Beitzah (roasted eggs) symbolizes rebirth. Eggs are also the first thing eaten by a mourner, and some say that on Passover they are a reminder of the destruction of the Temple.

Hazeret (additional bitter herb) also reminds us of the bitterness of slavery.

Matzah is the unleavened bread we eat to remind us of the bread our ancestors ate when they fled from Egypt.

Elijah’s Cup is a fifth ceremonial cup of wine poured during the Seder. It is left untouched in honour of Elijah.

Miriam’s Cup is a relatively new Passover tradition. The cup will be filled with water and placed next to Elijah’s cup. The tradition of Miriam’s Cup honours the role that Miriam played in the exodus from Egypt and our time in the desert. It also invokes the spirit of all women who nurture their families just as Miriam nutured and sustained our ancestors.

2

過越し祭の儀礼、セーダーの皿とテーブルについて

我々は過越し祭の物語の重要な即面について記憶を新たにするために、テーブルにセーダーの皿を用意します。　マロー（苦菜）はエジプトでのユダヤ民族の生活の苦難を表しています。

ハロセット（甘口のワイン、リンゴ、シナモン、ナッツのおいしい組み合わせ）はエジプトでユダヤ人が奴隷であった時に多くの建物を建てた際に用いたれんがに使ったモルタルを思い出さます。さらに我々の古代の神殿の建物を象徴しているかもしれません。

カルパス（緑の野菜、パセリを使うことが多い）は、春に我々の周囲で萌え出ずる緑の植物を思い起こさせます。　ゼロア（あぶった子羊の骨）は過越し祭の間神殿で捧げられた生贄（いけにえ）を象徴しています。

ベイツァ（焼いた卵）は再生を表しています。卵は遺族が最初に食べるものでもあります。それで過越し祭に食べるのは神殿が破壊されたことを思い起こすためだと言う人もいます。

ハゼレット（もう一種の苦菜）も奴隷の折の苦難を思い出させます。

マツァは種無しのパン（イースト菌を使わないパン）で、我々の祖先がエジプトから脱出した時に食べたパンを思い出すために食べます。

エリヤのカップはセーダーの儀礼の間注がれる5番目のワインのカップです。預言者エリヤ（英語ではエライジャ、ヘブライ語ではエリヤフ）

のために敬意を表し、手をつけずに置きます。

ミリアムのカップは比較的新しい過越し祭の伝統です。このカップには水を入れ、エリヤのカップの隣に置きます。ミリアムのカップの伝統はエジプトを脱出した際に、ミリアムが果たした役割に敬意を表し、砂漠での我々の経験を象徴します。またミリアムが我々の先祖たちを養い、支えたように、家族を養う全ての女性たちの精神を祈念しています。

3

Order of the Seder

Haggadot may look different and indeed the ancient text has grown in length. Yet its basic structure has remained remarkably consistent over the centuries. Every Haggadah is a fusion of materials from many times and places, yet its consistent steps remind us that the Pesach Seder is a pilgrimage from slavery to freedom.

Kadesh

Ur'chatz

Karpas

Yachatz

Magid

Rachtzah

Motzi Matzah

Maror

Korech

Shulchan Orech

Tsafon

Berech

Halel

Nirtzah

קדש

ורחץ

כרפס

יחץ

מגיד

רחצה

מוציא מצה

מרור

כורך

שלחן עורך

צפון

ברך

הלל

נרצה

4

Kiddush1

With this first cup we begin the age old pilgrimage from slavery to freedom. It is the first of four cups of wine, each symbolizing a promise of redemption. These four traditionally refer to our ancient history, yet on Passover there is also a fifth cup -- Elijah's Cup -- a cup we do not yet drink. Elijah's cup points to the future, the redemption we join together to bring. As we recite this first Kiddush and think of our past, may we also dedicate ourselves to continue our pilgrimage until all are free.

(fill the first cup of wine. As a sign of freedom it is customary that each cup should be filled bysomeone other than the person who will drink from it.)

הנני מוכן ומזומן לקים מצות כוס ראשונה מארבע כוסות לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה על ידיההוא טמיר ונעלם בשם כל-ישראל

(On Friday night add)

אשר מלאכתו השביעי, ביום אלהים ויכל וכל-צבאם: והארץ השמים ויכלו הששי, יום בקר ויהי ערב ויהיבו כי אתו, ויקדש השביעי, את-יום אלהים ויברך עשה: אשר מכל-מלאכתו השביעי, ביום וישבת עשה,

שבת מכל-מלאכתו, אשר-ברא אלהים לעשות:

There was evening and there was morning -- on the sixth day, the heavens and the earth and all theirhosts were completed. And God completed, on the seventh day, the work which had been made, andGod ceased on the seventh day, all the work in which God had been engaged. And God blessed the seventh day and made it holy it; because on it God ceased all the work which God had created.

(Said on any day including Shabbat. The words in the parenthesisare recited only on Shabbat)

ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן:

Blessed are You, Eternal our God, Sovereign of the universe, who creates the fruit of the vine.

וקדשנו מכל-לשון, ורוממנו מכל-עם, בנו בחר אשר העולם, מלך אלהינו יי, אתה ברוךחגים לשמחה, ו)מועדים למנוחה שבתות (לשבת באהבה אלהינו יי ותתן-לנו במצותיו,(לשבת חרותנו, זמן הזה. המצות חג ואת-יום) הזה השבת (לשבת את-יום לששון וזמנים(לשבת מכל-העמים. קדשת ואותנו בחרת בנו כי מצרים. ליציאת זכר קדש, מקרא באהבה,)יי, אתה ברוך הנחלתנו: ובששון בשמחה וברצון) באהבה (לשבת קדשך ומועדי ושבת)

מקדש (לשבת השבת ו)ישראל והזמנים:

1. There are many explanations given for the four cups of wine. Four is the number repeated throughout the Seder -- four cups of wine, four questions, four answers and four sons. All of these are connected with thefour-fold repetition of the commandment, “And you shall tell your children on that day...” The Jerusalem Talmud suggests that the four cups of wine represent the four synonyms for redemption found in Exodus 6:6-7 (Pesachim 10:1). A Yemenite haggadah adds the following interpretation, “The four cups represent the four corners of the world.” This suggests that the redemption represented by the cups encompasses the entire world.

5

Blessed are You, Eternal our God, Sovereign of the universe, who has chosen and exalted us above all peoples and has sanctified us with Your commandments. And You, Eternal God, with love have given us (Sabbaths for rest), appointed times for happiness, holidays and seasons for joy, (this Sabbath day, and) this Feast of Matzot, our season of freedom, a holy gathering recalling the Exodus from Egypt. You choose and bless us among all peoples. In Your gracious love, You gave usYour (holy Sabbath, and) appointed times for happiness and joy. Blessed are, You God, who sanctifies (the Sabbath,) Israel, and the appointed times.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, borei p'ri hagafen. Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, asher bachar banu mikol-am, v'rom'manu mikol-lashon, v'kid'shanu b'mitzvotav, vatiten-lanu Adonai Eloheinu b'ahavah (On Friday night add: shabatot limnuchah u)moadim l'simchah, chagim uz'manim l'sason et-yom (On Friday night add: hashabat hazeh v'et-yom) chag hamatzot hazeh. Z'man cheiruteinu,(On Friday night add: b'ahavah,) mikra kodesh, zeicher litzi-at mitzrayim. Ki vanu vacharta v'otanu kidashta mikol-ha-amim. (On Friday night add: v'shabat) umo’adei kod’shecha (On Friday night add: b'ahavah uv'ratzon) b'simchah uv'sason hinchaltanu. Baruch atah Adonai, m'kadeish (On Friday night add: hashabat v')yisra-eil v’hazmanim.

(Said on Saturday evening at the conclusion of Shabbat)

ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, בורא מאורי האש:

יום בין לעמים, ישראל בין לחשך, אור בין לחל קדש בין המבדיל העולם, מלך אלהינו יי, אתה ברוךימי מששת השביעי ואת-יום הבדלת. טוב יום לקדשת שבת קדשת בין המעשה. ימי לששת השביעי

המעשה קדשת. הבדלת וקדשת את-עמך ישראל בקדשתך. ברוך אתה יי, המבדיל בין קדש לקדש:

Blessed are You, Eternal God, Sovereign of the universe, who creates the light of the fire. Blessed are YouEternal God, Sovereign of the universe, who has distinguished between the sacred and secular, between lightand darkness, between Israel and the nations, between the seventh day and the six working days. You havedistinguished between the holiness of the Sabbath and the holiness of the Festival, and have sanctified theseventh day above the six working days. You have distinguished and sanctified Your people Israel with Yourholiness. Blessed are You Eternal God, who distinguishes between the degrees of holiness.

(Said on both nights of Pesach)

ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה:

Blessed are You, Eternal God, Sovereign of the universe, who has granted us life and sustenanceand permitted us to reach this season.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, shehecheyanuv'ki'manu v'higi-anu laz'man hazeh.

(Drink the first cup of wine while leaning to the left.)

Why do we lean to the left during the seder? In Greco-Roman times the nobility ate their banquets while reclining on couches, leaning on their left arms while picking up food with their right hands. At the seder we model our behavior on them, showing that on Pesach, at least, we are all free.

6

ורחץWashing Hands

(Before eating the karpas ritually wash your hands without a blessing)

1כרפס

Green Vegetable(Dip the karpas - green vegetable - in salt water before eating)

ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, בורא פרי האדמה:

Blessed are You, Eternal God, Ruler of the universe, who creates the fruit of the earth.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, borei p'ri ha-adamah.

יחץBreaking the Middle Matzah

(The leader at each table breaks the middle matzah in two.)

2מגיד

Telling the Story(The matzah is uncovered, and the leader raises the seder plate. In some communities (s)he

walks around the table with the plate, and holds it over the heads of all the participants. Some families open thedoor at this time, emphasizing the invitation to the poor and hungry. The door may be closed after the Ha-

lachma prayer, or after the Cup of Elijah.)

With the breaking of the matzah we begin our journey from slavery to freedom. The matzah will be transformed from the bread of affliction to redemption. Yet, only we can effect this transformation, only we can say “Let all who are hungry come and eat.” We begin with the words, “This is the bread of affliction,” as a reminder that the world is waiting to be transformed, it waits for us.

1. Karpas is a strange word, which only occurs three or four times in rabbinic literature. In the Jerusalem Talmud it is understood to mean parsley or celery, while the Shulchan Aruch suggests that radishes should be used. In Eastern Europe potatoes were often utilized. The vegetable should be dipped in salt water. Some say that the green vegetable represents spring and rebirth, while others teach the salt water represents the tears of the enslaved, or perhaps the water of the sea of reeds - the waters of freedom.

2. The Ha-lachma prayer is strangely written in Aramaic. It emphasizes major themes of the holiday, and stress a universalistic hope of ultimate redemption. Most famously it is an invitation to the poor and hungry to “come and eat.” Perhaps Aramaic was chosen because it was the most commonly spoken language in the Middle East at the turn of the Common Era. Its language choice enabled everyone, Jew and non-Jew to understand its words of invitation.

7

ים. כל דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרויפסח. השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל. השתא עבדי,

לשנה הבאה בני חורין:This is the bread of affliction which our ancestors ate in the land of Egypt. Let all who are hungrycome and eat. Let all who are needy come and celebrate the Passover. Now we are here; next year

may we be in Israel. At present we are slaves; next year may all be free.

これは我々の祖先がエジプトの地で食べた苦難のパンです。空腹なる者はすべて集い、食べなさい。しい者はすべてここに来て過越しの祭を祝いましょう。

Ha lachma anya di achalu avhatana b'ara d'mitzrayim. Kol dichfin yeitei v'yeichol, kol ditzrich yeitei v'yifsach. Hashata hacha, l'shanah haba-ah b'ara d'yisra-eil. Hashata avdei, l'shanah haba-ah b'nei chorin.

The Four Questions1

(Cover the middle matzah and fill the second cup of wine.The youngest asks the Four Questions.)

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה. הלילה הזה כלו מצה:שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה מרור:

שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת. הלילה הזה שתי פעמים:שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסבין. הלילה הזה כלנו מסבין:

Why is this night different from all other nights?On all other nights we eat unleavened bread and matzah. Tonight, why do we eat only matzah?

On all other nights we eat any kind of herbs. Tonight, why do we eat the bitter herbs?On all other nights we do not dip even once. Tonight, why do we dip the greens twice?

On all other nights we eat sitting or reclining. Tonight, why do we all recline?

なぜ今夜はいつもの夜と違うのですか。他のすべての夜に、我々はパンか種無しのパン（マツァ）を食べます。

今晩はなぜマツァだけを食べるのですか。他のすべての夜に、我々はあらゆる種類の薬草を食べます。

今晩はなぜ苦菜を食べるのですか。他のすべての夜に、我々は一度たりとも塩水につけることはしません。

今晩はなぜ野菜を二度も浸すのですか。他のすべての夜に、我々は食事の時にまっすぐに座ったり、

寄りかかってすわります。今晩はなぜ寄りかかって食べるのでしょう。

Mah nishtanah ha-laylah hazeh mikol ha-leilot?Sheb'chol ha-leilot anu och'lin chameitz umatzah. Ha-laylah hazeh kulo matzah.

Sheb'chol ha-leilot anu och'lin sh'ar y'rakot. Ha-laylah hazeh maror.Sheb'chol ha-leilot ein anu matbilin afilu pa-am echat.Ha-laylah hazeh sh'tei f'amim.

Sheb'chol ha-leilot anu och'lin bein yosh'vin uvein m'subin. Ha-laylah hazeh kulanu m'subin.

1. The four questions are only a model. In antiquity any question could begin the seder. The youngest child traditionally asks the question, because (s)he is the last link in the chain of tradition. The Talmud teaches that the questions should be asked even if no children are present, as freedom should be a life long study.

8

(Uncover the Matzah)

We Were Pharaoh’s Slaves...1

(The following reply is recited in unison)

ים. ויוציאנו יי אלהינו משם, ביד חזקה ובזרוע נטויה, ואלו לא עבדים היינו לפרעה במצרים, הרי אנו ובנינו ובני בנינו, משעבדים היינו הוציא הקדוש ברוך הוא את־אבותינו ממצרים. ואפילו כלנו חכמים, כלנו נבונים, כלנו זקנים, כלנו יודעים את־התורה, לפרעה במצר

ים, הרי זה משבח: ים. וכל המרבה לספר ביציאת מצר מצוה עלינו לספר ביציאת מצר

We were slaves to Pharaoh in Egypt, but our Eternal God took us out of there with a mighty hand and an outstretched arm. Had not God taken our ancestors out of Egypt, then we, our children and our children’s children would still be enslaved to Pharaoh in Egypt. Even if we all were wise, and perceptive, experienced, and versed in Torah, it would still be our duty to tell about the Exodus from Egypt. The more one talks about the Exodus, the more praise one deserves.

我々はエジプトのファラオの下で奴隷でした。しかし、我々の永遠の神が彼の地から私たちを偉大なる御手（みて）とあまねく伸ばされた腕により救い出して下さいました。もし神が私たちの先祖をエジプトからお救い下さらなければ、私たちも、私たちの子どもたちも、私たちの子どもの子どもたちもまだエジプトの地で奴隷であったでしょう。たとえ私たちが皆賢く、気づく力を持ち、経験を積み、聖典トーラに精通していたとしても、エジプトからの脱出について語り継ぐ義務があるのです。出エジプトについて語れば語るほど、その人はより賞賛に値するのです。

Avadim HayinuA modern folksong with words based on the Haggadah

Avadim ha-yi-nu, ha-yi-nuatah b’nai cho-rin, b’nai cho-rin

Avadim ha-yi-nu, atah, atah, b’nai cho-rin, b’nai cho-rin

われわれ は、 どれい でし た どれい でし たエジプト で、 ファラオ の どれい でし た どれい でし た

げんざい に は、 げんざい に は じゆう で ある、 　 じゆう で ある

1. Here we begin the answers to the four questions, and following the pattern already set, there are four answers.

9

The Rabbis’ Passover1

ע, ורבי אלעזר בן־עזריה, ורבי עקיבא, ורבי טרפון, שהיו מעשה ברבי אליעזר, ורבי יהושים, כל־אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו מסבין בבני־ברק, והיו מספרים ביציאת מצר

להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע, של שחרית:

It happened that Rabbis Eliezer, Joshua, Elazar ben Azaryah, Akiva and Tarfon were reclining at theseder table in Bnei Brak. They spent the whole night discussing the Exodus until their students came and said to them: "Rabbis, it is time for the recitation of the Shema."

ים אמר רבי אלעזר בן־עזריה. הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי, שתאמר יציאת מצרים, כל ימי בלילות. עד שדרשה בן זומא. שנאמר: למען תזכר, את יום צאתך מארץ מצר

חייך. ימי חייך הימים. כל ימי חייך הלילות. וחכמים אומרים: ימי חייך העולם הזה. כל ימי יח: חייך להביא לימות המש

Rabbi Elazar ben Azaryah said: "I am like a seventy-year old man and I have not succeeded in understanding why the Exodus from Egypt should be mentioned at night, until Ben Zoma explainedit by quoting: "In order that you may remember the day you left Egypt all the days of your life." TheTorah adds the word “all” to the phrase the days of your life to indicate that the nights are meant as well. The sages declare that "the days of your life" means the present world and "all " includes the messianic era.

ברוך המקום. ברוך הוא.ברוך שנתן תורה לעמו ישראל. ברוך הוא:

Blessed be the Omnipresent; blessed be God.Blessed be God who has given the Torah to the people Israel;

blessed be God.

1. The first text is somewhat mysterious. Many have asked, what exactly the rabbis were discussing. Some have suggested that they were planning a revolt against Rome, which they hoped would bring the “dawn of redemption.” The revolt failed and many of the rabbis were killed. Indeed Rabbi Akiva was killed reciting the morning “Shema.”

The word for God in the last paragraph is Ha-Makom, literally “The Place.” This ancient designation for God reflects the Jewish belief of the universality, and ubiquity of the Divine. One midrash explains, “God is The Place of the world, but the world is not God’s place” (Ber. Rabba 68:9).

10

The Four Children1

Four times the Torah asks us to tell our children about the Exodus from Egypt. Four times the Torah repeats, “And you shall tell your children on that day.” From this our tradition infers that there are four different kinds of people. To each we respond in a different manner, according to the “child’s” questions, situation and needs.

חכם מה הוא אומר? מה העדת והחקים והמשפטים, אשר צוה יי אלהינו אתכם?ואף אתה אמר־לו כהלכות הפסח: אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן:

The wise child asks: "What is the meaning of the testimonies, statutes, and laws which the Lord ourGod has commanded us?" Explain to this child the laws of the Pesach: that "no dessert may be

eaten after the Passover sacrifice."

רשע מה הוא אומר? מה העבדה הזאת לכם? לכם ולא לו. ולפי שהוציא את־עצמו מן הכלל,ים, לי כפר בעקר. ואף אתה הקהה את־שניו, ואמר־לו: בעבור זה, עשה יי לי, בצאתי ממצר

ולא־לו. אלו היה שם, לא היה נגאל:

The wicked child asks: "What does this service mean to you?" By the words "to you" he impliesthat this service is only for you-- not for himself. By excluding himself from the community, he

denies God. So tell him bluntly: "This is done on account of what the Lord did for me when I cameout of Egypt." For me, not for him; had he been there, he would not have been redeemed.

תם מה הוא אומר? מה זאת? ואמרת אליו:ים מבית עבדים: זק יד הוציאנו יי ממצר בח

The simple child asks: "What is this all about?" Tell this one,"With a strong hand the Lord brought us out of Egypt from the house of slavery."

ושאינו יודע לשאול, את פתח לו. שנאמר: והגדת לבנך, ביום ההוא לאמר:ים: בעבור זה עשה יי לי, בצאתי ממצר

As for the child who is unable to ask a question, you must open up the subject to this one,as it is written: "You shall tell your child on that day: This is on account of what the

Lord did for me when I came out of Egypt."

1. This section of the Haggadah served originally as an instruction to parents on how to tell thestory of the Passover. The advice in general terms is still good. Leaders should gear theirseder to the participants.

11

The Ballad of the Four Children(sung to Clementine)

Said the parent to his children, “At the Seder you will dine.” You will eat your fill of matzah, you will drink four cups of wine.

Now this family had four children, yes their children numbered four. One was wise, and one was wicked, one was simple and a bore.

And the fourth was sweet and winsome, very young and very small.While the others asked the questions, this one scarcely spoke at all.

Said the wise one at the seder, “Would you please explain the laws? Of the customs of the seder, will you please explain the cause?”

And the parent proudly answered, “Long ago Jews ate in speed, ate the Paschal lamb ‘ere midnight and from slavery were freed.”

So we follow their example and ‘ere midnight must complete all the Seder, and we should not after twelve remain to eat.”

Then did sneer the child so wicked, “What does all this mean to you?”And the parent’s voice was bitter, grief and anger grew and grew.

“If yourself you don’t consider as a child of Israel,Then for you this has no meaning - you could be a slave as well.”

Then the simple child said simply, “What is this and quietly,”Mom and dad tell this offspring, “We were saved from slavery.”

But the youngest child was silent, with no questions voiced at all.Shining eyes, so bright with wonder as the parents tell him all.

Now dear children heed the lesson, and remember evermoreWhat these parents told their children, told their children numbered four.

12

Our History(Parents may want to tell a simplified version of our history)

מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו. ועכשו קרבנו המקום לעבודתו. שנאמר: ויאמר ע אל־כל־העם. כה אמר יי אלהי ישראל, בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם, תרח אבי יהושאברהם ואבי נחור. ויעבדו אלהים אחרים: ואקח את־אביכם את־אברהם מעבר הנהר, ואולך אותו בכל־ארץ כנען. וארבה את־זרעו, ואתן לו את־יצחק: ואתן ליצחק את־יעקב ואת־עשו.

ים: שת אותו. ויעקב ובניו ירדו מצר ואתן לעשו את־הר שעיר, לר

At first our ancestors worshiped other gods, but now the Omnipresent has brought us near, as it is written: “Joshua said to all the people: so says the Eternal God of Israel - your ancestors have always lived beyond the Euphrates River, Terah the father of Abraham and Nahor; they worshipped other gods. I took your father Abraham from the other side of the river and led him through all the land of Canaan. I multiplied his family and gave him Isaac. To Isaac I gave Jacob and Esau; to EsauI gave Mount Seir to inherit, however Jacob and his children went down to Egypt.”

ברוך שומר הבטחתו לישראל. ברוך הוא.

Blessed be God who keeps all promises to Israel; blessed be God.

Baruch shomeir havtachato l'yisra-eil. Baruch hu.

הבתרים, בין בברית אבינו לאברהם שאמר כמה לעשות את־הקץ, חשב הוא ברוך שהקדושארבע אתם וענו ועבדום להם, לא בארץ זרעך, יהיה כי־גר תדע, ע יד לאברם ויאמר שנאמר:

מאות שנה: וגם את־הגוי אשר יעבדו דן אנכי. ואחרי כן יצאו, ברכש גדול:

The Holy Blessed One predetermined the time for our final deliverance in order to fulfill what waspledged to our ancestor Abraham in a covenant, as it is written: “God said to Abram, Yourdescendants will surely dwell in a land that is not their own, and they will be enslaved and afflictedfor four hundred years; however, I will punish the nation that enslaved them, and afterwards theyshall leave with great wealth.”

More Than One Enemy(Lift up cup of wine, and cover the matzah while reciting this paragraph)

והיא שעמדה לאבותינו ולנו. שלא אחד בלבד, עמד עלינו לכלותנו. אלא שבכל דור ודור,עומדים עלינו לכלותנו. והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם:

This promise has sustained our ancestors and us. For not only one enemy has risen against us todestroy us, but in every generation people rise against us. But the Holy Blessed One saves us from

their hand.

この約束は我々の先祖たちを、そして我々をも支え続けて下さっています。なぜならただ唯一の敵が我々の前に立ちはだかってきたわけではなく、各世代ごとに、人々は我々に対し敵として立ち向かって

きたからです。しかし神聖な寿ぐべき神は、私たちを魔手からお救い下さったのです。

V'hi she-am'dah la-avoteinu v'lanu. Shelo echad bilvad, amad aleinu l'chaloteinu. Ela sheb'choldor vador, om'dim aleinu l'chaloteinu, v'hakadosh Baruch hu matzileinu mi-yadam.

13

(Put down the wine cup, and uncover the matzah)

The Midrash Teaches...(Leaders may want to make a selection of the midrashim)

Consider these verses: “Our ancestors were wandering Arameans, and with just a few people theywent down to Egypt and sojourned there. There they became a great nation, mighty and numerous.The Egyptians dealt harshly with us and oppressed us, and they imposed harsh labour upon us. We

cried out to the Eternal God of our ancestors, and the Eternal heard our plea and saw ouraffliction, our misery and our oppression. Then the Eternal took us out of Egypt with a mighty hand

and an outstretched arm, with awesome power, and with signs and wonders.”

צא ולמד, מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו. שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ולבן ימה, ויגר שם במתי מעט.ויהי שם בקש לעקר את־הכל, שנאמר: ארמי אבד אבי, וירד מצר

לגוי גדול, עצום ורב:

Learn what Laban the Aramean tried to do to our father Jacob. While Pharaoh decreed only against the newborn males, Laban tried to uproot all of Israel, as it is written: “The Aramaean sought to destroy my father, however, he went down to Egypt and sojourned there few in number and there hebecame a great, mighty, and numerous nation.”

ים, אלא לגור שם, שנאמר: ויאמרו ע במצר ויגר שם. מלמד שלא ירד יעקב אבינו להשתקאל־פרעה, לגור בארץ באנו, כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך, כי כבד הרעב בארץ כנען.

שן: ועתה, ישבו־נא עבדיך בארץ ג

“They dwelled there” implies that they did not come down to settle in Egypt but only to live there temporarily, as it is written: “They said to Pharaoh: We have come to dwell in this land because there is no pasture for your servants’ flocks, for the famine is severe in the land of Canaan. For now,though, let your servants dwell in the land of Goshen.”

Once a rich hasid visiting Rabbi Dov Ber noticed that the furniture in the rabbi’s house was verysimple and minimal. The hasid said, “master I would like to present you with new furniture.” “It is

unnecessary,” the Maggid (great teacher) replied, “I am perfectly satisfied with my presentbelongings.”“But,” protested the hasid, “It is not right for a simple person like me to have finer

furniture than my rebbe.”“Tell me,” the Maggid asked, “do you have your furniture with younow?”“No,” replied his guest, “now I am on a journey, my furniture is at home.” “I feel the same

way,” said the rabbi, “now is only a journey.”

ימה. ועתה, שמך יי אלהיך, במתי מעט. כמה שנאמר: בשבעים נפש, ירדו אבתיך מצרככוכבי השמים לרב.

“Few in number,” as it is written: “With seventy souls your ancestors went down to Egypt, and now the Eternal God has made you as numerous as the stars in the sky.”

ויהי שם לגוי. מלמד שהיו ישראל מצינים שם:

There they became a nation. This teaches that they became a distinct people in Egypt.

14

Israel became a nation in Egypt because they retained their identity. As it is said: Israel meritedthe Exodus from Egypt because they did not change their names, did not change their language, did

not engage in evil talk, and retained their morality.

They did not change their names. They came to Egypt as Reuven and Shimon, and asReuven and Shimon they left Egypt. Reuven did not become Rufus, Judah did not become Julian,

Joseph did not become Justus and Benjamin did not become Alexander.(Shir HaShirim Rabba 4:24)

גדול עצום, כמה שנאמר: ובני ישראל, פרו וישרצו, וירבו ויעצמו, במאד מאד, ותמלא הארץאתם:

“Great, mighty”, as it is written. “The children of Israel were fruitful and increased greatly; they multiplied and became mighty, and the land was full of them.”

אנה מלחמה, עו אתנו המצרים. כמה שנאמר:הבה נתחכמה לו. פן־ירבה, והיה כי־תקר וירונוסף גם הוא על־שנאינו, ונלחם־בנו ועלה מן־הארץ:

“The Egyptians were evil to us”, as it is written: “Let us deal with them cleverly lest they multiply, and, if we happen to be at war, they may join our enemies and fight against us and then leave the country.”

Rabbi Abraham of Botshatz taught: The Hebrew term עו can be interpreted as “they became וירour friends.” Likewise, it can be translated as “they made us evil.” Thus we can see three stages

in the Egyptian exile. First the Egyptians became friendly with us and this encouraged ourancestors to adopt the worst of Egyptian culture. Once our spiritual defenses had been lowered, the

Egyptians turned against their “friends” and began acting cruelly towards us.

ויענונו. כמה שנאמר: וישימו עליו שרי מסים, למען ענתו בסבלתם: ויבן ערי מסכנות לפרעה, את־פתם ואת־רעמסס:

“And afflicted us,” as it is written: “They set taskmasters over them in order to oppress them with their burdens; so they built Pithom and Raamses as storecities for Pharaoh.”

ים את־בני ישראל בפרך: ויתנו עלינו עבדה קשה. כמה שנאמר: ויעבדו מצר

“They imposed hard labor upon us,” as it is written: “They imposed back-breaking labor upon the children of Israel.”

Never shall I forget that night the first night in the camp, which has turned my life into one long night, seven times cursed and seven times sealed. Never shall I forget that smoke. Never shall I forget the little faces of the children, whose bodies I saw turned into wreaths of smoke beneath the silent blue sky.

Never shall I forget those flames which consumed my father forever. Never shall I forget that nocturnal silence which deprived me, for all eternity, of the desire to live. Never shall I forget those moments which murdered my God and my soul and turned my dreams into dust. Never shall I forget these things, even if I am condemned to live as long as God Himself, never. (Elie Wiesel - Night)

15

ויאנחו ים, מצר מלך וימת ההם, הרבים בימים ויהי שנאמר: כמה אבתינו, אלהי אל־יי ונצעקבני־ישראל מן־העבדה ויזעקו. ותעל שועתם אל־האלהים מן־העבדה:

“We cried to the Eternal God of our ancestors,” as it is written: “It happened in the course of thosemany days that the king of Egypt died; the children of Israel sighed because of their labor and cried;their cry of enslavement reached God.”

את־בריתו, אלהים ויזכר את־נאקתם, אלהים וישמע שנאמר: כמה את־קלנו. יי וישמעאת־אברהם, את־יצחק, ואת יעקב:

The Eternal heard our cry, as it is written: “God heard their groaning; God remembered thecovenant with Abraham, with Isaac, and with Jacob.”

ואת־עמלנו.אלו הבנים. כמה שנאמר: כל-הבן הילוד היארה תשליכהו, וכל-הבת תחיון:

“Our toil” refers to the drowning of the sons, as it is written: “Every son that is born you shall cast into the river, but you shall let every daughter live.”

The Talmud teaches that the children of Israel were redeemed for the sake of four pious women(Sotah 11b): Shifra and Puah, the midwives to the Hebrew women, who refused to kill the Hebrew

babies. Yochevet, who watched over and preserved the baby Moses, and Miriam his sister, whohelped lead the children of Israel from slavery to freedom.

On a Sunday morning in 1941 in Nazi-occupied Netherlands a mysterious stranger came into achurch and ascended to the podium. He read aloud from the story of the Hebrew midwives. Then

he asked the congregation, “Who is today’s Pharaoh, and who will be today’s midwives?”

ע נטויה, ובמרא גדול ובאתות ובמופתים: ים, ביד חזקה, ובזר ויוצאנו יי ממצר

“The Eternal brought us out of Egypt with a mighty hand and outstretched arm, with great awe,miraculous signs and wonders.”

אלא שליח. על־ידי ולא שרף. על־ידי ולא מלאך, על־ידי לא ים. ממצר יי ויוצאנווהכיתי הזה, בלילה ים מצר בארץ ועברתי שנאמר: ובעצמו. בכבודו הוא ברוך הקדוש

ים אעשה שפטים אני יי: ים, מאדם ועד בהמה, ובכל־אלהי מצר כל־בכור בארץ מצר

“The Eternal brought us out of Egypt” not by an angel, not by a seraph, not by a messenger, but bythe Blessed Holy One in glory and strength, as it is written: “I will pass through the land of Egypton that night; I will smite all the firstborn in the land of Egypt from man unto beast; on all the godsof Egypt I will execute judgments; I am God.”

16

The Ballad of the Four Womenby Rabbi Burt Jacobson

(Sung to “She’ll be Comin’ Round the Mountain”)

The two midwives wouldn't listen to PharaohWouldn't drown the Hebrew infants, oh, no no!

It was Shifrah, it was Puah, Who saved each baby Jew, ah,Those two midwives wouldn't listen to Pharaoh.

Moses' mother hid him from the evil ones,For he was her flesh and blood, he was her son.

Yocheved made an ark, Put her baby in the dark,Moses' mother hid him from the evil ones.

Moses' sister took him to the river Nile,And she watched as Pharaoh's daughter came in style.

Miriam - she brought her mother, to nurse her baby brother,Moses' sister took him to the river Nile.

And the princess brought him up to be a man,Till away from Egypt Moses ran and ran.

Batya, Batya - she was great, Joined the Hebrews in their fate,Yes, this princess brought him up to be a man.

Moses' wife gave him the courage to go back.If you stay in Midian, you'll wind up a hack!

Oh Tsipora, oh Tsipora! Without her we'd have no Torah,Moses' wife gave him the courage to go back.

In the ark, Her light upon him, it did shine.Moses sought her presence, for her he did pine.

Oh Shekhinah, soul of Torah, Now we seek you more and more, ah,In the ark Your light upon him, it did shine!

17

That’s the difficulty in these times: ideals, dreams, and cherished hopes rise within us, only to meetthe horrible truth and be shattered. It’s really a wonder that I haven’t dropped all my ideals,because they seem so absurd and impossible to carry out. Yet I keep them, because in spite ofeverything I still believe that people are really good at heart. I simply can’t build up my hopes on afoundation consisting of confusion, misery, and death. I see the world gradually being turned into awilderness. I hear the ever-approaching thunder, which will destroy us, too. I can feel the sufferingof millions – and yet, if I look up into the heavens, I think it will come out all right, that this crueltytoo will end, and that peace and tranquility will return again. In the meantime, I must uphold myideals, for perhaps the time will come when I shall be able to carry them out. (Anne Frank)

חת לו גוי מקרב גוי, ובמורא גדול, זה גלוי שכינה. כמה שנאמר: או הנסה אלהים, לבוא לקבמסת באתת ובמופתים ובמלחמה, וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדלים. ככל

ים, לעיניך: אשר־עשה לכם יי אלהיכם במצר

“Great awe” alludes to the revelation of the Shechinah, as it is written: “Has God ever attempted totake a nation from the midst of another nation by trials, miraculous signs and wonders, by war andwith a mighty hand and outstretched arm and by awesome revelations, just as you saw the EternalGod do for you in Egypt, before your eyes?”

ובאתות. זה המטה, כמה שנאמר: ואת המטה הזה תקח בידך. אשר תעשה־בו את־האתת:

“Miraculous signs” refers to the miracles performed with the staff, as it is written: “Take this staff inyour hand, that you may perform the miraculous signs with it.”

ובמופתים. זה הדם. כמה שנאמר: ונתתי מופתים, בשמים ובארץ:

Wonders alludes to the plague of blood, as it is written: "I will show wonders in the sky and on theearth."

(Pour out a drops of wine as we recite the following words)

דם. ואש. ותימרות עשן:Blood, fire, and columns of smoke.1

1. These three wonders (blood, fire and pillars of smoke) refer to miraculous events connected with the Exodus. Bloodreminds us of the Angel of Death, while fire and smoke remind us of God’s guiding power as we fled from Egypt. These three words are also connected by the prophet Joel (3:3) with the future redemption of the world.

18

The Ten Plagues

Rabbi Johanan asked, “How do we know that God does not rejoice in the suffering of the wicked?The heavenly hosts wanted to break into song when the Egyptians were drowning in the sea. God

silenced them and said: My children lie drowned in the sea and you would sing?”

Though we are descended from those redeemed from brutal Egypt, and have ourselves rejoiced tosee oppressors overcome, yet our triumph is diminished by the slaughter of the foe, as the wine

within our cup of joy is lessened when we pour out ten drops for the plagues upon Egypt.

我々は残忍なエジプトから救い出された者の子孫達ですが、また抑圧者たちが圧倒されるのをこの目で見、喜ぶことができたのですが、しかしながら我々の勝利は敵の惨殺により減らされるのです。エジプ

トの民にもたらされた10の災難を思い、我々の喜びの盃のワインから10滴をこぼすように。

(Pour out a drop of wine as we recite each of the ten plagues)(10の災難の名前を一つ一つ唱えながら、ワインを１滴ずつこぼす。）

ים, ואלו הן: אלו עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על־המצרים במצר

ע. כנים. ערוב. דבר. שחין. דם. צפרדשך. מכת בכורות: ברד. ארבה. ח

Blood, Frogs, Vermin, Wild Animals, Cattle Disease, Boils, Hail, Locusts,Darkness, Death of the Firstborn.

血、かえる、害虫（シラミなど）、野生の動物、牛の疫病、腫物、雹、いなご、皆既日食（暗黒）、第一子の死

Dam,Tz'fardei-a, Kinim, Arov, Dever, Sh'chin, Barad, Arbeh, Choshech,Makat b'chorot

ダム　ツェファデイア　キニム　アロヴ　デヴェル　シェフヒン　バラドゥ　アルベフ　フホシェフ マカットゥ-ベフホロットゥ

Each drop of wine we pour is a hope and a prayer that people will cast out theplagues that threaten everyone wherever they are found:

War, Poverty, Hunger, Homelessness, Lost dreams, Fear, Bigotry,Discrimination, Minds Unused, Erosion of Freedoms.

19

Go Down Moses

When Israel was in Egypt’s land, Let My people go;Oppressed so hard they could not stand, Let My people go;

Go down, Moses, way down in Egypt’s land,Tell old Pharaoh: Let My people go.

The Lord told Moses what to do, Let My people go;To lead the children of Israel through, Let My people go.

Go down, Moses, way down in Egypt’s land,Tell old Pharaoh: Let My people go.

The pillar of cloud shall clear the way, Let My people go;A fire by night, a shade by day, Let My people go.

Go down, Moses, way down in Egypt’s land,Tell old Pharaoh: Let My people go.

As Israel stood by the water-side, Let My people go;At God’s command it did divide, Let My people go.

Go down, Moses, way down in Egypt’s land,Tell old Pharaoh: Let My people go.

When they had reached the other shore, Let My people go;They sang the song of triumph over, Let My people go.

Go down, Moses, way down in Egypt’s land,Tell old Pharaoh: Let My people go.

20

Dayyenu

דינו: ים, ולא עשה בהם שפטים, אלו הוציאנו ממצרדינו: אלו עשה בהם שפטים, ולא עשה באלהיהם, דינו: אלו עשה באלהיהם, ולא הרג את־בכוריהם, דינו: אלו הרג את־בכוריהם, ולא נתן לנו את־ממונם, דינו: אלו נתן לנו את־ממונם, ולא קרע לנו את־הים, דינו: נו בתוכו בחרבה אלו קרע לנו את־הים, ולא העבירדינו: ינו בתוכו, נו בתוכו בחרבה, ולא שקע צר אלו העביר

ינו בתוכו, ולא ספק צרכנו אלו שקע צרדינו: במדבר ארבעים שנה,

אלו ספק צרכנו במדבר ארבעים שנה, דינו: ולא האכילנו את־המן, דינו: אלו האכילנו את־המן, ולא נתן לנו את־השבת, דינו: אלו נתן לנו את־השבת, ולא קרבנו לפני הר סיני, דינו: אלו קרבנו לפני הר סיני, ולא נתן לנו את־התורה, דינו: אלו נתן לנו את־התורה, ולא הכניסנו לארץ ישראל,

אלו הכניסנו לארץ ישראל, דינו: ולא בנה לנו את־בית הבחירה,

על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכפלת למקום עלינו:

Had God brought us out of Egypt, and not executed judgments against them -- DayyenuHad God executed judgments against the Egyptians, and not their gods -- DayyenuHad God executed judgments against their gods and not killed their firstborn -- DayyenuHad God killed their firstborn, and not given us their riches -- DayyenuHad God given us their riches, and not split the Sea for us -- DayyenuHad God split the Sea for us, and not led us through it on dry land -- DayyenuHad God led us through it on dry land, and not sunk our foes in it -- DayyenuHad God sunk our foes in it, and not satisfied our needs in the desert for forty years -- Dayyenu Had God satisfied our needs in the desert for forty years, and not fed us the manna -- DayyenuHad God fed us the manna, and not given us the Sabbath -- DayyenuHad God given us the Sabbath, and not brought us to Mount Sinai -- DayyenuHad God brought us to Mount Sinai, and not given us the Torah -- DayyenuHad God given us the Torah, and not brought us into Israel -- DayyenuHad God brought us into Israel, and not built the Temple for us -- Dayyenu

21

I-lu ho-tsi, ho-tsi-anu, ho-tsi-anu mi-Mitz-ra-yim,mi-Mitz-ra-yim ho-tsi-anu, Da-yei-nu

I-lu ka-ra kar-ra lanu, ka-ra-lanu et ha-yam, et-ha-yam ka-ra-lanu, Da-yei-nuI-lu na-tan na-tan-la-nu, na-tan la-nu et-ha-Shabbat,

et ha-Shabbat na-tan-la-nu, Da-yei-nuI-lu na-tan na-tan la-nu, na-tan la-nu et ha-Torah,

et ha-Torah na-tan lanu, Da-yei-nu

イル　ホツィ、　ホツィ　アヌ、　ホツィ　アヌ　ミミツライムミミツライム　ホツィ　アヌ、　ダィエヌ

イル　カラ　カルラ　ラヌ、　カラ　ラヌ　エトゥ　ハヤム、エトゥ　ハヤム　カララヌ、ダィエヌ

イル　ナタン　ナタン　ラヌ、ナタン　ラヌ　エトゥ　ハシャバットゥ、エトゥ　ハシャバットゥ　ナタン　ラヌ、ダィエヌ

イル　ナタン　ナタン　ラヌ、ナタン　ラヌ　エ　ハトラフハトラフ　ナタンラヌ、　ダィエヌ

Elements of Pesach

רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי פסח. מצה ומרור:חובתו, ואלו הן:

Rabban Gamliel used to say: Anyone who has not discussed these three things on Passover has not fulfilled his or her duty, namely: Pesach, the Passover Offering; Matzah, the Unleavened Bread; and Marror, the Bitter Herbs.

ラビ ガムリエルは次のようにおっしゃっていました。「過越し祭の次の3つのもの、過越し祭の犠牲のペサフ、マツァ（種無しのパン）、マロー(ル)（苦菜）を語らなければ、その義務を果たしてはいない。」

(Point to the Shank Bone)

פסח שהיו אבותינו אוכלים, בזמן שבית המקדש היה קים, על שום מה? על שום שפסח ים, שנאמר: ואמרתם זבח פסח הוא ליי, אשר פסח הקדוש ברוך הוא, על בתי אבותינו במצר

ים ואת־בתינו הציל, ויקד העם וישתחוו. ים, בנגפו את־מצר על בתי בני ישראל במצר

Why did our ancestors eat the Passover Offering during the period of the Temple? It is because the Blessed Holy One passed over the houses of our ancestors in Egypt, as it is written: “You shall say: It is the Passover offering for God, who passed over the houses of the children of Israel in Egypt when God smote the Egyptians and spared our houses. The people knelt and bowed down.

“You shall say: it is the Pesach offering.” Rabbi Yitzhak taught, our prophets say, “May the wordsof our lips replace the sacrifices.” Similarly, this verse teaches that as we speak of the Pesach it is

equivalent to the offering of our ancestors.

22

(Raise the matzah)

מצה זו שאנו אוכלים, על שום מה? על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ, עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, וגאלם, שנאמר: ויאפו את־הבצק,

ים, ולא יכלו להתמהמה, וגם ים, עגת מצות, כי לא חמץ: כי גרשו ממצר אשר הוציאו ממצרצדה לא עשו להם.

Why do we eat this matzah? It is because the Ruler of Rulers, the Holy one, was revealed to our ancestors and redeemed them before their dough had time to ferment, as it is written: “They baked the dough which they had brought out of Egypt into unleavened cakes; for they were driven out of Egypt and could not delay, nor had they prepared any provision for their journey.”

The significance of matzah may be understood by comparing it to chametz (leaven). Chametz, whichbecomes bloated as it rises, symbolizes self-inflated egotism and pride. Matzah, which remains flat

and unpretentious, reflects selfless humility.

Rashi teaches that our ancestors went into the desert with just a few handfuls of dough. This was aconsummate act of faith, to trust that God would provide sustenance so that they could survive in

the wilderness.

(Raise the marror)

ים, מרור זה שאנו אוכלים, על שום מה? על שום שמררו המצרים את־חיי אבותינו במצרמר ובלבנים, ובכל־עבדה בשדה: את שנאמר: וימררו את־חייהם בעבדה קשה, בח

כל־עבדתם, אשר עבדו בהם בפרך.

Why do we eat this bitter herb? It is because the Egyptians embittered the lives of our ancestors in Egypt, as it is written: “They made life bitter for them with hard labor, with clay and bricks, and with all kinds of labor in the field; whatever work tasks they performed were backbreaking.”

Marror has never lost its pungency because it has never been in short supply. This sharpens thepoint. the bitterness of servitude gives way to the sweetness of freedom. The marror is replaced by

the sweetness of manna, represented by the charoset.

23

Our Sacred Task

ים, שנאמר: והגדת לבנך בכל־דור ודור חיב אדם לראות את־עצמו, כאלו הוא יצא ממצרים. לא את־אבותינו בלבד, גאל ביום ההוא לאמר: בעבור זה עשה יי לי, בצאתי ממצרהקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עמהם, שנאמר: ואותנו הוציא משם, למען הביא

אתנו, לתת לנו את־הארץ אשר נשבע לאבתינו.

In every generation it is person's duty to regard him or herself as though (s)he personally had come out of Egypt, as it is written: “You shall tell your child on that day: This is on account of what the Eternal did for me when I came out of Egypt.” It was not only our ancestors whom the Holy One redeemed from slavery; we, too, were redeemed with them, as it is written: “God brought us out from there to take us to the land which had been sworn to our ancestors.”

すべての世代が、自分自身がエジプトからまさに脱出したのだと見なさなければ、各々の義務を果たしてはいません。なぜなら、トーラには、『その日あなた方は自分の子どもに話さなければならない。これは私がエジプトを脱出した時に、永遠の神が私にして下さったからなのだと。』と書かれているからです。神聖なる神は奴隷から我々の祖先だけを救い出して下さったのではなく、私たちも共に救い出して下さったのです。トーラには、『神は私たちの祖先に誓われた地に私たちをお連れ下さるため、私たちを彼の地から助け出して下さったのです。』と書かれているのです

B'chol dor vador chayav adam lirot et atzmo, k'ilu hu yatza mimitzrayim, shene-emar: v'higadta l'vincha bayom hahu leimor: ba-avur zeh asah Adonai li, b'tzeiti mimitzrayim. Lo et avoteinu bilvad, ga-al hakadosh Baruch hu, ela af otanu ga-al imahem, shene-emar: v'otanu hotzi misham, l'ma-an havi otanu, latet lanu et ha-aretz asher nishba la-avoteinu.

“In every generation,” more particularly every day, “a person is obligated to regard him or herselfas coming forth from Egypt.” Mitzrayim, the Hebrew for Egypt, can be interpreted as

“boundaries” or “limitations.” In every stage of a person’s service to God, (s)he has both theobligation and potential to rise above his/her present limitations and to make an unbounded

commitment to God.

Still we remember, “It was we who were slaves...we who were strangers,” and therefore we recall these words as well:

You shall not oppress the stranger, for you know the feelings of a stranger, having yourselves been strangers in Egypt. (Exodus)

When a stranger resides with you in your land you shall not wrong him...you shall love the stranger as yourself, for you were strangers in Egypt. (Leviticus)

You shall rejoice before the Eternal with your son and daughter...and the stranger, the fatherless and the widow in your midst. (Deuteronomy)

You shall not subvert the rights of the strangers or the fatherless. Remember that you were slaves inEgypt.

24

(Raise wine cup, and cover the matzah)

לפיכך אנחנו חיבים להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לברך, לעלה ולקלס, למישעשה לאבותינו ולנו את־כל־הנסים האלו. הוציאנו מעבדות לחרות, מיגון לשמחה, ומאבל

ליום טוב, ומאפלה לאור גדול, ומשעבוד לגאלה. ונאמר לפניו שירה חדשה. הללויה:

Therefore it is our duty to thank and praise, pay tribute and glorify, exalt and honor,bless and acclaim the One who performed all these miracles for our ancestors and for

us. God took us out of slavery into freedom, out of grief into joy, out of mourninginto a festival, out of darkness into a great light, out of slavery into redemption. We

will recite a new song before God! Halleluyah!

Passover Things(Sung to the tune of "These are a few of my favorite things")

Cleaning and cooking and so many dishesOut with the hametz, no pasta, no knishesFish that's gefillted, horseradish that stings

These are a few of our Passover things.Matzoh and karpas and chopped up haroset

Shankbones and Kiddish and Yiddish neurosesTante who kvetches and uncle who singsThese are a few of our Passover things.

Motzi and maror and trouble with PharoahsFamines and locusts and slaves with wheelbarrows

Matzoh balls floating and eggshell that clingThese are a few of our Passover things.

When the plagues strikeWhen the lice bite

When we're feeling sadWe simply remember our Passover things

And then we don't feel so bad.

25

הללויה. הללו עבדי יי. הללו את־שם יי. יהי שם יי מברך מעתה ועד עולם: ממזרח שמשעד מבואו. מהלל שם יי. רם על־כל־גוים יי. על השמים כבודו: מי כיי אלהינו. המגביהילשבת: המשפילי לראות בשמים ובארץ: מקימי מעפר דל. מאשפת ירים אביון: להושיבי

עם־נדיבים. עם נדיבי עמו: מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה. הללויה:

Praise the Eternal! Praise, you servants of God, praise the name of the Eternal. Blessed be the name of the Eternal from this time forth and forever. From the rising of the sun to its setting, God’s name is to be praised. High above all nations is the Eternal; above the heavens is God’s glory. Who is like our Eternal God, who though enthroned on high, looks down upon heaven and earth? You raise the poor man out of the dust and lift the needy one out of the trash heap, to seat them with nobles, with the nobles of Your people. You turn the barren wife into a happy mother of children. Halleluyah! (Psalm 113)

ים, בית יעקב מעם לעז: היתה יהודה לקדשו. ישראל ממשלותיו: הים בצאת ישראל ממצרראה וינס, הירדן יסב לאחור: ההרים רקדו כאילים. גבעות כבני־צאן: מה־לך הים כי תנוס. הירדן תסב לאחור: ההרים תרקדו כאילים. גבעות כבני־צאן: מלפני אדון חולי ארץ. מלפני

אלוה יעקב: ההפכי הצור אגם־מים. חלמיש למעינו־מים.

When Israel went out of Egypt, Jacob's family from a people of a different language, Judah became God's sanctuary, Israel God’s kingdom. The sea saw it and fled; the Jordan turned backward. The mountains skipped like rams, and the hills like lambs. Why is it, sea, that you flee? Why, O Jordan, do you turn backward? You mountains, why do you skip like rams? You hills, why do you leap like lambs? O earth, tremble at the Eternal's presence, at the presence of the God of Jacob, who turns therock into a pond of water, the flint into a flowing fountain. (Psalm 114)

B'tzeit yisra-eil mimitzrayim, beit ya-akov mei-am loeiz. Hay'tah y'hudah l'kod'sho, yisra-eilmamsh'lotav. Hayam ra-ah vayanos, hayardein yisov l'achor. Heharim rak'du ch'eilim, g'va-otkivnei tzon. Mah l'cha hayam ki tanus, hayardein tisov l'achor. He-harim tirk'du ch'eilim, g'va-ot kivnei tzon. Milifnei adon chuli aretz, milifnei eloha ya-akov. Hahof'chi hatzur agam mayim,

chalamish l'may'no mayim.

Miriam’s Cup

A Midrash teaches us that a miraculous well accompanied the Hebrews throughout their journey in the desert, given by God because of the merit of Miriam, the prophetess. Miriam’s optimism and faith also was a spiritual oasis, giving the Hebrews the confidence to overcome the hardships of the Exodus.

Like Miriam, Jewish women in all generations have been essential for the continuity of our people. As keepers of traditions in the home, women passed down songs and stories, rituals and recipes, from mother to daughter, from generation to generation. Let us each fill the cup of Miriam with water from our own glasses, so that our daughters may continue to draw from the strength and wisdom of our heritage.

(When Miriam's cup is filled, raise the goblet and say:)

"You abound in blessings, God, creator of the universe, Who sustains us with living water. May we, like the children of Israel leaving Egypt, be guarded and nurtured and kept alive in the wilderness, and may You give us wisdom to understand that the journey itself holds the promise of redemption."

26

Second Cup of Wine(Everyone lifts up their wine cup)

ים, והגיענו ללילה ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את־אבותינו ממצרהזה, לאכל־בו מצה ומרור. כן, יי אלהינו ואלהי אבותינו, יגיענו למועדים ולרגלים אחרים, ך, וששים בעבודתך, ונאכל שם מן הזבחים ומן הבאים לקראתנו לשלום. שמחים בבנין עירהפסחים (במוצאי שבת אומרים מן הפסחים ומן הזבחים), אשר יגיע דמם, על קיר מזבחך

נו:ברוך אתה יי, גאל ישראל: לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאלתנו, ועל פדות נפש

ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן:

Blessed are You our Eternal God, Sovereign of the universe, who has redeemed us and our ancestors from Egypt and enabled us to reach this night that we may eat matzah and marror. So Eternal God and God of our ancestors, enable us to reach also the coming holidays and festivals in peace, rejoicing in the rebuilding of Zion thy city, and joyful at thy service. There we shall eat of theofferings and Passover sacrifices (On Saturday night read: of the Passover sacrifices and offerings) which will be acceptably placed upon thy altar. We shall sing a new hymn of praise to You for our redemption and for our liberation. Blessed are You, O God, who has redeemed Israel.

Blessed are You, our Eternal God, Sovereign of the universe, who created the fruit of the vine.

רחצהHand Washing

Why do we wash our hands? In ancient times the Cohanim, our priests, washed their hands beforebring sacrifices to God. Today each of us is a priest, and each of us washes our hands. Then in

silence we wait to bless the matzah.

(Everyone washes their hands - pour water over your left hand, then right hand, and then left again,then recite the blessing before you wipe your hands)

נו במצותיו, וצונו על נטילת ידים: ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר קדש

Blessed are You, our Eternal God, Sovereign of the universe, who has blessed us with Your mitzvot,and commanded us concerning the washing of the hands.

Baruch atah Adonai Eloheinu melech ha-olam, asher kid'shanu b'mitzvotav, v'tzivanu al n'tilatyadayim.

27

מוציא. מצהThe Matzah

(The first blessing is said over all three matzot, and the second only over the top and middle. After theblessing salt and distribute pieces of the top and middle matzot.)

ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, המוציא לחם מן הארץ:ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם,

נו במצותיו וצונו על אכילת מצה: אשר קדשBlessed are You, our Eternal God, Sovereign of the universe, who brings forth bread

from the earth.Blessed are You our Eternal God, Sovereign of the universe, who has blessed us with

Your mitzvot, and commanded us concerning the eating of matzah.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, hamotzi lechem min ha-aretz.Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, asher kid'shanu

b'mitzvotav v'tzivanu al achilat matzah.

מרורBitter Herb

(Eat the Marror dipped in Charoset)

נו ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, אשר קדשבמצותיו וצונו על אכילת מרור:

Blessed are You our Eternal God, Ruler of the universe, who has blessed us withmitzvot, and commanded us to eat marror.

Baruch atah Adonai Eloheinu melech ha-olam, asherkid'shanu b'mitzvotav v'tzivanu al achilat maror.

כורךHillel Sandwich

)Sandwich some marror and charoset between two pieces of the bottom matzah(

זכר למקדש כהלל: כן עשה הלל בזמן שבית המקדש היה קים. היה כורך פסח מצה ומרור ואוכל ביחד. לקים מה שנאמר: על־מצות ומרורים יאכלהו:

שלחן עורךFestive Meal

(Traditionally the meal begins with an egg1 dipped in salt water.)

1. In many communities it is customary to begin the meal with a hard boiled egg dipped in salt water. In Roman times all feasts began with this dish, thus it is a sign of freedom. The egg also represents rebirth and spring. The egg, however, is also the first food eaten by mourners. Thus when we eat it at the

28

צפוןEating the Afikomen1

רך --ברכת המזון בGrace After Meals

)Pour third cup of wine(

שיר המעלות בשוב יי את שיבת ציון היינו כחלמים: אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל יי לעשות עם אלה: הגדיל יי לעשות עמנו היינו שמחים: שובה יי את

רו: הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא שביתנו כאפיקים בנגב: הזרעים בדמעה ברנה יקציבא ברנה נשא אלמתיו:

A Song of Ascents. When God brought the exiles back to Zion, we were like those who dream. Then our mouths were filled with laughter, and our tongues with glad song. Then it was said among the nations: “God has done great things for them." God had done great things for us, and we rejoiced. Restore our captives, Eternal One, like streams in the Negev. Those who sow in tears shall reap in joy. Though the farmer bears the measure of seed to the field in sadness, he shall come homewith joy, bearing his sheaves.

Shir hama-alot b'shuv Adonai et shivat tzion hayinu k'chol'mim. Az yimalei s'chok pinu ul'shoneinu rinah az yomru vagoyim higdil Adonai la-asot im eileh. Higdil Adonai la-asot imanuhayinu s'meichim. Shuvah Adonai et sh'viteinu ka-afikim banegev. Hazor'im b'dimah b'rinah yiktzoru. Haloch yeileich uvachoh nosei meshech hazara bo yavo v'rinah nosei alumotav.

beginning of the festive Pesach meal we fulfill the mitzvah to start from degradation (the egg) and move to salvation (symbolized by the more elaborate dishes to come).

1. The Afikomen is a mysterious command. No one, even in rabbinic times, quite knew what it meant. Its dry taste may be a reminder that after Pesach we return to an unredeemed world, yet it also is a sign of anticipation and hope. The Afikomen is hidden and this can remind us that the time of redemption is also hidden, but may be just around the corner.

枚重ねにしたマツァの、真ん中のものを二つに割り、その一方を隠します。（この隠した半分のマツァは「アフィコーメン」と言い、食事の後に子どもに見つけさせます。）アフィコーメンを見つけた子どもはプレゼントがもらえる習慣があります。大人はこのアフィコーメンを食べないとセーダーの食事を終えることができません。従って、「アフィコーメン」はセーダー―のデザートとも呼ばれています。

29

(Seder leader:)Let us say grace. רבותי נברך!

(Guests respond, then Seder leader continues:)Blessed be the name of the Eternal from this time forth and forever.

יהי שם יי מברך מעתה ועד עולם.Y'hi sheim Adonai m'vorach mei-atah v'ad olam.

(Seder leader:)With your permission, let us now bless (our) God whose food we have eaten.

ברשות מרנן ורבנן ורבותי, נברך (אלהינו) שאכלנו משלו.

(Guests respond, then Seder leader:)Blessed be (our) God whose food we have eaten and through whose goodness we live.

ברוך (אלהינו) שאכלנו משלו ובטובו חיינו.

Baruch (Eloheinu) she-achalnu mishelo uv'tuvo chayinu.

(Everyone:)Blessed be You and blessed be Your name. ברוך הוא וברוך שמו:

Baruch hu uvaruch sh'mo:

ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, הזן את העולם כלו בטובו בחן בחסד וברחמים הוא נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו. ובטובו הגדול תמיד לא חסר לנו, ואל יחסר לנו מזון לעולם

ועד. בעבור שמו הגדול, כי הוא אל זן ומפרנס לכל ומטיב לכל, ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא. ברוך אתה יי, הזן את הכל:

Blessed are You our Eternal God, Sovereign of the universe, who nourishes the whole world with grace, kindness and mercy. You give food to all creatures, for your kindness endures forever. Through this great goodness we have never been in want; may we never be in want of sustenance for Your great name's sake. You are the God who sustains all, does good to all, and provides food for all the creatures which You have created. Blessed are You, O God, who sustains all.

Baruch atah Adonai, Eoheinu melech ha-olam, hazan et ha-olam kulo b'tuvo b'chein b'chesed uv'rachamim hu notein lechem l'chol basar ki l'olam chasdo. Uv'tuvo hagadol tamid lo chasar lanu, v'al yechsar lanu mazon l'olam va-ed. Ba-avur sh'mo hagadol, ki hu eil zan um'farneis lakol umeitiv lakol, umeichin mazon l'chol b'riotav asher bara. Baruch atah Adonai, hazan et hakol.

יי שהוצאתנו ועל ורחבה, טובה חמדה ארץ לאבותינו, שהנחלת על אלהינו יי לך נודהתורתך ועל נו, בבשר שחתמת בריתך ועל עבדים, מבית ופדיתנו, ים, מצר מארץ אלהינוזן שאתה מזון אכילת ועל שחוננתנו, וחסד חן חיים ועל שהודעתנו חקיך ועל שלמדתנו,

ומפרנס אותנו תמיד, בכל יום ובכל עת ובכל שעה:

We thank You our Eternal God, for having given a beautiful, good, and spacious land to our ancestors as a heritage; for having taken us out, Eternal God, from the land of Egypt and redeemed us from the house of slavery; Your covenant which You have sealed in our flesh; for Your Torah which You taught us; for Your laws which You have made known to us; for the life, grace and kindness You have bestowed on us; and for the food which sustains us at all times.

30

ועל הכל יי אלהינו אנחנו מודים לך, ומברכים אותך, יתברך שמך בפי כל חי תמיד לעולם בעת, וברכת את יי אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך. ברוך אתה ועד. ככתוב, ואכלת וש

יי, על הארץ ועל המזון:

For everything, Eternal God, we thank You and bless You. Be Your name constantly blessed by all forever, as it is written: “After you have eaten and are satisfied, you shall bless the Eternal your Godfor the good land given to you.” Blessed are You, O God, for the land and the food.

ך, ועל ציון משכן כבודך, ועל מלכות רחם נא יי אלהינו, על ישראל עמך, ועל ירושלים עירבית דוד משיחך, ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו. אלהינו, אבינו, רענו, זוננו, פרנסנו, וכלכלנו, והרויחנו, והרוח לנו יי אלהינו מהרה מכל צרותינו, ונא, אל תצריכנו יי

אלהינו, לא לידי מתנת בשר ודם, ולא לידי הלואתם. כי אם לידך המלאה, הפתוחה, הקדושהוהרחבה, שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד:

Have mercy, Eternal God, on Israel Your people, on Jerusalem Your city, on Zion the abode of Your glory, on the kingdom of the house of David Your anointed one, and on the great and holy Temple that bears Your name. Our God, our Parent, tend and feed us; sustain and support us and relieve us. Speedily, Eternal God, grant us relief from all our troubles. Eternal God, O make us not rely on the gifts and loans of men but rather on your full, open and generous hand, that we may never be put to shame and disgrace.

(On Sabbath add following paragraph:)

רצה והחליצנו יי אלהינו במצותיך ובמצות יום השביעי השבת הגדול והקדוש הזה. כי יום זה גדול וקדוש הוא לפניך, לשבת בו ולנוח בו באהבה כמצות רצונך וברצונך הניח לנו יי אלהינו, שלא ך, ובבנין ירושלים עיר תהא צרה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו. והראנו יי אלהינו בנחמת ציון עיר

קדשך, כי אתה הוא בעל הישועות ובעל הנחמות:

(Favor us and strengthen us, Eternal God, with Your commandments-with the commandment concerning the seventh day, this great and holy Sabbath. This day is great and holy before You to abstain from work and rest on it in love according to Your will. In Your will, Eternal God, grant us rest so that there be neither sorrow and grief on our day of rest. Let us, Eternal God, live to see Zion Your city comforted, Jerusalem Your holy city rebuilt, for Your are Master of all salvation and consolation.)

31

(All continue)

אלהינו ואלהי אבותינו, יעלה ויבא ויגיע, ויראה, וירצה, וישמע, ויפקד, ויזכר זכרוננויח בן דוד עבדך, וזכרון ירושלים עיר קדשך, וזכרון כל ופקדוננו, וזכרון אבותינו, וזכרון משעמך בית ישראל לפניך, לפליטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים, לחיים ולשלום ביום חגנו יי אלהינו בו לטובה. ופקדנו בו לברכה. והושיענו בו לחיים, ובדבר המצות הזה. זכר

,ישועה ורחמים, חוס וחננו, ורחם עלינו והושיענו, כי אליך עינינו:כי אל מלך חנון ורחום אתה

Our God and God of our ancestors, may the remembrance of us, of our ancestors, of the anointedson of David Your servant, of Jerusalem Your holy city, and of all Your people the house of Israel,ascend, come, appear, be heard, and be accepted before You for deliverance and good, for grace,kindness and mercy, for life and peace, on this day of the Feast of Matzot. Remember us this day,Eternal God, for goodness; consider us for blessing; save us for life. With a word of salvation andmercy spare us and favor us; have pity on us and save us, for we look to You, for You are a graciousand merciful God and Sovereign.

דש במהרה בימינו. ובנה ירושלים עיר הקברוך אתה יי, בונה ברחמיו ירושלים. אמן

Rebuild Jerusalem the holy city speedily in our days.Blessed are You, O God, who will rebuild Jerusalem in mercy. Amen.

Uv'neih y'rushalayim ir hakodesh bimheirah v'yameinu. Baruch atah Adonai, boneihv'rachamav y'rushalayim. Amein.

נו, נו בוראנו, גואלנו, יוצר ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם, האל אבינו, מלכנו, אדירנו קדוש יעקב, רוענו רועה ישראל. המלך הטוב, והמטיב לכל, שבכל יום ויום הוא קדוש

הטיב, הוא מטיב, הוא ייטיב לנו. הוא גמלנו, הוא גומלנו, הוא יגמלנו לעד לחן ולחסד וח הצלה והצלחה ברכה וישועה, נחמה, פרנסה וכלכלה, ורחמים, וחיים ולרחמים ולר

נו: ושלום, וכל טוב, ומכל טוב לעולם אל יחסר

Blessed are You, our Eternal God, Sovereign of the universe. God You are our Parent, our Ruler andSovereign, our Creator, our Redeemer, our Maker, the Holy One of Jacob, the Shepherd of Israel, the good Sovereign who does good to all and has done good, is doing good, and will do good. You give favors to us constantly. You ever lavish on us kindness and mercy, relief and deliverance, success, blessing, salvation, comfort, sustenance, support mercy, life and peace and all goodness. May You never deprive us of any good thing.

32

הרחמן, הוא ימלוך עלינו לעולם ועד.הרחמן, הוא יתברך בשמים ובארץ.

הרחמן, הוא ישתבח לדור דורים, ויתפאר בנו לעד ולנצחנצחים, ויתהדר בנו לעד ולעולמי עולמים.

May the Merciful One reign over us forever and ever.May the Merciful One be blessed in heaven and on earth.

May the Merciful One be praised for all generations; may You be glorified in us forever and ever;may You be honored in us to all eternity.

Harachaman, hu yishtabach l'dor dorim, v'yitpa-ar banu la-adul'neitzach n'tzachim, v'yithadar banu la-ad ul'ol'mei olamim.

הרחמן, הוא יפרנסנו בכבוד.נו והוא יוליכנו קוממיות לארצנו. הרחמן, הוא ישבור עלנו מעל צואר

הרחמן, הוא ישלח לנו ברכה מרבה בבית הזה, ועל שלחן זה שאכלנו עליו.

May the Merciful One grant us an honorable livelihood.May the Merciful One break the yoke from our neck; may You lead us upstanding into our land.

May the Merciful One send ample blessing into this house and upon this table atwhich we have eaten.

הרחמן, הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב,ויבשר לנו בשורות טובות ישועות ונחמות.

May the Merciful One send us Elijah the prophet of blessed memorywho will bring us good tidings of consolation and comfort.

Harachaman, hu yishlach lanu et eiliyahu hanavi zachur latov, vivaser lanub'sorot tovot y'shuot v'nechamot.

הרחמן, הוא יברך את-כל-המסבין כאןאותנו ואת-כל-אשר לנו כמו שנתברכו אבותינו,רה רבקה רחל ולאה: בכל, מכל, כל. כן יברך אותנו כלנו יחד. בברכה אברהם יצחק ויעקב ש

שלמה, ונאמר אמן:

May the Merciful One bless all who join here tonight, us and all that is ours, just as You blessed ourancestors Abraham, Isaac, Jacob, Sarah, Rebecca, Rachel and Leah with every blessing. May You

bless us all together with a perfect blessing, and let us say, Amen.

במרום ילמדו עליהם ועלינו זכות, שתהא למשמרת שלום, ונשא ברכה מאת יי וצדקה מאלהיישענו, ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם:

May they in heaven find merits with us so that we may enjoy a lasting peace. May we receiveblessings from the Eternal, justice from the God of our salvation, and may we find favor and good

sense in the eyes of God and humanity.

33

(On Shabbat add the following line)

(May the Merciful One cause us to inherit the day which will be all Sabbath and rest in the eternal life.) הרחמן, הוא ינחילנו יום שכלו שבת

ומנוחה לחיי העולמים.

(All nights continue here)

הרחמן, הוא ינחילנו יום שכלו טוב.

May the Merciful One cause us to inherit the day of total goodness.

יח ולחיי העולם הבא. הרחמן, הוא יזכנו לימות המש

May the Merciful One enable us to live in the days of redemption in the world to come.

שה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם: מגדול ישועות מלכו, ועעשה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום, עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן:

You are the tower of salvation of Your chosen king and show kindness to Your anointed prince, toDavid and his descendents forever. You who creates peace in Your heavenly heights, may You grant

peace for us and for all Israel; and say, Amen.

Oseh shalom bimromav, hu ya-aseh shalom, aleinu v'al kol yisra-eil, v'imru amein.

יראו את יי קדשיו, כי אין מחסור ליראיו: כפירים רשו ורעבו, ודורשי יי לא יחסרו כל טוב: הודו ליי כי טוב, כי לעולם חסדו: פותח את ידך, ומשביע לכל חי רצון: ברוך הגבר אשר

נתי ולא ראיתי צדיק נעזב, וזרעו מבקש לחם: יי יבטח ביי, והיה יי מבטחו: נער הייתי גם זקעז לעמו יתן, יי יברך את עמו בשלום:

Revere the Eternal, you God’s holy ones for those who revere God suffer no want. Lions may be famished and starving, but those who seek the Eternal shall not lack any good thing. Give thanks to God, for God is good; God’s kindness endures forever. You open your hand and satisfy the desire ofevery living thing. Blessed is the person who trusts in the Eternal, and whose trust is in God. I have been young and now I am old, but never have I seen the righteous person forsaken, nor his (or her) children wanting bread. God will give strength to all people; God will bless all people with peace.

Adonai oz l'amo yitein, Adonai y'vareich et amo vashalom.

Third Cup of Wine(following the blessing, drink the third cup leaning to the left.)

Blessed You our Eternal God, Sovereign of the universe, who creates the fruit of the vine.

ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן:

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, borei p'ri hagafen.

34

Elijah’s Cup

(Fill the fourth cup of wine and Elijah’s Cup, then open a door.)

The following is told of Rabbi Joshua ben Levi, a sage of the 2nd Century CE.

Once Rabbi Joshua ben Levi found Elijah the Prophet as he sat outside the cave of Rabbi Shimon bar Yohi. He asked Elijah “When will the Messiah come?”

Elijah replied, “Go and ask him yourself. He is sitting among the lepers and beggars at the gates of Rome.”

Rabbi Joshua went to Rome, and upon finding the Messiah he asked, “My master, when will the time of redemption be at hand?”

“Today,” the Messiah answered.However, when during the following days redemption did not come, Joshua returned to

Elijah and asked, “Why did the Messiah lie to me?”Elijah responded, “He did not lie, instead he was quoting from the bible, “Today if you

listen to my voice.”

A hasidic rebbe, Levi Yitzhak of Berdichev, interpreted this story in the following way: “Why did the Messiah not come today or yesterday? Because we were the same today as we were yesterday.

The great philosopher Martin Buber tells that once he asked his grandfather, “What is the messiah waiting for?” His grandfather answered, “He is waiting for you.”

The Kotzker Rebbe taught, “Some rebbes claim they see Elijah on Pesach. I do not see him, but I believe he comes, and believing is better than seeing.”

Soon in our day, the Prophet Elijah will come,bringing the Messiah.

אליהו הנבי אליהו התשבי אליהו הגלדי במהרה בימינויבא אלינו עם משיח בן-דוד.

預言者エリヤ, ティシュベ人エリヤギルアデ人エリヤ　軈て現れます

ダビデ王の子孫のメシアと一緒に

Ei-lee-ya-hu ha-na-vee, Ei-lee-ya-hu ha-tish-bee, Ei-lee-ya-hu, Ei-lee-ya-hu,Ei-lee-ya-hu ha-gee-la-dee. Bim-hey-ra v’ya-may-nu, ya-voey-ley-nu

im-Mashiach ben Da-veed, im-Mashiach ben Da-veed.

35

הללHallel

א סדך על־אמתך: למה יאמרו הגוים איה־נ ן כבוד על־ח שמך ת י ל נו כ לא לנו יהוה לא לי אדם: פה־להם ה יד עש ב מ סף וזה צביהם כ nץ עשה: ע ים כל אשר־חפ ינו בשמ אלהיהם: ואלהם ׀ ולא ם ולא יריחון: ידיה ה ף ל עו א ם ולא יראו: אזנים להם ולא ישמ ה ינים ל רו ע ולא ידבח בהם: ישראל ם כל אשר־בט כו לא־יהגו בגרונם: כמוהם יהיו עשיה גליהם ולא יהל ימישון ר

י יהוה בטחו ם ומגנם הוא: ירא ה עזר הרן בטחו ביהו ית א ם ומגנם הוא: י ב ה עזר ח ביהו בטם ומגנם הוא: ה עזר ביהו

Not for our sake, O God, not for our sake, but for Your name give glory, because of Your kindness and Your truth. Why should the nations say, “Where is their God?” Our God is in the heavens; Youdo whatever You please! Their idols are silver and gold, the work of human hands. They have a mouth, but they cannot speak; they have eyes, but they cannot see; they have ears, but they cannot hear; they have a nose, but they cannot smell; they have hands, but they cannot feel; they have feet, but they cannot walk; nor can they make a sound with their throat. Those who make them shall become like them, whoever trusts in them. O Israel, trust in the Eternal, God is our help and shield. You who revere God, trust in the Eternal! God is our help and shield. (Pslam 115:1-11)

ים קטנ ה ה י יהו ית אהרן: יברך ירא ך את־ב ל יבר ית ישרא ך יברך את־ב ר נו יב יהוה זכרים וארץ: מ ה ש ה עש תם ליהו ים א ם ועל־בניכם: ברוכ ליכ ם ע ף יהוה עליכ עם־הגדלים: יס

י מתים יהללו־יה ולא כל־ירד ן לבני־אדם: לא־ה ת רץ נ הא ה ו מים ליהו ים ש השמם הללויה: ה ועד־עול ה מעת ך י ר דומה: ואנחנו ׀ נב

The Eternal who has remembered us will bless; You will bless the house of Israel; You will bless thehouse of Aaron; You will bless those who revere the Eternal, the small with the great. May the Eternal increase you, you and your children. You are blessed by the Eternal, who made the heaven and the earth. The heaven is God’s heaven, but God has given the earth to humankind. (Psalm 115:12-18)

Adonai zicheranu yivarech, yivarech et beit Yisrael yivarech et beit Aharon. Yivarech yeraiAdonai, ha-ketanim im ha-gidolim. Yoseif Adonai aleiychem aleichem v'al b'neichem. Barchuniatem la'donai osay shamayim va-aretz. Hashamayim shamayim la'donai v'ha-aretz natan liv'neiadam. Lo ha-meitim yehalelu ya, v'lo kol yordei dumah. V'anachnu n'varech ya, mei-atah v'ad

olam halleluyah.

36

ות א: אפפוני ׀ חבלי־מ י אקר מ י ובי ה אזנו ל י תחנוני: כי־הט ה את־קול ע ׀ יהו הבתי כי־ישמ אי: חנון יהוה ה נפש ה מלט א אנה יהו ה ויגון אמצא: ובשם־יהוה אקר י שאול מצאוני צר ומצרה י יהו יכי כ י נפשי למנוח יע: שוב י יהוש י ול לות ר פתאים יהוה ד ינו מרחם: שמ אלה יק ו וצד

ה תהלך לפני יהו ה את־רגלי מדחי: א ות את־עיני מן־דמע מ י מ צת נפש י חל ל עליכי: כ גמם כזב: רתי בחפזי כל־האד ני אמ ניתי מאד: א י ע נ ר א י אדב אמנתי כ בארצות החיים: ה

I love that the eternal. God hears my pleas because God's ear is inclined to me whenever I call. The bonds of death encompassed me, the torments of the grave have overtaken me;..I found trouble and sorrow...Then I called upon the name of the Eternal: "O God, save my life!"..The Eternal is graciousand righteous and our God is merciful...The Eternal protects the simple;..I was brought low and Godsaved me...Be at rest, oh my soul, for the Eternal has been good to you...You delivered me from death, my eyes from tears and my feet from stumbling. I shall walk before the Eternal in the lands of the living. I trust in Gid and have faith even when I speak out "All men are false." (Psalm 116:1-11)

א: נדרי ליהוה אשלם ם יהוה אקר א ובש ה כל־תגמולוהי עלי: כוס־ישועות אש יב ליהו מה־אשבדך ני ע nך א בד ותה לחסידיו: אנה יהוה כי־אני ע מ ה ה א לכל־עמו: יקר בעיני יהו נגדה־נא: יח נדרי ליהוה אשלם ם יהוה אקר ה ובש זבח זבח תוד י: לך־א חת למוסר ת ך פ בן־אמת

ם הללויה: כי ירושל ה בתוכ ית יהו א לכל־עמו: בחצרות ׀ ב נגדה־נ

How can I repay the Eternal for all kindness given to me?..I raise the cup of deliverence, and call upon the name of the Eternal...My vows to the God I pay in the presence of all God's people...Greivous in Eternal’s sight is the death of faithful followers...O God, I am your servant, your servant, the child of your maid-servent; You have undone what bounds me. I sacrifice a thank offering to You, and call upon Your name. I pay vows to the Eternal in the presence of all God's people,in the courts of Your house, in the midst of Jerusalem...Halleluyah. (Psalm 116:12-19)

בחוהו כל־האמים: הללו את־יהוה כל־גוים שם הללויה: עול ינו ׀ חסדו ואמת־יהוה ל ר על ב י ג כ

Give Thanks to the Eternal, all you nations; praise God, all you people! For God’s kindnessoverwhelms us, and the truth of the Eternal is forever, Halleluyah. (Psalm 117)

Hal'lu et Adonai, kol goyim, shab'chu-hu, kol ha-umeem.Ki gavar aleinu chasdo, ve-emet Adonai l'olam, hal'luyah.

י לעולם חסדו: יאמרו נא בית־אהרן ל כ י לעולם חסדו: יאמר־נא ישרא הודו ליהוה כי־טוב כי לעולם חסדו: ה כ י יהו י לעולם חסדו: יאמרו נא ירא כ

Give thanks to God, for God is good; Your kindness endures forever. Let Israel declare, Yourkindness endures forever. Let the house of Aaron declare Your kindness endures forever. Let those

who are in awe of God say, Your kindness endures forever.

Hodu l'Adonai ki tov, ki l'olam chasdo. Yomar na yisra-eil, ki l'olam chasdo. Yomru na veitaharon, ki l'olam chasdo. Yomru na yirei Adonai, ki l'olam chasdo.

37

י י בעזר י אדם: יהוה ל ה ל א מה־יעש י לא איר ב יה: יהוה ל ני במרח נ אתי יה ע מצר קר מן־הבטח ה מ בטח באדם: טוב לחסות ביהו ה מ ה בשנאי: טוב לחסות ביהו י ארא אנ ו

י ה כ ם יהו י אמילם: סבוני גם־סבבוני בש ה כ ם יהו בנדיבים: כל־גוים סבבוני בשיהוה ני לנפל ו י אמילם: דחה דחית ה כ ם יהו ים בש ש קוצ עכו כא ים ד אמילם: סבוני כדבור

ין יהוה עשה חיל: ים ימ ה באהלי צדיק ה וישוע י לישועה: קול ׀ רנ ת יה ויהי־ל ני: עזי וזמר עזרני יה י יה: יסר יסר עש ר מ ין יהוה עשה חיל: לא אמות כי־אחיה ואספ ה ימ ין יהוה רוממ טז ימ

ות לא נתנני: למ ו

From the narrow I called to You, and You answered me in the great freedom of space. God is with me, I have no fear, what can man do to me? Gid is with me as my helper, I will see the defeat of all my foes. It is better to take refuge in God than to trust in a human. It is better to take refuge in God than to trust in greatness. All nations have surrounded me; in the name of the Eternal, I have cut them down. They have surrounded me, but in the name of the Eternal, I cut them down. They swarmed like bees about me, but they were extinguished like a fire of thorns; but in the name of the Eternal, I cut them down. You pushed me and I nearly fell, but You helped me. God is my strength and song; You have become my salvation...The voice of rejoicing and salvation is tents of the righteous resound,.."The right hand of the Eternal is triumphant! The right hand of the Eternal is exalted! The right hand of the Eternal triumphs!"..I shall not die, but live to proclaim the works of God. You have severely punished me, but have not handed me over to die.

ה יה: דק אבא־בם אוד ערי־צ פתחו־לי שבאו בו: ים י דיק ה צ ער ליהו זה־הש

Open for me the gates of righteousness, I will enter them to thank the EternalThis is the gate of the Eternal, may the righteous enter through it.

Pitchu li sha-arei tzedek, avo vam odeh yah.Zeh ha-sha-ar l’Adonai, tzadikim yavo-u vo.

(Each Verse is recited twice)

י לישועה: ני ותהי־ל י ענית ודך כ אה לראש פנה: ית בן מאסו הבונים ה א

יא נפלאת בעינינו: יתה זאת ה ת יהוה ה מאה בו: ילה ונשמח ה נג ה יהו יום עש זה־ה

יעה נא יעה נא אנא יהוה הוש אנא יהוה הושה נא: יח ה הצל ה נא: אנא יהו יח ה הצל אנא יהו

Od'cha ki anitani, vat'hi li lishuah.Even ma-asu haboneem, hay'tah l'rosh pinah.Mei-eit Adonai hay'tah zot, hi niflat b'eineinu.

Zeh hayom asah Adonai, nagilah v’nism’chah vo.

Ana Adonai hoshi-ah na. Ana Adonai hoshi-ah na.Ana Adonai hatzlichah na. Ana Adonai hatzlichah na.

38

ד ים ע ג בעבת נו אסרו־ח ל ׀ יהוה ויאר ל ית יהוה: א ם מב רכנוכ ה ב ם יהו בא בש ברוך הי לעולם חסדו י ארוממך: הודו ליהוה כי־טוב כ לה ך א ה ואוד י את רנות המזבח: אל :ק

Blessed be the one who comes in the name of God; we bless you from the House of God...The Eternal is God, who has shown us light;..bind the festival offering with cords, up to the altar-horns. You are my God, and I exalt you...Give thanks to God for God is good, Your kindness endures forever.

יהללוך יי אלהינו כל מעשיך, וחסידיך צדיקים עושי רצונך, וכל עמך בית ישראל ברנה יודו יצו ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו, כי לך טוב להודות ויברכו וישבחו ויפארו וירוממו ויער

ולשמך נאה לזמר, כי מעולם ועד עולם אתה אל. ברוך אתה יי, מלך מהלל בתשבחות.

0 Eternal our God, all your works shall praise You, and all who love You, the righteous, will do yourwill. All your people, the family of Israel shall thank You with joyful song; and bless You and declare You to be holy, You are our God. It is good to thank You and it is right to sing Your name, for You are God, from everlasting to everlasting.

Great Hallel

הודו ליי כי טוב, כי לעולם חסדו: הודו לאלהי האלהים, כי לעולם חסדו: הודו לאדני האדנים, כי לעולם חסדו: לעשה נפלאות גדלות לבדו, כי לעולם חסדו: לעשה השמים

בתבונה, כי לעולם חסדו: לרוקע הארץ על המים, כי לעולם חסדו: לעשה אורים גדלים, כי ח וכוכבים לממשלות לעולם חסדו: את השמש לממשלת ביום, כי לעולם חסדו: את היר

ים בבכוריהם, כי לעולם חסדו: ויוצא ישראל מתוכם, כי בלילה, כי לעולם חסדו: למכה מצרלעולם חסדו: ביד חזקה ובזרוע נטויה, כי לעולם חסדו: לגזר ים סוף לגזרים, כי לעולם

חסדו: והעביר ישראל בתוכו, כי לעולם חסדו: ונער פרעה וחילו בים סוף, כי לעולם חסדו: למוליך עמו במדבר, כי לעולם חסדו: למכה מלכים גדלים, כי לעולם חסדו: ויהרג מלכים

אדירים, כי לעולם חסדו: לסיחון מלך האמרי, כי לעולם חסדו: ולעוג מלך הבשן, כי לעולם חסדו: ונתן ארצם לנחלה, כי לעולם חסדו: נחלה לישראל עבדו, כי לעולם חסדו: שבשפלנו ינו, כי לעולם חסדו: נותן לחם לכל בשר, כי לעולם נו מצר זכר לנו, כי לעולם חסדו: ויפרק

חסדו: הודו לאל השמים, כי לעולם חסדו:

39

Counting the Omer1

(Recited only on the Second Night)

שנו ברוך אתה יי אלהנו מלך העולם אשר קדבמצותיו וצונו על ספירת העמר.

Blessed are You, Eternal God, Ruler of the universe, who has blessed us with the mitzvot,commanding us to count the Omer.

היום יום אחד לעמרToday is the first day of the Omer

Hayom Yom Echad l’Omer

Fourth Cup of Wine

ברוך אתה יי, אלהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן:Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, borei p’ri hagafen

(Drink leaning to the left)ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם על הגפן ועל פרי הגפן.

מפריה לאכול לאבותינו, והנחלת שרצית ורחבה, טובה חמדה ארץ ועל השדה, תנובת ועלמשכן ציון ועל ך, עיר ירושלים ועל עמך, ישראל על אלהינו יי נא רחם מטובה. ולשבועלתוכה, והעלנו בימינו, במהרה דש הק עיר ירושלים ובנה היכלך. ועל מזבחך ועל כבודך,ורצה (בשבת ובטהרה בקדשה עליה ונברכך מטובה, ונשבע מפריה ונאכל בבנינה ושמחנו

הזה.) השבת ביום ונודהוהחליצנו לכל, ומטיב טוב יי אתה כי הזה. המצות חג ביום ושמחנולך על הארץ ועל פרי הגפן. ברוך אתה יי, על הארץ ועל פרי הגפן:

Blessed, are You, Eternal God, Ruler of the universe, for the vine and its fruit, and for the produce of the field, for the beautiful and spacious land which You gave to our ancestors as a heritage to eat of its fruit and to enjoy its goodness. Have mercy, Eternal God, on Israel your people, on Jerusalem your city, on Zion the abode of your glory, on your altar and your Temple. Rebuild Jerusalem, the holy city, speedily in our days. Bring us there and cheer us with its restoration; may we eat of its fruit and enjoy of its goodness; may we bless You for it in holiness and purity. (On Sabbath add: Favor us and strengthen us on this Sabbath day) and grant us happiness on this Feast of Matzot; For You, O Eternal, are good and beneficent to all, and we thank Your for the land and the fruit of the vine. Blessed are You, Eternal One for the land and the fruit of the vine.

1. The Omer is the 49 day period of time between Passover and Shavuot.40

נרצה(Acceptance of our Seder)

חסל סדור פסח כהלכתו, ככל משפטו וחקתו. כאשר זכינו לסדר אותו, כן נזכה לעשותו. זךשוכן מעונה, קומם קהל עדת מי מנה. בקרוב נהל נטעי כנה, פדוים לציון ברנה.

The Passover Seder is concluded, according to each traditional detail withall its laws and customs. As we have been privileged to celebrate this

Seder, so may we one day celebrate it in Jerusalem. Pure One who dwellsin the high places, support Your people countless in number. May you soon

redeem all Your people joyfully in Zion.

Hasal sidur Pesach c'hilchato, kachal mishpato v'chukato. Ka-asher zachinu l'sader oto, kaynnizkeh la-asoto. Zach shochayn m'onah, komaym k'hal adat mi manah. B'karov nahayl nit-ei

chanah, p'duyim l'tzion b'rinah.

フヘサル　スィドゥール　ペサフ　クヒルカト、　クコール　ミシュパト　ヴェフカト．　カアシェル　ザフヒヌ　ルサデル　オト．　ケン　ニツケ　ラアソト．　ザフ　ショフヘン　ムオナ、　コメム　クハル　アダットゥ　ミ　ミナ．　ブカロヴ　ナヘル　ニトゥエイ　カナ、　プドゥイム　ルツィオン　ブリナ．

Next Year in JerusalemNext Year may all be free.

לשנה הבאה בירושלים:L’shanah haba-ah birushalayim

La’Shana Haba’ah Bee-rushalaimLa’Shana Haba’ah Birushalaim Hanuyah (Haleluyah)

La’Shana Haba’ah Bee-rushalaimBee-rushalaim Hanuyah (Haleluyah)

ラシャナ　ハバ　ビィルシャライム　　ラシャナ　ハバ　ビルシャライム　ハヌヤ（ハレルヤ）

　　ラシャナ　ハバ　ビィルシャライム ラシャネ　シャネ　ハバ　ィエルシャライム　ハヌヤ（ハレルヤ）

　　ラシャナ　ハバ　ビィルシャライム　　ビィルシャライム　ハヌヤ（ハレルヤ）

41

Adir Hu - God of Might

אדיר הוא, יבנה ביתו בקרוב, במהרה במהרה, בימינו בקרוב. אל בנה, בנה ביתך בקרוב.

בחור הוא, גדול הוא, דגול הוא, יבנה ביתו בקרוב, במהרה במהרה, בימינו בקרוב. אל בנה, אל בנה, בנה ביתך בקרוב.

בימינו במהרה, במהרה בקרוב, ביתו יבנה הוא, חסיד הוא, זכאי הוא, ותיק הוא, הדורבקרוב. אל בנה, אל בנה, בנה ביתך בקרוב.

פודה הוא, עזוז הוא, סגיב הוא, נורא הוא, מלך הוא, למוד הוא, כביר הוא, יחיד הוא, טהורבנה בנה, אל בנה, אל בקרוב. בימינו במהרה, במהרה בקרוב, ביתו יבנה הוא, צדיק הוא,

ביתך בקרוב.

בימינו במהרה, במהרה בקרוב, ביתו יבנה הוא, תקיף הוא, שדי הוא, רחום הוא, קדושבקרוב. אל בנה, אל בנה, בנה ביתך בקרוב.

Adir hu, yivei baito b’karov. Bimheirah, bimheirah, b'yamainu b'karov. El b'nai, El b'nai, b'nai baitcha b'karov.

Bachur hu, gadol hu, dagul hu, yivei baito b'karov. Bimheirah, bimheirah, b'yamainu b'karov. El b'nai, El b'nai, b'nai baitcha b'karov.

Hadur hu, vatik hu, zakai hu, chasid hu, yivei baito b'karov. Bimheirah, bimheirah, b'yamainu b'karov. El b'nai, El b'nai, b'nai baitcha b'karov.

Tahor hu, yachid hu, kabir hu, lamud hu, melech hu yivei baito b'karov. Bimheirah, bimheirah, b'yamainu b'karov. El b'nai, El b'nai, b'nai baitcha b'karov.

Kadosh hu, rachum hu, shadai hu, takif hu yivei baito b'karov. Bimheirah, bimheirah, b'yamainu b'karov. El b'nai, El b'nai, b'nai baitcha b'karov.

42

Chad Gadya

חד גדיא, חד גדיאדזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא שונרא, ואכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

ואתא כלבא, ונשך לשונרא, דאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

גדיא, חד זוזי, בתרי אבא דזבין לגדיא, דאכלה לשונרא, דנשך לכלבא, והכה חוטרא, ואתאחד גדיא.

בתרי אבא דזבין לגדיא, דאכלה לשונרא, דנשך לכלבא, דהכה לחוטרא, ושרף נורא, ואתאזוזי, חד גדיא, חד גדיא.

דזבין לגדיא, דאכלה לשונרא, דנשך לכלבא, דהכה לחוטרא, דשרף לנורא, וכבה מיא, ואתאאבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

לשונרא, דנשך לכלבא, דהכה לחוטרא, דשרף לנורא, דכבה למיא, ושתא תורא, ואתאדאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

דנשך לכלבא, לחוטרא,דהכה דשרף לנורא, דכבה למיא, דשתא לתורא, ושחט השוחט, ואתאלשונרא, דאכלה לגדיא, דזבין אבא בתרי זוזי, חד גדיא, חד גדיא.

דשרף לנורא, דכבה למיא, דשתא לתורא, דשחט לשוחט, ושחט המות, מלאך ואתאחד גדיא, חד זוזי, בתרי אבא דזבין לגדיא, דאכלה לשונרא, דנשך לכלבא, לחוטרא,דהכה

גדיא.

לנורא, דכבה למיא, דשתא לתורא, דשחט המות, למלאך ושחט הוא, ברוך הקדוש ואתאחד זוזי, בתרי אבא דזבין לגדיא, דאכלה לשונרא, דנשך לכלבא, דהכה לחוטרא, דשרף

גדיא, חד גדיא.

43

Chad gadya. Chad gadya.That Father bought for two zuzim, Chad gadya. Chad gadya.

Then came a cat and ate the goat, That Father bought for two zuzim, Chad gadya. Chad gadya.

Then came a dog and bit the cat, that ate the goat, That Father bought for two zuzim, Chad gadya. Chad gadya.

Then came a stick and beat the dog, that bit the cat, that ate the goat, That Father bought for two zuzim, Chad gadya. Chad gadya.

Then came fire and burnt the stick, that beat the dog, that bit the cat, that ate the goat, That Father bought for two zuzim, Chad gadya. Chad gadya.

Then came water and quenched the fire, that burnt the stick, that beat the dog, that bitthe cat, that ate the goat, That Father bought for two zuzim, Chad gadya. Chad gadya.

Then came the ox and drank the water, that quenched the fire, that burnt the stick, thatbeat the dog, that bit the cat, that ate the goat, That Father bought for two zuzim, Chad gadya. Chad gadya.

Then came the butcher and slaughtered the ox, that drank the water, that quenched thefire, that burnt the stick, that beat the dog, that bit the cat, that ate the goat, That Father bought for two zuzim, Chad gadya. Chad gadya.

Then came the Angel of Death and killed the butcher, that slaughtered the ox, that drank the water, that quenched the fire, that burnt the stick, that beat the dog, that bit the cat, that ate the goat, That Father bought for two zuzim, Chad gadya. Chad gadya.

Then came the Holy One, Blessed be He and slew the the Angel of Death, that killed the butcher, that slaughtered the ox, that drank the water, that quenched the fire, that burnt the stick, that beat the dog, that bit the cat, that ate the goat, That Father bought for two zuzim, Chad gadya. Chad gadya.

44

Who Knows One - אחד מי יודע

אחד מי יודע? אחד אני יודע: אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

שנים מי יודע? שנים אני יודע: שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

שלשה מי יודע? שלשה אני יודע: שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

ארבע מי יודע? ארבע אני יודע: ארבע אמהות, שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

אחד הברית, לחות שני אבות, שלשה אמהות, ארבע תורה, חומשי חמשה יודע: אני חמשה יודע? מי חמשהאלהינו שבשמים ובארץ.

לחות שני אבות, שלשה אמהות, ארבע תורה, חומשי חמשה משנה, סדרי ששה יודע: אני ששה יודע? מי ששההברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

שלשה אמהות, ארבע תורה, חומשי חמשה משנה, סדרי ששה שבתא, ימי שבעה יודע: אני שבעה יודע? מי שבעהאבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

תורה, חומשי חמשה משנה, סדרי ששה שבתא, ימי שבעה מילה, ימי שמונה יודע: אני שמונה יודע? מי שמונהארבע אמהות, שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

חמשה משנה, סדרי ששה שבתא, ימי שבעה מילה, ימי שמונה לדה, ירחי תשעה יודע: אני תשעה יודע? מי תשעהחומשי תורה, ארבע אמהות, שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

ששה שבתא, ימי שבעה מילה, ימי שמונה לדה, ירחי תשעה דבריא, עשרה יודע: אני עשרה יודע? מי עשרהסדרי משנה, חמשה חומשי תורה, ארבע אמהות, שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

מילה, ימי שמונה לדה, ירחי תשעה דבריא, עשרה כוכביא, עשר אחד יודע: אני עשר אחד יודע? מי עשר אחדאחד הברית, לחות שני אבות, שלשה אמהות, ארבע תורה, חומשי חמשה משנה, סדרי ששה שבתא, ימי שבעה

אלהינו שבשמים ובארץ.

ירחי תשעה דבריא, עשרה כוכביא, עשר אחד שבטיא, עשר שנים יודע: אני עשר שנים יודע? מי עשר שניםאבות, שלשה אמהות, ארבע תורה, חומשי חמשה משנה, סדרי ששה שבתא, ימי שבעה מילה, ימי שמונה לדה,

שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

עשרה כוכביא, עשר אחד שבטיא, עשר שנים מדיא, עשר שלשה יודע: אני עשר שלשה ? יודע מי עשר שלשהארבע תורה, חומשי חמשה משנה, סדרי ששה שבתא, ימי שבעה מילה, ימי שמונה לדה, ירחי תשעה דבריא,

אמהות, שלשה אבות, שני לחות הברית, אחד אלהינו שבשמים ובארץ.

45

Echad mi yode'a? Echad ani yode'a: echad Eloheinu shebashamayim u'va'aretz.

Shnayim mi yode'a? Shnayim ani yode'a: shnai luchot habrit, echad Eloheinu shebashamayim u'va'aretz.

Shloshah mi yode'a? Shloshah ani yode'a: shloshah avot, shnai luchot habrit, echad Eloheinushebashamayim u'va'aretz.

Arba mi yode'a? Arba ani yode'a: arba imahot, shloshah avot, shnai luchot habrit, echad Eloheinu shebashamayim u'va'aretz.

Chamishah mi yode'a? Chamishah ani yode'a: chamishah chumshei Torah, arba imahot, shloshah avot, shnai luchot habrit, echad Eloheinu shebashamayim u'va'aretz.

Shishah mi yode'a? Shishah ani yode'a: shishah sidrei mishnah, chamishah chumshei Torah, arba imahot, shloshah avot, shnai luchot habrit, echad Eloheinu shebashamayim u'va'aretz.

Shiv'ah mi yode'a? Shiv'ah ani yode'a: shiv'ah yimei shabbata, shishah sidrei mishnah, chamishah chumshei Torah, arba imahot, shloshah avot, shnai luchot habrit, echad Eloheinu shebashamayimu'va'aretz.

Shmonah mi yode'a? Shmonah ani yode'a: shmonah yimei milah, shiv'ah yimei shabbata, shishah sidrei mishnah, chamishah chumshei Torah, arba imahot, shloshah avot, shnailuchothabrit, echad Eloheinu shebashamayim u'va'aretz.

Tishah mi yode'a? Tishah ani yode'a: tishah yarchai laidah, shmonah yimei milah, shiv'ah yimei shabbata, shishah sidrei mishnah, chamishah chumshei Torah, arba imahot, shloshah avot, shnai luchot habrit, echad Eloheinu shebashamayim u'va'aretz.

Asarah mi yode'a? Asarah ani yode'a: asarah dibraiya, tishah yarchai laidah, shmonah yimei milah, shiv'ah yimei shabbata, shishah sidrei mishnah, chamishah chumshei Torah, arba imahot, shloshah avot, shnai luchot habrit, echad Eloheinu shebashamayim u'va'aretz.

Echad asar mi yode'a? Echad asar ani yode'a: echad asar kochvaya, asarah dibraiya, tishah yarchai laidah, shmonah yimei milah, shiv'ah yimei shabbata, shishah sidrei mishnah, chamishah chumshei Torah, arba imahot, shloshah avot, shnai luchot habrit, echad Eloheinu shebashamayim u'va'aretz.

Shnaim asar mi yode'a? Shnaim asar ani yode'a: shnaim asar shivtaiya, echad asar kochvaya, asarahdibraiya, tishah yarchai laidah, shmonah yimei milah, shiv'ah yimei shabbata, shishah sidrei mishnah, chamishah chumshei Torah, arba imahot, shloshah avot, shnai luchot habrit, echad Eloheinu shebashamayim u'va'aretz.

Shloshah asar mi yode'a? Shloshah asar ani yode'a: shloshah asar midaiya, shnaim asar shivtaiya, echad asar kochvaya, asarah dibraiya, tishah yarchai laidah, shmonah yimei milah, shiv'ah yimei shabbata, shishah sidrei mishnah, chamishah chumshei Torah, arba imahot, shloshah avot, shnai luchot habrit, echad Eloheinu shebashamayim u'va'aretz.

46

If I Had a HammerPete Seeger and Lee Hays

If I had a hammer, I'd hammer in the morningI'd hammer in the evening, All over this land

I'd hammer out danger, I'd hammer out a warning,I'd hammer out love between my brothers and my sisters, All over this land.

If I had a bell, I'd ring it in the morning,I'd ring it in the evening, All over this land

I'd ring out danger, I'd ring out a warningI'd ring out love between my brothers and my sisters, All over this land.

If I had a song, I'd sing it in the morning,I'd sing it in the evening, All over this land

I'd sing out danger, I'd sing out a warningI'd sing out love between my brothers and my sisters, All over this land.

Well I got a hammer, And I got a bell, And I got a song to sing, all over this land.

It's the hammer of Justice, It's the bell of Freedom,It's the song about Love between my brothers and my sisters, All over this land.

It's the hammer of Justice, It's the bell of Freedom,It's the song about Love between my brothers and my sisters, All over this land.

47

Dona DonaAaron Zeitlin and Shalom Secunda

On a wagon bound for marketThere's a calf with a mournful eyeHigh above him there's a swallowWinging swiftly through the sky

How the winds are laughingThey laugh with all their mightLaugh and laugh the whole day throughAnd half the summer's nightDonna, Donna, Donna, Donna; Donna, Donna, Donna, DonDonna, Donna, Donna, Donna; Donna, Donna, Donna, Don

"Stop complaining!" said the farmer"Who told you a calf to be?Why don't you have wings to fly withLike the swallow so proud and free?"

How the winds are laughingThey laugh with all their might

Laugh and laugh the whole day throughAnd half the summer's nightDonna, Donna, Donna, Donna; Donna, Donna, Donna, DonDonna, Donna, Donna, Donna; Donna, Donna, Donna, Don

Calves are easily bound and slaughteredNever knowing the reason whyBut whoever treasures freedomLike the swallow has learned to fly

How the winds are laughingThey laugh with all their mightLaugh and laugh the whole day throughAnd half the summer's nightDonna, Donna, Donna, Donna; Donna, Donna, Donna, DonDonna, Donna, Donna, Donna; Donna, Donna, Donna, Don

{Dona, dona, dona, dona,Dona, dona, dona, do,Dona, dona, dona, dona,Dona, dona, dona, do} Oyfn furl ligt dos kelblLigt gebundn mit a shtrikHoykh in himl flit dos shvelblFreydt zikh, dreyt zikh hin un krik. Chorus Lakht der vint in kornLakht un lakht un lakhtLakht er op a tog a gantsnmit a halber nakht.

Hey Dona, dona, dona... Shrayt dos kelbl, zogt der poyer"Ver zhe heyst dikh zayn a kalb?Volst gekert tsu zayn a foyglVolst gekert tsu zayn a shvalb?" ChorusLakht der vint in korn..................... Bidne kelber tut men bindnUn men shlept zey un men shekhtver s'hot fligl, flit aroyf tzuiz bay keynem nit keyn knekht ChorusLakht der vint in korn.......

48

ドナドナある晴れた昼さがり 市場へ続く道荷馬車がゴトゴト 子牛を乗せて行くかわいい子牛 売られて行くよ悲しそうなひとみで 見ているよ

ドナ・ドナ・ドナ・ドナ 子牛を乗せてドナ・ドナ・ドナ・ドナ 荷馬車がゆれる

青い空そよぐ風 つばめが飛びかう荷馬車が市場へ 子牛を乗せて行くもしもつばさが あったならば楽しい牧場に 帰れるものを

ドナ・ドナ・ドナ・ドナ 子牛を乗せてドナ・ドナ・ドナ・ドナ 荷馬車がゆれる

ドナ・ドナ・ドナ・ドナ 子牛を乗せてドナ・ドナ・ドナ・ドナ 荷馬車がゆれる

ドナ・ドナ・ドナ ドナ・ドナ・ドナ ドナ

Aru hareta hirusagari shijō e tsuzuku michiniuma-sha ga gotogoto koushi o nosete iku

kawaī koushi urarete iku yokanashi sō na hitomi de mite iru yo

Dona. Dona. Dona. Dona koushi o noseteDona. Dona. Dona. Dona niuma-sha ga yureru

aoi sora soyogu kaze tsubame ga tobikauniuma-sha ga shijō e koushi o nosete iku

moshi mo tsubasa ga attanara batanoshī bokujō ni kaereru mono o

Dona. Dona. Dona. Dona koushi o noseteDona. Dona. Dona. Dona niuma-sha ga yureru

Dona. Dona. Dona. Dona koushi o noseteDona. Dona. Dona. Dona niuma-sha ga yureru

Dona. Dona. Dona Dona. Dona. Dona Dona

49

Romanji of Japanese Versions of Hebrew Songs

Four Questions

naze kon'ya wa itsu mo no yoru to chigau no desu ka.hoka no subete no yoru ni, wareware wa pan ka shu nashi no pan o tabemasu.

konbanwa naze dake o taberu no desu ka.hoka no subete no yoru ni, wareware wa arayuru shurui no yakusō otabemasu.

konbanwa naze nigana o taberu no desu ka.hoka no subete no yoru ni, wareware wa ichi do tari tomo ensui nitsukeru koto wa shimasen.

konbanwa naze yasai o ni do mo hitasu no desu ka.hoka no subete no yoru ni, wareware wa shokuji no toki ni massugu nisuwattari,

yorikakatte suwarimasu. konbanwa naze yorikakatte taberu no deshō.

Avadim Hayinu

Wareware wa, dorei deshi tadorei deshi ta

Ejiputo de, farao no dorei deshi ta dorei deshi tagenzai ni wa, genzai ni wa jiyū de aru, jiyū de aru.

Eliyahu Hanavi

よげん-しゃ エリヤティシュベ-にん エリヤギルアデ-にん エリヤ 　やがて あらわれます

ダビデ おう の しそん の メシア と いっしょ に

Yogen-sha eriyaTishube-nin eriyaGiruade-nin Eriya

yagate arawaremasuDabide ō no shison no meshia to issho ni

50