ררלמאיר פרדס בנס ציונה

ר אבי ששון"ד

אשקלון

2012 - ב"עתש

ר ק ה ר ק ה ר ק ה ר ק ה חן ן ן ן חל חל חל רל רק רק רק ף ק ו ח ה ר ו ש י ף מ ו ח ה ר ו ש י ף מ ו ח ה ר ו ש י ף מ ו ח ה ר ו ש י מ

ד י ל ן קש ןר ו ל ק ש א

2

"מאיר לררפרדס "

) 121/נס( בנס ציונה

מחקר ותיעודתיק

מוגש לעיריית נס ציונה

ר אבי ששון " ד

שליד קרן אשקלוןן לחקר מישור החוףקרה

כללה האקדמית אשקלון המ- ישראל -החוג ללימודי ארץו

.אשקלון - הנדסאי אדריכלות -יואב גולסט : עורך ועוזר מחקר

. חיפה, הטכניון, גדעון שריג' פרופ: נוףאדריכל

שמוליק גרואג: אדריכל שימור

; יואב גולסט; אדריכלית טל קציר: תכניות ושרטוטים

יונל שרביט; מכללת אשקלון, עדי דאר; יואב גולסט: צוות המחקר

.אבי ששון: צילומים

.הנדסת בניין - מנשה מוסקוביץ: מנהל פרויקט אמנון: פקחמ

) בראשית המיזם– רינה קטיף(: מהנדס העיר

– תמר טוכלר( טל בן נון: מנהלת מחוז מרכז במועצה לשימור אתרים

)בראשית התיעוד

3

תוכן העניינים

7 .....................................................ייחודו של האתר : מבוא

8.......................................... מקורות המחקר ומגבלותיו

9.....................................................................מילון מונחים

10.................................................רקע גאוגרפי לאזור :'פרק א

14.......................................ההתיישבות הערבית באזור: 'פרק ב

18...................................רקע היסטורי לתולדות האתר : 'גפרק

25...................................)2001-1913(לרר קורות מאיר :'דפרק

32............................. במפות היסטוריותלרר פרדס מאיר :'הפרק

36..........................................האתר בפרדס לררמרכיבי : 'ופרק

63......................................................לשימור הנחיות : 'זפרק

65.........................................................ביביליוגרפיה ומקורות

67 ..................................ראיונות עם פרדסנים ותיקים :נספחים

4

121/מפת איתור לנס

5

1955, 1:20,000במפה , גוש ,מפת החלקות באזור נס ציונה

6

121-איר לרר ופרדסים שכנים על רקע תכנית נסמפת איתור של פרדס מ

7

:אתרהייחודו של

בעניין זה נרחיב יותר בפרק . התפיסה המרחבית מחדדת את ייחודו של האתר

:תראהמיוחדים לדברים ציג את ההשימור אולם ראוי כבר עתה לה

דורות 4 מספר את סיפור האחיזה בקרקע של - ייחודו ההיסטורי .1

.לת ראובןבמשפחת מייסד נח

בתי הפרדס האתר מאפשר הצצה והבנה של תופעת - ייחודו הגאוגרפי .2

.ישראל- בארץ

- אתר זה מייצג את מורשת הבנייה המסורתית בארץ- ייחודו האדריכלי .3

בנייה : ותקופת המנדט הבריטימאנית'התקופה העותשלהי ישראל של

מוש שי; חומרי מליטה זולים ופשוטים ביותרשימוש ב ; מקומיתבאבן

. ועודמסוגים שונים בצינורות

השקייה המערכת חלקים מ ובאתר שרד - ייחודו ההידרולוגי .4

דרך , החל מן הבאר, ובמצב השתמרות טוב יחסית, המקורית

המיוחד .חלקותיציאה לעד לו, הויסות והאגירה, מערכות ההובלה

לאתר זה בכל נס ציונה היא הבריכה הקליפורנית שנשתמרה

שלבים 2-3ניתן להבחין בלפחות רידים בשטח שב. במלואה

.היסטוריים וטכנולוגיים המאפשרים להציגם בפני המבקרים באתר

של האזור מייצגים את נוף העבר אתרבם השרידי - ייחודו החקלאי .5

. ט"ובעיקר את נוף הפרדסים שהחל לכסות את נס ציונה בשלהי המאה הי

דים שישומרו וישתלבו במרקם השרי - ייחודו החינוכי והתיירותי .6

החיים העירוניים יהיו חלק בלתי נפרד מן התרבות והמורשת של

יוכלו שרידים אלה להשתלב , לימים. סביבתה והעיר כולה, השכונה

הן עבור תושביה והן המבקרים , המיוחד לנס ציונה" מסלול הדגל"ב

יחד עם אתרים דומים לו ואחרים יחזקו את , זהאתר . מן החוץ

פטריוטיזם של תושבי השכונה והעיר ויהוו כר לפעילות -לוקאלה

.חינוכית

בנס ציונה , האתר משתלב באתרי מורשת ובילוי נוספים בסביבה .7

.וערים אחרות

. וסמוך לצירי תחבורה ראשיים במדינההאתר נגיש מאוד .8

8

:מקורות המחקר ומגבלותיו

שאחד מהם , ריונים מדעייםהכנת תיק תיעוד דורשת מחקר בכלים ובקריט

. ועימות וסינטזה ביניהם, הוא שימוש במקורות ראשוניים מסוגים שונים

יחודיות גבוהה י יבעלו, לפחותשניםם בני יותר ממאה שה, ים אלהאתר

דא . היה מתבקש שיתועד במקורות השונים, נס ציונהבתולדות המושבה

זאת משום שלמעשה היה קשה ביותר ו, שאיתורם של מקורות שכאלה, עקא

פרט הקשור , שהקיפו את המושבה הרבים הפרדסים ן היה זה עוד אחד מ

. בחיי היום יום שהמקורות ממעטים להזכירו

:חומר ספרותיבמסגרת . במחקר היסטורי חשיבות רבה למקורות ארכיוניים וספרותיים

א אולם לצערנו ל, מחקר זה סקרנו באופן מקיף את הספרות אודות המושבה

דותואזכרונות מחקר וסקרנו ספרי . ים מיוחדיםמרמצאנו עד כה חו

. אולם גם בהם לא איתרנו מידע רלוונטי על האתר, המושבה

:ארכיונים

סקרנו חומרים שונים בארכיונים מרכזיים במדינה במטרה לאתר חומר

ארכיון ה: הארכיונים שנסקרו הם. מפות מיוחדות ותצלומים, היסטורי

ארכיון ; ארכיון ההגנה; ארכיון המושבה נס ציונה; גנזך המדינה;הציוני

ואוסף התצלומים של פרופסור , תצלומי אויר, ארכיון המפות; תנועת העבודה

ארכיון התצלומים ; אביב-שמואל אביצור בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל

א "ארכיון התצ; צ"ייבאוסף התצלומים של ; של מרכז מיפוי ישראל

. הרבהמנותרנ הרב לא נו לצער.ועוד ;העבריתברסיטה באוני

:מפות היסטוריותאביב איתרנו רצף של מפות - באוסף המפות בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל

עבור דרך , מאנית'משלהי התקופה העות, היסטוריות של האזור-טופוגרפיות

בסיסי של האתר מכולן עולה כי המבנה ה. תקופת המנדט הבריטי ועד ימינו

סקרנו גם אוספים אחרים בארכיון הציוני . נשמר במשך כל תקופת המנדט

-לא איתרנו תוכניות הנדסיות, אולם לצערנו, ובבית הספרים הלאומי

. היסטוריות של המכלול

: עבודת שדה

הקדשנו , לאור המתודה הארכיאולוגית שאנו מאמצים במחקרים כגון אלה

, מתוך הנחת עבודה כי השרידים באתר, בודת השדהתשומת לב מיוחדת לע

וכל שעלינו לעשות הוא לחשוף שרידים אלה ולדובב את , הם מקור בפני עצמו

בריכות וחלקים שונים של , נחשפו ותועדו תעלות, במהלך העבודה. האבנים

, בשרידים בנויים אלה ניתן להבחין בסגנונות. באתרוהשרידים מערכת המים

כל הממצאים . נייה שונים המהווים חלק מסיפורו של האתרשיטות ושלבי ב

. תועדו בצילומים ובתכניות גרפיות מפורטות

9

: מילון מונחים

גיבשנו מילון מונחים , ולמען דבר שפה אחת, מנת להקל על הקורא-על

.לחלקים ומבנים שונים באתר

על קיר להובלת מים מבריכת האגירה אל הפרדס ובנוייה אמה - ת מיםאמ

.תמך

. הבריכה הגדולה במזרח האתר- בריכת אגירה

ממנה . בקיר המערבי, בריכת ויסות שנבנתה על גג בית הבאר- בריכת הגג

. זרמו מים אל אמת הגג ואל אמת האורווה

, לקליטת מים מבריכת אגירה או מאמת מים ה קטנה בריכ- בריכת ויסות

דופן בצמוד ל, כ"נבנתה בד. מים לחלקותכיוון הזרימה וכמות הויסות לצורך ו

.מאנית' מוכרת מהתקופה העות.בריכת האגירה

ונבנתה , בצורתהעגולה , וחלוקת מיםויסות ל ה בריכ- בריכה קליפורנית

. אופיינית לתקופת המנדט הבריטי. בשדה

פתח מרזב באמת מים ששימש ליציאת המים מאמה בנוייה לתעלה - יציאה

.חפורה

. צינור חרס ששולב בתוך אמות המים- מיםמעביר

המוקד המרכזי הוא בריכת האגירה . 121/ השטח במרכז נס- בריל פרדס

. הגדולה

. המוקד המרכזי היא הבייארה. 121/ השטח במזרח נס- לרר פרדס

צינור עשוי חרס שנבנה כחלק מאמת מים או במוצא המים מן - צינור חרס

.מאנית'ופה העותאופייני לתק, הבריכה

ה בנת נ. לשתייה עבור בעלי חיים בריכה קטנה ששימשה כשוקת-שוקת

. בצמוד לדופן בריכת האגירה ובמפלס הקרקע, כלל-דרךב

בנוייה באבן או חפורה , תעלה היוצאת מאמת מים או מקור אחר– תעלת מים

. כלל במפלס הקרקע-ובדרך, באדמה

10

רקע גאוגרפי לאזור : 'פרק א

המבנה הגאוגרפי של האזור

במרחב הגאוגרפי הידוע במחקר , ציונה יושבת במישור החוף המושבה נס

משתרע בין נחל שקמה ה, "פלשתמישור חוף "או , "מישור חוף יהודה"כ

27-הוא כ רוחבו המרבי של מישור פלשת בדרום. בדרום לנחל ירקון בצפון

.יםטר קילומ15-ובצפון מגיע רוחבו לכ, יםקילומטר

לאורך שישראל הוא רצועת החולות -המאפיין הבולט של מישור החוף של ארץ

ים כשבעה קילומטרהוא , לציון-שרוחבה המרבי בסמוך לראשון, היםף חו

יםכערורכסי הכורכר הם מאפיין נוסף של מישור פלשת ה ).97, 1989 ניר(

ונה ממוקמת צי-נס. כים גאומורפולוגיים שוניםיזאת בשל תהל, ויובמערך ק

רכס זה מאופיין ). 99 ,1989 ניר ("רכס ארז"על רכס הכורכר הידוע במחקר כ

הרכס של נס ציונה נמשך מכפר . בגבעות מנותקות זו מזו הסדורות בקו אורכי

והוא בולט מאוד בנוף ממערב , מזרח לעבר נס ציונה-גבירול בכיוון צפון

.121/לשכונה נס

תנחל שורק יוצרים נוף שטוח מזרחיכמו , רכסדרך ההנחלים הזורמים

כמו באזור נס , ריכוז גדול יחסית של ערוצי נחלים קטנים. הכורכרלרכסי

הערוץ ממערב לרכס ידוע ). 99, 1989 ניר(לגבעות הכורכר רכס ציונה הופך את

הערוץ עובר בין ". נחל ראובן"ו, " עמק השושנים-ואדי חנין : "בשמות שונים

קרקעות באזור זה הן ה. טירת שלום וכפר אהרוןרכס בית עובד לרכס

הענף המרכזי בתולדות , קרקעות חול אדום המתאימות ביותר לגידול הדרים

.ההתיישבות באזור

) 244, ג"קרמון תשמ(הגאוגרפיה של מישור החוף הדרומי ומקומה של נס ציונה

שרידי רכס הכורכר

11

דרכים

ממיקומו הגאוגרפי בזיקה למערכת , האזור הושפעה בין השארהתפתחות

דרך אחת הובילה ; נמצאת במקום מפגש דרכים חשובס ציונה נשכן , הדרכים

" חלילבדר"ונקראה בפי הערבים , חברוןדרך ואדי חנין לירושלים ו, מיפו

חברון -ממערב לדרך יפו). כינויו של אברהם אבינו הקבור בחברון,"חליל"(

דרך שניה הובילה ). יבנה-כיום כביש בית חנן( הדרך הראשית מיפו לעזה עברה

הקבור ליד נחל שורק, מקברו של נביא צלאח ברמלה לקברו של נבי רובין

שתי הדרכים הראשיות מצפון לדרום נקראו בפי הערבים . )בחולות פלמחים(

ומלכהרוזנפלד ,ששון ;9, 1998 כהנוב) ("דרך המלך"" (סולטנה-תריק א"גם

1996, 117-118.(

)324, 1998כהנוב (לציון - ראשון-ציונה נס בדרך נסא'דליז

מים

. מ גשם" מ400-500ציונה היא - נסבאזורכמות המשקעים השנתית הממוצעת

הסטיות בממוצע המשקעים השנתי הולכות , כל שמצפינים בשפלת יהודה

ניר(בדרום שפלת יהודה ש לה מפותחים יותר מא לכן נחלי האזור.ומתמתנות

.דבר התורם גם להעשרת מי התהום באזור, )100, 1989

ציונה מצויים כבר באגדה הקשורה - עדויות למפעלי מים שונים באזור נס

המסופרת בגרסאות , )עמק השושנים( ואדי חנין , בשמה הערבי של המושבה

שחפר אותן על מנת , בדואי' ח בארות על ידי שיי350שונות על חפירתן של

). 10, 1998 כהנוב(שמפרחיהן נהנתה אישתו היפה , להשקות גינות שושנים

ציונה בתחילת שנות השבעים של - שלושת הבקים שהתיישבו באזור נסגם

וכן (ייתכן כי הבארות הנדונות שוניקו מספר בארות חפרו ,ט"יהמאה ה

נים מאוחרות מיכאל הלפרין והבאר ששיפצו בש,ת ראובן לררלחנהבאר ב

עשרה - שאיבת המים באזור זה במאה התשע. הן חלק מעניין זה) א"וחברת יק

ישראל החל -שיטה שידועה היתה בארץ, "אנטיליה"נעשתה בשיטת ה

.מהתקופה הרומית

) ואדי רובין(ידי שני ערוצי קטנים שנשפכו לערוץ נחל שורק - האזור נוקז על

ז את האזור המערבי שלימים תוקם עליו ואדי רזיקאת ניק. ממערב

היה גדול יותר ועבר מדרום , הערוץ של ואדי חנין. ההתיישבות של גן רווה

. ולמעשה הוא שנתן את השם לכל העמק שהשתרע כאן, וממערב לנחלת ראובן

דבר שיצר נוף ביצתי באזורים , הניקוז באזור זה בעבר לא היה מוסדר

.מסוימים

12

דרך חברון- יפו

-דרך רמלה סרפנד ואדי רזיקאת ואדי חנין בי רוביןנ

PEF ( 1878(ונה לפני ההתיישבות היהודית במפת משלחת הסקר הבריטי אזור נס צי

13

במפה טופוגרפית גרמנית נס ציונה

1:100,000מ " קנ–1918ממלחמת העולם הראשונה

)אביב-אוניברסיטת תל, המחלקה לגאוגרפיה, ספרית המפות: מקור(

14

ההתיישבות הערבית באזור : 'רק בפ

היחסים . להתיישבות בנס ציונה קדמה התיישבות ערבית בצורות יישוב שונות

אפשר לנתח את התפתחותו של האתר -בין העדות ידעו עליות ומורדות ואי

בפרק זה נתאר את ההתיישבות הערבית שבזיקה . י להתייחס לנושא זהמבל

. הדוקה לנס ציונה בלבד

סרפנד אל חרב

יושבשכפר , ")צריפין החרבה (" בכפר סרפנד אל חרב גבלה מצפוןציונה-נס

.16- במאה הכבר

היתה מפורסמים יבולי השעורה של הכפר וממרחקים היו ט"י ה בסוף המאה

). 150, ב"תשמ חיסין(חים על מנת לקנות בכפר שעורים לזריעה מגיעים פלא

חרב היו גובים מס בצורת מלח ממבריחים -באותה תקופה אנשי סרפנד אל

ת היו מחכירות את הרשיון יווששם הר, שונים שהיו מבריחים מלח מאזור עזה

באחת הפעמים נתגלה ריב בין אנשי הכפר למבריחים בדואים . לכריית מלח

). 151, ב"תשמ חיסין( הביאו להריגת אחד הבדואים והדברים

כפר . יעקב- לציון ובאר-ישב על הדרך שקישרה את המושבה עם ראשוןהכפר

בשל דרישתם לידיים עובדות , זה התפתח הודות לקרבתו לישובים היהודיים

, 1998 כהנוב(וכן מהשיפורים השונים שהכניסו התושבים היהודיים לחייהם

תושבים385 התגוררו בכפר 1922רך בשנת במפקד שנע). 73

)www.palestineremembered.com( , תושבים974 נמצאו בכפר 1931בשנת ,

1040 מדווח על 1945במפקד ). 23, 1932 מילס( בתים 206-שהתגוררו ב

).www.palestineremembered.com ( נוצרים110- מוסלמים ו930 ,תושבים

הוא היווה מרכז , ציונה -למרות שהכפר נהנה משגשוג כלכלי בשל קרבתו לנס

. ציונה בפרעות בימי המנדט-לכנופיות השונות שאיימו לתקוף את נס

בדוויםאחד . בדוויםמספר שבטים וחמולות של , אופן די קבועהתגוררו בבאזור

עמדה שם בני משפחת שאהין ש- נקרא על ש,השבטים הללו היה ערב שאהין

ב בראש הגבעה ניצ. מזרחית לעיינות סביב גבעה והתגורר הם . השבטבראש

למרגלות המדרון הצפוני של הגבעה היה . )ארמון שאהין(בעבר קאסר שאהין

השם שאהין ניתן גם . אן'שצמוד אליו היה מבנה ששימש כח, קומתי-בית דו

שעל אם הדרך הסביל כגון, בותו של שבט זה בתחום התיישלאתרים נוספים

ם גגבירול נקרא - מערבית לכפר- דרומית, תל שלאף;) עיינותמול (מיפו לעזה

אחד משני המוכתרים של הכפר הערבי לששמו -על, "תל מוסה שאהין"

-קוביבת אבן" הכפר הערבי קוביבה נקרא גם ;)16, 1993 קומפטון(בה יקוב

. )15, 1993 קומפטון ("שאהין

15

בעיקר ממערב , ידוע על שבט נוסף שפעל באזור, בנוסף לשבט זה

שהתיישב סביב " ערב רובין"היה זה שבט . למושבה נס ציונה

. שבחולות פלמחים) הנביא ראובן(אתר קברו של נבי רובין

קונסטנטין ,גאנו-קלרמוןשארל כגון , חוקרים וסופרים שונים

זאב , משה סמילנסקי,כהןהלל ה- מרדכי בן,גרןויקטור ,וולני

יודעים לספר על פעילות של , ואחרים יוסף ברסלבי , וילנאי

מתיישבים אלה החזיקו את . באזור נבי רובין שהתיישבו בדווים

ות השנה ובעיקר בחודשים הארוכים שבהם לא ימהאתר בכל

הם התפרנסו מחקלאות באזור הפורה . רגל לנבי רוביןבאו עולי

. נחל שורקשל שנהנה משפע המים

.1930 של אזור נס ציונה משנת 1:20,000מ "מפה טופוגרפית בקנ

) חארב מצפון לנס ציונה- לב לגודלו של הכפר סרפנד אלמושי(

16

)82, 1998 כהנוב(ציונה -טיור שחיו במושבה נס-מאהל משפחת אבו

התיישבות הבקים פעילות ו

כתוצאה , מאני' של השלטון העותבעקבות התדלדלות הקופה הציבורית

מכר , )1853-1856 ( ומלחמת קרים) 1831-1840 (מהמלחמות במוחמד עלי

הגדול . לבעלי אחוזות, שהיו אדמות מדינה, השלטון את אדמות ואדי חנין

שמכר חלק מאדמותיו באזור לשלושה ) א'אע(שבהם היה מחמוד שהין אגא

י 'שוקרי אפנדי תאג ,ופיק ביי אל גוסייןאתה היו שלושה ". בקים", אפנדים

-68, 1998 כהנוב; 36-39, ח"טוכלר תשנ(' תאגי-פרוקי ועבדול רחמן בק א- אל

). 17, 1993 קומפטון; 72

בינו שכנות היחסי . ופיק ביי אל גוסיין הקים את ארמונו ממערב למושבהאת

אולם עם מותו הלכו בניו בכיוון הפוך . היו טובים מאודציונה-אנשי נסובין

התקפה על המושבה לואחוזת תופיק ביי הפכה לבסיס של אנשי כנופיות

. ובמלחמת העצמאותותשונתקופות ב

שוקרי אפנדי . שוקרי אפנדי תאגי אל פרוקי בנה את ארמונו ממערב למושבה

אך ארמונם שימש גם , ציונה טרלי עם אנשי נסיבאופן נובניו התנהגו לכאורה

. מקום מפגש לאנשי הכנופיותהוא

עבדול רחמן בק בנה את ארמונו בראש גבעה הנמצאת מדרום לנחלת ראובן

הוא ).17-19, 1993 קומפטון; 68-72, 1998 כהנוב; 37, ח"טוכלר תשנ(לרר

בכך שסיכל , הבריטיטהיה ידיד המושבה ועזר לה בעת הפרעות בימי המנד

ידי אנשי המופתי -שהוסתו על ,פעמים רבות את כוונת ערביי הסביבה, בעצמו

.מושבהלפגוע ב ,אמין אל חוסייני' חאג

ומשמשים כיום מוסדות ציבור שונים , שלושת בתי הבקים שרדו בשלמותם

.בשולי המושבה

17

במושבההשכונה הערבית

השכונה הערבית של 1926 מאז שנת ממערב לרחוב ויצמן של היום התפתחה

השכונה התפתחה הודות להתפתחות הכלכלית של ). 76, 1998 כהנוב(ציונה -נס

). 138, 1994 נאור(עבודה בפרדסים ולבניית הבתים פועלים להמושבה שדרשה

ראשון לציון היו מעובדים על ידי - השטחים ממערב לכביש רחובות1926עד

בתחילה הקים אחד מתושבי . עלי הקרקעותשהיו ב, חרב- ערביי סרפנד אל

במשך . קפה- גם לביתוחרב דוכן אבטיחים ומאוחר יותר הרחיב-סרפנד אל

שהיו בבעלות , קפה-הזמן נבנו לאורך הכביש הראשי חנויות שונות ובתי

, בעלי הקרקעות הערביים החלו להחליף את גידולי האבטיח בפרדסים. ערבית

. רווחים נאיםענף זה ציונה מביא -בי נסישי שאצל מתנוכחו לדעת לאחר ש

ישראל -הצורך בידיים עובדות רבות משך גם עובדים ממקומות שונים מארץ

כך החלו להבנות מאחורי החנויות ). 77, 1998 כהנוב(ואף מהחורן וממצרים

1931על פי מפקד שנערך בשנת . הקפה הערביים פחונים ואוהלים רבים-ובתי

, 1994 נאור( תושבים ערבים 280 -ושבים יהודים ו ת1013ציונה -נמצאו בנס

138;khalidi 1992, 419 .( במשך הזמן הלכו ונבנו בשכונה בתי אבן במקום

י 'ידי שוקרי בק תאג-על מסגד 1935 כמו כן נבנה בשנת . האוהלים והפחונים

, ציונה-הסתות כנגד תושבי נס, מאורח יותרממנו נשמעו . )125, 1970רוקח(

תושבים 1620 כללה השכונה 1945בשנת . לוחי הועד הערבי העליוןידי ש-על

). khalidi 1992, 419(ערבים

1928, ציונה-שיירת גמלים על רקע השכונה הערבית של נס

)PHG -126086, מ.צ.א: מקור(

18

האתר תולדות רקע היסטורי ל: 'גפרק

מייסד מושבת היחיד , ידי ראובן לרר- אזור זה של נס ציונה נרכש לראשונה על

". נחלת ראובן"

לאביו ישעיהו , )1832(ב "ראובן לרר נולד בעיירה סבינוב שבפולין בשנת תקצ

בשל החשש לחטיפת ).164, 1996 לרר ;419, 1981 אליאב(ורניק 'פצ-זנוויל

דודו שהתגורר לאידי אחיו -הוברח על, ילדים לשירות בצבא הצאר הרוסי

איכר גרמני ל ,1846בשנת , משם העבירו דודו). 24, 1989 גרא(באוקראינה

, בקירבת העיר אודסה, ובקהינ-אחוזתו בכריסטוב תווהסתיר אש, בשם לרר

חי במשך כחמש שנים ).164, 1996 לרר; 29, 1989 גרא(איכר הכשיר אותו כו

שם משפחתו את שינה ,ה הגרמניתלמשפחהוקרה כו, באחוזת לררראובן

).164, 1996 לרר; 35, 1989 גרא(ורניק ללרר 'מפצ

תגורר בעיר רר הגרמני ועבר להל עזב ראובן לרר את אחוזת , לערך1851בשנת

, התוודע ליעקב קרפובםש. שם הצליח לאתר רבים מבני משפחתו, אודסה

שותפות זאת נתפרקה לאחר . עימו עסק בחקלאות בכפר מרלוב ליד אודסהו

עבד כשכיר אצל סוחר ו, ראובן לרר עבר לאודסה.כמה עונות חקלאיות

, 1989 גרא(שהיה ספק מזון של הצבא הרוסי , התבואה שמואל בר פיינשטיין

ראובן לרר יחד עם הצבא הרוסי במערכותיו בשנתדדנ במסגרת עבודתו ).44

46, 1989 גרא(תורכיה - במלחמת רוסיה1878 -במלחמת קרים וכן ב 1854-6

).164, 1996 לרר ;60,

. ונישא להלאה בת שמואל בר פיינשטיין -הותו באודסה הכיר את פייגהשב

-בתם פנינה ו)1869(ט "ה בראשית תרכאהרון נולד באודס- משה בנם הבכור

. )59, 1989 גרא) (9/1874( ד" באלול תרל פרל נולדה באודסה

).141, 1989 גרא: מקור(ראובן לרר פייגה ו

19

-אחוזה בארץבעל , בשוק גרמני בשם רייסלרלרר הותו באודסה פגש שב

ה בשל הפוגרומים רוסישעברה על יהודיהתעוררות הציונית . ישראל

פגישתו עם . ראובן לרראת גם רורו ע,םוהלחצים השונים שהופעלו עליה

רייסלר יעביר ללרר את :רייסלר באודסה הביאה להחלפת אחוזותיהם

ואילו לרר יעביר "ליד ירושלים" היתה ואשר לפי דבר, ישראל-אחוזתו בארץ

).164, 1989 לרר; 144, 1943לנסקי סמי(לגרמני את אחוזתו ליד אודסה

גרא (ירושליםעלה ראובן לרר עם בנו הבכור משה ל) 1882(ב "באביב תרמ

הגיעו ראובן לרר ובנו ) 1883(ג "בתמוז תרמ' א-ב). 164, 1989 לרר; 109, 1989

האחוזה התגלתה כמקום נטוש ועזוב . משה לאחוזתם החדשה בואדי חנין

" …הגן נחרב ונהרס ולא ישא פרי…" ,כראויאשר זמן רב נראה שלא טופל

במקום מצאו השניים את הפועל הכושי ). 29, 1992 בתוך ברלוביץ ,לבונטין(

;12, 1998 כהנוב; 112, 1989 גרא(שהיה היחיד לטפל במקום , יאסין

).145, 1943 סמילנסקי

חזר ראובן לרר לאודסה על מנת להעלות את אישתו פייגה וילדיו 1883בשנת

רוסיה בעקבות יהודי ב הפרעות עלות עידהיה זה בעקבות הי. ישראל-רץלא

,1989 גרא(רצח הצאר אלכסנדר השני

, 1989 גרא(ות ראבלפני צאתו שכר ראובן לרר שני פועלים להפעלת ה ).119

, מיכל לייב כץ, ידידואולם , ראובן ביקש לקחת עימו את משה בנו). 119

. ה תחת חסותו והשגחתו בנחלההמליץ לו להשאיר את מש

ראובן םע) 6/7/1883(ג "א בתמוז תרמ"ביעלתה , בניגוד לדעת הוריה, פייגה

למשפחת לרר הצטרפו אחות ראובן ). 164, 1996 לרר(ישראל -וילדיהם לארץ

, 1989 גרא(ילדיה ובעלה אהרון בוקסר ואביו של אהרון יצחק בוקסר , שרה

125 .(

קרא שבהם , ביפו לרר כרוזים פיץ הבות בנחלה מנת לחזק את ההתייש-לע

חילק מאדמותיו יחידות משנה הוא .ישראל-ת מניין וישוב ארץהקמל

ייפה ראובן לרר שלוח מטעם ) 1885(ו "בשנת תרמ. למתיישבים שיצטרפו אליו

דונם מאדמתו 1200מכור ל ,שנסע לרוסיה מוסדות חסד וחינוך בירושלים

,ז" קונים רבים ורק בשנת תרמנמצאו לא למרות זאת. לעשרים משפחות

, ה"תשכ קלוזנר (נרכשו מספר חלקות, פקיד הברון, בעזרתו של אוסוביצקי

משפחתו הענפה מבני בנוסף לכל הפעולות הללו המשיך ראובן להעלות ). 37

)168, 1989 גרא(מרוסיה

ביקש מהברון ,ע ראובן לררנקל בשל המצב הכלכלי הקשה אליו 1887בשנת

ר הפרדס יהעבפרוע אותה משהתקשה ל. פרנק12,000וטשילד הלוואה בסך ר

פרדס נוסף הידוע בשם ).165, 1996 לרר; 15, 1998 כהנוב(לרשות הברון

שלקח ממנו להלוואהכתמורה , לידי ערבי1905עבר בשנת הו "פרדס הדקלים"

).16, 1998 כהנוב(

ובן לרר נפטר בעצם ימי רא .יו הרביםאלק את נחלתו בין צאצי חהלעת זקנ

כהנוב ;320, 1989 גרא (85בגיל , ) 8/5/1917(ז "עז באייר תר" ט- המלחמה ב

אישתו פייגה חיה שנים רבות אחריו ועבדה כמנהגה יום יום עד יום ). 17, 1998

).326, 1989 גרא (116והיא בת ) 10/12/1938 ( ט"ז בכסלו תרצ" י-מותה ב

20

)רובנס(ציונה -לבים ברכישת אדמות נס ש

21

ענף הפרדסנות במשפחת לרר

הורתה ולידתה של נחלת ראובן והמושבה נס ציונה שזורות וקשורות בענף

כבר בראשית דברנו יש להזכיר כי ראשיתו חידושו של . הפרדסנות מלכתחילה

באמצע , החל בקרב היישוב היהודי ביפו, ישראל-ענף הפרדסנות העברי בארץ

שהיתה מרכז , יפו. ולא מעט בזכותו של משה מונטיפיורי,עשרה-המאה התשע

הקרינה הן על יהודי העיר ושכונותיה החדשות והן על מתיישבי , הדרים חשוב

. מושבות יהודה

אולם הוא היה , היה נטוע בעיקר פרדס פרי הדר, השטח אותו רכש ראובן לרר

פרדסן ולמרות זאת יש לראות בו את ה, בעקבות נטישת הקרקע, מוזנח

אף שראובן לרר נאלץ למכור חלק מן הקרקע שרכז -על. הראשון בנס ציונה

אלא בנטיעת , הוא ובנו עסקו לא רק בשיקום הפרדס המוזנח, לערביי סראפנד

את , משה ובצלאל, בעקבות ראובן לרר המשיכו שני בניו. שתי חלקות חדשות

, 1970, רוקח; 17, ל"הדני תש-עבר; 23, ש"הדני ת-עבר(פעלו בענף הפרדסנות

126( .

שנוצרה בעקבות הפרדסנות תיאר אחד , על האווירה המיוחדת במושבה

, האילנות עייפים ממשא כבד של תפוחי זהב: "מילדי המושבה בחיבור שכתב

מקצצים , עומדים אצל האילנות ומזמרותיהם בידיהם, רק יהודים, ויהודים

יתמלאו יישאום מתוך והסלים ש. ומלקטים לתוך הסלים אשר על הארץ

בחצר ] …[ושני אנשים נושאים בו , ארבעה סלים על כל מוט, הפרדס במוט

פה . מריקים את הסלים וסביב בית האיכר הולך וגדל הר התפוחים הזהובים

אנשים בוררים את התפוחים המובחרים וכורכים אותם בנייר וממלאים בהם

זהב נוהרות מוואדי -תפוחיאורחות גמלים טעונים תיבות . תיבות עץ למכירה

העברת האחריות המנהלית ).45, ש"הדני ת-עבר" (חנין ליפו אל החוף- אל

א בראשית המאה העשרים הביאה לשינוי במפת "והחקלאית לידיה של יק

בניצוחו של האגרונום נייגו ממקוה , א"עתה ניסתה יק. שטחי הפרדס במושבה

10ם קטנים בגודל של להשפיע על איכרי המושבה לטעת פרדסי, ישראל

הצטרפו פרדסני 1912בשנת . א"בסיוע והלוואה שקיבלו מיק, דונמים כל אחד

). 37, ל"הדני תש-עבר( שנים קודם 12- שהוקמה כ, "פרדס"נס ציונה לאגודת

תז- הקמת פרי-הדור השלישי בפרדסנות

"פרדס"גם בני משפחת לרר הצטרפו לאגודת , כמו רבים מפרדסני נס ציונה

בין חברי האגודה ניתן למצוא את שמותיהם של משה . לצורך שיווק התוצרת

). 221, ש"הדני ת- עבר) (מבאר יעקב(יעקב ואף אריה ושושנה , )ויורשיו(

שהלך והחריף משנה , פרץ משבר חמור בענף הפרדסנות1936-1937בשנת

סיבה ראשונה למשבר היתה היתה מגבלות ומכס שהטיל השלטון . לשנה

סיבה שנייה נעוצה היתה בריבוי . ישראלית-ריטי על התוצרת הארץהב

דבר , ללא תיכנון וללא טיפול ראוי, נטיעות הפרדסים בתקופת שגשוג הענף

הביא , התחרות בין המגדלים והמשלחים השונים. שהשפיע על איכות הפרי

גרמו , מחלות שונות שתקפו את ענף ההדרים באותה עת. לירידה באיכות הפרי

המצב החמור בענף גרם לסיכסוכים . לצניחת מחירים גם בשוק המקומי

.שאנשי נס ציונה מילאו בה תפקיד חשוב, "פרדס"בחברת

חלק . דרשו לרכז את אריזת הפרי והמשלוח תחת אחריותם" פרדס"באגודת

כי רבים , התנגדו לאריזה מרכזית, ובהם בני משפחת לרר, מאנשי נס ציונה

. צמם ולא האמינו כי יהיה מי שייטיב לעשות זאת מהםמהם היו אורזים בע

וחששו כי לא יעמדו , אנשי נס ציונה חסו על פירותיהם שנחשבו כמשובחים

22

, הם הציעו כי במקום לאחד חברות. בתחרות מול הפרי הזול המוצע בשוק

משנוכחו לדעת כי . במעמד מיוחד, "פרדס"יצטרפו מגדלים אחרים אל חברת

מאגודת , 1936פרשו פרדסני נס ציונה בשנת , על המהלכיםאין להם השפעה

" תז-פרי"והקימו אגודה חדשה משלהם , שהיו שותפים בהקמתה" פרדס"

). 149-150, 1953סמילנסקי ; תז-פרי, כהנוב(

בין היוזמים להקמת האגודה החדשה היה מרדכי לרר ועל מייסדיה נמנו

ישראל זייגר ואריה , ל סלוביסשמוא, )חותנו של מרדכי לרר(ירמיהו בוקסר

למייסדי האגודה החדשה היה ברור כי רבים מפרדסני נס ציונה . ורניק'פצ

כמנהיגי , ייצטרפו אליהם וזאת משום מעמדם הציבורי והאישי של המייסדים

. וכן לאור השפעתם הרבה בקרב בני משפחותיהם, ענף הפרדסנות במושבה

, אף של בודדים מראשון לציון ומתל אביבו, רוב פרי ההדר של נס ציונה, ואכן

.טופל תחת כנפי האגודה החדשה

כי כל צאצאי ראובן לרר , תז מלמד ראשית לכל- עיון ברשימת חברי אגודת פרי

והחזיקו חלקות בשטחים בגודל של עשרות , היו חברים באגודה זו, ומשה לרר

, נו משהמרשימה זו מתגלה שוב גישתם של ראובן לרר וב. דונמים כל אחד

. שחילקו את שטחי הפרדסים שהיה בבעלותם בין כל צאצאיהם

לרר ) בן משה(ראובן . תז- בני משפחת לרר נטלו חלק פעיל במוסדות אגודת פרי

לרר היו חברי ) אשת יוסקה(מאיר לרר ושרה ; היה חבר ההנהלה האחרונה

ראובן לרר שימש גם; ראש מועצת האגודה-מיכה לרר שימש כיושב; המועצה

. בועדת בית האריזה של האגודה

האגודה . ז הוקם בסמוך לתחנת הרכבת שברחובות"בית האריזה של פרית

בית האריזה נסגר ובמקומו הוקמה סוכנות למכירת . 1992פורקה בשנת

). בני משה קרסו(מכוניות

אולם ראוי לציין כי . סיכום מספרי להתרשמות על ענף ההדרים מובא בטבלה שלהלן

מקורות מדוייקים איננו יכולים לקבוע מה היה שטח ההדרים ברשותם של בהיעדר

עבור , משהחלו למכור שטחים מנחלתם, מאנית'משפחת לרר בסוף התקופה העות

.מתיישבים אחרים

23

טבלת סיכום אודות ענף ההדרים בנחלת ראובן ונס ציונה

מקור ביבליוגרפי המדווח השנ

שטח

דוד בוימגארטען 1886

עצי פרי דונם1500 156, ב"חיסין תשמ/ ידהמג

המה גנים 330 מאירוביץ מנשה מאירוביץ ז"תרמ

1889

סענדר פייביש בן דוד הכהן עצי פרי שונים6000 ) 1889(ט "לוח ירושלמי לשנת תרמ

ומעט פלחה בעיקר פרדסים שוט בארץ זאב יעבץ 1891 וכרמים

ראפאלוביטש 1899

ישעיהו

,לימונים, תפוזים, דונם1500 ישראל והמושבות- רץמראה א

, אתרוגים ופירות נוספים כוורנות, גפנים150000

, פרדס, כרמים, דונם1500 ע"הירשברג תר שמואל הירשברג 1910 כוורנות, ירקות

1978/ פרקים בתולדות הישוב משה סמילנסקי 1913

, דונם נטוע הכולל פרדסים3000 שקדים וגפנים

Statistical handbook of Jewish א. גירץ 1914Palestine, 1947,p.50 -

/ ישראל וסוריה הדרומית-ארץ ישעיהו פרס 1921

א"תרפ

בעיקר הדרים, דונם2800

24

)אוסף חנה לרר(מרדכי לרר , ומשמאל, עתניאל ניימן, מימין. 1930, קבוצת אריזה בנס ציונה

) אוסף חנה לרר(מרדכי לרר במרכז . בנס ציונה) קרונית הדרים( טרזינה

25

)2001-1913(לרר קורות מאיר :'דפרק

עלה בגורל ) 121/נס(ושטח זה , כפי שתיארנו לעייל חולקה נחלת ראובן לבניו

שהומצאה למשה " י"שלת פלשתינא אתעודת נתינות של ממ"לפי . בנו מאיר

עולה כי מאיר , ) ביוני14 (1930ידי ממשלת המנדט הבריטי בשנת -לרר על

נולד , לפי גירסאות אחרות במשפחה. 15.2.1914לרר נולד בנס ציונה בתאריך

). ד"לרר מונה תשס (1913בשנת

כי כל תחלואי נדמה . היה ילד חולני מאוד, בנם התשיעי של משה ורבקה לרר

הוא היה . דיזינטריה ואפילו בעיות פרקים, קדחת, טיפוס: התקופה תקפוהו

בחצר הבית גידל . חרוץ–אך בה במידה , כפי שכינוהו במשפחה" חלשלוש"

ברגליים יחפות התרוצץ בין . כי לא היה צינור, חצילים והשקה אותם במשפך

. בבית חודשיים ימיםוחטף דלקת פרקים בעטייה נאלץ לשכב, הערוגות בבוץ

אותן הביא , היו אמביציות הכרוכות במאמץ פיזי" חלשלוש"אולם לאותו נער

מאיר נמנה על ראשוני קבוצת הנוער של . לידי ביטוי גם במשחק הכדורגל

, שוער הקבוצה-בתפקיד המתאים ביותר למגבלותיו , "מכבי נס ציונה"

).148הימן (ולמעשה השוער הראשון שלה

המים שחסם את דרכו של מאיר למקווה ישראלמקווה

בעשור הראשון . של מאיר לא הסתיים בהשקיית החצילים" פרק המים"

נאלצו ראובן ומשה להעביר חלק מן הפרדס והנחלה שלהם לברון 20-למאה ה

הפרדס היה ממוקם באגן הניקוז של ואדי חנין . רוטשילד בגין חוב שחבו לו

בנו פקידי , מנת למנוע הצפת הפרדס ונזקי מים-על. ואליו נקוו מי הגשמים

ששכנו , אלא שהם לא התחשבו במיקום בתי המגורים. דייק גבוה,הברון

14בהיות מאיר בן : מעשה שהיה כך היה. צפונית לפרדס ומועדים היו להצפה

נטל טוריה , הוא נקט יוזמה. מאס בשלוליות ובביצה שניקוו סביב ביתם

מי הגשמים שנתכו בעוז . פר שהקימו פקידי הברוןופתח חריץ בסוללת הע

. והפרדס הוצף ללא יכולת ניקוז–הרחיבו את החריץ למפתח רחב

ונתגלה כי ידו של אחד מילדי משה לרר " החבלה"הפקידים בררו את פשר

ידעתי שאם "הודה כי הוא האחראי למעשה , באומץ, מאיר. הייתה במעל

, לא הייתה כאן כוונת זדון. ת כל היתרשטף המים כבר יעשה א, אחרוץ חריץ

.פסק הנער!" אלא שכך איננו רוצים ואיננו יכולים לחיות

תיקנו את הפירצה , נעתרו למצוקת התושבים, על אף כעסם, פקידי הברון

.וחפרו תעלה לניקוז המים משטח המגורים

ביקש " התקרית"חודשים מספר לאחר : בזה לא תם הסיפור, אליה וקוץ בה

איתרע מזלו ואחד מפקידי הברון ". מקווה ישראל"להירשם ללימודים במאיר

לרר ראובן ; ד"לרר מונה תשס(הספר - זיהה אותו שם ומנע קבלתו לבית

). ד"תשס

תמו לימודיו של מאיר והחל פרק חדש , בעל דעות איתנות, 15-בהיותו בן כ, כך

הוא עבד . הצטרף הנער לאביו בעבודת הכוורנות, בטל מלימודים. בחייו

, מחלותיהן, למד את אורחות הדבורים, צבר ידע וניסיון, בשותפות עם האב

פיתח שיטות טיפול וכוורנות , לימים. דרכי התמודדות עם המפגעים השונים

יום גידול "תלמידי הפקולטה לחקלאות היו מגיעים ל. שזכו להכרה אקדמית

ומיים בענף במהלכו הכירו מקרוב את ההיבטים הייש, "דבורים אצל לרר

.הדבורים

26

. בהתאם לעונות השנה ומועדי הפריחה, מאיר נדד עם דבוריו באזורים שונים

ולאחר הרדייה היה , בעונת פריחת ההדרים היה פורש את הכוורות בפרדסים

יפ היה תר ומאתר מקומות 'בג. הבר-מעתיק אותן לאזורי פריחת פרחי

מקומות שכוורנים . לון ועודיובלי נחל איי, לוד-הולמים לדבורים באזור רמלה

.אחרים לא הגיעו אליהם

בן גוריון הוא ראש "ענה האיש ? שאלו פעם את מאיר במה עושרו וגדולתו

..." ואני ראש ממשלה של שני מליארד דבורים, ממשלה של שני מיליון נפשות

). ד"לואני תשס(

ר את ובעצה אחת עם משפחתו הוחלט למכו, עבר מאיר התקף לב1974בשנת

, יוסוף-כלי הרכב ואפילו שלושת הפועלים המסורים אבו, הציוד–המכוורת

.ורניק'המכוורת נמכרה לראובן פצ. מוחמד ואיברהים

הקמת המשפחה

את ליבו שבתה חיה לבית . החליט להקים משפחה, הכוורן, העלם מאיר

ם בעיר מוצא. 1922בשנת , שעלתה ארצה עם הוריה מרים וקופל, איינשטיין

פנחס ספיר שלימים אחר כך היה לשר . היה קופל פקיד בקרן הקיימת, סובלק

בארץ התיישבה המשפחה בבאר יעקב . היה סגנו-האוצר של מדינת ישראל

העלייה לא צלחה ומשפחת איינשטיין שבה לפולין בגלל קשיים . ונטעה פרדס

הגיע גם שבו ארצה באותה אניה בה , 1927 -ב, שנים5אולם כעבור . כלכליים

.המשורר חיים נחמן ביאליק

שרוב , אבי המשפחה עיבד את הפרדס ומרים איינשטיין פתחה מסעדה

חיה סייעה . הסמוך" ספרנד"סועדיה היו החיילים האנגלים ששרתו במחנה

פתחו בחצר , ובנוסף. שימשה כמלצרית–במטבח המסעדה ואחותה , בבישול

ודיה היסודיים סיימה חיה את לימ. גם בה סייעו הבנות–ביתם משתלה

.בראשון לציון" חביב"הספר -בבית

נישאו 1935בשנת . העלמה נחשבה ליפה בבנות הסביבה ומאיר התאהב בה

.השניים

נדד הזוג בדירות , עדיין מתמודדים על עצמאותם הכלכלית, בראשית דרכם

-רחוב הדקל פינת רחוב תל(הם גרו בעליית הגג בבית משפחת היימן . שכורות

, בית בן קומותיים ברחוב הרצל, ומשם עבור להתגורר בבית נמרובסקי, )אביב

ואז רכש מאיר עם אחיו ראובן ויוסקה מגרש . שהשקיף על השכונה הערבית

, כשהגיעה העת. 21ולימים רחוב הרצל מספר , במקום בו היה השוק הערבי

בית נוח –מלבני סיליקט וגג רעפים אדומים , בנו מאיר וחיה את ביתם בפרטי

-בניית הבית הסתיימה ב. שמוקמה בה גם מכוורת, ויפה בעל חצר גדולה

, בבית נמרובסקי1950-שנולד כבר ב, בנם יחידם של בני הזוג, מונה. 1953

הכניס חיות ושמחה לבית וריתק את תשומת לב הוריו שדאגו לגדלו ולטפחו

.באהבה רבה

מאיר : "הוא מספר, מאירעל מותו של , בדברי ההספד שרשם אבנר כהנוב

, המשפחה: התרחק מעסקנות ציבורית ותחם לעצמו מסגרת חיים ברורה

הצטייר כמסמל את , מאיר מגדל הדבורים. המכוורת, הכרם, הפרדס, הבית

לעשות הכל למען המכוורת : שכל חייה הם מטרה אחת, הדבורה החרוצה

".בהגנה ובחיזוק, במזון–ומלכתה

27

. מאיר וחיה לרר–למעלה

מאיר וחיה לרר שטר כתובת הנישואין של : ממול

28

הכורם

- רכש כרם בגדרה ב1960בשנת . אך מאיר לא הסתפק בעיסוקו בענף הדבורים

כרמי -אזור חולדה" (גזר-סיידון" מכר כרם זה ובמקומו קנה אחר באזור 1970

שזה עתה סיים את לימודי , הפעם סייע בנטיעה ובעיבוד בנו מונה). יוסף כיום

לכרם , מידי בוקר רכב מונה על הטרקטור החדש שנקנה. התואר השני

משווקים עד היום –הענבים המשובחים שהניבו הגפנים . ציונה-המרוחק מנס

.ולאיגוד גפן ויין" כרמל מזרחי"לאגודת הכורמים

מאיר והשכנים הערבים

–אחת מהן . מדמותו של אבאזוכר אנקדוטות רבות, מונה, בנו של מאיר

קשריו ההדוקים עם הערבים אותם למד להכיר מקרוב בעקבות העתקת

, ראנם-קשר מיוחד היה לו עם בנו של אבו. הכוורות בהתאם לעונות הפריחה

יום אחד נסעו השניים לרמלה אך בדרכם נתקלו . גדול השודדים הערבים

ראנם שלף אקדח . הרכב באיומי אקדח ציוו לרדת מן, באנשי כנופיה יריבה

". יהיה להם עסק איתו"ואיים על התוקפים שאם יגעו לרעה במאיר לרר

.הוסרה והם המשיכו בדרכם" המתקפה"

לאחר מלחמת ששת הימים הופיע בבית משפחת מאיר לרר ערבי –סיפור אחר

מאיר והזר דברו בחצר ולפתע נפלו איש על , עטור שער לבן ושפם מרשים

אצל 1948 -ערבי שעבד ב, מסתבר כי היה זה מוחמד עטייה.צווארי רעהו

.אך בעקבות מלחמת השחרור נאלץ לברוח עם משפחתו, המשפחה בפרדס

הוא החל . יוסוף-נולדו לו ילדים והוא כונה אבו, מוחמד עטייה נישא בינתיים

. בסיוע בחלוקת מזון לפליטים בעזה, א"אונר-ם"לעבוד כפקיד באירגון האו

לאחר מלחמת ששת , שב לעבוד, על אף זאת. וכבוד בקהילתובעל מעמד

.עם מאיר במכוורת ובפרדס ונחשב לבן משפחה וחבר נאמן, הימים

להתרועע עימם בפרדס על ארוחת , אל רעיו הערבים" להתגנב"מאיר אהב

זאת למגינת לב רעייתו שהייתה . ירקות מבושלים בקדירת חרס–" טביח"

.בשלנית מעולה

, מכנסי חאקי קצרים וחולצת פסים שרקעה לבן– תלבושת אחידה לבוש מעין

.צנוע בלבושו ותמיד נקי. כך זוכר אותו מונה–נעול סנדלים או מגפיים

לשתות תה עם פרוסת לחם בדבש , נהג להשכים מידי בוקר טרם הנץ החמה

כדי לא להפריע את שנתם של –בשקט בשקט יצא . ולצאת לעבודתו כחקלאי

–לעת צהריים היה שב הבייתה לאכול את הארוחה שבישלה חיה . נורעייתו וב

צלי בקר , דייסת גריסי קוסמת, מרק ירקות–אוכל טרי מידי יום ביומו

–ולקינוח , אחיו הצעיר ושכנו, שתובל בעלי דפנה שנקטפו בחצרו של ראובן

מנוחה שנמשכה – ולאחר הארוחה 13.00תמיד אכלו בשעה . פירות" קומפוט"

לפרדס –תה של מנחה עם עוגה ושוב לעבודה . סדר יום קבוע. 15.30 השעה עד

.עד רדת החשכה, או למכוורת

באחד . לא ידע פחד מהו. אך עשוי ללא חת, צנום ונמוך קומה היה מאיר

שנמצא –הפרדס של המשפחה . מלילות החורף היתה התחזית כי צפויה קרה

קנה אצל בירגר , מאיר לא התעצל. מועד היה להינזק, ציונה-באזור הנמוך בנס

–החשיכה , הקור, יללות התנים. והצית אותם, צמיגים ופזרם מסביב לפרדס

הגנו על תפוזי השמוטי והוולנסיה –האש ועשן הצמיגים . לא הרתיעו אותו

.ומנעו פגיעתם מן הכפור

29

... הזעיקו את מכבי האש, שהבחינו בדליקה, שומרי המכון הביולוגי? אלא מאי

. הכל טוב–ולם סוף טוב א

"סיפור הנחש"ביטוי לחוסנו ונחישותו של מאיר מובא ב

, 80 בגיל –לא פחות ולא יותר , עימות אלים עם נחש, למאיר, היה לו–ועוד

לא ויתר על עבודת , בריא-בשנים והלא-מאיר הבא. לאחר שני התקפי לב

ר אדם עצמאי כך אהב את החקלאות וחש שעליו לתפקד ולהישא-כל, האדמה

רכן לפתוח את המגוף , )1992בראשון לחודש מאי (באחד הימים . ומועיל

נמצא , הפועל הבדווי שהיה גם נהגו, חסן. הראשי לצורך השקיית הפרדס

.אך מאיר שלח אותו לבצע כמה סידורים, עימו

הוא הפשיל את מכנסיו . מתחת לברך, מאיר פתח את המגוף וחש דקירה ברגלו

נשען על גזעו , התיישב מתחת לעץ תפוזים? מה לעשות. ני הכשהוהבחין בסימ

. אולם התמזל מזלו וחסן שב משום ששכח כלים בפרדס. הוא היה לבד. ונח

הם עוד עצרו בדרכם אצל . מיד הכניס את מאיר לרכב והבהילו לבית החולים

, "אסף הרופא"בהגיעם ל! מייד לאישפוז–שקבע , רופא המשפחה, ר עוזיאל"ד

, "צפע: "צעק חסן, ר כבר מעורפל חושים מן הארס המתפשט בדמומאי

ר "ד. אושפז במחלקת טיפול נמרץ נשימתי, שמצבו הדרדר, מאיר ".צפע"

מאיר ... אחוז50אמר למונה כי סיכויי החלמתו הם , הרופא המטפל, לוינסון

.החולים-יצא בריא מבית

האם תוכל , אמור לי": קיבל מונה טלפון מאביו, שלושה שבועות מאוחר יותר

ומאיר ביקשו לנסוע ביחד , מונה שקם מוקדם" ?להגיע לפני רדת החשיכה

רצוץ , מטר וחצי אורכו, בהגיעם לפרדס הצביע מאיר על נחש ענק, לפרדס

.עם הנחש שהכישו" חיסל חשבון"כך . ראש

מספר שנים הייתה חולה קשה ומאיר . 1999לרר נפטרה בשנת -חיה איינשטיין

. שנים64תמך באישה שעשתה עימו כברת דרך של , ובאהבהבמסירות

גופו הלך ונחלש ובריאותו . איבד גם הוא משהו מחיוניותו, כשנפטרה

נאסף מאיר אל אבותיו – 2001 באוגוסט 22, א"אלול תשס' ביום ג. התערערה

.88והוא בן

, אבטיפוס של האיכר: "סיכם אבנר כהנוב את דמותו שלמאיר, בהספדו

: שמרני באופיו ומקפיד על כך באורח חיו. בן המושבה הקטנה, החקלאי

, חסר יומרות מנהיגות. לבושו וסגנון דיבורו, לאדמה למכוורת, האהבה לעץ

ועם זאת איש אופוזיציה שלא ירא לומר דבריו בכל התכנסות אזרחית

מתוך הספד שנשא אבנר" (בסגנונו המיוחד, לעניין, דברים קולעים, וחקלאית

). 23.8.2001, א"אלול תשס' ד, כהנוב

) 1951ילידת (נישא לרותי ) 1950יליד " (מונה"מאיר , למאיר וחיה בן יחיד

.1985 ודנה 1979טלי , 1977רונה : ילדים3ולהם

30

תכנית מגרש ביתו של מאיר לרר והגובלים עימו –למטה )באדיבות מונה לרר, 1919מתוך שטר טאבו (

.ןבמאיר לרר בערוב ימיו מבקר בנחלת ראו -ממול

31

).אוסף מונה לרר: מקור ( , רישום הטאבו של פרדס מאיר לרר שקיבל מאביו

32

במפות היסטוריות לרר פרדס מאיר :'הפרק

עדות כרטוגרפית ראשונית אודות פרדס מאיר לרר מופיעה ברישום הטאבו

8 דונמים של פרדס ועוד 20שותו של לרר לפי תעודה זו היו בר. 1919משנת

. דונמים של אדמת בור

השטח של –ממערב , ורניק'מערב הפרדס של פצ- בפרדס מאיר לרר גבלו מצפון

ומדרום שטח של חמד אפנדי , משה לרר, שטח של אביו- מערב -מדרום, בירמן

.אחד מן הבקים באזור נס ציונה, י'תג

רישום הטאבו של פרדס מאיר לרר שקיבל דל של נחל מאיר לרר מתוך פרט מוג: ממול

).אוסף מונה לרר: מקור ( בעמוד הבא - 1919 רישום בספר הטאבו, מאביו

33

34

, 14- 13נפת רמלה , 1938במפה טופוגרפיות מנדטוריות משנת והאתר נס ציונה אזור

)אביב-אוניברסיטת תל, לגיאוגרפיה המחלקה -ספרית המפות ( 1:20000

35

כולל תעלות , על רקע תכנית מדידה היסטורית של הפרדסהבייארה של מאיר לרר

).אוסף מונה לרר: מקור (ההשקייה שיצאו מבריכת האגירה

36

מרכיבי האתר בפרדס לרר : ופרק ת מאני'עות שונים החל מן התקופה היהיבנמבנים משלבי מספר מכילה יארה יבה

הבייארה ). וייתכנו אף שני שלבים מתקופה זו(טי רי הבמנדטכלה בשלהי תקופת הו

ובית , ערבבריכת אגירה מצד מ, התחומה בבאר מצד דרום, בנוייה בצורת האות חית

, לא נסגרה בחומה, כך נוצרה חצר פנימית שככל הידוע לנו. י מצד מזרח'הבייארג

. ששרידיו נראו בשטח עד לפני מספר שנים, משלב מאוחר, אלא בשער ברזל

.נציג בתחילה את מרכיביה, כיון שמוקד העניין הוא מערכת המים

שלב . ל מכלול הבייארהלענייננו נציג להלן שני שלבי בנייה במרכיבים השונים ש

את ימיו של , והוא מייצג ככל הנראה, מאנית'מתוארך לתקופה העות, בנייה ראשון

, מייצג את תקופת המנדט הבריטי והוא לדעתינו, שלב בנייה שני. ראובן לרר וקודמיו

.מימיהם של משה לרר ובנו מאיר

של פרדס מאיר לרר שקיבל רישום הטאבופרט מוגדל של נחל מאיר לרר מתוך : ממול

).אוסף מונה לרר: מקור ( בעמוד הבא - 1919 רישום בספר הטאבו, מאביו

37

38

39

40

41

םימה ראב

ישראל מהתקופה -באר בנויה בצורה מסורתית כבארות אנטיליה אחרות בארץה

קמרונות הבאר פתוחים לכיוון . מסותתותכורכרהיא בנויה אבני . מאנית'העות

הדרומי היה חסום בקיר בלוקים מודרני שהופל במהלך הקמרונות . פוןדרום וצ

מעל פני ' מ2- מבנה הבאר מתנוסס לגובה של כ. הקימרון הצפוני פתוח. העבודות

, חשופים' מ2.5-אולם כיום רק כ', מ25-עומקה המוערך של הבאר הוא כ. השטח

. והיא לא פועלת כבר עשרות שנים

. קרי שרשרת דליים שהופעלה בכוח בהמה, האנטיליהבמקורה פעלה הבאר בשיטת

המתאים לתקופת , כיום ניתן לראות מעל פי הבאר את שלב הפעלה האחרון שלה

. רתבאשיטה עדיין נראו הששרידי , כשהשאיבה היתה בעזרת מנוע, המנדט

המערכת המרשימה ששרדה שרידי את ההיסטוריה של הבאר ניתן ללמוד דווקא מ

.ניתן ללמוד גם על מספר שלבי בנייה והפעלה של הבארממנה , במכלול

-לתוך בריכת ויסות קטנה שנבנתה בפינה הצפון, בשלב הראשון הועלו המים אל הגג

שלא דרך מרזב , משם. כיוון מערב תעלת מים להמבריכה זו יצא. מזרחית של הגג

. ת האגירהלבריכ המיםזרמו , שרד

הוכנס מנוע , מאנית'בר בשלהי התקופה העותוייתכן כי כ, נראה כי בשלב מסויים

נעשתה השאיבה במנוע תקופת המנדט הבריטיב. דיזל לבאר והחליף את האנטיליה

. משוכלל יותר ובמערכת של צינורות מתכת שהובילו את המים לכיוונים שונים

.הבאר במהלך החישוף קימרון -משמאל

42

פי שמואל אביצור-מעובד על, מערכת באר אנטיליה ) הטבע להגנתהחברה ', ב, למדריך מתוך תיק (

43

חזית באר המים-למעלה

. מבט לחזית הבאר מכיוון דרום- המשמאל למעל

. מערב- מבט מכיוון דרום-למטה

44

מפיר הועלו המים במקרים רבים . בעיקר בצד המערבי, גג הבאר שרד רק בחלק קטן

יו טוייחו בטיח כך שדפנות, ויסותמעין בריכת נבנה כש, גגהאל ונשפכו הבאר

. נמצאו בפינת גג הבאר, שרידים של טיח שכזה ודפנות של בריכת ויסות. הידראולי

.מבט לדרום, הבריכה והמרזב, שרידי גג הבאר -למטה

.מבט לצפון, שרידי הבריכה על גג הבאר -משמאל

45

אנטיליה לבארות אנלוגיות

)1925לנדאור (אנטיליה . )2010רני 'צ (1917, מאנית הרוסה בבאר שבע'באר עות

באר משוחזרת במזכרת בתיה

46

האגירהבריכת

-ון צפ-במער-וםרבועה וקודקודיה פונים בכיוון דר, בריכת האגירה של הבייארה

לבריכה שלוש מדרגות לחיזוק הדפנות מלחץ . רבמע-וןצפ-רחמז-ום ודררחמז

, והשלישית' מ0.9השנייה בעובי ' , מ1.1בעובי , הבסיסית, המדרגה הראשונה. המים

ושתי המדרגות העליונות ' מ1ל המדרגה הראשונה גובהה ש. ' מ0.66העליונה בעובי

שורות 10 קיר הבריכה בנוי .פינותיה הפנימיות של הבריכה קהות. ' מ0.5בגובה של

.אבנים

חומר המליטה . מ" ס340-3020-17Xבגודל ממוצע של , הבריכה בנוייה אבני כורכר

אובחנו . בתקופהכמקובל , שברי חרסיםו, כולל סיד ואדמה מעורבים בצדפים גרוסים

) שחור(כאשר האחד הוא ככל הנראה שברי הקנקן העזתי , שני סוגים של שברי חרס

. מאנית'האופייני לתקופה העות

.מערבית שם שרדו שתי מדרגות-הירידה אל הבריכה היתה מן הפינה הצפונית

. מדרגות אל בריכת האגירה-למטה

.בריכת האגירהמאנית משולבת בטיח ' קרמיקה עות-משמאל

47

48

אנלוגיות לבריכת אגירה בפרדס מינקוב ברחובות

.מזרח לבריכת האגירה-מבט מדרום: למעלה מימין

.מבט לכיוון הדופן הצפונית: למעלה משמאל

.פתחי היציאה בדופן הצפונית: למטה משמאל

.פתח היציאה בדופן המזרחית: למטה מימין

).2005קיץ ; 14.5.2006ון שש: מקור (

36

מרזב

מרזב ותעלת של ה תושבתהו שרידי של בריכת האגירה נרארחיתמז-וניתבפינה הצפ

אל , הנמצאת ממזרח לבריכה, שהובילה מים מן הבאר, מים בעלת שני שלבי בנייה

. הבריכה עצמה

3 - בתעלהעובי הטיח של שלב השימוש השני. מ" ס15גובה התעלה היה ככל הנראה

. מ והוא מעורב בשברי צדפים"ס

.שנתשלה ונעלמה, נראה כי המרזב היה עשוי יחידת אבן בפני עצמה

תושבת המרזב מדרום-למטה

מבט על המרזב מצפון– למעלה -ממול

מבט על המרזב מתוך הבריכה -למטה

37

אנלוגיה למרזב מבריכת פרדס מינקוב ברחובות

38

:לפי שלבי התפתחות, ת למרזביםאנלוגיות היסטוריו

:' בשלב

ראשית המאה העשרים, מרזב מתכת

)אתר הפרדסנות, סוסקין: מקור(

:'שלב א

אנלוגיה למרזב

, בית גנטר, 19-משלהי המאה ה

)שי פרקש: מקור( שרונה

:' שלב ג

ראשית , בטון/מרזב אבן

פרדס , תקופת המנדט

מינקוב

)14.5.2006ששון : מקור(

: 'שלב ד

, צינור מתכת חדש

פרדס , תקופת המנדט

מינקוב

ששון : מקור(

39

צינור בטון

שרד , מהפינה המערבית' מ1.30במרחק של , בדופן החיצוני הדרומי של הבריכה

קוטרו . צינור בטון אנכי העטוף בחומרי מליטה דומים לאלה שבבריכת האגירה

. ה דופן הבריכההצינור נמשך לכל גוב. מ" ס2.5עוביו , מ" ס20החיצוני של הצינור

" 5פתח צינור אופקי בקוטר של , במדרגה השנייה, בצידה הפנימי של הבריכה

הצינור עובה באבני דבש .שהזרים את מי הבריכה לצינור הבטון האנכי מחוצה לה

.' מ0.65ובעובי של ' מ0.55לרוחב של , שעטפו אותו

.בנייה מאוחר באתרהצינור אופייני לתקופת המנדט הבריטי מה שמעיד על שלב

, נפתח פתח בצידו המזרחי של הצינור, מתחת לראש קיר הבריכה' מ1.5בגובה של

. ככל הנראה כחלק ממילוי השוקת

הצינור במבט ממערב-משמאל למעלה

. הצינור ובריכת הויסות במבט על-משמאל למטה

. הצינור והפתח המאוחר מבט ממזרח-מימין למטה

40

סביל/תשוק/בריכת ויסות

שרדה בריכת מים קטנה , למרגלות הדופן החיצונית בקיר הדרומי של הבריכה

. ששימשה לויסות המים שנשלחו בתעלות', מ0.4בעובי של ', מ0.8X0.9שמידותיה

. בחומרי מליטה דומים לאלה שבבריכת האגירה, הבריכה מטוייחת בטיח הידראולי

. צול שקישר ביניהן3 צינור דרך, בריכת הויסות ניזונה מבריכת האגירה

האופייני לשלהי , מוצא המים אל התעלה שממערב לבריכת הויסוט היה בצינור חרס

שחוזק בשני פסים של טרזינה , שלם" שיבר"בתוכה נחשף .מאנית'התקופה העות

).מסילה להובלת הדרים בפרדס(

ע עד שורת שרד קטע מטוייח בקיר המגי, הבטוןמימין לצינור' מ0.9במרחק של

..' מ0.8X1.40הטיח שרד במידות של . האבן הלפני האחרונה של בריכת האגירה

.רהט להשקיית עוברי דרכים, ייתכן ובשלב הראשון שלה שימשה גם כסביל

והיא נחשפה , מבריכת הויסות נמשכה תעלה בנויה לאורך קירות הבריכה ובית הבאר

. כמעט למלוא אורכה

מאנית היא ניזונה 'בתקופה העות. בריכה ניזונה באופן שונהבכל אחד מן השלבים ה

. שנקבע בקרקעית בריכת האגירה וכיום הוא סתום, מ" ס12דרך צינור חרס בקוטר

ככל הנראה , בשלב שלישי. ניזונה דרך צינור הבטון מלמעלה, מנדוטרי, בשלב שני

ייתכן כי . טהנקבע שיבר בתוך הבריכה והיא שוב ניזונה מלמ, שלהי תקופת המנדט

. בשלב זה הבריכה הוגבהה כמעט עד לראש בריכת האגירה

.במבט ממערבהבריכה וקיר הסביל , למעלה -משמאל

.חזית השוקט מדרום –למטה , למטה -משמאל

41

42

43

מינקוב ברחובותבפרדס ותסויאנלוגיה לבריכת

44

בפרדס מינקוב ברחובותסבילאנלוגיות ל

מערב-מבט מדרום, בפרדס מינקובסבילים שלבים בבניית שרידים לשני : משמאל

)5.9.2006ששון : מקור(

45

46

באדיבות , סוסקין:מקור( והסביל בשנות העשרים לפרדס מינקוב חזית שער הכניסה: למעלה

)מוזיאון הפרדסנות

)ישראל-מוזיאון ארץ, שלמה זבדי: ציור( שער הצעה לשיחזור ה: משמאל למעלה

)יוסף-אילן בן: שרטוט(תכנית וחתך : משמאל למטה

47

תעלות השקייה

אחת ממטרות חפירות הבדיקה שנערכו באתר וסביבתו היתה לאתר גם תעלות

ואכן נמצאו שרידים של מספר . ובריכת הויסותהשקייה שיצאו מבריכת האגירה

.ומי של הבייארהבעיקר בצד הדר, תעלות

1תעלה

התעלה הראשית של מערכת המים יצאה מבריכת הויסות ונבנתה על בסיס הדופן

מידות התעלה אופייניות לתקופה . הדרומית והמזרחית של בריכת האגירה

עברה התעלה , בהמשך. מ" ס20מ ורוחב התעלה " ס20עובי הדופן : מאנית'העות

. ב עבודות פיתוח באזור זהבצמוד לבית הבאר אך שרידיה נעלמו עק

.לבמבט ע, מבריכת הויסות1מוצא תעלה -משמאל למעלה

.לבמבט ע ,1קטע ראשון של תעלה -משמאל למטה

. בקצה הימני של התעלה מעביר מים.לבמבט ע, בסמוך לבאר1תעלה -מימין למטה

48

תעלת קישור

ה הראשית בניצב לכיוון יצאה מן התעל, אף היא בנוייה אבן ומטוייחת, תעלה קצרה

והיא נמשכה , 1 מידותיה של תעלה זו זהים למידות תעלה .2לחיבור עם תעלה , דרום

מ " ס12בקוטר של , מאני'ראשיתה של התעלה בצינור חרס עות. ' מ2לאורך של

רוחב בסיס . ממנו היא בנויה בשתי שורות אבנים מטוייחות. מ" ס18ואורך של

הטיח . מ" ס25הפרש הגובה בין נקודות הקצה . מ" ס30ה מ ורוחב ראש" ס25התעלה

. בתעלה זו מכיל סיד באופן גדול יותר מן האחרות

מה שייתכן כי , בתקופת המנדט הועבר צינור מתכת מעליה מבלי לפגוע בה או לבטלה

. היא המשיכה לפעול בתקופה זו

.מדרוםבמבט , תעלת הקישור - משמאל

.לבט עבמ, תעלת הקישור -למטה

49

2תעלה

פני השטח ההיסטורי וכיוונה הכללי -תעלה שנייה נבנתה מדרום לבריכת האגירה על

את וביטלה ו נבנתה בתקופת המנדט הבריטיתעלה ז .דרום מערב-הוא צפון מזרח

. התעלה הראשונהים הראשונים של קטעשני ה

גובה , מ" ס15רוחב התעלה . התעלה נבנתה בטון האופייני לתעלות מתקופת המנדט

בטון . מ" ס22רוחבו הכולל של אלמנט התעלה הוא . מ" ס6.5מ ועובי דפנותיה " ס20

.התעלה לא היה מזויין בברזל

. 1מ ממפלס תעלה " ס10-מפלס תעלה זו גבוהה ב

, שיקוע שנייה/נחשפה בריכת ויסות, מראשיתה' מ6.7במרחק של , במרכז התעלה

45עומק הבריכה . מ" ס2.5טויחו בטיח עבה של ראשי האבנים .בנוייה אבני כורכר

לא נמצאו יציאות ממנה וייתכן שהיא שימשה . מ" ס50מ ודופנותיה באורך של "ס

.כמעין בריכת שיקוע לחול

.מערבהבמבט 2 תעלה - משמאל

.לבמבט ע, קישור והבריכה2תעלה -למטה

50

51

מבט מצפון–משמאל , מבט מדרום–מימין . 2 עם תעלה 1מפגש תעלה

52

אלכסונית לבריכת אגירהתעלה אנלוגיה ל

.בפרדס מינקוב ברחובות נמצאה מערכת דומה של בריכת אגירה ותעלה אלכסונית

53

בריכה קליפורנית

היחידה הידועה לנו במרחב נס , שרדה בריכה קליפורנית, מערבה לבייארת לרר

המתקן . נת לחשוף ולתעד אותו אזורמ-על, בוצע גיזום מאסיבי סביב המתקן. ציונה

. נוקה באופן המבהיר לצופה בו את ייחודו ומשמעותו

בריכות מסוג זה . 'בריכה קליפורנית'בריכות אלה מוכרות בהיסטוריה ובמחקר כ

ישראל עם התפתחות ההשקיה המודרנית יחסית בראשית תקופת -הגיעו לארץ

. חוות מטעים ופרדסיםוהקמת" התיישבות האלף"במסגרת , המנדט הבריטי

וממנה , ייעודה של הבריכה הוא להעלות מים באופן גבוה יחסית מעל פני שטח הבאר

. לשלחם באופן גרביטציוני לתוך התעלות החפורות או הבנויות

והמים זרמו ממנה דרך מספר , כמזרקה, בבריכות אלה ההזנה הייתה מלמטה

כנראה דרך , אכן הייתה מלמטהלעומת זאת בבריכה בפרדס לרר ההזנה. פתחים

מ ועובי " ס60קוטרה הפנימי של הבריכה . בצינור בטון או מתכת, בריכת האגירה

.' מ2-גובהה של הבריכה היה כ. מ" ס35הדופן

והשני צינור , האחד של מגלש בנוי אבן בכיוון צפון, פתחים3בבריכה זו איתרנו

. מתכת הקבוע בצד המערבי של הבריכה

ודפנותיה רוחב התעלה : המיםעלותמידות תדומות לת תעלת המים של המגלש מידו

. מ" ס20

.מ" ס30בשלב מאוחר הוגבהה דופן הבריכה על מנת להגדיל את נפחה בעוד

. הבריכה הקליפורנית עם גילוייה-משמאל למעלה

. הבריכה הקליפורנית לאחר החישוף-משמאל למטה

54

. הבריכה הקליפורנית במבט ממזרח- למעלה מבט מצפון – הבריכה הקליפורנית -למעלה

. הבריכה במבט מלמעלה-למטה . מימין למוט נראה צינור המתכת. הבריכהפיר - למטה

55

56

57

.אנלוגיה לבריכה קליפורנית בפרדס מינקוב ברחובות

.מבט ממערב, האמה הצפונית ובריכה קליפורנית: מימין

)28.3.2006ששון : מקור. (מבט מצפון, הבריכה הקליפורנית: משמאל

.בשני העמודים הבאים תכניות של הבריכה הקליפורנית בפרדס מינקוב

58

59

60

.,אנלוגיה למגלש מים הדומה למגלש המים של הבריכה הקליפורנית )אבי ששון: צילום(שרידי שני מגלשים באמת המים במקוה ישראל

יואב גולסט ואבי ששון: שרטוט– חתך לרוחב אמת המים ומגלש -מקוה ישראל

61

י'בית הבייארג

בנה בית נבנה הבאר ובריכת האגירה בצמוד למ, מזרחי של הבייארה-בחלק הצפוני

. תוך שהוא עושה שימוש בקירות הקדומים של שני מבנים אלה, י'הבייארג

ולמעשה עד לסוף , כולל תקופת המנדט הבריטי ותקופת המדינה, בתקופות מאוחרות

נעשו עבודות בנייה ותוספות שבאו על חשבון , שנות השישים של המאה העשרים

. המבנה המקורי

עקב בעיות . גם אחת הסיבות שאגף זה במכלול נפגע באופן המשמעותי ביותרזו

. י'בטיחות נהרסו במהלך עבודות הפיתוח חלק מן הקירות של בית הבייארג

י הבאר ובריכת האגירה' בית הבייארג-משמאל למעלה .י' חזית מזרחית של בית הבייארג-משמאל למטה

62

. י'הבייארגרת לבית הכניסה המאוחת דל - ימין מ

.י'בית הבייארגחלון ב -משמאל

63

:הנחיות לשימור: 'פרק ז

:כללי

לבצע מהלך שימור ושיחזור המתבסס על , באופן כללי, מציעדוחמחבר ה .1

המשמעות היא שאיננו ממליצים לשמר שלב או תקופה . בעיקרהקיים

פות אלא לשמר ולשחזר אלמנטים ומבנים שנבנו בתקו, מסוימת בלבד

כחלק מהתפתחותה , שטח של הו אך מייצגים ומסמלים את סיפור, שונות

חלקים שונים בבייארות אשר על כן מוצע להלן לשמר ולשחזר . של המושבה

. נפרט את הדבריםך בהמש, ובמערכות המים ולשלבם בשטחים הפתוחים

ם ברור לנו שיש לרצף את השטח סביב האתרי, כיון שמדובר במרכז עירוני .2

מוצע לעשות שימוש בכורכרית ובחומרי בנייה . המיועדים לשימור

. המשמרים ומזכירים את נוף הבנייה בכורכר המקורי

החל , במספר שלביםה והתפתחתהנבנבייארה ה -בייארה מבנה ה .3

תקופת המנדט, לות משפחת לררפעי עבור דרך , מאנית'התקופה העותמ

על אתר שמרו דרי ה, הבנייה הללו בכל שלבי . הבריטי וראשית ימי המדינה

.מבנה האופייני לבייארה

, מוקפת חומת אבןתההילא , בייארה ה,כפי שהראנו -בייארה הגבולות .4

, כן-אשר על . ימשו כגדרברוש ומשוכות צבר שהעצי . כמו בייארות אחרות

מוצע להדגיש את הגבול בין , דווקא במרקם האורבני החדש שייבנה באזור

, ם אופייניים לבייארות בנטיעה של עציולשטח הבנוי סביבר האתר המשומ

. וברושים הדרקרי

סתיים בניית תעוד לפני ש, מוצע כי כבר עתה - מסלול הדגל בהאתרשילוב .5

כחלק , ילוב הביקור בשכונה ובאתריה המשומריםיתוכנן ש, השכונה

, הצירמוצע כי כבר עתה יוקם צוות שיתכנן את , אשר על כן. ממסלול הדגל

פי אופי השילוט של מסלול הדגל ויאתר נקודות -על, ינסח שלטים עתידיים

. עניין נוספות

ניתן יהיה , בתכנון נכון ומוקדם– תרבותי-בית הספר כמוקד תיירותי .6

. וכבסיס ליציאה אליו, הספר כמוקד המאמץ את האתר-להפוך את בית

יעמדו לרשות , מתקני שירותים שונים בבית הספר, ייתכן כי לאור זאת

הספר יכול -בית. דבר שיש לתכננו מלכתחילה, ציבור המבקרים באתר

העשוי להשפיע על דבר, לשמש גם כמוקד תרבותי וכעוגן במסלול הדגל

. עיצוב החזיתות שלו

מוצע לייחד שכונה זו בשמות רחובות הקשורים בענף – שמות רחובות .7

.הפרדסנות ובמרכיבי מערכת המים

, יש לבצע שילוט והסבר מקיף על התהליכים שהתרחשו בשטח- שילוט .8

.בנוסף לאתרים שישומרו, כולל המחשות והדמיות

64

:רהנחיות לשימור מרכיבי האת

מרכיבים שונים של ובריכת האגירה , באר האנטיליה - מערכת המים .1

מספרות לא רק את , כת המים שנשתמרו באופן יוצא מן הכלל באתרמער

ישראל בכלל ובמישור -אלא את סיפור המים בארץ, פרשת המים באתר זה

.כן יש לעשות מאמץ להבליט שרידים אלה במרחב-אשר על. החוף בפרט

, בלוקים(סיר את תוספות הבנייה המאוחרות סביב הבאר יש לה-באר .2

).'סככה וכד

התואמות את סוג האבן המקורית , יש להשלים אבנים בקירות הבאר .3

).קירטון, כורכר(

במהלך השנים התמלאה . ' מ20-ה כ הבאר המקורית היעומק -עומק הבאר .4

עד לעומק, מומלץ לנקות את פיק הבאר. קרקעית הבאר בסחף ובאשפה

.הנראה

, תוך ניקוי ראשוני שלו, בוצע ברגישותהטיפול בגג מבנה הבאר י - גג הבאר .5

לאחר מכן . מנת לאתר עדויות לשלבי הבנייה של הבאר ושיטות השאיבה-על

.יוחלט על אופי השימור

;כיחול; השלמת אבני כורכר– בריכת האגירה .6

יש לנקותה כן -אשר על. בריכת האגירה לא נוקתה מבפנים באופן יסודי .7

מנת לאתר פתחי -מנת ללמוד עוד על מצבה והן על-הן על, באופן יסודי

. יציאה נוספים על מה שידוע כיום

מוצע לשחזר את הסביל והשוקת בקיר הדרומי של בריכת האגירה .8

כפי שמנעשה למשל , "קולר("ולהשמישו כברז מים לרווחת הציבור

).במכללת אשקלון

מנת להמחיש -על, של שלבי הבנייה של הבריכהיש להדגיש את קווי הטיח .9

. שלבים אלה למבקר

ששרדו למרגלות הבריכה ישוקמו וישוחזרו וישתלבו היהשקיהתעלות .10

. באתר שיישמר

כמעין , מומלץ לחשוף מסביב לבריכה ולהבליטה בנוף–בריכה קליפורנית .11

. כולל שיחזור מגלש המים, מעל פני השטח הנוכחי"התהרמ"

65

ביביליוגרפיה ומקורות : חמישיחלק

. 1976ירושלים , י"כרטא והחברה לחקירת א, אדם ועמלו. ש, אביצור

ירושלים , רובינשטיין ועם הספר, ט"ישראל במאה הי-חיי יום יום בארץ. ש, אביצור

.ו"תשל

.1981ירושלים , צבי-יד יצחק בן, כרך שני-ספר העליה הראשונה. מ, אליאב

.1943אביב -תל, מצפה, ישראל- חיי הדבורים בארץ.י, בלום

ירושלים , צבי- יד בן, ישראל-המושבה העברית בנוף ארץ. י, ארצי - בן

.ח"תשמ

.1992אביב -תל, משרד הביטחון, נא בארץ-אעברה, עורכת. י, ברלוביץ

.1989, ציונה-נס, בית ראשונים, אדמה ללא תנאי. ג, גרא

הארכיון , סינמטק, )סרט וידאו משוחזר(, 1913, ישראל-רץחיי היהודים בא, גרוס י

.1998, ירושלים, הישראלי לסרטים

.1979אביב -תל, משרד הביטחון, על סף מאה חדשה. י, גור-גרזובסקי

.ט"ירושלים תשל, צבי-יד בן, ישראל-משפט הישוב החדש בארץ. ש.א, הירשברג

.1979אביב -תל, עובד-עם, ראלאנציקלופדיה לידיעת ארץ יש-אריאל. ז, וילנאי

אביב -תל, משרד הביטחון, המזרח הבלתי משתנה. 'ג.פ, בתוך באלדנספרגר, .ר, זאבי

1982.

.1980אביב -תל, ספריית מעריב, אומרים ישנה ארץ. י, אב -זיו

.ב"אביב תשמ-תל, הקיבוץ המאוחד, מסע בארץ המובטחת. ח, חיסין

עבודה לשם קבלת , 1928-1939, ור חוף יהודהההתיישבות היהודית במיש. ת, טוכלר

.1998, ח"גן תשנ-רמת, אילן-אוניברסיטת בר, מוסמך תואר

, ו"תשט, עירית פתח תקוה, תמונות ומראות, אם המושבות–פתח תקוה , יואלי ז

1955 .

.1998אביב -תל, הוצאת המחבר, שאו נס ציונה. א, כהנוב

, אריאל, )א"תרנ, הוצאת המחבר(, ראל וסוריהיש-מורה דרך בארץ. מ.א, לונץ

.ירושלים

סיפורי , עורך, ענר ז: בתוך' ,נחלת ראובן לרר בעמק השושנים-נס ציונה'. י, לרר

.1996אביב -תל, משרד הביטחון , מושבות

.1932ירושלים , )י"א(מפקד אוכלוסים בפלשתינה . א, מילס

.1998ם ירושלי, כרטא, עם הרצל לירושלים. י, מיורק

.1994כנרת , אביב-תל, עוד מסיפורי ארץ אהבתי. מ, נאור

.1989ירושלים , אקדמון, ישראל-גיאומורפולוגיה של ארץ. ד, ניר

.1943אביב -תל, עם עובד, משפחת האדמה. מ, סמילנסקי

.ציונה-נס, הוצאה מקומית, ג"תשי-ג"ציונה שבעים חייה תרמ-נס. מ, סמילנסקי

.א"ירושלים תרפ, בנימין הרץ, וסוריה הדרומיתישראל-ארץ. י, פרס

. 1999אביב -תל, ט"תשנ, ישראל-מוזיאון ארץ, חלב ודבש. ע, ציפר

. 1991, ב"ירושלים תשנ, יד יצחק בן צבי, ישראל-מבט ועוד מבט על ארץ. ז. ב, קדר

.1982רחובות , החברה להגנת הטבע ועירית רחובות, דפים למטייל. י, קומפטון

רחובות , החברה להגנת הטבע ועריית רחובות, טירת שלום-כפר אהרון. י, וןקומפט

1993 .

.ה"ירושלים תשכ, הספריה הציונית, מקאטוביץ עד בזל. י, קלוזנר

.1983אביב -תל, ג"יבנה תשמ, גאוגרפיה של הארץ ואזוריה, ארץ ישראל. י, קרמון

.1979ירושלים ) 1899(אריאל , מראה ארץ ישראל והמושבות. י, ראפאלוביטש

66

, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך ,נס ציונה. י, רובנס

.1970גבעתיים , מסדה, פרדסים מספרים. י, רוקח

, אישים, העליה השניה, עורך. ז, צחור', אהרון אליהו אייזנברג'. א, אשכנזי-שטיין

.15-16' עמ, 1997, צבי-ירושלים יד בן

.ג"רושלים תשמי, צבי-יד בן, זכרונות. א, שייד

Gertz, A , Statistical handbook of jewish palestine, The jewish

agency, Jerusalem 1947.

Khalidi, W. All that remains, Instituie for palestine studies, Washington 1992.

www.palestineremembered.com

ארכיונים

)מ.צ.א(ירושלים , הציוני המרכזי ארכיון -מ .צ.א

.נס ציונה, בית ראשונים, ארכיון המושבה–ארכיון המושבה

, האוניברסיטה העברית, המחלקה לכתבי יד, בית הספרים הלאומי-בית הספרים

.ירושלים, גבעת רם

.אביב-אוניברסיטת תל, המחלקה לגאוגרפיה, ספרית המפות-א "ספריית המפות ת

האוניברסיטה , המחלקה לגאוגרפיה, ספרית המפות ותצלומי אויר-א "ספרית תצ

.ירושלים, הר הצופים, העברית

ראיונות

;2008אביב ; 2002, ב"אביב תשס, נס ציונה, אבנר כהנוב

; ב"קיץ תשס, נס ציונה, לרר) מונה(משה

:תודות

,מהנדסת עיריית נס ציונה, רינה קטיף' לאדר

עיריית נס ציונה , חלקה לתכנון עיר לסמדר ירון מנהלת המ

לצוות בית ראשונים נס ציונה

לאבנר כהנוב

לתמר טוכלר מהמועצה לשימור אתרים

ליואב גולסט

67

ראיונות עם פרדסנים ותיקים: נספח

ל"לרר ז) בן משה(ראיון עם ראובן

בנס , רבביתו של ראובן לר, בבוקר11:00 6.1.2004, ד"ב בטבת תשס"הראיון נערך בי

. ציונה

.ר אבי ששון" ד-מראיין

. ראובן לרר הוא נכדו של מייסד נחלת ראובן ונס ציונה

:מערכת ההשקיה בפרדסים

במשך היום הבאר לא סיפקה מספיק מים כדי להשקות את הפרדס ולכן גם בלילה

.עבדה המשאבה ומילאה את הבריכה ששימשה רזרבה לניצול הבאר

משאבה היה מנוע של סולר ואל האגזוז הייתה מחוברת ל. המשאבות היו קטנות

לכל פרדס היה אדם שהשקה . קופסא שהייתה מתקתקת כל זמן שהמשאבה פועלת

; אותו וכשהמים הפסיקו לזרום בתעלה היה יכול המשקה לזהות את מקור התקלה

אם הקופסא הפסיקה לתקתק כנראה שהמשאבה פסקה מלפעול אך אם הקופסא

ובכל זאת המים לא זורמים כנראה שישנה תקלה במערכת התעלות ממשיכה לתקתק

.שמובילות את המים

כל שתי , מהבריכה ומהבאר יצאה תעלת בטון פתוחה בה היו מעבירים את המים

וכשהיו רוצים לסגור את , בערבית" 'ָּבְרַּבְח", שורות היה צינור חרס מכוסה בטון

.התעלה הכניסו שק לתוך צינור החרס

:ס מינקובפרד

בדרומו . בית האריזה ובאר עם משאבה, המכלול כלל בריכה וחצר וסביבה חדרים

-ערב אל דאהר(של פרדס מינקוב היה סביל ששימש את הבדואים שגרו בסביבה

)180. א/1(במקום בו עומד היום אצטדיון נס ציונה , בדרך לכפר אהרון וערב שאהין

68

י קרןראיון עם אב

25/4/06 -ו"ז בניסן תשס"הראיון התקיים בתאריך כ

. יואב גולסט: עורך. ר אבי ששון"ד: ןימראי

. ברחובותהראיון נערך באתר הפרדסנות

הוריו .עוסק בפרדסנות שנים רבותונולד ברחובות . אבי קרן למשפחת קרולנברג

' גרנו ברח. וכרמיםהשקיע בפרדסים , יוסף אביו . לרחובות1920הגיעו בשנת

.1934אבי נולד בשנת . רחובות, מנוחה ונחלה

:השקיה בפרדס

אלא משאבות , בשנות העשרים הגיעו משאבות וכבר לא תפקדו בריכות השקיה

. בתחילה השקו בצינורות ברזל לפי קווי גובה. ישיר את הפרדסבאופןשהשקו

" נקבה-זכר"ות היה בשיטת החיבור בין הצינור. צינורות מתוצרת מפעל וגנר ביפו

הצינורות הגיעו לבריכות ומשם בתעלות עפר . והאיטום נעשה בפשתן ולא בריתוך

קבון ולמנוע מגע מים יצלחת נוספת נחפרה כדי להגן על העץ מר". צלחת", לבור העץ

כשברזים ומערכות , וי גובהופי ק-צריך היה לפלס את החלקות על. ישיר עם גזע העץ

. לקווי הגובהמותאמות גם הן

.עישוב בורות , נקיון השטח, העבודה חייבה הרבה עבודת ידים

הגיעו שיטות , קאייעקב מחסור בידיים ופיתוח מהמלווה האמר, עם קום המדינה

בממטרות , המטרה עילית: נהגו שתי שיטות. השקיה מודרניות בצינורות ניידים

.יה היתה בצינורות אלומיניוםשיטה שני .בצינורות ניידים, שהשקו לטווחים רחוקים

לפי חלוקה , אחר כך הוכנסו ממטרות לראשי הצינורות

, בשנות השבעים התחילו להשקות בהמטרה בצינורות פלסטיק .' מ6לקטעים של

.הכל בהתאם ללחצי המים וסוג העץ, טיפטוף, מטירונים, ממטרות

היה שומר על , מעקהובהם הותקן, ישנן בריכות גדולות שמלכתחילה יועדו לרחצה

היו מסוכנות , בהן היו משאבות, בבריכות אחרות. הרוחצים והשטח מסביב גונן

, נבנתה בריכה נוספת, בריכות שלא היו ניתן היה לבנות במקום גבוה . לרוחצים

בריכות הגבהה היו על . יטציהבמנת שאפשר יהיה להשקות בגר-על, קרובה ומוגבהת

.ם בעזרת משאבהמבנה אליו היו מעלים את המי

שהיו בריכות אגירה , )כרכור, שעריים, כגון ליד קיבוץ שילר(, סוג נוסף היה בריכות

המים נכנסים . מזופתות ולא מטוייחות, פשוטות יותר שנבנו שהיו בצורה קונית

אלא גם על , יטציה בממלאים מים בלילה וביום משקים לא רק בגר, לחלק התחתון

). כות אלה היו מסוכנות לרוחצים שעלולים היו להישאבברי. (ידי משאבות יניקה

היו מעבדים עימם בעיקר . טרקטורים הובאו ארצה לפני מלחמת העולם השניה

למעט , כשהפרדס גדל היה קשה היה להיכנס עם כלים מכניים. בשלבים הראשונים

. שהוא מחובר רק לצינור, מרססים

רות חשמליות התחילות באמצע שנות בא. אבי זוכר משאבות שפעלו על סולר ונפט

. הארבעים

בתחילה ספיקות נמוכות ועם הטכנולוגיה , בתחילה היו בארות עם משאבות שונות

משנות העשרים הופיעה טכנולוגיה ומשאבות במקום . מנועים בספיקות גדולות יותר

-משאבת פק. דיזל-סולר-נפט, סוגי משאבות2ברחובות היו . בלא מקור מים טבעי

שמות . היו צריכים לרדת פעמים ביום לבאר על מנת לשמן את בוכנות המשאבה, פק

. פומונה-מנועים

צינרות בטון . לא זוכר שראה צינורות חרס בפעולה. בפרדס היו מספר סוגי צינורות

ההשקייה ]. 1934מבחינת המרואיין יליד [משהתחילו להשקות , נכנסו מההתחלה

69

במקום שאי אפשר היה . 2. פתוחות בקטעים ארוכיםתעלות בטון . 1: בשתי דרכים

, בכל צינור. לבנות תעלה פתוחה השתמשו בצינור בטון באורך של כמטר לחוליה

צינורות הבטון הפנו לבריכות . בכיוון זרימת המים היו מעין כוסות שסתמו עם שק

בריכת ויסות של האמה הצפונית . ומשם לתעלות עפר"] בריכות ויסות["הכוונה

45-60קוטר סטנדרטי לטבעות היה ". שיטה קליפורנית"או , "טבעת בטון"כונה מ

.מ"ס

. 60 - עבד עד שנות ה–מגוף ברזל

:ערכות השקייהמ

ידי הפרדסנים -תעלות השקיה נוצקו על. היו מספר חברות שייצרו צינורות אבן

היה זה יותר . הלייצור אביזרי השקיי, בכל מושבה היה מפעל אחד או שניים. בעצמם

גבעת -יד כביש בילו-ברחובות היה מפעל כזה על. כבעל מלאכה ולא מפעל של ממש

ביחס של , מרכיבי הבטון של הצינור היו חול ומלט .מפעל לצינורות ובלוקים, ברנר

. היה קצת חצץ סומסום. בלא חצץ, זיפזיף, יחידות חול6-יחידת בטון אחת ל

-כביר בתל-ליד אבו, " היוצק"חרושת מול מפעל -ביתמעבירי מים יוצרו למשל ב

. המפעלים היו בערים יהודיות ולאו דווקא ערביות. זוכר מפעל בראשון לציון. אביב

לא מוכר לו שהשתמשו בצינור ביון . כיוון שלא נאכל, היה צינור ביון עשוי חרס

.להשקיה

ים נהגו לרחוץ בהן הערב. תלוי בכמות הפרי בפרדס, בריכות החישוקים היו קטנות

. העצים ששימשו להכנת חישוקים היו שיטת הנילוס שהובאה ממצרים. בקיץ

כלל בריכת חישוקים היתה סמוכה -בדרך. בבריכות החישוקים היה ניקוז למטה

עד לבניית בתי , השתמשו בחישוקי עץ עד שגמרו לארוז בפרדסים .לבית אריזה

.אריזה גדולים בשנות החמישים

70

ראיון עם עוזי בשיסט

25/4/06 -ו"ז בניסן תשס"הראיון התקיים בתאריך כ

. יואב גולסט: עורך . ר אבי ששון"ד: ןימראי

. ברחובותהראיון נערך באתר הפרדסנות

הגיעה תו של בשיסט משפח. עוסק בפרדסנות שנים רבותו יליד רחובות עוזי בשיסט

עלה ארצה לפי בקשת הרב 40בגיל . הסב היה מומחה לדיני מעשרות. 1904 שנתב

, האב היה פועל .כיוון שרחובות היתה מושבת מטעים, מומחה לדיני מעשרותכ, קוק

החלו נטיעות בבקעת הטל ה. ")חורנדה, נדה-חור א ("לימים נטע פרדס בבקעת הטל

היה בקבוצה של ו שחל בשיסטסב. ליה חיים ויצמן היה באנגאותה שנה . 1915שנת ב

. הסב בא לבקר בארץ והכיר את משה סמילנסקיעשריםבשנות ה. ראשי ציוני אנגליה

.להתחבא ברחובות, ממחתרת ניליהאב עזר ליוסף לישנסקי

:מערכות השקייהיבים להשתמש בצמר ימנת להניע את הבאר היו ח-על. באר ורטיקלית היתה הבאר

מנוע משאבה ורטיקלית עם השתמשו בבתחילה .לחמם את המשאבהגפן עם ספירט

.חברת רונסטוןשל חברת , גלגלי שיניים

כמו ברחובותלחפירת בארות לא מכיר קבוצה מאורגנת . שמואליאן היה חופר בארות

. משפחת שפאקוכן , זוכר שהאחים נאמן טיפלו בבארות. שהיתה במקומות אחרים

בית . גרו ברחוב ויצמן, חובות תיקן חלקים קטנים בעל מחרטה ברעבסיאן משפחת

.המלאכה בחצר הבית