:נומנקלטורה .1

a.

b.

c.

d.

e.

f.

g.

h.

i.

j.

k.

l.

m.

n.

o.

p.

q.

r.

:יציבות קרבוקטיונים

:יציבות רדיקלים

:דהידרציה של כהלים

:אתרים ואפוקסידים .2

a. סיפוח כוהל ל: הכנת אתרים-alkene (154' עמ) ,רק ) תגובת התמרה של שתי מולקולות כוהל בנוכחות חומצה

הוצאת , (425' עמ)סימטרי -ריאקציית וויליאמסון להכנת אתר לא, (מינציה מתחרהיש תגובת אלי, לאתרים סימטריים

, (448' עמ)מולקולת מים מכוהל

b. וכוהל מערבבים : הכנת אלקוקסיד-Na (425' עמ)

c. תגובה של אתר עם מים בנוכחות חומצה, (452' עמ) בחימום הליד מימןערבוב אתר ו: פירוק אתר.

d. יצירתHalohydrin : ערבובAlkene בנוכחות דיכלורומתאן יתרחש סיפוח הלוגן (. 160' עמ)והלוגן בנוכחות מים

.רגיל

e. תגובה של : יצירת אפוקסידHalohydrin לקבל איזומר ציס או איזומר טרנס אפשר. עם עצמו בנוכחות בסיס

(Morrison, p. 1570) , עם חומצה פרוקסיתתגובה שלAlkene (Morrison, p. 1570.)

f. לאחר שהיא תתחבר עם אטום נתרן בתהליך, למשל עם אמוניה, בנוכחות חומצה או בסיס: פוקסידא פירוק

Na + NH3 ---> Na+ + NH2

-ואז המים תוקפים את אחת הקבוצות , האפוקסיד מקבל פרוטון, בביקוע עם חומצה.

(.OHמולקולה בעלת שתי קבוצות )המולקולה מאבדת פרוטון ומתקבל דיול , האלקיליות

g. תקיפה נוקלאופילית של אפוקסיד תמיד תתרחש ב-anti . נוקלאופיל חזק(OH-

,CH3O-

,NH2-

, יתקוף ישירות(

Br)ונוקלאופיל חלש -

,Cl-

,H2O )התוצר העיקרי ינבע מתקיפת הפחמן היותר , בקטליזה חומצית .ידרוש פרוטונציה

(.456' עמ)ת הפחמן הפחות מותמר התוצר העיקרי ינבע מתקיפ, בתנאים בסיסיים(. 455-456' עמ)מותמר

:קטונים ואלדהידים .3

a. חמצון של כוהל שניוני באמצעות: הכנת קטון KMnO4 ,K2Cr2O7 ,MnO2 (Morrison, p.1630.)

b. הידרוליזה בסיסית של : סימטרי-הכנת קטון אβ-keto ester ,קרבוכסילציה כי יישאר -כאשר לאחר מכן תתרחש דה

.סימטרי-ווצר קטון אובקבלת פרוטון י, אנולאט יציב

c. למשל , צון של כוהל ראשוני באמצעות מחמצן עדיןחמ: הכנת אלדהידMnO2/pcc (Morrison, p.1629) , חיזור

LiAlH(t-BuO)3 (Morrison, p.1630.) אציל הליד באמצעות

d. יאקציית סיפוח אלדהיד מגיב מהר יותר לר. נוקלאופיל חלש יתקוף בנוכחות חומצה, נוקלאופיל חזק יתקוף באופן ישיר

.בגלל הפרעה סטרית קטנה יותר

e. תרכובת קרבונילית עם: תגובת ציאנוהידרין CN-

להשתמש במקום (. 741' עמ)בנוכחות כמות קטנה של חומצה

הוספת פחמן למולקולה .כדי לספק את הפרוטון, HCl-וב NaCN-בציאניד אפשר להשתמש ב

f. משמש כקבוצת הגנה (.755-756' עמ)ליצירת קטאל או אצטאל מביא: בנוכחות חומצה סיפוח כוהל לאלדהיד או קטון.

.HSCH2CH2SH: קבוצת הגנה נוספת

g. (.747' עמ)מביא ליצירת בסיס שיף : סיפוח נגזרות אמיניות לאלדהיד או קטון

h. קבוצה קרבונילית עםNH3 : (.748' עמ)מתקבל אימין

i. קבוצה קרבונילית עם הידרוקסילאמיד(NH2OH :)(.751' עמ)ל אוקסים מתקב

j. קבוצה קרבונילית עם הידראזין(NH2NH2 :) (.751' עמ)מתקבל הידראזון

k. קרבאזיד -קבוצה קרבונילית עם סמי(NH2NHCONH2 :) (.751' עמ)מתקבל סמי קרבאזון

l. אלדהיד ל/ חיזור קטון-Alkane :חיזור קלמנסן באמצעות Zn ,Hg ו-HCl (616' עמ) ,ת קישנר באמצעו-חיזור וולף

(.752' עמ)ובסיס כלשהו ( NH2NH2)הידראזין

m. ניתן להשתמש ב :אלדהיד לכוהל/ חיזור קטון-NaBH4 או ב-LiAlH4 (ולכן משמש גם לחיזור אמידים, חזק יותר ,

רק לאחר הוספת הראגנט . אלדהיד מתחזר לכוהל ראשוני וקטון מתחזר לכוהל שניוני(. אסטרים וחומצות קרבוכסיליות

Cr2O7אמצעות לקטון בכוהל מצןניתן לח (.743-746' עמ)ים חומצה המחזר מוסיפ2-

(.850' עמ)בנוכחות חומצה

n. מתרחשת באלדהידים ללא מימני : ריאקציית קניצארוα בסביבה בסיסית שלOH-

אלדהיד אחד הופך לכוהל והשני .

(.Morrison, p.1641, 839' עמ)לחומצה קרבוכסילית

o. קוע משמשת לבי: אוזונוליזהAlkene לקטון ואלדהיד באמצעות סיפוח מולקולת אוזון(O3 )מתקבל תוצר . לקשר כפול

(.861-863' עמ)ביניים בשם אוזוניד ואותו ניתן לחזר לקטון ואלדהיד באמצעות מים ואבץ

p. הידרוקסילציה שלAlkene באמצעותKMnO4 לא בחימום:

q. ריאקצייתDiels-Alder : פחמן כפול-תרכובת המכילה קשר פחמןדיאן מצומד מגיב עם .

:חומצות קרבוכסיליות .4

a. מחמצן חזק כגון + כוהל ראשוני : הכנת חומצות קרבוכסיליותKMnO4 ,K2Cr2O7 (Morrison, p.1593-1594) ,

חמצון של , (709' עמ, Morrison, p.1593-1594) RCN + H2O של ניטרילחומצית או בסיסית הידרוליזה

Alkene עםKMnO4 או בחימוםCrO3 (ה-Alkene הופך לשני כהלים שכל אחד מהם מתחמצן לחומצה

חמצון טולואן לקבלת חומצה בנזואית .(Morrison, p.1594)חמצון שייר כהלי על טבעת ארומטית , (קרבוכסילית

(627' עמ)

b. (.709' עמ)יון ציאניד + אלקיל הליד : הכנת ניטריל

c. קרבוכסילית חומצה: יצירת אציל הליד +SOCl2/PCl3/PCl5 (712' עמ.)

d. כוהל ראשוני : יצירת אלקיל הליד+ SOCl2 (442' עמ) , או עםPBr3.

e. (.673' עמ)חומצה קרבוכסילית שמגיבה עם עצמה בחימום : יצירת אנהידריד

f. חומצה אחת לאציל הליד להפוך : סימטרי-יצירת אנהידריד א( עםPCl3) ,השניה ולהגיב אותה עם החומצה.

g. כוהל + (עדיף אציל הליד) חומצה קרבוכסיליתנגזרת : יצירת אסטר(Morrison, p.1681) .

h. חומצה קרבוכסילית וכוהל בנוכחות חומצה יוצרת אסטר: אסטריפיקציה.

i. אמין כלשהו + נגזרת חומצה קרבוכסילית : יצירת אמיד(Morrison, p.1673)

j. קרבוכסיליות-יצירת חומצות רב :Alkene +יון ציאניד מחליף הלוגן בריאקציית (. מחברת)מים + יון ציאניד + לוגן ה

SN2. הלוגנציה בעמדהα (ולאחר מכן התמרה )795-797' עמ(OH-

,NH3.)

k. (.695-696' עמ)הפיכת אסטר אחד לאסטר אחר באמצעות תגובה של אסטר וכוהל : טרנסאסטריפיקציה

l. עם (ושאר הנגזרות) חיזור אסטרLiAlH4 (אמיד לא יוצר כוהל אלא אמין) ת שני כהליםליציר.

m. אפשר להשתמש ב: חיזור אמיד לאמין-LiAlH4.

n. הלוגנציה של פחמןα – תגובה של חומצה קרבוכסילית עם הלוגן בנוכחות זרחן: זלינסקי-וולרד-תגובת הל (P) מביאה

(.796-797' עמ) αלחומצה קרבוכסילית מותמרת בהלוגן על פחמן

o. תרכובת ליתיום .הסינתזה חייבת להיות בממס אפולרי יבש וללא חמצן (466-470' עמ: )רגנומתכתיותתרכובות או

.יותר ריאקטיבית מתרכובת מגנזיום

p. מול 2: יצירת תרכובות אורגנוליתיוםLi (.467' עמ)פולרי -עם מול של אלקיל הליד בממס א

q. (: ריאגנט גריניאר)יצירת תרכובת אורגנומגנזיוםMg יל הלידעם אלק.

r. תגובות גריניאר :

i. ראגנט גריניאר עם חמצן (O2) :יוצר חומצה פרוקסידית ומפרק את הראגנט.

ii. יוצר : מקור לפרוטון/ראגנט גריניאר עם מיםAlkane טוב לסימון מולקולה בדאוטריום .ומפרק את הראגנט

(D2O) (469' עמ.)

iii. (468' עמ) פחמנים התארכות השרשרת האלקילית בשני: ראגנט גריניאר עם אפוקסיד.

iv. (.738-739' עמ)נותן כוהל שניוני : ראגנט גריניאר עם אלדהיד

v. (.738-739' עמ)נותן כוהל שלישוני : ראגנט גריניאר עם קטון

vi. ראגנט גריניאר עםCO2 : מאריך את המולקולה בפחמן (.739' עמ)נותן חומצה קרבוכסילית עם פחמן נוסף

.אחד

vii. עמ)לאחר שנוצר קטון כתוצר ביניים , יתקבל כוהל שלישוני: זרת חומצה קרבוכסיליתראגנט גריניאר עם נג '

739-740.)

:ארומטיות .5

a. מצומדת, מישורית, טבעתית: קריטריונים לארומטיות ( לכל אטום יש אורביטלp פנוי) , (.594-595' עמ)כלל היקל

i. מצומדת/לא מישורית: ארומטית-מערכת לא.

ii. לא מקיימת את כלל היקל: ארומטית-מערכת אנטי (4n 4במקוםn+2 אלקטרוניπ).

iii. ארומטית-אנטי> ארומטית -לא> ארומטית : סדר יציבות.

iv. (.601' עמ)מומנט הדיפול יהיה גדול יותר , צורה ארומטית בהפרדת המטענים מתקבלתאם : מומנט דיפול

b. התמרה ארומטית אלקטרופילית:

i. צריך להשתמש ב(. 608-609' עמ)ותמר בהלוגן אחד בנזן יחד עם הלוגן נותן בנזן מ: הלוגנציה-FeBr3 או

AlCl3 בכמות קטליטית.

ii. בנזן עם : ניטרציהHNO3 בנוכחותH2SO4 ניתן לחזר את קבוצת הניטרו (. 609-610' עמ)נותן ניטרובנזן

.(628-629' עמ) לקבוצת אמינו

iii. בנזן עם : סולפונציהH2SO4 בחימום נותן בנזן מותמר בקבוצתHSO3 (610-611' עמ .)זו תגובה הפיכה.

iv. מול של דרוש (.612' עמ)בנזן יחד עם אציל הליד או אנהידריד : קראפטס-אצילציית פרידלAlCl3 ועוד

.מכיוון שהוא נקשר לחמצן הקרבונילי, כמות קטליטית שלו

v. ליטית של דרושה כמות קט (.613-615' עמ)בנזן יחד עם אלקיל הליד : קראפטס-אלקילציית פרידלAlCl3.

, מכיוון שההלוגן יכול להיכנס ולצאת, תתקבל תערובת רצמית של תוצרים, אם ההלוגן נמצא על פחמן כיראלי

.ובכך להפוך את קונפיגורציית הפחמן הכיראלי

vi. (.615-616' עמ)באמצעות אצילציה וחיזור : אלקילציה של שרשרת ישרה על בנזן

c. הכוונה של מתמיר נוסף:

i. 629' עמ)אפקט מזומרי , אינדוקטיבית משיכה/דחיפה: אלקטרונים לטבעתשל הדחיפמשיכה ולמנגנונים-

.(633' עמ) ברוב המקרים האפקט המזומרי מנצח את המשיכה האינדוקטיבית(. 631

ii. (632' עמ) פארא/מכוונים לאורתו, מזרזים את הריאקציה, מעלים את ריאקטיביות הבנזן: אקטיבטורים.

iii. הלוגנים הם דה .מכוונים למטא, מאיטים את הריאקציה, מורידים את ריאקטיביות הבנזן: אקטיבטורים-דה-

.(633-632' עמ) פארא/אקטיבטורים חלשים שמכוונים לאורתו

d. בנזניות-תרכובות אלקיל:

i. מולקולת הלוגן מוארת ומתפרקת לשני רדיקלים של הלוגן : הלוגנציה רדיקלית– Initiation , לאחר מכן

ולאחר מכן הרדיקל האלקילי , Propagation –ליצירת רדיקל אלקילי ומימן הליד Alkaneב עם הרדיקל מגי

מגיב עם מולקולה נוספת של הלוגן ליצירת אלקיל הליד ורדיקל הליד שממשיך את התגובה עם מולקולת

Alkane נוספת– Termination (339-340' עמ .)י שלישוני רדיקל אלקילי בנזילי יותר יציב מרדיקל אלקיל

.מכיוון שאפשר לשתף את האלקטרון הבודד ברזוננס של הטבעת, שיותר יציב מראשוני, שיותר יציב משניוני

ii. כך הוא יציב יותר, ככל שמספר הפנילים על הרדיקל גדול יותר.

iii. לאחר מכן חיזור על ידי , עם אצטיל כלוריד קראפטס-בנזן עובר אצילציית פרידל: יצירת סטירןNaBH4

ריאקציה רדיקלית של , אלקילציה של בנזן; HFלבנזן בנוכחות Etheneסיפוח של ; מכן אלימינציה ולאחר

t-BuO)הלוגן ושימוש בבסיס נפחי כגון - (.627' עמ) לשם אלימינציה ויצירת קשר כפול (

:αתגובות במימני .6

a. כאשר בסיסבסביבה חומצית או בסיסית מתרחש : אנול טאוטומריזם-קטו (H2O או(OH-

החומר . αקוטף מימן

> -קטו : בסביבה בסיסית (.791-793' עמ)אבל האנול נמצא בכמות קטנה תמיד , מתחלף כל הזמן בין קטו לאנול

.אנולאט ואנול יכולים לתקוף קטון ותתרחש דחיסה .אנול> -קטון : בסביבה חומצית, אנולאט

, הוא הופך לאנול, הטרמינלי מים וכספית Alkyne-כאשר מוסיפים ל. טרמינלי Alkyne-אנול יכול להווצר גם מ

.שיכול להפוך לקטו

b. קטון עם הלוגן בנוכחות בסיס : תגובת הלופורם(OH-

.(796' עמ) CHX3 -יוצרים חומצה קרבוכסילית והלופורם (

.בנוכחות חומצה תתקבל התמרה בודדת של הלוגן .חומציות המימנים הולכת ועולה עם הוספת ההלוגנים

c. של תרכובת בעלת מימני אלקילציהα :אי אפשר לבצע אלקילציה ישירה שבה אנולאט תוקף אלקיל הליד ב-SN2 ,

למשל , מאוד חומצי α-בתרכובות שבהן מימן ה. מכיוון שהאנולאט יגיב בתמיסה עם הקטון ולא עם האלקיל הליד

ואז , ולאט יהיה יציב מאודהאנ( β-keto ester ,Malonic ester)לשתי קבוצות קרבוניליות αכאשר הוא מימן

.אפשר להגיב אותו עם אלקיל הליד

d.

:דחיסות .7

a. קטון הופך לאנולאט בכמות קטנה .אלדהידים או קטונים בסביבה חומצית או בסיסית בכמות קטליטית: דחיסה אלדולית

וצר הדחיסה ת(. 806-808' עמ) וחימום( H2SO4)ולאחר מכן יש דהידרציה באמצעות חומצה חזקה , ותוקף קטון אחר

.רווי-קטון לא α,βהאלדולית הוא

. לא יכול ליצור אנולאט) αדחיסה של קטונים או אלדהידים שונים היא יעילה רק כשלאחד מהם אין מימני

(.808-809' עמ) תלבדחיסה אלדולית מצוזו (. כדי שהשני יגיב איתו, אלדהיד זה צריך להיות תמיד בעודף/קטון

b. שאינו )ולקולות של אסטר בנוכחות בסיס שתי מ: דחיסת קלייזןOH-

ושאינו , כי הוא יגרום להידרוליזה של האסטר,

OR-

-βהתוצר הוא(. אלא רק האלקוקסיד המצומד לכוהל שמרכיב את האסטר, כי הוא יגרום לטרנסאסטריפיקציה,

keto ester (הבסיס בתמיסה מיד יגיב עם ה .)810-813' עמ- β-keto esterת מולרית של הבסיס ולכן צריך כמו

.ועוד קצת

החלק (.812-813' עמ)בעודף ואסטר נוסף שמתווסף באיטיות αדחיסת קלייזן מצולבת דורשת אסטר אחד חסר מימני

.אחרת לא יהיה אפשר לבחור בסיס מתאים, הכוהלי של האסטרים צריך להיות זהה

c. שתתרחש אם תווצר טבעת מחומשת , וצות אסטרדחיסה תוך מולקולרית של תרכובת המכילה שתי קב: דחיסת דיקמן

.ייתן טבעת משושה Diester 1,7-עם האלקוקסיד המתאים לאסטר ייתן טבעת מחומשת ו Diester 1,6. או משושה

d. למשל , אבל יש סיכוי גבוה יותר להתרחשותה אם הקרבאניון יהיה מיוצב, לא מתרחשת בדרך כלל: קרבוכסילציה-דה

(.818-820' עמ)נמצאת ליד קבוצה קרבונילית אם הקבוצה הקרבוכסילית

e. מימני . אלדהיד/שמתרחש בין אסטר לקטון, שילוב של דחיסה אלדולית ודחיסת קלייזן: שמידט-דחיסת קלייזןα של

בגלל האפקט המזומרי של החמצן שדוחף אלקטרונים לפחמן , אלדהיד חומציים יותר מאלו של האסטר/קטון

מתקבל. לאט מהקטון והוא יתקוף את האסטרלכן יווצר אנו. הקרבונילי

β-keto ketone / diketone (812-813' עמ). אפשר למנוע דחיסה של הקטון עם עצמו באמצעות טפטוף איטי של

.הבסיס נצרך בריאקציה. הבסיס והקטון לתוך נפח גדול של האסטר

f. קטון ללא מימני /דחיסה של אלדהיד: ריאקציית קנוונאגלα עלת מימני ותרכובת בα כגון דיאתיל , חומציים מאוד

אלא יווצר קשר כפול בין , לא תתרחש דחיסת קלייזן αקטון אין מימני /אם לאלדהיד(. 834' עמ)מלונאט

.קטון לדיאתיל מלונאט/האלדהיד

g. א כדי שהאנהידריד ל)אלדהיד ארומטי יחד עם אנהידריד בנוכחות הקרבוכסילאט שנגזר מהאנהידריד : דחיסת פרקין

(.834' עמ)רוויה -לא α,βמתקבלת חומצת (.פשוט יתחלף

h. יצירת של : דחיסת ויטיגAlkene טריפניל (.761-763' עמ)אלדהיד בנוכחות טריפניל פוספין /מאלקיל הליד ומקטון

מכיוון שזו תגובת, עדיף אלקיל הליד לא מופרע סטרית) Ylideפוספין מגיב עם האלקיל הליד ובנוכחות בסיס נוצר

SN2) .ה-Ylide מגיב עם התרכובת הקרבונילית ויוצרBetaine , ו( יציב מאוד)שמתפרק לטריפנילפוספין אוקסיד-

Alkene.

, יציב-ואם הוא יהיה לא, יתקבל יותר איזומר טרנס, יהיה יציב Ylide-אם ה. יכול להתקבל תוצר ציס ותוצר טרנס

.יתקבל יותר איזומר ציס

לאחר מכן הידרוליזה חומצית או . ולאחר מכן יעבור אלקילציה αמאלוני יגיב עם בסיס להוצאת מימן אסטר: סינתזה מאלונית .8

הריאקציה (.821-822' עמ)קרבוכסילציה ותתקבל חומצה קרבוכסילית -שתיצור חומצה מאלונית שתעבור דה, בסיסית

.שימושית ליצירת שרשראות ארוכות עם קצה קרבוכסילי

במקום "אסטר אצטואצטי"רק שמשתמשים בחומר המוצא , כמו סינתזת אסטר מאלוני :סינתזה אצטואצטית .9

.אסטר מאלוני

קטון עם אמין שניוני /אנאמין נוצר בריאקציה של אלדהיד: ריאקציה אנאמינית .10

(. 747-750' עמ)

ות על התרחשות הריאקציה פארא מקל/קבוצות מושכות אלקטרונים על הבנזן בעמדות אורתו: התמרה ארומטית נוקלאופילית .11

(.653-654' עמ)מכיוון שהן מייצבות את המטען השלילי על הטבעת

מערכת כזו . הקשר יכול לעבור סיפוח אלקטרופילי או נוקלאופילי(: קרבונילי-קרבונילי או דמוי)רווי -בלתי β,αסיפוחים לקשר .12

שמיד , ייתן אנול βסיפוח לפחמן β (4 .)ועל פחמן ( 2) על הפחמן הקרבונילי –יכולה בנוכחות חומצה לתת שני קרבוקטיונים

(.769-771' עמ) αיהפוך לקטו כאשר יתווסף פרוטון לפחמן

עדיף שהאנולאט יהיה (. 804-805' עמ)רווי -לא β,α תגובה שבה אנולאט המתפקד כנוקלאופיל מסתפח לקשר : תגובת מיכאל .13

. בנוסף לתגובה עם הקרבוניל עצמו βגיב עם ראגנט גריניאר יגיב עם פחמן רווי שמ-לא β,αקטון . בעל שתי קבוצות קרבוניליות

. מתקבלת תערובת תוצרים

.תקיפה של הידריד היא למעשה סיפוח של מולקולת מימן לקשר הכפול

:שחלופים .14

a. סדר הנדידה הוא(. 480' עמ)שבו מולקולת דיול הופכת לקטון 1,2זהו שחלוף : פינקולון-שחלוף פינקול:

H > phenyl > R .שחלוף זה מאפשר .שחלוף זה מאפשר ליצור קטון עם פחמן אחד יותר על אחת מקבוצות הקטון

.גם להגדיל או להקטין טבעות

b. ניטרן הוא קרבוניל עם חנקן: שחלופי ניטרן ,RCON . תומצר השחלוף הוא איזוציאנאטO=C=N-R . לאיזוציאנאט

. קרבוכסילציה ויתקבל אמין-עבור דהאפשר להוסיף מים ולקבל חומצה קרבאמית שת

.משתחררת מולקולת חנקן ונשאר ניטרן, ניטרן נוצר מקרבוניל בעל שלושה חנקנים בעל צורת רזוננס בשם אציל אזיד

חומצה )או שחלוף שמידט ( NaN3אציל הליד יחד עם )אפשר להכין אציל אזיד באמצעות שחלוף קורטיוס

(.HN3קרבוכסילית עם

i. כך .ון הוא שחלוף ניטרןהשלב האחר. אמיד ביחד עם מולקולת ברום והידרוקסיד נותנים אמין: שחלוף הופמן

.אפשר להפוך אמיד לאמין

ii. הידרוקסיד , הקבוצה שבאנטי למולקולת המים שעל החנקן נודדת אליו. אוקסים הופך לאמיד: שחלוף בקמן

כי , זה מאפשר לפרק קטון לשני חלקים שחלוף. מתבצעת טאוטומריזציה ומתקבל אמיד, תוקף את הקרבוקטיון

.את האמין שמתקבל אפשר תמיד לפרק בהידרוליזה

iii. אציל הליד מגיב עם דיאזומתאן : שחלוף דיאזומתאן(CH2-N≡N ) ומתקבלת חומצה קרבוכסילית עם פחמן

.שחלוף זה מאפשר להוסיף פחמן לחומצה קרבוכסילית. נוסף

iv. שחלוף .מתאן ומתקבל קטון עם פחמן נוסף על אחת הקבוצות שלוקטון מגיב עם דיאזו: שחלוף הומולוגיזציה

.זה מאפשר להוסיף פחמן לקטון

v. כאשר יש קבוצה קטונית שעל פחמן : שחלוף פבורסקיα אלקוקסיד יכול לתקוף את הפחמן , יש הלוגן

.שחלוף זה מאפשר להקטין טבעת. αשל הקרבוניל עוברת לפחמן Rההלוגן יוצא וקבוצת , הקרבונילי

c. מתחיל עם תרכובת בעלת שני קרבונילים ושתי קבוצות : חומצה בנזילית –שחלוף בנזילR שמגיבה עם הידרוקסיד

.αלפחמן אחת עברה R קבוצתשלאחר , ומתקבלת חומצה קרבוכסילית

CN)בנזאלדהיד מגיב עם יון ציאנאט : דחיסה בנזואינית .15-

הפחמן הטעון הידרוקסיד קוטף פרוטון מהפחמן הקרבונילי לשעבר ו, (

.ולאחר חמצון מתקבל הבנזיל, שלילית תוקף בנזאלדהיד אחר בתמיסה

:אמינים .16

a. לתרכובות ארומטיות מצורת : הכנת אמיניםPh-NO2 אפשר לעשות חיזור באמצעותSn/Fe + HCl לקבלתR-NH2 .

.H2/Ptלתרכובות אליפטיות אפשר לבצע חיזור של ניטריל עם

.עם אמוניה על אלקיל הליד SN2אפשר גם לבצע התמרת

b. 2: סדר יציבות האמיניםo > 1

o > 3

o > NH3.

c. אמינים אליפטיים> אמינים ארומטיים > אמידים : סדר בסיסיות האמינים.

d. חומצה ניטרית יחד עם אמין נותנת יון . מלח ניטריט עם חומצה חזקה נותן חומצה ניטרית :תגובה עם חומצה ניטרית

R-N)דיאזוניום +≡N .)קולת חנקן משתחררת ונשאר קרבוקטיוןמול.

e. (והלאה 646' עמ) תגובות סנדמאייר:

i. יון דיאזוניום ארומטי עם תרכובת של נחושת והלוגןCu(I)X נכון לברום ולכלור .נותנת בנזן מותמר בהלוגן ,

.אין תלות בהכוונה. רה זו גם ניטרילאפשר לשים בצו. יוד לא צריך את הקטליזטור

הריאקציה חשובה . מולקולת החנקן מותמרת באטום פלואור, -NaBF4אזוניום ארומטי עם אם מגיבים יון די

.C-Fמכיוון שהיא מאפשרת ליצור בקלות קשרי

ii. יון דיאזוניום ארומטי עם מים בחימום נותן פנול: הכנת פנול.

iii. אפשר להסיר קבוצה אמינית מהטבעת באמצעות הפיכתה ליון דיאזוניום ארומטי ושימוש ב-H3PO2.

iv. הצבעים האלו משמשים כקטליזטורים .יון דיאזוניום ביחד עם בנזן שמותמר באמין שניוני: יצירת צבעי דיאזו.

17. NMR:

a.

b.

c. מספר הסיגנלים ב-NMR שווה למספר הקבוצות השונות של מימנים במולקולה.

d. ופרוטונים פחות , פרוטונים יותר ממוסכים מוקפים ביותר אלקטרונים ונמצאים בצד ימין של הספקטרום: מיסוך

הפרוטונים הקרובים ביותר לקבוצה מושכת .ממוסכים מוקפים בפחות אלקטרונים ונמצאים בצד שמאל של הספקטרום

היסט לשדה נמוך נגרם מקרבה לקבוצה מושכת אלקטרונים כגון טבעת ארומטית .אלקטרונים יהיו בתדר הגבוה ביותר

.או קבוצה קרבוכסילית

e. המרחק מ: היסט כימי-TMS . נמדד ביחידות שלppm.

f. גודל הסיגנל פרופרוציונלי למספר הפרוטונים שהוא מייצג.

g. לפי כלל . פיצול נגרם על ידי פרוטונים שקשורים לפחמנים סמוכים למימן שיוצר את הסיגנלn + 1 , כאשרn הוא

ולא לפרוטון , לעצמם הפרוטונים השכנים הינם שווי ערך. הערך הקשורים לפחמנים סמוכים-מספר הפרוטונים שווי

.aמפצל את bאז גם , bמפצל את aאם פרוטון . שיוצר את הסיגנל