ליבוביץ-ליבוביץ- ישעיהוישעיהולקונאטיבילקונאטיבי קוגניטיביקוגניטיבי ביןבין

, כפי שהוגשה לאוניברסיטת בר-אילן.מאיר קלך של MAעבודת ה-

באדיבותו ובהסכמתו[ www.leibowitz.co.ilהורד מהאתר ]עותק זה

__________________________________________________________________________________________________________________________

נכתבה זו עבודה פרופ' של בהנחייתו

,סטטמן דני מזמנו שהקדיש קפדנית לבדיקה

העבודה. של ויעילה רבות תרמו הערותיו העבודה, של לתוכנה

לניסוחה מאוד וסייעוהסופי.

2

ענייניםתוכן

4............................................................תקציר9....................................................מבוא

12............והגדרות א: מאפיינים פרק12.......................................................הקדמה

14....................וסובייקטיביות אובייקטיביות22..........................................ואיכויות כמויות25...............................................תכלית סיבה29...................................................עתיד עבר32..................................................וערך צורך

42...........................................................סיכום44..............ההגותיים ב: הכתבים פרק

44.......................................................הקדמה45............................................................מוסר

45....................................................הקדמה46...............................מוסריים ערכים של טיבם53............................................לערכים חינוך

55..........................................לראוי המצוי בין58.............................................................מדע

64...............................ומדינה חברה, ציונות72...........................................הדתית תפיסתו72..................................................הקדמה:73....................................................אמונה:

79...............................................האל: מושג88........................................השמים: מן תורה

91...................................................ההלכה:3

101........................................לראוי: מצוי בין105.........................................וידיעה: בחירה107..................................זרה: ועבודה קדושה

108...............................................ומדע: דת111.............................................ומדינה: דת123..............................................ומוסר: דת

129.............המדעיים ג: הכתבים פרק129.....................................................הקדמה

130..................................בחיים האנטינומיה135................................הפסיכופיזית הבעיה139.................................................סכום

141....................................ביבליוגרפיה141............................................ליבוביץ כתבי

142..........................................אחרים כתבים142..................................................עברית:147..................................................לועזית:summary...............................................151

4

תקציר המדע, של המוסר, בפילוסופיה ומגוונים: בתורת שונים בתחומים עסק ליבוביץ ישעיהו

ביהדות, בפוליטיקה, בחברה, במדע בתורת נושאים ובעוד ההכרה, באסתטיקה,

נושאים בין קשר קיים שלא נראה ראשון שממבט לבקרים. למרות חדשים שעלו שונים

זו, הינה עבודה של העיקרית בהם. מטרתה בעיסוקו עקבי קו מציג אלו, ליבוביץ

בהגותו. ליבוביץ את המנחה עקבי קו אותו את למצוא

הקוגניטיבי בין הקיימת הדיכוטומיה הוא ליבוביץ את המנחה דומה, שהקו

"מדע לספרו ליבוביץ של בפתיחתו מצויה זו לדיכוטומיה מובהקת לקונאטיבי. דוגמא

הוזמנו כך תפוזים, לשם גידול של אפשרות לבחון איסלנד, הוחלט וערכים": במדינת

תמימות שררה המומחים וכלכלית. בין בוטאנית מבחינה זו אפשרות שיבחנו מומחים

לאחר באשר דעים עמדו חוות הגשת לממצאים. בפני אפשרויות שתי דעתם,

אף תפוזים מגידול שנגרם הנפשי מהסיפוק האיסלנדית, האחת: ליהנות הממשלה

וכד', והשניה: והשיכון החינוך, הבריאות, הדיור בתקציבי בקיצוץ צורך יהיה כך שלשם

לא זו הגבוהה. בהתלבטות החיים רמת על שמירה לטובת התפוזים גידול על לוותר

שלגבי היא הדרך כל לאורך נמשכה לא הדעים שתמימות אחידות-דעים. הסיבה הייתה

,יודעים שאנו במה תלויה הייתה שהוצגה השאלה על הראשונים, התשובה הדברים

במה תלויה השניה, אינה לשאלה שהתשובה , בעודהקוגניטיבי בתחום שאלה כלומר

. הקונאטיבי , כלומר, בתחוםרוצים שאנו במה אלא יודעים שאנו

ולמיינם דיוניו נושאי את להגדיר מאמצים משקיע חיבוריו, ליבוביץ כל לאורך

דיוניו נושאי על המיון, דעתו להראות, שלאחר הנ"ל. ניתן הקטגוריות משתי לאחת

קונאטיבי. או קוגניטיבי – הנדון הנושא משתייך לקטגוריה, שאליה בהתאם נקבעת

וערכים". "מדע בספרו הקטגוריות שתי בין המהותי ההבדל את ומבהיר מפתח ליבוביץ

למעשה נפש, אך לכל ומובנת ברורה ליבוביץ, לכאורה, שפתו של כתביו זה, ככל ספר

5

רב. עומק בו מתגלה

נמנע וקונאטיבי. ליבוביץ לקוגניטיבי מקבילות קטגוריות וערכים" הם "מדע

אף הוא מסוימים הערכני, ובמקומות השיח ומהו המדעי השיח מהו במפורש מלהגדיר

על מצביע זאת, הוא הקטגוריה. עם את התוחמת ברורה הגדרה שאין לכך רומז

הנ"ל. מהקטיגוריות אחת כל המייחדים שונים מאפיינים

אחד בין .צורך לעומת ערך הוא ביותר המרכזיים המאפיינים מן השאר,

אמנם כערך. ליבוביץ לשמש יכול אינו האדם של צורך המהווה ליבוביץ, דבר לטענת

שצרכים מודה כך ומתוך סובייקטיביים לצרכים אובייקטיבים צרכים בין מבחין

"ערכים". מלהיקרא אותם פוסל הוא קונאטיביים, אולם להיות יכולים סובייקטיביים

הערך כי מוסיף הוא אלא צורך מתוך ינבע לא הערך כי בדרישה מסתפק אינו ליבוביץ

של המאפיינים צמדי שאר את גם להבין ניתן לקיימו. מכאן מהאדם דורש להיות חייב

שקיימת הוא לכולם ו-עבר/עתיד. המשותף הקטגוריות: דרך/מטרה, סיבה/תכלית שתי

עולם אדם, לבין כל על כפוי גם הוא שכזה ובתור קיים כבר שהוא עולם בין הנגדה

בחר בה המטרה את לו בורר אדם. כך, למשל, אדם כל של האישיות בהכרעות התלוי

זה באופן )כפויה עליו כפויה היא אם כי לבחירתו נתונה אינה להגשימה הדרך אך

זה - באופן להגשמתה ביותר הטובה דרך איזו יעלה ממנו רציונאלי דיון לקיים שניתן

תפוזים לגדל במטרה רוצים הם האם איסלנד אנשי שאלת בין ההבחנה את להבין ניתן

זו היא עיניו לנגד רואה האדם אותה לגדלם(. כמו-כן, התכלית הדרך שאלת לבין

דבר לרצות כלל שייך ולא במציאות נטוע כבר העבר ואילו עבורו העתיד את שתקבע

לפי נדרש האדם - הוא, שבכולם ומטרה - תכלית, עתיד למאפיינים לגביו. המשותף

מהאדם לדרוש ניתן היה במציאות, לא מושג כבר היה זה ערך ואילו בחר אותו הערך

ליבוביץ. של והחברתיים הדתיים כתביו כל את מלווה זה להשיגו. עקרון

לפיהן נטורליסטיות מוסר לתפיסות מתנגד המוסר, ליבוביץ תחום למשל, לגבי

דבר ערכית. "מוסר" הוא הינה המוסרית תפיסתו בטבע, שכן קיימות מוסריות תכונות

ותוך בניגוד שואף האדם אליו בכך את כובש שהוא לטבעו, המוסר שייך טבעו.

6

בויכוחים להכריע האפשרות אי את גם מסבירה זו הקונאטיבית. עובדה לקטגוריה

שבמרכזם צורניים סטנדרטים פי על אלא תוכנו פי על נבחן אינו המוסר שכן מוסריים

והדרישהצורך להוות יכול אינו מוסרי שערך התמרור עומד ידרוש הערך כי ,

ערך לבכר ניתן לא ולפיכך מוסרי ערך יהווה אלו דרישות על העונה ערך כלמהאדם.

חברתיות תופעות או דעות על ליבוביץ של הרבה ביקורתו משנהו. את פני על אחד

הדעה את לבקר כניסיון דרכים: אם משתי באחת להסביר לדידו, ניתן מוסריות שאינן

שלדידו תופעה כנגד להילחם כניסיון המוסר, ואם מושג בהבנת לוקה היותה בשל

טבעו מוסריים, אך בנושאים בויכוח הזולת את לשכנע ניתן לא מוסרית. אמנם אינה

היא לכך אחרים. הדרך של השקפותיהם על ולהשפיע לחנך רוצה שהוא האדם של

וללא בפומבי לבקר בצורך ליבוביץ אצל - המיתרגמת מילולית מלחמה באמצעות

מוסרית. לא חברתית תופעה כל לאות

מבוסס הקוגניטיבית. המדע לקטגוריה כולו כל המוסר, שייך כמו המדע, שלא

אלא בלבד זו לא אדם. אך כל של לבחינתו וניתנות במציאות הקיימות תופעות על

בעמדה נוקט ליבוביץ האדם. בכך על כפויות הינן מהתופעות הנגזרות שהמסקנות

באופן נגזרות מדעיות לפיה, תיאוריות המדע של בפילוסופיה צרה אינדוקטיביסטית

בהיבט המדע את שבוחן(Kuhn) לקון בניגוד היא זו שדעה מהתופעות. כמובן ישיר

בהתאם מחקרו אופי את קובע שונות: המדען פרדיגמות בין - כתחרות סוציולוגי

לדעתו שותף קון, אינו של , בר-פלוגתו(Popper) פופר משתייך. גם אליה לפרדיגמה

תופעות ידי על ומאוששת מופרכת אמנם מדעית תיאוריה פופר של ליבוביץ. לדידו של

לגילוי באשר המדען, אולם משתייך אליה המדעית לקהילייה זיקה כל ללא הטבע

המדען. של האישיות באינטואיציות גם מסוימת במידה תלויה זו מדעית, הרי תיאוריה

מותיר לקונאטיבי, ואינו קוגניטיבי בין מלאה לדיכוטומיה שטוען לליבוביץ בניגוד זאת

נתונה לטענתו המדעית התיאוריה. התיאוריה על המדען של אישיותו להשפעת מקום

התגלתה. בו בעיתוי תתגלה זו שבהכרח מוחלט, כך לדטרמיניזם

שראה האנטינומיות ביסוד גם עמדו המדע של הקוגניטיביים המאפיינים

7

לטענתו והתופעה החיים לתופעת ביחס ליבוביץ מורכבים החיים הפסיכופיזית.

מדידים פיזיקו-כימיים מתהליכים אך וניתנים מוגדרים, ממצים אינם אלו לכימות,

מהדומם. טענה החיים את המבדילות תכליתיות סיבות מתלוות החיים אותם. לתופעת

המלווה רציונאלי לדיון ניתנת ואינה ההכרה על כפויה אינה שכן קוגניטיבית אינה זו

בעוד בהוכחות הבנת הוא המדעית הקטגוריה של חקירתה שתחום וסתירות.

הרי הפועלים הפיזיקו-כימיים התהליכים הסיבות שהחיים בחיים, קרי, עצמם,

בעבודה, השתמשנו בו במינוח להכרה, או ניתנות - אינן בחיים הפועלות התכליתיות

בפרט, אותה לאדם ביחס גם דומה טענה טוען הקוגניטיבי. ליבוביץ לממד שייכות אינן

מהחי, שונה שאדם לטענה פסיכולוגי הכרח הפסיכופיזית. קיים הבעיה מכנה בד"כ

אולם יש שלאדם בכך ביטוי לידי בא זה שוני לבחינה ניתנת אינה זו נפש נפש.

כיוון התהליכים על החלות הקטגוריות כלל עליה חלות שלא קוגניטיבית,

היכולת והיותם של החקירה לרשות להעמידם הנוירו-פסיכולוגיים: ניתנים הרבים,

הפיזיקו-כימיים התהליכים בין ברורה הבחנה קיימת לסכם, כי והשוואה. ניתן לכימות

הקוגניטיבית, ההכרה באמצעות לבחינה - הניתנים במוח והנוירו-פיזיולוגיים בחיים

קוגניטיבית. לבחינה ניתנים - שאינם האדם ונפש בחיים התכליתיות הסיבות לבין

ניתן של כתביו את הגודשים החברתיים בנושאים גם את למצוא ליבוביץ,

ליבוביץ של המדינית לקונאטיבי. כך, למשל, תפיסתו קוגניטיבי בין להבחנה קריאתו

אמצעי בתור אלא לכשעצמה במדינה ערך כל רואה אינו הובס, ולכן של לזו דומה

שעם מכיוון , זאתערך זאת, "עם" הוא אנשים. לעומת קבוצת של המשותף לקיומם

הרוצה אנשים קבוצת שקיימת במידה קיים תודעתית: עם אלא טבעית ישות אינו

שכן ערכית חברתית כתופעה הציונות את מציג כתביו, ליבוביץ לעם. ברוב להשתייך

מבחירה. נובעת אלא המציאות הכרח מסוימת, שאינה למטרה שאיפה היא הציונות

את הופכת כזאת הגדרה שכן הציונות של טלאולוגית הגדרה כל דוחה אף ליבוביץ

בהגדרה דבק אחר. ליבוביץ צורך או ערך להשגת לאמצעי עצמו בפני מערך הציונות

הגויים"(, משלטון לנו )"נמאס עצמאיים להיות אנשים של רצונם הוא שהציונות

8

בשילוב רואה הציונות. ליבוביץ של הערכית התפיסה על זו, עונה דאונטולוגית הגדרה

קרקע להוות לטענתו, צריכה ומטרה. המדינה אמצעי של לעם, שילוב מדינה בין

זו אחדות שכן לאומית לאחדות ליבוביץ התנגד זו ערכים. מסיבה על למאבק פורייה

עלולה כך ומתוך ערכים על המאבק את משקיטה המטרה: האחדות היפך את משיגה

שטרום מהתקופה המעבר את ליבוביץ מסביר בערך. כך עצמה המדינה את להחליף

שבתר העם, לתקופה של אופיו על למאבק תקווה היה בה ששת-הימים מלחמת

ערך לתת ניסיון יש ובכך ולקולוניאליזם לכיבוש מופנים הכוחות כל בה המלחמה

עצמה. למדינה

מדע בין לדיכוטומיה טובה דוגמא היא היהדות עם ליבוביץ של ההתמודדות

המשולבים קאנטיאנים יסודות על המושתתת דתית תפיסה מעמיד לערכים. ליבוביץ

אקסיסטנציאליסטית. את תפיסה לה מרחפת כולם שמעל וויטגנשטיאנים בעקרונות

והקונאטיבי. הקוגניטיבי של הדיכוטומיה תחת רבה באומנות מעצב הוא אלו כל

- הבחנה למטה-פיזיקה פיזיקה בין הראשונית ההבחנה את לקח ליבוביץ מקאנט

האל. תחת למציאות הוכחות על התיאולוגיה של ביסוסה את לדחות לו שאיפשרה

ליבוביץ זה, לאל. בשלב ביחס להכרעותיו ביחס במרכז האדם את מעמיד זאת,

באל. ולהחליפו מהמרכז האדם את להוציא מנת על "נחלץ" לעזרתו וויטגנשטיין

האדם הכרעה את לעבוד שמכריע זה הוא כלומר, הצטרפות פירושה זו האל,

אקט בתוכו טומן זה עדין האל. מעבר את לעבוד נדרש האדם שפה" בו ל"משחק

שלא נזהר הוא כי מאוד, אם ליבוביץ מעריך אקסיסטנציאלי, אותו אופי בעל חירותי

החירות. תיאור בערך האל עבודת ערך מוחלף שבו מלא לאקסיסטנציאליזם להיגרר

קוגניטיביים תכנים בין העדינה בדיכוטומיה שלב בכל להבחין מאפשר זה קצר

חייו אורח לגבי להכריע האדם של רצונו בין להבחין ליבוביץ לערכים. בתחילה, מבקש

הכרעה לבין הערכית לקטגוריה השייכת - - זו להכרעה אובייקטיביים צידוקים -

כל פוסל הוא ולכן השניים בין לגשר ניתן הקוגניטיבי. לטענתו, לא לתחום השייכים

הכרעתי, הבתר הוויטגנשטיאני קיומו. בשלב הצדקת או האל הצדקת של אם ניסיון

9

חוקים למערכת כעת ל"משחק", נתון שהצטרף אחר: האדם ממין דיכוטומיה נגלית

רצונות ידי על הקוגניטיבית המערכת את לפרוץ ניסיון ערכית. כל ולא קוגניטיבית

היותר, התחומים. לכל בין לדלג מאפשרת שאינה עמוקה בדיכוטומיה אישיים, ייתקל

לפני שוב האדם עצמו ימצא - שם הקודם לשלב ולחזור זה משלב לצאת ניתן

לאו. אם הבא לשלב לעבור באם להכריע שוב עליו בה הערכית ההכרעה

ליבוביץ ייחודית דתית לגישה בהתאם ההשקפה ענייני כל את מסביר זו,

הפרטית הפרטית". ההשגחה ה"ההשגחה מושג את מסביר הוא למשל ביהדות. כך

ידי על מושגח להיות נדרש האדם כיצד האל, אלא ידי על מושגח האדם כיצד עוד אינה

פועל. בכך, האל כיצד מעניינו ואין בלבד האדם על מוטלת מצוות. החובה קיום

האדם, של אחריותו לתחום האל של סמכותו מתחום ההשגחה את ליבוביץ משהעביר

מי הוא משיח לכך האדם. בדומה חירות את וגם הערכית הדרישה מאפיין את גם השיג

ערך, ואילו מהיות פסק ובכך מציאות הוא שבא שמשיח )בעתיד!( כיוון יבוא שתמיד

ואת למעשיו האדם של אחריותו את המתגבר כערך ישמש לעולם יבוא שתמיד משיח

המשיח. את ולהביא לשלמות להגיע מאמצו

דת בין שרואה השונות הדיכוטומיות את מסבירה ליבוביץ של הדתית תפיסתו

הדתית להוויה חיונית הינה הראשון שבזוג ומדינה. הדיכוטומיה ודת ומדע ומוסר, דת

נדרש הדתיים. האדם ערכיו של תמידי במבחן המאמין האדם את מעמידה היא שכן

נאמנות שמוכיח המוסריים. האדם ערכיו על ויתור של במחיר אף ולו לאל נאמן להיות

ערך כל על גובר הדתי שהערך למעשה בנו, מראה בעקידת אבינו אברהם זו, כדוגמת

שהאדם הערכי העיקרון על עונה הוא לאדם. בכך יותר טבעי זה אם אחר, אפילו

למדינה. דת בין בהבחנה גם ביטוי לידי בא זה ערכיו. עיקרון את לקיים להתאמץ נדרש

מחוקי כחלק המצוות את מעגנים במדינה הדת של לאיחודה שהקוראים בעוד

בין להפריד קורא אלו, ליבוביץ מצוות על שמירה קלות ביתר משיגים ובכך המדינה

נפגם. החדשה המציאות עם ולהתמודד מצוות לקיים המאמץ שכן אלו ישויות שתי

שייכת, אלו: דת תחומים שני של השונות מהמגמות נובעת ומדע דת בין הדיכוטומיה

10

אינו המדע ואילו מסוים ערך לטובת הכריע האדם בו הערכי שהראינו, לתחום כפי

אלו, תחומים שני בין העמוקה הקוגניטיבי. הדיכוטומיה לתחום שייך אם כי כלל ערכי

לתחום. באופן מתחום סתירה או גזירה כל מאפשרת והקונאטיבי, אינה הקוגניטיבי

האמונה ערך ועל בכלל ערכים על להשפיע כלל אמורות אינן מדעיות דומה, ידיעות

בפרט. הדתית

של לרגליו נר עמדה לקונאטיבי קוגניטיבי בין הדיכוטומיה כי לסכם ניתן

עת בזה, ובכל זה יתערבבו לא אלו שתחומים כך על יתרה הקפדה ליבוביץ, והקפיד

בהם הנושאים בכל התחומים בין מלאה להפרדה ליבוביץ הופרה, קרא זו שדיכוטומיה

ועוד מעניקה לדת תובעת דת לערך, בין מדינה למוסר, בין דת למדינה, בין דת דן: בין

בין המרכזית הדיכוטומיה גבי על צורה ופושטות צורה הלובשות הפרדות וכהנה כהנה

לקונאטיבי. הקוגניטיבי

11

מבוא לדורה חותמה במחלוקת, הטובעת ושנויה אמביוולנטית אישיות מתבלטת דור בכל

"נביא – מכבר לא ליבוביץ, שכונה את נכתיר אם נטעה לא הבאים. דומה, כי ולדורות

- בתואר החברה של הזעם ליבוביץ הישראלית" מרירה כדמות בציבור ייזכר זה.

מה על אלא מתנבא הנביא אין משיב: כי היה זאת על שחורות, אולם המתנבאת

דווקא ליבוביץ מאריך היה בכדי "ראוי". לא במילה מאריך שהוא להיות, תוך שראוי

ביותר, העוברת החשובה ההבחנה "מצוי" ל"ראוי" הינה בין ההבחנה זו, שכן במילה

של השניה דמותו לנו והקרירה, מתגלה הפסימית הדמות כתביו. לצד בכל השני כחוט

דואגים הרחמים מידת של ביותר, ברגעים החריפים מבקריו - בביתו. גם ליבוביץ

פנים. והנה, משוא ללא אדם כל בכבוד ההליכות, המארח נעים ליבוביץ את להזכיר

סבר כחמור ליבוביץ מתגלה בה הציבורית הראשונה הדמות השאלה: האם לה עולה

שלו. הפילוסופיה מן שמא או מאישיותו לאות, נובעת ללא ומטיף

המלוות העמוקות מהדיכוטומיות אחד קורטוב לפחות נטלה זו שדמות דומה

של "הפילוסופיה בנושא ואגסי ליבוביץ בין שיחות כעשר שלו. לאחר הפילוסופיה את

במסגרת הקדים האוניברסיטה המדע" האחת-עשרה בפגישה אגסי המשודרת,

כמות בין תהומי הבדל רואה ליבוביץ מתגונן: "פרופסור ספק מתקיף והכריז, ספק

בכל דרוג למצוא מנסה ואני וערכים מדע והאובייקטיבי, בין הסובייקטיבי ואיכות, בין

ואכן1תהום" מוצא שהוא מקום דמותו את מסבירות ליבוביץ של הדיכוטומיות .

הדיכוטומיה למשל, מסבירה בין הלוחמנית. ל"ערך" התקפותיו את "אמצעי"

את תופס ליבוביץ בעוד ערך במדינה הרואה הציוני-דתי הציבור על ונשנות החוזרות

בעוד על למאבק ככלי המדינה הערכית המלחמה את מחפש שליבוביץ ערכים.

כבר הערך כי האמונה מסתתרת, לדבריו, מאחורי הדתית שהציונות במדינה, הרי

קשים דברים ליבוביץ משמיע האחרונה הדעה המדינה. כלפי של כינונה בעצם הוגשם.80עמ' תשנ"ז המדע של הפילוסופיה1

12

הדיכוטומיה עוצמת את ומאידך לרעיונותיו הרבה ההתנגדות את אחד מצד המסבירים

של תגובה ולהגיב כהווייתם מרים דברים לראות הרצון לו שאין לערך: "מי אמצעי בין

ומזייפת, מזויפת אמונה מאחורי מקלט לו ומטרידות, מחפש מעיקות בעיות על ממש

.2השאלה" על תשובה ממתן התחמקות לשם מלאכותית יצירה אלא אינה עצמה שכל

מוכן אינו לראוי. ליבוביץ מצוי - בין פתחנו בה הדיכוטומיה ממין היא זו דיכוטומיה והרי

לפנינו. ועומדת הקיימת במציאות בהגשמה פנינו נשואות אליו הערך את להחליף

שלא ה"עובד לשמה" לבין ה"עובד בין ביהדות ליבוביץ מוצא נוספת דיכוטומיה

הכל על לוותר ממנו הדורשת תובעת דת הינה היהדות לשמה העובד לשמה". בעיני

הנאתו על אף לוותר נדרש הוא כי עד זו דרישה מגיעה כך כדי המצוות, עד מפני

מעניקה דת הינה היהדות לשמה שלא העובד המצוות. לעומתו, בעיני קיום מעצם

גנאי כינויי מליבוביץ האדם. האחרון, סופג להגשמת אמצעי המצוות בקיום הרואה

אותה על נמנים אמנם כאלו אנשים שני כי ייתכן האם – השאלה את המעלים כאלו

באמתחתו: "כן" מוחלט! ותירוצו היא ליבוביץ של והמפתיעה הנחרצת דת? ותשובתו

מבקריו, ואף השקפה? תהו של השקפה. לא של ולא מעשים של דת היא היהדות

- ליבוביץ . ואילו3ליבוביץ של טעותו המוכיח, לכאורה, את עב-כרס קונטרס הוציאו

ובין בין ההבחנות על בקנאות בשלו, שומר ו"השקפה" ו"שלא "מצוות" "לשמה"

היא לשמה לאחרון. אמונה והאחרון לראשון הראשון את מתאים שהוא לשמה", תוך

ענייני זאת השקפה. ואולם, למרות של דת היא לשמה שלא אמונה מצוות של דת

אינטרפרטציה נתן הוא ליבוביץ, להם של מספריו נפקדו לא היהדות על ההשקפה

ובכך האדם של אחריותו את בראש המעמידה וחדשנית מעניינת ביקש למעשיו,

הפרטית השקפה. כך, למשל, ההשגחה עם לשמה אמונה ליישב ניתן כיצד להראות

ההשגחה עוד אין ובכך האדם של אחריותו לתחום האל של סמכותו מתחום עברה

עליו נקהלו ושוב לבוא אחרה לא ממנו. כמובן, התגובה תובעת אלא לאדם מעניקה

מדעתו מש לא בשלו ליבוביץ "טהרת" האמונה, אך את להשיב המבקשים מבקריו.167-166עמ' תשל"ו יהדות2תשמ"ג. לשמה שלילה3

13

הדיכוטומיה. עקרון על משמר מכל בשומרו

מדען היה ליבוביץ ובראשונה ליבוביץ, בראש התריס וחברה דת בענייני רק לא

גם ובביולוגיה. למרבה בכימיה עסק ימיו ורוב למאבק זירה לו מצא שם הפלא,

הסובב בהבחנה עקרון סביב הוא אף מחשבתי, התהליכים בין דיכוטומי:

כי ההנחה על נשענת זו תודעתית עצמם. הבחנה החיים תופעת לבין הפיזיקו-כימיים

ומובחנים ברורים הם הקוגניטיבי לקונאטיבי. גבולות הקוגניטיבי בין דיכוטומיה קיימת

לברר ניתן לא הפיזיקו-כימיים, אך התהליכים וכימות חקירה ברור מתאפשר ובכך

אלו. לתהליכים המניע את זה מימד באמצעות

שהן ודומה ליבוביץ של כתביו כל את למכביר עומסות ואחרות אלו דיכוטומיות

מכאן התלהבותו את שעוררו אלו בין קשר קיים האם השאלה עולה ולהיטותו.

בעבודה הדיכוטומיות זו. את שאלה על חיובית תשובה להשיב ננסה זו השונות?

נפתח כך וקונאטיבי. לשם קוגניטיבי בין בדיכוטומיה למצוא ננסה לכולן המשותף

והקונאטיבית. עבודה הקוגניטיבית – הקטגוריות שתי את לאפיין בניסיון הראשון בפרק

סדורה: כתביו משנתו את כתב לא מעולם ליבוביץ ועיקר, שכן כלל פשוטה אינה זו

או אקטואליים לאירועים כתגובות פה בעל הרצאות של באקלקטיות מתאפיינים

יהיה זה פרק לצורך מחקרנו ובעל-פה. לכן, נשוא בכתב שנשאל לשאלות כתגובות

המתבסס4וערכים" "מדע ספרו בעיקר במסגרת שניתנו הרצאות לקט על

- את השני - בפרק לסווג לנו יעזור הקטגוריות שתי המשודרת". אפיון ה"אוניברסיטה

ליבוביץ הרבה בהם והדתיים החברתיים בתחומים שמתגלות כפי השונות הדיכוטומיות

לשתי בהתאם ונסווגה המרכזית הדיכוטומיה את למצוא ננסה תחום לעסוק. בכל

כי ניווכח ולעיתים אקלקטיים לקשיים צפויים שאנו נראה כאן הנ"ל. גם הקטגוריות

לעמוד צריכה אינה זו עובדה שאלה. אולם בסימן לעמוד שימשיכו סתירות קיימות

ורעיונות שונות אמרות בכתביו למצוא ניתן כי הודה כבר עצמו ליבוביץ בעוכרינו, שכן

רשאי אינו איש ששום בכך זאת מצדיק שהוא אלו, תוך עם אלו מתיישבים שאינם שונים

תשמ"ו. וערכים מדע414

בעל לכל עולם, אלא השקפת בעל להיות להתיימר דברים על השקפה היותר,

של מרכזיותם ולמדע. בשל למוסר ביחסו זה בפרק ניגע השאר . בין5בעולם מסוימים

מהמאה שונים לפילוסופים דעתו הנגדת תוך במיוחד בהם בכתביו, נרחיב אלו תחומים

עצמו, כי על וליהדות. ליבוביץ, שהעיד למדינה, לציונות ביחסו -. כמו-כן, נעסוק20ה

הראוי כן, מן כתביו. על רוב את לכך הקדיש אמנם חייו תוכן היא היהודי העם בעיית

הדיכוטומיה כיצד ביהדות, ונראה שונים תחומים על בהשקפתו נתמקד אנו שגם הוא

לתחומים: נבואה, קדושה, נתייחס כך אלו. בתוך בתחומים הגותו על השפיעה הנ"ל

אלילים, גאולה, ישראל, עבודת האל, ארץ היסטוריה, משיחיות, השגחה, מציאות

חשובות ומוסר, שהן ודת ומדע ומדינה, דת דת בסוגיות כן, נדון וסובלנות. כמו תפילה

בכתביו העוסק האחרון בפרק העבודה את משנתו. נחתום להבנת ומרכזיות מאוד

התהליכים – הראשונה דיכוטומיות נמצא, כאמור, שתי אלו בכתבים המדעיים. גם

והשניה החיים תופעת לעומת הפיזיקו-כימיים נוגעת עצמה, על החביב לנושא -

הן וכיצד אלו דיכוטומיות לשתי המשותף את הפסיכופיזית". נראה ה"בעיה ליבוביץ

והקונאטיבי. הקוגניטיבי לקטגוריות מתקשרות

.17עמ' תשנ"ה רביצקי515

והגדרות א: מאפיינים פרק

הקדמה – ליבוביץ של בהגותו המנחה הקו את להראות זו עבודה של שהקדמנו, מטרתה כפי

שתי של תחומן ומה טיבן מה להבין ננסה זה לקונאטיבי. בפרק הקוגניטיבי בין היחס

הוא ושונים, בחלקם רבים בהקשרים אלו במונחים משתמש אלו. ליבוביץ קטגוריות

כדוגמת שם בעלות דומות בקטגוריות משתמש בשיחות6וערכים" "מדע שונה, .

הקטגוריות, במאפיינים שתי את לאפיין ליבוביץ מבקש וערכים מדע על הפופולריות

זה: לעומת זה העומדים

קונאטיביקוגניטיבי

ורע טובושקר אמת.1

ומגונה נאה

ומכוער יפה

ראוייש.2

חיובהכרח.3

החלטות או הכרעות קבלתמסקנות והסקת עובדות הכרת.4

הבנההסברה.5

טעם, נימוק, כוונה סיבה.6

7תכליתאמצעים.7

פעמים אפיון ניסיונות הנובעות שנקלעים אלה, ההגדרות בין מהפער לסתירות,

ופעמים מהקטגוריות, אחת לא באף אחדות דוגמאות תיפולנה שלא לדוגמאות,

שתי ידי על התופעות את טוטאלי באופן לחבוק לניסיונו בסתירה העומדת עובדה

הגדרות למצוא ניתן היא, האם המאפיינים מתוך העולה נוספת הקטגוריות. שאלה

.49תשמ"ו, עמ' וערכים מדע ראה למשל6.301תשנ"ה, עמ' כצמן ראה זו לחלוקה כצמן של . לפרשנותו15עמ' שם7

16

לפי התופעות את לסווג מנת על עצמם במאפיינים שנסתפק או הקטגוריות לשתי

.8הקטגוריות

תהיה השאלות את לבחון מנת על נשתמש בה המתודה כדלהלן: הנ"ל,

.9קונאטיבית( או )קוגניטיבית המתאימה לקטגוריה ונסווגו המאפיין את ראשית, נאתר

לקטגוריה, כלומר, התופעה לשיוך הכרחי תנאי הוא המאפיין האם אחר-כך, נבחן

אינו שהמאפיין קטגוריה, או לאותה התופעה את לשייך ניתן לא המאפיין שבהעדר

האם בקטגוריה. במקביל, נבדוק התופעות לרוב משותף מכנה הכרחי, אלא תנאי

ניתוח הנגדית. במסגרת לקטגוריה התופעה שיוך העברת את המאפיין, גורר העדר

נבחן - מאפיינים, שעצם "מאפיינים גם המאפיינים, בתחום הימצאותם נגטיביים"

תוך יעשה כולו . הדיון10מהקטגוריות לאחת שיוכם איל מספיק תנאי התופעה, מהווה

הקטגוריות שתי האם זה, נבחן ניתוח התופעות. לאחר - אלו דוגמאות של שילוב

.11נוספות ביניים קטגוריות להוסיף שיש או המאפיינים כל דרישת על הנ"ל, עונות

ליבוביץ8 בעמ' Error: Reference source not found הערה ראה למאפיינים הגדרות בין יפה מבחין וכפי162 גם . ולא על דווקא הם דיוניו רוב אלו לקטגוריות ביחס שנראה, על המאפיינים,

ההגדרות. בדיוק מחויבים עצמנו רואים אנו קטגוריות, אין לפי המאפיינים את חילק כבר שליבוביץ למרות9

להלן. שנראה - כפי שונה מעט באופן זאת נחלק לסיווגיו, אלא אופיים את בודאות לקבוע נוכל תמיד בעל-פה, לא שנשא דברים הם ליבוביץ של כתביו שרוב מכיוון10

עצמו. מהכתוב נדייק ולא הדברים מרוח זאת נלמד לעתים המאפיינים, לכן של זה. בתחום הענפה הפילוסופית הספרות סביב ולא עצמו ליבוביץ של כתביו סביב ייסוב כולו הדיון11

כדי הבא, תוך בפרק המוסר, יובאו ושל המדע של הפילוסופיה בתחום הפילוסופים, בייחוד הדיונים ישנם הקטגוריות, אולם בין הדיכוטומיה בתחום כתביו בכל עסק ליבוביץ. ליבוביץ על ביקורת דברי

של תשמ"ו, הפילוסופיה וערכים בפרט, כדלהלן: מדע וההגדרות למושגים שהוקדשו ודיונים כתבים תשנ"ד. תשנ"ז, עיון , בן-נון267-292תשמ"ז, עמ' מדע תשמ"ג, בין ונפש תשנ”ז, גוף המדעבן-מנחם לתחום ישירות הנוגעת ליבוביץ על הביקורת ספרות פיטובסקי זה: תשנ"ד, תשמ"ו, בנושא השאר בין שעוסקים רבים מאמרים עוד אלו, נכתבו תשנ"ה. מלבד תשנ"ה, וכצמן סטטמן

כולם. את מלהביא היריעה קצרה זה, אולם17

וסובייקטיביות אובייקטיביות ליבוביץ, קוגניטיבי ידי על בהתאמה לעיתים המכונים מושגים שני הם וערכים מדע

הרבים, כלומר, לרשות השייכים ההכרה לתכני מתייחס הקוגניטיבי וקונאטיבי. החלק

למשקלו, ביחס מסוימות, למשל לתופעות ביחס הכרה אותה קיימת בן-אנוש כל אצל

אדם - לכל היחיד לרשות מתייחס הקונאטיבי עצם. החלק של הטמפרטורה או גודלו

.12רגשותיו, רצונותיו, ותחושותיו את חווה הוא בלבד, בו לו פרטי, המוכר עולם יש

נפח, בעלי עצמים הפיזיות, הכוללות התופעות הכרת עולם הוא הקוגניטיבי העולם

בלבד כזה אחרים, עולם דומים עצמים עם פיסיקו-כימיים ויחסים כימי מסה, הרכב

ש: הוא הזה העולם את האנשים. המאפיין לכל משותף להיות יכול

אפשרות אדם, ומבחינת לכל ולקביעה לתצפית ניתנות הללו העובדות "כל

אדם לשום שווים, ואין בני-האדם כל הללו העובדות של והקביעה ההכרה

13זה" בנידון מיוחס מעמד

בקיצור המדע", או של "האובייקטיביות בשם זה מאפיין ליבוביץ כלל, מכנה בדרך

זה, "סובייקטיבי". עולם הקונאטיבי, מכונה זה, העולם מאפיין אובייקטיביות. לעומת

הפרט של הקונאטיבי עולמו בין יחס כל - אין קודמו, ובעיקר של התכונות כל את חסר

למסקנות להגיע בניסיון ספק אחר, עובדה, המטילה פרט של הקונאטיבי עולמו עם

הקונאטיבי. עולמי אודות החוקרים לכל המשותפות

בנפש חלוקה הינה וקונאטיבי קוגניטיבי בין החלוקה כי ולומר להקדים יש

הכלל, ולא הפרט נחלת הינה חלקיה שני על כולה שהנפש ברור עצמה. שכן האדם

לכלל משותפות היותן למרות הפרטי באדם מתרחשות והידיעות המחשבות קרי, גם

ואמנם בני אדם אפילו ונפש", קוגניטיבי "גוף בספרו זאת מדגיש ליבוביץ האדם.

ולא מסוים אדם של חשיבה שהיא הרבים, כיון ברשות חשיבתו , אין2+2=4 כי החושב העולם להכרת האמצעים הם לתחושות, החושים חושים בין להבחין . יש18תשמ"ג, עמ' ונפש גוף12

אדם, ואילו על אצל זהה החושים באמצעות העולם שהכרת היא ההנחה הקוגניטיבי החלק ע"יאדם. לכל משותפות אינן ולכן באדם המתרחשים פנימיים תהליכים הן התחושות

.14 שם, עמ' 1318

של עיניו לנגד שעומדת החלוקה . אולם14האדם של הנפשי עולמו את לחקור ניתן

מבחינת הכלל נחלת שהם לתכנים המתייחס – קוגניטיבי בין עצמה בנפש ליבוביץ

הפרט נחלת שהם לתכנים המתייחס – הקונאטיבי התוכן, ובין של הידיעה אפשרות

או לרצונות לא אולם לידיעות שותפים )אנשים האדם בני לכל משותפים ואינם

לפחדים(.

הפיזיים העצמים של התכונות אופי בזכות רק מושגת אינה האובייקטיביות

אלא כל בידי לחקירה הניתנים שתי בין המוחלטת ההפרדה בזכות גם אדם,

הקוגניטיבית הקטגוריות לא - הקטגוריה בין השפעה תתכן והקונאטיבית.

בכל קשרים סוגי אילו כעת . נבדוק15הפוכה השפעה לא לקוגניטיבית, וכן הקונאטיבית

- הכרות הידיעות לקונאטיבי. עולם הקוגניטיבי בין הקשר את נבחן ייתכנו. ראשית זאת

אינו העולם על הנסובות האדם האדם. של הקונאטיבי עולמו על משפיע הפיזי,

זו, קביעה מעט לסייג יש עצמו. אך הקונאטיבי העולם בתוך רק ייתכנו השפעות

על או הרגשות על השפעות על מדובר לא הקונאטיבי, שכן העולם את ולצמצם

הפיזי. למשל, מהעולם מושפעות הן יום, כיצד בכל עדים אלו, אנו וכו'. לגבי החוויות

כי )אם האדם על רגשית קוגניטיבית( משפיעה הכרה היא )ידיעה מת פלוני כי הידיעה

על ליבוביץ, הן פוסל לאישיותו(. ההשפעות, אותן בהתאם שונה באופן יושפע אדם כל

נותן לכך לרצייה". דוגמא מקור משמשת אינה עובדה : "שום16הערכיות ההכרעות

ליפול עומדת שהתקרה ומצאנו בדקנו מדעית שמבחינה דבריו: נניח בהמשך ליבוביץ

הרצון בשל תיפול, אלא שהתקרה העובדה בשל לא אך נברח דקות, כולנו חמש בעוד

שהעובדות בחדר. כלומר, למרות יישאר לחיות, הוא רוצה שאינו אדם יש לחיות, אם

יודע אינו שהמדען משקל אותו מדעית, על אגסי: שמבחינה של . לשאלתו50תשמ"ז, עמ' בן-נון14 הידיעות? עונה אי שתי בין ההבדל כן אם האטום! מה מורכב כיצד גם יודע אינו חושב, הוא אני מה

חושב שאתה מודע שלך, אתה החשיבה מבחינת הפיזיקאים, אבל לכל שותף אני ש"בזה ליבוביץ את מבטאת זו יפה חושב". דוגמא שאתה לכך מודעים אינם בני-אדם מיליארד וחצי כחמישה בעוד

מודע אני רק – היחיד רשות האטום, ובין את חוקרים הפיזיקאים כל – הרבים רשות בין ההבדלהאטום. את תפיסתי לאופן לחלופין לחשיבתי, או

זו. לסוגיה מיוחד פרק , יוקדש69בעמ' . להלןIs-Ought בכינויה ידועה זו סוגיה15 מאפייניה. בהמשך, נראה מבחינת הומוגנית אינה הקונאטיבית לראשונה, שהקטגוריה ראינו כאן16

נוספות. דוגמאות19

. 17בהכרעותיהם מהם מושפעים אינם האדם לכל, בני ידועות המדעיות

כי יש הן הכרחי באופן נגזרות אינן שהכרעות למרות להעיר, מעובדות,

- בה הקוגניטיבית לקטגוריה להדגיש, שבניגוד באה זו לעובדות. הערה מתייחסות

להכירן, שלא לבחור יכול הוא ואין אדם כל הכרת על כפויות מהעובדות המסקנות

מדעית ראות אוטונומיות: "מנקודת אלא כפויות אינן - ההכרעות לערכים שביחס הרי

קריטריון שום רואה אינני…הערכים בעיית לגבי תרומה שום לתרום נוכל לא

הפנטזיה פרי אינם זאת, ערכים עם . יחד18המוסריות" הדרגות בין להכריע אובייקטיבי

אלא הסובבת העובדתית מהמציאות התעלמות תוך האדם של האישית אותו,

מדינת על ליבוביץ של מדוגמתו אישוש מקבלת זו זו. קביעה למציאות מתייחסים

הממצאים על חלה במדינה ההחלטות מקבלי של הערכית : ההתלבטות19איסלנד

שונים, היו הממצאים אילו שונה הייתה הערכית שההתלבטות לודאי העובדתיים. קרוב

כך ממציאות נגזרים היו ערכים אילו לומר נוכל שלא ודאי אך גם עולה אחרת.

צדיק. הבחירה להיות שבחר אדם של דוגמא שהביא לתלמידו ליבוביץ של מתשובתו

ותוךמרצונו נובעת להכרה שייך )ידע המקורות בלימוד ידע הוספת כדי ,

על קוגניטיבית השפעה תתכן כי עולה זו דרכו. מדוגמא לשנות הקוגניטיבית!(, החליט

כך: על השיב ההכרעה! ליבוביץ

הכרת בקרבו הכולל ידע שהוא איזה קיים האם היא שואלים שאנו "השאלה

הזה, הידע את יודע האדם המדייק, שאם ניסוחה וזהו השאלה זוהי…חיוב?

20מסוים?" חיוב יכיר לא שהוא אפשר אי האם

השפעות ההכרעות, אך על קוגניטיבית הכרה של השפעות ייתכנו מובן, כי זו מתשובה

. 21המכריע של האינדיבידואלי בעולמו תלויות שהן הכרחיות, כיוון אינן כאלו.12עמ' תשמ"ו וערכים במדע גם מופיעה זו . דוגמא276עמ' תשמ"ז מדע בין17.11עמ' תשכ"ה בין ניגוד ה18.24עמ' להלן ראה19.392 מסילת-ישרים, תשנ"ה, עמ' 20 עדים ליבוביץ, שאנו של ממבקריו חלק של טענה בשל האחרונה הנקודה על בהרחבה עמדתי21

עשויות החיים בעלי על ש"ידיעותינו טוענת בן-מנחם הרצון. לדוגמא, ימימה על הידע של להשפעות "…כלפיהם נאותה התנהגות בדבר הערכיות האמנותינו שישפיעו, על רצוי להשפיע, ואף בהחלט

אינו מדעי דבריו, שידע את מהבנתה נובעת ליבוביץ כלפי (. טענתה249תשמ"ו, עמ' )בן-מנחם20

על הקונאטיבי של בהשפעות הקטגוריות, הוא שתי בין קשר של נוסף סוג

כמקשה הקונאטיבית לקטגוריה מתייחס זה, ליבוביץ מסוג הקוגניטיבי. בהשפעות

לא לטענתו, הכולל הקונאטיבי מהעולם השפעות שום תיתכנה אחת. רצונות, -

שהשפעות רק הקוגניטיבי. לא העולם של ההכרות ועוד, על ערכים, רגשות, חוויות

הרבה גורפת הינה זו העולמות. טענה בין מוחלטת הפרדה קיימת תיתכנה, אלא לא

הרצון על הידע של בהשפעות מכיר שליבוביץ שבעוד ההפוכה, כיון מהטענה יותר

הרי אינן אלה שהשפעות הסתייגות תוך כי )אם רובדי של שהשפעות הכרחיות(,

העיסוק של והמסקנות . "התוצאות22כלל תיתכנה הקוגניציה, לא על הקונאטביות

, ליבוביץ23זו" במתודה המשתמש האדם בטיב תלויות אינן המדעית והמתודה המדעי

הבאה: בדוגמא נעזר

מיליון149 הארץ מן מרוחקת השמש שאם "נניח לסבל נידון ק"מ, אני

לי ק"מ, מובטחים מיליון148 מרוחקת השמש אם חיי, אך ימי כל וייסורים

נימי שבכל בדבר ספק כן, אין וכו'. אם ימים ואריכות וכבוד עושר של חיים

148 יהיה הארץ מן השמש שמרחק מאודי, ארצה ובכל לבבי נפשי, בכל

אבל מיליון ועל המכונה מדע יש ק"מ. המכשירים סמך אסטרונומיה,

ושכל מקנה שהאסטרונומיה החשיבתיים והכלים העוסק אדם לנו,

שהמרחק לי אותם, ידוע לקבל שלא יכול אותם, ואינו מקבל באסטרונומיה

נפש עגמת לי מאוד, גורם אותי מצער ק"מ. הדבר מיליון149 הוא מהשמש

השמש בין שהמרחק האומרת ההכרה מן להימנע יכול אני אין עצומה, אבל

24ק"מ" מיליון149 הוא הארץ וכדור

העובדות את הכרותיי על ורצונותיי רגשותיי של השפעה כל תיתכן לא זו דוגמא לפי

מבסס אינו שהמדע רק הוא: "לא דבריו את מצטטת היא דבריה המוסרי. לחיזוק לשיקול רלוונטי כפי המדע", אולם עם מגע שום לו אין והאידיאולוגיה הערכים שעולם זה במובן גם ערכים, אלא

בהכרחיותן. לא כי הערכים, אם על הידיעות של בהשפעות להכיר מוכן שהראיתי, הוא המדע. כמובן התפתחות של ההיסטורית המציאות את והן הרצוי המצב את הן משקפת זו טענה22

כך על נעמוד המדע, בהמשך של ההתפתחות אופן על הויכוח של ליבו בלב עומדת זו שטענה(.72)עמ' בהרחבה

.277תשמ"ז, עמ' מדע בין23.18תשמ"ו, עמ' וערכים מדע24

21

כיוון ואילו כפויותהקוגניטיבי( )החלק שההכרות המדעיות, )החלק רצונותיי עלי,

גם קיימות, אלא לעובדות ביחס רק לא נכון זה . עיקרון25כפויים הקונאטיבי( - אינם

ביניהם. לטענת סיבתיים יחסים ותופעות, קרי, מציאת עצמים בין יחסים לחקירת ביחס

בעולם התופעות של לסיבות ביחס מסקנות לאותן יגיע בהכרחמדען, ליבוביץ, כל

דוגמא לכך נותן מאישיותו. ליבוביץ מושפעות להיות יכולות אינן כלל הפיזי. המסקנות

וילשטטר: מהכימאי היסטורית

באותה קשורים ביולוגית ובכימיה אורגנית בכימיה וילשטטר של הישגיו "האם

26כאן?" שהצגתי הזאת המתוסבכת אישיות

גם העובדות, אלא את לחקור יכול אדם שכל מניחה רק אינה כלומר, האובייקטיביות

עליהן השפעה כל תיתכן לא עליו, ולכן כפויות מהן הנובעות והמסקנות שהעובדות

.27הקונאטיבי מעולמו

מדגיש, שלא כל, ליבוביץ חובקת הידיעה האובייקטיביות עיקרון שלפי למרות

מאפיין הינה הידיעה. אובייקטיביות של לאמיתותה ערובה כל זה מעיקרון נובעת

- יגיע אחד אדם, וכל כל ידי על לחקירה ניתנות הקוגניטיבי בעולם שהתופעות הקובע

לאמת. , כלומר,נכונה למסקנה שיגיעו אמרנו לא מסקנה. בכך - לאותה בהכרח

רבות ששנים יודעים אנו המדע של ההיסטוריה כל יטעו. ואכן, לאורך שכולם ייתכן לתחום ורק אך ייחודי אינו להאמין היא, ש"הכורח ליבוביץ כלפי בן-מנחם של מהביקורות אחת25

המרחק על ליבוביץ של בדוגמה כפרפרזה השתמשה לטענתה הקוגניטיבית". כתמיכה ההכרה טובים היו היום עד מעשי שכל לחשוב מאודי בכל רוצה (: "אני21עמ' לעיל )ראה מהשמש

ומוסריים טובים היו לא מהם שרבים להודות נאלצת אני במעשיי מתבוננת כשאני ומוסריים. אך אחרת" לחשוב רצוני בכוח ממעשיי רבים כלפי השלילית הערכתי את לשנות לי ניתן כלל...לא שביום להשתנות, וייתכן עשויים המוסריים ערכיי ליבוביץ לדעת (. אולם244תשמ"ו, עמ' )בן-מנחם

באפיונו זאת, ליבוביץ לשמש. מלבד למרחק ביחס כן שאין טובים, מה היו שמעשיי אחשוב הימים מן כאן שאין כך, מה לחשוב מוכרח אדם שכל העובדה את הקוגניטיבית, מדגיש בהכרה ההכרח את

מעשיי. של להערכה היחס שאפילו יותר, וטוען אף קיצוני ליבוביץ אחרים . במקומות59תשנ"ז, עמ' המדע של הפילוסופיה26

נתגלתה, גם בו בזמן אופן בכל מתגלית הייתה מדעית כפויות, כלומר, תגלית הן המדעיות התגליות המדעית, האטום: "כשהחשיבה לפצצת ביחס אומר הוא אותה. כך שגילה המדען ידי על לא אם

פצצה לבנות כיצד ידענו שבו לשלב - הגיעו40ה שנות בראשית המדעי והעיסוק המדעי המחקר שלא מסוגל אדם שאין כשאמרתי התכוונתי לכך…תיבנה שהיא למנוע היה אפשר אטומית, אי

את יעשה לא הוא ייעשה, ואם הזה, הדבר הדבר את לעשות יודע הוא יודע. אם הוא אשר את לדעת(. 62תשנ"ז, עמ' חברו" )בן-נון זאת הדבר, יעשה

של הפילוסופיה בספר תשמ"ו, אגסי בן-מנחם ליבוביץ. למשל על רבה ביקורת קיימת זו בנקודה27 בין ההשפעות בשאלת מעט אך נגעתי זה תשנ"ד. בפרק תשנ"ז, ופיטובסקי תשנ"ז, בן-נון המדע על בפרק , וכן34עמ' והתכלית הסיבה על הקוגניטיבי. להלן, בפרק לחלק הקונאטיבי החלקכך. על ארחיב69בעמ' המוסר

22

אך בתיאוריות המדעית הקהילייה כל החזיקה פגעה לא השגיאה שגויות,

התיאוריה: של באובייקטיביות

של לאמת ערובה לנו שיש בכך מתבטאת אינה המדע של "האובייקטיביות

את המבין כל…המדעי הידע של מסוימים שבתנאים בכך הכרתנו, אלא

היו לא מסוימים יתברר, שדברים שמחר ממש. יתכן דברים אותם יודע המדע

הדבר אין תשתנה, אבל הכרתנו גם אותם שנדע כלל, וברגע לנו ידועים

גם עובדת את מערער משותפים תיקונה וגם הטעות האובייקטיביות.

28לכולנו"

כי מדגיש אחר במקום ,29הסיבתי" הקשר את המחפש זה הוא "המדען ליבוביץ,

שניסה להבדיל אגסי, קשר להראות היודע זה "הוא שהמדען לטעון מבר-שיחו,

ליבוביץ בהדגישו הפועל ח.פ.ש. על הפועל את מבכר סיבתי". שבעיסוק י.ד.ע.,

התופעות בין סיבתי קשר חיפוש הדורש האובייקטיביות לעיקרון מחויב המדעי, המדען

)אימות( של לוריפיקציה מחויב אינו אדם, אך כל של לבחינה ניתן הפיזיות. ההקשר

זה. קשר

ניתנות התופעות כי האובייקטיביות, הקובע עיקרון האם זה, נבחן נושא לסיום

בפועל אדם, מחייב כל על כפויות בהן מהתבוננות ושהמסקנות אדם כל של לבחינה

מדע על "שיחות ספרו . בפתח30אלו מסקנות עם האנשים כל של הסכמתם את

דמיוני: סיפור הקטגוריות, באמצעות שתי בין הפער את ליבוביץ וערכים", מדגים

מומחים כך, הוזמנו תפוזים. לשם לגידול האפשרות לבחון איסלנד, הוחלט במדינת

דעים תמימות שררה המומחים וכלכלית. בין בוטאנית מבחינה אפשרות אותה שיבחנו

הממשלה בפני אפשרויות שתי דעתם, עמדו חוות הגשת לממצאים. לאחר באשר

כך שלשם תפוזים, אף מגידול שנגרם הנפשי מהסיפוק האיסלנדית, האחת: ליהנות

על וכד'. והשניה: לוותר והשיכון החינוך, הבריאות, הדיור בתקציבי בקיצוץ צורך יהיה.296תשמ"ז, עמ' מדע בין גם , ראה19תשמ"ו, עמ' וערכים מדע28במקור(. . )הדגש23תשנ"ז, עמ' המדע של הפילוסופיה29 (,"חוסר241-242תשמ"ו, עמ' )בן-מנחם מנחם בן ימימה לליבוביץ לייחס ניסתה לזה דומה טעון30

מדעיות". הכרות של האוניברסליות לעומת הערכיות האמנות של האוניברסליות23

הייתה לא זו הגבוהה. בהתלבטות החיים רמת על שמירה לטובת התפוזים גידול

מהסיפור31אחידות-דעים שההבדל . ובין השאלות בחינת בין עולה, הראשונות,

ובאחרונה דעים תמימות קיימת בכך, שבראשונות הוא האחרונה השאלה של בחינתה

עובדה- לא. להכרה הראשונות המסקנות את לשייך ליבוביץ את הביאה זו

לפי השניה בשאלה ההתלבטויות את ואילו הקוגניטיבית זו דוגמא - לקונאטיבית.

כי שכל אחידות במאפיין רואה ליבוביץ עולה, קרי, מסכימים האנשים הדעים,

רושם לקטגוריה המסקנה לשיוך - תנאי למסקנות חיזוק מקבל זה הקוגניטיבית.

מדעי את מסווג . ליבוביץ32(Humanities) האדם למדעי הטבע מדעי בין בהבדל מדיונו

היא הקונאטיבית. טענתו לקטגוריה האדם מדעי ואת הקוגניטיבית לקטגוריה הטבע

הטבע: למדעי שביחס שבעוד

לכל תקפים מסוימים, הנראים חוקים מוכרים התפתחותם של שלב "בכל

שעה" באותה להם שידוע מה רקע שעה, על באותה המקצוע בעלי

שונה: המצב האדם שבמדעי הרי

וכיוצא הסוציולוגיה הפסיכולוגיה, של של ההיסטוריה של ושלב שלב "בכל

בעלי-המקצוע כל על מקובלות שהיו מסקנות או הכרות נמצא בהן, לא

33ההם" המדעים התפתחות של שלב באותו

לאפיון קריטית לא, הינה או מסכימים האדם בני כל אם שהשאלה עולה אלו מדברים

הסכמת הקוגניטיבית. לקטגוריה התופעה לשיוך תנאי תהווה כולם הקטגוריה.

. 34הקונאטיבית לקטגוריה התופעה לשיוך תנאי תהווה כולם אי-הסכמת

יש שכן כדי זו במסקנה אולם, הכאב להתמיה, לתחום שייך למשל,

נאמר בכאב, האם יחוש ידו את שישבור אדם כל תחושה. אולם שהוא הקונאטיבי, כיון

.11תשמ"ו, עמ' וערכים מדע31השניים. בין הבדלים על נרחיב הבא . בפרק68 שם, עמ' 32שלי(. , שם, )הדגשיםשם 33 אינני פנים כל על - אני אוניברסליים אנושיים ערכים שאין : "מאחר80תשנ"ז, עמ' בן-נון גם ראה34

גישה של אפשרות כאן - אין ערך בו רואים בני-האדם כלש עליו לומר שאפשר תוכן שום מכירבמקור(. רציונאלית" )הדגשים

24

הקונאטיבית? כמו-כן, המדע מהקטגוריה הכאב את להוציא כדי בה יש זו שעובדה

האם לקטגוריה שייך המסקנות על מדענים בין במחלוקות יש הקוגניטיבית,

כדי בחינה מהקטגוריה המדע את להוציא מממצאים, מקיפה הקוגניטיבית?

של מגדיר מאפיין ליבוביץ, אינה ההסכמה, לפי כי למסקנה יותר, תביאנו ומדוקדקת

מכנה בין שההבדל הקטגוריה. כמובן תופעות של משותף מכנה הקטגוריה, אלא

שכן הינו מגדיר למאפיין משותף של קיומו את מחייב מגדיר שהוא מאפיין גדול,

,מחייב אינו משותף מכנה לקטגוריה, ואילו תופעה לשייך ניתן לא ובהיעדרו המאפיין

מדעית גישה בין ההבחנה את מדגים יתקיים. ליבוביץ שלא מסוימים במקרים ייתכן ואף

ירוקה מחברת שיש תמימי-דעים בחדר הצופים : כל35צבעים באמצעות ערכית לגישה

אולם על כיון על ביניהם מחלוקת להיווצר יכלה מידה באותה השולחן. צבעה,

ביניהם, הדעות חילוקי צבעים. למרות עיוור חולה-רוח, השלישי משקר, השני שהאחד

עיקרון על עונה שהוא הקוגניטיבית, כיון לקטגוריה הצבע את משייכים היינו עדיין

האינטרפרומטר מכשיר על-ידי אדם כל של לבחינתו ניתן הצבע – האובייקטיביות

עלינו כפוי זה גל המחברת. כמו-כן, אורך מן המוחזר האור של הגל אורך את המודד

לקטגוריה תנאי אינה הדעים למדים, שתמימות עליו. נמצאנו ישפיעו לא ורצונותינו

נפוץ. מאפיין הקוגניטיבית, אלא

בשאר זה מאפיין בהדגישו ליבוביץ של כוונתו הייתה מה להסביר נותר כעת

רואה אינו האיסלנדי, נמצא, שליבוביץ הדמיוני הסיפור את ונבחן נחזור המקומות. אם

תוצר לחלוקת סיבה בתמימות-הדעים הסיבה הקטגוריות, אלא, לחלוקת נלווה.

, קרי,יודעים שאנו במה תלויים העובדתיים שהממצאים היא, שבעוד הקטגוריות

יודעים שאנו במה תלויה תפוזים, אינה לגדל האם ההתלבטותהקוגניטיבית, בהכרה

קרי, ברוצים שאנו במה אלא מאפייןקונאטיבית, האובייקטיביות, הוא הידיעה .

ולכן, תמימות-דעים לגרור עשויה הסובייקטיביות. האובייקטיביות הוא הרצון ומאפיין

הבוטאניות. וכן בשאלות ונותנים הנושאים כל של המשותף כמכנה זאת מציין ליבוביץ

.36-37 שם, עמ' 3525

זו היחס ההחלטות מקבלי ולכן שונות דעות כלל בדרך תגרור לסובייקטיביות:

למדעי הטבע מדעי בין להבדל ביחס גם המעשית. כך בשאלה התלבטו באיסלנד

תנאי, גם שהוא כמאפיין המקצוע, לא בעלי לכל המשותף את מציין האדם, ליבוביץ

הסיבה שהוא כמאפיין אלא אחרים ממאפיינים נובעת לחלוקה מכנה-משותף,

סיבתיות, עליהם לעומת ותכליתיות כמויות לעומת איכויות כמו כתנאים המשמשים

נלווה תוצר היא כי רואים תנאי, אנו אינה שאחידות-דעים בהמשך. למרות נעמוד

כיוון לתנאים בה האובייקטיביות שדרישת האחרים, את לבחון יכול כל-אדם -

אחידות-דעים, כלל בדרך - תגרור עליו כפויות והמסקנות הקוגניטיביות התופעות

- הסובייקטיביות. ולהיפך

ננסה במאפיין דנו כאן עד כעת, מאפיין את לבחון האובייקטיביות.

כשם כתנאי שהאובייקטיביות הסובייקטיביות. שכל דורשת, באופן אדם הכרחי,

תהיינה והמסקנות קוגניטיבי, והעובדות באופן התופעה את להכיר יוכל פוטנציאלי

יוכל לא אדם ההיפך: אף דורשת הסובייקטיביות באישיותו, כך תלות ללא עליו כפויות

וקל בעל מלבד הקונאטיבי המושא את להכיר שהמושאים וחומר הקונאטציה,

מאפיין של טיבו מה להכרעותיו. נבאר נתונים אלא עליו כפויים אינם הקונאטיביים

ליבוביץ, המציין, לפי הפועל בשם נשתמש כך הקונאטיבי. לשם הפן של אי-הכפייה

אלו כי מניח . ליבוביץערכים- ההכרעה בתכני ", אוהכרעההבחירה: " חופש את

שוויון עיקרון – הבחירה, והשניה חופש – הנחות, בהתאמה: האחת שתי על מתבססים

הנחות בין לאור מובן מקבלות אלו ערכים. הקטגוריה למאפייני הניגוד יתר,

הבחירה לחופש האדם, בניגוד על כפויים הקוגניטיביים הקוגניטיבית: האחד: התכנים

החברתית המוסר, המציאות תחום על חל זה "הכרעתיים". דבר לתכנים ביחס הקיים

והאסתטיקה: והפוליטית, האמונה

עדיין בתחומים העובדות כל לאדם מסופקות "אם בידו הברירה אלו,

אינה הזאת שלילי. הברירה או חיובי רצונית, ביחס אליהן, מבחינה להתייחס

26

36המדעית" ההכרה לגבי קיימת

התכנים לדיון ניתנים הקוגניטיביים והשני: קרי, בשיקולים המלווה לרציונליזציה,

אחרים. זאת, פני על מסוימים תכנים של להעדפתם נימוקים רציונאליים, שנותנים

האחד את לבכר סיבה כל ואין המכריע בפני שווים "הכרעתיים" שכולם לתכנים בניגוד

המוסר: מתחום עליו האהובה הדוגמא ידי על זאת מדגים . ליבוביץ37האחר פני על

המלחמה מטרת רוזנבלט, כי אלינור אמרה השניה העולם מלחמת "בעת

יצא הוא. לעומתה באשר אדם לכל ובגד חלב לחם, כוס לספק היא הזאת

היא הזאת המלחמה מטרת - בהכרזה, כי יפן של - הדיקטטור טוג'ו הגנרל

משניהם מי לשאלה מובן הכבוד. היש למען ולמות הקיסר למען ללחום

38"צודק" יותר?"

האחר. על אחד ערך להעדיף ניתן שלא רטורית, כיון היא זו שאלה כי לציין למותר

לקביעה מקום אין ברירה שאין "שבמקום וטוען המאפיינים שני בין כורך אף ליבוביץ

.39שווים – הערכים – שהתכנים במקום רק וההכרעה, שייכות הבחירה ערכית", כלומר

ראינו אובייקטיביות המאפיינים לסיכום האובייקטיביות כי וסובייקטיביות.

משותפות - שההכרות הקוגניטיביות: האחד להכרות הכרחיים מאפיינים משני מורכבת

ושנית בני כל של וחקירה לידיעה שהן האדם. ההכרה בעלי כל על כפויות -

התכנים על האדם בני כל בין הסכמה בהכרח קיימת זאת, לא הקוגניטיבית. למרות

הסכמה ההכרות. לרוב משותף מכנה בגדר רק תהיה כזו הקוגניטיביים,

- הקונאטיבי: האחד הפן של הכרחיים מאפיינים משני מאידך, מורכבת הסובייקטיביות

של היחיד רשות הם האדם, אלא בני כל של וחקירה לידיעה משותפים אינם התכנים

על כפויים אינם - התכנים הקונאטציה של ההכרעתיים לרבדים - ביחס הפרט. והשני

הקטגוריה בין השפעה כל קיימת לא ראינו, כי להכרעתו. עוד נתונים אלא האדם

.49תשמ"ו, עמ' וערכים מדע36.33בעמ' כך על הדיון את נרחיב37.270תשמ"ז, עמ' מדע בין38 הרצון את שהופכים נוספים פרמטרים שישנם ליבוביץ, מכיוון לפי הרצון את מלהגדיר כאן נמנעתי39

כך. על , ארחיב47בעמ' והערך הצורך במאפיין העוסק בפרק כפוי, להלן ללא27

הכרחית. לא כלל היא אולם תיתכן הפוכה לקוגניטיבית, השפעה הקונאטיבית

28

ואיכויות כמויות הטבע מדעי בין להבחנתו בהקשר זה מאפיינים בצמד להשתמש מרבה ליבוביץ

לקטגוריה המשויכים האדם מדעי לבין הקוגניטיבית לקטגוריה המשויכים

שהוא היש את להכיר ניתן בה קטגוריה מהווה הקוגניטיבית . הקטגוריה40הקונאטיבית

וכו'. כמויות גל, תדר כגון: משקל, גובה, אורך כימות ידי על הפיזי, המוגדר העולם

פיזיים: עצמים בין השוואה גם מאפשרות אלו

לדורות, שהרי גם אלא לשעתו רק לא מדעי הסבר היה ניוטון של "ההסבר

למדידה, הניתן במשהו המשתמש הסבר מסוימת תופעה מסביר הוא

41ולמניין" למשקל

לא כך, גם לכימות, ומתוך ניתנים אינם הקונאטיבית, תכניה זאת, בקטגוריה לעומת

"איכות": ליבוביץ בפי מכונה לכימות האפשרות ביניהם. חוסר להשוות ניתן

בכלים להיתפס ניתנות אינן האדם של החברתית המציאות של הבעיות "רוב

42בכמויות" ולא באיכויות כאן המתמטי: מדובר הניתוח של

מקצין אף מדעי-הטבע. ליבוביץ של לזו דומה אינה מדעי-האדם של לכן, המתודיקה

הכנסת ידי על כמותי לטיפול איכות בעיית של רדוקציה של ניסיון וטוען: "כל זו עמדה

קנה-מידה למצוא שאין הדרוש, מאחר על מערכת משום בו השוואתי", יש "טיפול

.43לחישוב" ניתנת איכותית, ואינה שמשמעותן מסוימות הנחות סמך על אלא להשוואה

במדעי-הטבע, הנחקר הנושא את להכיל ניתן "טבעיות", לא כמויות כלומר, בהעדר

ניתן זו, ולא לקטגוריה הכרחי הינו הכמותי הקוגניטיבית, משמע, המאפיין ובקטגוריה

ליבוביץ . מסיבה44הקונאטיבית בקטגוריה זה מאפיין לכלול בניסיונות מפקפק זו, תשנ"ז, המדע של , הפילוסופיה272תשמ"ז, עמ' מדע , בין66תשמ"ו, עמ' וערכים מדע ראה40

.45תשנ"ז, עמ' , בן-נון72 ו- 32עמ' .296תשמ"ז, עמ' מדע בין41.68תשמ"ו, עמ' וערכים מדע42.275תשמ"ז, עמ' מדע בין43 הנחה להניח הערכים, שחייבים עולם לגבי ליבוביץ , מדגים77תשנ"ז, עמ' המדע של בפילוסופיה44

טיילור? לאליזבט או לורן - לסופיה יותר חזק סקס-אפיל יש כמותי: למי לבירור לגשת כדי איכותית29

מנת כמותי, על מדד הנותנות בסטטיסטיקות להשתמש והפסיכולוגים הסוציולוגים

. 45הפסיכי המכניזם את לחקור

ערכים. לפי בין השוויון עיקרון את הסובייקטיביות, תארנו מאפיין על בדיוננו

על זה לעיקרון הסבר מוצא משנהו. ליבוביץ פני על אחד ערך להעדיף זה, אין עיקרון

הערכים: בקטגוריית הכמויות מאפיין העדר ידי

ויש שמים מירא יותר כפיו מיגיע הנהנה "גדול ניתן - לא כך על חולק ,

מבחינת שניהם את שתחייב )הכרעה אובייקטיבית הכרעה ביניהם להכריע

ידי על לא גם הדעת, וממילא על להעלותה שאפשר מדידה ידי הכרתם( על

46חישוב"

מהתחום שמים", היא מירא יותר כפיו מיגיע הנהנה נותן, "גדול שליבוביץ הדוגמא

שאינו בניגוד ניתן הקונאטיבי, בהם למדידה. מן נגזרים החוקים למדעי-הטבע,

לסמוך יכול אינו בפרט, "האדם ובמדעי-האדם בכלל הקונאטיבי המציאות, בתחום

ערכיו, אלא החברתית, בקביעת המציאות על או ההיסטוריה על לא ואף הטבע על

זוהי47הסמכות" את להם המקנה הוא ובלשונו של התכליתיות של היפה האדם.

ליבוביץ:

המציאות, של מסוימת תפישה אינם מגמתית: ערכים משמעות יש "לערכים

48המציאות" לגבי מסוימת מגמה אלא

אינו למדעי בפקולטה זו, מדען מסיבה במתודה אלו מדעים לחקור יכול האדם,

ללא חברתית אנושית מציאות של הכרה ו"אין תכלית בעל עצמו שהוא מדעית, כיוון

.49הזאת" המציאות את החוקר של בתודעתו ערכיות קטגוריות של התערבות לו, ענה מהן. ליבוביץ אחת כל של המשכורת ידי על זאת למדוד שניתן טען בר-הלל פרופ' יהושע

הנחה שחייבים רואים אנו שמכאן שכבו, והוסיף שאיתן הגברים מספר ידי על זאת למדוד אולי שניתן חשמלי כוח להשוות ניתן הטבע במדעי אגסי, שגם של הכמותי. לשאלתו לבירור מוקדמת איכותית המספרית התוצאה השונות המתודות שלמרות ליבוביץ שונות)!( עונה מתודות באמצעות למגנטי

הסקס-אפיל. שאלת לגבי כן שאין זהה, מה תהיה.69תשמ"ו, עמ' וערכים מדע45.273תשמ"ז, עמ' מדע בין46.69תשמ"ו, עמ' וערכים מדע47.276עמ' שם48.69תשמ"ו, עמ' וערכים מדע49

30

)התחום האדם במדעי להתעסקות דווקא הערכיות, מיוחדת הקטגוריות התערבות

הם החוקר, אלא של מתודעתו כלל מושפעים אינם הטבע מדעי הקונאטיבי( שכן

לחשוב אפשר "ואי כמויות ולא תכליות מערב חקירתו נושא עליו. כמו-כן, גם כפויים

.50בני-האדם" כל על ומוסכם המקובל ערכים של עולם הזמנים מן בזמן שיהיה כך על

הפילוסוף של בהבחנה ליבוביץ של הרחב שימושו את גם מסביר התכליתיות מאפיין

ויליהם19ה המאה מסוף המדע של היא הסברה. 51להבנה הסברה דילתאי, בין -

אחת אפשרות שקיימת כיוון פנים לשתי משתמעת - שאינה רציונאלית, כלומר הבנה

לקטגוריה השייכים הטבע מדעי את מאפיינת זה מסוג הדבר. הסברה את להבין בלבד

לבין הירח פני על עצם של הנפילה בתאוצת השוני הקוגניטיבית. למשל, הסברת

במדעי-האדם לדחייה. ואילו ניתנת ואינה רציונאלית הינה כדור-הארץ פני על נפילתו

של תכליתיים באינטרסים מעורבת שהיא כיון רציונאלית שאינה הבנה רק קיימת

הינה האמפתיה מסוימת, אך מחקרית לתזה אמפתיה קיימת היותר החוקר, לכל

ניסיון52שלי התכליות בעולם וקשורה אינדיבידואלית כמובן פלישת הבנת . למשל,

השונים במחקרים בחוקר, והמעיין התלויים הסברים למספר זוכה לפולין הגרמנים

אחרת. או זו לתיאוריה אמפתיה לפתח יכול

.70עמ' שם50. 97עמ' המדע של , הפילוסופיה45תשנ"ז, עמ' , בן-נון48עמ' שם51 ליבוביץ של היפה בדוגמתו ראינו , שם29בעמ' Error: Reference source not found הערה ראה52

אחת תיאוריה בחוקר, והעדפת תלוי ההבנה ניסיון סקס-אפיל, כי להשוואת השונות המתודות לגבילא. ותו התיאוריה כלפי אמפתיה של עניין רק היא האחרות פני על אחד חוקר של

31

תכלית סיבה פועלת, סיבה חומרית, סיבה במציאות, סיבה מרכיב לכל סיבות ארבע מוצא אריסטו

שתי את ליבוביץ, אימץ -, טוען17ה המאה שלאחר תכליתית. המדע וסיבה צורנית

משום התכליתית הסיבה את דיוננו מתחום מסלקים בלבד: "אנו הראשונות הסיבות

מתכוון . ליבוביץ53הנידון" לדבר תודעתנו של ההתייחסות אלא היא אין הבנתנו שלפי

בעל של וערכיו לתכליותיו והקשורה האינדיבידואליסטית הקונאטיבית להתייחסות

תפיסתו לבין החוקר של הקונאטיבי עולמו בין קשר כל שראינו, אין התודעה. כפי

מנסה - הוא - ערכית, ובאחרונה הראשונה המציאות, התפיסה לגבי הקוגניטיבית

בטבע. סיבתיים קשרים למצוא

ייתכנו האם הקוגניטיבי. אך בתחום ערכיים שיקולים ליבוביץ שלל כאן עד

"הסיבה", ליבוביץ מושג את להבין כך, יש הקונאטיבי? לשם בתחום סיבתיים מרכיבים

הוא זאת מתאר "א' שבמסגרתם סיבת כך: פירושו, - הנתונים התנאים של ב'

את להכליל ניתן זה, לא מובן , לפי54ב'" של מציאותו את א' מחייבת של מציאותו

עם ערך. יחד מחייבת אינה מציאות שום כלל, שכן הקונאטיבי בתחום הסיבתיות מושג

המושגים סיבתיים, כאשר מקשרים הערכים עולם את לגמרי פוטר לא זאת, ליבוביץ

נימוק". "טעם" או זה, הינם ל"סיבה", בעולם המקבילים

להשפעות מיחסו זאת ללמוד נוכל ה"נימוק", אך מהו כלל מסביר אינו ליבוביץ

הקונאטיבי העולם של השפעות כל שולל , ליבוביץ55שראינו לערכים. כפי עובדות בין

מהסוג הפוכות. השפעות להשפעות ביחס יותר מתונה עמדתו הקוגניטיבי, אולם על

אינו לערך התופעה בין מחייב. כלומר, הקשר הבלתי תקפם למרות תיתכנה האחרון

בו האישיות, ואין של הקונאטיבי במרכיב הקשור אינדבידואלי קשר זהו הכרחי, אלא

מושג על גם ללמוד ניתן אולי במציאות. מכאן אובייקטיבים קשרים על ללמדנו כדי

.27תשמ"ו, עמ' וערכים מדע53 שם, שם.54.20עמ' ראה55

32

הפועלת מהסיבה ערך, ולהבדיל לבחירת סיבה של סוג על מורה ה"נימוק". הנימוק

על המבוסס הכרחי בלתי קשר על מורה הכרחי, הנימוק קשר על בטבע, המורה

המושג בעל של האישי הערכים עולם מקביל הנימוק. "נימוק", למושג האחרון,

עצמן שהן ובדעות באמונות תלויות "דוקסה": "סברות היוונים בפי "סברה" המכונה

של ההבחנה את גם לנו מזכיר זה . דבר56בהן" המחזיק האדם של באישיותו תלויות

הקונאטיבי לעולם שייכת . הבנה57קודם עמדנו להבנה, עליה הסברה בין דילתאי

ובאמצעותה מדגיש בעולם לתופעות נימוקים למצוא מנסים בלבד, הנימוק, זה.

כולם התלויים שונים נימוקים שייתכנו חד-משמעית, כיוון סיבה מספק ליבוביץ, אינו

ליבוביץ: הנמקה!" עונה - אין לערך כי "אמרת תלמידיו המנמק. לטענת של באישיותו

לנמק יכול שאינני אמרתי הנמקה, לא לו שאין ערך של שממהותו "אמרתי

58ערך" חסר הוא היה הנמקה לו הייתה שאם ברור, משום אותו, וזה

הערך, בחירת את להסביר כדי בו אין אך אפשרי אמנם הנימוק עולה, כי זו מתשובה

. 59המנמק של לאישיותו - קשור שזה כיוון

כי: מדגיש ליבוביץ כי נראה והתכליתיות הסיבתיות למושג נחזור אם

הסיבה מבחינת דבר כל לחקור היא המדעית המתודה של "מהותה

משום הכרה של קרקע על ניצבים אנו שבכך שדומה הפועלת,

אובייקטיבית"

המודרני: המדע על ומוסיף

בלבד, ושאין פועלות סיבות אלא במציאות שאין לקבוע מתיימר הוא "אין

טוען הוא האנושיים, אלא והדמיון התודעה יצירי אלא התכליתיות הסיבות

60בלבד" הפועלות בסיבות אלא עיסוקו שאין

.28תשמ"ו, עמ' וערכים מדע56.31עמ' ראה57.221תשנ"ה, עמ' ישרים מסילת58 זו, ומדוע באמירה תלמידיו אותו האשימו מדוע , נראה47בעמ' והערך הצורך על בפרק להלן59

ביטולו. כדי שולי, עד דבר בנימוק ליבוביץ רואה.28תשמ"ו, עמ' וערכים מדע60

33

וההכרתימישורים, שני קיימים ההכרתי. במישור הוא המדעי . העיסוקהמציאותי,

זו היא האדם בני לכל המשותפת ההכרה המציאות, אולם הוא המחקר מושא אמנם

)הכרה לאדם מאדם שונה הייתה ההכרה אילו המדעי. שכן המחקר את המאפשרת

במדעי-הטבע. משמעיות חד לקביעות להגיע יכולים היינו אובייקטיבית(, לא שאינה

אפריוריים הכרה עקרונות על מושתתת ההכרה כי שקבע מקאנט ליבוביץ מושפע בכך

האנושית ההכרה על מבוססת החקירה . מתודת61המציאות הכרת את המאפשרים

ולא את כיוון המציאות על המציאות, )באופן משתקפת רק שהמציאות עצמה.

דרך ייתכן ליבוביץ , ממשיךהמציאות למישור המדע. באשר עיני פאסיבי( וטוען,

אולם הפועלות תכליתיות סיבות שקיימות לבחינה ניתנת שהמציאות מכיוון בה,

ניתן התכליתיות, לא בסיבות מכירה אינה בלבד, וזו האובייקטיבית ההכרה באמצעות

אחריהן. להתחקות כלל

מגמות של באפשרות להכיר מוכן ליבוביץ השאלה, מדוע עולה מקום מכל

את שמכתיבה זו היא שההכרה להדגיש מבקש הוא שבכך בטבע? דומה תכליתיות

את מאפשרת האובייקטיבית שההכרה המציאות. הטענה הטבע, ולא חקירת טווח

ולא חקירת סיבות גם פועלות בה במציאות יותר עצמה, חזקה המציאות הטבע,

.62תכליתיות

מסקנה/הכרעה. סיבה/תכלית, לבין המאפיינים בין הקשר על לעמוד ננסה

קשר על מעידות אלו שראינו, סיבות פועלות, וכפי סיבות במציאת מתמחה המדע

לגבי למסקנות ומביא הסיבות אחר המתחקה תופעות. המחקר שתי בין הכרחי

על כפויות המסקנות גם הכרחיות, כך הן שהסיבות בטבע. מכיוון הפועלות הסיבות

הסיבה, אינן בעל השאר, באישיות התלויות, בין התכליתיות החוקר. מאידך, הסיבות

ערכית, כיוון מסקנה תיתכן שלא . כמובן63אישית להכרעה נתונות אלא מחייבות כלל

כיוון עובדות לגבי הכרעה תיתכן לא להכרעה, וכן נתונים אלא כפויים אינם שערכים

.88-87עמ' תשי"ד קאנט .63עמ' שם61לכך. נוספת סיבה על , נעמוד47בעמ' והצורך הערך על בפרק להלן62.49-48תשמ"ו, עמ' וערכים מדע63

34

עלי. כפויות שהן

מוסר: לחוק טבע חוק בין ליבוביץ של בחלוקתו נחתום

דברים - הם 64שימוש לכלל זה ביטוי בא שבהם המובנים -בכל הטבע "חוקי

ואילו המציאות מן להסיקם 65רוצים שאנו או המשפט בעולם הנתונה,

הנובעת מסוימת מציאות ליצור למגמה ביטוי הוא חוק או המוסר, צו בתחום

66מעמנו"

וסיבה סיבה/תכלית. מסקנה ו מסקנה/הכרעה החלוקה את לנו מזכירה זו חלוקה

אינו המציאות. ליבוביץ את מעצבות ותכלית הכרעה - מציאות, ואילו היש על חלות

המציאות, לתחום על החלים החוקים תחום את מרחיב זו: הוא בחלוקה מסתפק

השניה החוקים לקטגוריית - בניגוד הקיימת, וזאת המציאות את המעצבים החוקים

אלא המציאות את מעצבת אינה שכלל הנובעת חדשה מציאות יוצרת הקיימת,

חוק ", ל"מערכתמכוננת חוק "מערכת סירל, בין של בחלוקתו ניעזר כך . לשםמעמנו

המערכת67מכוונת" ומארגנתהקיימת למציאות מתייחסת האחרונה . אותה ,

רכב כלי זאת: מציאות התנועה, ממחישה - חוקי סירל של חוקים. דוגמתו באמצעות

זאת, המערכת זו. לעומת מציאות להסדיר נועדו התנועה קיימת, וחוקי מציאות היא

אינה בהחדשה מציאות יוצרת שהיא, אלא כפי המציאות על חלה המכוננת, ,

דוגמא הנימוס, היא חוקי בלבד. מערכת זו למציאות השייכים חדשים חוקים מוגדרים

נימוס. חוקי כוננו האנשים נימוס, אלא מחייבת אינה עצמה לכך, המציאות טובה

- הקטגוריות שתי החוקים, לבין מערכות סוגי שני בין הקשר את לראות ניתן

המערכת הקוגניטיבית זו והקונאטיבית. אינה את המסדירה המכוונת, המציאות,

ליבוביץ64 שהם - הטוען לוק הקודמים, של בעמודים שם שתיאר טבע חוקי של למובנים מתכוון עם במגעינו בו אנו שנתנסינו ממה שלנו כהתרשמות - שמתארם יום עצמו, של בטבע הגלום הכרח

מכלי הנובע ההכרח על החוקים את ומעמיד השניים בין - המאחד קאנט הטבעית, ושל המציאותהטבע. עם במגעו בו שנתנסה מה על חושב כשהוא האדם של חשיבתו

לרצון התכוון לא שליבוביץ דומה חוקי-טבע, אך של ההקשר את תואם "רוצים" אינו שהמינוח ניכר65הדברים(. מהקשר עולה )כך הכרעה של במובן

.64תשמ"ו, עמ' וערכים מדע66 גם, כשר . ראה1955 רולס במאמרו רולס היה זו חלוקה שהציע . הראשון55 עמ' 1964 סירל67

תשנ"ז, עמ' , שגיא12תשנ"ה, עמ' מחשבות , שגיא139-137תשנ"ב, עמ' , שגיא25-23תשל"ז, 141.

35

אלא בחוקים רואה מערכת והסדרת למיון אמצעי תכלית, הינה זו המציאות.

יתברר אם שנויים במערכת המציאות, וייתכנו מן מסקנות על ומתבססת רציונאלית

של סיווגה את קוגניטיביים, המאפשרים מאפיינים הם אלו דיה. כל יעילה שאינה

המכוננת, זאת, המערכת . לעומת68הקוגניטיבית זה, לקטגוריה מסוג חוקים מערכת

המערכת. של - קיומה פנימית תכלית לה מציאותיים, יש צרכים על לענות באה שאינה

תמצא כזו הכרעות. דומה, שמערכת על אלא מסקנות על מבוססת אינה זו מערכת

הקונאטיבית. בקטגוריה מקומה את

אף68 לבנות שהחלטנו ל"סדר" אותה, מרגע עלינו כופה אינה המציאות מכוונת מערכת לגבי כי עלינו. כפויים לבנותה כיצד כזו, המסקנות מערכת

36

עתיד עבר או והכרעות הקוגניטיבית לקטגוריה משתייכות מסקנות כי ראינו הקודם בפרק

לקודם: מסקנה הקשור נוסף מאפיין מוצא לקונאטיבית. ליבוביץ שייכות החלטות

. 69העתיד עובדות את קובעת הכרעה , ואילוהעבר מעובדות נובעת

יש, שהם דברים על יודע אני לעבר, לכן, בהווה - שייך מרחיב: היש והוא

- שייך שאינו זאת, מה קמ'. לעומת מיליון149 הוא לשמש שהמרחק יודע למשל: אני

רוצה שיהיה, למשל, אני רוצה אני מה יהיה, או מה מחליט אני לעתיד, ולכן, בהווה

קמ', וכן מיליון149 יהיה מהשמש שהמרחק להחליט יכול לטייל. מאידך, איני לצאת

אתמול. לטייל לצאת רוצה שאני להחליט יכול איני

- נכונה? המציאות, היש, לעבר של שיוכה להתמיה. האם כדי זו בקביעה יש

ליבוביץ של דעתו על יעלה בעתיד, ולא דווקא הוא היש בהן רבות דוגמאות ישנן הרי

שנה150 בעוד ליקוי-חמה, או , יהיה2000 שנת במרץ לרצון. למשל, בשלישי לשייכו

האסטרונומיה, הגיאולוגיה מתחום ואחרות אלו געש, דוגמאות הר התפרצות תהיה

הוא כי ליבוביץ, נראה של בלשונו נדייק בעתיד! אם שתתרחש מציאות וכו' מדגימות

את כהווה נציין ש"אם - לעתיד, אלא שאינו ומה לעבר שייכת שהמציאות אומר אינו

והווה העבר ידי על הנקבע הווה בין להבחין שיש למדים ההחלטה, נמצאנו קבלת רגע

אלו )אפילו והגיאולוגיות האסטרונומיות זו, ידיעותיי . מבחינה70העתיד" ידי על הנקבע

העתיד. ידי על ולא העבר על המדעיות מידיעותיי ונובעות העתיד( נקבעות את החוזות

העתיד. לפי של הערכות פי על נקבעות בהווה והרצוניות הערכיות החלטותיי ואילו

ההווה ואת לקוגניטיבית העבר ידי על הנקבע ההווה את לקטגוריות, נשייך החלוקה

לקונאטיבית. העתיד ידי על הנקבע

השייכת במציאות שאין וטוען הקטגוריות שתי בין בדיכוטומיה ממשיך ליבוביץ

מן הנובעות בהכרעות העתיד, ואין מן הנובעות ההחלטות על להשפיע כדי לעבר.39עמ' שם ראה69.39תשמ"ו, עמ' וערכים מדע70

37

זה במאפיין אין לעבר. לכאורה השייכת המציאות מסקנות את לקבוע בכדי העתיד

. 71לכך בהקשר ליבוביץ שמביא הדוגמאות הם במיוחד מעניינות להוסיף, אך כדי

25 עתה עד ביצעו שחקנים השחמט: שני משחק של היא הראשונה הדוגמא

עתה עומדות26ה המהלך את לבצע הלבן השחקן של תורו מהלכים. לפניו -,

- הבאים,28- וה27ה יהיו, המהלכים הבא צעדו את שיקבע מה רבות, אך אפשרויות

נקבע26ה - הצעד ההווה כלומר - יתרההעתיד הערכת ידי על - 25מזאת, .

שאם הבא, עובדה הצעד על להחלטתו רלוונטיים אינם לעבר, כלל השייכים הצעדים

לעבר, אלא כלל יזדקק אינו -, הוא26ה המהלך את לקבוע ויידרש שלישי שחקן יזדמן

העתיד. לשיקולי רק

צריך בקרב: במהלך מפקד הכרעת היא השניה הדוגמא המפקד הקרב,

להכריע מנת על העבר בחקר עוסק אינו בקרב. המפקד הבא המהלך על להכריע

העתיד. את מהערכתו תיקבע הכרעתו בהווה, אלא

על להחליט צריך הדיבור: אדם לתופעת קשורה והאחרונה השלישית הדוגמא

הנבחרת בפניו. המילה העומדות רבות אפשרויות מבין מפיו היוצאת הבאה המילה

המילים הוצאת לאחר כוונתו שתובהר רוצה האדם העתיד, דהיינו, כיצד ידי על תיקבע

בתום רק ביטוי לידי להעביר( יבוא רוצה אותו )הרעיון זו שכוונה להדגיש מפיו. יש

ההווה חסר, ולכן עדיין הרעיון המשפט אמירת בעת שלב שבכל המשפט, כך השלמת

. 72המשפט בתום ביטוי לידי שיבוא הרעיון – העתיד ידי על נקבעת – הבאה המילה –

שאלה: מתעוררת אלו דוגמאות בעקבות

הערכים. כלומר, שוויון עיקרון הקונאטיבית, הוא הקטגוריה של המאפיינים מן אחד

זה הוא רצוני ורק בחירתן אפשרות מבחינת השוות אפשרויות עומדות הכרעתי בפני

השחמטאי שיקול כל ולא הבחירה את שיכתיב הכרעה בפני עומד אובייקטיבי.

ברור בעלת הינה שמטבעה רציונאלית הגיוניים שאינם מהלכים שישנם נימוק.

.60 שם, עמ' 71 שבה זה רק הוא רעיון הלשון, לפיה של בפילוסופיה קיצונית די פילוסופית עמדה ליבוביץ נוקט בכך72

במילים. ניסוח לידי38

ונוכל להשיג היא )בהנחה, שהמטרה שעשה במקרה טעותו על להעמידו מאט(,

רציונאליים. כמו-כן, נימוקים מתן - תוך זה אחר, כל מהלך על לשבחו כזה, או מהלך

ישנן לגבי על שמתקבלות פעולות לחלוטין, לעומת הגיוניות לא פעולות המפקד,

כדאיות. הינן פעולות , אילורציונאליים נימוקים מתן תוך לשקול יוכל הדעת. המפקד

בפני העומדות האפשרויות כל הקונאטיבית שבקטגוריה עולה, שבעוד אלו מדוגמאות

להגיע וניתן שקולות אינן הבחירה שהובאו, אפשרויות - שקולות, בדוגמאות המכריע

ביותר. הנכונה לדרך רציונאלי באופן

"מטרה" נוסף מאפיינים צמד נבחן האחרונה הביקורת עם להתמודד מנת על

או מטרה לו בוחר הקונאטיבים, האדם המושגים לעולם שייכת ו"דרך". המטרה

מתוך לנבוע יכולה אינה המטרה עליו. כמו-כן כפויה זו תכלית, ואין אחרות במילים

הדרך במטרה האדם שבחר לאחר האדם. אולם של לבחירתו נתונה היא אלא סיבות

הדרכים את רציונאלי באופן לבחון הקוגניטיבית. ניתן החשיבה פרי היא אליה להגיע

ביותר. ההיסק הכדאית היא דרך איזו להסיק ואף המטרה להגשמת המובילות השונות

דומה. למסקנה בהכרח יגיע אדם וכל הכרתי על כפויה ביותר הטובה היא דרך איזו

המסגרת את קובע הוא ובכך המטרה הוא ליבוביץ, העתיד של בדוגמאות

מט בעתיד להשיג רוצה השחמט כולה. למשל, שחקן הסיטואציה של הקונאטיבית

ומטרה זוהי בעתיד לנצח המפקד של מטרתו קונאטיבית, כמו-כן היא זו מטרתו,

קיימות זו קונאטיבית מסגרת הקונאטיבית. בתוך המסגרת את הקובעת עובדה בקרב

להגיע וניתן רציונאלי באופן נבחנות אלו המטרה, דרכים את לממש דרכים מספר

נשקל המפקד או השחמטאי של המהלך ביותר. לכן הטובה היא דרך איזו למסקנה

קוגניטיביים. בכלים

מסקנה/הכרעה, וכשם ליחס באופיו עבר/עתיד, דומה היחס כי לסיכום, ראינו

הקונאטיבי, - לתחום החלטה או בלבד, והכרעה הקוגניטיבי לתחום שייכת שמסקנה

והווה הקוגניטיבי לתחום שייך העבר משיקולי הנקבע הווה גם כך הנקבע בלבד,

הקונאטיבי. - לתחום העתיד משיקולי

39

וערך צורך "צורך", של שונים סוגים שלושה שמשלב מקודמיו, מכיוון מורכב זה אחרון מאפיין

מורכבות והן למציאות הן הנוגעים בסימון יתר זהירות מאתנו דורשת זו להכרה.

קטגוריה. כל של תחומיה

שנכנהו הצורך הואהמציאותי הצורך" הראשון, ומזכיר מכולם הנהיר ",

בין היא ליבוביץ של - האובייקטיביות. החלוקה הראשון המאפיין את מה במידת

בלא רצון להבעת המונחים בשני להשתמש נוטים "נדרש". לטענתו, אנו "צריך" ל

הקוגניטיבית לקטגוריה הראשון המינוח את לייחד מבקש ביניהם. ליבוביץ הבחנה

בלבד:

תופס המושג "אין אבן הטבעית המציאות לגבי אלא "צריך" בלבד.

73לנפול" צריכה הגרוויטציה בשדה הנמצאת

לקונאטיבית: השני ואת

דבר לעשות צריך אינו בחיים, לעולם סיטואציה באיזושהי הנמצא "אדם

ינהג זו שבסיטואציה מהאדם דורשים שאנחנו לכך מתכוונים מסוים...אנו

74כך"

"צריך" המילה את להשמיט ניתן השניים: אם בין להבחנה קריטריון מגדיר אף ליבוביץ

המציאותי. במובן צורך שזהו מובנו, סימן שייפגם להווה, ללא המשפט את ולהפוך

לנפול" צריכה גרוויטציה בשדה הנמצאת שציטטתי: "אבן האחרון למשל, המשפט

נופלת". לעומת גרוויטציה בשדה הנמצאת "אבן ל לתרגם ניתן זאת, המשפט: -

ל: "אדם לתרגם ניתן זה" אינו דבר לעשות צריך כזאת בסיטואציה הנמצא "אדם

הכפייה למאפיין דומה די זה . מאפיין75הזה" הדבר את עושה כזאת בסיטואציה הנמצא.31תשמ"ו, עמ' וערכים מדע73במקור. שם, שם, הדגשות74 שחש צורך, למשל: "אדם המילה ללא לתרגמם נוכל שכן האדם של צרכים ישנם , שם. אמנםשם 75

- מתפנה", הטבעת פי על לחץ שחש "אדם ל לתרגם להתפנות" ניתן צריך הטבעת פי על לחץ בקטגוריה ונכללים מציאותיים כצרכים מוגדרים זה ממין פסוקים בהמשך, גם שנראה אולם, כפי

40

טענתנו76לאובייקטיביות ביחס שראינו בקטגוריה והמסקנות שהממצאים הייתה .

עצמה, המציאות על היא הטענה האדם. כאן הכרת על כפויים הקוגניטיבית, הינם

לעומת שהן כפי להתרחש וצריכות הכרחיות הינן עצמן התופעות זאת, קורות.

ברצונו תלויות האדם הרצון, הכרעות על כפייה כל קיימת הקונאטיבית, לא בקטגוריה

דורשים שאנו לומר ניתן היותר מסוים. לכל באופן ינהג צורך, שאדם או הכרח כל ואין

אך באופן שינהג האדם מן כפי נתון ההתנהגות אופן עדיין מסוים, להכרעתו.

כל גם לכפייה ביחס שהצבענו לקטגוריה שייך מציאותי בצורך שכרוך דבר כאן,

לקונאטיבית. שייך להיות יכול ואינו הקוגניטיבית

" השני הצורך עצמה, אלא במציאות אינם זה ממין ". צרכיםפיזי צורך-

המציאותיים, לצרכים ליבוביץ, הזהים האדם, טוען של צרכים באדם. ישנם תלויים

צרכים דווקא הם ליבוביץ את שמעניינים הצרכים להשתין". אולם צריך "אני למשל

הגון", מבטאים להיות צריך לאכול" "אדם צריך "אדם כגון לא-הכרחיים. פסוקים

את מקבל לא ליבוביץ בהם. לכן בוחר הוא אלא האדם על כפויים שאינם צרכים

הגון" זהו "רוצה". "להיות הפועל את מעדיף אלא אליהם "צריך" ביחס של השימוש

הכרחי, אינו והוא מהרצון הנובע ערך שזהו בכך מסתפק לא אדם. ליבוביץ של רצונו

צורך: לסיפוק ישמש לא נוספת: שהערך דרישה מוסיף הוא אלא

שניתן צורך מספקת אינה . היאערך היא ההגינות שבשבילו אדם "לפנינו

בזה, בציבור, וכיוצא עמדה או כבוד או מוחשיים, כגון: כסף במונחים לבטא

של המודעת הרצונית הכרעתו מתוך הנובע משהו מספקת היא אלא

77האדם"

שלו, לכן אחר צורך כל למלא בא ולא האדם של מהכרעתו ורק אך נובע הערך

שתי מעלה אלו בדברים כערך. עיון לשמש יכולה אינה צורך מתוך למשל, אכילה

שאלות:

הקוגניטיבית..20עמ' ראה76במקור. . ההדגשות33תשמ"ו, עמ' וערכים מדע77

41

אנו לפעמים צורך, אולם לספק בא שלא ליבוביץ, בתנאי ערך, טוען הוא ערך.1

שאין ישראל, כיוון לארץ עולה צרכים, למשל: "אני לספק הבאים לערכים מודעים

שלטווח כיוון הגון ליבוביץ: "אני של דוגמתו על פרפרזה או78אנטישמיות" בה

עוד שייכים אינם מצרכים הנובעים ערכים האם לבחון מכך". יש אתעשר הארוך

הקוגניטיבית. לקטגוריה אלא הקונאטיבית לקטגוריה

מוחשיים במונחים לבטא שניתן צרכים המספקים ערכים דווקא מדגיש ליבוביץ.2

של דינם אלו? ומה צרכים דווקא מייחד כאלו. מדוע לצרכים דוגמאות נותן ואף

או נפשיים אלא מוחשיים במינוחים לביטוי ניתנים שאינם מצרכים הנובעים ערכים

להיקרא עוד יכולים אינם מוחשיים מצרכים הנובעים שערכים כשם רוחניים? האם

ערכים? להיקרא יוכלו לא אלו "ערכים", גם

ל"צורך", והוא המקביל נוסף מאפיין הראשונה, נבחן השאלה על לענות מנת על

"אמצעי".

מטרה. 79"מטרה" "אמצעי" לבין "דרך" או בין מחלק שראינו, ליבוביץ כפי

תכלית. לאותה להגיע הדרך הוא אמצעיהקונאטיבי. לתחום השייכת תכלית היא

עובדה לתחום שייכת הדרך זה ש"בירור הקוגניטיבי, מדעי, שיהיה אפשר )דיון(

.80איסלנד(" תפוזי פרשת )השווה מדעי אלא להיות יכול הוא אין רבים ובמקרים

האמצעי או הדרך מטרתו(, אזי )זוהי לחיות רוצה שהוא החליט אדם לדוגמא: אם

)ולא לאכול יהיה חייב זה לוויכוח: אדם ניתן ואינו ומוסכם ברור הינו חיים שמאפשר

לפוליטיקה: ביחס יפה זאת מסביר וכו'. ליבוביץ רעב( ולשתות לשבות

האמצעים על רק אלא פוליטיות הכרעות על חל אינו הרציונאליות "מושג

עצמה הזאת ההכרעה רוצים, אבל שאנו מה כשהוכרע בהם להשתמש שיש

81רציונאלית" אינה

אותה קיבל לא אכן ליבוביץ כי נראה והעליות. להלן הציונות בתולדות מאוד מרכזית הייתה זו טענה78עקרונית. מבחינה

.39עמ' לעיל79.20בעמ' , ואצלנו12בעמ' שם מופיעה איסלנד תפוזי . פרשת54תשמ"ו, עמ' וערכים מדע80 רציונאלי זה "האם ליבוביץ את אגסי , שואל138בעמ' שם עניין . באותו140תשנ"ז, עמ' בן-נון81

משהו". לשנות רוצה אתה אם רציונאלי "זה ליבוביץ המכוננת?" עונה האספה את מחדש לכנס42

המקרים, הערך רב. בשני הוא פיזי"( ואמצעי )"צורך האחרון מהסוג צורך בין הדמיון

לנו נותן אף אחרת. ליבוביץ למטרה להגיע כאמצעי נבחר אלא עצמו בפני עומד אינו

אמצעי או דרך איזו לבחון ניתן היעילות", שלפיו "קריטריון בפיו המכונה קריטריון

הנכספת: למטרה להגיע יותר טובים

קנה-מידה של למבחן עומדות והשיטות הדרכים שאלת על "התשובות

התשובה למטרה, הריהי מקרבת התשובה היעילות, אם אובייקטיבי, מבחן

למטרה, מקרבת היא אין זו, אם למטרה שנכסף מי כל בשביל הנכונה

82מציאותית" הכחשה מוכחשת ממילא הריהי

העלייה בדוגמאות מאנטישמיות להתרחק אמצעי היא לארץ-ישראל הקודמות,

ליבוביץ של המחשבה קו את נמשיך הארוך. אם בטווח להתעשר אמצעי היא וההגינות

הנובעים ערכים גם מלסווג מנוס שאין הקוגניטיבית, דומה בקטגוריה האמצעי בסיווג

זו. בקטגוריה פיזיים מצרכים

הקוגניטיביים. כדוגמא, המאפיינים במבחן עומדים זה מסוג ערכים האם נבחן

"על את ניקח לעלות צורך יש האנטישמיות מתופעת להתרחק מנת הפסוק:

לכך האובייקטיביות, התשובה במבחן עומד הפסוק האם נבחן לארץ-ישראל". ראשית

בארץ, ביחס האנטישמיות תופעת היקף את לבחון הרשות אדם לכל חיובית, שכן היא

המסקנות - גם הבודק, ומתוך-כך על כפויים כזו בדיקה לתפוצות. כמו-כן, ממצאי

מתאפיינת כזו . בדיקה83מאנטישמיות( להימנע שרוצים הבסיסית )אם, כמובן, ההנחה

ניתן באיכויות ולא בכמויות נמדדת שהיא בכך אף תופעת היקף את למדוד -

לבחון היעילות קריטריון ובאמצעות אנטישמיים אירועים מניית ידי האנטישמיות, על לשנות?", זו האם" לקונאטיבי. השאלה הקוגניטיבי בין הדיכוטומיה עומק את מגלים אנו זו בתשובה

האמצעי או הדרךכלשהי, תשובה בהינתן לגביה, אולם חל לא הרציונאלי שהדיון קונאטיבית שאלהמקובל. הרציונאלי זה, הדיון הקוגניטיבי, בתחום לתחום שייכים הרצון את לממש

ביחס גם היעילות קריטריון פועל כיצד מסביר ליבוביץ מקום . באותו23תשמ"ו, עמ' וערכים מדע82 המדע: מגמת על הסתמכות תוך מוחשית, אלא להערכה ניתנים אינם ההישגים העיוני, שבו למדע

מלהיות תיפסל זו, היא לתכלית תקרב לא מדעית תיאוריה ההבנה". אם והעמקת הידיעה "הרחבת הקוגניטיבי לתחום הפוליטיקה את ליבוביץ מסווג , שם78תשנ"ז, עמ' בן-נון גם מדעית. ראה השתתפותה תמורת מסוימת למפלגה הניתנים הייחודיים הכספים גובה על משא-ומתן וטעמו: "היא

שבדבר. התועלתי בצד בו דנים שכן לחלוטין רציונאלי הוא כזה פוליטי. בנוסף, דיון דיון בממשלה. זהדעת". שיקול פי על הנקבע דבר היא תועלת

.34תשמ"ו, עמ' וערכים במדע ליבוביץ של דוגמתו ראה8343

זה האנטישמיות. משפט מתופעת להימנע המגמה על עונה לארץ העלייה אכן האם

לעלות שיש מסיק אישי: "אני למשפט זה משפט העבר/עתיד, נתרגם במבחן גם עומד

מסקנה היא לארץ מאנטישמיות", העלייה להימנע רוצה שאני כיוון לארץ-ישראל

את קובע אני זה אנטישמיות(, ולפי אין ישראל שבארץ הן )העובדות בעבר מעובדות

העלייה לארץ )העלייה ההווה כלומר, מהעובדות. המסקנה היא לארץ ישראל(,

מנת על לארץ-ישראל לעלות צריך הצורך: "אני מבחן יהיה שנבחן האחרון המבחן

צריך: המילה השמטת תוך זה פסוק לתרגם האנטישמיות", ננסה מתופעת להימנע

הוא זה האנטישמיות", משפט מתופעת להימנע מנת על לארץ-ישראל עולה "אני

הנובעים שערכים לכך הקוגניטיבית. עדות בקטגוריה הנתפס צורך ומבטא לגיטימי

שייכים ליבוביץ בפי המכונים מצרכים הם לקטגוריה מוחשיים, הקוגניטיבית,

כבוד כסף, המשותף ומעמד דוגמאותיו: שהם לכל חברתי, לכימות ניתנים אלו,

לא. או הושגו עובדתית, אם ולקביעה

דווקא ליבוביץ שולל - מדוע 84לעיל ששאלנו השניה השאלה על לענות מנת על

נפשיים? - מצרכים הנובעים ערכים של דינם מוחשיים? ומה מצרכים הנובעים ערכים

ליבוביץ ". ראינו, כירוחני צורך" הצורך, שיכונה של השלישי בסוג לדון תחילה נידרש

מהסוג הקוגניטיבית. הערכים פיזיים, לקטגוריה מצרכים הנובעים הערכים את שייך

רוחניים. נבחן, האם או נפשיים מצרכים מצרכים, אך נובעים הם גם השלישי, אמנם

- משאירה רוחניים שהיותם הקוגניטיבית, או לקטגוריה הם, כקודמיהם, משתייכים גם

- הקונאטיבית. הערכים בקטגוריית אותם

כי רוחניים, אם מצרכים הנובעים לערכים מיוחד באופן מתייחס אינו ליבוביץ

לערכים - הן: ביחס לאו מתוך ללמוד כאלו. לכן, ננסה רבות בדוגמאות מלווים כתביו

שאלה שליבוביץ ראינו אובייקטיבים או פיזיים מצרכים הנובעים במפורש, אומר,

של הערכי למעמדם ביחס בהתלבטותו זאת מדגיש אף הקוגניטיבי. הוא לתחום שייכים

"דברים בהם שאין תכנים ומסכם: הם אובייקטיבי במובן צורך בהם שאין צורך,

.42 עמ' 8444

בעוד , שכן86האובייקטיבים הצרכים את ליבוביץ ייחד לחינם . דומה, שלא85ערכים"

אובייקטיביים, הוא מצרכים הנובעים ערכים של הקונאטיביות "לוותר" על מוכן הוא

באמצעות זו טענה סובייקטיביים. נבחן מצרכים הנובעים לערכים זאת ליחס מוכן אינו

והגינות ערך היא הגון". אמונה אדם להיות מנת על באל להאמין הבא: "צריך הפסוק

או )על צורךמ הנובעת אמונה ערך, האם היא אחר לערך להגיע אמצעי מנת(

אף ואולי הקונאטיבי לתחום שיוכה את פוסל הצורך שמא או ערך עדיין )הגינות(, היא

הקוגניטיביות. דומה, במאפייני עומד זה פסוק האם הקוגניטיבי. נבחן לתחום משייכה

,אובייקטיבי באופן לומר ניתן לא הנ"ל, שכן מהמבחנים אחד באף עומד לא שהוא

זאת. להוכיח ניתן שלא להגינות, כיוון תנאי היא שאמונה ההיגד את יקבל אדם שכל

אמונה היחסבכמויות נמדדת אינה כמו-כן, ולבסוף, אינו אמונה בין . להגינות,

כימסקנה בניגוד החלטה אם , לכן, ערך - של 87לעיל שהבאנו לדוגמא אישית.

הנובע לארץ )העלייה כאן, )הימנעות אובייקטיבי מצורך ישראל( - מאנטישמיות(

לא מצורך הנובע לערך ביחס המאפיינים, כל לפי הערך את לסווג ניתן רוחני,

נותר האחרונה המסקנה הקוגניטיבית. אם לקטגוריה מדוע להבהיר עדיין נכונה,

סובייקטיבי, ושולל לצורך אובייקטיבי צורך בין מבחין אחרים, אינו ליבוביץ, במקומות

סובייקטיבים, צרכים של אחדות ! בדוגמאות88ערכים ה"זכות" להיקרא את משניהם

אמנם רוחניים צרכים )!(, אם89ערך להיחשב יכול אינו שצורך במפורש אומר אף הוא

ואינם לתחום שייכים )אינם ערכים אינם לתחום שייכים )אינם צרכים הקונאטיבי(,

נסווגם? קטגוריה הקוגניטיבי(, לאיזו

את הקונאטיבי, המשלים התחום של נוסף מאפיין נזקק, לכן, להגדיר ליבוביץ

האדם: - ה"דרישה" מן הקוגניטיבי התחום של הצורך קריטריון

.277תשמ"ז, עמ' מדע בין85 מן אובייקטיבי, הנובע במובן לו צריך שאדם דבר : "כל35תשמ"ו, עמ' וערכים מדע ראה כמו-כן86

ערך". חסר הטבעית, הוא המציאות.43 עמ' 87 כצורך נתפס משהו לו...אם צריך איננו שהאדם דבר הוא : "ערך112תשנ"ה, עמ' ישרים מסילת88

ערכית". מבחינה אינדיפרנטי שהוא הריכצורך. הדת לתפיסת ביחס למשל89

45

במובן להם צריך אינו שאדם דברים שהם בלבד זו לא "הערכים

90מחיר" לשלם מוכן האדם שלמענם דברים הם האובייקטיבי, אלא

אפילו לטענת הוא לספק בא אינו הערך אם ליבוביץ, מלווה להיות חייב צורך,

ויתור בשני ביטוי לידי באה האדם. ההקרבה מצד בהקרבה על מישורים: האחד,

הערך. עם המתנגשים אחרים ערכים על הערך, והשני, ויתור עם המתנגשים צרכים

השייכים מכל רק לממד כמובן הרצונות, מצורך נובעים שאינם אלו הקונאטיבי,

שייכים הרצונות שאר שכל נובע לא כערכים. מכאן למענם, ייחשבו מקריב והאדם

רוחניים, לא צרכים סיפוק מתוך הנובעים היא, שרצונות הקוגניטיבי, העובדה לעולם

הקוגניטיבית. בקטגוריה יכללו

כפי צרכים מסיפוק הנובעים לערכים ביחס לשאלתנו נחזור סובייקטיביים.

לא אולם בקטגוריה לסווגם ניתן שאמרנו, שהם לעובדה בהתייחס הקוגניטיבית,

מהם דורש להפך, האדם אלא מהאדם דורשים אינם בודאי נפשי, הם צורך מספקים

ולכן צרכיו את שיספקו דומה, להיקרא יכולים אינם אלה הסובייקטיביים, ערכים!

ונראה שכבר וכפי 91זו בשאלה התחבט עצמו שליבוביץ לא , הוא92בהמשך ראינו,

אינו ליבוביץ בהן סוגיות שתי עוד לעיל לערכים. הזכרנו ביחסו בכתביו עקבי תמיד

סוגיית גבולות את מוחלט באופן תוחם וסוגייתIs-Ought הערכים: .93ההנמקה ,

על הסתמכות תוך ערכיות הכרעות להכריע ייתכן האם להבין ניסינו הראשונה בסוגייה

)בחצי מאפשר , אולםהכרחיות מסקנות שולל ליבוביץ כי הקוגניטיבי, ראינו העולם

האדם כי לקבל מוכן ליבוביץ כי השניה, ראינו אינדיבידואלית. בסוגייה פה( הסתמכות

הערך, כפי קבלת את לחייב כדי זה בנימוק אין מוסיף, כי ערכיו, אך את לנמק יכול

הקוגניטיבית. בסיבה שנדרש

ההסתמכות אפשרות ועם ההנמקה עם אחד בקנה עולה אינו הדרישה מאפיין

.114תשנ"ה, עמ' ישרים מסילת גם . ראה35תשמ"ו, עמ' וערכים מדע90 הוא ערכים לשאינם ערכים בין להבחין כיצד , לשאלה114תשנ"ה, עמ' ישרים מסילת למשל ראה91

כמוכם...". מגשש כאן שאני מבינים עונה: "אתם.52עמ' לעיל ראה92. 33בעמ' ההנמקה וסוגיית20בעמ' הראשונה הסוגייה93

46

התחומים שלשת את לאחד . ננסה94רצוניות בהכרעות הקוגניטיבית הקטגוריה על

הערכים. וחלק הרצוני - לשניים: החלק עצמה הקונאטיבית הקטגוריה את ולחלק

אלו הרצונות, כולל כל את בתוכו וכולל הערכים של הרחב התחום הוא הרצוני החלק

כיוון לא )אך סובייקטיביים מערכים שנובעים רצונות שראינו שכפי אובייקטיביים,

מסווגים מערכים הנובעים כמו-כן, החלק בקטגוריה אובייקטיביים, הקוגניטיבית(.

הממצאים על אינדיבידואלית והסתמכות ערכים של הנמקה מאפשר הרצוני

מצומצם הקוגניטיביים. החלק לערכים ורק אך ונוגע יותר הרבה השני, הערכי,

בדרישה מלווים להיות חייבים אלו לכך, ערכים . בנוסףצורך משום נובעים שאינם

תוך בהם לבחור ניתן , ולא95אלו ערכים על חלה לא האדם. כמו-כן, ההנמקה מן

השני מהסוג הערכים את תופס שליבוביץ קוגניטיביות. כמובן מסקנות על הסתמכות

.96הראשון מהסוג ערכים לקבל, בדיעבד, גם מוכן הוא כי אידיאי, אם באופן

"מאמץ" בין מחלק השני. ליבוביץ מהסוג הערכים של טיבם מה להבהיר ננסה

מבצע או המדעי המחקר של "ערכו הקוגניטיבי, שכן לתחום " שייךהישגו"הישג". "

היעילות, שבאמצעותו קריטריון את מזכיר זה . מאפיין97בו" שמושג במה נמדד מדעי

המבוקש. ליבוביץ היעד את להשיג הצליחה בחרנו, האם בה המדעית הדרך נבחנה

הטבע, בהכרת יסודית נוסחה להבהיר אינשטיין של הכושל ניסיונו ידי על זאת מדגים

ממשיך כל ולכן, לעומת98ולשווא ערך חסרי מאמציו ליבוביץ, ה" . "מאמץזאת,

הקונאטיבי: מהתחום ערכים מאפיין

הגשמתם. המאמץ של באפשרות לא בוודאות, ואפילו תלויים אינם "ערכים

מה אינו הערך. הערך נעשה עצמו לתכלית, הוא הערך, להגיע את להגשים

99להשיגו" כדי עושה שהאדם מה אלא שמושג

הערך הערך. "ערכיותו" של ה"דורש" של באופיו פוגם הסתמכות, זה או הנמקה קיימת אם שכן94לאדם. ונוח טבעי פחות שהוא ככל עולה

הוא שאין דבר בשביל מחיר לשלם מוכן הדרישה: "האדם ובין ההנמקה בין קושר עצמו ליבוביץ95 הכרעתו שזוהי באומרו אלא להתנהגותו נימוק לספק יכול הוא אובייקטיבית, ואין מבחינה לו צריך

(.35תשמ"ו, עמ' וערכים הערכית" )מדעלשמה". "לשמה" ל"לא בין בהבחנה היהדות בתחום יישום אף מקבלת זו חלוקה נראה, כי להלן96.57תשמ"ו, עמ' וערכים מדע97.56 שם, עמ' 98.57 שם, עמ' 99

47

אמור עצמו. ה"הישג" אינו הערך ל"ערכיותו" של כתורם המאמץ את מעריך ליבוביץ

אליו, להגיע לשאוף היא הערך בעל של מטרתו שכל הערך, כיון בעל את כלל לעניין

, ועובדות, כידוע, אינן100עובדה ערך, אלא יהווה לא שכבר הרי הערך שיושג וברגע

כמרכיב ההישג את כלל מחשיב אינו שליבוביץ . הסיבה101הערכים לתחום שייכות

האדם מהאדם, אם דורש הערך: הערך של הדרישה ממאפיין הערך, נובעת בבחירת

עיקרון לפי ובמאמציו, ואילו בבחירתו לאדם הערך, יוקל את להשיג בודאות שיוכל ידע

של ערכיותו גדלה עליו, כן ובשמירה הערך בבחירת מתקשה שהאדם הדרישה, ככל

העתיד, ומהלך מהלך את יודע היה אדם שאילו באומרו זאת מקצין אף הערך. ליבוביץ

הוא, רצונו מתוך אחרת תכלית לבחור חופשי הוא מסוימת, עדיין לתכלית מוביל זה

. 102הערכית ההכרעה לשיקולי משמעות כל אין הערך השגת לאפשרות כלומר

אותה היא, מהי השני מהסוג הערכים במסגרת לברר שיש האחרונה הסוגייה

לשם דורש שהערך דרישה נבהיר מהאדם. "עיקרון עיקרון כך, נוסף:

עם מתנגש הוא, שערך זה עיקרון של הקל הערכים". המקרה של האקסקלוסיביות

בערך הערך, לדבוק של בחירתו , בשלנדרש האדם זה אחר. במקרה ערך או צורך

: הצורך חשבון על

ייתכן )בארץ כאן נשאר הוא שאם יודע "אדם יגיע לא שלעולם - מ.ק.(,

גם - מ.ק.(... הוא )באוסטרליה אליה להגיע היה שיכול רמת-חיים לאותה

הוא ישאר שאם לכך מודע על הסיכון...בהגנה את עליו מקבל פה,

ולארצו לעמו הקשר שבשבילו פה. מדוע? משום נשאר עצמאותנו...והוא

דורש הזה שהערך לכך מודע הוא הערך...אלא מן דורש אינו ערך. הוא הוא

103משהו" ממנו

, ואנילהיות צריכים שהם אומר אני , אלאאינם שהם ערכים של "ממהותם ש אומר אף ליבוביץ100במקור(. , הדגשים391תשנ"ה, עמ' ישרים מימושם" )מסילת למען הכל על לוותר גם מוכן

הקוגניטיבי, במימד נקבעת הדרך ערכית, שכן להיות הופכת הערך להשגת הדרך לא לציין, כי יש101הערך. של לערכיותו התורם זה הוא לערך להגיע הסובייקט של השאיפה אלא

הגישה כנגד הדברים את אומר . ליבוביץ26עמ' תשכ"ה המדע וכן57תשמ"ו, עמ' וערכים מדע102 לתכליות האדם רצונות את להכפיף גם לטבע, ובכך התכליות בין לזהות הנטורליסטית, המבקשת

עדיין הטבע, שכן לתכלית האדם רצון את לכפות מקום כל זו, אין גישה לפי שאף טוען אלו. ליבוביץאחרת. בתכלית בוחר אני לומר האדם יוכל

.34תשמ"ו, עמ' וערכים מדע10348

אחר: ערך חשבון על או

לוותר מוכן יהיה הוא שבגללה ערך, הרי היא ההגינות פלוני לגבי למשל "אם

ההגינות זה אדם שלגבי מחיר. מאחר לפניך עשירות, והרי על או כבוד על

תוצאה היא הזאת ערך, והעובדה לחסר בשבילו הכסף ערך, הופך היא

104ערך" היא בשבילו מכך, שההגינות

אפילו , או105האדם צרכי את תואם הערך בו במקרה דווקא הוא ליבוביץ של חידושו

האקסקלוסיביות, אנו עיקרון שלפי ליבוביץ כזה, טוען שלו. במקרה אחר ערך תואם

התעלמות תוך לערך נאמנות מתוך ורק הערך, אך דרישות אחר ולמלא לכוון נדרשים

מאוד, שכן גדולה משמעות לו. ה"כוונה" מקבלת הנלווים האחר הערך או מהצורך

או הצורך מתוך יפעל אם ובין הערך מתוך יפעל האדם אם בין זהה יהיה האדם מעשה

אך הערך מתוך יהיה לא והוא במידה שלם יהיה לא הנכסף הערך האחר,

ביחס . למשל106בלבד דבקות, בו כוונת מתוך יפעל לא האדם אקסקלוסיבי, קרי, אם

ומוסר: דת הערכים שני בין

הכוונה: לפי הולך שהכל - משום זה עם זה מתיישבים אינם ומוסר "דת

שמים. היא לשם היא זו בהכרעה כוונתו דתית, אם היא אדם של הכרעתו

נדחית אלו כוונות משתי שאחת ההכרח אדם. מן לשם כוונתו מוסרית, אם

107חברתה" מפני

להיות יכול אינו אחד ערך בו ערכים סולם מעמידה הערכים של האקסקלוסיביות

עדיף: ערך איזה לבחור חייב יהיה אחר, האדם ערך כשל מעמד באותו

ומה אדם בני עם תמידיים למאבקים נידון ערכים, האדם "לגבי אחרים,

הכסף ערך פני על ההגינות ערך העדפת את כאן מציג . ליבוביץ114תשנ"ה, עמ' ישרים מסילת104חסרי-ערך. הופכים ההגינות הכבוד, שלעומת או

הדגשנו105 נכלל לא כלל הוא כזה במקרה מצורך, שכן נובע הצורך, ולא את תואם דווקא שהוא ברצונות. אלא בערכים

מביניהם שהראשון קאנטיאנים יסודות שני על נשענת ליבוביץ של המוסרית תפיסתו כי מראה שגיא106זה המרכיב הוא יסוד עליו שהצבענו האינטנציונלי, בהתחשב משמעות מקבל זה כאן. יתר,

,58עמ' המוסר על בפרק . להלן128תשמ"ט, עמ' שגיא הערכים. ראה של באקסקלוסיביותבערך. הכוונה בתיאור ארחיב

.294תשל"ה, עמ' יהדות10749

ערכים לאדם שיהיו שיתכן עצמו. משום עם אף - אולי יותר עוד שעמוק

בסתירה יחוש לא מסוים ניסיון לשעת זה, ושעד עם זה מתיישבים שאינם

108שביניהם"

ואין סולם כלל קיים שלא ליבוביץ, נמצא של אחרים בניסוחים יכול אדם ערכים,

בערך לבחור חייב הוא מתנגשים, אלא אינם אם גם ערכים בשני זמנית בו להחזיק

הזכות את מהם הנוטלת לגביו. עובדה אמצעים להיות הופכים הערכים שאר וכל אחד

ומשאירה לקטגוריית להיכנס תלמידו רצונות. לשאלת היותר לכל אותם הערכים,

זולתו?" עונה ואפס ויחיד אחד ערך יש אדם שלכל לומר הדעת על יעלה "האם

"לא שגם להיות יכול ליבוביץ: דומה, ולא התחבט זו בסוגייה אחרת". ליבוביץ,

מחד109הכריע בקיום . נמנעת סולם ללא יחיד אקסקלוסיבי ערך גיסא, ערכים,

פוגם "שיריון" כזה גיסא, דווקא מאידך אחרים. אולם ערכים עם כלשהי התנגשות

הערך ובעל אחר ערך עם להתנגש לערך אפשרות שאין הערך, מכיוון של בערכיותו

פתוחה, זו סוגייה משאיר ליבוביץ הראשון. לכן בערך הדבקות את להוכיח יוכל לא

. 110הדגשה שמצריך המקומי העניין הערכים, לפי של האקסקלוסיבי האופי את ובוחר

ראינו מאפיין לסיכום צרכים: של סוגים משלושה מורכב הוא כי הצורך,

צריכים הקוגניטיבית, כגון: "מים בקטגוריה שבמציאות, הנכללים - צרכים הראשון

אובייקטיבים, שגם מצרכים הנובעים - ערכים השני - מעלות". הצורך100ב לרתוח

בכבוד". והצורך לזכות מנת על הגון הקוגניטיבית, כגון: "אני בקטגוריה נכללים הם

.70תשמ"ו, עמ' וערכים מדע108ליבוביץ109 האקסקלוסיבי: הערך של הפרושים לשני זמנית בו , לטעון552כ"ו, עמ' בעיון מנסה

בלבד, אלא מסוים ערך לגבי הכרעה מלכתחילה האדם של המודעת ברצייתו אין כלל "בדרך כל אדם, וייתכן להביא עלול זה כערכים, ודבר שונים דברים וכמה בכמה להבחין יחיד כל של מטבעו

הערך בדבר הגדולה ההכרעה בעיית הללו. זו הערכים בין פנימיים קונפליקטים של אדם, למצב אחדים, ערכים קיימים מוקדם שבשלב מודה הללו". כלומר, הוא הערכים כל נדחים שמפניו העליון

עקרונית בכך, שלילה השאר. אין יידחו שמפניו יחיד ערך לבחור הצורך בפני יעמוד האדם הזמן ועםפרקטית. ישרים, אלא במסילת שראינו כפי הערכים סולם של

טוען, שלאור האקסקלוסיבי: סטטמן לערך ליבוביץ, נוגעת על סטטמן שמקשה השאלות אחת110 ערכים, מתחייב - בשני זמנית - בו לאחוז ניתן ולא ערכים בין להכריע שחייבים ליבוביץ של עמדתו

טוען זו עמדה בלבד. כלפי אחד בערך המכיר האקסקלוסיבי העיקרון את אימץ לומר, שליבוביץכי בו ניתן בהם רבים ערכים קיימים סטטמן, )סטטמן ביניהם התנגשות זמנית, ללא להחזיק,

עמ' לאור336תשנ"ה, שליבוביץ דיוננו (. דומה, בעיקרון להחזיק מאפשר בהחלט כאן, של במקרה להכריע כזו, חייבים בעמדה זאת, גם עם ערכים. יחד סולם שמניח האקסקלוסיבי

אחרים. צרכים או ערכים של חפיפה או התנגשות50

משרה שזה כיון הגון סובייקטיבים, לדוגמא: "אני מצרכים הנובעים - ערכים השלישי

הקוגניטיבית, למרות בקטגוריה נכללים השלישי, אינם מהסוג רוגע". הצרכים עלי

התואר את לאלה מקנה אינה הקונאטיבית לקטגוריה שייכותם "צרכים", אולם היותם

אחר, וכן ערך או צורך משום נובעים שאינם ערכים רק יכונו זה "ערכים". בתואר

שהמאפיינים בכך, שבעוד מקודמיו שונה זה עבורם. מאפיין להקריב מוכן שהאדם

לקטגוריה שוייכו הן כך ידי במציאות, ועל שהן כפי התופעות את אפיינו הקודמים

כפי התופעה בניתוח מסתפק אינו זה שמאפיין הקוגניטיבית, הרי או הקונאטיבית

זאת: התופעה. נדגים בקיטלוג מאוד חשוב מרכיב מהווה האדם כוונת שהיא, אלא

או מאפיין יכולים ה"אובייקטיביות" גדרי על עונה תופעה אם לקבוע ה"כמותי",

גדרי שני על המשיכה, עונה כוח בהשפעת הנופל לאו, למשל: כדור אם המאפיין

ו"סיבה". אולם המאפיינים גם המאפיינים. כך ה"צורך", מחייב, מאפיין "מסקנה"

)אדם האדם מן הדורש ערך "כבוד" יהיה לעתים האדם, שכן כוונת את כנתון, גם

לקטגוריה "כבוד" ישתייך הכבוד(, ולעתים חייו, למען הכל, לרבות להקריב המוכן

נראה, כי הבא כלכלית. בפרק רווחה לצורך בכבוד רוצה אדם - כאשר הקוגניטיבית

בין להבדיל ליבוביץ, בניסיונו של במשנתו מאוד מרכזי מקום זה, תופס חריג מאפיין

האובייקטיבית. ההכרה עולם ובין הערכים עולם

51

סיכוםוהקונאטיבית: הקוגניטיבית הקטגוריה של המאפיינים על עמדנו זה בפרק

משותפות הקוגניטיביות מאפיינים, הראשון: ההכרות משני מורכבת אובייקטיביות.1

כלל מושפעות ואינן אדם כל על כפויות אלו אדם. והשני: הכרות כל לידיעת

בני כל בין הסכמה תהיה כי הכרח זאת, אין עם הקונאטיביים. יחד מהתכנים

רוב של משותף מכנה מהווה כזו הסכמה כי הקוגניטיביות, אם ההכרות על האדם

ההכרות.

התודעה שתכני מאפיינים, הראשון, בכך משני היא אף מורכבת הסובייקטיביות

היא בלבד. והשני, התודעה התודעה לבעל אדם, אלא לכל מוכרים אינם

מבחוץ. כפוי באופן תכניה את מקבלת ואינה אוטונומית

ולהשוואתם. תכנים הקוגניטיביים התכנים להגדרת העיקרי הכלי הינו כימות .2

)מה לכמתם מנת על איכותיות הנחות והגוררים טבעי באופן לכימות ניתנים שאינם

הקוגניטיבית בקטגוריה ייכללו (, לא111הדרוש" על "מערכת ליבוביץ בפי שמכונה

את הקונאטיבית, מסבירה בקטגוריה הכימות אפשרות בקונאטיבית. היעדר אלא

ניתן לא אם הקוגניטיבית, שכן בקטגוריה עמדנו הערכים, עליו בין השוויון עיקרון

את להעדיף ביניהם, ולא להשוות ניתן לא גם הקונאטיביים, אזי התכנים את לכמת

משנהו. על האחד

היא, המדעית. ההנחה במתודה העיקרי המרכיב סיבה, הינו אחר המדעי החיפוש.3

- התכליתיות הסיבות את לחקור מתיימר אינו הקוגניטיבי לממד המדע, השייך כי

אישיות תכליות לערב עלול עצמו החוקר הסכמה, וכן תחול לא אלו שעל מכיוון

לסיבה, התכלית הפועלות. בניגוד הסיבות את לחקור מתיימר הוא - אלא שלו

תפיסה ולא המציאות של מגמה על מורה - היא הקונאטיבי העולם את מאפיינת

תופעות, הרי בין הכרחיים קשרים על מורה שהסיבה המציאות. בעוד בתוך

.29עמ' לעיל ראה11152

הקונאטיבי. צמד העולם תופעות בין אפשריים קשרים על מורה שהנימוק

סיבה-תכלית. הממד לצמד דומה אפיון על מורה מסקנה-הכרעה המושגים

הקוגניטיבי הממד הכרחיים. כאשר גם שהינם סיבתיים קשרים מחפש הקוגניטיבי

כזה, קשר שקיים - המסקנה אמפיריים ממצאים פי - על כאלה קשרים מוצא

אלא אמפיריים מממצאים נובעת אינה זאת, ההכרעה האדם. לעומת על כפויה

במציאות. ותכליות מגמות קובעת

שייך העתיד פי על הנקבע והווה הקוגניטיבי לתחום שייך העבר פי על הנקבע הווה.4

למה ולא ליש מתייחס העבר לקודמו, שכן דומה זה הקונאטיבי. מאפיין לתחום

שיהיה. רוצה שהוא מחליט שהאדם למה מתייחס להיות, והעתיד שעתיד

- צורך סוגים: הראשון שלושה הקוגניטיבי. ישנם הממד של תכונה צורך, הוא.5

- אובייקטיבים, והשלישי או פיזיים מצרכים הנובעים - ערכים במציאות, השני

קוגניטיביים אינם השלישי מהסוג סובייקטיביים. הערכים מצרכים הנובעים ערכים

בטענו, שערכים עצמו הקונאטיבי הממד את מחלק אף קונאטיביים. ליבוביץ אלא

ערכים. אינם קונאטיביים, אולם הם סובייקטיביים, אמנם מצרכים אפילו הנובעים

או צורך כל להקריב מוכן שהאדם צורך, וכן משום נובעים שאינם אלו הם ערכים

המכריחה לערך, עובדה כתנאי הכוונה את מוסיף אף עבורם. ליבוביץ אחר ערך

אחד בקנה עולה הערך אם הנבחר, אפילו הערך לשם דווקא להתכוון האדם את

אחר. ערך או צורכו עם

התחומים, ואין מן אחד לכל הגדרה למצוא מאוד כה, קשה עד שראינו כפי

בין התופעות את לסווג לנסות מנת על אלו במאפיינים להסתפק אלא לנו

שלא יודע עצמו: "אני ליבוביץ של בדבריו אף נתמכים אנו הקטגוריות. בכך

.112כלל" זאת לעשות ניתן לא ואולי מאוד קשה שזה ערכים, מפני הגדרתי

של בדיוניו שנמצא לסתירות סיבה חותכת, מהוה בהגדרה דומה, שהחסרון

נמצא דיוניו רוב זאת, לאורך עם הבא. יחד בפרק שונים נושאים על ליבוביץ

.10עמ' תשכ"ה ליבוביץ11253

לקטגוריות, על התופעות קיטלוג מניסיון הנובעת עקבית די דעה שלליבוביץ

הנ"ל. המאפיינים פי

54

ההגותיים ב: הכתבים פרק

הקדמה וקונאטיבית. לכל - קוגניטיבית קטגוריות שתי בין מבחין ליבוביץ כי ראינו הקודם בפרק

זה הקטגוריות. בפרק מן לאחת תופעות לסווג ניתן שלפיהם מאפיינים קטגוריה

וננסה, על ולא בתופעות נעסוק קטגוריה לאיזו המאפיינים, לבחון פי במאפיינים,

ניתן שייכת כיוון ליבוביץ של הגותו את לכנות התופעה. לרוב שבניגוד כהוויתית,

הסדר. על הגותו את כתב לא מובנה, ליבוביץ באופן הגותם את שכתבו הפילוסופים

או אחר מאמר או לאירוע כתגובה נכתבו שלרוב מאמרים של אוספים הם כתביו כל

הגותו, את החוקר על מקשה זו ספציפיים. עובדה בעניינים שניתנו ושיחות הרצאות

שתי בין שהדיכוטומיה להראות זה פרק של כתביו. עניינו בין המקשר חוט למצוא

בו ונושא נושא לכל מנחה עיקרון כתביו, ומשמשת בין המקשרת זו הקטגוריות, היא

ליבוביץ. עסק

ופוליטיקה, מדינת ומוסר, חברה כגון: מדע רבים בנושאים עוסק זה פרק

אנו גם הדתית, לכן להגות כתביו מרבית את הקדיש הציוני. ליבוביץ והרעיון ישראל

ונקדיש בנושא היריעה את נרחיב בין שלם פרק זו להגות זה, השאר, שיעסוק,

בהלכה באל, בכל באמונה, ננסה בו נושא ועוד. מאפייני את למצוא נעסוק,

הנגדית. לקטגוריה להשתייך יכול אינו הנושא כי משתייך, ונראה הוא אליה הקטגוריה

לאיזו להכריע הנושא, נצטרך באיפיון ליבוביץ אצל עקביות נמצא לא בו במקרה

עקבי. היה לא ליבוביץ מדוע לשייכו, ולהסביר קטגוריה

55

מוסר

הקדמהכי בפרק שהוגדרו המאפיינים מניתוח עולה, לקטגוריה שייך המוסר הקודם,

ליבוביץ, לפי המוסר בעקרונות נתמקד זה לקוגניטיבית. בפרק הקונאטיבית, והמדע

תוך הקטגוריה מאפייני לאור שונות לגישות ביחס שיטתו בחינת הקונאטיבית,

לערכים, לחינוך ביחס לגישתו -. עבור20ה במאה שהתפתחה המוסר של בפילוסופיה

.ought לis בין היחס בסוגיית בגישתו ונחתום

כי ראינו להדגשה, שכן ראויה זו הכרעות. עובדה לגבי ברצונות קשור המוסר

הרובד השונים, כאשר הקונאטיביים לרבדים בהתאם משתנה ליבוביץ של התייחסותו

ערכיות. מעבר בהכרעות הקשור זה הוא מהאדם ביותר הגבוהות הדרישות בעל

ערך או צורך מתוך ינבע לא גם, שהמוסר הבסיסיים, נדרש הקונאטיביים למאפיינים

טיפוסי שני . קיימים113המוסרי הערך למען עצמו להקריב מוכן יהא שהאדם אחר, וכן

אתיקה בה אתיקות, אנושיות מטרות להשגת כמכשיר המוסר נתפס טלאולוגית,

או המוגדרות ואתיקה ערך כ"בעלות כ"טובות" בה עצמי" נועדה לא דאונטית,

לנורמות מסוג פונקציה המוסרית להתנהגות קרי, ולהתנהגויות המוסריות זה,

לטעון, מבקשת עצמי. כשר ערך להן יש אלא אינסטרומנטאלי ערך אין המוסריות

של המוסרית מתפיסתו מושפע בהיותו דאונטית כדת היהדות את מציג שליבוביץ

להכרעות ביחס קאנט של הדאונטית תפיסתו את מאמץ . לדעתי, ליבוביץ114קאנט

הדאונטית בפרט. התפיסה והיהדות המוסר בתחום להכרעות בכלל, וביחס ערכיות

.115מכוננת כמערכת המוסריים החוקים בתפיסת במיוחד ביטוי לידי למוסר, באה ביחס

תכליות לשרת באה ואינה אוטונומית הינה מכוננת מערכת כי הקודם בפרק ראינו

זו: דרישה על עונה חיצוניות. המוסר

.33תשמ"ו, עמ' וערכים מדע113.30תשל"ז, עמ' כשר114מכוונת. למערכת מכוננת מערכת בין ההבדל על35עמ' לעיל ראה115

56

ליצור למגמה ביטוי הוא חוק או המוסר, צו בתחום או המשפט "בעולם

116מעמנו" הנובעת מסוימת מציאות

קאנט, של הדאונטי המוסר תפיסת את קיבל ליבוביץ גיסא שמחד למרות

בכך. מיעט - ליבוביץ הנורמטיבי המוסר על לכתוב שהרבה כקאנט שלא גיסא מאידך

כיוון ולא במאה שהתפתחה הפילוסופית למסורת המשך עצמו שראה בכדי,

על אלא הנורמטיבי המוסר על טעם( לדבר )או אפשרות רואה שאינה 117העשרים

בין , מחלק118זמננו" בת המוסרית "הפילוסופיה מטה-מוסריות: וורנוק, בספרו שאלות

- והשני המוסר תוכן על נסוב המוסר. האחד של לפילוסופיה בהקשר דיונים סוגי שני

מסדר )תוכן( ושאלות ראשון מסדר כשאלות אלו דיונים לכנות . מקובל119צורני הינו

או שני שאלות )צורה(, בהתאמה. ושאלות מוסריות לחילופין, מטה-מוסריות,

המאה תחילת עד כי 120הד וורנוק, מרחיב של ספרו של העברית למהדורה בהקדמה

נורמטיביות שאלות בין למטה-אתיקה, כלומר אתיקה בין הבחנה הייתה לא העשרים

העשרים, עם המאה מוסריים. בתחילת במשפטים לוגי באופן המטפלות שאלות ובין

.121אלו דיונים שני בין ההבחנה השפה, התחדדה של הפילוסופיה של התפתחותה

שיטה לעצמו אימץ ואף זו הבחנה הכיר ליבוביץ כי מתרשם ליבוביץ של בכתביו המעיין

העובדה בדבקות, חרף בשיטתו החזיק הדיונים. ליבוביץ שני בין לחלוטין המפרידה

נסיגה המוסר של הפילוסופים בקרב נתגלתה העשרים המאה של השניה שבמחצית

להלן לדיונים וחזרה המטה-אתיים מהדיונים העקרונות את נבחן הנורמטיביים.

ליבוביץ. הערכים, לפי את המגדירים המטה-אתיים

שאינו חוק כי טוען ליבוביץ , שם246תשמ"ב, עמ' אמונה גם . ראה64תשמ"ו, עמ' וערכים מדע116 למאפייני זהה זה תקפותו, מאפיין על לדון ניתן ולא פוסטולט הינו רציונאלי בסיס על מושתת

התנועה חוקי מערכת ידי על להדגים ליבוביץ מוסיף זאת להבהיר מנת המכוננת. על המערכת המבוסס מכוונת במערכת החוקים( חוק מערכות שתי בין שהבחין - הפילוסוף סירל של )דוגמתו

רציונאלי. באופן.27עמ' תשכ"ה אינו המדע117תשנ"ב. וורנוק118.96 'עמ שם, 119.20-5 'עמ שם, 120מקובל121 Principia” מור של בספרו לראות Ethica” (1903)את מטה-אתי, לדיון המעבר ראשית

(.indefinable)"גדיר" אינו טוב הטוב, בלשונו: המושג את להגדיר ניתן לא כי טענתו בעקבות57

מוסריים ערכים של טיבםליבוביץ בפרק שראינו כפי ערך לרבות כלשהו מצורך הנובע ערך שולל הקודם,

שהם ערכים של קיומם שולל ליבוביץ ראינו, כי . כמו-כן122אחר לערך אמצעי המשמש

למוסר, ליבוביץ ביחס . גם123לפיהם ערכינו שאר את לכוון עצמי, שיש ערך בעלי כבר

לגבי ליבוביץ המוסר, טוען לחוקי הטבע חוקי בין אלו: בהבחנתו עקרונות בשני עקבי

האחרונים:

או בהבנה להבינה, אלא משתדלים שאנחנו נתונה במציאות מדובר "לא

אל מכוונת תביעה או דרישה נובעת - שממנה יותר: בכוונה נדייק שמא

הווה במשהו המציאות, על להטילו רוצים ואנחנו בנו המתחיל אומר:

הנובעת מסוימת מציאות ליצור למגמה ביטוי הוא חוק או המציאות...צו

124מעמנו"

בעלי שהם מוסריים ערכים במציאות קיימים . לא1יסודות: לשני כאן מכוון ליבוביץ

בדרישה והן החוק את לחוקק האדם בכוונת הן ניחן המוסרי . החוק2 עצמי ערך

של בביטולו כרוכה היא עיקר, שכן כל פשוטה אינה הקיום לקיימו. דרישת האדם כלפי

זו לדרישה הבסיס את למצוא המוסרית. ננסה הדרישה בפני אחר ערך או צורך כל

הלקוחים ליבוביץ של באתיקה יסודות שני לפחות על מצביע . סטטמן125קאנט אצל

המקור נזכור, כי . ראשית126הכוונה יסוד של . מרכזיותו2 האוטונומיה . יסוד1מקאנט:

הכפייה מאפיין הקונאטיבי: כנגד הפן של באופיו ליבוביץ, הוא אצל היסודות לשני

רשאי הוא ואין האדם על כפויות הקוגניטיביות הידיעות הקוגניטיבי, לפיו בפן הקיים

הכרחיות, אינן הקונאטיביות האמונות כי ליבוביץ בהם, קובע להאמין שלא לבחור

.42 עמ' 122.56 עמ' 123.64תשמ"ו, עמ' וערכים מדע124עצמי. ערך בעלי ערכים במציאות קיימים הראשון, שלא לעיקרון נחזור בהמשך125 אלו יסודות שני ספק ללא נוספים, אך יסודות על מצביע סטטמן . אמנם329תשנ"ה, עמ' סטטמן126

העוסק בפרק בהרחבה - נראה לראוי המצוי בין - ההבחנה נוסף שבהם. יסוד המרכזיים הם של היהדות תפיסת של בהקשר אלו יסודות על הצביעו אחרים . חוקרים69בעמ' המוסר בסוגיית

וסילמן25עמ' תשל"ז , כשר484תשנ"ד, עמ' , שגיא128תשמ"ט, עמ' שגיא ליבוביץ, ראה .49עמ' תשל"ז

58

הוא אוטונומיות אלא קרי, השפעה כל ללא אמונותיו את לבחור רשאי לאדם.

ליבוביץ הדרישה הוא האוטונומיה את המשלים חיצונית. המאפיין שותף מהאדם.

אחר. ערך כל על גובר בהיותו אלא תכנו פי על נבחן אינו ערך כי 127הייר של לדעתו

וצרכיו, כך האדם לטבע בניגוד יעמוד שהערך ככל כי וטוען זו דרישה מרחיב אף הוא

המוסריים . הערכים128הערך בבחירת שלו האוטונומיה את לבטא יותר יידרש האדם

קיביה": "לאחר במאמרו ליבוביץ טוען זו, כך דרישה על עונים

ונוחים להשגה קשים שהם במידה אלא ומשקל ערך בעלי אינם "ערכים

וזוהי תקומתנו...קל של האמיתית והמוסרית הדתית המשמעות לאיבוד.

החיים: דבר קרבן את להקריב וחומרי, ואפילו פיזי סבל ערכים למען לסבול

זה כשסבל ערכים למען לסבול פיזית...קשה גבורה אלא דורש אינו זה

129ערכים" נחשבים הם שגם דברים על ויתור משמעותו

המופנה של הראשון בחלקו כערך בדת המחזיק הדתי לציבור הן המאמר,

המוסרית(, )המשמעות כערך במוסר המחזיק החילוני לציבור הדתית( והן )המשמעות

מסתפק אינו מהאדם. הוא הדרישה במידת נבחנים המוסריים שהערכים ליבוביץ טוען

דרישה אחרים, היא ערכים למען ערכים על דרישה: ויתור אותה מהי ומרחיב בכך

. 130ערכים למען צרכים על ויתור מאשר יותר גדולה.9 פרק1964 הייר127 משקף הדתי ההכרעה אקט ליבוביץ החרות: "לפי למושג בהקשר שגיא של דבריו במיוחד מעניינים128

ממכלול האדם להינתקות ביטוי היא טבעי. החרות כיצור מקיומו האדם של המוחלטת חריגתו את הקוגניטיביים הממדים בין מוחלט נתק ישנו הליבוביצית האנתרופולוגיה שבעולם. לפי האובייקטים

נובעת כלשהו, היא מנתון להיגזר יכולה אינה ובעיקרון נגזרת אינה החרות לקונאטיביים. לפיכך)שגיא עמ' מעצמה" בפרק485-484תשנ"ד, שבנוסף ניסינו הקודם (. להינתקות להראות,

בקנה עולים אף או עולים שאינם קודמים מערכים הינתקות גם שגיא, קיימת הזכיר אותו מהטבעהנבחר. הערך עם אחד

.230תשל"ה, עמ' יהדות129סטטמן130 ביחס אותו ושלל ביהדות רק האוטונומיה יסוד את בכך, שאימץ ליבוביץ את מבקר

המצוות, ואין דת רק מבצעת לטבע השעבוד מכבלי השחרור "את לכך ראיה מביא למוסריות, ואף הזה" )יהדות כדבר לעשות חילוניים מוסריים או רעיוניים גורמים מתוך היצר כיבוש של ביכולתו

טוען דבריו בשלמותו. בהמשך הקונטקסט מתוך אלו דברים לבחון ראוי (. אולם30תשל"ה, עמ' שכבשו והאמהות זה: האבות בשימוש טעות בעקידה: "יש שעושים המוסרי השימוש כלפי ליבוביץ

לעקידה, שבה כלל דומה זה אנושי...אין ערך מפני אנושיים ערכים דחו האנושית ואהבתם רחמיהם הבנה של בקטגוריות להיתפס הניתנים האדם ערכי ותגמול, כל תמורה של אפשרות כל נדחו, ללא מבחינה כי עולה אלו ה'" )שם, שם(. מדברים גאונו" של "הדר מפני - נדחו האנושית וההרגשה את ותואמים יותר מובנים מוסריים שערכים מוסריים, כיון מערכים יותר דורש היהדות ערך עובדתית

מהאדם. לפיכך, כפי פחות דורשים הם ובכך אנושיים לא מערכים יותר האדם של ערכיו או צרכיו בכך מכיר הוא מוסריים, אולם לערכים ביחס גם האוטונומיה יסוד את מאמץ שהראיתי, ליבוביץ

59

הערכים בקביעת מאוד משמעותי זה יסוד כי . ראינוהכוונה הוא השני היסוד

- עולים זמנית - בו ערכים שני ביטוי, כאשר לידי זה יסוד בא הקונאטיביים. במיוחד

את לבכר חייב אני זה לשניהם, במקרה להתכוון באפשרותי אין אחד, אך בקנה

של מוסריותו את שקובע דומה, מה הוא מוסריים לערכים השני. היחס פני על האחד

:131הכוונה הוא הערך

של הטהורה הכוונה תורת אלא הנכונה ההתנהגות תורת איננו "המוסר

לטעות, עשוי "הטוב": אדם למעשה ערובה איננה האדם. אמנם, הכוונה

אפשר כוונה של והתוצאה אבל רעה שתהיה "טובה" השיפוט מאוד.

132לכוונתה" אלא המעשה של לתוצאה מתייחס אינו המוסרי

לאייכמן: ביחס יישום לידי אלה דברים מביא ליבוביץ ואכן

כאדם עצמך את רואה אתה אייכמן: האם את שאל השופטים אחד "כאשר

ואייכמן של כתלמידו עצמו את רואה שהוא אמר ענה: כן! הוא מוסרי?

הואיל סבורני את ומלא קאנט, את לערער אפשרות שום שאין חובתו.

פוסטולט מבחינת רק העיונית, אלא ההכרה מבחינת אייכמן של עמדתו

שאיננו אם קטגוריה מסוים, ולסיפוק להנאתו פעל לא אייכמן מדעית.

ניאלץ למילוי פעל אלא תאוותו אדם שהיה להודות לכאורה חובתו,

133מוסרי""

לפחות לטענת בשל מוסרי אדם הוא אייכמןהכוונה, מושג מבחינת ליבוביץ,

את למלא התכוון "ערך". אייכמן המושג דרישות כל על שעונה מוסרי לערך נאמנותו

ליהדות. ביחס יותר תקף זה שיסוד. 128תשמ"ט, עמ' , שגיא333תשנ"ה, עמ' סטטמן כך על ראה131.127-126תשמ"ב, עמ' אמונה132 על ללמוד מנסה דומה, ליבוביץ ציטוט מובא בו אחר במקום . מעניין, כי27תשכ"ה, עמ' ליבוביץ133

בירושלים? במה במשפטו אייכמן אדולף טען למוסר: "מה בניגוד דווקא לחוק אייכמן של חובתו הרי ענה, כן מוסרי? הוא אדם עצמך את אתה אייכמן, הרואה השופט: מר ע"י נשאל התגונן? הוא

אייכמן? משום את תלינו הצבאית... למה - המשמעת קצין של העליונה חובתי, חובתו את עשיתי הציות" )חוק חובת גבול מהו ולהבחין מאולף, לדעת כלב שאינו תבוני אדם, כיצור חייב שלדעתנו

לרע, טוב בין להבחנה מקור בתבונה רואה ליבוביץ כי עולה אלו ( . מדברים14תש"ן, עמ' ומוסר על לעמוד ננסה הבא כאן. בפרק לדברינו בניגוד - זאת תוכני מוסר קיים כי היא הנחתו כלומרואחרות. זו כגון סתירה

60

מוסרי. נמצאנו אדם ייקרא כך ובשל צרכיו את לספק התכוון המוסרית, ולא חובתו

.134המוסריים בערכים מאוד מרכזי הכוונה יסוד למדים, כי

ערך - שאין הראשון, דהיינו לעיקרון בחזרה אותנו מובילה האחרונה הדוגמא

- הקונאטיבי הממד תכני של במאפיין קשור זה עצמי". עיקרון "ערך בעל כבר שהוא

. 135הערכים של הרציונאליות בשאלת ערכים" וכן בין השוויון "עיקרון

טיעונים שכן למדי פשוטה זו הקוגניטיבי. עובדה לתחום שייך הרציונאלי השיח

יש תיאוריה של אימוצה ונגד בעד משמעי חד באופן להוביל כדי בהם מדעית,

הקונאטיבי. לתחום ביחס דומה אינו כולם. המצב על מקובלת , שתהיהלמסקנה

."הכרעה"ה מושג את מאמץ ובמקומו זה ה"מסקנה" בתחום מושג את שולל ליבוביץ

של טיבם "נימוקים" להכרעה, ומה קיימים האם בשאלה "הרציונאליות" תלויה שאלת

נוטל הוא נימוקים, אולם של קיומם את מקבל ליבוביץ הקודם, כי בפרק . ראינו136אלו

של הערכים. תפקידו בתחום כלשהי למסקנה המוביל הכרח של משמעות כל מהם

לכל הנימוק ליצור הוא, היחס137המנומק הערך כלפי אמפתיה היותר, השלילי .

לפיה מור של האינטואיטיבית תפיסתו עם אחד בקנה )סיבה( עולה רציונאלי לנימוק

של מוסריותו את לתפוס ניתן היותר מוסרי, לכל הוא כלשהו ערך מדוע לנמק ניתן לא

- בפרט אייכמן של הדוגמא ועל בכלל זה יסוד רקע על ליבוביץ כנגד טענות מספר מעלה סטטמן134 הטענות, אך כל עם להתמודד זו עבודה במסגרת ניתן (. לא335-334תשנ"ה, עמ' )סטטמן את ומגדף מחרף עצמו שהוא ליבוביץ את מאשים סטטמן השניה. שבה לטענתו ביחס זאת אעשה

כלפי להשיב מוסרית! ניתן חובה מתוך אלא להנאתם זאת עושים אינם למרות, שאלו המתנחלים - כמו מוסרית כוונה מתוך נעשים שמעשיהם בכך מכיר שליבוביץ העובדה בשל שדווקא זו טענה

נקבעת מעשה של דליבוביץ, מוסריותו שאליבא אותם, כיוון ומגדף מחרף - הוא אייכמן של מעשהו לא בהמשך, שליבוביץ ניגע לעובדה, בה לב שם עצמו התוכן. סטטמן פי על ולא הכוונה פי על

אותם קריטריונים מספר על לענות צריך מוסרי תוכנו. מעשה פי על המוסרי המעשה את שופט המתנחלים. הסיבה של המוסר של ולתוכן הנאצי המוסר של לתוכן מתנגד ליבוביץ העלינו. לפיכך

עיקרון את גם אימץ ליבוביץ כי היסוד הנחת ליבוביץ, היא כלפי לביקורתו סטטמן את שהובילה האדם את רק לא מחייב מוסר (, כלומר330)שם, עמ' קאנט של המוסר של האוניברסליות

אינו הוא שלדעתנו זו, כיון בעבודה הוזכר לא זה אדם. עיקרון כל המוסרי, אלא בערך המחזיק ערכים להיות שיכולים טוען ליבוביץ. להפך, ליבוביץ של המוסרית תורתו עם אחד בקנה עולה

שאינו הייר של האוניברסליזם עקרון את יקבל כי זאת, ייתכן עם זה. יחד את זה הנוגדים מוסריים כפוף גם הוא בהכרח מוסרי עיקרון עיניו לנגד הרואה שאדם לכך אלא המוסר של לתוכנו מתייחס

פרק1964 )הייר לו נהיה נטען לא אם (. שכן6 ממניעים פועל זה שאדם לטעון חייבים כך, לביקורתו מענה לשמש גם יכולה זו אחרונה הערך. עובדה הגדרת את נוגד וזה אינטרסנטיים

ליבוביץ. כלפי סטטמן של החמישית.42עמ' לעיל ראה135.121תשנ"ז, עמ' בן-נון למשל ראה136.33עמ' לעיל ראה137

61

ליבוביץ138אמצעי בלתי – אינטואיטיבי באופן הערך תפיסה מקבל לא אמנם .

הוא בהחלט , אולם139תכונה הוא המוסר כי מניחה שזו המוסר, כיוון של אינטואיטיבית

.140מוסרי ערך רציונאלי באופן לנמק ניתן לא כי זו תפיסה של ההשלכה את מקבל

הוא ביחס אמפתית הנמקה לקבל מוכן שליבוביץ למרות "מלכתחילה" לערכים,

הסיבה141הערכים במסגרת לחלוטין לשוללה מעדיף במאפיין טמונה לכך .

ערך, ומנגד, מידת לבחירת טעם פירושו, נתינת לעיל: נימוק עמדנו עליו האוטונומיה

בחירת על להקל טעם, שיכול מרכיב, לרבות כל בהעדר גדלה, דווקא האוטונומיה

מבחינה גבוהה כלל, בדרגה מנומקים שאינם הערכים את העמיד הערך. לכן, ליבוביץ

בדרך ואכן, מערכים הרציונאליות מושג את עקבי, בשללו ליבוביץ כלל ערכית.

מוסריים:

אינם והאיסור והרע, החיוב הטוב מושגי יסודיים, עצם ערכיים "עקרונות

142רציונאלי" לביסוס ניתנים ואינם כלל במציאות מעוגנים

ליבוביץ ביחס הרציונאליות בקיום להודות מוכן ולעתים, למשל, כך, בערכים.

ל"קיביה":

שכם-קיביה מעשה את ולהצדיק ולבסס, להסביר לנמק ואפשר "אפשר

143רציונאלי" ולחישוב לשיקול הניתנים המוסר עקרונות כל מבחינת

ולא לערך כנימוקזה, במושג האחרון השימוש את להבין שהסברנו, יש כפי

מור138 עמ' 1993 וסופרים. בין הוגים של רחב חוג לה קנתה האינטואיציוניסטית . הגישה27-22 שאקסיומה כפי מאליו מובנת הינה טובה מידה – לפיה רוס של גישתו את לראות ניתן השאר

גם ראה עניין הבסיסי. באותו הטבע מן חלק הוא המוסרי הסדר כי ומוסיף מאליה ברורה מתמטית )פלק פריצ'רד על פלק של ביקורתו את ( וכן9עמ' בייחוד1949 )פריצ'רד פריצ'רד של מאמרו( .41-21 עמ' 1986

.159 עמ' 1993 מור139 של עולם אלא אינו הערכים "עולם וערכים מדע על בסימפוזיון ליבוביץ של דבריו בין להשוות מעניין140

להיות פוסק הוא ביסוס לו שיש ברגע לבססו אפשר אקסיומטי. אי הוא מוסרי היגד אקסיומות. כלError: Reference source בהערה שהבאנו רוס של דבריו ( ובין28עמ' תשכ"ה מוסרי" )העולם היגד

not found ..46עמ' לעיל ראה141.246תשמ"ב, עמ' אמונה142 להם מייחס אינו נימוקים, אך של קיומם מקבל שליבוביץ לכך . דוגמא232תשל"ה, עמ' יהדות143

אחד מערך אדם למעבר הנמקה קיימת האם שנשאל לשאלה מתגובתו לראות יתר, נוכל חשיבות אחד לא אף ודימויים, אולם נימוקים שהם באיזה יחזיק שהוא להיות אחר? תשובתו: "יכול לערך(.224תשנ"ה, עמ' ישרים הביקורת" )מסילת בפני יעמוד מהם

62

בשיח הרציונאלי הדיון את שלילתו . למרות144בו לבחור הכרח על המורה סיבהכ

אייר, לפיו הוינאי, כגון בחוג חברים של הפוזיטיבי לטעון ליבוביץ נסחף הערכי, לא

שערכים העובדה כי ומדגיש חוזר . להיפך, ליבוביץ145משמעות חסר הוא הערכי השיח

שקיימות , מכיוון146משמעות לחסרי אותם הופכת אינה מדעיים בכלים נמדדים אינם

קטגוריה שונות קטגוריות שתי ערכית וקטגוריה אובייקטיבית מדעית לחלוטין:

– המוסרי והשיח העובדתי השיח – השיחים סוגי שני של השונה . האופי147אינטרסנטית

לפיה של עמדתו את מזכיר ) עמדות טענות: האחד סוגי שני קיימים סטיוונסון,

attitudes)והשני בעוד(beliefs) סברות הרי עובדות על מתבססות שהסברות ,

הסובייקט. טיבו של ההשקפה את מבטאות הן אך אליהן מתייחסות אמנם שהעמדות

סברותיו. אמנם על המאזין, ולא של העמדות על להשפיע הוא המוסרי השיח של

ברי-פלוגתא ששני וייתכן הכרח כל בכך אין אולם עמדות גם לשנות עשוי בסברות שינוי

טיעונים אינם מוסרי בוויכוח המועלים הטיעונים סברות. לכן באותן יחזיקו בעמדות

אלא עמדות על פסיכולוגית השפעה להשפיע שתפקידם טיעונים רציונאליים,

סברות לבין עמדות בין סטיוונסון של ההבחנה את יאמץ שליבוביץ . דומה148בר-השיח

דוגמתו לבין 149באיסלנד התפוזים גידול על ליבוביץ של דוגמתו בין הדמיון ניכר ואמנם

יחד של שנתן התפקיד את יקבל ליבוביץ כי כלל בטוח זאת, לא עם סטיוונסון.

הבסיסיות הערכיות שהכרעותינו הדבר נכון אם ש"גם וטוען ליבוביץ של גישתו את מבקר סטטמן144 מוסריות. דיון בשאלות רציונאלי לדיון מקום כל שאין מכך נובע רציונאלית, לא להנמקה ניתנות אינן בדיוק מה לראות מסייע לאמצו, והוא שהכרענו העיקרון בדיוק מהו לעצמנו להבהיר לנו מסייע זה

(.338תשנ"ה, עמ' אחרים" )סטטמן ועקרונות ערכים לגבי זה מעיקרון נובע כי והשלושים, הייתה העשרים בשנות הוינאי החוג של הלוגי, מיסודם הפוזיטיביזם של המוצא נקודת145

ואינם לוגית הינה שאמיתותם אנליטיים - פסוקים משמעותיים: האחד פסוקים מיני שני קיימים המוסר אמפירי. משפטי לאימות הניתנים סינתטיים - פסוקים העולם, והשני על אינפורמציה מכילים

מתייחסים שהם כיוון אנליטיים משפטים אינם הם הקטגוריות: מחד משתי אחת אף על עונים לא אינם זאת בכל סינתטיים היותם למרות ומאידך השפה של בלוגיקה רק נשארים ולא למציאות

.106, 103, 6-5 עמ' 1962 אייר למשל אמפירי. ראה לאימות ניתנים.11עמ' בין" תשכ"ה ב"הניגוד ראה למשל146האדם. של ורצונו ערכיו את שמשקפת אינטרסנטית, במובן147עמ1963 סטיוונסון 148 את לבקר . ניתן5-4עמ' במפעל השכר העלאת על בדוגמתו , וכן2-1 '

אמוטיבי שיח קיים כי להראות אופנים: האחד בשני סטיוונסון של האמוטיבי המוסרי השיח תיאור החזיתות. בשתי סטיוונסון את מבקר אמוטיבי. וורנוק שאינו מוסרי שיח קיים כי והשני מוסרי שאינו

כשיח נגדירן שלא וכמובן אמוציונאלי באופן להשפיע ניסיון של סוג הן פרסומות כי טוען הוא ראשית בין מוסרי שיח אמוציונאלי, למשל שאינו מוסרי שיח קיים (, ומאידך54עמ' תשנ"ב )וורנוק מוסרי

מוסרית ביקורת הבעת תוך דסקריפטיבי דיווח ( או55 'עמ שם,) דומות עמדות בעלי אנשים שני(.56 'עמ שם,) אמוציונאליות במילים שימוש ללא

זו. דוגמא על דיון20עמ' לעיל ראה . כמו-כן11עמ' תשל"ז וערכים מדע14963

זאת - נבחן המאזין עמדות על פסיכולוגי באופן - להשפיע המוסרי לשיח סטיוונסון

בהמשך.

עיקרון ערכים. לפי בין - שוויון להזכיר מרבה שליבוביץ לעיקרון מוביל זה דיון

גבוה הערכי שתכנו ערך אחרות, אין האחר, במילים פני על ערך לשום עדיפות זה, אין

אימננטיים נימוקים קיימים שלא ההנחה רקע על מובן זה אחר. עיקרון ערך משל

טוען, ובצדק, שליבוביץ לערכים. סטטמן נימוקים כלל קיימים לא אף עצמו, או לערך

אותם אחרים קריטריונים פי על , אלא150תכנו פי על נבחן לא הערך בה גישה מאמץ

השאלה על ליבוביץ של בתשובתו ביטוי לידי בא זה עיקרון כיצד לעיל. נראה מנינו

הפאשיזם?": על ההומאניזם עדיפות על לדבר אפשר "האם

את לנמק יוכל לא הוא - אבל - בוודאי ההומאניסט של גישתו "מבחינת

שההומאניזם לו שברור הנמקה, משום כלל דורש זה אין הזה, ולגביו הדבר

151הרע" הוא והפאשיזם הטוב הוא

משהו?" לומר יוכל טוב, האם זה - למה אותו לשאול יוסיפו עוד: "ואם וכשנשאל

השיב:

משהו? הוא להשיב תוכל כזה, האם אחד של לעורו להיכנס בעצמך "נסה

אולם לגבב יוכל אולי בפני לעמוד יוכל לא שיאמר מה כל מילים,

152הביקורת"

יימצאו משנהו. אפילו פני על אחד ערך של יתרון שום על להצביע ניתן דהיינו, לא

בפני יעמדו לא משנהו, אלה פני על אחד ערך להעדפת נימוקים כאלו, או יתרונות

את . אפילו153הנבחר הערך את הקובעת היא הערכים אחד לטובת הביקורת. הכרעה

.326תשנ"ה, עמ' סטטמן150.224תשנ"ה, עמ' ישרים מסילת151 החמורות העובדות מן וזהו אוניברסליים ערכים : "אין15תש"ן, עמ' ומוסר חוק גם , שם. ראהשם 152

הסכמה תהיה לא שלעולם ומסתבר איננה היום ואף הייתה לא האנושית: שמעולם במציאות ביותרובכלכלה". במוסר, בפוליטיקה, בחברה ממנו שמתחייב מה ועל העליון הערך על כללית

ביטוי153 אינו זה אדם. ערך חיי ערך על בדבריו לראות ערך, ניתן לשום עצמי ערך שאין לכך יפה את טובע האנושות. ליבוביץ כלל את המאחד משהו בו יש זאת בכל הנמקה, אולם וחסר רציונאלי

זה. ערך לתאר מנת ה"פוסטולט" על מושג64

מוסרית: מבחינה לפסול ליבוביץ יכל הנאצים, לא של ערכיהם

לא האס.אס. הנאצים שלאנשי יאמר מי אקסקלוסיביים. וכי הם ערכים…"

את לתלות יש…הזה! הדבר את לומר בכדי שוטה להיות ערכים, צריך היו

כאלה, ואילו ערכים להם שיש משום דווקא להורג ולהוציאם האלה האנשים

לנו יש ואנחנו שאני אותי, משום להשמיד דבר, שצריך אותו יגידו כמובן הם

154יהודיים" ערכים

ביקורתי לגל תכנו, הביאה פי על נקבע המוסר אין כי ליבוביץ שאימץ הטענה

וורנוק של . ספרו155הנורמטיבי המוסרי הדיון את להחזיר ששאפו הפילוסופים מצד

מוקדש156זמננו" בת המוסר של "הפילוסופיה הפילוסופיה על לביקורת כולו

גס באופן שלפחות מסוים תוכן יש הנטורליזם. לטענתו, "למוסר והצדקת האנליטית

וורנוק157להגדרה" ניתן מוסריות מידה אמות לקבוע ניתן לא כי אמנם מודה .

בכך מצדד בהחלט הוא הקלאסי, אולם הנטורליזם לטעון שביקש מוחלטות, כפי

.158הגבולות( את מגדיר שאינו )למרות רע או כטוב להיחשב יכול למה גבולות שקיימים

את להביא בניסיון מתאפיין המוסרי השיח כי לטעון וורנוק את הביאה זו הנחה

מראות, המשיך העובדות , ואכן159המוסר בגבולות שכנוע, להכרה כדי בר-השיח, תוך

על דגש ששם להייר זאת, כמובן, בניגוד )כל פרי נושא המוסרי השיח לטעון, כי וורנוק

שרירותי אינו המוסר כי טוענת כוורנוק (. פוט160ההנמקה וחוסר המוסרית הבחירה

מוסריות. כך, למשל, לפיתת מידה אמות קיימות האדם, אלא בבחירת תלוי ואינו

מבחירת נובע שהוא אף טוב מעשה תיחשב לא שעה מדי פעמים שלוש ידיים כפות

מילוי או טובות כגון: מידות מסוים מושא עם מזוהה טוב שמעשה מכיוון האדם. זאת

כגון: כלשהו מוסרי מושא עם הידיים כפות לפיתת את נזהה לא מוסרית. אם חובה

לעיל. שהבאנו אייכמן על מהדוגמא גם נכרים אלו . דברים206תשנ"ה, עמ' ישרים מסילת154תשל"ז. וראוך תשל"ז ויילר בהרחבה ראה155תשנ"ב. וורנוק156זה. לתוכן דוגמאות גם נותן הוא103 . בעמוד98-97 'עמ שם, 157.114-110 'עמ שם, 158.117-116 'עמ שם, 159.121 'עמ שם, 160

65

שעומדת טוב. ההנחה הינו לכשעצמו זה שמעשה לומר נוכל לא הזולת, אזי עם הטבה

טובו ייבחן לפיהן מוסריות מידה ואמות מוסריות חובות היא, שקיימות הטענה בבסיס

. 161מעשה כל של

שהתנגד שליבוביץ דומה לא לנטורליזם - פוט. של טענתה את יקבל -

ומידת האדם של הכרעתו פי על אלא תוכנו פי על נקבע אינו מעשה של מוסריותו

ערך בכך רואה הוא בשעה, אם פעמים שלוש כפיו הלופת הערך. אדם למען הקרבתו

הדוגמא כי . מעניין162ערך זהו אחרים, אזי וערכים צרכים כך לשם להקריב מוכן ואף

פי על המוסר את התופסת בגישה האבסורדיות את להראות מנת על פוט שבחרה

שכפי היא לכך ליבוביץ. הראיה של בעיניו כלל אבסורדית תכנו, אינה פי על ולא צורתו

מוסרי( מערך הערכי באפיונו שונה אינו עקרוני )שבאופן הדת בהמשך, ערך שנראה

מוזרות מצוות מיני כל מקיים זה ערך שהמקבל העובדה תכנו, ודווקא פי על נבחן אינו

זו הערך, היא ביום( בשם פעמים שלש כפיים מלפיתת שונה אינה תפילין )הנחת

כללית הינה ליבוביץ של הערכית גבוהה. תפיסתו ערכית לדרגה הערך את המעלה

טוען היה ליבוביץ כי להניח סביר מוסריים, לכן ערכים על והן הדת ערך על הן וחלה

במפורש. דומה בדוגמא נקט שלא למוסר, אף ביחס גם דומים דברים

עדיפות קיימת לפיה עמדה ומציג האמור מהעיקרון סוטה לעתים, ליבוביץ

עמדה – פסול שתוכנם ערכים של בקיומם מאידך, מודה או מסוימים מוסריים לערכים

אופנהיימר, ממציא את המוסר. כך, למשל, האשים של נטורליסטית תפיסה המניחה

לא סטאלין: "אילו של הלוקה למוסריות רמז כך כדי האטום, בצביעות, ותוך פצצת

היה צביעות, לא של רבה - מ.ק.( במידה אופנהיימר )של המוסרית רגישותו לקתה

. ביקורת163הסטאליניות" הזוועות של הקומוניזם, בעיצומן אחרי תקופה באותה נמשך

.205-203 עמ' 1969 פוט161 פי על ייקבעו אסתטיים, כולם או דתיים לערכים מוסריים ערכים בין מבחין אינו ליבוביץ העניין לצורך162

על-אנושי היותו שבשל מכיוון הדתי הערך את יותר מעריך ליבוביץ מהאדם. אולם דרישתם מידתאנושיים. מוסריים ערכים מאשר יותר גדולה מהאדם דרישתו מידת

.267תשמ"ז, עמ' מדע בין16366

שגיא164סטטמן כגון אחרים מבקרים ידי על כלפיו הושמעה דומה .166ואנגלרד 165,

זו. ביקורת עם להתמודד ננסה הבא בפרק

לערכים וךחינ לערכים. בפרק חינוך בנושא ליבוביץ של תפיסתו אחר להתחקות ננסה זה בפרק

לנהל ניתן לא נוקשה, לפיה כתפיסה ליבוביץ של המוסרית תפיסתו את הצגנו הקודם

ערכים בין להבחנה מוקדשים כתביו בלבד. ואכן, רוב צורני אלא מוסרי תוכני שיח כל

זאת, ראינו עם . יחד167לקונאיטיבי קוגניטיבי - בין יותר הכלליים במינוחים למדע, או

מוסריות. נורמטיביות עמדות בנוקטו הנוקשה מתפיסתו חורג ליבוביץ לעיתים כי

לערכים. לחינוך ליבוביץ של מתפיסתו נובעת החריגה כי נטען זה בפרק

ערכים הקניית , דהיינו168לערכים" "חינוך" ל"חינוך המונח את מייחד ליבוביץ

הרוחנית דמותו בעיצוב כרוכים שאינם אילוף או להכשרה, אימון בניגוד לאחר, וזאת

הקניית169האדם של והנפשית מכיוון170חינוכית להצלחה ערובה אינה הערכים . ,

. לכן,171עליו חלה אינה והסיבתיות הקונאטיבי לתחום למדע, שייך שהחינוך, בניגוד

ניסיון הריהו חינוך ליבוביץ, "כל מסכם עליה ביותר החשובה . הנקודה172לחנך" -

של האדם. תפקידו לטבע מנוגד החינוך היות הינה חינוכי כמאפיין ליבוביץ מצביע

. 173הרע" שלו ול"יצר הטבעיות לנטיותיו בניגוד ערכים לאדם להקנות החינוך

המטה-חינוכי, קרי, תפקידו המישור בין גדול מתח קיים עולה, כי אלה מדברים

המטה-חינוכית ערכים. גישתו ולאלו לחנך - כיצד הנורמטיבי המישור החינוך, ובין של

חינוך על לדבר ניתן לא לחינוך, לפיה ס. יזהר של מגישתו בהסתייגותו ביטוי לידי באה

.334תשנ"ה, עמ' סטטמן164.12, עמ' תשנ"ה שגיא 165.431תשמ"ג, עמ' לשמה שלילה166.394-393עמ' תשנ"ה ישרים מסילת ראה167.113 ' עמ שם, 168.68עמ' תשל"ו יהדות169.109 'עמ תשנ"ה ישרים מסילת170.71 'עמ תשל"ו יהדות171.109 'עמ תנ"ה ישרים מסילת172 הוא שחינוך כיוון לחינוך מהותית זו נקודה כי לציין . למותר69עמ' תשל"ו , יהדות109 'עמ שם, 173

לטבעו. מתאימים ולא מהאדם דורשים היותם במידת נמדדים לערכים, וערכים חינוך67

ומובן ערך, ברור במשהו רואה אתה ש"אם ליבוביץ טוען זו גישה . כלפי174לערכים

.175אותו" שיקבלו אחרים אדם בני של נחלתם יהיה זה ערך כי רוצה שהיית מאליו

)"כל לחנך לאפשרות באשר מאוד סקפטי ליבוביץ הנורמטיבי זאת, במישור לעומת

ניסיון הריהו חינוך בזו: אחת, זו לכך, הכרוכות סיבות שתי מעלה לחנך"(. הוא -

חינוכית סיסטמה אחר להתחקות ניתן שלא - עובדה הקונאטיבי לתחום שייך החינוך

ניתן שאינו דבר להנמקה, וכל ניתנים שאינם דברים הם חינוכיים מוצלחת: "גורמים

רציונאלי דיון לקיים ניתן השניה, לא . והסיבה176חינוכי" גורם להיות יכול אינו להנמקה

. 177האחר פני על אחד ערך לבכר מדוע לנמק ניתן ולא ערכים על

רציונאלית אינה זו השפעה אולם ממחנכים מושפעים אנשים כי מודה ליבוביץ

הנמקה: מכל נובעת ולא כלל

שהוא לאיזה נתפס שאדם להיות יכול רציונאליות ולא פסיכולוגיות "מסיבות

האנושי הטוב למען ומלחמתה רוזנוולט אלינור של ההיגד ערכי, כמו דבר

178הזה" הדבר את יקבלו מסוימים אדם שבני העליון, וייתכן

להצהיר אותו שהביאה לחנך היכולת בדבר ליבוביץ של הרבה הסקפטיות למרות

, ולמרות179להשפיע" אפשר בכלל איך מבין שאינני "מפני לחנך מנסה לא אפילו שהוא

, דומה180נורמטיבית הינה שמשמעותו משהו כותב איננו שהוא המפורשת הצהרתו

משוכנע הוא האם שכשנשאל נורמטיביות. למשל באמירות "חטא" לעיתים שליבוביץ

שגיאות, אבל הרבה שעשה ליבוביץ שכותב, הודה במה נורמטיבית פסיקה כל שאין

כי181נורמטיבית פסיקה בכתיבתו אין מגמתית מבחינה דומה, האינטרפרטציה .

יש הנורמטיבית לפסיקה ליבוביץ שמייחס השלילית להשקיט כדי בה )ה"שגיאה"(, ראה174 . וכן80-75תשנ"א, עמ' קיח-קיט , שדמותהחינוך את למחוקלמשל: סמילנסקי, יזהר.

.61-53ד' תש"ל, עמ' , מולדחינוך לא ועל חינוך על מאמרו.206 'עמ שם, ראה , כמו-כן148 'עמ תנ"ה ישרים מסילת175.113 'עמ שם, 176. 394עמ' שם, 177שם. שם, 178 שאנשים יסביר הוא כיצד שכשנשאל עד לחנך לאפשרות באשר סקפטי כה היה שם. ליבוביץ שם, 179

והוא זאת לבטא ידעו שלא אלא חושב שהוא מה חושבים הם מלכלתחילה כי ממנו, השיב מושפעים(.395 'עמ שם,) לפה להם שימש

.393 'עמ שם, 180. 395עמ' שם, 181

68

את לקבל הזולת את להביא היא החינוך מטרת לפיו המטה-חינוכי הפן את לחלוטין

שבין במתח דווקא ליבוביץ של הנורמטיביות האמירות את להסביר ניתן ערכיי. לדעתי

לחנך, יש כיצד מתכון קיים שלא הנורמטיבי. למרות למישור המטה-חינוכי המישור

את ולשכנע ערכים על רציונאלי דיון לקיים ניתן לא לחנך. לכן, אמנם הרצון את לאדם

- לערכים העיר" כנביא, ולהטיף בשער ל"עמוד ניתן ערכיי, אולם את לקבל הזולת

לא כי באומרו ליבוביץ התכוון שלכך ליבוביץ. דומה את בה לצייר מאוד שקל מטפורה

עמדה182עליהם להילחם אלא ערכים על להתווכח ניתן את משהו המזכירה .

אינו סטיוונסון גם המוסרי. כליבוביץ לשיח סטיוונסון שהעניק האמוטיבית המשמעות

להכרעתו נתונים מוסריים ערכים שכן מוסריים ערכים על רציונאלי לשיח מקום רואה

עם משנהו. יחד פני על אחד בערך יתרונות להראות ניתן ולא אדם כל של האישית

ממשיך השיח זאת, הדובר בהיותו ניחן המוסרי סטיוונסון, קרי, מנסה אמוטיבי,

.183המאזין של רגשותיו על להשפיע

לראוי המצוי בין הקוגניטיבי בין דיכוטומי באופן מבחין ליבוביץ כי נוכחנו העבודה של הראשון בחלקה

עולם הכרות הידיעות לקונאטיבי. אינו העולם על הנסובות האדם - יכול הפיזי,

הערכיות: ההכרעות על להשפיע

…הערכים בעיית לגבי תרומה שום לתרום נוכל לא מדעית ראות "מנקודת

.184המוסריות" הדרגות בין להכריע אובייקטיבי קריטריון שום רואה אינני

מפרט: הוא אחר ובמקום

…למגמה או לרציה מקור משמשת אינה עובדה הכרת או עובדה "שום

המבוסס דבר במציאות, שהרי ביסוס להם שאין דברים מאותם הם ערכים

.18עמ' תשנ"ה רביצקי182 - כפולה: דסקריפטיבית משמעות המוסריות למילים סטיוונסון . לדעת279 ' עמ1959 סטיוונסון183

שונה סטיוונסון אצל הדסקריפטיבית )המשמעות הדובר של דעתו את לתאר שתפקידה-272 'עמ שם,) בר-שיחו על להשפיע - המנסה מור(, ודינמית אצל הדסקריפטיבית מהמשמעות

271.).11עמ' תשכ"ה בין הניגוד184

69

185כפיה" של תוקף בעל הוא במציאות

ערכיות מסקנות הסקת לוגי באופן ופסל(ought) לראוי(is) מצוי בין שהבחין הראשון

ליבוביץ, . אולם186הנטורליסטי" "הכשל שכונה יום, בכשל - היה עובדתיות מהקדמות

בלבד, אלא לוגי ככשל הכשל את השאיר שלא מיום, בכך לכת , הרחיק187כסטיוונסון

ביקורת ספגה זו שגישה התחומים. כמובן שני בין הדיכוטומיה על בהישענו אותו הרחיב

כיוון כל רואים שאינם ופוט וורנוק כגון נטורליסטים מצד נוקבת שההבחנה כשל,

במציאות. אדם קיימים הערכים גם שכן נכונה אינה ערכים לבין מציאות בין הראשונית

גם אלא נורמטיבית קביעה רק קובע אינו כמגונה מסוים מעשה המעריך

דוגמא188דסקרפטיבית Moral“ במאמרה פוט נותנת לכך . Arguments”התנהגות :

. ליבוביץ189גסה התנהגות זו כי ההערכה עם הדוק באופן )עובדה( קשורה מעליבה

עובדות בין ברורה הבחנה מבחין הנטורליסטית, כמובן הגישה את כלל מקבל שלא

אלו. של ביקורתם את לקבל יכול יכול לא ולכן לערכים

סירל. ידי על נעשה מעובדות ערכים לגזור ביותר המעניינים הניסיונות אחד

אינו מהנטורליזם, סירל כנובע לערכים עובדות בין הקשר את שראו ופוט כוורנוק שלא

הבדל "עובדות": יש למושג חדשה אינטרפרטציה נותן אלא לנטורליזם כלל מתייחס

הן . האחרונות(brute facts) גולמיות לעובדות(institutional facts) מוסדיות עובדות בין

שיער צבע כלשהי, למשל: "לסמית קודמת מוסדית במערכת תלויות שאינן עובדות

עובדות לעומתן, דהיינו של בכינונו תלויות מוסדיות חום". כללים מערכת מוסד,

"סמית הבייסבול, או משחק של בכינונו שער" תלוי הבקיע . למשל: "בראון190מכוננת

ערכים לגזור ניתן סירל, לא ההבטחות. אכן, מודה מוסד של בכינונו הבטיח" תלוי

טמונה העובדה של כינונה בעצם – מוסדיות לעובדות באשר גולמיות, אולם מעובדות

.365עמ' תשל"ה יהדות185.139-138עמ' תשמ"ב יום186.Error: Reference source not found הערה לעיל ראה187.110-105עמ' תשנ"ב וורנוק188 הערכות לגזור המאפשרת נטורליסטית גישה להציג ניסה גם כפוט . וייט509-507 עמ' 1958 פוט189

וייט בה, ראה מלהרחיב היריעה וקצרה מורכבת גישתו קורפורטיזם, אולם מכנה אותה מעובדות1981.

.35עמ' לעיל ראה מכוונת כללים למערכת מכוננת כללים מערכת בין להבחנה19070

מוסד של בכינונו גולמית, אלא עובדה אינה ההערכה. למשל: הבטחה של כינונה גם

והן עצמו על לוקח שאדם מהתחייבות הן מורכבת הבטחה כי נקבע ההבטחה

.191התחייבותו את ימלא כי שראוי מההערכה

בהבחנתו אכן עובדות בין ליבוביץ, בדוגמאות בד"כ משתמש לערכים,

את גוררת אינה לקרוס עומדת שהתקרה גולמיות, כגון: העובדה עובדות המשלבות

לעובדות באשר . אולם192לכך הגורם זה הוא לחיות רצונם אלא מהחדר בריחתם

סירל. עם יסכים ליבוביץ אם ודתיות, ספק מוסריות מערכות נכללות מוסדיות, בהן

להוראותיו, גם להישמע אותי מחייבת החוקי המוסד קבלת כי יסכים הוא אחד מצד

לתקן מנת על שאנהג הראוי מן כיצד הנחיה גוררת החוק על שעברתי העובדה ולכן

מכל נובעת שאינה הכרעה היא לכשעצמו המוסדי החוק קבלת עצם זאת. אולם

הערכית שההכרעה מראש להניח יש סירל עם להסכים מנת עובדה. כלומר, על

מהעובדה נובעת אינה החובה המוסד, ולכן קבלת בעצם דתית( נעשתה או )מוסרית

.193הראשונית הערכית מההכרעה אלא

.57-53 'עמ שם, 191.11עמ' תשמ"ז וערכים במדע איסלנד מדינת על לדוגמתו ביחס גם , כך20עמ' לעיל ראה192 עוד כאן להזכיר (. ראוי1969 )הייר סירל של למאמרו כתגובה הייר ידי על נכתבה זו ברוח ביקורת193

באופן ההבטחות מוסד את לתאר ניתן פלו, לפיה ידי על נכתבה מעניינות: הראשונה ביקורות שתי עמ' בייחוד1969 )פלו לא או לממשה ראוי האם נורמטיבית הערכה להביע בלי בלבד דסקריפטיבי

האם לשאלה התשובה כי וטוענים סירל את מבקרים וקומיסר מקללן גם לפלו (. בדומה142-139 מצבים שייתכנו ההבטחה, כיון ממוסד ישיר באופן נובעת ואינה ודאית אינה הבטחות לקיים הראוי מן

את להציג ניסה שסירל מוסרי. למרות דעת שיקול בעקבות הבטחותיו מקיום פלוני נפטור בהם אינה זו שאלה על שתשובה היא הבטחה" כטאוטולוגיה, העובדה לקיים ראוי "האם השאלה

על נכתבה דומה (. ביקורת62-59 עמ' 1969 )מקללן ובתנאים בנסיבות תלויה אלא חד-משמעית(.1969 )תומסון תומסון ידי71

מדע גישות לאור המדע של בפילוסופיה ליבוביץ של גישתו את לבחון ננסה הבאים בעמודים

כתיבתו שכן ועיקר כלל פשוטה אינה זו העשרים. משימה במאה שהתהוו שונות

לרוב הרצאות על בעיקר )המתבססת ליבוביץ של החופשית אינה ופולמוסים(

קצרה רק אלא הרווחות הפילוסופיות לדעות ישירות מתייחסת היריעה בעקיפין.

לכן בנושא הכלולות הרבות לשאלות התייחסות מלהכיל להצטמצם בחרנו זה,

זו מדעיות. שאלה תיאוריות על הקונאטיבי הפן של ההשפעה למידת הנוגעת בשאלה

מוצא נקודת היוותה זה בנושא ליבוביץ של הקיצונית גישתו שכן במיוחד חשובה

לפילוסופיה - הקשור פנים: נורמטיבי שני זו . לשאלה194רבים מבקרים לביקורת, מצד

להיסטוריה - הקשור רצויה. ודסקריפטיבי כזו השפעה האם נבחן זה המדע, בפן של

המדען. מאישיות הושפע המדע בפועל האם נבחן זה המדעים, בפן של

הנוגע בכל ספק הטיל לשיאה. יום האמפיריציסטית הגישה את יום, הביא דויד

ולכן למחשבה קודמות המציאות. לטענתו, העובדות עולם אודות המחשבה למושגי

ואינה סובייקטיבית עובדות, הינה בין סיבתיים קשרים לקשור המנסה מחשבה כל

שא' קדם הוא העולם על לומר יכולים שאנו בעולם. כל בדברים מצב את משקפת

. 195פסיכולוגית הינה סיבתיים קשרים למצוא מנסים אנו זאת שבכל לב'. הסיבה

את עורר שקאנט עד מענה ללא הפילוסופים את הותירה יום של הספקנות

"ביקורת המהפכני ספרו של השניה למהדורה הקופרניקאית". בהקדמה "המהפכה

יוצרת גופה שהיא את אלא מבינה אינה "שהתבונה קאנט הטהורה" מטעים התבונה

רבת המהפכה שום על טובה להחזיק הפיסיקה אף "חייבת היא" ולכן תכניתה לפי

למה עליו(, במתאים לטפול )לא בטבע לבקש לרעיון שלה החשיבה באופן התועלת

בידה שאין ואת ממנו ללמוד צריכה שהיא את הטבע לתוך מכניסה עצמה שהתבונה

המדע של , הפילוסופיה541עמ' תשנ"ד , פיטובסקי249-247 ו243-242עמ' תשמ"ו בן-מנחם194מהביקורת. חלק על ספציפי באופן נעמוד תשנ"ז. בהמשך תשנ"ז, בן-נון

.373-364עמ' תשל"ד , וברגמן14-11עמ' תרפ"ז ברגמן גם . ראה28-23עמ' תשל"ג יום19572

את נבחן לפיהן מסודרות מחשבה תבניות יש . כלומר, לתבונה196היא" מתוכה לדעת

ולא אובייקטיביות חשיבה תבניות על מדבר להדגיש, שקאנט ראוי כאן הטבע. כבר

שכל בהכרח, ולכן, יחשוב יצור הוא באשר אדם סובייקטיביות, בתבניות תבוני,

של היסודות אפוא הם ומושגים מרחיב: "הסתכלות הוא סיפרו אלו. בהמשך מחשבה

בלי הסתכלות להם, או המתאימה הסתכלות בלי שמושגים אפשר שאי הכרתנו, כך כל

עוד יום, ולא אצל - כמו למחשבה הקודמות עובדות עוד , לא197הכרה" מושגים, ייתנו

בבד: בד באים שניהם הרציונאליסטים, אלא אצל - כמו לעובדות הקודמת מחשבה

עלינו כפויה הסיבתיות זו התבונה. מסיבה של הקבועים בדפוסים נתפסות העובדות

. 198"מבנה" התבונה מכוח

של בפילוסופיה בדיוניו מבחין הוא ולכן קאנט של תפיסתו את מקבל ליבוביץ

במישור האפיסטמולוגי. לטענתו, בדיון המישור ובין האונטולוגי המישור בין המדע

יכולים זאת, אנו להכרתנו. לעומת מחוץ העולם את להכיר יכולים איננו האונטולוגי

בהכרה: הנתפסת המציאות אודות אפיסטמולוגיות טענות בוודאות לומר

יודע אינני אמת. אני שהוא יודע אניש משום אמת הוא זה שדבר יודע "אני

אמת. שהוא יודע אניש משום אמת, אלא שהוא משום אמת הוא זה שדבר

199יודע" הוא אשר את לדעת שלא מסוגל אדם ואין

על כפויות הינן מהעובדות הנובעות המסקנות כי לטעון ליבוביץ את מביאה זו גישה

בהרחבה זו טענה על קבועים. נעמוד בדפוסים קבועה עצמה ההכרה שכן ההכרה

בהמשך.

-19ה המאה סוף -, ועד17ה המאה בסוף במדע ניוטון של מחידושיו החל

להיפך, שלטה ידע לא המדע עומדים אנו כאילו הרומנטית המחשבה תהפוכות.

שטפחה זו היא -, המציאות20ה המאה העולם. בראשית אודות התגליות סוף לקראת.15עמ' תשי"ד קאנט196.62 'עמ שם, 197 תרפ"ז תשי"ד, וברגמן לקאנט ורוטנשטרייך ברגמן של בהקדמה בהרחבה ראה זה נושא על עוד198

.106-16עמ' -545עמ' תשנ"ד פיטובסקי גם במקור. ראה . הדגשות33תשנ"ז, עמ' המדע של הפילוסופיה199

544.73

את שהחליפה איינשטיין של היחסות" החדשה "תורת גילוי זו, עם מחשבה פני על

עוררו אלו הקוואנטים. מהפכות פיסיקת של בגילוייה מכן ולאחר ניוטון של הפיסיקה

ואי במדע התמורות על שיענו חדשות שיטות למצוא המדע של הפילוסופים את גם

כרוב ליבוביץ, שותף20-200ה במאה המדע של הפילוסופים וודאותו. להערכה ,

איננה – המדע את שמציין אמת, בלשונו: "מה שטענותיו בכך אינו המדע של שייחודו

את201בו" אשר המוכחת האמת מידת במאפיינים מוצא הוא המדע של ייחודו .

מוסריות, כך הכרעות על להשפיע יכולים אינם קוגניטיביים שתכנים הקוגניטיביים.כשם

בכלל, ובמדע הקוגניטיבי בתחום מסקנות על להשפיע יכולים אינם מוסריים ערכים גם

לחשוב שלא יכול עלינו", קרי, "אינני כפויה המדעית ש"ההכרה קובע בפרט. ליבוביץ

כלל תלויות אינן המדעיות אחרות, ההכרות , ובמילים202זה" דבר סיבת הוא זה שדבר

למדעי באשר תקפה אינה זו עצמה. טענה בתבונה אלא המתבונן של באישיותו

.203אינטרסים אין שבטבע בעוד אנושיים באינטרסים עוסקות התיאוריות שם האדם

של תפקידו זה אין כי למסקנה ליבוביץ את ומוסר, מביאה מדע זו, שבין הפרדה

את לבחור יכול הוא אין המוסרית, שכן גישתו את תואמות תגליותיו אם לשפוט המדען

המימן, פצצת אופנהימר, ממציא "פוטר" את הוא זו המדעיות. בטענה מסקנותיו

שלא מסוגל אדם שאין היא יסודית ש"עובדה המדעית, כיון תגליתו על המצפון מיסורי

. 204יודע" הוא אשר את לדעת

רוב פילוסופיות לעמדות ביחס במיוחד קיצונית היא זו עמדה אחרות.

אינה המדעית, התיאוריה התיאוריה גילוי הקשר בשלב כי לדעה שותפים הפילוסופים

קון התיאוריה. למשל בבחירת אישי דעת שיקול יש למדען המדען, אלא על כפויה

את קון טבע כך היסטורי-סוציולוגי. לשם בהקשר המדעיות התיאוריות את לבחון מציע

על ומקובלת תקני מדע על המבוססת מדעית שיטה "פרדיגמה", שמשמעו המונח הקיצוניים הוינאי, שכן החוג אנשי כל שותפים לא זו . לטענה10-9עמ' תשל"ט המפל למשל ראה200

המפל, של המרוככת לאימות". הגישה ההינתנות "קריטריון עח רייכנבך, מדברים כגון שבהםפופר. של ביקורתו במיוחד זה קריטריון שספג הרבה הביקורת של תוצאה לאישוש, היא ההינתנות

.19תשמ"ו, עמ' וערכים מדע גם , ראה296תשמ"ז, עמ' מדע בין201.54-53 'עמ שם, ראה . כמו-כן37תשנ”ז, עמ' המדע של הפילוסופיה202.86, 32, 12-11עמ' תשנ"ז המדע של הפילוסופיה203.62תשנ"ז, עמ' בן-נון204

74

"מדע205המדעית הקהילייה הישגים – הכרתי יסודות: האחד משני תקני" מורכב .

אלה הישגים של קבלתם – סוציולוגי אמפיריים, והשני ניסויים על המבוססים מדעיים

כי: היא קון של היסוד . הנחת206המדעית בקהילייה

האמונות טווח את מאוד ניכרת במידה להגביל וחייבים יכולים וניסיון "תצפית

יכולים אינם לבדם הם מדע. אך יהיה לא כן לא הקבילות, שאם המדעיות

והיסטורית, אישית ממקריות המורכב לכאורה שרירותי גורם…להכריע

בזמן לעצמה מאמצת שאותן האמונות של בעיצובן כמרכיב תמיד משמש

207ידועה" מדעית קהילייה ידוע

גם המדע, אלא של הפילוסופיה של מהמסורת לחלוטין קון, שסטה רק לא אך

בוחר הגילוי. המדען בשלב המדען של לאינטואיציות משקל בר-פלוגתו, פופר, נתן

זו מסגרת שלו. אולם התאורטיים האינטרסים לפי התצפיתית המסגרת את לעצמו

היא ההתחלה נקודת רגרסיבי, כאשר באופן הלאה וכן קודמות מתצפיות גם ניזונה

. אפילו209"אינטואיציה" זה מימד מכנה , אגסי208מלידה וטבועות מודעות בלתי ציפיות

בפיו ליבוביץ, המכונה של לזו הדומה לעמדה במפורש מתנגד הפוזיטיביסט המפל

אשר נתונים של מסוימים סוגים אותם צרה". לטענתו, "מהם אינדוקטיביסטית "גישה

טנטטיבית תשובה ידי על הנחקרת, אלא הבעיה ידי על נקבע לאוספם, לא סביר

למצוא וניתן זה במונח עקבי אינו כלל שקון להראות ניסתה הפרדיגמה, מאסטרמן למושג בהקשר205 דבר" "אחרית בפרק זו לטענה הגיב ( קון65-61 )מאסטרמן קון מדבר עליהן שונות משמעויות21.1965 בקון תשל"ו( וכן לעברית, קון שתורגמה )זו ספרו של השניה המהדורה של

.14-9עמ' תשנ"ו שפלר גם . ראה21-20עמ' תשל"ו קון206קון207 שונות בפרדיגמות "המחזיקים כי לציין ראוי השונות לפרדיגמות . בהקשר15עמ' תשל"ו

חסרי שבין במעבר הוא שהמדובר משום דווקא…שונים בעולמות במקצועותיהם עוסקים מתחרות על-ידי נדחף צעד, כשהוא אחר צעד להיעשות פרדיגמות שתי בין המעבר יכול מכנה-משותף, לא

בהרף דווקא לאו כי )אם אחת בבת להתרחש התבנית, עליו שינוי הנייטראלי. כמו והניסיון ההיגיון להן אין הפרדיגמות, שאם בין התחרות כלפי טוען (. שפלר121-120עמ' לא" )שם כלל עין(, או

שיקולים קיימים כי להניח חייבים…מתחרות? הן כי עליהן לומר ניתן מובן "באיזה משותף בסיס כל להשוואה בסיס שקיים להניח חייבים…מהן אחת כל על אותם להחיל שניתן והערכתיים השוואתיים

פרדיגמה להעדיף טובות סיבות להיות יכולות כי קון השיב כך (. על18עמ' תשנ"ו מושכלת" )שפלר אין זאת עם ועוד. יחד הפרדיגמה, פשטות, פוריות של החלות כגון: דיוק, טווח חברתה פני על

ערכים של בגדר יותר הן אלו שסיבות כיוון כלשהי פרדיגמה המדען על לכפות כדי אלו בסיבות-370 עמ' 1972 )שפלר שפלר עימו הסכים כך (. ועל162-161 עמ' 1965 )קון כללים מאשר

369.).47-46 עמ' 1989 השערות פופר208.64עמ' תשנ"ז בן-נון209

75

אשר המפל210כהיפותזה" או כהערה מחזיק החוקר בה עליה, בסכמו ממשיך .

להסביר כדי מומצאות הן נצפות, אלא מעובדות נגזרות אינן ותיאוריות ש"היפותזות

אינה הצרה האינדוקטיביסטית הגישה עם המפל של . דומה, שהמחלוקת211אלו" את

התיאוריה - האם מהשאלה נופך גם בה יש אלא מתודולוגית במחלוקת מתמצית

התיאוריה. בבחירת דעת שיקול יש למדען שמא או מהעובדות ישירות נגזרת המדעית

הראשונה. הדעה את כמובן יעדיף ליבוביץ

את השאר בין יותר, המונה רחבה חברה לליבוביץ התיאוריה צידוק בשלב

לא אמנם המפל רב. לפי משקל והניסויית הלוגית לחשיבה שמייחסים והמפל פופר

ידי על מהתיאוריות אחת את לאשש ניתן אך תיאוריות בין וודאי באופן להכריע ניתן

הגישה את מקבל אינו אמנם . פופר212האחרת את מפריך או אותה המחזק ניסוי

,213ניסוי ידי על תיאוריה לאשש ניתן לא לדעתו ולכן המפל של האינדוקטיביבסטית

תיאוריה תיאוריה, וכל להפריך לנסות המדען של להפריכה. לכן, תפקידו ניתן כן אולם

אם ובין אינדוקטיביסט ליבוביץ כי נאמר אם . בין214מופרכת אינה עוד כל נכונה היא

צידוק בשלב יסכים, אפילו לא ודאי הוא קון שעם פופריאניסט, דומה הוא כי נאמר

סוציולוגיים. והקשרים פסיכולוגיות מנטיות מושפע המדען קון שלפי התיאוריה. כיוון

בפרדיגמה החזיקו מדענים קון, כי טוען מוכיחה, כך הפרדיגמות של ההיסטוריה ואכן

שעומדות עובדות ישנן ואף העובדות כל את מסבירה אינה שהיא העובדה חרף

.215לפרדיגמה בסתירה

האדם, על כפויות שהתגליות בלבד זו שלא וטוען עמדתו את מקצין אף ליבוביץ

הכרחיות: עצמן שהן לאישיותו, אלא קשר ללא

חושב לייבניץ, אתה האדם נולד ולא ניוטון אייזיק האדם נולד לא "אילו.14עמ' תשל"ט המפל 210.17' עמ שם, 211 . מידת2( 39)עמ' ניסויים . ריבוי1האישוש: קריטריוני את בהמשך ראה כן . כמו33-32 'עמ שם, 212

(.46-44)עמ' היטב המאוששות חיצוניות לתיאוריות ההתאמה.46-42 עמ' 1989 השערות , פופר30-27 עמ' 1959 פופר213 השאלה רקע על והן לוגי הפוזיטיבי האינדוקטיביזם רקע על הן פותח פופר של ההפרכה קריטריון214

'עמ שם,) המדע של התיחום : מהו1989 השערות בפופר מאמרו במרכז מעמיד אותה הבסיסית.205עמ' תשמ"ט פיש גם (. ראה39, 36

.37-29, 28-27 'עמ תשל"ו קון 21576

הכרחי. דקארט? זה שאחרי בדור מומצא היה לא האינפיניסטמלי שהחשבון

תלמיד האנליטית, כיום הגיאומטריה את ביסס שדקארט מבין? אחרי אתה

מבחין מעט שמבין תיכון בבי"ס החשבון מתחייב שממנה במתמטיקה,

שתורת חושב איינשטיין, אתה אלברט האדם נולד לא האינפיניטסימלי. אילו

באה הייתה לא היא העשרים? אז המאה בראשית קמה הייתה לא היחסות

216מלורנץ" או מפואנקרה אלא מאיינשטיין

כך התגליות על והן הטבע על הן חל הדטרמיניזם התגלית שבהכרח המדעיות,

מכונת בבניית משתעשע . פופר217ההיסטורי ברצף נתגלתה בו הזמן תתגלה, בנקודת

להתנגדותו בסתירה העומדת )עובדה בעולם החלים חוקים לנסח שתוכל אינדוקציה

מצריכה כזו מכונה שבניית בטענה זו אפשרות דוחה הוא האינדוקציה(. אולם לעיקרון

עקרונות יהיו זו - למכונה וכך בעולם רלוונטים דברים אלו עבורה ולקבוע לתכננה

להניח כזו, סביר מכונה אודות ליבוביץ את שואלים היינו . אילו218"מלידה" טבועים

בתגלית משמעותי תפקיד כל אין למדען הכי בלאו ידיים, שכן בשתי מאמצה שהיה

תבוני. כלי היותו מלבד המדעית

כך על עומדת ואגסי. בן-מנחם מנחם מבן ביקורת ספגה ליבוביץ של גישתו

לספק צריך שהמדען לכך מובילה המדען על כפויות המדעיות שההכרות שההנחה

אחת. מאפשרות ליותר מקום מותירות ולא משמעיות חד הינן ההנחיות בה מתודה

עם מתמודדת אינה זו . ביקורת219הצליח לא כזאת מתודה למצוא ניסיון שום אולם

אגסי, שותף השניה, לה עמה. ביקורתה להתמודד קשה ולכן מעמיד שליבוביץ הניסיון

מהתחומים אחד ליבוביץ: בכל של הנחתו של הדסקריפטיביות ההשלכות כלפי מכוונת

כלפי אגסי טוען דומה . באופן220זמנית בו אלטרנטיבות מספר הוצעו תמיד המדעיים

הוא ושם אגסי עם אחרת בשיחה אלו דברים על חוזר . הוא61תשנ”ז, עמ' המדע של הפילוסופיה216(.62תשנ"ז, עמ' )בן-נון האטומית הפצצה לתגלית ביחס אף טענתו מרחיב

ראיתי הביקורת. לא בפרק הדיון במסגרת אביא אותה רבה ביקורת נשמעה האחרונה הנקודה על217מכיוון לפי המדע תפיסת על להרחיב מקום בפרק הקוגניטיבית בקטגוריה שהעיסוק ליבוביץ,

זה. נושא הקודם, מיצה.48 עמ' 1989 פופר218.249-247עמ' בן-מנחם219.40, 37עמ' המדע של , הפילוסופיה243-242'עמ שם, 220

77

כל על המוסכמת הכרה מ.ק.( הבין – )קאנט מדעית' הוא 'הכרה ליבוביץ: ""בביטוי

משיב כך . על221הדורות" כל ביניהם חלוקים שחוקרים יודעים אנו החוקרים, ואילו

מכירים שאנחנו עובדות העובדות. לגבי את ידענו שלא זמן כל היה זה ליבוביץ: "אבל

ליבוביץ של הנורמטיבית עמדתו את הדגשנו בתחילה . אם222דעות" חילוקי ייתכנו לא

נורמטיבית הינה המדע של בפילוסופיה גישתו כי עולה זו קאנט, מתשובה בעקבות

להשתדל צריך המדען אידיאלי שבאופן בלבד זו . כלומר, לא223כאחת ודסקריפטיבית

ניתן בפועל שאף בצידוקה, אלא והן התיאוריה גילוי בשלב הן אובייקטיבי להיות

מגישת אף ליבוביץ חורג שבכך התקדם. דומה המדע כך כי היסטורי באופן לראות

במישור התיאוריה בגילוי המדען של אישיים שיקולים הצרה, שפסלה האידוקטיביזם

של האובייקטיביות טוהר על לשמור ליבוביץ של העז שהרצון בלבד. ייתכן הנורמטיבי

הדסקרפטיבי, אף במישור והן הנורמטיבי במישור הן טענתו את לטעון הביאו המדע

האובייקטיביות נפגמת הייתה לא בלבד הנורמטיבי במישור דעתו על עומד היה שאילו

המדעים. של ההיסטורית המציאות את יותר נכונה משקפת הייתה המדע, וטענתו של

ייחודית. הוא היא המדע של בפילוסופיה ליבוביץ של גישתו כי לסיכום, ראינו

הפרכה( באופן )או לצידוק ניתנת מדעית תאוריה כי והמפל פופר של לתפיסה שותף

בוחר אינו התיאוריה. לדידו, המדען גילוי במישור עליהם חולק אובייקטיבי, אולם

שקון כיוון עליו מקובלת אינה קון של זאת, גישתו עליו. לעומת כפויה זו אלא בתיאוריה

עובדה224בצידוק והן הגילוי בשלב הן וסוציולוגיים פסיכולוגיים היבטים מערב זו .

אינטרסים כל כנטול המדע את ולתיאורו ליבוביץ של לדרישה גמור בניגוד עומדת

האדם. במדעי - מקומם כפוי(. אינטרסים )מדע

.37 'עמ שם, 221.38 'עמ שם, 222 עובדה ידע שהוא כיוון ניוטון של לזו אלטרנטיבית חדשה תורה הציע , מקסוול40 'עמ שם, גם ראה223

מכאן למהירות מסוימת מידה שיש אותה ידע לא שניוטון התגליות של ומהדטרמיניזם האור. העובדות. של ישירה נגזרת היא אלא במדען תלויה לא כלל שהתגלית עולה המדעיות

(.63עמ' תשנ"ז )בן-נון במפורש לקון התנגדותו את מביע ליבוביץ22478

ומדינה חברה, ציונות לארצו שלו והקשר ישראל לעם ליבוביץ של גישתו את לבחון ננסה זה בפרק

בין הדיכוטומיה לאור יהיה זה אלו. בירור מושגים של משמעותם ניתוח ולמדינתו, תוך

.225הקודם בפרק הצענו לקונאטיבי, אותה קוגניטיבי

מטרה לעצמו מגדיר לאמצעי: ראשית, האדם ערך בין מבחין כזכור, ליבוביץ

ואח"כ מהכרעתו הנובעת ערכית ורציונאלי אובייקטיבי דיון לדון ניתן בלבד,

גם226הערך את להגשים באמצעים הדיון . המושג בהגדרת עוסק הראשיתי כאן,

שרואה אנשים קבוצת של בתודעה התלוי קונאטיבי פרדיקט "עם". "עם" הינו הערכי

כ"עם": עצמה

התודעה שקיימת במידה קיים : עםתודעתי יש אלא טבעי יש אינו "עם

מסגרת יש המשותף שלקיומם מסוימים אדם בני של - תודעה קיים שהוא

227"עמם ה"עם" והוא שהיא

אינו המושג הוא המאפיינים על עונה "עם" טבעית, עובדה אינו הקוגניטיביים:

להוכיח מנת אובייקטיבית. על לבחינה ניתנים אינם ומאפייניו 228לגביו חל ה"צורך" אינו

ל"עם": אובייקטיבית להגדרה אפשרויות מספר מעלה האחרון, ליבוביץ הטיעון את

ומסכם: כולם את ולשונית, ופוסל ביולוגית, טריטוריאלית, מדינית

המסוגל האנושית במציאות אובייקטיבי נתון שום על להצביע ניתן "לא

האנושיות החטיבות כל לגבי התקף זו, הסבר לדיפרנציאציה הסבר לשמש

229כעמים" המוכרות

את מקיים הוא ואכן בלבד הקונאטיבי "עם" למימד המושג את לשייך מכאן, שניתן בנפרד הבאים, נדון בלבד. בפרקים וחברתיים לאומיים בהקשרים אלו מושגים על נעמוד זה בפרק225

המושגים. של הדתיות במשמעויות.42עמ' ראה226במקור(. . )הדגשים113תשמ"ב, עמ' אמונה227.44, עמ' שם 228עם229 מכלל אנשים קבוצת של להיבדלות מתכוון "דיפרנציאציה", הוא . במושג17תשנ"א, עמ'

"עם". המושג תחת האוכלוסייה, והתאחדותם79

שיש במידה קיים סובייקטיבי: עם תודעתי אלא אובייקטיבי יש איננו מאפייניו: "עם

אינה הלאומית התודעה…מסוים עם בני יחד שהם לכך המודעים אדם בני של קבוצה

ולקיומה", כלומר זו למציאות והתנאי הסיבה היא אלא עם של מציאותו של תוצאה

. 230אנשים קבוצת של תודעתי שיתוף ידי על מוגדר עם

היהודי "עם" - העם למושג הסברו רקע על ליבוביץ, מובנת ה"ציונות", לפי

בהתייחסותו עקבי אינו זה. ליבוביץ ליש המעשי הביטוי הינה תודעתי, והציונות יש הינו

של התודעה עם אותה ומזהה ערכית מבחינה אותה תופס הוא כתביו לציונות. ברוב

העם:

לעשות. יש או להיות רוצים אנחנו היא: מה כלל. השאלה צריכים אנחנו "אין

אחד ואני היהודי העם של הלאומית-מדינית בעצמאות הרוצים יהודים

231מהם"

דבקות של "צורך" בהקשר במונח השימוש את פוסל וערכים", ליבוביץ "מדע בספרו

רוצה הרצון: אדם ידי על ביטוי לידי ציונות, באה ובארץ. דבקות, שמשמעותה בעם

יעלו, ומדוע? "משום חייו ורמת - ביטחונו העובדה, שבגלות בארץ, חרף להישאר

הוא משהו, אלא הערך מן דורש אינו ערך... הוא הוא ולארצו לעמו הקשר שבשבילו

כי מבהיר ספק, ליבוביץ הסר . למען232משהו" ממנו דורש הזה שהערך לכך מודע

הציונות לשיוך ערובה אינו בארץ, הוא התושבים לכלל משותף רצון כאן שקיים למרות

:233הקוגניטיבי לממד

מה ועל רוצים שאנו מה על בינינו קונצנזוס קיים שאפילו להיות "יכול

לעשות מתכוונים שאנו מה הזאת, ועל המדינה את הקימונו כאשר שהתכוונו

גם לקיים במאמצינו הרי קונצנזוס קיים אם אותה. דבר הוא כזה, .18, עמ' שם 230 שם, שם.231 לקיומו הפיזי שהסיכון : "ייתכן252תשל"ה, עמ' יהדות גם . ראה34-33תשמ"ב, עמ' וערכים מדע232

להיות רוצה אני שבניו-יורק, אך בברוקלין יהודי של לקיומו מאשר יותר רב ישראל במדינת יהודי של אינה הקיום בטחון עדיפות של הבעיה האמריקאית, לכן האומה בקרב בברוקלין ולא בישראל יהודי

קריטריון". לי משמשת ואינה בשבילי קיימת מאפיין אינו אך קוגניטיביים לתכנים משותף מכנה הינו קונצנזוס כי הסברנו , שם25עמ' ראה233

הכרחי. 80

מסקנה אינו לאומית-מדינית עצמאות של מסגרת לקיים אי-רציונאלי. הרצון

234לרצייה" ביטוי הוא אלא ההגיון מן מחויבת

בכך הציונות את לעגן ממשיך ליבוביץ של למשמעותה בהגדרה שבחר כערך,

משלטון לנו הערך: "נמאס לבחירת 235נימוק אף או סיבה לתת כדי בה הציונות, שאין

בעצמאות, היא רוצים שאנחנו אחרות, הסיבה , במילים236היהודי" העם על הגויים

- רציונאלי באופן ליבוביץ ידי על נדחו אחרות עצמאיים. הגדרות שאיננו ש"נמאס" לנו

נימוקים על התבססו שהן - כיוון ערכים על רציונאלי דיון לקיים ניתן שלא למרות

- שהביטוי וערכים הקוגניטיבית הקטגוריה בין להבחנה ער רציונליים. ליבוביץ, בהיותו

ההבדל מנומקת, את הלא בהגדרתו הנמקה, ביטא כל נטולים שהם שלהם העמוק

אחרים. ובין בינו

אמצעי אם כי ערך בציונות רואה ואינו מגישתו חורג אחרים, ליבוביץ במקומות

על נשאל העם. כאשר עם ולא המדינה עם זהה זה, הציונות העם. באופן של לקיומו

אלא אינה נחרץ: "עצמאות באופן ערך? ענה היא עצמאות שיחו, אגסי, האם בן ידי

של חלוקתו - לפי הראינו, עובדות שכבר , וכפי237זר" לשלטון כפוף אני שאין העובדה

. באופן238בו רוצה ואני שאינו זה הוא שערך ערכים, כיוון להיות יכולות אינן ליבוביץ

הציונות: את גם ליבוביץ מגדיר דומה

רצונם רצון אלא אידיאולוגיה אינה "הציונות שהעם יהודים של ומעש,

מכלול הוא ההיסטורי הציוני הגויים, המעש ע"י נשלט להיות יוסיף לא היהודי

ולמעש לעם-ישראל העצמאות להחזרת שנעשו הפעולות הציוני בארצו,

בין הנפוץ היהודי העם בין הקשר הידוק מאשר אחרת משמעות אין היום

נובע הציונות של זו ישראל...מתפיסה בארץ העצמאי גרעינו ובין הגויים

זו, עצמאות ומטפחת ומקיימת עצמאותו את היהודי לעם החזירה שהציונות בקטגוריה הציונות של קיטלוגה את שולל ליבוביץ כיצד גם לראות . ניתן121תשנ"ז, עמ' בן-נון234

רצייה. אלא מסקנה אינה שהיא העובדה בשל הקוגניטיבית.32עמ' ראה לנימוק סיבה בין להבחנה235.129-128תשמ"ב, עמ' , ואמונה298עמ' תשל"ה יהדות גם . ראה28תשמ"ח, עמ' ששר236במקור. אינו . הדגש127תשנ"ז, עמ' בן-נון237עמ' . ראה238

81

239היהודי" העם לבעיית פתרון משמשת היא אין אולם

לערך מענה נותנת ואינה העם של לקיומו האמצעי היא עולה, שהציונות אלו מדברים

את שהקדיש עצמו על מעיד שליבוביץ היהודי, ערך העם של ערכו שהוא האמיתי

העם. של הזהות לבעיית מרצו מלוא

ערך, יחד היא שהציונות ליבוביץ של הדומיננטית התפיסה את ליישב ניתן כיצד

התפיסות שתי בין לגשר ניתן אמצעי? דומה, שלא היא שהציונות המשנית התפיסה עם

מהישות ערך כל להסיר המתמידים למאמציו השנייה גישתו את לייחס המנוגדות, ויש

העם עם העם של השלטוני "המנגנון זיהוי מפני כך, להתרות "מדינה" ובתוך שנקראת

להלן. שנראה , כפי240עצמו"

הניתן בניגוד ניתנת סובייקטיבית להצגה ל"עם" "מדינה" להצגה בלבד,

אלא מוחשית ישות דרגת לה מקנה אינה שלה האובייקטיביות אובייקטיבית. אמנם

ה"מדינה" ניתנת זאת למרות תלויה, אך היא בהם האנושי הגורם , בשל241תודעתית

ולתאר לבחון יכול אדם אובייקטיבי, קרי, כל לתיאור שלה הפונקציות את אותה,

"שניהם למושג המדינה דומה זהה. בכך באופן כעובדות, להצגה ניתנים "ארץ":

במדינה מזהה שליבוביץ העיקרי הקוגניטיבי . המאפיין242אובייקטיבית" מבחינה הצגה

ואין את צריך "ערך". האדם להיקרא ממנו נשלל ה"צורך", –בכך הוא המדינה,

כערך, ולא כאמצעי משמשת כן, המדינה האדם. על מן - כערכים, דורשת המדינה

: 243ברירה" או הכרעה, החלטה לגביו עליו, אין - כפוי לו צריך שאדם דבר "וכל

הוא מישורים: האחד בשני צורך של סיפוק היא . מדינהערך איננה "מדינה

כופים כן אם אלא להתקיים יכולים אדם בני הפרט...אין של הקיומי הצורך

ומשטר. המישור שלטון של עצמם, מנגנון על כופים עצמם הם עליהם, או

244עם" של קיומו הבטחת כמובן הוא השני.248-247תשל"ה, עמ' יהדות239.129תשנ"ז, עמ' בן-נון240.40תשנ"א, עמ' עם241.14, עמ' שם 242.137תשמ"ב, עמ' אמונה243במקור. , שם. הדגשיםשם 244

82

בני בין יחסים הסדרת לצורך המדינה במנגנון שימוש על מצביע זה, ליבוביץ בציטוט

שמוצא השני . השימוש245הובס של המדינית גישתו את מאוד המזכירה אדם, תפיסה

- הציונות של המשנית לתפיסתו בהקשר הזכרנו שכבר שימוש במדינה, הוא ליבוביץ

על להצביע "מדינה" בלבד, בכדי במושג שאין לעובדה מודע לעם. ליבוביץ מסגרת

משייך התוכן עצם - בהם מדעיים בתכנים למשל מוצאים שאנו כערך, כמו שלילתה

זה מושג לתפוס שאין להראות מתאמץ כה הסיבה, שהוא הקוגניטיבי. זו לעולם אותו

שהמדינה המוכר בטעון ערך במדינה הרואים את תוקף אינו ערכית. ליבוביץ מבחינה

כערך המדינה פשיסטי: "ראיית הוא זה - שערך בכך כערך, אלא לשמש יכולה אינה

היא, שלפי כערך המדינה בתפיסת הגדולה . הבעיה246הפשיסטי" הרעיון מהות היא

שהם זה, כיוון ערך לצד אחרים ערכים לקיים ניתן , לא247האקסקלוסיבי הערך עיקרון

המדינה. בתוך ערכים על מאבק כל יישלל הערך, ובכך עם להתנגש עשויים

גם המדינה את בתפיסתו עקבי ליבוביץ ישראל, למדינת ביחסו כאמצעי,

היהודי: העם ערכי למימוש אינסטרומנט משמשת שלדעתו

שבו ...לדגם מובהקת דוגמא הוא היהודי "העם לא האינסטרומנטאלי,

מדינית, שמשמעותה מסגרת לעצמו יוצר העם אלא העם את יוצרת המדינה

248ערך" איננה כשלעצמה המדינה אינסטרומנטאלית, שימושית, ואילו היא

משקפים אינם חוקיה. החוקים גם אמצעי, כך אלא אינה עצמה שהמדינה כשם

. בהתחשב249החברה הסדרי על לשמור נועדו החברתי, אלא המוסר את בהכרח

מנת החוק, על את תואם מסוים מעשה אם , גם250המוסריים בערכים הכוונה ביסוד

חוקית. מוסרית, ולא כוונה להיות חייב למעשה מוסרי, המניע ייחשב שהוא

יז' עמ' ופרק119-113יג' עמ' פרק תשכ"ב הובס הובס. ראה על מסתמך כי מעיד עצמו ליבוביץ245.203תשנ"ה, עמ' הלינגר , וכן167-161

.170תשמ"ו, עמ' הציות גבול גם . ראה138תשמ"ב, עמ' אמונה246.48לעיל, עמ' ראה247.43תשנ"א, עמ' עם248 ערך". אינה מהסכמה. הסכמה נובעת ומשפטית חוקית : "הכרעה11עמ' תשכ"ה בין הניגוד ראה249

הכרעה טוב, אלא הוא שבמהותו תוכן משקף אינו שהמוסר היא זו טענה בבסיס שעומדת ההנחה(.69עמ' לעיל )ראה מהאדם התובעת

.58לעיל, עמ' ראה25083

בקנה עולה אינו האינדיבידואלי המוסר וחוק, כאשר מוסר בין גדול מתח קיים

– הנחתנו אחר, ואם צורך כל על גוברת לערך אחד, הנאמנות החוק. מצד עם אחד

להיות החובה האדם על מוטלת נכונה, אזי אמנם – מצרכים נובעים החוקים שרוב

אחר: "אין צורך כל על גובר הוא שכזה ובתור ערך הוא שהמוסר למוסר, כיוון נאמן

ערך...חובתי האינסטיטוציה האפשרות לגבול עד מגעת לחוקיה לציית "מדינה"

אני )אם לאדם לחובתי לתאמם דתי( או אדם אני )אם לאלוהים לחובתי לתאמם

חובתי מפני נדחית לו לציית - חובתי הזה הגבול את עובר המדינה חוק הומניסט(. אם

את - מפר הומניסט או הטוב" - דתי "האדם עליון, ואני כערך אצלי שמוחזק למה

לאנרכיה אדם, יביא כל של המוסר לנטיות בהתאם חוקים שני, ביטול . מצד251החוק"

על להגן הכרחי צורך הוא המדינה של שקיומה , מכיוון252וכל מכל ליבוביץ שולל אותה

של להוראותיה הציות הוא...בחובת גם מכיר פשיסט שאינו והעם: "האזרח האזרחים

בה רואה אינו הוא לרוחו, אבל אינן הן שבהם מקרים בהרבה החוקית, גם הרשות

זיו, במאמרו253בקרבה" העם של תקין לקיום ההכרחית המסגרת את אלא על .

לשמור מנת על לחוקים לסירוב החובה בין לחלק ליבוביץ, ניסה לפי האזרחי הסירוב

. אולם, דומה, שהדומיננטיות254בכלל לחוקים לסרב האיסור הדמוקרטיה, לבין על

דעתו את יותר החוק, תואמת על גובר הערך ליבוביץ, בה של הראשונה התפיסה של

מדוגמתו חיזוק מקבלת זו לצרכים. מסקנה ערכים בין התנגשות של הסוגיות בשאר

החוקי" ואילו השלטון של וההוראה הצו פי על "נעשה שעשה מה שכל אייכמן על

חובת גבול מהו להבחין מאולף, לדעת כלב שאינו תבוני כיצור אדם לדעתנו: "חייב

. 255אותה" להפר יש חוקית, ואימתי היא אם גם פקודה למלא אין ואימתי הציות

יחד. גם וקונאטיביים קוגניטיביים מאלמנטים מורכב במדינה החברה ניהול

הדיון כיוון הוא המשטר אופי על למשל, להכרעה נתון אינו שהוא קונאטיבי, מצורך, מרגע נובעים מוסריים, ואינם ממניעים שנחקקו חוקים לגבי . גם16תש"ן, עמ' ומוסר חוק251

יכול אינו חוק היותו מתוקף החוק את המקיים חוקים. אדם שהם זה מעצם נובע תקפם שנחקקוהערכים(. של )האקסקלוסיביות מוסרי היותו מתוקף לקיימו

.147תשמ"ח, עמ' ששר252.13תש"ן, עמ' ומוסר חוק253.237-234תשנ"ה, עמ' זיו254.14תש"ן, עמ' ומוסר חוק255

84

אחרת, כיון פני על משטר שיטת שום להעדיף ניתן בלבד. לא רצונית אלא רציונאלית

למסקנה: ולא להכרעה נתונה שזו

או פוריטנית, קפיטליסטית או אנרכיסטית זו - תהא פוליטית פרוגרמה "שום

המציאות, מן מסיקים הזו פרוגרמה שבעלי מסקנה - אינה סוציאליסטית

256להיות" ראוי מה להכרעתם ביטוי אלא

דמוקרטי משטר בין ההכרעה על אף חל זו בשאלה הרציונאלי הדיון של שלילתו

לתת שניתן להודות מוכן ליבוביץ אלו, לעתים נחרצים דברים . למרות257לפשיסטי

בדרגת עלייה יש שיחו, אגסי, האם בן ידי על נשאל רציונאליים, למשל, כאשר נימוקים

יד, בהינף זאת דחה לא הקומוניזם, הוא נפילת הרוסי, לאחר במשטר הרציונאליות

כדי בהנמקה הקודם, אין בפרק הסברנו שכבר . אולם, כפי258יודע" "איני ענה אלא

. 259דיון של הערכי אופיו את לשלול

סביב סובב ברובו עצמו הפוליטי המשטר, השיח מהות על הערכי השיח לעומת

ערכים: סביב ולא ותועלתיות צרכים

שהוא מסוים משטר במסגרת שמתרחש מה על לחול "פוליטיקה...יכולה

דיון והמקובלת...בנוסף הנתונה המציאות הוא אלא לוויכוח נושא אינו עצמו

260שבדבר" התועלתי בצד בו דנים שכן לחלוטין רציונאלי הוא כזה

ערכי: ראשית, הדיון מלהיות הפוליטי השיח את שפוסלים מאפיינים שני מוצא ליבוביץ

תועלתי. למרות הוא , שנית, הדיון261להיות שראוי מה על ולא המציאות על הוא

נוספת בחינה שקיימת בכך מכיר הפוליטיקה, ליבוביץ של הזו הקוגניטיבית הבחינה

,262שיהיה" רוצה שאני מה על אלא שיש מה על חלה ערכית, ו"אינה שהיא לפוליטיקה

.80תשנ"ז, עמ' בן-נון256.121, עמ' שם 257.141תשנ"ה, עמ' בן-נון258.33לעיל, עמ' ראה259במקור. . הדגשים79תשנ"ה, עמ' בן-נון260 - לקטגוריה - המציאות העבר ידי על ההווה קביעת שיוך את פסל ליבוביץ כי37בעמ' לעיל ראינו261

הקונאטיבית. .79תשנ"ה, עמ' בן-נון262

85

להלן: נרחיב כך במדינה, על העם של קרי, אופיו

מסקנה ולא ערכית הינה השלטון באופי שהבחירה יפה, שלמרות הראה זיו

המשטר הנובעת שבעוד בכך אחרים ממשטרים שונה הדמוקרטי מעובדות, -

אידיאולוגיות קיום מאפשרים ואינם אחיד חיים אורח מציעים אחרים שמשטרים

בתוכה על, המכילה מאוד, מסגרת רחבה מסגרת "היא שהדמוקרטיה אחרות, הרי

ליבוביץ מאוד, שכן חשובה זו . הבחנה263מנוגדים" ואפילו רבים וערכים אידיאולוגיות

וערך של הערכי לקיומו אמצעי במדינה רואה תמידי. למאבק נתון זה העם,

סובלנית "פלורליסטית בהיותה ערכים על מאבק של קיומו מאפשרת הדמוקרטיה

השקפות, ערכים בין לתחרות הוגנים ועקרונות גבולות במהותה, וקובעת וניטראלית

ליבוביץ: של ובלשונו264ואידיאולוגיות"

בערכים הדוגלים אדם בני בין מאבקים של הזירה היא הדמוקרטית "המדינה

הוא, הדמוקרטית המדינה של ערכיהם. היתרון לקראת והחותרים שונים

מה לזה, וזהו זה המנוגדים ערכיהם על להיאבק אדם לבני מאפשרת שהיא

265מאפשרת" הטוטליטרית המדינה שאין

פשיסטי, כיוון ערך בה כערך, בראותו לאומית לאחדות מתנגד זו, ליבוביץ מסיבה

פילוגים ע"י אלא הושג לא ערך בעל דבר ערכים, לדעתו, "כל על מאבק מונע שהוא

. 266מדם" עקובות מלחמות-אזרחים כדי עד פנימיים ומאבקים

לשמש המדינה של מאופייה נגזר ישראל מדינת של אופייה זירת בכלל,

הגדרת היהודית, הכוללים האומה של יותר, ערכים פרטני ערכים. ובאופן על מאבקים

לבין בגלות העם ערכי בין ליבוביץ קיביה", מבחין "לאחר . במאמרו267וערכיה זהותה

במציאות הדתית, היה ההגשמה המוסרי, כמבחינת התפקיד בארץ: "מבחינת ערכיו

ואילו נבחנו לא המכריע". בגלות המבחן מן השתמטות משום הגלותית בערכינו,

.199-197עמ' תשנ"ה הלינגר גם כך על . ראה229תשנ"ה, עמ' זיו263.308תשנ"ה, עמ' כצמן גם , שם. ראהשם 264.201-200תשמ"ב, עמ' אמונה265.553תשנ"ד, עמ' עיון עוד . ראה188תשל"ה, עמ' יהדות266במדינה. למאבק הנתון כערך העם זהות על , נעמוד139עמ' ומדינה בדת שעוסק בפרק להלן267

86

בהם, אלא שדגלנו ערכים למען לסבול רק לא מסוגלים אנו אם נבחנים בארץ: "אנו

סיסמה, מאשר יותר ליבוביץ עבור ששימש זה אחרון . משפט268פיהם" על לפעול אף

רקע על שדווקא לטעון אלה, ברצוני לחשדות . בניגוד269בציוניותו לפקפק רבים הביא

עת בכל זאת והוכיח ציוני כערכים, דומה, שהיה והעם הציונות את ליבוביץ של תפיסתו

ערכי. במאבק ולא באחדות לפשיזם, המתגלם בנטייה הציונות את וביקר שהאשים

ביקורת השמיע בתפוצות, הוא ישראל של תפקידה על שנשא כך, למשל, בהרצאה

הושג לא המאבק", ו"מעולם על ויתרנו שלום-בית ש"למען בכך בארץ היהודי העם על

. 270בית" שלום של בדרך ערך

של בהיסטוריה תקופות שתי בין ליבוביץ האחרונה, מחלק למגמתו בהמשך

יתממש שאכן בתקווה ששת-הימים, שהתאפיינה מלחמת שעד המדינה: התקופה

לקראת צועדת המדינה בה המלחמה שלאחר ערכים, והתקופה על מאבק במדינה

לפי כערך, עובדה עצמה המדינה תפיסת האקסקלוסיבי, הערך עיקרון המונעת,

ערכים: על מאבק

ישראל, מדינת של הראשונות השנים19 של אידיאליזציה שום עושה "איני

העם מדינת להיות הפוטנציה בה וסיכויים, הייתה אפשרויות היו אז אבל

אז יתנהלו בה אשר הזירה תהיה שהמדינה להניח היה אפשר היהודי.

ישראל שמדינת ' הוכרע67 מ החל המשמעותיים, ואילו היהודיים המאבקים

271אלימות" של מסגרת תהיה

קולוניאליזם אותה שמכנה המגמה ובין הפלסטיני העם על השלטון בין מזהה ליבוביץ

שהינה כערך, ולשכוח עצמה המדינה את לתפוס כדי בה יש זו הגדה. מגמה שטחי על

ליבוביץ הערכים על למאבק בלבד ואמצעי מכשיר בעצם ואכן, מטיף האמיתיים.

את ממנו מונע , שכן, הכיבוש272היהודי לעם בעיקר דאגתו מתוך מהשטחים לנסיגהבמקור. . הדגשים230-229תשל"ה, עמ' יהדות268זה. ספר הגודשים ואחרים כאלו שיטנה מאמרי , ועוד278תשמ"ג, עמ' למשל, בן-ירוחם ראה269.260תשנ"ה, עמ' יהדות270.20תשל"ח, עמ' ששר271 את מכך יותר הפלסטיני, אולם לעם הדאגה את גם מזכיר הוא . אמנם226תשמ"ב, עמ' אמונה272

היהודי. העם87

מימושם. ואת ערכים על המאבק

חיובית" "חירות בין ברלין של חלוקתו את שהחיל 273אוחנה של במאמרו נסכם

השלילית", מקבילה ליבוביץ. ה"חירות של בציונות שלבים שני , על274שלילית" ו"חירות

ואילו משלטון לנו "נמאס הציונות להגדרת החיובית", מקבילה ה"חירות הגויים",

השטחים, על לדיון אלו מושגים נשאיל עצמאותנו. אם את למלא אמורים שאנו לתוכן

החיובית" ה"חירות ברובה, אולם כבר השלילית" התמלאה שה"חירות לומר נוכל

בשטחים. להחזיק אנו ממשיכים עוד כל עמוקה בנסיגה היא נמצאת

.166-165תשנ"ה, עמ' אוחנה273.220-170החירות", עמ' על מושגים "שני תשל"א, מאמרו ברלין274

88

הדתית תפיסתוהקדמה:

בסולם הדת של במקומה לדון בכוונתנו ליבוביץ, אין של הדתית בתפיסתו לדון בבואנו

בין היחס ביהדות, לאור וההלכה האמונה ענייני את בתפיסתו לדון , אלא275הערכים

באל ובאמונה בכלל האמונה נושאי בכל רואה והקוגניטיבי. ליבוביץ הקונאטיבי הממד

יותר זה, הדגיש לנושא כתביו רוב את הערכים. ליבוביץ, שהקדיש מעולם בפרט, חלק

מחד מקום מכל ענייני של החמורים הקונאטיביים המאפיינים את גיסא אחר,

וההשלכות ומאידך הנובעות ההשקפה, ההלכה מהם. על דווקא עונה גיסא,

שעולות שאלות מספר על לענות מליבוביץ הדורשת הקוגניטיביים, עובדה המאפיינים

לקוגניטיבי. קונאטיבי לחלופין, בין והלכה, או אמונה בין היחס רקע על

מנסה רוב לאורך פרק היא ליבוביץ של שהגותו להראות שגיא מחקריו,

בעיקר שגיא "מודרנה", מתכוון במונח . בהשתמשו276המודרנה ערכי עם בהתמודדות

הגות המרכזי במאמרו מונה אותם עקרונות לשלושה לנוכח יהודית "ליבוביץ:

עולם, 277האנושיים" והחיים הקיום להבנת שלו - "האי-רלוונטיות אלוהיםהמודרנה":

ישנו האל. הוא ידי על נקבעה שתכליתיותו תכליתי עולם או נברא עולם עוד הוא - "אין

עצמו, אל האדם - השלכת אדם, 278האל" מציאות על מבוסס הוא ואין שהוא כפי

את לו שיבטיחו כלשהם דתיים מוסדות על או העולם על להיסמך יכול הוא אין "שוב

שגיא מראה אלו מתחומים אחד . בכל279עצמו" לאדם נתון האל דבר גאולתו. אפילו

נתפס שינויה(: האל תוך )לעתים המודרנית העולם תפיסת את אימץ ליבוביץ כיצד

, העולם280מהיהדות המטפיזיקה כל את המסלקת - עובדה לחלוטין כטרנסצדנטי

.153עמ' ומוסר, להלן בדת העוסק בפרק מקום יוקדש זה לדיון275 תשנ"ה, שגיא מחשבות תשנ"ה, שגיא תשנ"ד, שגיא , שגיא136-129תשנ"ב, עמ' ראה: שגיא276

ליבוביץ של בהגותו מודרנה, מוצא המונח את להזכיר סטטמן, בלי גם שגיא . כמו31תשנ"ז, עמ' (.39תשנ"ח, עמ' )סטטמן המודרנית ההגות של היסודות מן חלק

.162תשנ"ה, עמ' שגיא277.163, עמ' שם 278.שם, שם 279.164, עמ' שם 280

89

ולבסוף, האדם281בטבע לתופעות משמעויות מתן על משפיע מאלוהות המרוקן ,

. 282הסובייקטיבי עולמו בתוך האל את מחפש

תואמת אמנם הגותו כי מניחים ליבוביץ, אנו של הדתית בהגות לדון בבואנו

המודרנית. ההגות יסודות את ברובה

היסודות כי להראות שברצוננו זו, כיוון להתאמה דגש כל ניתן לא זאת, אנו עם יחד

. 283לקונאטיבי הקוגניטיבי בין בדיכוטומיה מצויים להגותו

ההלכה, למאפייני האל, נעבור של ומקומו האמונה תפיסת את ראשית, ננתח

אמונה בין השונים. היחס ההשקפה לעיקרי ליבוביץ שנותן באינטרפרטציה ונסיים

נעסוק. בו העניין - לפי לפרקים יידון והלכה

אמונה: הוא זה האמונה. בפרק על וערכים" בפרק "מדע החשוב ספרו את חותם ליבוביץ

מסקנה: ולא ערכית הכרעה היא ערכית, דהיינו, אמונה כתופעה האמונה את מסווג

האלוהים לפני במעמדו רואה שהאדם כך על מושתתת הדתית "האמונה

284הכרעתו-הוא" על אלא להשתית יכול הוא אין הזה הדבר ערך, ואת

מתחייבת שהיא בכך מתאפיינת שמסקנה ממסקנה, כיוון לנבוע יכולה אינה אמונה

זו עצמו. מסיבה את בו מחייב שהאדם חיוב היא אמונה המציאות, ואילו של מנתונים

את . שגיא, בהשוותו285המדע ידי לבססה, על לחלופין או לאמונה להגיע ניתן לא

- אמונה הדתית ההכרעה את יפה לקאמי, מכנה ליבוביץ יכולה אינה כ"קפיצה"

. 286מעצמה" נובעת כלשהו, "היא מנתון לנבוע

ליבוביץ כפי בהגותו שהקדמתי, תופס - הערכיים המאפיינים את הדתית, .168-165, עמ' שם 281(.169)עמ' בלבד ההכרעה לאקט בסובייקט האל חיפוש את מייחד . שגיא170-168, עמ' שם 282 לידי באות הגישות שתי כיצד האל, נראה לתפיסת הדתית, ובפרט להגות הנוגעים להלן, בפרקים283

מהן. אחת בכל המוצא נקודת של חשיבותה ביטוי, ואת ,19-11שמע" עמ' "קריאת תשמ"ב, במאמר אמונה עוד . ראה78תשמ"ו, עמ' וערכים מדע284

שם11עמ' ובעיקר של הקוגניטיביים לתכנים שייכת אינה "האמונה כי במפורש אומר ליבוביץ הקונאטיביים". לתכניה אלא האדם תודעת

.134עמ' ומדע, להלן בדת העוסק בפרק בהרחבה תידון זו נקודה285שגיא286 לאור ההכרעה למשמעות גולדמן של היפה הסברו את ראה . כמו-כן485תשנ"ד, עמ'

. 261-256עמ' תשנ”ז לקונאטיבי, בגולדמן קוגניטיבי בין החלוקה90

כמניע ההכרעה את ומותיר לאמונה הנמקה כל שולל הוא חומרתם, לכן במלוא

האדם את ליבוביץ היהדות", משווה של כמהותה "המשבר לאמונה. במאמרו הבלעדי

כתכלית והכבוד השלטון את שרואה לאדם וכן כלל מאמין שאינו לזה להאמין שמכריע

בתכלית. אין שבחרו- לכולם מינית. המשותף הנאה היא חייו שתכלית לזה ואפילו

תכלית לטובת האדם הכרעת ערכיותה. עצם רמת על ללמד בכדי התכלית בתוכן

לתכלית. ליבוביץ יתרון המראים נימוקים ערך, ולא לתכלית שמקנה זו מסוימת, היא

אינה אובייקטיבים, ולפיכך מנתונים נובעת אינה ערכית ש"הכרעה בכך זאת מסכם

. 287להנמקה" ניתנת

שאין ערך של ש"ממהותו ואומר עמדתו את מעט מרכך אחר, ליבוביץ במקום

לאמונה: ביחס ביטוי לכך נותן , ואף288אותו" לנמק יכול שאינני לא הנמקה...אבל לו

את שינה לימוד כדי ותוך צדיק להיות שבחר אדם תלמידו, על ידי על נשאל הוא

אחרות: במילים האמונה! או על להשפיע כדי ידיעה בתוספת עמדתו, כלומר, יש

התנגדותו כי ליבוביץ השיב כך אמונתו! על שינוי את המסבירים נימוקים יש זה לאדם

נחזור . אם289ייתכן כזה קשר בחיוב, אולם הכרה לבין מסוים ידע בין הכרחי לקשר היא

כדי בהם אין אך נימוקים ייתכנו כי רומזות וקודמתה זו ההנמקה, תשובה על לדיון

מכל290לאמונה בהכרח האדם את להביא ברוב . ליבוביץ משתדל כתביו מקום,

לאלו פתח משאיר שראינו, הוא כפי כי לאמונה, אם ההנמקה של בחשיבותה להמעיט

שווה הדתית-ערכית דרגתם את רואה הוא שאין למרות בנימוקים להשתמש הרוצים

מסביר גולדמן , שם258תשנ”ז, עמ' בגולדמן גולדמן של מאמרו . ראה62תשמ"ב, עמ' אמונה287וההתגלות. מהמסורת נימוקים על האמונה את לבסס ניתן לא מדוע

.221תשנ"ה, עמ' ישרים מסילת288.392, עמ' שם 289שגיא, במאמרו290 "ליבוביץ במאמרו , וכן16תשנ"ה, עמ' מחשבות מטאפיזיקה" שגיא ללא "דת

ניתן שלא שלמרות לטעון , מנסה37 הערה485תשנ"ד, עמ' לאבסורד" שגיא אמונה בין וקאמי האמונה של העצמי הערך על שיצביעו נימוקים ייתכנו זאת מהמציאות, בכל האמונה את לבסס

מנת על עצמו מליבוביץ שהביא הדוגמא במאמר, ואף זו עמדה מבסס אינו שגיא עצמה. אולםאינה לרעיון התקרב כי להראות שגיא על מעידה זה, "האמונה הבא הציטוט את הביא כך: חובתו להכרת האדם את להביא עשוייה בעולם מותנית שאינה ובמלכותו האל של זו במציאות

זה בציטוט האל. אולם, עיון לעבודת פנימי צידוק להראות מנת תנאי" על ללא האל את לעבוד של הרישא את דווקא אלו בדברים להדגיש רצה ליבוביץ כי למסקנה נכתב, יביאנו בו ההקשר מתוך באמצעות - זאת כלל הנמקתה אפשרות במציאות, ואי האמונה של תלותה אי - את שגיא של דבריו במקור(. )הדגש תנאי ללא עבודה כזה, היא אל של בצלו בעולם. אמונה תלוי שאינו האל הצגתהאל. את לעבוד בכלל בחובה מכיר שאדם נובע לא מכאן אולם

91

בהמשך. לכך לקודמיהם. נדרש

ההכרעה מאפיין את ליבוביץ החינוכיים, קושר בכתביו ובמיוחד רבים במקומות

מתגלמת האמונה שאין טוען הוא מכתביו לערכים. בחלק ביחס האדם של לאוטונומיה

חופשי שהוא כיוון האדם על כפוי המצוות, כידוע, אינו . קיום291מצוות בקיום אלא

משועבד - הוא הכרעה חופש לאדם המציאות, אין לגבי זאת לגביו. לעומת להכריע

בניגוד הפיזיולוגית המציאות לחוקיות ניתן לשיעבוד והפסיכולוגית. להיווכח זה,

. בהכרעתו, מבטא292- להאמין הכרעתו באפשרות ביטוי לידי שבאה האדם בחירות

מן שלו החריגה מכך, את יוצא ערכים, וכפועל בבחירת שלו האוטונומיה את האדם

לא טבעית, היא האדם, הכרחית, או על כפויה האמונה הייתה . אילו293לטבע השעבוד

החיים את מאמץ אינו המאמין "האדם כי יפה העיר ערכי. שגיא ביטוי עוד הייתה

חירות, אבל להשיג כדי הטבעית...או המציאות מן ולחרוג על להתגבר כדי הדתיים

. כלומר,294עצמם" הדתיים החיים של ליבם לב הם הטבע מן וההשתחררות החירות

לאמצעי, כיוון הדת ואת למטרה השעבוד מן וההשתחררות החירות את להפוך אין

קיום בקבלת ביטוי לידי - באה שהחרות האמונה. אלא של נפגמתערכיותה שבכך

את הנוגדת לחרות הטבעי השעבוד בין המתח את יפה מבטא . ליבוביץ295המצוות

שאינו ומצוות, עול תורה עול קבלת ידי על אלא הטבע מכבלי שחרור הטבע: "אין

המעשיות המצוות את לקרב צורך שום ליבוביץ: "אין הטבע" לכן, ממשיך מן נובע

כיוון296האדם" של האינטרסים לעולם או המושגים לעולם קיום , המצוות שבכך,

יותר טבעי הינו שהערך הקודם, ככל בפרק הראנו שכבר לאדם, וכפי טבעי יותר נעשה

ערכיותו. נפגמת האדם, כך מן הקרבה פחות ודורש

ביחס גם המצוות, אלא לקיום ביחס רק לא ליבוביץ בפי נשמעת זו טענה

.21תשל"ו, עמ' יהדות291.305תשנ"ה, עמ' כצמן ראה292.29, עמ' שם 293.485-484תשנ"ד, עמ' שגיא גם . ראה170תשנ"ה, עמ' שגיא294 Error: Reference source not found הערה לעיל לכך , והתייחסותי39תשנ"ח, עמ' סטטמן ראה295

ומצוות תורה עול קבלת של לוואי תופעת היא שהחירות אומר אף ליבוביץ אחר . במקום59בעמ' (.49עמ' תשמ"ב )אמונה

.30תשל"ו, עמ' יהדות29692

לאמונות:

מעשים-מ. גם מתחייבים שמהם ואמונות )ערכים ואמונות ערכים של "דת

הרוחניים צרכיו לסיפוק לאדם עזר אמצעי - היא מעניקה דת ק.( היא

הנפשיים" לבטיו ולשיכוך

זאת: לעומת

ותכנים ערכים גם מושתתים קיומם שעל ומעשים )מצוות מצוות של "דת

ותפקידים חובות האדם על מטילה - היא תובעת דת תודעתיים-מ.ק.( היא

297באדם" מתגלמת שאיננה תכלית להגשמת כלי-שרת אותו ועושה

ושל בכלל הערך של למהותו חיוני מצוות, הינו האמונה, קיום בקבלת הכרוך המאמץ

באמונה הכרוך המאמץ את ומדגיש חוזר זו, ליבוביץ בפרט. מסיבה האמונה ערך

המצוות. ובקיום

קונאטיבי: במאפיין האמונה את מתאר האחרון, ליבוביץ לציטוט דבריו בהמשך

,ההשגה במידת נמדד מדעית, אינו מתיאוריה ולהבדיל לערכים המצוות, בדומה קיום

שיש היחידה . המשמעות298להשגה ניתנת שאינה מטרה לקראת נצחית דרך זו אלא

. 299הדתית" המטרה את להשיג עושה שאדם המאמץ" היא המצוות לקיום

הימצאותו שלילי, כלומר מאפיין והדרישה, הינו המאמץ של המשלים המאפיין

הנובעת ". אמונההצורך" הוא זה הקונאטיבי, מאפיין לממד האמונה בסיווג פוגמת

ערך: ולא אמצעי רוחני, הינה או כלשהו, פיזי מצורך

ובין הקיבה צורך - בין צורך של מהמובנים אחד צורך, בכל המספקת "דת

אלא עבודת בגדר הנפש...איננה צורך את האדם עבודת בגדר השם,

300עצמו"

.23, עמ' שם 297היעילות. וקריטריון להישג ביחס לקונאטיבי קוגניטיבי בין הבחנה על43עמ' לעיל ראה298 הוא הוא עצמו שהמאמץ טוען אף . ליבוביץ35, עמ' שם כך על עוד . ראה24תשל"ו, עמ' יהדות299

את-השם, ואילו לעבוד הוא, להתאמץ לעשות ויכול מסוגל שהאדם העבודה: "מה עצם ולא הערך(.30תשנ"ז, עמ' הנבואה אלילים" )תורת עובד ורק אך יכול אלוהיו את לעבוד

.339, עמ' שם 30093

השייך – סובייקטיבי צורך המספק ערך בין חילק ליבוביץ ראינו, כי הקודם בפרק

- לבין ערך אינו הוא ב"ערכיותו" ולכן פוגם הצורך הקונאטיבי, אולם לתחום אמנם

ונכנס הקונאטיבית הקטוגריה תחום מכלל - היוצא אובייקטיבי צורך המספק ערך

תחת השניים את כולל לאמונה, ליבוביץ . ביחס301הקוגניטיבית הקטגוריה תחום אל

הערכים. לתחום מלהשתייך אותם אחת, ופוסל כפיפה

רקע תובעת, על אמונה ובין מצורך הנובעת אמונה בין חלוקתו את להבין ניתן

ניתן ראינו, כי הקודם . בפרק302לשמה" שאינה לשמה" ל"אמונה "אמונה בין הבחנתו

יותר חף שהערך הערך, ככל של ערכיותו הערכים, בדרגות עולם במסגרת להבחין

בהבחנה מוצא אינו ערכיותו. ליבוביץ עולה מהאדם, כך יותר וצרכים, ודורש מנימוקים

לדירוג ערך, אלא של ערכיותו לדרגות לשמה", ביטוי "לשמה" ו"שלא בין המסורתית

- קיום לאמונה כתכלית, וביחס הערך ראיית מתוך הערך - קיום אחר. לשמה מסוג

חיצוני, צורך כל תשלול כזו לעצמו. תפיסה כתכלית המצוות קיום תפיסת מתוך מצוות

האמונה, אם במסגרת מקום מותיר הערך. ליבוביץ של בחשיבותו המצדד נימוק וכל

מצרכים הנובעת - אמונה לשמה שלא מתוך בה למחזיקים יותר, גם נמוכה בדרגה כי

לשמה", "שלא אמונה על גם האמונה מושג את מכיל שהוא העובדה חיצוניים. חרף

כיוון כלל מכיר שאינו הרי מונע בערכיותה, לעולם להשתייך ממנה שה"צורך"

יש ההלכתי, שבו המושגים לעולם מחויב עצמו רואה זאת, ליבוביץ עם הערכים. יחד

בדיעבד, להכשיר, לפחות אותו המחייבת לשמה, עובדה שלא מצוות לקיום מקום

, נמצאנו303לעבודת-ה' האמיתית" להגיע לאדם והכשרה "כהכנה זה מסוג מצוות קיום

- "מתוך תובעת לאמונה כאמצעי רק כשרה מצורך הנובעת אפוא, שאמונה למדים

לשמה". בא לשמה שלא

- "הכוונה החשובים המוסר יסודות משני אחד על המוסר, עמדנו על בפרק

שליבוביץ גם של המוסרית מתורתו אימץ המוסרית", ניתן לאמונה ביחס קאנט.

.45עמ' לעיל ראה301.50-25תשמ"ב, עמ' , אמונה314-311תשל"ו, עמ' , יהדות89-70תשל"ט, עמ' אבות פרקי302.71תשל"ט, עמ' אבות פרקי303

94

כוונה, ומתוך לשמה המקיים של אמונתו דומה הכוונה: אינה של בחשיבותה להבחין

בכדי304לשמה שלא המקיים של לאמונתו מאמונה רצונו שביעות אי את להביע .

זרה": "עבודה אותה מכנה לשמה, פעמים שלא לא-ערכית, אמונה

מעשי שכל מתחייב דתית-תיאוצנטרית עולם והשקפת "מתחושת-חיים

מצרכיו ממנו הנובעים האדם הנפשיים ומדחפיו ומרצייתו, הגשמיים,

עשיית אלא זרה עבודה אין קודש...כי לעשותם ואין הם - חולין והרוחניים

305שבקדושה" לדברים חולין דברי

לשמה", מ"שלא יותר הרבה חמור זה מונח יודע, כי היהודי המושגים בעולם המצוי כל

מחאה להביע ליבוביץ רצה האמונה. דומה, שבכך במסגרת כלל מותירו שאינו כיוון

האמונה. ערך של בערכיותו שפוגמים אלו רבה, כנגד

.306מכוננת חוק כמערכת הליבוביציאנית היהדות מערכת את זיהו ושגיא כשר

הקטגוריה מאפייני על ליבוביץ, העונה של האמונה תפיסת כי להבחין ואמנם, ניתן

אכן כאשר מערכת תואמת הקונאטיבית, לדת תובעת דת בין מבחין ליבוביץ זו.

תכליות על לענות באה שאינה מכוננת מערכת בין להבחנה מתכוון , הוא307מעניקה

מרבה . ליבוביץ308צרכים, בהתאמה על לענות שבאה מכוונת מערכת חיצוניות, לבין

כיוון קיום לבין האמונה בין לזהות התכלית את לבטא רוצה הוא שבכך המצוות,

למצוות, לא חיצונית תכלית כל - המצוות. אין המכוננת, דהיינו המערכת של הפנימית

בין זהות זו, קיימת עצמן. מבחינה המצוות המצוות, הינה רוחנית. תכלית ולא פיזית

המצוות: וקיום היהודית, האמונה הדת

הייתה מצוותיה, שבהן מערכת היא-היא שאמונתה טוען אני היהדות "לגבי

תורה עול קבלת אלא אינה שמים מלכות עול אחר: קבלת מתגלמת, לשון

.31תשל"ז, עמ' כשר ראה304.18תשמ"ב, עמ' , אמונה30, עמ' שם גם . ראה33תשל"ו, עמ' יהדות305כשר306 , שגיא12תשנ"ה, עמ' מחשבות , שגיא139-137תשנ"ב, עמ' , שגיא25-23תשל"ז,

.141תשנ"ז, עמ' .23תשל"ו, עמ' יהדות307החוקים. מערכות שתי בין ההבחנה על35עמ' לעיל ראה308

95

היהודית האמונה אין זו לדת המצוות, ומחוץ דת אלא אינה ומצוות. האמונה

309מתקיימת"

על הקיימת, ולא המציאות על חלה מכוננת, היא חוקים מערכת היא שהיהדות למרות

המאפשרת היהדות של גדולתה את ליבוביץ רואה מומצאת. בכך או אוטופית מציאות

רגשות סיפוק את למלא מנת על עצמם. לא האפורים החיים בתוך מגמה ליצור לאדם

בניסיון בדיוק לשמה, אלא שלא אמונה הוא זה מעין סיפוק נפשו, שהרי להפך:

לקראת צועד אני שבכך המחשבה דחיקת האפורים, תוך החיים את לחיות התמידי

עצמם: חיצוני, למצוות הישג

אותו ומעמידה האמיתית מציאותו מבחינת האדם את ההלכה...תופסת "דת

"חזון" של בפני - ולא שלו הממשית האכסיסטנציה זו, בפני מציאות בפני

ואין פרמאננטית היא האדם על מטילה שהיא אחרת...המשימה מציאות

לראות ניתן השגתה שלאחר מטרה השגת בגדר אינו דתי הישג סופית, ושום

310כמושלמת" המשימה את

הסובייקטיבית, האישית החוויה על האמונה ביסוס את דוחה גולדמן, ליבוביץ לטענת

החוויה זו, והשניה, שאין מעין חוויה חווים שאינם אנשים טענות: האחת, שישנם בשתי

האמונה דבר של ביסודו היא גולדמן, "האמונה זו, ממשיך . מסיבה311להעברה ניתנת

כמצוות ההלכה בקיום…לאורה חיינו את לכוון בנכונות ה' ומתבטאת כמצוות בתורה

מצוות שראינו, קיום זאת, כפי עם . יחד312מישראל" האדם של אמונתו ה' מתבטאת

סיפוק האפרורי, לעבר המצוות מקיום האדם את רגשי, מטה בסיפוק ה' המלווה

מעשיות האמונה: "מצוות של בערכיותה הפוגם הנפשיים, דבר הרגשות של צרכים

לדביקות או להתפעלות משמעת, ולא ומתוך חובה הכרת מתוך חובה למילוי מכוונות

דת בהן...רק חי אינו חייו, אך את מקשט אדם - שבהן להתלהבות או להתרגשות או

.12תשמ"ב, עמ' אמונה309 ,40-39תשנ"ח, עמ' סטטמן , וכן492-489תשנ"ד, שגיא עוד . ראה24-21תשל"ו, עמ' יהדות310

הנידון. בנושא לגולדמן ליבוביץ בין משוה סטטמן שם.257תשנ”ז, עמ' גולדמן311.261-260 עמ' שם, 312

96

". 313ממש של דת יום-יום, היא וחיי יום-יום מעשי של האפורה השגרה של

אם החוקים מערכת את להבין ניטיב מ"משחק כחלק נסבירה המכוננת,

מונח מערכת, שבה להגדרת שפה", משמש . "משחק314ויטגנשטיין שטבע שפה",

וכן חיצונית ממערכת נגזרים בלבד, ולא עצמה המערכת מתוך מוגדרים המושגים

ויטגנשטיין למערכות לתרגום ניתנים אינם של סגירותה את מעט מרכך אחרות.

להבנה ניתנים לרדוקציה, הם ניתנים אינם השפה שמושגי שלמרות המערכת, וקובע

את מאמץ שפה. ליבוביץ משחק ויטגנשטיין, היא למערכת. אמונה, לפי מחוץ גם

את מקבל אינו ברעלי, הוא כבר שהצביע כפי ויטגנשטיין, אולם של האחרונה הקביעה

האמונה, של שפה המשחק את להבין אף ניתן שלא יטען - ליבוביץ המרוככת גישתו

משקל " עלהקופרניקאית המהפכה" זה מהלך שגיא כינה . בצדק315לאמונה מחוץ

שכן316קאנט של מהפכתו מושגים מערכת על הטבע את שקאנט, העמיד כשם ,

את העמיד ליבוביץ לתפיסה, כך ניתן אינו הטבע להם האדם, ומחוץ להכרת השייכת

היהודית. הדת למושגי משמעות כל לה, אין מושגית, ומחוץ מערכת על היהודית הדת

חידוש, כל אין ההלכה. בכך ממושגי היהודית, מורכבים הדת של השפה מושגי

אין מכוננת, בה חוק כמערכת ההלכתית המערכת את תופס שליבוביץ כבר ראינו שכן

- גם - בנוסף כוללת שהדת הוא ליבוביץ של למערכת. חידושו מחוץ לחוקים משמעות

האדם בין המקשר כחבל משמשת אינה . כלומר, ההשקפה317הדת על השקפה מושגי

לחוג להצטרף מנת על ההשקפה דרך לעבור צריך האדם ההלכה, אין למערכת

מהמשחק. חלק היא עצמה ההלכתי. אלא, ההשקפה השפה במשחק המשתתפים

קולע מבחינה אדם318כ"קפיצה" הדתית ההכרעה תאור זו, למשחק שמצטרף .

רואה דהיינו מחוקי המורכבת המשחק לשפת מחויב עצמו היהדות, המשחק,

במקור. . הדגשים22תשל"ו, עמ' יהדות313.48-37עמ' תשנ"ה ויטגנשטיין במיוחד לכך. ראה פילוסופיות" מוקדש "חקירות פרו ס314 "הבנה" בין דילתאי של להבחנה מודע עצמו שליבוביץ אע"פ . זאת506-505תשנ"ד, עמ' ברעלי315

הקונאטיבי. בתחום גם להבנה מקום ל"הסברה" הקוגניטיבית, הנותנת הקונאטיבית.11תשנ"ה, עמ' מחשבות שגיא316 ליבוביץ אמונה". אולם "ענייני הרווח למינוח ליבוביץ, מקבילים של בטרמינולוגיה ההשקפה מושגי317

המצוות. לקיום אמונה, דווקא המילה את מייחד.485תשנ"ד, עמ' שגיא318

97

בין זיהויו כל הדת. לפיכך, ליבוביץ, עם על להשקפת הקשורים ההלכה, ולמושגים

הוא, למושגי בדרכו מתייחס המשחק, אלא משפת מתעלם להלכה, אינו האמונה

הלכה. בעוד לענייני ההשקפה ענייני בין מבחין לשפה. ליבוביץ השייכים ההשקפה

פרשנות המשתתפים כל את מחייבת ההלכה אינם מושגי במשחק, ההשקפה,

מחייבים:

היהדות". יש של "השקפות על לדבר היא גמורה איוולת כי לומר צריך "אין

כשרות לזו, וכולן זו ומנוגדות סותרות אפילו מהן ביהדות, ורבות השקפות

הדבר לגבי שונות פרשניות גישות או שונות תפיסות אלא שאינן זמן הן, כל

תורה בצורת שמיים מלכות עול עליו שמקבל מי כל את המחייב האחד

319המצוות" קיום אומרת: עצם ומצוות, זאת

הגותו, בין כל לאורך ליבוביץ את המנחה מהדיכוטומיה נובעת זו דומה, שהבחנה

הינה הקוגניטיבי ההלכה, ובתור מערכת לקונאטיבי. מושא היא שכזו חוקים,

ההשקפה, כפי . ענייני320במשחק המשתתפים – מאמיניה כל את קוגניטיבי, ומחייבת

של ללבו מסורים ולכן קונאטיבים מושאים האחרון, הם הפרק לאורך להראות שניסינו

השונים, ההשפקה ובענייני בהלכה נדון הבאים עליו. בפרקים כפויים ואינם אדם כל

לה. השייכים בתכנים ביטוי לידי מהקטגוריות, באה אחת כל כיצד ונראה

האל: מושג באמונה. האל של מקומו על הדעת את כלל לתת האמונה, מבלי במושג דנו כה עד

אם האל, שכן מושג על לוותר שניתן נדמה ליבוביץ, כמעט של האמונה תפיסת לפי

קשר כל בלבד, ללא האדם של הקונאטיבית הכרעתו מצוות, היא האמונה, קרי, קיום

מן נטל זה. ואכן, ליבוביץ במערך אקטיבי תפקיד לאל נותר הקוגניטיביים, לא לתכנים

מכל שמר זאת, הוא עם לו. יחד ייחדה היהודית שהמסורת אקטיבי תפקיד כל האל

ליבוביץ. של מהגותו נובעת זו הנחה כיצד האל. נראה של הפסיבי תפקידו על משמר

.62-61תשל"ט, עמ' אבות פרקי319ההלכה. של הקוגניטיבית משמעותה על נעמוד113עמ' ההלכה על בפרק להלן320

98

ענייני טענה העלינו הקודם הדיון בסוף במסגרת לפיה, משחק השקפה,

- ההלכה הקונאטיבית, ואילו בקטגוריה ליבוביץ ידי על היהדות, נתפסים של השפה

לתופסו יש ההשקפה, ולכן מענייני אחד הוא באל הקוגניטיבית. האמונה בקטגוריה

זו טענה מחלק ערכי. ליבוביץ מעמד זו להשקפה הקונאטיבית, ולהעניק בקטגוריה

קוגניטיבית, בהכרה להיתפס יכול אינו שהאל להראות מנסה הראשון לשניים: בחלקה

האל. של ערכית תפיסה מתוארת השני ובחלקה

)קוגניטיבי(, בטענה בהכרה האל תפיסת את ליבוביץ זיו, שולל עם בראיון

ההכרה, ידי על הנתפסים העצמים נתפס, ככל עצם באל לראות מחייבת כזו שתפיסה

לו ואין הגוף משיגי ישיגוהו ולא גוף אינו "שהוא אל עם אחד בקנה עולה שאינה עובדה

הקוגניטיביים המאפיינים כל עליו חלים להכרה, היו ניתן היה . אילו321כלל" דמיון שום

ההכרה, על כפויה אדם, מציאותו כל של להכרתו הקודם, כגון: ניתן בפרק שמנינו

יותר אלילים. אולם עבודת המאפיינת הגשמה משום אלו, יש וכו', בכל לכימות ניתן

היו ותפיסת הנובעת מסקנה של המאפיינים עליו חלים מכל, כצורך האל מידע,

במיוחד. לליבוביץ הפריעו אלו להלן, מאפיינים שנראה האדם, וכפי

זה מצוות. רעיון ולקיים להאמין כלל מחייבת אינה האל של הכרתית תפיסה

או הקוגניטיבי בין ההפרדה מעיקרון נובע .Is-Ought המקובל במינוח לקונאטיבי,

מצוות מקיים אנו אדם האדם. לכן את חיוב שום מחייבים הכרה, ידע, מציאות, אינם

המציאות: הכרת מתוך

)הוכחות(, נהפוך מופתים ידי על באלוהים לאמונה אדם הגיע לא "מעולם

ללא עליהם לענות משתדלים שאלות, והמופתים מציג המאמין הוא, האדם

322הצלחה"

זיו: "הלא של לשאלתו ליבוביץ מתשובת עולה עצמו, כך האל הכרת מתוך לא ואף

אותו!": עובד היית קיים, לא אינו הוא כי למסקנה מגיע היית אם

. 21-20תשנ"ג, עמ' זיו321.שם, שם 322

99

323אותו?" לעבוד מחייב במציאותו, זה מכירים "ואם

כל נוכח אף ממצרים, שעל היוצא ישראל עם של הדוגמא ליבוביץ על אהובה במיוחד

הסתר של מציאות הגזרות, שבתוך העגל. ומאידך, אנוסי את עובד האל, הוא נפלאות

מכיר הוא אם ספק כי בעמדתו, עד דבק כה . ליבוביץ324בדבקות האל את פנים, עבדו

לרגלי נר עמד זה שרעיון העובדה האל, חרף המציאות" כלפי "מחויב בתואר אף

כזו, כך הרמב"ם. הכרה הביניים, ובראשם בימי היהודית בהגות האריסטוטלים ההוגים

מצוות. לקיים האדם את להביא כדי בה ליבוביץ, אין טוען

מביאה האל תפיסת שלילת במישור האל לתפיסת ליבוביץ את בהכרה,

לא עוד נתפס האל - אין לאדם מהאל הזירה את כזאת, מעבירה הקונאטיבי. תפיסה

האל: נוכח עצמו את שמציב זה הוא האדם האדם, אלא כלפי במעשיו ולא במציאותו

על שהוא חושב )או יודע שהאדם מה האמונה של עיקרה "אין יודע(

325לאלוהים" הוא יחסו אליו, אלא אלוהים של יחסו ועל האלוהים

שמכריע זה הוא דברים: ראשית, האדם לאלוהים" לשני הוא ב"יחסו מתכוון ליבוביץ

מציאותית, אלא עובדה מכל נובעות אינן הכרעות, שהן של באל, ומטיבן להאמין

ולא קיום היא באל האמונה של עצמו. שנית, טיבה האדם מרצון שלב המצוות,

מצוות: לאדם, לקיים מאפשר אף או האדם את המחייב מקדים

תורה ועול שמים מלכות עול קבלת אלא איננה למאמין אלוהים "הכרת

326ומצוות"

אותם סוגי שני בין להבחין יש זו נקודה להבין מנת על אמונה אמונה, נכנה:

הוא, הדיכוטומיה זו הבחנה בבסיס העומד . העיקרוןקונאטיבית ואמונה קוגניטיבית

.21, עמ' שם 323 אלוהים" "אצבע נראית-בעליל שבהם במאורעות שאין אותנו מלמדת המקראית "ההיסטוריוסופיה324

הים, ועל במצרים ונפלאות נסים שראה ולעבודתו. הדור באלוהים לאמונה האדם הבאת משום - גברים המונים דבקו שבהם בישראל דורות הרבה היו האמין...אולם - לא שכינה לו שנתגלתה

שכינה" להם נתגלתה לא שמעולם דורות היו עליהם, ואלו נפשם ומסרו - בה' ובתורתו ונשים(. 40-39תשמ"ב, עמ' )אמונה

.22תשנ"ג, עמ' זיו325.שם שם, 326

100

שבאה קוגניטיבי בין קרי, ביחס ביטוי לידי לקונאטיבי, ה"יש", ל"מציאות".

הקונאטיבי לתחום כלל שייכת ואינה הקוגניטיבית ההכרה לתחום ה"מציאות", שייכת

התחום )מאפיין אלא באופן קיימים שאינם ערכים כולל הקונאטיבי שולל(, פיזי,

.327קוגניטיביים תכנים ערכים, אלא יותר אלה יהיו שיושגו, לא להיות, וברגע ראויים

במציאות, וקיים מושג להיות יכול - אינו - האל מושאה ערך, ולכן היא באל האמונה

האמונה. סוגי שני להסברת עתה להיות. נפנה ראוי ורק אך אלא

מאמין "אני הפסוק גשם", לבין מחר שירד מאמין "אני הפסוק בין ההבדל מה

שני בגלגול אולם במושג משתמשים אמנם הפסוקים נשמות"? הראשון אמונה,

ואילו”think“ מסוג לאמונה מתכוון .הראשון”believe” מסוג לאמונה מתכוון השני

,328והפרכה" ובביסוס, באימות ויטגנשטיין, "בהצדקה את ברעלי שמסביר כרוך, כפי

מדעיות: לתיאוריות פופר של הגדרתו את מזכירה זו וערכים. חלוקה בהכרעות והשני

. ניכר329להפרכה עקרוני באופן ניתנת היא אם מדעי כעיסוק תיחשב מדעית תיאוריה

וקונאטיבי. בעוד - קוגניטיבי הקטגוריות שתי לבין האמונות סוגי שני סיווגי בין המיתאם

השני הסוג מן ורציונליזציה, אמונה לאישוש, סתירה ניתנת הראשון הסוג מן אמונה

ואינה ודאית היא לביסוס, לעולם ולא לסתירה ניתנת כלל, לא דיסקורסיבית אינה

שאמונה הראשון, כיוון האמונה סוג את תואמת אינה 331באל אמונה. 330בספק מוטלת

בהכרה. להיתפס יכול אינו שראינו, האל ההכרה, וכפי על מתבססת הראשון מהסוג

זה מסוג וערכים. באמונה להכרעות השני, הקשור הסוג מן לאמונה בה' זהה אמונה

את מביע הוא האמונה, אלא מושא של האונטולוגי קיומו על דבר טוען אינו המאמין

הוא נשמות קודם, גלגול שנקטנו האמונה, בעיניו. למשל, בדוגמא מושא של ערכיותו

מוכן , ואנילהיות צריכים שהם אומר אני , אלאאינם שהם ערכים של "ממהותם ש אומר ליבוביץ327 גם במקור, ראה , הדגשים391תשנ"ה, עמ' ישרים מימושם" )מסילת למען הכל על לוותר גם

.48עמ' לעיל נושא על דיון בהרחבה (. ראה31תשנ"ז, עמ' הנבואה תורת.501תשנ"ד, עמ' ברעלי328 .1989 השערות פופר למשל ראה329.502-501תשנ"ד, עמ' ברעלי330 האמונה את רק ב...( - בה', ולא )אמונה האובייקטואלית האמונה את לרבות כדי זו בלשון נקטנו331

הכליל לא הנ"ל במאמרו בעולם. ברעלי מסוים באופן ש...( - שה' פועל )אמונה הפרופוזיציונלית שלטענתו, קונאטיבית, כיון שכינינו האמונה ב...(, במסגרת )אמונה הראשון מהסוג האמונה את

בהחלט להלן, שליבוביץ נטען מושאה, קרי, האל. אנו קיום את להניח מבלי אמונה על לדבר קשההאל. של לקיומו התחייבות ללא אמונה על לדבר מוכן101

שאילו נשמות, כיוון גלגול של קיומו עובדתית, בדבר טענה טוען איני בעיני, אך ערך

גם לשאוף. כך יש אליו ערכי מושא ולא להכרה מושא היה לקיומו, הוא טוען הייתי

טענה לטעון כדי זו באמונה אין בעיני, אך ערך היא באל בה', האמונה לאמונה ביחס

על האמונה, אלא מושא של מצבו על מדווחת אינה ה'. האמונה של קיומו על

מה האמונה של עיקרה האמונה, קרי, האל. "אין למושא ביחס המאמין של השקפתו

אליו, אלא אלוהים של יחסו ועל האלוהים יודע( על שהוא חושב )או יודע שהאדם

שיש ודאי מאמין כל לגבי זיו: "אבל ידי על ליבוביץ . כשנשאל332לאלוהים" הוא יחסו

קיום על מורה האמונה אין שאמרנו שכפי גמור, כיון בחיוב ענה לא אלוהים", ליבוביץ

איננה למאמין אלוהים ליבוביץ: "הכרת ענה כך האמונה? על זאת בכל האל, מהי

למאמין המורה , כלומר, האמונה333ומצוות" תורה ועול שמים מלכות עול קבלת אלא

. 334מצוות בקיום רק ביטוי לידי לאל, באה יחסו על

הנמצא זה ולא להיות הראוי זה הוא - ערך הקונאטיבי המאפיין את עתה נחיל

מימוש למען המאמין ויתור במידת נבחן זה באל. דומה, שערך האמונה ערך - על

על הויתור נובע, שעצם מצוות, ומכך קיום עם זהה באל באל. האמונה האמונה

בקיום הדבקות של האקסקלוסיבי הערך למען האחרים והערכים הטבעיים הצרכים

תוך באל האמונה את להסביר ליבוביץ הצליח באל. בכך האמונה הוא מצוות, הוא

בפרט, מבלי ערכים של הנוקשים בכלל, ולמאפיינים הקונאטיביים למאפיינים נאמנות

בערכיותה פוגע שהיה הממשית, דבר מציאותו על באל האמונה את להעמיד להיזקק

זו. אמונה של

לאל מלייחס נמנעים ליבוביץ: שניהם של לזו מאוד קרובה גולדמן של גישתו

זאת, עם האל. יחד כלפי המאמין של יחסו על האמונה את ממשית, ומעמידים הנהגה

למצוא ביהדות, ומסרב ההשקפות שאר עם באל האמונה את כורך ליבוביץ בעוד

זיו332 משתמש אתה שבה ויטגנשטיין: "הדרך של דבריו את מזכירים אלו . דברים22תשנ"ג, עמ' .Witgenstein)מתכוון" אתה מה אלא מתכוון אתה למי מראה באלוהים L, “Remarks on the

Philosophy of psychology”, vol I, Oxford 1980, p. 91, remark 475)..22תשנ"ג, עמ' זיו333 אמת למושגי נתונה ואינה ודאית היא האמונה השני, בו מהסוג אמונה עיקרון מאמץ אף ליבוביץ334

ושקר.102

הדתית: מהחוויה חלק האל במציאות רואה ממשי, גולדמן קיום להם

למציאות שלילה של יחס מתוך ב"מציאות" הבורא לאמונה מגיעים "אנו

מתוך הטבעית להרגשת מגיעים אנו במותנה אי-סיפוק והאנושית.

335- ה"מציאות" האלוהית" מותנית בלתי מחויבת מציאות של האפשרות

"מציאות" המונח את שסימן האל, בכך מציאות על דבריו את מסייג אמנם גולדמן

מציאות שכל זה, כיון ניסוח עם גם מסכים היה לא ליבוביץ כפולות, אולם במירכאות

לדבוק בערך. השאיפה לדבוק התמידית השאיפה בעיקרון פוגמת הערכי המושא של

המצוות. בקיום ביטוי לידי באה באל

מסוג אל ליבוביץ של בהגותו למצוא , מבקשים338כשר ונעמי 337, שגיא336סטטמן

הדתית. כשר המשמעות לכל הבסיס היא ממשי, ומציאותו קיום לו שיש - אל אחר

להראות ליבוביץ של הגותו מתוך דוגמאות מספר בהרחבה מציגה זאת. עצמו,

עקרוני באופן נוגדת היותה הטענה, עקב חשיבות בכולן, אך ניגע לא היריעה מקוצר

עמה. אצטט, אפוא, חלק חלקית התמודדות לפחות מאתנו טענתנו, דורשת את

כשר: שהזכירה מהמובאות

וההרמוניה, היא השלווה הפנתיאיסט( גתה, השלמות, שהיא )או "לאתיאיסט. 1

לו. מעבר דבר ואין הכל הוא האלוהים, באשר לגתה בקוסמוס, שהוא או בטבע

חי, שהוא אל ידי בצל היא הכוללת וההרמוניה שהשלמות יודע ריה"ל ואילו

339"לעולם ומעבר לטבע מעבר

יכול איני שבלעדיו מפני להמציא צריך האלוהים לומר, שאת יכול כוולטר אדם. 2

לצרכיי מותאם להיות לי, צריך עזר אמצעי אלא כזה, שאינו להתקיים. אלוהים

אותו ממציא שאינני אלוהים אותו מה. אבל סיפוק לי לתת וחייב ולדרישותיי

340כלום" לי חייב איננו - הוא הוא אלא מצוי , ואיןמצוי הוא אלא.312-311תשנ”ז, עמ' גולדמן335.37תשנ"ח, עמ' סטטמן336.10תשנ"ה, עמ' מחשבות שגיא337.95-93תשנ"ה, עמ' כשר338כשר(. של הבאים ובמקורות זה במקור . )ההדגשים88תשמ"ב, עמ' אמונה339.299תשמ"ז, עמ' מדע בין340

103

בו להטיל שייתכן דעתו על מעלה איננו ואף ספק מטיל הוא אין שבו "הדבר. 3

לפני קיים שהוא . התודעההשם לפני קיום הוא שקיומו העובדה - הוא ספק

השגחת של הזה: התודעה הספר פרקי בכל כחוט-שני שעובר הדבר היא השם

האובייקטיבית, במציאות משתקף איננו האלוהים לפני ... המעמדהשם.

המעמד בין הרמוני יחס איןלה. ומעבר האובייקטיבית למציאות מעל הוא

341האמונה" היא היא הזה הדבר הטבעי, והכרת מעמדו ובין האדם של הדתי

המנסים אלו על ביקורת של בהקשר נאמרו עולה, שרובם אלו במובאות מעיון

גתה האל מציאות את לתפוס לדוגמא, הטבע עם האל את - המזהה כטבעית,

וולטר342השלמות את בו ומחפש אלו , כנגד343לאדם טבעי באל, צורך - שרואה ,

בערכו, ערך פגיעה בכך שיש לאדם, כיון כטבעי האל את לתפוס שאין טוען ליבוביץ

ו"ערכיותו" עולה. מהאדם יותר דורש לאדם. בכך, הערך טבעיותו אי במידת נבחן

שידרוש לטבע, דבר מעבר אותו לתפוס פגומה, יש טבעי באופן האל שתפיסת מכיוון

"הוא במונחים משתמש שליבוביץ להאמין. לכן, למרות בהכרעה יתר מאמץ מהאדם

ואין כמחויב האל של עקרונית מכך, תפיסה מתחייבת הוא" לא אלא מצוי מצוי,

המציאות.

ייתכן מדוע להסביר מנת על קודם אותנו לזה, שימש דומה שנימוק לציין מעניין

תפיסת כמחויב האל תפיסת את מקבל אינו שליבוביץ כמחויב האל המציאות:

קיום את להעמיד - עלולה העולם של הקונטינגנטית המציאות המציאות, לעומת

שגולדמן . ואכן, ראינו344באל להאמין האדם הכרעת על להקל ובכך חיובי באור האל

של הפיזיים לצרכיו לא טבעית שאינה זה". אמונה מ"סוג באל הדתית החוויה את תלה

של מאמרו מתוך ניכר זה ערכית. רעיון תהיה היא הנפשיים, רק לצרכיו ולא האדם.59תשמ"ב, עמ' אמונה341.88, עמ' שם 342.299תשמ"ז, עמ' מדע בין343 האדם את להביא כלשהו דבר של במציאותו שאין ליבוביץ של אחרת לטענה בניגוד עומדת זו טענה344

גם דעות, היה הוגה להיותו מעבר ליבוביץ כי לזכור יש (. אולםought גורר לאis) ערך או לאמונה שלא כך כדי עד לחלוטין האל את הרחיק כצורך. לכן האל לתפיסת מכל יותר מחנך, ודומה, שחשש

את להביא כדי בה אין המציאות כמחויב האל שתפיסת המציאות. אפילו מחויב בו לראות הסכיםאולם מבחינה לאמונה האדם מבחינה האמונה הכרעת על להקל כדי בה יש פילוסופית,

פסיכולוגית.104

כמשבר העקידה בניסיון העמידה את היהדות" בתארו של כמהותה "המשבר ליבוביץ

דתי:

האנושית. האכסיסטנציה של בהרמוניה התפלה האמונה את שוללת "היא

- ובין והפסיכי הפיזי - טבעו בטבע האדם של מעמדו בין ניגוד חושפת היא

345האלוהים" לפני מעמדו

פעילות כל מהאל שלל ערכי, ליבוביץ כמושא האל לתפיסת לציין, שמעבר למותר

האל, דבר ידי על לאדם כתועלת להתפרש עלולה כזו פעילות בעולם, שכן אקטיבית

ואין הערך את לקיים להתאמץ נדרש האדם - לפיו הערכים של העיקרון את הנוגד

המסורתית לתפיסה להתנגד ליבוביץ את הביאה זו האדם. שלילה את משרת הערך

על להיתפס יכולה ואינה ערכית היא ההשגחה שאמונת האל, ראשית, כיון השגחת של

מהרמב"ם: בציטוט נעזר ההכרה, ליבוביץ ידי

ולא כעניין השגחתו עניין "אין כעניין לברואיו הנהגתו עניין השגחתנו,

346לבד" השם שיתוף אם כי שיתוף בניהם שננהיג...ואין למה הנהגתנו

ממנו: לדרוש אלא האדם של צורך לספק באה אינה שהאמונה כיון ושנית

האדם, זאת לגבי תפקיד אין לאל האל, אבל את - לעבוד תפקיד יש "לאדם

347האמונה!" היא

נשאר ההשגחה, ליבוביץ של המסורתית התפיסה את שלילתו למרות נראה, כי להלן

במאפיינים שימוש זה, תוך למושג חדשה אינטרפרטציה ל"שפה" היהודית, ונתן נאמן

ערך. של הקונאטיביים

האל את לתפוס ניסיון קיים – לתפיסתו בניגוד שבקבלה לעובדה מודע ליבוביץ

אותם עמם, ומכנה הרחוק בויכוח לשונו מלחרוץ נמנע לא ליבוביץ בהכרה. ואמנם

ה' מתוך "עובדי בלשון "הנחה", ונוקט להם עושה מרגוע, הוא אלילים" ולעת "עובדי

.58תשמ"ב, עמ' אמונה345.146תשמ"ח, עמ' ששר346.שם, שם 347

105

בפרק שראינו כפי זו, שכן קשה בלשון ליבוביץ נקט לחינם לשמה". דומה, שלא שלא

לכינויים לפי ולא צורך באמונה שרואים מאמינים זוכים אלו הקודם, ואכן, ערך.

העוסקים הקירבה תאוותם לסיפוק צורך באל רואים בקבלה ליבוביץ, הנפשית.

מילוי הנפשיים, ולא צורכיהם סיפוק ההכרה, היא ידי על לאל להתקרב שמבקשים

הערכית: חובתם

חובתו הכרת מבחינת עצמו כלפי הדתית תודעתו את "המאמין...מפנה

ה' מתוך עובד וגם אלילים עובד הלכה. ואילו אנשי של דרכם - וזו לאלוהיו

מפנים שלא אמונה אלוהיהם של מדומה להכרה תודעתם את לשמה,

על ביהדות המיוצגת המיתולוגית הגישה - וזוהי ופעולותיו תכונותיו ולהבנת

348הקבלה" אנשי ידי

מאמץ אינו אף האל, ואולי מן אקטיבית פעילות כל שולל אכן ליבוביץ ראינו, כי כה עד

לאל כלשהו מקום נותר המציאות. האם מחויב הינו האל בה המסורתית הגישה את

והראייה, שהאל היא שהתשובה כזו? כמובן בתפיסה רבות פעמים מוזכר חיובית,

יכול יהדות, אינו שפה" שנקרא ל"משחק שהצטרף ליבוביץ בכדי, שכן בהגותו, ולא

מקום לאל מייחד לשפה. ואולם, ליבוביץ ששייך מרכזי כה השקפתי מושג על לוותר

הפסיביות, היא השלילי, להפך, דווקא ערכו על מורה אינה ביהדות. הפסיביות פסיבי

להלן. שנראה ביהדות, כפי מאוד מרכזי ערך לאל המקנה זו

התארים "תורת את לשכלל , מציע349תיאולוגיים" "צללים כשר, במאמרו אסא

שלילת בתואר החיובי התואר את להחליף שבמקום הרמב"ם, בכך השליליים" של

נושא את ושנית, להחליף התואר את שלבים: ראשית, לשלול בשני לנקוט ההעדר, יש

העולם" את מנהיג בעולם. למשל, "האל הדברים מן אחד האל, בכל התואר, קרי

להכרת ביטוי רואה הוא הדת העולם". בחוקי את מנהיג אינו בעולם דבר ב"שום יוחלף

היהדות את להעמיד חותר . בכך, כשר350העולם בתוך מישהו של שאינם לחוקים חובה

. 94תשמ"ח, עמ' ששר עוד . ראה40תשמ"ב, עמ' אמונה348תשל"ז. כשר אסא349.70, עמ' שם 350

106

בעולם, כלשהו לעצם בהתחייבות מתפרשת זרה זרה. עבודה בעבודה המלחמה על

לכן את מקדש למשל, הפשיזם יהדות עבודה היא זו אידיאולוגיה המדינה, זרה.

בעולם. דבר שום מקדשת שאינה זרה, כיון בעבודה המלחמה המצוות, היא

המצוות. ובין בינו והקשר האל: קיומו, הנהגתו של תכונות לשלש מתייחס כשר

המציאות, כל אפשרי אינו גם אך המציאות מחויב אינו שהוא כשר טוען לקיומו ביחס

אינו המציאות. כמו-כן, האל מחויב אינו בעולם דבר שכל הוא לומר יכולים שאנו

בין מנהיג. הדמיון אינו בעולם אחר דבר כל אקטיבי, אך באופן העולם את מנהיג

האל בין היא, היחס ביותר המעניינת רב. הנקודה הוא כשר ושל ליבוביץ של המסקנות

בהם רואים ששניהם המצוות שניהם, ובין של בהגות תפקיד כל עתה עד משחק שאינו

.351והשלישית הראשונה בנקודה חלוקים וכשר שגיא, ליבוביץ דתית. לטענת חובה

המאמין, יש של התכוונותית פעילות היא שגיא, "האמונה ליבוביץ, טוען של בהגותו

שכלפיו לה האל" מוסבת היא "אובייקט" בכך352- למצוות שגיא מתכוון כמובן .

- 353אליו מצטרף וסטטמן שגיא כשר, ממשיך זאת, אצל האל. לעומת כלפי שמכוונות

לטענתנו, עבודה כנגד אלא כלפיו מופנות המצוות ואין אובייקט אינו האל זרה.

הוא אובייקט, אולם אינו - שהאל הראשונה בנקודה כשר של לדעתו שותף ליבוביץ

האינטנציונאלית הפעילות את בניתוחו צדק המצוות. שגיא לכוונת ביחס עליו חולק

אולם בקיום כפי מחוייב אובייקט של קיומו מתחייב לא בכך המצוות, המציאות,

. 354לטעון שגיא שהקדים

האל? על של מציאותו ללא מצוות לקיום ליבוביץ שנותן המשמעות כן אם מה

לשם ורק אך שנועד תודעתי קיום אונטולוגי, אלא אינו האל של שקיומו להשיב יש כך

משמעות מקנה זה מסוג האל. קיום אינטנציונאלית" כלפי "פעילות שגיא שמכנה מה

דרך על זאת להבין הערכיים. ננסה מאפייניו האמונה, מבחינת לערך יותר גדולה

היא המצוות מערכת המצוות. נניח, כי קיום עם זהה האמונה השלילה. ראינו, כי

.11-10תשנ"ה, עמ' מחשבות שגיא351אונטולוגי. הכרחי יש הוא ליבוביץ של האל שגיא ., לטענת11, עמ' שם 352.37תשמ"ח, עמ' סטטמן353.10תשנ"ה, עמ' מחשבות שגיא354

107

פועל המצוות, היה מקיימי לכת להצטרף מכריע שהיה טבעית. אדם חוץ ולא אנושית

נמדדת ערך של צרכיו. אולם, ערכיותו לסיפוק זאת עושה ולא במידה ערכי באופן

מהאדם דורש הוא כך לאדם טבעי פחות שהערך מהאדם, ככל הדרישה במידת

ליבוביץ מדוע מובן גם לערך. מכאן נאמן להיות מנת מטבעו, על יותר גדולה חריגה

טבעי שאינו אל כלפי המצוות, חובה אחרות, בקיום במילים או באמונה לראות מעדיף

החובה כאשר עולה האמונה ערך טבעית, שכן ישות כלפי חובה ישותי, ולא אינו ואף

ליבוביץ מן החורג דבר כלפי היא מערכת בין בהשוותו זאת לבטא היטיב הטבע.

את נביא העניין חשיבות טבעית, בשל שאינה המצוות מערכת ובין טבעית מוסרית

בשלמותם: דבריו

הוא החיים. אין לשגרת זר , הואאחר הוא ההלכה עולם של החיים "אורח

הטבע...בהתלבשה חוקיות ידי על הטבעיים, הנקבעים הצרכים מן נובע

לאדם...- זוהי עזר כאמצעי מלהופיע הדת פוסקת ומצוות ומשפטים בחוקים

והופכת זרה עבודה של מהותה החיים. של הטבעית במציאות למרד -

אינו ומצוות תורה עול עליו אנטיתיזות...המקבל הן - אלו וההלכה הטבע

תפקיד - וזהו עולם יצירת עצמו על מקבל כי כנתון, אם העולם את מקבל

המוציאה הדת של גדולתה וזו כוחה מהפכני...זה האדם את כהלכה,

של מקומה ומגמה...את בחירה, כוונה של לעולם הטבעי ההכרח מעולם

חוקיה על אנושית חיים פרוגרמת שום להחליף תוכל לא זה בנדון התורה

כי - על - מוסרי, חברתי אנושי אידיאל כל וחיוביה, נגזר חיוביו כל וכו'

נמצא של ומאווייו מנטיותיו סוף-סוף האדם את משחרר שאינו בעליו.

מותאם ואינו בטבע-האדם מותנה האלוהי, שאינו הצו , רקבטבעו מתלותו

הזה, השחרור כוח משום בו הנפשיים, יש ויצריו החומריים צרכיו לסיפוק

355לחירות" ביטוי - משום ובקיומו

האמונה ענייני את מסביר ליבוביץ כיצד נראה במקור. בהמשך . הדגשים61-60תשל"ו, עמ' יהדות355פסיבי. אל של גישה לאור השונים

108

שמציע חלופות שתי356הדתית" והחוויה ליבוביץ "פרופסור מאמרו במרכז מעמיד גלמן

אנושיות", מטרות לקידום המשמש עזר המצוות: האחת, "אמצעי למשמעות ליבוביץ

ליבוביץ יפסול הראשונה לה". את שמעבר מטרה כל לעצמה, בלא והשניה, "מטרה

השנייה, בחלופה להכיר מוכרחים האדם, ולכן עבודת ה' אלא עבודת לא שזו מכיוון

לפיה השלישית בחלופה מכיר לא ליבוביץ מדוע תוהה . גלמן357ה' עבודת היא שהיא

- ה', מסוימת לישות ביחס מסוים הכרתי-אמוני במצב להיות בה' משמעו "להאמין

, ישות לאותה ביחס אהבה של מסוים נפשי במצב להיות ה' משמעו את לאהוב

. 358ישות" אותה כלפי מסוימים באופנים ולחוש לפעול ה' משמעו את לעבוד ולבסוף

זו לשאלה וסטטמן, משיב פתחנו. גלמן, כשגיא בה לשאלה דומה זו שאלה

ניתן אינו הוא ולכן החושים באמצעות להיתפס יכול אינו המודרנה. כלומר, האל ברוח

.359האנושיים והחיים הקיום להבנת רלוונטיות וחסר טרנסצנדנטי נשאר להכרה. האל

בין מהדיכוטומיה הנובע יותר בסיסי טעון זה, עומד טעון מאחורי להראות, כי ניסינו אנו

קשר כל אין גם ומכאן להכרה אובייקט אינו שהאל לכך והקונאטיבי. מעבר הקוגניטיבי

המשתמעים הערכיים המאפיינים כל על ערכי מושא הוא הפיזי, האל העולם ובין בינו

מהאדם. דורש אלא צרכים הממלא אובייקט אינו הוא, שהאל שבהם מכך. שהמרכזי

גלמן: ראשית, מצב של השלישית החלופה את שולל שליבוביץ המרכזית הסיבה זו

נפשי מהאדם. שנית, מצב הדרישה את מסוימת במידה מצווה, מקל ישות כלפי הכרתי

ישות, אותה כלפי ולחוש נפשי, ושלישית, לפעול צורך בסיפוק אהבה, גובל של מסוים

לשמה. שלא מתוך עבודה להוות עלול

ש"נרחיק" את והאנושי, ככל האלוהי המישור בין הפוך יחס קיים כי לסכם ניתן

עבודת של והניכור הטבעיות חוסר יגבר בלבד, כך פסיבי קיום כדי עד העולם מן האל

יותר לאדם, טבעי יותר קרוב שהאל האמונה. ומאידך, ככל ערכיות תעלה האל, ובכך

כך ומציאותי עובדה וטבעית קלה תיעשה האל עבודת יותר, המפחיתה לאדם,

תשנ"ה. גלמן356.31, עמ' שם 357שם, שם. 358.35-32תשנ"ח, , וסטטמן164-162 תשנ"ה שגיא גם ראה359

109

האמונה. מערכיות

השמים: מן תורה בלבד. כיצד פסיבי תפקיד לו והותיר אקטיבי תפקיד כל האל מן נטל ליבוביץ כי ראינו

שאינו אל השמים, לאור מן התורה ונתינת בהתגלות האמונה עם ליבוביץ מתמודד

להתגלות? כלל יכול

רואה - היהדות, ולכן שבחר המשחק לשפת נאמן ליבוביץ כי לציין ראשית, יש

היהדות. אולם, כיוון של בבסיסה ההתגלות, העומדת לאמונת להתייחס מחויב עצמו

נותן המסורתית, ולכן לפרשנות מחויב הוא הלכתי, אין ולא השקפתי הוא זה שעניין

לצרכים. ערכים בין ההבחנה עומדת הגותו, שבמרכזה ברוח אינטרפרטציה זה לעיקר

ליבוביץ ראשית במהלך נוקט כמנהגו, אמונת תפיסת את שולל הוא דו-שלבי,

מנומק הראשון הערכי. השלב במישור מסבירה הקוגניטיבי, ושנית במישור ההתגלות

המאפיין בשלושה ידו על על מבוססים אינם הוא, שהם שלושתם את נימוקים,

במציאות להכיר ניתן לא ליבוביץ, לפיה של הגותו בבסיס שעומדת הפשוטה ההנחה

תכנים באפיון הקיימות המגרעות על מבוססים הם מתגלה, אלא אינו האל ולכן האל

שעובדה לכך מתייחס הראשון קוגניטיביים. הנימוק מאפיינים באמצעות קונאטיביים

ליבוביץ שולל זה בסיס והפרכה. על רציונאלי, קרי, לאימות ניתנת, לדיון קוגניטיבית

האמונה: את מבססת ההיסטורית ריה"ל, שההתגלות של תפיסתו את

היסטורית, ראשית מציאות איזושהי על האמונה את לבסס הדבר "מצחיק

היסטורית" מציאות באותה ספק להטיל יכול שאני משום

השני: בנימוק ליבוביץ זאת, ממשיך מלבד

כעובדה, אך אלינו הגיע מוכחת...וזה היסטורית מציאות אותה אם "אפילו

צריך בכלל זה עובדה...ולמה זו אם מה - וכי לשאול השואל שוב יכול כאן

360 למשהו?..." אותי לחייב

.229תשנ"ה, עמ' ישרים מסילת360110

או קוגניטיבי בין הדיכוטומיה על האחרון, מבוסס הנימוק שמכונה מה וקונאטיבי,

האדם את לחייב יכולה אינה עובדתית הדיכוטומיה, מציאות . לפיIs-Ought בפילוסופיה

בקיום האדם את לחייב יכולה אינהההתגלות, של מציאותית ערכי. לכן, תפיסה חיוב

דור בין בהשוותו ליבוביץ, בייחוד של מכתביו ברבים ביטוי מוצאת זו מצוות. עמדה

פנים": מ"הסתר שסבלו דורות להתגלות, ובין שזכה מצרים יוצאי

בפירוש אלה במקורות שמוצג שמה למדים אנו הנביאים ומן התורה "מן

ביציאת שראה בישראל. הדור האמונה את ביסס לא בעולם האל כהתגלות

בה'...לעומת האמין - לא בהר-סיני השכינה ובגילוי סוף ים מצרים, בקריעת

שני, בית בתקופת בה ודבק התורה את עליו קיבל ישראל שעם זה, לאחר

361וכלל..." כלל אמונתו את החורבן ערער לא

ליבוביץ. של בהגות מאוד מרכזי הוא כי בלבד, אם מרומז באופן מובא השלישי הנימוק

האדם סיפוק את למלא בא אינו ערכית, וערך היא ליבוביץ של האמונה כזכור, תפיסת

תפיסה לדרוש אלא עשויה של קוגניטיבית ממנו. הבחירה את להקל ההתגלות,

אף מסוימים, ההתגלות יותר, ובמקרים טבעית הופכת האמונה שבכך באמונה, כיון

שונים התגלות ביטויי כנגד זה בטיעון משתמש לאדם. ליבוביץ צורך להוות עלולה

. אולם,362האדם של צרכיו את מספק האל ההשגחה, בה תפיסת כנגד במציאות, כגון

ההיסטורית: להתגלות ביחס גם השלילה דרך על זאת להבין ניתן

שלא פי על אף אלוהית היא שהתורה משוכנע יהא שהאדם אפילו "יתכן

היא ישראל עם אמונת לפיה הגישה את מכירים התגלות, ואתם שום הייתה

363סיני" הר מעמד ללא גם האמיתית אלוהים עבודת

התגלות, כיוון ללא לאמונה ביחס "אמיתי", דווקא התואר את ייחד דומה, שליבוביץ

אינה על הנסמכת שאמונה מהאדם, פחות דורשת היא שכן אמיתית התגלות,

השני. לטעון השלמה השלישי בטעון לראות צרכיו. יש את למלא באה אף ולפעמים.135תשנ"ז, עמ' , שגיא136-135תשנ"ב, עמ' שגיא בהרחבה . ראה144תשמ"ב, עמ' אמונה361.70תשל"ט, עמ' אבות פרקי362.226תשנ"ה, עמ' ישרים מסילת363

111

השלישי לאמונה, בטעון מובילה אינה התגלות כי לומר ליבוביץ ניסה השני בטעון אם

לנסח היטיב אמיתית. גולדמן אינה אמונה, היא לידי המביאה התגלות מוסיף, כי הוא

תלוי אירוע של ההתגלותי לאמונה: "אופיו התגלות בין ליבוביץ של הדיכוטומיה את

.364ההתגלות" על מעיקרה להתבסס יכולה האמונה באמונה, אין

שולל פרדוקסאלי הערכי. באופן במישור ההתגלות את הבין ליבוביץ כיצד נבחן

בהתגלות: תפקיד כל מהאל ליבוביץ

ו"בית "בית עסקו בה שבידינו תורה שאותה זה במובן "התגלות הילל"

את שעיצבו והם ורבא אביי בה עסקו אחריהם שנים מאות שמאי", וכמה

365ההתגלות" היא אלוהית, זאת אינטרוונציה כל ללא אלוהית תורה אותה

האל, אלא התערבות של היסטורי המקובל, כאירוע מתפרשת, כאופן אינה ההתגלות

לגבינו, המושג של הרלוונטיות את מבאר אף שבע"פ. ליבוביץ התורה התהוות של

שהאדם המצוות: "החיוב בה' ולקבלת לאמונה הזהה מושג בהתגלות לראות ומבקש

ההתגלות366ה'" את לעבוד עצמו על מקבל למישור ההכרתי מהמישור עברה .

"תורה של למשמעות נדרש גם זה, ליבוביץ לדיון האדם. בהקשר של הערכי-הכרעתי

- זוהי בלבד שבעל-פה לתורה השמים" מתייחס מן "תורה השמים". לדידו, המושג מן

בעוד נדחקת שתורה ההלכה, משמעות שום בה שאין כיון זווית לקרן שבכתב,

כוונת . את367פה" שבעל התורה של סעיף למעשה היא שבכתב הוראתית: "תורה

הבא", מפרש לעולם חלק לו אין השמים מן תורה - אין "האומר בפסוק חכמים

הבא: באופן ליבוביץ

סתם אומר, שזוהי אני ה' אלא עבודת היא שהתורה בזה מודה לא אני "אם

368אותי..." מחייבת היא ולכן אדם בני של המצאה

בה' וקבלת ההתגלות, האמונה של לזו השמים", דומה מן "תורה של המשמעות.258תשנ”ז, עמ' גולדמן364.232תשנ"ה, עמ' ישרים מסילת365, שם.שם 366.227, עמ' שם 367.228, עמ' שם 368

112

היא, במה כה עד הדברים לפי המתבקשת ה'. השאלה עבודת שהיא - תורה המצוות

והתורה אנושית הכרעה הינה ההתגלות אם אנושית? שהרי "אלוהית" ולא התורה

ליבוביץ, ש משיב כך האלוהות? על של מקומה אנושית, - היכן היא גם פה שבעל

. ליבוביץ369האלוהית" הסמכות לה בני-אדם, יש של בטיפולם כולה שהיא תורה "אותה

אך סמכות אותה של טיבה מה מרחיב לא באופן להבין נוכל אלוהית, זאת,

כיש האל הקודם: תפיסת בפרק עמדנו הפסיבי, עליה האל תפיסת אינטואיטיבי, לאור

האלוהית לכך, הסמכות ערכי. בדומה כמושא האל את הכרתי, מציגה ולא תודעתי

יותר רב ערך לה טבעי(, המקנה )לא טרנסצנדנטי מימד פה שבעל לתורה מקנה

בהרחבה. כך על הבא, נעמוד )טבעית(. בפרק אנושית הייתה אילו מאשר

ההלכה:המורכב "משחק ביהדות רואה ליבוביץ כי ראינו החלק משני שפה", חלקים,

ההשקפה, והחלק לתוכן לא אך בלבד לטרמינולוגיה מחויב המשתתף - בו ההשקפתי

המשתתפים. את מחייבים המשחק שכללי המאמין, כשם את - המחייב ההלכתי

מושא הוא ההלכתי ערכי, והחלק מושא הוא ההשקפתי החלק ולמדנו, כי הוספנו

בין היחס קוגניטיביים, ומה במאפיינים מתאפיינת ההלכה כיצד נראה קוגניטיבי. להלן

ההשקפה. לבין ההלכה

כי הקטגוריות שתי מאפייני בניתוח הקונאטיבי בתחום חוק מערכות ראינו,

למערכת קוגניטיביות, תואמות חוק מכוננת, ומערכות חוק למערכת באופיין תואמות

במהותה, קונאטיבית המוסרית, שהיא החוק במערכת . ואכן, בדיוננו370מכוונת חוק

ננסה371מכוננת חוק מערכת בהיותה מתאפיינת היא כי ראינו ההלכה את לסווג .

שפה". "משחק וויטגנשטיין של למושג לחזור יש כך המערכות. לשם משתי לאחת

בלבד, המערכת מתוך מוגדרים המושגים שבה מערכת שפה, הינה כמשחק היהדות

ההלכה: גם אחרות. כך למערכות לתרגום ניתנים לא וכן חיצונית ממערכת נגזרים ולא

שם, שם. 369.35עמ' לעיל ראה370.57עמ' לעיל ראה371

113

המציאות )כגון חיצונית ממערכת נגזרים שאינם חוקים של אוטונומית מערכת

היא תכליתה שכל מערכת חיצונית. זו למערכת לרדוקציה ניתנים העובדתית(, ואינם

מכוננת. ואכן, חוק כמערכת ההלכה את לסווג זה, יש תאור . לפי372עצמם החוקים

ההלכתית: למערכת מחוץ המצוות הבנת ניסיון שולל ליבוביץ

בלי קיום זו לחטיבה עצמה: אין בפני חטיבה אינם התורה עפ"י ממונות "דיני

התורה דיני של הכללית במערכת ולשילובה הדתית למשמעותה קשר

קיום זו לחטיבה - אין אחר החיים, לשון של הסקטורים שאר את המסדירים

373הדתי" סולם-הערכים קבלת בלי

להלכה. למרות מחוץ קיום לה אין שכזו ההלכה, ובתור בתוך חטיבה הם ממונות דיני

המערכת נסביר המאפיינים על עונה עצמה ההלכתית זאת, זאת הקוגניטיביים.

מכוננת, מערכת היא המוסרית, שגם שהמערכת המוסרית: בעוד למערכת בהשוואה

מכוננת, אולם הינה ההלכתית, אמנם קונאטיביים, המערכת מאפיינים בעלת היא

של הקוגניטיביותהקוגניטיביים. המאפיינים פי על היא המערכת של התנהגותה

נימוקים מתן תוך רציונאלי לדיון ניתנים בכך, שהחוקים ביטוי לידי באה המערכת

את עצמו על שקיבל האדם על הכפויות במסקנות מלווה והפרכה. הדיון לאימות

הקונאטיבי לאופייה זאת, בניגוד בהמשך. כל נעמוד עליהם מאפיינים ועוד המערכת

את לאפיין מנת רציונאלי. על דיון כל לקיים ניתן לא המוסרית, בה המערכת של

למערכת ליבוביץ קוגניטיבית, זקוק מערכת וגם מכוננת כמערכת ההלכתית המערכת

המעגנתמטה-הלכתית נוספת המערכת של הקוגניטיביים המאפיינים את ,

הבאים: אמונה מהמרכיבים "משחק-שפה", המורכב ביהדות לראות . יש374ההלכתית

של הקוגניטיביות לשמירת - כללים מושגים, מטה-הלכה של קונאטיבית - מערכת

על היהדות, מקבל למשחק המצטרף מכוננת. אדם חוק - מערכת ההלכה, והלכה

, שגיא12עמ' תשנ"ה מחשבות , שגיא139-137עמ' תשנ"ב , שגיא25-23עמ' תשל"ז כשר ראה372.141עמ' תשנ"ז

.195תשל"ו, עמ' יהדות373לו. נותן עצמו שליבוביץ מזה יותר רחב במובן מטה-הלכתי במושג השתמשתי374

114

אחד מרכיב המונה המוסרית למערכת , בניגוד375יחד גם המרכיבים שלושת את עצמו

.376בלבד קונאטביים מאפיינים למוסר המקנה המכוננת, עובדה המערכת והוא בלבד

נפתח בניגוד במאפיינים ראשית, כגון: אחרים להוגים המטה-הלכתיים.

החוויה את שולל בדת, ליבוביץ החוויתי הממד את סולוביצ'יק, בובר, נהר, שהדגישו

על הסתמכות תוך זאת נימקנו האמונה על וכל. בפרק מכל נפשי צורך המספקת

לאמונה כצורך, בניגוד להתפרש עלולה חוויה האמונה, בה של הערכית תפיסתו

החוויה שלילת את ליבוביץ להלכה, מנמק . בהקשר377האדם אל דרישות המפנה

שחוויה המטה-הלכתי, בטענה הקוגניטיבי הממד על הסתמכות תוך הסובייקטיבית

אובייקטיבית: היא ההלכה סובייקטיבי, ואילו מושג הינה

ההכרה, בתחום תיתכן לא קולקטיבית...קולקטיביות מציאות היא "היהדות

- מאחר אדם כל של כרחו בעל - אפילו כולם והערכים, שהם התחושה

הקולקטיביות קומוניקציה...אפשרות של אפשרות אין זה שבתחום

378- בהלכה" המשותף הדתי העשייה...במעשה בתחום מצומצמת

המשתתפת היהודית הקהילייה כל של השיתוף את המאפשרת זו היא ההלכה

של לאובייקטיביות זהה אינה זו אובייקטיבית לציין, כי שפה" היהודי. למותר ב"משחק

בהכרה האנושית הקהילייה כל את משתפת המדע של האובייקטיביות המדע, שכן

בלבד, ומחוץ היהדות למשחק המצטרפים את משתפת ההלכה המציאותית, ואילו

בהכרה הקיימים המאפיינים זאת, כל לחלוטין. מלבד משמעות חסרת היא זו למסגרת

ב"הכרה" המטה-הלכתית. למשל: גם המדעית, קיימים הקוגניטיבית

לוגי מערך היותו דין-תורה, למרות של הכרעותיו של וההסברה "ההנמקה

ושל התורה של העליונה הסמכות בהכרת אימננטית, מותנות חוקיות בעל

תשנ"ד(. )ברעלי חיים אורח עם האמונה את ברעלי, בזהותו התכוונן לכך להניח, כי יש375אמנם376 ממטה-הלכה. מטא-אתיקה לגמרי שונה מובנו מטא-אתיקה, אולם של מושג גם קיים

המוסר. של הקוגניטיבי אופיו לגבי דבר קובעת לא המוסר, אך תחום את להגדיר מתיימרת.96עמ' לעיל ראה377.19תשל"ו, עמ' יהדות378

115

379נותנה"

הדיון את מאפשרת זו בעלי-ההלכה, חוקיות את המחייבת אימננטית חוקיות קיימת

הקוגניטיבי המאפיין בין דמיון לראות ניתן . כמו-כן380ההלכה לפסיקת הנוגע הרציונאלי

למשחק - המצטרפים מאמיניה על הכפויה ההלכה האדם, ובין על הכפוי טבע של

ההשקפה(. בענייני לפלורליזם )בניגוד

הוא המטה-הלכתית במערכת מקומו את המוצא נוסף קוגניטיבי מאפיין

הלכה, או בלבד. קיום המערכת לקיום הצורך הגבלת תוך כאן גם ", אךצורךה"

ייחשבו או נפשי צורך מתוך שינויה נועדו לא אלה זו, שכן במערכת לפסולים פיזי,

בצורך הגדול למערכת. החסרון שמחוץ אנושיים צרכים אלא המערכת את לשרת

היהדות-הלכה, של למשחק-שפה שמחוץ מציאות על למעשה נשען זה, שהוא מסוג

למשחק. כך שמחוץ ממציאות נגזר הוא הגדרתו, אין עצמו, שלפי במשחק פוגע ובכך

:381נפשי כצורך התפילה את ליבוביץ שולל למשל

ה' יתברך, כביכול, ואת תכלית עצמו את עושה צרכיו סיפוק לשם "המתפלל

דתי מובן - אין במיוחד - ולתפילה לתפילה מצוה, אף לעצמו. כלכל אמצעי

דתי ערך עצמו ביצוע לאותו מצוה, ואין בתורת אותה מבצע האדם אם אלא

382עצמו" דעת על אותו עושה האדם אם

או נפשיים צרכים מתוך באה שזו כיוון הרפורמית הפסיקה את שולל ליבוביץ כן כמו

הדת של בצרכים מכירה ההלכה להלכה, שהרי אלו, כאמור, זרים חברתיים. צרכים

.383בלבד עצמה

מושגים להחיל ניתן לא המציאות, כך מתוך ההלכה את לגזור ניתן שלא כשם

.195, עמ' שם 379 היוצרת משחק-שפה המציאות, אלא מן נובעת שאינה מערכת זוהי כי העיקרון שמירת תוך שוב אך380

חדשה. מציאותתשנ"ג. בהרטמן ליבוביץ של התפילה תפיסת על וביקורת ניתוח בהרחבה ראה381 לשמה, פרקי שלא תורה לתלמוד ליבוביץ של הדומה יחסו את עוד . ראה386תשל"ו, עמ' יהדות382

.33תשל"ט, עמ' אבותError: Reference בהערה הביקורת את להלן ראה הדת. כמו-כן צרכי של טיבם על נרחיב בהמשך383

source not found.116

של המתמדת מלחמתו את להסביר ניתן . בכך384החוץ-הלכתית המציאות על הלכתיים

במציאות עצמים הלכתית, על " שאינהקדושה" להחיל שמנסה הציבור עם ליבוביץ

ועוד: כגון: ארץ, עם, אדם הלכתית החוץ

כפי נייטראלית היא בלבד...הארץ במצוות קידוש אלא קדושה בעולם "אין

לקדש שייתכן אחד...אלא רק הוא נייטראלי...קדוש הוא בעולם דבר שכל

385ה'" עבודת ידי על דברים

תארנו עד עתה המאפיינים את עתה, ההלכה שבין ביחס נדון המטה-הלכתיים.

עצמו, באופן על מקבל האדם הערכי, בו השלב הינה האמונה לאמונה. ראינו, כי

האדם הקוגניטיבי, בו השלב את מהווה שההלכה היהדות, בעוד משחק הכרעתי, את

האדם שבו מרגע לב, כי לשים בהלכה. יש ביטוי לידי המשחק, הבאים לחוקי כפוף

המצווה גם מקבלת הקוגניטיבי, ובכך למשחק כפוף האמונה, הריהו שלב את עבר

עבורו היו המצוות המאמינים, קבלת לקהל הצטרפותו לפני עד חדשה. אם משמעות

הרי להכרעה מושא לאחר שעתה ערכית, פרטי הצטרפותו - הופכים המצוות -

העממים", שבעת "מחיית מצות של ערכיותה על שנשאל קוגניטיבי. לשאלה למושא

ליבוביץ: עונה

המצוות. - בקיום הוא הערך ערך, אלא היא כשלעצמה הזאת שהמצוה "לא

שזוהי העובדה עצם ערך, אלא הוא המצוה של תוכנה אחרות: לא במילים

386מצווה"

הופכת קבלת שלב לאחרכשלעצמה, המצוה לדיון מושא להיות המצוות,

לשלב האמונה שלב בין הלכתי. ההבחנה דעת שיקול הפעלת תוך רציונאלי-הלכתי

ברור384 זו, כפי הנחה קיבל ליבוביץ )ואכן המציאות עם מתמדת באינטרקציה נמצאת ההלכה כי האיממנטית, אלא המציאות על ההלכתי המושג את מחילה אינה ההלכה בהמשך(, אולם שנראה

היא לארץ-ישראל, אלא אימננטית אינה לקדושה, הקדושה ביחס ההלכתית. למשל המציאות על.132עמ' בהרחבה ההלכתי. ראה בהקשר ארץ-ישראל על מוחלת

.132עמ' גם . ראה118תשמ"ב, עמ' אמונה385מסילת386 "אותו11עמ' תשכ"ה בין הניגוד ראה . כמו-כן206תשנ"ה, עמ' ישרים בר שהוא רב

המשפט". במסגרת פועל הוא אלא וכלל כלל הערכים בעולם פועל כפוסק, איננו סמכא117

לשלב . האמונה, שייכת387לאפיקורוס ליבוביץ של ביחסו ביטוי לידי ההלכה, באה

רציונאלי. שיקול כל בלבד, ללא ההכרעה אפשרות האדם בידי נותרת - בו הערכי

על עונש מתן להכריע, או האדם על חובה להטלת משמעות כל שכך, אין מכיוון

של לבחירתו ניתן קוגניטיבי, ולא הוא ההלכה להאמין. מאידך, שלב שלא ההכרעה

המורים כלפי וסנקציות עונשים בהלכה, והטלת מרי או לטעות משמעות יש לכן האדם

אפיקורוס ליבוביץ חייבים ממרה וזקן והטועים. שניהם את להעמיד בוחר מיתה.

שכן בשלב ולא ההלכה בשלב מרי של במקרה אין כפי האמונה, כל שאמרנו,

את עצמו על לקבל שלא שהחליט האמונה. אדם בשלב ועונש למרי משמעות

הטלת של במסגרת מצוי ואינו הלכתי לדיון משותף בסיס עמו היהדות", אין "משחק

את הימרה ל"משחק", ואז להצטרף עצמו על שקיבל אדם הלכתיים. אך עונשים

בסנקציות: כנגדו המשחק, לנקוט כללי במסגרת כלליו, נוכל

שאינם אנשים על אמור וכופר ומין אפיקורוס על במקורות האמור "כל

הכרתם, אנשים נגד פועלים המוטעית, אלא הכרתם של האמת לפי פועלים

קיים ממרה זקן דין כאמת...אין מכירים עצמם שהם במה בזדון המתמרדים

על מוכרת תושב"ע, שסמכותה של במסגרתה מחלוקת של רקעה על אלא

388הצדדים" שני ידי

למאמינים שהשתייך אדם במרומז, שאף רק זאת אומר שליבוביץ נוסיף, אע"פ כמו-כן

ה"משחק", מן עוד, דהיינו, יצא להאמין שלא עצמו על מצוותיו, שקיבל ומקיימי באל

בלבד, ולא המשחק במסגרת מוכרים עונשים בעונשים, שכן כנגדו לנקוט נוכל לא

.389לו מחוצה

את ובכך ההלכתית הפסיקה כללי את המטה-הלכתי ברובד שעיגנו כשם

אפשרות את לעגן מנת על במטה-הלכה נעזר גם ההלכה, כך של הקוגניטיבי אופייה

הדגשנוקוגניטיבי באופן ההלכה חידוש להבהיר מנת על קוגניטיבי המילה את . .186-181תשנ"ב, עמ' אמונה387 להכרה לייחדה "הכרה", שנוהג בלשון ליבוביץ נקט לחינם . דומה, שלא186-184, עמ' שם 388

ההלכתית. ההכרה שלנו קוגניטיבית, ובמקרהתשנ"ז. שגיא ראה ליבוביץ של הסובלנות נושא על עוד389

118

אלא של החופשי הרצון פרי אינו כזה ששינוי של מאופייה מהותי חלק הפוסק,

של לדינמיות ביחס ליבוביץ של לזו סולוביצ'יק של הגותו בין יפה הבחין ההלכה. שגיא

בעוד390ההלכה טוען . מציג שסולוביצ'יק, בה דדוקטיבית מערכת שגיא, סגורה,

ליבוביץ ידוע הדינמיות מסלול המסלול את המחספס נוסף מרכיב מוסיף מראש,

אתגרים בלבד, המעלה פסיבי גורם אינה - המציאות. המציאות קודמו שהציג החלק

אלא על בפסיקה משקל להוות שאמור גורם עצמה היא לפוסק, מנת עצמה.

והן סולוביצ'יק מכוננת. שניהם, הן חוק למערכת דגמים שני זאת, נדגים להבהיר

סולוביצ'יק שבעוד הוא ביניהם מכוננת, ההבדל חוק מערכת בהלכה ליבוביץ, רואים

בו למשחק הדומה בדגם מחזיק כל ללא למשחק אימננטים החוקים כל שחמט,

הם הנימוס, שאמנם לחוקי הדומה בדגם מחזיק , ליבוביץ391המציאות עם אינטרקציה

החוקים. בקביעת חשוב מרכיב היא המציאות אוטונומי, אך אופי בעלי

האחד מישורים: המישור בשני להיות יכולה השינוי אפשרות כי קובע ליבוביץ

הדדוקציה: מכללי שנגזר ה"נמוך", שינוי שנכנה

בהלכה, נידון לא עצמו חדש, שהוא מקרה למילתא: לפנינו מילתא "אדמויי

392זה" על מזה להקיש בה, וניתן שנדונו דברים עם שוה צד לו יש אבל

מן שנגזר ה"גבוה", שינוי - המישור סולוביצ'יק. והשני עם מסכים זה, הוא במישור

המציאות:

ובמקרה המציאות של הקיומיים היסודות שמשתנים "יש זה האנושית,

משום מן למלתא חדשה מלתא לאדמויי אי-אפשר שלמלתא העבר,

393מקודם" שהיה למה דמיון בה ואין בעבר שורש אין החדשה

המציאות את חדשה, שתשקף הלכה לחוקק לפוסקים ליבוביץ מציע הגבוה במישור

בחקיקה החדשה מכיוון בכללי פגיעה משום אין זו חדשה והמשתנית. המשחק, .140-137תשנ"ב, עמ' שגיא390 היא שאלות, אך מעלה שהמציאות מודה שהוא במעט, כיון מרוכך סולוביצ'יק של שהדגם אע"פ391

.137, עמ' שםפסיקתי. שיקול מהוה אינה.371תשל"ו, עמ' יהדות392, שם.שם 393

119

היא "שם היא עצמה שהחקיקה המטה-הלכתיים בכללים מעוגנת המשחק".

כזו. , חקיקהמכריחים ואף המאפשרים

כללי פי על המתוחם לשינוי מעבר בהלכה שינוי מאפשר וליבוביץ מאחר

עולה מהמציאות? הנובע השינוי של התיחום גבולות מהם השאלה הדדוקציה,

מדויק, תיחום קיים לא שלדעתו מכיוון במפורש, אולי עונה אינו ליבוביץ זו לשאלה

השינוי לצידוק ראשוני מבחן לערוך ניתן פיהם - על הכלים את לנו נותן הוא אולם

מבחן המערכת של תפקידה בדבר היסוד הנחת על מסתמך זה ההלכתי.

צריכה חדשה חקיקה גם ההלכה. ולכן של הקוגניטיביות על - לשמור המטה-הלכתית

אנושיים. ודחפים צרכים מתוך להיעשות יכולה הקוגניטיביות, ואינה מאפייני על לענות

הוא בטענה ודחפים "שיקולים מתוך שנובעת הרפורמית החקיקה את דוחה זו,

הם זה ממין לעובדה, ששיקולים . מעבר394עצמה" ההלכה בהבנת איננו שמקורם

שדחפים כיון ההלכה את למוטט עלולים כאלו "ערך", שיקולים "צורך" ולא בבחינת

ופוגעיםאינדיבידואלים הם אנושיים ליבוביץ של בקולקטיביות , שואף ההלכה.

הצבעה ידי על להשיג מנסה הוא , אותואובייקטיבי באופן תיעשה חדשה שחקיקה

הפוסק: של האינדיבידואלים הנדבכים את לחקיקה, המבטלת משותפת מטרה על

מורי-הוראה בידי ההלכה של עיצובה בין המבדילה היא היא הכוונה"

הראשונים אנשי בידי שינויה ובין בתושבע"פ מתוך פוסקים הרפורמה:

הכרחיים צרכים מתוך ההלכה, או מן כמתחייבים להם הנראים שיקולים

ואילו של קיומה לעצם מתוך האחרונים ההלכה, ודחפים שיקולים -

395עצמה" ההלכה בהבנת איננו שמקורם

ליבוביץ "התפקיד הקולקטיבי היסוד לחשיבות ביחס עיקבי ואמנם, של בחקיקה:

בזמן ממלכתי אירגון מאורגנת לחברה הלכה קביעת חדשה, של הלכתית חקיקה

.14, עמ' שם 394 הקונאטיבי, את בממד ההלכה את לראות שיש לטעון מנסה במקור. הלינגר , שם. הדגשיםשם 395

כפי הפוסק, אולם של הרצונית להכרעה ליבוביץ שנותן מהלגיטימיות להוכיח מנסה הוא דבריו הקוגניטיבי, והכרעתו המערך מן חלק היא להפך, שההלכה בדיוק טוען להראות, ליבוביץ שניסינו

בכללים. מעוגנת היא הפוסק, גם של הרצונית120

.396כולו" הדתי הציבור על הזה, מוטל

ההלכה, של לקיומה ההכרחיים הצרכים של טיבם מה דיו מבהיר אינו ליבוביץ

ההלכה. כיון של הקוגניטיבי אופייה המשך את לאפשר בכדי האחרונה בקביעה די אך

רציונאלי בדיון שמלווה כיון לגיטימי הלכתי" הוא "צורך של הגדרתו על הויכוח שבעוד

דחף על שויכוח ההלכה, הרי של אובייקטיביות מידה אמות פי על הכרעה אפשרות עם

.397לגיטימי דחף מהו לקבוע האפשרות חוסר בשל לגיטימי אינו נפשי

החדשה. החקיקה של מקומה על ליבוביץ של הדוגמאות מן מעט ללמוד ניתן

תחומים: מדעי, וחברתי. במישור בשני חדשה הלכתית לחקיקה מקום רואה ליבוביץ

ליבוביץהמדעי ולעוד המודרנית לרפואה הלכתיים ממקורות סימוכין מוצא אינו :

פלישת בעקבות האנושי הקיום אשיות נשתנו דברים...שבהם מדעיים: "יש תחומים

שהיה ממה שווה גזרה ללמוד אפשר כך, שאי כדי עד החברתית המציאות אל המדע

להמשיך בדעתנו יש אלה...אם דברים לגבי הלכתא היום: אין של הבעיות על בעבר

להטיף מרבה , ליבוביץהחברתי . במישור398ומצוותיה" התורה קיום של השרשרת את

מודרנית יהודית במדינה הכרוכות בעיות לאור חדשה חקיקה של חיוניותה בדבר

מאורגנת לחברה הלכה קביעת חדשה, של הלכתית חקיקה של ריבונית: "התפקיד

ההלכתית ההתחדשות כולו...תנועת הדתי הציבור על הזה, מוטל בזמן ממלכתי אירגון

ליבוביץ399הדת" של לצרכים בהתאם הדת את תעצב הדתית בהתמודדות רואה .

אלא קיימת היהדות האינדיבידואל: "אין לגבי ההלכה, כך של עוצמתה את היום-יומית

וכך400יום-יום" בענייני מסוים ואורח-חיים משטר האדם על מטילה היא באשר לגבי

הקולקטיב:

.55תשל"ו, עמ' יהדות396למרות397 מתוך נובעים שהם בטענה הרפורמים של הלכתיים חידושים לדחות ליבוביץ של הניסיון

לכל שיתנגד מצפים היינו זו בגישה עקבי היה ליבוביץ הלכתיים, דומה, שאילו ולא אנושיים צרכים בנושאים רחבה די ברפורמה צידד הוא כן, אלא לא כי נראה בהמשך אנושי, אולם הלכתי חידוש

אין הלכתי, אולם צורך לחולל מעוניין שהוא ברפורמה רואה ליבוביץ וטכנולוגיים. אמנם חברתיים דיונו ההלכתי. ראה הצורך על היא גם עונה אינה הרפורמים לחולל שרוצים שהרפורמה סבירות כל

תשנ"ה(. )זהר הנושא על זהר של הנרחב.371, עמ' שם 398.55, עמ' שם 399.14, עמ' שם 400

121

מסוים אישי אופי בעיצוב מצטמצם שאינו תפקיד הוא דתי יהודי "להיות

כי החיים ובהסדר של התפקיד לקראת להכשרה חיוב אם הפרטיים,

401דתית" חברה - לעיצוב המתמיד - ואולי הממושך המאבק

המציאות. עם ההלכה של ההתמודדות את מאפשרת החדשה הדתית החקיקה

הלכה האשה של "מעמדה שכותרתו במאמר מסביר402ומטה-הלכה" - ,

בהצהרה: המאמר את פותח עמדנו. הוא עליו המטה-הלכתי הרובד את ליבוביץ

מסכנת "האישה )בנושא בו רציני מטיפול "ההימנעות -מ.ק.( עצם את ביהדות"

ליבוביץ המאמר . בהמשך403"בעולמנו והמצוות התורה יהדות של קיומה המשך

החברתית המציאות בין התאמה אי שקיימת בטענה העניין חומרת את מנמק

ועוד. מעורבת, צניעות האישה, חברה מעמד של ההלכה, בנושאים ובין המודרנית

מודרנית בחברה ההלכה של קיומה את מאפשר אינו בריא, שכן אינו זה גדול פער

האישה, ולהטיל של ההלכתיים חיוביה את לשנות מבקש אינו היום-יום. ליבוביץ בחיי

שאין שמעשה וכל, בטענה מכל כזו דרישה מבטל גבר. להפך, הוא כשל חיובים עליה

האישה לשיתוף ביחס שינוי דורש הוא דתית. אולם משמעות חסר הריהו עליו מצווים

בקנה עולה זה תורה". מהלך ב"תלמוד ביטוי לידי הדתיים, הבאים הרוחניים בחיים

את לצמצם מבקש כה. ליבוביץ עד ליבוביץ שהציג המטה-הלכתית הדרישה עם אחד

שוות נשים כי הוכיחה החברתית . המציאות404לדתית החברתית המציאות בין הפער

להשתוות האפשרות את מהן מנעה שבעבר אינטלקטואלית, עובדה מבחינה לגברים

כיום להן לאפשר אינטלקטואלית(. לכן, יש מבחינה לנחותות שנחשבו )כיון לגברים

שווים: בין כשוות תורה ללמוד

את המוציא דבר היום מתלמוד-תורה האשה הרחקת נעשית "לפיכך

זה וליהודיות, ודבר ליהודים המשותפת הרוחנית המציאות מכלל היהדות

.49, עמ' שם 401.74-71תשמ"ב, עמ' אמונה402במקור. . הדגשים71, עמ' שם 403 "מסכנת זו בבעיה מטיפול שהימנעות כיוון הלכתית דרישה זה, היא פער צימצום כי שוב להדגיש יש404

(.71, עמ' שם" )בעולמנו והמצוות התורה יהדות של קיומה המשך עצם את122

405שלנו" הדתית היהודית החברה את להחריב עשוי

בשל בהן, לא חויבו לא הן בהן, שכן מחויבות אינן שנשים המצוות לשאר כן, ביחס לא

אלא מבחינה נחותות היותן בבחינת היותן בשל אינטלקטואליות, "גזרת נשים,

נשים, כגון: על ישנים בחיובים מאום לשנות כדי החדשה במציאות אין המקום". לכן

. 406כהן של בחיובים ישראל לחייב כדי המודרנית במציאות שאין תפילין, כשם או ציצית

"נגועה" באינטרסים האנושית החקיקה ליבוביץ, כי כלפי טוענים וגולדמן שגיא

לפי ! אולם407האל לתביעת המוחלטת לנאמנות בסתירה העומדת אנושיים, עובדה

החקיקה מדומה, שכן זו ליבוביץ, סתירה שהציג הלכתי המטה הרובד את ניתוחנו

לידי המטה-הלכתי, שבא זאת: הכלי האל. נבאר לתביעת הביטוי עצמה היא האנושית

המשתנה: במציאות ההלכה של קיומה המשך את המאפשר זה בחקיקה, הוא ביטוי

של מערך לה שיש העובדה אינה המצוות כדת היהדות את שמציין "מה

של במערך מכירה שהיא , אלאמלכתחילה מסוים שהוא ודינים מצוות

זו . ולאבדיעבד אלא לפעמים נקבעים אינם פרטיהם אם ודינים, אף מצוות

זה. במערך מתגלמת היהדות ודינים, אלא מצוות של מערך לה שיש בלבד

ואורח-חיים משטר האדם על מטילה היא באשר אלא קיימת היהדות אין

גם בענייני מסוים זה אורח-חיים של המוחשיים הגילויים אם יום-יום,

של והכרתם הבנתם את מבטאה שהיא שבעל-פה תורה ע"י מעוצבים

ולפיכךהתורה משטר את להגשים המתכוונים בני-אדם רחוקה היא ,

408מקשיחות"

.72, עמ' שם 405 של חלוקתו את תשנ"ה(, מבקרת ביהדות" )רוס האישה של "מעמדה במאמרה , שם. רוסשם 406

"כל כי היא ועוד. טענתה "שמעיות" כגון: ציצית, תפילין מצוות ובין תורה תלמוד מצות בין ליבוביץ האחרון הסוג )מצוות-מ.ק.( מן המגבלות לטעון, שגם יתקשה לא הדת של אנתרופולוג או היסטוריון

שני מדוע המסבירה (, עובדה152נתינתן" )עמ' תקופת של המקובלים הנהגים סיממני את נושאות המקפחת. ולכן, ממשיכה המציאות בשל נשים על חלו - לא ותפילין תורה - תלמוד המצוות סוגי

השני הסוג מן מצוות על גם לחול למציאות, צריך ההלכה בין ליבוביץ של ההתאמה רוס, מנגנון מודע היה לא סבירה, שליבוביץ - פחות זו, האחת לביקורת תשובות שתי שמעיות(! ייתכנו )מצוות

נשים של חדש בחיוב ראה לא השני, והשניה, שליבוביץ מהסוג המצוות של ההיסטורי לתהליך שנשים בכך ראה לא הוא )כלומר המודרנית למציאות בהם, התאמה התחייבו לא שבעבר בהלכותהמודרנית(. המציאות כנגד טפיחה ממצוות פטורות

.237-236תשנ”ז, עמ' בגולדמן גולדמן של . ומאמרו140תשמ"ב, עמ' בשגיא שגיא של מאמרו407במקור. . הדגשים14-13תשל"ו, עמ' יהדות408

123

ליבוביץ. המונחים של המטה-הלכתית המערכת כל גלומה אלו קצרים במשפטים

אינם ו"בדיעבד", ההלכות את הלכתית מבחינה לדרג באים "מלכתחילה"

בחקיקה הכרך קיים לפעמים כי קובעות , אלא409המתחדשות ה"מקוריות" וההלכות

ש"היהדות כיון הכרחית שהינה ב', אלא סוג אינה זו בלבד, שחקיקה זו הלכתית. ולא

אין מתגלמת כמו-כן, כיון אנושיים אינטרסים מפני לחשוש בה". בחקיקה,

התורה". בכך משטר את לכולם: "להגשים המשותפת למטרה נאמנים שהמחוקקים

העליון, קרי, שהאינטרס האישיים, בתקווה האינטרסים את לנטרל ליבוביץ מתיימר

ליבוביץ על הקשה שגולדמן לאחר - שנה40. ואכן, כ410אלו על התורה, יאפיל הגשמת

.411האנושית בחקיקה המטה-הלכתי הצורך הבנת מתוך בו חזר הזו, הוא הסתירה את

ליבוביץ, המאפשרת של המטה-הלכתית - בתזה מהיכן לברר לסיכום, נותר

על לענות מנת כזו? על סמכות למחוקקים - יש ההלכה בחקיקת אנושית התערבות

כדרכו, הוא מסיני, אך תורה של המסורתית באמונה משתמש זו, ליבוביץ שאלה

הטלת היסטורי, אלא אירוע אינו אידיאלי: סיני אלא ריאלי לא באופן אותה מפרש

ההלכה של הקוגניטיביות על אחד מצד השומרת חכמים. עובדה על הוראתית סמכות

אדם: כל ביד למניפולציה ניתנת לא שההלכה בכך

לא ההוראה, שהיא סמכות עניין כמובן אומר, זהו שבע"פ? הוי תורה "ומהי

שיבוא הרוצה לכל לה ומונחת ועומדת כרוכה היא אדם, ואין כל בידי נמצאת

אלא משה סמכות ללמוד, וכו', ליהושוע ומסרה מסיני אותה קיבל זו,

מורי ואל האמוראים ואל התנאים אל עברה היא הגדולה הכנסת ומאנשי

412ההלכה" ופוסקי ההוראה

ההלכה התאמת ההלכה, באמצעות של קיומה על חכמים, שומרת - סמכות שני ומצד

-151תשנ"ה, עמ' )רוס ליבוביץ אצל ובדיעבד לכתחילה בין ההבחנה על רוס של מאמרה ראה409 אינה אלו למושגים ההלכתית האינטרפרטציה כאילו ליבוביץ כלפי רוס של (. דומה, שביקורתה150

את לפרש התיימר לא כלל שליבוביץ במקומה, כיון (, אינה151)עמ' ליבוביץ של זו את תואמתשלו. המטה-הלכתית האינטרפרטציה ברוח בהם השתמש ההלכה, אלא ברוח המושגים

בפרק410 :Errorומוסר" עמ' "דת על Reference source not foundנטרל ליבוביץ אכן אם , נראה האנושיים. השיקולים את לחלוטין

124

הגושפנקה את לתת "סיני" הוא של . התפקיד413בהרחבה לעיל שראינו למציאות, כפי

לחכמים: האלוהית

כולה שהיא תורה אומר, אותה מסיני? הוי שהיא הזה הדבר פירוש "מה

414"האלוהית הסמכות לה אדם, יש בני של בטיפולם

נגלה של האמונה למושג נחזור אם האמונה עקבי שליבוביץ ליבוביץ, בגישתו.

אירוע "סיני" אינו המצוות. כך, גם את לקבל אנושית"הכרעה" הליבוביציאנית, הינה

לסיני. ומהי משמעות הנותנת זו היא האמונה לאמונה, אלא תוקף הנותן היסטורי

נתינת נותנת שהאמונה המשמעות שכולה שבע"פ לתורה אלוהי תוקף לסיני?

היסטורי מאירוע לה בא אינו שבכתב תורה של משקל, תוקפה אותו . עלאנושית

הקביעה ידי על נקנה תוקפה ערכית, אלא משמעות כל אין שלמציאות ריאלי, כיוון

דומה, שליבוביץ415ההלכתית האנושית על האמונה ביסוס את להרחיק משתדל .

שלא לערכיים: ראשית, כיון קוגניטיביים תכנים בין מההבחנה הנובעת המציאות, גישה

- לשמה שאינה לאמונה יביא כזה שביסוס עובדות, ושנית, כיוון על ערכים לבסס ניתן

תובעת. אמונה ולא מעניקה דהיינו, אמונה

"אופיו של התמציתית בלשונו נסיים תלוי אירוע של ההתגלותי גולדמן:

.416ההתגלות" על מעיקרה להתבסס יכולה האמונה באמונה, אין

לראוי: מצוי ביןשל במסגרת ליבוביץ "משחק-שפה" ההשקפה עקרי את לפרש נזקק היהדות,

הוא, שהם ההשקפה עיקרי כל את לשפה. המאפיין היהדות, השייכים של הבסיסיים

הוא שבהם הערכיים, שהבולט במאפיינים מתאפיינים ערכים, ובכך אלא עובדות אינם

לו. מעניקה מהאדם, ולא תובעת האמונה - היות.183-182עמ' תשנ"ה גולדמן411.228תשנ"ה, עמ' ישרים מסילת412.103-99תשמ"ח, עמ' בששר כך על עוד וראה413.139תשנ"ב, עמ' שגיא כך על עוד , שם. ראהשם 414 שאף הוכיח כשר (, אך20תשמ"ב, עמ' )אמונה דתי ולא לוגי פרדוכס שזהו טוען ליבוביץ אמנם415

על עוד תשל"ו(. וראה )תגובות עמו תגובה, הסכים במאמר תשל"ו( וליבוביץ )כשר לוגי פרדוכס אינו.10-9תשנ"ה, עמ' מחשבות כך, שגיא

.258תשנ”ז, עמ' גולדמן416125

שהמדע שבעוד למדע, בכך ערכים בין ליבוביץ וערכים" מבחין "מדע בספרו

- לערכים שביחס היעילות(, הרי )עיקרון המדען הגיע אליה ההישגיות במידת נמדד

המאמץ הערך, הוא "ערכיותו" של מידת את שקובע אינדיפרנטי, ומה הוא ההישג

להשיגה. ליבוביץ מאמץ משקיע שהמאמין זו היא תובעת . אמונה417בהשגתו המושקע

יש שמפניו מושא אלא מציאות להיות יכול אינו שערך זו, בטענה עמדה מקצין אף

צריכים שהם אומר אני , אלאאינם שהם ערכים של הכל: "ממהותם על לוותר

להבין ניתן השלילה דרך . על418מימושם" למען הכל על לוותר גם מוכן , ואנילהיות

בהשקעת צורך עוד שאין ערך, כיוון מהיות למציאות, פסק שהושג, קרי, הפך שערך

מהווה השקפה, משהושג, אינו של שמושא לומר ניתן משקל אותו בהשגתו. על מאמץ

.419מציאות אלא לשאיפה מושא עוד

העתיד, על מתנבאים אינם לנבואה: הנביאים ליבוביץ דומה, מתייחס באופן

דתית, משמעות "חסר להתרחש. העתיד שאמורה למציאות מתייחס שהעתיד כיוון

התורה לקיום המאמץ של המשמעות את מבטל לכלום, ואף מחייב הוא אין שהרי

שמטה העתיד, פירוש אודות הנביאים לדברי אחר פירוש מציע . ליבוביץ420והמצוות"

הנביאים "חזון את להבין ערכית. יש לאידיאה הקוגניטיבית מהמציאות הדברים את

לחתור יש ולקראתה לשאוף יש שאליה תכלית - כקביעת לאדם המוצגת כתביעה

מה על אלא מתנבא הנביא נ.( "אין )יבמות התוספות דברי נצחית, ברוח כמשימה

.421"להיות שראוי

חלות אינן והגאולה המשיחיות גם כך המציאות על חלה אינה שהנבואה כשם

בעבר המציאות לגבי הן זו טענה משמיע . ליבוביץ422אידיאות הן המציאות, אלא על

הגאולה מציאות לגבי והן הגאולה מצרים מעבדות ההווה. ביותר המרכזית -

.59-56תשמ"ו, עמ' וערכים מדע417מסילת418 :31תשנ"ז, עמ' הנבואה תורת גם במקור. ראה . הדגשים391תשנ"ה, עמ' ישרים

הם במציאות, אלא להגשמה ניתנים לא במציאות, וגם קיימים שאינם דברים מאותם הם "ערכיםבפועל". יושג שהדבר ביטחון כל ולקיימה, ללא לבצעה משתדל גדולה, שהאדם פרוגרמה אותה

זה. טעון המבארות דוגמאות ניראה זה פרק בהמשך419.64תשמ"ב, עמ' אמונה420במקור. , שם. הדגשיםשם 421.303תשנ"ה, עמ' כצמן ראה422

126

הינה עובדה, ולכן שזו ה', כיוון של ישועתו במידת נבחנת - אינה היהודית בהיסטוריה

הגאולה מבחינה אינדיפרנטית גאולת גאולת היא האמיתית דתית-ערכית. האדם.

ביטוי, בראש לידי שמים, שבאה לשם משקיע שהוא המאמץ במידת נבחנת האדם

מעניקה(: )דת האדם לשם תובעת(, ולא )דת שמים לשם הטהורה ובראשונה, בכוונה

לשם במעשה משתתף הנושע אם אלא לגאולה הופך התשועה מעשה "אין

הנאתו. אלא בה הנושע של חלקו אין אם גאולה משום בתשועה , ואיןשמים

הוציאו אשר אלוהיו את בעגל ראה אשר העם נגאל מצרים ביציאת לא

חיוב את ישראל עם עליו מכן, משקיבל לאחר מרובים דורות ממצרים. רק

423לגאולה" מצרים יציאת לו התורה, הייתה שמירת

הוא הוא המצוות שמירת של לחירות. החיוב ליבוביץ של גישתו את מזכירים אלו דברים

. 424לטבע מהשעבוד האדם של והחירות הגאולה

כשם הגאולה היא לבוא לעתיד הגאולה אינה העבר שגאולת המשיחית.

- העובדתית המציאות ידי על נבחנת אינה המשיח גאולת הניסית, כך במציאות נמדדת

של הדתית למשמעות תורמת אינה העובדתית שהמציאות רק המשיח. לא של בואו

המאמץ נפגם שבכך האמונה, כיוון של בערכיותה פוגמת אף היא הגאולה, אלא

האל: לעבודת המוחלט

ותכלית מטרה בהצגת היא המשיחי הרעיון של העמוקה הדתית "המשמעות

, הואיבוא שלעולם מי בגדר הוא לנצח. המשיח לחתור יש לקראתן אשר

425שקר" משיח - הוא בהווה , המשיחשבא הנצחי, המשיח העתיד

להיות יכולה אינה - עובדה הערכי, לפיו המאפיין עם אחד בקנה עולים אלו דברים

"מאפשר" ערכיותה, אינו על המשיחית האמונה את להעמיד ערך. ליבוביץ, שמבקש

,426אנטי-יוונית" "תפיסה זו מגמה מכנה תכליתית. הרוי אלא מציאותית להיות להבמקור. . הדגשים416תשל"ו, עמ' יהדות423Error: Reference source not found ,:Error בהערות שם המובאים , ובמאמרים92עמ' לעיל ראה424

Reference source not found.במקור. . הדגשים37תשמ"ב, עמ' אמונה425תשנ"ד. הרוי426

127

אותה היוונות, ומחליפה שמציעה )שלמות( וההרמוניה הפרפקטיביליזם את השוללת

שהרוי . בעוד427למהותו האדם מציאות בין תמידי ובמאבק אין-סופית בהשתלמות

זו מגמה כי להראות מנסים שאנו ליבוביץ, הרי של האמונית בהגותו כזו מגמה מוצא

האמונה. של הקונאטיבי מהמאפיין נובעת

כך לנבואה ביחס כמו ליבוביץ ביחס גם ולמשיחיות, את שואל להשגחה.

האל, להכוונה ידי על המציאות כהכוונת היהודית במסורת "השגחה", שנתפס המושג

דו-שלבית: בשלב היא ליבוביץ שנוקט האל. האסטרטגיה לעבודת האדם של אידיאית

למציאות, וזאת, כיוון ביחס ההשגחה את לתפוס אין מדוע מסביר הראשון, ליבוביץ

מתמיד במתח אף שהיא - אלא בלבד זו לאמונה, ולא אינדיפרנטית הינה שהמציאות

האמונה: עם

האובייקטיבית, בגורלו במציאות מתבטאת איננה זו שהשגחה קובע "קהלת

או כוונה על המעיד האובייקטיבית במציאות דבר בעולמו. ...אין האדם של

עולם הכוונה משתקף איננו האלהים לפני נוהג...המעמד כמנהגו -

ובין האדם של הדתי המעמד בין הרמוני יחס האובייקטיבית...אין במציאות

428הטבעי" מעמדו

שלא - כפי לקונאטיבי הקוגניטיבי שבין הדיכוטומיה עם אחד בקנה עולים אלו דברים

את לנתח ייתכן לא גם הערכית, כך האמונה על המציאות של השפעה כל תתכן

נוסף בטעון משתמש קוגניטיביים. ליבוביץ ההשקפה, בכלים לתחום השייכת ההשגחה

על נסמך הוא כקודמו, גם זה למציאות. טעון ביחס האמונה תפיסת את הפוסל

לתפיסת מביאה ההשגחה של מציאותית הקטגוריות: תפיסה שתי שבין הדיכוטומיה

מדבריו עולה קונאטיבי(. כך )מאפיין כערך קוגניטיבי( ולא כ"צורך" )מאפיין האמונה

שוטר איננו האנושית, הוא החברה של פונקציונר איננו יתברך ליבוביץ: "השם של

. 429ההיסטוריה" של התנועה.174-173תשנ"ה, עמ' גולדמן עוד ראה427.59תשמ"ב, עמ' אמונה428 לייחס שאין ליבוביץ סבור "כקאמי שגיא , לטענת471תשנ"ד, עמ' שגיא עוד . ראה61, עמ' שם 429

דתית". משמעות העולם של עניינים מצב או ארוע לשום128

אידיאי: ההשגחה באופן האמונה הסברת הינו ליבוביץ שנוקט השני השלב

מושגח, קרי, להיות ראוי האדם. האדם אחריות לתחום האל סמכות מתחום עוברת

ה' ההשגחה? עבודת ההשגחה. ומהי האל, "מקיים" את לעבודת בנאמנותו האדם

השגחה בין הרמב"ם חלוקת את מפרש צורכי. ליבוביץ כסיפוק ולא דרישה מתוך

)קוגניטיבי(, ואילו הטבעית המציאות כללית, הינה : השגחה430פרטית להשגחה כללית

האדם עצמו על שמקבל הערכיות בהכרעות ביטוי לידי באה פרטית השגחה

את לעבוד ההכרעה החשובה, היא הערכית ליבוביץ, ההכרעה של )קונאטיבי(. לדידו

הכללית, שהיא ההשגחה של מעולמה עצמו מפקיע שמקבלה "הפרט זו ה'. בהכרעה

ומעמיד מבחינה האינדיפרנטית הטבעית המציאות .431ה'" לפני עצמו את ערכית,

מטבעו החורג המצוות בקיום מימוש לידי האדם, ובאה על מוטלת הפרטית ההשגחה

"וקיומו )השגחה האדם של לעובדה אינדיפרנטי טבעי מנתון הופך כללית(,

מדברים432משמעותית" כי אלו . מימוש לידי באה אינה הפרטית ההשגחה עולה,

האדם. של ערכית הכרעה כל על לחלופין לחול יכולה בלבד, אלא המצוות באמצעות

במפורש: זאת אומר ליבוביץ ואכן

בין - היא משמעותית לבדה שהיא - ההכרעה אלו בהכרעות "החשובה

תכלית לכל הכוונתה ובין ה' ולעבודתו להכרת האדם של תודעתו הכוונת

עובדה העולם, איננה בעסקי ולא יתברך בו להתעסק אחרת. ההכרעה

433אותה" דוחה או אותה מקבל כפרט אדם אוניברסלית, וכל אנושית

נמדד אינו ערך ערכים", לפיו בין השוויון "עיקרון עם אחד בקנה עולים אלא דברים

אלא לפי יחד מאפייניו לפי תוכנו, ליבוביץ עם הערכיים. ערך את מעדיף זאת,

יותר מהאדם, לחרוג דורשת - היהדות הערכיים מאפייניו בשל 434היהדות מטבעו,

.122-119תשל"ט, עמ' אבות פרקי430.121, עמ' שם 431.122, עמ' שם 432.121, עמ' שם 433 מתוך היצר כיבוש של ביכלתו המצוות, ואין דת רק מבצעת לטבע השעבוד מכבלי השחרור "את434

(.30תשל"ו, עמ' הזה" )יהדות כדבר לעשות חילוניים מוסריים או רעיוניים גורמים129

הפרטית, בהשגחה סולוביצ'יק, רואה . כליבוביץ, גם435אחר אנושי ערך כל מאשר

ממשית, לחובת למצוה נהפך ההשגחה האל: "יסוד על ולא האדם על המוטלת חובה

המין, איש בתור קיומו את ומפסיק האלוהים איש בתור עצמו את יוצר האדם...כשאדם

הנתון זה המין" הוא . "איש436בהשגחה" בעיקר הצפונה המצוה את מקיים הוא הרי

ואילו למציאות הוא "איש הטבעית, סולוביצ'יק החורג זה האלוהים" ממנה.

של החשיבות את שייך, ומדגיש הוא אליו הפילוסופי לזרם האכסיסטנציאליסט, נאמן

מן החריגה סולוביצ'יק שלפי הוא, שבעוד ההוגים שני בין הטבע. ההבדל מן החריגה

ובאההתכלית היא היא הטבע את מממש האדם בהם האופנים בכל ביטוי לידי ,

ורק אך היא החריגה ליבוביץ שלפי ועוד, הרי יצירתיות, עשייה, בחירה ייחודו, כגון

הקוגניטיבי במאפיין מתאפיין שאינו ערך, ולכך של הדורש הקונאטיבי לאופיו ביטוי

. הצורך של

כי והשגחה, ראינו זה: נבואה, גאולה בפרק שניתחנו ההשקפה ענייני בשלושת

ליבוביץ אין האידיאית. מדוע התפיסה מפני המציאותית התפיסה את דוחה ליבוביץ

אך העתיד את מנבאים זו? למשל, הנביאים לצד זו התפיסות לשתי מקום למצוא יכול

יש ברואיו, אך על פיזי באופן משגיח שהאל ה', או לעבודת לקרב כדי בדבריהם יש

להשיב הדתיים! ניתן למעשיו אחריות האדם על המטילה אמונה גם בהשגחה לראות

הערך "עיקרון לערכים ביחס ליבוביץ את המנחה העיקרון זו, באמצעות שאלה על

לגביו, ואינו מוחלט הוא זה בערך, ערך שבחר זה, אדם עיקרון . לפי437האקסקלוסיבי"

גם בערך לראות מאפשר שאינו וחומר לצידו, קל אחרים ערכים של קיומם מאפשר

יכולה או הערכית, כגון: השגחה, גאולה צורך. לפיכך, האמונה להתפרש נבואה,

מושג. אותו תחת השניים את לכפוף ניתן בלבד, ולא כצורך בלבד, או כערך

וידיעה: בחירה והרשות צפוי - "הכל האדם ה' לבחירת ידיעת בין היחס בשאלת לדון בוחר ליבוביץ

.92עמ' לעיל בהרחבה ראה435.105תשל"ט, עמ' סולוביצ'יק436.48עמ' לעיל בהרחבה ראה437

130

כפשוטה, ומפרשת הבחירה את מניחה שונות. הראשונה אסטרטגיות , בשתי438נתונה"

האסטרטגיות הבחירה. שתי את ומפרשת הידיעה את מניחה הידיעה. והשניה את

האמונה. של הערכיים למאפייניה נאמנות

ומבחינה עד ליבוביץ של לשיטתו נאמנה הראשונה האסטרטגיה בין כה,

ביטוי לידי באים אלו הבחירה. דברים של ערכיותה ובין הידיעה של הקוגניטיבי המאפיין

שמים": מיראת חוץ שמים בידי "הכל חז"ל למאמר בפירושו

שבו האדם: המקצוע של האובייקטיבית מציאותו הוא כאן - האמור "הכל

ה', של בידיעתו מראש נקבעה כבר אלה בכל לעסוק,...בחירתו בחר

האדם של הכרעתו זה מכלל המציאות. יוצאת של הוודאות עם זהה שידיעתו

- זו להכרעה בהתאם ולנהוג שמים מלכות עול עליו לקבל לא או לקבל

439האדם" ה' בידי השאיר שאותה

על ה' חלים וידיעת הכללית ההשגחה. ההשגחה את לתפיסתו מאוד דומה זו תפיסה

האדם. הכרעת על חלים שמים ויראת הפרטית ההשגחה , ואילוהטבעית המציאות

של לתחומו האל אחריות ה"ידיעה" מתחום את מעביר אף אחר, ליבוביץ בניסוח

כלומר, לא440אותו" שה' יודע הידיעה ה' היא-היא את יודע שהאדם האדם: "הידיעה

- קיום ומשמעותה האדם על מוטלת הידיעה האל, אלא מציאות אודות ידיעה קיימת

מצוות.

מניח לה', אלא הידיעה בשיוך כלל עוסק אינו ליבוביץ השניה באסטרטגיה

הטבעית המציאות את הן לרבות מראש. "הכל" - בה צפוי הכל כי העניין לצורך

מראש. יש צפויות האדם הכרעות - כל האדם )!( של הבחירה את הדטרמיניסטית, והן

של הפילוסופיה באמת, כל מכריע האדם אין אם האחרונה, שכן הקביעה על לתהות

נעלמה לא זו לטמיון. עובדה לרדת זו, עלולה הכרעה בסיס על שעומדת ליבוביץ

לתודעה: מציאות בין מבחין הוא ליבוביץ, ולכן מעיני

ט"ו. ג' משנה פרק אבות438.118, עמ' שם 439.122תשל"ט, עמ' אבות פרקי440

131

הטוב בין לבחור עצמו את להכריע יכולת של במובן חפשי האדם שאין "ייתכן

- ולפום זו הכרעה אל ולחתור לשאוף להתאמץ חפשי הוא הרע, אבל ובין

441במאמץ" שמושג מה לפי המאמץ, לא לפי אגרא: השכר צערא

ידועה. ההישג, האדם של הכרעתו גם כך לשינוי, מתוך ניתנת ואינה קבועה המציאות

לבחור: "נמצא חפשי כיצור האדם של תודעתו מבחינת המציאות, אינדיפרנטית קרי

זה, הסבר . לפי442חופשי" להיות האדם של החופש, חוויתו תודעת אלא החופש שאין

כיוון האדם הכרעות של המציאות את לתפוס יעדיף אף ליבוביץ כדטרמיניסטית,

הטבעית. לבחירה בניגוד באה היא כאשר עולה בתודעה ההכרעה של שערכיותה

פילוסופיה לאור אפילו לערכים גישתו את להעמיד ליבוביץ מנסה זה בטיעון

את תואמים אלו הרוחני. דברים בעולם גם חוקיות למצוא שמבקשת נטורליסטית

"מאמץ". שם הערכי "הישג" למאפיין הקוגניטיבי המאפיין בין לניגוד ביחס דבריו

המציאות? לדוגמא, אני את לתאום חייבים ערכיי האם השאלה את ליבוביץ מעלה

ואף שונה להיות עתידה החברתית המציאות ואילו מסוים חברתי במבנה ערך רואה

של האלה?" תשובתו הערכים את לזנוח זה דבר לי יגרום בדרכה, "האם מוצלחת

הגשמתם. של באפשרות לא ואפילו בוודאות תלויים אינם ברורה: "ערכים ליבוביץ

מה אינו ערך. הערך נעשה עצמו הוא לתכלית הערך, להגיע את להגשים המאמץ

.443להשיגו" כדי עושה שהאדם מה שמושג, אלא

זרה: ועבודה קדושהו"עבודה המושגים בצמד משתמש ליבוביץ שונים, עניינים זרה", בשני "קדושה"

- כה עד שראינו בהקשר מכוננת, והשני כמערכת ההלכה מערכת של בהקשר האחד

בהישג. ולא במאמץ התלוי ערך

ההלכה. מערכת לשפת השייך בקדושה, מושג ליבוביץ רואה הראשון בהקשר

ואין לחוק שמחוץ מהמציאות מושפעים שאינם חוקים מערכת מגדירה מכוננת חוק.107, עמ' שם 441.110, עמ' שם 442.34עמ' לעיל בהרחבה . ראה57תשמ"ו, עמ' וערכים מדע443

132

מכוננת, חוק מערכת בהלכה רואה . ליבוביץ444אחרת למציאות לרדוקציה ניתנים הם

מחוץ במערכת ורק אך מובן מקבל הקדושה ומושג למושג אין זו למערכת זו.

בלבד: המערכת בכללי לו תהיה כזו כלל, משמעות דתית-הלכתית משמעות הקדושה

ואינך יכול מסוים, ואינך ערכים סולם של ספציפי מושג הוא קדושה "המושג

445הזה" המושג של גנרליזיה לעשות רשאי

ההלכתי המושג החלת היא בחפצים, הקדושה אימננטית קדושה בעולם קיימת לא

ארץ-ישראל: אין קדושת היא מצוות. לדוגמא: "זאת באמצעות חפצים "קדוש" על

קדושה, אלא שהיא מפני מארץ-ישראל הלחם ושתי והביכורים העומר את מביאים

הקדושה . תפיסת446הלחם" ושתי והביכורים העומר הבאת במצוות מקודשת היא

שמור, היה - שם ההלכה מד' אמות זה מושג בחפצים, מפקיעה אימננטי באופן

זרה: "העלאת ליבוביץ: עבודה בפי מכונה כזו המציאות. תפיסה על אותו ומחילה

.447מובהקת" אלילים עבודת - זוהי קדושה לדרגת כשלעצמה הארץ

שיש למאמץ "קדושה", קשור המושג את מבאר ליבוביץ בו השני ההקשר

שנתפסת לקדש מנת על להשקיע הקדושה, ההגות של שונים בזרמים דברים.

במציאות מנתונה ליבוביץ של בהגות במציאות, עוברת אימננטית כקדושה היהודית

אלא "אין ליבוביץ האנושית" טוען )ערכית(. "במציאות להיות )קוגניטיבית( לראויה

קדושה448פונקציונאלית" קדושה דבר. ממנו תובעת ואינה לאדם המעניקה ,

להימצא יכולים ואינם הקוגניטיבי "אמצעי" ו"צורך" שייכים, כזכור, לעולם המאפיינים

את הראי"ה של תפיסתו כנגד בפרט. ליבוביץ, במלחמתו ואמונה בכלל ערכים בתיאור

יש הלא-יהודי באדם שאינה סגולה טבועה היהודי שבאדם ישראל" טוען: "הטיעון "עם

מיוחד משהו מטבעו ביהודי יש אם היהדות: שהרי של משמעותה של פיחות משום בו

של נתון אלא ותפקיד משימה היהדות שאין יהודי, נמצא הלא לבין בינו המבדיל

.95, ועמ' 35עמ' לעיל בהרחבה ראה444.380תשנ"ה, עמ' ישרים מסילת445.118תשמ"ב, עמ' אמונה446.117, עמ' שם 447.18, עמ' שם 448

133

וכל אינדיפרנטי ערך חסר הוא נתון שהוא דבר המציאות, .449ערכית" מבחינה -

לידי בא לקיימו. המאמץ להתאמץ שיש כערך ליבוביץ של בהגות נתפסת הקדושה

ליבוביץ ההלכתי. לפיכך בהקשר ורק אך משמעות זה למושג שיש כיוון במצוות ביטוי

זו: לקדושה - לחתור ישראל - עם מאיתנו ישראל" כתביעה עם "קדושת את תופס

מצווה אלא הנבחר העם אינו ישראל ומטרה...עם מגמה הוא ישראל עם של "הייחוד

תורתו". את לנו ונתן העמים מכל בנו בחר בחירתו? "אשר הנבחר. ומהי העם להיות

.450לו" המוצגת בתביעה ייחודו מהות, אלא של ייחוד ישראל לעם אין

ומדע: דת והיהודיים בכלל ההוגים רוב את שהעסיק נושא ומדע, הוא דת בין הסתירה ישוב

בספרו מעלה במיוחד. רוזנברג התפתח המדע - בה החדשה בעת בפרט, בייחוד

מספר451החדשה" היהודית בהגות ומדע "תורה אחדים לפתרון גישות הסתירה.

גישתו בעקבות התורה את לפרש העדיפו המדע, אחרים את הגבילו של המדע,

"קדושת בעצם מפקפק שהוא כיוון במיוחד מעניינת ליבוביץ לטענתו, הסתירה.

לאור452דתית" קטגוריה אלא מדעית או היסטורית קטגוריה אינה המקרא .

שקדושת לכך מתכוון שליבוביץ זו, דומה בעבודה שהעלינו הקטגורית הדיכוטומיה

להבדיל לקטגוריה שייכת המקרא לקטגוריה ששייך מהמדע הקונאטיבית,

חלוקה453הקוגניטיבית לעצם ליבוביץ של להתנגדותו הסבר מהווה זו קטגורית .

קשר ולא תמיכה המהווה קשר הקטגוריות, לא שתי בין קשר כל אין הסתירה, שכן

ושונים האמונה לתחום השייכים מאפיינים מספר על עומד סתירה. ליבוביץ המהווה

השניים. בין סתירה של אפשרות כל המונעת המדע, עובדה מתחום מהותי באופן

מבחינת המדע המתודה ראשית, שבבסיסה במתודה משתמש המחקרית,

במציאות, תהיה מהממצאים הנובעת מסקנה והפרכה, וכל לאישוש החתירה עומדת

. 113, עמ' שם 449במקור. . הדגשים117, עמ' שם 450תשמ"ח. רוזנברג451.350תשל"ו, עמ' יהדות452.305תשנ"ה, עמ' כצמן ראה453

134

ואילו בלבד. "לא ההכרעה בפרט, עומדת והאמונה בכלל הערכים בבסיס כפויה,

כאן ואין אחרים הכרתיים תכנים זה מדע מול להעמיד פסיכולוגית מבחינה כלל ייתכן

. 454ברירה" או החלטה, הכרעה בגדר אינו התמודדות, מדע לניהול אפשרות שום

ואילו הוא המדע של עיסוקו שנית, תחום לא מתגלה אינו האל המציאות,

,455דתית" מבחינה אירלוונטית היא כולה הטבעית בהיסטוריה. "המציאות ולא בטבע

לקו דומה זה . טעון456דתית" מבחינה אינדיפרנטי הוא סתם היסטורי מאורע "כל וכן

מהמציאות האמונה - טרנספורמציית האמונה ענייני לכל בגישתו ליבוביץ את המנחה

בהקשר יפה, שאף הדגיש )קונאטיבי(. שגיא האדם )קוגניטיבי( להכרעת הנתונה

עליה לבסס מוכן אינו טבעית( ההיסטורית, ליבוביץ )ולא הטרנסצדנטית להתגלות

.457האמונה את

על הדתית, מבוסס הגותו בכל ביותר המרכזי ושהוא ליבוביץ של השלישי הטעון

הקודש, לכתבי כלשהי משמעות מתן . עצם458מעניקה לדת תובעת דת בין ההבחנה

לכך האמונה. הסיבה ב"ערכיותה" של - פוגם ספרותית ובין היסטורית מדעית, בין בין

משמעות "דרישה". מתן "צורך", והערכי הקוגניטיבי המאפיין בין מההבחנה נובעת

הפוגם האדם של צורך כסיפוק ליבוביץ ידי על הדתית, מתפרשת מהמשמעות שונה

כצורך גם התורה אחרות, תפיסת האמונה. במילים לערך הטוטאלית בהתמסרות

באמונה רואה המאמין אין האדם, שכן בעיני ערכיותה את מידע, מפחיתה לסיפוק

צורך: גם בה רואה תנאי, אלא ללא טוטאלית דרישה בתורה

ה' - כעבודת - הדת היהודית הבחינה את תופסים שאנו התפיסה זוהי "אם

הרי מספקת דת ולא תובעת )דת מ.ק.( על להעלות אין מלכתחילה -

הטבע על העולם, או על לאדם לאינפורמציה מקור תשמש הדעת, שהדת

עצמו, על - מ.ק.( מעיד ומדע )דת הזה בעימות העוסק עצמו...כל על או

.347תשל"ו, עמ' יהדות454.358, עמ' שם 455.61תשמ"ב, עמ' אמונה456.135תשנ"ז, עמ' שגיא457.93עמ' לעיל בהרחבה ראה458

135

בפיזיקה... לימוד לספר מתייחס שהוא כשם הקדושה לתורה מתייחס שהוא

459לאדם" אינפורמציה של כמקור הערכתה מבחינת בה דן הוא

סיני...בכדי הר על ירדה לא "שכינה למצוות, שכן טעמים ולמצוא לחתור אין זו מסיבה

טעמים אחר החיפוש . בבסיס460קופת-חולים" של רופא של הפונקציה את למלא

ליבוביץ הטבעית, ואילו למציאות המצוות את מתאים שהאל ההנחה למצוות, עומדת

מחליט שאני ולכן: "ההחלטה הטבעית המציאות ובין המצוות בין קשר כל שאין טוען

לא כלל מותנית שמים, איננה מלכות עול כקבלת ומצוות תורה עול עצמי על לקבל

למצוא ניסיון כל זו, שוללת . תפיסה461העולם" של בהתהוותו ולא העולם של בטיבו

מידת את מפחית כזה שניסיון למציאות, כיוון בפרט, התאמה ובמצוות בכלל בתורה

.462האדם של כצורך התורה לתפיסת מהאדם, וגורם התביעה

זו, תפיסה . לפי463כ"משחק-שפה" היהדות תפיסת על מתבסס הרביעי הטעון

ניתנים האמונה ענייני היהדות, דהיינו של השפה מושגי ורק אך להבנה וההלכה,

לרדוקציה ניתנים ואינם אחרת ממערכת אותם לגזור ניתן היהדות: לא במסגרת

התורה: התורה תוכן משמעות על אף זה טיעון מחיל . ליבוביץ464אחרת למערכת

אולם היום-יום שפת את המשמשת לזו דומה בשפה אמנם משתמשת העברית,

ואילו פונטי היום-יום, הוא לשפת התורה שפת בין שקיים המשותף המכנה בלבד.

ניתן משחק" שונות, והתוכן "שפות שתי אלו לחלוטין, שכן שונה הסמנטית המשמעות

משפת מינוחים של משמעויות לגזור ניתן עצמה, ולא השפה בתוך ורק אך להבנה

הבריאה: עניין על זאת מדגים התורה, ולהיפך. ליבוביץ לשפת היום-יום

להודעה מחוץ מובן שום שבתורה הראשון לפסוק לייחס אי-אפשר"

זה פסוק להבין שאי-אפשר ה', מאחר לפני העולם של מעמדו על הגדולה

במקור. . הדגשים339תשל"ו, עמ' יהדות459.342, עמ' שם 460 שם, שם.461.59-54תשנ"ה, עמ' בד"ד שגיא עוד ראה462.97עמ' לעיל בהרחבה ראה463 לא למערכת, ליבוביץ מחוץ השפה מושגי את להבין שניתן טען שוויטגנשטיין שם, שלמרות ראה464

זאת. קיבל136

465הדתי" להקשר מחוץ

המתבססים הנימוקים ארבעת מתוך הקטגוריה בין ההבחנה על הנזכרים,

המדע בין הסתירה שאלת של הרלוונטיות אי לקונאטיבית, מסתברת הקוגניטיבית

קיימת לא מדוע לנמק אלה, וממשיך בנימוקים מסתפק אינו לאמונה. אולם, ליבוביץ

בנפרד, שכן נידונה זו והאמונה. שאלה התורה לבין המקרא ביקורת בין אף סתירה

התורה. של האותנטיות המדע, לשאלת לתכני התורה תכני בין הסתירה דומה אינה

אלא תוכן את שוללת אינה המקרא ביקורת של האותנטיות עצם את המקרא,

)התורה(. עצמו המסמך

ההשקפה ענייני עם שהתמודד לזו דומה בדרך זו שאלה עם מתמודד ליבוביץ

היותה בשל לא היהודי לעם משמעותית לערך. התורה מציאות בין השונים, בהבחינו

חלים אותנטי, אינם אמת/שקר, אותנטי/לא שהמושגים ואותנטי, משום נכון מסמך

היהודי, בשל לעם משמעותית עובדתית. התורה מציאות על התורה, אלא על כלל

ערךערך היותה שכזכור, אלא התאמתו במידת נמדד אינו , במידת למציאות,

קיבל ערך את עצמו על קיבל. המקבל שהאדם ההכרעה את גם עמו היהדות,

קטגוריה את המקדשת ההלכתית המערכת כאמור, הינה, ו"קדושה" התורה,

א-מציאותית: הלכתית

מניין ", אולםקודש כתבי" היותו מצד לו באה אינה התנ"ך של "משמעותו

ההלכה מפי לא אם הקודש" הם "כתבי אלה ספרים וארבעה שעשרים לי

שאין שפסקה לו שיוותה הקדושה אלא המקרא קדושת כך?...מכאן,

תוכן מהערכת ולא הקודש כתבי של מתכנם נופקת זו קדושה ההלכה, ואין

466זה"

המציאות. מן לסתירה ניתנת לא ולכן הקודש בכתבי אימננטית אינה הקדושה

כתבי של באותנטיות פקפוק בלבד, וכל ביהדות מובן בעלת קטגוריה הינה הקדושה

.59-54תשנ"ה, עמ' בד"ד שגיא עוד במקור. ראה . הדגשים340תשל"ו, עמ' יהדות465במקור. . הדגשים349תשל"ו, עמ' יהדות466

137

יהיה ולא ההלכה במסגרת הקודש, על ההלכתית מהתשובה ללמוד ניתן בלבד,

המקרא, של שונים נוסחים בין לשינויים מתייחסת . ואכן, ההלכהמציאותב האותנטית

.467נוסחים רוב פי על ייקבע המקודש שהנוסח וקובעת

את נקבל אם שאלה: "גם הכותב לליבוביץ, מעלה רון אברהם ששלח במכתב

מכך נובעת לא מדעית, עדיין אינפורמציה כל לתת התכוונה לא התורה ההנחה, כי

שהדברים אינם בתורה הנראים המסקנה, דומה,468אינפורמציה" כאינפורמציה, .

יש מכל זו. אולם, יותר שאלה על להשיב כדי בהם שהבאנו, יש הטיעונים שארבעת

לאמונה רלוונטית שאינה רק כצורך, לא התורה השלישי: תפיסת הטיעון את להדגיש

ערך האקסקלוסיבי, לפיו הערך עיקרון על מתבסס זה בה. טיעון פוגמת אף היא אלא

אינו שהצורך )אף צורך לשרת יכול שאינו וחומר וקל אחר ערך שום לשרת יכול אינו

הערך אם גם מאוד, שכן חשוב תפקיד " ישכוונהזה, ל" עיקרון הערך(. לפי את סותר

לערך רק קיום ומאפשרת אקסקלוסיבית הינה אחרים, הכוונה צורך או ערך תואם

התורה, לאמור, של לערכיותה ביחס גם תקף זה לצורך(. עיקרון לחלופין )או אחד

יכולות השתיים צורכית, ואין תפיסה התורה, או של ערכית תפיסה מאפשרת כוונה

זו. לצד זו להתקיים

ומדינה: דת דיון נציג הראשון מתודולוגית. בחלק מבחינה מקבילים דיונים בשני נעסוק זה בפרק

דיון נציג השני לקונאטיבי. ובחלק קוגניטיבי בין היחס ומדינה, לאור דת ביחסי טיפולוגי

החל ומדינה דת ליחסי יחסו לשאלה, מה התייחסות ליבוביץ, תוך של בכתביו היסטורי

השאלה על לענות ניתן ימיו. לא אחרית -, ועד30ה בשנות בגרמניה דרכו מראשית

לסוגיית נתייחס ליבוביץ. לכן עבור הדתית הציונות של משמעותה הבנת ללא השניה

ומדינה. דת ביחסי דיוננו הדתית, במסגרת הציונות

ערך, והשני לעומת טעונים: הראשון, מציאות משני ליבוביץ, מורכב של האחרון ההסבר כי לציין יש467המדעית. השפה לעומת היהדות השפה" של "משחק

.197תשמ"ג, עמ' בבן-ירוחם גם מופיעה זו . שאלה350תשל"ו, עמ' יהדות468138

טיפולוגי: דיון את להפריד יש כי למסקנה ליבוביץ את הביאה לקונאטיבי הקוגניטיבי בין הדיכוטומיה

חברה, עובדה לקיום ואמצעי כמנגנון משמשת המדינה כי והמדינה. הראינו הדת

היהודית והדת זאת, "דת" בכלל . לעומת469הקוגניטיבי השיח לתחום אותה המשייכת

נכללים המושגים ששני הערכיים. העובדה המאפיינים חלים עליו ערך הינה בפרט

להלן. שנראה בשני, כפי האחד תלות של אפשרות כל שונים, מונעת בתחומים

ערכים". בין השוויון "עיקרון הוא לערכים ביחס ליבוביץ את המנחה העיקרון

בערכו הערכיים, שווה המאפיינים על העונה ערך כל תוכנו, ולכן פי על נבחן אינו ערך

עובדה לערך ומותירה על רציונאלי וויכוח שוללת זו אחר. מאבק רק ערכים,

מאבק470עליהם בדרך ניתן שלא כיוון הכרחי הינו כזה . מי רציונאלית להכריע,

להשקטת כזה, ומתנגד למאבק זירה המדינה במנגנון רואה עדיף. ליבוביץ מהערכים

המאבק:

אומות-העולם של בהיסטוריה ולא עם-ישראל של ההיסטורית במציאות "לא

במושג לגביו להשתמש שאפשר מובן בעל-ערך, בכל דבר שום הושג לא

מאבק של בדרך בית, אלא שלום של בדרך ערך הושג לא "ערך" - מעולם

471מדם" עקובות מלחמות-אזרחים כדי קשה, עד

התנגד בין למאבק זירה במדינה ליבוביץ, שראה של הזדהות לכל מאוד ערכים,

- לשמש המדינה תפקיד את מונע זה מעין שחיבור כיוון הערכים מן אחד עם המדינה

בפרט, על ודת בכלל ערכים להגשמת מתנגד אף הערכים. ליבוביץ על למאבק זירה

מתכוון אני ובזה – במדינה לתלות דעתי על עלה לא המדינתי: "מעולם הממסד ידי

כולל לכל חינוך, של במשמעות ערכיים דברים הגשמת – ישראל מדינת מדינה,

.472ומצוות" תורה אומרת דת, זאת – וכמה כמה אחת תרבות, מוסר, ועל

.82עמ' לעיל ראה469.80תשנ"ז, עמ' בן-נון470. 191תשמ"ב, עמ' אמונה עוד . ראה260תשל"ו, עמ' יהדות471.134עמ' תשמ"ב אמונה472

139

כאמצעי ולא כערך המדינה תפיסת לעיל, אפילו שהראינו כן, כפי על יתר

. שכן, לפי473מהמדינה הדת הפרדת מחייבת היא לה(, גם מתנגד שליבוביץ )עמדה

שני של האקסקלוסיבי העיקרון אחת בכפיפה לדור יכולים אינם ערכים הערכים,

אלו אם משנהו, אפילו פני על אחד ערך לבכר חייב האדם האדם, ולכן של בכוונתו

אחר, כלומר, ערך שוללת כערך המדינה נובע, שתפיסת אחד. מכאן בקנה עולים

הוא הדת, ולכן ערך את כמובן הדת. ליבוביץ, מעדיף ערך קיום של אפשרות שוללת

הוא הערכים של האקסלוסיבית ערך. בתפיסתו במדינה לראות האפשרות את שולל

כי: טוען

– האדם את משעבד הוא הומניסט. באשר ואינו מוסרי אינו ופטריוט "לאומי

של רצונה בפני זכויותיו את ומבטל מופשטת לסמכות – המוחשי האדם את

שהדתי לדת, אלא האדם את המשעבד לאדם דומה הוא זו. בזב סמכות

כלפי חובתו הכרת ע"י האדם של זכויותיו ואת חירותו את ומצמצם ומגביל

474ושלטון" ריבונות של הפשיסטיים הערכים ע"י – הפטריוט התורה, ואילו

היא המדינית ערך. המציאות למדינה לייחס יכול אינו דתי אדם כי משמע אלו מדברים

ואכן לאדם ערכית מבחינה אירלבנטית את רבים, מכנה במקומות ליבוביץ הדתי.

להגנתם, שהם לטעון פאשיסטיים. ניתן ערך, בתואר למדינה שמייחס הדתי הציבור

נובעת בעצם המדינה של הערכית הוא, תפיסתם כך , ואםדתי ערך במדינה רואים

ולא מתפיסתם אולם המתחרה כערך הדתית, יקבל ליבוביץ אם רב ספק לדת.

דבר במציאות שאין דתי, בטענה כערך המדינה בתפיסת כופר הוא זו, שכן סנגוריה

וכבר לשם נעשה הוא כן אם דתית, אלא משמעות בעל להיות שיכול חזר הדת,

שהצלחנו דתית משמעות ליחס יכול ש"אינני הטענה על רבות ליבוביץ לעובדה,

.475המדינית" העצמאות את לעצמנו להחזיר

לנמק מנת - על מאמץ- ה הערכים בקטגוריית המרכזי במאפיין גם משתמש ליבוביץ.82 עמ' 473.190עמ' תשמ"ב אמונה474.138 שם, עמ' 475

140

ידי על להגשמה ניתנים אינם הדת: "ערכים ערך עם המדינה את לזהות ניתן לא מדוע

אדם בני של ומאבקים מאמצים ידי על רק להגשמה ניתנים שלטוני. הם מנגנון

להגשמת מכשיר שהמדינה בזה אינה ערכים לגבי המדינה של כאישים. משמעותה

מנגנון בין . חיבור476ערכים" על להיאבק לבני-אדם מאפשרת שהיא בזה ערכים, אלא

- המדיני המנגנון הדת, בשל על המאבק לשם הנדרש מהמאמץ לדת, יפחית המדינה

חיבור ערכי שאינו המקיימו. לפי של בערכיותו פוגם זה - שכן, תפיסתו הערך,

לדמות . ניתן477מהאדם דורש שהוא המאמץ מידת לפי נבחן ליבוביץ, ערך של הערכית

האדם, בטבע למאבק ביטוי בערכים רואה האדם: ליבוביץ לטבע ערכים בין ליחס זאת

הניכור מהאדם, קרי, מידת דורש שהוא המאמץ במידת נמדדת אף הערך של ערכיותו

ערך, ועל יהיה במדינה הדת שקיום דורש כאן, ליבוביץ האדם. גם טבע לבין הערך בין

)טבע(. הקשיים המדינה )ערך( לבין הדת בין ניכור של יחס שכזה, מתחייב כן, בתור

ערכיותה על שמירה לשם הכרחיים המדיני, הינם המנגנון בעקבות הדת נתקלת בהם

הדת. של

שדיון העובדה על "צורך" ו"דרישה", נסמך במאפיינים המשתמש נוסף טיעון

דבר היא תועלת שבדבר התועלתי בצד בו דנים שכן לחלוטין רציונאלי "הוא פוליטי

למנגנון הנוגעים פוליטיים בדיונים המנחים . השיקולים478הדעת" שיקול פי על הנקבע

בפרט. והדת בכלל הערכים לעולם צורכיים, הזרים שיקולים על המדיני, מתבססים

הדת את לערב ניתן המטרה. לכן, לא היא שהיא כיוון כאמצעי לשמש יכולה אינה הדת

צורכיים: שיקולים על שמתבסס במנגנון הערכית

הצורך מן נובעת הקיימת החילונית מהמדינה הדת להפרדת "הדרישה

פוליטיים צרכים לסיפוק עזר לאמצעי הדת הפיכת מניעת של החיוני הדתי

479חברתיים"

.166תשל"ו, עמ' יהדות עוד . ראה201תשמ"ב, עמ' אמונה476.47עמ' לעיל בהרחבה כך על ראה477.79תשנ"ז, עמ' בן-נון478יהדות479 "הדת . במאמרו197תשנ"ה, עמ' הלינגר גם במקור. ראה . הדגשים157תשל"ו, עמ'

שהוא תוך הראשית הרבנות כנגד ליבוביץ ( ,יוצא179עמ' תשמ"ב בישראל" )אמונה הרשמית"מצד בטעון משתמש שהיא מדינה אחד זה: מהותה בכל חילונית אתאיסטית-קלריקלית,

141

דתיים. חקיקה חוקים חקיקת כנגד בקריאתו גם ליבוביץ את משמש האחרון הטיעון

אף נובעת זו לדת. התנגדות נאמנות מתוך ולא השלטוני המנגנון מצרכי נובעת כזו

מכוננת, חסרת חוק מערכת שונות. ההלכה, בהיותה חוק מערכות בין מהדיכוטומיה

כל החוק למערכת מחוץ משמעות ולכן, שנחקק חוק שלה, במערכת "הלכתי"

יהודי: מיהו חוק לגבי אף אמורים אלו . דברים480דתית מבחינה רלוונטי אינו המדינית

המהותית המשמעות…ישראל מדינת של בחוק זה מונח של מובנו לפי יהודי אינני "אני

מושפעת איננה ולדעה, והיא להשקפה אתי השותפים ולכל לי ידועה הזה השם של

. 481המדינה" של תקנותיה או מחוקיה

ומדינה, שמבחינה דת בין ההפרדה לצידוק ליבוביץ שמעלה האחרון הטעון

,חקיקת זה טיעון טקטיים. לפי שיקולים מתוך הראשון, נובע הטעון הוא כרונולוגית

מקבעת חוקים ואינה כפי ההלכה את "דתיים", חידושה את מאפשרת שהיא,

חוקים, ה"צובעים" של פוליטיים ממחטפים להימנע מדינה. לכן, טוב של במציאות

שכן המדינה את שהוא מהדיון מסיטים אלו בדת, ההלכה של טיפולה האמיתי,

החדשה: במציאות

הדעה, היא הציבורית ונציגותה הרשמית הדתית היהדות של הגורלי "טעותן

אינו – ומדינה )דת זה שמשבר מסויימים ליחסי-כוחות ביטוי אלא מ.ק.(

את מחוכמת, שתביא פוליטית טקטיקה בדרך לפתרון ניתן ושהוא בציבוריות

יש כלפי הרצויה לעמדה וחוקיה חוקתה ואת המדינה משום בכך הדת.

והמדינה הדת שבין ביחסים אינו העובדה, שהמשבר מן גמורה התעלמות

והיא בכל ואנטי-דתית כמוסדות דתיים במוסדות הכרה של שלט לעצמה מדביקה גילוייה, שרירותי מבחר לפי מסויימים דתיים שירותים הבריות על ומטילה בכספה אותם ממלכתיים, מחזיקה

ראה ליבוביץ לכן קודם שנים10 שרק לאחר נאמרים אלו אדמניסטרטיביים", דברים באמצעים של כשליחות מטעם, אלא כמוסד הרבנות את ראה דאז, לא שבתפיסתו הראשית, כיוון ברבנות חזון

הדתי. הציבור יש מצוות, עדיין קיום לחזק או לעודד עשוי שהוא העובדה בשל רלוונטי שהוא לטעון ננסה אם גם480

דתי, ערך חסר הוא זה קיום אזי החוק הוא המניע ההלכתי", אם "החוק לקיום המניע מה לבחוןבחוק. טעם כל אין אזי ההלכה הוא המניע ואם

יהדות481 אחת חוק ממערכת רדוקציה של ניסיון בכל נכונים אלו . דברים273-272תשל"ו, עמ' ממערכת רדוקציה בכך שנעשית הדתית, כיוון החקיקה שבעתיים, בניסיון נכונים הם לשניה, אולם

המדינה. - חוקי מכוונת חוק - הלכה, למערכת מכוננת חוק142

482עצמה" בדת אלא

עיקרון האחרון(, הינו זה )למעט שהעלינו הטיעונים רוב את המנחה העיקרון

ההכרעה האם בקביעה רבה חשיבות לכוונה זה, יש עיקרון האקסקלוסיבי. לפי הערך

ערכים של קיומם מאפשר אינו כמובן אחר. ליבוביץ ערך או צורך כל נטולה הערכית

ומכיוון הערך לצד וצרכים מדינת ולא חוק מדינת היא ישראל ש"מדינת הנבחר,

חוקי מתוך ורק אך המדינה, אלא חוקי מתוך הלכות לקיים ניתן , לא483הלכה"

התורה.

היסטורי: דיון הדתית: הציונות של משמעותה

שכן484הדתית הציונות של המקובל התיאולוגי לבסיס שותף לא ליבוביץ מושג ,

המדינה הקמת מטאפיזית. למשל: תפיסת משמעות כל נטול ליבוביץ של האמונה

. לעומת485הדתית הציונות הוגי בקרב מאוד נסיים, מקובל כאירועים ישראל ומלחמות

)וערכית(. דתית מבחינה אינדיפרנטי - הוא מציאותי - כמאורע ליבוביץ, הנס זאת, לפי

ערכית, נכיוון להיות יכולה איננה שהמציאות העמדה אצלו התגבשה בצעירותו כבר

כפר , הוא1930 ב בגרמניה בהיותו האדם. עוד של אחריות נטילת הם שערכים

עם אינו היהודי "העם היהודי העם של אימננטים סגולה" כמושגים "עם כגון במושגים

של ייעוד אלו במושגים רואה זאת, הוא . תחת486כזה" להיות מצווה הוא אלא סגולה

במשמעותה לדון הדתית. בבואו הציונות זו, של בתקופה בכלל, ובפרט היהודי העם

מקשה: הדתית, ליבוביץ הציונות של

בתנאים מעשי באופן אם בתורה הטמונים היפיפיים החוקים מועילים "מה

ואם יכולים אינם הם הקיימים בדרך והחגים השבת שמירת להתבצע,

אין בזמן בתורה והעיסוק המסורתית שחי שהיהודי למנוע בכוחם הפנוי,

.125 שם, עמ' 482.251תשנ”ז, עמ' גולדמן גם . ראה186תשמ"ב, עמ' אמונה483.255תשנ"ו, עמ' שוורץ484.261, עמ' שם 485במקור. . ההדגשים146תר"צ, עמ' להבהרה ניסיון486

143

בתוך הסגורה יהודית בקהילה תמיכה לו יהודי, ושאין לא ורוחני גשמי בעולם

487יהודית?" דת בעל לאירופאי עצמה, ייהפך

של חידושה של נרחב פקידת הדתית הציונות על מטיל הוא זו רטורית שאלה בעקבות

הבעיות עם התמודדות במדינתו, תוך ישראל עם של הקולקטיבי היסוד לאור ההלכה

המדינה, טרום של בתקופה עיניו, בייחוד לנגד עמד זה זה. יסוד שינוי בעקבות העולות

רוזנבליט, אריך של למאמרו בתגובתו תקומתה. למשל לאחר הראשונות שנים15 וב

:1930"ציון" העת בכתב

המכריע התפקיד למימוש הדרך ישראל, את ארץ ובבניין בציונות רואים "אנו

488תורה" של בסיס על החיים העמדת של הזה

יותר: מאוחר פירוט, מעט וביתר

הלאומיים, מהחיים נקרע ישראל שעם "ברגע החברתיים, המדיניים,

גם אם במלואה, כי התורה הגשמת רק לא העצמאיים, פסקה והכלכליים

של האמיתית המשמעות החברה...כאן במסגרת להגשמתה המלחמה

עמקו: התנועה בכל אותו תופסים מעטים רק בקרבנו, אשר הרווח המושג

שני של צירוף משמעותה דתית, אין הציונית התנועה לאומית, או הדתית

עצמה הדת ישנה, של חדשה ראייה אם ולאומיות, כי דת נפרדים דברים

ולא עם של אספקלריה מתוך אדם של אספקלריה מתוך ישראל,

עליו אשר הרקע - הוא התורה פי על הציבוריים החיים הסדרמישראל...

יהא חינוך ייתכן אנו מה תכנו דתי, כיום שישנם להבין צריכים שיהיה.

במסורת... ומסודרים ערוכים נמצא לא פתרונם את ובעיות, אשר תפקידים

489ולחדשם" פתרונים לחפש נצטרך כרחנו על

.143 שם, עמ' 487.64תר"צ, עמ' נאמנה ציונות488תורה489 פישמן של מאמרו ראה זו תפיסה על במקור. עוד . הדגשים62-59תשי"ד, עמ' ומצוות

לציונות זו בגישה ליבוביץ, המצדדים נוספים, אצל . מקורות90-82עמ' תש"ן פישמן תשנ"ה, וכן עמ' תשל"ו , יהדות339, 337, 330עמ' תש"ס , מכתבים145עמ' תר"צ להבהרה הדתית: ניסיון

43 ,86 ,96 ,104 ,110-109 ,125 ,139 ,164,206.144

בכינון הדתית הציונות של בתפקיד מכיר אינו כבר , ליבוביץ1967 מ זאת, החל לעומת

אלא הלכתיים חיים של )ולא ההלכה של האישי היסוד את מדגיש במדינה,

הקולקטיב(:

הקולקטיבי היסוד הובלט ישראל עם של הגלותית שבהיסטוריה "כשם

שבה, ובו האישי היסוד את להבליט היום מחובתינו הישראלית, כך שבדתיות

490המאבק" ואת החינוך את לרכז יש

היהדות, בין לתכני ביחס הבדל אין יותר, כי מאוחר מדגיש אף זו, הוא להצהרה מעבר

שלאחריה: התקופה ובין ציונית הטרום התקופה

עם על המוטלות המשימות ביהדות, כל הגלומים הערכיים התכנים "כל

אינם – מכך הנובעות הבעיות וכל יהדותם מבחינת היהודי האדם ועל ישראל

ועומדים קיימים מהם שמתחייב ומה אלה תכנים…הציונות של עיניינה

ובארץ, בגולה – היהודי והאדם היהודי העם של נצחיות ובעיות כמשימות

491ולאחריה" המדינית התקומה לפני

השנייה, בתקופה גם המוקדמת תפיסתו "שאריות" של לראות שניתן לציין אמנם, ראוי

. להלן,492הראשונה בתקופה דיבר שבו פתוס באותו שלא במרומז, וודאי רק אולם

.493זה שינוי על ומדינה, נעמוד דת ביחסי הדיון במסגרת

והמדינה: הדת הפרדת

תקופות שתי על ליבוביץ, עומדים של הציונית הגותו אחר שעקבו חוקרים מספר

הראשונות בשנותיה וכלה - בגרמניה20ה משנות החל הראשונה : התקופה494בהגותו

של פטירתו. לדעתם, המאפיין עד מכן שלאחר השנים - כל המדינה, והשנייה של

המדינה, ושואפת עם הדת את כאחת הכורכת תפיסה היא הראשונה בתקופה הגותו.321עמ' תשל"ו יהדות 490.374עמ' תש"ס , )הערה(, מכתבים45עמ' תשל"ו יהדות ראה . כמו-כן194עמ' תשל"ו אמונה 491.139עמ' תשל"ו , אמונה187, 184עמ' תשל"ו יהדות492 תשנ"ז, גולדמן ליבוביץ, ראה של בהגותו הדתית הציונות של משמעותה בתפיסת השינוי על עוד493

.249-246עמ' תשנ"ג(, שגיא )ליאונוב תשנ"ה(, ליאונוב )הלינגר (, הלינגר255-241תשנ”ז, עמ' )גולדמן גולדמן494

.13עמ' תשנ"ה ליבוביץ, שגיא על המחקרים לקובץ בהקדמה לכך מרמז145

הלכה, מדינת של המילה, קרי, הקמתה של הרחב במובן המדינה על הדת את להחיל

השנייה, ליבוביץ המדינה. בתקופה מחוקת כחלק ההלכה את לעגן לשאוף יש בה

את להעמיד מהמדינה. ליאונוב, מבקשת הדת את להפריד ומבקש זו מעמדה נסוג

בעוד495פניו על שטפחה המציאות על ליבוביץ אצל הרדיקלי השינוי שבתקופה .

השנייה, שבתקופה - חזון, הרי במדינה תורה משטר בהקמת ראה ליבוביץ הראשונה

ועבר מעמדתו הדתית, נסוג הציונות ידי על החזון הגשמת מאפשרות שהתאכזב לאחר

מנסה זאת, הלינגר החלתה. לעומת תחום וצימצום מהמדינה הדת להפרדת להטיף

כגון: שונות בתקופות שונים הוגים השפעת עם ליבוביץ של בהגותו השינוי את לפרש

להלן. בכללותו הטעון את . נבחן496ומנדלסון רמב"ם

הציוני הציבור על האחריות - בהטלת ומתמיד, מחד מאז עקבי היה ליבוביץ

- בשלילת )מדינה(. ומאידך ציבורי בעידן הלכה ההלכה, לרבות של בעיצובה דתי

המדינה קום לפני מכתביו גם עולה המדיני. כך הממסד ידי על עיצובה של האפשרות

מתריס , ליבוביץ1947 ב ההסתדרות של בעלון שכתב לאחריה. במאמר מכתביו וגם

כי:

מוסרית, מאשר מבחינה והן הגיונית מבחינה יותר, הן משוועת סתירה "אין

הופעה עם התורה עפ"י חברתי למשטר מחייבת פרוגרמה העדר של צירוף

"עפ"י מדינה דתיות" על "דרישות על מאבק לשם הפוליטי בעולם מאורגנת

497"קלריקלית פוליטיקה אם כי דתי מאבק אינה תורה". התוצאה

כלפי דתית תביעה כל , שלל1946 ב ההסתדרות של הפועל הועד כמו-כן, בישיבת

"אנחנו ולא המכוונת בתביעה מופיעים ההסתדרות: – ההסתדרות כלפי כלפינו,

עם על מ.ק.( ולהשליטה – התורה פי על ציבורי )משטר הזאת הפרוגרמה את להקים

יחד498ישראל" משטר הקמת למען להיאבק דתית חובה רואה כן זאת, הוא עם .

.36-35תשנ"ג, עמ' . ליאונוב249-246תשנ”ז, עמ' גולדמן495.205-199תשנ"ה, עמ' הלינגר496במקור(. )הדגשים104עמ' תשל"ו יהדות 497)337עמ' שם ראה . כמו-כן341עמ' תש"ס מכתבים 498 )104עמ' תשל"ו יהדות (, וכן1946

1947.)146

בהכנת כורך הוא זה משטר הישראלית. הקמת הפוליטיקה יסודות על התורה, המונח

עמדה לכינון הלכתית פרוגרמה בתקופה גישתו עם אחד בקנה העולה מדינה,

הראשונה:

של כינונה לאור ההלכה של )חידושה השנייה הגישה לצד הכרעה "רק

מאפשרת– המדינה דתית, תנועה-פוליטית של קיום ומצדיקה מ.ק.(

499התורה" במדינה" "משטר למען ומאבק דתיות" למדינה "דרישות העמדת

להוות – ההלכה של צורכה על שמירה הוא ליבוביץ של עיניו כנגד שעמד דומה, שמה

ליבוביץ משתמש זה במדינה. בהקשר הקהילה חיי את המעצב חיים" וגורם "תורת

אותו נימוק500לעיל כינינו בנימוק, לפי , הממסד על זה, הסתמכות נימוק טקטי.

אלו מסוימים, אולם "הישגים" חוקיים משיג הוא אולי זו, שכן שאיפה מרחיק החילוני

להיפך, הם במדינה, אלא ההלכה של להתמודדותה תורמים שלא בחסר, כיוון לוקים

ההלכה, אכן של לחידושה הכרעה רק ומדגיש, כי חוזר הוא אותה. ולכן מקפיאים

:1953 ב שנשא מהרצאה עולה המדינה. כך של דמותה על פוליטית היאבקות מצדיק

במסגרת דתי חיים אורח של ממשית תכנית הדתית היהדות בידי "לכשתהיה

דין הנהגת על הצעות להציע תוכל – אז ריאלית, אז- ורק יהודית ממלכתית

להקמת )הכרח כאן אין הכרח אם אף אולם…המדינה כמשפט תורה

ממונות דיני של מכלול מתוך מודרנית למדינה אזרחי משפט של מערכת

על רכוש יחסי של החילוני הסקטור כאן. העמדת יש דתי ערך –שבהלכה(

בחיים, הדתי היסוד של עצומה והאדרה הגברה משום בה יש תורה דין

501בה" מעוניין להיות הדתי היהודי צריך כך ומשום

והמדינה" באופן הדת "הפרדת במונח להשתמש החל , ליבוביץ1954 משנת החל

כן. אולם, הוא שלפני בשנים שעלו לאלו הדומים נימוקים באמתחתו מפורש, כאשר

הנובע העיקרון ומדינה, מתוך דת בין הפרדה של אידיאל המבסס נוסף נימוק מעלה.125, ועמ' 139שם, עמ' גם ראה . כמו-כן86עמ' תשל"ו יהדות 499.143עמ' ראה500.206עמ' תשל"ו יהדות 501

147

אינה כך )קונאטיבי(, ומתוך ערך היא והמדינה. הדת הדת של השונה ההערכה מעצם

כדי זה בטיעון אין )קוגניטיבי(. אולם צורך שמהווה מדיני ממסד על להתבסס יכולה

במדינה, אדרבה, שאיפה תורה חיי להשתית המקוריים והרצון השאיפה את למוטט

אנו תוצאותיו. לכן, מחד פי על נשפט אינו ערך במימושה, שכן תלויה אינה זו ערכית

שמקנה החשיבות את מהמדינה, ומאידך הדת להפרדת ליבוביץ של מאבקו את רואים

במדינה: ההלכה של לחידושה למאמץ

מ.ק.( – לחברה חיים ואורח למדינה )חוקה זו שפרוגרמה ערובה "אין

הדתית המחשבה עומק הזמנים. אדרבה, מבחינת מן בזמן או היום תוגשם

בישראל, מומש לא התורה" שמעולם פי על "מדינה של שהרעיון מסתבר

כל – המדינה ואילו אלוהית היא שהתורה כלל, משום למימוש ניתן אינו אף

היא–מדינה! המטרה אלא…אנושיים ואינטרסים צרכים סיפוק של מוסד

חייב הוא ועליה לחתור התורה שומרי של הציבור חייב שלקראתה והתכלית

מחודשת הלכה אף – הלכה של פרוגרמה…נצחי שהוא להיאבק, מאבק

והמדינה, אלא העם ידי על תתקבל התורה, לא ע"פ למדינה – ומורחבת

העולמות, שני בין בהתמודדות צורך יש כך לשם אך…לדורות מאבק תהיה

היהדות תוסיף : שלאוהמדינה הדת הפרדת לדרישת הדתי הביסוס ומכאן

502המדינה" של פוליטיים צרכים לסיפוק עזר אמצעי לשמש

לפוליטיקה התוועדותו ליבוביץ, לאור של התפיסתי השינוי את להסביר שניתן ייתכן

אם להיאבק ניתן כי האמין לאחריה, הוא ומעט המדינה קום לפני הישראלית.

הרי צרכי עם המתמודדת הלכה של לכינונה והחוקה הממסד במסגרת המדינה,

והוא על טפחה הפוליטית שהמציאות מסגרות כלל לערב ניתן לא כי הבין פניו,

הצ לפי יונותממסדיות. נכשלה הדתית, מראשית )החל לה שיעד ביעוד ליבוביץ,

בכך פשע על חטא הוסיפה אף היא כשלון, אלא שנחלה בכך די לא דרכה(, אולם

ובכך במשטר דתיים חוקים לחוקק ידה שנתנה הצורך מימוש את חסמה חילוני, .96עמ' , וכן199עמ' שם גם ראה במקור. כמו-כן . הערות154עמ' תשל"ו יהדות 502

148

היהודית. במקום במדינה הלכה לכונן מנת על הלכתיים חוקים לחוקק ההלכתי

המדינה את להתאים הדתית הציונות המודרניים, מנסה לחיים ההלכה את להתאים

.503במדינה הדת את לממש ניתן לא כי העקרוני הטיעון את העלה לכן, הואלהלכה.

- כערך, שימש במדינה ההלכה של בכינונה - הכרוך המאמץ שתפיסת למרות

כן. עוד שלפני בשנים גם מופיע זה , טעון1954 מ החל מרכזי טיעון ליבוביץ אצל

זה: טעון העלה הוא בגרמניה המוקדמים בכתביו

מובטחת מידה באיזו בשאלה תלוי בלתי לשמה. באופן בציונות מכיר "אני

עצום עושר לנו צומח זה הישג למען המאבק מעצם כבר ההצלחה, הרי לנו

רוצים איננו ולאומיים, שעליהם רוחניים, מוסריים, דתיים ודחפים כוחות של

504אופן" בשום לוותר

ראה המאמץ, הוא הראשונות, לצד שבשנים הוא, שבעוד התקופות שתי בין ההבדל

, עצם1954 שאחרי שבשנים במדינה, הרי ההלכה של כינונה הצלחת את גם בחזונו

לא עקרוני באופן הגשמה, שכן בר אינו כבר עצמו החזון לערך, ואילו הופך המאמץ

שימוש מדינה על ערכית דת לבסס ייתכן המדינה במנגנוני אינסטרומנטאלית.

לדת. הנוגעים ערכיים לדיונים בסיס להוות יכול צורכיים, אינו דיונים על המבוססים

החילוני לממסד עקרונית כאופוזיציה הדתית היהדות על מדבר ואילך, הוא מכאן ולכן

פוליטית: אופוזיציה ולא

ובין היהדות בין הגדול העימות ראשית פירושה והמדינה הדת "הפרדת

…העם כיבוש על ביניהן המאבק וראשית ובמדינתו היהודי בעם החילוניות

הידיעה( העקרונית )בה"א האופוזיציה תהיה עצמה ברשות העומדת הדת

אופוזיציה המדינה למשטר ברורה המחייבת החילונית, אלטרנטיבה,

במדינה, ההלכה של חידושה של החזון בידו מצליח היה זאת, שאילו לבסס יכול שאיני מניח, אף אני503זה. עקרוני טעון טוען ולא רצון שבע היה הוא

במלואו, זה מאמץ הצליח לא "אמנם, מעולם: 1943 ב . כמו-כן148עמ' תר"צ להבהרה ניסיון504 את ומעצב האדם חיי את ונפשי, הממלא רוחני תוכן לשמש יכולים והמאמץ הניסיון ברם, עצם

(.42עמ' תשל"ו מחנך" )יהדות גורם לשמש – מכריע, כלומר באופן דמותו149

505(1959ובחברה" ) במדינה החיים שיטחי בכל – ומפורשת

פרוגרמה מציגה היא שבו המדינה, מאבק במסגרת להיאבק צריכה הדתית היהדות

לידי לבוא צריך זה מאבק אין ההלכה, אולם לאור המדינה של לעיצובה אלטרנטיבית

ובממסד. בחקיקה ביטוי

שלו הראשון הטעון את לחלוטין כמעט זונח - ואילך, ליבוביץ60ה שנות מסוף

קואליציונים הסכמים ידי על דתיים חוקים והמדינה, לפיו, חקיקת הדת הפרדת של

על מושג להיות יכול אינו העקרוני, שערך בטעון ההלכה. ומתרכז קיפאונה את מנציח

ביניהם: תמידי מאבק צפוי צורכי, ולכן שלטוני מנגנון ידי

את להבטיח כמכוונים איסור, הנראים או צו או הוראה או החלטה "כל

של בחיוב מכירים שאינם ממוסד או מרשות והמופקים השבת שמירת

לשם למעשה זה אין דתית, שהרי מבחינה פסולים – ומצוות תורה שמירת

506(1969מדיני" ) או מוסדי, שלטוני, לאומי אינטרס לשם אלא שמים

של משמעותה עת, אודות בכתביו, באותה שחל בשינוי זה שינוי לכרוך שניתן ייתכן

ביחס הציונות של הראשוני הרעיון את זנח הוא כי ראינו זו למשמעות הדתית.

זה, שינוי להסביר שניתן האינדיבידואל. ייתכן של המאוחר הרעיון הקולקטיב, לטובת

ההרחקה על נכון, להתריע יותר הראשוני, או לרעיון יותר להטיף טעם ראה שלא בכך

על לדבר ניתן שלא העובדה בשל חשוב, אלא אינו זה שחזון משום זה, לא מרעיון

בין שנרקם עמוק קשר לפנינו עומד עוד המדינה, כל במסגרת התורה למען המאבק

ששת-הימים. מלחמת בעקבות דתית, בייחוד לקדושה העלאתה כדי עד למדינה הדת

הגשמת חזון בפני כחומה בעצמה, עומד הדתית הציונות ידי על שנרקם זה קשר

בין החיבור של עקרונית שלילה ידי על הקשר את תחילה להתיר במדינה. יש ההלכה

עמ' תש"ס , מכתבים187, 179, 177, 172עמ' שם גם ראה , כמו-כן164עמ' תשל"ו יהדות505339.

המכשיר אינה אפילו היא ערך, אלא אינה שהמדינה רק . כמו-כן: לא354עמ' תש"ס מכתבים506 על רק להגשמה ניתנים שלטוני, הם מנגנון ידי על להגשמה ניתנים אינם ערכים. ערכים להגשמת

(.201עמ' תשל"ו ( )אמונה1975כאישים" ) בני-אדם של ומאבקים מאמצים ידי150

.507דתי ערך ערכי, לרבות ערך שום המדינה על להחיל ניתן למדינה, דהיינו, לא דת

ששת מלחמת בהגותו, לאחר נרחב מקום תפס האחרון זו, מחד, הטיעון מסיבה

ליבוביץ ומאידך, ההלכה של חשיבותה בדבר קולו להשמיע הפסיק הימים,

והחל חשובה ההלכה חשיבות את להדגיש לקולקטיב, זה לעניין לאינדיבידואל.

למאמרו1975 ב שנתווספה ליבוביץ של הערתו מודרנית" בחברה לתורה "חינוך

:1943 ב במקור שנכתב

עצמה על המקבלת מסוימת חברה לקראת האדם )הכשרת אלה "דברים

המחשבה ודרך הלך-הרוח על מעידים…מ.ק.( – מסוימים ציבוריים תפקידים

עקרונית, יפה מדינית. מבחינה הלאומית העצמאות להשגת שקדמו בשנים

מסגרת לשמש המדינה, העשויה הקמת לאחר גם אלה דברים של כוחם

את יותר להטעים ( יש1975) היום יהודית. אולם חברתית מציאות לעיצוב

.508הקולקטיבית" במסגרת הפרט חיי עיצוב של העצמית המשמעות

סיכום:

הדתית הציונות של לתפקידה ביחס ליבוביץ, הן של בעמדתו שינוי חל לסיכום, אמנם

אולם דת ליחסי ביחס והן בתפיסתו עקרוני משינוי נובע אינו זה שינוי ומדינה.

ב', כפי ישעיהו א' לעומת ישעיהו את רדיקלי באופן להעמיד אין הפילוסופית, ולכן

המשתנה המציאות אחר עוקב מבט מתוך נובע השינוי ליאונוב. אלא לטעון שמבקשת

המדינה קום שלפני בתקופה חתר למצוי. ליבוביץ הראוי שבין הפער את והמוכיחה

לממש ומעט ההלכה של חידושה – הדתית בציונות שראה הערך את לאחריה,

קיימת לא עוד כל פוליטית הלכתית חקיקה שלל הוא דרכו מראשית במדינה. כבר

חקיקה חיים לצורת כאלטרנטיבה הלכה לכינון שלמה פרוגרמה כזו, במדינה.

מדינה. לאחר הקיימת, כחוק ההלכה את מנציחה שהיא בכך המטרה את מרחיקהתשנ"ה. אוחנה ראה הפוליטית הגותו לבין ומדינה דת בין הקשר על עוד507ליבוביץ1979 מ במכתב . כמו-כן45עמ' תשל"ו יהדות 508 במאמרו כתב עליה למהפכה מתייחס

דתית החינוכית המהפכה על דיבר הוא זה מודרנית" במאמר בחברה לתורה "חינוך1943 משנת "יהודים" באורח יהיו יהודיםש שואף "אני מגיב הוא כך במדינה. על ההלכה לעיצוב השואפת

מ"רצונה הנובעות האפשרויות על בדברי התכוונתי הזה במדינה. למאבק יאבקו כך חייהם, ושעל(.374עמ' תש"ס קטנה". )מכתבים קבוצה של151

להתאים ניסיונה - בשל הדתית - הציונות זה ערך לממש מה"כוח" שאמור שהתייאש

אין עקרוני, לפיו כטעון מהמדינה הדת להפרדת להטיף , החללהלכה המדינה את

ספג השנייה האכזבה אינסטרומנטלית. את במדינה להתממש יכולה הערכית ההלכה

בתקופה ששת-הימים מלחמת לאחר הוזנח ויום-הכיפורים. לדעתו זו, באופן - -

הקדוש ישראל - עם הערך כבר הושג כאילו הבדייה ערכים, בשל על המאבק מוחלט

ליבוביץ, לפיה של הקדושה. תפיסתו ישראל תורת פי על הקדושה בארץ עצמו מימש

הערך עם אחד בקנה עולה להשיגו, אינה להתאמץ שיש זה אלא שהושג זה אינו ערך

הערך כלפי נגד במתקפת ליבוביץ . לפיכך, החלהושג שכבר הדתית הציונות של

זו, ליבוביץ מתקפה . לאורלהיות הראוי זה הוא שערך בנימוק שימוש דתי, תוך הציוני

הלכה - לעצב הדתית בציונות רואה שהוא לערך להטיף להמשיך טעם כל ראה לא

בחברה. האינדיבידואל של הדתית משמעותו על לדבר מודרנית, ועבר במדינה

ניכר של בעמדותיו לראות שניתן הטקטי השינוי למרות כל לאורך ליבוביץ,

לציונות ערך למצוא גיסא, החתירה מחד הוא אותו שהנחה מה זה, כי בנושא כתביו

ומאידך במדינה הלכה בכינון הדתית ההסתייגות גיסא מודרנית, תפיסת מפני -

של לביקורתה בתגובתו ליבוביץ התכוון כאמצעי. דומה, שלכך והדת כערך המדינה

ליאונוב:

היהודי והעם היהדות הראשונות" בבעיות החמישים "בשנות דיוני בין “אין

מה -" אלא70- וה60ה "בשנות אלו בבעיות דיוני ובין ישראל למדינת קשרן

במימושן, ואין דיון ובין מסוימת במציאות הגלומות באפשרויות הדיון שבין

509ההכרתית" בעמדה שינוי בכך

ומוסר: דת דת בין היחס בסוגיית מכל יותר ביטוי לידי בא הערכים של האקסקלוסיבי העיקרון

- המוסר ערכים שני בין מתח זו, קיים רבות. בסוגייה ליבוביץ את שהעסיקה ומוסר

לבכר נדרש האדם - בו הערכים בין אופנים: בניגוד בשני ביטוי לידי בא זה והדת. מתח.39תשל"ג, עמ' הערות509

152

ליבוביץ, זה, טוען לניגוד ביהדות ביותר המרכזי הסמל משנהו. כאשר פני על אחד ערך

יצחק": "עקדת הוא

את ממנו התובע כאל למענו, אלא כאל לא האדם לפני ית' מופיע "השם

על בוויתור כרוכה כשהיא גם השם עבודת את האדם מן התובע הכל...כאל

על הוויתור אינו אבינו אברהם מועמד שבו האנושיים. הנסיון הערכים כל

קולקטיביים: לא אנושיים ערכים על גם אלא בלבד טבעיים אנושיים רגשות

הבתרים בין ברית של היעודים גם יחידו, אלא זקוניו, בנו ובן האב יחסי רק

510ביצחק" הקשורה

והאדם אחד בקנה עולים הם בו במקרה דווקא ומוסר, הוא דת בין למתח השני האופן

- הוא זה טיעון בבסיס שעומדת בלבד. ההנחה הערכים מן לאחד להתכוון נדרש

זמנית. בו ערכים לשני לשמש יכולה ואינה אקסקלוסיבית היא הערכית שהכוונה

, לפיכך, כאשר511להלכה ביחס והן למוסר ביחס הן הכוונה חשיבות את הדגיש ליבוביץ

במעשהו: מתכוון הוא מהן לאיזו להכריע האדם כאחת, חייב באות שתיהן

הגדול" "הכלל כמוך" - שהוא לרעך "ואהבת פסוק אין היהדות "במקורות

הפסוק הוא ר' עקיבא נתכוון הגדול" שאליו קאנט. "הכלל האתיאיסט של

"ואהבת ושתי אני כמוך לרעך בתורה: - את משנות אלו מילים ה'"

למצוה הומאניסטי-מוסרי - מכלל לקצה הקצה מן הפסוק של משמעותו

512דתית"

בעוד הדתי. אולם היהודי גם כך לזולת בכבוד להתנהג בחובה מכיר שקאנט כשם

- דתי ממניע לפעול האחרון על חובה שיש מוסרי, הרי מניע מתוך פועל שהראשון

ליבוביץ כי לטעון ניסה אף המעשה. הלברטל של ערכו את הקובעת זו היא הכוונה

.513זרה" עבודה "עובד התואר מוסרי, את מניע מתוך מעשה המקיים היהודי על מחיל תשנ”ז, , וגולדמן181-177תשנ"ג, עמ' תשמ"ט, סטטמן שגיא גם . ראה58תשמ"ב, עמ' אמונה510

.235עמ' .95, 60עמ' ראה511.239, 99, עמ' שם עוד במקור. ראה . הדגשים306תשל"ו, עמ' יהדות512.224-223תשנ"ה, עמ' הלברטל513

153

במונח ליבוביץ שטבע המודרנית המשמעות עם אחד בקנה עולה זה ואמנם, טעון

של מוסרית-חילונית . תפיסה514הדתית לשפה השייכים מושגים זרה" - חילון "עבודה

האחרונה. ההגדרה על המצוות, עונה

לא כי סבור ליבוביץ כי ומדע, ראינו דת יחסי על ליבוביץ של תפיסתו בניתוח

מושא השני ואילו ערכי מושא מהווה שהראשון השניים, כיוון בין עימות או מגע כל קיים

ביחסי אין דת קוגניטיבי. שייכים התחומים ששני כיוון זאת טוען ליבוביץ ומוסר,

מוסיף התחומים. ליבוביץ שני בין תמידי לעימות זו, מביאה ערכית. עובדה לקטגוריה

הדתית: להוויה מהותי הינו זה שעימות

הרי מדובר שעליה "השניות דורנו"( בן "היהודי רק )לא הדתי באדם -

האל( ומה לפני מעמדו )תודעת הדתית התודעה של שניות קיימת בהכרח

ושל ממנה שמתחייב האדם תודעת של האחרים האלמנטים כל - מזה,

שמתחייב אחרים( ומה אדם בני ובקרב הטבעית במציאות מעמדו )תודעת

ניגוד, והקיום אף היא שניות, אלא שהיא בלבד לא זו - מזה. שניות מהם

515הדתית" להוויה מהותי הוא זה ניגוד מתוך

ה"מאמץ" כי ליבוביץ, ראינו של האמונה תפיסת את ניתחנו בהם בפרקים

ומוסר, דת השניות" של "מהות את להבין האמונה. יש לערך מהותי באמונה הכרוך

,516הדתי הערך לטובת המוסרי הערך על בוויתור הכרוך המאמץזה: מאפיין רקע על

- אבינו אברהם את ליבוביץ מכנה זו מסיבה ,517הדתי הערך של ערכיותו את מעלה

על ליבוביץ. בדיון של גישתו על מצוינת ביקורת מעלה .סטטמן518הגדול" "המאמין. 116עמ' לעיל בהרחבה ראה514.308תשל"ו, עמ' יהדות515 הדתי. אולם בערך כמובן המוסרי, פוגע הערך מפני הדתי הערך על ויתור ההפוך, של המאמץ516

אנושיים ערכים הם מוסריים ערכים שלטענתו כיון מאמץ זאת מכנה היה ליבוביץ בכלל אם ספק הערך על הויתור מדוע מסבירה זו )מצוות(. עובדה אלהיים דתיים מערכים יותר טבעיים הם ולכן

שערכיותו כמובן נובע בכלל. מכך מאמץ, אם פחות ודורש יותר טבעי הוא המוסרי הערך מפני הדתיהדתי. הערך על הויתור של מערכיותו המוסרי-הטבעי, גדולה הערך על הויתור של

.132תשמ"ט, עמ' שגיא עוד ראה517 ייתכן, שאלה: האם ( מעלה258תשל"ו, עמ' )מלצר . מלצר23תשנ"ה, עמ' אמונה ספרי חמישה518

תשנ"ה, )זיו השניים. זיו בין מפגש אין עוד דתי, כל וגם הומאניסט גם זמנית בו ליבוביץ, להיות לפי דתי. לדעתי, וגם הומאניסט גם הוא עצמו שליבוביץ מוחלט, וטוען בחיוב זו שאלה על ( עונה84עמ'

תחום, עובדה בכל היהדות את לחבוק נוטה שהוא זו, פעמים לשאלה במענה עיקבי אינו ליבוביץ מקום ומשאיר היהדות של חלותה תחום את מצמצם שהוא מוסרית, ופעמים גישה כל המונעת

154

ערך האם השאלה לפיה הייר של לזו הדומה בגישה אוחז ליבוביץ כי נוכחנו 519המוסר

לטעון, אלא הנטורליסטים שניסו הערך, כפי של תוכנו פי על נבחנת אינה מוסרי הוא

על גובר היותו במידת נבחן מוסרי ערך כי מגדיר הערך. הייר של צורנית הגדרה פי על

כי שהכריע שאדם כיוון ומוסר דת בין קונפליקט ייתכן לא אלו דברים אחר. לפי ערך כל

במקום מוסרי. ואכן לערך הדת ערך את בכך אחר, הפך ערך כל על גובר הדת ערך

מחזיק, בניגוד הייר של גישתו על המתבסס בראון כיצד מראים ושגיא אחר, סטטמן

בגישה אולם520האל צו הוא המוסר לפיה נוקשה לליבוביץ, כאן שהראינו כפי .

בקנה עולה אינו שהוא וודאי ליבוביץ של בתורתו חיוני הינו למוסר דת בין הקונפליקט

דחיית ידי על זו סתירה ליישב מנסה ! סטטמן521הערך של הצורנית תפיסתו עם אחד

ערך כי טוען אינו ליבוביץ ליבוביץ. כלומר של בתורתו המוסר של הצורנית התפיסה

אמות קיימות אחר, אלא ערך כל על גובר היותו מידת ידי על ורק אך נקבע מוסרי

השגנו, ממשיך הנטורליסטית. בכך הגישה את יותר המזכירה - גישה מוסריות מידה

ל is)בין לערכים עובדות בין ליבוביץ של הדיכוטומית ההבחנה על לוותר סטטמן, שאין

oughtליבוביץ לסיכום, כדי בכך אין אולם מוסריות מידה אמות שקיימות מודה (.

נישמר זה תכנם. באופן בשל אחרים פני על מסוימים ערכים של עדיפותם את להכריח

לאדם. ביניהם הבחירה נתונה ועדיין ומוסר דת הערכים שני בין הקונפליקט

המקורות. במבחן עומד אינו שהוא זה, דומה שבפתרון האסתטיקה למרות

אבן הינה הערכים של הצורנית התפיסה 522המוסר על בפרק הראינו שכבר כפי שכן

הסתירה. כך יישוב במחיר ולו עליה לוותר ניתן לא כי עד ליבוביץ של בתורתו יסוד

יופי המושג וגם מוסר המושג וערכים: "גם מדע על בסימפוזיון ליבוביץ טוען למשל

. ייתכן523תכנם" את להגדיר אפשר פורמליים, ואי כמושגים אלא להגדרה ניתנים אינם

דומה לגישה בסוגיית להתלבטותו ישיר כהמשך זו בשאלה מתחבט שליבוביץ מוסרית. כאילו זיו של האחרון זאת, הטיעון עם . יחד49בעמ' עמדנו הערכים, עליה של האקסקלוסיביות

בהמשך. הומניסט, יידחה הוא עצמו ליבוביץ.69עמ' לעיל ראה519.45-42עמ' תשנ"ג סטטמן520.328-326עמ' תשנ"ה סטטמן521.69 עמ' 522המדע523 מעבר הוא שלה לדת: "הערך ביחס בהמשך טוען הוא . כמו-כן27עמ' תשכ"ה אינו

(.28 'עמ שם,מערכים" ) ריקה למציאות. המציאות155

הייר של הערך להגדרת השונים בהדגשים נבחין אם הסתירה את ליישב שניתן

טעון אחר. לפי ערך כל על גובר היותו במידת נמדד מוסרי ערך כי טוען וליבוביץ. הייר

לפיכך ערכו להיות הופך זה ערך מסוים בערך בוחר אדם אם אכן זה המוסרי,

בחירת דת בין בקונפליקט )בהא המוסרי לערך הדת את הופכת הדת למוסר,

ליבוביץ במידה נבחן ערך מעט, לטענתו שונה נקודה בהגדרתו מדגיש הידיעה(.

ייתכן דורש הערך היות וכן לו צריך אינו והאדם ערכים בשני יחזיק אדם כי ממנו.

להכריע מתנגשים. כשיידרש אינם הם עוד דרישה, כל מהווים שניהם בו-זמנית, אם

באומרו ליבוביץ התכוון שלכך אקסקלוסיבי. דומה ערך יהווה הנבחר ביניהם, הערך

שכן שהקונפליקט דורשים היותם בשל ערכים מהווים הדת וגם המוסר גם חיוני,

על הויתור מהם. בעצם באחד לבחור צריך האדם נפגשים הם כאשר מהאדם, אולם

טבעי אינו הערך על שהויתור )כיוון מהאדם הדרישה ביטוי לידי באה הערכים מן אחד

דורש(. אלא

עם המאמין של ומוסר, והתמודדותו דת בין הקיים ההכרחי במתח דנו כה עד

או הלכה לפסוק נדרש הפוסק הפוסק, שכן של התמודדותו היא זה. שונה מתח

להתעלם יכול אינו בפועל, הפוסק גרידא. אולם הלכתיים שיקולים פי לחוקקה, על

בצדק, שליבוביץ . מלצר, טוען524מוסריים שיקולים גם - השוקל שבו האנושי מהפן

שמים" מתפרש "לשם הכוונה נאיבית", לפיה תאולוגית הכרה "תורת לקבל יכול אינו

ולכן525לרצונם" השמים את לשאול כביכול מתוחכם כ"טלפון מה השאלה עולה ,

שמים"? ב"לשם הכוונה

מוטל זו, ושעליו בעיה על העונה תפיסה בכתביו פיתח שלא מודה ליבוביץ

ליטול המלאכה, אעיז את לסיים הספיק לא שליבוביץ מכיוון . אך526זו מלאכה להשלים

.כוונהה לפסיקה, ובין שיקוליםה בין מבחין להשלימה. דומה, שליבוביץ עצמי על

"חוץ להגדירם יותר שנכון מוסריים, או שיקולים שוקל אכן שהפוסק מודה ליבוביץ זהר של במאמרו מכן תשל"ו(, ולאחר )מלצר מלצר של במאמרו חריפותה בכל עולה זו שאלה524

לעיל )ראה אנושית לחקיקה התיאולוגי בצידוק ליבוביץ, דנו של ההלכה תפיסת על תשנ"ה. בדיוננוהמוסריים. לשיקולים הצידוק בשאלת דנו לא (, אך124עמ'

.259תשל"ו, עמ' מלצר525.280תשל"ו, עמ' תגובות526

156

הכוונה להם צורפה לא עוד כל אלו לשיקולים דתית משמעות כל אין הלכתיים", אולם

דתית. בראש כוונה מתוך מצווה המקיים למאמין דווקא מיוחדת אינה הדתית. הכוונה

"הכוונה" של מנגנון כהלכתית, באמצעות מוגדרת להיות חייבת ובראשונה, המצווה

המחוקק אולם ולחוקק הלכות לפרש אלוהית סמכות קיבל המחוקק. חדשות,

ליבוביץ בכוונה מותנית זו סמכות הרפורמית, הפסיקה את מקבל אינו הלכתית.

הלכתית: כוונתם שאין ביהדותם, מכיוון מפקפק שאינו למרות

הוראה מורי בידי ההלכה של עיצובה בין המבדילה היא-היא הכוונה "אולם

הראשונים אנשי בידי שינויה ובין בתושב"ע מתוך פוסקים הרפורמה:

הכרחיים צרכים מתוך או ההלכה מן כמתחייבים להם הנראים שיקולים

שמקורם ודחפים שיקולים - מתוך האחרונים ואילו ההלכה של קיומה לעצם

527עצמה" ההלכה בהבנת איננו

עובדה המציאות עם להתמודד שיש הרפורמים עם מסכים ליבוביץ המודרנית,

המלווה בכוונה עליהם חולק הוא מוסריים. אולם שיקולים עם התמודדות המחייבת

הרפורמים לשיקולים וההלכה לצורך מכוונים אלו. לשם האורתודוכסית האדם,

. 528שמים

בדיון529שפה" "משחק באמצעות זה טעון נבהיר כי הראינו האמונה על .

חוקי את המגדירה הלכתית השאר, מערכת שפה", הכוללת, בין "משחק היא היהדות

ההלכתית. באופן במערכת החקיקה את המאפשרת מטה-הלכתית השפה, ומערכת

חוץ ומושגים שיקולים ה"משחק", ובוחן בשער כיושב הפוסק לדמות, את ניתן אלגורי

"מדביק" למושגים חיובית, הוא והתשובה למשחק. במידה לצרפם ניתן באם הלכתיים

ובכך "כוונה תווית אלה לאחר משמעות מקבלים הם הלכתית", עתה, חדשה.

הלכתית, אינו החוץ במערכת מוכר שהיה החדשה, המושג התווית להם שהודבקה

המערכת מתוך ורק אך משמעות קיימת החדש שלמושג ההלכתי, כיוון למושג דומה

.14תשל"ו, עמ' יהדות527.Error: Reference source not found בהערה הביקורת את לעיל ראה528.97עמ' בהרחבה, ראה זה במושג לעיון529

157

ההלכתית.

שולל החיים". ליבוביץ וערכי "הרפואה במאמרו כך על רומז דומה, שליבוביץ

להוביל עלולה החיים שאלת של שרציונליזציה חסד, בנימוק המתות של אפשרות כל

נימוק . אולם530היטלר ידי על חולי-הרוח הריגת לצידוק הגבולות, ואף כל לקריסת

חולה לנתק - ניתן הרמ"א, לפיה שפסק ההלכה עם אחד בקנה עולה זה, אינו ערכי

פני על ההלכתית הפסיקה את מבכר אינו אך בכך מבחין הנשמה. ליבוביץ ממכשירי

מביע )"תרגום" זה ההלכתית לשפה הערכי הטעון "מתרגם" את הערכי, אלא הטעון

מורין ואין "הלכה ההלכתי במושג שימוש ידי ליבוביץ(, על של ההלכתית הכוונה את

כעת אם שנעשה לאחר כן". חולה לנתק מותר האם ליבוביץ ישאל ה"תרגום",

- "הלכה הלכתי נימוק מתן שלילית, תוך תשובה מוחלט באופן ישיב ממכשירים? הוא

כן": מורין ואין

)לנתק כן לעשות התיר ההלכה, שלא לפי ההיפותטי, הפוסק הפוסק "צדק

בעולם חל שעליהם המקרים מן אחד שזהו - מ.ק.(, משום המכשירים מן

531כן" מורין ואין "הלכה של הכלל התורה של המשפטית החשיבה

ליבוביץ מן חולה ניתק רופא בו למקרה אף התייחסות בהלכה מוצא כמו-כן,

יהיה פלילית, ולכן אחריות כזה רופא על להטיל ניתן עצמו. לא דעת על המכשירים

אף ליבוביץ, תקף זה, ממשיך . טיעון532שמיים בדיני חייב יהיה אדם, אך מדיני פטור

אלו נימוקים מוסריים, אך נימוקים מתוך להפלות מתנגד ההפלות. ליבוביץ בנושא

בכלל מוצא הלכתית. ליבוביץ כוונה חסרי הם עוד כל ההלכתי בעולם תקפים אינם

האם. על המוטלת לאחריות שמיים", ביטוי בדיני חייב אך אדם בדיני "פטור ההלכתי

אפילו להצילה לאם, יש סכנה קיימת בו במקרה כי לליבוביץ זאת, ברור עם יחד

"אין ההלכתית השפה באמצעות מנומק זה מוסרי שיקול התינוק, ואף חיי במחיר

.533נפש" מפני נפש דוחים.248תשמ"ב, עמ' אמונה530.249, עמ' שם 531.251, עמ' שם 532.254, עמ' שם 533

158

שרק סובר . קאנט534"כוונה" במושג ליבוביץ על קאנט של ההשפעה ניכרת

יש הוא הרצון "האם לשאלה הטוב"(. )"הרצון המעשה להערכת חשיבות טוב"

ליבוביץ, בניגוד . לכן, סובר535טיבו את הקובעת זו היא המעשה של כלומר, הכוונה

שמיים. לשם כוונה מתוך נלקח עוד לגיטימי, כל הינו החוץ-הלכתי השיקול למלצר, כי

לכשעצמו, משמעות כל בו הלכתי, אין החוץ שלנו, השיקול עצמו, ובמקרה המעשה

.536הכוונה פי על נקבעת משמעותו כל אלא

.281תשל"ו, עמ' בכך: תגובות מודה עצמו ליבוביץ534"הרצון20עמ' למשל א'. ראה פרק תשמ"ח קאנט535 או גורם שהוא מה ידי על טוב אינו הטוב

לעצמו". כשהוא כלומר בלבד רצייתו מכוח הוא טוב אם כי…לעשות מצליח התורה, והתפילה הללו, כקריאת העובדות מעשה כל כי לרמב"ם: "דע גם זו טענה מייחס ליבוביץ536

מעיסקי ולהפנות השי"ת במצוות להתעסק להתלמד אלא כוונתן תכלית המצוות, אין שאר ועשיית תשל"ו, עמ' פנ"א(", תגובות ח"ג )מו"נ זולתו דבר מכל ית' ובטלת בו התעסקת העולם, כאילו

281.159

המדעיים ג: הכתבים פרק

הקדמה בכתביו וביטויה לקונאטיבי קוגניטיבי בין הדיכוטומיה על עמדנו הקודמים בפרקים

בכתביו ביטוי לידי באה היא כיצד להתחקות זה, ננסה והדתיים. בפרק הפילוסופיים

הפילוסוף ליבוביץ ובנוירו-פיזיולוגיה. מתברר, כי בביולוגיה העוסקים - אלו המדעיים

ולכן המדע את להפריד יכול אינו פילוסופיים עניינים למצוא ניתן מהפילוסופיה,

פיזי מרכיבי שני מגדיר המדעיים. בביולוגיה, הוא בכתביו משוקעים ותכליתי חיים:

התחומים "נפש" רוחנית. בשני לצד פיזי גוף של קיום מגדיר ובנוירו-פיזיולוגיה, הוא

של השונות המדעיות המרכיבים, והמתודות שני שבין הדיכוטומיה את מדגיש ליבוביץ

השניים.

לקונאטיבי הקוגניטיבי בין כה, הדיכוטומיה עד שראינו הפילוסופיים בכתביו

אחר - קוגניטיבית, המתחקה האדם. האחת של שונות תפיסות בשתי ביטוי לידי באה

לידי באים בה קונאטיבית – לכלל(, והשניה משותפת זו )הכרה הפיזי בעולם הסיבתיות

כל של השווה הפרט(. הצד )תודעת האדם של ומאוויו רצונותיו, שאיפותיו ביטוי

להכרה, אלו ניתנים הקוגניטיבית החקירה שתכני שבעוד הוא הקונאטיביים המושאים

בדיוניו ניתנים אינם ניראה של הפסיכופיזי והמערך החיים על להכרה. כי האדם,

ההכרה באמצעות למיצוי ניתנים אינם הם למציאות שיוכם שלמרות טוען ליבוביץ

לגבולות רצוני, שמחוץ – פן להם יש הפיזית למציאותם שבנוסף הקוגניטיבית, כיוון

ההכרה.

160

בחיים האנטינומיההבאה: בקביעה העברית "חיים" באנציקלופדיה הערך את פותח ליבוביץ

לשני האדם תופס הגשמית, שאותה המציאות "חלוקת חלקים בחושיו,

עצמו - שהאדם החיים העצמים ועולם הדוממים העצמים גדולים: עולם

החלוקה כאחד. עובדת והגותי פסיכולוגי הכרח לאדם - , היא מהם אחד

האדם על כפויה מהותה: היא של מדעי וניסוח ניתוח לכל קודמת הזאת

שהוא הרשמים בתוקף של ומהתנהגותו מטיבו מתרשם המיוחדים,

537חיים" תופעת נטול לגוש-חומר בהשוואה חי אורגאניזם המהווה גוש-חומר

- לחי דומם בין לחלוקה "הכרח" ו"כפויה" ביחס במילים משתמש שליבוביץ למרות

מונה הוא דבריו - בהמשך מדעי ביסוס קיום על בהגותו בדרך-כלל המעידים מונחים

מדעי, חיים" באופן הגדרת כדי בהן "אין לאורגניזמים, אך האופייניות תופעות שמונה

החי. למשל, ישנם לעולם דווקא מיוחד אינו זה אפיון מסוימים שבמקרים - כיוון וזאת

אין, ולדומם תנועה יש התנועה: לחיים קיום על ההבדל את להעמיד שביקשו חוקרים

ראויים ומטוס מכונית גם זו ש"מבחינה בטענה ליבוביץ דוחה הזאת ההבחנה את אולם

החיים, של הספונטאניות על ההבדל את להעמיד ביקשו חיים". אחרים להיקרא היו

מהחי נובעת שהספונטאניות להוכיח ניתן שלא באומרו ליבוביץ דוחה זה את גם אולם

.538מכני "התנהגות" מכשיר כמו פיזיקאלית הכרחית מתגובה היא נובעת עצמו, אולי

מושתתת להיות יכולה החיים, אינה הגדרת לשאלת שהתשובה ואומר מסכם ליבוביץ

540 החיים? בתופעת לטפל ניתן כן קטגוריה כך, באיזו אם . אך539מדעית קטגוריה על

שהמילה המצוטטים בדבריו לב לשים יש נסמכת לעיל, למילה "הכרח"

האדם. המיוחדים" של ל"רשמים בצמוד משתמש "כפויה" הוא "פסיכולוגי" ובמילה

במקור. . הדגשים11תשמ"ז, עמ' מדע בין537.17-16 שם ראה נוספות דוגמאות538.311-310תשנ"ה, עמ' כצמן ראה539 שיטתו על מניעיה. ביקורת את לבחון ליבוביץ, אלא של שיטתו את לבקר זו עבודה של מעניינה אין540

תשל"ו. תשל"ו, רבל תשל"ו, פומרנץ תשנ"ה, אטלן של: נוימן במאמריהם נמצא המדעית161

מדעית, בקטגוריה ניתנת החיים, אינה הגדרת לשאלת דליבוביץ, התשובה אליבא

הם שאורגניזמים מתרשם : האדם541לאדם המיוחדת הפסיכולוגית בקטגוריה אלא

זו, נבהיר לשאלה שנידרש תכליתית? לפני הבחנה אותה של טיבה . מה542"חיים"

החיים, למהות הנטורליסטית הגישה לבין הוויטאליסטית הגישה בין ההבדל את תחילה

זאת. רואה שליבוביץ כפי

מכירות את להבין המנסות הגישות כל הפיסיקו-כימיים בתהליכים החיים,

הויכוח המתרחשים לטענת מהות על הוא באורגניזמים. ,הנטורליסטים החיים.

ז'אק של ובלשונו לה מעבר מהות כל ואין החיים מהות הם המכניים, הם התהליכים

"החיים הפועלים המיכניזמים אלא אינם מונו: כנגדם543בחיים" הפיזיקו-כימיים, .

את לאורגניזמים המקנה והוא למיכניזמים מעבר גורם הוויטאליסטים, שקיים טוענים

ליבוביץ מן השוני בתגובתו לאסכולה שייך עצמו רואה הדומם. הוויטאליסטית.

הוויטאליזם, באמצעות של המשמעות את ליבוביץ , מדגים544אטלן אנרי של למאמרו

לתל-אביב. ירושלים בין התחבורה לתופעת הסבר לכדור-הארץ, ומבקש המגיע חייזר

הסבר האוטובוס. אולם של המכני המבנה את "מכניסטי" הכולל הסבר מקבל הוא

מסיע האוטובוס מדוע מסביר התחבורה, ואינו שאלת על עונה אינו האוטובוס מבנה

זו בדוגמא רואה מכנית. ליבוביץ ולא חברתית שאלה לתל-אביב, שזו מירושלים נוסעים

כשם אנלוגיה התופעה על עונה אינו האוטובוס של המכני שההסבר לביולוגיה:

עונה אינו הביולוגיים התהליכים של הפיזיקו-כימי ההסבר ההסעה, כך של החברתית

ליבוביץ מהווים הפיזיקו-כימיים המכניזמים השאלה: במה על את דוחה אף חיים.

היציבות" העיקריים: "עיקרון המכניים התהליכים כמכלול החיים את מונו של הגדרתו

אחת על הצבעה אלא היא אין אם בהגדרה ממש ש"אין השכלול", בטענה ו"עיקרון

כבר המוגדר, המוכר הדבר של מסימניו אחדים או אחד על או מתכונותיו אחדות או

. 545הכי" בלאומדעי. אינו הגותי הכרח גם כאחד" אולם והגותי פסיכולוגי "הכרח שהיא אומר הוא אמנם541בהמשך. זה, נעמוד בטעון המרומזת המעגליות על542.49עמ' תשמ"ז מדע בבין מצטטו ליבוביץ כך543תשל"ו. בתגובות נמצאת תשל"ו, התגובה אטלן544.270תשל"ז, עמ' תגובות545

162

החיים, מנסה מושג הגדרת את ממצה לא המכני ההסבר כי שסיכם לאחר

הסבר הסבר למצוא ליבוביץ הקוגניטיבית. לקטגוריה מחוץ מוצא הוא זה אחר.

אינה זו מתהווים, תכלית שהם כפי להתהוות החיים של תכליתי: תכליתם הוא ההסבר

לחקירה הניתנים מכניים יסודות יש נובע, שלחיים מכני. מכאן להסבר כמובן ניתנת

ולצידם כלים באמצעות ושאינם מכניים שאינם יסודות - גם מדעיים, - תכליתיים,

המדע. של בקטגוריה לבחינה ניתנים

להפתיע, שכן כדי בו לחיים, יש ביחס זו לצד זו הקטגוריות שתי של השימוש

ובין17ה המאה שעד המדע בין המדעית למתודה ביחס מבחין ליבוביץ המדע -

המדען את הניעה האריסטוטלית המדעית - המתודה17ה המאה : עד546שלאחריה

בטבע. זמנית בו הפועלים התכליתית הסיבה את והן הפועלת הסיבה את הן לחקור

אחר חיפוש כגון הקוגניטיבית להכרה השייכות מתודות הן כלל המדעי כלומר, העיסוק

התכליתית. הסיבה מציאת כגון זו לקטגוריה שייכות שאינן כאלו והן הפועלת הסיבה

התחקות עוד כולל אינו המדעי -, העיסוק17ה המאה מראשית זאת, החל לעומת

בתחום המדע נותר בלבד, ובכך הפועלת הסיבה אחר התכליתית, אלא הסיבה אחר

קיימות שלא טוען אינו שליבוביץ בעובדה להבחין . יש547בלבד הקוגניטיבית הקטגוריה

בטבע כמו שלא בהן. אולם דן אינו המדעי שהעיסוק בטבע, אלא תכליתיות סיבות עוד

סיבות לצד תכליתיות סיבות קיימות כי ליבוביץ, שההכרה לחיים, טוען הדומם, ביחס

ביחס אופיו את שינה לא המדעי זאת, העיסוק עם פסיכולוגי. יחד הכרח זהו פועלות

שכן הסיבות ואילו בלבד הפועלות הסיבות את חוקרת המדעית המתודה לחיים,

המדעית. המתודה פי על להיבחן ניתנות אינן התכליתיות

הבעיה את "שהעביר קאנט על בחיים התכליתיות בדבר בדבריו נסמך ליבוביץ

היא בירקה: "הטלאולוגיה האפיסטמולוגי", על התחום אל האונטולוגי התחום מן

בחברתה להיראות מתבייש שהוא בלעדיה, אלא לחיות יכול הביולוג אין אשר גברת

לאפיון ניתנים שבחבורה": "החיים "הארי ידו על ברנאר, המכונה קלוד בציבור", על.32עמ' להלן ראה כך המתודות, על שתי בין בהבדל להרחיב כאן מקום אין546.29-25תשמ"ו, עמ' וערכים מדע ראה547

163

שפמאן , ועל548אלו" בקטגוריות להגדרה ניתנים אינם פיזיקו-כימיות, אך בקטגוריות

)!(: פסיכיות לקטגוריות החיים התפתחות את ומשווה שמרחיב

שאותן התופעות של האובייקטיבי עצמו"... התיאור את מארגן "האורגניזם

משמעות בעלי שאינם ב"ניסוחים להשתמש נאלץ ההתפתחות מחקר חושף

פסיכולוגיות... אנאלוגיות של משמעות בעלי פיסיקליות, אלא אנאלוגיות של

שבו אם מגיב מרובות אפשרויות-פעולה גלומות חלק-שבנבט, ושונות,

ל"סיטואציה" בהתאם ומתנהג "השדה" העוברי במסגרת למיקומו בהתאם

יש המסוימת בין כימיות מריאקציות יותר בכך - בין פשוטות רגילות,

בין תהליכי את לפרק הזמנים מן בזמן יהיה אפשר אם מורכבות...

ואת למכלול החיים תהליכי כל ההתפתחות, תהליכים של כמותם,

בין פיסיקאליים כתב )שפמאן זה דבר לעשות יהיה שאי-אפשר וכימיים,

הגנטי!( - הצופן ופענוחRNAה- מבנה הבהרת לפני - שנה20כ אלה דברים

לנו המוכר בכל אלה, אין תהליכים של ההדדית השתלבותם מבחינת הרי

שהם מתהליכי-החיים לו דומים דבר, קירבה לתודעתנו הקרובים יותר,

.549הפסיכיים" - התהליכים ביותר אינטימית

ובין בחיים התכליתיים התהליכים )בין שפמאן של הדימוי בין דמיון למצוא ניתן

נוהג הפסיכו-פיזית. ליבוביץ לבעיה ליבוביץ של יחסו באדם( ובין הפסיכיים התהליכים

בנוירו-פיזיולוגיה: האנטינומיה ובין שבביולוגיה האנטינומיה בין הדמיון על להצביע

את להבין ניתן לא תכליתי, כך הסבר ללא הביולוגי המכניזם את להבין ניתן שלא כשם

. 550הפסיכית המציאות ללא הנוירו-פיזיולוגיים התהליכים

:טענות שתי עולות כה עד מהדברים

תכליתיות, היא סיבות והן פועלות סיבות הן בחיים קיימות כי לטענה התשתית.1

מכניסטיות. בקטגוריות החיים את מונו של להגדרתו התנגדותו את להבין ניתן מכאן548עמ' מדע בבין שמופיעים כפי ליבוביץ של בהערותיו מלווה זה ציטוט549 , הציטוטים60תשמ"ז,

.61עמ' מקור באותו מופיעים הקודמים הקשר על ארחיב הבא . בפרק102עמ' תשנ”ז המדע של , הפילוסופיה14עמ' תשמ"ז מדע בין550

בביולוגיה. האנטינומיה ובין הפסיכו-פיזית הבעיה בין164

הקונאטיבי, לממד השייכת זו, טענה בעבודה שאימצנו המינוח לפי פסיכולוגית, או

בהוכחות המלווה רציונאלי לדיון ניתנת ואינה ההכרה על כפויה שאינה כיון זאת

לעיון לעולם תישאר רציונאלי, אלא לפתרון כלל ניתנת היא שאין וסתירות: "ייתכן

.551המטאפיזי"

הפיזיקו-כימיים התהליכים הבנת המדעית, הוא הקטגוריה של חקירתה תחום.2

בחיים הפועלות התכליתיות עצמם, קרי, הסיבות החיים בחיים. אולם הפועלים

לממד שייכות בעבודה, אינן השתמשנו בו במינוח להכרה, או ניתנות אינן

הקוגניטיבי.

בדיונו במקום ליבוביץ ערכי על אחר, להשתמש ניתן כי רומז אף החיים,

,552החיים" וערכי "הרפואה אתית. במאמרו בעיה לפתירת החיים של באנטינומיה

הפיזיולוגיות שהמערכות מחולה חיים מכשירי ניתוק של הערכית בבעיה עוסק ליבוביץ

לדון אפשר "מתחילה בהערה הדיון את פותח בלבד. הוא מלאכותי באופן פעלו שלה

לאור מבחינה כולו בנושא זאת, המכניזמים בין עמדנו עליה ההבחנה ביולוגית",

זו: "יש הבחנה של ההשלכות את מפרט הוא עצמם. מכאן החיים לבין בחי הפועלים

אנושי כיצור האדם ובין הביולוגית במשמעות חי כאורגניזם האדם בין להבחין

ניתוק את לשלול מבקש ליבוביץ עולה, כי אלו . מדברים553אישיות" של במשמעות

להכרה הניתנות )אלו הפיזיולוגיות המערכות כי שהעובדה ממכשירים, בטענה הנערה

אינן כיוון בין אינו החי כי גוררת אינה פועלות קוגניטיבית( אינם שהחיים החיים,

ניתן שאינו תכליתי פן גם להם נוסף אלא הפיזיולוגיות המערכות ידי על מתמצים

קוגניטיבית. להכרה

לבחינה קשר ללא הסופנית החולה בבעיית מטפל , ליבוביץ554המאמר בהמשך

של הערכי מעמדם את תחילה בוחן הערכית: הוא לבחינה המדעית-ביולוגית, אלא

השאלה מתבקשת שאז מאינסטוטיציה, כיון נובעת אינה לחיות שהזכות וקובע החיים.14עמ' תשמ"ז מדע בין551.255-243תשמ"ב, עמ' אמונה552 במישור ולא הערכי במישור בבעיה לדון ליבוביץ בוחר המאמר בהמשך כי לציין . יש245, עמ' שם 553

המדעי..246-245, עמ' Error: Reference source not found בהערה המאמר ראה554

165

רציונאלית, אולם קביעה אינה זו כן לחיות?", כמו הזכות את לאדם מקנה מה או "מי

למסקנה ליבוביץ מגיע האנושות! מכאן בכל הנהוגה לחיות לזכות עדים אנו אופן בכל

שאסור מכירים שאנחנו משום אדם של חייו ליטול פוסטולט: "אסור היא זו שזכות

דרך כל הכל. אין על המקובלת יסוד הנחת הוא . פוסטולט555אדם" של חייו ליטול

הכל. אמנם על מקובלת זו ערכית קביעה קוגניטיבי, אך באופן החיים זכות את לבסס

ואילו בסיס על מושתת ליבוביץ של האחרון הניתוח החיים בהגדרת טיפולו ערכי,

הרב לדמיון לב לשים שלא קשה טענתו(, אך )כך מדעי בסיס על היא ביולוגית מבחינה

השניים. בין

פוסטולט קובע הוא כזה: תחילה הוא ליבוביץ של הלוגי לסיכום, המהלך

מנת על זה חיותי פן על מתבסס הוא לדומם, אח"כ מעבר תכליתי פן לחיים המקנה

שלב, כיון חסר זה לחיות. במהלך זכות לו החיים, ולהקנות משאר האדם את להבדיל

לה שיש אישיות של "משמעות בלבד לאדם להקנות כדי די בו אין החיים ביסוס שעצם

,556אחרים" אדם בני על ואיסורים אחרים אדם בני של חובות קיימים ולגביה זכויות

זה, להוביל מהלך צריך, לפי היה לחיים תכליתי פן לכאורה, הקניית הרי כן לא שאם

הבהמה"? מן האדם כן, "מותר החיים! במה, אם בעלי כל עבור דומה למסקנה

.246, עמ' שם 555.145, עמ' שם 556

166

הפסיכופיזית הבעיה את מסביר שהוא האדם", תוך כל זה "כי קצר בפסוק זו שאלה על עונה ליבוביץ

כוונתו:

- שהיא מסוימת פיסית למציאות הפסיכית המציאות של ההצמדה "עובדת

נתון היא אין האדם" - אולם כל זה ראשוני, "כי אמפירי נתון - היא המוח

עובדת עובדה היא האדם של האחידה הפסיכופיזית המהות רציונאלי.

557רציונאלית" ולא מטאפיזית

והמכני, ובין הפיזי גופנו בין שהיחס ליבוביץ החיים, קובע להגדרת ביחס כאן, כמו גם

ניתנת שאינה - עובדה מטאפיזי אם כי עובדתי בלתי נתון פסיכית, היא - מציאות ייחודנו

אותה מהי שנפרט - "פוסטולט". לפני אחרות אותה, במילים מניחים הכל אך להוכחה

הבעיה את החיים, נסביר שאר על יתרון לאדם מקנה היא פסיכית, וכיצד מציאות

. 558אותה רואה שהוא הפסיכופיזית", כפי ה"בעיה ליבוביץ ידי על שמכונה

: עולם559במקביל המתקיימים עולמות שני ליבוביץ ונפש", מתאר "גוף בספרו

יחסים לגבם ומתקיימים מסה כימי, בעלי בחלל, הרכב מיקום שתכונותיהם העצמים

שאנו הפיזיים העצמים כל את כולל הזה אחרים. העולם עצמים עם פיזיקו-כימיים

תכונותיו הפסיכיים, שכל האירועים עולם הוא המקביל גופנו. העולם מכירים, לרבות

אינם כימי, הם הרכב בעלי בחלל, אינם מיקום הקודם: חסרי העולם תכונות היפך הן

פיזיקו-כימיים יחסים לא אך אחרים אירועים עם יחסים אמנם למדידה. קיימים ניתנים

- פסיכי עולם הוא פיזי, והשני עולם הוא הראשון אחר. העולם מסוג יחסים אלא

בעולם פרטי, היחסים כזה עולם בעל הוא אדם כלהאדם. של בתודעתו רק הנמצא

זו הבחנה להדגים ממשיך פיזיים. ליבוביץ אינם הפרט של עולמו בתוך המצויים זה

.189תשמ"ז, עמ' מדע בין557 תשנ"ה, של: הורוביץ מאמריהם ראה כך ליבוביץ, על את לבקר העבודה של עניינה אין כאן גם558

תשכ"ז. תשנ"ד, ובר-הלל תשל"ו, פיטובסקי כהנמן.17-14תשמ"ג, עמ' ונפש גוף559

167

המחקר בין מבחין , הוא560ותודעה" "מוח המצוין עצמו. במאמרו המוח באמצעות

לעומת כמקצוע הנאורופיזיולוגיה את הנאורופסיכולוגיה, בהגדירו ובין הנאורופיזיולוגי

אחר: "פוסטולט תכנית" ובניסוח או דרישה הנחה המביע כ"מונח הנאורופסיכולוגיה

הפיזיקו-כימיים התהליכים אחר המתחקה הנאורופיזיולוגי . המחקר561פרוגרמה" או

הנחקר. אפילו בתודעת העוברים הפסיכיים האירועים את לחקור יכול במוח, אינו

מכשיר באמצעות במוחו העוברים התהליכים על להסתכל אמנם יכול עצמו האדם

עובר. אותם הנפשיים התהליכים מהם ללמדו כדי בהם אין אוטוצרברוסקופ, אך

לראיה: לכהנמן, בהתייחסו תגובה במאמר זאת ממחיש ליבוביץ

סטריאוכימי שינוי האובייקט שמן האלקטרומאגנטית הקרינה "מחוללת

ותהליך שברשתית במולקולה אלקטרוכימי בתהליך מתגלגל זה העין,

עם הראייה במסלול עד כימיים תהליכים העצבי, לתחנה בסינאפסות,

האובייקט בין יחסי-הגומלין את ממצה זו - ועובדה המוח שבקליפת הסופית

- זה מנגנון המוח, ועדבכלל. גם לקליפת עד הרשתית שמן המנגנון כל לבין

-רואה! הזה המנגנון בעל אבל"רואה", - אינו ללוח-הצילום בדומה

של ולפונקציות לטיב המתייחסים במונחים כלל לבטאה ניתן שלא עובדה

562מנגנון" אותו

כדי בכך הראיה, אין תהליכי כל את במפורט לתאר שניתן עולה, שלמרות זו מדוגמא

ליבוביץ: לסכם הראיה. וממשיך בעל רק לחוות יכול אותה הראיה חווית את לתאר

המוח בעל ) = הגוף( מול : המוח הפסיכופיסית הבעיה של אימתה כל לפנינו "הנה

לעולם הפיזי העולם בין קטגוריאליים הבדלים בשני מבחין ) = "הנפש" (". ליבוביץ

הנפשי:

מהעולם אדם. להבדיל לכל לבחינה נתון הרבים, הוא לרשות שייך הפיזי העולם.1

היוצאים דיבורים לשמוע יכול אדם בלבד. כל הנפשי העולם לבעל שחשוף הנפשי.197-186תשמ"ז, עמ' מדע בין560 משתמש זו לבעיה ביחס להראות, שגם מנת על זה נוסף ניסוח . הבאתי198תשמ"ז, עמ' מדע בין561

כך. על ארחיב בפוסטולט. להלן ליבוביץבמקור. . הדגשים276תשל"ו, עמ' תגובות562

168

התכוונתי למה לדעת אוכל אני רק הרבים, אולם לרשות נתונה זו מפי, עובדה

אלו. לדברים המתלוות הרגשות ומהם בדברי באמת

והשוואה לתיאור ניתן פיזי יש כמותיות. כל הן הפיזי העולם של הקטגוריות.2

ברי זה, הם בעולם וכדומה. העצמים כמותיים, כגון: טמפרטורה, משקל, גובה

זאת, בעולם וכו'. לעומת גדול, חזק, כבד יותר בוודאות, מי לקבוע השוואה, וניתן

למדידה, ניתנות אינן לאיכויות. האיכויות כלל, אלא לכמויות מקום הנפש, אין

ניתנת הנפשי. למשל, "אהבה" אינה העולם בעל של האישית להכרעתו ונתונות

.563יותר גדולה אהבה איזו ולהכרעה לכימות

מחקר את יקדמו הקיברנטיקה, לא בעזרת המחשב המצאת שאפילו קובע ליבוביץ

הקיברנטיקה הנפשי החלק התהליכים להבנת הרבה תורמת אמנם שבאדם.

אלו מכונות אלו, אך לתהליכים בדומה הפועלות מכונות בונה במוח, ואף הפיזיולוגיים

חושב. כן שהוא לאדם בניגוד חושבות אינן

פתרון, ברת שכזו, אינה אנטינומיה, ובתור היא הפסיכו-פיזית לסיכום, הבעיה

העולם בין הפסיכית. הקשר המציאות להבנת להביא כדי המדעיות במתודות שאין כיון

. 564תעלומה בגדר תמיד הפיזי, יישאר לעולם הפסיכי

הוא, אלא אחד דבר וגוף שפינוזה: "נפש על במיוחד זו בסוגיה נסמך ליבוביץ

על בחינת ולפעמים תואר-מחשבה בחינת מושג הוא לפעמים תואר-התפשטות",

המוחי" האירוע ובין התודעה שבין התהום את לגשר ניתן שלא ויטגנשטיין: "ההרגשה

צורות אלא אינן המערבי, רובן העולם של השונות פופר: "הפילוסופיות קארל ועל

ניסיונות היו ברובן זה מנושא ונפש. הסטיות גוף של השניות בנושא דיון של שונות

סבורני לבסס מסך נמצא, שמאחורי בפעם נכשלו. כפעם אלו שניסיונות מוניזם.

ליבוביץ. לטענתו, עם זו בנקודה מסכים תשכ"ז(, אינו )בר-הלל עמו בראיון בר-הלל פרופ' יהושע563 לעשות ניתן יהיה מחשב באמצעות לכמתן, אולם יותר מורכב לכימות, אמנם ניתנות איכויות גם

בפשטות: בר-הלל ורע? ענה טוב כמו מושגים למחשב לתרגם ניתן המראיין: כיצד זאת. לשאלת אפס". דומה, שלכך המספר את לו ניתן רע משהו ואם אחד המספר את לו ניתן טוב משהו "אם

ומהו טוב מהו בבירור לקבוע ניתן שלא איכויות, כיוון לכמת ניתן שלא באומרו ליבוביץ התכוון בדיוקוהרע. הטוב את לכמת ניתן לא רע, וכן

כי לומר יותר (. לטענתו, נכון230תשמ"ז, עמ' )בין-מדע ליבוביץ על בר-הלל חולק זו בנקודה גם564מובן. לה - יהיה שבעתיד ייתכן כי האנטינומיה, אם את מבין לא ליבוביץ

169

. 565ונפש" גוף של הדואליזם מתחבא התקיפים המוניסטים הדיבורים

ליבוביץ, עתה בעיני הפסיכופיזית הבעיה את בתמציתיות לתאר ניסינו כאן עד

בפרק עמדנו החיים, עליה של האנטינומיה ובין זו בעיה בין הקשר את להבין ננסה

ליבוביץ, בתארו לראותו יש כי ואומר הנאורופיזיולוגיה, מקדים מדע את הקודם.

שניתן החיים תהליכי ברנאר...כראיית קלוד מימי "שלפחות הפיזיולוגיה ממדע כחלק

את ליבוביץ ומזכיר טורח לחינם . לא566מדעי-הטבע" של בקטגוריות ולתארם לחקרם

שבחבורה" "הארי אותו מכנה הוא בביולוגיה האנטינומיה על בחיבוריו ברנאר, שכן

לבין האורגניזם של המכניסטיים החיים בין להבחנה היסודות את שהניח זה בתור

בכך567שבחיים התכליתיות שגם לנו רומז . מתוך )כפרט לאדם ביחס ליבוביץ,

והשני בחיים: האחד מרכיבים שני שבטבע(, קיימים האורגניזמים - תכליתי. מכני,

- נוסף פן גם באדם האורגניזמים, קיים בכל התכליתי, הקיים למרכיב מעבר אולם

לחקור. מסוגלים אינם הנאורופיזיולוגים החוקרים נפשי, אותו

של והאנטינומיה החיים של - האנטינומיה האנטינומיות שתי בין דימיון קיים

ביחס התהליכים את משווה שפמאן כי ראינו החיים של לאנטינומיה גוף-נפש.

שניהם של הפסיכי לפן בחיים התכליתיים פיזיות: מערכות לצד פועלים האדם,

האדם ונפש הפיזיקו-כימיות המערכות לצד פועלים בחיים התכליתיים התהליכים

אולם המתרחשים הנאורופיזיולוגיים התהליכים לצד פועלת בין לזהות אין במוח.

כיוון ובין בחיים התכליתיים התהליכים התכליתיים שהתהליכים שבעוד הנפש,

משתי נובע השניים בין לאדם. הדמיון ייחודית האורגניזמים, הנפש לכל משותפים

: 568הקודם בפרק שציינו הנקודות

נפשי, היא ממד לאדם וכן תכליתיות סיבות בחיים קיימות כי לטענה התשתית.1

הקונאטיבי. לממד השייכת זו, טענה בעבודה שאימצנו המינוח לפי פסיכולוגית, או

הפיזיקו-כימיים התהליכים הבנת המדעית, הוא הקטגוריה של חקירתה תחום.2

. 235-232תשמ"ז, עמ' מדע בבין ליבוביץ של תרגומיו מתוך לקוחים הציטוטים565.198תשמ"ז, עמ' מדע בין566.61, עמ' שם 567.164 עמ' 568

170

במוח. אולם המתרחשים הנאורופיזיולוגיים התהליכים הבנת בחיים, וכן הפועלים

ניתנות אינן האדם נפש וכן בחיים הפועלות התכליתיות עצמם, קרי, הסיבות החיים

הקוגניטיבי. לממד שייכות בעבודה, אינן השתמשנו בו במינוח להכרה, או

היות הפרק את החותמת השאלה עם להתמודד נוכל כעת נפש הקודם:

האדם את המייחדת החיים, היא של והתכליתיים המכניים למרכיבים לאדם, מעבר

העולם של "הפוסטולטית" לחיות. מציאותו זכותו את האורגניזמים, ומסבירה משאר

ליבוביץ: "נתון של מדבריו עולה פוסטולט, כך עצמו פיזיות, הוא תופעות לצד הנפשי

ניתן . כאמור, לא569עולמות" שני ומבחין מכיר האדם כורחו "בעל ראשוני" וכן אמפירי

נתון זהו ביניהם, אלא הקשר ואת העולמות שני של קיומם את רציונאלי באופן להוכיח

כוללת. הסכמה יש עליו

.14תשמ"ב, עמ' ונפש גוף569171

סכום קוגניטיבי בין מושגית דיכוטומיה קיימת ליבוביץ של בהגותו כי נוכחנו הראשון בפרק

הבחנה תכנים כל של השונים מהמאפיינים מורכבת זו לקונאטיבי. קטגוריה.

כולם. כמו-כן, כל על וכפויים משותפים הם ובכך לאובייקטיביזציה ניתנים קוגניטיביים

ניתן בקטגוריה הנכלל תוכן אובייקטיביים. כלים באמצעות לכימות הקוגניטיבית,

הפילוסופיה את ובתפיסתו המדעיים בכתביו בייחוד ליבוביץ את שימשו אלו מאפיינים

מדעיים תכנים בין דיכוטומי באופן להבחין ליבוביץ ביקש אלו המדע. בנושאים של

אדם כל על כפויות מהממצאים שהמסקנות - תוך אדם כל על-ידי לבחינה הניתנים

לאדם. מאדם שונה לאינטרפרטציה שניתנים סובייקטיביים תכנים זהה, לבין באופן

מדעי בין ההבחנה באמצעות אלו קטגוריות בין ההבחנה את ליבוביץ מדגים לעיתים

אלו, בנושאים שמדובר ככל כי המעניינת בעובדה להבחין האדם. יש למדעי הטבע

המאפיינים ואילו הקוגניטיביים המאפיינים את פוזיטיבי באופן מגדיר ליבוביץ

מאפיינים שלילת מתוך ורק אך נלמדים הקונאטיביים של פוזיטיביים הראשונים.

ודת. חברה לנושאי הנוגעים לתכנים ביחס למצוא נוכל הקונאטיבית הקטגוריה

בעיני ביותר המשמעותי המאפיין כי נוכחנו הקונאטיביים המאפיינים על בדיון

תכנים מן דורש הערך של היותו וחברה, הוא דת בנושאי ליבוביץ מנגד, האדם.

דיכוטומית אינה ההבחנה ערכים. כאן להיחשב יוכלו לא האדם של צרכים המהווים

יענו כן אולם ערכים יחשבו לא צרכים. חלקם של שונים סוגים בין מחלק שכן, ליבוביץ

מאפייני על אף יענו לא אחרים צרכים ומאידך הקונאטיבית הקטגוריה מאפייני על

מתיימר שהוא )אע"פ משמעי חד אינו ליבוביץ זו הקונאטיבית. מסיבה הקטגוריה

ביחס החלטי אינו שונים. כך, למשל, הוא קונאטיביים לתכנים כך( באשר להישמע

מנומק היותו גיסא ומאידך ערך אלא צורך אינו הוא גיסא מחד מנומק, שכן לערך

מצרכים הנובע ערך של בדינו מסופק דומה, ליבוביץ מהאדם. באופן בדרישה פוגם

172

שונות אמרות בכתביו למצוא שניתן כשאמר ליבוביץ התכוון לכך סובייקטיביים. אולי

אלו. עם אלו מתיישבים שאינם שונים ורעיונות

תפיסתו של לשילוב טובה דוגמא היא היהדות עם ליבוביץ של ההתמודדות

יסודות על המושתתת דתית תפיסה מציג הדתית. ליבוביץ תפיסתו עם הפילוסופית

תפיסה לה מרחפת כולם שמעל וויטגנשטיאניים בעקרונות המשולבים קאנטיאניים

בין הדיכוטומיה תחת רבה באומנות מעצב הוא אלו כל אקסיסטנציאליסטית. את

פיזיקה בין הראשונית ההבחנה את לקח והקונאטיבי. מקאנט, ליבוביץ הקוגניטיבי

הוכחות על התיאולוגיה של ביסוסה את לדחות לו שאיפשרה - הבחנה למטה-פיזיקה

ביחס להכרעותיו ביחס במרכז האדם את מעמיד זאת, ליבוביץ האל. תחת למציאות

וויטגנשטיין לאל. בשלב מהמרכז האדם את להוציא מנת על "נחלץ" לעזרתו זה,

פירושה זו האל, הכרעה את לעבוד שמכריע זה הוא באל. כלומר, האדם ולהחליפו

טומן זה עדין האל. מעבר את לעבוד נדרש האדם שפה" בו ל"משחק הצטרפות

הוא כי מאוד, אם ליבוביץ מעריך אקסיסטנציאלי, אותו אופי בעל חירותי אקט בתוכו

בערך האל עבודת ערך מוחלף שבו מלא לאקסיסטנציאליזם להיגרר שלא נזהר

תכנים בין העדינה בדיכוטומיה שלב בכל להבחין מאפשר זה קצר החירות. תיאור

להכריע האדם של רצונו בין להבחין ליבוביץ לערכים. בתחילה, מבקש קוגניטיביים

אובייקטיביים צידוקים - לבין הערכית לקטגוריה השייכת - הכרעה חייו אורח לגבי

הוא ולכן השניים בין לגשר ניתן הקוגניטיבי. לטענתו, לא לתחום - השייכים זו להכרעה

הבתר הוויטגנשטיאני קיומו. בשלב הצדקת או האל הצדקת של אם ניסיון כל פוסל

למערכת כעת ל"משחק", נתון שהצטרף אחר: האדם ממין דיכוטומיה הכרעתי, נגלית

ידי על הקוגניטיבית המערכת את לפרוץ ניסיון ערכית. כל ולא קוגניטיבית חוקים

התחומים. לכל בין לדלג מאפשרת שאינה עמוקה בדיכוטומיה אישיים, ייתקל רצונות

לפני שוב האדם עצמו ימצא - שם הקודם לשלב ולחזור זה משלב לצאת היותר, ניתן

לאו. אם הבא לשלב לעבור באם להכריע שוב עליו בה הערכית ההכרעה

ליבוביץ: בציבור, מתגלה של האנפין רבת דמותו על לעבודה, עמדנו בפתיחה

173

ואינו מוסרית עוולה כל על חורמה עד וחימה בכעס המגיב סבר חמור כאדם ליבוביץ

סבר בעל כאדם מתגלה פנימה, הוא בביתו ערכי. ואילו עקרון שום על להתפשר מוכן

שלו. דומה, לפילוסופיה קשורה הציבורית דמותו האם וקשוב. תהינו יפות, נוח פנים

דיגלו על חיובית. ליבוביץ, שחרט בתשובה כזה קשר על להשיב זו, ניתן עבודה שבתום

הציבורית מלחמתו את עליהם, לוחם להילחם אלא ערכים על להתווכח ניתן לא כי

אם יותר שנדייק השיכנוע. דומה של היעילות לחוסר מודע שהוא תוך ערכיו למען

"טהרת" ערכיו. כלומר, ליבוביץ על לחם אלא ערכיו על לחם לא ליבוביץ נאמר, כי

אלו שתחומים כך על לרגליו, שמר נר עמדה לקונאטיבי קוגניטיבי בין שהדיכוטומיה

המלאה להפרדה ליבוביץ הופרה, קרא זו שדיכוטומיה עת בזה, ובכל זה יתערבבו לא

בין דת דן: בין בהם הנושאים בכל דת לערך, בין מדינה למוסר, בין דת למדינה,

גבי על צורה ופושטות צורה הלובשות הפרדות וכהנה כהנה ועוד מעניקה לדת תובעת

לקונאטיבי. הקוגניטיבי שבין המרכזית הדיכוטומיה

174

ביבליוגרפיה

ליבוביץ כתביתשמ"ב. , ירושלים וערכים אמונה, הסטוריה- ליבוביץ, ישעיהו. תשמ"ב אמונה.1

תשמ"ז. , ירושלים לפילוסופיה מדע בין- ליבוביץ, ישעיהו. תשמ"ז מדע בין.2

מדע,בערכים", בתוך: מותנה אינו ליבוביץ, ישעיהו. "המדע – תשכ"ה המדע.3

.29-26תשכ"ה, עמ' )עורך: מנור, אלכסנדר(, ת"א ואידיאולוגיה ערכים

והאידיאולוגיה הערכים עולם בין - ליבוביץ, ישעיהו. "הניגוד תשכ"ה בין הניגוד.4

)עורך: מנור, אלכסנדר(, ת"א ואידיאולוגיה : מדע, ערכיםהמדע", בתוך ובין

.12-9תשכ"ה, עמ'

ג' זהותליאונוב", פנינה של למאמרה - ליבוביץ, ישעיהו. "הערות תשנ"ג הערות.5

.40-38תשנ"ג, עמ'

על שיחותואגסי, יוסף. - ליבוביץ, ישעיהו תשנ"ו המדע של הפילוסופיה.6

תשנ"ו. , ת"א המדע של הפילוסופיה

תש"ן. , ת"א ומוסר חוק- ליבוביץ, ישעיהו. תש"ן ומוסר חוק.7

תשנ"ה. , ירושלים אמונה ספרי חמישה- ליבוביץ, ישעיהו. תשנ"ה חמישה.8

תשל"ה. , ת"א ישראל ומדינת יהודי יהדות, עם- ליבוביץ, ישעיהו. תשל"ה יהדות.9

-Zur Tarbuth ) התרבות לשאלת- ליבוביץ, ישעיהו. תרצ"ב התרבות לשאלת.10

Frage ) תרצ"ב.4-1, עמ' 1 חוזר עופרן( בח"ד ומירה ליבוביץ , )תרגמו: גרטה ,

תשמ"ו. , ת"א וערכים מדע על שיחות- ליבוביץ, ישעיהו. תשמ"ו וערכים מדע.11

תש"ס. ירושלים , … ליבוביץ ישעיהו אותך לשאול רציתי – תש"ס מכתבים.12

, ישרים" לרמח"ל "מסילת על שיחות- ליבוביץ, ישעיהו. תשנ"ה ישרים מסילת.13

תשנ"ה. ירושלים

Ein Versuch zur ) להבהרה נסיון- ליבוביץ, ישעיהו. תר"צ להבהרה ניסיון.14

175

Klaerung)149-142, עמ' 11\10 עופרן( ציון ומירה ליבוביץ , )תרגמו: גרטה,

תר"צ.

.556-551מב, תשנ"ד, עמ' עיוןוערכים", - ליבוביץ, ישעיהו. "מדע תשנ"ד עיון.15

תשנ"א. , ירושליםעם, ארץ, מדינה- ליבוביץ, ישעיהו. תשנ"א עם.16

, הרמב"ם ועל אבות פרקי על שיחות- ליבוביץ, ישעיהו. תשל"ט אבות פרקי.17

תשל"ט. ירושלים

Thoratreuer ) לתורה נאמנה ציונותליבוביץ, ישעיהו. – תר"צ נאמנה ציונות.18

Zionismus ) תר"צ.65-62, עמ' 5 עופרן(, ציון ומירה ליבוביץ , )תרגמו: גרטה ,

.281-265כ"ו, תשל"ו, עמ' עיון- ליבוביץ, ישעיהו. "תגובות", תשל"ו תגובות.19

תשי"ד. , ת"א הזה בזמן ומצוות תורה- ליבוביץ, ישעיהו. תשי"ד ומצוות תורה.20

, ירושלים הנבואה תורת על שיחות- ליבוביץ, ישעיהו. תשנ"ז הנבואה תורת.21

תשנ"ז.

אחרים כתבים

עברית:-172, תשנ"ה, 8 כיווניםליבוביץ", של - אוחנה, דוד. "ציוניותו תשנ"ה אוחנה.1

161.

כ"ו, תשל"ו, עיוןוהארגון", הפיזיקו-כימיה - אטלן, אנרי. "החיים תשל"ו אטלן.2

.217-207עמ'

מ"ה, עיוןהמרק", ואמונה-כשל - בוזגלו, מאיר. "פילוסופיה תשנ"ז בוזגלו.3

.418-413תשנ"ז, עמ'

תשמ"ז. , ת"א המדע של פילוסופיה- בכלר, זאב. תשמ"ז בכלר.4

כלפי לשמה שלילה)עורכים(. קוליץ - בן-ירוחם, ח' וח"ע תשמ"ג בן-ירוחם.5

תשמ"ג. , ירושלים ליבוביץ ישעיהו

-251ל"ה, תשמ"ו, עיוןוערכים", - בן-מנחם, ימימה. "מדע תשמ"ו בן-מנחם.6176

240.

ומדע, מחשבה, אמונה השכל, על מגבלות)עורך(. - בן-נון, חמי תשנ"ז בן-נון.7

תשנ"ז. , ירושלים משוחחים אגסי ויוסף ליבוביץ ישעיהו

המחשב", מן האדם מותר על חדש - בר-הלל, יהושע. "מבט תשכ"ז בר-הלל.8

.14-11 תשכ"ז, 21 מחשבות

תרפ"ז. , ירושלים קאנט עמנואל של הפילוסופיה- ברגמן, הוגו. תרפ"ז ברגמן.9

קוזאנוס מניקולאוס החדשה הפילוסופיה תולדות- ברגמן, הוגו. תשל"ד ברגמן.10

תשל"ד. , ירושלים ההשכלה תקופת עד

עיוןלוויטגנשטיין", ליבוביץ חיים-בין ואורח גלעד, "אמונה - ברעלי תשנ"ד ברעלי.11

.407-393מב, תשנ"ד, עמ'

, )תרגם: י' שרת(, ת"א חירות על מסות ארבע- ברלין, ישעיהו. תשל"א ברלין.12

תשל"א.

ישעיהו של בהגותו דתי כאתגר - גולדמן, אליעזר. "הציונות תשנ"ה גולדמן.13

ירושלים אבי(,, שגיא: )עורך והגותו" עולמו ליבוביץ שעיהוליבוביץ", בתוך: י

.186-179 'עמ, ה"תשנ

מחקרים גולדמן אליעזר)עורכים(, אבי ושגיא דני - סטטמן תשנ"ז גולדמן.14

תשנ"ז. , ירושליםועיונים

ישעיהוהדתית", בתוך: " והחוויה ליבוביץ - גלמן, יהודה. "פרופסור תשנ"ה גלמן.15

.38-29תשנ"ה, עמ' )עורך: שגיא, אבי(, ירושלים והגותו" עולמו ליבוביץ

תשכ"ב. יוסף(, ירושלים )תרגם: אור לויתן- הובס, תומס. תשכ"ב הובס.16

ליבוביץ", בתוך: ישעיהו של בהגותו ונפש - הורוביץ, אמיר. "גוף תשנ"ה הורוביץ.17

-299תשנ"ה, עמ' )עורך: שגיא, אבי(, ירושלים והגותו" עולמו ליבוביץ ישעיהו"

287.

לביקורת דתית הגות ליבוביץ: בין - הלברטל, משה. "ישעיהו תשנ"ה הלברטל.18

)עורך: שגיא, אבי(, ירושלים והגותו" עולמו ליבוביץ ישעיהוחברתית", בתוך: "

177

. 227-221תשנ"ה, עמ'

מדיני", בתוך: דתי כהוגה ליבוביץ - הלינגר, משה. "ישעיהו תשנ"ה הלינגר.19

-208 'עמ, ה"תשנ ירושלים אבי(,, שגיא: )עורך והגותו" עולמו ליבוביץ שעיהוי

187.

)תרגם: פרוידנטל הטבע מדע של פילוסופיה- המפל, קארל. תשל"ט המפל.20

תשל"ט. גד(, ת"א

תשנ"ג. , ת"א לציון מסיני- הרטמן, דוד. תשנ"ג הרטמן.21

שאול(, , )תרגם: חנני זמננו בת הפילוסופיה- וורנוק, ג'פרי. תשנ"ב וורנוק.22

תשנ"ב. ירושלים

פילוסופיות, )תרגמה: - ויטגנשטיין, לודוויג. חקירות תשנ"ה ויטגנשטיין.23

תשנ"ה. אולמן-מרגלית, עדנה(, ירושלים

המוסר", בתוך: בתורת המתודולוגית - ויילר, גרשון. "המבוכה תשל"ח ויילר.24

תשל"ח. " )עורך: דסקל, מרסלו( ת"א צודק והבלתי הצודק"

עיון – הממשית ההלכה מטעמי ההתעלמות - זהר, נעם. "על תשנ"ה זהר.25

והגותו" עולמו ליבוביץ שעיהומתים", בתוך: "י ניתוחי על ליבוביץ של בדבריו

.73-61' עמ, ה"תשנ ירושלים אבי(,, שגיא: )עורך

, תשנ"א, עמ'4 תחילהוהומניות", - זיו, יוסי. "ליבוביץ: דת, הומניזם תשנ"א זיו.26

91-82.

-23, תשנ"ג, עמ' 65 מחשבותליבוביץ", ישעיהו עם - זיו, יוסי. "שיחה תשנ"ג זיו.27

6.

עולמו ליבוביץ ישעיהוהאזרחי", בתוך: " והסירוב - זיו, יוסי. "ליבוביץ תשנ"ה זיו.28

.238-228תשנ"ה, עמ' )עורך: שגיא, אבי(, ירושליםוהגותו"

תשל"ג. אור(, ירושלים , )תרגם: יוסף האדם טבע מסכת- יום, דוד. תשל"ג יום.29

תשמ"ב. אור(, ירושלים , )תרגם: יוסף המוסר עקרונייום, דוד. – תשמ"ב יום.30

כ"ו, עיוןוהנפש", הגוף בעיית של - כהנמן, דניאל. "הפסיכולוגיה תשל"ו כהנמן.31

178

.235-226תשל"ו, עמ'

ישעיהו של במשנתו לעיון מבוא – לחול קדש - כצמן, אבי. "בין תשנ"ה כצמן.32

)עורך: שגיא, אבי(, ירושלים והגותו" עולמו ליבוביץ ישעיהוליבוביץ", בתוך: "

.313-300תשנ"ה, עמ'

" ליבוביץ ישעיהו ספרתאולוגיים", בתוך: " - כשר, אסא. "צללים תשל"ז כשר.33

.78-66ולוינגר, יעקב(, ת"א, תשל"ז, עמ' )עורכים: כשר, אסא

כ"ו, תשל"ו, עמ' עיוןשאלה", - כשר, אסא. "פאראדוכס, סימן תשל"ו כשר.34

241-236.

)על-פי מותנה - הומניזם בצלם שנברא אדם - כשר, חנה. "חביב תשנ"ח כשר.35

, תשנ"ח, עמ'41 דעתליבוביץ(", )על-פי מדעת שלא הומניזם רמב"ם( לעומת

30-19.

של המוסר תפיסת לעומת ליבוביץ של הדת - כשר, נעמי. "תפיסת תשל"ז כשר.36

ולוינגר, יעקב(, " )עורכים: כשר, אסא ליבוביץ ישעיהו ספרקאנט", בתוך: "

.34-21ת"א, תשל"ז, עמ'

ליבוביץ" בתוך: של היהדות בתפיסת - כשר, נעמי. "אלהים תשנ"ה כשר.37

-108 עמ' ה,"תשנ ירושלים אבי(,, שגיא: )עורך והגותו" עולמו ליבוביץ שעיהו"י

92 .

-516מב, תשנ"ד, עמ' עיוןורגשות", - כשר, נעמי. "דת, מוסר תשנ"ד כשר.38

509.

תשל"ח. , ר"ג וערכים מדעזאב, - לוי תשל"ח לוי.39

ב' )ליבוביץ(" א' / ישעיהו "ישעיהו - ליאונוב, פנינה. "על תשנ"ג ליאונוב.40

.36-24ג' תשנ"ג, עמ' זהותואלדד",

כ"ו, תשל"ו, עיוןההלכה", ועל המוסר על - מלצר, יהודה. "עוד תשל"ח מלצר.41

.264-256עמ'

של וייחודו בביולוגיה הקופרניקאית - נוימן, יוסף. "המהפכה תשנ"ה נוימן.42

179

)עורך: שגיא, אבי(, ירושלים והגותו" עולמו ליבוביץ ישעיהוהאדם", בתוך: "

.325-314תשנ"ה, עמ'

תשנ"ג. , ירושלים ומוסר דתושגיא, אבי. - סטטמן, דני תשנ"ג סטטמן.43

ישעיהוליבוביץ", בתוך: " של המוסרית - סטטמן, דני. "תורתו תשנ"ה סטטמן.44

.344-325תשנ"ה, עמ' )עורך: שגיא, אבי(, ירושלים והגותו" עולמו ליבוביץ

דתית", ממשמעות שנתרוקן בעולם מצוות - סטטמן, דני. "קיום תשנ"ח סטטמן.45

. 46-31, תשנ"ח, עמ' 41 דעת

ליבוביץ", בתוך: של בהגותו קאנטייאנים - סילמן, יוחנן. "מוטיביים תשל"ז סילמן.46

ולוינגר, יעקב(, ת"א, תשל"ז, עמ' " )עורכים: כשר, אסא ליבוביץ ישעיהו ספר"

55-47.

אצל תכליתיים והסברים מיכניסטיים - פומרנץ, יצחק. "הסברים תשל"ו פומרנץ.47

.225-218כ"ו, תשל"ו, עמ' עיוןליבוביץ",

הערכים ומקור המדע של - פיטובסקי, איתמר. "פילוסופיה תשנ"ד פיטובסקי.48

.550-541מב, תשנ"ד, עמ' עיוןליבוביץ", אצל

תשנ"ד. , ת"א חכמה לדעת- פיש, מנחם. תשנ"ד פיש.49

אלפייםהמדע", ביאור של הבעייתית - פיש, מנחם. "ההיסטוריה תשמ"ט פיש.50

.208-194, תשמ"ט, עמ' 1

בקיבוץ ומודרניזציה יהדות – לאידיאולוגיה דת בין- פישמן, אריה. תש"ן פישמן.51

תש"ן. , ירושליםהדתי

הווייתית-דתית, מאמרי לאחדות - פישמן, אריה. "החתירה תשנ"ה פישמן.52

: )עורך והגותו" עולמו ליבוביץ שעיהוליבוביץ", בתוך: י ישעיהו של השחרות

.129-121 'עמ ה,"תשנ ירושלים אבי(,, שגיא

תומס של המדעית: תפיסותיהם ההתקדמות- פלשנר, יהודה. תשנ"א פלשנר.53

תשנ"א. , ר"ג פופר וקארל קון

, )תרגמו: ברגמן, הטהורה התבונה ביקורת- קאנט, עמנואל. תשי"ד קאנט.54

180

תשי"ד. הוגו. רוטנשטרייך, נתן( ירושלים

)תרגם: המידות של למטאפיזיקה יסוד הנחתקאנט, עמנואל. – תשמ"ח קאנט.55

תשמ"ח. שפי, מ'(, ירושלים

יהודה(, )תרגם: מלצר מדעיות מהפכות של המבנה- קון, תומס. תשל"ז קון.56

תשל"ז. ת"א

" צודק והבלתי הצודקמוסריים", בתוך: " - ראוך, ליאו. "טעונים תשל"ח ראוך.57

תשל"ח. )עורך: דסקל, מרסלו( ת"א

ליבוביץ", בתוך: ישעיהו ורשמים: על - רביצקי, אביעזר. "ערכים תשנ"ה רביצקי.58

.25-16 'עמ, ה"תשנ ירושלים אבי(,, שגיא: )עורך והגותו עולמו ליבוביץ שעיהוי

תשל"ב, עמ'33 מחשבותהחיים", התהוות - רבל, מישל. "על תשל"ב רבל.59

12-3.

, ירושלים החדשה היהודית בהגות ומדע תורה- רוזנברג, שלום. תשל"ח רוזנברג.60

תשמ"ח.

על השגות כמה – ביהדות האישה של - רוס, תמר. "מעמדה תשנ"ה רוס.61

שעיהוומציאות", בתוך: י הלכה בין התיאום מנגנון לגבי ליבוביץ של תפיסתו

.161-148 'עמ, ה"תשנ ירושלים אבי(,, שגיא: )עורך והגותו עולמו ליבוביץ

וליבוביץ", קירקגור של במשנתם העקדה-עיון - שגיא, אבי. "נסיון תשמ"ט שגיא.62

.134-121, תשמ"ט, עמ' 23 דעת

של כתיאורתיקנים ופרופ' ליבוביץ סולוביצ'יק - שגיא, אבי. "הרב תשנ"ב שגיא.63

.148-131, תשנ"ב, עמ' 29 דעתההלכה",

מ"ב, עיוןלאבסורד", אמונה וקאמי-בין - שגיא, אבי. "ליבוביץ תשנ"ד שגיא.64

.492-469תשנ"ד, עמ'

,67 מחשבותמטאפיסיקה!?", ללא - שגיא, אבי. "דת תשנ"ה מחשבות שגיא.65

.17-4תשנ"ה, עמ' ניסן

המודרנה", בתוך: לנוכח יהודית - שגיא, אבי. "ליבוביץ: הגות תשנ"ה שגיא.66

181

-176תשנ"ה, עמ' , )עורך: שגיא, אבי(, ירושלים והגותו עולמו ליבוביץ ישעיהו

162.

פילוסופית הגותו-הגות נגד - שגיא, אבי. "ליבוביץ-האיש תשנ"ז שגיא.67

.143-131, תשנ"ז, עמ' 28 דעתואפשרויותיה",

ליבוביץ של בהגות ומשמעותם הקדש - שגיא, אבי. "כתבי תשנ"ה שגיא.68

-62, תשנ"ה, עמ' 1 בדדהמודרנה", עם התמודדות בדרכי וסולוביצ'יק-פרק

49.

תשנ"ו. , ת"א דרכים פרשת על אמונה- שוורץ, דב. תשנ"ו שוורץ.69

תש"מ. , ירושלים הידיעה תנאי- שפלר, ישראל. תש"מ שפלר.70

על במדע-הרהורים ואובייקטיביות שינוי על- שפלר, ישראל. תשנ"ד שפלר.71

תשנ"ד. , ירושלים קון של השקפתו

תשמ"ז. , ירושלים ומלאו עולם עלששר, מיכאל. – תשמ"ז ששר.72

לועזית:.Ayer, A.J. Language Truth & Logic, London 1962 - 1962 אייר.1

,”Ayer, A.J. “On the Analysis of Moral Judgements - 1963 אייר.2

Philosophical Essays, London 1963.

.1963Hare, R. M. Freedom and Reason, Oxford 1963- הייר.3

.Hare, R. M. The Language of Morals, Oxford 1964 - 1964 הייר.4

- Hare, R.M. “The Promising Game”, in: Hudson, D (ed). The Is - 1969 הייר.5

Ought Question, London 1969, pp. 144-157.

& Watkins, J.W.N. “Against ‘Normal Scince’”, in: Lakatos, I - 1965 ווטקינס.6

Musgrave, A., Criticism and the Growth of Knowledge, Cambridge 1965, pp.

25-38.

.White, M. What is and What Ought to Be Done, Oxford 1981 - 1981 וייט.7

182

.Moore, G. E. Principia Ethica, Cambridge 1993 - 1993 מור.8

Masterman, M. “The Nature of the Paradigm”, in: Lakatos, I - 1965 מסטרמן.9

& Musgrave, A., Criticism and the Growth of Knowledge, Cambridge 1965, pp.

59-90.

MacIntyre, A. “What Morality Is Not”, Philosophy 32, 1957 - 1957 מקינטייר.10

pp. 325-335 .

McClellan, J.E. and Komisar, B.P. “On Deriving ‘Ought’ from - 1969 מקללן.11

‘Is’” in: Hudson, D (ed). The Is -Ought Question, London 1969, pp. 157-162.

Searle, J. “How to Derive ought From Is”, Philosophical Review - 1964 סירל.12

73, 1964, pp.43-58.

,”Stevenson C. L. “The Emotive Meaning of Ethical Terms - 1959 סטיוונסון.13

in: Ayer A. J. (ed.), Logical Positivism, New-York 1959 .

:Stevenson, C. L. “The Nature of Ethical Disagreement”, in - 1963 סטיוונסון.14

Facts and Values, New Haven and London 1963 pp. 1-9.

. Foot, P. “Moral Arguments”, Mind 67, 1958, pp. 502-513 - 1958 פוט.15

Foot, P. “Moral Beliefs”, in: Hudson, D (ed.). The Is -Ought -1969 פוט.16

Question, London 1969, pp. 169-213.

:Popper, K. P. “Towards a Rational Theory of Tradition”, in - 1989 פופר.17

Conjectures and Refutations, Harper and Row (ed.), New-York and London

1989, pp. 120-135.

,”Popper, K. P. “Science: Conjectures and Refutations - 1989 השערות פופר.18

in: Conjectures and Refutations, Harper and Row (ed.), New-York and London

1989, pp. 33-65.

& Popper, K.P. “Normal Science and its Dangers” , in: Lakatos, I - 1965 פופר.19

Musgrave, A., Criticism and the Growth of Knowledge, Cambridge 1965, pp.

183

51-58.

.Popper, K.P Logic of Scientific Discovery, N.Y. 1959 - 1959 פופר.20

Flew, A. “On not Deriving ‘Ought’ from ‘Is’”, in: Hudson, D - 1969 פלו.21

(ed.). The Is -Ought Question, London 1969, pp. 135-143.

.Falk, W.D. Ought, Reason and Morality, London 1986 - 1986 פלק.22

,”?Prichard, H. A. “Does moral Philosophy Rest on a Mistake - 1949 פריצ'רד.23

in: Moral Obligation 1949, pp. 1-17.

& Kuhn, T.S. “Reflections on my Critics”, in: Lakatos, I - 1965 קון.24

Musgrave, A., Criticism and the Growth of Knowledge, Cambridge 1965, pp.

231-278.

Rawls, J. “Two Concepts of Rules”, The Philosophical Review - 1955 רולס.25

64, 1955, pp. 3-32 .

.Ross, M.A. The Right and the Good, Oxford 1930 – 1930 רוס.26

.Scheffler, I. Science and subjectivity, Indianapolis 1967 - 1967 שפלר.27

,”Scheffler, I. “Vision and Revolution: A Postcript on Kuhn - 1972 שפלר.28

Philosophy of Science 39, 1972, pp. 366-374

184

:Thomson, J. “How not to Derive ‘Ought’ from ‘Is’” in - 1969 תומסון.29

Hudson, D (ed.). The Is-Ought Question, London 1969, pp. 163-167.

185

summary

186