בוחןבמבט

במהדורה שניה עם הוספות )עמ' 66(

תוכן

במבט בוחן

הק)ומבי(נאות החדשה;"שיטה", או ניגוח לשמו?

פרק

א

הזיוף הגדול;"דרך הרב שך"

פרק

ב

האבסורד הגדול;"לאורו של מרן הגרי"ש"

פרק

ג

קורס מרוכז;כך מטמטמים ציבור

פרק

ד

הא ברדיתבררו ויתלבנו הדברים

יתלבנו ויתבררו

הדברים

והמדור

4

לערוך ישראל גדולי הורו מאז האחרונות, וחצי בשנה

מסע המהלך נפגעי מנהלים נאמן', 'יתד בעיתון שינויים

היא: אחת מטרתו אשר ושיטתי, מכוון נקמני תעמולה

דרבנן, בשלוחי ישראל, בגדולי ודופי רפש והטלת ניגוח

בתופסי התורה וראשי הישיבות.

העקרונות מכל הם מתפרקים הכל. הוכשר כך לצורך

והערכים עליהם גדלו וחינכו דור שלם, פורקים הם כל רסן,

ושואפים הם לפרק את מינימאלית, ציבורית ואחריות עול,

מבנה ההנהגה הציבורית כולו, באופן חסר תקדים.

צורת שיח הזויה וירודה, רכילות ברמה שאפילו על שולחנם

הייתה לא והנלעגים, העילגים הילדותיים, הנייעס קווי של

נעלה, ואף הגיוני, למשהו "קנאות" במחי הופכת - עולה,

מבוגרים אנשים של שלחנם על בושה בלי לעלות הראוי

התורה, היכלי לתוך הראשית בדלת להיכנס ונורמטיביים,

וכשיח לגיטימי ב'חוגי בית' לגיבוש קבוצתי.

נהרא "נהרא על "מרגיעים", מסרים נשלחים במקביל

ופשטיה", "ידינו פרושות לשלום", "קיום דרך רבותינו", וכו'

וכו' אמצעי הרדמה לתמים המצוי. תחת מסוה זה, נמשך מסע

פוסק, בלתי יומיומי באופן תוקפו, בכל הארסי התעמולה

בארץ שווא, ועלילות בשקרים ומגוונים, שונים באמצעים

לזרייה כחול הן משמשות, ההרגעה כשסיסמאות ובחו"ל,

בעיני הציבור - הנמנע מלהתגונן באופן הראוי מול השחתה

להם המאפשרת המתקיפים, עבור צבועה כמסכה והן זו,

להעמיד פני "נרדף"..

העניינים את "לקחת עליהם כי הצעירים, את הם מסיתים

וחסרת נמהרת ציבורית לגישה מטיפים ובמקביל לידיים",

"דרך על ומעוות, מסולף השקפתי מצג הצגת תוך אחריות,

רבותינו מדור דור"...

מטרתם היא לעקור את הכל. בחוסר אחריות ומתוך תאוות

המערכת כל את להרוס פועלים הם מרוסנת, בלתי נקם

הציבורית, ע"י פגיעה בכל סמכות שהיא. לשבור את החבית

עם יינה, - למען סיפוק ייצר הנקם של הנחש...

דברים אחדים תוכן

במבט בוחן

הק)ומבי(נאות החדשה;"שיטה", או ניגוח לשמו?

פרק

א

הזיוף הגדול;"דרך הרב שך"

פרק

ב

האבסורד הגדול;"לאורו של מרן הגרי"ש"

פרק

ג

קורס מרוכז;כך מטמטמים ציבור

פרק

ד

5במבט בוחן

המכוון, הבלבול מול זה, הרסני תהליך מול אל את ובבהירות בחדות ולהציג להעמיד חובתנו התמונה העניינית המלאה העומדת באמת בבסיסו מתחילתו. - העיוות השתלשלות את העניין. של התעמולה, מסע של תכליתו מהי להם, כואב מה

מה טיבם של המסרים, ומה הן תוצאותיהם.

בחירות, פוליטיקה, איננו הנושא ברורות: ייאמר ענייני נציגים ייצוג ומפלגה, וכיו"ב. מדובר בשאלת קיומו של עולם התורה במתכונתו המקורית, מבלי נפשנו. בציפור הפוגעים ועקמומיות עיוותים כל מה ח"ו לאבד את קיומם עלול אשר עיוותים, שבנו והקימו לנו רבותינו זי"ע ויבלחט"א במשך כל קיום שאלת זו זו. מרה בגלות כאן, קיומנו שנות יום הוא אף נמשך ההרס שמסע משום יומיומית,

יום, ללא הפסק.

אין המכוון במעט הדברים שיובאו כאן, להתווכח, נוכל לא גם "שיטה". איזו להעמיד או לשכנע, פרט בכל זו, מצומצמת במסגרת ולדון להיכנס ופרט מהנושאים הרחבים הנדונים כאן - גם באותם נושאים הראויים לעלות לדיון ציבורי. עניין חשוב בבמות זאת, לעשות שתפקידם לאלו מסור זה, בהדרכת ודגלו, מחנהו על איש יותר, ראויות נתמקד זו, צנועה בחוברת ובהכוונתם. רבותינו למבחן האמיתית התמונה בהצגת אחד: בדבר - וההגיוניים הענייניים צדדיה ובהארת הציבור, בחשיפת השקר. ומעטפת הדמגוגיה לכל מעבר שכבות בקילוף המסכה. ובהסרת המסווה,

הצביעות והכזב, שכבה אחר שכבה.

זוהי מלאכה בלתי נעימה, הן לכותבים, וודאי שלא להימנע מאוד מעדיפים היינו הקוראים. עבור ובשלום. בשלווה לכולנו ולהניח בכך, מלעסוק סברנו, כי מלבד התגוננות נחוצה, אין ראוי להשיב חורפי רבותינו דבר. לא עוד. אי אפשר להחריש.

כל עוד נמשכת מלאכת ההרס ללא הפסק, ורודפי

הקדוש בכל בפגיעה ולילה יומם עסוקים הנקם

והיקר לנו, אין אנחנו רשאים להתעלם.

מבלי רפש מטילה הארסית, התעמולה מערכת

מעצור, מבלי הם מידרדרים עינינו מול הפסק.

שנחשבו דברים כמוהו. מאין מסוכן בתהליך

נפרצו התורה, בעולם אדומים לקווים היום עד

הקו את יחסית. בשתיקה עברו ואף במהירות,

עברו האחרונה בעת מזמן, עברו העליון האדום

גם את זה התחתון, ועוד מידרדרת עגלתם הריקה

רשאים אנו אין שכזה, חמור במצב ה"י. במדרון,

לומר, "שלום יהיה לי".

מן שמתקיים מי יש עוד כל ייכון, לא שלום

נקם רודפי אינטרסנטים עוד כל המלחמה.

אסון. הרת היא השתיקה המכוון, בהרס עסוקים

מחובתנו להעמיד את הדברים בצורה מלאה, מבלי

להצטעצע ביפיפיות נפש. בבהירות ובחדות - אל

מול טשטוש וערפל מכוון. טשטוש שמטרתו אחת:

ואווירת תזזית ויצירת המוסכמות, כל ערעור

התמונה. של הגיונית בחינה כל שתמנע בלבול,

גורמים. אותם ביותר חוששים שמפניה בחינה,

היא הרי תעמיד אותם על מקומם האמיתי....

ונחוצה הכרחית אבל היא, קלה לא לדרך. נצא

שלא אך מעט, קלילים הדברים כמותה. מאין

מעט נאלצנו בחמורות. עוסקים הם טעות: תהיה

מול יליץ", הוא ללצים "אם של בדרך לנקוט

אותן דרכי תעמולה המבוססות כולן על הליצנות

תוכחות, מאה הדוחה ליצנות ומדרכם. מרבותינו

כמגן המשוח בשמן. לצורך כך, ואך לצורך כך, כדי

יגונה לא אשר ההכרח מן מפיהם, בלעם להוציא

לנקוט בגישה זו. חלילה לנו מלטעות בדבר חומרת

הנושא ורצינותו. ולוואי ויהיו הדברים לתועלת.

6

"אשר פיהם דיבר שוואטענות שונות ומשונות"

פרק א'

הק)ומבי(נאות החדשה

עיקרה של תעמולה, עוסק בהצגתה של איזו סיבה ושורש השקפתי לכל המאבק. כביכול ישנו איזה שינוי והתחדשות דברים, סכנות ושמדות, וע"כ מחויבים הם להלחם בקנאות, להציל ולשמור, וכמובן

"להתקיים" בדרך אחרת. מה שנקרא: "זכות הקיום"..

ויש מן הציבור, לאו דווקא טיפשים גמורים, שקונים זאת בתום לב, מבלי יכולת להבחין ב"קומבינה" שנעשתה על גבם.

מה התחדש?

השאלה הפשוטה היא: מה קרה עכשיו? האם ניתן להצביע על סכנה ספציפית שהתחדשה לאחרונה? האם השתנה משהו בהנהגת הציבור מאז פטירת מרן הגרי"ש?

אולי לתייר מאוסטרליה, ניתן למכור, שאחרי שהרב אלישיב נפטר, באה הנהגה של יורש חדש, והתעורר הנושא. אבל בכל שאר היבשות יודעים, שאותה הנהגת הגראי"ל הייתה קיימת כצורתה עוד בחיי הגרי"ש. נגדו בחירוף נפש.. ואדרבא, ידוע לנו כלל וכלל, באיזה מובן "שמר" הגרי"ש על הגראי"ל, או שלחם לא הדברים מפורסמים, וכל מי ששהה באזור לאורך כל תקופת הנהגת הגרי"ש, יודע, שבכל עניין של הנהגת ממש. הדת ליסודי הנוגעים העניינים בכל כולל - והכרעה להתייעצות אליו ושולח סומך היה הציבור, כל זאת, בעת שהלוחמים בהגראי"ל קרובים לאזניו, ולוחשים לו כל הזמן על "מסורת הרב שך", ו"סכנת הגראי"ל".. משום מה, הוא לא שת ליבו אליהם, וממשיך לסמוך על הנהגתו בכל עניין. )וכמה לא מפתיע, אוזן שמעתן שלא דברים סודות. בסודי דברים מיני כל באוזן לוחש הוא ההשקפה", ל"אנשי ורק שאך מעולם - חוץ מהם..(. לא היה שום רושם להבדל מהותי ביניהם, ועאכו"כ שלא ניכר שום רמז לאיזושהי

מלחמת חרמה של "דרך הגרי"ש", ב"דרך הגראי"ל"..

ועכ"פ השאלה הנשאלת היא, מה התחדש כעת? מה קרה? הרי כל ה"פרצות" שמדברים עליהן היו כבר קודם, ולא השתנה דבר. האם יכול מישהו לשים את האצבע על נושא שהגרי"ש טיפל בו בדרך מסוימת,

ועכשיו שנפטר קרה משהו חדש המזקיק התערבות מיוחדת?

יתירה מכך: כל נושא ה"סכנה הנוראה" בעניין גזירת הגיוס, התעורר אך ורק אחרי שפוטר הכתבן ממשרתו, זאת למרות, שהנושא קיים במלא חומרתו כבר הרבה קודם!! עוד בחורף תשע"ב, כאשר נפל מרן הגרי"ש למשכבו האחרון, והתעוררה שאלת הגיוס במלא חריפותה עם ביטולו של חוק טל ע"י הבג"ץ, עלו ובאו כל חברי הכנסת הליטאיים, עם ליצמן ואייכלר, מוזס וישי, התכנסו כולם בביתו של הגראי"ל לשמוע דעת תורה והדרכה. היה ברור לכולם, ביהדות התורה ואף בש"ס, שהנושא יוכרע אך ורק עפ"י דעת הגראי"ל. אף נאמן ביתו של הגרי"ש, ר"י אפרתי, השתתף בכינוס ונשא דברים. בשום שלב, לא עלתה ההו"א שמישהו אחר יכריע בעניין, וכל מי שיתנתק לרגע משטיפת המח, ייזכר במה שהיה ברור לו אז, כתמונת המציאות.

7במבט בוחן

)כאשר נפל מרן הגרי"ש למשכב, לרגע לא עלה הרהור של תהייה וניחוש "מי יהיה היורש", או "מי 'ייבחר' להנהגה"....(.

הרי שכבר קיים בפועל המצב, בו הגראי"ל הוא המנהיג את עולם התורה, ומנווט את המהלכים בעניין גזירת הגיוס. החמורה שבחמורות..

לצאת צורך שום רואים הם ואין בניחותא, בכורסאותיהם הלבלרים להם יושבים הנ"ל, כל ולמרות - -בזעקה ולשכנע בחורי ישיבות להציל את הדור מדרכו של מרן בנושא הגיוס. הכינוס הנ"ל אף קיבל )בלית

ברירה..( סיקור מרכזי ונרחב בעיתון, ועולם כמנהגו נוהג.

- - ובפתע פתאום, ברגע בו איבדו את השליטה בעיתון, פצחו הם בזעקות שבר נוראות.. על מה? על הסכנה הנוראה של גזירת הגיוס, ואסור בשופו"א שתהיה ההנהגה מסורה בזה להגראי"ל, וחייבים עיתון וחייבים מפלגה, וכו'.. האם ישנו איזשהו צל של ספק, שמדובר כאן אך ורק בנקמנות אכולת שנאה על איבוד השליטה

ותו לא מידי?

והאמת, שהתמיהה קיימת גם בנוגע לתקופות הקודמות יותר:

אם באמת נגעה אליהם גזירת הגיוס, מדוע לא יצאו במהלך הזה בזמן וועדת טל? הלא זו הפירצה ה"נוראה" ביותר לדבריהם? איפה הייתם אז? הלא עפ"י "הדרך המסורה מהרב שך", חייבים לפתוח מפלגה אחרת, ולקרוא לכל הבחורים לג'יהאד, ולחלק להם מדבקות לכפות את דעתם של אנשי ההשקפה. מדוע זה לא נעשה אז? ]וכולנו זוכרים כי כבר אז היו מחברי מועצגה"ת שחלקו על וועדת טל, ואעפי"כ הוכרע עפ"י זקני הדור כהנהגת הגראי"ל. כבר אז, לא היה כל יחס בין מעמדם של אותם רבנים, לבין סמכותו של הגראי"ל

בהנהגת הציבור)1(..[

הרי היה ברור כל השנים, שהגראי"ל הוא הכח המכריע במועצג"ת, ולא התחדש כלום גם אחרי שהוכנס לשם הגר"ש, כמה שנים אחרי שהתקבלה דעת הגראי"ל בנושא ועדת טל. מדוע לא זעקו ע"כ כבר אז?

ואם מחמת שסמכו על "שמירתו" של הגרי"ש, למה לא עשו זאת קודם, כאשר מרן הגרי"ש כבר נפל למשכב, גזירת הגיוס קיימת בכל תוקפה, וכל החכי"ם מתכנסים בבית הגראי"ל לדעת מה לעשות עם ה"שויון בנטל"? הלא במסגרת העיתון כפי שהיתה, אין להם הכח למנוע את ה"סכנה הנוראה"!! עובדה היא, שנאלצו בע"כ זה, עד לרגע המהפך בעיתון, לא שמענו מאף אחד לפרסם בהבלטה את הכינוס "המסוכן" הנ"ל.. הכיצד מה'לוחמים', מילה וחצי מילה על הבעיה החמורה של "גזירת הגיוס", ושישנה הנהגה 'מסוכנת' לעניין חמור זה..? האם באמת סמכו על העיתון שיוכל לפתור את כל הבעיות, להוציא את הישיבות להפגנות ברחובות,

למנוע התייצבות, וכו'..?

בעיה שום הייתה לא אז ולכן, בעיתון.. השליטה עמדת הוא הנושא מאליה: וניצבת עולה התשובה הרי מיוחדת. "יתד" יכול לפרגן עמוד ראשי לכינוס בו מובהר לכל מבין כי ההכרעה היא ע"ד הגראי"ל, ובישיבות

ימשיכו לשבת וללמוד בשקט..

והאמת היא, שכאשר הגרי"ש היה חי עמנו, הוא אכן "שמר" היטב על אנשים אלו, שלא ייצאו ויחריבו

וראה להלן בפרק ג', ובהערה שם. ]1

׀‹למעלה מ-3 חדשים לפני איבוד המשרה בעיתון. מה השתנה?›׀

8

אין מי שיימנע בעדם, את העולם. אבל כעת שנסתלק, כבר והולכים ועושים זאת "לאורו"... האם סבורים שהציבור חסר

דעה?

כך מבלבלים ציבור

קרה ומה ממנו, רוצים מה הבין לא הציבור בתחילה ואכן, את לבלבל שהצליחו אלא העולם. את להפוך שצריך עכשיו שאנשים עד אחרת לטענה יומיים כל שהחליפו ע"י כולם

איבדו את הכיוון, ושכחו לשאול זאת.

וכך זה נראה אז:

מתחילה תבעו לבית משפט את מרנן הגראי"ל והגרח"ק על כך שהחליפו את העורך ב'יתד נאמן'. לאחר מכן פרסם י. פטרוף נאום לציבור, שבודאי מנהיגי הדור הם הקובעים ב'יתד נאמן' שמייצג את כלל הציבור, ואין שום התרסה, אבל זכותנו לעיתון נפרד לקבוצה שלנו. )וא"כ מדוע תבעו אותם בבית המשפט?(. נפרד, משום שרוצים לחיות בקיצוניות עפ"י והסיבה לעיתון יהיו ושלא חסום, אפילו אינטרנט יהיה שלא למשל רבם. תארים )וכמובן ש"אין קשר בין המצולמים לכתבה" כי הציבור הזה בעל אינטרנט חסום ותארים לנשים הרבה יותר מתלמידי

הגראי"ל והגרח"ק...(

מהלכי כל כי האצבע, מן מצוץ בדים סיפור טוו בתחילה קרליץ מרדכי הרב של תבשיל כולם והגר"ח, הגראי"ל השולט בעיתון ומנהל מערכות ציבוריות. אמנם אח"כ התברר ולהנהגת עיתון לעורכי שייכות שמץ לו אין כי במציאות, הציבור כלל וכלל, אלא עוסק בפרנסתו, ומלבד עזרה מעשית עסק לו אין הספציפית, הזמן בנקודת העניין לצורך שהגיש

בנושא.

מדברים שאין מכך נובע שהכל לטעון, החלו מכן לאחר -עם מרן הגראי"ל, ואם היו יכולים לדבר אתו, מיד היה נפתר )ולפני הבחירות, יצא אחד מרבניהם בהודעה, כי כל העניין.. הבעיה היא שאין עורכים 'שימוע' לגראי"ל אצל הגר"ש, לפני כל החלטה...( דברי הבל ורעות רוח, שהרי ידוע לכל כי כבר שום כאן יועיל ולא על ההנהגה, טענות להגר"ש יש שנה 15דיבור, וכבר טענו את כל הטענות על הגראי"ל באזני הגרי"ש, ואעפ"כ המשיך לסמוך תמיד אך ורק עליו. כמובן, שבסופו של

יום כשנפגשו, לא נפתר כלום..

וכך התגלגלו מטיעון שקרי אחד למשנהו, עד שיצא העגל הזה. "לטמטם את הציבור", הפך לשיטה סגנון ודרך.

הסכנה האמיתית שהתחדשה

ידוע לכל דרדק כי הקבוצה המובילה בתנועה זו היא קבוצת

בפוניבז'. הידועה הגבעה במלחמת אחד צד של אוהדים אידיאולוגיה שום מבלי קיימת הייתה כבר הזו הקבוצה מסוימת, משפחה נגד מטרתה הייתה בתחילה מסוימת. להכניס רצו וכבר רלוונטי, ללא זה עניין נהפך ואח"כ באידיאולוגיה.." מעוניינת אוהדים "קבוצת לעיתון מודעה הדור הצלת חדש: לעניין ונתפסו השמים מן שריחמו עד

מהגראי"ל...

בקבוצה זו עצמה עד היום לא הייתה התנגדות כלל לדרכו של עצמם את שראו ממש בודדים אלו אי )מלבד הגראי"ל מרן משך כל השנים למומחי "ההשקפה הטהורה" וכדו'(. ולדוגמא: שני הרמי"ם החשובים בישיבה זו, במשך כל השנים היה נחשב אצלם מרן הגראי"ל כסמכות העליונה בדורנו בכל דבר ועניין. וכמו כן המשגיח שם, וכן רוב מוחלט של הקבוצה לא היה ידוע

מהם כל התנגדות)2(.

שמד; מגזירת מצווה מלחמת לה התחדשה פתאום, ולפתע נתעורר החשש, שלא יהיה גיבוי לישיבה ולקבוצת האוהדים. כי הגראי"ל ונתייסדה שיטה שלמה עיתון חדש, וב"ה הקימו אינו ראוי להנהגה, ואנחנו תלמידי שיטת הרב שך וכו'. כל זאת איזה היה לא בהנהגה, חדש נושא שום נתחדש שלא למרות גילוי כת"י חדש מהרב שך, או כל עניין בעל משמעות מהותית

אחרת. הכל היה גלוי וידוע במשך כל השנים.

באמת בתחילה היו נבוכים במקצת, מהי בדיוק המלחמה נגד מרן הגראי"ל. אמנם תוך זמן קצר לפתע נתחדשה לו לכל בחור 'משנה סדורה' בהשקפה, מדוע צריך "להציל את הדור" מפני ליראה היום עד נתחנכו אשר בחורים ואותם שליט"א, מרן מפורסמים אנשים גם כנגדו. פיהם לפעור החלו מכבודו, מתוכם, הפכו לפתע את עורם בהסברים שונים ומשונים כנגד מדוע להסביר צורך רואים אינם ואף שליט"א, מרן הנהגת לשלב בו נתחדש להם האינטרס עד היום. זאת עד 'ידעו' לא

הפוליטי.

למכירים את אותה הקבוצה, העניין נראה מוזר פי כמה. שהרי ביחס קנאי חיים באורח מתייחדת אינה היא הגדול בחלקה לכלל הציבור, ולהיפך; שם פתוחים יותר לעולם המודרני, הן במקצועות ותארים )לנשים(, והן בשאר הנהגות החיים. בודאי הגראי"ל מרנן של תלמידיהם מקהילת רבות, הם רחוקים בדיוק מה על ושמרנות. בבדלנות המצטיינים והגרח"ק,

נלחמים הם?

בעניין הידוע את ביושר נבחן אם לשמיים, זועקת והתמיהה בשל ורק אך זצ"ל, הגרמי"ל מרן כלפי והמבזה הבזוי יחסם השמרנית גישתו למרות, זאת הנהגתם. כנגד הנחרצת דעתו המפורסמת בכל התחומים שבענייני הציבור. דעת לנבון נקל, מנוחתם, את מדריכה "דרך" של עניינית אידיאולוגיה שלא אלא כיסאולוגיה אינטרסנטית של קבוצת האוהדים, על ראש

שמחתם.

"גבירים" עם הרבה אליו מגיעים היו ואף שליט"א, ממרן תמיכה לבקש קבוע באופן שבאו אלא התנגדות, הייתה שלא רק ולא ]2מחו"ל....

9במבט בוחן

יענה שלא זה נמצא לא ועוד נשאלו, בציבור רבים אנשים בכנות: לו בעניין קבוצת האוהדים הספציפית הזו, היה מחליט ורק אך ולצדד כדאשתקד, להתנהל החדשה בהנהלתו יתד ישנו לנו מהעורך הקודם. האם וכפי המסורת המקובלת בה, שאפי' שטוענים, מהם )ויש נוהגים? היו כיצד ספק למישהו את"ל שכך היה, הרי שיש להם הכרת הטוב למי שנשא אותם

על כפיים, וגונן עליהם לאורך כל השנים. והן הן הדברים..(

האוהדים. קבוצת סכנת הם. שרויים בה החמורה הסכנה זו לצורך כך נתפרה חליפה השקפתית, בשיתוף עם אנשי העיתון אשר נתחדשה עליהם סכנת הפיטורין, אשר שיתפו עימם מספר סודית נוסחה איזו בידם יש כאילו באשליה חיים אשר אנשים מסוימת, היאך להנהיג את הדור. נוסחה, שאיש מבלעדיהם איננו יודע אותה, ומשכך תלויה כל הצלת הדור בעובדה שהם שולטים במערכת.. - ומשהשתנה הדבר, נתפסו להזיה מלחיצה, שבהכרח שעם ישראל כולו עומד לטבוע בכל רגע )או שכבר טבע..(, ועל מנת להצדיק את "חובת השליטה", החלו להיתפס לטענות שונות

ומשונות, למרות שבעולם המציאות לא השתנה דבר.

פוליטיקה "השקפתית"

קשר כל לה אין במהותה, בעיתונם, התעמולה כל ולכן, לאיזו דרך עקבית של השקפה! מציגים כביכול יש כאן איזה מקצתיה; ולא מניה לא עליו. ולוחמים מקובל השקפתי קו קומבינה פוליטית שאין בה שום ייצוג של קו ברור, אלא ניגוח ישראל, גדולי של ניגוח האפשריים. הכיוונים מכל והתקפה אחר, מכיוון פעם בכל דרבנן, שלוחי ושל התורה, עולם של תוך ערבוביה של טענות שונות ומשונות מכל הסוגים והמינים, שך, הרב על קרתא נטורי שטענו עתיקות טענות 'מיחזור' יחד עם הוצאת דברי החכי"ם מהקשרם, חוות דעת משפטיות מפוברקות, שקרים והשמצות, וסתירות פנימיות. עיסה בלוסה

שאין לה כל קשר להשקפה או לאיזה אידיאולוגיה כל שהיא!

להלן דוגמאות:השקפה ממוחזרת )לבעלי זכרון קצר..(

מביאים את כל הטענות אשר אנשי נטורי קרתא היו מתקיפים

ימימה. מימים נאמן' ה'יתד ואת זצ"ל, שך הרב מרן את ומשתמשים בזה כעת להתקיף את גדולי ישראל, להלעיט את

הנערים כאילו זו 'דרך הרב שך'.

לדוגמא בנושא תורתו אומנותו)3(. ידוע כי כל גדו"י מקום המדינה ועד היום, עמדו על הסדר "תורתו אומנותו" במשמעותו הברורה, ולא דרשו "פטור" לכל חרדי, אלא "דיחוי" ללומדים. מפני שרצו להציל עכ"פ "יבנה וחכמיה" והעלימו עין לגבי מי שאין תורתו אומנותו)4(. ואכן, חוגי נטו"ק היו מגדפים אותם כל השנים שזה ייהרג ואל יעבור לכל חרדי, ולא קשור לפטור של לימוד תורה.

וכגון מ'החומה' )כסליו - טבת תשמ"ז(: כאשר עלה נושא הגיוס על הפרק:

"חרדים וחוששים אנו מהציבור הנתון תחת השפעתו וכו'. ועסקניהם מנהיגיהם על והיתד המודיע של בגנאי לדבר המרבים הציונים שותפי האגודאים רק מותרת איננה אשר הציוני מהצבא ההשתמטות נותן הינו בתורתו כי באשר אומנותו שתורתו למי הם וכו', שותפים אלו ר"ל "שירות לאומי" להציונים האשמים על עצם הדבר שיש להם לציונים את ההעזה אלו שותפים הישיבות, בני של גיוסם את לתבוע עתידים ליתן את הדין על אלו שאין תורתם אומנותם האחראים והם עבירות, בג' הכרוך בצבא המשרתים

לסכנת גיוס בני הישיבות המורגש מדי פעם.

תולים אשר האגודאים על מוחה העדה בגיליון גם מי כלפיהם וטוען תורה. בביטול לגיוס ההתנגדות כי מדובר כאן לא רק כערקתא דמסאני יודע כמותן אלא בדבר שכולו כרוך בג' עבירות שהוזהרנו עליהם ביהרג ואל יעבור. אלא שהרבה עושה הפחד מהשלטון שינסו לדבר בשפה המשתמעת לשתי פנים.." עכ"ל.

נוחה דרך הפשרות "דרך חומותינו': ב'משמרת וכן לרבים ועשו פשרה שיקבלו דיחוי ויתייצבו מזמן לזמן ועל כן הרשעים כים נגרש השקט לא יכולו ולוטשים

עיניהם לבטל הזכות".

שונה בדרך הילכו רבותינו אבל הימים, משכבר טענתם זו והערך לוי", עניין "שבט ותמיד ביססו את הנושא על בעניין,

הייחודי של לומדי התורה בהתמסרות מוחלטת.

הנושא בתמצית. להלן בפרק ב' נרחיב יותר בעיקרי היסודות של דרך רבותינו בסוגיה זו, לעומת דרך נטו"ק, ובעומק העיוות והשקר .3המהווה את הבסיס לניגוח רבותינו בעניין זה.

ואין כל קשר בין ההוראה הפנימית בתוך הציבור ]ראה בהמשך מכתב הגראי"ל בעניין הנח"ל[, לבין מה שעומדים כלפי השלטונות. .4כפי שנהגו תמיד בדרך שאמר יעקב אבינו לעשיו "עד אשר אבוא אל אדוני שעירה".. ועוד נאריך בזה בהמשך.

10

הנושא לא נולד היום. הנה למשל צילום של חלק ממאמר יסודי בנושא, שנכתב ע"י הגרא"י רוטר ב"יתד נאמן", ממש סמוך להקמתו. הוא פותח במילים האקטואליות, "מידי זמן לזמן, צף על השטח העניין של גיוס

בני הישיבות..":

וכעת באו ליצנים אלו וממחזרים את אותם טענות בשם 'השקפת הרב שך המסורה מדור דור', תוך משחק באינטליגנציה של הציבור, כאשר החליפו את המילים תורתו אומנותו ב'לומד יומם ולילה', עם פלפולי הבל בוועדה)5(, שנאמר מה מתוך ושקרי מסולף באופן מצטטים שהם תוך זה, של הנסתרות המשמעויות על

ויוצאים ב"דרישה תקיפה" מחברי הכנסת, להכחיש את המיוחס להם..

וזוהי "השקפת הרב שך". זו המסורה בסודי סודות, עד שאפילו ביתד לא פורסמה.. שהרי הרב שך )דתשמ"ז..( אינו "עומד על המשמר" כראוי, עפ"י המסורה ל"ביטאון עולם התורה", ולא נלחם, אלא על מי שתורתו אומנותו..

ויתירה מזו, שאף דעת הגר"ש אויערבאך מבוררת, כי "אין להתייצב עד שלא יחזור להיות חוקי כפי שהיה עד היום" כלומר בחוק טל. וכן כתבו "לשמור על הסטטוס קוו". דהיינו, שאם יוחזר החוק דעתו נוחה מכך, ואינו דורש לעשות חוק חדש לשנות ממה שהיה מקום המדינה עד היום, שישנו דיחוי למי ש'תורתו אומנותו' ולא פטור לכל חרדי. ברור א"כ, שגם לפי דעתו אין תלונה על חברי הכנסת שדורשים 'תורתו אומנותו'. למרות

ב'הפלס', סילפו בגסות את דבריו של תא"ל ג. אגמון באופן שיישמע כביכול דיבר על בחורים "שאינם לומדים ]5כראוי", וכביכול יבואו אנשי הצבא לקחת כל מי שמדבר באמצע הסדר, וכמובן שחברי הכנסת מסכימים על ידו... בבדיקה במקור, הציטוט המדויק מפי אגמון הוא זה: "יש אלפים שלא לומדים בישיבות אבל אין ברשותנו מנגנון שיאפשר לזהות אותם כדי לכפות את גיוסם. אני רוצה לדעת איך יכול להיות שראש ישיבה שהוא מנהיג רוחני ודתי חותם על הצהרות שקר" )הודעות לעיתונות ועדת שקד, 5.8.2013(. דיבר בפירוש על אלו שרשומים ואינם נמצאים כלל במסגרת לימודית. טענות שנטענו תמיד, ואשר תגובת מרן הרב שך בעבר על סוג הטענות הזה,

הייתה שליחת חוזר לראשי הישיבות, להיזהר מאוד מ"משחקים" בעניין זה, וכפי שיובא להלן בפרק ב'.

׀‹יתד נאמן, מוסף חג הפסח תשמ"ז.

"האגודאים אשר תולים ההתנגדות לגיוס בביטול

תורה"..›׀

׀‹"בטאון עולם התורה". דרישה תקיפה מחברי

הכנסת להכחיש את פלפולי ושקרי הפלס..›׀

11במבט בוחן

הנ"ל, מתקיפים אותם כדי לשטות בציבור, וכדי להשפיל את גדולי ישראל. גם דעתו של הגר"ש אינה נוגעת

להם. המטרה הרי שונה לגמרי..

אם אכן סבורים שם שהתחדשה כיום גזירת שמד שלא הייתה, שכביכול נתניהו שואף לחלן אותנו יותר מבן

גוריון. א"כ צריכים לשנות את הדרישה, ולדרוש פטור לכל חרדי. מה פתאום מדברים על ה"סטטוס קוו"?

האם מישהו יכול להבין מה הם רוצים? האם הם עצמם יודעים מה הם רוצים? אכן, להם כנראה ברורה היטב

המטרה: לבלבל את המח ולטמטם את הציבור. בכל מחיר!

ההתייצבות והניגוח

ניתן לראות כי "ההשקפה" אינה אלא כלי לניגוח גרידא. בחינה עניינית של בכל השאלות האקטואליות

התוכן, מובילה למסקנה כי אין זה מהלך אמיתי ועקבי כדרך קנאי 'העדה' או החומה, או 'לחושבי שמו' וכדו',

אלא כאמצעי לתקוף ולהשמיץ מכל כיוון אפשרי.

לדוגמא עניין ההתייצבות. אחרי שהחליטה המועצג"ת להמשיך להתייצב, הודיעו שאסור, והסבירו, שמכניס

עצמו לחיול ולסכנה. הם הסתמכו על חוו"ד משפטית מוזמנת מעו"ד )שנבחר כמובן על פי מפתח פוליטי,

כיון שהתייצב יוכל להשתמט לא כי אחרי שהתייצב, זה..(, ולחלוטין לא בשל התמחות מיוחדת בתחום

בשעה שהתבטל החוק, והוא נתון ברשות הצבאית ולא ברשות השיפוטית.

כל זאת, למרות שידעו שאין לזה שחר, שהרי כל השנים עד חוק טל בתשס"ב, לא היה כלל חוק, אלא רק פקודת

שר הביטחון ברשות הצבאית. וכפי שהוכיחה המציאות, כי אלו שלא התייצבו נכנסו לסכנה גדולה פי כמה. מה

גם, שבכל מקרה, את המחזורים שמתייצבים כעת, אין כל כוונה לגייס, שהרי מדובר על דחייה של כל הנושא.

והחמור מכל, הוא חוסר האחריות. למרות שבוועד הישיבות הבהירו כי כל זמן שמתואמים עם הצבא אין

סכנה, כי הצבא לא מעוניין לגייס, וכי יש להם קשרים טובים עמו ויכולת השפעה לפתור כל בעיה - זאת

אחריות ישנה כביכול הציבור את השלו זאת בכל - 'חכמות' יודעת שאיננה הצבאית המשטרה לעומת

משפטית מאחורי העניין, וזוהי דרך בטוחה.

"משום מה", לימים, כשהתבררה האמת המרה, ונעצרו אלו שלא התייצבו, לא שמענו מאותו עו"ד. נעלם..

העצורים מילאו את מכסת ימי המעצר שהושתו עליהם, ולא ראינוהו שבא לטעון בעדם.. כנראה, שהוא

"תשובה" כמו שזה חשבו )וכנראה שלו. הדעת חוות של המשפטית משמעותה את היטב ידע עצמו

שתופרים לצורך העניין. אולם על תשובה נותנים דין וחשבון לאחר מאה ועשרים. ועל החוות דעת מעו"ד

בעולם הזה..(. וכמובן שלא היה שמץ של בושה או התנצלות על כך ש'הפילו' אנשים בהסתמכות על חוו"ד

מפוברקת לצרכים פוליטיים. אחריות בע"מ...

אחר הדברים האלה, החלו בסיפורים על הבדיקות הרפואיות, אע"פ שכבר היה לעולמים עד לפני כעשרים

שנה, ולא אמר הרב שך שלא להתייצב משום כך.

ו א צ מ נ ש כ ו

מניחים פתרונות

גם הדעת את

החלו זה, בעניין

מסע על לספר

כל שעובר לחצים

בשעה בה בחור,

המתייצבים שמכל

בחור על נודע לא

שנכנע ישיבה

ללחצים.. במקביל, שלחו כתבי פלסתר לאמריקה ולכל העולם, בהם נוברים הם במסמך של הפרקליטות,

בחורים!! 838 התגייסו כבר המתייצבים מתוך כי "גילו", וכך מורגלים, הם בה הבנה רמת אותה מתוך

גוואלד!!!

12

גם הם בשלביהם ושאר אלו המתגייסים מעולם, הכלולים כמובן מהמספרים, המדובר באותם חרד"לים השונים תחת המטריה הרשמית של "תורתו אומנותו", - וכמובן, שזה מוכיח על "סכנת ההתייצבות"....

במקביל מלעיטים את הקוראים בהזיות בדויות, על כך שההוראה להתייצב היא חלק מ"מסע השתקה" של משתפי"ם המעלימים את הדברים הנוראיים המתרחשים בלשכת הגיוס, ושהממסד "שבוי" בידי גורמים.. זאת למרות, שהכל היה מאז ומעולם, ולא התחדשה שום סיבה לעבור לשיטת "איני מכיר", ובודאי שלא

להציג מי שממשיך בשיטה הישנה כמשת"פ ופושע.

כך "מעורר" לו 'הפלס' את קוראיו:

"מסע ההרגעה המתוזמן והמאורגן היטב ע"י משתפי"ם מבפנים ירחם ה' נמשך מדחי אל דחי המתרחש את מקרוב ופוגשים בנושא המצויים תלויים ובלתי יראים עסקנים שיאים, ושובר בלשכת הגיוס מעידים כי הם משפשפים עיניהם בתימהון לנוכח המחזה האיום כיצד נוצר מצב בכל טצדקי אינטרסנטים חסרי מצפון הפועלים בידי אותם שבוי "שלנו" שהמנגנון הממסדי

"להרדים" את הציבור ולהעביר את חזית המלחמה עמוק אל תוך הגבול, ח"ו.

... למרות המצב העגום יש קרן אור.. רשימת בני תורה.. הרוב הדומם החש בסכנות כאוב עד דכא מהמצב שנכפה עלינו מבית ומייחל בלב שלם לראות בהצלחת המערכה להצלת עולם התורה"

)ל' תשרי תשע"ד במאמר המערכת(

המדהים הוא שרבים רבים מהקבוצה הזו התייצבו בעצמם, מתוך הבנה כי זו סכנה מיותרת)6( )וכפי שהתבטא אחד מן האוהדים: "השקפה השקפה אבל שלא ישתמשו בבן שלי כשפן ניסויים.."(. וזה כמובן לא מנע מהם להשתמש ב'גימיק' הזה לרדיפת גדולי הדור. ולמשל יהודי בשם ש.פ שכתב בעצמו כמה וכמה כתבות ניגוח והשמצה על ה"סכנה והפשרנות הנוראה שבהתייצבות", שלח את בנו שלו להתייצב.. )כנראה גם זו הוראה

"רק לציבור" כמו עניין האינטרנט והתארים..(.

זאת אלו רע. לעומת כל אונה להם ישראל לא גדולי כל ההולכים לאורם של כי נוכחו לדעת כיום כבר שאינם מתייצבים נהפכו לעריקים אשר לא ניתן למצוא להם כל פתרון מלבד כלא. ואכן רבניהם מורים כיום בשקט, כי אינם לוקחים אחריות על הנושא. כמובן, שבביטאון ההסתה לא נמצא איזושהי הודאה בטעות, שמץ של חזרה מכל הררי ההשמצה, או מגמה להפסיק עם הנפנוף בכלי הניגוח הזה. אדרבא, עם פיצוץ הבועה, פתחו במסע השמצה קונספירטיבי חדש, כביכול כל מטרת ההתייצבות, היא שת"פ עם השלטונות, להפיל את המתייצבים ברשתו של הצבא. לא פחות! כל גדולי התורה וראשי הישיבות, ליטאים כחסידים,

אשכנזים וספרדיים, ואף יח"ל של הרב וואזנר, כולם זוממים לשלוח בחורי ישראל לצבא השמד...

ההזיה את מכם נחסוך להאמין. ולא לקרוא הפרנואידית לפרטיה, הנה קטעים עיקריים שגזרנו

להנאתכם...

אמת ושקר

מי שמעוניין לבחון את ההבדל בין אמת לשקר, יביט דעתם הנה, המפוארה. וויז'ניץ חסידות אל לרגע בשלב מסוים הייתה שלא להתייצב, אלא שהסבירו הנהגות של סיבות מחמת - אמיתי מטעם זאת בכל לנגח ניסו לא שם, פלא: זה וראה קדושה. לא וכדו', מפוברקות חוו"ד בלי אחר, מכיוון פעם עיניהם שפשפו ולא כפשרנים, המתייצבים הציגו בירושלים חרדי בית בכל חילקו לא בתימהון.. הסברים מדוע הם שומרי פך השמן וכולם משתפי"ם עם השלטונות, ולא שלחו בכל העולם כתבי פלסתר

שעושים זאת בשביל להשלים מכסות..

כעדות הרב קליין ממנהלי וועד הישיבות, מדובר במספר זעום שלא התייצבו. ]6

׀‹"הכל כדי למזער נזקים

כביכול"- מזימת גדולי

הדור למימוש יעדי הגיוס.

'הפלס' ברגע של

"התגלות"..›׀

13במבט בוחן

בטביעות עין קלה, ניתן לעמוד על טיבם של אלו המחפשים בכל פעם 'גימיק' אחר. פעם זה המשת"פות של התייצבות, שהכל אוויליות טענות ללהג מכבירים אחרת ובפעם את פותר היה עושים היו ואם הפגנות, עושים שלא בגלל הרב 'דרך שזו הילדים את מלעיטים וכמובן, הבעיה.. כל לנו שאין להיות יכול זה איך שואל, אחד שאף מבלי שך', משום ידועה, והעובדה בהפגנה, שך הרב של תמונה שום לעורר וחשש מזיקה דרך שזוהי עקרוני, באופן שאחז שנאת השלטונות, וכפי שפורסם כבר. עכ"פ זוהי 'ההשקפה יתסיס את החילונים, אומרים וכשטוענים שרק המסורה'.. שזה בשביל החיזוק הפנימי. וששואלים האם שריפת פחים ושבירת רמזורים, או חסימת כביש גהה זה החיזוק הפנימי, בלבול ומוסיפים החילונים, בשביל שזה חלילה חוזרים נכנס למלחמה עם הציבור אווילי כגון "מי שירצה לפתות,

החרדי.."

זוהי אכן האם כאובה. בעיה הוא הפיתויים שנושא כמובן הציבור"? עם "מלחמה זה? עם להתמודד השפויה הדרך האומנם שמתגייס..? למי כסף נתינת נגד המיליון הפגנת להשתמש יצטרכו פעם אי שאולי לרזרבה רק השכל נועד

בו?

המסומנת למטרה חיצים הם הטענות כשכל נראה, זה כך "השקפה". לא פוליטיקה, נראית בדיוק כך לנגח. מראש: מבוסס עניין שום לא רבותינו. של השלילה היא המטרה

אחר.

זרים מניעים של "קיום" שלילה. שכולו "קיום", נראה כך בייצוג אמיתי צורך מתוך נובע שאיננו "קיום", לחלוטין. הציבור מערכות התנהלו קודם, הרבה כבר שהרי נפרד, מוגדר החולקים של מקומם כאשר בדיוק, הדרך באותה

היטב.

"מוחלפת השיטה"או: "*החברה רשאית להפסיק את המבצע בכל עת. ט.ל.ח."

מדובר באנשים שהחליפו ברגע אחד את האידיאולוגיה שדגלו בה עשרות שנים. אנשים אשר קיבלו בצורה הכי עמוקה את ושכולם לדור", אחד "דבר של לכולנו, המוכרים העקרונות לחלוק זכות אין אחר ת"ח ולאף למנהיג, לשמוע מחויבים בענייני הנהגה, ושאסור להגיד שמטעים את הגדולים או שיש דברים שהם לא יודעים. ולהגיד שיש רבנים שכפו עליהם זה כפירה. וכל השלוחי דרבנן הם קדושים וטהורים, ומי שנמנע מלתמוך בהם מכל מיני טענות הוא פושע ורשע. וכל זה צעקו

במשך עשרות שנים תחת כל עץ רענן.

ולפתע ברגע אחד החליפו הכל. לפתע פתאום התברר, שיש לגדולי שומעים אינם הכנסת ושחברי דעות, לשתי מקום אותם, ומשקרים מוטעים ישראל גדולי ושפתאום ישראל, כאשר מדובר באותם אנשים שהיו עד היום, ולא השתנה דבר. עבדו אתמול שעד הציבור שלוחי כל את משמיצים פתאום אתם יחד והיללו אותם - בשקרים ורכילות זולה ככל העולה הכנסת חברי כל היו בעיתון, ששלטו בזמן כאשר רוחם, על "חצרות"... היו ולא לגדו"י, שומעים וכולם וטהורים, כשרים

מי פתי יסור הנה?!

רבות שנים נשמעה המובילה האוהדים בקבוצת וכמו"כ הסיסמא של "ציות לדין תורה" וע"ז לחמו והטיפו, ומאותו רגע שזה לא התאים לאינטרס, החלו ללכת לערכאות באופן עקבי מכולם, והחמור המחוצף היה הראשון כשהמהלך ושיטתי,

בתביעתם של גדו"י בערכאות.

שנים שדגלו מה כל לאשפה השליכו בושה שום מבלי כך, שליטה כלום! אין אידיאולוגיה, אין עקרונות, אין רבות.

ואינטרסים ותו לא מידי.

׀‹למי שהספיק לשכוח. קטעים מתוך דברי הגר"נ טולידנו זצ"ל, יתד נאמן, כ"א סיוון תשנ"ב›׀

14

שאינו יודע לשאול

אמור היה טבעי ובאופן לגמרי, מפגר לא זאת בכל הציבור הזה? הניגוח מסע פשר מה הפשוטה: השאלה את לשאול כאלו שישנם והסיבה התחדש? ומה לכך ההצדקה מהי שאינם שואלים, היא משום שבלבלו אותם בערבוביה נוראה, התעמולה תוכן וכל לשאול".. יודע ל"שאינו שהפכו עד שלי". הממון ובכלל החזרתי, וגם גנבתי, "לא בסגנון: הוא להתקיים רק ההנהגה, על כלל מדברים איננו אומרים: כך לעצמנו. וגם אין כלל הנהגה, כי הגראי"ל אינו יודע מהנעשה. ורק להנהיג, יכול אינו ולכן 'שימוש', לו אין הגראי"ל וגם בשיטת שתמכו רבנים גם היו ובכלל, והדיבור. הדעה לנו באו הבחירות ולפני - וכו'. המבול דור זה והיום קוק, הרב אונא(. וי. פטרוף )י. נאומיהם בכל טענות של בערבוביא שחברי הכנסת אינם שומעים להגראי"ל. וגם המטרה להציל את הציבור מהגראי"ל כיון שאחרת "כולם יהיו מזרחי". וגם קדושה חובה יש וגם והנציגות. הקיום זכות את רוצים רק להתאגד ולהציל את הדור למען גזירת הגיוס ) אלא שהציבור עדיין לא הבין, איך יועיל נציג בעירייה לגזירת הגיוס שהיא ע"י שייתבעו לערכאות כל נושא כלל ציבורי בכנסת? האם וגם לפתע יצילו את בחורי הישיבות?(. יום על משהו אחר, עסקנים וצריך ורשעים, מושחתים העסקנים כל כי נודע בניין לבית נתנה וגם שהעירייה לא )נקיי כפיים...(. חדשים והצלת השקפה של במסווה זה וכל פלוני, רב של הוראה מלבד זו, בלוסה בעיסה השקפתי קו כל אין כאשר הדור.. העניין של האינטרס, הנקמנות, השתלטנות, או עניין הסכסוך

בישיבה. כל חד כדאית ליה.

ועל כך אמר הג"ר חזקיהו יוסף שרייבר שליט"א:

שם אין אמיתית.. הדת עקירת זה כאן שקורה "מה באים עול!.. פורקי אינטרסים.. בעל לא שהוא אחד שהקימו אלו והטהורים.. הקדושים .. הדור. לזקני מספיק שם יש אם לבדוק באים התורה.. עולם את קנאות.. אנשי פא"י היו יראי שמים יותר מהפרחחים בגלל שלא קבלו ונפסלו הזו המנהלים את המערכה מרות גדולי הדור.. זה עוון פלילי לסייע להם. זה הלאו דאורייתא האמיתי של לא יהיה כקורח. מי שמסייע

להם עתיד ליתן את הדין".

היפך המטרה - קטע סיכום וזעקה נוקבת

אם בכ"ז ננסה להוציא משהו עקבי אחד מכל גיבובי הטענות, הרי זו הטענה שהחילוניים צריכים לדעת שאין שום צד והווה הגדולה והסכנה שהוא, כל זיז על עמהם להתפשר אמינא מה זה להתפשר. צד שיש בדעתם יעלו אם תהיה, ביותר שמצדיק לשיטתם את המערכה, תוך שימוש בכל האמצעים, כולל עיסוק אובססיבי בהסדרי התחבורה ברחוב השומר. לו

יהי..

אחד לרגע להחלץ מצליחים שכאשר היא, הגדולה הטרגדיה

הגיון, של בשמץ כך על לחשוב ומנסים התעמולה, ממכונת מתפלצים במקום!! הרי בדיוק את הדבר הזה גורמים ועושים מבקשים "ואנו במכתב יוצא הגראי"ל ממש! בידיים בעצמם מהשלטונות.. ואין מקום לשום פשרה בזה כי בנפשנו הדבר". - - ומול זה, הולכת הקבוצה המנגחת ומסבירה ומדגישה כל הזמן לחילוניים, שבעצם רוצים להתפשר, ורק כמה "מרביצי תורה

חשובים" הם היחידים שלא מתפשרים..

ציבור, יחסי חברת כך לצורך ששכרו עד דעתם, נחה ולא חילונית יח"צ"(, )"וילדר בארץ הגדולות משלושת אחת למהדרין, עם קשרים בכל ערוצי המדיה הטמאה, שתפקידה לתרגם את המסר ההרסני לדעת הקהל החילונית בארץ, תוך אחריות בחוסר העוינת, לתקשורת ומסרים כתבות הכנסת

נורא.

יחשבו שלא הוא ביותר החשוב הדבר והרי יתכן? איך שהציבור בכח ומסבירים הולכים איך שמתפשרים.

מתפשר?

וניגוח. נקמה שלטון למטרות שנתפרה "השקפה" נראית כך נסביר לא אם אמצעי. והאידיאולוגיה לשלוט, היא המטרה 'זכות יהא על ומה זה אנוכי" כן למה שהציבור מתפשר, "אם הולכים לכן עליה? הנפש למסור מצווים אנו אשר הקיום' ומסבירים שרק אנחנו הקנאים, וכך יש לנו סיבה להתקיים - ומה שלדבריהם עצמם זה מביא את המטרה ההפוכה ומחריב

את כל עולם התורה, את מי זה מעניין בכלל?!

התרמית את 'לקנות' אנחנו מח אטומי כך כדי עד האמנם העלובה הזו?!

וכמעשהו בחוץ - כך כלפי פנים

האבסורד זועק לשמיים, כשבוחנים את המסרים כלפי פנים.

מסבירים כל העת, שזה חמור מאוד שיש רב שאנשים יוכלו לצאת צריכים ולכן לצבא, ללכת אפשר שאולי בו להתלות לג'יהאד להדיח את מי שמנהיג עשרים שנה, ולהכתיר בכח מנהיג אחר, כדי שלא יהיה לאף אחד זיז כל שהוא להיתלות

בו.

- ומה עושים בשביל זה? הולכים ומשכנעים את כל הציבור שכביכול שנתיים, לפני עד בדעתו העלה לא שאיש בהזיות שמעולם דברים וכו'. וכו' ומעוניין ביציאה תומך המנהיג במי למצוא מאנשים מונעים ככה היום!! עד נשמעו לא

להיתלות?

׀‹וילדר. יח"צן "בטאון עולם

התורה"›׀

15במבט בוחן

דוגמא: ידוע מכתב הגראי"ל להגאון הצדיק ר' דן סגל בעניין יוזמת הנח"ל החרדי, וז"ל:

לכבוד ידידי הגאון והצדיק ר' דן סגל הי"ו. נעימות בימינו נצח

היות ששמע קול גדול ולא יסף כאילו אני תומך בעניין התורה בלימוד חלשים שהם שבחורים חרדי נחל כזה דבר וכמובן להיות שם. וביראת שמים טוב להם בהתחלה מדובר שהיה מה כלל. הדעת על עולה לא הוא שבחורים שמחללים שבת ועוברים על עוד חייבי הרחוב את ולהציל להצילו רוצה ואביו ממש כריתות אבל וודאי זה עוון שלא מהיזקם, שאין לנו כח למנעו. שהיא צורה באיזה שמשתדל או שמסית אם יכופר כריתות חייבי ועוד שבת מחלל שאינו למי גורם

להימצא שם.

חלק דרך כי זה, בעניין כלל בדרך להשיב נמנע ואני לדבר לחרדים הנחשבים מאלה אפילו מאנשים, השי"ת, לפרש כל דבר בכל מיני פשעטלך ונהנים לתת דופי באנשים. ד' יכפר בעדם, כי אולי כוונתם לשמים. מהמחפשים ח"ו שאינו לי שידוע שכ"ג היות אבל ליתן דופי, אני כותב לו. יש לקוות להשי"ת, שיתרבו ד' ירחם בזכותם אשר השי"ת ועובדי תורה לומדי עמו ויגאלנו גאולת עולמים. ידידו מוקירו כרום ערכו

)מקום החותם(

דהיינו, שאחר שאנשים הלכו ופתחו, אין למחות בידם, וכדרך כח לנו אין בידיים, לעשות לנו שאין שהגם תורנית, הנהגה למנוע בידיים מקומות להציל נזקים אחרים)7(. וכל זה אך ורק

לגבי מחללי שבתות וחייבי כריתות.

בעזות ולנאום לעמוד פטרוף י. ל- מפריע לא הנ"ל, כל אח"כ אמר הוא אותו, פתח שטינמן שהרב הנחל "גם מצח: )ופורסמו לא". דווקא שלא אמרתי כן שדווקא אמרתי לא והעליל שיקר בקודש שכדרכו וכמובן, בציבור(. הדברים מוסמך( מרב 'תשובה' עפ"י )בהיתר בזדון רע שם והוציא כאשר ידוע לו כי לא פתח אותו, אלא שלא מיחה. אבל לגופו של עניין, אם באמת חשוב לך שהציבור יידע שאסור ללכת, אדרבה, תגיד את האמת! הרי הרב שטינמן אומר שזה "עוון שלא יכופר", וכפי שידוע שלא מסכים לשלוח אף אחד לשם. האנשים את לשכנע ההיפך, ועושה הולך אתה זה במקום בצורה אחד כל שחשב למה בניגוד שייצאו, תומך שהוא את המדרש. בבית והמקובלת הברורה הרוח מתוך פשוטה, לצבא? יילכו שלא בפוניבז' הבחורים את לחזק? רצית מי ייחשבו אתה טוען לגבי הציבור, אלו שעלולים לצאת, שלא שיש רב שמתיר. לכן אתה הולך לשכנע אותם שהרב הגדול ביותר מתיר, כאשר אתה יודע שזה שקר? האם ייתכן טירוף

הדעת גדול מזה?

ורק לשלוט כזו שכל תכליתה אך נראית "מערכה" כך בדיוק לנגח ולהשמיץ בכל מחיר! בכל מחיר!

ומעשה שבא אחד מגדולי רבני המתנגדים בפני ת"ח מופלג אחד, וטען בפניו בעניין הנח"ל. אמר לו אותו ת"ח: אם היה בא בפניך ]7אבא שבנו הנושר מקלקל כל משפחתו ורוצה לשלחו להציל את משפחתו, האם היית מונע ממנו? אמר לו: איני יודע. איני יודע. אמר לו: זהו ההבדל. הרב שטינמן אינו יכול לומר איני יודע. אחריות הציבור מוטלת עליו. )וביתד נאמן בשנת תשמ"ז, כאשר טענו על הרב שך כי הוא 'פשרן' )בהיתר של סגני שרים( הסבירו העניין באריכות והביאו מדברי הגר"ח מולאז'ין שכתב "כת"ר אין אחריות הציבור מוטלת עליו ולכן מחמיר" והיינו שלכל חומרא יש תוצאות וקולא מצד אחר. ומי שאחריות הציבור עליו מחויב לכל הפרטים(. כך מספר הרב לורינץ: "שאלתי בהזדמנות את הגרי"ש האם הוא מקבל בכל דבר את דעתו של מרן הגרא"מ שך. הוא השיב לי שאפילו אם יש נושא שאולי יש לו השקפה אחרת, הוא מבטל דעתו לגמרי בפני מרן כי מי שנושא בעולו של כלל ישראל ונותן את דעתו וליבו לכל דבר העולה על הפרק ומטפל בו עד היסוד דעתו היא הקובעת לכולנו ללא יוצא מן הכלל" )במחיצתם(. "שאלתי את מרן הרב שך כיצד לפעמים הוא מכריע נגד דעתם של רוב גדולי ישראל, מנין לו הביטחון בצדקת דרכו? מרן השיב לי בפסקנות: מפני שלי אין כל נגיעה. ומשום כך ההכרעה שלי טהורה" )שם(. כך מעידים גם כמה ששמעו ממרן הגרי"ש אישית, כי מסיבות אלו סמך על הגראי"ל גם במקרים שחלקו

עליו.

16

פרק ב'

הזיוף הגדול:"דרך הרב שך"

הצעירים מלעיטים היקב, ומן הגורן מן שאוספים הטענות כל

אחיזה שום לדברים שאין בזמן בו שך", הרב "דרך זו שכביכול

במציאות. מדובר בערבוביה חסרת הגיון, בין שני דרכים שהכרנו עד

היום. האחת היא דרך נטו"ק; אלו האומרים "איני מכיר", חיים כ"איני

מכיר", ומנותקים באמת מהמדינה בכל מהלך חייהם. לעומתם, עולם

התורה בדרך רבותינו, משתתפים ומתוקצבים מהמדינה, באים אליהם

כאזרחים בעלי זכויות, ובהכרח אשר לא יגונה, גם נוהגים עמם בדרך

פרלמנטארית.

כאן חדשו מושג חדש: מתוקצבים כאזרחים מצד אחד, ומנגד, עומדים

עם 'העדה' לזעוק ולפעול כ"איני מכיר". דרך מוזרה זו, הלבישו למפרע

על מרן הרב שך, תוך עיוות וערבוב בין גישות סותרות בהכרח.

הבהרה והדגשה נחוצהמכאן שיובאו והחומרים הדיון תורתו הסדר לגבי זו, בחוברת ואילך לבאר היא: אחת מטרתם אומנותו, מול הממסדית ההתנהלות דרך את זיע"א. רבותינו עפ"י השלטונות, עניין לאיזה נגיעה כל בדברים אין של או פנימית, מעשית הוראה של התורה. בעולם המקובלת ההשקפה מדובר בשני עניינים נפרדים לחלוטין

- וכפי שיוסבר בהרחבה בפנים.

17במבט בוחן

חלק א'

המערכה על הגיוס

הוויכוח הישן: "תורתו אומנותו", או "ייהרג ואל יעבור"

בני של גיוסם לדיחוי כבסיס אומנותו" "תורתו הסדר את להעמיד דאגו המדינה, קום בעת גדו"י מרנן הישיבות. לעומתם, זעקו נטו"ק בחריפות: 'ייהרג ואל יעבור!' לאף יהודי אסור לשרת בצבא של ג' עבירות! באיזו זכות אתם מתפשרים על השאר?! זהו וויכוח שימיו כימי המדינה, אך דרך רבותינו נחרצת היתה:

בגיוס בנות נלחמו בדרך של "יהרג ואל יעבור", ואילו בגיוס הגברים - "תורתו אומנותו".

׀‹ה'מלחכי פינכי', עוד ימצאו דרכי פשרה והתרפסות.. "בני הישיבות מתייצבים,אלה הצאן, המון העם מה יעשו?" - נטורי קרתא של היהדות החרדית בא"י.›׀

18

כמובן, שמדובר בשתי גישות חלוקות ביסודן. א"א להכריז שזה "ייהרג ואל יעבור" לכל יהודי, ובפועל לא להלחם על כך מלחמת קיום כמו בגיוס בנות. העובדה היא, שרבותינו התעקשו להעמיד את ההסדר החוקי מול השלטונות, על עקרון "יבנה וחכמיה". זאת, בלי כל קשר לכך, שעשו כל טצדקי לדאוג, שגם אלו שאינם נכללים בהסדר, לא יכנסו לסכנה רוחנית חמורה זו - אך רק באופן שלא יפגע בחוקיות ההסדר ובעקרון הציבורי של "תורתו אומנותו". מרן הרב שך הזהיר בתוקף בחוזר מיוחד, שלא לרשום אלא את מי שבאמת לומד בישיבה)1(, ומרן הסטייפלער,

אף הגדיר בחריפות ובתקיפות את אלו שנרשמים בכזב, כ"רודפים גמורים" )"אורחות רבנו" חלק ד'(:

ניתן זה: א. "תפסת מרובה לא תפסת". לא זה ע"ג זו עומדת על שתי יסודות עיקריים, המבוססים גישה לדרוש הכרה בפטור כולל לחרדים כמגזר, וממילא מוכרחים לפעול בגישה של "יבנה וחכמיה". ב. ישנה עימות. של בדרך שיהא ולא ובתקנות, בחוק השלטונות עם מוסדר הנושא היות לעצם עצומה חשיבות הסיבה חשובה ומכרעת: אסור שישתרגו קשיים על צווארו של עולם התורה והישיבות. רבותינו הכריעו, שהשמירה החזקה והמועלת ביותר לכלל, היא קיומו של עולם ישיבות פורח ומשגשג ללא הפרעות, ואם

חלילה יהיה הדבר כרוך בקשיים, רבים ונחשלים עלולים שלא לעמוד בכך, והסכנה בזה גדולה יותר מכל.

קיומו, שגשוגו ופריחתו העצומה של עולם הישיבות והכוללים בא"י, הוא תולדה ישירה של גישה אחראית זו, אשר העמידו לנו מורי דרכנו. גישה המנוגדת לגישת הציבור המצומצם של נטו"ק, שלפי טבעם אין להם צורך מיוחד בהסדרת הנושא בחוק, וגם השמירה אצלם, איננה מבוססת בהכרח ע"י כוללים וישיבות. אצלנו

זה אחרת - ובעקרון. לא מתוך 'פשרה'..

ולא זו אף זו, אלא שתמיד נעשה שימוש באלו שכן מתגייסים, ובעובדה שהפטור איננו גורף, בכדי להסיט את האש מ"יבנה וחכמיה". הנה ציטוטים מראיון שערך בזמנו העיתון 'דבר', עם הרב מ. ד. טננבוים, יו"ר

ועד הישיבות:

"אנוס אני בפתח דברי לתקן שיבוש חמור ביותר שעלה בשאלתך, ובכן עליך לדעת כי: א. בחורי ישיבה אינם משוחררים מן החובה ללכת לצבא, הם רק מקבלים דחייה מן השירות. ב. לאחר שהדחיות אינן ניתנות, ולאחר מכן אסביר מתי זה קורה, חלה חובת השירות הצבאי על בחורי הישיבה. ג. בחורי ישיבה הלכו, הולכים וילכו - אל הצבא, וכמו שאברר בעזרת השם לאחר מכן

- הלכו בהמוניהם"

.."ואנו בטוחים כי אנו עושים מעשה רב לכל העם היהודי. האם כל העולם הלא דתי שלנו הוציא מקרבו אדם אחד כמו הרב קוק? כ"חזון איש" אחד? הישיבה הוציאה מורים ומנהיגים לכל העם הלא דתי, לעולם החילוני. האם אין חיים נחמן ביאליק שקול כנגד ריבואות? וכלום לא יצא הוא

מן הישיבה. הוא ורבים רבים אחרים, עד אברהם קריב ועד אחרים כמותם?"

"אנחנו אומרים: זכאי לקבל דחייה מן הצבא רק מי שנכנס לישיבה שנתיים לפני גיל הגיוס, ורק מי שבמשך שבתו בישיבה אינו עוסק בשום דבר המכניס לו הכנסה כלשהי ואינו לומד כל דבר העשוי להיות מקור להכנסה בעתיד, הוא חייב לעסוק מן הבוקר ועד הערב בכלל אך ורק בתורה. ומי שאינו עומד בכך, בחומרות אלה, אינו "כולו לה'", אינו בכלל תורתו אומנותו, וחובת ההליכה

לצבא חלה עליו." )'דבר', 16 אפריל 1968(

- - ובאים כעת ה"ממשיכים", ממחזרים את טענת נטו"ק על 'יהרג ואל יעבור', מאשימים בחוצפה את שלוחי דרבנן הנלחמים בעוז על שמירת ההסדר של תורתו אומנותו, כביכול "סוחרים בנפשות", ומטעים את הציבור, כביכול זו היתה שיטתו של מרן הרב שך. זהו עיוות חמור ומסוכן! אין לאיש ספק, כי ניקהל ונעמוד על נפשנו, העצומה הסכנה בדבר שבקלים, קל ספק גם מאיתנו לאיש אין התורה. עולם של קיומו על נפש במסירות שבעצם השירות במסגרות הצבא, וכפי שהדגיש מרן הגראי"ל במכתבו המפורסם. אבל מעולם לא עלה על דעת

וראה להלן נוסח החוזר התקיף עצמו. ]1

19במבט בוחן

מאן דהוא, לסכן את כל קיומו של ההסדר, ולפנות לגישה האחרת וחסרת האחריות על הכלל. זה סותר את כל הגישה של רבותינו, ועלול לסכן את היסודות הרגישים ביותר הנוגעים לקיומו של עולם התורה.

ואין איש קם ושואל את השאלה הפשוטה: האם כך הרב שך "עמד בפרץ"? האם ייתכן שהחוק במדינת ישראל כופה על אנשים שאין תורתם אומנותם לילך למקום של "יהרג ואל יעבור", והרב שך מניח חוק זה על כנו? ועוד

שולח חוזר לוועד הישיבות שלא לרשום מי שאין תורתו אומנותו..? הרי ברור שזה שתי גישות שונות.

ומנצלים את העובדה שהצעירים נולדו אתמול, ומספרים שהרב שך בשנת תשנ"ח שינה את כל שיטתו, וכיוון שאמר "יש למסור הנפש על כך", ממילא יש כאן "פסק" חדש של "ייהרג ואל יעבור", וכל מי שלא אומר היום כך, איננו ב"דרך הרב שך" וצריך להדיחו בדחיפות.. ולא בושו מכל האנשים בגיל 30 ומעלה, שיודעים שמשנת תשנ"ה לא יצא הרב שך מהבית, וההוראה האחרונה שניתנה על ידו, הייתה בשנת תשנ"ו! )ההצבעה הישירה(, כשגם לגבה היה ספק גדול בכלל אם יכריע. ]והעניין הוכרע קודם בפגישת הגראי"ל והגרי"ש[. שנתיים!!!

לאחר מכן, מספרים שהפך הרב שך את כל שיטתו, וחידש פסק חדש שלא היה ידוע עד היום..? האמנם?!

היתד מפרסם תשנ"ח, תמוז הזמן, באותו ועוד; זאת ובמקביל, הראשית, בכותרת זיע"א מרן דברי את דאז הדור, מנהיגי שני מכתב נאמן' ב'יתד מתפרסם ולהבלחט"א זצ"ל, הגרי"ש מרנן לזעקתו. המצטרפים

הגראי"ל. כך נראית הצטרפות זו:

שך, הרב של דרכו ממשיך הגרי"ש מרן ופלא! הפלא אשר כל אנשי ההשקפה "הולכים לאורו", מדבר במדויק - אומנותו" "תורתו של הישנה העמדה על ובמשורה ולא מסכים להוסיף מילה מעבר לכך. את זעקתו של מרן הרב שך, הוא לא מוכן להוציא מחוץ למסגרת המקובלת מאז ומקדם. "משום מה", הוא מסרב בעקשנות לצרף את

חתימתו למכתב עליו החתימו רבנים אחרים, ואשר בו הוזכרו המילים המצוטטות ממרן הרב שך, "למסור הנפש ע"ז")2(, והוא חותם אך ורק על נוסח אחר, כפי המסורת המקובלת)3(. את כל ההתקפות, הרי צריך היה

לכוון על הגרי"ש, ש"השמיט" ו"צנזר" את ה"ייהרג ואל יעבור" של מרן זיע"א...

וכך מתאר נכדו של מרן הגרמי"ל את מה שהתרחש סביב העניין בזמנו )"דובב שפתיים" 57(:

לא כעת, וגם עתה, עד שכזו הוראה נפסקה לא ומעולם "חידוש", כאן שיש לכולם, ברור שהיה הרי הסכים מרן הגרי"ש להצטרף לכך כהוראה מעשית.)4( כך גם נאמר מפורשות ע"י הגרב"ש דויטש, ביום

השימוש בדברי חיזוק אלו שנאמרו ע"י מרן הרב שך, לצורך הנפקת 'פסק דין' חדיש ומחודש של "ייהרג ואל ]2יעבור", הוא חידוש שאיננו מוכר כלל בעולם ההלכה. וידוע לשונו של מרן החזון איש: "חמורה היא ההלכה, ולא ניתנה להיקבע על ידי סיפורים" )או"ח סימן ט' במכתב(. )לשם המחשה: כשמרן כותב בצוואתו "כי גם אני מסרתי ישתמש דהו שמאן כמוצדק..( )שהתברר החשש יעבור"..?( ואל "ייהרג על דיבר הוא להצלחתכם", נפשי את

בדברים לצורך שכזה, הוא שעמד כנראה בבסיס סירובו של מרן הגרי"ש לחתום על הדברים."למסור כי בפירוש, שאמר שליט"א, ברגמן הגרמ"צ של דבריו על ומתועדות מפורשות עדויות גם בידינו יש את הנפש" עליו דיבר מרן בתשנ"ח, איננו פסק של "ייהרג ואל יעבור", ואף חיפש מקור מוסמך לעניין זה, מעבר

למפורסם ביתד...

'גילוי דעת', נצמדו אך ורק לניסוח המקובל מימים ימימה, המדבר גם שתי מועצות גדוה"ת שהוציאו אז ]3על "בני הישיבות שתורתם אומנותם", ובלי "ייהרג ואל יעבור". בהודעת ועד הישיבות אף הוסיפו את המשפט

ה'פשרני' "כל עוד הם לומדים בישיבה", רח"ל...

הרבנים שאר לבין הדור, שבהנהגת גדו"י בין המתחייבים ההבדלים על ג', בפרק להלן ראה זה, לעניין ]4שחותמים על מכתבי חיזוק שונים, מתוך ההבנה שהמתחייב מהם שונה.

20

עיון שנערך בזמנו לחברי תנועת "דגל התורה":

"גדולי התורה אמרו, כי הם חוששים יותר מגיוס בני שכן לגבי גיוס בני ישיבות, מאשר גיוס בנות לצה"ל, ישיבות, אין עדיין פסק שיש למסור את הנפש. כיום שיש פסק של מרן ראש הישיבה שליט"א על החובה סיון ד' )יתד, לדבר" מה על אין הנפש, את למסור

תשנ"ח(

מחומרת חלילה להמעיט כוונה שום בדברים אין כי ויודגש, העניין. נאמנים עלינו דברי רבותינו בגודל חומרת הסכנה, ועל הנגחנים, כלפי ורק אך מכוונים הדברים הדבר. שבנפשנו כך המשתמשים בנושאים הלכתיים חמורים כגון אלו, ככלי משחק למטרות הניגוח השפלות, כביכול משנים מרנן ורבנן מ"הדרך - בו בזמן שהדרך המסורה, היא היא המקובלת לנו המסורה" חדה בצורה אנו מעמידים כנגדם, ורק ואך כנגדם, מעולם)5(. וברורה את הנתונים והאמת, ללא כחל וסרק. ההכרח לא יגונה,

ונקווה שיצאנו ידי חובתנו בהבהרה נחוצה זו)6(.

זו, באשר אינם נוח לתעמולה שקרית הצעירים משמשים כר הרי תעמולה, אנשי אותם אבל לשמאלם. ימינם בין יודעים יודעים וזוכרים היטב את מכתב הגרי"ש, )וכידוע ליודעי דבר, הוא מאוד לא מצא חן בעיניהם בזמנו..)7(( אולם הם משמיטים העליונה; מטרתם את לאפשר ע"מ וביודעין, בזדון אותו להשמיץ ולנגח את מרן שליט"א בכל שקר ועלילה אפשרית.)8(

הגרי"ש. למרן האמיתי מיחסם טפח כאן נחשף אגב, ובדרך "הדרך הוא והניגוח, השליטה מטרות את משמש זה כאשר

המסורה". אך כאשר הוא "מפריע", מצווה להסתירו...

ההשתתפות בוועדת שקד

בניגוד שקד, בוועדת ההשתתפות הוא לניגוח נוסף אמצעי ל"שיטת המסורת"..

שגפני המפלגה, בכינוסי כשסיפר פטרוף, להשתטות והגדיל אמר לו שעשה זאת בלי לשאול את הגראי"ל. "חמור ביותר"; הפרלמנטרית עבודתו את לעשות גפני את שלח הגראי"ל

כהלכתה, והוא אכן עושה אותה - "בלי לשאול"..)9(

עם שך" הרב "ממשיכי נסתבכו בזה שגם מפתיע, לא כמה תשמ"ז בשנת כבר שהלא עצמו. שלו המפורסמות פעולותיו הוקמה וועדת משנה לוועדת חו"ב - "וועדת הכהן" - "לבחינת בה ושותפים הישיבות", לבחורי מגיוס הפטור של מחודשת

ישראל שונאי המפורסמים מן השמאל, את אליה שולח ומרן חה"כ האישי נציגו וב"יתד פנחסי, רפאל משבחים נאמן", עבודתו את ומקלסים כך הייתכן? שם.. על ש"אין להם מראים מה לדבר כלל וכלל"?)10(

וגם מי שיחליט לפרש את דברי מרן זי"ע כפסק הלכתי חדש, בניגוד לדעת הגרי"ש, ובניגוד למסתבר, ברור כשמש, ששימוש בזה ]5כבסיס כלשהו לניגוח מי שלא יסכים עימו, הוא גיחוך שאין הדעת סובלתו.

וראה עוד בעניין זה, בספר "התקופה ובעיותיה" להמחנך הדגול הרב יוסף אברהם וולף, אשר מעמיד בפירוש את עניין גיוס בני ]6ישיבות, במנוגד ובנפרד מעניין גיוס בנות - ולעניין הפסק הספציפי של ייהרג ואל יעבור:

"בוא וראה, תא שמע, מה רבו צרי, מה רבו מלחמות קודש שניהלנו כאן מזמנו של ר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, עד היום הזה: הגיע אווירון בשבת, נגד תחבורה ציבורית בשבת בת"א ובירושלים, נגד ניתוחי מתים, נגד גידול חזיר, נגד נישואי תערובת, בעד שחרור בני ישיבות, ובאיזו בעיה מכל הבעיות הללו, ומהרבה בעיות נוספות, אמרו גדולי הדור "ייהרג ואל מיהו יהודי, חינוך עצמאי, עולי רוסיה ועוד ועוד -

יעבור"? - אך ורק על גיוס בנות". )התקופה ובעיותיה עמ' 152(

כידוע, שנעשה בזמנו ניסיון להחתימו על הנוסח האחר, תוך ידיעה שהגראי"ל לא יחתום על שום נוסח שונה מהמקובל, וכן יוכלו ]7להציגו כ'פשרן'.. אלא שמרן הגרי"ש אף הוא לא הסכים לחתום על כך בשום אופן, וכן נכשל ניסיון נפל זה.

לפעמים משתמשים שם לצורך העניין, במשחק הלכתי עם "שעת השמד". אם לא הולך לנגח עם ה"ייהרג ואל יעבור", מכריזים על ]8"מצב שעת השמד", ואמר כל העם אמן.. מבחן פשוט: האם באמת השתנה משהו מאז? הלא גם אז היה 'שעת השמד'! אהוד ברק הרי הכריז על מהפכה אזרחית וגיוס בניי ישיבות, ועל בסיס זה הוא נבחר. וודאי, שמי שחושב שממש בשנים האחרונות השתנה הכל, הוא המשנה. ועכ"פ ישנם גדרים הלכתיים בעניין, ולא ראינו שנתקיימו כלל. בן גוריון ודאי יותר רצה לחלן את החרדים כעקרון אידיאולוגי, וכפי שעשה לילדי טהרן. זאת בשונה לגמרי מהיום, שהמטרה היא מחמת שרואים איום על קיומם, ולא כאידיאולוגיה. לסיכום: הנושא

הוא הלכתי וכבד משקל, ואין שום מקום לערב בו פוליטיקה ויח"צנות זולה.

כבר ענהו הרב גפני כאיוולתו, ואין צורך לחזור שוב על דברים פשוטים לכל בר בי רב דחד יומא, בנוגע למשמעותה ומהותה של ]9וועדה זו, שהיא חלק בלתי נפרד מתהליכי הכנת החוק בכנסת, וכל מהותה היא עבודה פרלמנטרית שוטפת ככל שאר הוועדות. ברור,

שאיש איננו מצפה כעת מחברי הכנסת להתפטר מתפקידם, שהרי "אין לדבר עימהם כלל וכלל"..

מדובר ב"חומרה" כפולה ומכופלת, שהרי לא מדובר בוועדת עבודה פרלמנטרית שתפקידה אך ורק "להסתדר" עם הנחתת הבג"ץ, ]10אלא בוועדה שייועדה מלכתחילה לפגוע במצב הקיים, וליזום שינויים בהסדר תורתו אומנותו.

׀‹"בפעם הראשונה.." - והרב שך לא הופך שולחנות. מעריב, 24.12.86›׀

21במבט בוחן

׀‹"השר קורפו שמח לשמוע, כי מרן הרב שך.." יתד נאמן, י"ט כסלו תשמ"ח›׀

והוועדה, כצפוי, מגיעה למסקנות חמורות וקשות)11(, ושוב פלא עצום: הרב שך לא שולח בחורים לחסום הבעיה את ו"לפתור חזקים", שאנחנו "להראות הגיוס, לשכת מול הפגנות לארגן או גהה, כביש את טוטאלית..", אלא שולח חוזר תקיף לוועד הישיבות)12(, בו הוא מורה ומזהיר להקפיד לתת דחייה אך ורק למי ש"תורתו אומנותו", ושולח את נציגיו בכנסת לעמוד ולדווח על כך לשר הממונה, ואף להזים בנימה כמעט מתנצלת, את המספר הגבוה שדווח כאילו 60,000 חרדים לא התגייסו - בתירוץ, שזה כולל גם בחורי

ישיבות שכעת אמנם לא מתגייסים, אבל כשיפסיקו ללמוד, יתגייסו..

הנה קטעים מכתבה שהתפרסמה בזמנו ב"יתד נאמן":

הקריטריונים ההסדרים, את לקדמותם ולהחזיר ,1975 שלפני למצב לחזור יש כי המליצה הוועדה • ]11וההגבלות, שנקבעו בשנת 1968 בעניין תלמידי ישיבות הזכאים להסדר דחיית השירות ובעניין הישיבות המוכרות לצורך ההסדר. כל ההקלות שניתנו החל משנת 1975 שהרחיבו את היקף התלמידים והישיבות

הזכאים להיכלל בהסדר יבוטלו.

בנוסף המליצה הוועדה ליצור מסגרת של מעין "עתודה אקדמאית" לבוגרי ישיבות, בה יוכל כל תלמיד •-200התלמידים ו בבחינות, התלמידים יעמדו זו, תקופה בתום . 24 גיל ועד 18 מגיל ללמוד ישיבה

המצטיינים בכל שנה יקבלו פטור מלא משירות ביטחון ויורשו להמשיך בלימודיהם.

• כמו כן המליצה הוועדה לקבוע מכסה של 3% משנתון הגיוס של תלמידי ישיבות שיוכלו להצטרף להסדר תורתו אומנותו.

החוזר נוסח על ידו לראשונה, ככה"נ בתשל"ט. הוא שלח אותו שוב ושוב בכמה הזדמנויות שונות, כפי צורך ]12השעה.

׀‹"עבודה רבה למען הציבור החרדי" - בוועדת הכהן. יתד נאמן כ"ג תשרי תשמ"ח›׀

22

לומדים, שלא יש כביכול בוועדה השמאל להשמצות מסכים הוא החוזר, משלוח בעצם מכל", ו"החמור ומפקיר בפירוש את השאר ע"י הוראה נחרצת לוועד הישיבות שלא יעזרו להם. שומו שמיים!!

הבה נתאר לעצמנו את תגובת 'הפלס' לגישתו של מרן הרב שך מול הוועדה ותוצאותיה:

"עולם התורה אחוז רתת וחלחלה, נוכח מידע שמתברר והולך על סחר חמור בנפשות, ע"י גורמים מסוימים הפועלים בתאום עם השלטונות, למסור להם את אלו המוגדרים על ידם בניסוח הפתלתל "מי ש-א-י-ן ז-ו ה-ו-ל-מ-ת-ו". המידע מאומת בצורה חד משמעית, ומתועד בצורה מקצועית שאינה ע-ט-ר-ה מותירה מקום לספק. מתברר גם, כי במסגרת אותו סחר מסוכן, הביעו גורמי השלטון שביעות רצון ממכתב שנשלח בשמו של אחד מגדולי ישראל לראשי הישיבות, ואשר ממסד באופן רשמי את הסכנה הנוראה. שנחשב למה הגיעו זה, חמור בעניין להידברות השלטון גורמי עם האסורה ישיבתם מתוך כי מתברר, כך למסור את והסכימו לשם זו הולמתו", "עטרה בעיניהם כ"הצלה פורתא" של אלו המוגדרים בלשונם האחרים למולך החילוני. )הדבר ברור, כי השר קורפו הביע את שמחתו על שליחת החוזר, מתוך ההבנה שזו תביא לשילוחם של עוד נפשות רבות לצבא. הרי לנו סחר מובהק ובולט בנפשות הצעירים( "הדברים

מחרידים ומזעזעים כל לב" אמרו מרביצי תורה ויראה לביטאון עולם התורה."

ואולי בעצם אין צורך ב"תגובה" זו.. הנה תגובתו האמיתית של 'הפלס'. קטעים מתוך כתבה טרייה:

׀‹"הם" - ולא אלה "שאין עטרה זו הולמתם". מרן הרב שך בחוזר לראשי הישיבות›׀

23במבט בוחן

נמצא האשם...

על פי ה'השקפה המסורה' נמצאנו למדים, כי מרן הרב שך, הוא האשם בכל בעיית הגיוס. כי אם היה טורק את הדלת מלכתחילה ומכריז "אין על מה לדבר!" לא היו מתחילים.. ובמקום זה הלך ונכנס לוועדה, ואח"כ הגיב ברפיסות נוראה בשליחת החוזר המביש, ובהתנצלויות שמי שלא לומד כן מתגייס וכו'. וכמו"כ הכניס "קרירות" נוראה בכך שבמשך כל השנים לא הכריז ייהרג ואל יעבור, ורק בסוף ימיו, כשכבר כלו כוחותיו,

נתן סו"ס ללבלרים לשמור על הדור, וסיפק להם משהו להיתלות בו לצרכי מערך הניגוח...

ובל נשכח את חלקו של מרן הגרי"ש.. שהרי בקיץ תשנ"ח כשהחלו לדבר על הגיוס, יצא העורך בכותרת בשם הרב שך "למסור את הנפש", ולא הסכים לחתום על כך מרן הגרי"ש. ומיד כמה חודשים אח"כ )בחורף לבג"ץ גורם יעבור ואל שייהרג בהפלס, מתחיל קורא לכל ברור והרי החוק. את הבג"ץ פסל תשנ"ט( להתקפל מיד.. וא"כ כל האשמה מוטלת על מרן הגרי"ש, שברגע המכריע "צנזר" את ה"יהרג ואל יעבור"

"של הרב שך"...

וכך אכן טענו הקנאים מעולם, כי בהכל אשם הרב שך..

חשוב להבין, כי הבורות המוחלטת היא נחלת הצעירים בלבד. אבל אותם לבלרים העומדים בפרץ, יודעים היטב היטב, כי דרך גדולי ישראל שליט"א בסוגיה זו, היא היא דרך הרב שך מעולם, ויודעים היטב היטב כי ברגע זה המציאו שיטה חדשה. אבל בכוונה זדונית הם משטים בציבור, תוך סילוף ועיוות כל דרך רבותינו.

ולספקנים בעניין, הנה מאמר מערכת יסודי מ'יתד' דאז )ט' כסלו תשמ''ט(:

נר הציבור. כל עם ביחסיהם לנהוג כיצד החרדי הציבור נציגי את הדור גדולי הנחו ..."תמיד לרגליהם היו דבריו של יעקב אבינו לבניו ''למה תתראו'', יש להמנע מלהתבלט, עלינו לזכור כי ''יבנה וחכמיה'' במצב של גלות אנחנו, עלינו לעמוד על עקרונות המינימום שיבטיחו לנו את להרגיש לנו חלילה אולם הקודש. בארץ מלאים ומצוות תורה חיי לקיים נוכל איתם ואשר דרישה שכל ידיעה מתוך בארץ, הציבור כלל של חייו אורח את להכתיב לנהל, שביכולתינו

מופרזת עלולה לסכן את הקיים.

היו שלנו האדומים'' שה''קוים עוד כל חכמים. דברי היו גדולים כמה לראות אפשר .."כיום מינימליים, היתה השלמה מסוימת בציבור החילוני, אך ברגע שנוספו ''קוים אדומים'' התגברה

ההסתה ונעשים נסיונות חמורים לקלקל הישגים עליהם שמרנו עשרות בשנים.

אז מה בעצם קרה פה? הדיחו את בעלי השליטה - מנהלי הדור, אז הם באו ואמרו, אתם לא רוצים אותנו? בסדר. אנו מחליפים שיטה, ונוכל להתקיף אתכם מימין. נהדר. וכולם אחריהם כעדר עיזים פותות עונים

בקול: "מקודש, מקודש..."

׀‹"מי אשם? - דגל התורה וש"ס". איש

נטו"ק ב'הסברה' לכתב בעיתון

חילוני. )מקור: נח זבולוני(›׀

24

חלק ב

שיטות העבודה של 'הפלס' באופן כללי

לוקחים דברים שהיו כל השנים, והנובעים מהדרך הרגילה שהתנהלו מול השלטון - דלא כהעדה, מעולם רבותינו דרך שזוהי למרות, מהמסורת".. ו"שינוי "פשרנות" מזה עושים הניגוח, ולמטרות והחשש מפגיעה הכלל, על הנוראה דווקא מתוך האחריות נובעת והיא מול השלטון, בהתנהלות

בעיקרי הדת.

נביא לכך מעט דוגמאות מהעבר על קצה המזלג, וננסה לתאר את תגובתו הצפויה של "ביטאון עולם התורה" - עד כמה שידנו מגעת...

סגנון החכי"ם:

מאז ומעולם, הסגנון שמדברים השתדלנים עם החילוניים, אינו ברוח ביהמ"ד, אלא בשפה המתאימה להם. זהו החילוק היסודי בינינו לבין 'העדה' ב"דרכי פעולה", שאצלנו, יש חילוק בין חוץ לפנים. אצלם - לא.

לדידן, זה דומה לשבחים בהסכמות על הקיסר החסיד יר"ה.. לדידהו - זוהי חנופה נוראה.

זו הייתה הגישה באגו"י מעולם, אלא שכשהקים מרן הרב שך את דגה"ת, הוא לקח אותה צעד נוסף קדימה. הוא יזם פגישות היכרות והבנה, בין הח"כים הטריים של המפלגה הצעירה, לבין שונאי הדת הגדולים ביותר,

ממפלגות השמאל הקיצוני; ר"ץ, מפ"ם, ושינוי.

הנה הדיווח על כך בעיתונות הכללית )מתוך: נח זבולוני(:

25במבט בוחן

גם עיתון בני התורה "יתד נאמן", מדווח על כך לקוראים בהרחבה. מדברים שם על "סגנון חדש", "קירוב לבבות", ו"צמצום הקיטוב בין חילונים לדתיים". הוועדה הרוחנית אישרה:

כמובן, שקוראי יתד נאמן דאז, היו נבונים דיים, להבין את ההבדל בין מה שמדברים לאוזניים מן החוץ, לבין ההשקפה המתבדלת בבית פנימה. עדיין לא היה מי שבלבל אותם...

המר"צ מתרשם בירושלים, תורה בתלמוד ממר"צ, צוקר הכנסת לחבר רביץ הרב שעורך בסיור גם כך עמוקות, מהיהדות ה"סובלנית" אותה מייצגים שלוחי דרבנן:

וכמובן, בטאון "החומה", לא שותק:

וכה הדורות. במסורת המקובלים החרדים לציבורי תורה" ה"בני מלמדים חדשים "דרכים מפרסם ה"יתד" )ב' כסליו תשמ"ט(: ראשי תנועת דגל התורה הרב רביץ והרב גפני קיימו ביום ד' סידרת פגישות עם ראשי מפלגת שינוי, ר"ץ ומפ"ם המטרה להקהות את השנאה והקיטוב סידרת את יזמה התורה דגל תנועת כי ציין גפני הרב והחילוני... הדתי הציבור בין החמור ורעיונותיהם רחוקים מדרך גם לשבת עם אנשים שדעותיהם הפגישות כדי להוכיח שאפשר רשימת ראש הדתי... לציבור שנים מזה הקיימת השנאה את להפסיק במטרה זאת התורה, תנועת דגל התורה הרב רביץ אף רואיין בכלי התקשורת בהם חזר והדגיש כי תנועתו מתכוננת להכניס סגנון חדש בצבוריות החרדית, ובס"ד הדבר יתרום רבות לאווירה חיובית בין כל חלקי

הצבור... אמנם הכתוב אומר משנאיך ה' אשנא וגו'."

׀‹"סגנון חדש בציבוריות

החרדית".. "דבר הפגישות הכה

הדים חיוביים בכל חלקי הציבור".

יתד נאמן, ב' כסלו תשמ"ט›׀

׀‹"יהדות סובלנית"?? יתד נאמן, ט'

שבט תשמ"ט›׀

26

יתד, ידע היטב מה הוא עושה, וסמך על שכלם הישר של הקוראים, ועל הבנתם את משמעות העניין. ב'הפלס', לעומת זאת, נהוג באופן שיטתי לערב בין התחומים, ולהציג כל מילה הנאמרת כלפי חוץ, כביכול מדובר בהשקפה העקרונית שלנו, וב"דרך חדשה" הסותרת להתבדלות הפנימית. הקוראים התמימים מתבלבלים

משטף הדמגוגיה, ואינם יודעים מימינם לשמאלם..

נתאר לדוגמא את תגובתו הצפויה של הפלס לידיעות על פגישות הח"כים הנ"ל:

"מרביצי תורה חשובים שליט"א, מביעים פליאה בפני בטאון עולם התורה, על דיבורים מתמיהים הנשמעים שונות", דעות "קבלת סובלנית", "יהדות ובנוסח החילוניים, עם כביכול, קיום" "דו של בסגנון לאחרונה וכיו"ב. דיבורים אשר פורצים את כל חומת ההתבדלות המקובלת לנו. "הדברים חמורים במיוחד בשעה זו, בה משנאנו נשאו ראש, וזוממים תהליכי 'שילוב' מסוכנים, שאחריתם מי ישורנה" אמרו ר"מים חשובים

שליט"א לבטאון עולם התורה"...

כך נראה ניגוח מכוון, כשמערבים בין פנים לחוץ. מקררים ומבלבלים, והכל במטרה זדונית של עשיית הון פוליטי על גבי הקוראים.

- ביתד דהיום, לא הייתה חוסכת תירוצים זה של "צמצום הקיטוב" נהיה כנים: האם כתבה בסגנון הבה ופלפולים רבים להצדקת הצורך בקיומו הדחוף של 'הפלס', למען הצלת הדור "בדרך הרב שך"..???)13(

בעיני החילוניים

מה שקוראים החילוניים 'ליברליות' ו'קיצוניות' אינו משקף דווקא את האמת. כל פעולה לפי שיקול רחב של תוצאות )ולא 'ראש בקיר'(, יכולה להיחשב אצלם כ'ליברליות', בעוד שבאמת אין זה אלא שאיפה למטרה

הקיצונית, והשגתה בדרך של התבוננות מציאותית.

מרן הרב שך היה ידוע במיוחד בהתבוננותו העמוקה במציאות, ובשיקול דעת וזהירות גדולה לגבי התוצאה של כל מעשה. כך, "זכה" מרן זצ"ל להצטייר כ"ליברל" בעיניים חילוניות..

הקלאסית תגובתו את גם להציג הנמנע מן זה אין הפלס, של המשוערת תגובתו את כאן תיארנו אם ]13והמוכרת לעייפה של "הבחור הלוחם", כאשר כל רעיונות ההבל שהולעט בהם על 'מסורת הרב שך', מתנפצים עכשיו דווקא מדוע קץ, אין עד וחילוקים בפלפולים בד"כ מתחיל הוא זה, בשלב המרה. המציאות סלעי אל חייבים לעשות אחרת, תוך שהוא שוכח כי בתחילת השיחה זעק בפאתוס שהוא רק בא למנוע שינויים.. ולמשל,

על כתבה זו והדומות לה, יאמר, כי "כיום שישנן מזימות של שילוב, צריך להתבדל במיוחד, וכו' .."הקרקע הפורייה לתעמולה המהבילה, היא הבורות המוחלטת במציאות ההווה, וק"ו בעבר. הנה לדוגמא בנקודה זו: בתקופת הרב שך, נושא ההתבדלות עמד על הפרק בפועל, הרבה יותר מאשר היום. ולמשל, בתקופה ההיא, התמודדו גדולי ישראל עם בעיה של קריאת עיתונים חילוניים בציבור שלנו! רבים אינם מעלים כלל בדעתם, כי מרן הרב שך במשאו בכינוס לבני תורה בתשמ"ט, דיבר ישירות כנגד קריאת עיתונים חילוניים, תוך שהוא מזכיר את שמותם; 'מעריב', 'פנים אל פנים' וכו', - דברים שלפי המצב כיום לא עולה על הדעת כלל להזכירם בציבור

החרדי. כך גם מתואר למשל בקונטרס 'שלהבת בית ישראל':"נער צעיר הייתי, ולא הבנתי איך הרבי מגור רוצה להילחם בתופעה של עיתונים חילוניים.. היה נראה שזהו דבר הרבה זוכר עוד אני קל היה לא זה מרחובותינו. לגמרי נעקרו חילוניים עיתונים היום ב"ה, לשנותו.. ניתן שלא אספות בבני ברק שבהם היתה אחדות נפלאה ודאגו לעקור את הנגע הזה ועוד. היו אספות בבית הקטן של רה"י הגראי"ל שטינמן שליט"א בהשתתפות הגר"י לנדא זצ"ל רב העיר, הגרח"ש קרליץ.. ואני, בשליחות הרבי. )הגה"ח

ר"מ לודמיר "שלהבת בית ישראל אדר ס"ז(

27במבט בוחן

גם העיתון "יתד נאמן", זוכה לתואר ה"מחמיא" מפי משקיפים מן החוץ:

ובעניין אחר, בנוגע לתיקון חוק ההפלות, רואה התקשורת החילונית את עמדת הרבי מגור, כקיצונית יותר, מאשר עמדתו של מרן הרב שך...

וכמובן, אין ספק בנוגע לתגובתו הצפויה של 'הפלס' בכגון דא:

"משנה חשיבות יש בימים אלו לעמידה במסירות נפש על פך השמן הטהור, כאשר לוחשים באזני החילוניים כי ישנם רבנים "ליברליים" יותר או פחות. זה מחייב את כולנו לעמוד ביתר תוקף על המסורת המקובלת מדורי דורות, וכפי שכבר הבהירו מרביצי תורה ומוסר לבטאון עולם התורה. חשוב שיובהר בכל תוקף לצד החילוני, כי ישנו פלג "קיצוני" יותר בראשות האדמו"ר מגור, העומד בפרץ כנגד גורמים רבניים אחרים המכונים "ליברליים", וכך לא יטעו חלילה לחשוב כי יצליחו במזימותיהם השפלות. "עלינו להתרחק בתכלית הריחוק מעיתונים חדשים, אשר באים במטרה מוצהרת לפרוץ את חומות ההתבדלות, ע"י קידום מגמות מסוכנות של 'אופי ליברלי' הרסני,

שאחריתו מי ישורנה" - אומרים מחנכים חשובים שליט"א, ומורות נכבדות תליט"א לבטאון עולם התורה.."

"קרירות"

עם 'המהפך' בתשל"ז, וכניסת אגו"י לקואליציית בגין, הטיל מרן הרב שך את כל כובד משקלו להסדרת עניין פטור הבנות הדתיות מגיוס בחוק מסודר, ולא סמך על המצב בפועל בו החוק לגיוסן לא הופעל.)14( מטבע הדברים, היו בחוגי הקנאים שלא ראו זאת בעין יפה, וטענו כי חקיקת חוק בידיים להפקרת אלו שאינן דתיות

ואל ביהרג שהיא הגיוס לחובת -היא חרדיים, נציגים וע"י יעבור,

עוון בל יכופר.

וכדרכם, לא הסתפקו בוויכוח כאן באה"ק, אלא עיברו את ריבם אל מעבר לים, עם טענות המתאימות בהיר ביום כך, שם.. לאוזניים מכתב שך הרב מרן מקבל אחד, פיינשטיין הגר"מ ממרן מודאג

זצוק"ל:

ראה עוד: 'במחיצתם', שלמה לורנץ, עמ' 380 ]14

׀‹מקור: נח זבולוני›׀

28

והרב שך מרגיעו בתשובה )מכתבים ומאמרים ח"ו קנ"א(:

"והנני להשיבו כפי שידוע לי מאנשים הנאמנים עלי ומתעסקים בזה שבאין יוצאת מן הכלל אין מענישין ולא לוקחין לבית הסוהר שום בת המצהירה שהיא דתית. ואם יש איזה מקרה שאסרו תיכף אחרי ההשתדלות משחררין אותה. ומה שמקבלות הודעות שצריכות אחרי כמה חדשים להתייצב, להיפך זהו דיחוי שבמשך החדשים האלו יתוקן החוק. לפי חוקם שחקקו אי אפשר

שיקבלו פטור לגמרי"

כמובן מתוכן הדברים, מרן מרגיעו שהנושא בשליטה, וההתייצבות בפני וועדות הצבא דאז להצהרה על דת, היא מחויבת המציאות, שאין אפשרות חוקית לפטור גמור. ומה שאומרים שזה דיחוי, הוא רק עניין פורמלי גרידא, וגם אם היו אי אלו מעצרים, אין צורך לחולל מהומה ע"כ. ישנה סיבה מדוע משתיק המודיע את

המחאות, ובשתדלנות מסדרים העניין..

איזה נס ש'הפלס' עוד לא נולד אז:

עם פעולה המשתפים עסקנים בידי אנו שבויים כיצד לראות בתימהון, עיניהם משפשפים התורה "בני השלטונות להשתקת פשעיהם. איך עלתה לנו כך בימינו, שלוקחים בנות ישראל הצנועות והטהורות לכלא ואין פוצה פה ומצפצף, ואף דואגים להשתיק ולקרר המחאות מעבר לים, כביכול זה "לא נורא", שהרי אח"כ משחררים.. לא יאומן! דווקא כעת, כשנושא תיקון החוק עומד על הפרק, משדרים רפיסות וקרירות נוראה כביכול לא נעמוד על נפשנו. עולם התורה יעמוד על נפשו בכל הכח למחות על הדבר, אמרו מרביצי תורה

משנה וגמרא חשובים לביטאון עולם התורה..."

הנצחת מאבקי גדולי הדור זצ"ל

זיע"א הכריז מלחמת חורמה על פא"י, ואסר כל שיתוף עימם בכל צורה שהיא. כידוע, מרן הסטייפלער העניין עמד מעולם בבסיסו של הוויכוח בין אגו"י לדגל התורה. למרות זאת, בתקופת מה שמכונה "התרגיל המסריח", כשקולו של ח"כ ורדיגר מפא"י היה קריטי להקמתה של ממשלת פרס, ראה מרן הרב שך צורך

לפגוש אותו אישית, ולחזק אותו כנגד גורמים אחרים באגו"י.

וכמובן, שהיו "נשמות טובות", שדאגו להעביר את "תמיהתם", לעיתונות החילונית:

אבל בזה זה לא נעצר. בחירות תשנ"ב, ומרן הרב שך מחליט החלטה היסטורית: הפילוג בין חלקי אגו"י מסתיים, והולכים יחד. ולא סתם "יחד", אלא שאחד מחברי הכנסת המרכיבים את הרשימה, הינו לא אחר

מאשר אברהם וורדיגר, נציג רשמי של פא"י!! )ונציג לא רשמי של חב"ד..(

׀‹"ההתקרבות החלה..". חוגים ליטאיים תמהים. )מקור: נח זבולוני(›׀

29במבט בוחן

וביתד נאמן, מדווחים לקוראים בפרוטרוט, על סעיפי ההסכמים הפנימיים והרוטציות:

רעש בתנועת פא"י - צהלה ורינה. "כולנו עם ג".. רוחות. סערת ברק.. בבני כמו ברק? ובבני הצטרפו פשקווילים אף רבתי. ותמיהה גדול,

לחגיגה:

׀‹"הרב ורדיגר".. התואר השמור לשלוחי דרבנן. יתד נאמן, י"ח אייר תשנ"ב›׀

׀‹מה היה אומר על כך הסטייפלער? פעילי דגל ה'נצחיים' לא רגועים..›׀

30

יתד נחלץ חושים. במאמר תקיף, נכתבת השקפה בהירה ואמיתית, בנוגע לחובת הציות לגדו"י, ולקבלת הנצמדת ה"מוזרה", הגישה את בחריפות תוקף אף העורך הנתונים. השתנות כפי תקופה בכל הכרעתם בצורה עיוורת להכרעות מן העבר - היצמדות "דוגמטית". הוא מסביר בטוב טעם, עד כמה "שיטה" שכזו, כפיפות מתוך כלל נבע לא בעבר, ה"ציות" גם זו, "שיטה" בעלי שאצל כך ועל עול, פריקת על מוכיחה

אמיתית לגדולי התורה..

לקרוא ולשפשף את העיניים. הרב נתן זאב גרוסמן, תשנ"ב:

׀‹"כל מקרה ומקרה, כל תקופה ותקופה, יוצרים שאלה חדשה לחלוטין, המצריכה עיון ספציפי בסיטואציה העכשווית לבדה." נ. ז. גרוסמן תשנ"ב.›׀

31במבט בוחן

׀‹"פטנט" מוכר - שאלות חדשות...נ. ז. גרוסמן תשע"ג›׀

על רקע זה, מצער מאוד להיזכר, כי כאשר נפגשו גדולי ישראל עם דמות מסוימת מחוג שהרב שך נלחם מערכת במאמר ויצאו הטיפו, עליהם והעקרונות הנימוסים כל את המאולפים הלבלרים שכחו נגדו)15(, עוקצני ומביש, בו תקפו אותם ברמיזות מחוצפות. כמה צביעות ורוע נדרשים בכדי להגיע לכזה שפל?! ע"י היה נתאר לעצמנו שהעיתון דאז והסבריהם המנומקים? כל תורותיהם "שכחו" ברגע את זה הכיצד ממשיכי הסטייפלער, והיו כותבים נגד הפגישה עם ורדיגר )ונניח שהיו נשמעים בזה לת"ח גדול שהוא רבם

כגון ר' אברהם גניחובסקי ר' בערל שוורצמן וכדו'(. האם היה שייך שימשיך הכותב רגע נוסף בעיתון?

ואם חשבנו של'הפלס' תהיה בעיה עם ההשקפה הבהירה והמנוסחת דתשנ"ב, חלמא טבא חזינו..

במאמר מערכת ביום היארצייט של רבנו מרן הרב שך זי"ע, מעדכנים ב'הפלס' את ההשקפה - מודל 2013:

הבנתם, תלמידים יקרים? בתשנ"ב, ידענו כולנו, כי אין מושג כזה הכרעה ב"היצמדות דוגמטית" להכרעות העבר, וכי "כל תקופה ותקופה יוצרים שאלה חדשה לחלוטין, המצריכה עיון ספציפי בסיטואציה העכשווית לבדה". בתשע"ג, זה לא כ"כ מתאים לי, אז אני ממש מתנצל; כעת, אתם נדרשים לומר נחרצות "לא", "לא", ו"לא". "רבנו זצ"ל הניח לנו דבר מתוקן", ומכאן ועד סוף כל הדורות, אין דבר כזה שנקרא "שאלות חדשות".

זה עצת היצר.. "כך יוכל כל אחד ואחד להיות שומר נאמן"... ההשקפה מודל 92 יצאה לגריטה. פג תוקף.

- הרב'ה, אפשר לצאת רגע? אני מרגיש לא טוב. יש לי בחילה...

תגובת 'הפלס' על פרק זה:

ישנן במות מסוימות, אשר בחוסר אחריות נורא מתפרסמים שם עובדות ומכתבים מגדולי ישראל, ואף קטעי השקפה שבלו ופג תוקפם. מחובתנו להתריע, כי ודאי שעכשיו אין זה הזמן לעניינים כגון אלו של מכתבים ועובדות. כאשר אנו עמלים לגדל את צעירי הצאן לבל יסטו בזיז כל שהוא מההשקפה הטהורה, החשש נטורי קרתא המסורה יכולות לעורר מחשבה רח"ל, שמא ישנם עוד דרכים מלבד דרך גדול, כי עובדות האמיתיים התורה בני בחוגי רבה דאגה מעוררים הדברים נוראה. לקרירות לגרום ועלול בטהרתה, לנו מרביצים אומרים שרירינו" כוח בכל המשמר על לעמוד "עלינו שליט"א. הטהורה בטהרתם והטהורים

תורה מפורסמים לביטאון עולם התורה.

פגישת נימוסין אישית בלבד, כידוע וכמובן לכל בר דעת. ]15

32

פרק ג'

האבסורד הגדול:הגרי"ש" מרן של "לאורו

'דרך לגבי אם עדותו. ירחיק לשקר הרוצה

הרב שך' ישנו מרחק מסוים, הרי שלגבי מרן

הגרי"ש העניין מסובך יותר. שהרי הוא היה

עמנו בכל עשרים השנים האחרונות, והטענה

המשמשת כרגע כאבן הניגוח היסודית, כבר

וכידוע עמדה על הפרק בפרשיית חוק טל,

וכבר הברורה, ההכרעה נתקבלה לכולנו,

ובהנהגתו של אז צעד עולם התורה בדרכו

מרן הגראי"ל בנושא הגיוס. בחיים חיותו של

של המשותפת ההנהגה תחת הגרי"ש, מרן

שניהם.

נסתבכו להם היטב הנגחנים דתמול שלשום,

מהו א"כ המקום לעורר טענה זו מחדש..

אבל אל דאגה. גם כאן לא מתבלבלים אנשי

הכת, ומלעיטים את קוראיהם בקונספירציה

הזויה, כביכול כמה עסקנים מסוימים 'סובבו'

את כל עולם התורה; את גדולי הדור כמרן

וזקני החכמים תלמידי גדולי את הגרי"ש,

ישראל. בית עמך כל ואת הישיבות, ראשי

וכולם צעדו בטעות מבלי לשים לב..

מומחיותם ומתוך שנוצר, הבלבול ומתוך

לרעה של אותם נגחנים בסילוף ההיסטוריה

ועיוותה לצרכי "השעה", נמצאים גם אנשים

נורמטיביים, אשר אינם מרימים גבה לנוכח

דברי תימה אלו. משום כך ישנה חשיבות רבה

ולהעמידה הידועה, המציאות את להזכיר

בה ישלוט לבל מוצק, ובאופן בבהירות

הבלבול והטשטוש.

33במבט בוחן

הכרעת מרן הגרי"ש, כנגד גישת החולקים דאז

בעיה קשה ניצבה בפני תועמלני הניגוח: הנושא הזה עצמו, והשאלה הזו גופה, כבר עמדו בזמנו להכרעתם שום אין בו המצב באותו ועמדנו שנה, 15 לפני כבר ההסדר את הבג"ץ פסל כידוע, ישראל. גדולי של אפשרות להמשך הסדר תורתו אומנותו באופן חוקי, מלבד חקיקה בכנסת, שמעצם מהותה דורשת הסכמה

עם הרוב החילוני. מצב לא פשוט כלל.

להכרתם כלל זקוקים אנחנו שאין ונכריז הכלים, את נשבור שאם הטענה, תוקפה בכל עלתה אז וכבר והסכמתם, לא ינסו לכפות כלום. טענה זו נטענה אז בפני מרן הגרי"ש, וכידוע ומפורסם שהכריע לא כך! מתוך ההבנה שדרך ההתנגדות החזיתית עלולה לעצור את פריחתו של עולם התורה, הכריע מרן זצ"ל שיש להמשיך באותו הקו המקובל של הנסיון להציל את יבנה וחכמיה, ולדאוג שלא ייפגע מעמדם החוקי של כאשר נציג וועד הישיבות לומדי התורה, ויוכר הדיחוי ע"י השלטונות. בדרך זו צעד עולם התורה בזמנו, נשלח לשבת ולדון בוועדת טל, וכאשר חברי הכנסת של דגה"ת יושבים אח"כ בוועדה בכנסת להכנת החוק

עצמו, ואף מצביעים בעדו בחקיקה עצמה.

בעיה לא פשוטה...

כאן נקטו בקו בלתי ייאמן, שבימים כתיקונם היה נדחה בבוז ובגיחוך ע"י כל נער מעל גיל בר מצווה, אולם בחסות מתקפת הבלבול וערבוב הנתונים, הצליח להתקיים בקצה המחנה. יצרו איזו תדמית משונה, כביכול כבר מלפני 15 שנה, הובלו כולם, כל עולם התורה, כולל מרן הגרי"ש, לתוך איזו "מלכודת" שהוכנה בזדון ע"י כמה עסקנים מתנועה מסוימת )המכונה 'דגל התורה'(, ורק עכשיו נזכרו כולם לפתע, שבעצם יש מסורת ברורה ופשוטה מהחפץ חיים והגרי"ז איך מתמודדים עם סנקציות כלכליות, וא"כ העניין של חוק טל היה טעות, ורוצים להחזיר עטרה ליושנה, אחרי שמרן הגרי"ש, גם באותו זמן של וועדת טל, כבר לחש במסתרים בחדרי חדרים שהוא מאד רוצה לעשות זאת, ורק שבאותו הזמן בדיוק לא היה לו כח, או שהיה עסוק, או

שכמה עסקנים מטעם עצמם איימו עליו או רדפו אותו..

זוהי חוצפה שלא תיאמן. האם חושבים שמרן הגרי"ש היה במושב זקנים ח"ו בשנים אלו? מדוע זה כאשר מיד הכריז לא ההסדר, את הבג"ץ מבטל את לחסום ויצא הכלים שבירת על הכבישים להוכיח ש'אנחנו כמו הערבים'..? להגיע הישיבות לבני הניח לא זה מדוע לשערי הכלא, בכדי ליצור מפגני הזדהות עולם ב'בטאון הרי הרתעה..? מעוררי המסורת זוהי כי בפירוש, נכתב התורה' מר' חיים עוזר וממפגן עמנואל? האם חברי טל חוק בעד הצביעו דגה"ת של הכנסת ישב האם הגרי"ש? מרן לדעת בניגוד כל כאשר הישיבות, ועד נציג בוועדה עולם התורה ועולם הישיבות לא שם לב? האם כבר אז כולם "אוימו ע"י הגבירים"? מכל וצחוק לעג לעשות אפשר כמה עד גדולי ישראל זצ"ל ויבלחט"א, ומכל עולם כל במשך לאורם וצועד שצעד התורה

השנים?

דעת הייתה מה ביושר, ונבדוק הבה עצמו, החוק לקבלת בנוגע החולקים, הסעיפים ממנו יוסרו ולא במידה המודגש. לסעיף לב שימו הבעייתיים.

סעיף ג':

חד וברור: "עליהם להצביע נגד קבלת החוק כולו בכל הצבעה שהיא"!!

הדעה הזו נדחתה באופן חד משמעי ע"י מנהיגי הדור הגרי"ש והגראי"ל, העובדות, לעומת זאת, ברורות:

34

בהוראה הברורה לנציגי דגל התורה לתמוך בחוק, למרות קבלת הסעיפים הנ"ל! האם יש סיבה להעלותה עכשיו מחדש ולנסות לכפות אותה בכח על עולם התורה? למה? בגלל שהגרי"ש נפטר כבר?

זאת ועוד, הנה מה שמעיד נכדו של מרן הגרמי"ל, על השיקולים שעמדו בבסיס הכרעתו הברורה של מרן הגרי"ש, ועל הדרך בה ניסה סבו הגאון הגדול זצוק"ל, יחד עם הגאון הגדול רמ"ש שפירא זצוק"ל, להשפיע

שיכריע אחרת. פרק לימוד מאלף במשנת רבותינו )הציטוט מתוך "דובב שפתיים" גליון 57(:

הנה כי כן, שמע מרן הגרי"ש זצ"ל את כל הטענות באופן היותר מועיל - ולא קיבל. בסופו של דבר נתקבלה הכרעת הגרי"ש כדעת הגראי"ל, ושלא כדעת החולקים!! והטענה המרכזית הייתה, כי חייבים לקחת בחשבון את הסיכונים הטבעיים הנובעים מדרך המלחמה - ושלא כטענת החולקים. באיזו חוצפה ועזות מצח עושים

כעת המנגחים שימוש בשמו של מרן הגרי"ש בסוגייא זו?

אי אפשר להמנע מלהביא כאן את תגובתו הבהולה והדחופה של "בטאון עולם התורה" לקטע מסוכן זה:

"בטאון עולם התורה עומד נדהם כולו, לשמוע דעות פשרניות מאי אלו גורמים עסקניים, כביכול בשעה שהבג"ץ מבטל את ההסדר, אין לנו לצאת להפגנות ולחסימות כבישים כמקובל וכמסור לנו, אלא לדון עם הממשלה הציונית הטמאה ולומר ש"אין ברירה" אלא לעשות כן מפני סכנת תקציביהם הטמאים. חמורה במיוחד היא הדעה הנשמעת מפי גורמים שונים, כי "אין להתחשב למעשה בדעות קנאיות מידי", ושאר דברים חמורים ומסוכנים כגון אלו. "לא יקום ולא יהיה! עלינו להחזיק בדרך הגרי"ש זיע"א אשר עמד בכל

כוחו בדבר" אמרו 'משיבים' חשובים שליט"א, לביטאון עולם התורה.

"מרן הגרי"ש עמד בכל כוחו" - כנגד מה?

לא זו בלבד שהסכים מרן הגרי"ש לדרך ההנהגה שהוביל מרן הגראי"ל בפרשייה משמעותית זו, אלא שאף גיבה אותה באופן הנחרץ ביותר, אל מול החולקים. כזכור, אחד מחברי מועצג"ת זצוק"ל שלח מכתב למרן הגרי"ש, בו הוא מודיע על פרישה מחברותו בדגה"ת עקב כך שדעתו לא נתקבלה )מכתב אישי, שפורסם לנקוט ואף הורה כך, רוח רבה על ומרן הגרי"ש הביע מורת ושלא מדעתו. ראה הערה)1((, שלא מרצונו,

בצעדים לא פשוטים בעקבות זאת.

הוא שלח את המכתב בידי שליח שחשב שניתן לסמוך עליו, אולם תוך זמן קצר, התנוסס המכתב על פני ]1לוחות המודעות בכל הארץ. הגרמש"ש זצוק"ל לא מחל ולא סלח לזה שעשה זאת.

35במבט בוחן

אנו מביאים כאן בפרסום ראשון, את מכתבו של מרן הגרמי"ל זצוק"ל, למרן הגרי"ש זצוק"ל בעניין זה:

העובדות לפננו: הגאון הגדול ר' משה שמואל שפירא זצוק"ל, זקן ראשי הישיבות, תלמידו של מרן הגרי"ז, מסיר את אחריותו האישית מצעדים המוצגים כיום )ע"י "נאמני הגרי"ש" כביכול( כ"פשרה מסוכנת והרת אסון" לעולם התורה. לא מדובר היה על חשש שאולי ייעשו אי אלו דיבורים ומו"מ, אלא על דברים מעשיים הרי גורל שנעשו בפועל. - ומהו הצעד המדובר בו נקט? לא הלכו ופתחו מפלגה נפרדת או עיתון נפרד. אף אחד לא הלך להסית את בחורי הישיבות להתערב ולעמוד על המשמר בנושא. לא היה אי מי שהעלה בדעתו להשמיץ ולנגח, לא את העסקנים וק"ו בן בנו של ק"ו לא את גדולי ישראל. הגרמש"ש זצוק"ל בסה"כ פורש באופן אישי ומכובד ביותר, ומסיר אחריותו. על כך הגיעה קפידתו של מרן הגרי"ש, וההוראה הנחרצת:

להתעלם מקיומו ביתד נאמן.)2(

- האם ישנו ספק לאי מי, כיצד היה מתייחס לצעדיהם כיום?

- היעלה על הדעת להציג את דרכם זו, כ"לאורו של מרן הגרי"ש"??

באיזו זכות מתירים הם לעצמם לשטות ולהתל בציבור ללא גבול ומידה???

ואף לאחר שקיבל את מכתבו של מרן הגרמי"ל, לא נתרצה, והגיב: "ר' מיכל יהודה סבור שזו איננה פגיעה, ]2אבל אני סבור, שמכתב זה הוא פגיעה במועצת גדולי התורה. יחיד ההולך בריש גלי נגד דעת רוב חברי מועצת

גדולי התורה, יש בזה פגיעה, ולכן אני סובר לנכונה את ההחרמה ביתד נאמן".

36

התפתחותה של הזיה

ואכן, ניתן להבחין כי ההזיות עברו תהליך של "התפתחות ושדרוג", כאשר בשנה הראשונה הזכירו בפרסומיהם כי "נלחמים" כביכול, להחזרת דעתם של הגרמי"ל והגרמש"ש, ונמנעו מהזכרת שמו של מרן הגרי"ש. אי הזכרת שמו באופן ישיר בהקשר זה, היה ניסיון להימנע מאי הנעימות בכך שמלחמת החורמה ניטשת בעצם גם נגד מרן הגרי"ש - ובתקווה שלא ישימו לב. אולם לאחר שראו שאכן איש איננו שואל, ואנשי הכת מקבלים כל דבר, ואף אם יספרו להם שהקוזקים בפרעות ת"ח ות"ט השתמשו בפצצות אטום, יענו כולם אמן בקול, ויזעקו זאת בקול

ניחר, - החליטו, כי פתוחה הדרך לנכס גם את הגרי"ש למלחמת הקודש. שמו צורף בקלילות ל"רשימה"...

לא זו בלבד, אלא שאף מצאו "תיעוד" לעמדתו הנחרצת הסודית של הגרי"ש, בכתבת הבהרה שדרש בתוקף לפרסם ביתד באותו זמן, ומכאן שבעצם התנגד להכל..)3( כמובן, שלא היה סיכוי להניח שמישהו "יתעמק" עד כדי כך שישאל, מדוע לא התפטר הגרי"ש מדגל התורה עד שייצאו מהוועדה, או עד שיתנגדו לחוק בכנסת, וראה את כל הצלת הדור אך ורק באותה כתבה..?? ובוודאי ובוודאי שלא חשו כלל לרעיון הפרוע,

שמישהו יהיה "יסודי" עד כדי כך, שינסה אף לראות מה באמת היה כתוב באותה כתבה..

אז הבה נעשה זאת אנחנו. יחד. זוהי הכתבה אותה ביקש מרן הגרי"ש לפרסם כלשונה:

ובכתבי תעמולתם מוסיפים לסיפור נופך "מאחורי הקלעים" כדרכם, בציטוטים משבועונים וכיו"ב, כשברור ]3לכולם, מי היו אלו שתידרכו את אותם כתבים, ועד כמה ניתן לסמוך על אמינותם של אלו ושל אלו. הכתבים

והמתדרכים...

׀‹יתד נאמן. יום ה' י"ד אלול

תשנ"ט›׀

37במבט בוחן

׀‹יתד נאמן, ו' טבת

תשנ"ט›׀

כמובן מאליו, אין כאן רמז של הסכמה לדעות החולקים כי אין לשבת בוועדה כלל, וודאי שלא הוזכר כלל עניין של הימנעות מתמיכה בחוק לכשיובא, במידה ויכלול את הנושאים הנ"ל, שהוגדרו מראש בכתב המינוי של הוועדה, אלא אך ורק הבהרה פנימית נחוצה, כי הדיונים על המסלולים אינם מענייננו, כי תפקידנו הוא אך ורק להציל את אלו שתורתם אומנותם, וכי כל העיסוק בזה הוא עניין חיצוני "חסר טעם" )...( שאינו נוגע

לעבודת הנציגים החרדיים בוועדה, והשתתפותם אינה מהווה גושפנקא לכלום)4(.

אכן, הייתה ברורה דעת הגרי"ש, שיש תועלת בעיתון שישמור. לשמור, פירושו לדבר על תופעות מסוכנות ולעורר עליהם. מעולם לא עלה רעיון עוועים, שהעיתון 'ישמור' על גדולי ישראל, ע"י שינגח אותם וינסה לבדות עליהם קונספירציות שונות. מעולם לא עלה על דעת אי מי, כי העיתון נועד לחבלה בפעולות שלוחי

דרבנן, וככלי להשמצתם חסרת המצפון. עולם התורה מעולם לא נזקק ל'כלבי שמירה' שיינשכו אותו.

"פשרנות"? - מרנן ורבנן מבהירים את דעתם!

אז, כבר שנשמעו בדעות שימוש תוך מסוכנות", "פשרות של כדרך רבותינו דרך כל את הם תוקפים ומתעלמים לחלוטין מהעובדה הברורה שבדיוק לכך התייחסו רבותינו בזמנו, והדגישו את העובדה שדעתם איננה כך, וכי דרך ההנהגה שאותה תקפו החולקים, היא זו המקובלת בידינו, וכך היא ההוראה לנהוג למעשה.

בדרכי לפעול התורה, דגל נציגי החלו החוק, את הבג"ץ ביטל כאשר מיד המוקדמים, בשלבים כבר מוסכם, חוקי במבנה תמיכתם השגת לצורך השמאל נציגי עם לשיחות וישבו המקובלים, השתדלנות שיאפשר את המשך קיומו של הפטור. עוד בשלב זה, נשמעה בחריפות הדעה כי מדובר בסטייה מהמקובל, וכי נכנסים עימם לפשרות מסוכנות, ושהם עושים זאת שלא בסמכות ושלא ברשות. אף נכתבו ע"כ מכתבים

חריפים ביותר.

שפורסמה זו, כתב הגרח"ש קרליץ זצ"ל בהוראת גדו"י, הבהרה נחרצת וחד משמעית כנגד טענה ודעה מובהר ובה הח"כים, של פעילותם את מוחלט באופן הם מגבים בה מכתבים, לאותם בצמוד נאמן ביתד

מעבר לכל פקפוק, שהם עושים זאת בשליחותם ובסמכותם של מרנן ורבנן מנהיגי הדור)5(. הנה דבריו:

מנגחים שיהיו מחשש וזאת שך, הרב מרן ע"י שמונתה הרוחנית הוועדה ע"י בתחילה התעכבה הכתבה ]4הוכח שלימים )חשש הגראי"ל. מרן של הישירה בהנחייתו שפעלו דרבנן שלוחי כנגד כביכול אותה שיפרשו

כנכון..(.

את גדו"י אישרו לא ההבהרה, נכתבה שלא עד כי המכתבים, מתאריכי הבולטת לעובדה לב לשים ויש ]5הכנסתם של מכתבי החולקים לעיתון.

38

זצ"ל, נאמנם הגדול של רבותינו, ותלמידו הנאמן של מרן זהו הגאון רח"ש קרליץ נזכיר למי ששכח. רק הרב שך, יד ימינו אשר עימו צעד יד ביד לאורך כל מערכות הציבור במשך 30 שנה, ואשר היה זה שאותו העמיד מרן זצ"ל בהנהגת שלושת המוסדות הגדולים שהקים: "שארית ישראל", "דגל התורה", ו"יתד נאמן".

הכתובת המוסמכת ביותר - ללא עוררין.

האם יש למישהו ספק בנוגע למשמעות הדברים הנחרצים? זכור לכולנו מכתבם של מרנן ורבנן מנהיגי הדור הגרי"ש והגראי"ל כמה חודשים קודם לכן)6(, בו כתבו בבירור, כי "אין שום מקום למשא ומתן או לפשרות כלשהם בנושא זה". ברור אם כן, כי במכתב הגרח"ש מובהרת דעתם של גדולי ישראל בבירור, כי דיונים מסוג זה, אין בהם כלל שייכות לעניין של "פשרות בנושא זה", ואין בהם כל שינוי מהמקובל לנו. זאת, כיוון יניחו את והוא, כי שכל מטרתם היא אך ורק לשמר את העיקרון היסודי העומד בבסיס תורתו אומנותו,

לומדי התורה ללמוד, ללא כפיית הגיוס.

- הכיצד זה מפטירין כדאשתקד?

מול כל עולם התורה

לא זו אף זו, אלא שעומדים הם כנגד גדולי התורה וראשי הישיבות מכל שדרות עולם התורה, אשר חיזקו את ידיו של הרב מרדכי קרליץ שעמד בפרץ, ואשר בס"ד הוביל לכך שעולם התורה זכה לשקט והשלווה

שהיו נחוצים לפריחתו.

בו הצטרפו לדברי מרן הרב שך. הובא בפרק הקודם. ]6

39במבט בוחן

)יד ימינו של מרן הגרא"מ שך כל השנים בכל ענייני הציבור( "מעניין מאד" להיווכח, כי הגרח"ש קרליץ בג"ץ... פסקי עם איך מתמודדים והגרי"ז מהחזו"א הברורה המסורת את שכחו והגרנ"ק, שפירא והגר"י והגר"ד שוורצמן והגר"ח קמיל והג"ר ישכר מאיר, אינם מספיק תלמידי חכמים.. והיחידים שיודעים בדיוק כיצד ראוי לנהוג, אלו רק האנשים שעשו שימוש בהקמת מפלגות. שהרי ידוע לכולם, כי אמנם מרן הרב שך עמד עשרות שנים ובנה את עולם התורה, הקים חדרים וישיבות ומוסדות וכו', התמודד עם כל הבעיות הציבוריות, בנה ופעל רומם וחינך, - אלא שהיות ובמשך 4 שנים בלבד )תשמ"ט - תשנ"ג( הקים מפלגה ונלחם בש"ס לצורך השעה, - מובן לכל בחור בש"ג ישיבה קטנה, שאותם שנכנסו לציבוריות בשנים אלו, ועזרו על ידו באותם פעולות טכניות הכרחיות, הם היחידים שעשו "שימוש".. הם היודעים את ההשקפה המסורה, איך מצילים תמיד את הדור ע"י הקמת מפלגות ומלחמה במפלגות אחרות, ולא ח"ו בשום צורה

אחרת או איזה שינוי כל שהוא....

כמובן, שאיש גם איננו שואל, מדוע כל ראשי הישיבות הצעירים יותר, חתמו באופן טבעי "לבקשת מרן שליט"א"? מדוע זה לא יכלו להגיד, שהם שייכים למרן שליט"א הגר"ש?)7( והרי עדיין לא ספרו את הרוב ומה עם "מי ספר? מי מנה? וכפי שאמרו בפרסומי המפלגה בין הגראי"ל להגר"ש, ובניין בהכרעה מניין הרמי"ם והמשיבים? ומה עם החסידים?" והרי ידוע כי "כולם הוכרחו מהעסקנים", ו"רוב שע"י טרור אינו רוב"...- ועכ"פ, הרי באופן טבעי הם שייכים ל"דרך הרב שך" הממשיכה אצל הגרי"ש ואצל "נאמניו", ומה פתאום שיחתמו על 'דעת יחיד מחודשת'? הרי עדיין לא לובנה כדי צרכה סוגיית "עד כמה הגרי"ש שלח

אליו", והאם אכן "מסר לו את מפתחות ההנהגה", וכיו"ב סוגיות הרות גורל..

כמה מוזר לשמוע כיום מנערי הכת טענה "גאונית" בפשטותה, ש"פעם היו מזקני ראשי הישיבות שאמרו וכפה"נ כוחם לא עומד להם למאמץ המחשבתי המוגבר, הנדרש בשביל ומה בכך שהם נפטרו?..." דעה,

להמשיך ולשאול: "ומה היה כאשר הם חיו?! בדעת מי התחשבו?!"

כמובן וכידוע לכל מי שלא נולד אתמול, כי המציאות הייתה ברורה ופשוטה בטבעיות, שעולם הישיבות כסמכות מוכר היה אשר הוא הגראי"ל. למרן כפוף העליונה בהנהגה המעשית מעל כל החולקים, ע"י כלל שך, הרב מזמן עוד התורה ועולם חכמים התלמידי ומתשנ"ו ואילך לא היה צריך "לבחור" בו, אלא פנו אליו באופן טבעי. ברור היה כבר אז, כי אין כל יחס בהכרה הציבורית, בינו, לבין החולקים באותו זמן)8(, ואילו היה זה היה לחתום, הגראי"ל לבקשת מסרב ישיבה ראש ויציאה מתוך הכפיפות הטבעית 'מרידה' כפעולה של בעקבות מכן, לאחר שנה 15 עכשיו, רק הקיימת. שצריך החליטו בעיתון, פיטורין על מקומית החלטה "לבחור" וצריך לשבת ולספור אם יש רוב, וגם לשאול

כל בחור מה דעתו...

השאלה נולדה לא עדיין ההיא, השפויה בתקופה החדשנית, מיהו הנושא במשא הדור, מיהו תל תלפיות, "לא גם החולקים גדולי מה, משום כולם. פונים ולמי עודכנו", כי מחלוקתם היא הוכחה לסטייה של מרן מן הדור חורבן התחדש לא עדיין הרי המסורה". "הדרך

של הפיטורין...

וכזכור, כידוע הגרמי"ל. באזני בו חזר החתומים, הצעירים מרה"י אחד כי שמועה, הפיצו בזמנו כי נציין, ]7מהבחינה הציבורית, רק לדעתם של מרנן הגרמי"ל והגרמש"ש זצוק"ל, הייתה משמעות כברי פלוגתא.

לצידו שך הושיב הרב את הגראי"ל ואחריו הגרח"ק. עם הגרי"ש יחד לצידו בכנס היסוד שך הושיב הרב ]8במעצג"ת את הגראי"ל לפני כולם, והורה למזכיר הרב צמל, כי לאחריו, הגראי"ל ינהל את המעצג"ת ולא אף אחד אחר. כבר בבחירות תשנ"ו היה זה מרן הגראי"ל שעמד בפועל בצומת ההכרעה בכל ענייני דגה"ת, ואף בנושאים כמו ההסכם מול אגו"י. בסיום הש"ס בשנת תשנ"ז סיים הגראי"ל. הגראי"ל היה הדמות המרכזית בהנהגת הדור, וכפי שכתב מרן הגרמי"ל זצוק"ל במכתבו המובא כאן, מתקופת וועדת טל. אין צורך להאריך בדברים הזכורים

לכל, ועכשיו מנסים לבלבל בהם את הנערים.

׀‹מכתב גדולי ישראל

מתקופת ועדת טל›׀

40

גדו"י רבותינו גישת בין העצום להבדל הנוגעת נוראה, נקודה על מלעמוד נימנע לא המוסגר, ובמאמר את שקידשה הקבוצה לבין - לכבודם, גמורה והכנעה הדור, מנהיגי של לדעתם כבוד מתוך החולקים והרוממות בנקיות נוסף מאלף פרק קנאות)9(. אותה בשם כביכול האישי, והניגוח ההתרסה, המלחמה,

הנשגבה והמופלאה של רבותינו )"דובב שפתיים" שם(:

בינו זאת!

האחריות המתחייבת מהנהגת הכלל

הסיבה אחרים. חכמים של לדעתם בניגוד והגראי"ל, הגרי"ש מרנן הדור מנהיגי נהגו הזדמנויות בכמה מרן בזמן גם היה כך יותר. רחבה השיקולים מערכת עליהם, מוטלת ההנהגה שאחריות מתוך פשוטה: כנגד ההכרעה ואף כנגד החכמים האחרים, הגרא"מ שך, שבכמה פעמים הכריע מתוך אחריות ההנהגה,

שהייתה ע"י חכמי הדור הקודם)10(.

הנושא בא לידי ביטוי במלא חריפותו בניגודים שהיו בזמנו בעת הדיונים בוועדת טל, ולאחריה בוועדת כץ)11(, בה ישבו בהוראת גדו"י, שני חברי הכנסת של דגל התורה.

הועלתה דרישה, להופעתו של נציג וועד הישיבות בפני הוועדה. היו מגדולי התורה שהתנגדו לצעד זה, מעניינת, סאגה שגררה התנגדות, הכנסת. חברי של המחויבת להשתתפותם מעבר הצהרתי שלב שהיה שמעבר והמעשית, הישירה התוצאה עם אמצעי הבלתי המפגש מתוך זו, התנגדות הוסרה בסופה אשר

לעניין ההצהרתי.

אנו מביאים כאן בפרסום ראשון, ציטוטים ישירים מתוך הפרוטוקולים של הוועדה, בנוגע לנידון זה. מתוכם, תובהר היטב הסיטואציה )ההדגשות אינן במקור(:

ישיבת וועדת כץ, ל' שבט תשס"ב

היו"ר יוסי כץ: אני פותח את הישיבה. אני ביקשתי זו כבר הפעם השנייה מהרב טננבוים להופיע לי שהוא אינו מתכוון להופיע, ולצערי, לפני שעה קלה הסתבר ועד הישיבות, בפנינו כמייצג

משום שהוא קיבל פנייה של הרב שפירא והרב ליפקוביץ.

בני ועדה הדנה בעניין נקרא להופיע בפני כי מעלתו לפנינו "הובא נכתב: בפנייה של הרבנים וכלל. עת צרה היא ליעקב. שמועה שמענו, יופיע שם כלל הישיבות, והרינו בדעה אחת לבל כי אחים טועים שלא זכו למדע תורתנו ולא זכו להבין את סוד קיומנו כעם, אינם יודעים את נותן התורה, את תורתו ואת לומדי תורתו, מטכסים עצה איך להמעיט את מספר לומדי התורה ועד תש"ט משנת ישראל בארץ כאן הנהוג את לשנות מלאכתם ותחילת הקדושה. היום, ואינם בר הכי להתבונן נפלאות עצם קיומנו כאן בארצנו הקדושה, שכל יום אנחתו מרובה,

השם ישמרנו ברוב חסדיו".

עוד כתוב: "הננו להודיע ולגלות את דעתנו, כי אין נושא בני הישיבות עניין לדון בו כלל וכלל,

ויש לציין בכאב, כי את המכתב שהובא לעיל, בו מוחים גדו"י באלו שהעיזו פנים לבזות את מרן הגראיל, לא ]9הסכימו להכניס לעיתון בזמנו, "בשל ריבוי התארים שבו"... )'דובב שפתיים' שם(

וכזכור מהפרק הקודם, עניין ההליכה במפלגה אחת עם פא"י, ושאר נושאים, בהם "חידש" הנהגה מעבר ]10למקובל מהסטייפלער הגרי"ז למשל...

המקבילה המלאה של "וועדת שקד". ועדה פרלמנטרית שעסקה בניסוחו של החוק שיובא בפני הכנסת. ]11

41במבט בוחן

וכבר הורו זקני וחכמי ישראל ז"ל, כי באם ישנו כל שהוא בצורת עולם התורה, הסדרי הדיחוי וכיוון שרוצים עתה מצבא, או ימציאו שירות אזרחי כל שהוא, הרי זה בנפשנו רחמנא לצלן. אל להגיע מגמתם כל ובוודאי הישיבות, בסדרי דעות מביעים וגם שהוא, כל ואפילו לשנות הלומדים עצמם, כפי שאומרים וכותבים בכמה מקומות, ורק פותחים בפה - רך וסופו ידוע השם ירחם. אין זה אלא מניסיונות הדור האחרון להכניע את תולעת יעקב, ואין כוחה של תולעת זו אלא בפה בעמלה של תורה ובתפילה. ואלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם השם אלוקינו נזכיר. הננו בזה להורות למעלתו, כי אסור לו להופיע בפניהם כלל ועיקר, לא ביום שלישי בזה השבוע ולא ביום אחר, לא לדון עמם, ולא לדבר עמם כלל בעניינים אלו. ומצפים אנו לישועת ולחברי הוועדה ייאמר: אנחנו סוברים שאין ראוי השם והתגלות מלכותו יתברך עלינו. שהבג"צ יתערב בעניין הישיבות, שהרי עולמם הוא עולם הפוך מעולם הישיבות. קיום הישיבות הם חיינו, ולכן אין אתם רשאים לדון על עולם הפוך מעולם הישיבות. קיום הישיבות הם חיינו, ולכן אין אתם רשאים לדון על עולם התורה והישיבות, בכבוד יחיאל מיכל פיינשטיין, זקן ראשי

הישיבות".

במכתב נוסף נכתב: "רצוף בזה מכתבם של גדולי ישראל אל מעלתו. בשעה זו מה טוב להשמיע דמר דעתו שיקול את אנו מכירים את קולה של תורה ברמה, וישמע קול ה' בהדר. ובוודאי מסכים מעלתו ממילא עם כל האמור במכתב זה גם אילולא כתבוהו, אלא שיש במכתב זה ברירות וגילוי דעת, ומה טוב אם יגלה מר לפני אחים תועים דעת חכמי התורה האמיתיים, כשהם יוצאים מפיהם של זקני גדולי רבותינו שליט"א. המכתב היה גם לעיני הגאון הגדול מורינו הרב שמואל הלוי וואזנר שליט"א אב"ד זיכרון מאיר בבני ברק ושיבח והסכים עם כל הנכתב שם לחלוטין. והוסיף מורינו הרב שליט"א, שדברים אלו אין צריך להפנות אל כבוד הרב אשר

טננבוים שליט"א, שהרי מעלתו יודע ממילא דברים אמיתיים אלו.

גם לעיני הגאון הגדול מורינו הראש ישיבה רבי משולם דוד הלוי סאלאווייציק שליט"א היה מכתבם של ראשי הישיבות, וביקש למסור למעלתו כי מסכים הוא בכל לב לדברים הנאמרים בו ומחזק את ידי מעלתו ואת ידי כל העוסקים לשמור את דרך עץ החיים, ככל אשר הורונו רבותינו ז"ל והנהיגו כאן בארץ ישראל. באנו על החתום לכבוד המקום ב"ה, ולכבוד תורתנו הקדושה

איש"ר".

אברהם רביץ: מאד חשוב לדעת מי חתום על המכתבים האלה.

היו"ר יוסי כץ: אני מוכרח להגיד לכם, שאני מאד פגוע מהמכתב הזה. אני חושב שהדרך שבה אני מנהל את ישיבות הוועדה והדרך שבה אני מתכוון להביא את עבודת הוועדה לכלל סיום לכם, במיוחד אומר אני שלה". הסופית מהתוצאה ישמרנו והשם רך, "פה בבחינת לא היא חברי-הכנסת, שאני רואה בחומרה רבה את העובדה שאדם שממלא תפקיד בגוף שמוכר על-ידי הממלכה, על-ידי המלכות, ובמקרה הזה על-ידי ממשלת ישראל, נמנע מלהופיע לישיבות ועדה שנבחרה על-ידי הכנסת כדת וכדין. אני אומר לכם במלוא הכנות, שאני לא אקיים את הישיבה

היום. אני לא מוכן לקיים ישיבה, כשזה מצב הדברים.

-------------------------------------------------------

ישיבת וועדת כץ, כ"א אדר תשס"ב.

הוועדה דיוני הקפאת על הודעתי בעבר הדיון. את פותח אני לכולם. שלום כץ: יוסי היו"ר המיוחדת בשל אי-הופעת נציג ועד הישיבות. לפני כמה דקות שוחחתי עם מזכיר מועצת גדולי הכנסת, חברי של נמרצת פעולה שבעקבות לי הודיע הוא רובינשטיין. אברהם הרב התורה, ובעקבות דיונים שהתקיימו בקרב מועצת גדולי התורה - בישיבת הוועדה שתתקיים בשבוע הבא יופיע נציג מוסמך של ועד הישיבות. התכוונתי שלא להעניק מעמד לוועד הישיבות משום שהוא החרים את ישיבות הוועדה; חשבתי שאין זה מן הראוי לתת לו מעמד חוקי אם הוא מחרים את

הוועדה שמחוקקת את החוק. אולם לאור ההודעה הזאת אני מודיע על חידוש דיוני הוועדה.

-----------------------------------------------------

ובישיבה הבאה, מתאריך כ"ז באדר:

ישראל בארץ הישיבות ועד נציג את הזמנו אנחנו רבותי, רבה. תודה אוקי. כץ: יוסי היו"ר

42

איננו שהוא הישיבות ועד נציג לי הודיע הקודמת בישיבה ולצערי, כבר הקודמות בישיבות יכול להופיע והגיעו אלי פקסים שאינני יודע בדיוק מי שלח אותם, שמצביעים על כך שכאילו היתה איזושהי הנחייה רבנית מסוימת לא להופיע בפני הוועדה. אני הודעתי, באופן חד משמעי, שוועדת הכנסת איננה יכולה להשלים עם תופעה שגוף שיש לו מעמד סטטוטורי "מחרים" את

ישיבות הוועדה ואני שם מירכאות על "מחרים", כי יכול להיות שלא זו היתה הכוונה. אחת היא לי: כאשר מוזמן גוף, בוודאי גוף שיש לו מעמד - או שיש כוונה להעניק לו - מעמד סטטוטורי בחקיקה של הכנסת, הוא חייב לכבד את הכנסת ולהופיע ואני שמח שוועד הישיבות

שלח נציג מוסמך שלו, הרב דוד לנציסקי. אם אתה יכול - אנא תאר את תפקידך.

דוד לנציסקי: אני מרכז במשרד את כל הפעולות של הנושא של הדחיות, דחיית שירות וקבלה של הישיבות שרוצות להיכנס למסגרת המוסדות שרוצים הכרה - - -

יוסף )טומי( לפיד: חשבתי שהזמנת את הרב טננבאום.

היו"ר יוסי כץ: לא. אני הזמנתי את ועד הישיבות. לא הזמנתי את הרב טננבאום ולא אף אחד אחר. הזמנתי את ועד הישיבות ואמרתי כבר באותה ישיבה שאני אקפיא את הדיון, אלא אם יבוא נציג מוסמך. אני לא קובע לוועד הישיבות את מי לשלוח. אני לא מכתיב להם. אני חושב שזו זכותם המלאה לשלוח את מי שהם חושבים לנכון ואם הם שולחים נציג מוסמך שעובד

בוועד הישיבות - אני מבין?

דוד לנציסקי: כן.

היו"ר יוסי כץ: אני מבין שאתה מנהל את המחלקה שעוסקת בנושא.

דוד לנציסקי: כן.

הדברים מדברים בעד עצמם, ללא צורך בפרשנות. הקורא הנבון, מבין היטב מה בדיוק התרחש בין השלב של "אין לדון עימהם כלל וכלל", לבין השלב בו הכריעו אחרת... הכרעה מעשית, מטבע הדברים, היא עניין

שונה לחלוטין מההכרעה הנובעת אך ורק מתוך העיקרון הרעיוני, שעליו כולם מסכימים. פשוט למתבונן.

זאת ואף החולקים, דברי נשמעו ההצהרתי, לחלק ויותר המעשי, לחלק פחות שנגעו בעניינים ואמנם, בצמצום גדול. על כך מספר נכדו של מרן הגרמי"ל )שם(:

"מה שעלה אז ביד רבינו והגרמ"ש שפירא זצ"ל לפעול, הוא שיבלחט"א הרב טננבוים שהשתתף בוועדה מטעם ועד הישיבות, לא חתם על מסמך זה של מסקנות הוועדה".

עצם יחתום)12(. שלא מניעה הייתה לא כך, על יחתום הישיבות וועד שנציג הכרחי היה שלא כיון אכן, יבנה הצלת הושגה יום, של בסופו החולקים. דעת למרות - השתתף הוא אז נחוצה, הייתה השתתפותו

וחכמיה, והושג החוק שבו תמכו חברי הכנסת.

מומחי ה"דיוקים" ו"ההשוואות"

ההבדל הנזכר בין מנהיגי הדור לחכמים אחרים משתקף בהרבה עניינים. רבנים חשובים יכולים לעורר על כל עניין שהוא כתוספת התעוררות וחיזוק, אולם מנהיגי הדור, אם מוציאים הם מכתב של איסור מפורש, יש לזה משמעות רחבה והרבה השלכות ושיקולים. הדוגמא הבולטת לכך, היא העובדה הפשוטה, כי כל באיסור הנהגתם שנות במשך יצאו לא והגרי"ש, שך, הרב הסטייפלער, הגרי"ז, החזו"א, הדורות מנהיגי

ואגב, "משום מה" לא הוכח בשום מקום, כי דרישה זו הגיעה מכיוונו של מרן הגרי"ש. זו עוד אחת מהאגדות ]12הגרמי"ל של מפעילות תוצאה הייתה זו כי בפירוש, מובא הנ"ל, בעדות הכת. תעמולת בעקבות שהשתרשו

והגרמש"ש, ורק בנקודה זו הצליחו לפעול אצל מרן הגרי"ש.נקודה נוספת הראויה לציון, נוגעת לעצם השתתפותו של הרב טננבוים בוועדה. הדרישה להשתתפות זו, הגיעה דווקא מכיוונו של וועד הישיבות, שטען בתוקף, כי אם לא ישתתף, ישנו סיכון, כי בחוק שיחוקק, לא יינתן לו

מעמד סטטוטורי. טענה שהוכחה כנכונה בעת דיוני וועדת כץ.

43במבט בוחן

מפורש על הליכה לצבא למי שאין תורתו אומנותו, אף על פי שהיו רבים רבים שהלכו)13(. למרות שהחינוך הפנימי היה ידוע וברור, באיסור לא יצאו, מטעמים ונימוקים שונים. ]ואף בהצטרפות כל הרבנים לקריאת

הרב שך בתשנ"ח ציינו אך ורק את בני הישיבות[.

תובנה עקרונית זו, לא מפריעה כלל למנגחים, לנופף בחתימות רבניות מאותה תקופה, כביכול כוונו כנגד הינו הראשון, הסוג סוגים. לשלשה כלל בדרך מתחלקות אלו חתימות אולם והגראי"ל. הגרי"ש דעת וכגון בענייני המסלולים למשל, אשר טוב וראוי שיעוררו על כך רבנים, אולם התרעות בעניינים שונים, הגרי"ש מרנן על "קושיא" כל בכך אין למבין, לעיל. שנרמזו מסיבות עליו חתומים אינם הדור מנהיגי והגראי"ל שנמנעו מלחתום בניגוד לאחרים שחתמו, מעמדם השונה, מחייב התייחסות אחרת ליוצא מתחת ידיהם. הסוג השני, הוא "הבהרות" כדוגמת הכתבה שדאג להכניס הגרי"ש ביתד, כנ"ל, אשר מבארת את בנוגע המעשית להוראה קשר כל מבלי זאת - אלינו, נוגעים אינם והיאך מבחינתנו, המסלולים שלילת לישיבה בוועדה והכרוך בה)14(. מכתבים מסוג שלישי, כוללים הוראות עקרוניות, אשר בפועל התקיימו

הדברים בצורה אחרת, וכפי הדוגמא דלעיל בעניין הופעת נציג וועד הישיבות בוועדת כץ.

חתמו לא דלהלן המכתב על לדוגמא, כך הגראי"ל. ולהבל"ח הגרי"ש הדור מנהיגי מובן, שאין כל וויכוח בתוכן הדברים, אלא לו יש הדור מנהיגי מטעם גורף שאיסור וכמובן רבים, ושיקולים רחבות השלכות

שאין כאן המקום ואין צורך להסביר.

כמה צפוי, כי גם בזה, מתוך בולמוס הניגוח לעשות מהססים אינם הגראי"ל, למרן צחוק ממרן הגרי"ש, ומלעיטים את הנערים הכל המסלולים התחילו ש'כאשר זה הרי המצב, שהשתנה מאז השתנה'..)15( מסורת ברורה ומסורה שכשמשתנה המצב צריך להמשיך עם המסורת, כלומר, שצריך וממילא מחויב כל מנהיג לאלתר, לשנות.. )וכמובן המסלולים נגד מכתב לכתוב שברגע שיכתוב הם ייסגרו מיד..(, ומי שלא כל על האחראי הוא מיד, זאת עשה בחמישים ישראל בעם שנעשו העבירות )וממילא מכן ולאחר לכן שקודם שנה מצווה לתרום כסף לעיתון שינגח אותו על

מנת לנכות מעברותיו(...

כך מסבירים לצעירים בלי בושה, "כי לאחר יצא טל, בוועדת המסלולים עניין שנפתח

הגרי"ש במכתבו המפורסם בשנת תשע"ב שם הוזכרו המילים "שירות צבאי ואזרחי". לא פחות ולא יותר!!.. ומה עם כל ה-12 שנה שבינתיים, בהן נעדרה חתימתו בהפגנתיות מכל עשרות המכתבים שיצאו בנושא? ומה עם המכתב מתשס"ט שעליו סרב הגרי"ש לחתום? - והרי מי שהיה חפץ לנקום בהגרי"ש לאחר 15 שנות הנהגה, היה יכול להוציא עליו בשנת תשע"א את אותה השמצה בדיוק!! ובצרוף לכל רשימת האדמורי"ם

היו מסלולים לחרדים גם בעבר. היה נח"ל חרדי בשנות השישים שהוקם בברכת האדמו"ר רח"מ מוויז'ניץ, ]13ובעידוד של צא"י שהיתה תחת סמכותם המוחלטת של גדו"י מהדור הקודם. היו מסלולי שירות נוספים לחרדים שלא עמדו בתנאי תורתו אומנותו )שלב ב'(, וראה עוד פרטים מרתקים בזה 'במחיצתם' חלק ב', וב'דגלנו' תשרי

תשל"ו.

הבהרה דומה, כמעט באותו הסגנון, הכניס מרן הגראי"ל בעיתון למעלה משנה קודם לכן, בתאריך י"ז מנ"א ]14עם קשר כל לנו שאין הידוע, את מבהיר הוא בה לחרדים", ה"מסגרות הקמת נושא עלה אשר בעת תשנ"ח,

תכניות אלו, שהן עניינו של הצבא, ואין אנו עוסקים בזה כלל.

גם זה שקר עובדתי. ראה הערה 13. ]15

44

מכאן עצמו יזכה ועי"ז שנתיים, בעוד הגראי"ל יכתוב מכתב איזה לן לימא ומאן שחתמו... והמקובלים ולהבא ולמפרע, וגם יוכל לשמש כלי ניגוח כנגד מישהו אחר בשעת צורך?! - לאנשי ה'השקפה' פתרונים.

ולא עוד, אלא שמפיקים תועלת 'רב שימושית' ממכתב מרן הגרי"ש בתשע"ב, כאשר "מוכיחים" מדבריו בזמן בו השלטונות, עם התמודדות לדרכי בנוגע שלמות עקרוניות מהפכות הבל, ופלפולי ב'דיוקים' שבדבריו הקדושים לכשעצמם, לא נגע ולא פגע בזה. וכדרכם בקודש 'לדייק' חידושים נוראים ממכתבי החזירו כך האמיתית.. כוונתם על ולעמוד אליהם, להיכנס כלל ניתן שלא בתקופות דווקא זיע"א, מרנן בפלפולם 'מסורת' שנשתכחה, כאשר 'הוכיחו' ופלפלו מתוך דיוק הלשון, כי יסוד הדין של המסלולים הוא מתרבותם הנשקפת רוחנית וסכנה דרדור של לעניין כלל נוגע ואינו הציונית", למרות "הכפיפות בעצם ורוחם של החילוניים. זאת, כאשר ידוע לכל, כי זהו הוויכוח הישן שטענת נטו"ק הייתה מצד עצם הכפיפות לציונות, וטענת רבותינו כל השנים מצד קיום הישיבות והכוללים וחשש הקלקול ביציאה מבית המדרש.

ומתברר שמרן הגרי"ש בדיוק בחורף תשע"ב, הפך את כל שיטתו ושיטת כל גדולי ישראל שלפניו.

וכמה מפליא, כי שני 'יתדות ההשקפה' הגדולים, אשר מהם יתד ופינה לניגוח גדולי ישראל שליט"א בשעת הגרי"ש ממכתב עצומים' וב'פלפולים )!( בתשנ"ח שך הרב דברי מתוך נוראים' ב'דיוקים יסודם הצורך, )!(, ובניגוד למה שהם עצמם נהגו בכל מכתביהם הקודמים בכל השנים, ולמה שנהגו כל גדולי בתשע"ב

ישראל שלפניהם. וכל זאת דווקא בשעה שלא ניתן לברר אצלם את כוונתם. הפלא ופלא.

זיע"א בזמנו, זוכרים אמנם היטב, כי מרן הגרי"ש הצטרף לזעקת מרן והיראה שליט"א" "מרביצי התורה הנ"ל, אבל "להבין" את המהפכה הכלולה בדיוק הנפלא 'תורתו אומנותו' המקובל, מבלי הנוסח בהזכרת חשוב שיהיה ברור: דעת הגרי"ש אינה משנה כלל וכלל. זו חריגה ברורה מסמכותו. תפקידו איננו להפריע ל"מרביצי התורה" המסורים - אלא להיפך; תפקידו הוא אך ורק לאפשר להם בסוף ימיו, לדייק, לפלפל,

ולהוציא ממנו את המהפכות הרצויות להם.

האמנם לא הגיע הזמן לעמוד ולומר: עד כאן! די לשימוש הציני בגדולי ישראל זצ"ל ככלי יוצר רח"ל לצרכי עולם בכל והן ושיבלחט"א, זצ"ל ישראל בגדולי הן לגישה הרואה די ולהתל בציבור! די לשטות ניגוח! ואם מראש. המסומנת המטרה לפי להסתדר שצריכים חוטים על כבובות כולם כי והשקפותיו, התורה ודין שלוחיו לשקרים ועלילות 'להשתתף במשחק', אחת דינו קרתה תקלה שמנהיג הדור סרב בחוצפתו

ומסירות בכל אמצעי ובכל דרך אפשרית. האף אמנם לא שבענו דיינו מכת הזויה ומטורפת זו?

׀‹עידן 'הסדר תורתו אומנותו" הסתיים

בתשנ"ח. הפלס תוקף את החכי"ם,

מתוך הדיוק ב"נוסח" של מרן

הרב שך...›׀

׀‹מהפכת תשע"ב: לא "שבט לוי", ואף לא "סכנה רוחנית".

יסוד האיסור הוא הכפיפות למרות

הציונית..›׀

45במבט בוחן

פרק ד'

מרוכז: קורס ציבור מטמטמים כך

כפי שנוכחנו לדעת בפרקים הקודמים, המציאות עולה

'הפלס' ומנגח וחצי מנופף כל דמיון: במשך שנה על

בשם גדו"י כביכול, בשלשה שקרים פשוטים וגלויים:

תורתו אומנותו:התנהלותם של החכי"ם בנושא - כך התנהל מרן הרב

שך בעצמו.

וועדת טל:הגרי"ש מרן עמד המסלולים, נושא עלה כאשר גם

כ"פשרות זאת המגדירים נגד ובנחרצות בתקיפות

מסוכנות".

"יהרג ואל יעבור":מרן הגרי"ש הוא ש"צנזר". 'יתד' - נאמן להוראתו.

בתעמולה המולעטים הכת, לוחמי הצעירים אמנם

המאסיבית, אינם כשירים להבחין בזאת. אחרי שהגיעו

ב"ה למצב בו אינם יודעים בין ארור המן לברוך מרדכי,

ואינם יודעים מה אמר הרב שך, ומה עשה הגרי"ש. איך

קראו לחזו"א, ואיפה חי הגרי"ז, וניזונים אך ורק מתוך

קודש בחרדת הנמסרים הלבלרים ופלפולי דיוקי

אותם בפני הדרך פתוחה כבר כאן - לאיש מאיש

"מעתיקי השמועה", להוסיף גם ערבוביה מקושקשת

ואת עצמם הסותרים את "אסטרטגיים" טיעונים של

השכל, ולהמשיך ולטמטם את הציבור בשופי, מבלי כל

עקולי ופשורי.

46

"שכל הישר"? מאן דכר שמיה?!

האחרונה התקופה כל במשך לכל, כידוע ומרצם כוחם בכל הכנסת חברי פועלים בנושא החוק המתרקם והולך. כל הטקטיקות ולהקל למסמס במטרה ננקטות, המעשיות הסכנה חומרת ואת הגזירות, של עולן את פעילות במסגרת התורה. עולם של לקיומו מאד רבים להישגים הגיעו זו, אינטנסיבית כמובן, ידוע..(. איננו משידוע, )ויותר כידוע, לדברים להניח יכולים לא הכת שאנשי והם מנסים לחבל באופן שיטתי כך, להתנהל בכל פעולה מועילה, כאשר אינם מעלים כלל יעילה מעשית אופציה ולהציע לבא בדעתם

והגיונית אחרת. חבלה לשם חבלה.

הם פונים לציבור, בצורה משונה ומוזרה: הנה, גילינו "סוד", ואיננו לציבור, זה סוד כעת מגלים אנו הגיוס, גזירת שיש זו מה יתכן? איך בנושא.. פועלים לא מדוע כלל, מבינים את כבר גלתה הסודות גילוי מפלגת הרי הזו?? השאננות הסוד!! מדוע רק אנחנו פועלים, מפיצים חוברות כחול אשר על שפת הים, מורחים כתבות גדולות על כך וכו' וכו', ואילו

"הם" לא? איך זה??...

ומערבבים את סגנון הטיעון הייחודי הלז, יחד עם "גילויים גדו"י כל הפכו העיתון" "חורבן שמאז כך על חדשים" כמה לגייס מעוניינים ישיבות ראשי ולפתע למשת"פים, שיותר בחורים, רק שיראים לומר זאת בקול מפחד 'הפלס', התורה' עולם 'בטאון אבל - בלבד בחשאי זאת וזוממים זאת כל על - ברבים.. מזימתם את ומגלה מהם, חכם מוסיפים קונספירציות ועלילות בנוגע לפעילותם החשובה של טיעונים שילוב תוך דרבנן, שלוחי של והקריטית "אסטרטגיה" כביכול, וכך נוצרת עיסה בלוסה חסרת צורה,

שזורעת בלבול וטמטום הזוי לחלוטין.

להאמין קשה הדברים, בין ולהפריד 'לפרק' מנסים כאשר באיזו רמת טיעונים מדובר. אכן, זהו קורס מעולה והדגמה

מוחשית "כיצד מטמטמים ציבור".

למרות שכל הציבור מבין, כי אם נעשה צעדים שיתסיסו את התקשורת נגדנו, נשחק לידיים של לפיד, ובכך נגרום נזק - מחריבות לפעולות הצעירים את להסית הם ממשיכים ייראו רק ש"אם הכת אנשי את שמלעיטים תוך ומזיקות, שאנחנו חזקים, יבינו שכמו שלא מגייסים את הערבים כך לא אותנו", ומה מהם יהלוך, אם ה"משוואה" מנותקת מהמציאות גיוס למען מפלגה פעם אי הייתה האם טוטאלי. באופן האם למישהו? פעם הפריע או פעם עניין זה האם ערבים?

היה בג"ץ שהכריע בנושא? הנושא של גיוס בני ישיבות, הלא עומד כבר שנים רבות בראש סדר היום התקשורתי והפוליטי! עשר שנים לאחר ההסכם הקואליציוני )בתשל"ז( כבר הוקמה וועדה, כאשר מאז הוגשו כמה וכמה עתירות לבג"ץ. מפלגת בני לגיוס "היכונו בקמפיין בתשנ"ב כבר יצאה צומת הישיבות", וקבלה 8 מנדטים )ואולי אשמים בכך הסטייפלער והרב שך, שלא העבירו את "המסר" של עניין הערבים מהרגע הראשון..(. הנושא המשיך לעמוד בראש סדר היום, כשעלה הגיוס קמפיין בסיס על הממשלה לראשות ברק אהוד וחצי משנה למעלה בו במצב כבר אנו שכיום עד )תשנ"ט(, הנושאים כל מעל הציבורי היום סדר בראש הנושא עומד להפריע שתעז "המציאות", היא ומה היא מי - ! הבוערים לאנשי ההשקפה לחזור שוב ושוב על המשוואה ההזויה הזו של חרדים-ערבים..? הלאה ההגיון!! כולנו עומדים מאחורי

הטענה הישנה של נטורי קרתא...)1(

וכמובן אינם שוכחים את טענת המחץ "עמנואל". - כמה זמן כמה בישראל? התקשורתי היום בסדר הזה הנושא עומד מפלגות כמה להם? בוער שהעניין ישנם חילוניים אנשים להועיל במטרה בא לא עמנואל מפגן ואגב, זה? על קמו בשום 'הצליח' ולא פתר שלא וכידוע הבעיה, את ולפתור מוסד להקים שנצרכו לכך הגיעו הרי בסוף מעשי. מישור - לעניין מהמדינה אישור שום קיבלו ולא ועצמאי, פרטי למרות המחאות. כפי שכבר פורסם, המאבק היה רק כצעד מעל הרב אם השאלה את העמיד שהשופט לאחר הכרחי החוק או לא. עניין אחר לחלוטין מהנידון דידן, בו נדרשים אנו להתמודד מול קשיים חוקיים כגון אלו ואחרים שייגרמו לאנשים לצאת. האם יש קשר? האם הפגנה נגד החוק תהפוך

את העניין לחוקי??

באופן עקבי, מתעלמים ובורחים שם מהשאלה המשמעותית החוק את למנוע ניתן איך הפרק; על שעומדת באמת המחמיר, זה שיגרום לחלשים לצאת במשך הזמן? צועקים סיסמאות מלחמה בוקר וערב, ולא מתעמקים לרגע בשאלה בכפייה. כלא על הרי מדובר לא הקשר? מה הבסיסית; מדובר על עצם החוק. האם מלחמה מול החוק תהפוך את או הקשיים, את החלשים על תקל היא לחוקי?? העניין תחמיר אותם??? ולא זו בלבד שלא בושו מעצם ההתעלמות משאלה גורלית זו - בו בזמן שהח"כים פועלים בעניין במלא המרץ - אלא שעוד מעיזים להציג עצמם כ"תמהים", "מדוע

לא עושים כלום??" לא יאומן כי יסופר.

שכזו, עמוקה" "הבנה שמתוך לחשוב, ומחלחל מפחיד ומתיימרים ביותר, והרגישים החמורים לנושאים ניגשים את להבין הצליח שלא מי שכל כמובן, הדור. את לנהל הוכחה זוהי הרי שלהם, העמוק למילתא מילתא הדימוי

וכמו כל הטענות, 'טענת הערבים' מקורה בנטורי קרתא )הלא היא בגליוניהם(. ואמנם, נטו"ק הם עקביים, כי מאשמים את גדו"י ]1שעשו את הסדר 'תורתו אומנותו' ולא דרשו פטור כולל כמו הערבים. - אולם הקנאים החדשים, עדיין לא הגיעו לדרגה זו להאשים גם את הגרא"ז והחזו"א, ומאשימים רק את הגרי"ש והגראי"ל בתשנ"ט, שלא העבירו את המסר שאנו כמו הערבים. כדרכם, 'נופלים' בכך

בטענה מגוחכת מניה וביה, שהרי הנושא התעורר כבר קודם...

47במבט בוחן

מוחצת שכל מגמתו "לחלן את הציבור".. שאם לא כן, מדוע זה בזאת..? המוצע הנפלא הקסם בפתרון השתמש לא זה הענק, בהפגנת לבג"ץ" ש"הראה וזה בעמנואל, ש"הצליח" )ו"כידוע", שמאז הוא לא העיז לגעת בנו..( לוגיקה במיטבה.

הגורם לגזירה

ועיר, עיר ובכל ומדינה מדינה בכל אשר הכת נערי כל "יודעים" בדיוק מדוע עלה על הפרק נושא הגיוס. - בגלל ה"פשרה" של חוק טל. יודעים הם לספר על כך, שיש ש"חזו" ההסדר. לביטול בסוף יגיעו כך ידי שעל מראש, זה את - לאזניו מגיע הזה המופלא ה'חזון' שדבר מי שכל כמובן, במידה ולא נולד שלשום - איננו יודע אם לצחוק או לבכות. את פסל הבג"ץ אז! שהייתה המציאות בדיוק זוהי הרי ההסדר הנהוג, ואהוד ברק יצא בקמפיין לגייס את כל בחורי הישיבות, ועלה על בסיס זה לראשות הממשלה! החוק היה את שוכחים הישיבות!! בני את שיגייס כזה להיות אמור עולם ובזכותו כהצלה, הגיע טל שחוק הפשוטה, העובדה

התורה פורח כ-12 שנה.

נושא התחיל מדוע לנחש צורך שום אין טל, חוק לפני גם שלא מי לכל וידועה, ברורה הנושא של ההיסטוריה הגיוס. כפירה שזה ושולי טפל דבר היא שהמציאות אצלו, מקובל להכיר בו, וראוי שלא לדעת אותו כלל.. - לאורך כל הדרך, שעמד מה זה הדיחויים. של המספרית העלייה היה הנושא עתירות שלוש הוגשו התש"ל משנות הבעיה. של בבסיסה לבג"ץ, ועל כולם השיב הבג"ץ כי מספר הדיחויים הוא עדיין כך השתדלו תמיד למזער את המספר ]משום וסביר מידתי נאמן יתד מדיווח לעיל שהובא וכפי החילוניים, בעיניי תשמ"ח, "כי המספר 60,000 חרדים פטורים מגיוס הינו חסר כל יסוד"[. אולם בין השנים תשמ"ה עד תשנ"ח, עלה המספר ב287%, מה שהזעיק את בג"ץ לבטל את החוקיות כבר ב-98. )אחת הסיבות לעלייה החדה היא המוסדות של ש"ס וארגוני הקרוב(. בעקבות זאת נחקק חוק טל, ולאחר 5 שנים הודיע שנים 5 ולאחר עולה, והמספר השתנה לא המצב כי הצבא המצב, החמיר התקופה כל במשך החוק. את ביטלו נוספות החילונית הדרישה התגברה התרבו, שהחרדים ככל כאשר המצב כיום הגיוס. נושא זה ובכלל - החרדים" את "לעצור )ממשלת הציבורי! היום סדר בראש עומד שהנושא הוא על קמה מכן ולאחר החוק, ביטול בעקבות נפלה נתניהו בסיס ההסדר )בשיתוף עם קדימה( ולאחר מכן פרשה קדימה מי בחירות(. היו מכן לאחר וקצת זה, רקע על מהממשלה זאת בפתרון זה, שאפשר לפתור כיום, במצב חמור שחושב שהיו מאבקים או אחרים למקרים זאת שמדמה או קסם,

בעבר, מוכיח באופן הברור ביותר את מידת הבנתו בנושא.

בינתיים, מחכימה אותנו תעמולת הכת כי "כעת הנושא עבר למישר "עבר הנושא חמודים.. איזה המשפטי". למישור המשפטי" כבר לפני 15 שנה!! שכחתם מי ביטל את ההסדר הצרה מאז?! שלו המונפת החרב את שכחתם הקודם?!

שנהגו כפי עימה להתמודד ישראל גדולי נהגו ותמיד צרה, היהודים תמיד בגלות, וכדברי הגמ' )יבמות קכ"א.(, "אם באו ולא השעה מפני )ידחה ראשו" לו ינענע אדם, על רשעים יתגרה בהם. רש"י(. חוק טל, זה שאותו כולכם אוהבים לתקוף, אבל מתגעגעים אליו כל כך ודורשים "להשאיר המצב כמות

שהוא", היה רווח נקי של 12 שנות שקט לעולם התורה!

עולם של המבורך שהריבוי כיוון הנותנת. היא ושמא התורה הוא המעורר את הבעיה, אכן 'צדקו' המאשימים את בפריחת העיקרי ה'אשם' הוא שהרי בעניין, הגראי"ל מרן השנים בעשרים הכוללים והתפתחות הישיבות עולם כל אשר הקירוב, ארגוני של העצומה ובתנופתם האחרונות,

חניכיהם ממלאים את ספסלי בית המדרש...

הולכים "בכל הכח"

להמשיך היקרים ללוחמים כמובן מפריע לא הנ"ל, כל שהסיסמא שהקריטריון ]וכידוע, בסיסמאותיהם, ולנפנף "החוק בדיעבד[ מעכב אינו הנידון, לנושא קשורה תהיה האם - לכלא!" נלך כי החוקים, בספר מתה' ל'אות יהפוך להערים הולכים בכח? לגייס מי אי של דעתו על עולה לזה מה הנחשלים. את לגרור בכדי שונים, חוקיים קשיים

ולמלחמות ברחוב? איך זה מתקשר בדיוק ל"אות מתה"?

באופן כללי, נראה כי הינם חיים באיזשהו עולם דמיוני של מלחמת אגרופים בנוסח יושבי המאחזים, ואם "נילחם בכל הכח" ו"נהיה חזקים עד הסוף", ננצח. ודאי הוא, שאפשר היה לעמוד בכח, שלא יפגעו בצניעות הבנות ע"י גיוסן בכפייה. מתאבדים" וב"פלוגות באלימות וליציאה לזה מה וודאי. מבחינה להקשות שלא אותה להכריח המדינה, כנגד כלכלית, או מבחינות אחרות?? האם כך תמנעו מהחלשים ברחובות, ומחולות ריקודים האם מרצון? להתגייס והתכתשות ילדותית עם פרשי המשטרה, תמנע מהחלשים הללו? החוקיים הקשיים בעקבות השנים במשך להתגייס

האם יש קשר בין מילה למילה?!

ושיגם. שיחם בכל ביטוי לידי באה הזו, הדמיונית ההזיה מורגלים הם לתקוף ולנגח את גדולי ישראל על כך שנלחמו בנוער הגבעות החרדי לפני הבחירות, כי "אילו היו נלחמים כך בגזירת הגיוס היינו מצליחים". כלומר, שאם היו עושים כנסים המוניים וצועקים 'ימים' ברחובות תל אביב, וכותבים - וכו' לפושעים יד נותן ללפיד שמצביע שמי מכתבים לפיד היה וממילא האגרופים', ב'מלחמת מנצחים היינו מתקפל מיד.. זה מאפיין באופן כללי את השיטה הדמיונית המנותקת, שאת כל הבעיות מכל המינים והסוגים פותרים "בכל הכח", מבלי כל שמץ של אבחנת אופי ע"י שהולכים המועילות הפעולות הן ומה שלה, והמורכבות הבעיה ההאשמה את מזכיר זה בעניינה. הנוגעות והמזיקות נלחמים בתופעת היו ההשקפתית על אנשי החינוך, ש"אם בכלל הייתה לא בחב"ד שנלחמו כמו הכח בכל הנושרים

בעיה, ולא היה צריך 'שיטות' שונות ומשונות"..

48

על אסון להמיט הם חפצים והאימפולסיבית הפזיזה בדרכם

עולם התורה, למנוע ולחבל בכל הכח במאמצי ההצלה, במגמה

ברורה שמטרתה להותיר את החוק על כנו במלוא החומרה, על

הנדרשת היומיומית התבערה את להם לספק שימשיך מנת

הטבעי המצב כלל, להם איכפת לא הקיום". "זכות עבור

להם שווה הכל הזמן. במשך בנחשלים שיזנב מכך, המתיילד

את תשומת הלב שזקוקים הם לה כאוויר לנשימה!

בצורת כדוגלים עצמם את מציגים הפחות לכל היו אילו

כזו מסוימת, התמודדות

אחרים, בחוגים המקובלת

עקרוני באופן והשונה

המקובלת מההתמודדות

ואילו התורה, בעולם כיום

ומתרצים מסבירים היו

לגמרי מתעלמים הם מדוע

מהזירה החוקית שהיא הזירה

מהבחינה המשמעותית

המעשית, או אז היה ניתן אולי

האיוולת, מצעד את לסבול

וה'הוכחות'. ה'הטענות' של

את שאפילו היא, הצרה

היושר וההיגיון המינימלי הזה

שעמלים בזמן בו להם. אין

במישור כוחם בכל החכי"ם

להקל מאז וכדרכנו החוקי,

בתחכומים הגזירה מרוע

שונים, עומדים הללו וזועקים

שיש הסוד' את 'ומגלים

מאתנו, חוץ כלום עושה לא אחד אף ולמה הגיוס", "גזירת

ולמה מתעלמים ולא מתייחסים כלל לגזירה, והנה חזינו מראש

ועדיין גזירה. שיש וגילינו אמרנו עכשיו וגם גזירה, שתהיה

זה לא מעניין אף אחד.. ובכל העובדה שיש גזירה, אשמים רק

גדולי הדור, וגם חברי הכנסת. ואילו רק היו נותנים לנו לחלק

בעוד כמה בתים את הכותרות האדומות והצווחניות, לא היה

אנו חוסמים כיצד זווית, היו מצלמים מעוד רק ואילו כלום..

נובע כמובן והכל דקות. ב5 העניין נגמר היה הכביש, את

מכך שהגרי"ש לא נתן לנו לפני 15 שנה לנהל את עניין הגיוס

כהבנתנו, ולהוציא את הבחורים לצמתים כבר בתש"ס, וכיום

הוכח שעינינו צפו למרחוק וכו' וכו'

סתירות מגוחכות

בנוי שאינו בדבריהם אחד פרט אפילו אין עקבי באופן שצריך מסבירים מעוותת. ומערבוביה פנימיות מסתירות שני ומצד השנים, כל שהיה כפי שינוי כל ללא להמשיך השנים שכל שאע"פ מעט, לחשוב שמעיזים לאלו מסבירים דרשו גדולי ישראל תורתו אומנותו, עכשיו צריך לדרוש משהו צריך האם הטענה? מהי כן )אם שונות.. סיבות מחמת חדש

לשנות, או לא?!(.

גדולי מדרך הם משנים כביכול שליט"א, גדו"י את תוקפים כוונתם, שכיום חייבים לשנות ואח"כ מסבירים זצ"ל, ישראל המצב התחדש עכשיו כי זצ"ל, ישראל גדולי שעשו ממה המיוחד "שעת השמד"... ]למרות, שאין לכך כל בסיס הלכתי ודומיו היה אכן רציני, ואדרבא; האינטרס של רה"מ הראשון נגד הדת, לעומתו החילוניות כיום, אפילו זו של לפיד ג'וניור, אין לה מושג אפילו כנגד איזו דת היא נלחמת, והיא מבוססת כולה על הנהנתנות והפן הכלכלי בעיקר. ועכ"פ, ודאי סכלות כאילו המיוחד מהשינוי השתכנע שלא מי את להאשים היא

הוא "משנה")2([.

מהווה הבל של פלפול כל זו, ירודה טיעונים רמת במסגרת

גזירת הצבא זו בורות משוועת. יש שמגדילים לעשות ומפלפלים לחלק בין הצבא ברוסיה לצבא דנן, שכאן המטרה "לחלן". גם ]2ברוסיה, נועדה בראש ובראשונה לגרום להתבוללות. כך למשל, בספר זכרונות הרי"ל, מצטט את הצעתו של ה"גינרל גוברנטאר" השר מירקאוויץ מווילנא לפני ניקולאי בשנת ת"ר, "אחרי שמצייר בצבעים נוראים ומבהילים את עם בני ישראל שהינם כולם מצורעים מוכי וכו', מציע הוא, שאין עצה ותחבולה אחרת להושיעם משפלותם ולחלצם ממצוקותיהם, רק ע"י וכו' דלותם ושפלותם הגדולה שחין התערבותם והתבוללותם בעמים. ולמלא אחר עצתו כזאת: אשר כל נערי בני ישראל בהימלא להם חמש עשרה שנה, ימסרו לעבודת

הצבא, וזאת תביאמו להתבוללות גמורה בעמים"....ומאריך שם לתאר את כוונותיה הזדוניות של ה"ממשלה הגבוהה" ברוסיה, גם בשדה החינוך, ועל ההוראה הברורה מהממשלה "לעקור

ולשרש את התלמוד מליבות התלמידים".. עיי"ש.

׀‹מנצחים את גזירת הגיוס" - בכל הכח. רחובות ירושלים תשע"ד›׀

49במבט בוחן

בסיס ל'התקפה' על כל מי שלא זכה לאורו. כך למשל בעניין נחשב מתייצב, שלא בחור כל כי וברור, ידוע ההתייצבות. באופן אוטומטי לעריק מהצבא, ונשפט בכלא צבאי ולא אזרחי )שכל עוד שלא התייצב, דינו ככל נער בגיל הזה, שאין לו כל בסיס להיפטר( זאת לעומת מי שמתייצב, שנדון כחרדי והולך לחיים ולשלום. אלו העובדות. הן מטרידות מישהו?? חלילה! מצאו חילוק נפלא, שיש כאן גדר של "תחילת חיול", והמשטרה הצבאית אינה בחלות שם חיול כלל, ומי שלא הבין זאת, הרי

הוא בגדר "פשרנות נוראה", שאחריתה מי ישורנה..

ערבוביה

כל מהלך התעמולה מבוסס על ערבוב בין הנושאים הפנימיים, לבין המלחמה עם השלטון בנושא החוק. ההתנגדות למסלולים ופיתויים היא בחינוך הפנימי, האם יש לכך קשר לחוק? האם ניתן להילחם עם השלטון ולדרוש שיעשו חוק שאוסר מסלולים לחרדים שבאים מרצון?! 'הפגנת המיליון' נגד זה שנתנו כסף

למי שרצה להתגייס?.. מה פשר הערבוביה הזו?

כך נראה קטע אופייני ממאמר "דעה" ב'הפלס':

איזו תערובת! מה שייך עניין הבעייתיות של המסלולים מרצון, ללהפוך זאת כלפי השלטון ל"הכרזת מלחמה" - אם ייתנו כסף הכרזת שזה השלטון כלפי אמר הגרי"ש האם למתגייסים..? מלחמה, או שרק כתב מכתב פנימי בעניין? כמה בלבול וזריית חול, וכמה חוסר אחריות הוא, לסכן את הסדר תורתו אומנותו בהכרזות נואלות מסוג זה. כמה מסולפת ושקרית היא הזכרת שמו של מרן הגרי"ש זצוק"ל בהקשר זה)3(. מהי משמעותה של

מלחמה חסרת פשר זו? כיצד בדיוק "נלחמים" בפיתויים?

ברוח איוולת זו, משתמשים בעובדה שישנם אנשים שמתגייסים מרצון, על מנת להביא "הוכחה" כלשהי לעניין החוק, בו בזמן שאין כל קשר בין הדברים. ישנם כאלה שהולכים מרצונם, ולא מתעניינים מה דעת הרבנים בנושא )ולא שמענו שאחרי מכתב מרן הגרי"ש נסגרו המסלולים(, ובכל מקרה, אין כל צורה למנוע

זאת במלחמה מול השלטון. זוהי פשוט ערבוביה חסרת פשר.

ובמקום להיפך, נוהג היה לתועלת, מתכוון היה שבאמת מי הזירה בין והמסוכן האווילי ההקשר את העת כל ליצור כפי הברורה, בהבהרה מתמקד היה - והחיצונית, הפנימית שנהגו רבותינו מעולם, כי אין כאן כל שייכות לביטוי השקפתנו במטרה הפרלמנטארית, בזירה החוק על מאבק אלא בעניין, מי כי ברור, לא. ותו הקיים החוקי ההסדר על שמירה אחת: מתמקדת פעולתו אחרות', רעות כוונות או להזיק ש'כוונתו

בניגוח, ודווקא בפרשנות האווילית והמגוחכת לנושא.

הידרדרות שכל הוא, זו בתעמולה גדול יסוד כללי, באופן שקיימת, מעלים על נס; הנה, יש אנשים שהולכים לצבא, והנה עושים כך ונוהגים כך, וכו' וכו' - כל זה, אמור להוות איזושהי הוועדה אם הלבלרים.. משרת לעניין טענה, או "הוכחה", הרוחנית לא הייתה מפטרת את הלבלרים ממשרתם, כבר היה כאן סדר... ואיש לא זכה עדיין להבין את הקשר; אולי בכלל הכל בגלל שרצו לפטר את העובדים במפעל בחצור הגלילית..? האם מישהו יכול לספר לנו על פתרון קסם שהלבלרים נקטו בו עד היום, ועל ידי זה אף אחד לא הלך לצבא?? ישנם הסבורים, דברים, מיני כל לעשות רוצים שהחילוניים לצעוק שמספיק כאלו ישנם עדיין, להם. יערב טענה. חובת ידי יצאו ובכך לכך, המסוגלים לעבור את התהליך המחשבתי הסבוך מעבר ולשאול: מה זה אומר?)4( האם הכל בגלל שהתעצלנו מלהדביק מדבקות "בלי פשרות", שהיו מונעות את כל ההולכים? האם בדרך לנהוג שימשיך ליצמן את חיזקנו שלא בגלל הכל המסורה? או שמא משום שלא משכנו בזנב הסוס בכח הראוי מהי הקשר? מה הדור...? כל את להציל בכדי והנצרך הנשמעות במילים שנקטנו וסליחה התוכן? מהו המשמעות? באזני הלבלרים כסינית עתיקה. "תוכן"? "משמעות"? מי שמע

על דברים מחודשים שכאלו?..

"חוץ"? "פנים"? - למי איכפת?

החילוניים, לאוזני שנאמר מה כל הערבוביה, משיטת וכחלק בלבול יוצרים ובכך שלנו, כהשקפתנו פנים כלפי מציגים עצום. זאת בעוד, שבעבר היה ברור לכל אדם שפוי, כי כל מה

ובפרט כאשר לכולנו ידוע, כי גם בחוק טל, לא שבר את הכלים ויצא ל"מלחמה".. ]3

וישנם המסוגלים לעשות את התהליך "היותר סבוך", ולהבין את הדבר הפשוט, ששורש הכל הוא ב'דור השני'. שבדור הקודם, כל מי ]4שחרדי הוא חזק, שהרי אלו שהיו חלשים יותר, לא היו חרדים )ואף בתוך המשפחות עצמם, ישנם רבים מבין המבוגרים, שיש להם אחים פא"י או מזרחי(, ואילו כיום, מדובר באלו שנולדו לתוך מצב זה, וביניהם גם חלשים שאינם מספיק מעוניינים בכך ונוטים לצאת. יסודה של כל התעמולה השפלה למנף מציאות זו נגד אלו המוסרים נפשם לחיזוק התורה. מעולם הם לא העלו אפילו בדעתם הסכלה, להציג איזה פתרון אחר, או איזה דרך שהוכיחה את עצמה לפתור את הבעיה במצב זה. ואין כל תמיהה בכך, שהרי אין זה תפקידם כלל, תפקידם

אך ורק לגדף ולנגח. זאת עושים הם באמונה רבה.

׀‹הפיתויים, המסלולים ו'ההצעות המתחכמות' – "הכרזת מלחמה נגד הציבור החרדי"›׀

50

לא עצמו נאמן ביתד ואף דבר, משקף אינו לאזניהם שנאמר היססו כלל להביא דברים שנאמרו לאוזניהם, גם בזמנים בהם

עלה נושא הגיוס על סדר היום:

יתד נאמן מדגיש בפירוש, כי "ניתן לראות בבירור, שנציגים אלו מייצגים בנאמנות ובתבונה את היהדות החרדית, ומביאים בכך כי - חשוב וזה - שם מודגש עוד ברבים". שמים שם לקידוש עניין זה, "הינו דגל מרכזי ועיקרי אותו נשאה תנועת דגל התורה לדבר המתיימרים שאלו אבסורדי, כמה הבחירות". במערכת בשם "דגל התורה המקורית", איבדו לחלוטין נאמנות ותבונה זו...

שום להם שאין מבין אחד שכל בדברים מנופפים כמו"כ משמעות, חוץ מאשר לסמא את עיני החילונים. לדוגמא: "חברי הכנסת אמרו לשקד, שלא נפריע לאנשי הצבא לפתות חרדים פליליות". סנקציות תעשו שלא העיקר כלכליות, בסנקציות כאן בא לידי ביטוי כח הפלפול המיוחד: השאלה הנשאלת היא, מה נתנו להם החכי"ם בזה? הרי בכל מקרה עושים פיתויים? והם הפיתויים, את למנוע בידם שהחכי"ם בבירור, ומוכח בנפשות", "סחר המסקנה: בחוק. ההצלה תמורת מונעים לא כמובן, ידיכם!!".. הרפו "שודדים "גוואלד!", "קנטוניסטים", ישנו האם ל"ע(: )רח"ל מחשבה בדל איזה צץ לא שחלילה של האפשרות מניעת לבין הכנסת חברי בין קשר איזשהו הפיתויים? האם זה קשור לאיזה עניין חוקי כל שהוא? וכי הרב

גפני אמור לחסום בגופו את כניסת המפתים לבתי המדרשות על מוותר הוא בנפשות הסחר ובמסגרת הלימוד, באמצע חסימה זו ]ומשאיר רק לנציגי "החוג החסידי הקיצוני" לעשות זאת[..? הרי ברור כי ההתמודדות עם הפיתויים היא במישור אחר לחלוטין, או תוכן. כל חסרי האלה והדיבורים מתוך זאת מקבלים הוועדה שחברי או, בציבור, במתרחש הבנה חוסר יודעים הם שגם המסתבר, וזהו ומדובר משמעות, כל לזה אין כי לכל שנוח התקשורת, מול במשחק להציג להם מאפשרים כך הצדדים. הוכחש!!" לא "העניין - "הישגים"... ציפיתם? בדיוק למה שמיים.. שומו התורה דגל של הרשמי שבביטאון את מסמאים שאנחנו כתוב יהיה האין הוועדה?! חברי של העיניים בני של בראשם דעת של קורטוב

האדם ממין זה?

"יתבררו לדעת", הציבור "זכות אכן, ויתלבנו הדברים".. איך יתכן שמעזים הזכות את הבחורים מכל למנוע השתתפות להשתתף האלמנטארית לייעץ ובפעולות, בדיונים פעילה מוחצות הוכחות מתוך נבונות עצות אנלוגיות ומתוך מסקנות, והסקת

גאוניות למאבק בעמנואל וכדו'......

"מוסרים לצבא", בחורים "שולחים ומי מוסר מי - החלשים".. את התהליך? קורה בדיוק איך שולח? הסיוע? מהו ביעדים? לעמידה הפעולה" "שיתוף בדיוק מהו באיזה ערוץ חשאי נארזים הבחורים ונשלחים למחנות הצבא? 'החלשים' נותן את ההוראה החסויה לראשי הישיבות של מי זהו )האם ליל? באישון בפועל אותה מבצע ומי המסתוריים, העם כל את השולחים הקרוב ארגוני כל עם פעולה שיתוף ביניהם מתחרים השוטים הלבלרים - לישיבות?!( שבשדות במתן תחליפים לשוניים למושג של מי שאין "תורתו אומנותו"; וכדו', הסדר', באמצע שמדבר 'מי כראוי' לומד שאינו 'מי והלוחמים הנאמנים נחרדים: ראשי הישיבות קבלו פקודה חד משמעית "למסור" לצבא כל מי שאינו לומד בהתמדה הראויה, או שמבטל תורה באיכות. על מה מדובר? איפה אתם חיים?

מישהו משמיע לאזניו מה שפיו מדבר?

הכנסת חברי כי "נחשף, נוראות: בהאשמות יוצאים גם כך הכנסת חברי מחריד. השלטונות" עם דיונים ערוץ מנהלים בשביל אותם שלחו כך לשם האם השלטון? עם מדברים גדולה ומעילה בגידה תתכן האם רח"ל?! רשעים עם לדבר זה מכח והולכים היראים קולות את מנצלים הם כאשר מזו,

להשתתף עם השלטון הציוני?!...

׀‹יתד נאמן, י"ד בכסלו תשמ"ט. "שירות בצה"ל מצווה חשובה".. אכן: כך מדברים לחילונים.›׀

׀‹"רק 17,000 דחויי שירות". יתד, ז' שבט תשמ"ט. הרב גפני מייצג "בנאמנות ובתבונה" מול חיילים.›׀

51במבט בוחן

׀‹"קרירות".. "מזרחי".. הפלס מערבב.›׀

ישנה תעמולה זולה ודמגוגית שמאשימה אותנו בשיטת נטורי קרתא.. אין כל קשר! אנחנו איננו נגד השתתפות עם הציונים, בדיונים ההשתתפות ונגד ההתבדלות על לוחמים רק אנחנו

עם החילוניים.. מה הקשר בכלל?

מרתק פרק מהווה קרתא, הנטורי עם המודרנית הערבוביא בפני עצמו. מידי פעם מבצבץ השעטנז המוזר, לדוגמא:

בשלטונות, ההתגרות איסור על זיע"א רבותינו דברי ידועים ועל החובה לנהוג עמם במשנה זהירות. כך מביא הגאון רמ"מ

שולזינגר זצ"ל:

היו זיע"א, שך הרב מרן וגם זיע"א, אלחנן "רבינו כי אומר שהיה זיע"א עוזר חיים ר' בשם אומרים אומה! כן גם הם - החילונים - שהם אנו מקובלים והאיסור שמצינו בכתובות שאסור להתגרות באומות בהם. להתגרות ואסור כן, גם עליהם נאמר העולם מידיהם טרפם להוציא שונים בתחכומים צריכים לא זה התגרות. של בדרך לא אבל מפיהם, ובילעם הלא זלזול, מרוב אדרבה אלא אליהם, כבוד מרוב יכול שזה משום באומות? להתגרות אסור למה )שיעורי להזיק.." יכולה ג"כ בהם ההתגרות להזיק,

משמר הלוי ערכין עמ' רע"ב(.

כל זה, לא מונע מהתעמולה השקרית, לנגח במשך שנה וחצי ש"אין בכך, הנורא ה"חידוש" על שליט"א ישראל גדולי את של מדרשו מבית שהדברים כך ועל רח"ל, בהם" להתגרות המזרחי.. )וכמובן, הכל במסגרת חופש הביטוי ו"זכות הקיום"..(

איזו גאונות השקפתית: 'הזכות האלמנטארית' של אזרחי המדינה להביע דעתם )כדוגמת המתנחלים(, זוהי "הקנאות". ודרך רבותינו זיע"א שבגלות זו עלינו לנהוג ב"למה תתראו" ולא בהתגרות, היא

"המזרחי".. מפלאי הקנאות המודרנית של שנות האלפיים.

גם בפרסומים כתובים, אין כל בעיה בסתירות מגוחכות מעמוד לעמוד. מאריכים להסביר את הסכנה של הסנקציות הכלכליות )דברים נכונים כשלעצמם(, ובעמוד אחר מביאים מכתב, שאין וצריך להלחם בכל הכח.. וכלל, עניין כלכלי כלל לחוש מכל

וכן ע"ז הדרך.

השלב הפסיכוטי

מתוך הערבוביה התמידית, נכנסו שם למהלך של הזיה קבועה, תוך ערטילאי, דמיוני בעולם הכת בני חיים כללי ובאופן הרגשה כי ככל שירבו לדבר בתוך הציבור על "גזירת הגיוס", החיצונית. הבעיה תיפתר וכך הכח", "בכל "לוחמים" הם כך העומד מן הצד מתקשה להבין, מה בדיוק נוגע לעניין החיזוק בישיבה מישהו וכי להתגייס? שלא פנימה בישיבה העקבי שהתרומה בטוחים הזה, הדמיוני בעולם להתגייס? מתכנן המשמעותית ביותר ל'מערכה', תהיה, אם יזכירו באובססיביות לגדלו תזכה הגיוס, גזירת טוב ערב הגיוס, גזירת טוב בוקר האמת דיין ברוך הגיוס, בגזירת ולמלחמה ולחופה לתורה על הלוחם בגזירת הגיוס, וכו' וכו' - ומתוך כך בוקעת ועולה עשו פלוני שת"ת יתכן, זה האיך הנוראה, וזעקתם קריאתם סיום על משניות לעיני הגראי"ל, ולא דיבר איתם על חובתם הציבור את לחלן אפשר איך הגיוס? גזירת בעניין להתחזק

באכזריות פושעת כזאת? איך?!

שך, הרב מרן של הביזוי את יסבול שהציבור הם, סבורים לייחס אליו סכלות משפילה כזו. שישתוק, על עשיית הצחוק שאנשים חושבים האם "לאורו". כשלוחמים הגרי"ש, ממרן יבליגו גם על הזלזול החמור באינטליגנציה שלהם? האם לא מבינים הם את העלבון בעצם העמדת טיעונים אלו מול אנשים נורמטיביים? האם באמת חושבים שמדובר בכאלו שגם בכיתת

טעוני טיפוח היו נשארים כיתה? הרי יש גבול לזלזול.

שסיפר ישמעאלי באותו הידוע הסיפור מתרחש לעינינו ואח"כ השתכנע בעצמו, סוכריות אצל מוסטפה, לכולם שיש היה כבר ורץ בעצמו.. מתחילה גלימתו עד שקיפל את שולי ברור, שהנושא של גזירת הגיוס הוא גימיק וכלי שרת לצורך השליטה. בבחירות לכנסת, איימו שלא להצביע, משום שח"ו אסור להצביע כאשר גדולי ישראל לא עומדים בדרך המסורה. קריטי בזמן ההצבעה אי את הצדיק הזה, החמור האיסור שכזה. לאחר שפסלו את גדולי ישראל, התירו בסוף להצביע, על הלוחמים הם רק שכידוע החוג עם ברית שכרתו משום שלוחים כי שפרסמו, וכפי המסורה.. בדרך הגיוס גזירת אלו יעמדו בכל הכח, "לבל תחדור למחננו שום רוח זרה של קרירות להקדשת כל החיים ללימוד התורה בלי שום פשרות

וויתורים"...

של העניין התעורר שוב המקומיות, בבחירות מכן, לאחר גזירת הגיוס.. האם ארע שינוי כל שהוא בעמידה על המשמר עניין את כידוע המייצגים אלו, נציגים והרי נציגיהם? של בכל המשמר על עומדים התורה, ללימוד החיים הקדשת בכנסת ההצבעה של החמור האיסור שהותר כדי עד כוחם,

52

וכגון - אחרים חרדיים נציגים עם ה'השתתפות' )למרות גפני - המייצגים ציבורים אחרים שאינם שייכים כלל לעניין "הקדשת החיים לתורה"..(, מה קרה עכשיו שלגבי העיריות זה

איננו מספיק?...

השימוש השחוק ב'גזירת הגיוס', היה גלוי לעין השמש, אולם על שומרים שאכן להזיה בעצמם שנכנסו דומה הזמן, במשך שאנו מאתנו רוצים ומה הקנטוניסטים, מגזירת החלשים

לוחמים בכל כוחנו וכו'.

אתה בדיוק מה יקר, לוחם בחור לאותו אכן היא השאלה ישראל גדולי האם דיוקם: על דברים ונעמיד הבה רוצה? שפחות? כמה או בחורים, שיותר כמה שיתגייסו רוצים ורק לגייס, שיותר כמה רוצים שהם חושב ואתה במידה אתה הצדיק בסדום, נקראת מן השמים להציל את הדור כולו שנפל בעמקי הקליפות ר"ל, אם כך, מקומך אכן בגהה. לא, לא בכביש גהה, אלא במוסד שעל שמו נקרא הכביש. שם תפגוש ואינם העולם, כל את להציל היא ששליחותם רבים רבים "להתקיים".. להם נותנים ולא אותם רודפים מדוע מבינים אם עדיין, למרות הסביבה, אתה אדם רגיל ושפוי, אתה מבין שיש כאן שאלה באיזו טקטיקה לנקוט. האם יש 'מסורת' על

טקטיקה? האם זהו נושא הלכתי או השקפתי? הרי זו שאלה של תחזית פרקטית מעשית. מה לזה ולכל התעמולה? אלא א"כ, אתה פשוט ממנה את עצמך ליועץ בהתנדבות למנהיגי הניסיון מתוך הכנסת, ולחברי הישיבות, לראשי הדור, ומתוך הנכונה, המעשית ההבנה מתוך שלך, השנים רב שפויה תופעה זו האם העמוקה. והאחריות היתירה הבינה

ונורמלית?

תובנה איזו גילה כי לוחם כל בטוח כיצד לראות, מפליא נפלאה שקיבל במסורת, בה בשעה שאין כאן אלא את התגובה האימפולסיבית הפשוטה, "אתה לא תנצח אותי! אני אראה לך מה זה!!". זו תגובה טבעית של צעירים, המוכרת לכולנו היטב בגילאים אלו, ובדומה לנוער הגבעות המשוכנע בעומק נפשו, שאילו רק יפוצצו את המסגד בהר הבית, נוכיח שאנחנו חזקים שישים כבר כולם בהם שמסתבכים הבעיות כל ייפתרו וכך שהתייחסו מבוגרים אנשים היו לא שמעולם גישה, שנה..

כלפיה ברצינות.

את להבין בשביל חכמים אמונת צריך האם שוב: נשאל כעת דברי מרן הגראי"ל המפורסמים כי אנשים אלו "מטמטמים את

הציבור"?!

53במבט בוחן

שלב ההדגמה המעשית

כולהו איתנייהו ביה

אחרי שסיימנו בהצלחה את החלק התיאורטי של הקורס, אפשר להתקדם הלאה לשלב ההדגמה המעשית. נציג בזאת כתבה מהעת האחרונה, פרי עטם המחוננת של הלבלרים מצילי הדור, אשר ניתן לומר עליה בפה מלא "כולהו איתנייהו בה". הכל ממש; הזיות פרועות, פלפולים מעוותים, שקרים עובדתיים, סתירות מגוחכות וערבוביות בלתי רגילות, כאשר כולם יחד משתלבים למארג מופלא

ומרגש של השקפה טהורה והצלת כלל ישראל מאבדון - ברגע האחרון..

אין ספק, שלא ניתן היה להגיע לרמת ביצוע וירטואוזית שכזו, לולי ההתרגשות הרבה שאחזה במארגנים הנלהבים עד עמקי נפשם, בעקבות האזנות הסתר שביצעו, וה"תגליות הדרמטיות" שהעלו בחכתם...

ראשית, נציג את הכתבה במבט ממעוף הציפור, אח"כ נרד להתמקדות בפרטים. כך נראה התוצר המוגמר:

54

וכעת לפרטים, שלב אחרי שלב:

"שיטת הסוכרייה"

נח בר' להיזכר שלא יכולים איננו שוורצברגנדרוביץ', ידידנו הבלתי נשכח משכבר הימים, אשר לא עלינו ולא עליכם את הבנק אליו שלח בו ביש, למצב נפל שליחי ההוצאה לפועל, אשר איימו לעקל את כל רכושו. כמובן שכולם נכנסו לפחד נורא, היאך יישאר ר' נח ערום מכל אשר אצל לפעול הצליחו טובים ידידים לו. בכמה הגזירה רוע את ודחו שפעלו, מי שנים, תוך הבטחה למנהל הבנק, שבעוד כמה שנים ידונו עימו שוב בנושא. הם באו בשמחה לבשר על כך לר' נח, ומה הופתעו, כאשר זה מצידו החל צועק וצווח עליהם ארורים!". משתפי"ם "לא!! ככרוכיה: דעתו עליו שנתבלעה חשבו הנוכחים מרוב פחד, אך עד מהרה הוא הבהיר את לגיטימציה נותנים אתם "בכך עמדתו: אלא לעקל, יכול הוא שבעצם לבנק, העיקרון נשאר עדיין זאת. דוחה שהוא

שאני כפוף אליו. היה לא תהיה!"

להבין. ניסו רוצה?" אתה בעצם "מה "אתה רוצה בדווקא שיבואו עכשיו?"

חס עכשיו! רק עכשיו! ודאי כן! "כן! -ושלום וחלילה לא לדחות. איזה רעיון עוועים עלה בראשכם?! עכשיו זוהי ההזדמנות לנפץ את הזגוגיות בבנק, ולהראות להם שאני חזק, וכך לא יוכלו לי. אינכם מתביישים בזמן כה חמור לתת לבנק לגיטימציה וגושפנקא?"

ניסו הידידים להסביר לנח הנסער, שאת הזגוגיות יוכל לנפץ בשופי גם בעוד כמה שנים, ובינתיים הוא מרוויח רק שקט, וחוץ מזה, גם כאשר ינצח את שלוחי ההוצאה לפועל, הרי שמבחינה חוקית כל הרכוש רשום כאינו שלו, וזה ייצור בעיה גם לילדיו ולנכדיו בשנים הבאות, ואם ידחה העיקול בפועל, יש לו הזדמנות בינתיים לפעול וכו' וכו', אולם הכל נפל על אוזניים ערלות. נח המשיך לצעוק בהיסטריה כילד שרוצה סוכרייה: "עכשיו! עכשיו! רק עכשיו!" וכאשר ניסו שוב לפתוח את פיהם, סילק אותם מביתו בזעקות "משתפ"ים!",

שהדהדו עד קצה הרחוב...

מיהי האם האמיתית? אדם שמפחד באמת מהגזירה, יעדיף שהיא תבוא כמה שיותר מהר? האמנם?! כיצד עלינו להתייחס, לאלו שלא אכפת להם שיתקבל עכשיו חוק חמור שיערים קשיים רבים על כל הלומדים, למרות שידוע וברור שבכל מצב של סנקציות ]גם כלכליות[ זה יגרום לרבים רבים מהחלשים להתגייס. מהו הכינוי הראוי, לאלו שלא אכפת להם שיכניסו את כל הציבור לניסיון שרבים לא יעמדו בו. לאלו שאין להם כל רצון למנוע את כל המאות הרבות של הנופלים בכל השנים האלו, שיוכלו ללמוד בשקט ובשלווה. להם שאכפת אלו של במערכה מחבלים שאף אלא בלבד, זו ולא המעשי, בנידון ידיים המשלבים לאלו ומצילים, למה? בשביל לא לתת "לגיטימציה"?!)5( האם יש פתי שיאמין שמי שמפחד באמת מהגזירה היה נוהג כך? הרי ניכר וברור, שאין בקרבם כל פחד מהגזירה. מישהו מהם חושב באמת, שע"י שיתכתשו עם

הסוס יבטלו את הסנקציות הכלכליות?

שהרב ותימה, זאת". "בעקבות שילכו מאלו איכפת שלא מוכיח, הלגיטימציה שמתן שטוענים, כמובן ]5ויסמנדל נתן 'לגיטימציה' לאייכמן ימ"ש, בכך שעיכב את משלוח יהודי הונגריה. כי בזה שרק מעכב, הרי מוכיח שבעקרון ודאי צריך לשלחם. ויש לפלפל בדבר. - ומוטב היה להם לאותם שוטים לתפוס את הדבר החמור יותר שכל ח"כ מצהיר כי חוק המדינה עומד מעל חוק התורה, וזוהי באמת 'לגיטימציה' לחוק, וכפי שמפרסמים נטו"ק

לפני הבחירות.

55במבט בוחן

"שלוש - ארבע שנים". צחוק הוא בעיניהם. מה פשר הצחוק?! מדוע הם מתייחסים בשוויון נפש אכזרי לכל הנפשות שייפלו ח"ו בעקבות החוק ב"שלש - ארבע שנים" הללו? לצורך מה? לצורך תשומת הלב שתינתן

להם בתקשורת החילונית בעקבות הפגנות הכח שיארגנו ?! הייתכן פשע חמור מזה?

האין זה בולט לעין כי הגזירה אינה אלא "סוכריה" אשר הם מעוניינים בה "עכשיו! עכשיו!" ככלי שימושי לניגוח ולפריקת כל יצרי הנקמה האפלים?!

כאן מרחף הכותב בין עולם ההזיה לעולם המציאות באופן מדאיג ביותר. "מסירת מכסות מוגדרות", "מלאכת המיון תוטל על ראשי הישיבות", החלשים "מקומם ביעדים מתוך האידיאל המחריד של הקרבת החלשים".. במוחו הקודח, רואה הוא את ראשי הישיבות נכנסים לבית המדרש בעיצומו של ה'סדר' בליווי פלוגות יס"מ, ניגשים לכל בחור ש"מבטל תורה באיכות", ומובילים אותו אחר כבוד לניידת... ואנחנו משפשפים עיננו בתימהון,

האמנם חלום הוא או מציאות? הזיות ילדותיות אלו מופצות בלא בושה בפני קהל של אנשים מבוגרים?!

קום שמאז הפשוטה, העובדה הינו הנ"ל, הביטויים ערימת כל של המציאותי הבסיס אך להאמין, קשה המדינה, עמדו גדולי ישראל על דיחוי של "תורתו אומנותו" )ת-ו-ר-ת-ו א-ו-מ-נ-ו-ת-ו(, ולא על פטור הישיבה)6( במסגרת שאיננו מי על יחתום לא ישיבה ראש כי לשלטונות, נאמר השנים בכל חרדי. לכל ]ואמנם, אצל מרן הרב שך מצינו יותר מכך, שהודיע לראשי הישיבות עצמם שיהיו אחראים על כך, מתוך תיאום עם השלטונות )לעיל בפרק ב'(. זאת לעומת הנידון דידן, בו הסתכם העניין בדיבורים חסרי משמעות בין חברי הכנסת לחברי הוועדה[. ובמאמר המוסגר, מוצא הכותב דנן "קושיא אלימתא" כי אם ישנו נזק רוחני, היאך יתכן שאנו אומרים לשלטונות כי אנו אחראים רק על מי שלומד )ש-ל-ו-מ-ד כלשונו(, ואף גאונותו עמדה לו, שנטל את כל השבעים שנה האחרונות וקיפל אותם תחת מראשותיהם של "התועמלנים

המסייעים.." והעמיד זאת כ'קושיא' וטענת מחץ כנגדם.

לגמרי. שונה להיות צריכה השלטונות מול הדרישה לדבריו כי להבין, היה ניתן ה'קושיות' מתוך והנה שעלינו לעמוד ולומר: מהיום, לא עוד "תורתו אומנותו"! לא עוד הגשת דיחוי ואישור לימודים, אלא פטור גורף לכל אשר בשם חרדי יכונה! בין אם הוא לומד יומם ולילה, ובין אם עוסק בכל עיסוק אחר יומם ולילה!

- אולם 'בטאון עולם התורה', כרגיל, מפתיע:

הבה ונברר בזהירות: אפשר להבין מהו "הסטטוס קוו"? האם מדברים שתורתו שאומר טל, חוק על שהיה כפי דיחוי יקבל אומנותו תמיד? ומה עם מי שאינו ל-ו-מ-ד

יומם ולילה? מה עם הנזק הרוחני?? האמנם תיאלץ גם ה'השקפה הטהורה', להשתמש בלית ברירה ב"כפל

לומד ל'אינו אומנותו', תורתו מ'אין הוועדה דובר דברי את סילפו היאך ,5 הערה א בפרק לעיל וראה ]6ברצינות'.

׀‹הפלס דורש: "סטטוס-קוו"

עכשיו!›׀

56

הלשון ומסך העשן" שהשתמשו בו הגרא"ז החזו"א והרב שך?....

כלל על החוק יחול לא מסוים, מספר לצבא ילכו שאילו ואומרים באים שהשלטונות הוא, כרגע המצב שישנם למרות כולם, על החוק את שיחילו בדוקא להתעקש עלינו האם סנקציות. כל יהיו ולא הציבור כאלו שהולכים בלאו הכי? מהי המטרה הנעלה שיחול דווקא על כולם? כדי שביטאון עולם התורה יוכל להשתעשע עוד זמן רב בנושא?! היכן "המסירה" שביעדים? היכן הוא ה"סחר בנפשות"? וכי אנו נדרשים 'לסייע' לאלו שהולכים? וכי זה תלוי בנו? האם גם זה תלוי בפתרון הקסם, שאילו רק נחסום את הכביש לעולם לא יעלה רצון בלב איש מישראל להתגייס? אם יש באפשרותנו לצמצם את החוק שלא יחול בשל קיומם של מגזרים שונים ופעילויות שונות שאין לנו קשר אליהם, וע"י צמצום זה, לא יחילו את הסנקציות, האין זו הצלה לעולם התורה? - מהו דינו של מי שמחבל בפעולות הצלה אלו, למטרות נקמה ותשומת לב?

אגב, בתוך הדברים ישנו שקר עובדתי בולט ביותר. נכתב, כי היעדים הינם כדי "לפטור זמנית את גיוסם של שאר בני הישיבות, ולדחות את הבעיה בשלש ארבע שנים, לתקופה שבה תוטל חובת גיוס על כלל בני הישיבות". - האמת היא, כי אילו יתקיימו היעדים )מאליהם( לא יוטלו סנקציות גם לאחר התקופה של שלש ארבע שנים. כמובן וכידוע, שהשקר משכנע יותר )והותר עפ"י רב מוסמך(. כפי שלמדנו בקורס, מאמר זה

משלב בתוכו את כל סוגי הטקטיקות השימושיות, ואחד מהחשובים שבהם הוא השקרים הגלויים.

ולגופו של עניין. הדאגה להצלת יבנה וחכמיה, לדידו, היא "השלמה עם הקרבת החלשים למען החזקים רח"ל", ומהי האופציה השנייה של "אי השלמה"? לזעוק ולצווח ולכתוב בעיתון 'אנחנו חזקים', ולהתעלם מכל מה שקורה בזירה החוקית, ומכך שיהיה חוק של סנקציות לכל מי שלומד, וע"י כך יפלו מאות מאות חלשים שלא יעמדו בסנקציות?! האם העיקר הוא שנוכל לומר שאנחנו "לא השלמנו", או שמא עדיף שגם בזה נוכל להאשים את מי שדואג באמת לחלשים, ע"י שפועל ועושה בהבנה ובשכל, ולא מסתפק בהפצת

כתבות אוויליות..?!

ומכאן ל"חשיפה הדרמטית":

כאן זה כבר לא 'טמטום הציבור', אלא דברים היוצאים מתוך הנחה ברורה, שרמת החשיבה

של הציבור היא כשל כיתת טעוני טיפוח)7(.

כי יודע, ילד כל כמובן שלנו? האויב מיהו "הצבא רוצה לגייס אותנו", וממילא המסקנה - ותדהמה! הלם מכתיב".. "האויב ברורה: הילדים הגדולים יותר מבינים, שהאויב שלנו הוא לא הצבא. הצבא הוא הזרוע המבצעת)8(. הפוליטיקאים. ושותפיו לפיד הוא האויב כלל נוגע איננו הצבא, מול הספציפי הערוץ אחר בעניין עוסק אלא המאיים, לחוק החוק. שעד הביניים בתקופת לחלוטין: בתקופת יגייס לא שהצבא היא מטרתנו ]וברור הדיבורים עסקו בכך הזו. הביניים שהיו דיבורים. וכי קל הוא הדבר שתקופה כה ארוכה מאז שבוטל החוק לא נגעו לרעה בבן ישיבה? האם זה נעשה מעצמו?![ - באיזו דרך הגיונית זה מתקשר לנושא ההתמודדות מול הגזירה והחוק המאיים? אולי

בלוגיקה החדשנית שפותחה לאחרונה במרתפי 'בטאון עולם התורה'?!

מסקנה: הציבור'". את להרגיע רוצה אגמון "תא"ל פשוטה: משוואה כאן שיש הרי הילדותית, בתפיסה "הם עצמם יודעים, כי ברעש ציבורי ננצח", ולכן הם רוצים להרגיע. ושוב, מי זה 'הם'? "הישות הציונית"?

ואיננו נכנסים כעת לגופן של עובדות, ולאבחנה בין ציטוטים, לבין נופך מדומיין שנוסף עליהם. ]7

על מנת להוסיף בלבול, הביאו מדברי אגמון בוועדה כי אילו צה"ל לא יגייס את החרדים לא יהיה צבא העם. ]8כמובן שמי שפועל להניע את התהליך הוא לפיד ושות' ולא אגמון, שלא הביע אלא את עמדת צה"ל הרשמית

כלפי חוץ. ובכל מקרה אין כל קשר לדיונים שהתנהלו בנוגע לתקופת הביניים בלבד.

57במבט בוחן

הסוכנות היהודית? הרי שגם כאן התערבבו ללא הכר שני המישורים הנפרדים:

בשביל החרדי[. הגבעות נוער עבורו עושים שאכן ]כפי בציבור רעש לעורר הוא האויב, של האינטרס אויבינו האמיתיים, בשביל לפיד ובשביל התקשורת, הרעש החרדי הוא אוויר לנשימה להבעיר את הנושא.

ברור, כי הדרך הנבונה היא לפעול מאחורי הקלעים ללא השתוללות מזיקה.

לעומת זאת, האינטרס של הצבא הוא שקט. הצבא צריך למלא את תפקידו. שיתייצבו ויעברו הלאה. הרעש מפריע לו בניהול השוטף. זוכרים את הפקיד בלשכת הגיוס שמבקש "שקט"..?

האינטרס של לפיד הוא רעש, האינטרס שלנו הוא שקט, והאינטרס של הצבא הוא שקט. מה ממנו יהלוך, להרוויח שני ציפורים במכה אחת, ולתת את השקט - שהוא האינטרס שלנו מול לפיד - גם כ"מתנה" לצבא, כדי שלא יטריד את בחורי הישיבות בתקופה זו. זה מפריע למישהו?! כנראה שכן. יש מי שמוטרד מאוד, מכך שבחורי הישיבה יושבים ולומדים, ומתבטלים מחובת העיסוק בסדרי ההשקפה הטהורה, ובהתפרקות

ברחובות. אולי עוד אי אלו "חשיפות דרמטיות", ישובו ויעוררו אותם להמשיך במלחמת הקודש....

ואגב, מתוך תפיסה ילדותית זו, מתייחסים הם בחרדת קודש לכל מילה של לבלר חילוני. שהרי "הם בעצמם אומרים".. "הם" השלטונות, הבג"צ, העיתונאים...)9(

הייחודית. הניגוח שיטת ממאפייני אחד עוד זהו 'מרגשת', אפשר להוסיף אם המציאות לא מספיק אל וכהנה. כהנה והבלים שקרים עוד עליה דמיון בין יבחינו לא המח אטומי הקוראים דאגה, מניעת כלומר, הציבור, הרגעת וכך למציאות. מתוארת הגבעות, נוער של המזיקה ההשתוללות הסכמת הציבור החרדי בשיטה הייחודית כ"השגת להתעמק לנו מה המוצעת" החקיקה להליכי בדיוקים, הרגעה או הסכמה. הרי כל מי שאינו רץ

להתפרק ברחוב, בהכרח שהוא מסכים. לא?

כאן שוב באה לידי ביטוי "תסמונת הסוכרייה". העסקנים מצליחים באמתלאות שונות לדחות את יוזמת הממ"ח, והלוחם הדגול זועק: "לא! עכשיו! עכשיו!" לא לדחות בשום פנים! במה עדיף עכשיו מאשר לאחר החוק? הרי אותה מלחמה שניתן לנהל על כך עכשיו, ניתן לנהל גם בהמשך. ולהיפך, עכשיו המצב הוא נפיץ וכל דבר גורר

התנגדות ונזק. בהמשך, ניתן יהיה להתמודד עם הבעיה ביתר קלות. מהי הדחיפות לממ"ח עכשיו דייקא?

וכמובן שגם כאן, בהתאם לשיטה, תופסים כמה מילים שמתאימות, ולא מביאים חלילה את מה שלא נצרך.. ]9התקשורת ויועץ האסטרטג לדברי אזנו להטות יוכל החילונית, בתקשורת מהאמונה התנתק לא שעדיין מי הבכיר ר. אדלר )07.02(: "החרדים היום שיחקו לידיים של לפיד במאה אחוז.. הם לא הרוויחו שום דבר. אני לא

מבין למה הם עשו את זה. הם היו צריכים להראות שהם 'אנדרדוג'. מוכים ולא מכים."

58

ברגשות ציני משחק תוך החוק, לבין הצבא בין להנאתו לערבב הכותב ממשיך בלבול, לתוספת הקוראים המבולבלים גם כך. כפי שברור מתוך הנתונים, הממ"ח הוא נושא הנתון מעצם מהותו וטיבו להחלטת הצבא אם להפעילו ומתי, ואין לו כל קשר לוועדה או לחוק. זה לא מפריע לו להגדירו כ"סכנות חמורות הכלולות במתווה המתגבש", כך שייווצר הרושם שכביכול דווקא עכשיו זה הזמן "להלחם בכל היא העובדה אותו. מעניינת ממש לא האמת המתגבש". במתווה "כלול הוא שהרי זה, בעניין הכח" האש את שיחזקו פרובוקציות לחולל הגבעות מנוער למנוע עצמה, בפני חשובה מטרה שישנה החילונית ויחריבו ויזיקו במערכה. אם הממ"ח משמש להם אמצעי לכך, הרי זו בהחלט סיבה נוספת

לדחותו)10(.

שיטת "מן הסתם.."

בנוגע לממ"ח, מרחיב הכותב לנגח איזושהי תגובה שנאמרה כביכול מגורם דמיוני:

כי הוא, השיטה יסוד שהוזכר, כפי מזימה כל או במחנה, שנמצא פגע כל חילונית, הופכת באופן אוטומטי לאצבע מאשימה כלפי עולם התורה ורבותיו. כי - העיתון היה אילו כי מאליו, מובן הרי על - )כלשונם( הראשון" המקדש "בית ורק צווחה, ולא פרץ כל היה לא מכונו,

בעוון "חורבנו" באתנו כל זאת..

אולם כאן מתגלה לעיננו רובד נוסף. אין חבל ופרצות. פגעים לחפש כלל צורך משיג נמצא, שלא פגע גם הטרחה. על ולדמיין, להזות ניתן המטרה. את היטב בכך. ודי וכך, כך יהיה הסתם" "מן כי ניתן לספק את הצורך הנואש ב"חלחלה", מפליגים כך כשלעצמו. הדמיון מעצם בונים ההזיה, כנפי על הלבלרים להם הבחורים ודאי כי ומגדלים, עולמות אכולי נפשית ורצוצים "שבורים יחזרו "ירדו בלימודם", ודאי וממילא ספקות", לקומה הכותב שהגיע וכיון לכבשן.." אותו "ישלחו הסתם ומן הסטופר, עם לידו יעמדו הסתם" ו"מן

העשירית במגדל אשר חלם, נתמלא זעם ותדהמה, ועמד על משמרתו הלאומית ביתר שאת ויתר עז...

הדבר מזכיר, את אותו אדם שנצרך פעם לשאול משהו משכנו, ותוך כדי ההמתנה מאחורי הדלת, החל לתאר לעצמו, כיצד שכנו מסרב להשאיל לו את המכשיר שהוא כל כך נצרך לו, תוך כפיות טובה נוראה, ושכחה מזעזעת של כל הטובות שעשה הוא עבורו, וכו' וכו'.. עד שהוא מפליג בדמיונו, נפתחה לה הדלת, ובפתח

עומד לו השכן התמים, שלא הבין, מדוע זה הולם בו שכנו באגרופים קמוצים מזעם...

"מן הסתם", נכונו לנו עוד נפלאות רבות בשיטה זו. כמה פשוט, כמה גאוני. להזות 'פרצות' ולהלום בהם בכל הכח. נהדר. על מקוריות כזו, אין כל ספק כי ניתן לרשום פטנט להגנת זכויות יוצרים.

אחד הדברים המעניינים שנחשפו בפרשייה זו, כי רעיון הממ"ח מקורו בהצעה של אחד מחברי הכנסת, בעל בריתם מערב הבחירות, - ומטרתו לטפל בחרדים בנפרד. וכבר נמצאו כמה תמימי דרך, אשר הביעו

בכל מקרה, מדובר באמתלא עבור הצבא, שבניגוד ללפיד יש לו אינטרס במצב של שקט כנ"ל, בין אם זוהי ]10הסיבה מבחינתנו ובין אם לא. לגופו של עניין: לו יצוייר שהייתה ברירה בין הממ"ח, לבין מצב שבו הסנקציות ייוותרו על כנם, הנושא איננו פשוט כלל. שהרי הסנקציות יפילו את החלשים, הרבה יותר מאשר הממ"ח )ואף אלו הכלכליות, שכלפיהם לכל הדעות לא יועילו האגרופים(. כל פרט בסנקציות, כשינוי הגיל או דרגת החומרה

וכדו' מפילים חלשים עשרת מונים ממאה ממח"ים, ומסכנה עיקרית זו מתעלמים לגמרי ברוב הבליהם.

59במבט בוחן

הנאמנים, הלוחמים שותפיו לכך התנגדו לא היאך פליאה, ומדוע הסתפקו רק באי השתתפותו בוועדה מטעמי קנאות..? זה שכזה, נהדר ממ"ח הנ"ל. לאור הוברר שהעניין כמדומה שניתן לבנות עליו מגדל שלם, קומה על קומה על קומה, האם

ניתן לוותר עליו בקלות?!

ובמאמר המוסגר, יש צורך בכוחות איתנים על מנת להתגבר על תחושת הקבס המבחילה לנוכח תופעה זו, כאשר אנשים ממין זה, אשר מעולם לא נקפו אצבע למען איזה חלש כל דהו, ולא זו בלבד אלא שבאופן עקרוני )!( כל השקעה אמיתית באיזה עניין בשיטתם נחשב הממסדית, למסגרת שמחוץ אידישקייט של המעוותת כאיזו פגיעה בפך השמן הטהור, ומאז ומעולם נלחמו בכל יוזמה של דאגה אמיתית לעם שבשדות, וכל פעולה ממין זה הייתה תמיד לצנינים בעיניהם - אותם אנשים, מתעטפים וכנגד - ניגוח כסיסמת לחלשים, הדאגה בתחפושת כרגע מזמנם, הקדישו חייהם ימי כל אשר רבותינו, כנגד מי?? מכוחותיהם וממרצם, באופן שלא נשמע כמוהו, למען החלשים והנידחים באופן מיוחד. ]וכך זה נראה בכתבי הפלסתר אשר הם משלחים על פני חוצות יום יום, כאשר במקום אחד נכתב בליצנות הארסית האופיינית להם כי הגראי"ל עוסק ב"מסעות קרוב חבדיי"ם.." )שהרי אכפת לו רח"ל לחזק יהודים שאינם מ'שלנו'. וכל הישיבות והכוללים והמוסדות על טהרת הקודש וכל המהפכות הרוחניות האדירות שנעשו בעקבות שנפתחו, זה, הינם אפס ואין לעומת מערכת קודש כל שהיא על הכנסת נציג באיזה הכשר או על משלוח כתבי ביבים חדורי השקפה מנע שהוא כך על מושמץ הוא אחר במקום וכדו'(. טהורה משבר יגרום שזה ומשונה" "שונה בטענה מסוימת פעולה ובמקביל, המזרח.. עדות מבני אלפים למאות באידישקייט המיוחסות.. לאליטות רק שדואגים כך על הארסיות ההזיות

לא יאומן כי יסופר[.

לנוכח נפש שווי להישאר מסוגלים חזק לב בעלי רק אכן, המילים נולדו לא עדיין אשר צביעות, שכזו, נבזית צביעות

שבכוחן לתאר את עומק הכיעור וההשחתה שבה.

התוצאות

נפשע מעשה ע"י שנגרם החמור הנזק את לציין למותר ובצירוף העויינות, לידיים מסירתה הסתר, האזנת של הזה, כי היטב, להם ברור במו"מ, העוסקים המעוותת. הפרשנות מדובר בטקטיקה הדואגת שהעניינים לא יצאו משליטה, מתוך מגמה לשמור על מסגרת תורתו אומנותו המקורית לבל תפגע. עקרונית כשיטה זאת פירשו אלו, זדוניים גורמים לעומתם, את 'ללמד' מכבר, וכשיטתם לגיוס", מתנגדת ש"איננה התקשורת החילונית את פירושיהם - ולשוב ולהעתיק ממנה..

מה שמעניין הוא, שעל כך הם מתרצים, כי הלא כל הזיותינו היו ידועות לשלטונות מכבר, ולנו לא נותר אלא 'לחשוף' ו'לגלות' בניסו. במקוריותו הבלעדית מכיר הנס בעל אין אכן, אותם.. בתחום זה. סבור הוא בענווה הראויה לציון, כי כולם כבר ראו

את הדברים מלכתחילה, מנקודת מבט ייחודית זו שלו..

גם כאן הטענה ביה', מופיעה 'כולהו איתנייהו וכפי שהובטח המחוכמת הידועה:

שהוא לפיד, מעשי על בתגובה כתבו לא מדוע כלומר, מצביעיו שכל כתבו לא ומדוע הארורה", ההשכלה מ"רשעי הם "מצביעי פא"י", ושהם "בעלי נגיעות" - מדוע זה חילקו בין הדומים והדבקים, והתמודדו עם כל בעיה בצורה אחרת ??... כפי בגיוס נלחמו לא מדוע לעיל, המוזכרת הטענה ממין זהו שנלחמו בבחירות. וכעניין הטענה ה'השקפתית' האופיינית - "מדוע לא נלחמים בתופעת הנושרים, כפי שנלחמו עם חב"ד?" "מהי הזכות לשנות ולהמציא כל מיני חילוקים מחודשים שלא

שמענו מעולם?!"....

וככל שמאמר זה מלא בהפתעות וחידושים, הנקודה המפתיעה ביותר, ה"צימוק", מופיע לבסוף:

ספק, כל שאין הרי גרידא, העובדתית מהבחינה נדון אם בחלומותיו בדעתו מעלה היה לא 'הצופה' עיתון אפילו כי השחורים ביותר, לכתוב מאמר אווילי ומחוצף כגון זה, העמוס מפורשת בצורה תורה גדולי כנגד ועלילות שקרים בהזיות וברורה. מן הסתם גם בתקשורת החילונית, קשה היה למצוא תופעה מכוערת שכזו. מכל מקום מגדירים הכותבים את עצמם

כ- לא פחות ולא יותר - "ישראל שלא חטא"...

60

וכמובן, לאחר שעברנו את הקורס בהצלחה, עניין פעוט הוא עבורנו, לנסח את דעתנו על אותם מחריבים - בנוסח לבלרי 'הפלס'.. )ופנייתנו לקוראים: בחנו את הדברים לגופם, מעבר לעטיפה המשעשעת(:

זה עתה נחשפה מזימה מתוחכמת מבית היוצר של לפיד ושות'.

נשקפת כי הבכירים, יועציו לפיד את הזהירו החרדים, לגיוס התכנית נרקמה כאשר בתחכום תמיד לפעול היא דרכו אשר החרדי הציבור מנהיג מצד חמורה, סכנה לתכנית מאחורי הקלעים בשקט ובתבונה, וכך הוא מרוקן מתוכנן פעם אחר פעם את תוכניותיהם ביטול בעת שהייתה הגדולה התקווה למרות כאשר טל, בוועדת עשה כך החילונים. של הבג"ץ את ההסדר, לקחו לחילונים 12 שנים לקלוט, ששוב 'עבדו' עליהם, ועולם הישיבות המשיך לפרוח.. כך יהיה גם עכשיו - הזהירו היועצים - הוא יגרום לך למשוך את הזמן שנים רבות ל'בחינה' ובדיקה כביכול, במקביל יפעלו שלוחיו ה'משופשפים' לשתול בכל הסעיפים תישאר ואתה בינתיים, תרדם התקשורת מתוכנו, החוק את שירוקנו 'מוקשים' הקטנים בסופו של דבר, עם כמה אנשי "הצלה", "יד שרה" ושלוחי חב"ד שהלכו גם קודם לכן.. עד

שתקלוט זאת, יגיעו החרדים למליון נפש, ואתה תתחיל לחפש מקלט מדיני..

השיג שטינמן שהרב יתברר עוד כזה "במצב כי בפירוש, ציינו אף בתקשורת פרשנים לחרדים ולמוסד תורתו אומנותו 21 שנות שקט, מ1999 אז הוקמה וועדת טל, ועד 2020 אז

יפקע חוק ה"שוויון בנטל" של לפיד )י. אטינגר, 'הארץ' .4.2("

אל תשגה בטעות של אביך - הזהירוהו היועצים. עליך להזים את מזימותיו של המנהיג בכל מחיר!

המסקנה הייתה ברורה: חייבים לפוצץ את הסיפור עכשיו ומיד. אסור לתת למנהיג החרדי אסור הזרקורים. מאור הרחק הוועדה המלצות את ולמסמס התקשורת, את להרדים להפסיד זמן. חייבים להעלות את הנושא לתקשורת בעוצמה, והיא כבר תעשה את העבודה

בשיטותיה הידועות. זבנג וגמרנו.

לצורך קידום תכנית זו, תוכנן, יגויסו תועמלנים משתפי פעולה מקרב הציבור, אשר יסבירו שוב ושוב, כי חובה על החרדים להעלות את הדיון הציבורי בנושא בקול רעש גדול, וחס וחלילה אין להמתין ולדחות את החוק, אלא להיפך, לדאוג שהוא יעלה במלא חומרתו תיכף ומיד. גורמים אלו ידאגו להעלות כל פרט ופרט לעבר זרקורי התקשורת, יחבלו בכל הכח בכל פעילות חוקית, ישמיצו את חברי הכנסת שלהם עצמם, וכך יכשילו את המהלך החרדי

המסוכן.

כלוחמים דווקא בולטת, בצורה עצמם יציגו גורמים שאותם לו, הבהירו לדאוג, חשוב הגדולים על גזירת הגיוס. רק כך ניתן יהיה לוודא, כי איש לא יחשוד בכוונותיהם, ובמטרת

פעילותם.

של כוחו עיקר כי הסבירו, הם נוספת. חשובה נקודה לו הבהירו חרדים, לענייני יועציו ובמשמעת ההופכת אותו לגוש בלתי הציבור החרדי, טמון בכפיפותו להנהגה הממוסדת, בנוסף אחת: במכה ציפורים שני מרוויח אתה - אילפוהו - שכזה מבריק במהלך מנוצח. כאוס יגרמו ההנהגה, סמכות את לערער עקבי באופן יפעלו אלו גורמים המיידי, לרווח דמוקרטיזציה של מגמות ישתלו ובעיקר המבוגרים כנגד הצעירים את יסיתו במערכת, בקרב הנוער. מושגי קידמה נאורים כמו "זכות הציבור לדעת", "שקיפות ציבורית", "חופש "ציות המיושנים המושגים את ויחליפו הנוער, ללב מסילות מהרה עד ימצאו הביטוי",

לגדולי ישראל", "זהירות בכבוד התורה", ועוד חסמים מיושנים מעין אלו.

להבנתנו, חזו היועצים, גייס חמישי זה ימסמס עד מהרה את ליבת הכח של הציבור החרדי, רוח החופש והעצמאות תחדור לכל תחום, ואנחנו נהיה המרוויחים הגדולים.

גם בנקודה זו, הבהירו, חשוב מאוד למנוע כל התנגדות טבעית לרוחות קדמה אלו של האביב לציבור מימין. כביכול, קנאי מהלך בשם יגובה שהכל חשוב וחופש. זכויות הדמוקרטי, שנידרש מגמה לכל מצוינת עטיפה וזו ו"חומרה", "קנאות" לטענות חולשה יש החרדי להחדיר. בחסות הבלבול, ייקלטו המסרים היטב. המבוגרים, ודאי ייבהלו. סביר להניח. אבל

הדור הצעיר - הוא שלנו!!

61במבט בוחן

וכמה מילים נוספות לסיכום

עולם התורה נמצא באחת משעותיו הקשות. לא זהו ורגיש חמור הנושא ואחרים. כאלו לגימיקים הזמן שכזה, גורלי בזמן ניגוח. למטרות אותו לנצל מכדי הדור, מנהיגי להנהגת כוחנו בכל להיצמד חובתנו אשר פועלים כבר למעלה מ-15 שנה, בדרך רבותינו, הספינה את להנהיג עצומה, דשמיא ובסיעתא

המיטרפת בבעיות השעה.

יבנה וחכמיה, יוחנן בן זכאי את גם כאשר הציל רבן הוא בכך כי הדרך", זאת "לא כי שסברו אנשים היו נותן "לגיטימציה" לאספסיאנוס, וכי הוא "משלים עם המצב" בו ישלטו הרומאים על בית המקדש. בריונים של במעשיו לחבל וניסו החומות", על "שמרו אלו שאילולי בטוחים הם היום עד כי להניח, יש ריב"ז.

"פשרנותו", לא היו הרומאים מתחילים כלל..

הדבר היחידי שצריך לעמוד לנגד עינינו בעת הזו, הוא בית המקדש של דורנו. עולם התורה, שבט לוי. אין זה מוצדק לסכן אותו, בעקבות חורבן "בית המקדש" של

העיתון.

יצדיקו לא הטהור", השמן "פך של סיסמאות אלף דרך זו. הפך הטהור, הוא זה שיש בו - בתוכו, בתוכנו הפכים שכל שמכריז זה דווקא ולאו זך, זית שמן -יש זהו הקריטריון. להתבדלות, האחרים טמאים. לא דרך נכונה וישרה. פנימית ואמיתית. דרך מבורכת. לא בהטלת רפש תיבחן ההתבדלות. הניחו לעולם התורה מהטל לכם חדלו רבותיו. בהנהגת כדרכו להתנהל

דופי ורפש. חדלו הרע!

62

תגובת הפלס לחוברת זו:

דמגוגיים, תועמלנים של החמורה התופעה מול וחלחלה, זיע רתת אחוז התורה עולם המשטים גורמים על האמיתית", המצב "תמונת את הציבור בפני להציג המתיימרים ומהתלים בו, כביכול, ועל כך שכביכול משתמשים בשקרים סילופים והזיות, וכיוצא באלו

דברי תעמולה אשר מקומן לא יכירן במחננו, ואין דרכנו בכך כלל וכלל.

את ולצנן לקרר ורק אך שמטרתם בגורמים מדובר וברורה. מוכחת האמיתית מטרתם האמבטי', ולהחדיר את רוח השאננות והפשרנות, ברוח 'המזרחי' המטיף ל"שפיות" ול"הגיון" ו"ריאליות" מול ה"קיצוניות" וה"קנאות", וכדרכם של משתפ"י השלטון הידועים לשמצה, כידוע לכל צעיר המעיין בביטאוננו. אין כל ספק כי מדובר במזימה של השלטון הממומנת ולפשרות ול'השתלבות' להידברות הרקע את להכין במטרה הידידות', 'קרן ע"י כנראה מסוכנות, ובמגמה להטמיע מסרים ש"תמיד הלכו רבים לצבא", וש"זה לא נורא כל כך", ו"לא

צריך למסור את הנפש", ואין צורך להיות 'קיצוני'...

להתנהלות בנוגע השקרים את לנפץ ורק אך שמטרתם הם מבהירים חוץ כלפי אמנם מזלזלים הם הארסיות. השורות מבין מבצבצת האמיתית הכוונה אולם המקובלת, כדרכם, לשון וכפל עשן ובמסך זיע"א, רבותינו של האחרונות וצוואותיהם בהוראותיהם התורה מרביצי של ל'דיוקים' ורק אך היא התנגדותם כביכול מזימתם, את מסתירים הם שליט"א מתוך דבריהם.. האיך יכולים תועמלנים אלו שלא שנו ולא שימשו, לכנות עקרונות

אלו שנמסרו לנו מדור דור, כ'דיוקים' ו'פלפולים' גרידא??...

הדור, להצלת קריטית הסברה למערכת נחלצים הפח שומרי כאשר זו, גורלית בשעה לשכנע את הציבור כי מנהיגי הדור הינם פשרנים ושאננים, וכי ראשי ישיבות הינם סוכנים שתולים של השלטונות, וכי כולם סוחרי נפשות למכור חלשים, עלינו להיזהר מכל דמגוגיה

אשר תערער חלילה השקפה מסורה זו.

ואף נ"י, בידינו במקצת, להחכים רבים מתלמידי החדרים היקרים בסיעתא דשמיא, עלה בישיבות הקטנות, ומעט בישיבות הגדולות, ישנם אשר כבר הבינו והכירו ב"ה, כי אך שקר נחלו אבותיהם ורבותיהם, הבל ואין בם מועיל. כי רק על ההצטרפות לשמירת הפח תהיה תפארתם. אותם גורמים ועסקנים מטעם עצמם, עינם צרה במערכה קדושה זו, ומנסים הם לחבל בה בכל מחיר. כמובן, שכל דבריהם דמגוגיה זולה והוצאת דברים מהקשרם. מדובר העיקרית מטרתם למען וגויס נלקח אפשרי, שלילי מושג כל כאשר פרועה, בהשתלחות זדונית זאת, למטרת פגיעה הגיוס. גזירת ולהסתיר את והיא: להעלים, להחביא, הידועה, שמים, לצרכי ואך ורק ואך שמים, לצורכי בה להשתמש יוכלו לבל המשמרת, בשומרי להעמדת אנשי ההשקפה על מכונם ועמדתם. כמובן, שהעם היהודי בארץ ובתפוצות ימשיך לעמוד בכל התוקף על הנפנוף בגזירת הגיוס, ויילחם בכל כוחו ובכל תוקפו התוקפני, בכל ועורכים כותבים אמרו וויתורים!" פשרות "בלי המערכה. את להשתיק שתקום מזימה

חשובים שליט"א.

וכצפוי, "ביטאון עולם התורה" לא מאכזב. עם סגירתה של המהדורה, הופיעה ה'מסורת' כפי מגיב והיראה", התורה "עולם והטרייה. האמיתית תגובתו

המקובלת.. ראו עמוד 66.

63במבט בוחן

שנים ת ו כ ו ר א

כ"מזכיר כיהן הוא קטנה, מדינה הממשלה".

יד הים, ממשלות מתחלפות, על והוא נשאר בתפקידו. תפקיד רב כל על שליטה לו שהקנה ערך, תחת שימש הוא הממשל. ענייני עוד הממשלות, ראשי שלושת מתקופת ראש הממשלה הראשון, כאשר במהלך השנים, עם הניסיון

הנעשה כל על דעות אצלו התגבשו בתפקיד, והוותק יועץ, סמכא, בר של לסוג בעצמו הפך הוא במדינה. מחווה דעה, ואחד ממעצבי המדיניות המרכזיים, בכל

עניין פוליטי ומדיני שעמד על הפרק.

בשלב מסוים, חש לו המזכיר, שהנה בעצם הוא מבין ברור ממש ולא ומהשרים, הממשלה מראש פחות לא לו, מדוע זה צריך הוא להמשיך להיות כפוף למרותם. הוא החל אט אט להתנהל בעצמאות, מבלי שראה צורך שימש הרי הוא עליו. הממונים את עניין בכל לעדכן מכולם, מנוסה הוא הראשון.. הממשלה ראש אצל זה ומבין הכי טוב. העניין הפך עם הזמן לבלתי נסבל. היה ניתן ולא הממשלה, של התקינה בפעילותה פגע הוא בפועל הממשלה ראש כאשר להתנהל, להמשיך

המזכיר, וזה האמיתי, משמש אך ככיסוי עבורו.

בבוקר נאה אחד, כינס ראש הממשלה את השרים, והחליט בדרמטיות לסלקו מתפקידו.

ניתן לא שבוע בהיר. ביום כרעם עליו נפל הדבר נסער בסוגר, כארי הסתובב הוא איתו. לדבר היה ונרגש; איך העיזו ככה לעשות לו? איך? למזכיר הדגול

ששימש את כל ראשי הממשלות?? ככה??!

בחיבוק יישב דנן, המזכיר כמו איש לא אבל להתארגן. החל מההלם, מעט כשהתאושש ידיים. הוא יצא לתקשורת, והקים קול זעקה: "כיצד זה העיז שלוש" "תחת ששימש מי את לפטר הממשלה ראש היא קלה ממשלה!! ראשי שלושה הממשלות? ראשי

בעיניכם? ראש הוא מי אחד, ממשלה שיתמודד מול שלושת ראשי זה הכיצד שהיו?!! הממשלות הוא גבירתה? שפחה תירש לא מבין שאני הוא בעצם ראש זה, אין האמיתי?! הממשלה אלא כי מעוניין הוא להרוס את הממשלות ראשי שבנו מה כל הקודמים. זו הסיבה שאיננו מעוניין בי. הוא ידע, שאני,

זה ששימשתי תחת שלוש, לא אתן לו. היה לא תהיה!"

ידידיו אליו שנתלקטו עד וזועק, הולך היה וכך משכבר הימים, אלו שנעזרו על ידו בקשרים ובטובות הנאה שונות בעת שכיהן במשרתו הרמה, והחלו לסייעו. הפריפריה מערי המפלגה נוער את אליו אספו הם שונות מעשיות להם סיפר אותם, גיבש הוא בדרום, מתקופת שהותו במסדרונות הממשל, תאר להם כיצד שמאלני בעצם הוא פיטוריו, על שחתם העו"ד זה משת"פ, וכי ראש הממשלה הראשון לחש פעם לאוזניו, כי הוא, ורק הוא, זה שיודע איך באמת צריך לנהל את נופך של רכילויות שונות ומשונות ובתוספת המדינה, לב על הדברים התקבלו סגורות, בשיחות ששמע הנערים. הנוער התלהב; "הו - הה - מי זה בא - ראש

הממשלה הבא! הו - הה - מי זה בא -..."

ושיחקה לו השעה, ובאותו הזמן עלה על הפרק הנושא האיראני. העם כולו נתון היה בחרדה עמוקה, ראש הממשלה הכריז שזו סכנה איומה, שישראל לא תשלים עימה, שיש לנו קווים אדומים, וכי "כל האופציות על השלחן". אבל את המזכיר דנן זה לא סיפק: "מה זה הניסוח הפתלתל הזה "כל האופציות על השולחן"? הוא לא מבין שזה משדר לאיראנים חולשה ורפיסות? שיצא ויכריז בבירור, כי נילחם עד טיפת דמנו האחרונה! כי אם לא יפסיקו שם באיראן את העשרת יופצצו בצהריים כל מוסדות הממשל זה, האורניום ברגע האיראני! אילו היה מודיע כך עוד קודם, לא היינו עומדים

במצב ביש זה כיום!"

הא ברדיתבררו ויתלבנו הדברים

יתלבנו ויתבררו

הדברים

המזכיר

64

והלך המזכיר לקושש לו תומכים בקרב נוער הגבעות, והיה מקהיל אותם תחת עצי הזית, ונואם ומספר להם על האיומים כל עם בעבר בהצלחה התמודדנו כיצד פעם ובכל חזקים, שאנחנו שהוכחנו ע"י המדינה, שאמריקה ניסתה להתערב בעניינינו, היינו חוסמים את השדרה החמישית במנהטן, ומיד היו נכנעים, וזו הייתה דרכם של כל ראשי הממשלות עד היום. ולכן – הכריז - צריך להציג עמדה ברורה ונחרצת שתיפסק העשרת האורניום, ואם לא, נפציץ מחר את בנין האו"ם בלא כל

דיחוי כלל וכלל לא יעלה על הדעת.

"הנוער הלוחם הוא הכריז בזאת על הקמת מפלגת כיצד הממשלה לראש שתראה המפלגה והחוסם".

מנהלים את המדינה.

אך מלבד מתי מעט נערים עזובים, איש מהמבוגרים לא שמע לו. ואמרו: הרי ראה"מ מדבר על איראן רבות, וגם אמר שכל האופציות על השולחן, וגם שולח נציגים לכל מקום לשכנע ולדבר על הסכנה, ולקדם את העניין אצל כל המדינות, ומה לנו צורך בעוד מפלגה? ובפרט, שראש הממשלה לא נולד היום, וכבר מנהל את המדינה כעשרים שנה, והוא השותף הבכיר לכל ראשי הממשלה הקודמים. האם אמנם צריך הוא כרגע את העצות שלנו?

מה לנו ולזה?

אבל המזכיר לא התבלבל: אינכם מבינים דבר! כל גרעינית", נשלים עם איראן "לא הדיבורים האלו של שלנו מהמפלגה חושש שהיה בלא היו לא הם גם כבר אנחנו, לא אם והחוסם". הלוחם הנוער "מפלגת מזמן היה כורת ברית עם איראן. גם מה שמכריז כבר, עושה זאת בחצי פה, בניסוחים מעורפלים על אופציות גרעינית"? איראן עם נשלים "לא זה מה ושולחנות. להשלמה העומד נושא איזה בעוד שמדובר כאילו -נפשנו, לציפור הנוגע בנושא ולא השלמה, אי או כל האחרונה.. דמנו טיפת עד בו להילחם שמוכרחים במטרה שלנו, לצעקות עלוב חיקוי הם שלו, הצעקות מספרים שאתם מה גם למפלגתנו. קולות נגרוף שלא על דיבורים ונציגים ששולח למנהיגי העולם, נשמע לי חשוד ביותר: מה בדיוק הוא זומם שם עם אובמה מתחת לשולחן? האם חלילה הוא זומם להסכים עם הפתרונות

הפשרניים שלו?? אדרבה, יתבררו ויתלבנו הדברים.

וכל המנוסים, הממשלה חברי כל שהרי ושאלוהו, כרגע שנולדה השתכנעו לא ומייסדיה, המפלגה זקני המהלך את שמצדיקה ומיוחדת חדשה צרה איזה מה והחוסם". הלוחם הנוער "מפלגת של הייחודי השתנה כעת? אבל כל זה לא ממש הפריע לו: אכן, כולם אינם מבינים דבר. הם כמו ילד שאפשר להקסים אותם.

חלקם חלשה דעתם מרוב זקנה, חלקם תמימים, וחלקם רק בקולו. עליהם שירעים הממשלה מראש מפחדים בנוער הגבעות, זה שבאמת מודאג מהגזירה ומוסר את לא הם, כבר אבדנו ישועתנו. אם בו רק נפשו למענה,

כולנו.

עלינו ומזמין רפיסות, משדר הממשלה ראש הרי בעת הממשלה ראש היה ואילו האיראני. האיום את מטרתו וכל כלל, קמה היתה לא זו הרי המדינה, קום של ראש הממשלה במלחמתו בנו, היא אך ורק להשתיק הנפשעת תוכניתו נגד הציבורי הביקורת מסע את ונעלה קומו גרעיני. נשק לאיראן לאפשר והסודית,

עליו למלחמה ולא נשוב עד כלותו!

ויחברו אליו נערים אשר לא קרו ולא שנו, ולא ידעו מבצע ובין הגליל, לשלום הימים ששת מלחמת בין קדש לברד בשקל וחצי, ויאמרו: אכן כן! גלוי וידוע, כי רק בדרך זו נצחנו במלחמת ארבעת הימים, ובמלחמת ראש השנה. וכך היה מעולם. אכן נודע הדבר! ונקבצו אקשן תאבי מובטלים, כדורגל אוהדי עוד עימם שונות קבוצות לעוד המזכיר והלך מלחמה. ושוחרי ומשונות, שלאחת הבטיח מגרש כדורגל, ולשנייה ייצוג בשולחן הכבוד בכינוסי מפלגתו. גם הבטיח לבדואים, בה, יפגעו לבל דתם על לשמור מטרתו עיקר שכל והוא זה שידאג לזכויותיהם באדמות הארץ. והצטרפו לפני מעילה בגלל שסולקו ראה"מ, מנפגעי כמה גם ראש של בהנהגתו לחבל כולם וחברו ועידנים, עידן

הממשלה.

ודיבר יצא הנעשה, את הממשלה ראש משראה השעה זו לא כי פניהם, על הוכיחם קשות. איתם למשחקי מפלגות. שעה קשה היא לעם, ואם לא נעמוד מאוחדים בקו אחד, ולא ידבר כל אחד מטעם עצמו, לא נוכל להילחם. אנא! – ביקש - הפסיקו לחבל במערכה,

פן נאבד כולנו.

חוץ להילחם במי מצאת לא האומנם הם, ויאמרו הפה, את בכוח לאובמה לסתום ובמקום מבימין? בדיוק מה בנו?? במלחמה הכוחות את משקיע אתה איראן?? נגד נפש במסירות לוחמים שאנו לך מפריע "אין כי הראשון, המדינה סופר אמר כבר והרי הה?!! לנו מלחמה עם הימין", ואם היית משקיע את הכוחות הסיפור כל היה מזמן כבר באיראן, במלחמה הללו

מאחורינו...

הדיבורים כל כי בדעתם, ונעריו המזכיר והתחזקו איראן עם שבשתיקה ההסכמה על לחפות נועדו גרעינית בתנאים מסוימים. והשתכנעו מהתעמולה של

65במבט בוחן

שמחר משמעית חד מודיע שאינו העובדה כי עצמם, המונית להפגנה יוצא ואינו כוחות, מזיז ואינו יפציץ, למה הגדולה ההוכחה היא ארה"ב, שגרירות מול עולמי תעמולה במסע והחלו לשולחן. מתחת שזומם זומם הממשלה שראש כך על ז'נבה, עד שהגיע נרחב שאמר לכך ונתפסו הגרעין, בנושא איראן עם תיאום אלא ברירה, תהיה לא מסוימים" "בתנאים כי פעם, ב"תנאים כי מוכח, ומכאן הצבאית, לאופציה ללכת

מסויימים" אחרים, הוא ודאי מעונין בגרעין.

המזכיר הגה דרך תעמולה ייחודית, כאשר בכל פעם איום יש כיצד ראו הנה "הנה שבר בזעקת יוצא היה "בניית ובגילוי בהודעה יוצא היה יום ובכל באיראן". כל להידרדר" ממשיך "העסק נמשכת" הגרעיני הכור כי בחכמתם הבינו הצעירים מיותרת. הייתה תוספת אין הוכחה גדולה מזו לכך שראש הממשלה אינו ראוי הממשלה", ו"ראש – איראני" "איום הייתכן? כלל, הנה, איראני"?!! "איום יש הרי יחדיו? שניהם הילכו בלעדינו. ליום מיום מדרדרים היאך הרואות עיננו המזכיר אדונינו אתה אילו ודאי ויאמרו: הילדים וענו היית בתפקידך, לא היה כל פרץ וצווחה ואיראן לא היו

מעיזים כלל לאיים. ומאז חסרת באתנו כל זאת.

דרכם של הצעירים הייתה ללכת ברחובות ולזעוק: הלא תבושו לכם אזרחים! מהי השאננות הזו מול האיום הנוער מפלגת על שמעתם לא האמנם האיראני?! הלוחם נגד האיום האיראני?! קומו! מה לכם נרדמים? אתם! גם קומו בכך? הפועלים היחידים אנחנו מדוע השגרירים, המוסד, אנשי ואתם תפעלו! התעוררו! מתחת שם מתבשל מה הערפל! את פזרו הנציגים, את שכחת איך הממשלה, ראש אדוני לשולחן???? האם זה? בשביל משהו עשית האם האיראני? האיום ועוררנו והלא כבר דברנו סוף? סוף הגיעה השעה לא על האיום. צעקנו עד שניחר גרוננו. עד מתי נמשיך כך?

כל וכו' השגרירים המוסד, אנשי הממשלה, שרי על בגיחוך מהולה במבוכה הביטו בנושא, הפעילים אולם להגיב. כיצד יידעו ולא הייחודית, התעמולה מתעמולת ולהתרגש להתלהב המשיכו הצעירים

עצמם; די לשאננות! קראו. הידד למזכיר! הריעו.

וראש בז'נבה, המעצמות כינוס בעת זה היה הממשלה חשש מאוד מהתוצאות. הוא הכריז, כי איראן גרעינית היא חיסול מדינת ישראל. רוצים לחסל אותנו, לשלום האחראיות המדינות וכל לארה"ב פונים ואנו

העולם, לעשות כל שביכולתם למנוע זאת.

ידידיו את ושלח נרגע, לא המפוטר המזכיר אבל "מפלגת ורק אך כי העולם, למנהיגי לספר מז'נבה אך איראן. נגד הלוחמת היא והחוסם", הלוחם הנוער ראה"מ והשרים, לא אכפת להם בכלל, וכל דבריהם על מלחמה, הם בגלל שמפחדים ממנו, ובשקט בשקט הם מעונינים בהסכמה מלאה עם תכנית הגרעין. וכי ראש ההסכם על יחתמו אם מאוד ישמח בעצם הממשלה הסמויות מטרותיו את משרת שזה כיוון איראן, עם והמסוימות. בדמיונו הפורה הוסיף, כי כנראה ודאי יש שההנהגה אחוז, במאה בטוח כמעט ומסתבר להניח בישראל מעוניינת רק במספר שכונות בתל אביב, ואת כל שאר האזרחים הם מתכננים לשלוח לכבשן האש של האטום. רק המזכיר ומפלגתו הם הדואגים לכל הציבור,

כאשר באמנה איתם מימים ימימה.

לקראת והלכו השתכנעו, שהאמריקאים כמובן את והקשיחו מכך, שמעו הם גם האיראנים איראן. ובאיראן בז'נבה, נחתם ההסכם כמה. פי עמדותיהם

הגיעה הפצצה לשלב האל חזור....

- והמזכיר??

וילך אונו, סגן ראש העיר בקרית זכה בכס הוא - לביתו שמח וטוב לב.

66

תגובת "ביטאון עולם התורה" לחוברת זו

מצא את ההבדלים - בעמ' 62

67במבט בוחן

לתגובות וסיועפקס:

03-5092229

דוא"ל:mabatbochen@gmail.com

מסביב ייהום הסער...לרשעים, השעה משחקת ראש, נשאו משנאנו ודאגה. חרדה ליעקב. היא צרה עת וזוממים הם לפגוע בקדוש והיקר לנו מכל: בישיבות הקדושות. גדולי ישראל מדירים שינה מעיניהם, שלוחי דרבנן משימים לילות כימים לפעול בכל טצדקי בדרכי ההצלה הטבעיים, עולם התורה מתחזק בלימוד התורה ובקבלת עולה, וכל עמך בית ישראל מצטרפים ונושאים תפילה להצלחת המערכה. להצלתו של עולם התורה מידי הקמים

עליו.

- ואל מול כל אלו..גורמים הרחוקים מכל שייכות לעשייה, גורמים אשר עסוקים כבר שנים בעיקר בניגוח, ציבורי שניטל מהם. אינטרסנטית על מעמד בנושא אחר לחלוטין: מלחמה עוסקים

בצדק, יש לומר..

הם אינם מהססים לחבל במערכה באופן ישיר, לנסות לזרוע סכסוך ופילוג, ולטפול וראשי התורה תופסי על שלוחיהם, על ישראל, גדולי על ומדוחים, שווא עלילות הישיבות. אין אמצעי בו בוחלים הם. השמצות וניגוח, מסירות ועלילות, קונספירציות

הזויות לחלוטין, הכל כשר למען אותה מטרה – זו האישית, הפוליטית, האינטרסנטית.

החרש לא נוכל!!הנוגעת במערכה לעשות הרסני קומץ לאותו להניח ייתכן לא כזו, אשר צרה בעת לכולנו – כבתוך שלו. זו מערכה על עצם קיומנו, ואין שום סיבה בעולם שקומץ שוליים האמיתית מהדאגה וארץ שמים כרחוק הרחוקות גחמות פי על בה, לחבל ינסה יינתן כזה, ודורש אחריות אשר בנושא חמור ייתכן, שדווקא לא להצלחת המערכה. לא לנו. דרושות ואחדות אחריות רוחם! על העולה ככל לפעול קיקיוניים לגורמים פריקת רסן. קול אחד דרוש לנו. אחיד, אחראי, ובעיקר מכוון למטרה האמיתית, ולא זו

האינטרסנטית.

במעט הדברים שיובאו כאן, נשתדל להעמיד בפני הציבור את תמונת המציאות בראי העובדות והאמת. בראי הבהירות והמקובל לנו - אל מול הטשטוש והערפול המכוון. נדע ונבין כולנו, מה באמת עומד מאחורי מסע לא טהור זה. נבין, מה מסתתר מאחורי

אותו שימוש ציני בגזירה המאיימת על כולנו.

נבין – ונדע את היחס האמיתי הראוי לגורמים אלו. נעמיד אותם על מקומם הראוי – בניגוד למסכת הצביעות העוטפת את כל דרכם. נחשוף את השקר והסילוף המכוון, ולחבל להזיק להם נניח לא עוד! לא המסורה". ה"השקפה מסווה תחת המסתתר

לכולנו!!

על שלשה שקרי 'הפלס'...עמוד 20 "הסדר תורתו אומנותו" – באיזו דרך לחם מרן הרב שך זי"ע?

עמוד 33 "ועדת טל" – עמדתו התקיפה של מרן הגרי"ש זי"ע בנושא. כנגד מה?

עמוד 19 "ייהרג ואל יעבור" – מי 'צנזר' זאת בתשנ"ח??

ועל חמישה ולא אשיבנה...עמוד 51 "התגרות בשלטונות" – מהי השקפת מרן הרב שך בנושא?

עמוד 35 "זכות הקיום" – מה היתה דעת הגרי"ש על כך??