מערכת העיכול

והיא כוללת את האיברים הבאים:מטרים 7.5 כ- אדםאורכה הכולל של מערכת העיכול של ה

הוא האיבר שבו נקלט המזון ובו מתחיל עיכולו. חלקי הפה הם: דפנות צדדיות- שרירי פה - הלחיים, גג הפה- חיך קשה )גרמי( בחלקו הקדמי וחיך רך בחלקו האחורי. בתוך הפה מתבצעות פעולות

והפיכתו לעיסה לקראת הבליעה. פעולות אלה נעשות על ידירוקשל לעיסת המזון, עירבובו עם ה חוסמים את אזורUvula. בבליעה- החיך הרך וה- בלוטות הרוק, שרירי הלעיסה ולשון, השינייםה

הנאזופרינקס, ומונעים מהמזון לחדור לחלל האף.

שהיא תנועת מתואמתלעיסה - חותכות, מועכות וגורסות את המזון, תוך כדי ה השיניים( והלשון(. לסתשל ה

לתוך חלל הפה, זוג בלוטות הפרוטיס באזור האוזניים, זוגבלוטות הרוק - מופרש מ הרוק בלוטות תת לסתיות מתחת לבסיס הלשון בחלק האחורי של הפה, זוג בלוטות תת

לשוניות מעל הבלוטות התת לסתיות. שומר על רטיבות הפה ומשמש הגנה ראשונית ,עמילן האחראי לפירוק רב-הסוכר, עמילאז אנזים. ברוק נמצא החיידקיםמפני

, ובכך מקל על בליעתו עלעיסה. הרוק, בנוסף, גורם למזון להפוך לסוכרוזלדו-סוכר, המעבר בושט.

מסייע בעירבובו עםמלתעות )איבר( - שריר המשתתף בלעיסה על ידי העברת המזון בין ה הלשון , - צינור שרירי, מרופד בקרוםלועהרוק ואחראי על פעולת הבליעה, בכך שהוא דוחף את המזון

רירי, שנמשך מבסיס הגולגולת עד לתחילת הוושט, דרכו עובר המזון מחלל הפה אל הוושט. 25, אורכו אצל מבוגרים כ-קיבה( עם הלוע )הגרון - צינור המחבר את החלק התחתון של ה ושט

ס"מ. אין מתבצע בו תהליך עיכול אלא רק העברה של המזון, באמצעות התכווצויות של השרירים העגולים הנמצאים בדפנות הוושט, בצורה גלית, כלפי מטה אל הקיבה. התכווצויות של שרירים

, והיא מאפשרת גם לאדם העומד על ראשו לבלוע מזוןתנועה פריסטלטיתבצורה כזו נקראת , ישנה רקמת האפיקגלוטיס שסוגרתקנה הנשימהמחלל הבליעה. לשם מניעת כניסתו של המזון ל

הנוצר משולי הקיבה. בדרך-כלל שסתום זהשסתום. בין הוושט לקיבה קיים אכילהאותו בעת ה.הקאותמונע חזרת מזון לוושט וכן

והלוע לתוך הושט.חךהלעוס למעלה ולאחור כלפי ה מ"ל לליטר50 - הוא הצינור הרחב ביותר במערכת העיכול )דמוי שק שנפחו יכול לנוע בין קיבה

וחצי( ובו מתבצע איחסון מזון, המשך פירוק מכני של המזון באמצעות לישה על ידי שרירי דופן הקיבה, פירוק כימי אנזימטי של החלבונים )על ידי אנזימים המכונים פרוטאזות( ופירוק ראשוני של

שומנים. ס"מ, והוא ממלא את רוב3 מ', קוטרו כ-6.5 - הוא צינור מפותל, אורכו הממוצע הינו כ- המעי הדק

)הווה אתתריסריוןחלל הבטן. בו מתבצעת רוב הספיגה של המזון. הוא מורכב משלושה איברים: ה

.מחזור הדםתחילתו של המעי הדק(, המעי ריק ומעי עקום )בו ניספגים רוב מרכיבי המזון אל . לימפה או נימי הדם הנימי שדרכם מפעפע המזון שעוכל, אל תוך המוריגיםבדפנות המעי קיימים

מלחים ומרכיבים נוספים. במעי הגסמים - הוא איבר העיכול האחרון. בו נספגים המעי הגס , חיידקים רבים אשר לחלק מהם תפקיד בתפקוד המעי. בעת שהמים נספגים, תכולתו הופכת

. צואהסמיכה יותר עד שבסופו הופכת להצואה. מופרשת שהוא סוף צינור העיכול ודרכו סנטימטר 3.5 - צינור שאורכו כ- פי הטבעת

מערכת החיסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיפוש, ניווטקפיצה אל:

תאי מערכת החיסון. התאים על רקע כחול משתייכים למערכת החיסון המולדת, ועל רקע אדום - למערכת החיסון הנרכשת. התאים המוקפים במסגרת צהובה הינם פגוציטים. חץ סגול מציין תא-אב אשר הופך, או

מתמיין, לתא יעד.

שלאבולוציה, אשר התפתחו במהלך המולקולות ותאים, איבריםמערכת החיסון היא מכלול מורכב של והקנו יתרון לאורגניזמים בהם התפתחו. תפקידה של מערכת החיסון הוא להגן על גופם מפניבעלי-החוליות

רעלנים שונים, וכן מפני טפילים ופטריות, נגיפים, חיידקים, כגון פתוגניים מיקרואורגניזמיםפלישה של . בין מרכיביה השונים של מערכת החיסון קיימים יחסי גומלין ענפים, המאפשרים להם לפעולסרטןוהתפתחות

באופן מסונכרן ומתואם נגד פולשים זרים מהם נשקפת סכנה לגוף.

. חשיפה של מערכת החיסון לאימונוגן עשויהאימונוגןחומר זר או פתוגן המסוגל לעורר את מערכת החיסון מכונה לגרום לסוגים שונים של תגובה חיסונית, בהתאם למאפייניו הביוכימיים של האימונוגן, אופן חדירתו לגוף וכמותו.

התגובה החיסונית נחלקת אפוא לשני שלבים עיקריים, הקשורים זה בזה קשר הדוק: שלב הכרה ושלב תגובה. ראשיתה של התגובה החיסונית בהכרה, אשר משמעותה זיהוי הפתוגן על ידי מערכת החיסון. מערכת החיסון מסוגלת לזהות באופן ספציפי ומדויק מגוון עצום, למעשה כמעט אינסופי, של פתוגנים שונים, והיא מצטיינת

בכושר הבחנה דק להבדלים מזעריים בין פתוגן אחד למשנהו. לאחר שמערכת החיסון מזהה גורם זר, כגון מיקרואורגניזם או פתוגן אחר, היא מפעילה כנגדו תגובה חיסונית תוך גיוס מגוון רחב של תאים ומולקולות,

הפועלים יחד במטרה לנטרל את הפולש הזר או לסלקו. תגובה חיסונית זו, שבאמצעותה מערכת החיסון מנטרלת (. מערכת החיסון משתמשת במנגנוניםEffector Responseאו מסלקת את הפתוגן, מכונה "תגובה אפקטורית" )

אפקטוריים רבים ומגוונים, אשר כל אחד מהם מותאם לטיפול בסוג אחר של פתוגן.

מערכת החיסון מסוגלת להבחין בין "עצמי" ל"זר", כלומר בין מולקולות ותאים השייכים לגוף עצמו לבין מולקולות ותאים ממקור זר, באופן אשר מבטיח כי התגובה החיסונית תופעל אך ורק כנגד גורמים שהינם זרים

(, והיא מהווה מנגנון חיוניImmunotoleranceלגוף. הבחנה זו בין "עצמי" ל"זר" מכונה סבילות חיסונית ) שתפקידו למנוע גרימת נזק עצמי לגוף. כאשר קיים פגם או ליקוי במנגנון הסבילות החיסונית עלולות להתפתח

, בהן מערכת החיסון תוקפת מרכיבים עצמיים של הגוף.מחלות אוטואימוניות

אחד ממאפייניה הבולטים והחשובים של מערכת החיסון, לצד יכולתה לזהות במדויק מספר עצום של פתוגנים, הוא הזיכרון החיסוני. חשיפה של מערכת החיסון לגורם זר או לפתוגן עימו היא התמודדה בעבר, מעוררת תגובת

(, המתאפיינת במהירות גבוהה יותר ובעוצמה חזקה יותר. תגובתMemory Responseזיכרון ) הזיכרון מאפשרת למערכת החיסון לפעול ביתר נמרצות כנגד הפתוגן, לסלקו ביעילות ולמנוע

התפתחות מחלה.

תוכן עניינים

[הסתרה]1 חיסון מולד וחיסון נרכש

o1.1 מערכת החיסון המולדת o1.2 מערכת החיסון הנרכשת

2 הזרועות האפקטוריות של מערכת החיסון

3 תיאום התגובה החיסונית

4 קישורים חיצוניים

חיסון מולד וחיסון נרכש [עריכה]

מערכת החיסון נחלקת לשתי מערכות משנה: מערכת החיסון המולדת, המכונה גם חיסון מולד או חסינות מולדת(Innate Immunity( ומערכת החיסון הנרכשת, המכונה גם חיסון נרכש או חסינות נרכשת ,)Acquired

Immunity ,Adaptive Immunityשתי המערכות שונות זו מזו במהותן, אך הן שלובות זו בזו ופועלות בשיתוף .) פעולה ובתיאום. כל אחת משתי המערכות מפעילה מנגנונים שונים אשר מעוררים, מגבירים ומייעלים את התגובה של המערכת השנייה. יתרה מכך, שתי המערכות תלויות זו בזו: רכיבים שונים של מערכת החיסון המולדת נחוצים לצורך תפקודה היעיל של מערכת החיסון הנרכשת, ולהיפך. שילוב זה בין שתי המערכות

מאפשר הגנה מיטבית לגוף מפני פתוגנים.

ניתן לומר כי מערכת החיסון המולדת מהווה את קו ההגנה הראשון של הגוף מפני פתוגנים, מרגע החשיפה לאנטיגן ועד שמערכת החיסון הנרכשת נכנסת לפעולה. מנגנוני ההגנה הבלתי-ספציפיים של המערכת המולדת

מצליחים, בדרך כלל, לסלק בכוחות עצמם את המיקרואורגניזמים והפולשים הזרים האחרים. מנגנוני החיסון הנרכש נחוצים לייעול התגובה החיסונית, בפרט כאשר מנגנוני ההגנה המולדים אינם אפקטיביים או כאשר

פתוגנים מצליחים לחמוק מהם, וכן לצורך יצירת זיכרון חיסוני.

מערכת החיסון המולדת [עריכה]

ההתפתחותמערכת החיסון המולדת קיימת באורגניזם החל מן הלידה, ולמעשה אף לפני הלידה, במהלך . ככלל, מערכת זו מתאפיינת בכך שרכיביה השונים פועלים באופן בלתי-ספציפי, כלומר כל תא אוהעוברית

מולקולה השייכים אליה פועלים כנגד מגוון רחב של פתוגנים, רק על בסיס ההבחנה בין "עצמי" ל-"זר". כמו כן,מערכת החיסון המולדת הינה חסרת זיכרון. מערכת החיסון המולדת כוללת ארבעה מנגנוני הגנה עיקריים:

מחסומים אנטומיים ופיזיולוגיים המונעים או מעכבים את כניסת הפתוגנים לגוף והתרבותם.1 מערכת והרקמות הריריות שבדרכי הנשימה, עורבתוכו. מחסומים אלה כוללים, בין היתר, את ה

pH; טמפרטורת הגוף; רמת החומציות הגבוהה בקיבה ובעור )תנאי עיניים והאברי המין, העיכולנמוך(.

גורמים ביוכימיים מסיסים, כגון: .2oבדופן התא שלפפטידוגליקן הידרוליטי המבקע את שכבת האנזים - ליזוזים

. חיידקיםoהמיוצרים ומופרשים על ידיציטוקינים - חלבונים ממשפחת ה אינטרפרונים

תאים שהודבקו בנגיף, נקלטים על ידי תאים בריאים הנמצאים בקרבתם, ומשרים בהםמצב אנטי-ויראלי המסייע להם להתגונן מפני הדבקה בנגיף.

o"אשר מנטרלים פתוגנים שוניםסרום – קבוצה של חלבוני מערכת "המשלים . תגובה דלקתיתומסייעים בסילוקם וכן מעורבים בהתפתחות של

המקרופאג'ים. הפגוציטים, כדוגמת תאי הרג טבעיים( ופגוציטיםתאים בולעניים ).3 , הם תאים המתמחים בבליעה, הרג ועיכול של מיקרואורגניזמים שונים. תאי ההרגהנויטרופיליםו

(, הממלאים תפקיד חשוב בהגנה מפניgranular גדולים וגרגיריים )לימפוציטיםהטבעיים הם תאים סרטניים ומפני נגיפים מסוימים.

, ואשר כרוכה בגיוס מגווןרקמה - תגובה חיסונית מורכבת הנגרמת עקב זיהום או נזק ל דלקת.4תאים ומולקולות של מערכת החיסון אל אתר הזיהום.

מערכת החיסון הנרכשת [עריכה]

מערכת החיסון הנרכשת מתפתחת במהלך חיי האורגניזם עקב חשיפתו לפתוגנים, והיא מתייחדת בכך שרכיביה פועלים באופן בררני וספציפי: כל תא או מולקולה המשתייכים אליה מסוגלים לפעול כנגד פתוגן מסוים אחד

מיןויחיד. לכן, בניגוד לתגובה החיסונית המולדת, שהינה זהה באופן עקרוני בקרב כל הפרטים המשתייכים ל מסוים, התגובה החיסונית הנרכשת משתנה מפרט אחד באוכלוסייה למשנהו בהתאם לניסיון האישי שרכש,

כלומר בהתאם לפתגונים אליהם נחשף במהלך חייו. מאפיין מרכזי נוסף המייחד את מערכת החיסון הנרכשת )ר'נוגדנים ואת הT ו-B מסוג לימפוציטיםהוא היכולת לייצר זיכרון חיסוני. מערכת החיסון הנרכשת כוללת את ה

להלן(.

הזרועות האפקטוריות של מערכת החיסון [עריכה]

אלית וזרוע Mמקובל לחלק את מנגנוני התגובה החיסונית, כלומר המנגנונים האפקטוריים, לשתי זרועות: זרוע הומור תאית. כל אחת משתי הזרועות כוללת הן מרכיבים בלתי-ספציפיים ממערכת החיסון המולדת והן מרכיבים

ספציפיים ממערכת החיסון הנרכשת. שתי הזרועות פועלות בשיתוף פעולה ובוויסות הדדי.

( אוHumoral Response(, המכונה גם תגובה הומוראלית )The Humoral Branchהזרוע ההומוראלית ) ( )הומוראלי = של נוזלי הגוף( מקנה הגנה בעיקר מפניHumoral Immunityחסינות הומוראלית )

מיקרואורגניזמים ופתוגנים חוץ-תאיים, אשר גדלים ומתרבים מחוץ לתאי המאכסן, בנוזלי הגוף.

הזרוע ההומוראלית כוללת שני מרכיבים עיקריים:

לימפוציטים מסוג התמיינות, שמוצאם בתאי פלזמה המופרשים על ידי חלבונים - נוגדנים B . , נקשרים אליו ומסייעים בנטרולו ובסילוקו. אנטיגן ספציפי על גבי אפיטופהנוגדנים מזהים

"מערכת "המשלים .

( או חסינותCell-Mediated Response(, המכונה גם תגובה תאית )The Cellular Branchהזרוע התאית ) (, מספקת הגנה בעיקר מפני מיקרואורגניזמים ופתוגנים תוך-תאיים, אשר פולשיםCellular Immunityתאית )

וכיו"ב. כמו כן היאפרוטוזואהלתוך תאי המאכסן ומתרבים בתוכם, כגון נגיפים )וירוסים(, חיידקים תוך-תאיים, שתל זרה. תפקיד מרכזי נוסף של הזרוע התאית הוארקמתפועלת לחיסול תאים סרטניים ותאים שמקורם ב

שבאו במגע עם אנטיגן, ולגרוםBלהפעיל ולווסת את התגובה ההומוראלית, ובפרט לשפעל לימפוציטים מסוג להם להתחלק ולהתמיין לתאי פלזמה מפרישי נוגדנים אשר מתאימים באופן ספציפי לאנטיגן זה.

הזרוע התאית כוללת מספר מרכיבים:

לימפוציטים מסוג T :אשר נחלקים לשני סוגים עיקריים ,Th( T helper .), המסומנים באותיות מסייעים T תאי .1 )CTL או Tc ציטוטוקסיים(, המסומנים באותיות T )או תאי רעילי-תא T תאי .2

Cytotoxic T cell, T cytotoxic .)ר' לעיל(. תאי הרג טבעיים( נויטרופילים, מקרופאג'ים,מונוציטים )פגוציטים( מסוגים שונים, ובתוכם: תאים בולעניים

. אאוזינופיליםותאי פיטום ו באזופילים .

שתי מערכות החיסון, המולדת והנרכשת, עושות שימוש ברכיבים מן הזרוע ההומוראלית ומן הזרוע התאית. כך, המערכת המולדת כוללת את הפגוציטים השונים, תאי ההרג הטבעיים וכן את מערכת "המשלים". המערכת

. יצויין כי תאי ההרג הטבעיים, מערכתT ו-Bהנרכשת כוללת את הנוגדנים ואת הלימפוציטים מסוגים "המשלים" וחלק מהפאגוציטים, אשר משתייכים באופן עקרוני למערכת המולדת, הבלתי-ספציפית, פועלים

-Antibody-Dependent Cell )"הרעלת תאים תלויית נוגדנים"לעתים באופן ספציפי במנגנון מיוחד אשר נקרא Mediated Cytotoxicity ובר"ת ,ADCCבמנגנון זה נוגדנים מזהים באופן ספציפי תאי מטרה, ומסמנים אותם .)

כיעד לחיסול בידי תאי הרג טבעיים, מערכת "המשלים" ופגוציטים מסוימים.

תיאום התגובה החיסונית [עריכה]

הפעלת תגובה חיסונית אפקטיבית, המשלבת תאים ומרכיבים רבים ושונים, מצריכה תיאום מורכב בין מערכת החיסון המולדת למערכת הנרכשת, ובין הזרוע ההומוראלית לזרוע התאית. תיאום זה מתבצע בעיקר בידי קבוצה

נמוך,משקל מולקולרי בעלי גליקופרוטאינים. הציטוקינים הם חלבונים או ציטוקיניםשל חלבונים המכונים ותאים אחרים בגוף בתגובה לגירויים שונים. הם משמשים כמעיןתאי דם לבנים )לויקוציטים(המופרשים על ידי

שליחים המעבירים מסרים בין תאיה השונים של מערכת החיסון וכן בין מערכת החיסון ליתר תאי הגוף, ובכך הםמסייעים לויסות התגובה החיסונית ולהסדרתה.

ציטוקיניםמערכת החיסון המולדת מעוררת ומכווינה את תגובות מערכת החיסון הנרכשת בעיקר על ידי הפרשת . תאיםתאים מציגי-אנטיגן( על ידי Th מסייעים )T( לתאי Antigen Presentationמתאימים והצגת אנטיגנים )

אנדוציטוזה( בולעים אנטיגן בתהליך של B לימפוציטים מסוג ומקרופאג'ים, תאים דנדריטייםמציגי-אנטיגן ) MHC של האנטיגן על שטח פני הממברנה שלהם על-גבי מולקולות פפטידייםולאחר מכן מציגים מקטעים

( קומפלקסים אלה של אנטיגןTCR שלהם ) T קולטן תא ה--המסייעים מזהים באמצעות T. תאי IIמטיפוס , ובאמצעות סיגנל מעורר נוסף הניתן על ידי התא מציג-האנטיגן, הםII מטיפוס MHCהנישא על מולקולת

עוברים שפעול ומסוגלים להתרבות ולגייס מגוון של תאים ומולקולות לתגובה חיסונית כנגד האנטיגן.

מערכת החיסון הנרכשת מייצרת אף היא מסרים אשר מעוררים ומגבירים את יעילות התגובה המולדת. כך, , הם מייצרים ומפרישיםII מטיפוס MHC מסייעים מזהים אנטיגן המוצג על-גבי מולקולת Tלמשל, לאחר שתאי

ציטוקינים אשר משפרים את יכולתם של המקרופג'ים לבלוע ולהרוג אנטיגנים, ובנוסף לכך מגבירים את ביטוי על פני הממברנות של המקרופג'ים, ובכך הופכים אותם לתאים מציגי-אנטיגןII מטיפוס MHCמולקולות ה-

יעילים יותר. דוגמה נוספת היא הגיוס וההפעלה של מערכת "המשלים" על ידי נוגדנים: נוגדנים שיוצרו והופרשו על ידי תאי פלזמה בתגובה לפתוגן מסוים, נקשרים אל הפתוגן ומצפים אותו, ובכך מסמנים אותו כמטרה

להתקפה מצד מערכת "המשלים".

הרכב אטומי ומולקולרי

הם המרכיבים הראשיים של גוף האדם.חנקן ומימן, פחמן, חמצן ; החמצן לבדו[3] הגוףמסת מאחוזים 96באופן טיפוסי הם מהווים כ-

אחוזים. החמצן נפוץ במיוחד עקב היותו אחד ממרכיבי65תורם כ- . הבאים בתור הםנשימה התאית ובשל מעורבותו בתהליכי המיםה

תרכובת אחוזים(, הנפוץ משום שהוא מהווה חלק מכל 18.5פחמן ) המים ומצוימולקולת אחוזים(, שמהווה חלק מ9.5, מימן )אורגנית

אחוזים(, שמהווה3.3ברוב רובן של התרכובות האורגניות, וחנקן ) הללויסודות. לארבעת החומצת גרעין ומכל חלבוןחלק מכל

מתווספים שבעה יסודות נוספים, ויחד הם מרכיבים את רשימת העיקריים המצויים בגוף האדם. בנוסף להם קיימיםאטומיםה

חמישה עשר יסודות קורט שכל אחד מהם מהווה פחות מעשיריתהאחוז ממסת הגוף.

בגוף האדם ניתן למצוא הן מולקולות אורגניות והן מולקולות אי-אורגניות. החומר האי-אורגני העיקרי בגוף הוא מים, המהווים

כשישים אחוזים ממסת הגוף. מולקולות אי-אורגניות חשובות נוספות

, המשתתפיםפחמן דו-חמצני( והן חמצן )בצורתו המולקולרית .יונים, המתפרקים למומסים אלקטרוליטיםבתהליך הנשימה התאית. יתר המולקולות האי-אורגניות בגוף הן

ביקרבונט. בין החומצות והבסיסים ניתן לציין את יון המימן )חומצה( ומלחים וחלקם בסיסים וחומצותחלקם )מלח בישול(. למולקולות האי-אורגניות תפקיד חשוב ביצירתנתרן הכלורי)בסיס(, ובין המלחים ניתן להזכיר את ה

סביבה מקיימת חיים לתאי הגוף.

חומצות שומן, חומצות אמינו, פחמימותהמולקולות האורגניות של הגוף מורכבות ממספר אבני יסוד: וחומצותליפידיות, תרכובות חלבונים, רב-סוכרים. אבני היסוד הללו בונים מולקולות מורכבות יותר: נוקלאוטידיםו

(. המולקולות האורגניות מרכיבות למעשה את התאים ואת סביבת התאים.DNAגרעין )כמו למשל

[ מערכות בגוף האדםעריכה]

הפועלותרקמות רבות ושונות. כל מערכת מורכבת מאיברים שהם קבוצה של מערכות גוףגוף האדם מחולק לבשיתוף לשם מילוי מטרה מסוימת.

[2]יסודות בגוף האדם

יסוד שיעורו

באחוזיםממשקל הגוף

יסודות קורט0.1%>

מוליבדןצורן65חמצןיודאלומיניום18.5פחמןבדילברזל9.5מימןסלניוםמנגן3.3חנקןאבץפלואור1.5סידןקובלטונדיום1.0זרחן

בורוןכרום0.4אשלגןנחושת0.3גופרית0.2נתרן0.2כלור

0.1מגנזיום

[ מערכת הכסותעריכה]

. העורבלוטות הזיעה וציפורניים, השיער, העור עוטפת את חלקו החיצוני של הגוף וכוללת את המערכת הכסות אחוזים ממשקלו. בכך הוא מהווה את האיבר הגדול ביותר בגוף.15מכסה כמעט את כל שטחו של הגוף ותופס

מערכת הכסות מפרידה בין האדם לסביבה החיצונית, היא מספקת הגנה ובידוד מהסביבה החיצונית ומאפשרתלאדם לקבל מידע אודותיה.

[ מערכת השלד ומערכת השריריםעריכה]

כוללת אתמערכת השלדפעולתן המשותפת של מערכת השלד ושל מערכת השרירים תומכת בגוף ומניעה אותו. שרירים. השלד תומך באיברים הפנימיים ומגן עליהם, מספק נקודות מאחז ומשען למפרקיו האדם ואת עצמות

תאי נוצרים מוח העצם( בנוזל החוץ-תאי. בזרחן וסידןומשמש לשמירה על רמות מקיימות חיים של מינרלים ).הדם

, המהווה קרוב למחצית ממשקל הגוף, מניעה את גוף האדם. המערכת נשלטת על ידי מערכתמערכת השרירים , יכולת פעולה אוטונומית. בנוסף להנעת הגוף כולולבהעצבים, אולם למספר שרירים, כגון אלו המניעים את ה

המסייעחום( בתוך הגוף ומייצרת דם שלו, מניעה מערכת השרירים חומרים )למשל את היציבהושמירה על ה.הומיאותרמיותבשמירה על ה

[ מערכת העצבים והמערכת האנדוקריניתעריכה]

תפקודם המשותף של איברי הגוף ומערכותיו תלוי ביכולת התיאום ביניהם ובוויסות פעולותיהם. על הצורך החיוני הזה עונות מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית, המקשרות בין האיברים והמערכות, יוצרות את האינטגרציה

הנדרשת ושולטות בפעולתם.

, העברתם ממקום למקום ופירוש משמעותם. הודות לשימושדחפים עצביים פועלת ליצירת מערכת העצבים בדחפים עצביים, יכולה מערכת העצבים לפעול במהירות רבה. המערכת קולטת גירויים שונים ומעבירה את

. שם מפורשים הגירויים ומתוכננת תגובה על פי הצורך. דחפים עצבייםמערכת העצבים המרכזיתרשמיהם ל להפריש את תכולתן.בלוטות או לגרום ללהפעיל שריריםיכולים

המופרשים לתוך זרם הדם ונעים עמו עד איברי המטרה.הורמונים פועלת באמצעות המערכת האנדוקרינית פעולתה איטית יותר מזו של מערכת העצבים אך השפעתה ארוכת טווח הרבה יותר. הורמונים הם המווסתים

מאזן ומאזן בסיס-חומצה, חילוף חומרים ושל מנגנונים הומאוסטטיים חשובים כגון רבייההעיקריים של גדילה ו ואלקטרוליטים.מים

[ מערכת הלב וכלי הדם, מערכת הלימפה ומערכת החיסוןעריכה]

מערכת הלב וכלי הדםעל מנת שכל תאי הגוף יוכלו להפיק תועלת מפעולותיהן של מערכות הגוף, פועלות מובלים ממערכתמזון כרשת צינורות המובילה חומרים אל התאים ומהם. כך, למשל, חומרי מערכת הלימפהו

העיכול אל התאים, פחמן דו-חמצני מובל מהתאים לסילוק מהגוף דרך מערכת הנשימה, או הורמונים שלהמערכת האנדוקרינית מובלים ממקום הפרשתם אל איברי המטרה שלהם.

,סרטן והתפתחות רעלנים וכן מפני פתוגניים מיקרואורגניזמים, המגנה על הגוף מפני פלישה של מערכת החיסוןפועלת מתוך מערכת ההובלה.

[ מערכת העיכול, מערכת השתן ומערכת הנשימהעריכה]

פועלות ליצירת סביבה מקיימת חיים לתאי הגוף ולשמירה עליה.מערכת הנשימה ומערכת השתן, מערכת העיכול מערכות גוף אלו קולטות חומרים חיוניים מהסביבה )מזון וחמצן(, מפרקות ומעבדות את החומרים עד הגעתם

על ידי התאים. בנוסף לאספקתנוטריינטיםלמצב זמין לתאי הגוף, ומסלקות את הפסולת הנותרת אחרי צריכת ה מזון ופינוי פסולת, פועלות המערכות לשמירה על תנאים אחרים לקיום התאים - שמירה על כמות מים נאותה בגוף ועל רמות מתאימות של אלקטרוליטים וחומרים אורגניים. המערכות גם שומרות על רמת החומציות של

הנוזל החוץ-תאי ומווסתות אותה.

[ מערכת הרבייהעריכה]

שונה בתפקידה ממערכות הגוף האחרות. בעוד אלה האחרונות פועלות לטובת הישרדות האדםמערכת הרבייה שלהקוד הגנטי לטובת הישרדות גבר ומערכת הרבייה של האישההיחיד, פועלות במשותף מערכת הרבייה של ה

ומעבירה אותו לתוך מערכת המין שלנוזל זרע, על ידי העמדת צאצאים. מערכת המין של הגבר יוצרת אדםה . המערכת הנשית תומכתתאי זרע ומאפשרת את מפגשה עם ביציתהאישה, ומערכת המין של האישה מפתחת

גםהולדתו, ולאחר חבל הטבור ואספקת מזון דרך רחם באמצעות אספקת תנאים מתאימים בעוברבהתפתחות ה.שדיים באמצעות החלב על ידי אספקת תינוקמזינה את ה

[ מערכות גוף משניות וסיווגים על פי חלוקות אחרותעריכה]

בנוסף למערכות הגוף העיקריות שפורטו, ניתן לסווג גם מערכות נוספות של הגוף על פי הגדרת תפקידן, שהוא.מערכת דרכי המרה או מערכת הראייהבדרך כלל צר יותר משל המערכות העיקריות. כך, למשל,

קיימות גם חלוקות אחרות של איברי הגוף על פי פעולתם, למשל "מערכת ההפרשה החיצונית", הכוללת איברים ופחמן דו-חמצני - איברים שבחלוקה הרגילה משויכים למערכת העיכול,זיעה, שתן, צואההקשורים להפרשת

מערכת השתן, מערכת הכסות ומערכת הנשימה, בהתאמה.

[ חללים בגוף האדםעריכה]

ואיברים ועטופיםנוזלחללים בגוף האדם הם אזורים המוגדרים על ידי רקמות קשות ורכות. החללים מלאים ב מזודרם. המזותליום מאפשרשכבת הנבט(, שהתפתחה מmesothelium" )מזותליום הנקראת "רקמת חיבורב

לאיברים בתוכו, המחוברים זה לזה והנסמכים זה על זה, לנוע בחופשיות בתוך החלל.

, ואילותעלת השדרה וחלל הגולגולתחללי הגוף מחולקים לחללים קדמיים ואחוריים. החללים האחוריים הם .חלל האגן וחלקו התחתון של האחרון, חלל הבטן, חלל בית החזההחללים הקדמיים הם

אתמוח. הגולגולת מכילה את הקרומי המוח ועטוף בגולגולתחלל הגולגולת מוגדר על ידי ה , . אוזניים ואת העינייםה

הרצועה הצהובה והרצועה האורכית האחורית. היאחוליותתעלת השדרה מוגדרת על ידי נקבי ה , , העטוף גם הוא בקרומי מוח. חוט השדרהמכילה את

חלל בית החזהסרעפת והצלעות, דהיינו, גבולותיו הם כלוב הבית החזהחלל בית החזה נמצא ב . ר הימני והשמאלי, המכילים כל אחד ד[ א[ Mריאהמחולק לשלושה חללים משניים: בצדדיו נמצאים חללי ה

ה(; במרכז בית החזה חלל הנקרא "pleura" )אדרעטופה בקרום הנקרא " Mהבינ( "mediastinum,) הראשיים, אתסמפונות והקנה הנשימה, את הלבאשר עטוף רקמת חיבור סיבית. הבינה מכיל את

. ווריד הנבוב העליון והתחתון של החזה ואת האבי העורקים, את בלוטת התימוס, את וושטה

חלל הבטן נמשך מהגבול התחתון של חלל בית החזה ועד לגבול העליון של חלל האגן. חלל הבטן מכיל את חלק . אתטחול ואת הלבלב, את המעיים והקיבה, את הכיס המרה וכבדהארי של איברי הגוף. הללו כוללים את ה

(.peritoneum" )צפקהחלל עוטף קרום הנקרא "

כבד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חילוף. זהו אחד האיברים החשובים ביותר בתהליך של בני האדם ובהם בעלי חוליותהכבד הוא איבר של .פלזמה החלבוני והכנת גליקוגן, אחסנת רעלים ובהם ניטרול גוף. הכבד ממלא מספר תפקידים חיוניים להחומרים

הכבד האנושי

הכבד האנושי - תמונה מלמעלה

הואצבעו, וקילוגרם 1.6-1.4הכבד הוא הבלוטה הכבדה והגדולה ביותר בגוף. משקלו של הכבד האנושי כ- גרם דם800-900. הכבד מכיל כיס המרה מעט מעל בטן. הכבד נמצא בחלק העליון הימני של האדמדם-חום

ומחולק לאונה ימנית גדולה הממלאסרעפת. הכבד מונח בחלק העליון של חלל הבטן, מתחת לכלי דםועשיר באת כל החלק העליון הימני של חלל הבטן ולאונה שמאלית קטנה יותר.

וריד, ושמו וריד הכבד. אך בניגוד לרוב אברי הגוף, אל הכבד מגיע גם עורק מחמצן עשיר בדםאל הכבד מגיע שונים שנספגומזון, כשהדם בו אמנם דל בחמצן, אך מכיל חומרי מעיים הכבד. וריד זה מגיע ישירות מהשער

במעי. החומרים הללו מעובדים בכבד ואחר כך יוצאים ממנו אל הגוף, או נשמרים בכבד. דם יוצא מהכבד דרךוריד הכבד.

לשטחה התחתון של האונה הימנית צמוד כיס המרה המאכלס בתוכו את נוזל המרה אותו מפריש הכבד.

תפקודי הכבד

הכבד האנושי - תמונה מלמטה

לכבד שלשה תפקידים עיקריים: וסקולרי, מטבולי והפרשתי.

מבחינה וסקולרית, הכבד מהווה "בנק דם" חשוב בגוף. בנוסף הוא מסנן את הדם, ומנטרל חומרים רעילים. על נוספת לחומר הרעיל וכך מבטל את ארסיותו. הוא גם מנקה את הדםמולקולהידי פירוק החומר או על ידי קשירת

דם, ואחראי על ויסות רמתם של החלבונים בדם. הכבד גםחלבוני. הכבד מייצר נוגדנים ואנטיגנים, חיידקיםמ ובמבוגר נהרסים בו התאים הזקנים.עובר אצל התאי דם אדומיםמייצר

"כימי רבה ועל כן מכונה הוא "בית החרושת המטבוליתמבחינה מטבולית הכבד הוא איבר חשוב בעל פעילות . תאי הכבד מפרקים אתגליקוגן מתפלמר בכבד לרב-הסוכר מערכת העיכול המגיע מגלוקוזשל הגוף. רוב ה

. כך מווסת הכבד את רמת הגלוקוז בדם ומבטיח אספקהצוםהגליקוגן לחד-סוכרים בזמנים שבין הארוחות ובקבועה של גלוקוז לתאים ולרקמות להפקת אנרגיה.

(. כמו כן,ברזל וחומצות אמינו, ויטמינים ואוגר אותם )בנוסף לחומרים חיוניים נוספים כגון שומניםהכבד מייצר כאשר מתדלדלים מאגרי הגליקוגן והשומנים, מתרגם הכבד את החומצות האמיניות לחומצות שומניות להפקת

.אנרגיה.קרישת הדם לפרותרומבין ופיברינוגן, הגלובולנים חלק מאלבומין חלבון את המסנתזהכבד

מבחינה הפרשתית בכבד נוצרים מלחי המרה המסייעים בתחלוב )סוספנסיה( של השומנים ותהליך פירוקם . הכבד מפריש כל יום כליטר מיצי מרה. למיצי המרה תפקיד נוסף של סילוק רעליםויטמיניםולתהליך של ספיגת

בתוך הגוף עצמו.

מחלות הכבד

במערכת.בילירובין, שנגרם על ידי רמות גבוהות של צהבתמרבית המחלות של הכבד מלוות בסימפטום ה מתים, בדרך כלל הכבד מוריד את רמתתאי דם אדומים של המוגלוביןהבילירובין נגרם כתוצאה מפירוק ה

.כיס המרההבילירובין בדם ומוציא אותו באמצעות

מחלות כבד הנן:

הפטיטיס ( Hepatitis .נגרמת על ידי נגיפים שונים שיוצרים דלקות בכבד - )שחמת הכבד ( Cirrhosisנגרמת על ידי הרס הרקמות של הכבד, דבר הגורם להפרעה בזרימת - )

הדם אל תאי הכבד ושיבוש פעילות הכבד. התרחבות הכבד שאינה אלכהולית מחלת הכבד השומני

בנוסף יכולים להיות ליקויים בתפקוד הכבד בשל חסימת צינורות המרה ובעיות בזרימת המרה בכבד. הכבד עלול מופרזת.משקאות חריפיםלהנזק במיוחד בשל שתיית

כיס המרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיפוש, ניווטקפיצה אל:

כיס המרה

. תפקידו העיקרי הוא אגירת המרה ביןכבד( הוא איבר קטן הממוקם צמוד לGall Bladder אנגליתכיס המרה )ב הארוחות ובנוסף ספיגת מים ומלחים והפרשת יוני מימן וגליקופרוטאינים לנוזל המרה. לאחר ארוחה כיס המרה

קפאין, שומנים. תפקיד מיצי המרה הוא בפירוק תריסריוןמתכווץ והמרה יוצאת אל דרכי המרה ומשם ל.כלורופילו

אבני מרה [עריכה]

בכיס המרה עלולות להצטבר "אבנים" העשויות משלושה סוגים: כולסטרול, מלחי מרה ואבני תערובת של . אבנים אלו יכולות להיות א-סימפטומטיות, או לגרום כאבים. כאבים אופיינייםסידןכולסטרול, מלחי מרה ו

לאבנים בכיס המרה הם כאבים פתאומיים בבטן הימנית העליונה שמקרינים לגב ולכתף ימין, לעתים לרום הבטן שומני אומזון, אשר תוקפים בהתפרצויות, בעיקר לאחר אכילת הקאות ו או בבחילותולבית החזה, מלווים

באישון ליל.

של הבטן העליונה.אולטרה סאונדהדרך המקובלת לזיהוי אבני מרה היא באמצעות הדמיית

הסכנות הנובעות מקיומן של אבני מרה הן:

.חסימה של דרכי המרה, עקב היסחפות אבנים אליהןהנגרמות כתוצאה מחסימה. דלקת ו צהבת ,מצב קשה וסיכון חיים פוטנציאלי. לבלבדלקת ב - עקב הגירוי המתמיד שגורמות האבנים. סרטןעליית הסיכון לחלות ב -

" אוFEMALE - FORTY - FAT - FERTILEקבוצות הסיכון להווצרות אבנים בכיס המרה ידועה כ-" )אשה, מעל גיל ארבעים, לאחר לידות ובעלת משקל עודף(.Fארבעת ה-

כיום הוא ניתוח כריתת כיס המרה, ניתוח שמתבצע בשנים האחרונותישראלהטיפול המקובל באבני מרה ב מבלי לפתוח את הבטן, בניתוח קצר, אשפוז יממה וחזרה מהירה לתיפקוד מלא. ניתן לבצעלפרוסקופיתבשיטה

, הדבר נעשה בסוף שנות השמונים לתקופה קצרה, אולם לאחר תקופה קצרהאולטרה סאונדפיצוץ אבנים ב הופסק השימוש באולטרה סאונד בשל הסיבוכים הכרוכים בפיצוץ האבנים אשר נדידתן דרך צינור הכבד עלולה

הנפוץבטן הניתוחלגרום לסתימתו ולסיבוכים קשים כמו צהבת או דלקת בלבלב. ניתוח כריתת כיס המרה הינו .לפרוסקופיהביותר כיום. הדרך המקובלת לניתוח זה כיום היא בשיטת ה

, המהווה אחד ממרכיבי מיצי המרהחומצה אורסודאוקסיכוליתטיפול תרופתי חלופי לניתוח כרוך בנטילת ומקטינה את ספיגת הכולסטרול. עם זאת, טיפול תרופתי זה הינו יקר יחסית.

מבנההקיבה

. דרך השוער, פתחה התחתון של הקיבה, יוצאמזון, נכנס וושטלקיבה שני פתחים. דרך פי הקיבה, המחובר ל . פתחים אלו מוגנים בשרירים חזקים הקרויים סוגרים. השוערהמעי הדק - תחילתו של תריסריוןהמזון מן הקיבה ל

הוא שריר טבעתי המהווה שסתום. כשהוא מכווץ נסגר הפתח, וכך נמנע מעבר של מזון מן הקיבה לתריסריון..גוףחלקה העליון והעיקרי של הקיבה מונח בצד השמאלי של ה

דופן הקיבה עשויה שלוש שכבות של שרירים והיא עבה למדי. שכבות השרירים הן: שרירים אלכסוניים, שרירים טבעתיים ושרירים אורכיים )מפנים החוצה(. בו זמנית, מתכווצת כל שכבה מכיוון אחר וכך מתבצע תהליך לישת

המזון יחד עם ערבובו במיצי הקיבה. כלפי החלל הפנימי של הקיבה קיימים הרבה קפלים, ובצד זה נמצאתהרירית. ברירית יש בלוטות רבות הנמצאות במעין גומות והן מפרישות את מיצי הקיבה.

הגנת דופן הקיבה

דופן הקיבה עשויה בעיקרה מחלבונים, אולם היא אינה מתפרקת מהפעילות הפרוטאזית ומהחומצה המלחית.

קיימים שני מנגנונים אשר מונעים את פירוקה של הקיבה:

-האנזימים המופרשים לקיבה, מפרקי החלבונים, פעילים אך ורק בpHהנמוך שמצוי בקיבה, לכן בדופן הקיבה הם מהווים פרו אנזימים שאינם פעילים.

האפיתל הרירי שמצוי בדפנות הקיבה מפריש נוזל צמיג על פני הדופן המורכב מריר ואלקטרוליטים והוא מגן על הדופן מפירוקה. הנוזל הוא מעט בסיסי וכך גם מגן על הדופן מהחומציות בקיבה.

תפקידי הקיבה

מיקום הקיבה בגוף האדם וחצי. ליטר מ"ל ל50איחסון מזון - נפח הקיבה יכול לנוע בין ויסות קצב העברת המזון למעי הדק להמשך העיכול .המשך פירוק מכני של המזון באמצעות שרירים לאחר הפירוק בפה על ידי אנזימים המכונים פרוטאזות. חלבונים של האנזימטי כימיפירוק שומניםפירוק ראשוני של .

הפירוק הכימי בקיבה

ליטרים של מיץ קיבה מופרשים מן2.5 שעות, 24מיץ הקיבה מורכב מחומצה מלחית, מריר ומאנזימים. במשך . הסביבה החומצית2-3 נמוכה מאוד, הנמוכה בגוף האדם, של pHבלוטות הרירית. החומצה הרירית יוצרת רמת

המסופקת על ידי החומצה המלחית היא הדרושה לפעילות אנזימים המפרקים חלבונים המצויים בקיבה. לחומצה תפקיד נוסף בחיטוי בכך שהיא משמידה חיידקים שאינם רצויים אשר חדרו לקיבה יחד עם המזון. לולא חומצה

זו, המזון אשר שהה בקיבה היה מתמלא בחיידקים מזיקים.

התהליך הכימי העיקרי המתרחש הוא פירוק כימי אנזימטי של חלבונים על ידי האנזימים פרוטאזים המופרשים קשרים פפטידיים. הפפסין מפרק פפסיןעל ידי תאים בבסיסי הבלוטות. הפרוטאז העיקרי המפורש בקיבה הוא ה

, כך שנוצרים חלקי חלבונים קטנים יותר הנקראים פפטונים, אלו הם חומצות אמיניותחומצות אמיניותבין מיני קשורות, מעין שרשראות. בהמשך תהליך העיכול הן מפורקות חלקים בסיסיים יותר. נוסף על כך, מופרש האנזים

ליפאז שמפרק חלקית שומנים המגיעים לקיבה על אף שרוב תהליך פירוק השומנים מתבצע במעי.

וויסות פעילות הקיבה

עיבוד המזון על ידי הקיבה אינו מתבצע באופן רציף והוא משתנה על פי הצורך. עיבוד זה מתבצע בשתי פעילויות אינטגרליות מהתהליך. הפעילות הראשונה מתבצעת על ידי הפרשת אנזימים שונים, חומצה מלחית ונוזלים. אלו

מפרקים כימית את המזון ומביאים לסיכתו. הפעילות השנייה היא פעילות פיזית של השרירים הלשים ודוחפיםאת המזון לכיוון התריסריון.

כשיש מזון בקיבה, גוברות שתי הפעילויות; השרירים פועלים ביתר מרץ וההפרשה מוגברת וכשאין מזון בקיבה שקליטת מזון דרך חושים יכולה לגרום אף היאכלבים גילה דרך ניסויו עם פבלובהפעילות מצטמצמת. החוקר

להתגברות פעולת הקיבה על ידי טעימתו, ראייתו וכן מחשבה עליו.

מערכות הוויסות הן אלה שקובעות מתי תאי דופן הקיבה יפרישו את מיצי העיכול ומתי יפסיקו. מערכת הוויסות מורכבת ממערכת העצבים ומערכת ההורמונים, הן אלו שמגיבות לשינויים החלים בסביבות שונות של הגוף

ופועלות בהתאם לצרכיו.

עצב ומערכת העצבים האוטונומיתמיני תאי חישה מגורים וכך דחפים עצביים מתעוררים ועוברים מן המוח דרך אל חלקים במערכת העיכול. התגובות של שרירי האיברים ובלוטות ההפרשה הן בלתי רצוניות. זרם הדםהוואגוס

"מסיע" את ההורמונים אל חלקי מערכת העיכול, ויחד עם העצבים מווסתים את פעילותה של מערכת העיכול.

הפרשת פפסין וחומצה מלחית

, בין אם על ידיחוש הריח וחוש הטעםדחף עצבי עובר דרך עצב הוואגוס אל הקיבה. דחף זה נוצר בעקבות גירוי הרחתו או אכילתו. הקיבה מגיבה לגירוי בשני מישורים: תגובה ישירה של תאי בלוטות הרירית לדחף העצבי,

הנמצאים באזור השוערG, ובתגובה עקיפה, הדחף העצבי גורם לתאי ה-HCl ו-פפסיןהמתבטאת בהפרשת לזרם הדם, משם מגיע לקיבה. בקיבה, הגסטרין מגרה את תאי הרירית שבדופןגסטריןלהפריש את ההורמון

ופפסינוגן.HClלהפריש עוד

ומביאים להפרשה נוספת שלGמיצי הקיבה מפרקים את החלבון המצוי בקיבה לפפטידים שמגרים את תאי ה- גסטרין. יתר על כן, הימצאות מזון בקיבה מביאה את דופן הקיבה למצב של הימתחות והתרחבות, ומעוררת

המביאה להגברת הפרשתGגירויים מכניים של תאים באזור השוער שמביאים להעברת דחף עצבי לתאי ה-הגסטרין.

. הפפטידים גורמים לגירוי כימי, לחץ המזון על ידיGניתן להבחין שקיימים שלושה גירויים המשפיעים על תאי ה- את הפרשתGהקיבה הגורם לגירוי מכני וכן קיים הגירוי העצבי. כתוצאה משלושת אלה, מגבירים תאי ה-

הגסטרין אשר מגרה את דופן הקיבה לעוד הפרשה של פפסינוגן וחומצה מלחית.

עולה, התגובה נעשית אינטנסיבית יותר,pH. כאשר רמת ה-G משפיעה על הגירוי המכני של תאי ה-pHרמת ה- יורדת והסביבה חומצית יותר, עלולה להיפסק הפרשת הגסטרין וכתוצאה מכך גם הפרשתpHוכאשר קמת ה-

.HClהפפסין וה-

מוגברת כתוצאה מעצבנות, אך מתעכבתHClהפרשות הקיבה מושפעות גם ממצבים נפשיים שונים. הפרשת עלולים להביא להפרשה אינטנסיבית מדי של גסטרין בכך שהם מגריםקפאין ואלכוהולכתוצאה מדיכאון.

. כאשר אלו מתרחשים כשאין מזון בקיבה, אין בקרה וחומציות המזון יכולה להתגבר ולגרוםGבעצמם את תאי ה-.אולקוסל

התרוקנות הקיבה

. מצב המזון בקיבהתריסריוןהתרוקנות הקיבה מתבצעת על ידי התכווצות של שרירי הקיבה ודחיפת המזון לכיוון הובתריסריון קובע את קצב פעילות שרירי הקיבה.

התריסריון הוא בעל מידות קטנות ובעל נפח קטן הרבה יותר מאשר הקיבה. אי לכך, המזון מגיע אליו מהקיבה בכמויות קטנות ובמרווחי זמן להם הוא זקוק. תפקיד מרווחי הזמן הוא לווסת את הבדלי החומציות בין המזוןשבקיבה לתריסריון. בנוסף, בזמן זה, בליל המזון מתערבב עם מיצים שונים וכן עובר מזון מהתריסריון למעי.

מערכת העצבים ומערכת ההורמונים, הם אלו שמווסתים את מנגנון ההתרוקנות של הקיבה. מערכות אלו מגיבות למזון שמכיל התריסריון. הבליל בתריסריון גורם לגירוי וכתוצאה מכך עצב הוואגוס מביא לעיכוב התכווצות הקיבה

על ידי התריסריון ומגיע לקיבה דרך מערכת הדם. הוא גורםGIPולהפרשת מיציה. יתר על כן, מופרש ההורמון עיכוב בהתכווצות הקיבה וכן בהפרשת החומצה המלחית. בסוף התהליך בפעילות התריסריון כשכבר כל המזון

עבר למעי הדק, הקיבה חוזרת לפעול.

מחלות

הליקובקטר )אולקוס(. כיום ידוע כי חיידק הכיב פפטיבעבר נהוג היה להאמין כי חומציות יתר בקיבה גורמת ל זו. הכיב מתפתח כאשר קורסים מנגנוני ההגנה של דופן הקיבה או התריסריון שתפקידם להגן עליהמחלהגורם ל

מפני החומצות. הסיבות לקריסה אינן ידועות. כל בני האדם מייצרים חומצות קיבה אך רק אצל אחד מכל עשרה מתפתח כיב קיבה. בעבר סברו שהסיבה היא דפוס ההפרשה של החומצה אצל החולה )בני אדם נבדלים בדפוסי

הפרשת החומצה; ישנם כאלה המפרישים כמויות גדולות וכאלה המפרישים נמוכות(, אך מחקר סטטיסטי של החולים הראה שדפוס ההפרשה אינו הסיבה העיקרית. המחקרים האחרונים מראים כי הגורם לכיב קיבה ברוב

(. זהו אחד החיידקים הבודדים המסוגל לסבול אתHelicobacterהמקרים הוא חיידק ממשפחת הליקובקטר ) הנמוכה השוררת בקיבה.pHרמת ה-

.גרון ולצוואר ועובר לבטן. הכאב מתחיל בדרך כלל בצרבתאם חומצות הקיבה עולות במעלה הוושט נוצרת הצרבת נובעת מעלייה של חומצות קיבה בוושט. צרבת היא בדרך כלל תופעה חולפת, אף כי פגמים בסוגר הקיבה

הריון בנשים או רב. שומני מזוןעלולים להפוך את התופעה לכרונית. הצרבת מתחילה בדרך כלל לאחר אכילת ( עלולה אף היא לעודד צרבת. צרבתחומצה פחמתית מוגזים )המבוססים על משקאותמועדות לצרבת, ושתיית

כרונית עלולה להעיד על קיב פפטי.

לבלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיפוש, ניווטקפיצה אל:

גוף אשר לה פעולות חשובות בחלל הבטן מאחורי בלוטה: כולו בשר( הוא יוונית – מPancreasהלבלב )בלעז גרם. הלבלב דומה לאגס מוארך הרחב בקצהו100 ל-85 ס"מ אצל אדם בוגר ומאסתו נעה בין 15. אורכו כ-האדם

ואילו קצהו השני של הלבלב נוגעתריסריוןהאחד וצר בשני. החלק הרחב נקרא ראש הלבלב ונמצא בסמוך ל.טחולב

(7איברים במערכת העיכול )הלבלב מסומן במס'

.אנדוקרינית כמו גם אקסוקריניתללבלב יש חשיבות גדולה בוויסות תהליכים בגוף האדם מבחינה

. מיצימערכת העיכולפעילותו האקסוקרינית מתבטאת ביצירת מיצי הלבלב אשר מופרשים דרך תעלות אל (. אנזימים אלוליפאז וקרבוקסיפפטידאז, טריפסין, עמילאז המסייעים לעיכול )כגון: אנזימיםהלבלב מכילים

איננואבות המזון. ללא נוכחות אנזימי הלבלב, פירוקם של שומנים ופחמימות, חלבוניםנחוצים לעיכול של מושלם.

. כל אי בלבלב מכיל:הורמונים מייצר איי לנגרהנסחלקו האנדוקריני של הלבלב שמכיל את

גלוקגוןתאי אלפא, המפרישים את ההורמון .להיקלט בתאי הגוף. דם שבגלוקוז שעוזר לאינסולין, המפרישים את ההורמון תאי בטא סומטוסטטיןתאי דלתא המפרישים את ההורמון .

גלוקוז לגליקוגן. גלוקגון מעודד פירוק של דם בגלוקוזההורמונים גלוקגון ואינסולין אחראים לוויסות רמות ה ומשחרר גלוקוז אל הדם. אינסולין, שפעולתו מנוגדת לזאת של גלוקגון, אחראי להעלאת רמות הגלוקוז בתאים

ולעידוד יצירת גליקוגן. סומטוסטטין הוא הורמון המעכב את הפרשתם של גלוקגון ואינסולין.

טחול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיפוש, ניווטקפיצה אל:

מיקום הטחול בגוף ומבט מיקרוסקופי על מבנהו

גרם. הוא שוכן בחלקו150-140 פנימי רך בצבע סגול אדום, שגודלו כגודל אגרוף. משקלו הוא איברהטחול, הוא .קיבההעליון השמאלי של חלל הבטן, מאחורי ה

מבנה הטחול

הטחול מורכב משני סוגי רקמה:

)מקרופאג'ים(.מונוציטים ולימפוציטים רגילה, ובה מיוצרים בעיקר לימפהמוך לבן: רקמה הדומה לרקמת גדולים. פירוק תאי הדם האדומים מתרחש במוך האדום.ורידיםמוך אדום: רקמה ספוגית מלאת דם ו

בטחולמחזור הדם ( מביא את הדם לשער הטחול, ושם הוא מסתעף לענפים קטנים החודרים עםA. Lienalisעורק הטחול )

לעומק המוך, שבו הם מוקפים על ידי קשירי לימפה. כל קשריר לימפה מוחדר ומוזן על ידי ענף עורקיכפסיסיםה.מערכת הסינוסואידית-ורידיתקטן. הדם היוצא מן הקשריר בנימיות, נשפך ל

תפקידי הטחול פגומים או מתים. כשהגוף זקוקתאי דם אדומים, ומפרק תאי דם לבניםהטחול מתפקד כמאגר דם, מייצר

, ומוציא מתוכו תוספת תאי דם לזרם הדם. הטחול מייצר גםאדרנליןלתוספת דם, הטחול מתכווץ בהשפעת .נוגדנים

מחלות הטחול וכו'. המחלות הללו יכולות להיות מחלות בפני עצמן,שאתות, זיהומיםבטחול יכולות להתפתח מחלות שונות. כגון

של מחלה.סימפטוםאו

ילדים קטנים חסרי טחול, רגישים מאוד לזיהומים על ידי חיידקים. לעומת זאת, אצל מבוגרים חסרי טחול לאנמצאה עלייה ברגישות לגבי זיהומים אך לעתים חוסר טחול יכול לגרום לסיבוכים אחרים.

חלל האגן הוא חלקו התחתון של חלל הבטן. גם איבריו עטופים על ידי הצפק. החלל מוגדר מסביב על ידי עצמות.חלחולת וההמעי הגס ואת חלקו התחתון של איברי הרבייה, את שלפוחית השתן ומכיל את אגןה