1

גישה הלכתית מאוזנת –מנהג הקטניות בפסח

הרב צבי לשם

הקדמה בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך של שינוי בכל הקשור למנהג אשכנז שלא לאכול 1

כל שנכנס לסופרמרקט בפסח רואה מגוון רחב של מוצרים שכתוב . קטניות בפסח

בה מקרים אין תחליף כשבהר, "כשר לפסח לאוכלי קטניות בלבד"או " קטניות"עליהם

מצב זה גורם . או שהתחליף יקר בהרבה מהמוצר עם קטניות" ללא חשש קטניות"ל

ומניעת שמחת יום טוב , (2והרי התורה חסה על ממונם של ישראל)להפסד ממון רב

שהרי בגללו יש אנשים שמקילים 3,"חומרא דאתי לידי קולא"וכן הוא גם . אצל רבים

אינו מתקבל , שהוא חומרא ביסודו, א צורך במנהג קטניותההחמרה לל. יתר על המידה

ובאמת אין הדעת ", שכתב בהקשר זה, ל"והוא בגדר דברי הרב יעקב עמדין ז, על הדעת

הרבה פעמים אנו עדים לכך שההחמרה 4".סובלת כל החומרות המתחדשים בכל יום

1

התשובה היתה . א"תשע, באפרת באדר שני" שירת שלמה"קהילתי מאמר זה הוא הרחבה של תשובה הלכתית שנשלחה לבני

הרב , א"י ולידידי הרב חנן מוריסון שליט"ציון נ' תודה לבני ר. שהסכים עם מסקנותיו, א"יהושע רייך שליט' ג ר"ר הרה"לעיני מו

י על עזרה "אליהו נ' גם לבני ר תודה .שהאירו את עיני בשיחות ובמקורות חשובים, א"א והרב דוד פינק שליט"דוד ספרלינג שליט

ששם נעשה הרבה מהמחקר , הספרן הראשי בספריה שליד ישיבת הר עציון באלון שבות, ל'אהרן ביג' תודה מיוחדת לר. בעריכה

אלא בהגדרות בסיסיות ובנושאים של שמן , הנושאים הקשורים למנהג הקטניות-המאמר אינו מתיימר להקיף את כל תת. למאמר

. טול קטניות בתערובתקטניות ובי

2, "חמירא סכנתא מאיסורא"ל כבר קבעו ש"וחז, מאד לא בריאים" ללא חשש קטניות"וגם ראוי לציין שחלק מהשמנים : חולין מט

" קולא"חשוב לציין גם שההחמרה במנהג הקטניות מקשה על אשכנזי הרוצה להתארח אצל חברי הספרדי בפסח ולכן מהוה . חולין י

.באהבת ישראל

3אם נאסר אפילו דברים הבאים על ידי המצאה חדשה שלא היה מעולם "; קיא' ח ס"ת אורח משפט א"ל בשו"ה קוק ז"וכדברי הראי

ולכן בשנת ". ישמרנו' ד, ובזה יש נתינת יד לפרצות גדולות, יאמרו שהרבנים חפצים להחמיר מלבם ואינם חסים על הצבור, כלל

אכילת קטניות -פסק הלכה בענין מנהג אי", א"חיים שליט-תחת ראשותו של הרב דוד בר, בירושלים" מכון שילה"ז פרסם "תשס

ובו היתר גורף לאשכנזים בארץ ישראל לאכול קטניות בפסח http://hayamin.org/forum/index.php?topic=3496.0, "בפסח

כולל )פסק הזה שזכה להתנגדות של שאר רבני ישראל . שאין מנהג בארץ ישראל להימנע מקטניות( המוזרה לדעתנו)ענה על פי הט

וידוע לנו html-http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L.3382136,00; זכה גם לפרסום רב בתקשורת, (פוסקים ספרדים

. החדש" היתר"על מקרים של יהודים אשכנזים פשוטים שהחליטו לסמוך על ה

4ושנפסק להלכה , אבל מצד שני אי אפשר להתעלם ממנהג שנהוג בכל קהילת אשכנז קרוב לאלף שנה. סה:ץ ב"ת שאלת יעב"שו

; יח:רנט' ב ס"ח, ל"ת תשובה מאהבה לרב אלעזר פלקלס ז"ברי שוד' עי. ושהרבה מגדולי הפוסקים הדגישו את גדול תוקפו, א"ברמ

ד אין בידם להתיר אורז ומיני "לענ, אף אם יתכנשון בית דין של שמואל הרמתי ואליהו ובית דינו וכל גדולי ישראל אף עמהם"

2

באה !( פסח שלפעמים מהווה רוב השאלות שרב בישראל נשאל בהלכות)במנהג קטניות

, הרבה יותר חשובות כמו הקפדה על מצה שמורה לכל ימי החג" חומרות"על חשבון

אין בכוונתנו 5".מכירת חמץ"מכירת חמץ בעין ב-ואי, איסור מצה עשירה לאשכנזים

אלא לברר את הדין 6,שעליו כבר נכתב הרבה, לכתוב מאמר מקיף על נושא הקטניות

ואפילו לפי המנהג המחמיר , כילת קטניות בפסחהאוסר א, הפשוט לפי מנהג אשכנז

על אף שיש מחלוקת אחרונים אם השמן )בפסח " שמן קטניות"הרווח שלא להשתמש ב

(. עיין להלן, נכלל במנהג או לא

הרקע ההלכתי

.שקיימת רק בחמשת מיני דגן, אין בקטניות שום אפשרות של חימוץ, על פי הגמרא

בהן ידי חובתו בפסח בחטים בשעורים בכוסמין אלו דברים שאדם יוצא: משנה"

אמר רבי ? מנהני מילי. הני אין אורז ודוחן לא", ובגמרא". ובשיפון ובשיבולת שועל

אמר קרא , שמעון בן לקיש וכן תנא דבי רבי ישמעאל וכן תנא דבי רבי אליעזר בן יעקב

ימוץ אדם דברים הבאים לידי ח, לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות

בהם יראת שמים ויראת והמפקפקים והמקילים בזה מעידין על עצמן שאין"; ד:תנג' ח ס"ערוך השלחן א' ועי". קטניות בפסח

התקפה חריפה נגד נסיון , ק א"ח תנג ס"גם שערי תשובה א' ועי[. כל ההדגשים במאמר שלי" ]חטא ואין בקיאין בדרכי התורה

מ היינו בקבוץ כל או רוב חכמי אנשי "מ, אפילו אם יהיה טעם להתיר"; קכב' ח ס"ת חתם סופר א"וכתוב בשו. לבטל את המנהג

ת דבר חברון לרב דב "שו' ועי. פד' ת מלמד להועיל ס"על דבריו בשו' ועי". הם קבלו עליהם הגזירה מעיקראמדינת אשכנז אשר

".מכיון שאין לנו בית דין שגדול מבית הדין שתיקן את הגזירה"שאי אפשר לבטל את הגזירה בימינו ; תק' ח ס"א, א"ליאור שליט

שבתקופות שונות , קכה-קכד' עמ, י גליס"ספר מנהגי ארץ ישראל לר' ועי. ק"ת אגרות משה ודו"בשם שו 62אבל עיין לקמן הערה

. אפילו ספרדים בארץ ישראל נזהרו מסוגים מסוימים של קטניות בפסח

5לגבי איסור . כג-כ' וערוך השלחן שם ס, ה טוב לשמרן"ביאור הלכה ד, ד:ח תנג"שלחן ערוך א' לגבי מצה שמורה לכל ימי החג עי

לגבי מכירת . יח, ק טו"משנה ברורה ס, א"ד בדברי הרמ:ח תסב"שלחן ערוך א' עי, (חוץ ממקרים מסוימים)שכנזים מצה עשירה לא

. ואין כאן מקום להאריך, ובנושא כלים ואחרונים שם שהעלו כמה ספקות לגבי אופי המכירה, ג:ח תמח"שלחן ערוך א' עי, חמץ

6ומאמרו של הרב , קז-קא' עמ, אנציקלופדיה תלמודית כרך טז, רסב-רנה' עמ, ל"ספר מועדים בהלכה לרב שלמה יוסף זוין ז' עי

דניאל ' גם ספר מנהגי ישראל לרב פרופ' עי .321-381' עמ, ג-ב"תשנ', יג" תחומין", "קטניות בפסח", א"יהודה פריס שליט

הדן , 673-686' עמ, "מנהג אשכנז הקדמון", ל"שמע ז-ישראל תא' בספרו של פרופ' ועי. קמט-קמז' עמ, כרך ב, א"שפרבר שליט

ה ויש "ד, א:ג"תנ, א"ביאור הגר' וע. אלא בהלכות יום טוב, שמע מקור המנהג אינו בהלכות פסח-לדעת תא. מקור המנהג" חידת"ב

" קטניות מן התורה מנין", (1רה הע' עי)חיים -תיאוריה אחרת נמצאת במאמר של הרב בר. 'והמנהג כו, אוסרים

44-06-12-05-04-2009-hagim/286-articles/47-http://www.machonshilo.org/en/eng/list תחת הכותרת המשנית

זה כבר " גילוי"אבל . חיים טוען שהמקור של הימנעות מקטניות בפסח בהשפעה קראית-רהרב ב". הצעה חדשה למקור המנהג"

הרב זוין מגדיר את (. כמו שגם הרב זוין מזכיר)ש הידוע כזיוף "ת בשמים רא"בשם שו( רנז' עמ)מובא על ידי הרב זוין מספרו

". השערה מוזרה"הרעיון

3

מתניתין . יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון, יוצא בהן ידי חובתו במצה

לגבי דעתו 7".אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת, דלא כרבי יוחנן בן נורי דאמר

לית דחייש להא דרבי ", הגמרא קובעת, של רבי יוחנן בן נורי שגם אורז מן דגן הוא

, וחייבין על חימוצו כרת, אורז מין דגן הוא, דתניא רבי יוחנן בן נורי אומר, רייוחנן בן נו

9.וכך נפסק להלכה, 8"ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח

המקור הראשון שבו מוזכר המנהג להימנע מקטניות בפסח הוא בהגהות רבנו פרץ

כיון "הגזירה שהוא מסביר שטעם , בסימן רכב הערה יב. 31 -לספר מצוות קטן ממאה ה

אולי אתי , אי הוי שרינן קטניות, ודגן נמי מעשה קדרה הוא, דקטניות מעשה קדרה הוא

ולכן אתי , וגם יש מקומות שרגילים לעשות מהם פת כמו חמשת המינים...לאחלופי

זאת אומרת שהטעם הראשון לאיסור קטניות הוא החשש מפני בלבול בין ". לאחלופי

העלול להפוך לחמץ , או בין קמח קטניות לקמח דגן, של דגןתבשיל של קטניות ותבשיל

קשה מאד הדבר להתיר דבר שנוהגים בו ", לגבי תוקפו של המנהג הוא כותב 10.גמור

מנהג "אחרי שהוא קורא לאיסור קטניות ) 11הבית יוסף". איסור מימי חכמים קדמונים

". ר לבררו יפהגם פעמים תבואה מעורבת בהם ואי אפש", מוסיף עוד הסבר"( שטות

נראות כמיני ...שיש מיני חטים", מוסיף טעם שלישי שדומה לראשון 12הביאור הלכה

13".ועל כן אסרו כל מיני זרעונים, זרעונים

וגם אינן באים לידי , אבל לא באורז ושאר מיני קטניות"..., נפסק להלכה 14בשלחן ערוך

והמנהג , ויש אוסרים, גהה", א"על כך מוסיף הרמ". ומותר לעשות מהם תבשיל, חמוץ

, פשוט דאין אוסרים בדיעבד אם נפלו תוך התבשיל, מיהו. ואין לשנות, באשכנז להחמיר

...".וכן מותר להשהות מיני קטניות בבית...וכן מותר להדליק בשמנים הנעשים מהם

7

.פסחים לה

8אולי , ך שהעובדה שמצאנו בין הספרדים עדות שהחמירו באורז דוקא ולא בשאר הקטניותר הרב ריי"שמעתי ממו: פסחים קיד

.יוחנן בן נורי' נובעת משיטתו של ר

9 . א:ח תנג"שלחן ערוך א. א:ם הלכות חמץ ומצה ה"רמב

10 (.ולא מטעות במציאות)שהחשש הוא מטעות בהלכה , א:חיי אדם קכז' עי

11 .ה ויש אוסרים"אורח חיים תנג ד

12 .ה ויש אוסרים"ד, א:ג"תנ

13בני אוסטרייך נוהגין שאין אוכלין קטניות בימים שאין נופלין אפים "; ק יז"קלא ס' ח ס"באר היטב א' עי. ואולי יש עוד טעם נסתר

. אבל אין לנו עסק עם נסתרות, "משום דדמי לאבילות המתגלגל

14 .א:ג"אורח חיים תנ

4

: וקובע, א מגדיר את מנהג אשכנז לגבי קטניות בפסח"הרמ

. ואין לשנות, ת בפסחאסור לאשכנזים לאכול קטניו. 3

בכמה )קטניות בטלות בתוך תערובת ולכן תערובת שיש בה קטניות מותרת באכילה . 2

אמנם אם יש גרגרי קטניות שניכרים בתוך התבשיל חייבים (. עיין לקמן –הם בטלים

15.להוציאם

מכאן גם. רק איסור אכילה, כי אין בהן איסור הנאה, מותר להדליק בשמן של קטניות. 1

(. ועיין להלן)משמע לכאורה שאסור לאכול שמן העשוי מקטניות

. בקטניות ולכן מותר להשהות אותם בבית בפסח" בל ימצא"ו" בל יראה"אין איסור . 4

האם יש מקום להקל : ל מוטל עלינו החובה לברר שני סוגיות עקרוניות"לאור כל הנ

אבל קודם כל .ת בתערובתוביטול הקטניו, יותר בשמן קטניות מאשר בקטניות עצמן

. עלינו לברר מה מוגדר כקטניות וכלול בתוך הגזירה

הגדרת קטניות

אבל על פי האמור בסעיף 16,בספרות ההלכתית לא מצאנו הגדרה ברורה של הקטניות

מהגמרא למדנו שאורז ודוחן הם מינים שדומים למיני . הקודם ניתן לשאוב כמה רמזים

ק הם "לפי הגהות רבנו פרץ לסמ 17".די חימוץ אלא לידי סירחוןשאין באין לי"אלא , דגן

זאת אומרת שטוחנים אותם למין קמח " )פת"או " מעשה קדירה"מינים שעושים מהם

לפי דברי הבית יוסף נראה שהם מיני אוכל (. שממנו אופים סוג של לחם או עוגה

על פי . יטבושקשה לברור אותם ה, שמצוי בהם תערובת של גרעיני חיטה וכדומה

באחרונים . מכיון שהם נראים כמו מיני חיטה" זרעונים"הביאור הלכה מדובר במיני

15 .ועוד אחרונים, ק ח"משנה ברורה שם ס

16והשני מהן הוא הנקרא ...האחד מהן הוא הנקרא תבואה. הזרעונים נחלקין לשלשה חלקים"; ח"ם הלכות כלאים א"רמב' עי

כגון הפול והאפונים והעדשים והדוחן והאורז והשומשומין והפרגין והספיר . והן כל זרעים הנאכל לאדם חוץ מן התבואה. קטניות

ג שכתב :א טז"ח, א"ספר סידור פסח כהלכתו לרב שלמה זלמן גרוסמן שליט' ועי..." ני גנהוהשלישי מהן הנקרא זרעו. וכיוצא בהן

למעט עגבניות ומלפפונים )ולא נוסף עליו בשר , והזרע נאכל, כל גרעיני זרע שזורעים אתו ומצמיח גרעינים כמותו"; ם"פ הרמב"ע

לענין כלאים זהה " קטניות"ע אם הגדרת "אבל צ(". קטניותוהגדל על העץ אינו בכלל )הרי הן בכלל קטניות , (שיש על הזרע בשר

. לענין פסח" קטניות"להגדרת

17באה לידי "הם כותבים בין היתר שבדקו ומצאו שהקינואה אכן ( להלן' עי) STAR-Kבהיתר הקינואה של ארגון הכשרות

http://www.star-k.org/kashrus/kk-passover-quinoa.htm". סירחון

5

18".בשרביטים דומה לגידול קטניות"שלפיה יש לאסור מינים שגדלו , מצאנו עוד הגדרה

וכמו שכתב . אבל ברור שלא נוהגים להחמיר בכל המינים שנכנסים לקריטריונים אלה

שכל הדברים העושין מהם , אין זה ענין כלל", 19באגרות משהל "הרב משה פיינשטיין ז

לא רק במדינה , דאין לך דבר העושין ממנו קמח כתפוחי אדמה, קמח נאסרו ממנהג זה

, במקומותינו וגם בדורות הקודמים[ אירופה]אלא גם ביוראפ , [ארצות הברית]זו

נמי , שכתב הטור ,וכן הטעם שמיני חטים מתערבין בהם 20.ומעולם לא חשו לאסור זה

כפי ". אינו כלל שכל המינים שיש לחוש למיני חטים ושעורים שיתערבו נהגו לאסור

בין גדולי האחרונים מצויים אלה שפוסקים שמכיון שאין הגדרה , שנראה בהמשך

21.ואין להוסיף עליהם, רק מינים שהיו כלולים בתוך המנהג המקורי אסורים, ברורה

שמן קטניות וכן מותר להדליק ", ל"א הנ"החיי אדם מדייק מדברי הרמ, מן העשוי מקטניותלגבי ש

אבל דיוק הזה 22.אבל אסור באכילה, שהשמן מותר רק בהנאה, "בשמנים הנעשים מהם

א מדבר על שמנים "שהרמ, וכותב בעל ספר מרחשת, אינו מוסכם על כל הפוסקים

א גם טוען שהשמן נחשב הו. שנעשים מקטניות שלא בררו אותם מתבואה בערב פסח

18

' ח ס"ת דבר חברון א"שו' ועי. תקלג' ח ס"א, ל"ת אבני נזר לרב אברהם בורנשטיין ז"דבריו מובאים גם בשו. ק א"ג ס"תנ, ז"ט

". הגדר של קטניות הוא גרגרים שאכלו אותם או טחנו אותם"; תקד

19 .סג' ג ס"ח ח"ת אגרות משה א"שו

20ספר פסקי תשובות לרב ' ועי. שהחמירו כמה קהילות לדבריו שנוטה להחמיר בתפוחי אדמה וכמו, חיי אדם בנשמת אדם כ' אבל עי

ע שהחיי אדם רצה לאסור דבר שחיי אדם תלוי "ק מצאנז זי"וידוע מה שאמר הגה"; 13תנג הערה ' ה ס"ח, א"שמחה רבינוביץ שליט

כי אילו היה מאכל זה ,ע אמר שצריכים לתת הודאה על שלא היה בזמן הגאונים תפוחי אדמה"בעל התפארת שלמה מרדאמסק זי...בו

בספר הליכות שלמה לרב שלמה זלמן ' ועי". בימי הגאונים היו אוסרים אותו לפסח מחמת גזירת קטניות משום שעושין מהם קמח

מקום ' ואף בתפוחי אדמה הי"; ועל זה בהערה כח, שהמנהג להחמיר בשמן כותנה, סעיף יז, פט' ל על הלכות פסח עמ"אויערבאך ז

דכיון שהם גדולים ולא מיחלפי בחטאים לא נתנו , אולם לא נתקבל דבר זה כלל...כ החיי אדם"וכמש, ם הם קטניותלהחמיר שהרי ג

אבל זרעוני , [ולכן יש מי שמתיר שמן בוטנים]ס גדולים הם יותר מגרגרי חטה "ואפילו גרעיני בטנים נמי סו, עליהם דין קטניות

. וכדמוני שזה חידוש, וצא לפי דבריו שדין שמן כותנה חמור מדין שמן בוטניםי". כותנה שהם קטנים טפי שפיר מיחלפי בחטים

. א:ד"תס, אשל אברהם, המקור לדבריו על תפוחי אדמה בדברי הפרי מגדים

21ת באהלה של תורה לרב יעקב אריאל "גם שו' ועי. סג' ג ס"ח ח"ת אגרות משה א"שו, קיד-קח' ח ס"ת אורח משפט א"שו

.אינו יכול להיחשב קטניות"( בורא פרי האדמה"ולא " )שהכל"א שדבר שברכתו "שמדייק מדברי הרמ, סז' ב ס"ח, א"שליט

22 .לב' נשמת אדם ס

6

מסקנתו שכל השמנים 23.נאסרת" זיעה"אין ה, וכשמדובר במנהג, "זיעה בעלמא"

ואפילו אם נאמר שהמנהג 24.מותרים בפסח, הנעשים מקטניות לפני החג בהכשר לפסח

בכל זאת מצאנו גדולי , אינו כן ושהאשכנזים בכל זאת אינם אוכלים שמן קטניות בפסח

בתשובה , לדוגמה. ם מסוימים בצירוף עוד סניף להקלאחרונים שהקלו בשמני

וכתב בחריפות לבטל , ל התיר שמן שומשום המופק בתהליך יבש"מפורסמת הרב קוק ז

בטענתו שמכיון שתהליך יצור זה , (ץ חסידים של ירושלים"הבד)את דברי המחמירים

מוסיף שלגבי הוא . כי אין לגביו כל מנהג, אי אפשר להגיד שהתוצר כלול במנהג, חדש

וחבל להוסיף , מספיק שנשמור את המנהג הקיים, שהוא חומרא בעלמא, איסור קטניות

, ת אגרות משה"וכן הרב משה פיינשטיין בשו 25.בודאי כשזה גורם הפסד ממון, עליו

ושאין להוסיף דברים , מסביר שאלה אינם כלולים בתוך המנהג, בדיון על בוטנים בפסח

אין , הוא מסכם, ולכן. הוא מנהג המבוסס על טעמים חלשיםש, חדשים לאיסור קטניות

שהוא , בדומה לכך מצינו את הסויה 26.בעיה בזה שנותנים הכשר לשמן בוטנים לפסח

23

.של הקטניות אסורה" זיעה"הנשמת אדם שם סובר שגם ה. ג' ס, א"ח, ל"ספר מרחשת לרבי חנוך העניך אייגש ז

24 .יא' ת באר יצחק ס"שו, ל"ור זוכבר קדם לו בזה הרב יצחק אלחנן ספקט. ספר מרחשת שם

25ת אורח משפט "ובשו, ט"יפו תרס, "קונטרס על דבר הכשר השמן הנעשה משומשומין יבשים שלא נלתתו בשימור לשם פסח"

כמה תשומת לב אנו ( "קיב' ס)ובין היתר כתב , בתשובות אלה הרב קוק הרחיב את הדיבור בעניני כללי הפסיקה. קיד-קח' ח ס"א

שמטעם זה אסור לאסור , שלא יצא שכרנו בהפסד של כפלי כפלים, במה שעל פי דין ראוי להקל בו, ו באים להחמירצריכים כשאנ

דרכו של : אידיאולוגיה ופסיקת ההלכה", ארצי-ר חגי בן"מאמרו של ד' ץ עי"על מחלוקת הזאת בין הרב קוק ובין הבד". את המותר

מרגלא בפומייהו "ומן הראוי לציין ש artzi.doc-http://www.lifshiz.macam.ac.il/documents/ben, "ה כפוסק"הראי

ה "הראי"; 36-31' בעמ" נס קיבוץ גלויות" א בספרו"נון שליט-וכמו שכתב הרב יואל בן, "מתיר שמן קטניות"שהרב קוק " דאנשי

ולפיכך אין מקום לגזירה , משום שבימינו אין מזקקים אותו בעזרת מים כמו שהיה בימיהם, קטניות לכתחילה קוק התיר שמן

, ד הדברים אינם מדוייקים כלל"לענ". כל מבין בהלכה ובמנהגי אשכנז יכול להשתמש בשמן קטניות ללא כל חשש, אכן....כלל

וההיתר מוגבל , מבוססת על ההנחה שהמנהג לאסור שמן קטניות( ךוגם של בעל האגרות משה שנביא בסמו)ה "והפסיקה של הראי

בניגוד לדברי בעל האגרות משה , מתיר שמן קטניות לגמרי, 372' עמ, לכן מפתיע שגם הרב פריס במאמרו. למקרים מסוימים

יתן להוסיף עוד סניף ממילא נ. על פי רוב השמן הנאכל אינו נאכל אלא בתערובת"; הרב פריס שם מוסיף עוד צד קולא. ה"והראי

כמה אחרונים שהבינו ( 327' עמ)פ שהרב פריס מציין "אבל אע". שהתיר לבטל קטניות לכתחילה, חדש-והוא דברי בעל פרי, לקולא

ת פלא יועץ לרב "שו' וע. א יראה שאין הדברים מפורשים כלל:ג"ח תנ"המעיין בפר, ק כה"ג ס"כמו כף החיים תנ, ח"כך בדברי הפר

-371' עמ' אגב ראוי לציין שבעמ. י חלק מהאחרונים"ח ע"ה שהעיר על אי הדיוק בדברי הפר:כו' ח ס"א, א"מן שליטאביעד סטול

מבלי , המתיר לאפות מצות מקמח קטניות אם עושה היכר בינן לבין מצות מצוה, קכא' ח ס"ת חתם סופר א"הרב פריס מביא שו 373

. רס' וכמו שהרב זוין מביא בשמו בעמ, "חצי רעב"ו" יוקר"ס דן במצב של "לציין שהח

26ולכן אין לנו בדבר אלא מה שמפורש שנהגו לאסור וכן מה שידוע : "בין היתר הוא כותב. סג' ג ס"ח ח"ת אגרות משה א"שו

א אלא שהנהיגו את העם להחמיר של, וגם יש ליתן טעם דדין מה שנאסר במנהג הא אין זה דבר הנאסר בקבוץ חכמים. ומפורסם

אבל כיון שלא , לאכול מינים אלו שהיה מצוי לאוכלם מפני הטעמים דחשש מיני דגן שנתערבו שקשה לבדוק ומפני שעושין קמחים

אלא שהנהיגו שלא לאכול איזה , תיקנו בקבוץ חכמים לאכול דברים שיש חשש שיתערב בהן מיני דגן ודברים שעושין מהם קמח

7

ולכן יש שמתירים את , 27סוג אוכל חדש וכן לא היה כלול בתוך הגזירה של קטניות

כמו )ימוש במים גם מכיון שמייצרים אותו בתהליך שאינו מצריך ש, השמן שהופק ממנה

28.כי גם הוא נעשה ממין חדש, לכן יש להתיר גם את שמן קנולה(. ל"היתר הרב קוק הנ

ברור שיש לסמוך על המקילים בסוגי שמן לפחות במקרים שיש צד , ל"לאור כל הנ

ואף על פי שמצאנו בין גדולי 29.קנולה וכותנה, סויה, כמו בבוטנים, קולא או ספק נוסף

וכמו שכותב בעל אור , אין צורך להחמיר 30,ים בשמנים השוניםהפוסקים גם מחמיר

לכן די 31".ל כל ספק שבתקנות ואין צורך לאומר במנהגים לקולא"וקי", החיים הקדוש

33.ולא בשמן היוצא מהם, 32לנו להחמיר בבוטנים ובסויה עצמם

ובמקום שליכא מנהג אין לאסור כי ...לא שאר מינים שלא הנהיגו מפני שלא היו מצויין אזמינים לא נאסרו אלא המינים שהנהיגו ו

אסור גם בפינאט אבל [ בוטנים]ולאלו שיש להם מנהג ביחוד שלא לאכול פינאט . כדאיתא בחק יעקב בדברים כאלו אין להחמיר

וכן התיר שמן בוטנים הרב יוסף אליהו ." מהאי טעמא[ שמן בוטנים]וכן ראיתי שנותנים הכשר על פינאט אויל ...מספק אין לאסור

שגם מתיר שמן בוטנים וכותב ' נ' א ס"ח, ל"ת שרידי אש לרב יחיאל יעקב וינברג ז"גם שו' ועי. ג:ל בתשובות איברא כח"הענקין ז

, ס ובהררי קודש שם' ב ס"פסח ח, ל"פ פרנק ז"עוד ספר מקראי קודש לרצ' ועי. ל התיר אפילו שמן שומשום"ר הירש ז"שם שהרש

ל מגיש בוטנים לתלמידי ישיבת "במסיבת שירת הים בשביעי של פסח היה הרב שאול ישראלי ז"וכן מסופר ש. שגם נוטה להתיר

http://www.toraland.org.il/machon-." ולא חשש בהם למנהג איסור קטניות, מרכז הרב בירושלים

hatora/web/newspaper/katava6.asp?id=23839 ושמעתי עדות נאמנה שגם הרב פיינשטיין נהג להגיש בוטנים לאורחיו

ב פליקס שנחש. י' אומנם מבחינה בוטנית שמעתי מפרופ"; שכותב, 63הערה , א טז"ספר סידור פסח כהלכתו ח' ועי . בפסח

".כקטניות

27ולא היה כלל בגזירה בדורות , שהרי התגלה רק לפני כמאה שנה ביבשת אמריקה והובא לאירופה"; וכדברי הרב ליאור

. מ לדינא"העיקרון אכן נכון ואין נ, פ שלכאורה התיאור ההיסטורי אינו מדויק"ואע". הקודמים

28; וכותב, הרב אריאל הוסיף עוד סיבה להתיר שמן קנולה http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=45395באתר . הרב ליאור

י "הלפתית עצמה היא מאכל בהמה והגרעינים שבפרחים שמהם מפיקים את השמן לא נאכלים גם ע. הקנולה היא שם נרדף ללפתית"

הקנולה לא נאכלת כלל ולכן אין בה איסור . ועדות למאכל אדם ואוכלים אותן כמו דגןלא מדובר אפוא בקטניות רגילות המי. בהמה

וכן פוסק . ולכן לא הגיוני להכניס אותו לאיסור קטניות, כי גם הכותנה אינו סוג מאכל, אותו דבר נכון גם לגבי שמן כותנה." קטניות

.ל"יק מבריסק ז'ביצנ בשם הרב חיים סולו' ב ס"הרב צבי פסח פרנק במקראי קודש פסח ח

29 .בסוף הערה הקודמת' עי

30, אבל המנהג בכל התפוצות, ל"ם הנ"הנה לא נעלם ממני תשובת מהרש"; שם, קיד' ס, ד"קלח וח' ג ס"ת מנחת יצחק ח"שו' עי

' ח סי"ת לאוע בהוספו"א)בספר מנחת פתים , ז"ראיתי אח, אמנם בנוגע לגרעיני צמר גפן -, להחמיר בשמן קטנית לפסח בכל אופן

דאינם , ז גם זרע קנבוס וצמר פשתן שרי"דעפי, שהבאתי בספרי שם, (א"ג סק"תנ' סי)ז שם "כדברי הטו, דהכריע להלכה, (ג"תנ

". ע להלכה"וצ, ד בזרע צמר גפן לדעתו"וממילא הה, (א מכלאים"ספ)ם "כפי המבואר ברמב, בכלל קטנית

31ובספק אין "; ק יד"שער הציון ס, תצג' סי, גם דברי המשנה ברורה' ועי. ש"בה וראיתי לרי"סד, ק ב"ד לט ס"פרי תואר ליו

בשנות בצורת היו תמיד דנים "; קעז' א עמ"בספר נפש הרב לרב צבי שכטר שליט' ועי". להחמיר בדבר שהוא רק מצד המנהג

דאם נבוא להחמיר בדבר , להתירשמן הדין , ל"ח ז"ופעם אמר בזה הגר. מפני הדחק, הגאונים אם להתיר אכילת קטניות בפסח

". שאינו אלא מנהגה כחומר כל הדינים דאורייתא יש לחשוש בזה משום בל תוסיף

32 .אין סיבה להחמיר על עצמו, וברור שמי שמנהגו לאכול בוטנים וסויה עצמם

8

תערובת קטניות

סרים בדיעבד אם נפלו פשוט דאין או", א"כבר ראינו את דברי הרמ, לגבי שאלת הביטול

, משמעית שאין צורך בשישים כנגד הקטניות-גדולי האחרונים פסקו חד ".תוך התבשיל

מלשון הרב ", כתוב 35ל"בחק יעקב לרב יעקב ריישר ז 34.אלא הן בטלות ברוב בעלמא

וכן משמעות , משמע דאפילו ליכא ששים גם כן מותר אפילו באכילה[ א"הרמ]

י כדעת האחרונים כיון שבלאו הכי הוא חומרא והרחקה ועיקר נראה ל...האחרונים

דהוי , דאם לא כן לא מקרי תערובת כלל, מכל מקום רוב על כל פנים בעינן...בעלמא

ל "יצחק אלחנן ספקטור ז' לר 36ת באר יצחק"בשו". כאוכל התבשיל מקטניות עצמו

בתוך שאף על פי שלפי חלק מהפוסקים מותר לערב קטניות לכתחילה, כתוב בנוסף

" נפלו"א כותב על המצב ש"כי הרמ, אין אנו פוסקים כן, תבשיל בפסח עצמו כדי לבטלן

אמנם הוא קובע . ולכן תערובת קטניות מותרת רק בדיעבד, הקטניות לתבשיל

מכיון שהקטניות , מה שאין כן לפני החג, שהאיסור לבטל קטניות שייך רק בפסח עצמו

הוא גם קובע שתערובת קטניות . ותם בהיתר אחראין איסור לערב א, עדיין היתר גמור

דבר "או ל" דבר העשוי לטעמה"ולא חיישינן ל, תמיד מותרת, שבה יש רוב של היתר

37".המעמיד

33

צרים העשויים על ידי טחינת ובין מו, שלגביו יש מחלוקת, אבל חשוב לציין שיש לחלק בין שמן ההופק מהקטניות על ידי סחיטה

, ל"חילוק זה נמצא בדברי הרב שלמה גורן ז. מן הקטניות" ממש"מכיון שיש בהם , שאסור לכל הדעות, גרעיני הקטניות עצמם

ל "וכבר הקדים אותו בחילוק זה הגאון מרוגוטשוב ז. ולכן הוא אוסר גלוקוזה העשויה מתירס, ק' א ס"ת תרומת הגורן ח"שו

".המחה הדבר"ובין " משקה היוצא"שם הוא מחלק בין . ט' סי, (מהדורת הרב משה גרוסברג)בתשובותיו

34 .סז' ב ס"ת באהלה של תורה ח"שו, וכן פוסק הרב אריאל. ק ט"ס: משנה ברורה תנג, א:חיי אדם קכז, ה:שלחן ערוך הרב תנג

35 .ק ו"חק יעקב תנג ס

36כ "א"; ושם הוא כותב. ג"ה ומצינו כה"ש ד"ע. זרו כלל על תערובת קטניותשיטתו מבוססת בעיקר על ההנחה שלא ג. סימן יא

כ לא היה חל על זה כלל מעולם גזירת "ולכן כיון שנתערב מקודם הפסח ג, ה בגזירת קטניות שעיקר האיסור מתחיל בפסח"ה

. כ יש להקל"ולכן אם נתערב הקטניות ברוב אף דעבידי לטעמא ג, הגאונים לאסור הקטניות

37אבל המעיין היטב יראה שין זה נוגע למעשה , "יבש ביבש"ו" לח בלח"ד בעל הבאר יצחק מחלק בין "ה ועוד נלע"מנם שם בדא

כמו שטען רב אחד )ולא על הקטניות עצמן , הוא על מיני דגן העלולים להימצא בתערובת" חוזר וניעור"מכיון שהחשש של , אצלנו

בכל אופן רוב האחרונים לא חילקו וכתבו בסתם . ה לפסח חשש הזה אינו קייםלכן כשמדובר במוצרים עם השגח(. א"שליט

ה בתערובות קטניות אף אם יש בו כזית "כ ה"א"; ם"כ לשיטת הרמב"ה א"שם ד' בקשר לדבר המעמיד עי. שקטניות בטלות ברוב

באר היטב תסד ' עי. מחלוקת קדומהאבל האמת היא שנקודה זאת שרויה ב". ה לא גזרו ביה"פ ונעשו להעמיד ולטעם גמור אפ"בכא

, שמקילים כאן בביטול, ק ו"ובכל זאת מן הראוי להזכיר את דברי החק יעקב תנג ס. ל מתיר"ל אוסר והמהרש"שהמהרי, ק ב"ס

". דבלאו הכי חומרא והרחקה בעלמא הוא"מכיון

9

הגה "; א:א לגבי חרדל בסימן תסד"אבל לכאורה יש סתירה לשיטה זו מדברי הרמ

יני קטניות והמנהג שלא לאכול חרדל כלל בפסח אפילו נתערב קודם פסח דהוי כמ

האחרונים העירו שעל פניו דבריו כאן אינם מסתדרים עם שיטתו ". שנוהגין בו איסור

ק ג מתרץ בשלשה "החק יעקב בסימן תסד ס. תנג שתערובת קטניות מותרת' בס

: 2". החרדל עצמו הוא העיקר וניכר...כאן מיירי שאין כאן תערובת ממש: "3; אופנים

כאן מדובר בחרדל המעורב " )עבידי לעמוד במתיקותו לא מקרי תערובת כיון דלטעמיה"

דדוקא אם נפל לתוך : "1(. 13גם בהערה ' ולגבי דבר המעמיד בקטניות עי, ביין

יוצא שלפי התירוץ הראשון ". לא שרינן...כ כאן שהוא מערב לכתחילה"משא...התבשיל

רובת שבה כי שם מדובר בתע, כאן תנג ודבריו' א בס"אין הבדל בדין בין דברי הרמ

אבל לפי התירוצים . שהוא הרוב, כ בחרדל"משא, הקטניות הן מיעוט שאינו ניכר

או " לטעמה"או שתערובת שבהם הקטניות הם ; א כאן משמיע חידוש"האחרים הרמ

שאר . גם לפני פסח, או שאסור לכתחילה לבטל קטניות ברוב, אסורה" דבר המעמיד"

ק א מפרש "ז ס"מ, ג"הפמ. של החק יעקבהאחרונים התחלקו לפי התירוצים השונים

ב מביא את התירוצים :השלחן ערוך הרב תסד. שכאן האיסור הוא משום דבר המעמיד

אבל המערב , שלא הקילו אלא בתערובות שנעשה מאיליו"שהחרדל הוא הרוב וגם

א גם אוסר :החיי אדם קכז". בידיים כדי לאכול התערובות בפסח אין מתירין לו לאכלה

". כיון שדרכו בכך לערב, אפילו נתערב קודם פסח ביין וכיוצא בו"ת החרדל לערב א

ואף "; ג מפרש לפי התירוץ הראשון של החק יעקב:לעומתם הערוך השלחן תסד

מ העיקר הוא "מ, ובחרדל הא יש תערובות, י תערובות מותר"דע[ תנג]שנתבאר שם

אבל , ב אם הן אינן ניכרותיוצא שלכל הדעות הקטניות אכן בטלות ברו". החרדל ואסור

לפי חלק מהפוסקים התערובת נאסרת עם הקטניות מהוות דבר העשוי לטעמה או דבר

. גם לפני החג, ולפי אחרים יהיה אסור לבטל קטניות בתערובת לכתחילה. המעמיד

ושמא במצב הנוכחי שמכינים אוכל עם קטניות לפני פסח בעיקר עבור אנשי עדות

, ואפילו אם לא. אולי גם המחמירים יודו להקל, ר בהיתר גמורשבשבילם מדוב, המזרח

. יש על מי לסמוך להקל בספק מנהג קטניות

10

לאוכלי "או " קטניות"ל ניתן לקבוע ללא ספק שהרבה מוצרים שכתוב עליהם "על פי הנ

מותרים לאשכנזים לכתחילה מכיון שכמות מרכיב הקטניות בהם פחות " קטניות בלבד

38.05%בהרבה מ

מסקנות למעשה

:ל יוצא להלכה ולמעשה"לאור כל הנ

וגם עבור אשכנזים הגרים בארץ , המנהג האוסר קטניות לאשכנזים עדיין תקף לגמרי: 1

. ישראל

מותרים גם " לאוכלי קטניות בלבד"או " קטניות"חלק מהשמנים שכתוב עליהם : 2

, קנולה, בוטנים, סויהכמו שמן , (גם למי שאינו מתיר כל שמן קטניות)לאשכנזים

.וכותנה

מותרים לכתחילה לכמעט , "לאוכלי קטניות בלבד"חלק מהמוצרים שכתוב עליהם : 1

ובנוסף )ולכן בטל ברוב , 05%מכיון שכמות הקטניות שבהם היא פחות מ, כל הדעות

ובהרבה מקרים בשמן מסוג שאינו נכלל במנהג , לכך בדרך כלל מדובר בתוספת שמן

לכן הרבה . אסורים –מאכלים שבהם מרכיב הקטניות מהוה הרוב רק מיני(. כלל

, "קטניות"שכתוב עליהם ', השוקולדים וכו, העוגיות הכשרות לפסח, 39ממוצרי החלב

אם המרכיב , מותרים לכתחילה, 40"לאוכלי ליפתית"או " לאוכלי קטניות בלבד"

.הקטניות אינו ניכר בפני עצמו

38

ששאל אותו אודות פסיקת הבאר יצחק , א"שליטתלמידו של הרב נחום אליעזר רבינוביץ , א"י הרב חיים ברנר שליט"ונמסר לי ע

, ג לסמוך עליו אפילו שלא בשעת הדחק"ל שהיה רשבה"א ספקטור ז"כדאי הוא ריצ"; (בדואר אלקטרוני)והרב השיב לו , כאן

גם שמעתי על הרב ליאור שספרו לו על רב אחד שאסר תערובת קטניות והשיב לשואל שבטח ". ובוודאי בדבר שאינו אלא מנהג

. והרב ליאור פסק נגד דברי הרב הראשון והתיר, ואם היה רואה אותו היה מתיר, רב הזה לא ראה את הבאר יצחקשה

39על כל מוצר שיש " קטניות"שמדיניותה של החברה היא לכתוב , "תנובה"רבה של חברת , א"שמעתי מהרב זאב וייטמן שליט

ולא , "קטניות"הוא הוסיף שהם כותבים ". כמות מזערית"אלא אם כן היא ,(גם שמן סויה וכדומה)רכיב של קטניות או שמן קטניות

שבהם , "חלב סויה"כמו , הוא גם ציין שיש גם מוצרים. מכיון שמסתבר שהקטניות אכן בטלות בתערובת, "לאוכלי קטניות בלבד"

. הוא מים" סויהחלב "כי המרכיב העיקרי ב, אבל לכאורה גם זה אינו מדויק. המרכיב העיקרי עשוי מקטניות

40שגם , סז לגבי לציטין' ב ס"ת באהלה של תורה ח"דבריו שו' עי. וכן כותב הרב יעקב אריאל, "קנולה"הוא שם נרדף ל" ליפתית"

.68הערה ' ועי. הוא עשוי מלפתית

11

יש , (מחוץ לשבטי ילידים בדרום אמריקה)אד שהיא סוג אוכל חדש מ, קינואה: 4

41.להתיר

, אין שום חשש לאשכנזי להתארח אצל ספרדי ולאכול מכלים שנתבשלו בהם קטניות: 0

קל וחומר שהטעם הנבלע מהם , מכיון שקטניות בטלות ברוב 42,"בני יומם"גם בכלים

ל עוד הוא איננו כ, אפילו אם בתבשיל יהיה מרכיב של קטניות, יתר על כן. אינו אסור

.גם כן אין כל חשש, והקטניות אינן ניכרות בפני עצמן, הרוב

, "לאוכלי קטניות בלבד"עבור אנשים שהקפידו לא לקנות כל מוצר שכתוב אליו : 6

ואינו , "מנהג טעות"או שיחשב , אין זה מהוה מנהג, בגלל שהם חשבו שכך היא ההלכה

43.מצריך התרת נדרים

לסיום

כל החומרות שישראל מחמירים "; ל"רי רבי שמחה בונים מפרשיסחא זידועים דב

ל אמר "אלא שרבי פנחס מקוריץ ז, לא רק זה 44".ונוהגים בפסח הם תכשיטין לקדושה

41וגם . התורה והארץוגם הרב יעקב אפשטיין ממכון , וכן כותבים הרב דב ליאור, ת אגרות משה על בוטנים"קל וחומר מדברי שו

http://www.starK . -STAR-א מארגון הכשרות"הרב משה היינמן שליט –בגלל שהיא שונה בוטנית ממיני הקטניות

quinoa.htm-passover-k.org/kashrus/kk .פ שהרב יעקב אריאל "ואעhttp://www.yeshiva.org.il/ask/?id=25931

בקטניות שומעים , "שניהם נחשבו כלחמם של האינדיאנים באמריקה ודינם כקטניות, ד הקינואה דינה כתירס"לענ"; אוסר וכותב

וכדברי , "קלוש כזה שראוי ללכת בו אחר המקילים באיסור ובפרט"; כמו שלמדנו מדברי הרב קוק באורח משפט קיב, להקל

' עי, בקשר לתירס עצמו". ובמקום שליכא מנהג אין לאסור כי בדברים כאלו אין להחמיר"; סג:ח ג"הרב פיינשטיין באגרות משה א

ם ממילא לא רב אחד אצלכם פסק שהיות שזה הובא לאירופה רק בימי הביניי"; תקא' ח ס"ת דבר חברון א"דברי הרב ליאור בשו

הואיל , כתב שתירס כן כלול באיסור קטניות( ק ד"תנג ס)אבל היות שהמשנה ברורה , סברא שכזאת באמת נראית נכונה. נאסר

". ונפיק מפומיה קשה להתיר

42 מותר לאשכנזים הנוהגים איסור באורז וקטניות בפסח להתארח בבית"; לב' ה ס"ת יחווה דעת ח"שו, א"הרב עובדיה יוסף שליט

אפילו אם הם יודעים בבירור , ולאכול מהתבשילים המוגשים לפניהם, הספרדים ועדות המזרח שנוהגים היתר באורז וקטניות בפסח

א בשם רבו הרב שלמה זלמן אויערבך מבלי "וכן היתר הרב אבגדר נבנצל שליט". שנתבשל בכלים ההם באותו יום אורז וקטניות

.ש שהוא גם מתיר אכילת קטניות בשעת הדחק בצבא"וע(. א:ביצחק יקרא לתנג. )בני יומם לחלק בין כלים בני יומם לכלים שאינם

ולאחר מעת לעת לא . יש לסמוך בזה על המקילים, מובאות גם דעות האוסרות בכלים בני יומם( ק כז"תנג ס)פ שבכף החיים "ואע

(.א סימן פז"ח ח"ישא יוסף א)א "לום אלישיב שליטא בשם רבו הרב יוסף ש"וכן כותב הרב יוסף אפרתי שליט, מצאנו מי שאוסר

43ויש מי . לא הוי כאילו קבלום בנדר, הנוהגים איסור בדברים המותרים מחמת שסוברים שהם אסורים"; א:ד ריד"שלחן ערוך י' עי

, ונהג בו איסורואם יודע שהוא מותר ; נשאל ומתירים לו בשלשה כעין התרת נדרים, שאומר שאם טועה ונהג איסור בדבר המותר

והוסיף ". דהוי כאילו קבלו על עצמו כאיסורים שאסרתן תורה שאין להם היתר לעולם, אין מתירין לו אפילו כעין התרת נדרים

דבר , דברי הרב ליאור' ועי. ס מז"ס, א"ד ח"ת אגרות משה י"ושו, ז:וכן פסק החיי אדם קכז". והמנהג כסברא הראשונה"; א"הרמ

. פוסק כן לגבי קטניותש, ו:תצט' חברון ס

12

45".אלא לענין פסח ושבת, לא רצה לסבול חומרות"שהוא , ל"על רבנו הבעל שם טוב ז

ב הקפיד שלא להחמיר הר"; ובכל זאת לגבי אותו רבי פנחס עצמו אנחנו שומעים

כי החומרות הם מסיטרא , ו"כי בזה ממשיך על עצמו הגלות ח, חומרות יתרות

אבל חומרא שלא , רק בפסח יש לתפוס כל החומרות הנזכרים בשולחן ערוך...דדינא

46."נזכר כלל בשלחן ערוך לא רצה להחמיר אף בפסח

44

.ס"סוף לקוטי הש, מי השלוח חלק א

45 .ד' עמ, הבעל שם טוב –הגדה של פסח

46במה שיש , לחומרות יתירות' ועיקר הנטי"; קיב' ח ס"משפט א-ת אורח"שו, וכעין זה כתב גם הרב קוק. קי: שער ז, אמרי פנחס

, חיים -ל בהקדמתו לספר עץ "ו ז"הרח' א כלל וכבר גנה ענין זה קדוש דפ דרכי התורה להקל אין זה מילתא דחסידות"דרך סלולה ע

". רחמנא לצלן מהאי דעתא מפנימיות התורהשזוהי מדה של המתרחקים , ודייק