סוכם ע"י דנה זיו1דיני נזיקין – רייך ______________________________________________________________________________________________

08.07.10 - 1 שיעור

מהציון(.20%יהיה תרגיל להגיש במהלך הקורס בנושא תאונת דרכים )

מטרת דיני הנזיקין בפרהיסטוריה, מר אבן לא כיבה את המדורה בלילה אחרי כמה לילות שלא קרה כלום האש התפשטה והזיקה למש'

צור. הבקתה שלהם נשרפה והילד נכווה.פרצה קטטה בין צור לאבן.

- להכות את מר אבן.1פתרון לפתרון זה חסרונות רבים:

אמנם רגש הנקמה של מש' צור ינקה אולם לא השיגו שום דבר..1הבקתה לא נבנתה..2אין פיצוי על הטיפול הרפואי בילד ועל אובדן כושר העבודה שלו..3

- מר אבן יפצה את מש' צור כספית \יבנה להם את הבקתה שלהם.2פתרון באמצעות פתרון זה אנו משיגים את המטרות הבאות:

ניסיון להשיב את המצב למה שהיה לפני השריפה..1פיצוי על הנזק והסבל..2פיוס מש' צור..3יצירת הרתעה שלא להזיק שוב. מי שיזיק ישלם..4

דיני הנזיקין הם הענף במשפט שמספק את הפתרון שמחייב אנשים שהזיקו לזולתם לפצות אותם על הנזק ולנסותלהשיב את המצב לקדמותו )לפני הנזק( ע"י תשלום פיצוי.

מטרות הפיצויים:פונקציה של קביעת נורמות התנהגות בחברה.1מערכת של הרתעה מפני הפרת הנורמות .2מגנים בפני אינטרסים לגיטימיים של החברה, דוג' :.3

שלמות הגוףא.

שלמות הרכושב.

הגנת שם טוב וכו'ג.מטרת התרופה לתת תרופה )פיצויים( כנגד הפגיעה .שאיפה להחזיר את המצב לקדמותו עד כמה שניתן..4

מטרות דיני הנזיקין: )השגת צדק )צדק מתקן

אריסטו עשה הבחנה בין צדק מתקן לצדק חלוקתי. צדק מתקן:

. מבחינת המזיק- אדם שעשה משהו לא בסדר, תחושת הצדק אומרת שהוא צריך - בדיני נזיקין, אם אדם לא1נהג כאדם סביר, אלא פעל ברשלנות מן הראוי שישלם

. מבחינת הניזוק- אדם שעשו לו משהו לא בסדר, תחושת הצדק אומרת שזכותו לקבל פיצוי )בלי קשר2המזיק(. של לאשמה המקרה הקלאסי של דיני הנזיקין הוא שיש מזיק אשם וניזוק לא אשם. אריסטו אמר שאפשר לראות במעשה העוולה, הנזיקין, כמעשה שמפר את האיזון שקיים בחברה. הצדק המתקן בא להחזיר, לאזן את הסדר על קנויכול(. שכסף כמה )עד

: צדק חלוקתי/ מחלק רוב האנשים אומרים שצדק זה לא קשור לנזיקין. אך יש גם אנשים שיש אומרים כי הוא כן קשור, בעיקר במאה

. צדק חלוקתי- עוסק באופן חלוקת המשאבים בחברה. אנו מניחים את קיומם של קריטריונים של חלוקה21ה- )לדוג' שיוויון- הקריטריון הבסיסי, קריטריון של צורך, הישגים- ציונים וכו'(. "ודל לא תהדר בריבו" )רש"י(- לא להעדיף עני , שלא יאמר השופט במקרה מסויים אחייב את העשיר למרות שלא אמור להיות מחוייב, וכך הענירלוונטיות לצדק יש איפה בושה(. עפ,י התפיסה הקלאסית, זו נדבות )לקבץ ולא בבושה יתפרנס בכבוד

החלוקתי? בדיני המס. מס פרוגרסיבי )עניים משלמים מעט העשירים משלמים יותר(.

סוכם ע"י דנה זיו2דיני נזיקין – רייך ______________________________________________________________________________________________

רובין הוד. רולס מדבר על צדק חלוקתי. היום הצדק החלוקתי גם משפיע בדיני הנזיקין )בעיקר בשוליים(.

הרתעה מקובל להבחין בין הרתעה לנזק מתקן שהיא השגת צדק מתקן שהיא תיאוריה דיאונטולוגית = ציווי, כי ככה זה.

ולא קשור אם צודק, כמו מילוי חוקי האל. לעומת תפיסה תיליאולוגית =תכליתית, להשיג הרתעה, שאנשים ינהגו בצורה זהירה, כי הם פוחדים לשלם

פיצויים. הענקת תרופה

יכולה לבוא גם ללא אשמת איש, גם ללא עניין הצדק וההרתעה אלא מהחסד. בדר"כ מטרת התרופה היאהעיקרית בדיני הנזיקין אולם היא תמיד מתחברת למטרה נוספת להשגת הצדק או להרתעה.

צריכה להיות אשמה מצד המזיק כדי שישלם פיצויים לניזוק. בדיני הנזיקין הקלאסיים אנו מחפשים תמידאשמה של הנתבע/מזיק שגרם את הנזק אולי אף בהתרשלות או חוסר תשומת לב לאו דווקא בזדון.

פיזור הנזק מטרת פיזור הנזק:

o( "1970מטרה "מודרנית ,Calabresi .)oרואה בדיני הנזיקין ככלי להטלת נטל הנזק על הנושא היעיל ביותר של נטל זהoהמטרה היא למנוע יצירת נזקים שניוניים, אשר יתרחשו אם הנטל ייפול על מי שקשה לו לשאת בוoנושא יעיל של נטל הנזק הוא מי שיכול לפזר אותו על נושאים רבים )המדינה, תאגיד גדול, חברת ביטוח, מי

שצריך להיות מבוטח(.oמשרת גם מטרה של צדק חלוקתי

בדיני הנזיקין המודרניים יש ענפים שמטילים חובת פיצוי על נתבעים אף ללא אשם מצדם, אחת הסיבות העיקריות לכך היא פיזור הנזק. העיקרון- פיזור הנזק בין אנשים רבים גורם לכך שהוא יורגש פחות ולא יהיה נזק מתמשך. )אם נחזור לדוג' כשאבן ישלם לצור פיצוי לאבן יהיה חוסר, החוסר עלול לגרור אי השכלה של ילדיו,

ילדים לא משכילים לא יתרמו לחברה ואולי גם יזיקו לה וכו' -< נזק מתמשך( זהו עקרון הביטוח – קבוצת אנשים שמה בצד סכום מסוים , הכסף מצטבר וכאשר אחד מהם נפגע הוא

מפוצה מתוך הסכום הזה. פזור הצדק ניתן להצדקה משיקולים כלכליים והן משיקולים חברתיים, ערכיים )מדינת רווחה לא רוצה להפקיר

את החלשים(.יותר קיים בנזקי גוף )נכה לא יכול לפרנס את משפחתו( ופחות בנזקי רכוש.)כסף הוא כסף(.

ההסדרים של פיזור הנזק לא מבוססים על מציאת אשם .חוק לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – האחריות מוחלטת אין צורך במציאת אשם יש בצידה הסדר ביטוחי.

האלמנט התרופתי קיים ויישאו אותו כל הנהגים שמשלמים ביטוח חובה . יש מתח בין המטרות השונות: פיזור הנזק בו האחריות מוחלטת פוגע בעקרון ההרתעה. יש צורך לאזן בין המטרות ולקבוע איזו מהן גוברת. לרוב מטרת ההרתעה תושג ע"י דיני העונשין )הדין הפלילי( ולא ע"י דיני

הנזיקין.מנגד טוענים שהמשפט הפלילי אינו מספק הרתעה מספקת.

מקומם של דיני הנזיקיןדיני הנזיקיןמשפט פלילי

משפט פרטימשפט ציבוריסיווגפיצוי הנפגעהענשהמטרה

אינטרס פרטי של הנפגעאינטרס ציבוריאינטרס מוגןזכות תביעה לפרט הנפגעזכות תביעה למדינה זהות הצדדים

פיצויים לדוגמא לחוק העונשין77ס' חריגים

- ביה"מ שדן במשפט הפלילי שבו יש קורבן שנפגע, מלבד להעניש את העבריין, הוא רשאי לפסוק פיצויים לנפגע77ס' ש"ח(. 84,400עד לתקרה הקבועה בחוק )

סוכם ע"י דנה זיו3דיני נזיקין – רייך ______________________________________________________________________________________________

. דיני נזיקין Vs דיני חוזים נזיקיןחוזים

משפט פרטיסיווגזכות תביעה לפרט הנפגעזהות צדדים

מקור זכות תביעה: חבותראשונים

החובה- מכח הסכמתהצדדים

החובה- מכח חוק מפורש

פיצוייםאכיפהתרופה עיקרית

מבנה פקודת הנזיקיןפרק א' עוסק בפרשנות של כל המושגים המופיעים בפקודה.

חלק ב' גם הוא חלק כללי ועוסק בזכויות וחבויות בנזיקין.חלק ג' עוסק בעוולות השונות.

חלק ד' עוסק באשם וקשר סיבתי.חלק ה' עוסק בתרופות וסעד. הוא עוסק באיזה סעד נקבל ואיך מחשבים פיצויים.

חלק ו' עוסק בשונות.

כדי להטיל אחריות אנחנו צריכים עוולה. אם אין עוולה, אין תרופה. . החברה הדפיסה את תמונתו של התובע על חפיסות ממתקים בלי אישורו.בע"מ בפס"ד ידין נ' צ.ד.ניתן לראות זאת

"זכות היחיד" )הזכות לפרטיות(. בשנות ה- עוד לא היה את החוק להגנת50העילה עליה הוא הגיש תביעה היא הפרטיות, והשופט דחה את העתירה. ידין ניסה לשנות את העוולה ללשון הרע, אולם השופט אמר שאין בפרסום

תמונה משום דיבה. התביעה נדחתה משום שבלי עוולה אין תרופה. כיום ניתן אולי למצוא תרופה ב"דין עשיית עושר ולא במשפט". כך באירועון הראשון, שאדי יאלץ לשלם כיוון שהוא נהנה

מרכושו של אדם אחר ולא במשפט

פרשנות הפקודה לפנות למשפט האנגלי.1 פקודת הנזיקין הורתה בסעיף 72עד שנת

יצא תיקון שהגדיר שכל חוק שכולל בחובו זיקה מחייבת לאנגליה, הזיקה תהיה מעתה לא מחייבת. לעומת72בשנת ג חוק סדרי שלטון15, מחייבת. התיקון הזה נמצא בסעיף 72זאת כל פסיקה של העליון שהתבססה על החוק לפני

ומשפט.

העוולות הדברים המנויים להלן בפקודה זו הם עוולות, ובכפוף להוראות- עוולה והזכות לתרופה - 3

הפקודה - כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשבפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה.

. עוולה והזכות לתקיפה.3סעיף צריך עוולה הקבועה בחוק..1צריך להראות שהעוולה שנעשתה לך, נעשתה בישראל..2

אלו זכאים לתרופה כגון פיצויים וצווים )עשה ואל תעשה( מגורם העוולה או מהאחראי לה.עוולה מטרתה, להגן על אינטרסים מסוימים המפורטים בעוולות.

עוולת הרשלנות באה להגן על כל האינטרסים, ולכן היא סוג אחר של עוולה, עולת מסגרת, כמו הפרת חובה חקוקה. שאר העוולות הן עוולות פרטיקולאריות. יש עוולות של מטרדים, גזל, מסחריות ועוד. בעוולות אלו תפקיד ביהמ"ש מצומצם, רק לפרש את המושגים. בעוולות המסגרת )רשלנות, והפרת חובה חקוקה(, יש יותר מה לפרש. ביהמ"ש

צריך לצקת תוכן כיוון שהמושגים והמילים עמומים.

סוכם ע"י דנה זיו4דיני נזיקין – רייך ______________________________________________________________________________________________

oהגנה על אינטרס ספציפי ולביה"מ מרחב פרשנות מצומצם: )הרבה עוולות( תקיפה,עוולות פרטקולריות - כליאת שווא, נגישה, גרם הפרת חוזה, מטרדים, הטעיה וכו'

oעוולות(2- הגנה על מכלול אינטרסים בלתי מוגבל: )עוולות מסגרת

עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשהרשלנות - . 35 מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן

נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה

)א( מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליוהפרת חובה חקוקה - . 63 על פי כל חיקוק - למעט פקודה זו - והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק;זו, אם החיקוק, לפי אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה

פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו. )ב( לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של

בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני

מה קורה במצב שיש גם עוולה פרטיקולארית וגם עוולת מסגרת? אדון גורדון מכר מכונית למישהו והשניים כרתו חוזה וביצעו העברת שמות במשרד הרישוי. אדון – גורדון נ' י-ם פס"ד

גורדון מקבל אל ביתו עבירות חנייה שכביכול עשה, והאחרון אמר כי הוא מכר את הרכב, כשהתקשר לעירייה נאמר לו – לא לדאוג, יהיה בסדר. בלילה אחד הגיע אליו שוטר ועצר אותו למשך הלילה, בבוקר הוא התייצב מול שופט והכול סודר אך גורדון תבע את עיריית ירושלים על הלילה שבילה במעצר נזק נפשי. גורדון טען בפני השופט ברק כי עיריית ירושלים התרשלה מאחר וגורדון פנה אליהם מספר פעמים והם החליטו להתעלם. עיריית ירושלים טענה כי עלוות

מצריך זדון והפעולה לא נעשתה60(, עיריית ירושלים טענה כי ס' 60הרשלנות אינה רלוונטית אלא עוולת הנגישה )ס' בזדון, גורדון טען כי הוא לא תבע מעילה זו אלא עילת הרשלנות. עיריית ירושלים ניסתה להעביר עוולה פרטיקולארית

לעוולת מסגרת.

נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל - למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירהנגישה -. 60 ומסתברת - של הליך נפל, נגד אדם, בפלילים או בפשיטת-רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך

בהליכים. לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה

העירייה רצתה להתחמק מרשלנות כדי להיכנס לעוולת הנגישה )הליך נפל -לדוגמא אדם שתובע אחר כדי לפגוע בשמו הטוב( שבה חייבים להוכיח שהמעשה היה בזדון. העירייה טענה שעוולת הנגישה היא עוולה פרטיקולארית, חלק מעוולת המסגרת רשלנות ולכן על ביהמ"ש להתמקד בעוולה הפרטיקולארית ולא בעוולת המסגרת. ביהמ"ש קובע כיכדי עוולות כמה על ותובעים פיצויים עוולה אחת מקבלים עוולות.רק על יכנס לשתי מסוים מניעה שאירוע אין

שהפיצויים יהיו בטוחים.נימוקים: הפקודה לא מנוסחת בבירור אלא מעין אוסף של עוולות.

הנימוק לעתיד: ביהמ"ש זקוק ליכולת התפתחות. אם ביהמ"ש יקבל את טענת העירייה אנשים יפחדו לתבוע מהחששלתביעה בחזרה )כיוון שאז יוכלו לתבוע אותם על רשלנות גם בלי זדון אם הם יפסידו במשפט מחוסר ראיות(.

ברק רוצה שעוולת הרשלנות תישאר כלי של ביהמ"ש ליצירה ולא תכלול עוולות קיימות. עוולת המסגרת קיימת כדי לכלול דברים שהמחוקק לא חשב עליהם או שעוד לא היו בזמנו או בזמננו. בשיטה של ברק קיימת הסכנה שתאגידים

גדולים יגישו תביעה על עוולת הנגישה כנגד אנשים שתבעו אותם.

סוכם ע"י דנה זיו5דיני נזיקין – רייך ______________________________________________________________________________________________

למרות הבעיה של עוולות מסגרת - משתדלים לאזן בין מי שלא הוזהר לבין הניזוק. למשל במקרה דנן ביהמ"ש פסק נגד העירייה אפילו שלא היו מוזהרים בגלל שיקולים שונים כמו פיזור הנזק. במקרים אחרים יכול להיות שיפסקו בעד מי

שלא הוזהר למרות שאין חיוב להזהיר בנזיקין.

ימים של אשפוז היה צריך בי"ח לבקש5 – כרמלי אושפזה בניגוד לרצונה בבי"ח פסיכיאטרי. אחרי כרמלי נ' מ"י פס"דאישור לאשפז את כרמלי. כרמלי תבעה על עוולת כליאת שווא )עוולה פרטיקולארית(.

ימים צריכה5במקרה זה יש עוולת כליאת שווא וכן עוולה חובה חקוקה: חוק טיפול בחולה נפש-הקובע שכליאה מעל אישור רפואי.חוק זה בא להגן על אנשים כמו כרמלי.

ג( הקובעת כי אם הכליאה נעשתה בתום לב ולהגנת התובעת והסובבים אותה27ישנה הגנה בעוולת כליאת שווא )ס' אין אחריות. הבעיה היא שההגנה לא עונה על עוולת הפרת חובה חקוקה בהסתמך על פס"ד גורדון.

השופטת נתניהו בעמדת מיעוט מסכימה כי ההגנה לא תחול על הרופאים במקרה זה בגלל סיבה זו. שאר השופטים טענו כי מטרת ההגנה היא להגן על הרופאים ואף לדאוג שלא ישחררו חולי נפש. הם טענו כי יש לאבחן בין פס"ד כרמלי לגורדון האבחון מראה כי אצל כרמלי אותו מעשה של אי חתימת הרופאים היה שהביא לקיום שתי העוולות ובגורדון שתי העוולות התקיימו בנפרד = ניהול הליך נפל. ולכן ההלכה של גורדון לא צריכה לחייב במקרה של כרמלי.

ג' הנוגע לתום לב פוסל את שתי העוולות. דיון זה של דעת המיעוט והרוב27בגלל שבכרמלי העוולות תלויות זו בזו ס' נידון במישור פורמאלי וגם במישור המדיני למשל דאגתה של השופטת שלא יכלאו אנשים נורמליים ודעתם של שופטי

הרוב כי לא ישוחררו אנשים חולי נפש. עוולה פרטיקולארית נותנת יתרון לתובע ולכן עדיף לו להתבסס על עוולה שכזו.

סוגי האחריות המשפטית בדיני הנזיקין:oהטלת אחריות בהעדר כל אשמה, ללא טענות הגנה אחריות מוחלטת -oגם כאן הטלת האחריות היא ללא אשמה, אולם ישנה האפשרות לנתבע לטעון טענות הגנה. אחריות חמורה -

רבתי(41)דוג': ס' oאחריות על בסיס אשמה, תוך סיוע לתובע במתן חזקה ראייתית המעבירה את נטל ההוכחה. אחריות מוגברת -

- אש. צריך להוכיח שהאש לא יצאה מהמגרש שלו. יוצא שאדם על אש אחראי יותר מדברים38-40)דוג': ס' אחרים(

oמוטלת על אדם בשל מעשיו או מחדליו שיש בהם אשמה אחריות רגילה -oמועלה על אדם בשל מעשהו של אדם אחר, בשל זיקה שביניהם. אחריות שילוחית -

63, ס'23+24שבוע הבא: ס' ולקרוא פסיקה עפ"י הסילבוס

15.07.10 - 2 שיעור עוולת התקיפה

לפקודת הנזיקין – מגן על הזכות שיש לאדם על שלמות גופו. כשאנו ניגשים לסעיף של עוולה מה שצריך23סעיף לעשות זה לקחת סעיף ולפרק אותו ליסודות שלו ולראות אם כל יסוד מתקיים במקרה הזה. זה יסודות מצטברים.

תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה,)א(.23 נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן נסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה

הכוונה והיכולת לבצע את זממו. "שימוש בכוח", לענין סעיף זה — לרבות שימוש בחום, באור, בחשמל, בגאז, בריח או)ב(

בכל דבר או חומר אחר, אם השתמשו בהם במידה שיש בה להזיק.

Battery יסודות התקיפה:

סוכם ע"י דנה זיו6דיני נזיקין – רייך ______________________________________________________________________________________________

שימוש בכוח.1במתכוון.2נגד גופו של אדם.3ע"י הכאה, נגיעה, הזזה, או בכל דרך אחרת.4שלא בהסכמת אדם..5

Assault יסודות האיום: ניסיון או איום.1ע"י מעשה או תנועה.2להשתמש בכוח כאמור.3נגד גופו של אדם.4כשהמנסה או המאיים גורם.5שהאדם יניח שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו.6מטעמים סבירים )ההנחה(.7

צריך לעבור סעיף סעיף ולבדוק אם זה התקיים או לא. יסוד נפשי של התוקף ושל2,5( וחלק הם נפשיים/מנטליים )1,3,4ביסודות התקיפה: חלק מהיסודות הם יסודות פיזיים )

הקורבן(. זהו יסוד נורמטיבי- נתון להחלטת ביהמ"ש.7(. סעיף 6ביסודות האיום: היסוד הנפשי הוא הנחת האדם )מס'

)המרצה אומר שלדעתו גם באיום דרושה כוונה והמחוקק לא דייק(.

דוגמאות:אדם זורק אבן על מישהו בכוונה – תקיפה נשיקה לבחורה ברחוב בלי הסכמתה – תקיפה 4אדם נדחף לתוך אוטובוס דחוס – לא תקיפה, מעשה של מה בכך – מתאים יותר לסעיף:

לא יראו כעוולה מעשה, שאילו היה חוזר ונשנה לא היה בו כדי ליצור תביעה.4 לזכות נוגדת, ואדם בר-דעת ומזג כרגיל לא היה בא בנסיבות הנתונות בתלונה על

כך.

– בארה"ב אדם משך את המגש מידיו של מלצר והמלצרפישל פס"דמשיכה של חפץ בכח מידי אדם אחר נפגע מכך. השאלה היא אם האדם יואשם בתקיפה כיוון שהוא לא תקף את המלצר אלא את המגש. התשובה היא שרואים את המגש כחלק מגופו. כמו כן ניתן לטעון כי בין כה היד זזה כאשר משך את המגש כך שהוא

בעצם פגע במלצר.)מישהו בא לשבת והזזנו לו את הכיסא והוא נפגע בגופו – תקיפה )הפעלת כח בעקיפין נגד גופו של אדם– מקרה שהיה בארה"ב, מרצה הניח את ידו על כתפה של בחורה, היא נבהלה ונתפס לה הגב, היה נזק רציני

נגיד ישר שהוא לא התכוון, אבל לא כתוב שהוא היה צריך להתכוון להזיק כתוב רק שהוא צריך להתכוון לעשותנזק, אז גם קשה להגיד שה"מתכוון" מתייחס לנזק אלא רק לביצוע את הפעולה. בסעיף הזה אין דרישת

הפעולה של הנחת היד. הרופא הורשע.)רופא שעושה פעולה חודרנית בחולה ללא הסכמתו – תקיפה )שוב אנחנו רואים שלא צריך כוונה להזיק

)הגנה )עילת תביעה( לבין דבר שמהווה הגנה בין עוולה והראיות דבר שמהווה הדין מה ההבדל מבחינת סדרי במשפט(? האם יש הבדל ביניהם? כן, ההבדל הוא על מי נטל ההוכחה.

עוולה – עילת תביעה – נטל ההוכחה על התובעהגנה – חייב לטעון אותה בכתב ההגנה ואתה צריך להוכיח את התקיימותה

תקיפה רפואית

' זה מקרים של תקיפה רפואית23רוב המקרים שמגיעים לבית המשפט תחת סעיף

סוכם ע"י דנה זיו7דיני נזיקין – רייך ______________________________________________________________________________________________

כאשר רופא מבצע פעולה על חולה הוא צריך לקבל הסכמה מדעת - רק אחרי שהרופא הסביר לו את הסיכונים והאלטרנטיבות האחרות. המדיניות הזאת מבוססת על זכות האדם על גופו, וכדי להבטיח שהטיפול יהיה נאות וטוב

והשיקול היחיד יהיה טובת החולה.

. אמא שאלה האם יש סיכון בניתוח ילדתה, והרופא אמר שלא. בניתוח היה סיבוך ולילדה ישפס"ד בר-חי נ' שטיינר נזקים. כמו כן היתה אפשרות לבחור בדרך ניתוח אחרת ללא הסיכון. על רשלנות לא ניתן היה לתבוע אותו )היו סיבות טובות לבחירת ניתוח זה( אך הוא חייב בנזיקין. לכאורה היתה פה הסכמה שכן האם חתמה על הסכמה. השופטת

. האםInformed Consentוינוגרדוב אמרה שרק לאחר מתן הסברים וסיכונים יש ערך להסכמה. צריך הסכמה מדעת הסכימה מבלי שהיה לה את כל המידע. ולכן לא היתה פה בכלל הסכמה ויש פה תקיפה. הוגש ערעור לעליון. והוא אישר את המחוזי. הגישו בקשה לדיון נוסף. שם העלו כל מני טענות כמו שאולי המידע יפחיד את החולים והרופא יודע מה להגיד, החולה סומך על הרופא. השופט לנדוי )נשיא( אומר שבמקרה זה היה מידע לא נכון ולכן אין הסכמה. זוהי גישה אופיינית לו ולשופטי אנגליה, ששאלות שלא נדרשות להכרעה לצורך הסכסוך שלפנינו אין לעסוק בהם )לא עוסקים בתיאוריה אלא בפתרון סכסוכים(. גישה זו שונה מהשופטים האקטיביסטיים )כמו ברק( ע"פ גישתם תפקיד

ביהמ"ש הוא להדריך את בתי המשפט האחרים והסכסוך שבא לפניהם הוא רק עילה ולאוביטר יש ערך מנחה.נימוק תועלתני- חובת הרופא למסירת המידע מבטיחה טיפול רפואי טוב יותר.

צברי היה אמור לעבור ניקור כבד ולא ביקשו ממנו הסכמה בכתב. שאלו אותו אם הוא מסכיםצברי נ' ברונר – פס"ד לטיפול והוא אמר שהוא סומך על אלוהים ועל הרופא. הניקור הסתבך והוא נשאר עם מום והוא הגיש תביעת רשלנות

והיא נדחתה. התביעה השנייה היתה על תקיפה. השופטת אבן אור אומרת: יש חולים שלא ניתן לספר להם על הסכנות משום שלא יסכימו לעבור את הניתוח או שישבקו חיים רקא.

לשמוע הסכנות )עמדה זו חריגה(כשצברי בא לקבל טיפול הוא בעצם סמך על הרופא וזו הסכמה כלליתב. אי אפשר לצפות מרופא שיסביר לחולה על כל בדיקה שהוא עושה את כל הסיכונים הכרוכים בכלג.

בדיקה

( מה גבולותיה של דרישת ההסכמהפס"ד בר חי נ' שטינר- הסכמה מתוך ידיעת המצב לאשורו )הסמכה מודעתהמודעת?

העמדה הפטרנליסטית- החולה לא יודע מה טוב בשבילו בשל מגבלות הידע וההבנה שלו ולכן מספיקה הסכמה מעצםצברי נ' ברונר(. פס"דזה שהגיע לטיפול )

בעד הסכמה מודעת )מאמר של עמוס שפירא(:יש לגלות את כל הסיכונים אשר אדם סביר היה מייחס להם חשיבות.1 יסוד של הפרט לאוטונומיה- זכות

)פס"ד נחמן נ' קופ"ח; רייבי נ' וייגל(.בהחלטתו לביצוע הטיפול האדם הוא לא אובייקט אלא סובייקט – מגינה על הסטטוס של החולה כאדם, כבן אנוש חושב ובעל שיפוט.2

עצמאי, כדי שלא ייהפך לאובייקט.ורשלנות בתהליך קבלת.3 והשפעה בלתי הוגנת, טעות, הזנחה ומצמצם אפשרות לתרמית, כפיה זה מונע

ההחלטות.

תקיפה רפואית זה דוקטרינה שיצר בימ"ש. אחרי שבתי המשפט עשו את זה, גם המחוקק קלט את העניין. אז עשותקנות והכניסו טופס הסכמה. כתוצאה מהעילה, בתי החולים משנים את הנהלים.

, התקבל חוק זכויות החולה והוא בא לקבוע את זכויות האדם של מי שמגן על כבודו ופרטתיו של החולה. 1996ב-  

, שיש לתת הסכמה מדעת. 13פרק ד'- הסכמה מדעת לטיפול רפואי- יש עיגון חוקי מסודר. כתוב בס'  

מה היחס בין החוק הזה לדיני נזיקין? הוא לא אומר שמי שנתן טיפול ללא הסמכה מדעת יכול להיתבע בנזיקין. זה מעורר שאלה של יחס בן החוק לדיני

מודלים:3נזיקין. בדר"כ יש התאמה בין החוק לבין מה שנקבע. יהיו ויש לנו סנקציות בתוך החוק והם.1 מודל היעדר השפעה- החוק מסביר את זכויות החולה מראש

מנהליות ובמקרים מסוימים משמעתיות. אפשר להגיד שזה ימשיך להיות נדון לפי עוולת התקיפה. לחוק המפנה לפקודת הרשלנות אך הוא לא עוסק ספציפית בנושא הסכמה מדעת. 4יש ס'

סוכם ע"י דנה זיו8דיני נזיקין – רייך ______________________________________________________________________________________________

החוק משפיע דרך עוולת התקיפה- יש סוגיה של תקיפה רפואית, יש רשימה של איזה מידע צריך.2ו13לתת ומה נדרש. במובן הזה ס' יכולים להוות פרשנות לסוגית התקיפה. החוק משפיע על14

לפקודה.3דרך הפרשנות של הסכמה מדעת, ס' מודל השפעה דרך עוולה של חובה חקוקה ורשלנות. זה נותן אפשרות לתבוע בנזיקין על כל חוק.3

-35 לפקודה( ו/או רשלנות )ס' 63שהופר. הפרת חוק יכולה לבסס עוולה של הפרת חובת חקיקה )ס' 36.)

- מקרה: מישהי שהיתה לה בעיה ברגל ועשו לה ניתוח בכתף ואז עשו נזק לצמיתות.פס"ד דעקא נאמר שאי קיום הוראות זכויות החולה יכול להוות עילה בגין רשלנות או הפרת חובה חקוקה. בפס"ד הזה יש עוד מגמה מסתמנת, זה מביע אי שביעות רצון משימוש בעוולת התקיפה לכל הנושא של הסכמה מדעת. יש לדון במונח של

רשלנות ולא במונחים של תקיפה.אם לא ניתן מספיק מידע זה רשלנות ולא עילת תקיפה. רופא סביר, יש לתת הסבר לחולה. יש לזה נפקויות משפטיות.

עוולת הפרת חובה חקוקה

מה בין הפרת חובה חקוקה לבין רשלנות? חובת זהירות של אדםחיקוק מחוץ לפקודהמקור החובה

(36סביר )ס' לפרש את החובה ואת הקיפה ע"פתפקיד ביהמ"ש

המדיניות המשפטית לקבוע את החובה ואת דרכי

הפרתה ע"פ המדיניותהמשפטית

יצירת חבות נזיקית בהתקיים שארההשלכות של הפח"ח יסודות עוולת הפח"ח גם באין

רשלנות

תשמש כראיה להפרת חובתהזהירות בהתקיים

עוולת מסגרת. כאשר יש חוק שהסנקציה עליו היא פלילית או מנהלית, גם כאשר אין רשלנות ניתן לתבוע פיצויים מכח עוולת הפרת חובה חקוקה. הוא מוסיף על חוק הרשלנות בגלל החובות המוחלטות, שלא כמו בחובות אחרות אין פה עניין של אדם סביר הנדרש להוכחת עוולת הרשלנות. הרציונל של עוולה זו הוא שברוב החיקוקים יש סנקציה פלילית

או מנהלית אך אין התייחסות לפן הנזיקי.

פקודת הבטיחות בעבודה מטילה חובות מוחלטות. למשל כל חלק במכונה שהוא מסוכן צריך להיות מוגן וחסום. ( שהנתבע לא5מוחלטות זו מושלכת גם לתביעות נזיקין. והמדיניות היא שהוא הדין אפילו לגבי הסתכנות מרצון )סע'

יכול להתגונן בהגנה זו כאשר נתבע במסגרת הפרת חובה חקוקה על חובה מוחלטת. הסיבות לעוולה זו אינם השבתהמצב לקדמותו אלא פיזור הנזק.

יסודות העוולהיסודות פוזיטיביים:

חובה המוטלת על המזיק מכח החיקוק.1החיקוק נועד לטובתו של הניזוק.2המזיק הפר את החובה המוטלת עליו.3ההפרה גרמה לניזוק נזק.4הנזק אשר נגרם הוא מסוג נזק אליו התכוון החיקוק.5

יסוד נגטיבי:אם החיקוק לפי הפירוש הנכון התכוון להוציא )=לשלול( את התרופה ע"פ פקודת הנזיקין.6

סעיף פוזיטיבי. בעצם פתח את הפתח להרחבה. ברק טוען6 – עד הפס"ד הזה בתי המשפט ראו בסעיף פס"ד ועקנין שהתובע לא צריך להוכיח את שלילת היסוד הנגטיבי )היסוד השישי(, דהיינו שאין בחוק דבר השולל סעד נזיקי. אלא רק

הנתבע ע"מ להתגונן ישתמש בה ויחפש שלילה כזו. כאשר לא משתמע בפירוש מן החיקוק אם הוא שולל או מאפשר תביעה בנזיקין, ניתן כיום לתבוע בעקבות פס"ד

ועקנין. כל זאת בניגוד לפסיקה הישנה:

סוכם ע"י דנה זיו9דיני נזיקין – רייך ______________________________________________________________________________________________

– המקרה: ילד שנסע באופניים בפארק ונתקל בגברת זקנה שנפגעה. היא הגישה תביעהפסד גרובנר נ' עריית חיפה נגד העירייה כי לפי טענתה פקודת העיריות מחייבת את העירייה לשמור על הבטיחות בפארק עירוני והעירייה הפרהיהיה בו כניסה את החובה הזו. כלומר העירייה הפרה את חוק הגנת העיריות בכך שלא שמרו על הפארק שלא

לאופניים. שמגר: זאת בעיה מנהלית ולא נזיקית – התרופה להפרת פקודת העיריות היא בחוק העירוני לא שייך לדיני נזיקין, ולכן

פקודת העיריות לא התכוונה לתת פיצוי נזיקי.אך לפי גישת ברק נוכל לומר שאם תרופה זו לא נשללה במפורש בחוק ניתן לתבוע.

בודקים את יסודות העוולה ובאמת הכל מתקיים

אמרו שמשנמצא חיקוק, חזקה שהפרתה של החובה מקנה זכות תביעה לפלוני בנזיקין. יש נטל הוכחהבפס"ד סולטן קשה בשביל להראות שהחיקוק לשלול את התרופה. במקרה, היה מדובר על גבר מוסלמי שגירש את אשתו בעל כורחה. במשפט השערי, בניגוד לדין הזה אפשר לגרש אישה בעל כורחה. הוא הפר את האיסור של חוק העונשין שאומר שמי שמגרש אישה אז בעצם שכתוב בחוק העונשין שהורג אדם העונש שלו יהיה מאסר עולם. אפשר להגיד

שהמגרש אישה, מפר חובה שמוטלת עליו. על מי זה מגן? על האישה, מפני נזק של גירוש. כי החוק זה סנקציה פלילית. מתוך העונש אנו מסיקים איסור ומשם חובה חקוקה שהופרה.

  בחוק הזה אומר שמי שעובר על חוק זה,הדבר מהווה עוולת מטרד.13חוק מפגעים- ס'

בחוק הזה האדם אסור לעשות ריח, רעש וזיהום. נתן תרופה נזיקית וזה עוולת המטרד, לתוך זה יש הגנות מסוימות ותרופות מסוימות. המחוקק הסדיר את המחוקק

. 63העניין, לא יכול להיות שתעקוף ע"י זה שתתבע לפי ס'  

יסודות פוזיטיביים: צריכה להיות חובה חקוקה שמוטלת על המזיק- או שאתה חייב לעשות משהו או שאסור לך לעשות משהו. הייתה חובה המוטלת על העירייה בפס"ד גרובנר, העירייה אמרה שהן מוסמכות לדאוג לבטיחותן, מה אומר הסעיף? הם מוסמכות ולא חייבות. לפעמים, יכול להיות מצב, נאמר בגרובנר, שלעייריה יש סמכות והיא משתמשת בזה, האזרח סומך על הרשות שהיא דואגת לעניין. הדבר יכול להוות עוולה ברשלנות. האזרח סומך על העייריה, אם לא מקיימים את התפקיד

אז זה מהווה עילה ברשלנות.  והוא נפגע שאלה שעסקו בספרות: האם גם חובה דיספוזיטיבית )שאפשר להתנות עליה(? למשל אי אפשר להתנות עובד לפיצוי

פיטורים- זה קוגנטי.אך יש חובות דיספוזיטיביות שאומרות שאם לא קבענו אחרת אז אתה זכאי.

יש חוקים שקובעים כל מיני חובות דיספוזיטיביות- האם אפשר לבסס חובת נזיקין על חובה דיספוזיטיבית. בחוק מקרקעין, יש תוספת לחוק וזה נקרא תקנון הבית המשותף. בין היתר יש חובות של ועד הבית. מה קורה אם חובה כזו

הופרה? האם אפשר לתבוע בגין הפרת חובה חקוקה?כיוון שלא קיימו את החוק אז אני רוצה לתבוע נזיקין.

מניחים שזה מה אנו הצדדים. של דעתם לאומדן לכוון מנסים דיספוזיטיביות הם בעצם לטעון שחובות אפשר שהצדדים הסכימו כי זה מה שצדדים סבירים מסכימים בניהם. אם יש משהו עם שאיפות שונות אז שיתכבד ויעשה

הסכם מפורש על סיכום אחר. התחייבות חוזית. אתה יכול לתבוע בגין הפרת חוזה. אילו הפרת דיני החובה הדיספוזיטיבית היא לא סטטוטורית, היא

נזקים זה סיפרו אחר. לפי עדה בר שירה- חיקוק זה חיקוק ולא חוזה.

מונח שמוגדר בחוק הפרשנות וזה כולל גם חוק וגם תקנה. התקנה זה מונח רחב שכולל תקנות של שרים, גםחיקוק- חוקי עזר. הוא קובע כללים שמחייבים קבוצה לא מסוימת של אנשים.

  ב' שאמור לעזור63החיקוק נועד לטובת התובע- בכדי שהתביעה תצליח, צריך שהחיקוק נועד לטובתו. לכן, יש את ס'

למעט—מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק )א(.63 והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה—פקודה זו

לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאיזו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה

תרופה זו.

סוכם ע"י דנה10דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו)ב( הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או

של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני.

החוקים נועדו להגן לא על אדם ספציפי אלא על הגנת הכלל. הפקודה הזו היא תוצאה של סיכומי פסיקה, הרקע לזה הוא שבאנגליה הייתה התלבטות, האם תקנות התעבורה יכולות להוות בסיס לתביעה בגין הפרת חובה חקוקה. האדם עובר עבירת תעבורה. הוא לא עצר וכתוצאה מכך, מתרחשת תאונת דרכים ואותו אחד מגיש תביעה בגין הפרת חובה

חקוקה.

– אי אפשר לתבוע בגין תקנות התעבורה בגין הפרת חובה חקוקה, אומרים שתקנות התעבורה לאפס"ד בריטניקהנועדו להגן על אדם ספציפי אלא על הציבור בכללותו ולכן זה לא בסיס בנזיקין.

ב', נועד להוציא מהשקפת עולם זו. הוא בא להגיד שגם חיקוק שנועד להגנת הציבור אז הוא יכול להוות בסיס63ס' להפרת תביעה בגין חובה חקוקה.

ב' קבעו63 הלכו בעקבות הפסיקה האנגלית ובעצם תוך התכחשות לס' פס"ד פריצקר ופרידמן ב שופטי בימ"ש עליוןשאי אפשר לבסס הפרת חובה חקוקה בגין הפרת חובת התעבורה.

חובות התעבורה הם חובה ציבורית, הם נועדו לסדר והם נועדו להגן על כלל הציבור וזה לא נחשב להגנתו של התובע.

יכולות להוות בסיס להפרת חובהפס"ד בריגה נ' מוסטפא – השופט גבריאל בך קבע שגם תאונות התעבורה וזה הוריד את המשמעות הפרקטית. 80חקוקה. הפס"ד ניתן בשנות ה

תאונות דרכים זה תופעה נפוצה, אם היינו מקבלים את הפסיקה שזה מהווה עילה בנזיקין אז הייתה לזה משמעות קרה דבר חשוב, נכנס75 זה היה יוצר סוג של אחריות מוחלטת. הקביעה של בך פחות משמעותית כי ב גדולה בנזיקין.

לתוקף חוק פיצוי נפגעי תאונות דרכים.החוק קבע אחריות בכל נקי הגוף שנגרמו עקב תאונות דרכים. 

לא מספיק שנדרש נזק- מעניין אותנו הדרך שבה התרחש הנזק.- זה במלחמת השבת בחיפה, פתחו את הקולנוע לסרטים בשבת. פס"ד ארמונדלמשל,

בימ"ש דחה את התביעה כי הוא אמר שנכון שהופר החוק, טענו שהנזק זה פגיעה ברגשות הציבור הדתי בחיפה. בפקודת הנזיקין, יש חוסר נוחות ורווחה.

זה לא הנזק שאליו התכוון החיקוק. כדאי להוכיח דבר כזה אתה צריך להראות דברי הסבר. באותו מקרה, בימ"ש הגיעלמסקנה שהחוק הזה נועד למנוע נזק אחר ואל נזק לרגשות דתיים.

סוכם ע"י דנה11דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

22.7.10 - 3 שיעור עוולת הרשלנות

עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם.35 סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקטנוקט באותן יד היה משתמש או וכשיר לפעול באותו משלח ונבון מידת זהירות, שאדם סביר נסיבות — הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות

חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה. מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר35החובה האמורה בסעיף .36

צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשהאו ממחדל המפורשים באותו סעיף.

, כשקוראים את זה התמונה לא ככ ברורה.35-36בתוך פקודת הנזיקין סעיפים מהי בדיוק עוולת הרשלנות?

ברק מחליט לעשות סדר:80בשנות ה-

– )פס"ד חשוב מאוד לקורס הזה – חובה לקרוא( אדם מכר את הרכב שלו, ועדיין הגיעו אליו דוחות חנייהפס"ד גורדון אחרי המכירה. הוא פנה לעירייה ואמרו לו שהכל בסדר. לאט לאט הוא התחיל לקבל מכתבים מעורכי דין ותביעות והוא פנה שוב לעירייה ושוב אמרו לו שהכל בסדר. בסוף הגיעה אליו המשטרה ועצרה אותו. בסוף שחררו אותו והוא

החליט לתבוע את עריית ירושלים. נושאים:4הפס"ד הזה רלוונטי ל-

עוגמת נפש – הפס"ד הזה רלוונטי לנושא של המשמעות של הנזק הנפשי, זו הפעם הראשונה בישראל שנפסק.1פיצוי של נזק נפשי על אובדן נוחות )עוגמת נפש(.

זו השאלה אם אפשר לתבוע גופים שלטוניים. הטענה של עריית.2 תביעת גופים שלטוניים – הדבר הנוסף ירושלים היתה שאי אפשר להטיל עליה אחריות כי זה יציף את בתי המשפט בתביעות נגד עיריות ויגידו שעובדי

העירייה יעבדו בחשש תמידי וכו'. בית המשפט לא קיבל את הטענות האלה ועיריית ירושלים שילמה.היחס בין עוולת מסגרת לעוולות פרטיקולריות.3המבנה / היסודות של עוולת הרשלנות – נדון בזה בהרחבה.4

הכלל של עוולת הרשלנות זה "סבירות". האדם הסביר הוא האדם הממוצע. הוא אינו קיים באמת אלא הוא יציר כפיושל בית המשפט. צריך לקבוע מיהו האדם הסביר ואח"כ יש להראות שהנתבע חרג מהסבירות.

. הילד טוען שהחיילים11 – חילי מג"ב היו בהתפרעות וירו באויר כדורי גומי. אחד הכדורים פגע בילד בן פס"ד חמד פישלו ולא התנהגו כבני אדם סבירים. השופטת דורנר אומרת שהיא לא בודקת את האדם הסביר אלא את החייל הסביר. לכל סוג של אנשים או חיילים יש סוג אחר של סבירות. אפילו היא מפרידה בין שוטרי מג"ב סבירים )היא מחמירה איתם כי הם אומנו במיוחד לתנאים כאלה( לעומת חיילים אחרים. דורנר אומרת אין אדם סביר אלא צריך לבדוק בכל תחום את הסבירות שלו. על זה כולם מסכימים הבעיה היא ליישם את זה. השופטת שטרסברג כהן מסכימה עם זה אבל אומרת שצריך להקל עליו כי הוא נקלע למצב של הוראות תקיפה. דורנר אומרת שלזה בדיוק

מכינים אותם ומאמנים אותם. – אב שהזניח את ילדיו, אומרפס"ד אמין נ' אמיןעוולת הרשלנות זוהי עוולת מסגרת, כל התנהגות נכנסת פנימה.

בית המשפט שמעשה לא מכוון עדיין זה רשלנות. בחו"ל אומרים שאם לא התכוונת זה עוולות מסוג אחד ואם כן התכוונת זה עוולה מסוג אחר – מדוע? כי כשהתכוונת

יש לדין יותר כלים לפעול נגדך. בישראל אין קו גבול כזה, יש "קל וחומר" באותה עוולה נבדוק את כל המקרים עם כוונה ובלי כוונה. העוולה הזו כוללת

את כל התחומים. כשאני רואה שאדם חרג מהסבירות העוולה הזו מתאימה לי. עוולות ספציפיות שיש בהן יסוד נפשי של כוונה:5בפקודת הנזיקין יש

נוספות4תקיפה – "במתכוון" )להתנהגות ולא לתוצאה( + .1 בשאר העוולות עם הייסוד הנפשי אף אחד לא עושה שימוש כי זה מאוד קשה להוכיח את זה אז כולם הולכים לעוולת

המסגרת של רשלנות.

סוכם ע"י דנה12דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

– פס"ד פלילי ובו שאלו מה גורם לבן אדםפס"ד יעריהשופט ברק אומר בואו נראה מה גורם ליחסי שכנות? זה נדון בלהיות אחראי כלפי השני? מה גורם לו לא להזיק לאחר ואם אני מזיק לו אני צריך לשלם?

דוגמא: יש לי חנות ומישהו פותח לידי חנות מתחרה. אין לי קייס לתבוע אותו בנזיקין. אבל אם אני עושה רעש לשכן בלילה אני כן יכולה לתבוע אותו. – מדוע? איך נדע מתי כן ומתי לא?11שלי ב

לפי התנ"ך וכדברי הלל הזקן, "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך – ואידך זיל גמור". כלומר זו כל התורה על רגלאחת – אל תזיק לחבריך. אבל זה עדיין לא מבחן סביר מבחינתנו לדעת מי חייב כלפי מי.

יסודות עוולת הרשלנותהשופט ברק מונה אתחובת זהירות מושגית וקונקרטית.1הפרת חובת הזהירות – התרשלות .2נזק.33 ל-2קש"ס בין .4

אנחנו בוחנים מצב שבו א' הזיק ל ב'. ב' רוצה לתבוע את א'. קודם כל צריך לבדוק את יחסי השכנות כלור, האם א'מלכתחילה היה צריך להיזהר?

כדי לבדוק אם א' צריך להימנע מלהזיק ל-ב', אני משייך את א' ו-ב' לקבוצות ובודקא'( חובת הזהירות המושגית – 1 הלך לבריכה עם הוריו. הילד רץ )למרות שיש שילוט6איך מתנהגים אנשים סבירים בקבוצות הללו. לדוגמא: ילד בן

נגד ריצה( ומחליק ונגרם לו נזק גופני. לפני שאני בודק מה בעל הבריכה היה צריך לעשות אני קודם כל אומר ככה: הילד נמצא בקבוצה של ילדים קטנים שמשתמשים בבריכה, ובעל הבירה נמצא בקבוצה של בעלי הבריכות. עכשיו

צריך לבדוק איך בעלי בריכות "סבירים" אמורים להתנהג עם ילדים קטנים שמשתמשים בבריכה.יש "צפיות" שזה האם בעל בריכה סביר היה יכול לצפות את הנזק הזה? אם אתה צריך לצפות אתה צריך למנוע.

צפיות טכנית – האם הוא היה יכול לצפותצפיות נורמטיבית – האם הוא היה צריך לצפות

– האם בנסיבות העניין הספציפיות היתה יכולת צפיות טכנית ונורמטיבית – האםב'( חובת הזהירות הקונקרטית1אתה יכולת והאם היית צריך לצפות את הנזק הספציפי שקרה.

זה אולי היסוד החשוב ביותר. אם אני מראה בסעיף הזה מה הייתי צריך לצפות ולא צפיתי – אז זה כבר מגיע בקלותלהפרה. אם היתה לך צפיות אז כנראה שהיית צריך לעשות משהו למנוע את זה ולא עשית או שעשית לא טוב.

– סיפור גשר המכביה – הוא צפה נזק גוף אבל הואהצפיות היא לסוג הנזק ולא להקיפו – פס"ד בן שמעון נ' ברדא לא חשב שזה יהיה כ"כ חמור. אומרים זה לא משנה, ברגע שאתה יכול לצפות נזק גוף אז גם אם קורה נזק ענק ומפתיע

עדיין אתה אשם. למשל, מישהו דחף מישהו לא כ"כ חזר והוא נפל ומת. הוא אמר – מדחיפה קלה אף אחד לא מת.... אומר ביהמ"ש לא, ברגע שצפית שיכול להיות אפילו נזק קל אתה צריך לדעת שאולי יהיה נזק כבד. אתה צריך לצפות תמיד שיש אנשים יותר רגישים פיזית, אולי חולי המופיליה שהדם שלהם לא נקרש, אולי יש להם עצמות דקות וכו'- "עקרון הגולגולת

הדקה".

ב' אז יהיה לנו קל להגיע לשלב הזה. מה היינו צריכים לעשות ולא1 – אם ניסחנו נכון את ( הפרת חובת הזהירות2עשינו.

בשלב זה יש בדר"כ מחלוקת. הניזוק יבוא ויגיד שהיית צריך לשים עוד שלטים בבריכה אבל זה עולה כסף. כסף – מול חיי אדם. אבל עד כמה אנחנו יכולים לבוא ולהגיד לאדם להוציא כספים על מנת למנוע נזקים עתידיים שכלל לא בטוח

שיקרו? אז איך בית המשפט בודק? זו בדיקה בדיעבד וזה לא כ"כ פייר. אבל בכל זאת איך הוא בודק? השופט הנד: "יש להטיל חבות בגין רשלנות כל אימת שנטל אמצעי הזהירות הדרושים כדי למנוע את הסיכון הוא פחות

ממכפלת הנזק הצפוי בהסתברות בהתרחשותו". : אני בודק את הוצאות מניעת הנזק )כמה כסף אתה צריך להוציא כדי למנוע את הנזק( מולLEARNED HANDנוסחת וזו

תוחלת הנזק. )שיעור הנזק כפול ההסתברות להתרחשותו(

B>P*

סוכם ע"י דנה13דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

Bעלויות מניעה, כולל צמצום הפעילות המועילה -Pהסתברות התרחשות הנזק -Lגובה הנזק, אם הוא יתרחש -

: אני בצופים ולוקח את הילדים לטיול במדבר יהודה. ילד נפגע ולא היה לי ערכת עזרה ראשונה. עד שמישהולדוגמא 500הגיע הילד ניזוק. באים ואומרים לי כדי למנוע את החמרת הנזק היית צריך שיהיה לך תיק עזרה ראשונה שעולה

. תיק עזרה ראשונה טוב לשנה ואח"כ צריך לקנות חדש. כלומר כל טיול אתה₪10. כמה טיולים אתה יוצא בשנה? ₪. 50משקיע

נבדוק מה תוחלת הנזק: P 10% – ההסתברות שיקרה משהו היאL 200 – שיעור הנזק הוא בממוצע ₪

20 = 10%*200סה"כ תוחלת הנזק היא 50סה"כ עלויות המניעה הן

לא היית צריך לקנות את זה ואתה לאHAND -< לפי נוסחתP*L קטן מ B -< ולכן 20 בשביל למנוע 50לא כלכלי להוציא אז אתה צריך לעשות את זה.50 כדי למנוע 20נחשב רשלן. אבל אם זה היה הפוך, להוציא

מספר הערות:גם אם לא נכתב במפורש בפסק הדין השופטים משתמשים בנוסחא הזואפשר לטעון לרשלנות גם ללא חובה חקוקה ולהפך )חובה לחגור גם מאחור אבל רוב האנשים לא עושים את

זה? מה עושה האדם הסביר?(

( נזק3יש כמה סוגים של נזק:

נזק גוףנזק רכוש)נזק נפשי )הוכר לראשונה בפס"ד גורדון

אני צריך להוכיח שקרה אחד מהנזקים הללו )לא חשוב מה( ואז תובעים לפי סוג הנזק:קבלות, חשבונות, תלושי משכורת, דברים שאפשר להראות מתמטית איך אתה ניזוק: אובדן ראש נזק ממוני –

השתכרות )תמידי או תקופתי(, טיפולים, תרופות, מעבר דירה כתוצאה מהנזק וכו'אי אפשר להביא על זה קבלות אלא זה הערכה: כאב, סבל, צער נפשי, אובדן הנאות ראש נזק לא ממוני –

חיים )?(, קיצור תוחלת חיים )?(

היתה תאונה דומה וכשבאו לתבוע את העיזבון אז הם80ילד מת כשנפל לבור לא מסומן. בשנות הפס"ד אטינגר – תבעו על כאב וסבל ועל אובדן השתכרות עתידי ואז אמר בית המשפט: כשאדם מת לא נותנים לו אובדן השתכרות.

ברק היה בדעת מיעוט ואמר שכן צריך לשלם. באטינגר דעת המיעוט הפכה לרוב: אמר השופט אם אתה דורס מישהו זה יוצא שעדיף לך שימות מאשר שיהיה פצוע

כי אם הוא פצוע הוא יקבל משכורת לכל החיים ואם הוא מת אז לא. ולכן כן צריך לשלם גם אם הוא מת. אמרו חברות הביטוח: חוץ מהמשכורת הזו אם הוא חי היו לו גם הוצאות אתה לא יכול להתעלם מזה, בכלל רוב

ממה שהוא מרוויח.1/3האנשים היום חיים במינוס... הנוסחא שהגיעו אליה היא שאדם מצליח לחסוך

ראש נזק פגיעה באוטונומיההכניס ראש נזק נוסף שנקרא פס"ד דעקא – הגיע 99בשנת ונותחה בכתפה שלא בהסכמתה, כאשר כל אשר העניקה לו הסכמתה הוא ניתוח ברגלגברת שנכנסה לבי"ח כרמל

אך באמצע הניתוח גילו המנתחים שיש לנתח בכתף ועשו כן מבלי לשאול אותה ומבלי לקבל הסכמתה מפורשות. טוענים שהרופא לא צריך להוכיח זאת. יסודות עוולת התקיפה לא דורשים נזק ולכן לא צריכים להוכיח שאילו היו מסבירים לו, לא היה עובר את הניתוח. גם משיקולי מדיניות, שקשה לשכנע מה היה קורה אילו, ואם עקרון זה יתקבל

סוכם ע"י דנה14דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

וכך תהיה פגימה במטרה שלנו של שיתוף יהיה מאד קשה לחולה להוכיח שהיה מחליט לא לעבור את הניתוח, החולים.

אך בעוולת הרשלנות זה שייך, הצורך להוכיח קשר סיבתי כתוב בסעיף עצמו. הגישה אומרת שרופא סביר חייב לקבל הסכמה מדעת כחלק מחובת הזהירות שלו ואם הוא לא מילא אחר חובתו ניתןונוכיח את הקשר בין ההתרשלות לנזק, דהיינו ההתרשלות שלא הייתה הסכמה מדעת, לתבוע אותו על רשלנות. ויצטרכו להוכיח שאילו היה יודע את הסיכונים לא היה עובר את הניתוח )וזה לא פשוט(. וראינו שחלקו השופטים

בדעקא בנקודה זו. ולפי דעת הרוב אין קשר סיבתי. אך פסקו השופטים שמגיע לה פיצוי )סמלי( על עצם הפגיעה באוטונומיה שלה. זוהי יצירת ראש נזק חדש )לא ממוני(

של פגיעה באוטונומיה.קיצוניים בייניש בדעקא אומרת באוביטר שרק במקרים רופא. נגד יש מגמה של פחות שימוש בעוולת התקיפה שהטיפול היה ללא הסכמה של החולה, או שלא הוסבר לא כלל, או שהטיפול היה לגמרי שונה מההסבר, נשתמש

בתקיפה.)ניתן לומר שהמטרה הושגה )חיקוק חוק זכויות החולה( וניתן עכשיו להסיג את התותחים...(.

לקרוא: ועקנין, בן שמעון וגורדון

מאושרת( ) 29.7.10 - 4 שיעור

סוגיית הקשר הסיבתיהסוגיה מתעוררת בתחומים שונים )חוזים, פלילי וכו'(. מי גרם לתוצאה? שאלת הקשר הסיבתי מעלה שאלות נוספות

: אדם מחנה את רכבו ברחוב תלול והוא מושך בהנדברקס אך לא הפנה את הגלגלים לכיוון המדרכה, במורדדוגמאהרחוב שיחקו ילדים. הרכב שלפניו נסע והרכב המוחנה דרדר אחורנית ופגע בילדים.

.4. כוח המשיכה 3. המכונית שלפניו הוזזה 2. החניית הרכב 1בועדת חקירה שמונו גילו יש מספר גורמים למקרה: ילדים שמשחקים והתוצאה הסופית היא תאונה.

ילדים משחקים, הזזת הרכב וגורמים אנושיים )החניית הרכב, גורמים טבעיים )כוח המשיכה( יש ניתן לראות כי שלפני(. את מערכת המשפט מעניינים הגורמים האנושיים וגם לא כולם אלא הגורמים שכרוכים באשם )החניית הרכב,

ילדים שמשחקים(.הנסיבות המשיכה-<ילדים : שרשרת החומר-<כוח עייפות הוזזה-< -<מכונית בלם ללא הרכב-< החניית

משחקים-<תוצאה: תאונה

לפקודת הנזיקין, גרם נזק באשם – "...אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק" – תורת שוויון הגורמים64ס' בכפוף לחריגים.

אם נבוא לאותו אדם שהחנה את הרכב בטענה לאחריות הרכב, הוא יוכל לטעון כי יש פה מכלול של נסיבות שגרמו לתוצאה, אך לפי תורת שוויון הגורמים אין צורך בגורם אחד על מנת שהאדם יישא באחריות אלא גם במצב שיש גורמים נוספים יהיה ניתן להאשים אותו באחריות, בפועל הפסיקה ביטלה את שכתוב והסתמכה על המשפט האנגלי, מאחר ופקודת הנזקים אינה חקיקה אלא מעין סיכום של פקודות הפסיקה פועלת כראות עינה וכאן היא בחרה לפעול

קשר סיבתי משפטי.עפ"י הדין האנגלי ע"י

בפקודת הנזיקין אנו מוצאים את סוגית הקשר הסיבתי בשני הקשרים: לפקודת הנזיקין )"גרם נזק באשם"( – קביעת עצם האחריות של הנתבע לנזק. העוולה -< קשר סיבתי -<64ס' .1

האירוע הנזיקי. לפקודת הנזיקין )"פיצויים"( – קביעת היקף האחריות המעוול כלפי ניזוק. אחריות בגין העוולה -< קשר76ס' .2

סיבתי -< חשבון: הוצאות רפואיות, הפסד השתכרות, כאב וסבל, אובדן חברים.

קיימים שני סוגים של קשר סיבתי: קשר סיבתי עובדתי.1o"מהמקרים – גורם בלעדיו אין. )אלמלא משכו באמברקס כמו שצריך זה לא היה99%- ב- "מבחן ההכרחיות

קורה(, המבחן הוא טוב ברב המקרים אך יש מקרים שהמבחן נכשל, בשתי קבוצות:

סוכם ע"י דנה15דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

– מצב בו יש שני גורמים ששניהם גרמו לאותה תוצאה, לדוגמא: שני אנשים מכווניםסיבתיות מצטברתא. אקדח לאדם מסוים ושניהם יורים והאדם מת. יש לבדוק קשר סיבתי ואם פונים לאחד היורים כל אחד מהם

יאמר – אלמלא יריתי הוא היה מת כך או כך. – מצב בו יש שני גורמים כאשר אחד לא נכנס בפועל לידי מימוש. לדוגמא: מצלצליםסיבתיות חלופיתב.

לרופא שיבוא להציל מטופל, הרופא לא הצליח להניע את הרכב כי יש בעיה ברכב והמוסכניק זלזל ולא תיקן את שהיה צריך, יש לנו רשלנות של המוסכניק ואם תוגש כנגדו תביעה הוא יטען כי אין קשר סיבתי מאחר והרופא היה צריך לעבור גשר מסוים כדי להגיע למטופל אך הגשר התפרק באותו היום. במקרה זה גם אם הרכב היה מניע המטופל היה נפטר. כעת נגיע למהנדס והאחרון יאמר כי המוסכניק אשם. כל אחד מהם יוכל

לאמור "אלמלא".o"די בו להביא לתוצאה זו – כל אחד מהאשמים, הן המהנדס, הן המוסכניק והן הרופא יכול"מבחן הדיות –

היה להביא לבדו לאותה תוצאה. אין זה פותר את אחריותו של הרופא, דיני הנזיקין פותר את השאלה – כמה אחראים לנזק? ע"י כך שהנזיקין אומר כי כל אחד חייב לנזק ביחד ולחוד – הניזוק יכול לתבוע את כל הנוגעים בדבר והוא בוחר את מי שרוצה

לפקודה.84ומזיקים יכולים לחלק בניהם את הנזק לפי ס

קשר סיבתי משפטי.2oגם מבין הגורמים שיש קשר סיבתי עובדתי בינם לבין הנזקמדיניות משפטית של תיחום אחריות נזיקית –

ואולי יש גם רשלנות, משמע אשם. עדיין יכול להיות מצב בו לא נטיל את האשם על גורמים )יורחב בהמשך(.

שיקולי מדיניות – למה לדרוש קש"ס? – אין זה צודק שהמשיק ישלם לניזוק יותר מהנזק שגרם לו. שיקולי צדק מתקן.1 – קשה להסביר שיקולי הרתעה )קלאסיים(.2 – צריך להפנים על המזיק דווקא את הנזקים שהוא גרם ולא את אלה שהוא שיקולים כלכליים )הרתעה יעילה(.3

לא גרם. – אם אין קש"ס בין הנזק שנגרם לבין תחום הסיכון, הרי שהטלת אחריות שיקולי מדיניות באחריות מוחלטת .4

לא תשרת את המטרה המיוחדת שבגללה הוחלט להטיל אחריות מוחלטת.

הסיבתיות העמומהבאיזו וודאות צריך להוכיח קש"ס?

עד לפני מעט שנים התשובה הייתה פשוטה – כמו בכל המשפט האזרחי, הוכחה עובדתית נבחנת לפי מבחן מאזן( כך גם 51%ההסתברות )

והיא לא הרגישה טוב, הוריה לקחו אותה לד"ר רוזמריןפס"ד עאיק )קטינה( נ' רוזמרין ילדה ששתתה סודה – שהמליץ לתת לה לשתות חלב, אכן כך עשו אך זה לא הועיל והיא נלקחה לביה"ח ושם לאחר שטיפת קיבה היא נשארה עם מומים לנצח ואילו הייתה מגיעה מוקדם יותר, היה ניתן למנוע את המומים. הרופא נתבע והוכחה אשמתו.

זה לא היה נותן דבר, כלומר "או הכול או כלום".40%אילו היו מוכיחים ב- – הוכנסה אישה לניתוח ללא שהסכימה מדעת, אלמלא היו שואלים אותה כשהיא הייתה מטושטשתפס"ד דעקה

אחוז כי הייתה50האם התוצאה הייתה שונה?מדובר בשאלה היפותטית . השופטת שטרסבר-כהן טענה כי יש סיכוי מהפיצויים.50%עונה אחרת ולכן מגיע לה

– כשישנם מס' גורמים אפשריים לקרות הנזק, ורק אחד מהם הוא גורם עוולתי, ניתןפס"ד ביה"ח כרמל נ' מלול.50%לפסוק פיצויים לפי ההסתברות הסטטיסטית שאותו גורם עוולתי גרם לנזק, גם אם הסתברות זו היא פחותה מ-

גורמים3 כתוצאה מפגיעה מוחית ואותרו 100% להריון והיא הפכה לנכה ב-30עובדות: מדובר בפג שנולד בשבוע ה- . הרופאים איחרו לבצע את הניתוח3. דימום האם שגרם לחוסר באספקת החמצן 2. לידה מוקדמת 1אפשריים למצב:

פיצויים20% כי האיחור הוא זה שגרם לנזק לא ניתן לקבל כלום, אך בפס"ד זה פסקו 51%הקיסרי. אם לא הוכח מעל שהאיחור זה שגרם לתוצאה.20%כי העריכו ב-

מבחני הקשר הסיבתי המשפטי מבחנים לא מצטברים לבחינת הקשר הסיבתי המשפטי:3– השופט אגרנט טוען כי יש פס"ד סימון נ' מנשה

– נראה קש"ס משפטי כל אימת שהאדם הסביר צריך היה לצפות שמעשהו יגרום לנזק מבחן הציפיות הסבירה .1 מאותו סוג שארע בפועל. )הדוגמא שסטודנט נפגע בתאונת רכבות כי המרצה לא שחרר את הכיתה בזמן,

סוכם ע"י דנה16דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

הסטודנט עלה על הרכבת המאוחרת שהיא התנגשה ברכבת אחרת, המרתה לא היה יכול לצפות ששחרורהכיתה לא בזמן יגרום לתאונה של הסטודנט(.

– כל אימת שהתוצאה המזיקה הייתה בתחום הסיכון שיצרה התנהגותו של הנתבע. כלומר מבחן תחום הסיכון.2 שהתוצאה שייכת לסוג הסכנות שמסתברות ממנה ושבגללן יש לראותה כרשלנית. )הדוגמא שהמרתה שחרר

מאוחר את הכיתה והסטודנט אחר לפגישה, המרצה התרשל בכך ולכן המבחן מתקיים( – האם התכונות המציינות את התנהגות הנתבע כרשלנית תרמו בפועל להתהוות התוצאה מבחן השכל הישר .3

המזיקה? אם כן – יש קש"ס רלוונטי, ובלבד שלא התערב גורם זר שהיה כה בלתי צפוי עד שיש להסיק שהואשולל הגיונית את קיום הקש"ס.

אשם תורם – בהגדרת "אשם": "מעשהו או מחדלו של אדם... שהם התרשלות שהזיקה לעצמו".64ס'

!התרשלות - ולא רשלנות!התרשלות – ולא אשם מכוח עוולה אחרתיופחתו בשיעור שביהמ"ש ימצא לנכון ולצודק, תוך התחשבות68ס' – תוצאות אשם תורם: "...הפיצויים שייפרעו

במידת אחריותו של התובע לנזק". אשם תורם אינו הגנה מוחלטת, בעקבותTHE LAW REFORM (CONTRIBUTORY NEGLIGENCE) ACT, 1945.המבחן לפי "מידת האשמה" היחסית, ולפי הצודק והנכון

עובדות: מדובר על שני חלפני כספים מהשטחים שטענו כי אלמוני הביא להם צ'קיםפס"ד קופת אשראי נ' עוואד – בנקאיים והם פרעו את הצ'קים תמורת כסף ובסוף התברר להם כי הצ'ק מזויף וגנוב. הבנק טען כי הצ'קים נגנבו

טען כיהשופט דב לויןמהבנק וזייפו את החתימות, החלפנים תבעו את הבנק בהתרשלות שהצליחו לגנוב מהם צ'קים. .מבחן "מידת האשמה2. מבחן "האדם הסביר" – עצם קביעת אשם התורם, 1 מבחנים לקביעת אשם תורם: 2יש

המוסרית"

מהו הטעם להתחשבות באשם תורם?נבחן זאת עפ"י מטרות דיני הנזיקין.

:מטרת הצדק המתקן מבחינת אשמת המזיק: קשה לטעון שאשמת הניזוק מפחיתה מאשמת המזיק..1 מבחינת זכות הניזוק: מאותה סיבה שצודק שהמזיק האשם ישלם פיצויים, כך גם צודק שהניזוק האשם.2

יישא בהם. אומץ בפס"ד כדי שלהבא הניזוק יזהר יותר. מטרת הרתעה :כדי להביא להתנהגות אופטימאלית ע"י כך שהאשמה "תיפול" על מי שיכול לספוג את הנזק הגישה הכלכלית :

במינימום הפסד כמו חברות ותאגידים גדולים לעומת הפרט הקטן

. ילדים2. עובדים 1הטענה היא כי ביהמ"ש מתחשב בשיקול נוסף מעבר לשיקול הצדק בשני נושאים: נניח עובד נפגע במהלך עבודתו, העובד תובע את מי שיכול לתבוע והוא מקבל פיצוים ובין היתר עובדים –

מהמעביד. המעביד יכול לטעון כי יש אשם תורם כלומר יש אחריות לעובד ויש להפחית מפיצויו.– ביהמ"ש קבע כי המעביד עליו לנקוט באמצעי זהירות יותר מהעובד, כלומר רמת הזהירותפס"ד עזרא

שמעביד צריך לנקוט היא גבוהה יותר מאמצעי הזהירות שעובד צריך לנקוט וזאת מאחר והעובד פועל בצורה שגרתית מדי יום ביומו הוא עלול לא לשים לב לסיכונים שהמעביד בתור חיצוני לעבודה השגרתית יכול לשים

לב, מה גם שהעובד ראש קטן. – מדובר במעביד שהתביעה נגדו היא הפרת חובה חקוקה וביהמ"ש אומר כיפס"ד מחמור בע"מ נ' אגטי

בד"כ במצב זה אין לקבל טענה של אשם תורם של העובד ורק אם יהיה ניתן להוכיח כי העובד פעל עפ"י שיקולדעתו החופשית ולא פעל בתוך התחום המשורטט יהיה ניתן להכיר בו כאשם תורם וניתן להפחית מפיצויו.

– הכרכייה שייכת לבן שושן בעיקרו ולעובדים נוספים היו אחוזיםפס"ד בן שושן נ' כרכיית בן שושן בע"מ מסוימים באחזקת החברה. לחברה היה ביטוח בגין תאונות עבודה. בן שושן הכניס את ידו למכונה מסוימת ואיבד את ידו ותבע את החברה. עו"ד החברה שמונה מטעם חברת הביטוח טען כי בן שושן הוא תורם אשם

שכן הוא בעצמו בעל העסק. בפועל ביהמ"ש הפחית את הפיצויים של50%ולכן יש להפחית את הפיצויים ב- לבן שושן.2/3 כלומר הכרכייה שילמה 1/3בן שושן רק ב-

סוכם ע"י דנה17דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

– אדון שלום היה שף במלון ויום אחד החליק על כתם שמן במלון, אדון שלוםפס"ד שלום נ' מלון רמאדה מהפיצויים לנזק. 20%תבע את המלון והמלון טען כי אדון שלום הוא אשם תורם וביהמ"ש הפחית לו

כאשר היחד נפגע לעיתים נטען כי הנער שנהג בצורה לא זהירה זה שתרם לנזק, ומכאן הוא אשם ילדים – לפקודה טוען כי לא תוגש תובענה נגד קטין שמתחת לגיל 9תורם. ס' . כלומר אין אחריות לקטינים.18

ביהמ"ש אינו מקבל את הטענה כי אי לקטין אחריות אלא לא ניתן לתבוע אותו. אך אם אותו קטין מגיש תביעהכנגד מוסד מסוים ניתן אז להאשימו באשם תורם אם יימצא אחריותו למעשה.

שנה שאושר לו להימצא בנכס מסוים ונפצע באותו בנכס )נפל לבור, ננשך12( אומר כי ילד מתחת ל-3 )64ס' ע"י כלב( והילד תובע את המזמין, המזמין טוען כי הילד הוא אשם תורם. ביהמ"ש טוען כי בעל הנכס הזמין את הילד לשהות בנכסו ועליו לקחת אחריות ולכן לא ניתן לטעון לאשם תורם. עצם זימונו לנכס היה עליו לנקוט

באמצעי זהירות. – ילדה שטיילה בגן החיות הכניסה אצבע דרך גדר שבורה למאורת הדוביםפס"ד גן החיות התנכי נ' חרי

הוא ילדה קטין ורמת התפתחותו אינו גבוהה אך12והאחרון גרם לה נזק כבד. משפחתה של הילדה תבעה עדיין אין עליו להתנהג ברשלנות ועליו לנקוט אמצעי זהירות. ביהמ"ש החליט לא לייחס אשם תורם לילדה כי

היה פיתוי והרבה ילדים התקרבו לדב, דבר שנתן לגיטימציה לתת אוכל לדב. נשאלת השאלה, האם ניתן לומר כי האם היא אשם תורם והתשובה לכך היא שלילית כי אשם תורם זה התרשלות שהזיקה לעצמו והאם לא הזיקה לעצמה אלא הילדה הזיקה לעצמה. אך ניתן לטעון כנגד האם

הודעה צד' ג' כלומר אם הם )גן החיות( אשם אז גם האם אשמה והיא תשלם להם.

לפקודה מזכיר את אשם תורם אך הסעיף מקנה הגנה מוחלטת שאם היא מתקבלת דוחים את התביעה. הסעיף5ס' מדבר על מצב בו הניזוק ידע את הסיכון וחשף את עצמו והוא למעשה הוא נכנס לסיכון מתוך ידיעה כך שאם הוא יינזק

הוא לא יאשים אף גורם. לדוגמא: שני מתאגרפים בזירה שפעלו במסגרת הכללים ואחד מהם נפגע.

4.8.10 - 5 שיעור ** המשך עוולת הרשלנות - נזק

שהוא מפסיק לשוט והלך לעבוד בבנק והרוויח הרבה פחות.40 – היה יורד ים שהחליט בגיל פס"ד חיו נ' ונטורה אח"כ הוא נפגע בתאונה ולא יכול לעבוד יותר. ורצה שיחשבו לו את הפיצוי לפי השכר הגבוה ומדוע? כי הוא התכוון לחזור לעבוד בים. בית המשפט אמר שגם אם נאמין לך שרצית לחזור לים, צריך לחשוב מה הסיכוי שהיו מחזירים

מההפרש.30% ונתנו לו את השכר הנמוך + 30%אותך בגיל שלך. נכמת את הסיכוי הזה לערך של באו אנשים ואמרו – צריך לחשב את הסיכויים לגבי כל החבילה ולא לגבי העבודה הספציפית. לדוגמא – אדם צלל בקישון וניזוק, ויש מחקרים מסויימים על סוג הנזקים של מי שצלל שם, עכשיו יבוא הצבא ויגיד אולי יש לך גנטיקה לא טובה שמשפיעה על הסיכוי שלך לחלות בלי קשר, וגם הבית שלך יש בו אסבסט, אז מי אומר שיש קשר סיבתי בין הפרת החובה שלנו לנזק שנגרם לך? זו שאלה של אם בכלל? אולי אנחנו היינו לא בסדר אבל זה לא אומר שמה שקרה לך הוא בגללי, חובת ההוכחה עליך. זה שהצלילה בקישון הגדיל האת הסיכויים של לחלות זה אנחנו מסכימים אבל זה

לא מה שגרם לך לחלות. בגיל אנשים על בדיקה עושה שאני הוא 45נניח בסרטן לחלות הסיכוי שלהם העיר, רגילים שחים במרכז X.

ובאוכלוסיה הזו הנבדקת יש פתאום סיכוי גדול בהרבה יותר בצורה משמעותית, אז ביהמ"ש אומר שאולי זה לא מקרה. אז בסדר, ואם לא אז לך הביתה. 50%אם ביה"מ הצליח להשתכנע ביותר מ-

– אדם עבד במוסך של קיבוץ מעין צבי, הוא עבד עם רפידות בלמים שיש בהם אסבסט והוא חלהפס"ד קירשוב מתוך 6בסרטן. הוא הראה ש חלו באותו סרטן. הוא שכנע את דורנר שזה לא מקרה. אך 14 אנשים זה לא14

סטטיסטיקה. דורנר אומרת שהיא משפטנית לא סטטיסטיקאית, היא אומרת שזה לא הגיוני שזה קרה סתם כך.הוא רק , יש לבדוק כמה חולים בסרטן הזה באוכלוסייה. דורנר נתנה לו פיצוי על הכול, היא השתכנע50% וזה לא 14 מתוך 6

שזה אשמת הקיבוץ לא הצליחו להוכיח מדעית. רצו לעזור להם אבל הם לא מציגים נתונים שיכולים לעזור. אומר בית– פס"ד מלול

החולים, איך אתה יכול להגיד שזה אשמת בי"ח, האימא דיממה גם ככה והיא הגיעה ככה לבי"ח וזה סיכוי גבוה לפגיעה, אך זה בדיון נוסף.30%שכלית. הסיכוי הוא בערך

– אותו דבר גם במקרה הפוך, אדם הגיע לרופא עם מחושים בבטן ונתנו לו תרופות, אחרי כמה זמןפס"ד הרשקוביץ אמרו לו שיש לו גידול בבטן. לרופאים יש חובה להזהיר והיה צריך לצפות ולשלוח אותו לבדיקות. יש לבדוק מה היה

סוכם ע"י דנה18דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

בשביל לשרוד. הוא הגיע אליי39% למות ו61%הסיכוי שלו לשרוד אם היו מגלים את זה בהתחלה, היה לו סיכוי של במצב שהיה לו גידול אז עדיין היה לו סיכוי נמוך לשרוד. אומר הרופא שהיה לו יותר סיכוי למות.

סיכוי. בא בימ"ש ונתן14%. הרופא גרם לו לאבד 25% חודשים וגילו את הגידול וסיכויי ההישרדות שלו ירדו ל3לקחו . בכל הסיפור הזה אמרנו כשבאו תובעים יצירתיים ואמרו את כל השאלה המוכרת במשפט של ללכת14%פיצוי של

על הסיכויים בשאלת ה"כמה", לקחנו אותן והלבשנו אותן על הסוגייה של "האם בכלל".יש פה שני נושאים:

הגברת סיכון – צלילה בקישון וכו'. היה סיכון מסויים אנחנו הגברנו אותו בכמה אחוזים ואנחנו רוצים פיצוי על.1ההגברה הזו – כל הנושא הזה נמצא היום בדיון נוסף בעליון.

פגיעה בסיכוי ואובדן החלמה – הרופא לא זיהה בזמן את המחלה שהקטין לך את הסיכויים מהחלמה. הנושא.2הזה לא נמצא כיום בדיון נוסף בעליון, אלא הוא כבר מוכר.

אבל100,000 וזה לא קורה כמעט אף פעם. בי"ח נתבע ע"י זכי כהן, תבעו על 100%רצו להוכיח ב – פס"ד שערי צדק . אי אפשר להסתכל רק על צד של נתבע, יש לראות גם צד של תובע.80%אמר בי"ח שאולי הוא צודק אבל רק ב

העליון הולך לטובת הניזוקים, צריך ללכת סימטרי. במשפט אחד אפשר להגיד שלא ניתן להיות סימטריים. אם לא, זודרך חלופית, אבל השלב הראשון והרגיל לא נעלם.

יש נושא נוסף לגבי נזקים – אדם לא יכול להראות שהיה משתכר יותר כי היה מתקדם בעבודה כי הוא ילד. ילד תייר אמריקאי נפצע והפך לנכה, מה הדין? שכר ממוצע במשק. הוא אומר – לא! אני בא ממשפחה מאוד עשירה של עו"ד ורואי חשבון יש לי ציונים גבוהים מאוד כבר עכשיו, סביר שאני אלך לאוניברסיטה מצטיינת כמותם ושאני אשתלב בעבודה איתם ושהמשכורת שלי תהיה גבוהה הרבה יותר מהממוצע במשק – ביהמ"ש מסכים. מצד שני בא מישהו שהוא פסנתרן מחונן ואומר גם כן שהוא לא היה מרוויח כמו במשק, וביהמ"ש צריך לכמת את הסיכויים שבאמת היה

מרוויח יותר. אבל מבחינת העבודה שלו הוא לא יכול20%נקודה נוספת – אדם נפגע ויש לו נכות תפקודית. הוא נכה אומנם רק ב-

לעוד יותר. כנ"ל הפוך. ביהמ"ש נותן פיצוי על סמך הנכות התפקודית ולא הרפואית.

)פס"ד חשוב מאוד(– מגיעהפס"ד רימה בוחנהנקודה נוספת בנושא פיצויים )מקרה הפוך מהמקרה של התייר( – ילדה בדואית שנפגעה והביטוח אומר הילדה הזו גרה בכפר בדרום שהיכולות להתפתח ממנו מאוד מוגבלות. רוב הנשים בכפר לא יוצאות ללמוד ועובדות בעבודות מזדמנות בכפר ולכן הפיצוי שלה צריך להיות פחות מהשכר הממוצע במשק. ביהמ"ש )השופט ריבלין( אמר שזה חוסר שוויון. פה נכנסים עקרונות חלוקתיים. דיני הנזיקין לא צריכים להנציח עוולות קיימות. דיני הנזיקין לא יצרו את הקיפוח הזה, את העוולה הזו, דיני הנזיקין לא יכולים להנציח את האפליה הזאת. או במילים אחרות – לא נדפוק אותה פעמיים, גם ככה היא נדפקה כי סיכוייה להצליח קטנים, לא נכביד עליה

יותר. שאלה נוספת שעולה כאן היא – אם אתם רוצים לתת לה פחות פיצויים, האם גם כשמבטחים אותה לוקחים ממנה

– אם החברת ביטוח היתהאטינגרפחות כסף על הביטוח? זו יכולה להיות טענה נגדית בבית המשפט. כנ"ל להפך, ביודעת שהמחיר יהיה כזה גבוה היא היתה לוקחת פרמיה גבוהה יותר.

נקודה אחרונה היא נושא ההוצאות הרפואיות – אדם הפך להיות נכה קשה עקב תאונת דרכים. הוא חייב עזרה סיעודית שעות. האם מחייבים את ההוצאות לפי בית או לפי מוסד? המשפחה תגיד שהם לא רוצים להכניס אותו למוסד24של

אלא רוצים להחזיק אותו בבית )שזה הרבה יותר יקר(. חברת הביטוח תגיד אוקיי, תחזיקו אותו איפה שאתם רוצים אבל אנחנו נשלם לכם לפי מוסד. הפסיקה דנה בזה הרבה מאוד וקוראת לזה טיפול הוגן )מוסד( או טיפול מיטבי )בבית(.

(פס"ד עריית חיפה נ' מוסקוביץלאורך השנים הפסיקה התחילה יותר לנדוד מטיפול הוגן לטיפול בבית )לקרוא

פיצויים מוגברים / פיצויים עונשיים קיימים מקרים שבהם הנתבע משלם יותר מהנזק שהוא עשה. פיצויים מוגברים יש בהם מימד הרתעתי, מימד עונשי, אבל בכל מקרה זה יותר מסך הנזק. מתי קובעים פיצויים כאלה? כשההתנהגות של הנתבע היתה מקוממת ומסלידה במיוחד. למשל אם אבא התעלל בבתו, זוהי התנהגות מסוג כזה. אולי אם חברת הביטוח הגדולה לקחה הרבה כספים ורימתה אותך, אולי זו גם התנהגות מקוממת ומסלידה? רופא שעזב ניתוח באמצע ואמר למתמחים "תסיימו כי החולה

לא תחזיק מעמד בכל מקרה"?

סוכם ע"י דנה19דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

בתי המשפט בישראל לא הגדירו באופן ברור מהי רשימת המקרים שבהם ניתנים פיצויים עונשיים, וגם כשהם כבר יותר. בארה"ב למשל נותנים הרבה פעמים פיצויים עונשיים וגם כשהם20%, 10ניתנים הם יחסית זעומים, הם אולי

נותנים זה הרבה יותר גדול, באחוזים הרבה יותר גדולים. במיוחד אם זה חברות מסחריות. לפעמים הפיצויים אפילו פיכמה וכמה מהנזק.

$$40M והיא חויבה בפיצויים עונשיים של 1M בארה"ב, חברת סטייס-פארם נתבעה על סך STATEFARMפס"ד ב ואז היא ערערה לבית המשפט העליון של ארה"ב וטענה שלא תתכן פרופורציה כזו בין הנזק לבין הפיצויים העונשיים )בישראל זה בחיים לא היה מגיע לסכומים כאלה(. באמת בית המשפט העליון אמר שזה מוגזם, ושאפשר להכפיל את

מהקרן ולא יותר. 9הנזק במקסימום פי הכלי השני הינו פיצויים מוגברים – זה לא עונש אבל בגלל התנהגות לא טובה הפיצויים הם מוגברים. לא ברור מה

ההבדל בין שני סוגי הפיצויים. עולה השאלה למה לעשות את זה והאם לעשות את זה כעניין של עונש – אם כן שייקחו את זה לפלילי, נזיקין אמור להחזיר את המצב לקדמותו. לא מענישים. ואם כבר מענישים למה הכסף הולך לניזוק ולא לקרן חברתית בנושא

למשל? יש ראיה כלכלית שפתחו שני משפטנים שבל ופולינסקי והם כתבו מאמר שאומר שפיצוי עונשי לפחות לגבי גופים

כמו עוולה של זיהום אוויר שפוגעת בהרבהעוולה המוניתגדולים זה לא עונש אלא פיצוי גדול למשל במקרה של – גורמים שפוגעים באופן סדרתי, כמו למשל בתי חולים – רשלנותעוולה סדרתיתאנשים. יש מקרים נוספים של

רפואית שקורית באופן סדרתי וללפעמים אפילו לא יודעים על העוולות הללו. שבל ופולינסקי אומרים שבמיוחד לגבי גופים כאלה, במקרים של עוולה המונית או סדרתית, הפוגעים בדר"כ לא משלמים על מעשיהם. כי לא תובעים אותם כל הנפגעים שלהם. הם אומרים – ברגע שכבר מישהו תבע אותם ותפס אותם, כבר יש הזדמנות להעניש אותו למען הכלל. אבל הניזוקים האמיתיים לא מקבלים את זה – התשובה היא שאנשי הניתוח הכלכלי לא מסתכלים על הניזוק

אלא על המזיק. ההתמקדות היא במזיק ולמנוע ממנו תאונות עתידיות. וביצע בה מעשים מגונים. הוא עמד לדין פלילי והכניסו6 – שכן שמר על שכנתו בת פס"ד של בית המשפט העליון

לשנתיים בכלא בגלל מצבו הרפואי. הילדה באמצעות הוריה תבעה אותו גם בנזיקין. עו"ד ביקש פיצויים עונשיים ואמרו אלף ₪. הגיעו לבית המשפט העליון. את הפס"ד נתן השופט100לו שזה לא מספיק מקומם ומסליד )?!?!( ונתנו לה

רובינשטיין שאמר שלא מגיע פה פיצויים עונשיים כי הוא כבר נענש בפלילי. השופט דנצינגר מסכים. המרצה אומר שהוא עשה את זה. אז זה רק מחזק את הטענה פה. וחוץ100%שברגע שאדם הורשע בפלילים אנחנו יודעים כמעט ב

מזה תמיד פיצויים עונשיים כמעט באים אחרי פלילי. דעת המיעוט של ריבלין אומרת שלא צריך פיצויים עונשיים אלא אלף. רצו ללכת לדיון נוסף. בדיון נוסף300שהפיצוי שניתן לילדה הוא לא מספיק ולכן היא צריכה לקבל פיצוי של

מתערבים בעניינים עקרוניים ולא בסכום הכסף, וכאן בעצם אין מחלוקת עקרונית אלא רק על סכום הכסף. ולכן דחואת הדיון הנוסף.

– ילד נפגע בבי"ס. אמא שלו יושבת לידו בזמן שהוא בבית חולים שבועיים. היא רוצה לתבוע אתחוק הטבת נזקי גוף הימים האלה. החוק אומר: היא לא חייבת לתבוע עצמאית, היא יכולה ל"המחות" את זה – להעביר את זכותה לילד )על

, זה אומר שאין המחאה בנזיקין. 22 תביעות(. זה חריג לס' 2מנת שלא יהיו החוק אומר האם תוכלי לקבל כאילו כמו אחות סיעודית ואת תקבלי כמו שאחות הייתה מקבלת.

אז היא לא תקבל יותר ממה שהיא הייתה מרוויחה. 8000 וסיעוד עולה 6000אם האימא מרוויחה החוק אומר שאפשר להתנות זכות תביעה והיא רק ישבה ליד, היא בדקה כמה מרוויח אותו אדם.

מהו תלוי? אנשים שהיו תלויים במנוח, הם היו תלויים באדם לפרנסתם. הוא עזר להם בצורה מסוימת, זה יכול להיותמצב של בחור שלומד באוניברסיטה ומשהו עוזר לו בשכר דירה.

אם משהו היה בצבא, אז יש הבדל בין חייל קרבי לזה שמגיע כל יום, זה שמגיע הבייתה הוא יותר תלוי כי הוא אוכל וישןבבית

. 17פס"ד יחזקאל נגד אליהו-קבע ברק שהכלל הוא של שליש התמיכה, בהשוואה לזה שהוא היה בן

ראש נזק לא ממוני:כאב וסבלאובדן הנאות חיים – כוויות למשל זה לא חלק מכאב וסבלקיצור תוחלת חיים – אדם שמת בתאונה אז אומרים שרוצים פיצוי על שקיצרו לו את תוחלת החיים – לא כ"כ

רלוונטי כי הוא כבר מת, אבל אם הוא עדיין חי אז זה רלוונטי. בכל מקרה עדיין יש מחלוקת על האם זה חלקמכאב וסבל או לא.

סוכם ע"י דנה20דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

– ממוני( ולא ממוני מלבד נוסף נזק )ראש האוטונומיה דעקהפגיעה ברגע שפגעופס"ד לגופו, אדון אדם – באוטונומיה שלך על הגוף, זה לא תלוי בהוכחה של נזק ממוני או לא ממוני אלא זה ראש נזק בפני עצמו, וזה החידוש.

גם אם הניתוח הצליח, אם לקחת אותי לניתוח שלא בהסכמתי אז אני יכולה לתבוע אותך.

( קשר סיבתי4 האם זה גרם לנזק או שזה מגורמים אחרים. מבחן ה"אילמלא" – האם אתה הגורם המכריע3 ל-2נבחן את הקשר בין

לנזק או שהנזק היה קורה גם בלעדיך?:2הקשר מתחלק ל-

64עובדתי – האם אתה הגורם המכריע לנזק או שזה היה קורה גם בלעדיך. ס' .1)אירוע טבעי בלתי רגיל )צונאמיאשמתו של אדם היה הגורם המכריע. מישהו נכנס באמצע והתערב,, הוא למעשה גרם לנזק, למשל

דוג' הילד והבריכה. הילד רץ ליד הבריכה ואני אשם שלא שמתי פסים אבל חבר שלו דחף אותו למים.גם אם היו פסים הוא היה הנופל, אני מודה שאני אחראי אבל משהל לא בסדר.

דוגמא: מישהו בא לרוקח ומבקש כדורים, הרופא התרשל אבל אין נזק, אין לאן להמשיך. אם היה נזק, האדם לקח את התרופה והסוכר עלה לו בצורה רצינית והוא רוצה לתבוע. הוא בא לבית מרקחת

ונדרס ע"י אוטו, לרופא הייתה חובת זהירות? ברור שהנזק לא קרה בגלל הרופא. . האם היה אפשר לצפות את קיומו של הנזק.3 ל-2משפטי – צפיות בין .2

2 גם אירועון מס' 1לענות בבית על השאלה של האתר בניה אירועון מס' . יש נזקים שהם אחרים ועדיין הם נפשייםלא כל נזק נפשי הוא פסיכיאטרי - פס"ד גורדון – 3אירועון – ילד ראה את אמא שלו, עבר את הכביש ונפצע. הילד הוא הנפגע, אבל האמאנזק נפשי למעגל שני – 4אירועון

אומרת שהיא ישבה ליד הילד שלה וראתה אותו נדרס וראתה את הגסיסה שלו ועכשיו יש לה סיוטים נפשיים. היא נפגעת מהמעגל המשני, מעצם העדות לתאונה. חברת הביטוח אומרת – את לא נפגעת ולכן את לא זכאית לפיצויים.בית המשפט אומר )השופט שמגר בפס"ד מסוכה( – יש קריטריונים שרק בהתקיימם נוכל לקבל את זה )יש עוד חוץ מ-

שנפרט עכשיו, צריך לקרוא את הפס"ד( התנאים הם מצטברים:4קירבה משפחתית ראשונה )אבל לא פוסל מקרים שהם ממש כמו קירבה ראשונה(.1התרשמות ישירה – שרואים בעיניים )לפעמים גם התרשמות מכלי שני(.2הזמן – אם זה אחרי שבועיים אז זה לא כ"כ נחשב )גם לזה שמגר אומר שהוא לא סוגר את הדלת לזה(.3סוג הנזק – לא כל נזק אלא רק נזק פסיכיאטרי מוכר: או מחלת נפש )פסיכוזה( או נוירוזה..4

מה קורה עם קירבה ראשונה שלא מוגדרת למשל ידועים בציבור או בני זוג מאותו מין. בפס"ד לינדור היתה ידועה בציבור שמגיע לה להיות תלויה. בית המשפט אמר שהיא נחשבת תלויה אם היא עומדת בתנאים מסויימים. ככל שהיא

עונה על יותר מהקריטריונים זה יותר מחזק את זה:חיים בשיתוף.1חשבון משותף.2ילדים.3כמה זמן הם ביחד.4

– נותן רשימה של פרמטרים של מצג שווא רשלני. זה עוולת בת של רשלנות. אין עוולה כזופס"ד וינשטיין נ' קדימה בחוק. אם אתה נותן לי מצג שווא של נזק כלכלי או מסתיר משהו אז אנחנו מאפשרים פיצוי באוטוסטראדה מסויימת.

הוא נותן מספר תנאים ויש שני מקרים שמתאימים.

סיכום עוולת ההתרשלות: חובת הזהירות.1

א. מושגיתב. קונקרטית

ג. צפיות טכנית

סוכם ע"י דנה21דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

ד. צפיות נורמטיבית הפרת חובת הזהירות – רשלנות.2 נזק.3

סוגי נזק:גופנינפשי ממוני/כספי

יש להוכיח אחד מהבאים:ראש נזק ממוני

oאובדן השתכרותoהוצאות רפואיות

ראש נזק לא ממוניoכאב וסבלo)?( אובדן הנאות חייםo)?( קיצור תוחלת חיים

פגיעה באוטונומיה קש"ס.4

עובדתימשפטי

סוכם ע"י דנה22דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

12/8/10 – 6 שיעור ** המשך הפרת חובת הזהירות = התרשלות

אירועון אתר הבנייהאנחנו מדברים על רשלנות. במבחן צריך לבדוק גם דברים נוספים.

נתחיל את הדיון בעוולת תקיפה של דוד את יונתן. צריך לזכור שאנחנו מחפשים תמיד את הכיס העמוק כדי לקבלפיצויים. מצד שני אנחנו צריכים להוכיח אחריות לנזק.

דוד ויונתן עוולו אחד כלפי השני, מעליהם יש יעקב )המהנדס אחראי הבטיחות( ופינחס )מנהל העבודה( ומעליהם אתהקבלן .

לפקודה קובע37אנו צריכים לבדוק האם בכלל יש לקבלן אחריות כלפי דוד ויונתן אם הוא בכלל לא היה שם. סעיף אחריות של בעל מקרקעין – ברגע שאתה בכל הקרקע אתה נשוא אחריות כללית על מי שנמצא במקרקעין שלך. אפילו במקרים מסוימים של השגת גבול. למשל חוק דרומי – אדם נכנס לתוך הגבול שלך או שהוא נכנס כדי לקצר את הדרך או שהוא נכנס כדי לגנוב. בזמן שהוא נכנס הוא הזיק )דרך על הפרחים בגינה( או שהוא ניזוק )הכלב נשך אותו(. צריך

מקרים3 א' – סעיף שמאפשר למי שהותקף ע"י כלב וניזוק בגופו יכול לקבל פיצוי למעט 41להסתכל גם על סעיף שאחד מהם הוא השגת גבול.

– הקבלן זו הקרקע שלו ולכן הוא צריך להיות אחראי למה שקורה שם. בין אם הוא נמצא שם ובין אם37המשך סעיף מדבר על צפיותפס"ד בן שמעון נגד ברדהלא. למשל אתה צריך לצפות ויכול לצפות נזקי גוף מסוימים באתר בנייה.

על לשים אנשים מטעמך שיפקחו צריך אומרים שאתה מושגית. בעצם אנחנו חובה הינה והיקפו. החובה הנזק העניינים.

החובה של הקבלן אל דוד ויונתן היא גם חובה חוזית מטעם חוזה העבודה. גם אם לא כתוב זה ברור שהמעביד דואג לשלום עובדיו. הקבלן יצר קרקע פוריה להיווצרות הנזק )הפיגום היה רק לאחד ועלו עליו שניים, עלו ללא קסדות וכו'(, זה יכול להיות צירוף של נסיבות שפירושה רשלנות מושגית )זה נכון גם לגבי האירוע של האולם אירועים יש אחריות בין

המזמינים לבעל האולם שכולל גם לדאוג לשלום המוזמנים(.חובתו המושגית לצפות פגיעה של אנשים בקרקע שלו.

חובת הזהירות הקונקרטית – אתה כקבלן צריך להיות בטוח שהאתר בניה שלך עומד בתקנים, שאנשים הולכים עם קסדות וכו'. כשאתה מעמיד סביבת עבודה בטוחה אס אתה לא יכול לצפות נזקים, אבל אם אתה לא עושה את זה אז אתה צריך לצפות שאולי יהיו נזקים כלשהם. נכון שיש להם אשם תורם בזה שהם רבו, אבל הם יכולים לטעון שזה היה יכול לקרות גם לולא הריב שלהם ואולי אפילו בסיכויים גבוהים. ואז צריך לבדוק האם רצת אמצעי זהירות היו יכולים

למנוע הרבה? נוסחת הלרנד הנד? מבחינת הקבלן אפשר לנסות לבסס הפרת חובה וצריך גם להעלות את הטענות שלו )מה אתם ילדים קטנים? אתם

לא יכולים לשלוט על עצמכם כשאתם עומדים על פיגום מסוכן? וחוץ מזה, אני עשיתי כל מה שאני יכול: א, ב, ג וכו'(אפשר לנסות להגיד שאין לו חובה מושגית.

נזק גופני – לתעד. אם כתוב לדון בראשי הנזק אז לפי שיעור שעברקש"ס – לפי מבחן האלמלא + מבחן הצפיות אחוז הפיגום הדפוק(70 אחוז דוד ויונתן ו-30לנתח את האחוזים של האשם תורם )למשל

חובה להכניס את העניין של אשם תורם. חלק מהדברים בתביעה של פנחס ויעקב יהיה דומה לתביעה נגד הקבלן. פנחס מנהל העבודה ויש לו חובת זהירות

מושגית צריך לבדוק עם הוא התריע – אם כן זה ישמש לצידו שהוא ניסה להזהיר אבל גם לנגדו כי הוא לא הלך עם זה עד הסוף

ולא ווידא ביצוע. אם קרה אירוע דומה לפני זמן לא ארוך אפשר להגיד שזה מגדיל את הצפיות מצד שני תמיד אפשר להגיד: זה שצונאמי קרה פעם במאה שנה וזה במקרה היה לפני שנה זה לא אומר שאני צריך להתגונן מזה באופן קבוע. בכל מקרה ברור

שזה משפיע על הצפיות.אחכ צריך לדון באחריות של בית החולים – רשלנות רפואית + בית חולים אחריות שילוחית

אירועון שני – אולם אירועים מלבד חובת הזהירות יש גם חובת הנאה של הלקוחות שלך, צריך לדאוג למאווררים, לגנראטורים שיגנו על הפסקת

חשמל, אנחנו מדברים על אוגוסט מישור החוף, ברור מאוד שיהיה חם וסיכוי צפוי שהחשמל ייקפוץ. צריך להראות שהדברים שהןא היה צריך לעשות היו קטנים וזולים – לא צריך גנרטורים שיביאו את האולם לאותו מצב

שהיו קודם, מספיק שהיה נותן גנרטור קטן שיחזיר תאורה מינימלית ומוזיקה נניח.... לשים מאווררים זה זול....

סוכם ע"י דנה23דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

אבל במקרה הזה, בעל האולם לא דאג בכלל לגנרטור ולא היו בכלל מאווררים, אז קל להוכיח שהוא לא עשה את מהשצריך.

יש כאן שאלה של תביעות נגד אחרים, לא רק בעל האולם. למשל תביעה נגד הצלם – היית צריך להביא תאורה ניידתאו מצלמה שיש לה פנס וכו'. אתה לא יכול להסתתר מאחורי בעל האולם ולהניח שהוא יעשה את הכל.

הנזק מהצלם הוא נזק די גדול כי הוא לתמיד, אין מזכרת וכו'. זהו נזק הרבה יותר גדול מלמשל לוותר על התשלום... חברת חשמל – אחריות שם גופים שלטוניים – האם לחברת החשמל יש אחריות כלפי הצרכנים של הצרכן הישיר? חברת חשמל אולי חייבת משהו לבעל האולם אבל לא כלפי האורחים שלו. האם יש לה אחריות כלפי האורחים?

להעלות טיעונים לפי פס"ד גורדון שעוסק בנושאהנזק שנגרם לדודה יהודית – אפשר להוכיח לפי יסודות הרשלנות

הנזק שנגרם לחן – נזק של זירוז הלידה אבל אם היא ילדה תינוק בריא אז אין לה קייס, אין לה נזק. אין המחאת תביעות בנזיקין. אי אפשר להעביר את הזכות22האם יהודית יכולה להנחות את תביעתה – לפי סעיף

)למעט במקרה של הטבה(

סוכם ע"י דנה24דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

חוק הפלת"ד – לא למבחן

: הוא ריבוי של תאונות דרכים והבנה שיש המון נפגעי גוף.המטרה הייתה פיצוי של כל אחד שניזוקרקע לחוק הפלת"ד בגופו וזאת אפילו אם הוא אשם. אדם נכנס לרכב שלו בלילה,נסע בזיגזג ונתקע בעץ.לפי חוק הפלת"ד הוא יקבל פיצוי,

החוק לא תורם להרתעה.יכול להיות שבנו על הרתעה פלילית, אולי על הרתעה של החיים. החוק הזה דן רק בנזקי גוף. הרבה פוליטיקה עברה והדבר ההגיוני הוא שחברת הביטוח תעשה זאת ע"י ביטוח לאומי.

לתת את הפיצוי דרך הפלת"ד לחברות הביטוח זה לא טבעי וזה עקב לובי חזק של חברות הביטוח, הם הצליחו להעביר פרסם פרופסור פרי האם זה צלח או לא והוא קרא לזה "חוק הפיצויים – מהפך2005את זה כנגד כל הסיכויים. בשנת

או מפח". המטרה לתת פיצוי לכל ניזוק, הייתה מטרה לתת פיצוי לכל ניזוק, אם נפגעת בנזק גוף אז תקבל נזק גוף.זה אמור למנוע התדיינות- שיש תאונת דרכים לא בודקים מי אשם.

חריג: ב'( אם הוא לא מת אלא נפצע אז7: אומר שהנפגעים הללו לא זכאים – אם הנפגע מת אז הפיצויים לא זכאים )7ס'

לא זכאי לפיצוי.ייחוד עילה. מי שעובר את ס' 8 האם הוא יכול לתבוע מחוץ לפלת"ד? יש בס' 7מי שלא זכאי לפיצוי לפי ס' ונכנס1

להגדרה הוא כלוא בתוך חוק הפלת"ד.בדרך כלל המילה כלול לא מתאימה כי זה לטובתו.

באחד הסעיפים יש הגבלה לפיצויים. מכיוון שכל אדם מקבל פיצוי אז קבעו תקרות, למשל, כתבו על אובדן השכר, אז הוא מפסיד, החברה לא תשלים לו. 70000. אם הוא מנהל היטק ומקבל 21000אדם יכול לקבל פיצוי על

אם זה מקרה ביניים- הוא ינסה להראות שדווקא לא מדובר בתאונת דרכים אלא לפינה של להוכיח שהוא לא אשם, אםזה תאונת דרכים אז לא צריך להוכיח חפות.

זה שאדם לוקח את הרכב ללא רשות, אדם גנב בנק והרכב שימש בכדי לברוח. הוא נהג שיכור והוא2 7נניח כתוב בס' לא אשם בתאונה. אין פיצוי כי זה למטרת פשע.

אומר שאין לך פיצוי, וגם מונעים ממך פיצוי בפקודת הנזיקין – זה עונש חמור. לשלול פיצויים לכל ימי חיי7זה שסעיף האדם – זה לא קצת מוגזם?

דווקא הפס"ד האחרון של המחוזי נוקט בגישה השנייה – לא נמנע ממנו פיצויים לפי פקודת הנזיקין. ? אם מישהו שיחק ברולטת כביש, האם יקבל פיצוי? כן מקבל פיצוי לפי החוק. מה7מה מיוחד במקרים של סעיף

שמיוחד פה זה "שבירת כלים". למה הכוונה? אתה מראש שם פס על הכללים, אתה מראש מזלזל. גרמת תאונה שרכב אמור להיות למטרות נסיעה1במתכוון? זה שבירת כלים, נותני הפוליסה לא צריכים לשלם על זה. אומר סעיף

– לא למטרות הריגת אדם. אתה לא משתמש ברכב לשם המטרה הראשונית שלו. אם אתה נוהג בלי ביטוח אתה גם נוהג בלי כללים, אם אתה ללא רישיון – זה גם שבירת כללים.

'(? מי שיש לו רישיון אבל אתה מפר מגבלות ברישיון שלך,3 )7מה נשאר בסימן שאלה? לנהוג ללא רישיון. מי נכנס ל- למשל נהגת בלי מלווה כשהחוק מחייב אותך למלווה, נהגת עם רישיון זר כשאתה מחויב לרישיון ישראלי.... לא שילמת טסט ועשית תאונה, מה לא נשלם בגלל זה פיצויים? נראה לא הגיוני....תלוי כמה זמן לא שילמת את הטסט? שנה, שנתיים, עשר שנים? ברור שיום יומיים זה לא נחשב, לא ישללו פיצויים בגלל זה... מתי הגבול בכל המקרים הללו? מתי נשלול או לא נשלול פיצויים בגלל זה, הפסיקה מתלבטת מתי הפרה של מגבלות מסוימות ברישיון הנהיגה שקול

לנהיגה ללא רישיון. – רק אם נהגת בסוג רכב שונה ממה שכתוב לך ברישיון – רק אז זה שקול לנהיגהמבחן סוג הרכבבפסיקה התקבל

ללא רישיון. זה מבחן מאוד מצומצם אבל הוא נקבע כדי ליצור יציבות. דוגמא לבעייתיות – אדם נוהג על מונית ואין לו רישיון למונית אבל זה אותו סוג רכב – האם יש פיצוי או לא? חברת

הביטוח תגיד שלא כי זה לא סוג רכב. אם אדם נהג על אופנוע ואין לו רישיון לאופנוע רק לרכב, ונהג שיכור פגע בו )כלומר התאונה לא היתה באשמתו( עדיין

לא יקבל פיצויים. הוא חריג לחוק אבל הוא לא מחזיר לנושא האשמה אלא רק מחריג את החוק. רשימה סגורה של7בכל מקרה, סעיף

חריגים.כשיש חריג למשהו – האם מפרשים אותו באופן מצומצם או רחב?

: צריך לבחון את מטרת1 הוא חריג לחוק הפלת"ד. פרשנות 7דוגמא – חוק הפלת"ד הוא חריג לעוולת הרשלנות. סעיף : לא, למה יש חריג? צריך להרחיב את הפרשנו של החריג. אבל בגלל שבמקרה2החוק כולו ולא את החריג. פרשנות

. בקרנית נ' מגדל הוחלט7הזה החוק כולו מטרתו סוציאלית נראה כי נשתדל להכניס כמה שפחות דברים לסעיף לפרש כמה שיותר בצמצום.

סוכם ע"י דנה25דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

ג' – עקרון איחוד העילה- אם נכנסת לחוק הפלת"ד אתה לא יכול לתבוע על פי חוקים אחרים. אבל אם החוק8סעיף ( אתה יכול ללכת לחוק אחר.1לא חל )למשל זה לא עונה על ההגדרות של סעיף

דוגמא – המקרה של טויוטה עם הדוושה. נניח שזה מוצר פגום. ואני דורס מישהו עקב הדוושה הדפוקה של טויוטה,השאלה היא אם אני יכולה לתבוע בחוק למוצרים פגומים ביחד עם חוק הפלת"ד או לא?

ג' אומר שיש לך איחוד עילה רק אם רוצים לפנות לפקודת הנזיקין. אז אתה כן יכול לתבוע לפי חוק מוצרים8סעיף פגומים. זה עניין של פרשנות, היצרן יגיד – מה פתאום? לך תתבע את הביטוח שלך, יש איחוד עילה. הניזוק יגיד שלא,

האיחוד עילה הוא רק עם נזיקין וחור המוצרים הפגומים זה חוק נפרד.

סוכם ע"י דנה26דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

אירועונים מהרשימת קריאה

)פרופ' אריה רייך( 9.7.10 / 8.7.10 : מבוא לדיני הנזיקין ולפקודה – 1 נושא מס'  :אירועים

שאדי נקלע עם ספינת הדייג שלו לתוך סערה קשה בים כינרת. כדי להינצל הוא קירב את ספינתו אל אוניה גדולה א. של חב' תיירות שעגנה קרוב לחוף, וקשר את עצמו אליה. בנסיבות העניין היה זה מעשה סביר לעשות. כתוצאה מכך ניצלה ספינתו של שאדי מטביעה בטוחה, אלא שהאוניה שאליה נקשר ניזוקה ממכות שקיבלה מספינתו. חווה דעתך

בשאלה אם לבעל האוניה עומדת זכות תביעה נגד שאדי מכוח פק' הנזיקין. חיים ואורי מתחרים בקבלת זכיון לניהול רשת מסעדות "בורגר קינג" בישראל. חיים, החושש כי אורי עומד לזכות ב.

בזכיון בשל עדיפותו המסחרית, מודיע לאורי כי אם לא יפרוש מיד מהתחרות יפרסם חיים ברבים את דבר פרשייתהאהבים שאורי מנהל מחוץ לנישואין. אורי נבהל ומחליט להכנע לדרישתו של חיים.

כעבור שנה )לאחר שהתברר כי חיים הרויח מיליונים מניהול רשת המסעדות...( מבקש אורי לתבוע את חיים בנזיקין.הוא פונה אליך לקבלת יעוץ. האם יש לאורי עילת תביעה?

:מקורות- יש לקרוא את כל הפקודה, מתחילתה ועד סופה תוך שימת לב למבנה הפקודהפקודת הנזיקין ]נוסח חדש[  .1

ולעקרונותיה כפי שאלה עולים מקריאה רגילה. מהם השלבים העקרוניים שכל תובע צריך לעבור אותם כדי לבססתביעה בנזיקין עפ"י הפקודה?

(.1985, )127-119, 113( 1, פ"ד לט) עירית ירושלים נ' גורדון 243/83 ע"א  .2נ' חב' קו צינור אילת אשקלון בע"מ Sidaar Tanker Corporation 80/804 ע"א  .3 -426   ,393( 1, פ"ד לט)

429,442-439, 444-445  (1985.).24-25)לא פורסם(, רק סעיפים עדאלה נ' שר הביטחון 8276/05 בג"ץ  .4  

)פרופ' אריה רייך( 16.7.10 / 15.7.10 – 63 והפרת חובה חקוקה – סעיף 23 : תקיפה - סעיף 3 + 2 נושאים מס' תקיפה:

:אירוע גב' נחמיאס סבלה מכאבים ממושכים בצוואר ובכתף. הרופאים המליצו שעליה לעבור ניתוח בעמוד השדרה. לפני בצוע הניתוח, דיבר איתה ד"ר פטרסמן והסביר לה את האבחנה )הדיאגנוזה( ואת הסכות )הפרוגנוזה( של מצבה הרפואי, את מהות הניתוח שעליה לעבור ואת והמטרה והתועלת שצפויה ממנו. כמו כן הסביר לה ד"ר פטרסמן כי קיים

-, והוא עשוי להביא לכך5%סיכון כי במהלך הניתוח תהיה פגיעה בשורש העצבים. לדבריו הסיכוי לפגיעה כזו הוא כ שגב' נחמיאס תסבול מכאבים כרוניים לאחר הניתוח. הוא לא אמר דבר על אפשרות פגיעה בחוט השדרה. גב' נחמיאס חתמה מיד על טופס ההסכמה, באומרה כי אין לה יותר כוח לסבול את הכאבים והיא מוכנה לעשות כל מה

שצריך כדי להביא להפסקתם. הטופס הגיע במקרה לידיו של מנהל בית החולים, שהבחין בכך שלא נאמר בו דבר ביחס לסיכון של פגיעה בחוט השדרה. הוא רץ לחפש את ד"ר פטרסמן ומצאו באמצע הניתוח. ד"ר פטרסמן הסביר לו כי הסיכוי של פגיעה כזו הוא

-, ולא מקובל בפרקטיקה הרפואית להזהיר מפני סיכון זה. בכל מקרה, כך הוא אמר, כעת1%קטן ביותר, פחות מ החולה כבר בהרדמה ולא ניתן לשאול אותה בדבר הסכמתה, וכי אין לו ספק כי טובת החולה מחייבת את בצוע

הניתוח. כתוצאה מן הניתוח קיבלה הגב' נחמיאס שיתוק בחלק התחתון של גופה עקב פגיעה בחוט השדרה. גב' נחמיאס הגישה תביעת נזיקין בגין פגיעה זו. במהלך המשפט העידו מספר רופאים כי ד"ר פטרסמן ביצע את הניתוח לפי כל

העידו הרופאים כי פגיעה כזו היא אכן הכללים, וביה"מ השתכנע כי לא היתה כל רשלנות באופן בצוע הניתוח. כמו כן,- מהניתוחים מסוג זה, ולכן לא נוהגים הרופאים להזהיר מפניה.1%נדירה ומתרחשת בפחות מ

נתח את כל ההיבטים המשפטיים הכרוכים בתביעה זו. האם היתה משתנית תשובתך אילו לא ניתנו לגב' נחמיאס כל הסברים ביחס לסיכוני הניתוח, וזאת בהתבסס על החלטת ועדת האתיקה הפועלת ליד ביה"ח, שקבעה כי אין צורך במסירת הסברים כאלה לגב' נחמיאס , הואיל והדבר

עלול לגרום לנזק חמור לבריאותה הנפשית?:מקורות

;פקודת הנזיקין ]נוסח חדש[  .1; חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו  

סוכם ע"י דנה27דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

- 1996 חוק זכויות החולה, תשנ"ו  (.1973 )815( 1, פ"ד כז) שהלא נ' בן-שבת 72/347 ע"א  .2(.1986 )384( 2, פ"ד מ) נחמן נ' קופת חולים 84/560 ע"א  .3(.1993 )497( 2, פ"ד מז) רייבי נ' וייגל 91/3108 ע"א  .4 לפסק26-27 ו-1-21, פסק דינה של השופטת בייניש, וכן פס' 526( 4, פ"ד נג) דעקא נ' בי"ח הכרמל 2781/93 ע"א  .5

(.1999 ) דינו של השופט אור  

63 הפרת חובה חקוקה - סע' :אירוע   עצר אותו שוטר שביקש10.1.94מר עוזי מאוזר הינו בעל אקדח מסוג ברטה שהוא מחזיק לצורך הגנה עצמית. ביום  

לראות את רשיון החזקת האקדח הנ"ל. בבדיקה התברר כי אמנם יש לעוזי רשיון מזה שנים רבות, אלא שהוא לא עבר הכשרה עם מדריך ירי מוסמך כנדרש בחוק, כפי שהוא תוקן לאחרונה. השוטר הודיע לו כי הוא מוסמך להחרים את כלי היריה, אלא שבעקבות תחנוניו של עוזי, הוא הסכים לתת לו "הזדמנות נוספת" לעבור הכשרה

כנדרש תוך ימים אחדים. למחרת מקרה זה, ובטרם הספיק עוזי לסור למטווח ירי, היה עוזי עד לשוד בנק אלים של שודד חמוש שירה לכל עבר. 

עוזי מיד שלף את אקדחו, כיוון היטב לעבר השודד, וירה. ואולם, למרבה הצער הוא החטיא את מטרתו ופגעבטעות בעוברת אורח תמימה שנפגעה פצעים קשים.

ועל סיכויי התביעה לנוכח ההוראות  היכולים להתבע בגין הפרת חובה חקוקה חווה דעתך על הגורמים השונים הבאות:

, הקובע: "לא ישא ולא יוביל אדם כלי יריה, אלא על-פי רשיון...". - 1949 חוק כלי היריה, התש"ט ל4סעיף    : "כשיש לשוטר יסוד לחשוב שבכלי יריה מסויים נעברה עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא לתפוסחוק)ג( לאותו 13סעיף  

אותו כלי יריה... עד שבית המשפט המוסמך יחליט מה ייעשה בו". דינו - מאסר ששה חודשים.4, לפיו העובר על הוראת סע' לחוק 16סעיף  ולחידושו(, התשנ"ב  , הקובעות כי אדם אשר לא עבר הכשרה עפ"י - 1992 תקנות כלי היריה )הכשרה למתן רשיון

, יפוג תוקף רשיונו.31.12.93התקנות עד ליום  

:מקורות(. 1975 )7 ו-1, פס' 141( 1, פ"ד ל) גרובנר נ' עירית חיפה 74/343 ע”א  .1 

(.1982 )836( 2, פ"ד לו) לכדר נ' מדינת ישראל 80/660 ע”א  .2(.1982 )134-144, 122, 113(1, פ"ד לז) ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש 80/145 ע”א  .3(.1984 )169(3, פ"ד לח) סולטאן נ' סולטאן 81/245 ע”א  .4  

)ד"ר בנימין שמואלי( 23.7.10 / 22.7.10 : עוולת הרשלנות ומצג שווא רשלני – 5 + 4 נושאים מס' ארועונים

פועלים במרץ על בניית בניין רב קומות30באתר הבנייה של חברת "אל תבנה על זה" )להלן: "החברה"( עבדו .1בהתאם לתוכניות. יעקב המהנדס שוטט בין המשרד לאתר, ופנחס, מנהל העבודה, השגיח על הנעשה.

פנחס קרא ליעקב. "נראה לי שחלק מהפיגומים רעועים". - "מה פתאום רעועים? הם נראים תקינים לגמרי", השיב לו יעקב בפליאה. "תעשה לי טובה", ענה לו פנחס, "תבדוק את העניין". "בסדר", משך יעקב בכתפיו, וחזר אל המשרד. "אגב", קרא הוא לפנחס, "אתה יודע שראיתי שחלק מהבנאים לא חובשים קסדה"? – "זו הבעיה

שלהם", ענה לו פנחס, "הם יודעים היטב את הכללים". יונתן ודוד, שני פועלים, עבדו על פיגום בקומה השנייה של הבית הנבנה. יונתן ודוד לא היו חברים טובים, וזאת בלשון המעטה, ובעבר היו מספר תקריות בין השניים, ופנחס, מנהל העבודה, "כיבה" בדרך כלל את ה"שריפות". לפתע החלו השניים לריב. הם התווכחו בצעקות רמות, ומהר מאוד גלש הסכסוך לפסים אלימים. דוד הרים את ידו ושלח אגרוף לפניו של יונתן. יונתן, שהיה המום מהאגרוף, נפל, אך התעשת, קם ושלח בעיטה עזה לבטנו של

דוד. כך התקוטטו השניים עוד מספר שניות, ולפתע ניתק הפיגום, והחל צולל לעבר הקרקע. מאוחר יותר התברר כי הפיגום שעליו עבדו יונתן ודוד היה אמור להכיל, מבחינת משקלו, פועל אחד לכל היותר. דוד נפצע באורח קל ויונתן נפגע בראשו באורח בינוני. הרופא במיון התפלא לשמוע שיונתן לא חבש קסדה. עקב

סוכם ע"י דנה28דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

עודף סמי הרדמה שנתן ליונתן ד"ר מור, הרופא המרדים, בשעת ניתוח בראשו בבית החולים, הדרדר מצבומאוד. יונתן יישאר נכה קשה ומרותק למיטתו כל ימי חייו, ויזדקק באורח קבע לעזרה.

הכל היה מוכן לערב המיוחל של שירי ונועם, ערב של אמצע אוגוסט במישור החוף. המלצרים ב"גני טרופיקל" מירקו את הצלחות, יואב התקליטן כבר התקין את הציוד על הבמה ודוד הצלם בדק את כל המצלמות. הוריהם של שירי ונועם בדקו עם משה, בעל האולם, אם הכל בסדר. חששם הגדול של שירי ונועם היה כי מוזמנים רבים לא יגיעו עקב המצב הביטחוני, וזאת למרות שדאגו לציין כמעט בפני כל מוזמן כי יהיו שלושה מאבטחים בגן האירועים. המוזמנים

דווקא הגיעו בהמוניהם, אך חוסר המזל הגיע מכיוון לא צפוי. , כחצי שעה לאחר התחלת האירוע, ועוד בטרם החופה, החלו האורחים להזיע, ולא מהתרגשות. הוריהם20:30ב-

של שירי ונועם תפסו כל מלצר מזדמן וביקשו ממנו להגביר את המזגן במקום. המלצרים הבטיח לעשות כן, אך החום המעיק לא פינה מקומו לאוויר הצונן של המזגן. לפתע גם נכבו האורות. לאחר כחצי דקה בעלטה מוחלטת,

נדלקו מספר זעום של נורות בלבד. משה מיהר להתקשר לחברת החשמל ולהודיע על התקלה.התברר כי בעלטה החליקה דודה יהודית על המדרגות, שברה את רגלה ופונתה לבית-החולים.

חן, העובדת עם אמה של הכלה, שהייתה בסוף החודש התשיעי להריונה, נכנסה לחדרו של משה ומחתהיקרה לי משהו, אתה לא תצא מזה כל כך מהר"! נופפה לעבר משה נמרצות על החום הרב באולם. "אם באצבעה. לאחר כחצי שעה חשה חן בצירים והיא הובהלה לבית-החולים. לאחר כשש שעות נולדה לה תינוקת

ק"ג.3חמודה ובריאה במשקל ½ כאשר ניגשו שירי ונועם לחופה הם שמעו את ירון, חבר שלהם, אומר לבת זוגתו: "בואי נסתלק מכאן מייד לאחר

החופה. אני לא יכול לסבול חום כזה." לאחר החופה נראו אנשים ישובים בכיסאותיהם ומנפנפים בכל הבא ליד. יואב הפציר באורחים פעם אחר פעם

לבוא ולרקוד, אך לשווא. רחבת הריקודים נותרה כמעט מיותמת. לבסוף התייאש יואב ושם מוסיקה שקטה. חזר האור ועמו המזגן והריקודים. שולחנות רבים נותרו מיותמים עקב עזיבתם של רבים22:30רק לאחר השעה

מהאורחים את האולם בשלבים מוקדמים של האירוע, אך קומץ חברים של בני הזוג הגיע לרחבת הריקודים כדי"להציל את הערב".

כעבור כשעה, בסוף האירוע, היו שירי ונועם מותשים, מיוזעים אך בעיקר כועסים. הם נכנסו עם הוריהם לחדרו של משה. "הרי הבטחת לנו שהכל בסדר, ושלא יהיו פאשלות. בררנו אתך אלף פעם לפני האירוע אם הכל

מסודר ומוכן", צעקה אמו של נועם. "הרסת לנו את החתונה. לעולם לא נסלח לך", אמרה אמה של שירי."מה אתם רוצים ממני", ענה משה, "תבואו בטענות לחברת החשמל. אני אשם שהייתה הפסקת חשמל?"

"המון אורחים ברחו בגללך", צעק נועם. "מה, אין לך גנרטור? ולא יכולת להביא לפחות מאווררים?" הוסיפה שירי. "חבר'ה", אמר משה כשהוא מגרד בפדחתו, "דברים כאלה קורים, מה לעשות. היה גנרטור והוא עבד, והוא נתן קצת אור בכל זאת. לא ייתכן שאקנה מאווררים בגלל הפסקת חשמל שקורית פעם ב..., וחוץ מזה, אל תקחו את זה כל-כך קשה. העיקר שנהיה בריאים. למה אתם לא משבחים את האוכל הנפלא שהיה ואת האירגון

הטיפ-טופ של האירוע"? - "בואו נלך", אמר אביו של נועם, "החוצפן הזה עוד ישמע מאתנו". כאשר באו שירי ונועם, כשבוע לאחר האירוע, לביתו של דוד לצורך קבלת הצילומים וקלטת הווידאו של האירוע, התברר להם כי לא רואים כמעט דבר בקבלת הפנים של האורחים, מכיוון שבכניסה לאולם כבו האורות לחלוטין

ולא הייתה תאורת חירום. משפחות החתן והכלה, דודה יהודית וחן פונים אלייך לקבלת ייעוץ משפטי.

דונו באספקטים השונים של הרשלנות העולים מן האירועון, ובאפשרות הפונים להגיש תביעה בגין רשלנותא.נגד המעורבים בפרשה. יש לציין בכל פעם במפורש מי תובע את מי ומהם סיכויי ההצלחה של כל תביעה.

האם תשתנה תשובתכם לחלק א' אם שירי ונועם השיגו, לאחר האירוע, מסמך המוכיח כי אירוע דומה אירעב.ב"גני טרופיקל" לפני כשנה בחתונתם של בני הזוג חלפון?

יזומה עקב החלפת קווי מתח גבוה,ג. האם תשתנה תשובתכם לחלק א' אם היה מדובר בהפסקת חשמל והאולם קיבל הודעה חמישה ימים מראש )ולא הודיע על כך למשפחות(?

האם דודה יהודית יכולה להמחות את תביעתה לשירי ונועם?ד.

2. מגבעתיים, מקבל בכל חודשיים מכתב התראה חמור מעיריית גבעתיים על כך שיינקטו77א. מיכה, פנסיונר בן

נגדו צעדים, על פי החוק, בגין חובות כבדים עקב דוחו"ת החנייה הרבים שצבר. מיכה, שאין לו כלל רכב, פנה כבר מספר פעמים לעירייה, פיזית ובכתב, ובכל פעם הובטח לו שהקנס יבוטל, אך לשווא. הפעם קיבל מיכה

סוכם ע"י דנה29דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

התראה מכתב מעורך דין, המתריע מפני עיקול אם לא ישולם החוב תוך שבעה ימים. מיכה טוען כי בעקבות כלהמצב, ובפרט בעקבות המכתב, יש לו סיוטים והוא אינו יכול לישון בלילות.

ב. האם תשתנה תשובתך אם מיכה טוען זאת בעקבות כך שמעקלים הגיעו לביתו, עיקלו לו פריטים יקרי ערך,והדפו אותו )בעדינות( למרות שהראה להם מכתבים מהעירייה על ביטול החוב?

א. משה נפגע קשה בתאונת דרכים, עת נהג ברכבו כאשר מלי, חברתו המתגוררת עמו מזה ארבע שנים, יושבת.3וכי היא אינה יכולה לעבוד באותה לצדו. מלי, ציירת ומאיירת גרפית, טוענת כי מאז האירוע נפגע תפקודה

מקצועיות שאפיינה אותה בעבר, גם כיוון שעבודתה דורשת ריכוז מיוחד. ב. האם תשתנה תשובתך לחלק א' אם נתון שמשה וגלי חברים מזה כשנתיים בלבד, אך להם תינוק בן חצי

שנה? ג. האם תשתנה תשובתך לחלק א' אם נתון שבזמן התאונה הייתה מלי בטיול בהודו, ושמעה על המתרחש רק

לאחר כשבועיים, עם חזרתה? ד. האם תשתנה תשובתך לחלק ג' אם נתון שהוריו של משה עדכנו את מלי בטלפון אודות התאונה מספר שעות

לאחר האירוע? ה. האם תשתנה תשובתך לחלק ג' אם נתון גם שמלי סעדה את משה, שגסס בייסורים נוראים ונפטר לאחר כמה

חודשים?

האם ניתן לבסס תביעה בגין מצג שווא רשלני בכל אחד מהמקרים הבאים?.4 רוני סבל מכאבי ראש קשים. חברו המליץ לו ללכת לטיפול טבעי. המטפל המליץ לרוני בחום על אבקה בשםא.

מהמקרים האבקה עוזרת תוך מס' ימים, ובכל מקרה הקלה מסוימת90%"אחשוורוש", והבטיח לו שב – ( קנה את האבקה רוני הנוטל את האבקה. לכל כולל של 4תיגרם קופסאות בסך ש"ח, למשך1080

חודשיים(. למרות שם האבקה, רוני לא הרגיש "ונהפוך הוא" ונשאר עם המיגרנות. דץ ודצה, זוג צעיר, חיפשו במרץ בית. הם הגיעו ליישוב עדי שבגליל התחתון בשבת אביבית למדי. רונה,ב.

בעלת הבית, קיבלה אותם בסבר פנים יפות, ואף הגישה שתייה ועוגיות. דץ ודצה שאלו, תוך כדי אכילתרונה, שאלה שקטה"? סביבה דווקא מחפשים "אתם שקטה. בסביבה מדובר אם הטעימות, העוגיות והאדימה במקצת. "כן, המקצוע שלנו מחייב שקט וריכוז", ענתה דצה. "אז הגעתם למקום הנכון", ענתה רונה, "וחוץ מזה יש כאן מזג אוויר נפלא". "באמת רצינו לשאול", אמר דץ בפה מלא עוגיות, "איך בחורף כאן? גשום? סוער"? "לא, מה פתאום", השיבה רונה, "אביב כאן כמעט כל השנה. אתם יכולים להיות רגועים. אני מכירה את המקום כמו את כף ידי – כאן נולדתי, כאן נולדו לי ילדיי, כאן בניתי את ביתי בשתי ידיי". לאחר עוד מספר עוגיות, העסקה נחתמה, דץ אמר בחיוך: "ואחרי שנים אלפיים סוף לנדודיי" ודצה מיהרה לצילום תוכניתה "מפח נפש". לאחר כשבועיים נכנס הזוג הצעיר לבית. די מהר התברר לו כי בסמוך מאוד לבית שוכן אולם כדורסל של קבוצת "גליל תחתון", ופעמיים בשבוע יש רעש נורא בעקבות משחקים הנערכיםוגם באמצע השבוע אין השקט שורר עקב אימונים. כן התברר להם כי מזג האוויר ביישוב עדי באולם, ובסביבותיו הוא סוער למדי במשך כל ימות החורף, וכמעט כל שנה ישנן הצפות במקום המונעות תנועה

למשך מספר ימים.מקורות

.פקודת הנזיקין )נוסח חדש(- ל36 ו35סעיפים (.1982 )122-134  ,113(1, פ"ד לז) ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש   80/145 ע"א (.1984 )1(3, פ"ד לח) בן שמעון נ' ברדה 81/576 ע"א (.1985, )127-119, 113( 1, פ"ד לט) עירית ירושלים נ' גורדון 243/83 ע"א (.1980 )720( 1, פ"ד לה) פאר נ' קופר 78/612 ע"א

.397( 3, פ"ד מד) אלסוחה נ' עיזבון המנוח דוד דהאן ז"ל 444/87ע"א ר

 מצג שוא רשלני

(.1954 א-ב )1343-1327 ,1346ה, 2 )1317 ,1321-1320, פ"ד ח') וינשטיין נ' קדימה 54/106 המ'  .1

סוכם ע"י דנה30דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

)פרופ' אריה רייך( 30.7.10 / 29.7.10 – 68 ואשם תורם – ס' 64 : קשר סיבתי - ס' 7 + 6 נושאים מס'   קשר סיבתי:

:ארוע . הפורץ אמנם נתפס ע"י25%במהלך פריצה שארעה בביתו, נורה ראובן בידו הימנית ונגרמה לו נכות פונקציונלית של

המשטרה, אך התברר כי הוא אזרח זר השוהה כאן באורח לא חוקי והוא גורש מהארץ. כחצי שנה לאחר ארוע זה, נפצע ראובן שוב בידו בתאונת עבודה ממכונה שלא הובטחה כנדרש. החובש של המפעל קשר לידו של ראובן חוסם עורקים כדי לעצור את הדימום, ומאחר שראובן היה חסר הכרה, הצמיד החובש לדש חולצתו פתק עליו נרשמה עובדת קשירת חוסם העורקים ומועדה. בניגוד להנחיות במקרים כאלה, לא התלווה החובש אל ראובן לבית החולים. ההנחיה בענין זה אומרת כי "אין להסתפק בהצמדת פתק, הואיל וקיים חשש שהפתק ייתלש

ויאבד." בחדר המיון קיבל את ראובן רופא עולה חדש מרוסיה. בשל העובדה שאינו מיטיב לקרוא עברית, הוא לא שם ליבו אל

הפתק. על כן חוסם העורקים הושאר זמן רב מדי ולראובן נגרם נמק, שכתוצאה ממנו נאלצו הרופאים לכרות את ידו.נתח/י את סיכויי תביעתו של ראובן נגד מעבידו ונגד הרופא ואת היקפה.

 :מקורות

(.1963-ד )474א463  ,458-457  ,449, פ"ד יז סימון נ' מנשה 61/23 ע"א  .1(.1970 )98(2, פ"ד כד) מרכז החמצן נ' אלקטרה 69/622 ע"א  .2(.1984 )1(3, פ"ד לח) בן שמעון נ' ברדה 81/576 ע"א  .4(.1999, בעיקר פסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן )526(4, פ"ד נג) דעקא נ' בי"ח הכרמל 2781/93 ע"א  .5

אשם עצמי תורם :ארוע

- לעבוד בשעות אחר הצהריים במפעל של הדוד שלו. תפקידו היה11כדי לעזור בפרנסת משפחתו, החל חיימ'קה בן הוסידורים. חיימ'קה התלהב מאד נקיונות כגון שליחויות, לעזור לשלמה, אחראי המחסן, בעבודות קטנות במחסן, מהמנוף שאיתו עובד שלמה, וביקש פעמים רבות ששלמה ילמד אותו כיצד להפעילו. שלמה סירב בתוקף, בהסבירו שהמנוף הינו כלי מסוכן מאד. לאחר שתפס את חיימ'קה מספר פעמים משחק עם המנוף, הוא הזהיר אותו לבל יעיז

עוד להתקרב אליו, וכי אם יתפוס אותו שוב, הוא ידווח על כך לדודו. יום אחד כששלמה יצא להפסקת צהריים, התגנב חיימ'קה אל המחסן והחל להפעיל את המנוף כדרך שראה את שלמה עושה. הוא הרים משא כבד של קורות ברזל מן הרצפה והחל להעבירו באמצעות המנוף אל הקצה השני של המחסן. אלא שתוך כדי הנשיאה לחץ בטעות על כפתור לא נכון, המשא השתחרר באויר ונפל על חיימ'קה עצמו. הוא נפצע קשה. יצויין כי לפני ששלמה יצא להפסקה, הוא דאג להוציא את חיימ'קה מהמחסן, והורה לו לחזור רק אחרי

שתיגמר ההפסקה. חיימ'קה, באמצעות הוריו, תובע את הדוד, בעל המפעל, ואת שלמה בעוולת רשלנות והפרת חובה חקוקה. הנתבעים טוענים לאשם תורם מצד חיימ'קה וכן מצד הוריו ששלחוהו לעבוד בגיל כה צעיר. כמו כן הם טוענים כי חיימ'קה מסרב,בשל פחד מרופאים, לעבור ניתוח חדשני שעשוי לשפר מאד את מצבו, וכי עובדה זו משחררת אותם מהחובה לפצותו.

חווה דעתך. 

:מקורות.64-70  ,9, סעיפים פקודת הנזיקין ]נוסח חדש[  .1(.2, סעיף - 1953 חוק עבודת נוער, תשי"ג ) (.1961 )304-305  ,298, פ"ד טו גן החיות התנכ"י בע"מ נ' חרי 59/151 ע"א  .2 

( .1987 )524( 4, פ"ד מא) מחמור בע"מ נ' אטדגי 85/435 ע"א  .3(.1990–סוף )437,424-425  ,422(1, פ"ד מד) קופת אשראי וחסכון נ' עוואד 87/542 ע"א  .4    

)ד"ר בנימין שמואלי( 6.8.10 / 5.8.10 : פיצויים לנפגעי תאונות דרכים – 8 נושא מס' :אירועונים 

סוכם ע"י דנה31דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

קבעו, בכל אחד מהמקרים הבאים, אם מדובר בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונותא. דרכים )=חוק הפלת"ד(, אם על פי ההגדרה המקורית ואם על פי החזקות, ואת מי יכולים המעורבים לתבוע, תוך דיון בסיכויי ההצלחה של כל תביעה שכזו ובתביעות חלופיות. כל עוד לא נכתב אחרת, יש

ביטוח לכל אחד מהנהגים המעורבים. ש"ח, כתוצאה מתאונה בה נכנס ברכבו יואב, והרס לו את הכנף הקדמית3000א. רכבו של משה ניזוק בסכום של .1

והפנס. התברר כי יואב לא עצר בתמרור "עצור". יואב נפגע בצווארו בתאונה, ומשה לא נפגע בגופו.ב. האם תשתנה תשובתך לחלק א' אם לא ניתן להוכיח כי יואב אשם בתאונה?

ג. האם תשתנה תשובתך לחלקים א' ו – ב' אם משה נפגע גם בגופו?א. בתאונה בין רכביהם של יוסי ויונה, נפגע משולם, הולך רגל שעבר בסמוך, משתי המכוניות גם יחד..2

ב. האם תשתנה תשובתך לחלק א' אם הרכבים פגעו בעמוד תאורה, ועמוד התאורה הוא שנפל על משולם?ג. האם תשתנה תשובתך לחלק א' אם משולם נפגע מחלקים שעפו משני כלי הרכב ופגעו בו?

ד. האם תשתנה תשובתך לחלק א' אם יוסי איבד את השליטה על הרכב ודהר במהירות לכיוונה של יונה, ואז סטתהיונה מנתיב נסיעתה כדי לא להתנגש ביוסי ופגעה במשולם?

קמ"ש והיא משמשת בעיקר לאתרי בנייה, ודרס את יונתן, פועל בניין25דני נהג במלגזה שמהירותה המקסימלית .3באתר בנייה.

קבעו, בכל אחד מהמקרים הבאים, אם מדובר בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונותב. דרכים )=חוק הפלת"ד(, אם על פי ההגדרה המקורית ואם על פי החזקות, ואת מי יכולים המעורבים לתבוע, תוך דיון בסיכויי ההצלחה של כל תביעה שכזו ובתביעות חלופיות. כל עוד לא נכתב אחרת, יש

ביטוח לכל אחד מהנהגים המעורבים. יורם יצא ממכוניתו ועלה לביתו. לפתע נזכר ששכח את מתנת יום ההולדת של אשתו ברכב. הוא חזר למכונית כדי.1

לקחת את המתנה, אך כשפתח את הדלת מעד, נפל ונחבט קשות בראשו.

מוני עלה למשאיתו כדי לקחת את הפנל הנשלף של הרדיו. בעלותו במדרגה, הוא מעד ונפל, ואז, לרוע מזלו, עברה.2מכונית בה נהג שמשון, שלא הצליח לבלום ודרס את מוני.

א. מיקי, שהיה בנסיעה פרטית, שם לב כי חום רכבו עלה הרבה מעבר לתחום המותר. הוא עצר את הרכב בצד.3 הדרך, ופתח את מכסה המים. המים הרותחים שהיו במיכל פרצו החוצה בבת אחת ומיקי נכווה באורח קשה

בפניו.

ב. האם תשתנה תשובתך לחלק א' אם מיקי הוא עובד של חברת הגרירה "גרור" שהוזמן על ידי בעל הרכב בעקבותההתחממות?

א. מאיר, שנהג ברכבו בכביש המהיר, בו אסור לחנות או להוריד נוסעים, לא שם לב לרכב שחנה בצדי הדרך.4בעיקול, והתנגש בו בחוזקה. מאיר נפצע קשות, וכמוהו גם אלון, שישב ברכב החונה ודיבר בטלפון הנייד שלו.

ב. האם תשתנה תשובתך אם מאיר נהג בעיר ולא בכביש המהיר, והתנגש ברכב שחנה בחניית נכים, למרותשבעליו או נהגו אינו נכה?

מאיר רכב על אופניו ביום סגריר, ולפתע התנגש ברכב שחנה על אי תנועה קרוב למרכז הכביש. מאיר נפל מאופניו.5ונפגע.

קבעו, בכל אחד מהמקרים הבאים, אם מדובר בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונותג. דרכים )=חוק הפלת"ד(, אם על פי ההגדרה המקורית ואם על פי החזקות, ואת מי יכולים המעורבים לתבוע, תוך דיון בסיכויי ההצלחה של כל תביעה שכזו ובתביעות חלופיות. כל עוד לא נכתב אחרת, יש

ביטוח לכל אחד מהנהגים המעורבים. אבנר, אחד מ"שועלי" העולם התחתון, חיכה לרגע הזה שנים רבות. רפאל, שנוא נפשו, חלף לידו במכוניתו. אבנר.1

הוציא בקבוק תבערה מאולתר וזרק לעבר רכבו של רפאל. הבקבוק התלקח, הרכב נשרף ורפאל נפגע ונכווה.

א. יוסף סיים זה עתה לשדוד בנק. ברכב חיכה לו עמי. הם החלו לנסוע כאשר משאית שחצתה פס לבן התנגשה.2בהם וגרמה למותם. יורם, נה ג המשאית, נפצע.

ב. האם תשתנה תשובתכם לחלק א' אם עמי נותר בחיים אך הוא פצוע קשה?ג. האם תשתנה תשובתכם לחלק א' אם עמי נותר בחיים אך הוא זה שחצה פס לבן והתנגש במשאית?

סוכם ע"י דנה32דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

כאשר נסעו מלכה ורני בכביש ירושלים-מעלה אדומים נזרקה עליהם אבן גדולה. כתוצאה מכך הם סטו מן המסלול.3והתהפכו, ונגרמו להם פציעות קשות.

משה קץ בחיים עלי אדמות והחליט להתאבד על פסי הרכבת. תלוייו תובעים פיצויים..4

ייתן לה גט. לפיכך, הוא ארב לה במכוניתו,.5 ירון רותח על שרית, פרודתו, המבקשת כמעט את כל רכושו למען וכשיצאה מפתח ביתה, הוא דרס אותה, פצע אותה, ואז נתקל בקיר, נפצע ומת.

א. אבי נהג במכוניתו של חברו, חיים, כאשר חיים יושב לצדו. השניים התנגשו בעץ ונפצעו קשה. התברר כי לחיים.6לא היה ביטוח.

ב. האם תשתנה תשובתך לחלק א' אם פציעתם הקשה נגרמה מנהג משאית שלא עצר בתמרור עצור והתנגש בהםבחוזקה?

ג. האם תשתנה תשובתך לחלק א' ו – ב' אם חיים מת מפצעיו?ד.

משה, יהודית ושלושת ילדיהם נכנסו אל המכונית המשפחתית. כולם כבר היו ברכב כאשר יהודית שאלה.1 את משה: "משה, לקחת את המשקפיים"? – "לא, ענה לה משה, אבל כבר מאוחר. כדאי כבר לזוז". –

, וגם ברישיון כתוב20 ואתה כבר לא בן 3"משה", לא ויתרה יהודית, "אל תשכח שהמשקפיים שלך מספר שאתה חייב לנהוג עם משקפיים". – "עזבי", רטן משה, "לא תמיד צריך להעיק ולבוא בטענות". כעבור כרבע שעה התנגש משה ברכב הנהוג בידי טל. בבירור ראשוני, שערך שוטר שהגיע למקום, התברר כי משה לא ראה תמרור "תן זכות קדימה" שהיה במסלול שלו ולפיכך התנגש ברכבה של טל. משה ספג חבטה עזה בצווארו, טל חשה כאבים עזים ברגלה, אך פרט לכך לא היו פגיעות נוספות. "יצאתם בנס", סיכם השוטר, "אבל היכן המשקפיים שלך אדוני? רשום ברשיונות שאתה צריך להרכיב משקפיים. אני איאלץ לדווח על כך". משה ביקש מיהודית שתנהג בעצמה ותגיע עם הילדים לפארק, והוא יילך בינתייםפנו ומשה וטל אל הפארק, נסעו והילדים יהודית היה. וכך יותר, אליהם מאוחר ויצטרף מיון לחדר

לבית-החולים. התברר כי למשה זזו שתי חוליות בצוואר, והרופאים ציוו עליו לנוח וללכת עם "צווארון" המקבע את הצוואר

במשך חודש. טל שברה את הרגל ונעדרה למשך חודש מעבודתה.

₪.7,000השכר הממוצע במשק – ₪ בחודש. יהודית היא סגנית מנהלת ביה"ס ביישוב, ומשתכרת סך7,000משה פקיד בנק המשתכר סך

₪. טל עובדת כמדריכה בקורס הכנה למבחנים הפסיכומטריים, שם היא מרוויחה סך 7,500 3500₪ לחודש, והיא גם מקדמת מכירות בחברה המוכרת יחידות נופש באילת. טל מרוויחה עמלות בלבד לפי

₪ כתוצאה ממכירת35,000הצלחותיה במכירות. בשלושת החודשים האחרונים קיבלה עמלות בסך יחידות נופש לאנשי עסקים ותיירים שהגיעו לארץ לרגל חופשת חג המולד והסילבסטר.

דונו באפשרויות התביעה של הנפגעים השונים כנגד הגורמים המעורבים בדבר ובהגנות, תוך מיצוי החלופות האפשריות, וכן בסיכויי ההצלחה ובפיצויים להם זכאים התובעים. נמקו הפתרון היטב,

תוך ציון אסמכתאות רלוונטיות )חקיקה, פסיקה וספרות(.האם תשתנה תשובתך אם טל הולכת רגל, ונפגעה ממכוניתו של משה?.2 האם תשתנה תשובתך לחלקים א' – ב' אם משה בעל רכב נכה, אך רכבו נמצא בתיקון והוא נסע ברכב.3

"רגיל" של אשתו? האם תשתנה תשובתך לחלקים א' – ב' אם משה בעל רכב נכה, אך רכבו נמצא בתיקון והוא נסע ברכב.4

"רגיל" של אשתו אך הוא נפטר בתאונה?האם תשתנה תשובתך לחלק ד אם יהודית נפצעה או נפטרה בתאונת הדרכים?.5:מקורות

, והתקנות לפי החוק. - 1975 חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה(.1996 )532( 3, פ"ד נ) עוזר נ' אררט חב' לביטוח 95/8061 רע"א         .1        (.1999 )780( 4, פ"ד נג) אטליס נ' ישראלי 3534/97 רע"א         .2       

(.2001 )938(1, נו) עיזבון לזר נ' רשות הנמלים והרכבות 2199/99 ע"א .1

.338( 2, פ"ד מה) מ"י נ' אלראהב 554/89 ע"א

סוכם ע"י דנה33דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

.661( 3, פ"ד נ) עיזבון המנוח קואסמה נ' רג'בי 6000/93 ע"א .573( 5, פ"ד נ) חוסיין נ' טורם 3765/95 ע"א .475( 3, פ"ד נ) דראושה נ' אררט חב' לביטוח בע"מ 4469/95 ע"א .825( 3, פ"ד נא) פדידה נ' סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ 8548/96 ע"א

, טרם פורסם. קרנית ואח' נ' מגדל ואח' 6971/03 , דנ"א 10017/02 דנ"א

   )ד"ר בנימין שמואלי( 13.8.10 / 12.8.10 : תרופות לנזיקין – פיצויים לנזקי רכוש וגוף – 10 + 9 נושאים מס'

פיצויים)א( המטרה בפסיקת פיצויים

שאלות למחשבה ולדיון בכיתה: מהי המטרה המרכזית המנחה את בתי המשפט בישראל בפסיקת פיצויים, ומהו המקור המשפטי לכך? .1 מהם שיקולי המדיניות בעד ונגד פסיקת פיצויים לדוגמה? .2  האם קיימת סמכות בדין הישראלי לבית משפט הדן בתביעת נזיקין לפסוק פיצויים לדוגמה? .3  כנ"ל באשר ל"פיצויים לבוז". .4 :מקורות  -.76 )הגדרת "נזק", ו"נזק ממון"(, ו2, סעיפים פקודת הנזיקין ]נוסח חדש[ (.2001 )520-527 , 510(, 5, פ"ד נה) אמר נ' יוסף 4740/00 רע"א  (.1981 )736( 4, פ"ד לה) נוצר בע"מ נ' אורביט מדיסנטר בע"מ 81/468 המ' .1

(.1973( )2)247, פ"ד כז קפטה נ' לסקובסקי 676/72 ע"א .2

(.1983 )21 פיסקה  ,29( 2, פ"ד לז) מדינה נ' כהן 273/80 ע"א .3

(.1976( )1)533, פ"ד לא רשות הנמלים נ' אררט 39/75 ד"נ .4

 

פיצויים בגין נזקי גוף :אירוע

נפצע קשה במהלך טיול עם תנועת הנוער. נמצא כי הפציעה נגרמה ברשלנות מדריכי התנועה10שמוליק בן אשר לקחו את קבוצת הילדים בדרך מסוכנת האסואה למטיילים. שמוליק זקוק לניתוח מסובך וחדשני לשיפור מצבו הרפואי. ניתוח כזה מבוצע בארץ, אלא שסיכויי ההצלחה גבוהים יותר בבית חולים המתמחה בסוג זה של ניתוחים בארה"ב. ניתוח בארה"ב כרוך מטבע הדברים בהוצאה גדולה פי כמה מההוצאה על ניתוח כזה

בישראל. לאחר הניתוח יהיה שמוליק זקוק לטיפול שיקומי. טיפול כזה יכול להנתן בבית חולים שיקומי, אלא שאז שמוליק יצטרך ללון תקופה ארוכה מחוץ לביתו )שמוליק מתגורר באילת(. הטיפול השיקומי יכול גם להנתן בביתו ע"י פיזיוטרפיסט פרטי, אך הוא כרוך בהוצאה גבוהה יותר. הוריו טוענים שיהיה לשמוליק טוב יותר להמצא בחיק

משפחתו מאשר בבית החולים בתקופת השיקום.של סיכון קיים המומחים לגיל 30%לדעת שבהגיעו במחלה25-30 מהתאונה, כתוצאה יחלה שמוליק,

מסויימת אשר תגרום לפגיעה מוחלטת בכושר השתכרותו.האם שמוליק היה זכאי להפרע פיצויים מתנועת הנוער ו/או המדריכים בגין ההוצאות הכרוכות בקבלת .1

הניתוח בארה"ב? האם יהיה שמוליק זכאי לפיצויים בגין קבלת טיפול שיקומי בביתו? .2  , כאשר קובעים פיצויים חד-פעמיים היום? האם25-30 האם ניתן להתחשב בסיכון שילקה במחלה בגיל  .3 

קיימת דרך אלטרנטיבית במשפט הישראלי? האם צריך להתחשב בטענת תנועת הנוער כי פסיקת פיצויים בשיעור שתובע שמוליק, תגרום לשיתוק כל .4 

פעילות התנועה וכנראה סגירתה, דבר שיפגע קשה ברבבות בני נוער שמתחנכים היום במסגרתה?  

:מקורות(.1982) ( 3 )762, פ"ד לו נעים נ' ברדה 357/80 ע"א    .1

סוכם ע"י דנה34דיני נזיקין – רייך זיו

______________________________________________________________________________________________

(.2004 )486(4, פ"ד נח) עזבון אטינגר נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי 140/00 ע"א    .2(.1993( )2 )718, פ"ד מז עירית חיפה נ' מוסקוביץ 283/89 ע"א    .3(.2005 ) "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא 10064/02 ע"א .4