Tel-Hai Vol27

1 מגזין המכללה האקדמית תל-חי ● גיליון 27 ● מאי 2012

מגזין המכללה האקדמית תל-חי

גיליון 27מאי 2012

אייר תשע"ב

יו"ר חבר הנאמנים, בייגה שוחט, מאיץ לפתור את נושא מיג"ל

בהקדם ● עמ' 4

ראיון פרידה

ערב מיוחד הוקדש ל-18 ספרים שראו אור בשנתיים האחרונות

ולמחבריהם, אנשי הפקולטה למדעי החברה והרוח

● עמ' 24

מחווה לסופרים

בקשות לחמישה מסלולים לתואר שני הוצגו בפני משלחת חברי המועצה להשכלה גבוהה

● עמ' 7

ביקור המל"גפרויקט גמר מצטיין שהוצג

בכנס מחקרי הגליל בדק את הקשר בין האכלת העגורים לבין

עליה בזרחן במי תעלת הירדן● עמ' 9

ביקור העגורים

מגזין המכללה האקדמית תל-חי ● גיליון 27 ● מאי 22012

חברי חבר הנאמנים, חברי הוועד המנהל, חברי סגל אקדמי וחברי סגל

מנהלי, קוראות וקוראים יקרים.פניתי ספורים חודשים לפני אליכם מעל במה זו, בבשורה על פתיחת שנה"ל תשע"ב והנה אנו נמצאים כבר בשלהיה. מזה 13 שנים מחנכת המכללה האקדמית תל-חי אלפי סטודנטים, צעירים וצעירות מוכשרים ביותר מכל מן בישראל, החברה מגזרי כולו הגליל המזרחי, הגליל

ומרחבי ישראל. כ-3300 סטודנטים לומדים בין

כותלי המכללה וקהל בוגרינו מונה אלפים רבים. מהם רבים לומדים במכללה לתואר שני, כמו גם לתואר שני ושלישי במוסדות בוגרינו בישראל. הטובים האקדמיים מועסקים במקומות עבודה רבים ומגוונים: עובדים פועלים בהן לשכות ספר, בתי פרטיים כלכליים בגופים סוציאליים, ובראש וציבוריים, בחקלאות, בתעשייה וראשונה תעשיית ההי-טק. הצבנו לעצמנו משימה כבדה - לסייע לתלמידינו למצוא עוד ועוד אתרי תעסוקה בגליל, כדי שיגדל בטווח עתידם הקושרים של מספרם

המיידי, הבינוני והרחוק עם הגליל.במצוינות המתאפיינת המכללה רוח אקדמית, נגישות גבוהה לכל רבדי החברה, מודעות חברתית מפותחת, מערכת ערכים ראויה ואהבת האדם, הטבע והנוף באה לידי ביטוי במגזין זה ואני משוכנע שתעיינו בו בהנאה ותספגו את אווירת המכללה האקדמית תל-חי העוברת במגזין כחוט

השני.p

בעקבות החורף ברוך הגשמים בא אלינו זורמים בשצף אביב שמתאפיין בנחלים קצף בלתי שכיח ובפריחה מגוונת ועשירה שמשכה אליה מאות אלפי מטיילים. כעת קטיף מתחיל וכבר איתנו קציר פעמי

הפירות המבכירים להבשיל.רוח ההתחדשות וההתפתחות האינטנסיבית החורף, במהלך הטבע את אפיינו אשר מאפיינות גם את העשייה במכללה בשנה יידונו חלקם פעילותה. תחומי בכל זו,

ויבואו לידי ביטוי במושב חבר הנאמנים שמתקיים באמצע חודש מאי.

במהלך ישיבות החבר יסיים מר אברהם )בייגה( שוחט את תפקידו כיו"ר ויבחר יו"ר חדש. בייגה הפליא לנהל את החבר והשפיע רבות על רוח החברים, על מערכת הקשרים של המכללה עם גורמים חשובים הממשל ובמסדרונות במשק וניהל באופן מקצועי ואיכותי את

ישיבותיו.במהלך השנה השתלב בהנהגת יו"ר החדש של הועד המכללה המנהל, אריק דיין וכולנו מפיקים תועלת רבה ותשעה קבין של נחת מפעילותו המבורכת. שני חברים יסיימו בקרוב את יכנסו ואחרים המנהל בוועד חברותם

במקומם.בניצוחה של עו"ד חלי בן ארי ריעננו את התקנון הכללי של המכללה ואת מרבית התקנונים והנהלים אשר לאורם מתנהלת המכללה האקדמית תל-חי. שינויים אלו יוצגו במושב חבר הנאמנים ויובאו לאישורו.כנסים עשרות השנה התנהלו במכללה ישראליים ובינלאומיים אשר הגיעו לשיאם בשני אירועים מרכזיים: כנס מחקרי הגליל, בו השתתפו מאות רבות של חברות וחברים וכן מפגש להשקת 18 ספריהם של מרצים ומורים במכללה מהפקולטה למדעי החברה בחצר שהתקיים מכובד ארוע והרוח,

תל-חי.p

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עברה שינויים מפליגים בעשור האחרון. חל גידול התלמידים ובמספר המוסדות במספר ונפתחו חוגי לימוד חדשים רבים. תהליך ההכרה, ההערכה וההסמכה של החוגים החדשים והותיקים כאחד מבטיח איכות הולכת ואיכות ההקמה בשלבי ראויה

ועולה עם הזמן.שלושה חוגים במכללה הכוללים ארבעה מסלולי לימוד עברו השנה הערכה מטעמה החוג גבוהה: להשכלה המועצה של לביוטכנולוגיה - תואר ראשון ושני, החוג התזונה. למדעי והחוג הסביבה, למדעי החוגים זכו לתגובות טובות באופן יוצא

מן הכלל של הוועדות הבינלאומיות שבצעו את ההערכה ובקרוב נקבל מהמל"ג את

הדו"חות הסופיים.בשנת הלימודים הזו פתחנו שני חוגים/ראשון לתואר חוג חדשים: תכניות למדעים בפקולטה בזואוטכנולוגיה בחוג דו-חוגי ומסלול וטכנולוגיה החברה למדעי בפקולטה לפסיכולוגיה

והרוח )מח"ר(.תכנית פתיחת צפויה תשע"ג בשנה"ל במסלול ראשון לתואר חדשה לימודים דו-חוגי בלימודי מזרח אסיה, בפקולטה למח"ר. עד סוף תשע"ב אנו מצפים לקבלת אישורים לפתיחת שלושה חוגים לתואר שני )מדעי התזונה, לימודי גליל ודרמה-

תרפיה(. אלו מצויים בשלבים אחרונים של תהליך האישור של המל"ג. תכניות וחוגים נוספים נמצאים בתהליכי הגשה לקראת

אישור מל"ג ועליהם נדווח בבוא היום.

p

גם בתחום הבינוי הפיזי אוכל להיות איש בשורה, עם הידיעה כי בשעה טובה אישרו דנקנר נוחי ומר תעשיות" "כור חברת נכבדת תרומה הענקת בראשה, העומד וגדולה חדשה ספרייה לבניית מאוד נוכל משנה פחות בעוד מזרח. בקמפוס לחנוך ספריה זו שתהיה יפה מאד ותשפר את רווחת ציבור מרצי המכללה ותלמידיה.ומלגות לבינוי נוספות תרומות חשובות לתלמידים נתקבלו בימים אלה ממגבית דוד קרן שבדיה, היסוד קרן בריטניה, פרידמן וכן קרנות ותורמים פרטיים רבים נוספים. תודתנו מקרב לב - נתונה לכולם.גדוש סמסטר סיום לכולנו מאחל אני מדעית יצירה מרתקים, בלימודים ופעילות ידע והפצת מחקר ואמנותית,

חברתית וקהילתית.לב מקרב להודות ברצוני דברי ולסיום חבר של היוצא היו"ר שוחט לבייגה ובנועם בתבונה רבות שסייע הנאמנים לפיתוחה של המכללה ולאריק דיין יו"ר הוועד המנהל המלווה אותנו בכל עשייתנו במכללה. אני מאחל הצלחה רבה למועמד שיבחר כיו"ר חבר הנאמנים של המכללה.

רוחות של התחדשות ועשייה

ראשים מדברים <<

מושב חבר הנאמנים לשנת תשע"ב יפרד מהיו"ר אברהם )בייגה( שוחט ויתבקש לאשר שינויים בתקנון ובנהלי המכללה האקדמית << אור-ירוק

להקמת ספריה גדולה בקמפוס מזרח

● פרופ' יונה חןנשיא המכללה האקדמית תל-חי


לצד פיתוח נמרץ בליבת הפעילות, עוסקת האקדמי, החלק קרי המכללה באופן שבשגרה וכחלק פרויקטים של ארוכה בשורה מחזונה ועשייה ייחודית ומשמעותית, הן ביחס לאזור ולקהילות הגרות בו והן בהשוואה

לנעשה במוסדות דומים ברחבי הארץ.וגדלה זו צומחת פעילות חוץ-אקדמית ויותר יותר להיות הופכים והיקפיה משמעותיים. דבר זה מחייב גיבוש תפיסה אסטרטגית הכוללת היבטים תוכניים של

היבטים גם אבל הפעילויות, הנוגעים אחרים חשובים

לתקציבים. כדי לשמור, מחד גיסא על הערך המוסף המשמעותי שהפעילויות נותנות לתושבי האזור ולציבור גיסא ומאידך הסטודנטים, להבטיח את מקורות המימון קיימה לפעילויות, הנדרשים של שורה המכללה הנהלת דיונים עם מנהלי היחידות לגבי

התפיסה האסטרטגית להתפתחותן בשנים הקרובות. במהלך הדיונים סומנו אתגרים ומקורות התפתחות כיווני מרכזיים,

המימון הנדרשים.חמשת המרכזים בהם מדובר הם המרכז האקדמי לנוער; יובלים - המרכז לפלורליזם יהודי; המרכז לדמוקרטיה ושלום; המכון לטיפול התמיכה ומרכז לאמניות בסטודנטים עם לקויות למידה. ההנהלה רואה במרכזים אלה עוגן חשוב ביותר ומכירה בחשיבות פעילויותיהם הן כחלק שמהכללה הייחודיים מהשירותים מעניקה לסטודנטים הלומדים בה, אך גם ובעיקר בממשקים בין האקדמיה לקהילה. כל מנהלי היחידות גיבשו עם הצוותים שלהם ובליווי רפרנט מההנהלה, תכנית אסטרטגית סדורה המצליחה להתוות דרך להתפתחותן ברמת התוכן, ברמת היקפי שירותים, מהם המקבלים הציבורים וכמובן להצביע על מקורות מימון לצורך

קיומן של הפעילויות הללו. בתום הדיונים הוחלט לאמץ את התכניות האסטרטגיות שהוגשו על ידי היחידות, יותנה למעשה, הלכה מימושן, כאשר באפשרויות התקציביות העומדות לרשות המכללה. מעל לכל ספק נדרשים מאמצים נוספים משאבים לגיוס יצירתיים ממקורות פנים וחוץ ישראליים וזאת על

מנת לעמוד בתכניות כפי שהוגשו. בנוסף צריך לזכור כי מעבר לפעילותם הברוכה של המרכזים, עסוקה המכללה

בכמה וכמה אתגרים חשובים הנוגעים להידוק הקשרים עם הרשויות המקומיות את המכללה אירחה לאחרונה באזור. מליאת המועצה של עיריית קריית שמונה כמו גם את מליאת המועצה של מבואות החרמון וביקור דומה צפוי גם למליאת

המועצה של הגליל העליון. ונועדו ביותר חשובים אלה ביקורים להביא להזנה הדדית של רצונות, מאוויים רק כי מאמינה המכללה וחלומות. המייצרים עקביים פעולה בשיתופי סינרגיה שמעצימה פעילויות חיוביות, יש כדי לשפר באופן משמעותי את איכות החיים העליון הגליל תושבי של

המזרחי. לצד כל אלה, אנו חשים כי נעשה בתחום של מדי מעט איכותית תעסוקה יצירת וצעירות צעירים לטובת המעוניינים להתגורר באזור. ברשויות דוחקת המכללה לצאת הממשלה ובמשרדי המקומיות ביוזמות ובתמריצים שיקלו על יזמים את המעבר לגליל העליון ובכך יפתחו אופק חדש לצעירים וצעירות רבים, אלה שהם בוגרי המכללה וכאלה שאינם, המעוניינים מתוסכלים אך הזה היפה באזור לגור מהיעדר תעסוקה איכותית ומכניסה. לו הייתי צריך לסמן את האתגר המרכזי של פרנסי האזור, לצד הפעילות האקדמית החשובה כמובן, הייתי מגדיר את נושא

התעסוקה בראש סדר העדיפויות.

התכנית האסטרטגית:היחידות החוץ-אקדמיות

חלקםשל התורמים

מזה כמה שנים מצויה המכללה מגמה וצמיחה, גדילה בתנופת במספרי בגידול המתבטאת הסטודנטים, הקמתם של מבנים חדשים חדשות אקדמיות תכניות ופתיחת ומרתקות. דרך זו נמשכה ביתר שאת גם 2011, במהלכה העמיקה המכללה בשנת

את פעילותה ומעורבותה בקהילות. עם פתיחת שנת הלימודים תשע"ב שמחנו לחנוך את בנין המבורגר, ביתם החדש של החוגים לעבודה סוציאלית ולכלכלה וניהול ובכך הושלם המעבר של הפקולטה למדעי בנין מזרח. לקמפוס והחברה הרוח רש"י קרן של בניהולה נבנה המבורגר מגבית של בתמיכתה וכן ובתמיכתה, של ותקצוב לתכנון והועדה בריטניה המל"ג, שלושה משותפיה האסטרטגיים החלו כן, כמו המכללה. של המרכזיים ספרית של לבנייתה התשתית עבודות באביב להסתיים המיועדות אי.די.בי, 2013. הספרייה, שנבנית בתמיכתם הנדיבה של קבוצת איי.די.בי., הות"ת, קרן היסוד שבדיה ותורמים פרטיים נוספים, תשמש כספריה הראשית של המכללה האקדמית את ותשרת תל-חי הסטודנטים, קהל ואת המרצים את

תושבי האזור. מתוך מגמה לפתוח מגוונות אפשרויות בפני לתעסוקה המכללה בוגרי ולעודדם לקבוע את מושבם מקום הקבוע בגליל, יצאה לדרך תכנית "הטובים לתעסוקה", בתמיכתן של קרן ראסל ברי בריטניה. ומגבית רש"י קרן ג'רזי, מניו תכנית זו, המופעלת על ידי המרכז לצעירים, "הטובים המקור, תכנית את ממנפת בקרב בהצלחה שהופעלה לתעשייה", חברות הייטק המבססות כיום את מערך

עובדיהן על בוגרי החוג למדעי המחשב.בימים אלה מובילה המחלקה לקשרי חוץ אסטרטגית תכנית בניית של תהליך מחודשת לפיתוח משאבים בארץ ובחו"ל, וצוות המחלקה המסור מרענן ומעמיק את את המלווים התורמים קשרי מערך המכללה זה מכבר. אנחנו תקווה כי תהליך זה יביא לביטוי את חלקם של התורמים בקידום המשך הצמיחה של המכללה גם

בשנים הקרובות.

מגזין המכללה האקדמית תל-חיעורך: חיים בלוצרכתיבה: אורנה ריין

מערכת: פרופ' יונה חן, יוסי מלכה,סיגל סירואה

צילום: אביהו שפיראכתובת המערכת: המכללה האקדמית תל-חי

ד.נ. גליל עליון 12210 טל. 04-8181844 פקס. 04-8181781

מו"ל: הוצאה גלילית[email protected]

כל הזכויות שמורות ©

הוצאה גלילית

בשער: עגורים אפורים באגמון החולהתצלום: צדוק מחלב

/ רחל זקס, מנהלת מחלקת קשרי חוץ

/ יוסי מלכה

משולחן המנכ"ל <<

3


מבעוד שהכנתי השאלות רשימת מועד, לקראת שיחת הפרידה עם לחמש קרוב לאחר הפורש היו"ר שנים בתפקיד, נשארה מיותמת על מכתבת הלפטופ. בייגה אוהב לדבר על המכללה הוא לליבו. הקרובה תל-חי האקדמית מביט לאחור ומרוצה ממה שהוא רואה. טובות היו האחרונות השנים "חמש

למכללה".

הוא מציין בגאווה הקמת קמפוס חדש, במספר העליה את שגדל, תקציב שנוספו והמגמות החוגים הסטודנטים, ופתיחות מסלולי לימודי תואר שני בעבודה סוציאלית ובביו-טכנולוגיה, שלדבריו, אינן

עניין של מה בכך.“בימים אלה, אחרי מאבק לא פשוט עם מימון קבלת להשלים הצלחנו הות"ת, את לנצל חייב ואני ראשית, לספרייה כדי לתת מילות שבח ההזדמנות הזאת רבות על כך שנוחי דנקנר, למרות המצב מחברותיו, חלק נמצאות שבו קל הלא לעמוד החלטה האחרונים בימים קיבל בהתחייבות שנתן למימון חלקו בהקמת

הספריה".מה היה המהלך החשוב על סדר-יומה של המכללה האקדמית בתקופת כהונתך?בנושא כולנו עוסקים שנים כמה "כבר רפואה. בקדם ראשון לתואר לימודים

התכנית הוגשה לאישור הות"ת ובשיחות רבות שהיו לי בשעתו עם ראש הות"ת, הביע הוא טרכטנברג, מנואל פרופ' גדולה לאשר את המגמה. אני מחויבות מקווה שהמגמה תאושר כי היא חשובה בקרב ייחודית שכידוע, למכללה מאוד לימודי בשל הציבוריות המכללות יותר עוד חשוב הדבר הביו-טכנולוגיה. לאור הקמת בית הספר לרפואה בצפת. קשור יהיה הספר שבית מאוד רציתי למכללה האקדמית תל-חי, אבל הרשויות - דחפו את בית - מסיבות רבות בגליל הספר לצפת והממשלה הלכה בעקבותיהן. היום, צריך לראות את זה כנתון חי וקיים

ואני מאחל להם הצלחה. "אם יאושר לתל-חי מסלול הקדם-רפואה יוכלו, התואר את שיסיימו התלמידים בחלקם, להשתלב במסלול הארבע-שנתי יוכלו כך בצפת. לרפואה הספר בבית לתרום לגליל בלימודיהם וגם כרופאים - עם סיום הלימודים, כשימלאו את בתי החולים בגליל. להערכתי, הקמת בית הספר לרפואה תביא לשיפור משמעותי של בתי בצפון הרפואי והסגל הציוד החולים,

הארץ". נמצא ועדיין בתקופתך שעלה נושא

בדיונים הוא הייחסים עם מיג"ל.למכללה נכס היא שמיג"ל חושב "אני אם למיג"ל. נכס היא והמכללה ולגליל נוטלים החוצה את מיג"ל לתוך מסגרת מסוימת, כזו או אחרת, שעדיין לא הגענו לנוסחתה, חייב יהיה להישמר קשר עמוק מאוד בינה לבין המכללה. צריך לזכור את מהחוקרים שחלק החשובה העובדה העובדים במיג"ל חברים בצוות ההוראה של החוגים לביוטכנולוגיה, מזון, תזונה של סמיכותה עצם שני, מצד וסביבה. המכללה למכון מעניק לחוקרים הזדמנות חשיבות בעל דבר זה בהוראה. לעסוק למצוא חייבים הצדדים. לשני עליונה

פתרונות טכניים, פורמליים ומשפטיים"."בתכנית הבינוי של המכללה ישנה קרקע המיועדת עבור מיג"ל, מדובר בכמה אלפי מטר מרובעים שצריכים לתת מענה מספק

למתקן מעבדות מודרני. חשוב ואף חיוני שיקום מתקן כזה בתוך המכללה, אני יודע גורמים שיש להם בראש מחשבות שיש אחרות, כולל העברת מיג"ל לצפת. מבחינת הגליל העליון המזרחי והמכללה, מהלך כזה הוא אסון ויגרום נזק למכללה ולהתפתחותה

בעתיד".

"חייבים, תוך זמן לא ארוך, למצוא את המבנה הנכון של הסימביוזה והקשר בין להיעשות צריך הדבר ומיג"ל. המכללה גורמים בתהליכים מעורבים במהירות. המדע, ובראשם הממשלה, משרד רבים הות"ת וגורמים שפועלים בצפון. הקשר והחיבור בין המכללה למיג"ל הוא קריטי

וצריך לטפל בכך באופן מיידי".רץ בשטף, בייגה לא מהסס לגעת בנושאים ומתוך זאת ברגישות עושה עדינים, אך הפועלים הגורמים כל עם היכרות

ומשפיעים בסביבה".היא הגליל, בקצה פנינה היא “המכללה בעלת ערך עליון. כך צריך לראות אותה ולאחל שתמשיך להתפתח ולגדול, להרבות תלמידים, מגמות, אופציות ואפשרויות. יש עדיין המון דברים שעומדים על הפרק ואני בטוח שהאנשים המובילים את העניין יחד ידעו להביא לכך שהתנופה תימשך ונגיע

למכללה של למעלה מ-4,000 תלמידים.

בייגה שוחט: לפעול במהירותלפתרון בנושא מיג"ל

יו"ר חבר הנאמנים היוצא מביט לאחור ומדבר על המהלכים החשובים בכהונתו << "כשנכנסתי לתפקיד, ראיתי עד כמה האבחנה שלי היתה נכונה.

המכללה זכתה שאנשים טובים מאוד יעמדו בראשה"

● אורנה ריין

"חייבים, תוך זמן לא ארוך, למצוא את המבנה הנכון של הסימביוזה והקשר בין המכללה ומיג"ל. הדבר

צריך להיעשות במהירות. מעורבים בתהליכים גורמים רבים ובראשם הממשלה,

משרד המדע, הות"ת וגורמים שפועלים בצפון. הקשר

והחיבור בין המכללה למיג"ל הוא קריטי וצריך לטפל בכך

באופן מיידי"

ראשים מדברים <<


שנה ראשונה בראש הוועד המנהל מסתיימת, מאחורי - שנת למידה, הקשבה וחשיבה. ממבט מעוף הציפור, המכללה האקדמית תל-חי נראית יציבה, מאוזנת חברתית ובריאה פיננסית, צומחת וגדלה בקצב רציף. מצאתי מכללה עם מנהיגות חזקה, הן

בצד המנהלי והן בצד האקדמאי, בהובלת פרופ' יונה חן. המכללה מתפתחת פיזית וגדלה בהתאם לתוכניות שאושרו לפני שנים ומבחינה אקדמית בהתאם לתוכניות החומש המאושרות. במהלך השנה החולפת היינו שותפים בשש ישיבות של הוועד המנהל במהלכן אישרנו את תקציב תשע"ב שהוא תקציב מורחב שכלל השקעות בהגדלת המבנים והרחבת המכללה, אישור הסכם שכר חדש עם הסגל האקדמי והסכם שכר חדש עם הסגל המנהלי, כולל השינוי בהעסקת עובדי

קבלן והעברתם לעבודה סדירה במסגרת המכללה.

קיימנו שלושה דיונים על "פני המכללה לאן?", במהלכם ניסינו להתוות יחד עם הנהלת המכללה את החזון לעשר השנים הבאות, מבחינת מרכזיותה של המכללה בצפון, התפתחות פיזית ופיתוח מבנים, מעונות, גידול במספר הסטודנטים, המשך המעורבות בקהילה תוך ניסיון להגדרה ושמירה על אופייה המיוחד והאינטימי של המכללה הצפונית. בנוסף לכך ערכנו ועדכנו את תקנוני המכללה בהתאם לרוח השעה

וההנחיות של היועצת המשפטית. מספר נושאים עומדים על הפרק לקראת השנה הקרובה, ביניהם: נושא מעבדות המחקר במכללה; חיזוק הקשר עם התעשייה באזור; מיקוד הפעילות להגברת המודעות והשיווק של המכללה באזור ובארץ במטרה לחזק את המכללה אל מול

התחרות הגוברת בגיוס סטודנטים חדשים. הייתה זו עבורי שנה של חוויה והכרות עם תחום חדש ומלהיב הנוגע בלב ליבה של החברה הישראלית. שילוב בין נושאים הקשורים בחינוך מגיל צעיר, לימודים במכללה אקדמית, תמיכה בסטודנטים עם קשיי לימוד, קידום מצוינות באקדמיה לצד מעורבות גדלה והולכת בפעילות חברתית, מעורבות ותמיכה בקהילה, חיזוק הגליל העליון, הצפון והפריפריה. כל אלה תוך הפגנת מודעות והבנה לסוגיית התעסוקה

בצפון הארץ ממבט של אחד המעסיקים הגדולים באזור הגליל העליון.ובנימה אישית, אני מודה לאברהם )בייגה( שוחט על שנותיו ופעילותו הברוכה כראש חבר הנאמנים. נפגשתי עם בייגה מספר פעמים ואני שמח כי נפל בחלקי להכיר את אחת מאושיות ארץ ישראל היפה. למחליפו של בייגה, אני מאחל שיהיו לנו יחדיו

שנים יפות מלאות עשייה ברוכה בהובלת פיתוח המכללה.

"קריית שמונה והישובים צריכה להיות ברמה של הגופים המוסדיים של המכללה, רק יכולים התושבים נפרד. בלתי חלק המכללה שמייצרת מהשפע ליהנות בתחומים השונים, התרבותיים, לימודיים

ותעסוקתיים".איך התחיל הרומן שלך עם תל-חי?

“עם פרישתי מהכנסת בשנת 2006 החלטתי החלטה אישית שבערך שליש מזמני אשקיע בעיקר שונים, בנושאים הציבור למען בתחום ההשכלה הגבוהה ושני שליש מזמני בדירקטוריונים של חברות כלכליות ויעוץ. הכרתי את פעילות מיג"ל בהיותי שר אוצר, שושיק כשהייתי חבר כנסת. לאחר מכן, רתם אותי ופעלתי בוועדת הכספים פרי ההקצאה להגדלת התקציב ובדיוני הממשלתית למיג"ל. דרך הקשר עם שושיק האקדמית למכללה התוודעתי ומיג"ל תל-חי. הוא שאל אם אסכים להיות יו"ר סיום עם ,2007 וביולי הנאמנים חבר תפקידי בוועדת שוחט לבחינת ההשכלה הגבוהה בישראל, הרגשתי את עצמי חופשי

להיענות לפנייה ונעתרתי". "איתן גדליזון ז"ל היה אז המנכ"ל, פרופ' זקי ברק היה הנשיא ופרופ' דן לבנון היה יו"ר הועד המנהל. קיבלתי החלטה להצטרף לצוות שבינתיים התחלף בנסיבות שונות. אחד הדברים שריתק אותי למקום וגרם לי להחליט החלטה חיובית היה איכות האנשים, מצד אחד בעלי דבקות עליונה במטרה של פיתוח המכללה ומצד שני בעלי התנהלות צנועה חברית ואחראית וחמה. כמה עד ראיתי לתפקיד, כשנכנסתי האבחנה שלי היתה נכונה. המכללה זכתה שאנשים טובים מאוד יעמדו בראשה, זה לפני שהתחלף אחרי היום, גם ממשיך כשלוש שנים הצוות שאיתו התחלתי אז.

"המכללה האקדמית תל-חי נחשבת לאחת הסגל, בזכות בארץ הטובות המכללות הרוח השורה בה ותפיסת העולם לפיה, לא הם והאקדמיה הלימודים נושא רק הבלתי המעורבות גם אלא החשובים, פוסקת בחיי הגליל, בקשר עם הישובים שמונה בקריית הסטודנטים ופעילות

וביישובי הסביבה". "התפקיד שלקחתי על עצמי לא היה לי לנטל אלא לעונג רב. אני רוצה להגיד תודה לחברי חבר הנאמנים שנתנו בי את אמונם וכמובן לסגל המכללה, הנשיא, פרופ' חן, יוסי מלכה, ולכל אותם אנשים למנכ"ל אשר בעיקר בזכות מאמציהם ועבודתם המסורה, הגיעה מכללת תל-חי למעמד כל העוסקים הגורמים כל אצל מוערך כך

בדבר". ציבורית, בעשייה ארוך קילומטרז' עם בייגה אומר כי ימשיך לפעול בפרופיל נמוך יותר במספר ענייני השכלה גבוהה אחרים, הקרובים לליבו, אך מבטיח להמשיך לסייע

/ אריק דייןלמכללה אקדמית תל-חי ולמיג"ל.

זאת היתה השנה שהיתההנושאים העומדים על הפרק לקראת השנה הקרובה:

מעבדות המחקר של המכללה, חיזוק הקשר עם התעשייה באזור ומיקוד הפעילות המכללתית

5


לקידומה ופיתוחהשל מכללת תל-חי

פרופ' יעקב ויהנבחר לחבר

במועצה להשכלה גבוהה

יקירי תל-חי <<

פרופ' יעקב ויה, פרופסור מן המניין במכללה האקדמית תל-חי, מרצה במגוון קורסים לתואר ראשון ושני של החדשים חבריה בין הוא במכללה, בחודש שמונו גבוהה להשכלה המועצה פברואר האחרון ואושרו על ידי הממשלה.פרופ' ויה בעל שנות ותק רבות בהוראה וניסיון מחקרי וארגוני עשיר. בין השנים 2002-2005 עמד בראש החוג לביוטכנולוגיה ומדעי הסביבה וכיום הוא חבר המועצה המינויים וועדת העליונה האקדמית המוסדית של המכללה. פרופ' ויה מיועד ראש להיות לתואר החוג ראשון בכימיה, הגשתו אשר ה ר ש ו אה ל ל כ מ לבמסגרת תכנית ש מ ו ח התשע"ב-תשע"ו. פרופ' ויה הוא המועצה חבר ת י מ ד ק א ההעליונה במיג"ל ועומד בראש מעבדה לחקר עקה חמצונית והשלכותיה. קבוצת החוקרים מתמקדת מחלות של התפתחותן מנגנוני בחקר הקשורות לעקה חמצונית בבני אדם, כגון טרשת עורקים, סיבוכ סכרת, אלצהיימר

ופרקינסון.בהנהלת המכללה האקדמית הביעו שביעות יונה חן: "אנו רצון רבה מהמינוי. פרופ' שהמועמד בעובדה רבה גאווה מוצאים שהוצע לתפקיד נמצא ראוי על-ידי הנהלת סמנכ"לי המכללות(, ראשי )ועד הור"מ ומנכ"ל מל"ג וות"ת, ראש הוועדה, פרופ' מנואל טרכטנברג ושר החינוך, מר גדעון סער". נשיא המכללה האקדמית סיים את דבריו בברכה: "אנו מאחלים לפרופ' ויה כהונה מעניינת ופוריה במועצה להשכלה

גבוה ובוועדותיה".

יקירי המכללה האקדמית תל-חי2012 הם פרופ' דן לבנון, לשנת אליהו ועו"ד מלבסקי אד ד"ר הוועדה התכנסה שנה כמדי שעשוע. לבחירת יקירי תל-חי בראשותו של נשיא המכללה, פרופ' יונה חן, כדי לבחור את יקיריה הפועלים במסירות למען קידומה ופיתוחה של המכללה. הוועדה שחברים הוועד חברי הנאמנים, חבר נציגי בה דנה האקדמי הסגל וחברי המנהל בהמלצות וגיבשה את הטיעונים לזכייה

בתואר הכבוד.

פרופ' דן לבנוןמדען בעל מוניטין, איש אקדמיה, חלוץ ברמ"ח אבריו, מייסד ומקים מכון המחקר הוועד כיו"ר כיהן לבנון פרופ' מיג"ל. המנהל של המכללה בין השנים 2003 - המרכזיים הדרך ממובילי והוא 2011

והמשמעותיים של המכללה. כיו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית תל-חי פעל ללא לאות למען המכללה, כאשר הוא מקדם אותה אקדמית ומחקרית ומפקח מידי יום על צמיחתה המרשימה. תחת הפכה בניצוחו, המנהל הוועד שרביט המכללה ממוסד קטן ומקומי למותג ארצי אליו המושך הגבוהה ההשכלה בשדה

אלפי סטודנטים מכל רחבי הארץ.

ד"ר אד מלבסקייו"ר ומייסד קרן הון הסיכון ג'מיני ישראל, כיהן כמנהל הקרן הדו-לאומית ישראל-BIRD למעלה ארה"ב למחקר בתעשייה מ-13 שנה והוא ממובילי תחום השקעות

קרנות הון סיכון בישראל.

כחבר מלבסקי ד"ר משמש כיום בדירקטוריון יוזמת Biztech של הטכניון ובתפקיד יו"ר פורום MIT. מלבסקי הוא זוכה פרס מפעל חיים של פורום מנכ"לי

ההיי-טק של המכון הישראלי לניהול.במכללה האקדמית בחר ד"ר מלבסקי מלגות לחלוקת בלעדי כמוסד תל-חי הצטיינות לסטודנטים, על שמו ועל שם קרן ג'מיני. מאז התקשרותו עם המכללה בנושא תכנית המלגות, הפך ד"ר מלבסקי לידיד המכללה ולאחד מתומכיה הנלהבים.

עו"ד אליהו שעשועברנר משפחת קרן נאמן ותיק, עו"ד להנצחת זכרה של סופיה לנוקס. בהובלתו תורמת קרן משפחת ברנר למכללה כבר

שנים רבות לטובת מרכז התמיכה והמרכז למחוננים. עו"ד שעשוע הינו חבר בחבר הנאמנים של המכללה האקדמית תל-חי במושבי ומסור עקבי באופן ומשתתף החבר. ידיד ותומך נלהב של המכללה מזה

שנים ארוכות.

חדשות האקדמיה <<

/ אורנה ריין

במסגרת תכנית החומש מיועד פרופ' ויה לעמוד

בראש החוג לתואר ראשון בכימיה במכללה

האקדמית


,חן יונה פרופ' המכללה, נשיא הוזמן על-ידי ראש הות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג, להשתתף בפנל ההשכלה כנס במסגרת שהתקיים בנושא: - תשע"ב בישראל הגבוהה ומה המכללות האוניברסיטאות,

שביניהן.טרכטנברג פרופ' הנחה הפנל את והשתתפו בו פרופ' פייסל עזאייזה - חבר נשיא - פרידלנד נחמיה פרופ' ות"ת, המכללה האקדמית ת"א-יפו, פרופ' תמר אלמור - יו"ר המסלול האקדמי המכללה

למנהל, ופרופ' זאב תדמור - יו"ר מוסד נשיא לשעבר - בטכניון נאמן שמואל

הטכניון.פרופ' חן העלה לדיון את הצורך בהגדרת קבוצה נבחרת של מכללות שתקראנה ומחקר. להוראה אקדמיות מכללות יתוקצבו באופן מתוגבר מכללות אלו ומשימותיהן בביצוע מחקר תהיינה רבות ומעמיקות מאלו של המכללות האקדמיות שעיקר עיסוקן בהוראה. דברי פרופ' חן נתקבלו בהערכה וזכו לתגובות חיוביות

של הקהל וראשי הות"ת והמל"ג.

יו"ר המל"ג החמיא: "מכללה פריפריאלית המתנהגת כבמרכז"

הדרך לקטגוריה חדשה:מכללות אקדמיות להוראה ומחקר

חברי המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב ביקרו במכללה ונפגשו עם ההנהלה << ראשי החוגים הציגו בקשות לפתיחת תכניות לימוד לתואר שני בחוגים: פסיכולוגיה, תזונה,

מדעי המחשב, תורשת האדם, מדעי המים וכן קידום לימודי קדם רפואה

הצורך בהגדרת קבוצה נבחרת של מכללות שיתוקצבו באופן מתוגבר ומשימותיהן בביצוע מחקר תהיינה רבות

ומעמיקות הוצג בכנס ההשכלה הגבוהה בירושלים

וחברי גבוהה להשכלה המועצה חברי בחודש ביקרו ותקצוב לתכנון הוועדה נובמבר האחרון במכללה. הביקור נפתח בסיור בקמפוס מזרח וסקירה של נשיא המכללה, פרופ' יונה חן והאדריכל חיים קהת על הבניין החדש, הספרייה החדשה,

וכן על הפיתוח הצפוי.מטעם המל"ג השתתפו בביקור יו"ר המועצה, משה המנכ"ל, טרכטנברג, מנואל פרופ' פרופ' פייסל עזאיזה, ויגדור, חבר המל"ג, בלומנטל איציק אנוש, משאבי סמנכ"ל והרכזת מנהלית אסתי יעקב. מטעם המכללה השתתפו בפגישה ההנהלה, ראשי החוגים,

מרצים בכירים ונציגי סטודנטים.המל"ג חברי בפני הציגו החוגים ראשי בקשות לפתיחת תכניות לימוד לתואר שני בפסיכולוגיה, תזונה, מדעי המחשב, תורשת האדם ומדעי המים. בפני המבקרים הועלה מיג"ל בין העבודה קשרי מיסוד נושא לתל-חי וכן הוצגה בקשה לקידום תוכנית

ללימודי קדם רפואה.קשרי את הציג גרינברג זאביק ד"ר “כ-1,300 הקהילות: עם האקדמיה השנה מעורבים מהמכללה סטודנטים למעורבות בנוסף קהילתית, בפעילות במסגרת פר"ח. יש צורך בהתערבות מל"ג בגובה מלגות פר"ח שלא השתנה מזה כעשר שנים. התוצאה היא מיעוט נרשמים לתכנית כפול: הוא ההפסד הסטודנטים. בקרב הסטודנטים מפסידים מקור הכנסה והאזור פרופ' בחונכויות". התמיכה את מפסיד פייסל עזאיזה השיב כי בימים הקרובים אמור להתקבל אישור להמשך הפעילות. "התקווה לשנה הבאה היא להוצאת 'קול

קורא' מוקדם יותר", הוסיף עזאיזה. “המכללה טרכטנברג: מנואל פרופ' האקדמית תל-חי היא מכללה פריפריאלית המתנהגת כמכללה במרכז הארץ. בולטת הפקולטות בשתי האקדמית המצוינות למדעים הפקולטה של הפעולה ושיתוף וטכנולוגיה והנהלת המכללה, עם מיג"ל מרשימים. הכמיהה של המוסד והתכנית

להתפתחות בולטים ומשמחים"."אחת הבעיות של ההשכלה הגבוהה בארץ היא ריבוי תכניות עם מיעוט לומדים. מל"ג מנסה למצוא את האיזון בתכנון נכון. לגבי לעשות ומבטיח לנושא ער אני - מיג"ל

מאמצים למציאת פתרון מושכל", אמר.


וראשונה חדשה לימודים תכנית במכללה להיפתח עומדת מסוגה האקדמית תל-חי. מטרת התוכנית, המדגישה את מיקומו, תפקידו ונחיצותו של המתערב הראשוני כחלק מצוותי הסיוע וההצלה, להכשיר את אנשי כוחות ההצלה פסיכו-סוציאלי וטיפול סיוע להענקת

ברגעיה הראשונים של התרחשות אסון.תכנית ההסמכה בניהולו האקדמי של ד"ר

פרופ' של וביעוצו האקדמי פרחי משה ובין בארץ מסוגה חלוצה להד, מולי רופאים, במסלול: ללימודים הנרשמים אנשי מד"א, כבאים, שוטרים, חברי יחידות חילוץ וכן אנשי מקצועות הרווחה, החינוך

והבריאות. לדברי ד"ר פרחי, הצורך בתוכנית נולד בשל למודת מדינה היותנו שלמרות העובדה אסונות, עדיין אין גוף שמכשיר צוותים

ואנשי מקצוע ונותן להם כלים ישומיים להתערבות ראשונית במצבי חירום ואסון. ובעולם בארץ שנעשו רבים “מחקרים בקרב ראשונית התערבות כי מוכיחים נפגעי חרדה היא בעלת משמעות קריטית", מוסיף ד"ר פרחי, “סיוע נכון ומתאים מונע את ומחזיר פוסט-טראומה התפתחות האדם במהירות גבוהה לתפקוד מלא, בעוד שהתערבות וסיוע שאינם נעשים בצורה

נכונה, מחריפים את המצב".תכנית ההסמכה תחולק לשלושה חלקים מרכזיים המייצגים את שלבי ההתערבות:שלב האירוע", בזירת ראשוני “מתערב ולכל והחילוץ ההצלה לכוחות המיועד המעוניין לקבל כלים ישומיים למתן סיוע פסיכו-סוציאלי בקרב נפגעי חרדה. שלב נפגעי דחק “מוסמך להתערבויות בקרב בחדרי מיון ובמרכזים לנפגעי חרדה" מיועד לאנשי טיפול כמו רופאים, פסיכולוגים, ראשון תואר בעלי סוציאליים, עובדים טיפולי. שלב “מוסמך להתערבויות בקרב קהילות לאחר אירועי משבר ואסון" מיועד אף הוא לאנשי מקצוע, בעלי תואר ראשון

טיפולי. לדברי ראשי התכנית, הצורך בהתערבויות ראשוניות ומידיות במצבי חירום מקבל בשנים האחרונות הכרה ארצית ובינלאומית נרחבת. ארגוני הצלה רבים החלו להעזר באנשי סיוע מתחומי הטיפול הרגשי/נפשי, חברות תעופה מתכננות סיוע במצבי חירום הסתייעות באמצעות תעופה ואסונות

בגורמי בריאות הנפש למיניהם.העובדים מוגדרים ישראל, “במדינת הסוציאליים כמתערבים ראשוניים", אומר ד"ר פרחי שעומד בראש המסלול ללימודי לחץ טרואמה וחוסן במכללה האקדמית תל-חי, “אלא שעדיין לא הוקם במדינה גוף רשמי המכשיר אנשי מקצוע להתערבויות

במצבי חירום ואסון".המסלול ללימודי לחץ וטרואמה מתקיים במכללה כבר חמש שנים ומיועד להכשרת סוציאליים ועובדים סטודנטים להתערבויות במצבי חירום ואסון. מסלול זה משתף כיום פעולה עם רשויות חירום רבות במדינת ישראל ובוגריו משתלבים בפעילויות-אמת כמו גם בתרגולים רבים

הנערכים חדשות לבקרים.

נציגי עזבון שטיינברג חנכו כיתה

תכנית חלוצה תכשיר אנשי הרשות המבצעת וכן עובדי רווחה, חינוך ובריאות להענקת סיוע נפשי-חברתי ברגעי אסון ראשונים


טקס חנוכת כיתה בבניין המבורגר אשר קיימה הנהלת המכללה בראשות נשיא המכללה פרופ' יונה חן, נערך בנוכחות בני משפחת פסקין ובנם, זכרי, שהגיעו מבריטניה כנציגי התורמת, גב' דיאנה שטיינברג. הכיתה נתרמה באמצעות מגבית בריטניה מעיזבונה של גב' שטיינברג, דודתו של מר פסקין, שהקדישה את הונה לתרומה עבור האקדמיה. מר פסקין הביע את התרגשותו נוכח הארוע והגשמת חלומה של דודתו. לאחר הטקס, סייר פרופ' חן עם האורחים המכובדים

ברחבי המכללה.

הסמכה להתערבויות ראשוניות פסיכו-סוציאליות במצבי חירום

מסלול המראה <<

גזירת סרט <<

בני משפחת פסקין השתתפו בטקס וסיירו ברחבי המכללה


משלחת מטעם המכון למדיניות ההשכלה NYU יורק- ניו באוניברסיטת הגבוהה קיימה ביקור במכללה האקדמית כחלק

ממחקר השוואתי שעורך המכון.המכון מתמקד בחקר מודלים שונים של ובחינת בעולם גבוהה השכלה מערכות הפועלים שונים מוסדות של תפקידם במסגרתן. חברי המשלחת נפגשו עם נציגי עם סטודנטים וכן והאקדמיה ההנהלה והעמיקו בלמידת מבנה המכללה, תכניות

הלימוד והחיים הסטודנטיאליים.

ביקור משלחת מחקר מהמכון

למדיניות השכלה גבוה

NYU-ב

פרי מחקר <<

עמק החולה הוא כר פורה למחקר. השפעת ממשק האכלת עגורים באגמון על מי קרקע בשטח ההאכלה, עומדת במרכז פרויקט גמר מצטיין שצויין כאחד משישה מחקרים מצטיינים במושב הפתיחה של כנס מחקרי גליל 2012. בוגר החוג למדעי הסביבה במכללה האקדמית תל-חי, אלעד דנטה, הציג עבודת סמינריון שלו וזכה להערכה רבה. דנטה )28( יליד יובלים, סיים לימודים לתואר ראשון בהצטיינות וכיום מתגורר בחיפה ומשמש כעוזר מחקר

במעבדה לטורבינות גז ומנועי סילון בטכניון.“מזה עשר שנים מתקיים ממשק האכלת להקות עגורים )Grus grus( אשר חורפים באגמון החולה שבעמק החולה", אומר דנטה אפורים שבמהלך לימודיו במכללה האקדמית תל-חי, עבד גם כמדריך באגמון. “האכלה זו נועדה פוטנציאליים שלהם בשדות נזקים ובכך למנוע לרכז את העגורים בשטח מסוים החקלאיים". מספר העגורים החורפים בסביבת אגמון החולה עלה באופן משמעותי

בעשרים השנים האחרונות ונכון לשנת 2011 עמד על כ-30,000 פרטים. לפני כשלוש שנים, הבחין פרופ' מיכאל )איגי( ליטאור מהחוג למדעי הסביבה, בסימנים המעידים על ריכוזים גבוהים של נוטריאנטים במים עיליים בשטח ההאכלה. פרופ' ליטיאור שבהנחייתו נעשתה עבודת הגמר של דנטה, העלה סברה לפיה ריכוז עשרות אלפי עגורים בשטח מצומצם יחסית )כ-700 דונם( עלול ליצור עומסי זרחן בקרקע ובמים. “בחישוב גס, להקות עגורים מואכלות יכולות להוסיף כטון זרחן לסביבת האגמון מדי עונה )שלושה

חודשים(. מיקום שטח ההאכלה בלב אגן ההיקוות של הכנרת ובסמוך לתעלה המזרימה מים לתעלות הירדן העיקריות, מדגיש

את הצורך בניטור הממשק מבחינה זו". כיצד בדקתם את רמת הזרחן במי הקרקע של אגמון החולה?“בצענו השוואת ריכוזי זרחן ויונים נוספים במי קרקע שדגמתי באזור ההאכלה בשנת 2010, לאלה שהיו באותו שטח לפני תחילת ההאכלה בשנת 2000. דגימת המים בשטח זה נעשתה אז באופן דומה ע"י אורן רייכמן )אף הוא בוגר החוג(. נדגמו מים משתי שכבות הקרקע העיקריות באיזור זה- הכבול והחוואר. “מניתוח

התוצאות עלה שבשכבת הכבול חלה עליה משמעותית בריכוז הזרחן המינרלי המומס הממוצע במים מאז שנת 2010. במקביל, נצפתה מגמת ירידה בריכוזי יונים שונים".

מה ההסבר לתופעה?בעשורים בקרקע מלחים שעברו המסה מתהליכי הנראה, ככל נובעת, זו “מגמה האחרונים, מאז יובשו הביצה והאגם בעמק. ייתכן שלתהליכים הקשורים בעליית ריכוזי הזרחן ישנה השפעה גם על ירידת ריכוזי שאר היונים. המפל ההידראולי )המכתיב את כיוון זרימת המים בקרקע ובתעלות( שנמדד בשטח במהלך המחקר, מראה זרימה מהתעלות המקיפות את השטח אל מרכזו. מניתוח המשקע בתעלות הצמודות לשטח

ההאכלה נמצאו ריכוזי זרחן גבוהים באופן יחסי". ממצאי המחקר ניתן להסיק כי לצד עלייה בריכוז הזרחן המומס במים, הופחתה יכולת שכבת הכבול לספוח או להשקיע זרחן. במקביל הועלתה סברה נוספת, לפיה הקציר האינטנסיבי של העשב הרב הגדל באדמה העשירה של האגמון ומתבצע בשטח ההאכלה לאחר עזיבת העגורים, מאזן באופן מסוים את תרומת הזרחן של העופות. דנטה: “הצמחייה מסולקת מהשטח בצורת חבילות יבשות ומכילה גם היא זרחן, שמקורו בקרקע ובמים שבשטח. על סמך נתונים אודות הכמויות הנקצרות, ניתן לחשב באופן גס שבעזרת הקציר מוצאים מהשטח מאות קילוגרמים של זרחן בכל שנה. ההמלצה, לעת עתה, היא להמשיך בקציר השנתי של העשב, תוך ניטור מדויק של ריכוזי הזרחן ויונים נוספים בצומח המקומי, וביצוע מעקב אחר כמות הצומח המסולקת מהשטח. המלצה נוספת של החוקרים היא להמשיך לחקור בשטח ההאכלה ולבחון את כיווני זרימת מי הקרקע לאורך כל השנה, כמו גם את אפשרות הסעת הזרחן אל תעלות הירדן

פרויקט גמר מצטיין -זרחן במקורות המים

האם האכלת העגורים תורמת, בעקיפין, להגדלת רמות הזרחן במי שטח אגמון החולה?


יזמות לגמלאים: התחלות חדשות

תכנית לימודים חדשה החלה לפעול במסגרת חממת יזמות לגיל השלישי שפתחה עמותת ג'וינט-אשל עם בשיתוף הגליל, ותיקי 14 העליון. הגליל האזורית והמועצה גמלאים החלו ללמוד במחזור ראשון של “ניהול עסק קטן" שהגו פרופ' שירה הנטמן, גימון, אלי וד"ר השלישי לגיל מומחית מומחה ליזמות, שניהם מהמכללה האקדמית תל-חי. רכז התכנית הוא מוש )משה( הראל מקיבוץ איילת השחר, בוגר החוג לכלכלה ויזם תל-חי האקדמית במכללה וניהול

עצמאי מזה 12 שנים. מענה לתת שבאה בתכנית מדובר להפסיק שלא המבקשים לפנסיונרים לעבוד אלא להיות בעלי זכות להחליט במה לעסוק, כמה זמן והיכן. כאלה המבקשים לחייהם ואישיים חדשים תכנים לצקת והמיומנות בניסיון להשתמש ורוצים לתועלת אלו יכולות לתעל כדי שצברו תעסוקתית ולעיתים גם למקומות בעלי

הכנסה כספית נוספת.החלק הראשון בתכנית כולל קורס יזמות המקיף ניהול כספי, פיתוח רעיון והקמת עסק, שיווק ומכירות בסביבה וירטואלית וסדנאות להעצמה אישית. הקורס מועבר ע"י מרצים מומחים וסטודנטים מהחוג האקדמית במכללה וניהול לכלכלה

המלווים את המשתתפים.בחלקו השני של הקורס יסייעו סטודנטים לגמלאים סוציאלית לעבודה מהחוג

וישתתפו במפגשי ליווי עסקי אישיים.


בחוג שנערך חדש במחקר גורמים נבדקו לפסיכולוגיה, המעצבים שאיפות מקצועיות של ישראלים ואמריקנים, מה הם הגורמים והאם המקצוע בחירת על המשפיעים השאיפות את המעצבים הגורמים המקצועיות דומים אצל שתי הקבוצות. בין

כי - המסקנה ממצאי המחקר החוויות האישיות בצעירות הן המשפיעות על בחירת המקצוע ולא שיקולי ביקוש או כדאיות דפוסי כי עולה עוד כלכלית. בחירת המקצוע של הישראלים האמריקנים לשל מאוד דומה נוטים שהאחרונים לכך פרט

ללכת יותר בעקבות הוריהם.המחקר נערך על-ידי ד"ר ליהוא זיסברג, ויערה אלדמע מהחוג יוחנן אשל פרופ' לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל-חי, סיאטל מאוניברסיטת הי-לה ופרופ' 214 סטודנטים בארה"ב וכלל מדגם של אמריקנים סטודנטים ו-106 ישראליים שרוכשים מקצוע בתחומי החברה והרוח:

סוציאלית, עבודה חינוך, פסיכולוגיה, ועוד. במחקר שירותי אנוש, סוציולוגיה נבדקו הנטיות התעסוקתיות של הנחקרים אשר נשאלו לגבי אירועי חיים שגרמו להם

לחשוב ולשקול עיסוקים שונים לעתיד. “ממצאי המחקר מראים כי הגורם המשפיע ביותר על בחירת השאיפות התעסוקתיות שלנו הן חוויות אישיות שעברנו זיסברג, ד"ר אומר בחיינו", “למשל, חשיפה לאירוע שהדגיש חשיבות מקצוע מסוים, דוגמת משפחה בן של נפש מחלת לעסוק רצון שעוררה עם היכרות או בפסיכולוגיה, אדם בעל מקצוע מרתק שהותיר את רישומו. החוויות האישיות שאנו עוברים משפיעות יותר משיקולים כלכליים כמו רווחיות המקצוע, או שיקולי

כדאיות".ממצאי המחקר מראים כי בילדות השאיפה האומנות בתחום לעסוק היא העיקרית המדע תחום אחריו ,)43%( והשעשועים זוכה השירותים תחום ואילו )19.2%(

לאזכור שולי )6.6%(. בתקופת הנערות תחום השירותים )29.8%( ותחום האומנות )27.2%( בתקופת דומה. באופן להעדפה זוכים בתחום שוב מתרכזים הנתונים הבגרות, דומיננטי אחד בעל היקף משמעותי - תחום האומנות תחום ואילו )67%( השירותים ביותר נמוך לאזכור זוכה והשעשועים

.)1.3%(“ממצא מפתיע מראה כי תחום עיסוק האב בעל השפעה הפוכה על בחירת הנחקרים שעסקו ההורים רוב ילדי הישראלים: במקצועות ריאליים כמו הנדסה, תוכנה מתחומי מקצועות ללמוד בחרו - ועוד החברה. השפעה זו לא ניכרת על נחקרים מרדניים פחות הם - אמריקנים מהישראלים. לתעסוקת האם אין השפעה חיובית או שלילית וזה מאמת את התפיסה

המסורתית של האם כמטפלת".השאיפות כי מראה נוסף מעניין נתון ויציבים ברורים והעניין התעסוקתיות למדי החל משנות הנערות והלאה וכי ככל יותר מכוונות הנטיות - שמתבגרים

לעיסוקים ברמת הכשרה גבוהה.

מחקר חדש מגלה כי הגורמים הסובייקטיביים דומיננטיים בעיצוב שאיפות תעסוקתיות

מחקרו של ד"ר זאביק גרינברג, דיקן הסטודנטים במכללה בניית שכונות הרחבה בחן תהליכי האקדמית תל-חי, קהילתיות בגליל העליון וברמת הגולן. במחקר נבדקו מאפייני המשתכנים והקשר שלהם לקיבוץ בו הם בונים את ביתם. מאוכלסות ההרחבה שכונות רוב כי גילו המחקר ממצאי באוכלוסיה מהאזור, רבים מהמשתכנים בשכונות ההרחבה הם בנים המבקשים לגור בקיבוץ, אך מבלי להיות חברים בו וכאלה שעזבו את הקיבוצים בתקופת המשבר של אליהם לחזור ובוחרים השמונים שנות ששכונות מכאן חברים. להיות מבלי ההרחבה הן בסיס להגירה אזורית ופחות

מכך בקנה מידה ארצי.המחקר נערך במשך חמש שנים והוא ליווה את הקמת השכונות, התבססותן והתהליכים החברתיים שעברו משתכני ההרחבה וחברי הקיבוצים. בשנים הראשונות בלטו תחושות קשות של אכזבה ותסכול של המשתכנים מהמפגש עם הקיבוץ ומוסדותיו. לדברי גרינברג, קיבוצים אשר ביקשו להגדיל אוכלוסייה לא הבינו כי נדרשת בניית תשתיות ארגוניות ויישוביות שיתנו מענה לאוכלוסיה שאינה חברי קיבוץ. “משתכני ההרחבה אינם חברים בקיבוץ הם נסמכים על שירותים גרינברג, בעבורם", מסביר נדרשים לשלם שנותן הקיבוץ אך “היעדר ידע, אי שקיפות ותחושה של המשתכנים כי 'עושים על גבם קופה' היו בין הגורמים למתחים הגדולים בין הקיבוץ לבין

המשתכנים החדשים".

הסיבה השכיחה ביותר, אותה ציינו המשתכנים. בבחירתם לגור בקיבוץ, הייתה ציפייה לאיכות חיים גבוהה. יחד עם זאת הם מבקשים להיות שותפים בבניית איכות החיים והעלויות הנדרשות בשל כך. גרינברג מצא כי פעמים רבות שוכחים בעלי תפקידים בקיבוץ כי המשתכנים נדרשים לשלם החזרי משכנתא והלוואות והם נמצאים במצב כלכלי אשר מביא אותם לוותר על 'החלום'

של רמת חיים גבוהה בשנים הראשונות למגוריהם בקיבוץ. עוד נמצא במחקר כי תקציבי האגודות הקהילתיות הם תקציבים מועטים ויכולת הפיתוח והחידוש בהם מועטה. המרחב הקיבוצי הוא רחב ידיים, השטחים הציבוריים תוחזקו בעבר מכספי 'הקיבוץ' הנוי הציבורי, שנכנסו מרווחי הענפים הכלכליים שבו. העברת ותאורת החצר לאחריות האגודה הקהילתית תשלום ההשקיה מעמיסה על נטל תקציב הקהילה הממומן ברובו הגדול על ידי מיסי חברי האגודה. לדברי גרינברג, יש לחשוב מחדש על תחומי האחריות של האגודה החקלאית ולבחון מה חלקה של האגודה החקלאית בנטל תשלומי התפעול של השטחים המשותפים. עלויות המים

והתאורה הן נטל כלכלי כבד על כל תקציבי הקהילה.“החדשות הטובות הן שלאחר חמש שנים של שכונות הרחבה קהילתיות נראה כי ניתן לבנות מודל פעולה שיאפשר למשתכנים ולקיבוץ לחיות חיי שותפות מלאים", מסכם גרינברג, “פעילויות ארגוניות תשתיות של משותפת בנייה הדדית, היכרות של וחברתיות, הגדרות מדויקות של תחומי הפעילות המשותפים תחושת מקדמים החדשים, והמשתכנים הקיבוץ חברי בין שייכות ושותפות הדדית בין הקיבוץ לבין המשתכנים בשכונות

ההרחבה".

מחקר של ד"ר זאביק גרינברג בחן תהליכים בשכונות ההרחבה בקיבוצי האזור

ממגורים בסמיכות לחיים משותפים

בחירת מקצוע - תוצאת חוויה אישית

פרי מחקר <<

ד"ר ליהוא זיסברג


שנערך חדש, אקדמי מחקר לפסיכולוגיה החוג במעבדות במכללה האקדמית תל-חי על-ידי ראש החוג, פרופ' שאול קמחי, בשיתוף עם פרופ' יוחנן אשל והסטודנט אלדד שחר, בדק האם אופטימיזם עשוי לנבא השפעות מצב דחק מתופעל במעבדה, על תקווה ופחד בטווח הקצר ובטווח הארוך. המחקר התבצע בקרב 107 נחקרים והתקבל בימים היוקרתי העת בכתב לפרסום אלה

.International Journal of Psychologyהמחקר נועד לבחון באיזו מידה אופטימיזם גם כמו וקולקטיבי אישי פחד מנבא תקווה, בעקבות מצב דחק אשר מתופעל במחקר שהשתתפו הנחקרים במעבדה. קבוצת קבוצות: לשתי באקראי חולקו הניסוי “דחק" - בקבוצה זו עוררו בקרב צפייה באמצעות דחק מצב הנחקרים השנייה לבנון מלחמת על וידאו בסרט והאינתיפאדה. קבוצת ביקורת, עליה לא הופעל מצב דחק, צפתה בסרט ניטרלי. על הנחקרים כול ענו הצפייה בסיום שאלונים המודדים פחד ותקווה וכעבור שלושה שבועות התבקשו להשיב על אותם

שאלונים בשנית.לדברי פרופ' שאול קמחי, ניתוח הממצאים הראה כי אופטימיזם ניבא במובהק תקווה ופחד בקבוצת הדחק במדידה הראשונה “ככול הביקורת. בקבוצת לא אך סולם על גבוהים יותר היו שהנחקרים האופטימיות, כך הם דווחו על יותר תקווה כן כמו וקולקטיבי". אישי פחד ופחות נמצא במחקר כי אופטימיזם ניבא במובהק תקווה אך לא ניבא פחד גם במדידה שנייה. “במילים אחרות, אופטימיות נוטה להיות מאפיין יציב, בעוד שהפחד ירד עם הזמן. ניבאה לא מגדר על-פי חלוקה בנוסף, הראשונה במדידה פחד מובהק באופן הקבוצות בשתי נשים הדחק. בקבוצת

ביטאו יותר פחד". המחקר תוצאות קמחי, פרופ' לדברי ממלא שאופטימיזם כך על מצביעות תפקיד חשוב ביכולת האדם להתמודד עם בכך זה “ייחודו של מחקר דחק, מצבי כמסייע אופטימיזם בודק שהוא דחק מצבי עם מוצלחת להתמודדות בתנאים של ניסוי מבוקר במעבדה. כול בעבר זה נושא נבדק בהם המחקרים הסתמכו על מחקרי קשר )מתאם( שלא

יכולים להצביע על קשר סיבתי".

לחינוך בחוג הגר , מרצה תמר ד"ר ובלימודי מגדר במכללה האקדמית תל-חי , לשלום המרכז של שותפה מנהלת ודמוקרטיה, הוציאה בימים אלה ספר לאמהות גרם מה בשאלות העוסק האנגליות אלן הרפר וסלינה וודג ' לרצוח את ילדיהן ? האם המחברת, היסטוריונית תל אביבית , מסוגלת להבין אותן ? ומה של המספרת , בת־דמותה של הסיכוי לתאומות טובה אמא הסופרת , להיות שלה כשהמסע שלה בעקבות אלן , סלינה ונועה הופך תובעני יותר ויותר ומטלטל

את חיי המשפחה שלה ? תמר הגר מתארת נשים המנסות להיות מגבילים : אלן בתנאים טובות אמהות וסלינה , בנות המעמד הנמוך באנגליה של המאה ה-19, נדחקות לפינה בשל תנאי חיים קשים ובסופו של דבר רוצחות את ילדיהן הקטנים . מולן , וליתר דיוק לצדן , עומדות שתי חוקרות בנות המאה העשרים ואחת , שחייהן נוחים בהרבה והבחירות שלהן בנוגע לאימהּות אינן דרמטיות כל כך ; אך גם בבחירה הטריוויאלית לכאורה שלהן בין אימהּות לקריירה , יש הרבה וכאב . גם הן , כמו מכשולים , עימותים המוסכמות בידי ואלן , שבויות סלינה

החברתיות בנוגע לחייהן של נשים . דמויותיהן של אלן וסלינה , נשים אמיתיות שהספר משחזר את חייהן , קורמות עור בית של פרוטוקולים מתוך וגידים אזרחי , מפקד של המשפט , רשומות מכתבים , תעודות וקטעי עיתונות . הגר מחברת את הפרטים לסיפור שנשען על ומגדרי , ואז היסטורי , משפטי מחקר

פורמת אותו , ושבה ואורגת הכול מחדש בספר שחורג מכללי הכתיבה של כל ז'אנר שהוא . סיפורן המרתק של אלן וסלינה שמצטברים ככל אט-אט לפנינו נפרש חומרי המחקר של נועה , דמות החוקרת , שהגר ספק־ממציאה ספק-מתוודה עליה . סיפורה של נועה הוא במידה רבה הסיפור של כל ֵאם , ודרכו מספרת הגר גם את שלנו . סיפורנו את וגם שלה סיפורה בהבנה ובחמלה היא יוצרת עוד חוליה

בהיסטוריה מומצאת של שושלת-נשית . רומן בין הכלאה תחילה הוא בכוונה מומצאת עיון : עלילה לספר בדיוני בסיפורן חסרים חללים שמאירה ההיסטורי הרשמי של שתי אמהות , רומן של הגילוי תהליך את שמתאר בלשי על רומנטי ההיסטורית , רומן האמת זוגיות במשבר ועל אמהות שאינן עומדות של החברה , ואוטוביוגרפיה בציפיות חוקרת תרבות , שמדווחת על השתלשלות המחקר שלה , כמו גם על חייה האישיים , וחושפת את הדילמות שלה , תוך שהיא מציגה אפשרויות אחרות של “ אימהּות ראויה ". הטקסט המרתק והחשוב הזה ודיון הוא שעטנז של עלילות מרתקות מלומד , עשיר ומעמיק בסוגיות שעוסקים בהן המחקרים הפמיניסטיים העדכניים

ביותר .

"רצח בכוונה תחילה", הוצאת דביר 2012, 495 ע"מ

לדרמה במכון מרצה גולדרינג, נוגה תרפיה במכללה האקדמית תל-חי, חיברה יחד עם נשיא מרכז משאבים וראש החוג את להד, מולי פרופ' תרפיה, לדרמה "סימנים במשבר" - שיחון שפת הסימנים. הספרון יצא לאור על ידי מרכז “משאבים" והקואליציה האקדמית במכללה משרד בתמיכת לטראומה, הישראלית הרווחה, והוא מיועד לסייע לכוחות הצלה בו האמת ברגע מענה ולתת לתקשר

מתרחש אסון. את בעצמה איבדה אשר גולדרינג, שמיעתה לפני מספר שנים, חיפשה דרך כוחות אנשי בין התקשורת על להקל הצלה בעת הגשת סיוע - עם נפגעים שהם שאלות בעיקר מכיל השיחון חרשים. ותשובות ראשוניות לשעת משבר שנבחרו בקפידה על ידי גולדרינג ולהד המכירים מקרוב את מצוקתן הקשה של אוכלוסיית

החרשים בארץ.

רצח בכוונה תחילה

ספרים חדשים

שיחון שפת הסימנים

בתנאי מעבדה: אופטימיזם

כמנבא תקווה


המכללה האקדמית תל-חי מעודדת את הסטודנטים הלומדים בה לקחת חלק בפעילות ומעורבות בקהילה. רבים עושים זאת בהצלחה מרשימה. זהו סיפורו של בוגר המכללה האקדמית תל-חי, שעם סיום לימודיו החליט להתנסות בחוויית למידה ייחודית

ומאתגרת. מכל המקומות בעולם, היבשת השחורה היא העשירה ביותר בהיצע האתגרים לבעלי רוח נתינה והתנדבות. עם סיום לימודי

תואר ראשון בחוג לחינוך ולפסיכולוגיה, התלבט נתן פל לגבי המשך דרכו. המדור למעורבות חברתית

וקשרי קהילה ליווה את נתן במהלך לימודיו במכללה, במהלכן עשה שלוש שנים במסגרת קציר-רש"י קרן של המנהיגות תכנית והשתתף עם קבוצת מנהיגות סטודנטים בסדנאות העצמה והקניית כלים שישמשו חברתי שינוי כסוכני בעתיד אותם

בקהילה.עולים ילדי הדריך נתן זו, במסגרת הקליטה ממרכז המגיעים מאתיופיה

באיילת השחר ללמוד בכיתות-קלט בבית ספר יסודי בקריית שמונה. בינו לבין הילדים

וצוות המורים נרקם קשר מיוחד, תוצאת יחס אישי שנראה כמאפיין את עבודתו. תכונה זו ניכרה

גם כאשר הצטרף לצוות ההדרכה של “ליאור" - קבוצת אנשים בעלי פיגור שכלי קל בגילאי 13-21, הלומדים בבית הספר רננים בקריית שמונה. הוא הדריך את הקבוצה במשך שנתיים וזכה בפרס “המצטיין בפעילות חברתית" מטעם המועצה להשכלה

גבוהה, פרס יוקרתי שניתן לכ-10 סטודנטים בארץ.

כשהחליט לבסוף כי את השנה הראשונה לפעילותו המקצועית יקדיש לעשייה חברתית בהתנדבות, הדבר לא היה מפתיע במיוחד עבורנו. נתן בחר להתנדב באמצעות ארגון הג'וינט העולמי, בכפר )Agahozo Shalom Youth Village( ASYV הנוער ליתומים ברואנדההנמצא כמה קילומטרים מזרחית לבירה, קיגלי, במטרה להכיר

תרבות אחרת ולהתנסות בעבודה עם קהלים שונים.במסגרת תפקידו בכפר, אחראי נתן על החינוך הבלתי פורמלי, יחד עם אנשי צוות מקומיים. את הראיון עם נתן ערכתי בהתכתבות באמצעות הדואר האלקטרוני. “אחרי מאוד אותי מעניינת לימודים, שנות ארבע העבודה המעשית. היה לי חשוב לבחון את תקופת אחרי מקצועית מבחינה עצמי רוצה אני ספר. בבית 'רגילה' עבודה למצוא את הכיוון המתאים ביותר לפנות אליו בהמשך דרכי וכפרי-נוער מעניינים

אותי", מספר נתן.“אני רוצה לחיות במשך תקופה ביבשת שונה לגמרי ממה שאני מכיר ביום-יום, שתאפשר לי ללמוד המון על דרכים שונות לראות את הדברים - בחינוך, מהיבט טיפולי, מבחינת היחסים הבין אישיים, מבחינת תפיסת

החיים ומבחינת היום-יום...".מדוע בחרת דווקא ברואנדה?

“המדינה עברה שואה בשנת 1994. מיליון אנשים נרצחו בתוך חודש! זו הייתה מלחמת אזרחים על רקע גזענות. אנשים רצחו אחד את השני מדלת לדלת, בין שכנים, בתוך משפחות. אחרי 17 שנה, היום זו המדינה הכי מתפתחת במזרח אפריקה. גם בארץ

דברים שרואים משםנתן פל אחראי על חינוך בלתי פורמלי בכפר הנוער אגהוזו-שלום, לא רחוק מקיגלי, בירת רואנדה << ממקום זר לחלוטין הוא מדבר על חינוך, טיפול ופתרון קונפליקטים

ומחפש כיצד ללמוד מטעויות של אחרים << התנדבות ונתינה שהיא גם חוויה

● שולי ספיר

רואנדה היתה צריכה

להגיע לתחתית שבתחתית כדי להשלים עם העובדה שכדי לבנות חברה צריך לקבל את כל

האזרחים שבה. מעניין אותי ללמוד ממדינה שעברה את

הנורא מכל, כדי, אולי, ללמוד מהטעויות

שלהם

Rytc

:םלו

צת

.לי

יגקבר

ברפ

בוגרי תל-חי <<


שלי, ישראל, ישנן בעיות רציניות מאוד שמבוססות על גזענות ושנאת האחר".

"רואנדה היתה צריכה להגיע לתחתית העובדה עם להשלים כדי שבתחתית שכדי לבנות חברה צריך לקבל את כל האזרחים שבה. מאוד מעניין אותי ללמוד ממדינה שעברה את הנורא מכל, כדי, אולי, ללמוד מהטעויות שלהם ולהעביר

את מה שלמדתי לארץ, לחברה שלי".מעבר להכשרה יחודית, מה יוצא לך

מכל זה? “תעודות ותארים אקדמיים - לא, אבל אני מקבל כאן ניסיון עשיר מאוד - ניסיון אחרת, מתרבות צוות עם בעבודה בעבודה עם נוער שההיסטוריה שלו היא

לא משהו... ניסיון בעבודה עם מלכ"ר ארגון - JDC-מה חלק להיות עולמי, הג'וינט העולמי, עבודה בכפר נוער ועוד המון דברים שאי-אפשר להעלות על הדף

או בכלל להסביר אותם".מה אתה חושב לעשות כשתשוב לארץ?

“כרגע אני ממוקד בעבודה שאני עושה בכפר. יש קצת מחשבות להמשך לימודים וחיפוש עבודה בתחום, אבל כרגע, עיקר

המחשבות הן על היום-יום בכפר ואיך להפיק ממנו את המרב".

"אני רוצה לציין שהיותי פעיל חברתי במסגרת היחידה למעורבות חברתית, נתנה לי הזדמנות לחוות ולהתנסות. זה נראה לי מסלול נכון ומתאים לי ביותר. ההתנדבות הזאת נותנת לי המון ולכן 'נתינה' ו'התנדבות' הן מילים בעייתיות לשימוש בהקשר של מה שאני עושה, כי

אני בעיקר מקבל".

של ה-90 שנות באמצע אי-שם, מאה הקודמת, חיפש פרופ' חנוך סלור לגייס סטודנטים לחוג חדש ואיכותי שעתיד היה להיפתח במכללה האקדמית תל-חי, החוג לביוטכנולוגיה מירב בן-יהוידע ואיכות הסביבה. ד"ר )39( היתה אז לקראת סיום שנת הלימודים תל-אביב. באוניברסיטת הראשונה בן-יהוידע נפגשה עם פרופ' סלור שהציג והמכללה יתרונות המסלול החדש את והשתכנעה לעבור. “החלטתי שלא מתאים לי יותר להישאר ללמוד בתל אביב, לעבוד הגדולה", בעיר לשרוד ולנסות יום כל “המחשבה בן-יהוידע, בדיעבד נזכרת נוחים יהיו בתל-חי שהתנאים הייתה יותר, הוצעו לנו מלגות פר"ח, המסלול נשמע ייחודי ומעניין, לא היה כזה מסלול

והחלטתי באוניברסיטאות למה אמרתי סיכון, לקחת

לא, נלך על זה". מירב היתה בין בוגרי המחזור החוג של הראשון ואיכות לביוטכנולוגיה סיימו אשר הסביבה ראשון לתואר לימודיהם במכללה 1997 בשנת למרות תל-חי. האקדמית בהצטיינות, שסיימה

להישגיה הנוגע בכל מירב מצטנעת האקדמיים ורק כשקוראים את קורות החיים מגלים רשימת מלגות הצטיינות קריירה במהלך זכתה בהם ופרסים

מחקרית ואקדמית. “הלימודים בתל-חי לקחו אותי לתואר השני והשלישי. כששאלו אותנו בחוגים מה אנחנו רוצים לעשות, תמיד אמרתי שאני רוצה להמשיך בלימודים", מספרת ד"ר בן-יהוידע, “האופק היה דוקטורט; עניין אותי להמשיך ללמוד וגם לא הייתה אלטרנטיבה טובה לעבודה בתחום, כך

שזה היה הכיוון".בשנתיים האחרונות עובדת ד"ר בן-יהוידע אביב בתל איכילוב הרפואי במרכז ומנהלת את המעבדה במכון הגסטרו. סדר יומה מתחלק בין עבודות שגרה במעבדה לבין למטופלים, בדיקות מבצעים בה הלבלב. סרטן על עורכת שהיא מחקר ממסלול בעיקר תל-חי, בוגרי “הרבה תזונה, מגיעים לעבוד במעבדה באיכילוב.

אנחנו מרכז מחקר ששייך לאוניברסיטת תל אביב ורבים מבוגרי תל-חי מגיעים המשולב מחקרם במסגרת לאיכילוב בלימודים לתואר השני בביוטכנולוגיה". לדברי ד"ר בן-יהוידע, סטודנטים אלה שונות מחקר בקבוצות משתלבים מערכת של באימונולוגיה העוסקות

העיכול, סרטן מערכות העיכול ועוד. בחוג שהחל הלימודים מסלול לביוטכנולוגיה בתל-חי היה עבורה קרש האקדמי המחקר עולם אל הקפיצה בתחומי הביולוגיה והגנטיקה. “אני לא מצטערת על ההחלטה שעשיתי כשעברתי לתל-חי, למרות שכאשר התקבלתי לא בתואר המל"ג של הכרה עדין היתה סיכון במעבר מהאוניברסיטה ולקחתי למכללה", היא נזכרת ומציינת כי כשעברה למכון ויצמן ללימודי התואר השני הבינה כי המהלך היה כדאי, “הבסיס שקיבלנו היה שהגיעו מכאלה טוב יותר בתל-חי מהאוניברסיטה. זמן הרבה בנו השקיעו מעבדה, התנסינו במעבדות במיג"ל וזה הוכיח את עצמו". לפוסט- הלימודים את

דוקטורט השלימה בן-יהוידע קולומביה, באוניברסיטת שם הייתה שותפה לפרסום מאמר חשוב על מנגנון תיקון ב-DNA. “ישנם סוגים שונים של מנגנוני תיקון ב-DNA שניזוק, כימותרפיים. חומרים בעקבות בעיקר Crosslink Repair-למדנו איך עובד מנגנון ה

בהשפעת כימותרפיה". כיום, היא מתגוררת בתל אביב ולדבריה, חייה נסובים סביב המרכז הרפואי בו היא עובדת. לצד העבודה המחקרית במעבדה בה היא משקיעה את מירב מרצה וזמנה, היא גם אוהבת לצלם, “זה התחביב שלי", היא מגלה, “אני מצלמת בתים, אדריכלות, רק - אנשים מצלמת לא אורבני, נוף הצרופה ההנאה זו זזים. שלא דברים עם ברגל מגיעה היא לעבודה שלי". ואת בתיק שתמיד הקטנה המצלמה המצלמה הגדולה היא שומרת לאירועים חגיגיים ולהזדמנויות המרתקות את עיניה

של צלמת בעיר הגדולה. מעורבות מדור ראש היא ספיר שולי חברתית וקשרי קהילה במכללה האקדמית

תל-חי

תמיד רציתי דוקטורט


ממחזור בוגרי החוג לביוטכנולוגיה הראשון עד לניהול מעבדת הגסטרו במרכז הרפואי איכילוב

- ד"ר מירב בן-יהוידע עשתה את כל הדרך


הצלחה לכנס כלכלת העוני שהתקיים ידי על ואורגן במכללה לאחרונה פרופ' אנוש, לשירותי החוג ראש ארנון בר-און וראש החוג לכלכלה וניהול, ד"ר דורון לביא. מטרת הכנס היתה לקדם כלכלית מדיניות עיצוב אופן על שיח שתאפשר צמצום משמעותי של עוני לצד התפתחות כלכלה בריאה, על רקע המחאה החברתית והן על רקע דוחות העוני ודו"ח לממשלה שהוגש החמור OECD-ה

לאחרונה.בכנס השתתפו מרצים מהארץ ומהעולם שונות סוגיות נדונו בתחום, המתמחים בנושא ואף הוצעו פתרונות אפשריים. בין המרצים האורחים היו ד"ר מייקל לואיס מניו יורק שהרצה בנושא: מדוע העניים בוז'י הרצוג נשארים עניים. חבר הכנסת ישראל על דיבר הרווחה( שר )לשעבר כמדינת רווחה. סמנכ"ל הביטוח הלאומי, דניאל גוטליב, סקר את מצב העוני ד"ר בישראל ופרופ' דני גוטויין מאוניברסיטת

כלכלת העוני - אופן עיצוב המדיניות

כנסים וארועים <<

אודיטוריום זרנגין היה מלא מפה לפה בשלושת המושבים שהתקיימו במהלך כנס המנהיגות השנתי לזכרו של רס"ן איתן בלחסן ז"ל, שנפל בלבנון לפני 31 שנה. הכנס שנערך בחודש פברואר, נפתח בטקס באתר ההנצחה לזכר בלחסן במושב רמות נפתלי בנוכחות רא"ל )מיל'( שאול מופז. הכנס נפתח בדברי ברכה שנשא נשיא המכללה פרופ' יונה חן. במושב הראשון שעסק במנהיגות בחינוך השתתפו הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, יו"ר עמותת נעם, תא"ל )במיל( גל הירש, מנהל בי"ס עינות ירדן, גדי להב, קצין חינוך ראשי, תא"ל אלי שרמייסטר ומנהל תיכון אוהל שם, תא"ל )מיל'( שמוליק קינן. כותרת המושב השני הייתה “לוחמי צה"ל במאבקים עם מאפיינים אידיאולוגיים", בהשתתפות תא"ל )מיל'( עודד טירה, שר החינוך לשעבר, יוסי שריד, מפקד גיס 644, אלוף גרשון הכהן, מנכ"ל המכללה האקדמית כנרת, אל"מ )מיל'( ד"ר זאביק דרורי וסגן הנשיא במכללה האקדמית תל-חי, פרופ' חיים גורן. המושב השלישי עסק במנהיגות תחת אש - "מה מניע חיילים לסכן את עצמם", בהשתתפות תא"ל )מיל'( פרופ' ערן דולב, אלוף )מיל'( הרצל בודינגר והאלוף )מיל'( חיים ארז. בתום המושבים התקיים טקס לזכרו איתן בלחסן

במעמד רא"ל )מיל'( משה )בוגי( יעלון.

חיפה דיבר על הקשר בין הפרטה לעוני.“ישראל שנחשבה בראשית דרכה למדינה

השמונים משנות החל הפכה שוויונית, ביותר האי-שוויוניות המדינות לאחת בעולם המערבי והמצב רק הלך והחריף עם השנים", אמר פרופ' בר-און שעמד בראש הכנס, “רבע מאוכלוסיית מדינת ישראל חיה בעוני, מזה כעשור ונדמה כי מרבית זו עובדה מקבלים ומנהיגיה תושביה השמש לזריחת בדומה טבע, כתופעת ולשקיעתה, למרות שמדובר בתופעה קשה

ובלתי רצויה".

משני צידי המתרסלצד פנלים רבים בתחומים שונים הקשורים עמו, התמודדות ודרכי העוני בהשלכות המחאה בנושא מרכזי פאנל התקיים בפאנל לביא. ד"ר בהנחיית החברתית, לקחו חלק שני מומחים משני צדי המתרס - מצד אחד, היועץ הכלכלי לשר האוצר וחבר בוועדת טרכטנברג, ד"ר אבי שימחון ולמולו, פרופ' יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית, שהיה מראשי צוות הפרופסורים

שליוו את ראשי המחאה.“בה בשעה שאין כמעט מי שמערער על כך שעוני הוא תופעה חברתית בעייתית ביותר אין בתופעה דבר אחר הקשור כל על ,כי שטען בר-און פרופ' ציין הסכמה", של למהותו באשר גם חלוקות הדעות העוני, סיבות קיומו והשלכותיו האישיות והחברתיות, “כך גם לגבי הכלים בהם יש כדי לעשות ניתן מה העוני, את למדוד לצמצם את ממדי התופעה ומי צריך לקחת את לקדם כדי ולהתערב אחריות

הפתרונות", סיכם לביא את המצב.

בשעה שאין כמעט מי שיערער על כך שעוני הוא תופעה בלתי רצויה, חלוקות הדעות באשר למהותו, סיבות קיומו והשלכותיו האישיות והחברתיות

כנס המנהיגות לזכר רס"ן איתן בלחסן


“יש לשלב כוחות בין כלל הרשויות המקומיות, נציגי האקדמיה ונציגי העסקים באזור על מנת ליצר מסה כיצד רעיונות יועלו במסגרתה קריטית היתרונות ניצול תוך האזור את לפתח הייחודיים של האזור וזיהוי ההזדמנויות הקיימות בו", פתח ד"ר דורון לביא ראש החוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל-חי, פנל בנושא התעסוקה בפריפריה שהתקיים במכללה האקדמית תל-חי כחלק מוועידת ישראל לעסקים 2012. הוועידה ובמקביל זמנית בו לראשונה התקיימה בתל אביב ובתל-חי. במסגרת הפנל נערך דיון מיוחד אשר עסק בבעיות התעסוקה בפריפריה והשפעותיהן על פיתוח האזור. סטודנטים, ביניהם רבים, משתתפים אולם את גדשו האזור ותושבי מרצים זרנגין כדי להשתתף בדיון הער. הפנל שעסק אצבע תושבי של לליבם הקרוב בנושא הגליל כלל את מנכ"לית פלסן ישראל, מיכל ביותר הגדול הקיבוצי המפעל צורן, שמעסיק אלפי עובדים בצפון, עמית קריג, מנהל בכיר בחברת מלאנוקס, חברת ענק שנתיים לפני שפתחה ההייטק בתחום שלוחה בתל-חי, דודו אברהם שהיה במשך האסטרטגית היחידה מנהל שנים 14במועצה האזורית הגליל העליון ומעורב ראש נרדיה, ושלומית בגליל, ביזמויות תחום אסטרטגיה בקבוצת פארטו שביצעה היתר בין אסטרטגיות, תכניות עשרות ירוחם שבע, בבאר המקומיות לרשויות

ועכו.ראש של נאום הוקרן הדיון במהלך הממשלה, בנימין )ביבי( נתניהו, בשידור חי על מסך ענק ובמקביל הופיע הקהל בתל-חי על המסך במליאה בתל אביב. ראש וביקש בתל-חי למליאה פנה הממשלה מהסטודנטים לא לוותר ולהישאר בגליל, שהממשלה שונים פרויקטים ציון תוך

מבצעת ומקדמת באצבע הגליל.

פתרונות ואמצעיםהדיון בפנל התמקד בפתרונות ואמצעים למינוף ושינוי המגמה, כפי שהיא מצטיירת מנתוני מצב התעסוקה בגליל המזרחי. “יש טווח ארוכת אסטרטגית תכנית לייצר שלוקחת בחשבון את המאפיינים הייחודיים ומנצלת אותם לטובת פיתוח כלכלי", אמר ד"ר לביא והוסיף כי ישנן תכניות רבות, אינטגרטיבית כוללנית תכנית אין אך

המציגה תמונה רחבה ומלאה. מעשיים רעיונות מספר בדיון “העלנו ומידיים. ראשית - הקמת פורום של נציגי

במסגרת אירועי פסטיבל בשביל היין שיתקיימו בחודש מאי ברחבי הגליל והגולן, יתקיים כנס היין הישראלי השלישי ביוזמת המכללה האקדמית תל-חי, תכנית לימודי היין במכללה והמועצה המקומית ראש פינה בסינמטק ראש פינה בשיתוף עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, הרשות לפיתוח הגליל יחד עם עמותות התיירות האזוריות, מועצת גפן היין והרשויות המקומיות אשר חברו יחד

למסד אירוע שנתי סביב נושא תיירות היין המתפתחת בגליל.נושא הכנס השנה יהיה מיתוג תעשיית היין בישראל ובמהלכו יוצגו הצלחות מיתוג במדינות יין ויועלו רעיונות למיתוג אפשרי של תעשיית היין בישראל. אורח הכבוד של הכנס יהיה פרופ' רודריק ברודי, ראש מחלקת שיווק באוניברסיטת אוקלנד, שיסקור את תהליך המיתוג המוצלח שעברה תעשיית היין בניו זילנד, משלב הגייתה

ועד ימים אלו.

כנס היין הישראלי ה-3: מיתוג התעשייה

ועידת ישראל לעסקים: תעסוקה בפריפריה

המכללה נציגי עם האזורית התעשייה סטודנטים של העסקה תכנית לפיתוח בתעשייה באזור תוך קבלת ליווי )מנטור( ואנשי מהתעשייה מנהלים בשילוב אקדמיה. שנית - שילוב פורום תעשייה תכניות והתאמת לפיתוח ואקדמיה

אקדמיות המתאימות לצרכים ולדרישות של העסקים באזור. שלישית - שילוב של אקדמיה, תעשייה ונציגי רשויות למיפוי לאזור, להגעה פוטנציאליות תעשיות איתור החסמים ופנייה משותפת לממשלה יעודים מפעלים להבאת כלים ליצירת ONE STOP SHOP לאזור ולבסוף יצירת לעסקים - יצירת מרכז יחיד ייעודי שייתן להגיע לעסקים שמעוניינים כולל מענה לאזור כולל מענה לבירוקרטיה המקומית,

וגיוס ולאיתור ממשלתיים סיוע לכלי עובדים מתאימים".

בתום הדיון נסעו כ-75 סטודנטים להשתתף בהמשך הכנס בתל אביב ועם ושבו לגליל בשעת לילה מאוחרת. הסטודנטים תיארו את כל האירוע כחוויה יחודית ומעשירה

ואמרו כי הם מקווים שפרויקטים דומים יופעלו בתדירות גבוהה במכללה ובאזור. “אני מעריך", סיכם ד"ר לביא, “כי הכנס של ארוך בתהליך ראשון צעד מהווה קולט למקום הגליל אצבע הפיכת לסטודנטים הן ואטרקטיבי התיישבות הלומדים בתל-חי והן לתושבים מאזורים ודורשים חיים איכות שרוצים אחרים תנאים ראויים של תעסוקה, חינוך, תרבות,

בריאות ופנאי".

במהלך פנל שנערך במכללה כחלק מהוועידה הארצית, פנה ראש הממשלה בנאום וידאופוני לקהל בתל-חי וביקש מהסטודנטים להישאר בגליל


כנס מחקרי הגליל ה-14 אשר התקיים בראשית החודש, ונמשך תל-חי האקדמית המכללה של מזרח בקמפוס יומיים, היה גדול ומגוון מכל קודמיו, הן במספר המציגים, הן מספר המשתתפים והן בתחומים ובנושאים שהוצגו בו. כולם כמובן סבבו סביב הנושא המאחד: הגליל ומחקריו. בכנס התקיימו 24 מושבים שכללו יותר מ-80 הרצאות שהוצגו על ידי חוקרות וחוקרים, אנשי אקדמיה כמו גם אנשי שטח. המושבים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, זכו להצלחה רבה ותגובות נלהבות, הן מהמשתתפים והן מהקהל הרב שהגיע, שמע, השתתף

ונהנה. אחד השינויים הגדולים, וכפי שהסתבר הכנס בהקדמת היה המכריעים, גם תום שאחרי הראשון מהשבוע השני. הסמסטר לאמצע הלימודים התוצאה ניכרה בכל מושב; השתתפות רבה ובולטת של הסטודנטים, כאשר להגיע בחרו והסטודנטים לימודים בוטלו מהחוגים בחלק למושבים שהיו רלוונטיים לנושאי השיעור. במקרים רבים אחרים ראינו סטודנטים שהגיעו למושבים שהיו לאו דווקא בתחום לימודיהם. נכון, המערכת האקדמית לא תמיד ידעה להתמודד

כנס מחקרים חדשים של הגליל וסביבותיו

24 מושבים, מעל ל-80 הרצאות, חוקרים, מרצים וסטודנטים ממוסדות אקדמיים ברחבי הארץ השתתפו בכנס מחקרי הגליל ה-14

כנסים וארועים <<

● פרופ' חיים גורן

עם האתגר החדש, פה ושם היו תקלות אך אנו סמוכים ובטוחים שהן תתוקנה בעתיד. בנוסף לסטודנטים הגיעו גם רבים מבוגרי המכללה, כאלה שכבר סיימו לימודיהם, לאחרונה ובעבר. הקהל המבוגר יותר כלל את השומעים והמתעניינים מקרב ותיקי הגליל, שומעים רבים מכל אזורי הגליל שחלקם הגיעו בפעם הראשונה

לכנס, ולא מעט שעשו את הדרך מאזורים מרוחקים יותר. במהלך הכנס התקיימו מושבים רבים בתחומי המדעים וגם בכך היה משום חידוש לעומת השנים הקודמות, בלטה בהם השתתפותם של הסטודנטים. תחום החינוך תפס מקום מרכזי, ובו שיתפנו פעולה עם האגודה הישראלית לחקר תולדות החינוך. כרגיל, התקיימו לא מעט מושבים בתחומי הארכיאולוגיה וההיסטוריה של הגליל, כמו גם בנושאי שימור. העמותה לתולדות חיפה יזמה שני מושבים; מושב אחד הוקדש לנושאי היין בגליל ומושב אחר הוקדש לנושא הצבאי. שני מושבים נוספים דנו ביומנים שנכתבו

בידי אנשים שונים בעת שהותם בגליל. אירועי השנה האחרונה נבחנו במושב האקטיביזם באקדמיה. במה שהפך למסורת, ציינו את זכרו של מייק לבנה ז"ל במושב שעסק בטבע בגליל. אמנון אסף, יבדל לחיים ארוכים, זכה למושב לכבודו שעסק במחקר הפרה-היסטורי בגליל. בתחום המדעים הוקדשו שני מושבים לפטריות ולגידולן, אחד באקולוגיה של בעלי חיים ואחד באקולוגיה של מעיינות ונחלים, ומושב אחד

שעסק בשיקומם. בכנס נטלו חלק חוקרים מרוב המוסדות האקדמיים בישראל, מרבית האוניברסיטאות, מכללות רבות, רשות העתיקות, המועצה לשימור מבנים ואתרים וכן גופים נוספים. כבכל שנה, תרמה הקתדרה ללימודי תולדות הקרן הקיימת ומפעליה באוניברסיטת

בר-אילן, מושב על הקק"ל וההתיישבות.בערבו של היום הראשון קיימנו אירוע מחווה למחברי ועורכי י"ח ספרים מקרב חברי הסגל בפקולטה למדעי החברה והרוח, במכללה האקדמית תל-חי, שראו אור בשנתיים האחרונות. במהלך הכנס הוצגו כ-15 פוסטרים של עבודות סמינריוניות מצטיינות אותן הכינו הסטודנטים במסגרת לימודיהם במכללה. הכרזות זכו להתעניינות ערה ולמחמאות רבות. כמידי שנה הוענקו במושב הפתיחה שש מלגות לעבודות סמינריוניות מצטיינות בנושא ארץ ישראל בשיתוף בין קק"ל ובין המכללה. פרופ' בנימין זאב קדר, סגן נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, כיבד אותנו בהרצאת הפתיחה. את הכנס ליוותה תערוכה-זוטא של מפות של עמק החולה שעוררו לא מעט הדים. המפות נבחרו מתוך ארכיון גדול שהועבר לאחרונה לרשות המכללה בידי מי שאספו, המבקש

לשמור על עילום שמו. בקיומו ובמימונו של הכנס נסתייענו בלא מעט גופים ושותפים שלא מהמכללה, ובהם הרשות לפיתוח הגליל, מיג"ל, הקתדרה ללימודי הקרן הקיימת לישראל ומפעליה, והמועצה לשימור אתרי

מורשת בישראל. חברי הוועדה המארגנת של הכנס הם ד"ר ציונה גרוסמרק, ד"ר ד"ר מוסטפא עבאסי. זלטנרייך, יאיר ד"ר גרינברג, זאביק בעקבות כנס מוצלח, אפילו מפואר, כמיטב המסורת של מחקרי הגליל, יוסקו מסקנות, ואנו תקווה שהמסורת תימשך עוד שנים

הרבה.

אירועי "יום ירוק"

בין שבוע האהבה לטבע ולסביבה ליום כדור הארץ, התקיימו אירועי יום ירוק, בהם נטלו חלק מאות משתתפים תושבי הגליל ואנשי המכללה. יהבית לוריא, האחראית על הארועים: "זכינו לשיתופי פעולה מדהימים עם ארגונים שונים באזור ועם גופים במכללה שהמחישו יותר מכל את הבסיס לחזון אקדמיה-קהילה של המכללה ולרוח הקמפוס הירוק. כ-52 סטודנטים זכו הסטודנטים של המכללה, מיוחדים לשבחים ואגודת ירוקה מגמה פרידמן, קרן רוטשילד, קרן ירוק, מקמפוס בתבונה רמה, ביד הללו האירועים כל את שתפעלו הסטודנטים

ובמסירות".


מכון אומנויות <<

מאז נכנס לתפקידו, הביא איתו אשר )שרי( ארנון רוחות מרעננות למכון לאומנויות. אחד הפרויקטים הבולטים בשנת הלימודים הנוכחית התבסס על תכנית לימודים שיש בה גרעין תוכן ומרצים קבוע, בשילוב תכנים מתחלפים בהיקף

משמעותי לאורך השנה.מתחילת השנה השתתף בתכנית קאדר גדול של אמנים מהארץ 11 סדנאות אמן, רובן בנות ומחו"ל בימי הרצאות וסדנאות. שלושה עד ארבעה ימים, התקיימו עד כה בתכנית שכללה גם שני

סיורים בגלריות ומוזיאונים בירושלים ובתל אביב.

לתרומת הקרן הודות “התכנית התבצעה במסגרת אריסון, תד ע"ש המשפחתית המענקים לפיתוח הקהילה שמעניקה הקרן לגופים שונים העוסקים באמנות ותרבות עם

דגש על קשר פריפריה-מרכז", ציין ארנון. בין הפעילויות שהתקיימו, “לדוג מטאפורות בים החיים" שהעביר האמן הרב-תחומי,

שוקה גלוטמן, תוך עבודה על מטאפורות הלקוחות מסיפורי חיים מגמת ראש לשעבר גן-מור, ויוי האמנית המשתתפים. של הטקסטיל בשנקר, העבירה סדנה בשם “ארץ, עיר, חי, צומח..." שהתמקדה בשימוש בצבע תוך התנסות ביצירה ופיתוח הסקרנות לסביבה. עדן בנט, היוצרת במגוון טכניקות וחומרים, עבדה עם

המשתתפים על הקשר בין אמנות, מקום וזהות.הסטודנטים לכלל פתוחה הרצאה גם העביר אורח אמן כל במכללה. לדברי ארנון, ההפתעה הגדולה היתה דווקא היענותם של בוגרי מכון האומנויות משנים עברו שמצאו עניין רב בהזדמנות

להיחשף אל אמנים ותכנים ייחודיים.במהלך השנה תרגלו הסטודנטים רישום וקולאז' עם האמנית טליה קינן בסדנת “גנים פנימיים" אותה העבירה במשך ארבעה ימים וחקרו עם הקדרית, עירית אבא, את שפת האובניים וכלי הקרמיקה המלווים את האדם מימי קדם. עדי סנד - אדריכל ואמן רחוב תל-אביבי, העביר סדנה על גרפיטי ובשילוב עם מורי המכון הנחה פרויקט של ציורי גרפיטי, פסיפס ואסמבלאז' בנתיב

המנהרה המחברת בין הקמפוס המערבי למזרחי.

מה הנחה אותך בבחירת האמנים בפרויקט?ארנון: “האמנים נבחרו על בסיס פעילותם כיוצרים וכמורים אך גיל, קריירה גם בתפיסה כוללת שיצרה תמהיל של תחומים: אמנותיות ופרספקטיבות שונות, לצד דגשים רלוונטיים לפעילויות המכון. הקומבינציה של יוצר בעל אמירה עם יכולת הוראה ונתינה היתה שיקול מרכזי בבחירה. בנוסף, חשוב היה לנו שאלה יהיו

אנשים שיוכלו להיתרם בעצמם מסדנה שכזו בתל-חי". "הסטודנטים עצמם - שהם, למעשה, אמנים המתחילים ומפלסים את דרכם, נפתחו באמצעות פרויקט ההעשרה להיכרות עם תחום הצורפות, דרך הסדנה עם הצורפת, אסתי קנובל, שהתמקדה בקשר בין יצירת הטבע ומעשה ידי אדם וכן עיצבו תכשיטים בטכניקות שלמדו עם הצורפת,

מיכל בר-און, בסדנת אמייל". אחד המפגשים המעניינים היה עם האמן הסינגפורי, ג'ייסון לים, אשר קיים סדנת מחשבה מעוררי ומיצג הרצאה פיסול, ותחושות, “אמנות צריכה לעורר שאלות, לגרום לאנשים לשאול את עצמם שאלות נוקבות ולחפש את התשובות", כתב לים בדברי

הרקע להופעתו, “הנייר הלבן".שתי הסדנאות האחרונות בסדרה היו חד-יומיות. האמנית, סיגלית לנדאו, שילבה פרויקט קצר עם ביקורת עבודות של תלמידי המסלול לאמנות פלסטית. הסדנה השניה הועברה על ידי המעצב, סדנה - בחולון טכנולוגי לחינוך מהמכללה צ'רני גד פרופ' שכותרתה “רובינזון קרוזו" והתמקדה בעיצוב המבוסס על אלתור

מאובייקטים קיימים. “המכון משווע להעשרת תוכן מבחינת עניין לימודי ועדכניות", מטבע אך מצוין, במכון הקבוע המורים “צוות ארנון, אומר הדברים מאוד מצומצם והבאת אמנים מן החוץ מעוררת עניין ומאפשרת לנו להישאר עדכניים מבלי להגדיל את הסגל. עד כה, התגובות של האמנים היו מאוד חיוביות לחוויה שעברו בתל-חי ובגליל ולמפגש המקצועי שלהם עם התלמידים ואין לי ספק כי

יהפכו להיות ידידי המכון במובן המקצועי".

אורחים עם בשורות

11 סדנאות אמן והרצאות פתוחות לקהל התקיימו השנה במכון לאמנויות במסגרת תכנית המביאה תכנים חדשים

שרי ארנון: "הקומבינציה של יוצר בעל אמירה עם יכולת הוראה ונתינה היתה שיקול מרכזי בבחירה. חשוב היה

לנו שאלה יהיו אנשים שיוכלו להיתרם בעצמם מסדנה שכזו"

● אורנה ריין


מעורבות בקהילה <<

טקס חלוקת מלגות הצטיינות של ד"ר אד מלבסקי במימון קרן ג'מיני נערך בחודש ינואר במעמד נשיא המכללה, פרופ' יונה חן, דקן הסטודנטים, ד"ר זאביק גרינברג וראשי החוגים. 14 מלגות, מתוכן שש לסטודנטים מצטיינים לתואר שני בביוטכנולוגיה ושמונה מלגות לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון במדעי הסביבה, הוענקו על ידי ד"ר מלבסקי. לאחר הטקס הרצה ד"ר מלבסקי על ראשית ימי ההייטק בארץ, אופי גיוס הכספים לחברות הסטרטאפ ועל קרן בירד, קרן דו-לאומית ארה"ב-ישראל, בראשה עמד שנים רבות ואשר פועלת לקידום שיתוף פעולה תעשייתי בין ישראל לארה"ב.

זר ברכות <<

ד"ר ענת בן-גל, החוג לחינוךד"ר מרינה גורושיט, הפקולטה למח"ר

ד"ר אדם ויילר גור-אריה, החוגים לחינוך וללימודים רב-תחומיים

ד"ר אבי מתתיהו, הפקולטה למדעים וטכנולוגיה

ד"ר ארן פרלסון, הפקולטה למדעים וטכנולוגיה

ד"ר מאיה פלד-אברם, החוג לעבודה סוציאליתד"ר גל כהן, הפקולטה למדעים וטכנולוגיה

ד"ר צביקה ויינר, החוג לכלכלה וניהול

מינויים, קידומים וקביעות באקדמיה

מקיץ 2012

פרופ' גיורא ריטבו, הפקולטה למדעים וטכנולוגיה, קידום לדרגת פרופ' מן המניין

ד"ר ירון יגיל, החוגים לחינוך ולעבודה סוציאלית, מינוי לדרגת מרצה

ד"ר תמר אריאלי, החוג ללימודים רב-תחומיים, מינוי לדרגת מרצה

ד"ר ורד גולן, החוג לעבודה סוציאלית, קידום לדרגת מרצה

ד"ר סיוון רז, החוג לפסיכולוגיה, מינוי לדרגת מרצה

ד"ר אנדראה שוכמן-ספיר, החוג למדעי התזונה, מינוי לדרגת מרצה

ד"ר יוסף ג'בארין, החוגים לחינוך וללימודים רב-תחומיים, מינוי לדרגת מרצה

ד"ר אלון מרגלית, החוג לביוטכנולוגיה, הענקת קביעות

גב' אסתר גונן, החוג למדעי התזונה, קידום לדרגת מורה בכירה

מר אלכסנדר )סשה( רואינסקי, הפקולטה למדעים וטכנולוגיה, קידום לדרגת מורה

בכירגב' ויויאנה מלמן, החוג לחינוך, מינוי לדרגת

מורהד"ר רוני שריג, החוג ללימודי מזרח אסיה,

מינוי לדרגת מורהד"ר עדי יונס, החוג למדעי המזון, מינוי

לדרגת מורה

למעלה של גדולה משלחת מעשרים חברי מליאה, עובדים של מחלקות ומנהלי בכירים מבואות האזורית המועצה בני היו"ר, בראשות החרמון, במכללה ביקרה בן-מובחר, אפריל. בחודש האקדמית בקמפוס סיור כלל הביקור מזרח וישיבת עבודה משותפת עם הנהלת המכללה והינו השני בסדרת ביקורי מועצות ורשויות שמטרתם במכללה מקומיות לחזק את ההיכרות והקשרים

בין המכללה לאזור.“אנו מכירים את ראשי המועצות

והרשויות", פתח נשיא המכללה, פרופ' יונה חן את המפגש, “אבל רוצים שגם אתם תכירו אותנו וכן שנכיר גם את חברי

המליאה, נבחרי הציבור ובעלי התפקידים במועצה".ישיבת העבודה נפתחה בדבריו של ראש המועצה, בני בן-מובחר, “המתכון להצלחה שלנו בגליל", אמר, “הוא השילוב בין הרשויות והשיתוף עם המכללה. כשאני רואה תושב

מהמועצה שלנו עובד במכללה אין מאושר ממני".מנכ"ל המכללה, יוסי מלכה, דיבר על הדגש הגדול ששמה המכללה על פעילות בקרב הקהילות באזור, “צריך להודות כי בנתונים האובייקטיבים של הלמ"ס בנוגע לגליל, המצב אינו טוב". הדרך היחידה ליצור מינוף משמעותי ולהוביל את הגליל למציאות טובה יותר היא שיתופי פעולה ועוגנים משמעותיים המושתתים על אינטרסים משותפים".

כהמחשה לפועלה של המכללה בנושא הוצגו המרכז האקדמי לנוער על ידי העומדת בראשו, ד"ר עירית ששון ומרכז הצעירים וההון האנושי שבראשו כרמלה גרבינר. יו"ר

אגודת הסטודנטים, אביעד רוזנפלד, התייחס לנושא שכירת דירות במושבים.

מקבלי תואר ד"ר

ביקור בכירי מבואות החרמון

שמונה בעלי תואר ד"ר התווספו אלינו. חברי סגל רבים קודמו בסולם הדרגות האקדמיות. המכללה האקדמית תל-חי האקדמי הסגל חברי את מברכת והמינויים הישגיהם על והמינהלי ומאחלת הצלחה רבה לנכנסים לתפקידים

חדשים.


חברי מועצת העיר ופקידי הרשות המקומית נחשפו לפעילות הענפה ולמגמות המכללה

ישראל משטרת בכירי של לימודי סיור בגליל נפתח במכללה האקדמית תל-חי. יחד עם מפכ"ל המשטרה, רנ"צ יוחנן דנינו, הגיעו ניצבים וסגל בכיר וכן אנשי המשרד לפיתוח הנגב והגליל ובראשם המנכ"לית,

אורנה הוזמן בכור.

אנשי נפגשו במכללה הביקור במסגרת המשטרה עם הנשיא, פרופ' יונה חן, סגן יוסי גורן, המנכ"ל, חיים פרופ' הנשיא, מוטי כהן ואנשי סגל מלכה, הסמנכ"ל, נוספים. האורחים סיירו בקמפוס מזרח בליווי האדריכל, חיים קהת, ושמעו מפי הלימודים תכניות על המכללה הנהלת בקהילה המכללה מעורבות השונות, והנגשת הלימודים האקדמיים לקבוצות

אוכלוסייה ייחודיות. צביקה מיג"ל, המחקר מכון מנכ"ל רובינשטיין, דיבר על הקשר החשוב בין המכון ובין המכללה ושני חוקרים בכירים ממיג"ל, שהם גם מרצים בפקולטה למדעים במכללה, הציגו את מחקריהם. פרופ' דני במיפוי העוסק מחקר הציג ברקוביץ' יעקב פיטקובסקי הגנום האנושי ופרופ' הציג מחקר חדש בתחום טיפולים ביולוגים

במחלת הסרטן.מפכ"ל המשטרה בישר כי “שינויים רבים מתוכננים להיעשות בצפון: הקמת תחנות חדשות גדולות ותגבור מסיבי של כוחות משטרה, בעיקר באזורים בהם אין נוכחות משטרתית נדרשת", אמר. בהמשך ביקרה בקריית איילים בכפר המשטרה צמרת שמונה, חבל הכרמים בגן התעשיה דלתון

ובפקולטה לרפואה בצפת.

אירחה המכללה האקדמית בחודש מרץ שמונה קריית עיריית מועצת חברי את את בפניהם והציגה מההנהלה ונציגים הפעילות הענפה הנעשית על ידי הסטודנטים סיור כלל הביקור בעיר. המרצים וסגל ברחבי הקמפוס וישיבת הכרות עם בעלי תפקידים במכללה. “המפגש הוא תוצאה של תהליך ארוך מאוד, בו נוצרו חיבורים אסטרטגיים בין המכללה וקריית שמונה",

הסביר מנכ"ל המכללה יוסי מלכה.אמר הישיבה למשתתפי הברכה בדברי נשיא המכללה, פרופ' יונה חן, כי החיבור לעיר חשוב מאוד לתושבי קריית שמונה, אך לא פחות מכך למכללה עצמה. פרופ' חזונה, המכללה, מבנה את הציג חן כי המסר את והדגיש שלה הייחודיות המכללה האקדמית תל-חי חרטה על דגלה ולא בארץ, מוביל אקדמי מוסד להיות מסיבית בצורה מעורבת חשוב, פחות

בקהילה.הישיבה המשותפת נפתחה בדבריו של ראש העיר, הרב ניסים מלכה, שציין כי המכללה היא חלק בלתי נפרד ממה שקורה היום בקריית שמונה וכי שיתוף הפעולה הייחודי מעורבים הסטודנטים לפיו המתקיים, בחינוך ובקהילה, תורם רבות לעיר ברמה

יומיומית. “המכללה מציעה הון אנושי מצויין וידע רחב שנמצאים כאן ואינם חולפים", אמר יוסי מלכה, “קריית שמונה ידעה אינסוף שמשקיעות קרנות חולפים, פרויקטים ונעלמות. המכללה איננה שנתיים-שלוש נעלמת, היא גדלה וצומחת והחיבור עם

העיר רק הולך ומתחזק".

עד לא מזמן היתה פעילות המכללה בעיר משותף פורום הוקם לאחרונה זרועית. הצרכים על להצביע לעיר שמאפשר האמתיים שלה ולהשתמש בצורה נכונה בכוח אדם ובידע שהמכללה מציעה. תמי זרוצ'ס שמונתה לאחרונה לתפקיד מתאמת אקדמיה קהילה, הציגה את הפרויקטים שנערכו בשנה האחרונה בשיתוף התושבים

ברחובות יעקב מלול ויקותיאל אדם.דיקן הסטודנטים, ד"ר זאביק גרינברג, הציג את היחידה למעורבות חברתית אשר דרכה פועלים כ-200 סטודנטים במערכת קרוב כי וסיפר בק"ש והרווחה החינוך מקבלים שמונה בקריית ילדים ל-600 חונכות דרך פרויקט פר"ח. עוד ציין את לסטודנטים מלגות המעניקות הקרנות המעורבים בקהילה: קרן רש"י, קרן קציר,

קרן פרידמן ומשרד החינוך.כמו כן, הוצגה פעילות המרכז האקדמי לנוער, בראשו עומדת ד"ר עירית ששון. משום המכללה של הדגל פרויקט “זהו שהוא עוסק בדור העתיד של העיר", אמר תשע"ב בשנת כי וציין מלכה, המנכ"ל, כ-7800 לנוער האקדמי במרכז לומדים 533 ומהם הצפון מרחבי תלמידים תלמידים מבתי הספר התיכוניים בקריית

שמונה: דנציגר, המתמיד ואולפנית. את הישיבה סיכם מנכ"ל עיריית ק"ש, אלי כהן: “אנחנו צריכים לבדוק איפה יהיה נכון להרחיב פעילות ואיפה להרחיב את החיבוק מרכיב היא המכללה לסטודנטים". אסטרטגי בהתפתחות קריית שמונה ואנו

מברכים על הקשר עמה".

צמרת המשטרה ישיבה עם מועצת קריית שמונהבסיור לימודי

בגליל


תכנית חדשה להשכלה עממית

שולחן הדקנט <<

יומן הסטודנט <<

תכנית הלימודים הייחודית ללימודי תואר ראשון המתקיימת זו השנה השלישית/שניה במכללה ומיועדת לאימהות חד הוריות ממשיכה למשוך אליה נשים אשר במשך שנים לא הרשו לעצמן בין לרכוש תואר ראשון. בפניהן ההזדמנות נפתחה לא או הסטודנטיות אשר החלו לימודיהן במסלול מיוחד זה מצאנו שרון סיטון-עיני המוכרת לתושבי הצפון כמי שהקימה את יחד עם בעלה, מנחם עיני ז"ל, את תיאטרון מראה בקריית

שמונה. “אחת החוויות הפחות נעימות בתקופת התיכון היו ימי ההורים. הייתי הולכת עם אמי, דרוכה, ידיים קפוצות בכיסים, מוכנה למתקפה. המשפט הנורא על הפוטנציאל הבלתי ממומש היה פותח את השיחה ולאחר מכן מבול של ביקורת, מבטים מלאי משמעות, שאלות רטוריות ובדרך הביתה גל של סנקציות כדי להחזיר אותי למסלול הלמידה. חוויה שמסבירה את החשש הגדול שלי מלימודים בכלל ואקדמיים בפרט. בכל פעם שעלה בי הרצון ללמוד, להתקדם, להתפתח, היה מבזיק הזיכרון ומיד הייתי שוקעת שוב בכלים, כביסה, עבודה, קניות וכל מה שיעזור

להצדיק את העובדה שאיחרתי את הרכבת". מתלבטת ומבולבלת, נרשמה שרון ללימודים במכללה. "מה לי

אני אנוש? ולשירותי לי מה אקדמיים?! וללימודים בגילי שחקנית, לאן זה יכול להוביל אותי, אם בכלל?! איך אצליח לשלב את הלימודים בחיים העמוסים והדחוסים שלי? ואיך בכלל אצליח לשבת יום שלם בכיתה, להתרכז, לזכור, לעשות מבחנים. אך משהו דחף אותי לקפוץ למים ולהתעקש", היא

מספרת.כבר מהשיעור הראשון שרון נכבשה, "הכל עניין אותי. לכל דבר שלמדנו מצאתי הקשרים ושימושים. למדתי לנתח את הנעשה סביבי לפי תאוריות בסוציולוגיה, להבין את המהלכים במקום עבודתי, ולהסתכל מזווית נוספת על מערכות היחסים במשפחה. גיליתי שרון חדשה שלא הכרתי ב-46 שנה. חיונית, חכמה, מתעניינת, מלאת מוטיבציה להצליח, מציבה מטרות ומצליחה. הכי חשוב - התאהבתי בי והתחלתי להאמין בעצמי. רק חודשים בודדים, זמן קצר מאוד בשביל כל כך הרבה גילויים, וזאת רק

ההתחלה."מצאתי את עצמי מתמודדת עם משברים בעבודה באומץ ובידיעה שלא משנה מה יקרה ולאן יקחו אותי החיים, יש בי כוחות ויכולת להצליח. זו מתנה בשביל בנותי, לראות אמא חזקה, מצליחה, מתמודדת עם קשיים ומאושרת. להגשמה עצמית אין גיל, והעולם פתוח ומלא הזדמנויות, צריך רק לדעת לנצל אותן. הייתי בת מזל להיות בין אלו שניצלו את ההזדמנות

להתחיל משהו חדש".

הוציא תשע"ב בשנת הדקנט מספר תכניות אל הפועל, לאחר מספר שנות הוקם לראשונה, תכנון. לקידום מרכז במכללה הישגים אשר שם לו ליעד לצמצם נשירת סטודנטים

המתקשים בלימודיהם.כפי שדווח בגיליון הקודם, מנהל המרכז הוא סמי בן יועצת ולצדו שטרית חינוכית חדשה, תהילה בן שושן. המרכז נתן שירותי תמיכה לכ-500 סטודנטים מרתונים במסגרת

לימודיים. 200 סטודנטים נוספים נהנים מחונכות אישית, תמיכה לימודית וייעוץ. פעילות המרכז מלווה במדידה והערכה, הערכת המרתונים הלימודיים מלמדת כי הלמידה בקבוצות קטנות ועל ידי מתרגלים של הביטחון את מעצימה מקצועיים

הסטודנטים ביכולתם להצליח בבחינות.חברתית למעורבות היחידה במסגרת שתוכננו תכניות שתי פועלות בקהילה

הנהלת ידי על במשותף שמונה קריית עיריית והמכללה. תכנית אנגלית עירונית השמה לה ליעד לשפר את הישגי האנגלית הכיתות תלמידי של הספר בבתי הגבוהות 30 כ- היסודיים. עם נמצאים סטודנטים המורים בכיתות במהלך ומפעילים השיעורים במהלך העשרה תכניות בתוך עצמם השיעורים לכך בנוסף הכיתה, מתקיימת חונכות אישית לתלמידים הנדרשים לכך ובמהלך השנה לכלל שיא ימי הסטודנטים מפעילים התלמידים בעיר. התכנית מופעלת בתמיכת משרד החינוך ופר"ח ומנוהלת במשותף על ידי מנהלת היחידה למעורבות חברתית, קריית עיריית ונציגת ספיר, שולמית

שמונה, גיתית סרי.קבוצה של סטודנטים עם מוגבלויות פועלת נותן לסטודנטים אלה במכללה. הדקנט

תמיכה בכל הקשור למוגבלויותיהם. על פי עם מתקיים החדש, העבודה מודל תמיכה ניתנת קבוע, קשר הסטודנטים לימודית ייחודית והם מקבלים ליווי צמוד במהלך כל שנת הלימודים. את התכנית מרכזת יהודית יעקובוביץ' בעזרת ייעוץ מקצועי של קרוליין גוטמן מהחוג לעבודה

סוציאלית.משיחות משוב עם סטודנטים אנו למדים כי תחושתם במכללה טובה, הם מקבלים כי ומאמינים הנדרשות ההתאמות את סיכוייהם לסיים את לימודיהם בהצלחה גבוהים. אנו בוחנים המשך הפעלת מודל

עבודה לקראת שנה"ל תשע"ג.לקראת שנת העבודה הבאה אנו מתכננים להפעיל תכנית להשכלה עממית. תכניות זו העברת שעניינן אחרות לתכניות דומה הידע האגור באקדמיה לאוכלוסיות שאינן מגיעות למוסדות להשכלה גבוהה. התכנית ולסטודנטים למרצים משותפת תהיה שיפעילו במשותף קורסים המשלבים ידע אקדמי וידע מעשי בתחומי חינוך, כלכלה,

מחשבים ועוד.

הרכבת עוד בתחנה


/ ד"ר זאביק גרינברג

המרכז לקידום הישגים שירת השנה כ-500 סטודנטים. במסגרת היחידה למעורבות חברתית בקהילה פועלות שתי תכניות שתוכננו במשותף על ידי הנהלת עיריית קריית

שמונה << בשנה הבאה מתוכננת פתיחת קתדרה עממית


אסיר תודה בכלא צלמון

בראש ממוצע ימי המילואים

אגודת סטודנטים <<

שביעות סקר של רצון ם י ט נ ד ו ט ס הביצעה אשר ת ו ד ח א ת הם י ט נ ד ו ט ס הבקרב הארצית מוסדות כ-30 לימוד אקדמיים דירג ציבוריים, המכללה את

החמישי במקום תל-חי האקדמית האקדמיות המכללות לאחר והמכובד, תל-אביב יפו, עמק יזראל, אפקה וספיר. 5,608 שהקיף הסקר, מגלה בנוסף המכללות כי הארץ, מכל סטודנטים שביעות בסולם ממוקמות הציבוריות הרצון לפני שמונה האוניברסיטאות בארץ.

נשיא המכללה, פרופ' יונה חן, הביע נחת

מהמיקום רוח הצליחה אליו המכללה להגיע ואמר כי שביעות של הרצון ם י ט נ ד ו ט ס ההיא במכללה ישירה תוצאה ההשקעה של הרבה של הסגל האקדמי הבכיר בלמידה הכרה מהווה “הסקר והזוטר. ברצינות הסטודנטים, של המעמיקה הסגל המועבר החומר של ובאיכות אישית התייחסות מתן תוך האקדמי, הנוגעת לכל סטודנט וסטודנט", אמר פרופ' שהמכללה ספק אין זאת עם “יחד חן, תמשיך ותקיים מאמץ לשפר עוד יותר את איכות ההוראה שבה ואת מיקומה במדרג".

הסטודנטים התאחדות שערכה סקר הארצית בקרב מוסדות הלימוד להשכלה במכללת הסטודנטים כי מגלה גבוהה תל-חי משרתים הכי הרבה ימי מילואים ימים בשנה, 19.5 בשנה עם ממוצע של ימי 14 על העומד ארצי ממוצע לעומת

מילואים בשנה.במכללת הסטודנטים הסקר, נתוני לפי תל-חי ניצבים בראש הטבלה, לאחר מכן מדורגות אוניברסיטת בן גוריון )19.2 ימים במילואים(, המשרת לסטודנט בממוצע המכללה למנהל )17.7(, בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים )16.1(, אוניברסיטת ת"א )15.2( והאוניברסיטה העברית )14.6(.

“אנו גאים בסטודנטים הלומדים במכללה ואשר משרתים נאמנה את המדינה בשרות משמעותי וללא תירוצים מיותרים" אומר עדות “זו מלכה, יוסי המכללה, מנכ"ל נוספת לאיכותם של הסטודנטים שלמרות הלימודים התובעניים משרתים במילואים וגם מעורבים באופן יוצא דופן בתרומה

לאזור ובפיתוח הגליל כולו".הסקר מראה את ההשתתפות הגבוהה של סטודנטים וסטודנטיות מכל מוסדות ההשכלה

הגבוהה במערך המילואים של צה"ל.

והסטודנטיות מהסטודנטים 45%במילואים נקראו לשירות מילואים במהלך 38% לעומת 7% של )עלייה לימודיהם הסטודנטים ב-2009(. כך על שדיווחו המשרתים במילואים מבצעים כ-14 ימי )36%( מילואים בממוצע בשנה. כשליש מהסטודנטים המילואמניקים משרתים עד 7 ימים בשנה, כרבע )24%( משרתים בין 8-14 ימים בשנה, 21% משרתים בין 15-21 ימים בשנה, 7% משרתים בין 22-28 ימים, ו-3% ימים 29-35 בין משרתים 9%ימים 36 מעל משרתים מהסטודנטים

בשנה.כפי שעולה מן הנתונים, סטודנטים רבים השנה במהלך לימודיהם את נוטשים לטובת שירות המילואים. שירות זה פוגע הלימודים של התקין במהלך אחת לא עם להתמודד הסטודנטים על ומקשה

הפערים שנוצרים בעקבות השירות. הכלי מהו הסטודנטים נשאלו כאשר שיעזור להם להשלים את החומר שהחסירו בשל שירות המילואים באופן הטוב ביותר ,)31%( הצביעו הרוב על שיעורי השלמה ותקצירי )26%( מוקלטות הרצאות

שיעורים )25%(.

חוויות אישיות מעבודה מעשית בחוג לחינוך

חלק נוטל אני בשבוע פעם בתהליך חינוכי דרך העבודה עם אסירים. חוויה מאתגרת, מנפצת סטיגמות, מעצימה ובעיקר מרככת כעס פנימי על המפרים את החוקים בחברה בה אני חי. המפגש הקרוב והמיוחד כל כך עם האסירים, פתח הזדמנות להכיר נסיבות ואת למדים מתחת אנשים אלפי שונות המקרים שברוב חייהם

מונים מחיינו.רותם, הכנו תכנית יחד עם שותפתי, בשם “כישורי חיים- הרגש, ההיגיון ומה אסירים עם מפגשים 12 שביניהם", בכלא צלמון כחלק מעבודה מעשית של לימודים לתואר ראשון בחינוך. זו היתה עקרונות ליישם נדירה הזדמנות חינוכיים, להיחשף לחומרים אנושיים ולהתנסות לומדים לא אנו עליהם

בהכנת סדנא והנחיית קבוצה.מטרת הסדנאות הייתה לתת לאסירים כלים להתרכז בהבדל בין רגש להיגיון ולשליטה. למודעות ובאחריותם התנהלו בכלא הראשונים המפגשים אצלי בנשימות קצרות. תחילה נפגשנו לצורך האסירים של הלימוד בכיתת תצפית. אולם, די מהר הכניסה לכלא והשהות שם הפכו לטבעיים ולנינוחים. סדנה במפגשי השתתפו אסירים 12משחקים, שכללה חווייתית באווירה העלאת סיטואציות מתסכלות בחייהם במהלך לו. מחוצה ואף הכלא בתוך המפגשים בחנו האסירים את האחריות למעשיהם וגם את האפשרויות העומדות לבחירה בכל רגע נתון. שמנו דגש על כך של משותף תהליך היא שהסדנה הקבוצה לעבודה אישית ופרטנית של

כל משתתף. הופתענו לגלות שגם האסירים שנחשבים ממשחקים נהנים ביותר לקשוחים ופעילות חברתית. הופתענו מהאמירות הגלויות על רצון להשתפר, להיות אנשים טובים ושלווים יותר ולחזור לחברה עם “ארגז כלים" גדול יותר. האסירים החלו להשתמש במונחים עליהם דיברנו וכמה מהם אף הביאו דוגמאות כיצד הסדנה הצילה אותם מהסתבכות נוספת בכלא. להיקשר התחלנו המפגשים במהלך כמה ולתהות להם לדאוג לאסירים, מתוך הכלים שהגשנו להם יעזרו להם

/ גלבוע דקרלהישאר בכיוון הנכון.

סקר שביעות רצון:משביע בהחלט

על פי סקר התאחדות הסטודנטים הארצית, ממוקמת המכללה האקדמית במקום החמישי המכובד


OECD-במדינת ישראל, בדומה לארצות הברית ומדינות הגדלנו על האתוס ולפיו השכלה ועבודה קשה הם המפתחות למוביליות חברתית. אתוס זה הוא המנוע המרכזי, הן ברמה וצעירות ולצעירים ליזמים, הלאומית, ברמה והן האישית מוכשרים, הרואים בעולם העבודה וההשכלה מפתח מרכזי וחשוב

להתפתחות אישית ולהתפתחות לאומית.באחרונה התקיים מחקר בנושא זה על ידי גלית בן-נאים ואלכסיי בלינסקי ממנהל הכנסות המדינה במשרד האוצר. המחקר שביקש לבדוק את מצבה של הניידות החברתית בישראל ביחס למדינות ה- OECD, מתבסס על נתונים שהעבירו מעסיקים לרשויות המס וכלל מעקב אחרי כ-600 אלף איש בישראל בין השנים 2003-2009. תוצאות המחקר מעלות סימני שאלה באשר לאתוס לפיו עבודה בין ולניידות גורמים למוביליות חברתית והשכלה אכן קשה

העשירונים השונים.

בין הממצאים ניתן לראות כי בעוד שבשנת 2003 כ-49% ממי שהיו בעשירון התחתון, נותרו באותו עשירון גם בשנה שלאחר מכן, עולה השיעור בקביעות עד ל-56% התקועים בעשירון התחתון בשנת 2009. כלומר זוהי ירידה במוביליות החברתית. עוד עולה מהמחקר כי אם השתייכת בעשר השנים האחרונות לעשירון העליון בו השכר הממוצע 24 אלף שקלים, רבים הסיכויים שתשאר שם. 86% ממי שנמנו עם העשירון העליון במשך תקופת המחקר נשארו בו גם בשנה לאחר מכן. הניידות בין שלושת העשירונים הגבוהים בישראל נמוכה משמעותית מזו שבאיחוד האירופי. לפיכך עולה מן הממצאים שגם באופן מוחלט וגם באופן יחסי למדינות ה-OECD, מצבנו ביחס למוביליות חברתית נעשה בעשור

האחרון הרבה פחות טוב. לתוצאות אלו סיבות מגוונות ורבות והן כוללות את העובדה כי אנחנו עדיין משק ריכוזי מאוד עם מונופולים גדולים, עם היעדר רגולציה אפקטיבית, עם מערכת חינוך שהצליחה במהלך השנים לחסל את החינוך הטכנולוגי שהיה אפיק חשוב להתקדמותם של

צעירים וצעירות, וסיבות רבות נוספות.זו היא חלק מתחושת התסכול של צעירים כמובן שמציאות במדינת ישראל, בני המעמד הבינוני, אשר מרגישים תקועים

ושאינם מסוגלים להתפרנס ולפרנס את משפחתם בכבוד.

המציאות בישראל מייצרת תחושת

התסכול אצל הצעירים

התפוצצות בועתמעמד הביניים

יוסי מלכה הוא מנכ"ל המכללה האקדמית תל-חי

יוסי מלכה:אנחנו עדיין משק ריכוזי מאוד

עם מונופולים גדולים, עם היעדר רגולציה אפקטיבית, עם מערכת חינוך שהצליחה במהלך השנים

לחסל את החינוך הטכנולוגי שהיה אפיק חשוב להתקדמותם של

צעירים וצעירות

במה פתוחה <<

מעמדו והשתייכותו החברתית של אדם נקבעים עבורו כבר ברחם אמו. המעמד והייחוס של המשפחה אליה הוא נולד קובעים את ההשתייכות המעמדית. המונח "ניוד חברתי" מתייחס למעבר של אדם ממעמד חברתי מסויים למעמד חברתי אחר. מחקר שנעשה על ידי גלית בן-נאים ואלכסיי בלינסקי מתייחס לניוד חברתי של המאה 21, אך הניוד החברתי קיים הרבה לפני ימיה של יוון העתיקה. ניתן למצוא דמיון רב בין העבר להווה בכל הקשור לסטטוס החברתי. אך הבולט מכל הינו הקושי בניוד שכמעט ואינו מתאפשר, מאין תחושה שמספר המקומות למשתתפים מוגבל למעמד מסוים. את השוני אנו רואים בדרך

בה המסר עובר: בעבר נהגו לומר באופן ישיר ובוטה - “לא עשיר... לא שייך". אך כיום האלפיון העליון למד למכור לנו את האשליה שכל אחד יכול. אשליה זו משרתת את הצורך של אותו מעמד לקידום האינטרס האישי שלו, אבל האמת הכואבת היא שאנו

נשארים במקום, ואילו הם מתקדמים בצעדי ענק.נתון נוסף שצוין במחקר של משרד האוצר, הינו כי הניוד החברתי הוא שמבדיל בין מדינות העולם השלישי, אשר שומר בקנאות על

שלוש זוויות מבט על מחקר משרד האוצר שבדק

לחברה נוגעת מהמחקר המשתקפת המצב שתמונת בעוד לפריפריה הנוגעים נתונים כי לגמרי ברור כולה, הישראלית החברתית והגיאוגרפית במדינת ישראל, הם חריפים פי כמה ומלמדים כי מצבם של צעירים וצעירות בפריפריה הרבה יותר קשה ומסובך ממצבם של אלה שגרים במרכז הארץ. הסיבות לכך תעסוקה היעדר גדולים, מעסיקים היעדר ומוכרות: מובנות איכותית ומכניסה, היעדר תחרות בין הפירמות השונות בתחומי מזון תקשורת ואחרים, בעיות נגישות תחבורתית קשות ביותר

ועוד כהנה וכהנה. את השינוי יש להתחיל מהפריפריה אל המרכז. נדרשת עבודה ומדיניות ממשלתית שתשנה את מבנה המשק באופן שיפרק מונופולים, יקטין את כוחם של ועדים חזקים שבמקרים רבים יצירת וכמובן כישורים, בסיס על ולא לבני משפחה דואגים

מנגנונים שיבטיחו תחרות גדולה יותר במשק הישראלי. כל אלה, לצד שיפורים במערכת החינוך הישראלית, כאלה שכבר החלו וכאלה שיש להנהיג בעתיד, יובילו, קרוב לוודאי, לשיפור הנתונים ביחס למוביליות חברתית בישראל. הסכנה הגדולה ביותר העומדת לפתחנו היא השתלטות הייאוש על הדור הבא בחברה ועל אף הישראלית, דור שירגיש כי למרות כישוריו ומאמציו העבודה הקשה, אינו מצליח להתפתח. את המציאות הזו חייבים

כולנו לתבוע לשנות, ולסייע ביצירת השינוי.

פריפריה בצרות

בועת מעמד הביניים

● יוסי מלכה

● קרן עזוז

קרן עזוז:מספר המקומות למשתתפים מוגבל למעמד מסוים. את השוני אנו רואים

בדרך בה המסר עובר, בעבר נהגו לומר באופן ישיר ובוטה


המאפשרות המפותחות המדינות לבין שלו, החברתי המבנה לכאורה ניוד חברתי. מה שמבדיל אותנו ממדינות עולם שלישי זו העובדה שהבנקים נמצאים בשליטתם ובחזקתם של בני האלפיון העליון, ש"מאפשר" לנו להגשים את החלום הנצחי “להיות שייך". חריגה ומאפשרים במצבנו “מתחשבים" שהבנקים העובדה בחשבון העו"ש, רק מחזקת את העובדה שאנחנו עבדים במאה ה-21. אם נוציא מהמשוואה את האפשרות להיות בחריגה מתמדת

בחשבון העו"ש, נגלה כי אנחנו חיים בעולם השלישי.סופה של כל בועה להתפוצץ ונראה כי כעת הגיעה תורה של בועת מעמד הביניים. סדק ראשון התחלנו להרגיש בעקבות השרפה בכרמל, ולאחריה עליית המחירים המטורפת שנעשתה בשקט מופתי. מיד לאחר מכן עלו המיסים על הדלק, המזון והחשמל ובל נשכח חלילה את המצלמות שמרשתות את כבישי ישראל לקופת המדינה ובמקביל לשלשל חיינו להציל את שתפקידן פאבלוב, של הכלבים כמו ואנחנו, בשנה. שקלים מיליארדי שומעים את צלצול עליית המחירים ומהנהנים בהסכמה. אלא שבין הנהון להסכמה אנחנו מתחילים להתעורר ולהבין שאנחנו חיים בעולם וירטואלי של יש מאין. שאנחנו לא באמת מתקרבים הקידומת את מחליפים שלא ובטח שלנו, הראשון למיליון

המעמדית שעליה אנו חולמים. אם כבר התעוררנו, באו נדבר על השכבות המוחלשות, נראה כי הם היחידים שלא היו מופתעים ממחאת הקיץ 2011. הניוד היחיד - “מעניים לאוכלוסייה מוחלשת". ניוד שמי שאותו חוו היה האוכלוסיות המוחלשות נשארות מוחלשות, מציאות חייהם אינה מאפשרת אחרת. תלמיד רעב לא חושב ושומע את דברי המורה, אלא את קרקורי הבטן וחושב אייך להשתיקם, מיותר לציין שהעדפה ללכת לעבוד ולסייע בפרנסת הבית היא ברורה. אדם שנולד למשפחה בעלת יכולות ואמצעיים כלכליים או למשפחה שאחד מהוריו עובד במקום עבודה מסודר )קרי חברת החשמל

או הרכבת( יקבל יותר הזדמנויות בחייו להצליח ולהתקדם.בכל קושי קיים אתגר - ופה נכנס מקומו הנצחי של האופטימיות. אנחנו יכולים לשבת בחיבוק ידיים ולהישאר תקועים או שאנחנו יכולים ללמוד להתנהל נכון, לזהות הזדמנות ולתפוס אותה בשתי

ידינו ולא לפחד לנסות ולהתקדם צעד צעד לעבר חלומותינו.

קרן עזוז, בוגרת החוג לעבודה סוציאלית ופעילה במחאה החברתית

מאחורי כל אישה עם תואר מתקדם עומד

גבר עם ממון

ד"ר תמר הגר, מרצה בחוג לחינוך ובמרכז לשלום ודמוקרטיה

לא קונה את הסיפור

2012 בינואר ב-26 מרקר דה בעיתון שהופיע במאמר הבהירה פרופ' סילביה ביז'אווי מהמכללה למנהל כי יש עלייה מתמדת בכמות האנשים שהולכים ללמוד, משום שהם קונים את הסיפור שרמת ההשכלה קובעת ניידות חברתית. אבל היום, אומרת ביז'אווי, רמת ההשכלה קובעת את הניידות באופן הפוך: אם אין לך תואר ראשון מובטח לך עתיד בעשירונים

התחתונים, אבל לא להפך.כלומר אם את/ה משיג/ה תארים אקדמיים זה לא אומר בהכרח שתצליח/י להשיג ניידות חברתית, למשל להתבסס כלכלית, לעבור ממעמד נמוך לבינוני, או ממעמד בינוני נמוך למעמד בינוני מבוסס.

זה אולי יקרה, אבל לא בטוח.

● ד"ר תמר הגר

הטענה הזאת החזירה אותי לטקס קבלת הדוקטורט לפני 15 ב-1997 דוקטורט קבלו ונשים גברים מ-200 יותר שנה. באוניברסיטת תל אביב בלבד. מספר הנשים שקיבלו את התואר היה זהה ואפילו גבוה יותר ממספר הגברים במקצועות מדעי החברה והרוח, לפחות עד כמה שזכור לי. אני זוכרת שתהיתי האם זה באמת שינוי חברתי? האם המשמעות של עליה ברמת ההשכלה של נשים היא שהן הופכות למובילות בחברה הישראלית, או שפשוט ערכה של השכלה נעשה כבר אז שווה הרבה פחות כסף בשוק ולכן אפשר היה אז והיום לראות באקדמיה יותר נשים?

אין ספק שהכשרה אקדמית דורשת זמן וכסף. במשך הרבה שנים מי שמחליט/ה לעשות דוקטורט מרוויח בקושי למחייתו. זה לא יותר לבנות/בני המעמד מפתיע לפיכך שזה עיסוק שמתאים הבינוני, שלו יש מקורות מימון, חסכונות למשל, בניגוד למעמדות הנמוכים, שמתקשים לחסוך במציאות שבה עובדים כדי לשרוד. זה גם הגיוני שלרכוש תארים מתקדמים זה עיסוק שמתאים לנשים, כי יש סיכוי שבמערך החברתי-מגדרי הקיים, לצד הרבה נשים חי גבר שמרוויח הרבה יותר טוב ולכן יכול לעזור במימון ההכשרה גוזלת הזמן והממון הזו. חוץ מזה לאחר שנים רבות של )בהנחה שמצליחים הכשרה, המשכורת המובטחת באקדמיה להתברג פנימה ולא נשארים תלושים כמורים מן החוץ או עמיתי הוראה( היא לא משהו שיש להתפאר בו ביחס לסקטורים אחרים במשק. אין להתעלם מכך שיש במשרה באקדמיה הון סמלי שאפשר מדי פעם להפוך להון כלכלי אם מצליחים להשיג שם

בינלאומי למשל בתחום הדעת )אבל כמה כאלה כבר יש?(. מי שבוחר/ת בדרך כלל בקריירה אקדמית, בהנחה שהוא או היא השתייכו למעמד הבינוני מלכתחילה בגלל כל מה שתיארתי, יש סיכוי שהיא או הוא רק יצליחו לשמר את המקום שלהם במדרג

החברתי ושום ניידות לא תהיה שם.פמיניזציה שעוברים מקצועות כלל בדרך חשוב. משהו עוד מרוויחים בהם פחות, ראו למשל את מקצוע ההוראה במערכת החינוך בישראל. אני חושבת שזה קורה גם באקדמיה, יש יותר נשים, יש סיכוי להרוויח פחות. אבל עדיין באופן פרדוקסלי מה שמציל אותנו כנשים זאת העובדה שבראש הפירמידה האקדמית עומדים עדיין בעיקר גברים. וכל זמן שהם יעמדו בראש, יש סיכוי

שנצליח כאקדמאיות לשמר את מקומנו במעמד הבינוני.

תמר הגר:לרכוש תארים מתקדמים זה עיסוק שמתאים לנשים, כי יש

סיכוי שבמערך החברתי-מגדרי הקיים, לצד הרבה נשים חי גבר

שמרוויח הרבה יותר טוב ולכן יכול לעזור במימון ההכשרה גוזלת הזמן והממון הזאת. חוץ מזה

לאחר שנים רבות של הכשרה, המשכורת המובטחת באקדמיה

)בהנחה שמצליחים להתברג פנימה ולא נשארים תלושים

כמורים מן החוץ או עמיתי הוראה( היא לא משהו שיש להתפאר בו

האם עבודה קשה והשכלה גבוהה תורמים לניוד חברתי?


שאר הרוח

מעורב קהילתי <<

במסגרת כנס מחקרי הגליל נערך בחצר תל-חי ערב מחווה למחברים חברי הסגל האקדמי בפקולטה למדעי החברה והרוח ולספריהם, 18 במספר ועוד המקלדת נטויה

ערב הוקרה לספרים ומחבריהם נערך ביומו הראשון של כנס מחקרי הגליל ה-14. לפי הקלישאה הגורסת כי ספרים הם נעליים שבכיתות הרי גדולים, מוחות עבור תל-חי האקדמית המכללה ומסדרונות אפור חומר גושי מעט לא מתהלכים במינעלים נאים לרגליהם. בערב הוצגו 18 ספרים בתחומים שונים ומגוונים, שראו אור בשנתיים האחרונות ומחבריהם הם למדעי בפקולטה האקדמי הסגל חברי

החברה והרוח.המחווה את הנחה גרוס גידי פרופ' ההיסטורית תל-חי בחצר שהתקיימה וכללה מלבד תצוגת ספרים ונאומים, גם ארוחה משובחת וחלק אומנותי, לצד תצוגה

של הספרים ונאומים מאת המחברים.שני בעברית אור ראו השנה מתחילת רומנים שמשלבים מחקר תעודי וסיפורת, הגר, תמר ד"ר מאת תחילה" "בכוונה

אביהו רונן, ו"נידונה לחיים" מאת ד"ר "ראש של ומעודכנת מחודשת מהדורה פינה בת מאה ושלושים" בעריכת פרופ' חיים גורן, "השרברב, סיפור על סתימות ידע" משאבי וניהול הארגונית בצנרת מאת ד"ר יואב גל, "במהרה תישוב הרוח" מאת ד"ר רוני שריג וכן ספרים נוספים קשב הפרעות למידה, לקויות בנושאי

ופסיכולוגיה.הספרים במדף גם נרשם מרשים יבול אודות גורן פרופ' של ספר באנגלית: ההיסטוריה של חקר ים המלח בהוצאת מטיילים על מחקר )לונדון(, טאוריס מתקופת התלמוד של ד"ר ציונה גרוסמרק, מחקר על תנועה וחינוך מאת ד"ר עפרה

ולטר ועוד.סגן נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, בנימין זאב קדר, בירך את חברי פרופ' מקצת בכתיבה, פוריותם על הסגל

והאמן עבודתם על סיפרו המחברים והסופר יאיר גרבוז, נשא דברים על אהבת

ספרים וציטט קטעי סיפור.יוסי מלכה: "אנו חיים מנכ"ל המכללה, בעולם מטריאליסטי אשר מצניע את הרוח ומצדיק את החומר. העדות היא כי עולם הרוח נמצא - היכן שנמצא. במובן הזה, זה עוסקים שבו בארגון לעבוד גדול כבוד כותבים חוקרים, צעירים, בהשכלת

ועוסקים במילה הכתובה".נשיא המכללה האקדמית, פרופ' יונה חן, ציין את ההישג ביבול הספרים המרשים שהושג בתוך שנתיים בלבד, ושיבח את עבודת המחברים: "בכל ספר כזה יש משהו אחר, נפש, רוח ועומק מחשבתי. אני מרגיש גאווה בלתי-רגילה על כך שכל-כך הרבה מורים וחוקרים מהפקולטה למדעי החברה והרוח הצליחו לחבר ולהוציא לאור את

ספריהם בחסות המכללה ובסיועה".

● חיים בלוצר

Tel-Hai Vol27

Documents

Transcript of Tel-Hai Vol27