נ ע ל י י ם

2657 ,2658 ,2659 ,2660 ,2661 ,2662 ,2653 ,2654 ,2655 ,2656 ,2657...

. כ פחות או יותר"סה, 3000-הייתי קרוב ל, טעות בספירה חוזרת

. רפידות ושאריות נוספות, סוליות, טרם הגעתי לידי החלטה האם להכליל עקבים

היא נועלת סנדלים וגרביים ואני , הוא נועל נעליים שחורות עם ברזלים

את תהליך המיון , אי נוחות בסלקציה. גם כן עם ברזלים בתוכם, נעלי חרדל

/נשים/בוגרים/קטינים? לשחזור ושימור , לאמנות המיון תקף. הם כבר עברו

....פריטים מיוחדים/מרקם מעניין/שחוקות בצורה מרתקת/י צבע"עפ/גברים

, עיני במשקפת, אזני חפויות באוזניות, התנתקתי מכל קשר למציאות

שפשוף, כלי נושף: ניטרלתי את האוזניות. גופי עטוי חלוק, אפי ופי במסיכה

, שקי יוטה, ארגזי משלוח מעץ: הסתכלתי סביבי, בסולמות שונים וקומפרסור

.דחוס ומחניק, ריח מעופש, חלל גדול מאובק וערימות נעליים בלויות, משטחים

השחור דחוס, הכפפות שחורות. באחת מהן מתחבא טקסט ביידיש אך איני מבין

.עתיק ונוסטלגי, בציפורניים

תחושה מוכרת משיטוטיי , טבליות בטון ענק אפור סוגרות על הנוף ועליי

, כעת אופוריה. אובדן תחושת מרחב זמן ומקום, רד סרה'בפסליו של ריצ

מעולם לא מצאתי את , ביקור בין שורות הבתים בקיבוץ -בילדות מאיימת

. פאניקה והיסטריה. חדר סבי

,צחצוח, איבוק, הפעולה החוזרת משחררת מכבלי המודע ונותנת דרור לדימיון

מה היו מחשבותיו בזמן , איבוק, צחצוח, מי הנועל מאחורי הנעל, איבוק

צחצוח, צחצוח, צחצוח, האם ידע את גורלו, צחצוח, איבוק, הפרידה מהנעל

מורן גוטמן

, הסוג היחידי שהיה לנו שם—כשבישרנו לשכנינו ולחברינו למחצה

. הם חייכו, שאנחנו חוזרים—בגן עדן האנתרופוסופי של טבעון

, על פי רוב תנועת השפתיים היתה מלווה בכמה מיצמוצים עזים

עד שהצליחו לייצר משפט שכלל את , לכסות על התדהמה, בשביל לקנות זמן

—אמרו, אלו שפחות. ואלו היו המפרגנים' .או שאוהבים או ששונאים'המילים

, לעולם יפתיע אותי כשאומרים לי את האמת לפנים: נשארתי אמיריקאי, וכן

-מאקס, והאהוב עלי', ערבים ודוסים', 'עיר גוססת'—ללא שום קישוט

?'לא, לבנטינית מדי'—ירושלמית

כי בשנים האחרונות התחלתי לראות את העיר דרך העיניים , ויש בזה משהו

התבוננתי בנר התמיד של השלט הדיגיטלי המכריז על זמני כניסת השבת . שלהם

. חשבתי, ד אוזבקי''בירת ישראל נראית כבית חב. וגיחכתי, בשערי העיר

, ממהרים לחצות את הכביש, בחיפזון האניגמתי שלהם, ראיתי את החרדים

ונשים עמוסות , נוגות, מובילים טור של ילדים מאושרים ואחיות גדולות

הנבדלות , לראשונה. והתחלחלתי, שנושאות את שנותיהן כבמדינות מתפתחות

חשפה את שלדת האנטישמיות שיש , המופגנת שלהם גירדה את עור הסבלנות שלי

כשחלפנו על הפתח הלא מפתה של אגריפס , ובדרך לבית של ההורים. בי ובנו

ההרגשה היתה , של גן סאקר'' הישיבה פוטבול''והמנגלים והחניה על הכביש ו

? מי חוזר לירושלים בימינו. אנחנו לא אנשים שהולכים נגד הזרם. לא נעימה

, פתאום הם אוהבים ים. חיים בתל אביב—וזה כולל דתיים—חצי מהחברים שלנו

.פיותיהם מלאים שירי הלל לעיר שצידה המערבית פתוחה

. הצפינה, בשיא הקיץ, המדינה. התנועה זרמה לקראתנו, ביום המעבר שלנו

ואילו אצלנו הכביש היה כמו . נלחמו על חנייה בסגפרדו. עמדו בוואדי ערה

מתקשר כל חמש . כי המוביל מאחורינו והוא מפחד, אבל שטנו לאט. נהר פתוח

שניסע , שלא הולם את מימדיו או את מוצאו, מבקש בקול רך ומתחנן, דקות

.שלא נאלץ אותו להכנס לירושלים לבד. שלא נאבד אותו. לאט

ישר : מתווכחים את הוויכוח המוכר ליד בנייני האומה, באיזי, נכנסים לאט

לדעת בדיוק לאיזה , נחמד להכיר את המקום? צבי או דרך בית המשפט-לבן

לרב , לרב חן, לטשרניחובסקי. צבי-ישר לבן. ונחמד גם להחליט. נתיב להכנס

, התאנה, וכבר זה עושה לי טוב שלרחובות לא קוראים הגפן. לברודי, ברלין

.דתיים—פוליטיים וכן-גאו, רוצה שמות היסטוריים. הכלניות, האורנים

הם במקרה מטאטאים כל אחד בקומתו , סליחה. השכנים מחכים לנו, בבית החדש

. בחולצות משובצות ושמלות פרחוניות, זקנים וזקנות. את מסדרונות הבית

כי בשובי , וגם זה עושה לי טוב. בגלוי ובהנאה יתרה הם בוחנים אותנו

והפניתי , לאחר שעזבתי את החיים ההלכתיים: הביתה שמתי לב למובן מאליו

כמו האנשים , אני—בית הכנסת ובית האופרה—גב למקדשים התרבותיים של הוריי

, מאמין שהליכה ארוכה ויומיומית פותרת כל בעיה, וכמו הוריי, האלה

ובקיצור אני מבין שהתפוח , ולהצביע שמאל, ולהצמד לימין, ושעדיף להקדים

חטף כמה מהלומות בדרך למטה אבל התיישב לבסוף כמו , התגלגל בין הענפים

.באופן מפתיע. וגם זה עושה לי טוב. ה ליד העץ'טאטעל

גינזבורג' מיץ

זוהי כתובת הגרפיטי שקישטה את קירות , " בפרברואר כדאי לקנות פילים"

כיצד . היום התגלה לי שזהו ספר ילדים של יואל הופמן. ירושלים בתיכון

היו טענות שאם נעקוב אחרי ? יתכן ששנים אף אחד לא עלה הקשר בין השניים

אף אחד לא קישר אותנו ליואל . הכתובת נגיע למקום שמוכרים בו סמים

.הופמן

כך שאם הייתי רושם , פעם בתיכון לא היה מנוע חיפוש טוב כמו גוגל

לא בטוח שהייתי מקבל ) נאמר(' אלטה ויסטה'ב' בפברואר כדאי לקנות פילים'

אבל בכל מקרה לא תיארת שבאינטרנט באמת תקבל תשובה , את הקישור המתבקש

.למשהו

התמליל הזה יתועד על הרשת (אני רוצה ליצור את הקישור הבא על גבי הרשת

.יפים ויואל הופמן'יאפים עם ג) וישמר במטמון של גוגל

* אבל אני ב ו ח ר שלא. וך==לא רק למיין ולחת-, יכול להגיב --אני

תגיעו לסיפור ' בפברואר כדאי לקנות פילים'בחיפוש בגוגל אם תכתבו ב

:כתבה והוא מתחיל כך' שאוליב י

הגרפיטים היום הפכו . ועוד גשר, ועוד גשר, גרפיטי על גשר

.לחלוטין לא מובנים

:אני פעם כתבתי שיר והוא הולך כך

?אני שואל מה זה פרח, אומרים שאהבה זה כמו פרח"

מים., דשא, פרח זה כמו עץ

."עץ אני מבין פרח לא

myspace.com/amirbol:אפשר לשמוע אותו ב

http://www.youtube.com/watch?v=wVInGv1tBtc

אמיר בולצמן

. מותם של ילדי האור

.או חוויות ביניים מירושלים

בדיוק

כמו מנוף ללא שאקל

כמו די וי די ללא שלט

כמו כוס ללא יין אדום

.בדיוק כמו אתמול

אני זוכר את המסך מרצד על פאווז

.פרסומת גלויה על מסכים יקרים שעולים הרבה

.העיקר אריזות המתנות עטופות סרטים צבעוניים והרוח לא מפסיקה לנשוב

מוביל אותה , אני אוחז את ידיה של האורחת שלי בחוזקה ומאלץ אותה להביט

.בשביל הברור

.נייר קמוט ונכנסת לבית נטוש, היא מקבלת ממישהו לפיד כבוי

.הבית חשוך והנייר מואר באינפרא אדום

לקצינים שממלאים כרגע את המדרחוב יש אמצעים מיוחדים על הקסדה כדי

שרק 16לקלוט את האור של הנייר והם טורחים להמחיש זאת לכל ילד בן

.מסכים לשבת בצד השני של השולחן

, דיגיטליבתוכן בסוף כל סוכות המלחמה והשכנוע פרוסה במה ענקית מלאה

סאונד , אור, חשמל, עם כל אנשי המקצוע הנדרשים שלושה על כל תחום

.ופירוטכניקה

בואו להרגיש את הדבר האמיתי רק "במקביל להכל מישהו צועק ברמקול מאולתר

איך הכלב המיומן 163ורמקול אחר מסביר בפעם ה..." אצלנו ירי ברובי צבע

.מזנק על החשוד ישירות ליד שלו ולא משחרר ללא פקודה

האורחת שלי שלמזלי לא הגיע לפה כרגע ועדיין מגששת את דרכה בבית הנטוש

נהנית מהריגוש המאולתר של חוסר הוודאות שבית כזה מעניק לאנשים ָא

אבל עשרות מצלמות מכל המותגים המובילים מתעדים בנתיים את , נורמליים

.האופנוען שמסרב לחבוש קסדה לטובת יחסי ציבור של הגדוד

.הוא הרי איש מחתרת מיומן

.ואנחנו סתם צמאי דם

בבת אחת הכל פורץ

.כאילו אפשר אחרת

אש דמיונית עולה מהלפיד הכבוי של אורחתי הנייר שלה ושל כל השלטים

ההזויים מתיישר באופן מופלא ללא אמצעי מתוחכם ועשרות גלגלי שיניים

.מתקתקים בחלל הצפוף והארוך של המבואה

. עוד אדם נכנס

.תיק

. עוד אדם נכנס

.תיק

. עוד אשה נכנסת

.תיק

המאבטחים לא מפסיקים לבדוק , הטיימר לא מפסיק לתקתק בקצב כפול מהגלגלים

.הרוחב מתקצר לאורכים צרים ורק אורך הרוח מתמלא, תיקים

. הטלוויזיה פורצת את הפאווז ומקרינה רעש לבן בצבעים רנדומליים

).רק אלו שמגולחים(ההולכים ושבים מרוקנים ארנקיהם לקבצנים המקומיים

י שלישית התאורנים רצים אל "אלפי החיילים הצעירים המגוהצים והמוארים ע

הבמה משתמשים בחשמל ובסאונד ומתחילים לצרוח ללא כל צורך בפירוטכניקה

.כלשהי

.אני לא מבין מה קורה ויוצא למרפסת

.לא מבין למה כיבו לי את הטלוויזיה

.לא מבין לאן הלכו המוזמנים המכובדים

איפה הצלם והיכן שחקני המשנה שבחרנו להקרנת , לא מבין איפה המאפרת

.חצות

לא מבין היכן הכיבוד הקפה השחור העוגות של מרציפן הקבנוסים

המנוילנים

ולאיפה לעזאזל נעלמו כל ארגזי היין הוורד שקניתי כל כך

??? בזול

אני לא שומע כבר דבר מלבד פידבקים של סאונדים שעולים וכל השחקנים

.במופע החדש הופכים אצלי לתרכובות כלאיים

הרח מכבה שוב את הלפיד החושך שוב שולט הדף שוב קמוט השלט עדיין זרוק

ורק הפרחים זרוקים על הכביש ואנשים במקום לקחת מונית לוקחים פרחים

. בצבעים

.בדיוק בדיוק כמו מחר

יעקב ברהב

.זה גשם שלישי , הריח מתוק. היא מגלגלת מרווה יבשה ומעשנת אותה

.הדיירים שם ארמנים.בחלון הראווה הוא מטפטף מבפנים של בניין מפואר

.במקרה זה אני ואתה. שני אנשים נכנסים לקולנוע

כשהיא נכנסת לבנק היא נופלת לבור וכך . הוא נוגע לה ביד כאילו במקרה

.היא מגיעה לעולם הפקידים

הם , היא מספרת להם על אמנות. ולכולם יש משקפיים, כולם שם מחייכים

היא לא ^& 8921989479374%!$$#@@29887176: מנסים לתרגם את זה למספרים

ריח הבירוקרטיה . שלייקס תיק צד. הם קוראים למנהל. מבינה את המשוואה

היא מנסה להסתובב ומגלה שהראש שלה יכול לנוע רק . חריף כמו יין תוסס

היא מתחילה לבכות וכל דמעה . ולמעלה למטה, מצד לצד, בתנועות חדות

קוראים , היא קוראת את השם של הפקיד. שנוגעת ברצפה הופכת לחמש אגורות

גם לה . חסרה לה רגל ושד אחד כרות, המנהל עסוק אז באה הסגנית. לו אדם

בינתיים סביבה נערמת . קוראים לה חווה. והשפה שלה שסועה, יש שלייקס

והפקידים , היא לא מצליחה להפסיק לבכות, ערמה נוצצת של חמש אגורות

רצים ומביאים שקים ואוספים את המטבעות בפיזור דעת ובהתרגשות , מרוצים

.עצומה

.לא מצליחה למצוא את האור של השלט יציאה. היא בורחת

.היא משקה אותו בשוט של תרכיז מיץ פטל אדום. פוחלץ חולה בוכה בחשיכה

. הקפה השחור התהפך על הרצפה. הסיגריה הפכה לאפר בצורה מדוייקת

.על הכוס נשאר דימוי של איבר מין גברי בגודל בינוני

נטלי לוין

-חפש מי ינענע אותך

.זה רוקנרול בעברית

נטלי לוין

אגרסיביות = נויס= אבנגרד

(2009אוקטובר ) י ואבנאל 'על הופעתם של אמברצ

דבר שאינו מחויב , כשילד מתבקש לנגן יותר מהר הוא גם מנגן יותר חזק

. ההרגל הזה של הרמת ווליום הקשורה לקצב מלווה אותנו בבגרותנו. המציאות

יש כלים בהם אין . לכך מצטרפת הרמת ווליום כשמנגנים צליל גבוה יותר

אבל הרצון לצאת קדימה עם ? איך תנגן חצוצרה ברגיסטר גבוה בשקט. ברירה

המהפכה התעשייתית יצרה סאונדים . הוא עתיק מאוד) גם בשיחה( ווליום

אשר הטריפו את דעתם של הפועלים בבתי , אלימים ביותר, תעשייתיים חדשים

החרושת וגם איפשרה לבנות כלים רועשים יותר כדוגמת הטובה אשר שוכללה

8חצוצרות 8(על ידי הכפלות 19ווליום הושג במאה ה. ביזמת המלחין ווגנר

.ושיפור יכולת השירה והנגינה) טרומבונים

המאה העשרים המציאה את הסאונד הגדול שאינו זקוק ליכולת הפקה פיזית אלא

שינברג וווברן וברג לא היו ,היוצרים הגדולים של ראשית המאה . לחשמל

חלוץ , אלימים יותר מהיוצרים בזרם המרכזי וגם ביצועים של אדגאר וארז

הפוטוריסטים פגעו . האלקטרוניקה לא כאבו באוזן אלא בהרגלי ההאזנה

ברגישויות של הקהל ובציפיותיו לחוויה אסתתית על ידי הבאת מנועים

ושרשראות לאולם במקום כלי מוסיקה והרעש בקונצרט לא עלה על רעש של תחנת

אותו קהל היה מרחם על עובדי בתי חרושת אבל לא היה נוקט אמצעים . רכבת

דא שניסו לפגוע בכל דבר יצרו -גם אמני הדא. להקטנת הרעש בעבודה

? באיזה שלב החלה ההתקפה הפיזית על האוזן. פרובוקציות מילוליות

נוצר קשר ישיר בין המחאה החברתית האגרסיבית וההתפתחות של , ז'בעולם הג

, הנגינה ללא הרמוניה ברורה, חלק מהבוטות. ז החופשי בשנות השישים'הג

מתן חופש ) למשל, אורנט קולמן( הליכה לקצה גבול היכולת של כלי הנשיפה

סממנים האופייניים לפרובוקציות המודרניזם של המאה -לתופים להתפרע

ויתור -מה כן עניין אותם . אבל הווליום כנושא עניין אותם פחות, העשרים

אלתור חופשי באמת ומסר חברתי שהתבטא , ההרמוניה והקצב, על הטונאליות

אבל היו אלה נגני הרוק אשר ניצלו את . מידי פעם בהקצנת עצמת הנגינה

החשמל היכול לייצר רעש בכמויות נדיבות ללא . כניסת החשמל כגורם מרכזי

הרעש הטוטאלי המבקש לדכא כל מה . מאמץ פיזי וללא שהים של אימון גופני

, בעיקר את האירופאים, הראשונים" נוייס" שקיים מלבדו מאפיין את נגני ה

ברגע שהעוצמה ולא הקצב היא המטרה . הקבוצות המשוגעות שבאו מגרמניה

. הראשית אנחנו מתרחקים מאוד מהקישור הישן בין קצב לתנועה ולריקוד

כפי " המחקה את הטבע בדרך פעולתו"הנוייס האמיתי הוא תופעה אקוסטית

לא עומדים ליד מפלי הניאגרה וסופרים . את העיסוק באמנות' שהגדיר קייג

, כפי שהיה במקורו למחות, הצורך בווליום גבוה לא נועד. את הקצב שלהם

לבדל את המרעישן מהמוסיקאים האחרים , לזעזע את הבורגנים, להעביר מסר

.ולאחד אותו עם חברים לנשק

י המשתמש בגוף הגיטרה כדי לייצר סאונד חדש זקוק 'הנוייס של אמברוצ

שאת (בכך הוא מקביל לאמנים רבים . לווליום חזק כדי לייצר בסיס לפידבק

שיטת ה (היוצאים מבסיס של מגבר ") צימר"חלקם ניתן לשמוע באופן קבוע ב

No Imput ,או טייפ סלילים או כל סאונד חשמלי , או פטפון) של ערן זקס

כשהרעש הופך לתוכן מרכזי צריך הרבה אומץ לב . אחר כבסיס אקוסטי למחקר

, ממרחב הצליל, בלי ספק מפסידים חלק מסולם הצבעים. כדי לנגן יותר בשקט

הבלתי הפיכה שנגרמת על , אבל מרוויחים את מניעת הפגיעה הפיזית האקוטית

חלק גדול מהנוכחים בקונצרט הנוייס . ידי ישיבה צמודה למקור הצליל

האטמים יוצרים . שמו אטמי אוזניים או צמר גפן, האחרון ובתוכם גם אני

אופציה זולה (פילטרציה מעניינת המקבילה לשמיעת הקונצרט מאחורי קיר

באותו קונצרט הופיע . והם מהווים אמצעי התגוננות) ומתאימה לסטודנטים

אותם , תופים 6מנועים על 6בנוסח הפוטוריסטי , המתופף אבנאל והרכיב

מפלס הרעש לא איפשר לקראת סוף המופע לשמוע את . הפעיל בצמוד לנגינתו

חלק גדול מאנשי הנוייס שופכים את התינוק –המסקנה שלי. הפרטים הקטנים

אני שמעתי ? מי שמע אי פעם קונצרט נוייס שקט. יחד עם המים משל האמבטיה

תחשבו על קונצרט בו שומעים בהתחלה רק את המזגן ורעש . אבל לא בארץ

. שקט מוחלט מהפנט כמו רעש טוטאלי. המחשב וזה יהיה מקסימום ווליום

. אולי כן ואולי לא. תגידו בצדק כי הרעש שיקים הקהל יגבר על המסר השקט

. אני זורק כפפה לאנשי הנוייס. אבל שווה לנסות

. נראה אתכם, לעבוד על מינימום סאונד כאידיאל

יוסי מר חיים

"אקזוטיקה"דויד טופ מתוך / אגדה

. אמיתית או לא

אבל יש אגדה מעורפלת אשר מתארת את הסיפור המפותל של הגעת הגיטרה

.ב"החשמלית לארה

,נישא מהוואי מעל שאגות האוקינוס השקט, דמוי מחבת, החפץ שטוח

.מתגרים בהתקפות כריש וסופות, נולד באוויר על ידי ארבע גולשי על

הגיטרה זהרה כל כך בלהט השמש שהגולשים לבשו משקפי שמש , עשוי מאלומניום

,עשויות מעצמות לוויתן

, איתם סחרו כדי להגן מעיוורון, שהשגו מסוחרים מהחוג הארקטי

.לס'הלכו ללוס אנג, הגולשים נחתו בחוף וונטורה קליפוניה

הגולשים השיגו קצת כסף מהצגת ההמצאה החדשה וניגון , מרוששים ומותשים

.לס'בקצה ווטס לוס אנג, בבקתת טיקי, הקיקוקו, "המציאו"הסגנון החדש ש

:ב"דבר כזה נראה לעיתים נדירות בארה

,הגלשת שני קצוות קרש

כדי לעלות סרטים של מתח גבוה , סכין צמודה לבטן לאורך מיתרים מוגברים

,מתפרץ בתודעה

, עשן מיתמר,נישא באש

.טייפון יפני, מפולת בעמק המוות, ברקים ורעמים מעל אגם פירמיד

, כחול מטאלי, בגימור וורוד צועק, צופו בפלסטיק וכרום, עותקים יוצרו

,קרניים של השמש

.הצורות נמשכו בהתכה

,החידוש נתן השראה לדרך חיים חדשה

.איכשהו

.העתיד נראה כרוך בהמצאת המחבת האלומניום הקורעת לפרוץ החוצה

חבורת אופנוענים מביקרספיילד נתקלה באגדה והתחילה , בכנס תורת הנסתר

.לרכוב דרומה

האופנוענים גנבו את , הגולשים נפלו לעולם התחתון, פותו לטקס פיוטה

,הגיטרה וחזרו הביתה

אבל האגדה מספרת שמנהיג האופנענים התעוור על ידי אורותיו הזוהרים של

.ם שריחף מעל מדבר המוהב"עב

הוא דחף את הגיטרה לבוקר מבולבל , מזועזע עד סוליות מגפי הרכיבה שלו

.בבר בקצה טיאפצי

,משוגע מאלכוהל ונחשים

הבוקר הכין הופעה מחשמלת שגרמה לעולי הרגל של מדבר דרום קליפוניה לדבר

.בלשון השטן

.באמת האמין שפרט משהו חדש ומקורי לאוויר, שמו אסיל, הבוקר

כגלי הדף של פיצוץ תת , אבל השמועה על החידוש התפשטה מחוץ לבקתת הטיקי

.מימי

היו שמעות על כנר מדרום שיקאגו שבנה לעצמו גיטרה מרובעת מרופדת בפרוות

.נילון וורודה

, הגיטרות מלמלו וצעקו, אחרים לחשו מעשיות וודו

.שומר הצומת הקדושה, נוגנו בפה על ידי פאפא לגבו

אש נדלקה בצד האחורי של כל חונק גיטרה , 1כשהרוסים שיגרו את ספוטניק

.בעולם

אחרים רופפו את מנורות , היו גיטריסטים שכיוונו לפי האוקינוס מנועים

,המגבר

.מחדדים ומעוותים את קול מיתרי המתכת לתייל

אחרי תאונת דרכים גיטריסט אחד קיבע את היד השבורה בזווית כדי להמשיך

.לנגן

.החלל החיצון היה לחזית המרוחקת מכל...אבל החלל הריק והכוכבים הרחוקים

,מתאילנד לקונקו, המחבת החשמלי וצאצאיו חלחלו לכל אזור בכדור

,עוקבים אחרי הזוהר של ספוטניק כשנפל לקצה העולם, מאנגליה לקלימנטה

שואגים , מצפצפים, גיטריסטים לבשו חליפות חלל מול מגברי דור החלל שלהם

במחוות כבוד

כך התחיל העידן המודרני

WD תרגום

תובדנתהל

,

תומורתו ץ ו מ י א

054-7700225

.

םייח ילעב רעצ

עמית בכרך