NEXCity: Kiryat Gat 2025 (Part 1)

NEX

CITY

Refig

ured

Urb

anism

for t

he 2

1st C

entu

ry

prepared for: The ciTy of kiryaT gaT, israel

prepared bY:

daTe:

MiT deparTMenT of Urban sTUdies & planningTaU laboraTory for conTeMporary Urban design

aUgUsT 2012

Kiryat Gat 2025

prepared for: The ciTy of kiryaT gaT, israel

prepared bY:

daTe:

MiT deparTMenT of Urban sTUdies & planningTaU laboraTory for conTeMporary Urban design

aUgUsT 2012

Kiryat Gat 2025

NEX

CITY

Refig

ured

Urb

anism

for t

he 2

1st C

entu

ry

ii neXCITY: refigUred UrbanisM for The 21sT cenTUry

faCulTY advIsors

Prof. Eran Ben-Joseph, MITProf. Tali Hatuka, Tel Aviv University

For more information, please visit our websites:

English: kIrYaTgaT.mIT.eduHebrew: kIrYaTgaTTau.wordpress.Com

© 2012 Massachusetts Institute of Technology and Tel Aviv University

The views and ideas presented in this report are those of the authors and do not necessarily reflect the views or policies of, nor should they be attributed to, any public officials, government agency, or community organization in Kiryat Gat. All images unless otherwise noted are copyright to the Massachusetts Institute of Technology and Tel Aviv University. Every effort has been made to ensure that non-MIT images are either in the public domain or that copyright requirements have been followed.

Department of Urban Studies and PlanningSchool of Architecture + PlanningMassachusetts Institute of TechnologyCambridge, MA, USAdusp.mit.edu

Laboratory for Contemporary Urban DesignDepartment of Geography and Human EnvironmentTel Aviv UniversityTel Aviv, Israellcud.tau.ac.il

mIT auThors

Jonathan CrismanRebecca DisbrowMichael KaplanNoah KoretzJared PressChristopher RhieAlice ShayNaomi SteinMerran SwartwoodAlexis Wheeler

Tau auThors

Roni BarMerav BattatMichael JacbosonHila LothanYoav Zilberdik

reporT edITors

Roni Bar Christopher RhieAlexis Wheeler

Stephen Kennedy, Teaching Assistant

CredITs

iii

אודות הפרויקטפרויקט “קרית גת 2025” הינו יוזמה משותפת של המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב וקבוצת עיצוב ופיתוח עירוני )CDD( במחלקה ללימודי עיר ותכנון במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס )MIT(, בשיתוף עיריית קריית גת. מטרת הפרויקט הינה לבחון מחדש את הערים החדשות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 בישראל ובעולם,

לגבש עבורן רעיונות חדשים בתחום התכנון העירוני ולהציע מודל תכנוני לסביבות מגורים בישראל 2025.

הזדקנות ובראשם וסביבתיים, חברתיים שינויים בפני כיום שניצבות החדשות הערים נמצאות המחקר במוקד האוכלוסייה, תדמית נמוכה וכן הזנחה וחוסר גמישות של המרחב העירוני. אל מול אתגרים אלו, מציע הפרויקט אסטרטגיה עירונית הכוללת ניצול יעיל יותר של משאבים קיימים, חשיבה מחודשת על סביבות המגורים, שילוב של טכנולוגיות חדשות במרחב העירוני, חיבור לנוף הטבעי וגמישות תכנונית. קריית גת, נבחרה כפיילוט לבחינה של המודל העירוני המוצע. עבור העיר מפותחת תכנית אסטרטגית כמו גם טקטיקות פעולה מערכתיות בקני מידה

שונים, אשר יוכלו לשמש כמודל עבור ערים נוספות, בישראל ובעולם.

בראש צוות המחקר עומדים האדריכלית ד”ר טלי חתוקה, ראש המעבדה לעיצוב עירוני )LCUD( באוניברסיטת .MIT-ב )CDD( תל אביב, ואדריכל הנוף פרופ’ ערן בן יוסף, ראש קבוצת עיצוב ופיתוח עירוני

אתר האינטרנט של הפרויקט:

kIrYaTgaT.mIT.edu באנגלית: kIrYaTgaTTau.wordpress.Com בעברית:

iv neXCITY: refigUred UrbanisM for The 21sT cenTUry

aCknowledgemenTsIt has been a great pleasure to undertake this planning process in such a captivating city. Kiryat Gat’s public officials, community members, and industry representatives have unparalleled pride in their city, and it was with great respect and admiration that the project team attempted to reflect that enthusiasm in our research and proposals. We would like to thank all those who shared their time, energy, experience, and insight over the past several months. We hope that our ideas and proposals serve to enhance the community we have grown so close to, and we express heartfelt gratitude to Kiryat Gat for this opportunity.

We would especially like to thank Mayor Aviram Dahari, whose vision and passion enabled us to think big. Anna Braverman, Michal Cohen, and Benne Fainshtain were also tremendously helpful in answering all our questions, providing a wealth of information, and providing critical feedback as we developed our proposals. The municipality’s future is in excellent hands.

For their generous support, we would also like to thank the MIT International Science and Technology Initiatives (MISTI) and the Tel Aviv University President’s office.

Finally, we would like to extend a sincere thank you to professors Eran Ben-Joseph and Tali Hatuka for their continued guidance and dedication. The project was a tremendous learning experience and public service opportunity, only made possible by professors who tirelessly enable their team to make a positive impact.

v

תודותוהגיבוי של עיריית קרית גת. בראש יוצא אל הפועל מבלי התמיכה, העזרה פרויקט “קרית גת 2025” לא היה ובראשונה אנו רוצים להודות לראש העירייה, מר אבירם דהרי, על שהקדיש לנו מזמנו ומהידע הנרחב שלו לגבי כמו העירונית. למציאות ולהתאימם רעיונותינו את לפתח לנו סייעה שלו המערכתית הראייה ותושביה. העיר כן, ברצוננו להודות לאנשי מנהל ההנדסה, למהנדס העיר היוצא אדר’ אריק טרופיאנסקי, לראש היחידה לתכנון אסטרטגי אדר’ בני פיינשטיין ולאדר’ אנה ברברמן, שענו על כל שאלותינו, סייעו לנו לקבל מידע נחוץ ובחנו איתנו חלופות בעין ביקורתית. ולבסוף, תודה חמה לדוברת העירייה, מיכל כהן, שעזרה בכל שאלה ובעיה ובעיקר ידעה

לסייע לנו ביצירת קשר עם הגורמים הרצויים.

על התמיכה הנדיבה בפרויקט המחקר ובהפקת הספר אנו מודים למיסטי )MISTI(, התכנית ליוזמות טכנולוגיות המחקר של בחשיבותו הכירו כי תודה אסירי אנו אביב. תל באוניברסיטת הנשיא ומשרד בינלאומיות ומדעיות

ונחיצותו של דיון ער בעתידן של הערים החדשות בישראל ובעולם.

vi neXCITY: refigUred UrbanisM for The 21sT cenTUry

בפני עצמו, כישות אוטונומית, אלא תמיד ביחס לתאים אחרים, בסביבתו המיידית או הרחוקה. התא העירוני מציע מתודולוגיה על וחברתיות בהתבסס פיזיות הוא מאפשר ההתערבויות שונים. מידה בקני במקביל הפועלת בהווייתה, גמישה אך מובנית עקרונות כמותיים ואיכותניים בנושאים כגון גבולות, קישוריות, שטחים ציבוריים, שפה עירונית, נוחות אנושית, ניהול, קבוצות

גיל ועוד.

הקמתן באמצעות ,35 כביש של השני מעברו צפון, לכיוון להתרחב גת קרית מתוכננת בעתיד הצפוני. והפארק 35 כביש של שכונות חדשות הצפויות לאכלס 25 אלף תושבים חדשים. על מנת לנסות לחבר בין העיר הקיימת לזו המתוכננת, נבחר כביש 35 והפארק המתוכננים משני עבריו כאזור התערבות. מטרת התכנית המוצעת לאזור זה היא לעודד קישוריות וכן לקדם את המערכות הטבעיות במקום, לרבות שיקום של הוואדי. התכנית המוצעת כוללת את הנדבכים הבאים: תוספת של כבישים המחברים בין שני עבריו של כביש 35, באופן שיגביר את הנגישות מהכביש לעיר וכן יחזק את הקשר בין העיר הקיימת לשכונות המתכוננות; תכנית פיתוח נופי של השטח הפתוח בין העיר הקיימת לשכונות המתוכננות, המדגישה תצורות נוף טבעי וכוללת צמחיה מקומית מותאמת אקלים, שימור של הוואדי ושימושים פרודוקטיביים. כמו כן מציעה התכנית מערכת שבילי הליכה ורכיבה על אופניים לאורך הוואדי וברחבי הפארק, שילוב של חברות מחקר ופיתוח בתוך הפארק וכן הקמה של חלקות חקלאיות

למחקר וחינוך.

אזור הרכבת, שדרות לכיש ומרכז העיר. התכנית המוצעת עבור אזור הרכבת ושדרות לכיש מבקשת ליצור מרכז עירוני פעיל ובאמצעותו ליצור המשכיות עירונית רציפה בין הגרעין האזרחי של העיר לבין אזור התעשיה. התכנית מבוססת על פיתוח של שטחים ריקים ובלתי מנוצלים בתוך העיר ובאזור תחנת הרכבת וכן על פיתוח של עירוב-שימושים וחתך רחוב בקנה מידה אנושי תוך ציפוף המרקם העירוני. התכנית מציעה אסטרטגיות התערבות עבור תתי-מתחמים שונים, לדוגמה: עבור האזור סביב תחנת הרכבת מוצעת אסטרטגיית התערבות המבוססת על עירוב שימושים, תוספת של מגורים, מסחר, מבני ציבור ומשרדים, ופיתוח של מגרשים בלתי מבונים. התכנית המוצעת כוללת שימושים שכמעט ואינם קיימים היום בקרית גת, כמו אפשרויות בילוי, חיי לילה וחללי עבודה-מגורים; עבור שדרות לכיש מוצע פיתוח נופי, שיסייע להפוך אותן לרחוב אייקוני החוצה את העיר. ההתערבות ואזור בית ולבית העירייה; עבור מרכז העיר המשמעותית ביותר מוצעת בחלקה המרכזי של השדרה, בסמוך למרכז העירוני העירייה מוצעות התערבויות נקודתיות המתמקדות בעיקר בתנועת הולכי הרגל במתחם, ובסוגיות כמו התמצאות, נראות ונוחות

הליכה.

אזור התעשייה. אזור התעשייה של קרית גת הוא אחד ממאפייניה הבולטים של העיר ובכוחו להשפיע במידה ניכרת על התדמית יכול למצב את אזור התעשייה כאחד המובילים הפנימית והחיצונית של המקום. פיתוחו הפיסי, הטכנולוגי, הסביבתי והעסקי בישראל, ואף לחולל התחדשות עירונית בעיר עצמה, לקדם השקעות וליצור תשתית של שיתוף פעולה בין שחקנים. התכנית

המוצעת לאזור התעשייה מורכבת משלושה נדבכים:

עירוניות תעשייתית )Industrial Urbanism(. המציאות הנוכחית, בה תעשיות הופכות לנקיות יותר ומזהמות פחות, •מאתגרת את התפיסות המסורתיות הקוראות להפרדה מוחלט בין העיר לתעשייה. לפיכך, התכנית מציעה להמשיך את

שדרות לכיש מזרחה, מעבר לפסי הרכבת ואל תוך אזור התעשייה, ולשלב בתוכו שימושים כמו מגורים ומסחר.

ייצור חדש )Refigured Manufacturing(. התכנית מציעה ליצור טיפולוגיה חדשה של מבני תעשיה באמצעות •פירוק ופיזור מרכיבי התעשייה שאינם קשורים באופן ישיר לייצור )כגון שירותים, משרדים, הסעדה וכיוצא בזה(. פירוק

זה יסייע להסב את המודל הנוכחי המבוסס על קמפוסים סגורים למודל המבוסס על סביבה עירונית.

מטבוליזם עירוני במעגל סגור. אחד היתרונות המשמעותיים של אזור התעשייה בקרית גת הוא המגוון הרחב של תעשיות •הקיימות בתוכו ובאזורים הסמוכים אליו. לאור זאת, ולאור מיקומה של קרית גת בלב אזור חקלאי פעיל, מוצעת תכנית ידי מפעל אחר, או על וינוצלו ימוחזרו ופסולת ממפעל אחד עודפים ייצור. במסגרת התכנית, למטבוליזם של חומרי

לחילופין על ידי הרשות עצמה או היישובים החקלאים שמסביבה.

vii

מצב קיים: הזדמנויות ואתגרים .1

קרית גת טומנת בחובה יתרונות בלתי מבוטלים והזדמנויות רבות לפיתוח עתידי במיוחד בכל הנוגע לקשרים חברתיים ולהיכרות טובה בין תושבים וקיומם של קשרים קהילתיים; לקומפקטיות והמבנה העירוני של העיר; לגודלה של העיר המאפשר הליכה רגלית ורכיבה על אופניים; להיותה מוקפת במרחבים פתוחים ייחודיים, נוף טבעי ושטחים חקלאיים; ובעיקר למנהיגות המקומית,

התושבים, והשחקנים השונים הפועלים במקום ובעלי נכונות גבוהה לשיתוף פעולה.

אולם, לצד יתרונותיה, קרית גת ניצבת בפני אתגרים משמעותיים. גבולות העיר חוצצים בין המרקם הבנוי לשטחים הפתוחים הטבעיים שמסביב לעיר, אזור התעשייה מתפקד כמרחב אוטונומי המנותק מהעיר, שטחים ריקים יוצרים מרחבים בלתי מנוצלים את משקפת שאינה מובהקת לא תדמית לעיר כן, כמו הקיים. מהמרקם במנותק מתוכננת הצפונית והשכונה העיר, ברחבי

ההזדמנויות הקיימות בה. כל אלו, כמו גם מחסור בהיצע מגורים, תעסוקה ושירותים, תורמים להגירה שלילית של צעירים.

התכנית האסטרטגית: ארבע תמות .2

על בסיס ההזדמנויות והקשיים גובשה תכנית אסטרטגית המושתתת על ארבע תמות רב-שכבתיות, הפועלות בקני מידה שונים ונוגעות להיבטים שונים של החיים העירוניים:

קומפקטיות: ניצול אופייה וגודלה הקומפקטי של קרית גת, תפירת ושיקום המרחב העירוני המקוטע, עידוד קישוריות •והליכה רגלית, השמשת מרחבים בלתי מנוצלים.

תנועה: תכנון מוטה הולכי רגל ורוכבי אופניים; שדרות לכיש כציר המחבר בין אזור התעשייה, מרכז העיר והשכונות •החדשות

מרחבים או טכנולוגיים כגנים הציבורי המרחב עיצוב חינוך, כגון החיים, תחומי בכל הטכנולוגיה שילוב טכנולוגיה: •חכמים, תכניות שהיה לחברות סטארט-אפ, נקודות wifi וכדומה.

טבע: תפיסת הסביבה הטבעית כחלק בלתי נפרד מחיי העיר וחיבורה למרקם העירוני באמצעות מערכת שבילים; עיצוב •המרחב הציבורי תוך התייחסות לנושאים אקלימיים ונוחות אנושית.

אזורי התערבות .3

כחלק מהתכנית האסטרטגית וכפועל יוצא של ארבע התמות המנחות את התכנון, פותחו תכניות מפורטות עבור ארבעה אזורים: התחדשות עירונית של הרקמה הוותיקה, כביש 35 והפארק המתוכנן משני עבריו, אזור תחנת הרכבת, שדרות לכיש ומרכז העיר,

ואזור התעשייה שנתפס כאחד מנכסיה הבולטים של העיר.

התחדשות עירונית של הרקמה הותיקה. כחלק מהתכנית האסטרטגית לקרית גת מוצע התא העירוני, כלי גמיש לניתוח, תכנון וניהול סביבות מגורים קיימות ועתידיות. מטרת התא העירוני הינה לעודד חידוש של מרקמי המגורים הקיימים וליצור סביבות עירוניות המאופיינות בקישוריות טובה, גבולות גמישים, וניצול מגוון של המרחבים הפתוחים תוך התאמה לקבוצות חברתיות וקבוצות גיל שונות. פיתוח רעיון התא העירוני נבע מתוך ההבנה כי האתגר העיקרי של קריית גת נעוץ במרקם העירוני הקיים. בדומה לערים רבות אחרות בארץ ובעולם, קרית גת תוכננה כמקבץ של שכונות, וכתוצאה, המרקם העירוני של העיר מתאפיין לעיתים קרובות בגבולות נוקשים, קישוריות נמוכה )במיוחד לשכונות סמוכות(, מבנה אוטונומי וחללים בלתי מנוצלים. על מנת לענות על אתגרים אלו, מוצעת מתודולוגיה המבקשת לאתגר את השכונה כיחידת תכנון הבסיסית ולקרוא מחדש את העיר כרשת של תאים המקושרים זה לזה ביחסי תלות הדדית. לתא העירוני אין גודל קבוע. גודלו ותכניו נגזרים מתוך ניתוח התנאים הייחודיים המתקיימים בו, מקומו ותפקידו ברמה העירונית ויחסיו עם הסביבה. כתוצאה, התא העירוני לעולם לא מנותח ומתוכנן

קרית גת 2025

viii neXCITY: refigUred UrbanisM for The 21sT cenTUry

כשלב ראשון של התכנית מוצעים שבעה צעדים ליישום מיידי. שבעת הצעדים מהווים נדבך במיתוג קרית גת כעיר טכנולוגית וכעיר החכמה הראשונה בישראל. יש להם נראות גבוהה במרחב העירוני ובכוחם להניע תהליכים נרחבים בעיר וליצור תשתית של שיתוף פעולה בין הרשות, הסקטור העסקי והקהילה המקומית. כל אחד מהמרכיבים חדשני בפני עצמו, אולם כוחה של התכנית נעוץ בשילוב ביניהם, שכן הצעדים קשורים ומשלימים אחד את השני לכדי שלם שגדול מחלקיו ועומד בזיקה לתכנית

האסטרטגית.

ארבעת הצעדים הראשונים הינם כלל-עירוניים:

1. מערכת תחבורה ציבורית חכמה. על מנת להתאים את מערכת התחבורה הציבורית לקנה המידה הקומפקטי של העיר, ולמנוע בזבוז משאבים ופליטות פחמן הנגרמים עקב חוסר היעילות של המערכת הקיימת, אנו מציעים להסב את המודל הקיים למודל של שאטלים בתדירות גבוהה, עם אפשרות להפעלת מודל של “תחבורה בהזמנה” )mobility on demand(. מאחורי תכנית זו עומדת התפיסה, כי שאטלים קטנים בזמינות גבוהה הינם יעילים ונוחים יותר לשימוש, בהשוואה לאוטובוסים גדולים בתדירות

נמוכה.

2. ממשקים טכנולוגיים במרחב הציבורי. הקמת רשת ביתנים טכנולוגיים, שתקושר באמצעות מערכת שבילים להולכי רגל ורוכבי זמינה לכלל אופניים, תקדם את הקשר בין התושבים לעיר ותעודד שימוש פעיל במרחב הציבורי, תוך הנגשה של טכנולוגיה האוכלוסייה. הביתנים יאפשרו מגוון של פעילויות לגילאים שונים ולאוכלוסיות שונות, יתוכננו כמבנים קלים עם הצללה טבעית

ומלאכותית, ויציעו עמדות מחשב, רשת אלחוטית חופשית, מקומות ישיבה, אזור להקרנת סרטים ועוד.

3. שפה עירונית כוללת עבור שדרות לכיש. פיתוח שפה עירונית עבור שדרות לכיש כטיילת עירונית החוצה את העיר יסייע לחבר בין חלקי העיר השונים ויציג תדמית עירונית חדשה לנכנסים לקרית גת מכוון כביש 35 ומכיוון תחנת הרכבת. פיתוח הציר מבוסס על שני דגשים עיקריים: אקלים וטכנולוגיה. כיום, חלקים גדולים משדרות לכיש אינם מוצלים וחשופים לשמש, דבר המקשה על הליכה לאורכו. נטיעת עצים לא רק תגביר את הנוחות האקלימית אלא גם תסייע לייצר אחידות ויזואלית ונופית

לאורך הציר. דגש נוסף הינו נושא הטכנולוגיה, אשר תשולב במרחב העירוני ותסייע בהנגשה של מידע לאורך הציר.

4. תכנית שהייה )Residency( לאמנים וחברות סטארט אפ. במסגרת התכנית, קריית גת תציע חללים פנויים שאינם מנוצלים כיום ברחבי העיר לשימוש של חברות סטארט-אפ ואמנים צעירים, בדגש ובזיקה לחינוך, טכנולוגיה ותרבות. חשיבות התכנית

נעוצה ביכולתה לחבר בין גופים ושחקנים שונים וכן למשוך לעיר קבוצות אוכלוסיה חדשות ומגוונות.

שלושה צעדים נוספים ממוקדים באזור התעשייה ומהווים את הבסיס לאסטרטגיה ארוכת טווח לקידום פיתוח תעשייתי בר-קיימא ולהפיכתה של קריית גת לעיר האקו-תעשייתית הראשונה בישראל:

1. פיתוח נופי לינארי לאורך שדרות ישראל פולק, ציר הכניסה הראשית מכיוון כביש 35 החוצה את אזור התעשייה מצפון לדרום. שדרות ישראל פולק הם השער לאזור התעשייה, וככאלו, יש להם תפקיד מפתח לא רק בשינוע יעיל של אנשים וסחורות,

אלא גם ביצירת מרחב קריא וקל להתמצאות, וכן הצגת תדמית חיובית עבור כל אלו הנכנסים לאזור.

2. סקר מקיף בקרב המפעלים והחברות באזור התעשייה. בפני קרית גת ניצבת ההזדמנות להפוך את אזור התעשייה לפארק תעשיה אקולוגי, בו שאריות ממפעל אחד ממוחזרות כחומרי גלם במפעל אחר. כשלב ראשון בקידום רעיון זה יש לקיים סקר כולל של חומרי הגלם )input( והפלט )output( של המפעלים והחברות על מנת לזהות קשרים ושיתופי פעולה פוטנציאלים.

3. תחרות עיצוב מגרשי ומבני חניה. שטחים נרחבים באזור התעשייה מוקדשים לחניה, במגרשים פתוחים או במבנים ייעודיים. תחרות בין המפעלים השונים תקרא לחשיבה מחודשת על אזורי החניה באמצעים שונים )צמחיה, אמנות, מתקני ספורט, מגרשי משחקים, הקרנת סרטים וכדומה(. המפעלים המשתתפים בתחרות יקבלו אות הוקרה, שיפורסם בפומבי ויוענק בהפנינג עירוני.

לסיכום קרית גת, כמו ערים חדשות אחרות בעולם, עומדת בפני צומת דרכים: פיתוח אד-הוק שאינו מאתגר את המודל ההיסטורי או ארגון וחשיבה מחדש על המבנה העירוני ועתידו תוך התייחסות לשינויים באורחות החיים ולצרכים המשתנים של התושבים. היכולת להוביל את השינוי תלויה במשאבים אך בעיקר ביכולת לחשוב באופן מערכתי וקוהרנטי על המרחב העירוני תוך גיוס כל

השחקנים בזירה.

תכנית שבעת הצעדים

iX

ConTenTsovervIew ....................................................................................................................................................1

eXecUTive sUMMary .............................................................................................................2aboUT The projecT ................................................................................................................4projecT conTeXT ....................................................................................................................6projecT TiMeline .................................................................................................................. 10design process ..................................................................................................................... 12

analYses .................................................................................................................................................. 15siTe condiTion ....................................................................................................................... 17Trends .......................................................................................................................................20new Towns .............................................................................................................................24spaTial analyses .................................................................................................................26

plannIng framework .......................................................................................................................51iniTial proposals ................................................................................................................52proposed asseTs .................................................................................................................62siTe planning ........................................................................................................................64Urban cell ...............................................................................................................................66

sITe plans ................................................................................................................................................81conTinUing norTh: acTive & prodUcTive landscapes ......................................82The hinge: kiryaT gaT’s Urban core ............................................................................94indUsTrial reMiX: reThinking The indUsTrial caMpUs ..................................106

CITYwIde sTraTegIes ........................................................................................................................ 115coMprehensive land Use ............................................................................................... 116indUsTrial clUsTering ................................................................................................... 118resToraTive wadi sysTeM .............................................................................................124

envIsIonIng kIrYaT gaT ...................................................................................................................129

seven sTeps plan ...............................................................................................................................143

appendIx: new Towns .....................................................................................................................161

X neXCITY: refigUred UrbanisM for The 21sT cenTUry photo credit : kiryat gat archives

over

vIew

eXecUTive sUMMary

aboUT The projecT

projecT conTeXT

projecT TiMeline

design process

2 neXCITY: refigUred UrbanisM for The 21sT cenTUry

exeCuTIve summarYKiryat Gat is well poised to become the first “smart city” in Israel. The city is already well known for advanced technology manufacturing and education, and it is perfectly situated to leverage those resources with cutting-edge urban planning. This strategic plan includes detailed analyses of the existing site conditions, trends, and spatial patterns. It also shows how the city can reinvent itself by utilizing four distinct planning approaches: Compact, Mediated, Natural, and Mobility. These themes feed into both short-term interventions as well as long-term strategies, and we have included site-specific plans that integrate multifaceted initiatives into crucial locales.

Finally, we have included a specific set of action items for immediate implementation, which are detailed in the Seven Steps Plan. Together, they will form the foundation for long-term change and will establish the spirit of collaboration that is needed between the municipality, the private sector, and the community. The plan, which will be a model for urban planning across Israel, consists of the following components:

• TeCh pavIlIons: Accessibility to technology is a major challenge if Kiryat Gat is to become Israel’s first smart city. A network of pavilions will strengthen the city’s public spaces by providing technological interfaces and other amenities.

• sderoT laChIsh: The main axis of the city, Sderot Lachish is fragmented and poorly exposed. A common urban language will be developed in order to transform it into a vital and continuous linear connection between the different parts of the city.

overview 3

• smarT mobIlITY: Kiryat Gat’s compact size makes it an ideal testing ground for small city transportation solutions. In particular, there is a great opportunity to establish a network of high-frequency shuttles that can be ordered on demand.

• resIdenCY program: A healthy city economy is built upon collaboration between different actors and stakeholders. The city can encourage this through the establishment of residency programs for the start-up and artist communities.

• IndusTrIal zone CorrIdor: In its current state, the industrial zone lacks legibility – it is not easy to navigate. Well-coordinated streetscape improvements on Sderot Israel Polak will improve impressions of the area and the city of Kiryat Gat.

• ‘mY baCkYard’ parkIng loTs desIgn CompeTITIon: Acting as the “backyards” to each company, parking lots could be vastly improved through relatively simple interventions. The city can catalyze privately funded improvements through a design competition.

• maTerIal flow analYsIs: Kiryat Gat could become the first city in Israel to practice industrial symbiosis, whereby the outputs from one industry are used as the inputs for another. The city can start with an inventory of each industry’s stocks and flows.

overview 5

abouT The projeCTIn 2012, a team of graduate students at Tel Aviv University (TAU) and the Massachusetts Institute of Technology (MIT) collaborated to envision, plan, and design sustainable neighborhood prototypes for the city of Kiryat Gat, Israel.

This report describes the team’s examination of Kiryat Gat and proposes a strategic plan for the city’s future development. While the proposals are specific to the challenges and opportunities faced within Kiryat Gat, the process was intended to generate approaches that could be adopted by new towns globally; it is our hope that this document will be useful to guide redevelopment initiatives in other townships.

In January, eleven MIT students and their professor visited Kiryat Gat, along with five TAU students and their professor, for an intensive ten-day workshop. The project team met with municipal officials and community stakeholders, conducted site observations, and produced preliminary proposals. They gathered feedback through initial and midterm presentations, which were delivered by the entire MIT-TAU team to city officials and academic reviewers in Tel Aviv and Cambridge, respectively. The final presentation was simulcast in both locations.

Over the course of the six-month planning process, the team employed a variety of techniques to generate and refine their proposals, including stakeholder interviews, site visits, and in-depth analyses of demographic, geospatial, and environmental data. Everyone worked diligently to understand the assets, opportunities, and challenges in Kiryat Gat, and developed a plan that is responsive to its needs.

This process represents the first phase of an international collaboration between TAU’s Laboratory for Contemporary Urban Design and the City Design and Development Group at MIT’s Department of Urban Studies & Planning. The joint initiative is concentrated on mid-century development towns and the formulation of prototypical revitalization strategies. Continuing research strives to plan, design, and retrofit existing residential communities to become ecologically responsive, incorporate technology and industry, and enhance the livability and self-reliance of local residents and potential newcomers.

For more information, please visit our websites:

English: kIrYaTgaT.mIT.eduHebrew: kIrYaTgaTTau.wordpress.Com


projeCT ConTexTThe rIse of new Towns

One can observe the establishment of New Towns throughout urban history, but the practice experienced its apex in popularity in the middle of the 20th century. First published in 1898, Ebenezer Howard’s Garden Cities of Tomorrow demonstrated a new city environment that better managed and decentralized the growing problems of congested and polluted metropolitan centers. These developed town environments were not only about the modern physical design and aesthetic, but also meant to address burgeoning social concerns, foster economic activity, enable better transportation, and provide access to nature. This was all embodied in a self sufficient urban unit optimized to be just large enough to support a mix of uses and activities. In this smaller human scale, the combined benefits of urban and rural amenities were intended to enhance the residents’ quality of life.

The comprehensive approach to planning and design of a settlement from the ground up was then modified for different people and places, which saw the increased activity of the New Town movement. These planned communities were meant to reflect an idealized philosophical view or motivation on the part of the planners, developers, or community, and the construction of the new towns allowed for these professionals to experiment with innovative, and at times utopic, design ideas. The method executed saw experiments in planning, ecological design, social organization, and aesthetics, and such holistically planned urban fabric patterns starkly contrasted the organic patterns of more traditional settlement. These new types of towns did not always exist as freestanding or self-contained, autonomous cities, but were also created as satellite towns possessing some activities but still relying upon the proximity of an urban center, comprehensive redevelopment areas that become new town centers within a large town, and growth centers in which a new town is added onto an existing small town. The common thread is the ordered design and

development of an idealized model for modern living.

One of the key downfalls of these mid-century new towns is the responsive nature in which they were implemented, but there was little consideration for the flexible or adaptive possibilities for the town to adjust to long-term change, whether growing, shrinking, or changing its central function. Each new town was viewed as a vital solution to the important problems facing urban centers at the time, but shifting values and the progression of time have only seen the emergence of new problems. While they were conceived by planners to contain an optimal size and function for self sufficiency, changes in economy, industry, transportation, and ecological principles have seen the decline of many new towns.

new Towns of Israel

Urban communities in Israel are facing demographic and environmental changes typical of many advanced and developing nations. A rapidly aging population and changes in social habits have depopulated many of Israel’s New Towns; this change has been accompanied with stigma and neglect, all representative of the relative inflexibility of the New Town form. Like many governments in Western Europe, the Israeli government has launched policies to solve the problems of distressed neighborhoods, the most prominent among which are “demolition and redevelopment” (Pinui Binui) and densification (Ibui Binui). The idea behind these strategies is to create non-government mandated market conditions that foster initiatives for developers to physically expand their construction projects. Yet, there are many limitations to the current strategies and it is clear that new strategies need to be initiated, in particular for cases of neighborhoods with a majority of low-income families and low land values that do not attract for-profit developers.

overview 7

kIrYaT gaT: presenT daY

Kiryat Gat was selected as a laboratory to test new strategies, as it shares the same challenges facing Israeli new towns at large. Located fifty kilometers south of Tel Aviv and forty kilometers north of Be’er Sheva, Kiryat Gat the largest city in the agricultural Lachish Region with approximately 50,000 residents. Centrally located, it is connected by rail and highway to both Tel Aviv and Be’er Sheva. Route 35 runs through the city, connecting it to Ashkelon to the west and Route 60 to the east. Additionally, Kiryat Gat is adjacent to Route 6, Israel’s major north-south highway.

The city is best known to outsiders as the home of

Intel’s largest manufacturing plant (fab), which employs approximately 3,500 workers directly, and perhaps twice as many through parts manufacturing and service contracts. The fab is located in an industrial park that is home to other high-tech manufacturers as well as metalworking companies, food processors, and a variety of other industries. Most employees, however, live outside the city; Kiryat Gat has high unemployment rates and a high proportion of its citizens receive public assistance. Despite this, there are plans to add 7,000 households in a new neighborhood to the north of the existing city, in an effort to relieve pressure on a limited housing stock. Residents and city officials alike recognize the gravity of the challenges that face Kiryat Gat.

Mayor aviraM dahari indicaTes The ciTy’s fUTUre plans for eXpansion.


Kiryat Gat was established in 1955 as one of many Israeli new towns (also known as a development towns) that were essentially built from scratch. Unlike other new towns, however, Kiryat Gat was an important part of a comprehensive regional plan to establish settlements in a semi-arid sector of the country; the city was intended to be the center of the region. Prior to the city’s founding, the area was sparsely populated.

Located just north of the Negev, the Lachish Region has always had a water shortage. Rain falls only in the winter months, and is relatively sparse; this limited development as the area was primarily used for pasture. This changed with the completion of the Yarkon-Negev water line in 1955, which brought water from the north. Planning for agricultural settlements was enabled by the new infrastructure, although their size and scope were necessarily limited by the water supply. The site for Kiryat Gat was selected for its proximity to existing cross-roads and flat topography, in the geographic center of the region. It was situated in the geographical center of the region. The city was also intended to be the region’s hub for government administration, commerce, culture, specialized retail, and secondary education.

Of the 36,000 residents who were to settle in the Lachish Region, planners intended for 14,000 of them to live in Kiryat Gat. By 1964, this number had already been exceeded and the plan was updated to 38,000 residents. Early immigrants came from Eastern Europe, especially Poland and Romania, who were later followed by North African families and limited numbers of internal migrants. These days, the fastest growing population is Haredi, or conservative Orthodox, Jews.

Kiryat Gat was also an industrial city from the beginning, anchored by textile and sugar factories. A vocational school was established early on to support labor needs. The ensuing decades, however, would prove to be tumultuous. Motorization, including the expansion of Israel’s road networks, would lead to the dispersion of enterprise throughout the countryside. The city’s

largest employer, textile manufacturer Polgat, closed in the 1990s. After years of economic decline, the city landed the employer which is so intertwined with its identity today: Intel. The computer chip manufacturing company opened its first fab in 1999 after receiving a $525 million grant from the national government. Now on its second fab, there are already plans to construct a third in order to keep up with advances in technology. Despite the rapid rebirth of the industrial park, high unemployment persists, as most of its workers commute from other communities.

kiryat gat: a brief historyadapTed from New TowN iN israel (1966) bY erIka speIgel

The seTTleMenT of gaT circa 1946; This was The precUrsor To kiryaT gaT.

overview 9


BUildiNg UpoN fEEdBaCk fRom thE midtERm pREsENtatioN, thE tEam REoRgaNizEd pRoposals iNto thEiR fiNal foRms.

oN may 21, thE fiNal pREsENtatioN was hEld simUltaNEoUsly at mit aNd taU, CoNNECtEd via tElECoNfERENCE. City offiCials aNd aCadEmiC REviEwERs CoNtRiBUtEd CommENts fRom Both loCalEs.

Both tEams dElvEd iNto REsEaRCh oN NEw towNs, iN additioN to gathERiNg data aNd mappiNg kiRyat gat. thEsE EXERCisEs woUld iNfoRm pRoposals foR thE midtERm pREsENtatioN.

stUdENts syNthEsizEd iNitial pRoposals aNd pREsENtEd thEm to aN aUdiENCE of pUBliC offiCials aNd aCadEmiC REviEwERs at tEl aviv UNivERsity oN JaNUaRy 30.

iN JaNUaRy, thE mit Class visitEd isRaEl foR tEN days. togEthER with thE taU tEam, thEy wERE iNtRodUCEd to thE sitE, pUBliC offiCials, CommUNity mEmBERs, aNd iNdUstRy REpREsENtativEs.

workshopkiRyat gat

proposal refInemenTCamBRidgE & tEl aviv

fInal presenTaTIon sImulCasTCamBRidgE & tEl aviv

InITIal presenTaTIontEl aviv

researChCamBRidgE & tEl aviv

projeCT TImelIne

overview 11

oN JUly 9, thE taU tEam, JoiNEd By two mit tEam mEmBERs aNd thEiR pRofEssoR, pREsENtEd thE fiNal pRoposals to City offiCials aNd REpREsENtativEs fRom kiRyat gat’s iNdUstRial paRk. thE City is moviNg foRwaRd with sEvERal of thE idEas pREsENtEd.

thE taU tEam CoNtiNUEd to mEEt with pUBliC offiCials thRoUghoUt thE spRiNg, gathERiNg fEEdBaCk aNd iNfoRmatioN to iNfoRm thE REsEaRCh aNd iNitial pRoposals.

thE taU tEam, aloNg with kiRyat gat’s City ENgiNEER, visitEd mit iN maRCh foR thE midtERm pREsENtatioN oN maRCh 29.

two gRadUatE REsEaRChERs fRom thE mit tEam JoiNEd lCUd foR thE sUmmER. thE laB is CoNtiNUiNg thE NEw towN REsEaRCh BEgUN with kiRyat gat as thE CasE stUdy aNd moviNg to thE BRoadER pRototypiCal appliCatioNs of thEsE stRatEgiEs to NEw towNs.

InTerIm meeTIngskiRyat gat

IndusTrY presenTaTIonkiRyat gat

mIdTerm presenTaTIonsCamBRidgE

ongoIng researChtEl aviv


WORKSHOP RESEARCH & VISIONING

SITE CONDITIONEVALUATION

INITIALPROPOSALS

SPATIALANALYSES

NEW TOWNSSTUDIES

TRENDS

ENVISIONINGKIRYAT GAT

desIgn proCess


overview 13

WORKSHOP RESEARCH & VISIONING

SITE CONDITIONEVALUATION

INITIALPROPOSALS

SPATIALANALYSES

NEW TOWNSSTUDIES

TRENDS

ENVISIONINGKIRYAT GAT

PLANNING FRAMEWORK IMPLEMENTATION

STRATEGIC PLAN

SITE PLANS

PROPOSED ASSETS

SEVEN STEPS

LONG-TERMSTRATEGIES

NEW TOWNRESEARCH[ONGOING]

The neXciTy projecT was - and is - an iTeraTive process ThaT has evolved wiTh The ongoing collaboraTion beTween MiT, TaU, and kiryaT gaT. This diagraM is inTended To help The reader UndersTand how iT all fiTs TogeTher.

overview 13

14 neXCITY: refigUred UrbanisM for The 21sT cenTUry14 neXCITY: refigUred UrbanisM for The 21sT cenTUry

analyses 15 an

alY

ses

siTe condiTion

Trends

new Towns

spaTial analyses


Expandedseparation of

Land Uses

analyses 17

Expandedseparation of

Land Uses

fragmenTed urban fabrIC

Kiryat Gat is relatively dense, with preserved natural and agricultural surroundings and adjacent technology and industry ripe for applied innovation throughout the city. However, the edges of the city act more as buffers rather than connecting residents to natural assets. While compact, the urban fabric is fragmented by vacant lots that create underutilized voids in nearly every neighborhood. Within Kiryat Gat, there is a distinct separation of land uses. A predominantly residential core to the west composed of a variety of neighborhood enclaves for the city’s diverse communities. The eastern industrial zone is home to several large manufacturers, including the Intel’s microchip processing plant. Despite this juxtaposition, the industrial zone is treated as its own entity rather than an extension of the city. Kiryat Gat’s residents benefit little economically and have a high rate of unemployment. Compounded with the fact that few amenities exist for residents between the ages of 25 to 40, the city struggles to retain young families and the most productive segment of its workforce.

dIsjoInTed growTh

Currently, plans for expansion have been approved that will further polarize land use in Kiryat Gat. The proposed northern neighborhood is characteristically isolated, and will provide luxury mixed-type housing for new residents on what is currently a greenfield site. Expansion eastward will accommodate new large-scale industries, even though the current industrial zone contains opportunity sites for development. While recognizing that these proposals are an approaching reality, there is still the opportunity to strengthen the city’s existing core and define alternative strategies for growth.

sITe CondITIon


The UniqUe naTUral landscapes ThaT sUrroUnd The ciTy have significanT poTenTial for recreaTion.

The ciTy’s coMpacTness and sTrong coMMUnal relaTionships enable sMall inTervenTions To have far-reaching iMpacTs.

Current Condition assets

elderly residenTs lack adeqUaTe gaThering spaces and are disconnecTed froM digiTal sysTeMs.

yoUTh have few opporTUniTies/aMeniTies ThaT provide incenTive for TheM To sTay in The ciTy.

Current Condition Challenges

analyses 19

There is a general inTeresT for collaboraTion aMong MUnicipal agencies, privaTe firMs, and coMMUniTy organizaTions.

a lack of lifesTyle opTions Makes iT difficUlT To sUpporT a yoUng, energeTic workforce.

The ciTy lacks legibiliTy, leaving iT wiThoUT an idenTifiable iMage for residenTs and visiTors.

The ciTy is well-poised for efficienT inTra- and inTer-ciTy connecTiviTy.


Trends

100

200

300

1000500

GroupHAIFA AND NORTHERN DISTRICTS

JERUSALEM AND SOUTHERN DISTRICTS

TEL AVIV AND CENTRAL DISTRICTS

Population●

●

●

●

200,000

400,000

600,000

800,000

SOURCE: ISRAEL CENTRAL BUREAU OF STATISTICS

TOTAL LAND AREA

CULT

IVAT

ED

LAN

D

RATIO OF TOTAL AREA TO CULTIVATED LANDBY REGION IN ISRAEL, IN THOUSAND DUNAMS

Agriculture in the Lakhish Region remains one of its most important industries.

0%

2%

4%

6%

8%

10%

12%

14%

16%

105 15 2520 30 4035 45 5550 60 7065 75 85+80

ISRAEL KIRYAT GAT JERUSALEM TEL AVIV HAIFA RISHON LEZION PETAH TIKVA ASHDOD HOLON BE'ER SHEVA NETANYA BNEI BRAK

ISRAEL

KIRYAT GAT

The city is unable to retain residents between the ages of 25 to 45.

Kiryat Gat has both a significant aging population,

as well as a youthful popula-

tion ready to enter the workforce.

Population Distribution by Age In the Top 10 Cities in Israel

& Kiryat Gat

Source:Population Census

2008, Central Bureau of Statistics

analyses 21

planning for 21sT cenTUry UrbanisM reqUires a ThoroUgh UndersTanding of The forces ThaT shape developMenT. These visUalizaTions draw Upon inforMaTion froM israel’s cenTral bUreaU of sTaTisTics, along wiTh environMenTal daTa provided by MUlTilaTeral and non-governMenTal insTiTUTions.

Heavy Fuel Oil

GasoilCoal

Natural Gas

Gasoil

140,000

120,000

100,000

80,000

60,000

40,000

20,000

ANNUAL MANUFACTURING EMISSIONS IN METRIC TONS

Suspended Particulate Matter

Sulpher Oxides

Nitrogen OxidesCarbon Monoxide

Carbon Dioxide

2000 2001 2002 2003 2004

2000

0

4000

6000

8000

10000

ANNUAL ELECTRICITY FUEL MIX IN METRIC TONS

1970

19

71 19

72 19

73 19

74 19

75 19

76 19

77 19

78 19

79 19

80 19

81 19

82 19

83 19

84 19

85 19

86 19

87 19

88 19

89 19

90 19

91 19

92 19

93 19

94 19

95 19

96 19

97 19

98 19

99 20

00 20

01 20

02 20

03 20

04 20

05 20

06

Heavy Fuel Oil

GasoilCoal

Natural Gas

Gasoil

140,000

120,000

100,000

80,000

60,000

40,000

20,000

ANNUAL MANUFACTURING EMISSIONS IN METRIC TONS

Suspended Particulate Matter

Sulpher Oxides

Nitrogen OxidesCarbon Monoxide

Carbon Dioxide

2000 2001 2002 2003 2004

2000

0

4000

6000

8000

10000

ANNUAL ELECTRICITY FUEL MIX IN METRIC TONS

1970

19

71 19

72 19

73 19

74 19

75 19

76 19

77 19

78 19

79 19

80 19

81 19

82 19

83 19

84 19

85 19

86 19

87 19

88 19

89 19

90 19

91 19

92 19

93 19

94 19

95 19

96 19

97 19

98 19

99 20

00 20

01 20

02 20

03 20

04 20

05 20

06

60

80

100

120

140

160

1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011

HIGH TECHNOLOGY is the fastest growing manufacturing sector in Israel, while other sectors are experiencing relatively static growth.

MEDIUM-HIGH TECHNOLOGY

MEDIUM-LOW TECHNOLOGY

LOW TECHNOLOGY

YEAR

PRO

DU

CTIO

N IN

DEX

(BA

SE Y

EAR

2005

= 1

00)

MANUFACTURING PRODUCTION


0%

100%

200%

300%

400%

500%

600%

Fiji

Cent

ral A

frica

n Re

p Co

ngo

Dem

Rep

Con

go

Papu

a N

ew G

uine

a Ga

bon

Icel

and

Ango

la

Sier

ra L

eone

Bh

utan

Ca

mer

oon

Equa

toria

l Gui

nea

Boliv

ia

Colo

mbi

a Pa

ragu

ay

Moz

ambi

que

New

Zea

land

N

orw

ay

Pana

ma

Guin

ea

Guya

na

Nic

arag

ua

Com

oros

Su

rinam

e Ug

anda

Be

lize

Hond

uras

Ga

mbi

a Le

soth

o Br

azil

Guin

ea-B

issa

u Co

te d

'Ivoi

re

Peru

Ve

nezu

ela

Beni

n M

ongo

lia

Chile

Ch

ad

Togo

Ca

nada

La

os

Mal

aysi

a Rw

anda

Sw

eden

Gu

atem

ala

Russ

ian

Fede

ratio

n Za

mbi

a Fi

nlan

d Ire

land

Co

sta

Rica

Bu

rund

i In

done

sia

Ghan

a Ca

mbo

dia

Nig

eria

Au

stria

M

yanm

ar

Ecua

dor

Jam

aica

M

adag

asca

r Et

hiop

ia

Aust

ralia

N

amib

ia

Nep

al

Urug

uay

Phili

ppin

es

Geor

gia

Tanz

ania

Dj

ibou

ti M

alaw

i Bu

rkin

a Fa

so

Switz

erla

nd

Unite

d Ki

ngdo

m

El S

alva

dor

Cape

Ver

de

Bela

rus

Haiti

Ke

nya

Bots

wan

a Tr

inid

ad a

nd To

bago

Se

nega

l Ar

gent

ina

Mal

i Gr

eece

Do

min

ican

Rep

Tu

rkey

Un

ited

Stat

es

Tajik

ista

n M

exic

o Vi

et N

am

Czec

h Re

p Ja

pan

Eritr

ea

Denm

ark

Kyrg

yzst

an

Chin

a Fr

ance

Ita

ly

Sri L

anka

M

aurit

ius

Sout

h Af

rica

Kore

a, R

ep

Leba

non

Portu

gal

Pola

nd

Cypr

us

Sing

apor

e Sp

ain

Arm

enia

Zi

mba

bwe

Swaz

iland

Th

aila

nd

Mor

occo

Ge

rman

y Ka

zakh

stan

Bu

lgar

ia

Indi

a Al

geria

Ro

man

ia

Iran

Nig

er

Tuni

sia

Net

herla

nds

Bang

lade

sh

Barb

ados

Su

dan

Hung

ary

Oman

Jo

rdan

Ye

men

M

oldo

va

Isra

el

Syria

n Ar

ab R

ep

Paki

stan

Uz

beki

stan

M

aurit

ania

Qa

tar

Unite

d Ar

ab E

mer

iate

s Tu

rkm

enis

tan

Egyp

t Ba

hrai

n

Saud

i Ara

bia

SOURCE: WORLD RESOURCES INSTITUTE (WWW.WRI.ORG),EARTHTRENDS (EARTHTRENDS.WRI.ORG) WATER WITHDRAWALS AS A PERCENT

OF INTERNAL WATER RESOURCES

FOR 142 HIGH, MIDDLE, & LOW-INCOME NATIONS (FIGURES FROM 2000)

Israel withdraws 273% of its IWR, at an annual rate of 337 m3 per person (the equivalent

of 337,000 one-liter water bottles per year).

-20

-10

0

10

20

30

Uni

tedA

rabE

mira

tes

Qat

ar

Bel

gium

Ku

wai

t Si

ngap

ore

Net

herla

nds

Repu

blic

of K

orea

Isra

el

Isra

el

Saud

iAra

bia

Mac

edon

ia

Japa

n U

nite

d St

ates

of A

mer

ica

Ital

y Sp

ain

Switz

erla

nd

Gre

ece

Mau

ritiu

s U

nite

dKin

gdom

D

enm

ark

Port

ugal

G

erm

any

Czec

hRep

ublic

N

epal

O

man

Ir

elan

d Sl

oven

ia

Liby

aLe

bano

n G

ambi

a M

alay

sia

Pola

nd

Fran

ce

Aus

tria

B

ulga

ria

Iran

IJo

rdan

Ja

mai

ca

Trin

idad

& To

bago

M

exic

o Sl

ovak

ia

Turk

ey

ElSa

lvad

or

Croa

tia

Chin

a Se

rbia

Th

aila

nd

Sout

h A

fric

a B

osni

a &

Her

zego

vina

A

zerb

aija

n Cu

ba

Ukr

aine

Ir

aq

Alb

ania

A

rmen

ia

Egyp

t A

lger

ia

Dom

inic

an R

epub

lic

Tuni

sia

Uzb

ekis

tan

Syria

Cost

aRic

a Sr

iLan

ka

Hun

gary

Ro

man

ia

Nor

th K

orea

Mol

dova

Tu

rkm

enis

tan

Uga

nda

Phili

ppin

es

Gua

tem

ala

Geo

rgia

M

oroc

co

Occ

upie

d Pa

lest

inia

n Te

rrito

ry

Gha

na

Viet

Nam

Ka

zakh

stan

B

elar

us

Keny

a Zi

mba

bwe

Swaz

iland

Rw

anda

B

enin

Ta

jikis

tan

Ethi

opia

B

urun

di

Indi

a To

go

Hai

ti Pa

kist

an

Yem

en

Nig

eria

Li

thua

nia

Leso

tho

Nig

er

Ban

glad

esh

Tanz

ania

Cam

bodi

a N

orw

ay

Afg

hani

stan

Ve

nezu

ela

Hon

dura

s M

alaw

i So

mal

ia

Bur

kina

Faso

Ky

rgyz

stan

Se

nega

l In

done

sia

Sier

raLe

one

Mya

nmar

Pa

nam

a La

osEc

uado

r M

ali

Chile

Co

te d

'Ivoi

re

Suda

n Er

itrea

Ti

mor

-Les

te

Cam

eroo

n Es

toni

a M

ozam

biqu

e B

otsw

ana

Gui

nea

Libe

ria

Nic

arag

ua

Mad

agas

car

Russ

iaZa

mbi

a La

tvia

Ch

ad

Papu

a N

ew G

uine

a A

ngol

a D

emoc

ratic

Rep

ublic

of

Cong

oCo

lom

bia

Gui

nea-

Bis

sau

Peru

M

auri

tani

a Sw

eden

U

rugu

ay

Arg

entin

a N

amib

ia

New

Zea

land

B

razi

l Fi

nlan

d Ce

ntra

l Afr

ican

Rep

ublic

A

ustr

alia

Ca

nada

Pa

ragu

ay

Mon

golia

Co

ngo

Bol

ivia

G

abon

Uni

tedA

rabE

mira

tes

Qat

ar

Bel

gium

Ku

wai

t Si

ngap

ore

Net

herla

nds

Repu

blic

of K

orea

Isra

el

Isra

el

Saud

iAra

bia

Mac

edon

ia

Japa

n U

nite

d St

ates

of A

mer

ica

Ital

y Sp

ain

Switz

erla

nd

Gre

ece

Mau

ritiu

s U

nite

dKin

gdom

D

enm

ark

Port

ugal

G

erm

any

Czec

hRep

ublic

N

epal

O

man

Ir

elan

d Sl

oven

ia

Liby

aLe

bano

n G

ambi

a M

alay

sia

Pola

nd

Fran

ce

Aus

tria

B

ulga

ria

Iran

IJo

rdan

Ja

mai

ca

Trin

idad

& To

bago

M

exic

o Sl

ovak

ia

Turk

ey

ElSa

lvad

or

Croa

tia

Chin

a Se

rbia

Th

aila

nd

Sout

h A

fric

a B

osni

a &

Her

zego

vina

A

zerb

aija

n Cu

ba

Ukr

aine

Ir

aq

Alb

ania

A

rmen

ia

Egyp

t A

lger

ia

Dom

inic

an R

epub

lic

Tuni

sia

Uzb

ekis

tan

Syria

Cost

aRic

a Sr

iLan

ka

Hun

gary

Ro

man

ia

Nor

th K

orea

Mol

dova

Tu

rkm

enis

tan

Uga

nda

Phili

ppin

es

Gua

tem

ala

Geo

rgia

M

oroc

co

Occ

upie

d Pa

lest

inia

n Te

rrito

ry

Gha

na

Viet

Nam

Ka

zakh

stan

B

elar

us

Keny

a Zi

mba

bwe

Swaz

iland

Rw

anda

B

enin

Ta

jikis

tan

Ethi

opia

B

urun

di

Indi

a To

go

Hai

ti Pa

kist

an

Yem

en

Nig

eria

Li

thua

nia

Leso

tho

Nig

er

Ban

glad

esh

Tanz

ania

Cam

bodi

a N

orw

ay

Afg

hani

stan

Ve

nezu

ela

Hon

dura

s M

alaw

i So

mal

ia

Bur

kina

Faso

Ky

rgyz

stan

Se

nega

l In

done

sia

Sier

raLe

one

Mya

nmar

Pa

nam

a La

osEc

uado

r M

ali

Chile

Co

te d

'Ivoi

re

Suda

n Er

itrea

Ti

mor

-Les

te

Cam

eroo

n Es

toni

a M

ozam

biqu

e B

otsw

ana

Gui

nea

Libe

ria

Nic

arag

ua

Mad

agas

car

Russ

iaZa

mbi

a La

tvia

Ch

ad

Papu

a N

ew G

uine

a A

ngol

a D

emoc

ratic

Rep

ublic

of

Cong

oCo

lom

bia

Gui

nea-

Bis

sau

Peru

M

auri

tani

a Sw

eden

U

rugu

ay

Arg

entin

a N

amib

ia

New

Zea

land

B

razi

l Fi

nlan

d Ce

ntra

l Afr

ican

Rep

ublic

A

ustr

alia

Ca

nada

Pa

ragu

ay

Mon

golia

Co

ngo

Bol

ivia

G

abon

BIOC

APA

CITY

OF

PROD

UCTI

ONEC

OLOG

ICA

L FO

OTP

RIN

T O

F CO

NSU

MPT

ION

SOURCE: NATIONAL FOOTPRINT ACCOUNTS 2010 EDITION, WWW.FOOTPRINTNETWORK.ORGBALANCE OF BIOCAPACITY VS. ECOLOGICAL FOOTPRINT

IN GLOBAL HECTARES PER CAPITAFOR 152 HIGH, MIDDLE, & LOW-INCOME NATIONS FIGURES FROM 2007

Israel has an ecological deficit of 4.5 gha / person, meaning its citizens consume more resources than the country is capable of producing.

analyses 23

0%

100%

200%

300%

400%

500%

600%

Fiji

Cent

ral A

frica

n Re

p Co

ngo

Dem

Rep

Con

go

Papu

a N

ew G

uine

a Ga

bon

Icel

and

Ango

la

Sier

ra L

eone

Bh

utan

Ca

mer

oon

Equa

toria

l Gui

nea

Boliv

ia

Colo

mbi

a Pa

ragu

ay

Moz

ambi

que

New

Zea

land

N

orw

ay

Pana

ma

Guin

ea

Guya

na

Nic

arag

ua

Com

oros

Su

rinam

e Ug

anda

Be

lize

Hond

uras

Ga

mbi

a Le

soth

o Br

azil

Guin

ea-B

issa

u Co

te d

'Ivoi

re

Peru

Ve

nezu

ela

Beni

n M

ongo

lia

Chile

Ch

ad

Togo

Ca

nada

La

os

Mal

aysi

a Rw

anda

Sw

eden

Gu

atem

ala

Russ

ian

Fede

ratio

n Za

mbi

a Fi

nlan

d Ire

land

Co

sta

Rica

Bu

rund

i In

done

sia

Ghan

a Ca

mbo

dia

Nig

eria

Au

stria

M

yanm

ar

Ecua

dor

Jam

aica

M

adag

asca

r Et

hiop

ia

Aust

ralia

N

amib

ia

Nep

al

Urug

uay

Phili

ppin

es

Geor

gia

Tanz

ania

Dj

ibou

ti M

alaw

i Bu

rkin

a Fa

so

Switz

erla

nd

Unite

d Ki

ngdo

m

El S

alva

dor

Cape

Ver

de

Bela

rus

Haiti

Ke

nya

Bots

wan

a Tr

inid

ad a

nd To

bago

Se

nega

l Ar

gent

ina

Mal

i Gr

eece

Do

min

ican

Rep

Tu

rkey

Un

ited

Stat

es

Tajik

ista

n M

exic

o Vi

et N

am

Czec

h Re

p Ja

pan

Eritr

ea

Denm

ark

Kyrg

yzst

an

Chin

a Fr

ance

Ita

ly

Sri L

anka

M

aurit

ius

Sout

h Af

rica

Kore

a, R

ep

Leba

non

Portu

gal

Pola

nd

Cypr

us

Sing

apor

e Sp

ain

Arm

enia

Zi

mba

bwe

Swaz

iland

Th

aila

nd

Mor

occo

Ge

rman

y Ka

zakh

stan

Bu

lgar

ia

Indi

a Al

geria

Ro

man

ia

Iran

Nig

er

Tuni

sia

Net

herla

nds

Bang

lade

sh

Barb

ados

Su

dan

Hung

ary

Oman

Jo

rdan

Ye

men

M

oldo

va

Isra

el

Syria

n Ar

ab R

ep

Paki

stan

Uz

beki

stan

M

aurit

ania

Qa

tar

Unite

d Ar

ab E

mer

iate

s Tu

rkm

enis

tan

Egyp

t Ba

hrai

n

Saud

i Ara

bia

SOURCE: WORLD RESOURCES INSTITUTE (WWW.WRI.ORG),EARTHTRENDS (EARTHTRENDS.WRI.ORG) WATER WITHDRAWALS AS A PERCENT

OF INTERNAL WATER RESOURCES

FOR 142 HIGH, MIDDLE, & LOW-INCOME NATIONS (FIGURES FROM 2000)

Israel withdraws 273% of its IWR, at an annual rate of 337 m3 per person (the equivalent

of 337,000 one-liter water bottles per year).

-20

-10

0

10

20

30

Uni

tedA

rabE

mira

tes

Qat

ar

Bel

gium

Ku

wai

t Si

ngap

ore

Net

herla

nds

Repu

blic

of K

orea

Isra

el

Isra

el

Saud

iAra

bia

Mac

edon

ia

Japa

n U

nite

d St

ates

of A

mer

ica

Ital

y Sp

ain

Switz

erla

nd

Gre

ece

Mau

ritiu

s U

nite

dKin

gdom

D

enm

ark

Port

ugal

G

erm

any

Czec

hRep

ublic

N

epal

O

man

Ir

elan

d Sl

oven

ia

Liby

aLe

bano

n G

ambi

a M

alay

sia

Pola

nd

Fran

ce

Aus

tria

B

ulga

ria

Iran

IJo

rdan

Ja

mai

ca

Trin

idad

& To

bago

M

exic

o Sl

ovak

ia

Turk

ey

ElSa

lvad

or

Croa

tia

Chin

a Se

rbia

Th

aila

nd

Sout

h A

fric

a B

osni

a &

Her

zego

vina

A

zerb

aija

n Cu

ba

Ukr

aine

Ir

aq

Alb

ania

A

rmen

ia

Egyp

t A

lger

ia

Dom

inic

an R

epub

lic

Tuni

sia

Uzb

ekis

tan

Syria

Cost

aRic

a Sr

iLan

ka

Hun

gary

Ro

man

ia

Nor

th K

orea

Mol

dova

Tu

rkm

enis

tan

Uga

nda

Phili

ppin

es

Gua

tem

ala

Geo

rgia

M

oroc

co

Occ

upie

d Pa

lest

inia

n Te

rrito

ry

Gha

na

Viet

Nam

Ka

zakh

stan

B

elar

us

Keny

a Zi

mba

bwe

Swaz

iland

Rw

anda

B

enin

Ta

jikis

tan

Ethi

opia

B

urun

di

Indi

a To

go

Hai

ti Pa

kist

an

Yem

en

Nig

eria

Li

thua

nia

Leso

tho

Nig

er

Ban

glad

esh

Tanz

ania

Cam

bodi

a N

orw

ay

Afg

hani

stan

Ve

nezu

ela

Hon

dura

s M

alaw

i So

mal

ia

Bur

kina

Faso

Ky

rgyz

stan

Se

nega

l In

done

sia

Sier

raLe

one

Mya

nmar

Pa

nam

a La

osEc

uado

r M

ali

Chile

Co

te d

'Ivoi

re

Suda

n Er

itrea

Ti

mor

-Les

te

Cam

eroo

n Es

toni

a M

ozam

biqu

e B

otsw

ana

Gui

nea

Libe

ria

Nic

arag

ua

Mad

agas

car

Russ

iaZa

mbi

a La

tvia

Ch

ad

Papu

a N

ew G

uine

a A

ngol

a D

emoc

ratic

Rep

ublic

of

Cong

oCo

lom

bia

Gui

nea-

Bis

sau

Peru

M

auri

tani

a Sw

eden

U

rugu

ay

Arg

entin

a N

amib

ia

New

Zea

land

B

razi

l Fi

nlan

d Ce

ntra

l Afr

ican

Rep

ublic

A

ustr

alia

Ca

nada

Pa

ragu

ay

Mon

golia

Co

ngo

Bol

ivia

G

abon

Uni

tedA

rabE

mira

tes

Qat

ar

Bel

gium

Ku

wai

t Si

ngap

ore

Net

herla

nds

Repu

blic

of K

orea

Isra

el

Isra

el

Saud

iAra

bia

Mac

edon

ia

Japa

n U

nite

d St

ates

of A

mer

ica

Ital

y Sp

ain

Switz

erla

nd

Gre

ece

Mau

ritiu

s U

nite

dKin

gdom

D

enm

ark

Port

ugal

G

erm

any

Czec

hRep

ublic

N

epal

O

man

Ir

elan

d Sl

oven

ia

Liby

aLe

bano

n G

ambi

a M

alay

sia

Pola

nd

Fran

ce

Aus

tria

B

ulga

ria

Iran

IJo

rdan

Ja

mai

ca

Trin

idad

& To

bago

M

exic

o Sl

ovak

ia

Turk

ey

ElSa

lvad

or

Croa

tia

Chin

a Se

rbia

Th

aila

nd

Sout

h A

fric

a B

osni

a &

Her

zego

vina

A

zerb

aija

n Cu

ba

Ukr

aine

Ir

aq

Alb

ania

A

rmen

ia

Egyp

t A

lger

ia

Dom

inic

an R

epub

lic

Tuni

sia

Uzb

ekis

tan

Syria

Cost

aRic

a Sr

iLan

ka

Hun

gary

Ro

man

ia

Nor

th K

orea

Mol

dova

Tu

rkm

enis

tan

Uga

nda

Phili

ppin

es

Gua

tem

ala

Geo

rgia

M

oroc

co

Occ

upie

d Pa

lest

inia

n Te

rrito

ry

Gha

na

Viet

Nam

Ka

zakh

stan

B

elar

us

Keny

a Zi

mba

bwe

Swaz

iland

Rw

anda

B

enin

Ta

jikis

tan

Ethi

opia

B

urun

di

Indi

a To

go

Hai

ti Pa

kist

an

Yem

en

Nig

eria

Li

thua

nia

Leso

tho

Nig

er

Ban

glad

esh

Tanz

ania

Cam

bodi

a N

orw

ay

Afg

hani

stan

Ve

nezu

ela

Hon

dura

s M

alaw

i So

mal

ia

Bur

kina

Faso

Ky

rgyz

stan

Se

nega

l In

done

sia

Sier

raLe

one

Mya

nmar

Pa

nam

a La

osEc

uado

r M

ali

Chile

Co

te d

'Ivoi

re

Suda

n Er

itrea

Ti

mor

-Les

te

Cam

eroo

n Es

toni

a M

ozam

biqu

e B

otsw

ana

Gui

nea

Libe

ria

Nic

arag

ua

Mad

agas

car

Russ

iaZa

mbi

a La

tvia

Ch

ad

Papu

a N

ew G

uine

a A

ngol

a D

emoc

ratic

Rep

ublic

of

Cong

oCo

lom

bia

Gui

nea-

Bis

sau

Peru

M

auri

tani

a Sw

eden

U

rugu

ay

Arg

entin

a N

amib

ia

New

Zea

land

B

razi

l Fi

nlan

d Ce

ntra

l Afr

ican

Rep

ublic

A

ustr

alia

Ca

nada

Pa

ragu

ay

Mon

golia

Co

ngo

Bol

ivia

G

abon

BIOC

APA

CITY

OF

PROD

UCTI

ONEC

OLOG

ICA

L FO

OTP

RIN

T O

F CO

NSU

MPT

ION

SOURCE: NATIONAL FOOTPRINT ACCOUNTS 2010 EDITION, WWW.FOOTPRINTNETWORK.ORGBALANCE OF BIOCAPACITY VS. ECOLOGICAL FOOTPRINT

IN GLOBAL HECTARES PER CAPITAFOR 152 HIGH, MIDDLE, & LOW-INCOME NATIONS FIGURES FROM 2007

Israel has an ecological deficit of 4.5 gha / person, meaning its citizens consume more resources than the country is capable of producing.


The team compared a variety of New Towns around the globe in order to identify commonalities among New Towns and those conditions that are specific to Kiryat Gat. Although the towns selected differed a great deal in land area (6.7 to 3,282 square kilometers), population (19,000 to 1,000,000+), and geography, they also share a great number of challenges and opportunities. This suggests that Kiryat Gat can be considered a living laboratory, as urban planning strategies developed in Kiryat Gat could also be applicable in other New Towns.

Some of the key findings included:

• growTh is noT inherenTly posiTive; iT can be parTicUlarly probleMaTic for a new Town ThaT was never designed To accoMModaTe iT.

• indUsTrial new Towns MUsT have a sUfficienTly diverse econoMic base, or They will develop inTo MonofUncTional Urban zones.

• new Towns MUsT define TheMselves as independenT froM The sUrroUnding MeTropolis, or They will lose Their idenTiTy To The encroaching sprawl.

• The preservaTion of coMpacT, walkable Town cenTers has helped Many new Towns To be sUccessfUl over several decades.

The complete profile of each New Town is included in Appendix I.

new Towns

dwelling densitydwelling coveragepopulation densityroad density

urban transitregional train servicepedestrian networkbike network

target populationtoday’s populationtoday’s age distributionsocio-economic status

location in countryregional functiongeographical regionclimatetopography

area when builtarea today usedesign modelindustrial zone

housing types# of dwellings# of schoolscommercedemographics

neighborhood characteristics

urban form

services & transport

planning / designgeographiessocio-economic factors

building footprints street patterns

scale:1000 x 1000 m

909 units / km2

0.4 far2,921 people / km2

12.78 km / km2

bus, taxiyes, one station

yesyes

60,00047,621

30.64 / 10

southurban center

desert borderdesert

flat

7.5 km2

16.3 km2

residential / industrial (hi -tech)garden city

separate

mixed14,821

26urban center & shopping mall

mixed ethnics

Kiryat gat, israel middle east1954

kIrYaT gaT

bUilding fooTprinTs sTreeT paTTerns

analyses 25

DWELLING DENSITYDWELLING COVERAGEPOPULATION DENSITYROAD DENSITY

URBAN TRANSITREGIONAL TRAIN SERVICEPEDESTRIAN NETWORKBIKE NETWORK

TARGET POPULATIONTODAY’S POPULATIONTODAY’S AGE DISTRIBUTIONSOCIO-ECONOMIC STATUS

LOCATION IN COUNTRYREGIONAL FUNCTIONGEOGRAPHICAL REGIONCLIMATETOPOGRAPHY

AREA WHEN BUILTAREA TODAY USEDESIGN MODELINDUSTRIAL ZONE

HOUSING TYPES# OF DWELLINGS# OF SCHOOLSCOMMERCEDEMOGRAPHICS

NEIGHBORHOOD CHARACTERISTICS

URBAN FORM

SERVICES & TRANSPORT

PLANNING / DESIGNGEOGRAPHIESSOCIO-ECONOMIC FACTORS

BUILDING FOOTPRINTS STREET PATTERNS

SCALE:1000 x 1000 m

1,144 units / km2

0.29 far / km2*

2,079 people / km2

20 km / km2*

BUSYES, FIVE STATIONS

YESYES

250,000185,000

35HIGH INCOME

SOUTHEASTURBAN CENTER

LOWLANDSTEMPERATE

FLAT

88 km2

89 km2

RES/COM/INDGRID ROADS

SEPARATE

SINGLE FAMILY101,872

104YES

WHITE

MILTON KEYNES, ENGLAND EUROPE1967








urban form




scale:1000 x 1000 m

n/an/a

1,090 people / km2

n/a

bus, taxiyes, one station

yesyes

60,00032,565

31.74 / 10

southurban center

desertdesert

flat

n/a29.877 km2

residential / industrialgarden city

separate

mixed11,341

23yes

mixed ethnics

dimona, israel middle east1955








URBAN FORM




SCALE:1000 x 1000 m

270 units / km2 (RED+SD)

0.62 far / km2*

2900 people / km2 RED / 500 SD9.55 km / km2*

BUSYES, FOUR STATIONS

YESYES

100,000 RED# / 120,000 SD%

78,000 RED / 131,000 SD MIXED

CENTRALRESEARCH CENTER

PLATEAUTEMPERATE

MOSTLY FLAT

27 km2 reD / 257 km2 SD

INSTITUTIONAL / RESIDENTIAL SCIENCE CITY

DISTRIBUTED IN SD

MIXED77,000 (RED+SD)

62 + 3 UNIVERSITIESYES

TSUKUBA, JAPAN ASIA1963

#RED = RESEARCH AND EDUCATION DISTRICT %SD = SUBURBAN DISTRICT








URBAN FORM




SCALE:1000 x 1000 m

70.5 units / km2

*.63 far / km2

136 people / km2

*12 km / km2

BUS, TAXINO

YESNO

40,00019,664

49.5MEDIUM

SOUTH-CENTRALURBAN CENTER

COASTAL/MARCHLANDSMEDITERRANEAN

FLAT

144 km2

144 km2

RES / COMM /AGRI / TOURISMGARDEN CITY

NONE

MIXED10,158

7YES

MIXED ETHNICS

SABAUDIA, ITALY EUROPE1934








urban form




scale:1000 x 1000 m

5,152 units / km2*

3.72 far / km2*

14,768 people / km2

4.75 km / km2

bus, MRT, TAXIyes, one sTATIon

yesno

157,00098,502

MIXed, AgIngMIXed

souThsATellITe Town

IslAndTRopIcAl RAInfoResT

MosTly flAT

~ 1 km2

6.67 km2

ResIdenTIAl / coMMeRcIAlgARden cITy

neAR

MIXed28,406

15+yes

MIXed eThnIc

QueensTown, SINGAPORE ASIA1952

DWELLING DENSITYDWELLING COVERAGEPOPULATION DENSITYROAD DENSITYVACANCY

URBAN TRANSITREGIONAL TRAIN SERVICEPEDESTRIAN NETWORKBIKE NETWORKRECREATION AMENITIES






URBAN FORM




SCALE:1000 x 1000 m

HIGH-DENSITY, HIGH-RISELOW COVERAGE

27,000 people / km2 (IDEAL)LOW

18% (HALLE)

TRAM, BUSYES, S-BAHN

YESNOT WITHIN CITY

SKATE PARK

90,00045,157

SKEWED ELDERLY17,000 UNEMPLOYED (2008)

SAXONY-ANHALT (EAST)SUB-REGIONAL HUB

NORTH GERMAN PLAINTEMPERATE SEASONAL

FLAT

800 ha / 8 km2

979.3 ha / 9.8 km2

RESIDENTIAL / SOME COMMERCIALTOWERS IN THE PARK

SEPARATE

NEXCity: Kiryat Gat 2025 (Part 1)

Documents

Transcript of NEXCity: Kiryat Gat 2025 (Part 1)