קריאת מפות בטופקארטן- המדריך המלא19-11-2008 14:56

טופקארטן הוא אתר גרמני המאגד בתוכו את מרבית המודלים לחיזוי לטווח קצר ובינוני. במאמר הקרוב יינתנו היסודות לשימוש באתר

ולהבנה בסיסית של המפות המטאורולוגיות. מהיום גם אתם חזאים • קריאת מפות - המדריךאליאור גיל

המלא •

2005מאמר המשך לזה של אוגוסט

טופקארטן - לחץ/י בכדי להכנס לאתר

באתר מודלים רבים, רובם ככולם גלובליים. בראש כל המפות, מצד שמאל מופיעים תאריך ושעת המודל, כלומר, המועד בו הופקה המפה. בצד ימין מופיעים התאריך והשעה אליהם המפההרצת. ולהלן רשימת המודלים והמפות שהם מספקים. קדימה לחזות!תקפה

GFS- Global Forecasting System

GFS או( MRF-ו AVNהוא מודל אמריקאי לחיזוי מז"א לטווח קצר, בינוני )שמות גילגוליו הקודמים , ימים7 שעות עד טווח 6 שעות. הוא מספק מפות חזויות במרווחי זמן של 6וארוך המתעדכן כל

ימים(. בהיבט הדיוק,7.5-16 שעות )180-384 שעות לטווח 12 שעות(, ובמרווחי זמן של 180וחצי ) הוא המודל המוביל והמועדףGFSהמודל ניצב בשלישיה הראשונה של המודלים הזמינים ברשת.

על מרבית החזאים בגופים הרשמיים והלא-רשמיים, בין היתר בשל רזולוציה גבוהה יחסית, הן במרחב והן בגובה, ובשל פירוט נתונים חינמי שאין שני לו ברשת. בלחיצה על הקישור למודל

בתפריט השמאלי עליון, יופיעו מספר מפות אפשריות. כיוון שרובנו לא דוברי גרמנית שוטפת, להלןתרגום סוגי המפות ומשמעותן:

1 .500 hPa, Bodendruck מיליבר ולחץ בפני הים- משמאל לימין, זו האפשרות500: מפת הראשונה בתפריט. המפות בשורה זו הן המפות הבסיסיות ביותר בחיזוי, דרכן מקבלים מושג כללי

ק"מ( מופיע בצבעים5-6 מ"ב )כ-500על השחקנים המשתתפים ביצירת התמונה הסינופטית. רום (, הטמפרטורה במפלס זהDecaMeterומיוצג ע"י הסקאלה שמימין ביחידות של עשרות מטרים )

מעלות צלזיוס, והאיזוברים, קווי הלחץ במפלס5מיוצגת בקווים אפורים מרוסקים ובמרווחים של מ"ב.5פני הים, מיוצגים בלבן במרווחים של

2 .850hPa Temperatur:-מ"ב- האפשרות השניה בתפריט. המפות בשורה זו850 טמפרטורה ב מיליבר )הגובה בו ימדד850 ק"מ( המספקות נתונים על גובה שכבת 1.5 מיליבר )850הן מפות

מיליבר( ועל הטמפרטורה בשכבה זו. בשונה מהמפה הקודמת, במפות אלה850לחץ של בדיוק גובה השכבה )המקביל ללחץ( מיוצג בקווים לבנים, והטמפרטורה היא זו שמופיעה בצבע ומיוצגת

מעלות בחודשי שיא הקיץ21ע"י הסקאלה מימין. הטמפרטורה הממוצעת לבית-דגן נעה בין מיליבר הן850 מעלות בלבד בחודשי שיא החורף )ינואר-פברואר(. מפות 3-4)יולי-אוגוסט(, ל-

האופטימליות להערכת הטמפרטורה בקרקע וכן לזיהוי מבנה תרמאלי וחזיתי של מערכותסינופטיות.

3. Mittl. Wolken עננות בינונית- האפשרות השלישית בתפריט. מפה זו מספקת לנו שלושה : נתונים-

מיליבר. עובי השכבה פרופורציונלי לטמפרטורה הממוצעת בתחומי500-1000א. עובי שכבת אותה שכבה, כך שהמשמעות היא שככל שעובי שכבה גבוה יותר- מאסת האוויר המדוברת חמה

ידוע כמבשר השלג בהרים הנמוכים מהר החרמון.5400יותר, ולהיפך. בחורף, קו עובי השכבה מטר. עובי שכבה של600 מטר מתאים, ככלל אצבע, לשלגים בהרים מגובה 5340עובי שכבה של

מטר כבר נדיר מאוד באזורנו ומעיד על שלג כבד מגבהים נמוכים. במקרים קיצוניים ובלבד5280שמתקיימים תנאים נוספים- שלג אפשרי אף במישור החוף.

.1ב. לחץ האוויר בקרקע, כפי שתואר במפה ג. כיסוי העננות הבינונית באטמוספירה, המיוצג באחוזים בסקאלה מימין.

4. Niederschlag:-6 מפת משקעים- המפה מציגה את סכימת כל המשקעים שצפויים לרדת ב השעות שקודמות לזמן בצד ימין למעלה של המפה. השימוש במפה זו צריך להעשות בזהירות

ובשילוב עם מפות אחרות, שכן המודלים הגלובליים סובלים ממגבלות רזולוציה טופוגרפית, שפוגעות ב"ראייתם" את תהליכי היווצרות המשקעים. הסקאלה מימין מייצגת את קצב המשקעים

שעות.6ל-

5. 2m Temperatur: מטר- זו למעשה מפת טמפרטורה יבשה בקרקע. לרוב,2טמפרטורה בגובה מפה זו איננה אמינה ולא מומלץ להתבסס עליה ככלי ראשי משום שגם כאן הרזולוציה

הטופוגרפית פוגמת ב"הבנת" המודל את תהליכי השתנות הטמפרטורה ובעצם מחליקה מאפיינים טופוגרפיים רבים )במפה הזו למשל, הטמפרטורה באילת ובחרמון עשויה להיות דומה, מה

שכמובן לרוב לא קורה(.

6. 700hPa Vertikalbew: מ"ב- פרמטר המהירות האנכית משקף700 מהירות אנכית במפלס ק"מ(. במפה מוצג גם גובה מפלס זה,3 מיליבר )כ-700את התרוממות או שקיעת האוויר במפלס

בקווים לבנים. המספרים בסקאלה מימין מספרים לנו על השינוי שחל בלחץ האוויר, ממנו ניתן להשליך על המסלול האנכי אותו האוויר עובר. ערכים חיוביים משמעותם שלחץ האוויר עולה

בהדרגה, ולכן האוויר שוקע. שקיעת אוויר )התמוככות( פועלת כמנגנון הורס עננים וקשורה במז"א יציב. ערכים שליליים משמעותם שלחץ האוויר הולך ויורד, מה שהופך את האוויר לבלתי-יציב

ומאפשר לו לעלות. עליית אוויר נקראת "קונבקציה" והיא מנגנון בונה עננים שמזוהה עם מזג אווירפעיל )עננים, משקעים וכו'(.

7. 10m wind: מטר- במפה זו מוצגת מהירות הרוח בקשרים, בשני אופנים:10 רוח בגובה א. צבעים, המיוצגים בסקאלה מימין.

ב. דגלונים לבנים- הכיוון אליו נושבת הרוח, הוא קצה הדגלון ה"עירום" מקווים. כפי ששמתם לב, קשרים,5על צדי הדגלון מולבשים קווים קטנים, אלה מייצגים את מהירות הרוח. חצי קו שקול ל-

קשרים. דוגמאות מצורפות בקובץ הבא:50 קשרים ומשולש- ל-10קו מלא שקול ל-

קמ"ש.1.85 קשר=1 מטר לשניה.0.5 קשר=1

8 .CAPE-ו Lifted Index:הם שני מדדים תרמודינמיים לחיזוי עננות פעילה וסופות-רעמים. להלן הסבר בסיסי על ההתמצאות בשניהם:

CAPE- Convective Available Potential Energy

- האנרגיה הפוטנציאליתCAPEראשי התיבות המפחידים האלה בסה"כ מספרים לנו מיהו אותו הזמינה לקונבקציה )עליית אוויר( באטמוספירה. הקייפ מחושב בדרך פשוטה של סימולציה-

המודל מדמה אילו שינויים יעברו על גוש אוויר שינסה את מזלו ויחל לעלות באטמוספירה בניסיון ליצור ענן. אותם שינויים תלויים בנתוני גוש האוויר עצמו )טמפרטורה ולחות( ובנתוני הסביבה.

קייפ גבוה פירושו שהאטמוספירה תיטיב עם גוש האוויר העולה ותאפשר לו להתפתח לענן גשם ואולי אפילו לסופת-רעמים. קייפ נמוך מעיד על אטמוספירה יציבה ונטולת פוטנציאל להתפתחות

סופות-רעמים. מעיד על פוטנציאל נמוך להתפתחות סופות-רעמים. עננות ערמתית, אם תתפתח 0-300 קייפ של

בסביבה כזו, תוכל להוריד גשם אך לא להתפתח לסופות-רעמים.

מעיד על אנרגיה פוטנציאלית זמינה גבוהה יותר ועל סיכוי טוב להתפתחות 300-1000 קייפ של סופות-רעמים. רוב סופות הרעמים בישראל מתפתחות בתנאי אי-יציבות כאלה.

הוא קייפ גבוה, המתריע מפני פוטנציאל ממשי לסופות-רעמים חזקות. 1000-2000 קייפ של ערכים כאלה ניתן למצוא בישראל בעיקר בעונת הסתיו, כשהים התיכון חם והאוויר בשכבות

הנמוכות הוא "דלק" מצויין לסופות-רעמים והענן יכול להתפתח לגובה רב יחסית. סופות-רעמים שיתפתחו בסביבה כזו ימטירו גשמים כבדים ביותר, ואם תנאים נוספים קיימים )גזירת רוח למשל(

הן עשויות להיות חמורות. מעיד על אי-יציבות קיצונית וסופות-רעמים חמורות. נדיר מאוד לראותו2000-4000קייפ של

מתממש בישראל. סופות-רעמים שנוצרות בסביבה כזו הן בעלות פוטנציאל הרסני- ברד גדול, לא ניתן למצוא בישראל4000משבי רוח חזקים, ברקים בתדירות גבוהה מאוד וכו'. קייפ גבוה מ-

והוא מצוי בעיקר במישורים המרכזיים והדרומיים של ארה"ב )סמטת הטורנדו(. : מביא לביטוי מספרי את עוצמת הזרם העולה בענן סערה, מתחשב בנתוניםCAPEיתרונות ה-

לעומק האטמוספירה. : רגיש ביותר לתנאים סמוך לקרקע, לא מביא בחשבון פעילות מעננות בינונית,CAPEחסרונות ה-

לא מייצג כראוי שכבות יציבות שמעכבות/חוסמות התפתחות עננות.

Lifted Index

גם פרמטר האי-יציבות הזה מחושב באמצעות סימולציה על גוש אוויר "אקראי" ועל מצבו מיליבר, גוש500 מ"ב. ערכים שליליים פירושם שבהגיעו לשכבת 500התרמאלי בהגיעו למפלס

האוויר חם מסביבתו ועל-כן לא יציב. ערכים חיוביים פירושם שגוש האוויר יציב והוא חסרפוטנציאל להתפתחות סופות-רעמים.

בדר"כ מסתיימים ללא סופות-רעמים. 0ערכים גבוהים מ-(- סופות-רעמים לא חמורות.2-)-0(- כיסוי נרחב של סופות-רעמים לא חמורות ו/או כיסוי מקומי של ס"ר חמורות.4(-)-2)-(- פוטנציאל לסופות-רעמים חמורות.6(-)-4)-( ומטה- פוטנציאל גבוה לסופות-רעמים חמורות.6)-

יתרונות: מתחשב בנתונים לעומק האטמוספירה, לוקח בחשבון טמפרטורה ולחות בשכבותהנמוכות.

חסרונות: רגיש ביותר לתנאים סמוך לקרקע, לא מביא בחשבון פעילות מעננות בינונית, לא מייצגכראוי שכבות יציבות שמעכבות/חוסמות התפתחות עננות, תלוי תלות חזקה מדיי במפלס יחיד )

מ"ב(.500

כפי שאתם רואים, לצד יתרונות הפרמטרים האלה יש להם לא מעט חסרונות ולכן אין להסתמך עליהם בעיניים עצומות. ערכי אי-יציבות גבוהים הם דבר שבשגרה בקיץ הישראלי החם והלח,

אלא שסופות-רעמים לא יוצאות מזה לצערנו. יש לקחת את הפרמטרים הללו בהקשר הסינופטיהנרחב ולצד ניתוח מפות נוספות.

9 .2m Taupunkt: מטר- נקודת הטל היא פרמטר המייצג את הלחות2נקודת הטל בגובה באטמוספירה )ובמקרה שלנו- סמוך לקרקע(. בהגדרה, טמפרטורת נקודת הטל היא הטמפרטורה

לחות(. ממשפט זה אנו מבינים,100%אליה יש לקרר את האוויר בלחץ קבוע כדי להביאו לרוויה ) שנקודת הטל תמיד תהיה קטנה או שווה לטמפרטורת האוויר. כשנקודת הטל גבוהה, כלומר

קרובה יחסית לטמפרטורה הרגילה, יש לקרר את האוויר מעט יחסית ולכן הדבר מעיד על תכולת לחות גבוהה באוויר. כשהיא נמוכה )ביחס לטמפרטורת האוויר( הלחות באוויר נמוכה יחסית. שימו

לב! לא מדובר כאן בלחות יחסית )המוגשת לציבור בערוצי התקשורת( הנמדדת באחוזים.

10 .200/300/500 hPa Stromlinien/Wind מ"ב- תחת כותרת זו אוגדו מספר מפות משום שהעיקרון200/300/500 קווי זרימה ורוח במפלס :

בהן דומה. כולן מציגות את מהירות הרוח וקווי הזרימה של האוויר במפלסים המצויינים, אלו הם מפלסי הסילון. זרמי הסילון הם חגורות של אוויר הנע במהירות גבוהה מאוד והם תוצאה של

אי-רציפות בגובה הטרופופאוזה )פסגת האטמוספירה התחתונה( ושל הפרשי טמפרטורה גדולים על שטחים קטנים יחסית. זרמי הסילון מפרידים בין השקעים/אפיקים ברום לבין הרמות/רכסים והם בדר"כ מלווים, באזורנו, בכמויות גדולות של עננות גבוהה ובינונית. בסקאלה מימין מיוצגת

קשר75מהירות הרוח בקשרים, כאשר לזרם סילון נהוג להתייחס לרצועת אוויר שמהירותה ומעלה. המספר הזה הוא שרירותי למדיי, ויתכנו מקטעים חזקים פחות שעדיין ייחשבו כזרם סילון.

קיימים מספר סוגי זרמי סילון, על השניים הנפוצים שבהם נסביר כאן בקצרה:

זורם לאורך קו השבר בין האטמוספירה הטרופית החמה לאטמוספירהזרם הסילון הסובטרופי:

מ"ב(,200 קילומטר מעל פני הים )מפת 12-13הסובטרופית הקרירה והממוזגת. גובהו הממוצע כ- קשר. נפוץ200כיוונו בדרך כלל מדרום-מערב לצפון-מזרח ומהירותו המקסימלית יכולה להגיע עד

באזורנו בעיקר בעונות המעבר, כאשר בקיץ הוא נמצא מצפון לנו )ולכן הקיץ לא מצטיין בעננותגבוהה( ובחורף- מדרום לנו.

זורם לאורך קו השבר בין האטמוספירה הקוטבית הקרה לאטמוספירהזרם הסילון הפולארי: הסובטרופית הממוזגת. זהו זרם סילון צפוני שמתפתל בכיוונים לא קבועים לאורך אפיקי הרום

מ"ב(300 ק"מ )מפת 8-10הפולאריים ובמידה רבה מכתיב את כיוון תנועתם. גובהו הממוצע כ- קשר. הדרמתו של150-160 קשר, ובמקרים קיצוניים ל-100-120ומהירותו מגיעה בממוצע ל-

הסילון הפולארי לאזורנו קשורה במערכות חורפיות סוערות. הדרמה קיצונית שלו מאפיינתמערכות שלג בישראל.

11 .Pot. Aquiv. Temp:. מ"ב. זהו פרמטר850 טמפרטורה אקוויולנטית פוטנציאלית במפלס שמשקלל את הטמפרטורה והלחות הקיימים בגוש אוויר, מתוך הנחה שגוש אוויר חם ולח יותר

בשכבותיו הנמוכות הוא בעל פוטנציאל יצירת עננים גבוה יותר. בשונה ממפות טמפרטורה רגילות, בהן האוויר החם יכול להיות גם יבש ולא נדע על כך, הפרמטר הנ"ל רגיש יותר ללחות מאשר

לטמפרטורה ולכן גושי אוויר חמים ויבשים, שפוטנציאל העננות שלהם קטן, "יזכו" במפה לערכים נמוכים, מה שיבליט את גושי האוויר הלא-יציבים עם פוטנציאל ההמטרה הגבוה. ניתן לזהות

בקלות מבנה חזיתי ע"י מפות אלה.

הערות נוספות:

" מתייחסת למרכז אירופה בלבד, ולכן לאMitteleur• כל מפה שבסוגריים שלה מופיע הביטוי "נפרט עליה כאן.

מפות מסוג אחד כלשהו )מאלה9 היא למעשה ִתצרף של Panel• כל אפשרות שמסתיימת ב- 9 שעות בין מפה למפה. כך קל יותר להבין את הצפי הכללי ל-24שפורטו למעלה(, בהפרשים של

הימים הקרובים מבלי להתעמק במאפייניו של כל יום ויום.• קיימת גם אפשרות להפיק אנימציה של מפה מסוג אחד:

לחץ/י כאן

או אנימציה של מספר מפות, כפאנל:

לחץ/י כאן

ועד1948 מיליבר + לחץ בקרקע, משנת 500• כמו כן קיימת באתר אפשרות לגשת למפות ארכיון היום:

לחץ/י כאן

מ"ב וקרקע:850 מ"ב, 700 מ"ב, 500וכפאנל המכיל מפות

לחץ/י כאן

GEMהמודל הקנדי -

שעות ומספק מפות לחיזוי מזג-אוויר במתכונת12המודל הקנדי מפורט פחות, מתעדכן מדיי הבאה:

, רק ללא פרמטרGFS בדומה למפות שמספק מיליבר ולחץ בפני הים:500מפות • מיליבר. 500הטמפרטורה ב-

שעות בין מפה למפה.12 ימים(, מרווחי זמן של 10 שעות )240 טווח:

גם כאן, אופן קריאת המפה דומה לזה שבמפות מיליבר, טמפרטורה וגובה שכבה:850מפות • GFS .

השעות הקודמות למועד המוטבע על המפה. השיטה12 כאן, הסכימה היא ל-מפות משקעים:• . GFSגורמת לשוני משמעותי ביחס למפות המשקעים של

שעות בין מפה למפה.12 ימים(, מרווחי זמן של 5 שעות )120 טווח:

לערך(.5. נמצא בתחתית השלישיה השנייה )מקום GFS הרבה פחות טוב מ-דיוק:

JMA- Japan Meteorological Agencyהמודל היפני -

( במתכונת1.85ºX1.85º שעות ומספק מפות ברזולוציה גסה )12המודל היפני מתעדכן מדיי הבאה:

מיליבר ולחץ בפני הים500מפות • מיליבר, טמפרטורה וגובה שכבה850מפות • מיליבר )סילון(300מפות מהירות רוח במפלס • שעות! כלומר, כל24 שימו לב- כאן הסכימה היא גדולה אף יותר מקודמיו- מפות משקעים:•

מפה מייצגת את סך המשקעים שירדו ביממה שמסתיימת בתאריך אליו היא מתייחסת. הערכים בסקאלה מופיעים בקשרים.מפת רוחות בגובה הקרקע:•

שעות בין מפה למפה.24 ימים(, במרווחי זמן של 8 שעות )192 טווח:

הרזולוציה הגסה ומרווחי הזמן הגדולים בין מפה למפה הופכים אותו ללא-שימושי. דיוק:

NOGAPS- Navy Operational Global Atmospheric Prediction Systemמודל הצי - האמריקאי

GFS פעמים ביממה ומספק מפות ברזולוציה דומה לזו של 4מודל הצי האמריקאי מתעדכן )1ºX1º(:במתכונת הבאה ,

כפי שכבר אפשר להבין מיליבר(:500 מיליבר ולחץ בפני הים )כולל טמפרטורה ב-500מפת • + קרקע.500זהו דפוס חוזר בכל המודלים באתר. המפה הראשונה תמיד תהיה מפת

מיליבר, טמפרטורה וגובה שכבה850מפת • •700 hPa Rel. feuchte: מ"ב, מיוצגת באחוזים ע"י הסקאלה700 הלחות היחסית במפלס

מימין. גם גובה השכבה מופיע במפה זו, בקווים לבנים. הלחות היחסית במפלס זה הינה קריטית להיווצרות ענני גשם מכל הסוגים. למעשה ניתן אף לומר, שגשם משמעותי לא ירד בישראל כאשר

מיליבר צפויה להיות יבשה. 700שכבת השעות הקודמות למועד המוטבע על המפה.12 סך כל המשקעים שירדו ב-מפת משקעים:• •Pot. Aquiv. Temp:. מ"ב. זהו פרמטר850 טמפרטורה אקוויולנטית פוטנציאלית במפלס

שמשקלל את הטמפרטורה והלחות הקיימים בגוש אוויר, מתוך הנחה שגוש אוויר חם ולח יותר בשכבותיו הנמוכות הוא בעל פוטנציאל יצירת עננים גבוה יותר. בשונה ממפות טמפרטורה רגילות,

בהן האוויר החם יכול להיות גם יבש ולא נדע על כך, הפרמטר הנ"ל רגיש יותר ללחות מאשר לטמפרטורה ולכן גושי אוויר חמים ויבשים, שפוטנציאל העננות שלהם קטן, "יזכו" במפה לערכים

נמוכים, מה שיבליט את גושי האוויר הלא-יציבים עם פוטנציאל ההמטרה הגבוה. ניתן לזהותבקלות מבנה חזיתי ע"י מפות אלה.

בקשרים.רוח בגובה הקרקע:•

שעות בין מפה למפה.12 ימים(, במרווחי זמן של 6 שעות )144 טווח:

.4, מדוייק מעט יותר מהקנדי והיפני. מדורג במקום ה-GFS פחות טוב מ-דיוק:

ECMWF- European Center for Medium-Range Forecastsמודל האיחוד האירופאי -

שעות והוא ידוע ומוכר בעולם כמודל הגלובלי הטוב ביותר12המודל האירופאי מתעדכן מדיי ואת נתוניו1ºX1ºלחיזוי מזג-אוויר. הצרה היא, שהמפות הזמינות לנו ברשת הן ברזולוציה של

המלאים ניתן להשיג רק תמורת סכומי כסף גדולים. מידת דיוקו מבהירה היטב מדוע. המפותבאתר מסופקות במתכונת הבאה:

מיליבר ולחץ בפני הים500מפות • שימו לב! התצוגה שונה לחלוטין משאר המפות באתר מיליבר ולחץ בקרקע:850מפות רוח ב-•

http://www.ecmwf.intוהיא לקוחה היישר מהאתר הרשמי של המודל- מיליבר.850 קשר( במפלס 1.94 קמ"ש, או 3.6 )מטר לשניהבצבעים מוצגת מהירות הרוח ב

מיליבר.5הלחץ בקרקע מוצג בקווים שחורים, במרווחים של שוב, בתצוגת אתר הבית של המודל. קווים שחורים שהמרווחים מיליבר:500מפת גובה •

מטר.60ביניהם הם

שעות בין מפה למפה.24 ימים(, במרווחים של 10 שעות )240 טווח:

אילו רק נתוניו היו מופצים בצורה חופשיתהמדוייק ביותר מבין המודלים הזמינים ברשת. דיוק:ונדיבה יותר- היה ללא ספק המודל המוביל ברשת. מדורג במקום הראשון.

UKMO- United Kingdom Meteorological Officeהמודל הבריטי -

UKMOמוכר בשמו העממי "ברקנל", על-שם העיירה הבריטית בה הורץ לראשונה. כיום, המרכז , אך השם נשאר...Exeterהמטאורולוגי בו הוא מורץ נמצא בעיירה

ברקנל הוא המודל המועדף על מרבית גופי החיזוי בישראל. הרזולוציה הזמינה לנו ברשת גסה , בעוד לגופים הרשמיים זמינה הרזולוציה הגבוהה והמפורטת שלו. המפות1.25ºX1.25ºיחסית-

זמינות באתר במתכונת הבאה:

מיליבר ולחץ בפני הים500מפות • מיליבר, טמפרטורה וגובה שכבה850מפות • השעות הקודמות למועד המוטבע על המפה.6 מציג משקעים מצטברים ל-מפות משקעים:•

שעות קדימה48-72 שעות בין מפה למפה, 6 שעות )יומיים( קדימה במרווחי זמן של 48 עד טווח: מיליבר +500 ימים( זמינה רק מפת 4-6 שעות )144 עד 96 שעות, ומ-12זמין במרווחי זמן של

לחץ פני הים.

נחשב מדוייק מאוד לטווח קצר-בינוני, בעיקר בחיזוי המצב הסינופטי בקרקע. לטווח הארוךדיוק: יותר הוא כנראה מורץ ברזולוציה פחות טובה ולכן הדיוק יורד, אך עדיין- מדורג בשלישיה הפותחת,

.2-3 האמריקאי על המקומות GFSומתחרה במידת דיוקו עם

GMEהמודל הגרמני -

, בראשי התיבות הגרמניים שלו( הוא עוד מודל החביב על גופיDWDהמודל הגרמני )הנקרא גם . המודל מורץ0.5º-1ºX0.5º-1ºהחיזוי הרשמיים של ישראל ומספק לנו מפות ברזולוציה טובה של

בשיטה שונה משאר המודלים כך שקשה להשוות ביניהם והאמור לגביו יהיה בעיקר מניסיון אישיבעבודה עמו במסגרות שונות. המפות מוצעות באתר במתכונת הבאה:

מיליבר500 מיליבר ולחץ בפני הים, כולל טמפרטורה ב-500מפות • מיליבר, טמפרטורה וגובה שכבה850מפות • •700 hPa Relative feuchte: מיליבר, כפי שהוסבר לגבי 700 לחות יחסית במפלס NOGAPS.

מ"ב. 700 מ"ב ולא לשכבת 850שימו לב- קווי הגובה )הלבנים( במפה זו מתייחסים לשכבת למרכז אירופה בלבד. מ"ב:850מפת רוח ב-•

שעות )84-132 שעות בין מפה למפה, בין 6 ימים( קדימה במרווחים של 3 שעות )72 עד טווח: שעות בין מפה למפה.24 ימים( קדימה במרווחים של 3.5-5.5

כאמור, מורץ באופן שונה משאר המודלים ולכן קשה להשוות ביניהם בכלים מדעיים.דיוק: )הווה אומר- שלישייה ראשונה(.UKMO ו-GFSמנסיוני, מדוייק לפחות כמו

הערה: השוואה בכלים מדעיים בין המודלים השונים ניתן לקבל בקישור הבא:לחץ/י כאן

מיליבר 500 חיזוי מזג האוויר על פי מפות רום

מיליבר הן האינדיקטור המוביל לחיזוי מזג האוויר בימים הקרובים.500מפות גובה

במפות אלה המופיעות בטופקארטן, מוצגים שלושה משתנים:

5760 דאם= 576 מטרים, כלומר, 10 )יחידת מידה השווה ל-DM מיליבר ב-500. גובה שכבת 1מטר(. נתון זה מוצג כצבעים הפרושים על כל המפה.

. הלחץ הברומטרי בגובה פני הים. נתון זה מוצג כקווים רציפים לבנים המשתרעים על המפה2כולה.

מיליבר. נתון זה מוצג כקווים מקוטעים אפורים.500. הטמפרטורה בגובה 3

מיליבר לבין הטמפרטורה במפלס זה ובמפלסים שתחתיו. ככל500יש לציין שקיים קשר בין גובה שערך הגובה יהיה נמוך יותר- כך הטמפרטורה במפלס זה תהיה נמוכה יותר.

מיליבר אנו מסיקים לגבי מערכות הרום הסינופטיות500מתמונת הגבהים הסינופטית של שכבת המשפיעות על מזה"א. במפה זו מוצגים האפיקים והרכסים, השקעים והרמות. ראשית נציין

מיליבר בדיוק,500שפרמטר זה מציין את הגובה )במטרים/עשרות מטרים( בו לחץ האוויר יהיה והוא בעצם משול ללחץ האוויר.

על מנת להבין כיצד לנתח את המפה ראשית נסקור את המערכות האפשריות בגובה זה.

מיליבר, רמה מעידה על הימצאות אוויר חם500 - רמה היא אזור של לחץ גבוה. ברום רמה ברום 500תחתיה. רמה ברום תביא למזג אוויר יציב ולדיכוי התפתחות עננים. אזור שבו גובה שכבת

מיליבר גבוה ביחס לסביבה יקרא רמה.

)להגדלה יש להקליק על התמונה(

( כי באוקיינוס האטלנטי ישנהHזוהי דוגמא לרמה ברום. אנו יכולים לראות )מסומן בחץ ובאות מיליבר הוא הגבוה ביותר ביחס לסביבתו, ותחת אזור זה500רמה ברום. זהו אזור בו גובה שכבת

שורר מזג האוויר היציב ביותר.

מיליבר, הפרספקטיבה צריכה להיות יחסית-500חשוב לזכור שכאשר אנו מנתחים מפות - יכולDM 580 מיליבר של 500 למשל- גובה שכבת כלומר להסתכל על אזור ביחס לסביבתו.

להיחשב רמה ברום, אם באזורים שסביבו גובה השכבה הוא נמוך יותר, אך הוא גם יכול להיות שקע רום- אם גובה השכבה שסביבתו גבוה יותר. יש לבדוק כל מערכת ברום ביחס לסביבתה ולא עפ"י ערכיה המוחלטים! גודל פער הגבהים בין מרכז המערכת לסביבתו מעיד על עוצמת המערכת

הנבחנת. מי שהתנסה בקריאת מפות טופוגרפיות יבחין בדימיון הרב למפות הסינופטיות, הןבעקרון והן במושגים.

בסקלתDM 592-596במקרה זה ניתן לראות כי הצבע השורר במרכז הרמה מתאים לגובה הצבעים שמימין למפה. מכאן ניתן להבין כי באוקיינוס האטלנטי שוררת רמה ברום ומזג האוויר

באזור זה- יציב וללא משקעים.

)*הערה- הוריקנים וסופות טרופיות המתפתחים בסתיו באוקיינוסים- מתפתחים דווקא באזורים בהם קיימת רמה/רכס רום. הסיבה היא שהוריקנים הם שקעים תרמליים- אלה שקעים הניזונים

מחום, במקרה זה- החום הגבוה של מי האוקיינוס בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו. לכן להוריקן גם אין חזית חמה וחזית קרה. ההפך משקע תרמלי הוא שקע חזיתי- שקע כזה זקוק לאוויר חם ולאוויר קר

שיתנגשו כדי ליצור חזית חמה וחזית קרה- ולשם כך דרוש אפיק רום(

- רכס רום הוא שלוחה, לשון, של אזור לחץ גבוה- רמה. השפעותיו דומות לאלה שלרכס רוםרמה- התחממות והתייצבות במזג האוויר.

במפה זו אנו רואים רכס רום באוקיינוס האטלנטי. רכס הרום הוא "לשון" של רמה- שלוחה של אזור לחץ גבוה, המביא להתחממות ולהתייצבות. מרכז הרמה ברום, השולחת את הרכס שבתמונה,

נמצא מול חופיה המערביים של מרכז אפריקה )כלומר, צד שמאל למטה, מחוץ למפה(.

- שקע רום הוא מערכת המביאה עמה שינויים קיצוניים יחסית במזג האוויר. בניגודשקע רום לרמה, המייבשת והממוככת )גורמת לשקיעה והתחממות של האוויר(, שקע הרום הוא אזור של

לחץ אוויר נמוך ביחס לסביבתו, ואם לתרגם לשפת טופקארטן- שקע רום הוא אזור בו גובה שכבת מיליבר הוא נמוך יותר ביחס לסביבתו. שקע רום גורם לאי-יציבות אטמוספרית ולהתפתחות500

עננים. הוא גם מעודד היווצרות והתעמקות של שקעים בגובה פני הים. שקע רום מלווה לרוב מיליבר.500בבועות אוויר קר ברום

במפה המצורפת אנו רואים שקע רום מצפון-מערב לספרד. )מסומן בחץ(

ניתן לראות בסקלת הצבעים שמימין, שהצבע באמצעותו מסומן השקע מצביע על גובה שכבת מיליבר נמוך ביחס לסביבה. שקע הרום הזה מלווה בבועת אוויר קר )ניתן לראות את500

מיליבר, והוא גורם להיווצרות שקע בקרקע )ניתן500-( מ"צ בתוך שקע הרום( ברום 25איזותרמת )

מיליבר נסגר מתחת לשקע הרום(. זה1000לראות זאת בקווים הרציפים הלבנים- שקע של המקום לציין כי שקעים בקרקע נוצרים בחלקו המזרחי של שקע/אפיק הרום. שקע בקרקע שנוצר

בחלקו המערבי של אפיק הרום- דינו להתרדד ולהעלם בסופו של דבר. תהליכים אלה קשורים בהבדלים בהצטברות/גירעון של אוויר בשכבות הרום בכל אחד מחלקי המערכת. כתוצאה משקע

הרום המלווה בשקע בקרקע- אנו יכולים להסיק כי בספרד ישרור מזג אוויר בלתי יציב וירד שםגשם.

- אפיק רום הוא שלוחה של לחץ אוויר נמוך- שקע רום. היחס בין אפיק רום ושקע רוםאפיק רוםזהה ליחס בין רמה ורכס- אפיק הוא שלוחה, "לשון" של שקע. גם הוא גורם למזג אוויר בלתי יציב.

במפה המצורפת ניתן לראות אפיק רום מעל המזרח התיכון. האזור המוקף בעיגול הוא אפיק הרום, המתעמק מכיוון מזרח אירופה אל אזורנו. האפיק הזה יכול לגרום להיווצרות שקע בקרקע ולמזג אוויר סגרירי. זהו אפיק רדוד- מכיוון שהמפה הופקה בתחילת הסתיו. האפיקים של החורף

הרבה יותר מובהקים ובולטים )בדומה לשקע הרום שאנו רואים בתמונה ממערב לספרד(. האפיק המתעמק לאזורנו יכול לגרום לטפטופים/גשמים מקומיים קלים באזורנו. שוב ניתן לראות כי הכלל

מיליבר500חוזר- חובה להסתכל על מערכת מזג אוויר ברום ביחס לסביבתה. גובה מפלס . אצלנו זה יהיה אפיק רום מכיוון שהוא מוקף ברכסי רום ממערבDM 580באזורנו צפוי להיות כ-

וממזרח.

כיוון זרימת האוויר במערכות ברום

כידוע, בחצי כדה"א הצפוני )המיספירה צפונית( האוויר בשקע זורם נגד כיוון השעון, וברמה- עםכיוון השעון.

מיליבר נמצא בגובה רב מעל פני הקרקע, זרימת האוויר לא נתקלת במכשולים500מכיוון שרום והחיכוך עם הקרקע אפסי. לכן האוויר זורם בצורה חלקה וללא הפרעות במקביל לאיזוהיפסות

)קווים שווי גובה(. דוגמא-

מפה זו היא ההמחשה הטובה ביותר לכך- שימו לב שבאזור הרמה )צפון אפריקה( האוויר זורם בחולשה עם כיוון השעון, ואילו באזור השקע )מערבית לספרד( האוויר זורם בחוזקה נגד כיוון

השעון. הדבר מסמל את היציבות ומזג האוויר הרגוע ברמה, מול אי-היציבות ומזג האוויר הסוער בשקע. מעל ישראל ניתן לראות אפיק רום. צידו השמאלי של האפיק מאופיין ברוחות

צפוניות-מערביות, ואילו צידו הימני מאופיין ברוחות דרום-מערביות. מדוע השינוי הזה בכיוון זרימתהאוויר מתחולל? על כך בהסבר- צירי אפיק וצירי רכס.

צירי אפיק וצירי רכס

קודם הזכרנו את השינוי הפתאומי בזרימת האוויר בין חלקו המזרחי של האפיק לבין חלקו המערבי. הדבר נגרם בשל ציר האפיק. ציר האפיק הוא מעין אזור החוצץ בין שני צדדיו של האפיק. ציינו

מיליבר הוא נמוך ביחס לסביבה. מכך ניתן לדמיין את500שאפיק הוא מעין אזור בו גובה שכבת האפיק בצורת קערה- אזור נמוך מסביבתו. זרימת האוויר באפיק דומה לזרימה בשקע- שהרי הם

זהים במהותם- נגד כיוון השעון. ציר האפיק קיים בכל אפיק רום- קו החוצץ בין שני צדי האפיק.תמונה להמחשה-

במפה זו אנו רואים אפיק רום מעל ישראל. בשחור מסומן ציר האפיק. את ציר האפיק ניתן לדמות ל"תחתית" הקערה- אם דמיינו את האפיק כאזור קעור, הציר הוא החלק הנמוך ביותר באפיק-

מיליבר הוא הנמוך ביותר- והוא החלק המועד לפורענות מבחינת מזג500האזור בו גובה שכבת אוויר )החלק בו אי-היציבות היא הרבה ביותר(. במעבר ציר אפיק, העננות תהיה מפותחת יותר,

ואז ניתן לצפות לאירועי מזג אוויר משמעותיים יותר.

ציר רכס פועל על עקרון זהה לחלוטין, אך זרימת האוויר ברכס היא בכיוון ההפוך- כלומר, עם כיוון מיליבר הוא הגבוה ביותר ושם ניתן לצפות למזג500השעון. ציר הרכס הוא האזור בו גובה שכבת

האוויר היציב ביותר.

מיליבר 850 חיזוי מזג האוויר עפ"י מפות הלחץ בקרקע ומפות

850כדי להשלים את תמונת הרום הגבוה, יש לבחון היטב את מפות הלחץ בקרקע ואת מפות מיליבר. גם אפיקי רום עמוקים וקרים יכולים לעבור ללא פעילות משמעותית אם לא תהיה להם,

מסיבה זו או אחרת, תמיכה קרקעית ראויה. תמונות המצב בקרקע וברום משלימות זו את זו וברוב המקרים, מערכות הלחצים בקרקע משקפות את המערכות הנמצאות מעליהן, ברום. ההגדרות הבסיסיות של שקע/אפיק ורמה/רכס שסקרנו בחלק הקודם, תקפות גם לכאן. אלא שכשיורדים

האפקט גורם להסטה שלאפקט החיכוך.נמוך וסמוך לקרקע, נכנס אפקט נוסף לתמונת הזרימה- הרוח מכיוונה כך שהיא כבר לא מקבילה לאיזוהיפסות )איזוברים, בקרקע( אלא חוצה אותן, כתלות

במהירותה.

. עם נטיה להתכנסות לעבר מרכז המערכתבשקע ובאפיק, כיוון הרוח יהיה בניגוד לכיוון השעון, - זרימת האוויר ממרכזעם נטיה להתבדרותברמה וברכס, כיוון הרוח יהיה עם כיוון השעון,

המערכת החוצה. המחשה ויזואלית נהדרת ניתן למצוא באיור הבא:

http://www.eas.slu.eduשנלקח מתוך האתר

לעליית אוויר, שאם תכונותיו מתאימותגורם ראשוניההתכנסות הקיימת בשקע משמשת למעשה )לחות, אי-יציבות( יווצרו ממנו עננים. ההתבדרות ברמה מלווה בהתמוככות מעליה, כך שעננים

לא יכולים להיווצר. אלו הסיבות ששקעים מאופיינים במז"א בלתי-יציב.

הוא מושג המתייחס לקצב השתנות הלחץ במרחב, ויש לו השפעה מכרעת עלגרדיינט הלחצים: מהירות הרוח. כשגרדיינט הלחצים צפוף )הלחץ משתנה במהירות במרחב( הרוחות מתחזקות ולובשות כיוון זרימה מקביל יותר לאיזוברים. כשגרדיינט הלחצים חלש )הלחץ משתנה באיטיות

במרחב( הרוחות נחלשות וכיוון זרימתן מושפע יותר מהתכנסות/התבדרות, בהתאם למערכתהלחץ )זכרו- התכנסות בשקע/אפיק, התבדרות ברמה/רכס(.

חשיבות כיווני ועוצמות הזרימה בקרקע:

מעבר למאפייני הזרימה הנגזרים ממערכת הלחץ עצמה ונכונים לכל אזור בכדור הארץ, חשוב גם לבחון את כיווני הזרימה ואת עוצמתה שכן הדבר מספר לנו על מקור האוויר המגיע לאזורנו, על תכונותיו ועל מזג האוויר שהוא עתיד לגרום. גם שקע עמוק ביותר לא יוכל לייצר ענני סערה אם הוא שוהה בלב לבו של אזור מדברי. שימו לב- הכללים הבאים נכונים לישראל בלבד, בה הים נמצא ממערב, ממזרח ומדרום לה מצויים מדבריות ומצפון לה- אזורים יבשתיים גדולים. לחוף

המזרחי של ארה"ב, למשל, הכללים עשויים להיות הפוכים ולכן יש להתאים את הניתוח הסינופטילאזור הגאוגרפי שלגביו הוא מתבצע.

היא רוח הנושאת עמה אוויר ממקור ימי, ולכן מדובר באוויר לח. רוח מערבית הרוחות המערביות מסיעות לישראל גוש אוויר ימי חמים ולח, והן אחראיות למזג האווירבקיץ

הבלתי נסבל המתקבל באזור החוף. רוחות אלה הן תנאי ראשון במעלה לירידת גשם בישראל. לרוב ניתן לתחום את הקובחורף

הדרומי ביותר של ענני הגשם בהתאם לכיוון הרוח- קרי- רוח דרום-מערבית חזקה תמטיר גשמים רבים בצפון אך תמנע את ירידתם בירושלים, משום שבהרי המרכז רוח דרום-מערבית מגיעה

אלינו ממדבריות סיני היבשים.

היא בדר"כ רוח הנושאת עמה אוויר יבש בטמפרטורות מתונות. הדבר משתנה בחוזקהרוח צפוניתכתלות בעונת השנה-

הרוחות הצפוניות הן מבשרות גלי החום הכבדים,בקיץ רוח צפונית תגרום למז"א קר ויבש, ואם היא צפון-מזרחית ממושכת היא אף עשויה לגרוםבחורף

לגל קור יבש במסגרת מה שמכונה "רמה סיבירית".

תמיד תהיה רוח יבשה מאוד, אך מכיוון שירדן נעה בין קור קיצוני בחורף לחום כבדרוח מזרחיתבקיץ, משמעותה תלויה גם היא בחוזקה בעונות השנה.

נדיר מאוד להיתקל ברוח כזו בישראל. כשזה קורה מתקבל בישראל שרב קיצוני, כפיבקיץ.2000שהתרחש למשל בסוף יולי

זוהי רוח חמימה ויבשה שמקורה באפיק ים-סוף, והיא עשויה לגרום לעתים לאובך,בסתיו ובאביבבעיקר כאשר מתווסף רכיב דרומי לכיוון הרוח.

גורמת רוח כזו להתייבשות ולמזג אוויר נוח ביום וקר בלילה.בחורף

תביא להתייבשות והתחממות בכל עונות השנה. רוח דרומית

נדיר מאוד לפגוש בה,בקיץ היא נפוצה ומביאה עמה שרבים כבדים, בעיקר באביב )שקע שרבי(.אביב ובסתיואך ב

רוחות דרומיות בדר"כ מבשרות על התקרבות שקע חזיתי ממערב.בחורף

ע"י הבנת משמעות כיווני הזרימה, בשילוב עם ניתוח נכון של דפוסי התכנסות/התבדרות בקרקע וברום, ניתן להגיע לחיזוי כללי טוב יחסית של מזג האוויר. כמובן שכל שהובא כאן הוא כללי אצבע

ויש לנתח כל מערכת בפני עצמה.

גושי אוויר וחזיתות:

מוגדר כמאסה נרחבת של אוויר הנושאת תכונות משותפות הומוגניות, שהן תוצאה שלגוש אוויר בו נוצרה וממנו הוסעה למקום אחר. קיימים אזורי מקור רבים בכדור הארץ, בעיקראזור מקור

מעלות רוחב צפונה ודרומה( והקטבים )דומה(- בהם הרוחות חלשות30סביב קו המשווה )עד והמערכות הסינופטיות קבועות, מה שמאפשר היווצרות גושי אוויר אחידים. מספר גושי אוויר

כאלה הוגדרו לפי הטמפרטורה ותכולת הלחות שלהם: •cT- continental Tropical.גוש אוויר חם ויבש ממקור טרופי/סובטרופי יבשתי - •cP- continental Polar.גוש אוויר קר ויבש ממקור קוטבי/ארקטי יבשתי - •mT- maritime Tropical.גוש אוויר חם ולח ממקור טרופי/סובטרופי ימי - •mP- maritime Polar.גוש אוויר קר ולח ממקור קוטבי ימי -

כאשר גושי אוויר אלה מוסעים הרחק מאזורי המקור שלהם אל תוך סביבות שונות, הם משנים אתמזג האוויר בסביבה אליה הם מגיעים תוך כדי שהם משתנים בעצמם ומאבדים חלק מתכונותיהם.

מוגדרת כקו מפגש בין שני גושי אוויר שונים ואף מנוגדים בתכונותיהם- בעיקר בצפיפותםחזית )שהיא פועל יוצא של הטמפרטורה והלחות שנידונו קודם(. חזיתות הן מאפיינם הראשי של

השקעים של קווי הרוחב הבינוניים- שקעים בהם קיימת התכנסות של גושי אוויר מנוגדים מצפוןומדרום.

אפיקים מחודדיםלאורך קו החזית מתרחשת עליית אוויר ולכן החזיתות נראות במפות הקרקע כ המשתרעים ממרכז השקע החוצה. מאפיינים נוספים של חזיתות הם חיגה חזקהשל לחץ נמוך

של הרוח ושינוי ניכר בטמפרטורה ובלחות תוך זמן/מרחק קצר.

קיימות מספר סוגי חזיתות:

זהו קו חזית בין שני גושי אוויר שנעים באיטיות רבה או אף לא נעיםחזית נייחת )סטציונרית(: כלל האחד ביחס לשני, ועל כן שמה. סוגי העננות בחזית כזו רבים ומגוונים אך לרוב היא אינה

פעילה.

החזית הקרה היא אזור הגבול בין האוויר הקר המגיע ממקור צפוני, לאוויר החם המגיעחזית קרה: ממקור דרומי. בחזית הקרה האוויר הקר, הכבד והצפוף יותר, דוחף את האוויר החם בפראות.

כתוצאה מכך מתקבלים זרמי אוויר עולים חזקים ביותר לאורך החזית )בתחומי האוויר החם( ואם יש בו מספיק לחות- הדבר יתבטא בקו צר וארוך של ענני סערה )קומולונימבוס( שממטירים גשמי זעף מלווים בסופות-רעמים. תכולת הלחות בגוש האוויר החם היא הקובעת את אופי הפעילות של

החזית. חזיתות קרות בישראל פעילות בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה, היכן שהאוויר הקר שמגיע מאירופה נדחף לעבר אוויר ים-תיכוני חמים ולח. הרוחות בחזית הקרה בדר"כ חגות

מדרום-מערביות חזקות למערביות/צפון-מערביות חזקות, הטמפרטורה צונחת בחדות עם מעברהחזית והלחות עולה.

החזית החמה גם היא אזור גבול בין האוויר הקר שמצפון לאוויר החם שמדרום, אלאחזית חמה: שכאן- האוויר החם הוא זה שמנסה לדחוף, בזרימה דרומית, את האוויר הקר צפונה. אלא שהאוויר החם הוא קל יותר וצפוף פחות מהאוויר הקר ולכן לא מסוגל לתפוס את מקומו, ובמקום זאת הוא

מטפס מעליו טיפוס איטי והדרגתי, לאורך מאות ואף אלפי ק"מ. התוצאה תהיה מאסות גדולות ונרחבות של עננות גבוהה ובינונית שכבתית שבדר"כ לא מורידה גשם )זכרו- האוויר בגוש האוויר

החם מגיע לישראל בזרימה דרומית יבשה, ותכולת הלחות שלו נמוכה(. באירופה )ולעתים רחוקות גם בישראל( עננות זו מורידה גשמים קלים ורצופים, הנקראים בשפה העממית "גשם

אנגלי/חקלאי". השפעת החזית החמה של רוב השקעים בחורף לא פוקדת את ישראל משום שהם נוצרים ועוברים צפונית לה, והעננות הגבוהה והבינונית שמכסה את השמיים לפני סערה היא

בדר"כ תוצאה של זרם סילון. באביב, לעומת זאת, החזיתות החמות מככבות- אם כי ממקור מעט שונה והוא השקעים השרביים שנוצרים במרוקו ואלג'יריה ונעים מזרחה דרך ישראל. החזית החמה

מתבטאת בעליה ניכרת בטמפרטורות, ירידה משמעותית בלחות וחיגה של הרוחלדרומית/דרום-מערבית מתחזקת.

סכימה של שקע חזיתי:

bynon.ccלקוח מהאתר

כאשר החזית הקרה, בה האוויר הכבד יותר דוחף במהירות ובחוזקהחזית אוקלוזיה )התלכדות(: את האוויר החם, דוהרת לעבר החזית החמה ומדביקה אותה- נוצרת חזית אוקלוזיה. שלב

האוקלוזיה מסמל את תחילת הסוף של השקע שכן האוויר הקר משתלט על כל חלקי השקע והבסיס החזיתי לקיומו מתחיל להעלם. סוג העננות לאורך חזית האוקלוזיה תלוי בתכונות גוש

האוויר הקר שמגיע בעקבות החזית הקרה, ובגוש האוויר הקר מעברה השני )הצפוני( של החזית החמה. אם גוש האוויר הקר- קר יותר מהאוויר שמצדה השני של החזית החמה- תיווצר אוקלוזיה

והעננות תידמה לזו שבחזית קרה. אם גוש האוויר הקר מאחורי החזית הקרה חם לעומת גושקרה והעננות בה תידמה לזו שבחזית חמה פעילהחמההאוויר שמצפון לחזית החמה- תיווצר אוקלוזיה

)עננות בגבהים שונים עם גשמים קלים-בינוניים(.

אוקלוזיה קרה )חלק עליון( וחמה )חלק תחתון(:

http://www.mezegavir.net/uploaded/1227150438.jpg