Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel

על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים

039485073 לימור גולדהבר

036846731 ) לוי( בתאל שפירא

2009-2010ע "תש' סמסטר א | תגית כלימור | קיימות בראיה כוללת– צומח ,חי, עיר, ארץ

תקצירעבודה זו תעסוק בצפיפות מגורים בסביבה

ננסה , למה כדאי או לא כדאי לצופף .העירונית הפיסית לעמוד על יחידות המידה של הצפיפות

לצפיפות נתפסתיחסיים ננסה להעמיד כליםו .בהם נוכל לבחון כל אתר צפוף

באמצעות מדדים אלו נבחן מספר תקדימים לקחים ומסקנות פיק נמהארץ ומהעולם ולבסוף

.אדריכלי-יאורבאנלתכנון

תוכן עניינים

3' עמ מבוא סקר ספרות

4' עמ ?למה להצטופף השלכות הצפיפות 4' עמ השלכות על האינטנסיביות העירונית 4' עמ השלכות חברתיות 5' עמ השלכות כלכליות 5' עמ השלכות תחבורתיות 5' עמ השלכות סביבתיות 5' עמ השלכות פסיכולוגיות 5' עמ השלכות על שטחים ירוקים בעיר 5' עמ השלכות על התשתיות העירוניות 6' עמ צפיפות בעולם ובישראל 7' עמ ודרכים לצפיפות פיסיתמושגים 8' עמ צפיפות פיסית מול צפיפות נתפסת 9' עמ הבעיה בהגדרת מדדים בצפיפות נתפסת 9' עמ הבעיה הנידונה ושאלות המחקר 9' עמ מתודולוגיה 10' עמ המדדים במחקר

11' עמ דיון מקרי בוחן מקרי בוחן עירוניים 12' עמ העיר ניו יורק-1ה בוחן מקר 13' עמ לס' לוס אנג-2מקרה בוחן 15' עמ בת ים-3מקרה בוחן מקרי בוחן אדריכליים 13' עמ מונטריאול', 67 הביטאט -4מקרה בוחן 17' עמ בומביי , נגונגה' דירות קנצ-5מקרה בוחן 19' עמ תל אביב, מתחם צמרת-6מקרה בוחן

21' עמ דיון ומסקנות 22' עמ סיכום

22' עמ מגבלות המחקר 23' עמ בבליוגרפיה

24' עמ טבלה מסכמת-נספח

2 על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים -ומרחבצפיפות

מבוא, ואחרות כמותן, מילים אלו, אי סדר, כובד, לחץ

, בנוסף למשמעות הקונקרטית שלהן,מביעות . הקשרים ומחשבות, נדבך נוסף של תחושותחלק , ת המילה כובדכשמישהו יאמר א

חלק על משקל , רוח-מהנוכחים יחשבו על מצבהגוף והדימוי העצמי וחלק יחשבו על כובד

כשמישהו . כמכפלה של מסה וכוח המשיכהסטודנט יחשוב על , יאמר את המילה לחץ

15-רואה חשבון יחשוב על ה, תקופת מבחניםלחודש ורק חלק מהאנשים יחשבו על לחץ כמנה

. ומשקלשל יחידת שטח, כשאנו באים לדבר על צפיפות, באופן דומה

אך גם , עלינו להבין שצפיפות מתארת מצב פיסי .קוגניטיבי

כמדד ) 1977(אלון ' י י"צפיפות מגורים מוגדרת ע"

של מידת ההתאמה של המערכת הבנויה אלון ' בהגדרה זו כולל י. לפעילויות האוכלוסייה בה

מתייחסת ה , ”Crowding“צפיפות במצב של החברתיות , לתגובות הפסיכולוגיות

, וההתנהגותיות של האדם לסביבתו המאוכלסת המתייחסת ”Density“וכן צפיפות במובן של

1." למרכיבים הפיסיים של המרקם הבנוי

במאמרו מספר איורים הממחישים ציג מאלוןמספר סכמות בינוי כשאר בכולן הצפיפות

יבי שאדם אך המצב הקוגניט, הנמדדת זההואף מתאר את . יחוש בהן שונה מאחת לאחת .העליונה ביותר כמרווחת ביותר

למדוד צפיפות באמצעים פיסיים ניתן, בקצרה(Density) וניתן כמספר פריטים ליחידת שטח

של " שביעות רצון"להתייחס לצפיפות כמדד . (Crowding) המשתמשים מהסביבה

יום ביומו בשעת לו היו הישראלים נוסעים מידי"

היו הרכבות , השיא ברכבות בואכה טוקיו

מתפרקות ונוסעיהן היו מכלים את זעמם אלו 2" באלו

1 "

יש לזכור . אבל יש להיות עדינים באבחנה

. שתגובות לצפיפות משתנות מסביבה לסביבהייחשב , שנחשב צפוף בתרבות אחתפרויקט

יש להתחשב גם , בנוסף.מרווח באחרת ולהפךות האישיות של כל אדם או בצפיפות בהעדפ

כל אלו . עליה אנו מדבריםהממוצעת בסביבהישפיעו במידה זו או אחרת על הצפיפות הנתפסת ויש להיות ערים לכך כשבאים לבחון

.מצב צפוף

, ד"בתשרי תשס' ג,ירון לונדון מתוך ידיעות אחרונות 2

29/9/2003 , "מדריך לחישוב הדרישות לקרקע לצורכי ציבור

.1991, מירי ויטק, רחל אלתרמן


סקר ספרות

?למה להצטופףאדריכלים ? מדוע שנרצה לחיות בצורה צפופה

עונים על השאלה MVRDVדריכלים ממשרד האהם . Metacity DataTownהזו בספרם

מביאים סדרת סכמות בהן מתואר כדור הארץ כשבכל פעם הם מחסירים חלק שאינו מתאים

, הם מחסירים את האוקיינוסים והימים. למגוריםהקטבים , המדבריות, האזורים הגעשייםיערות הגשם הטרופים ואת , האזורים ההרריים

מהמחקר הזה הם מגלים . ערות המחטנייםהישנשארנו עם מעט מאוד שטח מתאים

.3למגורים

יתווספו 2050עד שנת , בנוסף לעובדה זו 80% אנשים וכמעט 50%לאוכלוסיה עוד

.4מאוכלוסיית העולם תתגורר בעריםישנה מודעות לעובדות הללו ובכל העולם מנסים

י כדי למצוא דרכים לצופף את המרחב הבנולאפשר אכלוסם של כמה שיותר אנשים על כמה

ריכוז מספר אנשים גדול , אולם. שפחות שטחחלקן . על שטח קטן גורם להשלכות לא מעטות

. חלקן פחות חיוביות ואף שליליות, חיוביותאדריכלים ובוני ערים כבר השכילו להבין כי אין פתרון קל שיאפשר לצופף כמות גדולה של

תמנע את כל ההשלכות אנשים בדרך שהשליליות ומנסים בכל פרויקט מחדש לצמצם

למנוע אותו , את הנזק או במקרה הטוב יותר .לחלוטין

כדי להבין קצת את המערכת המורכבת של הצפיפות ננסה לעמוד על כמה מההשלכות

.שלה

3 km² 60,126,701 לפי MVRDV 4

השלכות הצפיפות

- על האינטנסיביות העירונית השלכותהאדריכל , 5" ם נוראמקו.. עיר נהדרת"במאמרו רלס קוריאה מתאר את עיר מגוריו 'ההודי צ

בומבי שבהודו כמקום שבו התנאים הפיסיים הולכים ונהיים גרועים יותר אך היא נהיית טובה

ההזדמנויות והפעילויות . הרבה יותר כעיר )לימודים ומחקר, מסחר, אמנות(האנושיות

כשהצפיפות , מתרבות והופכות מורכבות .ה את המפגשים האנושייםמעצימ

על היתרון הראשון 6ארלס קוריאה'בכך עומד צהוא מייחס לצפיפות את . והמרכזי של הצפיפות

. למלא חיים. היכולת להפוך מקום לאינטנסיביהוא מביא מספר סכמות שמסבירות . לעירוני

, קורים יותר דברים, איך ככל שהצפיפות גדלהתר ישנן יותר הזדמנויות למפגשים ויו

יותר נקודות (התרחשויות מעניינות וחיוביות בסכימה האחרונה מופיעות ). כחולות נוצרות

כבר קבוצות של נקודות כחולות שמסמלות .מרכזי התרחשות

-השלכות חברתיותמצביעה על )1998(גבירצמן דפנה - פישר

הקשר בין הצפיפות למצב החברתי במרחב ם חזקים בין צפיפות יכולה להוביל לקשרי. הבנוי

, אך במצבים אחרים, אנשים וליצירת קהילותיכולה להוביל לאטימות חברתית וליצור פתולוגיות חברתיות ומחקרים רבים נעשו

יש לזכור כי לא רק , לעומת זאת. בהקשר זהאלתרמן (הצפיפות תשפיע על המצב החברתי

)1998, מן'רצ'וצ

5 The New Landscape ,1989 6 Great City…Terrible place ,1989 אתר האינטרנט לפי The Vertical Farm project


-השלכות כלכליותר מושגת כאשר בונים יעילות כלכלית טובה יות

גבוהה ) המושג יובהר בהמשך(בצפיפות נטו 7.יותר

-תו תחבורתיהשלכות צפיפות גבוהה של שימושי קרקע עלולה לייצר

שכן ככל ששימושי הקרקע , גודש תנועה, הם מושכים תנועה רבה יותר, מרוכזים יותר

גם , אמנם. 8וזה מוביל לתנועה איטית ולא יעילהי "תן לנהל תנועה יעילה עבסביבה צפופה ני

ההולמים את , דרכים ומקומות חניה מרווחיםאך המציאות מוכיחה כי , השימוש הנדרש מהם

קיים פער בין קצב פיתוח שימושי הקרקע ובין . קצב פיתוח התשתיות הציבוריות

. הדבר נכון לגבי ערים מבוססות מכוניתקוריטיבה שבברזיל מציעה לקשור בצורה שונה

התכנון . פיפות ליעילות תחבורתית גבוההבין צשל קוריטיבה נותן חשיבות נמוכה לתחבורה הפרטית וכולל בתוכו מערך תחבורה ציבורית

מצמצם את הוצאות התושבים ה, יעיל וחכם מהשכר10%-העומדת על כ, לתחבורה ציבורית

. זוהי הוצאה קטנה יחסית וסבירה. הממוצע גבוה אחוז המשתמשים בתחבורה ציבורית

זיהום אוויר , מונע צפיפות בכבישים והדבר .ובעיות חניה

-תו סביבתיהשלכותניצול השטח , ככל שהצפיפות רבה יותר

ובהצטרף אל , והמשאבים יהיה חסכוני ויעילהמרחק בין , הצפיפות גם עירוב השימושים

ופחות דלק יידרש הפונקציות השונות יקטןשרים כל אלו מאפ. לשינוע תוצרת ולתחבורה

.צמצומה של טביעת הרגל האקולוגית, תולדה נוספת בהיבט התחבורתי, בנוסף

לנסיעה האיטית היא בפליטה מוגברת של כתוצאה מנסיעה , בצריכת דלק גבוהה. מזהמים

בעירת , איטית ולא רצופה באזורי גודש תנועההדלק פחות יעילה ושיעור המזהמים הנפלטים

, זיהום שוניםקיימים הבדלים בין חומרי. עולהאך שיעור הפליטה , הנפלטים במהירויות שונות

הנפלטים מכלי , של מרבית החומרים המזהמים

רכב גבוהים יותר בתנאי גודש ומהירויות יחסית המשתרכות , נסיעה איטית של מכוניות. נמוכות

, גורמת לריכוז פליטת המזהמים, זו אחר זוך מרוכז יותר וממוש, מאומץ יותר, גבוה יותר

שילוב של גודש תנועה עם , אם כן.יותראוכלוסייה צפופה וקרובה לגודש מחמיר את

. הסכנות לבריאות הציבור -השלכות פסיכולוגיות

.1998, מן'רצ' אלתרמן וצ78

מחקרים רבים בנושא מעידים על היכולת של בנייה צפופה שכזו לייצר תחושות של לחץ בקרב

.הציבור הרחב

-השלכות על שטחים ירוקים בעיר צפיפות עירונית אשר אינה במקרים רבים של

מבוקרת אנו עדים למחסור רב בשטחים פתוחים כדוגמת המצב הקיים בערים , ושטחים ירוקים

אשר מייצגים , ויישובים ערביים רבים בישראל, לעיתים. ומייצרים ירידה באיכויות העירוניות

רחוב שכונה או מבנה נבנים עם שטחים פתוחים חד או יותר כשא, אך ברבות הזמן, מוגדרים

מהגורמים המשפיעים מעוניין להגביר את השטח הפתוח הוא הראשון שמנוצל , הצפיפות . לצורך זה

-השלכות על התשתיות העירוניותכשחיים בכפר והתשתיות אינן מפותחות די

תקלות קטנות כגון דליפה או ביוב , הצורךלעומת . שהתפוצץ נשארים בגדר מטרדים קלים

מה שהיה יכול להיות , סיהבמרכזי אוכלו, זאת. מטרד קל עלול להפוך למפגע בריאותי חמור

התשתיות , כשמקום ישוב מתפתח,לכןהעירוניות צריכות להתפתח בהתאם על מנת

כמובן . לאפשר קיום לציבור גדול על שטח קטןשתשתיות מעין אלו דורשות תקציב גדול יותר

ביישוב , בהודו. מאשר תשתיות של פרוור הצפיפות הלכה )Bangalore(גלור הנקרא בנ הישוב היה חסר משאבים לקיום וגדלה אך

לכן הוחלט להגביל את , תשתיות מתאימותצפיפות האוכלוסייה על ידי הגבלת גובה

.9המבנים

:לקריאה נוספת 9

Analyzing Building-Height Restrictions: Predicted Impacts, Welfare Costs, and a Case Study of Bangalore, India (2003)

ככל –פי ממצאי מכון התחבורה של טקסס - על .עולה גם מדד הגודש, שהצפיפות האזורית גבוהה


של רווחה כלכלית וחברתית פרמטרים רביםבניהם צפיפות ,ג לנפש"קשורים לגובהו של התמ

, צריכת אנרגיה וייצור חשמל, רמת מינוע, הדיור . תקשורת ותשתיות אחרות

.צפיפות בעולם ובישראל נתונים

שטחה עומד . ישראל היא מדינה קטנה וצפופה 7.2ר והאוכלוסייה בה מונה " קמ21,000על

ות צפיפ. 2007מיליון נפש נכון לשנת דומה לצפיפות האוכלוסייה במדינת ישראל

יפן , דוהו, בלגיה, בלבנון, האוכלוסייה בהולנד, וגבוהה יחסית לממוצע העולמי.ודרום קוריאה

ר " נפש לקמ30-ו, 140, 60(ב "לסין ולארה ).בהתאמה

מדינה ר"נפש לקמ

ישראל 340 הולנד 395 לבנון 367 בלגיה 339 הודו 328 יפן 337 דרום קוריאה 492

ישראליתספירת מלאי

נפש 200,000 - ערים גדולות שמונות יותר מ5 מהאוכלוסייה26%המכילות

נפש 50,000-200,000 ערים בהן בין 19 מהאוכלוסייה28%המכילות

, נפש2,000-50,000 עיירות וישובים בין 202 מהאוכלוסייה38% -כלומר

בהם , נפש2,000 -פחות מ, ישובים קטנים938 . מהאוכלוסייה8%מתגוררים רק

הצפיפות נטו העירונית למגורים הינה נמוכה

הסיבה .ר" נפש לקמ7,700יחסית ועומדת על לכך נעוצה בהתפזרות של האוכלוסייה בהרבה

בהן הצפיפות הממוצעת , ישובים קטנים מאוד נפש 28,500ר לעומת " נפש לקמ500היא .ר בערים הגדולות יותר"לקמ

כלכלה ומבנה מרחבי ,צפיפותעל הקשר בין

בישראל

השנים 20 -גידול האוכלוסייה של ישראל גדל ב . לשנה2%האחרונות בממוצע של

בחרה ישראל את אורח החיים , מראשיתה"המערבי וכיוון הפיתוח של המדינות המתועשות

' וען פרופכך ט" כאוריינטציה כלכלית עיקריתהוא מוסיף שגידול . 10אדם מזור באחד ממאמריו

ג השנתי בישראל גדל והוא גבוה במידה "התמאך , ניכרת משל שאר הארצות המפותחות

. היא נשארת מאחור, לעומת זאת, ג לנפש"בתמ, ג לנפש"ג וגידול מתון בתמ"גידול מואץ התמ

.קשור בגידול האוכלוסייה הייחודי לישראל

10 "

הגורם הראשון לצמיחה כלכלית הינו הגידול אך ישראל מבינה שאם ברצונה . באוכלוסייה

להיות בין המדינות המפותחות חובה עליה פער הרווחה שזהו הגורם השני לסגור את

ובלעדיו גידול האוכלוסייה יביא לתוצאות .הפוכות

השינויים הצפויים למדינת ישראל עד שנת גדולים מאוד והם טמונים בפער הזה 2020

אין זה . שעליה לסגור מול המדינות המפותחותמן הנמנע שסגירת הפער הכלכלי יתבטא

שינוי ה. בצפיפות ובמבנה המרחבי של הדיורהצפוי למדינת ישראל כרוך בהבנה שעלינו

. לחדול מלבנות לרוחב ולהתחיל לבנות לגובהישנן בעיות רבות שיעלו בעתיד הקרוב של .המדינה שקשורות בצפיפות ההולכת וגוברת

נציג מתוך מאמרו של מזור שתיים מן הסוגיות המועלות הקשורות בצפיפות הדיור ובסוגיות בה

.עוסקת עבודה זושמקורה , כיצד ניתן לנצל את האינטנסיביות"

להפקת יתרונות לגודל , בצפיפות הכוללת "?לעומת גודש וחיכוכים מרחביים, והתמחויות

מרחבים המסוגלים -מהם הדגמים המבניים"לשלב ייחודיות ערכי טבע נוף ומורשה מחד

והאם ניתן כתוצאה , ואינטנסיביות גבוהה מאידךערכים לאומיים וטבעיים שימור , מכך ובמקביל "?ורווחה לפרט

אנו רואות את , בעקבות צורך גלובלי ולוקאלי

חקירת ההתמודדות עם בעיית הצפיפות .כבעיה עכשווית ורלוונטית

לבינוי ערים בכלל ולאדריכלות בפרט - קיימא-לאדריכלות בכלל ולאדריכלות ברת

. מוסרית בפרטרץ לאדריכלות בעולם בכלל ולאדריכלות בא

. בפרטאנו מקוות כי קוראי עבודה זו ילמדו ולו משהו אחד לגבי ההתמודדות עם הצורה הבנויה של

.הצפיפות , "הביוספרה"מתוך , "אתגרי התכנון המרחבי בישראל

.1994אוקטובר נובמבר


פיסיתדרכים למדידת צפיפותמושגים ו

ישנו ריבוי אפשרויות למדוד צפיפות פיסית אך קיים גם בלבול לגבי המשמעות של כל אחד

ישות נעזר במדריך לחישוב הדר. ואחד מהם על מנת להציג את 11לקרקע לצרכי ציבור

.המדדים השונים ולהבהיר את משמעותם

)occupancy rates ( צפיפות דיור מספר נפשות לחדר

שטח רצפה למשפחה שטח רצפה לנפש

מספר חדרים ליחידת שטחמדדים אלו הינם שונים ומשתמשים בהם

אך כולם מתארים את הרווחה . למטרות שונות . המגוריםבתוך דירת

צפיפות בניה ד לשטח"מספר יח

שטח רצפה ליחידת שטח .מתארת את ניצול הקרקע לבניה

צפיפות אוכלוסיה מספר נפשות לדונם

מספר משפחות לדונםמתארת את הרווחה של האוכלוסייה בשטח

. מסוים

:שלושת סוגי צפיפות אלו קשורים בצורה הבאה

צפיפות בניה* צפיפות דיור =

ת אוכלוסיהצפיפו

צפיפות אוכלוסיה וצפיפות בניה ניתן למדוד :בשתי דרכים

)Net density ( נטושטח מגורים

דונם /נפשות .דונם/יחידות דיור

מבטאת רק את שימושי הקרקע הרלוונטיים , צפיפות של מגוריםבמדידת .בשטח מסוים

לנפשות או יחידות דיור רק בשטחים נתייחס, לוונטיים למגוריםשימושי הקרקע הרבהם .ציבור ופארקים. ש, לם מדרכיםונתע

11

)Gross Density ( ברוטושטח מגורים

דונם /נפשות .דונם/יחידות דיור

שמחשבת את מספר הנפשות גולמית צפיפות כשבשטח זה כלולים , או הדירות בשטח מסויים

.ושי הקרקע המתקיימים בוכל שימהיא מבטאת את מידת הרווחה של אזור

.מגוריםה

במדדים שוניםשכונת צמודי קרקע טיפוסיתאותה Gross- 6.5מימין (לדונם' יחד(

Net- 7.9משמאל (לדונם' יחד(

)atioR. reaA. loorF(צפיפות בניה נטו שטח הרצפות/שטח הבניה

.את מידת ניצול הקרקעמתארת

היחס בין כלל הרצפות , ל"בכל הדוגמאות הנ .1 שלהן הוא FAR -לכן ה. 1לשטח הבניה הוא

תכסית קרקע

מוגדרת כעצמים הנייחים המכסים את תכסית "התכסית היא " תבליט"בשונה מ. 12"טחפני הש

דו מימדית והיא מבטאת את קו המתאר של היא מתוארת על ידי . הקירות הבנויים בבניין , ידי רחל אלתרמן ומירי ויתק- מחקר שנעשה על

בהוצאת המרכז לחקר העיר , עבור משרד הפנים .1991שנת , והאזור

"מפה טופוגרפית"בערך , ויקיפדיה 12


13נמדדת מול צפיפות תפסתנצפיפות

הבדלים משמעותיים בבחינה ובטיפול ישנם נדגים זאת .בצפיפות נתפסת וצפיפות נמדדת

, באמצעות בחינה של המצב בערי ישראלידוע כי הצפיפות , ראשית. לעומת המצב בעולם

רוב . בערי ישראל קטנה יחסית למקובל בעולםהערים בישראל נחשבות למרווחות יחסית

ווחת אך למרות זאת ההרגשה הר, ל"לערים בחומספר סיבות . היא של צפיפות ומחנק

אכלוס יתר של יחידות -המאפיינות מצב זה מגוון מצומצם של עסקים ושל אפשרויות , דיור

אף , למעשה. לפרטים להתפתח וערים רדומות, שכמדינה אנו ממוקמים גבוה מאד בעולם

מבחינת הערים , מבחינת צפיפות אוכלוסין. מיתישראל רחוקה מאד מהבכורה העול

בצרפת צפיפות האוכלוסין במדינה : לדוגמאאך בפאריס הצפיפות , נמוכה ביחס לישראל

אלף 26-הממוצעת של מגורים בעיר היא כבעוד שמרבית האוכלוסיה גרה , ר"תושבים לקמ

ולא מרוכזת ( קומות 5-7בבניינים של העיר הגדולה בישראל , לעומת זאת).במגדלים

החיים , ים אלף תושב773היא ירושלים עם ר בלבד" תושבים לקמ5,850בצפיפות של

אנגלס -צפיפות הדומה לזו הקיימת בלוס( אלף 390יפו חיים -אביב-בתל, )המרווחת

תושבים 7550תושבים בצפיפות עירונית ברק היא העיר הצפופה ביותר -בני, ר"לקמ

אלף תושבים החיים 150-בישראל עם כ אם .ר" אלף תושבים לקמ20.5בצפיפות של

, קל לראות כי בעוד שבערים רבות בעולם, כןבישראל , קיים מתאם חיובי בין הצפיפות לביקוש

ועיר צפופה נחשבת לרב לעיר , המצב הפוך, לפי הלשכה מהרכזית לסטטיסטיקה. בעייתית

256- מתושבי מדינות ישראל חיים ב92% הנותרים מתגוררים 8%ישובים עירוניים ואילו

בישראל קיימות : כלומר. ריים ישובים כפ947-בקטנות וקטנות מאד , הרבה ערים בינוניות

קיימת -בנוסף . המפוזרות בשטח רחב יחסיתגישה רווחת לבנייה מרווחת ועתירת גינות

מה שתורם לדילול הצפיפות , במרכז העיר" ריאות ירוקות"קיימות הרבה , באופן זה. בערים

עם מצבור הולך ופוחת של , בתוך העריםהאדריכלית . שטחים פתוחים וירוקים מחוץ להן

ר עמותת "אשר מכהנת גם כיו, עירית סולסיסבורה כי הבעיה שלנו בשיפוט הצפיפות , מרחב

כקובעת איכות חיים היא הבלבול בין צפיפויות גבוהות של יחידות דיור ובין אכלוס יתר של

צפיפות גבוהה פירושה מספר רב " -יחידות דיורואכלוס יתר , יור על יחידת קרקעשל יחידות ד

".פירושו יותר מידי דיירים בדירה פירסם האדריכל איבנעזר הווארד את 1850-ב

הוא יצר תפיסת תכנון ". עיר הגנים"תאורית חדשה בתקופה שבה שכונות העוני של לונדון

סבלו בעיקר מאכלוס וערי תעשייה באנגלייה .חלותה לקוייה ומרואתב, תנאי חיים קשים, יתר

דומות מלוות את תאורית עיר הגנים ותאוריותוכן את מדינת ישראל בשנות , עולם התכנון מאז

שבע ומרבית - באר-בתכנון , 60- וה50-ההבעיה בתאוריות אלו . הישובים בתקופה

בהתעלמותן מכך שהאדם גר בעיר משום ששם

בעיתון שפורסם" זה רק מרגיש צפוף"מתוך מאמר 13 .14.05.2008-הארץ ב


, ערך אך גם בעייתי-זהו כלי רב, כמו כל ממוצעלעמוד באמצעותו על הצפיפות שכן קשה

ערים רבות בישראל . הנתפסת במרחב הבנויאך גם כוללות בשטח שיפוטן , בעלות גלעין צפוף

איזורים פתוחים שונים בעלי פוטנציאל לפיתוח בעיר : לדוגמא. מבונה עתידי או לייעוד חקלאי

אביב קיימים אזורים פתוחים לאורך רצועת -תלם באופן מהותי על אשר משפיעי, החוף הצפונית

אך לא אומרים דבר , ממוצע הצפיפות העירוניעל הצפיפות הנתפסת או על נפחי התחבורה

בעיה נוספת . לדוגמא, באזור כשדרות רוטשילדבהיותה מתעלמת מייעודי , העולה מהגדרה זו

.הקרקע אשר אינם משמשים למגוריםצפופים מאד , אזורים שלמים, אביב-בתל

עסקים , ר משמשים לתעשיהאש, מבחינת בינויקיים , פי הגדרה מדדית זו לצפיפות-על. ומסחר

פער רב בין הצפיפות הנמדדת לאזור כדוגמת ובין הצפיפות , אביב-מגדלי עזריאלי בתל

צפיפות המשתמשים ונפחי התחבורה , הנתפסתאשר מציגים תמונה אחרת לחלוטין כאזור בעל

.צפיפות גבוהה ביותר

יש להבחין בפערים בין הצפיפות , אם כןהנמדדת לצפיפות הנתפסת כנקודות חולשה של העיר אשר ניתן לטפל בהן האמצעים תכנוניים ולייצר מתאם חיובי בין הצפיפות המורגשת

טטיסטים של ובין הנתונים הס) נתפסת( .על ידי תכנון נכון) הנמדדת ( הצפיפות

הבעיה בהגדרת מדדים בצפיפות נתפסת

כאומדן לאיכות החיים במקוםצפיפות נתפסת היא " איכות חיים"הפרשנות הרווחת למושג

המידה שבה יש לאדם את התנאים ההכרחיים התלוי , מדובר במושג סובייקטיבי. להיות מאושר

בקריטריונים שונים או בדגש שונה על מחקרים רבים , עם זאת. קריטריונים דומים

מעידים כי קיים הרבה מן המשותף של אנשים שונים מושג זה וכי בתפיסותיהם

ובין " איכות החיים"קיימת חפיפה רבה בין מושג ".רווחה"המושג

איכות החיים תלויה , בהתייחס לשכונות מגורים ,רבות בתכנונה של מערכת שירותים בשכונה

מדריך לחישוב "-כעולה מהמחקר המפורסם באנו , אם כן. 14"הדרישות לקרקע לצרכי הציבור

ון את השפעת הצפיפות הפיסית יכולים לבח)density (כדוגמת מערך השירותים , על מדדים

אך . ולייצר מדד לאיכות חיים בהתאמה, בשכונה צפיפות "מחקרים רבים המגדירים את מושג ה, מתייחסים למדד מספר הנפשות" העירונית

משקי הבית או השטח למגורים בקילומטר רבוע . בעיר

, ידי רחל אלתרמן ומירי ויתק- מחקר שנעשה על14

בהוצאת המרכז לחקר העיר , עבור משרד הפנים .1991שנת , והאזור


נבחר מספר כלים , כשלב ראשון במתודולוגיהכלים שאנו . אדריכליים שאנו רוצות לחקור

מניחות שיש להם קשר כלשהו ליצירת הצפיפות או כלים שנמצא קשר , ")תפיסות("הנתפסת

בינם לבין צפיפות במחקרים קודמים שנעשו .בנושא

ננסה לאבחן את המדדים השונים , בעבודה זונה וטיפול בפרמטרים של הצפיפות לבחי

. הנתפסתרבניות נבחן דרך כלים אלו מספר סצנות או

נסקור אותן וננסה להבין את , ואדריכליותהשפעתם של הכלים השונים ביצירת הצפיפות

.הנתפסת

יה הנידונה ושאלות המחקר הבע

הבעיה הנידונה ושאלות המחקר המרכזיות

ידועים לנו מדדים אובייקטיביים מדעיים לבחינת צפיפות נמדדת שניתן להעריך באמצעות

התייחסות , אולם. פרמטרים שונים בתכנוןתה לצפיפות נמדדת גרידא ללא בחינת השפע

של המסה המבנית במרחב לא יכולה לתת לנו , אם כך. את התמונה הכוללת

כיצד נוכל לעמוד על האיכויות המבניות ?המתוכננות מבחינת הצפיפות הנתפסת

האם יש כלים בהם נוכל להשתמש על מנת ?ליצור תנאים אופטימאליים מבחינה זו ?אילו כלים משפיעים פחות ואילו יותר

על מספר הנחות יסוד עבודה זו מתבססת -המשפיעות על איכות החיים של הפרט

צפיפות גדולה אינה מחייבת ירידה באכות . 1

.החייםהמושגת באמצעות , אינטנסיביות עירונית. 2

מהווה , פרמטרים שונים של צפיפות נמדדתבמגוון , פוטנציאל מהותי לאיכות חיים גבוהה

. האפשרויות והארועים שהיא מייצרתאשר מהווה את אחד , ירוב שימושיםע. 3

אינטנסיביות "ממרכיביה הקריטיים של המאפשר זמינות גדולה של שירותים , "העירוניתהקטנת מרחקים בין מוקדי עניין , ציבוריים

ומתוך , הפחתת מזהמים שונים, ופעילות שונים .כל אלו גם העלאת אכות החיים

ליצירת תורמיםכלים האדריכליים הבאים ה. 4 .פיפות נתפסתצ

מתודולוגיה

נשווה בין המרקמים והאיכויות שכל אחד מהם ננסה להגדיר כיצד שילובם של כלים אלו ,מייצר

בתהליך התכנון מייצרים צפיפויות נתפסות שונים כליםשונות ונבדוק האם צירופם של

. השגה של צפיפויות נתפסות שונותמאפשר

המדדים בהם נשתמשעל מנת להגדיר מדדים לבחינת מקרים שונים

נוטציה עירונית ומרחבית של צפיפות בעלי קוראשית נבחן . שונה בחרנו בשני סוגים של כלים

כלים מהסוג האדריכלי כמו פירוק בחתך או כלים שניתנים לבחינה בכל קנה מידה , בתכניתהסוג השני של . לראות מה הם מייצריםוננסה

צפיפות יחסית . הכלים הוא הסוג היחסי, פרופורציות לעומת הסביבה, לסביבה

, פרטיות, פרופורציות הבניין לעומת הרחובבחירת שני סוגי כלים אלו באה . ישן וחדש, רעש

, מתוך ניסיון לתת תמונה כוללת של האתריםת מבחינה הקשרית מחד ומבחינה אדריכלי

. מאידך

)FAR(צפיפות פיסית בחלק מן המקרים ננסה לבחון גם את הצפיפות האמיתית של האתר כדי להבין מה הצלחנו

.להשיג בשאר הכלים צפיפות גדולה או

קטנה יחסית לסביבההזכרנו שצפיפות

וקיימים הבדלים , נתפסת ביחס לסביבתהמהותיים בתפיסת אזור כצפוף באם הוא ממוקם

לכן נציג נתון זה כרקע . ר או בפרבר"במע .להבנת הקונטקסט המבונה


דיון מבטים רחוקים קרובים-

לאורך המבט השפעה על והחלל . תחושת הצפיפות

הנתון יכול להיתפס מרווח יותר מכפי שהוא .באמת

פירוק בתכנית

האם מדובר על גוש בנוי או על מספר מבנים שבניהם שטח

?ציבורי

פירוק בחתךהאם מדובר על מסה הבנויה לכל גובהה או

חצרות , קומות מפולשות-שיש בו לדוגמא .'פנימיות וכו

פרופורציה סביבתית

בחינת הפרופורציה המסה הנבדקת של .לעומת שאר המבנים ברחוב

פרופורציית הרחוב לעומת

גובה הבניין . טווח התפיסה של המבנה מהרחוב

רעש

בסביבהעצמות הרעש

פרטיות -

מה רמת הפרטיות המתאפשרת על ידי

?חלוקת החלל )בעיצוב המבנה (חדשנות -

המסה המבנית-

עירוניתמ" בקנצפיפות

מהווה , )1991(על פי אלתרמן וויתק , צפיפות

את הגורם הראשי לקביעת שיעורי הקרקע היקף השטח הציבורי . הנחוצה לצרכי ציבור

נדרש בשכונה תלוי בגודלה ובמאפייני הקובעת רק את , הצפיפות לעומת זאת. תושביה

, חלקו של השטח הזה בכלל שטח השכונה .כלומר את אחוז שטחי הציבור בשכונה מסוימת

סוג מדד הצפיפות בו מתחשבים הינו , על כןקריטי להשפעה על איכות החיים של האוכלוסיה

וגית של להשפעה הפסיכול. באותה השכונהיכולות להיות השלכות על " צפיפות הנתפסת"ה

וכמובן שלגודלו של השטח , הצורך בשטח ציבורימידת , מאפייניו ואיכותו, הציבורי היחסי

אופיים ואופן חלוקתם , השטחים הפתוחיםברקמה העירונית יש השפעה על תחושת

.הנוחות והצפיפות הנתפסת

השפעת הארגון המרחבי על הצפיפות פסתהנת

על מנת לבחון את ארגון המסות במרחב

במגוון , באמצעות הפרמטרים שהוגדרו לעיליש להכיר במחקרים , פרוייקטים אדריכליים

.קודמים שנעשו בנושא זה

הראשונים לעסוק בקשר בין צפיפות והמסה .1966בשנת ' מרטין ומארץ-הבנויה היו

בספרם מוצג החיפוש אחר הצורה והארגון אשר מאפשרים ציפוף רב בתוך הגריד המרחבי מסקנתם היתה כי צורת בנייה סביב . העירוני

חצר מאפשרת צפיפויות גבוהות יותר מאשר זו .המתקבלת במגדלים

הדגים יוחנן אלון את השפעת הארגון 1977-ב

המרחבי על הצפיפות הנתפסת באמצעות אלטרנטיבות תכנון של מספר זהה של יחידות

ההבדלים באים לידי . ות זההדיור ומדד צפיפביטוי ביחס בין הנפחים הבנויים מול המרחבים

קנה המידה של , תכסית הקרקע, הפתוחים


ערך מחקרים שבדקו ) 1988, 1993(אלכסנדר

ממצאיו . את הקשר בין צפיפות וסוגי בנייני דיורהעלו כי קיימת חשיבות לצורת המגורים ביחס למדדי הצפיפות ולהשפעתם על הצורה

גם בצפיפות מסוימת והחלטה : כלומר. העירונית, מגדלים-כדוגמת , על צורת מגורים מסוימת

תהיה הצפיפות הנתפסת שונה כתלות בגודל יחידות הדיור בבניינים וכתלות בשיטת הארגון

.של המבנן

ת מדדים נוספים בהשפעתם על בחינהצפיפות הנתפסת בתקדימים ומקרי בוחן

.קיימים

על , בחינת המדדים אשר הוגדרו בסעיף הקודםמנת לאבחן את השפעתם על הצפיפות

תעשה תוך הכרות עם תקדימים , הנתפסת הן מבחינת תכנון אדריכלי מבני -קיימים בעולם

ם והן מבחינת בחינת מצבים אורבניים קיימי .בערים שונות בעולם

יורק -העיר ניו: מקרה בוחן ראשון

יורק הינה העיר המאוכלסת ביותר בארצות -ניובעלת שטח עירוני מהגדולים בעולם , הברית

יורק מהווה מרכז מסחרי -ניו). ר" קמ1,214.40(ובזכות השפעותיה , וכלכלי מהגדולים בעולם, הפוליטיקה, תקשורתהעולמיות על תחומי ה

האופנה וכמובן הכלכלה היא מדורגת

מסוג " עיר עולם"כ .אלפא

עברה אחת 1916-ב

התקנות החשובות במטרה לבקר על , הפיתוח העירוני

" האיזור"בתקנת , יורק-לעיר ניו

כיום . ב"ולאחריה פרצה התוכנית בכלל ערי ארה

יורק -העי נ 5-מורכבת מ

, ברונקס: רובעים, מנהטן, ברוקלין

וסטטן קווינסד . איי

עולה 15אוכלוסייתה מליון תו8.2על

יו ר

לנ

.ר" קמ830 -שבים בשטח של כ נפש 10,482 -הצפיפות הנמדדת מונה כ

.ר"לקמ Manhattan’s Skyscrapers, New-York City.

יורק מספר רב של גורדי שחקים -בעיר ניוהופעתם של .המעטרים את קו הרקיע שלה

קים רבים במשך השנים העלתה את גורדי שחהצורך בבקרה נוספת על מגמות הפיתוח

ולצורך כך פותחה נוסחה מסובכת , האורבנילקביעת תפזורת הנפח כך שגובה הבניינים

ידי זווית ממוצעת של חסימת -יהיה מבוקר עלבקרה זו אפשרה לבניין לעלות לגובה רב . האור

יותר באזור מסוים על שטח הקרקע במידה .ובאזור אחר המבנה היה בנסיגה

הוחלט על 1811 בשנת : עירנייןתכנית ב -

-אשר נהגתה ב (1811תוכנית המפקח של לבניית המשך מנהטן בצורת הגריד ) 1807

16תוכנית זו כללה סלילת . המוכר לנו כיום רחובות מדרום 150-שדרות ממזרח למערב ו

טן כמו כן נדרש שינוי טופוגרפי של מנה, לצפון .אשר שכנה באותה העת על מספר גבעות

גבירצמן במחקרה בנושא צפיפויות -פישר.ד המבטא את 16מציגה איור גרפי) 1998(

-כפי שבא לידי ביטוי בעיר ניו, הצפיפות בתכנית . מנהטן-יורק ברובע

אוכלוסיית המטרופולין . מתייחס לאוכלוסיה בעיר 15

. תושבים23,141,893 -עומדת על איור זה מתבסס על מחקרו של קולהאס בנושא 16

.1997משנת


בין הגורמים :חתך רחוב טיפוסיגבול המבט ו -המשפיעים ביותר על בחינתה של הצפיפות

במחקר של . הנתפסת ניתן ליחס לגבול המבטמסבירה גבירצמן כי ) 1998(גבירצמן -פישר. ד

במבט לכיוון מרחבים מנת ', לדוג, פתוחים

הפתוח הנראה רחבהמי הצופה משפיעה על "ע

גם , הצפיפות הנתפסתאם המבט הוא מתוך

גם .סביבה צפופה מאדבמקרה של רצף רקמה

תחושת , עירוניתהצפיפות מושפעת ממיקום המבנים

.במגרשים השכנים וארגונם המרחבי

כמו כן מוסיפה גבירצמן כי מהות המרחב , הפתוח אליו צופים ואיכותו במושגים תרבותיים

חברתיים ואחרים יכולים להשפיע על הצפיפות ן כפי שאופי ואכות הטקסטורה של דופ, הנתפסת

החוסמים את רצף והמשכיות , הנפחים הבנוייםהמבטים של הצופה יכולים להשפיע על

. הצפיפות הנתפסת בסביבה מסוימת

כפי שבא לידי ביטוי בשדרותיה , גבול המבטמושפע מצורת , יורק-השונות של העיר ניו

כפי שבאה לידי ביטוי (תוכנית בינוי העיר כן ו) בהדגמת סכמת הגריד של רובע מנהטן

.מאופיו של חתך הרחוב הטיפוסיהמאפיין אזורים רבים , חתך הרחוב הטיפוסי

מושפע מגורדי השחקים , לדוגמא, ברובע מנהטן, הרבים הבנויים בעיר ומהדרישות הבנייה

באופן . המגדירות גם את אופיו של חתך הבניין

גבול המבט המתקבל מאפשר מבטים , זה תחושת ומגדילים את, ארוכים לאורך השדרות

.הנוחות כאשר אנו מתייחסים לרגישות : רגישות לרעש -

, לרעש בהקשר ההשפעה על הצפיפות הנתפסת: מובנים המרכיבים מדד זה2-עלינו להתייחס ל

כרעש הבוקע , האחד מתייחס לרעש פיזיכדוגמת , ממכוניות והשני מתייחס לרעש ויזואלירחובות . עומס פרטים בחזיתות הבניינים ברחוב

נחשבים לרועשים עבור , יורק-רבים בניו, המשתמשים הן בשל הרעשים הפיזיים

המתבטאים בעומסים

, התחבורתייםובמסה האנושית הגדולה הפוקדת רחובות אלו בכל

כדוגמת , והן בשל רעשים ויזואליים. שעות היוםאלו הבאים לידי ביטוי ברחובות המסחר השונים ות במנהטן בהם קיים גם שימוש בפרסומ

ובשלטי חוצות בחזיתות הבניינים אשר יוצרים . רעש ויזואלי נוסף

: סיכום מדדים

-העיר לוס: מקרה בוחן שני

לס'אנג

לס הינה עיר בחופה 'אנג-לוס, ב"המערבי של ארה

לס 'אנג-השוכנת במחוז לוס .במדינת קליפורניה

ב "זוהי העיר הגדולה ביותר במערב ארההעיר ). יורק-אחרי ניו(ב "בארהוהשנייה בגודלה , עובדה זו, מליון איש3.9-מונה למעלה מ

, הובילה להשוואות אין ספור בין שתי העריםהמייצגות מחד היבטים נרחבים של התרבות

. ומאידך שונות כל כך באופיין, האמריקאיתבהמשך נציג בעבודה זו כיצד בא לידי ביטוי


:תכנית בניין עירניתן להתרשם כי הצפיפות , מתוך תוכנית זו

עם . לס הינה ברובה נמוכה' בלוס אנגהנמדדת-מאמר שפורסם בשנים האחרונות בלוס, זאתי רוברט ברוגמן גרס כי "לס טיימס ע'אנג

לס גרים מספר רב מידי של 'בשכונות לוס אנג, לטענתו. אנשים וכי קיימת בה צפיפות רבה

של urbanized area("17" ("אזור העירוני"הביותר לס מאובחן כאזור הצפוף 'לוס אנג

ובכך גם עולה על צפיפות האוכלוסיה -ב "בארה

יורק ובערים גדולות אחרות -הנמדדת בניו- נפש למייל רבוע באזור העירוני בלוס7,009(

נפש למייל רבוע באזור 5,239לס מול 'אנגאין זה מדויק , לדעתו, ועל כן, )יורק -העירוני בניו

לייחס את מושג לעיר " פרבור"ה .זומר אשר הוכן מא

Livable"עבור Places"18

מוכיח כי דבריו אמנם האזור , לטענתם. של ברוגמן לא מדויקים

העירו בלוס לס צפוף 'אנג

מהאזור העירוני אך , יורק-בניו

רוני בניו -האזור אזור יורק כפול -העירוני בלוס

כן בניו'אנג יורק ישנם שטחים רבים יותר לסגבוהה מה -טחים הצפופים בלוסשל צפיפו

!) (4יורק צפופה פי -ניו, כך שלמעשה. לס'אנגמהצפיפות הנמדדת בלו

ני

העימה

- וש ת

.לס'אנג-ס

לס אכן סובלת מבעיית פרבור 'לוס אנג, אם כןכאשר מרבית שטחה מאוכלס באופן , קשה

.מבוזר ובצפיפות נמוכה

17 ”urbanized area“-י מפקד האוכלוסין " מוגדר ע

האמריקאי כאזור בעל צפיפות אוכלוסין של לפחות ובעל אזור סובב של , נפש למייל בריבוע1000

. נפש למייל רבוע500לפחות 18

:רגישות לרעש -

שבנוייה "לס נחשבת לעיר 'אנג-לוס, בעיני רביםבשל המרחקים הארוכים אשר יש , "למכוניות

לעבור על מנת להגיע מנקודת עניין אחת .לשנייהעומס רכבים וריבוי הכבישים הראשיים , מחד

המגדיל את הצפיפות , אשר מייצרים רעש פיזימאידך המרחבים הגדולים והמרחקים , הנתפסת

הרבים בהם צריך לעבור באמצעות רכבים מפחיתים את ה, מייצרים רעש ויזואלי נמוך

קיימת ככלל , באופן זה. הצפיפות הנתפסתוזו מפחיתה את , רגישות נמוכה יותר לרעשים .תחושת הצפיפות המתקבלת

: סיכום מדדים

ארגון ללא מטרות רווח לפיתוח סביבות מגורים לס'אנג-בלוס


ים-בת: מקרה בוחן שלישי

עד . בת ים היא מקרה רלוונטי בנושא הצפיפות, לא מזמן נתפסה העיר כאחת מהצפופות בארץ

ת הרצון של תושבי שביעוסקר זאת למרות, הערים שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מיד אחרי , ים הגיעה למקום השני-בתבה .רעננה

בת ים גם זוכה במקום השני בארץ במספר התושבים למטר רבוע כשהסיבה לכך היא

שהמסה הבנויה של בת ים ברובה

מיועדת למגורים

לא , !)90%(, כמו תל אביב

שאזורים שלמים שלה

ושים בשעות נטמה , הליה

שמוסיף לבת ים את אחד היתרונות של זו מהותו של השינוי . האינטנסיביות-הצפיפות

להבין שצפיפות פיסית . המתרחש היום בבת יםויש לזכור כי זו המגמה . יכולה לתרום לעיר

בייחוד לאור תוכנית מתאר ,הכללית בארץהמגדירה מדיניות ארצית כוללת של , 35ארצית

וף הערים הקיימות ופיתוח באזורים ציפ . עירונייםה

צפיפות פיסיתFAR =2

צפיפות גדולה או קטנה יחסית לסביבה

בת ים היא עיר ממוצעת מבחינת הצפיפות היא , ר"על אף שמבחינת נפש לקמ. בישראל

לכן נתייחס אליה כעיר . העיר השניה בארץ .צפופה יחסית לארץ

רחוקים-מבטים קרובים

8 עד 4ים מאופיינת בדירות שיכון בעלות בת קומות כשהמרווחים בניהם קצובים והכבישים

.מהווים הפסקה בחתך הבנוילרב המבטים מן הדירות פונים כלפי הדירות

או במקרה הטוב יותר כלפי , בבניין הסמוך .הרחוב

פירוק בתכנית ובחתך

הנפח הבנוי במרחב הציבורי הינו מסות גם בפן העירוני , נית וגם בחתךגם בתכ, גושניות

ברב הבניינים קומת . בנייני-וגם בפן האדריכליהקרקע הינה ציבורית ומכילה לרב קומת

.עמודים או קומה מסחרית

פרופורציות סביבתיותרב המבנים ברחוב הם בעלי אותו סדר גודל

ובמידה מסוימת חסרה היררכיה בניהם

הפרופורציות הרחוב לעומת גובה המבנבעיקר , הפרופורציות של המבנים יחסית נמוכות

המבנים נתפסים , המבנים שסמוכים לרחובותבשלמותם על ידי המשתמשים וקומות הקרקע

, שלעיתים גם בולטות כלפי הרחוב, הציבוריות .מקנות לבניינים קנה מידה אנושי

פרטיות

, החצרות הקהילתיות, הדירות היחסית קטנותפיינות את הבניה בעיר קומות העמודים המא

המבטים ממבנה למבנה והכניסות המשותפות . לכל הדיירים אינם מאפשרים פרטיות מוחלטת

חיי הרחוב תוססים ומתבטאים , עם זאתברחובות בקומות העמודים ובשאר , החללים החיצוניים

שכמעט אף פעם אינם .ריקים מאדם

רעש

' למרות שבת ים היא העיר השנייה בארץ במסהרחובות שלה יחסית , בים למטר רבועתוש

. שקטים ונעימים

:סיכום המדדים


בניינימ "צפיפות בקנ

Habitat ’67, Montreal: רביעימקרה בוחן בחרנו לפתוח את החלק הבנייני של העבודה עם

פרויקט מגורים של משה ספדיה שתוכנן כיישום תית בעיר של התזה שלו על בניה צפופה וקהיל

.19כחלק מלימודיו באוניברסיטת מקגיל ' 67הפרויקט נבנה במסגרת תערוכת אקספו

. קנדה, קוובק, שנערכה במונטריאולהוא תוכנן כמגורים שיתופיים וניסה לתת מענה

אור שמש ואיכויות , אוויר צח, לצורך בפרטיות .של פרבר בתוך העיר בגובה נמוך ובעלות זולה

פרוגרמה

חידות דיור תוכננו בפרוייקט המקורי י1,000 158אך בסופו של דבר נבנו רק , האקדמיכשהפרוגרמה כוללת בתוכה גם שטחים , יחידות

.ציבוריים לצרכים קהילתיים

האתר

ההאביטאט נבנה על חצי אי באחד מחופיה על יד נהר סנט לורנס , העתיקים של מונטריאול

ד הוא מבוד). מסומן באדום בתמונה למטה(וקשה לומר אם הוא חלק מהעיר או שהוא

.מנותק ממנה

יחידות טרומיות ומכיל 354 -הפרויקט נבנה מ , סוגים של דירות16ישנם . דירות158

של ר ו" מ200 הקטנות הואשטחן של הדירות .ר" מ570, הגדולות

19 "A Case for City Living, A Study of Three

Urban High Density Housing Systems for Community Development" (Moshe Safdie)

הפרויקט כביכול נותן פיתרון לבעיית הצפיפות

ל היחידות בכך שהוא משתמש בארגון המסות שהטרומיות כך שגג של אחת הינו החצר של זו

.שמעליה על אף שהפרויקט זכה להערכה רבה ופרסום

.הדעות לגביו חלוקות, רב

צפיפות סביבתית יחסית תושבים 5590 :צפיפות ממוצעת במונטריאול

ר"לקמ יחידות 158-ר ו" מ22,160: שטח הפרוייקט

ו נתונים לא מצאנ. נמוכה: נמדדת צפיפותאנו רואים , )למטה(אך מתוך התכניות , מדויקים

שהאחוז היחסי של השטח המשמש למגורים קטן והשטח מנוצל לטובת שטחים נרחבים

.ציבוריים

פירוק בחתך םמבטים רחוקיו

מאפייניו אחד מהבולטים של ההביטאט הוא היחס הגדול בין שטח המעטפת

מה שמעניק , פירוק החתך-כלומר, לנפח הבינוי

כמעט לכל יחידת דיור מבטים ארוכים מהיחידה . אל הים או אל הנהר והנוף העירוני

פירוק בתכנית

יחידות המגורים בהביטאט לא יוצרות מסה אחת

אלא מפנות מקום לשטח הציבורי , י התכנית"עפאפשר לומר שהם אפילו סודרו סביב . בניהן


:מקרה בוחן רביעי

פרופורציות סביבתיות

פרופורציות הרחוב לעומת גובה המבנהוקשה לדבר על הפרופורציות היחסיות של

מאחר וניתן לומר , ההביטאט עם הסביבה שלו. שהוא מנותק מההקשר העירוני של מונטריאול

אין לו חזית משותפת עם רחוב קיים והוא לא הוא , אתלמרות ז. מזדקר מתוך נופה של העיר

ובאופן .מהווה נוף פנורמי משמעותי מתוך העירעוד משלב בכוונות הראשוניות של , כללי

נקבע כי הבינוי יהיה נמוך ולא בעל , האדריכל .פרופורציות גבוהות

פרטיות ורעש

זהו בניין מגורים , כחלק מהגדרות הפרוגרמההשטחים הציבוריים בתכנית גדולים . שיתופי

ן לראות בתכנית שאין הדרגה ודומיננטיים ונית

מה שהיה יכול , במעבר בין הפרטי לציבוריאך . לכאורה לגרום להפחתה ברמת הפרטיות

מאחר והשטחים הציבוריים , לא כך הדברגדולים מספיק כדי שלא ייגרם רעש או התכנסות

.גדולה מידי

:סיכום מדדים

Kanchanjunga Apartments, Bombay.

בפרויקט זה מנסה רלס קוריאה 'צ

לממש את עקרונות 20בניית השטיח

שלו גם באוריינטציה

הוא . ורטיקליתשאב השראה מההאביטאט של ספדי שראינו קודם

- של להUnit’e -ומהיחידות הקופצות ב ).באיור(קורבוזייה

3-6בין ( דירות יוקרה 32הפרוגרמה מכילה

4- ו3ת בנות כשהיחידות הבסיסיו) חדרים .חדרים

הטוב ביותר בבומביי נשקף מהחזיתות וףנהוכך גם אוורור מכיוון , המערביות והמזרחיות

אך חזיתות אלה בעייתיות בשל הקרינה , היםהישירה שחודרת אל תוך החללים בשעות

לכן יצר קוריאה חתך שמאפשר . הבוקר והערבהצללה על החזיתות האלו על ידי מרפסות בשני

מרפסת גדולה ציבורית -בצד האחד. יםהצדדבעלת חלל כפול ובצד השני מרפסת קטנה

.ופרטית השייכת לחדרי השינה

ה הוא מצד אחד מנצל את השטח בצורבדרך זומשיג איכות חיים לתושבי , טובה ומצד שני

.המבנה ופותר את בעיית החזיתות

20 Previ Housing , 69-73, Peru


צפיפות פיסית -שטח האתר בערך כ

כשמתוכו , ר" מ3250 המגדל תכסיתשטחפרופורציה (441הוא

). 21/21מרובעת של . קומות29וגובהו

. 3.93 של הפרויקט הוא FAR -ה, לכן .2004נכון לשנת , 1.33כשהממוצע הוא המצביע ( השטח הממוצע לאדם -עוד נתון מעניין

בבומבי הינו כיום אחד ) על איכות החיים, במקביל, 2.9 -מהנמוכים בעולם ועומד על כ

ערך הקרקע בבומבי עולה כתוצאה מהיותה ניו המגמה היא להעלות את , יורק של הודו

, 3.2 - הממוצע לFAR -הצפיפות ולהגדיל את היל את השטח הממוצע כשהמטרה היא להגד

יכלו , ללא צורך בשטחי רצפה נוספים כך, לאדםלנצל את הקרקע טוב יותר ולהעלות את איכות

שהשטח הממוצע , עוד לצייןחשוב 21. החיים, לאדם בפרויקט גדול מאחר ואלו דירות יוקרה

מאחר והוא , FAR -לכו חשוב לנו למדוד את ה .נותן מדד כללי יותר

יתפרופורציה סביבת

הפרויקט ממוקם בלב ליבה של

.בומביהעירוני באזור הנוף

הוא נוף של מגדלים הוא , עם זאת. ולכן הבניין אינו זר בסביבתו

מוקף בסביבה הקרובה שלו בבניינים נמוכי .קומה

21 Mumbai FSI conundrum:

The perfect storm: the four factors restricting the construction of new floor space in Mumbai, 2004, Pg.1,7

מבטים רחוקים קרובים

הדירות הינן דירות יוקרה והיה דגש על איכויות יקט המושגים של המבטים הנשקפים מן הפרו

באמצעות גובהו של הבניין והחתך המיוחד שלו . היוצרים מבטים רחוקים על כל בומבי

סקיצה של : בתמונה

.רלס קוראה'צ

פירוק בתכניתהתכנית

, פשוטה ויעילהללא חללים

. מבוזבזיםהדירות

. מסודרות בריבוע מסביב לגרעין תנועה מרכזי

פירוק בחתךקשה מאוד לדבר על פירוק בחתך בבניין בעל יעילות

אין קומות . שכזוהגבוהאין , מפולשות שלמותאך , חללים ציבוריים

בהחלט ניתן לדבר בהקשר זה על המרפסות בעלות

לבניין את החזיתות החלל הכפול המקנה .המובחנות שלו

פרופורציית הרחוב לעומת גובה הבניין

.פרופורציה גבוהה כלפי הרחוב

רעשהסביבה שלו רועשת אך גובה המבנה מבודד

.אותו מהרעש


פרטיותהדירות אין שטח ציבורי וכל דירה פונה לכיוון בין ישנה כניסה משותפת ומעליות , עם זאת, אחר

.תמשותפו סיכום המדדים

:6' מקרה בוחן מס אביב-תל ,צמרת פארק ,מגורים שכונת

עדים אנו ואילך -20 ה המאה של -90 ה משנות

מרכזי של מואצים וציפוף עיבוי ,עיור לתהליכי .בפרט דן גוש ערי ושל ,בישראל הערים נמצאת אשר ,רבתי אביב-בתל שהחל ,התהליך והתרחב המשיך ,בנייהל פנויים שטחים במצוקת בישראל קיימים כיום כי עד הארץ חלק לשאר -20 מ יותר בעלי שחקים גורדי -150 מ למעלה ל מעל -13 ו קומות -25 ל מעל 35 מהם ,קומות

.)מטרים-140 כ(קומות -33 להתחזק שהחלו הבולטים המאפיינים אחד

ותחילת -90 ה שנות סוף לקראת ולהשפיע שחקים גורדי של בנייתם הוא , -2000 ה שנות

.בלבד מגורים למטרות יוקרתיים גן ורמת אביב-תל באזור בעיקר נבנים אלה כתחליף ,בישראל האמידה לאוכלוסייה ונועדו זו מגמה .באזור וביישובים בפרברים לווילות "צמרת פארק" בבניית שיא ביטוי לידי הגיע .אביב-בתל

אחד הינו "צמרת פארק"

שמעותייםהמ הפרויקטים בישראל ביותר והגדולים. השחקים גורדי בתחום

12 להכיל מיועד הפרויקט

שטח ,ד"יח -1747 כ ובהם שחקים גורדי השכונה משטח 18% יהוו השחקים גורדי .( 3.1 ~ ברוטו

- דונם FAR 133 ומלבדם ,הקרקע ,פארקים ,קרקעי-תת חניון - גם מתוכנניםול תכל ,בנוסף.משחקים ומגרשי מדשאות ,מסחר -עבור ר"מ 6,000 של שטח השכונה .נופש ומתקני ציבור מוסדות

רעש הסואנים האזורים באחד ממקומת השכונה ,ממערב נמיר בדרך וגובלת אביב-בתל ביותר תל רכבת תחנת -ומצפון ממזרח איילון נתיבי ,כך בשל .גדול אוטובוסים ומסוף מרכז אביב

בקירות בוממער ממזרח סגורה תהיה השכונה

עם ישולבו אשר ,מטרים 4.5 בגובה אקוסטיים ,כך על נוסף .ושיחים עצים של רבה צמחייה המשולב האקוסטי והבידוד הרם המבנים גובה

בגורדי השהייה את יהוו המגדלים בתכנון יחסי באופן לשקטה בשכונה השונים השחקים הבוקעות הרעש עוצמות את ויפחיתו ,לסביבה

.םהשוני מגבולותיה

פרטיות של הרם גובהם ובייחוד ,זו שכונה של אופייה

הכוללות, הטיפוסיות הקומות ותוכנית המגדלים בקומות )6-2 ( קטן עד ממוצע דירות מספר

מאד גדולות דירות מייצרים ,השונות הטיפוסיות בשכונה השונים המגדלים את המרכיבות .הפרטיות תחושת את הן גם ומגדילות

קרובים/רחוקים מבטים פארק"ב הבינוי אופי את הכתיב יסודי עקרון גודל מסדר וגדולים גבוהים בניינים -"צמרת

,ואכן .ביניהם גדולים מרווחים מצריכים זה ,מרחוק והצפוף המבצרי המראה למרות בתוך מהלכים כאשר ,השכונה לגבולות ומחוץ

של מרווחים המבנים בין נפערים המתחם תחושת את יתיםמפח אלו .מטרים עשרות

אך ,לדיירים יתרון ומהווים במתחם הצפיפות


בייחוד ,העירוני בהיבט גדול חסרון גם בעת בוא .הרגל הולך של מבטו מנקודת

וחתך בתכנית פירוק זו בשכונה המתוכננים המגדלים של אופיים פירוק מייצרות אינן אשר גושניות כמסות

תחושת את ומגבירות בחתך או בתוכנית .פותהצפי

סביבתית פרופורציה

למתחם בסמוך ממוקמת "צמרת פארק" שכונת של רב מספר המכיל ,גן-ברמת הבורסה

בעולם רבים תקדימים קיימים .שחקים גורדי ,זה מסוג לשכונות דומים דגמים המציגים

.ולונדון מיאמי ,יורק-ניו - כדוגמת בתחומה מבודד לאי זה מתחם נחשב ,זאת עם המתחם תוכנית .תירב אביב-תל של

.כיכרות בקצותיו ,אחד רחוב במרכזו .פשוטה הצפוני קצהו את בעתיד יהווה זה מתחם

וכולל ,הקריה עד דרומה הנמשך ר"המע של גן-ברמת הבורסה מתחם את גם למעשה ניכור תחושת יוצר אופיו ,זאת עם .שמנגד וקיימת ,עימו הגובלות המגורים לשכונות באחד זו "מנוכרת" בנייה על רבה ביקורת

.אביב תל של היקרים משטחיה מדבריו מובהק באופן ביטוי לידי באה ,זו ביקורת

עבור שכתב במאמר ,שנער עמי אדריכל של גוש לפנינו - מה ממרחק" - "ועיצוב עיתון" מגזין קרוב הניצבים מגדלים של ,מימדים אדיר ,צפוף שונה מידה קנה מציגים ,מבהיל באופן לזה זה בתיה .העיר של למרביתה האופייני מזה רילגמ של המופתי תכנונו פרי "ישנה"ה אביב-תל של

גובה :למדי אחידים ,גדס פטריק הסקוטי השנים עם שצמח ,קומות ארבע-שלוש ,דונם כחצי ,קטנים מגרשים ,קומות שש-לחמש . "הכול למעשה מכתיב זה וגודל

:סיכום המדדים


מסקנות

הסתכלות על הכלים שנמדדו בסעיף הקודם נותנים את התמונה הגדולה בנוגע לכל אחד

.מהפרויקטים והצפיפות הנתפסת בהםחשוב גם לבחון כל כלי בנפרד , לעומת זאת

.ולהגיע למסקנות אודותיו

בדיון ננסה לעמוד טיבו של כל אחד מהכלים נו ולבדוק את הקשר שלו האדריכליים אשר נבח

.לצפיפות הנתפסת באתר

אורכי מבטניקח את שני מקרי הקיצון , יבהיבט האורבאנ. יורק ואת בת ים-את ניו, שהתקבלו בניתוח

, FAR 12יורק עומד על -ניצול שטח הבניה בניושניצול שטח הבניה בה עומד על , למול בת ים

2 FAR. , וכה יותרהיינו מצפים שבמקום בו הצפיפות נמ

אך בעבודה זו הבחנו . המבט יהיה ארוך יותר . דווקא במצב הפוךמבט ארוך מתקיים בכל , מבני-בהיבט אדריכלי

למרות שבפועל הצפיפות , המקרים שהוצגו .הפיסית משתנה

:יתרונות השימוש בכלי זה

קיים קשר ישיר בין מה שהעין רואה לבין . תחושת המרחב המתקבלת אצל המשתמש

אמצעות השימוש באורכי המבט יכולים ב. המתכננים לשלוט על הצפיפות הנתפסת

הצפיפות הפיסית גדולה , בפארק צמרת למשלאבל תחושת הצפיפות אינה , מאשר בבת ים

הגובה והסידור של המבנים המרחב . זההבפארק צמרת מאפשר אורכי מבט רחבים המפחיתים את תחושת הצפיפות של

. המשתמש

תכנית ובחתךפירוק בהן " חירור המסה"נהוג לחשוב שבאמצעות

ניתן להפחית את תחושת , בתכנית והן בחתךמתוכנן פירוק גם , בעבודה של ספדי. הצפיפות

מה שמפחית את הצפיפות , בתכנית וגם בחתך

הפיסית ודורש מרחב גדול יותר על מנת להשיג אך בפועל נוצר עומס , את הצפיפות הרצויה

מה שמעצים את , ות הפירוקויזואלי בעקבאנו מקבלים חללים פתוחים .תחושת הצפיפות

מה , אך חסרי תפקוד, ציבוריים גדולים וחסר את האינטנסיביות , שמייצר פרויקט שומם

. והקהילתיות שרצה ספדי לייצר

לס ובהביטאט הפירוק בתכנית הוא 'בלוס אנגהגדול ביותר והצפיפות הפיסית היא הקטנה

יהם הכלי אינו יעיל ביצירת צפיפות בשנ. ביותר . גבוהה אך בלתי נתפסת

:חסרונות השימוש בכלי זה .מייצר פעולה הפוכה, עודף שימוש בכלי זה

, כשמנסים לתת דגש על החללים הציבורייםשימוש בכלי זה , לעומת זאת. הציבוריות נפגעת

בהחלט היה , ויצירה של חללים ציבוריים קטניםת תחושת הצפיפות והעצמת יכול לתרום להפחת

על אף הצמצום , בבת ים למשל. הציבוריותהאינטנסיביות המתקבלת , בשטחים הציבוריים .חיובית ורצויה, למשל, בקומות העמודים

:יתרונות השימוש בכלי זה

לא קיים פירוק מהותי , במגורים של קוראההשימוש בחללים כפולים , אך עם זאת, בחתך

יוצרים , ת הנכוניםבמידה הנכונה במקומו" אוויר לנשימה"ונותנים , פתיחה נכונה כלפי חוץ

.גם לחלקים האחרים של הדירות

שימוש בפירוק בתכנית יכול להימצא , לסיכוםפירוק בחתך במידה , לעומת זאת, כלא יעיל

יכול להעצים את תחושת המרחב , מועטה ונכונה .ובכך להפחית את הצפיפות הנתפסת

רעש ופרטיות

יים קשר ישיר בין אובדן תחושת הפרטיות ובין קזאת בשל , המצאות אזורים המוגדרים כרועשים

כפי שמוגדר (החדירה של הרעש למרחב האישי ).בדיסציפלינות שונות בפסיכולוגיה

-באזורים בעלי צפיפות פיזית נמוכה, כצפוי

, כדוגמת הפרויקטים של קוראה. הרעש פוחת


סיכום

בו הפרטיות מתקיימת על -מדגימה מצב הפוך .אף הרעש והצפיפות הקיימים

".האנונימיות"ידי מושג -ניתן להסביר זאת עלהמרחב , )ניו יורק-'כדוג(ככל שיהיו יותר אנשים

' וניתן להשיג פרטיות במינ, האישי מצטמצםתופעה המתקבלת , לעומת זאת. צעיםאמ

בהם מספר התושבים , באזורי פריפריה קטנים, תחושת האנונימיות הולכת לאיבוד, קטן יותר

ועל מנת להשיג את , כולם מכירים את כולם' הפרטיות הנדרשת יש להשתמש במקס

.אמצעים

ככל שהמבנה גבוה הוא בהכרח יהיה , כמו כןטיות גבוהה מנותק מסביבתו ויאפשר השגת פר

ניו -'כדוג( גם אם סביבתו רועשת יחסית , יותר ).בומביי ותל אביב, יורק

יש לייחס לרעש גם את , בהקשר של ניו יורקכאשר אזורים הנתפסים . ההתייחסות הויזואלית

, כרועשים יתכן ויתפסו כך בשל עומס פרטים .ואלמנטים שונים המרכיבים את החלל, מבנים

שנות וחדקונסטרוקציה

קיים קשר בין , כפי שניתן להתרשם מהטבלהטכנולוגיות בניה מתקדמות וחדשנות לתחושת

. המרחב של המשתמשחדשניות מפגין את שיא ' השימוש בקונסטר

ככל שבניין יהיה בעל . היכולות של האנושותהוא ייחשב כיוקרתי , טכנולוגיות חדשניות יותר

תן לקחת ני. יותר והתושבים בו ירגישו טוב יותר . כדוגמא את מתחם צמרת בתל אביב

הכובד הויזואלי של המסה הבנויה , בנוסףמשפיע על העומס הויזואלי ובעקבות כך גם על

מה היה האם נוכל לדמיין . התפיסה המרחביתקורה אילו בת ים כולה הייתה בנויה מפלדה

האם האפקט הויזואלי תפיסתי היה ?וזכוכיתבצורה זהה את האם היינו תופסים ? זהה

?ההביטאט של ספדי אם היה חל בו שינוי דומה

בעבודה זו הצגנו ניתוח של מספר כלי תכנון בין . המאפשרים בחינה של צפיפות נתפסת

הכלים המשפיעים יותר על תחושת הצפיפות היו .הרעש והפרטיות , אורכי המבט

גילינו ששימוש בכלי תכנון כגון פירוק בתכנית או עליהם להיעשות בזהירות על מנת לא , תךבח

.ראינו דוגמאות לכאן ולכאן. לייצר תוצאה הפוכהניסינו במהלך העבודה להבין את הקשר בין כלי התכנון השונים וההשפעה ההדדית בינם לבין

חשוב לומר . עצמם ובינם ובין הצפיפות הנתפסתעליו להיעשות , שהשימוש בכלים השונים

נת ההקשרים האלו כך שלא בתבונה תוך כדי הב . יווצרו מצבים שאינם מתוכננים

גילינו שלסביבה ולהקשר העירוני יש , בנוסף .קשר ישיר לאופן הטיפול בצפיפות הנתפסת

מגבלות המחקר

הקושי למדוד צפיפות נתפסת .1

על אף הניסיון לחקור את הצפיפות הנתפסת על ידי כלי התכנון השונים

גורמי השפעה ידוע כי ישנם , הקיימיםסובייקטיביים פסיכולוגיים שהיקף עבודה זו אינו מאפשר בחינה מעמיקה

נבחנו בעבודה זו קני , בנוסף. שלהםמידה שונים בניסיון לתת להם הגדרות

נבחנה צפיפות בבת ים . משותפותיורק תוך דגש על -מול צפיפות בניו

ההיבט היחסי עם הסביבה כמדד .לוקאלי של הצפיפות

העבודההיקף .2

על מנת לייצר כלי תכנון מדויקים יותר .יש לבחון מספר רב של תקדימים

יישום המסקנות .3

על מנת לאשש את המסקנות שהעבודה מציגה יש לבחון את הכלים בפרויקטים שינסו ליישם את המסקנות

.הללו


24 על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים -ומרחבצפיפות 24 על צפיפות ודרכים יחסיות לבחינת צפיפות עירונית ומבנית למגורים -ומרחבצפיפות

Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel

Education

Transcript of Density and the Urban Realm - Goldhaber Limor & Levy Batel