1

המשפט של תפקידו ומהו משפטית? באנליזה מרחבי ניתוח של תפקידו מהו

קבוצות חברי בין היפרדות תופעות מרחביות כגון המאפשרים התנאים ביצירת

של תפקידו מהו יותר, עוד ספציפי ובאופן שונות? ולאומיות דתיות אתניות,

חיים שבו והמנטלי — הפיזי, החברתי — בהבניית המרחב השלטון המקומי משפט

הכלי בהצגת מתמקד שהוא תוך אלה, שאלות על עונה זה מאמר בימינו? הישראלים

המחבר המשפטית״). ״הגיאוגרפיה והמרחב (או המשפט אסכולת של המתודולוגי

יששכר של ספרו החשוב עם וביקורתית אוהדת התמודדות אלה תוך בשאלות עוסק

Taking Space Seriously: Law, Space and Society in Contemporary רוזן־צבי,

המשפט בו האופן של מקיף ניתוח ממצה כה באופן לראשונה נפרס שבו ,Israelמשפט של התרומה את במיוחד מאיר המאמר הישראלי. המרחב לעיצוב תרם

— שונות מרחביות תופעות בו ולאופן הישראלי המרחב להבניית המקומי השלטון

— חדשים יישובים הקמת פרבור, ובחינוך, במגורים (סגרגציה) היפרדות

דגש בהיבט המאמר שם שונים. כללים משפטיים ידי על בזו ונתמכות קשורות זו

האנושי הסובייקט למרחב׃ משפט בין הקשר והוא מזניחים שונים שניתוחים

ואף שונות, מרחביות דינמיקות עיצוב המרחב ועל על משפיע כינונו שבו והאופן

בתורו. מאלה, מושפע

Issachar Rosen-Zvi, Taking Space Seriously: Law, Space and Society in Contemporary *

.Israel (2004)תל־אביב. אוניברסיטת למשפטים, הפקולטה מרצה, **

הערותיהם על ורועי קרייטנר עוז איילת ספיבק, דורי לביא, שי לשרון חנס, להודות ברצוני

המסורה. עבודתם על דין ודברים מערכת מודה לחברי אני כן כמו המועילות.

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה,רוזן־צבי* (איסי) יששכר של ספרו בעקבות

בלנק** ישי

ביקורתית מסה

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

23

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

מזוהים ומרחבים (סגרגציה) היפרדות ג. ומרחב. משפט ב. הקדמה. א.ביצירת ותפקידו המקומי השלטון משפט ד. ודתית. אתנית גזעית,אידאולוגיה ו. והיפרדות. תרבותיות רב ה. ובשימורם. טהורים מרחביםבישראל אזוריות ז. הפרברי. והסובייקט שוק של אידאולוגיה ציונית, .2 אזורי?; עניין ומהו מקומי עניין מהו .1 ישראל׃ נוסח ופדרליזםהיישומיות של מידת מהי .3 לאומי?; עניין ומהו אזורי מהו עניין

סיכום. ח. בישראל? האזורי הפתרון

הקדמה א.

כבישים נסללים, חומות מוקמים, ללא הרף. בניינים משתנה חיים אנו הסביבה החומרית שבהשינויים פרברים מזדחלים. מבנים נהרסים, שכונות מפונות, מסחר נפרסים, שטחי מוצבות,טכנולוגיים ופוליטיים; היסטוריים, כלכליים, חברתיים, גורמים של רק תוצאה אינם אלההפעלתן שביצירתן, מערכת נורמות משפטיות חוקית מסוימת ושל סביבה של תוצר גם הםמדינתיות, גורמים מנהליים סוכנויות פרטיים, גופים כגון רבים ופרשנותן עוסקים גורמיםהראו האחרון בעשור וגובר) הולך (בקצב ובעולם בארץ שנכתבו רבים מחקרים משפט. ובתיחוקיות מערכות ועוד החינוך העסקים, רישוי והבנייה, התכנון המס, המקרקעין, לדיני כיהחומרית את הסביבה מארגנים שבו אנשים וקהילות האופן על השפעה מכרעת ישנה רבותלאנשים יהיו אם והיכן; יותר רבים תעשייה ואזורי קניונים מסחר, שטחי ייבנו שלהם׃ אםוהיכן חזיר לממכר עסק בתי ייפתחו ערים באילו והיכן; חדשים פרברים להקים תמריציםתלמידים (מבחינה של הומוגניות אוכלוסיות יכללו הספר בתי אם הערים; יוקמו בתוך הםאם הומוגנית; תלמידים מאוכלוסיית מורכבים יהיו שמא או ולאומית) אתנית מעמדית,

זו מזו.1 בנפרד או בשילוב יחיו קהילות שונות

Law and Geography (Jane Holder and Carolyn Harrison – eds., 2003); לדוגמה׃ ראו, .1

The Legal Geographies Reader: Law, Power and Space (Nicholas Blomley, DavidNicholas K. Blomley, Law, Space, גם׃ ראו .Delaney and Richard T. Ford – eds., 2001)and the Geographies of Power (1994); David Delaney, Race, Place and the Lawזה׃ בתחום מרשים של עבודות גוף האחרונות בשנים צמח 1836-1948. גם בישראל (1998)בישראל״ הרוכשת ההתיישנות ודיני מיעוט׃ קרקע, לאום של זמן רוב, של ״זמן קדר, סנדי

המשפטי והמשטר בדואים במרחב׃ ״מושעים שמיר, רונן ;665 (תשנ״ח) כא משפט עיונישזר זלמן מרכז עורכים, — מאוטנר ומנחם גוטוויין (דניאל והיסטוריה משפט בישראל״,

ב׳אתנוקרטיה המרחב וחלוקת אומה ״בינוי יפתחאל, אורן ;473 תשנ״ט) ישראל, לתולדות

רחל ;637 (תשנ״ח) כא משפט עיוני עדתיים״, ופערים קרקעות התיישבות, הישראלית׳׃

להמשך הבעלות ההצדקות של בחינה ישראל? מקרקעי מנהל גבורות ימלל אלתרמן, ״מי

קדר, ואלכסנדר אורן יפתחאל ;535 (תשנ״ח) כא משפט עיוני המקרקעין״, על המקומית

;67 (2000) ,16 וביקורת תיאוריה הישראלי״, המקרקעין משטר ואדמה׃ עוצמה ״על

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

23

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

Taking Space Seriously: Law, Space and Society רוזן־צבי, (איסי) יששכר של ספרומרחב משפט, ברצינות׃ למרחב ״להתייחס חופשי׃ (ובתרגום in Contemporary Israelורחב מקיף כה באופן בראשונה — ומנתח זו, עמוקה תובנה מיישם בישראל״), וחברה שבו האופן על בהן משפיע הישראלי שהמשפט הדרכים את — לישראל בנוגע יריעהבה. חיים ופועלים שישראלים והחברתית החומרית הסביבה כלומר ומשתנה המרחב, מעוצבהמשמעויות מרחיקות את המאירים מבחן מקרי כמה של בחינה באמצעות עושה כן הואמשפטיים שסכסוכים טוען רוזן־צבי והמרחב. החברה המשפט, בין האינטראקציה של הלכתשופטי של המרחב תפיסת כיצד מדגימים וליהודים־מזרחים לחרדים לבדואים, הנוגעיםשונים תחומים המסדירים המשפטיים הכללים פועלים שבו האופן על משפיעה המשפט בתי

בחברה. מיעוט מוחלשות קבוצות של לרעתן הביטוי) וחופש דיור (כגון חינוך, ומגווניםהמפתח להבנת מקרי היא הציונות שתפיסת המרחב של רוזן־צבי באופן מיוחד סבורהמקומיים השיפוט תחומי של ״המפה״ התגבשה כיצד מסבירה שהיא כיוון השונים הבוחןהרשויות המקומיות) בין הטריטוריאלית והחלוקה השיפוט גבולות את ישראל (כלומר בתוךלרשויות אלה משפטיות סמכויות דווקא הוענקו מדוע השאלה על תשובה מספקת והיאהאידאולוגיה הובנו׃ שבו באופן המקומיות הרשויות בין היחסים הובנו ומדוע המקומיותהחולשות האזוריות המועצות את ובעיקר — הכפרי המרחב את עיצבה הציונית המרחביתהערים ואת במדינה, נרחבים שטחים על וכחולש פוליטית מבחינה כדומיננטי — עליוובעלות עניות כחלשות, ערביים) וכפרים פיתוח ערי (וביניהן המקומיות והמועצותליצור הרצון ידי על הונעה רוזן־צבי, טוען הציונית, האידאולוגיה מצומקת. טריטוריההעוינות העיר. כלפי עוינת והייתה הכפר בביסוס תמכה כן ועל עברי ופועל חקלאי— העיר סימלה אותם הכסף ולרדיפת למסחר העירונית, ולבורגנות — לעיר הציונית הקיבוצים המושבים, את וחיזק הערים את שהחליש ופוליטי משפטי למבנה תורגמהבערים שהתגוררו ומזרחים, של ערבים לרעתם פעל בעיקר זה מבנה האזוריות. והמועצות

נפרד. שיפוט בתחום אך למועצות האזוריות, בסמוך מקומיות ובמועצותהתמקדות תוך רוזן־צבי של בספרו המובאות הטענות עיקר את אבחן זה במאמרשל הפריזמה הישראלית׃ החברה את דרכה לנתח המחבר שבחר התיאורטית במסגרתהמונחת התורת־משפטית העמדה את אציג ראשית, וחברה. מרחב משפט, בין היחסיםהרעיון שנית, אבחן את ומרחב. חברה משפט, בין המורכבים הספר בדבר היחסים בבסיס

Alexandre (Sandy) Kedar, “The Legal Transformation of Ethnic Geography: Israeli Law;and the Palestinian Landholder 1948-1967,” 33 N. Y. U. J. Int. Law & Pol. (2001) 923טכנולוגיות של וטכנולוגיה״, מקומיים גבולות האנושי׃ וגבולות ״טכנולוגיה בלנק, ישי

״מקומו בלנק, ישי ;123 תשס״ג) רמות, עורך, — לביא (שי וחברה מדע משפט, — צדקלד משפטים בישראל״, מרחבי ואי־שוויון ביזור המקומי, השלטון משפט ׳המקומי׳׃ של

שלטון מבוזרת׃ בלנק, ״ממלכתיות של ה׳מקומי׳״); ישי בלנק, ״מקומו (להלן׃ 197 (תשס״ד)

(להלן׃ בלנק, 347 כח (תשס״ה) משפט עיוני הציבורי״, ואי־שוויון בחינוך מקומי, היפרדות

ואי־ המקומי השלטון משפט הצדק׳׃ ״׳מקום רוזן־צבי, (איסי) יששכר מבוזרת״); ״ממלכתיות

.417 (תשס״ה) כח משפט עיוני חברתי״, צדק

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

45

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

המסייעים בישראל, אתנית מזוהים של מרחבים ושימורם יצירתם בדבר רוזן־צבי שמפתחבתפקידו שלי הסקירה תתמקד במיוחד במדינה. החברתיים ואי־השוויון ההיפרדות בשימורהמקום המרכזי ולאור רוזן־צבי של בניתוח שלו המרכזיות לאור המקומי משפט השלטון שללאחר ומשפט. מרחב, חברה בין אלה בבדיקת היחסים דינים לתת למערכת שיש סבור שאניואת הספר מתוך מתבארת שהיא כפי והרב־תרבותיות הקהילתיות תפיסת את אבחן מכןרוזן־צבי של הצעתו בבחינת אסיים בו. המוצע הניתוח בבסיס המונחת הסובייקט תפיסתדו־רובדיות יוקמו ממשלות אזוריות במסגרתו השלטון המקומי בישראל של חדש למבנה

הקיימות. המקומיות הרשויות במקום

ומרחב משפט ב.

הוא ובכך למרחב ברצינות״, לו למטרה ״להתייחס שם של רוזן־צבי ספרו כותרתו, לפיגם לעתים המכונה תורת־משפטי (זרם והמרחב המשפט לאסכולת כמשתייך עצמו על מעידשל החברתית בהבניה האקדמיים הדיונים וגאוגרפיה״).2 ״משפט או משפטית״ ״גאוגרפיהסרטים ארכיטקטורה, ספרותיות, יצירות מפות, — השונים התרבותיים ובייצוגיו המרחבשל הוגים כתיבתם האחרונים.3 בעשורים התרבות מביקורת מרכזי לחלק — נהפכו ועוד4,(Henri Lefebvre) לפבר אנרי ובראשם העשרים, המאה של השנייה המחצית למן שונים

לגוף המשתייכת בכתיבה המופיעים באנגלית שונים מונחים של תרגום הנם אלה מונחים .2

(בארצות הברית, האנגלו־סקסית המשפטי באקדמיה האחרון בעשור שנצבר הספרותי הרחב

.1 בהערה לעיל, המקורות את וראו ובריטניה). קנדה

התרבותיים הייצוגים לחקר האחרונות בשנים פנתה היא אף בישראל התרבות ביקורת .3

פרק תל־אביב׃ בר־גל, ״שמות לרחובות יורם ממצה׃ להלן רשימה בלתי המרחב. של השונים

פלדמן, אביגדור ;118 (תשמ״ח) 47 קתדרה (1933-1909)״, עירונית תרבותית בהיסטוריה

״לא חבר, חנן ;143 (1991) 1 וביקורת תיאוריה המשפט״, בבית שיח וחלל הסירנות׃ ״שירת

אלונה ;181 (2000) 16 קווים לגיאוגרפיה ספרותית מזרחית״, תיאוריה וביקורת הים׃ מן באנו

האדם׳ ״׳הנדסת שוורץ, 227; יגאל (2000) 16 וביקורת מולבנים״, תיאוריה ״בתים נצן־שיפטן,

הלך ״׳והיישוב ברברה מאן, ;9 (תש״ס) א מכאן החדשה״, בתרבות העברית המרחב ועיצוב

חנה ;5 (תשס״א) ב מכאן וכטקסט״, כמקום בתל־אביב הישן הקברות בית הקברים׳׃ אחר

דניאל ;33 (תשס״א) ב מכאן יעקב שבתאי״, המרחב ביצירת על המקום׳׃ ״׳זה סוקר־שווגר,

אנדרומדה, גבעת בפרויקט הזהב׳׃ ג׳נטריפיקציה וגלובליזציה ״׳כלוב פביאן, ורועי מונטרסקו

— למערב מזרח ״בין חתוקה, וטלי קלוש רחל ;141 (2003) 23 וביקורת תיאוריה יפו״,

.41 (תשס״ד) 26 אלפיים העירוני״, המרחב של האדריכלית ההבניה

Henri Lefebvre, The Production of Space (Donald Nicholson-Smith – trans., 1991) .4

Lefebvre, The Production of Space ;(Henri Lefebvre, Writings on Cities (להלן׃

.(Eleonore Kofman and Elizabeth Lebas – trans. and eds., 1996)

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

45

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

להבנת הדרך את פתחה 6,(David Harvey) ודיוויד הארווי 5(Michel Foucault) פוקו מישלאת אנושיים תופסים פרטים שבו לאופן ולמרכזיותו האנושי לקיום של המרחב חשיבותו

והחברתי־פוליטי. קיומם האישי את סביבתם ומבינים את חווים עצמם,— והחברתי הפיזי המרחב שבהן, המרכזית לפי חשובות׃ מוצא הנחות כמה אלה למחקריםההקשר רק אינו — הטבעית על פני הטופוגרפיה ״המונחת״ המלאכותית התכסית בעיקרלא־אנושיים) ובגורמים טבעיות בנסיבות ורק אך התלוי או משתנה והבלתי הקבוע (הנתון,גם חברתיים.7 תהליכים של תוצר בעצמו הוא אלא השונות, החברתיות התופעות שלשל ביקורתי ניתוח ובמרכזו היקף מידע מחקרי רחב האחרונים בעשורים הצטבר בישראל

לחברה.8 בין המרחב המורכבים היחסים ושל המרחב, החברתית של ההבניהכללים למשפט׃ בנוגע גם נכונה זו כללית שתובנה הראו המשפט מתחום חוקרים ריצ׳רד שטען כפי ומשועתק. מכונן מיוצר, המרחב שבו האופן על משפיעים משפטיים קבוע כנתון המרחב נתפס רבים משפטיים בדיונים לפבר, בעקבות (Richard Ford) פורדמשמעותי חלק מעלימה זו האנושיות.9 תפיסה ה״רקע״ לפעולות את המהווה משתנה ובלתי

Michel Foucault, “The Eye of Power”, Power/Knowledge: Selected Interviews and .5

Other Writings 1972-1977 (Colin Gordon – ed., Colin Gordon, Leo Marshall, JohnMepham and Kate Soper – trans., 1980) 146; Michel Foucault, “Of Other Spaces”, 16

.Diacritics (Jay Miskowiec – trans., 1986) 22David Harvey, The Condition of Postmodernity: An Enquiry into the Origins of .6

Cultural Change (1989); David Harvey, The Urban Experience (1989); DavidHarvey, Spaces of Hope (2000); David Harvey, Spaces of Capital: Towards a Critical

.Geography (2001)— (The Production of Space) המרחב״ של ״ייצורו — Lefebvre של הקנוני ספרו של השם .7

טבעית וקדם־חברתית. תופעה מוצר אנושי ולא לפיה המרחב הוא זו, תובנה בסיסית על מעיד

.(5 הערה (לעיל, Lefebvre, The Production of Space ראו׃

העצום. היקפה לאור מן האפשר אינה אחרונים בעשורים הספרות שנכתבה של הולמת סקירה .8

הכותבים הישראלי. בהקשר בתחום שנכתבו החשובות מהעבודות כמה לציין ראוי זאת, עם

הערים תכנון והאנתרופולוגיה, הסוציולוגיה הגאוגרפיה, מתחומי בעיקר הם אלה בתחומים

Baruch Kimmerling, Zionism and Territory: The Socio- חלקית׃ רשימה להלן ומשפטים.

חברה מוכלים: יחסים פורטוגלי, יובל ;Territorial Dimensions of Zionist Politics (1983)קמפ, ״הגבול כפני אדריאנה ;(1996 המאוחד, (הקיבוץ ומרחב בסכסוך הישראליַײפלסטיניAmiram Gonen, ;13 (2000) 16 וביקורת תיאוריה ותודעה לאומית בישראל״, מרחב יאנוס׃

;Between City and Suburb: Urban Residential Patterns and Processes in Israel (1995)Oren Yiftachel, Planning as Control: Policy ;(1 הערה (לעיל, קדר הערה 1); (לעיל, שמיר

and Resistance in a Deeply Divided Society (1995); Ethnic Frontiers and Peripheries:Landscapes of Development and Inequality in Israel (Oren Yiftachel and Avinoam

.Meir – eds., 1998)Richard T. Ford, “The Boundaries of Race: Political Geography in Legal Analysis”, 107 .9

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

67

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

שבו האופן על השפעתם את המשפטיים׃ הכללים של (אפקטים) מהתוצאים וחשובהעובדה את אנשים; של (לכאורה) הפרטיות בחירותיהם ועל במרחב מתארגנות קבוצותקניות) (כגון פרברים ומרכזי מסוימות מרחביות תצורות את הופעתן של מעודדים שהםקהילות);10 של אינטגרטיבי וקיום הטרוגניות ערים (כגון אחרות מרחביות צורות ומדכאיםושל פרטים של שונות לפעולות משמעות המעניק ״רקע״ המשפטיים הכללים היות אתהמשפט בין היחסים הבנת לפיכך אחר. או כזה לכיוון מעשיהם תוצאות את והמטה קבוצות,ואקדמאים דין עורכי (שופטים, מדיניות קובע לכל כמוה מאין חשובה היא המרחב וביןהכללים של תוצאותיהם המלאות ואת המפורטים תוצאיהם את המעוניינים לדעת בתוכם)

מחוקקים ומפרשים. מציעים, המשפטיים שהםשני של ואנליזה פירוק מרחב דורש ובין משפט היחסים בין של ומפרה עשיר ניתוחולהקשר מהם אחד כל של והספציפי הקונקרטי למובן והתייחסות אלה רחבים מושגיםבזמן. קבועה אינה ומשמעותו מושגית מבחינה אחיד עצם אינו ״משפט״ מדובר. שבווהנחיות הוראות צווים, תקנות, חוקים, נורמות׃ של מערך הוא המשפט ובראשונה בראשהמשפטיים הכללים את היוצרים והפרטים המוסדות גם הוא המשפט אך מנהליות.משפט הרבות, בתי וזרועות הביצוע השונות המנהל המחוקק, רשויות והמפעילים אותם׃גופים קבוצות אינטרס, וטריבונלים מנהליים, דין ערעור), בתי נמוכות וערכאות (ערכאותמשפיע המשפט שבו האופן את שכדי להבין ופרטים.11 מכאן, קהילות האזרחית, בחברהנורמות באילו ולברר מוסדות וריבוי נורמות ריבוי לאותו להתייחס עלינו המרחב, עלפקיד מנהלית מוסמכת, רשות המוסמך, השר הממשלה, (המחוקק, יצר אותן מי מדובר;להפעיל מנסים גופים) (או קבוצות אילו אותן; מפרש מי אותן; מיישם מי כלשהו); זוטר

אותן). לשנות אף (ואולי לטובתם ולנצלן אותן

Richard T. Ford, ;(Ford, “The Boundaries of Race” (להלן׃ Harv. L. Rev. (1994) 1841.“Law’s Territory (A History of Jurisdiction)”, 97 Mich. L. Rev. (1999) 843

באמצעות זה ניתן להדגים עניין בישראל באופנים רבים. זאת משפטיים יכולים לעשות כללים .10

תעשייה אזורי בשטחן להקים אותן שעודדו מקומיות, לרשויות שהיו המס תמריצי ניתוח

ראו והבנייה. חוקי התכנון בניית ״דירות קטנות״ באמצעות ארנונה) ולמנוע (מניבי ומסחר

העובדה היא אחרת דוגמה .281-275 בעמ׳ ,(1 הערה (לעיל, ׳המקומי׳״, של ״מקומו בלנק,

והבנייה וכן בחוקי התכנון שלהן בתחום החינוך במערכת מקומיות זוכות לשלוט שרשויות

מקומיות חדשות רשויות קיימות ולהקים מערים מתומרצות לפרוש שונות כן קבוצות ועל

הלאה. וכן העסקים רישוי החינוך, המס, מערכת רמת על מלא באופן לשלוט יוכלו בהן

legal), שהדגישה process) המשפטי״ ״ההליך גישת של ביותר הבסיסיות התובנות זוהי אחת .11

פרשנותו יישומו, בייצורו, המשתתפים השונים, המשפטיים המוסדות של חשיבותם את

מנהליים, גופים משפט — בתי שאינם מוסדות שלעתים מתברר כך המשפט. עקב של ושינויו

Henry M. למשל׃ ראו, שונים. תחומים להסדרת מהראשונים יותר מתאימים — למשל

Hart and Albert M. Sacks, The Legal Process: Basic Problems in the Making andApplication of Law (William Eskridge and Pillip Frickey – eds., 1994); Lon Fuller, “The

.Forms and Limits of Adjudication”, 92 Harv. L. Rev. (1978) 353

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

67

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

במושג השימוש מובנים; של ריבוי מקבץ אלא אחיד אינו הוא אף ״מרחב״ והמושג נפשיות חוויות פיזיות, ותופעות עובדות כולל הוא — ועשיר מגוון הוא ״מרחב״מרחב מוצא, כנקודת וסימבוליות.12 מטפוריות ומשמעויות (וקבוצתיות), סובייקטיביותהאדם שבני את אך מרחב משמעו גם ומישורים; נהרות — הרים, חופי ים, טופוגרפיה מסמןצמודי קרקע, קומות, (רבי בניינים הטופוגרפיה׃ גבי על ונוטעים) מקימים מניחים (בונים,שגדלו ובין אדם בידי שניטעו (בין יערות (קניונים), מסחריים מרכזים משותפים), בתיםמסמן מרחב על כן, המונח יתר ועוד. ערים כבישים, בחרו שלא לעקרם), אדם ובני ברגאוגרפיות סביבות חווים (וקבוצות) פרטים אנשים.13 של מנטליות־פנימיות חוויות גםלכינוי זוכות וירטואליות סביבות וגם בתכלית,14 שונים באופנים זהות וטופוגרפיות

״פיזיים״ בעולם.15 מתקיימות באתרים לא אף שהן ״מרחב״(הטלת המעשית השפעתו באמצעות המרחב את ומעצב מכונן רק לא המשפט מזו, יתרהושל ארגונים של פרטים, של פעולותיהם כלכליים) על תמריצים והענקת איסורים חובות,תודעתם והמכונן את המרחב את המייצג תרבותי כשדה תפקודו באמצעות אלא גם קהילותקולנוע כמחקר מחקר המשפט כמוהו זה, במובן קבוצות בנוגע למרחב. ושל פרטים שלשונים מחקר מושאי של הדומיננטיים הייצוגים לעומקם נבחנים בהם ספרות, וכמחקר את לבחון שניתן כשם בשדות שונים. תרבות סוכני על ידי המיוצרים המרחב), (לרבותבסרטים וגטאות — שכונות ערים, מדינות, כגון — מסוימים מרחבים שבו מיוצגים האופןמיוצגים שבה הדרך את גם לביקורת ניתן להעמיד כך אומנות), ביצירות או בספרים (אומלומדים ועוד. כתבי חוק, הצעות דין, חוקים, פסקי משפטיים׃ בטקסטים מרחבים אלה

באופן היא, מטפורה בעייתי. הוא למרחב בנוגע ״מטפורה״ במונח השימוש עצם כמובן, .12

מה ממקום ממקום למקום, לקיחת דבר העברה המילה), מילולי (כלומר המקור היווני של

כמטפורה, משמע לעתים משמש ״מרחב״ המושג כי אפוא לומר אחר. במקום מסוים והנחתו

מקורי מקום אותו אולם מהו במקום אחר. שימוש ונעשה בה ממקום אחד נלקחת המילה כי

המילים כי מניח והוא מטפורה, עצמו הוא מטפורה המונח אחרות, במילים ״המרחב״? של

נפשי או מרחב וירטואלי, שמרחב מסוים. על כן לטעון במרחב מסוים, בחלל כבר מצויות

״פיזי״ מקום מרחב — המילה מונחת בו מקורי מקום שישנו מניח הם מטפורות פוליטי מרחב

החברתי הנפשי, הווירטואלי, לשימוש מועברת היא כאשר נלקחת היא ממנו — לכאורה

וכדומה.

Gaston Bachelard, The Poetics of Space: The Classical Look at How We 13. ראו׃

.Experience Intimate Places (Maria Jolas – trans., 1964 [1958])המדעיות־ המפות בין שונים, גאוגרפים גילו אותם הפערים, היא לכך מובהקת דוגמה .14

חווים בו אנשים האופן את המתארות מפות אותן — הקוגניטיביות המפות אובייקטיביות ובין

(לעיל, פורטוגלי לדוגמה, ראו, ומקומות. דרכים מרחקים, סובייקטיבי באופן ומעריכים

.179-175 ,39 9), בעמ׳ הערה

William J. Mitchell, City of Bits: Space, Place and the Infobahn (1995); Joel Kotkin, .15

The New Geography: How the Digital Revolution Is Reshaping the American.Landscape (2000)

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

89

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

את חווים וקבוצות אנשים על האופן שבו משפיעים במידה רבה אלה משפטיים ייצוגיםהמרחב. ניתוח של והחברתי־פוליטי המנטלי להיבט בנוגע בייחוד השונות, סביבות חייהם״התודעה את יותר מדויק באופן לתאר גם מאפשר דין פסקי של המשפטיים הייצוגים וכך את המשפט, המשפט המעצבים במערכת מרכזיים ושל סוכנים של שופטים המשפטית״

בנושאים מגוונים.16 המשפט של ההתפתחות מגמות של יותר ניבוי טוב לאפשרבכך שהוא ברצינות למרחב את ההבטחה להתייחס רוזן־צבי מגשים בספרו המרשים,משפטיים כללים ראשית, אלה. צירים שני לפי למרחב המשפט בין היחסים את מנתחשל ומגוון רחב חוקתי משפט החינוך, דיני התעבורה, דיני — ומגוונים בתחומים רביםיעילות, להשיג (או יומרתם לשונם פי שלא על בספר — נאמדים אחרים משפטיים כלליםעל עיצוב שיש להם המעשיים התוצאים פי על אלא טובות) מטרות שוויון וכיוצא באלההמשפט שבו נבחן רובד זה, על שנית, קהילות. ושל פרטים הפיזי והחברתי של המרחבגם מוסיף רוזן־צבי 17,(law in books) המשפט עלי־ספר רק ולא (law in action) בפעולתוהטקסטים של יותר הערטילאיים התוצאים נבחנים שבו הייצוגי, הסימבולי, הרובד אתהחלטות של ההצדקה מבני נבחנים שבו (דיסקורסיבי), השיחני הרובד ואת המשפטייםמהותו לעתים) של (ומתחרות שונות ובתפיסות בדימויים מחזיקים משפט שיפוטיות; בתיבסכסוכים הקשורות בסוגיות עורכים שהם בדיונים כאלה דימויים מייצרים ואף המרחב של

שונים. משפטייםנאמן — ומרחב במשפט הדיון — המשפטית הגאוגרפיה ניתוח נותר אלה היבטים בשניהניבוי יכולת את משפר הוא legal)׃ realism) המשפטי הריאליזם של הוותיקה לתמההנוגעים שונים בסכסוכים המשפט בתי של עתידיות פסיקות בדבר המשפט חוקר שלאדם); בני של והחברתית החומרית לסביבה נוגעים רבים סכסוכים (וכאמור, למרחבמדויקים בכלים משפט) ומלומדי מחוקקים (שופטים, המדיניות קובעי את מחמש והואהמשפטיים. הכללים של והסימבוליים) (הממשיים המרחביים לאפקטים בנוגע יותראת קונקרטי באופן מדגימה ומרחב) במשפט העוסק מחקר (או המשפטית הגאוגרפיהשל המרחב השונות ולתפיסות חיים פרטים וקהילות בהן המרחביות העובדה שלתצורותולכך המשפטיים, הכללים של הממשיים התוצאים על השפעות יש מחזיקים הם שבהןאלה מרחביות התארגנויות לכת על מרחיקות בתורם, השפעות יש, משפטיים שלכלליםמרחב ובין משפט בין מחקר המתחקה אחר הקשרים המורכבים המרחביות. תפיסותיהם ועלניתוח (כגון ופוסט־ריאליסטיים ריאליסטיים במחקרים הקיים הפער את אפוא משליםיעילות הכללים, להיבטי התייחסו הללו המשפט). של ביקורתי וניתוח של המשפט כלכלי

(CLS) המשפט של הביקורתי הניתוח גישת בעיקר את מאפיין משפטית״ ב״תודעה העיסוק .16

Duncan Kennedy, A Critique of Adjudication: ראו׃ לדוגמה המשפט. של הסוציולוגיה ואת

Fin de Siècle (1997); Patricia Ewick and Susan S. Silbey, The Common Place of Law:.Stories from Everyday Life (1998)

Roscoe Pound של העשרים המאה תחילת של המשפטי־סוציולוגי במחקר מקורה זו נוסחה .17

Roscoe Pound, “Mechanical Jurisprudence”, 8 Colum. L. ראו׃ המשפטי. הריאליזם ואנשי

.Rev. (1908) 605

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

89

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

הסימבוליים ולהיבטים תופעות של ההיסטורי לאלמנט והטכנולוגית, הכלכלית למציאותהתעלמו אך משפטיים, כללים של יותר הערטילאיים ולאפקטים ייצוגים משפטיים של

אותם תיארתי. ומרחב משפט בין מהיחסים המורכביםמדעי שמציע רוזן־צבי המשפטי־מרחבי הניתוח של התיאור עתה נשמע עד אם אולםלתכנן שיוכל כדי לדעת אותן קובע מדיניות שכדאי לכל בבחינת עובדות ולא־אידאולוגי,שלמרבה הפלא הספר, של על עיקר הפתוס מפני שטרם הצבעתי זה הרי יותר, צעדיו טובשל והמהותי הטיעון העיקרי את לתאר אפוא אפנה כעת הספר. לכותרתו של מחוץ הושאר

המשפטי־מרחבי מלכתחילה. הניתוח את גייס הוא רוזן־צבי, שלשמו

ודתית גזעית, אתנית מזוהים ומרחבים היפרדות (סגרגציה) ג.

עקרוני או מופשט באופן עוסק שהוא לחשוב ניתן כאמור, הספר, שם שמקריאת אףמעמיק לדיון כולו כמעט מוקדש הספר ימינו״, של בישראל וחברה מרחב ב״משפט,המאפיינת העמוקה (סגרגציה) ההיפרדות יחידה׃ וחברתית מרחבית משפטית, בתופעההציונית התנועה של ימיה ראשית מאז (ולמעשה 1948 בשנת הקמתה מיום ישראל אתכלכלי מעמד דת, גזע, לאום, של קווים לפי מתקיימת זו היפרדות ישראל/פלסטין). בארץביטוי לידי באה והיא הכפרי,19 המרחב העירוני ואת המרחב את מאפיינת היא ואתניות.18רוזן־ טוען היפרדות זו, בהם. ומבלים קונים לומדים, עובדים, שאנשים גרים, במקומותבאמצעים רבים עשורים במשך משועתקת והיא אדם ידי מעשה אלא טבע תופעת אינה צבי,בייצור המשפט של בחלקו מתמקד הספר המשפט. באמצעות ובראשונה בראש שונים,מייצרת ומשמרת היא מזיקה — היא גם מבהיר מדוע הספר ובשימורה. לפרקים היפרדות זוואנטי־הטרוגנית — אחדותית תפיסה קהילתית טהרנית, ומקדמת החברתי את אי־השוויון

נזקיה). את למזער זו (או היפרדות למגר ניתן דרכים שבאמצעותן להציג מנסה ואףהמבט ממקד את שהוא של רוזן־צבי, תוך נע ספרו היפרדות מרחבית של ציר זה סביבמזה מבחינה זה המופרדים הישראלית בחברה החלקים שלל מבין נבחרות, בקבוצות מיעוטהמדינות יוצאי חבר קהילת של העבודה,20 מהגרי של בהיפרדות עוסק הספר אינו מרחבית.

מזרחים ועניים, עשירים חרדים), (ובייחוד ודתיים חילונים ויהודים, ערבים בין כלומר .18

ואשכנזים.

תל־אביב בין (כגון שונות ערים בין ההבחנות את הן מאפיינת זו היפרדות אחרות, במילים .19

את לשכונות, והן הערים בתוך ההיפרדות ואת והקריות) חיפה וגבעתיים, וחולון, רמת־גן

פיתוח ומועצות עיירות יהודיים, וישובים ערביים כפרים וקיבוצים, מושבים ההיפרדות בין

ועוד. אזוריות

שהגיעו העובדים האורחים) העבודה (או מהגרי על בשנים האחרונות אחדות נכתבו עבודות .20

של המרחביים בהיבטים גם עוסקות אלה מעבודות חלק התשעים. שנות תחילת למן לישראל

המרכזית התחנה באזור בעיקר שלהם, הנפרדים (למדי) המחיה באזורי התמקדות תוך חייהם,

החדשה הפוליטיקה — במדינה יהודית ״׳זרים׳ רייכמן, קמפ ורבקה אדריאנה ראו בתל־אביב.

מאירי, ויואב קשת שולה ;79 ג (תשס״א) סוציולוגיה ישראלית בישראל״, עבודה הגירת של

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

1011

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

במקרי ומתמקד נטייה מינית,23 או מגדר22 רקע על בהיפרדות מאתיופיה,21 או העולים ושל(הפרק בנגב הבדואים היישובים של בספר), השני (הפרק המזרחים היהודים של הבוחןאלה מקרים של בחינתם דרך הרביעי). (הפרק בירושלים החרדית הקהילה ושל השלישי)מרחבי בידוד של שרויות במצב שקבוצות אלה הגורמים לכך רק את לא רוזן־צבי מדגים

זה. של בידוד את התוצאים השונים גם (וחברתי), אלאשונים, לאומים בני בין מרחבית היפרדות מדוע במפורש מלשאול נמנע רוזן־צביהמקרים ומהם רעה תמיד, היא אם רעה, היא שונות ועדות דתות שונות שונים, מעמדותהבוחן, מקרי ובאמצעות השיטין, מבין אולם לעודדה). אף (או אותה להתיר יש שבהםהחברה את המאפיינת שההיפרדות העמוקה לכך סיבות עיקריות שתי מציע שהספר דומהעניים מזרחים מאשכנזים, מיהודים, ערבים מחילונים, בנפרד חרדים גרים — הישראליתלאזרחיה באופן מפלה להתייחס למדינה מאפשרת היא ראשית, רעה ומזיקה׃ — מעשיריםמבחינה למזוהים נהפכים במדינה שהמרחבים לפי זאת, בגזענות. להיחשד ובלי בקלותלאזורים מפלה קל להתייחס באופן השונים המדינה דתית ומעמדית ולגופי לאומית, אתנית,שואל רוזן־צבי זו תפיסה במפגיע.24 גזעניים קריטריונים להפעיל בלי גאוגרפיים שונים

הספר ״בית היימן, ורויטל בר־שלום יהודה ;47 (תשס״ד) 26 פנים העיר״, בלב ״פליטים

.53 (תשס״ד) 18 מפגש לעבודה חינוכיתַײסוציאלית העיר״, בלב חם לב — ׳ביאליק׳

זהות גיבוש ״על צפדיה, וארז יעקובי חיים ראו, למשל, אלה בהיבטים העוסקת לספרות .21

;45 (2004) 24 וביקורת תיאוריה בלוד״, מהגרים בקרב ומרחב לאומיות טריטוריאלית׃

ריבוי בין — בישראל והחברה המדינה — ילידים מתיישבים, מהגרים, קימרלינג, ברוך

— החדשים ״הישראלים קימרלינג, ברוך תשס״ד); עובד, (עם תרבות למלחמות תרבויות.264 (תשנ״ח) 16 אלפיים רב־תרבותיות״, ריבוי תרבויות ללא

Tovi Fenster, “Identity Issues and Local Governance: Women’s Everyday Life in the ראו׃ .22

.City”, 11 Social Identities (2005) 21(2001) 19 תיאוריה וביקורת בעיר״, (הקוויריים) והחיים פרטיות קזין, ״לסביות, ראו ארנה .23

ההומו־לסבי״, והגטו מרחבי פירוק גלובליזציה, להומואים׃ מולדת ״אין בלנק, ישי ;259

חשיבה וציבוריים: פרטיים מרחבים על משגב, חן ;83 (2003) 23 וביקורת תיאוריה.9.5.2005 ביום 05״ בכנס ״סקס אחר שניתנה "קווירית", מתוך הרצאה בעין מחודשת

יחס — אכן מעניקה היא וכי — להעניק שלמדינה מותר והנכונה, בהנחה המובלעת, זאת .24

באמצעות הן זאת עושה המדינה שונות. מקומיות ולרשויות שונים גאוגרפיים לאזורים שונה

באמצעות והן הפנים משרד ידי על שנה מדי המקומיות לרשויות המועברים איזון מענקי מתן

וחוסר האיזון מענקי לעניין הממשלה. ידי על שנה מדי הלאומית״ העדיפות ״אזורי קביעת

הערה (לעיל, המקומי״, של ״מקומו בלנק, ראו מקומיות רשויות בין מייצרים שהם השוויון

מיסוי, הטבות להעניק יכולים לאומית עדיפות כאזורי הנקבעים מקומות .243-236 בעמ׳ ,(1

חוק למשל, ראו, ועוד. מקרקעין הקצאות ממשלתיים, במכרזים עדיפות הון, השקעות

תשנ״ב-1992, המכרזים, חוק חובת ;100 ס״ח בתעשיה, תשמ״ד-1984, ופיתוח מחקר לעידוד

לייצור חופשיים אזורים ס״ח 234; חוק השקעות הון, תשי״ט-1959, לעידוד חוק ;114 ס״ח

.191 ס״ח תשי״ח-1958, גבוהה, להשכלה המועצה חוק ;216 ס״ח תשנ״ד-1994, בישראל,

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

1011

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

(״גבולות The Boundaries of Race הסמינלי Richard), שבמאמרו Ford) פורד מריצ׳רדאת ״עושים לכאורה מפלים ובלתי ניטרליים משפטיים מנגנונים כיצד הראה הגזע״)25סיוע באמצעות העולם), מן לכאורה, (שחלפה, השחורים כלפי הגזענות של העבודה״

.(racially identified spaces) גזעית״ מזוהים של ״מרחבים ולשימורם לייצורםהנה בישראל המרחבית שההיפרדות לכך במשתמע מציע שרוזן־צבי השנייה הסיבהזהות, הומוגניות, המעדיפה עולם מתפיסת מוזנת זו שהיפרדות היא שלילית תופעההעולם תפיסת לשוליים ממילא נדחקת אותה. מחזקת אף ובתורה, היא ו״טוהר״, ״ניקיון״,ופעפוע כלאיים) (הרכב היברידיות הטרוגניות, כגון ערכים נס על המעלה החליפית,התפיסה את מעדיף הוא מדוע מנמק רוזן־צבי אין כאמור, ובין־קבוצתי. בין־תרבותי כיום המחלוקות העמוקות הקיימות את מחדד היה העדפתו, נימק את וחבל. לו השנייה,היווצרותם שאת בני האדם לטיפוסי ובנוגע לקדם שיש לאידיאל החברתי בנוגע בחברהוההומוגנית ההיפרדותית מהתפיסה הסכנות הנובעות עם יותר ישירה התמודדות לטפח. ישוהמשפטי הפוליטי לשיח רבות השנייה יכולה הייתה לתרום התפיסה של יתרונותיה וציון

העכשווי בישראל.— ודתית לאומית אתנית, גזעית, — מבחינה המזוהים״ ״המרחבים של מרכזיותם לאורהם כיצד המאפיינים שלהם, מהם לברר יש רוזן־צבי, שמתאר המציאות הישראלית בתיאורעל שאלות מציע שהוא התשובות אפרט, שמיד כפי נשמרים. הם שבו האופן נוצרים ומהושהספר לכך העיקרית הסיבה משכנע. מענה ללא נותר מהשאלות וחלק מספקות אינן אלהלאידאולוגיה בהרחבה מתייחס שהוא היא הישראלי המרחב בתיאור לשכנע מצליח אינואך בישראל, העמוקה להיפרדות שתרמה כמי בחריפות אותה ומבקר הרב־תרבותיות שלותמריצים נדל״ן מחירי (כגון שוקיות דינמיקות לחלקן של אגב כבדרך כמעט מתייחסהאדם של בדבר היותו השלטת האידאולוגיה ידי על ומוצדקות אחרים) המונעות כלכלייםובחינת הבהרת דבריי לשם את תועלתו האישית. אך ורק הממקסם אגואיסטי בעיקרו, יצור

בספר. המופיעים הבוחן את מקרי פירוט ביתר הספר, אבחן של העיקרית ההיפותזה

ביצירת מרחבים טהורים ובשימורם משפט השלטון המקומי ותפקידו ד.

קבוצות בני של היפרדות מרחבית — סגרגציה של בעיות המתמודדת עם הענפה הכתיבההטריטוריאלית היחידה מהי לקבוע רבות פעמים מתקשה בעולם, שונות במדינות — שונותרבות אם פעמים כלומר מידתה.26 ומהי מרחבית היפרדות יש אם לקבוע כדי שיש לבחוןמתערבבים אינם חברי הקבוצות שאכן לקבוע הסיכויים ניכר, קטנים בגודל שטח בוחנים

.(10 (לעיל, הערה Ford, “The Boundaries of Race” .25

Douglas S. Massey and Nancy A. Denton, American Apartheid: Segregation למשל׃ ראו, .26

אלה שאלות עם מתמודד הישראלי בהקשר .and the Making of the Underclass (1993)Ghazi Falah, “Living Together ראו׃ לערבים. יהודים בין ההיפרדות על במחקרו ,FalahApart: Residential Segregation in Mixed Arab-Jewish Cities in Israel”, 33 Urban Studies

.(1996) 823

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

1213

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

הסיכויים שתימצא גדלים כך — (היחידה הטריטוריאלית) קטן השטח שגודל בזה, וככל זהכי מצאנו אם שגם ואפשר הכרחי אינו זה דבר כמובן, קבוצות. בין מרחבית היפרדותלומר שונות עדיין נוכל קבוצות גדול) מתגוררים חברי או קטן מסוים (ויהא השטח בשטחגם אלא במגורים ״התערבבות״ רק לא בוחנים שאנו מכיוון היפרדותי, במצב שמדוברחברי בין מגע כל אין אלה שבתחומים (ויתכן ועבודה בילויים עבודה, חברות, קשריוגם הנמדדת יחידת השטח פונקציה של גם היא אחר, השונות). היפרדות, לשון הקבוצות

הנבחנת. האנושית הפעילות שלשל ״קלים״ מקרים בוחן שהוא מפני אלה, מחקריים קשיים עם מתמודד אינו רוזן־צביהם, הבדואים החרדים והן הן קיומה. בדבר כללי חברתי קונצנזוס זה שישנו במובן היפרדותקשרי משפחה בילויים, עבודה, נפרדות (במגורים, לקבוצות מובהקות כן, דוגמאות עלביישובים מדובר שבנוגע לבדואים אף מרחבית, נפרדות בדבר היותן מחלוקת שאין ועוד),מעורבות. ערים בתוך נפרדות בשכונות רוב פי על מדובר לחרדים בנוגע ואילו שלמיםחברי שתי שהרי לחילונים, חרדים בין סגרגציה אין כלל שבירושלים לומר היה אפשר אינו זה בהקשר אלה. אלא שהמבט המקובל מתגוררים בעיר, אלה בצד הללו הקבוצותהשכונות השכונה. היא הלא יותר, קטנה טריטוריאלית יחידה על אלא כולה, העיר עלובין חרדים בין רק לא למדי, קפדני היפרדות למשטר רוב פי על מצייתות בירושליםשונים.27 לאומים ובני שונות דתות בני שונים, מעמדות חברי בין גם אם כי חילוניםרשויות מובהקים של מקרים הבדואים הם ויישובי עיירות הפיתוח של זאת, המקרים לעומתממשי קושי מתעורר לא בהן וגם גזעית) (או אתנית מבחינה ״טהורות״ כמעט שהן מקומיותהרשות את מניחים שכן ההיפרדות, נמדדת שבה הטריטוריאלית היחידה של לגודלה בנוגעההתמודדות שחוסר הוא החשש זאת, ועם בסיסית. טריטוריאלית יחידה כאותה המקומיתיהפוך לבחינתה, המתאימה הטריטוריה יחידת ומהי ההיפרדות מהי הבסיסית, השאלה עםיוצאי גם לדוגמה, מתגוררים, הפיתוח שבעיירות יתברר אם רלוונטי לבלתי המחקר את

המזרחים. המרחבית של הסגרגציה לכאורה בוטלה המדינות ובכך חברהמקומית, הרשות של ברמה מצויה ביותר המובהקת המרחבית ההיפרדות בישראל אכן,בלבד, ערבים גרים מקומיות בהן מתגוררים ברשויות של הערבים המוחלט שרובם כיווןהיפרדויות ואולם לגמרי.28 כמעט ערבים נעדרים היהודיות המקומיות הרשויות ובמרביתועוד) עניים מזרחים, שונות, ממדינות מהגרים (כגון בישראל אחרות קבוצות בין מרחביותשכונות לפי מקומיות, רשויות היפרדות בתוך מבוססות על הן שכן למדידה, יותר קשות

מתגוררים שבתל־אביב, למשל, תל־אביב״ בשכונת ״לב בישראל. מקום כן בכל הדבר אין .27

אלא ממש, של מרחבית לאתר היפרדות שניתן בלי רחובות ממש באותם וחילונים חרדים

להבחין אכן בהם ניתן מגורים, הטריטוריאלית הנבחנת לבנייני את היחידה מקטינים כן אם

כאמור. בהיפרדות

— ״ערים מעורבות״ לעיתים מכונות הללו — אחת בכפיפה גרים ויהודים ערבים 28. הרשויות בהן

,(27 הערה (לעיל, Falah ראו׃ בהן. מתגוררים מהערבים אחוז כעשרה ורק ביותר, מעטות הן

המעורבת בעיר מרחבית ומחאה זהות כוח, על — בלוד השגרה ״חיי יעקובי, חיים ;829 בעמ׳

.69 (תשס״ג) י ג'מאעה לוד״,

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

1213

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

להישאל אפוא צריכה ״שכונה״ מהי השאלה העיר. בתוך המגורים אזורי או המגורים מגורים שכונות עצמם. התושבים ההגדרה של החוקרים את מקבלים רוב פי שעל ודומהפי על אותן להגדיר ניתן כערים, ולא נפרדות ישויות משפטיות המקרים, במרבית אינן,עסקיים גורמים ידי (ואולי על עצמם התושבים ידי על מוגדרות ״גאוגרפיים״; הן מאפייניםאת לקבוע מנסה שונים, שהמחקר קבוצתיים פיצולים אותם על בסיס בעיקר קבלנים) כגוןרחובות ושלושים מסוימים במקרים שלושה רחובות לכלול יכולה שכונה לפיכך, קיומם.אז אולם גם נבנתה) שלה (מתי ההיסטוריה פי על היא נקבעת פעמים במקרים אחרים;במילים אותה. שהקימה הדתית או הלאומית האתנית, הקבוצה את מציינת היא רבות פעמיםסגרגציה. המחפש אחר החוקר מניח שאותו המבוקש הן ״השכונות״ פעמים רבות אחרות,

שתי של הלאומית, האתנית והדתית הגזעית, ההומוגניות כן, את בוחן, אם רוזן־צבינמנע מלחקור אך המגורים, ושכונות המקומיות הרשויות — הללו היחידות הטריטוריאליותבמקומות העבודה, במקומות כגון יותר טריטוריאליות קטנות ביחידות ההיפרדויות אתמצביע עליהם הנתונים כך. על להתפלא אין עצמן. המגורים שכונות בתוך או הבילוי,שבישראל, על כך מעידים בתחום, מחקרים שנעשו של מרשימה במלאכת איסוף הספר,הבילויים העבודה, במקומות להיפרדות ישירה זיקה ישנה במגורים להיפרדות לפחות,הכלכלי אי־השוויון על השפעה להיות עשויה זו להיפרדות כן, על יתר והלימודים.

הישראלית. בחברה העמוק והחברתיאתנית דתית, לאומית, מבחינה הומוגניות כה הן רבות מקומיות רשויות מדוע אולםואזורי שכונות מגורים לאתר ניתן הטרוגניות, מקומיות רשויות בתוך ומדוע גם ומעמדית?רשות בין מפרידים אחרות מקומיות שברשויות פיצולים אותם בהם שמתבצעים מגורים

לרשות?— הכללים במערכת קרי המקומי, השלטון במשפט טמונה המפתח שתשובת נדמההמקומיות הרשויות על החולשת המנהל — רשויות על ידי והמיושמים הפסוקים החקוקים,המרחב שבו מובנה האופן על ביותר דרמטי באופן משפיעים המקומי דיני השלטון בישראל.זו עצמן ולבודד להמשיך ״בוחרות״ שונות זהות שקבוצות כך על ובעיקר בו, חיים שאנוקבוצות אי־השוויון בין ההיפרדות ואת את המחריף פועלים באופן שגופים מקומיים מזו,ההיפרדות את מעצימות הן שאף פעולה בדרכי בוחרים שונים פרטים וכי חברתיות,״תרומה״ המקומי השלטון שלדיני לכך העיקרית הסיבה בישראל.29 החברתי ואי־השוויוןולפיה בישראל — הרווחת לתפיסה שבניגוד היא, הבין־קבוצתית להיפרדות נכבדה כהשל המנהל אדמיניסטרטיבי המרכזי, פיצול השלטון סניף של בבחינת הוא השלטון המקומיסמכויות המקומי לשלטון בפועל, — דעת) שיקול ונטול ממש של סמכויות (נטול הציבורימיסוי, ובנייה, תכנון עסקים, רישוי חינוך, (כגון ומגוונים רבים בנושאים ביותר רחבות״רצונה״ של את מבטא גם והוא ופארקים),30 ציבוריים גנים פעולות תרבות, מים וביוב,

מבוזרת״, (לעיל, ״ממלכתיות בלנק, ;(1 (לעיל, הערה ׳המקומי׳״, של ״מקומו ראו בלנק, .29

.(1 הערה

.168-155 2), בעמ׳ הערה Rosen-Zvi (לעיל, .30

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

1415

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

שנות למן בנוסף, דמוקרטי.31 באופן הנבחרים מוסדותיו באמצעות המקומית הקהילהמפעילויותיהן וגדלים הולכים חלקים בעצמן לממן מקומיות רשויות נדרשו השמוניםחלשות אוכלוסיות להדיר תמריציהן גדלו ובכך לתושביהן העניקו שהן השירותים ומן

שלהן.32 המסים תקבולי את שיגדילו אחרות פעולות ולנקוט מתחומיהן,של בחינוך ההיפרדות לסוגיית מציע שהוא בניתוח בחדות זו עובדה מדגים רוזן־צביבישראל, היהודים של ההתיישבותית להיסטוריה פנייה באמצעות השני).33 (הפרק המזרחיםערב ממדינות היהודים העולים כלפי שננקטה האוכלוסין״ ״פיזור שמדיניות מראה הואהערים בפאתי ובשכונות פיתוח בעיירות ריכוזם לידי הביאה החמישים בשנות ואסיהמהעולים (וגם עת אותה עד לישראל שהגיעו אשכנזים) (מרביתם מהעולים ולהפרדתם האינטגרציה שהופעלה תכנית השנייה). העולם מלחמת לאחר לישראל האירופים שהגיעובין ההיפרדות עם להתמודד ניסתה אמנם השישים שנות שלהי למן החינוך במערכתמקומיות. רשויות בין מההיפרדות כליל התעלמה אך הערים, בתוככי לאשכנזים מזרחים— רשות החינוך המקומית תחום ובין הכללי המקומי השיפוט תחום שיצר המחוקק בין הזהותהתלמידים את ״כלאה״ — החינוך מערכת של לקווים גם נהפכו המוניציפליים הקוויםלהתמודד התיימרה לא מעולם האינטגרציה ותכנית בה, שהתגוררו המקומית הרשות בתוךבמערכת החינוך של הרפורמה התחולה צרות את ובצדק, רוזן־צבי מבקר, בעיה זו.34 עםמקומיות מבחינת הרכבן רשויות של מההומוגניות שהתעלמו על בתי המשפט ומאשים אתלקווים מעבר אל את האינטגרציה המשפט להרחיב על בתי היה לטענתו, האתני/עדתי;ובין המקומיים הגבולות בין השידוך שיצר בסגרגציה ללחום במטרה המוניציפליים,של הדעת בשיקול שעסקו התקנות של הניסוח בהינתן אכן, הממלכתית. החינוך מערכתלנקוט המשפט יכלו בתי מרשות לרשות, המקומיות באשר להעברת תלמידים הרשויותנפרדות, מקומיות מרשויות תלמידים בין אינטגרציה לחשיבות באשר יותר נחרצת עמדה

בלבד.35 רשות מאותה תלמידים בין לשלב התקנות מתקין כוונת הייתה שמלכתחילה אףאדריכלי של האידאולוגיה הגזענית של האצבע״ ״טביעות למצוא את שבלהיטותו אלא״המרחב של נעדרים תפיסה משפט שבתי בעובדה להתמקד וכדי מחד גיסא, החינוך מערכתלהצביע רוזן־צבי מתקשה מאידך גיסא, האינטגרציה בחיזוקה של כשלו כן ועל הפוליטי״למשל, כך, אחרות. מרחביות דינמיקות ובין חינוך מדיניות בין המורכבים הקשרים עלמכריעות תופעות שתי — הייחודיים הספר בתי והקמת הפרבור לתופעת מתייחס הוא

בלנק, ;451-447 1), בעמ׳ (לעיל, הערה רוזן־צבי ;156 2), בעמ׳ (לעיל, הערה Rosen-Zvi .31

.291 1), בעמ׳ הערה (לעיל, של ׳המקומי׳״, ״מקומו

.281-262 בעמ׳ ,(1 הערה (לעיל, ׳המקומי׳״, של ״מקומו בלנק, .32

.42-9 בעמ׳ ,(2 הערה (לעיל, Rosen-Zvi .33

״עקרון בשם זה עיקרון מכנה אני במאמרי .18-16 בעמ׳ ,(2 הערה (לעיל, Rosen-Zvi .34

הוא בה המקומית (ברשות מגוריו במקום ילמד ילד שככלל, קובע הוא שכן המקומיות״

1), בעמ׳ הערה (לעיל, מבוזרת״, ״ממלכתיות בלנק, ראו מתגורר). הוא בה רשום, ובשכונה

.357-354

.388-385 בעמ׳ ,(1 הערה (לעיל, מבוזרת״, ״ממלכתיות בלנק, .35

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

1415

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

אינו אך האינטגרציה, את גורמים שסיכלו כאל השמונים — שנות למן בישראל שאירעומואץ) פרבור בדמות היתר (בין במגורים שהסגרגציה שייתכן כך על הדעת את נותןמדיניות של תוצאות למעשה היו החינוך במערכת הפוחתת הלאומית־ממלכתית וההשקעהאת עודד ואף שאפשר הוא בכללותו המקומי השלטון משפט וכי בחינוך, האינטגרציה

מכלול הבעיות הללו.היא בחינוך,36 האינטגרציה תכנית של למדי המצומצמת תחולתה אף על אסביר.פתחי ילדיהם עבור מחפשים שהחלו הביניים מעמדות של מסיבית התנגדות עוררה זה, בעניין סיבתיות להוכיח שקשה אף האינטגרטיבית. הממלכתית מהמערכת מילוטהורים קבוצות דרבנה בערים החינוך במערכת שהאינטגרציה להניח טובות סיבות ישליישובים לעקור אלה׃ עיקריות דרכים בשתי ממנה ילדיהם את למלט ומשכילים מבוססיםועדות והבנייה, התכנון חוקי באמצעות החלשות השכבות כליל הודרו שמהם פרברייםבוצעה שבהן המקומיות הרשויות על לחץ להפעיל נדל״ן); (מחירי שוק מנגנוני או קבלהמהם (״ייחודיים״) סלקטיביים אך ממלכתיים ספר בתי יקימו שאלה כדי האינטגרציההתאמה כניסה, ראיונות מבחני באמצעות החלשות לשכבות ילדים המשתייכים ״יסוננו״אמנם הספר הייחודיים בתי והקמת המואץ הפרבור לפיכך לעמוד. לא יוכלו בהם ותשלומיםידי על ״תודלקו״ גם הם אך החינוך במערכת ואי־השוויון הסגרגציה בעיית את החריפוהאינטגרציה את תכנית לבטל כך שראוי על לרמז זו כדי בעובדה האינטגרציה. אין תכניתהאינטגרציה יקרה שתכנית מי אולם ייחודיים; ספר בתי ולהקמת לפרבור גרמה כיוון שזוהמורכבות והמשפטיות החברתיות העובדות למכלול להתייחס חייב לקדמה וחפץ ללבושליליות תוצאות לידי להביא (ואף מסוכלת להיות עלולה ראויה תוכנית כיצד לראות כדי

מסוים. חברתי ובהקשר מתאימה לא משפטית בסביבה מתקיימת היא אם רצויות) ובלתיבמשוואה להכליל יש והפרבור בחינוך ההיפרדות תופעת את להבין כדי כן, על יתרושליטת המקומית המיסוי מערכת המגורים, בדירות הבעלות שיעור כגון נוספים משתניםהקשר את אחרות, במילים ידיהן. על המסופקים המקומיים בשירותים המקומיות הרשויות

לכנסת מסקנותיה את שהגישה רימלט) (ועדת ממלכתית ועדה דו״ח פרי שהייתה זו, תכנית .36

ברחבי החינוך מדיניות את שינתה אולם ראשית, לחקיקה נהפכה לא מעולם ,1968 בשנת

תלמידים לתוכן שניקזו של חטיבות ביניים על־אזוריות, יצירה כללה היא בעיקרה, המדינה.

לשלב התכנית הייתה בכך, אמורה המקומית. הרשות של באזורים שונים יסודיים ספר מבתי

ילדים לפיה הבעיה את למתן) לפחות (או ולפתור שונים ואזורים תלמידים משכונות בין

ספר בבתי לימודם תקופת בכל למדו שונות) בשכונות (שהתגוררו שונה עדתי ממוצא

ז׳ כיתות על הוחלה רק כך שהיא על האינטגרציה׃ הוטחו בתכנית ביקורות רבות נפרדים.

בין רק היפרדות למגר נועדה שהיא כך על והתיכונים; היסודיים הספר על בתי ולא ט׳ עד

ממגורים שנבעה ההיפרדות ולא את מקומית רשות בתוך אותה שונות משכונות תלמידים

מספק וליווי בפיקוח ולא לוותה נמוכה הייתה בה שההשקעה על כך שונות; מקומיות ברשויות

והקבצות ייחודיות כיתות יצירת מסלולים, נעקפה באמצעות שהיא כך על החינוך; משרד של

(לעיל, מבוזרת״, בלנק, ״ממלכתיות ראו הרלוונטית לסיכום הספרות ועוד. הספר בתי בתוך

בעמ׳ 388. הערה 113 הערה 1),

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

1617

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

כקשר חד־ רוזן־צבי מתאר אותו — החינוך במערכת היפרדות ובין במגורים בין היפרדותדו־סיטרי כקשר להבין יש — בחינוך להיפרדות גורמת במגורים ההיפרדות שבו כיוונימקומיות ככל שלרשויות הנדל״ן, השלטון המקומי ושוק משפט בגלל מבנה יותר׃ ומורכבמימון גדולה ורבים יותר ואחריות מגוונים שירותים רחבות יותר לספק נתונות סמכויותלהפעיל והאמידות החזקות ברשויות התושבים של התמריץ גדל כן אלה, לשירותים יותרהפרבר שיוכלו אל לברוח או חלשות, אוכלוסיות מתוכן שידיר באופן כוחם הפוליטי אתההשערה כי במיוחד את מחזקים הברית בארצות שנעשו מחקרים עצמם. בו רק את לממןהברית), ובארצות בישראל המצב הוא (וכך מגורים בדירות גבוהים בעלות שיעורי כשישהמקומית הרשות — מכל שלהם המגורים מאזורי להדיר במיוחד אינטרס חזק דירות לבעלישלהן המקומיים המסים תשלום שיכולת אוכלוסיות — שלהם המגורים משכונת לפחות אוערך את יוריד שהדבר משום זאת, יקרים.37 הם צורכות שהן הציבוריים ושהשירותים נמוכההמקומי). בכל המס הציבוריים וגובה השירותים (לתוכו משוקללים דירותיהם השוק שלינסו נטען, כך המקומיים, המסים גובה ובין השירות איכות בין הזיקה מנותקת שבו מקום

כאמור.38 קשר יתקיים שבו למקום להימלט או מסים להוריד התושביםאף החדשים הפרברים לטובת הערים את לנטוש חזקות קבוצות של האיום התחזקותומעמדית דתית לאומית, אתנית, מבחינה המעורבות הערים שבתוככי כך לידי הביאההעירוניים היו השירותים העניות בשכונות ואילו האמידות טובים לשכונות שירותים ניתנושירותים בדמות האמידות לקבוצות ״שוחד״ לתת נאלצו ערים אחר, לשון יותר. דליםיותר) נאים יותר, גנים ובטוחים נקיים רחובות יותר, טובים ספר משופרים (בתי עירונייםלהבין יש הפרבר.39 כך לטובת העיר את יעזבו שלא כדי הללו, שבהן התגוררו בשכונותמתקנים רחובות, תחזוקת ספר, בתי (לרבות השירותים רמת מבחינת והעזובה ההזנחה את(שאינן אמידות בערים גם המגורים משכונות בחלק השוררת ועוד) ציבוריים ופארקים

חיפה ועוד. תל־אביב־יפו, כגון הממשלתיים) האיזון תלויות במענקילשירותים להרחיב הצומחת מניתוח המקרה של מערכת החינוך ראוי התובנה את אכן,ותחזוקת פארקים תרבות, ורווחה, סעד כגון המקומיות, הרשויות שמספקות אחרים רביםמשמעותי נתח לספק רחבות סמכויות בחוק ניתנו המקומי שלשלטון העובדה רחובות.העובדה בתוספת לתושביה, להעניקם הרווחה מדינת שמחויבת הציבוריים מהשירותיםלרשויות התיר מקום (ומכל שירותים אותם ממימון דרמטי באופן נסוג המרכזי שהשלטון

William A. Fischel, The Homevoter Hypothesis: How Home Values Influence ראו׃ .37

לדיון .Local Government Taxation, School Finance and Land Use Policies (2001)(לעיל, מבוזרת״, ״ממלכתיות בלנק, ראו לישראל שלה ולרלוונטיות זו בהיפותזה מפורט

1), בעמ׳ 373-372. הערה

בעמ׳ ,(1 הערה (לעיל, מבוזרת״, ״ממלכתיות בלנק, ראו בנושא הרלוונטית הספרות לסיכום .38

.370-369

James M. Buchanan, וראו׃ ,James M. Buchanan הגה האמידות לקבוצות ״השוחד״ רעיון את .39

שלי הדיון את ראו Principles“. כן of Urban Fiscal Strategy”, 11 Public Choice (1971) 1.380-378 בעמ׳ ,(1 הערה (לעיל, מבוזרת״, ״ממלכתיות בלנק, זה׃ ברעיון

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

1617

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

הרשויות התחרות בין את הפכה בתחומן), השירותים רמת את לשפר כדי מימון עצמי להוסיףמיעוטים הרשות להדיר מתחומי מובהק אינטרס לבעלי ואת התושבים במיוחד, לאגרסיביתבהיעדר מניעים גם אמצעים), נטולי רבות, פעמים היותם, (בשל ודתיים אתניים, לאומייםבשנות המדיניות קובעי של תכנית האינטגרציה בגזענותם בכישלון האשם נעיצת גזעניים.את כמחמיצה אפוא בלבד נדמית החינוכית המדיניות או במעצבי המשפט בבתי החמישים,המקומיות — ולקהילות לשלטון המקומי שבה התמונה השלטונית בישראל, של המורכבותלמשתנה החינוך שהפכו את ומגוונים, רבים בתחומים רחבות נמסרו סמכויות — ייצרו שהןעליהם. משפיע אלא אף מרחביים משינויים מושפע רק שאינו יחיד ולגורם לא אך חשוב

בהסברים מסתפק אך בחינוך להיפרדות בנוגע חדות תובנות מספק רוזן־צבי של הניתוחבעבותות. הראשונה קשורה אליה במגורים, להיפרדות בנוגע והיסטוריים שטחייםשל — המעמדית ההומוגניות ולא רק הלאומית, הדתית והגזעית — האתנית, ההומוגניותמדפוסי בעיקר גדולות נובעת בערים מגורים רבות שכונות רבות ושל מקומיות רשויותזו היפרדות מנציח המקומי השלטון משפט כאמור, בישראל. ההיסטוריים ההתיישבותשל במצב ומצויים כלכליים, גם נטולי אמצעים בנפרד הם שיושבו אלה שמיעוטים מכיווןמכיוון הזו׃ האופטימית התחזית את הציעו שונים כלכליים מודלים השכלה. מבחינת נחיתותאם לקנות דירות (גם מוגבל ויכולת תנועה בלתי יש חופש חופשי שלאנשים במבנה שוקהטרוגניים, למקומות בהדרגה ייהפכו מקומיות רשויות חפצים, הם שבו מקום בכל קטנה)— בהם חפצים שהם סוג השירותים בדבר דומות להם העדפות שיש אנשים יתקבצו שבהםחברי לא עוברים אפוא מדוע הכנסה.40 רמת אותה או זהות אותה דווקא בעלי לאו אךאתנית ודתית? מבחינה פחות (או לאזורים) מובחנים לרשויות הללו הקבוצות המוחלשותנוצר במרוצת לא מדוע המודל הטיבויאני? האופטימית של התחזית לא מתגשמת מדועאת מצבם להיטיב שונות חברתיות קבוצות חברי של רצונם את שישקף טבעי השנים ערבוב

יותר? המספקות שירותים טובים יותר מעבר לרשויות אמידות באמצעותלהשלים כדי הכרחיות מונה, ונדמה שהן רוזן־צבי ומגוונות שאותן אין רבות סיבות לכךוההיפרדות המרחבית. המקומי השלטון מבנה שיוצרים המבנית ההפליה טיעונו בדבר אתמוחלשים מיעוטים רבות׃ מסיבות קשות נפגעת המוחלשות הקבוצות חברי של ניידותם

מורכבת (כיוון מעין סחורה היא המקומית הרשות ,Charles Tiebout הקלאסי של לפי המודל .40

וניקיון ביטחון פארקים, תרבות, חינוך, כגון ומגוונים שונים שירותים מספקת שהרשות

מקומיים). מסים (בדמות שלהם התשלום ליכולת בהתאם אנשים בוחרים בה ועוד) ברחובות

המתמודדות מקומיות רשויות בין תחרות הוא יוצר עיקריות׃ סיבות משתי אטרקטיבי זה מודל

בהספקת השירותים להתייעל מדורבנות רשויות כן (ועל לתחומן תושבים על משיכת ביניהן

המתאים להעדפותיהם השירותים מקבץ את לבחור יוכלו שאנשים ומבטיח הציבוריים); והוא

יש לצפות, כך העדפות דומות, בעלי לשנייה. אנשים אחת מעבר מרשות האישיות באמצעות

Charles M. Tiebout, “A Pure ראו׃ למקום. ממקום מעבר באמצעות רשויות באותן יתקבצו

של הדיון במודל לסיכום .Theory of Local Expenditures”, 64 J. Pol. Econ. (1956) 416,209-208 בעמ׳ ,(1 הערה (לעיל, ׳המקומי׳״ של ״מקומו בלנק, ראו עליו ובביקורות Tiebout

.364-361 בעמ׳ ,(1 הערה (לעיל, מבוזרת״, ״ממלכתיות בלנק, וכן

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

1819

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

יותר מוגבלים הם תכופות ולעתים שלהם העבודה מקומות את לאבד יותר חוששיםבקשרים פעמים רבות, יותר, תלויים הם שלהם; האפשריים מקומות התעסוקה מבחינתוחברתי חומרי הון נעדרים הם מסוימים; מגורים למקומות אותם ה״כובלים״ משפחתייםאת יש להוסיף לכך חדשים.41 מגורים במקומות ולהתאקלם בקלות להם לנוע שיאפשרשל וחששנית התנהגות אנוכית (המעודד בישראל המגורים הגבוה בדירות הבעלות שיעורברחבי הומוגני באופן מפוזר אינו הציבורי הדיור כיום שגם העובדה את הדירות), בעליעל ועוד. בשטחן, קטנות בניית דירות להגביל רשויות מקומיות של יכולתן ואת המדינה,רמות בעלי דווקא אלא דומות, העדפות בעלי אנשים מרכזות אינן מקומיות רשויות כןהמקומיות, הרשויות השונות של המשפטיות הסמכויות מסייעות לעניין זה דומות.42 הכנסהומכל קטנות,43 דירות של בנייה מאפשרות אינן והבנייה התכנון חוקי כגון שבאמצעיםהפיצול נוצר רשות, משתנות בתוך אותה שירותים יכולות לספק רמות הרשויות אם מקום,בין האנשים ניידות כן (ועל מקומית רשות אותה בתוך מגורים שכונות בין המעמדי

ההיפרדות בפועל). פירוק את משיגה הרשויות אינהההיפרדות לבעיית הגורמים ניתוח בשעת להבין שיש וחשוב נוסף רכיב קיים אולםהמשפטי הקיים המבנה להבהיר׃ יש וזאת לאומית). (או אתנית המזוהים ושימור המרחביםאיכותיים מקומיים שירותים לקבל פרטים החפצים של אגואיסטית התנהגות רק לא מקדםאתניות קבוצות והדרת בידוד של לפרקטיקות המיתרגמת גיסא, מאידך וזולים גיסא מחדשהם לכך ״סיגנל״ להיות הופכת הפרטים של הזהות (כלומר עוני המסמנות ולאומיות

מנגנוני ומשמרים מחזקים אותה המרחבית מההיפרדות העולות המעניינות המסקנות אחת .41

לצאת קשה קבוצות שלאותן היא, הכלכלי הבסיס במצב המשולבים המקומי השלטון משפט

סיום לידי תבוא זו שהיפרדות וכך קטנים הסיכויים מצויות הן בו והעוני ממעגל הבידוד

את לגייס מבודדות מתקשות היא, שקבוצות הסיבה לכך טבעית. הדרגתית או בהתפתחות

קשרים חסרי חבריהן החברתי־כלכלי׃ הסולם במעלה ניידות לשם הדרוש החברתי״ ה״הון

— המצומצמים במעגלים ״כלואים״ והם נותרים התקדמות, המאפשרים חברתיות ורשתות

שמתקיים — החברתי ההון בדבר הרעיון נולדו. בתוכם — והתעסוקתיים החברתיים המרחביים,

Robert D. Putnam, הנודע׃ הסוציולוג נהגה על ידי — הסימבולי וההון ההון המטריאלי לצד

“The Prosperous Community: Social Capital and Public Life”, 4 The American Prospect(1993) 35; Robert D. Putnam, “Bowling Alone: America's Declining Social Capital”, 6 J.בלנק, לישראל׃ שלו וברלוונטיות זה במושג הדיון שלי את ראו .Democracy (1995) 65

.369-368 בעמ׳ ,(1 הערה (לעיל, מבוזרת״, ״ממלכתיות

Lee Anne Fennell, “Beyond Exit בעניין זה׃ Lee Anne Fennell של המפורט הדיון את ראו .42

and Voice: User Participation in the Production of Local Public Goods”, 80 Texas L. Rev.(2001) 1; Lee Anne Fennell “Book Review: Homes Rule: The Homevoter Hypothesis:How Home Values Influence Local Government Taxation, School Finance, and Land-ראו האמור הדיון Use; לסיכום Policies By William A. Fischel”, 112 Yale L.J. (2002) 617

.374-369 בעמ׳ ,(1 הערה (לעיל, מבוזרת״, ״ממלכתיות בלנק,

.281-275 בעמ׳ ,(1 הערה (לעיל, ׳המקומי׳״, של ״מקומו בלנק, .43

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

1819

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

אוטונומיה ומתן פלורליזם, רב־תרבותיות גם מקדם צרכים); הוא ומרובי אמצעים נטוליעל כופה שהוא והבידוד ההיפרדות לצד אחרות, במילים לקהילה. מוגבלת) (ולו קהילתיתהמקומי, לשלטון רחבות סמכויות המעניק הקיים, המשפטי המבנה מבטיח שונות, קבוצותרשמית למדיניות הפרטיקולריים ערכיה את לתרגם תוכל במקום המתגוררת שהקהילהלשם בחריפות.44 זה רעיון רוזן־צבי מבקר השלישי, בפרק טריטוריה. באותה וציבוריתשל הבוחן ובמקרי ברב־תרבותיות לדיון כעת אפנה הספר, של זה ביקורתי מומנט ניתוח

בנגב. הבדואים ושל בירושלים החרדים

והיפרדות תרבותיות רב ה.

המדינה לגופי כפיפותו ועל המקומי השלטון של החוקית חולשתו על הביקורות חרףומגוונים, רבים בתחומים רחבות סמכויות מסורות המקומיות לרשויות המרכזיים,אלה משפיעות סמכויות רבים אדירה. במקרים התושבים היא של היומיום שחשיבותם לחיישהן ומשום ברשויות, הציבורי המרחב של והפוליטי האתני התרבותי, הדתי, אופיו עלשהן לומר ניתן מטעמם), הפועלים (או מקומיים ציבור נבחרי בידי ומופעלות מופקדותהשלטון של התרבותית האוטונומיה ואת תוכן הגבולות את למעשה, הלכה משרטטות,של לתכתיבים כפופות שהן ככל בישראל, המקומיות הרשויות כלומר בישראל. המקומי״תרבות״׃ לכנותם שניתן שונים מועטה בתחומים לא במידה שולטות המרכזי, השלטוןהציבוריים בשטחים ביטוי דת, או אומנות תרבות, בפעולות עירונית תמיכה עסקים, רישוישבפועל לכך שגורמת היא בתחומים אלה המרכזי של השלטון המצומצמת מעורבותו ועוד.

מבוטלת.45 לא תרבותית מאוטונומיה נהנות מקומיות רשויות כי לומר ניתןראשית (בחקיקה דה־יורה הסמכה של תוצאה היא התרבותיים בתחומים זו שליטההמצויים העסקים רישוי סמכות האלה׃ בתחומים דה־פקטו והפעלתה משנה) ובחקיקתפתיחת בשבת, בילוי ומוסדות עסק בתי פתיחת על (המשפיעה המקומית הרשות בתחוםלהשמיע מוסיקה היתר או איסור מין, למוצרי חנויות פתיחת חזיר, בשר אטליזים לממכרגבי לוחות על לפרסום שיותרו הביטויים את לקבוע הסמכות ועוד);46 קפה, מסוימת בבתי

.93-43 בעמ׳ ,(2 (לעיל, הערה Rosen-Zvi .44

לספק שבכוונתי ממה החורגת רחבה הבהרה הדורש מורכב מושג היא ״אוטונומיה״ כמובן, .45

בה ליצירת ספֵרה המתייחס שלאוטונומיה יכול להיות מובן ״שלילי״ אומר אם זה. די במאמר

״חיובי״ ומובן מינימלית); השפעה (או שיכולת ההשפעה שלו היא יכולת אין המרכזי לשלטון

למובן מתייחס אני המאמר זה של בחלק הפוטנציאל. ביטוי ומיצוי רחבה, פעולה יכולת של

היכולת לשלוט ניתנה מקומיות שלרשויות לכך כלומר אוטונומיה, של (השלילי) הראשון

בהחלטותיהן המרכזי השלטון של מהתערבות מחסינות נהנות שהן תוך תרבותיים בתחומים

שבהיעדר אמצעים כיוון מטעה היא זו שהצגה ייתכן בהמשך, שנראה כפי בתחומים אלה.

כיוון שלה, השלילית האוטונומיה את לממש דרך אין המקומית לרשות כספיים מספקים,

המרכזיות להתערב). המדינה רשויות לא יוכלו (בו דבר למעשה לעשות היא יכולה שאין

ותיקון 34 ס״ח תשנ״א, (תיקון 197 נ״ח העיריות, לפקודת ו-249(21) (20)249 סעיפים .46

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

2021

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

לרבות כבישים, לסגור הסמכות בכלל;47 ציבוריים שלטים גבי ועל העירוניים המודעותהסמכות לתושבי העיר;49 רק לכל או פתוחים פארקים ציבוריים סמכות להקים בשבתות;48לפי כמעט לרחובות שמות לתת הסמכות באחרות;50 ולא מסוימות תרבות בפעולות לתמוך

ועוד. עיניהן51 ראותרחובות חרדיות לסגור לרשויות מקומיות במשך השנים אפשרו סמכויות אלה ואכן,בתי עסק פתיחת להתיר חילוניות מקומיות לרשויות בעיר;52 חזיר מכירת בשבת ולאסור״מערבית״ מוסיקה השמעת לאסור דרוזיות מקומיות לרשויות בשבת;53 קולנוע ובתימוצרי לממכר חנויות פתיחת לאסור ״כפריות״ מקומיות ולרשויות בשטחן קפה בבתימסעות לממן ימנית פוליטית נטייה בעלות מקומיות לרשויות ראשיים;54 ברחובות מין

250 סעיף בפרט). ובשבת עסק בכלל תנאי פתיחת בתי להסדיר את (סמכות (8 ס״ח תשנ״ח,

היא אותן הפעולות את עזר לקבוע בחוק עירייה סמכותה של את קובע העיריות לפקודת

לעיל המצוינות כל הסמכויות לפיכך אחרים. ספציפיים סעיפי הסמכה מכוח לעשות מוסמכת

עירונית ספציפית. בחקיקה עזר רבות, גם מעוגנות, פעמים

6226/01 בבג״ץ זה לסעיף בנוגע שהתקיים הדיון את ראו העיריות. לפקודת 246 סעיף .47

ירושלים לאסור עיריית החלטת (נפסלה 157 נז(2) פ״ד ירושלים, עיריית ראש אינדור נ'(ת״א) וכן בעת״מ עירוניים); מודעות לוחות על שריד יוסי ח״כ של מודעות בגנותו תליית

החלטת 9.7.2002) (נפסלה ביום ניתן פורסם, (טרם תלַײאביב עיריית נ' ראש הס 1282/02

עירוניים). מודעות לוחות על גבול״ ״יש תנועת של כרזות תליית לאסור תל־אביב עיריית

שהוצאו ,1425 ק״ת תשכ״א-1961, התעבורה, ותקנות ,173 נ״ח התעבורה, לפקודת 70 סעיף .48

מכוחו.

סעיף באחרונה בעניין הפעלתו של שהתנהל הדיון את ראו סעיף 249(8) לפקודת העיריות. .49

לכל בתשלום הותנתה אליו שהכניסה ציבורי פארק הקימה אשר רעננה עיריית ידי על זה

נ' הסביבה להגנת ישראלית אגודה ודין טבע אדם 8676/00 בג״ץ רעננה׃ תושב שאינו מי

ניתן ביום 19.10.2004). (טרם פורסם, רעננה עירייתהעיריות. לפקודת ו-249(3) (2)249 סעיפים .50

לעירייה מסורה לרחובות שמות לתת (הסמכות העיריות לפקודת ו-235א (4)235 סעיפים .51

ממלכתי במקרים ולפיקוח מסוימות פרוצדורליות למגבלות בכפוף הרחוב, שבתחומה מצוי

מדובר באישיות ממלכתית). בהם

(סגירת כביש בר בג״ץ חורב) (להלן׃ 1 נא(4) פ״ד התחבורה, שר חורב נ' 52. בג״ץ 5016/96

ניתן פורסם, (טרם נ' עיריית ביתַײשמש סולודקין בג״ץ 953/01 בשבת); בירושלים אילן

פתיחתן את מידתי לא באופן הגבילו או שאסרו עירוניים עזר חוקי (פסילת (14.6.2004 ביום

העיר). בתחומי חזיר לממכר חנויות של

עזר עירוני חוק (פסילת 265 תשמ״ח(2) פ״מ קפלן, נ' ישראל מדינת 3471/87 ת״פ (י־ם) .53

נ' תלַײאביבַײיפו עיריית 1925/86 (ת״א) ע״פ בשבת); קולנוע בתי להפעיל שאסר בירושלים

קולנוע בתי פתיחת האוסר חוק עזר עירוני תש״ן(2) 138 (אישור פ״מ בע"מ, "דקל" קולנועבתל־אביב). בשבת

להשמיע (איסור 591 כה(2) פ״ד עוספיה, המקומית המועצה ראש נ' הלון 166/71 בג״ץ .54

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

2021

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

לתמוך לסרב דתי אופי בעלות מקומיות לרשויות משטחים;55 נסיגה תכניות נגד הסברהנמצא שרוב חילוני בהם רשויות היקף שבו תומכות גאווה הומו־לסביים באותו במצעדי

בהן56 ועוד.של והמשמעותית האפקטיבית הפעלתה כיום, הנוהג המשפטי המבנה לאור ודוק׃את המרכיבות השונות הקהילות בין המרחבית בהיפרדות תלויה זו תרבותית אוטונומיהביכולת כלומר קהילתית — הכרה באוטונומיה אין כל ש(כמעט) הישראלית. מכיוון החברהמפני ״הפנימיים״ ענייניהן על שמירה תוך שלהן הקהילה בחברי לשלוט קהילות שלהיפרדות מרחבית, נשמרת אם המקומי, רק במסגרת השלטון אלא — של המדינה חדירהלשלוט הקהילות יכולות שונות, מקומיות ברשויות שונות קהילות מתגוררות במסגרתה(ברמת ציבורית למדיניות שלהן העדיפויות סדרי את ולתרגם שלהן הציבורי במרחבאת המעודדות השוקיות והדינמיקות המבניות הסיבות מלבד כלומר המקומי).57 השלטוןשהרטוריקה הסיבה היא לאומית) או דתית (תרבותית, זו קהילתית אוטונומיה ההיפרדות,לאהדה זוכה קהילות, בין מרחבית בהיפרדות שלה התמיכה לרבות הרב־תרבותית,58

המועצה ראש נ' ינוביץ' 809/86 בג״ץ דרוזי); בכפר קפה בבית ״מערבית״ מוסיקה

ראשי מין ברחוב מוצרי לממכר לפתוח חנות 309 (איסור מא(4) פ״ד רמת השרון, המקומיתהשרון). ברמת

גרינברג) בג״ץ (להלן׃ 1 נג(1) פ״ד קצרין, המקומית המועצה נ' גרינברג 2838/95 בג״ץ .55

הליכוד, מפלגת יו"ר נ' כבל 3721/04 בג״ץ הגולן); מרמת הנסיגה נגד ההסברה מסע (מימון

עזה). מחבל ההתנתקות תכנית נגד ההסברה מסע (מימון 343 נח(5) פ״ד

ההומואים (ארגון הפתוח״ ״הבית בין בירושלים סכסוך האחרונות בשנים פרץ זה בעניין .56

ארגן אותו הגאווה לתמוך במצעד סירבה ירושלים, אשר ובין עיריית בירושלים) והלסביות

בירושלים ההומוַײלסבית הקהילה למען הפתוח הבית 4533/02 בג״ץ ראו הפתוח. הבית

(פשרה (27.4.2003 ביום ניתן פורסם, (טרם ירושלים עיריית נ' חברתית סובלנות ולמעןהפתוח״ ״הבית עמותת ערכה אותו הגאווה מצעד את ירושלים עיריית תממן במסגרתה

בעיר).

היכולת ״מוכרות״ במדינת ישראל דתיות לקהילות ניתנת בו האישי הוא הדין מכלל זה יוצא .57

ותחומים ירושה משפחה, בנושאי אוטונומי. באופן עניינן את ולנהל בחבריהן לשלוט החוקית

דין לבתי הסמכות הישראלי בדין נמסרה אישי״ ״דין הכותרת תחת המכונסים קשורים

העותמאנית מהתקופה בירושה זאת, הדתית. הקהילה חברי ענייני את ולנהל לשפוט דתיים

הדין הדתיים לבתי מעניק והוא הואיל ביקורת נמתחת זה הסדר על הבריטי. ומתקופת המנדט

והם זה לצאת מהסדר לבחור יכולים שהללו בלי הדתית, הקבוצה חברי על חיי רחבה סמכות

זה בהסדר התומכים האישי. מנגד, יש לדין נוגע שהדבר קהילתם הדתית ככל בתוך ״כלואים״

צמצום של במחיר באה זו אם גם קהילתית, ולכידות המשכיות מאפשר שהוא הטעם מן בדיוק

הליברלי. הבחירה חופש

שלא ומגוונות רבות ופוליטיות תיאורטיות עמדות בחובו הכולל מונח היא רב־תרבותיות .58

של העולם כפי תיאור קרי מצב, של תיאור הוא רב־תרבותיות ראשית, ניתן לסכמן בקצרה.

בו היא המצב זו, רב־תרבותיות עמדה לפי אידאולוגי. או נורמטיבי, פוליטי ולא תיאור שהוא

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

2223

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

אידאולוגיות בעלי נטיות תיאורטיקנים הפוליטית, הקשת פוליטיקאים מקצווי מצד רבהמשפט.60 ובתי שונות59

הכפויה בהיפרדות דן הוא שבו בפרק לפחות רוזן־צבי, של מעינו נעלמת זו עובדההמשפט — שבית רוזן־צבי טוען אביטן,61 בעניין הידוע הדין פסק את בנתחו הבדואים. שלאליעזר היהודי המשטרה לקצין למכור שלא ישראל מקרקעי מנהל החלטת את באשרוב״גזענות והמוכרת הישנה הגזענות את המיר — הבדואי הייחודי ביישוב קרקע אביטןהבדלים של ומהותנות פטישיזם פורד)׃ בעקבות אותה מכנה שהוא (כפי תרבותית״62 אלא המשפט בית את מבקר לא רק רוזן־צבי מאובנות. ורומנטיזציה של תרבויות תרבותייםהחזיק שבו הדגם את עיוור באופן האחרונים בעשורים שאימץ הרב־תרבותי, השמאל אתפרטים של השתייכות של מהותנות אתניות, קבוצות בין היפרדות הלאומני׃ הימין דווקאמונעת טוען רוזן־צבי, זו, תרבותית גזענות קבוצות. בין הבדלים פטישיזם של לקבוצות,

במובן לרב־תרבותיות שעברה המאה הומוגניות נהפכו במהלך לאום מדינות כיום׃ חיים אנו

מוצא דת, על מבוססות להיות אלה יכולות רבות. ״תרבויות״ תרבויות בתוכן כוללות שהן זה

נורמטיבית פוליטית תיאוריה גם שנית, רב־תרבותיות היא הלאה. וכן גזעי אתני, לאומי,

המערכות שבהתאמת האידאולוגית — או הפוליטית המוסרית, החשיבות — את המדגישה

מאוטנר, מנחם לסקירה ראו במדינה. המתקיימות השונות לקהילות ולתרבויות הפוליטיות

במדינה תרבותיות רב בישראל״, תרבותיות רב על ״הרהורים שמיר, ורונן שגיא אבי

— שמיר ורונן מאוטנר, אבי שגיא רוזןַײצבי (מנחם לאריאל הזכרון ספר — דמוקרטית ויהודית.67 תשנ״ח) רמות, עורכים,

קעדאן בפרשת הנודע הדין פסק שעורר הנרחב בדיון שעלו מהעמדות חלק למשל, ראו, .59

״בדלנות יפה זילברשץ, נפרדים׃ יהודיים קהילתיים ליישובים הקצאת קרקעות סוגיית סביב

וממשל משפט של המיעוט?״, זכותו רק האומנם — השתייכות אתנית־לאומית בגין במגורים

ו וממשל משפט קעדאן״, בג״ץ בעקבות בישראל? ״ציונות גביזון, רות ;87 (תשס״א) ו

יהודי־ציוני, זמן לפי הערבים של העתיד׳ פני ׳הצופה ״ישראליות ג׳בארין, חסן ;25 (תשס״א)

בנבנישתי, אייל ראו כן כמו .53 (תשס״א) ו וממשל משפט פלסטיני״, זמן בלי במרחב

.769 (תשנ״ח) כא משפט עיוני למגורים״, ישראל מקרקעי בהקצאת שווה׳ אבל ״׳נפרד

של מערכת המקרה שילוב? מחייב שוויון האם גביזון, רות ראו בחינוך היפרדות לעניין

גביזון ואורי רות וכן ,(1999 בישראל, הערבית החברה לחקר (המרכז ביפו החינוך הממלכתי(תשס״א) כה משפט עיוני האמריקאי״, הניסיון בהפליה׃ כמרכיב בדיור ״הפרדה שוורץ,

.73

הקהילה ובזכות הרב־תרבותית ברטוריקה שימוש לעשות החלו בישראל המשפט בתי גם .60

לגיטימית. ממשלתית כמדיניות בין־קהילתית היפרדות בהצדקת עצמה, משל מוגדר למרחב

מדינה קרקעות הקצאת גם בפרשת אלא ,(62 הערה להלן, (בו אדון אביטן בעניין רק לא כך

ותרבות חינוך מצפון, דת, חופשי" לחופש "עם 4906/98 עמותת בג״ץ נפרד׃ חרדי ליישוב

.503 נד(2) פ״ד והשיכון, הבינוי משרד נ'.297 מג(4) פ״ד ישראל, מנהל מקרקעי נ' 528/88 אביטן בג״ץ .61

בעמ׳ 79. ,(2 הערה (לעיל, Rosen-Zvi .62

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

2223

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

המשפט אחרות, במילים טבעי. באופן (אולי) מתרחשת שהייתה האינטגרציה מעט אתבמקרה לפחות את שילובן, בכוח ומונע הטהורות״ של ״הקהילות החומות כשומר משמש

אביטן.הקהילתנית התפיסה על רבות ביקורות נמתחו העולם ברחבי בספרותשתפיסה אינדיבידואליות חירויות של ההקרבה על הצביעו חלק (communitarianism)׃כאשר שנגרם הפנים־קהילתי הדיכוי את הדגישו אחרים מחייבת;63 קהילתנות של חזקההיו הומוגניות כאילו קהילות אותן שעוברות ההשטחה ואת לקהילה רבים מועברים כוחותמבקרות אחדותיות;64 טקסים ואמונות מנהגים, אותן כבעלות מתארים כאשר וחד־ממדיותנשים;65 ידכאו דווקא תרבותית אוטונומיה בעלות מסורתיות בחשש שקהילות דנו שונותבגזענות.66 הגובלת במהותנות לוקות קהילה של חזקות שתפיסות טענו אחרים מבקריםהשונות ובתשובות אלה בביקורות יתרה בהרחבה לעסוק בכוונתי אין המקום, קוצר בשל

להן. להשיב הקהילתנות תומכי שניסובית שמייצג הקהילה שתפיסת בטענה אלה לביקורות מצטרף כאמור, רוזן־צבי, לבדואים בנוגע שלפחות מכך והתעלמות פטישיזם במהותנות, לוקה אביטן בעניין המשפטרוח כמשב היא זו ביקורת מתקדמת. כקהילתנות עתה המוסווית קלאסית גזענות זוהי דברי הלל רק נשמעים עבר מכל הרווח כיום בישראל. והפוליטי התיאורטי רענן באקליםחזון כבר זה ננטש הממלכתית החינוך במערכת אפילו הקהילתית. ההיפרדות בזכות ושבחגם אלא ההורית והבחירה החופשי רק עקרונות השוק לא החליפו מקומו ואת האינטגרציה,חשיבותה הקהילתית.67 לזהותו בהתאם את ילדם לחנך ההורים וזכות הקהילתיות רעיונותעל והן ליברלים הוגים על הן כיום מקובלת האינדיבידואל עבור הקהילתית הזהות שלקצווי הקשת מכל ואקדמאים פוליטיקאים ידי על מודגשת והיא הוגים קומוניטריאנים,68

Brian Barry, Culture and Equality: An Egalitarian Critique of Multiculturalism ראו׃ .63

משפט עיוני ובמדינת־ישראל״, ליברלית בחברה לתרבות ״הזכות גונטובניק, גרשון ;(2001).23 (תשס״ג) כז

Leti Volpp, “Talking ‘Culture’: Gender, Race, Nation and the Politics of למשל׃ 64. ראו,

Multiculturalism”, 96 Colum. L. Rev. (1996) 1573; Madhavi Sunder, “Cultural Dissent”,הערבי־ בהקשר רב־תרבותיות ה׳שלנו׳׃ ״על קרייני, מיכאיל ;54 Stan. L. Rev. (2001) 495הערבי־ של המיעוט הקיבוציות ״הזכויות סבן, אילן ;71 (תשס״ג) כז עיוני משפט היהודי״

.241 (תשס״ב) כו משפט עיוני הטאבו״, ותחום היש, האין פלסטיני׃

Susan Moller Okin, “Is Multiculturalism Bad for Women?”, Is Multiculturalism Bad for .65

Women? (Susan Moller Okin – ed., 1999) 9; Doriane Lambelet Coleman, “IndividualizingJustice Through Multiculturalism: The Liberals’ Dilemma”, 96 Colum. L. Rev. (1996)

.1093Richard T. Ford, “Beyond Difference: A Reluctant Critique of Legal Identity Politics”, .66

.Left Legalism/Left Critique (Janet Halley and Wendy Brown – eds., 2003).414-413 בעמ׳ ,(1 הערה (לעיל, מבוזרת״ ״ממלכתיות בלנק, ראו לסיכום .67

Will Kymlicka, Multicultural Citizenship — A Liberal Theory of Minority Rights .68

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

2425

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

רבות, פעמים כזו בהיפרדות תומכים מיעוט קבוצות חברי גם הידע. ותחומי הפוליטיתומגוונות. שונות מסיבות

״בשמאל הרב־תרבותי רוזן־צבי שמטיח הביקורת את להבין שניתן כאמור, אף אולםהמודרות חברי הקבוצות מבין שרבים מכך התעלמותו על לתמוה הלאומני״, יש ובימין(self-segregation) עצמית היפרדות ומעודדים תרבותית״ ״גזענות אותה מאמצים והמופלותאלא שלהם, הקהילה בנוגע לאופי (essentialist) מהותניים גזעניים או היותם בשל רק לאיצרו, הם שלא בטריטוריה הציבורי חלקית) במרחב (ולו שליטה להם מאפשרת שזו מפניהעצמה עצמית.69 לעתים מאפשרת להם היא מועטה; במידה לא כלואים שבתוכה הם אךבידוד, (בדמות כבד מחיר עבורה לשלם עלולה הקהילה אם גם זו, תרבותית שליטהידי על הפליה הרוב, בקהילת בהתערות הכרוכות וחברתיות כלכליות הזדמנויות אבדן לעתים לחבריה חשובה והחברתי הנמוך), הכלכלי ושימור מעמדה המרכזיים המדינה גופייכולים מסוימת קהילה שחברי העובדה אחר׃ לשון אבודות. הזדמנויות אותן מכל יותראת הן המשותפים — חייהם של וחשובים שונים בהיבטים השולט הפוליטי את הגוף לבחורלהיפטר בקלות יכולה לא הרשות — ראש והן את מועצת העירייה) (או המועצה המקומיתהמכריעות הסיבות אחת את מהווה והיא אחרות), קבוצות של או (עצמית גזענית כהזיהתרבותית ובהיפרדות באוטונומיה רבות פעמים מעוניינות מוחלשות שדווקא קבוצות לכך

ואת בידודן המתמשך.70 הכלכלית חולשתן את גם משעתקת אף שזו מרחבית,(למעשה, נגד פתיחתו בירושלים החרדים של במאבקם רוזן־צבי שבו דן הפרק אדרבה,הגלומים היתרונות את אילן במהלך השבת, מדגים באופן מובהק בר כביש של אי־סגירתו)

Charles לקהילה); זכות לפרט יש בסיסיים ליברליים עקרונות לפי גם כי (הטוען (1995).Taylor, Sources of the Self: The Making of the Modern Identity (1989

לעומת אינטגרציה בדבר השחור המיעוט של הדילמה את האמריקני בהקשר למשל, ראו, .69

Roy L. Brooks, Integration or אחרים׃ חיים ובתחומי במגורים בחינוך, סגרגציה

.Separation? A Strategy for Racial Equality (1996)הערים בין לאיחוד רבים של שחורים בהתנגדותם זו לראות תופעה ניתן האמריקני בהקשר .70

עם שאיחוד חוששים והם הפוליטיים רוב בגופים השחורים השיגו רבות בערים והפרברים.

— המס בסיס בשל הרחבת כלכלית מבחינה עמם להיטיב יכול שהוא — אף הסמוכים הפרברים

Gerald E. Frug, ראו׃ שלהם. העצמית הניהול יכולת ואת הפוליטית השליטה מהם את ייטול

“Beyond Regional Government”, 115 Harv. L. Rev. (2002) 1763, pp. 1772-1773; JonC. Teaford, City and Suburb: The Political Fragmentation of Metropolitan America,1850-1970 (1979), 180-181; John A. Powell, “Addressing Regional Dilemmas forMinority Communities”, in Reflection on Regionalism (Bruce Katz – ed., 2002) 218,יותר חשוב יותר או אובייקטיבי חזק באופן הוא שיקול איזה מאוד לומר אכן, קשה .218-223ניתן גם לא אינטגרציה. פני על אותו מבכרות כשהן שוגות בידוד המעדיפות ואם קהילות

את משקף עצמית ושליטה קרובות בידוד לעתים הקהילות מעדיפים שנציגי שהעובדה לומר

לומר קשה גיסא מאידך שלהם), אך העצמי האינטרס את שהוא משקף (ייתכן הקהילה רצון

שלהם. הציבור רצון מרבית את נאמנה כושלים מלייצג שהם בוודאות

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

2425

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

— ברשות האפקטיבית לפחות בהשפעתה או — או דתית תרבותית קבוצה בשליטה שלהסמכות הרלוונטית מאבק זה, נדון שבה התחבורה,72 שר חורב נ' המקומית.71 בפרשתהמקומית לרשות המעניקה מקומית״, תמרור כ״רשות המקומית הרשות של סמכותה הייתהיכולת כבישים.73 סגירת על להורות היכולת לרבות העיר, בתחום התחבורה ניהול אתדת״ ״מלחמות של בסיטואציות ומכרעת למהותית נהפכת רבים, במקרים טכנית זו,

יחד. גם וחילונים חרדים בהן שמתגוררים אחרות וערים ירושלים את המאפיינותמחזיק שבה הליברלית״ רוזן־צבי ביקורת על ״תפיסת המרחב פורש זה מרתק בפרקמרחב ובין מרחב ציבורי בין ודיכוטומית חדה הבחנה קיימת העליון, ולפיה המשפט בית(למעשה, בשבת לנסיעה הכביש את לפתוח שיש שקבעה חורב, בעניין הרוב דעת פרטי.של הכביש בשבת), המלאה סגירתו התחבורה שהורה על שר של את שיקול דעתו פסלה(כלומר הפרט בתחום כרצונו לנהוג לפרט המתירה תפיסה ידי על הונעה המחבר, טועןתרבותו, דתו, כלומר את — הקונקרטיות תכונותיו את להביא אוסרת עליו אך בביתו),ניסיונותיה לפיכך הרחוב). (למשל, הציבורי לתחום — הפרטיקולרית וזהותו לאומיותודתי צביון — במובהק ציבורי תחום שהוא אותו לרחובות — להעניק החרדית הקהילה שלידי על להיפסל ודינם הכלל על חייה אורחות את ״לכפות״ כניסיון נתפסים פרטיקולריולפיה רב־תרבותית משקפת תפיסה המיעוט דעת אומר רוזן־צבי, לעומתה, המשפט. ביתבר כביש להשקפתן. בהתאם הציבורי־קהילתי מרחבן את לעצב זכות השונות לקהילותהציבור כלל את גם שהוא משמש אף כאמור, כמרחב ציבורי־קהילתי להיחשב צריך אילןציבורי־ מרחב הקהילה הוא של החרדי). לשון אחר, המרחב הקהל רק את (ולא הירושלמיהליברלית התפיסה שמנסה ציבורי ובין פרטי בין החדה ההבחנה על המערער מורכב, פרטימחזיקה החרדית הקהילה הספר, טוען יותר, עוד מדויק באופן לשמר. הרוב) דעת (שלאינה שלה המרחב שתפיסת כך על המעידים ו״פרהסיא״), (״עירוב״ ייחודיים במושגיםנקבעים אינם הציבורי והתחום הפרטי התחום המוכרות׃ הליברליות התפיסות את תואמתאחרים פרטים אם לפי השאלה אלא ״רחוב״, לעומת ״בית״ המוכרים של המבחנים פי על

לאו.74 אם במרחב נוכחים בקהילההרב־תרבותי השיח מהביקורת על שונה לחלוטין הוא זה רוזן־צבי בפרק שנוקט הטוןמתפיסות התעלמותו על המשפט בית את רוזן־צבי מבקר אביטן. בעניין שמתח והסגרגטיבי

.123-95 בעמ׳ ,(2 הערה (לעיל, Rosen-Zvi .71

.(53 הערה (לעיל, חורב בג״ץ .72

מכוחו. שהוצאו תשכ״א-1961 התעבורה, ותקנות חדש] [נוסח התעבורה לפקודת 70 סעיף .73

ובין פרטי בין חדה ולפיה הבחנה המרחב, של החרדית התפיסה המחבר, את טוען לאמץ, יש .74

פורמלי או טכני באופן אותה לעשות רצויה), ומכל מקום אין אינה (ואף אפשרית אינה ציבורי

המאתרת ״פרהסיא״, של החרדית או ברחוב. התפיסה מגורים בבית מדובר אם השאלה כגון

כמודל צריכה לשמש הקהילה, חברי בנוכחות נעשה שהוא בכך המעשה הפומביות של את

ותלות הדדית במקום לפי קהילתית סולידריות של ערכים לפי המרחב לפיו ייבחן אופיו של

בתכלית. שונה אופי בעלי מרחבים ובין מקומיות רשויות בין המפרידים קשיחים גבולות

.121-116 בעמ׳ ,(2 הערה (לעיל, Rosen-Zvi

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

2627

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

המרחב התאמת מחשיבות התעלם המשפט שבית ומכך החרדית הקהילה של המרחבהפרטיקולרית ראשי) לתפיסה כביש בהיותו כללי ציבורי גם מרחב שהוא (אף הקהילתיבית את רוזן־צבי מבקר בדיון בפרשת אביטן הייחודיים שלהם. ואם ולצרכים החרדים שלדימוי לפיו שהם קידמו ישראל מפני מקרקעי מנהל מדיניות המקרקעין של המשפט ואתהבדואית והתרבות כלל, בדרך ש״תרבויות אף ואחדותי פשוט הומוגני, דבר הן קהילותוהתיאורים הפופולרי שהדמיון מכפי יותר הרבה והיברידיות מורכבות ישויות הן בפרט,החרדית הקהילה חורב, בפרשת עורך שהוא בדיון הרי שנאמין״,75 רוצים הרשמיים חד־ממדיות ובלתי והעדפות יחיד קולקטיבי רצון ופשוט, ברור קיום בעלת מתוארת כישותאם כלומר — והטרוגני מורכב דינמי, כה דבר אכן הן ותרבויות קהילות אם אולם מורכבות.בבסיס ההחלטה העומדת הטהורה הקהילה תפיסת על רוזן־צבי של ביקורתו מחשיבים אתמורכבת יותר, בוודאי היא של החרדים התרבות לומר שגם יש — רצינית באביטן כביקורת

לצייר.76 מנסים הרשמיים והתיאורים שרוזן־צבי מכפי יותר ופוליפונית יותר היברידית(ובפרק הפרק הרביעי אליה בסוף מגיע שרוזן־צבי את המסקנה ניתן להצדיק אפוא כיצדבמרחב האפשר, במידת לשלוט, מקומיות לקהילות לתת ״יש ולפיה בספר), האחרון נדע כיצד מסביר אינו אף רוזן־צבי שלהן״?77 הטוב תפיסת פי על ולנהלו שלהן, המשותףבעלות קהילות רק ואם זו אוטונומיה לצורך מתן להכיר יש שבה מקומית״ ״קהילה מהישתטען אנשים קבוצת כל שמא כאמור, להכרה יזכו ברורים ומנהיגים מסורת היסטוריה,אוטונומיה מתן באמצעות הכרה של רמה לאותה תזכה מקומית״ ״קהילה מהווה שהיאהמחבר של האנטי־קהילתי הפאתוס בין ליישב ניתן כיצד האפשר״. ״במידת מרביתבחרדים העוסק בדיון קהילתית באוטונומיה הנלהבת תמיכתו ובין בבדואים העוסק בפרק

להלן)? שנראה כפי הסיכום, בפרק (ובמסקנותיוושל תרבות של לפטישיזם התנגדותו ובין הרב־תרבותית תמיכתו בין הסתירה אתבית עבר אל אותה (project) ״משליך״ ראשית, הוא דרכים׃ בשתי רוזן־צבי פותר קהילהמרחבים כלפי קוהרנטית תפיסה בפרט אין ולבית המשפט בכלל למשפט כי וטוען המשפטקהילתית ולפעמים באוטונומיה המשפט תומך לפעמים לפיכך קבוצתיים). קהילתיים (אואליהם מתייחס הוא מוניציפליים ולעתים מגבולות הוא מתעלם לעתים אותה; מבטל הואהמקומית שיקול דעת ולרשות לקהילה ניתן שבהם פעילות ותחומי מקומות ביתר כבוד; ישליצור, שמותר לקהילה וההדרה ההיפרדות ומידת הפנימיים העניינים ניהול בדבר רחבהקהילתית הסמכות הפעלת השלטון המרכזי מפקח ביתר קפדנות על שבהם עניינים וישנםעצמו שלו בדבריו הסתירה עם מתמודד אינו רוזן־צבי כלומר אינטגרציה. ממנה תובע ואףהקשורים שונים במקרים (והמשפט) המשפט בית עמדת בין הנגלית הסתירה עם אלא

בעמ׳ 86. ,(2 הערה (לעיל, Rosen-Zvi .75

הפנים־ ההטרוגניות של ההשטחה הרב־תרבותי, השיח של שונים מבקרים שהראו כפי .76

משמיעים אותו יחיד לקול המיעוט קהילות בתוך הקולות שלל של וההאחדה קהילתית

לקהילות אוטונומיה ממתן הנובעות חמורות סכנות הן הקהילה של הרשמיים הנציגים

הפנימיים כרצונן. ענייניהן את לנהל ולאומיות אתניות, דתיות

.121 בעמ׳ הערה 2), Rosen-Zvi (לעיל, .77

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

2627

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

הציונות. של המרחבית לאידאולוגיה רוזן־צבי מייחס זו סתירה למרחב. קהילה שבין ביחסיםהאחרון בפרק מפתח (שהוא מדיניות המלצת באמצעות זה מתח לפתור מנסה הוא שנית,פיה ועל המקומי בישראל השלטון במבנה שורשית רפורמה לערוך ולפיה יש הספר), שלקהילתיות בעלות סמכויות מקומיות רשויות יפעלו שתחתיהן מסגרות אזוריות ארבע יוקמו

אלה. בשני נושאים אדון הבאים בשני הפרקים שונות.

הפרברי והסובייקט שוק של אידאולוגיה ציונית, אידאולוגיה ו.

שהניתוח בריאליזם משפטי, אינו מסתפק של רוזן־צבי שספרו לעיל מתברר האמור לאוראת לחזות יהיה שניתן כדי בו להתחשב שיש גורם עוד הכול בסך בו מהווה המרחבישתשקלל יותר, טובה משפטית מדיניות לגבש כדי או שונות בסוגיות המשפט בתי עמדתרוזן־צבי פונה וכולי. שונים באזורים בנפרד, גרות שונות שקבוצות העובדה לתוכה אתשהם הקומוניטריאניים) או (הליברליים לערכים המשפט, בתי של העומק לתפיסות גםניתוח הכרעותיהם. על השפעה יש אלה ולתפיסות לערכים שבו ולאופן בהם מחזיקיםמזרחים בין החינוכית ההיפרדות בסוגיית לכאורה׃ סתירה של לגילויה אותו מוביל זהלב״ אינו ״שם כן ועל הבעיה, של מהאספקט המרחבי כליל המשפט בית לאשכנזים מתעלםשל במקרה בחינוך; בין מזרחים לאשכנזים שגורמת להיפרדות במגורים היפרדות שקיימתואף תשומת לב ביתר המרחבית להיפרדות רוזן־צבי, טוען מתייחס, המשפט הבדואים בית״אמביוולנטי״ המשפט בית החרדים בירושלים במקרה של ואילו בכוח; אותה לשמר מנסההגורסת תפיסה ובין חשוב שהמרחב הגורסת תפיסה בין מתנדנד והוא המרחב כלפי

דבר. משנה אינו שהמרחברוזן־צבי משתמש הישראלי, המרחב את מנתח הוא דרכם אשר השונים הבוחן במקריהמשפט בתי פסיקת את לייחס ניתן ולפיו פורד, מפרופסור שואל שהוא תיאורטי במודל— העומק שלהם כלומר לתפיסות — שלהם המשפטית שונות לתודעה בסוגיות מרחביותלפבר הפילוסוף אנרי טיעונו של על נסמך זה תיאורטי המרחב.78 מודל לטבעו של באשרהצליחה המודרנית הפילוסופית שהמחשבה טען לפבר למרחב.79 הפילוסופיה של יחסה בדברגרידא הואיל טבע עובדת ולא אנושית פעילות של תוצר המרחב של היותו להסוות אתשמקורן באשליה׃ המרחב של מנוגדות תפיסות שתי בין מתנדנדת היא מאות בשנים וזהשל השקיפות אשליית 80.(opacity) האטימות ואשליית ,(transparency) השקיפות אשלייתמתרוקן המרחב מלא. ובאופן בפשטות (intelligible) להבנה ניתן שהמרחב מדמה המרחברעיונות ובו תכונות נטול גלם היה חומר למחשבה, כאילו זהה להיות והופך ממשות מכלשל האטימות אשליית קושי. כל בלא בעולם מתגשמים והנדוס תכנון עיצוב, של שונים

.(10 (לעיל, הערה Ford, “The Boundaries of Race” .78

בניתוחיו ,Soja Lefebvre הוא של זה ביותר בטיעון הנודע השימוש שעשה את התיאורטיקן .79

Edward W. Soja, Postmodern ערים. ראו׃ פוסט־מודרנית ובתכנון בארכיטקטורה העוסקים

.Geographies: The Reassertion of Space in Critical Social Theory (1989).30-27 בעמ׳ ,(5 הערה (לעיל, Lefebvre, The Production of Space .80

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

2829

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

עיקש, לחומר נדמה המרחב הפוכה׃ הריאליסטית) האשליה גם אותה כינה (לפבר המרחבבין מתנדנדת והחברתית הפילוסופית המחשבה לעיצוב.81 או לשליטה נתון שאינו טבעי,החברתי ההיבט את להעלים מערביים להוגים אפשרה זו והתנדנדות אלה, תפיסות שתיולא — שהחברה העובדה את ולהסתיר יחד, גם ואטום שקוף היותו ואת המרחב שלתבונה של לכאורה המנוגדים הקצוות שמתווכת בין שני היא — ״הרוח״ או האינדיבידואל

גיסא. מאידך וטבע גיסא מחדעל מסתמך של לפבר, אלא המורכב התיאורטי במבנה אינו משתמש במישרין רוזן־צביכיצד המשפט מדגים פורד הגזע״,82 ״גבולות במאמרו פורד. המשפטן ריצ׳רד היישום שלהמשפט לעתים תפיסתו כאטום. ובין כשקוף המרחב של בין תפיסה מתנדנד האמריקניהמצמצם כגורם ממנו מתעלמים המשפט שבתי זה במובן כ״שקוף״ המרחב את רואהעל קבוצות או על כמשפיע המרחב את מבינים הם אין קהילות; ושל פרטים בחירות שלפרטים אותם כמכיל אלא רצונותיהם, או העדפותיהם תודעתם, את כמעצב או פרטיםכ״אטום״. מרחק גם נתפס המרחב בזמן בו ברם, ולא־בעייתי. ניטרלי באופן ואותן קהילותמשפט בתי ידי על נתפסים נוספים ונתונים מוניציפליים קווים טופוגרפיה, גאוגרפי,חרף ולזהירות, לכבוד ראויים כן ועל לעיצוב, או לשינוי ניתנים בלתי קבועים, כטבעיים,

אנושיים. ומרצונות לפחות מושפעים ממעשים או אדם יצירי היותםאת משמשת המרחב) של שקיפותו/אטימותו (בדבר האמורה המופשטת הדיכוטומיהההיפרדות בסוגיית המשפט בית עמדת בין שגילה ה״סתירה״ את ליישב כדי רוזן־צביסגירת בפרשת עמדתו ובין מיישובים בדואים יהודים ההדרה של בעניין עמדתו בין בחינוך,— עד כמה המרחב של של חשיבותו אין תפיסה ברורה שלבתי משפט מכיוון כביש בר אילן׃

קוהרנטיים. הם שאין כך על אין להתפלא מלאכותי — או טבעי משתנה, קבוע, הואהחלטות מחליטים משפט שבתי אינה רוזן־צבי לפי האמיתית הבעיה כאמור, אולם,החלטות מחליטים שהם אלא בסיסן, המונחת המרחבית התפיסה מבחינת עקביות בלתישבתי היא אחרות; הבעיה מוחלשות ערבים וקבוצות למזרחים, בעניינים הקשורים גרועותאת (ומעצים הקהילות מן בחלק פוגע זה ושדבר קהילות בין תומכים בהיפרדות משפט— מעשה שטן כמעט — אותם אלה, מביאה תפיסות בין שתי המשפט בתי חלקן). התנדנדותואת אי־השוויון ומגביר את המיעוט קבוצות את המחליש פעם באופן אחר פעם להכריע

הקיטוב בחברה.ושל של מרחב עקבית כל תפיסה חסרים אכן בתי המשפט אם זה? דבר קורה כיצד הכרעות פעם, פעם אחר מכריעים, הם מדוע קהילה), (או וחברה משפט, מרחב בין היחסיםקובע רוזן־צבי רעה? כוונה להם שיש וזאת בלי מוחלשות, קבוצות של לרעתן הפועלותשל לאידאולוגיה בהתאם ומפלה, מפוצל כמרחב ונבנה תוכנן הארצישראלי שהמרחב

— למטריאליזם אידאליזם בין המתח המוכר את לפבר, רבה, טען במידה חופפות אלה 81. אשליות

חופפת האטימות אשליית ואילו האידאליסטית לתפיסה דומה השקיפות כשאשליית

התנדנדות עמומים של ביחסים אם דיאלקטי כי מצויות במתח אינן שהן — אלא למטריאליזם

.30 בעמ׳ שם, פוסקת. בלתי (oscillation)

.(10 הערה (לעיל, Ford ,“The Boundaries of Race” .82

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

2829

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

וחרדים מזרחים ערבים, הציונות כלפי עמדת את המחבר בקצרה סוקר כך לשם הציונות.בין להפריד שאפה היא וכי וחרדים מזרחים ערבים, כלפי בגזענות נגועה הייתה שזו וטועןלפני העלייה בעוד המזרחים. הקודמת של זהותם פיצלה את הציונות הקהילות השונות.הפכו ערב), במדינות המתגוררים יהודים (כלומר, יהודים־ערבים המזרחים היו לישראלתייגה הערבים את אותה. ומתעבים הערבית לזהותם הבזים ל״ישראלים־מזרחים״ כעתממנו לשלול וכעיקרון יש היהודיים מהמרחבים להדירו שיש אויב כ״אחר״ מובהק, הציונותהציונות ראתה ואילו בחרדים בישראל. הנדירים הקרקע הנגישות למשאבי את הניתן ככל

החדש.83 היהודי דמות את לכונן כדי עליו להתגבר שיש עבר והגלותי, המביש עברה אתלקהילה כוחות ודתית והענקת גזעית לאומית, אתנית, מובחנים מבחינה מרחבים יצירתולעתים קבוצות אותן לטובת פעלה לעתים אשר הציונית, מהאידאולוגיה חלק הייתההבסיסית הציונית־חילונית (חרף העוינות העצימה רוזן־צבי, היא טוען החרדים, את לרעתן.לא המחבר, אלה, אומר מרחבים משכוננו החלישה. היא הבדואים ואילו את כלפיהם)84קובעי מצד וגזענית מפלה מדיניות או המשפט בתי מצד רעה כוונה כל עוד נדרשתהמבנה אולם ההפליה. ושל הגזענות של העבודה את עושה המשפטי המבנה המדיניות.של אפשרויות פרשניות כמה עומדות משפט בתי לפני כאשר מדוע, אינו מסביר המשפטיאו כאשר המקומית הרשות של השונות הסמכויות את לפרש צריך כאשר למשל, כללים —את מחליש באופן שלטעמו הללו מכריעים — האינטגרציה תכנית היקפה של את לפרש ישבתפיסה ולפיה מחזיק שרוזן־צבי נראה כלומר החרדים. את ומעצים המזרחים הערבים ואתהחרדים, את להעצים שגורמת להם ציונית אידאולוגיה נגועים באותה עדיין המשפט בתיאלה הכרעות בלי לנמק זאת, בהפליה כלפי המזרחים. להכיר הערבים ושלא את להחליש

מודע). לא (ואולי נסתר באופן אלא ״ציוניים״, לערכים או לנימוקים פנייה באמצעותהניתוח של המסורבל המכשיר אמיתי. לקושי רוזן־צבי של הניתוח נקלע לדעתי, כאן,מסייע להבין לא כאטום — או כשקוף המרחב סיווג — פורד מדרשו של המרחבי מביתהעובדה מאחור.85 להישאר לחלשים גורמת אשר סדירות רוזן־צבי, טוען לה הסדירות אתלהכריע המשפט לא גורמת לבתי אדם בני כיציר לפעמים כטבעי ולפעמים נתפס שהמרחבאנשי הניתוח (שאימצו הריאליסטית הטענה את מבססת היותר לכל היא או לכאן; לכאןבתי כן מעורפלים ובלתי קבועים ועל הם רחבים של המשפט) ולפיה מושגים הביקורתי

לדמות הציונות של נוספים בעוינות לדיונים .141-139 בעמ׳ הערה 2), (לעיל, Rosen-Zvi .83

׳שלילת לביקורת ריבונות׃ בתוך ״גלות רז־קרקוצקין, אמנון ראו הגלותי ולעבר החרדי

״המהפכה הרשב, בנימין ;23 (1993) 4 וביקורת תיאוריה הישראלית, בתרבות הגלות׳

.(4 הערה שוורץ (לעיל, ;9 23 (תשס״ב) אלפיים להבנתה״, קווים — המודרנית היהודית

העצמה שזו ברור מקום ומכל זו, העצמה קרתה כיצד ברור לא רוזן־צבי של מתיאורו אכן, .84

בהשוואה אולם וחלשה ענייה קבוצה עדיין הם החרדים אחרות׃ חלשות לקבוצות יחסית

מנגנוני ולגבש שונים באופנים לטובתם המדינה מגנוני את להפעיל הצליחו הם לבדואים

קהילה חזקים למדי.

Marc Galanter, “Why the ‘Haves’ Come Out Ahead: של׃ הידוע מאמרו לשם זאת בהתאם .85

.Speculations on the Limits of Legal Change”, 9 L. & Soc. Rev. (1974) 95

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

3031

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

למשל) (כלכליים, ואחרים מוסריים ולערכים מדיניות לשיקולי לפנות חייבים משפטלתפיסת דווקא לפנות אין כך לשם אולם קונקרטיים. במקרים להכריע להם שיסייעו ושבגין מפרשים שבתי משפט המשפטיים במושגים לדון יש המשפט, אלא בתי של המרחבולשיקולי לערכים הללו פונים לוגי, או פורמלי באופן לפרשם היכולת וחוסר עמימותםהם שצריכים דעת״ ו״שיקול ״עניין לאומי״ ״אוטונומיה מקומית״, כגון מדיניות. מושגיםהרשויות סמכויות המדינה את בתי המשפט ורשויות מפרשים האופן שבו כשנבדק להיבחן

המדינה.86 ובין ובינן עצמן ובין בינן היחסים מערכת ואת המקומיותיהודיות ערביות ולרשויות לרשויות שונים גופים של היחס הפער בין את להבין כדיבאופן מתייחסים במדינה שונים שגופים בכך ספק כל אין לגזענות. לפנות כמובן, ניתן,כלפי וכן וכקבוצה כפרטים ערבים כלפי לגזענות כביטוי אלא להצדקה ניתן ושאינו מפלהלהסביר ניתן לא ולחרדים, למזרחים את היחס במיוחד אולם ערביות. מקומיות רשויותלא כאמור, מבניים, להסברים הפנייה ואילו יומין עתיקת ציונית מאידאולוגיה כנובעהציונית האידאולוגיה כלומר המשפט. בתי של השגויות ההחלטות את להבין מסייעתודתיות אתניות לאומיות, שקהילות לכך ההיסטוריים הגורמים את להבין (אולי) מסייעתמסייעת, אולי, (והיא מזו זו בנפרד להתגורר רצון) של משתנות (במידות בישראל בחרומשפט בתי מדוע להסביר ביכולתה אין אולם הערבים), כלפי המפלה היחס את להבין בדבר חזקה טענה נטענת כן אם אלא כזה או אחר, באופן משפטיים מושגים לפרש בוחריםכל שהוא טוען זאת; אינו רוזן־צבי המשפט. בתי בידי ציונית של אידאולוגיה יישום נסתרהכללים עיצוב ועל הבניית המרחב בהיסטוריה הייתה השפעה על זו שלאידאולוגיה אומר,שתורת שכל מי אלא האידאולוגיה״. של העבודה את ״עושים הכללים עתה המשפטיים, אךכפשוטם ליישם כללים שניתן גורסת אינה קרי — וביקורתית היא ריאליסטית שלו המשפטעל תוכנה גם שהרי זו. עמדה לקבל יתקשה — דרכים בכמה לפרשם ניתן כי תמיד אלאהיא שבו ועל האופן בעבר הרחוק) היו (ואף ערים יש ויכוחים האידאולוגיה הציונית שלער דיון קיים והפעלתם המשפטיים הכללים פרשנות על השפעתה מבחינת היום תיושם

רבים.87 בקרב

מהיקפו של חורגת הישראלי במשפט אלה מושגים מיושמים בו האופן של מדוקדקת 86. בחינה

מושגים של אי־קביעותם כי הביקורתית הטענה ביסוס לשם הכרחית היא זאת, עם זה. מאמר

זו טענה ועקרונות. מונחים של סותרות בפרשנויות רבות פעמים ביטוי לידי באה וכללים

מסוימות משפטיות דוקטרינות של יסודי ניתוח ודורשת קונקרטית אלא ״גלובלית״ אינה

הנוגדות והסותרות. של הפרשנויות והדגמה

ובהיותם משפטיים של כללים שמאמין בגמישותם שגם מי בכך האמירה הזו את לסייג יש .87

מסוים משפטי שמבנה העובדה את מכחיש סותרות), אינו (גם לפרשנויות וניתנים מעורפלים

מהנחות אחת כמובן, זוהי, באחרות. ולא מסוימות בתוצאות דווקא לתמוך יכול בהחלט

מושגים ושל כללים של ה״פלסטיות״ המשפט החושפים את של ביקורתיים הוגים של העבודה

הסטטוס־קוו לשימור כללי, באופן פועלים, שהללו כך על מצביעים זאת ועם משפטיים

.(17 הערה (לעיל, Kennedy לדוגמה׃ ראו, בחברה. החלשות הקבוצות ולדיכוי

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

3031

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

שוק, עם מנגנוני בשילוב השלטון המקומי, מרשים, מבנה באופן שרוזן־צבי מנתח כפיכגון קבוצות אחרות (וגם החרדים המזרחים, הערבים, של שההיפרדות לידי כך מביאיםגם זה לשם שעתוק ״אידאולוגית״. עבודה כל שנדרשת בלי גם עבודה) משועתקת מהגרישבהם במקומות זאת, עם כלפי המרחב. או אמביוולנטית מבולבלת תפיסה כל נדרשת לאובעניין האידיאולוגיה של הפרשן,88 ביטוי לידי באה פרשנית של הכללים, דילמה ישנהשיש סבור, דווקא הציונית. אני היא הרלוונטית על רוזן־צבי שהאידאולוגיה חולק אני זההפרט־ממקסם־ ושל הרב־תרבותיות של ההפרטה, של האידיאולוגיה את דווקא להביןמשפט ובתי מדינה רשויות שבו האופן את להבין שמסייעות כאידאולוגיות היעילות

אותם. כללים משפטיים ומפרשים מיישמיםמסייעת הציונית לאידאולוגיה שפנייה ספק אין שאמרתי, כפי כוונתי. למה אסבירהערבים.89 מיישובי יהודיים נפרדים יישובים הוקמו חלקי, מדוע באופן לפחות להסביר,ממדינות העולים והגזעני כלפי המפלה היחס את להבין גם הציונות עוזרת של ההיסטוריהמדוע להבין כדי ברם, לישראל. בהגיעם עליהם שנכפה הבידוד ואת ואפריקה אסיהלרשויות סמכויות בהעברת והתומכת מעודדת־ההיפרדות המפלה, המדיניות נמשכהעל להתגבר הצליחו מבודדות קבוצות שאותן בלי האחרונים, בעשורים גם המקומיותהן והרב־תרבותיות השוק אידאולוגיית שדווקא נדמה והכלכליים, החברתיים הפעריםאותם שבו האופן את שמסבירות והן המשפטיים הכללים את יחסי) (באופן שמקבעותהמקומיות ברשויות רואים אחרים וגופי מדינה רבים המשפט בתי כעת. מפורשים כלליםביטוי היותם לצד וזאת ומספקי שירותים יעילות רווח, משיאי נושאי חצי־עצמאיים גופיםשל הן אורגן מקומיות שרשויות הגורסת שהתפיסה אף לקהילה דמוקרטית־עצמאית. גםלצד תפיסות היא עצמה, מתקיימת אף משל דעת נטולת סמכויות ושיקול המדינה, זרועהאחרונים בעשורים גוברת רווח ונושאות אוטונומיות ישויות ברשויות לראות המגמה אלה,מועד דחיית עסקים, לרישוי רבות בסכסוכים הנוגעים סמכויות של פרשנות על ומשפיעה(כגון אחרות ופעולות מיזמים ביצוע והיטלים, מסים הטלת המקומית, לרשות בחירות תומכים הרב־תרבותי ההיגיון והן הכלכלי ההיגיון הן תרבות). ופעולות פארקים הקמתיותר המדינה המשפט ורשויות בתי קביעות את שמסבירים כאמור והם סמכויות בהעברת

הציונית.90 מהאידאולוגיה

בדבר רבים מלומדי משפט המעסיקה בשאלה עמדה לנקוט צורך לי אין זה טיעון לצורך .88

פרשנות כי הגורסים גם כאמור; פרשנית דילמה ישנה בהם האירועים שכיחות או נדירות

השאלה כמובן, אלה. מצבים של קיומם את מכחישים אינם נדירה היא כאמור החזק במובן

מרכזית היא פרשניות כאלה דילמות להיאחז במקרים של הפרשן בהם יכול העוגנים בדבר

או כזו ש״אידאולוגיה״ בכך מכירים מהם מעטים ורק רבים תורת־משפטיים הוגים עבור

המקרים. מן בחלק לפחות שיפוטיות, הכרעות על משפיעה בהכרח אחרת

(לעיל, Kimmerling ראו׃ ביותר. ומשכנע באופן חד זה טיעון מבסס קימרלינג של ספרו .89

.65-31 בעמ׳ ,(9 הערה

שרוזן־צבי מכפי יותר והטרוגנית יותר מגוונת היא הציונית שהאידאולוגיה דומה זאת, מלבד .90

היחס בדבר למרחב, היחס בדבר עצמם הציונים חלוקים היו ההיסטוריה במשך להניח. מוכן

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

3233

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

ומשיא תועלות מכלכל כיצור הפרט של התפיסה את כאמור, גם, להוסיף יש לכךהאדם של הכלכלית־תועלתנית התפיסה בביקורת לעסוק זה, במאמר ביכולתי, אין רווחים.צרכן שהאדם הוא שהרעיון לומר אלא מוחלט), באופן עליה חולק שאיני היתר משום (ביןשלו התועלת לסיפוק פונקציית ואמצעים ו״שירותים״ אותו ״מוצרים״ הסובב בכל הרואההופכות כך, למשל, ופרשנותם. המשפטיים הכללים יישום את לא מועטה במידה מעצבסיפוק משמעותם ושכל הפרט שצורך לשירותים המקומיות הרשויות של הסמכויות כלקידום אלה — סמכויות של האחרות הפונקציות הפרט. של אחרים או צרכים כאלה שלציבורי, היותר כאינטרס לכל לשוליים נדחקות — קהילה בניית חלשות, שוויון, אוכלוסיותשל הפיכתו בעניין שהצבעתי עליו מחיר יש זו עולם הפרט. לתפיסת של כאינטרס לא אךומזיקה, החרפת בלתי מרוסנת תחרותיות של דינמיקות צריכה׃91 הגברת החינוך למוצר

עלויות. החצנת פעולה, שיתוף של בעיותבניתוח ,(law and society) זרם ״המשפט והחברה״ של המסורת כמיטב עוסק, רוזן־צביהאלמנטים הדכאניים, החומריים המבנים חשיפת — אידאולוגית ובביקורת ״אידאולוגי״המחשבתיים הזרמים של ניתוח וכן אותם והמשעתקים אותם המסווים התרבותייםהמרחביים בתנאים שנוצר לסובייקט מתייחס הוא אין כמעט אולם אותם; המצדיקיםלשיח ומשועבד חד־ממדי באופן אליו מתייחס שהוא או מתאר, הוא אותם והתרבותייםאו ״אשכנזי״ או ״יהודי״ או ״ערבי״ היה או וולגרי) כאילו אידאולוגי לשיח (או זהויות של

רוזן־צבי). אותו (״ערבי־יהודי״ מכנה ״מזרחי״או ״חרדי״ או או ״ערבי״ רק ״ציוני״ אינו כיום בישראל הסובייקט שנוצר לדעתי, אולםלעבר הריצה את ומכתיבים חשובים בוודאי הם הפרט של זהותו של אלה היבטים ״מזרחי״׃אולי — גם הללו הם הסובייקטים כל אלה, נפרדות זהויות לצד הטהורה והנפרדת; הקהילהמאודם רווחה ומנסים בכל משיאי עצמם, טובת מכלכלי — ממקסמי תועלת, בעיקר אףאחרות תכונות הם נעדרי שיש בידם.92 הכסף עבור (מעט) הטוב ביותר המוצר את להשיגאו זולתם את להכיר אחרים, עם להיטיב אחרים, אנשים עם להיות ההכרח כגון אינהרנטיותהתועלת הפרטית פונקציית זוהי כן אם (אלא להם שהוכתבו מאלה שונים להתנסות בחייםעם מגורים היא כזה סובייקט לה שמסוגל היחידה הקולקטיבית החשיבה כמובן). שלהם,בכל הפרט לוודא שעל כיוון המשקל נזיל ושיווי התחרות קשה שם גם אך שדומים לו, אלה

מהבדלים מתעלם המחבר הקבוצות בישראל. בין היחס להיפרדות ובדבר הכפרי ולמרחב לעיר

לעומת ובכפר בהיפרדות תמיכה שכל־כולה אחדותית סובייקטיביות לציונות ומייחס אלה

Eran Kaplan, “Decadent Pioneers: Land, Space and Gender in Zionist למשל׃ ראו, העיר.

(עם באוטופיה נתיבות בובר, מרטין ;Revisionist Thought”, 20 J. of Israeli Hist. (2001) 1תשמ״ד). עובד,

.398-396 בעמ׳ ,(1 הערה (לעיל, מבוזרת״, ״ממלכתיות בלנק, .91

מעודכנת) בלתי (ובוודאי מציאותית ובלתי פשטנית רזה, על תפיסה ביקורת מותח Frug .92

ובתיאוריה במשפט המקומית הרשות משתקפת בתפיסה של גם שהיא כפי הסובייקט של זו

Jerry Frug, “Decentering Decentralization”, 60 U. Chi. L. Rev. ראו׃ הפוליטית הליברלית.

.Gerald E. Frug, “City Services”, 73 N. Y. U. L. Rev. (1998) 23 וכן׃ (1993) 253

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

3233

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

אחרים אנשים מסבסד עלול למצוא עצמו הוא במירוץ כלשהו שבסיומו מצוי הוא שאין עתלו משמש סובייקט שהפרבר אותו הזה — הסובייקט ה״פרברי״ עבור כספו. פחות ומקבלעל אנשים הפשטנית החשיבה של החלום הוא — ממשי גידול בית גם אך מטפורה מרחבית93ואותו לפנות אליו יש ריאלית.94 אגואיסטית, צרה ובלתי מלבד רציונליות תכונות ללאחברה מרחב, בדבר החלטות מתקבלות שבו האופן את יותר טוב להבין כדי לפענח ישאחיזת את להחליש אלטרנטיבה כדי להציב גם יש זו לתפיסת סובייקט בימינו. ומשפטלכל תוקף לתת וכדי המשפט בתי ואת המדיניות קובעי את המנחה העכשווית האידאולוגיה

המצב. את לשנות המתיימרת מבנית־משפטית הצעההיחס של אם כי מרחב לא של חליפיות — משפט חסרי תפיסות ובתי מדינה רשויותרחבה אישית תועלת ובין צרה תועלת אישית היחס בין ושל לאגואיזם, אלטרואיזם ביןשל דעיכתו ציונית. דווקא לאו אך ״אידאולוגית״ במדיניות נכשלים — יותר ומורכבתהמקומית, מהרשות מקבלים שהם מהשירות כחלק לרצות, פרטים יכולים שלפיו הרעיוןמשמעה זולתם, עם ולהיטיב קולקטיבית בפעילות עמם להשתתף חבריהם, את לקדם גםפעולה לבצע הרשות סמכות את לפרש כיצד התלבטות או דילמה יש בו מקום שבכלהיו לו גם אחר׃ לשון העליונה. על וידה התועלתנית־הצרה הפרשנות תצא מסוימת, תפיסה עמוקה הייתה להם לו וגם בישראל הפוליטית״ המשפט ל״גאוגרפיה מודעים בתימופשט באופן שתגביר פרשנות להעדיף יכולים היו הישראלי, הפוליטי המרחב של וטובהלהחליט המקומיות הרשויות של האוטונומיה את או הפרטים של הבחירה״ ״חופש את

שונים. בנושאיםבית של והרב־תרבותיות הקהילה תפיסת גם להסביר, מיטיב שרוזן־צבי כפי אכן, באופן שונים בסכסוכים להכריע להם גורמת היא ואף ואידאולוגית צרה היא המשפטקשיחות, הומוגניות קבועות, ישויות הן ותרבותיות שקהילות הרעיון להצטער עליו. שישגופי (וכן המשפט בית מחליט האופן שבו על פעמים רבות שמשפיע רעיון הוא וטהורותבריבוי, התומכות קהילה, של אלטרנטיביות תפיסות שונים. בסכסוכים אחרים) מדינהעל להשפיע היו יכולים ותרבותיים קהילתיים תכנים ושל ערכים ונזילות של הטרוגניותהצער, למרבה כאלה, אלטרנטיבות מקומיות.95 רשויות של סמכויות יפורשו שבו האופןלאגואיזם ולתועלתנות (המיתרגם אינדיבידואליזם בין המעמת ההגמוני קיימות בדיון אינן

ומדירה. ״טהורה״ הומוגנית, קהילתיות ובין חד־ממדית)

המצרים, של רוחם על אותנו מלמדות הפירמידות שנה, כ-140 לפני Cèsar Daly שאמר כמו .93

ואילו הביניים ימי את לפנינו חושפות והקתדרלות היוונים, של רוחם על — המקדשים

Robert Fishman, בתוך׃ חיים. מצוטט בה אנו אופי התקופה על אותנו מלמדים הפרברים

.Bourgeois Utopias: The Rise and Fall of Suburbia (1987) 3מדגים ״טיפוסי״, אמריקני בפרבר שערך מחקר בסיס על מרתק אנתרופולוגי בניתוח .94

הימנעות ניתוק, הפרברי׃ הטיפוס את המאפיינות המנטליות התכונות את BaumgartnerM. P. Baumgartner, The Moral Order of a הפרטית׃ לספֵרה מתמדת נסיגה מקונפליקטים,

.Suburb (1988)Homi K. Bhabha, אצל׃ לדוגמה, למצוא, ניתן תרבות של נזילות השראה לתפיסות מקורות .95

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

3435

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

בין והמתח הקהילה לתפיסת בנוגע רוזן־צבי שמצייר התמונה את להשלים כדיהצעתו לתיאור עתה אעבור קהילתנות, לעודד הרצון ובין ושילוב מיזוג לעודד רצון

.(regional governments) אזוריות ממשלות הקונסטרוקטיבית להקמת

ישראל נוסח ופדרליזם בישראל אזוריות ז.

החלופה שלו את רוזן־צבי מציג השישי,96 בפרק ובמיוחד כולו, הספר במהלך כחוט השנישטח המדינה ארבע בכל יוקמו פיו שעל אזורי, הקיים׃ משטר למבנה השלטון המקומיוהסביבה), מרכזית־ (חיפה והסביבה), צפונית (באר שבע דרומית — ״ממשלות אזוריות״מהן יהיו ולכל אחת — וסביבותיה) (ירושלים ומרכזית־מזרחית דן והסביבה) חופית (גושכיום המסורים מאלה בהרבה פחותים משפטיים כוחות בעלות מקומיות יחידות מסונפותהמודל לפי למעשה, בנויות, יהיו אלה אזוריות ממשלות השונות. המקומיות לרשויותלוועדים ידמו המקומיות היחידות ואילו בישראל, כיום הקיימות האזוריות המועצות שלממשלות אזוריות יוקמו העליון ברובד דו־רובדי׃ כן, אם הוא, המודל זמננו. המקומיים בניניהול אזורי, ופיתוח תכנון אזורי, מס (בסיס האזוריים הנושאים בכל שליטה ובעלות חזקותלטפל סמכויות בעלות מקומיות רשויות להתנהל ימשיכו ותחתן האזורית) והגדילה הצמיחה

מקומיים.97 בעניינים(שכן הפרברים מחולשה לעומת סובלות ערים רוזן־צבי, הנוכחי, מסביר הדברים במצבבקלות זאת עושים פרבריים יישובים ואילו ביעילות אנשים להדיר מסוגלות אינן עריםאוטונומיה בתמורה מקבלים הם אם (גם כלכלית מחולשה סובלים שונים מיעוטים יחסית),שליליות והשפעות החצנות נגרמות בשל יעילות של חוסר ובעיות תרבותית), קהילתיתמתחרות רשויות שלהן. התחרותיות בשל הפעולות זו על זו מקומיות לרשויות שיש אחרותבתפיסה גם לוקות מהן מבוקר.98 רבות בלתי ופיתוח בשל גידול לנזקים וגורמות בזו זובמקום קהילות, בין ולהיפרדות לפירוק המיתרגמת מקומית אוטונומיה של רומנטיתבחינוך, היפרדות — הספר עליהן והצביע שחזר הבעיות אחרות, במילים פעולה.99 שיתוף— אחרות רבות בעיות ועוד הציבורי במרחב קהילתית שליטה היעדר במגורים, היפרדות

The Location of Culture (1994); Michel de Certeau, Culture in the Plural (Luce GiardRichard T. Ford, Racial Culture: ראו׃ המשפטי בתחום .– ed., Tom Conley – trans., 1997)

.A Critique (2005).192-149 2), בעמ׳ הערה Rosen-Zvi (לעיל, .96

.178 בעמ׳ הערה 2), Rosen-Zvi (לעיל, .97

תכנונית המפוזר: בקרה הפרבור לבלימת צעדים חזן, ואנה רזין ערן גם ראו זה לעניין .98

רפורמה רזין, ערן ;(1996 מדיניות, למחקרי פלורסהיימר (מכון המשחק" "כללי שינוי או(מכון למודרניות מסורתיות בין לביזור, ריכוז בין בישראל: המקומי השלטון בארגון של הפיסקליזציה התכנון" — "קופת בן־אליא, נחום ;(2003 למחקרי מדיניות, פלורסהיימר

.(2000 מדיניות, למחקרי פלורסהיימר (מכון המקומיות ברשויות והפיתוח התכנון.178 בעמ׳ הערה 2), Rosen-Zvi (לעיל, .99

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

3435

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

גם יביא תיקונו כן ועל המקומי השלטון של הקיים מהמבנה מאוד רבה במידה נובעותנדרש שבהם בנושאים שכן על בעיות אלה, אזוריות יוכלו להתגבר ממשלות מיתונן. לידיבנושאים ואילו האזור, כל תושבי יכריעו אזורי) פיתוח מיסוי, ובנייה, (תכנון אזורי תיאוםכיום התמריצים העומדים המקומית). הקהילה (בני המקום לתושבי יינתן הכוח מקומייםוקבוצות חרדים מזרחים, ערבים, ולכן גם — אנשים עניים מתחומן להדיר הרשויות לרשותאזורי ממילא יהיה המס שבסיס מעת כלכליים — יפחתו אמצעים בידיהן שאין אחרות זהות

המקומיים. הן מהגבולות יחרגו אף אחרות (כגון חינוך) שפעולות ומעתהתומכת הכתיבה רבתה האחרון בעשור במיוחד. אטרקטיבי לכאורה, הוא, האזורי המודלגם (אך מטרופוליניים אזורים פקדו אשר הרבות לבעיות כפתרון ״אזוריים״ בארגוניםמרכוז ובין ביזור בין פשרה מעין מציעים אזוריים מודלים העולם.100 ברחבי כפריים)רב־תרבותיות; וגם כלכלית יעילות גם העולמות׃ שבכל הטוב את לכאורה ומבטיחיםשלילית עלויות החצנת מניעת וגם ותחרות בחירה יכולת גם שוויון; וגם הטרוגניות גםשבכל הטוב את להשיג שבמקום שקיים חשש קואורדינציה. אלא בעיות על והתגברותפוליטי ופירוק פיצול גם אי־שוויון, וגם מרכוז גם שבכולם׃ הרע את הללו העולמות ישיגווגם שליליות החצנות גם נולדת, שבה המקומית מהרשות להימלט יכולת חוסר וגם חברתירבים וקשיים כשלים על יש להתגבר יעבוד, שמודל האזוריות להבטיח כדי תחרות. חוסרשל שמודל ביותר, כיוון מוחשיים אלה הם עמם. חששות להתמודד האזוריות מנסה שספרותלצד מראה שפדרליזם, והניסיון למודל של פדרליזם דומה אזוריות דו־רובדיות ממשלותמשפט של תורת הדרגתי ופיתוח ודורש מחשבה יסודית ניכרים קשיים יתרונותיו, גוררהמודלים את ומרתקת מעמיקה בהרחבה סוקר אלה, לקשיים מודע רוזן־צבי פדרליסטית.אזורי מחוקק גוף גם יוקם פיו שעל הדו־רובדי במודל כאמור, ובוחר, אזורי ממשל שלמציע שהוא הסטייה כלומר האזור).101 תושבי כל ידי על ושוות ישירות בבחירות (שייבחרכיחידות ייצוג כל המקומיות מהיחידות לשלול היא האזורי הממשל של הפדרלי מהמודלוהרשויות שלתושבי הערים מכאן בלבד. האוכלוסייה של יהא הייצוג ועל כן המחוקק בגוףיושג כך על ידי לעומת תושבי הפרברים. המחוקק מספרי מובהק בגוף יהיה יתרון הגדולות

רוזן־צבי. חפץ ובו הפרברים, חשבון על הערים חיזוקהטיפול הראשון הוא רוזן־צבי. שמציע האזורי במודל טמונים קשיים מרכזיים שלושהדיון מספק המקומיות והיעדר הממשל האזורי לרשויות בין חלוקת הכוחות השטחי בשאלתהתייחסות היעדר הוא ״מקומיים״; השני לעניינים עניינים ״אזוריים״ בין ההבחנה בשאלת

David Rusk, Cities Without Suburbs לדוגמה׃ ראו, ענפה ביותר. היא זה בתחום הכתיבה .100

(1993); David Rusk, Inside Game/Outside Game: Winning Strategies for Saving UrbanAmerica (1999); Myron Orfield, Metropolitics: A Regional Agenda for Community andStability (1997); Manuel Pastor Jr., Regions That Work: How Cities and Suburbs CanGrow Together (2000); Peter Calthorpe and William Fulton, The Regional City (2001);Annalee Saxenian, Regional Advantage: Culture and Competition in Silicon Valley

.and Route 128 (1994)בעמ׳ 183. ,(2 הערה (לעיל, Rosen-Zvi .101

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

3637

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

של היישומיות הוא השלישי המרכזי; לשלטון האזוריות בין הממשלות הכוחות לחלוקתמעורר. שהוא הפוליטיים הרדיקליות שלו והקשיים לנוכח האזורי, המודל

ומהו עניין אזורי? מהו עניין מקומי .1שהם נושאים בין הקלאסית בהבחנה משתמש רוזן־צבי הראשון. בקושי אפוא, אתחילהגופים האזוריים בסמכות יימצא מה לקבוע כדי ״מקומיים״ שהם נושאים ״אזוריים״ וביןשהביאו הסיבות על מדי מעט אומר אולם המקומיים, הגופים בסמכות יימצא ומהכולו. לאזור שנוגעים כעניינים ובנייה ותכנון אזורי פיתוח מסים, דווקא לסווג אותוהם אם מקומיות רשויות מידי ופעילויות תחומים להפקיע שיש היא המקובלת התיאוריהולבעיות שליליות להחצנות יובילו מפני שמטבעם הם אזורית כלל קואורדינציה דורשיםלהפנים שיכולה ביותר הקטנה היחידה לידי ניהולם את להעביר יש לפיכך קואורדינציה;102שרוזן־צבי דומה המקומית.103 הרשות ולא האזור״ ״ממשלת קרי שלהן — העלויות אתמענה או נותן מספק שהוא לא ברור אולם הכלכלי רעיון ההחצנה שבבסיסו רעיון זה, מקבל

בהן. עוסק המגוונות שהספר לבעיותנושא מסוים אם לקבוע ניתן לא רבות פעמים רוזן־צבי עצמו, שאומר ראשית, כפיהמחבר אדרבה, האמור. הכלכלי ההחצנה מבחן לפי גם ל״אזור״ או (הקטן) ל״מקום״ נוגעכך ואם אזוריים״,104 אפקטים מקומי ישנם לכל כוח שכמעט להראות ש״ניתן בכך מודהלטובת המקומית מהרשות עת בכל מופקעים להיות יכולים פעולה וכל נושא כל הרימה מלכתחילה שתקבע היא האזורית שהממשלה רוזן־צבי, של הצעתו האזורית. הממשלהרב בין פער שונים׃ קשיים מעוררת סמכות המקומיות לרשויות תהיה שבהם יהיו הנושאים

.Robert D. Cooter, The Strategic Constitution (2000) למשל׃ ראו, .102

הסמכות זה, עיקרון לפי .subsidiarity-ה כעקרון שונים בתחומים כיום ידוע זה עיקרון .103

בה, לטפל הכשירה ביותר והבסיסית הקטנה ליחידה מסורה מסוים תחום להסדיר הראשונית

לדרג מותר אותה — להסדיר למעשה יכולה אינה זו אם או סמכותה כושלת בהפעלת זו ואם

החוקה בטיוטת כיום הוצע זה התחום. עיקרון ולהסדיר את ״להתערב״ בתור הבא השלטוני

כגון בינלאומיים, ומסמכים גופים ידי אומץ כיום על זה עיקרון אושררה). (שטרם האירופית

United Nations Center ראו׃ המאוחדות העוסק ביישובים). של האומות (אורגן UN-Habitat-הfor Human Settlements (Habitat) and World Association of Cities and Local AuthoritiesCoordination (WACLAC), Towards a World Charter of Local Self-Government: TheOrigins, Aims and Proposed Preparation Process for the World Charter (1998) [URL:בעיקרון כללי לדיון .(2005 ביוני באחרונה (נצפה [http://www.gdrc.org/u-gov/charter.htmPaolo G. Carozza, “Subsidiarity as a Structural Principle in International Human ראו׃

Rights Law”, 97 Am. J. Int. .L. (2003) 38; Eyal Benvenisti, Sharing Transboundary.Resources: International Law and Optimal Resource Use (2002), 138-143

בעמ׳ 181. ,(2 הערה (לעיל, Rosen-Zvi .104

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

3637

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

זאת יקבע מחוז שכל (כיוון בארץ השונים באזורים המקומיות לרשויות שיימסרו הסמכויותהאזורי). בחירות לגוף (מדי המקומיות הרשויות סמכויות של ושינוי מהיר בעצמו),

על רק ההחצנה מוחל עקרון רוזן־צבי למיין, שבחר הדוגמאות פי לפחות על שנית,החצנות שאינן היוצרות על פעולות לא פיסקליות וממוניות אך השלכות פעולות בעלותלקדם מחליטה מקומית רשות אם למשל, אדם. בזכויות פגיעה כגון בעיקרן, כלכליותבהכרח לעניין ייחשב הדבר האם — מסוים מיעוט מקפחת או בשוויון מדיניות הפוגעתועוד) הפרטים של התנועה שהוא יוצר החצנות, פוגע בחופש כיוון לאומי אף (או אזורישרוזן־צבי ייתכן אדם? לזכויות נוגע היותו למרות מקומי עניין בו לראות ניתן שמא אובחוקי הקבועות אלה (לפחות האדם המגן על זכויות כיום, הקיים החוקתי המבנה את מניחאו אפילו — היא לגיטימית כזו ברור שהנחה אולם לא הטריטוריה הלאומית, היסוד) בכלמקומיות לרשויות כי יש לקבוע אולי אבהיר׃ מנבא. החדש שהוא האזורי בעולם — רצויהבחופש פוגעות הן למשל, אם אדם, בזכויות פוגעות כשהן רחב יותר פעילות מתחם יהאשרוזן־צבי האוטונומיה הקהילתית שלאור ייתכן הביטוי; חופש העיסוק או חופש התנועה,כאשר גם לפעול מקומיות רשויות יוכלו שבו יותר רחב מתחם לשרטט ראוי לקדם מעוניין

הלאומית).105 אפילו (או האזורית הממשלה של הפעולות לתחום חורגות לכאורה הןמקומי״ ״עניין של התכנים — ואת ההחצנה את עקרון לפרש היכולת אחרות, במיליםשל משמעותו את מהותי באופן משנה מרחיב או מצמצם באופן — אזורי״ ״עניין ושל המחבר, של התעקשותו יותר מפתיעה עוד לפיכך שרוזן־צבי מציע. החדש האזורי הארגוןבסמכות הרשויות מצויה מסוימת שפעילות האזורית הממשלה של קביעה ערעור על כילערכאה או משפט לבית ערעור כל יהיה לא ועליו מנהלי לטריבונל יימסר המקומיותהמשפט מבתי למנוע יש ומדוע זה, בכלל הטעם מה מבהיר אינו רוזן־צבי אחרת. שיפוטיתלא אפילו הוא כן, על יתר במדינה. השלטוניים הרבדים בין היחסים של תיאוריה לפתחהקמה חשובים׃ כה שלטוניים רבדים יצירת של במקרה המתבקשת האלטרנטיבה את שוקלמדינות או של מחוזות משפט לבתי בדומה שיפתחו, משפט ״אזוריים״ בתי מערכת של

האזור. של המשפט תורת את פדרטיביים, במשטרים

ומהו עניין לאומי? מהו עניין אזורי .2הממשלות בין בהם, עוסק לא כלל שרוזן־צבי ליחסים, נוגע כאמור, השני, הקושיהיחסים בדבר לעיל בהן שדנתי לבעיות בדומה המרכזי. השלטון ובין האזוריים והמחוקקיםארבעת האזורים בין ליחסים האזור, עולות גם בעיות בנוגע בתוך הרבדים המורכבים ביןאף שהיא נדמית זו, בסוגיה אינו עוסק רוזן־צבי הממשל המרכזי. לבין השונים ובין האזוריםיש כלכלי. האם וחוסן עצמאות רגילה, בלתי עצמה יפַתחו שהאזורים לצפות קריטית. ישרשויות על החלים כיום ואת העקרונות הכוחות המשפטיים מערך שהם את כמות להשאיר

בחופש ובהכרח פוגעת בשבת מסוימים עסק לסגור בתי מחליטה מקומית רשות לדוגמה, אם .105

הרשות הייתה כאילו העיסוק בחופש פגיעה של הרגילים המבחנים יוחלו לא העיסוק,

בשל בחופש העיסוק יותר רחב פגיעה תחום לה יותר אלא מנהלית, עוד רשות המקומית

המקום. האחרות) של בני הדתיות או (או העדפותיהם משקפת את התרבות היותה

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

3839

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

הממשלות בין הסמכויות לחלוקת בנוגע השיקולים ומהם האזורים? על ולהחילם מקומיותלאור בייחוד זו סמכויות חלוקת לשקול הצורך עם בבד בד המרכזי? הממשל ובין האזוריותשיתעוררו לצפות החדשות, יש האזוריות הממשלות בוודאי אותו יתפסו המרכזי התפקידשונות נורמטיביות מערכות בהם שיתפתחו ככל במיוחד השונים, האזורים בין סכסוכים גםבספר. דיון כל אין זו בסוגיה מכרעת גם העצמה). המחוקק רב האזורי מהגוף (כתוצאההאזורים, אי־השוויון בין את אינה פותרת הצעתו שוליים) כי (בהערת אמנם מעיר רוזן־צבינזקקות,106 באוכלוסיות יותר בוודאי יהיה עשיר יותר ודל והמרכז תל־אביב אזור שהריחברתיות בבעיות יותר ועמוסים יותר מרוששים יהיו וחיפה באר־שבע הצפון, אזורי ואילואלה, בעיות יותר. משמעותית ומעמדית אתנית לאומית, הטרוגניות לרבות שונות,ובאמצעות המרכזי מהשלטון כספיות העברות באמצעות להיפתר יכולות רוזן־צבי, טוען

השונים. האזורים של והתנאים התשתיות בהשוואת שלו כלכלית מעורבותואי־ חריפים להיות צפויים האזוריות הממשלות בין החיכוכים בכך. די אין בוודאיהרשויות כיום בתחום שניתן לראות כפי ביותר. להיות משמעותי ביניהן עלול השוויוןפערים אינן מגשרות על למשל) האיזון, מענק (בדמות המקומיות, העברות ממשלתיותשונים. חומריים ואמצעים השכלה בעלת ומאוכלוסייה שונה ממיקום הנובעים מבנייםהמבניים שדווקא את הפערים להניח סיבה אין אותה;107 הן אף מחריפות קרובות לעתיםבעניין שקרה מה יקרה ערובה שלא כל ואין לשרש, השלטון המרכזי יצליח האזורים ביןבגופים אינטרס קבוצות של מלחצים הנובעת החרפה מקומיות׃ רשויות בין הפעריםגם משנה). רוזן־צבי אין המקומי (אותו, בעניין האזורים, השלטון ממבנה וכן המרכזייםהשלטון לעומת האזורים של הסמכויות תחום יהיה מה כלל ברור לא אחרים בתחומים הממשלות של הדעת ושיקול הסמכויות היקף בעניין סכסוכים יתבררו וכיצד המרכזיהשלטון של מעמדו את מהיוזמות השונות לקבוע מתעלם, בעניין זה, רוזן־צבי האזוריות.את וכן חוקתית כזכות רשויות מקומיות קיומן של את עצם שתעגן יסוד, בחקיקת המקומי

והיקפן.108 המקומי השלטון של הסמכויות סוג

בעמ׳ 191. ,29 הערה ,(2 הערה (לעיל, Rosen-Zvi .106

של ממשלתי מימון אטקין, ואלון קונור־אטיאס אתי סבירסקי, שלמה למשל, ראו, .107

למגורים בנייה מקומיות, רשויות ה–90: בשנות ובגולן ביש"ע הישראלית ההתיישבותאדוה, 2002). כבישים (מרכז וסלילת

הווה, היבטים משפטיים, עבר, — המקומי השלטון שפט, י׳ אברהם של שפט׃ את הצעתו ראו .108

החוקתיים הציבורית, ההיבטים המועצה ראו כן כמו .142-133 הפנים, תשנ״ב) (משרד עתידתשס״ב). לדמוקרטיה, הישראלי (המכון המקומי השלטון של והפרוצדורליים המשטריים פרק ובה הישראלי לדמוקרטיה, במכון הציבורית המועצה של הצעת החוקה פורסמה באחרונה

דבר של הנוכחי, בסופו שקדמו לנוסח המורכבים חרף הדיונים ברשויות המקומיות. העוסק

״שייקבעו בעיקרם להסדרים המפנים בלבד סעיפים ארבעה וכולל דל ביותר הוא המוצע הפרק

המקומיות ״הרשויות ולפיו׃ החוקה לטיוטת בסעיף 1 נקבע זאת, עם הבסיס, העיקרון בחוק״.

הכללי הציבור בטובת התחשבות תוך תושביהן, לטובת המקומי הציבור ענייני את ינהלו

המועצה — לדמוקרטיה המכון ראו בחוק.״ שייקבעו בתחומים הממשלה למדיניות ובכפוף

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

3839

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

האזוריות לממשלות בנוגע והן שהן מוכרות כיום, כפי המקומיות לרשויות בנוגע הןמי הזה׃ במובן פדרטיבית מחשבה לפתח הכרחי רוזן־צבי, של הצעתו לפי לקום העתידותאם שיורית סמכות שיקבל ומי הגוף מלכתחילה את הפעולות לבצע הסמכות את לקבל ראויהוסמכו כאשר רק לפעול מוסמכות מקומיות רשויות כידוע, כיום, יפעל? לא המוסמך הגוףנשאלת ״לאומיות״.109 השלכות בעל שהוא בתחום מדובר אין עוד וכל במפורש לכךהממשלות את (או המקומיות הרשויות ולדמות את הכלל את לשנות ראוי אם השאלה,פדרטיבי, משטר בעלות במדינות למחוזות או למדינות דרוזן־צבי) אליבא האזוריותלפי רק לפעול רשאי המרכזי הממשל ואילו למדינות מסורה הראשונית הסמכות שבהן (או המקומיות לרשויות המעניקות ביניים דרכי גם אפשריות סמכויות. של סגורה רשימהבהפעלת כישלון של ורק במקרה ״מקומיים״ בעניינים ראשונית לפעול סמכות האזוריות)רוזן־צבי מניח, להתערב.110 המרכזי השלטון יוכל אחר חיוני כורח או הסמכות המקומיתשינוי תיצור הצעתו שאולי הדעת לנמק זאת ובלי לתת את בלי הקיים ההסדר את נראה, כך

במדינה. השלטון רמות בין מערך היחסים את לשנות הצורך לידי שיביאהמקומי״׃ לכנותו ״הדיאלקטיקה של שניתן התהליך רוזן־צבי חמק מניתוחו של אכן,ומהו עניין אזורי עניין מקומי, מהו עניין מהו מראש, א־פריורי, לקבוע ניתן העובדה שלאקיומן שאלת רוזן־צבי)111 שבו שאומר (כפי אפור״ ״תחום קיים בגלל שתמיד לא — לאומיביחסים נתונים השלטון שגופי אלא מפני באופן חד־משמעי, להיענות יכולה לא החצנות שלכ״מקומיות״, השונות והמשפטיות הפוליטיות הסוגיות המשגת לעצם הגורמים מורכבים

[URL: http://www.idi.org.il/hebrew/ 51-50 (תשס״ד) בהסכמה לחוקה הצעה הציבורית,

עם באחרונה מעורב היה זו רשימה מחבר .(2005 ביוני באחרונה (נצפה article.asp?id=2351המקומי השלטון של והחוקי החוקתי ״מעמדו בדבר עמדה נייר בניסוח רוזן־צבי, איסי ד״ר

זה עמדה בנייר תל־אביב. באוניברסיטת ולמדיניות לממשל הספר בית לבקשת בישראל״

בישראל. המקומי השלטון של החוקתי במעמד יסודי שינוי מוצע

במפורש, לכך הוסמכו רק כאשר לפעול המנהל רשויות יכולות האולטרא־וירס, לפיו עקרון .109

בג״ץ ראו מקומיות. לרשויות בנוגע רבה בעצמה חל הוסמכו, שלשמן המטרות קידום ולשם

בית הבהיר (56 הערה (לעיל, גרינברג בבג״ץ .1553 ה פ״ד חיפה, עירית נ' חת 36/51

בתחום לפעול בעיקרון הוסמכה אם אף מקומית, לרשות ולפיו המוכר הכלל את המשפט

ומדינה, דת של סוגיות (כגון הלאומי היום בסדר כלול העניין אם לפעול אסור מסוים,

ועוד). חוץ מדיניות

אומץ והוא ,(home rule) הבית״ הברית כ״כלל ידוע בארצות בניסוחים משתנים זה עיקרון .110

שהתפתחה זו של דוקטרינה בגלגולה מקיף לדיון הברית. רבות בארצות מדינתיות בחוקות

David J. Barron, “Reclaiming Home Rule”, 116 ה-19 ראו׃ המאה במהלך הברית בארצות

Gerald E. Frug, David J. Barron and Rick T. Su, ראו׃ כן כמו .Harv. L. Rev. (2003) 2255.Dispelling the Myth of Home Rule: The State of Home Rule in the Boston Metropolitan

.Region (2003)בעמ׳ 181. ,(2 הערה (לעיל, Rosen-Zvi .111

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

4041

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

שמות שאלת יכולה לדוגמה, כך, ולהתהפך. להשתנות ״לאומיות״ או ״אזוריות״— ששינויים עד שנים עשרות טהור מקומי״ ל״עניין להיחשב המקומית ברשות הרחובותהופכים — הפוליטי המרכז של היום סדר על החולקות מקומיות אליטות של צמיחתן כגוןהתערבות את שללו) דווקא לכן קודם שאולי שונים, (מטעמים שמצדיק לכזה הסכסוך אתמובהקים מקומיים עניינים להיות יכולים מארנונה והנחות פטורים המרכזי;112 השלטוןסוגיות נכון׃ ההפך וגם במעלה; ראשונה לאומית לסוגיה העניין הופך שלפתע עד רב זמןבשל (הן מקומיים מוגדרים כעניינים הערים, ברחובות מכירת חזיר כמו עולם, של שברומובסוגיה, והן הציבורי העניין אבדן בגלל הן הארצי, במישור הסכמה לגבש חוסר היכולת

שונות). הסכמות לכלל להגיע המעוניינות הקבוצות מצליחות המקומית שברמה בגללגמישה הבנה מחייבת האזורי) ושל הלאומי של כמובן, גם, (אך המקומי של הדיאלקטיקהטנטטיבית— והתרחקות ממחשבהשניתן להגדיררשימה—אפילו יותרשלטבעםשלסכסוכיםלתוך המקומית. הכרחי לשקלל האזורית או ברמה הלאומית, פעילויות שראוי שייעשו שלתנוהל, מסוימת או שפעילות תתקבל מסוימת שהחלטה שבה ראוי הספֵרה של החישוביםשוויון חילונים־דתיים, יחסי כגון אינטגרציה בחינוך, — מהותיים שדיונים העובדה את גםעל קרי ״פדרליזם״, אודות על כוויכוחים מוגדרים להיות תמיד יכולים — ועוד לערביםלא ניתן ועוד. ולעולם סמוכות רשויות שליליות על החצנות אודות אוטונומיה מקומית,אזורית), (או מקומית פדרליזם ואוטונומיה של והאמיתי׃ שאלות החשוב הוויכוח מהו לדעת

ועוד).113 הדת הביטוי, חופש חופש ״המהותיות״ (פרטיות, השאלות או

בישראל? האזורי היישומיות של הפתרון מידת מהי .3יישומיותו. כיוון שהספר הוא בשאלת רוזן־צבי הפתרון שמציע של כאמור, הקושי השלישיעד כמה לשאול יש פוזיטיביות, כולו נטוע בתוך הצעות אלא ביקורת, להציב אינו מתיימרשעולות דומה זה, לעניין שלו. ההבטחות את להגשים מסוגל הוא כמה ועד ישים זה פתרוןהספר האזורים. ארבעת הותוו מה לפי ברור לא ראשית, עיקריות׃ בעיות שתי לפחות

שלוש רחובות לקבוע שמות המקומיות הרשויות את המסמיך ההסדר האחרון תוקן בעשור .112

יוכלו בה הפרוצדורה את רק לא המקומיות הרשויות עבור לקבוע בחר המחוקק פעמים.

את הממלכתית השמות לוועדת הותיר אף אלא בתחומן, רחובות שמות ולשנות לקבוע

ס״ח תשנ״א, (תיקון 235 סעיף ראו לאומית. באישיות מדובר בהם במקרים להתערב הסמכות

(19 ס״ח תשס״ד, ותיקון ,42 ס״ח 235א (תיקון תשס״ב, סעיף ו (42 ס״ח תשס״ב, ותיקון ,70

העיריות. לפקודת

פדרליזם׃ אודות על הוויכוח של האמריקני בהקשר זה טיעון טוען Duncan Kennedy .113

“There is nothing ‘necessary’ or ‘inherent’ about the apparent instrumentalization ofpolicy by ideology. It might be the case that federalism versus states’ rights is the ‘real’issue, and liberalism versus conservatism just a sideshow […] there is no way to ‘prove’הערה (לעיל, Kennedy ראו׃ י"ב) — במקור (ההדגשות instrumentalization empirically.”

.150-148 בעמ׳ ,(17

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

4041

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

האזורי (גאוגרפי, האופי ולפי הקיימים, העירוניים הגושים לפי החלוקה מצדיק את אמנםהנובע המהותי באי־השוויון עצמו מודה רוזן־צבי אולם, כאמור, והייחודי. השונה דמוגרפי)את להוסיף גם יש לכך האזורים. משאר בהרבה עשיר תל־אביב שמטרופולין מהצעתו כיווןזניח מיעוט בו מהווים והחרדים יחסי) (באופן ערבים בו מתגוררים אין שכמעט העובדהכמובן זה. ניתן דרמטי למעבר המקומיות הרשויות של הסכמתן היא הבעיה השנייה למדי.בעיות אין כאילו ולדמיין יתקבל אם לאו המודל של רוזן־צבי אם מעניין זה שאין לומרהרשויות של ההתנגדות) (או התמיכה זה שאלת בעניין אולם פוליטיות. התנגדויות שלשל העיוורון את חושפת שהיא מפני קריטית, היא האזורית לשיטה במעבר המקומיותהמוחלשות הקבוצות להם — לעזור מעוניין שהוא גורמים אותם שייתכן כי לכך רוזן־צבי

לתכניתו. העיקריים המתנגדים יהיו — מזרחים) חרדים, (ערבים,הפיתוח, לעיירות כיום המסור ניהול פוליטי עצמי של משמעו רבות פעמים אסביר׃יעיל וגורם בלתי הוא ניהול החרדים, וליישובים (ולערים הבדואיות), לכפרים הערבייםהמקומית ברשות הציבורי השירות של ״ניפוח״ בגלל׃ המקומית הרשות בקופת לגירעוןשפעמים רבות המוחלשת, הקהילה לחברי ציבור בכספי משרות לתת כדי המשמש בעיקרעל הקהילה; הסתמכות מחברי ארנונה של תת־גבייה במיוחד; גבוה האבטלה בקרבה אחוזכמובן, לאותן קהילות. המרכזי מהשלטון העברות כמובן, ממשלתיות שמשמען, העברותאת הקהילה לשמר של רצונה עם לו מאום הרב־תרבותי, ואין מההיבט זה חורג אספקטמדוע מבהיר זה היבט שגם נדמה זאת, עם חייה. מרחב את בעצמה לעצב או תרבותהאת לשמר שואפות בישראל, ובדואים דרוזים ערבים, חרדים, בייחוד שונות, קהילותשהן חיות המקומיות ברשויות המקומי השלטון בגופי השולטות נפרדות מעמדן כקהילותאמידות מקומיות רשויות עם להתאחד שלהן המובהק הכלכלי האינטרס חרף זאת, בהן.המוניציפלי הפיצול גם בתחום רבים חוקרים עמדו זו על עובדה הרוב. קהילת בני עם אולא מתנגדים רבים שחורים שדווקא מתברר, לשחורים. לכאורה, המרע, הברית, בארצותהערים את הן בתוכן שיכללו גדולות מטרופוליניות מקומיות רשויות ליצירת אחת פעםהשליטה על לוותר חוששים שהם לפי זאת, (הלבנים).114 הפרברים את והן (השחורות)לשוויון בספק) מוטל (שמימושה מופשטת הבטחה לטובת בערים שהשיגו הפוליטית לא מוחלשים אלה גורמים אם רב ספק המאוחדת. על כן המטרופולינית ולשילוב בישותשל חשדנותן אכן, להן. לסייע כדי רוזן־צבי שמציע האזוריות לממשלות בעוז יתנגדוכשאותן רבה במיוחד היא להן לעזור שנועדו מופשטות סכמות מוחלשות כלפי קהילות— כלכלי ושגשוג צדק לשוויון, הבטחתן את מממשות הן בטרם עוד — מהן נוטלות סכמות

מעט ההישגים הפוליטיים שהצליחו לצבור. אתלשוויון נוגעות שהן ככל אזוריות, לממשלות ההצדקות את בספק מעמידה זו התנגדותייתכן (הרי להן יתנגדו הקבוצות שחברי בגלל רק לא להגשים, יכולות שהן החברתי ולצדקשמא בהתנגדותם׃ צודקים שהם החשש בשל אלא פשוט טועים), קבוצות חברי שאותם

מציע׃ לסכמת האזוריות שהוא מציב שהוא הקושי בשל זו בסוגיה Frug של את הדיון ראו .114

.1773-1772 בעמ׳ (71 הערה (לעיל, Frug

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

4243

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

שליטה להשיג ונועד לאותן קבוצות, שירע מרכוז אינו אלא אזוריות לממשלות המעברהביזור מגנוני עקב שחמקו משליטתה הפריפריה הלאומיות במרחבי האליטות של מחודשתעצמה. רבות מקומיות אליטות של להופעתן תרמו ואשר האחרונים בעשורים שהונהגויזכרו במדינה דרגי ממשל בין בשלטון מקומי וביחסים שהעוסקים בפדרליזם, ראוי אכן,לאומי וניהול מרכוז של מיזמים James)׃ Scott) סקוט ג׳יימס עליה שהצביע התובנה אתכוחן את והלאומי, לדלל החברתי המרחב רחבי על משפיעים שהם הטוב בבד עם בד נועדו,לשלול נועד המרכזי הידע לאומיות; פיתוח כוח לאליטות ולהעביר מקומיות אליטות שללבסס הלאומיות לאליטות ולאפשר הלוקלי הידע על המונופול את מקומיות מאליטות

הפריפריאליים.115 במרחבים שליטתןמבטא שהוא האוטופי המאמץ רוזן־צבי, של האזורי המודל נתקל בהם הקשיים חרףרוזן־צבי של החשוב שספרו וכפי מראים, רבים שמחקרים כפי כמוהו. מאין ראוי הואחלק היא ובשימורו ביצירתו המשפט של ותפקידו הישראלי המרחב הבניית היטב, מדגיםבישראל והמדינה שהחברה הקשות והפוליטיות החברתיות הבעיות ממכלול נפרד בלתיחדשות, אזוריות זהויות ייווצרו במסגרתו חדש, ופוליטי משפטי מבנה עמן. מתמודדותתוצאותיו. את ואין לדעת הוא, בהגדרה, ספקולטיבי חדשים ומבני כוח חדשות קהילותהצלולה לקריאתו אך רוזן־צבי, של המסוימת האמונה לקפיצת לחבור חייבים איננו

רב. קשב להקשיב ראוי משלנו אמונה קפיצות על נחשוב שכולנו השעה שהגיעה

סיכום ח.

חומריים אובייקטים של החברתית בהבניה עוסקים וחברה״ ״משפט בתחום רבים מחקריםמצטלבות האיכותית והסוציולוגיה התרבות ביקורת יחד. גם אנושיים סובייקטים ושלשהן בתופעות התרבותי־חברתי־הלא־הכרחי המרכיב את להבין בניסיון רבות פעמיםמנסה שהוא כיוון זה לזרם שותף והמשפט המרחב מחקר ואל־זמניות. טבעיות לכאורהתרבותית, אנושית, לתופעה ולהופכו מאליו כמובן הפיזי המרחב תפיסת את להפקיעהמרחבית־חברתית ההבניה את מאיר ומדגים גם במקביל, הוא 116.(constructed) מכוננתרוזן־צבי של ספרו ואל־זמנית. לכאורה תופעה טבעית הוא אף — האנושי הסובייקט שלהמרחב של היותו בדבר המקובלות התפיסות את ומפרק זה למחקר חשובה תרומה מריםבאופן נגיש רק כן ועל באנגלית התפרסם שהספר כך על להצר ויש טבעי וקבוע, נתוןהאלטרנטיבות על כמותו מאין חשוב דיון גם פותח הספר בעברית. הקוראים לקהל חלקי

James C. Scott, Seeing Like A State: How Certain Schemes to Improves the 115. ראו׃

.Human Condition Have Failed (1998), 11-83, 103-146Ian Hacking, The של׃ ספרו את ראו X״ של החברתית ״ההבניה שיח ביקורתי על 116. למבט

.Social Construction of What? (1999)יד על הוגדר — ועצמאות לערים כוח ביזור לרבות — צורותיו כל הפדרליזם על כידוע, .117

הצרפתית. המהפכה של ״האויבים״ כאחד הצרפתים הז׳קובינים

ב תשס״ו ודברים דין בלנק ישי

4243

ומרחב משפט על תזות סובייקט — מרחב, קהילה, ב תשס״ו ודברים דין

את זו ועוינות נפרדות וקהילות חזק מרכזי שלטון במקום הקיים׃ והחברתי המשפטי לסדרהיוצר לבית לקרוס בחזרה בלי ואחווה שוויון חירות, של יום סדר רוזן־צבי לקדם שואף זו,מעוף, בעל זהו ספר מכול, יותר הצרפתי.117 הצנטרליסטי — הז׳קוביניזם אלה ערכים שללמחשבתנו דרושה שהיא כשם המשפט במחקר לנו הדרושה אקספרימנטליסטית ורוח תעוזה

הפוליטית, המוסרית והאנושית.