אוניברסיטת תל אביב

ש לסטר וסאלי אנטין"הפקולטה למדעי הרוח ע

ש שירלי ולסלי פורטר"בית הספר למדעי התרבות ע

היחידה למחקר התרבות

":אצולת העוד"

תהליכי קאנוניזציה בשדה המוסיקה המזרחית בישראל

והתגבשותה של קבוצת עילית תרבותית

התוארחיבור זה הוגש כעבודת גמר לקראת

באוניברסיטת תל אביב PhD –" דוקטור בפילוסופיה"

על ידי

סימונה וסרמן

:העבודה הוכנה בהדרכת

שפי- רקפת סלע' פרופ

מוטי רגב' פרופ

ב"שבט תשע

2012פברואר

,שפי- רקפת סלע' מוטי רגב ולפרופ' אני רוצה להביע את תודתי והערכתי לפרופ

אפשרו לי להתפתח כחוקרת, בסבלנות ומתוך כבודשהנחו אותי

.ולימדו אותי רבות לכל אורך התהליך

עבודה זו מוקדשת להורי האהובים

1

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

:עניינים תוכן

9 ....................................................................................................................... תקציר

9 ............................................................................................................. המחקר על

10 ........................................................................................................תיאורטי רקע

12 ........................................................................................................ היסטורי רקע

13 ..................................... הקבוצה חברי בקרב פעולה ודגמי ותאסטרטגי, פעולה אפיקי

14 ................ "היבואנים" של הפעולה דגם - עולם מוסיקת של הגלובאלית למערכת זיקה

15 ....................... "האקדמאים" של הפעולה דגם – המזרחית המוסיקה של אקדמיזציה החדרתה וכן האמנותית המזרחית המוסיקה של להפצתה ושווקים מוסדות של הקמתם

17 ........................................... "היזמים" של הפעולה דגם – קיימות לגיטימיות לזירות

20 ................................... חדשה אמנותית קטגוריה כינון –" חתרנים"ה של הפעולה דגם

23 ........................................................................................................... מבוא : 1 פרק

24 ............................................................................. "המזרחית המוסיקה" מושג 1.1

26 .......................................................................................................... הקבוצה 1.2

27 ................................................................................................. המחקר שאלת 1.3

27 ............................................................................................ מחקרית היפותזה 1.4

28 ................................................................................................. המחקר תיאור 1.5

33 ............................................................................................ תיאורטית מסגרת 1.6

35 ................................................ קבוצות של והיווצרות היבדלות, הלגיטימצי 1.6.1

39 .................................................................. לגיטימציה תהליכי על מחקרים 1.6.2

46 ..................................................... טעם באמצעות היבדלות, חדשים קהלים 1.6.3

55 ........................................................... מזרחית וזהות זהות, חדשים קהלים 1.6.4

66 ....................................................... בישראל ומזרחיות מוסיקה, היסטורי רקע: 2 פרק

66 ...................................... זמננו בת ישראלית מוסיקה – רפרטוארים לאימוץ מודל 2.1

71 .. "פופולארית"וה" קלאסית"ה המוסיקה בין שילוב – צפירה ברכה – השראה מודל 2.2

72 .................................................................. תיכוני- הים הפופ - אופוזיציוני מודל 2.3

76 ................................................................................................ משה חיים 2.3.1

76 ................................................................................................ ארגוב זהר 2.3.2

77 ........................................................................................... מדינה אביהו. 2.3.3

78 ............................................................................... אתני רוק - סימביוטי מודל 2.4

2

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

80 ........................................... העולם מוסיקת - רפרטוארים ואימוץ זיקה של מודל 2.5

83 ..................................... סביבו השיח והשפעות בישראל העולם מוסיקת שדה 2.5.1

88 ............................. הערבי העולם של המוסיקה - הדדיות והשפעות זיקה של מודל 2.6

90 ................................................ אמנותית מזרחית מוסיקה על שיח של התגבשותו 2.7

95 ............ "עולם מוסיקת"ל זיקה של אסטרטגיה – ופעילותם בקבוצה המוסיקאים: 3 פרק

96 .......................................................... "העולם מוסיקת" לשדה זיקה של אסטרטגיה

97 ............................................................................................. חלוציים הרכבים 3.1

97 ................................................................................. מערב מזרח אנסמבל 3.1.1

97 ..................................................... הביקורת והתייחסות פעילות מהלך. 3.1.1.1

100 ......................................... עצמית הצגה ודרכי אמנותית אידיאולוגיה. 3.1.1.2

104 ........................................................................................ אברהם בוסתן 3.1.2

104 .................................................... הביקורת והתייחסות פעילות מהלך 3.1.2.1

110 .......................................... עצמית הצגה ודרכי אמנותית אידיאולוגיה 3.1.2.2

115 ............................................................................................. דלאל יאיר 3.1.3

115 .................................................... הביקורת והתייחסות פעילות מהלך 3.1.3.1

121 ............................................. עצמי ייצוג ודרכי אמנותית אידיאולוגיה 3.1.3.2

130 ......................................................................... המשניים המוסיקאים קבוצת 3.2

131 ............................................................................................... סלע אייל 3.2.1

131 ................................................. הביקורת והתייחסות הפעילות לךמה 3.2.1.1

132 .......................................... עצמית הצגה ודרכי אמנותית אידיאולוגיה 3.2.1.2

135 ......................................................................................... שהסאר אמיר 3.2.2

135 ................................................. הביקורת והתייחסות הפעילות מהלך 3.2.2.1

136 ......................................... עצמית הצגה ודרכי אמנותית אידיאולוגיה. 3.2.2.2

138 .............................................................................................. כרמי נאור 3.2.3

138 ................................................. הביקורת והתייחסות הפעילות מהלך 3.2.3.1

139 ......................................... עצמית הצגה ודרכי אמנותית אידיאולוגיה. 3.2.3.2

140 ............................................................................................ מועלם ינון. 3.2.4

140 ................................................ הביקורת והתייחסות הפעילות מהלך. 3.2.4.1

141 ......................................... עצמית הצגה ודרכי אמנותית אידיאולוגיה. 3.2.4.2

143 .................................. עולם מוסיקת" של בסגנון החלוצים המוסיקאים - סיכום 3.3

153 ...................................................... המזרחית המוסיקה של אקדמיזציה סוכני: 4 פרק

3

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

מחלקת שליד שורשית למוסיקה ס"ביה– שבריוב ולדימיר ר"וד טחלוב שלמה' פרופ 4.1

154 .......................................................................... אילן בר באוניברסיטת המוסיקה

154 ....................................................................................... הפעילות מהלך 4.1.1

155 ................................................................................ טחלוב שלמה' פרופ. 4.1.2

158 ............................................................................... שבריוב ולדימיר ר"ד 4.1.3

158 ................................................. עצמית הצגה ודרכי אמנותית אידיאולוגיה 4.1.4 באקדמיה ערבית למוסיקה המחלקה – דקוואר ונאסים אליאס תייסיר' פרופ 4.2

160 ............................................................................. בירושלים רובין ש"ע למוסיקה

169 ........................... המזרח מן אמנותית למוסיקה הספר בית מנהל שושני אבי ר"ד 4.3

169 ....................................................................................... הפעילות מהלך 4.3.1

172 ................................................ עצמית הצגה ודרכי אמנותית אידיאולוגיה. 4.3.2

176 ...................... הד במכללת מזרחית קלאסית למוסיקה המחלקה אליהו פרץ ר"ד 4.4

176 ........................................................ הביקורת והתייחסות הפעילות מהלך 4.4.1

177 .......................................................................................... עצמית הצגה 4.4.2

179 ..................................................... האקדמיה בשדה אליהו פרץ של עמדתו 4.4.3

180 ............................................................................. מקצועית אידיאולוגיה 4.4.4

181 ....................... ואתנית יהודית למוסיקה צפת מכללת מנהלת מרקס אסיקה ר"ד 4.5

181 ....................................................................................... הפעילות מהלך 4.5.1

183 ......................................................... עצמית והצגה אמנותית אידיאולוגיה 4.5.2

186 .................................................... ידיד ויצחק אליהו מארק - אקדמית מוסיקה 4.6

186 .............................................................................................. ידיד יצחק 4.6.1

186 ................................................. הביקורת והתייחסות פעילות תחילת. 4.6.1.1

187 ................................................. עצמית והצגה אמנותית אידיאולוגיה. 4.6.1.2

190 .......................................................................................... אליהו מארק 4.6.2

190 ................................................... הביקורת והתייחסות פעילות מהלך. 4.6.2.1

191 ................................................. עצמית והצגה אמנותית אידיאולוגיה. 4.6.2.2

194 ........................... האמנותית המזרחית המוסיקה של אקדמיזציה סוכני - סיכום 4.7

201 .................................... המזרחית המוסיקה בקידום הפועלים התקשורת סוכני: 5 פרק

207 ................................................................................... ברדיו ושדרנים עורכים 5.1

211 ................................................................................. ל"צה גלי, לנץ דובי. 5.1.1

212 ................................................................................ שידור מדיניות. 5.1.1.1

213 .................................................. עצמית והצגה אמנותית אידיאולוגיה 5.1.1.2

4

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

217 ................................................................................................. המוסיקה קול

218 .................................................................... המוסיקה קול, לוצקי זמירה 5.1.2

218 ................................................................................ שידור מדיניות. 5.1.2.1

219 ................................................. עצמית והצגה אמנותית אידיאולוגיה. 5.1.2.2

222 .................................................................. המוסיקה קול, ישראלי שלמה 5.1.3

222 ................................................. עצמית והצגה אמנותית אידיאולוגיה. 5.1.3.1

224 ..................................................................... המוסיקה קול, ויצטום ציפי 5.1.4

224 ................................................................................. שידור מדיניות 5.1.4.1

225 ................................................. עצמית והצגה אמנותית אידיאולוגיה. 5.1.4.2

228 ................................................................ הכתובה בעיתונות המוסיקה מבקרי 5.2

235 ......................................................................... הארץ עיתון, שוייצר ארז 5.2.1

235 ................................................................................... עצמית הצגה. 5.2.1.1

237 ..................................................................... אמנותית יאולוגיהאיד. 5.2.1.2

240 .......................................................................... הארץ עיתן, זאב בן נעם. 5.2.2

241 .................................................................................... עצמית הצגה 5.2.2.1

241 ...................................................................... אמנותית אידיאולוגיה 5.2.2.2

244 ................................................................................. הארץ עיתון, שלו בן 5.2.3

244 ................................................................................... עצמית הצגה. 5.2.3.1

244 ..................................................................... אמנותית אידיאולוגיה. 5.2.3.2

245 ............................................... בטלוויזיה אמנותית מזרחית מוסיקה של המופע 5.3

246 ....................................................................................... כמותית סקירה 5.3.1 המזרחית המוסיקה לקידום הפועלים התקשורת באמצעי מרכזיים סוכנים - סיכום. 5.4

252 .......................................................................................................... האמנותית

257 ............................................ לשדה ייחודיים מוסדות שהקימו מרכזיים יזמים: 6 פרק

261 ................................................................................. ושווקים תרבות מוסדות 6.1

261 ........................................... ירושלים, הקונפדרציה בית ל"מנכ – בניה אפי. 6.1.1

261 ................................................ הביקורת והתייחסות הפעילות מהלך. 6.1.1.1

263 .................................................................... בירושלים העוד פסטיבל 6.1.1.2

264 .................................................. עצמית והצגה אמנותית אידיאולוגיה 6.1.1.3

268 ....................................... ענבל תחומי הרב האתני המרכז ל"מנכ שירן חיים 6.1.2

268 ................................................. הביקורת והתייחסות הפעילות מהלך 6.1.2.1

5

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

271 .................................................... עצמי וייצוג אמנותית אידיאולוגיה. 6.1.2.2

276 .......................................................................................... עצמאיים מפיקים 6.2

276 ........................................................................................... גרינפלד אלי 6.2.1

276 ....................................................... מיוחדים ואירועים פעילות מהלך 6.2.1.1

279 ...................................................... אביב בתל" העוד לילות" פסטיבל. 6.2.1.2

280 .................................................................. שלום של תרבות פסטיבל 6.2.1.3

280 ..................................................... עצמי וייצוג אמנותית אידיאולוגיה 6.2.1.4

283 .......................................................................... צוותא ל"מנכ - טנא משה 6.2.2

283 ........................................... עצמי וייצוג אידיאולוגיה, הפעילות מהלך 6.2.2.1

284 ..................................................... עצמי וייצוג אמנותית אידיאולוגיה 6.2.2.2

285 ........ אביב תל במוזיאון המוסיקה תוכניות מנהלת לשעבר, ארנהיים אביגיל. 6.2.3

285 ................................................................................... פעילות מהלך 6.2.3.1

286 ..................................................... עצמי וייצוג אמנותית אידיאולוגיה 6.2.3.2

291 ........................................................................................... תקליטים חברות 6.3

291 ..................................................................... 'מגדה' ל"מנכ קרסנטי וזה'ז 6.3.1

291 ................................................................................... פעילות מהלך 6.3.1.1

292 .................................................... עצמי וייצוג אמנותית יאולוגיהאיד. 6.3.1.2

297 ........................................... 'נדה' התקליטים חברת ל"מנכ ון'פרג אבשלום. 6.3.2

297 ................................................................................ פעילות תחילת. 6.3.2.1

299 ................................................................................. ותקציבים תרבות ניהול. 6.4

299 ................................................................ תרבות מנהל ראש – יינון מיכה. 6.4.1

299 .................................................................................. פעילות מהלך. 6.4.1.1

302 .................................................... עצמי וייצוג מקצועית אידיאולוגיה. 6.4.1.2

304 ...................................................................... הפיס מפעל – נור-די אסתי. 6.4.2

306 ..................................................... עצמי וייצוג מקצועית אידיאולוגיה 6.4.2.1

307 ......................................................................................................... פרסים .6.5

308 ...................... )הפיס מפעל ידי על המוענק( הבמה לאמנויות לנדאו קרן פרס. 6.5.1

308 ........................................................................................... ם"אקו פרס. 6.5.2

308 ................................................................................ הממשלה ראש פרס. 6.5.3

309 ..................................................... המזרח יהדות למורשת המרכז – יושע נסים. 6.6

312 ....................................... לשדה ייחודיים מוסדות כינון של אסטרטגיה - סיכום .6.7

6

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

315 ......................................... בישראל הערבית המוסיקה בשדה מרכזיים סוכנים: 7 פרק

315 ................................................................................................ היסטורי רקע 7.1

315 .................................................................... המדינה קום שלפני התקופה 7.1.1

316 ........ השידור רשות של ערבית למוסיקה והתזמורת בערבית ישראל קול. 7.1.1.1

319 ............................................................................ הערבי בעולם מוסיקה סוגי. 7.2

320 ............................................................................. המקומי הצריכה שדה 7.2.1

322 ....................................................... המקומי בהקשר והביצוע הייצור שדה 7.2.2

323 ................................................................................... אביעזר יצחק 7.2.2.1

326 ........................................................................... נצרת של הערבית התזמורת. 7.3

326 .......................................................................... התזמורת פעילות מהלך. 7.3.1

327 ........................................................................................... רדואן סוהיל 7.3.2

327 .................................................................................. פעילות מהלך. 7.3.2.1

329 ..................................................... עצמי וייצוג אמנותית אידיאולוגיה 7.3.2.2

331 .......................................................................................... רדואן ניזאר. 7.3.3

331 ................................................ אמנותית ואידיאולוגיה פעילות מהלך. 7.3.3.1

332 ........................................................................................ סלאמה לובנה. 7.3.4

332 ............................... עצמי וייצוג אמנותית אידיאולוגיה, פעילות מהלך. 7.3.4.1

334 .............. לעיל המוזכרים ולמוסיקאים נצרת לתזמורת הביקורת התייחסות. 7.3.5

335 ................................................................................................. דלאל עימאד 7.4

335 ...................................... עצמי וייצוג אמנותית אידיאולוגיה, פעילות מהלך. 7.4.1

337 ................................................................................................. ול'מח סמיר. 7.5

337 ....... הביקורת והתייחסות עצמי ייצוג, אמנותית אידיאולוגיה, פעילות מהלך. 7.5.1

339 ................................................................................................ מורקוס אמל. 7.6

339 ...................................... עצמי וייצוג אמנותית אידיאולוגיה, פעילות מהלך. 7.6.1

343 ............................................................................... הביקורת התייחסות. 7.6.2

344 ...................................................................... דקוואר ונאסים אליאס תייסיר. 7.7

344 .......................... – הישראלית בתרבות הערבית המוסיקה של נוכחותה - סיכום. 7.8

349 ............................................................................................... הפיוט מיסוד: 8 פרק

352 ......................................................................................... אפריקאי הצפון הפיוט

357 .................................................................. הישראלית האנדלוסית תהתזמור.. 8.2

357 ........................................................ הביקורת והתייחסות הפעילות מהלך 8.2.1

7

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

366 ............................................................................ אמנותית אידיאולוגיה. 8.2.2

371 .............................................................................. אמזלג-עילם אבי' דר. 8.2.3

371 .................................................... עצמי וייצוג אמנותית אידיאולוגיה. 8.2.3.1

372 ........................................................................................... מלכא מוטי. 8.2.4

372 ............................... עצמי וייצוג אמנותית אידיאולוגיה, פעילות מהלך. 8.2.4.1

377 .......................................... תרבות תקצוב מדיניות של בתחום פעילות 8.2.4.1

378 ............................................................................... חינוכית פעילות. 8.1.4.2

379 ..................................... באשדוד ושירה לפיוט המרכז מנהל – אדרי דוד' ר. 8.2.5

379 .................................................... עצמי וייצוג אמנותית אידיאולוגיה. 8.2.5.1

383 ..................... לחברה לתרומה ישראל פרס בוועדת חבר אשר-בר משה' פרופ. 8.2.6

385 ................. הישראלית האנדלוסית התזמורת של ראשי מנצח – אלבז שמואל 8.2.7

386 ........................................ בתזמורת ומנצח מעבד, מנדולינה נגן – כהן תום. 8.2.8

388 .................................................... בתזמורת וסולן פייטן – אלמליח ליאור. 8.2.9

388 .................................................................................. פעילות מהלך. 8.2.9.1

390 ..................................................... עצמי וייצוג אמנותית אידיאולוגיה 8.2.9.2

392 ..... העברית האוניברסיטה, הלל בבית" השכחת ידידי" ופרוייקט בוזגלו מאיר' דר. 8.3

392 ...................................................................................... הפעילות מהלך. 8.3.1

394 ............................................................................ אמנותית אידיאולוגיה. 8.3.2

395 .................................................... "שרות קהילות" פרוייקט מנהל, אוחנה יוסי. 8.4

395 ......................................................... הביקורת והתייחסות פעילות מהלך. 8.4.1

398 ........................................................... עצמי וייצוג אמנותית אידיאולוגיה. 8.4.2 באשדוד ושירה יוטלפ במרכז מורה, האנדלוסית בתזמורת סולן – כהן) מני( מימון. 8.5

399 ..................................................................................... "שרות' קהילות"ב ופייטן

399 ......................................................................................... פעילות מהלך. 8.5.1

401 ........................................................... עצמי וייצוג אמנותית אידיאולוגיה. 8.5.2

402 ........................................................................................... הפיוט על השיח -.8.6

407 ..................... מזרחית ושירה ספרות חוקר, "שרות קהילות"ב מנחה, בהר אלמוג. 8.7

412 .................................................................................................. מסכם דיון: 9 פרק

412 .............................................................................. הקבוצה להיווצרות הרקע. 9.1

414 ....................... פעולה ודגמי אסטרטגיות – האמנותית המזרחית המוסיקה שדה. 9.2

414 . "היבואנים" של הפעולה דגם - עולם מוסיקת של הגלובאלית למערכת זיקה. 9.2.1

8

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

417 ......... "האקדמאים" של הפעולה דגם – המזרחית המוסיקה של אקדמיזציה. 9.2.2 וכן האמנותית המזרחית המוסיקה של להפצתה ושווקים מוסדות של הקמתם. 9.2.3

420 ........................ "היזמים" של הפעולה דגם – קיימות לגיטימיות לזירות החדרתה דגם –מזרחית לזהות חדשה אופציה וניסוח חדשה מוסיקלית קטגוריה כינון. 9.2.4

423 ................................................................................... "חתרנים"ה של הפעולה

427 ............................................................... חדשה מוסיקלית קטגוריה. 9.2.4.1

438 ............................................................................................ ביבליוגראפיה: 10 פרק

454 ................................................................. ופילמוגרפיה מקוונים, משניים מקורות

460 ...................................................................................................... פילמוגראפיה

460 ................................................................................................. מקוונים מקורות

461 ............................................................................................................. :אתרים

Summary ................................................................................................................. 1E

Methodology ....................................................................................................... 2E

Theoretical background ........................................................................................ 3E

Historical background .......................................................................................... 6E

Strategies and modes of operation within the group ................................................ 8E

The "Importers" – production linked to "World Music" ...................................... 9E

The "Academicians" – introducing Oriental music into the academic field ........ 11E

The Entrepreneurs –

founding unique institutions and markets for Oriental music ............................. 14E

The Subverters – the formation of a new artistic category ................................. 18E

9

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

תקציר

. מקומה של המוסיקה המזרחית בתרבות הישראלית מורכב ודינמי ובעל היסטוריה מפותלת

משנה -מערכת המורכבת מתצורות-היא עצמה רב" המוסיקה המזרחית"ראשית מפני ש

, מוסיקליות וקבוצות חברתיות המייצרות ומפיצות סוגים שונים של מזרחיות במוסיקה

מערכת זו לבין התרבות המרכזית הוא בעל -בושנית מפני שמכלול האינטראקציות בין ר

על יחסי משיכה ואיבה ועל דינמיקה של דיכוי , היסטוריה ארוכה ומבוסס על ניגודים

, עם זאת משנות התשעים ועד לשנות האלפיים קבוצה של יוצרים ומקצועני תרבות. והתנגדות

המוסיקה "ל חוללה טרנספורמציה בדימוי ובמעמד ש, "אצולת העוד"שאותה אני מכנה

למוסיקה הנתפסת , מתחום של ייצור תרבותי שמעמדו היה שולי ולא לגיטימי" המזרחית

כלומר , היום באותן קטגוריות של מורכבות ותחכום שבהן מתוארת המוסיקה המערבית

מונה " אצולת העוד. "ותוך כדי כך גם התבססה כעילית תרבותית, כמוסיקה אמנותית

רובם משכילים וילידי , הפועלים בשיתופי פעולה אמנותיים, רבותכחמישים יוצרים ומתווכי ת

, פלסטינים -בני דור שני ושלישי ליהודים שעלו מארצות האיסלאם וחלקם ישראלים, הארץ

מוערכים מבחינה מקצועית ובעלי אופי , בעלי ידע רב בתרבות המערבית והמזרחית גם יחד

. של יזמים תרבותיים

מוסיקה של , כוללת בתוכה מוסיקה ערבית פלסטינית" מזרחיתמוסיקה "מערכת של -הרב

ארצות האיסלאם שמהן הגרו יהודים לישראל ומוסיקה שנוצרה בישראל בהשראת התרבויות

במקביל לחלוקה אתנית זו המוסיקה המזרחית מגלמת בתוכה ניגודים . של ארצות המוצא

כמו גם קטגוריות של , "ביער/יהודי"ו" חילוני/דתי"תרבותיים אחרים על פני הצירים

המוסיקה , אך חרף ההטרוגניות המתוארת כאן. או פופולארי" נמוך/גבוה", "חדש/עתיק"

המחילה אותה על , המזרחית נתפסת כקטגוריה אחידה וכוללנית הן על ידי התרבות המרכזית

כלל הרפרטוארים המזרחיים כמכשיר דיסקורסיבי דכאני ומנמיך והן על ידי קבוצות של

המאמצים אותה דווקא כאסטרטגיה חתרנית , "אצולת העוד"וצרים ומתווכי תרבות בתוך י

מהלכים אלה יוסברו בהרחבה . של פירוק קטגוריות קיימות וכינון זהויות אלטרנטיביות

.בהמשך

על המחקר

מהן האסטרטגיות ודגמי הפעולה שחברי : שאלת המחקר שביקשתי לבדוק בעבודה זו הייתה

שבהכירם את , השערתי הייתה. צו במטרה להוביל תהליכי קאנוניזציה אלההקבוצה אימ

, האופציות התרבותיות ההיסטוריות שננקטו על ידי יחידים וקבוצות במהלך המאה העשרים

שלא ננקטה קודם לכן והייתה שונה במידת , חברי הקבוצה בחרו באופציית פעולה חדשה

.החתרנות והאליטיזם שאפיינו אותה

10

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

המתודולוגיה המחקרית שנקטתי הייתה משולבת וכללה ניתוחי תוכן המתייחסים לכתבות

סרטים , תוכניות של פסטיבלים ואירועים מוסיקליים, דיסקוגרפיות, וביקורות בעיתונות

לצד תצפיות אתנוגרפיות שערכתי במספר גדול של מופעים , דוקומנטריים ומופעים בטלוויזיה

שארכו , ע העיקרי היה ראיונות עומק שביצעתי עם חברי הקבוצהאך מקור המיד. ואירועים

.כשעה וחצי ולעתים חזרו על עצמם כעבור תקופה

רקע תיאורטי

התשתית המחקרית והתיאורטית מתייחסת מצד אחד לתהליכי התקבלות באמצעות מנגנוני

גבולות היבדלות ומאבקים בין שוליים לבין מרכז ומצד אחר להשפעתו של הטעם בקביעת

מערכת המושגים הבורדיאנית משמשת אותי . סימבוליים לצורך יצירת קבוצות טעם חדשות

כפלטפורמה אנליטית מפני שהיא כורכת את הדיון בתהליכי הייצור של המוצר התרבותי עם

אך במקביל לכך מתמקדת במאבקים אקטיביים בין , הדיון בתהליכי ההתקבלות שלו

[ בעלי סוגי הון שונים השואפים לשפר את עמדתם בשדה בהיותם, היצרנים לבין עצמם

קושר בין מידת הריבוד ) Dimaggio, 1987(יו 'ואילו דימאג)]. 'ב1980(, )'א1980(, בורדייה . והפיצול של סוגות באמנות לבין מידת הפיצול והריבוד החברתי

-Sela(חלפות הספרות המחקרית מתייחסת לקאנון כאל מאגר דינמי של אופציות פעולה מת

Sheffy, 2002( , המתאפשר הודות לגמישותם ונזילותם של הגבולות בין מערכות התרבות

מאבקי היוקרה וצבירת ההון בשדה מניעים את תהליכי ). Even-Zohar,1979(השונות במסגרתו . הקאנוניזציה ומפעילים את מנגנון ההיבדלות המאפיין פרטים וקבוצות כאחד

שואפים לשפר את המיקום שלהם , בולי נמוך ועמדות שוליות בשדהשחקנים בעלי הון סימ

ועל כן מבדלים את עצמם )] 1976( 2005, בורדייה[ולערער על סמכותו הסימבולית של המרכז

. באמצעות הצגתו של הון ייחודי ובעל ערך שברשותם

להציגו , בעל מנת להיכנס לשדה הנחשק בעלי העמדות השוליות יידרשו לרכוש הון תרבותי ר

).1991, בורדייה Halle,1992, Zolberg, 1992(לראווה ולהשיג באמצעותו לגיטימציה לפעול יש , ובהם גם רפרטוארים מוסיקליים, על מנת לקדם רפרטוארים מונמכים, בהמשך לכך

את חשיבותם ואת , להדגיש את מידת החדשנות שלהם, לנתק אותם מהפונקציונליות שלהם

לעתים אף לקשור אותם לעולם האוונגרד היוקרתי ובעיקר לקדם , דיותתכונותיהם הייחו

כלומר לנסח טרמינולוגיה ומערכת סטנדרטים לייצור , תהליכי אוטונומיזציה עבורם

,Peterson, 2003(המצמצמות ככל האפשר את התלות שלהם בשדות אחרים , ולצריכה

Frith, 1987, Regev, 1994, Von Appen & Doehring, 2006, Pellerin & Stearns,

2001 .(

11

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

מחקרים העוסקים בתהליכי התקבלות של רפרטוארים תרבותיים קובעים שהטעם נרכש

ומטופח בתהליך מורכב של חיברות המתחיל במשפחה ונמשך במערכת החינוך והוא משחק

ממקם את בעל הטעם ואת המוצר התרבותי בקטגוריות , תפקיד בקיום מאבקים בין קבוצות

,Bourdieu, 1984, Olivier & Friedman, 2001(רכיות ומשמש מכשיר להבניית זהות היר

Coulangeon & Lemmel, 2007, Bourdieu, 1984[1979] .( אינדקטוראך הטעם אינו רק אנר 'על התגבשותו של סגנון אמנותי או ז, בעצם ההצהרה עליו, משפיעשל סטטוס אלא

).DiMaggio, 1987(ובהמשך גם על הסטטוס של בעליו

, העשורים האחרונים מסמנים שינויים בהרכבים ובמעמד של קבוצות טעם ותרבויות טעם

כחלק מהשינויים ניתן . המאפשרים ניוד של רפרטוארים תרבותיים מעמדות שוליות למרכז

גיוון אתני ומגמות , גמישות במבנה ההיררכי החברתי, למנות עלייה ברמת ההכנסה וההשכלה

& Gans, 1985, Lamont(ת מערכת הסטנדרטים הנוקשים של התרבות הגבוהה של החלשו

Lareau, 1988, (וכמו כן מגמות של העמקת האינדיבידואליזם והסגמנטציה החברתית ,שהצמיחו בין היתר קבוצות של משכילים חדשים המתפקדים כמתווכי תרבות אומניבורים

)Beck & Beck-Gernsheim, 2001, Featherstone, 1991, Peterson & Kern, 1996 .(האומניבורים התרבותיים מפגינים פתיחות אינטלקטואלית למגוון רחב של מוצרים

& Van Eijck, 2001, Ollivier(תרבותיים וצורכים אותם באופן מלומד וראוותני

Friedman, 2001 .( למעשה ניתן לומר שההון התרבותי החדש המזכה ביוקרה מעיד על טווח . על ידע רב ועל צריכה אינטלקטואלית של תרבות, ב של טעמים והעדפותרח

אינה אסנציאלית וקבועה הזהות גישות תיאורטיות על הבניית זהות קובעות שתפיסת

בהקשר ). Hall, 1996(בהגדרתה אלא היא תהליכית והיא פונקציה של נקיטת אסטרטגיות זהות אצל בני הדור השני והשלישי למהגרים גאנס זיהה במחקרו על הבניית , של מצבי הגירה

, Symbolic Ethnicity( "אתניות סימבולית" ב שימוש באסטרטגיה של"איטלקים בארה

Gans,1979 ( , כלומר התעוררות נוסטלגית וזיקה לתרבות ארץ המוצא דווקא מעמדה חזקהתרבותי בין לעתים אליטות של מהגרים אף הרחיקו לכת ויזמו תיווך. של השתלבות חברתית

אחרים של התעוררות קטליזטורים). Gowricharn, 2001(הארץ הקולטת לארץ המוצא אי שביעות רצון מתהליך , תרבותית כוללים סיטואציות של קונפליקט בין מהגר לקולט

,Albaההשתלבות או שאיפה לקדם את הקולקטיב המהגר ולמנוע את הסתגרותו התרבותית

Portes, Kasinitz, Fonari, 2000 Yancey, Ericksen & Juliani, 1976, Stokes, 1994 ,

Benski, 1989.(

למוסיקה מיוחס תפקיד מרכזי בתהליכים של הבניית זהות קולקטיבית בעיקר על רקע

הצורך בהשתלבות חברתית או חתירה של קבוצות שוליות למשאבים חברתיים

12

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

)Grossberg,1996 .(ת סימבוליים של קבוצות ולהבחנות היא משמשת מכשיר לסימון גבולו( תרבותיות בין רפרטוארים וכן מזינה את הזיכרון הקולקטיבי ומייצרת לכידות חברתית

Stokes, 1994, Frith,1996.(

מנגנוני , לאור הגישות המתוארות כאן ניתן לראות בקיומן של מספר פלטפורמות תרבותיות

בוריות וסיטואציות של הגירה ושאיפה קבוצות אומני, החדרה של רפרטוארים שוליים

אשר יחד יתפקדו כזירה למאבקי כוחות תרבותיים בין המרכז לבין קבוצות –להשתלבות

לאתגר היררכיות קיימות ולאפשר ניוד סוגים חדשים של הון , שוליים השואפות לצבור יוקרה

.אנרים אמנותיים חדשים'באמצעות יצירת ז

רקע היסטורי

ישוב בארץ ישראל החלו אינטראקציות בין סוגים לגיטימיים של מוסיקה כבר בתקופת הי

, המוסיקה העברית החדשה" המצאת"כחלק מפרוייקט ". המוסיקה המזרחית"לבין

מלחינים פופולאריים וקלאסיים , לאומיות באירופה-ובהשראתן של תנועות תרבותיות

וסיקה ילידית המתיישבת עם ממוצא אירופי גייסו אלמנטים אוריינטליים במטרה לייצר מ

לאחר )]. א( 1989, שילוח, 1984, הירשברג, ,Hirshberg, 1995[האידיאולוגיה הציונית מוסיקולוג החלוץ אידלסון ביסס זיקה היסטורית ואסתטית בין המוסיקה השמית -שהאתנו

של לבין מוסיקות יהודיות ליתורגיות של המזרח וטען לקיומו של רצף היסטורי עד למזרח

אחד הביטויים לכך היה . ניתנה לגיטימציה לחיבורים מוסיקליים בין מזרח למערב, ימינו

שהתבססו על עיבוד , שיתופי פעולה בין זמרות ממוצא תימני לבין מלחינים ממוצא אירופי

מערבי לנעימות פולקלור מזרחיות והציגו מוסיקה שנתפסה כאמנותית בפני קהל של

שיתוף הפעולה החלוצי והבולט ). שם, הירשברג, 2004, סרוסי ,1989, שלייפר(קונצרטים

ביותר היה בין ברכה צפירה ונחום נרדי והוא הפך למודל השראה במאבקי לגיטימציה של

.הדורות הבאים

" אצולת העוד"אופציות תרבותיות אחרות שעמדו מאחוריהן קבוצות התייחסות עבור חברי

סגנון . מוסיקה ערבית ומוסיקת עולם, לית בת זמננומוסיקה ישרא, היו הפופ הים תיכוני

הוא שילוב אקלקטי בין הרמוניה " מוסיקת הקסטות"הפופ הים תיכוני המכונה גם

נעימות , עיטורים ווקאליים וכלים מזרח תיכוניים, רוק מערבי-ואינסטרומנטליזציה של פופ

לילים ממקורות אירופיות לטיניות וכאלה הלקוחות מתפילות של יהודי המזרח ותמ

Regev & Seroussi, 2004, Halper, Seroussi(ליתורגיים או בעלי צביון אינדיבידואליסטי

& Squires-Kidron, 1989 (סגנון זה היווה . והובילו אותו בעיקר מוסיקאים ממוצא תימניהלהקות הצבאיות והרוק , שירי ארץ ישראל, אלטרנטיבה למוסיקה הפופולארית ההגמונית

אך הוא נשאר שולי במשך כשני עשורים והודר מתעשיית המוסיקה ) Regev, 1996(אלי הישרעם זאת חרף החלוציות של . ומהמדיה ורק בשנות התשעים עבר תהליך לגיטימציה חלקי

13

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

אצולת ", אוריינטליים למוסיקה הממוסדת בישראל-מוסיקאי הפופ בהחדרת צלילים כמו

של המוסיקה " גבוהים"ך השוואה בין המאפיינים המובילה שיח של היבדלות מהם תו" העוד

.הרדידות והמסחריות המיוחסות לפופ הים תיכוני, המזרחית האמנותית לבין העממיות

לעומת זאת מתווכי תרבות ויוצרים בשדה המוסיקה המזרחית היהודית טיפחו זיקה

ביטוי בשדה השותפות האמנותית באה לידי . למוסיקה הערבית בישראל ובעולם הערבי

תחנת הרדיו של קול ישראל בערבית , הייצור באמצעות המוסדות המרכזיים בשדה משני זה

בית הקונפדרציה , פסטיבל העוד בירושלים ושתי הבמות המוסיקליות, ותזמורת נצרת

גם בשדה האקדמיה ניתן לראות . בהן פעלו מוסיקאים משתי הקבוצות, והמרכז האתני ענבל

כמו למשל תייסיר , בתחומי ההוראה והמחקר גם יחד, י הקבוצותחוקרים ומורים משת

. ול ועימאד דלאל המלמדים במכללות ובמחלקות האקדמיות השונות'סמיר מח, אליאס

מוסיקאים יהודים מופיעים בפני : ערבוב קבוצות ותרבויות הטעם מתרחש גם בשדה הצריכה

, מוזמנים להופיע בישראל פלסטינים ברשות ובעולם הערבי ומוסיקאים מארצות שונות

).1993, רגב, Regev, 1995(במידת האפשר

גם במרחב זה נרשמים שיתופי . קבוצת ההתייחסות הנוספת היא שדה המוסיקה בת זמננו

כתיבת יצירות המיועדות למוסיקאים : פעולה יצירתיים ודידקטיים בין שתי הקבוצות

אלמנטים מזרחיים במוסיקה חדשה שילוב , )מנחם ויזנברג ותייסיר אליאס(מזרחיים

ושיתוף מוסיקאים מזרחיים על ) ליז מגנס, נעם שריף, בטי אוליברו, ציפי פליישר(ומקורית

). מיכאל וולפה, אביגיל ארנהיים(במות יוקרתיות המיועדות למוסיקה הקלאסית

אסטרטגיות ודגמי פעולה בקרב חברי הקבוצה, אפיקי פעולה

נקטו במספר אסטרטגיות לקידום " אצולת העוד"מלמדים שחברי הממצאים בעבודה זו

אפיק אחד הוא השענות על : המתארגנות על פי שני אפיקי פעולה עיקריים, המוסיקה שלהם

מערכות הנמצאות בתהליכים מתקדמים של צבירת יוקרה וחדירה למערכות תרבות

י הוא ייסוד מסגרות מבוססות ולגיטימיות שיכלו להאציל עליהם מיוקרתן והאפיק השנ

. שישרתו יעדים בלעדיים של הקבוצה ושל המוסיקה שלה, ארגוניות חדשות וייחודיות

במסגרת שני האפיקים ארבע אסטרטגיות מרכזיות ננקטו על ידי שחקנים בשדה שאימצו

אקדמיזציה ) 2, "היבואנים"ננקטה בידי " מוסיקת העולם"זיקה ל) 1: ארבעה דגמי פעולה

הקמת מסגרות ) 3, "האקדמאים"יה של המוסיקה המזרחית ננקטה בידי ותיאורטיזצ

ארגוניות ומוסדות תרבות חדשים ובלעדיים לשדה ונקיטת מודלים חדשים של כתיבה

מיסוד הפיוט והשגבתה של ) 4" היזמים"ננקטה בידי , ביקורתית ועריכה מוסיקלית ברדיו

".החתרנים"המוסיקה המסורתית הליתורגית ננקטה בידי

14

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

"היבואנים" דגם הפעולה של - זיקה למערכת הגלובאלית של מוסיקת עולם

, "אצולת העוד"היוצרים החלוצים של , "מוסיקת העולם"בהשראת המודל הבינלאומי של

מוסיקליים בין המזרח " היברידים"יצרו , בוסתן אברהם ואנסמבל מזרח מערב, יאיר דלאל

ותפסו למעשה את עבודתם כיצירת מוסיקת עולם , ם במערבאנרים שוני'לסוגיו השונים לבין ז

אשר הצליחו לחזק , הם ייבאו מודלים מוסיקליים לגיטימציוניים מהשדה העולמי. ישראלית

המוסיקה שלהם שילבה . רפרטוארים שוליים ולקדם אותם כחלק משיח פלורליסטי ושוויוני

מוסיקה , ם לצד השפעות של פופמדיאבליי- תורכיים וערביים, מוטיבים מוסיקליים ערביים

.אז ומוסיקה קלאסית מערבית'ג, לטינית

יובל (אנסמבל מזרח מערב בהנהגתו של ישראל בורוכוב היה מורכב ממוסיקאים קלאסיים

ויקטור עידה על (וממוסיקאים שניגנו על כלים מזרחיים ) לו ובורוכוב על בס'מסנר על צ

יעקב לב שמח על כלי , לע על כלי נשיפה מזרחייםאמיר שהסאר ומאוחר יותר אייל ס, קאנון

חברי ההרכב זכו לפרסים , אף כי הוציאו ארבעה אלבומים במהלך הקריירה שלהם). הקשה

, עמנואל מן על בס(אנסמבל בוסתן אברהם כלל מוסיקאים פופולאריים . ולשבחי הביקורת

" מזרחיים"סיקאים ומו) ו ואמיר מילשטיין על חליל צד'מיגל הרשטיין על גיטרה ובנג

תייסיר (נוצרים - ושני מוסיקאים ערבים) זהר פרסקו על כלי הקשה, ון על קאנון'אבשלום פרג(

ההרכב כתב את המוסיקה כקולקטיב יצירתי ). אליאס על עוד ונאסים דקוואר על כינור ערבי

ף זכה אף הוא לשבחי הביקורת וחיבוק הממסד וא, הופיע בפסטיבל ישראל, באופן שוויוני

יאיר דלאל יזם . אחד מהם עוסק בעבודת ההרכב, השתתף בשני סרטים דוקומנטריים

פרוייקטים מוסיקליים עם שבטים בדווים בנגב ועם המוסיקאים הוותיקים של תזמורת קול

הוא הופיע בעשרות קונצרטים ברחבי העולם והוציא תשעה אלבומים עם . ישראל בערבית

לפרסים ולמועמדויות , אף הוא זכה לשבחי הביקורת. מוסיקה מזרחית אמנותית מקורית

. השתתף בסרט דוקומנטרי סביב עבודתו ובתוכניות טלוויזיה רבות, יוקרתיות לפרסים בעולם

כולם מפגינים . ניתן לזהות מספר טקטיקות משותפות בקרב החברים הותיקים בקבוצה

ובשתיהן , המערביתהמוסיקה המזרחית והמוסיקה , השכלה וידע בשני עולמות התוכן

כמו כן הם מבססים מעמד של . כאחת" גבוהים"מוכיחים שליטה בסוגים פופולאריים ו

וכממציאים של שפות , כיזמים, מבצעים ומלחינים וירטואוזים ומציגים את עצמם כחלוצים

ביקורות רבות . עוד משותף לכולם יחסו של הממסד המוסיקלי. מוסיקליות חדשניות

ועל כן דורשת בעלות על הון " קשה לפענוח"כ, ה שלהם כפורצת דרךמתארות את המוסיק

, כל ההרכבים בקטגוריה זו. ואותנטית מאד" ישראלית"תרבותי רב ובעיקר מגדירות אותה כ

, הופיעו בפסטיבלים יוקרתיים, כמו יינון מועלם ואייל סלע, כולל המוסיקאים הצעירים יותר

.ות טלוויזיה תיעודיות שעסקו בעבודתםזכו בפרסים והשתתפו בסרטים או בתוכני

בעיקר על רקע , אך תרומתם הדיסקורסיבית של המוסיקאים הותיקים משמעותית לא פחות

שיח זה ". מוסיקת עולם"קולוניאלי שבתוכו צמחה התופעה הגלובאלית של -הדיון הפוסט

15

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

כמועדים , הנתפסים כמוכפפים, מתאפיין במתחים דיכוטומיים בין יוצרים מהעולם השלישי

השולטים על תעשיית המוסיקה והמשמשים , לבין שומרי סף מערביים, לניצול וכתלותיים

בהקשר המקומי " אצולת העוד"מתחים אלה תורגמו על ידי חברי . כיצרני המשמעות שלה

המופנה כנגד , למאבק דיסקורסיבי ללגיטימציה של התרבויות המזרחיות המוחלשות

אשר אותתה לאורך ההיסטוריה על , ה לתרבות האירופיתהתרבות המרכזית בעלת הזיק

וייארזו " ערביזציה- דה"נכונות להכיל את היסודות המזרחיים בתנאי שיעברו תהליכי

המוסיקה של חלוצי השדה נתפסת אפוא כפרוייקט של . באריזה מערבית ידידותית לאוזן

של חזרה כחלק מתהליך" הקולות המושתקים"תרבותית המייצגת את " הזדקפות"

.לשורשים

רבים . אחת מזירות המאבק הראשיות היא שדה ההנחלה והשימור בו פועלים חברי הקבוצה

ומעורבים בפרוייקטים שונים של , מהם מלמדים באקדמיה ובמסגרות חינוכיות אחרות

תיעוד ושימור מסורות מוסיקליות של קבוצות שונות במטרה להנחיל אותן לדורות הבאים

.ן כחלק מהמורשת התרבותית הישראליתולהנכיח אות

" האקדמאים" דגם הפעולה של –אקדמיזציה של המוסיקה המזרחית

חלוצי השדה החלו לפעול במסגרות , מתחילת שנות התשעים ובעיקר מאמצע העשור

שלוש מחלקות . אקדמיות קיימות ובמקביל היו שותפים להקמתן של מסגרות חדשות

מוסדות אקדמיים מוכרים וליד מחלקות קיימות בתוךמו למוסיקה מזרחית אמנותית ק

המציעות לימודי תעודה ומנהליהן פועלים במרץ עצמאיותובנוסף לכך נפתחו שתי מכללות

. למסד את האופציה לתואר ראשון מלא בתחום

מנהלי חמשת המוסדות האקדמיים להוראת המוסיקה המזרחית הם תייסיר אליאס

במחלקה , שלמה טחלוב, באקדמיה למוסיקה בירושלים במחלקה למוסיקה מזרחית

במחלקה למוסיקה , פרץ אליהו, בר אילן' ס למוסיקה שורשית באונ"למוסיקה מזרחית בביה

אבי שושני המנהל את המרכז למוסיקה ולמחול קלאסיים , "הד"אתנית אמנותית במכללת

ה למוסיקה אתנית מהמזרח בשכונת מוסררה בירושלים ואסיקה מרקס המנהלת את המכלל

אליאס וטחלוב כמבצעים ואליהו כמבצע וגם , שלושה מהם פעלו גם בשדה הייצור. בצפת

פעלו בתחום ההוראה במהלך השנים והיו " אצולת העוד"אך גם מוסיקאים נוספים ב. כמלחין

נאסים , יאיר דלאל: וביניהם, מעורבים בכתיבתן של תוכניות לימוד במוסדות המוזכרים כאן

. עימאד דלאל ואחרים, ול'סמיר מח, מימון כהן, אמזלג-אבי עילם, מארק אליהו, רדקווא

התקיים , כלומר החדרתה לעולם האקדמי, תהליך האקדמיזציה של המוסיקה המזרחית

כלומר הכפפתה למערכת של עקרונות , תיאורטיזציה של המוסיקה) 1: (במספר רמות

בעבודת " הוכיח"למשל תייסיר אליאס . תיאורטיים בדומה למוסיקה הקלאסית המערבית

ית הקלאסית כפופה לחוקיות ברורה וחד הדוקטוראט שלו שמלאכת האלתור במוסיקה הערב

16

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

ואילו דליה כהן ניהלה . גם אם לעתים סמויה מתודעתו של המוסיקאי עצמו, משמעית

בטקסטים שונים דיון אנליטי השוואתי בין המוסיקה המזרחית לבין המוסיקה המערבית

ר זה בהקש. לגיטימיזציה של המוסיקה המזרחית כמושא מחקרי) 2. (מנקודת מבט שוויונית

בולט המחקר של פרץ אליהו שמצא זיקה אסתטית ורצף התפתחותי היסטורי בין המוסיקה

עבודות של . של היהודים ההרריים בקווקאז לבין המוסיקה השמית שהושמעה בבית המקדש

אף כי האחרונים אינם שייכים , אליהו ושל חוקרים אחרים כמו אמנון שילוח ואדווין סרוסי

תרמו לצבירת היוקרה של המוסיקה באמצעות כתיבה , ישיר לקבוצה הנחקרת באופן

כמתואר , היסטוריוגרפית ואנליטית כנדבך חשוב בקידום תהליכי האוטונומיזציה של השדה

ביסוס מעמדה של המוסיקה כתחום הוראה על ידי ) Bourdieu, 1971.( )3(אצל בורדיה המזרחית וכתיבת מתודות חדשות מיסוד טרמינולוגיה פרופסיונלית של השפה המוסיקלית

בהקשר זה עימאד דלאל ותייסיר אליאס . להוראה מעשית של ביצוע על הכלים השונים

פרקטיקה שבאופן רגיל אינה מתיישבת עם המוסיקה –המציאו שיטות הוראה לניצוח

זהר פרסקו המציא שפת תיפוף , נאסים דקוואר כתב מתודה ללימוד כינור ערבי, המזרחית

-סוהיל רדואן ניסח מערכי הוראה חלוציים המיועדים למורים למוסיקה ישראליםחדשה ו

העמקת הזיקה בין המוסיקה המזרחית האמנותית לבין ) 4. (פלסטינים במערכת החינוך

המוסיקה הישראלית בת זמננו במטרה לבסס עמדה של מוסיקה מלומדת המקיימת זיקה

). Bourdieu, ibid(ההנחלה והשימור לאקדמיה באמצעות הקשר בין שדה הייצור לשדותכמו למשל תייסיר אליאס , בקטגוריה זו נערכו שיתופי פעולה בין מוסיקאים משני העולמות

או יזמים כמו יצחק ידיד ואבי עילם , שביצע יצירות של ציפי פליישר ושל מנחם ויזנברג

רים ויוצאים המשלבים אלמנטים ערביים במוסיקה המקורית העכשווית שהם יוצ, אמזלג

מתוך הנחה שחיבורים מוסיקליים מסוג זה יכולים להוביל לזיהוי המוסיקה המזרחית עם

. הרצינית, המוסיקה המלומדת

תהליך הקאנוניזציה בעיקר מתנהל ומתפתח בשדה האקדמיה וממצאי עבודה זו מעידים על

סוח הגדרות ני) 1: הוא מתבצע באמצעות מספר פעולות) Regev, 1994(לפי רגב . כךתוך הצגת דרישה לחקור כל תרבות , הלקוחות מהתרבות הדומיננטית, להבחנות ולהיררכיות

טוען באופן ספציפי שאין לראות את ) 2006(בעניין זה מועלם . בכלי המחקר הייחודיים לה

אחת , למשל, השינויים האיטיים וארוכי הטווח במוסיקה המזרחית שבה סגנון יכול להתחלף

שבה סגנונות עשויים , מפרספקטיבת השינויים התכופים במוסיקה המערבית לאלף שנה

הבטחה שההגדרות לגבי איכות וטיב יהפכו ) 2. להתחלף אפילו אחת לחמישים שנה

יישום מערך ההבחנות וההגדרות ) Bourdieu, 1971 .(3(לקונצנזוס ויתקבלו התקבלות רחבה מוצרי השדה מבחינה צורנית ואסתטית אחרי התקבלותן באמצעות שיח אקדמי המעריך את

)Regev, ibid .(4 (קידוש של יצירות באמצעות השיח האליטיסטי.

מקדשים קורפוס מוסיקלי המהווה את , במלים אחרות אנשי האקדמיה החברים בקבוצה

ואשר מוסדות , ליבת השדה ומציבים סטנדרט אקדמי המכתיב פרקטיקות של ייצור וצריכה

17

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

הישגים אלה של בנייה והתמסדות משרתים . קומו בהמשך יראו בו מודלחדשים נוספים שי

אידיאולוגיה זו מאומצת על ידי סוכנים . אוטונומיזציה של השדה את היעד המרכזי של

המבקשים להיכנס לשדה תרבותי כשההון הסימבולי ההתחלתי שברשותם נמוך והם , חדשים

למעשה אסטרטגיה זו מאומצת ). 1998, שפי(מקווים לבסס בו עמדות של כוח והשפעה

).שם, שפי(כתגובה למצוקה חברתית הנובעת מעמדה שולית

במחלקות העוסקות במוסיקה אתנית בישראל היוזמים והמנהלים דרשו שהשיקול האתני לא

" אוניברסאליות"המוסיקה עומדת שם למבחן על פי אמות מידה . יבטל שיקולים איכותיים

על ידי כך שהמוסיקה המזרחית מכפיפה את עצמה ). שם, רגבי(וזהות למוסיקה מערבית

הנעוצה באידיאה , לתכתיבים השולטים בשדה היא ממצבת את עצמה כמוסיקה קלאסית

עומדת בזכות עצמה ואינה תלויה במשמעויות חיצוניות , המוסיקלית כשלימות אוטונומית

הנחקרת מאמצים את הכלל ועל כן שומרי הסף מהאקדמיה החברים בקבוצה ). 2001, רגבי(

כמות ונגישות הפוכות בהגדרה לאיכות : "18- שהתבסס כבר במאה ה) והספרותי(האמנותי

המשכיל "כוננו את " האקדמאים"ובמלים אחרות חברי הקבוצה , )שם, שפי" (טהורה

כמודל בסיסי לחברות בקבוצה והציגו לראווה את ההון התרבותי שברשותם , "המלומד

, "קשה לעיכול"הנתפסת כמוצר , פענוח המוסיקה המזרחית האמנותיתכחיוני ודרוש ל

) . Bourdieu, 1984,Van Eijck, 2001(כלשונו של בורדייה

הקמתם של מוסדות ושווקים להפצתה של המוסיקה המזרחית האמנותית וכן החדרתה

"היזמים"דגם הפעולה של –לזירות לגיטימיות קיימות

מסגרות ארגוניות חדשות " יש מאין"חים הקימו כמעט בבחינת המזר" אצולת העוד"חברי

הם . שבהן עודדו יצירה של מוסיקה מקורית ופעלו להפצתה בקרב קהלים רחבים, ובלעדיות

ויחד הובילו תהליכים להחדרת , שאינם ממוצא מזרחי, הסתייעו בשומרי סף בתקשורת

.תרבותיים" יזמים"כ וחברים בשתי הקבוצות הללו פעל. המוסיקה לזירות מבוססות

כחלק מהקמתם של מוסדות תרבות חדשים ובלעדיים למוסיקה זו על ידי חברים מזרחים

את בית , )חיים שירן(בקבוצה ניתן לציין את המרכז האתני ענבל בנווה צדק בתל אביב

, )אלי גרינפלד(פסטיבל העוד בתל אביב , )אפי בניה(הקונפדרציה ופסטיבל העוד בירושלים

המרכז , )ישי אמיר(ואדמה ) וזה קרסנטי'ז(מגדה ) ון'אבשלום פרג(רות התקליטים נדה חב

) סוהיל רדואן(תזמורת נצרת , )מוטי מלכא ויחיאל לסרי(לפיוט ושירה והתזמורת האנדלוסית

יוסי אוחנה ומאיר " (הזמנה לפיוט"ואתר " קהילות שרות" –וגופים שפעלו למיסוד הפיוט

). בוזגלו

תם וחדשנותם של חברי הקבוצה המזרחים חלה על כל מרחבי הייצור התרבותי של אך יזמו

דרך ייצור כלים מוסיקליים חדשים , מוסיקליים" היברידים"החל מיצירת , השדה

, קביעת שיטות חדשות של עיבוד) המנדולינה של תום כהן(, ומותאמים למיקרוטונליות

18

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

ומיסוד דרכי הוראה חדשות של מסורת )אבי עילם אמזלג ושמואל אלבז(תזמור וניצוח

).מימון כהן ודוד אדרי(ליתורגית שבעל פה

סוכני תיווך אלה יזמו וניהלו פרוייקטים חלוציים להפצת המוסיקה המזרחית שחשפו אותה

כבר מאמצע שנות התשעים שני מרכזי תרבות החלו . בפני קהלים רחבים בחברה הישראלית

קונצרטים המוקדשות באופן בלעדי למוסיקה המזרחית להעלות על במותיהם סדרות של

. בנווה צדק בתל אביב ובית הקונפדרציה בירושלים" ענבל"המרכז האתני : האמנותית

הפסטיבל . בתל אביב ובירושלים, מתחילת שנות האלפיים נוסדו שני פסטיבלי עוד מתחרים

ים מוסיקליים ייחודיים בירושלים התפתח באופן מיוחד הוא אורך יותר זמן ויוזם פרוייקט

אתי אנקרי שהלחינה , שירים של שלמה אבן גבירול 12למשל ברי סחרוף שהלחין (עבורו

שתי ). שירים של יהודה הלוי ופרוייקט של רוק עיראקי בו השתתפו יאיר דלאל וברי סחרוף

ל מופיעות בארץ וברחבי העולם ונתמכות על ידי מנה, האנדלוסית ונצרת, התזמורות החדשות

תרבות ושלוש חברות התקליטים הוציאו במשותף כמאה אלבומים של מוסיקה מקורית

.שהולחנה ובוצעה על ידי מוסיקאים מקומיים לדורותיהם, וקלאסית

מסבירות היטב תופעה ) DiMaggio, 1986(יו 'שתיים מהאסטרטגיות המתוארות אצל דימאגלעדיים לשליטתה של אליטה מתייחסת להקמתם של מוסדות תרבות ב, "יזמות"ה: זו

חברי הקבוצה " הסיווג"ואילו באמצעות אסטרטגיית . השואפת לחזק עמדות מוחלשות

הציגו בשווקים החדשים רק את הרפרטוארים , ביססו היטב את גבולותיה הסימבוליים

המוערכים על ידיהם והנתפסים כאיכותיים ורציניים ולעומת זאת הדירו את המודלים

במלים אחרות היה (יים מתפריט ההיצע התרבותי במוסדות שאותם ניהלו הנתפסים כשליל

של , של יאיר דלאל" איכותיים"תדפיס אלבומים , למשל, "מגדה"ברור שחברת התקליטים

המתמחה , "לב העולם"ואילו חברת התקליטים , ושל תזמורת נצרת" מזרח מערב"אנסמבל

").גאיה"או "שבע"ת פופולאריות כמו תדפיס אלבומים של להקו, "קלילה"במוסיקת עולם

והם חוברים לקבוצות של ) Wright, 2005(חברי הקבוצה המזרחים נתפסים כמנהיגי טעם סוגים " להכשיר"לא מתוך שאיפה , אינטלקטואלים במטרה לקדם רפרטוארים חדשים

אלא בתביעה להכרה בחשיבותה האסתטית של המוסיקה והענקת לגיטימציה " נמוכים"

).Featherstone, 1991, Peterson & Kern, 1996(בותית עבורה תר

בקבוצת המשנה של מקצועני התרבות הלא מזרחים ניתן למצוא את משה טנא ואביגיל

המנהלים מוסדות של תרבות לגיטימית כמו צוותא ומוזיאון תל אביב והמפיק , ארנהיים

לתרבות גבוהה פסטיבלי עוד יוזמתם להציג על במות המיועדות . העצמאי אלי גרינפלד

וסדרות של מוסיקה מזרחית אמנותית נתפסת כשימוש בעמדה מוסדית בעלת פריבילגיות

ואילו הנכונות של מנהלי מוסדות לניהול . רבות למען יוזמה חלוצית חדורת חזון פלורליסטי

ת האחראית על תמיכה בתרבו, נור-ראש מנהל תרבות ואסתי די, כמו מיכה יינון, התרבות

19

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

לתקצב גופים מוסיקליים העוסקים במוסיקה מזרחית אמנותית לצד תזמורות , במפעל הפיס

נתפסת אף היא כבלתי קונפורמית ואף נועזת בהשוואה , של מוסיקה קלאסית מערבית

.למנהלי מוסדות דומים במילייה התרבותי שלהם

ודפסת חברי ואילו בזירה התקשורתית שומרי הסף במדיה האלקטרוניים ובעיתונות המ

הקבוצה קידשו את המוסיקה המזרחית והציגו אותה כמלומדת באמצעות שורה של יוזמות

יוסי חרסונסקי ואמיר , בן שלו, נעם בן זאב, מבקרי מוסיקה כמו ארז שוייצר) 1: החדרה

המתבססים על , הראל ניסחו סטנדרטים חדשים לשיפוט אסתטי ייחודי למוסיקה זו

היעדר , ודית לשדה כמו למשל תיאור של מלודיה ליניאריתטרמינולוגיה חדשה וייח

באופן עקיף הביקורת גם הנכיחה מוצר . המקאמאת ועוד, מיקרוטונאליות, אלתור, הרמוניות

תרבותי הנתפס כשולי בזירות מדיה מוכרות ובכך השפיעה ישירות על מעמדו התרבותי ועל

בקול המוסיקה כמו זמירה לוצקי וציפי עורכים מוסיקליים ) 2). 2000, ויץ(יחס הקהל אליו

ויצטום השמיעו את המוסיקה המזרחית האמנותית באותן רשימות השמעה הכוללות גם

מוסיקה בת זמננו או מוסיקה קלאסית מערבית וראיינו מוסיקאים החברים בקבוצה על

.עבודתם בתוכניות אירוח רדיופוניות

מזרחים על ידי תהליכים -של הסוכנים הלא כפי שתואר לעיל ניתן להסביר את המוטיבציות

של פרגמנטציה המתרחשים בחברה הצרכנית ונטיות גוברות לערכים אינדיבידואליסטיים

)Beck & Beck-Gernsheim, 2001 ( אך גם באמצעות מגמות החלשות של קאנון תרבותי אחיד לטובת הכרה בריבוי אליטות תרבותיות המחזיקות ברפרטוארים אלטרנטיביים

עם זאת המודל ). Lamont & Lareau, 1988, Gans, 1985(ומעודדות ניידות חברתית המאפיין את , התרבותי" האומניבור"המתאים ביותר להתייחסות לקבוצה זו הוא מודל

. מזרחים והמזרחים גם יחד-מקצועני התרבות הלא

גוון של טעמים טיפוח טווח רחב ומ, התרבותי הון תרבותי רב" אומניבור"ניתן לייחס ל

והעדפות תרבותיות ונקיטת גישה אינטלקטואלית וביקורתית בפרקטיקות צריכת התרבות

מזרחים קושרים בין מוסיקה - מתווכי התרבות הלא). Peterson & Kern, 1996(שלו המאפשרת , ותופסים זיקה זו כממד של חדשנות ופריצת דרך סגנונית, מזרחית לבין אוונגרד

, קשה להאזנה, הצלילים הזה לא כאל זיוף אלא כאל מורכבות אסתטיתלהתייחס למכלול

רצינית ומעוררת מחשבה ורגש בניגוד למוסיקה קלילה החולפת על פני האוזן ואינה משאירה

). Van Eijck, 2001(משקע כלשהו

השואפים , חלה גם על המשכילים המזרחים" אומניבוריות"עם זאת חשוב לציין שתופעת ה

להציג את , המזרח והמערב –פגין ידע ושליטה בשני העולמות המוסיקליים אף הם לה

גם . הכשרתם האקדמית ולהתהדר במומחיות ובשעות האזנה רבות לכל סוגי המוסיקה

האומניבורים המזרחים מפגינים את השכלתם הרחבה כדי להמחיש את הטווח הרחב של

20

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

ודעה של עילית תרבותית ושותפים לת) Bryson, 1996(הטעמים המוסיקליים שלהם העוסקת בשאלות של זהות וסגנון חיים ושואפת לערער על הסיווגים התרבותיים שההגמוניה

).Featherstone, 1991(אך על כך אדון בהרחבה בהמשך , מחילה עליה

כינון קטגוריה אמנותית חדשה –" חתרנים"דגם הפעולה של ה

הובילה מערכה של משא ומתן " אצולת העוד"מממצאי העבודה עולה תמונה המתארת כיצד

קיימה מצד אחד מגע הדוק עם מערכות מבוססות ומצד אחר הקימה מסגרות ,והתנגדות

, "יזמות"ו" אקדמיזציה","יבוא", ואימצה שלושה דגמי פעולה, חדשות של ייצור והפצה

תה במטרה לבסס את מעמדה של המוסיקה המזרחית כמוסיקה רצינית ומלומדת ולמקם או

הם : למעשה חברי הקבוצה השיגו הרבה יותר מכך. באתרים המזוהים עם התרבות הגבוהה

שלושה שלבים מוקדמים . המוסיקה המזרחית האמנותית, קטגוריה מוסיקלית חדשהכוננו

בעלות על הון תרבותי ראשוני –אדיקות ) 1: אפשרו את כינונה של הקטגוריה החדשה

קיום שיתופי פעולה עם מערכות , רם הכניסה לשדהוהחזקה בעמדות לגיטימיות עוד ט

יצירת היברידים בהשראת הסגנון , מבוססות כמו מוסיקאים בני זמננו ויוצרים בשדה הרוק

ביצוע אקספרימנטים מוסיקליים חדשניים –כפירה ) 2; "מוסיקת עולם"הצובר יוקרה של

באמצעות –ומיזציה אוטונ) 3; ברמת התוכן והצורה והשגבת ההון הסימבולי שברשותם

על כפירה ' ר(אקדמיזציה של המוסיקה וביטול הפונקציונליות שלה , היבדלות מהפופ

). Peterson ,2003וכן , 1990, ואדיקות אצל רגב

ניהלו במהלך כשני עשורים מאבק ממיין על פי מושגיו של " אצולת העוד"ניתן לומר שחברי

פירוש הדבר . קידוש והכתרה, לגיטימציה שכלל תהליכי, )DiMaggio, 1987(יו 'דימאגאת שאיפותיהם החברתיות שיקפושהבחירות האמנותיות והמקצועיות שלהם מצד אחד

בסופו של דבר ההישג . על תהליכים אלה השפיעולשיפור הסטטוס אך באותו הזמן גם

המוסיקה ", קטגוריה אמנותית חדשההמשמעותי ביותר במאבק זה הוא כאמור כינון

כחלק מהתהליך חברי הקבוצה קיבלו על עצמם את הדימוי ". חית האמנותיתהמזר

הקטגוריה האחידה . הכוללני וההומוגני שהחילה עליהם התרבות המרכזית" המזרחי"

חברי הקבוצה היו . אפשרה תיחום ברור של גבולות הקבוצה וסייעה במאבק לקאנוניזציה

תוך אמונה שרק מאבק כוללני תחת נכונים להשלים עם הדימוי ההומוגני ככל הנראה מ

.קטגוריה אחידה ישא פרי

שכן הקטגוריה , "החתרנים"כינון הקטגוריה האמנותית החדשה מייצג את דגם הפעולה של

האחת מתייחסת לאלמנטים הערביים , החדשה חותרת תחת שתי תפיסות הגמוניות

אותם עם תרבות לתרבות הישראלית ומזהה " זרים"ו" אחרים"במוסיקה המזרחית כאל

לא "כ, ואילו התפיסה האחרת מנמיכה את אותם האלמנטים ולמעשה רואה אותם" האויב"

, קלאסית, בהשוואה לכל סוג אחר של מוסיקה בעלת אוריינטציה מערבית" מוסיקה

21

דיסרטציה –" אצולת העוד" –סימונה וסרמן

אני טוענת שהקטגוריה האמנותית החדשה מפרקת את שתי . פופולארית ועממית כאחד

מציבה במקומן אופציה אלטרנטיבית נגדית בליבה של תפיסות היסוד המתוארות כאן ו

". חתרנות מפרקת כפולה"העל הזו -על כן אכנה את אסטרטגיית. התרבות המרכזית

של המוסיקה " זרות"וה" אחרות"מפרקים את התפיסה ההגמונית לגבי ה" החתרנים) "1

מתקופת החל . ההדרה, המזרחית והערבית על ידי התנגדות לאסטרטגיה מרכזית שלה

עלייתם ארצה בשנות החמישים היהודים המזרחים נדרשו להתכחש לתרבות ארצות המוצא

-כלומר לשלול את גלותם ולהיטמע בתרבות המקומית בעלת האוריינטציה המערב, שלהם

המדינה היהודית הייתה מוכנה להכיל את המזרחים בתנאי שיעברו תהליך . אירופית- והמזרח

שאומץ על ידם כחלק מזהותם ונתפס " ערבי- יהודי"וטל הצירוף בו יב" ערביזציה-דה"של

). 2011, חבר ושנהב, 2004 ,שנהב(כמאיים על ההגמוניה הציונית האשכנזית

עם זאת החל משנות התשעים ועד לשנות האלפיים ניכרת התעוררות תרבותית בקרב קבוצות

המאמצים שוב , איסלאםשל מזרחים משכילים בני הדור השני והשלישי לעולים מארצות ה

ודוחים בכך את האקסיומה שיהדות וישראליות " ערבי- יהודי"את הזיהוי השנוי במחלוקת

אף החריפו את מידת " אצולת העוד"לטענתי חברי ). 2010, פדיה(מותנות בדחיית הערביות

הן . גם במוסיקה המזרחית" ערבי- יהודי"החתרנות ופעלו לתקף מחדש את מושג ה

מוסיקליים והן ביצירות שבהן האלמנטים המזרחיים או הערביים דומיננטיים בהיברידים ה

במוסיקה המבוצעת על במות " עוינת"וה" זרה"יותר חברי הקבוצה הנכיחו את הערביות ה

היבט אחד של . לגיטימיות והזוכה לפרסים ולשבחים על ידי שומרי הסף של התרבות הגבוהה

, בקטגוריה האמנותית החדשה" האסורה" הערביותחתרנות הוא אפוא הנכחתה של

כמהלך של התנגדות לדרישה שהוצבה בפני מזרחים , "המוסיקה המזרחית האמנותית"

).2004, שנהב(לדורותיהם לוותר עליה

המאבק להנכחתה של הערביות בתרבות הישראלית הוא גם חתירה תחת הפרוייקט של

ונות מאז ימיו הראשונים של היישוב המשרת את הערכים ההגמוניים של הצי, שלילת הגלות

בהקשר זה מיסוד הפיוט מסמן את ניצחונם של ). 1994, קרקוצקין- רז(היהודי בארץ ישראל

שהזיהוי שלו עם יהודי המזרח יצר דימוי של , עולם הדת: ודחויים" אסורים"שני עולמות

של התרבות " רהנאו"וה" רציונלית"הפוך מהחשיבה ה, אמוציונלי ומיסטי, עולם פרימיטיבי

ואשר הוצגה , שיהודי המזרח נדרשו כאמור לדכא ולהדחיק, ועולמה של הגלותיות, המרכזית

אני טוענת שהקטגוריה החד�