הנידמה בצמ תנומת - Taub...

מרכז טאוב נוסד ב־1982 ביוזמתם של הרברט מ׳ סינגר, הנרי טאוב וארגון הג׳וינט האמריקאי.המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על ידי קרן הנרי ומרלין טאוב, קרן הרברט ונל סינגר, ג׳ין וג׳ון קולמן,

קרן משפחת קולקר-סקסון-הלוק, קרן משפחת מילטון א׳ ורוזלין ז׳ וולף וארגון הג׳וינט האמריקאי.

מאקרו-כלכלה

רווחה

בריאות

חינוך

חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה

שוק העבודה

להבין את פער השכר המגדרי

תמונת מצב המדינהבישראל וכלכלה בנושאי חברה תרשימים

עורך: אבי וייס

2017

תמונת מצב המדינהתרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל

2017עורך: אבי וייס

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראלירושלים, סיון תשע"ז, מאי 2017

החוברת מתבססת ברובה על מחקרים שנכללו ב"דוח מצב המדינה 2016" ועל פרסומים אחרים של מרכז טאוב. לקריאת המחקרים המלאים באתר המרכז לחצו על כותרות העמודים.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל

מרכז טאוב נוסד ב-1982 ביוזמתם של הרברט מ' סינגר, הנרי טאוב וארגון הג'וינט האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על ידי קרן הנרי ומרלין טאוב, קרן הרברט ונל סינגר, ג'ין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר-סקסון-הלוק, קרן משפחת מילטון א' ורוזלין ז' וולף וארגון

הג'וינט האמריקאי.מרכז טאוב מעמיד בפני מקבלי ההחלטות המובילים בארץ ובפני הציבור הרחב תמונה כוללת, המשלבת בין הממדים החברתיים והכלכליים בהתוויית המדיניות הציבורית. הצוות המקצועי של המרכז וצוותי המדיניות הבין-תחומיים, הכוללים חוקרים בולטים בתחומם באקדמיה ומומחים מובילים בתחומי המדיניות, עורכים מחקרים ומעלים חלופות למדיניות בנושאים חברתיים-כלכליים מרכזיים העומדים על סדר היום במדינה. המרכז מציג ניתוחים אסטרטגיים לטווח ארוך והערכות של חלופות למדיניות בפני הציבור ובפני מקבלי ההחלטות על ידי כתבות בתקשורת,

תכנית פרסומים פעילה, כנסים ופעילויות אחרות בישראל ובחו"ל. פרסום זה, ככל פרסומי המרכז, הוא על דעתם ואחריותם של מחבריו בלבד. אין בו כדי לחייב את המרכז, את חבר הנאמנים שלו, את עובדיו

האחרים ואת התומכים בפעולותיו.

כתובת המרכז: רח' האר"י 15, ירושליםטלפון: 02-567-1818פקס: 02-567-1919

[email protected] :דוא"ל

www.taubcenter.org.il :אתר אינטרנט

עריכה ועימוד: ענבל גפני

נדפס בדפוס "פרינטיב", ירושלים

תוכן עניינים9 הקדמה

11 מאקרו-כלכלה 12 שניעשוריםשלצמיחהמתונהיחסיתבתמ"גלנפש

14 הגידולהאטיבפריוןבתקופההאחרונההוביללהאטתהעלייהבהכנסות

15 שינוידרמטיבמקורותהצמיחה

16 צמיחהבאמצעותעלייהבתעסוקה?חלקםשלגילאיהעבודהבאוכלוסייהמצטמצם

17 גידולאטיבהוןהאנושי

18 חלהעלייהבחלקםשלהעובדיםבשכרנמוך

20 ההשקעהבהוןהפיזיפחתה

21 הקשייםהמוצביםבפניעסקיםבישראל:חסםמשמעותילהשקעותזרות

23 רווחה 24 OECDב־הגבוהיםביןנותרובישראלהעונישיעורי

25 חלהירידהבשיעוריהעוניבהכנסותכלכליות,אךלאבהכנסותפנויות

26 ההתפתחויותבשיעוראיהשוויוןדומותלמגמותהעוני,אךנובעותמסיבותאחרות

27 המלצותועדתאלאלוףלמלחמהבעונייושמובאופןחלקי

28 התקציבהממשלתילהוצאהחברתיתהואהגבוהביותרמאזתחילתהמאה

29 ההוצאההחברתיתכאחוזמהתמ"גנותרהיציבהבשניםהאחרונות

30 רובההוצאהעלביטחוןסוציאלימוקדשלקצבאותהמוסדלביטוחלאומי,אולםחלקושלמסההכנסההשלילימתרחב

31 כמעטכלההוצאהעלמיקורחוץבשירותיהרווחהמוקציתלספקיםותיקים

32 רמתהתחרותבשירותימיקורחוץעלתהלאורךהשנים

33 שיעורבעליהפנסיותוהדירותבקרבעוליםגדלבהתמדה

34 הכנסותיהםשלערביםושלעוליםמבוגריםנמוכותיותרמשליהודיםותיקים

35 בריאות 36 גבריםבישראלחיים7.2שניםיותרמהצפוי,ונראהשישלכךקשרלחובתהשירותבצבא

37 תוחלתהחייםבבריאותטובהבישראלהיאמהגבוהותבעולם,אולםהיאעולהלאטיותרמתוחלתהחייםהכוללת

38 חלקםשלהאזרחיםהוותיקיםבאוכלוסייהצפוילגדול

39 בעייתהבריאותהמתרחבתבקצבהמהירביותרבישראלהיאסוכרת

40 הישראליםבריאיםיותרמהאירופאיםבאופןכללי,אולםלאבכלהתחומים

41 האוכלוסייההצעירהבישראלמובילהלנטלתחלואהנמוךיחסית,אךהמדינהחייבתלהתכונןלהזדקנותהאוכלוסייה

42 חלקםשלהקשישיםהמטופליםבקהילהגדוליותרמחלקםשלהמטופליםבמוסדותסיעודיים

43 OECDה־במדינותמאשריותרכבדבישראלהביתמשקיעלהנופלהסיעודיהטיפולמימוןנטל

44 ביטוחבריאותפרטינעשהנפוץיותר,ועקבכךגדלאיהשוויוןבקבלתשירותיבריאות

45 ההוצאההפרטיתעלבריאותעלתה,וייתכןשחלקמהעלייהאינוהכרחי

46 ההוצאההפרטיתעלבריאותעולהעםההכנסה,אךיורדתכאחוזמההכנסה

47 זמניההמתנהלניתוחיםאלקטיבייםבישראלכנראהקצריםביחסלמדינותOECDאחרות

48 זמניההמתנהלניתוחיםאלקטיבייםמשתניםמאודלפיסוגהניתוחוביןבתיהחולים

49 בפריפריהישפחותרופאים,מיטותאשפוזומומחיםבתחומיבריאות,וזמניההמתנהארוכיםיותר

50 העלותשלתזונהבריאהגבוההמדיעבורמשפחותברמותהכנסהנמוכות

51 חינוך52 מחאתהעגלות:גידולבלתימידתיבהוצאההפרטיתעלחינוךטרום־חובה

53 יישוםחוקלימודחובהלגילאי4–3היטיבבעיקרעםמשפחותמהמעמדהבינוניוהגבוה

54 מספרהתלמידיםגדל,אולםישהבדליםמרחיקילכתבשיעוריהגידולביןהמגזריםהשונים

55 שיעוריהגידולבמספרהתלמידיםבזרמיהחינוךהשוניםמתכנסים

56 מצבםהחברתי־כלכלישלתלמידיםערביםהשתפר,ומנגדמצבםשלהחרדיםהידרדר

57 שכרהמוריםעלהמאודבעשורהאחרון,וכעתהואגבוהבהרבהמהשכרהממוצעבמשק

58 רמתההשכלהשלהמוריםהשתפרהמאוד

59 גודלהכיתותהצטמצםמהריותרבמגזרהערבימאשרבמגזרהיהודי

60 לגודלהכיתהכנראהאיןהשפעהעלהישגיהתלמידים

61 זרקורחינוך:חרדיםבמערכתההשכלההגבוהה62 מספרהחרדיםשנרשמולמוסדותלהשכלהגבוההגדלכמעטפישלושהבשששנים

63 שיעורהחרדיםהלומדיםלתואראקדמיעודונמוךמאוד

64 הנתוןלגבימספרהחרדיםבמערכתההשכלההגבוההכנראהמוטהכלפימעלה

65 שיעוריהנשירהגבוהיםבמיוחדבקרבגבריםחרדים

66 אחתהסיבותהמרכזיותלשיעוריהנשירההגבוהים:חוסרמּוכנּות

67 חלקםשלהחרדיםהמתקבליםללימודיםללאבגרותאוציוןפסיכומטריגבוהמ־50אחוז

68 אחוזהנשירההגבוהביותרהואמהאוניברסיטההפתוחה,והנמוךביותר–מאוניברסיטאותאחרות

69 שוק העבודה 70 שיעורהתעסוקהעלהושיעורהאבטלהירד

71 OECDה־מדינותמביןבגובהוהשניהואיהודיותנשיםשלהתעסוקהשיעור

72 בכלהזרמיםהחרדייםגבריםצעיריםעובדיםפחותמנשיםצעירות

73 העלייהבשכרהריאליהדביקהעלייהמוקדמתיותרבפריוןלעובד

74 ערביםוחרדיםנותרומאחורבתחוםמיומנויותהמחשב

77 זרקור שוק העבודה: להבין את פער השכר המגדרי 78 OECDב־לממוצעקרובעבודהלשעתלנשיםגבריםביןהשכרפער

79 ישהבדליםגדוליםביןשעותהעבודהשלנשיםושלגברים

80 נוסףלפערישעותהעבודה,פערהשכרנובעבעיקרמשוניבענפיהתעסוקה

81 ההבדליםבתוצאותהמבחניםבמתמטיקהמסביריםחלקמפערהשכר

82 מקורותהפער:בנותבתיכוןמרחיבותלימודימדעיםומתמטיקהבשיעורנמוךמבנים

83 הפערממשיךלהתרחב:נשיםשלמדומדעיהמחשבעובדותבתחוםבשיעורנמוךמגברים

84 נשיםמתרכזותבענפיםשמאפשריםלהןלעבודשעותמעטותיחסית

85 בקרבנשיםהסבירותלעבודקרובלביתגבוההבהרבה

הקדמהאני מתכבד להציג בפניכם את "תמונת מצב המדינה" לשנת 2017. החוברת נועדה לצייר תמונה פשוטה וברורה, ועם זאת מקיפה, של המצב החברתי-כלכלי בישראל. בעמודים הבאים תמצאו פנים שונים של התמונה – חלקם ידועים וחלקם מפתיעים – המציגים את המבנה

החברתי-כלכלי על הדבש ועל העוקץ שבו. בתחילה תוצג סקירה נרחבת של תחום המאקרו-כלכלה, לרבות פירוק הצמיחה לרכיביה ובחינת המקורות האפשריים לצמיחה עתידית. יוצגו נתונים על לאחר מכן תתמקד הסקירה בתחומים הקשורים לרווחת הפרט: מערכות הרווחה, הבריאות והחינוך. בתחום הרווחה התפלגות ההכנסות ועל ניסיונותיה של הממשלה לצמצם את העוני ואת אי השוויון. פרק הבריאות בוחן לעומק את אחד המדדים החשובים בתחום בריאות הציבור – תוחלת החיים – משתי זוויות ייחודיות: הוא מציג נתונים לגבי תוחלת החיים בבריאות טובה )כלומר, ללא פגיעה בתפקוד( ומציע הסבר לתוחלת החיים הגבוהה בקרב גברים בישראל. עוד נכללים בפרק ממצאים בנושא זמינותם של שירותי הבריאות

בחלוקה למחוזות ולבתי חולים שונים. הפרק שלאחר מכן עוסק בתחום החינוך, ובו יוצגו תוצאותיה של העלייה הגדולה בתקציב החינוך – לרבות עלייה במשכורות המורים גודל הכיתות. סעיף מיוחד מוקדש להשתלבותם של חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה. הפרק האחרון עוסק בשינויים שחלו וצמצום בהשתתפותן של קבוצות שונות בשוק העבודה, ומתמקד בהסבר לפערי השכר בין נשים לגברים בישראל, תוך הצגת נתונים שעדיין אינם

מוכרים דיים. אנחנו מאמינים שהסיפור הנשקף מהתרשימים בחוברת עשוי ללמד רבות ולפקוח את עיני הקוראים, ומקווים שהמסקנות העולות ממנו

יסייעו לשפר את רווחתם של החברה ושל התושבים בישראל.

פרופ' אבי וייסמנכ"ל מרכז טאוב

המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן

מאקרו-כלכלההחיפוש אחר הצמיחה

השנה החולפת הייתה טובה מבחינת תחום המאקרו-כלכלה: חלו בה עלייה בתעסוקה לצד ירידה באבטלה, ועלייה גדולה ובלתי צפויה של 4 אחוזים בתמ"ג. אולם נראה שהצמיחה הנאה היא חריגה מהתוואי ואינה מבשרת על מגמה. הגורמים שעמדו בבסיס הצמיחה ב-2016 היו השקעה חד-פעמית של "אינטל" במפעלה החדש בקריית גת ועלייה בייבוא מכוניות, בעקבות שינויים צפויים בדרגות המס. גורמים אלו אינם

צפויים בהכרח להמשיך להתקיים, לכן הזרעים שיניבו את הצמיחה העתידית צריכים להימצא בתחומים אחרים. פרק זה ידון בהתפתחות הצמיחה ובמקורותיה לאורך שני העשורים האחרונים, ויצביע על מקורות אפשריים לצמיחה נוספת ועל צעדים

שיאפשרו למשק להמשיך לגדול בקצב מואץ.

תמונת מצב המדינה 2017 12

שני עשורים של צמיחה מתונה יחסית בתמ"ג לנפש

אף על פי שישראל היא "אומת הסטארט-אפ", שני העשורים האחרונים לא התאפיינו בצמיחה משמעותית של כלל המשק בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. במידה רבה הגורם לכך הוא היעדר צמיחה של הפריון בענפים שאינם בתחומי ההיי-טק והתעשייה.

ב-1996 התמ"ג לנפש בישראל היה רק 59 אחוז מהתמ"ג בארצות הברית. התאוריה הכלכלית גורסת כי הפערים בין ההכנסות לנפש במדינות דומות זו לזו נוטים להצטמצם לאורך זמן, ובתרשים אכן אפשר לראות שמדינות שרמות הפריון בהן היו נמוכות יחסית ב-1996 )מימין( נטו לצמוח מהר יותר מאשר ארצות הברית )משמאל(, ואילו מדינות שדורגו בחלק העליון של רמת הפריון ב-1996 גדלו בקצב אטי

יותר מאשר ארצות הברית. אלא שבישראל הצמיחה במשק הייתה אטית יותר מאשר במרבית המדינות שדורגו מתחתיה או מעט מעליה. הדירוג של ישראל בתמ"ג לנפש )22 מתוך 34( נותר יציב לאורך השנים, אולם יתרונה על פני המדינות המדורגות מתחתיה הצטמצם

באופן משמעותי, והגידול האטי יותר בהכנסה לנפש עלול לדרדר את מיקומה ברשימה.

מקור: גלעד ברנד, מרכז טאובIMF World Economic Outlook Database :נתונים

http://taubcenter.org.il/he/macro-introduction-heb/

http://taubcenter.org.il/he/israels-economic-growth-heb/

13 מאקרו-כלכלה

שינוי בתמ"ג לנפש ביחס לארצות הברית, 2016–1996 במחירים קבועים

-20 -10 0 +10 +20 +30 +40 +50%

Page 4 second figure

3%

69

מקסיקו

טורקיהצ‘ילה

לטביה

הונגריה

יוון

פולין

פורטוגל

אסטוניה

סלובקיה

סלובניהצ‘כיה

ישראל

ספרד

איטליה

ניו זילנד

קוריאה

יפן

פינלנד

צרפת

הממלכה המאוחדת

בלגיהקנדה

איסלנד

גרמניה

דנמרק

אוסטריה

אוסטרליה

שוודיה

הולנד

ארה“בשווייץ

אירלנד

נורווגיה

תמ“ג לנפש, 2016 ביחס ל-1996

תמ"ג לנפש ביחס לארצות הברית, 1996 )PPP( במונחי שוׁוי־ערך כוח קנייה

0 50 100 150%

Fig 2

Page 4

59%

מקסיקו

טורקיהצ‘ילה

לטביה

הונגריה

יוון

פולין

פורטוגל

אסטוניה

סלובקיה

סלובניהצ‘כיה

ישראל

ספרד

איטליה

ניו זילנד

קוריאה

יפן

פינלנד

צרפת


בלגיהקנדה

איסלנד

גרמניה

דנמרק

אוסטריה

אוסטרליה

שוודיה

הולנד

ארה“בשווייץ

אירלנד

נורווגיה


בישראל הגולמי התוצר גדל 2016 בשנת אחוזים )ו-2 אחוזים 4 של נאה בשיעור של שנים כמה לאחר לנפש(, בתוצר השנים של למגמה בהמשך אטית. צמיחה נתמך המצרפי בביקוש הגידול האחרונות, הוזלה באשראי הצרכני בעלייה בתעסוקה, שתרמו גורמים – בשכר נאה ועלייה

להתרחבות מהירה של הצריכה הפרטית.יותר מהירה לצמיחה העיקרי הבלם במשק נותר היעדר הצמיחה בפריון העבודה. ורמתו האחרונה, בשנה מעט ירד זה מדד .2011 בשנת שהייתה לזו דומה הנוכחית האחרונות בשנים הפריון בצמיחת ההאטה נובעת כנראה גם מהצטרפות של אוכלוסיות יחסית נמוכות מיומנויות בעלות חדשות

לשוק העבודה, כפי שנראה בעמ' 17-19.

קצב צמיחה שנתי של התוצר לנפש ושל פריון העבודה

-3-2

-1

01

2

3

4

5

6

7%

20162014201220102008200620042002200019981996199419921990

פריון עבודה תמ“ג לנפש

מקור: גלעד ברנד, מרכז טאוב | נתונים: בנק ישראל

הגידול האטי בפריון בתקופה האחרונה הוביל להאטת העלייה בהכנסות



שינוי דרמטי במקורות הצמיחה

עיקריים: גורמים לכמה לנפש לחלק את הצמיחה הכלכלית נהוג היקף התעסוקה, איכות ההון האנושי ומלאי ההון הפיזי. חלקה של הצמיחה שאינו נובע מגורמים אלו מיוחס לפריון הכולל )המייצג את

העלייה ביכולתו של המשק לנצל את הגורמים העומדים לרשותו(.בשני העשורים האחרונים חלו שינויים גדולים בגורמי הצמיחה. לפני 20 שנה יותר מ-80 אחוז מהצמיחה נבעו משילוב של השקעות בהון פיזי ועלייה בהון האנושי )שנבעה במידה רבה מעלייה בשיעור של ההשכלה ומהתאמת גבוהה, להשכלה במוסדות הלמידה

מהגרים מברית המועצות לשעבר לשוק המקומי(. לעומת זאת, בעשור האחרון גורם הצמיחה העיקרי היה העלייה שמגמת להניח יסוד יש לנפש(. עבודה )שעות התעסוקה בהיקפי לתמוך כדי אחרים מקורות יידרשו לכן למיצוי, קרובה העלייה

בצמיחת המשק.

34%

27%

27%

12%

שעות עבודה

הון אנושי

מלאי ההון

פריון כולל

מקור: גלעד ברנד, מרכז טאובנתונים: בנק ישראל וסקרי הלמ"ס )כוח אדם, הוצאות והכנסות(

2006-2015

53%

19%

29%

-1% שעות עבודה

הון אנושי

מלאי ההון

פריון כולל

התפלגות מקורות הצמיחה של התמ"ג לנפש

1996-2005



שיעורי ,72 בעמוד בתרשים שמוצג כפי התעסוקה של גברים ונשים כאחד עלו מאוד בשנים האחרונות. אולם נראה שהתפתחות חיובית זו אינה צפויה להימשך עוד זמן רב, מפני שרמת התעסוקה כיום היא כה גבוהה עד שכמעט הגיעה למיצוי )אם כי עדיין ייתכן גידול בהשתתפות בכוח העבודה בקרב נשים

ערביות וגברים חרדים(. גורם נוסף שצפוי לצמצם את היקף התעסוקה הנובע הגילים, בהרכב הצפוי השינוי הוא הירידה בישראל. האוכלוסייה מהזדקנות –64( גילאי העבודה העיקריים בחלקם של האחרונות השנים בחמש באוכלוסייה )25גרעה במצטבר כשתי נקודות אחוז מהצמיחה לנפש. מגמה זו צפויה להתגבר ולגרוע כ-0.6 נקודות אחוז מגידולו של התוצר לנפש מדי שנה עד תום העשור. לפיכך, יידרשו מקורות

אחרים שיתמכו בצמיחת המשק. והשיפור החיים בתוחלת הגידול לאור

הפרישה גיל העלאת את לשקול מקום שיש ייתכן הוותיקה, האוכלוסייה של בבריאות )כמובן, הנושא דורש דיון החורג משאלת הצמיחה בלבד(.

צמיחה באמצעות עלייה בתעסוקה? חלקם של גילאי העבודה באוכלוסייה מצטמצם

חלקם של גילאי העבודה העיקריים )25-64( באוכלוסייה

* תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מקור: גלעד ברנד, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, תחזית אוכלוסייה בישראל בשנים 2020-2035, לוח 2.10

39

40

41

42

43

44

45

46

47%

2025202020152010200520001995

2015

2020*

2025*



ההון האנושי נקבע על פי משקולות שניתנות מאפייניהם לפי במשק עבודה שעת לכל המאה סוף לקראת העובדים. של הנצפים האנושי ההון במדד שיפור חל הקודמת והייתה לכך תרומה ניכרת לצמיחה במשק, אולם בעשור האחרון הואט קצב הגידול של

ההון האנושי. היא הצמיחה לשיפור האפשרויות אחת שינוי במערך ההשכלה הגבוהה ובהכשרות העובדים. כיום מרבית הלומדים באקדמיה שנפתחו במכללות השכלתם את רוכשים בעשורים האחרונים, שהתשואה ללימודים לאוניברסיטאות. בהשוואה נמוכה בהן משפטים ללימודי פונים רבים כן, כמו הדין עורכי שמספר אף עסקים, ומנהל בכל מאשר יותר גבוה בישראל לנפש שינוי חד בתמהיל מדינה מפותחת אחרת. להשכלה במוסדות הנלמדים המקצועות עובדים של האנושי ההון ושיפור גבוהה חסרי השכלה אקדמית עשויים להוות מקור

לצמיחה עתידית.

קצב השיפור השנתי של איכות כוח העבודה בישראל )בנקודות אחוז(נתוני מגמה

נתוני המגמה חושבו באמצעות מסנן HP. הנתונים בשנים 1988-1995 )בכחול כהה( מבוססים על האומדנים של זוסמן ופרידמן )2008(. השינויים שנערכו בסקרי הלמ"ס בשנת 2012 אינם מאפשרים להפיק אומדן עבור שנה זו.

מקור: גלעד ברנד, מרכז טאוב | נתונים: סקרי הלמ"ס )כוח אדם, הוצאות והכנסות(

גידול אטי בהון האנושי

-0.6

-0.4

-0.2

0.0

0.2

0.4

0.6

0.8

1.0

20152012201020082006200420022000199819961994199219901988



בסוף העשור הקודם חלה עלייה ניכרת בשיעורי התעסוקה. התפתחות מבורכת זו הגדילה את ההכנסה הפנויה של משקי הבית ואת הצריכה )גילאי 35–30(. מצד אחד, חלקם של זאת, היא הובילה להאטה בהתפתחות השכר הממוצע, בעיקר אצל עובדים צעירים הפרטית. עם העובדים בשכר נמוך גדל, בעיקר בקרב אקדמאים. מצד אחר, חלה עלייה בשיעור העובדים המשכילים )ששכרם גבוה יותר(, ועלייה זו קיזזה

)לפחות חלקית( את הירידה שחלה בשל הצטרפותם של העובדים החדשים בשכר נמוך. ממצאים אלו מעידים שלא די בהרחבת הנגישות להשכלה גבוהה; יש לשפר את טיב ההוראה בשלבים המוקדמים במערכת החינוך, וגם את מיומנויותיהם של בוגרי המכללות והצעירים שאינם פונים ללימודים אקדמיים. במבט קדימה, האוכלוסיות שעדיין יכולות להרחיב את השתתפותן בשוק העבודה )כאמור, בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות( מתאפיינות במיומנויות שאינן תואמות את השוק המודרני ובכושר יהיה צורך לנקוט צעדים משמעותיים לשיפור זאת וכדי לשנות יחסית, נמוך. לפיכך תרומתן הפוטנציאלית לצמיחה מוגבלת השתכרות

ההשכלה בקבוצות אלו.

חלה עלייה בחלקם של העובדים בשכר נמוך



התפלגות השכר הממוצע בקרב שכיריםגילאי 30-35

ללא השכלה אקדמית

בשל שינויים נרחבים בשיטת הדגימה של הלמ"ס ב-2012, אי אפשר להשוות את המידע לשנים מאוחרות יותר.

מקור: גלעד ברנד ואבי וייס, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, סקרי הכנסות

8,000

תפופיצ

בעלי השכלה אקדמית

תפופיצ

שכר ריאלי לעובדים במשרה מלאהשכר ריאלי לעובדים במשרה מלאה



מדד מלאי ההון הנקי לשעת עבודה במגזר העסקי, 1975=100

עלתה ובתשתיות פיזי בהון ההשקעה המאה של האחרון בעשור ניכר בשיעור באופן הואטה היא מאז אולם הקודמת, עלייה חלה התשתיות בתחום משמעותי. ירידה לצד ובאנרגיה, בתחבורה בהשקעה

בהשקעות במים ובתקשורת. נרשמו הפרטיות ההשקעות בתחום )למשל האחרונות בשנים זרות השקעות בקריית "אינטל" של המפעל שדרוג וההרחבה "מובילאיי" של הרכישה גת, הן אולם החברה(, מפעלי של המתוכננת הנוכחי הסחר הסכם מהרצוי. מעטות היו בימים אלו עם וההסכמים הנדונים סין עם אלא זאת. לשנות עשויים אחרות מדינות יותר מסובכת הזרות ההשקעות שהרחבת בשל הקושי בתחום העסקים בישראל, כפי

שיודגם בעמוד הבא.

ההשקעה בהון הפיזי פחתה

השקעה בתשתיות כאחוז מהתוצר

80

100

120

140

160

180

200

1975 20160.0

0.5

1.0

1.5

2.0

2.5

3.0

3.5

4.0

4.5%

20151975

עדכוןסדרה

ההשקעה בתשתיות כוללת את ההשקעה בנמלי ים ואוויר ובתשתיות לתחבורה יבשתית, לתקשורת, ולחשמל ומים.

מקור: גלעד ברנד ואבי וייס, מרכז טאוב | נתונים: דוח בנק ישראל לשנת 2014 )פרק ב', 54(; הלמ"ס



עוד מקור חשוב שעשוי להניע צמיחה הוא שיפור באקלים העסקי. מדי שנה מפרסם הבנק העולמי את דוח Doing Business, המדרג מדורגת ישראל עסקים. בהן לנהל הקושי רמת לפי המדינות את האחרות המדינות כל לכמעט מתחת ה-52, במקום זה במדד בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי )להלן: ה-OECD(. הדירוג הנמוך משקף את הצורך לייעל את תהליכי הביורוקרטיה – בעיקר בתחום הנדל"ן, סחר החוץ, רישום הנכסים ותחום תשלומי המסים. הפרוצדורות כלל את לרכז היא המצב לשיפור האפשרויות אחת

הנדרשות לפתיחת עסק בידי גוף אחד.

הקשיים המוצבים בפני עסקים בישראל: חסם משמעותי להשקעות זרות

דירוג מדד הקושי בעשיית עסקים, 2016

מקור: גלעד ברנד ואבי וייס, מרכז טאובנתונים: הבנק העולמי, מדד עשיית עסקים

52

89

12131415

17181920

222425

2728293031323334

4142

4750

5759

6169

76

531

מקסיקו

טורקיה

צ‘ילה

לטביה

הונגריה

יוון

פוליןפורטוגל

אסטוניה

סלובקיה

סלובניה

צ‘כיה

ישראל

ספרד

איטליה

ניו זילנד

קוריאה

יפן

פינלנד

צרפת


בלגיה

קנדהאיסלנד

גרמניה

דנמרק

אוסטריה

אוסטרליה

שוודיה

הולנד

ארה“ב

שווייץ

אירלנד

נורווגיה

לוקסמבורג


רווחהמיגור העוני

הממשלה הגדילה את הוצאותיה )הן במספרים מוחלטים והן כאחוז מכלל ההוצאות( בשלושת תחומי ההוצאה החברתית: בריאות, חינוך ורווחה. למרות זאת, רמות העוני ואי השוויון בישראל נותרו בין הגבוהות בעולם המפותח. הסיבות לכך ידועות היטב: ראשית, יש במדינה שתי קבוצות אוכלוסייה גדולות שנוטות לריבוי ילודה, לצד רמות נמוכות של השכלה ושל השתתפות בשוק העבודה. שנית, שיעורי המס בישראל נמוכים יחסית. כדי להתמודד עם בעיית העוני הוקמה ב-2013 הוועדה למלחמה בעוני בישראל )ועדת אלאלוף(, והיא הגישה את המלצותיה ביוני 2014. חלק מן ההמלצות אומצו ויושמו אולם חלקן נדחו, דבר המציב בסימן שאלה את האפשרות להשיג את יעדה המרכז של הוועדה: לצמצם את שיעורי העוני בישראל עד לרמה הממוצעת במדינות ה-OECD בתוך עשור. בפרק זה יוצגו זוויות שונות של מצב

הרווחה בישראל, והפרקים הבאים יעסקו בחינוך ובבריאות.

2017 תמונת מצב המדינה 24

)לפני כלכליות הכנסות לפי בהשוואה שמביאים בחשבון מסים ותשלומי העברה(, שיעורי העוני בישראל נמוכים יותר מאשר במרבית מדינות ה-OECD. אולם בבדיקה משק של לשימושו פנויות הכנסות לפי הבית, ישראל נמצאת במקום האחרון )לצד

מקסיקו(. בהכנסות העוני שיעור בין ההפרש כלכליות לשיעורו בהכנסות פנויות מעיד על הצלחת המדינה בצמצום רמת העוני בעזרת ישראל זה ובמדד הרווחה, ומערכת מיסוי מדורגת במקום החמישי מהסוף. בכל חמש ביותר הנמוכים ההפרשים שבהן המדינות יכולתן לכן במיוחד, נמוכים המס שיעורי לצמצם את העוני מוגבלת. כאמור במבוא, בהון המתאפיינות אוכלוסיות בין השילוב אנושי נמוך, אחוזי השתתפות נמוכים בשוק העבודה ומשפחות גדולות ובין נטל מס נמוך בישראל לאתגר בעוני הופך את המלחמה

קשה במיוחד.

OECDשיעורי העוני בישראל נותרו בין הגבוהים ב־

9% 16%14 17

19175 19

2020

1717

10 242419248

255262626

272727

282929

303131

3232

33333333

3434

3535

3637

3841

138

139

818

116

11

1010

148

916

97

1610

1310

814

1516

9

מקסיקוטורקיה

צ‘ילה

לטביה

הונגריה

יוון

פולין

פורטוגל

אסטוניה

סלובקיה

סלובניה

צ‘כיה

ישראל

ספרד

איטליה

ניו זילנד

קוריאה

יפן

פינלנד

צרפת


בלגיה

קנדה

איסלנד

גרמניה

דנמרק

אוסטריה

אוסטרליהשוודיההולנד

ארה“ב

שווייץ

אירלנד

נורווגיה

לוקסמבורג

OECD ממוצע

הכנסות כלכליותהכנסות פנויות

המידע עבור רוב המדינות נכון ל-2013

OECD :מקור: חיים בלייך, מרכז טאוב | נתונים

שיעור הפרטים מתחת לקו העוני, 2012-2014

http://taubcenter.org.il/he/%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%95%D7%90%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99/

25 רווחה

שיעורי כלכליות הכנסות לפי בהשוואה העוני בישראל נמוכים יותר מברוב מדינות הזמן, בעיקר וירדו מאוד במשך OECD-הבקרב אזרחים ותיקים. הירידה נבעה במידה שהובילה הפרישה, גיל מהעלאת רבה אולם יותר. מבוגר גיל עד לעבוד אנשים במדידה לפי הכנסות פנויות, שיעורי העוני בבחינת מעשור. יותר כבר השתנו בקושי נראה ששיעור העוני גילאי העבודה בלבד, שינוי חל אך לא השתנה פנויות בהכנסות הענייה. האוכלוסייה בהרכב משמעותי חלקם של הערבים והחרדים בקרב העניים אחוז ל-57 2002 בשנת אחוז מ-44 עלה בשנת 2015. גידול זה חורג בהרבה משיעור בכלל אלו קבוצות של בחלקן הגידול

האוכלוסייה. האוכלוסייה בקרב לעוני בהתייחס העוני מדידת כי לזכור יש המבוגרת נכסים, על ולא הכנסות, על רק מסתמכת מכפי מצומצם בקרבם שהעוני ייתכן לכן

שנראה.

חלקם של משקי הבית מתחת לקו העוני

חלה ירידה בשיעורי העוני בהכנסות כלכליות, אך לא בהכנסות פנויות

מחושב לפי שיטת ה-OECD. שיוך משק הבית נקבע לפי גילו של העומד בראשו ובן/בת הזוג.

מקור: חיים בלייך, מרכז טאוב | הלמ"ס, סקרי הכנסות )2011–2002( וסקרי הוצאות )2015–2011(

הכנסות פנויות

0

10

20

30

40

50

60%

2002 2015

גילאי 61 ומעלה

סה“כ

גילאי 60 ומטה

ב-2011 המידע נלקח הן

מסקר הכנסות והן מסקר הוצאות

הכנסות כלכליות

0

10

20

30

40

50

60%

2002 2015

גילאי 61 ומעלה

סה“כ

גילאי 60 ומטה

ב-2011 המידע נלקח הן

מסקר הכנסות והן מסקר הוצאות

http://taubcenter.org.il/he/poverty-and-inequality-heb/


ירידה של עקבית מגמה ניכרת 2002 מאז לעומת כלכליות. בהכנסות השוויון באי הראה פנויות בהכנסות השוויון אי זאת, של שנים כמה הראשונות, בשנים עלייה יציבות, ולאחר מכן ירידה. עיקר השינויים מיוחסים לאוכלוסייה בגילי העבודה, שהיא

גדולה יותר מאוכלוסיית הוותיקים. התפתחות זו מוסברת, בין היתר, בקיצוץ תרם הקיצוץ ב-2003. הילדים קצבאות חרדים. בקרב בפרט בתעסוקה, לעלייה בקרב מעבודה ההכנסות משקל כך, עקב תשלומי חשבון על גדל העבודה גילאי נעשו הכלכליות וההכנסות ההעברה, באי עלייה זאת, חלה לצד יותר. שוויוניות שקיצוץ מפני פנויות, בהכנסות השוויון פגעו המס בשיעורי והירידה הקצבאות בעיקר והיטיבו החלשות בשכבות בעיקר עם החזקות. והשכבות הביניים מעמד עם לשוק הצטרפו אנשים ויותר יותר השנים ירד פנויות בהכנסות השוויון ואי העבודה,

וחזר לרמתו בתחילת התקופה.

ההתפתחויות בשיעור אי השוויון דומות למגמות העוני, אך נובעות מסיבות אחרות

.OECD-מחושב לפי שיטת ה

מקור: חיים בלייך, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, סקרי הכנסות )2011–2002( וסקרי הוצאות )2015–2011(

אי שוויון בהכנסות – מדד ג'יני

0.000.050.100.150.200.250.300.350.400.450.500.55

2015201220102008200620042002

הכנסות פנויות

הכנסות כלכליות

ב-2011 המידע נלקח הן מסקר הכנסות והן מסקר הוצאות


27 רווחה

)ועדת בישראל בעוני למלחמה הוועדה מקיפה תכנית ב-2014 הציגה אלאלוף( הממוצעת לרמה עד העוני שיעור להורדת עלות עשור. בתוך OECD-ה במדינות שקלים מיליארד 7.4 על עמדה התכנית לכן בחירות, שנת הייתה 2015 בשנה. ההמלצות את יישמה שלא כמעט המדינה בלבד שקלים מיליון 434 בפועל והוסיפה בשנת הרלוונטיים. התחומים לתקציב 2016 נוספו לתקציב 1.9 מיליארד שקלים, כ-26 אחוז מסכום התוספת השנתי המומלץ. שונות, תכניות הורחבו הוועדה בעקבות כגון קצבאות השלמת הכנסה לקשישים. עם זאת, הממשלה לא יישמה חלק מההמלצות הגדלת דוגמת הוועדה, של המרכזיות

תשלומי הבטחת ההכנסה. ב-2017 צפויה תוספת ההוצאה לעמוד על כ-4 מיליארד שקלים )כ-54 אחוז מהמלצות הוועדה(. תוספת ההוצאה מעבר להשקעה תכנית להפעלת בעיקר תוקדש 2016 של

המלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני יושמו באופן חלקי

"חיסכון לכל ילד", להרחבת מענק העבודה של נוספת ולהגדלה שלילי( הכנסה )מס

השלמת ההכנסה לקשישים.

* 2017 - שיעור צפוי. מקור: ג'וני גל ושביט מדהלה, מרכז טאוב | נתונים: המוסד לביטוח לאומי; דוח הוועדה למלחמה בעוני בישראל

19%

17%

-0.4%

6

29

11

34

-22

30

53

6

26

108%

2531

4

52 54

כלכלה דיורותעסוקה

רווחה וביטחון סוציאלי

חינוך בריאותסה“כ

2016 2017*2015

צעדים אלו מעידים על שיפור ברמת יישום יספיקו לא הם כי נראה אולם ההמלצות,

כדי להשיג את יעדי הוועדה.

תוספת ההוצאה ליישום המלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוניכאחוז מהתוספות שהומלצו בוועדה

http://taubcenter.org.il/he/public-welfare-expenditure-heb/


תחומי על מההוצאה הממשלתית המורכבת – החברתית ההוצאה כ-192 על 2015 בשנת עמדה – יחד והרווחה הבריאות החינוך, מיליארד שקלים. חלקה של ההוצאה החברתית מתוך סך ההוצאות

התקציב הממשלתי להוצאה חברתית הוא הגבוה ביותר מאז תחילת המאה

ההוצאה החברתית, במחירי 2015 וכאחוז מכלל ההוצאה הממשלתית

0

50

100

150

200

2015201220082000

Fig 1

חינוך

21

9

9

20 19

8

2004

9 8

9

22

9 8

22 21 21

9 9

9 9

9

8

19 19 20 20 20 20 19 19 21%9 9 9 9 9

9 1010

11%9 9 99 9

910

1011%

במילארדי שקלים

בריאות

רווחה

הממשלתיות הוא הגבוה מאז תחילת המאה. ההוצאה הכוללת על רווחה עמדה באותה שנה על כ-94 מיליארד שקלים, שהם כ-21 אחוז מסך ההוצאה הממשלתית כולה וכמחצית מסך ההוצאה החברתית.

מקור: ג'וני גל ושביט מדהלה, מרכז טאוב נתונים: משרד האוצר, ביצוע התקציב; המוסד לביטוח לאומי, רבעון

סטטיסטי; הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל


29 רווחה

ההוצאה הכוללת על רווחה מתחלקת לשני מרכיבים עיקריים: תכניות ביטחון סוציאלי, המעניקות בעיקר קצבאות, ושירותי רווחה שירותים של מערך הכוללים חברתית, עם לאנשים מוסדי טיפול )כגון חברתיים בקהילה, רווחה שירותי ומערך מוגבלות המיועד לילדים או לקשישים(. בחינת שיעור ההוצאה על שני רכיבים אלו מהתמ"ג מגלה וב-2015 האחרונות, בשנים יציבות מגמת

שיעור ההוצאה עמד על כ-9 אחוזים. כפי שמראה התרשים, התקציב המוקדש מתקציב בהרבה גבוה סוציאלי לביטחון מסך אחוז מ-80 )יותר החברתית הרווחה לתכניות מוקדשים רווחה על ההוצאה במגמות הבדלים והיו סוציאלי(, ביטחון שאפיינו את שני התחומים: גידול בהוצאה יציבות בתחום על ביטחון סוציאלי לעומת

השירותים החברתיים.חלה 2005 בשנת שקליים, במונחים )ראו סוציאלי לביטחון בהוצאה עלייה

ההוצאה החברתית כאחוז מהתמ"ג נותרה יציבה בשנים האחרונות

.)18 עמ' ,2016 המדינה מצב תמונת העלייה נגרמה בעיקר משינויים דמוגרפיים יעד אוכלוסיות על ההוצאה ומהרחבת

מקור: ג'וני גל ושביט מדהלה, מרכז טאוב נתונים: משרד האוצר, ביצוע התקציב; המוסד לביטוח לאומי, רבעון סטטיסטי; הלמ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל

עם ואנשים קשישים במיוחד ספציפיות, מוגבלות. לעומת זאת, ההוצאה על שירותים

חברתיים ירדה מעט ונותרה נמוכה.

ההוצאה החברתית כאחוז מהתמ"ג

0

2

4

6

8

10

12%

20152012201020082006200420022000

Fig 4

ביטחון סוציאלי

רווחה חברתית

ביטחון סוציאלי +רווחה חברתית



כ-90 אחוז מההוצאה על ביטחון סוציאלי מתמקדת בקצבאות שמעניק אוניברסליות הן הללו הקצבאות מן חלק לאומי. לביטוח המוסד זכאי ואין כמעט אדם שאינו נמוכה, מיועדות לבעלי הכנסה וחלקן

לקצבאות כאלו או אחרות במהלך חייו. תחום נוסף הנכלל בהוצאה על ביטחון סוציאלי הוא תשלומי מס .2007 משנת בישראל המונהג עבודה"(, )"מענק שלילי הכנסה לבעלי ובמיוחד מעבודה, נמוכה הכנסה לבעלי משולם המענק לבעלי כלכלית ולסייע העוני את לצמצם נועד והוא משפחות, הכנסות נמוכות בלי לפגוע בתמריץ של הזכאים לעבוד. בשנת 2014 מספר הזכאים למענק עבודה עמד על 275,500, ושיעור המיצוי הגיע ל-70 אחוז. ההוצאה על תחום זה גדלה עם השנים אך נותרה קטנה למדי, ועמדה בשנת 2015 על כ-1.3 מיליארד שקלים – 1.6 אחוזים

מסך ההוצאה על תחומי ביטחון סוציאלי.

הרוב המכריע של ההוצאה על ביטחון סוציאלי מוקדש לקצבאות המוסד לביטוח לאומי, אולם חלקו של מס ההכנסה השלילי מתרחב

מקור: ג'וני גל ושביט מדהלה, מרכז טאוב נתונים: משרד האוצר, ביצוע התקציב; המוסד לביטוח לאומי, רבעון סטטיסטי

התפלגות ההוצאה על ביטחון סוציאלי, 2015

המוסד לביטוח לאומי

6%

5%

2% 87%

שיקום ומשפחות במשרד הביטחון

הרשות לזכויות ניצולי השואה

מס הכנסה שלילי


31 רווחה

התפלגות הספקים והתשלומים לפי ותק ואגף, 2015

כמעט כל ההוצאה על מיקור חוץ בשירותי הרווחה מוקצית לספקים ותיקים

מקור: ג'וני גל ושביט מדהלה, מרכז טאוב נתונים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים

משרד של חוץ מיקור לשירותי ההוצאה כ-8.4 על 2015 בשנת עמדה הרווחה מיליארד שקלים – כ-80 אחוז מסך תקציב על ההוצאה של הגדול חלקה המשרד. שחלו הגידול ומגמות חוץ, מיקור שירותי בה בשנים האחרונות, מעידים על תפקידה

המרכזי בהספקת שירותי רווחה בישראל.מספר הספקים שסיפקו שירותים למשרד עמד ב-2015 על 2,697, שני שלישים מהם חלוקת עמותות. ושליש עסקיים גופים דומה: הספקים סוגי שני בין התשלומים לעמותות יועדה התשלומים מסך כמחצית לפי בחלוקה פרטיים. לספקים וכמחצית ותק מתברר כי 56 אחוז הם ספקים ותיקים, בצורה גדול התשלומים בסך חלקם אך תקון באגף אפילו אחוז. 96 משמעותית: אזרחים ומשרת ומניעה בשיקום )העוסק שעברו על החוק ואוכלוסייה במצוקה קשה(, שבו פחות ממחצית הספקים הם ותיקים, 87

אחוז מן התשלומים מופנים אליהם.

0 20 40 60 80 100%

36% 41% 15%8%

43

53

1

34

53

11 2

3

6036

14242340

56 35

9 39 5 47

3

1065

313620 12

3

21

4

3

3

4746

2

ספקים

תשלומים

4

שיקום

מוגבלות שכלית התפתחותית

שירותים אישייםוחברתיים

אגף תקון

סה“כ

עמותות ותיקות

ספקים עסקייםותיקים

עמותותחדשות

ספקים עסקייםחדשים

http://taubcenter.org.il/he/outsourcing-of-welfare-services-heb/


נמצא )HHI( הרפינדל-הירשמן מדד הריכוזיות רמת להערכת נרחב בשימוש הוא קרובות ולעתים כלכליים, בענפים

משמש מדד לרמת התחרות בענף מסוים. עשויה בתקציב תקנה שכל בהנחה אינה זו שהנחה )אף נפרד כענף להיחשב במספר ירידה יש המקרים(, בכל טובה ועלייה גבוהה בהם שהריכוזיות התחומים נמוכה. בריכוזיות שמתאפיינים בתחומים את מראה הנתונים ניתוח זאת, לצד עודנה בהם התחרות שמידת התחומים מעטה, והפעילות הרגולטורית בהם עשויה

להניב תוצאות טובות.

רמת התחרות בשירותי מיקור חוץ עלתה לאורך השנים

מקור: ג'וני גל ושביט מדהלה, מרכז טאוב נתונים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים, נתוני מערכת הבוחן

התפלגות התקנות במיקור חוץ לפי רמת הריכוזיות

ריכוזיות נמוכה ריכוזיות בינונית ריכוזיות גבוהה

2000 2005 2010 2015

18% 20%

27%

37%

1511

149

67 69

5954

0-1,500 1,500-2,500 2,500+ HHI ערך

http://taubcenter.org.il/he/outsourcing-of-welfare-services-heb/

33 רווחה

66 בן אדם בראשות בית משקי בקרב על עומד דירה על הבעלות שיעור ומעלה יש האוכלוסייה ממחצית וליותר אחוז, 77משקי שיעור תעסוקתית. מפנסיה הכנסה הבית שאין להם הכנסה מפנסיה תעסוקתית אחוז מ-20 ירד בבעלותם דירה לא וגם

ב-2003 ל-16 אחוז ב-2015. ניכרים אוכלוסייה קבוצות לפי בחלוקה פערים בין הקבוצות. באוכלוסייה הערבית, ודומה גבוה הדירות בעלי שיעור למשל, ותיקים, אך שיעור יהודים לשיעורם בקרב

הזכאים לפנסיה מעבודה קטן בהרבה. במהלך ביותר הבולטים השינויים התקופה חלו בקרב עולים. שיעור הבעלות זו עלה מ-21 אחוז ל-41 דירה בקבוצה על אחוז תוך כעשור, ושיעור משקי הבית שיש אחוז מ-10 עלה תעסוקתית פנסיה להם בעיקר מיוחסים אלו שינויים אחוז. ל-26

לשנתונים הצעירים יותר.

שיעור בעלי הפנסיות והדירות בקרב עולים גדל בהתמדה

מקור: חיים בלייך, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, סקר הכנסות )2003, 2009( וסקר הוצאות )2015(

בעלות על דירה וזכאות לפנסיה בקרב משקי בית של מבוגריםראש משק הבית בן 66 ומעלה

0 20 40 60 80 100%

200320092003

2015

20092003

2015

20092003

2015

20092003

2015

יהודים ותיקים

57%62

56

37

16

1716

17

4548

46

7%7

6

1810

1021

25

7773

76

77

7

292831 16

1720

5106

486173

86

8%28%26

29

7

12

בעלי דירהובעלי פנסיה

ללא דירהבעלי פנסיה

בעלי דירהללא פנסיה

ללא דירהוללא פנסיה

עולים

ערבים

סה“כ



אינה המבוגרת האוכלוסייה מרבית ההכנסה לכן העבודה, בשוק משתתפת חסכונות על רבה במידה מתבססת שלה )בעיקר פנסיה תעסוקתית וחיסכון הוני( או על תמיכות ממשלתיות. חלוקה לפי קבוצות בין הכנסות פערי על מצביעה אוכלוסייה )יש וערבים עולים ובין ותיקים יהודים ערבים לגבי הנתונים כי בחשבון להביא מבוססים על תצפיות מעטות יחסית(. עיקר בעיקר כלכליות, בהכנסות מקורו הפער ההסתברות לכך, אי תעסוקתית. מפנסיה להימצא מתחת לקו העוני בקרב אוכלוסיות העולים והערבים גבוהה בצורה משמעותית

בכל קבוצות הגיל מעל גיל 60. בעין הטבות שיש לציין חשוב זאת, עם ואינן המבוגרת לאוכלוסייה שניתנות נכללות בהכנסות, אלא מתבטאות בהנחות ובפטורים )למשל הנחות בתשלומי ארנונה וחשמל וסבסוד תרופות ותחבורה ציבורית(.

הכנסותיהם של ערבים ושל עולים מבוגרים נמוכות יותר משל יהודים ותיקים

חישוב לפי שיטת ה-OECD. תמיכות/קצבאות כוללות העברות מהמוסד לביטוח לאומי ותמיכות ממשלתיות ואחרות,לפחות 90% מהן ציבוריות | מקור: חיים בלייך, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות

מקורות ההכנסה החודשית של משקי בית מבוגרים, 2015

אין בנמצא מדד לשווי ההטבות או לשיעורי המימוש שלהן, וייתכן שהן משנות את התמונה.

0

2,000

4,000

6,000

8,000

10,000

12,000

14,000

16,000

18,000

ותיקים עולים ערבים ותיקים עולים ערבים ותיקים עולים ערבים ותיקים עולים ערבים

גילאי +75 גילאי 71-74 גילאי 66-70 גילאי 61-65

תמיכות/הכנסה נטו קצבאות

עבודהפנסיההון

קו העוני 3,800 שקלים


בריאותתוחלת חיים, הזדקנות האוכלוסייה ובריאות הציבור

מצב הבריאות בישראל נחשב מצוין באופן כללי, ותוחלת החיים במדינה היא בין הגבוהות בעולם הן במדד המקובל והן במדד הבוחן את שנות החיים הבריאות שצפויות לאדם. עם זאת, מספר שנות החיים בבריאות שאינה טובה גדל גם הוא, תהליך הטומן בחובו עלייה בנטל התחלואה ובצרכים הרפואיים של האוכלוסייה, ועקב כך – בעלויות שירותי הבריאות. העלייה המתמדת בתוחלת החיים מביאה לעלייה בנטל הטיפול המוטל על משפחות הקשישים במונחי זמן וכסף, והאוכלוסיות האמידות יותר נעזרות במימון ביטוחים פרטיים יותר מבעבר – מגמה המפחיתה את השוויון במערכת. נוסף על כך, פרק זה ידון בנושאים נוספים המתקשרים לאי שוויון במערכת הבריאות, כגון השוני בין

זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים בבתי חולים במחוזות שונים, ונגישותו הכלכלית של מזון בריא.


אחת רק אינה שנים( 80.2( בישראל גברים של החיים תוחלת גבוהה בהרבה מהצפוי לפי מדדים כמו גם – היא הגבוהות בעולם והדמוגרפיים הבריאותיים והמאפיינים ההשכלה רמת העושר, מדינות 170 של שונים מאפיינים בחשבון לאחר שהובאו במדינה. ברחבי העולם, נמצא שתוחלת החיים בישראל גבוהה ב-7.2 שנים מהצפוי. הוספת משתנים מסבירים אחרים לבדיקה מעלה כי כנראה הצפויה החיים מתוחלת החריגה מתוך שנים כ-3.6 לייחס אפשר

לשלוש שנות שירות החובה הנהוגות בישראל.ממצא מפתיע זה זוכה לגיבוי של נתונים אחרים. למשל: התמותה הנמוכות בין היא בישראל יהודים בקרב דם וכלי לב ממחלות בקרב המקביל התמותה משיעור בהרבה נמוכה וגם – OECD-בנשים ושל גברים של החיים תוחלת בין ההפרש כן, כמו ערבים. בישראל )3.7 שנים( הוא בין הנמוכים במדינות ה-OECD. ההבדלים הללו תואמים את העובדה שגברים יהודים עוברים הכשרה גופנית הכנה )במסגרת לפניו וגם הצבאי, שירותם במהלך אינטנסיבית

לצבא( ואחריו )בשירות מילואים(.

גברים בישראל חיים 7.2 שנים יותר מהצפוי, ונראה שיש לכך קשר לחובת השירות בצבא

מקור: אלכס וינרב, מרכז טאוב

נתונים: ארגון הבריאות העולמי; נון ופוגה )2012(

ההפרש בין תוחלת החיים בפועל לתוחלת החיים הצפויה, בשנים

ישראליפן

צ‘ילהאיטליה

דרום קוריאהאיסלנד

הממלכה המאוחדתשוודיה

יווןצרפת

ניו זילנדסלובניהמקסיקופורטוגלפינלנד

שווייץלוקסמבורג

צ‘כיהאסטוניה

ספרדקנדה

אוסטריהטורקיהגרמניה

אוסטרליהנורווגיהאירלנד

פוליןסלובקיה

בלגיהדנמרק

הונגריההולנד

ארה“ב

-2.0

-0.4

-0.05

0.09

3.2

Difference between predicted and actual life expectancyOECD countries only

Source: Alex Weinreb, Taub Center for Social Policy Studies in Israel.Data: WHO, Global Health Observatory, www.who.int/gho/database/en/; Nunn and Puga (2012.

0.30.2

-0.1

-0.5

0.8

1.9

2.0

2.6

3.1

-2.5

-2.8

+7.24.3

1.4

-3.0

0.09

0.7

1.1

-0.6

-0.5

1.8

1.5

2.2

3.1

0.5

-1.3

-5.7

2.2

-0.07

http://taubcenter.org.il/he/life-expectancy-heb/

37 בריאות

היא תושביהן של החיים שתוחלת מדינות בראש להיות נוטות בעולם מהגבוהות הרשימה גם במספר שנות החיים בבריאות גם נכון זה מצב לתושבים. הצפויות טובה התשיעי במקום ממוקמת היא בישראל: כוללת, חיים תוחלת לפי בדירוג בעולם חיים תוחלת לפי בדירוג העשירי ובמקום 2015 שנולד בשנת תינוק טובה. בבריאות בממוצע שנים 71.7 לחיות צפוי בישראל בבריאות טובה – 10.4 שנים פחות מתוחלת החיים תוחלת הממוצעת. הכוללת החיים ימים ב-65 בממוצע גדלה טובה בבריאות בשנה בין 1990 ל-2015, נתון נמוך בכ-15 ימים לשנה משיעור הגידול השנתי בתוחלת

החיים הכוללת.רחב בישראל המדדים שני בין הפער הממוצע מהפער לשנה ימים בכ-10 יותר המדורגות האחרות המדינות 14 בקרב בראש הרשימה. עובדה זו עשויה לרמז שעל ישראל לשקול אמצעים לשפר את הבריאות בקרב התפקוד ואת הרווחה את הכוללת,

תוחלת החיים בבריאות טובה בישראל היא מהגבוהות בעולם, אולם היא עולה לאט יותר מתוחלת החיים הכוללת

מקור: ליאורה בוורס ודב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב | נתונים: המרכז למדידת ולהערכת בריאות, נתוני נטל התחלואה העולמי

תושביה, לצד הספקת הטיפולים הרפואיים הקיימים להארכת תוחלת החיים.

תוחלת החיים הכוללת והעלייה בתוחלת החיים בבריאות טובה 15 המדינות המובילות בדירוג תוחלת החיים בבריאות טובה ב־2015

70.0

70.5

71.0

71.5

72.0

72.5

73.0

73.5

74.0

74.5

1.0

1.5

2.0

2.5

3.0

3.5

4.0

4.0

3.23.0

2.5 2.42.2 2.2 2.2

2.1 2.1 2.1 2.01.8 1.71.7

1.3

תוחלת חיים בבריאות טובהבשנים, 2015

גידול שנתי בתוחלת החיים בבריאות טובה בין 1990 ל-2015, בחודשים

דורהאנ

אלשרי

רדספ

טליהאי

וריאהק יפן

צרפת

פורינג

ס

נדסל

אי

רליהאוסט

ודיהשו

ייץשוו

וגיהורו

נ

רגמבו

לוקסמלטה

http://taubcenter.org.il/he/healthcare-priorities-in-israel/


מאוד להזדקן צפויה בישראל האוכלוסייה הקשישים מספר הקרובים: בעשורים עצמו, את להכפיל צפוי ויותר( 70 )בני ,2035 עד מיליון לכ-1.24 מ-610,000 ב-31 לגדול צפויה האוכלוסייה בעוד שאר הפריון שיעורי על )בהתבסס בלבד אחוז התפקוד, חוסר מדד כך עקב הצונחים(. שמטבע הדברים גבוה יותר בקרב קשישים,

צפוי לגדול ב-43 אחוז. תופעה היא החיים תוחלת התארכות היערכות דורשת היא אולם מבורכת, של הגדלים הבריאות לצורכי יותר טובה יותר. רבות שנים שתחיה האוכלוסייה הצורך את מעלים בתפקוד וירידה חולי חמורים במקרים או ביתי, סיעודי בטיפול כן, שינוי היחס – בטיפול מוסדי. כמו יותר בין קבוצות הגיל השונות צפוי להכביד את את ולהגדיל הבריאות מערכת על הנטל המבוגר, בדור לטיפול הקשורים האתגרים

כפי שיודגם בעמודים הבאים.

חלקם של האזרחים הוותיקים באוכלוסייה צפוי לגדול

מקור: דב צ'רניחובסקי וחיים בלייך, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, "תחזית האוכלוסייה בישראל עד 2035", לוח 10

העלייה החזויה בחלקן של קבוצות הגיל באוכלוסייה ובמדד חוסר התפקוד ביחס ל־2015

0

50

100

150

200

250%

גידול חזויבחוסר תפקוד

70+50-6915-495-14

109 116 121127

107115

123131

106116

138126 126

154

180

203

110121

132143

2035203020252020

http://taubcenter.org.il/he/introduction-health-system-heb/

39 בריאות

ל-2015, 1990 בין לאדם אחוז בכ-17 הצטמצם התחלואה נטל שאפשר כפי בישראל. החיים בתוחלת העלייה עקב רבה במידה בסדר )המסודרים התחלואה לנטל הגורמים בתרשים, לראות השתנו )2015 בשנת הכולל התחלואה בנטל משקלם לפי יורד גדלה התחלואה לנטל גורמים שתרומתם הללו. השנים בין רבות באופן משמעותי ב-25 השנים האחרונות הם סוכרת, בעיות בראייה

בעיית הבריאות המתרחבת בקצב המהיר ביותר בישראל היא סוכרת

שינוי בחלקם של הגורמים לנטל התחלואה בין 1990 ל-201515 הגורמים המובילים לנטל תחלואה

מקור: ליאורה בוורס ודב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב

נתונים: המרכז למדידת ולהערכת בריאות -70% -60 -50 -40 -30 -20 -10 0 10 20 30 40 50 60

סרטן השדתאונות דרכיםמחלות כליות

מומים מולדיםאנמיה

אלצהיימרסרטן ריאות

שבץמיגרנות

מחלות עורדיכאון

מחלות באיברי החישהסוכרת

מחלות לבכאבי צוואר וגב תחתון

ובשמיעה, מיגרנות ואנמיה. בפרט בולטת התחלואה בשל סוכרת, שעלתה בשיעור של כמעט 60 אחוז במשך התקופה. לעומת זאת, חל צמצום של 58 אחוז בנטל התחלואה המשולב בשל שבץ ומחלות טובים מטיפולים הן הנובעת העולם, בכל שנצפתה תופעה – לב יותר והן מצמצום גורמי הסיכון למחלות אלו, כמו רמות גבוהות של

כולסטרול ולחץ דם.



הישראלים בריאים יותר מהאירופאים באופן כללי, אולם לא בכל התחומים

מעט בריאה ישראל אוכלוסיית ככלל, יותר מאזרחי המדינות המובילות באירופה בחשבון שמביאים לאחר גם ,)EU-15(

שהאוכלוסייה במדינה צעירה יותר. לב ממחלות התמותה שיעורי בישראל ומסרטן ריאות נמוכים בהרבה בשל שיעורי מצבה זאת, לעומת יותר. נמוכים מעשנים התחלואה נטל הסוכרת: בתחום חמור )בבדיקה אחוז ב-90 כמעט גבוה בסוכרת בעיקר ניכרת וההשפעה מתוקננת-גיל(, הסיכון גורמי נמוכה. הכנסה בעלי בקרב עבור חולי סוכרת – אי תפקוד כליות לחץ – גבוה )BMI( גוף מסת ומדד גבוה דם מדינות לעומת בישראל הם גם גבוהים ה-EU-15. גם נטל התחלואה בשל מחלות כליות, אנמיה, מומים מולדים ודיכאון גבוה אירופה. במדינות מאשר בישראל יותר אולי השד, לסרטן באשר גם דומה המצב בשל קיומו של גן המקושר לסיכון גבוה יותר

לתחלואה בקרב יהודיות ממוצא אשכנזי.

אומדן שנות תפקוד שאבדו בשל נטל תחלואה, 2015מתוקנן לגיל האוכלוסייה, ל־100,000 נפש, הגורמים המובילים לנטל התחלואה

0 500 1,000 1,500 2,000

EU-15

כאבי צוואר וגב תחתון

מחלות לב

מחלות עור

מיגרנות

דמנציה

אנמיה

מומים מולדים

מחלות כליות

תאונות דרכים

מחלות באיברי החישה

שבץ

סרטן השד

סרטן ריאות

סוכרת

דיכאון

פגיעה עצמית

נפילות

הפרעות חרדה

מקור: ליאורה בוורס ודב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב | נתונים: המרכז למדידת ולהערכת בריאות, נתוני נטל התחלואה העולמיים


http://taubcenter.org.il/he/private-expenditure-on-health-heb/

41 בריאות

בישראל התחלואה נטל בין ההבדלים את אפשר אירופה מערב במדינות לנטל הגילים מהרכב הנובעים לגורמים לחלק ולגורמים תלויי-גיל( )גורמים מדינה בכל מאופן המחלות, משכיחות הנובעים מחומרת או המחלות עם ההתמודדות שאינם )גורמים עצמם הרפואיים המצבים להתמקד מאפשרת זו חלוקה תלויי-גיל(. חמור ישראל של מצבה שבהם בתחומים צריכה הבריאות שמערכת ובצעדים יותר,

לנקוט לאור הזדקנות האוכלוסייה. הבעיות במרבית בתרשים, שניכר כפי יחסית הצעיר הגילים ממוצע הרפואיות גדול חלק אולם לטובתה, פועל בישראל

מהיתרון יימחק עם הזדקנות האוכלוסייה.

האוכלוסייה הצעירה בישראל מובילה לנטל תחלואה נמוך יחסית, אך המדינה חייבת להתכונן להזדקנות האוכלוסייה

2015 ,EUההבדלים בנטל התחלואה בין ישראל למדינות 15־אומדן שנות תפקוד שאבדו ל־100,000 נפש


נתונים: המרכז למדידת ולהערכת בריאות

Fig 7 v2

-1,000 0 400 600-800 -600 -400 -200

כאבי צוואר וגב תחתון

מחלות לב

מחלות עור

מיגרנות

דמנציה

אנמיה

מומים מולדים

מחלות כליות

תאונות דרכים

מחלות באיברי החישה

שבץ

סרטן השד

סרטן ריאות

סוכרת

דיכאון

הפרעות חרדה

פגיעה עצמית

נפילות

רכיב תלוי גיל רכיב שאינו תלוי גיל



חלקם של הקשישים המטופלים בקהילה גדול יותר מחלקם של המטופלים במוסדות סיעודיים

ומעלה 65 גילאי בשיעור בולטת ישראל אחוז, כ-19 הקהילה: במסגרת המטופלים שיש אחרות במדינות אחוזים כ-9 לעומת עבורן מידע זמין. נתון זה עשוי להצביע על בקשישים לטיפול יותר גדולה מחויבות בקהילה, אך הוא עלול גם לשקף את מיעוט המוגבלת הגישה ואת היחסי האפשרויות לטיפול במוסד במדינה. בטיפול הביתי חלק גדול מהנטל מוטל על כתפי בני המשפחה, זרים סיעוד עובדי לממן נאלצים שהם בין ובין שהם מפסידים ימי עבודה בשל הטיפול בקרוביהם. ההסתמכות הנרחבת על משקי בין השוויון אי להעמקת מובילה הבית משקי בית ברמות הכנסה שונות; משקי בית שאינם יכולים לממן טיפול סיעודי בבית או בעצמם, בנטל לשאת נאלצים מוגן בדיור וההשלכות הכלכליות של התופעה מוצגות

בעמוד הבא.

שיעור צרכני טיפול סיעודי ממושך בקרב גילאי 65 ומעלה, 2014

מדינות שיש עבורן נתונים בני השוואה. בחלק מהמדינות הנתונים משנה מוקדמת יותר, לפי הזמינות.

מקור: )OECD )2016 , עיבוד מרכז טאוב

2% 19%

0 5 10 15 20%ישראל

שווייץהולנד

ניו זילנדשוודיה

נורווגיהדנמרקצ'כיה

הונגריה

גרמניהאוסטרליה

לוקסמבורגפינלנד

סלובניהספרד

איטליהקוריאהבלגיה

איסלנדאירלנד

קנדהסלובקיה

פולין

יפן

טיפול במוסד טיפול בבית

http://taubcenter.org.il/he/long-term-care-in-israel-funding-and-organization/

43 בריאות

במימון הבית משקי של הגדול חלקם בבירור ניכר בישראל הסיעודי הטיפול למימון המקורות התפלגות בהשוואת הטיפול בכלל מדינות ה-OECD. בישראל חלקו של המימון הפרטי עומד על כמעט 45 הממוצע מהנתון שלושה פי כמעט – אחוז

ב-OECD )16 אחוז(. כל כמעט כי עוד מגלה ההשוואה החברתיים השירותים שמימון המדינות נוקטות בישראל למימון באופיו דומה בהן ובכך ציבורי, אופי בעלי מימון פתרונות מבטיחות את קיומו של מערך טיפול סיעודי אוניברסלי. השיטה הנוכחית בישראל היא אחת הסיבות המובילות לפערים גדולים בין

בעלי אמצעים לאוכלוסיות חלשות יותר.

OECDנטל מימון הטיפול הסיעודי הנופל על משקי הבית בישראל כבד יותר מאשר במדינות ה־

מימון ההוצאה על טיפול סיעודי ממושך, 2011–2010 הוצאה פרטית מהכיס המוסד לביטוח לאומי

0 20 40 60 80 100%

שווייץפורטוגלישראלגרמניה

ספרדסלובניהקוריאה

אוסטריהקנדה

פינלנדאסטוניהנורווגיהדנמרק

אוסטרליה

ניו זילנדהונגריהשוודיהצרפתפולין

בלגיההולנדצ'כיה

איסלנד

יפן

ביטוח פרטי הממשלה אחר

43% 7% 32% 18% מדינות שיש עבורן נתונים בני השוואה. עבור חלק מהמדינות הנתונים על הוצאות מהכיס עלולים לשקף הערכת חסר בשל

קשיי מדידה.

מקור: צ'רניחובסקי, קפלן, רגב ושטסמן, מרכז טאוב נתונים: )2010( OECD, בנק ישראל )2012(

http://taubcenter.org.il/he/long-term-care-in-israel-funding-and-organization/


ביטוח בריאות פרטי נעשה נפוץ יותר, ועקב כך גדל אי השוויון בקבלת שירותי בריאות

בביטוח המבוטחים הישראלים שיעור בתקופה זינק החולים קופות של משלים כלומר: אחוז, ל-80 מ-50 יחסית קצרה לעצמם מרשים אינם ביותר העניים רק פרטי ביטוח כזה. ביטוח על ההוצאה את נפוץ פחות מהביטוח המשלים, אולם עדיין שכיח למדי: יותר מ-40 אחוז מהאוכלוסייה המרכזיים החששות אחד בו. מחזיקים בחלק מהמקרים הוא שלפחות זה בהקשר מהווים הפרטי והביטוח המשלים הביטוח הביטוח שחברות מפני ביטוחי, כפל של חששותיהם את מנצלות הפרטיות הלקוחות ומוכרות להם פוליסות הכוללות מכוסים שכבר רפואיים למצבים כיסוי

במסגרת הביטוח המשלים. ביטוחים של הבולטים היתרונות אחד זמני של משמעותי קיצור הוא פרטיים להיות )שעלולים רפואי לטיפול ההמתנה בהמשך(. שנראה כפי מאוד, ממושכים רק לא אמצעים שבעלי הוא הדבר פירוש

שיעור המחזיקים בביטוח בריאות משלים ו/או פרטי


נתונים: המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות

רשאים לבחור את הרופאים הטובים ביותר, אלא גם זכאים לעבור הליכים רפואיים בתוך פרק זמן קצר בהרבה.

0

20

40

60

80

100%

2012200920072005200320011999

בעלי ביטוח משלים בעלי ביטוח פרטיבעלי ביטוח פרטי ומשלים


45 בריאות

הן ההוצאה הציבורית והן ההוצאה הפרטית על בריאות עלו לאורך האוכלוסייה הזדקנות בשל היתר בין ריאליים(, )במונחים השנים

שנדונה בעמודים הקודמים. ההוצאה הפרטית עלתה בשיעור גבוה יותר מההוצאה הציבורית,

ההוצאה הפרטית על בריאות עלתה, וייתכן שחלק מהעלייה אינו הכרחי

ההוצאה החודשית הממוצעת על בריאות כאחוז מההכנסה הפנויה של משק בית ממוצע, 2015

מקור: נבון וצ'רניחובסקי, 2007 )עדכון: חיים בלייך, מרכז טאוב(

נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות 2015200920031997

3.9 4.3 4.5

5.7

2015200920031997

3.9 4.3 4.5

5.7%

הממוצע הבית משק של הפנויה מההכנסה אחוזים מ-3.9 וגדלה ל-5.7 אחוזים מההכנסה בפחות משני עשורים.

חלק גדול מהשינוי נובע מהעלייה בשיעורי הרכישה של ביטוחים פרטיים, כפי שהודגם בעמוד הקודם.



ההוצאה הפרטית על בריאות עולה עם ההכנסה, אך יורדת כאחוז מההכנסה

רמת עם מזנקת בריאות על ההוצאה ההכנסה ברמת הבית ומשקי ההכנסה, משקיעים עליון( )חמישון ביותר הגבוהה בחמישון בית ממשקי שלושה פי כמעט ההכנסות התחתון. עם זאת, שיעור העלייה משיעור יותר קטן בריאות על בהוצאות העלייה בהכנסות, כך שההוצאה על בריאות מתוך ההכנסה יורדת עם העלייה בהכנסה. ההוצאה הממוצעת בחמישון העליון עומדת ובחמישון מההכנסה, אחוזים 4.8 על

התחתון – על 9.5 אחוזים מההכנסה. בריאות על הוצאה של הגבוה השיעור על יותר כבד עול מטיל ההכנסה מתוך ויתרה נמוכה, הכנסותן שרמת משפחות מאפשר אינו מוציאות שהן הסכום מכך: להן לרכוש ביטוחים פרטיים באותו שיעור, הקשור בכל נחיתות בעמדת אותן ומציב

לקבלת טיפול רפואי הולם.

ההוצאה החודשית על בריאות, 2015בשקלים וכאחוז מתוך ההכנסה של משק הבית

חמישוני ההכנסה חושבו לפי ההכנסה הכספית הפנויה לנפש מתוקננת במשק הבית.

מקור: דב צ'רניחובסקי, חיים בלייך ואיתן רגב, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות

432

481 ש“ח

638 ש“ח

872 ש“ח

1,025 ש“ח

9.5%

6.5%

6.2%

(5.4%)

4.8%

5.7%

חמישוןתחתון

חמישוןעליון

1,446 ש“ח


47 בריאות

משרד הבריאות נקט צעד חשוב לשיפור השקיפות במערכת ב-2013, ודרש מבתי החולים לדווח על זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים. הנתונים הזמינים להשוואה בין-לאומית של זמני ההמתנה מוגבלים, שזמני עולה הזמין מהמידע בזהירות. להשוואה להתייחס יש לכן זמן .OECD-ב אחרות למדינות יחסית קצרים בישראל ההמתנה בישראל ברך החלפת ולניתוח קטרקט לניתוח החציוני ההמתנה לניתוח וההמתנה שתיים, למעט המדינות מבכל יותר קצר הוא

החלפת מפרק ירך קצרה יותר רק במדינה אחרת אחת. ייתכן ראשית, הסתייגויות. שתי להזכיר חשוב זה בהקשר שהנתונים משקפים הטיית בחירה, מפני שרק המדינות שהציבו את נושא זמני ההמתנה על סדר היום )אולי מפני שהבעיה בהן חמורה יותר( מדווחות על זמני ההמתנה. שנית, לא בטוח שהנתונים בכל במדינות המדידה תחילת שנקודת מפני השוואה, בני המדינות אחרות היא הזמן שבו התקבלה הפָניה להליך מרופא, ואילו בישראל

המדידה מתחילה מזמן קביעת התור להליך.

זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים בישראל כנראה קצרים ביחס למדינות OECD אחרות

OECD, 2015 :מקור: ליאורה בוורס ודב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב | נתונים

זמני המתנה חציוניים לניתוחים אלקטיביים בעולםבימים, 2013-2014

39114

75

4898

8758

8252

61

4148

6179

7567

18282

7495

8779

194106

83229

145

87123

103

97162

130100

164135

154154

232371

328221

ניתוח קטרקט

החלפת ברך

החלפת מפרק ירך

הונגריה

קנדה

ישראל

דנמרק


פורטוגל

ניו זילנד

אוסטרליה

אסטוניה

פינלנד

ספרד

נורווגיה

צ‘ילה

פולין

ימי המתנה חיציוני לניתוחים אלקטיביים

http://taubcenter.org.il/he/queues-in-public-hospitals-heb/


אלקטיבי לניתוח החציוני ההמתנה זמן משתנה מאוד לפי סוג הפרוצדורה, ונע בין 12 ימים לניתוח מעקפים )שיכול להיחשב ל-147 מסוימים( במקרים דחוף להליך

ימים לניתוח לתיקון מחיצת האף. זמני בין גם ניכרים גדולים הבדלים החולים בבתי הליך לאותו ההמתנה יותר משנה יש הבדל של השונים. למשל, להחלפת ההמתנה בזמן החולים בתי בין או שקדים להסרת לניתוח ברך, מפרק

לתיקון מחיצת האף.

זמני ההמתנה לניתוחים אלקטיביים משתנים מאוד לפי סוג הניתוח ובין בתי החולים

זמני המתנה ממוצעים לניתוחים אלקטיביים )בחודשים(, 2014

ממוצע המתנה ב-27 בתי חולים ציבוריים. בחלק מבתי החולים לא מתקיימים כל ההליכים שנבדקו.

מקור: ליאורה בוורס ודב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב | נתונים: משרד הבריאות

0 1 2 3 4

ניתוח מעקפים

כריתת בלוטות התריסניתוח מעי גס וחלחולת

כריתת ערמוניתכריתת רחם

כריתת כיס מרההכנסת כפתורים לאוזן

עקמת/גיבנתניתוח עמוד שדרה (ללא עקמת/גיבנת)

ארתרוסקופיה פשוטה (כתף/ברך)בקע מפשעתי

החלפת מפרק ירךניתוח קטרקט/הסרת עדשות

ניתוח בריאטריכריתת שקדים

ארתרוסקופיה מורכבת (כתף/ברך)החלפת מפרק ברךתיקון מחיצת האף

5

זמני המתנה ממוצעים לניתוחים אלקטיביים


49 בריאות

בפריפריה יש פחות רופאים, מיטות אשפוז ומומחים בתחומי בריאות, וזמני ההמתנה ארוכים יותר

מחוזות לשישה ההמתנה זמני פילוח מעלה כי באזורי המטרופולין הגדולים זמני ההמתנה קצרים יותר, ובפריפריה ההמתנה לניתוח אלקטיבי היא הממושכת ביותר. זמן ההמתנה במחוז דרום, למשל, כפול מאשר

במחוז ירושלים.

זמני המתנה ומספר מיטות אשפוז לפי מחוז, 2014

ממוצע המתנה ל-18 הליכים אלקטיביים ב-27 בתי חולים ציבוריים. בחלק מבתי החולים לא מתקיימים כל ההליכים שנבדקו.

מקור: ליאורה בוורס ודב צ'רניחובסקי, מרכז טאוב | נתונים: משרד הבריאות, 2014; שירותי בריאות כללית, 2015; הלמ"ס, 2015

0

25

50

75

100

125

150%

ירושליםתל אביב0.0

0.5

1.0

1.5

2.0

2.5

3.0

2.5

חיפה מרכז צפון דרום

מיטות אשפוז ל-1,000 תושבים

זמני המתנה(כאחוז מהממוצע הארצי)

2.3 מיטות 2.5

1.8

1.5 1.3

את תואמים הממושכים ההמתנה זמני הבריאות שירותי בין הכללי השוני בפריפריה ובמרכז, נושא שכבר נדון רבות. שלילי מתאם יש בתרשים, שניכר כפי במחוז לנפש האשפוז מיטות מספר בין אלקטיביים. לניתוחים ההמתנה זמני ובין

ב-2013 בצפון הרופאים מספר כן, כמו בשאר ממספרם שלישים כשני על עמד לעומת איש לאלף רופאים 2.2( המדינה מספרם אחרים(. במחוזות יותר או 3.2הרפואה בענף אחרים מומחים של ומטפלים פיזיותרפיסטים רוקחים, )כמו היה והדרום הצפון במחוזות מקצועיים(

מחצית ממספרם במחוזות אחרים. במערכת בכירים גורמים בקרב ככלל, קבוצות שתי בישראל שיש תחושה רווחת הנהנים חזקים ישראלים מטופלים: של מקשרים טובים, מקורות כלכליים איתנים, גבוהות ניידות ויכולות התמדה יכולת יכולים להשיג טיפול רפואי מהיר; ולעומתם קבוצות פגיעות יותר, שאין ברשותן מקורות ויכולות דומים, נאלצות להתמודד עם זמני

המתנה ממושכים ואפשרויות מצומצמות.



אדם של הבריאותי במצבו חשוב מרכיב הבריאות משרד ומאוזן. בריא תפריט הוא העשירה ים-תיכונית, תזונה על ממליץ ודלה מלאים ובדגנים בפירות בירקות, מזון בחלבון מהחי. הערכת העלות של סל את בחשבון המביאה זו, להגדרה העונה גודל המשפחה ורמת ההכנסה שלה, מעלה ההכנסה בחמישון ממוצעת משפחה כי התחתון צריכה להוציא 65 אחוז מהכנסתה על מזון כדי לאכול בריא. בפועל מוציאות משפחות אלו כ-42 אחוז מהכנסתן על מזון, ופירוש הדבר הוא שאף על פי שהמשפחות הללו מוציאות נתח ניכר מהכנסתן על מזון, הן נאלצות לקצץ את כמות המזון שהן קונות או להתפשר על איכותו. לעומת זאת, משקי רק להוציא נדרשים העליון בחמישון בית כ-7 אחוזים מהכנסתם על אכילה בריאה –

שיעור בר השגה.

העלות של תזונה בריאה גבוהה מדי עבור משפחות ברמות הכנסה נמוכות

ההוצאה החודשית על מזון כשיעור מההכנסה הכספית של משק הבית, 2014

מקור: אזרייבה, אוריון, גולדשמיט, גינסברג, מילמן וצ'רניחובסקי, מרכז טאוב

נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות )2014(



2 3 4

64.8

42.2

30.4

22.419.5

16.813.6 14.4

7.2%10.2%

השיעור שנדרשלמימון סל בריא

שיעור ההוצאה בפועל

http://taubcenter.org.il/he/healthy-food-basked-heb/

http://taubcenter.org.il/he/household-expenditures-on-preschool-heb/

חינוךממשיכים במגמת שיפור

כפי שנכתב בעמ' 28, חלקו של תקציב החינוך מכלל התקציב הממשלתי עלה מ-9 ל-11 אחוז בתוך שנים ספורות. לעלייה זו נלוות כמה התפתחויות חיוביות: שכר המורים עלה באופן משמעותי, וכך גם איכות המורים ומספרם – ובד בבד חלה ירידה במספר התלמידים בכיתות.

ההוצאה לתלמיד )במונחים ריאליים( עלתה בכ-35 אחוז מאז תחילת המאה. פרק זה יעקוב אחר ההתפתחויות במערכת החינוך לשלביה, החל בשינויים בהוצאה על חינוך טרום-חובה בעקבות "מחאת העגלות" בשנת

2011 וכלה בבוגרי תיכון. סעיף מיוחד יוקדש לשיעורי ההרשמה והנשירה במערכת ההשכלה הגבוהה, בדגש על המגזר החרדי.


אחד החלקים המרכזיים במחאה החברתית פעולה – העגלות" "מחאת היה 2011 של לעלות להפנות את תשומת הלב שביקשה הגבוהה של חינוך טרום-חובה, שבעטיה לא קטנים לילדים מהאימהות לרבות השתלם לראות שאפשר כפי העבודה. לשוק לשוב בתרשים, ההוצאה הפרטית על חינוך טרום- 2003 שנת בין אחוז ב-40 עלתה חובה שאר בין בגובהו בולט שיעור – ל-2010 בהרבה החורג החינוך, במערכת החלקים של וההוצאות ההכנסות במדדי מהעלייה

משקי הבית. נושא זה נדון בוועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות המחאה, ולאור המלצותיה הוחלט 3–4 לגילאי חובה לימוד חוק את ליישם אכן החוק יישום האוכלוסייה. כלל בקרב הביא לירידה בהוצאה הפרטית על מסגרות גם לו הייתה אולם ,3–4 לגילאי חינוך עלייה בהוצאה רצויה: לוואי בלתי תוצאת שנתיים. לגילאי בגנים הלימוד שכר על

מחאת העגלות: גידול בלתי מידתי בהוצאה הפרטית על חינוך טרום־חובה

הוצאה על חינוך לנפש במשקי בית הכוללים ילדים בגילי 5–2 במסגרות טרום-חובה

מקור: קיריל שרברמן ונחום בלס, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות

מדדי הכנסה ריאלית והוצאות לנפש על חינוך, 2003=100

בשל – חלקית לפחות – נגרמה זו עלייה בעקבות יום למעונות בביקוש העלייה הבית, משקי של הפנויה בהכנסה הגידול שלפני יישום החוק נאלצו לשלם שכר לימוד

גבוה עבור מסגרות לילדים בגילי 4–3. עקב כך, ההוצאה הממוצעת על מסגרות טרום-חובה לגילאי 5–2 ירדה ב-3 אחוזים בלבד.

90

100

110

120

130

140

150

2014201320112009200720052003

טרום-חובה

הכנסה נטו לנפש

הוצאה לנפש

יסודי

תיכון

חטיבת ביניים


53 חינוך

לימוד חוק מיישום העיקריים המרוויחים בני היו גורף באופן 3–4 לגילאי חובה משפחות ולא והגבוה, הבינוני המעמדות לכך הסיבה התחתונים. החמישונים בשני ההכנסה ברמות המשפחות שמרבית היא לשכר סבסוד קיבלו ממילא הנמוכות היישום לפני כבר אלו לגילים הלימוד

המלא. בעקבות יישום החוק במלואו עלו שיעורי בקרב אחוז ל-89 מ-80 בגנים הלמידה ערבים. בקרב אחוז ל-79 ומ-68 יהודים, לתלמיד הכוללת ההוצאה בעוד כן, כמו בחינוך טרום-חובה )גילאי 3 ומעלה( כאחוז מהתמ"ג לנפש כמעט לא השתנתה, חלקם אחוז מ-21 ירד במימון הבית משקי של

בשנת 2011 ל-11 אחוז בשנת 2013.

הוצאה חודשית לילד בגילי 4–3 במסגרת טרום־חובה ציבורית, מחירי 2014

יישום חוק לימוד חובה לגילאי 4–3 היטיב בעיקר עם משפחות מהמעמד הבינוני והגבוה

לפי חמישוני צריכה לנפש מתוקננת במשקי בית הכוללים ילדים בגילי 5–2 במסגרות טרום-חובה.

מקור: קיריל שרברמן ונחום בלס, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, סקר הוצאות

0

200

400

600

800

1,000

1,200

1,4002011

2014



2 3 4

חמישוני הכנסה



מאז 1960 חלו שינויים דמוגרפיים מפליגים במערכת החינוך. חלקם של הזרמים החרדי אחוז. ל-44 מ-16 מאוד: גדל והערבי לידי באו תמיד לא אלו שינויים אולם שעות עבור התקציביות בהקצאות ביטוי הוראה ותשתיות פיזיות, ואף לא בהתאמה האנושי בגיוון או הלימוד תכניות של היעדר המערכת. בראש העומדים של ההתאמות יצר לעתים תחושות של הדרה ואפליה, והקשה על מערכת החינוך לשמש

גורם מאחד ומגבש בחברה הישראלית. באוכלוסייה התרחשו האחרונות בשנים הילודה בשיעורי צמצום תהליכי הערבית הקטינו והם הלמידה, שיעורי של ומיצוי את חלקו של החינוך הערבי בכלל מערכת החינוך של הגידול קצב בבד בד החינוך. החרדי הואט )כפי שיודגם בעמוד הבא(, אף על פי ששיעורי הפריון באוכלוסייה זו כמעט

שלא השתנו.

מספר התלמידים גדל, אולם יש הבדלים מרחיקי לכת בשיעורי הגידול בין המגזרים השונים

מקור: נחום בלס וחיים בלייך, מרכז טאוב | נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

התפלגות התלמידים בבתי הספר

0

0.5

1.0

1.5

2.0

2016201020001990198019701960

43%

60

59

52

57

5944

2422

1716

15 1414%14%

18%

26%

16

27

12

21

521

20

2216

610 5

4

מספר תלמידים(במיליונים)

ערבי

חרדי

ממלכתי-דתי

ממלכתי

http://taubcenter.org.il/he/transfers-between-education-streams-heb/

55 חינוך

בזרמי התלמידים במספר הגידול שיעורי החינוך השונים מתקרבים זה לזה במהירות. יותר מהר גדל עדיין החרדי החינוך זרם שלוש אולם במערכת, הזרמים משאר

הקבוצות האחרות קרובות מאוד זו לזו. בבתי התלמידים מספר כי לציין מעניין מאוד דומה בקצב גדל הממלכתיים הספר שאם הוא הדבר פירוש הכולל. לממוצע בחלקו הצמצום תימשך, הנוכחית המגמה קצב זאת, לעומת להיעצר. צפוי הזרם של נמוך הערבית האוכלוסייה של הגידול כלומר, האוכלוסייה, לשאר בהשוואה להמשיך עלול החינוך במערכת חלקה

לרדת.

שיעורי הגידול במספר התלמידים בזרמי החינוך השונים מתכנסים

נתונים: נחום בלס וחיים בלייך, מרכז טאוב | נתונים: משרד החינוך

שיעור הגידול השנתי של מספר התלמידים במערכת החינוך

-2-101234567

2000-01 2002-03 2004-05 2006-07 2008-09 2010-11 2012-13 2014-15

+8%

-3

סה“כממלכתיממלכתי-דתיחרדיערבי

http://taubcenter.org.il/he/transfers-between-education-streams-heb/


מצבם החברתי־כלכלי של תלמידים ערבים השתפר, ומנגד מצבם של החרדים הידרדר

מקור: נחום בלס, מרכז טאוב | נתונים: קובץ תלמידים, משרד החינוך

שינויים חלו ל-2014 2001 השנים בין של החברתי-כלכלי בהרכב ממש של התלמידים בזרמי החינוך השונים. התרשים מציג את התפלגות התלמידים בכל מגזר לפי חלוקה לשלוש קבוצות חברתיות-כלכליות: שלושת העשירונים הנמוכים ביותר, ארבעת העשירונים ושלושת הבינוניים העשירונים

הגבוהים ביותר. של חלקן החרדי שבמגזר בשעה במגזר וגדל, האוכלוסיות מרקע חלש הלך דרמטית. בצורה הצטמצם הוא הערבי חלה והממלכתי-דתי הממלכתי בחינוך במעמד התלמידים במספר קלה עלייה בינוני או מבוסס על חשבון תלמידים מרקע

חלש, אך השינויים היו קטנים בהרבה.

התפלגות התלמידים לפי מדד חברתי־כלכלי

0

20

40

60

80

100%

2001 2014 2001 2014 2001 2014 2001 2014

52

32

16 11

30

59

40

44

16

45

40

15

30

44

26

34

44

22

14

32

54

18%

44%

38%

חרדיערבי ממלכתיממלכתי-דתי

גבוה(8-10)

בינוני(4-7)

נמוך(1-3)

57 חינוך

בין 2003 ל-2014 עלה שכרם של עובדים אחוזים. 9 מתון: בשיעור במשק שכירים בשיעור עלה המורים שכר תקופה באותה השכר עלה היסודי בחינוך בהרבה: גבוה על החתימה בעקבות בעיקר אחוז, ב-37 ובחטיבת חדש", "אופק העבודה הסכם בחטיבה אחוז. ב-36 השכר עלה הביניים ועיקר אחוז ב-24 השכר עלה העליונה העלייה התרחשה מאז 2011, מועד חתימת

הסכם העבודה "עוז לתמורה". החינוך שלבי בכל המורים שכר כיום השכיר משכר משמעותית בצורה גבוה הממוצע במשק. עם זאת, בהשוואה לקבוצת העובדים האקדמאים המורים הגברים עדיין בעלי מעמיתיהם פחות הרבה מרוויחים אחוז 27 של )הפרש האקדמיים התארים אחוז 13 מרוויחות הנשים אך ב-2013(,

יותר מעמיתותיהן האקדמאיות. עליות השכר תרמו ככל הנראה לשיפור

באיכות המורים, כפי שנראה בעמוד הבא.

שכר המורים עלה מאוד בעשור האחרון, וכעת הוא גבוה בהרבה מהשכר הממוצע במשק

מקור: נחום בלס, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, שינויים בשכר המורים 2003-2014

שכר חודשי ממוצע – מורים לעומת כלל השכירים, במחירי 2014

0

2,000

4,000

6,000

8,000

10,000

12,000

14,000

201420112009200720052003

כלל השכירים חטיבה עליונה יסודיחטיבת ביניים קדם-יסודי

http://taubcenter.org.il/he/dovrat-committee-heb/


מאז שנת 2000 חל שיפור משמעותי בהשכלת המורים בכל רמות החינוך. השיפור הגדול ביותר התרחש בחינוך הקדם-יסודי: בשנת 2000 רק מיעוט מקרב הגננות היו בעלות תואר אקדמי, ובשנת 2015

למעלה מ-90 אחוז מהגננות היו בעלות תואר. והן השיפור בולט במיוחד במגזר הערבי, הן בחינוך הקדם-יסודי

רמת ההשכלה של המורים השתפרה מאוד

מקור: דוד מעגן, הלמ"ס

אחוז המורים בעלי השכלה אקדמית

201520102000201520102000201520102000

315

11

61

76

15

11

39

57

19

26

61

51

25

39

4549%

43%

קדם-יסודי חטיבת ביניים יסודי

בעלי תואר ראשון

ביסודי. ב-2015 שיעור המורים האקדמאים במגזר הערבי היה גבוה יותר משיעורם במגזר העברי בכל רמות החינוך. השיפור נובע במידה רבה משדרוג הסמינרים, שבהם הוכשרו בעבר רוב המורים, לתכניות לתואר ראשון. עקב כך, שיעור בעלי התואר הראשון גדול יותר בקרב

מורים צעירים מאשר בקרב המבוגרים.

יהודים

201520102000201520102000201520102000

201

373

82

13

335

71

10

18

74

58

16

27

5965%

29%

קדם-יסודיחטיבת ביניים יסודי

ערבים


59 חינוך

מספר תלמידים ממוצע בכיתה

גודל הכיתות הצטמצם מהר יותר במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי

מקור: נחום בלס, מרכז טאוב | נתונים: משרד החינוך, אגף הכלכלה והתקציבים

גודל כיתה מושפע בעיקר משני גורמים: החלטות אדמיניסטרטיביות בדבר גודל הכיתה המרבי המותר והתפתחויות דמוגרפיות. ב-2007 ל-32 מ-40 המרבי הכיתה גודל הקטנת על הממשלה החליטה תלמידים. יישום החלטה זו היה אמור להביא לצמצום גודל הכיתה במספר הירידה למעשה אולם אחוז, כ-20 של בשיעור הממוצע בחינוך הצמצום שיעור בהרבה. קטנה הייתה בכיתות התלמידים

הביניים בחטיבת אחוזים 9 על ביסודי, אחוזים 4 על עמד העברי עמדו השיעורים הערבי בחינוך העליונה. בחטיבה אחוזים 4 ועל על 18, 21 ו-4 אחוזים, בהתאמה )מפני שהכיתות היו גדולות יותר את לצמצם הממשלה החלטת דבר, של בסיכומו מלכתחילה(. שלגודל ברור לא זאת, עם בחלקה. רק בינתיים יושמה הכיתות

הכיתה יש השפעה מכרעת על ההישגים, כפי שיוצג בעמוד הבא.

26272829303132333435

2004-2005 2015-2016

36

חינוך עברי

חינוך ערבי

יסודי

26272829303132333435

2004-2005 2015-2016

36

חינוך עברי

חינוך ערבי

חטיבת ביניים

26272829303132333435

2004-2005 2015-2016

36

חינוך עברי

חינוך ערבי

תיכון



בחינת ציוני התלמידים בכיתות ח' בבחינת שהם הכיתה גודל לפי בעברית המיצ"ב מובחנות קבוצות שתי מגלה בה לומדים מבחינת רמת הישגים: כיתות הכוללות עד 18 תלמידים וכיתות שיש בהן 19 תלמידים ומעלה. לכאורה ההישגים בכיתות הקטנות נמוכים יותר, אולם הדבר נובע מכך שלרוב כיתות אלו משתייכות לחינוך המיוחד, לכן הן אינן בנות השוואה עם הכיתות הגדולות ניכרים לא הגדולות הכיתות בין יותר. הבדלים משמעותיים בהישגים בין תלמידים ובין הטווח של הנמוך בקצה בכיתות תלמידים בכיתות הגדולות ביותר. תוצאות בחשבון הובאו כאשר גם בעינן נותרו אלו התלמידים של הדמוגרפיים המאפיינים התלמידים של ציוניהם וכן והכיתות, שהשתתפו במדגם במבחני המיצ"ב כשהיו

בכיתות ה'. עיקריות הסתייגויות שתי להזכיר חשוב נכונים הנתונים ראשית, הללו. מהנתונים שלו וייתכן בלבד, ח' כיתות תלמידי לגבי

לגודל הכיתה כנראה אין השפעה על הישגי התלמידים

ממוצע נע של שלושה גודלי כיתה עוקבים | מקור: שפריר, שביט ובלנק, מרכז טאוב | נתונים: מיצ"ב, 2009

ציון ממוצע בבחינת המיצ"ב בעברית, 2009

למשל, א', בכיתות תלמידים נבדקים היו התוצאות היו אחרות. שנית, גם אם הציונים חוויית הכיתה, מגודל מושפעים אינם

הלמידה עשויה בהחלט להשתנות בהתאם לכך להיות ועשויה התלמידים, למספר חשיבות לא פחותה מההשלכות האקדמיות.

20

25

30

35

40

45

50

55

60

65

70

75

80

41403938373635343332313029282726252423222120191817161513121110987

מספר התלמידים בכיתה

ציון ממוצע

http://taubcenter.org.il/he/class-size-and-educational-achievement-heb/

זרקור חינוך: חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה

בשנים האחרונות זינק מספר החרדים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. אם מגמה זו תימשך, עשויה להיות לה השפעה אדירה על הקהילה החרדית ועל הכלכלה הישראלית כולה: אם חרדים רבים ירכשו תארים ויצטרפו לכוח העבודה במקצועות בשכר גבוה, הדבר עלול להוביל לירידה בשיעורי העוני ואי השוויון ויהיה מקור משמעותי לצמיחה. עם זאת, התפתחויות אלו אינן תלויות רק בהרשמה ללימודים אקדמיים אלא ביכולתם של הסטודנטים החרדים לסיים את התואר בהצלחה. רק כך יוכלו חרדים מצליחים להפוך למודל לחיקוי ולהשפיע על צעירים

וצעירות נוספים מהמגזר ללכת בעקבותיהם. שונה בלימודיהן, המצב במגזר( מצליחות למדי )שהן כשני שלישים מכלל הסטודנטים נשים חרדיות בעוד כי נראה בעמודים הבאים לגמרי בקרב גברים חרדים, והם נושרים מהלימודים בשיעורים גבוהים בהרבה. כמו כן, יש ראיות לכך ששיעור החרדים הנרשמים למוסדות אקדמיים מנופח בשל הכללתם של סטודנטים מן הזרם החרד"לי בחישוב. ללא שיפור משמעותי בנתוני ההשכלה הפורמלית של חרדים,

בייחוד בקרב גברים, יהיה לאוכלוסייה החרדית קשה מאוד לשפר את מצבה הכלכלי ולצמצם את העוני בקרבה.


בשנים האחרונות חל גידול מרשים במספר הנרשמים החרדים החדשים לתואר אקדמי. שילש כמעט המספר ל-2014 2008 בין כשני מהם ל-3,227, מ-1,122 עצמו: את שלישים נשים וכשליש גברים. בשנת 2014 גברים וכ-450 חרדיות נשים כ-1,600 לימודיהם את בהצלחה השלימו חרדים לתואר אקדמי, לעומת כ-650 נשים וכ-200

גברים בשנת 2012. בעלי שיעור המשמעותי, הגידול למרות התואר בקרב צעירים חרדים )בפרט בקרב גברים( עדיין נמוך מאוד. נכון לשנת 2014, וכ-8 החרדים מהגברים אחוזים כ-2.5 רק הגיל בקבוצת החרדיות מהנשים אחוזים 28 לעומת אקדמי, תואר בעלי היו 25–35אחוז בקרב גברים חילונים וכ-43 אחוז בקרב נשים חילוניות. נתונים אלו הם תוצאה של באקדמיה הנמוכים ההשתלבות שיעורי בשנים קודמות ושל שיעורי נשירה גבוהים,

כפי שיוצג בהמשך.

מספר החרדים שנרשמו למוסדות להשכלה גבוהה גדל כמעט פי שלושה בשש שנים

איתן רגב, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, קובץ מאגד של בסיסי נתונים מנהליים

מספר הנרשמים החרדים החדשים למוסדות אקדמיים

2014201320122011201020092008

2,132

2,491

2,916

1,830

1,4501,122

3,227

http://taubcenter.org.il/he/haredim-in-higher-education-heb/

63 זרקור: חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה

למרות הגידול המרשים במספר הסטודנטים )גילאי החרדים הצעירים שיעור החרדים, לתואר כיום לומדים או שלמדו )25–35אחוז ו-15 מהגברים אחוזים 8( אקדמי למגזרים בהשוואה נמוך עדיין מהנשים( המקביל השיעור ערבים בקרב אחרים. ודתיים חילונים יהודים ובקרב כפול, הוא

השיעורים גבוהים הרבה יותר. הלומדות הנשים שיעורי המגזרים בכל לתואר גבוהים יותר משיעורי הגברים – נתון שאינו מפתיע, לאור זאת ששיעורי הזכאות

לבגרות גבוהים יותר בקרב נשים.

שיעור החרדים שלמדו או לומדים לתואר, גילאי 25-35, 2014

שיעור החרדים הלומדים לתואר אקדמי עודו נמוך מאוד


15.0

8.0

15.6

32.0

43.3

58.8גברים נשים61.8%

47.3%

Fig 3

חרדים ערבים דתיים חילונים




יוצאי של נתוניהם את מפלחים כאשר מערכת החינוך החרדית לפי זרמים, מתברר כי חלק קטן מהם )כ-5 אחוזים( משתייכים חלקם למרות החרד"לי. לזרם למעשה הקטן, שיעור הלומדים לתואר אקדמי בקרב אחוז ו-38 מהנשים אחוז 63( אלו בוגרים מהגברים( גבוה באופן משמעותי מהשיעור הזרמים מארבעת בוגרים בקרב המקביל כלפי מטה והדבר – העיקריים החרדיים המגזר של ההשתלבות שיעורי את מעלה באקדמיה. בניכוי בני הזרם החרד"לי, אחוז החרדים שלומדים באקדמיה בקרב הגברים בנתונים אחוזים 8 )לעומת אחוזים 6 הוא 12 – הנשים ובקרב חרד"לים(, הכוללים

אחוז )לעומת 15 אחוז(. בבחינת שיעורי ההשתלבות של ארבעת בלימודים הזרמים העיקריים בקרב חרדים אקדמיים, ניכר כי גם אצל הנשים וגם אצל הגברים, הליטאים והספרדים דומים למדי. שיעורי ההשתלבות הגבוהים ביותר נרשמו

הנתון לגבי מספר החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה כנראה מוטה כלפי מעלה

שיעור הסטודנטים שלמדו לתואר אקדמי, 2014גילאי 25-35

בזרם נרשמו ניכר( )בפער ביותר הנמוכים והשיעורים חב"ד, מזרם וגברים נשים בקרב החסידי )לא כולל חב"ד(.


12

38

15

7

57

146

29

63

חסידי

ספרדי

ליטאי

חב“ד

חרד“ליבפיקוח חרדי

4%

3%

גברים נשים



כדי לנסות להשלים את פערי הידע, כ-42 אחוז מהגברים החרדים שנרשמים לאקדמיה קדם-אקדמיות, במכינות ללמוד מתחילים ו-22 החרדיות מהנשים אחוז 13 לעומת כמחציתם החילונים. מהגברים אחוז ללימודים הנרשמים מכלל אחוז 20(המכינה, בשלב כבר פורשים אקדמיים( ומאלו המגיעים למוסדות ללימודים גבוהים כך התואר, במהלך כמחצית עוד נושרים שבסך הכל רק 42 אחוז מהגברים החרדים התואר. את מסיימים ללמוד שמתחילים הזרם החרדי-לאומי, בני מנכים את כאשר של משוקללים נשירה שיעורי מתקבלים כ-67 אחוז, לעומת כ-30 אחוז בקרב יהודים

לא-חרדים וכ-41 אחוז בקרב ערבים.אצל הסטודנטיות עומדים שיעורי הנשירה המשוקללים על כ-33 אחוז בקרב חרדיות, לעומת כ-25 אחוז במגזרים אחרים. כלומר, המגזרים בכל נשים של הנשירה שיעורי במיוחד גברים, נמוכים בהרבה מאשר של

אצל חרדים וערבים.

שיעורי הנשירה גבוהים במיוחד בקרב גברים חרדים

שיעורי נשירה משולבים: מכינות ואקדמיה, 2014–2005


0

20

40

60

80

100% 7 6 9 9 62

20 6%

38

22 17 23 1636 24

27%

7176

6874

59

74

42

67%

חילוניםדתייםערביםחרדים

גברים נשיםנשים נשים גבריםגבריםנשים גברים

נשרו במהלך התואר

השלימו תואר

נשרו במהלך המכינה



אחת הסיבות המרכזיות לשיעורי הנשירה הגבוהים: חוסר מוּכנוּת

ונשים מכל המגזרים, שיעורי גברים בקרב שהתקבלו סטודנטים בקרב הנשירה וללא בגרות תעודת ללא ללימודים ובקרב ביותר, הגבוהים הם פסיכומטרי וציון בגרות תעודת בעלי סטודנטים כי נראה ביותר. הנמוכים – פסיכומטרי האקדמיים המוסדות מרבית של הדרישה ופסיכומטרי בגרות ציוני מינימלי של לרף סינון אמצעי מהווה אכן קבלה כתנאי

אפקטיבי, ומפחיתה את הסיכון לנשירה. כי מלמדים ההרשמה נתוני אולם הסטודנטים החרדים אינם ניצבים בפני אותן ניצבים סטודנטים דרישות כניסה שבפניהן גדול מאוד מתוכם וחלק ממגזרים אחרים, בגרות ללא אקדמיים ללימודים התקבל וללא פסיכומטרי: כ-57 אחוז מהסטודנטים וכ-48 אחוז מהסטודנטיות, לעומת שיעורים

נמוכים בהרבה במגזרים האחרים. יש לציין שהאחוז הגבוה של חרדיות ללא בגרות אינו מצביע על חוסר הכנה מספקת

ללימודים אקדמיים מפני שרבות מהן ניגשות למבחני סאלד, המקבילים לבגרות חלקית.

התפלגות הסטודנטים לפי נתוני סף בכניסה לאקדמיה, 2014–2010


ערביםחילוניםדתייםחרדים

בגרות ופסיכומטרי

רק פסיכומטרי

רק בגרות

ללא בגרות ופסיכומטרי

0

20

40

60

80

100% 6370 5963 5067 16%19

16%

1916

10

19

12

8

12

77

18

10

23

19

57%

21

117

13

8

147

11%

48

נשים גברים נשים גברים נשים גברים נשים גברים



החרדים הסטודנטים מרבית כאמור, ללא אקדמיים ללימודים כיום מתקבלים כי מתברר אולם פסיכומטרי, וללא בגרות הן להם שניתנות המשמעותיות ההקלות הסטודנטים שיעור יחסית: חדשה תופעה הוכפל אלו סף נתוני ללא ללמוד שהחלו מאז תחילת העשור. גם במגזר הכללי חלה עלייה בתחום זה, אך אחוז המתקבלים ללא

בגרות ופסיכומטרי עדיין נמוך. מערכת מהתרחבות נובעת זו עלייה שחלק לכך שהביאה הגבוהה, ההשכלה הקמפוסים ובפרט החדשים, מהמוסדות יותר נוחים החרדיים, מציעים תנאי קבלה

כדי למשוך סטודנטים.

חלקם של החרדים המתקבלים ללימודים ללא בגרות או ציון פסיכומטרי גבוה מ־50 אחוז

שיעור הסטודנטים שהתקבלו ללימודים ללא בגרות וללא פסיכומטרי

איתן רגב ושירלי ירין, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, קובץ מאגד של בסיסי נתונים מנהליים

0

10

20

30

40

50

60%

20142012201020082006200420022000

חרדים

יתר הקבוצות

26

5

53%

11%



בקרב מאוד גבוהים הפתוחה מהאוניברסיטה הנשירה שיעורי גבוהה אקדמית רמה בין השילוב בשל המגזרים, מכל סטודנטים באוניברסיטה הלומדים החרדים אחוז לכל. הפתוחה להרשמה הפתוחה גבוה מהאחוז במגזר הכללי, דבר התורם לשיעורי הנשירה הגבוהים בקרבם. גם שיעורי הנשירה של סטודנטים חרדים במכללות לחינוך גבוהים מאוד, אך נתון זה משמעותי פחות מכיוון שרק כ-10

אחוזים מהגברים החרדים לומדים במוסדות אלו. רוב הסטודנטים החרדים )54 אחוז( לומדים במכללות אקדמיות,

אחוז הנשירה הגבוה ביותר הוא מהאוניברסיטה הפתוחה, והנמוך ביותר – מאוניברסיטאות אחרות

שיעורי נשירה מלימודים לתואר צעירים שהחלו ללמוד לפני 2010 והפסיקו את לימודיהם לפני 2014 בלי לקבל תואר

משמעותית גבוהים שלהם הנשירה שיעורי אלו במוסדות וגם לעומת בהתאמה(. אחוז, 20 לעומת 41( הכללי במגזר מהשיעור הם חרדים סטודנטים של הנשירה שיעורי באוניברסיטאות זאת, היא הסיבה האוכלוסייה. בשאר לשיעור בדומה בלבד, אחוז 16והסינון הקבלה, תנאי על יתרה הקפדה יש שבאוניברסיטאות זוהי העתידיים. הנשירה שיעורי את משמעותית מפחית הראשוני כנראה גם הסיבה לכך שרק כ-20 אחוז מכלל הסטודנטים החרדים

לומדים באוניברסיטאות, לעומת 45–35 אחוז במגזרים האחרים.

נשיםגברים


Open UniversityUniversity Academic collegeCollege of education

16

49

11

73

21

86

41

59

10

75

17

35

26%

87%

38%33%

דתייםחרדיםחילוניםערבים

8

68

15

25

10

77

27 28

6

67

10

1916%

79%

19%23%

דתיותחרדיותחילוניותערביות


שוק העבודהלהרחיב את הגבולות

לאורך יותר מעשור חווה ישראל התרחבות מהירה של שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה בכל המגזרים: נשים וגברים, חילונים וחרדים, ערבים ויהודים. אף שיש עדיין מקום להתרחבות, שיעורי ההשתתפות מתקרבים לגבול העליון שלהם, ורק ההשתתפות בקרב גברים חרדים

ונשים ערביות נותרה מאחור. גם השכר הריאלי היה במגמת עלייה בשנתיים האחרונות, אולם הדבר מטעה במקצת: נראה כי הסיבה לעלייה אינה עודף ביקוש לעובדים

אלא סגירת פערים שנוצרו מ-2007 עד 2014, תקופה שבה הפריון עלה אבל השכר נשאר קבוע. אחר ולהתחקות בישראל העבודה בשוק המגדריים לפערים יוקדש מיוחד סעיף ובאיכותו. העבודה בכוח השינויים את יבחן זה פרק

מקורותיהם.


שיעור לפרק, במבוא שנכתב כפי באופן עלה העבודה בשוק ההשתתפות משמעותי בכל קבוצות האוכלוסייה. העלייה למגמה בדומה נשים, בקרב בעיקר ניכרה בשיעורי העלייה זאת, לעומת העולמית. ייחודית בישראל גברים של ההשתתפות במרבית המקביל בנתון ירידה רקע על ירדו, האבטלה שיעורי בבד בד המדינות. בביקוש שהעלייה כך על המרמזת מגמה לעובדים הייתה גדולה יותר מעליית ההיצע. לעלייה קשורים שכנראה גורמים כמה הקיצוץ הם העבודה בשוק בהשתתפות וב-2013( )ב-2003 הילדים בקצבאות בשירות הרשמי הפרישה גיל והעלאת

הציבורי. לעלייה מקום יש שעדיין אף כאמור, נוספת בשיעורי ההשתתפות, בקרב מרבית ההתרחבות תהליך האוכלוסייה קבוצות

קרוב למיצוי.

שיעור התעסוקה עלה ושיעור האבטלה ירד

המידע עבור השנים האחרונות הוא ממוצע מהרבעון השלישי של 2015 עד הרבעון השלישי של 2016. לאור שינויים שנערכו בסקר כוח אדם ב-2012 יש שבר בסדרה, הנתונים משורשרים לרמות שלאחר השבר.

מקור: גלעד ברנד ואבי וייס, מרכז טאוב| נתונים: אתר בנק ישראל

השתתפות בשוק העבודה ושיעור האבטלה

0

10

20

30

40

50

60

70

80%

201620132011200920072005200320011999199719950

2

4

6

8

10

12

14

16%

4.8

8.5

13.4שיעור השתתפות שיעור אבטלה

שיעור השתתפות - גברים

שיעור השתתפות - נשים


71 שוק העבודה

התעסוקה של נשים ב-2014 הגיעה לשיעור הגבוה ביותר בכל הזמנים: 74.3 אחוז, והוא נותר בעינו גם בשנת 2015. שיעור זה מציב ,OECD-ה ממוצע מעל גבוה ישראל את

העומד על 67.4 אחוז ב-2015. לצד זאת, שיעורי התעסוקה אינם אחידים של התעסוקה שיעור השונים. במגזרים נשים יהודיות גבוה מהשיעורים בכל מדינות לעומת לאחת(. )פרט ב-2015 OECD-הזאת, נשים ערביות מועסקות בשיעור נמוך

.OECD-מהשיעורים בכל מדינות העדיין גברים של התעסוקה שיעורי אולם ,OECD-ה ממוצע אחרי מפגרים

הפער מצטמצם עם הזמן.

שיעורי תעסוקה של נשים בגילי 54–25

OECDשיעור התעסוקה של נשים יהודיות הוא השני בגובהו מבין מדינות ה־

המידע עבור ישראל ב-1995 כולל את כוח העבודה האזרחי בלבד.

מקור: הדס פוקס, מרכז טאוב | נתונים: OECDstat; הלמ"ס, סקר כוח אדם

2015 1995

0 90%

איסלנדישראל - יהודיות

שוודיהשווייץ

נורווגיהאוסטריהסלובניהגרמניהדנמרק

אסטוניהקנדה

לטביהפינלנדהולנדצ‘כיה

הממלכה המאוחדתפורטוגל

צרפתלוקסמברג

ניו זילנדבלגיה

הונגריהישראלפולניה

יפןאוסטרליה

סלובקיהארה“באירלנד

OECD ממוצעספרדצ‘ילה

קוריאה

יווןאיטליה

מקסיקו

ישראל - ערביותטורקיה

10 20 30 40 50 60 70 80

http://taubcenter.org.il/he/gender-differences-in-the-labor-market-heb/


בין משמעותיים הבדלים יש )25–35 )גילאי צעירים חרדים בקרב הזרמים השונים בחלוקת נטל הפרנסה. הן בזרם החסידי והן בזרם הליטאי מחזיק זוג ממוצע במשרה אחת )בקירוב(, אך בקרב החסידים חלקה של האישה קטן יותר מאשר בקרב הליטאים. בזרם הספרדי

בכל הזרמים החרדיים גברים צעירים עובדים פחות מנשים צעירות

הנתונים העדכניים ביותר בנמצא הם מ-2013, אולם שיעורי ההשתתפות הנוכחיים הם ככל הנראה גבוהים יותר.

מקור: איתן רגב, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, קובץ מאגד של בסיסי נתונים מנהליים

שיעורי תעסוקה בקרב גילאי 25-35, 2013

4569

5172

3073

6081

40%

60%חסידי

ספרדי

חב“ד

ליטאי

חרד“ליבפיקוח חרדי

גברים נשים

ובחב"ד שיעורי התעסוקה המשותפים של גברים ונשים גבוהים יותר, התעסוקה שיעורי במפתיע, שלא הנטל. בחלוקת לזה זה ודומים בהשוואה משמעותית גבוהים חרדי בפיקוח שלמדו חרד"לים של

לשיעורי התעסוקה של החרדים.



פריון העבודה והשכר הריאלי בישראל עלו יחד לאורך השנים. בעשור האחרון העלייה בשכר הריאלי פיגרה אחרי העלייה בפריון, אך בשנתיים האחרונות מגמה זו התהפכה – העלייה בשכר הריאלי הואצה אף שצמיחת

העלייה בשכר הריאלי הדביקה עלייה מוקדמת יותר בפריון לעובד

השכר הריאלי מנוכה במדד המחירים לצרכן. ממוצע נע של 12 חודשים. רבעון ראשון של 1997=100. נתון אחרון בסדרה: ינואר 2017. מקור: גלעד ברנד, מרכז טאוב | נתונים: אתר בנק ישראל

מגמות בשכר ובפריון השכר הריאלי מנקודת המבט של העובד ושל המעסיק

100

105

110

115

120

125

130פריון לעובד

שכר ריאלי

שכר במונחי יצרן

אפר‘ 97

ינו‘ 99

ינו‘ 01

ינו‘ 03

ינו‘ 05

ינו‘ 07

ינו‘ 09

ינו‘ 11

ינו‘ 13

ינו‘ 15

ינו‘ 17

למגמות ההסבר כי הואטה. נראה הפריון המחירים. ביחסי בשינויים נעוץ המנוגדות יש כאשר לעלות נוטה הנומינלי השכר עלייה בפריון, או כשעולים מחירי המוצרים המיוצרים במשק. לעומת זאת, מעבר משכר

מחירי על מתבסס ריאלי לשכר נומינלי הצריכה, הנמדדים באמצעות מדד המחירים לצרכן ותלויים במוצרים שהצרכנים קונים. מחירי ומדד לצרכן המחירים מדד אם לצפות אפשר קצב, באותו עולים התוצר ואכן, יחד. יעלו והפריון הריאלי שהשכר רבות, שנים לאורך המצב היה זה כאמור אולם מאז 2007 מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור גבוה בהרבה ממחירי התוצר – ועקב כך נפתח פער גדל והולך בין הפריון לשכר ונסגר הלך האחרונות הריאלי. בשנתיים המחירים, מדדי שני בין שנפתח הפער וכתוצאה מכך האיץ השכר הריאלי את קצב גידולו והדביק את הצמיחה המוקדמת יותר

של הפריון. הנוכחית העלייה כנראה כי עולה מכך ביחסי זמני משיפור נובעת הריאלי בשכר

המחירים, ולא בהכרח צפויה להימשך.



ערבים וחרדים נותרו מאחור בתחום מיומנויות המחשב

עם התפתחות הקדמה הטכנולוגית, נדרשות יותר ויותר מיומנויות )PIAAC( בוגרים מיומנויות סקר העבודה. בשוק דיגיטליות מתוקשבת, בסביבה בעיות בפתרון אדם של המיומנות את בוחן שונות. מטלות לבצע כדי בטכנולוגיה להשתמש יכולתו משמע, דירוג המיומנות נחלק לכמה רמות, ורמה 3 מעידה על המיומנות שנכשלו או במחשב ניסיון כל חסרי משיבים ביותר. הגבוהה באמצעות לסקר השיבו בתקשוב הבסיסית המיומנות בהערכת המסלול המודפס. התרשים בעמוד הבא מציג את התפלגות רמת המיומנויות של כלל העובדים במדינות ה-OECD. שתי העמודות משמאל לקו האפס מייצגות עובדים ברמות נמוכות: משיבים שלא נמוכות מחשוב מיומנויות בשל המתוקשב בסקר להשתתף יכלו מימין ומטה. 1 ברמה שדורגו משיבים או האפורות(, )העמודות

לקו האפס מופיעות העמודות המייצגות את מספר העובדים ברמות המיומנות הגבוהות מ-1.

OECD-כפי שניכר בתרשים, ישראל מדורגת מתחת לממוצע הבמסלול נבחנו לא מהאוכלוסייה אחוז כ-16 מדדים: בכמה דורגו אחוז כ-27 ורק ,OECD-ב אחוז כ-11 לעומת הממוחשב פילוח .OECD-ב אחוז כ-31 לעומת הגבוהות המיומנות ברמות האוכלוסייה לפי מגזרים מראה כי ליהודים לא-חרדים רמת מיומנות טובה ביחס למדינות אחרות, אך רמת המיומנות בקרב חרדים ירודה והרמה בקרב ערבים נמוכה עוד יותר, וממוקמת בתחתית המדרג. דירוגן של אוכלוסיות אלו, המתמודדות עם חסמי תעסוקה נוספים, מדגיש את החשיבות של הקניית מיומנויות דיגיטליות, למשל על

ידי שימוש מוגבר בסביבת למידה דיגיטלית במערכת החינוך.




מקור: שביט מדהלה, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקרי מיומנויות

התפלגות האוכלוסייה לפי רמת המיומנות בפתרון בעיות בסביבה ממוחשבת, 2015–2011

100% 80 60 40 20 0ישראל - ערבים

טורקיהצ‘ילהליטא

ישראל - חרדיםפולין

אירלנדסלובניהסלובקיה

רוסיהישראל

אסטוניהצפון אירלנדדרום קוריאה

ארה“בOECD ממוצע

אוסטריהצ‘כיהבלגיה

יפןאנגליהגרמניה

קנדהישראל - יהודים לא חרדים

סינגפוראוסטרליה

דנמרקנורווגיה

הולנדפינלנדשוודיה

ניו זילנד

20 40%

10.8 52.6 27.4 9.2

10.8 58.0 25.8 5.5

16.4 57.0 20.3 6.4

12.2 68.9 15.8 3.1

25.8 70.2 3.8 0.0

רמה 2 רמה 1 ומטהרמה 3בחרו במסלול המודפס/

נעדרי מיומנויות טכנולוגיות בסיסיות

זרקור שוק העבודה: להבין את פער השכר המגדרי

חלק זה יתמקד בפער השכר בין גברים לנשים בישראל, וינסה להתחקות אחר מקורותיו ולהציע צעדים אפשריים לצמצום הפער. נראה שהדעות הרווחות בעניין פער השכר אינן מדויקות. כפי שיודגם בעמודים הבאים, כמעט כל הפער מוסבר בדפוסי התעסוקה השונים של גברים ונשים ולא באפליה ישירה. לאור זאת, צריך להתמקד בסיבות להבדלים בדפוסי התעסוקה ולאופן שבו צריך להתמודד עמם, אם

בכלל.


נשים של הממוצע השכר את כשמשווים לזה של הגברים, מתברר כי נשים מרוויחות 68 אגורות על כל שקל שמרוויחים גברים. פער זה קטן יותר מבעבר, אולם על כל פנים סיבות. מכמה מטעה זה במדד השימוש הסיבה העיקרית, כפי שיודגם בעמוד הבא, היא שנשים עובדות בממוצע שעות מעטות בהרבה גבוה ואחוז גברים, מאשר בהרבה

מבין הנשים מועסקות במשרה חלקית. כאשר מביאים בחשבון את היקף המשרה זו )כמו לשעה השכר השוואת באמצעות השכר שפער נמצא בתרשים(, שמוצגת ל-16 אחוז מ-34 ממחצית: ביותר קטן ב-2015, אחוז ל-15 )ומ-32 ב-2014 אחוז השכר פער זה במדד בתרשים(. מוצג לא במדינות הממוצע לנתון קרוב בישראל

מפותחות אחרות.

OECDפער השכר בין גברים לנשים לשעת עבודה קרוב לממוצע ב־

המידע עבור שווייץ מ-2013, ועבור ארה"ב – מ-2011

מקור: הדס פוקס, מרכז טאוב

נתונים: UNECE; הלמ"ס, סקר הוצאות )2014(

פער השכר המגדרי השעתי

0 5 10 15 20 25 30%לוקסמבורג

איטליה

בלגיה

סלובניה

פולין

ארה“ב

שוודיה

אירלנד

קנדה

נורווגיה

ספרד

פורטוגל

הונגריה

OECD ממוצע

צרפת

דנמרק

הולנד

ישראל

איסלנד

פינלנד

שווייץ

סלובקיה


אוסטריה

גרמניה

צ‘כיה

אסטוניה

20002014

16

15


79 ן את פער השכר המגדרי זרקור שוק העבודה: להבי

מעטות נשים של העבודה שעות כאמור, הימני בחלקו גברים. של מאשר בהרבה של התרשים ניכר כי ב-1995 שיעור הנשים שעבדו במשרה חלקית היה גבוה פי שלושה מחלקם של הגברים בהיקף משרה חלקי. עד

יש הבדלים גדולים בין שעות העבודה של נשים ושל גברים

גילאי 54–25. מקור: הדס פוקס, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, סקר כוח אדם

2015 חלה ירידה בשיעור זה, אולם הסיכוי לעבוד במשרה חלקית עדיין גבוה פי שניים אפילו גברים. בקרב מאשר נשים בקרב כשמשווים בין עובדים במשרה מלאה, נשים שעות 43 מגברים: פחות בממוצע עובדות

מועסקים במשרה חלקית כאחוז מהעובדים

מספר שעות עבודה שבועיות ממוצע

גבריםנשים

13

16 17

39%

35%34%

1995 2011 2015

גבריםנשיםגבריםנשים

5148 47 44 43 43

23 23 21 22 2223

משרה מלאה משרה חלקית

בקרב שבועיות שעות 47 לעומת שבועיות גברים ב-2015.

כפי שיודגם בעמודים הבאים, רוב הפער מוסבר השעות הפרשי ניכוי לאחר הנותר

גם הוא בגורמים מדידים.



נובעת לנשים גברים בין השכר מפער ממחצית למעלה כאמור, פער לקביעת בחשיבותו השני הגורם העבודה. בשעות מהבדלים מין. לכל האופייניים והענפים היד במשלחי ההבדלים הוא השכר גבוה בהן השעתי שהשכר במשרות מועסקים גברים כללי, באופן קשורים הגורמים שני נשים. בקרב הנפוצים בענפים מאשר יותר זה לזה: נשים נוטות לבחור במשלחי יד שמאפשרים עבודה בהיקף משרות כלל בדרך מציעים ואלו הוראה(, )למשל נמוך משרה

שהשכר השעתי בהן נמוך יותר. שני הגורמים הללו )היקף המשרה ומשלחי היד והענפים( מסבירים יחד כ-70 אחוז מהפער. כפי שנראה בעמוד הבא, גם לחלק מ-30

האחוז הנותרים יש גורם מסביר נוסף.

נוסף לפערי שעות העבודה, פער השכר נובע בעיקר משוני בענפי התעסוקה

־בחלוקת כלל פער השכר למאפיינים השונים קובצו כמה משתנים: ניסיון – סכום של ניסיון וניסיון בריבוע; היקף משרה – שעות עבודה ושבועות עבודה בחודש; מצב משפחתי

– האם הפרט נשוי; השכלה – שנות לימוד ושנות לימוד בריבוע; משלח יד וענף – משלח יד וענף ב-2 ספרות לפי הגדרת הלמ"ס

מקור: הדס פוקס, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס, סקר הכנסות

פער השכר המגדרי2010-2011 ,Oaxaca לפי פירוק

הבדלים בתכונות העובדים

0.3

(71%)

הבדלים בלתימוסברים

0.13

(31%)

שארית -0.01

(2%)

היקף משרה

משלח יד וענף

מצב משפחתי

ניסיון

לאום/עולה חדש

השכלה -5%

-2

-2

0

14

57

תרומת ההבדלים בתכונות העובדים לפער השכר



גם ליכולות המתמטיות יש השפעה על פער השכר המגדרי. אמידת כלל על נתונים גם שכללה 29–31 בגילי לאקדמאים השכר פער העובדים( איכות על המעיד )כמדד והפסיכומטרי הבגרות ציוני מעניין ל-6 אחוזים. מוסבר מ-30 הקטינה את פער השכר הבלתי לציין שבקרב אקדמאים למשלח היד יש תרומה גדולה יותר לפער גם יותר. רבות שעות עובדות מפני שאקדמאיות היתר בין השכר, הלימודים )רמת המתמטיקה בתחום והפסיכומטרי הבגרות ציוני במתמטיקה והציון בחלק הכמותי בפסיכומטרי( השפיעו על הפער. והדבר בממוצע, במתמטיקה יותר נמוכים להישגים מגיעות נשים

משפיע על שכרן. פער שכר בלתי מוסבר של 6 אחוזים עלול להעיד על מידה כלשהי של אפליה, אולם סביר שלפחות לחלק ממנו יש הסבר בנתונים לא נצפים, למשל, שנשים נוטות פחות לנהל משא ומתן על שכרן. על כל פנים, פירוש הדבר הוא שכדי להבין את הגורמים לפער השכר, יש להתבונן על ההבדלים בין מסלולי החיים של נשים ושל גברים

במבט רחב יותר.

ההבדלים בתוצאות המבחנים במתמטיקה מסבירים חלק מפער השכר

פער השכר המגדרי לאקדמאים בגילי 29-312008 ,Oaxaca לפי פירוק

תרומת ההבדלים בתכונות העובדים לפער השכרכולל ציוני בגרות ופסיכומטרי, אקדמאים בגילי 29-31

בחלוקת כלל פער השכר למאפיינים קובצו כמה משתנים: ניסיון – סכום של ניסיון וניסיון בריבוע; היקף משרה – שעות עבודה וחודשי עבודה בשנה; השכלה – שנות לימוד ושנות לימוד בריבוע,

זכאות לתעודת בגרות, תואר ראשון ותואר שני ומעלה; משלח יד וענף – ב-2 ספרות לפי הגדרת הלמ"ס; בגרות ופסיכומטרי – ממוצע בגרות, מספר יחידות וציון בבגרות במתמטיקה, מספר יחידות

וציון בבגרות באנגלית, תעודת בגרות בדגש על מקצועות טכנולוגיים, ציוני פסיכומטרי. מקור: הדס פוקס, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס

הבדלים בלתימוסברים

0.13

(20%)

שארית 0.01

(3%)

הבדלים בתכונות העובדים

0.24

(78%)

-20%

0

0

13

29

משלח יד וענף56

היקף משרה

ציון בגרות/פסיכומטרי

לאום/עולה/חרדי

השכלה

ניסיון



מקורות הפער: בנות בתיכון מרחיבות לימודי מדעים ומתמטיקה בשיעור נמוך מבנים

הקיטוב המגדרי בבחירת ענפי התעסוקה, שהתגלה כאחד הגורמים להישגים מגיעות בנות אמנם בתיכון. כבר מתחיל השכר, לפער טובים יותר בבית הספר באופן כללי, וגם מסיימות 12 שנות לימוד וזכאיות לתעודת בגרות בשיעורים גבוהים יותר מבנים, אך הן פונות למקצועות הריאליים בשיעורים פחותים. במבחני המיצ"ב בכיתה ה' הישגי הבנים והבנות בחשבון דומים, אולם עד גיל התיכון כבר

נפתח פער. במגמות הלימוד בנות נוטות יותר לבחור ספרות ואמנות, ובנים בוחרים בשיעור גבוה יותר במגמות מחשבים ופיזיקה. כמו כן, מעט שלומדות ואלו יחידות, 5 ברמת מתמטיקה לומדות בנות יותר

מקבלות ציונים נמוכים יותר מהבנים. כדי להקטין את הפער בהישגים המתמטיים בין המינים יש צורך לעודד בנות ללמוד מקצועות ריאליים כבר בבית הספר היסודי ואף

בחינוך הקדם-יסודי, שכן בתיכון הפערים כבר גדולים.

שיעור הבנות במקצועות מוגברים 15 המקצועות הנלמדים ביותר בתיכון


נתונים: משרד החינוך



למדעי הסטודנטים בקרב הנשים אחוז המחשב נמוך )27 אחוז(, אף על פי שנשים הן רוב בקרב סטודנטים לתואר ראשון )60 אחוז(. אך הבעיה אינה נעצרת שם; גם מבין גבוה שיעור המחשב מדעי לימודי בוגרות ביחס לגברים מועסקות בחינוך או בענפים אחרים, ולא בתחומים הרווחיים יותר בענף

שלמדו )למשל תכנות(.

הפער ממשיך להתרחב: נשים שלמדו מדעי המחשב עובדות בתחום בשיעור נמוך מגברים

אחוז בוגרי מדעי המחשב בענפי תעסוקה שוניםגילאי 30-35, 2013

לא כולל בוגרי מכללות אקדמיות לחינוך.

מקור: הדס פוקס, מרכז טאוב נתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

10 711

84

16%

23%

11

59

50

גבריםנשים

ייצור תכנות מחקר ופיתוח חינוך אחר



נשים מתרכזות בענפים שמאפשרים להן לעבוד שעות מעטות יחסית

ייתכן שאחת הסיבות לנשירת נשים מהתחומים הטכנולוגיים היא לראות שאפשר כפי בענף. המקובלות הארוכות העבודה שעות מאופיינים נשי עבודה כוח לעתירי הנחשבים תחומים בתרשים, בשעות עבודה מעטות )חינוך( או בפער שעות גדול בין גברים לנשים עבודה בשעות המתאפיינים במקצועות כללי, באופן )בריאות(. ממושכות )בקרב גברים(, הפער בין מספר שעות העבודה של נשים עובדות שעות רבות נשים גם גדול, משמע: אינו גברים לאלו של יחסית – וזהו המצב גם בתחומים הטכנולוגיים, הסובלים ממחסור בעובדים. ייתכן שפתרונות שונים, כמו אפשרות למשרה חלקית או עבודה מהבית, יעודדו נשים רבות יותר לעסוק בתחומים אלו, ובכך

יסייעו למתן את פער השכר ואף לאזן את הביקוש לעובדים.

ממוצע שעות עבודה שבועיות )גברים( ופער השעות בין גברים לנשיםמשלחי היד הנפוצים ביותר בקרב אקדמאים בגילי 30-54, 2015


נתונים: הלמ"ס, סקר כוח אדם

35 45-30%

-25

-20

-15

-10

-5

0

40 5030

חינוךבריאות עסקי

אנשי חינוךאחרים

מורים ביסודי

מורים בחטיבהובתיכון

אחים

וטרינרים

רופאים

שופטים/עו“ד

מנהליתפעול

פיזיקאים

מהנדסיאלקטרוניקה

עובדי בריאותאחרים

תוכנהופיתוח

מספר שעות עבודה ממוצע לגברים

הפער בין שעות העבודה של נשים לשעות הגברים



לצורה נחשבת כלכליות מסיבות נדידה עוברים אנשים אנושי: בהון השקעה של גבוה, שכר לקבל יוכלו שבהם למקומות האנושי ההון את יותר שיעריכו כלומר, שלהם. במדינה קטנה כמו ישראל הנדידה אחרת, לעיר מעבר בהכרח מחייבת אינה אלא משתקפת בנכונות לעבוד במרחק גדול

יותר מהבית. הנטייה בקרב נשים נשואות לעבוד קרוב בקרב מאשר בהרבה גדולה לביתן יותר בהחלט עשוי והדבר – נשואים גברים להסביר חלק מפער השכר, מפני שבפני מי שמוכן לנסוע רחוק יותר עומדות אפשרויות בין שהפערים לציין חשוב יותר. רבות גם בעינם נותרים זה בהקשר המינים

בבדיקה לפי מקצוע ספציפי. מעניין לראות את ההבדלים הגאוגרפיים בניידות בין המחוזות: הסבירות לעבוד קרוב לבית גבוהה בהרבה בקרב תושבי ירושלים

ובקרב תושבי הדרום.

בקרב נשים הסבירות לעבוד קרוב לבית גבוהה בהרבה

רמת הניידות של פרטים נשואים, 2015מיקומו של מקום העבודה לעומת מקום המגורים, גילאי 25-59

מקור: חיים בלייך, מרכז טאוב נתונים: הלמ"ס, סקר כוח אדם

0

20

40

60

80

100%

77

10

11 611

83

35

20

17

26 10

9

26

55

37

234

33 14

327

54

25

14

19

39 28

11

18

42 9

33

23

32 17

25

11

47 49

21

8

19 103

19

68

254

664 44

47

4438

16

13

31 18

10

18

53

םשינ

םריגב

ירושלים צפון חיפה מרכז תל אביב דרום יו“ש סה“כ

ביישוב בנפה במחוז מחוץ למחוז אחר

www.taubcenter.org.il :אהבתם? צפו באינפו-גרפיקות נוספות באתר של מרכז טאוב

דירקטוריוןיושב ראש: מייקל סאקסון

הלן אבלס )סגנית יו"ר בתחום ממשל תאגידי ומנהלה(; ג'ים אנג'ל )סגן יו"ר בתחום תכנון ופיתוח משאבים(; ג'ים קושלנד )סגן יו"ר בתחום תקציב ג'ון דויסון, אלן מ' הלר, קארן וולף-וכסלר, סטיבן ליברמן, מוטי פאר, דניס וכספים(, מירי איזין, פני בלומנשטיין, סטיוארט בראון, אלן ה' גיל,

קרלטון, סטנלי רבין, דוד מ' שחיזר יו''ר קודם: גרג רוסהנדלר

אסיפה כלליתיושבת ראש: קארן וולף-וכסלר

פני בלומנשטיין, אמיר הלוי, אלן מ' הלר, סטיבן טאוב, סטיבן ליברמן, מייקל סאקסון, צבי פיין, סטנלי רבין, דוד מ' שחיזר

מועצה בין-לאומית מייעצת)הבנק בלכר י' מריו )ברוקינגס(, ארון הנרי ֵארסמוס(, )אוניברסיטת אנצינגר האן )קובינגטון(, אייזנשטט סטיוארט ,)MIT( אוטור דיוויד ג'ונס הופקינס(, אריק הניושק )אוניברסיטת סטנפורד(, ויליאם ט' גרנט(, פיטר הלר )אוניברסיטת למשכנתאות, ארגנטינה(, אדם גמראן )קרן Korein( רוברט לייטן ,)ג'יימס ג' הקמן )אוניברסיטת שיקגו(, ברטון א' וייסברוד )אוניברסיטת נורת'ווסטרן(, דניאל כהנמן )אוניברסיטת פרינסטון

Tillery(, אהרן צ'חנובר )הטכניון(, ג'נט רותנברג-פאק )אוניברסיטת פנסילבניה(

סגל המרכז מנכ''ל: אבי וייס

סמנכ''לית: סוזאן פת בנבנישתי סמנכ''ל מחקר: קלוד בר רבי

חדוה אלמכיאס )מנהלת משרד(, קסנש אמבאו )אם בית(, ליאורה בוורס )מנהלת תחום כספים, מנהלה וניתוח מדיניות(, חיים בלייך )חוקר(, נחום בלס )חוקר ראשי(, דודו ברזני )אחראי תחזוקה ושליחויות(, גלעד ברנד )חוקר(, נופר גואטה )עוזרת מחקר(, ג'וני גל )חוקר ראשי וראש תכנית מדיניות הרווחה(, ענבל גפני )עורכת פרסומים(, מאיה דולגין )רכזת שותפויות אסטרטגיות(, נויה הוכוולד )מתמחה בתכנית שגרירי רוטשילד(; אלכס וינרב )חוקר ראשי(, מיקה ונקרט )מתמחה בתכנית שגרירי רוטשילד(; ליאור חן )מתמחה בתכנית שגרירי רוטשילד(, אלכס טריטל )מתמחה בקשרי ממשל(; טובה כהן )מנהלת פרויקטים וקשרי ממשל(, שביט מדהלה )חוקרת(, ליאור מורג )רכז פעילות און-ליין(, ענת סלע-קורן )מנהלת שיווק, תקשורת וקשרי ממשל(, הדס פוקס )חוקרת(, תמר פרידמן )רכזת תוכן(, דב צ'רניחובסקי )חוקר ראשי וראש תכנית מדיניות הבריאות(, איתן רגב )חוקר בכיר(, מיכל רובין )מנהלת שותפויות אסטרטגיות(, יוסי שביט )חוקר ראשי וראש תכנית מדיניות החינוך(, קיריל שרברמן )חוקר( ,

לורה שרייבר )רכזת פרסומים ופרויקטים(

מנהלים לשעבר: ישראל כ"ץ ז"ל, יעקב קופ, דן בן-דוד

חברי תכניות המדיניות תכנית מדיניות הכלכלה

זילברפרב, ג'ק חביב, שלמה יצחקי, דורון כהן, משה מנדלבאום, מישל שוקי אורן, ירום אריאב, דוד ברודט, עדי ברנדר, ראובן גרונאו, בן-ציון סטרבצ'ינסקי, שמואל סלבין, אביה ספיבק, דן פלד, אסיף רזין, חיים שני, איתן ששינסקי

תכנית מדיניות שוק העבודה קלוד בר רבי )יו''ר(, חגי אטקס, דניאל גוטליב, אריק גולד, אביעד טור-סיני, יעקב לופו, גיא מונדלק, מיקי מלול, דליה נרקיס, עופר סטי, אריה

סיון, משה סמיונוב, מרק פלדמן, ניצה קסיר, טלי רגב, דמיטרי רומנוב, סיגל שלח, יוסי תמיר

תכנית מדיניות החינוך יוסי שביט )יו''ר(, אסמעיל אבו-סעד, ח'אלד אבו-עסבה, חיים אדלר, אלי איזנברג, חנה איילון, כרמל בלנק, גילה בן-הר, שלמה בק, יוסי גידיניאן, יגאל דוכן, אינאס דיב, יובל וורגן, נעם זוסמן, מירי ימיני, צבי ינאי, זמירה מבורך, דוד מעגן, יעל נבון, ריטה סבר, רמי סולימני, שלומית עמיחי, דליה

פדילה, יריב פניגר, יצחק פרידמן, מאיר קראוס, כמאל שופנייה, שמשון שושני, סידני שטראוס, יהודית שלוי, אנליה שלוסרתכנית מדיניות הרווחה החברתית

ג'וני גל )יו''ר(, אורי אבירם, שירלי אברמי, מימי אייזנשטדט, מיכל אלמוג-בר, אבישי בניש, יגאל בן-שלום, בוני גולדברג, אברהם דורון, ישראל דורון, רוני הולר, עידית וייס-גל, עמוס זהבי, אורי ינאי, מאיר יעיש, נסים כהן, חנה כץ, ליהיא להט, ליה לוין, מנחם מוניקנדם, איברהים מחג'אנה, מיקי מלול, רונן מנדלקרן, רוני סטריאר, ברוך עובדיה, צבי פיין, נדב פרץ-וייסוידובסקי, יקותיאל צבע, מיכל קורא, ניצה קסיר, מיכל קרומר-נבו,

טליה מיטל שוורץ-טיירי, שמוליק שיינטוך, סיגל שלח, יוסי תמיר

תכנית מדיניות הבריאותדב צ'רניחובסקי )יו''ר(, אורי אבירם, אלכסנדר )אליק( אבירם, מאיר אורן, אשר אלחיאני, ליאון אפשטיין, בשארה באשארת, רן בליצר, רועי בן משה, שי בריל, עדי ברנדר, שלמה ברנון, נחלה בשארה, איריס גינזבורג, רוני גמזו, דן גרינברג, יונתן הלוי, ערן הלפרן, איתן חי-עם, דוד חיניץ, אורית יעקבסון, אבי ישראלי, יעקב מנצ'ל, חיים סילבר, ברוך עובדיה, גדעון עשת, ערן פוליצר, זאב פלדמן, ניר קידר, רחל קיי, אביגדור קפלן, חיים

ראובני, סיגל רגב-רוזנברג, יוחנן שטסמן, עמיר שמואלי, מרדכי שני

מרכז טאוב נוסד ב־1982 ביוזמתם של הרברט מ׳ סינגר, הנרי טאוב וארגון הג׳וינט האמריקאי.המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על ידי קרן הנרי ומרלין טאוב, קרן הרברט ונל סינגר, ג׳ין וג׳ון קולמן,

קרן משפחת קולקר-סקסון-הלוק, קרן משפחת מילטון א׳ ורוזלין ז׳ וולף וארגון הג׳וינט האמריקאי.

מאקרו-כלכלה

רווחה

בריאות

חינוך

זרקור חינוך

שוק העבודה

זרקור שוק העבודה

תמונת מצב המדינהבישראל וכלכלה בנושאי חברה תרשימים

עורך: אבי וייס

2017

הנידמה בצמ תנומת - Taub...

Documents

Transcript of הנידמה בצמ תנומת - Taub...