1

הסרת הקסם מהעולם

דת ומדע בראשית העת החדשה

The Disenchantment of the World

Science and Religion in Early Modern Period

תוכן העניינים:

–מבוא

3............................ ........................................................................................................... הקדמה

12....................... ................................... 'תיאולוגיה'שפחת ה –פילוסופיה פרק ראשון:

13.................................................................................. 'תיאולוגיהפילוסופיה 'שפחת ה

21.......................................................................................... רת ההוויה הגדולהשרש

23.......................................................................... אלוהים של הפילוסופים המכניסטים

28............................................................................ .. פיזיקלית"-אסכולת "התיאולוגית

פרק שני: צמיחת המדע החדש ושקיעת התיאולוגיה כ'מלכת המדעים' בראשית

37 ..................................................................................................... העת החדשה'

37...................................................................................... תיאולוגיה כמלכת המדעים

40.................................................... 'אסטרונומיה נכתבת עבור אסטרונומים' –קופרניקוס

45......................................................................... פיזיקה החדשה של השמייםה –קפלר

55........................................................... ספר הטבע 'נכתב בשפת המתמטיקה' –גליליאו

: "נהרסההעולם ]תמונת[ כל לכידות ": שלישיפרק

67.......................................... ג'ון דאן ו'הפילוסופיה החדשה' של הטבע

71..................................................... (New Scientia Naturalisידיעת הטבע החדשה )

83........................................ ......... חששותהפילוסופיה החדשה של הטבע: פחדים, ספקות ו

91................................................................................ ג'ון דאן ו"הפילוסופיה החדשה"

91............................... ומועצת החשמנים שלולויולה "ספקות וחששות": איגנטיוס

99...................... "יום השנה הראשון" – "כליל נהרסה]תמונת[ העולם ת לכידוכל "

2

" ל הפילוסופים" ו"לא ש, יצחק ויעקבאלוהי אברהם": רביעיפרק

106............................... ם מהעולם על ידי הפילוסופיםסהסרת הקופסקל 109.............................................. אותי" הופיים הללו מפחידשל המרחבים האינס תהנצחי תיקה"הש

113.................................................................................................. פסקל נגד "הפילוסופים"

125....... ........................................................ "והמלומדים "הפילוסופיםשל אברהם" ולא והי"אל

132 ..................................... "טבע במובן אקטיבי" ו"טבע במובן פסיבי"התיאטרון של הטבע: עולם

141 ................................................................................. : דת והיקום הניוטוניחמישיפרק

142............................................................................................... ניוטון והניוטונים

150...................................................... אלוהים "המוכשר מאוד בגיאומטריה מכניסטית"

155................................ השמונה עשרהמאה בהסרת הקסם מהעולם על ידי המדע והדמיון

התנגדות לניוטון ולניוטונים" אשר "חותרים והורסים את הדת"

158................................... ג'ון אדוארדס נגד "השיטה הניוטונית הדתית החדשה"

162........ ריין נגד "החתירה וההרס של הדת על ידי הפילוסופים המכניסטיםרוברט ג

165...... ...... לייבניץ נגד "ההשקפה המוזרה ביותר של ניוטון בנוגע פעולת אלוהים"

170..... .............................................. סוויפט נגד "השיטות החדשות של הטבע"

178.... ............................................... ייק: "בוז ותיעוב" לבייקון, לוק וניוטוןבל

182... ................................................ והסרת הקסם מהעולם : עידן הנאורותשישיפרק

182.. .................................................................................................. עידן ההשכלה

185. ........................................................................................................... דיאיזם

190 .............................................................................................. פילוסופיה טבעית

194... ..................................................................................................... היסטוריה

198.. ................................................................................................. ראתיקה ומוס

205.................................................................................................................... ביבליוגרפיה

232.......................................... מפתח אישים ונושאים ......................................................................

.לליבועד מאוד הדברים בספר זה היו קרובים קולגה ורע, אשראיש רנסנס אמיתי, לזכרו של מיכאל הד,

3

הקדמה

יטימציה לגלות את מסתוריו? ולמי, בסופו של דבר, יש את הלג מי יכול ומוסמך לדבר בשם הטבע? למי יש את הסמכות

. מאחר וכתבי תיאולוגיה –לפרש אותו? עד לראשית העת החדשה התשובה לכל השאלות הללו הייתה ברורה לחלוטין

הקודש נראו כדבר אלוהים, ספרים שבהם רוח הקודש מגלה את כוונות אלוהים בבריאה ואת הידע על הבריאה,

הטבע. היה זה מן המקובלות שאלוהים חיבר שני ים בהסבר תופעות תאולוגיהקדימות והעליונות ניתנה לשיקולים

קול 1.(Liber creaturarum(, או ספר היצורים הברואים )libri naturalesספרים, כתבי הקודש וספר הטבע )

אלוהים אם כן מתגלה הן בכתבי הקודש והן בטבע וצריך להיות מפורש באמצעות הכנסייה הנוצרית, הדוברת באמצעות

Reginaמלכת המדעים" )ה ניתן הכתר של "אולוגייתם שלה. במרוצת כל ימי הביניים לכן לוגיאוליתהבישופים וה

Scientiarum( "או לחילופין "מדע המדעים ,)scientia scientiarumה ת(, והפילוסופיה הטבעית, או מדע, כונ

הייתה לכן לידיעה ה כ"מדע המדעים" אולוגיית(. philosophia ancilla theologiae" )תיאולוגיהכ"שפחת ה

(scientia .)ה המשיכה להיות משומשת על ידי דמויות חשובות ברנסנס ההומניסטי אולוגייתהשקפה זו בדבר עליונות ה

2ה היא בדין מלכת המדעים."אולוגייתארסמוס, אשר ציין ש"דסידריוס ון גהנוצרי כ

סס על פילוסופיה ניסויית המבוהמדע המודרני במאות השש עשרה והשבע עשרה, קודם להתפתחות

(experimental philosophy שפה מתמטית וסילוק שיקולים דתיים, תיאולוגיים וטלאולוגיים, מהסבר פעולת עולם ,)

ימי הביניים, מחשבת ידע, ידיעה( היה מבוסס על =Scientiaגישה המדעית )התופעות של הטבע, הבסיס ל

1 See Kenneth J. Howell, God’s Two Books: Copernican Cosmology and Biblical interpretation in Early Modern

Science (Notre Dame: University of Notre Dame Press, 2002). In his An Apology for Raymond Sebond, 1568,

Michel de Montaigne wrote that “God has given us two books: the Book of the Universal Order of Things (or, of

Nature) and the Book of the Bible.” Following Sebond, “the great Spanish Theologian and Philosopher,” he called

the Book of Nature also “the Book of the Creatures [Liber creaturarum].” See Montaigne, An Apology or Raymond

Sebond (London: Penguin Classics, 1993), pp. xl-1. 2 Desiderius Erasmus, Adagia, IV, V, 1, in Desiderii Erasmi, Roterodami opera omnia, ed. Jean Lclerc (Leiden,

1703-1706), II, 1053F. It should be noted, however, that already during the thirteenth century appeared several

groups, such as the so-called radical Aristotelians, or Averroists, associated with University of Paris, who directly

and explicitly challenged the ideas of theology as regina scientarium. See Gordon Leff, The Dissolution of the

Medieval Outlook (New York: Harper & Row, 1976); Etienne Gilson, Reason and Revelation in the Middle Ages

(New York: Charles Scribner, 1938), and Edward Grant, The Foundations of Modern Science in the Middle Ages:

Their Religious, Institutional and Intellectual Contexts (Cambridge: Cambridge Univ. Press, 1998), Physical

Science in the Middle Ages (Cambridge: Cambridge Univ. Press, 1993 [1971]), History of Natural Philosophy:

From Ancient World to the Nineteenth Century (Cambridge: Cambridge Univ. Press 2007), Science and Religion,

400 B. C. to A. D. 1550: From Aristotle to Copernicus (Baltimore: Johns Hopkins Univ. Press, 2004), and God &

Reason in the Middle Ages (Cambridge: Cambridge Univ. Press, 2001).

4

"מדע המדעים" כ, או (Regina Scientiarum)"מלכת המדעים" כ נחשבהגיה ואוליתלפיהן הסכולסטיקה והרנסנס,

(scientia scientiarum) .מתאר את השקפת עולם ימי הביניים אולוגיה'י'שפחת הת –פילוסופיה , "ראשוןהפרק ה ,"

מסמל מציאות כתפס נהטבע . עולם (philosophia ancilla theologiae)ה אולוגייתהשפחת כנתפס מדע שבה ה

משקף אמיתות ו את תפארת אלוהיםבטא ההשקפה שהטבע משל הטבע: טיפולוגיה – מעבר לוהנמצאת עליונה רוחנית

, ההשקפה שהעולם מהווה שרשרת (scala naturae)האמונה ב"שרשרת ההוויה הגדולה" . מכאן גם קדושות ורוחניות

לם נקבע לפי מידת קירבתם או ארוכה של דברים קטנים וגדולים אשר מעמדם בהיררכיה הגדולה של היישים בעו

יות נוצר על ידי הבורא לה (Theatrum Mundi) העולם הייתה שהתיאטרון שלמקובלת ההשקפה המרחקם מאלוהים.

ביופי אפשר להתבונן ממדים המרחב ם התייחסו לעולם כתיאטרון תאולוגיקדושתו ולכן תפארת ומראה לראי בבחינת

,תיאטרוןאת הבימה, או העולם ויופיו מהווים כל כי לדוגמא טסטנטי הגדול, קבע אלוהי. ז'אן קלווין, הרפורמטור הפרו

3.(Theatrum Dei Gloria) הקדושה" תפארת אלוהים"ל

אך בראשית העת החדשה התחוללה תמורה מפליגה במסורת הנוצרית המקובלת ביחס לשאלה מי יכול לדבר בשם

בבריאה, ותמורה מרחיקת לכת זו הייתה (mens Dei) את מחשבת אלוהים הופקד כנאמן לקרואהוסמך והטבע ומי

ניסויית )ומתמטית( עלתה המדעית השיטה השעה ש 4פילוסופיית הטבע המודרנית. תקשורה באורח בלתי ייפרד מצמיח

מדם הסכולסטית וכתבי הקודש כמקור לסמכות ביחס לעולם התופעות של הטבע איבדו את מע תיאולוגיהבחשיבותה, ה

, עמנואל קאנט 1784מדריכים העיקריים, אם לא הבלעדיים, להבנת הטבע. במסה שלו "מהי ההשכלה", כהמסורתי

הנאורות היא היחלצות המין האנושי מחוסר בגרותו שהוא עצמו אשם בה. חוסר בגרות(, כתב "1724-1804)

)דגש במקור(. באותה המידה ניתן לומר 5פירושה שאדם איננו מסוגל להשתמש בתבונתו שלו ללא הדרכת אדם אחר."

. או לחילופין, במרחב הגדול של ההיסטוריה של תיאולוגיהשהפילוסופיה החדשה של המדע צמחה עם שחרורה מה

ה כמלכת אולוגייתהסרת הכתר מראש הבהרעיונות, התפתחות המחשבה המדעית המודרנית הייתה מותנית במידה רבה

ורה מרחיקת לכת זו:המדעים. בדרך זו הגדיר קאנט תמ

3 Calvin, Commentary on Hebrew, 11:3, as quoted in Belden Lane, “Spirituality as the Performance of Desire,”

Spiritus: A Journal of Christian Spirituality 1 (2001), p. 13. 4 On the new science of nature, see Brian Baigrie, “The New Science: Kepler, Galileo, Mersenne,” in A Companion

to Early Modern Philosophy ed. Steven Nadler (Malden, Mass.,: Blackwell, 2002), pp. pp. 45-59. 5 Immanuel Kant, “What is Enlightenment”, 1784, in What is Enlightenment? Eighteenth-Century Answers and

Twentieth-Century Questions, ed. James Schmidt (Berkeley: Univ. of California Press, 1996), p. 58.

5

כל המדעים, ואכן היא הייתה זכאית לתואר מכובד זה בשל הנושא מלכתהיו זמנים בהם המטפיזיקה כונתה

עבר ועבר. וכך החשוב ביותר בו היא עוסקת. אך בימינו, בהתאם לאופנת הדור, המלכה מגונה ומושמצת מכל

, לאחר הדחתה וגירושה, קוננה כמו הקובה ]אשתו של פריאם מלך טרויה[: 'הייתי הכי גדולה מַטְרוֹנִיתה

6(.10-13:508, מטמורפוזות, מבחינת מוצאי והולדתי, אך עכשיו אני מגורשת חסרת כוח. )אובידיוס

–וטען שיש לו סמכות ולגיטימציה לדבר בשם הטבע חדש מתחרה ופיע המאות השש עשרה והשבע עשרה ברם ב

ניקולאוס –מבשרי המחשבה המדעית המודרנית תהמדע החדש. תופעה זו ניכרת בבירור בעבודותיהם של שלוש

-Galilei, 1564( וגלילאו גליליי )Kepler, 1571-1630(, יוהאנס קפלר )Copernicus, 1473-1543קופרניקוס )

דן כ'מלכת המדעים' בראשית העת החדשה", תיאולוגיההמודרני ושקיעת הצמיחת המדע הפרק השני, " (.1642

מודרכים על ידי הפער ההולך להתפתחות המדע המודרני. הללו בתרומתם המכרעת של שלושת מבשרי המדע החדש

ית, הם עיצבו מושגים האסטרונומיות החדשות ומחשבת הפילוסופיה הסכולסטית המסורתיהם ומתגלע בין תגליות

אסטרונומיה על יסודות חדשים, מדע היתר על כן, בכדי לבסס את 7.תיאולוגיהמדעיים חדשים והגדירו את יחסיהם ל

ה של אין כל תפקיד בהערכ תיאולוגיהלא התכוונו לתאר את תופעות העולם; מכאן שלכלל הם טענו כי כתבי הקודש

יוצנטרית של קופרניקוס. חלוצים אלה של המדע המודרני סירבו להעניק כל טיעונים אסטרונומיים, כגון התפיסה ההל

אסטרונומיה לא צריך הים בהסברו ובפירושן של תופעות אסטרונומיות. הם טענו כי מדע תאולוגיקדימות לשיקולים

שדנים שיש לו סמכות לדבר בשם הטבע. הם כולם הודו שככלזה ה" אלא דווקא כאולוגייתלהיות מוגדר כ"שפחת ה

ה היא אכן עליונה על כל שאר המדעים בהסבירה את ענייני הגאולה והישועה של בני אולוגייתבעניינים אלוהיים,

חדשות. האסטרונומיות התגליות ההאדם, אך ביחס לתופעות הטבע, מעמדה המסורתי שוב איננו מובטח לאור

מדע עניינים ארציים; הראשונה עוסקת בגאולה, והשני , שעה שמעניינו של הםמעניינה עניינים טרנסצנדנטיי תיאולוגיה

בהסברת הטבע.

6 Immanuel Kant, Critique of Pure Reason, 1781, trans. P. Guyer and A. W. Wood (Cambridge: Cambridge Univ.

Press, 1998), p. 99. 7 On the rise of new visions of the universe in Renaissance and early modern period, see Miguel A. Granada, “New

visions of the cosmos,” in The Cambridge Companion to Renaissance Philosophy, pp. 270-86.

6

עליית הפילוסופיה החדשה של הטבע הייתה משולבת הדוקות עם הפילוסופיה של הרנסנס והרפורמציה

הפרוטסטנטית. המושג הפילוסופיה של הרנסנס מתייחס "לפעילות הפילוסופית שהייתה קיימת בעולם שבו הלטינית

לשינויים שעשו בייקון ועד [ William Ockham, 1280-1349כשפה התרבותית מהעידן של אוקם ] שימשה

[1626-Francis Bacon, 1561".דקארט ובני דורם ,]אחד מהציונים הבולטים של הפילוסופיה של הרנסנס היה 8

היוונית והרומית, אשר "העניין הגדל והולך, שנבע ממציאותם של טקסטים חדשים, במקורות ראשוניים של המחשבה

יחד עם חידוש זה של הלימודים והמחקר, בדור 9לא היו ידועים קודם לכן, או ידועים בחלקם ונקראו רק בידי מעטים."

זה התחוללה מהפכת הדפוס, גילוי העולם החדש, הרפורמציה הפרוטסטנטית והקתולית, והפילוסופיה החדשה של

המודרנית. האסטרונומיה החדשה של קופרניקוס, קפלר וגלילאו, הייתה חלק הטבע, או הצמיחה של פילוסופית הטבע

'חדשות במובן שהן 'לא היו –מהפילוסופיה של הרנסנס, אשר "הייתה עדה למגוון של פילוסופיות 'חדשות'

–הפילוסופים של הרנסנס תמטר 10אשר "הציבו אתגר לסכולסטיקה" ו"לנצרות האורתודוקסית." –אריסטוטליות'"

-1433(, הפילוסוף הראשון של הרנסנס, מרסיליו פיצ'ינו ) ,1401-1464Cusaכגון ניקולס איש קוזה )

1499Ficino,( ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה ,)Mirandola, 1463-1494 הייתה לשנות את המסורות –(, ואחרים

ן חשוב ביותר של הרנסנס בכלל ותנאי הסכולסטית שהיו מושרשות בימי הביניים והייתה להן עליונות על הטבע. זהו פ

המדע השחור –לצמיחה של מדע חדש בראשית העת החדשה במיוחד. לדוגמא, הטכניקה החדשה של האלכימיה

(black art )– בסוף הרנסנס הייתה מבוססת על ההשקפה ש"אלוהים מתגלה לא רק בשמיים אלא בכל השצמח

ם" האשימו את תאולוגיאין תמה כי " 11והי בעולם החומר."המציאות הארצית." מכאן "שאפשר לגלות את האל

12."תיאולוגיה"שהפילוסופיות החדשות שואפות להפוך את הפילוסופיה ליריב ולא לשפחת ה

הרפורמציה הפרוטסטנטית אף היא תרמה לצמיחה של פילוסופיה חדשה של הטבע בעזרת המושג שלה של

פה ש"ריבונות אלוהים לא מאפשרת כל מעורבות של יצורים נחותים הריבונות הקיצונית של אלוהים, או ההשק

8 Charles B. Schmitt and Quentin Skinner, “Introduction,” in The Cambridge History of Renaissance Philosophy,

eds. Charles B. Schmitt and Quentin Skinner (Cambridge: Cambridge University Press, 1988), p. 5. 9 Brian P. Copenhaver and Charles B. Schmitt, Renaissance Philosophy (Oxford: Oxford University Press, 1992), p.

4. 10 James Hankins, “Introduction,” in The Cambridge Companion to Renaissance Philosophy, p. 5. 11 Harold P. Nebelsick, The Renaissance, The Reformation and the Rise of Science (Edinburgh: T&T Clark, 1992),

p. 134. 12 Hankins, “Introduction,” p. 6.

7

( יצר סינתזה מפוארת של פילוסופיית הטבע ,1224-1274Aquinasבפעולתו." במשך ימי הביניים תומאס אקווינס )

רשים בטבע ככוחות שהוחדרו לשם שהנוצרית. הוא פירש את "העקרונות האריסטוטליים המו תיאולוגיהשל אריסטו וה

על ידי אלוהים, אשר אלוהים משתמש בהם במסגרת פעולות ההשגחה האלוהית." כתוצאה מכך, לדעתו, "אלוהים

עם כוחות טבעיים בדרך המכבדת את כוחם שעה שהוא מגשים את מטרותיו." בניגוד להשקפת ימי משתף פעולה

–רומית של אלוהים או טבע -היוונית , וכן בניגוד לעמדהבין אלוהי וכוחות הטבע פעולהההביניים הזו בדבר שיתוף

deus sive natura ]משמע אלוהים כטבע פעיל בפעולה, גדל כמות שניסח אותה שפינוזה, –]אלוהים או טבע

"אנשי הרפורמציה האמינו שהסבר , (naturata Natura) כפסיבי וקבוע( ולא אלוהים naturans Naturaומשתנה )

לוק של כל תרומה להשגחה האלוהית מצד בני האדם או הטבע." לכן בכדי להגן על הולם של ריבונות אלוהים מחייב סי

י הרפורמציה אימצו את שברואים, "אנהיצורים השל יהםמותנים בפעולותלתפארת אלוהים ולא להפוך את מפעלותיו

או שילוב התפיסה של ריבונות אלוהית מוחלטת בניגוד לתפיסה של ימי הביניים המדברת על ריבונות משולבת,

-דבר זה היה הכרחי להתפתחות של המדע הניסויי: "על העולם לעבור תהליך של דה 13פעולה" בין אלוהים וברואיו.

מהטבע כל לפיכך סילקה של הדת הפרוטסטנטית מיתולוגיזציה, או של הסרת הקסם, מ'הקדושה החבויה בו'". המחשבה

14תוצאה מכך "אילפה את הטבע לחקירה ]מדעית.["כוחות ותכליות פנימיות זולת אלה של יד אלוהים, וכ

ןאני דן במאמצים שנעשו על ידי קופרניקוס, קפלר וגלילאו, להגדיר את היחסים ההולמים ביפרק זה, הפרק השני, ב

לכת יאולוגיה היא 'מתפילוסופיה טבעית והדת; להראות כיצד התגליות שלהם באסטרונומיה הובילו לדחיית האמונה שה

המדעים; להראות כיצד המאבק שלהם על הסמכות להבין את הטבע הובילה לפרשנות חדשה, אשר ניצבה בניגוד

להבנה הגיאוצנטרית המסורתית של מובאות תנכ"יות מסוימות; ולבסוף לטעון כי התפתחות הפילוסופיה החדשה של

לפרש תיאולוגיהות והלגיטימציה של ההטבע הייתה בלתי נפרדת מהדחייה המוקדמת של מדענים אלה את הסמכ

הוא יצר 15אסטרונומים,"עבור תפרניקוס טען ש"האסטרונומיה נכתבוולהסביר את עולם התופעות של הטבע. שעה שק

, ובדרך זאת העלה ספק במושג של כפיפות הראשונה תיאולוגיהשסע גדול בין המחקר של הפילוסופיה הטבעית לבין ה

13 Gary B. Deason, “Reformation theology and the Mechanistic Conception of Nature,” in God & Nature: Historical

Essays on the Encounter between Christianity and Science, eds. David C. Lindberg and Ronald L. Numbers

(Berkeley: University of California Press, 1986), pp. 169-70. דגש במקור 14 Nebelsick, The Renaissance, The Reformation and the Rise of Science, pp. 149, xix. 15 Nicolas Copernicus, On the Revolutions, trans. Edward Rosen (Baltimore: Johns Hopkins Univ. Press, 1978), p. 5.

8

בפילוסופיה הרי מכריע, המשקל יש את הסמכות ל תיאולוגיהבאם פלר אשר טען כי "לזו השנייה. הוא הדין בק

בניגוד לקוסמולוגיה הקלאסית וזו של ימי הביניים, הוא טען כי 16"התבונה.משקל המכריע הוא זה של ]טבעית[ ה

גרמות על ידי כוח " שפעולותיו "נמכני "המכונה של צבא השמיים איננה ענין של יצור קדוש וחי, אלא סוג של שעון

לבסוף, גלילאו דחה מכל וכל את המושג ש"הכתר והסמכות של מלכת ]המדעים[ שייך 17חומר הכי פשוט."

ביטוי יותר שלם בכתבי נמצא שלגיאומטריה, אסטרונומיה, מוזיקה ורפואה, גיד לא י" כיוון שאף תיאולוג "תיאולוגיהל

18"וגלנוס.רכימדס, תלמי, בואטיוס אהקודש מאשר בספריהם של

צמיחת הפילוסופיה החדשה של הטבע מתוארת בהיסטוריה והיסטוריוגרפיה של ראשית התקופה המודרנית במונחים

של התקדמות קדימה, ורק מחקרים מעטים בלבד עסקו במגוון הנרחב של התגובות השליליות להתפתחות המחשבה

]תמונת[ העולם כל לכידות '"מי הדת. הפרק השלישי, המדעית החדשה והפחדים והחששות שהיא עוררה, במיוחד בתחו

, אשר היה בין הראשונים ,Donne)1572-1631", דן בג'ון דאן )של הטבע ג'ון דאן ו'הפילוסופיה החדשה': 'נהרסה

שחשפו את 'פני יאנוס' של המדע החדש, את הסכנות והאיומים שהפילוסופיה החדשה של הטבע ביטאה לגבי אופני

ה דתיים מסורתיים. המשורר המטאפיזי הגדול אמנם הושפע רבות מהגילויים של קפלר וגלילאו, אך הוא מחשבה ואמונ

(, אשר דחתה את Physica Coelestisקונן שאסטרונומיה והקוסמולוגיה החדשה, 'הפיזיקה החדשה של השמיים' )

טרת האדם(, 'פוגעת בכל ]האמונות[ ההשקפה של יקום מוגבל וטלאולוגיה אנתרופוצנטרית )הבנת העולם לאור גורל ומ

המסורתיות, ומחדירה ספקות וחרדות.' בהתייחסו למהפכה הקופרניקאית שבה השמש היא מרכז היקום, דאן כתב כי

של הפילוסופיה החדשה של ת"תנועת הארץ מביאה נזקים ופחדים.' בדרך זו הוא מספק רמז חשוב להשפעות הבעייתיו

וחד על ההגדרה והעיצוב המסורתיים של זהות דתית בראשית העת החדשה. הטבע על הדמיון האנושי, במי

אשר התרחשה בראשית העת החדשה הובילה להסרת הקסם מהעולם. המימד החשובה התפנית האינטלקטואלית

המיסטי נשלל מהטבע והבריאה רוקנה מכל משמעות תיאולוגית או טלאולוגית. התגובה לתמורה מרחיקת לכת זאת

(, אשר לגביו הפילוסופיה החדשה של הטבע, במיוחד זו של רנה 1623-1662) רת ביותר בהגותו של בְלֶז פסקלניכ

16 Johannes Kepler, New Astronomy, 1609, trans. William H. Donahue (Cambridge: Cambridge Univ. Press, 1992),

p. 66. 17 Kepler, “Letter to J. G. Herwart von Hohenburg,” 16 February 1605, as quoted in A. Koestler, “Johannes Kepler,”

Encyclopedia of Philosophy, IV, p. 331. 18 Galileo Galilei, Letter to the Grand Duchess Christina ... Concerning the Use of Biblical Quotations in Matters of

Science (1615), in Discoveries and Opinions of Galileo, trans. Stillman Drake (New York: Anchor Books, 1957),

pp. 192-3.

9

רביעי: הפרק ה( והפילוסופיה המכניסטית שלו של הטבע, אישרה את המגמה של החלשת הדת. 1596-1650דקארט )

, חושף את מהעולם על ידי הפילוסופים" ': פסקל והסרת הקסםל הפילוסופים, יצחק ויעקב', ו'לא שאלוהי אברהם"'

התבונן פסקל בהתפתחות של מדע טבע רציונלי, אשר איים להרוס את כל דימוי בהן עמוקה השתאות הרב וההבלבול ה

( המקובל והמסורתי של ימי הביניים. imago mundiהעולם )

ים והמתחים המתפתחים בין דת מחשבת פסקל משקפת לא רק את הפחדים והדאגות אלא גם את היחסים המורכב

Apologie de la religionאפולוגיה על הדת הנוצרית )למדע בעת החדשה המוקדמת כפי שניתן לראות בספרו

Chrétienne) ," מחשבותהידוע יותר בשמו( "Pensées,)19 שבו היא גינה בין השאר את הפילוסופיה של דקארט, או

שקפת בחדות את ההשלכות המפחידות של המדע החדש של הטבע על הפילוסופיה הקראטזיאנית. מחשבת פסקל מ

הגדרות ועיצובים מסורתיים של זהויות דתיות בראשית התקופה המודרנית. בדומה לג'ון דאן, אף פסקל חשף את פני

יאנוס של המדע החדש של הטבע, או את הסכנות והאיומים שהפילוסופיה החדשה של הטבע הציבה בפני אופני מחשבה

.אמונה דתיים מסורתייםו

בדומה לפילוסופיות החדשות של קופרניקוס, קפלר, גליליאו, בייקון ודקארט, אשר שינו תכלית שינוי את המחשבה

והאמונה הנוצרית המסורתית, רבים הסתכלו גם על הפילוסופיה הניסויית המכניסטית של ניוטון כמאיימת חמורות על

מאמינים אורתודוקסים אלה דחו ", חושף כי דת והיקום הניוטוני, "פרק חמישיהרית. יסודות הדת והמידה הטובה הנוצ

בתוקף את צמצום הטבע למתמטיקה שעשה ניוטון והכפיף את האינסופי לחישוביות, את הפילוסופיה הניסויית

אגה הם ראו והמכניסטית שלו, ואת אמונתו שכל תופעות הטבע ניתנות לצמצום לתנועה וחוקיה הכלליים. בפחד וד

שהשקפת ניוטון מוליכה לכפירות כגון אריאניזם וסוציאניזם, אשר שללו את האלוהות של ישו. לגבי רבים באנגליה,

הפילוסופיה הטבעית של ניוטון גילתה דווקא את פני יאנוס של המדע, והציבה אתגרים מאיימים ומסוכנים ביותר

להגדרות ועיצובים מסורתיים של זהויות נוצריות.

Philosophiæ) העקרונות המתמטיים של פילוסופיית הטבעספרו של אייזק ניוטון הסיבה לכך היא ש

Naturalis Principia Mathematica, 1687 המשיך את עבודותיו של גליליאו והביא להשלמתן: הוא שאף ,)

לאחרונה התפרסם תרגום חדש לעברית של ספר חשוב זה. בלז פסקל, מחשבות, תרגום רמה איילון )ירושלים: מאגנס, 2016(.19

, כמות ספר זה הן משורה של תרגומים חשובים לאנגליתמאחר והמחקר שלי נערך לפני הוצאת תרגום חדש לעברית זה, כל ההערות להלן ל

. שיפרט להלן בהערות

10

ומה לגליליאו, גם ניוטון האמין לצמצם את תופעות הטבע לחוקים כלליים ולגזור חוקים אלה מעקרונות מתמטיים. בד

שללא המתמטיקה יוותר הטבע ספר סגור. מתמטיקה הייתה המפתח להבנת הטבע המהותי של המציאות, או את מבוך

הטבע. אך מאמינים אורתודוקסים רבים התנגדו למתמטיזציה של הטבע. לגביהם החיפוש של ניוטון אחר 'העקרונות

ין לא רק את הסרת הקסם והקדושה מהטבע אלא גם שהמתמטיקה תפסה את המתמטיים של פילוסופיית הטבע' צי

Dominusמקומם של שיקולים תיאולוגיים ביחס למהות מבנה העולם. הוא הדין גם ביחס למושג 'אלוהים השליט' )

Deus לדברי ( של ניוטון, או הרעיון שלו בדבר אלוהים מכניסטי 'המצטיין במיוחד במכאניקה ובגיאומטריה', המנוגד

כתבי הקודש והכנסייה.

המדע של ניוטון, כפי שהיה אף ביחס לקופרניקוס ומבשרים אחרים של המדע החדש בראשית העת החדשה, עורר

שמדע זה, בשאיפתו להבין את עולם התופעות במושגים של חומר, תנועה וכוחות, נטה מפני דאגות עמוקות. לא רק

ם ומכניסטיים, אלא שהוא אף שלל שורת מושגים מקודשים בנצרות, כגון השילוש להסביר את העולם במונחים מתמטיי

הקדוש, האלוהות של ישו ויחס האלוהים לעולם הנברא. רבים האמינו כי ניוטון וממשיכיו, כגון התיאולוג והפילוסוף

,William Whiston(, והפילוסוף והתיאולוג וויליאם וויסטון ) (Samuel Clarke, 1675-1729סמואל קלארק

(, סיכנו חמורות מסורות מחשבה ואמונה דתיות מסורתיות. לסיכום, המדע של ניוטון התגלה ככוח 1667-1752

אינטלקטואלי רב עוצמה שבכוחו לשבש ולשנות מסורות מחשבה ואמונה דתיות מקובלות בזכות נטייתו הקיצונית

זמן -של יחסי גומלין חומריים ופועל לאור יחסי מרחבוהבלתי מתפשרת להסבר רציונליסטי של הטבע, הנתפס כמארג

המותנים מבחינה מתמטית.

נצרות המערבית התחוללה במהמחצית השנייה של המאה השבע עשרה ועד לסופה של המאה השמונה עשרה,

עצמיות קריטיות בנוגע ליסודותיה -של בחינותארוך תמורה אינטלקטואלית מעמיקה: היא עברה תהליך

דת ומדע, חברה ופוליטיקה, מוסר ומנהגים, מגדר וגזע, כלכלה ושוק, חינוך וילדות, פשע ועונש. –לקטואלים האינט

תמורות הערכה מחודשת זו ציינה את הסרת הקסם מהעולם והתחלת העידן המודרני כפי שאנו מכירים אותו כיום.

". םעידן הנאורות והסרת הקסם מהעולחשובות אלו נידונות בפרק השישי, "

ביחס "עידן ההשכלה" מבשר את החלפת הדת על ידי התבונה כסוכן העיקרי לרכישת "אמיתות אובייקטיביות"

בו מוצבים חיי בני האדם. העליונות והראשוניות של התגלות אלוהית הותקפו. "תפקיד התבונה התעצם, זה של עולםל

11

התייחסו בספק. מעשי ניסים מקיפה ולרוב לא אוהדת. ל ההתגלות ]אלוהית[ דוכא. כתבי הקודש הפכו נושא לחקירה

סגולתה עברה הערכה מחדש. המחשבה הנוצרית ניצבה מול איום, אשר היה בכוחו להפשיטה מכל הנבואה

20וסמכותה".

י גביקורת את ערכי הסמכות הממוסדת, הוכל במקום לאמץ השקפות דתיות מסורתיות ללא כל פקפוק או לקבל ללא

כלה הדגישו את תפקיד השכל ואת כוח התבונה, ובדרך זו הובילו לביטול של עמדות מוסריות ודתיות נהוגות ההש

. "בה במידה שהעולם הפך לנושא של מחקר מדעי במאות השש עשרה והשבע עשרה משל מאות בשנים ומקובלות

מיסטיפיקציה באמצעות -ברו דהדתיים עמנהגים כך גם ,] desacralisationבאמצעות התהליך של הסרת הקדושה ]

". וכך שעה "שהעולם הפיזיקלי פסק להיות הבימה שעליה מתחוללת הדרמה של הבריאה באמצעות חוקי הטבע

מגוון הניסיון האנושי הוא תוצאה של גם נדמה היה יותר ויותר שכך 21הכוונה קבועה של ההשגחה האלוהית",ה

היחיד והבלעדי בסיס הים. מחשבה ואמונה דתית, אשר נחשבו פעם כאלופעולת תהליכים טבעיים והיסטוריים ולא של

22לניסיון ולציפיות האנושיים, הורחקו אט אט מתחום הטבע, הפוליטיקה, המוסר וההיסטוריה.

20 Gerald R. Cragg, The Church and the Age of Reason (London: Penguin, 1990), p.13. 21 Peter Harrison, “Religion” and the Religions in the English Enlightenment (Cambridge: Cambridge Univ. Press,

1990), p. 5. דגש נוסף על ההפרדה בין פוליטיקה לבין שיקולים תיאולוגיים והגישה החדשה למדע של הפוליטיקה, אשר מתמקד בצורה בלעדית על הטבע האנושי 22

והצורך האנושי בעידן הנאורות, ראו:

Mark Lilla, The Stillborn God: Religion, Politics, and the Modern Mind (New York: Knopf, 2007), especially

chapter 2: “The Great Separation,” pp. 55-106.