סקר מקבלי תואר ראשון מהמוסדותdin-online.info/pdf/lst82.pdf · לארשי...

ת נ י ד ל מ א ר ש יS T A T E O F I S R A E L

סביבה-מדדי חקלאות

2000–5102

7171פרסום מס' www.cbs.gov.il

5108 אוקטובר, טתשע" חשוון ושלים,יר

2018 ©כל הזכויות שמורות למדינת ישראל

ISSN 2414-2743

- 3 -

הקדמה

השפעתה של בהפרסום שלפנינו עוסק ביחסי הגומלין בין הפעילות החקלאית לבין הסביבה ו

החקלאות על האדם והסביבה.

מאפשרים להשוות את ,מוצגים בפרסוםוההמדדים שרוכזו וחושבו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ם לישראל בתחום יהמצב בישראל למצב במדינות אחרות בעולם תוך התייחסות להיבטים הייחודי

לסייע בזיהוי מגמות ותהליכים במדדים השונים לצורכי גיבוש הפרסום נועד כמו כן, החקלאות.

לאומיים )כגון -מדיניות ממשלתית בנושא ולשימוש הסקטור העסקי, מוסדות אקדמיים, ארגונים בין

והאו"ם( והציבור הרחב. OECD-ה

נסקרו המדדים המקובלים בארגון זה OECD-במסגרת הצטרפותה של מדינת ישראל לארגון ה

ובאיחוד האירופי לתיאור השפעת החקלאות על הסביבה.

וללמ"ס סיווג ופיתוח הכפר ההחלטות ברמה המקומית, צוות משותף למשרד החקלאות קבלתצורכי ל

נתונים עבורם יששים. פרסום זה מציג את קבוצת המדדים הנתונת זמינות מידאת המדדים לפי

.זמינים

סביבה.-מדדי חקלאותל יםפרקמו ,הכולל פירוט של הממצאים העיקריים ,פרק מבואמהפרסום מורכב

אנשי מחקר ולציבור הרחב בנושאים לפרטיים, ו נו מקווים כי פרסום זה יוכל לסייע לגורמים ציבורייםא

אלה.

טלי טל

מנהלת אגף בכיר

כלכלה-תשתית

8102-טירושלים, תשע"

- 4 -

חקלאות, סביבה ואנרגיה תחום שינפלד-יונת קנת בידי הוכן הפרסום

עובדים נוספים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהשתתפו בהכנת הפרסום

כלכלה-מנהלת אגף בכיר, תשתית –טלי טל הנהלת הלשכה:

ראש התחום –ד"ר משה ינאי :ואנרגיה סביבה ,תחום חקלאות

סיקסק-דוויקרינת תחום הוצאה לאור:

דוד שלהיים

נוריאל מזרחי

.20-1290643, טל' שינפלד-ליונת קנתלפנות נאלמידע נוסף בנושא פרסום זה

- 5 -

תוכן העניינים

עמוד

מבוא

11 ................................................................................................................ א. כללי

12 ............................................................................................... ב. ממצאים עיקריים

: מאזן יסודות הזנה לצומח בחקלאות1פרק

17 .............................................................................................................. כללי 1.1

17 .................................................................................... מטרת המדד והשלכותיו 1.2

18 ......................................................................................... שיטות )מתודולוגיה( 1.3

21 .................................................................................................... נתוני המדד 1.4

21 ..................................... 2015–2222ומאזן החנקן בקרקע, ה, יציאה: כניס1תרשים

22 ........................................... 2215–2222חנקן לקרקע, לפי מקור, : כניסת 2תרשים

22 ......................................... 2215–2222לפי גורם, : יציאת חנקן מהקרקע, 3תרשים

23 ......................................................... 2215–2222: מאזן החנקן בקרקע, 4תרשים

23 ........................................... 2214: מאזן החנקן בקרקע במדינות נבחרות, 5תרשים

24 ..................................... 2215–2222ומאזן הזרחן בקרקע, ה, יציאה: כניס6תרשים

24 ........................................... 2215–2222לקרקע, לפי מקור, : כניסת זרחן 7תרשים

25 ......................................... 2015–2222: יציאת זרחן מהקרקע, לפי גורם, 8תרשים

25 ......................................................... 2015–2222: מאזן הזרחן בקרקע, 9תרשים

26 ......................................... 2214מאזן הזרחן בקרקע במדינות נבחרות, : 12תרשים

26 ................................................................................. מונחים, הגדרות והסברים 1.5

27 .............................................................................................. מקורות הנתונים 1.6

28 ............................................................................................. נתונים מפורטים 1.7

28 ......................................................... 2015–2222מאזן החנקן בקרקע, לוח א:

28 ......................................................... 2215–2222מאזן הזרחן בקרקע, לוח ב:

- 6 -

עמוד

: פליטות אמוניה מחקלאות2פרק

31 .............................................................................................................. כללי 2.1



32 .................................................................................................... נתוני המדד 2.4

32 .................. 2215–2222מקור, משק החי בחקלאות לפי מ: פליטות אמוניה 11תרשים

33 ................................. 2214: פליטות אמוניה מחקלאות במדינות נבחרות, 12תרשים

33 ......................... 2214: פליטות אמוניה לנפש מחקלאות במדינות נבחרות, 13תרשים


34 .............................................................................................. מקורות הנתונים 2.6

35 .............................................................................................. נתונים מפורטים 2.7

35 ................. 2215–2222בחקלאות, לפי מקור, משק החי מפליטות אמוניה לוח ג:

: פליטות גזי חממה מחקלאות3פרק

39 .............................................................................................................. כללי 3.1



39 .................................................................................................... נתוני המדד 3.4

41 ... 2215–2211, לפי סוג, )כולל שרפת דלקים( : פליטות גזי חממה מחקלאות14תרשים

: פליטות גזי חממה מחקלאות )ללא שרפת דלקים(,15תרשים

42 ............................................................................. 2215–2211לפי מקור עיקרי,

42 ..................... 2215( מחקלאות, לפי מקור, N2Oחמצני )-: פליטות חנקן תת16תרשים

43 ............................. 2214: פליטות גזי חממה מחקלאות במדינות נבחרות, 17תרשים


43 .............................................................................................. מקורות הנתונים 3.6

44 .............................................................................................. נתונים מפורטים 3.7

44 ............................... 2015–2223בישראל, מחקלאות פליטות גזי חממה לוח ד:

חממה הגזי של פליטות הוממקומי התוצר חלקה של החקלאות מה לוח ה:

44 .................................................................... 2214במדינות נבחרות,

: שימוש במים לחקלאות4פרק

47 .............................................................................................................. כללי 4.1



48 .................................................................................................... נתוני המדד 4.4

49 ......................................... 2215–2222חקלאות, לפי סוג, ב: צריכת מים 18תרשים

52 .... 2214–2222: שטח הגידולים החקלאיים המושקה בקולחין )כולל שפד"ן(, 19תרשים

- 7 -

עמוד

52 ................ 2215–1962חקלאות, תפוקה ותשומה ב ,תוצר נקי, צריכת מים: 22תרשים

צריכת מים שפירים במדינות חלקה של החקלאות ב: 21תרשים

51 .................................................................................. 2214נבחרות,


52 .............................................................................................. מקורות הנתונים 4.6

53 .............................................................................................. נתונים מפורטים 4.7

53 ................................. 2215–2222חקלאות, לפי סוג, כוללת ובצריכת מים לוח ו:

חקלאות: חומרי הדברה ב5פרק

57 .............................................................................................................. כללי 5.1



59 .................................................................................................... נתוני המדד 5.4

59 ............. 2213–2228, סך הכל – חקלאותלפעילים שנמכרו : חומרי הדברה 22תרשים

,חקלאותלחומרי הדברה פעילים שנמכרו : 23תרשים

62 ....................................................................... 2213לפי יעד שימוש,

,חקלאותלחומרי הדברה פעילים שנמכרו : 24תרשים

61 ............................................................. לפי יעד שימוש, שנים נבחרות

–חקלאות לחומרי הדברה פעילים שנמכרו : 25תרשים

61 ................................................ 2213–2228משפחות כימיות נבחרות,

62 ... 2213קרקע חקלאית במדינות נבחרות, ל יםפעילי הדברה : היחס בין חומר26תרשים

62 ... 2213תפוקה צמחית במדינות נבחרות, לבין חומרי הדברה פעילים : היחס 27תרשים


64 .............................................................................................. מקורות הנתונים 5.6

65 .............................................................................................. נתונים מפורטים 5.7

65 ..... 2213–2228, לפי יעד שימוש, חומרי הדברה פעילים שנמכרו לחקלאות : זלוח

- 9 -

מבוא

- 11 -

א. כללי

מחד ,תורמים לרווחת האדם העיבוד החקלאי האינטנסיבי והפעולות שנועדו להגדיל את היבולים

הצורך נובע עלולים לגרום נזקים לסביבה, למשאבי הטבע ולאדם. מכאן גיסא, מאידך ,, אךגיסא

קיימה.-הגדול לעבור לחקלאות בת

נזקים לסביבה בהווה ובעתיד. שלומזעור הקיימה מספקת תפוקה נאותה תוך מניע-חקלאות בת

במטרהעיבוד חקלאי של הקיימות שיטות הקיימה נדרש להתאים את -לעבור לחקלאות בת כדי

על הסביבה. התאמה זו כוללת, בין היתר:השלילית לצמצם את ההשפעה

הפחתת השימוש בחומרי הדברה ובדשנים ומעבר לשיטות הדברה ודישון ידידותיות לסביבה

עול השימוש במים ועידוד המעבר למי קולחיןיי

התייעלות אנרגטית במשק החקלאי

עידוד עיבוד משמר קרקע בשטח החקלאי

שיפור הטיפול בפסולת חקלאית, הכוללת פרש בעלי חיים, גזם, שאריות פלסטיק ועוד

פיתוח ממשקי רעייה לשימור קרקע ולמניעת שרפות

ובסביבתו הגנה על המגוון הביולוגי בשטח החקלאי

סביבה מציגים את השפעת הפעילות החקלאית על הסביבה: על משאבי קרקע, מים, -מדדי חקלאות

אוויר ושינוי אקלים, מגוון ביולוגי, שימוש באנרגיה, דשנים, חומרי הדברה ועוד.

משפיעים על הסביבה ומסייעים ,מגמות בתחום החקלאותעל המצב וההמדדים מספקים מידע על

ניות וקבלת החלטות מושכלת בנושא.בקביעת מדי

סביבה המשמשים מדינות רבות -פיתחו מערכים של מדדי חקלאות Eurostat-וה OECD-ארגוני ה

בעולם.

ואינם מפולחים עקב מגבלת פירוט נתונים, המדדים המוצגים בפרסום מתייחסים לרמה הארצית

לאזורים.

םבפרסו המדדים

התשומות כמות בין סך שההפרש –( חנקן וזרחןבחקלאות )מדד מאזן יסודות הזנה לצומח

)כניסות( של חומרי ההזנה לקרקע החקלאית לבין כמות חומרי ההזנה היוצאת מהקרקע )יציאות(

אמוניהה פליטות כללהחקלאות מ מגזר חלקו של – מדד פליטות אמוניה מחקלאות

פליטות גזי החממהל מכלחלקו של מגזר החקלאות – מדד פליטות גזי חממה מחקלאות

םלפי סוג ,חקלאותבהשימוש במים – חקלאותבמדד שימוש במים

שימוש לפי יעדמכירות חומרי ההדברה )חומר פעיל( –מדד חומרי הדברה

מדדים לפיתוח עתידי

שימושי קרקע ושטחי גידולים

פוטנציאל סחיפת קרקעות ממים ורוח

המלחת קרקעות

חקלאותמגוון ביולוגי ב

באנרגיה בחקלאות שימוש

- 12 -

את כמות התפוקה ליחידת הגדיל ככל האפשרהחקלאות בישראל מוגדרת כאינטנסיבית, השואפת ל

תשומה. המטרה היא לקבל תוצרת בכמות גדולה ובאיכות גבוהה תוך ניצול מיטבי של המשאבים

המוגבלים העומדים לרשותה.

דשנים וחומרי טיוב כמו קומפוסט מזבלי החקלאות עושה שימוש בתשומות שונות הכוללות, בין היתר,

, מים שפירים ומי קולחין, חומרי הדברה ואנרגיה. השימוש ממכוני טיהור שפכיםבעלי חיים ובוצה

הרחב בתשומות אלה גורם להשפעות סביבתיות משמעותיות.

ממצאים עיקרייםב.

אלפי טונות 15-לבין כ 02-כ בין הנע 0251–0222טיים שיובאו לישראל בשנים תכמות הדשנים הסינ

דשנים אלו, אלפי טונות. 51-שנה כבהדשנים הממוצעת תכמו הייתה 0251–0255בשנים .שנהב

פליטות של גזי על לשדה, משפיעים על מאזן היסודות בקרקע, על איכות המים הטבעיים והמתווספים

החממה.

בזבלי בעלי חיים. וכן ,במכוני הטיפול בשפכים יםבוצה הנוצרבקולחין ומי בהחקלאות עושה שימוש

כמות הבוצה המופנית ו ,שלושהגדלו פי לחקלאות כמויות מי הקולחין 0251ועד שנת 0222משנת

תוצרים אלו משפיעים על מאזן היסודות בקרקע, על פליטות גזי נותרה כמעט ללא שינוי. לחקלאות

הטבעיים.וכן על איכות המים , החממה והאמוניה לאוויר

השימוש בחומרי הדברה בישראל, יחסית לשטחי החקלאות ולתפוקה הצמחית, גבוה מאשר במדינות

ובתנאים מסוימים אף לפגוע , במגוון הביולוגיו אחרות. חומרי הדברה עלולים לפגוע במים הטבעיים

באדם.

מאזן יסודות הזנה לצומח בחקלאות .1

מאזן החנקן בקרקע 1.1

0222בדומה לשנים אלפי טונות, 15-ל 11בין 0251–0255שנים ב נעובקרקע עודפי החנקן

אלפי טונות 05-ו 55.1אלפי טונות, לעומת 61.6הגיעו העודפים לרמה של 0222. בשנת 0222-ו

, בהתאמה.0252-ו 0225בשנים

מצריכת –ה ומיעוט ,ומצריכת הגידולים החקלאייםהיבול קצירמ תיציאת החנקן מהקרקע נובע מרבית

הצומח בשטחי המרעה על ידי בעלי החיים.

בשנים אלה, . שנים ובין אזורים שונים לאורךחישוב מאזן חנקן לשטח חקלאי מהווה בסיס השוואה

השטח החקלאי מאחר ש ,החנקן מקבילים לשינויים במאזן לשטח חקלאיהכללי של השינויים במאזן

השתנה במידה מועטה בלבד.

בישראל גבוה מהממוצע ברוב מדינות האיחוד קרקע ק"ג חנקן להקטר יחס ביןהיה ה 0255בשנת

.זה בפרסוםהמוצגות האירופי

בקרקע מאזן הזרחן 1.1

כמות הזרחן אלפי טונות. 51-, כ0251-ו 0252עודפי הזרחן בקרקע נותרו ללא שינוי בין השנים

בעיקר הושפעהזרחן מאזןעל הכמות שהוסרה ממנה ועל כן באופן משמעותיה לתשנכנסה לקרקע ע

זרחן לשטח חקלאי מהווה בסיס השוואה לנתוני מאזן היחס ביןחישוב לקרקע. ושינויים בכניסתמה

הזרחן מקבילים הכללי של במאזן השינויים בשנים אלה, . שנים ובין אזורים שונים לאורךהיסודות

.בלבד מאחר שהשטח החקלאי השתנה במידה מועטה לשינויים שחלו במאזן לשטח חקלאי

- 13 -

איחוד המבין מדינות ים הגבוהבין בישראל קרקע ק"ג זרחן להקטר בין יחס ההיה 0255בשנת

.המוצגות בפרסום האירופי

פליטות אמוניה מחקלאות .1

אלפי טונות. 52-ל 56-, מ55%-עלו פליטות אמוניה במשק החי בחקלאות בכ 0252–0251בשנים

המרכזי לפליטות האמוניה במשק החי. מקורף העופות הוא הענ

.ותהנמוכבין ןאחרות, פליטות האמוניה מחקלאות לנפש בישראל ה OECDבהשוואה למדינות

פליטות גזי חממה מחקלאות .3

היה םמתוכ 0.2%של םשמקורמיליון טון, 22.2-כ היה 0251סך פליטות גזי חממה בישראל בשנת

חקלאות.

אלפי טון בשנת 0,060-ל הגיעוו 6.1%-מחקלאות ירדו בפליטות גזי החממה 0251ועד 2010משנת

0251.

גבוהה לדונם מחקלאות גזי החממהשבהן כמות פליטות OECD-הישראל נמצאת בין מדינות

יחסית.

שימוש במים בחקלאות .4

,5%-של כ ,ירידה קלהחלה עולה ש 0251–0252שנים במנתוני צריכת המים לחקלאות לפי סוג

בהשקיה 55%של לעלייה במקבילמלמ"ק, זאת, 512-ל 526-בצריכת מים שפירים לחקלאות, מ

למרות העלייה בשימוש במי הקולחין . מלמ"ק 656-ל 605-מ ,0251-ל 0252בין שולייםבמים

עלה עם אף אשר ,תוצר הנקי בחקלאותב חלה ירידהלחקלאות והפחתת השימוש במים שפירים לא

השלכות השימוש במי קולחין על הקרקע החקלאית ,השנים עקב התייעלות החקלאות. עם זאת

והסביבה בטווח הארוך עדיין אינן ברורות.

יחסית. דולגבישראל צריכת המיםחקלאות מסך חלקה של אחרות, OECDבהשוואה למדינות

חומרי הדברה .5

חומר פעיל מתכשירי של שנהממוצע לב נותטואלפי 6-כנמכרו בישראל 0250–0255בשנים

טונות אלפי 2-)כ 0252–0222לעומת השנים 55%-ירידה של כ ,לשימוש בחקלאות הדברה

בממוצע(.

אלפי טון חומר פעיל מתכשירי הדברה. יעדי 2.2-ל 6.2נמכרו בישראל בין 0250–0222בשנים

שלעשבים ו שלפטריות וחיידקים, של הקטילו ;אידוי קרקעהשימוש העיקריים לאורך השנים הם

חרקים ואקריות.

.0%-של כנוספת חלה ירידה 0250ובשנת 5%-בכשנמכר החומר הפעיל סך כל ירד 0255בשנת

עשויות לנבוע משינויים במחירי חומרי ההדברה, שנמכרו העליות והירידות בכמות החומרים הפעילים

והמומלצים לשימוש, בתנאי הגידול ובמלאי.בתמהיל הגידולים, בחומרים המותרים

- 14 -

טון 0.5-כ יהה 0250היחס של חומר פעיל לקרקע חקלאית )ירקות וגידולי שדה( בישראל בשנת

האיחוד האירופי המוצגות בפרסום.מדינות בש זהגבוה באופן משמעותי מהיה ה ז יחסלאלף דונם.

- 15 -

: מאזן יסודות הזנה לצומח בחקלאות1פרק

- 17 -

מאזן יסודות הזנה לצומח בחקלאות. 1

כללי 1.1

מאזן היסודות מחשב את המקורות והשימושים של החנקן והזרחן ואת המאזן הכמותי של עודפי

היסודות בקרקע, המושפעים מהפעילות החקלאית.

יסודות כימיים הנדרשים לצורך הקיום וההתפתחות של האורגניזם. בגידולים יסודות ההזנה הם

צמחיים הם מהווים מרכיב חיוני להתפתחות הצמח, ואספקתם בכמות נדרשת היא תנאי לקבלת

גידולים משובחים ועתירי יבול.

יסודות ההזנה החיוניים לצמח נחלקים לשתי קבוצות:

כמויות גדולות יחסית )ק"ג(, כמו חנקן, זרחן, אשלגן, יסודות שהצמח צורך ב –יסודות מאקרו .1

סידן, מגניון וגפרית.

יסודות הכרחיים לצמח שנצרכים בכמויות קטנות יחסית )גר'(, כמו ברזל, –יסודות מיקרו .2

נחושת, מנגן, אבץ, מוליבדן ובורון.

בין כמות המאזן הוא ההפרש שבין סך התשומות )כניסות( של חומרי ההזנה לקרקע החקלאית ל

חומרי ההזנה היוצאת מהקרקע )יציאות(. המאזן כולל "תורמים" ו"מקבלים" מענפי החקלאות השונים.

מטרת המדד והשלכותיו 1.1

מטרת המדד 1.1.1

מאחר שעודפי דישון בחנקן ובזרחן עלולים לגרום לבעיות סביבה, נכלל מדד זה ברשימת מדדים

והשימושים של החנקן והזרחן ואת המאזן הכמותי . מדד זה מחשב את המקורות OECD-לדיווח ב

של עודפי היסודות בקרקע, אשר מושפעת מהפעילות החקלאית. נתוני אשלגן לא נכללו במדד זה

בישראל עקב בעיות בזמינותם.

דישון במינון חסר אינו מאפשר צימוח והנבה מיטביים של הגידולים החקלאיים ואילו דישון עודף עלול

וצאה מרעילות ומהצטברות היסודות בקרקע ובצמח או מחוסר איזון בין היסודות כתלפגוע בצמח

בקרקע עלולה לגרום לנזקים נוספים, כגון נידוף גזים, חלחול למי התהום השונים. הצטברות היסודות

ופגיעה באיזון החיים מתחת לקרקע.

ספקה לאורך תקופת ממשק הדישון כולל את סך כמות היסוד שניתנת לגידול כלשהו, את קצב הא

הגידול ואת היחס שבין יסודות ההזנה השונים במהלכה. במשק חקלאי מודרני ואינטנסיבי, כאשר יש

צורך בקבלת יבול מיטבי, נדרש ממשק דישון המאזן בין אספקת היסודות מהסביבה הטבעית )אוויר,

נרלי או אורגני וזבל בעלי מי-קרקע ומים( ובין היסודות שיש להוסיף ממקורות חיצוניים )דשן סינתטי

חיים( וכמותם. ממשק הדישון מתבסס על תצרוכת היסודות הספציפית של כל גידול וגידול )בהתבסס

על ניסיונות שדה ומחקרים(, על סוג הקרקע ומאפייניה ועל מצע הגידול, שיטת ההשקיה, סוג המים

המשמשים לה, שיטות עיבוד הקרקע וגורמים נוספים.

יסודות ההזנה לצומח על החקלאותהשפעת מאזן 1.1.1

המאזן מתייחס לקרקע החקלאית שהיא המצע לגידול ובה נאגרים עודפי היסודות.

קביעת ממשק הדישון מהווה אתגר לחקלאי, בשל הרצון להגדיל את היבול ככל האפשר ויחד עם זאת

ם והיסודות למזער את העלות הכרוכה בשימוש בדשן. בממשק מאוזן, הגידולים מוזנים די צורכ

- 18 -

בקרקע נשארים ברמה קבועה לאורך שנים. בממשק דישון עודף, שאינו מאוזן, היסודות עלולים

להצטבר בקרקע מבלי שהצמח יוכל לקלוט אותם. עודפי יסודות יכולים להסתפח לחלקיקי הקרקע או

להיות ניידים בה ולנוע למקורות מים.

השפעת מאזן יסודות ההזנה על הסביבה 1.1.1

י היסודות עלולים לגרום, בתנאים מסוימים, לזיהום מקורות המים וכן לזיהום אוויר.חלק מעודפ

כאשר מצטברים עודפי חנקן בקרקע, בתנאים מסוימים, עלולים להיגרם נזקים שונים לסביבה כגון

פליטת גז אמוניה והצטברות חנקות במים, המהווים מטרד סביבתי וסכנה בריאותית.

רקע יכולה לגרום לעליית ריכוז הזרחן במקורות מים עיליים. תופעה זו הצטברות זרחן על פני ק

(, הבאה לידי ביטוי בפריחת צמחיית מים ואצות על פני Eutrophicationנקראת אאוטריפיקציה )

מקורות המים העיליים. כתוצאה מכך חלה ירידה בריכוז החמצן במים ונפגעים איכותם והמאזן הטבעי

בגופיהם.

.2015–2000 :רתהתקופה הנחק 1.1.1

שיטות )מתודולוגיה( 1.1

גישות לחישוב המאזן 1.1.1

רוחבית.-קיימות שתי גישות עקרוניות לחישוב המאזן: הגישה הפרטנית והגישה הכללית

חישוב ברמה המשקית והשלכת התוצאות על כלל הקרקע החקלאית ברמה –הגישה הפרטנית

הדרוש לבצע את הניתוח המשקי אינו הארצית. בניתוח זה המאזן מדויק יותר, אך בישראל, הידע

מפותח דיו. נוסף לכך, עקב השונות הרבה בנתוני המקור המשקיים קשה להשוות בין הנתונים ולחזות

את סך פוטנציאל הפגיעה בסביבה.

חישוב והערכה באמצעות מקדמים ברמה ארצית, של כל הכניסות –רוחבית -הגישה הכללית

ה היא הערכה ארצית של פוטנציאל הנזק הסביבתי, ללא ירידה והיציאות של חומרי ההזנה. התוצא

לרמת המשק הבודד, תוך שימוש במקדמים ממוצעים ברמה הארצית. שיטה זו מצביעה על בעיות

סביבתיות כלליות העשויות להיווצר כתוצאה מעודפי יסודות שנותרו בקרקע.

זיהום העשוי להיגרם פוטנציאל הנזק אינו מתממש בהכרח אלא משקף את רמת הסיכון ל

כתוצאה מעודף היסודות בקרקע.

רוחבית.-הנתונים בפרסום זה חושבו על פי הגישה הכללית

שקובעת את מקורות OECD-איסוף הנתונים התבסס על המתודולוגיה המקובלת של ארגון ה

יציאות –( של היסודות לקרקע החקלאית, ואת התפוקה Input) כניסות –התשומה העיקריות

(Output של היסודות )מתודולוגיה זו מאפשרת לערוך השוואה לאורך זמן ובין מדינות, ממנה .

באמצעות שימוש ביחס בין ק"ג חומר הזנה לדונם קרקע חקלאית.

המדד מציג את מחזור היסודות בקרקע בחלוקה לכניסות/יציאות מן האוויר, הקרקע, הצמח והמים

כל יסוד נבחרו מקדמים מתאימים המתייחסים לפעילויות ואליהם. לצורך חישוב תשומה ותפוקה של

החקלאיות בישראל, בהתבסס על הניסיון המקומי והעולמי. המקדמים הוכפלו בנתוני הפעילות

החקלאית וסוכמו לכל יסוד עבור התשומות והתפוקות העיקריות. לאחר מכן חושב ההפרש שבין סך

התשומות לסך התפוקות.

- 19 -

היציאות במאזן.להלן פירוט הכניסות ו

כניסות של יסודות הזנה לקרקע .א

דשנים סינתטיים ואורגניים

מינרליםחומרים כימיים המיוצרים בתעשייה ומשמשים להעשרת הקרקע ב –דשנים סינתטיים

לשם שיפור הצמיחה של גידולים חקלאיים. רוב הדשנים הללו מיובאים לישראל בצורתם

הטהורה ומגיעים למפעלי דשנים בארץ, שיוצרים מהם תרכובות שונות לפי יחסי היסודות,

צורתם הכימית ומשך התפרקותם בקרקע. נוסף לכך, בישראל יש תעשייה מקומית של ייצור

ץ.דשנים מיסודות המופקים באר

חומרים הנוצרים כתוצרי לוואי של תהליכים בחקלאות ובטיהור שפכים –דשנים אורגניים

ומשמשים להעשרת הקרקע במינרלים לצורך שיפור צמיחת הגידולים. דשנים אלו נחלקים

לשלושה סוגים.

מי הקולחין המושבים לחקלאות .1

הקולחין מכילים הן יסודות מי הקולחין מכילים יסודות הזנה שאינם מצויים במים שפירים. מי

מאקרו )בעיקר חנקן, זרחן, אשלגן, סידן, מגניון, גפרה( והן יסודות מיקרו. רמת היסודות

בשפכים הגולמיים ושיטת הטיהור קובעות את ריכוז החנקן והזרחן במי הקולחין המגיעים אל

מערכת ההשקיה.

הבוצות המטופלות במפעלי טיהור השפכים .2

מר אורגני מוצק הנוצר כחלק בלתי נפרד מתהליך טיהור השפכים, בוצת השפכים היא חו

ומקורה בעיקר בשאריות החיידקים השוקעים באגני הטיפול. הבוצה עלולה להוות מטרד

סביבתי אולם לאחר טיפול מתאים )ייצוב, קומפוסטציה, עיקור וכו'( היא משמשת כמקור דישון

בחקלאות.

זבל בעלי חיים .3

י החיים משתמשים בחקלאות, הן לאחר טיפול ראשוני והן לאחר במרביתו של זבל בעל

תהליך קומפוסטציה.

אפשר לייצר קומפוסט בתהליך מלאכותי מזורז בתנאים מבוקרים, שבהם חומרי הגלם

העיקריים הם זבלי בעלי חיים וחומרים צמחיים שונים.

קיבוע ביולוגי

זאת מאחר שהחנקן זמין ;הצמחים נמוכהאף שריכוז החנקן כגז באוויר גבוה, זמינותו למרבית

לקליטת הצמח באופן שונה. עם זאת, לקטניות יש מנגנון מיוחד המאפשר להן לנצל את החנקן כגז

ולקבעו באמצעות יחסי גומלין )סימביוזה( עם חיידקים הקולטים חנקן אטמוספרי ואף מאפשרים

יסת חנקן זמין לצמחייה בקרקע קליטה משופרת של חנקן מהקרקע. מנגנון זה מהווה מקור לכנ

חקלאית )כמו גם בצמחייה טבעית(.

מקור נוסף לכניסת חנקן הוא אדמות המרעה שאינן מעובדות, ושבהן חנקן אטמוספרי מקובע לקרקע

את החנקן הזה מנצלים הצמחים לטובת התפתחותם. באמצעות חיידקים שונים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%9C

- 20 -

יציאות של יסודות הזנה מהקרקע .ב

יבול

החקלאיים הצמחיים צורכים את יסודות ההזנה הנמצאים בקרקע. בתום עונת הגדילה, רוב הגידולים

היבול נלקח מהשטח ואתו היסודות שנקלטו ברקמות הצמחיות )פרי, ירק, עלווה(.

מרעה

כך מסלקים את היסודות שנקלטו ועדרי הבקר והצאן בשטחי המרעה צורכים את הצמחייה הטבעית

מהקרקע בצמחייה זו.

אופן חישוב המדד 1.1.1

. עם זאת, נעשו OECD-שיטת החישוב של מאזן חומרי ההזנה מתבססת על השיטות המקובלות ב

שינויים בדרכי החישוב ובמקדמים על מנת להתאימם לתנאים ולמידע הזמין בישראל.

המקדמים והנתונים הנוכחיים עשויים להשתנות בעתיד אם יתקבל מידע חדש או ששיטת החישוב

ת בעולם תתעדכן.המקובל

להלן פירוט מקורות הנתונים והמקדמים לחישוב כניסות ויציאות.

כניסות של יסודות הזנה לקרקע .א

דשנים סינתטיים

הנתונים התקבלו מחשבון ענף החקלאות השנתי בלמ"ס הכולל מידע על כמויות היסודות המיובאים

לישראל.

בוצות

2007שנת בנת הסביבה, אשכול משאבי טבע. כמויות הבוצות והמקדמים התקבלו מהמשרד להג

הוחמר התקן לאיכות הבוצה.

מי קולחין

2013הנתונים והמקדמים התקבלו מרשות המים. נתוני מקדמי החנקן חושבו מסקרי קולחין לשנים

בהן לא היו סקרי קולחין נעשה שימוש במקדם ממוצע של שלצורך הערכת המקדמים בשנים . 2014-ו

השנים המדווחות.

משק החי

מספר ראשי בעלי החיים נלקח מנתוני הלמ"ס והוכפל במקדמי ייצור של זבל יבש לשנה.

שטחי מרעה

שטחים למרעה בחכירה שנתית. סך מדובר במרשות מקרקעי ישראל. ו שטחי המרעה התקבל ממדי

השטחים הוכפל במקדם הקיבוע של האורגניזמים בקרקע.

יציאות של יסודות הזנה מהקרקע .ב

תוצרת צמחית

למ"ס. במטרה לחשב את בהחישוב נעשה על פי מקדמי מאזן אספקת המזון המתפרסם מדי שנה

, לא חושבו שאריות הגידולים בשדה עקב בפועל מתוך הקרקע הגידוליםשצרכו היסודותכמות

הימצאותם ב"מעגל סגור" של כניסות ויציאות של יסודות הזנה. כמויות התוצרת הצמחית המקומית

גרם מוצר. 100-וכפלו בתכולת החלבון שלהם לה

- 21 -

קטניות

שטח הוכפל במקדם ממוצע של קליטת הגידולי הקטניות נלקח מנתוני הלמ"ס. ם שלשטחיגודל ה

לדונם. החנקן שלהן בקרקע

בקר בשטחי מרעה

בקר למרעה, הוכפל במספר ראשי הבקר. שסולקה באמצעותמקדם כמות היסודות בצמחייה

ניםמהימנות הנתו 1.1.1

רוחבית אשר אינה מאפשרת הצגת נתונים -חישוב הנתונים נעשה על פי הגישה הכללית

בחלוקה לפי יישוב או משק.

החישוב מתייחס לתהליכים עיקריים במחזורי היסודות בקרקע ואינו כולל פליטות גזים

יסודות למי התהום. חלחולהנוצרים בקרקע או

סביבתיים קיצוניים כמו בצורות ושיטפונות, הגורמים החישוב אינו לוקח בחשבון אירועים

לשינויים במידת ניצול היסודות.

נתוני המדד 1.1

חנקן 1.1.1

(, כניסות החנקן מושפעות באופן ישיר מכמויות 1לקרקע אין מגמה קבועה )תרשים בכניסות החנקן

ים יטתהדשנים הסינ. כמות (2ממשק החי וממי קולחין )תרשים , אורגניים(-טיים )איתהדשנים הסינ

חלה ירידה 2010–2008לראות כי בשנים אפשרבין השאר, ממחירי הדשנים המיובאים. ,מושפעת

בעקבות הפחתת היבוא והגברת השימוש בדשנים אורגניים ,בכניסות החנקן לקרקע, ככל הנראה

0

10,000

20,000

30,000

40,000

50,000

60,000

70,000

80,000

90,000

2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015

קןחנת נוטו

בקרקעהחנקןומאזןהיציא הכניס. 12015–2000

כניסה יציאה מאזן

- 22 -

ניסות נשמרה יציבות בכ 2014חלה עלייה ומשנת 2013–2011הידידותיים יותר לסביבה. בשנים

החנקן.

החנקן לקרקע. בכניסתמאזן החנקן )העודף הנותר בקרקע( הושפע בעיקר מהשינויים

0

10,000

20,000

30,000

40,000

50,000

60,000

70,000

80,000

90,000

2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015

קןחנת נוטו

מקורלפי ,לקרקעחנקןכניסת. 21 –1 1


בוצות

קולחין

משק החי


0

5,000

10,000

15,000

20,000

25,000

2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015

קןחנת נוטו

לפי גורם מהקרקעחנקןיציאת. 32015–2000

צריכה–מרעה

יבולים שנקטפו

- 23 -

– ןמהקרקע נובעות מהוצאת היבול ומצריכת הגידולים החקלאיים, ומיעוט מרבית יציאות החנקן

–2000שנים בכי אפשר לראות (. 3מצריכת הצומח, בשטחי המרעה, על ידי בעלי החיים )תרשים

.תנודותמלווה בעלייה מתונה, בכך חלה 2015

( 4מאזן לשטח חקלאי )תרשים החישוב מדד לקרקע. ומאזן החנקן מושפע בעיקר מהשינויים בכניסת

1והן בתרשים 4שנים ובין אזורים שונים. הן בתרשים לאורךמהווה בסיס השוואה לנתוני היסודות

נצפית מגמה דומה מאחר שהשטח החקלאי השתנה במידה מועטה בלבד.

ממוצע ק"ג חנקן להקטר בישראל גבוה מהממוצע ברוב המדינות המוצגות בתרשים היה 2014בשנת

(.5לוקסמבורג )תרשים בבלגיה ובהולנד, בונמוך מהממוצע בקפריסין,

0

2

4

6

8

10

12

14

16

18

2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015

קם ונד לקןחנג

בקרקעהחנקןמאזן. 42015–2000

0

25

50

75

100

125

150

175

200

225

סיןרי

פק

דלנ

הו

הגיי

בל

רגבו

מסקלו

אלרש

י

הגי

רוונו

קרמ

דנ

הלי

טאי

תדח

אומ

הה

לכמ

מה 'צ

הכי וון

י

תפרצ

דרפס

דלנ

ינפ

הקי

בלו

ס

ליןפו

גלטו

רפו

הריי

טסאו

הרי

נגהו

הרי

לגבו

הביי

טל

הקיי

רטו

אט

לי

דלנ

סאי

קרטקה לקןחנג

נבחרותבמדינות בקרקעהחנקןמאזן. 52014

- 24 -

זרחן 1.1.1

המקור העיקרי של כניסת הזרחן לקרקע הוא .ובכניסתמאזן הזרחן מושפע בעיקר מהשינויים

(.7משק החי ותוצרי הקולחין והבוצות )תרשים –אחריהם ו אורגניים(-טיים )איתהדשנים הסינ

–2014בשנים , ו(6)תרשים בכניסת הזרחן לקרקע לא נצפתה מגמה קבועה 2013–2008בשנים

כמעט שינויים. בה לא חלו 2015

0

2,500

5,000

7,500

10,000

12,500

15,000

17,500

20,000

22,500

2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015

חןר זת נוטו

בקרקעהזרחןומאזןהציאי ,הכניס. 62015–2000

כניסה יציאה מאזן

0

2,500

5,000

7,500

10,000

12,500

15,000

17,500

20,000

22,500

2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015

חןר זתנוטו

מקורלפי לקרקעזרחןכניסת. 72015–2000

בוצות

קולחין

משק החי


- 25 -

ביציאות הזרחן מהקרקע (.8היבולים החקלאיים )תרשים קצירמקורה ברוב יציאת הזרחן מהקרקע

. 2015עד שנת 2010חלה עלייה משנת

לכן מאזן הזרחן מושפע , כמויות הזרחן הנכנסות לקרקע עולות משמעותית על הכמויות היוצאות

חישוב מדד מאזן .2015אלפי טון בשנת 15-הגיע ל , והואבכניסות הזרחן לקרקעבעיקר מהשינויים

שנים ובין אזורים לאורך( מהווה בסיס השוואה לנתוני מאזן היסודות 9זרחן לשטח חקלאי )תרשים

נצפית מגמה דומה מאחר שהשטח החקלאי השתנה במידה מועטה בלבד. 9-ו 6 םמישונים. בתרשי

0

500

1,000

1,500

2,000

2,500

20002001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 201120122013 2014 2015

חןר זתנוטו

לפי גורם מהקרקעזרחןיציאת. 82015–2000

צריכה–מרעה

יבולים שנקטפו

0

1

2

3

4

5

2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015

קם ונד לחןר זג

בקרקעהזרחןמאזן. 92015–2000

- 26 -

קפריסין גבוה באופן ניכר מבין המדינות בממוצע ק"ג זרחן להקטר בישראל והיה 2014בשנת

. 10המוצגות בתרשים

מונחים הגדרות והסברים .1

יסודות שהצמח צורך בכמויות גדולות יחסית )ק"ג(. –יסודות מאקרו

יסודות הכרחיים לצמח ואשר נצרכים בכמויות קטנות יחסית )גר'(. –יסודות מיקרו

חנקן הנמצא באוויר ואינו זמין לצריכת הצמחים והחיידקים.גז –רי חנקן אטמוספ

מינרליםב חומרים כימיים המיוצרים בתעשייה ומשמשים להעשרת הקרקע –טיים תדשנים סינ

קלאיים.לשם שיפור הצמיחה של גידולים ח

חומרים הנוצרים כתוצרי לוואי של תהליכים בחקלאות ובטיהור שפכים –דשנים אורגניים

ומשמשים להעשרת הקרקע במינרלים לשיפור צמיחת הגידולים.

חומר אורגני מוצק הנוצר כחלק בלתי נפרד מתהליך טיהור השפכים, ומקורו בעיקר –בוצה

בשאריות החיידקים השוקעים באגני הטיפול.

שפכים גולמיים שעברו טיפול להפחתת העומס האורגני. –מי קולחין

חומר אורגני הנוצר בתהליך פירוק טבעי של חומרים אורגניים על ידי חיידקים בתנאי –קומפוסט

קרקע.את המשמש מקור הזנה לצומח ומטייב ;אוורור וחום

-20

-10

0

10

20

30

40

סיןרי

פק

אלרש

י

הגי

רוונו

קרמ

דנ

הקיי

רטו

הגיי

בל

דרפס

גלטו

רפו

רגבו

מסקלו

דלנ

ינפ

תדח

אומ

הה

לכמ

מה

הריי

טסאו

הביי

טל

דלנ

סאי

דלנ

הו

תפרצ

ליןפו

אט

לי

הלי

טאי 'צ

הכי

הקי

בלו

ס

הרי

נגהו

הרי

לגבו

קרטקה לחןר זג

נבחרותבמדינות בקרקעהזרחןמאזן. 102014

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%9C

- 27 -

מקורות הנתונים 1.1

OECD:

balance.htm-https://data.oecd.org/agrland/nutrient

משרד להגנת הסביבהה. 2015עירוניים, שים"מט בוצות סילוק (.2016) 'ד ,, ורובין'צדיקוב, א.

איסוף וטיפול בשפכים וניצול קולחין להשקיה .(2016) , ישראלי, מ' וקולר, נ''כהן, א', פיינמן, ד

.רשות המיםירושלים: .2014 – , סקר ארציחקלאית

https://data.oecd.org/agrland/nutrient-balance.htm

https://data.oecd.org/agrland/nutrient-balance.htm

1.7 נתונים מפורטיםמאזן החנקן בקרקע לוח א.

2000–2015טונות

סך הכלדשנים

סינתטייםבוצותקולחיןמשק החי


סך הכליבול – צריכה

מרעה – צריכה

200058,77171,27352,90011,3175,54501,51112,5028,5883,914

200150,19163,27645,80010,3915,68801,39613,0859,3403,745

200250,98664,98044,70010,6356,1002,1571,38813,9949,9214,073

200355,96470,21550,20010,8236,0851,7751,33114,25110,2014,049

200459,42373,39752,40010,5386,9862,1721,30213,97410,3223,652

200554,55070,61248,80011,0447,2752,1381,35416,06211,6414,421

200654,25170,23847,50011,2418,2242,1141,15815,98610,6435,343

200765,58081,72359,40011,5698,1851,1261,44316,14311,4414,702

200854,24368,89245,90012,2098,1461,2531,38414,6499,4115,237

200944,43459,42336,10012,7458,1071,2971,17314,9899,9485,040

201038,96953,97730,20013,0988,0681,4501,16115,0089,2355,772

201155,36371,39344,80013,05610,9381,4711,12816,0309,8926,138

201256,00774,84345,10013,23113,8081,5941,11018,83612,5686,268

201358,06077,76046,90013,44114,4831,5861,35019,70012,6327,068

201459,01777,68546,40013,31415,1581,6711,14318,66811,7696,899

201556,51277,27944,90014,64514,8211,7981,11620,76712,5458,222

מאזן הזרחן בקרקע לוח ב.

2000–2015טונותיציאת חנקן מהקרקע

סך הכלדשנים

סינתטייםסך הכלבוצותקולחיןמשק החי

יבול – צריכה

מרעה – צריכה

200017,49218,74011,9005,1521,68801,248859389

200117,40818,71712,3004,6861,73201,310937372

200217,80819,19811,6005,1631,8575781,390985405

200318,14219,56811,9005,2451,8535701,4261,023403

200419,11520,53912,6555,0902,1276671,4231,060363

200518,46320,04511,8005,3432,2156871,5821,142440

200618,99720,61412,2005,4242,3026881,6171,085531

200718,53520,10011,3005,6122,5136751,5651,098468

200817,98119,46810,1005,9562,5958171,487967521

200914,38115,8706,2006,2572,5678461,489988501

201014,80716,3056,2006,4162,7439451,498924574

201113,68415,2835,2006,4072,7179591,600989610

201217,10318,9838,7006,4352,8081,0401,8801,257623

201316,58218,5487,7006,5573,2571,0351,9661,263703

201414,68216,5455,9006,4743,0811,0901,8631,177686

201514,56516,6374,9007,1783,3871,1722,0721,254818

מאזן החנקןשנהיציאת חנקן מהקרקעכניסת חנקן לקרקע

מאזן הזרחןשנהכניסת חנקן לקרקע

- 28 -

- 29 -

: פליטות אמוניה מחקלאות2פרק

- 31 -

פליטות אמוניה מחקלאות

כללי 1.2

חריף. ה, חסרת צבע וריח(NH3)חנקן ומימן גזי תרכובת היאאמוניה

מזהם אוויר ששאיפתו בריכוזים גבוהים עלולה לגרום להשפעות בריאותיות גז כהאמוניה מוגדרת

.הסביבל מזיקשליליות, ובכמויות גדולות הוא

אצלמצד אחד, האמוניה נוצרת באופן טבעי בגוף החי ונפלטת ממנו כחומר אורגני בשתנן ובנשימה.

רש, וכאשר מדובר גידול אינטנסיבי של בבעלי החיים בחקלאות, האמוניה נפלטת בעיקר דרך הפ

בעלי חיים אזי הפליטות נעשות משמעותיות ומזיקות.

היא נקלטת דרך העלים והשורשים ומשמשת מקור תזונתי חשוב לצמחים. היאמצד שני, האמוניה

בשיעור גבוה ומהווה בסיס לכל הדשנים החנקניים. כאבן בניין לחלבון בצמח. האמוניה מכילה חנקן

הדשן החנקני הנפוץ ביותר. היאית נוזלאמוניה גזית או

83%-בדת לצרכים תעשייתיים מעטים ובעיקר לתעשיית הדשנים. כוומע לישראלהאמוניה מיובאת

לייצור דשנים או מלחים. תבעולם משמשהמיוצרת מהאמוניה

.רכזי לפליטות אמוניה בישראלמהמקור הוא ההמגזר החקלאי

והשלכותיו מטרת המדד 1.1


, תוך הצגת חלקן )בעלי חיים ודשנים( מדד זה מתמקד בכימות פליטות האמוניה ממגזר החקלאות

בין ישראל למדינות אחרות בתחום זה. לערוך השוואהמסך הפליטות בישראל. המדד מאפשר גם

השפעת פליטות האמוניה על הסביבה 1.1.1

האמוניה המשתחררת לאטמוספרה נספחת לחלקיקי האבק ותורמת להיווצרות חלקיקי ניטרט

לתרום לזיהום אוויר מקומי וגלובלי.כך למרחקים ו לנועעלולים . הללווסולפיד

החשיפה לאמוניה בריכוזים גבוהים עלולה לגרום נזק חמור לדרכי הנשימה ולריאות, עקב הצטברות

סילוקה לכליות ולשתנן.-בדם )היפראמונמיה( ואי

:יוה 2011בשנת המקורות העיקריים לפליטות האמוניה בישראל

מסך הפליטות( 87%-פעילות בעלי חיים ודשנים )כ –המגזר החקלאי •

פעילות הגוף החי: •

מסך הפליטות( 8%-נשימה והזעה )כ

מסך הפליטות( 4%-בוצות )כמהנידוף הגורמות לממכוני טיהור שפכים –הפרשות

מסך הפליטות( 1%-, ייצור )כגזארובות הפולטות –המגזר התעשייתי •

התקופה הנחקרת 1.1.2

לאומיים המתייחסים -בהתאם למקדמים בין ,2015–2000המדד חושב ברמה ארצית לשנים

.לפליטות מענפי החקלאות השונים

- 32 -

(מתודולוגיהשיטות ) 1.2

דחישוב המדאופן 1.2.2

המדווחים ללמ"ס. ,במשק החקלאי המקדמים מחושבים לפי מספר בעלי החיים

ועל כמויות מכירת דשנים חנקתיים. לאחר בישראלבשלב הראשון נאספו נתונים על כמויות משק החי

בהתאם למקדמים. האמוניה מכן חושבו פליטות

טון אמוניה שנפלט לאוויר במשך שנה קלנדרית אחת. היאיחידת המידה

מהימנות הנתונים 1.2.1

בפועל, מאחר שכרגע אין מדידות האמוניה המדד למצאי פליטות אין אפשרות להשוות את

אינוחישוב ו בוסס עלרציפות במערך ניטור האוויר במשרד להגנת הסביבה. לכן, המדד מ

מסתמך על מדידה רציפה.

מקדמים איןשתורמים למצאי פליטות האמוניה, ומכיוון שעדיין ענפים-תתיש בענף החקלאות

חישוב המדד.עבורם, הם לא נכללו ב

מחקלאות באופן מרחבי, מכיוון שאין מדידה ישירה האמוניה לנתח את נתוני פליטות אי אפשר

אלא הערכות כלליות.


. טון 17,801-הגיע ל 2015בשנת בישראל החקלאי משק החיסך פליטות האמוניה מ

0

2,000

4,000

6,000

8,000

10,000

12,000

14,000

16,000

18,000

20,000

20

00

20

01

20

02

20

03

20

04

20

05

20

06

20

07

20

08

20

09

20

10

20

11

20

12

20

13

20

14

20

15

תנוטו

לפי מקור פליטות אמוניה ממשק החי בחקלאות. 111 –1 24

עופות בקר כבשים עזים חזירים

- 33 -

בהתאמה לגידול במספר ,חלה עלייה בפליטות האמוניה 2015-ו 2000מהנתונים עולה כי בין השנים

ואהעיקרי ה מקורה אמוניה ממשק החי.הצמצום פליטות , ועקב כך גובר הצורך בבעלי החיים במשק

ענף העופות.

אמוניה מחקלאות קטנה יחסית.השבהן כמות פליטות OECD-הישראל נמצאת בין מדינות

0

200

400

600

800

1,000

1,200

הקיי

רטו

הני

מר

ג

תפ

רצ

הד

קנ

הלי

טאי

דר

פס

תד

חאו

מה

ה לכ

ממ

ה

ליןפו

דלנ

הו

דלנ

ראי

הרי

נגהו

קר

מדנ צ

הכי

הריי

טס

או

הגיי

בל

יץווי

ש

הדי

שוו

גלטו

רפו

הקי

בלו

ס

דלנ

ינפ

הגי

רוונו

הני

בלו

ס

אלר

שי

הני

טוס

א

רגבו

מס

קלו

תנוטוי פאל

נבחרותבמדינותמחקלאותאמוניהליטותפ. 122014

0

5

10

15

20

25

דלנ

ראי

הקיי

רטו

הד

קנ

קר

מדנ

רגבו

מס

קלו

תפ

רצ

הני

טוס

א

הני

בלו

ס

הני

מר

ג

הרי

נגהו

דר

פס

דלנ

הו

הריי

טס

או

יץווי

ש

ליןפו

הקי

בלו

ס

דלנ

ינפ צ

הכי

הלי

טאי

הגי

בל

הגי

רוונו

גלטו

רפו

תד

חאו

מה

ה לכ

ממ

ה

אלר

שי

הדי

שוו

קשפלנג

נבחרותבמדינותמחקלאותלנפשאמוניהפליטות. 132014

- 34 -

.לנפש ביחס האמוניה מחקלאות בישראל נמוכות גם , פליטותOECD-ההשוואה למדינות ב

מונחים הגדרות והסברים 1.4

תרכובת גז שבריכוז גבוה עלולה לגרום לזיהום סביבתי. –אמוניה

בחקלאות קיימים שני מקורות עיקריים לפליטות אמוניה:

בקר, צאן, עופות וחזירים. –קבוצות -ת אמוניה מבעלי חיים בחלוקה לתתופליט •

אמוניה מתרחשת גם מברכות דגים לנוי/למאכל, אך אין עדיין מקדם פליטת

שניתן לחשבו ולהכלילו בסך הפליטות מבעלי חיים.

פליטות אלו נדירות מאחר שהדשן ניתן לרוב בהזרקה –מדישון אמוניה פליטות •

למי ההשקיה בממשק די סגור. פליטות האמוניה נוצרות כאשר במערכת הדישון

,מאווררתו מפוזר דשן המכיל אמוניה על פני קרקע רטובהזליגות וכאשר יש

קרקע, מתחת להדשן חלחלבסיסי. בתנאים אלו, כל עוד לא שלה הגבה הערך ש

אוויר.גז ויתנדף למנוזל ליהפוך חלק מהאמוניה

הנתונים מקורות 1.5

OECD:

http://stats.oecd.org/Index.aspx?QueryId=77261&lang=en

חיים נאספו בתחום חקלאות, סביבה ואנרגיההנתוני בעלי.

http://stats.oecd.org/Index.aspx?QueryId=77261&lang=en

לוח ג. פליטות אמוניה ממשק החי בחקלאות, לפי מקור

טונות

חזיריםעזיםכבשיםבקרעופותסך הכלשנה2000 12,031 6,667 3,644 1,281 399 41 2001 12,288 7,090 3,403 1,311 437 46 2002 12,053 6,685 3,554 1,314 450 50 2003 12,616 7,126 3,604 1,348 483 56 2004 12,520 7,055 3,504 1,415 483 63 2005 13,025 7,225 3,734 1,466 534 66 2006 14,675 8,486 4,064 1,500 560 66 2007 14,590 8,558 3,944 1,459 560 70 2008 15,125 8,863 4,164 1,449 579 70 2009 15,333 9,178 4,044 1,449 585 76 2010 16,005 9,572 4,214 1,500 643 76 2011 15,920 9,160 4,354 1,638 688 80 2012 15,922 9,025 4,354 1,820 643 80 2013 16,147 8,966 4,655 1,820 643 63 2014 15,783 8,477 4,615 1,934 695 63 2015 17,801 10,122 5,005 1,955 656 63

2015–2000

- 35 -

- 37 -

: פליטות גזי חממה מחקלאות3פרק

- 39 -

פליטות גזי חממה מחקלאות .3

כללי 3.3

ים אלה, מרכיבחמצני וגזים נוספים. חלק מ-מכילה, בין היתר, אדי מים, פחמן דו האטמוספרה

ים את קולטהמוגדרים כגזי חממה, מאפשרים לקרינה המגיעה מן השמש לעבור, אולם הם גם

מאפשר . תהליך זה, המכונה גם "אפקט החממה", והופכת לחום הקרינה המגיעה מפני כדור הארץ

על טווח טמפרטורות נוח לקיום חיים על פני כדור הארץ. המהפכה התעשייתית והפיתוח לשמור

לעלייה בפליטות גזי החממה ולעלייה משמעותית בריכוזם גרמוהטכנולוגי שחל בעקבותיה,

רה. עלייה בריכוז גזי החממה מגבירה את אפקט החממה, וגורמת להתחממות גלובלית באטמוספ

מואצת ולשינויי אקלים חריגים בעצמתם ובקצבם.

לא במידה מתשרפת דלקים אולם גם החקלאות תור בעיקר בעקבותבעולם נפלטים גזי החממה

ת הגלובליות.ולפליט תמבוטל

-ות הגלובלית הובילה לאיחוד כוחות ברמה הביןההכרה העולמית בנזקים הצפויים מההתחממ

לאומית במאמץ להפחית את פליטות גזי החממה ולצמצם את הנזקים הנובעים משינויי האקלים.



:אלההמדד מאפשר להציג את פליטות גזי החממה בישראל מההיבטים ה

הפליטות, לפי סוג גז בכללחקלאות חלקה של ה

מחקלאות םגזיהמגמות ושינויים של פליטות

לאומית-השוואה בין

השפעת פליטות גזי חממה על החקלאות 3.3.3

שולית ביותר. עם בתופעהחלקה של ישראל וגזי החממה ניכרת ברמה הגלובלית פליטת השפעת

, שינויים בטמפרטורה ובמשקעים( השלכות רבות על הזאת, לשינויי האקלים הגלובליים )לדוגמ

.החקלאות בעולם ובישראל

.3035–3003השנים : התקופה הנחקרת 3.3.3

שיטות )מתודולוגיה( 3.3

תוך התאמה לפעילות החקלאית בישראל. IPCC1, -פליטות מחקלאות חושבו על פי הנחיות ה

החישובים מבוססים על נתוני פעילות חקלאית המוכפלים במקדמי פליטה מתאימים.

:חמצני-חמצני, מתאן וחנקן תת-פחמן דוכתוצאה מהפעילות החקלאית נפלטים

.משרפת דלקים מיכון חקלאי כתוצאהמחמצני נפלט -פחמן דו .3

:תהליכיםשני במתאן נפלט מגידול בעלי חיים .3

תסיסה במערכת העיכול של בעלי החיים אוכלי עשב, בעיקר בקר וצאן

,וכד'עופות מ, במרעה בקרמטיפול בזבל המופרש מבעלי חיים במשקי חלב

1 IPCC – Intergovernmental Panel on Climate Change.

- 40 -

חמצני נוצר מתגובות כימיות )ניטריפיקציה ודניטריפיקציה(. מקורות -חנקן תת .3

הפליטות כוללים שימוש בדשנים, טיפול ושימוש בזבל בעלי חיים, שאריות גידולים

בקרקע ורעיית בעלי חיים.


(. בין גזי החממה נמנים גם מתאן CO2חמצני )-הוא פחמן דו הם(מ 52%-כ)גזי החממה בהעיקרי

(CH4)חמצני -, חנקן תת(N2O) קבוצות הגזים הכוללות פחמימות פלואורידיותו PFCs ,HFCs)

(.SF6-ו

התחממות הגלובלית נמדדת על פי יכולתו לשמר חום, משקלו המולקולרי, ומשך בכל גז חלקו של

המדידה של פוטנציאל ידת חמצני. יח-הזמן שבו הוא נשאר באטמוספרה, יחסית לפחמן דו

חמצני.-( בערכים של פחמן דוGlobal Warming Potential) GWP יאההתחממות ה

טון אחד של מתאן פוטנציאל שווה ערך של 1(GWPהתחממות )שנה, 300לדוגמה: בטווח זמן של

, HFCs גזי החממהשל F לקבוצת ;330של GWPחמצני ערך -חנקן תתל ;CO2טון של 33-ל

PFCs ו-SF6 מיוחס ,GWP 30,000-לכ 300-גבוה מאוד, שנע בין כ.

המרכיבים שבעזרתם חושב המדד:

כמויות, תשומות ותפוקות חקלאיות

צריכת דלקים וחשמל בחקלאות

מספר בעלי חיים לפי סוג

מקדמי פליטות, לפי הנחיית ה-IPCC


לחלק היחסי של צריכת החשמל חמצני מייצור חשמל חושבו בהתאם -פליטות פחמן דו

ביישובים החקלאיים.

.המקדמים מתבססים על הערכות המותאמות לישראל, בדומה למדינות אחרות


סך פליטות גזי חממה

טון אלפי 2,260מתוכם , שטוןאלפי 50,636 היה 3032סך פליטות גזי חממה בישראל בשנת

חקלאות. מקורם היה ב( 3.5%)

1 IPCC ,3332.

- 41 -

3035–3003 – החקלאות בפליטות גזי חממהחלקה של

.3032אלפי טון בשנת 3,363-לו הגיעו 3.3%-מחקלאות ירדו בפליטות גזי החממה

, עלייה של 3032בשנת חמצני(-)במונחי פחמן דוטונות אלפי 506-ל 533-מעלו המתאןפליטות

3.6%.

, חמצני(-טונות )במונחי פחמן דואלפי 3,353-ל 3,363-מ ירדובישראל חמצני-התת החנקןפליטות

.6%ירידה של

.0.5%, עלייה של טונותאלפי 330-ל 335-מ עלובישראל חמצני-דוה פחמןהפליטות

חמצני -תתהחנקן המתאן והחמצני, -דוהפחמן הפליטות 3032–3033כי בשנים מראה 30תרשים

במגמת עלייה. היו

ועד 3033משנת בגידול בעלי חיים. ןכי מרבית פליטות גזי חממה מחקלאות, מקור מראה 32תרשים

הפליטות . 3032בשנת שגברה , "חליבפליטות גזי חממה מגידול בע מגמת עלייה הסתמנה 3030

קלה. ירידה הניכר 3032שנת ב, ו3030מגידולים צמחיים עלו עד שנת

0

200

400

600

800

1,000

1,200

1,400

3033 3033 3033 3030 3032

תנו

טוי

פאל

חי

ונמ

ב 3

CO

סוגפיל ,(כולל שרפת דלקים)מחקלאותחממהגזיפליטות. 142015–2011

מתאן חמצני-חנקן תת חמצני-פחמן דו

- 42 -

( רבים ומגוונים, N2Oחמצני )-הפליטה של חנקן תת, מקורות 36לראות בתרשים אפשרפי שכ

ושאריות גידולים בשדהטון( אלפי 330) דשניםטון(, אלפי 323) זבל מפוזר בשדותהבולטים בהם: ו

טון(. אלפי 330)

יחסית גדולהמחקלאות גזי החממהבהן כמות פליטות ש OECD-המדינות היא אחת מישראל

.(36)תרשים

0

200

400

600

800

1,000

1,2003033

3033

3033

3030

3032

תנו

טוי

פאל

חי

ונמ

ב 3

CO

(דלקיםשרפתללא ) מחקלאותחממהגזיפליטות. 15עיקרימקורלפי

2015–2011

מגידול בעלי חיים מגידולים צמחיים

0

50,000

100,000

150,000

200,000

250,000

300,000

350,000

400,000

זבל מפוזר בשדות

דשנים שאריות גידולים בשדה

טיפול בזבל אדמות מינרליות

מרעה בשדות אדמות חקלאיות

תנו

טו

חיונ

מב

3C

O

מקורלפי מחקלאות( (N2Oחמצני-תתחנקןפליטות. 162015

- 43 -


טבעי או עקב פעילות אנושית. גז חממה הוא אחד הגורמים לאפקט אופןגז שנוצר ב –גז חממה

החממה ולהתחממות הגלובלית.

גז חממה הנוצר בתגובות פוטוכימיות שמעורבים בהן פחמימנים ותחמוצות חנקן. –אוזון

הנוצר בפירוק אנאירובי של תרכובות גז חממה פחמימני חסר צבע, דליק ולא רעיל, –מתאן

אורגניות.

גז חממה הנוצר בשרפת דלקים וכן בתהליכים מיקרוביאליים בקרקע ובמים, –חמצני -חנקן תת

הנגרמים משימוש בחומרי דישון המכילים חנקן.

IPCC – Intergovernmental Panel on Climate Change

Global warming potential – GWP

הנתוניםמקורות 3.3

תחום חקלאות, סביבה ואנרגיהב נתוני הפליטות חושבו בלמ"ס.

לאומית לקוחים מפרסומי ה-נתוני ההשוואה הבין- OECDהו-UNFCCC

http://stats.oecd.org/OECDStat_Metadata/ShowMetadata.ashx?Dataset=AEI_OT

HER&ShowOnWeb=true&Lang=en

http://di.unfccc.int/comparison_by_category

0

0.2

0.4

0.6

0.8

1

1.2

תנו

טו

חי

ונמ

ב,C

O2

םונ

דל

נבחרותבמדינות מחקלאותחממהגזיפליטות. 172014

http://stats.oecd.org/OECDStat_Metadata/ShowMetadata.ashx?Dataset=AEI_OTHER&ShowOnWeb=true&Lang=en


3.7 נתונים מפורטיםלוח ד. פליטות גזי חממה מחקלאות בישראל(1)

CO2 2003–2015אלפי טונות, במונחי

מתאןחנקן תת-חמצני

פחמן דו-חמצני

CH4N2OCO2

20032,3408331,37912820042,4018451,42812820052,4358781,42912820052,5579321,49513020072,6689351,59813520082,5949631,49613520092,4909371,42412920102,4209591,3956620112,0027861,1486820122,0187971,1487320132,0848221,1966720142,2258231,27213020152,2638471,282134

(1) לא כולל פליטות מייצור חשמל.

לוח ה. חלקה של החקלאות מהתוצר המקומי ומהפליטות של גזי החממה במדינות נבחרות

2014

מדינהתוצר מקומי מחקלאות

פליטות גזי חממה מחקלאות

יחס הפליטות לתוצר המקומי

(אחוזים)(אחוזים)1.29.17.8אוסטרייה5.413.52.5איסלנד0.932.136.0אירלנד2.77.42.7אסטוניה

1.07.97.8ארצות הברית0.78.512.5בלגייה0.67.413.4גרמניה0.821.026.1דנמרק1.69.86.1הולנד

3.710.92.9הונגריה0.68.914.9הממלכה המאוחדת

6.99.41.4טורקייה1.22.72.3ישראל

0.26.628.8לוקסמבורג2.010.45.1סלובניה3.47.32.2סלובקיה2.510.74.2ספרד2.27.73.5פולין

2.19.64.7פורטוגל2.26.73.0צ'כיה1.617.010.7צרפת1.48.25.7קנדה1.212.810.7שוודיה0.712.619.4שווייץ

סך הכלשנה

- 44 -

- 45 -

: שימוש במים לחקלאות4פרק

- 47 -

חקלאותלשימוש במים .4

כללי 4.4

ישראל נמצאת בחלקה הצפוני של רצועת המדבריות העולמית וחלק גדול משטחה הוא מדברי. גם

בחלקה הפורה ישראל אינה עשירה במים, היא סובלת מתנודות בכמויות המשקעים בין שנה לשנה

ומתקשה לספק את צורכי המים של האוכלוסייה ההולכת וגדלה. מאחר שהמים בישראל הם משאב

לתנאים משק המים בהתאמתל חשיבות רבה לכלכלה ולסביבה, יש צורך מתמיד נדיר, יקר ובע

המשתנים.

בעבר, משק המים בישראל התבסס בעיקר על משקעים. רוב מי המשקעים באגני ההיקוות של

כמו ,. גורמים רביםלמי תהוםאו הופך ,העיליים או לים םישראל מתאדים וחלקם הקטן זורם למאגרי

.םכמותעל ו משפיעים על איכות המים הזמינים ,זיהום והמלחת בארות קרקע,הכיסוי פני

והשלכותיומטרת המדד 4.4


.זמן לאורך לפי סוג לחקלאותהמשמשים מים הלהציג מגמות ושינויים בכמויות

השפעת השימוש במים לחקלאות על הסביבה 4.4.4

,לצד הירידה בזמינות המים השפירים בשנים האחרונות ,השימוש במים לחקלאות ולייעודים אחרים

מקורות השונים עקב שאיבה מוגברת. מהרעון במאזן המים הטבעיים, ולירידה באיכות המים יגרמו לג

השימוש במי הקולחין להשקיה הולך וגובר, השפעתם על הסביבה גדלה.ש, מאחר לכך נוסף

השפעות עיקריות

גבוהה יחסית, מעבירה את המלחים לקרקע המושקית, םמליחותשהשקיה במי הכנרת, –מים עיליים

מהירדן ומנחלי רמת הנכנסים כן, השאיבה מהכנרת תורמת להפרת האיזון בין מים מתוקים כמו ו

מהמעיינות.הנכנסים הגולן והגליל המזרחי, לבין מים מלוחים

יפר החוף, השקיה במי הכנרת, המאופיינים בריכוז מלחים שאיבה מוגברת של מי אקוו –מי תהום

וזיהום ה, המלחלכך גורמים לירידת מפלס המים באקוויפר ולהמלחתם. נוסף ,עדר גשמיםיגבוה וה

דשנים וחנקות, שאריות חומרי הדברה ועוד תוצאות של פעילות חקלאית בשל ומי התהום נגרמשל

מעל האקוויפר.

מכילים חומרים אשר משפיעים הן על הגידולים החקלאיים והן על איכות מי הקולחין –מי קולחין

נתונים ממנו מוצגים כאן.שהקרקע. ברשות המים נבדקת איכות מי הקולחין בסקר שנתי,

הצורך בשמירה ובשחזור "המצב הטבעי" של משאבי המים הוא חלק בלתי נפרד מניהול חקלאות בת

תהליכים.של לצורך השוואה וזיהוי ,זמן לאורךומעקב , ודורש תמונות מצב עדכניות הקיימ

.4242–4222השנים :התקופה הנחקרת 4.4.4

- 48 -


שימוש במים לפי סוג.מכלל החקלאות ה חלקה שלבאמצעות מדידת חושבהמדד


חקלאות.במים לסוגיהם תל צריכשנתוני רשות המים הבסיס הוא

חקלאות משנות השישיםהאת התוצר הנקי שהתקבל מגם לחשב אפשרלמ"ס המנתוני.


בקולחין תםלהשקיי אישוריםשיש את השטחים כוללים ל השקיה במי קולחין שנתוני רשות המים

ולא את סך השטחים המושקים.


כללי 4.4.4

מים שפירים

מקור העיקרייתה היהכנרת הומאספקת המים בישראל, 44%-כ אלההיוו 4242בשנת : מים עיליים

. לכנרת מחובר "המוביל הארצי", העורק הראשי של מפעל המים הלאומי, אשר הוקם בשנות שלהם

,של המאה הקודמת. המוביל הארצי משמש להעברת מים מהצפון אל המרכז והדרום החמישים

ולוויסות יעיל של אספקת המים בארץ.

הם שלהםהעיקריים מקורות המאספקת המים בישראל. 44%היוו מי תהום 4242בשנת : מי תהום

עדר גשמים בשנים יאקוויפר החוף ואקוויפר ההר. שימוש הולך וגדל במקורות אלה, יחד עם ה

רעון חמור במאזן המים באקוויפרים ותרם לעלייה במליחות המים של אקוויפר ייצר ג ,האחרונות

החוף.

מים שוליים

היוו 4242בשנים האחרונות הולך וגדל חלקם של מתקני ההתפלה באספקת המים. בשנת : התפלה

ליון ימ 422-כמות המים המותפלים לכה הגיע ,מאספקת המים בישראל. בשנה זו 44%מים מותפלים

אשקלון, פלמחים וחדרה, וכן במתקנים נוספים –מ"ק בשלושה מתקנים שונים להתפלת מי ים

להתפלת מים מליחים.

במפעלי מטופליםמאספקת המים בישראל. מדי שנה 44%היוו מי קולחין 4242בשנת : מי קולחין

ליון מ"ק שפכים. מרבית השפכים עוברים טיהור ומשמשים, לאחר מכן, ימ 442הטיהור השונים מעל

שיעור ההשבה הגבוה – 42%-כמגיע לשיעור השבת הקולחין בישראל כקולחין להשקיה חקלאית.

מפעלי טיהור הפרוסים ברחבי הארץ. 442-ההשבה מתבצעת באמצעות כ בעולם.

כדימי תהום מהולים בבמתקן השפד"ן השפכים עוברים מספר תהליכי טיהור ומוחדרים לקרקע

.בעיקר בדרום ,לצורך השקיית שדות חקלאיים ,גבוהה באיכותלהישאב כמים מטוהרים

- 49 -

מים לחקלאות 4.4.4

ם, הביאו לשינוי במדיניות הקצאתם ההמחסור הגובר ביחד עם העלייה בביקוש למים בישראל

ל. הצורך צרכן המים העיקרי בישרא הואש ,החקלאות למגזרולקיצוצים במכסות המים השפירים

ם בחקלאות באמצעות פיתוח שיטות השקיה ההוביל להתייעלות ניכרת בשימוש ב לחסוך במים

זר במים. העלייה בזמינות מי הקולחין להשקיה, כגון שימוש בטפטפות, וכן לשימוש חו חסכוניות,

42%-חלה ירידה של כ 4242-ל 4222בין השנים אפשרה ירידה בצריכת המים השפירים בחקלאות.

424-ל 4222מלמ"ק בשנת 444-מחקלאות מסך צריכת המים השפירים בישראל, השל הבחלק

באותה לעלייה המשמעותית במקבילחלה . הירידה בצריכת מים שפירים להשקיה, 4242-מלמ"ק ב

מלמ"ק. 444-ל 424-מ ,שולייםבהשקיה במים התקופה

ירדה בשנים מים השפירים צריכת הלראות כי אפשר. מים לחקלאותצריכת המציג את 44תרשים

לא ניכרת מגמה ברורה ושינוי ניכר בשנים מים לחקלאות צריכת הובסך (, 42%-בכ) 4242–4222

עקב עלייה בכמות המים השוליים לחקלאות. אלו

0

200

400

600

800

1000

1200

1400

4222 4224 4224 4224 4224 4222 4224 4224 4224 4224 4242 4244 4244 4244 4244 4242

ממל

ק

סוגלפי חקלאותבמים ריכת. 182015–2000

שוליים

שפירים

- 50 -

עד 4244-מו, 4242–4222לראות כי שטח הגידולים החקלאיים עלה בשנים אפשר 44בתרשים

יציבות. ה בונשמר 4244

מופו , איסוף וטיפול בשפכים וניצול קולחין להשקיה חקלאית : במסגרת הסקר הארצי של רשות המים

חלקות המושקות במי קולחין ושפד"ן. המיפוי כלל גם את סוג הגידול בחלקה, שטח החלקה, 4,444

מחזור זרעים של גידולי שדה, כמות המים יש בהן שוכמות הקולחין השנתית לדונם. בחלקות

.4244בשנת ששימשה להשקיה בחלקה הוערכה בהתאם לסוגי הגידולים

0

200

400

600

800

1,000

1,200

1,400

42

22

42

24

42

24

42

24

42

24

42

22

42

24

42

24

42

24

42

24

42

42

42

44

42

44

42

44

42

44

םונדי פאל

.נתוניםאיןמהשניםחלקעבור (1)

(ן"שפדכולל)בקולחיןהמושקההחקלאייםהגידוליםשטח. 194 –4 44(4)

0

200

400

600

800

1,000

1,200

1,400

44

42

44

44

44

44

44

44

44

44

44

42

44

44

44

44

44

44

44

44

44

42

44

44

44

44

44

44

42

24

42

22

42

24

42

44

42

44

ד דמ

4 .

4

(כמותמדדי)בחקלאות ותשומהתפוקה נקיו רת מיםריכת . 202015–1960

צריכת מים תוצר מקומי נקי תפוקה תשומה

- 51 -

הגיע , 4442לעומת שנת תוצר הנקי מחקלאות כמות בהשינוי 4242בשנת כי מראה 42תרשים

צריכת המים נותרה כמעט ללא שינויועלו במתינות בחקלאות תשומה וה כמויות התפוקה .422%-לכ

מגמת התייעלות בענף החקלאות, בין היתר בשל צמצום בכמויות מראים על . מדדים אלו בשנים אלו

השקיה.במשמעותית ת לחקלאות והתייעלות התשומה הנדרשו

.4442שנת לעומת בלבד 4%-ב גבוהה צריכת המים הייתה 4242בשנת

אינו חריג בקרב המדינות צריכת מים שפירים בישראל החקלאות ב חלקה שלכי מראה 44תרשים המוצגות.


מים הראויים לשתייה –מים שפירים.

כולל מים מליחים, מי שיטפונות ומי קולחין.מים שאינם ראויים לשתייה, –מים שוליים

מים הזורמים על פני הקרקע ומגיעים לנחלים, לנהרות ולאגמים, ומהווים מקור –מים עיליים

אספקה חשוב בשל היותם זמינים ונוחים לניצול.

מים האגורים בנקבובים ובסדקים שבסלעים. מקורם במי גשמים המחלחלים אל תוך –מי תהום

עליה הם נקווים ונאגרים.ששהם מגיעים אל שכבה אטימה שאינה חדירה למים, הקרקע עד

שעברו תהליך התפלה או טיהור )הפרדה בין מים ,כולל מי תהום ומי ים, מים –מים מותפלים

לחומרים המומסים בהם( ומיועדים לצריכה.

שפכים גולמיים שעברו טיפול להפחתת העומס האורגני. –מי קולחין

0

10

20

30

40

50

60

70

80

90

םזיחוא

חלקה של החקלאות ב ריכת המים השפירים במדינות נבחרות. 44 4 44

- 52 -

בצפון עד ניר עם בדרום, וגובל במזרח גבעת עדה-אקוויפר שמשתרע מבנימינה –החוף אקוויפר

בים התיכון. –ובמערב ,במרגלות ההרים והשפלה של שדרת ההר המרכזית

מערכת לטיפול בשפכים של גוש דן ולהשבת קולחין. המערכת – (מכון טיהור שפכי גוש דן)שפד"ן

דרת קולחין למי תהום ושימוש חוזר בהם.כוללת איסוף שפכים וטיהורם, וכן הח

שעליו גודלו גידולים בשנה הנסקרת. ים,גידול-, כולל פיזי ורבכל השטח –שטח גידולים

נכסים קבועים.קומי הגולמי בחקלאות, פחות בלאי התוצר המ –תוצר מקומי נקי

הנתונים מקורות .4

.ומפרסומי הלמ"סנתוני צריכת המים בחקלאות, לפי סוג, נלקחו מרשות המים

.רשות הטבע והגניםב מקורםנתוני השטחים המושקים במי הקולחין

.ירושלים: המחבר .4444פרסום מס' .2007–2008ין של המים בישראל יחשבון לוו. (2012) למ"ס

., שנים שונותשנתון סטטיסטי לישראללמ"ס.

וטיפול בשפכים וניצול קולחין להשקיה איסוף (. 4244, ישראלי, מ' וקולר, נ' )'כהן, א', פיינמן, ד

.. ירושלים: רשות המים4102 –חקלאית, סקר ארצי

OECD

x?Dataset=AEI_OThttp://stats.oecd.org/OECDStat_Metadata/ShowMetadata.ash

HER&ShowOnWeb=true&Lang=en



4.7 נתונים מפורטיםלפי סוג צריכת מים כוללת ובחקלאות, לוח ו.

2000–2015מיליוני מ"ק

שיטפונותמליחיםקולחיןשפד"ןסך הכל20001,9241,1377284091171431004920011,8011,0225634591221451454720021,8311,0215354861381481465420031,8601,0455624831381471504820041,9541,1295655641441831855220051,9611,1275445831501911905220061,9591,1085205881601941904420072,0721,1855506351712162024620082,0011,1214916301692301884320091,8111,0164036131602351803820101,9191,1004766241682461654520111,8311,0424146281562591744020121,9021,0864306561592711715620132,0761,2054617441773141896320142,0231,1514686831722971872820152,0471,1534586961663551696

סך כוללשפיריםסך הכל

שנהמזה: בחקלאות

שוליים

- 53 -

- 55 -

חקלאות: חומרי הדברה ב5פרק

- 57 -

חקלאותחומרי הדברה ב .5

כללי 5.5

הדברה הוא חומר או תערובת של חומרים המיועדים לביעור נגעים המזיקים לגידולים חקלאיים, חומר

ים אולם יש גם ילסביבת האדם ולחיות המשק והמחמד. מרבית חומרי ההדברה הקיימים כיום הם כימ

חומרי הדברה ביולוגיים המופקים מרעלנים מן החי והצומח.

ועוד. והשימוש בים שונים: יעד החומר, הרכבו הכימי, אופן ניתן למיין חומרי הדברה על פי מאפיינ

של ;חרקים בשלבי ההתפתחות השונים ה שליעדי הפעולה העיקריים של חומרי ההדברה הם קטיל

מכרסמים מזיקים.של פטריות וכן של ;עשבים הגוזלים יסודות הזנה מהצומח

פעולת החומר הרעיל בתכשיר ההדברה נוזל( משפיע על החומר )גז, תרסיס, מוצק, מצב הצבירה של

)החומר הפעיל( בייעודים השונים.

הוספת חומרי עזר הנקראים תוספים ממיסים, משטחים, אבקות נעשית בהתאמת החומר לשימוש

למיניהן ועוד.

תכשירי ההדברה מחייבים אישור מקדים ותהליך רישום במשרדי הממשלה השונים המפקחים על

כללי בטיחות הנהוגים לגבי כל תכשיר ותכשיר. ובעיםוק ו,עודייו אופן פעולת התכשיר

ורישום ופיקוח על , משרד החקלאות ופיתוח הכפר אחראי על חוקים ותקנות, מתן שירותים מקצועיים

, המשרד אחראי על הבדיקות לכך חומרי הדברה המותרים לשימוש בחקלאות ולשימוש וטרינרי. נוסף

המטופלת בחומרי הדברה.תוצרת החקלאית ה שלהכימיות

פיקוח על במתן רישיונות וב ,המשרד להגנת הסביבה אחראי על הלחימה במזיקים בסביבת האדם

תכשירי ההדברה המיועדים לשימוש תברואתי לקהל הרחב ולמדבירים, סיקור מזיקים בסביבה

והנחיית מדבירים מקצועיים.



והוא נועד בחקלאות מידע על כמויות היבוא והמכירה של חומרי ההדברה היא לספק המדדמטרת

יסייע לאמוד את פוטנציאל המדד. בישראללסייע בזיהוי מגמות ותהליכים בשיווק חומרי ההדברה

. חקירת נושא ההדברה יםווטרינרי יםתברואתי צרכיםהשימוש הארצי בחומרי ההדברה בחקלאות, ל

. נוסףבמשך השנים במכירות חומרי ההדברה השונים שחלולאורך זמן מאפשרת בדיקת שינויים

השוואת נתונים עם מדינות אחרות.מאפשר המדד ,לכך

נערך לאחר סדרת התייעצויות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים ש חומרי הדברה סקרהמדד נגזר מ

. סקר חומרי OECD-ות במסגרת הצטרפותה של ישראל לארגון השנעומהווה חלק מסדרת פעולות ה

ובתברואה.והתייחס לחומרי הדברה בחקלאות 2055–2055ים ההדברה האחרון נערך בישראל בשנ

משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה, גופים נמניםבין צרכני המידע של מדד זה

והציבור הוהאו"ם, ארגוני סביב OECD-לאומיים כגון ה-ןעסקיים בתחום חומרי ההדברה, גופים בי

הרחב.

- 58 -

פעיל הבמדד זה מוצגים נתוני מכירות חומרי ההדברה בחלוקה ליעדים השונים על פי החומר

בתכשירים. יעדי הדברה מפורטים לפי קטגוריות יעדי הקטילה השונים )חרקים, עשבים, מכרסמים

ים, טריאזינים ועוד(. יאורגנ-)זרחניםועוד( ולפי משפחות כימיות נבחרות

על החקלאות חומרי הדברה בישראלהשפעת 5.5.5

השימוש בחומרי הדברה הוא צורך חיוני לחקלאות האינטנסיבית ובמיוחד בשל האקלים החם

פיין בהתרבות מהירה של מזיקים. עם זאת, חומרי ההדברה עלולים לפגוע במערכות מתאה ,בישראל

המשק החקלאי וכן באיכות האוויר, במקורות המים, בקרקע ובאוכלוסייה. הטבעיות הקיימות בסביבת

.5055–5002שנים ה: התקופה הנחקרת 5.5.5


של החברות המייצרות או המייבאות חומרי הדברה בישראל, ברישיון הרוב המוחלטהסקר מקיף את

והמשרד להגנת הסביבה. ופיתוח הכפר משרד החקלאות

תברואה או וטרינריה( לאחר התייעצות עם ,נבחרו לפי גודלן ולפי מטרות השיווק )חקלאותהחברות

.ופיתוח הכפר משרד החקלאות

םחברות לצורך קבלת כמויות של תכשירי 500-נשלחו שאלונים אל כ 2055–2055במסגרת סקר

משרד על ידיהמאושרים ,חומרי הדברה בחקלאות, בתברואה ולשימוש וטרינרישנמכרו של

הגנת הסביבה. לאחר קבלת המידע נערך ניתוח של הנתונים לפי המשרד לו ופיתוח הכפר החקלאות

כמויות והרכבים כימיים של התכשירים.

בדואר, בפקס ובדואר שנשלח שאלון בבמהלכו נאספו הנתונים מהחברות .הסקר ארך למעלה משנה

הדברה להגנת הצומח יבחוברת "תכשיראלקטרוני. השאלון מתבסס על רשימות החומרים המופיעות

ובמערך הרישוי של המשרד להגנת ופיתוח הכפר המורשים למכירה בישראל" של משרד החקלאות

יחידת עלוכן ,שימושההסביבה. החברות התבקשו לדווח על הכמויות שנמכרו בכל שנה לפי מטרות

לצורך חישוב הכמויות הנמכרות. ,המידה

חברות שנכללו בסקר. שאר החברות לא היו פעילות או ה 53מתוך 35-מ בסך הכל התקבלו שאלונים

מו למסגרת הסקר.יתאהשלא

המדד אופן חישוב 5.5.5

.מדד זה מתייחס לנתוני חומרי הדברה בחקלאות בלבד

לאחר קבלת השאלון המלא מהחברות, הנתונים הוזנו לטבלה מאגדת לפי קטגוריות כגון אפיון כימי,

התכשיר כמות החומר הפעיל בתכשיר הוכפלה בכמות :זהבאופן החישוב נעשה וומתכון, יעדי שימוש

ליטר של חומר פעיל התקבלו 20, ה, והתוצאה היא סך כמות החומר הפעיל שנמכר. לדוגמשנמכרה

ליטר. לאחר מכן סוכמה כל קטגוריה בכל 5,000נמכר בכמות של וחומר פעיל 2%מתכשיר המכיל

.שנה והועברה לטבלת סיכום

הנתונים שהתקבלו עברו סדרת בדיקות איכות והשוואה למקורות נתונים נוספים, במידת האפשר.

:ובהם, מהנתונים חושבו מספר מדדים לכך נוסף

בין טון חומר פעיל בתכשירים לשימוש חקלאי לבין שטחי החקלאות והתוצרת הצמחית.שהיחס

תוצרת.לבין הקרקע שיחסים של הלשימוש חקלאי ו שנמכרוכמויות של לאומית -ןהשוואה בי

- 59 -

הנתונים מהימנות 5.5.5

.'האומדנים המוצגים בפרסום זה חשופים לטעויות חישוב, הקלדה וכד

הנתונים מתייחסים למכירות ולכן מייצגים את פוטנציאל השימוש בחומרי ההדברה ולא את

השימוש בפועל בשנים הנסקרות.

טווח רחב של באין פילוח לפי אזורים או מטרות שימוש ספציפיים מכיוון שחלק מהתכשירים פועל

לדעת בוודאות מה אופן השימוש במוצרים הנמכרים. ואי אפשרמטרות שימוש


בשנה אלפי טון חומר פעיל מתכשירי הדברה 5.0-ל 3.0נמכרו בישראל בין 2055–2005בשנים

(.22)תרשים

בשנת , 2050ת שנת מלעו 5%-בכשנמכר החומר הפעיל הכוללת של כמות ה הירד 2055בשנת

.2052-בהשוואה ל הכמות כמעט ללא שינוי הנותר 2055-בו, 2%-של כנוספת חלה ירידה 2052

0

1,000

2,000

3,000

4,000

5,000

6,000

7,000

8,000

2005 2005 2050 2055 2052 2055

תנוטו

סך הכל–לחקלאותפעילים שנמכרו הדברהחומרי. 222013–2008

- 60 -

2055עד 2050-, אך מ2050–2005שנים בהייתה מגמת עלייה וחיידקים קוטלי פטריותב

. 55%-ירידה של כ הסתמנה

נצפתה עלייה של 2055שנת ב. 2050 עד 2005-מ 52%חלה ירידה חדה של הקרקע יחומרי אידוב

יציבות יחסית בכמות. הנשמר 2052ומאז שנת 50%-כ

וירידה נוספת 2052בשנת 5%-, ירידה של כ2055בשנת 50%נרשמה עלייה של עשביםהקוטלי ב

. 2055בשנת 5%של

.2050לעומת שנת 2055–2055בשנים 70%-נרשמה ירידה חדה של כ חרקים ואקריותקוטלי ב

בשאר המטרות נרשמה מגמה מעורבת בכמויות החומרים שנמכרו.

נודות בכמויות החומרים הפעילים עשויות לנבוע משינויים במחירי חומרי ההדברה, בתמהיל הת

.לשימוש בחומרים המותריםוהגידולים,

סוגי תכשירים למטרות שונות. מסוגים אלה נמכרו התכשירים הרבים ביותר: 755ו נמכר 2055בשנת

(.520( וקוטלי עשבים ומשלכים )570(, קוטלי פטריות וחיידקים )535קוטלי חרקים ואקריות )

באותה הנמכרשהכמות כל מסך 23%-כ היו 2055בשנת שנמכרו לאידוי קרקע םחומריהש אף

התכשירים.סוגי מכללבלבד 2%-כ הייתה קבוצה זו(, 25השנה )תרשים

קוטלי פטריות וחיידקים55.5%

חומרי אידוי קרקע27.5%

קוטלי עשבים כים ל ומ 25.7%

קוטלי חרקים ואקריות5.5%

תכשירי טיפול לאחר קטיף2.2%

מווסתי צמיחה0.5%

חומרים אחרים5.5%

לחקלאותפעילים שנמכרו הדברהחומרי. 23שימושיעדלפי

2013

- 61 -

. (25)תרשים 2050נמוכה לעומת שנת הייתה 2055בשנת חקלאותלכמות חומרי ההדברה שנמכרו

שיעור קוטלי הפטריותחלה עלייה גדולה ב 2055-ו 2050בשנים להרכב החומרים הפעילים, אשר

חומרי ההדברה. כללמהקרקע חומרי אידויבשיעור ו החיידקיםו

כי מראה( 27לחקלאות לפי משפחות כימיות )תרשים שנמכרו הדברה יחומר פעיל בתכשיר נתוני

23%-בכ 2055בשנת פחתה, 2050לשנת 2005משנת 20%-ה בכגדלקבוצת הדיתיוקרבמטים

2008–בשנים 57%-של כ עלייה האורגניים חל-. בקבוצת האי2055שנת עד ונשארה ברמה דומה

. 2055בשנת 25%-ועלייה של כ 2055בשנת 53%-ירידה של כ, 2050

0

1,000

2,000

3,000

4,000

5,000

6,000

7,000

5550 5550 5555 2050 2055

תנוטו

שימושיעדלפי לחקלאותשנמכרו ( 5)פעיליםהדברהחומרי.24(2)נבחרותשנים

, אותםהמכיליםהדברהתכשיריבסיווגשינויעקבשמניםכולליםאינםהנתונים(1). לשנים קודמותשל קטגוריה זו אשר אינו מאפשר השוואה .ס"למ–2055– 1998לשניםהנתוניםמקור(2).הכפרופיתוחהחקלאותממשרדהתקבלוקודמותשניםנתוני

חומרים אחרים

כים ל קוטלי עשבים ומ

חיידקים וחומרי אידוי , קוטלי פטריותקרקע

קוטלי מזיקים מהחי

0

500

1,000

1,500

2,000

2,500

2005 2005 2050 2055 2052 2055

תנוטו

– חקלאותפעילים שנמכרו להדברהומריח. 25נבחרותכימיותמשפחות

2013–2008

דיתיוקרבמטים זרחנים אורגניים דיניטרואנילינים

- 62 -

לאלף טון 2.05 – הגידולים החקלאייםלשטח שנמכר יחס החומר הפעיל היה , 2055בישראל בשנת

1.00ובהולנד טון 5.53היחס היה (. ביפן 23הגבוה ביותר בין המדינות המוצגות )תרשים –דונם

טון חומר פעיל לאלף דונם. 5-היחס נמוך משמעותית מ היה המוצגותברוב המדינות .טון

לבין תפוקת הגידולים שבה נעשה שימושמציג את היחס שבין כמות חומרי ההדברה 25תרשים

יפן הצמחיים בשדה. מבין המדינות המוצגות בתרשים, ישראל נמצאת במקום הגבוה ביותר, לפני

.פורטוגלו

0.0

0.5

1.0

1.5

2.0

2.5

אלרשי

פןי

דלנהו

הגייבל

הליטאי

גלטורפו

יץוויש

הניבלוס

הנימרג

תפרצ

דרפס

דלנראי

הרייטסאו ווןי

ליןפו

הרינגהו

הקיירטו

הדקנ

קרמדנ

הקיבלוס

הנימרו

דלנינפ

הדישוו

ם ונדף אל

לילעפר מחות נוטו

חקלאיתלקרקעיםפעילי הדברהחומרביןהיחס. 26נבחרותבמדינות

2013

0.0

0.2

0.4

0.6

0.8

1.0

1.2

אלרשי

פןי

גלטורפו

הליטאי

הניבלוס

תפרצ

הגייבל

יץוויש

דרפס

הנימרג

ליןפו

דלנהו

דלנראי

הרייטסאו

הדקנ

הרינגהו

הקיירטו ווןי

קרמדנ

הקיבלוס

דלנינפ

הנימרו

הדישוו

ה קפותן טו לילעפר מחות נוטו

נבחרותבמדינות מחיתלתפוקהיםפעילי הדברהחומרביןהיחס. 272013

- 63 -

והסבריםמונחים הגדרות 5.5

החומר הרעיל בתכשיר ההדברה. תכשירי ההדברה מורכבים מתערובת של –חומר פעיל

מוהלים בחומר בסיס המגדיל את נפח התכשיר. ריכוז שחומרים פעילים )אחד עד שלושה(,

החומר הפעיל נמדד בק"ג לליטר או לק"ג תכשיר.

פגעים שונים בחקלאות. תכשירי הדברה שונים מיועדים לטיפול ב – יעדי שימוש בחקלאות

להלן מגוון היעדים:

o הגורמים למחלות בצמחים. – פטריות וחיידקים קוטלי

o קטילת פטריות ומזיקים בקרקע לפני זריעה. – קרקע )חומרים לחיטוי קרקע( חומרי אידוי

o קטילת עשבים מזיקים בשדה – עלים( משיריעשבים וחומרים משלכים ) קוטלי,

המתחרים על מים וחומרי הזנה.

o קטילת חרקים הפוגעים בצמח ובפירות. – חרקים ואקריות )מיני עכבישים( קוטלי

o פירות לאחר שנקטפו( של אחסון לטיפול לאחר הקטיף )חומרים לשימור ותכשירי–

לצורך אחסון ממושך.

o ים משפרי חומר באמצעותהגברת הגידול – יסות הגדילה(וצמיחה )הורמונים לו מווסתי

צימוח בחלקי הצמח השונים.

o ש חומרי ההדברה.של םמשפרים את יעילות –טחים וחומרי עזר שונים מ

o הוספת חומרים – ר וריפוין )חומרים המכילים תוספי מזון לצומח(ס מניעת מחלות ח

מזינים לצמח.

קבוצות שיוך של חומרים פעילים בתכשירי ההדברה לפי אפיון של ההרכב – משפחות כימיות

ההשפעות הסביבתיות של המשפחות הכימיות את הכימי ופעילות ההדברה והשלכותיה.

, דהיינו, כוללרחב תןטווח פגיעשמשפחות חומרים מלפי טווח הפגיעה. מאפיינים השונות

משפחות חומרים מ. םיים והאדם בסביבתלבעלי החרעילים ,מספר מזיקים גדול יחסית

םוהחשיפה אליה ,פגיעה מזערית בסביבהתוך במזיק ספציפי יםצר פוגע תןטווח פגיעש

.פחות מסוכנת

רחב: תןטווח פגיעשמשפחות חומרי הדברה

o יםפוגעו חומרים רעילים ביותרה .יעילים בהדברת חרקים – פחמימנים כלוריים

במערכת העצבים.

o והם חומרים רעילות גבוההל .חרקים בכל סוגי השימושים מדבירים – קרבמטים

משפיעים על מערכת העצבים.

o מוטנטים , והםגבוהה םרעילותשחומרים .חרקים מדבירים – זרחנים אורגניים

פוגעים במערכת העצבים., ווקרצינוגניים )חשודים כמסרטנים(

o מותרים לשימוש והם, רעילותם נמוכה יחסית. חרקים מדבירים – פירטרואידים

י נרחב.תתברוא

o והם הנצה. רעילותם נמוכה יחסית המונעיםעשבים מזיקים קוטלי – דיניטרואנילינים

חשודים כמסרטנים.

o נמוכה.לאדם םרעילותש ,קבוצת חומרים קוטלי פטריות – טריאזולים

o רעילותם נמוכה יחסית.ש ,הנצה המונעיםעשבים מזיקים קוטלי – הורמוני פנוקסי

צר: ןתטווח פגיעשחומרי הדברה משפחות

o נמוכה. םרעילותש ,ובקרקע ייהפטריות וחיידקים בצמח וטליק – דיטיוקרבמטים

o נמוכה.לאדם םרעילותש ,פטריות קוטלי – בנזימיאזולים

- 64 -

o לאדם םרעילותש ,חשודים בזיהום מי תהוםהעשבים מזיקים קוטלי – טריאזינים

נמוכה.

o לאדם ןרעילותש ,מינרליות המוספות לקרקע לשיפור צימוחתרכובות – אורגניים-אי

נמוכה.

הנתונים מקורות 5.5

,שירותים להגנת הצומח ולביקורת משרד החקלאות ופיתוח הכפר:

http://www.ppis.moag.gov.il/ppis

לאומיות נלקחו מנתוני ה-הבין תנתוני ההשוואו-FAO:

http://www.fao.org/faostat/en/#data/qc

בהתאם להנחיות התחום חקלאות וסביבה, חושבו בלמ"ס מכירותנתוני ה ,-OECD.





נתונים מפורטים5.7(1)לפי יעד שימוש, חומרי הדברה פעילים שנמכרו לחקלאות. לוח ז

2013–2008

200820092010201120122013יעד שימוש

7,4806,6506,7536,1246,0096,005סך הכל

2,1372,3202,5591,9592,0492,084קוטלי פטריות וחיידקים

2,3951,5151,3941,5291,4821,553חומרי אידוי קרקע

לכים 1,3661,5181,2941,6911,5561,411קוטלי עשבים ומש

1,1819351,124536531532קוטלי חרקים ואקריות

1271101289793130תכשירי טיפול לאחר קטיף

626879605149מווסתי צמיחה

טחים וחומרי עזר 434439615653מש

373546503945נוטריאנטים-מיקרו

13210590141152150אחרים

".הגדרות והסברים, מונחים: "5.5ראו הגדרת חומר פעיל בסעיף (1)

(טונות)כמויות שנמכרו

- 65 -

סקר מקבלי תואר ראשון מהמוסדותdin-online.info/pdf/lst82.pdf · לארשי...

Documents

Transcript of סקר מקבלי תואר ראשון מהמוסדותdin-online.info/pdf/lst82.pdf · לארשי...