מיפוי תחומי העיסוקשל יחידות הנוער במתנ"סים

2009מאי

צבי בן נוח

2011נובמבר

תודות להכנתו של סקר זה, שנולד מתוך הרצון למפות את פעילות הנוער ויחידות הנוער

במתנ"סים, תרמו רבים וטובים ולהם שלוחות תודותיי:

איתן מזרחי, מנכ"ל החברה, שהבין את החשיבות ואיפשר את קיומו של הסקר;

מנחי נוער מחוזיים - לאה יעקובי, מישל בן שטרית ויוסי בצלאל;

זהבה אלהרר, גילה שחר וצוות האגף לחינוך והשכלה )במבנה הישן של מטה החברה(

ובראשם ספית חשביה-צורי, שיזמה, לחצה, עודדה ודרבנה;

מנהלי יחידות הנוער במתנ"סים, שהשקיעו מזמנם ומכישוריהם;

ד"ר מיכל אפללו, על הסיוע והעידוד

ולבסוף, לאלישבע מאי, על עריכת המסמך והפקתו הסופית.

ללא עזרתם, סיועם והרצון הטוב של כל אלה סקר זה לא היה בא לעולם, ועל כן נתונה

להם תודתי מקרב לב.

2

תוכן העניינים )מספרי עמודים יעודכנו בסוף(

תקציר4

17סקירת ספרות25מבנה המדגם

29כלים30ממצאים

30אומדן משתתפים בפעילויות השונות וחלקם באוכלוסיה הפוטנציאלית

35סוגי הפעילויות הנפוצות במתנ"סים

50פעילות חינוכית ממסדית – התנדבות

השפעת הגורם הכלכלי על ההשתתפות בפעילות במתנ"ס

58

הקשר בין תכני הפעילויות והדגשים החינוכיים לאחוז השתתפותם של בני

73הנוער

מתקנים, תקציבים ומתודות

73

תכנים ודגשים חינוכיים בהם עוסקות היחידות לנוער

81

106 הקשר בין תכני הפעילות והדגשים החינוכיים

113 תפיסת תפקיד של מנהלי יחידות הנוער במתנ"סים

המחלקה לילדים ונוער בחברה למתנ"סים ע"פ ממצאי הסקר

113

115 מסקנות והמלצות118 סיכום

120 רשימת מקורות

3

4

תקציר מטרתו של הסקר שלפניכם הייתה למפות את תחומי העיסוק של יחידת הנוער

ולסקור את הפעילות השנתית המתקיימת בהם. זאת, לשם2009במתנ"סים לשנת

שיקוף הקיים וקבלת מידע על מנת להמליץ על טיוב הפעילויות העתידיות ביחידות

הנוער ובמחלקה לילדים, נוער וצעירים בחברה למתנ"סים בכלל.

( מהם60% )31 מנהלי יחידות נוער במתנ"סים, בחלוקה ארצית, 52המחקר הקיף

גברים, אשר השיבו לסקר.

שנים, והוותק הממוצע11.38הוותק המקצועי הממוצע של מנהלי יחידות נוער הוא

( ממנהלי יחידות הנוער הם בעלי73% שנים. רוב מוחלט )4.66בתפקיד הנוכחי הוא

ותק מקצועי רב שנים, תופעה שמתחזקת לאורך השנים. יש המייחסים זאת

לקריטריונים נוקשים יותר ומוגדרים לגבי הדרישות למילוי תפקיד זה ולמדיניות מינהל

חברה ונוער במשרד החינוך. ייתכן שאף חוק הרשויות המקומיות )מנהל יחידת נוער

ומועצת תלמידים ונוער( והתמקצעות תחום החינוך הבלתי פורמלי השפיעו על כך.

מאידך, הממצאים מראים שהוותק בתפקיד הנוכחי הוא קטן משמעותית מהוותק

המקצועי. כמובן, שאין הדבר בהכרח מראה על תחלופה גדולה, אלא על שתי תופעות

ידועות: הראשונה היא, שנדרשים ניסיון וותק מקצועי רב כדי להגיע לתפקיד מנהל

יחידת נוער; השני הוא, שההגדרה של מנהל יחידת נוער במתנ"סים רבים היא הגדרה

חדשה יחסית והחליפה את הגדרת תפקיד רכז נוער שהייתה נהוגה עד לפני מספר

מנהלי יחידות הנוער ברובם הם בעלי השכלה אקדמית, וחלקם בעלי תואר שני שנים.

או בדרך אליו.

5

לסיכום אפשר לומר, שמנהלי יחידות הנוער שהשתתפו במדגם הם ותיקים במקצועם,

יותר גברים מנשים, רובם יהודים, מתפזרים על פני כל הקשת הסוציו-אקונומית שבהם

עובדת החברה למתנ"סים, חדשים יחסית בתפקידם הנוכחי ומעורבים מאוד בנעשה

ביישוב בתחום הנוער.

פעילות היחידות לנוער במתנ"סים בפעילויות השונות במתנ"ס וחלקו ואת משמעותוהמחקר בדק את היקף ההשתתפות

בקרב האוכלוסייה הפוטנציאלית; את ניצול הפוטנציאל לפי אוכלוסיות יעד מפולחות

ואת סוגי הפעילויות הנפוצות במתנ"סים. בין השאר נסקרו התחומים הבאים: מנהיגות

נוער, נוער בסיכון, פעילות תנועות נוער, מועדון פנאי לנוער, קבוצות עניין בתחומי

האמנויות השונות: תיאטרון, מוסיקה ומחול, אמנות פלסטית, פעילות מחשבים

ומועדוני גלישה, פעילות במרכזי תקשורת קהילתית ופעילות בתחום האתגרים.

פירוט הפעילות והתפלגות מקובצת של מספר המשתתפים בכל אחת מהפעילויות

ועד30 עד תרשים 9במתנ"סים שהשתתפו במחקר מובאות להלן בתרשימים מספר

בכלל.

, היא2הפעילות הנפוצה ביותר במתנ"סים, כפי שצוין בלוח מספר מנהיגות נוער:

פעילות של הכשרת מדריכים צעירים והפעלת מועצת נוער. בפעילות הזאת

משתתפים על פי רוב בני נוער מובילים ופעילים ביישוב והיא נחשבת לפעילות

החינוכית היוקרתית ביותר של העוסקים בנוער בחינוך הבלתי פורמלי. המוסדות

מייחסים למועצת נוער את הייצוג של בני הנוער ורותמים אותה לקידום יוזמות

ומהלכים בקרב הנוער ומשמשת מנוף לקידום תהליכים ופעולות בקרב הנוער. בשולי

הדברים יש מקום להזכיר שבסקרים שבוצעו בשנים האחרונות, לא בהכרח כל בני

הנוער מרגישים מיוצגים על ידי מועצת נוער או מועצת תלמידים, חלקם מדירים את

רגליהם מפעילויות אלו ואף מזהים את הגוף המבצע אותם כממסד, שאליו באים

להתחנך אך לא לבלות עם חברים. הבחנה זאת חשובה כאשר המתנ"ס מתכנן את

פעילותו בקרב הנוער. נחזור לנושא זה בהרחבה כאשר ננתח את פעילויות הפנאי של

הנוער במתנ"סים.

האחריות של המדינה על הטיפול בנוער בסיכון מופקדת בידי משרדינוער בסיכון:

החינוך והרווחה והרשויות המקומיות, כאשר במשרד החינוך פועל מינהל חברה ונוער,

תחום קידום נוער, המדריך את היחידות לקידום נוער ברשויות המקומיות ומפקח על

פעילותן בתכניות מגוונות. משרד הרווחה, דרך לשכות הרווחה היישוביות, אחראי על

קיום חוק נוער בסיכון, וגם זאת דרך תכניות המיועדות לאוכלוסייה זו. על פניו, אין

למתנ"ס מנדט רשמי ואף הפעילות בקרב נוער בסיכון אינה מוגדרת בתחומי העיסוק

המובנים מאליהם של היחידה לנוער במתנ"ס. למרות כל זאת, כשלושת רבעי

מהיחידות לנוער שהשתתפו במדגם מבצעות פעילות המיועדת לנוער בסיכון.

6

( שהשתתפו במדגם פועלות תנועות35 מהיישובים )70%בכ-פעילות תנועות נוער:

מנהלי יחידות נוער מעידים שפעילות תנועת30נוער באחריות המתנ"ס. מתוכם

יישובים תנועות נוער מקומיות23הנוער הארציות באחריותם. כמו כן, פועלות ב-

שבאחריות מנהל יחידת הנוער במתנ"ס.

מועדוני נוער היו אחד מסימני ההיכר של החינוך הבלתי פורמלי,: מועדון פנאי לנוער

בשכונות, בהתיישבות העובדת ובהתיישבות העירונית, כאשר האפיונים שלהם השתנו

ממקום למקום ומזמן לזמן בהתאם לתרבות הנפוצה בקהילה ולאופנות שרווחו בקרב

המתודולוגיה הנהוגה בהם, אף היא הייתה דינאמית1בעלי המקצוע בתקופות שונות.

בהתאם להעתקת ניסיונות מוצלחים ממקום למקום, הפריה הדדית בין המדריכים

השונים במפגשי עמיתים ומודלים שהועתקו מתנועות הנוער מהגולה. ניתן למקם את

ההובלה של מועדוני נוער על הרצף שבין אחריות כולה המוטלת על כתפי המדריך )על

פי רוב דמות כריזמטית( בקצה אחד ועד לניהול עצמי של בני הנוער בקצה האחר.

תפקידי מועדון הנוער הם: להוות מסגרת השתייכות לקבוצת השווים, בילוי פנאי

במרחב מוגן, צמצום השוטטות והוונדליזם, חניכה והכנה לתפקידי בוגרים בתנאי

מורטוריום, מתן אפשרות למרחב דיאלוגי, התייעצות ושיח עם קבוצת השווים ועם

מבוגר משמעותי בדמות המדריך ממקום סימטרי, בילוי זמן פנוי במסגרת מעניינת

ומצמיחה וכן מקום ליצירה והנאה. עם השנים, חלק ממועדוני הנוער הפכו למתנ"סים

)מרכזים קהילתיים רב גילאים( ומקומם של מועדוני הנוער בהם לא תמיד נשמר.

עם צמיחתה של תפיסת "שותפות אינטרסים", שהונהגה כמתודה בפעילות המחלקה

לילדים ונוער בחברה למתנ"סים בשלהי המאה הקודמת, קיבלו תכניות הנוער גוון

ממוקד בדמות קבוצות עניין על פי תכנים ייחודיים וכך קמו קבוצות אתגרים, קבוצות

,City_at_Peaceמוסיקה, תכניות דיאלוג בתיאטרון דוגמת תכנית "עיר בשלום" ))

תכניות ממומנות רבות שבמרכזן תחום תוכן מוביל כזרז לגיבוש הקבוצה לשם השגת

מטרות חינוכיות מעצימות או מפיגות מתח, אלימות והתנהגויות סיכוניות.

ברוח זאת הוקמו מרכזי נוער מגוונים במודלים שונים וייחודיים, בדמות שברולט

בחולון, עירונוער ברחובות, מתנ"ס נוער בקרית גת ורבים אחרים. בסקר הזה נבדקה

הימצאותם של מועדוני פנאי לנוער והיקף המשתתפים בהם. אחוז המתנ"סים במדגם

. מאידך, עיון בממצאים מראה73%שמקיימים פעילות מועדון פנאי לנוער מגיעה ל-

מהמתנ"סים אינם מקיימים מסגרת כזאת או שהיקף הפעילות שלה קטן46%שכ-

מפעילים מסגרות בסדר גודל בינוני, בין46% משתתפים. עוד 50מאוד, מתחת ל-

הרבה תכניות לנוער מועתקות ממקום למקום ולרוב מבלי לבדוק לעומק את תקפותם אלא יותר1 כ"אופנה" בקרב מפעילי תכניות נוער. רק בשנים האחרונות החלו להיות יותר שכיחים מחקרי ליווי

: עמוד2008והערכה לתכניות. ראה רומי ושמידע "החינוך הבלתי פורמאלי במציאות משתנה" ) 185.)

7

600 הנותרים מפעילים מסגרות גדולות, מ-8% משתתפים ואילו 300 ל-100

משתתפים.1,500משתתפים ועד ל-

כאמור, חלק ניכר מפעילות פנאי נוערקבוצות עניין בתחומי האמנויות השונים:

בעשרים שנה האחרונות במתנ"סים התמקד בקבוצות עניין. כיוון שבני הנוער מטבעם

מחפשים פלטפורמה לביטוי רגשות, מחשבות והתלבטויות, הרי האמנויות השונות

עשויות להוות כר מתאים לבנות סביבן פעילות לנוער. בסקר נבדקו שכיחות הפעילות

ומספר המשתתפים בקבוצות עניין לפי דיסציפלינות האמנויות השונות. כיוון שהסקר

הנוכחי לא נכנס לבירור יותר מעמיק על סוגי הפעילויות בתחומי האמנויות השונות, אין

באפשרות דוח זה לתת מצאי של פעילויות בתחומים השונים.

השימוש בכלים בימתיים ככלי לביטוי במסגרת: קבוצות עניין בתחום התיאטרון

או לפני כן וקיבל ביטוי מדעי עם60החינוך הבלתי פורמלי התפתח עוד בשנות ה-

התפתחות חקר הדינמיקה הקבוצתית, הסוציו-דרמה והפסיכו-דרמה, המתבטאים

((. בכוחו שלPsychodrama( או מורנו Role-Theoryבתיאורית התפקיד סרבין )

המשחק הבימתי לאפשר למשתתפים לבטא רגשות, ביקורת ומחשבות המיוחסות

לדמות מרוחקת במידת מה מהמבצע, כך שנוצר מקום מוגן שבו אפשר להתבטא

בחופשיות וללא חשש מביקורת או חשיפה אישית מידי. במקביל, במישור

האינטרה-פסיכי, המשתתף מטפל בהוויה וברגשותיו הוא, כחלק מהזדהותו עם הדמות

הבמה מאז ומתמיד היוותה מקום להעלאת אמירות וביקורת למציאות.2 שהוא מגלם.

ניתן לתעל באמצאות הדרמה את הביקורת הטבעית הגלומה בגיל ההתבגרות

מהמתנ"סים מקיימים פעילות נוער בתחום73%למטרות קהילתיות וחינוכיות.

50התיאטרון במסגרות אינטימיות יחסית ורובם מפעילים קבוצות של עד כ-

משתתפים.

חשיבותם של המוסיקה והמחולקבוצות עניין ופעילויות בתחום המוסיקה והמחול:

היא רבה ביותר. חינוך לאמנויות תורם להתפתחות השפה, מגביר את היצירתיות,

משפר את המוכנות לקריאה, מסייע להתפתחות חברתית ולהישגים אינטלקטואליים

כלליים.

מהמתנ"סים שבמדגם, בהתאמה, עוסקים בפעילות מוסיקה ומחול(.63% ו-67%

התבוננות בממצאים מלמדת שכשלושת רבעי מהמסגרות המוסיקליות במתנ"סים

משתתפים. כלומר, מסגרות מוסיקליות הן אינטימיות בעיקר.100 ל-50מקיפות בין

במסגרת הפעילות המוסיקלית, כלולה הפעילות של "מרכזי ווליום" שמופעלת

במתנ"סים בשיתוף עם חברת סלקום. ייתכן וכלולים גם תלמידים של מגמות

המוסיקה בקונסרבטוריונים שמתנ"סים מסוימים מפעילים.

בזמן גילום דמות אתה עובד על הרגשות שלך ועל העובר עליך כאן ועכשיו.2

8

פעילות המחול מאופיינת במספר רב יותר של משתתפים מהפעילות המוסיקלית, אך

מן הסתם כוללת את פעילות בתי הספר למחול במתנ"סים ואינה מתייחסת למסיבות

ריקודים המאורגנות כחלק מפעילות הפנאי של היחידה לנוער.

מהמתנ"סים19%רק קבוצות עניין ופעילויות בתחום האמנות הפלסטית:

שבמדגם ציינו, שהם מקיימים פעילות בתחום האמנות הפלסטית ובהיקפים קטנים

יחסית. חלק מהקבוצות עוסקות בגרפיטי או בפיסול סביבתי ככלי לביטוי עמדות,

ביקורת או מסרים חברתיים קהילתיים.

השנים5 וביתר שאת ב-90בסוף שנות ה-פעילות מחשבים ומועדוני גלישה:

החלה להתפתח במספר רב של מתנ"סים פעילות נוער21הראשונות של המאה ה-

מרכזים כאלו,90 התקיימו 2005ממוחשבת בדמות מרכזי מחשבים לנוער. בשנת

כלומר יותר ממחצית המתנ"סים בארץ קיימו פעילות של מועדוני גלישה באינטרנט,

משחקי רשת ופעילות חקר מודרכת במרכזים של מולטי סנטר, אינטל קלאב האוס,

שטרודל ואחרים. הפעילות כללה אלפי בני נוער שהיו נאמני מחשב בקהילה והפעלת

פרויקטים עירוניים ושכונתיים בתחום צמצום הפער הדיגיטלי, הגלישה הבטוחה

40%באינטרנט, הקמת רשתות קהילתיות וכדומה. כיום, לפי הסקר הנוכחי, רק כ-

מהמתנ"סים שבמדגם מקיימים פעילות ממוחשבת לנוער, למרות שהתקשורת

המתווכת מחשב היא שכיחה מאוד בקרב בני נוער. אין זה אומר שמנהלי יחידות נוער

ומדריכי הנוער אינם משתמשים בטכנולוגיה לשם תקשורת עם החניכים, אך השימוש

בכיתת מחשבים או במועדון ממוחשב כבסיס לפעילות חינוכית ירד מאוד בשנים

האחרונות ונותר במתנ"סים בודדים ובקבוצות קטנות יחסית.

השילוב של שימוש במיומנויות טכנולוגיותפעילות במרכזי תקשורת קהילתית:

ומיומנויות עיתונאיות שמאפיינות את הפעילות בתקשורת קהילתית כמו תחקיר,

הפקה, צילום, עריכה, ראיון, הקלטה ושימוש באפקטים אודיו-ויזואליים בשילוב

המחשב הם אחד הכלים הנפוצים ביותר בימינו, במיוחד בקרב בני נוער ותופעות כמו

you tubeודומיהן מתפתחות בשנים האחרונות בכל העולם. במקביל לכך, בשנים

האחרונות הצטמצמה הפעילות בתחום זה בחברה למתנ"סים ובסקר הנוכחי רק

כרבע מהמתנ"סים שבמדגם מפעילים קבוצות של תקשורת קהילתית בקרב בני

הנוער ואף הן מצומצמות במספר המשתתפים.

פעילות הספורט האתגרי, מסעות הישרדות, ניווטים,פעילות בתחום האתגרים:

סנפלינג, מחנאות, קרוס קנטרי, רכיבה על אופניי הרים ועוד, מוכרות על ידי המחקר

החינוכי כבעלות חשיבות בקידום הדימוי העצמי ושיפור אסטרטגיות התמודדות בקרב

בני נוער ובמיוחד בקרב בני נוער המוגדרים בסיכון. הפעילות האתגרית מספקת

תשובה לצורך של בני הנוער לבדוק את הגבולות של עצמם במסגרת מבוקרת. כמו כן,

היא מחנכת למשמעת עצמית וקבוצתית, מגבשת את בני הנוער ומקדמת את תחושת

9

השייכות למסגרת חברתית. הפעילות אף מאפשרת לבני הנוער המשתתפים בה

לחוש מידה רבה של אדרנלין ועניין. עד למספר שנים, ובמשך יותר מעשור, פעילות

האתגרים הייתה אחת מספינות הדגל של הפעילות של המחלקה לילדים ונוער

בחברה למתנ"סים. כיום, כפי שנמצא בסקר הנוכחי, רק שליש מהמתנ"סים

שהשתתפו במדגם מפעילים פעילות של אתגרים בקרב בני הנוער ורובם בקבוצות

אינטימיות.

: מודל קבוצת ההקמה פותח במחלקה לילדים ונוער בחברהמודל קבוצות הקמה

למתנ"סים, ככלי להקמת קבוצות בתחומי עניין במתנ"סים.

בני נוער מטבעם הם פעלתניים, סקרנים, מתרגשים, מלאי אדרנלין לבנייה, ליצירה

ולהקמה. השימוש בשפה מיזמית מדבר לבני הנוער. תפיסת היזמות עונה על צורכי

הנוער ותואמת את הקצב והדינמיות האופיינית להם. לכן אנו משתמשים בשפה

המיזמית בהקמת קבוצות בתחומי עניין.

תפקיד קבוצת ההקמה להגות, ליזום ולהקים תכניות משמעותיות עבור עצמם ועבור

בני נוער אחרים בקהילה.

הרכז מאתר בני נוער בעלי פוטנציאל להובלת התכנית ומגייס אותם לצוות הקמה

ובמשותף עם הרכז בודקים ומחליטים על המיזם אשר ימשוך את בני הנוער בקהילה

ויוכל לצאת לפועל.

בשלב הבא מאתרים חברי צוות הקמה, בני נוער נוספים שירצו להשתתף בתכנית,

להשתלב בקבוצה ולתרום לפיתוח הרעיון והתכנית.

בשלב זה, מתחילה הכשרה של בני הנוער להפעלה מעשית של המיזם, הן ברמה

החברתית והן ברמה המשימתית- תכנית.

כך, על ידי עבודה יזמית ותוך ניצול הזדמנויות שמזמנת הקבוצה בתהליך העבודה

באות לידי מימוש המטרות החינוכיות, הערכיות והחברתיות שאנו מבקשים להקנות

לבני הנוער.

מהמתנ"סים, שהשתתפו בסקר, מתקיימות קבוצות עניין בתחומים אחרים47%ב-

מאלה שסקרנו עד כאן. הסקר לא בדק האם תהליך הקמת קבוצות אלו נעשה על פי

המתודולוגיה הנ"ל, אך אין ספק שההיגיון הפדגוגי שעומד בבסיס הקמתן וקיומן זהה

לזה שסקרנו למעלה. כפי שניתן להבין מתהליך הקמת קבוצות עניין, המסגרות הן

משתתפים. 50מצומצמות וכמחציתן כוללות עד

אחד הנושאים המעניינים בני נוער היא יזמותפעילות בתחום יזמות נוער:

עסקית-קהילתית. בעיבוד מסוים של המתודה של קבוצות הקמה התפתחו מודלים

להקמת יזמות עסקית לנוער. עוד במחצית העשור האחרון של המאה הקודמת

התקיימו פרויקטים ליזמות עסקית, חלקם בהנחיית מכון ואן ליר וגופים אחרים. מטרת

הקבוצות הייתה לפתח מנהיגות נוער דרך הפעילות הכלכלית-עסקית תוך אימון

10

מהמתנ"סים שבמדגם43%הנערים בהקמה ובניהול עסק. לפי הסקר הנוכחי,

מקיימים פעילות של קבוצות יזמות נוער. בשנים האחרונות הוסב המודל גם לפעילות

של יזמות קהילתית, כאשר הדגש העיקרי הוא בהשפעה על הקהילה ופחות על

הפעילות העסקית. סקר זה לא עשה הבחנה בין הדגשים ולכן קשה לאמוד את היקף

הקבוצות שפועלות בתחום העסקים והיקף הפעילות בתחום הקהילתי או השילוב

ביניהם. אחד התחומים הנמצאים בשיח של העולם בימינופעילות בתחום איכות הסביבה:

הוא נושא איכות הסביבה, על כל השלכותיה. כמובן שעבור בני הנוער זהו נושא מאוד

רלוונטי ובהחלט מתחום האינטרס שלהם לדאוג לסביבה נקייה, ידידותית ובת-קיימא

מהמתנ"סים שהשתתפו בסקר מקיימים קבוצות עניין בתחום איכות42%עבורם. כ-

הסביבה, בהיקף מצומצם של משתתפים.

תחום הלמידה במתנ"סים ובחברה למתנ"סים נפוץ ומרכזיפעילות בתחום הלמידה:

בחלק מהמתנ"סים ואף קיימת מחלקה במטה החברה למתנ"סים שעוסקת בלמידה,

מנהלת פרויקטים ממומנים לקהלי יעד מסוימים, מתקיימת מרכזי למידה הכוללים

תמיכה לימודית, הכנה לבחינות בגרות ולשיפור הישגים בבית הספר. זאת, תוך

הפעלת מתודות למידה מותאמות לצורכי התלמידים ופעילות חברתית המטפלת

במעטפת האישיותית של התלמיד לשם טיפוח ההנעה, הדימוי העצמי ותחושת

המסוגלות העצמית כגורמים מקדמים הצלחה בלימודים ומעצימים כישורי חיים.

לא בכל המתנ"סים הפעילות הזאת היא בתחום האחריות של מנהל היחידה לנוער.

הממשק בין מרכז הלמידה ליחידה לנוער מורכב ובעל שונות בין המתנ"סים השונים.

28% ממשיבי הסקר מעידים, שקיימת פעילות של קבוצות למידה ביישוב, 65%

מציינים24%מהמשיבים מציינים שהפעילות הזאת אינה באחריות המתנ"ס ורק

שפעילות קבוצות הלמידה היא באחריות מנהל היחידה לנוער.

ואתהשפעת הגורם הכלכלי על ההשתתפות בפעילות המתנ"סהמחקר בחן את

הקשר בין תכני הפעילות והדגשים החינוכיים לאחוז ההשתתפות של בני הנוער

בפעילות. כן נבדקו המתקנים, התקציבים והמתודות שעל פיהן מופעלות התכניות.

נבדק הקשר בין תכני הפעילות והדגשים החינוכיים לאחוז ההשתתפות של בני הנוער

בפעילות; תפיסת התפקיד והקשר לגורמי חוסן; העצמה קהילתית, ניהול עצמי;

תפקידי המחלקה לילדים ונוער בחברה למתנ"סים על פי תפיסתם של מנהלי יחידות

נוער ותפיסת מידת האפקטיביות של ההדרכה שהם מקבלים מהחברה למתנ"סים.

: מספר מתנ"סים שמקיימים כל אחת מהפעילויות שהוצגו בסקר3לוח מספר אחוז מהמדגםמספר מתנ"סיםשם הפעילות

4994%מנהיגות נוער

3975%נוער בסיכון

11

3975%תנועות נוער ארציות

3873%מועדון פנאי לנוער

3873%תחום התיאטרון

3669%התנדבות ומחויבות אישית

3567%תחום המוסיקה

3465%קבוצות למידה

3363%תחום המחול

3262%תנועת נוער מקומית

3058%קידום נוער

2956%הכנה לצה"ל

2446%יזמות לנוער

2344%קבוצת עניין בתחום אחר

2242%איכות הסביבה

2038%תחום המחשבים

2038%פעילות ייחודית מקומית

1733%אתגרים

1529%הכנה לשנת שירות ולנח"ל קהילתי

1427%קורס משצ"ים

1325%תקשורת קהילתית

1223%פנ"ן

1019%תחום האמנות הפלסטית

12

פעילות חינוכית ממסדית קבוצה נוספת של פעילויות נוער במתנ"סים היא זאת המוגדרת כפעולות של מעורבות

חברתית, התנדבות והגשמה המכוונות לחינוך ערכי או מכוונות לעתיד הקרוב של בני

הנוער לפני הגיוס לצה"ל או היציאה לשירות לאומי. חלק מהפעילויות הנ"ל הן

ממסדיות באופיין ומזוהות על ידי הנוער כפעילות המרצה את המבוגרים. חלקן נעשה

אף בכפייה מסוימת של מערכת החינוך, כמו מחויבות אישית, שעבור מקצת מבני

הנוער נעשית כדי לצאת ידי חובה בבית הספר, אך לחלק מהנערים היא דרך לבוא לידי

ביטוי, להשפיע ולהרגיש בעלי ערך עצמי גבוה, לזכות בעניין בפעילות עצמה, לזכות

בהכרה חברתית וסביבתית, גאווה ודימוי עצמי גבוה. יש לדעת, שנערים הבאים

למתנ"ס לביצוע הפעילות הזאת בדרך כלל יחפשו מקום אחר לשם בילוי פנאי הפגתי.

התנדבות מהמתנ"סים שבמדגם מקיימים פעילות התנדבותית או מחויבות אישית. עם69%

זאת, נמצא כי כמחצית מהמתנ"סים מדווחים שהקבוצות הפעילות בהתנדבות או

משתתפים. ממצא זה מצביע על כך50במחויבות אישית הן קטנות ולא עולות על

שרב הנוער אינו מתנדב דרך המתנ"ס וביישובים רבים התנדבות הנוער מנותבת דרך

בית הספר.

התחומים המועדפים להתנדבות הן אלו המוגדרים כעזרה לזולת או עזרה במתנ"ס.

: חלוקת תחומי ההתנדבות לפי קטגוריות מיון26תרשים מספר

19

10

2

9

25

8

0

5

10

15

20

25

עזרהבמתנ"ס

מחויבותאישית

פעילותקבוצתית

עזרהעזרה לעצמםלאחרים

מעורבותקהילתית

קטגוריית התנדבות

13

: דגשים חינוכיים

על מנת לבדוק את הקשר בין תכני הפעילויות והדגשים החינוכיים שבהן עוסקות

היחידות לנוער לבין אחוז בני הנוער ביישוב המגיעים לפעילויות אלו, בוצע ניתוח

מתאם מסוג פירסון. נמצא, כי בין כל התכנים שבהם עוסקות היחידות לנוער נמצאו

רק שלוש קורלציות מובהקות.

ככל שהיחידות עוסקות בדיאלוג ושיח כן אחוז המשתתפים עולה ולהיפך. ככל שהיחידה עוסקת יותר בלהיות מבוגר משמעותי עבור הנערים, כן גדל אחוז

.הנוער המשתתף בפעילות היחידה ולהיפך

ככל שהיחידה עוסקת יותר במחוברות חברתית של הנערים כן גדל אחוז.ההשתתפות של הנערים בפעילות היחידה ולהיפך

לא נמצאו מתאמים מובהקים נוספים בין אחוז ההשתתפות בפעילות לבין הדגשים

החינוכיים שבהם עוסקת היחידה.

ממנהלי יחידות הנוער משתמשים בדיאלוג ושיח כדגש חינוכי80%דיאלוג ושיח:

בעבודתם. עובדה זאת מתחברת לצורך של בני הנוער לדבר ולבוא לידי ביטוי, אך

מעידה גם על דרך פדגוגית סימטרית בחינוך הבלתי פורמלי. הדיאלוג מאפשר להיות

מושפע ומשפיע על התהליך החינוכי ומסייע להבנות זהות מגובשת מתוך משא ומתן

עם עצמי ועם הסביבה, קבוצת השווים והמבוגר המשמעותי. בתכנית הלאומית לנגב

נהגה מודל הפעלת בני נוער במרכזי דיאלוג ושיח, תכנית שעדיין מחכה למימוש, ולכך

נתייחס בפרק המסקנות בהמשך.

הצבת דילמות בפני קבוצת בני נוער היא מתודה המדרבנת את הדיוןדילמות:

בשאלות ערכיות וקיומיות שאיתן בני הנוער מתחבטים. חלק מתהליך ההתבגרות

מתבצע בעימות בין האמונות המוחלטות למציאות האמביוולנטית. הכרעה ערכית בין

דילמות מחזקת את הדעה העצמאית, בכך שמחייבת לנמק את ההכרעה ונקוט עמדה

של המאה הקודמת הייתה90בין ערכים סוטרים. אחת המתודות שרווחו בשנות ה-

ממנהלי יחידות הנוער72%דרמה-דילמה, המחזת סיטואציות המציבות דילמות.

משתמשים בדילמות ככלי חינוכי-הפעלתי.

גיל ההתבגרות טומן בחובו הרבה רגשות מעורבים. לצד מצוקותהתחברות לשמחה:

קיומיות, פחדים ושינויים פיזיים ונפשיים מתקיימת אופטימיות ותחושה של פריצת

גבולות ויציאה למרחבים אין-סופיים. אחד מתפקידי המערכת הוא לסייע לבני הנוער

לצלוח בבטחה את התקופה הזאת. ניתן למנף את האופטימיות הזאת ולאמן את בני

הנוער להתחבר לשמחה מתוך האנרגיות הפנימיות, ללא צורך בצריכת חומרים

ממנהלי יחידות הנוער, שהשתתפו במדגם,56%משכרים, מעודדי שמחה.

משתמשים בחיבור לשמחה כדגש חינוכי ומתודה בעבודתם עם בני הנוער.

14

(. כלHarter,1999:דימוי עצמי הוא מכלול תכונות שאנו מייחסים לעצמנו )דימוי עצמי

אחד מאיתנו תופס את עצמו באופן מסוים: חכם יותר או חכם פחות, בעל כישרון

מוזיקלי או נטול כישרון מוזיקלי, עקשן במידה רבה או פחותה, גמיש פחות או יותר,

ועוד.

השינויים הרבים שחווה המתבגר מערערים, לעתים, את אהבתו את עצמו.

המידה שבה אנו רואיםומורכב מ : Self Esteemדימוי עצמי נקרא גם הערכה עצמית

את ההיבטים השונים של ה’עצמי’ באור חיובי או שלילי; עמדתו של האדם כלפי עצמו,

הצרוף של דעתנו על עצמנו ודעת זולתנו עלינו.

להיווצרות הדימוי העצמי שלושה מקורות: שיקוף, השוואה חברתית ואמונה פנימית.

הפעילות במסגרות נוער משמשות קרקע פורייה לפתח דימוי עצמי חיובי ומאוזן. רוב

( מודע לכך ומייחס לעבודה על הדימוי העצמי של בני הנוער88%מנהלי יחידות נוער )

חשיבות רבה.

היא "אמונתself-efficacyהמושג "מסוגלות עצמית" ))תחושת מסוגלות עצמית:

((. גורםBandura ,1977האדם ביכולותיו לבצע באופן מוצלח התנהגות מסוימת"

חשוב, המשפיע על התנהגות האדם, הוא תחושת המסוגלות עצמית שלו. המסוגלות

העצמית עוסקת בידיעתו של האדם ובאמונתו, כי הוא מסוגל לבצע בהצלחה מטלה

מסוימת. אמונתו זו מגבירה את נטייתו להשקיע מאמצים בביצועה. מכאן, שמסוגלות

עצמית היא אמונה הקשורה ברמת היכולת שאדם מצפה להציג במצב כלשהו. אמונה

זו היא קו מנחה בחיים ובסיס עיקרי לפעולה, המשפיעים על החלטתו של הפרט, האם

לשנות את התנהגותו. אמונה זו אף קובעת את התנהגותו ויכולתו של אדם להתמיד

( .Jerusalem & Schwarzer, 1992במצבי לחץ)

אדם, המתייחס לעצמו כבעל מסוגלות עצמית גבוהה, נוטה להיענות לאתגרים

ולהתמיד במאמציו להשגת המטרות. זאת, משום שהוא מאמין, כי השגת היעדים

(. כל מנהלי יחידות נוער שהשתתפו במדגם משתמשיםBandura, 1997תלויה בו )

בטיפוח תחושה של מסוגלות עצמית אצל חניכיהם כדגש חינוכי.

הסקר עשה הבחנה בין מנהיגות כתוכן ודגש חינוכי לביןמנהיגות ומנהיגות נוער:

מנהיגות נוער הנתפסת יותר כמסגרת הפעלה. רוב מנהלי יחידות הנוער רואים בשני

המושגים כלים תכניים ודגשים חינוכיים, אך ישנה עדיפות מסוימת להפעלת מנהיגות

92% ו 88%נוער,

ענו שפעילויות מנהיגות ומנהיגות נוער, בהתאמה, הן בין התכנים והמתודולוגיות

המאפיינות את פעילותם במידה רבה עד רבה מאוד .

על חשיבות הטיפול בפנאי של בני הנוער הרחבנו את הדיבור בפרקפנאי נוער:

סקירת ספרות. מתוך הממצאים עולה, שרוב מנהלי יחידות הנוער משתמשים בעיסוק

בפנאי כדגש חינוכי ותוכן רלוונטי לפעילותם. למרות זאת, ההשתתפות החלקית ביחס

15

לפוטנציאל ביישובים רבים, בעיקר במגזר העירוני, מלמדת שהמתנ"ס אינו נתפס

בעיני רוב הנוער ביישוב כמקום לבילוי פנאי עם חברים. תשובה לתמיהה הזאת ניתנה

על ידי נער, פעיל במועצת התלמידים ובמועצת הנוער במתנ"ס, כאשר הסביר,

שנערים לא באים לבלות במקום בו באים להתחנך. כלומר בתפיסתו את המתנ"ס

כממסד המקיים קורסי מד"צים, קבוצות מנהיגות נוער, מחויבות אישית וכדומה הוא

פוסל אותו כמקום בילוי ראוי ומעדיף את הפארק, החנייה של הסופר, חוף הים או

המועדונים בעיר.

ממנהלי יחידות הנוער מעידים על כך, שלצורך העברת64%תנועת נוער ייחודית:

התכנים והדגשים החינוכיים שלהם הם נעזרים בתנועת נוער ייחודית.

על מתודת קבוצות עניין הרחבנו את הדיבור כאשרקבוצות עניין בכל תחום אפשרי:

ממנהלי יחידות הנוער שבמדגם,83%התייחסנו לקבוצות הקמה. רוב מוחלט,

משתמשים בקבוצות עניין כמתודה ודגש חינוכי. על יתרונותיה של המתודה הרחבנו

את הדיבור, עם זאת, יש לציין, שהחיסרון של המתודה הוא עלותה הגבוהה וחוסר

מקורות מימון נגיש.

ממנהלי יחידות הנוער במדגם משתמשים ביזמות נוער כדגש חינוכי86%יזמות נוער:

ותוכן לפעילותם.

נהוג להתייחס להתנדבות בני נוער כדרך לחנך את דורהתנדבות ומחויבות אישית:

העתיד לרגישות חברתית, לנתינה ולאחריות לזולת. תכנית מחויבות אישית היא תכנית

של משרד החינוך המחייבת תלמידים בכיתה ט' או י' לבצע פעילות בזמנם הפנוי

לטובת הקהילה. מעבר לוויכוח האם תיתכן התנדבות בכפייה, לצד נערים שמתחברים

למקום ההתנדבות בכל נימי נפשם, לא בכל מקומות ההשמה מרגישים הנערים

חיוניים באמת וחלקם באים לפעילות רק כדי לצאת ידי חובה. כשמתייחסים

להתנדבות כהזדמנות לחזק את תחושת הערך העצמי של הנערים, כפי שציינו בגורמי

החוסן, במקומות שבהם הנערים מרגישים זלזול או אינם מרגישים מספיק את

חיוניותם, עדיף שהפעילות לא תתקיים כלל. שאלה נוספת שעולה מעיסוק המתנ"סים

במחויבות אישית מתחברת לנושא היותו של המתנ"ס מקום להתחנכות או מקום

ממנהלי יחידות נוער משתמשים בהתנדבות ובמחויבות78%לבילוי פנאי. מכל מקום,

אישית כדגש חינוכי ותוכן של פעילותם.

לסיכום, נמצא שברוב צורות ההפעלה לצוות החינוכי תפקיד מרכזי בניהול המקום

ושמעורבות הנערים מוגבלת מאוד. כמו כן, במעט מקומות משתמשים באמנה ככלי

ליצירת חוקים מחייבים ואינם מנצלים את האפשרות להבנות מרחב מוגן על ידי סימון

גבולות חיצוניים ברורים וגמישות מרבית בתוך הגבולות, דבר שמשיגים ביצירת

הנהלה עצמית ואמנה.

16

ניהול עצמי; פנ"ן; דילמות; הכנה לצה"ל/שירות לאומי-אזרחי; רשתות חברתיות

וירטואליות נחל קהילתי ושנת שירות; קידום נוער; למידה; תנועת נוער ייחודית;

התחברות לשמחה; תנועת נוער מקומית; סיוע בהצלחה בלימודים; אמנה ופעולה

רב-דורית, כל אלה הם בין התכנים והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם פחות.

17

מסקנות והמלצות התנדבות, מנהיגות וקבוצתיות הם ערכים של העצמה קהילתית בעיקר כאשר הם

. כמו כן, פיתוחמתורגלים לפעולות מעשיות ולהתנסות מודרכת בהנהגה עצמית

תחושת מסוגלות עצמית ושימוש באמנה ככלי לסימון גבולות חיצוניים מגבירים את

מיקוד השליטה הפנימית. אלה כלים המגבירים את הרצון להיות מעורב, את הרגישות

לצורכי הזולת ובסופו של דבר אמורים להביא את הנער להיות אזרח מעורב ומועצם,

עצמאי ואחראי על גורלו ואיכות חייו.

ממחקר זה נמצא, כי בצד הפעילות הענפה, ניכר שהמתנ"סים באופן כללי מחמיצים

את רוב הנוער הפוטנציאלי, אשר אינו מגיע למתנ"ס והמתנ"ס אינו מגיע אליו. מומלץ

לבחון את התכניות הקיימות ואת מידת הרלוונטיות שלהן לנוער של היום.

על המחלקה לילדים, נוער וצעירים בחברה למתנ"סים מומלץ לאמץ את הדגם הבא:

דגשי הפעלה המחלקה לילדים, נוער וצעירים בחברה למתנ"סים:

.מתעדכנת, מפתחת תכניות חדשניות להשמה במתנ"סים

.מדריכה ומכשירה רכזים ומנהלי יחידות נוער במתנ"סים

,יוזמת ומאפשרת פעילויות לילדים, לנוער ולצעירים ברמה המחוזית והארצית

תוך כדי רתימת המחוזות והמתנ"סים לארגון ולביצוע.

מייצרת שותפויות עם גורמים אחרים העוסקים בילדים, נוער וצעירים, מגייסת

משאבים ומבקרת את ביצוע התכניות במתנ"סים.

עקרונות העבודה

( בדגש על1997העקרונות נקבעו על פי הממדים לחינוך הבלתי פורמלי של כהנא )

(: Cohen, 2001הרצף "הזדהות – עשייה פעילה – מחויבות" )

( פיתוח גורמי חוסן למניעת התנהגויות סיכוניותLaufer & Harel, 2003.)

.פעילויות שיא במישור הארצי מחוברות לרצף היומיומי במתנ"סים

הטמעת עקרונות הניהול הקהילתי בכל הרמות ובכל התכניות – חניכים, מנהלי

יחידות נוער, מנהלי מתנ"סים ועובדי המחלקה.

על פי תפיסת מעו"ף )מנהיגות, ערכים ופיתוח אישי(, התבנות, דיאלוג

וטכנולוגיה מתווכת.

,על פי עקרונות הדמוקרטיה ההשתתפותית )ועידות אזרחים, רשתות חברתיות

בלוגים וכלי ביטוי מגוונים(.

עקרונות העבודה עם הנוער .לכל ילד ונער במדינת ישראל מסגרת השתייכות מודרכת

.המתנ"ס הוא המרחב המוגן של הנערים בקהילה

18

.המתנ"ס מספק לנערים חוויה יומיומית חיובית מצמיחה

.המתנ"ס מספק לנערים מסגרת התחברות עם קבוצת השווים

.המתנ"ס מעמיד לרשות כל נער ונערה דמות מבוגר משמעותי

.המתנ"ס מזמן לכל נערה ולנער הזדמנויות לפתח תחושת ערך עצמי גבוה

המתנ"ס מאפשר ומדרבן כל נערה ונער לבטא את רגשותיהם, דעותיהם

וחלומותיהם ביחס לעתידם, קהילתם ומדינתם.

המחלקה תעבוד בתחום הנוער במספר מישורים, בצורה דיאלוגית וסינרגטית

על בסיס יצירת שותפויות וחיבורים, תוך איסוף, השבחה והטמעה של השקפת

עולם קהילתית בעבודה עם נוער ופיתוח מודלים חדשניים להשמה במתנ"סים.

במישור התוכניעל המחלקה לבנות תורה חדשה של עבודה עם נוער )כולל עקרונות מעו"ף

ותורת ההתבנות( בתהליך דיאלוגי מתמיד עם השטח, המתבססת על חקר

תרבות נוער, ידע נצבר, ריבוי מודלים מהארץ ומהעולם והנובעת מהצרכים

והרצונות של הנוער בעולם פוסט מודרני, המתחשבת בתמורות שחלו באפיוני

התקשורת ושימושי פנאי של הנוער, בצורה כוללנית )נוער סביב השעון(

ומכוונות לחיזוק גורמי חוסן.

,כתיבת תכניות מקומיות אלטרנטיביות )ערבית, אתיופית, רוסית, אמל"טית

קווקאזית, מזרחית, מערבית ועוד( ותכניות לדיאלוג בין-תרבותי, מפגשים

פיזיים ווירטואליים.

הטמעת התורה במתנ"סים דרך המדריכים במחוזות, השתלמויות, למידה

מרחוק, פגישות אישיות וקבוצתיות קטנות.

הפצת התורה במרחב הציבורי במישור הארצי, תוך שמירה על הבידול, אך תוך

התחברות לגופים אחרים הפועלים בתחום תוך מתן מטרייה לתנועות נוער

וארגוני נוער אחרים ברמה היישובית.

השמעת דבר הנוער במישור הקהילתי, אזורי וארצי על ידי בניית מנגנון

המאפשר דיון, החלטות והפצתן בנושאים המעניינים את הנוער במישורים

השונים, במרחבים פתוחים, ועדות תוכן וועידת אזרחים.

המסקנה המרכזית במחקר זה היא, שעדיף שהמתנ"סים ימקדו את המאמץ בפיתוח

תרבות פנאי אלטרנטיבית לנוער במרחבים מוגנים ויפעילו פחות תכניות הנתפסות על

ידי הנוער כממסדיות )כמו בית הספר( אם ברצונו להוות גורם משיכה לנוער שאינו

מגיע לשום מסגרת.

19

סקירת ספרות ורקע תיאורטיגיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות הוא תקופה סוערת, רווית רגשות ושינויים, במהלכה המתבגר מבסס

אוטונומיה ויוצר סוג חדש של אחריות ביחסים עם הוריו ועם הסביבה המשמעותית לו.

.(Erikson, 1968)(. תקופה זו רצופה משברים 1975)אורמיאן,

הבשלות הקוגניטיבית ההולכת וגדלה מצד אחד, וההתעוררות המינית עקב ההבשלה

הפיזיולוגית מאידך, דוחפים את המתבגר לחפש הגדרה עצמית מינית וזהות המיוחדת

לו, דבר שגורם לו לרצות להינתק מהתלות בהורים. הנער חווה תחושה של ריקנות

וניכור, שאחריהן באות תקופות שבהן ניכרת אינטגרציה יותר בוגרת באישיות, לקיחת

אחריות ויחסים בוגרים יותר של נפרדות עם ההורים והסביבה החברתית המשמעותית

מחקרים בינלאומיים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי. (1997)קאוצ'ינסקי וגולצמן,

(HBSCואחרים, הבוחנים גורמי סיכון וחוסן בבני נוער, מראים שקיימים ארבעה )

( אצל בני נוער. קיומם של גורמיםwell beingגורמים המחוללים תחושת אושר ורווחה )

אלה מפחית באופן משמעותי את הסכנה להתנהגות לא נורמטיבית, בעוד שהיעדרם

,Jessorמגביר את הסיכוי להידרדרות של בני נוער ולקשיים בתפקוד ובדימוי העצמי )

1987.)

( Well being מחוללי תחושת רווחה )מבוגר משמעותי

דמות או מספר דמויות יציבות ומכילות, לא שיפוטיות, המאפשרות לנער, מנקודת

ראותו, לסמוך, להתייעץ ולהעיז לקבל החלטות משל עצמו בידיעה שהמבוגר

המשמעותי יהיה שם בשבילו על כל צרה שלא תבוא )מערכת המבוססת על הכלה

וקבלה ללא תנאי(. המבוגר המשמעותי יסייע לנער לקבוע גבולות של עצמו ולבדוק

אותם. הנער יפגוש את המבוגר המשמעותי כשהוא זקוק לו, אך דמותו מלווה אותו כל

היום. שהזירות בהן הנער פוגש מבוגר משמעותי הן: במשפחה, בבית הספר, בעולם

(Jekielek_et_al., 2002החברתי ובקהילה .)

חוויה יומיומית מצמיחה בבית הספר זירת בית הספר תופסת חלק משמעותי מזמנו של הנער המתבגר. החוויה שהוא חש

בבית הספר משפיעה על המסוגלות שלו ועל הדימוי העצמי שלו. החוויה הבית ספרית

מורכבת ממספר ממדים: הישגים, אווירה חברתית, היחסים והתקשורת עם המורים,

(.1962הסביבה הפיזית, נוחות, אסטטיקה, ניקיון וכדומה )מוס,

20

תחושה של ערך עצמי (, בגיל ההתבגרות מתגבשת זהות ה"אני": מחויבות מקצועית1987על פי אריקסון )

ואידיאולוגית, ארגון מחדש של הזדהויות הילדיות, כישורים מולדים, מיומנויות, הישגים

ותכונות נרכשות של הצלחות, קטנות וגדולות, המחזקות את תחושת המסוגלות

העצמית ומאפשרות גיבוש דימוי עצמי חיובי, תחושה של כוח וציפיות להצלחות

נוספות. חוויה של הערכה בזירות שונות, כמו למשל, התנדבות משמעותית, מחזקת

את הדימוי העצמי של הנער. מאידך, התנסות התנדבותית כושלת, לא מפרגנת או

מיותרת, עלולה לפגוע בדימוי העצמי שלו.

מחוברות חברתית המתבגר מעוניין להתרחק מהוריו ומיחסי התלות שאפיינו את הקשר עימם ומחפש

מקורות תמיכה חלופיים בתוך קבוצת בני גילו. קבוצת השווים משמעותית ביותר

בעיצוב הזהות בגיל ההתבגרות ומהווה עבורו מקור תמיכה והכלה )קאוצ'ינסקי

עבור נערים מסוימים, קבוצת השווים היא הגורם המשפיע ביותר (.1997וגולצמן,

בקביעת זהותם. מכאן, שארגונים חברתיים, כמו תנועות נוער, מתנ"סים ושאר

מסגרות של חינוך בלתי פורמלי משתמשים בדינמיקה קבוצתית ככלי לעיצוב

אידיאולוגיה, להקניית התנהגויות, לטיפול או למידה אפקטיבית כאשר מרכז העשייה

(. 2004הוא בקבוצה. הקבוצה מקנה לנער עוגן השתייכות בטוח )קורן,

העצמה אישית הוא תהליך שמשמעותו מעבר ממצב של חוסר( Self Empowermentהעצמה אישית )

אונים ופאסיביות למצב של שליטה יחסית בחיים, בגורל ובסביבה. מעבר זה עשוי

, (.2004Sadanלהתבטא בשיפור תחושת היכולת לשלוט ולהפעיל שליטה )

העצמה אישית היא גם שם כולל למגוון שיטות הדרכה, אימון וייעוץ המתמקדות

בהרחבת עצמאותו של האדם, הידע שלו אודות עצמו ויכולתו לפעול למימוש

הפוטנציאל האישי שלו באופן עצמאי. בבסיס ההעצמה האישית עומדת התפיסה, כי

גורמים פנימיים וחיצוניים עלולים לפגוע ביכולתנו לממש את הפוטנציאל שלנו, וכי

סיוע מגורם מקצועי עשוי לשפר את יכולתו של האדם לקחת אחריות על חייו ולאפשר

לו את החופש לבחור את דרכו בחיים בהתאם לרצונו. במקרים רבים מכוונת ההעצמה

האישית לכך, שהאדם ירגיש בטוח דיו ביכולותיו באופן שיאפשר לו למתן את תלותו

(.1988באנשים ובגורמים אחרים אשר עד כה לקחו אחריות על חייו )אילוביץ',

21

הצורך בהעצמה הוא חלק ממימוש האנושיות עצמה, עד כדי כך שניתן לומר, כי אדם

חסר אונים בקשר לחייו ולסביבתו אינו מממש את הפוטנציאל האנושי הטמון בו )

Giddens, 1984; Freire, 1985,מכיוון שחוסר האונים מקורו בתהליכים חברתיים .)

המפעילים כשל העצמה כלפי אוכלוסיות שלמות, מבקש תהליך ההעצמה לאחד

בתוכו תהליכי שינוי פרטניים עם תהליכי שינוי חברתיים בסביבת הפרט. לפיכך, ניתן

להמשיג תהליכי העצמה כשלושה תהליכים משולבים: העצמה פרטנית, העצמה

(.1996קהילתית והעצמה כפרקטיקה מקצועית )סדן,

העצמה פרטנית: בכל אדם קיים פוטנציאל של עוצמה, שבנסיבות חיים תקינות שואף

להגשמה. להיות אדם פירושו להיות מסוגל להפעיל השפעה ולחולל שינוי, ולכן ניתן

לעזור לאנשים להפיק מתוכם העצמה, אך אין צורך להעניק להם העצמה או ליצור

אותה עבורם. העצמה פרטנית היא תהליך של שינוי אישי, העשוי להתרחש במגוון

נסיבות ותנאים, אולם הוא בעל ערך חברתי מיוחד כאשר הוא מתגשם תוך השתתפות

פעילה בתהליכי שינוי קולקטיביים של קבוצות וארגונים.

22

העצמה קהילתית העצמה קהילתית היא תהליך ההיחלצות של אנשים בעלי מאפיין קריטי משותף ממצב

של חוסר אונים למצב של יכולת רבה יותר לשלוט בסביבה ולקבל החלטות באשר

(. 1990לעתיד )סדן ופרי,

המאפיין הקריטי המשותף הוא תכונה, סגנון חיים או מגבלה, שמבחינה את נושאיה

כשונים באופן משמעותי משאר האנשים בסביבה שהם חיים בה. מוצא אתני, נכות

פיסית, העדפה מינית יכולים להיות מאפיין קריטי משותף. תהליך ההעצמה

הקהילתית כרוך ביצירת קהילה של אנשים בעלי מאפיין קריטי משותף, סביב המאפיין

,Handlerהזה. התהליך כרוך, אם כן, גם בהגדרה מחדש של המושג "קהילה")

1990 . )

קהילה היא התארגנות דינמית, משתנה ולא בהכרח יציבה, של אנשים הרואים

במאפיין הקריטי המשותף להם בסיס לסולידריות. מבחינה זו, מתנ"ס מהווה קהילה

כשם ששכונות, שהן קהילות בעלות בסיס גיאוגרפי, נכללות בהגדרה זאת, כפי שנכללו

(. תהליך ההעצמה הקהילתית חיוני1993בהגדרות מסורתיות יותר של קהילה )סדן,

למנהלי מתנ"סים, לעובדים קהילתיים, לפעילים ולמנהיגים בקהילות, כמו לחברי

קבוצות לעזרה עצמית ולאנשי מקצוע, המסייעים בהקמתן של קבוצות אלה. חשוב

לשים לב, עד כמה ההעצמה היא מושג תלוי הקשר תרבותי וחברתי. תהליך ההעצמה

הקהילתית מותנה במה שכבר קיים בסביבה; הוא תלוי גם במידת קיום )או היעדר( של

מדיניות חברתית, המקצה משאבים להפעלת פרויקטים קהילתיים, מידת קיומם של

ערכים, מסורות וכללי התנהגות, התומכים בהשתתפותם של יחידים ושל קבוצות בחיי

הציבור. לכל אלה נודעת השפעה על אופיו, מסלולו ותוצאותיו של תהליך ההעצמה

הקהילתית.

( הוא מושג, המבהיר את יחסי הגומליןGiddens, 1991"פוליטיקת החיים" )

המתקיימים בין תהליכי ההעצמה הפרטנית לבין ההעצמה הקהילתית. העצמה

פרטנית יוצרת מאגר של פוטנציאל להעצמה קהילתית. מעבר לפוטנציאל הזה זקוקה

( סבורה, כי העצמה1996ההעצמה הקהילתית למשאבים משלה כדי להתגשם. סדן )

קהילתית שואבת את משאביה העיקריים משני מקורות שהימצאותם יחד במקום,

בעיתוי ובמינון הדרוש עשויה לחרוץ את גורל התהליך: פרטים, שהגיעו בהעצמה

האישית שלהם לשלב שבו הם מודעים ויכולים לפעול, לצד הגשמת מטרותיהם

האישיות, גם למען מטרות חברתיות ולא רק כיחידים.

אנשי מקצוע או סוכני שינוי אחרים, המחויבים לתהליך של שינוי חברתי ואשר

ביכולתם לתרום לתהליך משמעות, ידע, משאבים חומריים ולגיטימציה. בהקשר שלנו,

תפקידו של מנהל יחידת הנוער במתנ"ס להעצים נערים ולייצר את הסביבה והכלים

23

המקצועיים להעצמת קהילת הנערים, הן למען עצמם והן למען קהילתם )פישר,

1999.)

תוצרים של תהליכי ההעצמה העצמה תלויה בנחישותם של אנשים להשיג משאבים ולפתח יכולות, כדי להשיג

מטרה בעלת ערך בחיים. ייתכן שנחישות ורצון הם תוצר ראשון בתהליך.

תוצרים של תהליכי העצמה הם: הכרה של אנשים בזכותם להביע שאיפות ומאוויים

ולהגדיר מחדש את עצמם ואת מצבם; האמונה ביכולת העצמית להשיג תוצאות;

הישגים ממשיים שונים ומגוונים כמו: שיפור בנגישות, ברמת השירות או בהיקף

השירותים, הקמת ארגונים קהילתיים חדשים או השפעה על עיצוב מדיניות חברתית;

הצלחה בגיוס משאבים להמשך התהליך או לביסוס מעמדו של הארגון הקהילתי )סדן,

1996.)

התנהגויות סיכון ( מבינה את מעורבותו שלJessor, 1987תיאוריית "ההתנהגות הבעייתית" של ג'סר )

המתבגר בהתנהגות סיכון בעייתית, לא רק על רקע עולמו הפרטי והחברתי אלא גם

על רקע מעורבותו בהתנהגויות בעייתיות נוספות. לפי תיאוריית שלבי ההתפתחות או

(,Kandel, 1991; 1982(( של קנדל )Development Stage Model"תיאוריית השערים"

ילדים ובני נוער מפתחים התנהגויות סיכון בשלבים, החל מהתנהגויות קלות ועד

(. ההידרדרות להתנהגויות סיכון חמורות2001למסוכנות יותר )אפטר ופרוידנשטיין,

היא הדרגתית ועשויה להתחיל מעישון סיגריות בלבד. צריכת אלכוהול ועישון סיגריות

נמצאו כהתנהגויות "שער" לשימוש בסמים קשים. כפי שעולה מהסקירה הספרותית

עד כאן, מאפיינים חיוביים של הפרט, כמו: תחושת אושר גבוהה, הערכה עצמית

גבוהה, דימוי חברתי גבוה, מחויבות גבוהה לערכים חברתיים, תחושה גבוהה של

סיפוק מהחיים – כל אלה נמצאו קשורים ביחס הפוך להתנהגויות סיכון לבריאות.

כלומר, מתבגרים מאושרים ומסופקים מהחיים יגלו פחות התנהגויות סיכון ביחס

(.2005למתבגרים שאינם מאושרים ואינם חשים מסופקים מהחיים )קורן,

מחקרים מראים, כי חוסר תמיכה מצד ההורים, יחס גס והזנחה הורית, חוסר יציבות

במשפחה, נמצאו קשורים במשתנים התנהגותיים שונים של מתבגרים: עישון, שתיית

אלכוהול, שימוש בסמים, תוקפנות, עבריינות. מנגד, אקלים משפחתי חיובי, חיבה

ואהבה מצד ההורים, קשורים בפחות התנהגויות סיכון לבריאות של הילדים )אורמיאן,

1975 .)

כמו כן, מחקרים מלמדים, כי לקבוצת השווים יש השפעה רבה על התנהגות מתבגרים

והיא משמשת מודל לנורמות התנהגותיות, כפי שעולה ממצאי המחקר של קורן )

24

(. מעשני נרגילה מבלים יחדיו בזמן העישון באווירה חברתית מיוחדת, התורמת2005

להיווצרות קשרים חברתיים חדשים ולחיזוק קשרים חברתיים קיימים. מציאת

תחליפים לאווירה מסוג זה, שימלאו את הצורך למחוברות חברתית, עשויה להקטין

(.(Svensson, 2000את התוצאות הסיכוניות שבעישון נרגילה

קיימים מחקרים המצביעים על הקשר בין תפיסות שונות של בית הספר ומעורבות

בהתנהגויות סיכון שונות. למשל נמצא, כי ריבוי תחושות שליליות כלפי בית ספר,

תחושת ניכור, אי-אהבת בית הספר, נמצאו קשורים בהתנהגויות סיכון לבריאות, כמו

& Nutbeam et al., 1989;; Harel, 1999; Samdalעישון, שתיית אלכוהול ואלימות )

Bente, 1997 Palti et al., 1995 .);

במחקרים רבים נמצאו קשרים חזקים בין התנהגויות של שימוש בסמים, עישון, שתיית

( ובהתאם לתיאוריה של ג'סר, התנהגויותJessor, 1977אלכוהול, אלימות ויחסי מין )

סיכון נראות כ"אשכולות" של התנהגויות בעייתיות. כך סביר, שמתבגרים המגלים

התנהגות סיכון, כמו שתייה מופרזת של אלכוהול, יראו גם התנהגויות בעייתיות

(.2005אחרות, כמו עישון או אלימות, מאשר מתבגרים שאינם שותים אלכוהול. )קורן,

מרחב מוגן ומרכיבי חוסן נערים זקוקים להתנסויות ולבחינת גבולות כדי לצייר לעצמם את גבולות היכולת

שלהם. ככל שהגבול ברור יותר קיים יותר חופש פעולה וקיימת הגנה. לכן, יש צורך

בהצבת גבולות כדי להקנות חוויית למידה והתמצאות במרחב הגבולות. ההגדרה של

מרחב מוגן מכוונת לאוסף חוויות קודמות המעניקות לפרט מקום רגוע, שבו מקבלים

(.Petersen, 1988אותו, מכבדים אותו ומאפשרים לו להתנסות במצבים חדשים )

יצירת מרחב מוגן דורש:

;בניית גבולות ברורים, ידועים לנער ומקובלים עליו

;אמונה המבוססת על כך שאחרים )שאינם הנער עצמו( ישמרו על גבולותיו

הידיעה שהנער הולך לשמור על הגבולות שנקבעו. ידיעה זו גוררת בעלות

ואחריות על ההתנהגות האישית ומובילה ליצירת מוקד שליטה פנימי.

הדרך ליצירת גבולות המקובלים על בני הנוער היא באמצעות שותפות ובעלות על

(. 2007ההחלטה המשותפת, תוך דיאלוג ענייני ומנומק )ברוכמן,

תרבות פנאי לנוער

התפיסה של תרבות נוער ייחודית נוצרה כאשר כוחות חברתיים-כלכליים האריכו את

, ברוב20תקופת ההתבגרות והפרידו את המתבגרים מהמבוגרים. באמצע המאה ה-

מדינות המערב, מבוגרים צעירים האריכו את לימודיהם בבית הספר והצטרפו מאוחר

(. כאשר מחקרים על בני נוער הופיעו כתחום בפניMirel, 1991יותר לכוח העבודה )

25

עצמו, האתגר העיקרי של המתבגרים, על פי מחקרים אלה, היה לחפש אחר זהות

(. המשמעות היא, שעל המתבגר היהErikson, 1968אישית וחברתית משולבת )

לנסות למצוא את מקומו הייעודי בחברה המבוגרת. במהלך תקופה מתארכת זו, ותוך

בידוד מקבוצות גיל אחרות, אנשים צעירים פיתחו סגנונות משל עצמם: מוזיקה, צורות

דיבור, וחשוב מכל – ערכים ונורמות שונים לגמרי, ואפילו מנוגדים לאלה של

המבוגרים.

בני הנוער מונעים בכוח הרצון להשיג את הכישורים והתפקידים שלהם הם זקוקים, על

(. Gottlieb, Reeves & Ten Houten, 1996מנת להצליח בחברה שלהם )

ככל שהואצו השינויים במבנה החברתי, כך חשו בני הנוער שהכישורים והערכים

שלהם הם זקוקים על מנת להצליח זמינים עבורם יותר מאשר עבור אנשים המבוגרים

מהם בשנים ספורות בלבד. הם התנכרו יותר ויותר לדור הקודם והתחברו לתרבות

הנוער ולמרכיביה. בדרך זו יצרה תרבות הנוער קשר בין בני נוער ברחבי העולם.

באמצעות תקשורת המונית וייצוא מוצרים הופיעו מרכיבי תרבות נוער זו בקרב בני

העשרה גם במדינות לא מערביות

&Rapoport, 1975( Rapoport.)

התפשטותה של תרבות הנוער הגלובלית מוצגת כתהליך חד-סטרי של אמריקניזציה,

אך מחקרים שנערכו לאחרונה על תרבויות נוער ברחבי העולם מלמדים על תהליך

(.Buff, 1998כפול: גלובליזציה מצד אחד, ולוקליזציה, מצד אחר )

צורת תרבות נוער גלובלית )בעיקר מחול ומוזיקה( משמשות לביטוי חוויות מקומיות,

מעין אימוץ של צורות תרבותיות מסוימות, תוך דחייה והחלפה של תוכן תרבותי )

Jensen, 2001הדבר נפוץ בין בני נוער המקיימים קשרים גם עם התרבות .)

(.2008המסורתית וגם עם העולם המודרני או הפוסט-מודרני )כהן,

פנאי הוא אחד ההיבטים המרכזיים בחייו של כל אדם, ומהווה נדבך מהותי ביותר

בחייהם של בני נוער. תהליכים חברתיים שונים שחלו בעשורים האחרונים, כגון עליית

הצריכה, פיתוח תעשיות של שירותי פנאי, והתפתחות אמצעי התקשורת, תרמו

. ניתוח חיי הלילהלהפיכתו של הפנאי לנושא מרכזי אך מורכב למדי בחברה המערבית

של הנוער, השייך לתרבות המיינסטרים, מצביע על קיום סגנונות והתנהגויות

נורמטיביות ומקובלות המתוחזקות, בין היתר, על ידי נותני השירותים. לדוגמה

(. 1992הסלקציה בכניסה למועדונים )כץ ואחרים,

כיוון שהשוליים גמישים יותר מהמרכז, מתאפשרת תרבות אלטרנטיבית המבוססת

מרחב אלטרנטיבי הופך, לעתים,יותר על ויסות עצמי מאשר על הסדרה חיצונית.

להיות המרכיב המכונן בבנייה תת-תרבות ובכינון הזהות. שוליים מהווים קרקע

לצמיחת אידיאולוגיות התנגדות, הכוללות התנגדות לתרבות ההגמונית, קהילתיות או

אג'נדה מלכדת וגם קשר הדוק עם מקום פיזי מסוים. במרחב זה מתפתחת היררכיה

26

חברתית משלה, בדרך כלל יותר גמישה מאשר במיינסטרים. תמיכה בצורות

אלטרנטיביות של חיי לילה של הנוער חשובה לשמירה על איזון מול הדחיקה של אותה

& Chatterton)תת-תרבות המונעת ביקורת ורפלקציה על התרבות הקורפוראטיבית .

Hollands, 2003 )

כיוון שבחינוך הבלתי פורמלי, כפי שניסח כהנא, יש יותר סימטריה בקשרי גומלין בין

המשתתפים בפעילות, המבוססים על יחסי שוויון והמצריכים תאום הדדי בפיתוח

עקרונות הפעולה, ללא אפשרויות כפייה, ובנוסף לזה קיים סימבוליזם פרגמטי,

המרחיב את משמעותם של סמלים והתנהגות, כל אלה הופכים את הפעילות לגורמי

(. מכאן, שיש יותר סיכוי למתנ"ס להצמיח תת-תרבות1974הזדהות )כהנא,

אלטרנטיבית, המחזקת את הזהות המקומית מבלי לגלוש לתרבות אנטי-סוציאלית

אלימה.

חיי הלילה של בני הנוער הלילה הוא מרחב זמן דומיננטי בחיי התרבות של בני הנוער. שעות הערב והלילה

מזמנות הזדמנויות לתקשורת חוצה יבשות ומקומות, לבדיקת גבולות ולחיפוש

בעולמות נסתרים. באין מקום מוגן להימצא בו, בני הנוער בלילות משוטטים,

(. בלילה2001אפטר ופרוידנשטיין, משתוללים, מחפשים ולעתים אף הולכים לאיבוד )

חבויות הסכנות, האתגרים וגם ההזדמנויות לפגוש את בני הנוער במרחב אחר

(. בקיץ, בשעות1995ואינטימי וליצור אפשרויות להעצמה אישית וקבוצתית )להב,

מתקני המתנ"ס משמשים לפעילות לילית משמעותית לבני נוער, אשר מסייעתהלילה

להם לקדם את מיומנויותיהם החברתיות והערכיות. יישום תכנית "לילות לבנים"

במסגרת המתנ"ס, הופכת את המתנ"ס למקום מועדף לצריכת פנאי על ידי בני הנוער.

(.2005הוויה זו מגבירה את תחושת השייכות והזיקה לקהילה. )בן נח ולוי,

פעילות הנוער במתנ"סים החברה למתנ"סים היא ארגון הילדים והנוער הגדול ביותר במדינת ישראל. אלפי בני

נוער מיישובים בפריפריה ובערים הגדולות פעילים בעשרות פרויקטים ומהווים כוח

גדול הפועל לקידום איכות החיים במדינת ישראל. בתחילה, התרכזה רוב הפעילות

בעיקר בתנועות נוער, מד"צים, תכניות חברתיות ומועצות תלמידים ונוער, ואילו היום

המגוון והשפע הם רבים וכוללים תכניות בתחומים, כמו: מחשבים, תקשורת, תרבות,

מחול, מוזיקה, אתגרים, יהדות, ועוד. בקרב העוסקים בעבודה עם נוער, קיימת ההבנה

שהעבודה לא מסתכמת בפעילות חברתית בלבד, אלא תחומי העניין תופסים נתח

מכובד מעבודת הנוער במתנ"סים. גישה זו פתחה אפשרויות רבות ומשמשת גורם

משיכה לבני נוער, שלא היו נחשבים כאוכלוסייה 'הרגילה' הפוקדת את המתנ"סים.

במילים אחרות, היום ברור שאפשר לפתח מנהיגות נוער לא רק באמצעים חברתיים,

27

כפי שהיה מקובל, אלא על פי תחומי עניין. תפיסה זו מובילה את עובדי המחלקה

לילדים ולנוער ומאפשרת הרחבת ההיצע הקיים בפני בני נוער. תחום נוסף שחל בו

שינוי משמעותי הוא בהתמקצעות של העובדים עם נוער. בשנים האחרונות קיימת

הקפדה שכל מנהלי יחידות הנוער במתנ"סים יהיו אנשים עם תואר ראשון לפחות והם

עוברים מרכז הערכה בטרם הם מתקבלים לתפקיד.

מחקר זה בא לבדוק את האפקטיביות של התכניות הנ"ל במבחן ההשתתפות של בני הנוער הפוטנציאליים. זאת, מתוך ההנחה שבני נוער בררניים מספיק כדי

לבחור את התכניות המתאימות למילוי צרכיהם האמיתיים, הגלויים, הסמוייםוהמדומים.

28

מבנה המדגם ( מהם60% )31 מנהלי יחידות נוער במתנ"סים, בחלוקה ארצית, 52המדגם כלל

גברים.

22% מהם הם מתנ"סים יישוביים, 40%המדגם נתחלק לפי סוגי מתנ"סים, כך ש-

הם רשתות עירוניות.18% מתנ"סים שכונתיים בעיר ו-20%מתנ"סים אזוריים,

86%השתתפו בסקר מתנ"סים ממחוזות דרום, שרון, חיפה והעמקים וצפון.

הם מתנ"סים6% מהמגזר הערבי ו-8%מהמתנ"סים המשיבים הם במגזר היהודי,

שאוכלוסייתם מעורבת.

מבחינה סוציו-אקונומית, מיוצגים במדגם מתנ"סים מכל האשכולות הסוציו-אקונומיים,

כפי שמוגדרים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבהם עובדת החברה

. התפלגות זאת זהה להתפלגות החברה9 עד 1למתנ"סים, כלומר מאשכול

.1 התפלגות המדגם מבחינה סוציו-אקונומית מוצגת בתרשים מספר 3למתנ"סים.

: התפלגות המדגם לפי אשכולות סוציו-אקונומיים )למ"ס(1תרשים מספר

"שולחן עגול" לנוער ברשות המקומית מנהלי יחידות הנוער במתנ"סים נשאלו האם קיים "שולחן עגול" לנוער ביישוב שלהם

ומהו הרכבו. להלן פירוט התשובות ובעלי התפקידים המרכיבים אותם.

, המאגדת את רובהנוער במרכז העניינים""שולחן עגול" הוא מתודה הנובעת מתכנית "

הגורמים הפועלים ביישוב בקרב בני נוער. ההרכב של "השולחן העגול" שונה בין

השפעת מדיניות ביזורית על חוסר שוויוניות בקבלת שירותי קהילה אגף מחקר ופיתוח – אוקטובר 3

2009 http://www.matnasim.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/4309bizurut1209.doc

אשכול סוציואקונומי

418%

528%

68%

714%

810%

94%

14%

26% 3

8%

29

היישובים ומשפיע על הדגשים ועל שיתופי הפעולה בתוך היישוב בין הגורמים השונים.

לנוכחותו של מנהל המתנ"ס ו/או של מנהל היחידה לנוער במתנ"ס ב"שולחן העגול",

עשויה להיות השפעה על המעורבות של המתנ"ס בפעילות הנוער ביישוב.

לא בכל היישובים שבמדגם קיים "שולחן עגול" לנוער וגם באלו שבהם קיים, לא תמיד

מהיישובים שבמדגם אין16%מנהל יחידת הנוער במתנ"ס שותף בו. למעשה, בכ-

יישובים בהם מתקיים "שולחן עגול", מנהל יחידת הנוער21%"שולחן עגול" כלל ובעוד

מהיישובים מנהל יחידת הנוער מוביל את התהליך וב-24%אינו שותף. לעומת זאת, ב-

מהיישובים, מנהל יחידת הנוער שותף ל"שולחן העגול".39%

נוכחות נושאי תפקיד בהרכב של "שולחן עגול" ביישובים: 1לוח מספר

נוכחות נושאי תפקיד בהרכב של שולחן עגול ביישוביםלא שותףשותףמוביל את התהליךנושא תפקיד

8.70%82.61%8.70%מנהל המתנ"ס

8.70%82.61%8.70%מנהל יחידת קידום נוער

2.17%76.09%17.39%נציגי נוער

מנהל מחלקת/אגף חינוך

ונוער ברשות המקומית10.87%71.74%15.22%

69.57%28.26%-רכזים חברתיים-קהילתיים

60.87%36.96%-מנהלי בתי הספר

מנהל יחידת הנוער

היישובי21.74%58.70%15.22%

8.70%58.70%26.09%מנחי מועצת נוער

מחזיק תיק נוער ברשות

המקומית.13.04%56.52%23.91%

רכזי סניף/ רשג"ד/

מחנה/קן2.17%54.35%34.78%

50.00%39.13%-רכז מחויבות אישית

מזכ"לי תנועות הנוער

הפועלות ביישוב-47.83%39.13%

2.17%41.30%47.83%מנחי מועצת התלמידים

רכזי נושא ברשות

המקומית2.17%36.96%50.00%

2.17%21.74%52.17%מגזר שלישי

15.22%60.87%-מורי של"ח

30

מלמדת, שמנהלי המתנ"סים שותפים ברוב "השולחנות1התבוננות בלוח מספר

העגולים" המתקיימים ביישובים שבמדגם. גם מנהלי יחידות הנוער גם שותפים ברובם

והם בעלי תפקיד המוביל את התהליך, יותר מכל בעל תפקיד אחר. עם זאת, יש גיוון

ממנהלי יחידות60%רב בין היישובים בהרכב ובדמות המובילה את התהליך ביישוב.

הנוער, שבמדגם, משמשים כמנהלי יחידות הנוער ברשות המקומית.

הוותק המקצועי והוותק בתפקיד הנוכחי שנים, והוותק הממוצע11.38הוותק המקצועי הממוצע של מנהלי יחידות נוער הוא

שנים. את התפלגות הוותק המקצועי והוותק בתפקיד4.66בתפקיד הנוכחי הוא

בהתאמה.3 ו-2הנוכחי בהקבצות ניתן לראות בתרשימים מספר

: התפלגות הוותק המקצועי של מנהלי יחידות נוער - מקובץ2תרשים מספר

( ממנהלי יחידות הנוער הם73% מלמדת שרוב מוחלט )2התבוננות בלוח מספר

בעלי ותק מקצועי רב שנים, תופעה שמתחזקת לאורך השנים. יש המייחסים זאת

לקריטריונים נוקשים יותר ומוגדרים לגבי הדרישות למילוי תפקיד זה ולמדיניות מינהל

חברה ונוער במשרד החינוך. ייתכן שאף חוק הנוער והתמקצעות תחום החינוך הבלתי

פורמלי השפיעו על כך.

וותק מקצועי

עד 5 שנים27%

בין 6 ל 9 שנים23%

בין 10 ל 17 שנים25%

בין 19 ל 30 שנים25%

31

: התפלגות הוותק בתפקיד הנוכחי של מנהלי יחידות3תרשים מספר נוער

מראים שהוותק בתפקיד הנוכחי הוא קטן3מאידך, הממצאים העולים מלוח מספר

משמעותית מהוותק המקצועי. כמובן, שאין הדבר בהכרח מראה על תחלופה גדולה,

אלא על שתי תופעות ידועות: הראשונה היא, שנדרשים ניסיון וותק מקצועי רב כדי

להגיע לתפקיד מנהל יחידת נוער; השני הוא, שההגדרה של מנהל יחידת נוער

במתנ"סים רבים היא הגדרה חדשה יחסית והחליפה את הגדרת תפקיד רכז נוער

שהייתה נהוגה עד לפני מספר שנים.

השכלה: התפלגות נתוני השכלה של מנהלי יחידות נוער4תרשים מספר

וותק בתפקיד הנוכחי

עד שנתיים42%

עד 4 שנים34%

עד 9 שנים10%

בין 11 עד 23 שנים14%

מה היא השכלתך?

אנדסאי2%

תואר ראשון39%

לומד לתואר שני15%

תואר שני17%

אחר27%

32

מלמדת, שמנהלי יחידות הנוער ברובם הם בעלי השכלה4התבוננות בתרשים מספר

אקדמית, וחלקם בעלי תואר שני או בדרך אליו.

לסיכום הפרק הדמוגרפי אפשר לומר, שמנהלי יחידות הנוער שהשתתפו במדגם הם

ותיקים במקצועם, יותר גברים מנשים, רובם יהודים, מתפזרים על פני כל הקשת

הסוציו-אקונומית שבהם עובדת החברה למתנ"סים, חדשים יחסית בתפקידם הנוכחי

ומעורבים מאוד בנעשה ביישוב בתחום הנוער.

33

כלים בניית השאלון

השאלון נבנה בתהליך דיאלוגי בין מפתחים מחוזיים בתחום הנוער לאגף למחקר

ופיתוח. בשלב שני, הורחב המעגל וכל עובדי אגף חינוך והשכלה שיפרו את השאלון

וסייעו בהעברתו ביחידות השונות.

שליחה ודרך מילוי אינטרנטי השאלון נבנה בצורה אלקטרונית באתר סקרים ומולא על ידי מנהלי יחידות נוער

בעצמם במחשב שלהם. הנתונים רוכזו באתר ועובדו לאחר מכן בתוכנה לעיבוד

.SPSSסטטיסטי

חלק מהשאלות קובצו לקטגוריות, משום שהפיזור שלהם היה גדול; חלקן, שבמקור היו

נומינליות, הומרו לסולם סידורי.

הממצאים של הסקר מסודרים לפי מספר חטיבות, חלקן פונקציונליות וחלקן

תכניות-מתודיות. במספר תחומים בוצעו עיבודים של סטטיסטיקה תיאורית, כלומר

אומדן של כמות המשתתפים או מספר המתנ"סים המקיימים סוג פעילות מסוימת.

בהיבטים התכניים, בוצעו עיבודים של סטטיסטיקה היסקית, בעיקר קורלציות בין

גורמים והשפעתם על ההשתתפות של בני הנוער בפעילות.

התייחסות מיוחדת קיבלו ניתוחים על פי גורמי חוסן, כדגשים חינוכיים בפעילות עם בני

הנוער ובעיקר במכוונות של מנהלי יחידות הנוער בנדון. ככלל, בסקר זה לא נכללו

גורמים אחרים הפעילים בתחום הנוער ובכלל זה, לא נשאלו הנערים עצמם וכל המידע

משקף את הדיווח העצמי של מנהלי יחידות הנוער.

34

ממצאים

אמדן משתתפים בפעילויות השונות במתנ"ס וחלקם מהאוכלוסייההפוטנציאלית

בני95,631בכל היישובים שהשתתפו במדגם, נמצאים בתחום המנדט של המתנ"ס

נערים23,664נוער מכיתות ז' עד י"ב. מתוכם משתתפים בפעילויות נוער במתנ"סים

מהפוטנציאל של בני הנוער.24.75%ונערות המהווים

במדגם השתתפו, כאמור, מנהלי יחידות נוער הפועלים ביישובים בעלי אפיונים

ומספר הנערים14,000 ל-150מגוונים, אשר מספר הנערים שבאחריותם נע בין

. התפלגות מספר הנערים ביישובים שהשתתפו2,300 ל-100המודרכים נע בין

והתפלגות מספר הנערים המודרכים5במדגם מקובצת לקטגוריות בתרשים מספר

.6באחריות מנהל יחידת הנוער, מקובצת בתרשים מספר

: התפלגות מצאי בני הנוער ביישובים שהשתתפו במדגם5תרשים מספר )מקובץ(

כמה נערים מ-ז עד י'ב יש ביישוב?

עד 30014%

עד 70016%

עד 115023%

עד 220016%

עד 400025%

עד 140006%

35

: התפלגות מספר הנערים המודרכים באחריות מנהל יחידת6תרשים מספר הנוער )מקובץ(

( ביחד מלמדים, שאין הלימה בין מספר6 ו-5הסתכלות על שני התרשימים הנ"ל )

הנערים ביישוב לבין מספר הנערים המודרכים. על מנת לבדוק את השונות באחוז

הנערים המודרכים מתוך הפוטנציאל, בוצע ניתוח השוואתי ותוצאותיו מובאות

להלן.7בתרשים מספר

לשם בדיקת הקשר בין אחוז המשתתפים לבין סוג המתנ"ס נערך מבחן מסוג

Spearman'sלבדיקת מתאמים בין סוג המתנ"ס, שכונתי, יישובי, אזורי ורשת עירונית

לבין אחוז ההשתתפות בפעילויות המתנ"ס, כנגזרת בין המשתתפים בכל המסגרות

(Sp .650 P=.000המודרכות לבין מספר הנערים ביישוב. נמצא קשר חיובי מובהק )

בין המשתנים. כלומר, כפי שניתן היה לצפות, ככל שיש יותר נערים בפוטנציאל, יש

יותר נערים בהשתתפות ולהיפך, אך לא במידה שווה ולא בכל סוג מתנ"ס. מהתבוננות

, ניתן לראות שמתנ"סים אזוריים הם המובילים בצורה בולטת מול7בתרשים מספר

שאר סוגי המתנ"סים באחוזי ההשתתפות של בני הנוער בפעילות. אין הבדלים בין

מתנ"סים יישוביים למתנ"סים הפועלים ברשתות בערים הגדולות ובשניהם אחוז

ההשתתפות נמוך, כך שיותר משלושת רבעי בני הנוער אינם מודרכים במסגרת

היחידה לנוער במתנ"ס.

כמה נערים מודרכים מ-ז' עד י'ב, בכל המסגרות אשר באחריותך יש ביישוב

עד 15018%

עד 35534%

עד 54024%

עד 100016%

עד 23008%

36

: אחוז השתתפות של נערים בפעילות המתנ"ס לפי סוגי מתנ"ס7תרשים מספר

בין מספר בני הנוער ביישוב לבין אחוזPearsonבדיקת קשר נוספת בוצעה במבחן

(.Pr =-.458, P= .001המשתתפים בפעילויות המתנ"ס. נמצא קשר שלילי מובהק )

כלומר, ככל שמספר הנערים בישוב גדול יותר יורד אחוז המשתתפים בפעילויות

המתנ"ס ולהיפך.

משני הממצאים האלה ניתן ללמוד על השפעתם של שיטות ההפעלה השונות על

אחוזי ההשתתפות של הנערים. כיוון שקיים שוני במודל ההפעלה בהתיישבות

העובדת, אליה שייכים המתנ"סים האזוריים לבין מודל הפעלה עירוני, ניתן לשער

.שמודל ההפעלה משפיע על אחוזי השתתפות

השערה זאת לא נבדקה בסקר הנוכחי והיא נשוא למחקר נוסף, שאת ראשיתו החלו

חוקרים מהמכון לחקר הקיבוץ. אך, ככל הידוע, המחקר לא התקדם עקב קשיי תקצוב.

כמו כן ניתן לשער, שהממצאים מושפעים מתנאים שונים, כמו למשל העובדה

שהאלטרנטיבות העומדות בפני הנערים בערים הן מגוונות יותר ועל כן הפעילות

במתנ"ס מתחרה עם היצע רב יותר של פעילויות המיועדות לבני נוער. ממצא מעניין

הוא בהבדל בין מתנ"סים שכונתיים למתנ"סים יישוביים ורשתות עירוניות.

מהספרות המחקרית בתחום הנוער אנו למדים, שבני נוער מעדיפים מסגרות שייכות

אינטימיות עד קטנות, שבהן הם יכולים לבוא לידי ביטוי ולחוש חוויה של צמיחה,

למצוא מסגרת השתייכות, מחוברות חברתית, תחושת ערך עצמי ומבוגר משמעותי.

ייתכן שגורמים אלה מסבירים את ההבדל באחוזי ההשתתפות בין סוגי מתנ"סים.

אחוז השתתפות של נערים בפעילות המתנ"ס לפי סוג מתנ"ס

43.36%

22.70%

84.42%

23.31%

0.00%

20.00%

40.00%

60.00%

80.00%

100.00%

רשת עירוניתאזורייישובישכונה בעיר

37

ניצול הפוטנציאל לפי אוכלוסיות יעד מפולחות לשם פילוח אוכלוסיות היעד השונות, שאליהן מתכוון המתנ"ס, התבקשו מנהלי יחידות

הנוער במתנ"סים שהשתתפו במדגם, להעריך את אחוז הנערים המשתתפים

בפעילות מתוך כל הפוטנציאל הקיים ביישוב בכל סוג קהל יעד. לשם כך נשאלה

"מה הוא אחוז בני הנוער הפוטנציאליים המאופייניםשאלת מטריצה בזו הלשון:

כאוכלוסיית יעד שלך שמשתתפים בפעילות המתנ"ס?"

: שכיחויות מתנ"סים באחוזי השתתפות לפי הפוטנציאל של קהל2לוח מספר היעד

70%מעל 70% עד 40%בין 40%עד אוכלוסיית יעד

22%52%26%נוער נורמטיבי

72%19%9%נוער עולה

29%43%29%בני ותיקים

78%9%13%נוער דתי

22%24%54%נוער חילוני

90%5%5%נוער ערבי

12%14%74%נוער יהודי

59%20%20%נוער בסיכון

30%50%20%בנים

16%64%20%בנות

קבוצות דיאלוג

מעורבות69%20%11%

נוע"ם - נוער עם

צרכים מיוחדים91%3%6%

48%28%25%ממוצע

יש לציין, שאותו נער נספר בכל קטגוריה רלוונטית לו בנפרד ולכן אין משמעות יתרה

לסיכום המשתתפים. חישוב השכיחויות, אם כך, אמור לתת רמז על ניצול הפוטנציאל

המוערך. כמו כן, בכל יישוב ויישוב שונה הפוטנציאל בכל קטגוריה, כך שאין אפשרות

המסכם2לבצע חישוב מתמטי על ניצול הפוטנציאל המדויק. עם זאת, בלוח מספר

את השכיחויות של אחוזי ההשתתפות מתוך הפוטנציאל, חושב ערך ממוצע כדי לתת

מושג על ניצול הפוטנציאל, שכמובן שונה ממתנ"ס למתנ"ס. מתוך הנתונים עולה,

מהפוטנציאל הקיים ביישוב,40%( מהמתנ"סים מצליחים לממש עד 48%שכמחצית )

38

(25% מהפוטנציאל ואילו רבע נוסף )70% ל-40%( מצליחים לממש בין 28%כרבע )

מצליח לממש את רוב הפוטנציאל הקיים ביישוב.

כאשר מתבוננים בממצאים בכל אוכלוסיית יעד בנפרד, נראה שמימוש הפוטנציאל

בקרב הנוער נורמטיבי גדול מהמימוש בקרב הנוער בסיכון; מימוש הפוטנציאל בקרב

בני ותיקים גבוה ממימוש הפוטנציאל בקרב נוער עולה; מימוש הפוטנציאל בקרב נוער

חילוני גבוה ממימוש הפוטנציאל בקרב נוער דתי; מימוש הפוטנציאל בקרב נוער יהודי

גבוה ממימוש הפוטנציאל בקרב נוער ערבי, בהסתייגות שתוצאה זאת יכולה להיות

(;6מושפעת ממבנה המדגם, שכלל בעיקר מתנ"סים במגזר היהודי )ראה עמוד

הפוטנציאל בקרב שילוב נערים עם צרכים מיוחדים וקיום קבוצות דיאלוג מעורבות

ממומש במידה נמוכה מאוד.

בולט במיוחד נתון בקשר להשתתפות ולניצול פוטנציאל בקרב בנים ובנות, כאשר לגבי

ואילו לגבי הבנים ב-50% מהמתנ"סים ממומש הפוטנציאל מעל ל-81%הבנות בכ-

מהפוטנציאל.50% מהמתנ"סים שבמדגם מממשים מתחת ל-70%

מחמיצים את רוב הנוערלסיכום פרק זה, ניכר שהמתנ"סים באופן כללי , אשר אינו מגיע למתנ"ס והמתנ"ס אינו מגיע אליו. כנראה, שהתכניותהפוטנציאלי

הקיימות אינן מספיק רלוונטיות לרוב הנוער המדיר את רגליו מהמתנ"ס.

כפי שניתן ללמוד מהממצאים לעיל, קיימת שונות רבה בין מימוש הפוטנציאל בסוגי

מתנ"סים שונים והדבר נעוץ, כנראה, בצורת ההפעלה של הנוער על ידי היחידה לנוער

ברשות המקומית והמתנ"ס בתוכה וכמובן מהאלטרנטיבות העומדות בפני הנוער

לבילוי זמנם הפנוי.

39

": סוגי הפעילויות הנפוצות במתנ"סים"מה עושים על מנת לבדוק את סוגי הפעילויות המתקיימות במתנ"סים ביחידות לנוער, את מספר

המשתתפים בהן ואת עלות הפעילות לנער, נשאלו שלוש שאלות זהות על כל אחת מ-

הפעילויות שלהלן. 23

אמוד את מספר המשתתפים בתחומי הפעילות השונים שבהם עוסק או

מעורב המתנ"ס.

?האם הפעילות באחריות המתנ"ס

?כמה עולה הפעילות הזאת לכל נער/ה בשנה

, כאשר ממנו למדים שהפעילות8את התפלגות הפעילות ניתן לראות בתרשים מספר

השכיחה ביותר במתנ"סים היא פעילות של מנהיגות ולאחריה התנדבות, ואילו בין

הפעילויות הפחות שכיחות מוצאים קבוצות ממוחשבות )מועדוני גלישה( ותקשורת

,2005קהילתית. שתי הפעילויות האחרונות היו נפוצות מאוד במתנ"סים עד שנת

כשהחברה למתנ"סים הפסיקה את הפעילות ההדרכתית בשני תחומים אלה.

: התפלגות הפעילויות לנוער המתקיימות במתנ"סים8תרשים מספר

מספר המתנ"סים אשר השתתפו במדגם שמקיימים את כל אחת מהפעילויות ניתן

להלן: 3לראות בלוח מספר

התפלגות הפעילויות המתקיימות במתנ"סים

0%20%40%60%80%100%120%

היגותמנ

יבותמחו

נד/הת

יכוןבס

ער נו

ערת נו

נועת

קהב. מוסי

קנאי

מ. פ

חולב. מ

ק

ערם נו

ידוק

מידה. ל

קב

ירותה לש

הכנ

חרניין א

. עקב

ביםמחש

ב. ק

הילתית. ק

תקב.

ק

הפעילות מתקיימת אין פעילות כזאת

40

: מספר מתנ"סים שמקיימים כל אחת מהפעילויות שהוצגו בסקר3לוח מספר אחוז מהמדגםמספר מתנ"סיםשם הפעילות

4994%מנהיגות נוער

3975%נוער בסיכון

3975%תנועות נוער ארציות

3873%מועדון פנאי לנוער

3873%תחום התיאטרון

3669%התנדבות ומחויבות אישית

3567%תחום המוסיקה

3465%קבוצות למידה

3363%תחום המחול

3262%תנועת נוער מקומית

3058%קידום נוער

2956%הכנה לצה"ל

2446%יזמות לנוער

2344%קבוצת עניין בתחום אחר

2242%איכות הסביבה

2038%תחום המחשבים

2038%פעילות ייחודית מקומית

1733%אתגרים

1529%הכנה לשנת שירות ולנח"ל קהילתי

1427%קורס משצ"ים

1325%תקשורת קהילתית

1223%פנ"ן

1019%תחום האמנות הפלסטית

פירוט הפעילות והתפלגות מקובצת של מספר המשתתפים בכל אחת מהפעילויות

ועד30 עד תרשים 9במתנ"סים שהשתתפו במחקר מובאות להלן בתרשימים מספר

בכלל.

מנהיגות נוער , היא פעילות של הכשרת2הפעילות הנפוצה ביותר במתנ"סים, כפי שצוין בלוח מספר

מדריכים צעירים והפעלת מועצת נוער. בפעילות הזאת משתתפים על פי רוב בני נוער

מובילים ופעילים ביישוב והיא נחשבת לפעילות החינוכית היוקרתית ביותר של

העוסקים בנוער בחינוך הבלתי פורמלי. המוסדות מייחסים למועצת נוער את הייצוג

41

של בני הנוער ורותמים אותה לקידום יוזמות ומהלכים בקרב הנוער ומשמשת מנוף

לקידום תהליכים ופעולות בקרב הנוער. בשולי הדברים יש מקום להזכיר שבסקרים

שבוצעו בשנים האחרונות, לא בהכרח כל בני הנוער מרגישים מיוצגים על ידי מועצת

נוער או מועצת תלמידים, חלקם מדירים את רגליהם מפעילויות אלו ואף מזהים את

הגוף המבצע אותם כממסד, שאליו באים להתחנך אך לא לבלות עם חברים. הבחנה

זאת חשובה כאשר המתנ"ס מתכנן את פעילותו בקרב הנוער. נחזור לנושא זה

בהרחבה כאשר ננתח את פעילויות הפנאי של הנוער במתנ"סים.

: פעילות של מנהיגות נוער, מד"צים, מועצת נוער ופורום נוער9תרשים מספר

מתוך התבוננות בממצאים ניתן לראות, שברוב המתנ"סים פעילות זאת מיועדת

נערים100 מהמתנ"סים מפעילים עד 76%לקבוצות קטנות ומובחרות של בני נוער וכ-

בפעילות זאת.

נוער בסיכון האחריות של המדינה על הטיפול בנוער בסיכון מופקדת בידי משרדי החינוך והרווחה

והרשויות המקומיות, כאשר במשרד החינוך פועל מינהל חברה ונוער, תחום קידום

נוער, המדריך את היחידות לקידום נוער ברשויות המקומיות ומפקח על פעילותן

בתכניות מגוונות. משרד הרווחה, דרך לשכות הרווחה היישוביות, אחראי על קיום חוק

נוער בסיכון, וגם זאת דרך תכניות המיועדות לאוכלוסייה זו. על פניו, אין למתנ"ס

מנדט רשמי ואף הפעילות בקרב נוער בסיכון אינה מוגדרת בתחומי העיסוק המובנים

מאליהם של היחידה לנוער במתנ"ס. למרות כל זאת, כשלושת רבעי מהיחידות לנוער

10שהשתתפו במדגם מבצעות פעילות המיועדת לנוער בסיכון. בתרשים מספר

אפשר לראות את התפלגות המשתתפים בפעילות נוער בסיכון במתנ"סים.

מנהיגות נוער )מד"צים – מועצת נוער – פורום נוער(

שש מאות משתתפים4%

שלוש מאות משתתפים

8%

מאה וחמישים משתתפים

12%

מאה משתתפים39%

חמישים משתתפים37%

42

נוער שש מאות בסיכון

4%משתתפיםאין פעילות

21%כזאת

חמישים מאה 39%משתתפים

משתתפים

13%

מאה משתת וחמישים

19%פים

שלוש משתת מאות

4%פים

: התפלגות המשתתפים בפעילות המיועדת לנוער בסיכון10תרשים מספר

( פעילות זאת73%מתוך התבוננות בממצאים אפשר לראות, שברוב המתנ"סים )

משתתפים. הסקר לא בדק את מספר בני הנוער100מיועדת לקבוצות קטנות, עד

המוגדרים בסיכון המשולבים לפעילות הרגילה של המתנ"ס. שאלה זו התייחסה

מהמתנ"סים60%לפעילות יזומה המיועדת מראש ובהגדרה לנוער בסיכון. כזכור, כ-

מהפוטנציאל של נוער בסיכון הנמצא ביישוב, בפעילות40%מממשים פחות מ-

(.2המתנ"ס )ראה לוח מספר

פעילות תנועות נוער ( שהשתתפו במדגם פועלות תנועות נוער באחריות המתנ"ס.35 מהיישובים )70%בכ-

מנהלי יחידות נוער מעידים שפעילות תנועת הנוער הארציות באחריותם.30מתוכם

יישובים תנועות נוער מקומיות שבאחריות מנהל יחידת הנוער23כמו כן, פועלות ב-

במתנ"ס.

: שכיחות פעילות תנועות הנוער שבאחריות המתנ"ס4לוח מספר

Nהאם פעילות תנועות הנוער באחריות המתנ"ס?

1225.53%רק תנועות נוער ארציות

714.89%רק תנועת נוער מקומית

1634.04%שני הסוגים באחריות המתנ"ס

3574.47%סה"כ באחריות המתנ"ס

1225.53%לא באחריות המתנ"ס

47100.00%סה"כ משיבים

43

על מנת לאמוד את היקף ההשתתפות של בני הנוער בתנועות הנוער ביישובים

המציגים את התפלגות מספר12 ומספר 11שבמדגם, נתבונן בתרשימים מספר

המשתתפים בפעילות תנועות הנוער שבאחריות המתנ"ס המקומי.

מהמתנ"סים פעילות40%, בכ-11כפי שעולה מהממצאים המפורטים בתרשים מספר

תנועות הנוער הארציות אינן באחריות מנהל יחידת הנוער במתנ"ס או שמספר

משתתפים.100המשתתפים בה קטן ביותר, כלומר מתחת ל-

: התפלגות המשתתפים בפעילות תנועות נוער ארציות ביישוב11תרשים מספר

(, פעילות תנועת הנוער נמצאת בתחום30 מהמתנ"סים שבמדגם )55.5%ב -

האחריות של מנהל היחידה לנוער ואף הפעילות מרכזת כמה מאות חניכים, בטווח

מהמתנ"סים שבמדגם הפעילות של תנועות10% חניכים ואילו ב-1,000 עד 150

חניכים.1,000הנוער הארציות היא באחריות המתנ"ס ומרכזות מעל ל-

( שבמדגם פועלות ליד תנועות הנוער34% יישובים )16, ב-4כפי שצוין בלוח מספר

( פועלת רק תנועת נוער מקומית15% יישובים )7הארציות גם תנועת נוער מקומית. ב-

1500 חניכים ועד ל-50באחריות המתנ"ס. היקף ההשתתפות בתנועות אלו נע בין

להלן: 12חניכים, כפי שמצוין בתרשים מספר

: התפלגות המשתתפים בפעילות תנועות נוער מקומית12תרשים מספר

תנועות נוער ארציות

אלף וחמש מאות משתתפים

4%

שלוש מאות משתתפים

17%

מאה וחמישים משתתפים

19%

מאה משתתפים6%

חמישים משתתפים6%

אין פעילות כזאת29%

שש מאות משתתפים

13%אלף משתתפים

6%

44

ניתן להסיק, שהמסגרות התנועתיות המקומיות הן12מהתבוננות בתרשים מספר

הן בינוניות32% חניכים; 150 ל-50 מהתנועות מפעילות בין 64%קטנות יחסית ו-

חניכים. רק ביישוב אחד תנועת הנוער המקומית מפעילה כ-600 ל 300ומפעילות בין

חניכים.1,500

מועדון פנאי לנוער מועדוני נוער היו אחד מסימני ההיכר של החינוך הבלתי פורמלי, בשכונות,

בהתיישבות העובדת ובהתיישבות העירונית, כאשר האפיונים שלהם השתנו ממקום

למקום ומזמן לזמן בהתאם לתרבות הנפוצה בקהילה ולאופנות שרווחו בקרב בעלי

המתודולוגיה הנהוגה בהם, אף היא הייתה דינאמית4המקצוע בתקופות שונות.

בהתאם להעתקת ניסיונות מוצלחים ממקום למקום, הפריה הדדית בין המדריכים

השונים במפגשי עמיתים ומודלים שהועתקו מתנועות הנוער מהגולה. ניתן למקם את

ההובלה של מועדוני נוער על הרצף שבין אחריות כולה המוטלת על כתפי המדריך )על

פי רוב דמות כריזמטית( בקצה אחד ועד לניהול עצמי של בני הנוער בקצה האחר.

תפקידי מועדון הנוער הם: להוות מסגרת השתייכות לקבוצת השווים, בילוי פנאי

במרחב מוגן, צמצום השוטטות והוונדליזם, חניכה והכנה לתפקידי בוגרים בתנאי

מורטוריום, מתן אפשרות למרחב דיאלוגי, התייעצות ושיח עם קבוצת השווים ועם

מבוגר משמעותי בדמות המדריך ממקום סימטרי, בילוי זמן פנוי במסגרת מעניינת

ומצמיחה וכן מקום ליצירה והנאה. עם השנים, חלק ממועדוני הנוער הפכו למתנ"סים

)מרכזים קהילתיים רב גילאים( ומקומם של מועדוני הנוער בהם לא תמיד נשמר.

הרבה תכניות לנוער מועתקות ממקום למקום ולרוב מבלי לבדוק לעומק את תקפותם אלא יותר4 כ"אופנה" בקרב מפעילי תכניות נוער. רק בשנים האחרונות החלו להיות יותר שכיחים מחקרי ליווי

: עמוד2008והערכה לתכניות. ראה רומי ושמידע "החינוך הבלתי פורמאלי במציאות משתנה" ) 185.)

תנועת נוער מקומית

60018%

15004% 50

36%

1007%

15021%

30014%

45

עם צמיחתה של תפיסת "שותפות אינטרסים", שהונהגה כמתודה בפעילות המחלקה

לילדים ונוער בחברה למתנ"סים בשלהי המאה הקודמת, קיבלו תכניות הנוער גוון

ממוקד בדמות קבוצות עניין על פי תכנים ייחודיים וכך קמו קבוצות אתגרים, קבוצות

,City_at_Peaceמוסיקה, תכניות דיאלוג בתיאטרון דוגמת תכנית "עיר בשלום" ))

תכניות ממומנות רבות שבמרכזן תחום תוכן מוביל כזרז לגיבוש הקבוצה לשם השגת

מטרות חינוכיות מעצימות או מפיגות מתח, אלימות והתנהגויות סיכוניות.

ברוח זאת הוקמו מרכזי נוער מגוונים במודלים שונים וייחודיים, בדמות שברולט

בחולון, עירונוער ברחובות, מתנ"ס נוער בקרית גת ורבים אחרים. בסקר הזה נבדקה

הימצאותם של מועדוני פנאי לנוער והיקף המשתתפים בהם. התפלגות של פעילות

להלן.13זאת מובאת בתרשים מספר

: התפלגות המשתתפים בפעילות מועדון פנאי לנוער13תרשים מספר

, אחוז המתנ"סים במדגם שמקיימים פעילות מועדון פנאי3כפי שצוין בלוח מספר

מהמתנ"סים46% מראה שכ-13. מאידך, עיון בתרשים מספר 73%לנוער מגיעה ל-

50אינם מקיימים מסגרת כזאת או שהיקף הפעילות שלה קטן מאוד, מתחת ל-

משתתפים300 ל-100 מפעילים מסגרות בסדר גודל בינוני, בין 46%משתתפים. עוד

1,500 משתתפים ועד ל- 600 הנותרים מפעילים מסגרות גדולות, מ-8%ואילו

משתתפים.

קבוצות עניין בתחומי האמנויות השונים

מועדון פנאי לנוער

אלף וחמש מאות משתתפים

2%

שש מאות משתתפים

6%אין פעילות כזאת

31%

חמישים משתתפים15%

מאה משתתפים19%

מאה וחמישים משתתפים

8%

שלוש מאות משתתפים

19%

46

כאמור, חלק ניכר מפעילות פנאי נוער בעשרים שנה האחרונות במתנ"סים התמקד

בקבוצות עניין. כיוון שבני הנוער מטבעם מחפשים פלטפורמה לביטוי רגשות,

מחשבות והתלבטויות, הרי האמנויות השונות עשויות להוות כר מתאים לבנות סביבן

פעילות לנוער. בסקר נבדקו שכיחות הפעילות ומספר המשתתפים בקבוצות עניין לפי

דיסציפלינות האמנויות השונות. שכיחות הפעילות במתנ"סים שבמדגם הובא בלוח

להלן. כיוון שהסקר17 עד 14 והתפלגות המשתתפים מובאים בתרשימים 3מספר

הנוכחי לא נכנס לבירור יותר מעמיק על סוגי הפעילויות בתחומי האמנויות השונות, אין

באפשרות דוח זה לתת מצאי של פעילויות בתחומים השונים.

קבוצות עניין בתחום התיאטרון השימוש בכלים בימתיים ככלי לביטוי במסגרת החינוך הבלתי פורמלי התפתח עוד

או לפני כן וקיבל ביטוי מדעי עם התפתחות חקר הדינמיקה הקבוצתית,60בשנות ה-

(Role-Theoryהסוציו-דרמה והפסיכו-דרמה, המתבטאים בתיאורית התפקיד סרבין )

((. בכוחו של המשחק הבימתי לאפשר למשתתפים לבטאPsychodramaאו מורנו

רגשות, ביקורת ומחשבות המיוחסות לדמות מרוחקת במידת מה מהמבצע, כך שנוצר

מקום מוגן שבו אפשר להתבטא בחופשיות וללא חשש מביקורת או חשיפה אישית

מידי. במקביל, במישור האינטרה-פסיכי, המשתתף מטפל בהוויה וברגשותיו הוא,

הבמה מאז ומתמיד היוותה מקום5 כחלק מהזדהותו עם הדמות שהוא מגלם.

להעלאת אמירות וביקורת למציאות. ניתן לתעל באמצאות הדרמה את הביקורת

מהמתנ"סים73%הטבעית הגלומה בגיל ההתבגרות למטרות קהילתיות וחינוכיות.

(, במסגרות אינטימיות3מקיימים פעילות נוער בתחום התיאטרון )ראו לוח מספר

משתתפים, כפי שניתן לראות בתרשים50יחסית ורובם מפעילים קבוצות של עד כ-

להלן.14מספר

: התפלגות המשתתפים בפעילות בתחום התיאטרון14תרשים מספר

בזמן גילום דמות אתה עובד על הרגשות שלך ועל העובר עליך כאן ועכשיו.5

47

קבוצות עניין ופעילויות בתחום המוסיקה והמחול חשיבותם של המוסיקה והמחול היא רבה ביותר. חינוך לאמנויות תורם להתפתחות

השפה, מגביר את היצירתיות, משפר את המוכנות לקריאה, מסייע להתפתחות

חברתית ולהישגים אינטלקטואליים כלליים ומקדם גישות חיוביות כלפי בית הספר.

המוח הקטן הוא האיבר אשר מקושר לתנועה וידוע בשליטתו ביציבה, קואורדינציה,

שיווי משקל ותנועה, והוא מקושר אל כל אזורי המח. מחקרים עדכניים מראים, כי יתכן

ואיבר זה אף משמש כלוח הבקרה של הפעילות הקוגניטיבית )שם( ומכאן עולה

בבירור חשיבות הקשר בין המחול ופעילות גופנית לבין פיתוח יכולות קוגניטיביות אצל

תלמידים. חוקרים גילו, כי מטופלים אשר נפגעו באזור המוח הקטן נפגעו גם

)שיווי המשקל( אשרולריתבוסטיבתפקודים הקוגניטיביים שלהם. גירוי המערכת הו

נמצאת באוזן הפנימית, על ידי תנועה, התנדנדויות, גלגול וכדומה - מפתח את מערכת

הקשב וגורם ליחסי גומלין בין המחשבות והתנועות. "דחפים אלו נעים הלוך ושוב דרך

נתיבי העצבים מן המוח הקטן לשאר המוח ובכלל זה למערכת הראייה ולקליפת המוח

החושית" )שם(. כלומר, פיתוח יתרון נוסף קיים לשיעור מחול והוא השילוב של

המוסיקה בזמן השיעור. התיאוריה הקוגניטיבית של הקידוד הכפול גורסת, כי לימוד

משמעותי מתרחש בעקבות חשיפה דואלית לשתי צורות הצגה: מילה כתובה או

מדוברת, ולגירויים ויזואליים. מאייר מסביר, כי לפי מחקרים אלה נמצא, שלאדם יש

שתי מערכות עיבוד מידע, אשר כל אחת מהן בתחומה מוגבלת לכמות המידע שאדם

יכול לעבד. כאשר פונים בו זמנית לשתי מערכות עיבוד המידע הללו – אנו מגבירים

את יכולת הלמידה של האדם. מוכרים מחקרים המראים כי שמיעת מוסיקה מעסיקה

את המוח כולו, מעוררת, מכינה את המוח בכך שהיא יכולה באופן ממשי להביא את

המסלולים העצביים של המוח למצב של מוכנות מיטבית, משפיעה על הקשב של

החניך ועל מידת העוררות הגופנית שלו. לכן היא עשויה באופן משמעותי להגביר את

מידת היכולת שלו להתמודד עם משימות ובכך להגביר באופן ישיר את יכולת

קבוצת עניין בתחום התיאטרון

10018%

5078%

1504%

48

מנהיגותו, שכן אחד הכישורים של מנהיג טוב הוא התמודדות עם משימות. לעיסוק

במחול יש חשיבות גם בכך, שהוא מהווה הנאה לרוב התלמידים אשר עוסקים בו

ומעניק להם הרגשה טובה. שיעור בלט מלווה במוסיקה והמחקר מצא, כי שמיעת

מוסיקה מעסיקה את המוח כולו, מעוררת, מכינה את המוח בכך שהיא יכולה באופן

ממשי להביא את המסלולים העצביים של המוח למצב של מוכנות מיטבית, משפיעה

על הקשב של החניך ועל מידת העוררות הגופנית שלו ויכולה באופן משמעותי להגביר

את מידת היכולת שלו להתמודד עם משימות.

לעיסוק במחול יש חשיבות גם בכך, שהוא מהווה הנאה לרוב התלמידים, אשר עוסקים

,2009במחול ומעניק להם הרגשה טובה )על פי לימור לנדאו וקרן חכמון, מעו"ף,

בהוצאת החברה למתנ"סים(.

מהמתנ"סים שבמדגם, בהתאמה, עוסקים בפעילות מוסיקה ומחול )ראו63% ו-67%

מלמדת שכשלושת רבעי מהמסגרות15(. התבוננות בתרשים מספר 3לוח מספר

משתתפים. כלומר, מסגרות מוסיקליות100 ל-50המוסיקליות במתנ"סים מקיפות בין

הן אינטימיות בעיקר. במסגרת הפעילות המוסיקלית, כלולה הפעילות של "מרכזי

ווליום" שמופעלת במתנ"סים בשיתוף עם חברת סלקום. ייתכן וכלולים גם תלמידים

של מגמות המוסיקה בקונסרבטוריונים שמתנ"סים מסוימים מפעילים.

49

: התפלגות המשתתפים בפעילות בתחום המוסיקה15תרשים מספר

.

: התפלגות המשתתפים בפעילות בתחום המחול16תרשים מספר

פעילות המחול מאופיינת במספר רב יותר של משתתפים מהפעילות המוסיקלית, אך

מן הסתם כוללת את פעילות בתי הספר למחול במתנ"סים ואינה מתייחסת למסיבות

ריקודים המאורגנות כחלק מפעילות הפנאי של היחידה לנוער. סקר בתחום פעילות

עבור אגף פנאי2008המחול במתנ"סים בוצע על ידי האגף למחקר ופיתוח בשנת

בחברה למתנ"סים, וממצאיו נמצאים באתר החברה למתנ"סים.

קבוצות עניין ופעילויות בתחום האמנות הפלסטית מהמתנ"סים שבמדגם ציינו, שהם מקיימים פעילות בתחום האמנות19%רק

הפלסטית ובהיקפים קטנים יחסית. חלק מהקבוצות עוסקות בגרפיטי או בפיסול

סביבתי ככלי לביטוי עמדות, ביקורת או מסרים חברתיים קהילתיים.

קבוצת עניין בתחום המוסיקה )כולל מועדוני ווליום(

שש מאות משתתפים

2% אין פעילות כזאת31%

חמישים משתתפים40%

מאה משתתפים13%

מאה וחמישים משתתפים

6%

שלוש מאות משתתפים

8%

קבוצת עניין בתחום המחול

אלף משתתפים2%

שש מאות משתתפים

10%

אין פעילות כזאת36%

חמישים משתתפים23%

מאה משתתפים19%

מאה וחמישים משתתפים

2%

שלוש מאות משתתפים

8%

50

: התפלגות המשתתפים בפעילות בתחום האמנות הפלסטית17תרשים מספר

פעילות מחשבים ומועדוני גלישה החלה להתפתח21 השנים הראשונות של המאה ה-5 וביתר שאת ב-90בסוף שנות ה-

במספר רב של מתנ"סים פעילות נוער ממוחשבת בדמות מרכזי מחשבים לנוער.

מרכזים כאלו, כלומר יותר ממחצית המתנ"סים בארץ קיימו90 התקיימו 2005בשנת

פעילות של מועדוני גלישה באינטרנט, משחקי רשת ופעילות חקר מודרכת במרכזים

של מולטי סנטר, אינטל קלאב האוס, שטרודל ואחרים. הפעילות כללה אלפי בני נוער

שהיו נאמני מחשב בקהילה והפעלת פרויקטים עירוניים ושכונתיים בתחום צמצום

הפער הדיגיטלי, הגלישה הבטוחה באינטרנט, הקמת רשתות קהילתיות וכדומה. כיום,

מהמתנ"סים שבמדגם מקיימים פעילות ממוחשבת40%לפי הסקר הנוכחי, רק כ-

לנוער, למרות שהתקשורת המתווכת מחשב היא שכיחה מאוד בקרב בני נוער. אין זה

אומר שמנהלי יחידות נוער ומדריכי הנוער אינם משתמשים בטכנולוגיה לשם תקשורת

עם החניכים, אך השימוש בכיתת מחשבים או במועדון ממוחשב כבסיס לפעילות

חינוכית ירד מאוד בשנים האחרונות ונותר במתנ"סים בודדים ובקבוצות קטנות יחסית,

להלן.18כפי שניתן לראות בתרשים מספר

המחשבים: התפלגות המשתתפים בפעילות בתחום 18תרשים מספר

קבוצת עניין בתחום האומנות הפלסטית

10027%

1509%

5064%

51

פעילות במרכזי תקשורת קהילתית השילוב של שימוש במיומנויות טכנולוגיות ומיומנויות עיתונאיות שמאפיינות את

הפעילות בתקשורת קהילתית כמו תחקיר, הפקה, צילום, עריכה, ראיון, הקלטה

ושימוש באפקטים אודיו-ויזואליים בשילוב המחשב הם אחד הכלים הנפוצים ביותר

ודומיהן מתפתחות בשניםyou tubeבימינו, במיוחד בקרב בני נוער ותופעות כמו

האחרונות בכל העולם. במקביל לכך, בשנים האחרונות הצטמצמה הפעילות בתחום

זה בחברה למתנ"סים ובסקר הנוכחי רק כרבע מהמתנ"סים שבמדגם מפעילים

קבוצות של תקשורת קהילתית בקרב בני הנוער ואף הן מצומצמות במספר

המשתתפים.

: התפלגות המשתתפים בפעילות בתחום תקשורת קהילתית19תרשים מספר

פעילות בתחום האתגרים פעילות הספורט האתגרי, מסעות הישרדות, ניווטים, סנפלינג, מחנאות, קרוס קנטרי,

רכיבה על אופניי הרים ועוד, מוכרות על ידי המחקר החינוכי כבעלות חשיבות בקידום

הדימוי העצמי ושיפור אסטרטגיות התמודדות בקרב בני נוער ובמיוחד בקרב בני נוער

קבוצת עניין בתחום המחשבים

שלוש מאות משתתפים

מאה משתתפים4%10%

חמישים משתתפים25%

אין פעילות כזאת61%

קבוצת עניין בתחום התקשורת הקהילתית

מאה משתתפים4%

חמישים משתתפים21%

אין פעילות כזאת75%

52

המוגדרים בסיכון. הפעילות האתגרית מספקת תשובה לצורך של בני הנוער לבדוק

את הגבולות של עצמם במסגרת מבוקרת. כמו כן, היא מחנכת למשמעת עצמית

וקבוצתית, מגבשת את בני הנוער ומקדמת את תחושת השייכות למסגרת חברתית.

הפעילות אף מאפשרת לבני הנוער המשתתפים בה לחוש מידה רבה של אדרנלין

ועניין. עד למספר שנים, ובמשך יותר מעשור, פעילות האתגרים הייתה אחת מספינות

הדגל של הפעילות של המחלקה לילדים ונוער בחברה למתנ"סים. כיום, כפי שנמצא

בסקר הנוכחי, רק שליש מהמתנ"סים שהשתתפו במדגם מפעילים פעילות של

אתגרים בקרב בני הנוער ורובם בקבוצות אינטימיות.

53

: התפלגות המשתתפים בפעילות בתחום האתגרים20תרשים מספר

מודל קבוצות הקמה

מודל קבוצת ההקמה פותח במחלקה לילדים ונוער בחברה למתנ"סים, ככלי להקמת

קבוצות בתחומי עניין במתנ"סים.

בני נוער מטבעם הם פעלתניים, סקרנים, מתרגשים, מלאי אדרנלין לבנייה, ליצירה

ולהקמה. השימוש בשפה מיזמית מדבר לבני הנוער. תפיסת היזמות עונה על צורכי

הנוער ותואמת את הקצב והדינמיות האופיינית להם. לכן אנו משתמשים בשפה

המיזמית בהקמת קבוצות בתחומי עניין.

תפקיד קבוצת ההקמה להגות, ליזום ולהקים תכניות משמעותיות עבור עצמם ועבור

בני נוער אחרים בקהילה.

הרכז מאתר בני נוער בעלי פוטנציאל להובלת התכנית ומגייס אותם לצוות הקמה

ובמשותף עם הרכז בודקים ומחליטים על המיזם אשר ימשוך את בני הנוער בקהילה

ויוכל לצאת לפועל.

בשלב הבא מאתרים חברי צוות הקמה, בני נוער נוספים שירצו להשתתף בתכנית,

להשתלב בקבוצה ולתרום לפיתוח הרעיון והתכנית.

בשלב זה, מתחילה הכשרה של בני הנוער להפעלה מעשית של המיזם, הן ברמה

החברתית והן ברמה המשימתית- תכנית.

כך, על ידי עבודה יזמית ותוך ניצול הזדמנויות שמזמנת הקבוצה בתהליך העבודה

באות לידי מימוש המטרות החינוכיות, הערכיות והחברתיות שאנו מבקשים להקנות

לבני הנוער.

מהמתנ"סים, שהשתתפו בסקר, מתקיימות קבוצות עניין בתחומים אחרים47%ב-

מאלה שסקרנו עד כאן. הסקר לא בדק האם תהליך הקמת קבוצות אלו נעשה על פי

המתודולוגיה הנ"ל, אך אין ספק שההיגיון הפדגוגי שעומד בבסיס הקמתן וקיומן זהה

פעילות "אתגרים".

5084%

1008%

1508%

54

לזה שסקרנו למעלה. כפי שניתן להבין מתהליך הקמת קבוצות עניין, המסגרות הן

משתתפים. 50מצומצמות וכמחציתן כוללות עד

: התפלגות המשתתפים בקבוצות עניין בתחום אחר21תרשים מספר

פעילות בתחום יזמות נוער אחד הנושאים המעניינים בני נוער היא יזמות עסקית-קהילתית. בעיבוד מסוים של

המתודה של קבוצות הקמה התפתחו מודלים להקמת יזמות עסקית לנוער. עוד

במחצית העשור האחרון של המאה הקודמת התקיימו פרויקטים ליזמות עסקית,

חלקם בהנחיית מכון ואן ליר וגופים אחרים. מטרת הקבוצות הייתה לפתח מנהיגות

נוער דרך הפעילות הכלכלית-עסקית תוך אימון הנערים בהקמה ובניהול עסק. לפי

מהמתנ"סים שבמדגם מקיימים פעילות של קבוצות יזמות נוער.43%הסקר הנוכחי,

בשנים האחרונות הוסב המודל גם לפעילות של יזמות קהילתית, כאשר הדגש העיקרי

הוא בהשפעה על הקהילה ופחות על הפעילות העסקית. סקר זה לא עשה הבחנה בין

הדגשים ולכן קשה לאמוד את היקף הקבוצות שפועלות בתחום העסקים והיקף

הפעילות בתחום הקהילתי או השילוב ביניהם.

קבוצת עניין בתחום אחר

שלוש מאות משתתפים

8%

מאה וחמישים משתתפים

6%

מאה משתתפים12%

חמישים משתתפים21%

אין פעילות כזאת53%

55

: התפלגות המשתתפים בקבוצות עניין בתחום יזמות נוער22תרשים מספר

פעילות בתחום איכות הסביבה אחד התחומים הנמצאים בשיח של העולם בימינו הוא נושא איכות הסביבה, על כל

השלכותיה. כמובן שעבור בני הנוער זהו נושא מאוד רלוונטי ובהחלט מתחום האינטרס

מהמתנ"סים42%שלהם לדאוג לסביבה נקייה, ידידותית ובת-קיימא עבורם. כ-

שהשתתפו בסקר מקיימים קבוצות עניין בתחום איכות הסביבה, בהיקף מצומצם של

משתתפים.

: התפלגות המשתתפים בקבוצות עניין בתחום איכות הסביבה23תרשים מספר

פעילות בתחום הלמידה תחום הלמידה במתנ"סים ובחברה למתנ"סים נפוץ ומרכזי בחלק מהמתנ"סים ואף

קיימת מחלקה במטה החברה למתנ"סים שעוסקת בלמידה, מנהלת פרויקטים

ממומנים לקהלי יעד מסוימים, מתקיימת מרכזי למידה הכוללים תמיכה לימודית,

קבוצות יזמות לנוער

אין פעילות כזאת57%

חמישים משתתפים37%

מאה משתתפים4%

שלוש מאות משתתפים

2%

קבוצת עיניין בתחום איכות הסביבה

5085%

10015%

56

הכנה לבחינות בגרות ולשיפור הישגים בבית הספר. זאת, תוך הפעלת מתודות למידה

מותאמות לצורכי התלמידים ופעילות חברתית המטפלת במעטפת האישיותית של

התלמיד לשם טיפוח ההנעה, הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות העצמית כגורמים

מקדמים הצלחה בלימודים ומעצימים כישורי חיים.

לא בכל המתנ"סים הפעילות הזאת היא בתחום האחריות של מנהל היחידה לנוער.

הממשק בין מרכז הלמידה ליחידה לנוער מורכב ובעל שונות בין המתנ"סים השונים.

28% ממשיבי הסקר מעידים, שקיימת פעילות של קבוצות למידה ביישוב, 65%

מציינים24%מהמשיבים מציינים שהפעילות הזאת אינה באחריות המתנ"ס ורק

שפעילות קבוצות הלמידה היא באחריות מנהל היחידה לנוער.

להלן.24ההיקפים של הפעילות וההתפלגות ניתן לראות בתרשים מספר

: התפלגות המשתתפים בקבוצות למידה24תרשים מספר

פעילות חינוכית ממסדית קבוצה נוספת של פעילויות נוער במתנ"סים היא זאת המוגדרת כפעולות של מעורבות

חברתית, התנדבות והגשמה המכוונות לחינוך ערכי או מכוונות לעתיד הקרוב של בני

הנוער לפני הגיוס לצה"ל או היציאה לשירות לאומי. חלק מהפעילויות הנ"ל הן

ממסדיות באופיין ומזוהות על ידי הנוער כפעילות המרצה את המבוגרים. חלקן נעשה

אף בכפייה מסוימת של מערכת החינוך, כמו מחויבות אישית, שעבור מקצת מבני

הנוער נעשית כדי לצאת ידי חובה בבית הספר, אך לחלק מהנערים היא דרך לבוא לידי

ביטוי, להשפיע ולהרגיש בעלי ערך עצמי גבוה, לזכות בעניין בפעילות עצמה, לזכות

בהכרה חברתית וסביבתית, גאווה ודימוי עצמי גבוה. יש לדעת, שנערים הבאים

למתנ"ס לביצוע הפעילות הזאת בדרך כלל יחפשו מקום אחר לשם בילוי פנאי הפגתי.

קבוצות למידה

שש מאות משתתפים

2%

אין פעילות כזאת40%

חמישים משתתפים33%

מאה משתתפים13%

מאה וחמישים משתתפים

6%

שלוש מאות משתתפים

6%

57

: התנדבות ומחויבות אישית25תרשים מספר

התנדבות מהמתנ"סים שבמדגם מקיימים פעילות69% להלן, 3כפי שמצוין בלוח מספר

, כי כמחצית25התנדבותית או מחויבות אישית. עם זאת, ניתן לראות בתרשים מספר

מהמתנ"סים מדווחים שהקבוצות הפעילות בהתנדבות או במחויבות אישית הן קטנות

משתתפים.50ולא עולות על

נשאלה שאלה פתוחה "באילו תחומים מעדיף הנוער להתנדב?"

: חלוקת תחומי ההתנדבות לפי קטגוריות מיון26תרשים מספר

שלהלן מובאות התשובות שהתקבלו לשאלה זו. 5בלוח מספר

התנדבות ומחויבות אישית

שלוש מאות משתתפים

13%

מאה וחמישים משתתפים

12%

מאה משתתפים8%

חמישים משתתפים46%

אין פעילות כזאת13%

שש מאות משתתפים

8%

19

10

2

9

25

8

0

5

10

15

20

25

עזרהבמתנ"ס

מחויבותאישית

פעילותקבוצתית

עזרהעזרה לעצמםלאחרים

מעורבותקהילתית

קטגוריית התנדבות

58

: "באילו תחומים מעדיף הנוער להתנדב?"5לוח מספר

נושא ההתנדבות

קטגוריה

עזרהבמתנ"

ס

מחויבו ת

אישית

פעילותקבוצתי

ת

עזרהלעצמ

ם

עזרהלאחרי

ם

מעורבו ת

קהילתית

111אירועים, מד"א, מד"צים

חלוקת מזון לנזקקים,

קייטנות, תנועות נוער,

מועצת נוער

111

מוסיקה, תיאטרון, איכות

הסביבה, פעילות עם נכים11

מנהיגות, בריאות, הדרכה,

ספורט ויזמות111

מרכז קשר לילדים בעלי

צרכים מיוחדים "כנפיים

של קרמבו"

11

11עבודה עם ילדים

עבודה עם ילדים בעיקר

ובספורט11

11קשישים, ספריות, ספורט

תרומה לקהילה, הדרכה,

סיוע לקשישים ולחולים,

פנאי

11

במוסדות הקיימים ביישוב

ובמסגרת המחויבות

האישית ופרויקט להשיב

תודה לקהילה

111

מד"א, מועצת נוער,

מועדונית, התרמות111

11 מד"א, משטרה, ארגוני

59

סעד חברתיים

מרכז חסד, מד"א, המשמר

האזרחי11

משמר אזרחי, הדרכת

ילדודס11

תחומים רחבים, ליצנות

רפואית, מד"א11

אריזת מזון לנזקקים,

התרמות, חיילים, סיוע

למשפחות קשות יום, כל

מה שניתן לעשות כקבוצה

הנוער מוכן להתנדב בו

יותר

11

בני נוער מסייעים לקבוצת

לומדים לשתי יחידות

לבגרות מהמחלקה

לפסיכיאטריה

1

1גמ"ח למשפחות נזקקות

11חונכות, פעילות חברתית

1חינוך

1חלוקת מזון

ילדים בסיכון, קשישים,

חיילים1

נוער, ילדים ומשפחות של

רווחה ונזקקים, ילדים

חולים, חיילים וכל דבר

מתקבל בברכה

11

11נזקקים, איכות סביבה

קשישים, אוכלוסיות

מיוחדות, שיפוץ, איכות

הסביבה

11

מד"א , מועדוניות, תגבור

לימודי11

60

11פנאי וקהילה

הדרכה, ילדים, צרכים

מיוחדים11

הפעלת דוכני מזון ועזרה

במופעים11

כדורגל, הדרכה ושירותי

תרבות1

מועדון סרט, אח בוגר, ימי

הולדת, מועדון ילדודס1

ספורט, אמנות, יצירה,

ספרייה, עזרה לימודית1

ספרייה, גני ילדים,

מחשבים1

1צהרונים ספורט

תיאטרון, הדרכת ילדים,

מועדוניות1

11מד"א, תקשורת קהילתית

1משטרה, מד"א

1משמר אזרחי, ביה"ס

1פעילות במושב

1 מד"צים ומועצת נוער

1סחבק

תחומים אשר מעשירים

אותם לעתיד ושיש בהם

תרומה גדולה לקהילה

1

1תרבות לנוער

191029258סה"כ לפי קטגוריות

הכנה לצה"ל ולשירות לאומי – אזרחי הפעילות הכוללת הכנה לצה"ל ושירות לאומי-אזרחי נחלקת לשתי קבוצות. אחת

עוסקת בכושר גופני ונפשי לקראת גיבושונים ליחידות קרביות. הקבוצה האחרת

עוסקת בחינוך לשירות משמעותי ובאופייה היא פחות פיזית ויותר ערכית. הסקר לא

61

בדק את שני סוגי הפעילויות בנפרד ולכן נתייחס לשתיהן כאחת, מה גם שבמקומות

רבים הפעילות משולבת. כמו כן, כיוון שרוב המתנ"סים שהשתתפו בסקר היו במגזר

היהודי, הפעילות של גיוס נערים לשירות אזרחי אינה רלוונטית בסקר הזה.

כמחצית מהמתנ"סים, שהשתתפו במדגם, מקיימים פעילות הכנה לצה"ל ולשירות

לאומי-אזרחי. כל אותם מנהלי יחידות נוער, שמדווחים שהפעילות מתקיימת ביישוב,

מציינים שהפעילות היא באחריות המתנ"ס.

62

: הכנה לצה"ל ולשירות לאומי-אזרחי27תרשים מספר

אנו למדים, שגם בפעילות הזאת בשני שליש מהמתנ"סים27מתרשים מספר

חניכים בכל50 מתנ"סים(, הקבוצות הן קטנות יחסית ומונות עד 17המפעילים )

חניכים.150 חניכים ואילו בשלושה מתנ"סים כ-100מתנ"ס. בשבעה מתנ"סים עד

הכנה לשנת שירות ונח"ל קהילתי מזה מספר שנים שהחברה למתנ"סים מפעילה תכנית של נח"ל קהילתי ושנת שירות

בקהילות שונות בארץ. הפעילות כרוכה במספר שלבים המתפרסים לשנתיים של

הכנה ועוד שלוש-ארבע שנים של פעילות, כאשר המכלול מוגדר כ"קבוצות הגשמה".

מתנ"סים השיבו בחיוב על קיום פעילות הכנה לגיבוש גרעין במתנ"ס. גם כאן15

. 28מדובר בפעילות עם מספר משתתפים קטן, כפי שנראה בתרשים מספר

: הכנה לשנת שירות ונח"ל קהילתי28תרשים מספר

קבוצת עניין בתחום הכנה לצה"ל / לשירות לאומי / לשירות אזרחי.

אין פעילות כזאת48%

חמישים משתתפים33%

מאה משתתפים13%

מאה וחמישים משתתפים

6%

הכנה לשנת שירות ולנח"ל קהילתי

5080%

15010%

10010%

63

פעילויות נוספות שתי פעילויות הקשורות קשר הדוק עם מינהל חברה ונוער הן פעילויות של מש"צים

ופעילות של קידום נוער.

מנהיגותמש"צ הם ראשי תיבות של מדריך של"ח צעיר. זוהי אחת מהמסגרות של

מינהל חברה בתחום של"ח וידיעת הארץ, באמצעות משרד החינוך, שמפעיל נוער

. בני נוער בתפקיד זה לוקחים חלק בפעילות של"ח בבית הספר ובמסגרתונוער

המחוז, עוברים קורס הכשרה שבסיומו הם מתפקדים כמדריכי של"ח בבית ספרם.

במסגרת לימודי של"ח בבית הספר, מצטרף המש"צ לכיתות משכבות נמוכות יותר

תהליך קצרה לשטח. חלק מהמש"צים משתתפים בגיחה ובמסעותבימי שדה, ב

בהדרכת המש"צים )פרחי מש"צ, תלמידים שהם בהכשרה להיותהכשרת המש"צ

מש"צים( ובהדרכה בקורסי ההכשרה השונים.

מתנ"סים שדיווחו כי פעילות מש"צים מתקיימת ביישוב, רק שבעה דיווחו14מתוך

חניכים;50שהפעילות באחריות המתנ"ס. תשעה מתנ"סים דיווחו על קבוצות של עד

חניכים.150 חניכים ומתנ"ס אחד דיווח על כ-100ארבעה מתנ"סים על כ-

ולסייע18 עד 12באשר לפעילות קידום נוער, היא נועדה לקדם בני נוער בגילאים

, או באמצעות לשכות הרווחה וכןבית משפטלהם. בני הנוער מגיעים ליחידות מצו

(. כלומר, עובדי קידום הנוער מסתובבים באזוריreaching outבאמצעות יישוג )

השיטוט והבילוי של בני הנוער בשעות הפעילות שלהם )לרוב, בשעות הלילה

המאוחרות עד שעות הבוקר המוקדמות( ומאתרים את הצעירים בסיכון.

הפרוסות ברחבי הארץ. בני הנוער זוכיםיחידות לקידום נוערהעבודה מתקיימת ב

למסגרת חינוכית המקבלת אותם לאחר שנפלטו ממסגרות הלימוד הפורמליות,

תעודתמטיפול פרטני ומדינמיקה קבוצתית וכן מאפשרות ללימודים לקראת קבלת

, דיווחו שמתקיימת פעילות כזאת ביישוב.58% מתנ"סים במדגם, המהווים 31. בגרות

( דיווחו שהפעילות באחריות המתנ"ס. גם כאן הפעילות נועדה16רק מחציתם )

.29למשתתפים מעטים בכל יישוב, כפי שמתואר בתרשים מספר

: פעילות לקידום נוער29תרשים מספר

64

פעילות ייחודית ליישובנשאלה שאלה פתוחה ביחס לפעילות ייחודית ליישוב.

"האם קיימת פעילות נוער ייחודית רק ליישוב שלך?, אם כן פרט/י במילים בודדות: שם

הפעילות, קהל היעד ומהות התכנית והמתודולוגיה ואם יש מידע באתר אינטרנט,

צרפו קישור".

מתנ"סים. לגבי מספר המשתתפים, עקב23להלן רשימת התשובות כפי שהתקבלו מ-

תקלה טכנית בשאלון, לא התקבל אומדן משתתפים בפעילות הייחודית.

.צלילים" לילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים, נגינה על תופים"

בית קפה, המנוהל על ידי בני נוער. תכנית ההפעלה של בית הקפה נעשית

http://www.bpnay.co.il/news.php?op=a&id=3באחריות בני הנוער, :

.הדרכת כלל הילדים ובני הנוער ביישובים

זהות יהודית לנוער דתי וחילוני. פרויקט המשלב מפגשים חודשיים, שבתות, חגים

והתנדבויות למען הקהילה, קישור לאתר:

http://www.jewishagency.org/JewishAgency/Hebrew/Israel/Partnerships/

Regions/Kiryatmotzkin/News/2009/news-0903-Shabbat_Noar.htm

יזמות עסקית, שלושה פרויקטים: קפיטריה, דיסקו, ימי הולדת. פרויקטים אלו

מופעלים על ידי בני נוער מכיתות א' עד ת', הם מנהלים, מפרסמים ומתפעלים.

.יזמים צעירים לכיתות ט'; מועדון כדורגל

.יחידת חילוץ לנוער, המיועדת לנוער מקידום נוער ונוער נורמטיבי

.מכירים את מרחבים

- 'נערות.50נערות על סף נשירה מכיתות ז' ו-ח

.סיוע חירום בקהילה; נוער קפריסין

מועדון תרבות לנוער; ניידת נוער עירונית.28סיירת ,

קידום נוער

שלוש מאות משתתפים

6%

מאה וחמישים משתתפים

2%

מאה משתתפים6%

חמישים משתתפים46%

אין פעילות כזאת40%

65

.עבודה עם נוער צד"ל, תיעוד חללים, תיעוד בין-דורי

.פעילות יהודית ערבית - בתחום קולנוע

פרויקטArt Cityעבודה משותפת של מחול, מוזיקה, תיאטרון רחוב וקבוצת .

הפקה )שבה יכולים לבוא לידי ביטוי גם נערים/ות אשר אין להם את הכישורים

להופיע על הבמה. מקבלים כלים של שיווק, פרסום, עיצוב במה(. הפרויקט

. מושם דגש על עבודה משותפת בין המעגלים18 עד 13מתאים לנוער בגילאים

בסוכנות היהודית. מעלים2000ועבודה על יצירות מקוריות. בתמיכת שותפות

שלושה מופעים משותפים במהלך השנה. בשאיפה גם לפתוח מעגל תקשורת.

הנוער מקבל את כל הכלים על מנת להפיק מופעים בעצמו.

2000פרס הנוער; משלחות לחו"ל; שותפות.

.קבוצת בנות - אישה-נערה

.קבוצות התנדבות "מזומעלה", לאתיופים; קו לחיים על בסיס קבוע

DJלנוער: במסגרת זו הנוער רוכש ידע בתחום המוזיקה ולאחר מכן פועל

בהתנדבות בכל מה שקשור בנוער בעיר.

.תיאטרון הברווז לשער הנגב, ב"ש ושלומי

אות ראש המועצה" המיועדת לתלמידים בשכבות ה'- ז'. התכנית פועלת כקדם"

תכנית "אות הנוער הישראלי" ופותחה באלפי מנשה.

,מפגשים מזווית כהה". מפגשים עם אנשי אקדמיה, תרבות חינוך תקשורת"

קבלת מידע וכלים כדי לנתח את החברה בישראל וליצור אלטרנטיבות שישנו את

פני החברה.

.תנועת "נועם" באחד היישובים

."תנועת נוער לילדים מכיתות א' עד ג' הנקראת "ניצנים

השפעת הגורם הכלכלי על ההשתתפות בפעילות במתנ"ס לשם בדיקת השפעת הרמה הסוציו-אקונומית של היישוב על אחוזי ההשתתפות של

בין הרמה הסוציוPearsonהנוער בפעילויות המתנ"ס, בוצע מבחן מתאם מסוג

אקונומית של היישוב לפי אשכול של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבין אחוזי

לא נמצא קשר מובהק בין הרמה הסוציו-אקונומית שלההשתתפות של הנוער ביישוב.

היישוב לבין אחוזי ההשתתפות של הנערים בפעילויות המתנ"ס.

אחת הסיבות לכך נעוצה בעובדה, שברוב היישובים פעילות הנוער מסובסדת

וההשתתפות העצמית של בני הנוער ברוב הפעילויות החברתיות היא חינם או במחיר

סמלי. כמו כן, קיימת במתנ"סים מערכת של הנחות לאוכלוסיות נזקקות ומסלול "שווה

תשלום", שפירושו ביצוע שירות לקהילה תמורת השתתפות בפעילות.

66

לשם בדיקת ההשתתפות העצמית של הנערים בפעילות, נשאלה שאלה על כל

מובאים המחירים השנתיים6הפעילויות המחייבות תשלום שנתי. בלוח מספר

הממוצעים לכל אחת מהפעילויות למשתתף יחיד.

: עלות שנתית ממוצעת לפעילות עבור משתתף יחיד6לוח מספר

עלות הפעילות לנער בממוצע

113 ₪התנדבות ומחויבות אישית )מקובץ(

125 ₪יזמות לנוער )מקובץ(

142 ₪פנ"ן

160 ₪הכנה לשנת שירות ולנח"ל קהילתי

315 ₪נוער בסיכון

327 ₪איכות הסביבה )מקובץ(

397 ₪הכנה לצה"ל )מקובץ(

430 ₪פעילות ייחודית

431 ₪תקשורת קהילתית )מקובץ(

439 ₪מנהיגות נוער

447 ₪אתגרים )מקובץ(

510 ₪מחשבים )מקובץ(

514 ₪משצ"ים )מקובץ(

526 ₪קבוצת עניין בתחום אחר )מקובץ(

529 ₪תיאטרון )מקובץ(

562 ₪תנועות נוער ארציות )מקובץ(

613 ₪מועדון פנאי לנוער

671 ₪קבוצות למידה )מקובץ(

740 ₪אמנות פלסטית )מקובץ(

₪ 200קידום נוער

809 ₪מוסיקה

1,033 ₪תנועת נוער מקומית

1,242 ₪מחול )מקובץ(

להלן ניתן לראות את התפלגות המחירים השנתיים למשתתף52 עד 30בתרשימים

יחיד. בפעילויות שבהן טווח המחירים היה גדול מאוד, הנתונים קובצו על ידי ביצוע

חישוב של המחיר הממוצע באותה קבוצת מחירים.

67

מנהיגות נוער מהמתנ"סים שבמדגם גובים סכום סמלי80%, 30כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

₪ לשנה. כ-500עבור פעילות הקשורה למנהיגות נוער והעלות לנער אינו עולה על

מהמתנ"סים אינם גובים כלל עבור ההשתתפות בפעילות. סבסוד הפעילות34%

הזאת, כמו מספר רב של פעילויות אחרות, מיועד לעודד נערים להשתתף בהן.

: מחיר הפעילות של מנהיגות נוער 30תרשים מספר

נוער בסיכון מהמתנ"סים שבמדגם גובים סכום90%, כ-31כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

500 ₪ לחודש )50סמלי עבור פעילות לנוער בסיכון והמחיר לנער אינו עולה על

מהם אינם גובים כלל עבור ההשתתפות בפעילות.50%בשנה(. כ-

: מחיר הפעילות לנוער בסיכון31תרשים מספר

כמה עולה הפעילות מנהיגות נוער ?

₪ 6004%

₪ 50010%

חינם34%

₪ 2,0008%

₪ 1,5002%

₪ 1,0004%₪ 800

2%

₪ 4006%

₪ 3006%

₪ 20018%

₪ 1006%

68

תנועות הנוער הארציות להלן, פעילות תנועות הנוער הארציות הן יקרות32כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

יחסית ואין למתנ"ס יכולת להתערב במחיר. רק מתנ"ס אחד מסבסד באופן מלא את

פעילות תנועת הנוער.

: מחיר הפעילות לתנועת נוער ארצית32תרשים מספר

פנאי לנוער

כמה עולה הפעילות נוער בסיכון ?

₪ 10018%

₪ 20013%

₪ 3005%

₪ 4003%

₪ 2,0005%

חינם50%

₪ 5003%

₪ 1,0003%

כמה עולה הפעילות תנועות נוער ארציות ? )מקובץ(

₪ 22936%

₪ 50831%

₪ 95015%

₪ 1,72510%

₪ 08%

69

מהמתנ"סים שבמדגם גובים סכום80%, כ-33כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

₪ לחודש, ובכללם כ-50סמלי עבור פעילות פנאי לנוער והמחיר לנער אינו עולה על

מהם אינם גובים כלל עבור ההשתתפות בפעילות זו.28%

: מחיר פעילות פנאי לנוער33תרשים מספר

תיאטרון מהמתנ"סים שבמדגם גובים75% להלן, כ-34כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

₪ לחודש, ובכללם50סכום סמלי עבור פעילות התיאטרון והמחיר לנער אינו עולה על

מהם אינם גובים כלל עבור ההשתתפות בפעילות זו.11%כ-

: מחיר פעילות התיאטרון34תרשים מספר

.

כמה עולה הפעילות מועדון פנאי לנוער ?

₪ 10021%₪ 200

18%

₪ 3008%

₪ 4003%

₪ 1,0005%

₪ 2,00011%

חינם28%

₪ 5003%

₪ 7003%

כמה עולה הפעילות התיאטרון ? )מקובץ(

₪ 16414%

₪ 6505%

₪ 1,2807%

₪ 1,6007%

חינם11%

₪ 1,7407%

₪ 14749%

70

התנדבות ומחויבות אישית מהמתנ"סים שפעילות התנדבות97% להלן, כ-35כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

50ומחויבות אישית באחריותם, גובים סכום סמלי עבורה והמחיר לנער אינו עולה על

מהם אינם גובים כלל עבור ההשתתפות בפעילות. כמובן₪83% לחודש, ובכללם כ-

שהפעילות של מחויבות אישית נכללת בין המטלות של הנערים בבית הספר ועל כן

היא אמורה להיות ללא תשלום.

: מחיר פעילות התנדבות ומחויבות אישית35תרשים מספר

מוסיקה להלן, מתנ"סים מתייחסים לפעילות המוסיקה36כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

מהמתנ"סים, שבהם פעילות המוסיקה נחשבת לפעילות60%בצורות שונות. כ-

₪ לחודש,70הפגתית לנוער, גובים סכום סמלי עבורה והמחיר לנער אינו עולה על

מהם אינם גובים כלל עבור ההשתתפות בפעילות, כמו מרכזי ווליום,23%ובכללם כ-

ממשתתפי המדגם, התייחסו לפעילות40%צוללת. חלקם האחר של המתנ"סים, כ-

המוסיקה כפעילות העשרתית והעלות שלה היא לפי מחירי הקונסרבטוריון

שבאחריותם.

: מחיר הפעילות במוסיקה36תרשים מספר

כמה עולה הפעילות התנדבות ומחויבות אישית? )מקובץ(

₪ 2,0003%

₪ 083%

₪ 1008%

₪ 4006%

71

למידה בחלק מהמתנ"סים פעילות הלמידה ממומנת על ידי המדינה או באמצעות קרנות סיוע

למיניהן. חלק ממרכזי הלמידה במתנ"סים מתנהלים כפעילות בתשלום מלא או

מסובסד.

מהמתנ"סים מקיימים פעילות60% להלן, כ-37כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

₪ לחודש65למידה מסובסדת, גובים סכום סמלי עבורה, המחיר לנער אינו עולה על

מהם אינם גובים כלל עבור ההשתתפות בפעילות במרכז הלמידה.26%ובכללם כ-

מהמתנ"סים גובים מחיר מלא עבור פעילות למידה.40%לעומתם, כ-

: מחיר פעילות קבוצות הלמידה37תרשים מספר

מחול פעילות המחול במתנ"סים היא אחד המסלולים המרכזיים לפעילות העשרה. פועלים

מספר רוב של בתי ספר למחול, שבהם לומדים )בעיקר לומדות( נערות מגיל צעיר

כמה עולה הפעילות המוסיקה ?

₪ 023%

₪ 1,60740%

₪ 71717%

₪ 21420%

כמה עולה הפעילות קבוצות למידה? )מקובץ(

₪ 9679%

₪ 1,1679%

₪ 1,90021% ₪ 0

26%

₪ 18029%₪ 650

6%

72

מאוד ועד לגיל גיוס. רוב המתנ"סים שבמדגם התייחסו לשאלת הפעילות בתחום

55₪המחול ככזאת וכרבע מהמתנ"סים גובים עבורה סכום סמלי שאינו עולה על

2,000₪ ₪ ועד ל-850לחודש עבור משתתף. טווח המחירים לשאר המתנ"סים נע בין

לשנה למשתתף. בחלק מהמתנ"סים המחול היא פעילות חוגית המתקיימת מספר

ימים בשבוע למשתתפת, תלוי במסלול האישי שלה. התפלגות המחירים מובאת

להלן.38בתרשים מספר

: מחיר פעילות המחול38תרשים מספר

תנועת נוער מקומית מהמתנ"סים פעילות תנועת נוער76%, כ- 39כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

60₪מקומית מסובסדת, גובים סכום סמלי עבורה, המחיר לנער אינו עולה על

מהם אינם גובים כלל עבור ההשתתפות בפעילות תנועת25%לחודש ובכללם כ-

מהמתנ"סים25%הנוער המקומית, בשונה מתנועות הנוער הארציות. לעומתם, ב-

משתתפי המדגם גובים עבור פעילות בתנועת הנוער המקומית, מחיר דומה ואף גבוה

מתנועות הנוער הארציות.

: מחיר פעילות תנועת נוער מקומית39תרשים מספר

כמה עולה הפעילות המחול ? )מקובץ(

₪ 1,94534%

₪ 1,46718%

₪ 03%

₪ 1,06718%

₪ 8506%

₪ 5339%

₪ 27512%

כמה עולה הפעילות תנועת נוער מקומית ?

₪ 7006%

₪ 6003%

חינם25%

₪ 2,0003%

₪ 1,0009%₪ 900

6%

₪ 4009% ₪ 300

13%

₪ 20013%

₪ 10013%

73

פעילות קידום נוער מהמתנ"סים אשר יש בהם90% להלן, כ-40כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

פעילות קידום נוער באחריותם, גובים סכום סמלי עבורה והמחיר לנער אינו עולה על

מהם אינם גובים כלל עבור ההשתתפות בפעילות.61% ₪ לחודש, ובכללם כ-50

פעילות לקידום נוער ברוב המתנ"סים ממומנת על ידי המדינה או על ידי קרנות סיוע

למיניהן.

: מחיר פעילות קידום נוער40תרשים מספר

הכנה לצה"ל מהמתנ"סים מקיימים פעילות הכנה76%, כ-41כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

₪ לחודש45לצה"ל מסובסדת וגובים סכום סמלי עבורה. המחיר לנער אינו עולה על

מהם אינם גובים כלל עבור ההשתתפות בפעילות הכנה לצה"ל.42%ובכללם כ-

מהמתנ"סים גובים עבור פעילות הכנה לצה"ל מחיר עלות מלאה.25%לעומתם, כ-

: מחיר פעילות הכנה לצה"ל41תרשים מספר

כמה עולה הפעילות קידום נוער ?

₪ 2,0003%

₪ 1,0007%

חינם61%

₪ 5003%

₪ 4003%

₪ 20013%

₪ 10010%

כמה עולה הפעילות הכנה לצה"ל ? )מקובץ(

₪ 73310%

₪ 1,3007%

₪ 43310% ₪ 200

24%

₪ 042%

₪ 2,0007%

74

יזמות לנוער המתנ"סים המפעילים24 מ-92% להלן, כ-42כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

תכנית ליזמות נוער מסבסדים אותה וגובים סכום סמלי עבורה. המחיר לנער אינו

מהם אינם גובים כלל עבור ההשתתפות54% ₪ לחודש ובכללם כ-15עולה על

בפעילות יזמות לנוער. רק שני מתנ"סים במדגם גובים עבור הפעילות מחיר מלא.

: מחיר פעילות ליזמות לנוער42תרשים מספר

קבוצות עניין בתחום אחר המתנ"סים המפעילים קבוצות23 מ- 60%, כ-43כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

עניין בתחום אחר מאלו שצוינו ספציפית מסבסדים אותן וגובים סכום סמלי עבורן.

מהם אינם גובים כלל עבור26% ₪ לחודש ובכללם כ-30המחיר לנער אינו עולה על

מהמתנ"סים במדגם גובים עבור הפעילות40%ההשתתפות בפעילות. לעומתם, כ-

מחיר מלא.

: מחיר פעילות קבוצות עניין בתחום אחר43תרשים מספר

כמה עולה הפעילות יזמות לנוער ? )מקובץ(

₪ 8508%

₪ 14438%

₪ 054%

75

איכות הסביבה מתנ"סים במדגם מקיימים פעילות לאיכות הסביבה.22, 3כפי שצוין בלוח מספר

פעילות זאת נחשבת למעורבות קהילתית ומעודדת על ידי המתנ"סים שמוצאים בה

מהמתנ"סים המבצעים פעילות נוער80%כר בריא לפעילות חינוכית לנוער. מכאן שכ-

אינם גובים על ההשתתפות בפעילות41%באיכות הסביבה מסבסדים אותה. מכללם

)ארבעה מתנ"סים18% ₪ לחודש. רק 45כלל והנערים אינם משלמים עבורה מעל ל-

.44במדגם( גובים על הפעילות מחיר מלא. התפלגות המחירים בתרשים מספר

: מחיר הפעילות באיכות הסביבה44תרשים מספר

מחשבים המתנ"סים המפעילים קבוצות20 מ-70%, כ- 45כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

₪ לחודש ובכללם35מחשבים, גובים סכום סמלי עבורן. המחיר לנער אינו עולה על

30% מהם אינם גובים כלל עבור ההשתתפות בפעילות. לעומתם, כ-40%כ-

מהמתנ"סים במדגם גובים עבור הפעילות מחיר מלא.

: מחיר פעילות מחשבים45תרשים מספר

כמה עולה הפעילות קבוצת עניין בתחום אחר ? )מקובץ(

₪ 1,01726%

₪ 2,0004%

₪ 026%

₪ 30035%

₪ 8009%

כמה עולה הפעילות איכות הסביבה ? )מקובץ(

₪ 041%

₪ 1,6509%

₪ 8009%

₪ 43314%

₪ 16727%

76

פעילות ייחודית המתנ"סים המפעילים20 מ-75% להלן, כ-46כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

₪ לחודש30פעילות ייחודית, גובים סכום סמלי עבורן. המחיר לנער אינו עולה על

25% מהם אינם גובים כלל עבור ההשתתפות בפעילות. לעומתם, כ-35%ובכללם כ-

מהמתנ"סים במדגם גובים עבור הפעילות מחיר מלא.

: מחיר פעילות ייחודית46תרשים מספר

אתגרים למרות שפעילות ספורט אתגרי היא יקרה יחסית, כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

מהמתנ"סים המפעילים פעילות אתגרים, גובים סכום סמלי עבורה.75% להלן, כ-47

מהם אינם גובים כלל עבור35% ₪ לחודש ובכללם כ-45המחיר לנער אינו עולה על

מהמתנ"סים במדגם גובים עבור הפעילות25%ההשתתפות בפעילות זו. לעומתם, כ-

מחיר מלא.

כמה עולה הפעילות המחשבים ? )מקובץ(

חינם40%

₪ 1,800.0015%

₪ 866.6715%

₪ 366.6730%

כמה עולה הפעילות ייחודית ?

₪ 65010%

₪ 28840%

₪ 035%

₪ 1,66715%

77

: מחיר פעילות אתגרים47תרשים מספר

הכנה לשנת שירות ולנח"ל קהילתי מהמתנ"סים המפעילים פעילות80% להלן, כ-48כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

הכנה לשנת שירות ולנח"ל קהילתי, גובים סכום סמלי עבורה. המחיר לנער אינו עולה

מהם אינם גובים כלל עבור ההשתתפות בפעילות.60% ₪ לחודש ובכללם כ-30על

מהמתנ"סים במדגם גובים עבור הפעילות מחיר מלא.20%לעומתם, כ-

: מחיר פעילות הכנה לשנת שירות ולנח"ל קהילתי48תרשים מספר

מש"צים מהמתנ"סים שפעילות המש"צים70% להלן, כ-49כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

₪ לחודש,40באחריותם, גובים סכום סמלי עבורה והמחיר לנער אינו עולה על

מהם אינם גובים כלל עבור ההשתתפות בפעילות. כמובן שהפעילות43%ובכללם כ-

כמה עולה הפעילות "אתגרים"? )מקובץ(

₪ 45012% ₪ 163

46%

₪ 018%₪ 1,750

12%₪ 95012%

כמה עולה הפעילות הכנה לשנת שירות ולנח"ל קהילתי?

₪ 10013%

₪ 3007%

₪ 4007%

₪ 6007%

חינם59%

₪ 9007%

78

של מש"צים נכללת במגמות בבית הספר ועל כן היא מראש אמורה להיות ללא

תשלום וממומנת מתקציב משרד החינוך, מינהל חברה ונוער.

: מחיר פעילות מש"צים49תרשים מספר

תקשורת קהילתית מהמתנ"סים המפעילים תקשורת77% להלן, כ-50כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

קהילתית בתחום הנוער גובים סכום סמלי עבור ההשתתפות והמחיר לנער אינו עולה

מהם אינם גובים כלל עבור ההשתתפות בפעילות.31% ₪ לחודש, ובכללם כ- 25על

: מחיר פעילות בתקשורת קהילתית50תרשים מספר

פנ"ן

הפעילות בקבוצות פנ"ן הן באופיין עסקיות, והנערים הפעילים בהן אמורים לממן את

מהמתנ"סים90%הפעילות מהכנסות ההפעלה. על כן, אך טבעי הוא שפעילות זאת ב-

מכללם אינם גובים כלל עבור60%המפעילים אותה היא במחיר סמלי ואף כ-

להלן.51ההשתתפות, כפי שניתן לראות בתרשים מספר

כמה עולה הפעילות משצ"ים? )מקובץ(

₪ 1,750.0014%

חינם43%

₪ 375.0029%

₪ 1,100.0014%

כמה עולה פעילות תקשורת קהילתית ? )מקובץ(

₪ 25046%

₪ 1,05015%

₪ 2,0008%

₪ 031%

79

: מחיר פעילות פנ"ן51תרשים מספר

אמנות פלסטית מהמתנ"סים המקיימים פעילות50% להלן, בכ-52כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

בתחום האמנות הפלסטית, הפעילות מסובסדת, והמחיר עבורה הוא סמלי ואינו עולה

מהם אינם גובים כלל עבור ההשתתפות בפעילות.20% ₪ לחודש ובכללם כ-50על

מהמתנ"סים גובים מהמשתפים מחיר מלא.50%לעומתם, ב-

: מחיר הפעילות באמנות פלסטית52תרשים מספר

כמה עולה הפעילות פנ"ן ?

₪ 20025%

₪ 1008%

חינם59%

₪ 1,0008%

כמה עולה הפעילות האומנות הפלסטית ? )מקובץ(

₪ 50030%

₪ 86730%

₪ 1,65020%

₪ 020%

80

לסיכום, לנוער של היום יש יותר כסף מבעבר, הם קונים יותר, מוציאים יותר כסף על

בגדים, מבלים יותר ומדברים יותר בטלפון הנייד. חברות מסחריות רבות זיהו את

הפוטנציאל הגלום בקבוצת הצרכנים המובחנת הזו ומנסות לשווק להם מוצרים

מיוחדים, או למצוא דרכים מיוחדות לשווק להם מוצרים קיימים. שוק השיווק לבני

הנוער חוגג בשנים האחרונות. כוח הקנייה של בני הנוער הביא לצמיחת חברות אשר

מתמחות בייעוץ לשיווק לבני הנוער ומנתחות את הרגלי הקנייה, הצרכים ודרכי

ההשפעה עליהם.

כפי שעולה מהממצאים בסקר זה, רוב פעילות הנוער במתנ"סים מסובסדת וחלקה

כל זאת, כאמור, למרות העובדה, שבני הנוער הם ציבור צרכני גבוה.אף ניתנת בחינם

יחסית בחברה הישראלית.

ממצאים אלה שוללים את ההשערה הטוענת, שבני נוער המדירים רגלם מהמתנ"ס

עושים זאת מסיבות כלכליות. על כן, יש לחפש את הסיבות לאי-הגעתם למתנ"ס

בגורמים אחרים.

81

הקשר בין תכני הפעילויות והדגשים החינוכיים לאחוז השתתפותםשל בני הנוער

על מנת לבדוק את הקשר בין תכני הפעילויות שבהן עוסקות היחידות לנוער לבין אחוז

בני הנוער ביישוב המגיעים לפעילויות אלו, בוצע ניתוח מתאם מסוג פירסון. נמצא, כי

בין כל התכנים שבהם עוסקות היחידות לנוער נמצאו רק שלוש קורלציות מובהקות.

בין אחוז המשתתפים לבין דיאלוג ושיח. r)46(=.407,p<.01נמצא קשר חיובי מובהק

מהשונות המוסברת בהשתתפות בני הנוער בפעילות היא בכך,16.5%כלומר

ככל שהיחידות עוסקות בדיאלוגשהיחידות עוסקות בדיאלוג ובשיח. במילים אחרות, ושיח כן אחוז המשתתפים עולה ולהיפך.

בין אחוז המשתתפים בפעילותr)46(=.304,p<.05נמצא קשר חיובי חלש אך מובהק

ככל שהיחידה עוסקת יותר בלהיות מבוגרלבין גורם מבוגר משמעותי. כלומר, .משמעותי עבור הנערים, כן גדל אחוז הנוער המשתתף בפעילות היחידה ולהיפך

בין אחוז המשתתפיםr)45(=.291,p<.05כמו כן, נמצא קשר חיובי חלש אך מובהק

כלומר, ככל שהיחידה עוסקת יותר במחוברותבפעילות לבין חוברות חברתית. חברתית של הנערים כן גדל אחוז ההשתתפות של הנערים בפעילות היחידה

.ולהיפך

לא נמצאו מתאמים מובהקים נוספים בין אחוז ההשתתפות בפעילות לבין הדגשים

החינוכיים שבהם עוסקת היחידה. ממצאים על מתאמים בין הדגשים החינוכיים לבין

עצמם ידווחו בנפרד.

מתקנים, תקציבים ומתודות )סוג ודרך הפעלתם( אופן הפעלת מועדוני הנוער מאפיינת את אופי המקום ומידת העצמאות של הנערים

בתכנון ובקביעת הנהלים והאווירה במקום. ככל שהנערים שותפים יותר בניהול

המקום, מאפייני המרחב המוגן באים יותר לידי ביטוי. ניהול עצמי וכתיבת אמנה

מוסכמת הם שני כלים העומדים בידי מנהל יחידת נוער כדי לקיים פעילות פנאי לנוער,

המעצימה אותם, מאפשרת להם התנסות ובעיקר מחזקת את מיקוד השליטה

הפנימית של הנערים )ויסות עצמי(.

לאופני הניהול במועדונים השונים יש חשיבות רבה בתכנון עתידי של פעילות

המתנ"סים, תוך שיתוף פעולה והתחשבות עם תצורות הניהול המשתנות בין סוגי

המועדונים השונים.

התרשימים הבאים מראים פילוח של צורות ניהול שונות, כפי שהם מתקיימות בכל סוג

וסוג של מועדון.

82

צורות הניהול שנבדקו היו: ניהול צוות ההדרכה, ניהול בני הנוער, ניהול משותף עם

אמנה ותקנון מוסכם.

7לוח מספר לא השיבולאכןמתקן

30184מועדון נוער במבנה המרכזי של המתנ"ס

27205מועדוני נוער בשכונות

20257שלוחת נוער יישובית

19267במקלטים בשכונות

12319בבית הספר

12337מרכז נוער מיועד לנושא )דוגמת שברולט בחולון(

10339מתחם נוער )כמו קמפוס בחולון(

8368מקלטים מיועדים לנושא )כמו צוללת בקריית אונו(

8368מועדון מחשבים )כגון שטרודל בחולון(

מועדון נוער במבנה המרכזי של המתנ"ס במגמה לבדוק את הקשר בין סוג המתקן להשתתפות בני נוער בניהול הפעילות

נשאלו הנבדקים לגבי צורת הניהול של מועדוני הנוער השוכנים במבנה המרכזי של

המתנ"ס. לתשובות אלו יש חשיבות בהיותן אינדיקציה לגבי אופן ניהול הפעילות

במועדוני הנוער.

8לוח מספר מועדון נוער במבנה המרכזי של המתנ"ס

אחוז המשתתפים בפעילויות

המתנ"ס

כן בניהול משותף

עם אמנה ותקנון

מוסכם

כן, בניהול בני

הנוער

כן, בניהול צוות

ההדרכהלא

25%3179

50%1255

75%0041

100%4023

831818"כסה

ממועדוני הנוער במבנה המרכזי של39%, 53כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

6% בניהול משותף עם אמנה ותקנון מוסכם, 17%המתנ"ס הם בניהול צוות ההדרכה,

אינם מקיימים פעילות זאת.38%מנוהלים על ידי בני נוער ו-

83

: מועדון נוער במבנה המרכזי של המתנ"ס53תרשים מספר

מועדוני נוער בשכונות במקביל לבדיקה הקודמת, הוחלט לאסוף נתונים גם לגבי צורות הניהול של מועדוני

הנוער בשכונות. זאת, מתוך הנחה, שממצאים אלה עשויים להוות מסד נתונים חשוב

לגבי תכנון פעולות למשיכת בני נוער למתנ"ס, תוך שיתוף פעולה עם המועדונים

שבשכונות.

התמונה שעלתה די דומה בשני הממצאים, למעט חלקם של המועדונים בניהול עצמי,

שהם רבים יותר במתנ"סים לעומת אלה שבשכונות.

: מועדוני נוער בשכונות54תרשים מספר

מועדון נוער במבנה המרכזי של המתנ"ס

כן בניהול משותף עם אמנה ותקנון מוסכם,

17% ,8

כן, בניהול בני הנוער, 6% ,3

לא, 18, 38%

כן, בניהול צוות ההדרכה, 19, 39%

מועדוני נוער בשכונות

כן בניהול משותף עם אמנה ותקנון מוסכם,

13% ,6

כן, בניהול בני הנוער, 4% ,2

כן, בניהול צוות ההדרכה, 19, 40%

לא, 20, 43%

84

13% מהמועדונים הם בניהול צוות ההדרכה, 40%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

אינם מקיימים43% בניהול בני נוער ו-4%בניהול משותף עם אמנה ותקנון מוסכם,

פעילות זאת.

שלוחות נוער יישוביות השאלה הבאה התייחסה לצורות הניהול המתקיימות בשלוחות נוער יישוביות וזאת על

מנת להשוות עם הצורות הקודמות.

: שלוחות נוער יישוביות55תרשים מספר

בניהול7% מהשלוחות הן בניהול צוות ההדרכה, 36%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

אינם מקיימים פעילות55% בניהול בני נוער ו-2%משותף עם אמנה ותקנון מוסכם,

זאת.

מועדוני נוער במקלטים ובשכונות מעבר למועדונים במתנ"סים, בשכונות ובשלוחות יישוביות, נבדקו גם מועדונים

הנמצאים במקלטים בשכונות. היות ומדובר במתקנים מיוחדים הפועלים בתנאים

שונים ממועדונים אחרים והפעילות מתקיימים במקלטים, חשוב היה לבדוק את צורות

הניהול בהם. מסתבר, כי התמונה כאן דומה בעיקרה למה שנמצא בתרשימים

הקודמים, למעט אחוז נמוך של ניהול משותף עם אמנה ותקנון מוסכם.

: מועדוני נוער במקלטים ובשכונות56תרשים מספר

שלוחת נוער יישובית

כן בניהול משותף עם אמנה ותקנון מוסכם,

7% ,3

כן, בניהול צוות ההדרכה, 16, 36%

כן, בניהול בני הנוער, 2% ,1

לא, 25, 55%

85

מהמועדונים במקלטים הם בניהול צוות36%, 56כפי שניתן ללמוד מתרשים מספר

58% בניהול משותף עם אמנה ותקנון מוסכם ו-2% בניהול בני נוער, 4%ההדרכה,

אינם מקיימים פעילות זאת. מצב זה מאכזב, כיוון שדווקא במקלטים או במתחמים

מבודדים עשויה להתקיים פעילות במרחב מוגן ובגבולות מוגדרים היטב, אך עם

גמישות פנימית לעשייה ולהתנסות של בני הנוער בניהול עצמי.

מועדוני נוער בבית הספר בבדיקת צורות הניהול השונות של מועדוני נוער במתחם בתי הספר, המטרה הייתה

לבחון את מידת מעורבותם של בני הנוער בניהול, כאשר מיקומו של המועדון הינו

בבית הספר ואת הזיקה או ההשפעה שיש לעובדה זו.

, אנו למדים שמתנ"סים בודדים מקיימים מועדוני57מהממצאים המובאים בתרשים

נוער בבתי הספר. להפעלת מועדוני נוער בבתי הספר גישות אמביוולנטיות. מצד אחד

יש הסבורים שטיפול נכון בבני הנוער מחייב רצף חינוכי בכל שעות היום והלילה,

במעורבות מספר גורמים: המשפחה, בית הספר, תנועת הנוער, המתנ"ס, קבוצת

השווים והרשת החברתית הווירטואלית. הרחבת תפקיד בית הספר בחיי הנערים

עשויה להגביר את השפעתו עליהם. מאידך, לבני הנוער יש נטייה לעשות הפרדה בין

מקום הבילוי למקום ההתחנכות. לפי דעה זו, ניתן לקיים רצף חינוכי לאורך היום

והלילה גם כאשר המרחב שבו מתקיימת הפעילות מובדל. כלומר, לומדים בבית

הספר, מתקשרים וירטואלית מהבית, מתחנכים במשפחה ומוצאים בילוי וקשר חברתי

במועדון שבמתנ"ס או בתנועת הנוער.

: מועדוני נוער בבית הספר57תרשים מספר

במקלטים בשכונות

כן, בניהול בני הנוער, 4% ,2

כן, בניהול צוות ההדרכה, 16, 36%

לא, 26, 58%

כן בניהול משותף עם אמנה ותקנון מוסכם,

2% ,1

86

מהמועדונים שבבתי הספר הם בניהול צוות19%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

71% גם בניהול בני נוער ובניהול משותף עם אמנה ותקנון מוסכם ו-5%ההדרכה,

אינם מקיימים פעילות זאת.

מרכז נוער המיועד לנושא מסוים פחות משליש מהמתנ"סים שהשתתפו במדגם מקיימים פעילות של מרכזי נוער

נושאיים, למשל מרכזי ווליום, מועדוני מחשבים, כמו שטרודל בחולון.

למרות זאת, עולה מהממצאים, שכאשר נבדקו מרכזי נוער מיועדים לנושא מסוים, על

פי שיטת הניהול ומעורבות בני הנוער בניהול, ניתן היה לראות כי מעורבות הנוער

בניהול ואף הניהול המשותף היו גבוהים יותר מאשר במועדונים מסוגים שונים שנסקרו

לעיל.

: מרכז נוער מיועד לנושא58תרשים מספר

ממרכזי הנוער מסוג זה הם בניהול צוות ההדרכה,13%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

אינם73% גם בניהול בני נוער וגם בניהול משותף עם אמנה ותקנון מוסכם ו-7%

בבית הספר

כן, בניהול צוות ההדרכה, 8, 19%

כן, בניהול בני הנוער, 5% ,2

כן בניהול משותף עם אמנה ותקנון מוסכם,

5% ,2

לא, 31, 71%

מרכז נוער מיועד לנושא )דוגמת שברולט - חולון(

כן, בניהול בני הנוער, 7% ,3

כן, בניהול צוות ההדרכה, 6, 13%

כן בניהול משותף עם אמנה ותקנון מוסכם,

7% ,3

לא, 33, 73%

87

מקיימים פעילות זאת. ניתן לשער, כי בסוג של מרכז נוער המתמקד בנושא מרכזי

מסוים יש משיכה גבוהה לנערים המגלים עניין ומעורבות באותו נושא.

מתחם נוער מספר מועט של מתנ"סים מפעילים צורה זאת של מועדוני נוער, אך גם באילו

המקיימים פעילות כזאת, נראה כי מקומו של צוות ההדרכה הוא דומיננטי.

: מתחם נוער59תרשים מספר

בניהול7% מהמתחמים הם בניהול צוות ההדרכה, 12%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

לא מקיימים מתחם76% בניהול משותף עם אמנה ותקנון מוסכם ו-5%בני נוער,

לנוער .

מקלטים מיועדים לנושא מהנשאלים אינם מקיימים פעילות במקלטים המיועדים לנושא. כמו80%למעלה מ-

כן, באלו שמקיימים פעילות כזאת מעורבות צוות ההדרכה גבוהה יותר מאשר

מעורבות הנערים עצמם.

: מקלטים מיועדים לנושא60תרשים מספר

מתחם נוער - )כמו קמפוס בחולון(

לא, 33, 76%

כן, בניהול בני הנוער, 7% ,3

כן, בניהול צוות ההדרכה, 5, 12%

כן בניהול משותף עם אמנה ותקנון מוסכם,

5% ,2

88

מהמקלטים מסוג זה הם בניהול צוות ההדרכה,16%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

אינם מקיימים פעילות מיועדת לנושא במקלטים.82% בניהול בני נוער, ו-2%

מועדון מחשבים התמונה דומה התקבלה גם לגבי מועדון מחשבים. חלקו של צוות ההדרכה בניהול

המקום הוא הגדול ביותר.

: מועדון מחשבים61תרשים מספר

בניהול5% מהמועדונים הם בניהול צוות ההדרכה, 11%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

לא מקיימים פעילות82% בניהול בני נוער, ו-2%משותף עם אמנה ותקנון מוסכם,

במועדון ממוחשב.

מקלטים מיועדים לנושא )כמו צוללת בק. אונו(

כן, בניהול בני הנוער, 2% ,1

כן, בניהול צוות ההדרכה, 7, 16%

לא, 36, 82%

מועדון מחשבים )כגון שטרודל - חולון(

לא, 36, 82%

כן, בניהול בני הנוער, 2% ,1

כן, בניהול צוות ההדרכה, 5, 11%

כן בניהול משותף עם אמנה ותקנון מוסכם,

5% ,2

89

תכנים ודגשים חינוכיים שבהם עוסקות היחידות לנוער "באיזו מידהמנהלי יחידות נוער נשאלו על התכנים וההדגשים החינוכיים בפעילותם:

"?הדגשים התוכניים והמתודולוגיים הבאים מאפיינים את פעילותך בתחום הנוער =1 מדרג את התכנים שבהם עוסקים מנהלי יחידות הנוער. הערכים הם 8לוח מספר

= במידה רבה5= במידה רבה ו- 4= במידה חלקית, 3= לעתים רחוקות, 2לעולם לא,

מאוד.ממוצעמספר משיביםנושא

504.58תחושת מסוגלות עצמית

514.57העצמה

514.57פנאי נוער

514.55מנהיגות נוער

514.49חוויה מצמיחה

514.47מנהיגות

514.43ביטוי עצמי

514.43דימוי עצמי

494.43מחוברות חברתית

514.41תחושת ערך עצמי

514.33יזמות נוער

504.30הקשבה

524.25קבוצות עניין בכל תחום אפשרי

504.24מבוגר משמעותי

514.20משימות ביצועיות

524.15אתגרים

524.12התנדבות ומחויבות אישית

504.10דיאלוג ושיח

514.10פנאי

504.04ספורט ותחרויות

494.00נוער בסיכון

503.98ניהול עצמי

473.98פנ"ן

513.96דילמות

523.92הכנה לצה"ל/שירות לאומי-אזרחי

493.90רשתות חברתיות וירטואליות

513.82נח"ל קהילתי וש"ש

503.76קידום נוער

503.72למידה

493.67תנועת נוער ייחודית

90

463.61התחברות לשמחה

513.47תנועות נוער מקומיות

483.46סיוע בהצלחה בלימודים

482.83אמנה

492.67פעולה רב-דורית

להלן התפלגות התשובות של מנהלי יחידות נוער באשר לשימוש בתכנים ובדגשים

החינוכיים הנ"ל.

פנאי סקר זה לא נכנס לעומק המשמעויות של פנאי, כפי שהגדרנו בסקירה הספרותית

)ראה עמוד....(. כשלושת רבעי ממנהלי יחידות נוער שהשתתפו במדגם מציינים את

הפנאי כחלק מהתכנים והדגשים החינוכיים שלהם בפעילות עם נוער.

: פנאי62תרשים מספר

ענו שפעילויות העוסקות בפנאי הן בין התכנים37%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאד ואותו אחוז ענו במידה רבה.

ענו לעתים רחוקות.2% ענו במידה חלקית ו-24%

העצמה רוב מוחלט של מנהלי יחידות נוער במתנ"סים עוסק בהעצמת בני נוער כחלק חשוב

מאוד מפעילותם החינוכית.

פנאי

לעיתים רחוקות2% במידה חלקית

24%

במידה רבה37%

במידה רבה מאוד37%

91

: העצמה63תרשים מספר

ענו שפעילויות העוסקות בהעצמה הן בין התכנים72%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו במידה רבה,16%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שבכלל לא.2% ענו במידה חלקית ו-10%

ביטוי עצמי מנהלי יחידות נוער, רובם ככולם, מבינים שצורך מרכזי של בני הנוער בזמן גיבוש

זהותם הוא הצורך להביע את מחשבותיהם, תחושותיהם ורגשותיהם בדרכים מגוונות,

כל אחד מהם לפי ההזדמנויות הנקרות לפניו וכישורי הביטוי העצמי. תפקיד מרכזי של

היחידה לנוער הוא, אם כך, לייצר מסגרות וסביבות המזמנות לבני הנוער ביטוי עצמי.

: ביטוי עצמי64תרשים מספר

העצמה

בכלל לא2%

במידה חלקית10%

במידה רבה16%

במידה רבה מאוד72%

92

ענו שפעילויות העוסקות בתחום הביטוי העצמי הן55%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו35%בין התכנים והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שלעתים רחוקות.2% ענו במידה חלקית ו-8%במידה רבה,

הקשבה כפי שהנוער זקוק למרחב לביטוי עצמי, כך הוא זקוק למישהו שיקשיב למה שיש לו

לומר. בית הספר עסוק בלהגיד לו מה לעשות ובללמד, ההורים עסוקים בפרנסה

ובמימוש עצמי ובני הנוער בעצמם מעדיפים את קבוצת השווים לשם דיבור וליבון

מצוקותיהם. במצב זה, חסר לבני הנוער המבוגר המשמעותי שיקשיב להם ויהיה

לרשותם בכל תנאי. בעבר עסקו רוב מדריכי הנוער בהפעלת הנערים כקבוצה בחינוך

משימתי ופעלתני בעזרת כריזמה סוחפת.

של מנהלי יחידות הנוער שהשתתפו במדגם90%כיום, כפי שניתן ללמוד מהסקר,

מעידים על עצמם כמשתמשים בהקשבה כחלק מהדגשים החינוכיים שלהם. נתון זה

מעודד וחיובי, ומעיד על פתיחות ורצון להבין ואולי אף על שינוי דור המחנכים בתחום

הנוער.

: הקשבה65תרשים מספר

ביטוי עצמי

לעיתים רחוקות2%

במידה רבה מאוד55%

במידה רבה35%

במידה חלקית8%

93

ענו שפעילויות העוסקות בהקשבה הן בין התכנים44%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

6% ענו במידה רבה, 46%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שלעתים רחוקות הם עוסקים בהקשבה.4%ענו במידה חלקית ו-

משימות ביצועיות יחד עם האמור לעיל, מנהלי יחידות הנוער לא זנחו את המשימתיות הביצועית כדגש

מרכזי במתודות ההפעלה שלהם. בניתוח מתקדם של הקוד לחינוך הבלתי פורמלי של

(, שהרצף המשמעותי בחינוך הבלתי פורמלי הוא:2001(, מצא כהן )1997כהנא )

הזדהות – עשייה פעילה – מחויבות. מכאן, שלמשימתיות הביצועית תפקיד מרכזי

במעבר בין המצבים הנ"ל, וזאת מעבר לתפקיד של התנסות, חינוך לאחריות בביצוע

ושאר היתרונות שיש בלאפשר לנערים לקיים פעילויות שיש עמן תוצאות ממשיות

הניתנות גם להערכה ולמדידה.

ממנהלי יחידות הנוער משתמשים במשימות84%מהממצאים עולה, אפוא, ש-

ביצועיות כמתודה ודגש חינוכי בעבודתם.

: משימות ביצועיות66תרשים מספר

הקשבה

במידה חלקית6%

במידה רבה46%

במידה רבה מאוד44%

לעיתים רחוקות4%

94

ענו שמשימות ביצועיות הן בין התכנים37%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

14% במידה רבה, 47%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שלעתים רחוקות.2%במידה חלקית ו-

אמנה הפעלת מרכזי נוער על בסיס אמנה מוסכמת בין הנערים למדריכיהם היא מתודה

מוכחת ליצירת מחויבות לכללי התנהגות ברורים במרחב הפעילות. כפי שציינו

בסקירת הספרות המקצועית, היתרון של מרחב מוגן הוא בכך, שמגדירים את גבולות

הגזרה במדויק ואת המרחב הפנימי משאירים לגמישות מרבית. כך יכול כל נער ונערה

לבדוק את הגבולות של עצמו ושל חבריו מבלי להיכנס להתנהגויות מסוכנות.

ההסכמה הוולונטרית לכללים מוגדרים מתיישבת עם המאפיין הראשון בקוד החינוך

הבלתי פורמלי, שהוא הוולונטריות, כלומר ההשתתפות בפעילות היא מתוך בחירה.

למרות היתרונות הברורים של תהליך יצירת אמנה, רק כרבע ממנהלי יחידות הנוער

משתמשים במתודה זו וככל הנראה, היא לא הוטמעה מספיק בשטח.

: אמנה67תרשים מספר

משימות ביצועיות

לעיתים רחוקות2%

במידה רבה מאוד37%

במידה רבה47%

במידה חלקית14%

אמנה

במידה רבה מאוד13%

לעיתים רחוקות19%

במידה חלקית34%

במידה רבה15%

בכלל לא19%

95

ענו שפעילויות המייצרות אמנה הן בין התכנים13%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

34% במידה רבה, 15%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

בכלל לא.19% לעתים רחוקות ו-19%במידה חלקית,

גורמי חוסן כאמור בסקירה הספרותית, מחקרים בין-לאומיים מציינים ארבעה גורמי חוסן

הנחוצים לנערים ובהימצאם ברפרטואר החוויה של הנער סיכויו להגיע להתנהגויות

סיכוניות נמוך. גורמים אלה הם: מבוגר משמעותי, תחושת ערך עצמי, חוויה יום-יומית

מצמיחה ומחוברות חברתית. בסקר נבדקה מידת השימוש בגורמי חוסן אלה על ידי

מנהלי יחידות הנוער בדגשים החינוכיים ובתכנים שאיתם הם עובדים.

מבוגר משמעותי .1 מנהל יחידת הנוער ומדריכיו מציבים את עצמם כדמויות יציבות ומכילות, לא

שיפוטיות, המאפשרות לנער מנקודת ראותו לסמוך, להתייעץ ולהעיז לקבל החלטות

משל עצמו בידיעה שהם יהיו שם בשבילו על כל צרה שלא תבוא. המבוגר המשמעותי

יסייע לנער לקבוע ולבדוק את הגבולות של עצמו. הנער יפגוש את המבוגר המשמעותי

כשהוא זקוק לו, אך דמותו מלווה אותו כל היום. יותר משלושת רבעי מנהלי יחידות

הנוער שהשתתפו בסקר משתמשים במתודה זאת בעבודתם עם בני הנוער.

: מבוגר משמעותי68תרשים מספר

מבוגר משמעותי

לעיתים רחוקות2%

במידה רבה מאוד48%

במידה רבה30%

במידה חלקית20%

96

ענו שפעילויות העוסקות במבוגר משמעותי הן בין48%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

במידה30%התכנים והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שלעתים רחוקות.2% במידה חלקית ו-20%רבה,

תחושת ערך עצמי .2 ( יודעים שחלק חשוב בפעילותם היא להביא את92%רובם של מנהלי יחידות הנוער )

הנערים לתחושה של ערך עצמי גבוה. פעולות כמו התנדבות, התנסות מצליחה

ביוזמה, ארגון והובלה של נושא או פעולה משמשים למטרה זו.

: תחושת ערך עצמי69תרשים מספר

ענו שפעילויות העוסקות בתחושת ערך עצמי הן בין51%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

במידה41%התכנים והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שלעתים רחוקות.2% במידה חלקית ו-6%רבה,

חוויה מצמיחה.3

בכוחם של העובדים בחינוך הבלתי פורמלי להשלים ולפעמים אף לתקן נזקים

הנגרמים לנערים שאינם חשים חוויה יום-יומית מצמיחה בבית הספר. נערים

תת-הישגיים, משועממים, ממותגים על ידי המערכת, מוסללים לבינוניות או כישלון

יכולים בסביבה תומכת אחרת לפרוץ ולצמוח למקומות של מנהיגות ותחושת הצלחה.

במקרים קיצוניים הדחיקה לשוליים מביאה לחבורות פשע וונדאליזם, אלימות

והתנהגויות סיכוניות אחרות, שבהם הנערים משלימים את החסך בתחושת ההצלחה

(. הפעילות במתנ"ס מאפשרת חוויה מצמיחהHarel-Fisch et al., 2010והצמיחה )

מהמשתתפים בסקר,96%יום-יומית ומנהלי יחידות הנוער יודעים את זה ואף רובם,

תחושת ערך עצמי

במידה חלקית6%

במידה רבה41%

במידה רבה מאוד51%

לעיתים רחוקות2%

97

אכן רואים במידה רבה מאוד או במידה רבה יצירת חוויה מצמיחה כמגדירה את

עבודתם.

: חוויה מצמיחה70תרשים מספר

דיווחו שחוויה מצמיחה היא בין התכנים57%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

4% במידה רבה, 37%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שלעתים רחוקות.2%במידה חלקית ו-

מחוברות חברתית.4 כאמור, הכלי המרכזי של החינוך הבלתי פורמלי הוא העבודה הקבוצתית והדינמיקה

הקבוצתית. קבוצת השווים משלימה את הצורך לשייכות, שנוצר אצל הנער בתהליך

השתחררותו מהתלות המוחלטת במשפחתו. בנוסף לכך, באמצעות קבוצת השווים

הנער מגדיר את זהותו העצמית. על כן, מהווה הקבוצה מרחב לסוציאליזציה, להזדהות

ולפיתוח השקפת עולם אידיאולוגית. באמצעות הקבוצה המדריך מייצב את המסרים

הערכיים של קהילת הנערים. נערות ונערים מודרים בבית הספר יכולים להשלים את

ממנהלי יחידות הנוער שהשתתפו במדגם ציינו, שהם94%החסך הזה במתנ"ס.

משתמשים במחוברות חברתית כמתודה בעבודתם ומייחסים לה חשיבות רבה.

: מחוברות חברתית 71תרשים מספר

חוויה מצמיחה

לעיתים רחוקות2%

במידה רבה מאוד57%

במידה רבה37%

במידה חלקית4%

98

ענו שפעילויות העוסקות במחוברות חברתית הן53%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו39%בין התכנים והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שבכלל לא.2% ענו במידה חלקית ו=6%במידה רבה,

לסיכום חטיבת גורמי החוסן, נמצא שמנהלי יחידות נוער, במודע או באינטואיציה,

משתמשים בארבעת גורמי החוסן כמוטיבים מרכזיים בתכנים ובדגשים החינוכיים

שלהם.

ניהול עצמי כשניתחנו את תשובות מנהלי יחידות הנוער בעניין שיטת ניהול מועדוני הנוער ראינו

שרוב המועדונים אינם פועלים בניהול עצמי, אלא בניהול ומעורבות גדולה של צוות

ההדרכה. על כן עדותם של מנהלי יחידות הנוער בשימוש בניהול עצמי כדגש פדגוגי

בעבודתם מעלה מספר שאלות שהסקר לא בדק, כמו למשל באילו נסיבות בוחר

המדריך להשתמש במתודה חשובה זאת?

מכל מקום, כשלושה רבעים מהמשתתפים בסקר ציינו, שהם משתמשים בניהול עצמי

במידה רבה מאוד או במידה רבה.

: ניהול עצמי 72תרשים מספר

מחוברות חברתית

במידה חלקית6%

במידה רבה39%

במידה רבה מאוד53%

לעיתים רחוקות2%

99

דיווחו שניהול עצמי הוא בין התכנים והמתודולוגיות26%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

במידה חלקית ו-24% במידה רבה, 48%המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שרק לעתים רחוקות.2%

דיאלוג ושיח ממנהלי יחידות הנוער משתמשים בדיאלוג ושיח כדגש חינוכי בעבודתם. עובדה80%

זאת מתחברת לצורך של בני הנוער לדבר ולבוא לידי ביטוי, אך מעידה גם על דרך

פדגוגית סימטרית בחינוך הבלתי פורמלי. הדיאלוג מאפשר להיות מושפע ומשפיע על

התהליך החינוכי ומסייע להבנות זהות מגובשת מתוך משא ומתן עם עצמי ועם

הסביבה, קבוצת השווים והמבוגר המשמעותי. בתכנית הלאומית לנגב נהגה מודל

הפעלת בני נוער במרכזי דיאלוג ושיח, תכנית שעדיין מחכה למימוש, ולכך נתייחס

בפרק המסקנות בהמשך.

: דיאלוג ושיח 72תרשים מספר

ניהול עצמי

לעיתים רחוקותבמידה רבה מאוד2%

26%

במידה רבה48%

במידה חלקית24%

דיאלוג ושיח

במידה חלקית18%

במידה רבה48%

במידה רבה מאוד32%

לעיתים רחוקות2%

100

דיווחו שדיאלוג ושיח הם בין התכנים והמתודולוגיות32%כפי שניתן ללמוד מתרשים,

במידה חלקית ו-18% במידה רבה, 48%המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שלעתים רחוקות.2%

דילמות הצבת דילמות בפני קבוצת בני נוער היא מתודה המדרבנת את הדיון בשאלות ערכיות

וקיומיות שאיתן בני הנוער מתחבטים. חלק מתהליך ההתבגרות מתבצע בעימות בין

האמונות המוחלטות למציאות האמביוולנטית. הכרעה ערכית בין דילמות מחזקת את

הדעה העצמאית, בכך שמחייבת לנמק את ההכרעה ונקוט עמדה בין ערכים סוטרים.

של המאה הקודמת הייתה דרמה-דילמה, המחזת90אחת המתודות שרווחו בשנות ה-

ממנהלי יחידות הנוער משתמשים בדילמות ככלי72%סיטואציות המציבות דילמות.

חינוכי-הפעלתי.

: דילמות 73תרשים מספר

דיווחו שדילמות הן בין התכנים והמתודולוגיות29%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

במידה חלקית ו-22% במידה רבה, 43%המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

לעתים רחוקות.6%

פעולה רב-דורית אחד ממאפייני תקופתנו הוא נתק תקשורתי בין הורים לנערים והיחסים הבין-דוריים

לעתים קרובות בנויים על פיצוי חומרי או על אי-הצבת גבולות מצד ההורים. המתנ"ס,

בהיותו רב- דורי בהגדרה, עשוי לשמש מרחב מתאים לשיפור הדיאלוג הבין-דורי.

דילמות

לעיתים רחוקות6%

במידה רבה מאוד29%

במידה רבה43%

במידה חלקית22%

101

למרות זאת, נמצא שמעטים הם מנהלי יחידות נוער שרואים בפעילות בין-דורית כלי

חינוכי או דגש לפעילותם.

: פעולה רב-דורית 74תרשים מספר

דיווחו שפעולות רב-דוריות הן בין התכנים10%כפי שניתן ללמוד מהתרשים, רק

36% במידה רבה, 12%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

כלל לא.22% לעתים רחוקות ו-20%במידה חלקית,

התחברות לשמחה גיל ההתבגרות טומן בחובו הרבה רגשות מעורבים. לצד מצוקות קיומיות, פחדים

ושינויים פיזיים ונפשיים מתקיימת אופטימיות ותחושה של פריצת גבולות ויציאה

למרחבים אין-סופיים. אחד מתפקידי המערכת הוא לסייע לבני הנוער לצלוח בבטחה

את התקופה הזאת. ניתן למנף את האופטימיות הזאת ולאמן את בני הנוער להתחבר

לשמחה מתוך האנרגיות הפנימיות, ללא צורך בצריכת חומרים משכרים, מעודדי

ממנהלי יחידות הנוער, שהשתתפו במדגם, משתמשים בחיבור לשמחה56%שמחה.

כדגש חינוכי ומתודה בעבודתם עם בני הנוער.

: התחברות לשמחה75תרשים מספר

פעולה רב דורית

במידה רבה מאוד10%

לעיתים רחוקות20%

במידה חלקית36%

במידה רבה12%

בכלל לא22%

102

הן בין ענו שפעילויות המכוונות למחוברות לשמחה30%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו במידה26%התכנים והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שכלל לא.2% לעתים רחוקות ו-9% ענו במידה חלקית, 26%רבה,

סיוע בהצלחה בלימודים פחות ממחצית ממנהלי יחידות הנוער רואים את ההצלחה בלימודים כדגש חינוכי

בעבודתם. בחלק מהמתנ"סים קיימים מרכזי למידה שאינם בתחום אחריות היחידה

לנוער.

: סיוע בהצלחה בלימודים76תרשים מספר

ענו שפעילויות המכוונות לסיוע בהצלחה בלימודים21%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו23%הן בין התכנים והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שכלל לא.2% לעתים רחוקות ו-10% ענו במידה חלקית, 26%במידה רבה,

דימוי עצמי

התחברות לשמחה

בכלל לא9%

במידה רבה26%

במידה חלקית26%

לעיתים רחוקות9%

במידה רבה מאוד30%

סיוע בהצלחה בלימודים

במידה רבה מאוד21%

לעיתים רחוקות10%

במידה חלקית42%

במידה רבה23%

בכלל לא4%

103

(. כל אחד מאיתנוHarter,1999דימוי עצמי הוא מכלול תכונות שאנו מייחסים לעצמנו )

תופס את עצמו באופן מסוים: חכם יותר או חכם פחות, בעל כישרון מוזיקלי או נטול

כישרון מוזיקלי, עקשן במידה רבה או פחותה, גמיש פחות או יותר, ועוד.

השינויים הרבים שחווה המתבגר מערערים, לעתים, את אהבתו את עצמו.

המידה שבה אנו רואיםומורכב מ : Self Esteemדימוי עצמי נקרא גם הערכה עצמית

את ההיבטים השונים של ה’עצמי’ באור חיובי או שלילי; עמדתו של האדם כלפי עצמו,

הצרוף של דעתנו על עצמנו ודעת זולתנו עלינו.

להיווצרות הדימוי העצמי שלושה מקורות: שיקוף, השוואה חברתית ואמונה פנימית.

הפעילות במסגרות נוער משמשות קרקע פורייה לפתח דימוי עצמי חיובי ומאוזן. רוב

( מודע לכך ומייחס לעבודה על הדימוי העצמי של בני הנוער88%מנהלי יחידות נוער )

חשיבות רבה.

: דימוי עצמי 77תרשים מספר

ענו, שפעילויות בפיתוח דימוי עצמי הן בין התכנים59%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

8% ענו במידה רבה, 29%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שכלל לא.4%ענו במידה חלקית ו-

תחושת מסוגלות עצמית היא "אמונת האדם ביכולותיו לבצע באופןself-efficacyהמושג "מסוגלות עצמית" ))

((. גורם חשוב, המשפיע על התנהגותBandura ,1977מוצלח התנהגות מסוימת"

האדם, הוא תחושת המסוגלות עצמית שלו. המסוגלות העצמית עוסקת בידיעתו של

האדם ובאמונתו, כי הוא מסוגל לבצע בהצלחה מטלה מסוימת. אמונתו זו מגבירה את

נטייתו להשקיע מאמצים בביצועה. מכאן, שמסוגלות עצמית היא אמונה הקשורה

ברמת היכולת שאדם מצפה להציג במצב כלשהו. אמונה זו היא קו מנחה בחיים

דימוי עצמי

לעיתים רחוקות4%

במידה רבה מאוד59%

במידה רבה29%

במידה חלקית8%

104

ובסיס עיקרי לפעולה, המשפיעים על החלטתו של הפרט, האם לשנות את התנהגותו.

Jerusalemאמונה זו אף קובעת את התנהגותו ויכולתו של אדם להתמיד במצבי לחץ)

& Schwarzer, 1992. )

אדם, המתייחס לעצמו כבעל מסוגלות עצמית גבוהה, נוטה להיענות לאתגרים

ולהתמיד במאמציו להשגת המטרות. זאת, משום שהוא מאמין, כי השגת היעדים

(. כל מנהלי יחידות נוער שהשתתפו במדגם משתמשיםBandura, 1997תלויה בו )

בטיפוח תחושה של מסוגלות עצמית אצל חניכיהם כדגש חינוכי.

105

:תחושת מסוגלות עצמית 78תרשים מספר

ענו שפעילויות המקדמות תחושת מסוגלות עצמית64%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו30%הן בין התכנים והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שבמידה חלקית. 6%במידה רבה ואילו

מנהיגות ומנהיגות נוער הסקר עשה הבחנה בין מנהיגות כתוכן ודגש חינוכי לבין מנהיגות נוער הנתפסת יותר

כמסגרת הפעלה. רוב מנהלי יחידות הנוער רואים בשני המושגים כלים תכניים ודגשים

חינוכיים, אך ישנה עדיפות מסוימת להפעלת מנהיגות נוער, כפי שניתן לראות

להלן.81 ו-80בתרשימים

: מנהיגות80תרשים מספר

תחושת מסוגלות עצמית

במידה רבה30%

במידה רבה מאוד64%

במידה חלקית6%

מנהיגות

בכלל לא2%

במידה רבה מאוד63%

במידה רבה25%

במידה חלקית10%

106

ענו שפעילויות מנהיגות הן בין התכנים63%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו במידה רבה -25%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו בכלל לא. 2% ענו במידה חלקית ו-10%

: מנהיגות נוער 81תרשים מספר

ענו שפעילויות מנהיגות נוער הן בין התכנים63%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו במידה רבה ו-29%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו במידה חלקית.8%

פנאי נוער על חשיבות הטיפול בפנאי של בני הנוער הרחבנו את הדיבור בפרק סקירת ספרות.

מתוך הממצאים עולה, שרוב מנהלי יחידות הנוער משתמשים בעיסוק בפנאי כדגש

חינוכי ותוכן רלוונטי לפעילותם. למרות זאת, ההשתתפות החלקית ביחס לפוטנציאל

ביישובים רבים, בעיקר במגזר העירוני, מלמדת שהמתנ"ס אינו נתפס בעיני רוב הנוער

ביישוב כמקום לבילוי פנאי עם חברים. תשובה לתמיהה הזאת ניתנה על ידי נער, פעיל

במועצת התלמידים ובמועצת הנוער במתנ"ס, כאשר הסביר, שנערים לא באים לבלות

במקום בו באים להתחנך. כלומר בתפיסתו את המתנ"ס כממסד המקיים קורסי

מד"צים, קבוצות מנהיגות נוער, מחויבות אישית וכדומה הוא פוסל אותו כמקום בילוי

ראוי ומעדיף את הפארק, החנייה של הסופר, חוף הים או המועדונים בעיר.

: פנאי נוער82תרשים מספר

מנהיגות נוער

במידה רבהבמידה רבה מאוד29%

63%

במידה חלקית8%

107

ענו שפעילויות פנאי נוער הן בין התכנים65%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

4% ענו במידה רבה, 29%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שכלל לא. 2%ענו במידה חלקית ו-

תנועת נוער ייחודית ממנהלי יחידות הנוער מעידים על כך, שלצורך העברת התכנים והדגשים64%

החינוכיים שלהם הם נעזרים בתנועת נוער ייחודית.

: תנועת נוער ייחודית83תרשים מספר

ענו שפעילויות תנועת נוער ייחודית הן בין התכנים46%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו במידה רבה,18%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שכלל לא. 14% לעתים רחוקות ו-12% ענו במידה חלקית, 10%

תנועת נוער מקומית

מהיישובים שהשתתפו בסקר קיימת תנועת נוער מקומית, ובשני שליש62%כאמור, ב

מהם התנועה באחריות המתנ"ס. מכאן, שרוב מנהלי יחידות הנוער, שהתנועות

פנאי נוער

בכלל לא2%

במידה רבה מאוד65%

במידה רבה29%

במידה חלקית4%

תנועת נוער ייחודית

במידה רבה מאוד46%

לעיתים רחוקות12%

במידה חלקית10%

במידה רבה18%

בכלל לא14%

108

באחריותם, מקדישים להן תשומת לב רבה מאוד או רבה בדגשים החינוכיים שלהם

ובתכנים אחרים שבפעילותם. גם אלה שהתנועה לא באחריותם מקדישים לתנועה

המקומית תשומת לב בצורה חלקית.

: תנועת נוער מקומית84תרשים מספר

ענו שפעילויות תנועת נוער מקומית הן בין התכנים25%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו במידה רבה,28%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שכלל לא. 10% לעתים רחוקות ו-12% ענו במידה חלקית, 25%

קבוצות עניין בכל תחום אפשרי על מתודת קבוצות עניין הרחבנו את הדיבור כאשר התייחסנו לקבוצות הקמה. רוב

ממנהלי יחידות הנוער שבמדגם, משתמשים בקבוצות עניין כמתודה83%מוחלט,

ודגש חינוכי. על יתרונותיה של המתודה הרחבנו את הדיבור, עם זאת, יש לציין,

שהחיסרון של המתודה הוא עלותה הגבוהה וחוסר מקורות מימון נגיש.

: קבוצות עניין בכל תחום אפשרי85תרשים מספר

תנועות נוער מקומיות

בכלל לא10%

במידה רבה28%

במידה חלקית25%

לעיתים רחוקות12%

במידה רבה מאוד25%

109

ענו שפעילויות קבוצות עניין הן בין התכנים48%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו במידה רבה,37%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

לעתים רחוקות.4% ענו במידה חלקית ו-13%

הכנה לפעולות המשך נח"ל קהילתי, שנת שירות והכנה לשירות במחלקה לילדים, נוער וצעירים בחברה למתנ"סים קיים מדור העוסק בהכוונה, ארגון,

ליווי והשמה של התכניות הנ"ל כהמשך טבעי לפעילות הנוער במתנ"ס.

נחל קהילתי ושנת שירות מתנ"סים שהשתתפו בסקר עוסקים בהכנה לנחל קהילתי ולשנת שירות, אך28%רק

באלה שמתקיימת הפעילות היא מהווה חלק חשוב מאוד בדגשים החינוכיים ובתכנים

שבהם עוסקים מנהלי יחידות הנוער.

: נחל קהילתי ושנת שירות86תרשים מספר

קבוצות עניין בכל תחום אפשרי

לעיתים רחוקות4%

במידה רבה מאוד46%

במידה רבה37%

במידה חלקית13%

110

ענו שפעילויות נח"ל קהילתי ושנת שירות הן בין35%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו במידה33%התכנים והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שכלל לא. 6% לעתים רחוקות ו-10% ענו במידה חלקית, 16%רבה,

הכנה לצה"ל - שירות לאומי-אזרחי ההכנה לשירות לאחר סיום הלימודים משווקת בחברה למתנ"סים כאפשרות המשך

ממנהלי יחידות76%לחינוכו של הנער במתנ"ס וכדרך הגשמה של החינוך הקהילתי.

הנוער משתמשים בהכנה לצה"ל או לשירות לאומי-אזרחי כדגש חינוכי בעבודתם עם

החניכים. עיסוק זה מספק כר נוח לטיפול בתכנים קהילתיים ולהתנסות משימתית לצד

מחוברות חברתית בגיבוש קבוצות משימה או גרעין קהילתי.

: הכנה לצה"ל / שירות לאומי-אזרחי87תרשים מספר

נחל קהילתי וש"ש

במידה רבה מאוד35% לעיתים רחוקות

10%

במידה חלקית16%

במידה רבה33%

בכלל לא6%

111

ענו שפעילויות הכנה לצה"ל/שירות לאומי-אזרחי הן37%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו39%בין התכנים והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שכלל לא. 8% לעתים רחוקות ו-6% ענו במידה חלקית, 10%במידה רבה,

יזמות נוער ממנהלי יחידות הנוער במדגם משתמשים ביזמות נוער כדגש חינוכי ותוכן86%

לפעילותם.

: יזמות נוער88תרשים מספר

ענו שפעילויות ביזמות נוער הן בין התכנים51%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו במידה רבה,35%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שכלל לא. 4% ענו במידה חלקית ו-10%

התנדבות ומחויבות אישית

הכנה לצה"ל/שירות לאומי/אזרחי

בכלל לא8%

במידה רבה39%

במידה חלקית10%

לעיתים רחוקות6%

במידה רבה מאוד37%

יזמות נוער

במידה חלקית10%

במידה רבה35%

במידה רבה מאוד51%

לעיתים רחוקות4%

112

נהוג להתייחס להתנדבות בני נוער כדרך לחנך את דור העתיד לרגישות חברתית,

לנתינה ולאחריות לזולת. תכנית מחויבות אישית היא תכנית של משרד החינוך

המחייבת תלמידים בכיתה ט' או י' לבצע פעילות בזמנם הפנוי לטובת הקהילה. מעבר

לוויכוח האם תיתכן התנדבות בכפייה, לצד נערים שמתחברים למקום ההתנדבות

בכל נימי נפשם, לא בכל מקומות ההשמה מרגישים הנערים חיוניים באמת וחלקם

באים לפעילות רק כדי לצאת ידי חובה. כשמתייחסים להתנדבות כהזדמנות לחזק את

תחושת הערך העצמי של הנערים, כפי שציינו בגורמי החוסן, במקומות שבהם הנערים

מרגישים זלזול או אינם מרגישים מספיק את חיוניותם, עדיף שהפעילות לא תתקיים

כלל. שאלה נוספת שעולה מעיסוק המתנ"סים במחויבות אישית מתחברת לנושא

ממנהלי78%היותו של המתנ"ס מקום להתחנכות או מקום לבילוי פנאי. מכל מקום,

יחידות נוער משתמשים בהתנדבות ובמחויבות אישית כדגש חינוכי ותוכן של

פעילותם.

: התנדבות ומחויבות אישית89תרשים מספר

ענו שפעילויות התנדבות ומחויבות אישית הן בין47%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו במידה31%התכנים והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שכלל לא. 4% לעתים רחוקות ו-8% ענו במידה חלקית, 10%רבה,

אתגרים למרות שרק שליש מהמתנ"סים שבמדגם מקיימים פעילות אתגרים ורובם בקבוצות

אינטימיות, עבור אלה שמקיימים, מהווה הפעילות דגש חינוכי ותוכן במידה רבה עד

ממנהלי יחידות הנוער המקיימים פעילות אתגרים ציינו זאת.84%רבה מאוד.

התנדבות ומחוייבות אישית

בכלל לא4%

במידה רבה31%

במידה חלקית10%

לעיתים רחוקות8%

במידה רבה מאוד47%

113

: אתגרים90תרשים מספר

ענו שפעילויות אתגרים הן בין התכנים37%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו במידה רבה,47%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שכלל לא. 2% לעתים רחוקות ו-2% ענו במידה חלקית, 12%

פנ"ן מהמתנ"סים שבמדגם מקיימים פעילות פנ"ן. עבורם23%כפי שציינו למעלה,

מהם עוסקים בה במידה רבה עד77%הפעילות היא תחום תוכן ודגש חינוכי חשוב ו-

רבה מאוד.

: פנ"ן91תרשים מספר

ענו שפעילויות פנ"ן הן בין התכנים והמתודולוגיות28%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו במידה17% ענו במידה רבה, 49%המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

לעתים רחוקות. 2%חלקית ו-

אתגרים

במידה רבה מאוד37%

לעיתים רחוקות2%

במידה חלקית12%

במידה רבה47%

בכלל לא2%

פנן

לעיתים רחוקות6%

במידה רבה מאוד28%

במידה רבה49%

במידה חלקית17%

114

למידה ממנהלי יחידות הנוער במדגם, תחום הלמידה הוא באחריותם.24%כאמור, עבור

מהם הפעילות הזאת היא דגש חינוכי ותחום תוכן במידה רבה עד רבה70%עבור

מאוד.

: למידה92תרשים מספר

ענו שפעילויות למידה הן בין התכנים26%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו במידה רבה,44%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שכלל לא. 2% לעתים רחוקות ו-12% ענו במידה חלקית, 12%

נוער בסיכון כשלושת רבעי יחידות נוער במדגם מפעילים פעילות לנוער בסיכון ופעילות לקידום

מהמנהלים התכנים לנוער בסיכון וקידום נוער מוגדרים70%נוער. עבור יותר מ-

כמאפיינים במידה רבה עד רבה מאוד את פעילותם.

: נוער בסיכון 93תרשים מספר

למידה

במידה רבה מאוד26% לעיתים רחוקות

12%

במידה חלקית12%

במידה רבה44%

בכלל לא6%

115

ענו שפעילויות נוער בסיכון הן בין התכנים39%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו במידה רבה,35%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שכלל לא. 2% לעתים רחוקות ו-8% ענו במידה חלקית, 16%

קידום נוער: קידום נוער94תרשים מספר

ענו שפעילויות קידום נוער הן בין התכנים32%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו במידה רבה,30%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שכלל לא. 4% לעתים רחוקות ו-10% ענו במידה חלקית, 24%

רשתות חברתיות וירטואליות: רשתות חברתיות וירטואליות95תרשים מספר

נוער בסיכון

בכלל לא2%

במידה רבה35%

במידה חלקית16%

לעיתים רחוקות8%

במידה רבה מאוד39%

קידום נוער

במידה רבה מאוד32%

לעיתים רחוקות10%

במידה חלקית24%

במידה רבה30%

בכלל לא4%

116

ענו שרשתות חברתיות וירטואליות הן בין התכנים35%כפי שניתן ללמוד מהתרשים,

ענו במידה רבה,33%והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם במידה רבה מאוד,

ענו שכלל לא. 4% לעתים רחוקות ו-4% ענו במידה חלקית, 24%

סיכום הפרק לאור הממצאים בפרק זה נבדקו מתקנים, תקציבים, מתודות )סוג ודרך הפעלתם( והקשר בין סוג

המתקן להשתתפות בני נוער בניהול הפעילות.

נבדקו: מועדוני נוער בשכונות; שלוחות נוער יישוביות; מועדוני נוער במקלטים

ובשכונות; מועדוני נוער בבית הספר; מרכז נוער המיועד לנושא מסוים; מתחם נוער;

מקלטים המיועדים לנושא; מועדון מחשבים. נמצא שברוב צורות ההפעלה לצוות

החינוכי תפקיד מרכזי בניהול המקום ושמעורבות הנערים מוגבלת מאוד. כמו כן,

במעט מקומות משתמשים באמנה ככלי ליצירת חוקים מחייבים ואינם מנצלים את

האפשרות להבנות מרחב מוגן על ידי סימון גבולות חיצוניים ברורים וגמישות מרבית

בתוך הגבולות, דבר שמשיגים ביצירת הנהלה עצמית ואמנה.

תכנים ודגשים חינוכיים, שבהם עוסקות היחידות לנוער: פנאי; העצמה; ביטוי עצמי;

הקשבה; משימות ביצועיות; מבוגר משמעותי; תחושת ערך עצמי; חוויה מצמיחה;

מחוברות חברתית; דיאלוג ושיח; תחושת מסוגלות עצמית; מנהיגות; מנהיגות נוער;

פנאי נוער; תנועת נוער; קבוצות עניין בכל תחום אפשרי; יזמות נוער; התנדבות

ומחויבות אישית; אתגרים; נוער בסיכון, כל אלה הם בין התכנים והמתודולוגיות

המאפיינות את פעילותם במידה רבה עד רבה מאוד.

רשתות חברתיות וירטואליות

בכלל לא4%

במידה רבה33%

במידה חלקית24%

לעיתים רחוקות4%

במידה רבה מאוד35%

117

ניהול עצמי; פנ"ן; דילמות; הכנה לצה"ל/שירות לאומי-אזרחי; רשתות חברתיות

וירטואליות נחל קהילתי ושנת שירות; קידום נוער; למידה; תנועת נוער ייחודית;

התחברות לשמחה; תנועת נוער מקומית; סיוע בהצלחה בלימודים; אמנה ופעולה

רב-דורית, כל אלה הם בין התכנים והמתודולוגיות המאפיינות את פעילותם פחות.

118

הקשר בין תכני הפעילות והדגשים החינוכיים כדי לבדוק האם קיימים מתאמים מובהקים בדגשים החינוכיים שבהם עוסקות היחידות

לנוער בינן לבין עצמן, בוצע ניתוח מתאם מסוג פירסון. להלן מוצגים המתאמים

. משמעות הממצאים היא, שככל שהיחידהp>.01 שנמצאו ברמת מובהקות של

מכוונת לדגש חינוכי אחד במידה גדולה יותר כן הן מכוונת לדגש חינוכי אחר ולהיפך.

: ביטוי עצמי9לוח מספר

ביטוי עצמימתאם בין גורמים

RN

51**711.פנאי

ניתן להסיק, שמנהלי יחידות נוער המעוניינים להשיג ביטוי עצמי של9מלוח מספר

הנערים בוחרים לעשות זאת בעיקר באמצעות פעולות פנאי.

: הקשבה10לוח מספר

הקשבהמתאם בין גורמים

RN

50**394.העצמה

50**502.ביטוי עצמי

ניתן להסיק, שככל שמנהלי יחידות הנוער בוחרים בהקשבה כדגש10מלוח מספר

חינוכי חשוב, הם יבחרו במידה רבה יותר בהעצמה ובביטוי עצמי ולהיפך.

: משימות ביצועיות11לוח מספר

משימות ביצועיותמתאם בין גורמים

RN

51**364.העצמה

51**429.ביטוי עצמי

50**389.הקשבה

ניתן להסיק, שככל שמנהלי יחידות נוער בוחרים במשימות ביצועיות11מלוח מספר

כדגש חינוכי חשוב, הם יבחרו במידה רבה יותר בהעצמה, הקשבה ובביטוי עצמי

ולהיפך.

119

: אמנה12לוח מספר

אמנהמתאם בין גורמים

RN

48**384.פנאי

ניתן להסיק, שככל שמנהלי יחידות נוער בוחרים באמנה כאמצעי12מלוח מספר

חינוכי חשוב, הם אף בוחרים במידה רבה יותר בפעילות פנאי ולהיפך.

: מבוגר משמעותי13לוח מספר

מבוגר משמעותימתאם בין גורמים

RN

50**492.העצמה

49**454.הקשבה

50**385.ביטוי עצמי

50**370.משימות ביצועיות

ניתן להסיק, שככל שמנהלי יחידות נוער בוחרים במבוגר משמעותי13מלוח מספר

כדגש חינוכי חשוב, הם יבחרו במידה רבה יותר בהעצמה, בהקשבה, במשימות

ביצועיות ובביטוי עצמי ולהיפך.

: תחושת ערך עצמי14לוח מספר

תחושת ערך עצמימתאם בין גורמים

RN

50**597.מבוגר משמעותי

51**554.העצמה

51**549.ביטוי עצמי

50**446.הקשבה

51**378.משימות ביצועיות

120

ניתן להסיק, שככל שמנהלי יחידות נוער בוחרים בתחושת ערך עצמי14מלוח מספר

כדגש חינוכי חשוב, הם יבחרו במידה רבה יותר בהעצמה, בהקשבה, במשימות

ביצועיות, במבוגר משמעותי ובביטוי עצמי ולהיפך.

: חוויה מצמיחה15לוח מספר

חוויה מצמיחהמתאם בין גורמים

RN

51**667.תחושת ערך עצמי

51**563.העצמה

50**480.מבוגר משמעותי

51**412.פנאי

51**375.ביטוי עצמי

ניתן להסיק, שככל שמנהלי יחידות נוער בוחרים בחוויה מצמיחה15מלוח מספר

כדגש חינוכי חשוב, הם אף בוחרים במידה רבה יותר בתחושת ערך עצמי, בהעצמה,

במבוגר משמעותי, בפנאי ובביטוי עצמי ולהיפך.

: מחוברות חברתית16לוח מספר

מחוברות חברתיתמתאם בין גורמים

RN

49**662.ביטוי עצמי

49**603.תחושת ערך עצמי

49**582.העצמה

49**568.משימות ביצועיות

48**531.הקשבה

48**526.מבוגר משמעותי

49**507.חוויה מצמיחה

49**447.פנאי

מחוברות חברתית ניתן להסיק, שככל שמנהלי יחידות נוער בוחרים ב16מלוח מספר

בביטוי עצמי, בתחושת ערך עצמי,כדגש חינוכי חשוב, כן הם יבחרו במידה רבה יותר

121

בהעצמה, במשימות ביצועיות, בהקשבה, במבוגר משמעותי, בחוויה מצמיחה ובפנאי

ולהיפך.

122

: ניהול עצמי17לוח מספר

ניהול עצמימתאם בין גורמים

RN

50**495.העצמה

49**471.מחוברות חברתית

50**470.תחושת ערך עצמי

50**428.משימות ביצועיות

49**418.מבוגר משמעותי

כדגש ניתן להסיק, שככל שמנהלי יחידות נוער בוחרים בניהול עצמי17מלוח מספר

בהעצמה, במחוברות חברתית,חינוכי חשוב, הם אף יבחרו במידה רבה יותר

בתחושת ערך עצמי, במשימות ביצועיות ובמבוגר משמעותי ולהיפך.

: דיאלוג ושיח18לוח מספר

דיאלוג ושיחמתאם בין גורמים

RN

48**407.אחוז המשתתפים

49**391.ניהול עצמי

50**375.חוויה מצמיחה

כדגש ניתן להסיק, שככל שמנהלי יחידות נוער בוחרים בדיאלוג ושיח18מלוח מספר

ניהול עצמי ובחוויה מצמיחה. כמו כן,חינוכי חשוב, הם אף בוחרים במידה רבה יותר ב

כאמור, הם מגדילים בצורה מובהקת את אחוז המשתתפים בפעילות ולהיפך.

: דילמות19לוח מספר

דילמותמתאם בין גורמים

RN

50**596.דיאלוג ושיח

50**562.מבוגר משמעותי

50**519.ניהול עצמי

51**476.חוויה מצמיחה

51**455.תחושת ערך עצמי

51**441.משימות ביצועיות

123

51**418.העצמה

49**404.מחוברות חברתית

כדגש ניתן להסיק, שככל שמנהלי יחידות נוער בוחרים בדילמות19מלוח מספר

דיאלוג ובשיח, במבוגר משמעותי,חינוכי חשוב, הם אף יבחרו במידה רבה יותר ב

בניהול עצמי, בחוויה מצמיחה, בתחושת ערך עצמי, במשימות ביצועיות, בהעצמה

ובמחוברות חברתית ולהיפך.

: פעולה רב-דורית20לוח מספר

פעולה רב דוריתמתאם בין גורמים

RN

49**572.דילמות

48**491.דיאלוג ושיח

ניתן להסיק, שככל שמנהלי יחידות נוער בוחרים בפעולה בין-דורית20מלוח מספר

דילמות, בדיאלוג ובשיח ולהיפך.כדגש חינוכי חשוב, הם אף יבחרו במידה רבה יותר ב

: התחברות לשמחה21לוח מספר

התחברות לשמחהמתאם בין גורמים

RN

46**554.פעולה רב דורית

46**511.מחוברות חברתית

46**474.דילמות

45**420.הקשבה

46**403.ביטוי עצמי

46**390.משימות ביצועיות

ניתן להסיק, שככל שמנהלי יחידות נוער בוחרים בהתחברות לשמחה21מלוח מספר

בפעולה רב-דורית, במחוברותכדגש חינוכי חשוב, אף יבחרו במידה רבה יותר

ולהיפך.חברתית, בדילמות, בהקשבה, בביטוי עצמי ובמשימות ביצועיות

124

: סיוע בהצלחה בלימודים22לוח מספר

סיוע בהצלחה בלימודיםמתאם בין גורמים

RN

45**504.התחברות לשמחה

47**397.הקשבה

ניתן להסיק, שככל שמנהלי יחידות נוער בוחרים בסיוע בהצלחה22מלוח מספר

בהתחברות לשמחהבלימודים כדגש חינוכי חשוב, הם אף בוחרים במידה רבה יותר

ולהיפך.ובהקשבה

: דימוי עצמי23לוח מספר

דימוי עצמימתאם בין גורמים

RN

51**780.חוויה מצמיחה

51**709.תחושת ערך עצמי

51**671.העצמה

49**613.מחוברות חברתית

51**596.ביטוי עצמי

51**537.דילמות

46**508.התחברות לשמחה

51**486.משימות ביצועיות

50**474.מבוגר משמעותי

50**452.הקשבה

49**421.פעולה רב-דורית

50**374.ניהול עצמי

ניתן להסיק, שככל שמנהלי יחידות נוער בוחרים בדימוי עצמי כדגש23מלוח מספר

חוויה מצמיחה, בתחושת ערך עצמי,חינוכי חשוב, כן יבחרו במידה רבה יותר ב

בהעצמה, במחוברות חברתית, בביטוי עצמי, בדילמות, בהתחברות לשמחה,

במשימות ביצועיות, במבוגר משמעותי, בהקשבה, בפעולה רב-דורית ובניהול עצמי

ולהיפך.

125

: תחושת מסוגלות עצמית24לוח מספר

תחושת מסוגלות עצמיתמתאם בין גורמים

RN

50**778.דימוי עצמי

50**689.תחושת ערך עצמי

50**609.העצמה

49**608.מחוברות חברתית

50**605.ביטוי עצמי

50**598.חוויה מצמיחה

48**491.סיוע בהצלחה בלימודים

49**463.מבוגר משמעותי

49**461.הקשבה

50**461.ניהול עצמי

50**452.משימות ביצועיות

46**444.התחברות לשמחה

50**415.דילמות

50**403.פנאי

ניתן להסיק, שככל שמנהלי יחידות נוער בוחרים בתחושת מסוגלות24מלוח מספר

בדימוי עצמי, בתחושת ערךעצמית כדגש חינוכי חשוב, כן יבחרו במידה רבה יותר

עצמי, בהעצמה, במחוברות חברתית, בביטוי עצמי, בחוויה מצמיחה, בסיוע בהצלחה

בלימודים, במבוגר משמעותי, בהקשבה, בניהול עצמי, במשימות ביצועיות,

בהתחברות לשמחה, בדילמות ובפנאי ולהיפך.

25לוח מספר

מנהיגותמתאם בין גורמים

RN

51**588.העצמה

51**417.ביטוי עצמי

ניתן להסיק, שככל שמנהלי יחידות נוער בוחרים במנהיגות כדגש25מלוח מספר

בהעצמה ובביטוי עצמי ולהיפך.חינוכי חשוב, כן יבחרו במידה רבה יותר

126

"ס תפיסת התפקיד של מנהל יחידת לארגן במסגרת הנוער במתנ

את כל הנוער אחת. המאורגן בייש2%וב

להדריך את הנוער מדריכי

"ס. המגיעים למסגרות 2%המתנ

לטפל בכל ביישוב הנעריםבמסגרת שאינם2% מודרכת

לטפל בכל "ס. הנוער המגיע 4%למתנ

לטפל בנוער . בשעות הפנאי

12%שלהם

לטפל בנוער כולל מבוקר

רצףעד ,

.ערב חינוכי בבית 33%הספר

לטפל בכל בני . הנוער בייש45%וב

של מנהלי יחידות הנוער במתנ"סיםתפיסת התפקיד

מנהלי יחידות הנוער רואים את תפקידם בצורה רחבה, מבחינת אחריותם על הנוער

ביישוב, אם זה אחריות כוללנית ואם זה אחריות על חלק מהיום.

: תפיסת התפקיד של מנהל יחידת הנוער במתנ"ס96תרשים מספר

;45%התפלגות התשובות, כפי שמובאות בתרשים: לטפל בכל בני הנוער ביישוב –

; לטפל בנוער33%לטפל בנוער מבוקר עד ערב, כולל רצף חינוכי בבית הספר –

; לטפל בכל4%; לטפל בכל הנוער המגיע למתנ"ס – 12%בשעות הפנאי שלהם –

; לארגן במסגרת אחת את כל הנוער2%הנערים ביישוב שאינם במסגרת מודרכת –

.2% ולהדריך את מדריכי הנוער המגיעים למתנ"ס - 2%המאורגן ביישוב –

המחלקה לילדים ונוער בחברה למתנ"סים, על פי תפיסתם שלמנהלי יחידות נוער וממצאי הסקר

כשלושה רבעים ממנהלי יחידות הנוער שהשתתפו במדגם סבורים שעל המחלקה

לילדים ונוער בחברה למתנ"סים לספק להם תוכן מעודכן, הנחיה והדרכה, לכוון אותם

ולסייע להם להתמודד עם הצרכים המשתנים של הנוער בימינו.

127

: תפקיד המחלקה לילדים ונוער בחברה למתנ"סים97תרשים מספר

כפי שניתן ללמוד מהתרשים, מנהלי יחידות נוער מצפים שהמחלקה לילדים ונוער

; להנחות39%תכניות חדשות להשמה במתנ"סים – בחברה למתנ"סים תספק להם

; לסייע למנהלי יחידות הנוער במתנ"סים לארגן35%מנהלי יחידות נוער במתנ"סים –

; לארגן ולנהל פעילויות לנוער ברמה הארצית12%פעילויות מחוזיות וארציות –

.6%; לייצג אותם במינהל חברה ונוער ולהשיג תקציבים – 8%והמחוזית –

תפיסת מידת האפקטיביות של ההדרכה מהחברה למתנ"סים שני שלישים ממנהלי יחידות נוער אינם שבעי רצון כלל מאפקטיביות ההדרכה שהם

מקבלים, אם מקבלים, מהחברה למתנ"סים. קביעה זאת נמצאת בהלימה לצפייה

שהביעו בשאלה הקודמת בדבר תפקידה של המחלקה לילדים ונוער בחברה

למתנ"סים בעיניהם.

: אפקטיביות ההדרכה98תרשים מספר

תפקיד המחלקה לילדים ונוער בחברה למתנ"סים

לייצג אותנו במינהל חברה ונוער ולהשיג

תקציבים עבורנו.6% לארגן ולנהל פעילויות

לנוער ברמה הארצית והמחוזית.

8%

לסייע למנהלי יח' נוער במתנ"סים לארגן פעילויות מחוזיות

וארציות.12%

להנחות מנהלי יחידות נוער במתנ"סים.

35%

להתעדכן ולפתח תוכניות חדשניות

להשמה במתנ"סים.39%

אפקטיביות ההדרכה

לא מקבלים34%

אפקטיבית במידה חלקית30%

לא אפקטיבית כלל2%

מאוד אפקטיבית16%

די אפקטיבית14%

מדריכים, אפקטיבית ביותר2%

אני והמדריכים, אפקטיבית ביותר

2%

128

לשאלה - באיזו מידה ההדרכה שהינך מקבל מהחברה למתנ"סים אפקטיבית לך

- לא מקבלים34%ולצוותך, כפי שניתן ללמוד מהתרשים, התשובות היו כדלקמן:

- די14% - מאוד אפקטיבית; 16% - אפקטיבית במידה חלקית; 30%הדרכה;

– המדריכים, אפקטיבית2% - אני והמדריכים אפקטיבית ביותר ו-2%אפקטיבית;

ביותר .

מסקנות והמלצותמנהלי יחידות הנוער נשאלו על תכנים אופייניים לפעילותם ועל שכיחות השימוש בהם.

מצד אחד, מנהלי יחידות נוער עוסקים בהעצמה של בני הנוער, עושים עבודה

קבוצתית ופעילות התנדבותית. מצד אחר, הם משתמשים פחות בכלים של ניהול

.עצמי ושימוש באמנה

התנדבות, מנהיגות וקבוצתיות הם ערכים של העצמה קהילתית בעיקר כאשר הם

. כמו כן, פיתוחמתורגלים לפעולות מעשיות ולהתנסות מודרכת בהנהגה עצמית

תחושת מסוגלות עצמית ושימוש באמנה ככלי לסימון גבולות חיצוניים מגבירים את

מיקוד השליטה הפנימית. אלה כלים המגבירים את הרצון להיות מעורב, את הרגישות

לצורכי הזולת ובסופו של דבר אמורים להביא את הנער להיות אזרח מעורב ומועצם,

עצמאי ואחראי על גורלו ואיכות חייו. כמובן, שתוצאה זו אינה מושגת אוטומטית ונדרש

תיווך של המדריך, כדי להציף את התובנות של ההתנסות ולקשר אותה למשמעות

הטרנסצנדנטית למקרה המסוים.

בין הממצאים שעלו ממחקר זה נמצא, כי בצד הפעילות הענפה, ניכר שהמתנ"סים

באופן כללי מחמיצים את רוב הנוער הפוטנציאלי, אשר אינו מגיע למתנ"ס והמתנ"ס

אינו מגיע אליו. מומלץ לבחון את התכניות הקיימות ואת מידת הרלוונטיות שלהן לנוער

של היום. כמו כן, נמצאה שונות רבה בין מימוש הפוטנציאל בסוגי מתנ"סים שונים וכי

הדבר נעוץ בצורת ההפעלה של הנוער על ידי היחידה לנוער ברשות המקומית

והמתנ"ס בתוכה.

על המחלקה לילדים, נוער וצעירים בחברה למתנ"סים מומלץ לאמץ את הדגם הבא:

דגשי הפעלה המחלקה לילדים, נוער וצעירים בחברה למתנ"סים:

.מתעדכנת, מפתחת תכניות חדשניות להשמה במתנ"סים

.מדריכה ומכשירה רכזים ומנהלי יחידות נוער במתנ"סים

,יוזמת ומאפשרת פעילויות לילדים, לנוער ולצעירים ברמה המחוזית והארצית

תוך כדי רתימת המחוזות והמתנ"סים לארגון ולביצוע.

129

מייצרת שותפויות עם גורמים אחרים העוסקים בילדים, נוער וצעירים, מגייסת

משאבים ומבקרת את ביצוע התכניות במתנ"סים.

עקרונות העבודה

( בדגש על1997העקרונות נקבעו על פי הממדים לחינוך הבלתי פורמלי של כהנא )

(: Cohen, 2001הרצף "הזדהות – עשייה פעילה – מחויבות" )

( פיתוח גורמי חוסן למניעת התנהגויות סיכוניותLaufer & Harel, 2003.)

.פעילויות שיא במישור הארצי מחוברות לרצף היומיומי במתנ"סים

הטמעת עקרונות הניהול הקהילתי בכל הרמות ובכל התכניות – חניכים, מנהלי

יחידות נוער, מנהלי מתנ"סים ועובדי המחלקה.

על פי תפיסת מעו"ף )מנהיגות, ערכים ופיתוח אישי(, התבנות, דיאלוג

וטכנולוגיה מתווכת.

,על פי עקרונות הדמוקרטיה ההשתתפותית )ועידות אזרחים, רשתות חברתיות

בלוגים וכלי ביטוי מגוונים(.

עקרונות העבודה עם הנוער .לכל ילד ונער במדינת ישראל מסגרת השתייכות מודרכת

.המתנ"ס הוא המרחב המוגן של הנערים בקהילה

.המתנ"ס מספק לנערים חוויה יומיומית חיובית מצמיחה

.המתנ"ס מספק לנערים מסגרת התחברות עם קבוצת השווים

.המתנ"ס מעמיד לרשות כל נער ונערה דמות מבוגר משמעותי

.המתנ"ס מזמן לכל נערה ולנער הזדמנויות לפתח תחושת ערך עצמי גבוה

המתנ"ס מאפשר ומדרבן כל נערה ונער לבטא את רגשותיהם, דעותיהם

וחלומותיהם ביחס לעתידם, קהילתם ומדינתם.

המחלקה תעבוד בתחום הנוער במספר מישורים, בצורה דיאלוגית וסינרגטית

על בסיס יצירת שותפויות וחיבורים, תוך איסוף, השבחה והטמעה של השקפת

עולם קהילתית בעבודה עם נוער ופיתוח מודלים חדשניים להשמה במתנ"סים.

במישור הפנימי של החברה למתנ"סים, המתנ"סים ויחידות הנוער ביישוביםתהליך של מיפוי וחיפוש דיאלוג של ממשקים, תכנים ופעולות המתקיימים

בשטח תוך העמדתם אל מול צרכים, מצוקות ורצונות של המתנ"סים, מנהלי

המתנ"סים, מנהלי יחידות נוער , נערים וקהילות )הדרכה יזומה חד-פעמית(.

130

מיצוב המחלקה כגורם מתעדכן, מדריך, מנחה, מאפשר ומחבר את

המתנ"סים ליוזמות, תקציבים וכדומה בחלוקת תפקידים ברורה, לפיה

המתנ"ס הוא הגוף האחראי על הביצוע, הן ביישוב והן באזור. מפעלים ארציים

מובלים על ידי המחלקה כאשר קבוצות מתנ"סים )מנהלי מתנ"סים ומנהלי

יחידות נוער( מנהלים ומבצעים אותם )ניהול קהילתי(.

המבוססות על שיתוף פעולה עם יחידות נוספות בחברה, יישום תכניות

המפעילות תכניות בתחום הילדים והנוער, כולל פרויקטים ארציים ותכניות

מקומיות, כמו: נח"ל קהילתי ושנת שירות, פנ"ן, נבו"ן )נוער בונה נוער(, יזמות

חברתית, מרכזי ווליום, ועוד.

אפקט הדבורה: העברת ניסיון וידע הקיים בשטח ממתנ"ס למתנ"ס, יצירת

קשרים וחיבורים באשכולות מתנ"סים, בקבוצות עניין ובתחומי פעילות של

קבוצות נוער.

שימוש בטכנולוגיות חדישות לתקשורת בין בעלי המקצוע )אתר מנהלי יחידות

נוער, למידה מרחוק(, בתקשורת עם בני הנוער ובאפיקי ביטוי של בני הנוער,

, אמנויות הבמהSMSבדמות אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, בלוגיות,

)תיאטרון ומוסיקה(, אמנות ותקשורת חזותית.

בניית מודלים מגוונים התואמים אפשרויות וצרכי מתנ"סים: הדרכה חברתית

)נבו"ן במרכזי חוויה, במרכזי שיח, בחוגים ובמרכזי למידה(. משחקי רשת

ממוחשבים )מועדוני גלישה(, בתחום המוסיקה )צוללות ומרכזי ווליום(, בתחום

היזמות העסקית והתעסוקה )הקמת חברות עסקיות קהילתיות כמו בתי קפה,

, פרלמנט נוער וכד'(,you tube, אולפני PCבייבי סיטר, שירותי מחשוב, דר'

בחוגי ספורט ובבתי ספר למחול, ועוד.

בניית מודל למיפוי נוער יישובי, מודל לשיווק וגיוס הנוער במקום הימצאו

)בבית, בקניון, בפארק או על שפת הים(.

שהוכן לתוכנית הלאומית לנגב. על פי המודל, מרכזי דיאלוג ושיח

במישור התוכניעל המחלקה לבנות תורה חדשה של עבודה עם נוער )כולל עקרונות מעו"ף

ותורת ההתבנות( בתהליך דיאלוגי מתמיד עם השטח, המתבססת על חקר

תרבות נוער, ידע נצבר, ריבוי מודלים מהארץ ומהעולם והנובעת מהצרכים

והרצונות של הנוער בעולם פוסט מודרני, המתחשבת בתמורות שחלו באפיוני

התקשורת ושימושי פנאי של הנוער, בצורה כוללנית )נוער סביב השעון(

ומכוונות לחיזוק גורמי חוסן.

131

,כתיבת תכניות מקומיות אלטרנטיביות )ערבית, אתיופית, רוסית, אמל"טית

קווקאזית, מזרחית, מערבית ועוד( ותכניות לדיאלוג בין-תרבותי, מפגשים

פיזיים ווירטואליים.

הטמעת התורה במתנ"סים דרך המדריכים במחוזות, השתלמויות, למידה

מרחוק, פגישות אישיות וקבוצתיות קטנות.

הפצת התורה במרחב הציבורי במישור הארצי, תוך שמירה על הבידול, אך תוך

התחברות לגופים אחרים הפועלים בתחום תוך מתן מטרייה לתנועות נוער

וארגוני נוער אחרים ברמה היישובית.

השמעת דבר הנוער במישור הקהילתי, אזורי וארצי על ידי בניית מנגנון

המאפשר דיון, החלטות והפצתן בנושאים המעניינים את הנוער במישורים

השונים, במרחבים פתוחים, ועדות תוכן וועידת אזרחים.

סיכום מטרתו של המחקר הייתה למפות את תחומי העיסוק של יחידת הנוער במתנ"סים

ולסקור את הפעילות השנתית וזאת לשם שיקוף הקיים וקבלת מידע על2009לשנת

מנת להמליץ על טיוב הפעילויות העתידיות.

( מהם60% )31 מנהלי יחידות נוער במתנ"סים, בחלוקה ארצית, 52המחקר הקיף

גברים אשר השיבו לסקר.

המחקר נעשה בפרדיגמה כמותית-אמפירית באמצעות שאלון, עליו ענה המדגם

באינטרנט.

בפעילויות השונות במתנ"ס וחלקם מהאוכלוסייההמחקר בדק את היקף ההשתתפות

הפוטנציאלית; את ניצול הפוטנציאל לפי אוכלוסיות יעד מפולחות ואת סוגי הפעילויות

הנפוצות במתנ"סים.

בין השאר נסקרו התחומים הבאים: מנהיגות נוער, נוער בסיכון, פעילות תנועות נוער,

מועדון פנאי לנוער, קבוצות עניין בתחומי האומנויות השונים, קבוצות עניין בתחום

התיאטרון, קבוצות עניין ופעילויות בתחום המוסיקה והמחול, קבוצות עניין ופעילויות

בתחום האמנות הפלסטית, פעילות מחשבים ומועדוני גלישה, פעילות במרכזי

תקשורת קהילתית ופעילות בתחום האתגרים.

כן נסקר מודל קבוצות הקמה בתחומים הבאים: פעילות בתחום יזמות נוער, פעילות

פעילות בתחום הלמידה, פעילות חינוכית ממסדית, פעילות, בתחום איכות הסביבה

התנדבותית, הכנה לצה"ל ולשירות לאומי-אזרחי ופעילות ייחודית ליישוב.

132

ואתהשפעת הגורם הכלכלי על ההשתתפות בפעילות המתנ"סהמחקר בחן את

הקשר בין תכני הפעילות והדגשים החינוכיים לאחוז ההשתתפות של בני הנוער

בפעילות. כן נבדקו המתקנים, התקציבים והמתודות.

נבדק הקשר בין תכני הפעילות והדגשים החינוכיים לאחוז ההשתתפות של בני הנוער

בפעילות; תפיסת התפקיד והקשר לגורמי חוסן; העצמה קהילתית, ניהול עצמי;

תפקידי המחלקה לילדים ונוער בחברה למתנ"סים על פי תפיסתם של מנהלי יחידות

נוער ותפיסת מידת האפקטיביות של ההדרכה שמקבלים מהחברה למתנ"סים.

בין הממצאים שעלו ממחקר זה נמצא, כי בצד הפעילות הענפה, ניכר שהמתנ"סים

באופן כללי מחמיצים את רוב הנוער הפוטנציאלי, אשר אינו מגיע למתנ"ס והמתנ"ס

אינו מגיע אליו. מומלץ לבחון את התוכניות הקיימות ואת מידת הרלוונטיות לנוער של

היום. כמו כן נמצאה שונות רבה בין מימוש הפוטנציאל בסוגי מתנ"סים השונים וכי

הדבר נעוץ בצורת ההפעלה של הנוער על ידי היחידה לנוער ברשות המקומית

והמתנ"ס בתוכה.

מומלץ לרכז את הפעילות של המחלקה לנוער בחברה למתנ"סים למחקר, הדרכה,

הכוונה וכתיבת תורה ותוכניות להשמה במתנ"סים המתבססות על פיתוח גורמי חוסן,

קידום תרבות אלטרנטיבית מקומית לנוער והתמקדות בפנאי נוער אולי תוך העברת

פעולות ממסדיות לבית הספר או למינהל חברה ונוער או לחילופין לבצע הפרדה פיזית

בין שני סוגי פעילויות אלו, כלומר מרחב מוגדר לפעולות "מחנכות" ומרחב אחר, על פי

המודל של מרחב מוגן לפנאי והתנסות.

133

מקורות (. ההתבגרות. ילקוט פרקי עיון, מהדורה שלישית, אוצר המורה,1975אורמיאן, ח. )

הוצאת הספרים של הסתדרות המורים בישראל. תל אביב: דפוס אבוקה.

(. מחויבות על אישית בביטוי ובמעשה והקשר שלה לשאיפות1988אילוביץ', ת. )

בחיים, לחוויות חיוביות ולתחושת קוהרנטיות בקרב מתבגרים. עבודת מסטר, תל

אביב: אוניברסיטת תל אביב.

(. נער על סף תהום. דיונון, תל-אביב.2001אפטר, א. ופרוידנשטיין, א. )

(. זהות, נעורים ומשבר. ספרית הפועלים, תל-אביב.1987אריקסון, א. )

(. לילות לבנים, החברה למתנ"סים.2005בן נח, צ, ולוי, ר, )

(. מחקר למיפוי התופעות המשפיעות על תחושת הביטחון של בני2007ברוכמן, א'. )

הנוער ברעננה. דו"ח ביניים. המכללה האקדמית- בית ברל.

(. החוויה הישראלית. החינוך הבלתי פורמאלי במציאות משתנה.2008כהן, א' ה', )

רומי ושמידע )עורכים(, הוצאת מגנס, ירושלים.

(, קווים לניתוח סוציולוגי של ארגוני נוער בלתי פוראמליים, מגמות,1974כהנא, ר, )

.46כא,

(. תרבות הפנאי1992כץ,א., האז,ה., גורביץ,מ., ויץ,ש., אדוני,ח., שיף,מ., גולדברג,ד. )

. מכון גוטמן למחקר1970-1990בישראל: תמורות בדפוסי הפעילות התרבותית

חברתי שימושי, ירושלים.

(. "תעשיית הבילוי" של נוער בסופי שבוע ולילות שישי. משרד החינוך1995להב, ח. )

והתרבות, מינהל חברה ונוער. ירושלים.

(. תיאוריות על גיל ההתבגרות. תל-אביב: ספרית הפועלים.1962מוס, ר. א., )

134

(, העצמה בהקשר של תכנון קהילתי: פיתוח תיאורטי. עבודת דוקטורט.1993סדן. א. )

חיפה. הטכניון.

, עמ'2, כרך טז, מספר 1996, ינואר חברה ורווחה(, העצמה קהילתית, 1996סדן, א, )

162-143.

(, תדריך להכרת אוכלוסייה מיוחדת". מתוך : סדן א. קובץ1990סדן א. ופרי, א. )

תדריכים בעבודה קהילתית, מהדורה שניה ירושלים: משרד העבודה והרווחה.

(. הקשר בין תחושת העצמה לבין התנדבות ומעורבות בקהילה בקרב1999פישר, א. )

בני נוער. עבודת מסטר, רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.

(. תהליכי הסתגלות של נוער מתבגר עולה-מניעת1997קאוצ'ינסקי, פ. וגולצמן, ל. )

.62-56, עמ' 8תופעת נוער שוליים. מניתוק לשילוב,

(,תופעת עישון נרגילה בקרב מתבגרים בישראל: ניתוח סוציולוגי,2005קורן, ל, )

אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן., עבודה לתואר דוקטור

Bandura, A. )1977(. Self-efficacy: Toward a unifying theory of

behavioral change. Psychological Review, 84, 191-215.

Bandura, A. )1997(. Self-efficacy : the exercise of control. New York: W.H.

Freeman

Buff, R. )1998(. Gender and generation down the Red Road. In J. Austin & M.

Nevin Willard )Eds.(, Generations of Youth: Youth cultures and history in 20th

century America. New York: New York University Press.

Chatterton, P. & Hollands, R. )2003( Urban Nightscapes: Youth Cultures,

Pleasure Spaces and Corporate Power )London: Routledge(.

Cohen E. H. )2001( A Structural Analysis of the R. Kahane Code of

Informality:Elements toward a Theory of Informal Education. Sociological

Inpity, University of Texas Press, Vol. 71, No. 3, Summer 2001, 357-380.

135

Erikson, H.E. )1968(. Identity, youth and crisis. New York: Norton.

Freire, P. )1985(. The politics of education.South Hadley Mass.: Bergin &

Garvey

Giddens A. )1984(. The constitution of society: outline of the theory of

structuration. L.A. University of California. Ress.

Giddens A. )1991(. Modernity and self-identity: Self and society in late modern

age. Stanord university press.

Gottilieb, D., Reeves, J., & TenHouten, W.D. )1966(. The emergence of youth

societies: A cross-cultural approach. New York: The Free Press.

Handler, J. F. )1990(. Law and the search for community. Philadelphia:

University of Pennsylvania press.

Harel, Y. )1999(. "A Cross-National Study of Youth Violence in Europe".

International Journal of Adolescent Medicine and Health, 11 )3-4(: 121-134.

Harel-Fisch. Y., Walsh. S., Fogel-Grinvald. H., Amitai. G., Pickett. W., Molcho.

M., Due. P., Gasper de Matos. M., and Craig. W., Negative school

perceptions and involvement in school bullying: A universal relationship

across 40 countries. Journal of Adolescence 1-14, 2010.

Harter KSM.) 1999(. Parent - child Interactions as Mediators of Maternal and

Child Adjustment in Single - Parent Families [masters thesis]. Chapel Hill

)NC(: University of Chapel Hill.

Jensen, L.J. )2001(. )Re(discovering fundamentalism in the cultural margins:

Calvary Chapel congregations as sites of cultural resistance and religious

transformation. Dissertation Abstracts International, A: The Humanities and

Social Sciences, 62 )6(, 2254A.

136

Jekielek, S., Cochran, S., Hair, E. 2002. Employment Programs and Youth

Development: A Synthesis. Child Trends. Washington, D.C..

Jerusalem, M. & Schwarzer, R. )1992(. Self-efficacy as a resource factor in

stress appraisal processes. In: R. Schwarzer )Ed.(, Self-efficacy: thought

control of action )pp. 195-213(. Washington, Dc: Hemisphere.

Jessor, R. )1987(. "Problem-Behavior Theory, Psycho-social Development,

and Adolescent Problem Drinking". British Journal of Addiction, 82: 331-342.

Kandel, D.B. )1982(. "Epidemiological and Psychological Perspectives on

Adolescent Drug Use". Journal of American Academy of Child Psychiatry 21:

328-347.

Kandel, Denise Bystryn )1991(.Developmental Stages of Involvement in

Substance Use and Other Problem Behaviors: Establishing the Evidence and

Identifying the Commonality versus the Specificity of Risk Factors.

Conference on Adolescent Problem and Risk Taking Behavior, National

Institute of Child Health and Human Development. Vest Virginia.

Laufer, A., & Harel, Y. )2003b(. The role of family, peers and school

perceptions in predicting involvement in youth violence. International Journal

of Adolescent Medical Health, 15)3(, 235–244.

Mirel, J.E. )1991(. Adolescence in 20th century America. In R. Lerner, A. C.

Peterson, & J. Brocks-Gunn )Eds.), Encyclopedia of adolescence )Vol. 2, Pp.

1153-1167(. New York: Garland.

Moreno, J.L.)1966(. The roots of psychodrama. Group Psychotherapy, 19 )3-

4(, 140-142.

137

Nutbeam, D., Aar, L. and John, C. )1989(. "Understanding Children's Health

Behavior, the Implications for Health Promotion for Young People". Health

Education Research 6 )4(: 415-421.

Palti, H., Halevy, A., Epstein, Y., Knishkowy, B., Meir, M. and Adler, B. )1995(.

"Concerns and Risk Behaviors and the Associations Between them Among

High-School Students in Jerusalem". Journal of Adolescent Health, 17 )1(: 51-

57.

Petersen, Anne C., )1988(. Adolescent Development. in: M.R. Fosenzweig

and L.W. Portere )Eds.(, Annual Review of Psychology 39: 583-607. 10:1, 2-

12.

Rapoport, Robert & Ronna Rapoport )1975(. Leisure and the Family Life

Circle. Boston: Rootledge.

Sadan, E )2004(.Empowerment and community planning: Theory and practice

of people-focused social solutions )English translation e-book available on-

line at http://www.mpow.org(.

Samdal, O. & Bente, W. )1997(. The Relation between Pupils Well-Being in

School and Their Reported Health and Quality of Life.

Sarbin, T. R., )1954(. Role Theory, in Handbook of Social Psychology,

Gardner Lindzey )ed.(, Addison-Wesley Publishing Company, Reading,

Massachusetts,

Svensson, R. )2000(. "Risk Factors for Different Dimensions of Adolescent

Drug Use". Journal of Child and Adolescent Substance Abuse 9 )3(: 67-90

Stang, Ingun; Mittelmark, Maurice B, Learning as an empowerment process,

in breast cancer self-help groups, Journal of Clinical Nursing. Vol 18)14Jul

2009, 2049-2057.

138

139