סיכום הקורס – אישיות האדם 1 שיעור

25.02.10

פריטי קריאה )חלקם נמצאים8המצגות יועלו לאתר. הסילבוס מופיע גם הוא באתר ויש סה"כ .29.4באתר ואת חלקם אפשר לקרוא דרך אתר הספרייה(. יש תרגיל אחד בקורס, אשר יוגש ב-

ב-4.3ב- להחזיר נתבקש אותם שאלונים, לנו יחולקו יותר11.3 )לא קצר יהיה התרגיל . משלושה עמודים( ומטרתו לאפשר לנו להבין נושאים שקשורים לאישיות.

ייפתח פורום של הקורס, אליו אפשר להעלות שאלות. יהיה מבחן בסוף הקורס, אשר יהיה אמריקאי ברובו.

יש עושר רב במרכיבי האישיות. אנחנו יכולים לשאול עצמנו כיצד נוצרת אישיות האדם? האםמדובר בגנטיקה, סביבה, אירועי חיים? או אולי שילוב של מספר גורמים?

האם בכלל אפשר לדבר על אופי ואישיות קבועים, הקיימים בעקביות? או שמדובר במשהויותר נזיל? האם יש לאישיות גרעין כלשהו, שלפחות הוא קבוע?

דפוס ייחודי של התנהגויות, מחשבות, רצונות ורגשות המאפיינים אדם מסוים מעבר– אישיותלזמן ולמצב.

אבני הבניין של האישיות:( תכונותtraits )–הממדים שבהם אנו שונים ( טיפוסיםtypes )–צירופים ייחודיים של ממדי אישיות המבנה של ההתאמה והניגוד בין תכונות מסוימות–ארגון

. גישה זו עושה שימושהגישה האידיאוגרפיתאפשר לנסות ולאפיין אדם יחיד ובכך מתמקדת , אשר מתמקדת בעיקרהגישה הנומותטיתבעיקר במחקר איכותני. גישה נוספת ומנוגדת היא

בחוקים או בצירופים )אותם הטיפוסים(. היא מבקשת לאפיין יחידים ביחס לאוכלוסייה. גישהזו היא יותר פוזיטיביסטית והיא יותר יעילה מכיוון שהיא יוצרת חוקיות מסוימת.

כיצד האישיות נבנית ומתארגנת –תהליכי אישיות פנים שונים אשר קיימים באותו האדם. אפיון ההבדלים בין בני האדם על ממדי– ממדי אישיות

אישיות שונים.

המתרחשים אישיות שינויי ויש חיים מאירועי כתוצאה המתרחשים אישיות שינויי ישנם כתוצאה מהזמן ומההבשלה שהוא מביא עמו.

The ocean of personality/ Big five scale – ,סולם המודד חמש תכונות על עיקריות לפיהן כביכול, אפשר לסווג את אישיות האדם. אלו הן תכונות הנמדדות על סקאלה )לא מדובר על

חלוקה דיכוטומית(. ואלה הן:1.Opennessפתיחות 2.Conscientiousness חתירה למטרה, עבודה להשגת המטרה 3.Extroversionמוחצנות 4.Agreeablenessנעימות 5.Neuroticism.)'וכו חרדה לחץ, אימפולסיביות, רגשיות, )בעיות נוירוטיות

הקצה השני של זה נקרא יציבות רגשית.

בקורס נשאל שאלות רבות בנוגע לאישיות:מהן התכונות המבחינות בין אנשים? האם תכונות אלה מקיימות ביניהן קשרים?

person-situationמהי הרלוונטיות של התכונות להבדלי התנהגות? האם המצב הוא קובע )debate?)

שאלה גדולה וחשובה במיוחד היא האם קיימת בכלל אישיות?

הנחה לפיה האישיות היא שמסבירה הבדלים–( causal primacy )הנחת העליונות הסיבתית בין אישיים )אדם שהוא אחראי תמיד ינהג באופן אחראי ויטה להיות פחות מבולגן, למשל(.

זוהי ההנחה של רוב הפסיכולוגים האישיותיים., כאוסף של תכונות שאיננו סיבתי. אישיות מתארתלעומתה, יש הרואים את האישיות כ

הנחת העליונות הסיבתית בדרך כלל מזיזה את העולם מכיוון שאנשים כן מתנהלים בעולםמתוך ההנחה שיש משהו קבוע באישיות )למשל, בראיונות עבודה(

לפיה האישיות היא מהות האדם ולא משהו שטחי–( Inner locus)הנחת המיקום הפנימי וחיצוני לאדם.

האם אישיות? יש מדוע האישיות: של הפסיכוביולוגי בפן נעסוק הקורס של השני בחצי גופניים בתהליכים אישיות הבדלי מתאפיינים כיצד האדם? טבע את בנתה האבולוציה

האם מדובר בתורשה, בסביבה או בשילוב של השתיים?–ומוחיים? מניין באים הבדלי אישיות האם הבדלי אישיות מתבטאים בעצמי קוהרנטי? מהם הערכים שסביבם מתפתחת תפיסה של

העולם ושל עצמנו? ומהו תפקידה של העקביות מעבר למצבים?

באיזו משנה זה על האישיות: האם הסביבה בהשפעות יעסוק הקורס החלק האחרון של משפחה אנו נולדים )השערת הטיפוח(? עד כמה משפיעה קבוצת השווים או גורמים סביבתיים אחרים על האישיות? עד כמה אפשר לדבר על אינטראקציה בין תורשה לבין הסביבה? האם יש ילדים שמושפעים יותר מהסביבה בה הם גדלים )ילדי סחלב מול ילדי שן הארי(? האם ניתן

להביא לשינוי מכוון של האישיות )בעזרת העצמה, טיפול פסיכולוגי(?

2 שיעור 04.03.10

האם ישנו גרעין כלשהו, המלווה אותנו באופן תמידי? בהנחה שיש גרעין אישיותי שכזה, כיצדבדיוק מודדים אותו?

התצפיתהרבה חוקרי אישיות משתמשים בתצפיות על בני אדם על מנת לחקור את אישיותם. היא אובייקטיבית כאשר הנצפה איננו מודע לכך שצופים בו. למרות יתרון האובייקטיביות, ישנבדק(, להיות מודע איננו )בכך שהנבדק אתיות בעיות חסרונות: כמה גם הללו לתצפיות

לא הכל ניתן לצפייה )הערכה עצמית, למשל, היא–השיטה לעיתים יקרה ומסובכת וכמובן תכונה שקשה להעריך מתצפית חיצונית(. מלבד התצפית, דרך נוספת לבחון את אישיות האדם

את לשאול פשוט עצמוהיא הקרבה.האדם כמובן היא הזו השיטה של הגדול היתרון . החסרונות של השיטה הזו גם הם רבים. ראשית, ברור שהשיפוט הזה איננו אובייקטיבי. יותר מכך, אנשים אף יכולים לשקר במודע כדי להציג עצמם בדרך רצויה כלשהי. לרוב, הפתרון של זה הוא לשאול על דברים נקודתיים ככל האפשר )לא לשאול "האם אתה מוחצן?" אלא לשאול "האם קל לך לגשת לאנשים חדשים?"(. סביר להניח שאם נשאל אנשים "האם אתה קמצן?", אף אחד כמעט לא יעיד על עצמו שהוא קמצן. לעומת זאת, אפשר לשאול לגבי התנהגויות

המעידות על קמצנות ואז סביר להניח שאנשים יענו יותר בדיוק. היא לשאול מישהו שקרוב לאדם הנחקר ומכיר אותו טוב. גם כאן עולה בעייתשיטה שלישית

חוסר האובייקטיביות והראייה והשיפוט של אותו אדם עלול להיות מוגבל להקשר שבו הוא (. הפתרון של זה הוא לבקש ממספר אנשים לחוות אתראייה מוגבלת הקשרמכיר את הנבדק )

דעתם על אותו האדם וכך אנו מקבלים זוויות הסתכלות שונות ומצייננים את התוצאות באופןיותר אובייקטיבי.

ערך מחקר שבו הוא הכניס אנשים לחדר מעונות של סטודנטים שהם לאGoslingחוקר בשם מכירים למשך רבע שעה. לאחר מכן הם התבקשו למלא שאלון אישיות על אותו הדייר. לאחר השוואה שערכו בין ההערכות הללו לבין הערכות של האדם עצמו או של קרוביו, התגלה כי

טען כי בתקופות של שינוי מהיר, דווקאPiedmontהערכות האלה היו לא פחות מדויקות. לוקחת איננה המעמיקה שההיכרות כיוון טובה פחות להבנה תביא טווח ארוכת היכרות בחשבון את השינוי שהאדם עובר במשך חייו. זה מתקשר לתחושות שעולות הרבה פעמים

בהורים לילדים מתבגרים לפיהן הם לא מכירים את הילד שהם גידלו במשך שנים רבות.

אפשר לסכם ולומר שהשיטה הכי טובה היא להשתמש במדדים מרובים, כך שהטעויות פחותאו יותר מתקזזות.

עבר על כל מילות התואר הקיימות במילון וובסטר לשפה האנגלית ומצאAllportחוקר בשם מילים18,000שיש )יש מעמיק אישיות לניתוח נחוצות כולן ברור שלא מילים שכאלה.

נרדפות, יש מילים מנוגדות, שהן למעשה שני קצוות של אותו הרצף וכו'(. נעשו ניסיונות רבים לתמצת את התכונות הרבות הללו לכמה ממדי אישיות בודדים שיקיפו את התכונות החשובות

ביותר. זאת מכיוון שאנחנו חייבים ליצור שפה משותפת וחסכונית בנוגע לאישיות האדם.

הגישה הלקסיקאלית הנחת הבסיס של הגישה הזו היא שאם לתכונה יש משמעות, פירוש הדבר שאנשים ידברו

18,000עליה. זאת אומרת שהשפה צריכה להכיל את רוב מונחי האישיות. כפי שאמרנו, יש שמות35 צמצם את המספר העצום הזה ל-Catellמילות תואר במילון של השפה האנגלית.

. חוקרים שניתחו מחדש את16PF – גורמים 16תואר והיפוכיהם. בניתוח גורמים ידני התקבלו הגורמים, מצאו כי הם מצטמצמים לחמישה גורמים עיקריים. גם כאשר מנתחים הרבה16

יותר מילים בניתוח ממוחשב דומה, הממצאים דומים. גם מחקרים שנעשו בשפות אחרות The)משחזרים ממצא זה. עם זאת, ברור שיש שמות תואר שאינם מוכלים בחמשת הגדולים

big five) . לגישה הלקסיקאלית יש כמה חסרונות. ראשית, ייתכן והשפה אינה תופסת את כל המורכבות וכי אנשים אינם מודעים למשמעותה המדויקת של המילה )ייתכן גם מצב שבו כל אדם מפרשיכולים להיות עמומים באופן קצת שונה את אותה התכונה(. שנית, תיאורים במילה אחת )למשל: קפדן יכול להיות נודניק מחמיר או מישהו שאפשר לסמוך עליו(. בנוסף, תיאורים של מילה אחת לא תמיד מדויקים וקשה לתאר כך תכונות מורכבות )כמו המילה רוחני, למשל(.

)עליו ענינו בשיעור( מגיעים למבנה מאוד דומה.BFIמעניין ששאלונים מורכבים יותר כמו ה- היום יש מספר רב של מדדים אלטרנטיביים שלרוב משתמשים במשפטים תיאוריים שלמים

ולא במילים בודדות. פריטים שישנם הדבר פירוש אחת, תיאורית למילה דברים כמה מצמצמים אנו כאשר

0.42שהולכים יחד ונתפסים כפריטים שמשקפים תכונה בסיסית משותפת. למשל, מתאם של ובין "מתחשב ואדיב". זאת אומרת שאנשים שנותנים אמון הם גם אנשים בין "נותן אמון"

- בין "מוצא חסרונות באחרים" לבין0.41מתחשבים ואדיבים. לעומת זאת, ישנו מתאם של נוטים למצוא לא זאת אומרת שאנשים שרואים עצמם כמשתפי פעולה "משתף פעולה".

חסרונות באחרים. למעשה, מה שאנו עושים זה להכניס את כל התוצאות לניתוח גורמים ממוחשב. הגורם הואניתוח יותר מגורם אחד. להיות כמובן שיכול הדבר הבסיסי שעומד בשדרתו של השאלון. פקטור אנו מקבלים בסוף יותר. או בגורם אחד מדובר לבדוק האם לנו הגורמים מאפשר ו"טעינות", כאשר טעינות פירושה מהו הקשר בין הפריט )התכונה הספציפית( לפקטור, לגורם

(. יש דוגמא לטבלת תוצאות שכזו במצגת. מיפוי מרחביbig five)כמו נעימות או כל אחד מה-הפריטים כל בין קשר יש כי מראה ענינו שעליהם הראשונים השאלונים תוצאות של

ב- קטגוריה לאותה bigהמשתייכים fiveלהיות גם נוטים דאגנים שהם אנשים למשל, . מתוחים, מדוכאים ולהתעצבן בקלות )כאשר כל התכונות הללו נמצאות תחת הקטגוריה של

לקחת כמה תכונות אשר בדרך–(. הרעיון של תכונת-על הוא בדיוק זה big fiveנוירוטיות ב-כלל מופיעות יחד ולאחד אותן תחת קטגוריה אחת.

Big five –חמשת הגדולים

O – דמיון, פתיחות לרגשות ודעות וערכים שונים– פתיחות לחוויות C –תחושת חובה )מצפוניות( - אחריות, ארגון, חתירה למטרה, יסודיות וזהירות E –מוחצנות - חברתיות, דברנות, אסרטיביות ופעילות A – צייתנות, צניעות, שיתוף פעולה וטוב לב– נעימות N –נוירוטיות - נטייה לחרדה, דיכאון, כעס, חוסר בטחון וגחמנות

מקובל–רוב תכונות האישיות מתפלגות באוכלוסייה באופן נורמאלי. האישיות בנויה על שונות להתייחס לאדם בהתאם לשאלה בכמה סטיות תקן הוא רחוק מהממוצע )אנחנו צריכים שיהיה לנו סטנדרט וממוצע כללי אליו נוכל להשוות את הנבדק(. לכל תכונה יש ממוצע )לפי האופן שבו הנבדקים מילאו את השאלונים( וגבולות גזרה )גבול עליון וגבול תחתון(. כך נוכל לבדוקובכמה הוא רחוק ממנו. מלבד ההסתכלות על כל תכונה מתי האדם מתחת/מעל לממוצע מהממוצע ונמוך בתכונה אחת מהממוצע )בן אדם שגבוה מעניינים הצירופים גם בנפרד,

בתכונה אחרת(. בעזרת חמשת הגדולים ניתן לאפיין בצורה די טובה את פרופיל האישיות של האדם. אפשר לומר שאנו מקבלים מעין טביעת אצבע אישיותית של האדם. לכאורה יש לנו רק חמש תכונותבינינו. עם זאת, לעיתים חמש אך בכל זאת זה תופס לפחות חלק מהעושר של ההבדלים

אינן מספיקות הפופולארי –תכונות השאלון NEO-PIתכונות על לשש תכונת כל מחלק ( בשאלון ה-Eקטנות. לעיתים לרזולוציה זו יש חשיבות רבה. לדוגמא, בקטגוריית המוחצנות )

NEO-PI:מופיעות שש התכונות הבאות אדם שגבוה בחום, חברותי

מהפרופיל האישיותי של אדם בודד ניתן לראות באילו תכונות הוא בולט. דבר מעניין נוסףשהפרופיל האישיותי מאפשר לנו הוא להשוות בין אנשים שונים.

3 שיעור 11.03.10

חשוב לדעת לתאר אנשים וזו יכולה להיות מטרה בפני עצמה, אך עם זאת, יש לנו גם מטרה . היינו רוצים להיות מסוגלים לנבא מתי אדם יתנהג בדרךניבויאחרת בתיאור האישיות שהיא

מסוימת או מי יתאים יותר לעבודה מסוימת. מפני שתכונות הן דבר רחב ומקיף, הן מתאימות פחות לנבא התנהגויות בודדות ומתאימות במיוחד לנבא 'תוצאות' של החיים )מאפיינים שהם

תוצר של התפתחות ארוכת טווח(. הם תהליכים אישיותיים המתרחשים באדם אשר עוזרים לנו(life outcomesתוצרי חיים )

לנבא התנהגות מסוימת בצורה מדויקת יותר מאשר ניבוי בעזרת תכונה מסוימת או התנהגות של פרט מסוים ברגע נתון )למשל, בשביל לנבא האם אדם מסוים יתגרש, אין זה מספיק לדעת

האם הוא אדם חם(. אנחנו נדון בניבוי בשלושה מישורים עיקריים:

התפקוד הפסיכולוגי של האדם.1התפקוד התעסוקתי של האדם.2אישיות האדם ומערכות יחסים זוגיות.3

רווחה פסיכולוגית המושג הזה מתייחס לשאלה עד כמה האדם מרגיש טוב עם עצמו. מדובר במשהו סובייקטיבי ויש דרכים רבות ומגוונות למדוד זאת )שאלות כמו: "כאשר אתה מסתכל על חייך עד כה, עד כמה אתה חש מרוצה?"(. חשוב להבין שיכול להיות שלאדם תהיה רווחה פסיכולוגית גבוהה

אך עדיין יהיו לו בעיות נפשיות. אפשר לשער כי אנשים מוחצנים ונמוכים בנוירוטיות צפויים להיות גבוהים ברווחה פסיכולוגית.

תומכים בכך(, הםOzerאנשים שכאלה נוטים לראות אירועים באור חיובי יותר )מחקריו של מגיבים פחות קשה למשוב שלילי ונוטים לא להחשיב הזדמנויות שלא יכלו להגיע אליהם. מטה

מחקרים מראה שלרווחה פסיכולוגית יש מתאם שלילי עם148אנליזה שערכה סיכום של , אשר קשורות באופן חיובי לרווחהbig fiveנוירוטיות. זאת לעומת שאר התכונות המופיעות ב-

הפסיכולוגית. לבין הרווחה הפסיכולוגית של האדם בין שלו.תוחלת החייםיש מחקרים שמראים קשר

מחקרים מראים שכאשר עושים פעולות המשפרות ולו במעט את הרווחה הפסיכולוגית של בניהאדם, הם מאריכים חיים.

למרות שנדמה שהרווחה הפסיכולוגית היא משהו מאוד נזיל, שאירועי חיים נקודתיים יכוליםלהשפיע עליו באופן דרסטי, מחקרים מוכיחים שבסך הכל מדובר במדד די יציב ועקבי.

בעיות פסיכיאטריות יש דפוסי אישיות המאפיינים הפרעות נפשיות שונות. למשל, התמכרויות לאלכוהול וסמים

יש קטגוריה של הפרעות אישיות. DSMקשורות לרוב לפתיחות גבוהה ומצפניות נמוכה. ב- אופציות: ייתכן3הקשרים בין הפרעות אישיות לבין ממדי האישיות הם מורכבים. ישנן לפחות

כי האישיות היא דבר נפרד מההפרעה אך היא משפיעה עליה. למשל, נעימות נמוכה עלולה לפגוע בקשרים חברתיים ולהוביל להפרעות. אפשרות נוספת היא שהבדלי אישיות הם תוצר של ההפרעה. למשל, אצל אנשים דיכאוניים, רוב שינויי האישיות מתרחשים לאחר תחילת המחלה. אם השערה זו נכונה, אז אפשר לומר שהאישיות היא באיזה שהוא אופן תוצר של ההפרעה ולא הגורם לה. האפשרות השלישית והדומיננטית היא שלא צריך לדבר על האישיות

,Widigerועל ההפרעה בתור שתי ישויות שונות וייתכן כי שתיהן תוצר של אותו הדבר. לפי ההפרעות הפסיכולוגיות או הפסיכיאטריות פשוט נמצאות בקצה של ההתפלגות הנורמטיבית.

דיבר על חלוקה שלPiedmontבדרך כלל אם יש בעיה בצד אחד, יש גם בעיה בצד השני. )כאשר בכל ממד מקבל אדם ציון נמוך או גבוה(. N וה-Eאנשים בממדי ה-

Eגבוה ב- )מוחצנות(Eנמוך ב- אנשים מנותקים מן העולם, יכולים

להיות מאוד אפאתיים )נוירוטיות(Nנמוך ב-אנשים שטוב להם עם עצמם

דחייה מקשיי שסובלים אנשים וחברות

להסתגל, המתקשים אנשים להרגיש, להבין את עצמם, ליצורשל מצב מעין זהו וכו'. קשרים 'רכבת שדים', יום ככה, יום ככה.

Nגבוה ב-

אישיות בעבודה מהו הקשר בין האישיות לבין הצלחה בעבודה? האישיות משחקת תפקיד בקביעה האם האדם מתאים לתפקיד או לא. האם ישנה תכונה שתיטיב בכל מקצוע? אפשר לדבר על חריצות

בהקשר זה, למשל. התהליך המקשר בין אישיות לבין הצלחה בעבודה הוא תהליך מורכב. אפשר לדבר על שני

מסלולים: מיומנויות, השקעה ומדדי תפקוד אחרים. אלו הם דברים שקשורים –מסלול אישי .1

לתפקודו של האדם לעבודה ואינם קשורים לסוג העבודה או למקום העבודה הספציפי. נמצא כי מצפוניות קשורה להצלחה בכל המקצועות. Barrickבמטה אנליזה של

על מנת שאדם ייכנס לתפקיד מסוים, הוא צריך להימשך אליו. כמובןמסלול סביבתי -.2 שמלבד העניין, האדם צריך להתקבל לעבודה )התאמה לארגון או למקצוע(. בשלב הבא האדם כבר נמצא בארגון ואז הוא ניצב בפני שתי אופציות: להישאר או לעזוב )שלב הנשירה(. כאשר נשארים אפשר לדבר על מידת ההצלחה של האדם בארגון.נוכל לדבר על מידה אם כן, ישנם הרבה שלבים שהאדם צריך לעבור עד שבכלל

האדם יכול לפעול לשינוי–כלשהי של הצלחה. כמובן שיש מקום לדבר גם על השפעה דברים בארגון שלא טובים בעיניו. זה מראה שהמודל איננו פסיבי אלא אקטיבי. האדם

יכול להשפיע על סביבתו ולא רק להיפך.

נבחנו כל מיני סוגי עבודות למול אותם ממדי אישיות של ה-Barrickבמחקר של big five. בקרב מנהלים, המוחצנות קצת יותר חשובה לתפקודם. במקצועות חופשיים, המצפוניות גבוההכן, המצפוניות גבוהה, לא המוחצנות ומכונאים טכנאים של במקרה הנוירוטיות. גם אך

ולנוירוטיות יש אפקט שלילי. אם כן, אנו רואים שיש דברים שחוזרים באופן עקבי בכל המקצועות )מצפוניות גבוהה( ויש

דברים שהם תלויי הקשר.

עצמו? נעשתה מטה אנליזה שביקשה למדוד עד כמה לעובדים טוברווחת העובדומה לגבי רואים העובד, רווחת על בהשפעתן המוחצנות לעומת הנוירוטיות של בבחינה בעבודתם.

תמונת ראי: אנשים מוחצנים יותר שבעי רצון מהעבודה ביחס לאנשים נוירוטיים, לאנשים מוחצנים ישמאשר רגשית תשושים יותר הנוירוטים לנוירוטים, מאשר אישי הישג של תחושה יותר

המוחצנים וכו'.

על הולנדחוקר בשם אפיין את המקצועות השונים הייתה6 ממדים שונים. הטענה שלו שאפשר לאפיין גם אנשים לפי הנטיות הללו )יש אנשים בעלי נטייה חקרנית, למשל(. רפואה

היא מקצוע שמצריך נטייה שכזו. אלו הם ששת הממדים השונים: - אדם שעובד עם הידייםממד ריאליסטי.1 אדם שעובד עם השכל– ממד חקירתי.2 אדם מקורי. יש מעט מאוד אנשים כאלה לפי הספרות– ממד אומנותי.3 - מקצועות חברתיים שנוגעים בעיקר לעבודה עם הזולתממד חברתי.4 מקצועות ניהוליים, אנשי הכסף– ממד יזמי.5 רואי חשבון, עבודות מסודרות ומדויקות– ממד קונבנציונאלי.6

היום. לעבודתו האדם התאמת בנושא הדומיננטית התיאוריה היא הולנד של התיאוריה יגיע הוא המקצוע, ומאפייני שלו הנטייה מבחינת למקצוע מתאים האדם אם לטענתו, להצלחה. מחקרים מראים כי יש גם קשר בין החלוקה הזו שעשה הולנד לבין תכונות האישיות

)התיאור המלא נמצא במצגת(. Big fiveשל ה-

אישיות במערכות יחסיםהאדם יש קשר בין הדברים שקשורים להצלחתו בעבודה לבין הצלחתו בקשרים?

ישנם מאפיינים אישיותיים אשר הוכחו כקשורים לשני הדברים הללו )כמו למשל נוירוטיותנמוכה(.

ניסה לאפייןLeeכמו שיש נטיות תעסוקתיות שונות, יש לאנשים גם נטיות שונות באהבה. הבדלים בין טיפוסים של אוהבים. מחקרים מוצאים שישה סגנונות הנעים על שלושה ממדים

מרכזיים: תשוקה מאוד גבוהה יכולה להוביל לטירוף של ממש )כמו בסרט "חיזור –תשוקה .1

גורלי"( עד כמה האדם מוכן לוותר על עצמו בתוך מערכת היחסים ועד כמה הוא– שליטה.2

רוצה לשלוט במצב ולהיות מרוחק. קרבה וחיבה.3

הממדים הללו לא סותרים זה את זה, כמובן. ששת הסגנונות הקיימים )השלושה הראשונים הם המרכזיים(:

1.Eros התאהבות במבט ראשון, התאהבות חסרת מעצורים.–תשוקה 2.Ludusלראות את האדם השני כאובייקט לכיבוש ולשליטה. האדם חושב– משחק

שגם הצד השני משחק את אותו המשחק.3.Storgeאהבה נעימה, מתמשכת, התמזגות של אהבה וחברות.– התקשרות שלווה 4.Pragma אהבה פרקטית ומושכלת, אהבה שאיננה מלאת התרגשות.– מעשה 5.Agape אהבה אלטרואיסטית, לוותר על מה שאתה רוצה בשביל השני.– מסירות 6.Maniaאהבה רכושנית ותלותית, התעסקות ומחשבות יתר על בן הזוג.– שיגעון

( הכללים האישיות ממדי כי Bigנמצא fiveבמחקר של האוהבים. טיפוסי את מנבאים ) Heavenנראה כי אנשים הגבוהים במוחצנות נוטים לאהבה של ארוס, אהבה יצרית. אנשים

המשחק. הלודוס, של לכיוון הולכים ובנעימות במצפוניות נמוכים בנוירוטיות, שגבוהים גבוהים בנעימות. אנשים שגבוהים באהבה ההתקשרות השלווה מתרחשת בטיפוסים שהם

ולאתפרגמאטי מסודרת אהבה רוצים הם פתוחים. ולא שמרנים ובעיקר נוירוטיים הם

אנשים בנוירוטיות. גבוהים בעיקר הם ומשוגעת מאנית לאהבה שנוטים אנשים מסעירה. שנוטים לאהבה מתמסרת וטוטאלית גבוהים בנעימות ובמצפוניות.

כיצד האישיות יכולה להשפיע על הקשרים הזוגיים לאורך זמן? תיאר תהליך התפתחותי של מערכות יחסים. הם בחנו שני גורמיםקרני וברדבורי המודל של

מרכזיים בהשפעתם על הקשר הזוגי לאורך זמן: אישיות וכמות האירועים המלחיצים. כמובןלנבוע יכול גם הוא אך קרוב( אדם של )מוות חיצוני מאורע להיות יכול שאירוע מלחיץ מאישיות בן הזוג )בגידה, למשל(. כאשר קורה מאורע מלחיץ, אנשים צריכים לעבור תהליכי הסתגלות, אשר קשורים גם הם לאישיות האדם. תהליכי ההסתגלות עצמם משפיעים בתורם על האירועים המלחיצים. למשל, כאשר אדם לא מסתגל כראוי ולא מתמודד באופן חיובי, ייתכן כי האירוע המלחיץ הבא יגיע מהר יותר וייתפס כמלחיץ עוד יותר. תהליכי ההסתגלות משפיעה על איכות הנישואין ואיכות הנישואין משפיעה על תהליכי ההסתגלות. אם איכות

הנישואין נשארת גבוהה לאורך זמן, אפשר לדבר על יציבות הנישואין. אם אכן לאישיות יש השפעה כה גדולה על יציבות של מערכות יחסים, אז אפשר לשאול האם

Karneyישנם טיפוסים מסוימים שיש להם יותר סיכוי להגיע ליציבות של נישואים. במחקר של נמצא כי הקשר בין ממדי אישיות לשביעות רצון מהנישואין די חלש.

יותר לשביעות הרצון כי להתאמה אישיותית יש קשר חזק במטה אנליזה שנעשתה נמצא מהנישואין. זה הגיוני בהתחשב בעובדה שנישואין הם מערכת זוגית כך שמאוד קשה לנבא הכל

בעזרת האישיות של אחד מבני הזוג בלבד. אם בכל זאת אנו מעוניינים לנבא מיהו הטיפוס שישרוד יותר טוב במערכת יחסית ארוכת טווח,וממוצע במצפוניות, גבוה בנעימות, גבוה בנוירוטיות, נמוך שיהיה: טיפוס לשרטט אפשר

בפתיחות ובמוחצנות. בנוגע לקשר בין האישיות לגירושין נמצא כי לנעימות נמוכה, מצפוניותRobertsבמחקר של

)אלו הם האפקטים היחידים שנמצאו גירושין חיובי עם יש קשר גבוהה ונוירוטיות נמוכה המאניה והלודוס. – Heavenמובהקים(. הטיפוס הזה דומה גם לשני סוגי אהבה שתיאר

4 שיעור 18.03.10

מה מקורם של הבדלי האישיות בינינו?Plominחקר הרבה את הנושא של הבדלי אישיות. מובן שבני האדם אינם נולדים זהים. הבדלי

בגילאים מאוד צעירים. חלק מההבדלים כבר נראים מזג, או אישיות, המכונים טמפרמנט האלה תורשתיים.

אבולוציוני פרדוקס מעין בכך כמו–יש בתכונה אבולוציוני יתרון שום שאין נדמה מחד מופנמות. מאידך, ברור שאין אינטרס אבולוציוני לכך שכל בני האדם יהיו זהים וזאת מכיוון

שאז ישנה אפשרות להכחדת האנושות כולה.הציע מספר עקרונות עבור התפתחות המינים. דרווין טען שהמינים משתנים ועובריםדרווין

תהליך התפתחותי. פרטים יחידים שונים זה מזה במאפיינים רבים. התנאי הראשון של דרוויןמאפיינים אותם הפרטים. בין בסיסית שונות אותה שתתקיים היא המינים להתפתחות

מאפיינים תורשתיים שאינם מקריים או מועברים–מועברים, במידה מסוימת, מהורה לצאצא ליצור עצמו או לצאצאיו והםערך הישרדותיבצורה תרבותית. ישנם מאפיינים שלהם יש

הנקראת הצאצאים העמדת יכולת של הפרט, את הצלחת ההתרבות אחוזי מגבירים את reproductive success .

אישיות האדם עומדת בכל התנאים האלה שהציב דרווין. לאורך דורות, מאפיינים המשפריםבאוכלוסיה. ההתאמה של המין משתפרת ויישארו ייבחרו היכולת להתרבות ישתמרו, את

)היכולת להעמידברירה מינית )התמודדות עם הסביבה( וברירה טבעיתבעזרת תהליכים של צאצאים(. מה שלא מסתדר עם היכולות האלה כמו נעלם מהמאגר הגנטי ומה שמסתדר איתן

בעבר היה זן של פילים שלא היה להם חדק אבל הם–נשמר. דוגמא לכך יכולה להיות הפילים נכחדו לגמרי מכיוון שמבחינת ההישרדות הסביבתית הם לא הצליחו ולכן הגן הזה לא השתמר.

, מניעות את האבולוציה בהתאםDNA, ביניהם שינויים מקריים ב-מוטציותישנם סוגים של לתנאי הסביבה. שינויים שכאלה גורמים גם לשינוי באישיות שלנו.

אם המוטציה מועילה לשרידות בתנאי הסביבה, היא עלולה להישמר למשך דורות )כמו הפיל בעל החדק, שנחשב אולי מוטציה בתחילת דרכו(. עם זאת, ישנו סיכוי גדול יותר שהמוטציותלהימחק צפויות הן הדורות, ועם הפרט בשרידות של פוגעות הן כזה במצב מזיקות. יהיו מהמאגר הגנטי. הרבה מחקרים בתחום משתמשים בכלי סימולציה. קשה לדמות מצב שלקורה ושואלים מה פשוטה בתנאי מעבדה. הסימולציה מאפיינת סיטואציה ברירה טבעית לאורך הדורות תחת פרמטרים מסוימים. למשל, אם רוצים לדבר על הבדלי אישיות, אפשר לנסות לבדוק מה יקרה אם ישנה אוכלוסייה שמתחילה ממאגר של אנשים שהם אגרסיבייםומסייעת לשרידות של הפרט, היא תשתמר חיובית ולא אגרסיביים. אם האגרסיביות היא ותשתלט על רוב הפרטים באוכלוסייה. הסימולציה מאפשרת לבנות מודלים שונים, הכוללים גם עונשים ופרסים. דוגמא לכך היא משחק הניצים והיונים. קיימת אוכלוסייה שבה ישנן רק

שתי אסטרטגיות. אגרסיבי, תמיד נלחם על משאב. כל הניצים שווים בכוחם. הם לא מתים אלא רק–הנץ

נפצעים ומאבדים משאבים. תמיד מוותר ולכן לעולם לא נפצע. כל היונים שווים בכוחם ומשקיעים מעט משאבים–היונה

סיכויי הצלחה. 50%במפגש, עם אנחנו קובעים את שווי המשאבים. למעשה, אם הנץ פוגש בנץ אחר, הם בוודאות נלחמים ומי שמפסיד נפצע ומפסיד נקודות. מי שמנצח מרוויח את המשאב. אם יש מפגש בין שני יונים, הם לא נלחמים אלא נושאים ונותנים. כך אחד מנצח ולוקח את המשאב והשני לא מפסיד כלום. אם יונה ונץ נפגשים, היונה מוותר ובורח והנץ זוכה בכל מבלי להיפגע. אפשר לשנות במשחק את מטריצת התגמולים ולשאול מה קורה אם מעלים את מחיר הפציעה. אפשר להעלות את מחיר המשאב וכו'. הסימולציה מאפשרת לנו לבדוק מה קורה באוכלוסייה שכזו תחת תנאים משתנים שכאלה. סימולציה שכזו מראה כי במצב שבו הפגיעה מההפסד קטנה, משתלמת התוקפנות והניצים משגשגים. במצב הפוך, שבו הפגיעה מההפסד גדולה, הוותרנות משתלמתשתי מסוימת, לאסטרטגיה עדיפות ואין מורכב מספיק המצב אם נמחקים. והניצים

האסטרטגיות ישרדו יחד. לאורך זמן, מתבצעת הפרדה בין המינים השונים )מוצא המינים של דרווין(. תמונתו של המין הולכת ומתעצבת. דרווין התייחס גם לאופן שבו התעצב בדרך זו טבע האדם. הטענה היא שכאשר הקבוצה מספיק גדולה, היא חייבת שיהיו לה כישורים חברתיים. לפי דרווין, זוהי אחת הסיבות לכך שככל שהקבוצה גדולה יותר, כך המוח של פרטיה גדול יותר והיכולות החברתיות

של הפרטים טובות יותר. טבע האדם, או כל יצור אחר, לפי דרווין, מותאם ברובו לכך שיעביר את הגנים שלו הלאה. עם( קרובות פועלים להשגת מטרות אנו לכך. מודע לרמוז שהאדם כדי זו אין בטענה זאת,

proximate( סופיות מטרות משיגים מודע, לא באופן ובכך, )ultimateאדם בני למשל, .) אוכלים מתוך רעב ולא מתוך מחשבה שכך הם ישרדו ויעבירו הלאה את הגנים שלהם.

הפרדוקס האבולוציוני מדוע הבדלים בין אישיים אינם מוכחדים? לקיחת סיכונים, למשל, היא תכונה שבוודאי אין לה

ערך הישרדותי. אם כן, מדוע היא משתמרת? - רוב המוטציות אינן מזיקות במיוחד והן רעש מקרי. לכן הן אינןסחף גנטיהסבר אחד הוא

נעלמות גם בטווח די ארוך. לשונות הקיימת יש חשיבות במצבים כלשהם– חשיבות השונות לפרטהסבר אפשרי נוסף הוא

עבור הפרט. למשל, בהגנה מפני מזיקים. אם היינו כולנו זהים, הוירוסים או הפרזיטים היויכולים להסתגל אלינו ולהזיק לנו בקלות יתרה.

Belsky "זה טוב–, בגישה מעט אחרת, טבע את המושג "לא לשים את כל הביצים בשק אחד להישרדות שלנו שנוכל לייצר ילדים בעלי אופי שונה. בלסקי פיתח את הרעיון הזה ונתן את)כמעין המשקפיים בעלי האנשים כל את רצחו שם, בקמבודיה. האינטלקטואלים דוגמת אינדיקציה לכך שאלו הם אנשים חשודים(. בלסקי הסביר שכדאי לאדם שהילדים שלו ייבדלו

זה מזה, אחרת שניהם לא היו שורדים משבר מסוים.

Wilson מכיוון שבני האדםהגמישות טען שהשונות היא לא בתכונות רבות אלא רק בתכונת . הם חיות גמישות, נוצרים הבדלי אישיות כאשר הם נתקלים באירועי חיים שונים וסביבה שונה.

על דיבר גם הקבוצהוילסון ברמת להיותשרידות כדאי לקבוצה קבוצתית. ברירה על , אלטרואיסטית. קבוצות שבהן יש אנשים מגוונים יסתגלו טוב יותר לשינויים ולמצבים שונים כיוון שתמיד יהיו בהן הכוחות הנכונים. המגוון הזה חשוב כיוון שכך הקבוצה תוכל להתמודד

(fluctuatingאופטימום מתנדנד )בצורה יעילה עם מצבי משבר שונים. זה מתקשר למושג של בתנאים וזמנים שונים, אסטרטגיות שונות יהיו מיטיבות. אם כך, נצפה בזמנים שונים לדפוסי–

Van de vliertאישיות שונים. גם במקומות שונים, נראה דפוסי אישיות שונים של המקומיים. טען שמקורם של ההבדלים הללו הוא דווקא באקלים ולא במיקום או בתרבות. עם זאת, הגירהדפוסי אישיות שתואמים כיוון שישנם מהגרים שמראים היא מכשול עבור התיאוריה שלו

דווקא למקום אליו הם היגרו. BFI העביר שאלוני Schmittישנם כמה מחקרים שניסו לבחון הבדלי אישיות מעבר למדינות.

מדינות שונות. אכן רואים שישנם דפוסי אישיות מסוימים הנקשרים לאזורים גיאוגרפיים56ב-מסוימים.

מחקר על גומחות אקולוגיות )כמו הגלפגוס( מביא למסקנות לפיהן שינוי גנטי מביא להתעצבות האישיות. במחקרים שכאלה לא משווים בין מדינות שונות אלא בין תושבים הגרים באזורים

שונים של אותה המדינה. גם היא מביאה ליצירת שונות. (frequency-dependentברירה לפי שכיחות ) Bussטען כי

ההתאמה של הנטייה משתנה בהתאם לשכיחותה. הדוגמא הקלאסית היא מצב של אנשים)מבחינה נצלן ולהיות אסטרטגיה לשנות עדיף נדיבים, כולם שבו במצב ונצלנים. נדיבים

הגדיר את המצב הזהNowackהישרדותית(. אך במצב שבו כולם נצלנים, עדיף להיות נדיב. לקבוצה כדאי להיות אלטרואיסטית אך– שילוב של ברירה קבוצתית וברירה אישיתכאיזון או

ליחיד עדיף להיות אגואיסט ונצלן.( גומחות nischחיפוש seeking )–והשונות להם המתאים המקום את מוצאים פרטים

מאפשרת את החיפוש הזה. לפתח חייב יחיד, כל אפילו ואולי מין כל גדולה, תחרות יש כאשר מורכבים, במצבים

אסטרטגיה משלו.

big fiveהיתרונות והחסרונות האבולוציוניים של ערכי הקצה ב-

חסרוןיתרוןתכונהולמציאתפתיחות למשיכה המביאה יצירתיות

פתרונות בקלות יתרה פסיכוזה, אמונות לא רגילות המביאות

לשוליות חברתית ולהסתכנותבמטרותמצפניות השקעה הסכנה, הפחתת

ארוכות טווח המניבה הישגיםהפסד הקצר, בטווח רווחים הפסד

אנרגיה וזמן, נוקשותסכנהגישה לסביבה, בני זוג, בני בריתמוחצנות משפחתית, יציבות אין

מאחרים, בזבוז של זמן ואנרגיהברית, הבנתנעימות בני יחסים טובים, רכישת

מטרותיהם של אחריםשל ניצול אין כי משאבים הפסד

אחרים סכנות,נוירוטיות מפני המשמר על עמידה

חשדנות המובילה לתחרותיות מועילהברווחה פגיעה ודיכאון, מתח

פסיכולוגית ובריאות גופנית

יועלה לאתר קובץ עם כל הדירוגים של השאלונים. –לגבי התרגיל אנחנו צריכים לבחור אדם ולנתח את האישיות שלו לפי אחת משתי השאלות הבאות:

האם הערכים מנבאים את האישיות שלהם? איזו אישיות תהיה לאדם שהוא מצפוני?.1 מה אנחנו חושבים שמקשר בין האישיות לבין הערכים? יש לתאר את האישיות של

.big fiveהאדם לפי ה-האם האנשים מכירים את האדם הזה? האם הדירוגים של האדם–שאלה נוספת .2

דומים לדירוגים של חבריו?

ולדון על אישיות האדם לגבי השפעת הסביבה שני מאמרים נוספת היא לקרוא אפשרות בשאלה כיצד הסביבה משפיעה על האישיות ומה המשמעות של השפעה שכזו? כיצד אפשר ללמוד על אישיות יציבה אם הסביבה משפיעה עליה? כיצד אירועים לטווח ארוך משפיעים על

האישיות?

ויהיה עד שלושה עמודים29.4התרגיל יוגש עד ה-

5 שיעור 15.04.10

ממתי קיימת אישיות? האם הבדלי אישיות הנראים בזנים שונים של בעלי חיים זהים להבדלי אישיות שנראים בין בני אדם? האם מדובר רק בתרבויות שיותר או פחות מדגישות את חשיבות

תכונות האישיות?Tooby -ו Cosmidesפיתחו תיאוריה לפיה הפסיכולוגיה של האדם המודרני התעצבה בעיקר

בתקופות שבהן האדם היה ציד ולקט. לפיהם, אם אנו מעוניינים להבין מיהו האדם היום, עלינולבחון זאת בעיקר במקומות בהם החיים הם עדיין פרימיטיביים.

אך האם הציידים לקטים היו בעלי אישיות אחידה או שמא היו ביניהם הבדלי אישיות שירשומאבותיהם הקדומים, שלפני עידן האדם המודרני?

בחןGoslingכדי לענות על שאלה זו יש לחשוב על הנושא של אישיות בבעלי חיים אחרים. מאות סוגים של בעלי חיים והגיע למסקנה שגם אצלם נמצאים הבדלי אישיות/ טמפרמנט/ סינדרומים התנהגותיים. במחקרים רבים ממדי אישיות אלה נמצאו חופפים לממדי האישיות האנושית. הנחה חשובה של גוסלינג היא שניתן לאתר באיזה שלב אבולוציוני התפתחה תכונהיצורים קרובים. למעשה, ההנחה היא שככל בין מסוימת ככל שרואים חפיפה בתכונה הזו שהמינים קרובים זה לזה בעץ הפילוגנטי, כך נצפה לראות דומות בתכונות האישיות. למשל,

Big fiveאפשר לשער שמבין בעלי החיים, בעל החיים שהכי סביר שנוכל לדרגו על סולמות ה- הוא השימפנזה. עם זאת, יש לזכור שלעיתים תכונה מתפתחת בנפרד בשני מינים קרובים.

המינים שנבדקו, פתיחות בשמונה מינים12גוסלינג מצא נעימות, נוירוטיות ומוחצנות ברוב הדבר פירוש בשימפנזים, מצפוניות מצא הוא כי נאמר כאשר בשימפנזה. רק ומצפוניות

שנמצאו הבדלים על סקאלת המצפוניות בין השימפנזים. הטענה שלאישיות יש מרכיב תורשתי כלשהו מחייבת אותנו לחשוב על המרכיבים הביולוגיים.כי יש לזה ביטוי כלשהו באופן שבו וייתכן ייחודים לבני האדם ישנם דפוסי תגובה שהינם מתארגן המוח האנושי ובאופן שבו הוא מתעצב במשך החיים. עולה גם השאלה האם ישנם הבדלים במבנה המוח בהתאם לאישיות האדם ואם כן, האם הבדלי האישיות בינינו הם רק תוצר של ההבדלים המוחיים הללו? אין תשובה חד משמעית לשאלה הזו אבל סביר להניח שהמוח והאישיות מתפתחים במקביל ואין האחד תלוי בשני באופן מוחלט. מחקרים מראים, למשל, שאזורי מוח מסוימים מגיבים בצורה שונה בהתאם לאישיות האדם המסוים. נראה כי

גם העברות עצביות מתבצעות בצורה מעט שונה.

אישיות אינדיבידואליתטבע האדםמרכיב ביולוגיחייםגן מבעלי שונה מטבעו האדם

שיתוף כמו בתכונות למשל, אחרים. פעולה ונדיבות.

בין אישיים בתכונות אלה הבדלים שניתן לשייך להבדלים גנטיים.

במוחמערכת מוחית ומעגלים פעילות דפוסי כמו מסוימת התנהגות המאפיינים

פחד, אגרסיביות או אמון.

המערכת של ברגישות הבדלים אישיים בין להבדלים קשורים האגרסיביות הפחד, בתכונות

והאמון. נוירוטרנסמיטורים מעבירים מידע ביןהעברה עצבית

תאי עצב ליצירת תגובת פחד, למשל.הסרוטונין מעכב את תגובת הפחד.

של בפעילות הבדלים נוירוטרנסמיטורים יתבטאו בהבדליחרדה ברמות למשל אישיות,

גבוהות. כוללהורמונים בגוף, מידע המעבירים חומרים

במוח ומשמשים להפעלה של מערכותלמשל, )אוקסיטוצין, פסיכולוגיות

נקשר לאמון(.

הבדלים בשכיחות ההורמון, למשלבגלל או תרופה לקיחת בעקבות גנטי. הבדלים אלו מובילים מרכיב

להבדלי התנהגות נראים.

אין צורך להניח שלמרכיב ביולוגי יש קשר ישיר עם התכונות המורכבות של האישיות. תכונות מורכבות מתכונות קונקרטיות יותר. יש הטוענים שאיןbig fiveאישיות רחבות כמו תכונות ה-

אלא דווקא על התכונות הספציפיות, בהן אפשר לראות את ההבדליםbig fiveלהסתכל על ה- הנגרמים משינויים ביולוגיים יותר בבהירות.

ומוחית אשר משתנה מאדם התכונה הקונקרטית מתבטאת בדפוס של פעילות מחשבתית . ההנחה היא שבבסיס התכונות הקונקרטיות ניצביםאנדופנוטיפיםלאדם. דפוסים אלה מכונים

יותר להגיע מאשר אל מאפיינים מוחיים, שמקורם בחלקו תורשתי. אל הדפוסים הללו קל התכונה עצמה כיוון שהם אלה שנראים בהתנהגותו של האדם.

הגן מסמל את ההבדל הביולוגי שמוביל להבדלים קוגניטיביים ורגשיים אשר באים לידי ביטויבשינויים בין בני אדם בתכונה בסיסית מסוימת.

ניתן ללמוד הרבה מבעיות נוירופסיכולוגיות או פסיכיאטריות בהנחה שתכונת האישיות היאמאפיין תת קליני.

ישנן שתי מערכות של תכונות קונקרטיות העומדות כבסיס אפשרי לתכונות רחבות. האחת היאוהשנייה היא מערכת של עיכוב the behavioral operation system –מערכת של הפעלה –

behavioral inhibitionהן הללו המערכות שתי בין האינטראקציה גריי, בשם חוקר לפי . שקובעות את אופיו ואישיותו של האדם. יש אנשים שמערכת ההפעלה שלהם היא בעלת סף נמוך והם כל הזמן רוצים לפעול. אלו הם אנשים מאוד אימפולסיביים. לעומתם, יש אנשים

שהחרדה שלהם מאוד גבוהה וכל דבר עוצר אותם מפעולה. למעשה, אפשר לסכם זאת כך:

אימפולסיביות גבוהה

חרדה גבוהה חרדה נמוכה

אימפולסיביות נמוכה

במטלה הבודקת את יכולת האינהיביציה אצל ילדים, הם עומדים למול משחק מחשב שבו עליהם ללחוץ על העכבר כאשר הם רואים עכבר ולא ללחוץ כאשר הם רואים חתול. היכולת

, כאשר מופיעים חתולים והילד לא לחץ עלno goנבדקת על ידי מידת הדיוק בהוראת ה- העכבר, כנדרש. המחקר מוכיח כי ילדים ביישנים הצליחו טוב יותר במשימות הללו, מכיוון שיש

להם יכולת אינהיביציה חזקה יותר. אם כן, הביישנות מתגלה כאן כחיובית והילד מתפקד טוב יותר במשימה. יש בביישנות גם משהו שקשור לגיבוש חוות דעת וייתכן שהתוצאות קשורות גם

לכך. יכולת האינהיביציה, בסיטואציה–רואים כאן שאפשר לאפיין מרכיב קוגניטיבי של הביישנות

שכביכול איננה קשורה לביישנות כיוון שלא מדובר בסיטואציה חברתית אלא במשחק מחשב יחידני. למעשה, אפשר לומר שיכולת האינהיביציה של הילדים הללו טובה די והיא מגבילה

אותם בסיטואציות חברתיות. go/no, בוצעה סריקה מוחית לאנשים תוך כדי מטלה דומה של Caseyמחקר שנעשה על ידי

goנראה כי ישנם הבדלים בין אישיים באופן הפעילות באזורים מסוימים הקשורים ליכולת . ל שבו תפקודהאינהיביציה. ניתן לחשוב על מוד

Canliניתן להראות קיומם של קשרים ישירים בין תפקודים מוחיים לבין תכונות אישיות. . בנוסף,fMRIהראה לנבדקים תמונות חיוביות ובדק את תגובתם המוחית לתמונות בעזרת

הנבדקים מילאו שאלון אישיות. המחקר מצא כי תכונת המוחצנות קשורה לעוצמת התגובה. כמובן שלא מדובר בקשרים פשוטים של אחד לאחד ואותו מחקר הראה גם כי ישנו אזור מוחי,

middle frontal gyrus .המגיב גם לגירויים חיוביים וגם לגירויים שליליים ,

22.04.10 6 שיעור

כפי שנכתב בתרגיל. 42 ולא 20התא של אריאל הוא תא מספר

Watson -ו Crick-הם שגילו כיצד בנוי הDNA .סוגיית התורשה מול הסביבה היא ללא ספק אחת משלושת השאלות המרכזיות בפסיכולוגיה.

לפעמים יש בעייתיות לדעת מה קדם למה, הופעתה של התכונה או ההשפעה של הסביבה המגדלת. למשל, האם ההורים מתנהגים עם ילדם באופן מסוים בגלל שהוא ביישן או שהוא הופך להיות ביישן בגלל האופן שבו הם נוהגים בו? בסופו של דבר, אנחנו משערים שמדובר

באינטראקציה בין שני הדברים. בעבר, כשהיה מגיע לטיפול ילד אוטיסט עם בעיות רגשיות קשות, הפסיכיאטרים היו מאבחניםיש לאוטיזם כי שהוכיחו מחקרים לצוץ החלו השבעים בשנות קרה". כ"אמא האם את מרכיבים גנטיים מאוד משמעותיים וכבר לא נהוג להאשים את האם ואת התנהגותה באוטיזם

. 100%-50%של הילד. התורשתיות של האוטיזם מוערכת כיום ב- מובילה מערכי מחקר שהם אינפורמטיביים מבחינה גנטית. מחקרים אלההגישה הביומטרית

מנסים לאפיין את המידה שבה מרכיבים גנטיים משפיעים על הבדלים בין אישיים. למעשה, אם יש יותר דמיון אצל אנשים שהם קרובי משפחה מאשר אצל אנשים שאינם קרובי משפחה, אזי יש ממד תורשתי באישיות או בתכונה הנמדדת. עם זאת, אם אנחנו משווים בין הורה+ילד לבין זר+ילד ונמצא שבזוג הראשון יש יותר דמיון, עדיין אי אפשר לדעת האם מדובר בהשפעה של התורשה או של הסביבה, שכן ההורה והילד חיים בסביבה זהה. זה נפתר בעזרת מחקרים

המשווים בין זוגות של תאומים זהים לבין זוגות של תאומים שאינם זהים. תורשתיות היא אחוז ההבדלים הבין אישיים בתכונה מסוימת שניתן לייחס לגורמים תורשתיים. 2עובדה ביולוגית פשוטה מסבירה גם את הדמיון וגם את ההבדל בין אחים. הכרומוזומים )

עותקים( משוכפלים בכל תאי גופנו אך בתאי המין רק עותק אחד. מכל הורה מתקבל עותק ומעבר50%אחד של כל כרומוזום. לכן, לכל כרומוזום ההסתברות ששני אחים יהיו דומים היא

דמיון. אצל תאומים זהים מתחילים מ-50%לכל הגנום, בממוצע דמיון גנטי ביניהם.100% , מכיוון שיש להם רק הורה אחד25% אלא של 50%במקרה של אחים חורגים, אין דמיון של

משותף. במקרה של אחים מאומצים, אין דמיון גנטי כלל. המערך הביומטרי מאפשר לנו לנסות לאמוד את החשיבות של התורשה ואת החשיבות של הסביבה, לעומתה, מכיוון שקיימים כל

אותם החלקים השונים באוכלוסייה.או 100%במקרה של תאומים, הקרבה הגנטית היא או זהים, בהתאמה(50% ולא )זהים

. החישובים של המודל הזה מראים כי אצל תאומים100%והסביבה המשותפת היא תמיד . ההבדל הזה נובע מתורשה. אך40% ואצל תאומים לא זהים של 70%זהים יש אחוז דמיון של

ועל כן עלינו להכפיל את50%עלינו לזכור שבממוצע גם התאומים הלא זהים דומים זה לזה ב- 60%. 60%ההבדל הזה שנמצא בשתיים. לאחר החישוב רואים כי התורשתיות הזו נאמדת ב-

מיוחסים לסביבה שאיננה30% מיוחסים לסביבה המשותפת. 10%מהשונות היא תורשתית ו- (. מחקרים מראים כי השפעת התורשתיות עולה עם הגיל בעוד100%משותפת )ההשלמה ל-

יותר, הסביבה שאיננה גם לציין שבגיל מבוגר יורדת. חשוב שהשפעת הסביבה המשותפת משותפת גדלה.

מנסה לאתר הבדלים גנטיים מדידים ברצף הדנ"א ולאתר הבדלים בדנ"אהגישה המולקולקריתשקשורים להבדלים בתכונה מסוימת.

7 שיעור

29.04.10זהות ועצמי

ישנו מרכיב באדם שעוסק ברפלקסיה, בהסתכלות ומודעות עצמית. מרכיב זה מתאר מי אני כפי שאני תופס אותי. התיאוריה של האדם לגבי עצמו משפיעה על חוויותיו ותגובותיו. היא גם

עוזרת לנו לעצב את הסביבה כיוון שהעולם מגיב אלינו ואל אופן התנהלותנו. השאלה המרכזית בנוגע לזהות היא 'מי אני?'. יש ניסויים שבהם נבדקים מגיעים למעבדה

סממנים חיצוניים, העדפות,–ונדרשים לענות על השאלה הזו. ישנן מגוון תשובות לשאלה הזו תכונות, מאפיינים, רצונות, מוצא, ערכים וכו'.

הזהות האישית כוללת את אישיותנו )אני ביישן, אני אחראי(, את תפיסת היכולות שלנו )אני חכם, אני טוב בספורט(, תפיסת המראה החיצוני וכו'. לעיתים ההגדרה שלנו את עצמנו היא מעין נבואה שמגשימה את עצמה כך שאנו יוצאים לעולם ומחפשים אחרי הוכחות לצדקתנו

וכך למעשה מתייחסים רק לעדויות שתומכות בתיאוריה שלנו ולא לכאלה שמפריכות אותה אומשנות אותה מעט.

, הערכים הם מטרות מופשטות המגדירות מה חשוב לאדםתיאורית הערכים של שוורץלפי בחייו. ערכים אלה הם כללים ולכן הם רלוונטיים למגוון הקשרים בחיים. במידה זו או אחרת,

הם חשובים בעיני כולם אבל לכל אחד יש סדר עדיפויות שונה בנוגע לשאלה אילו ערכים חשובים יותר ואילו פחות. הערכים הללו מבוססים על מטרות יסודיות אותן חשוב להשיג בכל

מקום בעולם וזו גם הסיבה לכך שאנשים בכל תרבות מבינים את הערכים בצורה דומה. אי אפשר להאמין בכל הערכים בו זמנים כיוון שישנם ערכים המנוגדים זה לזה. כדוגמא אפשר

להביא את הערכים של שימור מול פתיחות לשינוי. שימור פירושו קבלה של המצב הקיים והתאמה של העצמי לחברה ולסביבה ופתיחות לשינוי פירושה לשאוף להיות עצמאי, לעשות

כרצוני, לחדש ולהתרגש. שני ערכים נוספים שעלולים להתנגש זה עם זה הם קידום עצמי והתעלות מעבר לעצמי.

קידום עצמי פירושו השאיפה להיות הכי מוצלח, חזק ובעל השפעה. התעלות מעבר לעצמי פירושו לשאוף לתת לאחרים, להיות אכפתי כלפיהם ולא להתחרות בהם. כמובן שבכל ערך יש

מחד עלינו לדאוג לעצמנו ולהישרדותנו ומאידך עלינו גם להתחשב באחרים.–גם פן הישרדותי

ציר השימור מול שינוי מייצר כמה ערכי בסיס: הרצון להיות עצמאי, להיות בעל חופש אינטלקטואלי. שייך לקוטב– הכוונה עצמית

השינוי.עצמאות, הרצון לחוות הרפתקאות ושיהיו לי הפתעות. זהו חופש יותר פיזי– גרייה

וחושי. שייך לקוטב השינוי.התפשרות על החופש, להגביל את עצמנו לפי הגבולות והנורמות. לעמוד– קונפורמיות

בציפיות כדי להיות חלק ממשהו שהוא גדול יותר ממני. להיות צייתן. שייך לקוטבהשימור.

לשמור על מסורות של העולם שסביבנו. לא לחדש אלא להמשיך את דרכם– מסורת של קודמינו, של החברים באותה התרבות. שייך לקוטב השימור.

הרצון שיהיה סדר בעולם. המחיר של זה הוא שאנחנו נשארים די מקובעים– ביטחון ומרובעים. זה יכול לבוא לידי ביטוי בדברים נקודתיים ומקומיים )סידור החדר( או

בדברים יותר כללים ורחבים )בחירת מנהיג חזק(. שייך לקוטב השימור.

ציר קידום העצמי מול התעלות מעבר לעצמי גם הוא מייצר מספר ערכי בסיס:הרצון להוביל, להרגיש שאנו יכולים להוציא לפועל את רצונותינו ולהגשים את– כוח

משאלותינו. שייך לקוטב הקידום העצמי.הרצון להגיע להישגים, הרצון להיות מוצלח בסטנדרטים של החברה בה– הישגיות

אנו חיים. זהו ערך יותר חברתי מהערך הקודם. שייך לקוטב הקידום העצמי.הרצון ליהנות, להתענג. הרצון שיהיה לנו טוב. שייך הן לקוטב הקידום– הדוניזם

העצמי והן לקוטב הפתיחות לשינוי )קשור לחיפוש אחר גירויים והנאה(.

רצון לעשות טוב לאחר אשר משתייך לקבוצה אליה גם אני שייך. להיות– בנוולנטיות אדם ישר, כנה, אמפתי וכו' על מנת ליצור אינטראקציה נעימה עם הסביבה. שייך

לקוטב ההתעלות מעל העצמי.לעשות טוב לאחרים, כאשר כאן מדובר על עולם רחב יותר– אוניברסאליות

מהסביבה האישית שלנו. זה יכול לבוא לידי ביטוי בשמירה על איכות הסביבה, למשל.שייך לקוטב ההתעלות מעל העצמי.

ערכים הקרובים זה לזה במעגל הערכים קשורים זה לזה וערכים הרחוקים זה מזה הם ערכים מנוגדים. אם אדם מסוים מאמין בהישגיות, סביר להניח שבמידה מסוימת הוא מאמין גם בכוח ומאמין קצת פחות בבנוולנטיות, שהיא ערך מנוגד. ערכים קרובים חולקים מוטיבציה משותפת.

במיפוי שנעשה בשאלוני ערכים רבים נראה כי אכן יש קורלציות גבוהות בין ערכים קרובים וקורלציות נמוכות בין ערכים רחוקים. מעניין לבחון השוואות בין ציונים של שאלוני ערכים

שכאלו בתרבויות שונות ובמקומות שונים.

הערכים הם מופשטים אבל הם חלק מאיתנו, מאישיותנו ומהאופן שבו אנו מגדירים את עצמנו ואת הסובבים אותנו. אנחנו חווים את הערכים כחלק מהותי ממי שאנחנו וכדבר המלווה אותנו לכל אורך חיינו. בגלל שהם מופשטים וניתן להעביר אותם בין הקשרי חיים שונים, הם יוצרים

בנו תחושה של המשכיות ועקביות. פעולה אשר עולה בקנה אחד עם ערכינו נחווית כפעולהשמבטאת את מי שאנחנו באמת.

הערכה עצמית אי אפשר לנתק בין התיאור העצמי לבין ההערכה העצמית שלנו. ההערכה העצמית שלנו היא

מהותית לקיומנו ולכן כמעט כל תיאור עצמי נצבע בהתייחסות החיובית או השלילית שלנו כלפי עצמנו. לאנשים קיים צורך אוניברסאלי בהערכה עצמית חיובית. אחד החוקרים הידועים

שחוקר את נושא ההערכה העצמית הוא רוזנברג. הוא מגדיר את ההערכה העצמית כעמדה כלפי העצמי, הדומה לעמדות אחרות של האדם בנוגע לנושאים רבים. לכן היא מאופיינת כמו

כל עמדה אחרת: בעלי תוכן, כיוון, יציבות ובולטות. עם זאת, היא גם שונה מעמדות אחרות בכך שיש לנו מידע עשיר לגבי עצמנו, שכולנו שואפים לעמדה חיובית ושיש לה חשיבות

מקסימאלית בהשוואה לעמדות אחרות.

Social identity theory –זהות חברתית זוהי תחושת השייכות שלנו לקבוצה חברתית כלשהי. הזהות הזו היא חיונית בין היתר לחיזוק

הראו במחקרם כיTurner ו- Tajfelההערכה העצמית וליצירת תחושת שייכות ומשמעות. אנשים מפתחים תחושת שייכות לקבוצה גם כאשר החלוקה לקבוצות נעשית באופן רנדומאלי

Minimalושרירותי לחלוטין במעבדה וכאשר חברי הקבוצה שלנו הם אנשים שאיננו מכירים )group paradigmהאפקט הזה של העדפת קבוצת הפנים על פני קבוצת החוץ חוזר על .)

עצמו בניסויים רבים. מובן שיש בכך גם פן הישרדותי. הדימוי העצמי אותו ניתן לשאוב מקבוצה חברתית תלוי בסטאטוס של הקבוצה, במקום של

היחיד בתוכה וברמת ההזדהות שלו עם הקבוצה.

קטגוריזציה חברתית נשאלת השאלה מתי חשובה הזהות החברתית שלנו. כאשר הזהות החברתית שלנו בולטת,

היא מאפשרת לנו להשוות את עצמנו לאחרים )אישה במקצוע גברי, ישראלי בחו"ל וכו'(. במצבים כאלה, שבהם הזהות החברתית שלנו בולטת, אנשים נוטים להתייחס לעצמם

)ואחרים אליהם( בצורה יותר סטריאוטיפית, כאילו שהאדם דומה לחברי הקבוצה שלו. כאשר אנו נמצאים בקבוצה הומוגנית, יש בולטות דווקא לזהות האישית שלנו ולא לזו

החברתית. טוענת כי לכל אדם יש שני צרכים מנוגדים:Brewer של תיאורית המובחנות האופטימאליתהצורך במובחנות והצורך בשייכות.

8 שיעור 06.05.10

אנחנו מעוניינים להרגיש כי אישיותנו יציבה ומלוכדת כיוון שזה תורם לרווחה שלנו שלא יהיושונות בצורות מגיבים שאנשים היא עובדה אך בנו, אישיותיים ניגודים או קונפליקטים

בסיטואציות שונות.

היא איזה אחוז מההבדלים בינינוbehavioral geneticsאחת השאלות המרכזיות של ענף ה- ומנסים לקשרם גנטיים רצפים על ואיזה אחוז מהסביבה. הם מסתכלים מגנטיקה נובעים להתנהגות. בעבר היו מצד אחד סברות לפיהן האדם נולד במעין "לוח חלק" והסביבה היאפי על נקבעת אישיותנו כל לפיהן סברות גם התקיימו שני, ומצד אישיותו את שמעצבת

הגנטיקה. היום, כמובן, יודעים שמדובר בשילוב של שתי ההשפעות הללו. 'חוקים' של הגנטיקהTurkheimerחוקר בשם והגיע לשלושה סקר הרבה ממחקרי הענף

ההתנהגותית:יודעים.1 כבר שהיום כמובן תורשתיות. הן האדם של ההתנהגותיות התכונות כל

שהתורשתיות היא חלקית. על אף שמאוד קשה למצוא תכונה אנושית שאיננה קשורה לתורשה כלל, רוב התכונות אינן נובעות במאה אחוז מתורשה. מדובר כאן לא רק עלטווח יש לתורשתיות כלל בדרך אנושית. וקוגניציה רגש על גם אלא התנהגות

בין נעה היא ל-40%ובמבוגרים מתורשה,60% מורכבת בעבר שהשונות אמרנו . סביבה משותפת )שונות משותפת( ומסביבה ייחודית ואישית.

השפעת הגדילה במשפחה מסוימת קטנה מזו של התורשה. פירוש הדבר שההשפעה.2 של הסביבה המשותפת קטנה יותר מההשפעה של התורשה. אם כן, לפי טורקהיימר,ורק אך כמעט נובע המשותפת( )הסביבה הבית באותו הגדלים אחים בין הדמיון

מהתורשה ולא מחלוקת הסביבה המשותפת. אחוז ניכר מהשונות אינו מוסבר על ידי המשפחה. פירוש הדבר שיש חשיבות לסביבה.3

הלא משותפת.

בהשוואות בין תרבותיות הנעשות בעזרת מחקרים שערכו בישראל, קוריאה ואנגליה, נראית ירידה בהשפעת הסביבה המשותפת עם הגיל ועלייה במידת השפעת התורשתיות. עם זאת, נראה כי אחוזי השונות המוסברים על ידי הגנטיקה והסביבה הלא משותפת הינם תלויי תכונה.

לא מצאו כלBurt & Neiderhiserכך, למשל, בתכונות הקשורות להתנהגות חברתית אלימה, עלייה או ירידה בהשפעות של התורשתיות והסביבה המשותפת.

במצבים חדשים, בהם אנו נדרשים לתפקד באופן שאיננו מוכר לנו, רואים ביתר שאת את השפעות התורשה. כך, למשל, בניסוי, חולקו ילדים בני שנתיים לשתי קבוצות. קבוצה אחת נכנסה לחדר שבו הייתה אמם, אשר נפצעה בברכה. הקבוצה השנייה נכנסה לחדר שבו הייתה נסיינית, אשר גם היא נפצעה בברכה. הפציעה לא הייתה חמורה אך רצו לבחון כיצד הילדים מגיבים למצב מלחיץ שכזה והאם נראים הבדלים בין שתי הסיטואציות. נמצא כי הילדים הגיבו

באופן יותר טיפוסי ו'תורשתי' כאשר מדובר היה בנסיינית. Saudino.ועמיתיה הוכיחו בניסויים כי ישנה קביעות תורשתית כלשהי, מעבר למצבים שונים

היא בדקה באמצעות מכשיר עד כמה הילד זז, דבר המודד את מידת האקטיביות שלו. ישנם הבדלים במידת האקטיביות בין ילדים, גם כאשר מדובר בגילאים קטנים ואף בתוך הרחם. היא מדדה את הילדים בשני מצבים שונים: כאשר עורכים לילד מבחן אינטליגנציה וכאשר הוא משחק באופן חופשי. בנוסף, היא בדקה את מידת האקטיביות הכללית שלהם מחוץ למעבדה.למצבים מעבר אקטיבי בילד להתבטא צריך האקטיביות הייתה שאלמנט ההשערה שלה תורשתית היא גם הראה שתכונת האקטיביות הניסוי בכך. והממצאים אכן תמכו השונים

(. 100%-70%במידה רבה ) ככלל, במעבדה פחות רואים את חשיבות הסביבה המשותפת. חשיבות זו באה לידי ביטוי יותר

בסביבתו המוכרת של הילד. יש מגבלות. השאלה העיקרית שעלינומחקרי התאומיםכמו לכל גישה מדעית, גם לשיטת

לשאול היא האם מחקרי תאומים ניתנים להכללה והאם תאומים הם מייצגים. מניסויים עולה

כי אין הבדלי תכונות משמעותיים בין תאומים ליחידאים. ממצאים דומים נראים גם במחקרי אימוץ. החשיבות היא בהשוואה של ההשתנות בקרב תאומים ולא בממוצע התכונה אצלםיסודית בצורה שנעשים המחקרים רוב התכונות(. בהשתנות תאומים זוגות בין )השוואות

ממפים תאומים עם היסטוריית לידה חריגה. היא תאומים למחקרי בנוגע נוספת מרכזית הזהותביקורת הסביבות equal, הנחת

environment assumptionאצל תאומים זהים, התורשתיות דומה במאה אחוז ואצל תאומים . מתואמת המשותפת שהסביבה שאומרת הטענה זאת, לעומת אחוז. בחמישים זהים, לא באותה המידה בין תאומים זהים ללא זהים איננה טענה מבוססת. לכן, יש שיטענו שהדמיון הגדול יותר בין התאומים הזהים נובע מסביבות דומות יותר ולא מאחוז תורשה משותף גבוה יותר. עם זאת, גם אם הסביבות של התאומים הזהים אכן זהות יותר, עדיין אין בכך די בכדי להסביר את כל ההבדל בין התאומים הזהים לבין התאומים שאינם זהים. למעשה, יש כאן מעין

לא ברור האם הסביבה שלהם אכן דומה יותר או שהעובדה שהם–מצב של ביצה ותרנגולת דומים יותר גנטית היא שגורמת לסביבה להתייחס אליהם באופן דומה יותר. לפעמים הזהות של הסביבה קשורה גם לאחוז הגדול של התורשה המשותפת במקרה של תאומים זהים, בגלללהניח מותר האם לבחון יש מקרה, בכל הסביבה. לבין התורשה בין הקיימת הקורלציה רלוונטיות של הנחת הסביבות השוות לגבי כל מחקר לגופו. לכן לרוב אומדנים מדווחים עם

רווח בר סמך, כיוון שיש גבול לדיוק בהנחות הללו. מבחינה גנטית, יש אקסון ויש אינטרון )החלקים שאינם מקודדים לחלבון(. כל גן בנוי במבנהכנפו של במחקר רבה. היא כך שהשונות שינויים להיות יכולים חלק ובכל ביותר מורכב

לוזופרסין הגן המקודד לרצפטור בחנו את הגן, אךAVPR1A –ואבשטיין . לכולנו יש את מרכיביו יכולים להיות שונים מאדם לאדם. באזור שאחראי על הבקרה וביטוי הגנים גם כן

על עצמם שנקראים יש רצפים שחוזרים בין אנשים. והםMacrosatelitesישנם הבדלים , לוmacrosatelite RS3משפיעים על שעתוק וביטוי הגנים. במחקר הזה התמקדו החוקרים ב-

קצר(. הוא שאצלם ויש ארוך הוא הזה הרצף שאצלם אנשים )יש שונות וריאציות יש במשימת ללוזופרסין. הרצפטורים כמות כלומר, הגן, ביטוי אופן על משפיעות הוריאציות נראתה פעילות שונה באמיגדלה בהתאם לאורכו של התאמת פרצופים שניתנה לנבדקים,

RS3במחקר נוסף של החוקרים, השתמשו בפרדיגמת משחק הדיקטטור על מנת לבחון את . ₪ ונבדק ב' לא מקבל כלום. מסבירים50מידת האלטרואיזם של הנבדקים. נבדק א' מקבל

לנבדק א' כי זהו המצב ואומרים לו שהוא יכול לבחור האם לתת לנבדק השני חלק כלשהוולכן הפרדיגמה בוחנת אלטרואיזם באופן זה את זה מהכסף שקיבל. הנבדקים לא פוגשים

RS3טהור. המחקר הספציפי הזה בדק כיצד המופעים הקצרים/ארוכים של המקרוסטלייט משפיעים על התנהגותו של הנבדק במשחק זה. תוצאות הניסוי מחולקות לאנשים בעלי שלושה מופעים שונים של הגן: ארוך/ארוך, ארוך/קצר, קצר/קצר. אנשים בעלי מופע של ארוך/ארוך נתנו יותר כסף באופן משמעותי לעומת אנשים בעלי מופע של קצר/קצר. במחקר דומה נבדקה

196הנטייה האלטרואיסטית הזו בילדים )הפעם באמצעות מדבקות ולא כסף(. במחקר נבדקו של השונים הוריאנטים את בחנו כאן גם זהים. לא וחלקם זהים חלקם .RS3תאומים,

אלל כי של 326bpהתוצאות מראות AVPR1Aלכינוי "האלל האנוכי", קשור זכה , אשר לא נתנו כלל מדבקות לילד השני.50%לפחות נתינה במשחק הדיקטטור. מבין נשאי אלל זה, כ-

כי המקרוסטלייט נמצא לרובRS3במחקר שלישי יש כאשר לאוטיסטים באוטיזם, קשור מופעים קצרים.

9 שיעור 13.05.10

בניסוי שערך סטנלי מילגרם הוא ביקש לבחון עד כמה אנשים מצייתים להוראות. כל הנבדקים נבחרו להיות מורים, שילמדו את השחקן )שהוא התלמיד( המשתף פעולה צמדי מילים. על התלמיד לזכור את צמדי המילים. כאשר הוא טועה, המורה צריך לתת לו שוק חשמלי, אשר

וולט אבל150עולה בהדרגה עם התקדמות הניסוי. החוקרים שיערו שאנשים לא יעלו מעל הניסוי הוכיח שהם טועים והרבה מאוד אנשים המשיכו עם הניסוי עד לשוק חשמלי גבוה מאוד

אף הגיעו עד למקסימום(. מכיוון שכל כך הרבה אנשים צייתו להוראות והמשיכו לתת25%) את השוקים הגבוהים, הרמן טען כי זה מעיד על כך שלא מדובר בהשפעה של תכונת אישיות

מסוימת. עם זאת, עדיין מיעוט לא מבוטל הפסיק באמצע. הנטייה הבסיסית שלנו היא לייחס את ההבדלים בין אנשים לתכונות אישיותיות ולהמעיט בערכה של הסיטואציה. זוהי טעות

הנטייה לייחס את ההתנהגות לאופיו של האדם ולא להקשר שבה היא–הייחוס הבסיסית מופיעה )התנהגות מסוימת תגרום לנו לחשוב שהאדם הוא אלים ולא שקרה לו משהו שגורם

לו להגיב כך בצדק(. היא חזקה מאוד. היו גורמים מצביים משמעותיים שהשפיעו כגוןהסיטואציהכפי שנראה כאן,

סמכות )אותו נסיין אשר דוחף את המורה להמשיך בניסוי(, חוסר בכללים ברורים, חלוקתאחריות וכו'.

באוניברסיטת סטנפורד נעשה ניסוי שבו התבקשו נבדקים להגיע לניסוי שמטרתו לבדוק את תנאי החיים בכלא. אנשים חולקו רנדומאלית לאסירים וסוהרים. הסיטואציה הייתה כל כך חזקה והתפקידים השתלטו עליהם עד כדי כך שהיה צריך להפסיק את הניסוי. כאן דווקא כן יש השפעה של האישיות מכיוון שאנשים אשר עונים על מודעה שתוכנה קשור לחיי הכלא הם אנשים מסוימים. החוקרים בדקו את ההשפעה הזו בכך שפרסמו שתי מודעות, אחת המדברת על מחקר על חייה הכלא והשנייה על משהו שונה לחלוטין. החוקרים הרכיבו את הפרופיל האישיותי של שני סוגי הנבדקים שענו על המודעות השונות וראו כי לנבדקים אשר ענו למודעה

על חיי הכלא יש פרופיל אישיותי אלים יותר. שבין האישיות לבין הסיטואציה שבה נדרש האדםהאינטראקציהאפשר, אם כן, לדבר על

פירוש ההתנהגות. על משפיעים הדברים ושני עיקריים אפקטים שישנם מובן לתפקד. דוגמא בשנייה. האחת תלויות הללו שההשפעות הוא השתיים בין האינטראקציה לאינטראקציה: סטודנט שקדן מול סטודנט רגיל. נאמר שביום יום הם לומדים אותה כמות של שעות. אך לפני מבחן, הסטודנט הרגיל לומד מעט יותר בעוד שהסטודנט השקדן לומד הרבה יותר. אם כן, אנו רואים כאן שמידע לגבי אחד הגורמים איננו מספק כדי לנבא כמה ילמד

הסטודנט, אנחנו צריכים לדעת גם האם הוא שקדן או לא וגם האם יש מבחן או לא. וסיטואציה כגורמים נפרדים המשפיעים על יודעים שבעייתי לדבר על אישיות היום אנחנו של האישיות מילגרם, של בניסוי במצב. תלוי להתנהגות אישיות בין הקשר ההתנהגות. הנבדקים נמצאה משמעותית ומשפיעה על ההתנהגות רק כאשר הנבדקים הגיעו למצב יחסית קשה וקיצוני, שבו המצפון שלהם כבר לא איפשר להם להמשיך. דוגמא נוספת לאינטראקציה בין הסיטואציה לבין האישיות: לאנשים שנפגעו מטראומה )גורם מצבי( סיכוי קטן יותר לפתח

PTSDאם הם בעלי מיקוד שליטה פנימי )גורם אישיותי(. דוגמא שלישית יכולה להיראות חיים באורח או בקריירה ממשיכים הגדול חלקם מצוקה. בשכונות הגדלים אנשים בקרב

שאופייניים לשכונה )סוחרי סמים( אך אחוז קטן כן מצליח לצאת מהמצב הזה. תכונות אישיות המספקות הגנה–בהקשר זה אפשר להזכיר נושא מרכזי במחקר התפתחותי

מפני גורמי סיכון כלשהם. במעבדה של אריאל נמצא כי הקשר בין אקטיביות להתנהגות פרו חברתית רלוונטי רק כאשר הילד לא מתבקש לעזור. בתנאי אחד בודקים עד כמה הילד נוהג בביישנות או אקטיביות כאשרנוהג הילד כמה עד בודקים השני ובתנאי אותם להרים ממנו ומבקשים עפרונות מפילים בביישנות או אקטיביות כאשר מפילים משהו ולא מבקשים ממנו להרים. נראה כי במקרה של אקטיביות, יש אינטראקציה בין המצב לאישיות כך שהילד נראה אקטיבי יותר דווקא כאשר לא מבקשים ממנו לעזור. בתכונת הביישנות לא רואים שינוי גדול, מה שמעיד על כך שכאן אין

אפקט אינטראקציה. למשל, עד כמה הילד ערני. אלו הם–לאקטיביות שמראה הילד יש גם פן שאיננו אישיותי

הנפשיים בין הסיטואציההמצבים כמתווכים הם. למעשה, הם משמשים גם , המשפיעים והאישיות להתנהגות. יש שטוענים שמלבד הקשר העקיף הזה שבין האישיות להתנהגות, יש שטוענים גם לקיומו של קשר ישיר. ייתכן כי קשר ישיר זה נראה בדפוסי ההתנהגות הרגילים

והכמעט אוטומטיים שלנו. ועוד. המצב הנפשי הוא מצבו רגשות יחסית של התנהגויות, דפוסים קבועים הן התכונות הנפשי של האדם ברגע נתון. שאלונים הבודקים תכונות יבקשו מהנבדקים לדרג כל מיני דברים באופן שיתאים לרגשותיהם או מחשבותיהם מעבר לזמן, באופן כללי. שאלונים הבודקים מצבהרגע. באותו לרגשותיהם שיתאים באופן דברים מיני כל לדרג מהנבדקים יבקשו נפשי העקביות מעבר לזמן גבוהה במקרה של התכונות ונמוכה במקרה של המצב הנפשי, שכן הוא

והשפעתם על נמוכה משתנה באופן תמידי. השפעת הגורמים המצביים על התכונות היא המצב הנפשי גבוהה. הקשר של התכונות לתורשה הוא גבוה. במקרה של המצבים הנפשיים,

התורשה משפיעה עליהם פחות. זאת היות והמצבים הנפשיים מושפעים יותר מהסיטואציה. מאפיין את מצב הרוח לפי שניים או שלושה ממדים. יש הרבה תיאוריות בנוגעמעגל הרגשות

. המודל הוא מעגלי,Feldman ו-Russellלארגון האישיות, אנחנו נתמקד בתיאוריה אחת, זו של וככל שהם יחד ונוטים להופיע יותר במעגל קשורים לזה זה כך שככל שהדברים קרובים ציר הוא הראשון הממד לזה. זה מנוגדים שהם הדבר פירוש במעגל, מזה זה רחוקים ההנאה/היעדר הנאה. הממד השני הוא ציר העוררות והפעילות/חוסר פעילות. יש תיאוריות

נוספות המוסיפות ממד שלישי למעגל כמו למשל מתח או אנרגיה. משפיעים על המצבים הנפשיים ודרכם גם על ההתנהגות. האםהגורמים המצבייםאמרנו ש

אפשר להשפיע על רמות המתח והאנרגיה שלנו באמצעות הגורמים המצביים? הדוגמא הכי פשוטה לכך היא מניפולציה ניסויית שבה מבקשים מאדם לעצום את עיניו ולחשוב על אירוע משמח. במחקר שעשה שוורץ התגלה כי אפילו הוראה כמו להביט החוצה ביום שמשי משפרת את מצב הרוח של הנבדקים. יש גם הרבה גורמים יומיומיים שמשפיעים הן על רמות המתחוהן על רמות האנרגיה שלנו. דוגמאות ספורות לכך הן: קפאין )אשר מעלה אנרגיה(, שלנו ניקוטין )מוריד מתח ומעלה אנרגיה(, שחיה )מורידה מתח ומעלה אנרגיה( וכו'. גם האישיות משחקת תפקיד ויש לה אינטראקציה כלשהי עם הגורמים המצביים. אנחנו נצפה שאנשים נוירוטיים יהיו בעלי רמות מתח גבוהות יותר ושאנשים מוחצנים יהיו בעלי רמות אנרגיה גבוהות

אכן נראות הקורלציות הללו. Matthewsיותר. במחקרים שעשה ניתן לראות את האישיות כמשהו שבא לידי ביטוי במצבים נפשיים שונים בהתאם לסיטואציה. ביום במשך שלושה חודשים. רגשותיהם שלוש פעמים לנבדקים לתאר את נתנו במחקר, המחקר ביקש לבדוק את מידת הקשר בין תכונות האישיות השונות בין אנשים )הבדלי אישיות( ובתוך אנשים )הבדלים מצביים(. לדוגמא: כעס. ניתן לבדוק האם האדם חרד כשהוא כועס והאם הוא כועס כשהוא חרד. יש המון מדידות מכיוון שהאדם תיאר את רגשותיו שלוש פעמים ביום. אם מסתכלים בתוך אנשים, לא רואים קשר מאוד גבוה בין הכעס והחרדה )קורלציה חיובית נמוכה למדי( ואז מסיקים שאין השפעה רבה לסיטואציה. אולם, כאשר מסתכלים בין אנשים ומעבר למצבים השונים, רואים שאצל האדם הספציפי הזה דווקא יש קורלציה יחסית

גבוהה. פירוש הדבר שאנשים שנוטים יותר לכעס, יטו יותר גם לחרדה. ניתן להעריך את האישיות בצורה טובה יותר מעבר למצבים– עקרון ההצטברות )אגרגציה(

ועקבי. ברור יותר אישיותי דפוס ורואים וזמנים הטעויות מתקזזות למצבים וזמנים. מעבר מצא שככל שמסתכלים על טווח זמן רחב יותר, כך מצב הרוח של האדםWatsonלמשל,

ניתן להסתכל על עקביות מעבר לזמן כמלמדת על תכונה. אדם שמצבו יותר. נראה עקבי הנפשי הוא חרד באופן עקבי הוא אדם חרדתי.

טענו כי צריך לדבר על אישיות כסט של חוקי "אם-אז". אפשר לדבר עלמישל ושודההחוקרים שני אנשים שממוצע השמחה שלהם זהה אבל הם הופכים שמחים במצבים אחרים לגמרי ולכן יש ביניהם שוני. החוקרים דירגו את התנהגות של הילדים במחנה קיץ אך דירגו גם את המצביםוהפיזיים שלהם. הם חישבו את מידת העקביות הבין מצבית של הקוגניטיביים, החברתיים הילדים. למעשה, השאלה הנשאלת כאן היא עד כמה הילדים היו דומים לעצמם מעבר לזמן. הממצאים מצביעים על כך שהילד דומה לעצמו ומפגין התנהגות דומה יותר ככל שהמצבים דומים זה לזה. פירוש הדבר שבמצבים שיהיו דומים זה לזה, יתעורר איזה שהוא דפוס התנהגות שיש לילד. למשל, יש ילדים שבמצבים חברתיים הופכים יותר אגרסיביים ויש ילדים שבמצבים

של הילדים. החוקריםאינטליגנציהחברתיים הופכים פחות אגרסיביים. ממצא נוסף קשור ל בדקו כמה אחוז מהשונות אפשר לייחס ל:

מהו המצב?.1 מהי אישיותו?–איזה ילד הוא .2השילוב בין האישיות והסיטואציה.3

פחות מעשרה אחוז נמצא כקשור לאישיות. אחוזים גבוהים הרבה יותר נראו כהשפעה של המצב או של האינטראקציה בין המצב לאישיות. הממצא המעניין הוא שהמחקר שלהם מראה

כי ילדים אינטליגנטיים מגיבים חזק יותר לאינטראקציה בין אישיות וסיטואציה.

פירוש הדבר הוא שהילדים האינטליגנטיים מצליחים טוב יותר לשנות את התנהגותם בהתאםדפוס על שמרו אינטליגנטיים הפחות שהילדים בעוד השונות הסיטואציות בין להבחנתם

התנהגות יציב יותר.

10 שיעור 20.05.10

יציבות מול עקביות עקביות אישיותית היא כאשר אני אותו אדם במצבים שונים. יציבות היא מעט שונה, היא נמדדת בפרספקטיבה של זמן רב, האם אני אותו האדם שהייתי לפני חמש שנים ושאהיה בעוד חמש שנים. כאשר מדברים על יציבות, ניתן גם לדבר על שינוי. יש שינויים קצרי טווח, למשל: אם שתיתי קפה, אהיה יותר ערני. אם נמצע את כל השינויים קצרי הטווח הללו, נגיע לרמת

האנרגיה הקבועה של האדם. כאשר אנו מדברים על שינוי אישיותי הכוונה היא לשינוי מהותי יותר, אשר גורם לכך שהאדם איננו אותו אדם שהיה קודם לכן. לדוגמא, ייתכן שעם הזמן יהפוך האדם לפתוח יותר, נוירוטי

פחות וכו'. העקביות והשינוי אינם מנוגדים זה לזה ויכולים להתקיים באדם במקביל. Edmonds -ו Roberts:דיברו על שלושה סוגים מרכזיים של שינוי

אילו תכונות יעלו/ירדו עם–( mean level changeשינויים בשכיחות/ ממוצע התכונה ).1ככל העצמי הויסות ביכולת דרמטי שינוי נראה ילדים שאצל ידוע למשל, הגיל? שעולים בגיל. ילד קטן בוכה המון ומתקשה להתאפק ועם הגיל רואים שיפור ניכר.

כמובן שכאן מדובר בשינוי התפתחותי. 20 האם אדם שבגיל –( rank order consistencyשינויים ברמה היחסית של תכונה ).2

? מדובר כאן על יציבות ברמה50מתואר כנוירוטי יותר מחבריו, עדיין יהיה כזה גם בגיל היחסית של התכונה.

(individual level changeשינויים ייחודיים לאדם ).3 אצל ילדים קשה יותר לדבר–שינויים איכותיים במבנה תכונות האישיות )טמפרמנט( .4

וקשה יותר להגיע להסכמה לגבי הטמפרמנט שלהם. למשל, אקטיביותbig fiveעל ה- וחברתיות הן שתי תכונות המתבטאות באופן שונה אצלם אך עם זאת, נראה שישביניהן קשר. מאוחר יותר, בבגרות, שתי התכונות הללו מיתרגמות לתכונת המוחצנות.

שינוי בממוצע התכונה וברמתה היחסית שינוי עם הגיל בשכיחות או בממוצע של התכונה. ייתכן גם יחס עם עקביות מושלמת.1

ונצפה שכאשר–בתוך אדם. למשל יורדת עם הגיל אקטיביות היא תכונה שלרוב נבקש לסדר אנשים לפי מידת האקטיביות שלהם, הסדר הזה יישאר דומה גם בעתיד- מי שהיה אקטיבי יותר מאחרים בצעירותו ידורג כך גם בבגרותו בסבירות די גבוהה. עם

זאת, ממוצע האקטיביות הכולל ירד ככל שנעלה בגיל. זוהי היציבות. שינוי בתוך אדם ביחס לאחרים. ייתכן מצב שבו לא יראה כלל שינוי בממוצע אך הסדר.2

כן ישתנה. כך, אדם שבעבר דורג כאקטיבי יותר מאחרים, ידורג כעת כאקטיבי פחות מהם. אם הממוצע לא השתנה והסדר כן, פירוש הדבר שהשינוי מקזזים האחד אתוהשני פחות(. חשוב לציין שלרוב, אנשים נשארים יותר נהיה אקטיבי השני )אחד

באותו המקום בסדר היחסי גם עם העלייה בגיל.שינוי בסדר היחסי של התכונות בתוך האדם עצמו, ביחס לעצמו.–שינוי איפסטיבי .3

לא ישתנה לאורך הזמן אצל אדם אחדbig fiveייתכן שהסדר היחסי בין תכונות ה- ואצל אחר כן. למשל, אדם שפעם היה פחות נוירוטי ממוחצן וכעת הוא פחות מוחצן מנוירוטי. כמובן שייתכן שרק תכונה אחת השתנתה, אבל זה משנה את הסדר היחסי

ביניהן.

כנפו של למכה שקיבלה–דוגמא ממחקר בתגובה הנבדקים של האמפתיה רמת נבדקה הנסיינית. התוצאות מעידות על יציבות גדולה בתכונת האמפתיה אצל ילדים בין טווחי הגילאים

)חודשים(. אין מתאם מושלם ולכן גם לא יציבות מושלמת אך בממוצע,24-36, 20-24, 14-20

ילדים(, בהחלט ניתן לראות מידת מה של יציבות ברמות האמפתיה800מעבר למדגם כולו )שינויים בגילאים שבהם מתחרשים מדובר נראית מפתיעה שכן הזו היציבות ילד. כל של

התפתחותיים דרמטיים בילד. דוגמא נוספת ליציבות האישיות לאורך החיים מגיעה ממחקר נוסף של אבשלום כספי. הוא לקח נתונים אישיותיים לגבי מבוגרים. הוא ביקש לנבא למי יהיו חיי עבודה מקוטעים בעזרתיציבות של ממד נותנת השכלה כי נמצא בבגרות. והשכלה תעסוקתי מעמד כמו נתונים תעסוקתית ומעמד תעסוקתי נמוך אכן מסייע לנבא למי יהיו חיי עבודה מקוטעים. בנוסף, אסף

( ובדק מי מהם סווג כבעל טמפרמנט קשה באותו3כספי נתונים על הנבדקים מילדותם )גיל בין הטמפרמנט הקשה לבין חיי עבודה מקוטעים. זו נחשבת0.45הגיל. נמצאה קורלציה של

הטמפרמנט נמצא קשור למידת ההשכלה,–לקורלציה די גבוהה. בנוסף, נמצא קשר עקיף מעין היא כן, שמידת ההשכלה ייתכן, אם עבודה מקוטעים. לחיי כאמור, קשורה שהיא,

משתנה מתווך בין הטמפרמנט בילדות לבין חיי עבודה מקוטעים בבגרות. Roberts-בדק את יציבות האישיות בעזרת מטא-אנליזה. על ציר ה X-נמצא הגיל ועל ציר ה Y

רואים אנו בגיל, העלייה שעם כך עלייה של דפוס לראות ניתן היציבות. מידת נמצאת שהיציבות גדלה. מבחינה התפתחותית, פירוש הדבר שאנשים מתגבשים ומפתחים דפוס קבוע

רואים שהעלייה נעצרת 60ויציב של אישיות. לאחר גיל פירוש הדבר שהושג דפוס קבוע.– ממצא נוסף הוא שככל שעובר הזמן בין המדידות, היציבות ביניהן יורדת, שכן האישיות היא

דינאמית. bigכספי ורוברטס מתארים כי אין הבדלים ביציבות בין התכונות השונות שמרכיבות את ה-

fiveלמשל, מוחצנות איננה יציבה יותר מנוירוטיות(. בנוסף, הם טוענים כי אין הבדל מהותי( ביציבות בין המינים, בין גברים לנשים. עם זאת, הדעות חלוקות לגבי ממצא זה ויש הטוענים כי

דווקא כן נראים הבדלים. , היעדר יציבות הוא ממצא שעשוי להכיל טעות מדידה. חשוב לזכור שהמדידהFergusonלפי

,0.9 היא Y והמהימנות של 0.8 היא Xאף פעם איננה מושלמת. הוא טען שאם המהימנות של . אנו חייבים לזכור שיש מגבלות לשתי המדידות0.72 –התוחלת תהיה המכפלה של שניהם

ויש 'רעש מדידה' המגביל את מידת היציבות עליה מעידים הנתונים. פרגוסון לקח את אותם הנתונים מתוך המטא-אנליזה שערך רוברטס וגם כן הראה כי ישנה יציבות ככל שעולים בגיל. אולם, הוא בחן את מידת איכות הנתונים בכל מחקר ומחקר ותיקן אותה מבחינה סטטיסטית. התיקון גרם לכך שהמתאם החדש שבין שתי המדידות מתחשב בטעות שיש בכל אחת מהן

ומתקן אותן ולכן גורם לתוצאת היציבות לצאת גבוהה יותר. הסדר שבין התכונות הקיים מעבר למצבים השונים בתוך אדם אחד.–יציבות איפסטיבית

Klimstra -בחנה את תכונות ה big fiveבקבוצות של ילדות וילדים. היא ביקשה לבחון את ( רואים עלייה12-20ממוצע היציבות האיפסטיבית. ניתן לראות שגם בגיל ההתבגרות )גילאים

במידת היציבות של הילדים מעבר לזמן. מחקר זה העלה הבדלים די דרמטיים בין בנים לבנות.יותר. חשוב לציין כי והיציבות נראית אצלן בגיל מוקדם יותר יציבות מהבנים הבנות נהיות היציבות במחקר הזה נבדקה בין אדם לעצמו. הממצאים בנוגע לתכונות השונות מראים כי הנעימות נוטה לעלות עם הגיל והנוירוטיות נוטה לרדת. בתכונת המצפוניות נראה דפוס שונהוגבוהה יותר בעוד שאצל בנים אצל בנים ובנות כך שאצל בנות נראית התכונה יציבה יותר

נראית עלייה ואז ירידה. בנוגע לתכונות הפתיחות והמוחצנות לא נתקבלו ממצאים עקביים.

מדוע תכונות אישיות הן יציבות ולמה היציבות עולה עם הגיל? ראשית, ההשפעה הגנטית נותנת בסיס ביולוגי קבוע וייתכן שהיציבות, או חלק ממנה, נובעגרעין אישיותי מסוים נולד עם בין התורשה לסביבה. האדם גם מתאם מכאן. שנית, ישנו שגורם לו לבחור גורמים סביבתיים מסוימים בחייו. גורמים אלה מחזקים מצידם את הגרעין הקיים וכך נוצר מעין תהליך חיזוק מעגלי. אולם יש לזכור שגנים גם תורמים לשינוי ושהסביבה עלולה לשנות את אופן ביטוי הגנים. כך, למשל, רמות גבוהות של לחץ עלולות להקדים את

תחילת ההתפתחות המינית בבנות. התפתחות הזהות היא תהליך ההתגבשות של מי אני. לאדם יש צורך בתחושה עצמית של עקביות, בגרעין אישיותי המבחין אותו מאחרים והופך אותו ייחודי. היציבות, אם כן, מסייעת

בהתפתחות הזהות המגובשת. האדם ינהג בהתאם לגרעין האישיותי שהוא חש שיש לו ולכןיגביר בכך את מידת היציבות האישיותית שלו.

לפי כספי, היציבות עולה עם הגיל בגלל שאנו הופכים אדפטיביים והצורך שלנו להשתנות פוחת. אנחנו לומדים מניסיוננו, הצלחותינו וכישלונותינו מה טוב לנו ומה מקדם אותנו ולכן אנו

מוותרים על דרכי התנהגות שאינן אדפטיביות. והסביבה התאמתו של האדם לתפקיד החברתי שהוא מרגיש שהוא–המשכיות התפקיד

משחק בחברה בה הוא חי.

(Robertsאדם וסביבה ביצירת יציבות אישיותית )אשר מסוימות לסביבות להימשך לו גורמת האדם של אישיותו רוברטס, של המודל לפי תואמות את הגרעין האישיותי שלו. עם זאת, במקביל מתרחש תהליך נוסף שבמהלכו החברה בוחרת ומקבלת את האדם. אנשים נבחרים לסביבות ההולמות אותם. לאחר שלב ראשוני זה, ישנה תגובה של האדם, אשר תופס ומעבד את המידע בהתאם לאישיותו. בנוסף, האדם פועל על הסביבה ומעורר בסביבתו תגובות הנובעות מאישיותו ומאופן התנהגותו. אם כן, האדם גם

הוא מעצב את הסביבה בהתאם לאישיותו. ככל שיש–יוצר מניפולציה כלשהי על הסביבה יותר הלימה בין האדם לסביבה, כך יש סיכויים גבוהים יותר שהאדם יישאר בה לאורך זמן.

האדם נוטה להחליף את סביבתו ככל שזו אינה תואמת את אישיותו. –נשירה אם כן, אנשים פועלים על סביבתם והיא, בתורה, פועלת עליהם כך שעם הזמן נוצרת הלימה

גבוהה יותר בין השניים, דבר התורם ליציבות. עם זאת, יציבות אינה שוללת שינוי. מחקר על אמפתיה שנעשה על ידי כנפו מראה כי על אףכאן בגיל. מדובר ככל שעולים ביכולת האמפתיה נראית עלייה דרמטית היציבות בתכונה,

כל הילדים משתנים ונהיים אמפתיים יותר. האתגר הוא להבין איך זה–בשינוי התפתחותי קורה, כיצד נראית הקפיצה הזו באמפתיה דווקא בגילאים הללו.

בחן את תכונות ה- Allemandמחקר אורך של big fiveלאורך החיים. ממחקרו עולה כי ואז מתייצבת. מחקרים יורדת מעט והנוירוטיות יורדת הנעימות עולה עם הגיל, המוחצנות דרמטית ירידה נראית בו רוברטס, של המחקר )כמו אחרת מעט תמונה מציעים דומים

בנוירוטיות(. רוברטס מעלה כמה תשובות אפשריות לשאלה מדוע תכונות האישיות משתנות עם הגיל:

הם שמלמדים אותנו מה טוב ומה לא. הם מספקים חיזוקים או עונשים–תפקידי חיים .1 על התנהגויות מסוימות. אנו משתנים בכיוונים התואמים את התפקידים אותם אנו

ממלאים בחיינו )השוואה בין סטודנט לבין הורה שעובד בעבודה קבועה( ההבנה כיצד אנו נראים וכיצד אנו מתנהגים מובילה לעיתים לצורך–התבוננות עצמית .2

בשינוי. אנשים הסובבים אותנו יכולים לשמש עבורנו מודל לחיקוי או–התבוננות באחרים .3

להתנהגות שאיננה מוצלחת וממנה אנו מבקשים להימנע. מודלים אלו מספקים לנומידע על הצורך להשתנות ועל הכיוון של השינוי הרצוי מבחינתנו.

כמובן שאנחנו לא רק מסתכלים על אחרים אלא גם מקבלים מהם–משוב מאחרים .4 משוב. משוב זה יכול לסייע לנו ללמוד מתי הצלחנו ומתי נכשלנו. כמובן שדעותיהם של

אנשים מוערכים ישפיעו עלינו יותר ויש להן סיכוי רב יותר להוביל לשינוי.

יש משהו אדפטיבי בהשתנות באותו הכיוון. לפי כספי,–( Caspi et al, 2005 )עקרון הבשלות לא במקרה רואים עלייה בנעימות ובמצפוניות וירידה בנוירוטיות עם ההתבגרות. אלו הן תכונותוכו'. מצבים אלה, שבהם אנו הורות זוגיות, עבודה, זקוקים להן לתפקד כראוי בתוך שאנו נדרשים לתפקד בצורה מוצלחת בבגרותנו, גורמים לנו לעשות את השינויים הנדרשים בתכונות

אשר ישפרו את ביצועינו ואת התנהגותנו. דווקא טוענים כי מדובר בהבשלה ביולוגית של המין האנושיMcCrae ו- Costaלעומת רוברטס,

וגם לתפקידים הבוגרים הללו שאנו לוקחים על גם לשינוי בתכונות מסוימות אשר מובילה עצמנו.

ב באותו השינוי, ממצא התומך אישיים הנראים בין הבדלים גם שלעקרון הבשלותישנם יותר שנהיו אלה גם הם נוירוטיים פחות שנהיו שאנשים נראה אם למשל, מקאדמס.

נמוכה נוירוטיות עם שמתחיל שמי הדבר פירוש הבשלות. בעקרון תומך זה אדפטיביים, גבוהות הוא אדם שמשתנה פחות. מכאן אפשר להסיק שאולי ונעימות ופתיחות, מצפוניות

לאדם זה היו התכונות האדפטיביות מלכתחילה ולכן הוא נדרש להשתנות פחות. גם שינוי תפקידים בחיים מעורר לעיתים שינוי בתכונות. למשל, לאחר החתונה, אנשים מראים עלייה במצפוניות וירידה בנוירוטיות )מעבר לירידה הרגילה הנראית עם הגיל(. מקאדמס טוען שגם נתון זה תומך בעקרון הבשלות שכן מדובר בהתאמת השינוי לצרכים החברתיים ולהבשלה

הסוציו חברתית.

11 שיעור 27.05.10

שינוי ויציבות באישיותשנובעים שינויים גם ישנם אך התפתחותיים מתהליכים כתוצאה להתרחש יכול שינוי מהבדלים בין אישיים. גם אם בממוצע, יש שינוי בתכונת הנעימות לכיוון החיובי עם העלייה בגיל, בוודאי שלא כל האנשים הופכים נעימים יותר עם הזמן. עד כה דיברנו בעיקר על שינוייםלשינויים בנוגע מה אך התפתחותיים( שינויים אותם )כמו גדולות בקבוצות שמתרחשים

אינדיבידואליים? מה מניע אותם? בתכונה הגבוה לנבא שאדם כלומר, שניתן בין מצבית, יציבות רבה של מידה ראינו שיש מסוימת יטה להיות גבוה בה גם בעתיד. מה מקור היציבות הזו? האם יש "ליבה" אישיותית?זו שמביאה לשינוי גנטיים הקשורים ליציבות או שהגנטיקה היא דווקא גורמים האם ישנם

ומעודדת אותו? ומה לגבי הגורמים המצביים, האם הם מביאים לשינוי או ליציבות? יש כמה מחקרים שמראים כי עוצמת החשיבות של המרכיבים התורשתיים בהבדלי אישיות עולה עם הגיל. אפשר לשאול האם המרכיב הגנטי הוא אותו הדבר בכל גיל. אם אכן זה כך, אזיכי אנחנו מעין זו, טוענת נובעת מזה. האריס, אשר מאמינה בתיאוריה והעקביות היציבות

"תאומים זהים של עצמנו". שונה והשפעה משמעות בעלי פשוט הם שהגנים להיות יכול כי טוענת אחרת תיאוריה בגילאים השונים. דרך אחת לבחון זאת היא באמצעות מחקר תאומים שיש לו שתי נקודות מדידה. השאלה היא מה גורם ליציבות לאורך זמן. כדי לדעת אם זה סביבתי או גנטי עלינו להסתכל על המתאם שבין תאום א' במצב אחד לבין תאום ב' במצב אחר בשתי תכונות שונות. ברור שיהיה שוני כי לא מדובר באותה התכונה אבל נניח שאנחנו מוצאים שאצל תאומים זהים המתאם הזה גבוה יותר בהשוואה למתאם בין תאומים שאינם זהים או למתאם שבין אנשים שאינם קשורים גנטית כלל. אם זה כך, יש בכך הוכחה להשפעת המכרעת של הגנים. פירוש

הדבר שיש מרכיבים גנטיים זהים בין המצבים השונים או בין התכונות השונות שנמדדו. במחקר, נלקחו דיווחים של אמהות בנוגע להתנהגות פרו חברתית של ילדיהן בגילאים שוניםבגיל כבר הגנטי הפקטור את לראות ניתן גורמים בניתוח ושבע(. ארבע )שנתיים, שלוש, שנתיים. הפקטור הזה ממשיך בהשפעתו גם בגיל שלוש וגדל. נראה, אם כן, אפקט גנטי 'ישן'גנטיים שממשיכים גורמים גם יש )שינוי(. 'חדש' גנטי אפקט מתווסף )המשכיות( שאליו

תורשתיות שמוצאים56%להשפיע לאורך זמן וגם גורמים גנטיים חדשים שמשפיעים. מתוך בגיל שבע, בערך חצי הוא חדש. עם זאת, אותו הגורם הגנטי שנראה בגיל שנתיים ממשיך עד

גיל שבע. התורשה, אם כן, קשורה גם ליציבות וגם לשינוי. נבחנה שלהם, האמפתיה מידת את ובחן ילדים על תצפיות באמצעות שנעשה במחקר

חודשים ו-24 חודשים, 20 חודשים, 14השפעתה של הסביבה והתורשה בכמה נקודות בזמן ) חודשים(. חצי מהשונות מוסברת על ידי הסביבה הלא משותפת. עם זאת, כל מרכיב של36

הסביבה הלא משותפת נמצא כרלוונטי רק לגיל שלו, רק לאותה נקודת הזמן הספציפית ולא ממשיך להשפיע גם על המדידה הבאה. ההשפעה של הסביבה הלא משותפת איננה נמשכת לאורך זמן כפי שנראה עם התורשה. אם כן, הסביבה הלא משותפת מעודד בעיקר שינוי. אמרנו בעבר שהשפעתה של הסביבה המשותפת יורדת עם הגיל. במחקר הזה נמצא כי בגיל

די14 הייתה המשותפת הסביבה של השפעתה הראשונה, הבדיקה נקודת חודשים, משמעותית. ההשפעה הזו נראית עד סוף המחקר אך החשיבות שלה יורדת עם השנים. כאן כן

מדובר באותו מרכיב של הסביבה המשותפת שממשיך להשפיע אך עושה זאת פחות ופחותעם הזמן.

אם נסכם, נראה כי התורשה משפיעה גם על היציבות וגם על השינוי, הסביבה הלא משותפת מביאה בעיקר לשינוי והסביבה המשותפת גורמת ליציבות אך השפעתה הולכת ויורדת בהדרגה

עם הגיל.

, שתכלול בתוכהגישה מערכתיתכדי להבין את ההשפעות הסביבתיות על האישיות חשובה בחינה של הסביבה )השכונה, המעמד הסוציו אקונומי, הדת, התרבות, המשפחה וכו'(. מדובר כאן במערכת של גורמים שיש ביניהם יחסי גומלין כלשהם. אפשר לחשוב על הילד וההורה כמעין מערכת בסיסית שהיא צמד. אך סביב הצמד הזה יש תא משפחתי רחב יותר, שבו כלול הורה נוסף ואולי גם עוד ילדים/אחים. וסביב המשפחה הזו יש שכונה וכך הלאה. כל מערכת

היא חלק ממערכת גדולה יותר. הסביבות על לדבר למשל, אפשר, האדם. אישיות על רבות סביבתיות השפעות ייתכנו החברתיות שהמשפחה "מקננת" בהן. לרוב מדובר בסביבות משותפות לכל בני המשפחה. ישנםבני המשפחה )באמצעות חינוך, טלוויזיה, אינטרנט, גם מסרים תרבותיים אליהם נחשפים גם ישנן סביבתו. ועל האדם על חיים המשפיעים אירועי גם ישנם וכו'(. לחיקוי מודלים שבו התהליך הוא חיברות האינדיבידואלית. ברמה המתרחשות רבות חברתיות השפעות אותנו הסובבים את בתוכו כולל התהליך התפתחותו. ועל האדם על משפיעה החברה השפעת את מדגישות רבות חיברות תיאוריות וכו'(. זוג בני )חברים, עלינו והשפעותיהם ההורים. התיאוריות הקלאסיות של החיברות הניחו השפעה חד כיוונית מהורה לילד בלבד. על אף שמדובר במודל יחסית ישן, זהו עדיין המודל הדומיננטי בהרבה מאוד תיאוריות. לפי מודל זה, אפשר לבדוק איזה סוג הורה מגדל את הילד ולפי בדיקה שכזו לנבא איזה מין ילד הוא יגדל להיות. מודלים שכאלה הם שהולידו את ההגדרה של "האם הקרה", למשל, שבעבר חשבוכבר יותר מודרניות תיאוריות ילדים. בקרב לאוטיזם הוא שגורם קר שכזה הורות שסגנון מדברות גם על השפעה בכיוון ההפוך, של הילד על הוריו. ישנם הרבה סיבות שבגינם הניחו השפעה חד כיוונית של ההורים על הילדים: ראשית, יש הטוענים כי הילדים הם יותר נוחיםלמבוגרים, בניגוד ילדים בעודם מתעצבת ואישיותם יותר גמישים שהם מכיוון לשינוי חלק, לוח כמעין נולדים הילדים כי המאמינים יש שנית, יותר. מגובשת כבר שאישיותם טאבולה ראסה, שעליו אפשר להשפיע די בקלות. בנוסף, הילדים יותר תלויים בהורים מאשר להפך, דבר הנותן להורים כוח והשפעה רבים יותר על ילדיהם. ההורה הוא בעל עוצמה רבה יותר ויש בכוחו לחנך את הילד, להעניש ולשבח אותו. ההורה יכול לשמש גם כדמות הזדהות או כאידיאל עבור הילד ובכך להשפיע עליו. ממצאים רבים המראים על קשר בין התנהגות ההורה והילד נתפסים כהוכחה להשפעת ההורה על הילד. כמובן שיש שוני גדול בין האמירה לפיה ההורה משפיע על הילד יותר משהילד משפיע על ההורה לבין האמירה לפיה רק ההורה

משפיע על הילד ולא להיפך. Maccoby -ו Martinסיווגו את סגנונות ההורות לארבעה סוגים מרכזיים המתאפיינים ב: הורות

שולטת ודורשנית, הורות מתירנית, הורות חמה ומקבלת והורות קרה אשר משדרת לילד דחייה.( סמכותי נקראים: ההורות )authoritativeסגנונות אוטוקרטי סמכותני/ ,)autocratic/

authoritarian( מתירני מפנק ,)indulgent( ומתירני מזניח )indifferent/neglectful.) שני הסוגים הראשונים נמצאים בשני קצוות של ציר השליטה. שני הסוגים הנוספים נמצאים

בשני קצוות של ציר הקבלה של הילד. ההורות הסמכותנית היא הקרה והשולטת, ההורות הסמכותית היא החמה ובו בזמן שולטת, ההורות המתירנית המפנקת היא הורות חמה ומתירנית והורות מתירנית מזניחה היא הורות קרה ומתירנית. מחקרים רבים ניסו לקשר את סגנונות ההורות הללו לדפוסי אישיות שונים.

בחן את הקשר בין סגנונות ההורות הללו לאישיות בבגרות בעזרתCosta ו- Mccraeמחקר של ודיווח של חבריהם. ילדים שקיבלו אהבה הם נמוכים בנוירוטיות, דיווח עצמי של הנבדקים ובמוחצנות לא נראה אפקט. אם כן, המחקר הזה אכן גבוהים בנעימות, גבוהים במצפוניות מראה שיש קשר בין סגנון ההורות לבין דפוס האישיות שנראה אצל הילד גם בבגרותו. מעניין לשים לב שקשר זה לא נראה רק במקרה של דיווח עצמי אלא גם בדיווח של החבר. ממצא מעניין הוא בנוגע להבדל בהשפעתם של האבות והאמהות. לא ברור ממה נובע הבדל זה אך

מעניין לשים לב ששליטה של האב מובילה ליותר נוירוטיות מאשר שליטה מצד האם. מחקריםכמובן החברתי. למעמדו הילד של חברתית פרו התנהגות בין קשר מצאו בנושא נוספים שהקשרים הללו לא בהכרח מעידים על סיבתיות. בנושא זה יכולים להסתייע במחקרי אורך. דוגמא למחקר אורך היא מחקר שבו נבדקה השפעתה של הורות חיובית )חמה, תומכת, בעלת גבולות במידה וכו'( על התנהגות פרו חברתית של הילדים. המחקר מראה כי נמצא קשר בין השניים כבר בגיל שלוש, במדידה הראשונה. מגיל שלוש לגיל ארבע רואים יציבות די גדולה גםגם נשמר בין השניים הילדים. המתאם הפרו חברתית של בהתנהגות וגם ההורות בסגנון במדידה זו. כאשר אנו בודקים האם יש שינוי לאורך זמן והאם הוא מוסבר על ידי ההורות, נראה כי אפשר לנבא בעזרת ההורות החיובית את השינוי ולא בעזרת מידת הפרו חברתיות שמפגין הילד. זוהי הוכחה לכך שההשפעה היא חד כיוונית, של ההורים על הילדים. מחקר אחר הראה שעם הזמן, הורות סמכותית קשורה לעלייה במצפוניות אצל מתבגרים וההשפעה היא, שוב, חד כיוונית. כמובן שישנם הסברים אלטרנטיביים לממצאים שכאלה: ראשית, ייתכן שקרה משהו שגרם לתוצאות האלה לפני תחילתו של המחקר )בגיל שנתיים, למשל(. שנית,יותר ייתכן שעם הזמן הילד פשוט הופך דומה גנים משותפים, ולילדיו מכיוון שיש להורה

להורה.

Pomerantz -ו Thompson:בחנו את תהליכי ההשפעה של הורים על אישיותם של ילדיהם

תוצר אישיות בילדתהליךהורותואופטימיות,רגש חיובי שליטה תחושת

תשומת לב למסרים הוריים שליטה עצמית, התמודדות טובה יותר

עם תסכולים, הערכה עצמיתנוירוטיותעוררות רגשית אצל הילד, תסכולרגש שלילי מתמשכת, רגשית מצוקה

גבוהה, קשיים בשליטה רגשית תמיכה

באוטונומיה תחושה של הילד שהוא יכול לפתור

בעיות, ליזוםלעולם, חיובית גישה עצמית, שליטה

התמודדות בריאה יותר משמעת

נוקשהמשתלמת, שכוחניות מסר

שלאחרים יש כוונות שליליותתוקפנות פגומות, חברתיות מיומנויות

גבוההעלהבניה שיטתיות השלכות הבנת

התנהגות, תכנון רב יותר מיומנויות חברתיות טובות יותר, יכולתבעיות פחות בתסכולים, שליטה

התנהגות

12 שיעור 03.06.10

המבחן יהיה ברובו שאלות אמריקאיות. בנוסף יהיו מספר מושגים. המבחן יכלול את השיעוריםואת חומר הקריאה.

מצד אחד, ישנם קשרים ברורים הנראים בין ההורות לאישיות, כולל קשרי אורך. מצד שני, ראינו שישנה ירידה בהשפעת הסביבה המשותפת עם הגיל ועלייה בהשפעת הסביבה הלאמשהו יש אולי גנטית. שונות משקפים לאישיות הורות בין הקשרים כי ייתכן משותפת.

באישיות הילד ובסגנון ההורות שנובע מאותו מרכיב גנטי שיש לשניהם במשותף. אם כן, לכאורה ישנם ממצאים סותרים בין מחקרי ההורות למחקרי החברה והסביבה. האםכפי שטוענים מחקרי הסביבה? כאשר ילדיהם כה חשובים להתפתחות אכן ההורים אינם בוחנים תכונות מסוימות ומסתכלים על הקצוות )למשל, בתכונת הדאגה קצה אחד הוא סגנון

overהורות protectiveעל השפעה שכזו להורות שיש לנו ברור הזנחה(, השני ובקצה התפתחותו של הילד. ייתכן כי ברמה המינימליסטית של מתן המינימום הנדרש מכל תכונה

מסוימת, אין השפעה מאוד גדולה של ההורות. מחקרים מראים כי תיתכן השפעה עקיפה של ההורים על התפתחותו של הילד דרך בחירת

אפקט– אפקט הילטוןהסביבות בהן הוא גדל. דוגמא אחת לכך היא תופעה שקיבלה את השם והאבות כלל לאmiddle-upper classשנראה באנגליה בשכבת ה- , שם יש לרוב מטפלות

נמצאים הרבה בבית ולא שותפים בגידול הילדים. מחקרים הראו כי הבנים והאבות היו מאוד דומים בהרבה מאוד מרכיבים התנהגותיים. מדוע זה קורה? למעשה, הילד והאבא עוברים את אותה החוויה, רושמים את הילדים האלה לבתי ספר מאוד מסוימים ומתחילת חייהם הילדים מיועדים למעמד הזה. אם כן, הסביבות הדומות הן שגורמות לדמיון הזה. לכאורה נראה שאין כאן השפעה של ההורים על הילדים אבל חשוב לזכור שמי שעשה את ההחלטה לרשום את

הילד לאותו בית הספר הם ההורים. ביקורת נוספת על הטוענים שההורים אינם משפיעים על אישיות הילד היא שההורים בכלל צריכים להיות מוגדרים כסביבה לא משותפת. יכול להיות שהורים מתנהגים בדרכים שונות

כלפי שני ילדיהם. יודעים בארץ היהודים הילדים רוב התרבותית. ברמה גם להיות יכולה ההורית ההשפעה עברית. למעשה, אין כאן שונות אבל זה נובע מכך שההורים לימדו את ילדיהם את השפה

בבית, זוהי השפעה של ההורים. מה התפקיד של הילד בכל התהליך הזה? הילד הוא גם שחקן חשוב בתהליך. יכול להיות שהוא מונע מאיתנו לראות את השפעותיהם של ההורים. תהליך הסוציאליזציה במשפחה הוא מוגבל אם אנחנו מסתכלים רק על ההורים. אם הילד משפיע על ההורים בהתאם לגנים שלו, ההורה

. מנגנון משוב הוא מנגנון שבו דבריםמנגנון משובעצמו גם משתנה. הילד יוצר תהליך ומפעיל משפיעים אחד על השני בצורה מעגלית. את כל המעגלים המשפחתיים הללו ניתן לצמצם לתורשתיות. מכיוון שהתהליך הזה מתחיל בילד, נהוג להאמין כי זוהי עדות לכך שהשפעה זו

נובעת מתורשתיות. סגנון ההורות זה מספיק להסתכל רק על פירושה שאין בין תורשה לסביבה אינטראקציה רק הילד. של התורשה על גם להסתכל צריך אלא הילד( של הסביבה למעשה )שהוא סטטיסטית, ולהיפך. הילד על ההורה של את השפעתו לראות ניתן ספציפיים בשילובים האינטראקציה הזו בין השניים משוקללת לתוך אחוזי השפעתה של הסביבה הלא משותפת.

סביבה לא משותפת,40% תורשתיות ו- 60%למשל, כאשר אנו אומרים שיש בתכונה מסוימת תורשתיות במנגנונים משפחתיים שמופעלים מהגנטיקה של60%פירוש הדבר הוא שמדובר ב-

ו- בין הסביבה לתורשה של הילד. פירוש40%הילד סביבה לא משותפת + אינטראקציה כל אחד מהם יותר מסך ההשפעה של יחד משפיעים האינטראקציה היא ששני הדברים

בנפרד. אשר משנים את אופן השפעתו של ההורה עליו ועל אישיותו.מאפיינים ממתניםלילד יש

הרעיון של האינטראקציה הוא שאותם מאפיינים ממתנים, יחד עם השפעות הסביבה, יוצריםהשפעה גדולה יותר מסכום השפעותיהם הבודדות. לדוגמא:

הכשרה יותר לילד שתינתן ככל כי נדמה למעשה, הכישרון. הוא כאן הממתן המשתנה מוזיקלית, כך ביצועיו יהיו טובים ומקצועיים יותר. אך מורה לכינור יכול לטעון כי צריך שהילדמובן ביצועיו. את תשפר או תועיל לא המוזיקלית ההכשרה אחרת כישרון, בעל יהיה שלהכשרה יש השפעה על הביצועים והילד זקוק לה אם הוא רוצה להיות נגן מוצלח, שהרי הכישרון לבדו איננו מספיק. עם זאת, אנחנו רואים כאן שיש משהו בילד )הכישרון( שמשפיע על אופן ההשפעה של הסביבה )ההכשרה( עליו. זה מודל של השפעה דו צדדית אך לא דו כיוונית. דו צדדית כיוון שיש כאן שני שחקנים, ההורה והילד. חד כיוונית מכיוון שההשפעה הסופית היא על אישיותו המתפתחת של הילד. חשוב לציין כי במודל הזה כבר לא מדובר בילד

שמגיע לעולם כלוח חלק. אם כן, ההורה עדיין נתפס כמשפיע על הילד אך הקשר בין ההורות לאישיות הילד נתפס כתלוי בתכונות הילד. למשל, יהיה קשר כאשר לילד יש תכונה מסוימת ולא יהיה קשר אם הוא בעל

תכונה אחרת.

הכשרהמוזיקלית

כישרון

ביצועים בפועל

גישות לאינטראקציה בין מאפייני הילד למאפייני ההורה אפקט מתרחש רק כאשר יש צירוף של שני גורמים או יותר. – סיכונים מצטברים

ההורות המתאימה לכל ילד תביא לתוצאות. לכל ילד יש הורות המתאימה לו. – התאמה ייתכן שישנם ילדים שהם יותר רגישים ומגיבים לסביבה באופן מיוחד. – רגישות ופלסטיותכאשר הסביבה והגנטיקה משפיעות בדיוק באופן הפוך על הילד. –אפקטים מנוגדים

אמהות מהגרות מטורקיה להולנד עם ילדיהם. הילדים נבחנו בגילאי שנתיים94במחקר, נבדקו ושלוש. נבדק הטמפרמנט של הילד ומידת התוקפנות שלו. כמו כן נבדק סגנון ההורות. החוקרים ביקשו לבדוק האם תהיה אינטראקציה בין השניים. לא נראה קשר בין סגנון ההורות לבין מידת התוקפנות שהילד הפגין, אך כן נראה אפקט אינטראקציה בין סגנון ההורות לבין הטמפרמנטבגיל של הילד בהשפעה על מידת התוקפנות שלו: כאשר הילד היה עם טמפרמנט קשה

בגיל עלייה באלימות שלו רואים הורות שלילית, וקיבל דוגמא למודל של3שנתיים זוהי . מדובר בילד שהוא גם בעל טמפרמנט קשה וגם מקבל הורות בעייתית. –סיכונים מצטברים

, נבחנה מידת הביישנות של הילדים בגיל שנתיים וסגנון ההורות. הם ביקשוRubinבמחקר של לבחון כיצד החודרנות ההורית משפיעה על ביישנות הילד. החוקרים ביקשו לבחון עד כמה הביישנות הראשונית הזו )עכבה התנהגותית( ניבאה פיתוח בעיות חברתיות בגיל מבוגר יותר. אצל האימהות עם החודרנות הנמוכה, ככל שהילד היה יותר ביישן בילדות, כך יש לו יותר סיכוי לפתח בעיות חברתיות בגיל מבוגר יותר. האפקט בקבוצה זו איננו מאוד גדול. עם זאת, אצל האימהות עם החודרנות הגבוהה, ככל שהילד היה יותר ביישן בילדות, כך יש לו פחות סיכוי

. נראה כאן אפקט אינטראקציה בין הביישנות הילדית לבין סגנון4לפתח בעיות חברתיות בגיל חודרנית הורות של שילוב כי כאן רואים חברתיות. בעיות פיתוח על בהשפעה ההורות

בגיל חברתיות בעיות פחות מניב הילדית הילד4לביישנות את מוציאות כמו האמהות . מהקונכייה.

קוהנסקר טענה כי לכל ילד יש צרכים ויכולות התפתחותיים שונים ונתיבים שונים להפנמה מוסרית ולכן צריך לבחון את ההתאמה בין כל זוג הורה-ילד. במחקר שלה האם אוסרת על הילד לשחק בצעצועים ויוצאת מהמעבדה. נבדקת יכולתו של הילד להתאפק. הוא לא יודע שמישהו מביט בו ולכן זהו מדד להפנמה מוסרית, בוחנים כאן עד כמה הוא הפנים את המסר של האם. כאשר מדובר על ילדים חרדים ופחדנים, רואים קשר מאוד חזק בין המשמעת שהם קיבלו לבין מידת ההפנמה המוסרית שלהם. ככל שהם קיבלו יותר משמעת, כך הם נראים יותר קשובים לאם ומפנימים יותר את דבריה. עם זאת, זה לא מועיל אצל הילדים שאינם חרדים. ילדים אלה אינם מפחדים מתגובתן של האימהות ולכן הם מתנפלים על הצעצועים. אצל הילד הלא חרד מה שהשפיע הוא קשר רגשי והדדי מול האם. האמהות הללו לא היו צריכות לעוררהתנהגות ליצור מנת על שביניהם הקשר ובחוזק באיכות להשתמש אלא חרדה בילדים מתאימה אצל הילד. אנחנו רואים כאן שאצל כל קבוצת ילדים, יש התנהגות הורית אחרת שמעוררת את ההפנמה המוסרית שלהם. יש כאן שני אפקטים הפוכים שמתאימה לסגנון אחר

של ילדים. העלה רעיון לפיו צריך לבדוק אילו ילדים יותרBelsky – השערת הרגישות הדיפרנציאלית

ולמה. אבולוציונית, כדאי לפזר השקעות כדי שלא כל הילדים של אותה ניתנים להשפעה ההורה יתפתחו בצורה זהה. ההתפתחות האבולוציונית מראה שאכן יש שינויים בין אנשים ולכן, נצפה לקיומם של גנים של רגישות. חשוב להסביר שלא מדובר כאן בסיכון מצטבר, בלסקי

–מדבר על מצב שבו חלק מהילדים לא מגיבים לסביבה וחלק כן. זוהי הרגישות הדיפרנציאלית יש ילדים שאין להם רגישות ויש ילדים שיש להם רגישות. עבור הילדים הרגישים, חשיבות הסביבה המיטבית היא גדולה בעוד שעבור הילדים שאינם רגישים, אין כל חשיבות לסביבה

המיטבית. המודל הזה נראה בערך כך:

ילדים שאינם רגישים

ילדים רגישים

במחקר התומך במודל הזה של בלסקי נראה כי ישנם ילדים שאיכות גן הילדים אינה משפיעה על התפתחותם )ילדים בעלי טמפרמנט חיובי( ולעומתם, יש ילדים רגישים )בעלי טמפרמנט שלילי( שאיכות גן הילדים שבו הם גדלים משפיעה באופן משמעותי על התפתחותם. חשובלהגיע הפוטנציאל בעלי הם השלילי בעלי הטמפרמנט לעובדה שהילדים בגרף לב לשים לתפקוד הטוב ביותר אך גם לתפקוד הגרוע ביותר )שני קצוות הסקאלה(, בעוד שהילדים בעלי הטמפרמנט החיובי נמצאים ברמה ממוצעת ללא כל קשר לתנאים הסביבתיים בהם הם גדלים.

(GXEאינטראקציה בין תורשה לסביבה ) אחד המקורות להבדלים במאפייני הילד הממתנים את השפעת הסביבה עשוי להיות תורשתי.אלכוהוליזם תלויות. למשל, התורשתיות של בלתי אינן תמיד והסביבה השפעות התורשה תלויה בכמה דברים: היא גבוהה יותר אצל אנשים שגדלו בסביבה חילונית, גבוהה יותר ברווקים

גבוהה IQוגבוהה יותר כאשר יש נגישות לאלכוהול בסביבה. דוגמא נוספת: התורשתיות של יותר במשפחות עשירות. למשל: גורם סביבתי כמו לחץ יכול להשפיע על שינויים באופן, GXEקיימים סוגים רבים של

שבו מבוטא גן מסוים )אפיגנטיקה(, רק שילוב מסוים של הסביבה וגן מסוים מתבטא בתוצר, רקבגן מסוים אפשרית השפעה של הסביבה )חוסן מול גמישות( וכו'.

אבשלום כספי עשה את האינטראקציה המדודה הראשונה בתחום הפסיכולוגיה בין גן לסביבה:MAOAזהו גן שקשור באנזים הקשור לויסות פעולתם של נוירוטרנסמיטורים במוח. יש בגן .

הזה אזור שיש לו חזרות שונות באורכים שונים. הגרסא הארוכה היא היעילה יותר )קשורה לפירוק יעיל יותר(. במחקרי חיות, נמצאו שיש הבדלים בחיות מופעים שונים של הגן במידת

ילדים מוכים שהופכים להיות הורים מכים. מצד שני,–האלימות שלהן. יש גם מעגל אלימות זה לא עובד על כולם ולא כל ילד מוכה הופך להיות הורה מכה. אם כן, מצד אחד קיים כאן המרכיב הגנטי ומצד שני קיים המרכיב הסביבתי. כספי מצא שעוצמת האפקט של ההתעללותתלויה הורה מכה( אתה )האם בבגרות על התנהגותך מוכה( ילד אתה )האם צעיר בגיל עברו כנראה בילדות, )עברו התעללות קבוצות הנבדקים לשלוש את חילק הוא בתורשה. התעללות בילדות ולא עברו התעללות בילדות( ובדקו את מידת בעיות האלימות שיש לאנשים הללו בבגרות. ככל שיש יותר סיכוי שהילד עבר התעללות בילדות, כך גוברים סיכוייו להיות בעייתי ואלים בבגרותו. אבל מה שמעניין במיוחד הוא אפקט האינטראקציה החזק שנראה בין הסביבה )חווית ההתעללות בילדות( לבין הגנטיקה )האלל המסוים( בהשפעתם על התנהגותו

הם הקו( maoaשל הילד בתור הורה, בתור בוגר. ילדים בעלי האלל הארוך )פעילות גבוהה של )ילדים שהופכים מעט אלימים בבגרותם(. הילדים שגם עברו התעללות חזקה יותר המתון

בילדות וגם יש להם את האלל הקצר של הגן, הם הכי גבוהים באלימות המופגנת בבגרות.

13 שיעור 10.06.10

של לפסיכולוגיה ולקשר להגדיר שנצטרך מושגים חמישה יהיו באתר. לדוגמא מבחן יש צריך להבין את הרעיון הכללי ואת– שאלות אמריקאיות. לגבי המאמרים 20האישיות. יהיו

המסקנות ולא מעבר.

ועל כך שיש ילדים שהם רגישיםרגישות דיפרנציאליתבשבוע שעבר דיברנו על הנושא של יותר להשפעת הסביבה. ייתכן כי ישנם מרכיבים גנטיים אשר גורמים לאותה רגישות סביבתית.יש כבר הרבה מחקרים שמדברים על לפחות ארבעה או חמישה גנים שקשורים לרגישות הזו.

קשור)4DRD )Dopamine receptor d4 של הגן 7, נמצא כי אלל בלסקילמשל, במחקר של לגמישות. אצל רוב האנשים הרצף הזה הוא באורך של ארבע חזרות. באוכלוסיות לבנות, כ-

חזרות(. זהו וריאנט של הגן אשר קיים אצל7 )כך שיש להם 7 נושאים את האלל 25%-20%

מיעוט באוכלוסיה. בלסקי טען שאנשים עם האלל הזה הם רגישים יותר. במחקר נבדק הקשר של הילדים לבין הרגישים. הממצאים מראים רגישות דיפרנציאלית. הילדים עםהמוחצנותבין

בתחום בעיות פחות מהכי שסבלו הילדים הם רגישה להורות זכו שבנוסף החזרות שבע המוחצנות. אך אם הם זכו להורות לא רגישה, הם הראו הכי הרבה בעיות התנהגות ומוחצנות.

חזרות הראו תוצאות די יציבות ודומות,4לעומתם, הילדים עם הוריאנט השכיח יותר של ה-ללא כל קשר לסגנון ההורות שהם קיבלו.

ניסו לשנות את סגנון ההורות ולימדו את האמהות להיות רגישותואן אייזנדורןבמחקר של בעלי בילדים. במקרה של הילדים יש שינוי בממצאים לבדוק האם ניסו יותר. לאחר מכן, ארבעת החזרות, הלימוד לא השפיע כלל. לעומת זאת, במקרה של הילדים בעלי שבע החזרות,

היה שינוי חזק לטובה ונראו הרבה פחות בעיות התנהגות של הילדים. . כאשרהתנהגות פרו חברתית מראה רגישות יתר להורות בהקשר של 7, אלל כנפובמחקר של

האם הייתה חיובית, הילד בעל שבע החזרות התנהג בצורה הכי פרו חברתית ואם ההורות הייתה שלילית, הילד התנהג בצורה הכי פחות פרו חברתית. גם כאן, הילדים בעלי ארבעתנבדקה בנוסף, שקיבלו. ההורות בסגנון תלות כל ללא יציבה די התנהגות הראו החזרות

בעלי אלל ענישהההשפעה של בילדים כי נמצא ללא הסבר מצד האם. כאשר האם7 , מענישה הרבה ללא מתן הסבר, הילדים הראו הרבה מקרים של התנהגות פרו חברתית יזומה. כאשר האם מענישה מעט ללא הסבר, הם מראים הכי פחות התנהגות פרו חברתית יזומה.

, אין אפקט מובהק של הענישה ללא מתן הסבר על4לעומתם, במקרה של הילדים בעלי אלל כמות ההתנהגות הפרו חברתית היזומה שהם מפגינים. המסקנה היא שהורות שמענישה ללא

(.7הסבר עשויה לפעול בצורה חזקה ומשמעותית על ילדים רגישים )אותם הילדים בעלי אלל בתגובה זה המשמעת של הילדים כאן אך מה שרואים אלה לא ממצאים אינטואיטיביים להתנהגותה של האם. האם גורמת לילד להתנהג בצורה חברתית וזה לא מתוך מוטיבציה של

הילד אלא מכיוון שהילד פוחד, במודע או שלא במודע, מעונשה של האם.

גם הילד משפיע על ההורה ולא רק להיפך וישנם מודלים המתחשבים בהשפעות ההדדיותהוא כזה מודל אחד )מודל החליפיןהללו. transactional modelמעין עסקה על מדובר .)

שנעשית בין שני הצדדים: ההורה מתחייב לספק לילד הורות מיטיבה והילד מתחייב להתנהג כראוי. יש כאן תהליכי השפעה מעגליים שבהם הילד משפיע על ההורה וההורה משפיע על

חיוביים ושליליים. מעגל משוב הוא מעין מערכת שיש בתוכהמעגלי משובהילד. ניתן לדבר על מעגלגורמים המשפיעים האחד על השני ובנוסף, מושפעים גם מגורמים החיצוניים למערכת.

פירוש הדבר שההורה משפיע על הילד והילד בתורו משפיע על ההורה כך שהואמשוב חיובי מגביר את התנהגותו. אין זה בהכרח אומר שההתנהגות היא חיובית. למשל, כאשר ההורה נותן לילד סטירה והילד מתרגז ומתנהג בפראות ובאלימות כך שבפעם הבאה ההורה כבר נותן לומוגדרת כחיובית אך מדובר יכולה להיות זוהי התנהגות שאיננה שתי סטירות בתור עונש.

מעגל משובבמעגל משוב חיובי מכיוון שנעשה כאן חיזוק של ההתנהגות הראשונית של ההורה. פירושו שהאינטראקציה הזו בין ההורה לילד מפחיתה התנהגות שהייתה בתחילתו שלשלילי

המעגל. ייתכן קיומו של יותר ממעגל משוב אחד בכל משפחה, כמובן. במחקרי אורך ניתן לבנות כמה תחנות מדידה ולראות מי משפיע על מי. זה מאפשר לנו להביטוהן בילד האחד ביחס לשונה )מעבר לזמן(. בדרך כלל כן בשינויים שמתרחשים הן בהורה

רואים יותר השפעה של ההורה על הילד. , לבחון את הדיאדה, את הצמד הורה-ילד.מערכת יחסיםדרך נוספת להביט בנושא היא בתור

בין בנפרד אלא רק על מערכת היחסים כל שחקן בכלל על מודלים שכאלה לא מביטים השניים. עם הזמן, בעקבות ההשפעות ההדדיות, מתגבשים יחסים והם רמת הניתוח הנכונה

במודל זה.

דיבר הרבה על השפעתו של הילד על ההורה. הוא בחן את מידת ביישנותם של הילדיםרובין ובנוסף, בחן עד כמה ההורים שולטים בילד ועד כמה הם מעודדים את הילדים לעצמאות. בגיל שנתיים, במדידה הראשונה, לא נמצא קשר חזק בין ביישנותו של הילד לבין מידת העידוד

, יש מתאם טיפה חזק יותר אך עדיין לא משמעותי. חשוב4לעצמאות מצדם של ההורים. בגיל בשתי הילד ביישנות של במקרה )גם המדידות בין שתי חזקה די יציבות נראית כי לציין

המדידות וגם במידת העידוד של ההורים בשתי המדידות(. אם כן, המחקר לא הראה שינוי בילד שנובע ממה שקורה אצל ההורה. אולם, אם מסתכלים על כיוון ההשפעה השני, השפעתו של הילד על ההורה, כן רואים שינוי. הילד הביישן מביא לכך שהוריו פחות ופחות נותנים לו עצמאות ויותר שולטים עליו. הילד פחות מוחצן וההורים מנסים לשלוט יותר ולהוציא אותו מהקונכייה שלו. הילד השפיע על ההורה או הפעיל אותו כך שהוא הפך לשולט יותר. למעשה,

המחקר הזה מראה שההורה מפחית את העידוד לעצמאות ככל שילדו ביישן יותר. (:Knafo&Galanskyישנן מספר דרכים שבהן הילד יכול להשפיע על הוריו )

תיאורתהליך

נולד או כאשרהשפעת התפקיד ההורי שינוי בהתנהגות ההורים המתרחש כאשר הילד בהשפעתו תלוי שאינו חדש התפתחותי לשלב נכנס הוא

האקטיבית של הילד.אקטיבית השפעה

)חיובית( של הילד השפעת הילד על ההורים שמתרחשת כתוצאה מניסיונות ישיריםבעקיפין המביאות מהתנהגויות כתוצאה או לשנותם הילד של

לשינוי בהורה השפעת הילד על הוריו שגוררת שינוי בהורים בכיוון הפוך מנטייתוהשפעה נגדית )שלילית(

של הילדשינויים בהתנהגות ההורים שתלויים בשינויים מקבילים בילדהשפעות הדדיות

ניתן לשאול מניין הופיעו מאפייני הילד אם לא מההורות? אחת האפשרויות היא שמדובר באפקט של התורשה. ייתכן שהסביבה של הילד מתואמת עם התורשה שלו ואז מדובר על

תורשה-סביבה )מתאם rGEבין ההשפעה להפריד יתקשו המחקרים נכון, שזה במקרה .) :פלומיןהסביבתית לתורשתית. ישנם שלושה סוגים של מתאם בין תורשה לסביבה, לפי

הילד מקבל סביבה משפחתית המתואמת עם הגנטיקה שלו. אין כאן תהליך של– פסיבי השפעה ולכן זה נקרא אפקט פסיבי. למשל, ייתכן כי הילד הוא פרו חברתי והוריו חמיםכי הם או על השני כי הם משפיעים האחד ולא גנים חולקים כיוון שהם פשוט כלפיו מושפעים מאותה הסביבה המשותפת. בכל זאת מדברים כאן על מתאם בין תורשה לסביבה מכיוון שהעובדה שההורים הם פרו חברתיים באה לידי ביטוי בהתנהגותם ובאופן גידולם את הילד. במקרה הזה, הגורם הסביבתי הוא כל אדם שקשור לילד באופן גנטי, כל קרוב משפחה. ההורה מעביר לילד לא רק את הסביבה שלו אלא גם את התורשה שלו. התורשה של ההורה משפיעה על התנהגותו ועל סגנון ההורות שלו. התורשה של הילד משפיעה על התנהגותו שלו. וכמובן שהתורשה הזו היא משותפת בין הילד והוריו. לכן נצפה לראות קשר הדוק בין התנהגותו של ההורה לזו של ילדו. זהו מתאם פסיבי מכיוון שאנחנו נצפה לראות את קיומו גם בלי השפעה של ההורה על הילד או להיפך. קשה להוכיח את קיומו אך הוא רלוונטי לכל

תהליך משפחתי. הילד מפעיל את ההורה וגורם לשינוי בהורה. כך הילד מקבל מסביבתו– מפעיל/ מעורר

תגובות המתואמות עם הגנטיקה והתורשה שלו. למשל, ילד עצבני יעורר בסביבתו התנהגות חסרת סבלנות. במקרה הזה, הגורם הסביבתי יכול להיות כל אדם הנמצא בסביבתו של הילד. התורשה של הילד משפיעה על הסביבה ומעוררת אותה. יש לנו את הגנטיקה של הילד המשפיעה על התנהגותו של הילד. ההתנהגות של הילד בתורה משפיעה על התנהגותו של ההורה באופן מעורר כלשהו. ואם אמרנו שהתנהגותו של הילד קשורה לתורשה שלו, אזי ישנו גם מתאם בין התורשה הזו לבין התנהגותו של ההורה )מתאם בין תורשה לסביבה(, כיוון ששניהם מתואמים עם התנהגותו של הילד. מתאם שכזה אינו דורשה קשר גנטי בין הגורםעם המתואמת סביבה מקבל הילד אימוץ. במחקרי נראית לכך תמיכה לילד. הסביבתי התנהגותו. במחקר בדקו עד כמה ילדים מאומצים מקבלים הורות קשה ושולטת. מצאו קשר מאוד חזק בין כמה הורות שולטת הילד קיבל לבין הפסיכופתולוגיה של האם הביולוגית של הילד )כאשר מדובר בילדים שהועברו לאימוץ אחרי בממוצע שלושה ימים(. אם כן, משהו בפסיכופתולוגיה שלה )שעובר באופן גנטי לילד(, משפיע על ההתנהגות של ההורה המאמץ, שמראה שליטה גבוהה יותר. הגנטיקה של הילד מושפעת מהגנטיקה של האם )ובכך גם

ומפעיל אותם בכך והוא פועל על ההורים הביולוגיים )סביבתו( מהפסיכופתולוגיה שלה( שהוא הופך אותם לנוקשים יותר. תורשת הילד יכולה להשפיע על שלל גורמים סביבתיים דרך תכונותיו. סביבות אלה עשויות להשפיע על הילד בתורן. ראינו שהתורשתיות של הילדלכך. הסיבות אחת היא סביבתו על הילד של הזו המעוררת וההפעלה הגיל עם עולה גנטיות. הוא מתנהג בצורה פרו חברתית לדוגמא: נאמר שהילד הוא פרו חברתי מסיבות ומעורר התנהגות פרו חברתית גם מהסובבים אותו, וההתנהגות הפרו חברתית שלהם כלפיוהפרו תכונת אצלו מתגברת כך שלו. חברתיות הפרו את ומחזקת חזרה עליו משפיעה חברתיות עם הגיל ולכן נראית העלייה הזו בהשפעה התורשה על האישיות עם הגיל. זהו

בראונגרטלמעשה אפקט מצטבר של המתאם בין התורשה לסביבה. במחקר שנעשה על ידי ושנתיים. נבדקו גם אחיהם של בגיל שנה נבדקו הילד פעמיים, בנוגע לילדים מאומצים, הילדים המאומצים. בעזרת ראיונות בדקו את איכות הטיפול בילד )עד כמה ההורים נענים לצרכיו, עד כמה הם מעודדים את התפתחותו וכו'(. למעשה החוקרים השוו בין זוגות של אחים ביולוגיים לבין זוגות שמורכבים מאח אחד שהוא ילד ביולוגי ואח אחד מאומץ. רואים שהאחים הביולוגיים דומים יותר זה לזה מאשר האחים המאומצים. ההסבר של החוקרים הוא שמדובר במתאם בין התורשה לסביבה - היות והילדים שקרובים ביולוגית דומים זה לזה מבחינה גנטית, הם גם מפעילים את ההורים בצורה דומה ומקבלים בתמורה סביבה דומה. לעומתם, האחים המאומצים לא חולקים את הגנטיקה לשלהם ולכן מפעילים את ההורים

היכולת–באופן שונה ומקבלים סביבה מעט אחרת. במחקר זה נמצא עוד ממצא חשוב הקוגניטיבית של הילד מתווכת את האפקט כך שילד נבון וחכם יותר מפעיל יותר את הוריו.יותר. טובה סביבה לעצמם ליצור מצליחים יותר גבוהה אינטליגנציה רמת בעלי ילדים

נבדקו אלייבמחקר נוסף של זוגות תאומים. חלק מהילדים סובלים מחרדה וחלק לא.300 נתנו לילדים לשחק במשחק שבו יש מסך אפור ואפשר לצייר עליו בעזרת שני כפתורים )כךביניהם שתהיה צריך יחד, שמציירים אנשים בשני מדובר אם יחד(. לצייר שאפשר קואורדינציה. אמרו לתאומים לא לגעת אחד לשני בכפתורים. החוקרים ביקשו לבחון האם האם תיגע בכפתור בשלב מסוים ותהרוס לילד את המשחק. הממצאים מראים כי האם

הילדים החרדים מפעילים את האם כך שהיא–מפגינה יותר שליטה כלפי הילדים החרדים תפגין יותר שליטה כלפיהם. בנוסף, בחנו החוקרים את התאום השני של הילד החרד ובדקו את רמת החרדה שלו. הממצאים מראים כי כאשר מדובר בתאום זהה, הוא מראה רמת חרדה יותר גבוהה מכאשר מדובר בתאום שאיננו תאום זהה. פירוש הדבר שיש כאן השפעה)מידת השליטה של האם(. של הגנטיקה, אך היא מתואמת עם ההשפעה של הסביבה מתאם מעורר בין תורשה לסביבה משפיע יותר בכיוון של הורות שלילית מאשר של הורות חיובית. כלומר, יש יותר סיכוי שהגנטיקה של הילד תתבטא בהורות השלילית של ההורים מאשר בהורות החיובית שלהם. זאת מכיוון שלרוב אנשים בכלל והורים בפרט מגיבים בצורההילד. לכן אותן התנהגויות שמקוטלגות שלילית רק בעקבות התנהגות כלשהי מצדו של כהורות שלילית מתעוררות לרוב כתגובה להתנהגותו של הילד, להפעלה המעוררת שלו. חשוב לציין כי אחת ההתנהגויות היוצאות מן הכלל בהקשר הזה היא התעללות שעובר הילד )ומחקרים רבים אכן לא מצאו מתאם בין התורשה של הילד לבין ההתעללות ממנה הואמגיעה המעורר למתאם אחרונה דוגמא מתאם(. נמצא כן שם לענישה, בניגוד סובל,

(. היא חילקה אותם19 סטודנטים גברים )מתבגרים בני 200. היא בחנה בורטממחקרה של לקבוצות של עד חמישה אנשים וביקשה מהם לתכנן שתי מסיבות יחד )אחת עם תקציב מוגבל והשנייה לא(. החוקרים קידדו את התנהגותם ובמיוחד את נטייתם לשבור מוסכמות וחוקים. ניתן לראות שהיה קשר בין הפופולאריות לבין נטייתם לשבור מוסכמות. נבדק הגן

יש לאדם לבין נטייתוG. נבדק הקשר בין כמה עותקים של 5HT2Aלרצפטור לסרוטונין לשבור חוקים. נמצא כי ככל שיש יותר עותקים שלו, כך האדם יותר נוטה לשבור חוקים. שבירת החוקים היא הביטוי של המתאם בין התורשה להתנהגותו של האדם. בנוסף, בסוף הניסוי נשאלו הנבדקים עד כמה הם מחבבים ושונאים כל אחד מחברי הקבוצה )ומדובר באנשים שלא הכירו קודם לכן(. המעניין הוא שנמצא כי ככל שיש לאנשים יותר עותקים של

Gכך הם דורגו כיותר פופולאריים. אם כן, שבירת החוקרים מתווכת חלק מהשפעת הגן כך , גורמים לאדם להיות יותר שובר חוקים וגם יותר פופולארי. בנוסף, ככלGשיותר עותקים של

שהאדם יותר שובר חוקים, כך הוא יותר פופולארי.

הילד מחפש או יוצר לעצמו סביבות המתואמות עם הגנטיקה שלו. למשל, ילד–אקטיבי בעל חוש מוסיקלי מפותח יחפש הזדמנויות לקבל הכשרה בתחום. הילד יוזם את חיפושבוחר את והילד תורשתי פן בעל הוא מעוניין. אם החוש המוסיקלי הוא הסביבה שבה סביבתו, פירוש הדבר שיש מתאם בין התורשה לסביבה. גם כאן הגורם הסביבתי יכול להיותוהתנהגותו משנה את הסביבה כל אדם. התורשה של הילד משפיעה על התנהגותו שלו ומשפיעה על הסביבה. הפעלה זו לא דורשת קשר גנטי בין הגורם הסביבתי לילד. תורשת הילד יכולה להשפיע על שלל גורמים סביבתיים דרך תכונותיו. סביבות אלה עשויות להשפיעומעלות את הילד על הילד בחזרה. השפעות חוזרות אלה נמצאות במתאם עם תורשת התורשתיות, כפי שכבר הסברנו. דוגמא למחקר שמצביע על מתאם כזה הוא המחקר של

זוגות תאומים ואחים מאומצים וביולוגיים. נבדקו אירועי חיים התלויים618, בו נבדקו במלסוכו'( ואירועי חיים שאינם תלויים בילד )פצעי בילד )השעיה מבית הספר, פרידה מבן זוג בגרות, חבר שחלה וכו'(. לאחר מכן חושב המתאם בין שני האחים בנוגע לאותם אירועי

תורשתיות0%החיים שעברו עליהם. במקרה של אירועי החיים הבלתי תלויים, נמצאה ואחים מאומצים(. ביולוגיים זהות בשתי הקבוצות )אחים וזאת מכיוון שהתוצאות נמצאו במקרה של אירועי חיים התלויים בילד, נמצא כי התאומים הזהים הראו את המתאם החזקוהכי פחות האחים ביותר )השפעה גדולה של התורשתיות(, אחריהם האחים הביולוגיים המאומצים, שבקושי הראו מתאם. פירוש הדבר הוא שמשהו בתורשה של הילד הביא לכך שקרו לו אירועי החיים הללו. האירועים הללו לא תלויים בילד רק מבחינה פסיכולוגית אלא

גם מבחינת התורשה שלו.