0

יזרעאל המכללה האקדמית עמק המכללה האקדמית לחינוך, אורנים

במערכת ההשכלה מרכז ופריפריה תושבי בחירות לימודיות של

הגבוהה בישראל

לילך לב ארי

שלמה גץ

2011

מכללתית במכון מופ"ת- מחקר זה נערך בהמלצת ועדת המחקר הבין

ובתמיכת האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך

1

תוכן העניינים

רשימת לוחות, איורים ותרשימים

3-5 ...........................................................................................תקציר מנהלים...........

6 ...........................................................רקע תאורטי...............................................

6-7 .....................................מבוא............................................................................. 7-8 ........................................ריבוד חברתי וביטוייו במוסדות להשכלה גבוהה בישראל 8-10 .............................................השוואה בין מרכז לפריפריה –נגישות להשכלה גבוהה

10-12 .......................................שיקולי בחירה במוסדות להשכלה גבוהה ובתחום לימודים

12 .....................................המחקר............................................................................ 12 .....................................השערות המחקר............................................................. 13-14 ......................................שיטת המחקר................................................................

14 ...................................משתנים תלויים: סוג המוסד ותחום הלימודים...................... 14-15 ......................................משתנים מתווכים.............................................................

15-16 ....................................(בלתי תלויים).........................................משתנים מסבירים 16 .....................................המדגם.............................................................................

16-17 .....................................אקונומי............................................- וסוציורקע דמוגרפי 18-19 .....................................ישוב מוצא ההורים, מרכז (גלעין) מול פריפריה (שוליים)...... 19-20 ...........................................הישגים לימודיים קודמים (מבחני בגרות ופסיכומטרי)..

20 ..................................ממצאים............................................................................. 20-22 ...................................מדוע לומדים במוסדות להשכלה גבוהה.............................. 22-25 ......................................................... גורמים המשפיעים על בחירת מוסד לימודים 25-28 ....................................מניעי בחירה במוסד לימודים............................................ 29-30 ....................................גורמים המשפיעים על בחירת תחום לימודים...................... 31-34 ....................................מניעי בחירה בתחום לימודים............................................ 35-36 ...................................."ברירת מחדל".............בחירה במוסד או בתחום לימודים כ 36-38 ....................................אוריינטציות עתיד וצפיות תעסוקתיות............................... 38-39 ....................................שיקולי בחירה רציונלית.................................................... 40-41 ......................................בחירה במקום מגורים עתידי: מרכז או פריפריה?..............

41-44 ......................................דיון................................................................................

44-46 .......................................סיכום ומסקנות..............................................................

46-50 ....................................רשימת מקורות..................................................................

51-57 ................................................נספח: שאלון לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות

Executive Summary............................................................................................ 58-60

2

לוחות, איורים ותרשימים

לוחות

18פריפריה (התפלגות משותפת באחוזים).. -אקונומי לפי סוג מוסד ולפי מרכז - : רקע סוציו1לוח סטיות ו: ייחוס חשיבות למניעי בחירה בלימודים במוסד להשכלה גבוהה (ממוצעים 2לוח 21 ......................................)........................................................................................תקןאפקטים של הישגים, סטאטוס ומקום מגורים על בחירת מוסד לימודים (רגרסיה : 3לוח

22 .................................................................................................קטגוריות)- לוגיסטית רבת 27 ...............................................רה במוסד לימודים (ממוצעים וסטיות תקן): מניעי בחי4לוח : אפקטים של הישגים, סטאטוס ומקום מגורים על בחירת תחום לימודים (מודל רגרסיה 5לוח

30 .................................................................................................לוגיסטית רבת קטגוריות) 33 .....................ייחוס חשיבות למניעי בחירה בתחום הלימודים (ממוצעים וסטיות תקן): 6לוח ירצו לעסוק וע בו ים לבין המקציהנוכח הםהקשר בין לימודי : תפיסות הסטודנטים את7לוח

37 ...........................................................................................בעתיד (ממוצעים וסטיות תקן 39 .............................כלכלית (ממוצעים וסטיות תקן).- : סברות לגבי מדדי ניעות חברתית8לוח

איורים

25 .....................התאמה של סוג מוסד וצירופי הישגים, סטאטוס ומקום מגורים: ניתוח 1איור 29 .....................: ניתוח התאמה של מוסד לימודי וצירופי שיקולי בחירה ומקום מגורים2איור 31 .................: ניתוח התאמה של תחומי לימוד וצירופי הישגים, סטאטוס ומקום מגורים3איור 35 ...................: ניתוח התאמה של תחומי לימוד וצירופי שיקולי בחירה ומקום מגורים.4איור

תרשימים

40 ...........................: בחירה במקום מגורים לפי קרבה להורים (באחוזים).................1תרשים 41 ............................סיום הלימודים (באחוזים)..: סוג יישוב בו מעוניינים לגור לאחר 2תרשים

3

תקציר מנהלים

התרחבות ההשכלה הגבוהה ופריסת מוסדותיה במרחב אפשרו נגישות רבה יותר לאוכלוסיות

שהשתתפותם במערכת זו בעבר הייתה מצומצמת. בין אוכלוסיות אלה נמנים תושבי הפריפריה.

בי הפריפריה בנגישות להשכלה גבוהה קשורה להישגיהם שתומקובל להניח כי נחיתותם של

אקונומי הנמוכים יותר משל תושבי המרכז. נחיתות יחסית זו -הלימודיים ולמעמדם הסוציו

משפיעה גם על בחירתם הלימודית. רוב המחקרים שנערכו בתחום של השכלה גבוהה, ריבוד ואי

מות או התרחבות הפער ההשכלתי על פי שוויון אינם אחידים בממצאיהם ומצביעים על הצטמצ

אקונומי. - הסטאטוס הסוציו

לבדוק את דפוסי הבחירות הלימודיות של הסטודנטים ואת שיקוליהם יתהיההמחקר מטרת

ההשפעה הייחודית בדק אתלבחירה במוסדות להשכלה גבוהה ובתחום הלימודים בהם. המחקר

של המגורים בפריפריה -אקונומי - וציושאינה תלויה בהישגים לימודיים או בסטאטוס ס –

(לעומת מגורים במרכז) על הבחירות הלימודיות.

שאלות שכללשאלון עמדות כלי המחקר היה המחקר התבסס על מתודה הכמותית בסקר מתאמי.

"סגורות" אודות מאפייני הרקע של הסטודנטים, בחירות לימודיות, שיקולי בחירה במוסד

.ם, אוריינטציות עתיד ושיקולי בחירה רציונליתלימודים, בתחום לימודי

משלוש אוניברסיטאות: חיפה , בשנת לימודיהם הראשונה,סטודנטים 668כלל מדגם המחקר

שלוש נכללו במחקר ). בנוסף לשלוש האוניברסיטאות 9%) והטכניון (19%), תל אביב (23%(

). שיטת דגימת 21%) ומכללה לחינוך (16%), מכללה אזורית (12%( מתמחהמכללות: מכללה

המוסדות השונים הייתה מכוונת (לפי מיקום במרכז או בפריפריה).

המניעים המרכזיים לרצון הסטודנטים ללמוד ממצאי המחקר המרכזיים הצביעו על כך ש

הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה הם הרצון לרכוש מקצוע ו"לעשות משהו עם עצמם".

שיקולים ; בשלמכירים גם בחשיבות הלימודים כאמצעי למוביליות חברתית, דהיינו

ביותר בקבלת ההחלטה מעטההחשיבות היוחסה ולהשפעתם לסוכני חברות .םיאינסטרומנטלי

ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. בפילוח הנתונים לפי מקום מגורים, דהיינו; במרכז או

נוטים (בחלקם) לבחור ,באוניברסיטאות בעיקר לומדיםה ,תושבי המרכז בפריפריה, סטודנטים

ובשל נורמות (דחיית הכרעות בשלבי החיים) במסלול של השכלה גבוהה משיקולים מורטוריים

ממעטים ללמוד ,שמחציתם לומדים במכללות ,חברתיות כאלה ואחרות, בעוד תושבי הפריפריה

בשל שיקולים אלה.

אקונומי של הסטודנטים גבוה, - לימודים נמצא שכאשר הסטאטוס הסוציובאשר לבחירת מוסד ה

את אוניברסיטת תל והם נטו לבחור באוניברסיטה לפי מקום מגורים: תושבי המרכז העדיפ

אביב, תושבי הפריפריה את אוניברסיטת חיפה ואת הטכניון. כאשר הסטאטוס נמוך יחסית

בעלת זו אם כי את ,ריפריה, ללמוד באוניברסיטההעדיפו תושבי המרכז, יותר מאשר תושבי הפ

סטודנטים תושבי הפריפריה דומים יותר זה כמו כן, . אוניברסיטת חיפה –היוקרה הנמוכה יותר

- סוציוה סטאטוסלזה בבחירת מוסד הלימודים מאשר סטודנטים תושבי המרכז. לפיכך, ה

בהשוואה לאלה מהמרכז. - מהווה מרכיב המשפיע פחות בקרב תושבי הפריפריה אקונומי

מסתבר כי בבואם לבחור מוסד לימודים, סטודנטים מעוניינים בעיקר ביוקרתו של המוסד

את רמת הלימודים בו, איכות המרצים ועוד. לאחר מכן, חשוב לסטודנטים ,הכוללת, בין היתר

4

נו "אינסטרומנטליים", הכוללים, בין היתר, המשך לימודים בעקבות התואר ינושאים שכינ

ייחודי ומידת ישימותם של הלימודים לסטודנטים. תחום לימודיםשנרכש, קיומו של

בוחרים מוסד לימודים משיקולי יוקרה ,שמרביתם תושבי המרכז ,סטודנטים מהאוניברסיטאות

שמוצאם מישובי פריפריה והלומדים במכללות שוקלים סטודנטים ומשיקולים מורטוריים שונים.

כאשר השיקולים של תושבי בחירת מוסד לימודים בעיקר משיקולים אינסטרומנטליים. בנוסף,

תהיה שונה, כפי ששיערנו.במוסד לימודים שבי המרכז דומים, הבחירה שלהם והפריפריה ות

וד תושבי הפריפריה, ששיקולי בחירת תושבי המרכז הטרוגניים יותר בבחירת מוסד הלימודים בע

מוסד הלימודים שלהם הם אינסטרומנטליים, נוטים להידמות אחד לשני בבחירת מוסד לימודים

(בדרך כלל במכללה אזורית).

. בבחירה זו העניין שיש לסטודנטים במקצוע הנלמד הוא החשוב ביותר ,באשר לתחום הלימודים

המקצוע, משכורת נלווית לו בעתיד ועוד. חלק מהסטודנטים לאחריו, דורגו שיקולים כמו: יוקרת

יכולתם האישית, יכולתם לעמוד :בחרו בתחום הלימודים כתוצאה מפשרות שונות כמו למשל

בתנאי הקבלה וכדומה. לבסוף, שיקולי הזולתיות, דהיינו; תרומת התחום הנלמד לחברה

הבחירה בתחום תחום לימודים. במניעים לבחירה ב ולקהילה הוערכו במידה המועטה ביותר

סטודנטים , אפיינה יותרעניין שמגלים הסטודנטים בתחום הנלמדכתוצאה מההלימודים

מהאוניברסיטאות שמוצאם מישובי המרכז. סטודנטים מהמכללות שמוצא מחציתם מהפריפריה,

התואר. מוכנים יותר לפשרות לימודיות ולבחור תחום לימודים שיספק להם גם עבודה מיד בסיום

למקום המגורים, אם כך, השפעה גדולה על הבחירה כך שגם בעלי שיקולים דומים יבחרו אחרת

סטודנטים המעוניינים בביטחון תעסוקתי וגרים במרכז, יבחרו ;בהתאם למקום מגוריהם

כאשר שאר - טחון תעסוקתי וגרים בפריפריה יבתחומי לימוד שונים מאלה המעוניינים בב

ברוב השיקולים. ) שווים, וכך גם סטאטוסו יםלימודי םיהתנאים (הישג

סטאטוסהוא ההמסביר זאת מרכזי, המשתנה הבמוסד ובתחום למודים באשר לבחירה רציונלית

נמוך נוטים ללמוד כדי לשפר את מעמדם לעומת זה סטאטוססטודנטים בעלי ;אקונומי-הסוציו

גבוה נוטים ללמוד כדי לשמר את מעמדם. בשני סטאטוסשל הוריהם, ואילו סטודנטים בעלי

המקרים נדרשת רמת השכלה גבוהה יותר מזו של ההורים. כצפוי לפי התיאוריה, המסבירה את

השימור המעמדי והניעות המעמדית, למקום המגורים של הסטודנט (מרכז או פריפריה) אין

השפעה על כך.

נגישות שווה , אם כן,האחרונים לא מבטיח הגידול במספר המוסדות להשכלה גבוהה בעשורים

,השלובים זה בזה, בהשוואה לתושבי המרכז. מספר גורמים - למוסדות בקרב תושבי הפריפריה

משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות הקשור ברכישת השכלה גבוהה, ומקום המגורים הוא אחד

מהם.

ור בבחירת מוסד ותחום לימודים הקש ,חשיבותו של מחקר זה היא בכך שמעבר לנושא הריבודי

נתנו מניעי הבחירה במוסדות להשכלה גבוהה כפי שהם נתפסים על ידי הסטודנטים. בכך נבחנו

בין סטודנטים מהפריפריה לעומת ת מוסד ותחום לימודיםבחירבהבדלים ה מענה מסוים להסבר

הטענה המקובלת על קיפוח יחסי של הפריפריה לא זכתה לתמיכה מלאה; כאשר .אלה מהמרכז

הבחירות הלימודיות של הסטודנטים קשורות פחות לסטאטוס –מדובר בהשכלה גבוהה

ולהישגים לימודיים קודמים. סטודנטים "מצליחים" מהפריפריה מגיעים לאוניברסיטאות אולם

ירה יחסית לשוק העבודה, בדומה לחבריהם בעלי בוחרים תחומי לימוד המאפשרים כניסה מה

5

כלומר –ההישגים הפחותים הלומדים במכללות. הקיפוח הוא בשלב שלפני הלימודים הגבוהים

חלקם היחסי הנמוך של בעלי הישגים גבוהים בפריפריה.

ממצאים אלה יסייעו לא רק להבנת תהליך הבחירה במוסדות ובתחומי לימוד אלא גם ובעיקר

ה של החיים בפריפריה ועל סיכויי החיים ניעות חברתית למתגוררים בה.להשפע

,אוריינטציות עתיד ,בחירות לימודיות ,ישובי מרכז או גלעין ,: ישובי פריפריה או שולייםתארנים

, ריבוד חברתי.מוסדות להשכלה גבוהה

6

רקע תאורטי

מבוא

מערך על השפעה גבוהים ללימודים. חברתית לניעות חשוב אפיק היא בישראל הגבוהה ההשכלה

. תעודות זמננו-בת בחברה יותר שוויונית השתלבות מאפשריםו צעירים של ההזדמנויות

והסמכות, המתקבלות עם סיום הלימודים, מזמנות ללומדים אפשרות להשיג מקצוע יוקרתי

תחויות התפ). 1988(יוגב, שלהם אקונומי-סוציוהסטאטוס את האו משמר המשפרומהוות הישג

של ההשכלה, התפשטות, הביאו לזמננו-בחברה הגלובלית בת כלכליות וחברתיות טכנולוגיות,

עלייה בשיעור הלומדים ובמספר שנות לימוד, להרחבת טווח תחומי הידע ומורכבותם, ולייחוס ל

,Naidoo; 1997, וחובריה ; כפיר2008משמעותיות להשכלה בתפקוד ובהצלחה בחברה (איילון,

לפיכך צעירים שאינם משתלבים בתהליך רכישת השכלה נקלעים למיקום ריבודי נמוך, ). 1998

שעשוי למנוע מהם השתלבות שיוויונית מבחינה תרבותית, חברתית, כלכלית, פוליטית

).1990(שביט, ובתיפקודם היומיומי

; 2008ון, (איילאת עצמו שילש הסטודנטים לתואר הראשון בישראלשיעור במהלך שנות התשעים

) למדו 85%עד תחילת שנות התשעים מרבית הסטודנטים בארץ ( .)2002איילון ויוגב,

באוניברסיטאות (בכל התארים). מאז, הלכה מערכת ההשכלה הגבוהה גדלה והתרחבה. בשנת

מוסדות להשכלה גבוהה: שמונה אוניברסיטאות (כולל האוניברסיטה 63תשס"ח פעלו בישראל

מכללות 10, המועצה להשכלה גבוההות אקדמיות מתוקצבות על ידי מכלל 19הפתוחה),

מכללות להכשרת מורים. כששים אחוזים מכלל 26 –אקדמיות פרטיות שאינן מתוקצבות ו

). 2009הלומדים לתואר ראשון בישראל עושים זאת במכללות (המועצה להשכלה גבוהה,

היא פועל יוצא של יות אחרות, בדומה לחברות מערב, שיעורי הלמידה בישראלהאצה זו ב

- מרקע חברתילומדים לגיטימציה שנותנת החברה הדמוקרטית לעיקרון של שוויון הזדמנויות לה

; 2002(איילון ויוגב, ולפתיחת שערי החינוך הגבוה בפניהם כלכלי ואתני שונה, לשילובם בחברה

התרחבות ההשכלה ).Dey and Hurtado, 1999; 2000קשתי, ; 2009המועצה להשכלה גבוהה,

ליצירת מוסדות לימוד מסוג חדש (מכללות) ולגידול במספר כאמור הגבוהה בישראל, הביאה

הרחבה זו במעגלי הלומדים לתואר מתקדם ובנגישות להשכלה גבוהה, במגוון רחב הסטודנטים.

י של תחומי דעת, הגבירה כשלעצמה את הניידות החברתית ופתחה ערוצי תעסוקה וקידום בפנ

הפניה המתרחבת ללימודים גבוהים אוכלוסיות, שייצוגן במסלולים אקדמיים היה מוגבל בעבר.

מאשר בעבר. - אקונומית-מגוונת יותר מבחינה תרבותית וסוציו סטודנטיםאוכלוסיית מאפיינת

ההדגשה האקדמית וכיוון ההכשרה והן מבחינתמגוון של מוסדות להשכלה גבוהה, הן התפתח

). ,Guri-Rosenblit 1999 ;2004(וולנסקי, קום הגיאוגרפי המי מבחינת

נוטים ללמודבישראל כי תושבי הפריפריה טענו) Ayalon and Yogev, 2005איילון ויוגב (

ם הלימודיים ההישגי בשלבמכללות. הנגישות של תושבי הפריפריה להשכלה הגבוהה נמוכה

של הנמוך אקונומי -וקשורים לסטאטוס הסוציו לסטודנטים תושבי המרכז יחסית נמוכיםה

מבחינת הרכבם המדורגים כגבוהיםישובים גם בפריפריה קיימים עם זאת שבי הפריפריה. ות

, בהם ההישגים )מושבים ותיקים ומושבות (ישובים קהילתיים, קיבוצים, אקונומי-הסוציו

תלמידים ובעלי גם ר למצואאפשהלימודיים אינם נופלים מאלה של תושבי המרכז, כשם שבמרכז

הישגים לימודיים נמוכים.

7

ובתחום במוסד בעלי הישגים לימודיים זהים יבחרו באופן דומה ,בי פריפריה ומרכזשהאם תו

מה תהיה בחירתם של בעלי סטאטוס לא מאוזן? כלומר במה יבחרו תושבי הפריפריה ? לימודים

שאלות אלה ונוספות לי הישגים נמוכים?בעלי הישגים גבוהים? במה יבחרו תושבי המרכז בע

תיבחנה במחקר הנוכחי.

במוסדות להשכלה גבוהה בישראל וביטוייוריבוד חברתי

מספר תאוריות מתייחסות לעניין הריבוד החברתי בעקבות הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה. לפי

מערכת ההשכלה , התרחבות ההשכלה הגבוהה יוצרתStratification Approach)גישת הריבוד (

מרובדת. המוסדות נבדלים על פי מידת הסלקטיביות שלהם, הנקבעת על פי הישגים בחינת

הבגרות ובבחינה הפסיכומטרית. באופן דומה, תחומי הלימוד אף הם מציבים הישגים לימודיים

כתנאי להתקבלות. הסלקטיביות יוצרת ריבוד במערכת ההשכלה הגבוהה הן על פי סוגי מוסדות

)Trow, 1984) והן על פי תחומי לימוד (Tinto, 1980 לסלקטיביות של המוסדות ושל התחומים .(

יש חשיבות בקביעת סיכויי העתיד של הסטודנטים. המוסדות היוקרתיים והסלקטיביים יותר

). Karabel, 1986מגבירים את סיכויי החיים של בוגריהם (

, ההגבוההשכלה בידול פונקציונלי של מערכת הת לטוענ )Approach Diversity (גישת השונות

אופני ניהול והדרכה שונים, במטרה לענות על ,שבמסגרתו מוקמים מוסדות בעלי תחומי עניין

ומאפיינים הצרכים של מגזרים ספציפיים של תלמידים בעלי מוטיבציות שונות להשכלה גבוה

). 2004ל הוקמו מתוך גישה זו (וולנסקי, ). המכללות בישרא2008(איילון דמוגרפיים שונים - סוציו

גישת השונות מובילה למסקנה כי אי השוויון ההשכלתי יצטמצם, ואילו לפי גישת הריבוד, כאשר

מערכת ההשכלה מתרחבת נעלם אי השוויון במספר שנות הלימוד או ברמות ההשכלה (התואר),

ם לגישה זו יש תמיכה במערכת ג יוקרת המוסד או תחום הלימוד. ;והוא מוחלף בבידול איכותי

).Guri-Rosenblit,1999ההשכלה בישראל (

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נתפסת על ידי המועצה להשכלה גבוהה כמורכבת משני רבדים

של המכללות –של מוסדות: "הרובד הראשון", המורכב מהאוניברסיטאות, ו"הרובד השני"

גדל הפער הריבודי - תרבו המוסדות להשכלה גבוהה). ככל שה2000; יוגב, 1997(הרשקוביץ,

הוחלט להרחיב את "הרובד השני" על ידי מתן הכרה אקדמית לחלק 90- ביניהם. בתחילת שנות ה

מהמכללות. מערכת המכללות בישראל כוללת מכללות המתמחות בתחומי מקצוע מוגדרים,

הבחין) 2000. יוגב ()2002, וחובריה צ'אצ'אשווילי-מכללות אזוריות ומכללות פרטיות (בולוטין

, בין מוסדות העילית (האוניברסיטה העברית, בארץ בקרב שש האוניברסיטאות המרכזיות

יעודיות יאביב), השואפים למצוינות כוללנית, לבין האוניברסיטאות ה-הטכניון ואוניברסיטת תל

)target universities - את ההשכלה הגבוהה יבהרחגוריון), שנועדו ל- אילן, חיפה ובן-בר

התרחבות ההשכלה הגבוהה יה. ילפריפריה הגיאוגרפית או לשרת מגזרים ספציפיים באוכלוס

אמנם הגדילה את מספר המוסדות שאינם אוניברסיטה ובעיקר את סוגיהם, אך האוניברסיטאות

צא וקומץ מכללות פרטיות נשארו בעלות אופי אליטיסטי ובהן מרוכזים בעיקר סטודנטים ממו

במכללות השונות יש ייצוג גדול יותר לנשים, יוצאי עדות המזרח ובני לעומתן, אשכנזי. - יהודי

מיעוטים. הפערים בקרב הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה השונים משקפים את אי השוויון

- העדתי, המעמדי והלאומי בישראל ומשעתקים למעשה את אי השוויון ברמות ההשכלה הבית

8

; איילון ויוגב, 2008כויים לניעות חברתית שהן מציעות ללומדים בהן (איילון, ספריות ואת הסי

). Guri-Rosenblit, 1999 ;,1990שביט, ;1997סבירסקי וסבירסקי, ; 2004סבירסקי, ; 2002

המבחן ת הבגרות ווני, כלומר בחהבדלים בהישגים לימודיים קודמים בנוסף, נמצא כי קיימים

: אוניברסיטת עילית > הבא ים בפועל בסוגי מוסדות השונים לפי הסדרשל הלומד הפסיכומטרי,

Dar; 2008איילון, > מכללה אזורית ( מכללה לחינוךעודית > מכללה מתמחה > יאוניברסיטה י

and Getz, 2007 .(אקונומי -את הרקע הסוציו ,במידה רבה גם הם, הישגים לימודיים משקפים

Steelman andבין אם בשל השקעה הורית רבה יותר בחינוך הילדים ( ,של משפחת המוצא

Powell, 1991 ובין אם בשל תהליכי סוציאליזציה ורכישת הון חברתי ותרבותי (

)Aschaffenburg and Ineke, 1997 אקונומי גבוה -סוציו סטאטוס). סטודנטים ממשפחות בעלות

יהם להתקבל למוסדות סלקטיביים טובים יותר, הם בעלי הישגים לימודיים גבוהים יותר, סיכוי

גם אקונומי נמוך, - בעלי רקע סוציו. Alexander et al., 1987)והם אכן ילמדו במוסדות אלה (

תהיה בחירתם כניסה למוסד או לתחום לימודי בררני, להם גבוהים מאפשרים הישגים אם

,אקונומיים גבוהים- ם סוציובעלי משאבי .(Hearn, 1991) לעיתים במוסד פחות יוקרתי

שהישגיהם האקדמיים אינם מאפשרים להם ללמוד בתחומי לימוד יוקרתיים, ילמדו במוסדות

. )Bourdieu, 1984( פחות שיוקרתם נמוכה יותר לימוד יוקרתיים אולם בתחומי

בין תלמידי המכללות והאוניברסיטות ) 2002על אף ההבדלים המובהקים שמצאו אילון ויוגב (

מבחינת , לטענתם,משמעותיים במיוחדאין הם פי שלהם, אדמוגרהחברתי והרקע המבחינת

התפשטות ההשכלה הגבוהה בארץ פתחה חלון ש הסיקוהם נגישות כוללת להשכלה גבוהה.

במעט אך בעלות מאפיינים נמוכיםלקבוצות חברתיות בעיקר 'חלום האקדמי'להשכלה הגבוהה ול

הפרק הבא נתמקד בנושא הנגישות להשכלה גבוהה בהקשר - בתת מתלמידי האוניברסיטות.

למקום המגורים, דהיינו; במרכז או בפריפריה.

פריפריהלמרכז השוואה בין –נגישות להשכלה גבוהה

לידי גידול משמעותי במספר מסגרות ובחינוך הביאוהדמוקרטיזציה ליברליזציה ה כיתהלי

השינויים הדמוגראפיים שחלו עקב ההגירה כמו כןכל מסגרת. לומדים בהלימוד ולזינוק בהיקף ה

החיצונית (עלייה מהרפובליקות הסובייטיות לשעבר, מאתיופיה ומהמערב) וההגירה הפנימית

תרם רם חברתי מרכזי שבמדינת ישראל (ניידות חברתית ותנאים כלכליים משופרים) היוו גו

הלומדים בקרבהשונות החברתית, התרבותית, המסלולית, ההתנהגותית והערכית להרחבת

הגלובליזציה תהליכיבד בבד, ).1994ריץ' ובן ארי, ; 1997בן ארי, ( במוסדות להשכלה גבוהה

. יםהחברתי הפערים ולהגברת הכלכלית העוצמה לקיטוב המוליכים מאד גדולים כוחות מפעילים

חיצוניים לכוחות ביותר פגיעים םוה , מאחרמהתהליך העיקריים הסובלים הם הפריפריה יישובי

הישראלית החברה .המקומי באזורים שונים במדינות שונות יציבות לערער שביכולתם, אלה

ובהמשך לממלכתיות, גלויות ומיזוג אומה בניית של ממדיניות קיומה שנות במהלך עברה

, עצמו במרכז השינויים בשל, כן על יתר. המגזרים בין התחרות את המדגיש, חברתי לפלורליזם

כוחות מול לפריפריה כלשהי הגנה לספק שיכלו אחרים ומוסדות) המגזריים( הארציים הארגונים

9

). 2006 לב ארי ופווין,( . בכך חלה פגיעה משמעותית בפריפריה בישראלמכוחם איבדו, השוק

קשורים ברמות פיתוח שונות ,לעומת פריפריה, או שוליים -הימצאות באזורי מרכז, או גלעין

). כאשר מדובר במדינה אזורי 2011כאשר מנתחים מדינות או אזורים שונים במדינות (גל ופריאל,

הגלעין הם אלה המצויים סביב ערי הבירה או הערים הגדולות במדינה והמאופיינים בצפיפות

המהווים מוקדים לפעילות כלכלית במדינה ורמת חיים גבוהה, ין גבוהה, בעלי אופי עירוניאוכלוס

זו. בנוסף, אזורי הגלעין מאופיינים בריכוזי תעשיה ושירותים, פעילות תרבותית, מרכזים

פוליטיים חשובים, רשתות תחבורה ותקשורת מפותחות ועוד. לעיתים ישנם אזורים המאופיינים

הדומים לאזורי הגלעין הראשי אך בעוצמות פחותות ממנו. אזורי שוליים, לעומת כגלעיני משנה

זאת, שטחם עולה על זה של אזורי הגלעין ומאפייניהם שונים באופן מובהק מאזורי הגלעין בכך

שהאוכלוסייה מדוללת, הכנסתם של תושביה נמוכה יחסית, קצב הפיתוח בהם איטי, הנגישות

.)2010, וחובריה ; שגב2011(גל ופריאל, זדמנויות מועט יותרמגוון ה -נמוכה ובעיקר

לאזורי השוליים קשה למשוך כוחות הוראה טובים בשל מיעוט יחסי של תלמידים. בישראל,

ביישובי הפריפריה הקטנים היצע המסלולים העיוניים מצומצם, וחלק מהתלמידים מופנה

שמאפשרות נגישות להשכלה הגבוהה. למסלולים מקצועיים שאינם מכינים לבחינות בגרות

).1998 ,נמוכות (סואן - הציפיות של תלמידים אלה להמשך לימודים על תיכוניים

וניברסיטאיים א- מוסדות לאעל מנת להתגבר על הפערים בין ישובי פריפריה למרכז הוקמו

יה עיקר לתושבי הפריפרבכדי להגביר את הנגישות להשכלה גבוהה ,בין היתר ,(מכללות)

הגיאוגרפית והחברתית. חלק מהמוסדות, בעיקר מכללות אזוריות, הוקמו במטרה לפתח את

הפריפריה, על ידי מתן אפשרות לתושבי האזור לרכוש השכלה גבוהה בסמוך למקום המגורים

). שתיים מתוך שלוש האוניברסיטאות הייעודיות נמצאות בערים 1995 ,שרמן; 2004 ,וולונסקי(

הפריפריאלי (חיפה) או בפריפריה עצמה (באר שבע) בעוד רק מוסד אליטיסטי הסמוכות למרחב

אחד נמצא סמוך למרחב הפריפריאלי (הטכניון בחיפה), ובו מרחב הבחירה של תחומי הלימוד

ככלל, הגרים במרכז קרובים לכל סוגי מוסדות הלימוד ואילו הבחירה של תושבי מצומצם.

פייה היא כי פתיחת יום מגוריהם מצומצמת יותר. הצהפריפריה הרוצים ללמוד בסמוך למק

הגבוהה כלהמכללות בפריפריה, בעיקר מכללות אזוריות, תגביר את הנגישות של צעירים להש

מתאם בין המיקום הגיאוגרפי לבין יש הנחה כי בכך קיימתותתרום בכך לצמצום הפערים.

םאינשל תושבי הפריפריה יםהלימודי הישגיםהולכן Yogev, 1997)( ואפשרויות החינוך ואיכות

כניסה לאוניברסיטה. ואכן, שעור הזכאים לתעודת בגרות נמוך בפריפריה לעומת להם יםמאפשר

וגם הישגיהם בבחינה הפסיכומטרית )2000 ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,המרכז (

. )2008נמוכים יותר (המרכז הארצי לבחינות והערכה,

דתיות , עאקונומי-סוציוהקשר בין מצב על אודותם סמויה לעיתים גלויה, הנחה זו, לעיתי

פעה המתמקדים בהש מחקריםמיעוט ל ,ככל הנראה ,היא הסיבה ,ואתניות ובין אזור מגורים

הבדלים בהעדפות נםישכי ציינה )2008. איילון (תולימודי ותשל אזור המגורים על בחירישירה

לא - זאתטען ) 2008גם גץ (ללא קשר ליכולת הלימודית. ,ושבי המרכזבין תושבי הפריפריה לבין ת

לגבי תחום הלימודים. אלא גם - רק לגבי מוסד הלימודים

בטרם נבחן את דפוסי בחירת מוסד ותחום הלימודים בקרב סטודנטים מישובי פריפריה לעומת

מרכז, נסקור בתת הפרק הבא את הספרות העוסקת בבחירות לימודיות של סטודנטים בעולם

10

ובישראל.

שיקולי בחירה במוסדות להשכלה גבוהה ובתחום לימודים

להשכלה הן החלטות חיים מכריעות. להחלטות החלטות האם ללמוד, מה ללמוד ובאיזה מוסד

מסוים. יםבטווח הקצר שכן הן כרוכות בהשקעת זמן, מאמץ וכסף במוסד לימוד אלה השלכות

של הלומדים עשויות להשפיע על הקרירה העתידית החלטות אלהבטווח הארוך

(Beggs et al., 2008).

) הסבר Goldthorpe, 1996גולדטורפ (הציע "תיאורית הפעולה הרציונאלית"בהתבסס על

להבדלים בהישגים ההשכלתיים של קבוצות שונות באוכלוסיה. בהמשך, ברין וגולדטורפ פיתחו

כי הבדלים טענו. הם Breen and Goldthorpe, 1997)גישה זו ואף הציעו לה מודל פורמלי (

) כינה Boudon, 1974נובעים ממה שבודון ( (educational attainment)בהישג השכלתי

"אפקטים ראשוניים" ו"אפקטים משניים". האפקטים הראשוניים מתבטאים בקשר בין המעמד

מרקע מועדף הישגים טובים יותר במבחנים ובני נוער החברתי והיכולת הלימודית. לילדים

תקניים. האפקטים המשניים מתבטאים בבחירות ממשיות הקשורות להשכלתם בהתניה של

האפקטים הראשוניים מוסברים על ידי ההון התרבותי, ים לימודיים קודמים. הבדלים בהישג

החלטות בלראות ניתןבעוד האפקטים המשניים, מוסברים על ידי מודל הבחירה הרציונלית.

ביחס ללימודים כבחירות רציונאליות של פרטים השוקלים עלויות ורווחים של חלופות שונות.

סה להסביר הבדלים בהישגים השכלתיים ועושה זאת באמצעות הגישה של הבחירה הרציונלית מנ

מידת) 2; הלימודים של הכלכלית העלות) 1שלושה תחומים: נשקלים. ה"אפקטים המשניים"

Need and( מהלימודים הצפויה התועלת) 3; הלימודית מהבחירה הצפויים הכישלון או ההצלחה

De Jong, 2000; Breen and Goldthorpe, 1997)(. המסתמכים על גישת ,רוב המחקרים

שונה אקונומי-רקע סוציומדוע בעלי הישגים דומים ו בוחנים את השאלה ,הבחירה הלימודית

Breen and Yaish, 2006; ?(Breen and Goldthorpe, 1997 נבדלים בבחירתם הלימודית (

החל –ורים מה מישמתייחסת לתופעה בכ ותחום לימודהספרות העוסקת בבחירת מוסד לימוד

בו נבדקים משתנים הקשורים לאילוצים חברתיים שאליהם נחשפות שכבות ,ממישור המאקרו

;Brown, 2002( אקונומי נמוך-חלשות כדוגמת נשים, קבוצות מיעוט וסטודנטים ממעמד סוציו

Dar and Getz, 2007( דרך מישור הביניים המתייחס להון תרבותי שבו מצטייד היחיד ;

(Brown, 2002; Jetten et al. 2008; Tsivrikos and Young, 2008)באמצעות סביבתו הקרובה

Feldt and וכלה במישור הפסיכולוגי המתמקד במניעים, ביכולות ובשאיפות של היחיד

Woelfel,) 2009( .

רקע האישיים, השאבים הלימודית משקפת במקרים רבים את המכפי שצוין קודם, הבחירה

המשפחה מעבירה . הישגים לימודיים קודמיםכמובן המשפחתי, מקום המגורים וו ימעמדה

הון כלכלי, המאפשר תנאים מתאימים ללימוד ונגישות למסלולי ) 1 :לצאצאיה סוגי הון שונים

הון חברתי, הכולל קשרים חברתיים, כוח ) Steelman and Powell, 1991; 2)( לימוד יקרים יותר

הכולל הון תרבותי, ) 3-ו); Coleman, 1988פוליטי וידע מתאים לסלילת הדרך להשכלה הרצויה (

התעניינות בתרבות כמו גם , טעמים, העדפות, אוריינטציות, סגנון דיבור ושימושי לשון, עמדות

11

). חוקרים אלה טוענים כי יש קשר בין Bourdieu and Passeron, 1977; Blau, 1995"גבוהה" (

של המבנה מעמדי. שיעתוק והרמה ההשכלתית אליה מגיעים, והתוצאה היא השונים סוגי ההון

בחירה במוסד לימודים כוללת מגוון רחב של שיקולים, כאשר השיקולים ברמה של הפרט,

אדם הפונה המשמעותיים ביותר קשורים לתחום הלימודים המועדף ולקריירה עתידית.

ללימודים גבוהים עשוי לשאול את עצמו שאלות יסוד, אשר כל אחת מהן מחייבת תהליך מורכב

וכן מהם המאפיינים הרצויים ,של קבלת החלטות. השאלות העיקריות הן: מה ללמוד ולשם מה

לעסוק. ההחלטה באיזה מוסד ללמוד משולבת במערך שיקולים רחב מעונייניםשל המקצוע שבו

מבלי שניתן לבודד אותה מהמכלול. עם זאת, ישנם סטודנטים שמתחילים ללמוד כאשר אין זה,

הלימודים מהווים עבורם שלב נוסף בתהליך ולהם עדיין מושג ברור מהו המקצוע שיבחרו בעתיד,

ארכהב" מדובר מורטוריוםבמושג " ).2005מתמשך של דחית ההכרעה (גץ, "מורטוריום"

םזהותאת להם לגבש לאפשר כדי ,כבוגרים חובותיהם מילוי לגבי לצעיריה החברה שמעניקה

בתקופה זו, המשתנה בין חברה לחברה לפי דרגת התפתחותה . חברתייםה םהתפקידיאת מודלול

צעירים חוקרים זהויות, תרים אחרי התנסויות חדשות וחוויות הטכנולוגית, ו הכלכלית

ת, בודקים קשר עם סביבות חברתיות, בוחנים עמדות , מחפשים קשרי חברות וזוגיומשמעותיות

.)Erikson, 1955; Keniston, 1971( פוליטיות והשקפות עולם

חוקרים בשיקולי הבחירה בלימודים במוסדות להשכלה גבוהה מציינים בנוסף לכל האמור לעיל,

מניעים אקסטרינזיים (כגון קריירה והכנסה) ומניעים אינטרינזיים, הנובעים מעצם הלימודים

במחקר . Carpenter, 1990) (Dippelhofer-Stieme et al., 1984; Hayden and בהם ענייןכמו

גבע וברקון, - ; מלצר2008גבע, - (לב ארי ומלצר מכללה לחינוךאשר התבצע בקרב סטודנטים ב

שכאשר נשאלו סטודנטים לתואר ראשון מה היה הגורם שהשפיע עליהם למשל,, ) נמצא2003

: הרצון בתואר רשימהבבחירת המכללה כמוסד לימודים, שיקולים אקסטרינזיים עמדו בראש ה

אקדמי והמוניטין של המכללה. יחד עם זאת, כשנשאלו הסטודנטים על מניעים לבחירת מסלול

אינטרינזיים מובהקים, כמו התעניינות במסלול הלימוד, התאמתו להם הלימוד, המניעים היו

והיותו מאתגר.

אם בחרו האינסטרומנטלי של עיצוב העתיד האישי. היבטקשורה ב נוספת שיקוליםקבוצת

במקצוע בטרם הלימודים ואם לאו, יש לצעירים דימוי כלשהו של מאפייני תעסוקתם העתידית

)Gottfredson, 1981( . ידינאמאם טרם לומדים מקצוע מוגדר, בתנאים של שוק תעסוקה גם ,

futureעתיד ( יתאוריינטצי. Teichler, 1999)( מסייעת התעודה הנרכשת בכניסה לשוק העבודה

orientation) סגינר, ) היא תנאי מוקדם לבניית תכניות, הצבת מטרות ופיתוח התנהגויות להשגתן

1995;Trommsdorff, 1986 .(עתיד ביחס למאפייני התעסוקה עשויה לכוון את יתאוריינטצי

גם ,בנוסף לנטיות ולכישורים ,מנו) (Gati et al., 1998 וחובריוגתי בחירת מסלול הלימודים.

(כגון: יוקרה, התקדמות), תנאי עבודה (שעות עבודה, יפרופסיונאל ססטאטושיקולים נוספים של

כוון את הבחירה לתחום לימודים הנתפס כמאפשר גישה נסיעות). שיקולים אלה יכולים ל

המועדפת. לתעסוקות העונה על תפיסת מאפייני התעסוקה

אקונומיות - להבדלים תרבותיים ישנן השלכות משמעותיות על סטודנטים משכבות סוציוגם

,.Jetten et al נמוכות הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, ובמיוחד באלו בעלות המוניטין הגבוה

12

. מצד אחד, סטודנטים אלו נמשכים ללמוד במוסדות יוקרתיים משום שהם מעריכים את )(2008

התועלת הכלכלית והחברתית שתצמח להם מכך. מצד שני, הם משלמים מחיר פסיכולוגי כבד

המתבטא בבלבול זהות וניתוק מקבוצת השייכות שלהם. אחד הביטויים לקשיי ההשתלבות של

אקונומיות נמוכות במערך ההשכלה הגבוהה הוא נטייתם -ה ומשכבות סוציוסטודנטים מהפריפרי

,Mattern and Whyatt)לבחור במוסדות פחות יוקרתיים הנמצאים בקרבת מקום מגוריהם

אקונומי נמוך נוטים להשתלב בעיקר -. בישראל נמצא כי סטודנטים ממעמד סוציו)2009

). Dar and Getz, 2007במכללות ובפחות באוניברסיטאות (

בדפוסי בחירה של תחום הלימודים וסוג מוסד הלימודים לתואר ועסק )2008גץ ודר () ו2008גץ (

הלימודי הישגיםלכי סטודנטים בעלי שיקולים דומים בחרו בצורה נבדלת בהתאם נמצא . ןראשו

הגרים ,לימודיים גבוהים הישגיםנטים בעלי דכך למשל, סטו. למקום המגורים םאך גם בהתא

טו יותר נגבוהים מהפריפריה הישגיםמשפטים ורפואה, בעוד בעלי ימודיטו יותר ללנ ,במרכז

טו לבחור לימודי נכי סטודנטים בעלי שיקולים השכלתיים מהמרכז אהנדסה. עוד נמצ ימודילל

הגם תמקדו יותר בלימודי הנדסה. המחשב או ניהול, בעוד בעלי שיקולים דומים מהפריפריה

ממצא זה מרמז על כך , שיקוליםית הבחירה הרציונאלית אינה עוסקת בשתיאור

שה"אופרציונליזציה" של השיקולים השונים שונה על פי אזור המגורים, כך שמה שנתפס תחום

בדיקה זו תהוו את לימודים תכליתי עבור תושבי המרכז אינו נתפס ככזה עבור תושבי הפריפריה.

אחת ממטרות המחקר הנוכחי.

המחקר

המחקר השערות

אנו משערים אבל גם למקום המגורים. –אקונומי -שאיפות השכלתיות קשורות לסטאטוס הסוציו

כאשר יםשונ לימודים ותחום מוסד סטודנטים מהמרכז וסטודנטים מהפריפריה יבחרו כי

שגים הלימודיים שווים והציפיות לעתיד דומות.יאקונומי שווה, הה- הסטאטוס הסוציו

שוליים - פריפריהישובי יחודית של המגורים ביה ההשפעהמהי :היאהמרכזית שאלת המחקר

?תוהלימודי ותהבחירעל ) ישובי גלעין – (לעומת מגורים במרכז

:את ההשערות הבאותמשערים בהקשר זה אנו

- יוקרתי םלימודיבמוסד יטו לבחור ,שגים גבוהיםיבעלי הוסטודנטים הגרים בפריפריה .1

בעלי ובעוד סטודנטים הגרים בפריפריה ,אקונומי שלהם-הסוציולא קשר לסטאטוס ל

אקונומי - הסוציועל פי הסטאטוס ,פחות יוקרתי םלימודי מוסד בבחרו י ,הישגים נמוכים

. שלהם

בחירת מוסד סטודנטים מהמרכז וסטודנטים מהפריפריה יהיו דומים בשיקולי .2

מוסדות שונים.סוגי , אולם יבחרו ללמוד בםהלימודי

המאפשרים כניסה מהירה לשוק תחומי לימודסטודנטים הגרים בפריפריה יטו לבחור .3

שיקולי אקונומי שלהם. - או לסטאטוס הסוציו יםהלימודי הישגיםהעבודה, ללא קשר ל

אקונומי.-טוס הסוציואהבחירה של סטודנטים מהמרכז יהיו קשורים יותר לסט

תחום דומים בשיקולי בחירת מהפריפריה יהיו וסטודנטיםסטודנטים מהמרכז .4

שונים. םתחומיללמוד אולם יבחרו , הלימודים

13

המחקרשיטת

תבסס על מתודה הכמותית בסקר מתאמי. במחקר מסוג זה נבדקים קשרים בין ה המחקר

משתנים על סמך נתונים הנאספים באמצעות שאלונים ובהם משיבים מרואיינים לגבי עמדותיהם,

). 1998רגשותיהם, סברותיהם וכדומה לגבי הקשרי המחקר (נחמיאס ונחמיאס,

שאלות "סגורות" אודות מאפייני הרקע של שכללשאלון עמדות במחקר הנוכחי התבססנו על

הסטודנטים, בחירות לימודיות, שיקולי בחירה במוסד לימודים, בתחום לימודים, אוריינטציות

עתיד ושיקולי בחירה רציונלית (ראו שאלון בנספח). בחלק הראשון של פרק הממצאים תארנו את

t-test, ANOVAרנו בפרוצדורות של אוכלוסיית המחקר (התפלגויות, ממוצעים וסטיות תקן) ונעז

וצילווח על מנת לבחון את ההבדלים לפי מוסד לימודים וישוב מוצא (מרכז או פריפריה).

לצורך בדיקת ההשערות השתמשנו בשני סוגים של ניתוחים סטטיסטיים:

בין הקשרים לבדיקת Multinomial Logistic Regressionרגרסיה לוגיסטית רבת קטגוריות . 1

רב הוא התלוי המשתנה בו רגרסיה ניתוח זהו. התלויים למשתנים תלויים הבלתי המשתנים

הסיכוי על תלויים הבלתי המשתנים של ההשפעה את לאמוד מאפשרת זו שיטה. קטגוריות

, קטגוריאלי כאמור שהוא, התלוי המשתנה. התלוי המשתנה של השונות לקטגוריות להשתייך

odd)( הסיכוי של") לוגיסטית" השם מכאן( הטבעי הלוגריתמי לערך טרנספורמציה עובר

הניתנת מזו שונה זה בניתוח המתקבל המקדם של הפרשנות. נהתהמש של לקטגוריה להשתייך

של הסיכוי של בלוגריתם השינוי את מראה הוא שכן, OLS)( רגילה ליניארית ברגרסיה למקדם

רגילה. ברגרסיה שמוצג כפי - עצמו במשתנה ישיר שינוי ולא) התלוי המשתנה( האירועהתרחשות

מניח אינו המודל לפיכך, קטגוריאליים או בינאריים, רציפים להיות יכולים המסבירים המשתנים

בכל שווה שונות בעלי להיות או, נורמלית להתפלג צריכים אינם הם. התפלגותם לגבי הנחות

.Menard, 1995)( קבוצה

סמיכות או קירבה בודקה, Correspondence Analysis סמיכות) ניתוח אוהתאמה ( ניתוח. 2

)association(, למתאם דומה הניתוח .שמיים משתנים שני של משותפת התפלגות של בלוחות

בין הוא שכאן אלא, גורמים לניתוח או), משתנים של סדרות שתי בין קשרים המנתח( קאנוני

המטרה היא לחשוף את המבנה של מטריצת נתונים . משתנים בין ולא משתנים של קטגוריות

מבלי לאבד מידע חיוני. ,מורכבת, באמצעות החלפת הנתונים המקוריים במטריצה פשוטה יותר

- תלת או - דו במרחב כנקודות מיוצגותומחושבות על פי טבלת התפלגות משותפת הסמיכויות

ואילוזו לזו, סמוכות דותכנקו מופיעות דומותמשותפות התפלגויות עם קטגוריות. ממדי

הוא הניתוח ).Clausen, 1998(זו מזו מרוחקות מופיעות שונות התפלגויות עם קטגוריות

הפנימי המבנה את לחשוף מטרתו. Chi Square מדד הקשר על מבוסס, ותיאורי אכספלורטיבי

. מובהקות מבחני כולל הוא ואין, ההתפלגות לגבי מוקדמות הנחות להניח מבלי הנתונים של

תחילה יצרנו קשר עם ראשי רשויות מחקר ורקטורים הליך המחקר היה כדלהלן:

- באוניברסיטאות ובמכללות לקבל אישור לעריכת המחקר. לאחר מכן, בצענו מחקר חלוץ על כ

סטודנטים, על מנת לתקף את השאלון. לאחר שהשאלון הותאם מחדש, בוצעה הדגימה בכל 40

ו לסטודנטים בתאום עם המרצים במהלך השיעור, על ידי סטודנטים מוסד. השאלונים חולק

14

לתארים מתקדמים שנשכרו למטרה זו ועל ידי החוקרים.

לימודים תחוםו מוסדסוג משתנים תלויים:

א. סוג מוסד הלימוד

ההבחנה הרווחת ביותר בין סוגי מוסדות אקדמיים בישראל היא זו שבין אוניברסיטאות

זו משקפת הן את המדיניות התקציבית של המועצה להשכלה הגבוהה, ומכללות. הבחנה

דימוי שהשתרש היטב בציבור. ב) והן תהמבדילה בברור בין האוניברסיטאות והמכללו

האוניברסיטאות נתפסות כעולות על המכללות ברמה האקדמית, שהדגשתן הלימודית עיונית

).1996העבודה (שי, יותר, ושהן פותחות אפשרויות טובות יותר בשוק

האוניברסיטה -- ) אוניברסיטת עילית 1בין שני סוגי אוניברסיטאות: ( נבחין) 2000בעקבות יוגב (

-- ) target university) אוניברסיטה ייעודית (2העברית, אוניברסיטת תל אביב והטכניון; (

יים, כמו תקציבי אוניברסיטאות חיפה, בר אילן ובן גוריון. יוגב מתבסס על מאפיינים אקדמ

מחקר, תנובת פרסומים, שיעור הלומדים לתארים מתקדמים ומספר תחומי הוראה, ומאפיינים

חברתיים, כמו שיעור תלמידים מקבוצות חברתיות 'חלשות' יותר (מבוגרים יותר, מזרחים,

וערבים).

- יתיעודיואחת הטכניון ותל אביב, -שתי אוניברסיטאות עיליתבמחקר הנוכחי נבחרו

) מכללה המתמחה בתחום אחד או 1( :םסוגי המכללות נחלקות לשלושה .אוניברסיטת חיפה

משפטים ומנהל אומנויות, מחשבים, הנדסה, :הםהבולטים בהם ששל תחומים מוגבלבמספר

על ידי המועצה להשכלה גבוהה ושכר הלימוד בה שאינה מתוקצבת ) מכללה פרטית 2; (עסקים

) מכללה אזורית, רב תחומית בהגדרתה אך מתרכזת לרוב 3(; האחרים גבוה מאשר במוסדות

. בתחומי לימוד הכשרת עובדי הוראהלחינוך המתמקדת ב) מכללה 4( ;במדעי החברה ובטכנולוגיה

מסוימים נבדלות האוניברסיטאות והמכללות בסוג התואר המוענק וביוקרה הקשורה בו. הבדלים

.B.Scבמכללה) ובלימודים טכנולוגיים ( .B.Edסיטה, באוניבר .B.Aאלה בולטים בחינוך (

במכללה). .B.Techבאוניברסיטה,

אזורית, כולן ה ומכלל ה לחינוך, מכללמתמחה המכלל :במחקר הנוכחי נבחרו שלוש מכללות

.הנתונים בשל בקשת אחת מהן לשמור על חסיון צוינובצפון. שמות המכללות לא

ב. תחום לימוד

לפי דיווח הנחקרים על חוג לימודיהם העיקרי. את חוגי הלימוד נקבעה השייכות לתחום לימוד

) 5) משפטים, (4( מדעי החברה) 3) חינוך והוראה (2(רוח ה) מדעי 1תחומים: ( קיבצנו לשמונה

. סיעוד)כולל רפואיים (- ) מקצועות עזר8) הנדסה (7) מדעי הטבע (6מחשבים ומתמטיקה (

ווכיםמשתנים מת

לנחקרים הוצגו: תחום לימודיםבמוסד וב מניעי בחירהללמוד, הקשורים ברצון. שיקולים א

עי יסדרות של היגדים בהם הם התבקשו להשיב לגבי הסיבות שהניעות אותם ללמוד, מנ שלוש

תחום הלימודים. בכל סדרה כזו הצגנו את הממצאים מניעי בחירת בחירת מוסד הלימודים ו

15

. בנוסף לגבי כל )factor analysisובנינו מספר מדדים שהתבססו על ניתוח גורמים (המפורטים

קבוצת שאלות כזו הצגנו בפני הסטודנטים שתי שאלות ובהן התבקשו לציין את הגורם החשוב

ביותר בבחירה ואת הגורם השני מתוך סדרת ההיגדים הרלוונטית.

ונים לשאלה "עד כמה נכונים ההיגדים הבאים לנחקרים הוצגו היגדים העציפיות תעסוקתיות: . ב

על הקשר בין לימודיך הנוכחיים לבין המקצוע בו את/ה רוצה לעבוד?" בנוסף התבקשו הנשאלים

לציין "עד כמה חשוב להם להשתלב בעבודה מלאה כבר עם סיום התואר"? לכל היגד הוצג סולם

בן חמש דרגות, מ"בכלל לא" ועד "במידה רבה מאוד".

סדרת שאלות הבודקות הימנעות מסיכון וצפיות לימודיות אשר קולי בחירה רציונלית:שי. ג

תובלנה לעיסוקים שיוקרתם אינה נופלת ואולי אף עולה, על זו של הוריהם.

להעריך "היכן ירצו : שלוש שאלות בהן התבקשו הסטודנטים בחירה במקום מגורים בעתיד. ד

למגורי ההורים (באותו ישוב, בקרבת הישוב או בישוב ) לפי קרבה1( ?"לגור בסיום הלימודים

) לפי מיקום בארץ (מרכז, 3( - ) לפי סוג הישוב (עיר גדולה, עיר קטנה או ישוב כפרי) ו2שונה); (

בפריפריה קרובה למרכז, בפריפריה רחוקה).

משתנים מסבירים (בלתי תלויים)

ריפריה" במחקר זה הוא על פי השימוש במושג "פ. . פריפריה2מרכז . 1: מקום מגורים .א

נתבקשו )21%( . בחלק מהשאלוניםסובייקטיביתה תו/התפיסלפי המשיב, כלומר הגדרת

המשיבים לרשום גם את שם מקום מגוריהם. חלק מהמשיבים הגדירו את מקום מגוריהם

הגדירו אותו כמרכז. ההבדל בולט בעיקר בחיפה ובקריות ,ישוב וכפריפריה ואחרים, הגרים באות

, הנתפס אצל המשיבים כ"תל אביב" ולא "מרכז"יתכן שהסיבה היא השימוש במושג שמצפונה.

תושבי חיפה, שמונה הגדירו עצמם 19לדוגמה, מתוך כ"גלעין", ויתכן כי אכן כך חשים המשיבים.

למרות פערים אלה בתשובות הסטודנטים, ו. בפריפריה, ששה במרכז וחמישה לא השיב םכגרי

משתנה "מקום המגורים" והיותו ממוקם במרכז או בפריפריה הוגדר על ידינו לפי הגדרת

הסטודנטים, על ידי הצלבת משתנים הקשורים בכך.

מדד (לא משוקלל) הכולל חמישה רכיבים: . אקונומי של משפחת המוצא-סטאטוס סוציו .ב

(תואר שני או 6(יסודית) עד 1-ם לפי דיווח הנחקר, על סולם מ) השכלת אב והשכלת א2-1(

בין השכלת אב ואם בשל עדויות על חשיבותם הנבדלת בהסברת הישגים לימודיים הבחנו ;שלישי)

) יוקרת התעסוקה של האב ושל האם לפי הערכת הנחקר, Leslau et al., 1995 (; )4-3(לדוגמא:

) הכנסת המשפחה לפי הערכת הנחקר על סולם 5( ;(יוקרה גבוהה) 5(לא עובד/ת) עד 0-על סולם מ

('הרבה מעל הממוצע'). 5('הרבה מתחת לממוצע') ועד 1- מ

,ציון הבגרות והציון הפסיכומטרי חישוב משוקלל של :הישגים לימודיים קודמים .ג

, ובריהוח כהן-; קנת1994המשמש במוסדות חינוך גבוה בברירת תלמידים למסלולי לימוד (בלר,

כל מוסד לימודי נוהג לשקלל את ציוני הבגרות והפסיכומטרי בצורה אחרת. כדי להביא ).1999

אוניברסיטת תל אביב. ב המקובל נוסחת החישוב היא לפילאחידות את הציון המשוקלל,

חושב הציון הממוצע של תחום הלימודים שלא ציינו את אחד מהציונים או שניהםלנשאלים

לא רשם את במכללה האזוריתבו הם לומדים. למשל, אם סטודנט במדעי החברה שלהם במוסד

16

של הסטודנטים למדעי שלו הוא הציון הממוצע הישגים לימודיים קודמיםציון הבגרות, ציון

28%ציונים בדרך זו ( 191חושבו לובסך הכ. שהשיבו על השאלון החברה במכללה האזורית

מהמדגם) רובם במכללות.

מדגםה

) 19%), תל אביב (23%סטודנטים משלוש אוניברסיטאות: חיפה ( 668כלל מדגם המחקר

מתמחהמכללה שלוש מכללות: נכללו במחקר ). בנוסף לשלוש האוניברסיטאות 9%והטכניון (

הייתה. שיטת דגימת המוסדות השונים )21%( מכללה לחינוךו )16%( , מכללה אזורית)12%(

תחומים (ראו פירוט 8 (לפי מיקום במרכז או בפריפריה). דגימת תחומי הלימוד, לפי מכוונת

לפי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במוסד הנבחר. ימיםקיתחומים ה), בהתאם ללעיל

למדו באוניברסיטאות לתואר ראשון שאליו נשווה את נתוני אוכלוסיית המחקר שלנו, ) 2010(

במכללות אקדמיות לחינוך. מכאן שבמחקרנו יש 14% –ו 42%ת שונות , במכללות אקדמיו44%

. אחרותמעט ייצוג יתר לאוניברסיטאות ומכללות לחינוך וייצוג חסר למכללות אקדמיות

אקונומי-רקע דמוגרפי וסוציו

של סטודנטים בכלל המוסדות 55% –בהשוואה ל מכלל המשיבים נשים 66%מחקר השתתפו ב

מקורו במכללה ). ייצוג יתר זה של נשים 2010להשכלה גבוהה (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,

בשל וכן ,90%על בהן שיעור הנשים עולה אחרות, ת לחינוךמכללולחינוך שבמדגם, אשר בדומה ל

לעומת זאת .מחקרינושנכללה אף היא ב )83%גבוה במיוחד במכללה האזורית (הנשים השיעור

).71%( מתמחה) ובמכללה ה90%שיעור הגברים רב באופן מיוחד בטכניון (

שנים. גיל זה נמוך מעט מזה הכולל שנמצא בקרב 23 –שווה ל הכולל גיל הסטודנטים החציוני

).2010מרכזית לסטטיסטיקה, הלשכה השנים ( 23.6כלל המוסדות להשכלה גבוהה, שהיה

נמצא כי הראשונים ללות לאוניברסיטאות בגיל הממוצע של הסטודנטים, בהשוואה בין המכ

נמצא הבדל מובהק בגיל כמו כן בהתאמה). 22.72 –ו 23.60מבוגרים יותר מהאחרונים (

הסטודנטים לפי ישובי מוצא, כך שסטודנטים מהפריפריה מבוגרים יותר בממוצע מאלה שבמרכז

מהווים אוכלוסיה הטרוגנית יותר מבחינת הגיל הם שני בהתאמה) וכמו כן 22.91ו 23.54(

שנים בהתאמה). 2.26 –ו 3.34מחבריהם במרכז (סטיות תקן של

) יהודים, והיתר, כעשירית, הם ערבים 86%) הם רווקים. מרביתם (94%מרבית הסטודנטים (

ציינו כ"אחר" את הלאום שלהם. מובן שבדומה לנתוני הלשכה המרכזית 4%ועוד

יקה, שיעור היהודים משתנה בהתאם למוסד הלימודים, כאשר כמעט בכל המוסדות לסטטיסט

–(ייצוג יתר של יהודים במכללה לחינוך שנסקרה ביחס ל הם יהודים 80% –שנסקרו למעלה מ

, רק )2010, יהודים בכלל המכללות לחינוך לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 72%

סטודנטים 88%(בהשוואה לייצוג כולל של ערבים 21%ל באוניברסיטת חיפה היה ייצוג ש

.)2010, יהודים בכלל האוניברסיטאות, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

–ילידי אירופה והיתר 12%), עוד כ 85%היה בעיקר מישראל (היהודים מוצאם של המשיבים

ישראל. שיעור ילידי ישראל מהם ילידי 60% –ילידי אסיה או אפריקה. לגבי מוצא ההורים, כ

ילידי 44.5%גבוה במחקר הנוכחי ביחס לזה המוצג בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (

ישראל), אולם שיעור ילידי אירופה דומה בהשוואה לנתונים הארציים ובולט בעיקר במכללה

17

ילון בדומה לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואלה של אי ובמכללה האזורית. מתמחהה

) שיעור ההורים יוצאי אסיה או אפריקה הגבוה ביותר הוא במכללות (כחמישית) והנמוך 2008(

מכאן ולהבא, בשל הדמיון במאפייני הסטודנטים ביותר באוניברסיטאות (כולל הטכניון).

במכללות השונות, ננתח את הנתונים לפי מכללות מול אוניברסיטאות.

) ההורים לסטודנטים באוניברסיטאות 2008ניכר כי בדומה למחקרים קודמים (למשל, איילון,

הם בעלי ההשכלה הגבוהה ביותר (כרבע מהם בעלי תארים מתקדמים) ויוקרה תעסוקתית

, גבוהה. בנוסף יוקרת עיסוק האמהות הוא המשתנה שנמצאו בו ההבדלים הפחות מובהקים

. טודנטים בהשוואה בין אוניברסיטאות למכללות אינם גבוהיםכאשר הפערים בין אמהות הס

באשר להכנסה כוללת של המשפחה, כאן ההבדל בולט גם הוא, כאשר שיעור כפול של סטודנטים

, בהשוואה באוניברסיטאות הגדירו את הכנסת משפחתם כגבוהה ואף גבוהה מאד מעל הממוצע

ז או בפריפריה הניבה פחות הבדלים ההשוואה לפי ישוב מוצא במרכ לסטודנטים במכללות

מההשוואה לפי אוניברסיטאות וגם עוצמת ההבדלים מועטה יותר. השכלת האמהות במרכז מעט

גבוהה יותר וכן היוקרה התעסוקתית של אבות הסטודנטים. ההבדל המשמעותי ביותר הוא

דרות ישובי מרכז ובעיקר לפי הג ),2010 וחובריו, ; שגב2011(ראו גל ופריאל, בהכנסה וכצפוי

ו זבהשוואה ל –(גלעין) מול פריפריה (שוליים) הכנסת המשפחה גבוהה פי שנים במרכז

).1(לוח שבפריפריה

18

(התפלגות משותפת באחוזים) פריפריה -ולפי מרכז לפי סוג מוסד אקונומי- רקע סוציו. 1לוח

-אוניבר

סיטאות

הבדל מכללות

הבדל פריפריה מרכז

ל.מ ** השכלת אב

34 33 41 27 יסודית/תיכונית

על תיכונית/תואר ראשון

46 49

46 50

16 21 10 27 תארים מתקדמים

* ** השכלת אם

34 29 36 26 יסודית/תיכונית

על תיכונית/תואר ראשון

49 53 51 52

14 20 11 25 תארים מתקדמים

* ** יוקרה תעסוקתית אב

16 11 14 11 נמוכה

36 29 37 26 בינונית

48 60 49 63 גבוהה

ל.מ * יוקרה תעסוקתית אם

25 19 25 19 נמוכה

44 38 43 38 בינונית

31 43 33 43 גבוהה

** ** הכנסה של המשפחה

43 30 48 24 מתחת לממוצע

29 30 30 30 ממוצע

28 40 22 46 מעל הממוצע

ל.מ=לא מובהק Pearson Chi-Square sig.: *≤.05; **≤.01;

יישוב מוצא ההורים, מרכז (גלעין) מול פריפריה (שוליים)

הישובים בהם מתגוררים ההורים באופן כולל הם כדלהלן: שליש גרים בעיר גדולה, שליש נוסף

בישובים אחרים. שיעור 3% –בכפרים והיתר 9%בעיר קטנה, חמישית במושבים או קיבוצים,

) של סטודנטים באוניברסיטאות דיווחו על כך שהוריהם מתגוררים בערים 40%כמעט כפול (

) מהסטודנטים 45%גדולות, לעומת כחמישית מסטודנטים במכללות השונות. פחות ממחצית (

נטים במכללות אקדמיות דיווחו על כך שהוריהם מתגוררים בערים קטנות, לעומת כרבע מהסטוד

באוניברסיטאות. שיעור ההורים המתגוררים בקיבוץ או במושב דומה בהשוואה בין הסטודנטים

במכללות לאוניברסיטאות (כחמישית) וכן של אלה המתגוררים בכפר (פחות מעשירית).

19

שני שלישים מהסטודנטים מוצאם מישובי גלעין או גלעין משנה (מרכז או קרבה אליו) והיתר,

פריפריה. גם כאן ההבדלים בין סטודנטים באוניברסיטאות לאלה הלומדים בכל , מוצאם מה35%

מהסטודנטים באוניברסיטאות מוצאם מישובי מרכז או 76%סוגי המכללות הוא מובהק: בעוד

) במכללות השונות מוצאם מסוג זה 55%כאלה הקרובים אליהם, קצת מעל מחצית הסטודנטים (

של ישובים.

בגרות ופסיכומטרי)מבחני דמים (הישגים לימודיים קו

מובהקים כולם, אלא פרק זה-במלל (ללא לוחות) בתתשנציג על אודות הישגים לימודייםהנתונים

).Tצלווח ומבחני לפי אם כן נכתב אחרת (

באוניברסיטאות לא נבחנו במבחן 7%במכללות האקדמיות ורק מהסטודנטים 29%באופן כללי,

לא נזקקו ללימודי ) 72%ובמכללות () 88%הפסיכומטרי. מרבית הסטודנטים באוניברסיטאות (

לא נמצאו הבדלים מובהקים בנושא ההשתתפות במכינה. –בהשוואה לפי מרכז ופריפריה מכינה.

דבר נעשה בשל רצון בקרב אלה שכן נזקקו לסוג זה של לימודים (בעיקר במכללות אקדמיות) ה

מרכז או פריפריה –לא נמצא הבדל לפי ישוב מוצא לשפר ציוני בגרות או כתחליף לבגרות.

בהקשר להשתתפות במבחן פסיכומטרי.

בהשוואה לפי ציון בגרות משוקלל, ).9.91(סטיית תקן 98.60 ציון הבגרות הממוצע הכללי הוא

(סטיית 92.01 –) בהשוואה ל 7.16(סטיית תקן 104.59סטודנטים באוניברסיטאות הם בעלי ציון

אוכלוסיית הסטודנטים קרב . פיזור ציוני הבגרות הגבוה ביותר הוא בות) במכלל8.18תקן

בהשוואה לפי .ביחס לאוניברסיטאות מדובר באוכלוסיה מאד הטרוגנית .במכללות אקדמיות

בהתאמה) והם 96.91ו 99.46, ציון הבגרות הממוצע של הראשונים גבוה יותר (מרכז ופריפריה

בהתאמה). 10.15 –ו 9.62קבוצה הומוגנית יותר מתושבי הפריפריה (סטית תקן

הם סטודנטים מהאוניברסיטאות ). 80.07(סטיית תקן 632.12הציון הפסיכומטרי הכולל הוא

שציונם מכללות הסטודנטים מל בהשוואה) 45.44(סטיית תקן של 678.10ציון ממוצע של בעלי

סטודנטים מהאוניברסיטאות הם האוכלוסייה .)70.05(סטיית תקן 562.05 הואממוצע ה

ממצאים אלה דומים בכיוונם לממצאי ההומוגנית ביותר באשר למאפייניהם בציון הפסיכומטרי.

.)2002ן ויוגב () ואיילו2008איילון (

ציוני הבגרות והפסיכומטרי מעידים על כך שסטודנטים מהאוניברסיטאות הם מעל הממוצע

ציוניהם של סטודנטים מהמרכז גבוהים גם הם יותר מאלה מתחתיו. –הכולל ואלה מהמכללות

בהתאמה) ומידת פיזור הציונים מועטה יותר בקרב 606.89 –ו 644.22של תושבי הפריפריה (

, מרבית בהמשך שנטען במחקר הנוכחיכפי בהתאמה). 82.97 –ו 74.68אשונים (סטיית תקן הר

לומדים באוניברסיטאות בעוד תושבי הפריפריה נוטים ללמוד –הסטודנטים שמקורם במרכז

בשיעורים גבוהים יותר במכללות.

ומדים בעיקר: במכללות לתחומי הלימוד גם הם שונים בהשוואה לפי סוג מוסד להשכלה גבוהה.

). באוניברסיטאות לומדים בעיקר: משפטים 25%) והנדסה (31%), חינוך (33%מדעי החברה (

זה ). 13%) ומדעים (13%), מדעי החברה (17%), הנדסה (20%ם (יירפוא- ), מקצועות פרה37%(

תחומי לימוד מסוימים ולא דגימה אקראית. במכללות שבחרנו אין לימודי –קצת בעייתי להצגה

לגבי מרכז מכללה אחת והטכניון. –משפטים. בחרנו שני מוסדות בהם לומדים בעיקר הנדסה

20

תושבי מרכז בחרו ן:לכדלהגם הם אך בכיוונים מעט שונים, ופריפריה, ההבדלים מובהקים

). תושבי הפריפריה בחרו 14%) וחינוך (19%), הנדסה (23%), מדעי החברה (24%בעיקר משפטים (

). תושבי המרכז בחרו 12%) ומשפטים (18%), חינוך (21%), מדעי החברה (27%בעיקר הנדסה (

במקצועות פרופסיונלים יותר בעוד תושבי הפריפריה במקצועות פרקטיים, אם כי הבחירה במדעי

סוגי ישובי המוצא. נטים משנידהחברה במקום השני דומה בקרב סטו

ממצאים

בדיקת השערות –פרק הממצאים יכלול ניתוחים סטטיסטיים תאוריים והסקתיים, ובכללם

חלק מהממצאים ילוו בלוחות, איורים ותרשימים וחלקם האחר יתוארו במלל. המחקר.

מדוע לומדים במוסדות להשכלה גבוהה?

באופן כללי, המניעים המרכזיים לרצון הסטודנטים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה הם הרצון

הבאים בדרגת חשיבותם לסטודנטים מניעיםהלרכוש מקצוע ו"לעשות משהו עם עצמם".

קשורים במורטוריום של גיל הבגרות המוקדמת, כמו: הרחבת אופקים, להיות אנשים משכילים,

ר ואת העולם סביבם. הסטודנטים מכירים גם בחשיבות הלימודים להבין את עצמם טוב יות

שיקולים אינסטרומנטלים, אך מקומם מעט נמוך ; בשלכאמצעי למוביליות חברתית, דהיינו

מהקודמים. לבסוף, לסוכני החברות, דהיינו למניעים נורמטיבים של התאמה למה שמצופה מהם

).2(לוח ביותר מעטההחשיבות היוחסה ,בגילם

מניעים, כפי שעלו מניתוח גורמים שנעשה מקובצים המשתנים לפי ארבע קבוצות של 2בלוח

ארבעה גורמים לרצון ללמוד: גורם מורטורי, גורם הגורמים נוצרוניתוח בלקבוצת משתנים זו.

בהשוואה לפי מוסד לימודים אינסטרומנטלי, גורם נורמטיבי וגורם של בחירת מקצוע.

מול מכללות) למעט מדד הגורמים המורטוריים, שהיה גבוה יותר (אוניברסיטאות

בהתאמה), לא נמצאו הבדלים במדדים השונים 3.57 - ו 3.72מזה של המכללות ( באוניברסיטאות

לגבי השיקולים ללמוד.

בהשוואה לפי ישוב מוצא במדדים אלה, נמצא הבדל מובהק אחד במדד הנורמטיבי בשיקולי

בהתאמה) בהשוואה 2.23ו 2.36ו ידם של תושבי המרכז הייתה "על העליונה" (בחירת לימודים, ב

לתושבי הפריפריה. בהתייחס לעובדה שמרבית תושבי המרכז לומדים באוניברסיטאות ניתן

לקשור בין שני ממצאים אלה בכך שהם נוטים (בחלקם) לבחור במסלול של השכלה גבוהה

שכמעט ,יות כאלה ואחרות, בעוד תושבי הפריפריהמשיקולים מורטוריים ובשל נורמות חברת

ממעטים ללמוד בשל שיקולים אלה. ,מחציתם לומדים במכללות

הסטודנטים התבקשו לדרג מבין כל הגורמים שהוצגו בפניהם את מספרם של הגורמים החשובים

ביותר ושל אלה המשניים בחשיבותם. בקבוצת הגורמים החשובים ביותר בלטו שלושה גורמים,

), 25%לפי שכיחותם, שהשפיעו על בחירת הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה: הרחבת אופקים (

). נתונים אלה מחזקים את 17%), ולהשיג תעסוקה שהכנסה גבוהה בצידה (22%רכישת מקצוע (

שנסקרו לעיל. הגורמים שיוחסה להם חשיבות משנית, שוב לפי שכיחותם הם 2ממצאי לוח

), לרכוש מקצוע 14%), להשיג תעסוקה עם הכנסה גבוהה (15%ארבעה: הרחבת אופקים (

21

גם בבחירה המשנית, חוזרים רוב המשתנים המרכזיים ).12%), להיות אדם משכיל יותר (13%(

של הבחירה הראשונה, כאשר נושא הרחבת האופקים הוא הראשי בשניהם. לא נמצאו הבדלים

מובהקים לפי מוסד לימודים או לפי ישוב מוצא (מרכז או פריפריה) בדירוג ייחוס החשיבות

הבדלים במניעים ללמוד על א נמצאולכמו כן, .למניעי בחירה בלימודים במוסד להשכלה גבוהה

. או הישגים לימודיים הקודמים אקונומי-הסוציו סטאטוספי ה

. ייחוס חשיבות למניעי בחירה בלימודים במוסד להשכלה גבוהה (ממוצעים וסטיות תקן, 2לוח

= במידה רבה מאד)5 –=כלל לא 1

סטיית תקןממוצע

מניעי מורטוריום

1.12 3.68לרכוש כלים לחשיבה

1.30 3.15לתרום לצורכי הקהילה

1.24 3.43להבין טוב יותר את העולם בו חיים

1.34 3.03להבין את עצמם טוב יותר

1.19 3.40רצון להתמודד עם אתגר רציני

0.86 4.35להיות אדם משכיל יותר

1.17 3.72ידע מאפשר להשפיע

0.79 4.44להרחיב אופקים ולהתפתח

0.79 3.65 מורטוריוםמדד מניעי

מנייעם אינסטרומנטליים

1.36 2.96 לשפר את מעמד החברתי

1.13 3.97להשיג תעסוקה עם הכנסה גבוהה

1.21 3.69לימודים מעניקים סטאטוס ומעמד בחברה

0.99 3.54מדד מניעים אינסטרומנטלים

מנייעם נורמטיביים

1.16 2.55גם החברים לומדים

1.01 1.64זוגלחפש בן/בת

1.19 2.55לחץ של המשפחה (הורים, אחים, חבר/ה)

1.19 2.45להיות בתוך חברה של צעירים

0.79 2.29 מדד מניעים נורמטיבים

מניע בחירת מקצוע

0.80 4.40לרכוש מקצוע

0.96 4.22רצון לעשות משהו עם עצמם

0.71 4.30מדד מניע בחירת מקצוע

בנוסף התבקשו הסטודנטים להשיב עד כמה חשוב להוריהם שירכשו השכלה גבוהה? מרבית

) ציינו שלהוריהם חשוב במידה רבה ורבה מאוד שירכשו השכלה גבוהה. 89%הסטודנטים (

22

בסך הכול). לא 10%מעטים ציינו שהוריהם מייחסים ללימודיהם חשיבות בינונית או מועטה (

לפי מוסד לימודים או יישוב מוצא (מרכז או פריפריה).נמצאו הבדלים במשתנה זה

בחירת מוסד לימודיםעל גורמים המשפיעים

סטודנטים הגרים בפריפריה ובעלי הישגים גבוהים, יטו "הראשונה נטען כי המחקר תבהשער

אקונומי שלהם, בעוד סטודנטים -ללא קשר לסטאטוס הסוציו - יוקרתי במוסד לימודילבחור

אקונומי - בפריפריה ובעלי הישגים נמוכים, יבחרו במוסד לימודי על פי הסטאטוס הסוציוהגרים

"שלהם.

נבחן הלימודים ומקום המגורים על בחירת מוסד סטאטוסאפקט ההישגים הלימודיים, ה

. הניתוח )Multinomial Logistic Regression( "קטגוריות-רגרסיה לוגיסטית רבת"באמצעות

של הסטודנטים (שלוב ציון קודמים הישגים לימודיים . 1 :ים בלתי תלוייםשלושה משתנ כלל

–מקום המגורים .3 - מוצא והאקונומי של משפחת -סוציו סטאטוס. 2 ;הפסיכומטרי)והבגרות

;כמוסד אליו משווים את שאר מוסדות הלימודבניתוח זה, שימש,מרכז או פריפריה. הטכניון

יחסי הלוגריתם שלתלוי על -השפעת המשתנה הבלתיערכי המקדמים בלוח מציינים את

ערכי . לעומת הסיכוי לבחור בטכניון - מסוים לבחור במוסדשל הלומדים ratio (odd( הסיכויים

Chi2, הם תוצאת ההשוואה בין המודל הבסיסי, שאינו כולל משתנים בלתי תלויים, לבין המודל

כוי יהסטטיסטי הוא אמנם יחס הס ).Log-likelihood -211הבלתי תלויים ( בתוספת המשתנים

טוי יהניסוח נשתמש בב שם הבהרתלהיות בעל תכונה א' לעומת להיות בעל תכונה ב', אולם ל

.)3(לוח "סיכוי"

לימודים (רגרסיה ומקום מגורים על בחירת מוסד סטאטוס ,אפקטים של הישגים .3לוח

ריות)קטגו-לוגיסטית רבת

אונ'

חיפה

אונ' תל

אביב

מכללה

לחינוך

מכללה מכללה אזורית

מתמחה

Chi2

**30.40 **37.21 **35.71 **10.51-10.69 קבוע

*16.28 *60.- 40.- 38.- 41. 185.-סטאטוס

**502.63 **046.- **06.- *056.- *011.- הישגים

*51.14 90.- 47.- 91.- **2.85 064. מרכז

N=595 **p<.01 *p<.05,

-2ll = 1355.5, Chi2=666.688 (df=15) p=.000 Pseudo R2 (Cox & Snell) =.68

יםלימודי הישגיםהאפקט המשמעותי ביותר על בחירת מוסד הלימודים הוא בעלהמשתנה

של אקונומי של משפחת המוצא-סטאטוס סוציו -מקום המגורים ולבסוף יו,, אחרקודמים

, הסיכוי של הלומדים באוניברסיטת תל אביב יםהלימודי ים. על פי ההישג)3(לוח הסטודנטים

הסיכוי של לעומת זאת, .טכניוןהלומדים בשל זה רב יותר מ ,יםגבוה הישגיםלהיות בעלי

לפי ,רב יותר מזה של הלומדים ביתר המוסדות הלומדים בטכניון להיות בעלי הישגים גבוהים

23

הבדלי . ומכללה האזורית מכללה לחינוך, מכללה מתמחה: אוניברסיטת חיפה, הבא הסדר

טכניון סטודנטים מהמכללה מתמחה לסטודנטים מבין בהשוואה רק נמצאוסטאטוס מובהקים

התוצאה אינה מובהקת, –האחריםהלימוד במוסדות .כזכור, כקריטריון להשוואה) (המשמש,

גבוה ללמוד באוניברסיטת תל אביב לעומת סטאטוסבעלי לאולם מראה על סיכוי גבוה יותר

מזה נמוך –גבוה סטאטוסלהיות בעל סיכוי באשר ליתר המוסדות, ה .טכניוןהסיכוי ללמוד ב

מכללה ווראה הל ית, מכללהר: אוניברסיטת חיפה, מכללה אזוהבא לפי הסדר שבטכניון

מתמחה.

לפיהאוניברסיטת תל אביב לגבי היא התוצאה המובהקת היחידה –לגבי מקום המגורים

, בהשוואה לסטודנטים תושבי המרכזבעלי סיכוי רב יותר להיות הם זואוניברסיטת סטודנטים ב

סיכוי רב הבעלי . למרות חוסר המובהקות הסטטיסטית, הסטודנטים מהמכללות הםמהטכניון

"פריפריאליים" מסטודנטים בטכניון, תוצאה שאינה מפתיעה שכן כל המכללות יותר להיות

נמצאות בצפון הארץ ומחוץ לחיפה. במחקרנו

"האפקט הנקי" שנבדק כאן משמעותי, שכן הוא מבסס את השערה כי למקום המגורים יש

, אולם יש לשער כי קיימת אינטראקציה, או יחסי על בחירת מוסד לימודים השפעה ייחודית

,. כדי לבחון את יחסי הגומלין בין הישגים לימודייםייםוהבלתי תלמשתנים הגומלין, בין

(ובהמשך גם בבחירת תחום הלימודים), נערך לימודים בחירת מוסדלבין ומקום מגורים סטאטוס

) associationת (יוסמיכו חןבוניתוח זה ). Correspondence Analysis( "ניתוח התאמה"

קטגוריות עם התפלגויות ומציגן בצורה גרפית. בהתפלגות משותפת של שני משתנים שמיים

אלה מאלה קטגוריות עם התפלגויות שונות מרוחקות ואילודומות מופיעות כנקודות סמוכות

)Clausen, 1998 .(הישגים 1 :מית שלות דיכוטוייצרנו משתנה המורכב משילוב של קטגור .

(מעל הממוצע ומתחת סטאטוס. 2לימודיים (מעל הממוצע ומתחת לממוצע של המדגם);

:כדלהלן קטגוריות שמונהפריפריה). כך נוצר משתנה בעל –. מקום מגורים (מרכז 3 - ו לממוצע)

)N=117גבוה ( סטאטוס, יםגבוה הישגיםגרים במרכז, .1

)N=77נמוך ( סטאטוס, יםגבוה הישגיםגרים במרכז, .2

)N=82גבוה ( סטאטוס, כיםנמו הישגיםגרים במרכז, .3

N=112), סטאטוס נמוך (כיםנמו הישגיםגרים במרכז, .4

)N=35גבוה ( סטאטוס, יםגבוה הישגיםגרים בפריפריה, .5

)N=32נמוך ( סטאטוס, יםגבוה הישגיםגרים בפריפריה, .6

)N=43גבוה ( סטאטוס, נמוכים הישגיםגרים בפריפריה, .7

)N=95נמוך ( סטאטוס, כיםנמו יםגרים בפריפריה הישג .8

אלה בהן ישנה הן (הבולטות) בקרב סטודנטים מהמרכז הקבוצות הגדולותלפי קטגוריות אלה,

קרב סטודנטים, בגם .)כיםאו נמו יםגבוה( לימודיים קודמים יםהישגל סטאטוסהלימה בין ה

אילו , וכיםנמו יםנמוך והישג סטאטוסבעלי ביןהלימה ניכרתקבוצה הגדולה ב ,פריפריהתושבי ה

שאר הקבוצות דומות בגדלן.

24

ניתוח הסמיכות מאפשר לבדוק אם תושבי הפריפריה בוחרים ללמוד מוסדות או תחומים שונים

. הוא מבוסס לאלו של תושבי המרכז ) דומותסטאטוסו יםלימודי יםכאשר שאר התכונות (הישג

סטאטוסעל לוח של התפלגות משותפת של שני המשתנים. מפת הסמיכות בין צירופי מגורים

מציג שני ממדים המתקבלים מניתוח המרחקים איור. ה1לבין סוג המוסד מוצגת באיור יםוהישג

בין הנקודות. כל נקודה מהווה קטגוריה של המשתנה הנכלל בניתוח. המרחק בין הנקודות לכל

, כך Chi2מדד שתנה נקבע על פי השכיחות היחסית של הקטגוריה. המרחק מחושב באמצעותמ

שקלול של המרחק בהתאם לשכיחות התצפיות. קטגוריות עם מספר תצפיות מועט תורמות נושיש

אשר ), (inertia"אינרציה"מוצגת גם ה איורלמרחק בין הנקודות. בשולי ה ,באופן יחסייותר,

ם בניתוח התאמה היא למעשה השונות המוסברת. במונחים המקובלי

87%בממד האופקי של האיור (המסביר . 74 – ושווה ל האינרציה גבוההבניתוח המובא להלן,

ובעלי הישגים 1צד השמאלי של איור מהאינרציה) מופיעים בעלי הישגים לימודיים נמוכים ב

כפי שהשתקף ,סדר היוקרה לפי גם המוסדות, מוצגיםהימני. בממד האופקי וגבוהים בחלק

- הימני והמכללות ובצדשל האיור נמצאות בצד השמאלי :מההישגים הלימודיים

אין מגמה ברורה. , לעומת זאת,האוניברסיטאות. לציר האנכי

שלהם (בצד סטאטוסללא קשר ל ,בולטת הקרבה בין בעלי ההישגים הנמוכים מהפריפריה

בעלי בקרבלעומת מרחק גדול יותר ,מתרכזים בעלי ההישגים הנמוכים) וב איורהשמאלי של ה

תכונות דומות מהמרכז. בעלי ההישגים הנמוכים מהפריפריה לומדים במכללות, בעוד עמיתיהם

הגבוה נוטים יותר סטאטוסבעלי ה; סטאטוסמהמרכז נבדלים במקצת בבחירת המוסד על פי ה

י הבחירות במוסד של בעלי ההישגים הנמוכים נמצאות ללמוד גם באוניברסיטאות. באופן כלל

גדולה יותר מאשר הקבוצות של בעלי ההישגים הגבוהים. בעלי ההישגים הגבוהים בסמיכות

יםהגבוה יםהגבוה וההישג סטאטוסיותר בבחירות הלימודיות שלהם, כאשר בעלי ה מובחנים

קבוצה בפני עצמה. בעלי וים מהומהמרכז בוחרים בבירור את אוניברסיטת תל אביב והם

, סטאטוסנמצאים במרחקים גדולים יחסית זה מזה על פי ה ,הגרים בפריפריה ,ההישגים הגבוהים

לא בידל את בחירתם המוסדית. סטאטוסחבריהם בעלי ההישגים הנמוכים, שהלבניגוד

הפריפריאליות טאות י, בקרבה לאוניברסשל האיור מתרכזים בחלק התחתון השמאלי הראשונים

י ההישגים הגבוהים מהמרכז הנבדלים בבחירתם על פי ללבע בניגוד זאת ,(חיפה וטכניון)

ס וטאבקרבה לאוניברסיטת תל אביב, ובעלי הסט נמצאים הגבוה סטאטוסבעלי ה ;סטאטוסה

.הנמוך בוחרים בדומה לתושבי הפריפריה

ללא ,בחור במוסדות לימוד דומיםכי בעלי ההישגים הנמוכים נוטים לולומר לסכם אם כן ניתן

. הדמיון סטאטוס, ואילו בעלי ההישגים הגבוהים נבדלים בבחירתם על פי הסטאטוסקשר ל

םבעלי ההישגי .אצל תושבי הפריפריה בעלי ההישגים הנמוכים יותר מודגשבבחירת המוסד

עילית או ( תהאוניברסיטאומבחין בין סוגי סטאטוסאוניברסיטאות והבנוטים לבחור הגבוהים

השבי הפריפריוהנמוך ות סטאטוסבעלי ה ,תושבי הפריפריה..מרכזהבעיקר אצל תושבי ודית)עיי

.בעלי התכונות המקבילות תושבי המרכזם יותר בבחירותיהם מאשר דומיהגבוה סטאטוסבעלי ה

- מרכיב המשפיע פחות בקרב תושבי הפריפריה , אם כן,מהווה אקונומי- סוציוה סטאטוסה

בלבד, שכן בהשוואה לאלה מהמרכז. ממצא זה מאושש את השערתנו הראשונה באופן חלקי

ישפיע בבחירת המוסד על בעלי ההישגים הנמוכים מהפריפריה, בעוד הוא סטאטוסשיערנו כי ה

25

סטאטוסמושפעים פחות מהתושבי הפריפריה . עם זאת, בעלי ההישגים הגבוהים משפיע יותר על

הלימודים מאשר תושבי המרכז. מוסדבבחירת אקונומי-סוציוה

ומקום מגורים סטאטוס ים,: ניתוח התאמה של סוג מוסד וצירופי הישג1איור

.74אינרציה=

מניעי בחירה במוסד הלימודים

ביוקרתו של המוסד מסתבר כי בבואם לבחור מוסד לימודים, הסטודנטים מעוניינים בעיקר

בין היתר את רמת הלימודים בו, איכות המרצים ועוד. לאחר מכן, חשוב לסטודנטים ,הכוללת

ם", הכוללים, בין היתר, המשך לימודים בעקבות התואר ינו "אינסטרומנטליינושאים שכינ

ישימותם של הלימודים לסטודנטים. שיקוליםמידת ייחודי ו תחום לימודיםשנרכש, קיומו של

כלכליים ואפשרויות מגורים שונות הגלומות במוסד הנבחר היוו חלק מהשיקולים אבל רמת

החשיבות שיוחסה להם נמוכה. לבסוף, הבחירה במוסד לימודים כחלק משיקולי מורטוריום

נמוכה ביותר בקרב (חיים סטודנטיאלים, לגור רחוק מההורים וכדומה), זכתה להערכה ה

). 4הסטודנטים (לוח

השיקולים בבחירת מוסד הלימודים נמצאו הבדלים מובהקים המסכמים את םמדדיחמשת הבכל

. (הממצאים לא מוצגים בלוח אלא במלל להלן) בין סטודנטים באוניברסיטאות לאלה שבמכללות

26

בחרו בשיעורים גבוהים יותר בממוצע, במוסד לימודים משיקולים אוניברסיטאותסטודנטים ב

בהתאמה). סטודנטים 3.66 - ו 3.90בהתאמה) ומשיקולי יוקרה ( 1.66 - ו 2.11ם (יימורטור

- ו 3.29ם (יימודים למניעים אינסטרומנטלילבמכללות ייחסו חשיבות רבה יותר בבחירת מוסד

2.29ו 2.48בהתאמה) ולשיקולים כלכליים ( 2.13 - ו 2.31בהתאמה), לנושא המגורים ( 2.99

שהוצגו לעיל, כך אקונומים- בהתאמה). ממצאים אלה נמצאים בהלימה למאפיינים הסוציו

נטים באוניברסיטאות משוחררים יותר מאלה הלומדים במכללות משיקולים כלכליים דשסטו

תר לחוויה מורטורית או ם בבחירת מוסד הלימודים ומייחסים חשיבות רבה יויואינסטרומנטלי

ההבחנה לפי ישוב מוצא פחותה מאשר לפי לשיקולי יוקרת המוסד בבואם לבחור מוסד לימודים.

בהם ישוב ם. נמצאו שני מדדינמוכה יותר גם היאסוג מוסד הלימודים ומובהקות ההבדלים

: שיקולים קשור עם שיקולי בחירת מוסד הלימודים ,המוצא, בין אם ממוקם בפריפריה או במרכז

מורטוריים ובעיקר שיקולי יוקרה מאפיינים במידה רבה יותר את הסטודנטים מהמרכז בהשוואה

בהתאמה). מכיוון שיש קשר, כפי שכבר ציינו בפרקים 3.69 –ו 3.86; 1.78 –ו 1.95לפריפריה (

קודמים בין לימודים באוניברסיטאות או במכללות לבין ישובי מוצא, הרי שסטודנטים

מחליטים ללמוד ובוחרים מוסד לימודים משיקולי ,תם תושבי המרכזשמרבי ,וניברסיטאותמהא

–אך יותר מזו של סטודנטים במכללות (שכמחציתם תושבי פריפריה) - יוקרה ובמידה פחותה

משיקולים מורטוריים שונים.

ימודים הסטודנטים התבקשו לדרג בעצמם את הגורמים החשובים ביותר בבחירת מוסד לבנוסף,

מבין כל הגורמים שהוצגו בפניהם בשאלון. שלושת הגורמים המשמעותיים ביותר בבחירת מוסד

) והאפשרות 15%מדעית של המוסד (-), הרמה האקדמית19%לימודים היו: יוקרת המוסד (

. באשר לגורמים שחשיבותם משנית, לדעת שיקולים אקדמייםכלומר –) 10%להתקבל אליו (

), 14%מדעית של המוסד (- הסטודנטים, בלטו ארבעה גורמים לפי שכיחותם: הרמה האקדמית

- )10%) והאפשרות להתקבל למוסד (10%), התואר מאפשר המשך לימודים (11%יוקרת המוסד (

לי אחד בלבד ולאפשרות למניע אינסטרומנטכמו כן כלומר גם כאן לשיקולי היוקרה חשיבות רבה,

בדירוג הגורמים החשובים ביותר בבחירת מוסד לימודים לא נמצאו הבדלים להתקבל למוסד.

. כך שלמרות ממצאינו הקודמים, לפיהם או לפי ישוב מוצא מובהקים על פי מוסד לימודים

יםימייחסים חשיבות רבה יותר לשיקולים אינסטרומנטל(ומהפריפריה) הסטודנטים במכללות

ף למרבית ת, הדירוג הכולל, המשוומהמרכז וכלכליים, בהשוואה לאלה מהאוניברסיטאות

דומה. –הסטודנטים בשני סוגי מוסדות הלימודים

27

= במידה רבה מאד)5 –=כלל לא 1(ממוצעים וסטיות תקן, מוסד לימודיםב הבחירמניעי . 4לוח

סטיית תקן ממוצע

שיקולי מורטוריום

1.861.13בילוי ותרבות קירבה למקומות

1.911.23להתנסות בחיים בעיר אחרת

1.731.11להיות רחוק מהבית

2.071.15עשירים סטודנטיאלייםחיים לסטודנטים במוסד יש

0.90 1.89 שיקולי מורטוריום –מדד בחירת מוסד לימודים

שיקולים אקדמיים

3.801.17 יוקרת המוסד

4.001.07של המוסדמדעית - הרמה האקדמית

3.671.20 איכות המרצים במוסד

3.671.18רמת הלימודים מתאימה לך

שיקולים - מדד בחירת מוסד לימודים בשל יוקרתו

אקדמיים

3.87 0.86

שיקולים אינסטרומנטליים

2.701.36יחס אישי לכל לומד/ת

3.581.30התואר מאפשר המשך לימודים

2.751.44ייחודי תחום לימודיםקיום

3.531.23הלימודים במוסד יישומיים/פרקטיים

0.93 3.14 םאינסטרומנטליימדד בחירת מוסד לימודים בשל שיקולים

שיקולי מגורים

2.721.58אפשרות לגור בבית

2.301.34להיות קרוב להורים

1.821.24אפשרות לגור במעונות

2.061.42להיות קרוב לבן/בת זוג חבר/ה

מדד בחירת מוסד לימודים בשל שיקולים הקשורים

במגורים

2.22 0.77

שיקולים כלכליים

2.361.30אפשרות לקבל מלגות

2.431.35אפשרות לעבוד תוך כדי לימודים

2.371.34אילוצים כלכליים

1.02 2.38 מדד בחירת מוסד לימודים בשל שיקולים כלכליים

1.35 3.45 אפשרות להתקבל

נמצא לפי ישוב מוצא, ,בבחירת מוסד לימודיםהשיקולים מדדי מתוך חמשת כפי שכבר צוין לעיל,

לשניהם . בשיקול המורטורי ובשיקול האקדמי –הבדל מובהק בממוצעי החשיבות של שניים מהם

28

תושבי המרכז מייחסים חשיבות רבה יותר. האם הדבר משפיע על בחירת מוסד הלימודים? נבחן

את יחסי הגומלין בין מקום המגורים ושיקולי בחירת המוסד. לצורך קביעת חשיבות השיקול

רשימת (לפירוט בחרנו בשאלה בה התבקשו הסטודנטים לציין מתוך רשימת השיקולים

את השיקול החשוב ביותר עבורם. השיקולים שצוינו כחשובים ביותר )4 ראו לוחהשיקולים

המדדים המסכמים, ובחלוקה לפי מרכז ופרפריה. ששת (כאמור, אחד לכל נשאל/ת) קובצו לפי

:התקבלו הקבוצות הבאות

)1.5%( 3שיקול מורטורי -פריפריה )3%( 11שיקול מורטורי –מרכז

)33.7%( 66שיקול אקדמי –פריפריה )50%( 180 שיקול אקדמי -מרכז

)29.6%( 58אינסטרומנטלי שיקול –פריפריה )23.7%( 86 אינסטרומנטלי שיקול - מרכז

)15.3%( 30שיקול מגורים –פריפריה )7.7% 28שיקול מגורים –מרכז

)7.1%( 14שיקול כלכלי –פריפריה )6.3%( 23שיקול כלכלי –מרכז

)12.8%( 25אפשרות להתקבל -פריפריה )9.3%( 35אפשרות להתקבל –מרכז

לפי חלוקה זו, לתושבי המרכז השיקולים המורטוריים והאקדמיים חשובים יותר, בעוד לתושבי

הפריפריה חשובים יותר השיקולים הכלכליים, שיקולי המגורים ובמידה מסוימת גם השיקולים

והאפשרות להתקבל. האינסטרומנטלים

סטודנטים מהמרכז וסטודנטים מהפריפריה יהיו דומים " :כי נטעןשהצגנו שנייה ההשערה ב

, אולם יבחרו ללמוד במוסדות שונים."בחירת המוסד הלימודיבשיקולי

בודק את שילובי השיקולים ומקום המגורים ביחס למוסד הניתוח ההתאמה לצורך זה בוצע

הלימודים. מהניתוח הוצאו הקבוצות של השיקול המורטורי, משום שהן קטנות מאוד במרכז

ובעיקר בפריפריה (רק שלושה מהנשאלים סימנו אפשרות זו כחשובה ביותר עבורם). מהתבוננות

כלומר השיקולים –ק השמאלי העליון נמצאים ברובם בחל הבולט כי תושבי הפריפרי 2באיור

שהשיקול מכוון מבחינים אך במעט בסוג המוסד בו יבחרו. הפיזור של תושבי המרכז רב יותר, כך

נבדלת של מוסדות לימוד. רק בעלי השיקול הכלכלי מהמרכז ומהפריפריה אותם יותר לבחירה

כי גם כאשר השיקולים של הם קרובים למכללה האזורית. המשמעות היא –בוחרים באופן דומה

תהיה שונה, כפי במוסד לימודים שבי המרכז דומים, הבחירה שלהם ותושבי הפריפריה ות

ששיערנו.

29

: ניתוח התאמה של מוסד לימודי וצירופי שיקולי בחירה ומקום מגורים 2איור

.44אינרציה =

בחירת תחום הלימודעל גורמים המשפיעים

המאפשרים תחומי לימודסטודנטים הגרים בפריפריה יטו לבחור " :כי נטען שלישיתההשערה ב

אקונומי שלהם. -או לסטאטוס הסוציו יםלימודי יםכניסה מהירה לשוק העבודה, ללא קשר להישג

."אקונומי- הסוציו סטאטוסשיקולי הבחירה של סטודנטים מהמרכז יהיו קשורים יותר ל

– יםע של הסטודנטקתחילה כיצד משפיעים משתני הרנבדוק מוסדות הלימוד, פי שנהגנו לגביכ

של משפחת המוצא ומקום המגורים על הבחירה אקונומי-סוציו סטאטוס, יםלימודי יםהישג

גם בבחירת תחומי כי הראה רגרסיה לוגיסטית רבת הקטגוריות באמצעות . ניתוח בתחומי לימוד

אחריו מקום המגורים ולבסוף , יםהלימודי יםהמשפיע העיקרי הוא ההישגהגורם הלימוד

, הסדר המסתמן על פי יחסי הסיכוי בהשוואה למדעים ים הלימודיים. מבחינת ההישגסטאטוסה

רפואיים,- מקצועות פרהומשפטים לבעלי הישגים גבוהים יש סיכוי רב יותר ללמוד הוא כדלהלן:

השוואה לסיכוי ב ,חינוך –הנדסה, מחשבים, מדעי החברה והרוח ולבסוף ונמוך יותר ללמוד

. הסיכוי של תושבי המרכז ללמוד מדעים הוא מובהק ושלילי ברוב תחומי הלימודללמוד מדעים

כלומר יש סיכוי רב יותר לתושבי הפריפריה ללמוד תחומים אלה ;יחסית לתושבי הפריפריה

רה יחסית לסיכוי ללמוד מדעים. נראה אם כך, שלמקום המגורים יש השפעה ייחודית גם על הבחי

.)5(לוח סטאטוסהשפעה רבה יותר מאשר לוגם בתחום הלימוד,

30

ומקום מגורים על בחירת תחום לימודים (מודל סטאטוס ,אפקטים של הישגים .5לוח

רגרסיה לוגיסטית רבת קטגוריות)

מדעי חינוך מדעי הרוח

החברה

-פרה הנדסה מחשבים משפטים

רפואיChi2

*2.70- *6.97 **8.74 **9.32- **12.60 **16.48 **11.43 קבוע

*17.85 *674.- 411.- 544.- 024. 151.- 201.- 270.- סטאטוס

הישגים-.018** -.025** -.018** .016** -.012** -.006 .010* 295.85**

מרכז-1.56* -.951 -.455 .060 -1.64* -1.133* -1.10* 24.63**

N=579 **p<.01 *p<.05,

-2ll= 1752.0, Chi 2 = 66.688 (df=21) p=.000 Pseudo R2 (Cox & Snell)=.50

תחומי הלימוד בממד מסדר את ).61 –השווה ל אינרציה ( 3ניתוח הסמיכות המוצג באיור

אולם בה החל ממשפטים בצד שמאל ועד חינוך בצד ימין, מהאינרציה, 79%הראשון, המסביר

ניתן לראות ,שובבצד ימין. כיםהנמו יםשמאל וההישגצד ב יםהגבוה יםבעת מציג את בעלי ההישג

בצד העליון ימודים:הל לבין בחירת תחום לימודיים קודמים יםהקשר בין הישג בבירור את

הנמוך ללא קשר למקום סטאטוסוה יםהגבוה יםהשמאלי של הייצוג הגרפי נמצאים בעלי ההישג

ללא קשר למקום - והסטאטוס הגבוה יםהגבוה יםבעלי ההישג - המגורים, ובחלק התחתון

ואילו מקום המגורים אינו משפיע על סטאטוסיש השפעה ל יםגבוה יםכאשר ההישג המגורים.

בצד ימין, של בעלי ההישגים מתחת לממוצע ( נמוכים יםבחירת תחום הלימודים. כאשר ההישג

, הצפיפות רבה ביותר, כלומר הדמיון בין הקבוצות רב יותר. )של המדגם

סטודנטים . סטאטוסכי מקום המגורים מבחין בין הקבוצות ולא ה ראותלמרות זאת, ניתן ל

תושבי של מאלהשונים הנמצאים בחלק העליון וסמוכים לתחומי לימוד ,בפריפריה המתגוררים

המרכז בחלק התחתון. גם כאן חוזר הממצא כי תושבי הפריפריה, בעלי ההישגים הנמוכים,

בהתאם )גם(. בעלי ההישגים הגבוהים בוחרים סטאטוסדומים ללא קשר לבוחרים תחומי לימוד

רפואיים, -הם: מקצועות פרה . תחומי הלימוד המאפיינים את תושבי הפריפריהסטאטוסל

, מתמטיקה ומחשבים ומדעי הרוח. תחומים אלה ברובם (להוציא מדעי הרוח) מאפשרים הנדסה

חומים המאפיינים את תושבי המרכז הם: רכישת מקצוע וכניסה מהירה לשוק העבודה. הת

משפטים, מדעים ומדעי החברה, שבחלקם אינן מכשירים למקצוע ובחלקם הכניסה לעולם

.ממושךהעבודה דורשת תואר שני או תהליך הכשרה

31

ומקום מגורים סטאטוס ים,: ניתוח התאמה של תחומי לימוד וצירופי הישג3איור

.61אינרציה=

בחירה בתחום לימודיםמניעי

בחירת תחום הלימודים, העניין שיש לסטודנטים במקצוע הנלמד הוא החשוב מניעים לבאשר ל

ם למיניהם, כמו: יוקרת המקצוע, משכורת נלווית יביותר. לאחריו, דורגו שיקולים אינסטרומנטלי

:כמו למשללו בעתיד ועוד. חלק מהסטודנטים בחרו בתחום הלימודים כתוצאה מפשרות שונות

יכולתם האישית, יכולתם לעמוד בתנאי הקבלה וכדומה. לבסוף, שיקולי הזולתיות, דהיינו;

בהשוואה בין ).6הוערכו במידה המועטה ביותר (לוח תרומת התחום הנלמד לחברה ולקהילה

המדדים המסכמים בבחירת התחום הנלמד לפי מוסד הלימודים, נמצא רק הבדל מובהק אחד,

טים במכללות בחרו בתחום בשל פשרות שונות יותר מאשר הסטודנטים סטודנ ולפי

, במדדים לא נמצא כל הבדל בבחירת תחום הלימודיםבהתאמה). 2.96 – ו 3.22באוניברסיטאות (

.)לפי ישוב מוצא (מרכז או פריפריה השונים,

טים לבחור כפי שנהגנו לגבי בחירה בלימודים בכלל ובמוסד הלימודים, גם כאן התבקשו הסטודנ

את הגורמים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על בחירתם בתחום לימודים ואת אלה שהשפעתם

משנית.

32

הסטודנטים העניין שלכיחותם הגבוהה יחסית: שלגבי השיקולים החשובים ביותר, בלטו שנים ב

עניין ,כלומר .)12%( הראשון יכולת לעבוד בתחום כבר בסיום התואר) וה44%בתחום הלימודים (

בתחום כפי שכבר צוין לעיל מהווה את עיקר שיקולי הבחירה בתחום הלימודים ואליו נלווה

שכיחים: ארבעה שיקולים נמצאובאשר לשיקולים המשניים יותר .שיקול שיש בו פשרה מסוימת

מגוון ), 14%( אפשרות לרכישת מקצוע), 15%ן (הראשו יכולת לעבוד בתחום כבר בסיום התוארה

.כלומר בעיקר שיקולים תועלתניים – )11%( משכורת עתידית גבוההו) 13%( ות התמחותאפשרוי

בהשוואה לפי סוג המוסד, סטודנטים מהאוניברסיטאות, בהשוואה למכללות, בחרו בעיקר לפי

בהתאמה). סטודנטים במכללות בחרו את תחום 37% –ו 52%העניין שגילו בתחום הנלמד (

לעבוד בסיום התואר, שיקול לו ייחסו סטודנטים מהאוניברסיטאות הלימודים גם בשל היכולת

בהשוואה לפי ישוב מוצא, סטודנטים בהתאמה). בהתאם, 7% –ו 17%חשיבות פחותה בהרבה (

40% –ו 45%( בחרו בתחום לימודים בשל העניין הגלום בו, יותר מתושבי הפריפריהמהמרכז

לימודים גם בשל יכולת לעבוד בסיום התואר, בהתאמה). סטודנטים מהפריפריה בחרו בתחום

. כלומר, הבחירה בתחום בהתאמה) 10% –ו 15%במידה רבה יותר מאלה שבאוניברסיטאות (

הלימודים מקורה בעניין שמגלים הסטודנטים בתחום הנלמד ושיקול זה מאפיין במידה רבה יותר

המכללות שמוצא מחציתם סטודנטים מהאוניברסיטאות שמוצאם מישובי המרכז. סטודנטים מ

מהפריפריה, מוכנים יותר לפשרות לימודיות ולבחור תחום לימודים שיספק להם גם עבודה מיד

בסיום התואר.

33

= 5 –=כלל לא 1(ממוצעים וסטיות תקן, . ייחוס חשיבות למניעי בחירה בתחום הלימודים6לוח

במידה רבה מאד)

סטיית ממוצע

תקן

שיקולים תועלתניים

1.17 3.50 טוס של תחום הלימודיםאיוקרה וסט

1.22 3.25 היוקרה של המקצוע

1.16 3.63 משכורת עתידית גבוהה

1.35 3.26 גישה למקצוע מבוקש בשוק

1.15 3.75 מגוון אפשרויות התמחות

0.84 4.29 אפשרות לרכישת מקצוע

0.82 3.61 שיקולים תועלתניים –מדד בחירת תחום לימודים

שיקולי זולתיות

1.33 3.22 אפשרות השפעה בקהילה, בחברה

1.38 3.00 חשיבות המקצוע לחברה, למדינה

1.15 1.95 ךהתאמה לצורכי הקהילה / היישוב של

1.36 3.22 רצוי לךהתאמה לסגנון חיים ומשפחה

0.96 2.84 שיקולי זולתיות –מדד בחירת תחום לימודים

פשרות

1.26 3.40 הקבלה יכולת לעמוד בתנאי

0.96 1.70 לימודים קלים ללא השקעה גדולה

1.20 3.44 ךהתאמה ליכולת של

1.31 3.83 הראשוןולת לעבוד בתחום כבר בסיום התואריכ

0.76 3.09 מדד בחירת תחום לימודים בשל פשרות שנעשו

0.82 4.47 בנושא / תחום ךהעניין של

יחסי הגומלין בין מקום המגורים, השיקולים בבחירת תחום הלימודים ותחום הלימודים הנלמד

. כאשר הנשאלים המשתתפות . תחילה נגדיר את הקבוצותניתוח התאמהנבחנו באמצעות

, )6(הרשימה מוצגת בלוח נתבקשו לבחור את השיקול החשוב להם ביותר מתוך הרשימה

מתקבלת החלוקה הבאה:

)28.6%( 58שיקול תועלתני -פריפריה )30.2%( 112שיקול תועלתני –מרכז

)14.8%( 30שיקול זולתיות –פריפריה )9.7%( 36 שיקול זולתיות -מרכז

)16.3%( 33שיקול פשרות –פריפריה )14.8%( 55 שיקול פשרות - מרכז

)40.4%( 82עניין בתחום –פריפריה )45.3%( 168שיקול עניין בתחום –מרכז

34

למעשה כמעט ואין הבדל בשיקולים לבחירת תחום לימודים בין המרכז לפריפריה. בנושא

הזולתיות יש אף שיעור גבוה יותר מתושבי הפריפריה המייחסים חשיבות רבה לכך, אם כי בשתי

הקבוצות זהו השיקול בו בחרו מעט משיבים.

סטודנטים ממחיש את הממצאים לפיהם. 30ם אינרציה של ע) 4ניתוח הסמיכות (איור

התחתון. ובחלק - , ואילו סטודנטים מהמרכז האיורמהפריפריה נמצאים בחלק העליון של

שיקולי הבחירה מכוונים סטודנטים מהמרכז ומהפריפריה לתחומי לימוד שונים. כך למשל

יםלבחור בחינוך, ואילו הסטודנט וזולתי יטהוא הםמהפריפריה שהשיקול של יםסטודנט

מהפריפריה יםיותר למשפטים ומדעים. סטודנט ויט ,זולתיהוא שהשיקול שלהם ,מהמרכז

יבחרומהמרכז חבריהםיותר ללמוד מחשבים, ואילו ומתוך פשרה יט ים תחום לימודיםהבוחר

מדעי החברה. ב

שיקולים דומים יבחרו אחרת למקום המגורים, אם כך, השפעה גדולה על הבחירה כך שגם בעלי

כי גם כאשר שיקולי בחירת נהשטע הרביעית השערה בכך אוששה ה בהתאם למקום מגוריהם.

.בי הפריפריה תהיה שונה מבחירתם של תושבי המרכזשתחום הלימוד זהים, הבחירה של תו

שונים כלומר, סטודנטים המעוניינים בביטחון תעסוקתי וגרים במרכז, יבחרו בתחומי לימוד

ים לימודי יםכאשר שאר התנאים (הישג -טחון תעסוקתי וגרים בפריפריה ימאלה המעוניינים בב

) שווים, וכך גם ברוב השיקולים. סטאטוסו קודמים

35

: ניתוח התאמה של תחומי לימוד וצירופי שיקולי בחירה ומקום מגורים 4איור

.30אינרציה =

כ"ברירת מחדל" לימודים בחירה במוסד או בתחום

התבקשו לפרט מעט על אודות שיקולי הבחירה שלהם בתחום ובמוסד לימודיםהסטודנטים

כדי לבחון עד כמה הבחירה היא תוצאה של - יםהלימודי יםההישג –בהתייחס לשיקול העיקרי

אילוץ ופשרה.

אולם להתקבל אליו,שהישגיך הלימודיים אפשרו לך לשאלה "האם שקלת ללמוד תחום אחר

) ציינו ש"לא". 78%חששת כי לא תצליח לעמוד בדרישות הלימודיות"? מרבית הסטודנטים (

בהשוואה לפי מוסד לימודים או ישוב מוצא לא נמצאו הבדלים מובהקים במשתנה זה.

לשאלה "אם הציונים שלך (בבגרות ו/או בפסיכומטרי) היו מאפשרים זאת, האם היית בוחר/ת

- לא בטוחים ו 29%) ציינו ש"לא"; 48%מחצית מהסטודנטים (כ"? אחר חום לימודיםתללמוד

ציינו שכן היו בוחרים ללמוד תחום לימודים אחר. מקרב האחרונים, המקצועות שבלטו הם 22%

). סטודנטים במכללות היו עושים כן 9%) ומשפטים (27%הנדסה אזרחית (כשליש) רפואה (

בהתאמה). 18%השיבו "כן" לעומת 28%מדים באוניברסיטאות (בשיעורים גבוהים מאלה הלו

בהשוואה - מעל לרבע מהסטודנטים במכללות השיבו כי אכן לימודיהם שם היו בגדר פשרה

לפחות מחמישית מסטודנטים באוניברסיטאות. לא נמצאו הבדלים מובהקים במשתנה זה לפי

ישוב מוצא.

36

ו/או בפסיכומטרי) היו מאפשרים זאת, האם היית לבסוף, לשאלה "אם הציונים שלך (בבגרות

לא היו 25%) ציינו ש"לא", 77%אחר"? מרבית המשיבים (במוסד לימודים בוחר/ת ללמוד

) טענו שהיו בוחרים ללמוד בטכניון. גם 75%ציינו ש"כן". מבין האחרונים, רובם ( 23%-בטוחים ו

כן היו בוחרים במוסד אחר בשיעורים לשאלה זו, כמו לקודמתה, סטודנטים במכללות השיבו שא

בהתאמה). מבין הסטודנטים 14% –ו 31%גבוהים פי שנים מאלה הלומדים באוניברסיטאות (

היו בוחרים בטכניון כמוסד לימודים. השיבו כי במכללות שציינו כי היו לומדים במוסד אחר, הם

ים מהפריפריה היו בוחרים בהשוואה לפי ישוב מוצא, ההבדלים פחות מובהקים ולפיהם סטודנט

שהשיבו 20% –ו 29%במוסד לימודים אחר בשיעורים גבוהים יותר מאלה שמוצאם מהמרכז (

"כן" לשאלה זו, בהתאמה).

סטודנטים באוניברסיטאות, אם כן, בטוחים יותר בבחירת תחום ומוסד לימודיהם מאשר

פריפריה. יחד עם זאת יצוין כי סטודנטים במכללות, וכך גם סטודנטים שמוצאם במרכז, לעומת ה

כמחצית הסטודנטים בכל סוגי מוסדות הלימוד, מהמרכז ומהפריפריה, אינם מתחרטים על

מהווים מיעוט. –בחירותיהם ואלה שכן

וצפיות תעסוקתיות עתידאוריינטציות

חלק זה של הדוח יעסוק בהערכותיהם של הסטודנטים את עתידם ההשכלתי הקרוב (סיום תואר

שון) והרחוק יותר (תארים מתקדמים). כמו כן נבחן את שאלת המקצוע אותו יבחרו, הקשר אר

בינו לבין לימודיהם כעת וכן את הערכותיהם לגבי יכולת השתלבותם במקצוע העתידי

ברותיהם לגבי ניעות חברתית באמצעות השכלה ורכישת מקצוע עתידי. לבסוף נעסוק גם סו

ו לישובי גלעין או שוליים, מרכז או פריפריה.בבחירת יישוב הלימודים וקרבת

71%=בטוחים שיצליחו), 5-=בטוחים שלא יצליחו1(הקרוב באשר לעתידם ההשכלתי

נוספים סבורים 20%מהסטודנטים סבורים כי יסיימו בוודאות לימודיהם לתואר ראשון,

חשש שלא יסיימו הביעו דרגות שונות של 9% –שיסיימו אך במידה פחותה של וודאות, והיתר

נציין כאן כי הסטודנטים שהשתתפו במחקר היו בשנת לימודיהם הראשונה במוסדות לימודיהם.

לא נמצאו הבדלים מובהקים בתחזית זו בין סטודנטים באוניברסיטאות לאלה להשכלה גבוהה.

.או בין סטודנטים שמוצאם מהמרכז לעומת הפריפריה שבמכללות

תואר לימודיל כומשייש נוציי 61%יתה כדלהלן: יתפלגות התשובות הלגבי לימודים לתואר שני, ה

עדיין לא ש ציינו 24%עוד ). 35%) או לאחר הפסקה (26%סיום תואר ראשון ( מיד לאחרשני

שהמשך לימודים לתואר שני קשור להצלחה בתואר נוציי 12% - ם והעל המשך לימודי והחליט

לימודים לתואר שני, שיעור גבוה לבתכניות תואר שני. לימודילמשיכו ישלא נוציי 9% רקראשון.

–יותר של סטודנטים באוניברסיטאות ציינו כי מיד עם סיום התואר יתחילו בלימודי התואר

סטודנטים מהמרכז בהתאמה). 20% –בהשוואה ל 32%בהשוואה לסטודנטים במכללות (

בשיעורים מעט יותר גבוהים ,תואר ראשוןמיד עם סיום ,מעוניינים בהמשך לימודים לתואר שני

בהתאמה). אוריינטציות עתיד בהקשר להשכלה גבוהה 20% –ו 29%מאשר סטודנטים בפריפריה (

מבוססות יותר בקרב סטודנטים מהאוניברסיטאות ותושבי המרכז בהשוואה לסטודנטים

ממכללות ומפריפריה, שכוונותיהם מעט יותר מהוססות בהקשר זה.

37

) מתלבטים 82%( הסטודנטים רוב העתיד הרחוק עוד יותר, דהיינו; לימודי תואר שלישי,לגבי

9% –לגבי זה ("אולי" ו "לא יודע/ת"). בקצוות, דהיינו אלה שכן ימשיכו מול אלה שלא מצויים כ

תואר שני, אם כי עתיד זה רחוק גבי הרצון להמשיך ללימודיבדומה ל מהסטודנטים, בכל קטגוריה.

מבין המשיבים שיעור אלה שהשיבו "כן" , לשאלה זוכלל מאד ומחצית הסטודנטים לא התייחסו

).6%) לעומת המכללות (11%גבוה יותר באוניברסיטאות (

אוריינטציות העתיד הקרוב, קרי סיום התואר הראשון ברורות וסטודנטים מכל סוגי מוסדות

שיסיימו לימודיהם. ככל שהעתיד רחוק יותר והתואר מתקדם, פוחת שיעור הלימוד משוכנעים

הסטודנטים מהמכללות אשר מוכנים להתחייב על כך והפערים בינם לבין הסטודנטים

עתידי חזק ה-אקדמיהתכנון הבאוניברסיטאות גדלים. לפיכך, ביטחונם העצמי של האחרונים ו

ע ירצו לעסוק בעתיד, השיבו רק שליש באיזה מקצולשאלה .אלהיותר בקרב סטודנטים

ציינו כי עדיין לא החליטו.(גם באוניברסיטאות וגם במכללות) מהסטודנטים וכולם

בהקשר לכך התבקשו הסטודנטים לפרט האם קיים קשר בין לימודיהם הנוכחיים למקצוע אותו

י לימודיהם מהווים בורים כס). למרות שעדיין אינם יודעים במה יעסקו, הסטודנטים 7יבחרו (לוח

לימודיהם יוכלו גם לבחור את המקצוע העתידי. אמצעותתנאי הכרחי על מנת לעבוד במקצוע וב

מעטים סבורים כי אין קשר בין לימודיהם או שלימודיהם אינם מהווים תנאי לבחירת מקצוע

עליהם עתידי. לבסוף, שיעור נמוך יחסית של סטודנטים סבורים על מנת לעבוד במקצוע שיבחרו

ללמוד לתואר שני.

לפיכך, למרות שאוריינטציות העתיד המקצועי עמומות מאד ברור למרבית הסטודנטים שעליהם

לרכוש לפחות תואר ראשון על מנת שתתאפשר להם בחירה מקצועית. עם זאת ישנה קבוצה של

סטודנטים שלומדים ללא כל קשר בחירה במקצוע זה או אחר.

סטודנטים באוניברסיטאות אחר לפיו הבדל מובהק והמוסד, נמצא כי ישנבהשוואה לפי סוג

משוכנעים יותר בכך שלימודיהם מהווים תנאי הכרחי כדי לעבוד במקצוע, בהשוואה לסטודנטים

אין הבדלים במשתנים אלה בין תושבי מרכז לפריפריה. .בהתאמה) 3.98 –ו 4.21במכללות (

ירצו לעסוק ים לבין המקצוע בו יהנוכח הםשר בין לימודיהק תפיסות הסטודנטים את .7לוח

= במידה רבה מאד)5 –=כלל לא 1(ממוצעים וסטיות תקן, בעתיד

סטיית ממוצע תקן

משיבים %במידה

רבה ורבה מאד

40 1.61 2.74 אין קשר

77 1.04 4.00 הלימודים יסייעו בבחירת מקצוע עתידי

תנאי לעבודה אינםלמקצוע, אך הם םלימודיהיש קשר בין

בו

2.52 1.31 26

75 1.12 4.09 הם תנאי הכרחי כדי לעבוד במקצוע כעת םלימודיה

כדי לעבוד במקצוע חייבים בתואר שני או בלימודים

נוספים

2.44 1.45 25

38

86% הראשון, כבר עם סיום התואר ,להשתלב בעבודה מלאה להםלשאלה עד כמה חשוב

ציינו שלא 3%במידה בינונית ורק 11%, במידה רבה ורבה מאודשחשוב להם ציינו מהסטודנטים

חשוב להם להשתלב בעבודה מלאה.

כך שמעבר לעובדה שמרבית הסטודנטים ,בהשוואה לפי סוג מוסד לימודים, ההבדלים מובהקים

=במידה רבה מאד) 5( ציינו כי חשוב להם להשתלב בעבודה, בבדיקה של הקטגוריה הגבוהה ביותר

ההשתלבות "בוער" יותר מאשר לאלה נושאם במכללות נטידובלבד, ניכר כי לסט

מהאחרונים ציינו קטגוריה זו. בהשוואה 42% –מהראשונים בהשוואה ל 64%באוניברסיטאות,

מתושבי הפריפריה 61%: הפער נמוך יותרז מול פריפריה, ההבדל מובהק גם הוא אך כלפי מר

מתושבי המרכז ציינו כי חשוב להם להשתלב במקצוע מיד לאחר לימודיהם. 42% –ל בהשוואה

, למניעי הבחירה אקונומים- ממצאים אלה נמצאים כמובן בהתאמה למאפיינים הסוציו

שעליהם הצבענו בדוח זה. כמו כן ממצאים אלה מחזקים את בלימודים, תחום לימודים ומוסד

מרכז לבין לימודים במכללות מגורים בבאוניברסיטאות ו העבודה שיש מתאם גבוה בין לימודים

ומגורים בפריפריה.

שיקולי בחירה רציונלית

, אקונומית- לפרט לגבי שלושת מדדי היוקרה הסוציו במחקר הנוכחי התבקשו הסטודנטים

דהיינו: סוג עיסוק, הכנסה והשכלה את החשיבות שהם מייחסים להיבטים שונים הקשורים

שיעור ניכר של סטודנטים ציינו כי חשוב באופן כללי, ). 8חברתית (לוח -במוביליות (ניעות) כלכלית

להם להגיע לרמת השכלה גבוהה משל הוריהם. בכל הקשור לניעות חברתית הקשורה לעיסוק או

בולטת החשיבות אחרוניםהסטודנטים סברו שהם פחות חשובים. מבין ההיבטים ה להכנסה,

שיעור בינוני ודומה ציינו כי חשוב להם להגיע .שיוחסה לקבלת הכנסה גבוהה מזו של ההורים

שחשוב לה להגיע למעמד גבוה מזה של אחרת ציינה קבוצה בעוד למעמד דומה לזה של הוריהם

מים לפי שאיפות של ניעות גבוהה מזו של ההורים לעומת ניעות דומה אם נמיין את הגור הוריהם.

לזו של ההורים, הרי שמבחינת השכלה והכנסה חשוב לסטודנטים להגיע לרמות גבוהות של ניעות

אין להם שאיפה לעבור את מעמדם של –אלה של הוריהם, בעוד לגבי מעמד חברתי כללי מ

הוריהם.

ד שווה לזה של ההורים, בכל יתר מלימודים,למעט ייחוס חשיבות להגיע למעבהשוואה לפי מוסד

המשתנים נמצאו הבדלים מובהקים. בכל המשתנים סטודנטים במכללות שואפים במידה רבה

, הכנסה, מעמד חברתי והשכלה גבוהים יותריותר מסטודנטים באוניברסיטאות ל: עיסוק טוב

סטודנטים רצון להידמות להוריהם כמו הכנסה והשכלה מאלה של הוריהם. במשתנים בהם הביעו

סטודנטים מהאוניברסיטאות הביעו הסכמה גבוהה מזו של אלה במכללות. השאיפות –

אשר למוביליות חברתית באמצעות ההשכלה גבוהה יותר, אם כן, בקרב סטודנטים במכללות מ

באוניברסיטאות. סטיות התקן דומות למדי בהשוואה בין סטודנטים באוניברסיטאות לאלה

שבמכללות, כך שמגמות אלה שנמצאו כאן מצביעות על דפוס ברור של ייחוס חשיבות להשכלה

כאמצעי ניעות חברתית. בהשוואה לפי יישוב מוצא בפריפריה או במרכז, נמצאו פחות הבדלים

תה חלשה יותר. תושבי פריפריה ייחסו ימידת מובהקותם הי –ידה והיו מאשר לפי מוסד, ובמ

חשיבות להגיע לרמת השכלה גבוהה מזו של הוריהם, יותר מתושבי המרכז, בעוד האחרונים ציינו

בדומה לממצא לפי מוסד כי חשוב להם יותר להידמות להוריהם ברמת ההכנסה וההשכלה.

39

עם שאיפות לניעות בחיים ובעיקר בקרב תושבי יישוב המוצא, קשורמשתנה לימודים, גם

שחלקם סבורים כי חשוב ללמוד על מנת להגיע לרמת השכלה גבוהה מזו של הוריהם, ,הפריפריה

כך שיש רצון אקונומיים גבוהים יחסית-ם סוציובעוד לתושבי המרכז הורים בעלי מאפייני

גם כאן סטיות התקן דומות הגבוהה שלהם. אקונומית- שאר ברמה הסוציוילהידמות להם ולה

).8דומה בהשוואה בין תושבי מרכז לפריפריה בדפוסי חשיבתם (לוח פיזורמאד ומצביעות על

= במידה 5 –=כלל לא 1(ממוצעים וסטיות תקן, כלכלית-. סברות לגבי מדדי ניעות חברתית8לוח

רבה מאד)

-אוניברכולם

סיטאות

הבדל פריפריה מרכז הבדל מכללות

חשוב לך שהעיסוק שלך

יהיה טוב יותר משל הוריך

2.72

)1.50(

2.53

)1.48(

2.91

)1.50(

** 2.68

)1.47(

2.78

)1.58(

ל.מ

חשוב לך שהכנסתך תהיה

דומה לזו של הוריך

2.45

)1.35(

2.61

)1.36(

2.29

)1.31(

** 2.56

)1.34(

2.32

)1.38(

*

חשוב לך שהכנסתך תהיה

הוריךגבוהה מזו של

3.29

)1.54(

3.11

)1.52(

3.48

)1.53(

** 3.24

)1.50(

3.40

)1.59(

ל.מ

חשוב לך להגיע למעמד

חברתי דומה לזה של הוריך

2.96

)1.37(

3.03

)1.36(

2.89

)1.38(

3.01 ל.מ

)1.33(

2.95

)1.44(

ל.מ

חשוב לך להגיע למעמד

חברתי גבוה מזה של הוריך

2.95

)1.51(

2.79

)1.50(

3.12

)1.50(

** 2.92

)1.45(

3.04

)1.49(

ל.מ

חשוב לך להגיע לרמת

השכלתית דומה לזו של

הוריך

2.64

)1.44(

2.78

)1.48(

2.50

)1.39(

* 2.77

)1.41(

2.46

)1.48(

*

חשוב לך להגיע לרמת

השכלתית גבוהה מזו של

הוריך

3.51

)1.52(

3.34

)1.55(

3.69

)1.46(

** 3.43

)1.52(

3.68

)1.51(

*

*P≤.05; **P≤.01 ל.מ = לא מובהק;

הורים) קובצו למשתנה זה של ה(דמיון ל אקונומי- הסוציו סטאטוסהשאלות העוסקות בשימור ה

.). השאלות 81= (אלפא קרונבך לשלוש השאלותממוצע אריתמטי של השאלות המבוסס על, אחד

צא מנ . ).89= קרונבך לארבע השאלותאלפא ( דקובצו למשתנה אח סטאטוסהעוסקות בשיפור ה

סטאטוסה שימורלגבי , כדלהלן:של משפחת המוצא סטאטוסאלה ל םבין משתניחיובי קשר

יש יותר - גבוהשל משפחת המוצא סטאטוסככל שהש כך )N=624; P<.001. (49 יההמתאם ה

, כך שככל )r=-.37; N=624;P<.001(שלילי, הקשר הוא סטאטוסהשיפור גבי ל ;ורצון לשמר

לא נמצא קשר בין . סטאטוסשל משפחת המוצא נמוך יותר, יש יותר רצון לשיפור ה סטאטוסשה

או מקום קודמים יםלימודי יםלבין הישג ,ביחס לזה של ההורים סטאטוסה שימור או שיפור

המגורים.

.יהם

חצית

מוסד

שליש

קרב

מכל

45%

מגורי

בעיר

מוסד

ואה

ומת

נים,

41%

שונה

ות).

סיום לימודי

רים ועוד כמח

אה לפי סוג מ

שוב מוצא,

בק 19%ומת

ו כחמישית מ

% –השוואה ל

הוא קרוב למ

ריפריה.

ניינים לגור ב

ה לפי סוג מ

גדולות בהשו

לע ,)49%ת (

המרכז מעוניי

%ם גדולות (

שליש מהראש

ר בערים קטנ

0

20

40

60

80

100

לאחר עתידי,

ב מגורי ההור

בהשוואריהם.

אה לפי ישו

הוריהם, לע

וריהם העידו

רי הוריהם בה

ר באופן כלשה

דנטים מהפר

טודנטים מעונ

בהשוואה ).2

גגורר בערים

טים במכללות

טודנטים מה

בעתיד בערים

נה לעומת ש

מעוניינים לגור

 שוב מגורי הורים

2

קום מגורים ע

ם לגור ביישוב

ר רחוק מהור

את, בהשווא

נה מזה של

מתגוררים ה

ר קרוב למגור

ינים להישאר

תר בקרב סטו

אחוזים)

מחצית הסט

ים (תרשים

ת יעדיפו להת

ת מהסטודנט

סט שוב כפרי.

להתגורר ב

וצה האחרונ

ריה ובמרכז מ

יש  מגורי הורים

23

40

יפריה?

בי בחירת מק

טים מעוניינים

ינים להתגורר

מת זלעו ם.

בישוב השונ

ו הישוב בו מ

ז רוצים לגור

דנטים מעוניי

רים גבוה יות

(בא ה להורים

, קצת מעל ר

שובים כפריי

וניברסיטאות

זאת כמחצי

ינים לגור ביש

ם בפריפריה,

חצית מהקבו

נטים בפריפר

קרוב למ  ההורים

53

מרכז או פרי

לגבשו להשיב

ע מהסטודנט

מעוניי 24%ק

ים מובהקים

עוניינים לגור

לגור באותו

תושבי המרכז

מרבית הסטוד

וב מגורי ההור

רבהרים לפי ק

עוניינים לגור

ביש 44% –ר

טודנטים באו

לעומתללות.

מעוניי ,טאות

ל סטודנטים

ה), בעוד מח

רבע מהסטודנ

שונה משל ה

24

גורים עתידי:

קרנו התבקש

כי כרב 1שים

להוריהם. רק

מצאו הבדלי

הפריפריה מע

רכז. על רצון

מת 58% –ם ו

ה. למרות שמ

התרחק מישו

במקום מגור

ב בו יהיו מע

קטנה, והיתר

מהסט 44%כי

דנטים במכל

ם באוניברסיט

ם מאלה של

בהתאמ 23%

שוב כפרי (כר

ה במקום מג

ודנטים במחק

לראות בתרש

בסמיכות ל –

מודים לא נמ

טודנטים מה

דנטים מהמר

צת סטודנטים

שבי הפריפריה

הם, הרצון לה

. בחירה1ים

ר לסוג הישוב

ה או בעיר ק

מודים נמצא כ

מהסטוד 22%

ש מהלומדים

עורים כפולים

% –אה ל וו

יינים לגור ביש

בחיר

הסטו

ניתן ל

מהם

הלימ

מהסט

סטוד

קבוצ

מתוש

הוריה

תרשי

באשר

גדולה

הלימ

% –ל

כשלי

בשיע

בהשו

מעוני

רובה

שלוש

אזור

מים,

ללות

בלבד

בעוד

הגיע

-ים

עיקר

-יה

אים

תים

ריה.

תם,

נומי

יעור

מדים

שוב

הים

פריפריה הקר

כל אחת מש

ם ובמרכז (א

צאים הקודמ

שוואה למכל

ה לחמישית ב

קרבה אליו, ב

אן שהרצון לה

מקום מגורי

א מאפיינת בע

ישובי פריפרי

הנמצאדנטים

רסיטאות (שת

ך ואזורית.

בפריפר –יתר

בעיקר בהכנס

אקונ- הסוציו

קודמים, שי

ה בעוד הלומ

פסיכומטרי),

מודיים הגבו

וזים)

ם במרכז, בפ

עט שווה בכ

מהסטודנטים

בהתאם לממ

מכפולה בה

ות בהשוואה

ז עצמו או בק

מכאם בעתיד.

ות מעבר של

איפה כזו היא

המגורים בי

של סטוד יות

שלוש אוניבר

מתמחה, חינוך

עין משנה והי

ת הוריהם וב

יה, מעמדם

ה לממצאים

בי הפריפריה

ים (בגרות ופ

ההישגים הלימ

0

20

40

60

80

100

ימודים (באח

הא –ישראל

תה כמעי הי

36%תגורר

בם בכל אזור.

בולטת ויותר

מדים במכלל

ם לגור במרכז

להישאר שם

באמצעו -שון

ה וקיימת שא

ייחודית של

חירות לימודי

ד אקדמיים:

ש מכללות: מ

י גלעין או גלע

בהשכל צפוי,

אם מהפריפרי

בדומהא כי

מזה של תושב

מודיים קודמי

ת הם בעלי ה

 עיר גדולה

33

41

חר סיום הלי

ם בו יבחרו בי

ת המשיבים

להתעוניינים

מהסטודנטים

את המרכז ב

כמחצית הלומ

י פריפריה.

רכז מעוניינים

יה מעוניינים

התואר הראש

לי, אבל במידה

דיון

ההשפעה הי

גלעין) על בח

מוסדות לימוד

עודית) ושלוש

ררים באזורי

ומי שלהם, כצ

אלה שמוצא

נמצאת. עוד

כז רב מהמר

להישגים לימ

וניברסיטאות

 ישוב עירוני

25

ינים לגור לאח

ן את המיקום

קה? התפלגות

הרחוקה מ

מ 32%משנה)

יברסיטאות א

כעומת זאת,

עדיפים ישובי

מוצאם מהמר

צאם בפריפרי

יום לימודי ה

ם, באופן כלל

ה לבחון את

ישובי ג –כז

ששה מב ,שונה

ית ואחת כייע

שלישים מתגור

אקונו- הסוציו

ם קודמים,

אוניברסיטאו

קרב תושבי ה

ריה. באשר ל

ם בעיקר באו

 שוב כפרי

42

שוב בו מעוניי

קשו גם לציין

פריה הרחוק

שר בפריפריה

ן מה לו (גלעי

ודנטים באוני

לעבהתאמה).

ברסיטאות מ

סטודנטים שמ

טודנטים שמוצ

ית, לאחר סי

מהסטודנטים

ריה.

הנוכחי הייתה

מגורים במרכ

ודיהם הראש

ברסיטאות על

שני שהמחקר

שונים ברקע ה

מצאי מחקרי

שמוצאם בא

רסיטאות מק

יקר מהפריפר

מרכז הלומדים

יש

2

. סוג ייש2ים

ודנטים התבק

כז או בפריפ

גוריות, כאש

ין) או בקרבה

פתם של סטו

ב 16% –ו 4

ומדים באוניב

י, מרבית הס

שלישים מסט

יליות חברתי

קטן מ יין חלק

תושבי הפריפר

ת המחקר ה

ים (לעומת מ

ילת שנת לימו

דרות כאוניב

ב משתתפי ה

ש דנטים אלה

שבדומה לממ

משל אלה

מדים באוניבר

ללות הם בעי

י, תושבי המ

ר.

תרשי

הסטו

למרכ

הקטג

הגלע

העדפ

)48%

מהלו

כצפוי

שני ש

למוב

מאפי

את ת

מטרת

שוליי

בתחי

המוגד

מקרב

סטוד

כך ש

נמוך

הלומ

במכל

כצפוי

ביותר

42

מחקרים לממצאי אמנם גורים דומים מאפייני הסטודנטים במחקרנו, בפילוח על פי ישוב מ

עם זאת, מובן שחלק מהסטודנטים תושבי ,אחרים בכל הקשור להבדלים בין פריפריה ומרכז

אקונומי גבוה והישגים - סוציו סטאטוסאינם בעלי ,המרכז, שרובם לומדים באוניברסיטאות

וההיפך הוא הנכון לגבי תושבי הפריפריה (מבחני פסיכומטרי ובגרות) לימודיים גבוהים

. ובחירתם של אלה היו בסיס המחקר שכמחציתם לומדים במכללות

המניעים המרכזיים לרצון הסטודנטים ? כחלק משלב חייהם מדוע הסטודנטים מחליטים ללמוד

מניעיםה ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה הם הרצון לרכוש מקצוע ו"לעשות משהו עם עצמם".

קשורים במורטוריום כמו: הרחבת אופקים, להיות אנשים משכילים, ים בדרגת חשיבותם הבא

להבין את עצמם טוב יותר ואת העולם סביבם. הסטודנטים מכירים גם בחשיבות הלימודים

הם מייחסים לכך ם, אך ישיקולים אינסטרומנטלי ; בשלכאמצעי למוביליות חברתית, דהיינו

יוחסה ולהשפעתם הקודמים. לבסוף, לסוכני החברות וליםחשיבות פחותה בהשוואה לשיק

בפילוח הנתונים לפי .בקבלת ההחלטה ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה ביותר מעטההחשיבות ה

בעיקר לומדיםה ,תושבי המרכז סטודנטיםבפריפריה, או מקום מגורים, דהיינו; במרכז

ה גבוהה משיקולים מורטוריים ובשל נוטים (בחלקם) לבחור במסלול של השכל ,באוניברסיטאות

ממעטים ,שמחציתם לומדים במכללות ,נורמות חברתיות כאלה ואחרות, בעוד תושבי הפריפריה

ללמוד בשל שיקולים אלה.

במוסדות לימוד דומים ללא בחרונמוכים לימודיים בעלי הישגיםבאשר לבחירת מוסד הלימודים,

ואילו בעלי ההישגים הגבוהים נבדלים בבחירתם על פי , אקונומי שלהם- הסוציו סטאטוסקשר ל

נטו הם גבוה, אקונומי של הסטודנטים -הסוציו סטאטוסומקום המגורים. כאשר ה סטאטוסה

את אוניברסיטת תל אביב, תושבי והעדיפתושבי המרכז :לבחור באוניברסיטה לפי מקום מגורים

עדיפו תושבי הנמוך יחסית סטאטוסההפריפריה את אוניברסיטת חיפה ואת הטכניון. כאשר

נמוכה היוקרה הבעלת את ללמוד באוניברסיטה אם כי ,יותר מאשר תושבי הפריפריה ,המרכז

סטודנטים תושבי הפריפריה דומים יותר זה לזה בבחירת כמו כן, . אוניברסיטת חיפה –יותר

מהווה אקונומי- וסוציה סטאטוסמוסד הלימודים מאשר סטודנטים תושבי המרכז. לפיכך, ה

בהשוואה לאלה מהמרכז. ממצא זה מאושש את -מרכיב המשפיע פחות בקרב תושבי הפריפריה

על בעיקר ישפיע בבחירת המוסד סטאטוסהשערתנו הראשונה באופן חלקי בלבד, שכן שיערנו כי ה

בעלי ההישגים הנמוכים מהפריפריה, בעוד הוא משפיע יותר על בעלי ההישגים הגבוהים.

מסתבר כי בבואם לבחור מוסד לימודים, הסטודנטים מעוניינים בעיקר ביוקרתו של המוסד

הכוללת, בין היתר את רמת הלימודים בו, איכות המרצים ועוד. לאחר מכן, חשוב לסטודנטים

נו "אינסטרומנטליים", הכוללים, בין היתר, המשך לימודים בעקבות התואר ינושאים שכינ

ייחודי ומידת ישימותם של הלימודים לסטודנטים. שיקולים ם לימודיםתחושנרכש, קיומו של

כלכליים ואפשרויות מגורים שונות הגלומות במוסד הנבחר היוו חלק מהשיקולים אבל רמת

החשיבות שיוחסה להם נמוכה. לבסוף, הבחירה במוסד לימודים כחלק משיקולי מורטוריום

דומה), זכתה להערכה הנמוכה ביותר בקרב (חיים סטודנטיאלים, לגור רחוק מההורים וכ

.הסטודנטים

מוסד לימודים משיקולי יוקרה בבוחרים ,שמרביתם תושבי המרכז ,סטודנטים מהאוניברסיטאות

סטודנטים שמוצאם מישובי פריפריה והלומדים במכללות שוקלים ומשיקולים מורטוריים שונים.

43

כאשר השיקולים של תושבי בנוסף, יים.בחירת מוסד לימודים בעיקר משיקולים אינסטרומנטל

תהיה שונה, כפי ששיערנו.במוסד לימודים שבי המרכז דומים, הבחירה שלהם והפריפריה ות

ים יותר בבחירת מוסד הלימודים בעוד תושבי הפריפריה, ששיקולי בחירת יתושבי המרכז הטרוגנ

שני בבחירת מוסד לימודים מוסד הלימודים שלהם הם אינסטרומנטליים, נוטים להידמות אחד ל

מכללה אזורית).ב(בדרך כלל

) וחוקרים Hayden and Carpenter, 1990), היידן וקרפנטר (2005כפי שכבר נטען על ידי גץ (

נוספים, השיקולים בבחירת מוסד לימודים הם רבים ומגוונים, כאשר לגבי חלק מהסטודנטים

בעוד ,ות חברתית באמצעות השכלה גבוההמדובר באמצעי אינסטרומנטלי לרכישת מקצוע וניע

לאחרים הלימודים והבחירה במוסד הלימודים מהווים חלק מתהליך המורטוריום שהם חווים.

ממצאי מחקרנו מצביעים על הדפוס לפיו תושבי המרכז והלומדים באוניברסיטאות בוחרים

תר, וכן כחלק מהמורטוריום של שלב החיים בו הם ובמוסד לימודים זה משיקולים אינטרינזיים י

יותר. מובן םאינסטרומנטליימכווני מטרה תעסוקתית ושיקוליהם הפריפריהנמצאים. תושבי

שמכלול השיקולים וההבחנה בין סטודנטים מהמרכז לאלה מהפריפריה משקפת גם מגוון של

Breen andציונלית (ראו למשל: אילוצים כלכליים, הון תרבותי וסדרה של שיקולים של בחירה ר

Yaish, 2006; .(

העניין שיש לסטודנטים במקצוע הנלמד הוא החשוב ומה באשר לתחום הלימודים? באופן כללי

. לאחריו, דורגו שיקולים כמו: יוקרת המקצוע, משכורת נלווית לו בעתיד ועוד. בבחירה זו ביותר

יכולתם האישית, :פשרות שונות כמו למשלחלק מהסטודנטים בחרו בתחום הלימודים כתוצאה מ

יכולתם לעמוד בתנאי הקבלה וכדומה. לבסוף, שיקולי הזולתיות, דהיינו; תרומת התחום הנלמד

הבחירה במניעים לבחירה בתחום לימודים. לחברה ולקהילה הוערכו במידה המועטה ביותר

סטודנטים אפיינה יותר ,עניין שמגלים הסטודנטים בתחום הנלמדכתוצאה מהבתחום הלימודים

מהאוניברסיטאות שמוצאם מישובי המרכז. סטודנטים מהמכללות שמוצא מחציתם מהפריפריה,

מוכנים יותר לפשרות לימודיות ולבחור תחום לימודים שיספק להם גם עבודה מיד בסיום התואר.

חרו אחרת למקום המגורים, אם כך, השפעה גדולה על הבחירה כך שגם בעלי שיקולים דומים יב

סטודנטים המעוניינים בביטחון תעסוקתי וגרים במרכז, יבחרו ;בהתאם למקום מגוריהם

כאשר שאר -טחון תעסוקתי וגרים בפריפריה יבתחומי לימוד שונים מאלה המעוניינים בב

ברוב השיקולים. ) שווים, וכך גם סטאטוסו יםלימודי יםהתנאים (הישג

בממצאים אלה "התרגום" של שיקולי בחירה בתחום לימודים שונה, לפיכך, בין מרכז לפריפריה.

ולמערכת םוהאינסטרומנטליילשיקולים האינטרינזיים המשך לכל מה שטענו קודם באשר יש

אקונומית המאפשרת בחירה במקצוע לפי העניין בו לעומת פשרות -הערכים והתשתית הסוציו

,Teichlerלרכוש מקצוע ולהשתלב במהירה בשוק העבודה (ראו למשל שיש לעשות על מנת

שמוצא רובם סטודנטים באוניברסיטאות, לאחר שבחרו במוסד ותחום לימודים מסתבר ש ).1999

תושבי הפריפריה. מאשר סטודנטים במכללות םבטוחים יותר בבחירתמהמרכז, כאמור

סטודנטים מכל ראה ברור וודאי למרבית הנסיום התואר הראשון באשר לאוריינטציות עתיד,

סוגי מוסדות הלימוד. ככל שהעתיד רחוק יותר והתואר מתקדם, פוחת שיעור הסטודנטים

והפערים בינם לבין הסטודנטים ללימודים מתקדמיםמהמכללות אשר מוכנים להתחייב

44

בולטידי עת-אקדמיהתכנון הבאוניברסיטאות גדלים. לפיכך, ביטחונם העצמי של האחרונים ו

מעבר לעובדה שמרבית הסטודנטים ציינו כי חשוב להם להשתלב .אלהיותר בקרב סטודנטים

ההשתלבות "בוער" יותר מאשר לאלה נושאבעבודה, ניכר כי לסטודנטים במכללות

מכאן שיש תמיכה . באוניברסיטאות. בהשוואה לפי מרכז מול פריפריה, ההבדל מובהק גם הוא

עתיד לגבי אופי העיסוק הצפוי מכוונת בחירה במסלול לימודים ואת מידת תשאוריינטציילטיעון

מאופיינים ,), כך שסטודנטים מהמרכז, הלומדים באוניברסיטאותDar and Getz, 2007יוקרתו (

באוריינטציות עתיד שיכשירו אותם לתעסוקה יוקרתית יותר הדורשת השלמת תארים מתקדמים

שחלקם תושבי הפריפריה בעלי טווח תכנון עתידי קצר בעוד חבריהם, הלומדים במכללות

בחירות השתלבות מהירה בשוק העבודה גם אם המקצוע אינו יוקרתי. –ואינסטרומנטלי יותר

מאפיינות בעיקר נשים, קבוצות מיעוט יה דומות לבחירות הרסטודנטים מהפריפ אלה בקרב

).Brown, 2002אקונומי נמוך (-ד סוציומוסטודנטים ממע

השאיפות שיקולים נוספים במערך המורכב של בחירה במוסד ותחום לימודים כוללים גם את

. שאיפות אלה נמצאו במחקר הנוכחי כחזקות יותרלמוביליות חברתית באמצעות השכלה גבוהה

בקרב סטודנטים במכללות מאשר באוניברסיטאות. בדומה לממצא לפי מוסד לימודים, גם

שחלקם ,ר עם שאיפות לניעות בחיים ובעיקר בקרב תושבי הפריפריהיישוב המוצא, קשומשתנה

חלק ניכר סבורים כי חשוב ללמוד על מנת להגיע לרמת השכלה גבוהה מזו של הוריהם, בעוד ל

והם מעוניינים אקונומיים גבוהים - סוציו םתושבי המרכז הורים בעלי מאפיינימהסטודנטים

. בכך יש תמיכה נוספת הוריהםהגבוהה שלאקונומית -להידמות להם ולהישאר ברמה הסוציו

תועלת הצפויה ללמודל הבחירה הרציונלית הקשור, בין היתר, בסיכויים להצליח בלימודים ו

מהם.

לגרום לצעירים לשנות את מקום מגוריהם יםעשוי ,לבסוף, הלימודים, כאמצעי לניעות חברתית

מעוניינים , בישובי מרכז ופריפריה,נטיםמרבית הסטודאמנם בעתיד, בעקבות המקצוע שרכשו.

להישאר באופן כלשהוא קרוב למגורי הוריהם, הרצון להתרחק מישוב מגורי ההורים גבוה יותר

שליש מהסטודנטים מהפריפריה מעוניינים לגור בישוב ; הפריפריהישובי בקרב סטודנטים מ

שני שלישים ם זאת, עדייןעבקרב סטודנטים מהמרכז. כחמישיתהשונה מזה של הוריהם, לעומת

מתושבי הפריפריה אינם נרתעים ממגורים שם בעתיד, בבחינת "האדם אינו אלא תבנית נוף

).2008מולדתו" כפי שכתב טשרניחובסקי בשירו "האדם אינו אלא" (פורום מדור שירה ופרוזה,

סיכום ומסקנות

נגישות רבה יותר לאוכלוסיות התרחבות ההשכלה הגבוהה ופריסת מוסדותיה במרחב, אפשרו

שהשתתפותם במערכת זו בעבר הייתה מצומצמת. בין אוכלוסיות אלה נמנים תושבי הפריפריה.

בי הפריפריה בנגישות להשכלה גבוהה קשורה להישגיהם שמקובל להניח כי נחיתותם של תו

של תושבי אלה אקונומי הנמוכים יותר מ-ולמעמדם הסוציובבתי הספר התיכוניים הלימודיים

המרכז. נחיתות יחסית זו משפיעה גם על בחירתם הלימודית. רוב המחקרים שנערכו בתחום של

השכלה גבוהה, ריבוד ואי שוויון אינם אחידים בממצאיהם ומצביעים על הצטמצמות או

; איילון 2008(ראו למשל: איילון, אקונומי-התרחבות הפער ההשכלתי על פי הסטאטוס הסוציו

. Dar and Getz, 2007) ;2004סבירסקי, ;1997; סבירסקי וסבירסקי, 2002ויוגב,

45

במחקר הנוכחי ביקשנו לבדוק את ההשפעה הייחודית של מקום המגורים בבחירת מוסד ותחום

;זכתה לאישושלימודים. אמנם לא כל השערות המחקר אוששו במלואן אולם טענתנו המרכזית

בין ןיחסי גומלי נםהמגורים על הבחירה הלימודית ויש יחודית של מקוםיהשפעה חזקה וניכרת

יםובהישג אקונומי-הסוציו סטאטוסמשתני הרקע, כך שהשפעת מקום המגורים תלויה ב

סטאטוסמשתמע מכך כי ההבדלים אינם נובעים מ. קודמים (בגרות ופסיכומטרי) יםלימודי

עצם המגורים בפריפריה ;להניח אקונומי שונה או בשל שיקולי בחירה שונים, כפי שמקובל- סוציו

גם כאשר הם דומים - תושבי המרכז המתבצעות בקרבלה בהשוואה לאלבחירות שונות גורמת

גים גבוהים אמנם באופן נבדל על בעלי היש המשפיע . תכונת ה"פריפריאליות"במאפיינים אחרים

בחלק , אולםבבחירהלא בכל צירוף קיים דמיון כמו כן ו שונה סטאטוסאו על בעלי ,נמוכים וא

יחסית למי שחסרים -ות בבחיר רב קיים דמיוןבעלי "התכונה הפריפריאלית" בקרב מהצרופים

המאפיין את בעלי "התכונה עוד עלה בבהירות מהמחקר הנוכחי כי תכונה זו (כלומר גרים במרכז).

הפריפריאלית" הוא התמקדות בתחומי לימוד המאפשרים כניסה מהירה יחסית לשוק העבודה.

סטאטוסהוא ההמסביר זאת מרכזי, המשתנה הבמוסד ובתחום למודים באשר לבחירה רציונלית

עומת זה נמוך נוטים ללמוד כדי לשפר את מעמדם ל סטאטוסאקונומי. סטודנטים בעלי -הסוציו

גבוה נוטים ללמוד כדי לשמר את מעמדם. בשני סטאטוסשל הוריהם, ואילו סטודנטים בעלי

המקרים נדרשת רמת השכלה גבוהה יותר מזו של ההורים. כצפוי לפי התיאוריה, המסבירה את

השימור המעמדי והניעות המעמדית, למקום המגורים של הסטודנט (מרכז או פריפריה) אין

ך.השפעה על כ

נגישות שווה , אם כן,הגידול במספר המוסדות להשכלה גבוהה בעשורים האחרונים לא מבטיח

בהשוואה לתושבי המרכז. מספר גורמים השלובים זה בזה - למוסדות בקרב תושבי הפריפריה

משפיעים על תהליך קבלת ההחלטות הקשור ברכישת השכלה גבוהה, ומקום המגורים הוא אחד

מהם.

הקשור בבחירת מוסד ותחום לימודים ,של מחקר זה היא בכך שמעבר לנושא הריבודיחשיבותו

נתנו מניעי הבחירה במוסדות להשכלה גבוהה כפי שהם נתפסים על ידי הסטודנטים. בכך נבחנו

בין סטודנטים מהפריפריה לעומת ת מוסד ותחום לימודיםבחירבהבדלים ה מענה מסוים להסבר

כאשר ;בלת על קיפוח יחסי של הפריפריה לא זכתה לתמיכה מלאההטענה המקו .אלה מהמרכז

סטאטוסהבחירות הלימודיות של הסטודנטים קשורות פחות ל –מדובר בהשכלה גבוהה

. סטודנטים "מצליחים" מהפריפריה מגיעים לאוניברסיטאות אולם ים קודמיםלימודי יםולהישג

לשוק העבודה, בדומה לחבריהם בעלי בוחרים תחומי לימוד המאפשרים כניסה מהירה יחסית

כלומר –ההישגים הפחותים הלומדים במכללות. הקיפוח הוא בשלב שלפני הלימודים הגבוהים

חלקם היחסי הנמוך של בעלי הישגים גבוהים בפריפריה.

מסקנה זו משליכה גם על מערכת ההשכלה הגבוהה בכלל. מבחינת הויכוח על "ריבוד" לעומת

ממצאים קודמים, המראים שהגישות אינן מוציאות זו את זו (אילון חקר זהמ "שונות", מחזק

). יש תמיכה בגישת הריבוד, בעיקר בכך שלאוניברסיטאות מגיעים סטודנטים בעלי הישגים 2008

אולם דווקא הבחירה הנבדלת של .גבוהים יותר, והם אף לומדים תחומים יוקרתיים יותר

דה על שונות על פי הצרכים, ובחירה על פי הריבוד המוסדי .סטודנטים מהמרכז ומהפריפריה מעי

יות בשל חוסר וכשלים או טעעל הצביעהיא ל ,הביקורתי זהקובלת במחקר, בעיקר במהגישה ה

46

תוצאות המחקר הזה, למרות שלא לכך כוונו, מחזקות דווקא מדיניות.הידע או הבנה של מתכנני

יענו לצרכי הפריפריה. שלימוד ותחומי לימוד בפריפריה מוסדותלפתח –הקיימת המדיניות את

המוסדות מכוונים בעיקר לתחומי לימוד העונים לצרכי –מסתבר שאכן המטרה מושגת

תחומים המאפשרים כניסה מהירה יחסית :לפחות בכל הנוגע לעיקרון הבסיס –הסטודנטים

, אולם זה מלא לצורך הזה . אין כאן טענה כי המבחר המוצע אכן עונה באופןהעבודהלשוק

בכך רק ניסוי ולעיתים טעיה. החידוש במחקר הנוכחי אינובגדר קרון המכוון והשאר הוא יהע

ישנה קיימת, (שאכן נחיתות תושבי הפריפריה, כך שמעבר לשהוא מספק הסברהרחבת האלא ב

להישגים ו סטאטוס"תכונת הפריפריאליות" שאינה נזקקת ל קיימת ,)כפי שהוצג גם במחקר זה

לכך . מבחינה מסוימת, יש כאן רמיזה של בחירות לימודיות לצורך הסבר קודמים לימודיים

אקונומי לא בהכרח יגרמו -הסוציו סטאטוס, או שינוי בהפריפריהשל תושבי םששיפור ההישגי

לשינוי בהעדפותיהם הלימודיות.

אלא גם ובעיקר במוסדות ובתחומי לימוד ממצאים אלה יסייעו לא רק להבנת תהליך הבחירה

בצד המעשי . בה למתגוררים החיים ניעות חברתיתעל סיכויי ולהשפעה של החיים בפריפריה

השכלה בפריפריה כך חינוך וההמחקר יאפשר לקובעי מדיניות לתכנן את מבנה מערכת ה

ויות רחבות ופתיחת אפשר תוך זיקה לישוב מוצאם שתתחשב בבחירות של מועמדים ללימודים

.יותר לניעות חברתית בחברה הישראלית בעתיד

רשימת מקורות

.33-60), 1, י(סוציולוגיה ישראלית כן, מדוע?ימי לומד מה, ה). 2008( 'איילון, ח

השלכות חברתיות של התפשטות ההשכלה -חלון לחלום האקדמי ). 2002( 'ויוגב, א ',איילון, ח

משרד החינוך, לשכת המדען הראשי.ירושלים: .הגבוהה בישראל

השלכותיה התרחבות ההשכלה הגבוהה ).2002(, ., איילון, ח.שביט, י .,צ'אצ'אשווילי, ס- בולוטין

.317-45), 2, ד (סוציולוגיה ישראלית .1980-1996הריבודיות בישראל:

). סוגיות פסיכומטריות וחברתיות בתהליך ברירת סטודנטים באוניברסיטאות 1994בלר, מ' (

. 88-108, ל"ו מגמותבישראל.

,שלסקי (עורכים) 'אריאלי וש 'קשתי, מ '). דרכי הוראה חלופיות. בתוך י1997( 'בן ארי, ר

). תל אביב: רמות.95-6–עמ' ( לקסיקון החינוך וההוראה

תרבותי, ספר לימוד בגאוגרפיה ופיתוח -. האדם במרחב החברתי)2011( 'ופריאל, ע 'גל, א

המזכירות הפדגוגית. ,ירושלים: משרד החינוך הסביבה.

הישגים לימודיים, משאבים אישיים, מניעים ללמוד ושיקולים בבחירת תעסוקה). 2005גץ, ש' (

")דוקטור לפילוסופיה"תואר החיבור לשם קבלת ( במסלולי לימוד שונים לתואר ראשון

ירושלים: האוניברסיטה העברית.

.215-34 ,ג' ,חוקרים בעמק .תושבי מרכז ופריפריה במערכת ההשכלה הגבוהה .)2008( 'גץ, ש

.יכולת למידה ומיצב חברתי כלכלי בהצבה ללימודי התואר הראשון בישראל .)2008( 'ודר, י 'גץ, ש

.696-723 ,)4מה ( ,מגמות

47

לשנים 34/35דין וחשבון מס' ). 2009המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתיקצוב (

. ירושלים.)2007/8תשס"ח (ו) 2006/7תשס"ז (

.)2008המרכז לבחינות והערכה (

http://www.nite.org.il/files/statistics/graphs2008/08a_36.pdf

ירושלים: .בישראל: מגמות והתפתחותמערכת ההשכלה הגבוהה ). 1997הרשקוביץ, ש' (

הוועדה לתכנון ולתקצוב.-המועצה להשכלה גבוהה

.1952-2004אקדמיה בסביבה משתנה: מדיניות ההשכלה הגבוהה בישראל ). 2004( 'וולנסקי, ע

הוצאת הקיבוץ המאוחד ומוסד שמואל נאמן.תל אביב:

כלפי קידומם של תלמידים מקבוצות חברתיות מדיניות החינוך בישראל. )1988( 'יוגב, א

.ירושלים: משרד החינוך .נייר עמדה לעיון המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך -חלשות

). ריבוד האוניברסיטאות בישראל והשלכותיו על מדיניות החינוך הגבוה. 2000יוגב, א' (

.481-98, ב' סוציולוגיה ישראלית

ירושלים: .1999השנתון הסטטיסטי לישראל .)2000טיקה (ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיס

.הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ירושלים: תשס"ח. –השכלה גבוהה בישראל ). 2010ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (

.1388הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסום מספר

האקדמיזציה של ההכשרה להוראה ושל מקצוע ). 1997( 'וליבמן, צ ', פייגין, נ', אריאב, ת'כפיר, ד

ירושלים: הוצאת מאגנס. ההוראה.

בחירת מכללת אורנים כמוסד לימוד: עמדות של סטודנטים ). 2008( 'גבע, מ- ומלצר 'לב ארי, ל

טבעון: מכללת אורנים, הרשות למחקר .בתחילת שנה א' (תשס"ח) תואר ראשון ותואר שני

ולהערכה.

-95, 66, אופקים בגאוגרפיה. הון חברתי כמנוף לפיתוח הפריפריה. )2006( 'ופווין, א 'לב ארי, ל

113.

בחירת מכללת אורנים כמוסד לימוד: עמדות סטודנטים ). 2003( 'וברקון, א 'גבע, מ- מלצר

.טבעון: מכללת אורנים, היחידה למחקר והערכה. שנה א', תשס"ג בתחילת

.אביב: עם עובד- תל .שיטות מחקר במדעי החברה ).1998( ח' ונחמיאס 'ד ,נחמיאס

-חברתי בישראל, בתוך ד. גולן-). פערים בחינוך ומדיניות הפיתוח הכלכלי2004( 'סבירסקי, ש

. תל אביב: בבל.)22-41(עמ' שוויון בחינוך-איעגנון (עורכת),

מרכז אדוה.. תל אביב: השכלה גבוהה בישראל. )1997( 'וסבירסקי, ב 'סבירסקי, ש

מתבגרים בישראל: ,בתוך ח. פלום (עורך) אוריינטציית עתיד של מתבגרים. ).1995( 'סגינר, ר

אבן יהודה: רכס. .)147-76(עמ' היבטים אישיים, משפחתיים וחברתיים

.16-22 ,23 ,מפנה ?האמנם שוויון –). מרכז ופריפריה בחינוך ובהשכלה בישראל 1998( 'ד סואן,

מתוך), אוחזר 2008פורום מדור שירה ופרוזה (

http://www.shin1.co.il/forum/forums.php?fid=13&sid=3114&sortby

48

על של תוקף הניבוי של מרכיבי מערכת המיון - . ניתוח)1999(' ואורן, כ 'ברונר, ש ',כהן, ת- קנת

.54-71 , 'מ מגמותלאוניברסיטאות בישראל כלפי מידת ההצלחה בלימודים.

.9 - 3 ,15 ,פנים ). עשר הצעות ועוד אחת לשינוי פני החינוך בישראל.2000( ',קשתי, י

בן 'ריץ' ור ,). מסגרת לבחינת שיטות הוראה לכיתה ההטרוגנית. בתוך י1994( 'בן ארי, רו 'ריץ', י

אבן יהודה: הוצאת רכס.). 9-16( שיטות הוראה לכיתה ההטרוגנית ,)ארי (עורכים

מימושה של 'ההזדמנות השנייה' על ידי -אקדמיות בישראל-המכינות הקדם. )1990(' שביט, ר

תל אביב: ").מוסמך"עבודה לקבלת תואר ( צעירים בני קבוצות אוכלוסייה שונות

אוניברסיטת תל אביב.

הפיתוח והתכנון המרחבי, ספר לימוד בגאוגרפיה ופיתוח ). 2010( 'ופיין, צ 'שילוני, א, 'שגב, מ

המזכירות הפדגוגית. –ירושלים: משרד החינוך הסביבה.

ירושלים: המכון למחקר חברתי שימושי.. נגישות להשכלה גבוהה: עמדות הציבור). 1996(' שי, ש

רחובות: המרכז . התרחבות ההשכלה הגבוהה בישראל והמכללות האזוריות). 1995( 'שרמן, נ

ללימודי הפיתוח.

Alexander, K. L., Eckland B. K. and Griffin, L. J. (1976). The Wisconsin Model of socioeconomic achievement. American Journal of Sociology. 81, 324-63.

Aschaffenburg, K., & Ineke, M. (1997). Cultural and educational careers: The dynamics of social reproduction. American Sociological Review, 62, 573-87.

Ayalon, H., &Yogev, A. (2005). Field of study and students' stratification in an expanded system of higher education: The case of Israel. European Sociological Review, 23(3), 227-41.

Beggs, M. J., Bantham, J. H., & Taylor, S. (2008). Distinguishing the factors influencing college students choice of major. College Student Journal, 42(2), 381-94.

Blau, P. (1995). Structural context of opportunities. Chicago: University of Chicago press.

Boudon, R. (1974). Education, opportunity and social inequality. New York: Academic Press.

Bourdieu, P. (1984). Distinction: A social critique of the jugement of taste. Cambridge, MA: Harvard University Press.

Bourdieu, P. & Passeron, J.C, (1977). Reproduction in education, society and culture. London: Sage.

Breen, R. & Goldthorpe, J.H. (1997). Explaining eeducational ddifferentials: Towards a formal rational Action Theory. Rationality And Society, 9(3):275-305.

Breen, R. & Yaish,M. (2006). Testing the Breen-Goldthorpe model of educational decision making. In S.L. Morgan,, D. B. Grusky & G. S. Fields (eds.) Mobility and inequality: Frontiers of research in sociology and economics (pp. 232-58). Stanford University Press.

Brown, D. (2002). The role of work and cultural values in occupational choice, satisfaction and success: A theoretical statement. Journal of Counseling &

49

Development, 80, 48-56.

Clausen, S.E. (1998). Applied correspondence analysis: An introduction. Sage University papers series on quantitative applications in the social sciences 07-121. Thousand Oaks, Ca: Sage.

Coleman, J.S. (1988). Social capital in the creation of human capital". American Journal of Sociology, 94 Supplement, S95-S120.

Dar, Y & Getz, S. (2007). Learning ability, socioeconomic status, and student placement for undergraduate studies in Israel. Higher education, 54, 41-60.

Dippelhofer-Stiem, B., Bargel, T., Bromberek, B., Jetten, E., Kump, S., Sagmeister, G. &Walter, H.G. (1984). Students in Europe: Motives for studying, expectations of higher education and the relevance of career prospects. European Journal of Education, 19 (3), 309-25.

Feldt, R. C., & Woelfel, C. (2009). Five factors personality domains, self efficacy, career-outcome expectations, and career indecision. College Student Journal, 43(2), 429-37.

Gati, I., Fassa, N. & Mayer, Y. (1998). An aspect based approach to person-environment fit: A comparison between the aspect structure derived from characteristics of occupations and that derived from counselees’ preferences. Journal of Vocational Behavior. 53, 28-43.

Goldthorpe, J.H (1996). Class analysis and the reorientation of class theory: The case of Persisting differentials in educational attainment. British Journal of Sociology, 45(3), 481-506.

Gottfredson, L. S. (1981). Circumscription and compromise: A developmental theory of occupational aspirations. Journal of Counseling Psychology, 28(6), 545-79.

Guri-Rosenblit, S. (1999). Changing boundaries in Israeli higher education. Mediterranean Journal of Educational Studies, 4, 91-114.

Hayden, M. & Carpenter P. (1990). From school to higher education in Australia. Higher Education, 20, 175-196.

Hearn, J.C. (1991). Academic and nonacademic influences on the college destinations of 1980 high school graduates. Sociology of Education, 64, . 158-171.

Keniston, K. (1971). Youth and dissent: The rise of a new opposition. New York: Harcourt Brace Jovanovich.

Leslau, A., Krausz, E., & Nussbaum, S. (1995). The education of the Iraqi and Romanian immigrants in Israel. Comparative Educational Review, 39, 178-94.

Mattern, K. & Whyatt, J. N. (2009). Students choice of college: How far do students go for an education? Journal of College Admission, Spring, 19-29.

Menard, S (1995). Applied Logistic Regression Analysis. Sage university papers on Quantitative Applications in the Social Sciences 07-106, Baverly Hills: Sage publications.

Naidoo, A.V. (1998). Career maturity: A review of four decades of research. (ERIC:ED419145).

Need, A., & De Jong, U. (2000). “Educational differentials in the Netherlands: Testing Rational Action Theory. Rationality and Society, 13(1), 71-98.

50

Steelman L.C. & Powell, B. (1991). Sponsoring the next generation: Parental willingness to pay for higher education." American Journal of Sociology, 96, 1505-29.

Teichler, U. (1999). Research on the relationship between higher education and the world of work: Past achievements, problems and new challenges. Higher Education, 38, 169-190.

Tinto, V. (1980). College origins and patterns of status attainment. Sociology of Work And Occupations, 7, 457-86.

Trommsdorff, G. (1986). Future time orientation and its relevance for development as action. In R.K. Silberseisen, K, Eyferth & G. Rudiger (Eds.), Development as action in context: Problem behavior and normal youth development. Berlin & New York: Springer-Verlag.

Trow, M.A. (1984). The analysis of status. In B. R. Clark (Ed.), Perspectives on higher education: Eight disciplinary and comparative views (pp.132-65). Berkley: University of California Press.

Yogev, A. (1997). Autonomy and choice as school strategies for peripheral communities in Israel. In R. Shapira & P. W. Cookson (Eds.), Autonomy and choice in context: An international perspective (pp. 272-202). Oxford: Pergamon.

51

שאלון לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות: נספח

שלום רב,

משמעותיות מאד לחיינו בהווה ובעיקר לעתידנו המקצועי. בחירות במוסד ובתחום לימודים

באמצעות השאלון שלפניך אנו מעוניינים ללמוד על עולמם של הסטודנטים בישראל, מניעי

הלימודים שלהם, ותכנון עתידם המקצועי.

קרא/י היטב כל שאלה וסמן/ני עיגול סביב מספר התשובה המתאימה לדעתך, או ציין/ני תשובה

. אל תהסס/י לענות בדיוק כפי שהינך חושב/ת, מרגיש/ה או מאמין/נה. אנחנו נשמור כמבוקש

בקפדנות על סודיות התשובות שישמשו לצורך המחקר בלבד.

חשוב מאד שתענה/י על כל השאלות מבלי לדלג. (שים לב שהשאלון מודפס משני צידי הדף).

הצלחת המחקר תלויה בשיתוף הפעולה שלך.

תודה, צוות המחקרב

ד"ר לילך לב ארי וד"ר שלמה גץ

____________________ מה שם המוסד בו את/ה לומד/ת?

. __________________2. ____________________ 1מהו (מהם) תחום/י לימודיך כעת?

. אישה2 . גבר1 מין:

גיל: |_____|_____|

. אחר5. גרוש/ה 4. נשוי/אה עם ילדים 3בלי ילדים . נשוי/אה2. רווק/ה 1מצב משפחתי:

. אחר, פרט/י:____________3 . ערבי/ה 2. יהודי/ה 1האם את/ה:

: הוריך מקום מגורי

. קיבוץ, מושב או יישוב 3. עיר קטנה (כמו: נצרת, עפולה) 2. עיר גדולה (כמו: תל אביב, חיפה) 1

. כפר 4קהילתי

. אחר, פרט/י:______ 5

:________________שם ישוב מגורי הוריך

הוא: |_____|_____|_____| ציון הבגרות המשוקלל שלך

52

האם למדת במכינה לקראת לימודיך?

. לא למדת במכינה1

. כן, כדי להשלים בגרויות2

. כן, כדי לשפר ציוני בגרות3

. כן, כתחליף לתעודת בגרות4

סיבה אחרת ________________. כן, 5

? אם נבחנת, מהו הציון שקיבלת. כן 2. לא 1 האם נבחנת בבחינה פסיכומטרית?

|_____|_____|_____|

מהו המוצא של כל אחד מהבאים:

אירופה או אמריקה אסיה או אפריקה ישראל

3 2 1 שלך

3 2 1 של אימך

3 3 1 של אביך

אימך?מהי השכלת

. תואר 6. תואר שני 5. תואר ראשון 4. על תיכונית, לא אקדמית 3. תיכונית 2. יסודית 1

שלישי

מהי השכלת אביך?

. תואר 6. תואר שני 5. תואר ראשון 4. על תיכונית, לא אקדמית 3. תיכונית 2. יסודית 1

שלישי

בחינת רמת הכשרה, מקצועיות, רמת מקם/י את הורייך על סולם של יוקרת תעסוקות (מ

הכנסה, חשיבות חברתית):

| לא עובד 9| | יוקרה גבוהה 5| 4| 3| 2| 1יוקרה נמוכה | אב:

| לא עובד 9| | יוקרה גבוהה 5| 4| 3| 2| 1יוקרה נמוכה | אם:

ברוטו לחודש) היא: ₪ 16,000- ע הארצי ( כסך כל הכנסת משפחתך, להערכתך, ביחס לממוצ

. גבוהה 5. גבוהה מהממוצע 4. ממוצעת 3. מתחת לממוצע 2. הרבה מתחת לממוצע 1

בהרבה מהממוצע

53

עד כמה חשובים הגורמים הבאים לרצונך ללמוד?

כלל

לא

במידה

מועטה

במידה

בינונית

במידה

רבה

חשוב

ביותר

5 4 3 12. גם חבריך לומדים1

5 4 3 12. רצית לעשות משהו עם עצמך2

5 4 3 12. לחץ של המשפחה (הורים, אחים, חבר/ה)3

5 4 3 12. כדי לרכוש מקצוע4

. לימודים מעניקים סטאטוס ומעמד 5

בחברה

12 3 4 5

5 4 3 12. להרחיב את אופקיך ולהתפתח6

5 4 3 12 . לחפש בן/בת זוג7

5 4 3 12להתמודד עם אתגר רציני. רצון 8

5 4 3 12. להיות אדם משכיל יותר9

5 4 3 12. להבין את עצמך טוב יותר10

5 4 3 12. להיות בתוך חברה של צעירים11

5 4 3 12. לרכוש כלים לחשיבה12

. להבין טוב יותר את העולם בו את/ה 13

חי/ה

12 3 4 5

5 4 3 12. לתרום לצורכי קהילתי14

5 4 3 12. כי ידע מאפשר להשפיע15

5 4 3 12. להשיג תעסוקה עם הכנסה גבוהה16

5 4 3 2 1 . לשפר את מעמדך החברתי17

. הישגיך הלימודיים בעבר אפשרו לך 18

ללימודים גבוהים להתקבל

12 3 4 5

|_____|_____| ציין/י את (המספר של) הגורם החשוב ביותר:

|_____|_____|הגורם השני בחשיבותו:

עד כמה היה חשוב להוריך כי תרכוש/י השכלה גבוהה?

. במידה רבה מאוד5. במידה רבה 4. במידה בינונית 3. במידה מועטה 2בכלל לא .1

54

מה מידת חשיבות שיקולים אלה בבחירת מוסד הלימודים בו את/ה לומד/ת?

בכלל

לא

במידה

מועטה

במידה

בינונית

במידה

רבה

במידה

רבה

מאד

5 4 3 12. אפשרות לגור במעונות1

5 4 3 12. אפשרות להתקבל2

5 4 3 12. אילוצים כלכליים3

5 4 3 12. רמת הלימודים מתאימה לך4

5 4 3 12 . יוקרת המוסד5

5 4 3 12. אפשרות לקבל מלגות6

5 4 3 12אפשרות לעבוד תוך כדי לימודים. 7

5 4 3 12. אפשרות לגור בבית8

5 4 3 12. להתנסות בחיים בעיר אחרת9

5 4 3 12. להיות רחוק מהבית10

חיים לסטודנטים במוסד יש 11

עשירים סטודנטיאליים

12 3 4 5

5 4 3 12. קירבה למקומות בילוי ותרבות12

5 4 3 12ייחודי לימודיםתחום . קיום 13

5 4 3 12. יחס אישי לכל לומד/ת14

5 4 3 12. התואר מאפשר המשך לימודים15

5 4 3 12. להיות קרוב לבן/בת זוג חבר/ה16

5 4 3 12. הלימודים במוסד יישומיים/פרקטיים17

5 4 3 12 . איכות המרצים במוסד18

5 4 3 12המוסדמדעית של - . הרמה האקדמית19

5 4 3 12. להיות קרוב להורים20

|_____|_____| : את (המספר של) הגורם החשוב ביותר /יציין

|_____|_____| : הגורם השני בחשיבותו

55

כששקלת מה ללמוד, עד כמה ייחסת חשיבות לשיקולים הבאים:

בכלל

לא

במידה

מועטה

במידה

בינונית

במידה

רבה

במידה

רבה

מאד

5 4 3 2 1 בנושא / תחום ךהעניין של. 1

5 4 3 2 1 אפשרות לרכישת מקצוע. 2

5 4 3 2 1 משכורת עתידית גבוהה. 3

5 4 3 2 1 טוס של תחום הלימודיםאיוקרה וסט. 4

5 4 3 2 1 מגוון אפשרויות התמחות. 5

5 4 3 2 1 לימודים קלים ללא השקעה גדולה. 6

5 4 3 2 1 ךליכולת שלהתאמה . 7

5 4 3 2 1 יכולת לעמוד בתנאי הקבלה. 8

התאמה לצורכי הקהילה / היישוב . 9

ךשל

1 2 3 4 5

5 4 3 2 1 גישה למקצוע מבוקש בשוק. 10

רצוי התאמה לסגנון חיים ומשפחה . 11

לך

1 2 3 4 5

5 4 3 2 1 חשיבות המקצוע לחברה, למדינה. 12

5 4 3 2 1 . היוקרה של המקצוע13

5 4 3 2 1 אפשרות השפעה בקהילה, בחברה. 14

כולת לעבוד בתחום כבר בסיום י. 15

הראשון רהתוא1 2 3 4 5

|_____|_____| : את (המספר של) הגורם החשוב ביותר /יציין

|_____|_____| : הגורם השני בחשיבותו

אולם חששת כי לך להתקבל אליו,שהישגיך הלימודיים אפשרו האם שקלת ללמוד תחום אחר

לא תצליח לעמוד בדרישות הלימודיות?

. כן אם כן, איזה תחום? ____________2. לא 1

אם הציונים שלך (בבגרות ו/או בפסיכומטרי) היו מאפשרים זאת, האם היית בוחר/ת ללמוד

אחר? תחום לימודים

. כן3. לא בטוח/ה 2. לא 1

ן , מה היית בוחר/ת ללמוד? _________________אם כ

56

אם הציונים שלך (בבגרות ו/או בפסיכומטרי) היו מאפשרים זאת, האם היית בוחר/ת ללמוד

אחר? במוסד לימודים

. כן3. לא בטוח/ה 2. לא 1

אם כן, באיזה מוסד לימודי היית בוחר/ת ללמוד? _________________

ה שתסיים/י את לימודי התואר הראשון?עד כמה את/ה בטוח/

| בטוח/ה שתסיים/י 5| 4| 3| 2| 1בטוח/ה שלא תצליח/י לסיים |

האם תשקול/תשקלי להמשיך ללימודי תואר שני?

. לא1

. כן, מיד עם סיום התואר הראשון2

.כן, לאחר הפסקה בין התואר הראשון לשני3

. עדיין לא החלטת4

להצלחתך בתואר הראשון. תחליט/י בהתאם 5

האם תשקול/תשקלי להמשיך ללימודי תואר שלישי?

. לא יודע/ת4כן –. בוודאות 3. אולי 2לא –. בוודאות 1

מהו המקצוע בו תרצה/י לעסוק בעתיד?

. עדיין לא החלטת1

. עדיפות ראשונה: ________________2

. עדיפות שנייה: ________________ 3

הקשר בין לימודיך הנוכחיים לבין המקצוע בו את/ה רוצה עד כמה נכונים ההיגדים הבאים על

?לעבוד

בכלל לא

במידה מועטה

במידה בינונית

במידה רבה

במידה

רבה

מאד

אין קשר

1 2 3 4 5

תידיעהלימודים יסייעו לך בבחירת מקצוע

1 2 3 4 5

לבין המקצוע, אך הם ך יש קשר בין לימודי תנאי לעבודה בו אינם

1 2 3 4 5

הם תנאי הכרחי כדי לעבוד כעת ךלימודי במקצוע

1 2 3 4 5

כדי לעבוד במקצוע חייבים בתואר שני או בלימודים נוספים

1 2 3 4 5

57

עד כמה חשוב לך להשתלב בעבודה מלאה כבר עם סיום התואר?

. בכלל לא 1

. במידה מועטה2

במידה בינונית .3

. במידה רבה4

. במידה רבה מאוד5

עד כמה את/ה מסכים/ה עם ההיגדים הבאים:

בכלל

לא

במידה

מועטה

במידה

בינונית

במידה

רבה

במידה

רבה מאד

חשוב לך שהעיסוק שלך יהיה טוב יותר משל

הוריך1 2 3 4 5

חשוב לך שהכנסתך תהיה דומה לזו של

הוריך1 2 3 4 5

לך שהכנסתך תהיה גבוהה מזו של חשוב

הוריך1 2 3 4 5

חשוב לך להגיע למעמד חברתי דומה לזה של

הוריך1 2 3 4 5

חשוב לך להגיע למעמד חברתי גבוה מזה של

הוריך1 2 3 4 5

חשוב לך להגיע לרמת השכלתית דומה לזו

של הוריך1 2 3 4 5

חשוב לך להגיע לרמת השכלתית גבוהה מזו

הוריךשל 1 2 3 4 5

היכן תרצה/י לגור בסיום לימודיך?

לפי קרבה למגורי ההורים:

. בישוב מגורי הורי1

. במקום הקרוב לישוב מגורי הורי2

. באזור שונה ממקום מגורי הורי3

לפי סוג הישוב:

. בעיר גדולה 1

. בישוב עירוני2

. בישוב כפרי (כפר, קיבוץ, מושב , ישוב קהילתי)3

מיקום בארץ:לפי

. במרכז1

. בפריפריה הקרובה למרכז2

. בפריפריה הרחוקה3

58

Executive Summary

The expansion of higher education and the spatial spread of its institutions are enhancing access for population groups that had been excluded from this system in the past—including residents of the periphery. It is commonly assumed that the inferior access of residents of the periphery to higher education is related to these residents’ inferiority in scholastic achievements and socioeconomic status relative to their counterparts in the center. This inferiority also affects their higher education choices. Most studies concerning higher education, stratification, and inequality have yielded uneven findings and indicate the higher-education gap either contracts or widens in accordance with socioeconomic status. This study examines students’ patterns of higher-education choices and their considerations in choosing them and in what field of study (discipline). The assumption is that the periphery is not only a place of residence but also a social place that influences self-identity and image. The study examined the specific effect - independent of scholastic achievements or socioeconomic status - of living in the periphery (as against the center) on higher education choices. The study is based on a quantitative correlational survey method. The research instrument was self-administered questionnaire that included items regarding the students’ background characteristics, higher-education choices, considerations in choosing where and what to study, future orientations, and so forth. The research sample included 668 first-year students from three universities: Haifa (23%), Tel Aviv (19%), and the Technion (9%). In addition to these institutions, the study included three colleges: a specialized one (12%), a regional one (15%), and a college of education (21%). The institutions were sampled using purposive sampling (differentiated by location: center vs. periphery). The main findings indicate that students’ principal motives in seeking higher education are the wish to acquire a profession and the desire to “make something of themselves.” Students also acknowledge the importance of studies as an avenue to of social mobility, i.e., an instrumental consideration. Agents of socialization and their influence were found to have the smallest impact on students’ decision to attend higher education institutes. Analyzing the data by place of residence—center or periphery—we found that students living in the center, who enrolled mainly in universities, tend (in part) to choose their course of higher studies due to various moratory considerations (postponement of life-cycle decisions) and social norms, whereas those who live in the periphery, half of whom attend colleges, are ill inclined to enroll in higher studies for these reasons. As for choice of higher-education institution, it was found that students of high socioeconomic status tend to choose a university that corresponds to their place of residence: those who live in the center prefer Tel Aviv University and those in the periphery opt for the University of Haifa and the Technion. Among those of relatively low status, residents of the center are more likely than those in the periphery to choose a university, but they choose the least prestigious one - the University of Haifa. Similarly, students in the periphery are more homogeneous than those in the center in their choice of higher-education institute. Accordingly, socioeconomic status is a less influential factor among students in the periphery than among those in the center. When they choose an institution to attend, students prove to be interested mainly in its overall prestige, including scholastic quality, lecturers’ quality, and other factors. Matters that we called “instrumental” are important to the students - post-degree

59

studies, the availability of a specific field of study, and the practical utility of the studies - were perceived as less important by the students. University students, most of whom reside in the center of the country, choose their higher-education institute on the basis of sundry prestige and moratory considerations. Students from peripheral settlements, who attend colleges, weigh their choice of an institution mainly on instrumental grounds. In addition, when inhabitants of periphery and center apply similar considerations, they choose different institutions, as we hypothesized. Those in the center are more heterogeneous in their choice of institutions of study whereas those in the periphery, who choose their school on instrumental grounds, tend to make a similar choice (usually a regional college). As for choosing a field of study, the students’ interest in the discipline is the most important factor, followed by the prestige of the profession acquired, the salary it will pay in the future, and other factors. Some students choose their field of study as the result of various compromises, e.g., personal capability, their ability to meet admission criteria, and so on. Finally, considerations related to external utility, i.e., what a degree in a given discipline will contribute to society and community, rank lowest among the motives for choosing a field of study. Choosing a field of study on the grounds of interest in the discipline is more typical of university students from localities in the center. College students, half of whom come from the periphery, are more willing to make scholastic compromises and choose a field of study that will also provide them with a job after they earn their degrees. If so, students’ choices of field of study are strongly affected by their place of residence. Thus, even those who apply similar considerations choose differently depending on where they live: students interested in job security who live in the center choose different field of study than those interested in job security who live in the periphery, other conditions (scholastic achievements and socioeconomic status) being equal. The same was found in regard to most other considerations. As for rational choice of higher-education institute and field of study, the main explanatory variable is socioeconomic status; Low-status students tend to study in order to improve their status relative to that of their parents, whereas high-status students tend to study in order to maintain their status. Students of both types need a higher level of schooling than their parents attained. As theory regarding class maintenance and class mobility led us to expect, students’ place of residence (center vs. periphery) has no effect on this. Thus, the increase in the number of higher-education institutions in recent decades has not assured equal access to higher education for students in the periphery relative to those in the center. Several intercorrelated factors influence the process that students use to make decisions on the acquisition of higher education, and place of residence is one of them. The importance of this study is that, beyond the question of stratification as it relates to the choice of a higher-education institute and a field of study, it examines the motives behind choices of higher-education institutions as students perceive them. Thus, the study responds somewhat to the need to explain the differences between students in the periphery and those in the center in their choices of institutions and field of study. The study does not fully support the conventional argument about the relative disadvantage of the periphery: where higher education is concerned, students’ educational choices are less connected to prior status and scholastic achievements. “Successful” students from the periphery enroll in universities but choose field of study that afford relatively rapid entry into the job market, like their less “scholastic” counterparts who choose to attend colleges. The disadvantage of the periphery is

60

manifested at the stage preceding higher studies, i.e., the relatively low percent of high-achieving students in the periphery. These findings will help to understand not only how students choose where and when to study but also, and mainly, the effect of living in the periphery on equal opportunity in social mobility for those who live there. Key words: Periphery and center settlements, higher-education choices, future orientations, higher-education institutes, social stratification.

61

Oranim, Academic College of Education Max Stern Academic college of Emek Yezreel

Higher Education Preferences: Center and Periphery Compared

Lilach Lev Ari

Shlomo Getz

2012

This research was supported by the MOFET Institute and the Department of

Teacher Education at the Ministry of Education