היומן - על מרן הרב שך זצוק"ל פרק שלישי

3
הנותן והמקבל א. אברמוביץ} מוסף שבת קודש14{ רסום הפרקים הראשונים מ"היומן" רשימותיו של הרה"ג רפאל וולף שליט"א נאמן ביתו ומקורבו של מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצוק"ל עוררו הדים רבים, אנו זוכים עתה לפרסום פרק שלישי העוסק בהחזקת התורה ועשיית חסד, מקבץ מתוך רשימות הכוללות מאות עובדות ואמרות. התורם שחשש לתרומתו מרן זצוק"ל סיפר שפעם טען נגיד אחד בפני מרן הגאון לתרום לישיבת רבי חיים מוואלוז'ין זי"ע שאינו רוצה וואלוז'ין היות שאינו יודע עם התרומה תגיע להחזקת התלמידים או לצרכים אחרים בישיבה, השיב לו מרן הגאון רבי חיים זי"ע שבבניין המשכן כתוב "לחשוב מחשבות" והכוונה היא שהיות שבמשכן היו כלי קודש שונים וכל אחד רצה שכספו ישמש לארון העדות שהוא מקודש מכולם, על זה אמר הכתוב "לחשוב מחשבות" שהתרומה הגיעה לשימושה לפי טהרת המחשבה של הנותן, ולכן – המשיך – מרן הגאון רבי חיים זי"ע אם כוונת התורם צרופה בתכלית הכוונה היא תגיע ליעדה הנעלה ואם אין כוונתו שלמה לא תועיל לו ההשתדלות. בדומה לכך היה מרן זצוק"ל אומר שהצלחת ישיבה שתעמוד ימים רבים תלויה בנקיות המחשבה של המייסד, סיפר בזה שחשב מרן הגר"ח מוואלוז'ין זיע"א לייסד את ישיבת וולאוז'ין היה זה בעת שרוב בניין של כלל ישראל חיו ברוסיה, והיו שם מעט מאד ישיבות, הוא נסע לרבו אדוננו הגאון החסיד מווילנא זי"ע ושאל אם לייסד את הישיבה, השיב לו מרנא הגר" בשלילה. כחלוף ארבע שנים שאל שוב את מרנא הגר"א זיע"א והסכים לו, הוסיף מרנא הגר"א והסביר: בפעם הראשונה שהגעת הרגשתי בדבריך התלהבות והתפעלות גדולה מהרעיון של הקמת ישיבה הצלחת ישיבה וזה פוגם במחשבת הנקיות של לשם שמים. לאורך ימים תלויה בנקיות המחשבה של המייסד. הוסיף מרן זצוק"ל וסיפר שמרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצוק"ל לפני שנסע מסלבודקא עם קבוצת תלמידים ישיבה לפתוח ישיבה חדשה, נפרד ממרן הסבא מסלבודקא זיע"א אמר לו מרן הסבא זצוק"ל הנה יש עוד זמן מה עד שהרכבת יוצאת לדרך, היכנס לבית המוסר ותלמד מוסר עד הנסיעה. בסופו של דבר הישיבה הזו לא הצליחה, ומרן הגאון רבי איסר זלמן זצוק"ל תלה תמיד את הסיבה לכך בזה של עשה כמצוות רבו לפני הנסיעה הראשונה. פ עובדות על תרומות והחזקת התורה – פרק נוסף מ'היומן' – רשימות מפנקסו של הרה"ג הרב רפאל וולף שליט"א נאמן בית מרן ראש הישיבה הגרא"מ שך זצוק"ל למה העשירים ממעטים> לתרום להחזקת התורה? התשובה של מרן הגר"ח> מוואלוז'ין לתורם שהתחבט ההסבר שאמר אדוננו הגר"א> למרן הגר"ח מוואלוז'ין מדוע חסכו יהודי רוסיה> בשמן של נר השבת? מעשה בשני רובל> מדוע סירב מרן זצוק"ל> לפרסום ברשימת תורמי הבחירות היובל שנחוג להחזקת התורה> הקבצן שהשתלט> על שולחן השבת ועוד פרק שלישי" היומן"

Transcript of היומן - על מרן הרב שך זצוק"ל פרק שלישי

Page 1: היומן - על מרן הרב שך זצוק"ל פרק שלישי

הנותן והמקבלא. אברמוביץ

}14 מוסף שבת קודש{

רסום הפרקים הראשונים מ"היומן" רשימותיו של הרה"ג רפאל וולף שליט"א נאמן ביתו ומקורבו של מרן ראש הישיבה הגראמ"מ אנו רבים, הדים עוררו זצוק"ל שך זוכים עתה לפרסום פרק שלישי העוסק ועשיית חסד, מקבץ בהחזקת התורה מתוך רשימות הכוללות מאות עובדות

ואמרות. התורם שחשש לתרומתו

מרן זצוק"ל סיפר שפעם טען נגיד אחד בפני מרן הגאון זי"ע שאינו רוצה לתרום לישיבת רבי חיים מוואלוז'ין יודע עם התרומה תגיע להחזקת וואלוז'ין היות שאינו התלמידים או לצרכים אחרים בישיבה, השיב לו מרן הגאון רבי חיים זי"ע שבבניין המשכן כתוב "לחשוב מחשבות" והכוונה היא שהיות שבמשכן היו כלי קודש שונים וכל מקודש שהוא העדות לארון ישמש שכספו רצה אחד מכולם, על זה אמר הכתוב "לחשוב מחשבות" שהתרומה הגיעה לשימושה לפי טהרת המחשבה של הנותן, ולכן – המשיך – מרן הגאון רבי חיים זי"ע אם כוונת התורם צרופה בתכלית הכוונה היא תגיע ליעדה הנעלה ואם אין כוונתו

שלמה לא תועיל לו ההשתדלות. ישיבה אומר שהצלחת זצוק"ל מרן היה בדומה לכך שתעמוד ימים רבים תלויה בנקיות המחשבה של המייסד, סיפר בזה שחשב מרן הגר"ח מוואלוז'ין זיע"א לייסד את ישיבת וולאוז'ין היה זה בעת שרוב בניין של כלל ישראל חיו ברוסיה, והיו שם מעט מאד ישיבות, הוא נסע לרבו אדוננו הגאון החסיד מווילנא זי"ע ושאל אם לייסד את הישיבה, השיב לו מרנא הגר" בשלילה. כחלוף ארבע שנים שאל שוב את מרנא הגר"א זיע"א והסכים לו, הוסיף מרנא הגר"א והסביר: בפעם הראשונה שהגעת הרגשתי בדבריך התלהבות והתפעלות גדולה מהרעיון של הקמת ישיבה וזה פוגם במחשבת הנקיות של לשם שמים. הצלחת ישיבה

לאורך ימים תלויה בנקיות המחשבה של המייסד.הוסיף מרן זצוק"ל וסיפר שמרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצוק"ל לפני שנסע מסלבודקא עם קבוצת תלמידים ישיבה לפתוח ישיבה חדשה, נפרד ממרן הסבא מסלבודקא זיע"א אמר לו מרן הסבא זצוק"ל הנה יש עוד זמן מה עד שהרכבת יוצאת לדרך, היכנס לבית המוסר ותלמד מוסר

עד הנסיעה. בסופו של דבר הישיבה הזו לא הצליחה, ומרן הגאון רבי איסר זלמן זצוק"ל תלה תמיד את הסיבה לכך בזה של עשה

כמצוות רבו לפני הנסיעה הראשונה.

פ עובדות על תרומות והחזקת התורה – פרק נוסף מ'היומן' – רשימות מפנקסו של הרה"ג הרב

רפאל וולף שליט"א נאמן בית מרן ראש הישיבה הגרא"מ שך זצוק"ל

< למה העשירים ממעטים לתרום להחזקת התורה?

< התשובה של מרן הגר"ח מוואלוז'ין לתורם שהתחבט

< ההסבר שאמר אדוננו הגר"א למרן הגר"ח מוואלוז'ין

< מדוע חסכו יהודי רוסיה בשמן של נר השבת?

< מעשה בשני רובל

< מדוע סירב מרן זצוק"ל לפרסום ברשימתתורמי הבחירות

< היובל שנחוג להחזקת התורה

< הקבצן שהשתלטעל שולחן השבת ועוד

פרק שלישי"היומן"

Page 2: היומן - על מרן הרב שך זצוק"ל פרק שלישי

1515

החזקת התורה היא גם חסד זצוק"ל מרן את פעם שאל תורה שהחזיק אחד תורם שמבקשים ממנו לתת לעניין צדקה מסוים ואם ייתן זה יהיה על חשבון החזקת התורה, השיב לו מרן זצוק"ל שאין צדקה יותר גדולה וחשובה מהחזקת לומדי תורה – הוסיף הלה ושאל והרי מרן ה"חפץ חיים" זיע"א כותב שיתנו גם לענייני חסד וצדקה, השיב מרן זצוק"ל שבהחזקת לומדי תורה יש גם חסד שהרי המקבלים הם נצרכים, ועל זה נאמר במשנה "ותלמוד תורה כנגד כולם" ובכלל הוסיף ואמר: מצוות אי אפשר לשקול

ובלבד שיכוון לבו לשמים.פעם אמר מה ששמע ממרן ה"חפץ חיים" שאברהם אבינו שילם ארבע מאות שקל כסף עבור מערת המכפלה, כל זה היה לפני מתן תורה, אבל לאחר מתן תורה הנתינה החשובה ביותר

היא עבור החזקת תורה. העשירים ממעטים לתרום להחזקת תורה

זיע"א שאל פעם למה מצוי שעשירים מרן ה"חפץ חיים" נותנים צדקה לכל מיני מטרות אבל לא לישיבות ולהחזקת לומדי תורה, השיב מרן ה"חפץ חיים" שהקדוש ברוך הוא רוצה שלכל אחד מעם ישראל יהיה חלק בהחזקת התורה, כדי שכל אחד יחזיק בעץ החיים, ואם רק הגבירים יתנו לא תישאר זכות

הרבים לכל ישראל.הוסיף וסיפר: פעם היה חסר בישיבת וואלוז'ין סכום של כמה אלפי רובל, תיקנו הרבנים שכל משפחה תדליק נר שבת עם

פחות שמן והכסף שיחסכו מזה יתרמו לישיבה. מעשה בשני רובל

סיפר מרן זצוק"ל שבאחת הפעמים שישיבת וואלוז'ין עמדה להיסגר בשל חובות שרבצו עליה יצאו מרן בעל ה"בית הלוי" זצוק"ל לביתו של אחד ומרן הגאון רבי אליהו חיים מיזל מגדולי הגבירים בפולין, הוא נתן להם שני רובל שנחשב מתנה מועטת מאד ביחס ליכולתו. מרן רבי אליהו חיים מייזל זצוק"ל אמר שזה ביזיון התורה לקחת סכום פעוט כזה לישיבה. אבל מרן בעל ה"בית הלוי" זצוק"ל אמר שאינו בעל הבית על

הישיבה ולכן אינו רשאי לוותר אפילו על סכום פעוט כזה.

החידושים של מחזיקי התורה

היה מרגלא בפומיה מה שאמר מרן בעל ה"חפץ חיים" זצוק"ל שבעולם הבא לא ידברו סתם דברים ודיבורים בטלים אלא רק בדברי תורה ועמי הארצות יהיו כאלמים לא יוכלו לדבר דבר,

אבל מחזיקי התורה יוכלו לדבר כאילו למדו בעצמם. ארע שנפטר מחזיק תורה בחודש ניסן, מרן זצוק"ל הורה שכיון שהחזיק תורה דינו כחכם בפניו שמותר להספידו גם בחודש ניסן. נודע מחוץ לארץ, אכנס בן גביר לו זאת, פעם אמר עם לעיסוקי אבי ולצד זה אחזיק תלמידי חכמים ואזכה לחלקי בתורה, השיב לו מרן זיע"א "האבער צום לערנען קומט דאס

נישט" – "אבל ללימוד תורה עצמו אין זה מגיע"...תרומה לשכנות טובה

בשכונה של בני תורה התגוררו גם תושבים עם רקע דתי לאומי, הם יזמו הקמת בית כנסת עבורם, התושבים בני התורה שאלו האם ראוי שיסייעו להם בבניין בית הכנסת, שכן קשה להשתמט בבקשה לבניית בית מקדש מעט, השיב לו מרן זצוק"ל הרי בית הכנסת יוקם בסופו של דבר, ואם כן כדאי שישתתפו כדי שיהא להם יחס של שכנות טובה ושלא יהיו טענות שבני תורה אינם עוזרים בבניית בית הכנסת. כמו כן – הוסיף מרן

זצוק"ל- אפשר בהמשך ללכת לשם למסור שיעור או שיחה. ההלוואה שהטרידה

מוסד שהיה קרוב ללבו של מרן זצוק"ל קיבל הלוואה גדולה מאחד מנגידי עם, מרן זצוק"ל הרגיש שההלוואה ניתנה בגללו ועל אף שלא היה ערב אישית להלוואה לא היה רגוע והזכיר כל העת שישתדלו לפרוע את ההלוואה, הוא אמר שאינו רוצה להגיע לבית דין מעלה ושם יזכירו לו מה עם החוב... הנגיד שמע על דאגתו של מרן זצוק"ל ושלח להודיעו שלא ידאג מכך ואין לו כל הקפדה עליו על עיכוב תשלום החוב. אך מרן

זצוק"ל לא הצטננה דעתו עד שהחוב נפרע בשלמותו. פעם סיפר שלפני שנים רבות ביקש מנדיב ידוע מחו"ל אלף דולר לדבר מצווה דחוף, לאחר שהשתמשו לדבר מצווה נותרו

כמה דולרים בודדים עודפים והשיבם לנדיב בחו"ל. התרומה לבחירות שלא ניתנה

במהלך אחת ממערכת הבחירות פרסמה "אגודת ישראל" רשימה יומית של תורמים למען מערכת הבחירות, הם פנו אל מרן זצוק"ל ואל עוד רבנים שיתרמו כדי לפרסם את שמם כדי שיראו אחרים ויצטרפו לתרום גם הם. מרן זצוק"ל השיב ונגידים נותנים לו כסף עבור בשלילה, הוא הסביר שהיות החזקת תורה, כאשר הם יראו שתרם למען הבחירות יחשדו שהשתמש בתרומתם למטרה זו והדבר עלול להחליש אצלם

את האמון להמשיך לתרום להחזקת התורה. היובל שנחוג לצורך החזקת התורה

היה אומר יום הולדת, היו שואלים אודות חגיגת כאשר שמעולם לא ראו אצל גדולי ישראל שחגגו יום זה, ומה שערכו ספר יובל ליום הולדתו של מרן הגר"ש שקאפ זצוק"ל היה

לצורך החזקת הישיבה שהייתה במצב קשה. השריפה וחסרון המעשר

מרן זצוק"ל היה מעודד נתינת חומש למעשר, והוא עצמו מיד שקיבל את המשכורת היה מפריש ממנו חומש. גם כאשר

"היומן"

Page 3: היומן - על מרן הרב שך זצוק"ל פרק שלישי

}16 מוסף שבת קודש{

מכר אחד מספריו היה מיד מפריש חומש ומשלשלו לקופה מיוחדת שקבע בשביל זה.

בעניין זה היה מספר את הסיפור עם מרן הגר"ח מוואלוז'ין זצוק"ל ואחר כך שב נכסיו ונשרפו נתן מעשרותיו כהלכה שאחד לא לעשר והצליח ונתעשר, הוסיף וסיפר על כך שראה זאת על עצמו שהקפיד לתת חומש והנה כאשר עלה ארצה מיד הוצעה לו משרה עם משכורת, דבר נדיר שכמעט לא היה לעולים שהגיעו ארצה וכל זה השגחה פרטית. אמנם – הוסיף מרן זצוק"ל – אין למדין הלכה מסיפורים ועובדות. לאחד שנקלע לחובה בבנק אמר שכיוון שאין

לו כסף להוצאות הבית אין צריך לעשר אבל ייתן משהו לצדקה. "כאילו ילדו"

היה אומר שחשוכי בנים אינם מאמינים במקרא של "ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן להם אשר לא יכרת" והיה אומר שכדי לזכות למה שאמרו כל המלמד בן חברו תורה כאילו ילדו זה נחשב כך גם אם מחזיק בילד למשפחה נצרכת

ועל זה אמרו "כאילו ילדו"... אורח, לא תלמיד...

סיפר שהייתה ברוסיה משפחה בשם גור אריה שהיו תורמים ובעלי צדקה גדולים, והיו עניים סמוכים על שולחנות, עד היכן הגיעה מידת הנתינה שלהם- סיפר - בליל שבת אחד הגיע איש עני לביתם

מיד שנכנס לבית פנה ואמר לבעה"ב – 'נו תעשה כבר קידוש'! .מיד לאחר קידוש אמר לבעה"ב – 'נו נטילת ידים'!

אחרי נטילת ידיים אמר לבעה"ב 'נו תביאו כבר הדגים'!מיד כהרף עין חיש בלע ושוב פקד: 'נו תביאו כבר את המרק'!

ועוד בכפו שב והפציר: 'נו תביאו כבר את הבשר'!הבשר עודנו בין שיניו ושוב: 'נו תביאו כבר הקומפוט' - הלפתן!

לאחר שהוריק מלא פיו, הכריז: 'נו אפשר כבר לברך בהמ"ז'!לפני פרידתו פנה אליו בעל הבית ואמר לו: "היית לנו אורח רצוי אבל דע לך אורח לא מתנהג כך – כי בעל הבית וביתו הם קובעים את ניהול הסעודה". פנתה ואמרה לו אשתו – "למה אתה גוער בו ומעיר לו איך להתנהג? הרי הזמנו אותו לאכול אצלנו, הוא בא לאכול לא כדי ללמוד איך להתנהג – תפקידנו לתת לו לאכול ואין

זה מתפקידנו ללמדו הלכות דרך ארץ!"ספר או אלמנה

היה מספר שמרן הגאון רבי חיים עוזר זצוק"ל אמר לו בתקופה שעסק בהדפסת הספר אחיעזר חלק ו' והימים היו ימי רדיפות וצרות "האמת היא שלעזור לאלמנות ולאומללים בתקופה קשה זו, יותר

חשוב מלהדפיס עוד ספר, אבל 'רוח היא באנוש'".הוסיף מרן זצוק"ל שלא הייתה כוונת מרן הגאון רבי חיים עוזר זצוק"ל לגרוע ממעלת הדפסת הספר שזה פחות מסיוע לאלמנה

אלא רצה להדגיש מהי החשיבות של עזרה לזולת.

תרומה ממחללי שבת שאלו האם יש בעיה להיעזר באנשים שהם מחללי שבת להשגת מקום לפעילות תורנית האם יש בכך איסור? השיב שמותר להסתייע

בהם - ואין לחשוש מזה.אמר שגר צדק יכול לקחת כסף מהוריו הגויים אף על פי שאסור

לקחת צדקה מגויים אבל הם נותנים לבן בתור מתנה ולא כצדקה. אברך שלומד בכולל שנתמך על ידי הממשלה, הוא פנה אל ראש הכולל שאת הכסף הניתן לא יטלו מהמדינה אלא ממקורות אחרים, יכול להטריח את הראש כולל להשיג זצוק"ל איננו השיב מרן תרומה ממקור אחר עבורו, ובכלל כל ההימנעות מליטול את הכסף

הניתן מהמדינה היא בטעות יסודה. עם משותף וועד להקים הציעו בעושרה מפורסמת משפחה הסוכנות לטפל ביהודי רוסיה שהיו אז מעבר למסך הברזל, מרן

זצוק"ל שלל זאת שכן אין לעשות כל שותפות עם הסוכנות. הציעו לאחד שיחלק סכום כסף גדול חלק לישיבות הקדושות וחלק להבדיל אלף אלפי הבדלות לאוניברסיטאות אמר מרן זצוק"ל

שהיות וחלק צריך לחלק לאוניברסיטאות אסור לעשות זאת. הוסיף וסיפר שמרן בעל ה"חפץ חיים" זצוק"ל לא ניאות למכור את

ספרו בעיר שוואלין לאב ששלח בנו ללמוד בגימנסיה. מגבית מול הבריאות של כלל ישראל

כאשר היה מצב הישיבות קשה מאד יזם "ועד הישיבות" בווילנא שישלחו רבנים וראשי ישיבה לארצות הברית לדבר אל לב נדיבי עם שהמצב בישיבות קשה מאד, עלתה ההצעה שגם מרן הגאון רבי חיים עוזר זצוק"ל ייסע עמהם. מרן הגרח"ע זצוק"ל מאד התחבט בעצמו הוא היה מאד חלש בכדי לנסוע מאידך היה קשה לו לעמוד מנגד למצב הישיבות החמור. התייעץ עם מרן בעל ה"חפץ חיים" והוא השיב לו "אייער געזונט איז דער געזונט פון כלל ישראל, דאס טאר מען נישט פארשוואכען" – "הבריאות שלכם היא הבריאות של כלל

ישראל ואסור להחלישו"....פעם הוזמן מרן בעל ה"חפץ חיים" זצוק"ל לאסיפה בביאליסטוק לעניין חיזוק הרמת קרן התורה, הוא היה חלש מאד, נענה ואמר: "אם היו נותנים לי מאה "קאפיקעס" שאבוא גם לא הייתי נוסע – ותוך כדי דיבור תיקן את עצמו – אפילו היו נותנים לי מאה "מצוות"! גם לא הייתי נוסע. אך מכיוון שזה למען הרמת קרן התורה אני ייסע"...

***אלו מקבץ מתוך הרשימות הגדושות פרי רישומיו של הרה"ג רפאל וולף שליט"א מקורבו ויד ימינו של מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצוק"ל, על החזקת התורה ועשיית חסד יש לציין שהרב וולף שליט"א בעצמו הינו ממשפחת מחזיקי תורה כבנו של הרב ר' בנימין וולף זצ"ל מגדולי מחזיקי התורה שזכה לבנין וחתנין רבנן, אין ספק שלצד הזה יש קשר עם לא מעט עובדות שסופרו בנושא על ידי מרן זצוק"ל.