מגזין- עת לחיות

עת לחיות ספטמבר 2014 |1

20

28

תחקיר: האם המדינה

מיישמת את חוק הכלבים המסוכנים?

10טיפול בעזרת 24

בעלי חיים ראיון אישי עם שמעונה חן ציון, מרצה לביולוגיה- בסיפור חייה

הכלבים הנטושים

ללא רצועה, ללא זמם אלא ביד חופשית, בבית, בגינה ואפילו ברחוב. כך, מתברר בעלי הכלבים המסוכנים

מטיילים עם הכלבים ומפרים את החוק ותקנותיו

מפיג את הבדידות

החלום שהתנפץ, הקמת גן חיות מחוץ לבית ומשפחה שלא תומכת

התופעה המוגזמת של חודשי הקיץ החמים

עת לחיות

דבר העורכתישנם סוגים רבים של חיות מחמד מכלבים ועד זוחלים. בני אדם מטבעם מאמינים

שגדילה לצד בעלי חיים מעוררת באדם רגשות ומדגישה קווי אופי שאילולא גדלו לצד בעלי חיים לא היו מתגלים.

כ-60% מהישראלים הבוגרים מחזיקים בביתם חיית מחמד ורק כ-20% לא גידלו מעולם בעל חיים בבית.

גידול חיית מחמד בבית, הפך לתחביב פופולרי בכל העולם ובארץ בפרט. נמצא, כי גידול חיות מחמד גורם להנאה, רוגע ואושר מתמשך אצל הבעלים. כמו כן,

גידול חיית מחמד מתאימה לכל גיל ואינה דורשת מאמץ מיוחד שילד צעיר מאוד ואיש מבוגר מאוד לא יכולים לשאת. בנוסף, ליטוף ונתינה של מזון מהווים את

חיזוק הקשר בין השניים.

מגיל מאוד צעיר גידלתי חיות מחמד מכל מני סוגים, כלבים, ציפורים, תוכים ועוד. תמיד כשהייתי הולכת עם החיה שלי, כל שתהיה, לקנות לה אוכל או לעשות לה

חיסונים הייתי מחפשת מידע רחב נוסף על בעלי החיים. המידע שמצאתי, היה שיגרתי למדי ועסק בעיקר בטיפול בבעלי חיים או אוכל מועדף. המידע שהיה חסר

לי הוא- איך הם תורמים למוח האנושי? מבחינת הידע, מבחינה רגשית ומנטלית. לאורך כל החיים הייתי אדם שאוהב ללמוד יותר מהברור מאליו, ובהזדמנות

שניתנה לי במגזין אנסה להעביר חלק מהמידע שחלמתי לקרוא עליו באותה תקופה.

מלבד זאת, תמיד כשהייתי מוצאת ברושורים ועלוני מידע, הם היו ממוקדים בעיקר בכלבים וחתולים. מאוד רציתי לדעת גם על ציפורים, אוגרים ותוכים שהיו לי בבית. כשחשבתי איזה מגזין ימלא את הצורך הזה, חשבתי ישר על מגזין שיהיה בו מידע

על חיות רבות ומגוונות. מבלי ללכת לאיש מקצוע ספציפי ולשאול אותו, אלא להכין מגזין ולהכניס בתוכו את דרכי הטיפול, דרכי ההנאה ודרכי הלימוד כמקשה

אחת.

מגזין טבע, מכיל בתוכו מידע חשוב לכל אדם המגדל בעלי חיים בבית. כאן תמצאו ידע רחב על חיות רבות שלא חלמתם לקרוא עליהם במגזין אחד.

בימים האחרונים יצא לי להכיר אנשים מדהימים שהקימו מיני גן חיות מחוץ לביתם, כאלה שיש להם חיות שלא האמנתי שיכולים להיות בשטחי הבית. גילתי

חיות אציליות ויפהפיות כמו הסוסים שמגדל אמיר שלו במושב גמזו, מקום שחובה על כל אדם לבקר. נחשפתי בפני מרצה לביולוגיה, שלימדה אותי קצת מעבר, על

תנועת הכניעה ותנועת המנהיג- ועוד רבים ומרתקים.

עוד תוכלו לקרוא על חקיקת חוק הכלבים המסוכנים ותופעה משונה של חיות שנזרקות בנמל תעופה בשל בעיות כספיות.

"ידע הוא כוח" ככל שתדעו יותר על בעל החיים שלכם, כך תצליחו ביחד לשמור על שפה משותפת.

קריאה מהנה,

מירב בן יאיר

עורכת ראשית

עת לחיות ספטמבר 2014 |23| עת לחיות ספטמבר 2014

18

22

26

10

14

5

דבר העורכת

ידיעות חדשותיותכמה עולה לגדל חיית מחמד בבית, חיות נדירות, אביזרים לבעלי חיים ועוד ידיעות

מרתקות.

ראיון אישי עם שמעונה חן ציון, מרצה לביולוגיה- בסיפור חייההחלום שהתנפץ, הקמת מיני גן חיות מחוץ

לבית ומשפחה שלא תומכת

סוסים וכל מה שבניהםראיון מרתק עם אמיר שליו, רוכב ומלמד

רכיבה על סוסים, על תשוקה ואצילות

4

10

14

3

20

22

28

האמת מאחורי חוק הכלבים המסוכנים.

אזרחים מתנגדים והמדינה לא עומדת על המשמר

לכל אדם יש סיפור: ראיון בלעדי עם מטפל בעזרת בעלי חיים

תומר קורנלדי, מספר על טיפולים יוצאי דופן בבני אדם והסיפוק

לאן הולכים הכלבים הנטושים?תופעת הכלבים הנטושים בעמק לוד

ותוצאותיה.

עורכת ראשית:מירב בן יאיר

עיצוב וביצוע גרפי:ציפורה שקאלו

בית דפוס:דפוס חי ירושלים

הגהה:מירב בן יאיר

יש לי יום יום דגצנצנת עם דג זהב היא התחלה טובה, אך

חובבי התחום מוכנים להשקיע הרבה יותר באחזקה של אקווריום ראוי. והאפשרויות

רבות: מים מתוקים או מלוחים, דגים פשוטים וזולים או דגים אקזוטיים במאות

שקלים ואפילו סוגי דקורציה מגוונים. המשוגעים לדבר מוכנים להשקיע אלפי

שקלים ויותר עבור האפשרות לבהות בדגים שלהם שוחים מצד לצד

|אורלי פלג מזרחי|בישראל ישנם אלפי אנשים שעבורם טיפוח האקווריום שלהם הוא תחביב ממכר, כאלה

שעוקבים באדיקות אחרי סוגי דגים המגיעים לישראל, ומסוגלים להשאיר בחנות לציוד

לאקווריומים אלפי שקלים בכל ביקור.

בשנים האחרונות עלה משמעותית מספר המכורים לתחביב, ובנוסף החלו חברות להציב אקווריומים

במקומות מרכזיים במשרדים. "אקווריום שובר את הקרח ומוריד מתח. זה אלמנט יפה ואנשים אוהבים

דברים יפים" אומר אלי הרפז, מנהל הפיתוח העסקי של העמותה "אקווה".

מתוק או מלוחאקווריומים נחלקים לשני סוגים: אקווריומים של

מים מתוקים ואקווריומים של מים מלוחים. הרפז מסביר כי מרבית החובבים ה"כבדים" עוברים

להקמת אקווריום של מים מלוחים: "אקווריום של מים מלוחים הרבה יותר יפה כיוון שהדגים הגדלים

בתנאים אלה צבעוניים ומגוונים הרבה יותר".

עלות האקווריום נגזרת מגודל המיכל. ככל שהמיכל גדול יותר כך עלותו גבוהה יותר. בעקבות הצורך

בתאורה חזקה יותר ואכלוס דגים רב.

מחפשים את נמו?סוגי הדגים לאקווריום מים מתוקים נחלקים לפי

פלח הגיל של בעל האקווריום. לדברי הרפז לילדים מומלץ להתחיל בגידול דגים פשוטים כמו גופים, מולים או סומטרות, אלה דגים צבעוניים וחזקים

פיזית, שלא דורשים טיפול מיוחד. הרמה הגבוהה יותר למתקדמים היא משפחת דגי החתול, ובראש

הפירמידה עומדת משפחת דגי הדיסקוס.

הקמת אקווריום מים מלוחים היא משימה מורכבת הכרוכה גם בהוצאה כספית גבוהה יותר. השקעה

בסיסית באקווריום מים מלוחים בסיסי מסוג מרינה

7 בום: חיות המחמד הביזאריות של

הכוכביםכתב לא ידוע.

בזמן שכל העולם מגדל כלבים וחתולים, כוכבי הוליווד החליטו

להיות מיוחדים ולגדל חיות מחמד לא טיפוסיות.

ליאונרדו דיקפריו וקורטני לאב מגדלים צב

ליאונרדו דיקפריו הגיע לכנס מגדלי זוחלים בארצות הברית והוקסם. עד

כדי כך הוקסם שחיפש את הצב הגדול ביותר ואפילו רכש אותו לעצמו, בסכום

של כארבע מאות דולרים. למי

שחייב לדעת, עם קצת מזל, הצב בן העשר, יגדל וישקול כמאה

קילוגרמים.

ניקולאס קייג’ מגדל תמנוןניקולאס קייג' רק לאחרונה רכש לעצמו

מספר יאכטות, מטוס, ארמון, יותר מחמישים מכוניות, ושני איים. מהעודף שנשאר לו, שלף 276 אלף דולר ורכש

חיית מחמד מעניינת: תמנון. הסיבה הרשמית:

התמנון יעזור לו

להיות שחקן טוב

יותר.

ג’ורג’ קלוני מגדל חזירמערכת היחסים הכי ארוכה של קלוני

היתה דווקא עם חזיר. מקס החזיר השמנמן )150 ק"ג בלבד(, ישן עם השחקן

החתיך ואפילו הגיע אתו לראיונות, אך לצערו הרב לפני מספר שנים, החזיר

בן ה-18 הלך לעולמו מה

שהעציב את השחקן עד

מאד. כאשר נשאל אם ירכוש

חזיר נוסף, הודיע שמקס

מילא את כל מה שחזיר יכול היה לתת ואין סיכוי שזה יקרה.

ריס ווית’רספון מגדלת חמורים )וחזיר ועיזים ותרנגולות(

השחקנית זוכת האוסקר אוהבת חיות ביזאריות. בזמן שאחרים מגדלים כלבים

וחתולים, הבלונדה המתוקה התארגנה על מלאי שלא יבייש אף חווה חקלאית.

נכון להיום דרים בביתה שני חזירים, שלוש עזים, עשרים תרנגולות, שלושה כלבים, סוס פוני וסוס בגודל מלא. כאילו לא דיי

בכל אלה, ווית'רספון רכשה לעצמה גם שני חמורים העונים לשמות "הונקי"

ו"טונקי”.מתברר שהשכנים של השחקנית קצת

פחות מתלהבים מהחיבה של ריס הקטנה לחיות חווה, ושלחו לווית'רספון

מכתב זועם שדורש ממנה

להשתיק את החיות או שיאלצו

להתלונן אצל הרשויות.ת

חווה שכמותך!

)AP :ריס )צילום

השחקנית טיפי הדרן ,אמא של מלאני גריפית’, מגדלת אריה

לבריאות )צילום:

ערוץ הכנסת(

השחקנית טיפי הדרן )"הציפורים" של היצ'קוק(, בהחלט חיבבה את החיה

המפחידה הזו וגידלה כמה אריות בביתה שבהוליווד. הבעיה: גריפית ננשכה בשלב מסוים על ידי אריה, במהלך צילומי סרט,

אבל זה לא מה שגרם להדרן לוותר על התחביב. בשלב מסוים החליטה שחיות

פרא מקומם בטבע, ושלחה את כל האריות שלה לגן חיות גדול. לאחר מותו

של ג'קסון סיפרה ל"גארדיאן" שהלכה לאריות וסיפרה להם שמייקל נפטר, "יש

לחיות האלה קשר רגשי מאד חזק לבעלים שלהם".

מייק טייסון מגדל יונהכשמדמיינים את חיית המחמד של מייק

טייסון נהוג לחשוב על דוב גריזלי צמא דם ומאיים,

אך באופן דיי מפתיע,

טייסון מגדל יונים.

בגודל מינימלי של כ-500 ליטר מעורכת

ב-7,500 שקל ומעלה. אקווריום

בגודל זהה כולל ריף יעלה 15 אלף שקל

ומעלה. ציוד נוסף הנדרש לאקווריום

כזה הוא מפרקי חלבונים שמחיריהם

מתחילים ב-3,000 שקל.

גם מחירי הדגים למים מלוחים גבוהים. מחירי

הדגים הבסיסיים מתחילים בכמה

עשרות שקלים לדג. כמו לדוגמה: מחירי

דגי ליצן הידועים יותר בכינויים "נמו",

הנמכרים בכ-40 שקל ליחידה. נמצא

כי בקרב המכורים יש גם בקשות חריגות

כמו: לייבוא כרישים המגיעים בגודל 60

ס"מ ומגיעים עד לגודל 2-3 מטרים-

ייבוא כרישים כזה אסור על-פי חוק.

עוד מכירים בחנות פרש ריף ברמת-גן כאלה המשקיעים

בדגים ובאקווריומים אלפי שקלים מדי

חודש. אנשים משקיעים היום גם בגידול בעלי חיים

שלא ניתן היה לגדל בעבר, כמו סוסני

ים או מדוזות. היום יודעים מה הצרכים

שלהם איזה אוכל הם צריכים ואיך הם

מתרבים.

כמה עולה לגדל חיית מחמד בבית?

אם אין לכם כלב, חתול או דג - אתם במיעוט: רק 40%

מהישראלים אינם מגדלים חיית מחמד כלשהי, כך לפי סקר מכון "מידע שיווקי" ■ הכלבים נובחים בראש השיירה, וחלקם אף זוכים

לפינוקים לא פחות יוקרתיים מבני אדם

|מיכל רו- חיימוביץ ואפרת אהרוני|

כ-60% מהישראלים הבוגרים בישראל מחזיקים בביתם חיית מחמד, ורק כ-20%

לא גידלו מעולם בעל חיים בבית - כך מגלה סקר שערך מכון המחקר "מידע שיווקי

סי.איי", בהנהלת נעם רז ומירב שפירא. ידידו הטוב ביותר של האדם הוא כצפוי הכלב:

שליש מהאוכלוסייה מטפחת פרטנר כזה, הרבה יותר מהקולגות המתחרים על כתר החיה האהודה. 19% מעדיפים את הגרסה

השקטה יותר והמתניידת פחות - דגים, שמשמשים פעמים רבות על תקן פריט

עיצובי בבית, ועם מפלגת החתולים נמנים 15% ממשתתפי המחקר. מה עוד מכניסים הישראלים הביתה? תוכים וציפורים אחרות

)10%(, מכרסמים שונים כמו אוגרים וארנבים )3%(, ואמיצי הלב - קרוב לאחוז - בוחרים

בנחשים, לטאות, זחלים, מעופפים ושאר חרקים וזוחלים.

שכיחות גידול חיות המחמד, מסבירים במידע שיווקי, מאפיינת אורח חיים מערבי ועולה ככל

שעולה רמת החיים - בקרב בעלי הכנסה גבוהה. תושבי השרון והשומרון מגדלים

יותר כלבים בהשוואה לשאר האזורים ולרמות ההכנסה השונות, ודתיים ככלל

מגדלים פחות בעלי חיים )46% לעומת 60%(.

גידול חיית מחמד בבית הוא מחויבות ארוכת טווח של המשפחה, וחלק מהותי מחייהם של רבים. 26% מחזיקים כיום בבעל חיים

תקופה קצרה יחסית, של פחות מחמש שנים )שעשויה להתמשך עוד הרבה(, אבל 20% מתמידים כבר 6-15 שנה ו-13% - עד 30

שנה. 7% מחזיקים בוותק מכובד אפילו מזה.

לדברי עופר שי, מבעלי פ.ב שי המשווקת את מוצרי קאנין קאוויאר, היחס עומד

על 35% למחזיקי חתולים והיתר מחזיקי כלבים, כאשר קיימת שונות בהתאם למיקום

הגיאוגרפי: "במרכז יש נוכחות מוגברת של חתולים ביתיים לעומת אזורי הצפון או

הדרום"

תזונה הוליסטית לכלבלבהחלטתם להצטרף למשפחות המאמצים כלב או חתול? בשעה טובה ומוצלחת. אם

לא בחרתם בכלב או בחתול גזעי, שעלותם מגיעה לאלפי שקלים, ההוצאה הכלכלית

כוללת לרוב השקעה הראשונה בציוד לבית ולכלב, ובהוצאה חודשית שוטפת שכוללת

בעיקר את עלויות המזון. טווחי המחירים של מזון לחתולים ולכלבים נעים על סקאלה

רחבה למדי ומושפעים גם מאיכויות המזון, לדוגמה: 170 שקל לשק בונזו המכיל 20 קילו,

או כ-400 שקל לשק קאנין קוויאר המכיל 12 קילו של אוכל יוקרתי, המוגדר כ"תזונה

הוליסטית אמיתית" לבעל החיים המיוצר מבשר חופש ללא אנטיביוטיקה והורמונים,

נטול הנדסה גנטית. המוטו הוא שכלב שאוכל מזון בריא יזדקק לפחות טיפולים רפואיים. "בעולם שבו יש מודעות גבוהה למזון לבני

האדם, אך מתבקש שתהיה מודעות גבוהה גם למזון שאנחנו מאכילים בו את בעל החיים

שלנו. נכון, האוכל עולה יותר אבל העלות היומית יורדת", אומר שי.

מירב אמיד, סמנכ"ל שיווק בביופט, מעריכה כי ההוצאה החד-פעמית עם הצטרפות בעל

החיים למשפחה - הכוללת מיטה, צלחת אוכל, קולר ורצועה - מסתכמת בכ-250

שקל, מלונה במידת הצורך תעלה עוד כ-300 שקל.

ערן שילון, מבעלי רשת פט פוינט, מסביר ש"ההוצאה על הכלב משתנה בהתאם

לגודל הכלב. ככל שהכלב גדול יותר, ההוצאה גדולה יותר. ההוצאה תלויה גם

במידת ההשקעה של הבעלים בסוג המזון, בצעצועים, בחטיפים ועוד. לדבריו, אחזקת

כלב יכולה לנוע מ-50 שקל ולהגיע ל-1,000 שקל ויותר לחודש.

שי מעריך כי ענף הציוד לחיות המחמד מגלגל כ-360 מיליון שקל בשנה, 90% מהם

עבור מזון לבעלי החיים, והיתר עבור צעצועים וחטיפים. להערכתו, בעלי חיות מחמד

מוציאים בכל חודש בממוצע כ-250 שקל עבור מזון ועבור טיפולים רפואיים שוטפים,

כאשר יש לקחת בחשבון כי בשנתיים האחרונות ההשקעה בטיפולים רפואיים

עולה.

לא מסתפקים במזוןמעבר למזון ולטיפול שוטף בכלב שלכם,

עולם שלם של גאדג'טים מציע אינסוף רעיונות לפנק את הכלב או החתול. מי שלא יכול להרשות לעצמו תליון משובץ יהלומים

בצורת עצם ב-50 אלף שקל, יוכל להסתפק בפוף לכלב, במשחק חשיבה מאתגר, בטיולון

או באמבטיה לאחר הטיול בחוץ. הכלבים של היום לנים בפנסיון מיוחד והולכים לספא.

המגונדרים מקפידים לפקוד את מכוני היופי, והנשיים שבחבורה לא יחסכו מעצמם

פדיקור. תעשיית הציוד לכלבים לא מפסיקה להמציא את עצמה מחדש עם אינספור

גאדג'טים שמוכיחים כי כל עוד יש מי שיקנה - השמים הם הגבול מבחינת ההמצאות עבור הולכים על ארבע, או יותר נכון עבור בעליהם.

כלב

מזון

34%

29%

84%

26%

19%

32%

11%

20#

15%

25%

3%

13%

10%

12%

2%

7%

3%

2%

13%

21%

0.5%

0.3%

0.9%

0.4%

דגים

אחר

אין

מה עיקר ההוצאה החודשית על

חיות המחמד?

מקור: מידע שיווקי סי.איי

עד 50 שקל

1-5 שנים

51-100 שקל

חיסונים וביקורים

שוטפים אצל הוטרינר

6-15 שנה

חתול

101-250 שקל

טיפולים מיוחדים )כדורים,

ניתוחים וכד'(

אביזרים נלווים )צעצועים, הגיינה

וכד'(

16-30 שנה

ציפור/תוכי

251-500 שקל

31 שנה ומעלה

מכרסמים

מעל 500 שקל

לא זוכר

מעולם לא

זוחלים

חרקים ומעופפים

אילו חיות מחמד אתה מחזיק

בביתך?

כמה שנים אתה מגדל חיות

בביתך?

מה הסכום החודשי הממוצע שאתה מוציא על

חיות המחמד?


הכי אופנתי על המסלול: חליפת גוף

לסוסיםסוס מרוצים אוסטרלי זכה לאחרונה

לשדרוג משמעותי בדמות חליפת גוף היי-טקית שמסייעת לו להתאושש מהר יותר אחרי המרוצים הקשים

ולחזור לכושר במהירות מבלי לגרור פציעות שעלולות להביא למותו

|אורן דותן היקס|הצופים במסלול המרוצים פלמינגטון

שבמלבורן )אוסטרליה( הופתעו לראות את סוס המרוצים

האלוף,"היי ליסט", מסתובב ליד האורוות בחליפת גוף מלאה אחרי שניצח בתחרות בסוף

השבוע. החליפה שעולה 3,589 שקלים עשויה מבד מיוחד

ומדובר בפיסת הטכנולוגיה החדשנית והמהפכנית ביותר

בתחום מרוצי הסוסים.

מטרת החליפה של חברת "היידז" מוויילס )בריטניה( היא

לאפשר לסוסים להתאושש מהר יותר אחרי שהרוכבים מאמצים אותם עד לקצה גבול

היכולת. היא מסייעת להזרים דם רב יותר לכל השרירים בגוף של הסוס ולמרות שהיא נראית

מסורבלת ומתעללת במיוחד - היא מלאה רוכסנים וניתן להסיר ולהלביש אותה תוך 90

שניות בלבד.

“היי ליסט" סבל מכמה פציעות לאורך השנים והמאמן שלו חשב ששווה לנסות את החליפה. "הרבה רוכבי אופניים, כדורגלנים וספורטאים

מענפים שונים משתמשים בחליפות דומות כדי להקל על השרירים ולהחליף מהר", הסביר

המאמן ג'ון מקנייר והבהיר - "אנחנו משתמשים בחליפה כבר כמה שבועות וההבדל עצום".

הקיפוד המצוי: נסתר מן העין

|מערכת PETNET ד"ר מאייה ויינברג| 17/08/2014

היום בקלות אפשר לפגוש קיפוד בעיקר בשעות הערב והלילה. מה

כדאי לדעת אודותיו? האם קיפודים נושאים בחובם סכנות ומה היתרון

בחצר המאכלסת קיפודים בתוכה?

קיפוד הבית על אף החזות הקטנה והחביבה שלו, קיפוד הינו אומניבור - כלומר אוכל כל. התפריט שלו מורכב

משורשים ופירות ועד חרקים וזוחלים קטנים, מכרסמים ואפילו ציפורים קטנות אותן הוא

מסוגל לצוד. באין אף אחד מזונות אלו - הוא יכול גם להיזון מפגרים.

הקיפוד ניחן בעמידות גבוהה לסוגים רבים של ארס ולכן ביכולתו לצוד בהצלחה גם עקרבים

ארסיים ונחשים ארסיים קטנים. בתכונה זו מצוי היתרון שבנוכחותו הטבעית של הקיפוד בחצר

הבית.

כמו כן, הקיפוד אינו חיה חברתית כלל וכלל. את מרבית חייו הלא ארוכים. הוא מעביר בגפו. חי

במחילה, מאחורי גזע עץ או במקום בו הצטברה ערימת עלים ויוצא כדי לאכול וחוזר כדי לישון.

קוצים של קיפודבהיוולדו הקוצים שלו הינם לבנים ורכים וחסרי

כל משמעות הגנתית. פרק זמן הגדילה דרוש גם על מנת שקוציו יתארכו, יתקשו, יקבלו צבע

וישמשו ככלי ההגנה הבולט )והיחיד( שברשותו.

־יכולת פיזיולוגית ייחודית היא בשרירי העור הטבעתיים שלו. המסוגלים לכדרר או לקפד אתו

לכדור קוצים מושלם בשעת צרה. במצב זה הינו מוגן מטריפה בעבור רוב החיות ולכן עם הגיעו

לבגרות הקיפוד מוגן מפני רוב הטורפים. חושיו החדים ביותר הינם חוש הריח והשמיעה,

על אף שניחן גם בזוג עיניים גדולות יחסית. למשמע או לריח תנועה או חיה )כולל בני אדם(

הוא קופא במקום ואם הסכנה מתקרבת הוא מתכדרר עד יעבור זעם.

נא לא לגעתאנשים רבים חושבים שהקיפוד היא חיה נחמדה

ולפעמים אפילו כחיית מחמד. דבר זה רחוק מאד מן האמת: ראשית, מעטה הקוצים החדים

אינו מאפשר מגע כלל, פרט לבטן השעירה והרכה, אולם קיפוד בריא לא יאפשר כל מגע

בבטנו וימהר להתכדרר.

שנית, קיפוד מצוי נוטה להיות עמוס בטפילים אשר עשויים לטפול גם בני אדם. קרציות,

פטרות ואקריות הן רק חלק מהרשימה וחלקן עשויות להיות מגרדות ולא נעימות כלל. אין

צורך להזיק או להרחיק את הקיפוד המצוי כיוון שללא מגע ישיר אין כל סכנה בהדבקות, אך בכל זאת לא כדאי לגעת. פרט לכך אולי כאן

המקום להזכיר שעל אף נפיצותו הרבה, הקיפוד הינו חית בר מוגנת אשר אסורה בגידול ואחזקה

בשבי. דין דומה הוא עבור הצבים.

הצעה למתנה: ציור דיוקן של חיית המחמד

רוצים לרגש את בן או בת הזוג? הזמינו עבורם ציור דיוקן של חיית

המחמד האהובה עליהם. התרגשות מובטחת!

אחרי יותר מעשור בארה"ב, גם אצלנו יש – ־דיוקנאות חיות מחמד. מסתבר שלא מעט אנ

שים המחזיקים חיות מחמד בבית )כלב, חתול, איגואנה( מחליטים כי החבר הפרוותי שלהם

יכול לשמש כיצירת אמנות..

תמונות רגילות ובנאליות אינן מספקות ואינן מעלות על נס את הקשר המיוחד שקיים בין DigiDog. האדם לחברו הטוב ביותר. באתר

co.il הרימו את הכפפה ומציעים דיוקנאות של חיית המחמד שלכם המצוירים במכחול דיגיטלי על ידי האמן עידן בדישי. כל פורטרט הינו יצירת

אמנות עכשווית עם אווירה אורבנית וצבעונית במיוחד.

למי מיועד?־ בעיקר כמתנה ייחודית לבעלי כלבים, או לעי

תים כמזכרת מרגשת לזכר כלב שהלך לעולמו.

עוד פרטים: הדיוקנאות מצוירים על פי תמונה של חיית המחמד, מודפסים על קנבס בגדלים שונים

ומותאמים אישית לכל לקוח.

איפה קונים: ,digidog.co.il ניתן להזמין באתר

בדוא"ל [email protected] או בטלפון: 050-7966108

צלם: ציור: עידן בדישי

גם חיות מחמד צריכות גאדג'טים

פנס לייזר חדש ינסה לגרום לחתול שלכם "ללכוד" את תבנית הלייזר-

ו-ודאי לגרום לו לישון שעות נוספות על השעות הרבות שהוא רגיל אליהן

● פעמון חדש לכלבים, ששמיש בפרט אם הם לא נובחים הרבה, יוכל לסמן לכם מתי הכלב רוצה

לצאת לטיול - ומתי הוא רוצה להיכנס הביתה

|נחמה אלמוג| אוהבים את חיות המחמד שלכם? בטח!

אז למה שלא תפנקו גם אותן בגאדג'טים אלקטרוניים למיניהם, כמו שאתם מפנקים

את עצמכם? במיוחד נכון הדבר אם יש לכם חיית מחמד פעילה במיוחד, שזקוקה כל הזמן

שתעסיקו אותה במשהו.

למשל פנס לייזר מיוחד שמקרין תבנית אור אקראית בחדר שידהים אפילו את החתולים הכי

מנומנמים. תוכלו גם ליצור תבניות משלכם או להתאים את טווח ההקרנה של האורות. הפנס

מופעל באמצעות סוללות.

,FroiiCat Bolt ,לאחר שתרכשו את הפנסתמורת 20 דולרים, תוכלו להחזיק אותו ביד או להניחו על משטח, וליהנות מן החתול שלכם –

שיסתער, יילחם וינסה לצוד את תבניות הלייזר המסעירות. סביר שאחר כך הוא יהיה כל כך

עייף אחר כך, עד שיצליח לישון עוד כמה שעות, בנוסף על ה-20 ביממה שהוא רגיל להן.

והנה גם משהו לכלבים: פעמון כלבים, שיכול להיות נחמד אם הכלב שלכם לא נובח הרבה.

מנגד, יכול להיות שבשל כך, הדרך היחידה לדעת שהוא "צריך" היא לגלות את השלולית בפתח הדלת. מדובר בחיישן שמוצמד לדלת,

מופעל על ידי זרבובית הכלבלב שלכם ומחובר אלחוטית לפעמון – שיכול להימצא בכל מקום שאתם נמצאים בו בבית. כך תוכלו לדעת מתי

הוא מבקש לצאת ומתי הוא רוצה להיכנס הביתה. המוצר אף כולל הוראות מפורטות כיצד לאמן את הכלב להשתמש בו, ואפילו

מקום לתקוע בו ביסקוויט, כדי לסייע בתהליך הלמידה. תמורת כ-28 ליש"ט, הגאדג'ט הזה

יוכל להפוך את הכלב שלכם לגאה ואתכם למאושרים.

בעלי חיים ורגשותמוסר ומחשבות נתפסו תמיד

כמה שמבדיל את האדם מיתר החיות. אבל תצפיות רבות, ניסויי

מעבדה ומחקרים נוירולוגיים הובילו זואולוגים וחוקרי מוח להכריז:

בבעלי חיים נמצאו עדויות לתודעה, אמפתיה, רגשות כמו־אנושיים

ואפילו חוש צדק. למעשה, הצדק האנושי כנראה נולד בטבע

עבור אנשי שמורת סאבי סנד בדרום אפריקה, ההיפופוטמים שבאגם הם מהחיות המסוכנות

בשמורה. מקרה מיוחד שקרה בשנת 2006, כשאימפלה צעירה באה לשתות ממימיו של האגם. צעירה מכדי להיזהר היא צועדת אל המים, היישר אל מלתעותיו של תנין שארב

לה שם. על מאבקה הנואש לא להיגרר למצולות משקיף מהצד היפופוטם עצום.

לפתע, ההיפופוטם מסתער על התנין, שנמלט ומותיר את קורבנו הפצועה. בעדינות שכלל לא

אופיינית לבהמת ענק ההיפופוטם מושה את האימפלה המדממת מהמים, ובהדיפות עדינות של חוטמו מוביל אותה לחוף. בחוף הוא מנסה

לגרום לה לעמוד על רגליה. משנכשל, הוא מכניס את ראשה לפיו העצום כמה פעמים, בלי

לפגוע בה, מלקק אותה, ושוב מנסה להקימה. אבל לשווא. ההיפופוטם נותר לעמוד ליד

האימפלה זמן מה אחרי שהיא מפסיקה לזוז, ואז מסתובב וצועד לאט אל המים, גבו מכוסה

ציפורים. בעודו מתרחק, התנין יוצא מהמים וגורר את הגווייה.

"יש לנו אינספור תיעודים של מקרים דומים", אומר פרופ' דה ואל )De Waal(, חוקר

התנהגות חיות מאוניברסיטת אמורי באטלנטה. "המקרה ההרואי הזה הוא עוד ביטוי ליכולת של

בעלי חיים לחוש חמלה, אמפתיה, להט מוסרי, ובעצם כל רגש אנושי שאנחנו מכירים"

כוכב המוחים בוול סטריט ביולוגים ופסיכולוגים טענו שלבעלי חיים אמנם

יש חושים, צרכים, התניות והתנהגות ספונטנית, אבל לא הכרה. לא מחשבות ולא רגשות.

הנימוק הרשמי לשלילה היה ההשערה הפסיכולוגית - המחשבות והרגשות - נוצרת

בניאוקורטקס, "קליפת המוח החדשה", רקמת מוח שקיימת רק אצל יונקים, ומפותחת במידה מספקת רק בבני אדם, ומשמעותית פחות מכך

בקופי אדם.

אחד המחקרים שהבקיע סדק ראשון בתפיסה הזאת הוא "ניסוי הוגנות הקופים" שדה ואל ערך.

שתי קופות הקפוצ'ין שעליהן נערך המחקר, שוכנו בכלובים צמודים וקיבלו משימה זהה: להעניק לחוקרים אבנים מהכלוב. כל קופה

שהעניקה אבן קיבלה כפרס פרוסת מלפפון. אבל אחרי שהצמד למד את המשימה החוקרים

שינו אותה. הקופה הראשונה קיבלה תמורת

האבן מלפפון, אבל השנייה החלה לקבל בתמורה ענב עסיסי.

התוצאה, היתה מדהימה: אחרי שהקופה ראתה את חברתה מקבלת פרס משובח יותר

עבור אותה העבודה, היא הטיחה את המלפפון שלה בחוקרים והחלה לטלטל את דלת הכלוב

בידיה הקטנות ולטפוח על הרצפה בתנועות שמזכירות "דפיקה על השולחן" בשעת כעס. כך עשתה בכל פיסת מלפפון נוספת שקיבלה. היא

העדיפה לא לקבל כלום על פני לקבל פחות ממה שמגיע לה.

“כשטענו שתוצאות הניסוי מראות שבקופים טבועים חוש הגינות והתנגדות לקיפוח קיבלנו

מכתבים זועמים", אומר דה ואל. "פילוסוף אחד כתב לי שהוא יאמין לזה רק כשיראה קוף מסרב

לקבל ענב עד שחברו יקבל גם". כששחזרנו את הניסוי הזה עם שימפנזים היו כמה זוגות

שאצלם זה בדיוק מה שקרה

בניסוי אחר שדה ואל ערך ב־2011, שימפנזה בכלוב התבקש לשלוף מסל אסימון באחד משני

צבעים, אדום או ירוק. אסימון אדום זיכה אותו באוכל, וירוק זיכה באוכל גם אותו וגם שימפנזה בכלוב סמוך. השימפנזים שלפו יותר אסימונים ירוקים, בעיקר כששכנם השמיע קולות והושיט

יד בתנועה מבקשת. אבל כאשר השכן הפגין התנהגות מאיימת, השימפנזה הראשון בחר

דווקא אסימונים אדומים. "הנחת המחקר היתה שהבחירה תהיה אקראית, כי השימפנזה

הראשון ממילא מקבל אוכל תמיד ואין לו תמריץ להאכיל מישהו מכלוב אחר. אבל הוא בחר

לנהוג באופן חברתי".

הנתונים נאספו בעזרת ביופט

כמה עולה להחזיק כלב בחודש?

מזון וחטיפיםכ-170 שקל

אקססוריז)קולר, רצועה בגד וכו'(:

כ-20 שקל

וטרינר)כולל חיסוני כלבת, תילוע,

משולשת וכו'(:כ-20 שקל

חומרי הדברה וטיפוחכ-15 שקל

סה"כ270 שקלבממוצעבחודש


|דוד פז, עוז אלמוג, שי רודין|בארצות-הברית ובאירופה פועלות מזה שנים

חנויות המתמחות בביגוד לכלבים וחיות מחמד, ואפילו מעצבי-על תורמים את חלקם לעיצוב

פריטים ממותגים מיוחדים לחיות. בישראל, ניתן למצוא בחנויות בעלי-חיים מלתחות שלמות, החל מחולצות ופליזים ועד סוודרים ומעילים

מצועצעים המעוצבים במיוחד למענם. עם זאת, וטרינרים מזהירים מפני היסחפות אחר האופנה

המפתה. הסיבה: לחיה יש פרווה משלה, ולעיתים, הבגד עלול לגרום לה התייבשות

ופטריות עור. הם כן ממליצים על מעילי גשם, כיוון שלכלב או בעל חיים אחר רטוב מדיף

ריחות לא נעימים. ,Doggie-Fancy ב-2005 הוקמה בארץ חברתהמשווקת ביגוד ואביזרי אופנה יוקרתיים לכלבי

האלפיון העליון, בהשראת מותג ההלבשה Doggie היוקרתי הבינלאומי לכלבים

Designer. האסטרטגיה והחזון של החברה, על-פי הפרסום באתר האינטרנט שלה: "ליצור

אופנה יוקרתית יומיומית לכלבים שתתאפיין בקולקציות עונתיות”.

בשלב זה, הפריטים נמכרים רק באמצעות אתר האינטרנט של Doggie-Fancy ובמספר

חנויות מובחרות למוצרי בעלי-חיים בגוש דן. מגוון פריטי הביגוד לכלבי-השעשועים כולל, בין

היתר, מעיל אופנוענים )265 שקלים(, סווטשירט מלמלות ורוד )290 שקלים(, טי-שרט בנוסח

הוואי )160 שקלים(, גופיות ואפילו שמלת כלולות.

מי שחפץ לקשט את כלבו בתכשיטים, יוכל למצוא באתר

גם קולרים משובצים זהב וקריסטל סברובסקי )185-100 שקלים(, תליונים

ושרשראות משובצים אבני קריסטל סברובסקי )332-250 שקלים(, שרשרת עם תליון, כתר, וקליפסים משובצים לשיער )90-50 שקלים(

ועוד..

יש גם פריטים הנושאים חותם של מעצבי-על, ומחיריהם בהתאם. דוגמאות: מנשא לכלב

בדגם מונוגרם מבית לואי ויטון הצרפתי, נמכר בחנות המעצב בכיכר המדינה בתל-אביב,

בסכום 'הצנוע' של 6550 שקלים, רצועה יוקרתית תמורת 1200-1000 שקלים, וקולרים

מעוצבים ב-1000-820 שקלים.

בשמים וקוסמטיקהפינוק נוסף במסגרת 'השוואת התנאים' בין

הכלב לבעליו, הם בשמים ותכשירי קוסמטיקה ייחודיים להולכים על ארבע. בחנויות מיאו חתולה, לדוגמה, נמכרים בשמים

בניחוחות שונים )אבקת טלק לתינוק, וניל או תפוחים(

בכ-100 שקלים.

לריכוך פרוות הכלב מוצעים סוגים שונים של שמפו, המותאמים לסוגי שיער שונים ולהזנת

שיער לבן. מי שמתעקש על תכשיר ייחודי להברקת השיער וריכוכו, יזליף על פרוות

מחמדו טיפות שמן מינק, במחיר של כ-300 שקלים לבקבוקון.

צעצועים ואביזרים הכלב הוא יצור חכם, סקרן ופעיל שמחפש עניין ואתגר. משחקים וצעצועים יעסיקו אותו בשעות

שהוא לבדו, ויאפשרו לו לפרוק מתחים. אלה הרואים בכלבם בן-משפחה לכל דבר, לעיתים

'ילד' נוסף, ישמחו לרכוש למענו כל צעצוע חדש על המדפים. צעצועים ואביזרים מומלצים: חבל דנטאלי )משחק המשלב ניקוי של שיני הכלב(,

קונג )צעצוע נשיכה מגומי קשיח שהכלב לא מסוגל לפרק(, עצמות במגוון צורות וגדלים )עשויות עור אמיתי של בעלי-חיים(, בובות,

כדורים וצעצועים מצפצפים. מחירים: בובות, קונגים, חבלים וכדורים: 90-10 שקלים לפריט.

עצמות: 20-3 שקלים.

קולריםלפי החוק, חובה לכרוך קולר לצווארו של הכלב

עם יציאתו לרשות הרבים, לצורך זיהויו ככלב-בית, ובנוסף, כדי לתלות עליו דיסקית

עם פרטים אישיים )למקרה שיילך לאיבוד(. המבחר עשיר וכולל

קולרי בד, עור, פלסטיק ואפילו פלדת אל-חלד. המחירים

משתנים לפי הסוג, הגודל והקישוטים. קולר קטן ופשוט ביותר יעלה כ-10 שקלים, הגדולים והמקושטים יכולים להגיע עד

190 שקלים.

רצועותפריט חובה במלתחתו של הכלב. מחיר רצועות רגילות עשויות בד, עור או ברזל, נע בין 15 ל-60

שקלים. מחיר רצועה נמתחת, המאפשרת לכלב להתרחק קצת יותר, נע בין 70 ל-150

שקלים, תלוי בגודל הכלב.

מיטותגם כלב שגופו מכוסה פרווה, יעדיף בדרך

כלל לשכב על מצע רך. כלב ששוכב על מצע קשה מדי, עלול לפתח עור יבש וקשה. מומלץ להתאים את המיטה לאופיו של הכלב, ולא רק

לגודלו. אם לדוגמה הכלב אוהב לקרוע ולהרוס

דברים, כדאי לקנות לו מיטת פלסטיק. לכלבים רגועים יותר יש מיטות קש, מיטות בד, ּפּופים

ומיזרנים בגדלים שונים.

טווח מחירים: 250-20שקלים.

תספורות ועיצוב שיערגם כלבים צריכים להסתפר מדי פעם, במיוחד

בקיץ כשחם. תכיפות התספורת משתנה בהתאם לגזע הכלב. ּפּודלים צריכים להסתפר

כל חודשיים )מאחר ושיערם גדל ומכסה את הפנים והעיניים(, אך כלבים בעלי שיער קצר,

כמו כלב זאב ולברדור, יכולים להסתפק בשלוש תספורות בשנה. תספורת מהווה פיתרון גם

במצבים של נשירת שיער מוגזמת. מחיר תספורת פלוס ניקוי אוזניים ועיניים,

רחצה, טיפול נגד פרעושים ופדיקור, נע בין 170 ל-220 שקלים, בהתאם לגודל הכלב ולאזור

המגורים.בערים מצויות

מספרות לחיות-מחמד, שבעליהן

מכריזים על עצמם כ"מעצבי שיער

לכלבים". חנויות בעלי-חיים רבות

מחזיקות מספרה בשטחן, או עובדות עם

ספרי כלבים. פרט לאלו יש ספרים שעובדים באופן עצמאי ויש גם "מספרות על גלגלים"

שמגיעות עד פתח הבית. עם זאת, רבים מבעלי הכלבים מעדיפים לספר

את כלבם בבית, להבריש ולדלל את פרוותו, לרסס אותו נגד פרעושים וקרציות, לנקות את

אוזניו ולשטוף אותו באמבט. במרבית המקרים, הם יגיעו לסלון הכלבים רק לצורך טיפולים

מונעים בנשירת שיער. הברשה וסירוק של הכלב בקביעות, לפחות

פעם ביומיים, תורמים רבות לצימצום נשירת השיער שלו. יש מגוון עשיר של מסרקים

ומברשות, המותאמים לסוגי השיער השונים )מברשת שאינה מתאימה לא תוריד מהכלב

את השיער העודף ולא תקל את הנשירה(. טווח מחירים: 70-10 שקלים

ביגוד ואביזרים לחיות מחמדלראשונה: תחרות לכלבים מעורבים

בלבדלתחרות הזו הכלבים הגזעיים לא

יתקבלו, המועמדים יהיו כלבים מעורבים. המנצח לא יהיה המיוחס או

היפה אלא חביב הקהללרוקי אין תעודות. יותר מזה, אמו הייתה כלבת רחוב ואביו נדד בין משפחות ומכלאות. אבל זה

לא ימנע ממנו להתמודד ברצינות על המקום

הראשון בתחרות הכלב המעורב הגזעי ביותר. במסגרת אירוע ראשוון מסוגו בישראל- תחרות

לכלבים מעורבים.

מי שיבוא לתחרות הזו צריך לשכוח מראש מקטגוריות כמו "הכלב היפה ביותר"

והממושמע ביותר", וגם מתכונות מולדת כמו "נצר למשפחת אלופים". פה הקריטריונים

שונים לחלוטין. הכלבים יזכו לניקוד בקטגוריות כמו "לייף סטייל", "חביב הקהל" ו" זה שבעליו

יודע לטפל בו כמו שצריך". את הרעיון יזמה נירה ברגמן, מנכל"ית "וט- מגן לחיות מחמד", יבואנית מזון הכלבים "יוקנובה", לאחר מאות

תחרויות של כלבים גזעיים שבהן השתתפו כלבים שהביאה.

בלי קוקיות"שאלתי את עצמי מה יקרה אם

ניקח את הכלב המעורב ונתן לו 'פוש' קטן למעלה. נקרא לו

אלוף", היא מסבירה. "לכלב מעורב לא מסלסלים את השיער, לא שמים לו קוקיות ולא לוקחים

אותו לסדנאות אילוף. ולמה לא? המעורב הוא לא כלב? אלה

לא כלבים מליגה ב'. הם פשוט בליגה א' משל עצמם".

באירוע יעברו הכלבים ובעליהם מספר תחנות שבחלקן יקבלו ניקוד. בתחנות יקבלו הבעלים

ייעוץ מבעלי מקצוע כמו וטרינרים, מאלים, ספרי כלבים ועוד. במהלך היום יוצגו גם כלבים

לאימוץ, שזוהי בעצם מטרתו העיקרית של האירוע.

"כל מי שמכניס כלב לביתו מגלה אושר אמיתי וחברות כפי שלא הייתה לו" ,אומרת ברגמן,

"אבל אחת הבעיות שיש כאלה שמראש מתקבעים על כלבים גזעיים ומתעלמים

מהמספר העצום של כלבים מעורבים שמחכים בעמותות".

זה לא הגימיק הראשון שברגמן מייצרת כדי להעלות את מודעות הציבור. לפני מספר שנים היא רשמה שיא גינס כשהחתימה בעלי כלבים

וגם את הכלבים עצמם על עצומה לזכויות בעלי חיים. הקטגוריה בספר גינס הייתה "כמות

הכלבים הגדולים ביותר שחתמה על עצומה" איך הכלבים חתמו? הם פשוט טבלו את

כפותיהם בצבע ידידותי.

התחרות תערך ב8 לאוקטובר בין השעות 16:00-18:00, בחוות "הדוד משה", הכניסה

וההשתתפות חינם. אין צורך בהרשמה מראש. תותר רק כניסה בעלי חיסון כלבת בתוקף

)הצגת רשיון בכניסה(. הקשורים לרצועה


לגדול לצידםלכולם יש חיות, בתוך הבית, מחוץ לבית, במרפסת ובגינה. יש כאלה שאוהבים אותם מהצד, ויש כאלה

שאוהבים אותם כל היום איתם. לשמעונה חן ציון יש 9 סוגים שונים של חיות, שישה ילדים ובעל אחד והמלחמה היום יומית שלה לשכנע אותם שלא מספיק לעשות קמפינג בשביל להתחבר לטבע

|מירב בן יאיר|

לכולם יש חלומות, חלקם גדולים וחלקם פחות. אך, מילדות הניסיון של שמעונה להגשים את החלום היא מלחמה נגד הרוח, תמיד יהיו

חלקיקים שיפריעו לקצב ההתקדמות ואפילו תהיה הרגשה של רגרסיה.

כשהחלום נובר בתוך תוכך ומזכיר לך שבכל דרך אפשרית יהיו בעיות-

לפעמים, הצורך להילחם נחלש ולבסוף מצליחים למצוא את האיזון.

וטרינריה, היה החלום הגדול של שמעונה חן ציון ממושב חמד. כל חייה דאגה למצוא

בעלי חיים ליד המושבה מגדיאל בהוד השרון להביא אותם לביתה ולטפל בהם היכן שניתן. עם השנים, הצליחה לאסוף כמות נכבדת של חיות הביתה והקימה מיני גן חיות מחוץ לבית.

היא דאגה להאכיל אותם מידי יום ולדאוג לשלומם. מבחינתה, האפשרות שניתנה לה

בתור בן אדם לקחת בעל חי ולאפשר לו טיפול זאת הרגשה מספקת. כמו גם, הטיפול בהם לימד אותה המון על עצמה. היא רכשה סובלנות ,סבלנות ורוגע פנימי שהתעצם עם

השנים והפך אותה לאדם שהיא היום.חן ציון כיום בת 52, נשואה באושר לחנניה

ולהם שישה ילדים. היא עוסקת במדעים ובהכשרת מורים. כמו גם, היא מרצה

באוניברסיטת אריאל למבוא לביולוגיה, אסטרטגיית אוריינות והוראה מתקנת מטעם הדקנט. בנוסף, חן ציון הוציאה ספר "נוסחת

ההצלחה בביולוגיה" להוראת הביולוגיה שתפקידו להחליף את המורה בכיתה

"התלמיד יכול לגשת לבגרות ולהצליח גם אם הוא לא היה בכיתה התלמיד הכי מבריק" מסבירה שמעונה. כעת, יוצאת

הגרסה הרביעית של הספר. מלבד זאת, היא פותרת בעיתון ובאינטרנט את מבחני

הבגרות בביולוגיה, כותבת תוכניות במכון וייצמן, מדריכה מורים ומכשירה להוראת

המדעים. היא, קואצ'ר לילדים להפרעות קשב ומורה להוראה מתקנת. נוסף על כך, סיימה תואר שני בביוכימיה, תואר שני בפילוסופיה של המדע, תואר שני במנהל החינוכי וכרגע היא עושה שינוי דרסטי-דוקטורט במחשבת

ישראל. עם כמות התארים שצברה במהלך החיים, לא

זנחה ולו לרגע קט את אהבתה לחיות. בין כל פרק זמן בחייה הצליחה לשלב חיות שונות

שמילאו אותה באושר ואת סובביה.

מאיפה החיבה הגדולה לבעלי חיים?"גדלתי במושבה ליד כפר סבא, הייתי מין

תום בוי שכזה. אהבתי לטפס על עצים, לחפור באדמה, לשתול עצים ולהתעסק

בכל דבר שיש בטבע. בבית, הייתה לנו חצר פרטית- ליד הבית של ההורים שלי היה פרדס

שמבחינתי זה היה גן שעשועים אולטימטיבי. אני ואחותי הצעירה ממני היינו יוצאות

וזוחלות מתחת לגדר של הפרדס ומחפשות ציפורים, מכרסמים וכל מיני חיות נוספות.

בכל פעם שחיפשנו מצאנו חיה אחרת והבאנו אותה לבית ההורים במושבה. היינו מוצאות

צבים קטועי רגלים וציפורים שלא הצליחו להתרומם, גוזלים שההורים בחרו לזרוק

כי הם היו קצת נכים ועוד המון. כשהיינו מגיעות לבית, היינו מטפלות בחיות, מאכילות

אותם ודואגות לצרכים שלהם. אפשר לומר שהצלחנו להקים מין בית חולים וטרינרי קטן.

אבל, כשבגרתי ועזבתי את הבית, שום דבר לא שרד, המשפחה לא האכילה את החיות

ולאט לאט הם מתו והלכו לעולם שכולו טוב".

כשהכרת את בעלך, חנניה, מה הייתה דעתו על החיבה העזה לחיות?

" בעלי, חנניה היה גר במושב חמד כל חייו, מושבניק. מאז ומתמיד הוא אמר לי שהוא

שונא חיות. בהתחלה כשדיברנו על להכניס חיות לבית היו לנו כמה ריבים וויכוחים על כך. אבל ברגע שהחלטנו להביא חיות מבלי שהם יפריעו למרחב הפרטי שלנו ובייחוד של בעלי,

אז הוא הסכים. היום, הוא עדיין מתרגז אם אני משאירה את אחת החיות בבית, הוא יכול

להשתגע מזה".

מהחיות באהבהברווזים, טווסים, כלבים, אוגרים, תרנגולים,

אפרוחים, תוכים, ארנבונים וסלבים אלו החיות שתמצאו אצל שמעונה בבית ומחוצה לו.

אם יצא לכם לטייל בגינתה תשמעו קולות שונים של חיות שונות שמנסות למצוא ביחד

את המנגינה המושלמת. בשביל שמעונה, 'הרעשים' שבעלה חנניה קורא להם, הם

המוזיקה שלה. היא מספרת " הדבר הראשון שאני עושה בבוקר, הוא להכין קפה, לצאת לגינה לבדוק מה שלום החיות שלי ולאחר

מכן, לשבת. להריח את הריח המשולב ולשמוע אותם שרים לכבודי".

מה הדבר שאת הכי אוהבת בגידול חיות?"קודם כל, לגדל חיות זה חלק ממני. כלומר,

אם מסתכלים על זה מעניו של חקלאי שאוהב לגדל ירקות ועשבי תיבול ולצפות בהנאה

בתהליכי הצמיחה והנבת הפרי. כך גם אני מרגישה, רק בצורה קצת אחרת. מבחינתי,

לראות את התרנגולת דוגרת על ביצים ואת האפרוחים שבוקעים לבסוף, לראות את

ההיררכיה בין בתרנגולים לתרנגולות, בעיני זה חלק מהתהליך של בן אדם להתחבר לטבע. עם השנים, אנחנו הולכים ונעשים

יותר תעשייתיים ורחוקים מהקרקע ומהטבע. מבחינתי, טבע זה לא כשאני נוסעת לג'בלאות

אלא כשאני יוצאת החוצה ורואה את החיות שלי שמחות כי הם שמעו אותי מתקרבת. זה

הכיף שלי".

כסף זה לא הכליש לך 9 סוגים של חיות.

בטח זו הוצאה כספית גדולה.

"קניה של חיות, זה כסף מאוד קטן. לפעמים גם מוסרים חיות במושב

כך שאין צורך כלל לקנות. אבל כן, האוכל של החיות, הוא הכסף

היקר. בעלי תמיד אומר לי, שחיות

זה בזבוז כסף. הן צריכות לעבור

חיסונים, הן

אוכלות המון וכמובן כשהן

הולכות לעולמן אני מחליפה אותן בחיות

אחרות וצריך להוציא כסף נוסף. זה תחביב, שלא מכניס כסף אלא מוציא כל

הזמן. אבל אם נסתכל על זה בצורה קצת פחות חומרנית, חיות זה בשביל

הנשמה, בשביל האושר שלי".שמעונה מתעסקת רבות בחיות שהיא

מגדלת בבית, קונה להם את האוכל ומנסה להחדיר לילדים שלה את האהבה הגדולה של החיות. " אני

אישית לא אוהבת חיות בכלל" מסבירה לינור, 26, ביתה. " אני אישית לא אוהבת חיות בכלל, אמא כל הזמן ניסתה להסביר

לנו כמה זה שווה לגדול לצד בעלי חיים ושזה לא מתאפשר

שמעונה מחזיקה אוגר סיני בשקיקה

צילום: מירב בן יאיר 10|עת לחיות ספטמבר 2014

בכל בית. ואני, פשוט לא מסוגלת לשמוע את הקולות שלהם, להריח את הריח שהם

מפיצים כאן"."כשהכרתי את שמעונה, ראיתי כמה היא

אוהבת את כל סוגי החיות. מאריות לנמלים. אכפת לה שיהיה להם טוב, שהם יאכלו טוב,

ירגישו טוב, כאילו היו הילדים שלה" אומר חנניה. " אבל מה לעשות, בילדותי עבדתי

רבות כחקלאי, החיות היו מגיעות והורסות את כל העבודה שעמלתי עליה בימים והשנאה

שלי כלפיהם רק התעצמה. אני מבין את האכפתיות של אשתי אבל קשה לי לאהוב

אותם, אני יכול לומר שאני שונא אותם אפילו".שמעונה הולכת להביא את האוגרים מהכלוב בהתלהבות של ילדה בת 12. ומנסה להוכיח

לשונאי החיות כמה אהבה הם נותנים ללא תמורה. מוציאה את הזכר ומלטפת אותו ברוך

ולפתע מגלה שהנקבה לא מגיבה, מנסה להזיז אותה עם היד וקולטת שפניה יבשות.

כשהיא מוציאה אותה ממקומה ומגלה שהיא מתה, היא לרגע נסגרת ומנסה להבין מה

היא עשתה לא בסדר. לבסוף היא מתעשתת לוקחת את הנקבה ומניחה אותה מחוץ לבית

"מחר אני אסדר לה מקום קבורה ראוי" אמרה בצער. לבנתים, היא מנסה לעודד את הזכר

"מחר אקנה לך נקבה אחרת, אני בטוחה שתאהב אותה גם".

איך משתלב החיבור בין ביולוגיה לבעלי חיים?"לפני שהתחלתי ללמד באוניברסיטאות

לימדתי וניהלתי בתי ספר יסודיים ותיכוניים ביולוגיה. אחד החלומות שהיו לי כשלימדתי

ביולוגיה היה לשלב לימוד לצד בעלי חיים. כשניהלתי את בית הספר היסודי באור

השחר, גילתי שהוא בית ספר מאוד עצוב, המורים היו נורא עצובים, הילדים היו גם

כן ומלבד זאת הם היו מאוד מורכבים. בית הספר, היה ממוקם ברמת השרון שיש שם אנשים מאוד עשירים. אך מה שהרבה לא

יודעים שיש שם שכונת מורשה, שהיא שכונה שחלק מהמשפחות מצוינות וחלק משפחות

מאוד מורכבות כמו משפחות חד הוריות שקשה להם מבחינת פרנסה וכדומה. הילדים

האלו, המורכבים, לא היה להם מפלט. ובית הספר נתן לי את ההזדמנות לשפר את

האווירה ולהפוך אותה לשמחה יותר. החלטתי שאני מביאה לבית הספר ארנב שהגיע אליי

מאחת המשפחות שזרקו, הם גם זרקו תוכים ואוגרים אז הבאתי גם אותם"

פשוט הבאת?הבאתי ושמתי במסדרון. וחלק מהעניין

היה שהילדים היו יוצאים ומשחקים בחיות. כשהסתכלתי על הילדים מהצד, הילדים

הסוערים שכל כך קשה להם, היה להם מבט בפנים קצת אחר, מאושר. הם היו בעולם

אחר ופתאום ראיתי את הרוגע, את האחריות. זה היה מדהים. באיזה שלב, הילדים החליטו

שהם רוצים להביא את האוגרים האלו הביתה וההורים התחילו לקנות אוגרים ואמרו לי

'בחיים לא חלמתי שאי פעם אכניס אוגרים הביתה' "

יש לך חוויה יפה שחווית עם הילדים האלו?"היה לי סיפור עם ילדה בשם עדן שהיה לה

תוכי שקראו לו ארתור. היא אהבה אותו נורא. הגיע העת והוא מת. בבוקר, כשהיא הגיעה

לבית הספר היא בכתה נורא ואמרתי לה שכשכל הילדים יגיעו לבית הספר אנחנו ניקח את ארתור ונעשה לו טקס קבורה מסודר. היא

הייתה ילדה בכיתה ב', מתוקה מאוד הלכנו יד ביד וביחד חפרנו גומה. אחר כך, לקחנו את

התוכי ועטפנו אותו בשקית ניילון ועשינו את טקס הפרידה. הילדה הרגישה נורא טוב עם

זה, התהליך של הפרידה עודד אותה להמשיך הלאה".

"יום אחד, קנינו אוגר לעדן. הוא השתחרר ורץ בכל רחבי הבית" אומרת בשמחה מיכל

אימה של עדן. " פתאום אני רואה שהוא נמצא במכונת הכביסה. צרחתי לבעלי שייקח את

העכבר מכאן. הוא הלך לעדן, העיר אותה משינה ואמר לה שהאוגר השתחרר, היא

ניגשה לאוגר, ליטפה אותו כאילו לא קרה כלום. היחס של עדן לחיות השתנה בזכות

שמעונה, לא האמנתי כשראיתי איך עדן מגיבה כשהיא משחקת עם בעלי חיים".

מה החוויה שחווית עם הילדים שהכעיסה אותך?

"נורא אהבתי את החלק שהם היו מסתובבים בכיסים עם האוגרים בהפסקות אבל היו

ילדים שהפכו את זה למשחק, הם התחילו לשחק, להתעלל עם האוגרים ועל זה נורא

כעסתי. היה ברור לכולם שלשחק ולפנק זה בסדר ובשיעורים להכניס את האוגרים

לכלובים בחזרה ולא להתעלל בהם".

כשעזבת את בית הספר, מה השתנה? " החליף אותי מנהל חדש והדבר הראשון

שהוא עשה היה לסלק את בעלי החיים וזה היה נורא חבל לי".

לדעתך החיות תורמות לידע של בני האדם?" אחת השכנות כאן, כתבה ספר ילדים על

תרנגולת. יצא לה לשאול את הבן שלי משה, איך הביצה מתחממת וממנה בוקע אפרוח.

אז משה אמר לה, שהתרנגולת מגלגלת את הביצה וחושפת אותה לקרני השמש ולאחר

מכן, השמש מחממת את הביצה וככה בעצם הדגירה של התרנגולת מתבצעת. השכנה

באה אליי אחר כך ושאלה אותי: 'תגידי, הילד שוכב ליד הלול כל היום?' אז אני חייבת לומר, כן אני אומרת לילדים שלי שיראו את התהליך

הפיזיקלי שמתרחש אצל בעלי החיים. כך, הם לומדים סבלנות, ערכים, ידע ואסטרטגיה

ומבחינתי זה חינוך לכל דבר".

אולי במציאות אחרתהחלום הגדול של שמעונה הוא שהילדים

שלה יהיו מה שהיא חלמה להיות בצעירותה, וטרינרית. לינור הגדולה, למדה ארכיטקטורה

"תמיד כשאמא ניסתה לנווט אותי להיות וטרינרית אמרתי לה שאין סיכוי בעולם שאני מריחה כל בוקר את הריח של החיות". ביתה

משאת סיימה משפטים וכלכלה, תסכית ביתה השלישית לומדת הנדסת אלקטרו

אופטיקה ומתחילה שנה רביעית, רועי הרביעי מתחיל עוד מעט ישיבת הסדר והחמישי, אולי

יגשים את חלומה של האם- חולם להיות וטרינר. הקטנה, עוד לא יודעת מה מצפה לה בעתיד ושמעונה תנסה להחדיר לתוכה עוד

קצת דעת ואהבה לבעלי חיים.

מה המשפחה שלך, ההורים והאחים, אומרים על גידול חיות לצד המשפחה?

"מבחינתם, זה כל הזמן היה חלק ממני, לכל מקום שהגעתי, הייתי עם האוגרים והברווזים

שלי, זה היה חלק ממני וראוי שכחלק ממני אכניס את זה לחיים שלי".

משפחתך מחבבת חיות?"אחותי הגדולה ממני ב-8 שנים, לא סובלת

חיות. אחותי הקטנה, מאוד אוהבת חיות אבל היום יש לה ילדים, ומאוד קשה לה עם זה שלבעלי חיים יש תוחלת חיים קצרה לחיו של אדם. היא גידלה כלבים אבל היה לה

מאוד קשה לראות את הילדים חווים פרידה. עכשיו, היא התאלמנה ומתו לה שני הכלבים

אז זה מאוד כואב לה. היא רואה אחרת את הכלבים ממני. למשל אצלי, כלב זה כלב, אני

אאכיל אותו ואשאיר אותו במעמדו. אצלה, כשהכלבים חולים ומתקרבים לסיום חייהם אז הם מתאשפזים בבתי חולים לחיות והיא

מסוגלת להשקיע בהם אלפי שקלים. הם מקבלים תרומות דם, כימותרפיה, השתלת מח עצם וכדומה. זאת השקעה השקעה".

ואיך את מטפלת בחיות שלך כשהם מתקרבים לסיום חייהם?

" אם אני נתקלת באחת החיות שלי, שהיא לא מרגישה טוב, אני משתדלת לעשות

ככל האפשר לעזור לה. אני מחסנת אותם, מטפלת להם בשברים".

את מחסנת אותם?" כן, כשיש להם מחלות מסוימות אני עושה

את זה בעצמי. הייתה לי תרנגולת פעם שננשכה על ידי כלב שנכנס לחצר. החלטתי

שאני עושה מעשה, תפרתי אותה והצלתי אותה".

הייתה לך חוויה מיוחדת שחווית עם בעלי חיים- או משהו שבגללו הרגשת שאת רוצה

לטפח את זה יותר?"דווקא הייתה לי חוויה שלילית עם כלב. היה

איזה כלב מסוג רועה גרמני הלכתי לקטוף פרחים בשביל הגדרת פרחים לבגרות

בלימודים באור יהודה והוא היה ללא רצועה. הוא רדף אחרי ושם עלי את שתי הרגליים שלו

על הצלעות שלי ונשך אותי חזק – עד היום יש לי סימני נשיכה על הצלעות. אבל אני לא

פוחדת מכלבים. היום, בגלל שאני מגדלת כאלה אני יודעת להכיר כלבים- לכל בעלי

החיים יש תקשורת ואני מכירה את התקשורת הזו".

מה דעתך על אנשי המקצוע שמטפלים בבני אדם בעזרת בעלי חיים?

"אני חייבת להגיד שזה לא נכון להפוך בעל חיים לכלי. אני חושבת שיותר נכון לאפשר

לילד לגדול איך שנראה לו לנכון. אנחנו, כמחנכים וגם כהורים מאוד מנסים לשלוט כל הזמן בכל תחומי החיים של הילד. להנדס את

כל החיים שלו. לדעתי, כשהילד משחק עם בעלי חיים זה התחום היחידי שבו צריך להניח לילד ולתת לו להיות אמיתי. אפשר לכוון אותו לאחריות או לדברים חשובים אחרים. לצערי, אנשים הפכו כמעט כל דבר לכלי טיפולי. אני

חושבת שזה יותר מדיי".

בסופו של דבר זה עוזר לבני אדם.

" זה מה שהמטפלים רוצים שהמטופלים

יחשבו. הם עושים עליהם מניפולציות,

זה חשיבה מאוד מכוונת. זה מוביל

למערכת יחסים בין המטופל למטפל מאוד

פרימיטיבית- מאוד פשוטה. הילד למשל, מתאמן על המערכת

יחסים הזו וכשהוא הופך לאדם בוגר ואין

מי שיכוון אותו כל הזמן אז הוא הולך לאיבוד.

אני חושבת שיש צורך להסתכל על זה לא

ככלי טיפול אלא ככלי אבחוני".

כלי אבחוני? "כן. כשהילד גדל לצד בעלי חיים הוא יכול

להתפתח לצידו. אפשר לראות מהצד אם יש לילד אכזריות, אימפולסיביות. זאת אומרת לא

בכוונה, אלא באופן טבעי. כשהופכים את זה למשהו שהוא לא כלי טיפולי אז אפשר לגלות

יותר על הילדים ניתן לראות אמת ודברים יותר מעניינים".

את צמחונית?"לא, אבל אני לא יאכל את החיות שגדלות

כאן, ואני גם לא אוכלת את הביצים שהתרנגולות מטילות כאן, הן צריכות להטיל

אפרוחים".

ואם התרנגולת מטילה?"אז היא תשב ותדגור ויהיו אפרוחים בלולים".

ישנם אנשים שמאמינים שלאכול בעל חי זה רצח ושצריך להיות טבעונים לכל החיים.

"לאכול בעל חיים זה לא רצח. אני כאדם דתי, מאמינה שככל שבעל החיים הוא בדרגה יותר

גבוהה האיסורים יותר גבוהים. התהליך שבו אדם צריך לעבור עד אכילה הוא הרבה יותר

מורכב. אם למשל אני מדברת על דיני שחיטה של בקר אז הדינים מאוד ברורים והסיכויים

לפסול בהמה שנשחטה גבוהה, עוף זה קצת פחות, ודגים ניתן על פי ההלכה לאכול אותם

חיים את יכולה לקחת דג, ולדחוף לפה וזה בסדר- עם הדם ככה, ככל שבעל החיים יותר

ירוד אז יש לך פחות ופחות הלכות".

אפשר להגדיר את היחס שלך עם בעלי החיים אהבה?

"היחס ביני לבין בעלי החיים שלי נקרא החתמה. זאת אומרת יצירת רפלקס שבו

אני מגיעה וחיה יודעת שאני מאכילה אותה. היא גם יודעת, שאם 10 פעמים אני לא אביא

לה אוכל היא תפסיק לרוץ לקראתי וזו לא אהבה".

וכשכלב מכשכש בזנב, זו לא אהבה?"כשכלב מכשכש בזנב, זו לא חיבה או אהבה,

זה מושג כלבי. כשאת רואה כלב מכשכש בזנב את מגדירה את זה כחיבה כלפייך. חיבה

זה רגש, אם לכלב יש רגש את צריכה לפעול כלפיו מבחינה מוסרית כמו מישהו בעל רגש

)כמו בן אדם(. אבל לגמרי התרחקת מהמקור, זאת אומרת השתמשת בשפה שלך בתור בת אדם כי לא הייתה לך מילה אחרת לתאר את כשכוש הזנב. זה אינסטינקט שטבוע בו והוא

רואה אותך כחלק מהעדר שלו. למשל, מאמני כלבים יש כלבים שלא נשמעים לבעלים

שלהם כי בהתנהגות שלהם, הם יוצרים מצב שהכלב חושב שהוא נחות בעדר. ביחס בין כלבים לבני אדם צריך תמיד להעמיד את עצמך ראשון בהיררכיה בתוך העדר ולא

פחות כי אז הכלב יחסל אותך".

שמעונה אוהבת בעלי חיים, כל חייה התעסקה בלהציל אותם, לחיות איתם, לנשום את הריח שלהם ואפילו לשכנע

אחרים שזאת הרגשה טובה. לא פעם, דחו את הדעות שלה או את החיות שהיא הביאה עימה למקומות מסוימים, אבל תמיד הייתה

לה דרך ברורה, שמוכרת לכל הסובבים אותה שהיא: ללמוד את הטבע דרך החיות.

כל יום מחדש, היא יונקת מידע חדש רק מההסתכלות שלה על החיות, על כך

שהיא מנהיגת העדר מבחינתם, על שהם מסתכלים עליה בצורה אימהית. "יש אנשים

שבשבילם אושר, הוא לשבת על חוף הים במיאמי ולהשתזף, בשבילי אושר הוא

להאכיל את החיות שלי, לנשום את הריח שלהם ולשמוע אותם. כל אחד ואושרו שלו,

שלי הוא פשוט, שלי הוא טבעי".

ספירה הכלבה דורשת חיבוק צילום: אביטל מנדל

מעדיף להנהיג צילום: אביטל מנדל

תוכי הדררה הצבעוניים של שמעונה צילום: אביטל מנדל

עת לחיות ספטמבר 2014 |1213|עת לחיות ספטמבר 2014

לדהור אל השקיעהלדהור אל השקיעה

הוא אוהב לרכב על סוסים וטייל איתם בכל רחבי הארץ. החלום שלו היה לרכב על סוסים מפוארים וכאלו שאפשר לעשות איתם מרוצים.

לפעמים חלומות מתגשמים|מירב בן יאיר|

יהרצ

טס

לואי

ם: לו

צי


סוסים דוהרים לכל עבר והריח של האדמה הרטובה חריף מתמיד.

האימון היומי כבר החל והנער שמוצב על הסוס נראה מפוחד. גבר גדול שמחזיק במושכות מסדר את הקצב של הסוס ועל פניו של הילד

אפשר לראות שהוא נרגע. "אל תדאג, אנחנו נלמד ביחד איך לרכב על טוהר" אמר לילד אמיר. "יש לנו

עוד דרך ארוכה, אבל אני מבטיח לך שלא תצטער".

מבעד לחזות גברית גדולה, וכובע של בוקרים בלוי, אפשר לראות אדם עם נשמה גדולה.

שחווה ועבר המון בחייו והקים קליניקות, חוות סוסים וקורסי רכיבה על סוסים על מנת

להעביר מעט מהידע שלו. הליכתו מאוד אצילית וכשמסתכלים עליו מהצד נראה

שהוא לא קשור לאופי ולתרבות הישראלית.

אמיר שלו, 51, רוכב על סוסים למעלה מ-35 שנה. נשוי לקרן ולהם 7 ילדים. היום הם

גרים במושב גמזו ונהנים מאוירת המושב הפסטורלית שמקיפה אותם מידי יום.

לראשונה הוא נחשף לעולם הסוסים בגיל מאד צעיר עוד כשהיה בפנימיית הדסים באזור השרון. שם כנער היה אחראי על האורווה שמנתה בזמנים הטובים כ-12

סוסים. מידי יום, היה מגיע ומטפל באורווה, מנקה ומסדר. מאכיל את הסוסים. בזכות

הפעם ההיא, הבין שהוא חייב להרחיב את הידע על הסוסים.

מתי הייתה הרכיבה הראשונה שלך?"באורווה ההיא בפנימיית הדסים רכבתי על

אוכפי אינגליש והשתתפנו במרוצי סוסים שהיו בעין חרוד, קיבוץ יקום וסוסיאדות

בעפולה. אחר כך, רכבתי על סוסי מרוץ מסוג טורוברד הראשונים שהגיעו לישראל ולפני

הצבא הכרתי את סוסי הקווטר הורס שהגיעו לישראל כשעבדתי אצל יונתן בן סירא בכפר

שמריהו באורווה. אחרי הצבא ואחרי כמה שנים בעבודה במשרד פרסום בת"א, מימשתי

את חלום הסוסים כשעברנו למשק במושב עדנים. שם בניתי לנו אורווה עם כל מיני

מתקני אילוף ורכיבה. רוב הסוסים שלי היו מסוג קווטר".

אלו עוד סוסים החזקת באורווה במושב עדנים?

"בשנת 2006, הבאתי לישראל 3 סוסי פוקס טרוטר- זכרים בעיקר, המיזורי השחור . ועוד

2 סוסות ומאז יצא לי להביא עוד מספר סוסים לעצמי ולאחרים מהגזע הנפלא הזה".

ישנם סוגים רבים של סוסים. תסביר מעט על כל סוג.

" מיזורי פוקס טרוטר הוא גזע סוסים אמריקאי שפותח בהרי האוזרק במיזורי. הגזע

מוכר בעיקר בצעד היחודי שלו שנקרא 'פוקס טרוט'. בשונה

מטרוט רגיל בעל שתי פעימות, קדמית אחורית ואלכסונית

נוגעות בקרקע ביחד, טרוט זה הינו בעל 4 פעימות בקצב, בזמן

ביצוע הצעד, הרגל הקדמית נוגעת בקרקע מעט לפני הרגל

האחורית האלכסונית. הסוס נראה הולך מלפנים ורץ מאחור.

הראש שלו, נע מעלה ומטה בקצב הריצה והזנב מורם ומאזן

את תנועת הראש- בשונה מגזעי סוס אחרים לסוס הזה

יש צעד שטוח, נוח מאוד לרוכב, הסוס מסוגל לרכב בצעד הזה

למרחקים ארוכים ובמהירות של כ 16 ק"מ. למיזורי פוקס טרוטר

מאפיינים מאוד אידיאלים גם כסוס עבודה וגם כסוס משפחתי. יש לו מראה

אצילי, הוא חזק, נח מאוד לרכיבה, בעל סיבולת גבוהה, יציב בתנאי שטח משתנים,

אופיו רגוע והוא תמיד אוהב לרצות אותי"

וסוסי מרוצים יש לך?"כמובן, אני מחזיק סוסים מסוג קווטר

אמריקאי. סוס שהדבר הראשון שתראי אצלו זה את השרירים שלו. יש לו המון שרירים

שמכסים את הגוף שלו. היכולת ריצה שלו מדהימה, הוא יכול לרוץ למרחקים קצרים בקו

ישר מהר יותר מכל סוס אחר. הסוס הזה נוצר מערבוב סוסים ערביים, הבארב וגזעים תורכיים

שהובאו לאמריקה על ידי סוחרים וחוקרים ספרים. נבחרו מתוכם

זכרים ונקבות משובחים במיוחד והרביעו אותם עם סוסי טרוברד

איכותיים שהובאו מאנגלייה. התוצאה הייתה סוס עטור

שרירים שיכול לבצע יום עבודה מלא מהבוקר ועד הערב עם

אוכף ורוכב כבדים על גבו ומסוגל לרוץ רבע מייל יותר מהר מכל

סוס אחר"

מהו הדבר הראשון שאתה עושה בבוקר ואיך נראה היום הרגיל

שלך?" כשאני קם בבוקר הדבר

הראשון שאני עושה זה מעיר את

אישתי כי נורא קשה לה להתעורר". מגניב חיוך " אחר כך אני מכין לי קפה ומעיר את הילדים. אני הבן אדם הראשון שמתעורר

בבוקר לכן יש לי המון אנשים להעיר. לאחר מכן, אני הולך לבדוק מה שלום הסוסים שלי,

ושהאורווה במצב תקין. מסתכל על היומן שלי ורואה כמה שיעורי רכיבה יש לי היום, אילו

קליניקות יש ואיזה פינות צריך לסגור. זהו, ואז מתחיל את היום".

)Horsemanship( עולם הההורסמנשיפהוא חלק מהעבודה שלך. מאיפה זה הגיע?

" את אילוף ההורסמנשיפ הכרתי לראשונה בשנת 2000 כשהשתתפתי בקורס מורים לרכיבה של אורי פלג בוינגיט וכן במספר

קליניקות שהועברו על ידי ארט גייטון שביקר מספר פעמים בישראל. רק אז, התחלתי

להבין שאני לא מבין כלום בסוסים ונהייתי צמא להעמיק את הידע ולדעת להבין את

החייה המופלאה הזו".

מה עשית בכדי ללמוד על הסוסים יותר?

" מהרגע שהבנתי שאני מוכן להתמסר ולתת את כולי לידע הרב שטמון בסוסים. היום, כל

שנה אני מקפיד לטוס לארצות הברית ולהשתתף בקליניקות של

טובי הקליניקאים הקיימים- כמו ג'ון ליינס, מונטי רוברטס, פט

פרלי, דניס רייס, כריס קוקס, ריי הנט ועוד. בארץ, גם הצלחתי

ללמוד מהרבה אנשי סוסים מצוינים כמו שלומיק רזיאל ועוד

רבים".

שלו עוצר את הריאיון למשך כמה דקות ומסביר " הגיע בחור לרכיבה". בזריזות הוא קם לומר

שלום ומציע לו לשתות. אותו בחור, צעיר בן כ-22 ושמו אלדד,

תמיד חלם לרכב על סוסים ולטייל איתם בכל הארץ. נדמה

שהכל נהיה קסום כשאמיר מוציא את הסוסה מהאורווה למקום הרכיבה הקבוע. אלדד מתקרב אל הסוסה ומלטף אותה ועולה

לאט על גבה ומתחיל לדהור לאט לאט עד שהיא תתרגל. הוא מחייך, אמיר מחזיק את

המושכות ומחייך אליו בחזרה.

איך ההרגשה ללמד אנשים אחרים לאהוב משהו שאתה אהבת מילדות?

" אני זוכר את ההרגשה שהרגשתי שהבנתי שזאת תהיה האהבה

הגדולה שלי. כשאני מסתכל על הילדים האלה אני יודע מה הם

מרגישים, אני יודע מה לומר להם כדי שהם ירגישו את הסוס, יבינו את צעדיו, ילכו ביחד לאן שהם

רוצים. ברגע שאני מסביר את זה בהדרכות ורואה שהם מיישמים

את זה והרכיבה נהיית יותר קלה כך אני מרגיש מסופק לראות את

הרכיבה שלהם יחד, הם מצליחים להסתדר, אין הצלחה טובה מזה

מבחינתי".

יוצא לך לטייל לפעמים עם הסוסים בארץ?

"איזו שאלה, אני אוהב מאוד לטייל עם הסוסים שלי בכל

רחבי הארץ. הסוסים הם אהבת חיי למעט אשתי וילדיי. רכבתי והלכתי עם סוסיי מאות אלפי

קילומטרים בטיולים גדולים

וקטנים. הצלחנו לעבור יחד טיולי משא – עם סוסי משא כמובן, בלילות ירח, בהעברות בקר

כולל חוות הבקר שהייתי שותף בה 5 שנים ובנחל עמוד. יש לנו ארץ נפלאה לטיולים

מכל הבחינות. המזג אויר כאן הוא מופלא, יש נגישות כמעט לכל דבר והאנשים, באמת אני

מתרגש מכמות האנשים שאני מכיר. בזכותם אני מכיר מסלולים חדשים ואנשים טובים

יותר".

אילו דברים לומדים בקליניקות שאתה מעביר?

" הקליניקות שאני מעביר שונות אחת מהשנייה. לפעמים הם מתקיימות כארבעה

ימים וחלק יומיים. בימים האלה, אנחנו מזמינים רוכבי סוסים מיומנים וכאלו שפחות-

בכדי לחזק את הקשר עם הסוסים שלהם. הם באים, לימי טיולים ארוכים ומהנים בארץ

בשביל לשפר את התקשורת בינם לבין הסוס, אנחנו עוברים איתם על עקרונות עבודת

הקרקע, על שפת הגוף שלנו ביחס לתקשורת עם הסוס, הגמשה וריכוך של 5 חלקי הגוף של הסוס, עבודה על היציבה והישיבה של

מרכז הכובד, שפת הגוף ברכיבה ועוד המון. הקליניקות הם חוויה בפני עצמה, אדם

שרוצה ללמוד על הסוס שלו יותר, ללמוד על עצמו יותר בעזרת הסוס שלו מוזמן לחוויה חד פעמית או רב פעמית אם מתחשק לו וליהנות

מימים מלאי לימוד והנאה".

כמה עולה ההנאה הזו?" התוכנית עולה כ-1200 שקלים לימי חמישי

ושישי. מי שנרשם מראש, יכול לקבל הנחה ולשלם כ-990 שקלים. המחיר כולל דמי

הרשמה על סך 400 שקלים שיוחזרו במקרה של ביטול עד שבועיים מראש. המחיר כולל

כיבוד וארוחת צהריים".

בעיני שלו, האושר נמצא בדברים הקטנים- מהטיולים עד החיוך הנפלא של התלמידים. תמיד יהיה לו זיכרון טוב מהתהליכים שהוא

עובר יחד עם התלמידים ובפרט עם התהליכים האישיים שלו. אנשים מגיעים לחווה ומחזקים

אותו, על הדרך שהם עברו יחד איתו וכמובן על האפשרות שניתנה להם להכיר מקרוב את הסוסים. האווירה בחווה מאוד דינמית, אנשים נכנסים ויוצאים והעבודה פורחת. אם תמצאו

שם יום שלם תשמעו את החיזוקים הרבים על העבודה של שליו. אך היה משפט אחד

שחזר על עצמו יותר מפעם אחת" לימדת אותי כל כך הרבה ויש לי תחושה שיש לך עוד מה

ללמד אותי" אמר לו אחד התלמידים. שלו חייך חיוך מנומס ואמר " אם את מה שלמדתי וממשיך ללמוד בכל יום אשאיר לעצמי – זה

יהיה כמו לבשל ולאכול לבד וכידוע מי שאוכל לבד.."

שלו מכין את הסוס לרכיבה


בעשור האחרון, התגלו מקרים רבים שהוכיחו כי ישנו צורך לחוקק חוק שיבדיל שמונה כלבים משאר

הכלבים האחרים ויעמיד אותם במעמד מסוכן. מקרים אלו, נחקרו על ידי גורמים רבים

שמצאו כי יש צורך נחרץ להרחיקם ממדינת ישראל.

יועד בראנד, 8, מתל אביב הותקף במאי 2004 על ידי כלב בעת ששיחק עם אחיו כדורסל במגרש ליד הבית. הכלב, מסוג

אמסטף, התנפל על בראנד ללא סיבה ונשך אותו בחוזקה בפניו, בחזהו ובמותנו. כאשר הילד הגיע לבית החולים נמצא כי לילד יש

סימני נשיכה משמעותיים באזורים רבים בגוף. נוסף לכך, היו פגיעות וחתכים באזור

הראש שהובילו לפגיעות בעצב הימני של הפנים. פגיעה בעצב הובילה לשיתוק צד ימין

וזה אומר, כי הילד לא יוכל לעצום את העין, לחייך או לעשות הבעה נוספת באותו הצד.

לאחר הניתוח, נמסר מהרופא כי המרחק מהביס שהאמסטף נתן לילד לבין העורק

הראשי של הצוואר הוא סנטימטר בודד ואם היה מגיע אליו היה יכול להרוג את הילד

במקום.

אביבית גנון ז"ל בת הארבע מתל אביב נהרגה מתקיפת אמסטף לאחר שננשכה למוות על

ידי הכלב של משפחתה ביולי 2004. בתחילה, המשטרה האמינה כי מדובר ברשלנות

המשפחה. ההורים של אביבית, הלן ואבי גנון, נחקרו בנושא ואף קיבלו אזהרה. לאחר

בחינת השוטרים ובירור נתונים לעומקם כגון: ראיות, עדויות מהשכנים ומכרים של

המשפחה שהעידו על התנהגות הכלב. נמצא כי הכלב תקף בעבר כלב אחר ואף הוביל

למותו. כמו גם מצאו כי הכלב התנהג באופן תוקפני במקרים אחרים.

הסיפור של אביבית גנון, עשה הד שערורייתי בקרב תושבי תל אביב והסביבה. עיריית תל אביב קראה להחמיר בענישת בעלי כלבים

מסוכנים שתוקפים עוברים ושבים ואף את בני משפחתם באותה השנה. העירייה

אמרו בתגובה כי " הציעו לחוקק חוק עזר עירוני שעבר בשעתו ברמת השרון כנגד

החזקת כלבי רוטווילר, אולם בג"ץ פסל אותו בטענה שהדבר אינו בהסכמה של המועצה המקומית" יו"ר הקואליציה ח"כ גדעון סער, הניח באותו העת הצעת חוק שתאסור על

החזקת כלבי תקיפה מסוכנים. שר החקלאות, ישראל כץ הביע את תמיכתו בחוק.

בנובמבר 2005, נכנסו לתוקפן תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים )יבוא והחזקה

של כלבים מסוכנים(. היה זה חצי שנה לאחר שכלב אמסטף הרג את הפעוטה אביבית גנון

מתל אביב. התקנות הגדירו לראשונה את סוגי הכלבים הנחשבים כמסוכנים- אמסטף,

בול טרייר, דוגה ארגנטינאי, טוסה יפני, סטאף אנגלי, פיטבול טרייר, פילה ברזילאי ורוטווליר

ואת התקנות להחזקתם וגידולים.

על פי התקנות, חל איסור לייבא כלבים מסוכנים וכן כל כלב שהינו הכלאה של אחד מהכלבים האלה; בעליו של כלב מסוכן חייב להיות בן 16 ומעלה ולהחזיק ברישיון מיוחד;

כלבים מסוכנים חייבים להיות מוחזקים כשפיהם חסום בזמם ליד ילדים קטנים בחצר

ממנה הם אינם יכולים לצאת. יש להציב שלט- "זהירות כלב מסוכן"- על האותיות

להיות בגודל 5 ס"מ לפחות כך שיצליחו לראות ממרחק את הסכנה וכן להתריע על

הימצאות הכלב; כלבים המוגדרים כמסוכנים יכולים לבוא ברשות הרבים רק במידה והם

מוחזקים ברצועה שאורכה אינו עולה על שני מטרים ופיהם חסום בזמם; חלה חובת

עיקור או סירוס על כל כלב מסוכן החל מגיל 6 חודשים- בנוסף, יחויב בעל הכלב להחזיק אישור וטרינר שביצע את הסירוס או העיקור

במידה וכלבו יתקוף אדם; השר כץ אמר בזמנו " כלב שלא יוכל מסיבות מסוימות או

שבעל הכלב לא יבצע את הסירוס או העיקור לפי החוק – יורדם". ניתן למסור או למכור

כלב מסוכן אך ורק לכוחות הביטחון, לווטרינר עירוני או למכלאה באישורו.

משרד החקלאות הוא הגוף שתיקן את התקנות, אך למעשה פרט להפסקת מתן

הרישיונות לייבוא כלבים מסוכנים, האחריות

על אכיפתן נמצאת בידי המשטרה, שמקבלת את הדיווחים על עבירה מהווטרינרים של

הרשויות המקומיות והאזוריות. עם פרסום התקנות שלחו הווטרינרים הרשותיים

מכתבים לכל בעלי הכלבים המסוכנים המוכרים להם, ובהם התנו את קבלת

הרישיונות לכלבים בקבלת אישור על סירוס או עיקור. "כלב שלא יעוקר או יסורס רישיונו

לא יחודש ובעצם יבוטל, ונגד בעליו תוגש תלונה על עבירה פלילית", מסר ד"ר זוהר

דבורקין, הווטרינר העירוני של ירושלים.חקיקת החוק עוררה מהומות רבות אצל

מחזיקי הכלבים שהוגדרו כמסוכנים. הם אינם האמינו איך אפשר להגדיר סוגים מסוימים

של כלבים כמסוכנים. מבחינתם, אין דבר כזה כלב מסוכן יש בעלי כלבים מסוכנים. אולם, חקיקת החוק עבור תושבים רבים הצליחה

להרגיע אותם ובזכות כך, הם הרגישו בטוחים ומוגנים יותר.

מאז השנה בה חוקק החוק, מקרי תקיפה על ידי הכלבים הללו פחת או כך לפחות הציגה

התקשורת. ברגע שמדינת ישראל הוציאה את החוק מבחינתם הנושא פתור וניתן להמשיך הלאה- לנושא הבא המטריד את האזרחים.

השאלה המרכזית והחשובה ביותר, האם מאז חקיקת החוק נאכף החוק כראוי ונבדק שאזרחי ישראל פועלים לפיו? האם החליטו להעלים עין מהנושא בתקשורת בשל חשש

לערעור ביטחון התושבים? בבדיקה מקיפה ונרחבת נמצא כי התקשורת

הצליחה להשתיק את הבעיה המרכזית הזו ונכנעה לבקשת הממשלה. אולם, נמצא כי

תושבים רבים לא פועלים לפי החוק ומדינת ישראל שותקת.

כלבים מסוכנים? אצלנורועי נח תושב בית שמש, 25, שף במקצועו

ואח לשלושה אחיות, ליאור,14, רעות,18 וליאת בת 27. משפחת נח מאמינה שהכל תלוי בבעלים של הכלב, מבחינתם הכלב

הוא כמו ילד, איך שתגדל אותו ותחנך אותו כך הוא יתנהג כלפי הסביבה. נח, מגדל

בביתו שני סוגים של כלבים מסוכנים, לאחת קוראים לורה, מסוג פיטבול ולשני קוראים

תחקיר: האם המדינה מיישמת את חוקהכלבים המסוכנים?

כשמונה כלבים הוגדרו על פי חוק ככלבים מסוכנים. כל זאת בעקבות מקרים רבים בהם

נמצא כי יש צורך בהתערבות המדינה על מנת למגר תקיפות והריגת בני אדם. הנתונים הבאים

יציגו כי אזרחים רבים במדינת ישראל לא מעוניינים ללכת לפי החוק באמונה כי

"אין דבר כזה כלבים מסוכנים"


טרציהס

ם: אילוצילו


באדי מסוג אמסטף שניהם חיים בביתם כבר כ-4 שנים. נח טוען " כלב מטבעו הוא טיפוס

חברותי שרגיל לחיות בלהקות. ישנם להקות שחונכו לקרבות וכך הם מצליחים לשרוד

מפני הסביבה האלימה. לעומתם יש כלבים שהיו שייכים ללהקות, שחיבבו בני אדם וגדלו

לצדם מבלי לפגוע בהם". הוריו של רועי, שלומי ומאיה נח, גדלו במושב בילדותם ואהבו

לגדל סוגים שונים של חיות. מאיה מסבירה " גדילה לצד בעלי חיים היא יוצאת דופן. לא

פעם יצא לי לגדל כלב או חתול בביתי במושב, החום והאהבה שקיבלתי מהם היה שונה

ומיוחד מהיחס של בני האדם. מאז אני מאוד מעודדת גדילה לצד בעלי חיים ואינני רואה שוני בן כלב מסוג בוקסר או מסוג פיטבול.

מבחינתי, ככל שתשקיע באהבה

ובנתינה לבעל החיים כך תקבל כפליים

ממנו ללא הבדל בין הסוגים".

משפחת נח, נראת משפחה

מאוד חמה. הדבר הראשון שמצליחים לתפוס הוא שהבית

עצום בשטחו ומתאים לגידול

בעלי חיים. הריח בבית מגוון, ריחות

נעימים המגיעים מהתבשילים

במטבח וריח של זיעת הכלבים. כולם

מתכנסים בסלון לצפות בטלוויזיה

ולורה ובאדי מצטופפים יחד

לצפיה משפחתית. הכל נראה רגוע

ושליו ולא ניתן להבחין בחיות שעלולות לפגוע באדם כלל.

מה דעתכם על חוק הכלבים המסוכנים?שלומי מנמק "חוק הכלבים המסוכנים הינה בדיחה. לא הגיוני שבשאר המקומות בעולם

אותם כלבים שאצלנו נחשבים כמסוכנים, מותרים. למשל: דוגו ארגנטינאי – מדינת

ישראל החליטה כי הוא כלב מסוכן. לעומת זאת, בארגנטינה הוא נחשב ככלב לאומי"

כמו גם, טוען רועי כי" בארצות הברית עשו סקר, איזה כלב פופולרי בקרב התושבים.

נמצאו כ- 70% כלבי טרייר מסוג פיטבול טרייר ובול טרייר הם הכלבים הכי פופולריים אצל משפחות רבות בארצות אלו. לצערי גם

כאן, מדינת ישראל מפחדת מהתגובה של התושבים שאולי יותקפו על ידי כלבם ואוסרת

גידול ורבייה של סוגים מסוימים של בעלי חיים".

האם הכלבים שלכם מסורסים או מעוקרים?ליאור מסבירה, "לא, בחרנו שלא לעקר את

הכלבים מכיוון שאין לנו שום זכות או לכל אדם אחר לעצור רבייה של גזע מסוים. אלא

אם כן יש צורך מסיבה בריאותית".

רועי מרחיב " נסתכל על הצד הקיצוני, הגזע היהודי מבחינת העולם כולו צריך להיכחד. לכן, הגרמנים החליטו שישנו צורך להכחיד

את הגזע היהודי מהעולם על ידי הרג וטבח. גם היום, במבצע "צוק איתן" אירגוני טרור כמו

חמאס, רוצים להרוג אותנו על מנת לכבוש את המדינה. ולמרות זאת, הגזע היהודי

מצליח לשרוד ולהתרבות כנגד כל הסיכויים. אף אחד לא הוציא חוק כנגד הגזע היהודי,

אף אחד לא אמר שיש צורך לעקר את נשות ישראל בכדי שלא תהיה רבייה לדורות. אני

לא מאמין, שכל דבר שמפחדים או מאוימים ממנו צריך להרוג אותו או למנוע ממנו

להתרבות. אני מאמין שדרך נכונה של חינוך יכולה לעשות פעולה מוצלחת וכך יהיה ניתן

לחיות ביחד בהבנה ובכבוד".

כאשר אתם מסתובבים עם הכלבים מחוץ לבית האם אתם שמים להם רצועה וזמם

מחשש לתקיפת בני אדם?"כשאנחנו מטיילים עם הכלבים מחוץ לבית

אנחנו שמים להם רצועות אך לא זמם. מבחינתנו אין צורך, אנחנו סומכים עליהם

שהם לא יתקפו בני אדם אחרים בגלל שנתנו להם חינוך טוב". ענו כולם, פה אחד.

בבית, מכיוון שליאור בת 14 הכלבים מסתובבים בסביבתה עם זמם?

" בשום פנים ואופן לא. בבית הם חופשיים לעשות ולהסתובב איך שהם רוצים. אנחנו

לא כולאים אותם, אנחנו רוצים שיהיה להם חופש. לא הבאנו כלב בשביל לשים לו זמם

על הפה, הבאנו כלב בשביל שהאווירה בבית תהיה יותר חמה ושהוא ירגיש בטוח וחופשי".

מדגיש שלומי.

במבט כולל על התנהלות חייהם של משפחת נח, נראה כי הם מאמינים בדמוקרטיה יותר

מאשר לחיות תחת כפייה של חוקים. הם מאמינים בחינוך ובדרך ארץ כלפי האדם

וכלפי הכלבים. בכל דרך שתבחר כך יתנהגו אליך בחזרה. תבחר בטוב, יתנהגו אליך

בהתאם. תבחר ברע, אל תצפה אם תותקף או תרגיש מאוים. האמונה שלהם, שהכל טמון

בחינוך. הם רואים בחינוך כמעלה עליונה, מאיה אומרת "כמו שחינכתי את ילדי כך אחנך

את הכלבים שלי. אני לא רואה בזה הבדל

מהותי. נניח, מאוד חשוב לי שלא ילכלכו לי את הבית אחרי ששטפתי אותו, כך מאוד

חשוב לי שלורה ובאדי יבינו שאסור ללכלך".

מה נהיה?משפחת נח היא משפחה אחת מיני רבות שאנחנו שומעים עליהן. משפחה שאיננה

מאמינה בדרך שבה הממשלה כופה עלינו, אלא בדרך חיים. לא מעט פעמים נמצא כי

מדינת ישראל לא אוכפת את החוקים שהיא מחוקקת ומוודא שהימים עוברים בביטחון

על תושבי ישראל-בייחוד לאחר מקרי מוות ותקיפות שקרו בשנים האחרונות, על המדינה

להתייצב ולפקח אחר פעילות ייבוא וסירוס ולבצע בירור חודשי או לפחות שנתי. אך

משפחת נח, מנהלת שגרת יום רגילה עם אותם כלבים כבר 4 שנים, הם לא מתייחסים

אליהם כאל כלבים מסוכנים ומתנהגים איתם כאילו הם מסוג בוקסר או פינצ'ר שאינם נחשבים כמסוכנים. הדרך הזו שבה הם

מאמינים היא לגיטימית וישנם משפחות רבות שפועלות בדרך הזו. אולם, חוקק חוק בשביל שיהיה סדר וביטחון במדינה שעליהם לציית

לו כפי שהם מצייתים לחוקי הכביש. אך נדמה שהם מאמינים בחזקת הדרך שלהם ולא

מוכנים לסטות ממנה ימינה ושמאלה.

תגובת משרד החקלאות "אנחנו לא יכולים לאכוף את כל המקרים. ובכל זאת, אנו

משתדלים שיהיה סדר וביטחון ומנסים לשפר ולהתייעל. כעת, אנחנו עושים סדר בקנסות הניתנים על עבירות הקשורות בכלבים. עד

היום כל רשות מקומית נתנה קנסות בגין עבירות הקשורות בכלבים על פי שיקול

דעתה, היום הקנסות גבוהים מתמיד ויהיו אחידים לכל אזרחי ישראל".

ד"ר דגנית בן דב, ממשרד החקלאות טוענת כי " התקנות להסדרת הפיקוח על כלבים

באמצעות החדרת השבב משפר את היכולת לעקוב אחר כלבים מסוכנים ולמצוא את

בעליהם. זאת כמובן, רק ברשויות בהן פועלת שיטת השבבים. באלו שלא- כולל תל אביב

ורעננה ורשויות קטנות רבות במגזר הערבי- יוכלו בעלי הכלבים המסוכנים להמשיך

ולהתחמק מהחוק".

קנסות:לא חיסנתם את הכלב נגד

כלבת כחוק-

שלמו 1,500 שקלים.

יצאתם לטיול עם הכלב ללא רצועה-

שלמו 500 שקלים.

יצאתם לטייל עם כלב מגזע מסוכן ללא מחסום

פה)זמם(-

שלמו 1,000 שקלים.

כלבך נשך ולא דיווחת-

שלם 2,000 שקלים.

יבואנים שינסו להכניס לישראל כלבים המשתייכים

לאחד משמונת הגזעים המסוכנים ישלמו

10,000 שקלים.

פרסומות/ פוסטר תמונה

הכלבה לורה והאחיינית של משפחת נח


OUT בדידות IN חיותזה לא כלי שמוגדר כרפואי, או

כלי שידוע בוודאות שמרפא בני אדם. טיפול בעזרת בעלי

החיים התחיל כמקצוע קטן וממשיך לפעום בעוצמה רבה

יותר היום. התוצאות |מירב בן יאיר|

הוא האמין מילדות שמה שמצליח להפיג את הבדידות הם בעלי

החיים. כל אדם חווה בחייו נפילה לדיכאון או לעצבות בלתי מוסברת. לעיתים, היכולת להשאיר בצד את

הכאב ולפתוח את הלב לאושר הוא קשה מנשוא. אך ברגע אחד, שבו

מנחים מולך בעל חי, צוהל ומקפץ לצידך אתה מניח את הרגשות

הכאובים בצד ומתמסר לאהבה ולחום שבעלי החיים מביאים עימם.

הרגעים הללו שבהם אתה נהנה מחיוך, נביחה קלה, או ליטוף הם

הרגעים שמצליחים לגרום לך לשכוח איך הרגשת לפני הפגישה

המקרית הזו.

תומר קורנלדי, גר במושב חמד, 36, גרוש. הוא, בא ממשפחה דתית משכונת קטמון

שבירושלים וכיום עובד ומטפל בעזרת בעלי חיים. את התואר הראשון עשה כעובד סוציאלי, במקביל למד קורס בתחום טיפול

בעזרת בעלי חיים " אוניברסיטאות עדיין לא מכירות בקורס הזה כתואר אלא רק

מכללות" אומר קורנלדי. את התואר השני עשה בפסיכולוגיה חברתית וכעת הוא

עושה דוקטורט בתחום טיפול בעזרת בעלי חיים בקשישים. כמו גם, הוא

פעיל בעמותה "קשר חי" שמטרתה לספק שירותים חברתיים ורגישים

לכל מיני אוכלוסיות שיש להם פחות יכולת כמו: קשישים,

ילדים בסיכון וכדומה. "אני מאוד מאמין בקשר וביכולת של בעלי חיים לעזור לבני

אדם".לראשונה, הוא נחשף

לבעלי חיים בגיל מאוד צעיר. "מאז שאני זוכר

את עצמי אני אוהב חיות". כשהיה קטן, תמיד התעניין ושאל שאלות בעניין החיות.

בגיל 6 הבין כי הם אוכלים חיות וזה החריד אותו. מאז, הוא אינו אוכל

חיות. משפחתו לא הייתה מוכנה לקבל את ההחלטה הזו וטענו כי הוא אינו מבין כמה

יתרונות יש באכילת בשר ועוף. אז הוא חזר לאכול לכמה חודשים " אחר כך קרה מקרה

נוראי, ראיתי שחיטה של תרנגול ואז החלטתי שאני מפסיק לגמרי". כל חייו גידל חיות

קטנות- היה לו צב ,ציפור ועוד חיות נוספות שהוריו הסכימו בזמנו. כשהוא בגר ונשאר

לבדו בבית לאחר שאחיו התחתנו, הוא רצה כלב שיפיג את בדידותו. אביו התנגד בתחילה

אך לבסוף כשהגיע לגיל 10 אביו התרצה והביא כלבה שקראו לה לינדה.

הכל התחיל מלינדה? "לינדה הייתה הכלבה הראשונה שלי. היא

הייתה שם כשחזרתי מבית הספר, היא ישנה איתי וקמה איתי בבוקר. כשהתחלתי ללמוד בישיבה קצת פחות הייתי איתה וזה העציב

אותי. לצערי, נשאבתי לעולם הזה של הלימוד. בישיבה תיכונית לומדים חצי יום תורה וחצי יום מקצועות חול עד 8 וחצי בערב ואחר כך צריך לעשות שיעורי בית למחרת. זו הייתה

ישיבה אליטיסטית שהיה חשוב להם שנסיים עם בגרות מלאה ובהצטיינות".

בעקבות הישיבה עולם בעלי החיים נדחק הצידה?

"כן. אחרי שסיימתי את הישיבה הלכתי ללמוד בישיבת הסדר ואז בכלל לא הייתי רואה

אותה. הייתי סוגר שם שבתות, נשאר שם ימים ולילות וכשהייתי חוזר הייתי פחות קשור

ללינדה, הקשר שלנו התרחק ממש".

מתי חזר החיבור לבעלי חיים?" אחרי שהשתחררתי מהצבע ומהישיבה

החלטתי שאני רוצה ללמוד עבודה סוציאלית. תוך כדי לימוד גילתי את הנושא של טיפול

בעזרת בעלי חיים והחלטתי שאני רוצה לעסוק בזה. כך בעצם, חזרתי לאהבה הישנה שלי ומהרגע שחזרתי לזה והלכתי לכיוון הזה, ההתפתחות האישית והמקצועית שלי הציפה לי זיכרונות מהילדות שהרבה שנים הדחקתי".

הגשמה עצמיתבשנה השנייה של לימודי עבודה סוציאלית הוא עשה סטאז' בארה"ב בחווה הטיפולית.

היה שם כ-4 חודשים בצורה מאוד

אינטנסיבית. שם הבין שיש בלימוד בעזרת בעלי חיים יתרונות רבים שיכולים לסייע

אפילו בפן הרפואי של האדם. אחרי שסיים את התקופה המופלאה בארה"ב, חזר לארץ

וניסה למצוא עבודה בתחום וכמעט התייאש. עד שהתקשרה אליו מנהלת של חנות חיות

במעלה אדומים ואמרה לו " אם אתן לך תקציב של 3,000 שקלים לקנות חיות, תוכל

לגדל אותם בביתך ולטפל בעזרתם בבני אדם?" באותו הרגע, התשובה הייתה ברורה. הוא התחיל בקניית חיות ואירגן להם פינת חי

קטנה בבית ומחוצה לו.

מה דעתך על סחר בבעלי חיים?" מבחינה מוסרית, אני לא רואה בסחר שום

בעיה. אגיד מה כן יכולה להיות בעיה. יש כל מיני מטפלים שמטפלים בעזרת בעלי

חיים ואומרים כשאדם שלוקח בעל חי ושם אותו בשבי בתוך הבית ומשתמש בו לצורכי

בני אדם מבחינתם זה לעשות עוול לחיה. כלבים למשל, יש אומרים שזה משהו אחר.

כלבים אלו גורי זאבים שבויתו על ידי בני אדם, בטבע שלהם הם רגילים לחיים עם בני

אדם – אומרים שכלב שגדל בלי בני אדם הוא אומלל".

וחיות אחרות, איך הן מרגישות לצד בני אדם?"כל חיה, ברגע שהיא נחשפת לבני אדם היא

מבינה כמה זה טוב בשבילה. זה קצת יותר מורכב, אי אפשר להגיד על ארנב או שרקן

שהם אוהבים להיות לצד בני אדם. אבל, עצם זה שלוקחים חיה מהטבע ומכניסים אותה לבית של בן אדם היא מרגישה מאוד טוב. מבחינה מוסרית, אני לא חושב שיש צורך

ללכת לטבע, לצוד חיות ולשים אותן בשבי- מהבחינה הזו זה לא מוסרי. אבל לדעתי, אם

חיה שנולדה בשבי מלכתחילה אז אין לה אופציה אחרת. אם ניקח ארנב שנולד בשבי

ונשחרר אותו לטבע, יטרפו אותו תוך 5 דקות. אותו דבר לגביי חיות אחרות, תוכי למשל,

שימי אותו בטבע לאחר שהוא נולד בשבי, הוא לא יסתדר".

אילו תנאים יש לחיות האלו בשבי?" כשאני מדבר על שבי, אני אומר לקחת

חיה מסוימת ולהכניס אותה לבית. או לצורך העניין חנויות שבהם מוכרים חיות שהטילו

שם גוזלים גם הם נמצאים בשבי. אני חושב,

קורנלדי משתעשע עם החיותצילום : מירב בן יאיר


שחיה שנמצאת בשבי יש לה תנאים טובים וחיים טובים יותר. האדם מקפיד על הרווחה

שלה, שיהיה לה אוכל טוב ומקום מרווח שתוכל להסתובב בו. מקפידים שיהיה לה

שעות מנוחה, שילדים אחרים לא יתעללו בה ומבחינתי זה בסדר לחיה ככה לחיות".

איך אתה יודע שהתנאים שאתה נותן לחיה בשבי הם טובים יותר מהטבע?

" אני לא יכול להתחרות עם הטבע. בטבע יש טורפים, יש חיות שונות מסוגים שונים. יהיו

כאלה שיסתדרו איתה ויהיו כאלה שירצו בכל רגע להרוג ולטרוף אותה. בסופו של דבר יש

מציאות שבה יש המון ארנבונים שנולדו בשבי והפכו לחיית מחמד. הם התרגלו לתנאים

שבני אדם נותנים להם ופתאום לשחרר אותם, לא, הם לא יסתדרו. קודם כל כי זה

לא האקלים שלהם, הם לא שייכים לסביבה של מדינת ישראל, אז להחזיר אותם להרי

האלפים ששם זה מקומם זה לא קשור. נוצרה מציאות חדשה. זה כמו לקחת אדם שחיי

כל חיו במערות ולשים אותו בעזריאלי, הוא לא יסתדר, הוא לא יבין מה צריך לעשות. זו

המציאות שנוצרה, זו מציאות החיים לרווחת החיות לרווחת בני האדם".

בגני חיות במדינה, נותנים לחיות תנאים טובים?

" גני חיות בארץ נותנים תנאים מצוינים לחיות. למשל, בגן החיות התנכי בירושלים אפשר

לראות את הכלוב של האריות- יש להם

שם כלוב ענק עם מרחבים מטורפים ומקום להסתובב ויש גני חיות ששמים אותם בתוך

תאים מאוד קטנים ורואים שאין להם תנאים. אריה למשל, שנולד לתוך מקום כזה, כלוא

וסגור, אני לא יודע כמה זה ריאלי לשחרר אותו לטבע אני אפילו לא יודע כמה זה מוסרי.

יש המון דברים מאוד מוסריים שגני החיות עושים עבור בעלי חיים אבל השאלה היא: איך

עושים את זה".

איך התנאים הטובים מתבטאים בטיפול שאתה עושה בעזרת בעלי חיים?

" ברגע שהיחס לבעלי החיים הוא טוב, כך תהליך הטיפול יותר טוב. אני משתדל לתת

לחיות שלי תנאים טובים ולכבד את הרצונות שלהם. אצל התוכי רואים את זה הכי טוב.

שמים לב, למי הוא רוצה להתקרב ולמי הוא יעדיף שלא. יש חיות כמו ארנב וצ'ינצ'ילה

שהם חיות פחות חכמות ופחות ניתן לשים לב לזה"

הדרך אל האושרקורנלדי, נולד להורים דתיים בקטמון. אף

פעם לא הייתה להם התנגדות ממשית לבעלי חיים. אימו מאוד אהבה בעלי חיים אביו קצת

היה נגד. לטעמם הטיפול בבעלי החיים מצריך זמן וכסף ויש דברים חשובים יותר לעסוק בהם. הרגע שקורנלדי החליט לטפח את

המערכת יחסים שלו עם בעלי החיים- הוא

עזב את הבית ואפשר לומר גם את הדת. היו לו ירידות ועליות במהלך החיים גם עם החיות

וגם מבחינת הדת אבל היום הוא יציב יותר בהחלטותיו ויודע להיות דתי ולגדל חיות ביחד

זה חיבור מושלם.

מה אתה אוהב במושב חמד?" חיפשתי מקום שקט לגדל בו חיות ושיקבלו

את החיות השונות שאותן אני מגדל. כמו גם, אני לומד היום באוניברסיטת בר אילן כך שזה משתלב לי טוב עם המרחק. מלבד זה, המיקום של המושב מאוד קרוב לתל אביב,

אני באופן אישי מאוד אוהב את תל אביב, את הים, את החופשיות וקלילות שהיא מביאה

איתה לעומת ירושלים".

ירושלים מבחינתך נחשבת כבדה?" אני מרגיש שיש לי המון מטענים בירושלים.

כל האוכלוסיות השונות שגרות שם, החרדים, המוסלמים והדתיים. זו עיר שמלא סוגים של

אנשים רבים עליה, יש משהו כבד באוויר. באופן ככלי אני מאוד אוהב את ירושלים,

גדלתי שם, נולדתי שם- היא יפה ומהממת גם מבחינת המראה שלה. אבל אני מרגיש

שכשאני הולך לבקר את ההורים יש לי תחושה של כבדות. בנשמה שלי אני יותר בן

אדם של מושב, של שקט וציפורים".

איך גילת את זה?" זה משהו שאני יודע כבר כמה שנים. אבל

לקח לי זמן לקבל את ההחלטה שאני מעביר

את חיי מירושלים למושב. לגור במושב, זה יותר בשביל משפחות פחות נפוץ שרווקים

גרים במושב. אבל הגעתי להחלטה שאני צריך לעשות מה שעושה לי טוב, מה שעושה

לי טוב לנפש. כך החלטתי לגור לבד. מלבד כל זאת, עברתי תהליכים אישיים אחרי

הגירושים החלטתי שזה הדבר שהכי מתאים לי כרגע".

איך מביעים בעלי הדירות שמשכירים לך לגבי החיות שאתה מביא איתך?

" לצורך העניין בדירה הזו, אין לי חצר להניח את כל הכלובים ואם נניח הייתי שם את

הכלובים בחוץ זה היה קרוב לחלון מטבח של בעלת הבית וזה הפריע לה. אבל בסופו של

דבר זה הפריע גם לי. כי אני צריך מקום יותר חופשי לבעלי חיים וגם בשביל עצמי. בדירה

החדשה שאני הולך לשכור אני יכול לשים את החיות בחצר מבלי להפריע לבעלי הדירה

ולגדל את כל החיות בכיף ובאושר".קורנלדי מגדל בביתו סוגים של חיות שבני אדם שפויים היו בטוחים שהמקום שלהם

בהחלט נמצא מחוץ לבית. ארנבונים, שרקנים, תוכים, נחשים, חמוס, כלב,

צ'ינצ'ילות, אוגרים, קנרים הם חלק מהחיות המגוונות שתמצאו בביתו. ביחד, הם חיים

בהבנה. כשהוא מוציא את התוכי מהכלוב, התוכי מרגיש נינוח וכאשר הוא מוציא את

הנחש מהאקווריום, הנחש עוטף אותו בחום. נראה שהחיבור בין החיות האלה מצליחות

להוציא מקורנלדי בדיוק מה שהוא מצליח להוציא מבני אדם אחרים בטיפול.

איזו חיה היית רוצה שתהיה לך שאין לך שלא הייתה לך עד היום?

" יש סוגים רבים של תוכים. ויש תוכי אחד שאני מאוד רוצה שעולה אלפי שקלים )6,000

שקלים(. תוכי קקדו, תוכי בצבע לבן. אחרי מחקר קצר שעשיתי גיליתי שיש לו אופי

מקסים, ממש דומה לאופי של כלב. הוא לא מהדברנים הגדולים. יש את ג'קו שהוא תוכי

אפור, לא ענק כל כך שמגיע ליכולת דיבור מאוד גבוהה אבל הוא לא חברותי- הוא יכול

להקשר לבן אדם מסוים וכל השאר להיות תוקפני כלפיהם. קקדו, אוהב ליטופים ומחפש

קשר עם בני אדם. הוא שבה אותי בגלל החן שלו".

מה אתה הכי אוהב בטיפול בעזרת בעלי חיים?" קודם כל אני חושב שזה עולם רחב נורא.

הקשר עם בעלי החיים, היכולת ליצור קשר, מגע וחום בצורה בלתי אמצעית. זו יכולת שאין אצל בני אדם. אני לא יכול לבוא לבן אדם מסוים מבלי שאני מכיר וללטף אותו זה מוזר וחריג, אצל בעלי חיים זה אפשרי

וזה מופלא. אני חושב שההרגשה שהילדים מרגישים אחרי הטיפול זה הדבר שאני הכי

מתחבר אליו. ילדים שבאופן יום יומי הם יותר פאסיביים ובזמן הטיפול הם יותר אקטיביים

עם החיות- פתאום הם מרגישים אחריות, שיש להם תפקיד. הטיפול בעזרת בעלי חיים

מוציא מהם דברים מאוד חיים וזה מוביל גם לכך שיש להם את היכולת להעלות כל מיני

נושאים ולדבר עליהם בעזרת בחיות, כמו בדידות ויחסים בתוך המשפחה".

חוויה מעניינת שהייתה לך עם אחד הילדים?"לפעמים בטיפול, לילד קשה לדבר על עצמו.

הוא יעדיף להשליך דברים שהם שלו על הבעל חיים, זה יותר נוח לו ופחות משפיע

על ההתמודדות שלו. למשל, עבדתי עם ילד שההורים שלו התגרשו והוא גדל אצל האמא.

היו מאבקים בין האמא לאב שהשפיעו רבות על הילד. בטיפול עבדתי איתו עם ארנבים,

בתחילת הטיפול היו שלושה ארנבים ויום אחד ארנב אחד ברח אז הבאתי לטיפול רק שניים.

באותו טיפול הילד אמר לי, הארנב שברח הוא מאוד רע, הוא ברח לאילת. אחר כך, באותו

השבוע שמעתי שאמא שלו נסעה עם החבר החדש שלה לאילת לסוף שבוע. מצד אחד זה עצוב ומצד שני הוא יכול לבטא את הכאב שלו

דרך בעלי החיים".

משהו שהיית רוצה שהילדים שאתה מטפל בהם ידעו?

" כולנו קצת בודדים, גם המבוגרים. כולנו עוברים את אותו תהליך טיפולי והדרך

שאנחנו עוברים כילדים וכמבוגרים מצליח לעודד אותנו. גם אם אנחנו מרגישים באותו

הרגע שלא".

קורנלדי והחיות צילום: מירב בן יאיר


תופעת הכלבים הנטושים בעמק לוד בשנתיים האחרונות

מחריפה, אין עדיין פתרון.

אבל, הסוף של החיות בהחלט מר


אלו הימים המוכרים היטב לחיות המחמד. ימי הקיץ, ימי הטיולים הארוכים של בני האדם בחו"ל.

בעיקר של כלבים. רבים מהאנשים שאימצו לאחרונה חיות מחמד, מסיבות שונות. כעת, עומדים

לצאת לטיסה ארוכת טווח לחו"ל ומעדיפים לשכוח מבעלי החיים

שלהם ולהשאיר אותם בנמל התעופה. אותם אנשים, שאימצו

את הכלבים, אימצו אותם בכוונה להפיג את הבדידות, ליצור חום

ואהבה בבית. אך לרגע אחד, הם שוכחים את הכל ומנסים להפטר

מהם כמו מעוד חפץ שמפריע להם בבית. זאת בעקבות, העלות הרבה שעליהם לשלם כאשר הם

צריכים לטוס איתם יחד לטיול. אותם אנשים, מוציאים אלפי שקלים

למימון טיסות, בתי מלון, מסעדות ומתנות אך לצער הרב של החיות, בני אדם אלו לא מוצאים את הזמן

או הרצון לאפשר תקציב נוסף עבור פנסיון לכלב או נתינה לאימוץ.

תקופת הנסיעות של ההולכים על שתיים

היא הסיוט הגדול שלההולכים על ארבע

מבחינתם, זה מותרות עבור בעלי החיים ואין צורך להוציא עליהם כמות גדולה של כסף.

הכלבים, שננטשים על ידי בעליהם בנמל התעופה בלוד, מוצאים את עצמם נטושים

לגורלם ברחוב, בחום הכבד שאוגוסט מלווה איתו , ללא שום מחסה, מזון או מים.

עם השנים, המצב הולך ומחמיר. חיות רבות נמצאות נטושות וצער בעלי חיים מקבל

טלפונים רבים, בייחוד בתקופה הזו מנמל התעופה בשל כמות גדולה של כלבים

המשוטטים ללא בעלים ברחבי הנמל. " כל שנה המצב מחמיר. השנה הוא חמור יותר"

אומר גדי ויטנר דובר אגודת צער בעלי חיים בתל אביב "בשנה שעברה, היו מזעיקים אותנו לנתב"ג כל יומיים, שלושה בשביל לקחת כלב

נטוש. השנה, זה החמיר והפך לעניין של כל יום. הקב"טים והדיילים מספרים לנו סיפורים

קורעי לב. על אנשים שמגיעים לטרמינל עם הכלב, נכנסים לאולם הנוסעים ופשוט

משאירים אותו בחוץ. ברגע שאנחנו מקבלים את השיחה על כלב נטוש, אנחנו מיד מגיעים עם האמבולנס שלנו ובדרך מוצאים עוד כמה כלבים שנקשרים לגדר בצדי הכביש שמוביל

לשדה התעופה".

שנאה או חמלההמנהג הנבזי שהפך לתופעה בלתי מוסברת

של נטישת כלבים לפני נסיעה לחו"ל, חוזר על עצמו מידי קיץ. מתנדבי העמותות למען

בעלי חיים מבכים על התופעה, אך לא יכולים להציל את כל הכלבים הנטושים.

"בשנה שעברה, הגיעה לשדה התעופה אישה עם פינצ'ר ,בתחילה היא רצתה לקחת איתה את הכלב במטוס, אבל משהתברר לה שהיא צריכה לשלם עליו, היא פשוט השאירה אותו

שם". אומר בצער ויטנר "לכלב כבר מצאנו בית, אבל כלבים אחרים לצערנו אנחנו

נאלצים להרדים".

לא לכל הכלבים מצלחים למצוא

בית, רבים מתוכם מגיעים להסגרם של הרשויות המקומיות

ושם מומתים. " אנשים חייבים להבין,

שאימוץ כלב זאת התחייבות ל-2015 שנה" אומרת אתי

אלטמן, דוברת עמותת תנו לחיות

לחיות. "זה לא חפץ שאפשר לזרוק לפני שנוסעים לחו"ל ואז לקנות חדש כאילו

כלום לא קרה. כלב הוא יצור חי בדיוק

כמונו, הוא מרגיש צער וכאב. כלב, שרגיל לטיפול ולחיים בבית , לא יכול להסתדר

ברחוב, בוודאי לא בחום הזה, ללא מים , אוכל ומכת הקרציות שיש כאן השנה".

התופעה רק הולכת ומתרחבת מידי שנה, כבר שנתיים שאנשים רבים נוטשים את

הכלבים שלהם ללא הכר והבנה שהם עלולים למות בגלל ההחלטה הגורלית הזו. בעקבות

התופעה, נמצא כי כלביות רבות האזור לא עומדות בעומס הכלבים שמגיעים אליהם.

כל יום הם מקבלים טלפונים רבים על כלבים שמשוטטים בנמל ללא שום מלווה או אדם

שאחראי עליהם והם, כחלק מעבודתם צריכים לקחת אותם לכלביה.

בעקבות התופעה, הכלבייה במושב תלמי מנשה שנמצאת על יד רמלה, לא מאפשרת

להכניס כרגע כלבים נוספים. "הכלבייה מפוצצת" אומר אבי קרן צבי, מנהל הכלבייה.

"כיום יש לנו כאן 250 כלבים וחתולים. מרביתם בני חודשיים עד שנתיים. כלבים

מבוגרים יותר, שהיו רגילים עד לא מזמן לחיות בבית לא שורדים בכלבייה עם עוד

עשרה כלבים בכלוב" אומר בכאב צבי "הם נכנסים לדיכאונות, מפסיקים לאכול

והמערכת החיסונים שלהם נחלשת".

הבעיה המרכזית שאיתם צריכים להתמודד בעלי הכלבייה היא המתת כלבים " אנחנו

ממתים כלבים, אין לנו ברירה, זה נעשה מחוסר מקום וגם כיוון שאנחנו לא מכניסים לכאן כלבים שלא ידוע אם קיבלו חיסון נגד

כלבת או לא. הבעיה המרכזית, שאנשים שנוטשים את הכלבים מורידים להם את

הקולר ואת המספר כדי שלא ניתן יהיה לאתר

אותם. החוק של השבב שיצא ב-2002 לא חל על כולם מסתבר, יש אנשים שלא הולכים לפי

החוק ולא שמים שבב לכלב, אז הקושי גדל בלמצוא את הבעלים וגם היכולת לדעת אם הם מחוסנים הוא בלתי אפשרי" אומר צבי "

חיסון מחדש לא בא בחשבון, זה יכול לעלות אלפי שקלים".

חוק להסדרת הפיקוח על כלבים הוא חוק ישראלי שנועד להסביר את החזקתם של

כלבים בישראל. החוק נחקק בישראל בשנת 2002 בעקבות הצעת חוק מטעם משרד

החקלאות. החוק קובע את המסגרת הכללית של החזקת כלבים בארץ. חובת הרישיון

לכלבים, צורך הרישיון , הגדרת כלב מסוכן, הקמת מרכז רישום ארצי, סמכויות תפיסת

כלבים של הרשויות ועוד.

בצער בעלי חיים בתל אביב מקבלים כל כלב נטוש. אבל, כ-85% מהם מורדמים. זאת

מכיוון שאין אפשרות לשמור את כולם במקום ולמצוא להם בתים מאמצים. הסטטיסטיקה

מצביעה רק על 10% מהכלבים שמצלחים למצוא להם בתים. " למרות כל הכאב אם

אנחנו לא מוצאים להם בתים, אנחנו מרדימים אותם" אומר ויטנר. לדבריו, "מספר הכלבים

שמגיעים לעמותה, העומד בשאר ימות השנה על כ- 1,000 בחודש עלה מאז תחילת החופש

הגדול ל-1,600. בתקופה הזו ניתן לראות כי מספר האימוצים קטן. "אני לא מבין איך זה

אפשרי לגדל כלב, לטפח אותו ואז לזרוק אותו רק כדי לחסוך על פנסיון".

ויטנר מספר סיפורים רבים על הורים שמגיעים עם ילדיהם וכלביהם כדי שניקח אותם. הם אומרים כי האמא חולה, והילד

כלבים נטושים צילום: אילוסטרציה.

גדי וינטר, דובר אגודת צער בעלי חיים

אתי אלטמן, דוברת עמותת תנו לחיות לחיות


שהם מגלים שיש צורך בתשלום נוסף עבור הכלב, הם מעדיפים לזנוח אותו ולקוות

שיהיה לו בסדר. החוק שחוקק, חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, עדיין לא אוכף על ידי

רבים מתושבי מדינת ישראל. הרבה לא שמים קולר ושבב בכדי לדעת למי שייך הכלב או

האם הוא ביצע חיסון על פי החוק. מלבד זאת, המדינה משאירה את אותם עמותות להתמודד עם החוסר הזה ועליהם בצער

רב להרדים אותם או להמיתם. אנשים רבים מהיישובים ליד מתלוננים רבות על כלבים

שמשוטטים מחוץ לביתם ואף מפחדים

לצאת מהבית בשל החשש להם ולילדים. "כשאני חוזרת מהעבודה ורואה כלבים רבים

משוטטים בשכונה אני מפחדת להוציא את הילדים שלי מבית" אמרה רחל חדד תושבת

לוד כבר 20 שנה "המקרים הללו התרחבו בשנים האחרונות ובכל פעם שזה מתחדש

אנחנו צריכים לצלצל לעמותת תנו לחיות לחיות ולבקש שיאספו אותם. זה רק הולך

ומחמיר" אומרת בכעס חדד.

התופעה ממשיכה לגדול. הכלבים ממשיכים לשוטט ברחובות ללא אדם שאחראי עליהם.

כלבים, שזקוקים לבית חם ואוהב, לטיפול מסור. שיקנה לו מים ואוכל בכל עת שיצטרך.

אותם כלבים, עלולים למות מהתייבשות או מתאונה חפוזה מאנשים שממהרים או לא

שמו לב. בעלי חיים לא צריכים לשוטט ברחוב ללא הדרכה, הם צריכים להרגיש שרוצים

אותם, הם רוצים לתת אהבה ללא שום תמורה וכל מה שצריך בשביל לקיים את זה,

הוא אדם, אכפתי שיכיל, וישמור.

לא מעוניין לטפל בכלב בכדי לא להודות שהסיבה הכספית היא הסיבה האמיתית." זה לא שאני אומר, תטפלו בהם בכוח. אם אין לכם אפשרות אז עדיף שתביאו אותם

לכאן מאשר שיזרקו לרחוב ויגססו בייסורים מהחום, מהרעב והצמא או חלילה דריסה של

רכב".

מצילים חייםאגודת צער בעלי חיים בתל אביב מספקת

מידי יום שירותי פנסיון מוזלים ב- 30 שקלים ליום. ניתן למצוא גם בפנסיונים פרטיים כי

המחיר אינו גבוה ועומד על כ 40-50 שקלים ליום. חלק מהמקומות אף מציעים שירותי הסעה לכלב מהבית לפנסיון ובחזרה ואף

שירותי הסעה לבעלים לשדה התעופה עם הכלב ומשם בחזרה לפנסיון. " חשוב

מאוד לבדוק את התנאים בפנסיונים לפני שמשאירים שם את הכלב" מדגיש ויטנר.

כשנכנסים לצער בעלי חיים בתל אביב ניתן להבחין בכמות גדולה של בעלי חיים, ילדים

והורים שממתינים למסירת כלביהם לאגודה וכאלה שעושים עבודה מקודשת ומאמצים.

כל הכלבים, חסרי האונים שנמצאים יחד בתוך כלוב נראים מאוד ממורמרים, לא כי הם נמצאים באגודה אלא כי הם היו חיים

בתנאים טובים יותר, בתנאים של בית. עכשיו הם צריכים להצטופף עם עוד מספר כלבים

ולסבול מריחות שונים ומאכלים שלא מוצאים חן בעיניהם והצער ניכר בעיניהם.

אגודת אס או אס )SOS( עושים את המאמצים כמו האגודות האחרות על מנת

למצוא לכלבים בתים. אבל בשיטה מעט אחרת, הכלב או החתול מגיעים לימי מסירה

שבועיים שנערכים ברמת אביב ובהרצליה. לשם, מגיעים אנשים המעוניינים לאמץ.

העמותה איננה מאכסנת בעלי חיים נטושים אלא רק מספקת שירותי תיווך בין המוסרים

למאמצים.

נוסף לעמותה זו, עמותת לב חי – פועלת להצלת בעלי חיים מהרחוב ומהסגרי הרשויות. היא, אחראית על כ- 6,000

כלבים וחתולים הנמצאים בפנסיונים ובבתי מתנדבים שמחכים לאימוץ. העמותה,

מבקשת מהציבור לקחת בעלי חיים בייחוד עכשיו בתקופת הקיץ כשנוטשים אותם.

מלבד זאת " טיפול בכלב או חתול ייתן לילדים בחופשת הקיץ תעסוקה" אומרת נגה הראל

מעמותת לב חי.

בעמותת תנו לחיות לחיות, לא מאמינים בהמתת בעלי חיים. הם, מנסים להציל גם כלבים פצועים וחולים. אנחנו לא חושבים

שיש לנו את הזכות להחליט מי יחיה ומי ימות"

אומרת אלטמן. " יש אצלנו גם כלבים עיוורים, נכים ומבוגרים כאלה שכבר ברור שלא ימצאו

בית ויחיו אצלנו עד סוף חייהם".

בנוסף לכלביית העמותה, מנהלת תנו לחיות לחיות גם את כלביית צער בעלי חיים ברמת

גן. שניתנה לה בירושה על ידי גרטה בירן ז"ל, חובבת חיות שניהלה את המקום במשך כ-40

שנה "יש שם, 25 כלבים מחוסנים ובריאים ועוד 20 חתולים עיוורים. אנחנו מקווים שאנשים טובים ירצו לאמץ חלק מהם"

אומרת אלטמן.

כל הכלבים והחתולים היוצאים לאימוץ מהכלבייה, נמצאו מחוסנים ומעוקרים. בנוסף,

מבצעת העמותה גם עיקורים וסירוסים מוזלים לבעלי חיים עבור אנשים פרטיים.

אך למרות כל ההתייחסות הרחבה של כלל העמותות, הנתינה והאכפתיות שהם

מספקים לכלבים ולחתולים- עדיין התופעה שמתרחשת בנמל התעופה לוד, במושבים ובערים מסביבו גדלה. בעלי חיים ננטשים

בצורה גורפת בכל עת בתקופת הקיץ החמה. ללא שום חשיבה מראש, או התייעצות – ברגע

כלב נטושצילום: אילוסטרציה


פרסומות/ פוסטר תמונה


דבר העורכת

ידיעות חדשותיותכמה עולה לגדל חיית מחמד, בעלי חיים

ורגשות ועוד עובדות מעניינות

ראיון אישי עם שמעונה חן ציון, מרצה לביולוגיה- בסיפור חייההחלום שהתנפץ, הקמת מיני גן חיות מחוץ

לבית ומשפחה שלא תומכת

סוסים וכל מה שבניהםראיון מרתק עם אמיר שליו, רוכב ומלמד

רכיבה על סוסים, על תשוקה ואצילות

1014

5

26227

420

1024

1428

3

18

האמת מאחורי חוק הכלבים המסוכנים.

אזרחים מתנגדים והמדינה לא עומדת על המשמר

לכל אדם יש סיפור: ראיון בלעדי עם מטפל בעזרת בעלי חיים

תומר קורנלדי, מספר על טיפולים יוצאי דופן בבני אדם והסיפוק

לאן הולכים הכלבים הנטושים?כותרת קטנה: תופעת הכלבים הנטושים

בעמק לוד ותוצאותיה.

מגזין- עת לחיות

Documents

Transcript of מגזין- עת לחיות