הראובני אפרים ד״ר

»ענג־שבת« לחברות מקדש

ביאליק נ• ח♦ מיסדן ולאביהן

הדתיים במנהגים הבשם צמחיובחו״ל♦ בא״י השונות עדותיבו של

בארץ אשר השדות ריחות ובתוך הבשמים הדי על גדלו אשר ישראל בני בעזרת הקשורים מוחם חלקי תוך אל ההם מהריחות קלטו *(והבשמים הריחות וגברו ידם על והתפתחו הלכו הללו המוח וחלקי הנחירים׳ דפנות אל עצביהם

כזה ובאופן אתם׳ הקשורים אחרים מוח חלקי על גם המברך מכחם והשפיעו ושל הפרט של גופו עצם ועל רוחו על בארץ המרובים הבשם צמחי השפיעו

לחש מצקון יוצרו ולפני חברו לפני לצקת מישראל אדם ובבוא (•2 בישראל הכלל ממעמקי נבעה השיחה אשד וככל ובשמים׳ ריחות שיחות בהכרח שיחתו היתד, נפשו ויוצאים יותר׳ משם אתה עולים והבשמים הריחות היו כן פנימיים יותר נפש

בהן ומעוררים טמירות נימין בהמון שם ונוגעים חברו נפש עמקי לתוך ונכנסים ב»שיר והדודה הדוד שיחת היתד, על־כן כי נפשיות• והרגשות עמוקים זכרונות המון

השירים* שב»שיר הפסוקים עשר ושבעה במאה (•3 ובשמים ריחות שיחת ד,שירים«בני־ היו על־כן כי ויותר פעם כחמשים וחוזרים וצמחי־הבשם הריחות הולכים

לה שופעת השמש ובשמיה• ריחותיה את לארץ-ישראל לה גרמו האקלימיים הגורמים (1 מגנים הבשם ענני כי ובשמים, ריחות כנגדה מקטירים והללו ואור, חם שפע ב»ימות־חחמה« ולצמחיה

י בארץ, הבשם צמחי וירבו הרב, ומאורם הלוהטות השמש מקרני הצמחים על ה ת ץ ו ר א ה ה י נ ב לש ר ע ה ל ר ט ו ק ת מ ו ח י ם ר י מ ש ב ♦ ו

של ההשפעות אותן את לקבל בשביל לעם ונפשית גופנית הכשרה דרושה שהיתה כמובן (2 דבר את גם להבין יש כך ורוחניים♦ גופניים לכחות ולעכלם הארץ, סגלות שאר של וכן הבשם׳ ריחות

שאותה אלא הסביבה, באותה גדלו ושונים רבים כי אף—סביבתם• בהשפעת השם מאנשי אישים גדולולעכולם• ההם התנאים השפעת כל לקבלת להם חסרה הגופנית, גם ולפעמים הנפשית׳ ההכשרה

Say it w״ אומרים: המערב עמי מבני (3 ith flo w e rs“ ובני־ ! בפרחים« »הגידהבשם• בריחות נפשותיהם שיחות משוחחים היו ישראל

, שושנים« »שפתותיו וכן ח י ר לראות בקשו האירופיים מהחוקרים ורבים למראה, אך ולא לL אך לדעתם היא ה נ ש ו ש ה ו ה»שושנה«, צבע את שונשים« ב»שפתותיו i l ie s ,י הלבנה , ו ו ה מ ת

הבשם«(• »כערוגת לחייו )וגם עובר« מור »נוטפות הדוד של שושנים ושפתותיו

- 96 —

על־כן וכי (׳4 הבשם צמחי משמות שמות לבניהם להשאיל כל־כך נוטים ישראל לעשוח אין אשר הקטרת בפטום ומלואה התבל ליוצר ביום פעמים מקטירים היו

למנוחתה׳-אשר נפש משיב ניחוח«-ריח »ריח הבטוי את יצרו והמה כמתכנתו׳ הזה המבטא יתורגם לא כן על כי שהכרתי׳ ולשון אומה שום בשפת לו דומה אין

המשיבים הדברים משלשת לאחד להם היה והדיח השונים׳ התנ״ך בתרגומי כראוי רעהו את איש מברכים והיו «(׳כליהם את מגמדים והיו (׳5 אדם של רוחו את

ועתידים המוגמר• על הסעודה אחרי מברכים והיו לך«׳ »יבושם בברכת בסעודהל י(׳ כלבנון טוב ריח שיתנו ישראל בחורי כ ה ו מ ש נ ל ה י ל ל ה ת ה ע

ו ח י ר (•8 ת ה מלשד בניהם לבני ובניהם לבניהם מסרו ואבות דורות׳ ודורי דורות עברו

האצורים והבשמים הריחות וכחות הנפש׳ וכחות הגוף כחות ומכחותיהם׳ מוחם הגעגועים עברו אתם ויחד זו׳ בארץ לנפשם ספגו אשר האור כחות וכן בנפשם׳

שהן׳- מקום בכל ישראל בני של השונות לעדות הם גם בירושה ולבשמים לאורבמעט• או ברב

שם׳ פחותים הבשם צמחי אשר גלותיהם׳ בארצות האשכנזית העדה בני עדות בני מאשר פחות אליהם הגעגועים ואת הבשמים זכרונות את בנפשם שמרו

אשר הקורדית׳ הבוכרית׳ הפרסית׳ וכן התימנית׳ הספרדית׳ העדה כגון אחרות׳יותר• מגוריהם בארצות מרובים הבשם צמחי

בנפשם שמרו אשר הבנים אותם בנפש הלזו׳ העדר. בני בנפש גם אולם לחלוטין׳ זו נימה ניתקה לא אבות־הם של הטובים ולמעשיהם לרוחם הקשרים את

את וידיחו האור על יברכו ביותר׳ הנפש תהמר. עת שבת׳ מוצאי רגעי ובקדושתלארצות לבד התורשה בכח הנדוד עופות יתגעגעו כן (•9 קדושה ברטט הבשמים

4) Beitrage 74 Anm. N o ld ek e) כותב Dasselbe bedeutet die beliebte Benennung nach bitteren und dornigen Pflanzen; על החביבים השמות אבל

• אם כי המרים לא היו ביותר ישראל בני ם י י נ ח י ר אחר• במקום זה על העירותי וכבר ה אלו :אדם של דעתו ן י ב י ש מ »שלשה :ב׳ נ״ז דף »הרואה« בפרק בברכות כדבריהם (5

ם שלשה יד על שם הובאו אלה ושלשה וריח«• מראה קול הן י ב י ח ר מ והללו אדם• של 1דעת, הת אלא אינם הללו כי אף בקהל יותר כעת מפורסמים ב ח ר ה ליסודיים, נחשבו השלשה ואלה הדעת, לת ב ש ה הדעת• ל >יאמר :העוברים באף ועולה לרחובות מתפשט היה הזה הגמור של והריחות בגדיהם• את (6

אינו שחזקתו מפני וכו׳ ריח והריח בצפורי שבת ובמוצאי בטבריה שבתות בערבי המהלך יוחנן ר׳ את לבשם אבותינו של שהמנהג וכנראה א׳(• עמ׳ סוף נ״ג )ברכות הכלים« את בו לגמר אלא עשוי

י״א• ד• שיר הלבנון«• כריח שלמותיך »וריח השוה עתיק• היה שלמותיהםב׳• מ״ג ברכות עיין (7ויעו״ש• שם, (8 כאור החול לימות היתרה הנשמה באבדן היהודי של רוחו את ישיב אשר דבר ואין (9 וחשובים טובים במאכלים גם אשר ,ן נ י ו ה כי ד״ה ב׳ ל״ג ביצה תוספות )ועיין וכבשמיםדעתו(• מתישבת

— 97 -

בארצות בני־ישראל בנפשם יתגעגעו כן הם• ולא דאון׳ הוריהם אך אשד החמות הבשם ולצמהי ראוהו הם בעיניהם לא אשר לאוד הבשם׳ ולריחות לאור גלותיהם

הדיחם• אפם לא אשר על־ידי כי הללו• הבשמים להדחת בפועל׳ למעשה הזה׳ למעשה עצום ועדך

כל ועם בישראל• מפותח כל־כך שהיה שבמוח החלק להחלשאותו יותן לא כך יעשה אשר המעשה )כי עצומה כונה מתוך נעשות כשהן וביחוד והדחה׳ הרחה לקבל ייותר מסוגל שהמוח המצב ברגעי וביחור ביותר(׳ חזקה פעולתו כזו בכונה

חלקי את לעורר האלה ההרחות בכת יש מוצאי־שבת׳ ברגעי ולהרשם׳ השפעה שבמעוט מעוט אשר יש במדת־מה• ולחזקם לעודדם בירושה׳ לנו שבאו הללו המוח

להקלט המזון חלקי שאר יוכלו למען לצמח או לבעל־חי הכדחי ידוע ממין מזון של מבני* לנפש הכדחי הבשם ריחות של כזד. מעוט כחם• את בגוף ולתת להתעכל

במנהג מאד לשמור יש הזה המצער המעוט את חלילה• תתנון לא למען ישראלר וזכור«׳ ב»שמור מוצאי־שבת ו מ ש ב בנפשו יאבד לא למען ב ן ז ו ריחות ר

באותם וגם רבים׳ בבתים הזה היקר המנהג וחלש הולך לצערנו וכחם• הבשם ישראל נשות ואת יהירות- של בטול מתוך ובטל הולך אינטילגנטיים׳ הנקראים בהדחת גם להחזיק לעורר יש שבתות בערבי הנרות בהדלקת להחזיק עוד המרבות וכל למצער׳ במוצאי־שבתות במוצאי־שבתות׳ משפחתן לבני בבתיהן הבשמים(־1° וכו׳ המרבה

שמרו ביותד שם מרובים הבשם צמחי אשר בארצות חיו אשר ובני־העדות הנה הבשם• לריחות נפשם ערגת את יותר הדתיים במנהגיהם וכן יותר בזכדונם

א האשכנזיות יקהלית כי כי י צ ו ץ מ ״ ש ת ה ל א ה ק הבשמים על בברכתו ה אמן׳ מרחוק ויענה ממקומו המחזה את יראה ראה אך והקהל האור׳ על כברכתוכלם• בשביל המריח הוא שלהם והש״ץ

בבתי* בכלל(• הספרדית )והעדה המזרחיות העדות של בקהלות כן לא למבוגרים הבשם צמחי חלקי לקהל השמש לרוב יחלק האלה הקהלות של כנסיות

הוא**(♦ בנחיריו אחד כל הקהל׳ כל יריח הבשמים על מברך שהחזן ובעת לילדים׳ וגם אצל היא הבשמים הרחת כי הנשים׳ לעזרת הבשם מצמחי השמש יביא לנשים גם

הוא• כן ואמנם בה• חייבת מישראל נפש כל אשד המצוות מן המזרחיות העדות

שירו את האלה הטורים ולכותב לרעיתי להקדיש הואיל טשרניחובסקי ש♦ בטבע משוררבו (10 »גן־הנביאים« את לנטוע לשאיפתנו—כ״ג׳ )»התקופה«׳ »יבשן« שבאוקרינה׳ הבשם מצמחי אחד על

הקהלה בפנקסי )שנרשם שבמסרת עובדה ספור על המבוסס הנפלא׳ השיר באותו בירושלים(♦ ורז״ל השפעתם לכח מעל—אמיצים׳ נפשיים ורגשות זכרונות לעורר וערכו הריח חשיבות הועלו הולינית(

♦ ו ד ח י והנגינה השירה הדבור׳ של׳ מוציאים אנומ :יפה בגנדור לי אמרו ספרדים (11 ה כ ר ב מוציאים אנו אין אבל ב

«♦ ה ח ר ה ב

— 98 —

בטרם מעריב׳ תפלת אחרי הבשם מצמחי חלקים לקהל יחלק שהשמש יש משום הבשם׳ בצמחי בהם׳ אין וכידוע מעריב• תפלת מלפני גם ויש הש״ץ׳ יבדיל

מדבריהם הריחם׳ למען חלקים חלקים הבשם צמחי את לקטום ומותר מוקצה׳ מוללו וכו׳ בהם ולהריח להניף בשמים עצי »מטלטלין :ט״ו פ״ו שבת בתוספתא

ן כי (׳12 וכו׳ בו ומדיח להוציאריחו( אצבעותיו )בין ו ז מ ו ל ב ש ח ת י ו ח י רם ש ב א ה ר ש י (•13ל ב

קופסה בתוך הבשמים« »מיני את לרוב להם יכינו האשכנזית העדה בני היא ולפעמים לרוב׳ מקושטת שהיא »בשמים־ביקסעל« »אשכנזית« בפיהם הנקראת

הריחות מן וידיחו הבשמים׳ על ברכם בעת הקופסה את ויניעו טהור׳ כסף של לכל שם מוכנים הללו הבשמים ומיני !הקופסה שבתוך הבשמים מתוך העולים

השנה• ימותכי* בקופסה׳ המוטלים יבשים בשמים לא לרוב להם יקחו המזרחיות העדות בני

לפנים׳ גם לדוב נוהגים היו ככה יריחו• ואותם לחים׳ רעננים חיים בשם מצמחי אםבן«(• ומריח ב׳)»וקוטמן ל״ג ובביצה לעיל שצינו שבתוספתא בדברים שנראה כפי

אשר המזרחיות העדות לרוב בהם ישתמשו אשר הצמחים הם ואלהההדסים׳ ל!(׳ הריחן (׳16 רוסמאדי״ן !(׳5 הבשמת *!(׳ הפיגם לבשמים בארץ־ישראל

ד׳• סעי׳ תקי״ט וסי׳ ה׳ סעיף שכ״ב סי׳ או״ח ש״ע ועיין (12 »אין _ ״ הממשי המזון ובין הריח בין לדין בנוגע הבדל קצת יש ד׳ סעי׳ תקי״א באו״ח (13

ריח ליתן כדי עושה אם אבל וכו׳/ להריח בין ביו״ט, הגחלים על בשמים׳ לפזר דהיינו מוגמר, עושין נפש לכל שוה אינו ר מ ג ו מ ה ש מפני הטעם שם מבאר המג״א מותר«♦ לאכילה למתקן לפירות טוב

יעו״ש(. א׳, ז׳ דכתובות פ״א כדאיתא ביו״ט צבי לו לנזדמן דומה )שזה מותר לאכילה ומתקןRuta Chalepensis, L. Ruta graveolens, L. (14

ולברכת לנוי ובגנותיהם בבתיהם לגדלם נוהגים המזרחיות העדות שבני לגרניום קראתי כך (15ריחניים־בשמיים* עליו כי הבשמים,

)בשין £דאב לה יקראו ובתימן זדאב, מבטאים גם ויש שמאלית( )בשין £דאב לה יקראו בבבל ובא״י במצרים כמו שונות בארצות הספרדים אצל מקובל רודה השם רודה♦ לה קוראים והספרדים ימנית(״

רבות שפות לתוך ונכנס הרומניות בשפות בכל מקובל רודה־רוטה השם »רוטה« יאמרו במרוקו ועוד* ,* רואיט—הולנדית, ? Rue אנגלית ; רוטה—רומית, פולנית, איטלקית׳ ; רודה—ספרדית, : הנה אחרות*

מצרית ;»םאטורי«( )וגם הודית,-ארודה ן Rauteגרמנית,- ן פורטוגלית,-אררודה ;שוידית,-וינרוטה היהודים מפי (.Flora III .319) inspand השם את לף הח׳ לה מביא פרסית ; סנדב תקרא

רק לא לצמח רודה־רוטה בשם קוראים הספרדים היהודים ן צפנך וגם אסבנד אספנך שמעתי הפרסים אולם אחרת, לה קוראים הארץ שבני בארצות גם יש אלא כך לו קוראים הארץ שבני הארצות באותן

היא* מה »רודה« ידעו שלא וכמעט בערבית, שם כשמה זדביה הספרדים היהודים גם לה יקראו בארם־צ\בה הש״ע »רומרו«: ספניולית לו קוראים הספרדים ז׳* רט״ז, או״ח בש״ע הלעז היא כך (16

את מפרשים והערוך ורש״י ב׳• עמ׳ ריש מ״ג, שבברכות הסימלאק שזהו )שם( הדעה את מביא יהודית משפחה שם ידעתי גליציה )ובמזרח פף<0»כ בערך בערוך ועיין היסמין, הוא שהוא הסימלאק

אחרות(* ובהזדמנויות במוצ״ש יריחוהו רבים במקומות אשר הלזה, הריחני הצמח שם על רוזמארין, בשם קוראים יש המוגרבים היהודים ♦Rosmarinus officinalis, L. הוא הזה הצמח של המדעי שמו

בלב״קה(* )קזה מרוקו מן אתם הביאו הזה השם את »אזיר«♦ לו17) .Ocymum Basilicum L ריחן לו נקרא בעברית )בחיריק(* ריחן לו יקראו בערבית

קטנים שעליו והשני גדולים שעליו אחד ריחן מיני שני ל*דל רגילים בא״י זיתן• משקל ועל )ב$ירי(,

— 99 —

אחרים• בשם צמחי גם ולפעמים (׳18 העבוטראן גם ובתימן האזוב׳ צמחי שם להשיג קשה או ושאין שם׳ קר שהחרף המקומות באותם בפרס׳

ובמוצאי בד׳ של שק בתוך ישימום בקיץ׳ הבשם מצמחי ייבשו בחרף׳ לחים בשםמתוכו• יעלו והריחות הבר שק את ישפשפו שבחירף שבתות

בלבד׳ מוצאי־שבת של הבשמים בהרחת מסתפקות אינן המזרחיות והעדותת גם מריחין אלא ו ל י ל ת ב ב (י1® בבית־הכנסת וגם בבית גם השבת׳ וביום ש

את השמש בכלל יכין בבית־הכנסת בגלותם• מגוריהם בארצות וכך בירושלים כך על יברך מבית־הכנסת הבעל בשוב לרוב• בבית׳-האשד. (!20הבשם צמחי את

הם• גם מריחים והילדים הבית ועקרת הקדוש לפני עוד הבשמיםורד׳ מי למוצאי־שבת לקחת ירבו בפרס אחרים רבים במקומות וכן בטהרן

בליל־ וכן במוצ״ש כן (•2‘נורנג׳ס וביותר תפוחים חבושים׳ כגון פירות וביחודט אצלם ומקובל שבת• ש ק ת ל ן ה א ח ל ל ש י ל ת ב ב ש ת ה ו ר י פ ב

בפירות«• טוב ריח »הגותן עליהם ומברכים:ראשן שעו בתוך גם הבשם מצמחי שבת לכבוד שמות שהן יש הספרדיות

יש והתימנים (•22 )הצפרנית( הקלאווינד, פרחי ואת ה»רומירה« ה»רודה« את נוהגים שהיו למנהג והשוה לבשמם׳ בבגדיהם הדודאים פירות לשים אוהבים

ובמוצאי־שבתות בטבריה שבתות בערבי בגדיהם( ;את כליהם את לגמר אבותינוא׳(• מ״ג ברכות )עיין ברחובות עולים היו שהריחות עד בצפורי

הריחני הצמח של השם שאת ומענין רומיה♦ בשם קטנים שעליו הריחן לאותו קוראים התימנים יותר♦ המשפחה לשם גם והשוה שם, המאמר ובגוף 4 בהערה לעיל ועיין אשה, לשם גם התימנים השאילו הזה

הנוצרים שכמרי זיה בגלל עליו מברכים ואינם הריחן את הפוסלים המדקדקים מהספרדים יש רוזמארין•הריחן♦ בענפי עליהם מזים מים עליהם להזית מאמיניהם בתי על מסתובבים כשהם

Teucrium• הצמח זהו (18 P olium L ואשר אצלנו גם השכיח P o st ב־ לו הביאFlora השם~הערבי את שלו bueitran מארץ הצמחים של הערביים בשמות האנגרמות ורגילות

של הערבים בשמות »חדושים ובמאמרי לבדואים, ומפלחים לשבט ומשבט למחוז ממחוז גם ויש לארץ בערבית הזה הצמח שם מפורסם בא״י כאלה• דוגמאות וכמה כמה תמצא א׳, השנה ספר א״י«, צמחי

כנ״ל(• )באנגרמה דעג׳ה לו קוראים מקומות ויש ג׳עדה, הרחת את מבארים יש ומחסידיהם שבפולניה♦ מהרביים גם ששי בליל להריח נוהגים וכן (19

שבמוצאי־שבת »כשם :כך לשם גם אלא הברכות, מאה השלמת לצורך רק לא שבת בליל הבשמים לקבלת יתר להתעודדות שבת בליל להריח יש כן היתרה, הנשמה יציאת בעת הנפש לחזוק מריחים בליל מריח היה הוא שגם ופר«0 ה»חתם על ומספרים בדבריהם♦ צדקו שלא להגיד ואין היתרה«, הנשמה

היתרה• הנשמה לקבלת התעוררות לשם שבת רומרו בדי מספיקה היתה שהיא אשה היתה ובירושלים בזה• מטפל מיוחד שאיש ויש (20

הרומרו את מוליכה והיתה אחרים אחדים כנסיות בבתי וגם שבעה בנחלת הספרדים של הכנסיות לבתיכך♦ על היתה ופרנסתה המערבי לכותל גם

יותר♦ חמוץ שהוא אלא זהב, לתפוח דומה שהוא פרי אצלם נקרא כך (21D) הזה הצמח את לתרגם רגילים »קלאוו«• הלעז נרשם ב׳ סע׳ רט״ז בש״ע (22 ianth us)

של הפרסי לשם השוה ♦ ת י ג ר פ צ נכננו ולכן הקטורת«, שב»פטום הצפרן מן להבדילו יש אבל ן ר פ צ הוא וכן בהקטנה♦ קטן, »מיכק«-מסמר מסמר,—»מיך« פרח, ר״ל »גולי« ;»גולי־מיכק« הזה הפרח

ת השם בהקטנה י נ ו פ • ו

— 100—

הבדכות מספר את למלא כדי (׳28 הבשמים על ויברכו יריחו השבת ביום במיני בשבת יתכבדו גם זו למטרה שבת• של »שמונה־עשרה« בתפלת החסרות

»בורא עליהם שמברכים ומשקאות גרעינים ובמיני בפירות כלומר »ברכיות«׳ והמהדרים ידיחו׳ בעיקר אבל »שהכל«׳ וברכת העץ« פרי י»בורא «האדמה פרי

בשמים«׳ על»מיני וגם בשמים« »עצי על וגם (׳24 בשמים« יעשבי על גם מברכים שבתות בערבי יביאו לכותל־המערבי וגם ומדיחים• מברכים ומריחים מברכים

פירות מביאים יש או מים׳ בכוס הבשם מצמחי טוב« »יום ובימות ובשבתותבפירות«• טוב ריח »שנתן עליהם ומברכים ולימון אתרוג כון ריח׳ בהם שיש

הבשם צמחי וכוס אחד כל נגש המזרחיות העדות של בתי־הכנסיות ברוב של בבתי־הכנסיות )כגון לשני מעביר והאחד לאחד׳ מגיש שהשמש ויש ומריח•

הבוכרים(•בליל־שבת׳ מבית־הכנסת הקהל צאת לפני יתר: מנהג נוהגים הספרדים

בידו׳ הבשמים צמחי וכוס בית־הכנסת פתח על השמש יעמוד ביום־שבת׳ גם ויש על־יד יעמוד והוא יתנדב׳ שבעדה החשובים שאחד ויש יריח• בצאתו אחד וכל

הבשמים את יריח אחד וכל בידו הבשמים׳ בצרור או הבשמים׳ בכוס הפתח של בתי־הכנסיות בכל כמעט הדבר נהוג כך אמן• עונה והוא ויברך בצאתו

(•25 בארץ אחדים ובמקומות בצפת בטבריה בחברון בירושלים הספרדים וכן בסלוניקי׳ בקושטה׳ הספרדים של בבתי־הכנסיות גם הדבר נוהג וכך

בהודו שעשו ושדרי״ם ובבבל• (2במצרים« במרוקו׳ בסרביה׳ אחדות בערים בארם־צובה׳ גם יעשו וכן כך• הספרדים היהודים נוהגים שם שגם לי ספרו ובאירן

)אשר בארפ־צובה׳ שלהם העתיק ובית־הכנסת זכות«• »בשביל זכיה«׳ *בשביל העתיקים מקירותיו באחד גדולות ואבנים השני׳ הבית מימי אולי הנהו לדבריהם

חזקה כעין להם שיש אנשים יש שבכתל־המערבי(׳ הגדולות האבנים כעין כמעטלהשיג שקשה בעת שלהם הקר ובהרף זו«• ל»זכות ומאבות־אבותיהם מאבותיהם

המפורש כדין יריחו ואחר תחלה יברכו לרוב כי דלישנא, ריהטא אגב אלא כך נאמר לא (23הסדר♦ את שישנו גם יש אבל שיריח♦ קודם לברך שיש א׳ סעי׳ הריח ברכות בדיני רט״ז בש״ע

שאין מעירים קל״ג בסעי׳ שם היטב« ו»באר י״ב קט״ו סעי׳ רט״ז סימן באו״ח הט״ז (24 והקורדיות והקורדים עשבות(, כ״ה כ״ז שבמשלי הנקוד )כפי בשמים עקזבי אלא בשמים עשבי לומר

על החוזרות הקורדיות, העניות הנשים את לראות הלב עד ונוגע בשמים«• שבי2» לרוב אומרים מריחות מהם, קוטמות מתכופפות, השדה, של הבשם מעשבי בו שיש בחצר עוברות כשהן הפתחים, וער חי הבשם לצמחי הרגש עוד :ועשירות הן ענייות בשמים«• עשבי »בורא ומלכות בשם ומברכות

בתוכן♦ ע״י לרוב עומד שם אביב• בתל נורדוי תל בשכונת הספרדי הכנסת בבית גם נהוג וכן (25

מגנתו♦ הכנסת לבית בפעם כפעם יביא אשר בידו, בשם צמחי בצרור ספרדי נכבד הפתחבליל־ ראה שנה 25כ־ לפני בקהיר שבהיותו בירושלים הספרדים הרבנים אהד לי וספר (26

מבית־הכנסת יוצא לכל נותן בשמים, בידו ומחזיק עומד ששים כבן ישיש מעריב תפלת אחרי בערב שבת היה שזה לו נודע אחר לצאת♦ הקהל כל שגמר עד אמן, בקול עונה והוא מברך, אחד וכל להריח,פשה• מוצירי

—101 ״

המפורסם* ה»קומקום« הוא קנקן׳ להם יש לחים׳ בשמים בדי או בשמים עשבי אחרים׳ בשמים מי או תפוחי־זהב׳ פרחי מי או ורדים׳ מי ובתוכו בארצות־המזרח׳

שתי את יעביר יותר קצת שקבל ומי בידו׳ אחד לכל ונותנים הפתח על ועומדים תפוחי־זהב פרחי מי או שמי־ורדים ידוע אם ומברך׳ זקנו ועל פניו לחי על ידיו הם׳ מה של אלה בשמים מי ידע לא ואם עצי־בשמים«׳ »בורא יברך אלה הם

)כדין(• בשמים* מיני »בורא יברך שתי שבת בליל בשמים של בכוס לפניהם האשכנזים-ישימו המקובלים-גם

בצפת׳ זה מנהג נפוץ והרבה אגודה• בכל הדס בדי בשלשה הדסים׳ של אגדות מצפת בדרך וכן לראש־פנה׳ צפת בין בדרך שם׳ הר־כנען על בסביבותיה׳ אשר

כבד והמושכים מאליהם שם העולים הדסים שיחי קבוצות עגולי שכיחים למירון׳ והמה חרוכים שהשדות בעת הקיץ בימי יחוד וביתר והלב׳ העין את מרחוק

יקטירו ניחוחם ריחות ואת שלהם׳ והנעים הרענן בירק מרחוק כבד הוד שופעים בינות המבשר המלאך זכריהו לפני העמד לשוא ולא ומוללם׳ מקרוב אליהם לנגש

(.27 ההדסים בימי כבד מוצאים הננו בשבתות הדסים של חבילות שתי הדחת מצות את

רשב״י רגיל היד. שם אשד צפת־מירון של הסביבות באותן גפ־כן )כנראה רשב״י מדאני תרי נקיט דהוא סבא סבא ההוא חזא שבתא דמעלי פניא »בד.דין :להמצא(

אשר לעיר שמחוץ מהשדות אז חזר סבא שההוא )כנראה השמשות בין ורהיט אסא »רהיש« ולכן קצת׳ ונתאחד שיבתו בימי גם הללו מהשיחים ללקטם הלך שמה

חד בחד׳ לך ותסגי שבת׳ לכבוד להו: אמר לך• למה הני ליה אמדו הסבא(׳ר כנגד ו כ • כנגד וחד ז ר ו מ חביבין כמה חזי לבדיה רשב״י ליה אמר ש

ב( ל״ג )שבת ישראל« על מצוות ״ (.28 עם והאר״י ״ל-ג שר בסביבות הוא ז ב»אזמר־ אסא מדאני הני על צפת-

כמה ידענו שלא אלא וארוסה«׳ לארוס אסא »ומדאני שבת: לכבוד בשבחין«

Dodekaprophet בספרו מרטי (27 en ♦בספרו נובק ו♦ וד Di e Kleine Propheten המצולה• בתוך והדורים הרים והעלו ול»הדורים«• ל»ההרים« שבזכריהו הרעננים ההדסים את מתקנים

החשובים כלאחד ולהדם בפרט הבשם ולצמחי בכלל הצומח לעולם ישראל בני נפש לקשרי לב שמו ולא שהיה אומרים היו אילעאי בר יהודה רבי ועל הדסים, של בהינומא יוצאת היתה הכלה ושגם שבאלה•

ערך את וראינו (•,א י״ז )כתובות בידו הדם של בבד מרקד היה ודה«,0וח נאה »כלה הכלה׳ לפני מרקד ליהודים היה והוא קדם♦ ומימי הגולה תפוצות בכל היהודים אצל וכן כיום גם צפת תושבי אצל ההדס ומה יעו״ש(• א׳ כ״ג, )ר״ה, ,וכו להדם וכו׳ ומלמדה תורה הלומד את דמו ורז״ל המינים• מארבע לאחד וטהרתן, שלמותן על שמרנו אשר הללו באותיות והמקצצים המתקנים יד מדי, יותר קלה היא, קלה

ובנים♦ אחים אבות של טהור דם וזרמי אש להבי דרך וקרי, בכתיב בימים ואף כיום, גם צפת יהודי אצל קים עודנו מנהג אותו רואה והיה רשב״י קם ואלו (28

לשמרן אלה של כחם גדול וכמה ישראל, על מצוות חביבין כמה חזי שאת: ביתר כעת אומר היה האלה, ריח »ראה :אומר היה ויצחק ישראל♦ בני של זכרונם כח רב כי וזכור«, ב»שמור אסא, במדאני ולזכרן

.י« נ ב . .T

— 102 -

ובמוצול בבגדד חבילה• בכל הדסים שלשה יקחו הקבלה ועפ״י מדאני׳ בכל הדסים אסא מדאני את לשבת לקחת גט־כן רבים ינהגו בבבל אחרים ובמקומות ובבצרה

נכבדי אל השמש יביא שבתות בערבי ים«•0ב»פרד ההדסים את יגדלו שם הנ״ל• לשמש ישלמו החגים בערבי או שנה חצי ובכל לבתיהם׳ ההדסים מדאני את הקהלה

והולכים בעצמם טורחים לשמש לשלם משגת ידם אין אשר ואלד. טרחתו׳ בעד בהדסים הוצאות• בפחות ההדסים מדאני את שם ומשיגים השוקד. שבתות בערבי במוצאי־שבת• בהבדלה בשמים לברכת וגם בשבת להדיחם גם ישתמשו האלה

העולים הכהנים של הידים נטילת במי בשמים לשים הנוהגות קהלות ויש מי לצקת המנהג נפוץ בירושלים וכן בבוכרה הבוכרים 1ואצי (׳29 ביוט־טוב לדוכן ידיהם את שרחצו לאחרי נעילה בתפלת הכהנים לברכת הכהנים ידי על ורדים

ויש מריח והקהל הכהנים מידי בשם ריחות מתמלא בית־הכנסת פשוטים• במים יפה מלדת׳ שעמדו עקרות הבלתי וגם העקרות׳ והנשים »*(׳בשמים« עצי *בורא מברך

המים בתוך בשמים מי לשים אין הדין שלפי אע״פ «(•הללו הבשמים ממי שותות הועילו ולא בשמים• במי הידים את האלה בימים לרחוץ אין וגם ויו״ט בשבת

בקהלות נוהגים יש וכן (•32 פעמים עליהם חזר אשר הט״ז אזהרות גם להם את שם מביאות הנשים אחרות• קהלות ובקצת צובה׳ בארם כגון בחו״ל׳ הספרדים

שם׳ גם מהם תשתינה במוצאי־הצום׳ ואח״כ׳ חכהנים׳ על־ידי לצקת הורדים מי ולא עוד ראיתי לא בירושלים שבקרתי הספרדים של בבתי־הכנסיות כנ״ל• והשאר האסור• מפני כנראה בשמים׳ מי נעילה בתפלת הכהנים ידי על שיצקו שמעתיבשמים• בלי אותם ושותות ד.כד.נים« »מי את כאן גם חוטפות והגשים

»צומת־כפור« של ה»נטילד.« של ההמון( בשפת כהנים« )»מית הכהנים מי רבות ארצות בעוד לעקרות הבדוקה בפעולתם הרבה מפורסמים נעילה בתפלת

והפרסיות הבוכריות הנשים (•33 ובמרוקו ובארמ־נהרים ובפרס בתימן כן ודחוקות׳*הצועקים הקטנים הילדים את גם כהנים« »מית תשקינד, ואחרות והקורדיות

י״א״י סעי׳ ובתקי״א הריח ברכות בדיני רט״ז באו״ח הט״ז זה מנהג הביא וכבר (29לברף כולם מחויבים הדין ולפי (30 שמות שהן המים הם אלה »מי־אליהו«♦ את גם שותות מלדת ושעמדו העקרות הספרדיות (31

ולנשים דבר«(, לכל »טובות הללו שהמים אומרות )ויש מילה בברית אליהו« א0ל»כ מתחת בכוסות אשר המעין מי אחרים, מים עוד ישנם העקרות( ולא דוקא מלדת )שעמדו מלדת שעמדו החברניות

מביאות או המעין באותו מתרחצות הן »איל־כיבאס«♦ וספניוליות אל־מזרוק, ערבית הנקרא חברון בקרבת להשתטח בבואם חו״ל שבני עובדות )והיו בבית להתרחץ אחרים במים אותן ומערבות ההוא המעין ממי

לנשותיהם(♦ הנ״ל המעין ממי מים אתם לקחו אבות קברי על♦29 בהערה לעיל שצינתי בסימנים בט״ז ועיין ריח♦ מולידים שהם מפני (32 אלא ולשתותם, הכהנים על־ידי לצקתם בשמים מי להביא בכלל נוהגות הנשים אין בבגדד (33

ת הכהנים ידי נטילת ממי מעט בכלי להן לוקחות ל פ ת ב , ש ה ל י ע בתוך במקוה, עומדות וכשהן נ ומיעצות הרבה מועיל שזה מעידות והן ראשן♦ על הללו מהמים יוצקות הנן לטהרתן, לטבול המים,

ף לעשות לידידותיהן כ

— 103 —

בארצות תעשינה כן )ברכיטיס(• בדגליהם החולים הילדים ואת ישקוטו«׳ ושלא על כהנים« ב»מי הטבולות באצבעותיהם מעבירים עינים וחולי בא״י• וכן מגוריהן חוטפים בהם עוד יש שבא״י ה»אשכנזים« וגם תרפאנה• למען הדואבות עיניהם

(•“ כך ראיתי לא אירופה בארצות להעיגים• וואםער« ה»נעילה את הרבה כלל ידעו לא שבקוקז לי אמרו אתם׳ שוחחתי אשד שבארץ׳ הגורג׳ים

(•35 קבלוהו בא״י כאן׳ ואך הזה׳ המנהג מכלם ג ת ו י ר ב ה ב ל י ו מ ח י ר ם י י מ ש ב י ב נ ת ב ו ד ח ע ר ז מ ה

ברכת* המברך חחזן והגורג׳ים• והפרסים הבוכרים וכן הספרדים גם התימנים גםמריח• הקהל וכל ומריח מברך מילה

ל י ל ב י ה ו ר ובמצרים והפרסים׳ הבוכרים לו יקראו ת-»ברית־יצחק« באין“ הר« הז לו»ליל יקראו של השרשראות את אבל אמנםלהריח׳ נוהגים (-

ספרו ירושלים זקני תרופה• מבקש והסובל העינים• דוויי מרובים היו שבא״י מפני כנראה (34 אגנים מכינים היו הנעילה לפני כבר ער«•0ווא נעילהמה אחרי הרבה להוט העם היה ילדותם שבימי לי

והיו פניהם♦ ואת ידיהם את בהם רוחצים היו הצום ואחר הנעילה«׳ מ»מי לתוכם לחטוף אחרים וכלים של ידיהם על מים לצקת מרבים והיו בנעילה׳ הכהנים של הנטילה מי לקבלת גדול קבול כלי מתקנים עכשיו וואסער«♦ ה»נעילה על ממש נהרגים והיו וקטטות׳ מריבות והיו מספיק היה לא זה וכל הכהנים׳

לעיני הזה מהמנהג הכרוכה הרבה לסכנה העם לב תשומת את לעורר ויש הזה• המנהג קצת נחלש וביום־ מזוקקים• נקיים אינם ידים נטילת מי כי לעינים♦ לתרופה הכהנים« ב»מי המשתמשים האנשים

שאחד גם ויש בבוקר• לא ואף היום׳ כל במשך לא כראוי ידיהם את הכהנים גם ירחצו לא הכפוריםמחלתם• על מחלה להם יוסיפו הכהנים« ב»מי להרפא הבאים והמסכנים בעיניו• בעצמו חולה הכהנים

שלנו הכנסיות בתי בכל יוהכ״פ בערב כרוזים יפרסמו שלנו העינים שרופאי חיה הראוי מן יואילו רבנינו מגדולי שגם ויתכן הכהנים »מי בשמוש לעיניהם הכרוכה הסכנה את לעם ויבארויתרות• ממחלות עינים דוויי להציל הלזה׳ הכרוז על לחתום

ם כלל• כהנים שם להם שאין הוסיפו ועוד (35 י י ו ו להם שהביאו מעשה והיה להם• יש לבעיניהם• קדוש והיה מספרד כהן

לך בזהר)בפ׳ יקראו זה בליל כי בארם־צובה׳ גם הזהר« »ליל הברית לליל יקראו יש וכן (36 אומרים ואחרים העריכה« »ליל הברית לליל יקראו )בקזה־בלנקה( במרוקו היולדת• על שמירה לשם לך(

את בהבעתם ומדגישים לריחה«׳ »בכבוד לריחה« »בכבוד הספרדים לרוב יאמרו וכן הריחה«׳ »ליל ברור דבר להציל וקשה לעריכה«׳ »בכבוד לעריכה« »בכבוד ואומרים מזמינים אחרים ח׳• האות חתוך מפורסמים ורבנים וזקנים חכמים מהם ויש הזה בשם בקיאים אינם גופא הספרדים גם כי הזה׳ השם בענין

אולי יודע מי :האומרים מהם ויש ופרושו׳ טעמו את ידענו ולא הזה בשם הרהרנו ימינו כל : האומריםהוא• ספניולי שם

היולדת׳ בבית הנרות את בסדר יערכו זה בליל כי : לשמם טעם נותנים ה»עריכה« בעלי ההזמנה את בשמעה אחרא והסטרא לשם»ריח« קשורה »ריחה« שהמלה סברא מעלים יש הריחה )ומבעלי ה»קנה« את כותשים ליל שבאותו מפני אומרים ואחרים הריחות(• מפני שמה תלך לא לריחה« »בכבוד

למחרתו♦ המילה ברית בעת עליהם המברכים הבשמים מביאים וגם למחר׳ אותו שמחלקים בסכרם י נ מ י ת המנורה את שמדליקים »בעבור : ומבארים א-דארי« »לילת הברית לליל קוראים ה

הספרים♦ של ה»עריכה« בעלי של דעתם ^ת כמדומני׳ מא־שר׳ הזה הבאור )כ»דור«(♦ עגולה« שהיא: )גורג׳ית הנביא אליהו סעודת לה וקוראים סעודה רק ההוא בלילה עושים ם י ז׳ ר ו ג ה

הנביא׳ם«(. אליהו »וח'שמים י ז נ כ ש א את ישימו )ויש »וואך־נאכט« אחרים ובמקומות פולין במדינות זה לליל יקראו ה

היולדת♦ של למראשותיה המוהל של סכינוהשמיני ),*וכיום הנולד של השבת בליל שהוא ה»אשכנזים« של הזכר« »ליל את לצין כאן יש

- 104 -

רגילות הספרדיות שהנשים »קראיות«- הספרדים אצל מזכוכית-הנקראות מנורות תקשטנה ולפעמים בשם׳ צמחי בענפי לדוב מקשטות הנן זה• בליל ליולדות להביא

עצם את לקשט תנהגנה יש אשד מנהגן מאד ונאה גופא• המנורה את כן גם תסדרנה הנ״ל המנורות את בשם• ובצמחי ובפרחים צמחים בענפי היולדת המטה

ספניולי ובז׳רגון ערבית הנקראת גדולה אחת מנודה תסדרנה ויש ארוך• חבל על בבתי־הכנסיות כמו בתוכן׳ ופתילות שמן של כוסות נתונות בסביבה אשד »טאדה«

שעוה• נדות לרוב ישימו ובאדפ־צובה ובמודקו׳ בתימן גם יעשו יש וכן שלהם׳ ובאמצע קטנים הם שמסביב האלה הנרות ל»קעדה«• מסביב יתנו הנדות את

ויקראו הללו• הנרות סביב פרחים גם יתנו ויש גדול• שעוה נד יתנו הקעדה•עקערת־אליהו* הלזו לקערה הדסים עלי ומביאים הלילה אותו כל זהר ואומרים «(

הנמול• של המילה בדית על אבקם את יפזרו ולמחרתו היטב הדק אותם וטוחנים «•0ההד לקיחת »ליל כלומר אס«׳ אל »שד ליל אותו בארם־צובה יקראו ולכן

ה*טארה« את לוקחים היו הברית שבליל לי ספדו ירושלים מזקני וספרדיםת י ב ת מ ס נ כ בצמחי ובנדותיה בשרשראותיה ומקושטת מודלקת כשהיא ה היו הברית בעל של לחצר מגיעים וכשהיו ו»קלאווינה«• ורדים ובפרחי בשמים

מבית־ אליהו כסא את אתם לוקחים והיו לביתו• הכנעם עד לשיר מתחילים דק לא מקשטים והיו לילד• סמוך היולדת של המטה אצל מניחים והיו הכנסת׳

בכעין לראשה מסביב גם אם כי ובפרחים בשם בצמחי היולדת של המטה אתסעודה• עורכים וגם ולומדים הליל אותו כל נעורים והיו עטרה•

שאין ה»טארה« את להביא תחת אלא זה למנהג שלמדו אשכנזים גם וישבידו• נר אחד כל מביאים היו להם׳

ת ב ש ד של ב ל ו נ מי של »קומקום« לבית־הכנסת הבן אבי מביא התו ורדים מי בשמים מי מעט הקורא לידי השמש יוצק לתורה לרוב-ובעלו ברכת את הבן אבי יברך ואחר ומלכות׳ בשם הבשמים׳ על מברך והקורא בשמים הש״ץ הקהל• לידי הבשמים מי את מחלקים ובינתים בתורה׳ קורא הש״ץ התורה•

הבשמים את לידיקם מקבלים אינם והמדקדקים הבשמים׳ בהרחת עסוק והקהל קוראגם יעשו כן בארץ• מקומות ובעוד בחברון הספרדים נוהגים כן (׳37 בהערה ועיין

לאכול ונוהגים — הוא( הזכר של לילו השבת של ולילו — שבת, בלי שבוע עליו יעבור ימול״-שלא חשוך«• לעולם ובא חשוב, עולם עזב »אשר הנולד: של לאבל,-לאבלו סימן קטניות: מיני ליל באותוקטניות•״♦ אוכלים והללו הנולד, של בשבת בשמים מריחים הללו :והשוה

ת כסף נותן נר המדליק אחד וכל (37 ר ע ק , ל ו ה י ל והכסף כבודו«• לפי אחד »כל א ב»מכירה ה»קערה« את למכור רגילים הנרות כל הדלקת אחר «•0הנ בעל מאיר ל»רבי לרוב קדוש

שבקפה הכסף את מונים ואחר זוכה♦ המוסיף וכל בשבת(, אצלנו העליות את שמוכרים )כמו פומבית« ישים לא הרויח ואם הנם«♦ בעל מאיר »רבי לקופת החסר הסכום את להשלים עליו הקונה הפסיד אם

»קערת בזכות לזכות אלא אינה הקניה וכל רמבעה״ג, לקופת הכל ימסור אלא בכיסו הרוח את ח׳-ויחו הנביא*• ̂א

— 105 —

בירושלים הבוכרים גם לעצמו• יברך אחד שכל יותר נוהגים ושם בארם־צובהבבוכרה• כך לעשות נוהגים היו לא אבל הנולד׳ של בשבת כך נוהגים

ד.»קומקום«׳ מן בשמים מי יזרקו ויש • ן ב ה ן ו י ד פ ב גם יריחו וכן מברך והקהל ורדים מי בקומקום ישימו לרוב ! וידיח ידיו את יושיט והקהל

בשמים«• »עצים ג ת ו ו נ ו ת ח המזרחיות העדות בני וכן התימנים הספרדים׳ יריחו׳ ב

הריחנית׳ »רודה< ענפי ישימו ולכלה )ולחתן ויריחו• יברכו מצוד. בסעודת האחרות• הרע לעין בעיקר הם אלה כי אף שבראשה׳ בשערות ולכלה בגדו בדש לחתן מי־ לזלף רגילים בחתונות וגם מריחותיה(• והכלה החתן מריחים שבינתים אלא

ה»קומקום«• מתוך שושנים®(׳8 התורה מחתני אחד כל תורה• בשמחת התורה חתני וכן הכלה׳ חתן כן

הבשמים את מזלפים לתורה עולה חתן וכשכל ורדים׳ מי של אתו»קומקום מביא ממי־ הש״ץ לידי השמש מעונה«-יוצק הראשון-ה»חתן כשעולה הקהל: על

נוהגים כן החתן• של ברכת־התורה לפני הבשמים על בקול מברך והש״ץ הורדים נוהגים אינם הבוכרים בחו״ל• גם נוהגים יש כן שבארץ• אחרים ובמקומות בחברון עדות בני מאחיהם הזה המנהג את קבלו בירושלים אבל בחו״ל כך לעשותהמזרח•

לספר לקרוא החתן שיעלה קודם המשתה׳ ימי שבעת שבתוך השבת וביום הבשמים על מברך והחזן ובשמים׳ שושנים ומחלקים מי־־ורדים לקהל מזלפים התורה

קורא ואחר החתן׳ לפני ישירו קריאודהתורה ואחר פיוט ואומרים מריח• העם וכל גמירא• עד וכד בכל« אברהם את ברך »וה׳ בימים«׳ בא זקן ב»ואברהם פסוק החזןהפסוק• אותו של אונקלוס תרגום משוררים והפיטנים הפסוק אומר החזן

המחותנים• לבית החתונה של בשבת הבאים האורחים את גם בריחות ויכבדו המחותנים אחד יעמוד שהולכים ובשעה מתיקה במיני יכבדום שבאים בשעה

(.39 הפרידה לברכת בשמים מי ידם על ויתן בידו ב»קומקוס« כסאות החתן« של »בשבת להעמיד ומיודעיו החתן ידידי נוהגים יש ובפרס

למען לביתו׳ הכנסת מבית שם לעבור צריך החתן אשר ברחובות הבתים לפני מי הבית אותו בני יזלפו שבדרכו הכסאות אחד על ובשבתו להנפש• שם ישב

מלויו• קהל ועל החתן על בשמים

לקערת יתנדבו ויש הכנסת♦ לבית או לשמש אליהו« »קערת כסף את לנדב שנוהגים מקומות וישהחיה«. »בשביל אליהו

תורה חתן מעונה, חתן להם יקראו )האשכנזים בכלל תורה חתני 3 לאשכנזים כמו לספרדים (38 שהספרדים יש אבל מתחיל(• וחתן מסים חתן האחרונים לשני לרב קוראים והספרדים בראשית, וחתן

אחיו♦ נזיר ולקדקד עד וכו׳ אמר וליוסף מן לו וקוראים רביעי חתן גם להם מוסיפים יש והאם—ה״ד(♦ )שיר הדוד לקבלת המנעול כפות על מור הטיפה השירים שבשיר הדודה (39

ל לפנים אבותינו נוהגים היו שכך מכאן לשאול ב ק ? ובבשמים בריחות ם יי הרי• האורחים את ל

- 106 -

רי ט ת חו ו ר לב ג ט • פ הוא »אם הנכבדים׳ מתיהם את לרחוץ בפרס נוהגים והמעוחדים הפרסים

הדסים• הרחיצה במי ישימו ויש (׳4° ב»גל־אב« עשיר« או נכבד »או ת״ח«׳ או כהןה הפרסים יקראו בבשמים הנפטר לרחיצת צ י ח ה ר ל ו ד בלי ולרחיצד. גט ה צ י ח ר יקראו בשמים כאן בתלונה-אין כמעט ב»ירושלים-יאמרו ה• נ ק אחת בוכרית כי אף בשמים«׳ בלי לכל׳ אחת רחיצה אם כי וגדולה קטנה רחיצה

התימנים וכן בירושלים׳ ורדים במי רחצו הנפטר בעלה שאת לי ספרה זקנה ואם »ריחן«׳ לנפטר הרחיצה בימי ישימו יש אחרים( ובמקומות )בצנעא בתימן שם שומרים שהם ויש סכות׳ של מהלולב שנשארו מאותם וביחוד הדסים׳ אפשר

קהלות גם וישנן הרחיצה«׳ בימי ישימום נפטר יש »ואם סכות של ההדסים את המת׳ רחיצת במי צמח־בשם לשים כך נוהגות הן גם אשר בחו״ל ספרדיות

הרחיצה׳ במי הבשם צמחי אחרים• במקומות וכן במרוקו כן ואזוב׳ הדסים וביחוד שלא אחרא הסיטרא נגד »תרופה הם )אזוב(׳ הזעתר יחוד וביתר ההדסים׳ וביחוד

אחרא« הסיטרא נגד השלחן על )אזוב( זעתר תמיד שיהיה »וטוב בו«׳ יגע נכנם המת רחיצת במי הדסים לשים אחדות ספרדיות קהלות של המנהג )מרוקו(•

ספרדים ק״ק )»כמנהג »בית־עובד«׳ בסדור למשל הנה סדוריהן• לתוך דין בתור רביעית ®ברחיצה נאמר: רי״ח דף תרכ״ב«( ליוורנו אשכנזי׳ שמואל יאודה של

ת נקיים׳ במים ירחצו וחמישית י ש ש ב י ו ל ע ס ב ד רצון יהי ואומרים הוכו׳«•

את להעביר בשמים בבית־הנפטר יגמרו יש הרחיצה שבמי הבשמים מלבד דברים« »ואלו דיש בברכות שנו עליו אשר המת של הבשמים המה אלה הרע• הריח בגמרא וכדפרש מתים«׳ של הבשמים על ולא הנר על לא מברכין »אין ב׳( )נ״א מקומות בכמה מגמרים התימנים דעבירי«• הוא ריחא »לעבורי א׳( )נ״ג שם

המתעסקים מן הדעה הרוח להסיר בכדי הלוחשות• הגחלים על )לבנה?( לובאןבמת•

בתוך גם המינים מכל בשמים לשים שם שנוהגים בתימן מקומות יש בתימן אחדים ובמקומות מקום«• ובכל החזה על הראש׳ »על ! המת של התכריכים

לזסיטרא כי אחרא׳ הסיטרא בשביל זה יכל בשמים׳ הנפטר של בידיו אך ישימו ומריחות מהאור :אלה משני כנראה מפחדת אחרא מהבשמים)הסיטרא מפחדת אחרא!(• הבשם

נשוי׳ בלתי מת הוא אם לנפטר ובפרחים בשם בצמחי המרבות קהלות ישנןשיעשו כפי ב»של« המת מטת את היהודים יכסו גם בטהרן עליו׳ רחמים מתוך

מים♦ - »אב« ? פרח ר״ל« »ג״ל :בכלל הבשמים ונמי ורדים למי הפרסים יקראו כך (40־־הורד(♦ אדם פרח סורך, גול—אדם : )סורך סורך« ה»גול את ישימו ויל*

יהודיים וישנם ורדים• זרי ישימו ומלמעלה פשוט׳ שחור בכסוי ולא בעמיו׳ לנכבד אבל שירי לו ינגנו וגם בשמים נשוי לא שמת בחור על להניח הנוהגים בפרס

!למת כנור :הלב עד נוגע הדבר מימיו«• שמחה ראה »שלא בעבור !בכנורות מתנגדים הפרסים מהיהודים רבים אבל וידידים• הורים לב וקורע המחזה נורא ומה

זרה• עבודה משום בזה שיש משום הזה למנהג

י • 107 -

ת ע ב ש ב י ו מ ל י ב א בשמים• כן גם ה המתפללים לפני וכן ה»שבעה«׳ בימי האבלים את לנחם הבאים לפני

כן בשמים• »עצי« או »עשבי« וגם »ברכיות« ישימו האבל׳ בבית להתפלל הבאים כך הנוהגים מהפרסים ויש לנשמה«• הארה להוסיף »כדי בשושן־הבירה׳ גם יעשו

הברכות שזכות למען הראשון׳ והקדיש הקבורה לאחר מיד החיים בית על גםלנפטר• תעמודנה הללו

עליו נגמרה לא שמתו מי )כלומר מת« לו שיש »מי הקורדים היהודים והידידים השכנים יבואו :»משמרה« הצהרים אחר שבת בכל לו מסדרים השנה( בכתובים ויקראו זהר ילמדו לנשמתו׳ תהלים שם ויגידו הנפטר משפחת לבית

אומדים׳ הקורדים בשם• צמחי לפניהם ומגישים »ברכיות«׳ להם ונותנים ובנביאים׳ ולסימן לזכר הבשמים ריח ישמש למת לזכות הן הבשמים על שהברכות מלבד

הנפטר• של הטובים למעשיו היתומים ישבו( )או יעמדו בבבל אחרים ובמקומות ובמוצול בבצרה בבגדד

נכנס לכל ומגישים בתי־הכנסיות פתחי על יתום׳ באין האלמנות׳ וגם והיתומות׳ להריח בשם צמחי וגם לנפטר׳ תעמוד תפלתם שזכות תפלה וספרי תהלים ספדי

שם רב ולכן ב״ה׳ בה גדולות הכנסת בתי קהלות בבגדד׳ עליהם• בהם׳-לברך הבשם ובצמחי הקדש בספרי בתי־הכנסיות פתחי על הצובאים היתומים מספר

שבידיהם•ואחרים הפרסים וכן הקורדים וגם הספרדים נוהגים ה»יארצייט««( וביום

זה במונח משתמשים ואחרים, הפרסים וכן הקורדים, וגם הספרדים המזרח, עדות בני גם (41 ומפי רבים, קורדים יהודים מפי ששמעתי כפי »הארציט«, זו מלה מבטאים ויש פרושו, לדעת מבלי

אהרצאט«,2» גורג׳ים ומפי »הורצייט«, שמעתי שבארם־צובה יהודים ומפי »ארצייט«, שמעתי תימנים שמעתי מוגרבים יהודים ומפי עברי, משקל מהמלה לחלק בתתם »יאהר-ציט«, שמעתי טהרנים פרסים ומפי

מלבד זו מלה משמעות מה ידעו לא כי עברי, משקל זו למלה לתת הם גם בבקשם מאר^ה*, גם ע״כ )כי פזוריהם• בארצות זו מלה בינותם נתפשטה הפוסקים ספרי מתוך »אשכנזית«• היודעים הבודדים

בשו״ע נמצא הנדרש המונח איו אם יפה לבדוק יש מלה לחדש יבואו שבטרם למיניהם למחדשים אמרתי תפוצות בכל תתפשט הלשון( ועד ע״י גם )ולו המחודשת המלה אם הוא רב ספק כי הפוסקים• ובשארהעתיקה(. מספרותנו ספרים על לדבר כמובן ואין הללו, בספרים הנמצאת כאותה הגולה

— 108 —

ל»יארצייט« להביא נוהגים בצפת «(• להריח בשמים גם מביאים ויש משתה לעשותוהדסיה! הדסים•-צפת

עד הולדו מיום אחרות׳ בהזדמנויות גם ויש בשבתו שבת מדי כן כי הנה קשורה לזכרו׳ כן אחדי הבאים בימים ואף היום׳ באותו גם ויש האחרון׳ יומו

וריחות האוד—לרוב לאור גם אתם ויחד הבשם׳ צמחי לריחות היהודי נשמת גם עזבונם לא בילדותנו עדיסתנו בארץ מהם ינקנו אשר והשמנים הבשם צמחי הבשל וריחות האוד עם אך כי—במעט או ברב פזורנו׳ ארצות בכל זקנתנו לעת«(• ישראל עם הוא

שהיא בהצעה ואסימנו ענג־שבת לחברות הקדשתו בדברי מאמרי את פתחתי ודרש למוד דברי מלבד כבר הנהיגו ענג־שבת של אחדות חברות :תביעה כעין

צמחי ריחות הדחת את גם להכניס הזמן והגיע לענג־שבת במהקהלה שירה גם«(• לענג־שבת הבשם

העתיקה♦ ספרותנו לצמחי המחלקה העברית, האוניברסיטה ירושלים,

רבים, מוזמנים ולהזמין גדולה סעודה ב»יארצייט« לעשות הבוכרים אצל נוהגים היו וכן (42 את לבטל בוכרה ליהודי הועד ע״י תקנות סודרו תרפ״ו שגת ולמן רבות♦ הוצאות הסעודה על ולהוציא :כדת« »תקון הלילה כל מסדרים כך ואחר פירות, רק ומביאים הזמן♦ מצוקות מפני הזאת הסעודה בשמיט אבל חצות• תקון יתקנו הלילה ובחצות בתהילים, ואומרים זוטא« ו»אידרא רבא« »אידרא לומדים

מביאים• אינם הקטרת ובפטום בגבורה שבנשמתם הריחות ואת האור את ישראל בגי העלו מקדשם ובבית 43

את מעלה הגדול הכהן כשהיה :באמרתם נפלא בטוי זו עובדה לה מצאה הזהר בימי מאוחר ויותר יחדו•ה היתה הקטרת ח מ ש ה ה ו ד ח ה יעו״ש(• בהעלותך• )זהר עלמין בכולהו מתעוררת ו

רק לא לכבדט בשבת, אורחים לקבל הנוהגים הלאומיים עסקנינו את מעורר הייתי וכן (44 שבת עונג -ולחברות להריחט הארץ של הבשם מצמחי לפניהם להגיש גם אם כי רגילים, בכבודים צמח להשיג ירצו אשר מהחברות אלה בשבת♦ להריחם מא״י בשם צמחי להשיג מיעצים היינו שבחו״ל

ג*נזור ואנכי ולעבודה לחיים ורעיתי בא״י, שבת ענג חברות למיסד לפנות יוכלו זו למטרה מא״י בשםשבת• לענג שבגולה, לאחינו א״י של הבשם צמחי להמציא ידו על