מצגת בנושא: גישות באסלאם ובזרם הלאומי ביחס לעקרונות

דמוקרטיות תפיסות גיבוש הדמוקרטיה; והאסלאם השלטון בין מאבק של כתוצאה

הקיצוני

: נועם זורעמציג : דמוקרטיה קורס

ודמוקרטיזציה בעולם הערבי

ג'2012 : סמסטר

התפוררות הגוש הקומוניסטי בראשית שנות התשעים האיצהאת תהליכי הדמוקרטיזציה במדינות אמריקה הלטינית ואפריקה,

כאשר העולם הערבי לא נטל חלק בהתפתחויות אלה.

התאפיינה המדינה הערבית 'האביב הערביעד לפרוץ ,'

בהיעדר לחץ ציבורי משמעותי לכינון הדמוקרטיה בשל חולשת

מעמד הביניים כעמוד תווך של המדינה; ועדיפות של המשטרים הערבים להתמודד מול האסלאם הפוליטי שביקש להוות פיתרון

למצוקות החברה הערבית;

– האחים המוסלמים במצריםהתנועות האסלאמיות ,לדוג' – פועלת במסגרות פוליטית קיימות, תוך הבנה כי

אין ביכולתן להפיל את המשטרים הקיימים, ולכן הן דוחפות לרפורמות פנימיות במטרה ליצור איסלמיזציה

הדרגתית של המדינה (הצרת גבולות חופש הביטוי האינטלקטואלי).

גישה זו אינה תורמת לכינון דמוקרטיה מערבית– אלאהמתבססת על רעיון של דמוקרטיה אסלאמית לגיבוש

תוחיד - רעיון אחדות הקהילה ריבונות עממית (הח'לאפה - מילוי ) וייחוד מוחלט של האל (המוסלמיתהדוגלת בתיאוריה פוליטית (אסלאמית) – )מקום האל

החותרת לסדר אנושי גלובאלי חדש במקום הסדר המערבי הדומיננטי לו היא מתנגדת.

מהלכיהם במסגרת מאבקם של התנועות האסלאמיות כנגדהמשטרים הערביים הטוטליטאריים מסייעים בתחייתה של 'החברה האזרחית', שאינה נתפסת כפועלת בשירותה של המדינה, מהווה חיץ בין המשטר והאוכלוסייה, מגבילה את

עוצמתו ושרירותו של השלטון המנהיג כלכלה ריכוזית במטרה לחנוק כל אפשרות להתארגנות חופשית.

החברה האזרחית במדינות ערב משקפת רגשות של זהותמשותפת ותודעה של אזרחות המתעוררים כאשר המדינה

מאבדת את אמון תושביה, ובניסיון להסיט את תשומת הלב מכישלונותיה, מתנכלת לתושביה ופוגעת ברכושם.

,החברה האזרחית במדינה הערבית דוגלת בדיון ציבוריבסובלנות ציבורית בדוגלת בגישה של 'חיה ותן לחיות'. בעזרת

אלה, היא אינה מסוגלת להפיל באבחה אחת את המשטרים הטוטליטאריים, אך מצליחה להחלישם ולמוטט אותם.

טוען כי הדמוקרטיה האסלאמית הינה למעשה תיאו דמוקרטיה - "שלטון מודודי הקהילה כולה", הדוגל ב'דיקטטורה של הפרולטריון' (דיקטטורה אוליגרכית

מפלגתית) המוציאה את הלא מוסלמים ממעגל ההשתתפות הפוליטי, מקבעת את מעמדם של אנשי הדת והשליט כמוסמכים לפרש את החוק באופן הראוי

ורודף עד חורמה את אלה המעיזים לבטא דעה שונה תוך איסור לכל פלורליזם פוליטי וחילוקי דעות הנתפסים כמחלישים את השלטון.

רעיון החאכימיה (ריבונות מוחלטת של התיאו דמוקרטיה מסתמכת גם על

כאשר היא:אללה)

א) שוללת את יכולת בני אדם להבחין בין טוב לרע ובין מותר לאסור (בשל אופיים החלש הגורם להם להיכנע ליצריהם).

ב) דוגלת בסמכות עליונה (השריעה) המדריכה בדרך הראויה לצעוד בה.

ג) דוגלת בהבאת כל ענייני המדינה להתייעצות בין כל חלקי החברה, כאשר כל אזרח הרואה את עצמו ראוי ליטול חלק בענייני החברה, רשאי לעשות זאת,

ברוח פירוש החוק האלוהי.

מקרי בוחן:

התחייה המחודשת של האסלאם הקיצוני במדינותערב, דוגלת מחד בהגברת השתתפות התנועות

האסלאמיות בבחירות, ומאידך מבקשת לשלול כל סממן של דמוקרטיה מערבית.

המדינות הערביות שונות זו מזו באופיין, ובעצם כך הןמאפשרות לתנועות האסלאמיות להשתתף בפוליטיקה

(בקבינט, בפרלמנט וכאופוזיציה לשלטון) בדרכים שונות.

:הנשיא מובארק (שהודח) ערך הבחנה חדה בין התנגדות פוליטית מצריםובין חלוקת העוצמה השלטונית של המדינה. תחת שלטון מובארק תנועת

'האחים המוסלמים המצרית' לקחת חלק בפוליטיקה – א) השתתפות במערכות בחירות שבהן זכו לייצוג והגבירו את כוחם (עד

להפלת מובארק ותפיסת השלטון).ב) השתתפות בחיי הכלכלה – התמודדות למוסדות פיננסים.

שהגיעו אלתביאן) ג) הבעת ביקורת כנגד מדיניות השלטון –פרסום ביטאונים (לתפוצה דומה של העיתון הראשי כמו זו של העיתון 'אלאהרם'.

ד) קיום הפגנות ומחאות להגברת הדמוניזציה למשטר.

:בסדרת רפורמות פוליטיות 1989המלך חוסיין פתח בשנת ירדן שנים. למלך חוסיין 22במטרה לאפשר בחירות חופשיות לראשונה מזה

היו יחסים קרובים עם תנועת 'האחים המוסלמים הירדנית' שבממלכה, אך הוא הזהיר מצביעים שלא לערב פוליטיקה ודת בתהליך הבחירות.

42.5%בסוף תהליך הבחירות, לאחר שהאחים המוסלמים בירדן זכו ב מושבים בפרלמנט), הוצעו 80 מושבים מתוך סכ"ה 34מסכ"ה הקולות (

'לאחים המוסלמים' תפקידים בקבינט, אך הם סירבו והתעקשו לקבל את תיקי החינוך והרווחה, שיעניקו להם השפעה לטווח ארוך יותר על

מיצובם בחברה הירדנית.

'האחים המוסלמים' התנגדו לממשל חאפז אל אסד, וכיום המורדים סוריה:בסוריה מתנגדים למשטר בשאר אסד, תוך חתירה לכינון משטר המושתת על

תמיכה רחבה. במשטר החדש השורא (התייעצות) אמורה להיות קונספט פוליטי בסיסי/מרכזי, שלא ייעשה בו שימוש (דמגוגי) לצורך קבלת לגיטימציה בעיני

הדמוקרטיות המערביות ולמען כינון חוקה שתגן על המשטר הטוטליטארי (המיעוט העלאווי) מפני נפילתו.

סיכום:

הצלחת התנועות האסלאמיות בכינון חברה אזרחית נעוצה בחולשת המדינה הטוטליטארית שלא מאפשרת יוזמה ואסרטיביות, נוחלת כישלונות כלכליים

ובינלאומיים, ובכך מאפשרת לתנועות האסלאמיות ליטול יוזמות לידיהן ולשחרר תחומי חיים שונים מהמונופול של המדינה.

התנועות האסלאמיות אינן מבקשות לחדש את ימי המדינה המוסלמית המסורתית שעוסקת בעיקר בתחומי החוץ וההגנה, בשמירת הסדר וגביית

המסים, ומאפשרת לחברה לנהל את עצמה - אלא מדינה אינטרוונציוניסטית (של צדק מתקן), שבעזרת אמצעי טכנולוגיה ותקשורת חדישים (ככלי שרת בידיה של

המדינה) תסייע לאיסלמיזציה של החברה תוך רצון להימנע מפירוק מסגרת המדינה המודרנית כפי שהיא.

התנועות האסלאמיות מבקשות מחד לשלול את הדמוקרטיה ולחסל אתחירויות הפרט (בשם השריעה) כדרך לצמצם את תחום המחיה של החברה האזרחית במדינה האסלאמית האוטופית; מאיד הן מרימות תרומה מכרעת לשינוי פני החברה והמשטר הטוטליטארי דווקא בעת פעילותן באופוזיציה – כשרק עצם הגעתן לשלטון והיכולת שלהן לממש את ערכיהן והאידיאולוגיה

שלהן, יכול ללמד באשר למידת מחויבותן לדמוקרטיה של ממש.

מנגד, המערב חייב:

א) לעודד השתתפות פוליטית במשטרים טוטליטאריים, ולא לחשוש מעליית הייצוג וההשפעה של תנועות אסלאמיות בחברה הערבית כדבר העלול לפגוע

באינטרסים של המערב עם המשטרים הטוטליטאריים הערביים.

ב) המערב חייב למתן את עצמו מהיותו גורם "דוחף" לדמוקרטיזציה, כדי

(כחלק תרבות המודרניתלאפשר לקהילה האסלאמית לבחור לעצמה את ה

– הדמוקרטיה המערבית מרכזי במחשבה הפוליטית), ולא לכפות עליה את

ולאפשר הליכה בתלם שתסייע בפיתוח דמוקרטיה ההולמת את אופי האסלאם.

http://www.youtube.com/watch?v=jWmUXjPXNP4