רבי חזקיה א רבי אלעזר"ע

י"בזהרי המה ובנוסחת א

מאמר השושנה

כנסת )ב )ב דא, מאן שושנה. כשושנה בין החוחים א) א )א כתיב, חפת) אהחוחים )ג מה שושנה דאיהי בין ג ,בגין דאית שושנה ואית שושנה ב .ישראל

מסורת הזהר

א אות רצה תולדות יח ויחי רלד שמות"ב) שיר ב( )א כי תשא לא שמיני לט אמור שלג חקת יחשסד

ז"תפנחס סח שצג שצח ואתחנן סו האזינו י יב יתרוח"ז: ח דף עח"ו שם תל"תכ. ה דף עא"תכ

. יתרו שפה)ב. יב

חלופי גרסאות

א כשושנה בין החוחים מה שושנה דא דאיהי בין" נא א בגין דאית שושנה" נב). אור הלבנה(' החוחים וכו

א מה שושנה דאיהו בין"א ד" נג. ג"לואית שושנה ).ל"אה(' החוחים וכו

.רחל) ג. לאה כלת משה מלגאי) ב, רחל )א דרך אמת

שושנהה הסולם מאמר

חזקיה' ר: 'וכו חזקיה פתח' ר )א מהי שואל. כשושנה בין החוחים, כתוב, פתח

שהיא. זו היא כנסת ישראל, ומשיב .שושנהמה . ם שיש שושנה ויש שושנה משו.מלכות

שושנה בין החוחים יש בה אדום ולבן אףמה שושנה . כנסת ישראל יש בה דין ורחמים

כך כנסת ישראל יש בה, ג עלים"יש בה י ג מדות הרחמים המסבבות אותה מכל"י

דהיינו שבכאן שבמקרא, אף אלקים. צדדיההוציא , משעה שנזכר,אלקים ברא בראשית

.את כנסת ישראל ולשמרהמלים לסבב ג"י, היתה, והארץ, הארץ, ואת, השמים, את: שהן דהיינו. ורוח, תהום, פני, על, וחשך, ובהו, תהו

.'עד אלקים מרחפת וגו

, כתר, עשר ספירות הן, ביאור הדברים ,הוד, חנצ, תפארת, גבורה, חסד, בינה, חכמה

, כתר, ועיקרן הוא רק חמש. יסוד ומלכות )א"ע' אי דף "דפו(

משום שספירת, תפארת ומלכות, בינה, חכמהת "התפארת כוללת בתוכה שש ספירות חג

,א"ואו, א"א: והן נעשו חמש פרצופין. י"נה חכמה. בשם אריך אנפין' הכתר נק. ן"וזו

'נק, ת ומלכות"ת. בשם אבא ואמא' ובינה נקביאורן של עשר (. בשם זעיר אנפין ונוקבא

).'חכמת הקבלה אות הבפתיחה ל' הספירות עי

' ס ב"ימי בראשית ה' שסוד ז, ודע 'שיש בהם ז, א ונוקבא דאצילות"הפרצופין ז אשר באלו. ל"כנ, י ומלכות"ת נה"ספירות חג

איך אבא, הכתובים דמעשה בראשית מתבארהאצילו אותם מתחילת , ב"שהם חו, ואמא

שנוהג בהם בהמשך, התהוותם עד סוף הגדלותוענין זה מתבאר והולך כאן . שתא אלפי שני .בזוהר בראשית

, א"חזקיה פתח בביאור הנוקבא דז' ור 'שהיא הבינה הנק, לבאר סדר אצילותה מאמא

בשם

הקדמת ספר הזהר ב

מה שושנה. ורחמי )ה דין)ד ישראל אית בה )ד אוף כנסת, סומק וחוור )ג אית בה תליסר מכילין דרחמי )ו אוף כנסת ישראל אית בה,תליסר עלין )ה )ו אית בה

מסורת הזהר

:ו דף עז " תלז"תא ע תולדות טו וישלה יא ויחי תקח ויקרא רכג אמור שלג האזינו קסב "ב) גה דף " תכז"ת פנחס שצד )ה. ויחי רלו אמור שלג האזינו קעז)ד: דף קיא ח"תקעשה ולא תעשה

א שטו יתרו תקיב תצוה כ ויקהל קנה אחרי קפד נשא צו שם קכא קסדא קיב קכו ויצ" ב)ו. ו שם"תכ. עא .קיג. קא. דף קח" תק בראשית מוח"ז. ב דף סז" תכז"תשמא פנחס רפו שסז שצד תרמו כי תצא יז

.ב דידה והכוללים"ב דידיה וי"י) ו. ולא גוון) ה. לאה) ד דרך אמת

השושנה הסולם מאמר

, יאור השושנהוזהו שפתח בב. בשם אלהיםא בעת "והנוקבא דז. א"שהיא הנוקבא דז

ש "כמ, גדלותה נקראת בשם כנסת ישראל דא כנסת, מאן שושנה, וזהו שאומר, להלן

.ישראל

מצב של : מצבים ' ויש בשושנה זו בשאז אין , דהיינו של תחלת התהוותה, קטנות

שבתוכה מלובש , אחת כתר' בה אלא ספי ת התחתונות שלההספירו' וט, אור הנפש שלה

והן בעולם . נבחנות כנופלות לבר מאצילותשאז , ועוד בה מצב של גדלות. אההברי

אההבריתונות שלה מן עולם חס הת"מתעלות ט והיא נבנית עמהן לפרצוף, אל עולם האצילות א בעלה"ואז עולה עם ז. שלם בעשר ספירותא דאצילות ומלבישים "לקומה שוה עם או

שהוא . בשם ישראל, א"ז' ואז נק. אותםבשם כנסת ' והנוקבא נק, אותיות לי ראש

על שם שכונסת בתוכה כל האורות , ישראלשל ישראל בעלה שהיא משפעת אותם אל

.התחתוניםבשם שושנה בין ' והמצב של הקטנות נק

תונות שלה נתרוקנוחס הת"משום שט, החוחיםוהמצב של . ונשארו כחוחים, מאור האצילות

או כנסת , שם שושנה סתםב' הגדלות נק .אית שושנה ואית שושנהוזה אמרו . ישראל

והנה גוון סומק מורה שיש שם אחיזה וזהו בזמן , ולקליפות לינק ממנה,לחיצונים

ס התחתונות שלה "שט, המצב של הקטנותדהיינו , כ בחינת חוור"ויש בה ג, הן בבריאה

.שאין שם אחיזה לחיצונים, בכלי דכתר שלה מה שושנה דאיהי בין החוחים איתש "וז

אוף כנסת ישראל אית, בה סומק וחוור להורות כי גם בגדלותה בעתבה דין ורחמי

אז פ שעולה "אע, שנקראת כנסת ישראל מ "מ, ל"ומלבישה את הבינה במצב גדלותה כנ

)א"ע' י דף א"דפו(

כי היא נצרכת לסוד , נשארת בה בחינת דין שמסבת, ורך הזווג דהכאההמסך המתוקן בה לצ

הוא מכה על האור העליון , הדין שבמסך ס דאור חוזר"ז ע"ומעלה עי, ומחזירו לאחוריו

ס דאור"וממשיך בתוכן ע, הנקרא אור של דיןבפתיחה ' עי(. הנקרא אור של רחמים, ישר

כ גם בכנסת " וע)ד"לחכמת הקבלה אות י ישראל אית בה דין ורחמי כנגד הסומק והחוור

. לשושנה בין החוחיםשיש

העומד על שני , ס הים שעשה שלמה"וז ס התחתונות שלה שנפלו"כי אלו טה. עשר בקרנתתקנו שם בסוד שני עשר , ל"כנ, לבריאה

ס "ונקודת הכתר שנשארה באצילות ה, בקרוכללותם יחד , הים העומד עליהם מלמעלה

וענין ההתחלקות. דשושנהתליסר עלין' נקג מתבאר להלן " לסוד יס שלה"הזו של עה

.במראות הסולםשיש , והנה המוחין דגדלות של הנוקבא

ג "הם נמשכים מסוד י, בהם מהארת החכמהאוף ש "וז. ג מדות הרחמים"י' השמות הנק

והעיקר.ג מכילן דרחמי"י אית בה י"כחזקיה להורות בהשואה הזו ' מה שבא ר

הוא , משושנה דבין החוחים לכנסת ישראלכל שיש לנוקבא במצב גדלותה ש, ללמדנו

הכנה והכשר עוד' צריך להמצא בה כנגדן בהי, ש"וז. בתחילת הויתה דהיינו במצב הקטנות

שכנגד חוור וסומק דקטנות יוצא בה דין ג עלין דקטנות יוצא "וכנגד י, מי בגדלותחור

והוא מביא . ג מדות הרחמים בגדלות"בה י ינובכדי ללמדנו איך הכתובים שלפנ, זאת כאן

, הסדרים דקטנות וגדלות' מבארים אותם בכמו שממשיך , הנוהגים באצילות הנוקבא

.'אוף אלהים דהכא וכו, והולך

ג "אפיק י' אוף אלהים וכו, ש"וז שאלהים שבמקרא דהכא , מורה:תיבין

בראשית

ג הקדמת ספר הזהר

תליסר )ז אפיק, משעתא דאדכר, דהכא )ז אוף אלהים. דסחרין לה מכל סטרהא .ולנטרא לה ד ישראל )ח תיבין לסחרא לכנסת

לאפקא )ט בגין, אמאי אדכר זמנא אחרא, ולבתר אדכר זמנא אחרא) בואינון. אקרון ישועות, ואינון חמש. חמש עלין תקיפין דסחרין לשושנה )ח

מסורת הזהר

פנחס שצז )ח. ו דף עא" תכז"ת פנחס שצו )ז : קיז ח"תק. דף עחח"תל. ו דף עא" תכז"ת

לופי גרסאותח ).ל"אה( ולנטלא ד

.להושיעם מן הקליפות ך"גבורות מנצפ' אימא אפיק ה) ט. לאה) ח. אימא' פי) ז דרך אמת

השושנה הסולם מאמר ס הבינה המאצלת"שה, בראשית ברא אלהים

את : ג מלים שהן"אפיק י, א"לנוקבא דז ובוהו השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו

דהיינו עד אלהים , וחושך על פני תהום ורוח ג"ג תיבין רומזים על אותם י"שאלו י, תנינא

עלין של שושנה בין החוחים בסוד הים העומדשהם הכנה והכשר , ל"כנ, על שני עשר בקר

. ג מכילן דרחמי"לכנסת ישראל שתקבל י ,רא להטלסחרא לכנסת ישראל ולנ, ש"וז

הן המוחין השלמים ש, ג מדות הרחמים"כי י נבחנות שהן מסבבות ומאירות אליה, דנוקבא

ונשמרת על ידיהן , מכל הצדדים סביב סביבכי כל זמן שאין בה המוחין , ממגע החיצונים

יש בה , ג מדות"הגדולים בהארת החכמה מי .יניקה לחיצונים

כ נזכר"ואח: ' וכוולבתר אדכר ) ב

ת מרחפ אלקים דהיינו, פעם אחרתשם אלקים

הוא כדי להוציא . ולמה נזכר פעם אחרת.'וגו. חמשה עלים קשים המסבבים את השושנה

והם חמשה, נקראים ישועותהעליםואלו חמשת ,כוס ישועות אשא, ועל סוד זה כתוב, שערים

כום של ברכה צריכה . זו היא כוס של ברכהכמו , להיות על חמש אצבעות ולא יותר

שהם, קשיםהשושנה היושבת על חמשה עלים ושושנה זו היא כום של . כנגד חמש אצבעות

אלקים שם אלקים השני עד מהשם. ברכהמרחפת על פני : שהן . השלישי חמש מלים

מכאן . ל"עלים הנ' שהן כנגד ה. המים ויאמר הוא ',אלקים יהי אור וגו, שנאמר, ולהלאה

האור שנברא ונגנז ונכלל בברית ההוא שנכנס וזה נקרא עץ עושה, עבשושנה והוציא בה זר

והזרע ההוא נמצא באות . פרי אשר זרעו בו .ברית ממש

)א"ע' י דף א"דפו(

:חמש עלין תקיפין, ביאור הדברים, ח"ס דאו"שהן ע, ג של הנוקבא"ס ה"ה

שהנוקבא מעלה על ידי זווג דהכאה באור )ה סומק"ל ד"כנ(, אור של דין' הנק, העליון ,ה"ת נ"ים חגחסד' ה' ס דאור ישר נק"כי עה

,ח"ה דאו"ת נ"גבורות חג' והן מתלבשות בה ,כחות הדין שבמסך, ואלו חמש עלין תקיפין הן

המעכב את האור העליון מהתלבש ממסך , עלין תקיפין' עתה רק ה' כ נק"וע. ולמטה

ובזמן . כי עוד אינה ראויה לזווג עליהםהגדלות כשהמסך בא בזווג עם האור העליון

.ל"כנ. תגבורו' ה' הם נק תיבות שיש' ס ה"עלין תקיפין ה' ואלו ה

: שהן , מאלקים תנינא עד אלהים תליתאהאמאי ש "וז. מרחפת על פני המים ויאמר

שמשמע שיש כאן פעולה,אדכר זמנא אחראשהוא כדי להוציא מהנוקבא , ואומר, חדשה

שהם הכנה לזווג בזמן , עלין תקיפין אלו' ה .הגדלות

ג שהן"ח נקראות ה"ס דאו"ומה שאלו ע. ל"כנ, מ"ב תו"ה ואינן נקראות כח"ת נ"חג

מפני שאינן ממשיכות אלא אור , הענין הואב ממעלתם "ולכן ירדו כח, חסדים לבד .ה"בשם נו' ת ומלכות נק"ות, ת"ונקראים חג

:כוס ישועות' חמש תרעין וכו, ש"וז

עלין תקיפין נעשו ' שה, היינו בעת הגדלות, הם נבחנים לחמש תרעיןאז , גבורות' לה

החסדים דאור ' שהם שערים פתוחים לקבל הואז . וכן הם נקראים ישועות מטעם זה. ישר ,כום ישועות או כום של ברכההנוקבא ' נק

, כי בסגולתן נעשית הנוקבא כלי מחזיק הברכה .ל"ח הנ"שהיא ה

והנה

הקדמת ספר הזהר ד

.כוס של ברכה )י דא, כוס ישועות אשא )ט ,ועל רזא דא כתיב. חמש תרעין כגוונא דשושנה, כוס של ברכה אצטריך למהוי על חמש אצבען ולא יתיר

דא איהי כוס, ושושנה. דחמש עצבען )כ דיתבא על חמש עלין תקיפין דוגמא ,מכאן ולהלאה. מאלהים תנינא עד אלהים תליתאה חמש תיבין, של ברכה

בשושנה ואפיק בה ה בברית ההוא דעאלואתכליל , אור דאתברי ואתגניז )ל

מסורת הזהרויחי תתמה תרומה תשפו פקודי ) תהלים קטז ()ט

.פה' ז ד"תמ. א דף סא" תכז" תתקטו בלק נח

י גרסאותפחלו .א בשושנה דא" נה

שכ תקסט תשעד תשפו כי תשא לז מא בלק מא קכה פנחס תרכג ח ויצא רא ויחי תתמו תרומה רכ)י . כי תצא פח)כ. תשא יז רות תקפאח"ז: ז דף פד"תמ: ח דף עב" תכז"תנז תרמא עקב לז

דף א"חב קמז קנ תמו חיי שרה רט בהשמטות "א לג קסז שכג שנא שנב שנג ב"ז קח רא ב" הקסה)לי צו קסו אמור ג "ד: דף רעז ב"חי בא נו סא תרומה יז כו תיד פקודי ד עח קפא בהשמטות "ד. רסד

ח"תק בראשית קלח רלד רות תע ח"ז. ע דף קכ"ת. מ דף פא"ת: ט דף לט" תיז"תצד פנחס רלב שסא :דף קטו

השושנה הסולם מאמראו במספר ' בחי' הן בב' והנה מספר הספי

או במספר. ל"כנ' שעיקרן הן חמש בחי, עשר וההבדל ביניהם. ג מדות הרחמים"כמו י, ג"י

ן "שהמספר עשר מורה על ספירת זו, הואג "והמספר י. שיש בהן רק אור חסדים לבד

מורה על המוחין דהארת החכמה המקובלת . במראות הסולםלהלןוענין זה מתבאר . ן"לזו

המורה על שכוס של ברכה, ואומר .ל"כנ, גבורות שלה' חסדים תוך ה' המשכת ה דהיינו,למחוי על חמש אצבען אצטריך

ולא ל "ה כנ"ת נ"שהן חג, רק במספר עשרוהטעם . ג" דהיינו לאפוקי ממספר י,יתירראויה לקבל חכמה מסוד ' כי אין הנוק, הוא .זולת בדרך התלבשות החכמה בחסרים, ג"הי

שהם, ולפיכך אצטריך מקודם להמשיך ברכה' שהן ה, אצבען דוקא' חסדים על ידי ה' ה

.ג"ואז יכולה לקבל גם מי, הגבורותאצבען דיד ' שהכונה היא על ה, ומשמע

ס"אצבען דיד ימין ה' כי ה, ג"שהן ה, שמאלולפיכך צריכים להגביה את הכוס של . ח"ה

אצבען' דהיינו גם עם ה, ידים' ברכה בב. ג"ל דה"כדי לרמז על הכונה הנ, דיד שמאל ז בתחילת הברכה צריכים להשאיר"אמנם אח

כי , אצבען דיד ימין בלבד' את הכוס על ה .לא היונקת משמא"אין לעורר אחיזה לס

, כלומר: אורהלאהמכאן ול, ש"וז' במאמר יהי אור וכוראלהים תליתאה אדכ

ס"שה, שהוא להאציל בחינת הגדלות דנוקבאהחסדים ' אשר ה, ג מכילן דרחמי"ח וי"ה יהי: שהן, פעמים אור שבמאמר' ס ה"ה )א"ע' י דף א"דפו(

לאור, בין האור, האור כי טוב, ויהי אור, אור ג מכילן דרחמי מרומזין בכתוב ויהי"היו. יום

ג "ס י"כי אחד ה. ערב ויהי בוקר יום אחד ).ו"ז תיקון כ"בתי' ועי(. ג"י' והוא גם בגי

ל האור "ס משחז"ה, האורות הללו' וההיה אדם צופה בו ' ה ביום א"שברא הקב

ה "ל הקבכמסוף העולם עד סופו כיון שנסת בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם

וזה )ב"חגיגה י(, עמד וגנזו מהם, מקולקלים .אתגניזודאתברי אמרו ואתכליל בברית ההוא דעאל , ש"וז

החסדים הללו נכללו ' כלומר שה:בשושנה, ולא באו ישר מבינה, א"מקודם ביסוד דז

ת היא יסוד חבריו. אל הנוקבא, אלהים' הנק והטעם. א דעאל בשושנה ונתן אותם אליה"דז

.יתבאר בסמוך, ל"כנ, ג"ח היוצאים על ה"והנה אלו ה

שעיקר תוקף הדין , גם תדע, זרע' הם נקשבכחם מכה על האור , והגבורות שבמסך

הנה הוא נמצא רק , העליון ומחזירו לאחוריושהוא ממשיך אותם , א"בעטרת היסוד דז

והנוקבא מקבלת ממנו , ממזל ונקה שבדיקנא עלולפיכך עיקר הזווג ש. רק הארה וענף בלבד

ג הממשיכות והמלבישות "המעלה ה, המסך הנה הוא נעשה, ל"אורות הנ' ח שהם ה"את ה

וזה . 'והוא הנותן אותם לנוק, א"ביסוד דז ח" שהם ה,דחחוא זרעא, שמדייק להשמיענו

כי באות ,קיימא באות ברית ממש, ג"וה נמצאת ממשיות, א"ברית שהיא עטרת יסוד דז , זרע' קהחסדים הנ' הגבורות הממשיכות ה

אבל

ה הקדמת ספר הזהר

מא באות "ק, וההוא זרע ו .עץ עושה פרי אשר זרעו בו )מ ודח אקרי. זרעא .ברית ממש

, דההוא זרעא ז אזדרע בארבעין ותרין זווגין )נ וכמה דדיוקנא דברית) ג .בארבעין ותרין אתוון דעובדא דבראשית )ס ,כך אזדרע שמא גליפא מפרש

ורת הזהרמס

פ ויחי תקפו בהשמטות א"ב )אבראשית ()מז "ת )נ. א דף ס" תכז"ת. רנז: דף רנו א"ח .ע"ת. א דף ס"תכ: ג דף כט "תי. ה דף יט"תא יג שיח יתרו תקמה תרומה עו קט תתקיג " ב)ס

תצוה בא קמא פקודי רסז צו קס אחרי מות שפז

חלופי גרסאות נהקתו ברית ממש ודיוא וההוא זרע קיימא באו" נו

ב דההוא זרעא כך אזדרע שמא גליפא"ואזדרע במ ).ל"אה(ב אתוון דעובדא דבראשית "מפרש במ

.א ההוא" נז

. יט: ד דף יח "ת. יג: דף ז ז" ת. : דף שזג"חבהר יז שלח רפז פנחס תשיא תשנ תתם בהשמטות : ט דף קג "ב תס"ריש תמ. ו דף עח"תל: סו : ב דף סד "תכ: א דף נ "תכ. ט דף לט"תי. י דף כו"ת :קים : קב . צו: דף צד ח"תק. שפה. נט. אות מחח"ז. קלה: ע קכו "במאמר דבעל הקבין ת. קד

השושנה הסולם מאמרמקבל רק בחינת דיוקנא של ' אבל יסוד הנוק יסוד הנוקבא רק בשם' כ נק"וע. הגבורות שלו .דיוקנא דברית

וכמו : ' וכווכמה דדיוקנא דברית) ג

,ב זווגים מאותו הזרע"ת נזרעה במחברישצורת ב אותיות"כך השם החקוק והמפורש נזרע במ

.של מעשה בראשיתהוא , ב אתוון"סוד שם מ, ביאר הדברים

ה במילוי"והוי, ה במילוי"והוי, ה פשוטה"הוי וענינן יתבאר. ב אותיות"שיש בהן מ, דמילוי

מא באות וההוא זרעא דקיי. במראות הסולם הוא נמשך מהשם, ל"כנ, ג"ח וה"שהן ה, ברית .ב"מ

שהיאוכמה דדיוקנא דבריתוזה אמרו ,ב זווגין דההוא זרעא"אזדרע במ, הנוקבא

כך אזדרע שמא גליפא מפרש ,של אות ברית כי' פי,ב אתוון דעובדא דבראשית"במהיא בנין ' א: יש להבחין בנוקבא ' בחי' ב

המתבאר , י הבינה"שהיא נבנית ע, פרצופה היא ענין הזדווגותה' הב. כאן בעובדא דבראשית

,וזה אמרו. הנקראת רזא דיחודא, א"עם הז

, שהיא יסוד הנוקבאכמא דדיוקנא דברית דאות,ב זווגין דההוא זרעא"אזדרע במ

דהיינו , שהבחן זה הוא ברזא דיחודא, בריתהנה כך תקיש לסדר אצילות , בסוד הזווגעובדא ' י הבינה הנק"נוקבא עבנינה של הוכבר . ב"כ בסוד שם מ"שהיתה ג, דבראשית

שהם , מצבים בבנין הנוקבא' ידעת שיש ב, בשם גליפא' הנה הקטנות נק. קטנות וגדלות

שפירושו חקיקה לבית קבול לאורות של זמן כי כל המקובל לנוקבא בזמן הגדלות , הגדלות

, צריכה להכנה ולהכשרה להם מימי הקטנות' כ נק" וע)ה והנה המוחין"בד' ל אות א"כנ(

בשם ' ובחינת הגדלות שלה נק, בשם גליפאכי כל הסתום בעת הקטנות מתפרש , מפרש

.ונודע בעת הגדלות כך אזדרע שמא גליפא מפרשוזה אמרו , גליפא היא הקטנות שלה, שם' הנוקבא נקוגם הם אזדרעו . הוא הגדלות שלהמפרשב זווגין שברזא " המכמו, ב אתוון"ונבנו במ

ב אתוון "מש "וז. דיחודא באות בריתב האותיות " שהן מדעובדא דבראשית

.של ובהו' המובאות כאן מבראשית עד הב

הסולם מאמר השושנה מראות ב אתוון דעובדא"שמא גליפא מפרש בת

הנה מצינו הרבה מיני מספרים :דבראשיתב "מספר עשר שהן כח) א: במנין הספירות

. ם"ת נהי"שהן חג' מספר ז) ב, ם"נהית "חג .י"ת נה"קצוות חג' ו' הנק' מספר ו) ג ה או"ת נו"חסדים חג' מספר חמש שהן ה) ד ,דרחמיג מכילן "שהן י, ג"מספר י) ה. ג"ה )א"ע' י דף א"דפו(

.ם"ת תתאין נהי"וחג, ת עילאין"וחג, ב"או בחהרי נאמר בספר יצירה עשר : ויש להבין זה

הרי שאין , עשר ולא אחד עשרולא תשע .לגרוע או להוסיף על מספר עשר

אמנם כן הוא שאין לגרוע ולהוסיף על אלא שיש. מספר עשר מכל מדרגה או פרצוף

ם אינן"ת נהי"ב חג"ס כח"שאלו ע, לדעתבעיקרן

הקדמת ספר הזהר ו

הסולם מאמר השושנה מראותב "כח: שהן , ספירות לבד' בעיקרן רק ה

ת כוללת בתוכה שש"אלא שספירת הת. מ"תולכן יוצא לנו מספר , י"ת נה"ספירות חג

י"ת נה"אמנם כל אלו ששת הפרטים חג. עשר .ת"הת, אינם רק התפרטות של ספירה אחת

ת "ומה שאנו מפרטים רק לספירת הת אלא, ת"אינו ענין לשבח הת, ר"בלבד ולא להג

. ר"גאדרבה הוא בא לו מפאת חסרונו כלפי ה' והוא כי התפרטות זו היא ענין התכללות ה

ספירות' ויש בכל אחת מהן ה, הספירות זו בזומ בכתר "ב תו"ס כח"ונמצא שיש ה, כנודע, מ בחכמה לבדה"ב תו"ס כח"ויש ה, לבד

וכן צריך . מ בבינה לבדה"ב תו"ס כח"ויש ה אמנם. ת לבדו"מ גם בת"ב תו"ס כח"להיות ה

א רק אור דחסדים ת הו"מתוך שעיקרו של ת ס הנכללות"והכרח הוא שאותם ה, ולא חכמה

ולפיכך , מיני חסדים בלבד' בו שהן רק ה ב ירדו"כי הכח, ס שבו"נשתנו שמייהו של ה

מ ירדו בו לבחינת "והתו, ת"בו לבחינת חג 'ת נק"ס הנכללות בת"כ ה"וע. נצח הודגם נתוספה עליהן בחינה . ה"ת נ"רק חג

כ יש "ע, יסוד' ם ונקהחסדי' הכוללת כל ה .י"ת נה"ת שש ספירות חג"בת

ז יש לשאול למה אין מחשבים את "ולפי ב למנין הספירות"ס הנכללות בכל אחת מכח"ה

נכנסים הפרטים שלו במנין, ת בלבדו"ורק התכי באמת אין ענין התכללות , והוא. הספירות

ס "הספירות זו בזו מוסיף כלל על מספר ה, ויות לציינן במיוחדשתהינה רא, העיקריות

ס נעשו"הלא ה, ת"ס בת"כ התכללות ה"משא מיני חסדים' בו לבחינות מחודשות דהיינו לה

בחינות מיוחדות' כ מציינים אותן לה"וע, ל"כנ הרי שענין. בספירות ונכנסות במנין הספירות

ת "ת לבדו נחשב לשש ספירות חג"זה שהתדהיינו , ר"מטעם פחיתותו מהג, הוא, י"נה .היותו רק אור חסדים כמבוארל

שבכל אלו המספרים המובאים, עתה תראה ,במנין הספירות אינו גורע כלום ממספר העשר

כי כשנאמר. ספירות לבד' שעיקרה היא רק ה ,עם שש הספירות המתפרטות, הכוונה היא, ס"עהכוונה , ספירות' וכשאנו אומרים ה. ת"בת

' ומנין ו. ת"ק שבת"היא בלי התפרטות הועם הכולל , ת"ס הנכללות בת"הוא ה, קצוות

ספירות הוא כשאנו ' ומנין ז. יסוד' שלו הנק .ת"מחשבים גם למלכות עם הת

כי , ודע. ג"ועתה נבאר ענין מספר י) במספר זה נתחדש ויצא בעולם התיקון בסוד

ע "כי אין בכל פרצוף שבאבי. תיקון הפרצוף ,כותמל, א"ז, בינה: כלים שהם ' דתיקון רק ג

והאורות, וחסרים להם הכלים דכתר חכמה )א"ע' י דף א"דפו(

וזהו , דכתר חכמה נתלבשו תוך הכלי דבינהאמנם בדרך פרט יש בכל ספירה . בדרך כלל

' שיש ג, כלים אלו ואפילו בכתר חכמה' ג א ונוקבא"וכן יש בינה ז, ן בכתר"כלים בינה זו

'ן בבינה וכו"וכן יש בינה זו. בחכמה ,פן שכלי דכתר וחכמה חסרה בכל הספירותבאו

.א ונוקבא יש בכל הספירות"ובינה וזא ומלכות "הכלים בינה וז' ואלו ג כי בכל אחד מהם: ס באופן זה "מתחלקים לע

' ג. אמצע, שמאל, ימין: שהם , קוין' יש גא "קוין שבז' ג, ד"הקוין שבבינה נעשו לחב

, י"קוי המלכות נעשו לנה' וג, ת"נעשו לחגובדרך זה . ס"ועם המלכות הכוללתם הם ע

, ת"חג, ד"יש בכל פרצוף עשר ספירות חב .ם"נהי

א דאצילות אלא "שאין בראש דא, ונודעכתרא וחכמה ' הנק, ספירות כתר וחכמה' ב

א "והבינה שלו יצאה מראש דא, סתימתהק בחוסר "דהיינו רק ו, ונעשתה לבחינת גוף

אמא ס אבא הוציא את "שז. המוחין דראש: בחינות ' לחוץ ומסבה זו נחלקה הבינה לב

.ת"וז, ר"ג כי הפגם דחסרון מוחין דראש, והוא מטעם

להיותה רק אור , ר דבינה"אינו פוגע כלל בג בפתיחה' עי(י "ס דאו"חסדים מעצם מהותה בע

ובאור הזה אין שום )'לחכמת הקבלה אות הכי , שינוי בין היותו בראש לבין היותו בגוף

כ גם יציאת הבינה"וע, יר תמיד בשוההוא מא ר ומוחין"ג' אינה ממעטתה מבחי, לחוץ מראש

, ר דבינה בפני עצמן"ולפיכך נבדלו ג, דראש 'הנחשבות לבהי, א עילאין"ונעשו לפרצופי או

פ שהם עומדים כבר מפה ולמטה "אע, ר"ג ,שאינן עצם הבינה, ת דבינה"אבל הז. א"דא

הנה , בבינהן "התכללות הזו' אלא הן מבחיבכדי להשפיע , הן צריכות גם להארת חכמה

דיציאת, ולכן הן הסובלות מן הפגם הזה, ן"לזוכי נעשו בזה למחוסרי , א"בינה מראש א

ק "כ הן נבחנות עתה לבחינת ו"וע, חכמהומסבת הפגם . וגוף בחסרון המוחין דראש

,ר דבינה ונעשו לפרצוף נבדל"הזה נבדלו מג .ונהישראל סבא ותב' הנק

שמפאת יציאת הבינה , והנה נתבארנבדלות זו ' בחי' נעשו בה ב, א"מראש דא

ונמצא . ע"ת בפ"וז, ע"ר בפ"ג: שהן , מזו, ספירות בפרצוף' כי נתוספו ג, משום זה ,ד"ר דבינה נחשבו לחב"קוין שבג' כי עתה ג

.ת עלאין"ת דבינה נחשבו לחג"קוין שבז' וג' וג, איןת תת"א נחשבו לחג"קוין שבז' וג

ועם המלכות הכוללתם, י"קוין שבמלכות לנה הרי שיציאת הבינה. ג ספירות"הרי הם י

מהראש

ז הקדמת ספר הזהר

הסולם מאמר השושנה מראות, ג ספירות בפרצוף"מהראש גורמת מספר י

.ת כפולים בפרצוף"מפני שנעשו חגי העלאת "כי ע, אמנם איז זה קביעות

ג "ב ס" נמשכת הארה מען מהתחתונים"משהארה זו מחזירה את הבינה לראש , ק"דא) ד"בפתיחה לחכמת הקבלה אות פ' עי(, א"דא

א "ת דבינה לקבל חכמה מא"ואז יכולות הז .ן"ולהשפיע לבנים שהם זו

א"ונבחן שעיקר יציאת הבינה מראש דא לא היתה אלא להשפיע הארת החכמה, בתחלה

לא היתה שוםכי אם לא היתה היציאה , ן"לזו ש"כמ(. ן"מציאות להמשיך הארת החכמה לזו

הרי שאלו)ה וכבר"ד' דף ז' בבראשית בהספירות שנתוספו בסבת יציאת הבינה ' ג

לחוץ אינן אלא הכנה והכשרה להמשכת מוחיןולפיכך . ימי בראשית' שהם ז, ן"דחכמה לזו

' לבחי, ג בכל מקום שהוא"נבחן מספר י .ן"המשכת חכמה אל הזו

ספירות ' ועם זה יתבאר לך ההבחן מהספירות מורות ' כי ה. ג ספירות"למספר י

' שהם רק ה. שאין בהן אלא אור חסדיםג מורה על המשכת הארת "אבל י. חסדים ת עילאין שנתוספו"ספירות חג' בכח ג, החכמה

.מחמת יציאת הבינה לחוץ כמבוארעתה נפתח לנו הפתח לבאר סוד שם ) ג

.'ווגין המובא כאן בזוהר אות גב ז"ב וסוד מ"מ מחמת יציאתה, שהבינה נחלקה, כבר ידעת

ר דבינה "שג, ת"וז, ר"ג: בחינות ' לב, לחוץ והם, א עילאין"או' נתקנו לפרצוף מיוחד הנק

והאור , א מהפה שלו עד החזה"מלבישים לאת נתקנו לפרצוף "וז. אוירא דכיא' שבהם נק מלבישיםוהם , ישראל סבא ותבונה' נבדל הנק

' והאור שבהם נק, א מהחזה עד הטבור"לא .ולא אוירא דכיא, אוירא סתם

כי השם אויר פירושו אור , והטעם הוא, שהוא רק אור החסדים וחסר חכמה, רוח

א "ולפיכך נבחנת הבינה שיצאה מהראש דאכי מהמת היציאה לחוץ , רק לבחינת אוירא

אין בה אלא אור , א שהוא חכמה"מראש דא אלא שיש הפרש. אויר' לי חכמה הנקחסדים ב ,א עילאין"כי או, ת"א עילאין לישסו"בין או

שהן אינן נפגמות , ר דבינה"שהם בחינת גמפני שעצם , כלל מחמת יציאתן מהחכמהואפילו בעת , בחינתן הוא חסדים בלי חכמה

ן והבינה חוזרת לראש"שהתחתונים מעלים מים א עילאין מקבל"הנה גם אז אין או, א"דא

ר דבינה אינן משנות"כי ג, ת"חכמה רק ישסוכ אינם נפגמים כלל מחמת "וע, טבען לעולם

ונבחנים כאלו לא יצאו , היציאה מהראש ב"וע, ר גמורות"והם בחינת ג, א"מראש דא

)א"ע' י דף א"דפו(

ומטעם זה הם. הם נבחנים לאוירא דכיאשפירושו שהדעת , כ אוירא דלא אתידע"ג

והאויר שלהם , משיכה חכמהשלהם אינה מ .שהוא חכמה, אינו נעשה לאור

ת דבינה "שהם ז, ת"אמנם הישסו ,ן"הצריכות לאור החכמה בכדי להשפיע אל הזו, א"נמצאים נפגמים מחמת היציאה מראש דא

, א"מחמת היותם בגוף דא, כי חסרון החכמהולפיכך אוירא , מורגש בהם לחסרון ממש

.אוירא סתם' נקאלא , שלהם אינו נבחן לדכיא כלומר העומד להתידע, אוירא דאתידע' וכן נק

כי בעת. דעת' ן הנק"י המ"ולהמשיך חכמה עחוזרת הבינה כולה , ן"שהתחתונים מעלים מ

ת מקבלים חכמה "ואז הישסו, א"לראש דא נפיק'ישה, ונבחן אז, ן"א ומשפיעים לזו"מא

הרי . שהוא אור חכמה,אורמאויר ונעשה א עילאין"אבל או. ת אתידע"ושאוירא דישס

' א בבחי"נשארים גם אז בחזרתם לראש דא . לא נפיק מאויר שלהם'יוה, אוירא דכיא

' כ הם נק"וע, כי אינם משנים דרכם לעולם .אוירא דלא אתידע

א שנעשה "ס הפרסא גו מעוהי דא"וז ס הרקיע המבדיל בין מים"שה, במקום החזה

אין א עיל"א ואו"שהם הראש דא, עליוניםכי עד שם , המלבישים אותו מהפה עד החזה

כ הפרסא"וע, ל"כנ, א"נמשכת בחינת הראש דאלבין , עומדת מתחתיהם ומבדלת ביניהם

הנמצאים, שהם מים תחתונים, ן"ת וזו"ישסוס מים "וז. א"בפגם מחסרון הארת הראש דא

אנן בעינן למהוי קדם , תחתונים בוכים ת החכמא כי רוצים לעלות ולקבל האר.מלכא

.א"מראש דאכי . ב"ובזה נבוא לביאור השם מ) ד

ט במאמר"תיקון ס(נמצא בתיקוני זוהר

שמתבאר שם השם ,)דבעלי קבין נוסח אחרב "הוא השם מ) אופן א: אופנים' ב בב"מ

כלומר , המכונה שם דיוקנא ממש, דאצילות האותיות' והוא ד, שכלהו השמות נחתמו ממנו

,ה במילוי"תיות דהויועשר או, ה בפשוט"דהויב "ח אותיות דמילוי המילוי שהן ביחד מ"וכ

ב דעובדא "השם מ, הוא) אופן ב. אותיותן "ימי בראשית שהם זו' שהם ז, דבראשיתב אלהים ועשרה "שיש בהם ל, דאצילות .ב"העולים יחד מ, מאמרות

כי האורות המקובלים , ביאור הדבריםא עילאין "ממעל לפרסא עד היסודות דאו

,א שהוא כתר"ששם הראש דא, שלמעלה מחזה ,ב דאצילות"שם מ' הם נק, ב"שהם חו' א עי"ואו

כ הם "וע. ב נחתמו ממנו"שכלהו שמות מ ה"והוי, ה פשוטה שהיא כתר"מרומזין בהוי

במילואה

הקדמת ספר הזהר ח

מאמר הנצנים א עובדאהנצנים ד, הנצנים נראו בארץ )ע ,שמעון פתח' ר. בראשית) ד

,ותוצא הארץ )צ דכתיב, השלישי )פ ביום, אימתי, נראו בארץ. דבראשית

מסורת הזהר ב קנו בהשמטות"א שפא ב"ז עז ב" הקסה)פ. דף כדח"זב לא וירא א ויחי צב צג ויקרא מב "ב) שיר ב ()ע ז"תח י כי תצא קטו קי"ד. דף רעוב"חי תרומה כט תכח ויקהל עז בהשמטות "ד. רס. דף רנטא"ח

.נ"ז וש" לקמן ס)צ: דף קטז ח"תק: מד : לב . : ת דף כו" בסח"ז. ז דף פג" תמ

הנצנים הסולם מאמר .בראשית: ' וכו שמעון' בראשית ר) ד

זה ,הנצנים. הנצנים נראו בארץ, ש פתח"ר הוא. מתי,נראו בארץ .הוא מעשה בראשית

ואז נרא, שכתוב ותוצא הארץ, ביום השלישי , זה הוא יום רביעי,עת הזמיר הגיע. בארץ

כ כתוב בו יהי"שע. שהיה בו זמיר עריצים ,וקול התור. שהוא לשון קללה 'ומארת חסר

ישרצו המים , שכתוב בו, זה הוא יום חמישי , זה הוא יום ששי,נשמע. לעשות תולדות' וגו

שהוא עתיד להקדים , נעשה אדם, שכתוב בו ,כאן נעשה אדםכי כתוב , עשיה לשמיעה

זה הוא ,בארצנו. נעשה ונשמע, וכתוב שםשהוא עולם . שהוא כמו ארץ החיים. יום שבת

.הבא

הנצנים דא עובדא , ביאור הדבריםששת ימים דמעשה , כלומר:דבראשיתא "י דז"ת נה"קצוות חג' שהם ו, בראשית

כי . א"ס דפרצוף הנוקבא דז"שמהם נבנים עוכל בנינה , מידיהנוקבא לית לה מגרמה ולא

והולך ומפרש כאן. א נותן לה"הוא ממה שהז ,ואומר. א"ק דז"נבנית והולכת מהו' איך הנוק

נקראת' כי הנוק',ביום ג, אימתי, נראו בארץ ארץ

הסולם מאמר השושנה מראותה במילוי המילוי "והוי, במילואה שהיא חכמה

א "ונמצא האוירא דכיא שבאו. שהיא בינה .ב"ס שם מ"שה

ימי בראשית אינם ' ס ז"ן שה"אמנם הזו כי הם נמצאים, ב"יכולים לקבל כלום משם מ

בסוד מים , א"מתחת הפרסא שבחזה דא ,ת"והם מקבלים מישסו, ר"מחוסרי ג, תוניםחהת

.ל"כנ, שאוירא דלהון אינו נבחן לאוירא דכיא אינם יכולים, ב"ס שם מ"שה, א עילאין"ומאו אמנם. ל"כנ, םהבדלת ביניכי הפרסא מ, לקבל

ד "ן ונמשך מ"בעת שהתחתונים מעלים מ שהארה זו מחזירה הבינה לראש, ק"ג דא"ב ס"מעת הארת חכמה "שאז מקבלים ישסו, א"דא

ן נעשים אז כבחינת "ן וזו"ומשפיעים לזוומקבלים גם הם , א"למעלה מפרסא דחזה דא

ואז נעשו גם , א עילאין"ואוירא דכיא מא .ב" שם מן בבחינת"זו

ב "ן בסוד ל"ב דזו"ולפיכך מרומז שם מ' שעולים יהד בגי, אלהים ועשרה מאמרות

בעת , ת"וסב אלהים הוא יש"כי ל. ב"מ ב"ומקבלים הארת החכמה מל, שעולים לראש ב נתיבות החכמה עושים"כי ל, נתיבות החכמה

ב "ס ל"שה. ב שמות אלהים"ת ל"בישסו .אשיתפעמים שם אלהים הנזכרים במעשה בר

וסוד עשרה מאמרות הם בעיקרם בחינת )א"ע' י דף א"דפו (

ן כבר קבלו הארת "אבל בעת שזו, חסדים' ההחסדים ' הנה ה, ב אלהים"חכמה מלבסוד , א עילאין"הם באים מאו, שמקבלים

ובחינת מים , ב"ס שם מ"שה, אוירא דכיא' ן נעשו בחי"ח מזו"ונמצא שאין ה. עליוניםולכן , ב אלהים"מטרם שיקבלו מלב "שם מ

ב אלהים עם עשרה מאמרות "בא הרמז שלויש . דהיינו שניהם יחד דוקא, ב"מ' הם בגי ויתבאר, שם המעלה' הנק, ב"שם מ' עוד בחי .במקומו

).'אות ג(חזקיה כאן בזוהר ' וזהו שאומר ר וכמה דדיוקנא דברית אזדרע בארבעין

כך א"דיסוד דז ותרין זווגין דחאי זרעאאורות שבמאמר יהי ' כי אלו ה. ' וכואזדרעא משפיע "שהיסוד דז, חסדים' ס ה"אור הואמר שההוא זרעא . בשם זרע' הנק, לנוקבא

חסדים ' י שהם ה"כי אעפ, ב"ס שם מ"המ כיון שיש בתוכיותם הארת "מ, בעיקרם

הם נבחנים , ת"ב אלהים דישסו"החכמה מלהיטב ועם זה תבין . והבן זה. ב"לסוד שם מ

כי משוה . ה וכמה"ולם דסהמתבאר שם בהבחינת בנין פרצוף הנוקבא שהיא בסוד שם

אמנם. ש"ע. א"ב אל ההוא זרעא דיסוד הז"מ ראשיתבב אותיות מ"הם מ, ב"הגליפו דשם מ

.הובדמלת ו' עד ב

ט הקדמת ספר הזהר ,יר עריציםזמ )ר דהוה ביה, דא יום רביעי, עת הזמיר הגיע. כדין נראו בארץ )ק ',דכתיב ישרצו המים וגו, דא יום חמישי, התור )י וקול )ת . מארת חסר)ש

דהוה עתיד ח ,נעשה אדם )א דכתיב, דא יום ששי, נשמע. למעבד תולדות נעשה )ג וכתיב התם, הכא נעשה אדם*) עשיה לשמיעה דכתיב )ב למקדם . דוגמת ארץ החייםט דאיהו, דא יום שבת, בארצנו. ונשמע

מסורת הזהר

הקסה)ק עה" מב. ז מג)ר. ויקרא ויקרא . ב קסא "א צח קי שה ב"ז רט ב" הקסה)ש

י בא "ד. דף רנבא"חה בהשמטות "וישלה יב ע . דף רעוב"חעב תרומה תשנג ויקהל ר בהשמטות

חלופי גרסאות ,א דוגמת ארץ החיים שהוא" נט). ל"אה(א דהוא " נח

הגהה : ולם הנחמותע, עולם הנשמות, עולם הבא)ל"אה(פבחוץ היתה והמדפיסים הכניסוה לפנים

) בראשית א ()א: עה ' א ד" תלז"ת ויחי צב ויקרא מד )ת: מד : דף טו ח"זצו מח פנחס שעה תט בשלח רלח תרומה). י"ד. : (רנז: רנב ' דא"חב קעב בהשמטות "א קנט קסז קעז רכו תיג ב"להלן רלג ב

.צד' א ד"תס: ו צ "תנ: ז פג " תמז"ת. ד ויקרא קפח שמיני ב פנחס קכא תצזתתעה ספרא דצניעותא מ. : דף קיבח"תקש תקצו תרל " בראשית נ תרעג תרפג שהח"ז: כלז . קכ' ע ד"ת: קטז ' ט ד"תס

).שמות כד ()ג. לך שטו שמות טו בהר יד שלח ק בלק קה)ב. ב"ג קכ ט"ב קיז ט"ד קטו ט"קיד ט

.ישרצו' תור בגי) י דרך אמת

הנצנים הסולם מעמר, א"ואומר שהנצנים שהם ספירות הז, ארץ

' ביום ג, ארץ' הנק, נתקבלו ונראו בנוקבאוהנה נראו משמע שנראו . דמעשה בראשית

וזה ששואל . פעם כך ועתה נראה באופן אחר', ומשיב שזה היה ביום ג, אימתי היה זה

כי תחילה , וביאור הדברים הוא. ת"שהוא תואז היתה , מאורות הגדולים' נאצלה בסוד ב

בשוה' ונמצא שנאצלה ביום ג. א"ת דז"שוה לת .דמעשה בראשית' יום ג' הנק, א"ת דז"עם תכיון , כלומר:כדין נראו בארץ ש "וז

כמו , שהמצב הזה לא היה מתקיים בנוקבא ,נראו בארץלכן אומר הכתוב , שאומר להלן

הזמיר עתכ "ואח. דהיינו שנראו פעם כך .הגיע

:החוה ביה זמיר עריצים' דא יום דנתמעטה הלבנה שהיא הנוקבא ' כי ביום ד

ל שקטרגה הלבנה "כמו שאמרו חז, א"דז מלכים שישתמשו בכתר' ואמרה אי אפשר לב

.ה לכי ומעטי את עצמך"ואמר לה הקב, אחדנקודה תחת היסוד ' ואז ירד לבחי:)חולין ס ( ולא נשאר לה. אהת שלה נפלו לברי"וט, א"דז

ועמדה , באצילות זולת נקודת הכתר שלהי נצח "ומעתה הולכת ונבנית ע, תחת היסוד

זמיר, ונקרא זה. כמו שמבאר והולך, א"והוד ז מפני שהמיעוט נעשה הכנה ובית ,עריצים

אשר מוחין אלו, קבול לקבלת מוחין דחיה )ב"ע*) א "ע' י דף א"דפו(

וזמיר. ות בנוקבאמכריתין כל הקליפות הנאחז הם החיצונים והקליפותועריצים, לשון כריתה

וקול התור דא, ש"וז. הסובבים את השושנהא וקול "הוא נצח דז, התור:יום חמישי

והוא יום חמישי דמעשה, א"הוא הוד דז, התור ובשביל שהיא מקבלת מההוד הכלול. בראשיתבשם קול , כ נקרא קבלתה זו"ע, א"בנצח דז .התורכלומר :נשמע דא יום ששי, ש"וז

שקול התור אינו מקובל אל הנוקבא רק ה"א הכולל נו"שהוא יסוד דז', באמצעות יום ו

שנשמע, ש"וז. והוא משפיע אותם לנוקבא, יחדוזה הכלל שאין . אל הנוקבא רק ביום הששי

שהוא, א"הנוקבא מקבלת רק מהקו האמצעי דז תיבדכ. או מיסוד, ת"או מת, י או מדעת"דת

נעשה אדם דחוח עתיד למקדםס בינה כי " שמיעה ה:עשיה לשמיעה

ס "עשיה ה. ראיה ושמיעה הם חכמה ובינה', שבסוד התיקון דצמצום ב, ונודע, המלכות

כדי לשתף אותה, ת עלתה לנקבי העינים"שה הנה אבא, שהיא בינה עילאה, במדת הרחמים

הוציא אמא לחוץ ואבא עצמו אתתקן כעין י עלית "וע, ס אבא"כי עינים ה. באדכר ונוק

, ת"ת אליו נתתקן הזווג של רוש בה"ה ואמא שהיא בינה יצאה, שנקרשת נקבי העינים

א"ס שאין בא"שז. משום זה מהראש אל הגוףאלא

הקדמת ספר הזהר י

ועאלו בעלמא, דעאלו במחשבה )ד ,א הנצנים אלין אינון אבהן"ד י )ה ואטמירו גו נביאי קשוט אתיליד כ ומתמן נפקו בגניזו. ואתגניזו תמן, דאתי וכדין נראו, עאל יוסף בארעא קדישא ונציב לון תמן. ואטמירו ביה ל ,יוסף

דהא, קשת בעלמא ) הבשעתא דאתגלי. ואימתי אתחזון. בארץ ואתגלו תמן

מסורת הזהר ז"א ע נח רסז רפט וירא תמ" ב)ה. פקודי תרעג)ד

ו תסט תשעו משפטים צו פקודיוישלח קה ויחי שט א שלד שמד/'תקיט ויקרא רלח קדושים עח פנחס לה

חלופי גרסאות א"נל ).ל"אה(א ואטמרי בהו " נכ. א"ג ד"א ל" ני ).ל"אה(ואיטמרו ביה

:ע דף קיט"ת: ח דף צב"תנ. ז דף עא"תל.: לו: לב. ח דף ל"תי. ג דף כט"תי: ו דף כב" תז"ת . דף קבח"תק

הנצנים הסולם מאמר

ונמצא . ח בראשו ובינה יצאה לגוף"אלא כוקודמת , ת מלכות"עתה שהעשיה שהיא ה

ש בתיקונים "ס מ"וז. שהיא בינה, לשמיעה .ש"ע, אני ישנה שניה ודאי לחכמה, ט"ס' תי

ונעשתה , אני' הנק' כי אבא נתתקן בנוק ,ודורש, לספירה שניה לכתר, הנוקבא כמו אבאותיות שניה ואני ישנה כמו כי ישנה היא א

.ש"ע. אני שניהומחמת עלית המלכות לנקבי העינים

כ לעלות"ונעשתה ראויה אח, נמתקה שם מאדולקבל מוחין שהם , א עילאין"ולהלביש או

ס סיהרא "וה. מוחין דחיה כמו אמא עילאה ולפיכך במתן תורה הקדימו ישראל. באשלמותא

שבזה, והקדימו עשיה לשמיעה, נעשה לנשמע כי העשיה שהיא.)שבת פה (.זכו לקבלת התורה

א עילאין "מלכות עלתה והלבישה את או .שער הנון, ונגלה סוד היובל שלכן היתה השמיעה ביום, וזה אמרו כאן

כי בו נעשה התיקון הזה להקדים עשיה, הששיכ נעשתה "וע, כמו במתן תורה. לשמיעה

,המלכות בשבת בראשית בבחינת ארץ החיים וענין. כמו שמבאר והולך. ס אמא עילאה"שה

, כאן במראות הסולם' ועי, זה עמוק מאד .שהרחבנו ענין זה

דאיהו דוגמת, בארצנו דא יום שבת .החיים ארץ' אמא עילאה נק:ארץ החיים

עלתה הנוקבא ביום, י השפעת יום הששי"וע ונעשתה, שבת דמעשה בראשית עד אמא עלאה

כי זה הכלל אם. יםגם הנוקבא דוגמת ארץ החי .התחתון עולה לעליון ממנו נעשה כמוהו ממש

פירוש : ' וכוא הנצנים אלין"ד) ה , אלו הם האבות שנכנסו במחשבה,הנצנים. אחר

. ונגנזו שם,שהוא בינה, ונכנסו בעולם הבא. ונסתרו תוך נביאי האמת, ומשם יצאו בגניזו

נכנס יוסף בארץ. נולד יוסף ונסתרו בו )ב"ע' י דף א"דפו (

נראו בארץואז , והקים אותם שם, הקדושההיינו בשעה . ומתי הם נראים. ונגלו שם

כי בשעה שהקשת . שהקשת נראית בעולםעת , ובאותה שעה. אז הם מתגלים, נראית

עת לקצץ את הרשעים , היינו,הזמיר הגיעהיינו משום שהנצנים . למה נצולו. מן העולם

לא, מכברו נראים ואם לא הי. נראו בארץ .והעולם לא היה מתקיים, היו נשארים בעולםכאן מבאר את הכתוב , ביאור הדברים

א "על בחינת השגת מוחין דחיה של ז, ל"הנת "שהנצנים סובבים על חג, ואומר. גופיה

, בנין' א נק"י דז"כי הנה, אבהן' שנק, א"דז, א"הנחלקין על החזה של הז, פרצופין' והם בן "זו' י נק"ונה, ן הגדולים"זו' קת נ"כי חג

א"כ מדייק להשמיענו שהוא מז"וע. הקטנים ,נצניםבשם ' ונק.אבהן, כ אומר"וע, הגדול

מפני שהולכים וגדלים, הוא, שפירושו נטיעותשמתחילה היתה מדתם כמו . כדרך נטיעות

כ "ואח, ת"כ ביניקה נעשו חג"ואח, י"נהכ "ואח. ד של נשמה"נעשו חב', בגדלות א .ד דחיה"נעשו חב', בגדלות ב

דעאלו במחשבה ועאלו בעלמאש "וזכי , א" הכונה היא על עיבורו של ז:דאתי

מחשבה ' א הנק"בעת עיבורו הוא עולה לאו' ואמא נק, מחשבה' אבא נק, ועלמא דאתיא "ושם ראשית בנינו של הז, עלמא דאתי

ת מלובשים"שפירושו שהחג', גו ג' בבחינת ג, ס הנטיעות כקרני חגבים היו"זו. י"תוך הנה

. עקרן משם ושתלן במקום אחר והגדילו ,ת משרשן"שהן חג, ל"הנטיעות הן אבהן כנ

דהיינו ששתלן , ב"י עליתן לעיבור לחו"וע והשיגו שם את המלכות הממותקת, במקום אחר

ז גדלו "הנה עי. הראויה למוחין לעת גדלותי יניקה "כ ע"אח, י העיבור"ע, לאט לאט

',י הגדלות הב"ולבסוף ע' י גדלות א"כ ע"אחכמו

יא הקדמת ספר הזהר

ובההיא שעתא עת הזמיר הגיע, בשעתא דקשת אתחזי כדין אתגליין אינון ,דהנצנים נראו בארץ נ בגין. אמאי אשתזיבו מ .עדן לקצץ חייבין מעלמא

.ועלמא לא אתקיים, ואלמלא דנראו לא אשתארון בעלמא

רסאותחליפי ג ).ל"אה(א דנצנים " ננ). ל"אה(א אימתי " נמ

הנצנים הסולם מאמר :נפקו בגניזוומתמן ש "וז. כמו שמבאר והולך הם, ת כל המוחין דעיבור"שאחר שקבלו החג ונפקי, א למקומם למטה"נולדים ויוצאים מאו

א למקומם" כי גם אחר יציאתם מאו,בגניזו .ר מועטדהיינו באו, נשארו עוד בגניזו

, כלומר:ואטמירו גו נביאי קשוטש "וז

נמשך האור , על ידי השגת מוחין דיניקהנביאי ' הנק, א"י דז"נה' המיוחד אל ספי

,י"ת מתוך הנה" ואז נתפשטו להם החג,קשוט כי נמצאים, ז הם עוד בטמירו"ועכ, ק"והשיג ו

ואין להם אלא נפש, עוד בהעלם מוחין דראש ירו גו נביאי קשוטואטמש "וז. רוח בלבד

,ה שהשיגו על ידי היניקה"הם נו, נביאי קשוטר שלהם נעלם עוד וכי הא, אבל אטמירו בהם

ודע שיש תמיד ערך הפוך מכלים. ואינו נגלה, כי בהתחשב עם בחינת האורות, לאורות

, ת שהוא רוח"אור דחג, י יניקה"משיגים עמשיגים ביניקה , הכלים' ובהתחשב עם בחי

יורד , ת"ואור הנפש שהיה בחג, ה"כלים דנו, האורות' וכן במוחין דגדלות שמבחי. בהם הכלים' ומבחי, ד"שהם משיגין אור דחב, נבחן

.ש להלן"כמ, נבחן שהשיגו כלי היסוד דגדלות כי:אתיליד יוסף ואטמירו ביה, ש"וז

א לעיבור"אחר תשלום המוחין דיניקה עולה ז אלו נעשוי מוחין"שע', למוחין דגדלות א' ב

י שקנה"ונה, ד וראש"ת שלו לבחינת חב"החג י"ונולדים לו נה, ת"י היניקה נעשו לו לחג"ע

ואלו, י של מוחין דגולות"חדשים המכונים נהשהוא יסוד דגדלות , י מכונים בשם יוסף"נה

,אתיליד יוסףש "וז. ה דגדלות"הכולל נו .דהיינו היסוד דגדלות

שעדיין להשמיענו,ואטמירו ביהואומר , ת האורות דגדלות בשלימות"אין להם לחג

הוא משיג ' כי בגדלות א, ועדיין הם בהעלם שהם נבחנים עוד לבחינת, רק המוחין דנשמה

,ואטמירו ביהכ אומר "וע, א"אחורים אצל הז .עוד הם בהעלם, כלומר עאל יוסף בארעא קדישא ונציב, ש"וז א "מתחיל הז' כי אחר מוחין דגדלות א:לון

)ב"ע' י דף א"דפו(

, שהוא מוחין דחיה' לקבל מוחין דגדלות ב ואז ננסרת הנוקבא ממנו ונבנית לפרצוף שלם

ארעא ואז נקראת הנוקבא , במוחין דהיהוהוא . קודש' כי המוחין דהיה נקקדישא שהוא יסוד דגדלות של עאל יוסףשאומר

פ" שהיא הנוקבא פבבארעא קדישאא "הז :ונציב לון תמן, ש"וז. הא בקומה שו"עם הז

, כי אין המוחין דחיה, בארעא קדישא דייקא ן"שהזו, נמשכים רק בעת הזווג, ס חכמה"שה

,והם נשארים רק ברשות הנוקבא, ברזא דאחד ונציבש "וז, כי רק על ידה נמשכו בעת הזווג

והטעם כי ערך. דהיינו בביתא דידה,לון תמן ,ת" ישסוכלפי' א עי"כערך או' א כלפי הנוק"זנגלית , ס חכמה"כ אין מוחין דחיה שה"וע

ש להלן "וז. ת"ישסו' שהוא בחי' אלא בנוק, כלומרוכדין נראו בארץ ואתגלו תמןאבל עד , עתה נתגלו במדת הגדלות כראוי .עתה נחשבים לטמירין ונעלמים

ואין . ' וכוואימתי אתחזון ואומר עוד לשאול הלא כבר ביאר זאת לעיל שהם מתגלים

דהיינו , בשעתא דעאל יוסף בארעא קדישא גם השמיענו שמקום ההתגלות הוא, בעת הזווג אימתיכ מאי שואל עוד הפעם "וא, בנוקבא הענין הוא כי גם בעת הזווג ישנן .אתחזון

כי יש התכללות שמאלא בימינא , הבחנות' ב ויש התכללות, חסדים שבזכר' דהיינו בסוד ה

. ת שבנוקבאגבורו' ימינא בשמאלא בסוד ה אם בסוד התכללות, כ שואל אימתי אתחזון"וע

אם בסוד התכללות שמאלא , ימינא בשמאלא .בימינא

:בשעתא דאתגלי קשת בעלמא. ומשיב , הוא הנוקבא,בעלמא, א" היא יסוד דז,קשת

שהיא בחינת התכללות ימינא בשמאלא בעת ואומר. 'בסוד את קשתי נתתי בענן וכו, הזווג

. נמשכין המוחין העילאיןשרק מבחינה זו דהיינו רק מבחינת,כדין אתגליין אינון, ש"וז

.התכללות ימינא בשמאלא

ובההיא שעתא עת הזמיר הגיע, ש"וז כלומר בעת:עדן לקצץ חייבין בעלמא

שמתרבין

הקדמת ספר הזהר יב

קל ינוקי דלעאן )ו ,ומאן מקיים עלמא וגרים לאבהן דאתגליין) ו תורי )ז, לקבליהון. עלמא אשתזיב, רביין דעלמא מ ובגין אינון, תאבאוריי

ועשית שנים )ט דכתיב, ינוקי רביין עולמין )ח אלין אינון, זהב נעשה לך .כרובים זהב

ת הזהררמסו

). שיר ב () ז. בא קמג פקודי תרצג ויקרא רצג)ו .י"ד. דף רעחב"ח בהשמטות )ח. נשא שמא

חלופי גרסאות ).ל"אה( ינוקי רביין דעלמא אשתזיב א" נס

א ק שעא לך קד ויצא קה רג וישלח קכט ויחי שצו תמט תעז"ב). שמות כה ()ט: דף מב ח"זבהר ה . י אחרי מות נב קצט"ד. רעח: רעז . דף רעאב"ח. תרומה ק תח תפג תתקכב בהשמטות

ע"ת :ח דף עח " תלז" תי"ד: שח . דף שבג"חשלח קה קמ בלק נד פנחס תג תנא עקב סו בהשמטות . דף צהח"תק. ש קנא" תולדות אות יד תרומה נה סט אחרי מות מט שהח"ז: קמ : קלז : דף קלו

:קי . צו

הנצנים הסולם מאמרמתם נעשו חשמ, שמתרבין הרשעים בעולםד שהיה "ע, א"אחיזה מרובה לקליפות והס

, שנמחה מחמת זה כל היקום, בזמן דור המבול אז אין לבני העולם תקנה אלא על ידי הנה

שהם המוחין, ל"הגילוי של מוחין עילאין הנ ,אמאי אשתזיבו, ש"וז. ש והולך"כמ. דחיה

למה בני העולם, פירוש:בגין דהנצנים נראוהוא , כמו שהיה בימי המבול, מוצלים מכליה

כי גילוי המוחין . משום דהנצנים נראו בארץארץ שהיא דחיה מעביר את הקליפות מה

ס "שז. ואינן יכולות להאחז בה עוד, המלכות .הכתוב וראיתיה לזכור ברית עולם

ואלמלא דנראו לא אשתארון, ש"וז

כי תחלה . יש כאן סוד גדול: ' כובעלמא, המאורות הגדולים' נבנית הנוקבע בסוד ב

אלא , א"שיש לה לנוקבא קומה שוה עם ז גשבשביל זה קטר, א"שעומדת באחוריו של ז

,מלכים משתמשים בכתר אחד' הירח שאין בוכן , כ נבחנים אלו המוחין מוחין דאחור"וע

שהם מוחין שבשעת , ק דנוקבא"נקראים מוחין דו ואז נבחנים. כלומר מתחילת התהוותה, קטנותה

. ינוקי רביין עולמין' ונק, ן לאפי זוטרי"הזו, אלא אחר שהיא משתלמת עם המוחין הללו

ואז נבנית , א עילאין" לאו'חוזרת לעיבור ב וזא. א"פ עם הז"במוחין דפב, בנין גדול

שאין שינוי או , ונודע, אפי רברבי' הם נק, אפי זוטרי, רואלו המוחין דאחו, העדר ברוחני

ולא. נשארים בה גם בעת המוחין וגדלות ל הם"עוד אלא שסבת המשכת המוחין דחיה הנ

. ריבעיקר בכלים דמוחין דאחור בסוד אפי זוט ואלמלא דנראו לא אשתארון בעלמא, ש"וז

)ב"ע' י דף א"דפו(

דאלמלא דנראו בנוקבא אותם הנצנים, כלומרדהיינו בבנין , כבר מזמן בעת קטנותה

הנה לא אשתארון בה , ל"האחורים שלה כנכי לא היו לה , יה גם בעת גדלותחהמוחין ד

.כלים במה לקבלם

הוא ומי:' וכוומאן מקיים עלמא) ו. המקיים את העולם וגורם לאבות שיתגלו

ובשביל , היינו קול הילדים העוסקים בתורה ,כתובכנגדם . העולם ניצל, ילדי עולם אלו

, נערים, אלו הם ילדים. תורי זהב נעשה לך .ועשית שנים כרובים זהב, שכתוב, עלמים

' הם בחירביין דעלמאביאור הדברים הנקרא , ךל בדיבור הסמו"מוחין דאחור הנ

ינוקי וכן רביין דעלמא וכן ,אפי זוטרי, הזווג שלהם במצב זה' ובחירביין עולמין

תוריס " וה.קל ינוקי דלעאן באורייתאנקרא , דאינון אפי זוטרי,הכרובים' בס " והזהב

אשר אלו המוחין דחיה הנמשכים בסוד לא היו מקובלים , התכללות ימינא בשמאלא

כל זה לעיל בדיבורש"כמ, כלל בנוקבא זולתם דהיינו,ומאן מקיים עלמא, ש"וז. הסמוך

שיש להן כח להחריב עולם ' בעת ריבוי הקליהנה אין תקנה זולת בהמשכת , כבימי המבול

ז "שעי, ל"כנ, מוחין דחיה בסוד קשת בענן ומי הוא המקיים והמציל עלמא אשתזיב

וגרם לאבהן דאתגליין, את העולם בעת ההיא, ת בסוד מוחין דראש"וי החגשגורמים לגיל

שהגורם, ואומר. ד דחיה"ת נעשו אז לחב"שהחג ,קל ינוקי דלעאן באורייתא, לכל זה הוא

ס קל ינוקי "שה. ל"דהיינו המוחין דאחור כנ .ותורי זהב

בראשית

יג הקדמת ספר הזהר

מאמר מי ברא אלה

.מי ברא אלה )מ שאו מרום עיניכם וראו )ל ,אלעזר פתח' ר. בראשית) ז פתח )נ .ומאן איהו, לאתר רכל עיינין תליאן ליה. לאן אתר. שאו מרום עיניכם

.אלה )ע ברא, דקיימא לשאלה )ס דהאי מתים עתיקא ע ,ותמן תנדעון. עינים )כ דכלא קיימא, מקצה השמים לעילא )צ ההוא דאקרי. י"מ )פ ,ומאן איהו

מסורת הזהר

שי שיג משפטיםא" להלן מז ב)מ). ישעיה מ( )ל ז"תרח תרומה ב פקודי קה ריג רטז פנחס שפה

חלופי גרסאות ).ל"אה(א דהא " נע

ויקהל תנג)נ: דף צג ח"תק. דף לזח"ז: ג צד "תס. נ דף פו"ת: ט דף פה "תמ: א דף מב "תכ נ" תז" ת פקודי כ שח)ע. א ל שיג לך ריב תרומה ב פקודי ריד ריח בלק קנו" ב)ס. אחרי מות רעח

לך ריב ריג ויחי תקפא משפטים שצז תכז תרומה ב טו ריט רנ ויקהל)פ: קח : דף צג ח"תק. דף פו :פז' ב ד"תנ. עט' ח ד"תל.: עד' ל ד"ת. נה' א ד"תכ: לו'ח ד" תיז"תנ פקודי ריד בלק שמז

קא שכד פקודיא יג תולדות קטז ויצא רלו יתרו תקס תרומה רא רנח ויקהל " להלן קמג ב)צ: לז ' דח"ז

.כ' ה ד"ת ז"תריח בהעלותך ג

.'א ב"אחרי מות דף ע' פ' ח ב"פ' עטרה פתח לעינים הם נצח והוד עי' פי) כדרך אמת

מי ברא אלה הסולם מאמר מאמר מי ברא אלה

.בראשית: ' וכואלעזר' בראשית ר) זשאו מרום עיניכם וראו מי ברא , א פתח"ר

. לאיזה מקום,שואל ,םשאו מרום עיניכ. אלהומי . למקום שכל העינים תלויות אליו,ומשיב שהוא מלכות דראש, הוא פתח עינים. הוא

שנוהגת, שעתיקא הסתום הזה, ושם תדעו,א"א הוא הנקרא. ומי הוא,ברא אלה, בו שאלה

אותו הנקרא מקצה , ת דבינה"שהוא ז ,י"מ ובשביל, שהכל עומד ברשותו, השמים למעלה

והוא בדרך סתום שאינו , בו שאלהשנוהגת כי .שהוא לשון שאלה .י"מנקרא , מגולה

וקצה . אין שאלה נוהגת שם, למעלה ממנו .י"מ נקרא שנוהגת שם שאלה, השמים הזה

הוא בא.אלעזר פתח' רביאור הדברים לבאר הפירוש של בריאת שמים וארץ שבמקרא

ימי ' כי שמים וארץ הם הכלל דז. דבראשיתואם כן למה , ן דאצילות" שהם הזו,בראשית

והיה , כתוב ברא שהיא בריאה ולא אצילות ,ומאן איהו פתח עינים, ואומר. ל האציל"צ

א דאצילות מכונה פתח "המלכות דראש א' ס דראש נק"כי ספירת החכמה של ע, עיניםא אלא כתר "ונודע שאין בראש א. עינים

פתח ' כ המלכות שלו נק"וע, חכמה בלבד כי בפתיחתה מושפעים המוחין דחכמה, עינים

לאתר, ש"וז. לכל פרצופי אצילות, א"מראש א כי מוחין דחכמה דכל עיינין תליאן ליה

ואין מוחין דחכמה בכלהו פרצופי, עיינין' נק

)ב"ע' י דף א"דפו (

י פתיחתה של המתות "זולת ע, אצילות .א"דראש א

שהוא, היינו בפתח עינים,ותמן תנדעון ,שם תנדעון הסוד הזה, א"ות דראש דאהמלכ

,כי המלה ברא. ן"איך שהבינה בראה את הזוומתוך , פירושה לבר ממדרגת אצילות

שהבינה עצמה יצאה לבר ממדרגת הראש ונעשתה משום זה לבחינת בריאה , א"דא

כ היא בראה בהכרח "ע, א"בערך הראש דא, א בבחינת יצירה"ונעשה הז, ן"גם את הזו

והנוקבא, יצירה' חינת בריאה נקכי היוצא מב, כי כל היוצא מיצירה, נעשתה בחינת עשיה

ע ממש "ם לביותאמנם אין להשו. עשיה' נקכי אלו הבינה , שמאחורי הפרסא דאצילות

ן עומדים למעלה מפרסא דהיינו בעולם "וזו א"אלא הכוונה היא בערך הראש דא, אצילות

ע"הוא בי' הא, ע"מיני בי' כ יש ב"וע, לבדי "שנפרדו מכל בחינת אצילות ע, דפרודא שהוא הקרקע דעולם האצילות העומדת, הפרסא

ע דעולם "הם הבי' והב. עליהם מלמעלהא ונוקביה "שהם הבינה וז, אצילות גופיה

ועדיין הם , א בלבד"שהם לבר מהראש דא, א"אלא שהפרסא שבגוי מעוהי דא, אצילות

,עומדת עליהם מלמעלה, שבמקום החזה שלו, א"שמשום זה הם נבדלים מבחינת ראש דא

כלומר , ונחשבים לבחינת גוף בלי ראש' ראש מבחי' הנק, למחוסרי מוחין דחכמה

כי בדרך כלל נבחן עולם , עולם אצילות עולמות' דכללות ד, האצילות לבחינת חכמה

ע"אבי

הקדמת ספר הזהר יד

י "אקרי מ, ים ולא אתגליאואיהו בארח מת, ועל דקיימא לשאלה. ברשותיה .י"והאי קצה השמים אקרי מא. דהא לעילא לית תמן שאלה

מי ברא אלה הסולם מאמר

נבחן שם לגוף, כ המחוסר חכמה"וע, ע"אבי .ויתבאר עוד להלן. בלי ראש

ברא' וכודהאי סתים עתיקא, ש"וזמכח , א" הבינה שיצאה מהראש דא,אלה

וסיימה שם , א"מה דאהנוקבא שעלתה לחכ שמשום זה יצאה לבחינת, א"בחינת הראש דאהנה היא נחלקה , ל"כנ, א"בריאה וגוף דאת "וז, ע"ר לפ"ג: בחינות' משום זה לב

ס דאור"כי הבינה ממקורה בע, מטעם, ע"בפאלא רק , אין מטבעה לקבל חכמה כלל, ישר

ה כי חפץ חסד הוא "בסו, אור חסדים בלבדבפתיחה לחכמת הקבלה אות ' עי(, ולא חכמה

, ולפיכך אין יציאתה לגוף פוגמתה כלל)'ה, א"שהרי אפילו בעת שהיא נמצאת בראש א

ולפיכך אין לה , אינה מקבלת ממנו חכמה שום פחיתות של משהו מחמת עמידתה למטה

ונחשבת גם עתה לבחינת, א"ממלכות דראש דאוכאלו לא יצאה כלל מהראש , ראש גמור

א עילאין"יא נתקנת בסוד אווה. א דמיא"דא' ובחינה הב. א מפה עד החזה"המלבישין לא

הנה הן מבחינת התכללות, ת דבינה"שהיא הז ן הנמצאים"שהם שרשים של הזו, ן בבינה"הזו

ולפיכך הם צריכים להארת חכמה , בבינה כ הם נפגמו מחמת מציאותם"וע, ן"בשביל הזווהם , שנעשו למחוסרי חכמה, א"בגוף דא

ועליהם . ק בלי ראש"ולו, בים לבריאהנחשדהיינו לבר , נאמר אבא הוציא אמא לחוץ

ומלבישין , ת"ישסו' והם נק, א"מהראש דאוהבנים שלהם שהם , א מחזה עד הטבור"לאא "דא, הם מלבישים מטבור ולמטה, ן"הזו

ס הפרסא שבגוי "וז. עד סיום עולם האצילותכי היא כח , א העומדת בחזה שלו"מעוהי דא

ת "א המוציא את הז"המלכות שבראש דא, ומפריעתם מלקבל חכמה, דבינה לבר מראש

, א"פ שמסך הזה עומד בפה דראש א"כי אעכי שם עומדים , מ שם אינו פועל כלום"מ הנחשבים, ר דבינה"הג' שהם בהי, א עילאין"או

ונמצא כי , ל"א מטעם הנ"ראש א' עוד לבחינה ת דבי"רק במקום החזה דהיינו ממעל הז

ת דבינה שמתחתיו"שולט כח המסך להוציא הז .וזכור זה, א"לבר מראש דאבשם האי סתים ' נק, ר דבינה"ולפיכך הג

, עתיקא קדישא' א נק"כי הראש דא, עתיקה פ שהם מפה ולמטה"ר דבינה אע"שהג וכיון

)ב"ע' י דף א"דפו(

,א"א נבחנים כאלו עומדים עוד בראש דא"דאשם עתיקא כמו הראש כ נקראים גם הם ב"ע בשם' א נק"אלא משום המצאם בגוף א, א"דא

.סתים עתיקא דהאי סתים עתיקא דקיימאוזה אמרו

ת של האי"רק הז, כלומרלשאלה ברא אלה קיימא' ת שהם בחי"ישסו' סתים עתיקא הנק

י"ן ע" דהיינו לקבל בתוכם את הזו,לשאלה ן מלשון"כי שאלה פירושו עלית מ, ן"עלית מ ואומר שרק)ריש תענית(. ין על הגשמיםשואלת שהן "ישסו' ת דהאי סתים עתיקא הנק"הז

ן להמשכת "דהיינו לקבל מ, קיימות לשאלהשלפני , להיותן מחוסרי חכמה, אור החכמה

ברא כ "וע, זה הן נחשבות לבחינת בריאהונבראו גם הם . אלה' ן הנק" שהם הזו,אלה

כי המלה ברא . בכחם במחוסרי ראש כמהוש "וז. אצילות' מורה על חסרון ראש מבחי

ת דבינה שהן עומדות" הז:י"ומאן איהו מועליהן נופלת לשון , י"מ' הן הנק, לשאלה

, כי הן עצמן נעשו בחינת בריאה, ל"כנ, בראא המבדלת אותן "מחמת הפרסא שבחזה דא

מקצה ש "וז. ל"כנ. א"מהארת ראש דא ,השמים לעילא דכלא קיימא ברשותיה

י הן "מ' ת ונק"ישסו' שהן נק, בינהת ד"הז כי השמים הם,קצה השמים לעילא' בחי ,י"מ' ת הנק"והוא מקבל רק מישסו, א"ז דכלא, קצה השמים לעילאי "המ' כ נק"וע

כי השמים והארץ שהם,תיהוקיימא ברשע התחתונים כולם "עלמין בי' ן וכן הג"זו

כ "וע, י"ת הזה הנקרא מ"מקבלים מישסו .ברשותיהכלא קיימא

לעילא לית תמן שאלה והאי, ש"וז לעילא, כלומר:י"קצה השמים אקרי מ

לית , א עלאין"שהן או, ר דבינה"דהיינו הגן " כי הם אינם מקבלים מ,תמן שאלה

להיותם בעצם רק בחינת , להמשכת חכמהכ אינם "וע, אור חסדים ואינם מחוסרי חכמה

כי הם,קצה השמים' גם אינם בחי, י"מ' נק .ן הצריכים להארת החכמה"ינם נזקקים לזוא

, ת שהם קיימין לשאלה"ת שהן ישסו"ורק הז א"ן ולעלות לראש דא"ן מהזו"דהיינו לקבל מ

כ נבחנים "ע, לקבל בשבילם הארת חכמה' א הנק"משום שהז, לקצה השמים לעילא

. שמים מקבל מהם ואית

טו הקדמת ספר הזהר

אלא קדמאה, מה בין האי להאי, ה"מ )ק ואית אחרא לתתא ואקרי) ח כיון דשאל בר נש ומפשפש לאסתכלא, י קיימא לשאלה"סתימאה דאקרי מ

מסורת הזהר

'ג ד"תס: עג ' ל ד"ת: נה ' א ד" תכז"תי תרומה טז ריט ויקהל מג מט "ד. רנג' דא"ח בהשמטות )ק .קיט' דח"תק: צד

מי ברא אלה הסולם מאמרויש אחר : ' וכוארא לתתחואית א) ח ,ומשיב. מה בין זה לזה.ה"מונקרא , למטה

נוהגת בו,י"משנקרא , אלא הראשון הסתום כיון ששאל האדם וחקר להסתכל ולדעת, שאלה

שהוא , ממדרגה למדרגה עד סוף כל המדרגות

,שפירושו .ה"מהוא , אחר שהגיע שמה,מלכות

הלא הכל, חקרתמה, הסתכלת מה, ידעתמהכי . פירושו חקרמפשפש. ילהסתום כבתח

).'ח' איוב ח (מתרגם פשפש, חקר

בהיותה , א"הנוקבא דז, ביאור הדברים ,ה"מנקראת גם הנוקבא בשם , פ"א פב"עם הזוהיא נבחנת לבחינת קצה שמים , א"כמו הזכי היא סוף כל דרגין ומסיימת את , דלתתא

שמים עומד בין ' א הנק"ונמצא הז, האצילות 'ובין הנוק, קצה השמים לעילא'ת הנק"הישסו כיון דשאל ברש "וז. קצה השמים לתתא 'הנק

היינולאסתכלא: נש ומפשפש לאסתכלא י"א זה בזה ע"הסתכלות או' א הנק"הזווג דאו

שאז הבינה חוזרת לקבל , א"עליתם לראש דא ת"כי אפילו ישסו, ן"הארת החכמה בשביל הזו

ת דבינה אינם צריכים להארת "שהם הז כי מבחינת עצמם דומים, מה לצורך עצמםהחכואינם נזקקים , ר שלהם"ת דבינה אל הג"הז

ן "ן עולים למ"אלא בעת שהזו. לקבל חכמה ת בשבילם לעלות"מתעוררים הישסו, ת"לישסו

ן אינם"אבל גם הזו. א ולקבל חכמה"לראש דאן "י העלאת מ"ת רק ע"ן לישסו"עולים למ

ופן שנשמותבא. ן"מבני אדם התחתונים אל הזוואז עולים , ן"ן אל הזו"בני אדם עולות למ

ת"ואז עולים הישסו, ת"ן אל הישסו"ן למ"הזוא "א ונעשים שם פרצוף אחד עם או"לא

יםכא זה בזה וממשי"ואז מסתכלים או, עילאין .ן"חכמה בשביל הזו

דהיינו כיון דשאל בר נשוזה אמרו

היינו שמפשפש ומפשפש, ן"שמעלה מ דהיינו, א"ן לזווג או"די להעלות הזוכ. במעשיו

א יסתכלו זה בזה " בכדי שאולאסתכלא ע מדרגא לדרגא עדדולמנ. וימשיכו חכמה

כי הארת החכמה הנמשכת ,סוף כל דרגין ,בשם ידיעה' נק, ל"ן וזווג כנ"י קלית מ"ע )ב" ע'אי דף "דפו(

ן העולים "כי הזו, י הדעת"חכמה ע' או נק כי המה, א"דעת לאו' בחין נבחנים שם ל"למ ,בשם ידיעה' והזווג נק, רמים לזווג שלהםוהג

ולמנדעש "וז. וידע אדם את חוה אשתו, מלשוןמדרגא דהיינו להמשיך המוחין בסוד הדעת

א אל המוחין " מדעת של מדרגת אולדרגאדהיינו עד סוף כל דרגין, א"דמדרגת הז

וענין . סוף כל דרגין' א אל הנוקבא הנק"מהז בפתיחה לחכמת הקבלה אות' עי(ן "לית מע

א עם " כי הבינה עומדת אב).ה"ד וצ"צוחוזרת , חסדים' החכמה להיותה רק בחי

.ש"ע. ן"פ עם החכמה רק לצורך הזו"פב כיון שהמוחין:ה"כיון דמטי תמן מש "וז

אז נקראת הנוקבא, א"מטי תמן אל הנוקבא דזכן מטעם המבואר בזוהר ' ונק. ה"בשם מ

דרגא תתאה ", ל" וז).א"ז ע"מה דף קכתרו( ,ה"דאיהו רזא דעלמא תתאה אקרי מ

מנחות( ,ה אלא מאה"אל תקרי מ: ןנותני

בגין דכל דרגין עילאין באשלמותהון :)מג ה "מ' כ נק"הרי שע. ל" עכ"הכא אינון

להורות שכל השלימות הגדולה של המוחין . ההם באה רק אחר דמטי המוחין לנוקבא

ידעת מה אסתכלתא מה מה , ואומרו :פשפשתא הא כלא סתים כדקדמיתא

, תול "וז, ל"גם זה מבואר בזוהר תרומה הנ ג דמשיכו"אלא אע, ה"אמאי אקרי מ

עד דאשתליםיאעילאה דאתמשך לא אתגל סופא, דאיהו אתר סופא דכל דרגין, הכא

,וקיימא באתגליא, דאמשכותא דכולא ג דאתגליא יתיר מכולא קיימא"ואע

כמא, מה ידעת, מה חמית, ה"מ, לשאלה כי לח ראיתם כל תמונה, דאת אמרת

.ל"עכפ שכבר "שאע, והנך רואה דברי הזוהר

ן"י העלאת מ"נמשכו לה המוחין העליונים עמ איהי קיימא לשאלה "מ, וכבר נשלמה בהן

וזהו . ן"ת היו מטרם העלאת מ"כמו שישסומה ידעת מה אלעזר כאן ' כ דברי ר"ג

פשפשתא הא כלא סתיםאסתכלתא מה , כ כמו בזוהר תרומה" דהיינו ג,כדקדמיתא

אשר

הקדמת ספר הזהר טז

,מה ידעת )ר ,ה"כיון דמטי תמן מ, ולמנדע מדרגא לדרגא עד סוף כל דרגין .הא כלא סתים כדקדמיתא, מה פשפשתא, מה אסתכלתא

מסורת הזהר

. תרומה טז)ר

מי ברא אלה הסולם מאמר ן והמשכת המוחין עוד"חר העלאת המאשר א

, ן"הכל סתום בנוקבא כמו מטרם העלאת מ שפירושו העלאת, דהיינו דקיימא עוד לשאלה

לית תמן . ש לעילא"ה וז"בד' ל אות ז"כנ(. ן"מ ).שאלה

כ מה מועילים "א, ויש להבין הדברים וכן למה נמשכו אליה, ן"התחתונים בהעלאת מ

שהרי , ועוד. להמוחין כיון שאינם נגלים כללמה ' אומרים שם בזוהר תרומה בטעם הא

אל תקרי, ס"משום שה, ה"נקראת הנוקבא מס מאה "שה, :)מנחות מג (ה אלא מאה "מ

ז "ולפי. שהנוקבא משפעת לתחתונים, ברכות איך יתכן לומר שעוד נשארת הנוקבא בבחינת

.והכל סתים כדקדמיתא, קיימא לשאלהות מוחין בחינ' כי יש ב: והענין הוא. 'וגדלות ב' גדלות א' הנק, דגדלות בנוקבאא עילאין "עולים רק או', אשר בגדלות א

פ שנעשו "ואע, ת"א ולא הישסו"לראש דא ,א"ת בגוף א"מ נשארו הישסו"מ, לפרצוף אחד

, א שמקודם לכן"אלא שנתעלו למקום או א ולפיכך"דהיינו שמלבישין מפה עד החזה דא

שהרי, א"ראש א' חית ב"מצד אחד נעשו הישסו א עילאין העומדים"נעשו פרצוף אחד עם או

וכן עלו למעלה מפרסא , א"עתה בראש אד "ע, א"א ששם מאיר הראש דא"דחזה דא

ש דהאי"ה וז"ד' לעיל אות ז' עי(שנתבאר

א גופייהו שהיו עומדים שם מטרם " באו)סתיםומשום זה הם משפיעים מוחין . ן"העלאת מ, א אל הנוקבא"והז, א"ר אל הז"שלמים דג

י"כי ע, ל"והנוקבא נעשית בסוד מאה ברכות כנן ועולים למקום "מוהין אלו מתעלים הזו

דהיינו מחזה, ן"ת שמקודם העלאת מ"הישסו ,במקום אמא' ונמצאת הנוק, א"עד הטבור דא

, כ נעשית הנוקבא בסוד מאה כמו אמא"וע, מאה היא באמא ואלפים היא באבא' כי בחי

.כנודע, העולה לעליון נעשה כמוהווהתחתון

דומה הנוקבא רק , אמנם מצד אחרדהיינו ממש , י דקיימא לשאלה"לבחינת מ

ן"ת היו מטרם העלאת המ"לגמרי כמו שהישסווהוא מטעם הלבשתה את . והמשכת המוחין

דהיינו מהחזה עד , ת דקטנות"מקום הישסו

)ב"ע' י דף א"דפו(

למטה מפרסא א ונמצאת עומדת "הטבור דא א"שבחינת הארת ראש דא, א"שבגוי מעוהי דא

ש"ה וז"ד' אות ז(ל "כנ, נפסק למעלה מפרסא זו

כ מבחינה זו לא הרויחה " וע).ה"דהאי עש שכל העלאת, א"הנוקבא את המוחין וראש א

והכל סתים כדקדמיתא כמטרם, ן היו לזה"המ הרי הרויחה, אמנם מבחינה אחרת. ן"העלאת מ

,ת"כי עלתה למקום ישסו, נת אמאהנוקבא בחי ס שנעשתה בסוד מאה ברכות"שז, אמא' שנק .ל"כנ

ומשום זה נבחנים אלו המוחין רק לבחינתכי לא תוכל לקבל בחינת ראש , ק דגדלות"ו

להיותה נמצאת למטה מפרסא דחזה , דגדלותאבל מדרגתה עתה שוה כמו , ל"כנ, א"דא

דהיינו , ק"ת בעת היותו בחינת ו"הישסו שהיה עומד שם מחזה עד, ן"מטרם העלאת מ

שזה ודאי גדלות גדולה בשביל. א"הטבור דאאבל עוד , ק דגדלות"אלא שהיא ו, הנוקבא' ר דגדלות נק"והשגת ג, ר דגדלות"חסר ג

וזה יתבאר להלן במאמר ' של הנוק' גדלות ב .מי ברא אלה דאליהו

עתה תבין היטב כוונת הזוהר תרומה

הנוקבא' על מה שנק, שאומרהטעמים' ל בב"הנמבאר המוחין ' אשר בטעם הא. ה"בשם מ

, מאה ברכות' הנק' העליונים שהשיגה הנוק והיינו, ה אלא מאה"כ אמרו אל תקרי מ"שעת בכח אלו המוחין "י עליתה למקום ישסו"ע

כיון שעלתה, ז"אשר עכ, מדגיש לבאר' וטעם בדהיינו בעוד , ת דקטנות"רק למקום הישסו

שהוא מהחזה עד הטבור, קיימא לשאלהשהיהדומים לגמרי ' א הרי גם המוחין דנוק"דא

בבחינת קיימא ' ונעשית גם הנוק, כמוהואלא הרווח , ר"ק בלי ג"שפירושו ו, לשאלה

א "ק דאו"מפני שהוא ו, אמנם גדול מאוד וכן גם כאן במאמר. ק דגדלות"דהיינו ו, עילאין סתים הכל' שאומר מה ידעת ומה וכו, הזה

כמו, אין הפירוש של כדקדמיתא, כדקדמיתאאלא . ן"שהנוקבא היתה מטרם העלאת מ

ת היו מטרם "כמו שהישסו, הפירוש הוא י"אבל הנוקבא הרויחה הרבה ע. ן"העלאת מ שהרי קבלה עתה בחינת אמא, ן"העלאת מ

ס" שה

יז הקדמת ספר הזהר

כד אתחריב בי. לךמה אעידך מה אדמה ) ש,ועל רזא דנא כתיב ס )ט ,ה אעידך"בההוא מ, ומה אדמה לך צ)ל מה אעידך פ, נפק קלא ואמר ע ,מקדשא

העדותי בכם היום את )ת דכתיב, בכל יומא ויומא אסהידת בך מיומין קדמאין עטרית לך בעטרין, בההוא גוונא ממש, מה אדמה לך. השמים ואת הארץ

הזאת העיר שיאמרו כלילת ) א)מ דכתיב, עברית לך שלטנו על עלמא, קדישין,מה אשוה לך )ד. כעיר שחוברה לה )ג ירושלים הבנויה ) בקרינא לך. 'יפי וגו

מסורת הזהר

ו"תכז "תי "ד. רנג' דא"חבהשמטות ) איכה ב ()ש) דברים ל ()ת: קיג : ק : צג ' דח"תק: עא ' ד

. י קדושים קו"ד: רנט : רנז ' דא"חבהשמטות וישב צט אחרי מות) תהלים קכב ()ב). איבה ב ()א

.פג' דח" ז)ג. כו' דח"ז: ס"א ד" תכז"תשפא ח"תקי "ד. רנג' דא"חבהשמטות ) איכה ב) (ד

:קיג ' ד

ותי גרסאפחלו א" נע). אור הלבנה(א ועל רזא דנא מה כתיב " נס

נפק קלא ואמר מה אודך מה אדמה לך מה אעדך ' והא אסהידת וכו,אעדך בכל יומא ויומא, בההוא מה

ומה אדמה, א מה אעדך בההוא יומא" נפ). ל"אה( א ומה אדמה לך" נצ). א"ד(' לך בכל יומא ויומא וכו

.ג"ה אעדך ל"בההוא מ

.י"ת תרות"ס) מ. א בהחוא יומא ומה אדמה לך בכל יומא ויומא"נ) ל דרך אמת

מי ברא אלה הסולם מאמר

, דגדלותק "אלא שהן ו, ס מאה ברכות"שה ת מטרם"ונמצאת עוד קיימא לשאלה כמו הישסו

.והבן זה היטב. ן"העלאת מועל סוד זה : ' וכו ועל רזא דנא )טכי כשחרב . אדמה לךמה אעידך ומה, כתוב

מה אעידך ומהיצא קול ואמר , בית המקדש שבכל. ההוא אעידך ה"מדהיינו ב, אדמה לך

,ובשכת, יום ויום העידותי בך מימים קדמונים. העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ

העטרתי לך , באותו אפן ממש, אדמה לךמהועשיתי אותך ממשלה על , בעטרות קדושות

הזאת העיר שיאמרו כלילת , שכתוב. העולם ירושלים הבנויה כעיר, קראתי אותך. 'יופי וגו

,כעין שאת יושבת, אשוה לךמה. שחברה להו בירושלים של דהיינכך הוא כביכול למעלה

כמו שעתה אין נכנסים בך העם הקדוש.מעלהשלא , כך אני נשבע לך, בסדרים הקדושים

אכנוס אני למעלה עד שיכנסו בך צבאותיך מאחר שאני משוה, וזו היא הנחמה שלך. למטה

שהיא , דהיינו ירושלים של מעלה, לך מדרגה זו

גדול כים , ועתה שאת כאן. בכל,המלכות .שאין לך קיום ורפואה, מרי ואם תא.שברך

דהיינו אותה מדרגה הסתומה , ירפא לךמי שהכל מתקיים על ,י"מ הנקראת, העליונה

. תרפאך ותקים אותך,שהיא בינה, ידיה, כי גדוד, פירושו גדודיך צבאותיךאכלוסך

).ב"ט י"איוב י(מתרגם עוכלסא ק היה "כי חורבן ביהמ, ביאור הדברים

)ב"ע' י דף א"דפו(

ז ולא רצו להעלות"מחמת שחטאו ישראל בען אלא שרצו להמשיך השפע "ן לזווג זו"משמסבה זו נפרד , אלהים אחרים' א הנק"לס

ן ונתבטלו מאה הברכות מן "ל דזו"הזווג הנ .ק"הנוקבא ונחרב ביהמ

נפק קלא ואמר מה אעידןוזה אמרו בכל יומא ויומא אסהידת בך מיומין' וכו

גדלות שהנוקבא מקבלתק ד" אלו הוקדמאיןס "וה, יומין קדמאין' נק, ל" כנה"מבסוד

ולמקצה' הכתוב כי שאל נא לימים ראשונים וגו )ב"ל' דברים ד(' השמים ועד קצה השמים וגו

ת "כי הישסו, א"ק דאו"כן להיותם ו' ונק ש"ה וז"ד' אות ז(ל "כנ, א"ת דאו"הוא ז

א הם ראשונים "הימים של או' וז).ש"דהאי עהעידותי בכם ן דכתיב "הימים דזו' זאל

כי שם באותההיום את השמים ואת הארץ שפירושו, כתוב פסוק זה)ו"כ' דברים ד(פרשה

שהזהיר , שמים וארץ' ן שהם נק"על זווג זו, ואם לא, ר ולקיים את הזווגוהכתוב לשמכי אבד תאבדון מהר מעל , מזהיר הכתוב

מאה על אלו , ה אעידך"ס מ"וז. 'הארץ וכו ואתה, ברכות הזהרתי אותך לשמרם ולעשותם

ו כי אבד "עברת עליהם לכן נתקיים בכם ח .'תאבדון מהר מעל הארץ וכו

ה אדמה לך בההוא גוונא"מ, ש"וז' וכוממש עטרית לך בעטרין קדישין

כי אלו מאה כעיר שחוברה לה יחדיו ,ה"דמ. א בזווג"הברכות שהנוקבא מקבלת מהז

הן

קדמת ספר הזהרה יח

כגוונא דלא עאלין השתא בך, הכי הוא כביכול לעילא, כגוונא דאנת יתבא דלא איעול אנא לעילא עד )ה, הכי אומינא לך, עמא קדישא בסדרין קדישין

הואיל דדרגא דא אשוה, ודא איהו נחמה דילך. אכלוסך לתתא ק דיעלון בך י תימא דלית לך קיימאוא. גדול כים שברך )ו ,והשתא דאנת הכא. לך בכלא ,דכלא קיימא ביה, ודאי ההוא דרגא סתימאה עלאה, י ירפא לך"מ )ז ,ואסוותא . וינקים לךר ירפא לך ,ודא ירית יעקב, קצה השמים לתתא ש ה"מ, י קצה השמים לעילא"מ) י

מסורת הזהר

:פו' נ ד" תז"ת ויחי תמב נשא קפח ואתחנן נג )ה :קיג: ק ' דח"תקג "ג צ"בלק יח בח) איכה ב ()ו י"ד. רנג' דא"חויחי תקפ בהשמטות ) איכה ב ()ז

:קיג : ק ' דח"תק: צד ' ג ד" תסז"תבלק יח

חלופי גרסאות א ועד" נש). ל"אה(א ויקים " נר. א אוכלוסך" נק

.קצה השמים לתתא

מי ברא אלה הסולם מאמר 'א לבחי"ונעשה הז, ת"הן בסוד עליתם לישסו

, תבונה' נעשתה לבחי' והנוק, ל סבאישראואז נעשים האורות שלה בסוד מאה ברכות

,ז אומר הכתוב"וע, ל"כמו האורות דתבונה כנ 'הנק' כי הנוק,כעיר שחומרה לה יחדיו

נתחברה עם התבונה יחדיו ונעשתה , עירוהיא מקבלת משם . הנוקבא לבחינת התבונה

' קואז נ, עטרין קדישין' המוחין דתבונה הנק שלטנוומקבלת , כלילת יופי משוש כל הארץ

.על עלמא אשוה לך כגוונא דאנתה "מ, ש"וזשבסבת חטאם של ישראל , כלומר,יתבא

גרמו בזה, ק ונגלו מעל אדמתם"שנחרב ביהמס התחתוניות שלה "גם פירוד לנוקבא כי ט

.נפלו לקליפות והיא חזרה לנקודה תחת היסוד י ירפא"מש "וז. ' וכוה אשוה לך"מש "וז היינו אם ישובו בני ישראל בתשובה :לך

הנה אז , ן"ן לזו"ויתקנו מעשיהם ויעלו מן ושוב "שוב ימשכו המוחין עילאין אל הזו

ואז תהיה ,י"מ 'ת הנק"תעלה הנוקבא לישסו .לך רפואה י"מ: ' וכומי קצה השמים) יוד ,ת"שהוא ישסו קצה השמים למעלה פירושו

שהוא . ים למטה קצה השמפירושו ,ה"מ שהוא ,א"שהוא זוזה ירש יעקב . המלכות

מן הקצה הראשון. מבריח מן הקצה אל הקצה .ה"משהוא , עד הקצה האחרון,י"משהוא

.ת למלכות"בין ישסומשום שהוא עומד באמצע י"מ ת שנקראו"שישסו. מי ברא אלה, ועל כן

.ה"אלא ומלכות הנקראים "בראו את זורה היה לו כי לכא, ביאור הדברים

,להכתוב לומר מראש השמים ועד קצה השמים )ב"ע' י דף א"דפו(

דהיינו מסוף עד , ולמה אומר מקצה ועד קצה י קצה"מש "וז. שאין כאן כל משמעות, סוף

ת דקיימא " דהיינו ישסו,השמים לעילא. א"לשאלה המלביש מהחזה עד הטבור דא

ן שהיא" היינו הנוקבא שמטרם העלאה מה"מוביניהם . א ולמטה"ל דרגין מחזה דזסוף כ

א המתחיל להלביש ממקום"הוא ז, עומד יעקבואז הוא מבריח , א עד הנוקבא"הטבור דא

מסתיים י"מכי ה. ה"מ עד הקצה די"ממקצה ד והנוקבא, ל"ושם מתחיל יעקב כנ, א"בטבור דא אמנם הכתוב. ל"ה עומדת בסיומו כנ"שהיא מ

, ן"הזות המוחין אל כמדבר כבר אחר המש שאל נא לימים הראשונים, ברישא דקרא, ש"כמ ן עולים ומקבלים"שהפירוש הוא בעת שהזו', וכו

,ל"כנ, ימים ראשונים' הנק, ת"המוחין דישסו ה"משקצה השמים דלתתא שהוא , שאז נמצא

עלתה והלבישה על קצה , דהיינו הנוקבא ,ת"שהוא ישסו י"מדהיינו על ה, השמים לעילא

כ אומר"וע. במקום אחד ממשונמצאים שניהםשהרי עתה נעשו , הכתוב מקצה עד הקצה

כי הימים . קצה השמים אחד' שניהם בחיק מישראל "שהם ו, א"הראשונים מקבל הז

,נוטלת התבונה' והנוק, י"ת נה"סבא שהם חגהנמצאת עתה בקצה , שהיא המלכות דבינה

,אלא בערך הקודם למוחין, שמים' הנק, א"דז .השמיםנבחנת לראש

אשר השמים דלעילא ', ב' ויש עוד פי

שהם, הימים הראשונים' הכולל ו, ס"הוא ישוקצה השמים דלעילא . י דבינה"ת נה"חג

ויהיה . שהיא המלכות דבינה, הוא התבונה א"עד הקצה דז, ס"שיעור הכתוב מהקצה דיש

. שמים דלתתא' הנקש"וז

יט הקדמת ספר הזהר

אל הקצה, י"מן הקצה קדמאה דאיהו מ, ה אל הקצהמבריח מן הקצ )ח דאיהו .מי ברא אלה, ועל דא. בגין דקאים באמצעיתא, ה"בתראה דאיהו מ

מאמר מי ברא אלה דאליהו

ויתגלי סתימא דרזא עלאה דבני ת ,אלעזר בני פסוק מילך, ש"אמר ר) יא ,וןר שמע"א ב .רגעא חרא א וקאים, ש"בכה ר. אלעזר' שתיק ר. עלמא לא ידעין

ה"ובמ. הא אתחזן תמן תדיר, אי תימא ככביא ומזלי. מאי אלה, אלעזר ,לא לכתוב אלה, אי על מלין סתימין. שמים נעשו' בדבר ה )ט א"כד, איתבריאו

.דהא איתגליא איהו

מסורת הזהר ויצא כט ויחי רצד בשלח קסח תרומה) שמות כו ()ח

תתצג תתקט תתקכג שמיני קיט בלק לג פנחס רנט א שפח וירא"ב) תהלים לג ()ט. יג' דז"תי תצא נח כ

חלופי גרסאות ).ל"אה(א שעתא חדא " נא). ל"אה(א ויגלי סתימו " נת

).ל"אה(אלעזר ' א אמר ר" נב

. קז' ט ד"תס: סג ' ב ד" תכז"תה צו קז "ג צ"תיד ויצא קצא תרומה תרלט בח

מי ברא אלה דאליהו הסולם מאמר, כלומר:י ברא אלה"ועל דא מש "וז

י ברא אלה"מעל אלו המוחין אומר הכתוב ת העומד במקום בריאה " הוא ישסוי"מכי למטה מפרסא, דהיינו מחזה עד הטבור, א"דא

ששם אינה מגיעה עוד , א"שבגוי מעוהי דא ,ש דהאי"ה וז"ד' ל אות ז"כנ(, א"הארת ראש דא

כ נבחן לבריאה דהיינו לבר מראש " דע).ש"ע ונמצא. ל"כנ, כ הוא קיימא לשאלה"עו, א"דא

ן משיגים אלו המוחין שהם עולים"אחר שהזוהזה ונוטלים מקומו י"מומלבישים את ה

הרי גם המוחין , א"מהחזה עד הטבור דאש "וז, א"שלהם עתה רק בבחינת בריאה דא

כלומר, ן" שהם הזוי ברא אלה"מ, הכתוב .י"מן נטלו מוחין דבריאה מן ה"הזו

ברא אלה דאליהומאמר מי

: שטעון ' אמר ר: ' וכוש"אמר ר) יא ותתגלה סתימת הסוד, עמוד מלדבר, אלעזר בני שתק.אותושבני העולם אינם יודעים , העליון

ר "א. ועמד רגע אחד, ש"בכה ר. אלעזר' ר שהוא, אם תאמר.ה"אלמהו , אלעזר: שמעון

. הלא תמיד הם נראים, הככבים והמזלות ,כמו שאתה אומר. נבראו,לכותשהיא מ, ה"ובמ

במלכות הנקראת ,דהיינו. שמים נעשו' בדבר ה

על ה נאמר"אל ואם .נעשו השמים', דבר ה שיכתוב צריךלא היה , הדברים הסתומים

. גלויים הםככבים ומזלות שהרי ,ה"אל אלעזר לא גילה' כי ר, ביאור הדברים

)ב"ע' י דף א"דפו(

ש "ור', ות אכאן אלא בחינת המוחין דגדל', היה רוצה לגלות סוד המוחין דגדלות ב

כ צוה לו לפסוק"ע. שהוא מוחין עילאין דחיהויגלה לו סתימא דרזא עילאה דבני , דבריוכי עוד לא היו נגלים , לא ידעין ליהעלמא

. ש גילה אותם כאן"מוחין אלו בעולם ור אי תימא ככביא ומזלי, מאי אלה, וזה אמרו

איזה חידוש , מאי אלה, לוש שאל "ר', וכו ,ן"שהם הזו, י ברא אלה"משמנענו הכתוב במ

דהיינו על המוחין , אי תימא ככביא ומזליז סובב הכתוב "וע, ק דגדלות שהשיגו"דוככביא ' ק נק"כי מוחין דו, ברא אלהי"מ

הא , איזה חידוש הוא, ז הקשה"ע. ומזלי הלא הם המוחין, כלומר,מתחזי תמן תדיר

,שאפשר להמשיכם תמיד, ן"ל הזוהרגילים שואינם חידוש כל , בימות החול' דהיינו אפי

ואין. ברא אלהי"מכך שעליהם יראה הכתוב לפרש שהמוחין האלו נוהגים תדיר בלי

שהרי בקביעות אין , כי זה אינו כן, הפסק ורק על ידי העלאת, ק בלי ראש"א אלא ו"לז ושאלא הפיר. ן ותפלה ממשיכים אלו המוחין"מ

היינו , שאפשר להמשיכם תדיר, ל"הוא כנ כי כן הם נמשכים בכל יום. אפילו בימות החול ה"ובמועוד מקשה לו . בעת תפילת שחרית

כי אלו המוחין אינם מיוחסים אתבריאו שמהם ,ה"מ' ן דאצילות הנק"לבינה אלא לזו

, א ונוקביה" שהוא ז'בדבר הש "כמ, יצאו .דבר' והנוק',ה' א נק"הז

אאל

הקדמת ספר הזהר כ

ואתא, בר יומא חד דהוינא על כיף ימא, אלא רזא דא לא אתגליא) יב אלין שמיא, אמינא ליה. ידעת מה הוא מי ברא אלה' ר, אליהו ואמר לי

דכתיב, ולברכא ליה, ה דאית ליה לבר נש לאסתכלא בהו"עובדא דקב, וחילהון מה אדיר שמך )כ אדונינו'ה' אצבעותיך וגו*) כי אראה שמיך מעשה )י

.בכל הארץ ודא, וגלי במתיבתא עלאה, ה"מלה סתימא הוה קמי קב: רבי, ל"א) יג

מסורת הזהר

אתי שמות יז בשלח קטו תרומה רסה ספרא דצניעו"ד: רסו ' דא"ח בהשמטות )כ. : סזח"ז) תהלים ח ()י

.נח ויקהל קמד

אלה דאליהו מי ברא הסולם מאמר אלא סוד זה: ' וכו רזא דאאלא )יב

אלא ביום אחד שהייתי על חוף , לא נתגלההידעת מהו , רבי: ובא אליהו ואמר לי , הים

השמים , אלו הם, אמרתי לו.מי ברא אלה שיש לבני אדם להסתכל, ה"מעשה הקב, וצבאם

כי אראה שמיך , שכתוב. בהם ולברך אותואדוננו מה אדיר ' ה', מעשה אצבעותיך וגו

.בכל הארץשמך ,רבי: אמר לי: ' וכול רבי"א) יג

וגילה אותו , ה"דבר סתום היה לפני הקב בשעה שהסתום. וזה הוא, בישיבה של מעלה

עשה בתחילה , מכל סתומים רצה להתגלות וזו עלתה להיות ,שהיא מלכות, נקודה אחת

כלומר שהמלכות עלתה , שהיא בינה, מחשבה

חקק , רים צייר בה את כל הציו.ונכללה בבינה .בה כל החקיקות

פרצוף עתיק הוא הראש , ביאור הדברים סתימא דכל' והוא נק, של עולם האצילות' הא

ה "דף קל(ועליו אמרו באדרא רבא . סתימין

כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא )א"ע .מנא לן. בקדמיתא לית עמא מתתקנא

דעד דלא אתתקן הוא, מעתיק יומין ון דבעיבתיקונוי לא אתתקנו כל אינ

וכן איתא .וכלחו עלמין אחרבו, לאתתקנא בשעתא, תאנא. א"צ ע"באדרא זוטא דף ר

דעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין בעא כלא אתקין כעין דכר ונוקבא, לאתתקנא

דהאי חכמה אתפשט ואפיק מיניה' וכו ס התיקון" והואשכח דכר ונוקבא, בינה

.'דצמצום ב תימאבשעתא דסוזהו שמבאר כאן ואמר

דכל סתימין בעא לאתגלייא עבד ברישא שבעת שעתיקא קדישא רצה .נקודה חדא

בכח התיקון דאתתקן, להתגלות לעולמות )א"ע' דף ב*) ב "ע' י דף א"דפו(

דהיינו, א" דאעבד ברישאהוא ', בצמצום ב דהיינו שהעלה ,נקודה חדאבחכמה שלו ושם, א"רישא דא' נקודה לבחי' המלכות הנק

ס "ח להלביש ע"המעלה או' ה הנוקנתתקנ החכמה' א בספי"ונסתיים הראש דא, א"דראש א ן" ובינה וזונ"כדו החכמה ואשתכח ,סתימתה א יצאו לבר מהראש דהיינו למדרגת"דראש א חכמה אתפשט ואפיקס "וז. א"הגוף דא

דהיינו שחכמה הוציאה לבחינתמיניה בינה .גוף

:ודא סליק למחוי מחשבה, ש"וז נקודת המלכות הזו אשר עלתה לחכמה, כלומר

היא , והחכמה נתקנה על ידה כדכר ונוקבא 'עלתה משום זה ונעשתה למחשבה דהיינו לבחי

כי, והטעם הוא פשוט. בינה הנקראת מחשבההיא מקבלת , כיון שעומדת בזווג עם חכמה

ולא , והמקבל מחכמה נבחן לבינה, מחכמהי שמשורשה היא "ונמצא שאעפ. למלכות

מחמת , הרי נעשתה, נקודה' לכות לבחימ ודא סליק למהויש "וז. בינה' העליה לבחי שזה גרם אל הנקודה למהוי בינה מחשבה

.הנקראת מחשבה השם מחשבה, בזוהר' כי לפעמים נק, ודע

, והענין הוא, על החכמה ופעמים על הבינה כ יש"וע, דחכמה' הנוק, פירושה, כי מחשבה

, דחכמה' א הנוקכי הי, לכנותה בשם חכמהאמנם מעצם בחינתה הנה היא בינה ולא

אכן אין הבינה נקראת בשם . ל"כנ, חכמהמחשבה רק בהיותה בחינת ראש ביחד עם

.וזכור זה. החכמה

צייר בה כל ציורין חקק בה כל, ש"וז כי בהאי נקודה דסליק למהוי מחשבה,גליפין

א"שהם א, פרצופי אצילות' צייר וחקק כל ה ,וחקק בה, צייר בה, ש"וז. ן"וזוא "או

רומז

כא הקדמת ספר הזהר

,נקודה חדא )ל עבד ברישא, בשעתא דסתימא דכל סתימין בעא לאתגליא. הוא .צייר בה כל ציורין חקק בה כל גליפין. ודא סליק למהוי מחשבה

מסורת הזהר

.א ב ז" ב)ל

מי ברא אלה דאליהו הסולם מאמר, פירושוצייר בהכי , רבן רומז בזה לעני

פ אצילות"שהם ה, צל על ידה כלהו ציוריןאשני הזווג שנעשה על המסך דהאי "דהיינו ע

ק"יצאו קומת ו, נקודה דסלקא למהוי מחשבה י בכלים דכתר וחכמה בכל פרצוף"ח ואו"דאו

פירושו ,חקק בה כל גליפיןאבל . ופרצוף דיינו שעם עלית הנקודה למהוי, סרוןחענין

שהם הכנות, נעשו חסרונות וחקיקות, מחשבהבית קבול על האורות בכלהו פרצופי ' לבחי

ומתוך שענין זה הוא יסוד כל המוחין. אצילות .יש לבארו היטב, דאצילות

כי עלית הנקודה לבחינת , והענין הוא

נמצא בזה שנעשה סיום, מחשבה שהיא בינהס "שה, כי הנקודה, ס דכל מדרגה"חדש בע שהיתה עומדת לזווג, ות עם המסך שבההמלכ

, פה' ראש הנקדס "במקום מלכות של עעלתה עתה למקום , הראש' בחי, וסיימה שם

דהיינו , נקבי עינים' הבינה של ראש הנקונעשה הזווג על , נוקבא דחכמה שהיא בינה

שם במקום נקבי עינים וסיימה , המסך שלה א ומלכות"הספירות בינה ז' וג, שם את הראש

ירדו מתחת מקום , פ"אח' של הראש הנק ז"ועד. דהיינו למדרגת גוף, הסיום של הראש

אשר המלכות , ס דגוף"נעשה בהכרח גם בע שהיתה עומדת, המסיימת את הגוף של הפרצוף

שהיא תמקודם לכן במקום הנקודה האמצעיעלתה , סיום רגלין' הנק, ס דגוף"המלכות דע

, ת" תהנקראת, עתה למקום בינה של הגוףוסיימה את הגוף , ב"ת דגוף הם כח"כי חג

הספירות ' ואלו ג, ת במקום החזה"שם בתיצאו מבחינת . ם"תנהי' ן דגוף הנק"בינה וזו

.ע דפרודא"בי' אצילות ונפלו לבחי

הרי שבסבת עלית הנקודה למהוי מחשבה ,חצאים שחציו העליון' נבקעה כל מדרגה לב

א"בינה וזוה, שהם כתר חכמה נשארו במדרגה ונוקבה דכל מדרגה נאבדו ממנה וירדו למדרגה

ס ענין התחלקות של השם "וז. תיהחשמת ס" כי מדרגה שלמה בע,ה"י אל"מאלהים על

'שבו ה, בשם קדוש אלהים' ן נק"ב זו"כח

)ב"ע' י דף א"דפו(

הן ה"אלש, ן"ב זו"כח' ספי' אותיות נגד הה כל ועתה אחר שנחלק, ן" הן זום"י, ב"כח

, שכתר וחכמה נשארו, חצאים' מדרגה לבנמצא כי לא , ל"כנ, ן נפלו ממנה"ובינה וזו

,י"מהאותיות ' זולת ב, נשארו בכל מדרגה נפלו מכל מדרגה למדרגה ה"אלאותיות ' וג

.שמתחתיה ז היו צריכות להשאר"כי לפי, ואיך לשאול

היו צריכות מ"היו, במדרגהל"אאותיות ' בוהענין הוא . דרגה התחתונהלנפול ממנה להמ

.שיש תמיד ערך הפוך בין הכלים לאורות, בכלים באים העליונים מתחלה, כי זה הכלל

כ הכלי "דהיינו תחלה בא הכלי דכתר ואחוהיפוכו . עד כלי המלכות לבסוף' דחכמה וכו

הוא באורות שבהם באים התחתונים תחילה , א"כ אור הז"ואח, מתחילה בא אור המלכות

.עד אור הכתר לבסוף' וכו, אור הבינהכ "ואח הכלים' ולפיכך אם אין מבחינה הכלים אלא ב

' הרי אין בהם אלא ב, של כתר ושל חכמה. ק"ו' הנק, א"אור המלכות ואור הז, האורות

י"מהאותיות ' ולפיכך אנו מבחינים שרק בס אור המלכות ואור "במדרגה שה, נשארו

ה"אל אותיות' אבל ג, א של השם אלהים"הזכ נעשתה כל מדרגה מחוסרת "וע, נפלו מהם

.ר שבה"ג צייר בה כל ציורין חקק בהוזה אמרו שרומזין בזה על התחלקות כל כל גליפין חצאים מכח סליקת הנקודה למהוי' מדרגה לב' היינו על בצייר בה כל ציורין, מחשבה

שנשארים בכל המדרגה צייר י"מהאותיות ' היינו גל גליפיןחקק בה כ. הציור דאגני

רה ונחסלו מכל מדרגה נפ שה"אלהאותיות נשאר במדרגה לאכי מסבת חסרונן , מהם

האורות ' וג, א"זולת אור המלכות ואור הז. כי אין אור בלי כלי, ןב חסרים מה"דכח

ן "באופן שאם שוב ישיגו הכלים דבינה וזו .כי זה תלוי בזה. אורותדר "תיכף ישיגו גם ג

כי הם , האלו המבוארים כאןוזכור דברים .יסוד כל החכמה

ואגליף

הקדמת ספר הזהר כב

ואגליף גו בוצינא קדישא סתימא גליפו דחד ציורא סתימאה קדש) יד שירותא לבנינא קיימא ג ואקרי מי, קדישין בניינא עמיקא דנפיק מגו מחשבה

לאתקריבעא לאתגלייא ו. לא אקרי אלא מי. עמיק וסתים בשמא, ולא קיימא

חלופי גרסאות .א ראשיתא" נג

א אלה דאליהורמי ב הסולם מאמר

וחקק בתוך: ' וכוואגליף גו בוצינא) ידשהיא המלכות שנכללה , הנר הקדוש הסתום

קדש , חקיקה של ציור סתום אחד,בבינה ,שהוא בנין עמוק היוצא מתוך המחשבה, קדשים

שהוא התחלה אל ,י"מ ונקרא ,ר"ס ג"שההוא עמוק , והוא עומד ואינו עומד. יןהבנ

אינו נקרא אלאועוד, אלקיםוסתום בשם אלה דהיינו שחסרות אותיות, דאלקים י"מ

רצה להתגלות ולהקרא בשם.מהשם אלקים, הוא התלבש בלבוש יקר המאיר,אלקיםזה

ועלו אותיות,ה"אל וברא .שהוא אור החסדים שנתחברו אותיות אלו ,אלקים בשם ה"אל ,ה"אל באותיות י"מ דהיינו אותיות, אלוב

וכל עוד שלא ברא .אלהיםונשלם השם ואלו שחטאו .אלהים לא עלה בשם ,ה"אל

. אלהיך ישראלה"אלאמרו על סוד זה , בעגל

ן "כי על ידי עלית מ, ביאור הדברים ,ק"ג דא"ב ס"מתחתונים נמשך אור חדש מע

שלמעלה, ק"ג דא"ב ס"שבהיות האור הזה מע, הבוקע כל מדרגה לשתים, ל"הנ' צום במצמ הוא, א"כ בעת שנמשך האור הזה לראש א"ע

חוזר ומוריד את הנקודה מתוך המחשבה שהיאלמקום המלכות , חזרה למקומה, מקום הבינה' וג', לפני צמצום ב' כמו שהי, של הראש

, א ומלכות שנפלו מהראש"ז, הספירות בינהזווג שהרי ה, נמצאות חוזרות לבחינת ראש

ונבחן . נעשה במקום המלכות שלמטה מהןהאותיות ' כי ג, שהשם אלהים חזר ונתגלה

, במדרגה אחתי"מ חזרו ונתחברו אל הה"אל וכיון שחזרו בינה. ונשלם שם אלהים במדרגה

, ל"ר דאורות כנ"ן דכלים חזרו גם ג"וזו אותיות דשם' ן דאורות בה"ב זו"ונתלבשו כח

ן "אורות זו ,ה"אלב ב"אורות כח: אלהים הנפולים הם ה"אלוזכות זאת היטב ש .ם"יבאבל , ים למדרגהרן החס"כלי בינה וזו' יחב

מתחברות בשם אלהים הן נעשותה"אלבעת ש שהוא מטעם הערך ההפוך שבין, ב"אורות כח

.ל"הכלים לאורות כנואגליף גו בוצינא קדישא וזה אמרו

חקק מסך ומקום זווג מחדשנהחנו ש, סתימא

)ב"ע' י דף א"דפו(

קדישא נאבוצי' הנק, א"במלכות דראש אגליפו דחד ציורא סתימאה והיא . סתימא

אשר הגליפו החדשה הזו ממשיךקדש קדישיןשהוא קדש , ס"חד ציורא דהיינו קומה של ע

. קדש קדישין' ר הנק"והוא קומת ג, קדישין משום דהאי, דנפק מגו מחשבהוהוא משום

הנה עתה חזרה, מחשבהנקודה דסלקא להיותובאה למקומה האמיתי , ונפק מגו מחשבה

הכלים בינה ' כ ג"וע. למקום המלכות דראש ל חזרו עתה למדרגה ש,ה"אלשהם ' א ונוק"ז

נה את כומה שמ. ונשתלם שם אלהים, הראש ,ציורא סתימאהר בשם "הקומה הזו דג .יתבאר בהמשך

:י שירותא לבנינא"ואקרי מ, ש"וז י"מ בה"אלפ שכבר התחברו "אע, כלומר

רק' מ עדיין נק"מ, ל"כנאלהים ונעשה השם הוא התחלה לבנין, והוא שירותא לבנינאי"מ

כמו , כי הבנין עוד לא נשלם, השם אלהים .שמפרש והולך

כלומר מצד ,קיימא ולא קיימא, ש"וזשהרי , אחד כבר קיימא בנינא בכל השלימותובינה , מקום הזווג חזר למקומו בפה דראש

והשם , ר דאורות"וכן ג, ן חזרו למדרגה"וזו עוד לא קיימא'אמנם מצד ב. אלהים נשלםעמיק וסתים בשמא כי הוא , בנינא דשמא

כלומר שהאורות של השם אלהים הם עוד שהם ,ה"אלעמוקים וסתומים ואינם מאירים ב

כי, והוא מטעם. ן שעלו למקום הראש"בינה וזו ם מאירה החכמהשש, א"מחמת עליתם לראש א

,הנה אין בקומה הזו אלא אור החכמה, בלבדה ת שעלו אינן יכולות לקבל"וז, ת"וכיון שהם ז

וחסדים אין, החכמה בלי התלבשות תוך חסדים .כ אינם יכולים לקבל גם החכמה"ע, להם שם

ואינו עמיק וסתיםולפיכך נבחן שהשם ומטעם זה . ה"אותיות אל' מתפשט עוד בג לא קיימא' ין קומה זו בבחינבחן עוד בנ

וזה אמרו . אינם מגולים בהה "אלועדיין כי האותיות לא אקרי אלא מישלפני זה

ואין שם, עוד סתומות בשמא דאלהיםה"אל .י"מרק

ש"וז

כג הקדמת ספר הזהר .ה בשמא"וסליק אל, ה"וברא אל ה ,ואתלבש בלבוש יקר דנהיר, בשמא דאד) מ

ועד לא ברא אלה לא. ואשתלים בשמא אלהים )נין באלין אתחברון אתוון אל אלה )ס על רזא דנא אמרו. בעגלא ו ואינון דחבו. סליק בשמא אלהים

.אלהיך ישראל וברזא, שמא דאשתתף תדיר ז) ע הכי הוא, י באלה"וכמה דאשתתף מ) טו

מלה דאוקימנא ח ומניה ידענא. ופרח אליהו ולא חמינא ליה. דא אתקיים עלמא

מסורת הזהר א"ב) שמות לב ()ס. משפטים רב)נ. משפטים רב)מ

רלב ויחי שעח שמות רפג כי תשא פה פקודי שח

. משמטים רד)ע. בלק שצב

חלופי גרסאות א וברא אלה" נה. ג דא"א ל"נ. ג"ל, א בשמא דא" נד

וסליק בשמא אלקים אתחברון אתוון אלין באלין ואשתלים א הכא הוא" נז. א בעלמא" נו). ל"אה(', בשמא ועד וכו

א מלה דא וקאימנא" נח). ל"אה(שמא דא אשתתף ).ל"אה(

אליהודמי ברא אלה הסולם מאמר

בעא לאתגלייא ולאתקרי בשמא,ש"וז ה"אלכי כבר עלו , כיון דכבר נשלם השם

וזה , ל"כנ, ז אינן מאירות כלל"ועכ, לראש ולאתקרי בשמא בעא לאתגלייא, אמרו ,פירוש. אתלבש בלבוש יקר דנהיר. אלהים

כיון דכל הסיתום של השם שאינו יכול להאיר, יםד הוא מחמת חסרון הלבוש דחסה"אלב

,ת יכולות לקבל אור חכמה בלי חסדים"שאין זכבעת , כ חזר ועשה הזווג דקטנות"ע. ל"כנ

, והמשיך קומת החסדים, א"היותו בגוף דאתלבשה באור החסדים והקומה דחכמה נ

והאור ההוא נעשה אל הקומה , שהמשיכה אשר דרך הלבוש הזה לבוש יקר דנהיר

הוא יכול להאיר את אור החכמה , דחסדים אתלבש בלבוש, וזהו אמרו.ה"אלת שהן "בז

.יקר דנהיר היינו,ה בשמא"ה וסליק אל"וברא אל

ל שהוא קומת "על ידי הלבוש היקר הנשלמטה , זווג הגוףשקבל מבחינת , החסדים דהיינו שהשפיע,ברא אלה, בריאה' מחזה הנק

ה בשמא"סליק אלכ "ועי, ה"האור ההוא לאלכי מאחר שכבר יש להם לבוש יקר מחסדים

ואז נגלו , מהכהן יכולות לקבל בו גם ח בשמא אלהים כי עתה מאירים בו ה"אל

, ונבחן, ן בתכלית השלמות שבהם"הבינה וזווזה . לה שמא דאלהיםכי עתה נשתלם ונתג

היינו אתחברן אתוון אלין באליןאמרו כיואשתלים בשמא אלהים. ה"י באל"מ

קומת החכמה מפאת ה"אלעתה מקבלות אותיות אלהים' וכל ה, שהשיגו לבוש דחסדים

ועד דלא ברא , וזה אמרו. מאירות בשלמותן כי מטרם,ה לא סליק בשמא אלהים"אל

)א"ע' י דף ב"דפו(

לא, השפיע להם אור החסדים ללבושי"משה ולא האירי"מ יכולות לקבל כלום מה"אלהיו

דחבו, ש"וז. ל"כנ. בלבדי"מבאלהים אלא כי הם :אלה אלהיך ישראל' וכובעגלא

כ "וע, ל"פגמו בהאי לבוש יקר דנהיר הנה "אל ולכן אמרו ה"אל נפרד מן י"מה

. ויצא השפע לאלהים אחרים,אלהיךוכמו : ' וכושתתףוכמה דא )טו

י "ע, והיו לשם אלקים ה"י באל"משנתחברו

כך,לבוש יקר המאיר שהוא אור החסדים. י לבוש יקר המאיר"ע, השם מתחבר תמיד

ה עולם חסד "שהסו, ובסוד זה מתקיים העולם

וממנו . ולא ראיתי אותו, ואליהו פרח.יבנה. שעמדתי על הסוד והסתר שלו, ידעתי הדבר

. והשתטחו לפניו, כל החבריםו, אלעזר' בא ראלא , אם לא היינו באים לעולם, בכו ואמרו

.היה די לנו, לשמוע את זה דלאבאותו הדרך שנתבאר , פירוש

עד דקומת החכמה סליק בשמא אלהיםי "מאתלבש בלבוש יקר דנהיר ואז אשתתף

הכי הוא שמא וסליק בשמא אלהים ה"אלב , כן הוא קיים לעד לנצחיותדאשתתף תדיר

וברזא דא . ולא סליק בשמא בלאו הכי גם עלמא תתאה שהיא ,אתקיים עלמא

מקבל המוחין בדרך זה ,ה"מ' הנוקבא הנק ואשתלים לגמרי כמואלה בי"משל שיתוף

. שמעון הולך ומבאר' כמו שר, עלמא עילאהאלעזר שאמר על עלמא ' לאפוקי מר, וזהו

ה ידעת"מ, ה"כיון דמטי תמן מ, תתאה. ש" ע,לא סתים כדקדמיתאהא כ' וכו

נמצא לדבריו דלא אתקיים עלמא תתאה כמו וברזא דא אתקיים ש "וז. עלמא עילאה

עלמא

הקדמת ספר הזהר כד

בכו , אלעזר וכלהו חברייא ואשתטחו קמיה' אתא ר. על רזא וסתרא דילה .אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע דא די, ואמרו

א מאנהאמאמר אמא אוזיפת לברת

כי )פ דכתיב, ה אתבריאו"שמיא וחיליהון במ, על דא ט, ר שמעון"א) טז ה אדיר שמך בכל הארץ אשר"מ )צ וכתיב' אראה שמיך מעשה אצבעותיך וגו

נהורא )ק בגין דברא. איהו לסלקא בשמא י על השמים, תנה הודך על השמים )ג

מסורת הזהר .ב לעיל אות י)צ. לעיל אות יב) תהלים ח (ט

. בלק שנה)ק

.ה"ת מלכ"ס) נדרך אמת

חלופי גרסאות

).ל"אה(א איהי " ני). ל"אה(ג על דא "א ל" נס

אמא אוזיפא לברתא מאנהא הסולם מאמר ש"כ פסק ר"וע. כגוונא דעלמא עילאהעלמא

והנה אליהו לא פירוש אלא . דבריו לעיל, א לבד"ובנין שמא אלקים באו, סדר המוחין

איך סדר בנין אלקים , ביאר כלוםאבל לא ש בעצמו עד "וזהו שמפרש ר, הוא בנוקבא .סוף המאמר

מאמר אמא אוזיפת לברתא מאנהא

על כן , ש"אר: ' וכור שמעון"א) טז

.שהוא המלכות ה"מהשמים וצבאם נבראו בכי אראה שמיך מעשה אצבעותיך , כי כתוב

אדיר שמך בכל ה"מ, כתובומקודם לכן. 'וגו הרי השמים. אשר תנה הודך על השמיםהארץ

,שהוא המלכות והכתוב, ה"מנבראו בשם ,י"מ המורה על הבינה הנקראת ,על השמים

, הואהפירוש, הנקרא שמים. א"וא מעל זהששהוא ,ה"מ .פירוש. אלקיםשעולה בשם

,עולה ונכלל בבינה הנקראת אלקים, מלכותדהיינו אחר שברא אור , אחר שברא אור לאורו

חסדים ללבוש יקר אל אור החכמה שבשם, שאז נתלבשו זה בזה)ד"ל אות י"כנ( י"מ

וא שם הש. אלקים עלתה בשם העליון והמלכות

בראשית , כ" וע.שהמלכות נכללת בה. הבינה ,שהוא בינה, היינו אלקים העליון. ברא אלקים

אינו כך ,שהוא מלכות, ה"מ כי .ולא מלכות .מרנושא, ה"י אל"בסוד מולא נבנה

ממשיךה"מ, כיון דעלמא תתאה, פירוש

כ "ע, המוחין בשמא אלהים בעלמא עילאהי "היתה היכולת שיבראו שמים וחיליהון ע

,ל" כי אין תולדות בלי מוחין עילאין הנ,ה"מ משום ועל דא, וזה אמרו. שהם מוחין דחיה

)א"ע' י דף ב"דפו(

אתקיים בשמא אלהים,ה"משגם עלמא תתאה ה "שמיא וחיליהון במ, א עילאהמעלמ

לאפיק תולדות אלוה"מ היה כח לאתבריאו .שמיא וחיליהון

אשר תנה הודך על , ולכן אומר הכתובשהמוחין נמשכים משם , להשמיענו, השמים

ה"ל באי"מי השיתוף ד"ת ע"אלהים דישסועל ש "וז. א"שהן ממעל השמים שהם ז שההוד שהוא,השמים איהו לסלקא בשמא

שהוא , א"הוא על השמים מעל לז, ןהמוחי י"משהוא , שבו סליק בשמא אלהים, ת"ישסו

שהם, אבל בשמים עצמו. ל" כנ.ה"ברא אל .ל"כנ. ה"מ רק י"מא אין שם "ז

והנה אחר שנמשכה קומת החכמה מחמת חזר ועשה , הנקודה דחזר ונפיק מגו מחשבה

ואתלבש אור, ק להמשכת אור חסדים"זווג דו .ה"אל נהיר בי"מואז , יםחכמה באור חסד

בגין דברא נהורא לנהוריהש "וז. ל"כנ ואתלבשדהיינו אור חסדים אל אור החכמה ונתלבש אורדא בדא וסליק בשמא עילאה

כ הגיעו המוחין "וע, החכמה באור החסדים ואתחברו אתוון אלו באלו ,ה"אל לי"ממ

בשמא והוא . ל"כנ. וסליק בשמא אלהים ת שבהם"מישסו, שמים דהיינו מעל ה,עילאה

.ה"מאבל לא בשמים שהוא , י"מ ,ה לא הוי הכי ולא אתבני"מ, ש"וז

' אשר מעת צמצום א, שהיא בינהי"מכי כי הצמצום לא , לא היה בה שום צמצום כלל

, היה שם אלא על הנקודה האמצעית לבדהשנצטמצמה שלא לקבל בה , שהיא המלכות

ת ונתתקנה בסוד הזווג דהכאה להעלו, אורח"או

כה הקדמת ספר הזהר

בראשית ברא )ר דא כ ועל. ואתלבש דא בדא וסליק בשמא עלאה, לנהוריה .ה לא הוי הכי ולא אתבני"דהא מ, דא אלהים עלאה. אלהים ואמא, ה מלעילא לתתא"אלין אל ל אלא בשעתא דאתמשכן אתוון) יז

ימתי קשיטא לה בקישוטהאוא. וקשיטא לה בקישוטהא מ ,אוזיפת לברתא מאנהא )ס

מסורת הזהר א יג דש"ז כב לט קנא קפט ב"הקסה) בראשית א ()ר

ב כח לב לג רמא שעה תולדות קפב"שי שכז שמא ב :רסב : רנו . דף רנאא"חויחי תשפא בהשמטות

חלופי גרסאות א ולא קשיט" נמ. א אלין מאלין" נל. ג דא"א ל" נכ

.קשיטתא ו"נ. א וקשיט"נ). ל"אה(

י וארא ח בא מז קד יתרו שצח תמא תרומה יח תריח תרלט ספרא דצניעותא ז נח פקודי יב ריא "ד: כו ' א ד"תי. יז' א ד"ת. יג: ד ' בהקדמה דז"תי שלח קנג פנחס שצו "ד. רעח' דב"חבהשמטות

:פז ' ג ד"נת. פז' ב ד"תנ: פו ' א ד"תנ. פו' נ ד"ת: ח עח "תל. עא' ו ד"תכ: מח : מב ' א ד"תכ ט"תס: צח ' ח ד"תס. צו' ה ד"תס. סה' ד ד"תס: צא ' ח ד"תנ: פט ' ו ד"תנ. פח' ה ד"תנ: פז ' ד ד"תנ ד"ב ט"לד ט' ד ד"יג ט' א ד"ו ט' ד ד"א ט"ה ט' א ד"ד ט' א ד"ג ט' דח"ז. קכ' ע ד"ת. קיא' ד ג"ב ט"ב ט"קטז ט' ג ד"טקיב ' ב ד"קג ט' ג ד"צג ט' דח"תקג "א ט"סו ט' ד ד"ג ט"א ט"מג ט' ד

.ג"קכא ט' ד ד"ט

.מלוה מלבושיה) ס דרך אמת

אמא אוזיפא לברתא מאנהא הסולם מאמרס הראשונות היו נקיות מכל "אבל ט, ח"או

אלא , והיו ראויות לקבל אור החכמה, צמצוםכדי להמתיק המלכות במדת ', רק בצמצם הב

ואבא אתתקן , סליק המלכות לאבא, מיםחהרוקבלה המלכות מקום , ה כעין דכר ונוקבאב

והנקודה שהיא מלכות סליק למהוי , בינהומאז נצטמצמה גם הבינה , בינה, מחשבה

ונתתקנה במסך שלא לקבל אור החכמה כדי לקבל הזווג דהכאה ולהעלות , בתוכה

הרי שהבינה ממקורה ראויה . ל"כנ, ח"אוומה שקבלה , לקבל חכמה בלי שום צמצום

לא היה אלא להמתיק, צום והמסךבתוכה הצמ ,ן מתחתונים"י העלאת מ"ולפיכך ע. תכוהמל

המוריד , ק"ג דא"ב ס"נמשך אור חדש מע, בחזרה את הנקודה ממקום בינה למקומה

ונפק הנקודה', כמו שהיה בצמצום א, למלכות י זה נטהרת הבינה מכל צמצום"שע. ממחשבה

ואחר. ש לעיל"וחוזרת ומקבלת אור חכמה כמ י"מקומת החכמה מתלבשת בחסדים מאירה שוהנה כל הבנין . ומתגלה שם אלהיםה"אלב

כי ,ה"מהזה דשמא אלהים לא יתכן כלל ב דהיינו המלכות, היא קצה השמים לתתאה"מה

שעליה היה הצמצום ממקורה גם , עצמהואינה ראויה לקבל בתוכה שום ' בצמצום אה לא הוי הכי ולא "מש "וז, הארת חכמה

שייך כל הבנין של שםי"מכי רק ב, יאתבנ )א"ע' י דף ב"דפו(

ולא , י דחזר ונפיק מגו מחשבה"ע, אלהים .ה"מב

:' וכואלא בשעתא דאתמשכן) יז נמשכות ה"אלאלא בשעה שאותיות אלו

כי האם משאלת, למלכות, למטה, מבינה, ממעלהאז . בקישוטיהאותהבגדיה לבת ומקשטת נה שהיא האם למלכות נמשך השם אלקים מבי

ומתי מקשטת אותה בקישוטיה .שהיא הבת. בשעה שנראה לפניה כל זכר, היינו. כראויכי אז . ' ה האדוןאל פני, עליה כתוב שאז

כמו . שהוא לשון זכר ,אדון המלכותנקראת כל אדוןת הבריון רהנה א, שאתה אומר

הרי הכתוב קורא את המלכות המכונה . הארץשהוא שם . אדון כר הארץארון חברית בשם

והיינו משום שקבלה את הכלים המכונים .זכר מהאם, יןטוהמוחין המכונים קישו, בגדים

ה"מ מן 'ה כי אז יוצאת ה.שהיא בינה י"מ ונקראת המלכות ',י נכנסת ובמקומה, ואז היא מתקשטת בבגדי זכר.כמו הבינה

.כנגד כל ישראל, ל"דהיינו בגדים דבינה כנלעיל אות (כמו שנתבאר , יםביאור הדבר

א נקודה חדא"דעבד פרישא דאדאחר , )ג"י כי החכמה ,ודא סליק למהוי מחשבהצייר הנה אז , נתקנה בה כעין דכר ונוקבא

ת פ אצילו" שכל הקומות דה,בה כל ציורין באופן שאין יותר מכתר חכמה, נצטיירו בה

בכל

הקדמת ספר הזהר כו

ודא', אל פני האדון ה )ש דכתיב, עתא דאתחזון קמה כל דכוראבש. כדקא חזי וליעילת' כדין נפקת ה. ת אדון כל הארץהבריהנה ארון )ת א"כד, אקרי אדון

.ואתקשיטת במאני דכורא לקבליהון דכל דכר בישראל', י

מסורת הזהרחי שצב בהשמטות ב רמב וי"א שצד ב"ב) יהושע ג ()ת. בא קכו משפטים תקמד תקמח) שמות כג ()ש

.י שמות ריג"ד: רנא ' דא"ח

אמא אוזיפא לברתא מאנהא הסולם מאמרוחקק בה , ן"א וזו"א ואו"בא, בכל קומהספירות בינה ' שבכחה נפרדו ג,כל גליפין

: א ומלכות מכל קומה למדרגה שמתחתיה"וז ובינה, א"א נפלו לאו"א ומלכות דא"כי בינה ז

א "ובינה ז, ן"א נפלו לזו"אוא ומלכות ד"ז .ש"ע. ע"ן נפלו לבי"ומלכות דזו

הספירות ' שאלו ב, ונתבאר שם בהסולם' שהן כתר וחכמה הן נק, שנשארו במדרגה

, ספירות שנפרדו מכל מדרגה' ואלו ג. י"מ .ה"אלאותיות ' ג' הן נק

בשעתא דאתמשכן אתוון , וזה אמרו דהיינו בעת ,ה מלעילא לתתא"אלין אל

שאז , ל"כנ, דה סלקא למהוי מחשבהדנקו א ונפלו למדרגה"מאוה "אלהאותיות ' נפרדו ג

כי אז נבחן . ל"כנ, ן"שמתחתיהם שהם הזון נמשכו מלעילא "א שהן בזו" דאוה"אלש

דאבא ה"אלכי , ן"לתתא ונתלבשו תוך הזו דאמא שהיאה"אלו. א"ס נמשך לז"שהוא יש

.תבונה נמשכה לנוקבא

ת לברתא מאנהא ואמא אוזיפ, ש"וז היינו בעת ביאת,וקשיטא לה בקישוטהא

,ש"המוחין דגדלות המבוארים לעיל בדברי ר גליפו דחד ציורא סתימאה קדששנמשך .בניינא עמיקא דנפיק מגו מחשבה, קדשין

שהנקודה חזר ונפיק מגו מחשבה , שפירושו הכלים בינה' שבזה הוחזרו ג, למלכות, למקומה

'ב הנק"האורות דכח' ו גונמשכ, ן למדרגה"וזו כי בעת שהוחזרו, ותדע. ש" ע,קדש קדשין נמשכו, א"ן מהגוף אל ראש דא"הכלים בינה וזוועלו גם , א המלבישים עליהם"עמהם גם אווקבלו שם אותם המוחין , א"הם לראש דא

כי זה, והטעם הוא. א"דקדש קדשין שבראש א וכן, העליון היורד לתחתון נעשה כמוהו, הכלל

ולפיכך . תחתון העולה לעליון נעשה כמוהוהן נפרדו מהראש "שבינה וזו, במצב הקטנות

א"א ונפלו לגוף שלו שהם מלובשים באו"דא' א לבחי"ן דא"נעשו הבינה וזו, מפה ולמטה

כ במצב הגדלות שחזרו הבינה"וע. א ממש"או )א"ע' י דף ב"דפו(

הנה לוקחים, א למדרגת הראש שלו"ן דא"וזו כי כבר נעשו למדרגה אחת, א"גם האועמהם

,ונמצאים משום זה גם בגדלות, בשעת הקטנות שנעשו, א"א עלו עתה עמהם לראש דא"שאוכ שוים כמוהו ומקבלים אותם המוחין "ג

.קדש קדשין' א הנק"שבראש דא

כי אחר , א"ן לאו"עלו הזו, ז ממש"ועדנפיק גם , א"א קבלו המוחין שבראש א"שאו

, גו מחשבה למקום המלכותבהם הנקודה מ ן שלהם אל מדרגתם"שבזה הוחזרו הבינה וזו

שהכלים , והנה בה בעת. א"ל בא"א כנ"דאו לקחו עמהם גם, א"ן חזרו ועלו לאו"בינה וזו ן"ועולים גם הזו, ן המלבישים עליהם"את הזו אשרדקדש קדשיןא ומקבלים המוחין "לאו .שם

ואמא אוזיפת לברתא מאנהאוזה אמרו 'כיון דג, כלומר,שיטא לה בקישוטהאוק

דאמא נמשכו אל הנוקבא ה"אלאותיות דאמא שזה נבחן , ל"כנ, במצב הקטנות

הכלים' ז שג" כי עי,אוזיפת לברתא מאנהא נפרדו מאמא ונפלו ,ה"אלן שהם "בינה וזוכי , ממש' הרי הן נעשו לבחינת נוק, לנוקבא

ונבחן . העליון היורד לתחתון נעשה כמוהו שלה לברתא שהיאה"אלמא השאילה כלים שא

ועם . 'כי עתה משמשת עמהם הנוק, הנוקבא היינו,דקשיט לה בקישוטהאכ "זה נמצא גן " בינה וזוה"אל הכלים' שג, לעת גדלות

הנה אז עולה עמהם גם , דאמא חוזרים לאמאואז מקבלת הנוקבא . ל"כנ, הנוקבא לאמא

כי התחתון , המוחין דקדש קדשין שבאמא ,ונמצא עתה. ל"כנ, עולה לעליון נעשה כמוהוה

לברתאה"אלשמתוך שאמא אוזיפת מאנהא שהם, בקישוטהא, כ קשיט לה"ע, בעת הקטנות

ונמצאת מתקשטת , בעת הגדלות, המוחין .בקישוטין דאמא

ואימתי קשיטא לה בקישוטהא כדקא ,מיני קישוטין מאמא אל הנוקבא' כי יש ב,חזי

מאמא תתאה הנקראתאו: ר"שהם המוחין דגתבונא

כז הקדמת ספר הזהר

אלה )א :ואתוון אחרנין משכן לון ישראל מעילא לגבי אתר דא ) יח בגין לאמשכא אתוון, ברעות נפשי נ ושפיכנא דמעאי, אדכרנא בפומאי, אזכרהובמאי. למהוי אלהים כגוונא דיליה, וכדין אדדם מעילא עד בית אלהים, אלין

ת הזהרמסור

).תהלים מב ()א

חלופי גרסאות

ג"א ברעות נפשי בגין לאמשכא אתוון אלין ל" ננ ).ל"אה(

אמא אוזיפא לברתא מאנהא הסולם מאמראו מאמא , א"תבונה העומדת מחזה ולמטה דא

. א"עילאה העומדת מחזה ולמעלה דאוכשהנוקבא עולה לתבונה והתבונה מקשטת

נבהן שעדיין הקישוטין, ישוטהא דילהלה בק שאז עוד נמצאת, משום, האלו אינם כדקא חזי

כמו התבונה , הנוקבא בבחינת קיימא לשאלה, )ה והנך"ד' אות ח(ל "ן כנ"שמטרם עלית מ

אלא בעת שהנוקבא עולה. כ אינן כדקא חזי"וע, א"למקום אמא עילאה שמחזה ולמעלה דא

,טין דילהואמא עילאה מקשטת לנוקבא בקישו כמו שמפרש, אז נבחן שהקישוטין הם כדקא חזי

.והולך 'וכובשעתא דאתחזון קמה כל דכורא

בעת שהנוקבא עולה :ודא אקרי אדוןהנה אז עוד . לתבונה ומקבלת המוחין ממנה

כי היא עוד קיימא, הקישוטין אינם כדקא חזי ן"שצריכה עוד להעלאת מ, שפירושו, לשאלה

ואז. ל"כנ, השתלם לגמרימן התחתונים כדי לא "שהזכרים שבישראל מקבלים מן ז, נבחן

אבל בעת שנוקבא עולה, שעלה לישראל סבאהרי היא נשלמת לגמרי ואינה , לאמא עילאה

ואז היא, ן"דהיינו לקבל מ, קיימת עוד לשאלה והזכרים שבישראל מקבלים, נחשבת לדכורא

.ממנהבשעתא דאתחזון קמה כל ש "וז נו שכל הזכרים בישראל מתראים דהיי,דכורא

, כלומרודא אקרי אדון. לפניה ומקבלים ממנה' י שהיא בחי"שאז אינה נקראת בשם אדנ

והוא מפני. שהוא זכראדוןאלא בשם , נקבה כי אין ענין עלית, שאינה קיימא לשאלה עוד

, ש"וז. כ נחשבת לזכר"וע, ן נוהג עוד בה"מ ארון:ת אדון כל הארץהבריהנה ארון

ברית עייל ' א הנק"כי היסוד דז, הנוקבא' נקהרי שהכתוב מכנה את הנוקבא בשם . בה

כדין, ש"וז. שהוא שם זכר,אדון כל הארץ ה"מ ד'ה היינו :'ואעילת י' נפקת ה

מורה שהיא ה"מ זו ד'הכי , נפקת ממנה ה ידעת"משפירושה , ל"כנ, קיימא לשאלה

הרי. ש" ע,הא כלא סתים כדקדמיתא' וכו ואומר. מורה על קיימא לשאלהה"מ ד'הש )א"ע' י דף ב"דפו(

במקום 'י נפקת ממנה ואעילת ה"מ זו ד'הדואז אתבניאת בשמא . כמו אמאי"מ' ונק'ה

.אלהים כמו אמאוהאותיות : ' וכוואתוון אחרנין ) יח ממשיכות להם ישראל,ה"אל דהיינו, האחרות אל דהיינו, אל מקום זה.מן הבינה, מלמעלה

. כמו הבינה י"מהמלכות הנקראת עתה בשם

אותיות הנני מזכיר ,פירושו. ה אזכרה"אל

, ואני שופך דמעות ברצון נפשי, בפיה"אל. מן הבינה, ה"כדי להמשיך אותיות אלו אל

,עד בית אלקים, מבינה מלמעלה אדדםואז נקראת תהיה כדי שהמלכות. שהוא המלכות ובמה .םהבינה שנקראת אלקיאלקים כעין

בקול רנה ותודה המון ,היינו. אמשיך אותןהשתיקה שלי בנתה את , ר אלעזר" א.חוגג

ואת המקדש ,שהוא בינההמקדש של מעלה הוא כמו , ובודאי.שהוא מלכות, של מטה

.והשתיקה בשנים, מלה בסלע,שאנשים אומרים שאמרתי והעירותי היינו הפירוש, מלה בסלע

, ששתקתיו השתיקההיינ, שתיקה בשנים. עליועולמות ' כי נבראו ונבנו ב,ששוה פי שנים

כי אם לא עמדתי . שהם בינה ומלכות, ביחד לא השגתי היחוד של) א"ל אות י"כנ(מלדבר

.עולמות אלו' ב ואעילתה"מ מ'האחר דנפקת , פירוש

אז ממשיכים לה ישראלי"מ' ונק'מ אל ה'י לגבי ,ה" אלן אותיות אחרות"י עלית מ"ע

והנוקבא סלקא בשמא ,י"מדהיינו , אתר דא. וענין המשכה זו כבר נתבאר לעיל. אלהים

, דעליון נופלות לתחתון בעת קטנותה"אלדכי , כ הן נמשכות לתחתון בעת הגדלות"וע

,ה"שהם אתוון אל, מ דעליון"בעת שהבינה ותוהם לוקחים עמהם גם , חוזרים לראש דעליון

ה ואת "וון אלוהתחתון קונה את את, התחתון מחמת היותו עמהם יחד בראש, המוחין שבהם

כי התחתון העולה לעליון נעשה . דעליון, ש" וז).ש ואמא"ה וז"ז ד"ל אות י"כנ(. כמוהו

בגין' וכוה אזכרה"אל' וכוואתוון אחרנין ן דישראל"ס העלאת מ" ה,לאמשכא אתוון

י"ן כדי להמשיך המוחין דגדלות ע"מעלין מהמשכת

הקדמת ספר הזהר כח

,שתיקא דילי בנה מקדשא לעילא, ר אלעזר"א. בקול רנה ותודה המון חוגג מה, מלה בסלע. בתרין ס משתוקא, ובודאי מלה בסלע. ובנה מקדשא לתתא

דאברו ואיבנו תרין, מה דשתיקנא ע משתוקא בשתים, דאמרנא ואתערנא ביה .עלמין כחדא

המוציא במספר )ב דכתיב, שלימו דקראשמעון מכאן ולהלאה ' אמר ר) יט הד דא, דאיצטריך למהוי רשים כל חד מינייהו, תרין דרגין אינון, צבאםדא עלאה רשים ואמר: ודא תתאה, דא עלאה )ה ,י"מ )ד וחד, ה"מ )ג דאתמר

מסורת הזהר

חיי רה נח רי יתרו קמה משפטים רח) ישעיה מ ()ב ז"תטו תרומה תשעא תתלה ויקהל רפו פקודי ר

' דח"ז. : צא' ז ד"תנ. פו' נ ד"ת: פה ' ט ד"תמ

חלופי גרסאות א מה דשתיקנא ואבני" נע). ל"אה(א בשתים " נס

).ל"אה(' תרין וכו

. תרומה ה טו ריט)ה. לעיל אות ז)ד. לעיל אות ח)ג. ב"לז ט

אמא אוזיפא לברתא מאנהא הסולם מאמראמא עילאה אל דה"אלהמשכת אותיות

היינו להמשיך,ה אזכרה"אלש "וז. הנוקבאאדכרנא בפומאי ושפיכנא לכן , אותם

הישו התפלה בשערי,דמעאי ברעות נפשי היינו אחר וכדין,דמעות שאינן חוזרות ריקם

יותת אמשיך לאואדדם מעילאן "שהעלה המ היינועד בית אלהים, א"מאו, מעילאה"אל

ואחר המשכת,ם"בית אלהי' עד הנוקבא שנק. היא נקראת בעצמה אלהיםה"אלהאותיות

דהיינו,למהוי אלקים כגוונא דיליהש "וז .כמו אמא

,מלה בסלע משתוקא בתרין, ש"וזאלעזר העלה את הנוקבא עד ' כי מאמר דר

שאז עוד , א"התבונה שהיא למטה מחזה דאש " וז.סלע' ונק, ל"כנ, קיימא לשאלה' נק

א ונתן מקום"שתיק ר אבל במה ד.מלה בסלע י עלית"שהיא ע, ש שיגלה המוחין דחיה"לר

הרי נבנו תרין עלמין , הנוקבא לאמא עילאה כי עלמא תתאה שהיא הנוקבא נעשית. כהדא

,משתוקא בתריןש "וז, אחד עם עלמא עילאה כי הנוקבא.דאברו ואבנו תרין עלמין כחדא

.עלתה לאמא ונעשית דכר כמו אמא עלאה ,ש"אר: ' וכו שמעוןאמר רבי) יט

המוציא, שכתוב, שלמות המקרא, מכאן ולהלאה שכל אחת, שתי מדרגות הןכי. במספר צבאם

,דהיינו מצוינת. מהן צריכה להיות רשומה ואחת שהיא ,ה"מ עליהאחת היא שנאמר

היא ,ה"מ, וזו, היא עליונה,י"מ זה .י"מהמדרגה העליונה רושמת ואומרת , תחתונה

הידיעה של' אשר ה, צבאםמוציא במספרה. על אותה שנודעת ואין כמוהרומזתהמוציא ,מוציא להם מן הארץה, כעין זה.י"דהיינו מ

)א"ע' י דף ב"דפו(

על אותה רומזתמוציא ה הידיעה של' הנה ה. ה"דהיינו מ, שזו מדרגה התחתונה, דעתנוש

ששתיהן הן במדרגה אחת שהיא . והכל אחדי דמלכות " היא מאלא העליונה, מלכות

. במספרהמוציא. ה דמלכות"והתחתונה היא מ הכוכבים ששים רבוא הם כי מספר, פירושו

והם מוציאים צבאות למיניהם, העומדים יהד .שאין להם מספר

כי אחר שהכתוב רמז, ביאור הדברים

,ה"אל ברא י"מבשאו מרום עיניכם וראו , לנו היאש, להתבונן על בנין הנוקבא בשמא אלהים

שעל ידי כן אמא , א עילאין"ממשכת מאו הנה, ל"כנ, עילאה מקשטת לה בקישוטין דילה

הוא ממלא ומשלים את הביאור הזה בהמשך של הכתוב המוציא במספר צבאם לכלם בשם . יקרא מרוב אונים ואמיץ כה איש לא נעדר

.ש מבאר והולך"כמו שר תרין דרגין אינון דאיצטריך , ש"וז

' רשים פי, חד מינייהולמהוי רשים כלמדרגות צריכות ' שב. הידיעה' בה, מצוין

י"מלהיות מצוינות בנוקבא שהן מדרגת י"ר שמקבלת ע" אשר המוחין דג,ה"מומדרגת

שאז נעשית, עליתה והלבשתה לעלמא עילאהזו היא , הנוקבא כמו עלמא עילאה עצמה

'י ואעלית ה"דמ' ה כי אפקת ,י"מהנקראת כעלמא י"מת גם הנוקבא ונקרא, במקומה אמנם. ל"כנ, דאתקשטת במאני דכורא, עלאה

אין מדרגתה הקודמת שהיא , יחד עם זה צריך ה"מאלא גם ה, נחסרת ממנהה"מ

והטעם הוא כמו . להמצא בה כמקודם לכן אצטריך כדיי"מאשר דרגא ד, שמבאר לפנינו

קדש קדשין אל' להמשיך השלימות ובחיאל

כט זהרהקדמת ספר ה

,כגוונא דא. דאשתמודע ולית כוותיה )ע ההוא, המוציא, המוציא במספר צבאם וכלא, דא דרגא תתאה, ההוא דאשתמודע, המוציא )פ ,המוציא לחם מן הארץ )ו

מסורת הזהר

.פז: פו ' רות דח"ז: פה ' ט ד"תמ. סח' ב ד" תכז"ת תרומה תשע עקב כט )ו

סוד המוציא ) פ. פקודי' ובגליון פ' ח ב"ון באתגליא כתובין עיין תרומה קמ דאינןכל מלי' פי) ע דרך אמת , לחם מן הארץ

אמא אוזיפא לברתא מאנהא הסולם מאמר

אבל הולדת הבנים והפריה והרביה. התולדותולפיכך אם תחסר חד . תלויים ה"מרק בשם

.אינה ראויה להוליד, דרגא מהן לנוקבא ואמר המוציא עלאה רשים, ש"וז

שהנוקבאי "מדרגא ד, כלומרבמספר צבאם, עליה אומר הכתוב, יורשת מעלמא עילאההידיעה של ' כי ה. המוציא במספר צבאם

המוציא רומזת על המוחין השלמים שמקבלתהקשוטין במאני ' שהם בהי, א עלאין"מאו

ש " וז.'יועייל ' דאפיק ה, ל"דכורא הנ כוותיהההוא דאשתמודע ולית , המוציא

כי אלו הם תכלית גבהם של המוחין הנוהגים המוציא, ש"וז. בנוקבא במשך שתא אלפי שני

: דא דרגא תתאה וכלא חד'וכולחם הידיעה של המוציא לחם ' גם ה, כלומר

ההואדהיינו , ר"רומזת על מוחין דג ת שהנוקבא" אלא הם מוחין דישסו,דאשתמודע

,ה"מקבלת ואשתמודעית בהם והוא דרגא דמכי גם דרגא זו . א למעלה"כמו שביאר ר

וכלא חדש "וז, צריכה להיות רשים בנוקבאכלולות יחד , ה"י וס"מ, כלומר שהן שתיהן

וזו , זו עלאה: בנוקבא לבחינת פרצוף אחד .תתאה

ש הזוהר פרשת תרומה"ואין להקשות ממוכן בכל , שהמוציא במספר צבאם,)ח"דף קס(

מעלמא תתאה היא, הידיעה' מקום שכתוב הוכאן אומר שהיא מעלמא , דאתגליא יתיר

שגם כאן , ש לעיל"והענין הוא כמ. עילאה שהיא הנוקבא, היא הכוונה על עלמא דאתגליא

, הפירוש הוא, ומה שקורא לה עילאה, א"דזשאינה מקבלתה , י של הנוקבא"על מדרגת מ

זולת בעת שעולה ומלבשת את עלמא עילאה ם זה קורא לה ועל ש, שהיא אמא עילאה

של עלמא דאתגליא ה"מולמדרגת , עילאה ,ש שם בתרומה"ומ. ש לעיל"כמ. קורא תתאה

סתירא , כל מילין דאינון מרזא דעלמא עלאה בעת שעלמא, הכוונה היא: מתמן' אסתתרא ה

,דאתגליא אינה עולה ומלבשת לעלמא עילאה ואיננה מאירה , שאז עלמא עילאה בסתירא

)א"ע' י דף ב"דפו(

כי , הידיעה' כ אינו כתוב בה"וע, לתחתונים .ה"עש. נסתר הוא

, במספר שתין רבוא אינון, ש"וזואפיקו חילין לזינייהו , דקיימין כחדא

פירושו תכלית , מספר:דלית לון חושבנאה השמים מספרים כבוד אל "בסו. השלימות

תרומה דף (כמעש בזוהר , )תהלים יט(' וכולא דנהרין ונצצין א' מאי מספרים וכו) קלו

וסליקין בשמא דכליל, בנציצו דנהורא עילאהלקין ס כךובגין ', בנהירו דשלימו עילאה וכו

ונצצי , ונהירין בנהירו שלים, בשמא שלים מורה, הרי שמספר. ה"עש' וכו. בנציצו שלים

ומכאן תבין . על הארת השלימות הגמורה לבלי מספר או, שההארה הבלתי שלמה נבחנת

ה חושבנא להורות שהם מחוסרי דלית לי .פרסהשלימות הנקע מ

ל "א עילאין הנ"ותדע דאלו המוחין דאו

ה "הוא סו, אא משפיע אותם לנוקב"שהזכי השמים ' כבוד אל וכוםהשמים מספרי

,מספרים ,א"הוא נוקביה דז, כבוד אל, א"ס ז"הומוחין אלו . א עילאין"הם שפע המוחין דאו

כי מדרגות , נבחנים לסוד ששים רבוא, א לעשרות"דז, דנוקבא נבחנות ליחידות

, לאלפים, א עילאין"דאו, ת למאות"דישסו ,הבחנות 'א עילאין ב"ויש לאו. א לרבבות"ודא

.שאז נבחנים לאלפים, או מבחינתם עצמם שמקבלים מן הראש, או מבהינת מוחין דחכמה

, שאז נבחנים גם הם לרבבות כמוהו, א"דאהיותם מלבישים מפה ל, א"ק דא"אלא רק לו' כ הם ביחס הזה רק בחי"וע, א"ולמטה דא

, ק הם ששים"וו, שהיא רבבות' א"ק דא"ו ולפיכך בעת שהנוקבא. ס ששים רבוא"כ ה"וע

היא מקבלת , א עילאין"עולה ומלבשת לאו, ששים: מספר שלם שהם ששים רבוא

כי עדיין חסרה גם אז לבחינת , ק"פירושם ו ,א" על מדרגות דאורבוא מורה, א"הראש דא

, ק שלו"דהיינו תוך הו, א"המאירות תוך או כ יש לה לנוקבא מספר"וע, א"אובהמתלבשים .ששים רבוא

הוז

הקדמת ספר הזהר ל שתין רבוא אינון דקיימין כחדא ואפיקו חילין לזינייהו דלית )ז במספר. חד

.לון חשבנא מאי בשם. בשם יקרא) ח ,דילהוןבין כל חילין , בין אינון שתין, לכלם פ )כ .כ בשמו מבעי ליה"דא, לאו הכי הוא, בשמהתהון )ט אי תימא דקרא לון. יקרא

לא אוליד ולא אפיק, י"בשמא ואקרי מ צ אלא בזמנא דדרגא דא לא סליק

מסורת הזהר חיי שרה ריב ויחי שסח שמות רסו)ח. תרומה יא)ז

:א "פ' מ ד" תזהר ניותקפקודי ב פנחס שפה

חלופי גרסאות .א בשמא לעילא" נצ). ל"אה(, א כגוונא דא לכלם" נפ

. ואתחנן קפ)ט. קא' דתקונים חדשים. צא' ז ד"תנ. פו' נ ד"ת: פה ' ט ד"תמ

אמא אוזיפא לברתא מאנהא הסולם מאמרבמספר שתין רבוא אינון , וזה אמרו

ואפיקו חילין לזינייהו , דקיימא כחדאדרגין ' כי נתבאר דבושבנאדלית לון ח

ס" הי"מאשר , בנוקבאן רשימיה"מ וי"מ ונעשית בזה, א עילאין המתלבשים בנוקבא"או

ואז יש לה מבחינה זו . לבחינת עלמא עילאהה "מובחינת . סוד מספר דשתין רבוא

ת המתלבשים בנוקבא "ס ישסו"ה, שבנוקבאומבחינה , ל"כנ, ה"בבחינת קיימא לשאלה מ

י"מדרגין ' ואלו ב, א תתאהס עלמ"זו הנעשות בה בבחינת פרצוף , האמורים ה"מו

אשר מחזה ולמעלה שלה היא מלבשת , אחד ומחזה ולמטה שבה היא מלבשת, א עילאין"לאו

ש לעיל "כמ, והם פרצוף אחד בה. ת"לישסונבחנות גם בתולדות של , ולפיכך, דכלא חד

כי מצד עלמא עילאה , דרגין' אלו ב' הנוק ס המוציא במספר צבאם דהיינו"ה, ה שבי"מ

ה"מ ומצד עלמא תתאה במספר שתין רבואשבה נבחנות התולדות שהן מבחינת בלי

ואפיקו חילין לזינייהו דליתש "וז. מספר דהיינו שמוציאה התולדות לון חושבנא

שאין בהן אותן , כלומר, למיניהן לבלי מספר ת"אלא מישסו, א עילאין"המוחין דמספר מאו

.בלי מספרשהם כ נמצאות התולדות שלה"א, ושמא תאמר

לזה. מחוסרי השלימות להיותן בחסרון המספר במספר שתין רבוא אינון דקיימיןאומר

' דאלו ב, כלומר', וכוכחדא ואפיקו חיליןהן , מספר ובלי מספר: שהן, דרגין שבה

מדרגה' שמחוברות בה בבחי, קיימין בה כחדא בתולדות שלה כ נמצאות גם"וע, אחת ממששמצד אחד נבחנות : דרגין כחדא' אינון ב

ומצד, התולדות שלה שהן במספר שתין רבואנבחנת בהן , וכיון שכן. הן בלי מספר' הב

ולא כלום, לתוספות שלמות בלבד, הבלי מספר .למשהו חסרון

)א"ע' י דף ב"דפו(

כי הברכה והפריה ורביה , וטעם הדבר עלמא תתאה דזרע תלויות לגמרי בבחינת

ס ברכת הזרע"שז. הנבחנת לבלי מספר, ה"מ ביםכהמובא בכתוב הבט נא השמימה וספור הכ

ויאמר לו כה יהיה , אם תוכל לספור אותם הרי שברכת הזרע באה ,)ו"בראשית ט(זרעך

ולפיכך .ה"מדהיינו משם , רק בבלי מספר אחר כל השלימות של המוחין דמספר שהשיגה

יש לה תוספת לברכה ,י"מא עילאין "מאו ,דלית לון חושבנא, בסוד בלי מספרה"ממן

ושתיהן נכללות בנשמות , ויש לה גם ברכה .ובתולדות

לכלם בין : ' וכולכלם בין אינון) כ שאין, ובין לכל צבאותיהם, אלורבואלששים אם. בשם יקרא, מהו. בשם יקרא,להם מספר ,אינו כן, שקורא אותם בשמותיהם, תאמר .יקראהיה צריך לומר בשמו , ם היה כןכי א

,אלקיםאלא בזמן שמדרגה זו אינה עולה בשם , אינה מולידה)ד"ל אות י"כנ( י"מאלא נקראת

, למיניהם, ואינה מוציאה את הגנוזים בהפ "דהיינו אע, פ שכולם היו נסתרים בה"אע

אלא שעוד הן, ה"שכבר עלו אותיות אל, הן נסתרותשאז , חסרות לבוש היקר של חסדים

ד"ל אות י"כנ(ואינן עולות בשם אלקים

, ועלו בשמו,ה"אל אותיות כיון שברא)בהסולםשאז , דהיינו שנתלבשו בלבוש היקר דחסדים

.ל"כנ ,אלהים ונקרא ,י"ה עם מ"מתחברים אל, אז בכח השם הזה הוציא אותם בשלמות

באותו שם שלו ,שפירושו, בשם יקראוזהו .ומין שיתקיים בשלמותו ן" מלכקרא והוציא

בשם המוציא במספר צבאם לכולם, ואז כתוב, כעין זה.דהיינו בשם השלם אלקים. יקרא אני מזכיר,שפירושו ,בשם ראה קראתי ,כתוב

.כדי שבצלאל יתקיים במלוא קיומו, את שמי

, ל בדבור הסמוך"הוא כנ, ביאור הדברים ס שמא"שה, שהשלימות הגדולה של המוחין

אלהיםד

לא הקדמת ספר הזהר

ואסתלק ר ,ה"אל ק כיון דברא, ג דכלהו הוו טמירין ביה"אע, טמירין לזיניה ודא הוא בשם, אפיק לון בשלימו, כדין בחילא דשמא דא, ואקרי אלהים, בשמיה .קרא ואפיק כל זינא וזינא לאתקיימא בשלימותיה, בההוא שם דיליה, יקרא

בצלאל על קיום )ט אדכרנא שמי לאתקיימא: כגוונא דא ראה קראתי בשם .אשלמותיה דסליקו ביה כל, דא ריש דרגין. מאי מרוב אונים, מרוב אונים )י )כא,דא רזא דעלמא עלאה, ואמיץ כח )כ .בארח סתים*) סתלקו ביה ארעותין ו

מסורת הזהר

להלן קמט תרומה תעט ויקהל שצ ) שמות לא ()ט ויקהל רפו פקודי) יה מישע ()י. פקודי ת שלח קכט

.שם) שם ()כ. פו: פה ' ט ד" תמז"ת רטו

חלופי גרסאות .א ואסתלקו" נר). ל"אה(ג "א אלה ל" נק

אמא אוזיפא לברתא מאנהא הסולם מאמרשורה על הנשמות והתולדות שלה , דאלהים

דהיינו הן על דרגת , דרגותיה כחדא' בב הילין והן על דרגת כל. שתין רבוא שבה. על שתיהן שורה השם, דלית לון חושבנא

.לכלם בשם יקרא, שעל זה רומז הכתוב כיון דברא אלה' וכוי לא אוליד"מ, ש"וז בחילא דשמא דא אפיק לון בשלימו' וכו

שברכת הזרע תלויה , כי נתבאר לעיל בסמוך שהיא בחינת דלית להון ה"מלגמרי בשם

ספר הםכי המוחין דמ, והפירוש הוא. הושבנאוכל , שהיא סוד השם השלם. הארת החכמה

והמוחין דבלי. בחינותיה הן בתכלית השלימותהם המוחין , ה"מספר הבאים דוקא משם מ

ונתבאר לעיל במאמר אליהו . דחסדים לבדשהארת החכמה אינה מקובלת בלי , ש"לר

פ "אע, שמטרם זה, לבוש יקר דחסדיםמ לא סליק " מ,י"מ עלו לה"אלשאותיות

,ה"אל ברא י"מס " שז,ם"אלהישמא בדברא נהורא דחסדים לנהוריה , שפירושו וסליק בשמא, ואתלבש דא בדא,דחכמה .עילאה

י לא אוליד ולא "מ: וזה אמרו כאן ג דכלהו הוו "אפיק טמירין לזיניה אע

ג דכבר "דאע, ל" דהיינו כנ,טמירין ביה , למקומה למלכותמחשבה הנקודה מגו נפיק

כי , ו דחד ציורא קדש קדשיןוהיתה לגליפ, ר דאורות"ן דכלים וגה"חזרו בה בינה וזו

ה"אלועוד נשארים , ז כלא טמירא ביה"ועכ מטעם שהם אינם ,עמיק וסתים בשמא

אלא . יכולים לקבל הארת חכמה בלי חסדים היינו אחר שהוסיף ונזדווג,ה"כיון דברא אל

, עלמא תתאה' שהוא בהיה"מעל מסך ד' קומת מוחין של חסדים הנקוהוציא עליו ס " שה,ה"אל והשפיע אותה ל,בלי מספר

)ב"ע*) א "ע' י דף ב"דפו(

דהיינו שנתן בהם הלבוש של ,ה"ברא אל ואסתליק בשמיה הנה אז ברא' חסדים הנק

כי עתה אחר שהשיגו קומת,ואקרי אלהים חסדים יכולים לקבל הארת חכמה שהם המוחין

אתחברון אתוון אליןואז , דמספר שתין רבואכדין . באלין ואסתלק בשמיה ואקרי אלקים

לכן,בחילא דשמא דא אפיק לון בשלימו ,גם על הנשמות והתולדות שיצאו משם אלהים

שהיא, נמצאת בהן אותה השלימות של השם ודא הוא בשם יקרא.התלבשות החכמה בחסדים

בההוא שם דיליהשהשם נקרא על התולדות נא וזינא לאתקיימא קרא ואפיק כל זי

שבשם הזה הוציא התולדות הן, שבלימותיה דלית לון והן במין דששים רבואבמין

כדי שיתקיימו בשלימותיה של ,חושבנאדהיינו שיתלבשו זה בזה כמו שהם , השם

ראה קראתי בשםש "ומ. שםמלובשים בהשהמלים קריאה , מביא ראיה מהכתוב: ' וכו

.מורות על קיום ושלימות, בשםמרוב , מהו,שואל :מרוב אונים) כאשכל , זהו רוש המדרגות,ומשיב. אונים

. ומתעלים בו בדרך סתום, הרצונות עולים בוהנקרא , זהו סוד העולם העליון,ואמיץ כח

. כמו שאמרנו ,אלקים שנתעלה בשם,י"מ מאותם ששים רבוא היינו ,איש לא נעדר

ומשום שאיש לא . השם הזהחשהוציא בכ בכל מקום כ"ע, מספר ששים רבוא מנעדר

,כ"אחנמנו , שמתו ישראל ונענשו בחטאותיהםכדי , ולא נעדר מאלו ששים רבוא אף אחד

,הן למעלה והן למטה, שיהיה הכל בצורה אחת ,ממספר ששים רבואוכמו שאיש לא נעדר

. למטהאיש ממספר זהכך לא נעדר , למעלה רומז,מרוב אונים, ביאור הדברים

שלריש דרגין שהוא, א עילאין"לכתר דאוהמוחין

הקדמת ספר הזהר לב

מאינון שתין רבוא דאפיק, איש לא נעדר )ל .דאסתלק בשם אלהים כדקאמרן ,בכל אתר דמיתו ישראל ואתענשו בחובייהו, ובגין דאיש לא נעדר, בחילא דשמא

: דיוקנא חדאבגין למהוי כלא, אתמנון ולא אעדר מאינון שתין רבוא אפילו חד .אוף הכי לא נעדר לתתא, כמה דאיש לא נעדר לעילא

מאמר אותיות דרב המנונא סבא

בית ש ,אשכחן אתוון בהפוכא, בראשית רב המנונא סבא אמר) כב היינו', בקדמיתא ולבתר א' לבתר א, היינו בראשית ברא', בקדמיתא ולבתר ב

ותרין )מ , הוו סתימיןה למעבד עלמא כל אתוון"אלא כד בעא קב. אלהים את .ה ואשתעשע בהו"ל קבכהוה מסת, עד דלא ברא עלמא )נ אלפין שנין

מסורת הזהר

:פה' ט ד" תמז"תחיי שרה נח פקודי רטו ) שם ()ל תרומה תרלז )מ. קא' דח"תק: פו' נ ד"ת. פו ויגש ב )נ: קכא' דח"תק.: פח. מט' דח"ז

:קכ ' ח ד"תק

אותחלופי גרס ת בקדמיתא היינו"ת בקדמיתא ולבתר בי"א בי" נש

בקדמיתא' בקדמיתא ולבתר א' בראשית ברא לבתר א .'וכו, היינו אלקים את לבתר

אמא אוזיפה לברתא מאנהא הסולם מאמר

א שנעשה כתר"ס בינה דא"שה, המוחין הללו שכל ,סליקו דכל רעותיןששם , א"לאו

ואסתלקו ז "ועכ. ההמדרגות מקבלות ממנ עס אוירא דלא אתיד" כי ה,ביה בארח סתים

כי הוא בסוד , לא נפיק מאוירא דיליה'ישה כ הוא בתכלית השלימות"וע, כי חפץ חסד הוא

' כ נק" וע)ה והוא"ל במראות הסולם ד"כנ(פ שקומת "שאע, ומשמיענו, אוירא דכיא

' החסדים המכונה אויר היא יוצאת על בחי מ היא בתכלית" מ,ה"מיא שה, עלמא תתאהמשום שהאור הזה נמשך מבחינת , השלימות

שהיא ריש כל דרגין , א"ר דבינה דא"ג ולפיכך. ן"ת וזו"א וישסו"שהן או, דאצילות

נבחנת גם קומת החסדים שבה לבחינת אוירא .א"ר דבינה דא"דכיא כמו בג

דא רזא דעלמא , ואמיץ כח, ש"וז שמשם, א שבנוקבי"מ דהיינו בחינת :עלאה

כי היא מלבשת . נמשך המספר דשתין רבוא וזה. ל"א עילאין כנ"שהיא או, לעלמא עילאה

מאינון שתין, איש לא נעדראמרו כי משם משגת,רבוא דאפיק בחילא דשמא

כמא, ש"וז. ל"כנ, המוחין דמספר שתין רבואדאיש לא נעדר לעילא אוף הכי לא נעדר

א "א הלבישה לאו כיון שהנוקב:לתתא אנהאאוזיפת לברתא מ, אמאבסוד , עילאין

כ נעשית "ע, ל" כנ,וקשיט לה בקישוטהא א"וכמו שמוחין דאו, א עילאין"לגמרי כמו או

)ב"ע' י דף ב"דפו(

. עילאין הם שלמים בסוד מספר שיתין רבוא כן הנוקבא שלימה במספר, ואיש מהם לא נעדר

.ואיש לא נעדר, הזה

א סבאאותיות דרב המנונ : ' וכורב המנונא, בראשית) כב

במליםמצאנו , רב המנונא סבא אמר. בראשית

,שבהן האותיות סדר, בראשית ברא אלקים את דהיינו',ב ואחר כך 'בשמתחילה כתוב . בהפך

בתחילה ואחר'א כתובכ "ואח. ראבראשית ב כאשר ,ומשיב. תאלקים א דהיינו ',אכך

כל האותיות, ה לעשות את העולם"רצה הקב ואלפיים שנה מטרם שנברא. סתומותעודהיו

.ה מסתכל ומשתעשע באותיות"היה הקב, העולם) א, שתי קושיות מקשה, ביאור הדברים

בהתחלת ב בהפוכא"האותיות אלמה באו למה נכפלו) ב. 'כ א"ואח' מתחילה ב, התורה

ביתין דשתי ' שמתחילה ב, אותן האותיות אלפין דשתי' כ ב" ואח,בראשית בראהמלות .אלהים אתהמלות

,ה למעבד עלמא"כד בעא קב, ומשיב רצה להוציא את, שהוא בינה, ה"בעת שהקב

שהן, היו עוד האותיות, עולם' ן שהם נק"הזוסתימין , שנקראים אותיות, ן"הכלים של זו

ולא היו , א"ר שהן או"שהיו נכללות בגה, אלפין שנין' ב' וחכמה ובינה נק. נודעים

ן כלולות"היו האותיות דזו, טרם דברא עלמאומב"בחו

לג הקדמת ספר הזהר

.ומסופא ארישייה )פ אתוון קמיה )ע אתו כל, כד בעא למברי עלמא )ס )כג

מסורת הזהר ב א לך רעח שי וירא א וישלח קלא מקץ רמ ויגש א ויחי תלה תרומה תע תרלה פקודי יב ויקרא קלד צו" ב)ס

ח"ז. טז' דז"ת ויגש ב )פ: פח . עד: סו ' דח"ז. טז' דז"ת ויגש ב )ע. כז' דח"זה פו קכד של

.פח: סו ' ד

דרב המנונא סבא הסולם אותיות ן שבתוך"כ מכונה התכללות זו דזו"ע, ב"בחועד דלא ברא , אלפין שנין' באשר , ב"חו

,ה ואשתעשע בהו"הוה מסתכל קב, עלמאאלפין ' ן בהב"לבחינת מן "כי אז היו הזו

ן גורמים תמיד שעשועים"והמ, ב"שהם חו, שנין ב"ן בחו"שבעת ההיא שהיו למ, ש"וז, לעליון

.ה ואשתעשע בהו"הוה מסתכל קב

כשרצה : ' וכוכד בעא למברי) כגבאו כל האותיות לפניו , לברוא את העולם

להכנס 'תוהתחילה אות , מסופן לראשן, טוב לפניך: יםאמרה רבון העולמ. בתחילה

כי אני חותמת הטבעת , לברוא בי את העולםאות אחרונה שבמלה , כלומר,תשלך שהיא אמ

יפה למלך . אמתבשם ואתה נקרא .תאמ. ולברוא בי את העולם, להתחיל באות אמת

אבל , וישרה את, יפה את: ה "אמר לה הקבמשום , אין את ראויה לברוא בך את העולם

על מצחותיהם שלשאת עתידה להיות רשומה עד 'אשקיימו את התורה מן , אנשי האמונה

, ועוד.)ה"ש שבת נ"כע( וברשימתך ימותו ',תהיא אות 'תכלומר ש ,תשאת חותם המו

אין , ומשום שאת כך.תאחרונה גם במלה מו .מיד יצאה. את ראויה לברוא בך את העולם

בעת שהתחיל לברר את , ביאור הדברים

באו כל, כדי למברי אותםב, עולם' ן הנק"הזו שהיא'תהחל ב, ה"ן קמיה דקב"האותיות דזו

שהיא רישא 'אסופא דכלהו אתוון ומסיים בוענין ביאתן מסופא ארישייהו . דכלהו אתוון ,ן"הוא משום שבאו בסוד מ, ב"ולא כסדרן בא

וסדר . 'ק וכו"שבהם מסודרים כן בסוד תשר שהם ממעלה, ד"ג בסדרן הוא רק בסוד מ"אב

,ד"סדרן הפוך תמיד מהמ, ן"אבל המ. למטה ש"ח שה"ש בז"כמ(. להיותו ממטה למעלה

:)סו

והנה הדרוש הזה של האותיות הוא עמוק אתן לך , ובכדי לבארו באפס מה, מכל עמוק

. הקדמה קצרה על הקפו של הדרוש הזה ,שכלול וקיום, כי בריאת העולם פירושו: והוא

מור הכונה באופן שיוכל העולם להתקיים ולג )ב"ע' י דף ב"דפו(

ונודע שזה לעומת זה עשה . שעליה נברא ,שפירושו שכנגד כל כח שיש בקדושה. אלהים

, א כנגד הקדושה"ה כח שקול בס"עשה הקב כן, ע דקדושה"עולמות אבי' כמו שיש ד

כ "וע, ע דטומאה כנגדם"עולמות אבי' יש דא בעולם עשיה לא יוכר בין עובד אלקים לל

שאין בירור כלל בין קדושה, שפירושו, עבדוז קשה " ולפי)ג בהקדמה"מ' ח ש"ע(לטומאה

כי איך , איך אפשר לעולם שיתקיים, מאד .בין קדושה לטומאה, נדע להבדיל בין טוב לרע

כי : והוא, אמנם יש בירור אחד חשוב מאד כ הנכשלים"וע, אל אחר אסתרס ולא עביד פרי

מתייבש , טומאהע ד"בו ללכת בדרכי אבי ,מקורם ואין להם שום פירות רוחניות לברכה. והם נובלים והולכים עד שנסתמים לגמרי

והפוכו הם הדבקים בקדושה שזוכים לברכה כעץ שתול על פלגי מים , במעשה ידיהם

אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל והוא הבירור)'תהלים א( .אשר יעשה יצליח

, לדעת אם הוא קדושה,היחיד שבעולם העשיהובחנוני נא , ס הכתוב"וז. ו להיפך"או ח

אם לא אפתח, צבאות' בזאת אמר הלכם את ארובות השמים והריקותי לכם

ושבתם , ואחר כך כתוב.ברכה עד בלי די וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים

שאין , הרי מפורש).'מלאכי ג( .ללא עבדו ,ללא עבדולהבחין כלל בין עובד אלהים

כי , רק בסוד הברכה בלבד ולא בשום דבר .ובחנוני נא בזאת, כ כתוב"ע

וזהו הקוטב של כל הדרוש הזה של כי באו כל האותיות כולן אף אחת , האותיות

בכדי לברוא העולם בהוראת , מהן לא תחסרכי , מדרגתה בקדושה המיוחדת לאותה האות

הן פרטות כל ראשי המדרגות , ב אותיות"כ וכל אות מהן, ע"העולמות אבי' מצאות בדהנ

, להורות, היתה חושבת את מעלת מדרגתהיוכלו בני העולם , שעל ידי השגת מדרגתה

בכדי להגיע, להגביר את הקדושה על הקליפותה השיב לכל "והקב. אל גמר התיקון הנרצה

,שיש כנגדה אותו הכח גם בקליפות, אחת מהן שום . דהועל כן לא ישיגו בני העולם על י

בירור

הקדמת ספר הזהר לד

ניחא קמך למברי בי: רבון עלמין, אמרה, למיעל ברישא )צ ת )צ שריאת את יאות, אמת )ר ואת אתקריאת, אמת, חותמא דגושפנקא דילך )ק דאנא, עלמא

האה יאות אנת וזכ"אמר לה קב. ולמברי בי עלמא, למלכא למשרי באות אמת ת רשים )ש הואיל ואנת זמינא למהוי, נת כדאי למברי בך עלמאאלא לית א, אנת

וברשימו דילך', ועד ת' דקיימו אורייתא מא, דגוברין מהימנין )ק על מצחין

מסורת הזהר קי בהשמטות) ת"ו(ויגש ג יתרו צט ) ת"ו( להלן ריג )צ ת פנחס"ג צ"י חקת יז בלק שלט בח"ד. רעד' ב ד"ח

חלופי גרסאות ).ל"אה(א אמת א למלכ" נת

ז"ת תרומה נז מצורע לו האזינו רי )ק). ת"ו. (צא. פח: ח ' דח"ז: טז . ח' דז"ת) ת"ו(תסד 'ג ד"תס: ד ' בהקדמה דז"ת נשא רעח האזינו רי )ר. ש רד" שהח"ז. סח: סד ' ב ד"תכ. ד' בהקדמה ד

. נח רפח וירא ק ויגש ג)ש. צה: צד והתוית תו על ' ביחזקאל ט' פי) ק. ד ותמצא טעם למה באים למפרע"בתיקונים דף ע' עי) צ דרך אמת .'מצחות וגו

דרב המנונא סבא הסולם אותיות

שהוראת מדרגתה ,'בעד שבאה ה, בירור', שכנגדה אין שום לעומת בקלי, היא הברכה

ואז . ל"כי אל אחר אסתרס ולא עביד פרי כנ הא ודאי בך אברי, ה"אמר לה הקב

כי בה לבד יש בירור והבחן . ' וכועלמאמשום שלא , ללא עבדו' לדעת בין עובד ה בה ודאי יתקיים, כ"וע. א"נמצא לה לעומת בס

עלמא לברר ולהגביר את הקדושה על מרכבות ויבואו לגמר. הטומאה עד שיבולע המות לנצח

.התיקון

ב "ענין התחלקות כ, גם יש לדעת בכלל, בינה: ןשה, מדרגות בדרך כלל' האותיות לג

, כי למעלה מבינה אין כלים. מלכות, א"ז' ב האותיות שבבינה נק"וכ. שהם האותיות א הן אתוון"ב האותיות שבז"וכ, אתוון רברבין

ב האותיות שבמלכות הן אתוון "וכ, סתם' ז הן מתחלקות בדרך פרט לג"ועד. זעירין ב אותיות"כי בכ. ומלכות, א"ז, בינה: מדרגות

ב "וכן בכ, א ומלכות"ז, שבבינה יש בינהב "כ כ"כי ע. ב שבמלכות"וכן בכ, א"שבז

,ליחידות: דרגות' האותיות עצמן מתחלקות לג ',עד אות ט' שהיחידות מא. לעשרות ולמאות

', ד עד אות צ"והעשרות מיו, ס דבינה"הן ט ולכן אין. א והמאות הן מהנוקבא"ס דז"הן ט

כי אינה , ת"אותיות קרש' במלכות כי אם דא שמחזה שלו "של הז' ספי' פסת רק דתו

הן ת"ש, ה" הן נור"ק, ם"שהן נהי, ולמטה .יסוד ומלכות

שיחידות הן , הרי נודע, ואין להקשותוהענין . א ומאות באמא"ועשרות בז, בנוקבא

כי תמיד יש ערך הפוך בין האורות : הוא שהעליונים באים , שבכלים נבחן, לכלים )ב"ע' י דף ב"דפו(

שבהם התחתונים , והפוכו באורות, בתחילה באופן שאם אין שם אלא יחידות. באים תחילה

אין שם אלא בחינת,'י עד 'אשהם מ, דכלים ,ואם באות גם העשרות דכלים. מלכות דאורותואם נשלמות גם . א דאורות"בא גם אור הז באים האורות של ,ת"קרשהמאות דכלים

המאות כ נבחנות"וע. שהם מאות, הבינה. והיחידות למלכות, א"והעשרות לז, לבינה

שיחידות, הכלים לבדן הוא בהיפוך' אמנם מבחי .ומאות בנוקבא, א"ועשרות בז, באמא

' תאות

,פירוש. ' וכולמיעל' שריאת את ת, ש"וז יש לה מדרגה, ב"כי ידעת שכל אות ואות מהא

שהיא 'תולפיכך טענה ה. מיוחדת בשליטתהכלול העולם מכל האותיות יותר ראויה לש

והיא חותמא , לפי שבה שליטת האמת, כולן .דגושפנקא דמלכאכי נודע שאין הסטרא אחרא , והענין הוא

מתקיים אלא ממה שהקדושה מאירה לו נהירוס " וה,ורגליה יורדות מותס "שה, דקיק

הנמשכת'קס רגל ה" וז.ומלכותו בכל משלהרו הרומזת על נהי, למטה משורת האותיות כ לא תמצא"וע. א"דקיק שהמלכות נותנת לס

,'קב האותיות יציאת רגל למטה רק ב"בכל כ ת"קרשכי , שהיא שייכת לאותיות המלכות

אמנם בתחילה היתה הרגל . ל"הן במלכות כנ מתחלת להמשך למטה 'תהשמאלית של ה

ה שתהיה אחיזתו של "וראה הקב, מהשורה כ הפסיק אותה"ע, א חזקה יותר מדאי"הסוהחזיר רגלה להסתיים בשוה עם , ה"הקב

ולכן נתעבתה הרגל השמאלית, השורה דקדושהשלה

לה הקדמת ספר הזהר

לית אנת כדאי למברי בך, הואיל ואנת כך, דאנת חותמא דמות, ועוד. ימותון .מיד נפקת. עלמא

ניחא קמך למברי, רבון עלמין: אמרה קמיה, קמיה ש )ת עאלת את) כד

ורת הזהרמס ז"תי פנחס תפו תרמ תתנד "ד. רעד' דב"ח ויגש ד בשלח רי משפטים שעג תעו תפא בהשמטות )ת

ש"שה: ח ' דח"ז: קיא ' ט ד"תס: נה ' א ד"תכ: מ : לט ' ט ד"תי. כו' י ד"ת. טז. טו. ט' בהקדמה ד

.קיב. צח' דח"תק. פח' רות ד. ע: ס' ד

דרב המנונא סבא הסולם אותיות נתכפל, כי החלק הנמשך לחוץ שהחזירה, להש

ומחמת זה לא מגיעה ממנה שום , עליה שם אלא שנתתקנה, ולא עוד, א"וס' הארה אל הקלי

השומר על הקליפות, להיות חותמא דגושפנקא, שלא להתקרב לינק דרך שם מן הקדושה

וענין ההארה הדקיקה . וכל הנוגע בה ימותכי , 'קנעשה באות ' הנצרכת לקיום הקלי

, מצד היותה האות היותר גבוהה שבמלכות כ אין פחד מאחיזה"ע, א"והס' ורחוקה מהקלי להורות,קוף' ומטעם זה נק. 'יתירה אל הקלי

', א והקלי"שממנה באה תחילת הכח אל הס להדמות אל פרצופי הקדושה, אדם בליעל' הנק

, כמו הקוף הדומה לאדם,זה לעומת זהבסוד והן משקרין בשמא, יהןוטועים בני אדם אחר

.ה"דקודשא בדאנא חותמא כיון ,'תוזה שטענה ה שאנכי עומדת בסיום כל ,דגושפנקא דילך

ואיני נותנת לקליפות להתקרב ולינק , פרצוף לפיכך מהראוי, מהקדושה ולשקר בשמא דילך

ועל ידי יהיו כל הבירורים , שיברא בי העולםויובטחו בני העולם , א לקדושה"בין הס

.עודתםלתואת אתקריאת אמת יאות וזה אמרו

למלכא למשרי באת אמת ולמברי בי שמורה , כיון שהשם שלך אמת' פי,עלמא

י השגת מדת "שאי אפשר להדבק בך זולת ע, לכן יאות למלכא למשרי באות אמת, האמת

כי במדתי ירחיקו בני , ולמברי בי עלמא ואז, ויתדבקו בך, א והקליפות"העולם את הס

וזה . בני העולם מובטחים לגמר התיקוןיהיו , לכל קוראיו' קרוב ה: שאיתא בזוהר לכל אשר, חזר ואמר, למאן קרוב

וכי אית מאן דיקרי ליה, יקראוהו באמת ההוא מאן, אין, אבא' אמר ר, בשקרא

דכתיב, מנלן. דקרי ולא ידע למאן דקרי, מאי באמת, לכל אשר יקראוהו באמת דהוא שלימאבחותמא דגושפנקא דמלכא

).א"ז ע"האזינו דף רצ( .דכולא )ב"ע' י דף ב"דפו(

כי היא אינה ראויה , ה"והשיב לה הקב משום שבכוחה יהיו הדינים, למברי בה עלמא שהרי אפילו צדיקים גמורים, קשים יותר מדאי

וקיימו את , שכבר זכו לרשימו דחותמא שלה ,מ נענשין מכחה קשה" מ,'ת עד 'אהתורה משבת ' ש במ"כמ. לא מיחו ברשעיםמשום ש

, כ חותמא דמות" ועוד שהיא ג).א"ה ע"דף נ(כי לא נתקבצו , שמכחה נתהוה המות בעולם

אלא משום שהנחש זייף , בני האדם למיתה. ר בעץ הדעת"החותם שלה והחטיא לאדה

ולפיכך אי אפשר )ב"תקון כ(ש בתקונים "כמ .שיוכל העולם להתקיים על ידה

' שאות

נכנסה לפניו : ' וכו'אלת את שע) כדטוב , רבון העולמים: אמרה לפניו .'שאות

י בי נקראכ, לפניך לברוא בי את העולם .ויפה לברוא את העולם בשם קדוש, דיששמך

, ואמיתית את, וטובה את, יפה את: אמר לה אבל משום שאותיות שקר לקחו אותך להיות

כי, איני רוצה לברוא את העולם בך, עמהן 'ר' קאלא אם האותיות , קרשלא יתקיים .יקחו אותך

.סיומין יש לה לנוקבא' ב, ביאור הדברים וסיום ,'תוהיא ה, מלכות דמלכות' נק' הא והענין .'שוהוא ה, יסוד דמלכות' נק' הב 'תנבחנת ה, א"כי בהיותה בלי בנין מאו, הוא

ש לעיל בדיבור"כמ, שהיא דינא קשיא, לסיומאא "י או"תה בבנין פרצוף עובהיו. הסמוך אשר,'שנעשית בסיום שלה אות , עילאין

ת " מורים על הארת חג'שהראשים של ה' גבנקודת הסיום , א"י הז"שמקבלת ע, דאמאבמדבר (' ה באר חפרוה שרים וגו"בסו. שלה

י הארה זו נעשית כלי לקבל מאה " כי ע).א"כבסוד אין האשה כורתת ברית , א"וברכות מ

כי ,.)ב"סנהדרין כ(עשאה כלי אלא למי שלקבל מאה ברכאן , נעשית בזה לבית קבול

כ נקרא הסיום הזה בשם "וע. א"מהיסוד דז כי כל ישוב ,נקודה האמצעית דישובא

העולם

הקדמת ספר הזהר לו

:אמר לה. ויאות למברי עלמא בשמא קדישא, י"דבי אתקרי שמך שד, בי עלמאאבל הואיל ואתוון דזיופא נטלין לך למהוי, ת וקשוט אנתיאות אנת וטב אנ

דרב המנונא סבא הסולם אותיות . כ בשם יסוד הנוקבא"ג' ונק, העולם ממנה בא ,'ת אות אמת כמו ה'שאות ' ולפיכך נק

כי מלת חותם . חותמא דמלכא כמוה' וכן נקמורה על סיום ', הא. היא רבת משמעות

, הבא בסיום הכתב,כמו חותם המלך, הפרצוף כי חותם המלך, הוא' והב. הנכתב בשם המלך

תקון (ש בתקונים "הוא כמו המלך עצמו כמ

הכי דחילין מרשימו דחותמא דמלכא ,)ב"כ ומטעם זה נקרא החותם.כאילו הוי מלכא

כ כל האמתיות ניכרת מתוך "כי ע, אות אמת כי ,'ת על ה'שאמנם עולה מעלת ה. החותם

שאמר: שפירושו.י"שדם בסוד הש' נק'שה .).ב"חגיגה י(לעולמו די ואל תתפשט יותר

ומורה בזה על בנין העולם מבחינת הישוב ואל , ובה אמר לעולמו די,'ששנסתיים רק ב

כ נקראת נקודת " וע.'תתתפשט בבחינת ה . בשם נקודה אמצעית דישובא'שהסיום ד

ניחא קמך למברי בי', שוזו טענת ה

כי אחר י'שמך שדדבי אתקרי , עלמא משום מדת הדין הקשה 'תשראתה שדחה ה

ה יבחר את"שהקב, בעצמה'שחשבה ה, שבהשהרי יש לה כל , מדתה למברי בה עלמא

, כי גם היא חותם המלך',תהמעלות של ה ,ועוד לה מעלה נוספת. וגם היא אות אמת

כי היא נבחרת לסיומא,י"שדהשם ' כי בה נקכ " ע,'תולא ה, ישוב העולם' יחדנוקבא לב

ה שיברא "מצאה עוז בעצמה לבא לפני הקב .העולם במדתה

פ שמעלתך " אע,'של, ה"השיב לה הקב

הנה דוקא משום , כמו שאמרת, גדולה מאד. הלעומת שלך בקליפה מתחזק ביותר, זאת אם לא היו, י לא היה מתקיים שקרא בעולםכ

',האותיות דזיוף ושקר של הקלי' בנטלין לךא "מקורות הן אל הס' כי ב', פי.'ר' קשהם

, האחד הוא בחינת הארה דקיק: 'ולכל הקלי שהקדושה בעצמה מאירה להן כדי להיות לה

שלא תתבטלנה כל זמן שיש צורך בהן , קיוםומצד זה אין בנינן . להעניש את הרשעים

והוא רק כדי , גדול כי ההארה מועטת מאד ק"ו' הוא בבחי' שהזכר דקלי, חיותן בלבדרק בבחינת נקודה בלי ' והנוק, בלי ראש

וכבר ידעת שהארה דקיק זו . התפשטות כלל שבזה התחלת כחן ,'קי אות "נמשכת להן ע

כקוף בפני, ע דקדושה"להדמות אל האדם דבי )ב"ע' י דף ב"דפו(

קהלת(ס זה לעומת זה עשה אלהים "שה. אדם

הוא מחמת קלקול , א"אל הס' ומקור ב).'זי מעשיהם הרעים מוציאים " שע.התחתונים

שהקלקול הראשון, אורות דקדושה אל הקליפות שמכח זה נעשה להן בנין, ד"היה בחטא דעצה

.כמו שיש לקדושה, ע"פרצופין ובאבי' גדול בה

שזה מורה ,'רהזה הוא אות ' והמקור הבשעולות ומתאחזות עד הבינה דמלכות שהיא

של ב האותיות" כי נתבאר לעיל שכ,'דאות , א מלכות"לבינה ז, המלכות נחלקות בה

.והמאות מלכות, א"והעשרות ז, שהיחידות בינה ב אותיות דמלכות עומדת" של כ'דונמצאת הר " הן גג"אב כי, ת דבינה שלה"בהתחלת ז

.ק דבינה שבמלכות" הן ו'ט ואילך עד ה'דומה זו מורה על בחינת העוני 'דוסוד ה

לית להכי , והמסכנות שבמלכות בכללה ממה דיהיבאלא, 'מגרמה ולא מידלמלכות

ומדתה זו נרשמת . כנודע, א" זלה בעלה ת"דלכי במילואה היא . שלה'דבסוד ה

זוית ' בחי'דויש לה ל, מלשון דלות וריקניתשזה מורה על בליטת החסדים , בולטת בגגה

זו'גש, שמלפניה'ג לוקחת מן ה'דשה, שבה שכנגדה' מבחיהמקבלת, ר דבינה שלה"היא מג

ששם , והוא מבחינה שכנגדה בבינה, א"בז מלשון גומל'ג' כ נק"וע. החסדים בשפע גדול

ד עםס כי הוא גומל ח).ד"שבת ק(, חסדים דלית לה מגרמה ולא מידי ומשפעת לה 'דה

נרמזה בזויות, ובליטת חסדים זו. חסדים בשפע .'דשבגגה של ה

הוא, אמנם הלעומת של המלכות דקדושה ואינה רוצהדל גאהס "שה, רגן מפריד אלוףנ

אלא, ולהיות נכנעת אליה'גלהיות מקבלת מהי "וע, שמתיימרת להיות ראש בגאוה גדולה

שהיא בליטת ,'דפגם זה נמחקה הזוית מן ה כי מחיקת ,דל ורשונעשתה , חסדים שבה דהיינו 'ר עושה אותה צורת 'דהזוית מן ה

).'קהלת ד(ס גם במלכותו נולד רש " שז,רשא ונוקבא דקדושה הוא בסוד "והיחוד של הז

והוא משפיע, א"ס דז" הוא טח"א כי ,ד"אחז נעשית "שעי, דמלכות'ג דבינה אל 'גמן

בזוית בולטת בחסדים 'דהמלכות בסוד ביחודאחדן לבשר "ז נעשים הזו"ועי, בשפעונמצא בעת שהתחתונים מקלקלים . גמור

א להתאחז "סמעשיהם נותנים כח למלכות ד'בד

לז הקדמת ספר הזהר

דלא יתקיים שקרא אלא אי יטלון )א דבגין, עמהון לא בעינא למברי בך עלמא .ק ר )ב לך

,דבעי למימר שקרא יטול יסודא דקשוט בקדמיתא )ג מאן, מכאן) כה את קשוט דאבהתן, את קשוט איהו )א ש דהא את, יוקים ליה שקרא )ד ולבתר

ובגין, אתוון דאתחזיאו על סטרא בישא אינון ר )ו ק )ה . בהתייחדואד.כיון דחמאת הכי נפקת מקמיה ב. הוי קשר א בגווייהו שלאתקיימא נטלי את

מסורת הזהר

בהשמטות)ב: ח' בסתרי אותיות דח"ז ויגש ד )א ח"ז: טז ' דז"תי וקרא טז יז "ד. רנג' דא"ח

חלופי גרסאות .א דבי" נב). ל"אה(ג הוי "א ל" נא

י משפטים תקלג "ד: רנג ' דא"ח ויגש ד בהשמטות )ה. פקודי תתסג)ד. ויקהל תח)ג. פח: ח ' ד מקץ רמא ויגש ד )ו. ע. מב: ח ' דח"ז: טז ' בהקדמה דז"תתרומה תיג תעה תשס ויקרא יג טז

. רעד: רעג ' דב"חת י יתרו קי קיח קנג רז רכב רכט ויקהל רצו בהשמטו"ד: רנג ' דא"חבהשמטות :קמז ' דח"תק: ח ' דח"ז: קיא ' ט ד"תס: בהקדמה ד טז ז"תי ויקרא יא טז חקת יז "ד: רעה

.'ב א"תרומה קנ' ד א"ב מקץ ר"ג ע"בראשית נ) א דרך אמת

דרב המנונא סבא הסולם אותיותלמחוק הזוית הבולטת . שהיא המלכות'דב

ד"אח מ ואז נעשה,'רולעשותה , בחסדים .ן דקדושה" ואלהים אחרים נאחזים בזו,ר"אח ).ז"משלי ט (ס ונרגן מפריד אלוף"שז

ל חומסות "א הנ" דסר"קואז נבחן שויסוד , שהיא אות אמת,'שלהן את חותם ה

, א"שהיא בית הקבול של יסוד דז, הנוקבא ,א"הנה עתה הגיע זה לאל אחר דס, ל"כנ

,א" דסיסוד אל הנוקבא' זו בחי'שכי נבנה ב ובחינת, ס שלמות עם ראש"א בע"כ הס"וגדל ע

, שעשקה נעשית לה לנקודה דחורבא'שהומכאן נבנו , א"כי מחורבן הקדושה נבנה הס

איך , והנה נתבאר. ע דאדם בליעל"האבי אתוון' כ נק"וע, א"מקורות של הס' הן בר"ק

כדי, ל"א זייף אותן על דרך הנ"כי הס, דזיופיכדי להבנות , ד דקדושהלהחריב הבנין ויחוי "ע, והוא בעיקר, ל"כנ, מחורבן הקדושה

שהיא צורת היסוד ,'ששהמשיכה להן את ה 'די הזיוף של ה"אל חלקן ורשותה ע', דנוק

ונעשה בנין לפרצופי, שזייפו אחד לאחר,'רל הרי שלא היו מתקיימים שקרא. אלהים אחרים

ר"קאם לא היו , וזיוף בבנין גדול כל כך .'שחומסות להן את הא "דס

יאות אנת', שה ל"וזה שהשיב לה הקב אבל הואיל ואתוון, וטב אנת וקשוט אנת

דזיופא נטלין לך למהוי עמהון לא בעינא דבגין דלא יתקיים, למברי בך עלמא

דהיינו ר"שקרא אלא אי יטלון לך ק )ב"ע' י דף ב"דפו(

א "שלא היה בנין לזיוף ולשקר דס, רואכמב ולפיכך אין,'שיו חומסות להן את האם לא ה

כי הלעומת , לברוא את העולם על ידי מדתהואין גמר התיקון בטוח , שלה שקולה כנגדה

.על ידה 'ר' קאות

מכאן: ' וכומכאן מאן דבעי) כהיקח , מי הרוצה לומר שקרשכל, ענשמ

.ואחר כך יקיים לו השקר, בתחילתו יסוד אמתות אמת שבה א, אות אמת היא,'שכי אות

רומזים'שהקוים שב' כי ג, נתיחדו האבות

אותיות הן 'ר' קו. ת"אבות שהם חג' על ג כי הסטרא אחרא היא, הנראות על צד הרע

מפני שהוא יונק, בלי חום שהיא חיות,קר ל"כנ(מן המלכות בעת שהיא ימא דקאפו

וכדי )ה ימא דקאפו"ז ד"דף מ' בראשית א ,ונעשה, בתוכן'ש הן לוקחות אות, שיתקיימוכיון . שהוא לשון חיזוק וקיום,קשר, הצירוף

.יצאה מלפניו, ראתה כן'ששה ת דבינה"שהארת חג, ש לעיל"כמ. פירוש

בנתה את נקודת, א"י יסוד דז"המושפעין לה עלבחינת כלי ובית קבול , הסיום של הנוקבא ש"וז, אבות' ת נק"והחג. א"למאה ברכאן מהז

ומשום זה נקרא אות ,דאבהתן אתיחדו בה .ש"ל ע"כנ, אמת

ר אתוון דאתחזיאו על סטרא"ק

כבר נתבאר זה לעיל בסמוך כי:בישא נטלי, ש"וז. ש"א ע"המקורות של הס' הן ב

את

הקדמת ספר הזהר לח

ניחא קמך למברי בי, רבון עלמא: אמרה קמיה צ )ז עאלת את) כו דכתיב, בי רשים, דאתקריאת צדיק, ואנת, םבי חתימין צדיקי*) , דאנא,אעלמ

,צדי אנת, צדי: אמר לה ג .ובי יאות למברי עלמא, צדקות אהב' כי צדיק ה )ח ,לית אנת צריך לאתגליא כל כך, אבל אנת צריך למהוי טמירא, וצדיק אנת

דשמא דברית י אתיא, אלהי צ ,ט"מ. בגין דלא למיהב פתחון פה לעלמא

מסורת הזהרי יתרו קסה "ד: רנג' דא"חש ה בהשמטות ויג)ז

:ח ' דח" ז:טז : טו ' בהקדמה דז"תקפח קצט

ותסארחלופי ג ).ל"אה(, ל צדי צדיק אנת וצדיק אתקריאת"א א" נג

.ויחי תרסח תרומה תתיא כי תשא קיד ויקרא רמד רסה) תהלים יא ()ח. ע' ש ד"שה

דרב המנונה סבא הסולם אותיות כי על ידי :ייהו הוי קשרבגוו' את ש

הן חומסות, דאחד' מחיקתן את הזוית של הד ,'שלתוכן את היסוד דנוקבא דקדושה שהיא

י" שע'שבאות ה' ונבנה היסוד דנוקבא דקלי, זה נעשה להן אחיזה גדולה ביותר בקדושה

כי קשר מורה שהאחיזה חזקה .קשר' הנק .מאד וקשה לנתק אותה

' צאות

נכנסה אות: ' וכו 'עאלת את צ) כו טוב לך לברוא, רבון העולם: אמרה לפניו. 'צ

ואתה , דיקיםצשבי חתומים , בי את העולםכי , שכתוב, רשום ביאתה, דיקצשנקרא וראוי לברוא בי את , צדקות אהב' צדיק ה, צדי את וצדיק את, צדי: אמר לה. העולם

אין את צריכה, אבל את צריכה להיות נסתרת ,להתחיל בך בריאת העולם, להתגלות כל כך

מהו . בשביל שלא לתת פתחון פה לעולם 'נ שהוא מפני, שצריכה להיות נסתרתהטעם ,שהוא ברית הקדוש, של השם'יובאה ה, היתה

.'צ ונעשתה. ונתאחדת עמה'נעל הורכבה ה את אדם "כי כשברא הקב, הואהדברוסוד

דהיינו , פרצופין בראו' ב,א"ם ז"שה, הראשוןוף זכר ופרצוף נקבה דבוקים זה לזה פרצ

מוחזרת 'י ומשום זה פניה של ה.באחוריהםפניה ,'י שה,'צ, כעין זה,'נמן ה, לאחור

ואינם מוחזרים , פניה לצד אחר,'נוה, לצד זה מסתכלת 'יאלא ה צכעין זה , פנים בפנים

מסתכלת למטה'נ וה,צלמעלה כעין זה יאנ: ה " עוד אמר לה הקב.'צכעין זה

דהיינו להפריד דבקות, עתיד לנסור אותך

של בחיבור ולעשות אותך ,אחור באחור שבךאבל במקום אחר תתעלה להיות , פנים בפנים

שצריכה . בהתחלת בריאת העולם, ולא מיד, כן שיורה שהארתה, אז להיות אחור באחור

)ב"ע' י דף ב"דפו(

.כ אין לברוא בה את העולם"וע. נסתרת .והלכה לה, מלפניו'צת יצאה או

' דיצכי אחר שראתה ה, ביאור הדברים, נדחתה מפני הדינין הקשים שבה'תשה מצאה עוז לחשוב. א שבה" מפני אחיזת הס'שוה

כי גם , שהיא ודאי ראויה למברי בה עלמאשאין , ונוסף עליהם, לה מעלת החותם כמותןבי חתימין ש "וז. א"בה שום אחיזה אל הס

י"ע, נו חותם אות ברית קודש דהיי,צדיקיםואנת . הדוחה כל החיצונים, מילה ופריעה

ה" כי גם הקב,דאתקריאת צדיק בי רשיםנתקנה בסוד צדיק וצדק כמו , שהוא הבינה

בסוד, א" באונור דבינה שנתתק"שהם ג, א"הז. בהאי נתיב דאמא יתיב, האי שביל דאבא

בקין תדיר בזווג חובסוד כתרין רחימין דמתצדקות ' הצדיק דכתיב . סיק לעלמיןדלא פ, צדקות.רומז על יסוד דאבא, צדיק,אהב

שהיא בחינת נצח והוד , רומז על יסוד דאמאומשום שהצדיק צדקות ', הנקראים צדקות ה

כ "וע. כ זווגייהו לא פסיק לעלמין"ע, אהב ועל, אני ראויה למברי בי עלמא: אמרה

ר ידי מדתי יתקיים העולם בדרך בטוח אל גמ .התיקון וצדיק, צדי אנת, צדי, אמר לה, ש"וזוכשהיסוד , א" אות צדי היא יסוד דז:אנת

ס "כי ט. צדיק' כלול יחד עם הנוקבא נק ', היא התחלת הנוק'ק וה,צדי עד 'יא הן מ"דז 'קהרי ה, וכשהנוקבא דבוקה ביסוד, ל"כנ

וזה . צדיק, אז היסוד' ונק, דבוקה בצדי במקומך ,נתצדי א, ה"ששיבח אותה הקב

כי את רשומה, במקומיוצדי אנת. א"ביסוד ז ,צדיק אנתוגם . כדברך, בזווג דלא פסיק, בי

של אחר 'קבסוד , כי גם הנוקבא כלולה בך. ז אינך ראויה למברי בך עלמא"ועכ. הצדי .לךוש וה"כמ

ש"וז

לט הקדמת ספר הזהר

ה לאדם הראשון"קבכד ברא , ורזא דא. קדישא ורכיב עלה ואתאחד בהדה ולא ,צ ד מהדר לאחורא כגוונא דא"כ אנפוי דיו"ובג. דו פרצופין בראו )ב )ט

אסתכלת צ כגוונא דא ד אסתכל לעילא ,צ אתהדרו אנפין באנפין כגוונא דא ולמעבד, לנסרא לך )ג דאנא זמין, תו ו: ה"אמר לה קב צ כגוונא דא ה לתתא .נפקת מקמיה ואזלת. לקאבל באתרא אחרא תסת, אפין באפין ז לך

מסורת הזהר

א קסה בשלח רלג פקודי רב ויקרא קנו שיח " ב)ט .לט. לח' ט ד" תיז"תתזריע מג קדושים סח במדבר ג

ע"ת: קז ' ט ד"תס: עח ' ח ד"תל. עת: עז ' ו ד"תל .קטו' דח" תק.ש רפג" שהח"ז: קכ ' ד

חלופי גרסאות

'יא כגוונא דא " נה ).ל"אה ('י א כגוונא דא" נד ).ל"אה(א גפין בגפין " נז. א תוב" נו, )ל"אה(

ן בינה ובקדמיתא לא הוו משגיחין"ד ורכיב על נו"והיינו יו' ח ב"אמור פ' ר חכמה עיין פ"אדה) ב דרך אמת

.א"א ע"בראשית כ) ג. 'ב ב"והאזינו רצ' ו ב"בספרא דצניעותא קע' באפין עיאפין

דרב המנונא סבא הסולם אותיות

אנת צריך למהוי טמירא לית, ש"וז

'ט נ"מ' וכו אנת צריך לאתגליא כל כך ,א כולל עמו הנוקבא"כי היסוד דז' פי:איהי

,ה"כמו שרמז לה הקב, בסוד צדיק'קשהיא ה ,'צ וכשהנוקבא כלולה בו בציור ה.צדיק אנת

היא בחינת 'נכי ה. 'היא מצטיירת בו כאות נ 'מו, ב"ר כח" הן ג'ל' כ' יכי , א"גבורה דז

זו נאמר אני בינה 'נועל . הן חסד וגבורה'נת " כי בגדלות בעת שהחג).משלי ח(לי גבורה .נעשית גבורה זו לבינה, ד כנודע"נעשים לחב

נעשית, ובעת קטנות שאבא הוציא אמא לחוץכי , כ רמיז בה נפילה" וע,'נהבינה לגבורה ל אבא שהוציא ק מכח"ר לו"נופלת מבחינת ג

.ן לחוץ מהראש"בינה וזו לית אנת צריך לאתגליאוזה אמרו

בגין דלא למיהב פתחון פה, כל כך דשמא' אתיא י, איהי' ט נ"לעלמא מ

,דברית קדישא רכיב עלה ואתאחד בהדה היא ציור אות 'צהנוקבא הכלולה ב, כלומר

, שהיא גבורה מבחינת בינה הנופלת, שבה'נ שהוא שמא, א עצמו" דז שבה היא יסוד'יוה

,והן עומדות בציור אחור באחור. דברית קדשאשר אחוריהן דבוקים זו בזו ופניהן מגולים

מסתכלת לחוץ ולא לצד'יכי פני ה, לצד חוץ מסתכלת לצד חוץ ולא לצד 'נ וכן פני ה,'נה , שזה רומז שיש אחיזה באחוריים שלהן,'יה ה"ובס, כ צריכים אחוריהן להיות נסתרים"וע

כדי שלא יתאחזו,)'מלכים ז( ואחוריהם ביתה לית אנת צריךש "וז. בהן החיצונים

)ב"ע' י דף ב"דפו(

לאתגליא כל כך בגין דלא למיהב פתחון כי מתוך שיש חסרון באחוריים,פה לעלמא

כדי שלא , הנך צריכה להיות בהסתר, שלךלתת פתחון פה אל החיצונים להתאחז שם

כ אינך ראויה למברי בך "וע, קיםבין הדב', אחיזה לקלי' כי גם בך תצויר בחי, עלמא, א"שהיסוד והמלכות הם בה אב, זו'צומכח

, בסוד דו פרצופין, א"ר אב"יצא גם אדהה לאדם "ורזא דא כד ברא קבש "וז

.הראשון דו פרצופין בראו

תו דאנא זמין לנסרא לך ולמעבד, ש"וז רא אחראלך אפין באפין אבל באת

אפשר לי , שמא תאמר, פירוש:תסתלק כמו שאנא , פ"למברי בך עלמא בבחינת פב

גם זו . פ"כ ולעשותך פב"זמין לנסרא לך אחפ עם "כי גם בעת שאתקן לך פב, אינה טענה

,הנה גם אז לא יהיה זה במקומך למטה, הנוקבאא "אלא רק על ידי עליה למקומי למקום או

הרי, יתוקן במקומךפ לא "וכיון שהפב, עלאין כ אינך"וע, בדרגתך' גם אז תהיה אחיזה לקלי עוד יותר ,תו, ש"וז. ראויה למברי בך עלמא

דאנא זמין לנסרא לך ולמעבר אפין , מזה אמת הוא שאני עתיד לנסרא לך באפין

אכן לא תהיה זאת במקומך , פ"ולעשותך פב זה יהיה במקום אבל באתרא אחרא תסתלק

כי אז תעלה ותלביש, א"ם אודהיינו במקו, אחראבל במקומך עצמך לא יתוקן זה עד , א"לאו

בעוד , ואיך אברא בך העולם. לגמר התיקון .שגם בך יש אחיזה לחיצונים

עאלת

הקדמת ספר הזהר מ

ניחא קמך למברי בי, רבון עלמין: אמרה קמיה, פ )י עאלת את) כזובי, ודא הוא פדות, י רשיםב, דהא פורקנא דאנת זמין למעבד בעלמא, עלמא

מסורת הזהר ח"ז: טז ' בהקדמה דז"תי "ד. רעד. רעג' דב"ח ויגש ה יתרו קמט קסט רז רכב רכט בהשמטות )י

: קד ח"תק. מב' ד

דרב המנונא סבא הסולם אותיות ' פאות

'פנכנסה אות : ' וכו'פעאלת את ) כזטוב לפניך , רבון העולמים: אמרה לפניו

כי הגאולה שאתה עתיד, א בי את העולםלברו. דותפכי זה הוא , לעשות בעולם רשומה בי

והיא . שהגאולה היא פדות מצרינו, כלומר

בי ראוי לברוא את כ"וע ,'פמתחלת באות אבל בך נרשם , יפה את: אמר לה. העולם

כעין הנחש שמכה ומביא ראשו, שע שבסתרפ ומרכל, כופף ראשו, כך מי שחוטא. לתוך גופו

, ומוציא את ידיו,שמעלים עצמו מעין רואהשראשה 'פוהיינו כמו צורתה של ה. לחטוא

שבה נרשם ,'ע לאות אמר וכן .כפופה לתוכהאמר . נוהעשיש בי : פ שאמרה "ואע. וןע

יצאה . לא אברא בך את העולם, ה"לה הקב .מלפניו

, פורקנא פירושו גאולה, ביאור הדברים

עתידה להיות בעולם כי הגאולה ה'פואמרה הכ היא ראויה שיברא בה "וע, רשומה בה

, כי הגלות והגאולה הנוהגים בעולם. העולם כי בעת שהנוקבא מחוסרת, הן תלויות בנוקבא

הנה אז גלו ישראל , מוחין' הנק, ר"בנין גי של מטה "כי א. ארץ ישראל, מעל אדמתם

שהיא , מכוונת נגד ארץ ישראל של מעלהמו שיש פירוד למעלה בין וכ. א"הנוקבא דז

כן . לנוקבא שהיא ארצו, ישראל' א שנק"הז וכשבני ישראל. ישראל שלמטה נפרדים מארצם

גורמים שישראל של מעלה, מטיבים מעשיהם ובונה אותה עם, שהיא ארצו, משפיע בנוקביה

ואז גם בני ישראל , פ"מוחין ומתיחד עמה פב .שלמטה זוכים לגאולה וגם הם שבים לאדמתם

א "שהז, ר של הנוקבא"ואלו המוחין דגהם באים אליה מלובשים תוך , בונה אותה

שמוח החכמה של הנוקבא, א"הנצח וההוד של ז. ומוח הבינה מלובש בהוד, מלובש בנצח

, א"הן נצח והוד דז' פ' עוהאותיות . כנודע, א" שהיא הוד דז'פוזוהי טענת ה. ל"כנ

פורקנא דאנת זמין למעבד בעלמא בי כי המוחין דנוקבא המביאים הגאולה.םרשי

ולכן אם תברא העולם , לעולם מתלבשים ביבמדתי הרי בלי ספק שיוכשרו לבא לגמר

.התיקון )ב"ע' י דף ב"דפו(

חשבה את עצמה ראויה למדת'פומה שה שהרי המוחין ,'עבריאת העולם יותר מן ה

'עשהם , ה"דנוקבא מתלבשים בשניהם בנו כ למה השבה" וא,'עהוא ה ועיקרם בנצח ש'פ ודאש " וז.'ע את עצמה ראויה יותר מן ה'פה

, כי הפדות היא רק במדת ההוד,הוא פדותשאמא פודה , וענין הפרות הוא.'פשהוא ה

ואז הנוקבא , תחילה את הנוקבא מן הדינין ס הכתוב כנשר יעיר קנו על"וה. ראויה לגאולה

, ל" ודרשו רז).ב"דברים ל(' גוזליו ירחף וגוואומר ', הנשר הזה רחמני הוא על בניו וכו

'עי( מוטב שיכנס החץ בי ואל יכנס בבני

כי נתבאר, פירוש).א"ב י"י דברים ל"רש אינו ראוי למוחין זולת ה"מלעיל אשר ה

,דאמא אוזיפת לבריתא מאנהא, י התיקון"עכי הנוקבא בהיותה ממקורה מצומצמת שלא

לא היתה, 'דהיינו מעת צמצום א, לקבל האוראלא משום שיצאה , יכולה לקבל שום מוחין

,ק בלי ראש"ונעשה ו, א"אמא חוץ מהראש דא, שלה אל הנוקבאה"אלאז נמשכו אתוון

לעיל ' עי(. ואתבני גם הנוקבא בשמא אלהים

שהוא,נשר' ואמא נק)ה וזה"ז ד"אות י ונחצית, כ יצאה לחוץ"וע, ן"רחמן על בניו זו

,חץ' דהיינו בחי, ק בלי ראש"קומתה לו י"שע, ביהחץמוטב שיכנס , ס שאמרה"שה

כן פדתה את הבנים מן הדינים ונעשו ראויים ס"וז. ל" כנה"אללקבל מוחין בהמאנין שלה

שאמא פודה את הנוקבא מדינין, פדות ופדיון. לא היתה ראויה למוחין, שלולא זה, שלה

שורה בעיקר על קו שמאל של , ופדות הזו, א"וכן על הוד דז, ה הדיניןהנוקבא ששמ

שהיא ראויה'פ ולפיכך חשבה ה.'פשהוא אות כי הפדות הזו מאמא מלובשת ,'עיותר מה

, משום שהדינין הם בקו שמאל'ערק בה ולא ב .ולא בקו ימין

יאות אנת אבל בך אתרשים , ש"וז כי כל הגאולות הנוהגות :פשע בטמירו

ק "אינן אלא בבחינת ו, בשתא אלפי שני ס"ה, ר דמוחין אלו"כי בחינת ג, מוחין דחיהד ,והמה נגנזו, א הפנימים ששמשו בנקודים"או

דהיינו אחר . ולא יתגלו זולת בגמר התיקון ר חטא והמשיך"שאדה, ד"שיתקן החטא דעצה

המוחין

מא הקדמת ספר הזהר

, פשע בטמירואבל בך אתרשים, יאות אנת: אמר לה . יאות למברי עלמא כפיף רישיה, מאן דחב, הכי, ואעיל רישיה בין גופיה, דחיויא דמחי )כ כגוונא

ה לא"אמר לה קב, דאית בי ענוה, ג דאמרה"אע, עון ע )ל וכן. ואפיק ידוי .נפקת מקמיה. אברי בך עלמא

מסורת הזהר

:יט : טו ' דז"ת יתרו צט משפטים תקלב )ל. במדבר נ)כ

דרב המנונא סבא םהסול אותיות ע דפרודא שלמטה"המוחין עילאין למקום בי

אלא בחינת, שאין שם המאנין דאמא, מפרסאס הפרסא שתחת "שה, מלכות המצומצמת

',ת דצמצום א"האצילות ששם עומדת עתה ה שלא יתפשטו ממנה, ומסיימת האורות דאצילות

שהמשיך השפע למטה מפרסא, י זה"וע. ולמטהס בא "שה, ם פשע בנוקבאדאצילות אתרשי

)ו"שבת קמ(, הנחש על חוה והטיל בה זוהמאאשר זוהמא זו לא תתוקן אלא בגמר התיקון

'בלע המות לנצח ומחה אדני הה "בסו כי החסרון)ה"ישעיה כ( .דמעה מעל כל פנים

' נק, א הפנימים שנגנזו"של המוחין דאו' דמעות שמוריד ה' ס ב"שה, בשם דמעותב אלו "חו, עיינין' ן כנגד בשה, לים הגדול ,ב"ס חו"כי עינים ה. שנגנזו ואינם, הפנימיים

מפח הזוהמא, ודמעות הן בחינת חסרון שבהם וזה גרם, ד"י חטא עצה"שנתערבה ונדמעה ע

' זהר בראשית א' עי(. מקדשין' החורבן של ב

ואומר הכתוב שאין הדמעות האלו )ד"אות רנ עת שיבולעזולת ב, נמחות מהפנים של הנוקבא

,ד לגמרי"דהיינו שיתוקן חטא עצה. המות לנצח ואז יאירו, שהוא המות לעולם, כי יתוקן הפשע

ב הפנימים "שהם חו, ר של מוחין דחיה"גה .'דמעה וכו' ונמצא שמחה אדני ה

אבל בך אתרשים, יאות אנת,וזה אמרוי "פ שיש בך פדות ע" כי אעפשע בטמירו

שהיא, ה לעולםי כן את מביאה גאול"שע, אמא, שכל הגאולות באות על ידיה, המוחין דחיה

, ז הרי הגאולות אלו מחוסרי השלימות"ועכהמקדשין ' וב, כי חזרו ונגלו מעל אדמתם

בך אתרשיםוהוא מטעם כי , חזרו ונחרבו כי הפדות דאמא עוד אין ,פשע בטמירו

, לגמרי, ד"ביכלתה למחות הפשע דחטא עצהכ אין "כי ע', לקליכ יש בך עוד אחיזה "וע

והם חסרים , ק דחיה"המוחין אלא מבחינת ו ולפי שיש בך אחיזה. ראש דמוחין דחיה' בחי .אינך ראויה שיברא העולם על ידיך', לקלי גוונא דחיויא דמחי ואעילכ, ש"וז

כי הפשע הזה להיותו :רישיה בין גופיה )ב"ע' י דף ב"דפו(

מחי לבני עלמאד, נמצא כח הנחש, בטמירוואי , עודו בכל תוקפו, והביא מיתה לעולםבדומה לנחש הנושך . אפשר להעביר אותו

שאז אי , ותיכף מכניס ראשו לגופו, לאדםכי אין הנחש נהרג אלא אם , אפשר להורגו ,ד" בעצהדחבוזה שגרם לאדם . פוגעין בראשו

, כלומר.ידוי דכפיף רישיה ואפיק, ולבניו הם, י הפדות דאמא"ים עשגם המוחין הנמשכ

ת "שהן חג, ורק ידוי, כפיפת ראש' בבחי הרי שאחיזת הנחש עוד. מתגלים במוחין ההם

כ אינה ראויה למברי בה " וע,'פנמצאת ב. כי לא תהיה ראויה לגמר התיקון, עלמא

.כמבואר ' עאות

ג דאמרה דאית"אע, עון' וכן ע, ש"וז. אמא עילאה נקראת ענוה: ' וכובי ענוה

מתלבש,'עשהוא , א"נודע שבהיות הנצח דזו היא עולה ומלבשת לאמא, עם המוחין בנוקבא

. ל"כנ, ואמא מקשטת לה בקישוטהא, עילאה' כי אמא שנק,דאית בי ענוהוזהו שאמרה

אמנם בשביל האי פשע . ענוה מתלבשת ביבנצח הוד , דאית בהו, ל בדיבור הסמוך"הנ לא ,'עה ל"לכן אמר לה קב, בטמירו, אלו

.אברי בך עלמאולא , ומה שמכנה כאן הפשע בלשון עון

הוא כי עיקר הפשע אתרשים,'פל ב"פשע כנא הוא " מפני שההוד דז,'פשהוא , בהוד

שבה נאחזו הקליפות , מהתכללות המלכות בו א כבר"אבל נצח דז. ל"ד כנ"מכח החטא דעצה שלפי האמת אין אחיזה, א"הוא מדת עצמו דז

בסוד בהדי הוצא לקי כרבא אלא, בו' לקליולכן . כנודע. גם בנצח' נאחזו הקלי)ב"ק צ"ב(

להורות כי , נבחן בו זה הקלקול בשם עוןבאמת ישר הוא אלא שנתעוות מכח חיבורו

בתלמוד עשר ספירות דף אלף' עי(. עם ההוד ).פ"ובאו, ה אבל"ד' צ

',עאלת אות ע', עומה שאינו אומר באות אלא שכללה יחד , יותכמו שאומר בכל האות

עם

הקדמת ספר הזהר מב

ניחא קמך למברי, עלמין*) רבון : אמרה קמיה , ס )מ עאלת את) כחאמר ז .לכל הנופלים' סומך ה )ע דכתיב, סמיכא לנפלין )נ דאית בי, בי עלמא

מסורת הזהר

יתרו פה פז פט צב קטו קמט קנח קפז קצג קצט)ט :טז ' דז"תר "ג צ"תשכ בחתרומה כב כג פנחס

חלופי גרסאות ).ל"אה(ה "ל קוב"א א" נז

'ע ד"ת: ח ' בהקדמה דז"תשמיני פ ) תהלים קמה ()ס. קכו' ע ד" תז"ת ) נ:עב ' דח"ז. קכו' ע ד"ת .קטו' דח"תק. קכו

דרב המנונא סבא הסולם אותיות

הוא מפני שנצח והוד הם תרי פלגי ,'פעם ה אלא, יכך עלו באמת שתיהן כאחתולפ, דגופא

.בזו אחר זו, שהזוהר מבאר טעם כל אחת לחוד

' סאות נכנסה אות: ' וכו'עאלת את ס) כח

טוב לפניך , רבון העולמים: אמרה לפניו ,'סמיכה סכי יש בי . לברוא בי את העולם

אמר. לכל הנופלים' ומך הס, שכתוב, לנופליםואל תזוזי , משום זה את צריכה למקומך: לה שבמלה, שאם את יוצאת ממקומך, ממנומאחר , אלו הנופלים מה יהיה עליהם,מךס

.מיד יצאה מלפניו. שהם סמוכים עליך

, א"ת דז" היא ת'ס אות, ביאור הדבריםב שנעשו "כי הכח, והיא בחינת בינה דגופא

,כנודע, ת"א לחסדים נשתנו שמייהו לחג"בז, ת"ר וז"גבחינות ' והנה הבינה נחלקה לב

א עילאין ומלבישין "ר שבה נעשו לאו"שהגונחשבין עוד לבחינת , א"מחזה ולמעלה דא

להיותם, פ שעומדים בגוף שלו"א אע"ראש דאסוף (בסוד כי חפץ חסד הוא , אור חסדים

ולפי שאינם מקבלים אור חכמה גם ).מיכה כ אין היציאה מהראש"ע, א"בהיותם בראש א

ראש' ם עוד לבחיונחשבי, ממעטת אותם כללר דבינה " מפני שאלו ג,'ס' והם נק. א"א

ומתפשטות בהן שש ספירות , א"נתקנו לאושהן , ת דבינה"אבל ז. ת עד החזה"ד חג"חב

ואינן עצם , ן בבינה"מבחינת התכללות הזוונעשו לפרצוף , הנה נתחלקו מהבינה, הבינה ,א"י דאו"ספירות תנה' המלבישים לד, ת"ישסו

והם צריכים להארת, א ולמטה"ושהם מחזה דאוכיון שיצאו , ן"בכדי להשפיע לזו, חכמה

,והם מחוסרי חכמה, א לבחינת גוף"מהראש דאק חסר "ונעשו ו, לכן נפגמו מחמת יציאתן

מטעם שהם תופסים, סתומה'ם' והן נק, ראש שהם מלבישים. א"י דאו"ספירות תנה' רק ד

ה "ד' במראות הסולם אות ב(' ועי. ל"שם כנ ).והוא

)א"ע' דף ג*) ב "ע' י דף ב"ודפ(

, האמורים'ם ו'סלוהנה התחלקות הבינה א שיצאה לבר מהראש "זה נעשה בבינה דא

ת שלו עד שליש תחתון"ונתפשטה בחג, א"דא .ן"והם חמשפיעים כל המוחין לזו. ת שבו"דת

כי בעת . אמנם לא כל העתים שוותן "שהתחתונים מטיבים מעשיהם ומעלים מ

א "הנה אז נעשים או, א"ן לאו"ן והזו"לזו ומשפיעים, א"ועולים לא, ת פרצוף אחד"וישסו

,א"א אל הז"מוחין שלימים בהארת חכמה מא כי, א אל הנוקבא בסוד מאה ברכות"והז 'םנעשתה אחת עם ה, א עילאין" שהיא או'סה

אכן. ת שעולים יחד למספר מאה"שהם ישסו, ם מעשיהםבעת שהתחתונים חוזרים ומקלקלין וחוזרים "נמצאים המוחין מסתלקים מהזו

ת "א וישסו"וגם או. ק ונקודה"לבחינת ו 'סנעשים שוב ל' א עי"מתחלקים זה מזה ואו שכל אחת, ת לבד"ד חג"שהיא שש ספירות חב

'םת שוב נעשים ל"וישסו, ד"כלולה מיו .ל"כנ. א לבד"י דאו"שהיא תנה, סתומה

ל הקטנות ן הם במצב הזה ש"ובעת שהזו

שאז. יש פחד מאחיזת הקליפות, ק ונקודה"דולכן . ע דפירודא"היו נופלים מאצילות לבי

, שלהם'סה' א עילאין מבחי"משפיעים להם או ,פ שהם רק אור חסדים"אשר אלו האורות אע

. ראש' מ הם נחשבים לאוירא דכיא ולבחי"מן "כ אין לשום קליפה אחיזה בזו"וע, ל"כנ

מגינים 'סכי אלו האורות ד, גם בעת הקטנות, אורות אלו בשם סמך' ולכן נק. עליהם

ן שלא יפלו מאצילות "להיותם סומכים לזו. ק בלי ראש"בעת היותם בקטנות בבחינת ו

.כמבואר דאית' וכו'עאלת את סוזה אמרו

לכל' בי סמיכא לנפלין דכתיב סומך ה שחשבה את עצמה, דהיינו כדאמרןהנופלים

כל האותיות שקדמו לה משוםיותר מוכשרת מן " יכולים להאיר אל הזו'סשהאורות של ה, בהיותם רק אור חסדים, גם בעת קטנותם

ואין באורות החסדים האלו שום אחיזה של משהו

מג הקדמת ספר הזהר

מה תהא, אי את נפיק מאתרך, ולא תזוז מניה, על דא אנת צריך לאתרך: לה .מיד נפקת מקמיה. הואיל ואינון סמיכין עלך, יןנפיל ח עלייהו דאינון

ניחא קמך למברי בי, אמרה קמיה רבון עלמא ,נ )ע עאלת את) כס,ן"נו: אמר לה. ותהלה דצדיקים נאוה תהלה, דבי כתיב נורא תהלות, עלמא

מסורת הזהר

ויצא לא יתרו עז פד תקי תצוה כז ויקהל רצח )ע בהקדמהז"ת אחרי מות קפו בהעלותך קל חקת יז

:ח ' דח"ז: קכה ' ע ד"ת: טז ' ד

חלופי גרסאות ).ל"אה(א נפלין " נח

דרב המנונא סבא הסולם אותיות

כי החיצונים בורחים מהאורות ', משהו לקלי ולפיכך היא חשבה את מדתה, ר דבינה"של ג

כי יכולה , ראויה ביותר למברי בה עלמא .שיהם מקולקליםלהגן על בני העולם גם כשמע

.'וגם אז לא תהיה אחיזה לקלי. ל"כנ ל על דא אנת צריך לאתרך"א, ש"וז

כיון שהמקום שלך, כלומר: ולא תזוז מניהלהגן עליהם בעת , הוא לסמוך את הנופליםהנה משום זה את , קלקולם של בני העולם

, צריכה להיות רק במקום הזה ולא לזוז מניה מדתך לשליטה ותהי, כי אם יברא בך העולם

נמצא שאלו הנופלים שהם , מספקת תמידיתן ישארו תמיד בקטנות ולא יתעוררו "זו

ן ולא יתגלו כל המוחין "התחתונים להעלות מ אלא. הגדולים שצריכים להביא לגמר התיקון

מקום' לבחי, את צריכה להמצא באתרך בלבדאבל . תיקון בעת שהתחתונים אינם כדאיים

להמשיך המוחין הגדוליםכשיהיו זכאים יוכלו .מכל הקומה בסוד מאה ברכות

אי את נפיק מאתרך מהוזה אמרו כי אז ישארו תהא עלייהו דאינון נפילין

הצריכים תמיד לסמיכא , נופלים' תמיד בבחי הואיל ואינון סמיכין עלךש "וז. דידךואין להם , כיון שהם רק סמיכין עלך, כלומר

כ אינך"ע. מםן לעמידה בפני עצ"שלימות לזו .ראויה לברא העולם במדתך

' נאות

.'ננכנסה אות : ' וכו'עאלת את נ) כטטוב לפניך לברוא , רבון העולם: אמרה לפניו

וכן. ורא תהלותנ, שבי כתוב, בי את העולםאמר . אוה תהלהנ ,כתובבתהלה של צדיקים

שובי למקומך כי בשבילך חזרה , נון: לה, כלומר. וכה עליהוהיי סמ, למקומה'סהאות

ס"שה, שהסמך, פילהנרשומה במלה ' הנחזרה בשבילם למקומה , לכל הנופלים' סומך ה

מיד חזרה .ל בדבור הסמוך"כנ, לסמוך אותם .ויצאה מלפניו, למקומה

)ב"ע' י דף ב"דפו(

'ס ראתה את האות 'נאחר שה. פירוש ,מטעם שאינה משמשת רק בעת קטנות, נדחית

חשבה. ל"כנ. נת סמיכה בלבדדהיינו רק לבחי ,שהיא ודאי ראויה לבריאת העולם, בעצמה'נה

וגם נוסף עליה שהיא'סלהיות בה כל מעלת ה כ אין לה אותו"וע, משמשת גם במוחין דגדלות

דבי כתיבש " וז.'סתה החהחסרון שמפניו נד ,'נא נקראת " כי הגבורה דז.נורא תהלות

ם שלמטעם היותה כולה נמתקת במדת הרחמי ומכח זו הגבורה נקרא. שערי בינה'נ' הבינה הנק

,תהלה' כי אמא עילאה נק,נורא תהלותא "הז כ נקרא"ע, וכיון שהגבורה שלו נמשכת מבינה

א משמשת ביסוד דגדלות" זו דז'ננורא תהלות ו' שאז נק, א בעת הזווג עם הנוקבא שלו"דז

.מכחו גם הנוקבא בשם תהלה כמו אמא עילאהא אחיד בתהלה עילאה ותהלה "זונמצא ה

.תתאה כאחד דבי כתיב' וכו'עאלת את נוזה אמרו כי בזה שאני נמצא לבחינת נורא תהלות

הריני ממשכת החסדים, א"גבורה וקו שמאל בז שהיא תהלה עילאה ונמצא'סהיוצאים מאות

כ "וע, ל"כנ, בסבתי נורא תהלות' א הנק"הזמשכים כי החסדים הנ,'סיש בי כל מעלות ה

ר ומרחיקים החיצונים"הם מבחינת ג, על ידה .'סהכל כמעלת ה, לגמרי מכל אחיזה שהיא

ותהלה דצדיקים נאוהועוד בי מעלה נוספת שהרי אני משמשת גם ביסוד דגדלות תהלה

איהי 'נ שאומר שם ד'צל באות "כנ, א"דז זו נבחנת 'נש, ה"עש, רכיב עלה'יואות

שאפילו בעת, םכי נתבאר ש, לתהלה דצדיקים משמשת גם אז, א"ן עולים לאו"הגדלות שהזו

אלא שממשכת, א"א בבחינת אב" זו ביסוד דז'נ, ל" הנ'סשהם סוד ' א עי"אוירא דכיא מאו

'יכי ה. בשם תהלה דצדיקים'נה' ואז נק ואז נקראת. שהיא צדיק יסוד עולם רכיב עלה

להיותה ממשכת מוחין דגדלות , נאוה תהלהלכותלמ

הקדמת ספר הזהר מד

מיד תבת לאתרה. והוי סמיך עלה, ך לאתרה"תוב לאתרך דהא בגינך תבת סמ .ונפקת מקמיה

ניחא קמך למברי בי, רבון עלמא: אמרה קמיה מ )פ לת אתאע) ל ,אבל לא אברי בך עלמא, הכי הוא ודאי: אמר לה . דבי אתקריאת מלך, עלמא

דהא לא יאות לעלמא, ךו לו )צ אנת, ב לאתרךתו, בגין דעלמא אצטריך למלך .למיקם בלא מלך

מסורת הזהר

: ס ' ש ד" שהח"ז: טז ' בהקדמה דז"ת להלן ריד בשלח רי ויקהל רצה אחרי מות קפז פנחס תפ )פ :קד ' דח"תק. ע. סו' ש ד" שהח" ז יתרו תקיג תרומה תקפב תרא)צ: קיז ' דח"תק. צא

נונא סבאדרב המ הסולם אותיותונמצא שכל היופי של המלכות , למלכות

'נולכן טענה ה. א" זו שביסוד דז'נמקובל מן כי בהארתה נוספו , שבה ראוי העולם למברי

גם המוחין דגדלות הנותנים עמידה וקיום ולא רק בחינת סמיכה לבד , ן מעצמם"לזו

.'סכמו ה

נון תוב לאתרך דהא בגינך, אמר להלא : ה"ר לה הקב אמ:תבת סמך לאתרה

כמו שאת חושבת את מדתך לתיקון השלם אלא גם מדתך ', שאין בו עוד אחיזה לקלי

כ את נמצאת " כי ע,'סצריכה סמיכה מן ה מגולים כלפי 'סא ואורות ה"אב' עוד בבחי

ונמצא כי גם . חוץ לשמרך מפני החיצוניםועוד , לאתרה לסמוך אותך'סבגינך תבת ה

.ן לא אברי בך עלמאולכ. אין זה תיקון השלםשגם מדתך , כלומרסמיך עלהש והוי "וז

.היא דק סמיכא לבד

'ל' מאות .'מנכנסה אות ' , וכו'מעאלת את ) ל

טוב לפניך לברוא , רבון העולם: אמרה לפניו: אמר לה . כי בי נקראת מלך, בי את העולם, אבל לא אברא בך את העולם, כך הוא ודאי

, שובי למקומך. ךמשום שהעולם צריך למל כי לא יפה לעולם לעמוד בלא,'כ וה,'לוה, את .מלך

א המקבל " היא חסד דז'מה. פירוש

ס יומם "מהבחינה שכנגדו מחסד דבינה שה דהיינו יומא ,)ב"תהלים מ(חסדו ' יצוה ה

ובעת השגת המוחין . דאזיל עם כלהו יומין, ד"ת שלו לבחינת חב"נעשו החג, א"אל הז

ואז , א עולה ונעשה לחכמה"ונמצא החסד דז .א"נגלה אור פני מלך חיים מן הז

, למברי בה עלמא'מוזו היא טענת ה )א"ע' י דף ג"דפו(

וכיון שיתגלהדבי אתקריאת מלךמבחינה זו ודאי לא תהיה עוד , אור פני מלך בעולם

וגמר התיקון יהיה מובטח , אחיזה לחיצונים .בעולם

גין דעלמאלא אברי בך עלמא באי אפשר לגלות , כלומר:אצטריך למלך

אור זה בעולם משום שהעולם צריך שיתלבש ש" וז.ך"מלהאותיות ' האור הגדול הזה רק בג דהא לא יאות', ך ו'ל ותוב לאתרך אנת

שובי , כלומר,לעלמא למיקם בלא מלך ואז ,'ך ו'ללמקומך והתחברי עם האותיות .ל הזה בעולםתהיה מציאות שיתגלה האור הגדו

דהא לא יאות לעלמא למיקםוהוא מטעם שאין העולם יכול לעמוד , כלומרבלא מלך

האותיות ' ולהתקיים בלא התלבשות בסדר ג .ך"מל

ס "לך המ ד'מכי ה, וביאור הדברים הואחסדו ' בסוד יומם יצוה ה, החסד הגדול

, שהוא יומא דאזיל עם כלהו יומי)ב"תהלים מ( ךל דמ'לוה. וחה גדולה פתוחה בהר'מס "שז שהיא בינה שנעשית, ס מגדל הפורח באויר"ה

'ךוה. א"א ומתפשטת לז"חכמה בראש א כי, א"שהיא הנוקבא דז, ס המלכות" הךדמל

אלא שכל , ולא עוד. אין מלך בלא מלכות הגדלות של אלו המוחין הגבוהים אינם מתגלים

ובעת .וברשותא דידהי המלכות "זולת עלכות שהיא מאירה לו אל הזאת נבחנת המ

שהיא נעשתה לכסא ) א: מקומות' א בג"הז : רם ונשאכסא יושב על המלךבסוד , לו

וכסא הוא , ס ישת חושך סתרו"כי מדת זו ה. כפופה' כ נקראת כ"וע, לשון כסוי והעלם

כי אין המוחין , שהיא נעשתה לו ללבוש) ב, הגדולים האלו מתראים רק על ישראל בלבד

נעשית לו לבחינת לבושא כ המלכות"וע שבעת גילוי מלכותו הוא מתפשט , דקדרותא

מלבושא

מה הקדמת ספר הזהר

,יקריה )ד מעל כורסיה כ )ק נחתא מן קדמוהי את, בההיא שעתא) לא דאנא, ניחא קמך למברי בי עלמא, רבון עלמא: אזדעזעת ואמרה קמיה ח

מאתן אלף עלמין )ר דעזעואז, מעל כורסיה יקריה כ וכד נחתת. כבודךמה, ף"כ, ף"כ: ה "אמר לה קב. וכלהו עלמין אזדעזעו למנפל, ואזדעזע כרסייא

מסורת הזהר

ויגש ה יתרו צא תקיא משפטים תקלא פנחס תשלג)ק :קיז : קד ' דח"תק. פח' דח"ז. טז. ח' דז"ת

:קכב ' דח"תק שלח צז )ר .בריאה) ד דרך אמת

חלופי גרסאות).ל"אה(ג " אזדעזעת לח

דרב המנונא סבא הסולם אותיותוזריק אותו על האומות , מלבושא דקדרותא זה

ואור פניו מתפשט , עובדי כוכבים ומזלותל "ולעת ההיא אמרו חז. ומתגלה על ישראל

ה לעשות מחול לצדיקים וכל אהד"עתיד הקבואהד מראה באצבעו ואומר הנה אלהינו זה

ובחינת ההתפשטות הזו ). תסוף תעני(' וכו. פשוטא ואריכא'ךס "מלבושא דקדרותא ה

, שהמלכות נעשית לו עטרה על רישיה) גה צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה "בסו

בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום . היא כתר'כס שה" וז).'שיר ג(שמחת לבו

והבן . 'ך' ל' האותיות מ' והנה נתבארו ג .היטב

' כאות באותה: ' וכובההיא שעתא נחתא) לא

. סא כבודוכ מעל 'כשעה ירדה מלפניו אות טוב , רבון העולם: נזדעזעה ואמרה לפניו

. בודך אניככי , לפניך לברוא בי את העולםנזדעזעו , מעל כסא כבודו'ככשירדה אות

וכל , מאתים אלף עולמות ונזדעזע הכסא ה"אמר לה הקב. העולמות נזדעזעו לנפול

לא אברא בך , מה את עושה כאן,ף"ף כ"כ ובך, ליהככי בך , שובי למקומך, את העולם

. שובי לכסאך והיי שם, לה ונחרצהכנשמעה .באותה שעה יצאה מלפניו וחזרה למקומה

נושאת 'מ שהיתה הבההיא שעתא', פיה למברי בה עלמא מבהינת "ונותנת עם קב

גרם זה , ל"גילוי אור פני מלך בעולם כנשהיא עולם , מעל כסא הכבוד'כירידת הל

דאנא' וכוואזדעזעת ואמרהאה הברי הנמשכיםאלף עלמין' אזדעזעו ר ואז .כבודך. ב דבריאה"שהיא כח. ב דבריאה"מחו

שמשםוכלהו עלמין, ואזדעזע כורסייא .אזדעזעו למנפלולמטה

)א"ע' י דף ג"דפו(

כי אלו הטענות של . ביאור הדבריםהן , ה למברי בהו עלמא"י הקבהאותיות לפנ ד לאותה הקומה"ה מ"ן לקבל מקב"כמו עלית מ

ותהיה הנהגת , השייכת למדתה של האותבבחינת , ן שהם המשפיעים של העולם"הזו

וכן . ד המושפעת על אותה האות"קומת מה לכל אות ואות "ענין תשובתו של הקב

ד"הוא בחינת הורדת מ, ן"ב האותיות דזו"מכן "בשיעור המ, ת האור לשעתוויציאת קומ

שהעלתה כל אות ואות וכשקומת האור התהילה הנה אז נשמעה תשובתו, לגלות הנהגתה בעולם

כי נגלתה אי יכלתה, ה לאותה האות"של הקבלהנהיג העולם מחמת האחיזה של הקליפה

, זה לעומת זה עשה אלהים, בסוד, במדתהובזה נסתלקה לה כל אות ואות והלכה לה

ה עם כל"ס השעשועים של הקב"שז. הלמקוממתוך נתינת , ב האותיות"אות ואות של כ

,מקום לכל אחת ואחת לגלות שליטתה כרצונומי , עד שיתבררו מאליהן מתוך חפצן עצמןש "וז. מהן זכאית להנהגת העולם על ידה

ותרין אלפין שנין עד דלא בראלעיל .ה ואשתעשע בהו"עלמא הוה מסתכל קב

'מבין שבעת שהתחילה הועם זה ת

'כגרמה ל, לגלות האור הגדול שלה בעולםכי סוד הכסא הוא . לירד מעל כסא הכבוד

בסוד , שהוא מכסה על המלך) א: בחינות' בב ומשום זה,)ח"תהלים י(ישת חושך סתרו

היא מגלה כבוד ) ב. כסא מלשון כיסוי' נקה ועל הכסא דמות "בסו, המלכות בעולמות

והוא על ידי צירוף )'זקאל איח(כמראה אדם שאז אותה המלכות שנעשתהך"מלהאותיות ' ג

בסוד ישת חושך , ומכסה עליו, כסא המלך ס" פשוטה שה'ךעולה למעלה ונעשית , סתרו

שהוא , שהמלך עצמו, לבוש אל המלך עצמוא"ז

הקדמת ספר הזהר מו

כלה ונחרצה )ש ,ך כליהדהא ב, תוב לאתרך, דלא אברי בך עלמא, את עביד הכא.בההיא שעתא נפקת מקמיה ותבת לדוכתה. תוב לכרסייך והוי תמן, אשתמע

מסורת הזהר

.בלק רעא) ישעיה י ()ש

דרב המנונא סבא הסולם אותיות גם נעשתה עטרה, ל"א מתגלה על ידה כנ"ז

.ל"על ראש המלך כנ

התחילה לגלות אור פני 'מאבל בעת שה הנה אז ירדה ,'ךבלא לבוש מלך בעולמות

שהפסיקה , כלומר, מעל כסא הכבוד'ככ ה"גוגם היא אמרה , פעולתה לכסות על המלך

ניחא קמך למברי בי עלמא דאנא כבודךדהיינו שהנהגת גילוי כבוד המלך תשלוט בה

דהיינו כרצונה של , בלי שום כיסוי, בלבד 'כ ואינו אומר שהבההיא שעתאש " וז.'מה

כמו שאיתא ', קמיה ניחא וכועאלת ואמרה והוא משום שהיא לא נתעוררה, בכל האותיות

כי שליטת,'מאלא עם שליטתה של ה, מעצמה מעל כסא 'כהורידה גם את ה, לשעתה'מה

.אה כמבוארחבריהכבוד שבעולם

כי ' וכואזדעזעת ואמרה ניחא, ש"וז 'רבעת ירידתה מעל הכסא נזדעזעה היא ו

ב"למות הנמשכים מחו שהם העואלף עלמין .וכלהו עלמין אזדעזעו למנפלשבבריאה וכן , כי כל הקשר בין עליון לתחתון, והענין הוא

י מלכות "הוא ע, מראש המדרגות עד סופן ס"ה 'כדעליון שנעשתה כתר לתחתון וסוד ה' בחי' וג. התלבשות המלכות דעליון בתחתון

שהן ,שש מעלות לכסא' נק) א. יש בכסא הן) ב. י"ת נה"תחתון הנקראים חגק של ה"הוד של " והן המוחין כחב,רגלי הכסא' ד

היא המלכות של העליון היורדת ) ג. התחתוןשבדרכה של , מהעליון לתחתון ומתלבשת בו

המלכות באים כל האורות מהעליון ומאירים .בתחתון

מכסא הכבוד 'כבעת ירידת ה, ולפיכךנפסק הקשר של אצילות עם כסא הכבוד

היא מלכות 'ככי ה. אההבריא עולם שהו ומשפעת, ד דבריאה"דאצילות המלובשת בכחב

את כל , כסא הכבוד' אה הנקהברילעולם נתבטל הקשר, ירדה משם'כאורותיה וכיון שה

כי נפסק כחה ,'כונזדעזעה ה, עם האצילות מאתן אלף ונזדעזעו , מלהשפיע לבריאה

)א"ע' י דף ג"דפו(

ד "הכוללים את כחב, ב" שהם חו,עלמין .אזדעזעו למנפלוכן כל העולמות . דבריאה

כי אבדה מהם כל חיותם והשפעתם מעולם ה"ז יש לפרש ביחס של הקב"וכן עד. האצילות

כי המלכות , ן דאצילות"שהוא בינה עם הזו ונמצאה'כא היא ה"של הבינה המתלבשת בז

ה השורה " הזאת שהיא הכסא של הקב'כה שהוא העליון, ה הוא בינה"כי הקב, א"על הז

ונמצא שנפסק. א נעשה כסא לבינה"והז, א"דז 'ככי ה, א"בירידת הקשר של הבינה עם הז

א ומשפעת"ס מלכות הבינה המתלבשת בז"ה, ולפיכך נזדעזעה היא עצמה. לו כל אורותיה

וכן, א"דהיינו שנפסקה יכלתה להשפיע אל הזשהם המוחין , אזדעזעו מאתן אלף עלמין

'שהם ד, ד"כחב' וכל נק, ב"חו' א הנק"הזשל כי כל השפע שלהם נפסק , ל"רגלי הכסא כנ

שהם , עלמין אזדעזעו למנפלוכן כלהו שהם כוללים כל , י"ת נה"חג, א"ק דז"וה

כי נאבד מהם כל שפע , העולמות שמתחתיווכיון שנתרוקנו מאורות אצילות , הבינה

.ע דפירודא ולהחרב"נזדעזעו ליפול לבי

כלה ונחרצה' וכוה"אמר לה קב, ש"וז, ל" היינו כנ:תוב לכרסייך , אשתמע

אזדעזעו מעל כסא הכבוד 'כשמסבת ירידת ה ליפול וכלהו עלמין אזדעזעוא "ר דז"גה

,כלה ונחרצהולהחרב דהיינו שנשמע ולכן . שפירושו כליון חרוץ לבלי תקומה עוד

.ל"את מוכרחה לשוב לבחינת הכסא כנ

: שעתא נפקת מקמיהבההיא, ש"וז להורות כי בההיא שעתאמדגיש שוב לומר

באה יחד , כסא' ענין חזרתה למקומה לבחי דלא יאות', מה ל"עם התשובה של הקב

שענין , כלומר,לעלמא למיקם בלא מלך בעת ירידתה מעל 'כהזעזועים שנתגלו ב

, דכלהו עלמא אזדעזעו ליפול, כסא הכבוד דלא' מה אל ה"וענין התשובה של הקב

' הנה ב,יאות לעלמא למיקם בלא מלך .והבן, אלו באו בבת אחת

עאלת

מז הקדמת ספר הזהר

ניחא קמך למברי בי, רבון עלמא: אמרה קמיה , י )ת עאלת את) לב די: אמר לה. ויאות לך למברי בי עלמא, דאנא שירותא דשמא קדישא, עלמא

לית אנת יאות, סליק, תא דילי בךוכל רעו, ואנת רשים בי, חקיק בי ט לך דאנת .לאתעקרא מן שמי

ניחא קמך למברי בי, רבון עלמא: אמרה קמיה )ה ט )א עאלת את) לגדהא, לא אברי בך עלמא: אמר לה . בי אתקריאת טוב וישר, דאנת, עלמא

מסורת הזהר

א שכה יתרו עג עה קיט משפטים שצח תי "ב) ת דצניעותא יגתקלב תקלט תרומה ט תע תקעח ספרא

חלופי גרסאות ).ל"אה(' חקיק בי ורשים בי וכוס

י ויקרא יד יז קנב קנז קסט צו כז סח אחרי מות"ד: רעה: רעג' דב"חכ כג לא נב בהשמטות . כח' ג ד"תי: כה ' י ד"תק. טז. : ח' דז"תקצ אמור סז פנחס קצה רכה תפג תפה תפח תפט תרח תרכ

א "ב) א. עח. ע : טס. : סו, סג' דח"ז: ה כק' ע ד" ת.קיא' ח ד"תס. חע' ז ד"תל. חע: עז ' ו ד"תל :קכב ' דח"תק. ע. סג' דח"ז: טז ' דז"תשכד מקץ רמא תרומה תע תעה פקודי קפ

.יסוד) ה דרך אמת

דרב המנונא סבא הסולם אותיות ' יאות

נכנסה אות: ' וכו'עאלת את י) לבטוב לפניך , ולםרבון הע: אמרה לפניו .'י

כי אני התחלת השם , לברוא בי את העולםאמר . ויפה לך לברוא בי את העולם, הקדוש

, ואת רשומה בי, שאת חקוקה בי, די לך: לה לא יפה לך להיות נעקרת , עלי, וכל חפצי בך

.משמי היא אות ראשונה של 'יכיון שה. פירוש עליונה' דהיינו תחילת הגילוי ובחי , ה"שם הוי

שיברא , לכן טענה, האור הזה הקדוששל .העולם במדתה ויהיה גמר התיקון בטוח

די לך דאנת חקיק בי, אמר לה, ש"וזשענין , כבר ידעת: ' וכוואנת רשים בי

הוא ענין , השאלה והתשובה של האותיותשהשאלה , ה עם האותיות"השעשועים דקב

ד של האור"והתשובה היא המ, ן"מ' היא בחיס " הדי לך זה תבין שהמלה ועם. העליון

ואל די לךבסוד שאמר לה , תיקון גבול .י"שדש לעיל בשם קדוש "כמ. תתפשטי יותר התחילה להתפשט באור הגדיל 'יכי אחר שהולא נתן , ה"הפסיק אותה הקב, והקדוש הזה

'ש אלא רק בסוד ה'תלה להתפשט עד ה , כי אמר לה)ה ולפיכך"ד ד"ל אות כ"כנ(

לית, סליק, ש"וז. שטי יותר ואל תתפדי לך כי אם ,אנת יאות לאתעקרא מן שמי

תתפשטי יותר לא תוכלי להיות עוד קבועה .ה"בשם הוי

ל לא כשאני"כי אמרו חז, וביאור הדברים ונקרא ה"הויכי נכתב אני ב, כתב אני נקראנ )א"ע' י דף ג"דפו(

ה"כי שם הוי, פירוש.)פסחים נ( י"אדנב ה"הויבסוד הכתוב אני . ולםאין לו שינוי לע

וכיון שבימי עולם נוהג ). 'מלאכי ג(לא שניתי לפיכך קודם, הרי יש שם שינוי, קלקול ותיקון

שבשם הזה , גמר התיקון הוא נקרא באדנישבו אין שינוי , ה"ולא בשם הוי, יתכן שינוי

יהיה , אלא לעתיד אחר גמר התיקון. ו"חיר ה ושם הע"בסו, נקרא כמו שהוא נכתב

: ש לה "וז) בסיום יחזקאל(. ה שמה"מיום הוי לית אנת יאות לאתעקרא מן שמי, סליק

את נמצאת , כי אם יארע בך איזה קלקולה אינו נוהג "כי בשמי הוי, נעקרת משמי

ולפיכך אינך ראויה . קלקול ותיקון כמבואר דאנת חקיק בי, ואמרו. למברי בך עלמא

,ואנת רשים בי וכל רעותא דילי בך: ה" דשם הוי'ימדרגות שב' ורה על גמ

א " בחכמה דאורשים א" בחכמה דזחקיק הוא בחכמה ,וכל רעותא דילי בך, עילאין

.חכמה סתימאה' א הנק"דא

' טאות נכנסה אות: ' וגו'עאלת את ט) לג

טוב לפניך , רבון העולם: אמרה לפניו .'טוב טכי בי אתה נקרא , לברוא בי את העולם

כי , לא אברא בך את העולם : אמר לה. וישרמה , ש"ז. וגנוז בתוכך, טובך סתום בתוכך

שהטובוכיון . רב טובך אשר צפנת ליראך גנוז בתוכך הרי אין בו חלק לעולם הזה שאני

משום , ועוד. אלא בעולם הבא, רוצה לברוא ש"ז. יטבעו שערי ההיכל, שטובך גנוז בתוכך

טבעז

הקדמת ספר הזהר מח ,מה רב טובך אשר צפנת ליראך )ב ,ד"הה, וצפון בגווך י בך סתים בגווךטו

אלא בעלמא, דאנא בעי למברי, לית ביה חולקא לעלמא דא, הואיל וגניז בגווך טבעו בארץ )ג ,ד"הה. יטבעון תרעי דהיכלא, דעל דטובך גניז בגווך, ותו. דאתי

ועל דא אתוון, ט"ח )ה הא, וכד תתחברון כחדא, לקבלך )ה ח ד )ז ותו. שעריה .מיד נפקת מקמיה, לא רשימין בשבטין קדישין )ו אלין

מסורת הזהר

ב קנ קעו "א שמח ב"להלן קו ב) תהלים לא ()ב תרומה יד פקודי ג ד. רסה. רסד' דא"חבהשמטות

חלופי גרסאות ).ל"אה(ג "א וצפון בגווך ל" ני

משפטים תקלא תרומה תעו פקודי)ד). איכה ב ()ג. א"א ו ט"א ט' דח"זאמור ג שלח קמג ש בלק שנב .לא' ז ד" תטז"ת תרומה תעו פקודי קפ בלק עה עט )ה. קכב: דף קד ח"תק. : דף טזז"תקפ .ה" תרומה תעו פקודי קפ בלק ע)ו: ' ק' ד חדשיםםתקוני. ש קמז" שהזהר חדש. לא' ז ד"תי

.צינור המותרות) ו דרך אמת

רב המנונא סבאד הסולם אותיות

, כנגדך'חכי ה, ועוד. טבעו בארץ שעריה .דהיינו חטא .ט" התהיינה, וכשתתחברנה יחד

כ לא נרשמו אותיות אלו בשבטים "וע .מיד יצאה מלפניו. הקדושים

א " היא יסוד דז'טה, ביאור הדברים ' היא תשיעית לבחי'צכי ה. מבחינת פנימיותו

א בסודשהוא המזדווג עם הנוקב, א"אותיות הז היא תשיעית לאותיות'טאבל ה. ל" כנ.צדיק

והוא . א"והיא פנימיות יסוד הז. א"בינה דז' ישעי( .טובה אמרו צדיק כי " בסו,טוב' נק

שאין בו , ובהיותו בחינת נשמת היסוד)'ג שיברא'טכ טענה ה"ע, שום אחיזה לקליפות

.בה העולם דהא טובך סתים בגווך וצפון, ש"וז .)חגיגה יב(ל "ש רז"ס מ"ה: ' וכובגווך

ה ביום ראשון אדם צופה "האור שברא הקבומביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון

ה בדור המבול ובדור הפלגה "שנסתכל הקב וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו

בראשית (שנאמר , לצדיקים לעתיד לבוא' וכו

ואין, וירא אלהים את האור כי טוב)'א. אמרו צדיק כי טובטוב אלא צדיק שנאמר

ה שהרשעים יקלקלו"כיון שראה הקב, פירוש, מעשיהם ויתנו באור הזה אחיזה לקליפות

ומצדיק, א"לכן גנזו בצדיק וצדק העליונים דאו א נמשך האור הזה בגניזו לפנימיות"וצדק דאו ובסוד התיקון הזה .'טא שהוא ה"היסוד דז

דהא טובך סתים 'טה ל"השיב לה הקב הואיל וגניז בגווך' וכופון בגווךבגווך וצ

דאנא בעי, לית ביה חולקא לעלמא דאכיון , כלומר,אלא בעלמא דאתי, למברי

ואינך , שאני צדיך להסתיר אותך מהרשעים )א"ע' י דף ג"דפו(

לקבל מעלמא םראויה אלא לצדיקים הראוייהרי שאין לך חלק לתקן את העולם , דאתי

בך אחיזה משום שיש, ן"ס זו"הזה שה .לחיצונים

דעל דטובך גניז בגווך, ותו, ש"וז כי מתוך שאין :יטבעון תרעי דהיכלא

, האור הזה מאיר רק בפנימיות היסוד בגניזוכן לא תוכל הנוקבא לקבל מן האור הזה

שמחמת , בשעריה רק דרך גניזו בפנימיותהזה נטבעים שערי הנוקבא לתוך פנימיות

, ממגע החיצוניםז נשמרים"שעי, היסוד שלה ,ותהיה בטוחה שלא ישלטו החיצונים בשעריה

שבזמן החורבן לא שלטו האויבים בשערי ל "כדרשת חז, ץאלא שנטבעו באר, ההיכל

ומתוך שאנת צריכה ).י"ש ברש"ועיי. סוטה ט(אינך ראויה למברי בך , לשמירה כל כך

.עלמא וכד תתחברון, לקבלך' דח, ותו,ש"וז

דהיית , היא הוד'ח כי: ט "כחדא הא ח ס הצנור השמאלי"וה, א"המלכות הכלולה בז

,א"צנורות הם ביסוד דז' כי ב. א"שביסוד דזלדחית ) ב. והוא הימני, להולדת נשמות) א

,'ח' הנק, והוא השמאלי, פסולת לחיצונים הנכללת 'קכי הוא מבחינת ה, והענין הוא

שממנה)ה השיב"ד ד"ל אות כ"כנ(ביסוד שמתוך זה , רו דקיק לחיצוניםיוצא הנהי

, קונים החיצונים כח להדמות לצדם דקדושהזה לעומת זה עשה , בסוד, בקוף בפני אדם

, הצנורות קרובים זה לזה' כי אלו ב. אלהים ואין ביניהם אלא כקליפת השום ולכן יש

,שיתגבר על הצנור הימני, כח לצנור השמאלי ,ב"טו' בגי ט"חס ש" וז.ט"חואז נעשה

דהיינו

מט הקדמת ספר הזהר

ניחא קמך למברי בי, רבון עלמא: ליה כ אמרה, ז )ז עאלת את) לד :אמר לה. זכור את יום השבת לקדשו )ח דכתיב, דבי נטרין בניך שבת, עלמא

,ורומחא דקרבא, וחרבא דשננא, דאנת אית בך קרבא, לא אברי בך עלמא .מיד נפקת מקמיה, נוןדכגוונא

סורת הזהרמ

זבשלח רטו יתרו עג עה פד פט קלט קנ קנז קס) ז י" תז"ת בי ויקרא כ"ד: רעג' דב"חבהשמטות

חלופי גרסאות ).ל"הא( קמיה כ

יתרו תמד תסז תצד. י"ד: רנט ' דא"חבהשמטות . ב ר"ב) שמות כ() ח. קכב' דח"תק. ע' דח"ז: כה ' ד א עט בחקותי נג פנחס רט תרכט תשז/ויקרא קפג קדושים ל. י"ד. רעו' דב"חתקמו תרומה רטו בהשמטות

י"ד. שי' דג"חואתחנן פג בהשמטות

דרב המנונא סבא הסולם אותיות י בהתגבר הימין שהואכ. דהיינו זה לעומת זה

ה אמרו צדיק כי " בסו,ב"טו' אז בגי,'טו מתגבר הצנור " ואם ח).'ישעיה ג(. טוב

.ט"ח' אז בגי'ט על ה'חהשמאלי שהוא כי, כלומרלקבלך' ותו דחוזה אמרו

להתגבר 'חיש כח לצנור השמאלי שהוא ,ט"וכד תתחברון כחדא הא חז אעלך ו

דהיינו שתוכלנה הקליפות להוציא השפע שמשם יש שליטה לכל , דקדושה אליהן

,אתוון אלין, ועל דאוזה אמרו , החטאים כי זה הטעם.לא רשימין בשבטין קדישין

,'ט' ח, שאין בשמות של השבטים האותיות 'חלהורות שהם גבוהים ונפרשים מבחינת ה

שיעקב, ס"שז, שהיא שורש כח הלעומת, הזוולא יצאה ממנו שום פסולת , מטתו שלימה

ל "כדברי חז, כמו מאברהם ויצחק, לחיצונים .).פסחים נו(

' זאות נכנסה אות: ' וכו'אלת את זע) לד

טוב לפניך לברוא , העולםרבון : אמרה לו.'ז, כי בי ישמרו בניך שבת, בי את העולם

:אמר לה. כור את יום השבת לקדשוזשכתוב , כי יש בך מלחמה, לא אברא בך את העולם

, מלחמהשעושים בהם שנונה ורומח חרב דהיינושלא ,'נ ואת כעין ה.זיין שהם נקראים כלי

,פילהנ משום שיש בה, נברא בה העולם

. מיד יצאה מלפניו)ט" כל אות"כנ( על'י היא 'זכי סוד ה, ביאור הדברים

שזה מורה על גדלות המוחין של הנוקבא ,'ו ,)ב"משלי י(. אשת חיל עטרת בעלה, ה"בסו

ואז .'ווהוא , כי היא נכללת בעולם הזכר 'ו שעל ה'יס ה"שה, נעשתה עטרה על ראשו

זכור את יום , ס"וז. ובעלה מתעטר בה יוםז שמעלים את "עי שהשבת לקדשו

למעלה לעטרה על , שהוא הנוקבא,השבת )א"ע' י דף ג"דפו(

נקראת ,זכורשהיא נכללת אז בסוד , א"הז כיון שאור זה :'ז וטענה ה.קודשהנוקבא

ושם השבתת , הוא גדול וקדוש בסוד המנוחהכ אני ראויה שיברא העולם "ע, כל הקליפות

.במדתי ',פי: ' וכואמר לה לא אברי, ש"וזי " הן נה'ט' ח' כי ז, א" היא נצח דז'זכי ה משגת, שהיא נצח' וכשהנוקבא נכללת בז. א"דז

ושם , א עילאין"א לאו"כח לעלות עם הזובעלה מתעטר בסוד , נעשית עטרה לראשו

, אמנם כיון שכל התיקון הזה. ל" כנ,השבת, א"י התכללות בזכר ועליה לאו"הוא רק ע

במקום עמידתה ,ולא במקומה עצמה למטה כ אין תיקונה שלם בשתא"ע, א"תמיד עם הז ,כי בימות החול כשחוזרת למקומה, אלפי שני

, לבחינת כלי זיין, 'זנבחנת אז התכללותה ב, א"עד שממנה נחשבות כל המלחמות עם הס

מאןובסוד , בסוד ימות החול המכינים לשבת .דנצח לקרבא יהבין ליה ברתא דמלכא

חד לנצח בקרבאא כל אחד ושבימות החול צריךלבת ואז הוא זוכה , א והחיצונים"עם הסשאין עוד הארת , הרי.השבת שהיא ,מלך

השבת שבשתא אלפי שני מספקת להשבתת כ חוזרים וסובבים "כי ע, הקליפות בשלמות, ל"עד לגמר התיקון לע, עליה ימות החול

שאז יהיה יום שכולו שבת ומנוחה לחיי .העולמים

לא אברי בך עלמא דאנתוזה אמרו ורומחא, וחרבא דשננא, אית בך קרבא

כי עדיין אין הארתך, דהיינו כמבוארדקרבאלהיותך למטה במקומך בלתי שלמה , שלמה

י מלחמות עם "וצריכים לזכות בך רק ע על מלחמות התחתונים, מורה,וקרבא. א"הס

על מדת , מורה,וחרבא דשננא. א"עם הס , בנצח בימות החולהמלכות בעת התכללותה

שאז

הקדמת ספר הזהר נ

ניחא קמך למברי בי, רבון עלמא:אמרה קמיה ו )ט עאלת את) לה דאתון אתוון ל די לכון, ה ו )י אנת, ואו: אמר לה. דאנא את משמך, עלמא .ולא אברי בכו עלמא, וחקיקין וגליפין בשמי, דאתון ברזא דשמי, דשמי

די לכון, אוף לון נ אמר, אוף הכי מ אמרו , ג) ל ואת )ו ד) כ עאלת את) לו וצריכין לגמול עמהון, דהא מסכנין לא יתבטלון מן עלמא, דא עם דא) מ למהוי לא תתפרשון דא מן דא ודי, גמול לה טיבו )ס ל"גימ, מסכנא )נ דלית איהו. טיבו

.לכון למיזן דא לדין

מסורת הזהר צח תקלט תרומה שצח תד יתרו תקי משפטים שפ)ט

תקעז תקעט ספרא דצניעותא לא מח תצוה כד לז קע קעב צו כז סח אחרי מות קפדדויקרא ה טז קנ

חלופי גרסאות ג" אוף למ). ל"אה(ג "א דאתון אתוון דשמי ל" נל ).ל"אה(ג " אוף לנ). ל"אה(

משפטים שפח שצח תצחב רס בשלח רה יתרו פט קנ קנז קסט תקי " ב)י: קכב : קד ' דח"תקרסט של י ויקרא ו"ד: רעה ' דב"ח יט לו בהשמטות זתקלא תרומה תקעז ספרא דצניעותא י כ מ מח סה תצוה י

כד קנב קסח קעא צו כז כח נז אחרי מות קצא אמור סו חקת יז בלק עט קטז פנחס תרח תרכד האזינו רג .ה' דח"ז: קיא ' ט ד"תס. עח' ו ד"תל' ד. כח' ג ד"תי. כו: כה ' י ד"ת. טז. י: ט : ח ' דז"תרכ

ב רס יתרו צט קיא משפטים קפד תקלט ויקרא כג אמור"ב) כ : בקכ' דח"תק. עד. : עב. עא. ע. : סו: ו : עד : עב : ס ' דח"ז: קכה ' ע ד"ת: עז ' ד ד"תל: נח : נז ' א ד"תכ. טז' דז"תסה חקת יז עקב נב

. עד: ו ' דח"ז. כ' ע ד"ת. עז' ג ד"תל. טז' דז"תצח משפטים תקלב ויקהל ר)ל: קכב ' דח"תק א" תכז"ת משפטים קפד )נ. קכ' ע ד"ת. נד' א ד" תכז"ת ויחי תקכג פנחס קפד )מ. קכב' דח"תק

.עז' ד ד" תלז"ת משפטים תקלב )ס: עב ' דח"ז. נח' ד

.גילתרי פ) ודרך אמת

דרב המנונא סבא הסולם אותיות שנונה לעומת הקליפות הרוצותשאז היא חרב

א"על הז, מורה,ורומחא דקרבא. להאחז בה ,'ושהוא בציורא דאות , רומח' עצמו הנק

. א"שהוא כעין רומח לדקור במדתו את הס הוא כי גבורות ,ן"כגוונא דנו, וזה אמרו

.ל" כנ.'נבינה שהיא ' הזכר הן מבחי 'ה ' ואות

נכנסה אות: ' וכו' עאלת אות ו) להטוב לפניך , רבון העולם: אמרה לפניו .'ו

שאני אות משמך, לברוא בי את העולםשאתן , די לכן'ה את ו,ו"וא: אמר לה.הויה

וחקוקות, שאתן בסוד שמי,הויה, אותיות משמי .לא אברא בכן את העולם, ומפותחות בשמי

'יפ דכבר בקשה זאת ה"כי אע, פירוש נדחית 'י שה'וכ חשבה ה"אעפ, לעיל ונדחית

'ווטענה ה, מטעם קומתה הגבוהה יותר מדאי ה"ודהיינו בקומת , שיברא העולם במדתה

.שבשם שהיא מוחין דאמא די לכון', אנת וה, ואו: אמר לה

השיב להן אותה: ' וכודאתון אתוון דשמי כי הגביל גם, ש"ע, לעיל'יהתשובה שהשיב ל

ואל תתפשטו רק דיבסוד שאמר לה , אותה )א"ע' דף גי"דפו(

כדי שלא תאחזנה בכן הקליפות , 'שה' לבחיכי גם . כ אינכן ראויות למברי בכו עלמא"וע

.אתן צריכות שמירה מהקליפות 'ג' ד אות

נכנסו אות: ' וכו'עאלת את ד) לו ,אמר גם להן. כך הן אמרו אף.'ג ואות 'ד

שהרי לא יחדלו , די לכן להיות זו עם זומול עמהם גיכים לוצר, אביונים מן הארץ

כי נקראת דלת מלשון, היא עניה'דה. חסד אל כ"וע. לדלת, ומלת לה חסדג, 'גה. לותד

.לזון זו את זו, ודי לכן. תתפרדנה זו מזו כבר נתבארה 'דה' בהי, ביאור הדברים

ונתבאר שם ).ש"ה וזה ע"ד ד"לעיל אות כ( והזוית שלה,'ג מקבלת שפע מה'דפ שה"שאע

א "מ יש כח לס"מ, בחסדיםשעל גגה בולטת ,ש"ירלהאחז בה להפרידה ולזייף בה אות

די, ש"וז. ש" ע,ריש ומסכןושוב נעשתה אתן צריכות, כלומרלכון למהוי דא עם דא

דא עםלשמירה יתירה שתוכלנה למהוי דהא מסכנין לא', ד תשפיע ל'ג והדא

כי יש כח בלעומת להפרידיתבטלון מן עלמא לבחינת , עולם' הנק, לכותביניכן ולהשיב המ

ריש

נא הקדמת ספר הזהר

ניחא קמך למברי בי, רבון עלמא: ליה ס אמרה) זב )ע עאלת את) לז הא ודאי בך אברי: ה "אמר לה קב. דבי מברכאן לך לעילא ותתא )פ ,עלמא .ואת תהא שירותא למברי עלמא, עלמא

מסורת הזהר

ויקהל צט ק קא רצו א שי שכז תולדות קפב "ב) ע . :יב. ח' דז"תפקודי רע שמיני ג ה כי תצא קיז

חלופי גרסאות ).ל"אה(' קמיה רבון וכוס

:קיז ' דח"תק: פח : עד : ס ' דח"ז. : קכ' ע ד"ת: קיא ' ט ד"תס: עז ' ה ד"תל: סא ' א ד"תכ. טז :פח ' דח"ז) פ. קכב י אלקים וזה נותן קיום לעולמות "ה אדנ"ן באר תחתון הוי"א ב"קנ נתיב לא ידעו באר עליון )זדרך אמת

.ב"אורות ח' שהם ה

דרב המנונא סבא הסולם אותיות ,וצריכין לגמול עמהון טיבוריש ומסכנותא

ליתן צדקה , שאז צריכים לאתערותא דלתתא. 'ג לקבל מן ה'דדי להחזיר את הכ, למסכניכי די ,ודי לכון למיזן דא לדא, ולפיכך

אם תוכלנה להחזיק לעצמכן בזווגא למיזן, לכןכ לא "ולא תשלוטנה בכן הקליפות וע, זו לזו

.אברי בכו עלמא 'באות

נכנסה אות: ' וכו'עאלת את ב) לז טוב לפניך לברוא, רבון העולם: אמרה לו.'ב

רכים אותך למעלה בכי בי מ, בי את העולם :ה" אמר לה הקב.הכרבהיא ' כי ב. ולמטה

,ואת תהי ההתחלה, ודאי בך אברא את העולם .לברוא בך את העולם

והיינו חסד , ס חכמה" ה'בהאות . פירוש כי אור החסדים, דחכמה בסוד נקודה בהיכליה

ה "בסו, והוא ברכה, הם היכל לאור החכמה ואור זה ).'מלאכי ג(' והריקותי לכם ברכה וגו

אינו מתמעט כלום בהיותו עובר ומשתלשל וכמו שהוא בראש המדרגות , מדרגותדרך ה

כן הוא בכל גדלו ושבחו , ה"ס ב"המקבל מאואינו , וכן עד סוף עשיה, בעולם אצילות

מתעבה כלום מחמת כל אלו המסכים שהוא ניחא : 'בוזהו שטענה אות . עובר דרכם

אן לךכדבי מבר, למברי בי עלמא, קמךכי אור הברכה שלי , כלומר.לעילא ותתא

, לעילא ולתתא בלי שום הפרשהוא בשוה ושום מסך ועביות לא יוכל לפגום משהו

,ולכן מדתי מוכשרת לבריאת העולם, בהארותי כי. כי לא תהיה שום אחיזה בי לקליפות

אין הקליפות נאחזות רק במקום שיש איזה לא תהיה , וכיון שאין בי שום חסרון, חסרון

.בי שום אחיזה )א"ע' י דף ג"דפו(

הא ודאי בך אברי : ה"ל קב"א :ואת תהא שירותא למברי עלמא, עלמא

,כי הסכים עמה שמדתה ראויה לבריאת העולםכי אמרתי עולם חסד יבנה , ס הכתוב"וה

, פירושו בנין והבנהיבנה ומלת ).ט"תהלים פ(להבדיל בין , כי קבע אותה לבירור מספיק

' הדבקים בקדושה לבין הסרים מאחרי הה ובחנוני נא בזאת "ובס. להדבק באל אחר

אם לא אפתח לכם את ארובות, צבאות' אמר ההשמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די

, אבל בעוד שהם נוטים לאל אחר,)'מלאכי ג(כי אל אחר אסתרס ולא , הם מחוסרי ברכה

ושבתם , וזה שמסיים שם הנביא. עביד פיריבין עובד אלהים , וראיתם בין צדיק לרשע

.שהעולם חסד יבנה יהר, ללא עבדו

שירותא: שירותא למברי עלמא, ש"וזכי לא קבע את , ומורה בזה, התחלה, פירושו

אלא להתחלה , אור הברכה לשלימות העולםטובה ומספקת להביא את העולם לכלל

והטעם הוא כי אור זה דחסדים . השלימות ועדיין אינו מספיק, ק בחסר ראש"הוא בחינת ו

כי אין הולדה , ורביהלהולדת נשמות לפריהר הנקראים "לשום פרצוף מטרם שישיג ג

וענין . כ הוא עוד מחוסר השלמה"וע. ראש בה למברי והברכה 'בהקביעות שקבע את ה

,כלומר, כל פרצוףעיקר היינו לבחינת עלמאוענין , שזה לא יחסר משום פרצוף דקדושה

, ר הנצרך למוחין דהולדה"ההשלמה של גהאלא נבחן לבחינת , פרצוףכבר אינו עיקר ב

דהיינו התלוי במעשיהם הטובים. תוספות בלבדק לא תחסר "של התחתונים אבל בחינת ו

.לעולםקיימא

הקדמת ספר הזהר נב

למה, ף"אל, ף"אל ע :ה "אמר לה קב. לא עאלת א )צ קיימא את) לח דחמינא) ק בגין, ן עלמאבור: אמרה קמיה . לית אנת עאלת קמאי כשאר כל אתוון יהיבתא*) דהא , ותו. מה אנא אעביד תמן, כל אתוון נפקו מן קמך בלא תועלתא

דיהב פ לאעברא נבזבזא, ולא יאות למלכא עלאה, ת נבזבזא רברבא דא"לאת בי

מסורת הזהר א קלח מקץ קנח ויגש ו בשלח רטו יתרו תקיד" ב)צ

משפטים שפה תקלא תרומה תר פקודי רע ויקרא יגחרי מות קפה שג בלק קנט שמה פנהס רא יז כא א

א"תכ. מב' ט ד"תי: יט ' ה ד"ת: טו . ז' דז"ת

חלופי גרסאותדכל ' אמרה ליה רבון של עולם וכו' אלף וכוע

א דיהב לעבדוי ולמיהב לאוחרא" נפ). ל"אה(אתוון נפקו ).ל"אה(

: ב ' דח"ז: קכה : קכג . קכ' ע ד"ת: קיא ' ט ד"תס. סח: סו ' ב ד"תכ: סא . נט. נד: מז : מד ' ד . רות תרלדח"ז )ק. קכב. קיח. קז. קא' דח"תק.: פח. עד. סו. סה: ס. ה) ב"א(

דרב המנונא סבא הסולם אותיות ' אאות

עמדה אות: ' וכו'קיימא את א) לח ,אלף אלף: ה "אמר לה הקב. ולא נכנסה'א

. ותלמה אין את נכנסת לפני כשאר כל האותיכי ראיתי שכל , רבון העולם: אמרה לפניו

מה אעשה, האותיות יצאו מלפניך בלי תועלת את 'בכי כבר נתת לאות , ועוד. שם אני

, ואין ראוי למלך העליון, המתנה הגדולה הזו ולתת אותה, שיעביר את המתנה שנתן לעבדו

פ " אע,אלף אלף, ה"אמר לה הקב. לאחרי ראש לכל את תה, נברא העולם,'בשבאות בך יתחילו , אין בי יחוד אלא בך, האותיות

וכל . וכל מעשי בני העולם, כל החשבונות .'אהיחוד אינו אלא באות

כי כבר ידעת שכל אלו השאלות , פירוש

, ן של האותיות"הן העלאת מ, של האותיותוהנה . ל"כנ, ד"והתשובות הן סוד ירידת המ

כן לא תת,'אהשלימות הגדולה הזו שבאות . ע לבד"ת אלא רק בכח אתעדל"בה אתעדל

על הכתוב , )א"ע' ויקרא דף ו(ש בזוהר "כמ דלא. נפלה לח תוסיף קום בתולת ישראל

.ה יוקים לה"תוסיף קום מעצמה אלא קב ולפיכך הן בהתחלת האצילות של המוחין. ש"עדהיינו בעודם בסוד שעשועים בהיכל , ר"דג, ינושבזה עוסק הזהר בדרוש שלפנ, א"או

'אלא תתעורר האות , והן בגמר התיקוןכדרך יציאת , ן מתתא לעילא"בהעלאת מאלא , ר במשך שתא אלפי שני"המוחין דג

. הכל יהיה בסוד אתערותא דלעילא בלבד ה"לא תוסיף קום מעצמה אלא קבס "שז

קיימא אות, וזהו שאומר כאן.יוקים לה למה' א' א, ה"לא עאלת אמר לה קב' א

לא נתעוררה'אכי ה, מורה.אלתלית אנת ע ן כמו שאר האותיות עד "כלל בהעלאת מ

)ב"ע*) א "ע' י דף ג"דפו(

.ה יוקים לה"קב, ס" שז,ה"דאמר לה קב, פעמים,'א', א, ואמרו. ש היטב בהזוהר"ע

הראשונה היא בעת, ל"פ הנ"הוא להורות על בוהשניה , שהיו האותיות בסוד השעשועים

ה"קבכ "כי אז ג, יקוןרומזת על גמר הת .מעצמו יוקים לה

בגין דחמינא כל אתוון נפקו מן, ש"וז כי הטעם שלא הרהיבה :קמך בלא תועלתא

משום שראתה, הוא, ן מעצמה" להעלות מ'אהבי נתברר , שכל האותיות יצאו בלי תועלת

לפיכך, שיש בכל הקומות בחינת זה לעומת זהנגדה וגם כ, חשבה שגם היא אינה טובה מהן

מה אנא אעביד וזהו שאמרה . יש לעומת . כי ראיתי שאיני טובה יותר מהןתמן נבזבזא' ותו דהא יהיבתא לאת ב, ש"וז

רברבא דא ולא יאות למלכא עילאהשלא הרהבתי ' וטעם ב: ' וכולאעברא הוא משום שראיתי שכבר קבעת, ן"לעלות מ

'בעיקר בנין כל פרצוף במדתה של האות כ "ע, ל" כנ,לם חסד יבנהעובסוד הכתוב

לא היה לי ספק שיהיה עוד אפשר איזה שינוי כי אין מדרך המלך להעביר מתנה שנתן, בזה

.לעבד זה וליתן אותה לעבד אחר

'דאת ב ג"אע' א' ה א"ל קב"א, ש"וז :בה אברי עלמא את תהא ריש לכל אתוון

כי הן אמת שכבר נברא העולם באות , פירוש. אעביר מתנתה לאחר וגם זה אמת שלא 'ב

ק בלי "ו' אמנם לא נברא במדתה אלא בחי ,כ עדיין האתוון חסרות ראש"וא, ל"ראש כנ

אתלכן , כי לא יכשרו לפריה ורביה זולתו ,ראש לכל אתוון משמשת להמשכת התהא

שהם המוחין , ר"דהיינו בחינת המוחין דג .פ והולדה"דפב

ש"וז

נג הקדמת ספר הזהר

ת בה אברי"ג דאת בי"אע, ף"ף אל"אל: ה"אמר לה קב. לאחראלעבדו ולמיהב ,בך ישרון כל חושבנין. לית בי יחודא אלא בך, ריש לכל אתוון)ר את תהא, עלמא

.ף"לא הוי אלא באת אל, וכל יחודא, וכל עובדי דעלמא

ובגין כך, עלאין רברבן ואתוון תתאין זעירין )ח אתוון )ש ה"ועבד קב) לט אתוון מלעילא ואתוון )א .אלהים את, ף"ף אל"אל. א"בראשית בר, ת"ת בי"בי )ת

.מעלמא עלאה ומעלמא תתאה )ב ,וכלהו כחדא הוו, מתתא

מסורת הזהר ויצא רסו תרוטה קב תרכד תתפב תצוה כב ויקהל ריב פקודי קמד רסז)ש. פח: ה : ב ' דח"ז )ר

א שי " ב)א. א שי פקודי רע" ב)ת: ס ' דח"ז: סו : סד ' ב ד" תכז"תויקרא ג שלח קנב פנחס קכט ב כט לך שיט ויצא רס רסו שלה וישב קא ויחי תשעג תתט תרומה ב ח טו קב קמג" ב)ב. ויקרא א

.קכב' ח ד"תק. עד. עג. : עב' ש ד" שהח"זקמד ריט תרמט תצוה לו פקודי ריא בהעלותך נט

ויחי' ופקודי רכח ב' ופנחס רכ א' א' ויקרא ב' בותצוה קפ' ושם קעד א' קנט ותרומה קלב א) ח דרך אמת

.'ויקהל רה ב' רלד ב

דרב המנונא סבא הסולם אותיות

בך, לית בי יחודא אלא בך, ש"וז :ישרון כל חושבנין וכל עובדי דעלמא

כי אין היחוד שלי מתגלה בעולם , כלומר, כי כל ענין שכר, ועוד נוסף, אלא במדתך

,ליהם יתגלה גמר התיקוןשע, ותשובה, עונש קבעתי רק 'ב כי בחינת ה,בךלא יהיו אלא שלא יהיה תלוי כלום במעשה, לעיקר הפרצוף

ואפילו אם יריעו מעשיהם לא יגיע, התחתוניםאמנם , ל"מזה שום שינוי באלו המוחין כנ

,המוחין שבך תלויים לגמרי במעשה התחתוניםר "אם יריעו מעשיהם יסתלקו המוחין דג

ימשיכו שוב המוחין, ואם יחזרו בתשובה, שבך בך ישרון כל חושבנין וכלוזה אמרו . ר"דג

מורה אם יקלקלו , חושבנין.עובדי דעלמאבסוד הכתוב אשר עשה אלקים את , מעשיהם

קהלת(, שבונות רבים חהאדם ישר והמה בקשו

ועובדי. ר" כי אז יסתלקו המוחין דג).'ז מעשיםי"ן ע"על העלאת מ, מורה,דעלמא. ר"כי אז יחזרו וימשיכו המוחין דג, טובים

זה רומז, 'וכל יחודא לא חוי אלא באת אכ "יהיה ג, על היחוד הגדול של גמר התיקון

.'אבאת

ועשה : 'ה אתוון וכו"ועבד קב) לטהרומזות על , ה אותיות עליונות גדולות"הקב

, ואותיות תחתונות קטנות,ספירות הבינה )א"ע' י דף ג"דפו(

כתוב ומשום זה ,הרומזות על ספירות המלכות ,אלף אלףוכן , ראבראשית ב דהיינו ,'ב' ב

הראשונות הן'ב וה'אשהת אלקים א דהיינו השניות'ב וה'אוה .מבינה, אותיות מלמעלה

, וכולן הן ביחד.ממלכות, אותיות מלמטההן, ומעולם התחתון,שהוא בינה, מעולם העליון . כדי שישפיעו זו בזו.שהוא מלכות

הן מבחינתאתוון רברבן, ביאור הדברים

. ן" הן בזוואתוון תתאין זעירין, הבינהוהנה כשהעליון רוצה להשפיע בתחתון הוא

ן "ס שתי הביתי"צריך להתלבש בתחתון וז: תאלקים אן ד"ושני האלפי, ראבראשית בד

,שהיא בינה, הראשונה היא של העליון'בכי 'בא אשר ה"היא של התחתון ז השניה 'בוה

הראשונה היא'אוכן ה. הראשונה התלבשה בו ,א" השניה של ז'אשהיא התלבשה ב, דבינה

וכלהו כחדאוזה אמרו . כדי להשפיע אליו , כלומרמעלמא עלאה ומעלמא תתאה, הוו

ן"וכן שני האלפי, ן הן ענין אחד"ששני הביתי אלא הראשונות הן מעלמא עלאה, הן ענין אחד

כי , והן אחת, והשניות הן מעלמא תתאה כדרך העליון הרוצה להשפיע, מתלבשות זו בזו

'בהתלבשת ב דעלמא עלאה' בוה, בתחתון דעלמא עלאה' א הכן ו,דעלמא תתאה

.דעלמא תתאה' אהתלבשה בבראשית

הקדמת ספר הזהר נד

מאמר חכמה דעלמא קיימא עלה

ה"דא חכמ, ה"בחכמ, ת"בראשי )ג מאי, רבי יודאי אמר, בראשית) מ שית סטרין )ד והכא אגליפו. עלאין )ט דעלמא קיימא עלה לעאלא גו רזין סתימין

ונחלין )כ שית מקורין )ה דמנהון אתעבידו, דמנהון נפיק כלא, עלאין )י רברבין

מסורת הזהרא"חה קלב בהישמטות א יג ויצא ק" ב)ד. י פקודי יד"ד. רנו' בהשמטות דא"חא שם תולדות קפב " ב)ג

.י בא רכ"ד: רסה ' דא"חא שעח ויצא צט בהשמטות " ב)ה. תרומה רה ויקהל קב). י"ד: (נו ר' ד

.בריאה) כ. אצילות) י. ק"ע) טדרך אמת

חכמה דעלמא קיימא עלה הסולם מאמר מאמר חכמה דעלמא קיימא עלה

,בראשית: ' וכורבי יודאי, בראשית) מ. היינו בחכמה. מהו בראשית,יודאי אמר' ר

עומד ,א"ס ז"שהשהעולם , וזו היא חכמה. להכנס תוך סודות הסתומים העליונים, עליה

וכאן נחקקו ששה .דהיינו באורות הבינה ,ק דבינה"שהם ו, קצוות הגדולים העליונים

ומהם נעשו ששה מקורים , שמהם יוצא הכל להביאם תוך הים ,א"ק דז"שהם ו, ונחלים הרמוז ,ברא שית והיינו .שהוא מלכות ,הגדול

נבראו כי ששת הקצוות, באותיות בראשית, אותו שלא נזכרהיינו. מי ברא אותם. מכאן

.א"שהוא א, אותו הסתום שאינו ידועחכמות בעולם ' יש ב, ביאור הדברים

שהיא חכמה, היא חכמה קדומה) א: האצילותהיא החכמה ) ב. חכמה סתימאה' א הנק"דאשהיא הבינה העולה לראש , תיבותב נ"דלא ונעשית שמה חכמה כדי להשפיע אל "דא .בחכמה, מאי בראשיתוזה אמרו . א"הז

אבל לא החכמה , הוא שם החכמה, כי ראשית דא חכמה דעלמא קיימאאלא , א"הקדומה דא

דעלמא, ב נתיבות" היינו החכמה דלעלה שמקבל ממנה ומתקיים,קיימא עלהן "שהוא זו

א יכול"אין ז, א עצמו" החכמה דאכ"משא, בה. ולא נברא העולם על ידה, לקבל ממנה כלום

הכוונה היא על החכמה,בראשית בראכ "ועשהיא בינה החוזרת להיות , ב נתיבות"דל

.א"י עליתה לראש א"חכמה ע

:לעאלא גו רזין סתימין עלאין, ש"וזמקבלים מן , עולם' הנק, ן"כי בעת שהזו

,א עלאין"הם עולים לאו, ב נתיבות"החכמה דלדא , ש"וז. רזין סתימין עלאין' א נק"ואו

חכמה דעלמא קיימא עלה לאעלא גו רזין )א"ע' י דף ג"דפו(

,השגת מוחין, פירושוקיימא. סתימין עלאין דעלמא, היא החכמה,דא חכמה, ואומר

,י המוחין שמקבל ממנה" שע,קיימא עלהן "זו רזין סתימיןי ל"ועילים ע, ן מתקיימין"זו

דהיינו , א ומלבישים אותם" שהם אועלאין כי תחתון העולה לעליון. שהם נעשים כמוהם

.נעשה כמוהו והכא אגליפו שית סיטרין, ש"וז

כי:ת"א שי"והיינו בר' וכו'רברבין עי ושית, ת"א שי"בר נוטריקון בראשיתשבחכמה , ואמר. קצוות' ו, פירושוסיטרין

שהכל,רברבין עלאיןת זו נחקקו ששה קצוו בחכמהה כולם "בסו. נאצלים ויוצאים מהם

, פירושה, זוחכמה כי )ד"תהלים ק(. עשית בסוד אבא הוציא, א"בינה שיצאה מראש דאואבא עצמו אתתקן , אמא לחוץ אודות הבנים

, א"שחכמה דא, שפירושו, אבכעין דכר ונוק, נ"נתקנו בעצמם כעין דו, וכן אבא דאצילות

ונמצא, כות שעלתה להם במקום בינהי המל"עא "שהבינה עצמה יצאה מבחינת ראש דא

,א חסר ראש"ונעשתה לבחינת גוף דא, ומאבאא אינה יכולה לקבל "כי בעמדה בגוף דא

קצוות' ונעשתה לבחינת ו, א"ר דא"מבחינת ג' אות הסולם אות ברלעיל במ' עי(. ר"חסרת ג

הרי שהבינה נחקקה ונעשתה )ה ונודע"ד והכאוזה אמרו . בלי ראשת סטריןשי

אגליפו שית סטרין רברבין עלאין דמנהוןב נתיבות שהיא " כי בחכמה דלנפיק כלא

ר מפאת יציאתה"ק בחסר ג"נחקקו בה ו, בינה, ן מתחתונים"י מ"כ ע"והח. א"מראש דא

ר דחכמה "א ומקבלת ג"חוזרת לראש דאשהם משפיעים , ן"והיא משפעת לזו, א"מא

שית סטריןשמאלו , הרי. העולמותהשפע לכל ומה . שנחקקו בבינה יוצאים כל העולמות

שקורא

נה הקדמת ספר הזהר

מאן ברא לון. מהכא אתבריא, ת"ברא שי )ז והיינו. ימא רבא) ל )ו לעגלא גו .ההוא סתים דלא ידיע, ההוא דלא אדכר

מאמר מנעולא ומפתחא

אמר, כד מטו לחד בי חקל צ ,ארחארבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי ב) מא

מסורת הזהר י"ד. רסו' דא"חא רצח ויצא שפז בהשמטות " ב)ו

)ימא דחכמתא(ויקהל כא פקודי א אחרי מות לד

חלופי גרסאות ).ל"אה(ג " כד לצ

.קטז: צג ' דח"תקב כח שעה לך רעז "א יג קצד ב" ב)ז. האזינו רכח

.מלכות דבריאה) ל דרך אמת

חכמה דעלמא קיימא עלה הסולם רמאמ הוא משום,רברבין עלאיןק "שקורא אותם ו' הנק, ד האותיות דבינה"ע, שהם מבינה

.אתוון רברבין דמנהון אתעבידו שית מקורין, ש"וז

כי החקיקה :ונחלין לעאלא גו ימא רבאבעת היות הבינה לבר מראש שית סטריןד להיותן רק,שית מקוריןנקראות , א"דא

כ בעת חזרתה"ואח. א"מקורין אל המוחין דז' ר הנק"הן נעשות למוחין דג, א"לראש דא

שית ואז הם נעשים ל, א" אל הזנחליןה מנחל בדרך ישתה על כן ירים "בס. נהליןא משפיע אותם "ואז הז) ו"תהלים ק(. ראש

ש "וז. דהיינו אל הנוקבא שלו, ימא רבאל בידואתע דבינה רברבין עלאיןק " מודמנהון

ונחלין. א דקטנות"ק דז" הם ו,שית מקורין גו, היינו להשפיעלעאלא. א"הם המוחין דזק דקטנות "ומה שו. היינו לנוקבאימא רבאהוא משום שלא , למוחיןמקורין' דבינה נק

אלא , ק דקטנות"ו' יצאה הבינה לחוץ לבחי. ן"כדי להעשות למקור להשפיע מוחין לזו

לא היו ראויים ולולא יצאה הבינה לחוץ .ל"לשום מוחין כנ

והיינו ברא שית מהכא, ש"וזק סטרין בלי " מורה על ו,ברא: אתברהאו

ש "כמ, סיתום, פירושוברא כי מלת, ראשענינים מרומזים כאן במלת ' ולפיכך ב. להלן

מורה ,ראשיתכי , על חכמה) א:בראשית להורות כי מחכמה ,ברא שית) ב. חכמה

שהם , בלי ראשטריןשית סנבראו ונחקקו והם , עולם' ן שהם נק"המקורין למוחין לזו

.ימי בראשית' ז ,החוא דלא אדכר, מאן ברא לון, ש"וז

ברא כיון דמלת :ההוא סתים דלא ידיע )א"ע' י דף ג"דפו(

בראכ מי הוא ש"א, שית עצמובראהיא ב ,ההוא סתים דלא ידיעז אומר שהוא "ע, זה

כי הוא הוציא . א"דהיינו חכמה סתימאה דא ,ק"הבינה מהראש שלו ועשה אותה לבחינת ו

אלו ברא שית סטרין רברביןשהוא .הנרמזים בבראשית

מאמר מנעולא ומפתחא 'ח ור"ר: ' וכורבי חייא ורבי) מא

,כשהגיעו לשדה אחד. יוסי היו הולכים בדרךמה שאתם אמרים : יוסי' חייא לר' אמר לו ר, ודאי כך הוא,יתשמרומז בבראש ,ברא שית

ק "דהיינו רק הו, משום שששת ימים עליונים

,א"שהיא ז, אל התורהיעיםפמש הם ,דבינההם , ר דבינה"דהיינו הג, האחרים. ולא יותר .סתומים

א המכונה"אורייתא היינו ז, ביאור הדברים ק של"הם ו, שית יומין עלאין. בשם אורייתא

כ "שע, ואומר. א"שהם לעילא מן הז, הבינה כי בראשית,ת"א שי" ברנרמז במלת בראשית

כדי , מורה על הבינה שחזרה להיות חכמה א אינו מקבל"ומתוך שהז. א"להשפיע אל הז

, ק דחכמה בלבד"אלא ו, ר דחכמה"ממנה ג כ מרומזות בחכמה זו שבבראשית האותיות"ע א ממנה" להורות שאין לו לז,ת"א שי"בר

לאבוזה אמרו . ק דחכמה בלבד"אלא ו ר של החכמה" כי ג,אחרנין סתימין אינון

.א ואינו משיג אותן"נשארות סתומות לז

כי נודע שעתיק אתתקן , וטעם הדבר הואתתאה לנקבי ' דהיינו שהעלה ה', בצמצום ב ל"כנ(א "כדי להאציל לפרצוף א, העינים שלו

אות

הקדמת ספר הזהר נו

דשית )ח בגין, ודאי הכי הוא, ו ברא שיתהא דאמרית, ליה רבי חייא לרבי יוסי .אחרנין סתימין אינון ק ,יומין עילאין גבי אורייתא ולא יתיר

גליפי אגליף ההוא. סתרי בראשית דאמר הכי ר )מ אבל חמינן גו) מב ההוא גליפי. דנעץ )ט )ס דנקיד בנקודה ש ,מעוי דחד טמירו )נ סתימאה קדישא גו

מסורת הזהר

ויחי )ט. עח' ו ד" תלז"תזינו רלד ב לב הא" ב)ח .תמה בשלח קלח תצוה צט פקודי לח רפט

יסוד אבא) ס. יסוד אימא) נ. א סתרי"נ) מדרך אמת

חלופי גרסאות .א דנקיט" נש. א סטרי" נר). ל"אה( ואחרנין ק

מנעולא ומפתחא הסולם מאמר

ולכן נחלק הכתר לשני ).ה וזהו"ג ד"אות יתא עינים ונקבי עינים נשארו שגולגל, יןאחצ

שהוא, ומחצית הכתר התחתון. בנוקבא דעתיקונבחן . א"נתקן לפרצוף א, חוטם פה, אזןו "ויה, ת משמשת בנקבי עינים בעתיק"שה ,א"ה הסרה בא"ת דהו"כי ה, א"פ שהן א"באחס ראשונות בחוסר "א אלא ט"כ אין בא"וע

,ס"א משלימתו לע"ורק עטרת יסוד דא. מלכות. והמלכות נגנזה בנקבי עינים דעתיק. ודעכנ

וכל , ומהם נחתמו כל פרצופי האצילותע "גו: חצאים' הפרצופין נחלקו בעצמם לב

כי הבינה . פ לחוד"ואח, ונקבי עינים לחוד ,ע ונקבי עינים שבה"שגו, פרצופין' נחלקה לב .ת"פ שבה לישסו"ואח, א עלאין"נתקנו לאוו "ויה, א"ת בנקבי עינים דאו"ונמצאת ה כי, והם חסרים מלכות, ת"ת בישסו"בחוסר ה

א "המלכות שלהם נשארה בנקבי עינים דאון "וכן בזו. א"ל בעתיק וא"ד הנ"ע, עלאין

פ "ואח, ן הגדולים"ע לבחינת זו"נתתקנו גו והמלכות נשארה בנקבי עינים. ן הקטנים"בזון הקטנים אין להם אלא "וזו, ן הגדולים"דזו ורק עטרת יסוד, ר מלכותס ראשונות בחוס"ט

ל בעתיק "ד הנ"ע, משלימה למלכות שלהםחצאים ' כמו שנחלק הכתר לב, הרי. א"וא, ן"כן נחלקה גם הבינה וגם הזו, ת"ר וז"ג

ת אין "ובז, ר של כל אחד"ת נשארה בג"שהרק עטרת יסוד , ת" בחוסר הו"יהשם רק

.דמלכות משלימתם במקום מלכות ליונה של כלנשארה מחציתה הע, ולפיכך

,כמו פרצוף עתיק. בבחינת לא אחידע, מדרגהת אינה חוזרת ויורדת מנקבי "שה, שפירושו

כי הגם , העינים שלהם גם בעת הגדלותפ "האח,שבעת הגדלות הם בחזירים אליהם

אמנם אינם ממשיכים , דכלים החסדים להם, ת הגנוזה בהם"שהוא מטעם ה, ר דאורות"ג

ולכן, לקבל חכמהשלא' שעליה היה צמצום א )א"ע' י דף ג"דפו(

בסוד אוירא , נשארים תמיד באור חסדיםאלא רק מחציתה התחתונה של כל . דכיא

, ר דאורות"מדרגה ממשכת לעת גדלות את ג דנפיק מאויר שלהם וחזרו להיות 'יבסוד ה

.ר"וג, אור חכמהר "ומכח זה נבחן שכל פרצופי ג

ק "ו' פ אצילות הם רק בהי"הנמשכים בהוהוא . ר דחכמה"דחכמה ונשארים חסרים ג

ר דכל פרצוף אינן מקבלות חכמה "משום שגולכן אין באלו המוחין , ק דכל פרצוף"אלא ו .ק דחכמה"אלא ו

דשית יומין עלאין גביוזה אמרו שאין , דהיינו כמבואראורייתא ולא יתיר

שהם, אלא שית יומיןןא ממוחין עלאי"אל הז אחרנין סתימין אינוןאבל , ק של המוחין"ו

שהרי אפילו, ר של המוחין הן נעלמות"אבל גכי אין , בפרצופין העליונים ממנו הן נעלמות

.ק של הפרצופין העלאין"מוחין אלא לבחינת ו

אבל ראינו ', וכואבל חמינן גו) מבשאומר כך אותו הסתום , בסתרי בראשית

,ס בינה"שע, חקק חקיקה תוך מעיו, הקדוש הנקוד ,ס נוקבא דעתיק"שה, סתר אחדשל נ

ס נקודת המלכות דצמצום "שה. בנקודה הנעוצהא לחוץ "פ דא"והוציאה אח, שעלתה לבינה', א

,שנחקקה בבינה, אותה החקיקה.מראש שלוכמי שגונז הכל תחת , נחקקה ונסתרה בה

ואותו המפתח כולו גנוז בהיכל , מפתח אחד עיקר ,פ שהכל גנוז באותו ההיכל"ואע. אחדכי אותו המפתח , באותו המפתח הוא, הכל

.הוא סוגר ופותח

היינו החקיקה גליפי, ר הדבריםואבי היינוסתימאה קדישא, פ דכלים"דחסרון אח

דחד טמירו, חכמה סתימאה קדישא' א הנק"א ,גו מעוי דחד טמירו, היינו נוקבא דעתיק

פירושו

זנ הקדמת ספר הזהר

וההוא מפתחא , מפתחא חדא )י כמאן דגניז כלא תחות, אגליף וטמיר ביה עקרא דכלא בההוא, ג דכלא גניז בההוא היכלא"ואע, גניז כלא בהיכלא חדא )כ

.סגיר ופתח )ל ההוא מפתחא, מפתחא הוי

מסורת הזהר תקד פנחס תשיב לך שיג שס משפטים שג תרומה מט קלא תתפו ספרא דצניעותא יג ויקהל רפט פקודי)י

.עח' ו ד"תל. לג' ח ד" תיז"תאחרי מות לב ) ל. פקודי ד)כ. צ: לט ' דח"ז: יט ' ה ד" תז"תתשיג

מנעולא ומפתחא הסולם מאמר נקיד, בפנימיות הנוקבא דעתיק, פירושו

בנקודה. פירושו תיקון המסך לסוד הזווג שהיא, בנקודה דנעיץ בעזקא, פירושו,דנעץ

,הנקראת נקודה אמצעית' צמצום אהמלכות ד וזהו לאפוקי מהמסך', שעליה היה הצמצום האק דכלהו "כנהוג בו, המתוקן עם עטרת יסוד

כי מסך זה . ל בדיבור הסמוך"כנ, פרצופיןולא , בשם נקודה דישובא' נק, דעטרת יסוד

.בשם נקודה אמצעית א נחקק ונחסר"הוא כי א, ושיעור הדברים

יות העליון שלו שהוא י פנימ"ר שלו ע"מגת בנקבי "שהיא מתוקנת בה, נוקבא דעתיק .ל"עינים שלה כנ

,ההוא גליפי אגליף וטמיר ביה, ש"וז

:כמאן דגניז כלא תחות מפתחא חדא פירושו בחינת המלכות דעטרת ,מבתחא

,ק דפרצופי אצילות"המתוקנת בכלהו ו, יסוד כי נתבאר שם שבפרצופי. ל בדיבור הסמוך"כנ. מאויר שלהם ונעשים אור'י נפיק ק"ו

שפירושו שהמסך יורד מנקבי עינים שלהם ואז אחר , פ למדרגה"ירים אחחזומ, אל הפה

.ר דאורות"פ דכלים קונים גם ג"שיש להם אח ,מפתחאכ נבחן המסך שבנקבי עינים בשם "וע

ר בעת "כי הוא סוגר את הפרצוף מהארת גזרה והוא פותח אותו בח, שהוא בנקבי עינים

ר בעת ירידתו בחזרה למקומו "עם אורות דג .פתח עיניםכ "ומטעם זה הוא מכונה ג. לפה

).ה ותמן"ובהסולם ד' ל אות ז"כנ(

וטמיר ביה כמאן דגניז כלאוזה אמרו

פ שעתיק"כי אע, כלומרתחות מפתחא חדאמ האי גליפי "מ, ל"ת כנ"עצמו נחקק בה

מהדו, אינו, א מכח עתיק"וחקיקה שנעשה באי "א נחקק ע"כי א, לחקיקה דעתיק עצמו

כי הוא חסר , שהוא עטרת יסוד,מפתחאא "ונמצא שבנקבי עינים דא. ל"כנ, מלכות

ולפיכך . ת"שולטת רק עטרת יסוד ולא ה להיותו מתוקן במפתחא, א אתיידע"אוירא דא

)ב"ע' י דף ג"דפו(

כי , כ אוירא דעתיק לא אתיידע"משא, דא שאינה ממשכת, אמצעית בוהמלכות דנקודה

ולא יקשה לך מה שאנו אומרים. ל"ר כנ"בו ג ולעיל אמרנו שאין בו, ע"א גו"כאן שיש בא

כי . שהם מחצית הכתר התחתון, פ"אלא אחאמנם כלפי , פ"כלפי עתיק אין לו אלא אח

בספרי(, כמבואר. פ"ע וחסר אח"עצמו הוא גו ).ז"ה וע"ה ד"פתיחה לחכמת הקבלה דף כ

וההוא מפתחא גניז כלא מהיכלא, ש"וזא עילאין וחקק "א האציל לאו" כי א:חדא ,פ דכלים"ר דאורות ואח"א בחסרון ג"גם לאו

הן , ר" שבו נגנזו כל האורות דג,ההיכלוהם .ר דיחידה"ר דחיה והן ג"והן ג, ר דנשמה"ג

א המשיך"שא, הכוונה הוא.דגניז כלאואמרו וגם בחינת , ת דעתיק להיכלא דא"ה' גם בחי .המפתחאשהוא , עצמו ג דכלא גניז בההוא היכלא"ואק, ש"וז

היכלא:עקרא דכלא בההוא מפתחא הוי ,ק"ר וו"שבה ג, הוא הבינה שהיא היכל לחכמה

ק שלה שולט"ובו, ת"ר שלה שולטת ה"שבג ג"ואעש "וז, שהוא עטרת היסוד,המפתחא

' דהיינו גם בחי,דכלא גניז בההוא היכלא עקרא דכלא בההואמ "מ, ת מעתיק"ה

ק "כי ו, היינו רק בעטרת יסודמפתחא הוירק בהם נבחן הגניזו , ת"ישסו' דבינה הנקכ "משא, ר"ק מחוסרי ראש דג"שפירושו ו

ת בנקבי "ששם ה, א"ר דבינה שהם או"בגכי החסדים , ר"שם אינו חסר כלל ג, עינים. ר"א עלאין חשובים כמו חכמה וג"של או

).ה והוא"ד' סולם אות בל במראות ה"כנ(

ואף:ההוא מפתחא סגיר ופתח, ש"וז

ת שבנקבי"י ה"פ שהסגירו ופתיחו נעשים ע"עשבהיותה עולה לנקבי עינים היא : העינים

כי אז נשאר הפרצוף , ר"סוגרת המוחין דג. ר דאורות"פ דכלים ובחוסר ג"בחסרון אח

היא, ובהיותה יורדת מנקבי עינים בחזרה לפה כי אז . ר שיאירו בפרצוף"וחין דגפותחת המ

מחזרת

הקדמת ספר הזהר נח

בההוא. אית ביה גניזין סתימין סגיאין אלין על אלין, בההוא היכלא) מגלארבע סטרין והוו )נ אגליפו. חמשין )מ ואינון, אית תרעין עובד סתימו, היכלא

מסורת הזהר נחס מח קצה תשעג תתה ואתחנן מא כי תצא כז בהשמטות יתרו לה שלט שפט שצג תצוה סט נשא קצא פ)מ ויצא)נ. צ. א' דח"ז: עט ' ט ד"תל: עו ' ב ד"תל: סח ' ב ד"תכ: מב ' א ד"תכז "תי "ד. רפ' דג"ח

.שצג

מנעולא ומפתחא הסולם מאמר .ר דאורות לפרצוף"פ דכלים וג"מחזרת האח. ת עצמה היא הפותחת והסוגרת"הרי שרק ה

ר אלא רק"כיון שפתיחת מוחין אינם בגז "עכת אלא עטרת "שבהן אינה שולטת ה, ת"בז

ר דכל מדרגה שבהן" וג,מפתחא' היסוד הנקת נשארות תמיד בבחינת אוירא "שולטת ה

לפיכך מיוחסות הסגירה . ל"כנ, דלא אתיידע .ת"ולא על ה, והפתיחה על המפתחא

באותו : ' וכובההוא היכלא אית) מגאלו על , רות סתומים ומרוביםהיכל יש אוצ

,באותו ההיכל יש שערים עשוים לסתימה. אלו והם ,כלומר שנעשו כדי לסתום את האורות

,שעריםט "והיו למ, רוחות' נחקקו לד. חמשיםואינו ידוע אם הוא , כי שער אחד אין לו צד השערנשארומשום זה . למעלה או הוא למטה

.ההוא סתום שיש, ר" גכי יש הרבה מיני, פירוש

ובכל , ר דיחידה"וג, ר דחיה"ג, ר דנשמה"ג ר יש הרבה פרטים לאין"מיני ג' אחת מאלו ג

גניזין סתימין סגיאין אלין על, ש"וז. קץ, ת שוכנת בנקבי עינים" ובעת שה.אלין

נמצאות כל אלו המדרגות בגניזו ובלתי .נודעות תרעין עובר סתימו ואינון, ש"וז

דהיינו בית , שערים תרעין פירושו :חמשיןבשהם ) בחינות א' ב, ויש בהם. ל לאורותוקב

שהשערים סגורים וסתומים ,סתימועוד בבעת שהשערים ) ב. ואינם מקבלים כלום

ש "וז. פתוחים ומקבלים האורות מהעליון שבעת תרעין עובד סתימו ואינון חמשין

ששערי ההיכל הם בסתימו הם במספר רים אינם אבל מבחינת פתיחת השע. חמשים

וענין המספר. ש להלן"כמ, אלא ארבעים ותשע ,ספירות' ס הן בעיקר רק ה"כי ע, הוא, חמשים ק והן"ת כוללת ו"אלא הת, מ"ב תו"שהן כחספירות כוללת ' ולפיכך כשכל אחת בה. עשר

.הן חמשים, שרע אגליפו לארבע סטרין והוו ארבעין

כי מביא לעיל שהסגירו ופתיחו אינו: ותשע שהוא עטרת,בהאי מפתחא רק ת"ה בנעשה

)ב"ע' י דף ג"דפו (

ונמצא שבחינת הגליפו דהיינו החקיקות. יסודהספירות ' הראויות לקבלה לא נעשו בכל ה

,ת"ב ת"ס לבד שהן כח"רק בד, מ"ב תו"כחאמנם . פ עשר הם ארבעים"וד. ולא במלכות

ב "גם המלכות כוללת עשר ספירות שהן כחונמצאת שגם היא יכולה לקבל , מ"תו

דהיינו עד, ס הראשונות שלה"מהמפתחא אל ט לארבעיןלכן יש כאן חקיקה , עטרת יסוד שלה

הספירות ' מדארבעים: ספירותותשע. שכל אחת מהן כלולה מעשר, ת"ב ת"כח

הספירות הראשונות מהמלכות שכוללתותשע .ונמצא שאינו חסר אלא המלכות דמלכות. עשר

לא ידיע, לית ליה סטראחד תרעא אי הוא לעילא אי הוא לתתא ובגין כך

, היינו המלכות דמלכות:יםתההוא תרעא ס ת היורדת"שהוא עצם ה, ן"שהיא השער הנו

,ונתבאר לעיל. ל"מעינים לפה בעת גדלות כנא "ת יורדת מנקבי עינים דאו"פ שה"שאע

ת "פ שלהם עם ישסו"ואח, עלאין אל הפהא "תחברים למדרגת אוהמלבישים עליהם מ

,ר דאורות"ין בהם גכשאז נמש, לפרצוף אחד ,ר"א מקבלים כלום מהאורות דג"ז אין או"עכ

ודומים , אוירא דכיא בלבד' ונשארים בבחית עוד לא ירדה כלל מנקבי העינים "כמו שה ר דבינה"כי ביחס ג, ז נמצא"והנה לפי. שלהם

ת עוד "לא נודע אם ה, א עלאין"שהן אושהרי , בנקבי העינים שלהם לעילאעומדת

.עדיין נמצאים באור חסדים לבד כמקודם לכןאו שהיא ירדה מנקבי עינים לתתא אל מקום

פ שלהם עם "שהרי העלו לכלים דאח, הפה ר דאורות אל"ת ומשפיעים המוחין דג"ישסות ירדה לתתא "נמצא בהכרח שה, ת"ישסוא "באופן שאם אנו מסתכלים ביחס או. לפה .ת היא לעילא בנקבי עינים"נדמה לנו שה' עי

ת רואים אנו "ואם אנו מסתכלים ביחס ישסו חד תרעא לית ליהש "וז. אותה לתתא בפה

.ת" היינו המלכות דמלכות שהיא עצם הסטרא א לתתאולא ידיע אי הוא לעילא אי ה

ת "וביחס ישסו, א היא לעילא"כי ביחס או ובגין כך ההוא תרעא סתיםהיא לתתא

ונמצא

נט הקדמת ספר הזהר אי הוא לעילא אי א לא ידיע) ע ,חד תרעא לית ליה סטרא. ותשע ת ארבעין) ס

.ובגין כך ההוא תרעא סתים, הוא לתתא וחד אתר דקיק לעאלא ההוא, מנעולא חדא) פ גו אינון תרעין אית) מד

הואלא ידעין ביה אלא ה, מפתחא ביה ולא אתרשים אלא ברשימו דמפתחאדא מפתחא, בראשית. בראשית ברא אלהים, ועל רזא דנא. מפתחא בלחודוי ב

מסורת הזהר

:סח' ב ד" תכז"ת שמות נז תרומה רמה תצוה סז )ס להלן קכא תרומה נז )פ. תצוה צט)ע. ט' דח"ז :מא : ס ' א ד" תכז"ת

חלופי גרסאות ,א איהו לעילא ואיהו לתתא" נא. ג"א ותשע ל" נת ).ל"אה(א פתחא דמפתחא " נב). ל"אה(' וכו

מנעולא ומפתחא הסולם מאמר

שהאי מלכות דמלכות לא , ונמצא משום זה, והיא סתומה כמזמן הקטנות, נפתחה כלל

כי פתיחת , דהיינו כמטרם ירידתה לפהת שבהם חסרה "השערים נעשתה רק בישסו

, ועטרת היסוד משמשת בהם במקומה, ת"ההם , ת" עלאין שבהם משמשת הא"אבל באו

.ר כמקודם לכן"נשארו סתימין מג .בגין כך ההוא תרעא סתים, ש"וז

ן הוא "פ ששער הנו"כי אע, ותשכיל אמנםהנה זהו רק ביחס , ל"כנ, המלכות דמלכות

ר "אמנם ביחס לאורות הוא נבחן לג, לכלים' א עי"שהרי מחמתה נשארו או, של המוחין

ל "כנ( כל העליונים ר וכן"באור חסדים בלי ג

הרי שסתימת ).א"ה וטעם הדבר באות מ"בדר דמוחין מכלהו "השער הנון גורמת חסרון ג

ובזה תבין . ק דמוחין"מדרגות ואין בהן רק ושחמשים ) א"ח ע"נדרים ל(ל "מה שאמרו חז

והוא, שערי בינה כולן ניתנו למשה חסר אחדר אלו "כי ג, ל"כנ, ר דמוחין"סוד חסרון ג

.ין לא יאירו בעולמות רק בגמר התיקוןדמוח בתוך אותם : ' וכו גו אינון תרעין) מד

ומקום צר אחד , יש מנעול אחד, השערים וניכרואינו נרשם , להכניס בו אותו המפתח

שאינם יודעים , רק לפי הרשימה של המפתח . אלא במפתח ההוא בלבד,במקום הצר, בו

.בראשית ברא אלקים ,כתובועל סוד זה והוא , זהו המפתח שהכל סתום בו, בראשית

וששה שערים כלולים בו . הסוגר והפותחכשסוגר אותם . במפתח ההוא הסוגר והפותח

אז ודאי כתוב , וכולל אותם בתוכו, השערים. מלה גלויה בכלל מלה סתומה,בראשית

, היא מלה סתומה, בכל מקום שהוא,ברא . סוגר ואינו פותחשהמפתח, שמורה

' ת שבנקבי עינים נק"הה, בריםביאור הד ,ר" בהיותה נועלת את האורות דגמנעולא

)ב"ע' י דף ג"דפו(

שאינם יכולים להאיר בפרצוף כל עוד שהיא גו אינוןש "וז. עומדת לעילא בנקבי עינים ובהאי מנעולא ,תרעין אית מנעולא חדא

תתאה' היינו היסוד שבהחד אתר דקיקיש תתאה' כי עצם ה, ט דכלים"משהיא השער ה

ויסוד דמלכות, היא מלכות דמלכות שער הנון כי לעאלא ההוא מפתחא, ט"הוא שער מ שהוא בחינת,מפתחאת נכנס ה"ביסוד של ה

ת "עטרת יסוד של המוחין המוריד את המנקבי העינים לפה ונפתח הפרצוף באורות

.מפתחאעטרת היסוד בשם ' כ נק"וע. ר"דג

תרשים אלא ברשימוולא א, ש"וז לא ידעין ביה אלא ההוא, דמפתחא

המפתחא הוא עטרת :מפתחא בלחודוי והוא נכנס בבחינה שכנגדו, היסוד של המוחין

המנעולא, ל"שהיא יסוד דמלכות כנ, ת"שבהת לא אתרשים לגנוז ולנעול את "שהיא ה

ת" השולט בזאלא ברשימו דמפתחאר "ג, עצמואבל לא בבחינת. ת"דבינה שהן ישסו

א"שהן או, ר דבינה"ת השולטת בג"שהוא הוכמו . ר גמורות"עילאין הנחשבים תמיד לג

כן המנעולא לא אתרשים להפתח אלא ביסוד לא ידעין ביה אלא ההואובזה נמצא . דמוחין

פירושו המשכת , ידיעהמפתחא בלחודוימוחין ואומר כי לא נמשכו המוחין אלא

ת של "זדהיינו ב, בבחינת המפתחא בלבד ,עטרת יסוד, ששם משמשת המפתחא. הבינה

ר דבינה "א עלאין שהם ג"אבל במקום או ,ת עצמה"ששם אינה משמשת המפתחא אלא ה

ובזה נתבאר . רו בבחינת לא אתיידעאשם נש לא ידיעת"פ שבבחינת עצם ה"שאע, היטב

ז"עכ, ל" כנ,אי הוא לתתא, אי הוא לעילאכי נפתח ת "מספיק להיות ידיע בשביל ישסו

ת "והוא כי אין בישסו. ר"על ידה במוחין דג ועטרת יסוד משמשת, בחוסר מלכותו"יהרק

בו

הקדמת ספר הזהר ס

ושית תרעין כלילן ביה בההוא מפתחא, והוא סגיר ופתח, דכלא סתים ביה ,כדין ודאי כתיב, וכליל לון בגויה ג כד סגיר אינון תרעין, דסגיר ופתח )ע

מלה סתימאה, א"בר )צ ,ובכל אתר. מלה גליא בכלל מלה סתימאה, תבראשי .סגיר ולח פתח, איהו

מאמר בהבראם באברהם

,ושמענא לבוצינא קדישא דאמר הכי, ודאי הכי הוא, אמר רבי יוסי) מה

אובעוד דהוה סגיר במלה דבר. סגיר ולא פתח, דמלה סתימאה איהו ברא

סורת הזהרמ ).ברא חצי מאמר( נח ספרא דצניעותא)צ

.ענין הטעמים סגיר ופתח) ע דרך אמת

חלופי גרסאות.א וכלה בגויה" נג

מנעולא ומפתחא הסולם מאמרוגם המוחין . בו למסך במקום המלכות

, ת מנקבי העינים לפה"המורידים את ה, כ רק בבחינת מסך דעטרת יסוד"משמשים ג

ר "ת לא היתה כלל סגירה וחסרון ג"כי בהשהרי היא משמשת . שתהיה צריכה להפתח

ולפי שכל. ל"ר כנ"ג' א שהם תמיד בבחי"באוהגניזו והסגירה לא היו אלא בבחינת עטרת

, נמצא משום זה, ת"יסוד המשמשת בישסו היסוד דמוחין היא לבדה המפתחא תשעטר

דהיינו רק בכלים, ת מהעינים לפה"להוריד הד הדקים הנעשים בכח המסך דעטרת יסו

לא ידעין ביה אלאוזה שמסיק . כמוהם שאין המוחין, כלומרההוא מפתחא בלחודוי 'ת היוצאים מבחי"מגיעים אלא לכלים דישסו

א שהם"ולא לאו. שהוא עטרת יסוד, המפתחאועצם , ת שהיא המלכות דמלכות"ה' בחי

.המנעולא: ' וכובראשית דא מפתחא, ש"וז, שהיא החכמהבראשיתכי המלה , כלומר

שהיא, ל"כוללת בתוכה רק בחינת המפתחא הנואינה , ט דכלים"שער מ, רק עטרת יסוד

כוללת את שער הנון דכלים שהוא מלכות דכלא, בראשית דא מפתחאש "וז, דמלכות

כלומר שעמו נעשה הסתימו סתים ביהכי , והוא סגיר ופתח בעת הקטנות דכלא

הוא סוגר כל המוחין בעת הקטנות בעוד ופותח אותם בעת הגדלות , םת בעיני"הה

והנפקא . ת מנקבי עינים לפה"להוריד ההכ אין פתיחת החכמה "כי ע, מינה בזה הוא

ק של "אלא להו, הרמוזה במלה בראשית דההואשהן מבחינת הכלים , המדרגות )ב"ע' י דף ג"דפו(

ה וטעם "א ד"ש לעיל אות מ"כמ( מפתחא

אין , ר של הפרצופין" אבל לג,)ש"הדבר עכי הכלים . המוחין דבראשית מאירים להן

' אלא מבחימפתחאשלהן אינם מבחינת ה .ל" כנת"ה

ושית תרעין כלילן ביהוזה אמרו ר של" כי ג,בההוא מפתחא דסגיר ופתח

ת של "ואינו פותח אלא ז, המוחין חסרות בו והן, ק"ת אין בה אלא ו"שכל אחת מז, המוחין

',ה הז שהוא הספירמפתחאונמצא ה, ק"פ ו"ז שהוא כולל בתוכו רק ,דהיינו עטרת יסוד

ושית תרעין כלילן ביהש " וז.שית תרעין, ומורה בזהבההוא מפתחא דסגיר ופתח

.ק דמוחין"שאינו ממשיך אלא ו מלה גליא בכלל מלה, בראשית, ש"וז

א מלה סתימאה"בר, ובכל אתר, סתימאה, מורה על חכמהבראשית, כלומר:איהו

, אבל אומרו בראשית ברא,מלה גליאשהיא ש"וז. המשמעות היא שהחכמה נעלמה ונסתמה

בראשית מלה גליא בכלל מלה סתימאה ,בראשהוא משום שכתובה אחריה המלה

מלה סתימאה איהו, א"ובכל אתר בר .הרי שבראשית ברא פירושו שהחכמה נסתמה

סגיר ולא פתחונמצא כי המשמעות היא .ועוד לא נפתחה, שהחכמה נסגרה

מאמר בהבראם באברהם

ודאי, י"אר: ' וכויוסי' אמר ר) מהבי רשהוא ושמעתי ממאור הקדוש . כך הוא

היא מלה סתומהבראאשר , שאמר כך,שמעוןשמורה

סא הקדמת ספר הזהר

ו"וכד שלטא האי תה, ו"תה )ק והוה חפי על כלא, עלמא לא הוי ולא אתקיים .םולא אתקיי, עלמא לא הוה

,אימתי ההוא מפתחא פתח תרעין ואזדמן לשמושא ולמעבד תולדין) מו ,ותנינן, בהבראם )ש אלה תולדות השמים והארץ )ר דכתיב. כד אתא אברהם )פ

ונפק, אתהדרו אתוון לשמושא, ומה דהוה כלא סתים במלת ברא, ם"באברה .דעלמא קיימא עליה, ר יסודא קדישא"אב )ת, עמודא דעבד תולדין

ורת הזהרמס

ב קנט שסה לך רכו שמג שפג וירא רז חיי שרה קי"ה ריד רלא ב"להלן מח ב) בראשית ב ()ר. בא מט)קי וארא קפ בשלח צו יתרו קמח רמט רנג פקודי ו צו נז צד "ד: דף רגב א"חויחי תשעב בהשמטות

:קלח' ע ד"ת. קט' ט ד"תס. פו' נ ד" תז"תד רלא כקעה שמיני מד תזריע יג נשא לט פנחס מט סה האזינו ר ב קנט שסז לך רכו שמג שפג וירא רז חיי שרה"א ריט ב" ב)ש.: פד. יז:: יג :: ד .: ב:: א ' דח"ז

י וארא קפ בשלח צו יתרו רמט רנג פקודי ו "ד: ד רנב א"חקי ויצא קנג ויחי תלז תשעב בהשמטות :א ' דח"ז: צב ' ח ד" תנז"ת רכה צו נז צד שמיני מד תזריע יג נשא לה לט פנחס מט סה האזינו רכ

:עב' ח ד" ז)ת. כז. כו. יז.: ג: ב .'צד א) פ דרך אמת

בהבראם באברהם הסולם מאמר

ובעוד . סוגר ואינו פותחשהמפתח, שמורה, לא היה העולם,ברא סוגר במלה שהמפתח

וכשתהו. ותהו היה מחפה על הכל, ולא נתקיים .לא נתקייםו, לא היה העולם, זה שלטומתי : ' וכואימתי ההוא מפתחא) מו

והוכן לשמוש, פתח מפתח ההוא את השעריםס "שה, הוא כשבא אברהם. ולעשות תולדות

אלה תולדות השמים והארץ , שכתוב,חסד אלא, אל תקרא בהבראם, נוולמד, בהבראםמה שהיה סתום הכל במלת , ואז. באברהם, שהם הכלים, חזרו האותיות,ל"כנ ,ברא

, ויצא העמוד העושה תולדות, לשמועונפתחו כי ברא. שהעולם עומד עליו, אבר יסוד קדוש .הוא אותיות אבר

אימתי ההוא, ששואל, ביאור הדברים

,ואזדמן לשמושא, מפתחא פתח תרעין :דברים' ויש בשאלה הזו גולמעבד תולדין

ת מנקבי" והוא ענין ירידת ה,פתח תרעין) אט שערים במוחין "נפתחו משאז , עינים לפה והוא ,ואזדמן לשמושא) ב. ל"דחכמה כנ

ענין התלבשות החכמה באור חסדים שמטרם ,התלבשות אור החכמה באור דחסדים

פ"אע, פ לקבל המוחין דחכמה"לא יוכלו האחש "כמ(. ע למדרגה אחת"שכבר נתחברו בגו

כי בלי לבוש דחסדים עוד , )ז"לעיל אות ט ,ה עוד סתים בשמא"ואל, אלה לא נהיר בי"מ ונבחן שעוד המוחין לא אזדמנו לשמושא. ש"ע

שפירושו הוא, ולמעבד תולדין) ג. בתחתון )ב"ע' י דף ג"דפו(

א מקבל המוחין"בי אחר שהז, הולדת נשמותהאלו בשלימות הוא מזדווג בנוקבא ומוליד

.נשמות הצדיקים

מה דהוה' וכוכד אתא אברהםומשיב לת ברא אתהדרו אתווןכלא סתים במ

א דגדלות "ס חסד דז" אברהם ה,לשמושא שמות(ש בזוהר "כמ, שאז נעשה החסד חכמה

ומטרם שבא אברהם היה הכל ).ט"אות רמ ושלטא תוהו על עלמא ,בראסתים במלת

לא חסדים ולא , ן אז"ן ולא היה לזו"שהם זו שהוא אור החסד,וכד אתא אברהם, חכמה

פתחו השערים בשפעהנה אז נ, א"המושפע בזת "ת ירדה מעינים לפה וישסו"כי ה, החכמה

א למדרגה אחת ונמשכו "נתחברו עם או וכיון. שהן אור החכמה, ר דאורות"ת ג"לישסו

א אור חסדים מבחינת "שכבר היה לו לז , הנה נתלבשו אור חכמה באור חסדים,אברהם

י ונשלם"ה במ"נתחברו אתוון אלואז ש"וז. א"לבשו בז והמוחין נת,שמא אלהים

אתהדרון אתוון' וכוכד אתא אברהם שנמשכו מוחין דחכמה תוך החסדיםלשמושא ,ונפק עמודא דעבד תולדיןא "ונתלבשו בז

א לפה "ת מנקבי עינים דז"כי אז ירדה הא ונוקבא שהיו "והשיג גם הוא בינה וז, שלו

, י חדשים"שהם נקראים אצלו נה, חסרים לו ,אבר יסודא קדישא עם יסוד דגדלות הנקרא כי דרך אבר זה הוא,דעלמא קיימא עליה

ומוליד , עלמא תתאה' הנק, משפיע לנוקבאנשמות

הרזהקדמת ספר ה סב

סתימאה עילאה דכדין רשים , כד האי אבר אתרשים במלת ברא) מז

וגם כן שמא קדישא. וברא אלה, י" מ)אודא איהו , רשימו אחרא לשמיה וליקריהוהוא רשים באלה. ר"א אב"אתרשים ואפיק מן בר, ה"דאיהו מ, תברכאדא

מסורת הזהר

.לעיל אות ז) ישעיה מ ()א חלופי גרסאות

.ה לגלאאא קדיש" נד

בהבראם באברהם הסולם מאמר אבל איך. וזהו בדרך כלל. נשמות הצדיקים

מבאר, הוא הסדר של המשכת המוחין בפרטות .כ"אח

הזה אברכשה: ' וכוי אברכד הא) מז , רשם הסתום העליוןזא, בראנרשם במלת

וברא, י"מוזה הוא , רושם אחר לשמו ולכבודו ,ה"מוגם השם הקדוש המבורך שהוא . ה"אל

והוא רשום . אבר, בראנרשם והוציא מן הסתום הקדוש. ובאבר מצד זה, באלה מצד זה

נשלם, כשנשלם זה. ואבר קיים, קייםה"אל הזהה"אלוחקק ל, 'הק לאבר הזה אות חק. זה

.'יאות ענין , עתה מבאר בפרט, ביאור הדברים

. שהביא מקודם בדרך כלל, א"המוחין דז ,א"בר נרשם במלת ר"אבשבעת שה, ואומר

שהיארשים סתימאה עילאה רשימו אחרא, ועטרה הוא יסודר"אבכי ', פי.י"מר מכח עלית " מורה על הסגירו של ג,בראו שהאי עטרה, ואומר. ל"נקבי עינים כנת ל"ה

, שבנקבי עיניםת" בהאבר אתרשיםשל ה דהאי, לעילאחיי' דהיינו כמו שאמר ר

אתרשים ברשימא, ת" שהוא המנעולא וזה נבחן. ש"ע, שהיא עטרת יסוד, דמפתחא

, א עילאין"שהם או, סתימא עלאהדהאי רשימו אחראעשו עתה , ת"הנרשמין בה

דהיינו הרשימא של , שלהםמנעולאבהאי ואז . ר"אבשהיא עטרה דהאי , המפתחא

דהיינו הראוי, י דקיימא לשאלה"מאקרי ולהעלות , ת מעינים"ולהוריד ה, ן"לקבל מ

שעמהן נמשכות, פ"שהן אח, אלהלהם אתוון ת אתרשים"כ מטרם שהה"משא. ר דאורות"ג

לא היתה שום מציאות , ר"אבברשימא ד ,ס שער הנון" הת עצמה"כי ה, ר"להמשכת גה

כ מטרם דאתרשים"וע, ל"כנ, ר"שאינו נפתח בג כי לא י"מ' אינם נק, מפתחא דאברבהאי

.קיימא לשאלה ר אתרשים"כד האי אבוזה אמרו

קבלהברא ת שבמלת "בעת שה, א"במלת בר כדין רשים. מפתחאשהיא ה, אברהרשימה ד

סתימאה עילאה רשימו אחרא לשמיה )ב"ע' י דף ג"פוד(

א"הנה אז רשים או, י"קריה ודא איחו מולי, ת שבנקבי עינים שלהם" בהמפתחאאת ה

י דקיימא לשאלה"משתהיה ראויה להקרא ןכי אין המוחי. ל"ר כנ"ולהמשיך מוחין דג

.ברשימא דהאי מפתחאנמשכים אלא רק דהיינו אחר שנתרשם: וברא אלה, ש"וז הרשימו עם ברא שבמלת מנעולאהאי

,י"מונעשה בסוד , אברהשהוא , דמפתחא שירדה, כלומר, י ברא אלה"מהנה אז , ל"כנ שהם פ"ת מנקבי עינים לפה והעלה אח"ה

. ל"ר כנ"ונמשכו ג, אל הראשה"אלאתוון שהוא לשון של , ה"ברא אלומה שאומר

הוא מפני שעדיין אין בהם לבוש , תימוס שעוד, שעלוה" אלונמצאים אתוון, החסדים

ה "ד ד"ל אות י"כנ(, סתימין בשמאהן ואינן יכולות להתגלות בלי לבוש , )קיימא .החמדים כ שמא קדושא דאתברכא"וג, ש"וז

ה אתרשים ואפיק מן ברא"דאיהו מ' המלכות שירדה מעינים לפה נק:ר"אבל אות "כנ( ה"מ' נקהי עלמא תתאכ ה"מוזה המסך שהיה מקודם בנקבי , )ש"ע', ח

ג עליה עינים ירד עתה לפה ונעשה הזוו, שהיא אור של ברכה, והוציאה קומת חסדים

י זה אפיק" וע).ש בעא"ה וז"ד ד"ל אות י"כנ(, אברו לת ועשה אוא"ברסתימא של מלת

דאחר דגם, ש"וז. שהוא יסוד המשפיע חסדים ה"שמא קדישא דאתברכא דאיהו מ

כי היה , ר"ואפיק מן ברא אב, אתרשים אור של חסדים ה"אלחסר עוד באתוון ד

ה סתימין"אלכ היו עוד "וע, לאתלבשא בהו נפתח ה"מי אור של ברכה ד"וע, בשמא

. משפיער"אב ונעשה לבראהסתימו ד ,והוא רשים באלה מסטרא דא, ש"וז

עתה נבחנו בהם, כלומר:ואבר מסטרא דא פ" שהן אחה"אלכי . מדרגות זה כנגד זה' ב

עם המוחין דחכמה שעודם בחוסר חסדים שהוא היסוד שקבל קומת אבר ו.אבסטרא ד

,א עומד כנגדו מסטרא דה"מחסדים מן ה סתימאה קדישאוזה אמרו . בחוסר חכמה

ה"אל

סג הקדמת ספר הזהר

. ר קיימא"אב, ה קיימא"סתימאה קדישא אל. ר מסטרא דא"ואב, מסטרא דא .'יה "גליף להאי אל', ר ה"גליף להאי אב. כד אשתלים דא אשתלים דא

' ם לאשלמא להאי סטרא ולהאי סטרא כדין אפיק ון אתווראתע) מחאשתלים שמא קדישא ואתעביד אלהים , נטיל חד להאי סטרא וחד להאי סטרא

י"ה מ"א דנטל קב" וי)צ (ה. כד אשתלים דא אשתלים דא, דאברהם*) גם כן שמא .ם"ר ואתעביד אברה"ה ושדי באב"ה מ"ונטיל קב. ם"ה ואתעביד אלהי"ושדי באל

ד אות קדמאה דשמא "ואית בה יו, י רומז לחמשים שערי בינה" מ)בת ומלואית ביה אות תניינא , למנינא דשמא קדישא)קה רומז " מ)גומלת , קדישא

תולה ארץ על בלי )ה, 'ו אשרי העם שככה לו וג)דא "כד, ה"דשמא קדישא יהו,כלומר. אא עלמא ד"ד עלמא דאתי ובה" ביו)ו, וכדין אתקיימו תרין עלמין, ה"מ

מסורת הזהר

' דח"תק ט משפטים שפה שצג תרז תרומה רי)ב תהלים () ד: צד 'ג ד" תסז"ת ט תרומה תרי)ג: צג ב קלו קמה ר ויחי מד רל תרומה רכה אחרי"ב) דקמ

חלופי גרסאות כל זה ,תאעד רמז עילא ות, ה"א דנטל קב" מויה ).ל"הא(הגהה

ואתחנן טז האזינו קחנא קטז מנחס קצב תו תקח קט בהר עד נשא קלא שלקלט רא שי אמור, ג"מות קי בח ז"תו רכו ינ האזטרא ח תרומה וא )ו). איוב כו ()ה .קיב' ט ד" תסז"תי "ד: שז ' דג"חבהשמטות

:יזק' דח"תק: קכט ' ע ד"ת : ו' בהקדמה ד

.תיו ובמלואוא לחשבון השם הקדוש באותיו"ס) ק. גליון א שהוא"י) צ דרך אמת

בהבראם באברהם הסולם ראממ שהשיגואלהכי . אבר קיימא, ה קיימא"אל

תימו ס קיימא ב,קדש' המוחין דחכמה הנק ר"אבנגדו עומד כו, בפרצוף מסטרא דא

כדוזה אמרו . בקומת החסדים בפרצוף כי שניהם יצאו, אשתלים דא אשתלים דא

כי , ת מנקבי עינים לפה"ת הדעל ידי ירי שהןה"אל שבפה וכן ה"מ יצא מכח האברהעלו למעלה מכח ביאת המלכות , פ"אח

כד אשתלים דאונמצא . מתחתיהם לפה . כי באים בבת אחתאשתלים דא

גליף להאי אלה', גליף להאי אבר ה

ק קומת ר מורה על המסך המוציא 'הכי : 'ילהיותה בחינת מלכות , חסדים בלי חכמה

'יו. חסדיםשאינה ראויה לקבל חכמה רקוזה . על מסך דזכר הראוי לקבל חכמה, מורה

דהיינו עם המסך, 'גליף להאי אבר השאמר וגליף. הממשיך רק חסדים בלי חכמהה"מ

דהיינו עם מסך דזכר הממשיך, 'ה י"להאי אל .חכמה ולא חסדים

:'כו ואתערו אתוון לאשלמא) מח

, התעוררו האותיותכי כאשר, ומפרש דבריו )א" ע'דף ד*) ב"ע' דף גי"פוד(

להשלים לצד זה , 'ואותיות אלה י' אבר ה 'םאת הלקח אחד . 'םאז הוציא אות , ולצד זהואחד , י"דהיינו לצד אותיות אלה, לצד זה

דהיינו לצד האותיות, לצד זה'םלקח את ה הצירוףונשלם השם הקדוש ונעשה , ה"אבר

ש"וזה מ. אברהםכ השם " גונשלם. אלקים ,ויש אומרים. כשנשלם זה נשלם גם זה, יללע

באותיות ונתנן י"מ את האותיותה "שלקח הקב ה"ולקח הקב. אלקים הצירוףונעשה , ה"אל

הצירוף ונעשה ר"אב בןה ונתנ" מאותיות רומזת לחמשים שערי י"מוהמלה . אברהם שהיא אות, 'י י אות"במלה מויש בה , בינה

רומזת ה"מוהמלה . ראשונה של השם הקדוש כי הויא במילוי, למספר השם הקדוש

במלה, ויש בה, ה"הוא בגימטריא מ, אלפין שהיא. אות השניה של השם הקדוש הויה, ה"מ. שהויה אלקיו 'וגו אשרי העם ,ש"כמ. 'ה

שרומז על מספר. מה תולה ארץ על בליוכתוב ואז. ה"מ 'שהוא בגי, הויה במילוי אלפין

'ה וב,אם הב העול'יב, ת עולמו'נתקיימו ב , ברא את העולם הבאי"מב, כלומר(העולם הזה

וזהו רומז למעלה. ה ברא את העולם הזה"ובמ ,ויצא השם שלם, ואז עשה תולדות) ולמטה

מה

הקדמת ספר הזהר סד .)א עילא ותתזודין הוא רמ. ה ברא עולם הזה" ובמ)ח, י ברא עולם הבא" במ)ז

אלה , ד"הה, קדם דנאומה דלא הוה , שמא שלים תולדות ונפק דוכדין עבי, ברהםאכלהו הוו תליין עד דאתברו שמיה ד, תולדות השמים וארץ בהבראם

ביום עשות )טד "הה. כיון דאשתלים שמא דא דאברהם שמא קדישא אשתלים .אלהים ארץ ושמים' ה

חייא' מאמר חזווא דר, עפרא עפרא, ובכה ואמר, אשתטח רבי חייא בארעא ונשק לעפרא) מט כל עמודי, דכל מחמדי עינא יתבלון בך, כמה את בחציפו, קשי קדל)רכמה את

מסורת הזהר

:צג ' דח"תק) מלכות ()ח: צג ' דח"תק )ז בא קנ יתרו שצח תמב תרומה תתקו) בראשית ב ()ט

:ט : ב ' דח"ז טקדושים כ

חלופי גרסאות ).ל"אה(ע דנא מקדמת " נו

.קשה עורף) ר דרך אמת

בהבראם באברהם הסולם מאמר

זהו שנאמר אלה. מה שלא היה מקודם לכן שהוא, בהבראםתולדות השמים והארץ

היו תלויותהתולדות כל כי, אותיות באברהם. אברהםעד שנברא שמו של , בלי שלמות

כיון שנשלם השם הזה של אברהם נשלם השם םביום עשות הויה אלקי, זהו שכתוב. הקדוש

פירושו ביום , כי ביום עשות. ארץ ושמים ואז נזכר השם, י השם אברהם"ע, שנשלמו

.מה שלא נזכר עד כאן השם הויה בתורה, הויה

אור חכמה :הקומות' שאלו ב,שפירונתעוררו , ה"מואור החסדים שב, ה"אלשב

, דהיינו להתלבש זה בזה, להשלים זה על זה אפיק אחר שנתלבשה החכמה בחסדים אזו הקומות' דהיינו המלכות המקבלת מאלו בם"מ .ודיחי

איהנטיל חד להאי סטרא וחד ל, ש"וז סטרא אשתלים שמא קדישא ואתעביד

כי ' פי:גם כן שמא דאברהם , אלהים כ"וא, 'ה י"דגליף להאי אל, נתבאר מקודם

גליף להאיוכן . י"אלהאתוון ' עתה דשי ונמצא. ה"אבראתוון ' ויש שם ד, 'ר ה"אב

דהיינו ,וו על זזוון תעתה אחר שהשלימו א, הקומות חכמה וחסדים זה בזה' שנתלבשו ב

,שהיא המלכות המקבלת מכולם, ם"מואפיק ם להאי"מ אותה הנטיל חד אזהנה . ל"נכ

ם להאי סטרא"וחד נטיל המ, דידהסטרא אשתלים' םי נטלי ה"כי אותיות אלה. דידיה

)ב"ע' י דף ג"פוד(

וכן אותיות. אתעביד אלהיםשמא קדישא ושמא ונשלם גם כן 'ם נטלי את הה"אבר

.דאברהם

אן עד כ מ:י "ה מ"א דנטיל קב"וי המוקפים אינן מדברי, רמז עילא ותתא, המלות .הזוהר

כיון דאשתלים שמא דא דאברהם ' כי הם ב:' וכושמא קדישא אשתלים

. ל"קומות חכמה וחסדים הצריכות זו לזו כנ מטרם שנשלםשמא קדישאם כ לא נשל"וע

.שמא דאברהם

אייח' א דרוומאמר חז השתטח: ' וכוחייא' אשתטח ר) מט

,ובכה ואמר, ונשק את העפר, חייא על הארץ' רכמה אתה , כמה אתה קשה עורף, עפר עפר, אשר כל מחמדי העין יהיו בלים בך, בעזות

כמה . כל עמודי האור שבעולם תאכל ותטחון ,ור הקדוש שהיה מאיר לעולםהמא, אתה חצוף

שזכותו , הממונה על העולם, השליט הגדול אור, רבי שמעון: נבלה בך, מקיים את העולם

ואתה, אתה בלה בעפר, אור העולמות, המאור, השתומם רגע אחד. קיים ומנהיג את העולם

כי עמודי העולם, אל תתגאה, עפר עפר, ואמר שהרי רבי שמעון לא, לא יהיו נמסרים לך

.נבלה בךיש

סה הקדמת ספר הזהר

בוצינא קדישא דהוה נהיר , כמה את חציפא. נהורין דעלמא תיכול ותידוק רבי שמעון ז. אתבלי בך, כותיה מקיים עלמאזעלמא שליטא רברבא ממנא ד

. ונהג עלמאחאנת בלי בעפרא ואנת קיים , יןנהירו דעלמ, נהירו דבוצינאדלא יתמסרון בך עמודין , יא עפרא לא תתגאואמר עפר, אד רגעא חםאשתומ .דהא רבי שמעון לא אתבלי בך, דעלמאמההוא יומא אתעני . ורבי יוסי עמיה, אזל. והוה בכייאקם רבי חי) נ

בכה . אמרו ליה לית אנת רשאי למחמי ליה. מי לרבי שמעוןחארבעין יומין למשמעון ורבי אלעזר אחזיאו ליה בחזווא לרבי , תעני ארבעין יומין אחריניןוא

.והוו כמה אלפין צייתין למלוליה, ן במלה דא דאמר רבי יוסיאדהוו לע, בריה

לופי גרסאותח ).ל"הא( ונהיר ח). ל"הא( 'וש וכ"ש ררי ז

חייא' חזווא דר הסולם מאמר

יש להבין היטב ענין ההשתטחות הזאת 'ח לר"והענין הוא כי תמצא במאמר דר. ח"דר העסק שלהם בהאי אורחא דאזלישעיקר , יוסי שהיא המלכות, בהאי תרעא סתיםהיה , יחד

דמלכות שאינה מקבלת כלום מכל אלו המוחין .העלאין שבשתא אלפי שני מטרם גמר התיקון

יוסי ' ור. ח"ש מפורש היטב במאמר דר"כמ, דודאי הכי הוא, שמעון' השיב לו בשם ר

שהשער הזה נשאר סתום וכל השלימות היא ה שהציק להם וז. ל"כנ, סוד המפתחארק ב, להתעוררות גדולהחייא' עד שבא ר, מאד

ואשתטח בארעא ונשק לעפרא ובכה ,ואמר עפרא עפרא כמה את קשי קדל

.'ווכ :דכל מחמדי עינא יתבלון בך, ש"וזר נשרו כל הנשמות "י חטאו של אדה"כי ע

שהן כוללות, ממנו ונפלו בשביה אל הקליפות ר בתשובתו תיקן"ואדה. ולםכל הנשמות שבע

וגם זה לא בשלימות , רק את חלקו בלבדואחריו הן הנשמות המתבררות בכל . הגמורה. ר התיקוןמט עד ג"י תשובה ומע"דור ע

ונמצא שכל אלו הנשמות הגבוהות מבחינת שהן תלויות בהברור ובהזווג, ר דחיה"יחידה וג

שהיא השער הסתום , על המלכות דמלכותהנה כל הנשמות , ל"רור וזווג כנשאין לה בי

ס"הו, שהוא הקליפותראההן מתבלות בעפ ,)'קהלת ד(דמעת העשוקים ואין להם מנחם

כי קליפת העפר שולטת עליהם בחוצפה בהיותה בטוחה בכחה שאין , ובקשיות עורף

' וזה שבכה ר. מי שיוכל להציל אותם מידהכמה את עפרא שהוא הקליפות לחייא ואמר כמה את בחציפו דכל מחמדיקשי קדל

)ב"ע' י דף ג"פוד(

כי כל אלו הנשמות הגבוהותעינא יתבלון בך נרקבות בך בלי שחמדי עינא ןשה, מכולם .להצילן מידך תקוה

כל עמודי נהורין דעלמא תיכול, ש"וז

ל צדיקי העולם המאירים כ נו היי:ותידוק נמצאים גם הם חסרים מהשלמתם, את העולם .ביה של אלו הנשמות הגבוהותמסבת הש

ך כולפי. משום שכל הנשמות כלולות זו מזונמצא שגם הם נאכלים ונדקים בכח החוצפה

.של האי עפראש לא "ר ' וכובוצינא קדישא ,ש"וז

ש " תהילה רצה לומר שגם ר:אתבלי בךי סיו' רמוהוא כי שמע , רהפאי עהאתבלי ב

,שגם הוא הסכים ששער זה סתום ואין לגלותו ' וכוש נהירו דבוצינא" רז תמה ואמר"ואח

כיון שהוא, כלומר, ואנת קיים ונהג עלמא המקיים כל העולמות ומנהיג אותם איך אפשר

אשתומםז "אח. שלא יהיה שלם בכל שלמותוואמר , שהתישב בדעתו, כלומר,רגעא חדא

כי הוא ודאי. ש לא אתבלי בך"שרבהחלט ין בתכלית השלימות אלא שלא יכול להב

.האפשרות הזו ,חייא' קם ר: ' וכוקם רבי חייא) נ

התענה ארבעים. יוסי עמו' ור, והיה הולך ובוכהאמרו . שמעון' לראות את ר, יום מאותו היום

בכה והתענה . אינך ראוי לראות אותו:לו את , הראו לו במחזה. ארבעים יום אחרים

שהיו עוסקים , נורבי שמעון ורבי אלעזר ב לעיל.ש"משמו של ריוסי ' ר רבמלה זו שאמ

. וכמה אלפים היו מקשיבים לדבריו)ה"אות מ(פירוש

הקדמת ספר הזהר סו

וסליקו עלייהו רבי שמעון , מא כמה גדפין רברבין עלאיןח, אדהכי) נא .ואן להחכוכל אלין גדפין הוו מ, ורבי אלעזר בריה וסליקו למתיבתא דרקיעא

.יוון ונהירו יתיר מנהורא דזיוא דשמשאדשן בזח דמתהדרן ומתאמחדתא חה ל"בכמה דזמין קב, ייא וליחמיחייעול רבי , אמרוש "פתה ר) נב

זכאה איהו מאן דעאל הכא בלא כסופא וזכאה. אנפי צדיקייא לזמנא דאתימא דהוה עאל והוה קם רבי וח, כעמודא תקיף בכלא, מאן דקאים בההוא עלמא

ועאל , ואשמיט גרמיה, כסיף)שוהוא הוה . מןאלעזר ושאר עמודין דיתבין ת .ויתיב לרגלוי דרבי שמעון

מאיך .תסתכל אול, רישך מאיך עינך לא תזקוף, קלא נפק ואמר) גנ ואמר עלאין, קלא אהדר כמלקדמין. וחמא נהורא דהוה נהיר למרחוק, עינוי

.היה מתבייש בפני הגדולים) ש דרך אמת

אייח' חזווא דר הסולם מאמר

מתוך מצוקתו על האי שופרא, פירושהתאוה מאד לראות , ל" הנ,אדבלי בעפר

רבי ש, ל לעיטכי ההלי. ש"ו של רתמדרגלה דא מ ב.ראפא אתבלי בעל שמעון

י"ל שר" היינו במאמר הנ:דאמר רבי יוסיל לכשממנו הגיע . ש" משמיה דרח"אמר לר

.התעוררותו זו, בתוך כך:' וכואדהכי חמא כמה )נא

ורבי שמעון, אה כמה כנפים גדולות ועליונותר ועלו אל הישיבה, ורבי אלעזר בנו עלו עליהן

.וכל אלו הכנפים היו מחכות להם. של הרקיע ,חוזרים ומתחדשים בזיוום, א"ש ור"שר, ראה .רו יותר מאור זיו השמשאיוה

היינו :מתיבתא דרקיעא, ירושפש בזוהר דמתיבתא "כמ. ט"מטדמתיבתא ומתיבתא דרקיעא. ה"יא מתיבתא דקבעלאה ה

ו "ח יתרו דל"בז' עי(. ט"היא מתיבתא דמטם פירוש הסולם הוא ביתרו עח "א ובז"ע

).אות רנה

:וכל אלין גדפין הוו מחכאן להו, ש"וז הם המלאכים המסייעים לנשמות גדפין

וכשם שהנשמה . דרגהמלהעלותן ממדרגה ל ן צריכהכ, צריכה לסיוע הגדפין אל העליה

גדפיןש שה"וז. לסיוע שלהם להחזרתם למקומה .ינו להחזירןהי ד,הוו מחכאן להו

ומתחדשן בזיוון, חמא דמתהדרן, ש"וזרקיע דוזרים ממתיבתא חאה אותם ר :'ווכ

ונתחדשו . ש"ינו למתיבתא דרהיד, למקומםבזיו אור פניהם והאירו יותר מהאור של

.משהש' פתה ר:'ו וכש ואמר"פתח ר) בנ

בכמה עתיד, ייא ויראהח' יכנס ר, ואמרשמעון )א"ע' די דף "פוד(

אשרי. ה לחדש פני הצדיקים לעולם הבא"הקב, ואשרי הוא, מי שבא לכאן בלי בושה, הוא

. זק בכלחמי שעומד באותו העולם כעמוד ורבי , שהיה נכנסחייא את עצמו' רוראה

שהיוהעולםוכן שאר עמודי , אלעזר היה קם, והוא.חייא' היו קמים מפני ריושבים שם

והשמיט את עצמו , נסנכהיה מתבייש ו, ח"ר .וישב למרגלותיו של רבי שמעון

זכאה איהו מאןש רמיז ליה "ר, פירוש א"ר וכן ראה את .דעאל הכא בלא כסופא

בלא שהיו ,ושאר עמודין דיתבין תמן מחמתכסופאאבל הוא בעצמו היה ב. כסופא

ח ואין לו כ,אהאי שופרא דבלי בעפר כסיף ואשמיטש "וז. ל"כנ, להתגבר עליהם

.' וכוגרמיה

יצא קול : 'ו וכקלא נפק ואמר) נגואל , אל תזקוף ראשך, השפל עיניך, ואמר

שהיה , וראה אור, השפיל את עיניו. תסתכל, ואמר, ילהתחבכזר הקול ח. וקחמאיר למר

פקוחי העינים , עליונים הנסתרים והסתומים. הסתכלו וראו, העולםהמשוטטות בכל

סתום בחורי ואור עיניכם,הישנים, תחתונים .הקיצו, עיניכם

ר חא, היינוקלא אהדר כמלקדמין ,שציית להשפיל עיניו למטה ולא לזקוף רישיה

זכה לשמוע הכרוז הזה שבגללו השיג כל .ש להלן"כמ. מבוקשו פקיחי, טמירין סתימין, ןיעלא, ש"וז

אסתכלו, עלמאעינא אינון דמשטטין בכל דמיכין סתימין בחוריכון, תתאין: וחמו

דהוו, הכרוז עורר אלו הנשמות:אתערויתיןצי

סז הקדמת ספר הזהר

. אסתכלו וחמוי, דמשטטין בכל עלמאטאינון , פקיחי עינא, טמירין סתימין .אתערו, סתימין בחוריכון)תין כ דמי)י תתאין כ

עד , וטעמין מרירא למתקא, וכא מהפכן לנהורא חש)כדי , מאן מנכון) נד דמלכא )לדמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר בשעתא , מאן מנכון. לא ייתון הכא

מאן דלא מצפה. ואתקרי מלכא מכל מלכין דעלמאל, ואתייקר, לאילתא)מפקיד .לית ליה חולקא הכא, עלמאואמא בההודא בכל י.ה כל אינון עמודין דקיימיןסחרני, אדהכי חמא כמה מן חברייא) נה

מסורת הזהר

ז"ת ) כ:מג' ל ד"ת: יז' א ד" תז"ת ויצא שיא )י ה איתער"קוב( שמות צו ויקהל כא )ל. נ' א ד"תכ

שמות צו קסא בא צח בשלח מג קפב רעד)מ). בדרגוי

חלופי גרסאות .א תנאין" נכ). ל"אה( איסתכלו י). ל"אה( דמשטט ט

).ל"או(ג " ואתקרי לל

משפטים תעג תעה ויקהל תפז ויקרא רא שסז תלה אחרי מות רו רי שיב בלק שנב פנחס תקפ תרצב תש : כח 'ג ד" תיז"ת

.אותן שהשינה סתום בנחיריכם הקיצו משינתכם) ת דרך אמת

חייא' חזווא דר הסולם מאמר וגם אלו, דהוו תמן, ש"צייתין למלוליה דר

.ש להלן"ת כמכתו' והיו בהם ב. דלא הוו תמןאסתכלו ' וכועלאין טמירין, ש"וזהכרוז : אתערו' וכותתאין דמיכין, וחמו

' וחלק אותם לב, יצא לכל נשמות הצדיקיםטמירין היא קדישי עליונים ' כת א:כתות

שזכו לפקיחות עינים ולשוטט בכל , סתימיןכלומר , להם קרא שיסתכלו ויראו, עלמא בצוותא נויידה, ו האורות העליוניםכימששי משריין וןשהיא כל אינ', א עם הכת הבדח

ה ושכינתיה ואזלין"דאזלין מתתרכין בתר קב תתאיןומכנה אותם , מתתרכין משכינתיה

ין כ שהם דמידמיכין סתימין בחוריכון, ים בחורי העיניםתישנים ואור עיניהם ס .ולהם קרא שיתעוררו

אשר , מי מכם:' וכומאן מנכון די) בדעוד , והמר יטעם לו כמתוק, לאורךחשהפך

דהיינו בעודו בחיים בעולם, מטרם שבא לכאן ,אשר בכל יום הוא מצפה לאור, מי מכם.הזה

שאז, המאיר בשעה שהמלך פוקד את האילה על כל מלכי ךלמ ונקרא ,המלך כבוד מתגדל בעודוומי שאינו מצפה לזה בכל יום . העולם

אין לו חלק,דהיינו בעולם הזה, באותו העולם .כאן

הכרוז מדגיש לכל כתה את עיקר , ושפיר למעלת הכתה: המעלה הרצויה בכל אחת מהן

מאן מנכון די חשוכא מחפכן, אומר' הא והם .וטעמין מרירא למתקא, לנהורא

זה לעומת זה, ע"כי בבי. הנשמות דאצילות )א"ע' די דף "פוד(

ומר לעומת , חושך לעומת אור, עשה אלהים ,ע יש כשר ופסול" ולפיכך באורייתא דבי.מתוק

כ"משא. קודש וחול, איסור והתר, טמא וטהורבאורייתא דאצילות שם כל התורה כולה

. ו שום חול שם"ה ואין ח"שמותיו של הקבוכן , לבן הארמי לשם קדוש, כי שם נבחן

ע הם קליפות "שבבי, פרעה וכל השמות .המה שמה רק שמות קדושים נשגבים, וטומאה

, ונמצא שאלו הנשמות שזכו לאור האצילות .וכל מר למתוק, מהפכות כל חושך להיות אור

מאן מנכון דמחכאןאמר ' ולמעלת כתה ב בכל יומא לנהורא דנהיר בשעתא דמלכא

מאן דלא מצפה דא ' וכופקיד לאילתא בכל יומא בההוא עלמא לית ליה חולקא

דהיינו אלו דמנדדין אחר שכינתא , הכאה דיוקים "ומצפין תמיד לקב, דדיתבא בד

לית אבל לאחרים זולתם . שכינתא מעפרא .ליה חולקא הכא

בתוך כך :' וכואדהכי חמא כמה) נהראה הרבה מן החברים מסביב כל העמודים

וראה שמעלים אותם לישיבה של , העומדיםולמעלה , אלו עולים ואלו יורדים, הרקיע ,ןשהוא מטטרו, ראה את בעל הכנפים, מכולם

.שהיה בא הוא ראה כמה, בעוד שהכרוז קרא. פירוש

' מן הנשמות הצדיקים השייכות לאותן ב ,כל אינון עמודין דקיימיןמסביב , ל"כתות הנ

מתיבתא בר היו בכהן נשמות הצדיקים ש מתיבתאות לול וראה אותן עדרבי שמעון

דרקיע

הקדמת ספר הזהר סח

ועילא דכולהו, ואלין נחתין, אלין סלקין, קיעא למתיבתא דר)נוחמא דסליקו לון .חמא מארי דגדפי דהוה אתי

דמלכא מפקד בכל , פרגודא)סדשמע מאחורי , אומי אומאה)אוהוא ) נו בתלת)מ פ ובעט בעיטין בההוא שעתא )ע, יומא ודכיר לאילתא די שכיבת לעפרא

מסורת הזהר

נחסבלק שם פ) אהתמתיבתא עילאה ותי( קטז ח של)נ בשלח שא שלח קיג. אס וישב ק.א לך שכ)ס. תשעג

תורסאגחלופי ).ל"הא(א בתלת מאה ושבעין רקיעין " נמ

ג"ח שמות קכג ויקהל יד בהשמטות )פ. נג' דח"ז) בטש( ויקהל יד כא )ע: ט : ח ' דח"זקצו שכ :פז . נג.וט' דח"ז. שג' ד

.נשבע שבועה) אדרך אמת

חייא' דרחזווא הסולם מאמר 'כי כתה א. עלו ומהן ירדוןמה, דרקיע

אלין סלקין ש "ירדה וז' עלתה וכתה בכפי , ז" כי כן הם מסייעין זל.ואלין נחתין אסתכלו וחמואמר ' שלכתה א, קריאת הכרוז

.אתערואמר ' ולכתה ב ,וראה כי מהתעוררותן של כל אלו הנשמות

ט"מטירד , כתות יחד' דהיינו מכח בש ונשבע " דיליה למתיבתא דרממתיבתא

חמא, ועילא דכלהוש "השבועה דלקמן וז מארי דגדפי דהוה אתי והוא אומי אומאה

.כמו מכח כולם, פירושוועילא דכלהוי כ .ט"טהוא מ, ומארי דגדפי

, והוא:' וכווהוא אומי אומאה) נו

ששמע מאחורי, נשבע שבועה, המלאך מטטרון וכר את האילהשהמלך מפקד בכל יום וז, המסך

ובאותה שעה בועט בעיטות , השוכבת לעפרוכולם חרדים , בשלש מאות ותשעים רקיעים

מוריד דמעות , המלך, והוא. ונבהלים מלפניו הרותחית, והדמעות, שהשכינה בעפר, על זה ומכח הדמעות. נופלות לתוך הים הגדול, כאש

,האלו עומד ומתקיים אותו הממונה שעל הים, קדש את שם המלך הקדושומ, שנקרא רהב ויאספם, לבלוע כל מימי בראשית, ומקבל עליו

בשעה שכל העמים יתאספו על העם , לתוכו .ויעברו ביבשה, והמים יתיבשו, הקדוש

שהמלך פוקד , הוא נשבע שבועה. פירוש ,לאילתא די שכיבת לעפראוזוכר בכל יום

אמנם אין הכוונה . ינה הקדושהכשהיא השכי על זה לא היה ', הקעל כללות השכינה

כי דבר גלוי לכל, צריך לישבע השבועה דסבר, הוא אלא הכוונה היא על מלכות דמלכות

ונעזבה , שהיא שבויה בין הקליפותיאחי' ר דכל' וכובכה ואמר עפרא עפראש, לגמרי

ולפיכך היא. ' וכומחמדי עינא יתבלון בך )א"ע' י דף ד"דפו(

ןוכא, אילתא די שכיבת לעפראמכונה ט"י מט"חייא הסוד הגדול הזה ע' נגלה לו לר

מלכא מפקד בכלכי , ש"שבא למתיבתא דר .יומא ודכיר לאילתא די שכיבת לעפרא

.ט הולך ומבאר לפנינו"אלא באותו הדרך שמט

ובעט בעיטין בההוא שעתא , ש"וזהזווג : ' וכובתלת מאה ותשעין רקיעין

שהאורדהכאה של האור העליון על המסך נבחןשהאור , כלומר, במסךבעט בעיטיןהעליון

העליון בועט ורוצה להכנס למטה מהגבול והמסך מעכב אותו ומחזיר את האור, שבמסך

ח העולה"ס או"ה, שהחזרה זו, העליון לאחוריומהמסך ממטה למעלה ומלביש את האור

בהפתיחה(וענין זה כבר נתבאר היטב . העליון ).ה"ד עש"אות י' לחכמת הקבלה דף ד

, הואתלת מאה ותשעין רקיעיןוענין והוא כולל בתוכו, רקיע המבדיל' כי המסך נק

אותיות ' שהן ד, מ"ב תו"שהן חו, בחינות' ד נמצא, ומתוך שהמלכות נמתקת בבינה. ה"הוי

וספירת הבינה , ל"כנ, המסך בבחינת בינה' ונמצא שאלו ד.כנודע, מרומזת במאות 'לד מ עולות"וב ת"חו: הבחינות שבמסך

ת"שעל המלכות דה, אמנם נתבאר לעיל, מאות, ס השער הסתום"כי ה, זווג נעשה עליהןאי

שהיא, ולפיכך נבחנת בהמאה דספירת המלכות ,שחסרה שם עשר של המלכות דמלכות, ת"ה

.ס ראשונות שעולות לתשעים"ואין בה אלא ט שהאור העליון, רקיע' שבמסך הנק, וזהו הרמז אין, שהיא בעיטה, יו בזווג דהכאהמזדווג על

שהיא ', וחסרה י, צ"אלא ש, מאות' שם ד צ"כ מכונה הרקיע בשם ש"וע. מלכות דמלכות

בתלת מאה, בעט בעיטיןש "וז, רקיעיןוג עם זועת הב, א בכל יומ,ותשעין רקיעין

אילתא די שכיבתדהיינו לאפוקי מה. שכינתיהלעפרא

סט הקדמת ספר הזהר

, דמעין על דא)צ ואוריד )ב. קמיה*) וכלהו מרתתין וזעין , ותשעין רקיעיןמאהומאינון דמעין קאים ההוא , רבאאימ ונפלי אינון דמעין רתיחין כאשא לגו

וקביל עליה למבלע כל, וקדיש שמיה דמלכא קדישא, ואתקיים, ממנא דימא

מסורת הזהר .ודי תצא נשא רכב שכז שלח רפהא רנד שמות קלה שיג שמב ויקהל יד כא פק" ב)צ .א"א ויקהל קצו ע"ב ושמות יט ע"בראשית בו ע) ב דרך אמת

חייא' חזווא דר הסולם מאמר

,שמבחינת הזווג הזה היא חסרה שם, לעפרא .כי היא סוד העשר החסרות מארבע מאותסוד : וכלהו מרתתין וזעין קמיה

הכאת המסך באור העליון הוא בסוד רתת תוך יראה שלא יקבל יותר מ דהיינו ,וזיע

.ומגבול המוחין :ואוריד דמעין על דא, ש"וז

הספירות 'כי ה, קומת חכמה מכונים עיניםד וכמו שאלו. פ"ואח, עינים, גלגלתא' דראש נק

. הטפות שהעינים פולטות אותן מהן ולחוץכן אלו הטפות שקומת חכמה , דמעות' נק

וענין .פולטתן ממנה ולחוץ מכונות דמעותהוא כי נתבאר לעיל בסמוך , פליטת טפין אלו

כי, בסוד הזווג דהכאה, )ה בעט בעיטין"בד(האור העליון הנמשך לתחתון ופוגע במסך

שפירושו שרוצה להמשך, הוא בועט ומכה בואלא שתיכף ומיד , למטה מהגבול שבמסך

כי , המסך מתחזק עליו ודוחה אותו לאחוריואמנם . ש"ע, לואינו נותן לו לעבור גבו

היינו מטרם שהמסך דחה אותו , בינתייםה טפות ז איח היו נמשכות בהכר,לאחוריו

ולו בלמטה מג, מהאור העליון, קטנות מאדשהמסך עם כל זריזותו לא הספיק , של המסך

שאלו הטפות , ותדע. לדחותן ממנו ולמעלהלא תוכלנה להכלל בקומת החכמה שיצאה

והן , ח"ל אולהיותן בלי לבוש ש, בתחתון והן, כמהחנפלטות ויוצאות לחוץ מן פרצוף ה

ס שבעת שהאדם הגשמי"וז. המכונות דמעותבירו הוא מוריד חמתמלא רחמים ואהבה על

רש הדמעות וכי זה נמשך מש, דמעות מעיניול דבר רוחני הנוהג ככי , הרוחניות האמורות

בעליונים מכה ומוציא לו ענף בבריות הגשמיותה על מכמה שהאור העליון בועט וכי . כנודע

הוא משום שהאור העליון, המסך לעבור גבולוה שלמעלה מעולם "ס ב"נמשך תמיד רק מא

.ו"שאינו נבחן שם שום גבול ח, הצמצום ומתוך שהאור העליון חושק ומתאוה להתפשט

)ב"ע' דף ד*) א "ע' י דף ד"דפו(

ה "ל נתאוה הקב"ד שאמרו חז"ע, בתחתוןוכן שכינה בתחתונים צורך , יםר בתחתונולד

הוא בועט ומכה על הגבול שבמסך, כ"ע. גבוה להמשך למטה מגבולו והמסך מחזירו לאחוריו

אשר בינתיים נפלטו דמעות לחוץ. ח"בסוד או הרי שהדמעות האלו באו מתוך הרחמים. ל"כנ

ולכן גם בענף הגשמי . והאהבה אל התחתוןנפלטו תמיד דמעות בעת שמעיו הומים

אבל . ומתעוררים באהבה וברחמים על חבירו ,הדמעות הרוחניות אינן נאבדות כמו הגשמיות

.ש להלן"כמ ונפלי אינון דמעין רתיחין כאשא, ש"וז

כי עזה כמות , ס הכתוב"ה ו:לגו ימא רבאשאול קנאה רשפיה רשפי אש כאהבה קשה כי נתבאר שאלו , )'ש ח"שה(שלהבת יה

הבה מהאור אהדמעות באות מתוך רחמים ו וכמו שתמצא בענף הגשמי. העליון אל התחתון

בעת שהאדם נכמרו מעיו באהבה ורחמים על חבירו נמצאות הדמעות רותחות כפי מדת

כן הוא בדמעות האמורות . כמירת מעיו עליושפיה רשפי רבסוד , שהן רותחות מאד כאש

דמעין רתיחיןוזה אמרו . ה"אש שלהבת ימלכות מצד ומדת הכאשא לגו ימא רבא

כי ממנה נמשכים מים, ימא רבא' החכמה נק .רבים אדירים משברי ים

ומאינון דמעין קאים ההוא ממנא, ש"וזו אותו השר של הים ינ הי:דומא ואתקיים

ב"ב(ל "ש חז"כמ. שנהרג בעת בריאת העולםשבעת , על הפסוק ובתבונתו מחץ רהב)ד"ע

בראשית(שנאמר לו יקר המים אל מקום אחד , ואומר, לא רצה לבלוע מימי בראשית. )'א

הוא , לימא רבאשמאלו הדמעות הנופלות .י ושב לתחיה"שהולך ע, קאים ואתקיים

וקדיש שמיה דמלכא קדישא , ש"וז :וקביל עליה למבלע כל מימוי דבראשית

י בעת בריאת העולם לא הגיע שום תיקון כ כי המאציל תיקן את, אל המלכות דמלכות

ותולמהע

הקדמת ספר הזהר ע

בשעתא דיתכנשון כל עממיא על עמא , לגויהוויכנוש לה, י דבראשיתומימ

.ויעברון בנגיבו, וינגבון מיא, קדישאא חא משיכדהא מל, פנון אתר פנון אתר, שמע קלא דאמר, אדהכי) זנ

ואינון. רישי מתיבתא)קבגין דכל צדיקייא דתמן , אתי למתיבתא דרבי שמעון

הזהרמסורת . שלח קיא)ק

חייא' חזווא דר הסולם מאמר ן"ולא במ, בינהדן "ע בסוד מ"העולמות אבי

ת ולא ור דמלכ"ות שזה הספיק רק לטלכדמל על "זחש " מס"וז. ל"כנ, למלכות דמלכות

עמי אתם , )ישעיה נא(הפסוק עמי אתה אני התחלתי העולמות ואתם גומרים, בשותפות

ת כל תיקונה מוטל אותם כי המלכות דמלכוולפיכך כשנאמר לו לשר . רק על התחתונים

,)'בראשית א(יקוו המים אל מקום אחד , היםכי , סירב ולא רצה לבלוע כל מימי בראשית

הקליפות היו גוברות עליו מחמת חסרון התיקון אמנם אלו .כ נהרג"וע, של המלכות דמלכות

הן המבררות והמתקנות את , ל"הדמעות הננותנות חיות לשרו כ "וע, מלכותהמלכות ד

לקדש שמיה דמלכאשיוכל לעמוד , של ים ולמבלעדהיינו לקיים ציוויה דמאריה , קדישא

כי אז תתבטלנה כל ,כל מימוי דבראשיתקוו יו, וכל כחות הרשע, הקליפות שבעולם כי עולם, ס אצילות"שה, כולם אל מקום אחד

ק עד "האצילות יתפשט בשוה עם רגלי אכי ישוב , ויהיה גמר התיקון, הזהלעולם

ומאינון דמעיןש "וז. ע להיות אצילות"הבי קאים ההוא ממנא דימא ואתקיים וקדיש

וקביל עליה למבלע, שמיה דמלכא קדישא .כל מימוי דבראשית

בשעתא דיתכנשון כל עממיא, ש"וז כי זה יהיה לעתיד בגמר :על עמא קדישא

ה בבתשאז כל אומות העולם תתקבצנ, התיקון ,ואז יתגלה זה, ו"אחת להשמיד את ישראל ח

.מימוי דבראשיתששרו של ים יבלע כל שיתיבשו המים, וינגבון מיא ויעברון בנגיבו

ס כימי צאתך מארץ"שז. י יעברו ביבשה"וב אבל אז היתה).'מיכה ז(מצרים אראנו נפלאות

ורק , כי לא היה אלא בים סוף, רק התחלה .קון יבולע המות לנצחאבל בגמר התי, לשעתו, ט היטב את השבועה שלו"ביאר מט, ובזהיר כדמלכא מפקד בכל יומא וד, שנשבע

כי הגם שהזווג,לאילתא די שכיבת לעפרא 'הוא רק בבחי, שעושה בכל יום עם שכינתיה

)א"ע' י דף ד"דפו(

, ר דמלכות"שהוא רק בט, צ רקיעין"ש ,שכיבת בעפראוהמלכות דמלכות נשארה

, אותה כללרשאין המלך זוכ, לנושנדמהאלא שפוקד אותה עם כל זווג , הנה אינו כן

מעות לחוץ מכח דכי בכל זווג נפלטות , וזווג ואינן נאבדות, צ רקיעין"הבעיטין דבעיט בש

ס המלכות דמלכות" שהלימא רבאאלא נופלות י הדמעות הללו "המקבלת תיקונה ע, ל"הנ

לתחיה שבשיעור הזה הולך וקם , לאט לאט עד שמתקבצות הדמעות לשיעורן, שרו של ים

שזה יהיה בעת , המלכות כולהרהמספיק לברשתתקבצנה כל האומות שבעולם בבת אחת

ואז יקום שרו של ים לתחיה , על ישראל כי המלכות מימוי דבראשיתל כויבלע

הרי שהמלך . דמלכות תקבל תיקונה משלםעד שתקבל , םו בכל יום וילאילתאפוקד

כל יאוכאן נגלו לרבי חי. ה משלםונקתיכי ראה ששום דבר אינו מתבלה , משאלותיו

שיש עליו זווג בכל , ךפו בעפרא אלא להי"ח .ט"כמו שנשבע לו מט, יום ויום

בתוך כך : ' וכואדהכי שמע קלא) נז

כי , מקוםנופנו מקום פ, שמע קול שאמר משום. שמעון' מלך המשיח בא לישיבתו של ר

קים שם הם ראשי ישיבות שאותן שכל הצדיוכל אלו החברים . הישיבות ידועות הן שם

עולים מישיבה שבכאן לישיבה, שבכל ישיבה וחותם, ומשיח בא בכל אלו הישיבות, שברקיע

ובשעה ההיא בא . תורה מפיהם של החכמים מן רמעוט, שמעון' לישיבתו של ר, חהמשי

.ראשי הישיבות בעטרות עליונות, הזכח הגילוי הגדול הכי מ. פירוש

,ץשהוא בחינת גילוי הק, ט"שבשבועת מט נתעלו מאד כל אלו הצדיקים שהיו במתיבתא

תות הצדיקים שהם כ' ש אלו ב"ומכ, ש"דרז "שעי, ט ושבועתו"טהיו הגורמים לביאת מ

ונתעטרו כולם , רהשיגו מעלות נפלאות ביותכי בכל . רישי מתיבתאוהגיעו למדרגות ויש, א יש חברי המתיבתאמתיבתא ומתיבת

ויהעלי

עא הקדמת ספר הזהר

סלקי ממתיבתא, וכל אינון חברין די בכל מתיבתא. מתיבתי דתמן רשימין אינוןחתים ו נ) ש, ומשיח אתי בכל אינון מתיבתי. למתיבתא דרקיעא)רדהכא

י רישי מתיבתסובההיא שעתא אתי משיח מתעטר מן . אורייתא מפומייהו דרבנן .ןאיבעטרין עילוהוה סליק , שמעון' וקם ר, קמו כל אינון חברייא, שעתאואבהה) נח

בתלת מאה)תדאורייתך סלקא , נהוריה עד רום רקיע אמר ליה רבי זכאה אנת

מסורת הזהר 'דח "ז) ש. לז' דח"ז) ט"מתיבתא דמט(שלח קסז ) ר

.טנשא י) ת. לו

הלופי גרסאות.א ריחי" נס .)ל"הא(א וסתים " ננ

חייא' חזווא דר הסולם מאמר , וההפרש ביניהם,ישי מתיבתארעלייהו

ר של "גלבחינת , ק של המדרגה"ינת וחכמב מרי שמע קלא דאכהדאש "וז. המדרגה אחדהא מלכא משי, פנון אתר, פנון אתר

יצא קול, ט סוד הקץ"טשבעת שגילה מ, אתי חי המלך המשיכ, פנו מקום, מקוםנוואמר פ

. המשיח כי ענין הקץ קשור בענין מלך ,אב ונותן טעם על מה שזכו לזה כל הצדיקים

בגין דכל צדיקייאשהוא , ש"שבמתיבתא דר כי לזכות לקבל פניורישי מתיבתא, דתמן

. עמו. צריכים להשואת הצורה , המשיחל ש. אור יחידה כנודעס"ההמשיח מלך וסוד

ינתלולא שזכו כל החברים להשיג בח, ולפיכך לא היו זוכין לקבל פניו של, רישי מתיבתא

בגין דכל צדיקייא דתמן רישיש "וז. המשיח .מתיבתא

מתיבתי דתמן רשימין וןואינ, ש"וז אכה דתאבי ממתסלקי, 'וכוינון א

שלא לחשוב, משמיענו:למתיבתא דרקיעא ר של מדרגות" הוא גרישי מתיבתאשבחינת דתמן מתיבתיוןינוא, לזה אומר. נמוכות

עד , היו במדרגות גבוהות מאוד נעלות שהחברים כולם של אלו המתיבתות זכו לעלות

ועתה זכו כל אלו.למתיבתא דרקיעאמשם וזה. רישא דאלו המתיבתותלבחינת החברים

ואינון מתיבתי דתמן רשימין אינוןאמרו ,שהם רשימין במדרגות גבוהות מאד נעלות

, בתאי בכל מתיד חברין וןוכל אינעד סלקי ממתיבתא דהכא למתיבתא דרקיעא

משם משם היו זוכין לעלותהחבריםשכל משיחולא עוד אלא גם , למתיבתא דרקיעא

אתי בכל אינון מתיבתי וחתים אורייתא כל כך גבהה מעלת, כלומרמפומייהו דרבנן

עד שהמשיח בא בכל, חברי המתיבתות האלו )א"ע' י דף ד"דפו(

ידושי תורתם חר מאלו המתיבתות להתעט חברי לוועתה זכו כל א, המתיבתאחברישל

ירישי מתיבתהמתיבתות להיות בדרגת בההיא שעתאוזהו שמסיק . לאותם המתיבתות

,תיב מתעטר מן רישי מתיחאתי משי אמנם עתה אחר שכל אלו ,ןרין עלאיטעב

,רישי מתיבתיחברי המתיבתות זכו למדרגת רישי דיתא י מאורשמשיח נתעטרנמצא

מתעטר מן רישי מתיבתיונמצא , מתיבתות . ביותררין עילאיןטעב

באותה :' וכוקמו בההוא שעתא) חנואורו , שמעון' וקם ר, החבריםשעה קמו כל

:המשיח , אמר לו.היה עולה עד רום הרקיע התך עולה בשלש מארשתו, אשרי לך, רבי

לשש שר ואור מתפרווכל א, ושבעים אורותעולים וטובלים , עשר טעמיםות ושלשה אמ

הוא חותם, ה"והקב. בנהרי האפרסמון הטהור ,ומישיבת חזקיה מלך יהודה, תורה מישיבתך

.ומתוך ישיבת אהיה השלוניובא , המשיחשבעת שנגלה להם . רושפי

ש"אז קמו כל החברים ור, ש"למתיבתא דר הליק נהוריסקם באותה המדרגה עד והוא

ש השיג לאותו"ר וזה רומז ש.עד רום רקיעמת חהרקיעין החסרים מ האור של עשרת

ש"וז. השער הסתום של המלכות דמלכות ס" שה.והוה סליק נהוריה עד רום רקיע

.ידהחאור יתלת מאה בלקא סדאורייתך , ש"וזהורא ונהורא נל כ ו,ןעין נהוריושב

דאפרסמונא'וכוג טעמין "אתפרשת לתרי לעתיקדאורייתא דיליה סלקת, כלומר:דכיא, ירה סלקא עד מאה אלףפשבו כל ס, יומין .מאה אלף' הן בו ד, מ"ב תו"הספירות הו' וד

ומאות, א"ועשרות בז, כי יחידות בנוקבאמאאב

הקדמת ספר הזהר עב

לקין ס עושבעין נהורין וכל נהורא ונהורא אתפרשת לשית מאה ותליסר טעמין

, יבתךתה איהו חתים אורייתא ממ"בוק, אפרסמונא דכיא)אואסתחיין בנהרי . דאחיה השילוני)בומגו מתיבתא , וממתיבתא דחזקיה מלך יהודה

, הכאפ מארי דגדפין אתי )ג )גאלא , ואנא לא אתינא למחתם ממתיבתך) נטבההיא שעתא סח . אלא במתיבתך, דהא ידענא דלא ייעול גו מתיבתי אחריתי

כדין אזדעזע משיח וארים . גדפיןההוא אומאה דאומי מארי ד, שמעון 'ליה רשיב עלמאחו, לויתן)דואזדעזע , ואזדעזע ימא רבא, ואזדעזעו רקיעין, קליה

חלופי גרסאות ).ל"אה(א הכי " נפ). ל"אה(ל " דסלקין כצע

מסורת הזהר לך רפא וישלח ריז יתרו שמג תלט תרומה)א

זז ויקהל קיז נשא שנירד שעו ספרא דצניעותא קהלי ו)ג. יט' דח"ז). י"ד. (שט' דג"ח בהשמטות )ב: עו : נב : לט ' דח"זס תתצא שסב פנח

א תח תולדות מג מה ויחי תשעד" ב)ד. מח. לג' דח"ז. עה' ל ד"ת) בעל כנפים: (ב ' בהקדמה דז"תקלט שמות קצא שנט בא לט בשלח קא קמג משפטים רעב אחרי מות לה עה נשא ריד שלח לך רסא רעב שיא

:ב נ : מג 'דא " תכז"תי תצא סו כ

.ן שר הפנים"בעל הכנפים והוא מטטרו) גדרך אמת

חייא' חזווא דר הסולם מאמר ומאה, א" ורבוא בא,א ואלפים באב,אבאמ

, ז היה לו לומר"אמנם לפי. אלף בעתיק אל נהורכמאה נהורין ד' דלקא בסך תדאורי

אאל. מאה אלף' דהיינו ד, סלקא לאלף טעמיןרות שהם מאמא אינו אוכי מבחינת ה, רמז לו

,ע"רק בש, בהשלמות' מאות אפי' משמש בד מן השלשים הכי נכבד ואל השלשה ס"שה

דנהוריהג " כי אע).ג"כ' שמואל ב(לא בא מ אל"מ, ש לעיל" כמסלקא עד רום רקיעא

ונמצא , לא בא'יגיר של המאה העליון של ה, יםהעליונ' חסר הלע נהורין"שלו רק

שהן אורות דאבא , יםפ מבחינת האלז"ועד אלא רק ,ףכל אלדר ממש "גאינו משמש ב

ר"ובמקום ג, שהן שש מאות, ק דכל אחד"בו חכמה' שהם בחי, ג"דכל אלף הוא משמש בי

ל במראות הסולם אות "כנ(, ב נתיבות"דלג הם חכמה " כי סוד י).ש"ה ועם זה ע"ד' ב וזה .אפרסמונא דכיא' נקב נתיבות ה"דל

,ע נהורין"דאורייתך סלקא בששאמר לו ג "וכל נהורא ונהורא אתפרשת לתרי

אונמססלקין ואסתחיין בנהרי אפר, טעמין המאות דאמא חסרים השלשים' אשר בד, דכיא

ובכל אלף . ע"חכמה עליונה ואין בה רק שדהמאות העליונות שהן מחכמה ' חסרות ד

נהרי דאפרסמונאג "ובמקומן משמש י. קדומהכי כן הם , ג"תריבכל אלף רק ואין ,דכיא

סתימין עלאין ממתיבתא ןהעולים כל רזייתא יה איהו חתים אור"וקב. ש"רד

כי אומר לעיל דמשיח: ' וכוךתממתיב )א"ע' י דף ד"דפו(

כי הוא, התים אורייתא מפומייהו דרבנןדושי התורה של כל חי "מתגדל ומתעטר ע

, .)דרין צטסנה(ל "ש חז"ונודע מ. הצדיקים, שכל הנביאים לא נבאו אלא לימות המשיח

ישעיהל עין לא ראתה אלהים זולתך "אבל לע כבר תתוקנה כל המדרגות אז כי .)ד"ס

וכלהו רזין דאורייתא, השייכות לימות המשיחואז נבחן . 'אתה וכורעין לא ' יהיו בבחי

א תיי דאורוןיכו. ה חתים אורייתא"דקבהיא מבחינת לאחר ראשי נשמות ' דאילין ג

מבחינת עין לא ראתה נודהיי, ימות המשיח ה חתים אורייתא"קבכי , ל משיח"לכן א' וכו

לך מ התיבתא דחזקימומ, ממתיבתך כי, ומגו מתיבתא דאחיה השילוני, יהודהעין לא ראתה דזכו לרזין דאורייתא 'אלו הג

חתים אורייתא עצמו ה"וקב, אלקים זולתך .ייהווממפ

לא ני וא:' וכולא אתינאואנא ) נטאלא משום , באתי לחתום תורה מישיבתך

יודע שלא ני כי א,שבעל הכנפים יבא כאןבאותה , יכנס לישיבה אחרת אלא לישיבתך

, שמעון אותה השבועה' לו ר סיפר, שעה, אז נזדעזע המשיח. יםפשנשבע בעל הכנ

ונזדעזע ים , ונזדעזעו הרקיעים, והרים קולו .והעולם חשב להתהפך, הלויתןונזדעזע, הגדול

חייא למרגלותיו של' בתוך כך ראה את ר גד בושמי נתן כאן אדם לב, אמר. שמעון' ר

ר "א. דהיינו בגוף מעולם הזה. עולם ההוא .אור מאור התורה, חייא' שמעון זה הוא ר

אמר

עג הקדמת ספר הזהר

מאן יהיב הכא, אמר. שמעוןחייא לרגלוי דרבי' אדהכי חמא לר, לאתהפכאצ

ונהיר, א אמר רבי שמעון דא איהו רבי חייק. א דההוא עלמאדש לביש מנבר אמר. וליהוון ממתיבתא דילך, יתכנש הוא ובנוי, אמר ליה. דבוצינא דאורייתא

.יהבו ליה זמנא. רבי שמעון זמנא יתייהב ליה ובכה, חייאאזדעזע רבי . וזלגן עינוי דמעין, ונפק מתמן מזדעזע) ס וזכאה חולקיה דבר יוחאי דזכה, זכאה חולקהון דצדיקייא בההוא עלמא, ואמר .להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא) עליה כתיב ה. לכך

מאמר אמי אתה בשותפא

כמה אית ליה לבר נש. ואשים דברי בפיך)ו, שמעון פתח' ר. בראשית) סאוליליאר יממא באורייתא לאשתדלא ד, דאינון"קבבגין לקלהון ציית ה

מסורת הזהר ח ויחי תרפיז רלב ויגש ט ראלך רפא ויצ) משלי ח ()ה

ה "תס ז"תה סקה תתתתרומה תשלה שמיני צב פנחס : פט. ל'ד ח"ז .א קמ'ה ד"ות תמטבהש: צו 'ד

חלופי גרסאות )ל"אה(ל " אמר ליה כצק). ל"אה( נקא לאתחבהא צ )ל"הא(א לאסתכלא " נר

.חקי. קה. קד' דט" תסז"תה צו קפב סלהלן ) ישעיה נא( )ו

חייא' חזווא דר הסולם מאמר כלומר שיפטרו מן, יאספו הוא ובניו, אמר לו

'אמר ר. ויהיו מן הישיבה שלך, העולם הזה .נתנו לו זמן. זמן ינתן לו, וןשמע

למחתם ל כי לא בא "משיח א, פירושמתיבתא אתא לדמארי דגדפיןאלא משום

רומה שאמ. לורהרוצה לדעת מה שאמ, שלו ,דהא ידענא דלא ייעול גו מתיבתי אחריתי

חזקיה מלך דממתיבתא היינו לאפוקי .ייהודה ואחיה השלונ

:' וכואזדעזע משיח וארים קליה, ש"וזשבעת , ט"טמת גילוי הקץ שגילה מחכי מ

שיזדעזעו, ההיא יהיו צרות נוראות על ישראל בסוד, ועלמא יתהפכא, וכן ימא רבא,הרקיעין

כיארים קליהכ " ע)סנהדרין צז(וחד חרוב .רצה להמתיק כל אלו הזעזועין

מאן יהב הכא בר נש לביש , ש"וז

המשיח התפלא על :אמדא דההוא עלמרבי חייא על היותו מלובש בגוף הגשמי של

כי. מדא דההוא עלמא, דהיינו, העולם הזה וזכה להאי גילוי ,אחר שזכה להיות הכא

נמצא שכבר תיקן כל בחינת, ט ולשבועתו"דמט .ה בשעתא דיתכנשון"ו ד"ל אות נ"כנ(הרע נמצא שגמר. וכן זכה לקבל פני המשיח. )ש"ע

ואין לו מה לעשות עוד, ז"כל עבודתו בעוה )ב"ע' י דף ד"דפו(

כ הוא צריך להסתלק וליכנס "א, ז"בעוה להיות עוד ולמה לו. ע"ש בג"למתיבתא דר

.ז בחנם"בעוה :ש זימנא יתייהב ליח"אמר ר, ש"וז זמנאן לו תש הוכיח לו שיש לי"ר, כלומראי עלמא הכי הוא צריך עוד לחיות ב, מחדש

יהבו ליה ואז . ולעסוק בתיקונים חדשיםש הודיעו לו מה "רשהמשיח ו, כלומרזמנא

.ז"שיש לו עוד לעשות בעוה אויצ :' וכוונפק מתמן מזדעזע) ס

ת גוועיניו זול, משם כשהוא מזדעזעהמשיח אשרי ,מראו, ובכה, חייא' ע רזענזד. דמעות

ואשרי חלקו, חלקם של הצדיקים בעולם ההואלהנחיל , עליו כתוב. י שזכה לכךחאשל בן יו

.אוהבי יש ואוצרותיהם אמלאש "כי המשיח נפק ממתיבתא דר, ושפיר

אולה מרוב הגעגועים לגוזלגין עינוי דמעין .אזדעזע גם רבי חייאומהאי טעמא . השלמה

פאמאמר עמי אתה בשות

:' כו ושמעון פתח' ר, בראשית) אס. ים דברי בפיךאשו, ש פתח" ר:בראשית

,כמה יש לו לבן אדם לעמול בתורה יום ולילה ובכל, ה מקשיב לקול העוסקים בתורה"כי הקב

ואעל ידי האדם הה, מלה המתחדשת בתורה .עושה רקיע אהד, רההעמל בתו

פירוש

הקדמת ספר הזהר עד על ידא דההוא דאשתדל, ובכל מלה דאתחדש באורייתא, דמתעסקי באורייתאש

.אד רקיעא חדעבי, באורייתא

חלופי גרסאות .)ל"אה(א דאשתדל "נ ש

עמי אתה בשותפא הסולם מאמר ר שלוות נתן את כח הדיב"השי, ושפיר

,עמי אתה כמו שמסיק ,בפיהם של הצדיקיםמה אנא במלולא . למהוי שותפא עמי

א בדבר "דילי עבדית שמים וארץ כד כן הצדיקים.אוף הכי את, שמים נעשה' ה

ובזה פתח . ור שלהםביבראו שמים בכח הדי בראשית ברא אלהים אתש את המקרא "ר

לשון סתימא וברא, השמים ואת הארץ ויש, ל"נכ. דסגיר ולא פתחלישנא , הוא

ואומר שעשה, להבין למה עשה אותם בסתימוץ ראון בכדי לשים גמר תיקינם של שמים כ

'ולעשותם שותפים עמו ית, בדיבור דצדיקיםוזה שמביא הכתוב . שמים וארץבבריאת

.ואשים דברי בפיך

בחינות של ' שיש בזה ב, ומבאר לפנינו :שנתן בפיהם של הצדיקים, חידוש שמים וארץ

כי המאציל, ל אדם הראשוןלתקן חטאו ש) א עשה התיקון שמים וארץ באופן הנעלה קודם

כמו שהכתובים מבארים, חטאו של אדם הראשוןן דאצילות "אשר הזו, בראשית לנו במעשה

ואדם הראשון עלה ,ןא עלאי"אוא ו"עלו לא והיה לו, ן דאצילות"ת וזו"והלביש את ישסו

זיהרא עלאה' ן דאצילות הנק"ר נר"לאדהר היה מכהה גלגל חמה "עקבו של אדהעד ש

ד ירד עד" ואחר החטא דעצה,.)ב נח"עיין ב( ן שלו" והנר,.)עיין חגיגה יב(ז הגשמי "לעוה

. ע דפרודא" עלמין דבי'באים לו עתה מגושמים וארץ דאצילות ירדו בסבתו לבחינת

ומוטל על . א ולמטה"ק ונקודה מטבור דא"ו שנעשו גמיםפהצדיקים תיקון זה לתקן כל ה

ת אולחזור ולחדש את השמים ו, י החטא"עא "ן ולהעלותם לא"דאצילות שהם זו הארץ והצדיקים עצמם, א כמו שהיו לפני החטא"ולאו

ר " של אדהההזהרא עלא רה אתחזיקבלו ב ר"כי גם אדה) ב. ן מעולם האצילות"שהיא נר

שלמות שרצה הקודם החטא לא היתה לו כל ר שהצדיקים חכ א"וע, לו המאציל להעניק ן"וישיגו השלמות דנר, ד"יתקנו החטא דעצה

, ר קודם החטא"דהאדאצילות שהיתה לו ל דהיינו להמשיך, מוטלת עליהם עבודה מחדש

שעוד לא היו בעולם, כל המוחין העליונים )ב"ע' י דף ד"דפו(

. ס עין לא ראתה אלהים זולתך"שה, לגמרית דעין לא ראתה שישלימו וואלו העולמ

שמים חדשים וארץ חדשה' נק, יקיםהצדדשים ממש שעוד לא היו במציאות חכי הם כ אלו שמים וארץ שהצדיקים "משא. לגמרי

מחדשים ומחזירים אותם כמו שהיה במעשה אינם נקראים, ר"בראשית קודם החטא דאדה

שהרי היו פעם , ממשחדשיםשמים וארץ המאציל תיקן אותם מעצמו כי כבר, בעולם

י לאחר כ מחודשיםאלא שהם , דם החטאוקכ אין "וע. שנפגמו ונתבטלו חזרו ונתחדשו

ים עמו פהצדיקים האלו נחשבים עוד לשות שמביאואשים דברי בפיךהרי שהמקרא . 'ית ן שגםאיש כוונתו הוא על המוחין העל"ר

שאלו נתחדשו ממש , מהםרר היה חס"אדה, כי לא יצאו עוד מהמאציל, י הצדיקים"ע .ם הצדיקים בהם לשותפים ממשכ נחשבי"וע

ה ציית לקלהון דאינון "קב, ש"וז דמתעסקי באורייתא ובכל מלה דאתחדש

ונוקבא שלו, א נקרא קול"ז: ' וכובאורייתא וכשהצדיק עוסק בתורה מעלה, נקראת דיבור

, בקול ודיבור דאורייתא שלו, ן"ן לזו"מש "וז. והדיבור לנוקבא,א"שהקול עולה לז

לחון דאינון דמתעסקי ה ציית לק"קב ,א"ן לז" כי קול התורה עולה למ,באורייתא

ובכל מלה דאתחדש באורייתא. ה"קב' הנק , פירושו דיבורמלה, עביד רקיעא חדא' וכו

של באורייתאוכל דיבור ודיבור המתחדש בשם ' קבא הנקנון ל"העוסק בתורה עולה למ

,רקיעא חדאז נעשה " שעי.מלה ודיבור ה" שעליו נעשה הזווג דקבס המסך"ה, רקיע

שהצדיקים, ן"י המ"שזה נעשה ע, ושכינתיה .מעלים בעסק תורתם

מלה דאורייתאוענין החידוש שאומר בההוא . הקול דאורייתאואינו אומר חידוש ב

משום שהנוקבא צריכה לכל זווג בנין יסודה , כי אחר כל זווג חוזרת להיות בתולה, שדמח תמיד בחינתן דצדיקים מתחדש בה"י המ"וע

.א"דהיינו בית הקבול לאורות דז, היסוד שלה ובכל מלה דאתחדש באורייתאולפיכך אומר

י" שהיא מלכות מתחדשת ממש עמלהכי הרבד

עה הקדמת ספר הזהר

, שנמלה דאורייתא אתחדשת מפומיה דבר ד )זתנן בההיא שעתא ) סב מלה ונשיק )חל לההיא ה נטי"וקב. ה"לקא ואתעתדת קמיה דקבסההיא מלה

סלקא , ומלה דחכמתא דאתחדשא. ועטר לה בשבעין עטרין גליפין ומחקקן, לה ,ושטא בשבעין אלף עלמין, וטסא מתמן. ויתבא על רישא דצדיק חי עלמין

מסורת הזהר םושיד קז ויקהל קכט קל)ח .גנ 'ד ח"ז .שג' ד ג"חטות מ קלב בהשסחנשה שו בלק כ פ לך רצדח של)ז

.ואמור רצצב

עמי אתה בשותפא הסולם רממאכי אחר כל זווג חוזר . דבר תורה של הצדיק .כמבואר. ונעלם בית הקבול שלה

. למדנו: ' וכותנן בההיא שעתא) סב ,באותה שעה שדבר תורה מתחדש מפי האדם

ה"והקב. ה"הדבר ההוא עולה והועד לפני הקב ועוטר אותו, לוקח אותו הדבר ונושק אותו

ודבר . בשבעים עטרות מפותחות ומחוקקות עולה ויושב על ראש צדיק, החכמה שנתחדש

ומשם עף ושט בשבעים אלף , חי העולמיםשהוא ספירת , ועולה לעתיק יומין, עולמות הם דברי חכמה, וכל דברי עתיק יומין.הכתר

.בסודות הסתומים העליונים, כלומר:' וכוההיא מלה סלקא, פירוש

אז, ן בדבר תורה שלו"מעלה מבעת שהאדם סלקאא " עליונה שהיא הנוקבא דזההיא מלה .א עמוגוו לזה"קבדת קמיה דואתעת ה נטיל לההיא מלה ונשיק"וקב, ש"וז

בחינות נוהגות בכל ' ב: ' וכולה ועטר לה. וזווג דיסודות, זווג דנשיקין' הנק, ן"זווג זו

לעיל במאמר אמא אוזיפת אות(כי נתבאר

נהורא י לא אשתלים שמא עד דברא כ, )ז"ט ,שפירושו. ה"עש, לנהוריה ואתלבש דא בדא

לקומת ' וג בזוצריך , שמלבד קומת חכמה ,חסדים שתתלבש קומת החכמה בקומת החסדים

לקומת ) א:זווגים ' כל זווג כולל ב, לפיכךוזווג זה נקרא זווג דנשיקין שהוא , החכמה

לקומת) ב. ר"דהיינו לקומת ראש וג, בפה דראשדהיינו , זווג היסודות' וזווג זה נק, חסדים

ה נטיל לההיא "וקבש "וז. לקומת חסדים היינו זווג ונשיק לה דהיינו להנוקבא מלה

היינו זווג ועטר לה, ר"דנשיקין לקומת ג שאז מתלבשת החכמה, היסודות לקומת חסדים

.בחסדים והנוקבא מתעטרת במוחין שלמים :יפין ומחקקןבשבעין עטרין גל, ש"וזשבעין ' השלמים של הנוקבא נקןהמוחי, כי הנוקבא היא היום השביעי.עטרין

נעשית, שהוא בסוד עשרות, א"וכשמקבלת מז )ב"ע' י דף ד"דפו(

כ "וע, עטרין' המוחין נק' ובחי, שבעיםגליפין ואומר שהם .שבעין עטרין' נק

צדיקים הם דן "י המ"שע, כלומר,ומחקקן . הללולשבעין עטריןקבול נעשים לבית

ומלה דחכמתא דאתחרשא , ש"וז :י עלמין"סלקא ויתבא על רישא דצדיק ח

בחינות חידושין דשמים' נתבאר לעיל שיש ב להחזיר העטרה ליושנה) א, ן"שהם זו, וארץ

ותדע , ר"כמו שהיתה מטרם חטאו של אדההנוקבא בשם ' שמבחינת החידוש הזה נק

.ש עד הנה"יאר רוהיינו שב, מלה דאורייתא ןחידוש שמים וארץ בבחינת מוחין עלאי) ב

ומבחינה, ר לא השיג אותם"שאפילו אדה וחידושה. מלה דחכמתאהנוקבא בשם ' זו נק

ומלה ואומר . הולך עתה ומבאר לפנינודחכמתא דאתחדשא סלקא ויתבא על

דהיינו בסוד שאמרו, י עלמין"רישא דצדיק ח .הם בראשיהםל צדיקים יושבים ועטרותי"רז השלמים, ן של הצדיקים"י המ" כי ע.)'ברכות ז(

,ש וחבריו"כמו ר, ר"כבר בזהרא עילאה דאדה ,א להיות עטרה לראש צדיק"עולה הנוקבא דז

י"חס "שה, א מבחינת היסוד שלו"שהוא הז, אור חיה' אור החכמה נק, פירוש.עלמין

א להמשיך אור חיה "והואיל שאי אפשר לזה ונציב " ד'ל אות ה"כנ(קבא י הנו"זולת ע

וא בזווג עם ה רק כשי"חנבחן שאינו . )ש"ע .י עלמין"חאז ' כ נק"ע, עלמא' הנק, הנוקבא

, שהנוקבא היא עטרה על ראשו, וכן נבחןעטרה הם מבחינת ' שהמוחין הנק, כלומרגם זה . שלא היה זוכה בהם זולתה, הנוקבא

מדרש (, סוד שלא זז מחבבה עד שקראה אמיי המסובב נבחן לבן הסבה כ) ג"פסש "הש

ומתוך שהנוקבא היתה סבה לאור החיה , שלו .הרי מבחינה זו נעשית הנוקבא לאמו, א"דז

וטסא מתמן ושטא בשבעין אלף, ש"וז א בסוד עטרה" אחר שנזדווגה עם הז:עלמין

היא מעופפת ועולה עוד, על ראש צדיקלמעלה

ר הזהרספהקדמת עו

מלין דחכמתא אינון ברזין , י עתיק יומין וכל מלין דעתיק יומיןוסליקת לגב .סתימין עלאין

לקא אתחברת סכד , וההיא מלה סתימא דחכמתא דאתחדשת הכא) סג ועאלת בתמניסר עלמין, לקא ונחתא בהדייהוסו, מלין דעתיק יומיןתבאינון

חלופי גרסאות .)ל"הא(א מלין דרזין ועתיק " נת

פאתעמי אתה בשו הסולם מאמר הספירות' ושם מתקנות ז, א"דהיינו לא, למעלה

.אלף' שהם ע, רבוא עלמין' שלה בסוד ז ומשם. ל"א הן בסוד רבוא כנ"כי הספירות דא

וסליקתש "וז. היא עולה יותר עד עתיק יומין א עולה עד עתיק" כי מאלגבי עתיק יומין

ן בזה אחר "והוא חושב העליות של זו. יומיןן של "נעשה מכח המה ,עתיק יומיןד זה ע

כי בחינת הזווג דעטרה .הצדיקים השלמים', א עי"י עליה לאו"א עוה, על ראש הצדיק ומשם, אלף עלמין' א בסוד ע"ומשם עולה לא

.שהוא תכלית הגובה, לעתיקוכל מלין דעתיק יומין מלין , ש"וז

:אינון ברזין סתימין עלאין , דחכמתאי "מושפעין לנוקבא עה רש מעלת המוחיןפמ

וכל מלין דעתיקואומר . עליתה לעתיק יומיןדהיינו כל הקומות המקובלות מעתיק , יומיןמלין דחכמתא ברזין סתימין הן ,יומין

כי , ר דחכמה"גשהם בחינת , כלומרעלאין ורזין, מורה על קומת החכמהמלין דחכמתא נן והן אי.ר דחכמה" היינו גסתימין עלאין

עתיק יומיןי עליה למקום "לת עמתגלות זו .ולא למטה ממנו

תו או ו:' וכווההיא מלה סתימא )סג

,בעולם הזה, דבר החכמה הסתום שנתחדש כאןהוא מתחבר באלו הדברים של , כשהוא עולה ונכנס בשמונה, ועולה ויורד עמהם, עתיק יומין

אתה ר עין לא ראש, וניםפ עולמות צרעש ובאים, שם ומשוטטיםויוצאים מ. אלקים זולתך

. ם ושלמים ונועדים לפני עתיק יומיןימלא, עתיק יומין מריח באותו הדבר, באותה שעהלוקח את הדבר , אז. מכליותרורצוי למניו

ומעטר אותו בשלש מאה ושבעים אלף, ההוא משוטט חידושי התורה ההואודבר . עטרות

. רקיע אחדממנוונעשה , דרועולה ויועתיק עלית הנוקבא לכי בעת , פירוש

והיא מעלה, היא נכללת בזווג אשר שם,יומין. י מבחינת עתיק יומין"ח וממשכת או"או

.ח ממטה למעלה" שמעלה אווש פירוסלקא )ב"ע' י דף ד"דפו(

.י ממעלה למטה"שממשיכה או, פירושונחתאין סתימין עלאין זמתא ברכשאז מקבלת הח

ם מורה שנכללת עבהדייהוואמרו . ל"הנ .י שבעתיק עצמו"ח ואו"האו ועאלת בתמניסר עלמין גניזין, ש"וז

כי הזווג :דעין לא ראתה אלהים זולתך כ על היסוד דעתיק"הוא ג, הזה הנעשה בעתיק

כמו י עלמין"צדיק חכ "והוא ג, אשר שם. ל"א עלאין כנ"א בעת עליתו לאו"יסוד דזעין כי היסוד הזה דעתיק ,רש הואפאלא הה

כי הזווג של היסוד.אלהים זולתךלא ראתה ח "המעלה או, נעשה על המסך בסוד ההכאה

והנה למטה . כנודע, י"כדי להלביש את האו א נבחן המסך לבחינת כנפים המכסות על"באו, עת שדוחים אותו לאחוריוב העליון רהאו

שכל ס"שז, וזה מורה שיש בהם כח הדין ,ל"כ ביסוד עתיק הנ"משא. אור דין' ח נק"או

ישעיה(', ששם נאמר לא יכנף עוד מוריך וגוח ממטה "או פ שהמסך מעלה" כי אע)'ל

כ הוא"וע. מ אין בו בחינת כנפים"מ, למעלה י עלמין גניזין דעין לא ראתה"חמכונה

שאין שם עוד בחינת, כלומר. אלהים זולתך כי אין שם שום ,ים המכסות מעין זרפכנ

.ךעין לא ראתה אלהים זולתדינים אלא כי הבחינה שממטה למעלה נקראת. והבן היטב

.' וכועין לא ראתה אמנם היא בבחינת גניזין פקי מתמן ושאטן ואתיין מליאןוזה אמרו נ היינו מסוד הזווג עלנפקי מתמן כי ושלמין

י עלמין גניזין דעין לא"ח' המסך הנק .ח ממטה למעלה" היינו שמעלה אוושטאן' וכו

י ממעלה למטה"האו היינו שממשכת ואתיין חכמתאי מ" מלאים באומליאן ושלמיןואז הם

ח" ושלמים בבחינת או.ברזין טתימין עלאיןשאין בו שום דין אלא כולו רחמים גמורים

ואתעתדו קמי עתיקואז . י"בשוה עם האו . שהם מוכנים להלביש את העתיק יומיןיומין היא שעתא ארח עתיק יומיןהב, ש"וז

ס" ארח ה:קמיה מכלא בהאי מלה וניחא יחאני

עז הקדמת ספר הזהר

,ושאטן ואתיין מליאן ושלמין, נפקי מתמן, דעין לא ראתה אלהים זולתך)טגניזין בההיא שעתא ארח עתיק יומין בהאי מלה וניחא .ואתעתדו קמי עתיק יומין

. ן בתלת מאה ושבעין אלף עטרי)יואעטר לה , נטיל לההיא מלה. מכלא, קמיה .אדלקא ונחתא ואתעבידא רקיעא חסההיא מלה טסת ו

רת הזהרומס

משפטים קכג תרומה ז תח שרה קלו ויחי קמא בשליי לך קב חז קמנחח מב כ קעו ת"ב) שעיה סדי( )ט תקנה תקנט תרעו תשלח ויקהל שיג ויקרא רסו צו סב אחרי מות תיב שלח לך נא צה חקת נז בלק ריד פנחס

:כא. יח. : יג' דח"ז. פה' ח ד"תמ. יב' בהקדמה דז"ת) י"ד: (שא ' דג"חשמטות תקי ואתחנן קמג בה

).רבוא עלמין (ט נשא י)י. מט:לג . וכ

עמי אתה בשותפא הסולם מאמרכי הזווג הגדול והנשגב הזה , יחא דרוחאני

.עתיק יומיןגורם נייחא דרוחא מאד נעלה לם והוא משום שכל העולמות כולם וכל שבח

,וניחא קמיה מכלאש "וז. נכללים אז בנוקבא מכל מכלאכי זה הנייחא דרוחא מגיע לו

להיותה תכלית , העולמות כולם בבת אחת .השלמות והגובה שעליה נבראו העולמות

אעטר לה ויל לההיא מלה טנ, ש"וז , פירוש:בתלת מאה ושבעין אלף עטרין

כי אז משפיע לה המוחין הנשגבים דעתיק שכל אחת עולה מאה, מ"ב תו"ם חושה, עצמוהן כל אחת מבחינת , כי ספירות דעתיק,ףאל

אלא ההפרש הוא כי בשלשים. ל"מאה אלף כנ ששם סוד משלשים הכי, העליונים של החכמה

,כלומר, )ג"ב כ"ש(נכבד ואל השלשה לא בא ר " מקבלת ונכבדת גם מגאי שהיפשאף על

, דחכמה דעתיק שהן שלשים אלף העליוניםז אל השלשים אלף "עכ, ו שאומר לעילמכ

עצמם לא תוכל הנוקבא לעלות ולהלביש והטעם הוא כי אם היתה מלבשת גם . משמ

,היתה הנוקבא מתבטלת בו, שלשים אלף אלולכן אינה מקבלת מעתיק . אבוקה כנר בפני

מאות אלף ' דהיינו דע אלף עטרין"שרק .פחות שלשים אלף מטעם האמור

טסת וסלקא ונחתאההיא מלה, ש"וז, פירושוטסת: ואתעבידא רקיעא חדא

היינו שהיא, וטסת וסלקא, מעופפת למעלהי " שעונחתא. ח ממטה למעלה"מעלה או

ח שהיא מעלה יורדת עם אור ישר "האו ואתעבידא רקיעא חדא. ממעלה למטה

רקיע י נעשה שם"ח לאו"י הלבשת או"עשך שנתקן במלכות כדי סכי אותו המ. אחד ט"י מע"שהוא הגיע לנוקבא ע, ח"עלות אולה .ל"ר ליוצרם כנ"שהעלו כדי להשפיע נ, ן"והמ

הוא נעשה, הנה אחר הזווג שנעשה עליו )ב"ע' י דף ד"דפו(

שדרך בו משיגים הצדיקים , לבחינת רקיע, והענין הוא. וג שנעשה עליוזואותה קומת ה נמצאת, רדת לצדיקים דרך הרקיעוכשהמדרגה י, ההוארקיעא בלבוש הנמשך מהמתלבשת

,המתהפך מהרקיע ולמטה, ח"שהוא בחינת או היא באה כןו, י שמרקיע ולמעלה"עם האו

.להשגת הצדיקים המלובשים זה בזה

כי אלו הצדיקים , וביאור הדברים הוא ן לזווג הגבוה"להעלות מ, שזכו לשלמות ההיא

הנה כבר אין בהם מבחינת קבלה לצרכם, הזהן שהעלו היו רק כדי "ומ, כלוםעצמם ולא

ולפיכך הם מתקנים עם ,להשפיע ולא לקבל ומכשירים, בחינת המסך לנוקבא, ן"ט והמ"המע

שההכשר עצמו הוא , אותה לזווג הגדול הזה ,ח העולה מהמסך של הנוקבא ולמעלה"סוד או

השפעה ס"ה, כי כל העולה ממטה למעלה ואז נעשה הזווג דהכאה, ודחית הקבלה לעצמו מתלבש וןוהאור העלי, עם האור העליון

והנה האור היורד . ח העולה"בלביש של אוהרי הוא בא , ח"ממעלה למטה ומתלבש באו

לאותו צדיק שהעלה לקבלת התחתון דהיינו כי כל הבא מלמעלה למטה פירושו שבא, ן"המ

עובר לתחתון וןוכיון שהאור העלי. לקבלה ושב נוטל עמו בחינת הלא נמצ,דרך הרקיע

והתחתון מקבל האור העליון, ח מהרקיע"דאור חכי גם א, הואושוהפיר. הזשו וך לבות

אינו נהנה , וןה הקומה להשגת התחתאשבאלא , במשהו מן האור העליון היורד אליו

דהיינו במדת , ליוצרור"לפי מדת השפעת נ. ח המלביש על האור העליון"הלבוש של או

ואינו ,וזה נבחן למקבל על מנת להשפיע .מקבל משהו אם לא תמצא בו השפעה ליוצרו

י "או, כ הקבלה מלובשת תוך ההשפעה"ועההיא מלה הו שמדייק ומדגיש וז. ח"באו

טסת וסלקא ונחתא ואתעבידא רקיעא חדאומרכל

הקדמת ספר הזהר עח

אתעבדין רקיעין קיימין בקיומא א, וכן כל מלה ומלה דחכמתא) סד, שמים מחודשים)ל: שמים חדשים )כוהוא קרי לון , ןשלים קמי עתיק יומי

, וכל אינון שאר מלין דאורייתא דמתחדשין. סתימין דרזין דחכמתא עלאהומתעטרין לגבי , ונחתין. לקין ואתעבידו ארצות החייםסו, ה"קב*) קיימין קמי

. מההיא מלה דאתחדש באורייתאב, ואתחדש ואתעביד כלא ארץ חדשה, ארץ חד כי כאשר השמים ההדשים והארץ החדשה אשר אני)מל דא כתיב וע) סה

דעביד תדיר מאינון, אלא עושה, עשיתי לא כתיב. 'עושה עומדים לפני וגו

מסורת הזהר )ישעיה סו ()מ. ויקרא רסח)ל. ב רמד"א רלב ב" ב)כ 'א ד" תלז"תא רלב ויקרא רסח אחרי מות רכב "ב

: עה'דט "תס. עו

חלופי גרסאות

). ל"אה(ל " מההוא כצב. ג"א אתעבדין רקיעין ל"נ א

עמי אתה בשותפא הסולם מאמר לתחתונים רק דרך שאינו מקובל, לומרכ

.ל"דהיינו בבחינת לבושו עמו כנ, הרקיע וכן כל דבר: ' וכווכן כל מלה) סד

ודבר של חכמה נעשים רקיעים עומדים בקיום שמים, והוא קורא אותם, שלם לפני עתיק יומין

סתומיםשהם, שמים מחודשים, כלומר. הדשיםאר דברי שוכל . העליונה של סודות החכמהמה כינת חחשאינם מב, תורה המתחדשים

ועולים ונעשים, ה" עומדים לפני הקב,עליונהויורדים ומתעטרים אל ארץ , ייםחארצות ה

מכח, דשהחונתחדש ונעשה הכל ארץ . אחת .דבר ההוא שנתחדש בתורה

כי כן הולכים הצדיקים ומעלים , ושפיר ן תמיד וממשיכים המדרגות הנשגבות ההן"מ

י"י אותם הרקיעים שנעשו ע"מעתיק יומין עומאלו הרקיעים נעשו סוד . הזווג העליון

ם מתחדשים במדרגת הש, שמים חדשיםהאלו ההשגות ' כ נק"וע. ל"נכיומין עתיק

סתימין דרזין דחכמתאהגבוהות בשם נו על שבאות מלובשות בלבוש דהייעלאה

.הנמשך מהרקיעין לגבי' וכושאר מלין דאורייתא, ש"וז

כלא ארץ דד ואתחדש ואתעביחארץ ועד , מ"ב תו"וח כי בכל קומה יש :ה חדש

רזין דחכמתאכאן היה המדובר רק מבחינת . א ומלכות שבכל קומה"א מבינה וזול ,לבדה

שנעשיםואתעבידו ארצות החיים, ש"וז ונהתין. ארץ החיים' הנק, ם לבחינת בינהכול

היינו להמלכות חדומתעמרין לגבי ארץ ואתחדש ואתעביד כלא סתם ארץהנקראת

כי המלכות נתעטרה וקבלה כל ארץ חדשהי "וע, שהן בינה, ייםחהמדרגות דארצות ה

עתה' ונק. זה עלתה המלכות להיות בינה )א"ע' דף ה*) ב " ע'י דף ד"פוד(

מה שהיתה מקודם לכן כי, ארץ חדשה ס" וז.ינת בינהחהיא עתה ב, בחינת מלכות

. ב"ה להיות ע"והמ, ג"סן להיות "עתיד הבבמדרגת . ועתה, א"ינת שמים הם זחכי ב

הרי, רזין דחכמתא עלאהעתיק יומין הם ב ב שהיא"א נעשה לבחינת ע"ה שהוא ז"שהמ א נעשה"ובחינת ארץ שהיא נוקבא דז. חכמה

שמיםונמצא שסוד . שהיא בינהג"לבחינת ס ן שנתבטלו"ה וב" הם מחדשים וארץ חדשה

.ג"ב ס"ונעשו לע

,ועל זה כתוב: ' וכוועל דא כתיב) סה כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר

,עשיתי לא כתוב. ' עומדים לפני וגועושהאני , שעושה תמידמשום, לשון הוה, עושהאלא

חידושים והסודותמאלו ה, שמים וארץ חדשיםואשים דברי בפיך , ועל זה כתוב. של התורה

. יך לנטוע שמים וליסוד ארץתובצל ידי כסי הידיעה' בלי ה. אלא שמים, השמים לא כתוב

אלא על, מפני שאינו סובב על השמים ממש .שמים המחודשים שנעשו מדברי תורה

,עשיתי לא כתיב אלא עושה, פירושת בפירוש הכתוב שלא לטעו, מורה בזה' וכו

שהוא כמו, דשמים חדשים וארץ חדשהדש פעם חענין של תיקון דבר הנעשה ונת

אלא הם ענין עבודת ,כי אינו כן. ת ודיחא ,כי הצדיקים שכבר נשלמו בזהרא עלאה. תמיד

.הם הולכים ועושים תדיר שמים וארץ חדשיםסוף (יל חיל אל ח צדיקים הולכים מס"שז

השמיםכי כתוב , ל זה ומביא ראיה ע).ברכות החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה

הרי שאלו , ולא כתיב אשר אני עשיתי שמים וארץ הולכים ומתחדשים תדיר מחדושי

וכן מביא. אורייתא של הצדיקים הגמוריםראיה

עט הקדמת ספר הזהר יך תכסי ואשים דברי בפיך ובצל ידי )נועל דא כתיב , שין ורזין דאורייתאוחד

.אלא שמים, השמים לא כתיב. לנטוע שמים וליסוד ארץ אמר ליה בשעתא דאתמסר. ר אלעזר מהו ובצל ידי כסיתיך"א) סו

לאוקדא ליה בשלהובא )ע, אתו כמה רבוא דמלאכי עלאין, אורייתא למשה)סאתעטרא וקיימא ו ג והשתא דהאי מלה סלקא .ה"עד דחפא עליה קב, דפומהוןדלא ישתמודע , שנוכסי על ההוא בר , חפי על ההיא מלהאיחו, ה"קמי קבשמים , עד דאתעביד מההיא מלה, יקנאון לגביההולא . ה" אלא קבד, לגבייהו

מכאן . ד ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ"הה. חדשים וארץ חדשה. ובצל ידי כסיתיך)פ, ד"הח. עלאהוסלקא לתועלתא , תים מעינאסכל מלה דד

לנטוע שמים )צד "הח. בגין לתועלתא עלאה, י אתחפי ואתכסי מעינאואמא .כמה דאתמר, וליסוד ארץ

ולאמר לאינון תרעין ומלין דמצויינין אלין. ולאמר לציון עמי אתה)ק) סז

מסורת הזהר . בשלח שג)ע. בשלח שב)ס. לעיל סא) ישעיה נא ()נ שם. ) שם ()ק. שם) שם ()צ. צו קפב) ישעיה נא ()פ

. קיח: קה ' דט"ס תז"ת

ותחלופי גרסא

א אלא" נד). ל"אה(ל ואתערת "וצ, א ואתער" נג).ל"אה(ג " עלאה לו). ל"אה( יקנאין ה. ג"ה ל"קב

עמי אתה בשותפא הסולם מאמר

שאם היה זה, לנטוע שמיםראיה מהכתוב ,שמיםההיה צריך להכתב לנטוע , לפעם אחת

מע מש, שמיםתוב וכיון שכ. הידיעה' בה .שנוהג תדיר

מהו , א"אר: ' וכור אלעזר מהו"א) סו

נמסרה שבשעה , אמר לו. ובצל ידי כסיתיך בבות מלאכיםרבאו הרבה , התורה למשה

עד , עליונים לשרוף אותו בשלהבת פיהםהחידוש שדבר, ועתה. ה"הקב שחיפה עליו

, ה"עולה ומתעטר ועומד לפני הקב, שבתורה ומכסה על אדם ,בר ההואמחפה על הד הוא ולא יקנאו, ה"שלא יוודע להם אלא להקב, ההואעד שנעשה מדבר ההוא שמים חדשים , אותו

לנטוע ובצל ידי כסיתיך ש"ז. רץ חדשהאור המכוסה בשכל ד ,מכאן. ץרשמים וליסוד א

ובצל , ש"ז. ן העין עולה לתועלת עליונהמ, מן העין ולמה נתחפה ונתכסה. כסיתיך ידילנטוע ש"ז ,התועלת העליונה בשבילוהיינ

כדי, דהיינו. כמו שלמדנו. שמים וליסוד ארץ .זה שמים וארץ חדשיםמשיצמח

הכוונה היא על ', וכוובצל ידי כסיתיך ל הנמשך מהרקיע ומלביש ומכסה"הלבוש הנ

.)ש"ה ההיא מלה ע"ל ד"כנ(, על קומת המוחין המכסה על צלאשר הלבוש הזה הוא בחינת

ואינם ידועים אלא, ין ומעלימם מעין זרהמוח )א"ע' י דף ה"פוד(

שהוא כדי , ומבאר הטעם. ה בלבדו"לקבלות האלו ממלאכי דוהמדרגות הג להעלים

וענין הקנאה הזו . בואושרת כדי שלא יקנה נמצא, הוא בהיותם זכי החומר, של המלאכים

, סתכלים בצדיק מגלים בו כעין פחיתותמכש, המדרגה הגבוהה שזכהעל בקנאתם עליו

נאחזים המקטרגים באותה הפחיתות כ"ואחכשמתלבשת , ולפיכך.םשגילו בו המלאכי

ש הזהושהלב, המדרגה בהאי לבוש של הרקיעשלא יקבל ממנו יותר , רגהדמודד לו את המ

. עליון יתברךה לתועלת אלפי מה שהו רקכי אז יכול , יםכהמלא מר מקנאתשהרי הוא נ

ה בשוה גמר מלפגום במדרהצדיק להיות נש .ממש עם המלאכים

דכל מלה דסתים מעינא סלקא, ש"וז, הוא רומז בזה שהעין ר:לתועלתא עלאה

ואינו יכול להשמר שתהיה , והלב חומדאלא , ר ליצרו"מחשבתו נקיה רק לעשות נ סתיםאמנם ה. שהוא מקבל גם לתועלת עצמו

בטוח, דהיינו המלובש בלבוש הרקיעמעינאשעולה לתועלת יקבל יותר ממהאהוא של ואמאי אתחפי ואתכסיוזה אמרו . 'העליון ית .כמבואר הבגין לתועלתא עלא, מעינא

, ולאמר:ולאמר לציון עמי אתה ) זס

לאלו השערים והדברים המצויניםהיינו לאמרלוא

הקדמת ספר הזהר פ

, שותפא עמי)רוי אלא עמי אתה למה, אל תקרי עמי אתה. עמי אתה, על אלין שמים נעשו' בדבר ה)תא "כד, במלולא דילי עבדית שמים וארץ)שמה אנא

.זכאין אינון דמשתדלי באורייתא. אוף הכי אתז ההוא, תא חזי. דאחנ דלא ידע עביד "ואי תימא דמלה דכל ב) סח

מלין דלא ידע על בורייהון כדקא יאות)אוחדש , דלאו אורחיה ברזין דאורייתא

מסורת הזהר' ט ד" תסז"ת )ש. קיח. קו. קד'ט ד" תסז"ת )ר

.קד. צט' ט ד" תסז"תלעיל יא ) תהלים לג ()ת. קיח יתרו תכח צו קז קדושים צג)א: ב ' דח"ז. קיח

:זקי' ד ט" תסז"תשלח לך מא

חלופי גרסאותלולך מאתברכא ב) תבות' נמחק ב( אוף הכא את ז

א " נח). ל"אה(ל "כצ' שמים וארץ זכאין אינון וכו .)ל"אה(האי

עמי אתה בשיתפא הסולם מאמרעמי , דהיינו לחידושי התורה, אלו על אלו

, פתוחה' עם ע, אל תקרא עמי אתה, אתה, שפירושו, עם עין חרוקה, אלא עמי אתה

מה אני עשיתי שמים וארץ, להיות שותף עמי, שמים נעשו' בדבר ה, כמו שנאמר, בדברי

עשית שמים, שבדברי חכמה שלך, כךאף אתה . אשרי הם העמלים בתורה.וארץ חדשים

,תרעיןבחינת הקבלה נקראת , פירוש ובחינת ההשפעה, שהם השערים הפתוחים לקבל

ואומר שהם. ל" כנמליןן נקראת "י המ"ע שהם, כלומר, מציינין אלין על אלין

.י זה הם מצוינים"מתלבשים זה תוך זה וע, ואם תאמר:' וכודמלהואי תימא ) סח שאינו יודע, ואפילו, של כל אדםחידוששדבר

אותו שאין, בוא וראה. עושה את זה, מה שאומרוחידש דברים שאינו , רהודרכו בסודות הת

החידושאותו דבר . יודע אותם לאמיתם כראויאיש תהפוכות , ל אותו הדברא אצווי, עולה

והוא, מתוך נקבת התהום הגדול, לשון שקרלקבל את הדבר תומדלג חמש מאות פרסא

והולך עם הדבר אל הנקבה, ולוקח אותו, ההוא .הנקרא תוהו, שלו ועושה בה רקיע שוא

ן "כבר ידעת שסוד המ, ביאור הדבריםר ליוצרם "שמעלים הצדיקים כדי לעשות נ

מליןבשם ' הם נק, תועלתא עלאהדהיינו לי "כי הן מתחדשות ע, דשונת שדאורייתא

ן מקבלים מוחין חדשים"ג העליון והזוהזוולנטוע ז לסוד "עד שזוכים עי, על ידיהםונעשים שותפים ' וכו ארץדוסי ולשמיםי "כי מתחדשים שמים וארץ ע, ה"עם הקב

ההוא דלאוואומר אבל . ל"המלין שלהם כנשאינו , כלומררזין דאורייתאבאורחיה

לידע לשמור את עצמו מלפגום' בקי בדרכי ה )א"ע' י דף ה"פוד(

שכוונתו, והוא אומר בעצמו. במדרגות העליונותוהוא אמנם מטעה , לתועלתא עלאההיא

כי לא ידע כי בנפשו הוא לידע , את עצמוהנה , ו לצרכו עצמו"בבירור שאינו מכוון ח

לקטלאכי נותן כח לקליפות , ענשו גדול מאדוחדש ש "לך וזוהוכמו שמבאר , ני נשאב

,ל בורייהון כדקא יאותמלין דלא ידע ע ואינו יודע, ן לזווג העליון"דהיינו שמעלה מ

הנה , על בוריו בכל הצורך שהוא באמת כן איש תהפוכות לשון שקרדהאי , אז נמצא

.ש והולך"כמ, לההיא מלהדליג ועושק איש תהפוכות לשון שקר מגו, ש"וז

י גם בקליפות יש כ :נוקבא דתהומא רבא והנוקבא שוא' נקאשר הדכר, ר ונוקבאכד

כי הזכר , וביאור הדברים. שקרנקראת וכשהוא, דקליפה אינו כל כך רע כמו הנוקבא

לעצמו אינו מכשיל בני אדם לשקר בשמא מדבר טוב כפי כי ,ואדרבה להיפך, ה"דקב

ה אל "בסו, אלא שהוא רע עין, מראית עיןאכול ושתה יאמר לך , ם רע עיןחתלחם את ל

ל הנלכד בידו כ ו)ג"כמשלי (ולבו בל עמך , ת"כי נפרד מהשי, לשוא' הוא נושא שם ה

ל"ס שאמרו רז"וז. ואינו יכול לקבל שום שפע ין אני והואא: ה"אומר הקב, כל המתגאה .)א"ע' סוטה ה( אחד ר במדוריכולין לדו

להתרברב, שבהיות כוונתו לקבלת צרכיו עצמו הנה הוא נלכד ברשותו של, להתגאות וכדומה

, ן שהוא מעלה"ונמצאת העלאת מ, ןרע העיא וש נואוה, אינו ממשיך שום שפע מלמעלה

. שואהזכר דקליפה ' כ נק"וע, אלשו' שם הה אינו יכול להדבק באיש ההוא "כי הקב

.לדור עמו במדור אחד כי. שקרבשם ' והנוקבא דקליפה נק

' חר שהאיש ההוא נלכד ברשת הזכר הנקא בא שלויש לו כח להזדווג עם הנוק, שואשהיא

פא הקדמת ספר הזהר

מגו , לשון שקר)ד איש תהפוכות )גונפיק לגבי ההיא מלה , מלה סלקא)בההיא

ונטיל לה ואזיל, ודלג חמש מאה פרסי לקבלא לההיא מלה, נוקבא דתהומא רבא .דאקרי תהו, עביד בה רקיעא דשואו, בההיא מלה לגו נוקביה

שיתא אלפי פרסי בזמנא , וא איש תהפוכותהה, וטס בההוא רקיעא) סט ואתקיף בההואט, אשת זנונים)הנפקת מיד , כיון דהאי רקיעא דשוא קאים, חדא

מסורת הזהרות ש בשלח עב מא שסד מקץ נ ש" להלן קע ב)ב

קז קיג קדושים צב תצוה קלג פקודי תעא תתצד :קיז' ט ד" תסז"תאמור רצה שה שיא חקת עה פא

ותי גרסאפחלו ש תהפוכות "וא, א ואתקיף בההוא רקיעא דשוא" נט

.)ל"אה(אשתתפת ביה

ז"ת ספקודי תעט אמור ק) הושע א ()ה .ט תרומה תעהפקודי תקע)ד. טספקודי תקעט ויקרא ר) משלי טז ()ג .ט ס'ד ד"תכ

תפאועמי אתה בש הסולם מאמר המזייפת שמא, שהיא קליפה רעה ומרה

, ז יורדת ומסיתהוא ,וקרת בשומ, ה"דקבונוטלת את נשמתו , ועולה למעלה ומקטרגת

.הימנו כי תחילה ,איש תהפוכות' כ נק"וע

ן "דהיינו שיעלה מ, אכול ושתה יאמר לך, וימשיך שפע לצורך גבוה, ה"למעלה להקב, מו שהוא מסטרא דקדושהכ לווהוא נראה

נוקבא זדווג עם המ שלו שואכ בכח ה"ואח שלה הוא נוטלקרששעם ה, דתהומא רבא

איש תהפוכות ש "וז. את נשמתו והורגו כילשון שקר מגו נוקבא דתהומא רבא

נוקבא רק מכח הלשון שקרהוא מתהפך ולא מבחינת , דאשתתף בהאבתהומא רד

.עצמוודלג חמש מאה פרסי לקבלא , ש"וז

ן דטומאה אין להם"כי הזו' פי:לההיא מלה רק דהיינו, ק ונקודה לבד"משורשם רק ו

ואין להם, ן דקדושה"ק ונקודה דזו"לעומת וי "אמנם ע. שום מקום וכח להתאחז בבינה

, ן שהעלה התחתון"דהיינו המ, ההיא מלהבינה דת "נותן כח לזכר דטומאה לדלג על ז

' שהן בעקרן רק ה, ן דקדושה"הנמשכות בזוחמש מאה הנקראות , ה"ת נ"ות חגריפס

מאות כי ספירות הבינה הן במספר ,פרסי ודלג חמש מאה פרסי לקבלאש "וז, כנודע

ן השיג" כי תיכף בעת עלית המלההיא מלה' להנודהיי, ח לדלג למקום דלאו דיליהכ

ה דבינה הנקראות "ת נ"ספירות תחתונות חג. לא לההיא מלהבלק. סיאה פרמחמש

עדדלא ישהעלה האיש , ן"חמ' דהיינו בחי .ר ליוצרו"על בוריו אם כוונתו לעשות נ

ואזיל בההיא מלה לגו נוקביה, ש"וז :ועביד בה רקיעא דשוא דאקרי תהו

)א"ע' י דף ה"פוד(

דתהומאשהוא מזדווג עם הנוקבא שלו , כלומרוממשיך לו אורות , ן הללו" על המרבא

בדומה לשמים חדשים, דקדושה לחלקו ולבנינו ואלו. ל"ן דקדושה כנ"י המ"דקדושה הנעשה ע

אשודרקיעא ' גו נקשמים שהמשיך בזוו הנוקבאומבחינת השתתפות עם , מבחינת הזכר

תהוכי . דתהונקרא רקיע , תהומא רבאד ש" וזתהוםוהשם של הנקבה הוא , שם הזכר

, מכח בחינתו עצמוועביד רקיע דשוא תהום מכח השתתפותו עם דאקרי תהו .שהיא הנוקבא

ואותו :' וכווטס בההוא רקיעא) סט ששת,ההוא שוא ברקיע איש תהפוכות מעופף

ואחר שרקיע שוא. אלפים פרסאות בבת אחתומחזיקה , מיד יוצאת אשת זנונים, זה עומד

ומשם היא. ומשתתפת בו, באותו הרקיע שוא כי בשעה. יוצאת והורגת כמה אלפים ורבבות

יש לה הרשות , שהיא נמצאת באותו הרקיעוהיכולת לעוף ולעבור את כל העולם ברגע

.אחד כי אלו המוחין שנמשכו לו בההוא, שפירו

א שכנגד החכמה "הם מס, רקיעא דשוא ש"וז. שספירותיו הן במספר אלפים, דקדושה

שהוא מעופף ונאחז עלוטס בההוא רקיעא בשש, שיתא אלפי פרסי בזמנא חדא, ידו

שיתאהמכונות , י דחכמה"ת נה"הספירות חג .בהיותן מחכמה, אלפי פרסי

,יעא דשוא קאיםכיון דהאי רק, ש"וזנפקת מיד אשת זנונים ואתקיף בהחוא

, כלומר : רקיעא דשוא ואשתתפת ביה ,אחר שנשלמו השמים החדשים דקליפת הזכר

הנוקבא אז מגלה שוארק בשם ' הנקוכחה מתקיף את , את כחהדתהומא רבא

והיא נמצאת, ה"לשקר בשמא דקב, הרקיעמעופפת

הקדמת ספר הזהר פב

בגין דכד, נפקת וקטלת כמה אלפין ורבוון, ומתמן. ואשתתפת ביה, דשוארקיעא .אדאית לה רשו ויכלתא למהוי טס כל עלמא ברגעא ח, קיימת בההוא רקיעא

. דא דכורא, העון. הוי מושכי העון בחבלי השוא)ו, ועל דא כתיב) ע , יךמשאיהו . דאקרי חטאהידא נוקבא , מאן חטאה. וכעבות העגלה חטאה

לההיא , כעבות העגלה חטאה, ולבתר, באינון חבלי השוא, הוא דאקרי עוןה כי )זועל דא , תמן אתתקפת למהוי טס לקטלא בני נשאד, נוקבא דאקרי חטאהמאן גרים . דא ההיא חטאה דקטלת בני נשא, מאן הפילה, רבים חללים הפילה

.רחמנא לשזבן, תלמיד חכם דלא מטי להוראה ומורה, דא דלא תפקון מפומייכו, שמעון לחברייא במטותא מנייכו'אמר ר) עא

בגין , מלה דאורייתא דלא ידעתון ולא שמעתון מאילנא רברבא כדקא יאותפתחו כלהון . נ למגנא"ין דבס גרמין לההוא חטאה לקטלא אכלווןדלא תהו .רחמנא לשזבן, רחמנא לשזבן, ואמרו

רהזהסורת מ

קיז ' ט ד" תסז"תב שצט מקץ קכח "ב) ישעיה ה ()ו . קיח'ד ט"סתז "ת קדושים צא )זמשלי ()ז

חלופי גרסאות .)ל"אה(ג "אה לטקרי חא די

עמי אתה בשותפא הסולם מאמר

.ל" כנרקיע דתהוואז נקרא , מעופפת ברקיע בגין' וכווקטלת, נפקת, ומתמן, ש"וז

דכד קיימת בההוא רקיעא אית לה רשו : ברגעא חדאויכלתא למהוי טס כל עלמא

א היא עבהיותה משותפת בההוא רקי יכ, מקומת הזכררמתחזקת ומתגדלת עוד יות

א תשי שהם,ק דחכמה"י הזכר גדל רק וכא גדלה על ידו בוקנוה, ל"אלפי פרסאות כנ

, ו עולם שלםינדהי, ותמר ספירות שלשבע אית לה רשו ויכלתא למהוי טס כלש "וז

א חדאברגע. ס" דהיינו עולם שלם בעעלמא כ"וע. )א"ע' ברכות ז(. ס וכמה זעמו רגע"ה

.כחה גדול לקטלא לבני נשא לאלפים ורבבות, )'משלי ז(י רבים חללים הפילה כה"בסו

,כי זה לעומת זה עשה אלהים, ש"וביאר לנו ר ן דצדיקים נבנים תמיד שמים"י המ"וכמו שע

ן של אלו"י המ"כן ע, וארץ חדשים לקדושה, ה על בורייהון"לח לקבפדלא ידעון איך למ

.ים ונבנים שמים וארץ לקליפותכהול

, ועל זה כתוב:' וכוועל דא כתיב) ע .זהו זכר, העון. הוי מושכי העון בחבלי השוא

,היא הנקבה. מהו חטאה. וכעבות העגלה חטאה. חטאההנקראת , ל"שת זנונים הנאו ינדהי דהיינו, אותו הנקרא עון, מושך, החוטא, הוא

כעבות, ולאחר זה. בחבלי שוא האלו, זכראת ה לאותה הנקבה, שהוא מושך. העגלה חטאה )א"ע' י דף ה"פוד(

שהיא מתגברת שם לעוף , חטאההנקראת כי רבים חללים ,ועל כן. בני אדםגולהרו ההורגתהחטאה היא אותה . מי הפילה. הפילה

היינו תלמיד חכם . גרם לזה ומי. בני אדם .ילנוצהרחמן י. ומורה, אהלהור שלא הגיע

שהזכר אינו כל, ש לעיל"כמ. פירוש

כי הוא מדמה עצמו , רע כמו הנוקבא כךה אכול ושתה יאמר לך ולבו "וסב ,לקדושה. שוא הוא נקרא כ"וע, )ג"משלי כ(בל עמך

כחו גדול ביותר ללכוד בני , מנם משום זהאג ווואחר שנפל לרשתו בא ומזד, אדם לרשתו

שמשכתוכעבות העגלה חטאהואז , בנוקביה הוי מושכיוזה שיעור הכתוב . לתהומא רבא

ר וש רק ק,השואכי . עון בחבלי השואכ הוא מפילו "ואח, אותו בחבלים ולוכד אותו

כעבות העגלה חטאהואז , לפני הנוקבא שלו . מפילתו לתהומא רבא והורגתוהחטאהאשר

.נ"דא ההיא חטאה דקטלית ב, ש"וזש אל " אר:' וכוןשמעו' אמר ר) עאתוציאו מפיכם א של, בבקשה מכם. החברים

שלא ידעתם ולא שמעתם מאילן , דבר תורה בשביל שלא תהיו גורמים לאותה. גדול כראויו חפת. להרוג המוני בני אדם חנם, חטאה

.הרחמן יצילנו, הרחמן יצילנו, כולם ואמרו, לומרכ', וכומלה דאורייתאוש פיר

,ואם לא, ,מוטב, אם אתם יודעים מעצמכםצריכים

פג הקדמת ספר הזהר

ואהיה)ט, דכתיב, והא אוקמוה, ה עלמא" באורייתא ברא קב)ח, תא חזי) עבותרין ותלתא , ואיהו אסתכל בה זמנא. ואהיה שעשועים יום יום, אצלו אמון

לאולפא לבני נשא . ולבתר עביר בה עבידתא, ולבתר אמר לון, וארבע זמנין . אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ויאמר לאדם)יא "כד. ייתון למטעי בהדלא

וגם , הכינה, ויספרה, אז ראה, דכתיב, ולקביל ארבע זמנין אינון) עגאעיל ארבע תבין , ועד לא אפיק עבידתיה. ה מה דברא"ברא קב, חקרה

. ולבתר השמים. הא ארבע, ת'להים א'רא א'ראשית ב'ב, דכתיב, בקדמיתאה באורייתא עד לא יפיק עבידתיה " לקביל ארבע זמנין דאסתכל קבאינון

.לאומנותיה

מאמר דטעין חמרי

רבי אלעזר הוה אזיל למחמי לרבי יוסי ברבי שמעון בן לקוניא ) עדאמר רבי אבא . חד גברא אבתרייהו)כוהוה טעין , ורבי אבא בהדיה*) , מויח

. לאתתקנא בארחןדהא שעתא ועדנא הוא, נפתח פתחין דאורייתא

מסורת הזהר ' דח"תק. פח' דח"זקודי יג שמיני א פה תרלה מ ויגש ב תרומקץ רמ לך שי תולדות א זב קע" ב)ח

ח רז סות קמ שמיני א אחרי ח תולדות א תרומה תרלה ויקהל תלזב קע" בסא ק" ב)שלי חמ ()ט: קכא מקץ קלד ויקהל רכח בהר) איוב כח( )י. ב"קטו ט' דח"תק: ד פא"ה ט' דח"זקרח לה וילך לט

.ט ס'ג ד" תכז"תן ביי ע)כ: קכא ' דח"תק. צא. פח. המ' דח"ז : פח'ה ד" תנז"תעג

עמי אתה בשותפא הסולם מאמר מאילנא' צריכים אתם לשמוע איך לעבוד את ה

היינו מאדם גדול ד, דקא יאותכברבא ר בגין דלא תהוון גרמין. שאפשר לסמוך עליו

.'וכו בוא: ' וכותא חזי באורייתא) עב

. ה את העולם"רא הקבבבתורה , האור ואהיה אצלו אמון ואהיה, שכתוב, והעמידוהו

שסובב על התורה שהיה. שעשועים יום יום ה משתעשע בה אלפים שנה מטרם שנברא"הקב

והוא הסתכל בה פעם)ב"ל אות כ"כנ. (העולם .הםכ אמר ל"ואח, ושתים ושלש וארבע פעמים

ללמד בני אדם שלא. ולבסוף עשה בה מעשה אז ראה ,כמו שאתה אומר. עות בהט לויבוא

אשר. ויספרה הכינה וגם חקרה ויאמר לאדם ,הכינה. 'פעם ב, ויספרה. 'הוא פעם א, ראה ,כ אמר להם"ואח. 'פעם ד, וגם חקרה. 'פעם ג .ויאמר לאדם, דהיינו

ונגד :'כו וולקביל ארבע זמנין) עג, ויספרה, ראהאז, עמים אלו שכתובפארבע . מה שבראה"בק ברא ה,הוגם חקר, הכינה

הביא בתחילה ארבע , והועד שלא עשה מעש ,את, אלקים, ברא, בראשית, שכתוב, מלים

)א"ע' י דף ה"פוד(

שהם כנגד , השמיםכתובכ "ואח. הרי ארבע ה בתורה מטרם"ארבע הפעמים שנסתכל הקב .שהוציא מעשהו למלאכתו

:' וכוולקביל ארבע זמנין אינון. פירוש

אז ראה: מ"ב תו"ס חו"אלו ארבעה זמנין ה הוא הכינה, הוא בינהויספרה, הוא חכמה

' ואחר ד. הוא מלכותוגם חקרה, א"ז וכן. ה מה דברא"ברא קב, ההתלבשויות האלו

, התיבות הראשונות שבתורה' רומזות ד אלהים, היא בינהברא, היא חכמהבראשית

התלבשויות' ואחר ד. את היא מלכות, א"היא ז .נבראו השמים, אלו

עין חמריטמאמר ד

אלעזר' ר:' וכורבי אלעזר הוה) עדיוסי ברבי שמעון בן ' ות את ראהלך לר

ואיש אחד . ורבי אבא עמו, לקוניא חותנודהיינו שהיה מוליך , היה מחמר אחריהם

,תחי התורהפ נפתח ,אבא' אמר ר. חמוריהם טעין. שעתה השעה והזמן להתתקן בדרכנו

וושפיר

הקדמת ספר הזהר פד

בשית יומין , תא חזי. את שבתותי תשמורו)ל, פתה רבי אלעזר ואמר) עה .ויהב חיליה בההוא יומא, גלי עבידתיהכוכל יומא ויומא . ה עלמא"ברא קב

תלת יומין בגין דאינון, ביומא רביעאה. אימתי גלי עבידתיה ויהב חיליה אפיק עבידתא, כיון דאתא יומא רביעאה, קדמאין כולהו הוו סתימין ולא אתגלו

.ילא דכלהוחווהכל, תלת יסודין עלאין)מג דאינון "אע, דהא אשא ומיא ורוחא) וע

מסורת הזהר י קדושים ל"ד. רסהא"חבהשמטות ) ויקרא יט ()ל

בהקדמהז"תי "ד: שי' דג"חלב מג עט בהשמטית

גרסאות לופיח)ל"הא(א לא גלי עבידתיה " נכ

תולדות קיד וארא לג יתרו רצב פנחס)מ :עז' דו"תל. ט ס'ד ד" תכ.ט ס'ג ד"תכ. ז נ'א ד"תס. יב' ד

:סח 'ב ד" תכז"תנן כו ח ואתטתת

דטעין חמרי הסולם מאמר ,כי על מדוקרים מתרגם מטענין, פירושו דוקר

,אל למוליך חמוריםוהוא שם מוש) ז"ירמיה ל( כדי, מפני שדרכו לדקור את החמורים במחט

.שימהרו ללכת

א " פתח ר:'וכ ואלעזר' פתח ר) עה בששת, בוא וראה. את שבתותי תשמורו, ואמר

וכל יום ויום . ה את העולם"ימים ברא הקבמתי . וחגילה מעשהו ונתן באותו יום את כ

. ביום הרביעי, הוא. וחגילה מעשהו ונתן כהיו , שביל שאותם שלשת ימים הראשוניםב

כיון שבא יום הרביעי, סתומים כולם ולא נגלו . של כולםחהוציא המעשה והכ

.השבתהיינו ביום , בההוא יומא. פירוש

והם מגלים שלמות, י"ת נה"שית יומין הם הג .שהוא מלכות. מלאכתם וכחם ביום השבת

אימתי גלי עבידתיה ויהב , ש"ומ

הנה מקודם :' וכו רביעאהחיליה ביומאביום יליה חכל יומא ויומא יהב ד, לכן אמרביום וכאן אומר אימתי היה זה רק . השבת והענין הוא כי המלכות. ויש להבין זאת. רביעי

שהם רביעי לאבות, נקראת רביעי ושביעי וכן אומר, י" שהם נהושביעי לבנין, ת"חג שהם הנצנים כי .)'לעיל אות ד(ש "רראו בארץ ביום השלישי ועת נת "גח

שאז נתמעטה. הזמיר הגיע דא יום רביעי הרי שהמלכות. ש"ע' המלכות ועלתה לעיבור ב

י " ע,'ביום ד ונתקנה', ם גיות ב"גחמ נאצלהינה זו חכ מב"וע', יום ד א שהוא" דזחנצ

כ אומר שם"ואה. רביעי לאבותהיא נקראת בארצנו דא יום שבת דאיהו דוגמת ארץ

)א"ע' דף הי"פוד(

היאארץהרי שהמלכות הנקראת , החיים וענין. לבנין שביעיוהיא , יום שבתבחינת

.ר כאןאהוא שמתב, של רביעי ושביעי, זהבגין דאינון תלת יומין וזה אמרו

,קדמאין כולהו הוו סתימין ולא אתגלו, ן המלכותוסרחכי כל זמן שהמדרגה היא ב

תה את נבחנת לסתומה ובלתי נודעת ובהשגהמלכות משגת את שלמותה וזה סוד ששת

כי לכאורה צריכים ששת, ימי המעשה ושבת ,ימי המעשה להיות יותר חשובים מיום השבת

י שהם ששת ימי המעשה "ת נה"שהרי חג. שובים יותר מהמלכות שהיא יום השבתח

ע"שכל שבוע הוא מדרגה בפ, הוא' אלא הפיכ "וע, סרה המלכותחול היא חשבימות ה

ר חסכי ב, ן בה קדושהואיה מהמדרגה סתו ורק בהתגלות, ל"ר דאורות כנ"המלכות חסר ג

דהיינו בביאת יום , המלכות במדרגה ההיא אז מתגלה הקדושה בכל המדרגה דהיינו, השבת

והקדושה שורה בכל , גם בששת ימי המעשה ,ז גם בששת ימי בראשית"השבוע ההוא ועד

ת"ם הג שהיומין קדבואין' גכאשר נאצלו סתימיןמטרם שנגלתה המלכות הרי היו

,וכשנאצלה המלכות, בלי גילוי הקדושה שבהםשהיא ביום רביעי אז נתגלתה קדושתם של

כיון דאתא יומא ש "וז. כל ארבעת הימים רביעאה אפיק עבידתא וחילא דכלהו דהיינו שנתגלתה הקדושה במלאכה ובכח דכל

.הכי המלכות משלמת המדרג, ארבעת הימים

ומים ש כי א:' וכודהא אשא ומיא) עוס שלשת הימים "וה, ת"שהם חג, חורו

,שלשה יסודות עליונים, פ שהם"אע, הראשונים כולם היו תלוים ולא, ת"ספירות חג' דהיינו ג

נגלה

פה הקדמת ספר הזהר

כדין אתידע אומנותא, תליין ולא אתגלי עבידתא דלהון עד דארעא גלי לון .נייהוכל חד מד

, תדשא הארץ דשא)נדכתיב , ואי תימא הא ביומא תליתאה הוה) עזרביעאה , תליתאה) עג דכתיב ביומא"אלא האי אע. וצא הארץות )ס לוכתיב ולבתר יומא רביעאה . ליל ביומא תליתאה למהוי חד בלא פרודאכואת, הוה

יעאה בגין דיומא רב. אתגלי עבידתיה לאפקא אומנא לאומנותיה דכל חד וחד .איהו רגלא רביעאה דכרסייא עלאה

הוו, בין יומין קדמאין ובין יומין בתראין, עבידתייהו דכלהומוכל ) חע

מסורת הזהרב קנה "א עה שפא ב"להלן רא ב) בראשית א ()נ

ט י בא סו תרומה תתכ" ד.זרנ' דא"חות מטבהש ז"תספרא דצניעותא יט ויקרא קפג פנחס קכב תרלג

ותחלופי גרסא ל " עבידתא כצמ). ל"אה(א ותוצא הארץ דשא " נל

).ל"אה(

ח"ז. קלז' ע ד"ת: צז' ו ד"תס. פג' ז ד"תמ.: פב' ג ד"תמ: מו' א ד"תכ: רא' ו ד"ת. ה' בהקדמה דב קס ספרא דצניעותא לו"לעיל ד ב) בראשית א ()ס.: קיב:: צח:: צה' דח"תק. עד. יג:: א' ד

י"ד. רנז' דא"חות בהשמט)ע :א' דח"זפנחס קכב

דטעין חמרי הסולם מאמר ,ס מלכות"שה, נגלה המעשה שלם עד שהארץ

ד ח נודעה מלאכתם של כל אזא. גילתה אותם .אחד מהםו

, תאמרםאו :' וכוואי תימא הא) עז תדשא הארץ, שכתוב, הרי ביום השלישי הוא

הרי שגילוי מעשה. ותוצא הארץ, וכתוב, דשא .היה ביום השלישי, מלכותשהוא ה, של הארץ ,פ שזה כתוב ביום השלישי"אלא אע, ומשיב ,ס מלכות"שה, יום הרביעי היה, ת"ס ת"שה

, ת ומלכות"ת, להיות, ונכלל ביום השלישיגילה יום הרביעי , ואחר כך. אחד בלי פרוד

תו של כל אכהאומן למל להוציא את,ומעשה משום שיום הרביעי הוא, ת"מחג, אחד ואחד

, שוא בינה, הרביעית של כסא העליוןהרגל .ת ומלכות"רגלים שלו הם חג' שד

כי בהיות המלכות מגלית קדושת .פירוש, כ עלתה ונכללה ביום השלישי"ע, הימים' ג

למהוי חד כדי לגלות עליהם היחוד דהיינו .בלא פרודא

כי ', וכוולבתר יומא רביעאה, ש"וז הימים' ביום רביעי השלימה המלכות על ג

,ימים' ולאחר כך יצאו עוד ג. הראשונים בלבדולבתר יומא ש "וז, ח הוד יסודצשהם נ

אתגלי עבידתיה לאפקא , רביעאהכי אחר , אומנא לאומנותיה דכל חד וחד

. הימים הראשונים'שנתגלתה הקדושה על ג ,א"שהם עיקרו של הז, אבות' הנק, ת"שהם חג

, לאומנותיה, א שהוא האומן"הנה אז יצא הז' דהיינו ג, נצח הוד יסוד' הנק, ונאצלו בנין

והוא . ששת ימי בראשיתדים האחרונים מהי מא רביעאה איהו רגלא רביעאהובגין די

, לכסא אל הבינהןא נבח" הזדכרסייא עלאהמו שאין הכסא נשלם מטרם שנגמרת בו כו

ם רא אינו נשלם מט"כן הז, הרגל הרביעית ולא היה ,שנתגלתה בו המלכות ביום הרביעי

י זולת אחר "הימים נה' האציל את גליכול .השלמתה וכל :' וכווכל עבידתייהו דכלהו) עח

, ימים הראשונים'גבין , מעשיהם של כולם שהם, ימים האחרונים'גובין של , ת"שהם חג

שהוא המלכות, היו תלוים ביום השבת, י"נה ויכל, זהו שכתוב. ר וכל שלמותה"בבחינת הגוזו היא , זו היא שבת. ם השביעיאלקים ביו

כלומר ששבת ויום. הרגל הרביעית של הכסא אלא יום הרביעי, מלכות' הרביעי שניהם בחי

ת שלו מחזה"א בת"הוא מלכות הנכללת בז א"ס מלכות בזווג ז"ויום השבת ה. ולמעלה

.פנים בפנים

, 'כו ווכל עבידתייהו דכלהו. פירושם נשלמו הימים הראשוני' י שג"כלומר אעפ ,מכל מקום לא נשלמו בו לגמרי, ביום הרביעי

ונמצא כי ביום, והוו תליין עד יום השבת ,ת" שהם חגבין יומין קדמאיןהשבת נשלמו

ויכל, ש"וז, י" שהם נהובין יומין בתראיןאלקים

)א"ע' י דף ה"פוד(

הקדמת ספר הזהר פו דא שבת, כל אלהים ביום השביעי וי)צ, הדא הוא דכתיב. תליין ביומא דשבתא)פ

. דכרסייא)ר רגלא רביעאה )קודא הוא אלא שבת. תרין, שבתותי תשמורו)שמהו את , ואי תימא אי הכי) עט

. לית לון פרודא)בשבתא דיומא ממש ו )א דמעלי שבתא )ת. ומקדשי תיראו)דומהו , טעין בתרייהו)ג טייעא דהוה )דאמר ההוא ) פ

מסורת הזהר יתרו) ומניה בתברכאן(בשלח תטז ) שמחו כולם(י "ד. רסה' דא"חבהשמטות ) ואתזן מתמן(ח שסד נ)פ

ב קפ יתרו"ב) בראשית ב ()צ). יומא שביעאה אישתלימו כל עבידן(פקודי מה ) ביומא שביעאה תליין(תמה ח"תק. לג:: לב' דח"ז. ק' ט ד"תס. פד' ז ד"תמ: סז' ב ד" תכז"תתנב משפטים שס ויקהל רנב פקודי מה

לך)ר. ח' דז"תבלק תסט פנחס תרסט ואתחנן נא ) סמכא(י "ד. רנט' דא"חא קיז בהשמטות " ב)ק.: קיב' ד אחרי מות רי זא תזריע צפשמות קי קכב ויקהל ר) כסא הכבוד: (סר. רנט' דא"חרנה בהשמטות

קצב זינו יז האטז קלו קה עקב עא כי תצא קט קככ ואתחנן ט פנחס רב תריטקדושים לח נשא קע .:סה' ב ד"תכ: ס: נא' א ד"תכ: לא' ח ד"תי. ד' הקדמה דז"תי "ד: שז.: ש' דג"חבהשמטות

ב קפה קצב קצז ר" להלן רמז רנב ב)ת :וכק' ע ד" תז"ת קדושים מג )ש :.וע' ת דרו ח"ז .זס. סו ו תרומה קסד קעו קפג רזי בשלח תטו יתרו תמו תנה תעב תקלא תקמ"ד. רנז' דא"חוישב נז בהשמטות

ח" תיז"תיט כי תצא קטו האזינו קצב י קדושים"ד: רעו' דב"חרטו תנב ויקהל קפח קצט רנב בהשמטות ב " להלן רמז רנב ב)א :מח' דח"ז :קמג' ו ד"בהשמטות ת. ע:סט' ד ד"תכ. ומ :מה' א ד"תכ. לד' ד

תרומה קעח קפד רה רטו ויקהל קפחו קצא ר נח שסה יתרו תמז תנו תקל משפטים ה "ג צ"קפג בח אמור קטו חי ויקרא קפג צו סב סד אחרי מות ת" ד: רעו' דב"חשמטות הבב פקודי תרכחרד רח רנ

' דח"ז. עג' ל ד"ת. נז. נא. מו' א ד"תכ: לח' ט ד"תי. כב' ו ד"ת. ב' בהקדמה דז"תקכו עקב מז ) טויקרא י ()ד. בלק לוט תרומה תקל)ג). אא ודא בלא פירודד (ת"ג צ" יתרו תקכט בח)ב :חמ. לג. יז

.סט' ג ד" תכז"תי "ד: ש' דג"חב ואתחנן סז בהשמטות /י קדושים ל"ד. רסה' דא"חבהשמטות . קכ' דח"תק. סט' ד ד"תכ

.סוחר שהיה נוסע אחריהם' פי) דדרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר

אלהים ביום השביעי את כל מלאכתו לרבות , יינו כל ששת הימים דה.אשר עשה

.הימים הראשונים' ג דא שבת ודא הוא רגלא רביעאה, ש"וז

, שבתשיום השביעי הוא , כלומר, דכרסייא רגלא רביעאהוכן הוא , דהיינו שביעי לבנין

, דהיינו שמשלים גם על האבות,דכרסייאהימים ' והטעם שג. והשבת הוא רביעי להם

, הא רביעאת לא נגמרו לכל תיקונם ביומ"חג, אלא שצריכים ליום השבת שישלים אותם

,מפני שהיה ביום רביעי מיעוט במלכות, הואה לעיבור רשמשום זה חז, חירה מיעוט 'הנקונמצא . ונתגלתה שלמותה ביום השבת, 'ב

.הימים הראשונים' שיום השבת השלים גם על ג

, ואם תאמר: ' וכוואי תימא אי) עט את, מהו שכתוב, ששבת היא מלכות, אם כן

אלא , ומשיב. שהן שתים,שבתותי תשמורובת של וש, שהיא מלכותשבת של ליל שבת

המאיר בשבת שהיא, א"שהוא ז ,יום ממש )א"ע' י דף ה"דפו(

והם ,פ"כי מיוחדים פב, הם פרודאין ל. מלכות .נקראים שתי שבתות

'שב, שאל כי לפי ההוה אמינא, פירוש שלמות כל אחת בפני, רביעי ושביעי, המלכיות שהםאת שבתותימובן היטב הכתוב , עצמהאבל אחר שתאמר . ביעי ושביעיר ,תרין

ר שנכלל אחשברביעי לא נשלם אלא רק ולמה אומר . כ הם רק שבת אחת"א, בשביעי שהכוונה, ומשיב. תרין, את שבתותיהכתוב

א ונוקבא המאירים בקדושת"היא על בחינת ז וא הזכר ומעלי שבתאכי יום השבת ה, השבת

ללים כשבתות הנ' ב והם.אהיא הנוקב ,חד בלא פרודאלהיותם ממש , בשבתותי

.והבן. א בשם שבת"גם הז' קנכ "וע אמר אותו :' וכואמר ההוא טייעא) פ

ומהו, שהיה מחמר אחריהםמוליך החמורים .זו היא קדושת השבת, אמר לו, ומקדשי תיראו

ר לו זו היא אמ. ומהי קדושת השבת, אמר לו אם, אמר לו. א"מאו, קדושה הנמשכת מלמעלה

כן

פז הקומת ספר הזהר

ל דא קדושא "א. אמר ליה ומהו קדושא דשבת. קדושא דשבת)האמר ליה דא אלא , ת לשבת דלאו איהו קדשדאמר ליה אי הכי עבי. דאתמשכא מלעילא

ראת לשבת וק)ו, והכי הוא, אמר רבי אבא. קדושא דשריא עלוי מלעילא אמר ליה. לחוד' אדכר שבת לחוד וקדוש ה. מכובד)ח' עונג לקדוש ה)ז

אמר ליהנ. אמר ליה קדושא דנחתא מלעילא ושריא עליה. 'אי הכי מאן קדוש ה, אתחזי דשבת לאו איהו מכובד, אי קדושא דאתמשכא מלעילא אקרי מכובד

מלה דחכמתא ד ערא אנח להאי גב: אמר רבי אלעזר לרבי אבאס. וכתיב וכבדתו .אימא אנת: אמרו ליה.דאנן לא ידענא בה, אית ביה תרין)ידאיהו , תחום שבת)טלאסגאה , את. את שבתותי, פתח ואמר) פא

מסורת הזהר

ישעיה ()ו. יז' דח"ז ויקהל רנב אמור קי קטו קכז )ה .מח. יז' דח"זבשלח עא יתרו תסז אמור קיז ) נח תנד תרומה רפ ויקהל קפז בשלח עא עג יתרו תמז)ז

חלופי גרסאות

א "ונ, א"א אמר ליה ר" נס). ל"אה(ל " אמר להו כצנ.א דמלה חדתא" נע. א"שאל ר

חמ עקב לג דצו סב אמור קיז נשא שס י"ד :רעו' דב"ח פקודי תרכד תתצג בהשממות טקצ רמה רמ .פה' ח ד" תמ:סט' ד ד" תכ:נט. נח. זנ' א ד"תכ. בכ' ד ו" תז"ת) עדונין (:שב' דג"חבהשמטות

.יב. יא. ב' בהקדמה דז"ת להלן קמח פנחס תתל )ט. יז' דח"ז בשלח עא )ח. מח' דח"ז. קלא' ע ד"ת.סט' ג ד"תכ: נד' א ד"תכ) תמניא אלפי. (יא' בהקדמה דז"ת בשלח תיח ויקהל רמב פנחס תתל )י. קח' ט ד"תס

דטעין חמרי הסולם מאמר , אינה קדשעצמהבת שהיא כן עשית את הש .א"מאו, עליה מלמעלה הראלא הקדושה שו

וקראת לשבת, שכתוב, וכך הוא, אבא' אמר ר, דב שבת לר שנזכהרי, מכובד' ענג לקדוש ה

מי הוא קדוש , כ"א ,לו אמר. לבד' וקדוש ה, יורדת מלמעלהההוא הקדושה , אמר לו. 'ה

אמר לו אם. על השבת, ושורה עליה, א"מאו ,שה הנמשכת מלמעלה נקראת מכובדהקדו ,כתובו, שהשבת עצמה אינה מכובדת, נראה אמר. הרי שהשבת עצמה היא מכובדת. וכבדתו

כי , עזוב אותו האדם, אלעזר לרבי אבא' ר. אין יודעים אותהנושא, יש בו דבר חכמה

.אמור אתה, מרו לוא ,ומהו ומקדשי תיראו, שאל אותו. פירוש

שבת הוא בחינת ה יון שאתה אומר שסודככ למה קורא אותם הכתוב בשם "א, ן"זו

.קדש' א בלבדם נק"כי רק או, מקדשי' אדכר שבת לחוד וקדוש ה, ש"וז אהשבת עצמה הי כי ,הוכיח לו מכאן. לחוד

אלא , מעצמהדלאו איהו קדשן "בחינת זו דהיינו. קדושא מלעילאמשום שנמשכת לה

א"מאוהמשכה ' ובחי. קדש' ן הנקיא עלא"מאו' ולקדוש השעליו נאמר , 'קדוש ה' נק

.מכובד את, א"פו: ' וכופתח ואמר את) פא

שהוא, לרבות תחום שבתבא את. שבתותי )א"ע' י דף ה"דפו(

ומשום זה הוסיף , אלפים אמה לכל צד שני שהוא לשון, שבתותי. ת"א, את המלה, הכתוב, זו היא שבת עליונה ושבת תחתונה,רבים

.ד וסתומים ביחדחלולות בישהן שתים כי "אעפ כי .' וכואת לאסגאה. פירוש

אל יצא איש ממקומו ביום השביעי , דכתיב' באתהרבה הכתוב במלת , )ז"שמות ט(

ס" האתו. אלפים לכל רוח מחוץ למקומוא "המלכות שמזווגה יוצאים המוחין של או .ן"המאירים בשבת בתוספת על הארת הזו

בגין כך אסגיש " וז.אלפים' ס ב"א ה"כי או . לרבותאתז בא " שעאת

דא שבת עלאה ושבת, שבתותי, ש"וזשבת עלאה הוא תבונה ושבת תתאה , תתאה

לעיל ( 'שהם נק, א"נוקבא דז, הוא מלכות

עלמא עלאה ועלמא, או, ה"י ומ"מ. )'אות ח כי בשבת עוליםכלילן כחדא. ש"ע, תתאה

ותנמצאות תבונה ומלכ, א"ן ומלבישים לאו"זו כי התחתון העולה לעליון, כחדא זו בזו כלילן

ז אין "עכ כי סתימין כחדא. נעשה כמוהו ,המלכות נעשית תבונה ממש בלי הכר ביניהן

משום שאלו המוחין דתבונה אינם מקובלים אבל , למלכות רק למעלה במקום התבונה

במקומה עצמה של המלכות למטה אין לה ד המלכותובשיעור הזה נחשבת עו, מוחין אלו ואומר שגם התבונה סובלת מהסתימא. לסתימא

של

פר הזהרסהקדמת פח

שבת עלאה ושבת)כ דא פ, כ אסגי את שבתותי"ובג, אלפין אמין לכל סטרא .וסתימין כחדא, אדדאינון תרין כלילן כח, תתאה

:אמרה קמיה. אחרא דלא אדכר והוה בכסופא)ה שבת )לאשתאר ) פב .ויומא לאו איהו בלא ליליא, שבת אתקרינא, ומא דעבדת לימי, מארי דעלמא

בעטרא)נאבל הא אנא מעטר לך , שבת אנת ושבת קרינא לך)מ, ברתי: אמר לה דאיהי) ס,ודא שבת דמעלי שבתא, מקדשי תיראו, אעבר כרוזא ואמר. עלאה יתיר

מסורת הזהר

יתרו תקל תקלב תרומה רה רטו שיט ויקהל קפב)כ סאות חלופי גר

.ג"א דא ל"נ פתלת (יתרו תקל ) תלת שבת(ב קפא " ב)ל. פה' דח"מ תז"תי קדושים לב " ד:רעו' דב" חבהשמטות

תלת: (מח' דח"ז) שביעי' ג. (פד' ז ד" תמז"תפנחס תשצט ) תלת עדונין(ויקהל רז נשא שסד ) דרגין שכח אא וירס סו שדה שעז נח שמח ר רכזב קפה קצא קצ"ב בנ רנ רז לעיל ד לד להלן רמ)מ ).ישבת

י שמות קז בשלח ע עד תטז תיט"ד. רסה: רנט' דא"חוישב נז קעא ויחי תקט תקפה בהשמטות ג רטו רפ י רו רג קעה קפסט תקמה משפטים ו תרומה ע קנז קסד קז תקכדיתרו תמד תנה תסז תעה תצ

ז תנח רעחג רנב רנמ רט רלטכ קפו קצט רז רפ קעג קז תקנח ויקהל קנמז תקב תננ שכה תטרפה רצג שי אחרי מות דז סנ צו גויקרא קפי "ד: . רעו'ד ב"חות מט תתצ בהשאד תרעה תרצכפקודי מה תקמה תר

קכג בחקותי נד נשא לד אדרא רבא שנח שסג טא לב עט אמור קי קטו קי/ לטושים יד קחרסג שסו תד ואתחנן קי עקב כב לא מה כי תתנ תתל ט תרע תשצט תקפג תריח תרכבס תצה תקעחשלח לך יא נד פנ

. ב' הקדמה דז"ת :ו ש:שב. שא: ש' דג"חות טה קפו בהשממ האזינו ותצא כ לז ע קיד קכב וילך כ .לד' ח ד"תי: לא' ז ד"תט: כד' ט ד"ת. כד. כג.: כב' ו ד"ת. כ' ה ד"ת. יח' ב ד"ת: יג. יב. יא: ה .:סז: סו: סה' ב ד"תכ: סב . נט. נח.:נז: נו: נה: נד. נא. מו.: מה' א ד"תכ.: לח' ט ד"תי ח"תמ.: פד: פג' ז ד"תמ. עח: עז' ו ד"תל.: עג' ל ד"ת: עב' ח ד"תכ. ע: סט' ד ד"תכ. סט' ג ד"תכ :קמג' ו בהשמטות ד"ת. קלא: קכו' ע ד"ת. קט. קח' ט ד"תס.: צה' ג ד"תס.: צ' ו ד"תנ.: פה' ד .קכ. קט' דח"תק. צ: פד. ס:. מח.: מד. לג.: לב.: כט. יח. יז: טז: יא. ט. ג: א' דח"ז

. יז ' דח" זרא רבא שסגד אזר אמור קט"ג צ"תרומה קפב רמז בח) רא דשבתטע( בשלח תיט )נ :.קכא.:ג ע'ל ד" ת: עב'ח ד"תכ. טס' ד ד" תכ:ד כ' דט"ת) ירא שבת (: ה'מה דדהקב ז"ת )ס). כתר שבת(

: עז'דו "תל .שכינה' פי) הדרך אמת

דטאין חמרי סולםה מאמר

כלילן כי משום שמוחותיהן , של המלכותונמצא שאף , סתימין כחדאכ " הן גכחדא

תה עתה ולפי עצמה בהי על פי שהתבונה אין לה ,בשבת פרצוף אחד עם אמא עלאה

תיה מאירים ומ כיון שמוח"מ, שום סתימאכ "ע, בכללות אחת עם המוחין של המלכותבמוחין מורגשת הסתימא של המלכות גם

.דתבונה

נשארה: ' וכואשתאר שבת אחרא) פב אמרה. והיתה בושה, שבת אחרת שלא נזכרה

מיום שעשית אותי אני , רבון העולם:לפניו :אמר לה. ואין יום בלא לילה. שבת, נקראת הנה אני, אבל, שבת את ושבת קראתיך, בתי

)א" ע'ף הדי "פוד(

ר העבי. בעטרה עליונה ביותר מעטר אותךוזו היא שבת של . מקדשי תיראו, כרוז ואמרומי . רה בה יראהווש, הארשהיא י, ליל שבת

, ואמרביחדה כלל " שהקבומשיב היינו. היא ס ליל"שה, ס המלכות"ה, אניאשר . 'אני ה

נכללו, 'אני ה ובמלות. א"ס ז"ה' ה. שבת, ייקדו, ואני שמעתי מאבי שאמר כך.יחד

,שבתותי. שבת הוא לרבות תחוםאת שהמלה והרבוע ,ו העגולינהי, שהוא לשון רבים

וכנגד, שבתות' דהיינו ב, שהם שנים, שבתוכו ,שיש לנו להזכיר, יש שתי קדושות, שנים אלו

, ויכולו.ואחת היא קידוש, אחת היא ויכולו שאנו ובקידוש. יש בו שלשים וחמש מלים

ועולים, מקדשים יש בו שלשים וחמש מליםלכ ה

פט ספר הזהראקדמת

ואנא שמענא. 'אני ה, ה אכליל ואמר"דקב. ומאן איחו. בה יראהצושריא , יראה עגולא )ע דא )ח, שבתותי. תחום שבת)ז את לאסגאה )ו, ודייק.מאבא דאמר הכי

אית תרי קדושתי דאית לנו , ולקביל אינון תרין. ואינון תרין, ורבוע דלגו תיבין)יא תלתין וחמש )ק ויכלו אית ביה )י. קדוש)צוחד , ויכלו)פ )טחד , לאדכרא

לשבעין שמהן )רוסליק כלא , תיבין)יבן מקדשין תלתין וחמש נובקדושא דא .ה וכנסת ישראל אתעטר בהו"דקב

, כלילן תרוייהו בשמורק, אינון שבתותי, ובגין דעגולא ורבועא דא) פג

מסורת הזהר 'ע ד" תז"ת שכ ז ויקהל קעט תצוה טי תח וי)ע

דח"ז: קלד אחרי דח"תק. מה' :קד'

ותלופי גרסאח ).ל"אה(ל " כלילין כצק). אהיל( ל" ביה כצצ

ב"תכ: כב' ו ד" תז"ת עקב לז מט כטב קעו קעט ויקהל רנב פקודי מה פנחס תר"ב) בראשית ב ()פ יתרו)צ. כאק. קיט' דח"תק: טז' דח"ז. פד' ז ד"תמ. עח' ו ד"תל. סט' ד ד"תכ:. סז: סו' ד

משפטים)ר. ויקהל רנב)ק. פד' ז ד"תמ. סט' ד ד" תכז"תתקמח ויקהל רנב רנח אמור קכז פנחס תרכט :שז' דג"חתשיג האזינו יד בהשמטות ) ב"ע(תכ פנחס תרכט ) ע תיבין(תקלא תרומה תרכד ויקהל רנד

.פד' דז"תמ) ב"ע. (עח: זע' ו ד"תל) עב. (סט' ד ד"תכ) ב"ע: (סו' ב ד"תכ: כב' ו ד" תז"ת) י"ד(

).עב (.קכא' ד ח"תק :סח : סד' דח"ז

ש"ה ע"ג וכ"כ בשם התיקונים תקון כ" גאובמנחת יהודה דף כד מבי. שם רז) ז. ב"ויקהל רד פ) ו דרך אמת 'ה תיבין וכו"כ ל"ובקדושא ג) יא. א מז"ה) י. כד' תקונים תק) ס. ב רד"ח) ח. ותמצא פירוש מאמר זה

מ "ובר: ב רז"ז פו וגם בח"מ' ד סח ותק"כ' תק) יב. דוש שלנו כי בנו בחרת טעותבנוסח הקי

.ו"והת "הארץ רושמים היכלו ות "ותמצא ר: ג רעה"ח

דטעין חמרי הסולם מאמרה וכנסת "שהקב, לשבעים שמותביחדהכל

.ישראל מתעטרים בהם ומשום: ' וכוובגין דעגולא ורבועא) פג

שתיהן ,שבתותי שהעגול והרבוע הזה הם .תשמורושכתוב שבתותי , בשמור ותכלול

אלא , אבל שבת העליון לא נכלל בשמור הושלם, שהוא בינה, כי מלך העליון, זכורב

, מלך שהשלום שלוהבינהכ נקראת "וע. בזכור ועל כן אין מחלוקת. הוא זכור, כי השלום שלו

.למעלה ס"ה: ' וכואשתאר שבת אחרא. פירוש

שאינה, נקודה אמצעית' הנק, תהמלכות דמלכובהיותה סוד , מקבלת מוחין גם ביום השבת

וכל המוחין באים רק בסוד , המנעולא עצמה ל אות"כנ( ,שהיא היסוד דמלכות, המפתחא

. וכיון שלא קבלה מוחין הוית בכסופא, )ב"מ אשתאר שבת אחרא דלא אדכרש "וז

שלא , דהיינו הנקודה האמצעית שלא נזכרה. והיתה בבושהוהוה בכסופא יןחקבלה מו

מיומא הרי, היא טענה', וכואמרה קמיה דהיינו בתחילת אצילותי בעולם, דעבדית לי היו כל המוחין, שבת אתקרינא, אדם קדמון

ק לא היתה מלכות"כי בא, מושפעין על ידי )א" ע'הי דף "ופד(

רת רק נקודה אמצעית והיא לא נתמעטה אחועוד . ם האצילות לעול,'רק בעת צמצום ב

ס"וה. ויומא לאו איהו בלא ליליאטענה הרי אפילו ביום הראשון, נפלא מאד כי טענה

וד חשהי, דחויהי ערב ויהי בקר יום א, כתוב למה לא כ"וא. דחמתגלה על יום ולילה י

כי ביום השביעי , ר לילה בשבת בראשיתכזנ אמר לה. דמעשה בראשית לא כתוב לילה

שבת , ה אמר לה"שהקב ,הכוונה היא', וכוביום שכלו שבת , לעתיד באלף השביעיאנת

,היינו מיומא דעבדית לך, ושבת קרינא לך ', וכואבל הא אנא מעטר. ל"ק כנ"בעולם א

ר "שתשמש בג, ה העלה אותה"היינו שהקב כי היא, )א"ש לעיל אות מ"כמ(, של הפרצופין

אוירא דוסב, א עלאין"נתקנה למלכות דאו ,קדש קדשין' נק' א עי"ואו. ש"ע, דלא אתידע

ש "וז. ונמצאת גם היא בסוד קדש עלאה כי בכחאעבר כרוזא ואמר מקדשי תיראו

ס"א עלאין נעשית בסוד מקדש שה"תיקונה באו ונמצא עתה שהרויחה המלכות. מקדשי תיראו, ק"יותר משהיתה לה בעולם א, עטרא עלאה

פירות סכי שם היתה משמשת בסיום ה ,ר"עתה עלתה לשמש במקום גו, במקומה

א"אוב

הקדמת ספר הזהר צ

דהא , בזכור)שדהא שבת עלאה הכא לא אתכליל בשמור אלא . דכתיב תשמורוושלמא , מלכא דשלמא דיליה)תועל דא אקרי . א עלאה בזכור אסתייםכמל

.ועל דא לית מחלוקת לעילא. דיליה זכור איהו

מסורת הזהר ב"חבהשמטות י יתרו תקח תקכט תקמו תרומה רטו"ד. הס ר:רנט' דא"חות טב קפה י בהשמ" ב)ש תתכג ואתחנן פג טסד קדושים עט אמור פד קכז בחקותי נג פנחס רט תרכ י ויקרא קפג צו"ד. רעו'ד

.פד: פג' ז ד"תמ: סט' ד ד"תכ. נט. נז' א ד"כת. כג: כב' ו ד" תז"תי "ד: ש' דג"חבהשמטות י"ד: רס' דא"חא רצג בהשמטות " ב)ת. קכ' דח"תק. מד' דח"ז: קז' דט "תס: פח' ה ד"תנ

.זס' דח"ז ו שכח שמא שנד תתסב וילך כזמשפטים קכד תרומה רא ריד שט

דטעין חמרי הסולם מאמר הא אנאש "וז, קדש קדשין' א עלאין הנק"באו

.מעטר לך בעטרא עלאה יתיר דאיהי, ודא שבת דמעלי שבתא, ש"וז כי עליה היה, יראה' המלכות נק', וכויראה

ואינה משמשת, הצמצום שלא תקבל למדתה י מלמעלה למטה לבחינת עצמה אלא רק"באובהיותה מתוקנת במסך ברתת , ח בלבד"באו

ל"כנ(. וזיע שלא יעבור האור מהמסך ולמטהועתה בעליתה . )ש"ה וכלהו ע"ו ד"אות נ

,עלאהשריא בה יראה , א"לקדש עלמה דאו ס הלילה"וה, א שורה בה"ה עלאה דאו"י הויכ

ויומא: של יום השבת שנתקנה עתה כטענתהודא שבת ש " וז.לאו איהו בלא ליליא

ונכללה מדת לילה גם ביום .דמעלי שבתא מאן איהו היראה, ומאן איהוש "וז. .השבת

כי, 'ה אכליל ואמר אני ה"דקב, דשריא בה .ה"ויא נכלל בה ואמר אני ה"ה עלאה דאו"הוי

.מביא המאמר ששמע מאביו. ובכדי לפרש זה וביאור הדברים הוא כי תמונת העגול

שהאור מאיר שם באפן שוה בכל מקום, מורה שם בחינת דין כלל שיארע משום זה ןואי

ותמונת המרובע . איזה שינוי במדת ההארהשבסבתם יש , שיש שם בחינת דינים, הורמ

. למערבובין מזרח, להבחין בין ימין לשמאלכ נבחן הראש שהוא בצורת עיגול כלפי "וע

ר שהוא הראש "כי בג. שהוא ברבוע הגוף שבסבתם יש בגוף ,ןף יש דיניגואין דינין וב

וכבר ידעת סוד .ימין ושמאל פנים ואחור שהם, א"ן עולים ומלבישים לאו"שהזו, השבתשבת עלאה ושבת תתאה כלילן ' בחי

,א"ינת אוושבת עלאה שהוא בח. ל"כנ, כחדאושבת תתאה שהיא . עגולאחן לבחינת נב

נבחן לבחינת , ן שהם בחינת גוף"בחינת זו ן שברבועא עולים"הזו, כ בשבת"וע. רבועא

ש "וז. עגולא' שהם בחיא"ונכללים באו דא עגולא ורבועא דלגאה ואינון, שבתותי

)א" ע'הי דף "ופד(

לכלול, כ אומר הכתוב שבתותי" דעתרין ורבועא, עגולאשבת עליון שהוא : שבתות' ב

.לל בוכשהוא שבת תחתון שעלה ונ, שבתוכו ' או עשמהן' ע' והנה המוחין דחכמה נק

ומתוך שאין . מזת לחכמהוכי עין ר, עטריןי עלית השבת "המוחין הללו מתגלים אלא ע

נמצאים המוחין מתחלקים , התחתון להעליון וחציים לשבת, חציים לשבת העליון: על שניהם שהן ה תיבין"בויכלו לולכן יש . התחתון

ובקדוש עצמו , חצי המוחין שבשבת העליוןה תיבין הרומזות לחצי המוחין "כ ל"יש ג

שכנסת ואלו הם המוחין . שבשבת התחתון מתעטרא, שבת' שהיא המלכות הנקישראל .בהו

ובגין דעגולא ורבועא , וזהו שאומר כלילןכיון שהעגולא והרבועא, כלומר', וכו, דא

נמצאים גם המוחין דעגולא ,שבתותייחד בפ ששמור "עאו. כמו הרבועאשמור' בבחי

שצריכין להשמר , ינת דין וגבולחמורה על בס עגולא אין בו "שה, ובשבת עלאה. ממנו מ מתוך התכללותו כחדא"מ, ש להלן"כמ, דין

נוהגת גם בעגולא בחינת , בשבת דרבועא .שמור

תכליל הכא לא א, דהא שבת עלאה זכור כי שבת עלאה עצמו נכלל ב:בשמור, כי מלכא עלאה בזכור אסתיים, שמורולא ב

מרואין בו בחינת דין כלל שיהיה ראוי לו. וקבאנכי אין שמור נוהג רק ב, שמורעליו

בת ש נכלל בהאמנם מבחינת מה ששבת עלא אבל לא , בתרוייהו יחדשמורהתחתון נוהג

.בשבת העליון בפני עצמו א דיליה זכור איהו ועל דא ליתושלמ

ס הבינה" כי מלכא עלאה ה:מחלוקת לעילא ל אות"כנ(, ס מאני דכורא"שה, 'ידאסתיים ב

מחלוקתשזה מורה שאין שם בחינת , )ש"ז ע"י' נקכ"כי ע, דהיינו בלי משהו דין, כלל

בשם

צא הקדמת ספר הזהר

ובגין כך כתיב תרי , ףוחד יוס, חד יעקב, בגין דתרין שלומות לתתא) פד לרחוק. ולקרוב דא יוסף*) לרחוק דא יעקב , שלום שלום לרחוק ולקרוב)אזמני חדשים )דא "כד, ולקרוב. ותתצב אחותו מרחוק)גנראה לי ' מרחוק ה)בא "כד

.מקרוב באוועל דא כתיב, בהיכליה)ז עלאה דקיימא )ו נקודה )ה )יגדא , מרחוק) פה

מסורת הזהר :מג' א ד"תכ: טז' בהקדמה דז"תיתרו קסט ויקרא שנו מצורע כז אחרי מות שנו בהר כד ) עיה נזיש ()א

וירא מה תצו ויחי כב שמות קצט משפטים תקעג ויקרא שנא צו קצב ) ירמיה לא ()ב :בכ ק' דח"תקי קפא חוי) שמות ב ()ג . עז' דח"ז: מג' תכא דז"ת פנחס תרצ ז שלח לך שי שידאחרי מות מ קמ

א קז" ב)ה). דברים לב ()ד. דף להח"זשמות קצט משפטים תקעג אחרי מות סג אמור רסא שלח לך שיז ז"תויצא רט תרומה תקפג תצוה ח יט ויקהל קסד קפו שכה שלח שסז פקודי לח תטז אמור קסה פנחס תשטז

: סד.:מט: ו: א' דח"ז. עח' ז ד"תל. עח' ו ד"תל. עד. עג' ל ד"ת. סב: סא: מה' א ד"תכי תרומה תרנד ויקהל קא קפב קפט קצו שיב " ד:סר' דא"חות טא רט בהשמיצב קסד ו" ב)ו. ע:סט

ח"ז. עח' ז ד"תל: סג' ב ד"תכ: טו' בהקדמה דז"תשיט תא תכב פנחס תרעא תרפז ואתחנן פז פט :עב' ח ד" תכ:לז' ח ד"תי. טי' ה ד" תז"ת )ז: עג. עב.עא: סח:סד: מט. ז:ו.: א' ד

.טמ' דח"ז :עב' דט"כת

.ש"נקודה דקיימא גו היכליה ע' א תמצא פי"פ ע"תצוה ק) יג דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמראבל שבת . )ה ובגין"ל ד"כנ(. בשם עגולא

כ אית בה" וע'הדאסתיים ב, ה"ס מ"תחתון ה .רבועא' כ נק"וע, דהיינו ימין ושמאל, מחלוקת כי שני :'ו וכבגין דתרין שלומות) פד

.ת"שהוא ת. אחד הוא יעקב. שלומים יש למטה ,ומשום זה כתוב. שהוא יסוד, ואחד הוא יוסף

ום שלום לרחוק ל ש:שתי פעמים שלום .זהו יוסף, ולקרוב. זהו יעקבלרחוק. ולקרוב נראה' המרחוק, הוא כמו שאתה אומרלרחוק

הוא, ולקרוב. מרחוקוכן ותתצב אחותו . לי . באומקרוב חדשים ,רכמו שאתה אומ

בגין דתרין שלומות לתתא. פירוש ,יעקב' שיש בו בחי, ן"לתתא היינו בזו', וכו

. שהוא יסודיוסףויש בו בחינת , ת"שהוא ת כי ,ן"זווג שיש בזו' בחי' וזה רומז על ב

זווג עליון להמשכתוכי יש ב. ס זווג" השלוםת כויש בו זווג תחתון להמש, קומת חכמה

ס" והתחתון הב יעקס"העליון הו, חסדים .יוסף

שאין, )ה קיימא"ד ד"אות י(ונתבאר לעיל , ת יכולות לקבל קומת החכמה בלי חסדים"ז יא רחוקההן ש"כ נבחנת קומת החכמה בזו"וע

י "שהרי לא יוכלו לקבל אותה רק ע, מהם ,נראה לי' מרחוק הס "התלבשות בחסדים וז

ך כי קומת החכמה רחוקה ממנו והוא צרי השלום' כ נקראת בהי"וע. ללבוש בכדי לקבלה

)א"ע' דף ו*) ב "ע' י דף ה"ופו(

והזווג התחתון , רחוקבבחינת , של יעקבכי הוא , קרוב' נק, יוסף של שלוםשהוא

י "אלא שע, ולא עוד, מקובל לו בלי לבוש. הקומה שלו דחסדים יוכל לקבל גם חכמה

שלום שלום, ס הכתוב" וז)ד"ל אות י"כנ( יעקב ד:שלומות' שהם ב, לרחוק ולקרוב

.ן"הנוהגים תמיד בזווג דגדלות של הזו, ויוסףן הנבחנים "שהם בזו, תרין שלומותואלו

והם , הרי יש בהם מחלוקת, לסוד רבועא מלכאכ "משא. ס נוקבא" שה'המסתיימים ב

ס" שה'יס בינה המסתיימים ב" שהעלאה רחוקואפילו ענין , ואין בהם מחלוקת, דכורא בהיותה בחינת, אינו נוהג בבינה עצמהוקרוב

,כלומר, בקרובר יכולות לקבל חכמה "וג, ר"ג והן מקבלות, שאינן צריכות ללבוש החסדים כלל

דמלכא , וזה שרומז לעיל. חכמה בלי חסדים' בואין בו , הוא מלך שהשלום שלועלאה

.ן" כמו בזושלומות ,מרחוק: ' וכומרחוק דא נקודה) פה

. א הנקודה העליונה העומדת בהיכלויהזו . ללת בשמורכ שנ,תשמורו, ועל זו כתוב

זו היא הנקודה העומדת ,ומקדשי תיראו כי עונשה, שיש לפחד מפניה יותר מכל, באמצעמי . מחלליה מות יומת, והיינו שכתוב. מיתה

מי שנכנס לתוך החלל של , הוא, הם מחלליה,שורהלמקום שאותה הנקודה , העגול והרבוע

ופוגם

הקדמת ספר הזהר צב

, דקיימא באמצעיתאר נקודה )טדא , ומקדשי תיראו)חתשמורו אתכליל בשמור מחלליה מות )יוהיינו דכתיב , דענשיה מיתה, מנה יתיר מכלאשדאית לדחלא

לאתר דההוא, חלל דעגולא ורבועא)יד דעאל לגו )כמאן , מאן מחלליהת. יומת מסורת הזהר

ויחי תט )ט. פלעיל אות . טס' ד ד"כ תז"ת )ח י תרומה תקסז"ד: רס' דא"חתמה בהשמטות

י גרסאותפחלו.איא מ" נת. ג"א מנה ל" נש. ג"מא לייא דק" נר

)שמות לא ()י.: מט. ז. ה. ב' דח"ז: טו' בהקדמה דז"תקהל קב קסד פקודי לח מא פנחס תשז יו.חע' דז" תל:עז' ו ד"תל. עג' ל ד"ת. זנ' א ד"תכ: לז' ד ח"ית: כד' ט ד"ת. יב' בהקדמה דז"ת

:זע' ו ד"תל: עג' ל ד"ת: מה' א ד"תכ: זל' ח ד" תיז"ת )כ: צ'דו "תנ

.יותר מבואר' תמצא פי' ה ובתקון ל"ד וכ"ג כ"תקונים תקון כ) יד דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר .ותירא, ועל זה כתוב. מות יומת, ופוגם אותה

ועליה שורה . אני, והנקודה ההיא נקראת .הויהוהיינו , אותו הסתום העליון שלא נגלה

אבא' אלעזר ור' ירדו ר. הכל אחד, ואני והויה ומה כל החכמה: אמרו. ונשקוהו, מחמוריהם

. ואתה מחמר אחרינו, הזו שישנה תחת ידךאל תשאלו מי , אמר להם. מי אתה, אמרו לו

וכל . סוק בתורהנעך ואלא אני ואתם נל, אני . את הדרךרלהאי, אחד יאמר דברי חכמה

ס"ה', וכומרחוק דא נקודה. ירושפב " שממנו מושפעת החכמה דלהמפתחא

ראשיתבד, בס ה" וה.)ש"ע. ב"ל מ"כנ(. נתיבותשמשם קומת , נקודה בהיכליההמכונה

ן עולים ומלבישים"ן בעת שהזו"החכמה לזוהשבתות ' בכי אז נכללים , א עלאין"לאו

ועליהם נאמר, ושבת תחתון ביחד, שבת עליוןן יכולים "כי אין הזו, נראה לי' מרחוק ה

ל בדבור "כנ(לקבלה זולת בלבוש החסדים

דא נקודה עלאה , מרחוקש "וז. )הסמוך נקודה' ב הנק" שאלו החודקיימא בהיכליה

,ן" אל הזומרחוקמכונים שהם , בהיכליהס "תתאה שהעלמא מוצריך ללבוש החסדים

ה"ז ד"ל אות ט"כנ(, המסתיימים בנוקבאה"מ

ועל דא כתיב תשמורו אתכליל )בגין ה"מ כיון שנצרך לזווג התחתון דבשמור

הרי גם קומת , שמור' דאסתיים בנוקבא הנקיכך כתוב עליהם פול, בשמורהחכמה נכללה

וגם השבת העליון ,את שבתותי תשמורו זכורולא ב, שמורנכלל במדת ה, ן"הנכלל בזו

כדי לקבל , כי הם בהכרח בנוקבא מסתיימים, מלכא עלאהורק , ראכמבו, קומת החסדים

המקבלים חכמה , ב בפני עצמם"שהוא חו הם נבחנים, דהיינו בלי לבוש החסדים, מקרוב

.שמור ולא זכור' ונק, מסתיימיםבזכורש )א" ע'ו דף י"דפו(

דא נקודה דקיימא , ומקדשי תיראו המנעולאוא בחינת עצם ה:באמצעיתא ,א עלאין בסוד אוירא דלא אתידע"שנתקנה באו

,ק"המשמשת רק בא. ס הנקודה האמצעית"שה כ לית השגה תפיסא"ולא בעולם האצילות וע

וכל החכמה , בינהדר "א עלאין שהם ג"באו ת דבינה"המושמעת בעולם האצילות היא רק מז

המפתחאששם משמש , ת"הנקראות ישסו .)ל בדיבור הסמוך"כנ( בהיכליהנקודה' הנק

א עלאין היא נקראת "ומתוך שנתקנה באו כ"וע, )ה וטעם"א ד"ל אות מ"כנ(, ומקדשי

ומקדשי תיראוש "וז. ש"שריא בה יראה ע .דא נקודה דקיימא באמצעיתא

, כבר ידעת:'וכו, מאן מחלליה, ש"וזן " הוא זורבועאו, א" הוא אועגולאש

והמלכות, ו עגולאגא ונכללים "המלבישים לאוויש במלכות , שבתוכםהנקודהס "א ה"דאו

, מנעולא ומפתחא ןשה. בחינות' הזו בוהיא רק , נקודה בהיכליה' שהמפתחא נק

והיא משמשת רק , בחינת יסוד שבמלכות, והמנעולא היא מלכות שבמלכות.ת"בישסו והיא משמשת, ממשנקודה אמצעיתשהיא ש"וז. )הסמוךל בדיבור "כנ(, א עלאין"רק באו

, כלומרמאן דעאל לגו חלל דעגולא ורבועאדאוירא , חללא שהיא "לבחינת מלכות דאו

,לאתר דההוא נקודה שריא, דילה לא אתידע ופגים, הנקודה דאמצעיתאלמקום , כלומר חללדהיינו שרוצה להמשיך אור לתוך ה. ביה

להמשיך בה שום ר כי אסומות יומתשלה ומקדושי דהיינו וכתיב תיראועל דא . אור

.נקודה דאמצעיתאדקאי על , דכתיבתיראו הנקודה בעצם', וכווההיא נקודה , ש"וז דהאידשריא עלהה "א הם הוי"ואו, אני' נק

סתים עלאה דלאהם כ "כי ע, נקודה ,דלית מחשבה תפיסא בהם כלל, אתגליא

זה ו

צג ר הזהרפהקדמת ס

וההיא נקודה . תיראו)מועל דא כתיב , מת שריא ופגים ביה מות יובה וד נק)א לה וכלא "והיינו הוי, ועלה שריא ההוא דסתים עלאה דלא אתגליא, אני)נאקרי ,ומה כל הכמתא דא אית תחות ידך, אמרו. אבא ונשקוהו' א ור"נחתו ר. חד

מסורת הזהר 'א ד" תכ: לז' דח" סוף תיז"ת, )בחלל דילה ()ל

. יתרו תקט)נ. פ לעיל אות)מ. עז' תליו ד: מה

תאוחלופי גרס ).ל"אה(ל " שריא ביה ופגים ביה כצב. א דנקודה" נא

דטעין חמרי הסולם מאמר נחשבים שהםוכלא חד. ה"אני הויוזה , א"גם הנקודה בשם או' כ נק"כי ע, לאחד

שעצם הנקודה נבחנת, ומקדשי תיראודהיינו .כי הם אחד, א"כמו או, לקדשרבי אלעזר ורבי אבא נחתו , ש"וז

בכדי להמשיך ביאור המאמר :ונשקוהומוכרח אני לגלות יותר הענין הזה , שלפנינואורחא ותדע שהאי . דטעין חמריאשל ההו ,אינו כפשוטו, אבא' ראלעזר ו' דאזלי ר אורח צדיקים כאור נגה הולך ואור ס"אלא ה

שהלך לראות, ואומרו. )'משלי ד(עד נכון היום יש בזה , ש בן לקוניא חמוי"י בר"ראת

. רמז לשיעור המדרגה שהיו עומדים בה אזא "שהם או, מוצא של ע"לו או א יש"כי הזשהם , א של אשתו"גם יש לו או. עלאין א של הנוקבא"א לאו"ותחילה משיג הז. ת"ישסו

.מוחין דנשמה' דהיינו הנק, ת"שלו שהם ישסו א"כ עולה למדרגה יותר גבוהה ומשיג לאו"ואח

.מוחין דחיה' א עלאין הנק"שהם או, של עצמו והנה הצדיקים ההולכים במדרגות הם מרכבה

'אורחא דאזלי ביה רוכיון שההוא . א"לז כ"ע, היה במוחין דנשמהאבא' אלעזר ורדהיינו , לחמויא הלך לראות "שר, בא הרמז

.א של הנוקבא שלו שהיא מוחין דנשמה"לאו ייהודטעין חמרי אבתרוהענין ההוא

הנשלח להן ,ם הסיוע לנשמות הצדיקיס"ה. ממרומים בכדי להעלותן ממדרגה למדרגה

,ה שולח לצדיקים"כי לולא הסיוע הזה שהקבלא היו יכולים לצאת ממדרגתם ולהתעלות

ה לכל צדיק "לח הקבון שלכו. יותר למעלה לכל אחד לפי ,םוצדיק נשמה גבוהה ממרומי

והנה . כוהמסייעת לו בדר, מעלתו ומדרגתובתחילה אין הצדיק מכיר את הנשמה ההיא

ונדמה לו שהיא נשמה נמוכה ביותר , כללעיבור נשמת ' הוא נקו, שנתלותה עמו בדרכו

שהנשמה של מעלה עוד לא , כלומר, הצדיקכ אינה ניכרת כלל מי "וע, גמרה הסיוע שלה

והביאה. אלא אחר שגמרה כל הסיוע שלה. היא הנה אז ניכרת, האת הצדיק למדרגה הרצוי

)א"ע' ף ודי "פוד(

וזה נקרא גילוי , רוממותהתאה אוור, אצלו .נשמת צדיקים

, א"א ור"והנה נשמה זו שבאה לסייע לרשהיא נשמה , המנונא סבא' רת מהיתה נש

והיא בחינת . מאד נעלה ואין קץ לרוממותהאמנם בתחילה באה אליהם בדרך . אוד יחידה

רק במדתו של עיבור ולא הכירו בה יותרבעל , שפירושו הפשוט הוא, טעין חמרי

שאומנותו היא להעביר נוסעים על . חמורים והוא עצמו הולך ברגל, חמוריו ממקום למקום ,רימטעין ח' כ נק"וע. לפני חמוריו ומוליכם

,חמרין' ל נק"בלשון חזו. שמוליך חמורים . והיא הצורה הנמוכה ביותר,םשרובן רשעי

,ן דאורייתאיפתח פתחנש רבי אבא "וז ,דהא שעתא ועדנא הוא לאתקנא בארחן

י פתיחת"דהיינו לפתוח את צנורות הנשמה ע' די שיתקנו בדרך הכב. שערי סודות התורה

וביאר רבי אלעזר הפסוק של . שהולכים בומבחינת המדרגה שהיה . שבתותי תשמורו

ס"שה, ת"דהיינו ממוחין דישסו. עומד בהששבת , כ ביאר" וע.ל"כנ, למחמי לחמוי

ן שאינם עוד בבחינת "עצמה היא בחינת זו דהיינו מוחין, אלא שהם ממשיכים מקדש, קדש

. ן ממשיכים ביום השבת"שהזו, ת"דישסו ומקדשיועל המוחין האלו דרשו את הכתוב

כי החכמה הבאה מבחינת מוחין תתאין.תיראו ל"כנ(. עוד נוהגת בהם יראה, ן"ת לזו"דישסו

,)ה וזה אמרו"ד' ברא אלה אות זבמאמר מי כ יש בקודש"וע, כי הם עוד עומדים לשאלה

. יראהההוא בחינתדטעין חמרי סייע אותם ההוא ןוכא

כי . וגילה בהן סוד מוחין דחיה,אבתרייהו ביאר על שבת עליונהאת שבתותי תשמורו

ן "י עלית זו"חתונה הבאים ביחד ע תושבת קודש בסודן עצמם"א ונעשים הזו"למקום או

,יראהועליהם לא נאמר . רבועא בגו עגולא כי המוחין דחיה דוחין. לבדתשמורוכי אם

ינין מתעברין מינה ביום דוכל , ל החיצוניםכ והכתוב, יראהומבחינה זו אין שם , השבת

ומקדשי

הקדמת ספר הזהר צד

אלא , אנא לא תשאלון מאן גאמר לון , אמרו ליה מאן אנת. ואת טעין אבתרין .וכל חד יימא מלין דחכמתא לאנהרא אורחא, ניזל ונתעסק באורייתאדאנא ואתון , אמר לוןו למהוי טעון בחמרי המאן יהב לך למיזל הכא , אמרו ליה) פו

לא, ף" כ)ע. בהדאיזלאתקשרא , ך"ף וסמ"בכ, ד עבד קרבא בתרין אתוון" יו)ס . ביהילמהוי רגעא חדא אלא יכלא ט בתר דלא ח, בעא לאסתלקא ולאתקשרא

ך "דהא בלי סמ, לסעדא לאינון דנפלין)צבגין , לאסתלקאכלא בעא , ך" סמ)פ .לא יכלין למהוי

, בכה עמי ואמר לי, וגפיף לי)טו, נשיק לי, ד אתא לגבאי יחידאה"יו) פזבין ואתווןטאבל הא אנא אסתלק ואנא אתמלי מכמה , ברי מה אעביד לך

מסורת הזהר

אתחנן קמו קנד עקב כב כי תצא צה אדרא זוטא ו)ס .לעיל לב. קכ' ע ד"ת. קו: קה' ט ד" תסז"תנג עת

פנחס)פ. ויגש ה פנחס תתיח כי תצא צ לעיל לא)ע . לעיל כח)צ. ר לעיל כח"ג צ"חתשכ ב

חלופי גרסאות

א" נו. א ולמהוי" נה. א נזיל" נד. א לא תשאלו" נג .א בהדאי כחדא" נז .ג"עד בהדאי ל, אמר לון, מן א" נט). ל"אה(א בכתר "ונ, א באתר"נ, א לבתר" נח

לאסתלקא בגיןכ). ל"אה(א בה " ני). ל"אה(יכיל .)ל"אה(ג "ל

.והיה מחבק אותי) טו דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמרנקודה ביאר להם על ,ומקדשי תיראו

דהיינו, א"ר דאו" המשמשת בגדאמצעיתא שבה לית השגה תפיסא, ן דחיהר של מוחי"ג

.יראה ובה אית ,כלל

ובזה גמרה הנשמה את תפקידה כי הביאה זכו לגילוי זוא, יהחאותם להשגת מוחין ד

כי עתה הכירו את ערכה, נשמת הצדיקנחתו רבי אלעזר כ "וע. של אותה הנשמה

כי השגת המעלה ורבי אבא ונשקוהו אמנם באמת עוד לא. מתבארת בפעולת נשיקה

כי עוד, נגמר תפקידה של הנשמה ההיא, לסייע אותם בהשגת אור היחידה היה לה

אלא כיון שהשגת חיה בלבדה , ש לפנינו"כמלפיכך נבחן , היא מדרגה שלמה בפני עצמה

ס"וז. שהנשמה נתגלתה להם בשיעור זה בריה דרב המנונאשחשבו אותו עתה שהוא

והוא כי . עצמורב המנונא סבא ולא סבאמנונא סבא הוא בחינת יחידה ובנו הוא רב ה

כ לפי שלא השיגו עתה רק "וע. בחינת חיה עוד טעו בו וחשבו שהוא בנו כ" ע, חיה'בחי

אמנם להלן אחר שהודיע להם. של רב המנונאשהוא גילוי , סוד הכתוב של בניהו בן יהוידע

, אז נגלה אליהם בשלמותו, מדרגת יחידה .מו עצרב המנונא סבאוראו כי הוא

:אמר לון לא תשאלון מאן אנא, ש"וז )א"ע' י דף ו"דפו(

כי הרגישו בעצמם שעדיין אינם מכירים כי עוד , )ל בדיבור הסמוך"כנ(, אותו לגמרי

כ "וע. סיועה של הנשמה לא נגמר תפקיד ,אמנם השיב להם. הפצירו בו שיגלה את שמו

כי עוד צריכים לגילוים , שלא ישאלו לשמוד לא ו עחשהאור, כלומר, ורייתאשל רזין דא אלא אנא ואתון ניזלש להם "וז, מתוקן לגמרי

כי אתם עוד צריכים , ונתעסק באורייתאוכל חד יימא לי לסייע אתכם בעסק התורה

כי צריכים, מלין דחכמתא לאנהרא אורחאכי עדיין לא באנו , עוד להאיר את הדרך

.למחוז חפצנו

,ו לואמר: ' וכואמרו ליה מאן) פו. להיות מוליך חמורים, מי נחנך ללכת כאן

מה בשתי אותיות ח עשתה מל'יה, אמר להם 'כה. להתקשר עמיכדי שיבואו, 'ס וב'כב

, ולהתקשר עמיממקומהלא רצתה להסתלק ,מאחר שאינה יכולה להיות רגע אחד אלא בו

לא רצתה להסתלק'סה. )א"ל אות ל"כנ(בכסא את אלו משום שצריכה לסמוך, ממקומה אינם סמך כי בלי )ח"ל אות כ"כנ(הנופלים

.יכולים להיות

היוד באה :'כוו יוד אתא לגבאי) פז ובכתה, וחבקה אותי, נשקה אותי. אלי יחידה

עמי

צה הקדמת ספר הזהר

ואתן לך, וי סעיד לךהואנא א, בתר כן איתי לגבך, טמירין עלאין יקירין,ד עלאה"יו, יש)רדאינון , יתיר מאלין דאסתלקו, ין אחסנתא דתרין אתוון עלא)ק

מסורת הזהרה" תסז"תה סקה תתת חס תרומה תשלט פנח לך רפא ויצא רט רלב ויחי תרפ)ר. רא זוטא פטד א)ק

:קא' ד ד" בהשמטות ת:צו' ד

דטעין חמרי הסולם מאמראבל , מה אעשה לך, בני:ואמרה לי, עמי

את מכמה דברים מתמלו, הנה אני מסתלקת, ואותיות נסתרות עליונות ויקרות, טובים ואתן. ואני אהיה עוזרת לך, כ אבוא אליך"ואח

עליונות שהן יותר, לך נחלת שתי אותיות 'ש ו, עליונה'י, ש"ישהן , מאלו שנסתלקו

. יהיו לך אוצרות מלאים מכלשהן, עליונה. לך והיה מחמר אחר חמורים, בני, ומשום זה .י הולך בכךועל כן אנ

ס"שסוד טעין חמרי ה, בר ידעתכפירוש הבאה לסיוע להולך , עיבור נשמת הצדיק

לצאת ממדרגתו ולבא למדרגה ', בדרכי ה כדוגמת החמרים המסיעים אנשים, יותר חשובה

והנה בעת ההיא . קום למקום על חמוריהםממ גם הצדיק נופל ממדרגתו הקודמת ובא לבחינת

מו בחינת הנשמה עיבור של מדרגה חדשה כ פירושו ריבועובחינת . שבאה לסייע לואיך , וזה שרצו לדעת ממנו. הסתלקות מוחין

, ה שאתה באת בעיבור אלינו"סיבב הקבמאן ש "וז. ז באנו להסתלקות המוחין"שעי

.למהוי טעין בחמרי, יהב לך למיזל הכא ד עבד קרבא בתרין"יו, אמר לון, ש"וז

'י, בהדאיך לאתקשרא "ף וסמ"אתוון בכ 'ומדרגת המוחין דנשמה נק. כנודע, ס חכמה"ה והוא משום שהמוחין. מלשון כסא הכבוד, כס

.דחכמה באים בה בלבוש וכיסוי ואינם מגולים 'ישהיא ' ובעת הגיע הזמן להשגת המוחין דחיה

,שהיא המדרגה שבאתי לזכותכם בה, ה"דהוי הנה באמת רצתה החכמה לקשר כי גם המוחין

הם המוחין דנשמה שהיתה בכם מקודםש, ס"כד ף לא"כאמנם , עמהםעבד קרבא' יוה, לכן

בעא לאסתלקא ולאתקשרא בתר דלא פירוש, יכלא למהוי רגעא חדא אלא ביה

ס"כי המלכות דעליון המתלבשת בתחתון ה ה ולפיכך"ל במאמר רב המנונא סבא ד"כנ(, 'כ

לירד'כנתבאר שם שבעת שרצתה הו ).ש"ע זדעזעא הכסא וכלהו עלמיןאמעל הכסא

כי כל התקשרות המדרגות.אזדעזעו למנפל י"זו בזו מראש האצילות עד סוף העשיה היא ע

כ אינה"וע, מלכות דעליון המתלבשת בתחתון )א"ע' י דף ו"דפו(

ת"יכולה לירד ממקומה דהיינו ממדרגת ישסו כי אי, רגעא חדאאפילו , שהיא קומת נשמה

לא בעא' סוה. מדרגותאפשר לעשות הפסקה ב לאסתלקא בגין לסעדא לאינון דנפלין דהא

'סכי סוד ה, בלי סמך לא יכלין למהוי ת"ד חג"הוא עצם המוחין שהנשמה מקבלת מחב

, ן בעת קטנותן"שהם מושפעין לזו, א"דאו, אצילות לחוץמוסומכין אותם שלא יפלו

כ צריכה"וע. )ש"ה דאית ע"ח ד"ל אות כ"כנ( ,והענין הוא. מקומה בלי שינוילהיות בקבע ב

ורק הנשמות מקבלות, כי המדרגות קבועות הן ולפיכך. שינוים בעת הליכתן ממדרגה למדרגה

'ילא רצו המוחין של הנשמה להתחבר עם הרב שהיא קומת החכמה ולהתקשר בנשמת

.א"א ור" בעת ירידתה לסייע לרהמנונא סבאכי היו צריכים לבנין והמשכת מוחין על

.עד קומת חיה' החל בעיבור וכו, דר מחדשהס יוד אתא לגבאי יחידאהז "ש באות פ"וזד "שבאה אלי בלי המוחין דחב, כלומר', וכו ).ל בדיבור הסמוך"כנ( 'ס' הנק, א"ת דאו"חג

ונודע שקומת חכמה אינה יכולה להתלבש ש"וז. ל" כנ'סבלי קומת חסדים הנמשכת מה

חסדים בלי קומת יחידאה באה 'יכיון שה ואמר, ובכה עמי, וגפיף לי, נשיק ליכ "ע נשיקש, כלומר. ברי מה אעביר לך, לי, לו כי רצתה להתלבש בלי חסדיםגפיףלו ו ,ברי מה אעביד לךכ בכתה עמו ואמרה "וע

.הרי אין לי שום תחבולה להתלבש בך אנא אסתלק ואנא אתמלי מכמה, ש"וז

יכ אנ"ע, כלומר: ' וכוטבין ואתוון טמיריןואתה תבא בסוד , מוכרחת להסתלק עכשיו

די שתבנה מעצמך בכל הבחינות כ, העיבורואז אחזור , של עיבור יניקה מוחין מחדש

ותדע . אליך במוחין שלמים ומלאים מכלנוהג כך בכל מדרגה , אןשמטעם זה המובא כ

כי כל אימת שהאדם צריך לקבל , חדשההוא מחויב לבא להסתלקות , מדרגה חדשה

ן הקודמים ולהתחיל מחדש לקנות בחינתהמוחיכ יניקה שהוא סוד "עיבור ואח' נפש הנק

כמו שלא היתה לו שום מדרגה', אור הרוח וכומעולם

הקדמת ספר הזהר צו זיל והוי טעין , כ ברי"ובג, מלייא מכלל אוצרין )תלמהוי לך , ן עלאה"שיו )ש

.יל בכךזועל דא אנא א. חמרי. ואנן נטעין אבתרך, זיל רכיב: ואמרו, אבא ובכו' ר וראלעז' חדו ר) פח ההוא דטעןמעד דייתי , ולא אמרית לכון דפקודא דמלכא איהו, אמר לון

אמר . אתר בית מותבך מאי הוא, הא שמך לא אמרת לן, אמרו ליה. חמרי)טזדפרח ) ס ב מגדל חד )אואיהו , ועיילא לגבאינב טאתר בית מותבי איהו , לון

ודא. ה וחד מסכנא"קב, ואינון דדיירין ביה בהאי מגדלא. רב ויקירא, אבאויר

מסורת הזהר פנחס תקפג תשצה תתעד ואתחנן נד בהשממות)ש להלן )א .אפ לך ר)ת. לעיל כדי "ד: ו ש' דג"ח

קנאזז יתרו ריג שלח לך קלס לך תאא תע"קמג ב

חלופי גרסאות

א" ננ ).ל"אה(ל " איהו כצמ. א מליין מכלא"נ ו.רחהו דפואיא " נס .יועילא

.ע. ו ס'ש ד" שהח"ז. מג' א ד" תכז"תים קנ שלח לך קמה ט משפג יתרו תקי)ב: כט'ג ד"ית ז"ת

.ל קלים וחמורים"ר) טז דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר זיל והוי טעין, ובגין כך בריש "וז. מעולם כי בשביל שאי אפשר להמשיך כלום חמרי

' אתה צריך לבחיכ "ע, ה הקודמתמהמדרג .רימטעין ח 'הנק, עיבור מחדש

ס המוחין"ה', וכו אחסנתא דתרין, ש"וזוכן נקראים , א" דאואחסנתאהנקרא , דחיה

שהן. היא בינה'ש היא חכמה וה'יכי ,ש"יודאי חשובות יותר מאינון המוחין דנשמה

ש"י הכתוב להנחיל אוהבי ס"וה. שנסתלקו למהויש " וז).'משלי ח(לא ואוצרותיהם אמ

דהיינו בשיעור הכתוב. לך אוצרין מלייא מכל .ואוצרותיהם אמלא

א " שמחו ר:' וכואלעזר' חדו ר) פח

ב על החמורכ לך ר:ואמרו, ובכו, אבא'רודהיינו שהוא . ואנחנו נהיה מחמרים אחריך

ולא :אמר להם. והם יוליכו החמור, ירכב ד שיבוא פקודת המלך עאאמרתי לכם שהי

שנאמר, רומז על המשיח. אותו המוליך חמוריםהנה , אמרו לו. עליו עני ורוכב על החמור

מקום מושבך איפא , את שמך לא הגדת לנו מקום מושבי הוא טוב ורב ,םאמר לה. הוא

הרב, והוא מגדל אחד הפורח באויר, ערך אצלי ה"הם הקב, ואותם הגרים במגדל הזה, והיקר

,והגליתי משם. א מקום מושביוזה הו. ועני אחדהסתכלו בו רבי . ואני מחמר אחר חמורים

, והיו מוטעמים להם דבריו, אלעזר'אבא ור אם תאמר, אמרו לו. שהיו מתוקים כמן וכדבש

אמר . רגליךרננשק את עפ, ביךא שם נול .אין דרכי בכך להתגאות בתורה, להם ולמה זה

)א"ע' י דף ו"דפו(

שפירושו, ליג בעלויאהוא מלשון דפ עיילא :).קדושין מב(ערך

לא , עתה שהכירו גודל מעלתו. ושפיר כ"וע, יכלו לסבול בחינת העיבור שלו לצרכם

כ "א, כי עתה שכבר השיגו המוחין, אמרו לוואם , רוהוא יכול לצאת מבחינת העיבו, די לו

יוכלו בעצמם, אולי יש להם עוד מה להשלים ש"וז. ל בשבילםולמה לו לסבו, להיות בעיבור

.זיל רכיב ואנן נטעין אבתרך עד דייתי ההוא' וכוולא אמרית לכון

כוונה היא במה שאמר להם ה: דטען חמרי שלא ישאלו לשמו משום שצריכים, מקודם לכן

ורמז להם.אעוד לגילוים של רזין דאורייתכי הכוונה היא על בחינת יחידה , אן עודכ

מלך נים של הפ קבלת ס"שה, שחסר להם וזה הרמז)ה ובזה"ה ד"ל אות פ"כנ(המשיח

שמלך המשיח, עד דייתי ההוא דטען חמרי. )'זכריה ט(. עני ורוכב על החמור ס"ה דפקודא דמלכא איהו עד דייתי ההואש "וז

, כי מצוות המלך היא עליו,דטען חמרי .לסייע להם עד שיזכו לאור היחידה

יון שלא אמרת כ :'ו וכהא שמך, ש"וזשהוא משום שעוד לא השגנו , שמך את לנו

פ"כ עכ"א, ל"ממך מה שצריך לנו להשיג כנ דהיינו ,אתר בית מותבךמר לנו ותוכל לפ מה שחסר "שבזה נדע עכ, מדרגתך מקום

אמר לון אתר בית מותבי. לנו מלהשיג ממךמקום , כלומר, ועיילא לגבאי איהו טכ

מדרגתי הוא טוב ונשא לגבי המדרגה שאנידומ ע

צז הקדמת ספר הזהר

' רואשגחו רבי אבא . ואנא טעין חמרי, גלינא מתמןו ע, הוא אתר בית מותביאמרו ליה שמא . ואטעים לון מלוי דהוו מתיקין כמנא ודובשא, אלעזר ביה

לאו אורח דילי בכך , ואמאי, אמר לון, ננשיק עפרא דרגלך, אבוך אי תימאד .לאתגאה באורייתא

חד נונא )דיהו הוה אה, בימא רבא)גי הוה דיוריה אבל אבא דיל) פט,והוה רב ויקירא ועתיק יומין, דהוה אסחר ימא רבא מסטרא דא לסטרא דא

ורת הזהרסמ

בשלח קפד אחרי מות שצח כי תצא טרא קפא ו)ג ימא: (נט. מג' א ד" תכז"ת) ימא דאורייתא(סו

י גרסאותפחלו .עלינאא ו" נע

. מג'א ד" תכתקוני זהר) נונא רבא (א כי תצ)ד. ל מעי ל: קד' דח"תק : לב'ד זהר חדש) תאיידאור

דטעין חמרי הסולם מאמר כי עתה גם ממני עצמי הוא .עומד בה עכשיו

.לא מהשגתיפנ ס"ה, מגדל זה:' וכומגדל חד, ש"וז

ה וחד"דדיירין ביה קבש "וז, היכל המשיח .רס עני ורוכב על החמו"כי המשיח ה .מסכנא

כי סתם מגדל, הוא, רב ויקיראומה שמכנהו אבל כאן דקאי על . הוא בינה, ורח באוירפה

אותו בשם יןכ מצי"ע, היכלו של המשיח ,ש"וז. מגדל חד דפרח באוירא רב ויקירא

ודא הוא אתר בית מותבי וגלינא מתמן ,מגדלמקום מושבי הוא ב: ואנא טעין חמרי

מר כמו שא, לא ממניפיו הוא נשאבל עככי . טב ועיילא לגבאישהוא , מקודם לכן

.גלינא מתמן ואנא טעין חמרי אבל מקום :'כוו אבל אבא דילי) פט

והוא היה דג . היה בים הגדול, מגורי אבי .שהיה מסבב את הים הגדול מעבר לעבר, אחד

עד שהיה , וזקן ושבע ימים, היה גדול ויקרווהוציאם אחר כך , בולע כל שאר דגי הים

ובתקפו. ים וקיימים ומלאים מכל טוב העולםחיכחץ , והוציאני. דחהיה שט כל הים ברגע א

והחביאני באותו המקום , ביד אדם גבור ,דהיינו במגדל הפורח באויר, שאמרתי לכם

.ונגנז בים ההוא, והוא שב למקומוחד מכונה , הזווג הנעלם, ביאור הדברים

הוא וימא רבא. מז לשער הנוןוהר, נונא כל הזווגים שמעתיק דאצילות והנה. מלכותה

דהיינו , ימא רבאם כוללים כל נולמטה איר " אלא רק לט,ירותיה של המלכותפל סכל

והמלכות דמלכות אינה ,ות בלבדלכשל המ ).ה"ה אגליפו עש"ג ד"ל אות מ"כנ(. בכלל הזווג

, כי היא נשארת בסוד נתיב דלא ידעו עיט המלכות הזואמנם בעתיק יומין יש זווג על

)א"ע' י דף ו"דפו(

ורב . הוא יתגלה רק בגמר התיקוןש, גם כןא יצא מהזווג הנעלם ההוא שבעתיק נהמנו ש"וז, אבא דיליכ קורא אותו בשם "וע, יומין

, כלומראבא דילי הוה דיוריה איבא רבא ושמא. שנזדווג עם המלכות הנקראת ימא רבא

,לכותהרי כל הפרצופין מזדווגין על המ, תאמר ואיהו הוה חד נונא דהוה אסחרלזה אומר

, כלומרימא רבא מסטרא דא לסטרא דא שהוא מזדווג, שהוא בחינת זווג של שער הנון

מכתר עד . מכל הבחינות שבהימא רבאעם ,מסטרא דא לסטרא דאדהיינו , מלכות

והוה ש "זו. ותלכלרבות גם על המלכות דמבשם ' כי הוא נקרב ויקירא ועתיק יומין

וממנו ולמטה אין הזווג הגדול .עתיק יומין .במציאות הזה :עד דהוה בלע כל שאר נונין דימאש "וז

גים ווכי הזווג הגדול הזה בולע בתוכו כל הזכולם כי ,ולםכוהנשמות שבכל העולמות

. נכללים ומתבטלים בו כנר בפני האבוקהם בשם ולאז כ' נק, ומבחינת התכללות זו

.נונין תר אפיק לון חיין וקיימין מלייןולבש "וז

חר תיקונים א היינו :ין דעלמאבמכל טר ומוליד וז ח,גדולים הבאים לאחר הזווג הזה

כל אלו המאורות והנשמות שבלע אותם בעת כי כבר , והם חיים וקיימים לנצח, הזווג

מכח שבלע אותםמכל טבין דעלמאנתמלאו .ג הגדול שלווו הזי"ע

כי כל הזווגים ' וכוושאט ימא, ש"וז שמעתיק יומין ולמטה באים בבחינות התלבשות

שהתלבשיות אלו נבחנות , הספירות זו בזוכמו הפסקות בדרך הזווג עד שהטפה באה

כ בזווג הגדול הזה"משא. נ"ליסודות דו דעתיק

הקדמת ספר הזהר צח

יימין מליין אפיק לון חיין וק)זולבתר , נונין דימא)ו בלע כל שאר )העד דהוה א דירא ביגואפיק לי כ, א בתוקפיהדושאט ימא ברגעא ח. בין דעלמאטמכל

ואגניז , והוא תב לאתריה. דאמרית לכופוטמיר לי בההוא אתר . דגבר תקיף .בההוא ימא

, דבוצינא קדישא)יזאמר ליה אנת הוא בריה . אלעזר במלוי' אשגח ר) צ, אנת הוא בריה דנהירו דאורייתא צ, דרב המנונא סבא)יח בריה )חאנת הוא

מארנא ר אמרו ליה אי ניחא קמי קא ונשקוהו ואזלו דבכו כח. ואנת טעין אבתרן .לאודעא לן שמיה

אבל. ושפיר איהו, האי קרא אוקמוה, ובניהו בן יהוידע)ט, פתח ואמר) צא

רזהמסורת ה ג אחרי מות שטופ בשלח )ו. מג' א ד" תכז"ת )ה

.מג' א ד" תכז"ת )ז: לב' דח"זכי תצא נח )ב כג"ש ()ט. סט' ג ד"תכ. מג' א ד" תכז"ת )ח

ותחלופי גרסא

,א אמר" נק. ג"א אנת הוא ל" נצ. א דאמרינן" נפ.א מארי"נו) ל"אה(א דמרנא " נר. א אמרי" ונ

. שרה רכב תולדות בא ויצא שסב ויגש נב חקת נדחיי טוירא ר

' ו ב"בלק קפ' ובפר.) מג(' ב א"א נ"ובתקון כ.) סט(' ז ב"ג ס"ן כבתקו) יח. ניצוץ קדוש) יז דרך אמת .שהיה נמצא עם החסידים

דטעין חמרי הסולם מאמר

כ "הוא בלי שום התלבשות וע, יןמדעתיק יו ושאטש "וז. ברגעא חדאנבחן שהזווג הוא והוא. בלי שום התלבשותימא ברגעא חדא

ות ר כי זה הוא מחמת רוב הגבובתוקפיהואפיק לי כגירא ש "וז. נכללות בזווג זהה

הוליד אותי כחץ ביד . בידא דגבר תקיףלהן שום אמנם גבורות אלו אין. איש גבור

דמיון לגבורות הנוהגות בזווגים שלמטה אלא שהן סוד עין לא ראתה ,מעתיק יומין, אמנם ודאי הוא. ןש להל" כמ.אלהים זולתך

יורה כי זרע שאינו. שאין לידה בלי גבורותואפיק ש "וז. )ז"חגיגה ט(ליד וכחץ אינו מ

וטמירש "וז. לי כגירא בידא דגבר תקיף במגדל היינו לי בההוא אתר דאמרית לכו

ה וחד "דדיירין ביה קב, רב ויקיראוהוא תב לאתריה ואגניז . ל" כננאכמס

לאחר שהוליד אותי וגנז, כלומרבההוא ימאו חזר לזווג של, במגדל רב ויקיראאותי

.וגניזו במקומו כלפנים' הסתכל ר: ' וכואלעזר' אשגח ר) צ

אתה הוא בנו של :אמר לו, אלעזר בדבריו של רב המנונא ואתה הוא בנ, המאור הקדוש

ואתה , אתה הוא בנו של מאור התורה, הזקן חזרו. והלכו, ונשקוהו, בכו יחד. מחמר אחרינו

אולי טוב לפני אדוננו להודיענו , ואמרו לו .מואת ש

)א"ע' י דף ו"דפו(

ל "כי עוד לא השיגו דבריו הנ. ושרפיבמוחין והשגתם היתה עוד רק, בשלמות לבריה דרב המנונאכ חשבוהו "וע, דחיה לבד

כי רב המנונא עצמו הוא מבחינת המוחין, סבא היינו לקבל:לאודעא לן שמיה. דיחידהפירושה השגת , כי השגת שמו, מדרגתו .ל"כנ. מדרגתו

, א" פו:' וכופתח ואמר ובניהו) צא

מקרא זה )ג"כ' שמואל ב(ובניהו בן יהוידע להראות, אבל מקרא זה. ויפה הוא, העמידוהו

והשם. ת העליונים של התורה הוא באוסוד על סוד החכמה הואלרמז, בניהו בן יהוידע

בן .והשם גרם, דבר סתום הוא מרמז. בארב .זה הוא צדיק חי העולמים, איש חיוכל , היינו שהוא אדון כל המעשים, פעלים

הוא , כי כולם יוצאים ממנו, צבאות העליונים אות בכל הצבאות להיותו, צבאות' הנקרא .מצויין הוא ורב מכל, שלו

זין רשהכתוב מראה ומגלה כאן . פירושובניהו בן יהוידע על , עליונים דאורייתא

השם הקדוש כי רזא דחכמתא קא אתא .על רזא דחכמתא ידיעה זו באה ,ידע-יהו

.הוא רז סתום מאד נעלה, מלה סתימא איהו גורם שיהיה ידע- יהו השם ושמא גרים

.סתוםוביאור

צט הקדמת ספר הזהר

על רזא , ובניהו בן יהוידע. האי קרא לאחזאה רזין עלאין דאורייתא הוא דאתא חי)כ צדיק )ידא , חיבן איש. ושמא גרים, מלה סתימא איהו, דחכמתא קא אתא

מסורת הזהר 'ד ב"חמשפטים שצה בהשמטות ) י"ד (:רגב' דא"חא רלה ויצא שסב בהשמטות " לעיל סב ב)י

ויקרא רפג פנחס רצד שכח תקפה תרכח תרנד תרסד עקב כג שופטים ד כי תצא קכז בהשמטות) י"ד: (רעו 'א ד"תכ. מא' ט ד"תי: כט' ג ד"תי: כו' א ד"תי: טו: ב. א' בהקימה דז"ת) י"ד: (שו' דג"ח א קטז רלה" לעיל סב להלן קו ב)כ. קי' ט ד"תס: פד' ז ד"תמ: סה: ב סד"תכ: .נט. נד. נ: מה : רעו' דב"חמשפטים שצה בהשמטות ) י"ד (:רנב' דא"ח ויצא שסב ויגש נב קלא בהשמטות דרמ נה ואתחנן קה עקב כג שופטים די ויקרא רפג פנחס רצג שכח תקפב תרי תרכח תרנד תרסד תשיט תת"ד

א"תי. טז: טו. יג: ו' ד: ג: ב. בהקדמה אז"ת) י"ד(שו ' דג"חכי תצא מה קכז בהשמטות :נט: נו: נה. נד.: נ. מח.: מו: מה' א ד"תכ. לז. לג: .לא' ח ד"תי.: כט' ג ד"תי: כו:זקי. וט ק:זק : קא' דח"תק .סד' דח"ז .י ק' דט" תס:פד' ז ד" תמ: סח:הס :סד' ב ד"תכ

דטעין חמרי הסולם מאמר' כי הכתר דאצילות הנק.וביאור הדברים

א ועתיק יומין הוא בבחינת מקיף על "רדל רישא' והוא נק, ן"א וזו"א ואו"פ אצילות א"ה

פירושו שאין , לא ידע, ידעתדלא ידע ולא א, ולא אתידע, שם זווג אפילו במקומו עצמו

מוחין למדרגות שאין ממנו המשכת , פירושוא דאצילות נעלם "וגם א. שממנו ולמטה

חכמה כ הוא נקרא בשם "כי ע. מהתחתוניםאמנם אינו נבחן ללא ידע כמו . סתימאה

אלא , כי יש בו זווג במקומו עצמו, א"רדל שאין ממנו המשכת, שהוא רק לא אתידע בלבד

וכל המוחין דאתידע בעולמות . מוחין למטהא "חינת אובשתא אלפי שני הם רק מב

ב "או ל, ב נתיבות"חכמה דל' הנק, ת"וישסואיוב (ס הכתוב "וז. אלהים דמעשה בראשית

והחכמה מאין תבא ואי זה מקום ,)'כ, ח"כאלהים הבין ' בינה ונעלמה מעיני כל חי וכו

באדרת ( וביאר. מהודרכה והוא ידע את מק

דרכה, אלהים הבין דרכה )ב"האזינו אות ע את מקומה מקומהאבל והוא ידע. ממש ש ההיא חכמה"וכ, ש דרכה"וכ, ממש

. ש"ע. דסתימא ביה בעתיקא קדישא כי הבין דרכה היינו רק החכמה ,כוונתם היא

ב אלהים דמעשה "ס ל" שה,ב נתיבות"דל , הבין דרכהאלהיםכ אומר " וע,בראשית

כי ,ומדגיש הכתוב את החכמה בלשון בינה בחינתמשום כי חכמה זו מ, הבין דרכהאומר

אלא נעשית לחכמה , ק בינהרעצמותה היא ס"שמקבלת מח, א"י עליתה לראש א"ע

ונמצאת שהחכמה הזו נגלית. ומשפעת למטהרק בדרכה של הבינה בעת עליתה לחכמה

, אלהים, וזה שיעור הכתוב, א"סתימאה דא, כמהח לשפע ההבין דרכה, שהוא הבינה

רק בחינת דרך אל שפע דרכה ממש ,ש"זו .אבל היא עצמה היא בינה ולא חכמה, החכמה

)א"ע' י דף ו"דפו(

,א"קאי על א, והוא ידע את מקומהה "וסו , מורה על נסתר וסתום מתחתוניםהואכי השם ועליו אומר. עתיקא קדישא' א הנק"שהוא א

,ב נתיבות" של החכמה דלמקומה את ידעש ש"וז. להיותו עצם החכמה המשפיע אל הבינה

כי בהיותוש דרכה"ממש וכמקומה , הזוהר שיודעש"מכמקומה של השפעת החכמה הזו

. של החכמה כשהיא מלובשת בבינהדרכהאת ש ההיא חכמה דסתימא "וכואומר עוד

ש שהוא"מכ, כלומרביה בעתיקא קדישאאלא . ידע בחינת חכמה סתימאה של עצמו

כי רק בו , כ בסוד והוא ידע את מקומה"גאבל ממנו , וג הזהמגולה הזו, במקומו ממש

א "דא שמוחאהרי . ולמטה אינו מושפע כלום אבל הוא, הוא בבחינת ידע במקומו עצמוורק מוחין . בבחינת לא אתידע ממנו ולמטה

. ב נתיבות החכמה"א שהם המוחין דל"דאו .ה אלהים הבין דרכה"בסו. הם בבחינת אתידע

דהיינו, א"אבל הראש העליון שהוא למעלה מאהוא בבחינת לא ידע , יומיןהראש דעתיק

, שאין זווג אפילו במקומו עצמו, ולא אתידע .ואין ממנו שום התפשטות מוחין לתחתונים

והנה כל זה אמור רק בכללות הנשמות יש, אמנם מבחינת פרטיות הנשמות. והעולמות

ן לזווג הגדול "נשמות גבוהות שזכו להיות מולקבל , י לאחר פטירתם"עדדההוא רישא

ולם העליון קומת היחידה הבאה מזווגשם בע ודרב, דבניהו בן יהוידעשהם הנשמות , זה

ואלו הנשמות הגבוהות . ועודהמנונא סבאוגם הצדיקים , ז"מתגלות לצדיקים שבעוה

ים ליאות לאור היחידה המאיר בנשמות כזו .הגבוהות ההן

ובניהו בן יחוידע על רזא זה אמרו ו בשם' קשהנשמה הזו הנ, דחכמתא קא אתא , באה מפנימיות החכמהבניהו בן יהוידע

ינוהי ד

הקדמת ספר הזהר ק

. בגין דכלהו נפקין מניה, ל עובדין וכל חילין עלאיןכמארי ד, רב פעלים. עלמין .רשים הוא ורב מכלא, יהד הוא בכל חיילין דיש אות )ל, איהו)יטצבאות ' ה

רב מכלא מאן , ויקיראהאי אילנא רב , איהו מקבצאלתרב פעלים ) צבדרגא עלאה סתימאה, אהדר קרא ואמר מקבצאל, אתר נפק מאן דרגא אתא

מסורת הזהר. לו' ח ד" תיז"ת טא קצט פקודי רכא אדרא זו)ל

: פו'דא "תנ

ותי גרסאפחלו).ל"הא(א אקרי מקבצאל " נת .ג" לואא ה" נש

.'ג א"ושמות י' ח ב"וי' ז א"ופקודי רלב ולהלן י' ו א"האזינו רצ) יט דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר מלה סתימא איהו. ל"י הנ"דהיינו חכמה דע

ושמא . הארת הנשמה ההיא היא ענין סתום גרם להארת הנשמהידע-יהו כי השם גרים

כי , כי משמעותו היא, ההיא שתהיה סתומהכ "וא, ידע לאחריםתאבל לא א, ו ידע"יה

והנה תחילה . הרי נשאר סתום במקומו עצמו ר איכות הזווג ומעלת קומת האורהוא מבא

שזה , י"הגדול היוצא מזווג זה דרישא דעבן איש חי רב פעלים ה "מתבאר בסוכ מבאר ענין מלה סתימא "ואח. מקבצאל

ה המתבאר בכתוב וז. שבהארת הנשמה ההיא .והוא הכה שני אריאל מואב עד סוף הפסוק

עת כי יד' פי:' וכובן איש חיש "וזשענין הזווג הזה הוא בחינת הזווג של גמר

ולל לכל הזווגים כוג הזווסודו הוא ה, התיקון והקומות שיצאו בזו אחר זו במשך שתא אלפי

אשר כל האורות הללו כולם מתקבצים , שנין העולים "ז גם בחינת מ"ועד, בו בבת אחת

כל בחינת היסורים וללת בתוכהכלזווג הזה י שני בזה פא אל שנתגלו בשתוהעונשיםמה וולפיכך אין קץ לגבהה של הק. אחר זה

והיא משביתה הקליפות , היוצאת מזווג זהוהיסוד שהוא משפיע המיין . א לנצח"והס

דוכרין הכוללים כל האורות שיצאו בשתא , איש חי רב פעלים' הוא נק, אלפי שני

ן "ה כל המוכהמלכות הכוללת בת' ובחי 'היא נק, ניי שפוהיסורין שנגלו בשתא אל

.מקבצאלבן איש חי דא צדיק חי , ה אמרווז כי השם הזה מורה תמיד על היסוד עלמין

אשר אין לו מקום בית קבול, המשפיע לנוקבאכ נבחן שאינו חי רק "וע, לצורך עצמו

.דהיינו בנוקבא בהיותו משפיע אליה, בעלמאגו זה וואבל בז. כ נקרא צדיק חי עלמין"וע

או הווששפיר, פעליםרבהוא מצוין בשם שהוא, מארי דכל עובדין וכל חילין עלאין

)א"ע' י דף ו"דפו(

, ד שלו כל המעשים הטובים"ולל עתה בהמכ זה רוכל המדרגות העליונות שנתגלו בזה אח

כי הם כולם . במשך הזמן דשתא אלפי שניומתחדשים באור , נתקבצו בו עתה בבת אחת

, הנוקבאהעליון ויוצאים ממנו בבת אחת אל בגיןש "וז. רב פעליםולכן הוא נקרא בשם שיוצאים כולם בבת אחתדכלהו נפקי מניה

אות הוא, ה צבאות איהו"הוי. אל הנוקבא ,רשים הוא ורב מכלא, בכל חיילין דידיה

' הכי עתה נגלה בו השם הקדוש , כלומרשהרי הוא עתה , בשלמותו הנעלהצבאותם מכל בכלהו צבאות שלו להיותו רשואות

מתגדל וא והוהוא רב מכלאעובדין וחילין .ל אלו כועולה בהארתו על

רב פעלים :' וכורב פעלים איהו) צבהגדול , אילן הגדול והיקר הזה. הוא מקבצאל

חזר. מאיזה מדרגה בא. מאיזה מקום יצא, מכל שהיא מדרגה עליונה, מקבצאלהכתוב ואמר

שהיא מדרגה. 'שעין לא ראתה וגו, וסתומה, והיא מאספת בתוכה מאור העליון, שהכל בה

.וממנה יוצא הכל בשם עתה 'וקבא נקנה ,ביאות הדברים

רב פעלים איהוכי , והוא מטעם, מקבצאלשהנוקבא מקבצת בתוכה האורות , מקבצאל

משום זה' הנק, כולם בבת אחת מן היסוד הקומה היוצאת על הזווג: ומבאר. רב פעלים

מן קפנ ואשה, ראאילנא רב ויקי' הזה נק ואומר שבכדי להראות. ואתא אל הנוקבא, היסוד

לנו את איכותה של הקומה הגבוהה הזוהשיבו הכתוב בשם , מאין היא נפקת ובאה

,שהאור העליון מקבץ אותם ביסוד, מקבצאל ונקראים שניהם יחד בשם. ומשפעתם לנוקבא

דרגא עלאה סתימאה דעיןוהוא . מקבצאלת זא הגהרדשהמ, רמולכ' וגולא ראתה

עין לא נקראת בשם , הזהיוצאת מהזווג ה דרגאבהאי , ואומר. ראתה אלהים זולתך

נמצא

קא הקדמת ספר הזהר ,וכניש בגויה מגו נהורא עלאה, דרגא דכולא ביה', דעין לא ראתה וגו)מ

.אומניה נפיק כל. הכל דרגין כנישין וסתימין בגויד, ואיהו היכלא קדישא סתימא) צג

וכל חיילין קדישין מניה אתזנו וקיימי)נ, היכלא קיימין כל עלמיןאובגופא דהאי .על קיומיהון,תרין מקדשין קיימין בניניה, הוא הכה את שני אריאל מואב) צד

מסורת הזהר

.יח' דח"ז. פח' ה ד" ריש תנז"ת) ישעיה סד ()מ מזון לכולא(א רמד אדרא זוטא קפט " ב)נ. לעיל סג

).הבי

י גרסאותפחלו .נאליא א" נא

דטעין חמרי הסולם מאמר

כ"וע, נמצא כל התקון בזמן השלמות האחרונה והוא מכח, לדרגא דכולא ביההוא נבחן

כי קבץוכניש בגויה מגו נהורא עלאהבין ונהורין טלכל , בתוכה מכח נהורא עלאה

, מכל שתא אלפי שני בבת אחת, עלאיןומניה ולפיכך . עליוןוחידש אותם באור ה

כ יוצאת ונגלית עתה כל "ע כי ,נפיק כלא .השלמות המקווה

והוא:' וכוואיהו היכלא קדישא) צג

שכל המדרגות נאספות, ההיכל הקדוש הסתוםל כף אותו ההיכל נמצאים וובג, וסתומות בו ,וכל הצבאות הקדושים נזונים ממנו, העולמות

.ונמצאים בקיומם ,שא דעתיק יומין עצמוקאי על רי. פירוש

שכל המדרגות, שהוא היכל קדוש וסתום, ואומר. נעלמות בתוכווקובצות משבכל העולמות

ומבאר בזה איך נתהווה ונתאפשר הזווג הגדולולל בתוכו כל כשיהיה , הזה של גמר התיקון

המדרגות והקומות שיצאו בזו אחר זו בשתא .ל"ולחדשו ולהוציאו בבת אחת כנ, אלפי שני

איהו כי האי רישא דעתיק יומין , ש"וז דכל דרגין כנישין, היכלא קדישא סתימא

,שבמשך ימי העולם, כלומרוסתימין בגויה כי אחר ,שהמדרגות הן בעליה וירידה

חוזרת ומסתלקת בסבת , שנתגלתה המדרגה ,הנה בעת הסתלקות המדרגה, חטא התחתוניםלה למעלה לרישא ואלא ע, ו"אינה נאבדת ח

ובדרך זה הוא הולך . ונעלמת שם, קדעתיל קומה ומדרגה המתגלה כקבץ בתוכוומ

ומתקבצות, והן באות שם בזו אחר זו, בעולמותעד הגיע העת של גמר , ונעלמות בתוכו

מחדש אותן ומוציא אותן בבת אזו, התיקון .חתא

כי :' וכווכגופא דחאי היפלא, ש"וז )ב"ע' י דף ו"דפו(

הנקרא רישא מאהיכלא קדישא סתיהאי דעתיק יומין הוא נבחן בכל משך שתא אלפי

כ"וע. ל"כנ, בבחינת לא ידע ולא אתידע, שני הגם שהוא הולך ומקבץ לתוכו כלהו נהורין

לא נגלה משהו מהם עד , המתגלים בעולמות ונמצאת כל מדרגה ומדרגה אחר, גמר התיקון

כי עלתה , תוניםחהת גםפהעלמתה בסבת דכל דרגין, ל"כנ, למה שםלרישא דעתיק ונע

דעתיקגופאאמנם . כנישין וסתימין בגויההוא , דראש שלו ולמטהפה דהיינו מ,יומין

ומאיר על , רצופי אצילותפ' מלובש בכל הואין לך הארה קטנה , ידיהם לכל העולמות

. עתיק יומיןדאו גדולה זולת הבאה מגופא ובגופא דהאי היכלא קיימין כל ש "וז

י"כי הגוף דע, יילין קדישיןעלמין וכל חונמצאים , ע"ין שבאביפמתלבש בכל הפרצו

כל העולמות כולם מלבישים עליו והם קיימין. ם והארתם ממנו באיםותשכל מציא, עליו

הן האורות. מניה אתזנו וקיימי על קיומיהוןוהן , זונותמ' הבאים להחיות העולמות הנק

כולם הם , האורות הבאים למוחין דגדלותנגד השפע וכ. דעתיק יומיןמגופאשכין נמ

דהיינו ומניה אתזנואומר, להחיות העולמותוקיימי ראומ, גדלותדוכנגד המוחין . מזונות

כי המוחין מעמידים לכל פרצוף, על קיומיהון . לוסבשיעור הגובה המיוח

את הכה א הו:' וגוהוא הכה את) צד

שני מקדשים היו קיימים . שני אריאל מואב. שנידש מקדש ראשון ומק,נים בשבילוונזו

נמנעה ההמשכה שהיתה ,לקתכיון שהוא נס שכביכול הוא הכה ,ונחשב. נמשכת למעלה

.תםאווכלה , אותם והחריב,םאותאחר שהארת גוף דעתיק יומין . ושפיר ,השפע שנמשך ממנו מלמעלה נפסק, נסתלקה

כ" וע

הקדמת ספר הזהר קב

נגידי דהוהבכיון דאיהו אסתלק , ון ומקדש שנימקדש ראש, ואתזנו מניה .ושצי לון, חריב לוןוכביכול הוא הכה לון , נגיד מלעילא אתמנע

חלופי גרסאות

).ל"אה(. מלעילא אתמנעידא ונג" נב

דטעין חמרי הסולם מאמר ונמצאתרין בתי מקדשיןכ נתרבו "וע

כביכול הוא הכה לון וחריב לון ושצי כי , רים האלו עמוקים מאד הנה הדב,לון

משמע שבסבת גילוי קומת הזווג הגדול דרישאי מכל "דעתיק יומין נסתלקה הארת הגוף דע

וכל נהורין, כ נחרבו המקדשין"כי ע, העולמותש "כמ, שכוחכלם את, דהוו נהירין לישראל

.רביות והדברים נפלאים. לפנינוכי כל התיקונים סובבים רק , אהווהענין

או , א"הנקראת מלכות ונוקבא דז, ד"על בחי, כי מכחה היתה שבירת הכלים, ן"פרצוף ב

שכל עבודת הצדיקים בשתא, ד"וכן חטא דעצההוא לחזור ולתקנה כמו שהיתה , אלפי שני

, ר"רם החטא של אדהטכ ומ"מטרם שביהדרישא , ל"ז יתגלה הזווג הגדול הנ"שאח, א לנצח"סהמבער את הקליפות וה, י"דע

.)ה"ישעיה כ(' וכו, המות לנצחבסוד בלעואינו צריך , בר נתתקן לנצחכן "וכיון שהב

ן להיות"הנה אז ישוב הב, עוד לשום תיקונים .ובזה נגמר כל התיקון, ג"ס

דהיינו אחר הזווג הגדול , אמנם בינתים

,ג"ן להיות ס"ומטרם שיבת הב, דעתיק יומין שבסבת, יש ענין הסתלקות הארת גופא דעתיק

' דהיינו ב, בתי מקדשים' קותו חרבו בהסתלשהן , מקדשין' בחינות המוחין המאירות בב

, א עלאין שמאירים בבית ראשון"מוחין דאו .ית שהם מאירים בבית שנ"והמוחין דישסו

ש"כמ, וכלהו נהורין דישראל נחרבו ונסתלקואשר כל אלו החורבנות הם התיקונים , לפנינו

, ג"ות סן להי"המשיבים את הב האחרונים המקדשין' ואז יחזרו ויבנו ב. שהוא כל הנרצה

ב שהיא בינה"מבחינת המסך דבחי, בידי שמים ק שמלפני צמצום"ג דא"ד המסך דס"דהיינו ע

אלא רק , הנבחן שהוא נקי מכל צמצום', בסוף (בסוד כי חפץ חסד הוא , מידי שמים

המקדשין יתקיימו לנצח ויהיה' ואז ב, )מיכה דהיינו .)'עיה לשי(ר החמה אור הלבנה כאו

'קנא ה"שהיא עתה האור של ז, בינה עלאה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת. חמה

שמהן , ת דעתיק יומין"דהיינו כז, הימים .ימי בראשית' א שהאצילו ז"נמשך האור לאו

)ב"ע' י דף ו"דפו(

שבתוכה, ב"א שהוא החמה ישוב להיות ע"כי ז .האור דגופא דעתיק

עם הסתלקותו של גופא דעתיק מטרם וט

ס אלא " כי אין יותר בע,אהו, אלו התיקונים .ן"ג וב"ס' הנק, שהן בינה ומלכות, נוקבין' ב

'י שנתבטלה בחי"ונמצא אחר הזווג הגדול דעהנה נתבטלה עמה גם בחינת מסך , ן"הבשה בגופא נעוהיה זה מטעם התיקון ה. ג"דס

בסוד , ודעתיק לשתף הבינה והמלכות זו בז ל אות"כנ(. שיתוף מדת הדין במדת הרחמים

שמכח השיתוף הזה האציל)ש"ה אדם ע"ד' ד ע"וכלהו פרצופי אבי, א דאצילות"לפרצוף א

יצאו ונתקיימו רק במלכות הזו המשותפת ולפיכך. והממותקת במדת הרחמים שהיא בינה

נתבטל , ן"דבכיון שנתבטלה בחינת המסך בהיותם , ג"ות סב שה"עמה יחד המסך דבחי

וכיון שנתבטלו בחינת ,דחכתוכים יחד כאכ נפסק הזווג עם האור "א, קבא והמסךנוה

שהיתה, כ כל הארת הגוף דעתיק"וע, העליוןנסתלקה , על המסך המשותף במדת הרחמים

נורבו כל המאורות שממחוממילא נ, לגמרי .הנמשכים מגופא דעתיק, ולמטה

אל הוא הכה את שני אריוזה אמרו

תרין מקדשין הוו קיימין מגיניה, מואב נגידו דהוה נגיד, כיון דאיהו אסתלק' וכו

כי מתוך , מבוארכ דהיינו ,מלעילא אתמנע נתבטל, י"ן מכה הזווג הגדול דע"שנתבטל הב ,ב עצמו"דהיינו גם המסך דבחי, ג"עמו גם הס

כ "נפסק ע, שר לזווגוכוכיון שאין המסך מ ו דהוה נגיד מלעילאנגידשהוא , האור העליוןו המשכה והתפשטות ושפיר, נגידו, אתמנע

והוא נפסק מטעם. האור העליון מעילא לתתאשמסבת הזווג , הרי. כמבואר, ביטול המסך

נפסקה ונתבטלה, י"הגדול שנעשה ברישא דעוג זוכי ה, מיןוהשפעת האור מגופא דעתיק י

וכיון שעד עתה, ן"של הראש ביטל המסך דבג "ן מחובר עם המסך דס"בהיה המסך ד

לכן נתבטל גם , בגופא דעתיק יומין כאחדה כאוכיון שאין מסך לזווג דה, ג"המסך דס

.כנודע. אין מקום לאור העליון להשפיע שםא וכרסי

קג הקדמת ספר הזהר

א דרגא והה. אני בתוך הגולהו )סד "הח, וכרסייא קדישא נפלת) צחעל נהר דנגיד ונפיק , נהר כבר)פ על , אמאי.הוא בתוך הגולה, אני)עדאקרי

, ונהר יחרב ויבש)צד "הה. כד בקדמיתא)כולא אנגיד , דפסיק מימוי ומבועוי. שני אריאל מואבגכ הוא הכה את "ובג. ויבש בבית שני, יחרב בבית ראשון)ק

מסורת הזהר

מקץ)ע :ד' בהקדמה דז"תד נפנחס תר) יחזקאל א ()ס ז"תג פקודי שט פנחס תרנד נ שחרנ ויחי שפ בשל

. ויצא מו יתרו שכו)פ. עא' ו ד"תכ: ד' בהקדמה ד

ותי גרסאפחלו

ל מואב דהוו בקדמיתא מאב דבשמיא יאא שני אר" נג ).ל"אה(ואתחריבו

בא רכד תרומה) י"ד( :רנג' דא"חט בהשמטות "ג צ"א רמו רסט נח קעג וישב קסא בח"ב) איוב יד ()צ א רמו" ב)ק. קח' דח"תק.: סא' דח"ז. פב' ב ד"תמ: כו' א ד"תי. יד' בהקדמה דז"תא תשמב בהעלותך ל

ח ס תרומה תקז רצחא שפ שמות קטו קכא קמב בשלפה ויגש קל ויחי קסב טז נח מז וישב מד " בטרסב"תכ. טז: ה: ד. א' בהקדמה דז"תתצוה ו ויקרא רנג קדושים נ פנחס תע תשנב ואתחנן קפח עקב לו

.ח ק:צא. צ. עא: נ:לב. ט' דח"ז. צה' ג ד"תס. עא' ו ד"תכ. ז ס'ד

.'ה א"לך לך דף פ' כבר היה ועתה נפסק וכן בפר' כבר פי) כ דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר והכסא: ' וכווכרסיא קדישא נפלת) צה בתוךואניש "ז. נפל, שהוא המלכות, הקדוש שהיא, ניא אותה מדרגה הנקראת היינו, הגולה ,על נהר כבר. למה. היא בתוך הגולה, מלכות

, שמכברעל הנהר הנמשך ויוצא , שפירושוואינו נמשך , כלו מימיו ומבועיוועתה

בביתיחרב, ונהר יחרב ויבש, ש"ז. כבתחילה, כתובם זה וומש. בבית שניויבש, ראשון

,פירושו מואב. הוא הכה את שני אריאל מואב, חרבו וכלו בשבילונו, שהם מהאב שבשמים

כולם , וכל האורות שהיו מאירים לישראל .שכוחנ

מורה על מיתוק המלכות כרסייא.פירוש שעל ידו מושפעין, ס כסא הרחמים"שה, בבינה

פרצופילהו כל, שתא אלפי שניבכל המוחין שמתוךכרסייא קדישא נפלתש "וז. ע"אבי

נתבטל ונפל גם המסך , ן"ביטול המסך דבואני בתוך ד " הה,כרסייאס "ג שה"דס

הוא , ההוא דרגא דאקרי אני, הגולה ס מלכות דעליון הנעשה"אני ה. בתוך הגולההן אותיות , אני כי אותיות ,כתר לתחתון

ונודע שמלכות דעליון. שהוא שם הכתרן"אי שכל ,ןפרצופיזו היא כל הקשר שבין ה

עליון עושה הזווג על המלכות שלו המוציאהז יורדת "ח וא, דעליוןי"אוה המלביש ח"או ,ח שלה" דאוס" בסוד ע,לכות דעליוןמה

. ומתלבשת בתחתון,י"שבתוכם קומת האו ,החוא דרגא דאקרי אניונמצא עתה אשר כי נתבטל ממנה הזווג עם, הוא בתוך הגולה

ר העליון מכלהווסק האפונ, ון העלירואה

)ב"ע' י דף ו"דפו(

, כברעל נהר , אמאי וזה אמרו ,ןפרצופידפסיק מימוי , על נהר דנגיד ונפיק

'היא נק, כי בהיותה מתוקנת במסך, ומבועוי שהאור העליון נמשך, כלומר, נהר דנגיד ונפיקכמו מימי נהר הנמשכים , על ידה לתחתוןאבל עתה כשנתבטל .סקפוהולכים בלי ה

נהר נבחנת בחינת הנהר הזה בשם , המסךתה כי ע, שמכבר היה נהר ולא עתה, כבר

האור נויהי, מימוי,פסיק מימוי ומבועוי ,היינו המסך, ומבועוי. העליון שהיה נמשך בו

כי ,שבהיותו מתוקן בה היה נבחן למבוע. ע היה קשור בו ונובע ממנו בלי הפסקפהש

,ולא אנגיד כד בקדמיתאועתה נפסק כל זה . םודשאינו נמשך ממנו האור העליון כמו מק

חרב בבית י, ד ונהר יחרב ויבש"ההבית ' אמא נק, ויבש בבית שני, ראשוןועל בית . בית שני ' והתבונה נקראשון

משום, כי בו נפסק הזווג, יחרבראשון יאמר וכיון שאין זווג . שהמבוע שהוא המסך נחרב

, נמצאת התבונה יבשה לגמרי,באמא עלאה .ויבש, כ על התבונה אומר"וע

:' וכודהוו מאב דבשמיא, מואב, ש"וז המקדשין הוא מאבא ' שורש המוחין דבכי

'א הנק"כלומר המאיר לז, שהוא האב שבשמים ת במקדש"ן לישסו"שאורותיו העלו זו, שמיםשהם . ןוא עלאין במקדש ראש"ולאו, שני

היינו בגין הפסקתבגיניה, נחרבו עתה ונחשכה וכל נהורין דהוו, השפע דגופא דעתיק יומין, כלומר, אתחשכוונהירין לישראל כלה

,מקדשין נחשכו' לא רק המוחין הגדולים דב

אלא

הקדמת ספר הזהר קד

וכל נהורין דהוו , יניהגואתחרבו ואשתציאו ב, דהוו מאב דבשמיאד: מואב . אתחשכו)רנהירין לישראל כלחו

כד האי נהר הוה, בזמנין קדמאין. ותו הוא ירד והכה את הארי) צווקרבנין לכפרא, דדבחין דבחין)ל, מין ישראל בשלימוהוו קיי, משיך מימוי לתתא

מסורת הזהר

.הסשב מד יא קמא ו" ב)ר

חלופי גרסאות

.'א בקדמיתא מאב וכוהא ד"נ, א דהוא" נד

.שזובחים זבחים וקרבנות לכפר על נפשותיהם) ל דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר ,בוין שהיו מאירים לישראל נחרראלא כלהו נהו

.ע"בידורות ואק "היינו אפילו האורות דודד ר יאהו. עודו :' וכוהוא ירד, ותו) צו

כשהנהר , בזמנים הראשונים.והכה את האריהיו ישראל , הזה היה מושך מימיו למטה

כי היו זובחים זבחים , נמצאים בשלימות ואז היתה יורדת, שותיהםפוקרבנות לכפר על נ

היו רואים ו, מלמעלה דמות של אריה אחד אוכל הקרבנות, אותו על המזבח רובץ על טרפו

,דהיינו המקטריגים, וכל הכלבים, כאיש גבור .לקטרג. ולא יצאו לחוץ, היו נחבאים מלפניוהאש של גבוה שהיה , ביאור הדברים

ל"אמרו ז, רבוץ על המזבח בבית המקדש שהיה שורף, אריהשהיה רבוץ כ) :יומא כא(

ש "וז, יבים עליוי מקר"את הקרבנות שב כד האי נהר הוה משיך, בזמנין קדמאין ,הוו קיימין ישראל בשלימו, מימוי לתתא

והאורות ,כי מטרם שנתבטלה הארת עתיק כנהר שמימיו, היו נמשכים לישראל, העליונים

הנה אז ,נמשכים ממעלה למטה בלי הפסקדדבחין דבחין . היו ישראל בכל שלימותם שעם הקרבנות, יהווקרבנין לכפרא על נפשי

ג העליון וון לז"היו מעלים מ, שהיו זובחים ,ונמשכו מיין דוכרין שהם המוחין, שעל המסך

נתקרבו בדבקות גדולה לאביהם ז"שעי, ברחו ונתרחקו מהם' וכל הקלי, שבשמים

כי התרחקות ,לכפרא על נפשייהוס "שה בדמיון, לכפרההקליפות מעל הנפשות נבחנת

י רחיצה "שע, ך בכתמיםבגד מוכתם ומלוכל כ"וע. מעבירים ומכפרים כל הכתמים מהבגד

ל לאביהם אשמקריבין את ישר, קרבנות 'נק וכיון שהיו על שלימותם והיו מעלים, שבשמים

ן עולה"היה המ, ר ליוצרם"ן רק לעשות נ"מ ששם אור החסדים והשפעה בסוד, עד הבינה

שהאריה שלחןונב, סדחשהוא שם ה, הארי )ב"ע' דף וי"דפו(

.ן שהעלו בני ישראל"ט והמ"הבינה קבל המע ן שלהם הוא בחינת טרף לבינה"וראו איך המ

החסדים של בינה נמשך בסוד רואו, עלאה, ףר על הטץברוי "והיה או, ן"המי על "או

.וכל אותואו, ן"המדהיינו ,הוא, וענין אכילת האריה את הקרבן

לחיזוקן העולה "הוא המ, כי עקרו של הקרבן ומכיון ששיעור. ל"ח כנ"המסך ולהעלאת או

ח שעולה מעל "י נמדד במדת האו"גודל או ן ומתגדל"י נזון מהמ"שהאו, הרי נבחן, המסך

בדוגמת בעל החיים שמתקיים, ומתקיים על ידווכן כל חיותו של . נות שאוכלוי המז"וגדל ע

שבהפסקתם, החי הגשמי תלויה במזונות שאוכל ח העולה"ור העליון תלוי באוכן הא, הוא מת .ח הוא מתבטל מתחתון"ובהפסק האו, מהמסך

נחית מלעילא דיוקנא דחד אריהש "וזאור הבינה הנמשך ממעלה למטה , דהיינו

דהיינו , בדיוקנא דאריההוא , י"בסוד או והוו חמאן ליה. בצורת השפעה כטבע הבינה

שראו את ג מדבחא רביץ על טרפיה"ע ח העולה" ורובץ תוך האוי שהוא מתלבש"האו

אכיל . ל"שהוא טרפו ומזונותיו כנ, מהקרבן י"שהוא אוכל וגדל ע, קרבנין כגבר תקיףאל רלפי שהיו ישכי , הקרבנות כאיש גבור

שהיא העלאת, היתה מדת ההשפעה, בשלימות כי, בגבורה גדולה ממטה למעלה, ח"ן ואו"מ

ת אח נמדדת במדת גדלה של הכ"קומת האו וזיע הדוחה האור העליון ממטההמסך ברתת

,ח"וכמדת גדלות קומתו של עליית האו. למעלהכ אם קומת "וע. י הנמשכת בו"כן קומת האו

שהאריה , נבחן, ח עולה בגבורה גדולה"האו בקומה זקופה אכיל קרבנין כגבר תקיף

.י הגבורה מתגדלת ועולה קומתו"כי ע, בגבורה דףכל זה בספרי פתיחה לחכמת הקבלה' עי( ).ד"אות י' ד

רין מוכל כלבין הוו מתטוזהו אמרו כי הקליפה של, מקמיה ולא נפקי לבר

הקבלה

קה הקדמת ספר הזהר

והוו תמאן ליה , אריה)ש מלעילא דיוקנא דחד ההוה נחית , וכדין, על נפשייהווכל כלבין הוו . אכיל קרבנין כגבר תקיף)ת, רביץ על טרפיהו, ג מדבחא"ע .ולא נפקי לבר, מקמיהזטמרין מת

וקטיל לההוא , איחו נחית לגו דרגין דלתתא, כיון דגרמו חוביןח) צז הוא .כביכול קטיל ליה, טרפיה כדבקדמיתא)מדלא בעא למיהב ליה , אריה

כיון דחמאת. רא בישאחלעינהא דסטרא א, לתוך הבור, הכה את הארי ודאי

מסורת הזהר: ז ק'ד ח"תק : לב' דח"ז סזב "א קצא ב" ב)ש י ויקרא רעט צו קכט"ד. רעה' דב"ח בהשמטות )ת

. סג:סב' א ד" תכז"תס ריח ח פנחקלח בלק תע

ותחלופי גרסא

.א קמיה" נז). ל"אה(ל " רביע כצו. א מעילא" נה).ל"אה(ל "כצ' כיון דגרמו חובין דישראל איהו וכוח

.לתת לו טרף שלו מהקרבנות) מ דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר ש בזוהר"כמ. מכונה בשם כלב, הקבלה לעצמה

משלי(ולעלוקה שתי בנות הב הב , על הכתובמרין הב לן עותרא אדצווחין ככלבא ו, )'ל

. אתידהב לן עותרא דעלמא , דעלמא הדין ואחיזתה מתחזקת, והיא הקליפה החזקה ביותר ה הצילה מחרב"בסו. ביותר כנגד אור היחידה

והיא , )ב"תהלים כ (מיד כלב יחידתינפשי . הנזכר דאכיל קרבניןהלעומת של האריה הוא כולו ,ס החסד"שה, כי כמו שהאריה

ל במדת "ש חז"כמ, להשפיע ולא לקבל כלום, )ה"אבות פ(שלי שלך ושלך שלך , החסיד

כן קליפת הכלב היא כולה לקבל ולא להשפיע שכל חסד, ש בחסידי אומות העולם"כמ. כלום

:). 'ב י"ב (לגרמייהו הוא דעבדין, עבדיןדכי בזמן , ש" וז.בקליפת כלב כי הם קשורין

, אריהוזכו לבחינת , שהיו ישראל שלמיםכל כלבין הוו הנה אז , אכיל קרבנין

כי העלו, מתטמרין מקמיה ולא נפקי לברשבזה נתנו כח למסך , בגבורה גדולהן"מ

העליון ממנו ולמעלה רשבמלכות לדחות האו ח"שמתוך כך נמצאה מדת האו, בגבורה גדולה

אכיל בסוד ,שהיתה בקומה גבוהה מאדגם אלו , ךלפיכו, קרבנין כגבר תקיף

כולן ברחו , הקליפות הקשות שהן הכלבים, ונסתתרו מפחד גבורתו של האריה ההוא

. לחוץאןלא יצאו ממחבוו

כיון שגרמו: 'וכוכיון דגרמו חובין ) צזוך המדרגות שלמטה הוא ירד לת,העונות

שלא רצה לתת כי משום. והרג אותו האריה ,שהרג אותו, כביכול, נחשב, טרפו כבתחילה לו ,לתוך הבור. הוא הכה את הארי, ודאיכ"ע

)ב"ע' י דף ו"דפו(

כיון שראה . היינו לעיניו של צד האחר הרעהתגבר ושלח כלב אחד , תו צד האחראות אז

במקום , בחמזהמעל , לאכול את הקרבנות ,שמואוריאל . ואותו האריה מה שמו. האריה

. ומה שמו של אותו הכלב. שפניו פני אריה ,כי בלאדן הוא אותיות בלאדם. בלאדן שמו

, כי אין הוא בכלל אדם. 'ןמתחלפת ב 'םשה .ופני כלב, אלא כלב

כי מתוך שנתבטלה בחינת המסכים. פירוש

וגם ישראל לתתא לא יכל, ל"ג כנ"ן ומס"מביה רשהיא מזונותיו של א, ן" מלהעלות עוד

והאור , ונפסק הזווג. )ל בדיבור הסמוך"כנ(ונבחן , נסתלקאריהה' בחי, העליון שהוא

כי הוא . אריה לההוא קטיל כאלו כביכול .נתעלה למעלה לשורשו ונעלם מהתחתונים

לעינהא דסטרא , לתוך הבור, ש"וז

,כי שורש הקבלה לעצמו הוא: אחרא בישאי "רש(בסוד העין רואה והלב חומד , בעינים

,בור' הקבלה הזו נק' ובחי . )שלח' סוף פ, )ז"בראשית ל(הוא בור ריק ואין בו מים כי

בסוד אין אני, שאין האור העליון נמשך לשם. )'סוטה ה(והוא יכולים לדור במדור אחד

הכה את הארי לתוך הבור לעינהאש "וז היתה לעיניהם כי הכאת הארי א בישא"דס

שהן בורות נשברות , בור' א הנק"הרעות דסוהם יצאו עתה ונגלו . אשר לא יכילו המים

ושדרת לחד . ממחבואיהם בשליטה גדולה כי הלעומת דאריה :כלבא למיכל קרבנין

הוא הכלב הצועק תמיד הב ,אכיל קרבנין . ל"כנ, הב

ש"וז

הקדמת ספר הזהר קו

. קרבנין)נ למיכל )ב כלבא )אתתקפת ושדרת לחד ההוא סטרא אחרא א, הכיומה שמיה דההוא . אנפי אריה)דדאנפוי , אוריאל)ג, ומה שמיה דההוא אריה)נ

.אלא כלבא ואנפי כלבא, אדם)עו בכלל ה דלאו אי)ה, בלאדן שמיה)ס. כלבאי דינא בן לעילא מעם דודינא את, ביומא דגרמו חובין, ביום השלג)ו) צח

בגין , אמאי, דא דינא עלאה, לא תירא לביתה משלג)ז ועל דא כתיב י עלאה ט .כ רזא דקרא"ע. ויכיל למיסבל אשא תקיפא, לבוש שנים)חכל ביתה ד

הכא רזא . איש מראה, והוא הכה את איש מצרי)ט, מה כתיב בתריה) צטאיחו אסתלק ומנע מנייהו, די בכל זמנא דישראל חבו, א לאודעאתדקרא א

הזהרסורת מ צו קלג בהר מג) י"ד. (רעח' דב"ח בהשמטות )א

:סב' א ד" תכז"תבלק תעט פנחס ריח תקכה תרפ צו קלב בהר מב)ב. יזק' דח"תק. פו' דח"ז

ותלופי גרסאח

א ועל דא כתיב בתריה והוא" ני. ג"א עלאה ל" נט .ג"עד מה כתיב ל, ומן לא תירא. הכה את איש מצרי

צו קכט)ד. ב נ קסז יתרו רלח צו קכט קלד בלק תעט" ב)ג: סב' א ד" תכז"תקכה ס ריח תחבלק תעט פנ)םש ()ח. דפקת חרא תויחי ) משלי לא ()ז). גכשמואל ב ()ו. מרא רבא שד ויקהל שפג א)ה. בלק תעט

.זלהלן קמ) ב כג"ש ()ט .גי תכד תרומה רלחוי .'ד ב"ויקהל רי' ג ב"ונשא קמ' דף ב' לה בע' ג ב"ולהלן רי' א א"בלק רי' ב פ"צו נ) נ דרך אמת

.'ד וכו"ב ג"ן מתחלפין באותיות א"ם והנו"ל אדם שאינו אדם ולא בצורת אדם והמב) ס .ל אדםב) ע

דטעין חמרי הסולם מאמר

, שמיה דההוא אריה אוריאל, ש"וז הוא ל"א סוד שם :דאנפוי אנפי אריה

שהוא אור, והאריה ההוא, ס ימין"שה, החסד אורמר הוכל, אל-אורי' נק,ל"כנסד חה

ס"שה ,ופניו אל הימין. ל"אהנמשך מהשם ה ופני אריה אל הימין לארבעתם"בסו, השפעה

.)'זקאל אחי(לאדן ב, שמיה דההוא כלבא ,ש"זו

:אלא כלבא, שמיה דלאו איהו בכלל אדם , בעת שיש בו מוחין מהבינהאדם' א נק"כי הזהבינה הוא וסוד . ה"מ' בגים"אדס "שה

ל אתם קרואים"כ אמרו ז"שע, ל"השפעה כנ ולא אומות העולם קרואים.)א"יבמות ס( אדם לגרמייהו הוא, משום דכל חסד דעבדין, אדם שהם בלאדןראנקכ "וע. :)ב י"ב(ין דעבד .'מתחלפת בנ' מכי אדם -לב וןנוטריק ביום :' וכוביום השלג ביומא) חצ שהדין נדון, ותביום שגרמו העונ, היינו. השלג

,כ כתוב"וע. למעלה מן בית הדין העליון ,ןוה דין העלישז, לא תירא לביתה משלג

משום שכל. אינה מתיראתלמה . המכונה שלג . יכלה לסבול אש חזקהכ"ע, ביתה לבוש שנים

.עד כאן הוא סוד הכתוב שלג' ר נקכגד הזנהדינין שכ. ושפיר

.בי דינא עלאהים שנמשכים מכ נבחנ"וע )ב"ע' י דף ו"דפו(

ודינין אלו קשים מאד ברישא אלא שנייחים ק בסיפא שהוא רכי אינם נמתקים , בסיפא, הדינין הללו אמרה הנוקבאדגנ וכ.הנוקבא

' בהרומז ל, )'ש ב"שה(מכוני באשישות ס ואש שלה, אש של מעלה שהיא הבינה, אשיות היא, אשיות אלו' ואז אחר שיש לה ב. עצמה

כי האש ,שלגדינין הקרים ממתקת את הד לא תירא לביתהש "וז. שלה מוציאה צינתם

דהיינו הדינין הקשים, משלג דא דינא עלאה בגין דכל, אמאי, דינא עלאה' דדכורא הנק

אשיות' ס ב"ה, שנים, ביתה לבוש שנים כ"ע, אשיות' ומשום שביתה לבוש בב, ל"הנ

השלג , ואדרבה, לא תירא לביתה משלגויכיל וזה אמרו , שיות שלהמתמתק תוך הא

שהשלג הזה עוזר , למיסבל אשא תקיפא ומשמיענו שעתה. לה לסבול את האשיות שלה

,ג"ן ודס"אחר שנתבטלו המסכים והזווגים דב חזרו הדינין דשלג, האשיות הללו' ונתבטלו ב מה כתיב בתריה, כ רזא דקרא"ע. לתוקפם

נגלה , ן עד כאבאמוהכי , רומזים בזה:'וכואבל המובא , י"ף ומיד אחר הזווג דעתיכ

.הוא מסובב ובא לאחר מכאן, ז"חבכתוב א מה כתוב :'כו ומה כתיב בתריה) צט. הכה את איש מצרי איש מראהאוהו. אחריו

שבכל פעם שחטאו, כאן בא סוד הכתוב להודיע ישראל

קז הקדמת ספר הזהר

,דא נהורא, את איש מצריהוא הכה. לוןכוכל נהורין דהוו נהירין , כל טבין ותאמרנה)ידכתיב . משה. ומאן איהו. דהוה נהיר לון לישראלמ דההוא נהורא ל

.ותמן אסתליק לנהורא עלאה, ותמן אתרבי, ותמן אתיליד', איש מצרי הצילנו וגו , איש האלהים)לא "כד, איש. ומראה ולא בחידות)כא "כד: איש מראה) ק דזכה לאנהגא דרגא דא בכל .' כבוד ה)ס, מראה )נ בעלה דההוא )מ, כביכול

.מה דלא זכי בר נש אתרא, רעותיה בארעא, מטה האלהים דהוא אתמסר בידיה)פדא . ביד המצרי חניתו )ע) קא

ודא איהו מטה דאתברי ערב שבת בין השמשות. האלהים בידי)פ ומטה )צא "כד

מסורת הזהר שלח קהוי) במדבר יב ()כ. בלשמות ר) שמות ב ()י

ט צו לו אחרי מות פח שצז שלח שי כיתרו שיג שוישב רפב ויחי ) דברים לג( )ל :לא' דח" תיז"ת

)מארי דביתיה ()מ . ואתחנן לאפזתקנט תרומה תק

ותלופי גרסאח

א דא הוא נהורא דהוה לון" נל). ל"אה(א ליה " נכ 'לישראל ומאן איהו איש מראה הכא רזא דקרא וגו

.הוהא " נמ). ל"אה(

ו מא רנ משפטים תכג תרומה רסג ויק"ג צ"א בחסשמות ) כלת משה(קודי רפד פ זא קמח ויחי תקנ"ב דז יתרו שיג שכח משפטים תכג פקודי תשכט פנחס קעט בא ר)נ. ב תשצב כי תצא טזננשא קצג פנחס ר

ומות קצ ש)פ. להלן קמט) ב כג"ש ()עי " ד:רנא' דא"ח בהשמטות )ס. לא' דח " תיז"תכי תצא צ ח"ז: צג' ס ד" תז"תשלח שטו ) י"ד. (רעב. רעא' דב"חבשלח צ תכד משמטים שעו שפג בהשמטות

: ל' דח"ז) י"ד. (רעב' דב"חא רסב משפטים שפו בהשמטות " ב)צ :ל' ד

.א"ז ע"בראשית מ) פ דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמרהטוב וכל כל ומנע מהם,הוא נסתלק, ישראל

הוא הכה את איש. שהיו מאירים להםהאורות אותו האור שהיה מאירדהיינו, זהו אור, מצרי

שכתוב עליו. משההוא. ומי הוא, להם לישראלכי שם . ' וגונוותאמרנה איש מצרי הציל

ושם נתעלה לאור , ושם גדל, לדנו במצרים .ןויעלה

, ממשאישוונת הכתוב על כאין . פירוש ,לים את האורכי ביטל והע, נהוראאלא על

דההוא נהורא, ש"וז. ונבחן כאלו קטיל יתיה :משה, דהוה נהיר לון לישראל ומאן איהו

שהוא ביטל את האור הגדול ההוא של, כלומר ,איש מצריומכנהו . אל ישראלמשההארת

דכתיב ,ושם נגדל, משום כי במצרים נולד) 'שמות ב(' וכו, ויגדל משה ויצא אל אחיו

לגאולת ישראל , ליוןושם זכה לאור הע .ממצרים

איש :' וכוא"איש מראה כד )קמראה ולא ו, ו כמו שאתה אומרינהי. מראה איש , הוא כמו שאתה אומראיש. בחידות

בעלה של אותו מראה כבוד , האלקים כביכולדרגה זו מה להנהיג ככי ז. שהיא מלכות. 'ה

.מה שלא זכה לזה איש אחר, בארץ בכל חפצו )ב"ע' וי דף "דפו(

רש בין משה לשאר פכי הה. ושפירוהיה , א"כי משה היה מרכבה לז, הנביאים

כ שאר"משא, א אל הנוקבא"בונה ומשפיע מהז והם מושפעים, הנביאים היו מרכבה לנוקבא

, כביכול, איש האלהיםש "וז. מן הנוקבא שהיא, שהוא הנוקבא, בעלה דההוא מראה

, שכינתאולמה נבחן לבעלה ד, 'כבוד ה' נק כי ,לאנהגא דרגא דאה כזדהוא משום

משפיע ווהיה בונה , א"הוא היה מרכבה לזמה , שהיא הנוקבא,אומנהיג את דרגא ד

כי יתר כל הנביאים, דלא זכי בר נש אחראוהנוקבא היתה משפעת , היו מרכבה לנוקבא

ומונהגים, ונמצאים הם תחתונים ממנה, אליהם לא זכה הרי ששום איש בעולם. על ידיה

.למדתו של משה

טה מ זו היא :וביד המצרי חנית) קא ,כמו שאתה אומר. שהוא נמסר בידו, האלקים

וזהו המטה שנברא ערב , ומטה האלקים בידי ,וחקוקה בו חקיקה קדושה, שבת בין השמשות

א"כש . הזה חטא בסלעובמטה. השם הקדוש ,ה"אמר לו הקב, ויך את הסלע במטהו פעמים

, ייךח, ה נתתי לך את המטה שלילא לז, משה .לא יהיה עוד בידך מכאן ולהלאה

רוביא

הקדמת ספר הזהר קח ויך את )שא " כד. בסלע)רהאי חב בו, חקוק ביה שמא קדישא גליפא קדישאו )ק

חייך , משה לא יהבית לך מטה דילי להאי: ה"ל קב"א. הסלע במטהו פעמים .האלא יהא בידך מכאן ולהל

יגזול את החנית מיד ו )א. בדינא קשיא, ירד אליו בשבטו )תמיד ) קב.ויהרגהו בחניתו. ולא הוה בידיה לעלמין, דמההיא שעתא אתמנע מניה. המצרי

מסורת הזהר :רעב' דב"ח בשלח תלא משפטים שפג בהשמטות )ר, )י"ד: (רעא' דב"ח בשלח צ תכד בהשמטות )ק : לח"זי "ד. רעב: רעא' דב"חבשלח תלא בהשמטות ) צור: (ל' דח"זפנחס תצח כי תצא ס , י"דא רסג כי תצא"ב) ב כג"ש ()ת. בשלח יחח"זפנחס תרצט ) י"ד. (רעב' דב"חבהשמטות ) במדבר כ ()ש

.משפטים שעו) שם ()א. עו

דטעין חמרי הסולם מאמר ס מיתוקה"ה, בין השמשות, ביאור הדברים

ין ח להבעד שאין, הגדול של המלכות בבינהכי בשבת עולה . או בינה, אם היא מלכות, בה

ש בין "עוב, ונעשית בינה, א"המלכות לאואבל גם , ממש אינה עוד בינה, השמשות

עשרת ס"וז. אינה ניכרת לבחינת מלכות שאז אין היכר, הדברים שנבראו בין השמשות

. אם מבינה אם ממלכות, בהם מאין מוצאםס "וז. כרכי גם בנוקבא עצמה אין אז הי

ומטעם זה, ש בין השמשות"המטה שנברא ע, וחקוק ביה שמא קדישא גליפא קדישא

,מורה על בחינת בינה, שמא קדישאחקיקה ד, גליפא קדישאו. הוששממנה נמשכה הקד

מורה על המלכות שהיא רק גליפא לקבל את החקיקות הללו היו כלולות' וב. שמא קדישא

מטעם, ל"במטה כמו בחינה אחת בלי היכר כנ כ היה"וע. ש בין השמשות"עשהוא נברא

ין רכחו יפה להמשיך להם לישראל כלהו נהו שהם סוד המשכת אורות, וכל הנסים והנפלאות

ועל ידו זכה משה לבינה . הבינה במלכות. איש האלהים בסוד כלת משה' יחלבו, עלאה

. על שם הבינהמטה האלהיםוהוא הנקרא ה המזדווג "דהוי 'ונית בסוד חוהיא הנקראת

.ת"עם הובסוד הבינה , צורוהנה המלכות נקראת

דהיינו , ן"והזווג הפנימי של זו. סלענקראת והנוקבא משמשת במאנין, א"בעת שעולה לאו

ונה הזווג דהכאה כמ, )ז"ל אות י"כנ(, אמדאן דהיינו "והזווג החיצון של זו. בשם דיבור

ס"וז. במקומם עצמם מכונה בשם זווג דהכאהה ש לו למר נאמ)ז"שמות י( חשבפרשת בשלכי . 'ים וכומ נו ויצאו ממוהכית בצור

אבל . ס מלכות שבה נוהגת הכאה" הצורה ודברתם אל נאמר )'במדבר כ(בפרשת חוקת

,כי הסלע שהוא במקום בינה', וכוהסלע

)ב"ע' י דף ו"דפו(

ס חטאו של "וז. דיבורמכונה הזווג בשם כי מלבד, פעמייםכי שמש במטה שלו , משה

ו ינוהי. סלעהכה גם ב, צורשהכה בו ב כי בו אינה נוהגתחב בסלעונמצא . פעמיים ).ו"ש בזהר תצא אות ע"כמ(. דיבורהכאה אלא

כי מתוך שמטה, ובהאי חב בסלעש "וז האלהים לא היה בו היכר אם הוא שייך למלכות

כ יצא לו לשמש עמו גם "ע, ל"או לבינה כנ ך את הסלע במטהו פעמיםא וי"כד. בסלע

,ה"אמר לו קב. ל"כנ. סלע ובצורדהיינו ב: משה לא יהבית לך מטה דילי להאי

לא נתתי לך המטה שלי שתשמש עמו גם .בבחינת הסלע

מיד וירד :' וגומיד וירד אליו) קב ויגזול את החנית. היינו בדין קשה. אליו בשבט היינו כי מאותה שעה נמנע ממנו. מיד המצרי

.ולא היה עוד בידו לעולם, שהוא החנית, ההמטשמשום אותו החטא , היינו. יתוחנויהרגהו ב

ולא , הוא מת, במטה ההואאת הסלעשהכה .ואור זה נמנע מישראל. נכנס לארץ הקדושה כל כאןיש לזכור , להבין הדברים

ה וטעם "ד ד"אות צ(המתבאר לעיל כי מכח הזווג הגדול דעתיק יומין, )הסתלקותו

ולא , ן לבדו"בא היה צריך להתבטל רק הלן עולה ונעשה "ואז היה תיכף הב, ג"סכלל ה

ן היו "ג והב"אלא מתוך שהס, ג לנצחיות"ס, ן"ג עם הב"דבוקים יחדיו נתבטל גם הס

. ש"ע' כ נחרבו בינתיים המקדשין וכו"שעתו הטעם נתבטלה גם הארת משה לבני אוומ

חיבורכי הוא עוד חטא ביותר בדבר ה, ישראל, את הסלעכי ה"ג ע"ס עם הן"הבשל בחינת

וירד אליו בשבט בדינא קשיאולכן . ל"כנ כי באמת, ג נעשה בדינא קשיא"כי ביטול הס

ן " הבוביטול, ן"יבור עם הבחאין לו שום ס הכתוב יודע"כי ז. אינו נוגע אליו כלל

כמביא

קט הקדמת ספר הזהר

ואתמנע , קדישאנולא עאל לארעא , תמ, א בההוא מטהחובא דמחעל ההוא .הורא דא מישראלנ

דאיהו נטיל , אלין שלשים שנה עלאין: הכי נכבדס . מן השלשים)ב) קג , ואל השלשה לא בא)ג, ואתקרבעומנייהו איהו הוה נטיל , ואנגיד לתתא, מנהון .ןיהו לא הוי אתי לגביהואו, ויהבי ליה ברעותא דלבא, ון הוו אתיאן לגביהנאי

וישימהו דוד אל)ד. וחושבנא דלהוןפג דלא עאל במניינא "ואע) קד

מסורת הזהר ).שם ()ד .רי א ויר)םש ()ג. ט ררא וי)שם( )ב

ותלופי גרסאח

ואתקריבע). ל"אה(ג " הכי לס. ג"א קדישא ל" ננ ).ל"הא(ל "א כצנחושבד פ). ל"אה(ל "כצ

דטעין חמרי הסולם מאמר ועתה, תוה בסבך עץ קרדוממביא למעלכ

תהלים(פתוחיה יחד בכשיל וכילפות יהלומון מת העלאת והמתקת המלכות חכי מ, )ד"ע

נעשה עתה כמו מביא , ועליתה אל הבינהג "סכי גם ה, קרדומותץלמעלה בסבך ע

ילפות כדהיינו בכשיל ו. נתבטל בגלל עליה זו ויגזול את החנית מיד המצריש "וז. יהלומון

עתא אתמנע מניה ולא הוה דמההיא ש כי החנית היה שייך באמת ,בידיה לעלמין

,לעלמיןכ נתבטלה הארתו "וע. ל"כנן "לבג "כ ונעשה ס"עצמו נתחדש אחן " הבכי

כ אין עוד ענין לשימוש המטה "וע, לנצחיותעל , ויהרגהו בחניתוש "וז. אהכה' בבחי

כי . תמההוא חובא דמחא בההוא מטה , סלעב ולא צור רק בלולא נזהר לשמש עמו, ן"ג מתבטלת עם הב"לא היתה בחינת הס

. ג"הס אלא עולה תכף לבחינת מתולא היה כי ארץ , ולא עאל לארעא קדישאש "וז

' כ נק"וע, ג"סאל הן " הבעליתס " הישראלהמאירים בינהדכי המוחין , ארעא קדישא, ובטרם גמר התיקון.קדשאז בה נקראים

, יש חורבנות וגלויותכ"ע, שיש עליות וירידות ג לנצחיות"ן בס"אבל בגמר התיקון ישאר הב

ולא תהיה יותר. כמבואר, ס ארץ ישראל"שה .שום גלות

מן השלשים: ' וגומן השלשים הכי) קג

, הם שלשים שנה עליונותואל, בדנכי כה, ומהם, שהוא היה לוקח מהן והמשיך למטה

. ואל השלשה לא בא. הוא היה לוקח והתקרב והוא, היו באים אליו ונותנים לו בחפץ לבהם

.לא בא אליהם .שלשיםנקראות , ד"ר שהן חב"ג. פירוש, ספירות שכל אחת נכללת מעשר' דהיינו ג

,שהן כלל המוחין המאירים בשתא אלפי שני )ב"ע' י דף ו"פוד(

הבאה מהזווג הגדול דעתיק בניהוונשמת י המקבץ מכל אלו הזווגים דשתא אלפ, יומין

, בקומה אחתרב פעלים ומקבצאל, שני בסודנמצא שהוא . ל"שהיא בניהו בן יהוידע כנ

.מקבל ומתכבד מכל אלו שלשים השנה העלאין ,דאיהו נטיל מנהון ואנגיד לתתאש "וז

ונמשכים, שנהשלשיםשהוא נוטל מהמוחין ד ומנייהו. בסוף כולם, לתתאאל הנשמה שלו

קומה כי כל ה, איהו הוה נטיל ואתקרב מהזווגים ץמה שלקח וקיבמיא רק השלו

ואל ז"ועכ. ל"כנ, בזה אחר זהאושלהם שב ,השלשה לא בא אינון הוו אתיאן לגביה

ואיהו לא הוי, ויהבי ליה ברעותא דלבא לו כל נופ שהם נת" כי אע,אתי לגביהון

ז הוא "עכ, ברעותא דלבאמעלתו הנשגבה .ז ולקבל עוד מהם"לא יכול לבא אצלם אח

כי מתוך ביטול המסך , ל"והוא מהטעם הנ לבלי רונשא, ג"סכ מסך ד"ן נתבטל לו ג"דב תוכ לא היה יכול לבא אצלם להעל"וע, מסך . ולקבל מהם עודן"מ

פ שלא"ואע: ' וכוג דלא עאל"ואע) קד וישימהו, עם כל זה, נכנס במנין וחשבון שלהם

,שלא נפרד מלוח לבו לעולם, דוד אל משמעתו ,ודוד שם לבו אלי. להם פירוד לעולםכי אין

חותתשבהמשום ש. לדוד שם לבו לא אוהו היא, שהלבנה עושה לשמש, והשירים והחסד

,וזה הוא. שיהיה מגורו עמו, אליהבזהמושכת .הו דוד אל משמעתומוישי

יא הש, דוד הוא בחינת המלכות. פירוש ג שלא"דאע, ואומר. ר"הרגל הרביעית של ג

,ר"לשים השנה העלאין שהן גיכול לבא אל ש שנתדבק, וישימהו דוד אל משמעתומ "מ

א מטעם והו .לעלמיןבו ולא זז מלוח לבו ,לה בווהשלמות שבמלכות מג ינתחל בכש

להיותו

הקדמת ספר הזהר קי

. לעלמין)צלית פרודא להון , לעלמין*) דלא אתפרש מלוחא דלביה )צ. משמעתוושירין ורחמין דסיהרא , בגין דתושבחן. לאו לדודו הדוד שם ליה לביה ואי

ודא איהו וישימהו. איהי משיכת ליה לגבה למהוי דיוריה בהדה, עביד לשמשא .דוד אל משמעתו

קמו , אדהכי והכי לא חמו ליה. נפלו רבי אלעזר ורבי אבא קמיה) קח .יתבו ובכו ולא יכילו למללא דא לדא. ותסתכלו לכל סטרין ולא חמו ליה

, ליןזודאי הא דתנינן דבכל ארחא דצדיקייא א, אמר רבי אבא, תר שעתאלבודאי. זכאין דההוא עלמא אתיאן לגביהון)הדאינון , ומילי דאורייתא בינייהו

מסורת הזהר

.ומרע ו מצ)ה ו "י ובעלה אומר לפעמים שאינן מתפרשין לעולם גם בדף שאחר זה ובדף ל"הנה גם כ) צ דרך אמתדלא מתפרשין לעלמין צדיק ' ב ב"וישב קפ' ובפר. מדיבור לא מתפרש לעלמיןדהא קול' א

כ"ק' ב ב"וירא קי' ז ב"אחרי מות ע', ל ב"פקודי ר' ד ב"קל' א א"תרומה קל' וצדק ובפרש "נראה דמאי דאמר דלא מתפרשן היינו בזמנא דלאו איהי בגלותא ע' ג א"חיי שרה קכ' ב

.'ט ב"תרומה קסוכן בפרשת ' א' שמות ט' וכן בפר

דטעין חמרי הסולם מאמר וג הגדול דעתיק יומין המשביתולהיותו מהז

ה בלע המות "בסו, ן"ל הקליפות מהשם בכ ).ש"ע, ה והענין הוא"ד ד"ל אות צ"כנ(. לנצח

דלא , ל" כנדוד שם ליה לביה, ש"וז

כי שלמותואתפרש מלוחא דלביה לעלמין לבו לא שם, ידעובניהו בן יה אבל .וב

כ "וע, ר" כי דוד הוא רגל רביעית לגלדודכן לא . ל"כנ, ר"כמו שלא יכול לקבל מן ג

.כ לא שם אליו לבו"וע. מדודהיה יכול לקבל ן "י המ"ע: ' וכודתושבחן ושירין

, א" מעלה אל ז,סיהראהנקראת , שהמלכות י תשבחות ושירים ורחמים"ע, שמשא' הנק

מת ה אליה את הארת נשכהיא נמצאת ממשישהיא שלמותה האחרונה , בניהו בן יהוידע

שיתדבק בה , למהוי דיוריה בהרה, ל"כנ .נצחל

' נפלו ר:' וכואלעזר' נפלו ר) קהך כך ו בת.על פניהם, אבא לפניו' אלעזר ור

, והסתכלו לכל הצדדיםו קמ. לא ראו אותו ולא יכלו לדבר זה כוישבו וב. ראו אותוולא

ודאי זהו , אבא' אמר ר, לאחר כך. עם זה בכל דרך שהצדיקים הולכיםשתמיד, שלמדנובאים אליהם הצדיקים ,ם תורה ביניהיודבר

ודאי זה. לגלות להם דברי תורה. מעולם ההוא שרב המנונא סבא בא אלינו מהעולםמה, הוא

)א"ע' דף ז*) ב "ע' י דף ו"דפו(

וטרם . לגלות לנו הדברים האלו, ההוא. ך לו ונעלם ממנוהל, קנו להכיר אותופשהסולא , החמוריםתוהיו רוצים להנהיג א, קמו, חדופ. וכולא הל, רצו להנהיגםושוב, הלכו

ועד היום קוראים למקום. ועזבו את החמורים .מקום החמורים, ההואכי לא יכלו לסבול את האור . ירושפ

שנגלה להם בעת גילוי הסודות , הגדול הזה בי אלעזרנפלו ר, ש"וז. ונפלו קמיה, הללו .'וכו

כיאדהכי והכי לא חמו ליה ,ש"וז האחר שזכו לקבל ממנו את מדרגתו הגדול

נעלם מהם תיכף ולא יכלו למצאו , והנשאהיתבו ובכו ולא יכלו ולפיכך . ולהשיגו עוד

שהיה צערם גדול וישבו למללא דא לדא .ובכו עד ולא יכלו לדבר זה עם זה

כי', וכודא הוא רב המנונא ,ש"וז

המנונא סבא בשהוא ר, עתה הכירו דרגתוולא כמו שחשבו לפני זה שהוא רק , בעצמו ).'עיין לעיל אות צ. ( דרב המנונא סבאבריה

ואנחו ' וכ וקמו והוו בעו למטען לחמרי הם סוד הכחות חמרי כי ה:לון לחמרי

שיוכלורב המנונא סבאשנתנה להם נשמת ה חי, ת הללוגו להשיג את המדרן" מלהעלות ס שהרכיבם על"שז. שהשיגו על ידו, יחידה

החמורים

קיא הקדמת סמר הזהר

,לגלאה לן מלין אלין, דא הוא רב המנונא סבא דאתי לגבן מההוא עלמאמרי ח בעו למטען לצקמי והוו . אזל ליה ואתכסי מינן, ועד לא נשתמודע ביה

הוו קראן , ועד יומא.דחילו ואנחו לון לחמרי, בעו למטען ולא אזלו, ולא אזלו .מריחדוך ד, לההוא אתר .' מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו)ו. פתח רבי אלעזר ואמר) קו

לאינון זכאין , ה למעבד גבי בני נשא"בא עלאה ויקירא דזמין קבטכמה הוא טובך לא . כד עאלין לההוא עלמא, חלי חטאה דמשתדלי באורייתאדעלאין

ודא איהו ענוגא דחיין . יביעוך זכר רב טוב)זיהו ומאן א, כתיב אלא רב טובך , ודאי איהוק. דאיהו זכר רב טובך, י עלמיןח )חדנגדין מעלמא דאתי לגבי

.' ורב טוב לבית ישראל וגו)טוכל רזין אתכלילו, כמתאחא אגליף רזא דכה, תו מה רב טובך) זק

מסורת הזהר .עיל צא ל)ח). תהלים קמה ()ז. לעיל לג) תהלים לא ()ו

.תרומה יז) סגהיעיש ()ט

לופי גרסאותח

).ל"אה(א ודא הוא " נק ).ל"אה(ל " בעאן כצצ

דטעין חמרי הסולם מאמר

אורח והלך לפניהם להאיר להם את החמורים ).ש"ע. ה נחתו"ה ד"ל אות פ"כנ(. הצדיקים

היו , תפקידו ונעלם מהםרועתה אחר שגמ, שלומוריםהחת ולרכב על ורוצים שוב לעל

בכדי לחזור, ן מחדש"כלומר שרצו להעלות מ בעו למטען ולא אזלואמנם . ולהשיגו שנית

כוח לא היו יכולים לקבל מהם שוב הכי עת כ יראו והניחו את החמורים"וע. ן"להעלאת מ

. מהםחבמקום ההוא שרב המנונא סבא פר דוך דחמריוסימנו את המקום ההוא בשם

שלא , על המאורעדהיינו, החמוריםמקום .יכלו עוד לשמש עמהם

' רפתח :' וכואלעזר' פתח ר) קו

מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, אלעזר ואמרכמה הוא הטוב העליון . )א"תהלים ל(' גוו

, ה לעשות לבני אדם"שעתיד הקב, והיקר לאותם הצדיקים העליונים יראי חטא העוסקים

לא, טובך. כשהם באים לעולם ההוא, רהובת זכר רב, היינו. ומי הוא, רב טובךכתוב אלא

יי עונג הנמשכים מעולם חטובך יביעו וזהו זכר רב נקראשהוא . י העולמיםחהבא אל

.'לבית ישראל וגוורב טוב והוא ודאי . טובך

מורה תמיד על בחינת, רבהמלה . פירוש רב כאןוכיון שהכתוב מדגיש לומר , גדלות עלהוא מורכ ה"ע, סתםטובך ולא טובך

כי עיקרו. ר"דהיינו מוחין דג, עינוגא דחיין )א"ע' י דף ז"דפו(

,ק" דומוחיןיים שלו הוא חשל הפרצוף וה, א כדי להחיות העולמות"המקובל מזווג דאו

דתוספת המענגים את מוחיןיש גם אמנם ךברב טו' והם הנק, ר"שהם מוחין דג, החיים

.ועינוגא דחיין למא דאתי לגבי חיידנגדין מע, ש"וזר שהם חכמה נמשכין " דגמוחין כי :עלמיןומתלבשים , עלמא דאתיהנקראת , מהבינה

'הנק, בלבוש יקר דחסדים הבא מזווג היסודות ומשם מגיעים המוחין אל הצדיקים, יןמחי על

.דחלי חטאה

,יש לפרש, עוד:' וכותו מה רב) קזוכל , שכאן נחקק סוד החכמה. מה רב טובך

כמו פירושו מה כי. דות נכללו כאןהסואילן רב , ו זהרב .)ט"לעיל אות י(, שלמדנו

משום שיש אילן אחר הקטן. א"שהוא ז. וחזק ומביאו. הוא רב, א"זוזה , דהיינו המלכות, ממנו

.קיעיםרברום השנוסף על זה שביאר את הכתוב . פירוש

,יש עוד להבין הכתוב, ר"על השגת המוחין דגוכל הסודות , פנימיות החכמהכי בו נרשמה

מורה, רזא דחכמתא: נכללו בפסוק הזה מורה על גמר כלל ,וכל רזין. על זווג עתיק

.התיקון

רב דא אילנא רב, ה כמא דאתמר"מ כמה דאתמר, ה היינו עלמא תתאה"מ, ותקיף

ל לעי

הקדמת ספר הזהר קיב

בגין דאית אילנא אחרא. ףב ותקי"דא אילנא ר: רבר. כמה דאתמר: ה" מ)י, הכא .ואעיל ליה ברום רקיעין, הוא רבשודא , זוטא מניהבגין : אשר צפנת ליראיך. אור דאתברי ביומא קדמאה)כדא : טובך) קח

מכון)נ דכתיב ת. עלאה)מ גן עדן )לדא : פעלת. דגניז ליה לצדיקייא בההוא עלמא . פעלת לחוסים בך)סודא הוא ' לשבתך פעלת ה

ורת הזהרמס

' דג"ח משפסים שצ פנחס תרמז תשנד בהשמטות )י חיי שרה)כ. לעיל ח. קיג: קיב' דח"תק) י"ד( :שו

רט מקץ רלג פקודי קפא צו קסו אמור ג פנחס רלב

חלופי גרסאות דכתיב מכוןת). ל"אה(א איהי " נש. ג"א רב ל" נר

).ל"אה(ל "וסים בך כצחכון לשבתך פעלת למ

ב ג ח קעח נח לה קמ לך צד קד וירא רמב רמח חיי שרה נה מקץ רלח ויחי רלג שד שמח" ב)ל .לעיל ב תלג א פח תרומה קעה רצז נד סוים כט ריח משפזות קעמש, י" ד: רסג'ד א"חות מטשבהתנה תרצג

)י"ד. (רעא' דב"חתקנז תתעח כי תשא נה ויקהל קפד רעב רצב שב שח שכט פקודי קסט ריב בהשמטות )י"ד. (שג' דג"ח אחרי מות רס רסד קדושים עה שלח קצא רלא בלק ריד שע וילך מג בהשמטות מצורע יא

מחירא רמג רוב קעח לך צד " ב)מ : פב: עט:גנ. נא :ומ .ג ל' בראשית תקמג דח"ז :יב. ז' דז"ת נחסבשלח שלב שלח לך פז פ וישב ק) וטשמות ()נ :.זמ :ומ ' דח"זקודי ריב קדושים עז פויקהל שיג

.ה יד פקודי ג אמור גמתרו) י"ד (.רסה. רסד' דא"חב קנ קעו בהשמטות "ב) תהלים לא ()ס .מזק

דטעין חמרי הסולם מאמראילנא רב מורה על רב. )'אות ח(לעיל ,ב"א בעת הלבשתו לפרצוף ע"היננו ז, ותקיף

'ונק, על שם החכמה,אילנא רב אז ארנקוא " שזאמנם בעת, מבחינת עצמו, תקיף

בגין ש "וז. סתםאילנא' נק, במקומו עצמושהוא , דאית אילנא אחרא זוטא מניה

, ודא הוא רב. כ אילן"ראת גנקה, המלכות ואעיל ליה, רב' ב נק"וכשמלביש לקומת ע

לרום א "ב מביא את הז" העברום רקיעין 'ב מטי עד הכתר הנק"כי רומיה דע. רקיעין

ף רצופב מלביש על " כי הערום רקיעיןלרום א "ב מעלה את הז"כ הע" וע.הכתר

.רקירין א הו,טובך ',וכו דא אור, טובך) קח

.של מעשה בראשית, האור שנברא ביום הראשוןבשביל שגנזו , וינהי, אשר צפנת ליראיך זהו גן עדן ,פעלת. אלצדיקים לעולם ההו

וזהו. ' הפעלתמכון לשבתך , שכתוב, העליון .פעלת לחוסים בך

הוא , אשוןרר שנברא ביום האו. פירוש שהיה אדם הראשון צופה בו מסוף ,האור

פעמים אור הנאמרים' ס ה"וה. העולם ועד סופולצדיקייא . ביום ראשון דמעשה בראשית

כי בעלמא דאתי היינו, בההוא עלמא האור הזה נגנז ביסודות שהם צדיק וצדק

ואלו צדיק וצדק, עלמא דאתי' א הנק"של או ומהם, שבהם זוני כח הגש"ע, יראיך' נק

)א"ע' י דף ז"דפו(

דא , פעלת. מתקבל האור הזה אל הצדיקיםאשר כי מקודם לכן כתוב :גן עדן עלאה

ו שהמוחין באים בלבוש יקר וש שפיר,צפנת. יםושדצדיק וצדק בגניזו מכוסים באלו הלב

פעולה היא שהמשמעות, פעלתוכאן כתוב יה מהכתובומביא רא, גלויה בלי הכיסוי האמור דהיינו פעולה שלמה'מכון לשבתך פעלת ה

גן עדן על רמנא פעלתודרש כי . וגלויהשהוא נפעל ויצא מכלל אלו המוחין , העליון

הנוהגים בכל שתא אלפי , הקודמים בכתובמה רב טובך ויהיה שיעור הכתוב . שני

לל כשהם המוחין ד, אשר צפנת ליראיךי " עפעלתאשר כל אלו , שתא אלפי שני

,לחוסים בך, הזווג הגדול דעתיק יומיןם שש, וןליעע ה"שממוחין אלו נפעל ויצא ג

', שרויים צדיקים גמורים החוסים בו ית אותן הנשמות דבניהו בן יהוידע ונייוה

, וג הגדול דעתיקזושזוכות לקבל מה, וכדומה. המקובץ מכל אלו המוחין דשתא אלפי שני

מות נקראשמקום מנוחתן של הנש. ודע. ל"כנ כ גן העדן"ג' הנק, ויש גן עדן הארץ. גן עדן

ויש גן עדן עליון ,ק"ו' יחוהוא ב, ןותחהתל הנשמות וכ. ע"ר של ג"שהוא בחינת גאלא ברישי ירחי , וןע התחת"שרויות רק בג

כ חוזרות " ואחוןע העלי"בתי עולות לגושאלא שיש יחידי סגולה שמקומם . למקומןראיתי , ש"ו אמר רועלי. וןע העלי"הוא בג

.בני עליה שהם מועטיםנגד

קיג הקדמת ספר הזהר

כל צדיקייא תמן קיימיד, גן עדן דלתתא)פדא , נגד בני אדם)ע) קט ודא איהו נגד, ודיוקנא דהאי עלמא)צ כגוונא, ברוחא דאתלבש בלבוש יקר

ירא ו באופרחי, וקיימי תמן. בני אדם דהאי עלמאד בההוא דיוקנא אבני אדם נהרי)קופרחי ואסתחיין בטלי , ע דלעילא"וסלקו לגו מתיבתא דרקיעא בההוא ג .אפרסמונא דכיא ונחתי ושראן לתתא

, כמלאכין עלאין ב ,ולזמנין אתחזון נגד בני אדם למעבד לון נסין) קי ולא זכינא לאסתכלא ולמנדע. כגוונא דחזינא השתא נהירו דבוצינא עלאה

.כמתא יתירחרזין ד

מסרת הזהר ,י"ד .רסד 'ד א"חטות מ בהשחעקב " ב)םש() ע

ויחי. ב ח לך צד וירא רמב רמח תד"ב) פ. פקודי ג קעח משפטים סז תרומה קעה תלד. שמות ב. קפט

י גרסאותפחלו א כמלאכין" נב. ג"א בההוא דיוקנא דבני אדם ל" נא

).ל"הא(ג "ל

:סה.: מז: מו: י' דח"ז ריב מצורע יא אחרי מות רס ויקהל רעא רצב שו שכה שלב פקודי. תקנז תרמא לך צה קה שמד ויחי שסח שמות קעז תרומה תלד תרמא) לבושא דהאי עלמא(ב ט נח קמג " ב)צ. צ: פב

. לעיל נח)ק .ויקהל שא

ימרעון חדט הסולם מאמר, ה זהו גן עדן שלמט:נגד בני אדם) קט

המתלבש חברו, שכל הצדיקים עומדים שם האפן והצורה שהיו בעולם כאותו,לבוש יקרב

באותה, דהייה, נגד בני אדם, וזה הוא. הזהועומדים . ם שבעולם הזהדצורה של בני א

ועולים לישיבת , משםים באויר חורפו, שםים חורפו. הרקיע באותו גן העדן של מעלה

, רסמון טהורפצים בטל נהרות אח ומתרשמה .וןע התחת"בג .ויורדים ושורים למטה

כי ההבדל העיקרי שיש , ביאור הדברים ,הן בפרצופין והן בנשמות, ת"ר ובין ז"בין גר יכולות לקבל אור החכמה כמות "כי ג, הוא

ואינן צריכות שתתלבש להן החכמה , שהוא ,ק"כ פרצופי ו"משא. בלבוש של אור חסדים

, ק"ון שעיקרן "ו הנשמות הנולדות מזכןומה זולת בדרך כח יכולות לקבל אור הנןהן אי

ע "דא ג ש" וז.התלבשותו באור החסדים דכל צדיקייא תמן קיימי ברוחא, דלתתא

כגוונא ודיוקנא , דאתלבש בלבוש יקר ,ע התחתון"כי כל הצדיקים שבג, דהאי עלמה

הרוחות שלהם מלובשות בלבוש יקר של אור י"שע, ז"כמו נשמות בני אדם שבעוה, החסדים

הן יכולות לעלות, אוירא' זה הנקלבוש יקר כ"ואח, ע העליון ולקבל משם אור החכמה"לג

וקיימיש "וז. ע התחתון"חוזרות למקומן לג ע התחתון"שעיקר מקומן הקבוע הוא בג, תמן

ופרחי באוירא וסלקו לגו מתיבתא שבכח האי, ע דלעילא"דרקיעא בההוא ג

שהוא אור החסדים הן פורחות ועולותאוירא )א"ע' י דף ז"דפו (

ופרחי ואסתחייןע העליון לקבל חכמה "לג כי אור החכמה, בטלי נהרי אפרסמונא דכיא

ג נהרי"יע מכונה בשם "שהן מקבלות שם בג שמןכי החכמה נקראת , דאפרסמונא דכיא

, ב נתיבות" מורה על חכמה דלג"יוהמסמר ונחתיכ " ואה)ה ועם"ל במראות הסולם ד"כנ(

שאינן יכולות לשהות, היינו דושראן לתתאלבוש ותיכף אחר קבלתן החכמה תוך , שם

,ן למקומוןע העלי"יורדות מג, ן שלההיקר ולפי שהן צריכות לקבל החכמה. תוןחע הת"לג

דוגמת נשמות בני אדם , תוך לבוש החסדיםנגד , כ הכתוב מכנה גם אותן"ע, ז"שבעוה

בההוא דיוקנא דבני אדם דהאיבני אדם באותה הצורה כמו בני אדם ןה כי,עלמאש החסדים וכי גם הן צריכות ללב, ז"שבעוה .כמותם

,ולפעמים: ' וכוולזמנין אתחזון נגד) קי

לעשת, נגד בני אדםנראים , הצדיקים האלו נוכעין שראי, כמלאכים עליונים, להם נסים

להסתכל נוולא זכי, עתה אור המאור העליון .רולדעת סודות החכמה יות

, הכוונה על נשמות יחידי הסגולה. שפירופ שמעלתן גבוהה כל "שאע, ע העליון"שבגתון ח התע"גילו הנשמות שבפעד שא, כך

ון אי,יהעולות אליהן ברישי ירחי ושבתף כולות לשהות שם אלא יורדות תיכי

ולזמנין אתחזון נגד בני אדםז "עכ, למקומן ז ומתראות"ע העליון לעוה"שהן יורדות מג

לבני

הקדמת ספר הזהר קיד

ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים )ר. פתח רבי אבא ואמר) קיא כי לא )שהואיל וכתיב , אמר, ג דמנוח לא הוה ידע מאי עבידתיה"אע, ראינו

ואנן חמינן וזכינן לנהורא . כ מות נמות"ובג, ודאי אנן חזינן, יראני האדם וחילאודעא לן , ה שדריה לגבן"דהא קב. בעלמא ונתקיים ג, דא דהוה אזיל בהדן .זכאה חולקנא, רזין דחכמתא דגלי

דאילנא דטורא דשרו ענפין . והוה נטי שמשא,אורטאזלו מטו לחד ) קיב שמעו חד קלא תקיפא דהוה, עד דהוי אזלי. אואמרי שירת, אד דא בא לאקשה

מסורת הזהר סזוירא ל ויחי ב ק) שמות לג ()ש). גשופטים י ()ר

ע"ת.: קטו' ט ד" תסז"תשמג בשלח תעו נשא קעא . מח'ד ח"ז : קלג'ד

ותחלופי גרסא ).ל"אה(א דאילני " נד). ל"אה(ל " ואתקיימנא כצג

).ל"אה(א לאתקשרא " נה

דטעין חמרי הסולם מאמר

כמו מלאכי עליון היורדים לפעמים, לבני אדם כגוונא דחזינא השתא נהירווהיינו . ז"לעוה

כמו שראה עתה האור של. דבוצינא עלאה שירד, דהיינו לרב המנונא סבא, המאור העליון

ע העליון ונגלה "אליהם מרום מעלתו מג .ז"לעיניהם בעוה

' על ב, נגד בני אדם המקרא שדורו ,ע התחתון"שמות שבגהנ על) א:משמעויותופעל להן , דיוקנא דבני אדםשיש להן

שיכלו לקבל, ןע העליו"האורות הנשגבים שבגשאז הן . תח ובשבתו"משם בדרך עליה בר

ע העליון"זוכות לקבל פניהן של הנשמות שבג ,נגד בני אדםדורש ) ב. ולירד שוב למקומן

ע העליון"שהנשמות האלו שבג, ז"ממש שבעוה ,םי מרוכמו מלאכ, ז"והעת לפעמים לויורד

.ונראות לעיני הצדיקיםע ולא זכינא לאסתכלא ולמנו, ש"וז

מתאונן על שתיכף :רזין דחכמתא יתיר ומהעת ההיא לא זכה להשיג, נעלם מהם

. עד הנהרזין דאורייתאעוד ויאמר מנוח :'וכו אבא' פתח ר )קיא

אף על . ונאל אשתו מות נמות כי אלקים ראיכי , שכתוב, פי שמנוח לא ידע מה מעשיו

,בכל זאת. הוא' לא ידע מנוח כי מלאך ה ואנו, כי לא יראנו האדם וחי,אמר כיון שכתוב

נחנו ראינו או. נמות ן מות כועל, אינו ודאיר ובכל זאת, וזכינו לאור הזה שהיה הולך אתנו

להודיע, ה שלחו אלינו"כי הקב, נתקיים בעולם .נואשרי חלק. ות החכמה שגילהד סונול

אל מנוח' שנראה מלאך הככי . פירוש צהר אשהרי ל, בו שלמהולא היתה השגת

תשאל, ש למה זה"כמ ,לגלות לו את שמו )א" ע'י דף ז"דפו(

ז פחד "ועכ, )ג"שופטים י(לשמי והוא פלאי )ג"שמות ל(. לא יראני האדם וחימהכתוב

,כי ידענו את שמו, ואנן זכינו להשגה השלמהואנו חיים וקיימים , רב המנונא סבעשהוא תבין שענין קבלת פניו של כאןומ. ז"בעוה

רב המנונא הוא בחינת הראני נאמדרגת שעל זה , ת"שבקש משה מהשי, את כבודך

לא תוכל לראות את פני, ת"אמר לו השיונמצא , )ג"שמות ל(ם וחי ד יראני אאכי ל

ועל זה אמרו . שהשגתם גדלה מהשגת משה ל נביא הוא דלא קם כמשה אבל חכם"חז

וכן חכם עדיף מנביא. )סוף ילקוט ראובני(קם ואנן חמינן ובזה שבחו את עצמם ).ב"ב י"ב(

, וזכינן לנהורא דא דהוה אזיל בהדן כי אנחנו זכינו לנהורא ונתקיים בעלמא ,לא יראני האדם וחידא שעליו נאמר ט "ס' ז תק"בתק' ועי(. ז"ואנחנו חיים בעוה

).ב"ו ע"דף קטהגיעו . הלכו:' וכואזלו מטו לחד) קיב ם ענפיהתחילו דופקי. כנטות השמש, להר אחד

בעוד . ואומרים שירה, האילן שבהר זה בזהזק שהיה חשהיו הולכים שמעו קול אחד

אותם הפזורים בין, בני אלקים קדושים, אומר ,אותם מאורות בני הישיבה, החיים בעולם הזה

.האספו למקומכם להשתעשע עם אדונכם בתורה . וישבו,ם עומדים במקומונשארו, הם פחדו, ס ההר"ה, הר אחדו לאבוהלכו . פירוש

ומי ' מי יעלה בהר ה, שעליו אמר דוד המלך וכשעלו ).ד"תהלים כ(יקום במקום קדשו .רומז שנסתלקו הארתם, על ההר העריב השמש

ובסוד , והענפים של האילנות קשקשו זה בזהבסוד , שמעו מהם שירה, שיחת האילנות

).ו"תהלים צ(הכתוב אז ירננו כל עצי יער ש"וז

קטו ספר הזהרהקדמת

אינון בוציני , תבדרו ביני חייא דהאי עלמאדאבני אלהין קדישין אינון , אמר דחילו .אתכנשו לדוכתייכו לאשתעשעא במאריכון באורייתא, מתיבתאובני

.אימו בדוכתייהו ויתביקאלין ו , רמאין)ר טנרין תקיפין פטישין )קואמר , אדהכי נפיק קלא כמלקדמין) קיג בההיא .ותכנשאעולו ו, אצטוונא)שי דגוונין מרקמא בציורין קאים על הא מאר

.שובר ארזים' קול ה)תוהוו אמרי , רב ותקיףזלנין ישעתא שמעו קל ענפי דא

ורת הזהרסמ .צו קיב) י"ד. (רעא' דב"חבהשמטות ) תהלים כט ()ת

חלופי גרסאות ל" רב ושליט ותקיף כצז). ל"אה(א מתיבתי " נו

).ל"הא(

ח גדולי הדור שמתו ומשתעשעים"תהורמז אל ' ט ב"רמים וכן משפטים ק' פי) ר. סלעים חזקים) ק דרך אמת .כסא והוא מושב גבוה לישב עליו השלטון) ש. ת מפיהם"בין החיים לשמוע ז

דטעין חמרי הסולם מאמר שמעו. פירוש', וכושמעו חד קלא, ש"וז

מקומםשישובו ל, קול חזק אומר להם דהיינו שירדו, ת ותורתו" בהשילאשתעשעא

,בני אלהין קדישיןוקורא אותה . מן ההר ,םאבל רמז לה, על שם מדרגתם הנשגבה

דאים לדור עמהם כז "שאין בני אדם שבעוהאינון דאתבדרו ביני וזה שרמז להם . יחד

ז"שאין בני העוה, כלומרחיי דהאי עלמא .זה את זהכי לא יוכלו לסבול , הולמים אותם

נפלה יראה ', וכודחילו אלין, ש"וז אלא קמו ישבו, מ לא ירדו מההר"ומ, עליהם .הזיזו עצמם ממקומם ולא

, בתוך זה:' וכואדהכי נפיק קלא) קיג, קיםז סלעים ח,ואמר ,ל כבתחילהויצא ק

המרוקם , בעל הצבעים הנה, פטישים רמים. הכנסו והאספו, עומד על העמוד, בציוריםשמעו קול ענפי האילנות גדול , שעהבאותה נפלו. שובר ארזים' קול ה, והיו אומרים. וחזק

ופחד גדול . על פניהם רבי אלעזר ורבי אבאולא שמעו , קמו בחפזון והלכו. נפל עליהם

פירושו אצטוונא. והלכו, יצאו מן ההר. מאומה .הוא על אסטוונא, כי תרגום של העמוד. עמוד

).ד" י-א"ב י"מ(

) ה קפו"ה ד"אות ק( כי לעיל .ושפיר

,למטען חמריכ לא יכלו "כי ע, נתבאר משום, ן"שלא יכלו להעלות עוד מ, שפירושו

שכבר גמר רב המנונא סבא את תפקידו שהיהח החמרין ככ נתבטל"וע, לו לסייע אותם

ולא יכלו לשמש עמהם עוד בכדי להעלות, שלו רולפיכך אמ. ן ולזכות לדרגין עלאין יותר"מ ולא זכינא לאסתכלא, אלעזר לעיל' ר

)א"ע' י דף ז"דפו(

ויש אמנם . ולמנדע רזין דחכמתא יתירלהבין הטעם מה ענין השגת המוחין לביטול

כי אחר שהשיגו, והענין הוא. ן"הכח לעלית משהיא גילוי נשמת בניהו בן , קומת היחידה

הנה קרה להם , סבא י רב המנונא"יהוידע עכי , שמת בניהו בן יהוידעכמו שנתבאר בנ

ן נתבטל עמו "אחר שנתבטל להם המסך דבכ לא יכלו עוד "וע ,ג"ד גם המסך דסחי

ל אות"כנ(. ואנחי להו לחמרי, ן"להעלות מ שכל ההפסק, ונתבאר שם. )ש"ה קמו ע"ה ד"ק

כדי להקנות להם, של הארת הגוף דעתיק היהז וא, ג"סכח לברר להם מחדש את מסך ד

תורו להעלחזואז י, ג"היות סלן " הבישוב .ש"וב מחיל אל חיל עשוילכו , ש מחדן"מ

זמן מ,אאב' רואלעזר ' והנה גם בר הספיקו, שהניחו החמורים ואזלי להם עד הנה

שיתברר להם , ל עד הנה"כל ההרפתקאות הנ ן להיות"ולהחזיר הב, ן מחדש"לעלית מ, כח, נפק קלא כמלקדמין ואמר, ש"וז. ג"ס

כי הקול ין פטישין רמאיןטנרין תקיפ ,רמז להם שהם סלעים חזקים ופטישים רמים, כי עמדו בכל הנסיונות הגדולים עד עתה

,סלעים חזקיםכניהם פוהם עצרו כח לעמוד ב עד שפיצצו אותם, גם גברו על כל המכשולים

וגרמו . כפטיש גדול היורד מרום גבוה למטההא מארי דגוונין מרקמא בציורין , בזה

מאריהנקראת , כי הבינה ,על אצטוונאקאים בהיותה עצמה בלי גוון כלל אלא כולהדגוונין אמנם כל בחינת הגוונין מתערין ,םרחמי

י עמידתם כסלע איתן " וע,ויוצאין הימנהעתה הבינה נתרקמה,מול כל אלו הנסיונות

ולפיכך מכנה את הבינה ,בציורין מחדש כי, מארי דגוונין מרקמא בציוריןבשם

קבלה

הקדמת ספר הזהר קטז

קאמו ט, גיא נפל עליהוס חודחילו , נפלו על אנפייהו רבי אלעזר ורבי אבא .נפקו מן טורא ואזלי. בבהילו ואזלו ולא שמעו מידי

חמו לרבי שמעון בן , כד מטו לבי רבי יוסי ברבי שמעון בן לקוניא) קידאי ארחא דנסין ואתין עלאין וד, אמר לון, חדי רבי שמעון) * .דוח, יוחאי תמןולבניהו בן יהוידע דקא משדר , וחמינא לכו, דאנא דמיכנא השתא, קא עברתון

ה "בארחא דא קב, ודאי. לאעטרא לכו, דחד סבאיא דעל י, לכו תרין עטריןכם עדיף ח ד)א, ר יוסי יאות אמרתון"א. דחמינא אנפייכו משניין, תו. הוה

. וסח עובדאכוי דאבוי כי בין ברא רבי אלעזר ושוי רישתא. מנביא

מסורת הזהר וישב צד שמות פד משפטים תכג צו קפה פנחס)א

.עה' ל ד" תז"תה פק

תורסאגי פחלו ושח ליהכ. א חדא" ני. א קמו" נט. א סגי" נח

).ל"אה(ל "עובדא כצ

דטעין חמרי הסולם מאמר שעליו יוצאות קומות, קבלה כח להתתקן במסך

קאים חדשות הנקראות ציורין והיא ומדרגותכי , או כסש פירוונאאצטו, נאוועל אצט

. עתה נתקנה הבינה בסוד הכסא כמקודם הגיעה העת שתכנסוואתכנשועולו : ולפיכך

.ניםפלמקומכם בקדש כמל בההיא שעתא שמעו קל ענפי דאילנין

שובר ' רב ותקיף והוו אמרי קול ה שבישר, יחד עם הקול, כלומר:ארזיםבר נתקן המסך של הבינה ובחינת כלהם ש

שמעו גם קול מענפי האילנות שאמרו, אהכס רומז )ט"תהלים כ( שובר ארזים' קול הכי כבר נשברו כל הארזים שהיו להם , להם

נפקי מן , ש"וז. למעצורים בדרכם לקודש כי עצרו עתה כח לצאת מההר ולעשות, טורא

.ניםפם בקודש כמלכילוה כשהגיעו לבית:'ו וכ לביכד מטו) קיד

ראו שם, יוסי ברבי שמעון בן לקוניא' ר' שמח ר. ושמחו, איחשמעון בן יו' את ר ודאי עברתם דרך של נסים, אמר להם. שמעון

וראיתי , כי עתה אני ישנתי. תות עליוניםאוושמשלח לכם , אתכם ואת בניהו בן יהוידע

. לעטר אתכם, על ידי זקן אחד, שתי עטרות כי אני רואה, עוד. ה" בדרך זה היה הקב,ודאי, ה אמרתםפי, ר יוסי"א. ניכם משוניםפאת

ושם ראשו, אלעזר' בא ר. שחכם עדיף מנביא .וספר לו את המעשה, שמעון' בין ברכי אביו ר

שזכו ) א:םניעני' זה רומז לב. רושיפ

שהם בחינת , ג"דסמחדש והשיגו המוחין ,)ה נחתו" דה"ל אות פ"כנ( דרבי אלעזר חמוי כי עתה נתחבר להם) ב. ל"י ברשב"ר' הנק

)ב"ע*) א "ע' י דף ז"דפו(

כי . ד בזווג דלא פסיקחב י" עם העג"הס רומזרבי שמעוןאביו של רבי אלעזר שהוא

יוסי' כד מטו לבי ר, ש"וז. ב"על מוחין דע ,ל חמו לרבי שמעון בן יוחאי תמן"ברשב

שלהם שבן "כי עתה זכו לבחינה הגדולה שהב גם בזווג דלא פסיק, ג ממש לנצחיות"להיות ס .ב"עם העדקא משדר לכון תרין עטרין , ש"וז

בניהו כי , מז להםר :על ידא דחד סבא, י רב המנונא סבא" שלח להם עידעובן יה

דהיינו , ידהדיחהם מוחין ) א,תרין עטריןבחינת ) ב, עצמובניהו בן יהוידעבחינת

, שים שהשיגו עתהג החד"ב ס"מוחין של ער גם הם נמשכו בכוחו של בניהו בן שא

זה ההמשך :רמז ואמר להם, כלומר. יהוידעשעל , של הנסיונות וההרפתקאות שהיו לכם

הלא גם הוא , ידיהם זכיתם למדרגה של עתה. המשכה ישרה מהאור הגדול של נשמתו

ם בניהו ה שלח לתרין עטרין שכ"ונמצא ע רווזה אמ. סבאי רב המנונא "ע בן יהוידע

אמר, כלומרהוה ה"ודאי בארחא דא קבשכל אלו הנפילות שארעו לכם אינם , להם עצמו הוביל אתכם ה"קבאלא , יםמגפו "ח

תו , ש"וז. אל מעלתכם הגבוהה של עתה נוסף על זה ,ןניישו מכחמינא אנפייד

אני רואה את פניכם מזהירות ביותר, שהשגתםה בו ואם הי, שהלכתםאורחא דא מכח ה

ודאי שלא הייתם זוכים לפנים, ו"איזה פגם ח .ה אתכםואמאירות כמו שאני ר

ר יוסי יאות אמריתון דחכם עדיף"אכ קרו להם כל " כי הם חשבו שע:מנביא

הני הרפתקאות משום שהזיחו דעתם על משה ,חכם עדיף מנביא, שחשבו על עצמם, רבינו

כי

קיז הקדמת ספר הזהר

האי קראל. שמעתי שמעך יראתי' ה)ב, אמר. שמעון ובכהדחיל רבי ) קטואמאי אקרי . א דאלישעדואתקיים על י, בשעתא דחמא מיתתיה, חבקוק אמר

ודא בריה דשונמיתמ. למועד הזה כעת חיה את חובקת בן)גבגין דכתיב . חבקוק .יו וישם פיו על פ)הדכתיב . וחד דאלישע, חד דאימיה, ותרין חבוקין הוו)ד. הוה

, דשבעין ותרין שמהן)ושמא גליפא , אשכחנא בספרא דשלמה מלכא) קטז בגין דאתוון דאלפא ביתא דאגליף ביה אבוי בקדמיתאנ. אגליף עלוי בתבין

ורת הזהרסמ

בשלח כב בהר מב אדרא רבא ז רמג) חבקוק ג) (ב) ב ד"מ ()ג. קל. קכב'דע " תז"תט כפנחס ש

.ר לאה בחבשלח י) דב "מ ()ה. בשלח כ)ד. יבחבשל משמטים שפחסבשלח ק) ב נהורין"ע(א מג " ב)ו

חלופי גרסאות

ודא הואמ). ל"אה(ל "האי קרא אמר חבקוק כצל ).ל"הא(ל "כצ' שונמית הוה ותו תרין וכודברה

).ל"אה(ל "ן כצגי ובנ

ט תרכחספנ חח אחרי מות שג שפח בהעלותך לו שלח לך רפסתרומה קח תתקיב תצוה כא פקודי ר ב"תכ: נ' א ד"תכ: כה' י ד"ת: כב' ו ד"ת.: י.: ח' בהקדמה דז"תתשיא ואתחנן סג כי תצא יז

:סא. מח' דח"ז: קמה' ו בהשמטות ד"ת: צב' ה ד"תנ. פו' א ד"תנ. סט' ד ד"תכ.: סז: סו . סד' ד . קכא.ג קי:יא ק: קג:קב: צח: צו.: צה: צדח"תק. עו: סח

ן חמרידטעי הסולם מאמר

אנן חמינן וזכינן לנהורא דא כי אמרו ' עי(. דהוה אזיל בהדן ונתקיים בעלמא

יאות, י"ז נחם אותם ר" וע)א"לעיל אות קי . כנים דבריכםן דחכם עדיף מנביאואמרת' פחד ר:'כו ודחיל רבי שמעון) קטו

.שמעתי שמעך יראתי' ה, אמר, שמעון ובכה, תובשעה שראה מית, מקרא זה אמר חבקוק

למה נקרא . ואת התחיה שלו על ידי אלישעלמועד הזה כעת , תובכהוא בשביל ש. חבקוק

היה בנו של, חבקוק, כי זה. בןחובקתחיה את , אחד של אמו, ני חבוקים היווש. השונמית

.וישם פיו על פיו, שכתוב, ואחד של אלישע איך, דלכאורה יש לשאול, ביאור הדברים

ך לשונמית בברכתויתכן שאלישע הנביא ימשי כי אלישע, והענין הוא. זרע שאינו של קיימא

. הנביא היה גדול מכל הנביאים לבר ממשה והוא זכה לבחינת. )'ש הזוהר בשלח אות ב"כמ(

ן שלהן היה כבר"שהב, ע העליון"הנשמות מג ולפיכך. ל"בתכלית הטהרה והשלמות כמו לע

בעת שהמשיך לה הבן לא נזהר לקשרו בעלמא וקשר ,את חובקת בן כי אמר לה ,ארדדכו

ומתוך , החבוק בסטרא דנוקבא לבדהתא ,א"ן קרובה לקליפות וס"שהנוקבא שהיא הב

ונמצא שסבת המיתה. א ומת"כ נאחז בו הס"ע ,אינה אלא מטעם רוממותו הנשגבה של הנביא

מכל אחיזת ' נקשלו עצמו כברן " הבלהיות מלכים(וזה שהתפלא הנביא , א והמיתה"הס. העלים ממני ולא הגיד לי' וה)ז"כ' ד' ב

עלותהילו לפכלומר שלא היה לו מקום א )ב"ע' י דף ז"דפו(

מת חעל דעתו שיתכן שתארע בו מיתה מולפיכך היה צריך . ן לבדו"התקשרותו בב

לחזור ולהחיותו ולקשרו בעלמא עלאה בסוד .תחית המתים כמו שיתבאר לפנינו

הולד הוא כי עצם, וסוד החיבוק הוא ,ס חכמה"שה, .)נדה לא(שמאבא , הלובן שבו

ס"וה, כנודע, החכמה נקראת בשם לובןכי אמנם ).ד"תהלים ק(כולם בחכמה עשית

אין מציאות לחכמה כי , חסדים צריךושללבצריכים לבחינת כ "וע. בלי לבוש חסדים

המסך הממשיך חסדים ס"שה ,מאהאודם דאבוק של י החי"ונבחן שע. להלביש החכמה

ש "זו. החסדים לחכמה נמשך ומתקיים הולד החיבוק ,רלומכ ודא בריה דשונמית הוה

היה , שנעשה על הולד, הזה דחסדים בחכמהן "דהיינו מסטרא דב, כולו מאמו השונמית

.בלבד חד דאימיה, ותרין חבוקין הוו, ש"וז

היה ,תו כי בעת שהחיה או:וחד דאלישעונמצא , דשממשיך לו בחינת לובן ואודם מחשתרין הרי , שאלישע עשה לו חיבוק שני

.חד דאימיה וחד דאלישע, היו לוחיבוקין

:' וכואשכחנא בספרא דשלמה) קטז שהשם החקוק, מצאתי בספרו של שלמה המלך

, עליואלישעחקק , שבעים ושנים שמות של שכל מלה מצורפת משלש. במלים, על חבקוק ג"ת קעש בזהר פרשת בשלח או"כמ(, אותיות

תיות האלף או משום ש)ש"בציור האחרון ע , כשמתוו ממנח פר,קק בו אביו בתחילהחבית ש

ועתה

הקדמת ספר הזהר יחק

אגליף ביה כל אינון אתוון , חבק ליהסוהשתא דאלישע . פרחו מניה, כד מית מאתן)זאינון , ואתוון דאילין שבעין ותרין שמהן גליפין. דשבעין ותרין שמהן

.ון אתוריתסוש וןבגין לקיימא ליה באתו, ברוחיה אלישעעוכלהו אתוון אגליף ) קיז

אשלים, שמא דאשלים לכל סטריןפ. חבקוק)תוקרא ליה , דשבעין ותרין שמהן

ורת הזהרסמ ו"ות תט בהשת:זס' ב ד"תכ. י ד כה" תז"ת )ז

:יג ק: צח'ד ח"תק : קמה'ד

י גרסאותפלוח שמאפ. א בדיבורא" נע). ל"אה(ל " חביק כצס

).ל"אה( ל"שלים כצ דא

.ו"גימטריא רי) ת דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר חקק בו כל אלו, יבק אותוחועתה שאלישע

והאותיות החקוקות של. ב שמות"האותיות שבעהם מאתים ושש עשרה , ב שמות"אלו ע .אותיות בכל שם' דהיינו ג. אותיות

,מהן נבנה הולדכי האותיות ש. פירוש והם בחינת הארת החכמה , אותיותו"ריהן

ן הולד שיש בו חועז נב. ת"הנמשכת מישסו דהיינו אור ה"ראי' אותיות שהן בגיו"רי

ובעת הגדלות שמקבל . חכמהואהעינים שהו "א ורי"לבוש דחסדים מעלמא עלאה מאו

,ב תבין"עאז נקרא בשם , מתלבשות בהם, ות בתיבה אחתאותיות מהן מתחבר' שכל ג

ובעת שאין לו חסדים .ב תבין"עוהן ן חהוא נב, להתלבשות רק מעלמא תתאה

כלומר, ב דכורא"וכשמשיג הע, ו אתוון"ריל כל ברות אזחמת, את החסדים מעלמא עלאה

וזה ,ב"ע שם ס"וה, תחותיות לתיבה אא' גב שמהן אגליף "שמא גליפא דעאמרו

בן כי אלישע בעת שהחיה אתעלוי בתבין ב תבין"עקק בו ח, בקוקחשהוא , השונמית

כי המשיך בו החסדים דעלמא, ו אתוון"רימהמסדרין את , דכוראב"עהנקרא , עלאה בתיקון קוין של שלש שלש ו אתוון"ריוכשהאותיות מתלבשות , תיות בכל תיבהאו

שהוא מוחין דחכמה ,ב"ע שם ס"בהן האבל מקודם לכן בעת שלא היה לו . בשלמות

עדיין הם חסרי הצירוף, החסדים דנוקבאאלאשאין בהם תבין , כלומר,ב תבין"עשל

ונקרא יק , דהיינו כלים להתלבשות חכמה יש בהם יןידכי ע, אותיות לבדו"ריבשם

כ לא יכלו המוחין דחכמה " וע.א"אחיזה לס .להתלבש שם

כי אלו', וכוב"בגין דאתוון דא, ש"וזעת לידתו שהיו לו לחבקוק מו אתוון"רי

ךכיפ בשעת המיתה ולמניה ונסתלקו פרחו

)ב"ע" י דף ז"דפו(

ב "ו אתוון וע"היה צריך להמשיך לו ריוכלהו אתוון אגליף ש "וז, דשחשמהן מ

בגין לקיימא ליה באתוון, ברוחיה אלישע ו"היה צריך לחקוק בו ריכי , ב שמהן"דע

ב "לעאתוון ו "בכדי לצרף רי, דשחאתוון מ נעשים זשא, החסדים העליוניםי "ע, תבין

.ב שמהן"על

וכל:' וכווכלהו אתוון אגליף) קיז ,של חבקוקברוחו , האותיות האלו חקק אלישע

.ב שמות"בשביל להחיות אותו באותיות של ע ומרמזשהוא שם המשלים . וקרא אותו חבקוק

ומרמז על שניכי משלים , לכל הצדדיםלסוד ומרמזומשלים, כמו שאמרתי, חבוקים

,של השם הקדוש, מאתים ושש עשרה אותיות שמהם, מאתים ושש עשרה' כי חבקוק בגי

תיבות החיהב"בע. ל"ב שמות כנ"נצטרפו עו פ כל גוהחיה אותיות ו"וברי, וחורוהשיב .חבקוקכ נקרא "וע. על קיומו

,חבוקין' ברה על ו מחבקוקכי . ירושפ

,ו"רי' בגיחבקוקגם , אשלים לחבוקיןוהיינו ד והביאור, ו אתוון"אשלים לרזא דריוהיינו ,ו אתוון"רזא דריכמה נקראת החכי , הוא

דהיינו להתלבשות , אמנם צריכים לחבוקן שהיה מסטרא וובחבוק הראש, ל"דים כנחס

עוד לא היתה החכמה יכולה להתגלות, דאמיהיזה חא היתה לה א"כי הס, ו אתוון"ריב

שיך המאלישעאלא עתה ש, דאמיהבאודם ,א"דאו, בוק מחסדים דעלמא עלאהחלו

ומוחין דחכמה נתלבשו, נצטרפו האתוון לתביןכי בחסדים דעלמא עלאה , בתבין בקביעות

מורה , חבקוקוהשם . א"יזה עוד לסחאין אועל , דאמיה חבוק שהוא על חבוקין' בעל

כל נשלם מוהוא, אלישעחבוק הנוסף בו מ

סטרין

קיט מת ספר הזהרדהק

. דמאתן ושיתסר אתוון דשמא קדישאקואשלים לרזא , כדאתמרצ, לחבוקיןועל דא , ובאתוון אתקיים כל גופיה על קיומיה, בתבין אתקיים לאהדרא רוחיה

. אקרי חבקוק שמענא מה דהוה לי דאטעימנא, שמעתי שמעך יראתי' ואיהו אמר ה) קיח

פעלך דעבדת' ה)חאמר שרא למתבע רחמין על נפשיה ו. ודחילנא, מההוא עלמאשנים) טן דאתקשר באינוןאוכל מ. חייו, כמו, יהון חייהורלי בקרב שנים

מסורת הזהר

אדרא)ט. בשלח כג אדרא רבא רמו) חבקוק ג ()ח

.רבא רמו

ותחלופי גרסא

'ר גסא דמאתן ושית" נק). ל"אה( כמה דאתמר צ ).ל"אה(ל " יהון חייו יחייהו כמו חייו כצר. 'אתוון וכו

דטעין חמרי הסולם מאמר והן מחסדים, הן מחכמה בכל השלמות, סטרין

ואשלים, אשלים לחבוקיןש "וז, בכל השלמותהחסדים הםן חבוקי,ו אתוון"לרזא דרי

.הוא החכמה ו"רזא דריו, א"דאו ,בתבין אתקיימא לאהדרא רוחיה, ש"וז

:ובאתוון אתקיים כל גופיה על קיומיה י" נעשו עו אתוון"ריצטרפו מכי התבין שנ

י החבוק הזה " שע,אלישעשל ' הבחבוקהשהם המשכת החסדים מעלמא , חזר לתחיה

.א שהוא המיתה"שאין שם אחיזה לס, עלאה, מהחכנתקיימה בו הו אתוון "רזא דריוב

כי מוחין , שהיא קיום כל גופו על קיומודחכמה משלימים את הגוף בכל השלמות

.הרצויה שהיו לו אתווןו "הרי רי, ויש לשאול

כ למה"וא, בעת המיתהפרחו מניהמלידתו הרי החבוקחבוקין' ב על שם חבקוקנקרא

ואין בו אלא, פרח מניה בעת המיתהדאמיה כי באמת, והענין הוא. אלישעהחבוק של

בעת תחיתו שום דבר אלישעלא המשיך בו שהמשיך לו מאמא חבוקחדש מלבד בחינת ה

אבל , בה סוד תחית המתיםש, ג"אה סעל ,ן" מבדאמיה גם בחינת החבוק ו אתוון"רי

ו "והן אותן רי, ק חזרו לתחיהרהנה הן כ היה כולו"דאל, מבעת שנולד, ן"ובחינת הב

. מר בו ענין תהיהונשמה חדשה ולא יתכן ל כי, ממשחבוקין' בונמצא שיש לו עתה

,ס"אלא ה, חזר לתחיה דאמיהגם חבוק ראשון ן הוא"וכיון שהב, ג"עלה והלביש הסן "שהב

כ נבחנים החסדים שהם "ע, ג"סבמקום הא שהוא "ואין בהם אחיזה לס, עלאהאמעלמ .חבוקין' ב על שם חבקוקכ נקרא "וע. המיתה והוא אמר: ' וכו'ואיהו אמר ה) קיח

שמעתי מה, שפירושו. שמעתי שמעך יראתי' ה )ב"ע' י דף ז"דפו(

בעת, דהיינו, ם ההואשטעמתי מעול, שהיה לי . ויראתי,ומקודם שהחיה אותו אלישע, מיתתו

' ה, ואמר, התחיל לבקש רחמים על נפשו כי, חייו יהיו בקרב שנים שעשית לי פעלךוכל מי שמתקשר . כמו חייופירושו ,חייהו

, שהן ספירות דעתיקת ובאלו שנים קדמוני ,בקרב שנים תודיע. מתקשרים בו החיים

חיים לאותה מדרגה שאין בה להשפיע נוהיי שהיא מלכות דמלכות כי תודיע פירושו, חיים

.תשפיע

, שהיראה שלו היא מהזמן שעבר. פירושכי כבר נעשה שלם מכל סטרין ולא שייכת

אלא שהיראה שלו היא מהזמן, בו עתה יראהה דהוה לו בעת שנפטר מנו מידהי, רשעב

שמענא מה דהוה לי ש "וז. מהעולם דהיינו לאחר, ההוא עלמאדאטעימנא מ

ומשם. אלישעומקודם שהחיה אותו , פטירתו ממשיך גם עתה יראה שתהיה לו לבחינת

שרא למתבע רחמיןש "וז. ן"מסך להעלות מ ,דהיינו בכח היראה מהזמן שעבר, על נפשיה

בקשת רחמים ס" שה,ן"התחיל להעלות מ .על עצמו

בסוד אחר , וכן הוא סוד המסך שלעתיד

כי אז יהיה כבר , ג"סוב להיות שין "שהב ולא יהיה שום, )ה"ישעיה כ( בלע המות לנצח

כח שיתכן ליראה ולהחזיק עצמו בטהרה ,וכל בחינת היראה, ולהשמר מאיזו אחיזה

שמשימותיו ישארו. תהיה אז מכח הזמן שעברוהענין הזה . ג"ן גם אחד שנעשה לס"בב

.כי אין תיקון המסך בלי יראה, הכרח הואוש רש את הד"ה אמר להם רז הסוד העלו

ללמדם שגם הם יקבלו יראה , חבקוקהזה ד ,תין עלאין דעברו ביהואמהאי אורחא דנסין

ינו דהי

הקדמת ספר הזהר קכ

בה ת לההוא דרגא דלית ש, בקרב שנים תודיע. חיין אתקשרו ביה, קדמוניות .חיין כלל. ה"נא דחילנא לקבמה דשמעמאוף אנא , בכה רבי שמעון ואמר) קיט

זכיתון, ומה רב המנונא סבא נהירו דאורייתא, ואמר, זקיף ידוי על רישיה ,וחמא ליה מעקר טורין, נפל על אנפוי. ולא זכינא ביה, אתון למחמי אפין באפין

תהון)א, בההוא עלמא, רבי: אמר ליה. מנהיר שרגין בהיכלא דמלכא משיחא

חלופי גרסאות .ג"א בה ל" נת). ל"אה (אא ההו" נש

.ב"תהיו שכנים וחברים בעוה) א דרך אמת

דטעין חמרי הסולם מאמר

שהשתמש, דהיינו כמו חבקוק לפי מדרגתו .ביראה הזו

פעלך דעבדת לי בקרב שנים , ש"וז, שניםבחינות ' כי היו לו ב:יהון חייהו

לאחר ששב שניםו, מקודם מיתתושנים, האמת בעולם רטנפ שביניהם היה ,לתחיה

שהם , ועל הזמן ההוא שהיה בההוא עלמא שעשיתפעלך, אומר, שניםה' בחי' בבקרב

רי שאני זוכ"ר עמלוכ ,יהון חייהולי בהם אני מתקשר בקרב השנים זמן מיתתי ש

שבהם החיה אותי, ים של עלמא עלאהיבח שמענא מה. )ש לעיל בסמוך"כמ(, אלישע

דהוה לי דאטעימגא מההוא עלמא ודחילנא .ש"ע

,שנים קדמוניותת דעתיק נקראות "והנה הזוהוא מבחינת מה שהמלכות דאדם קדמון

', מצמצום אקדמוניותוהן , מתלבשת בהןאירות בשתא מוהן אינן . כמו אדם קדמון

כי בשתא , אלא בגמר התיקון, י שניפאלת דעתיק מבחינת "מאירות ז, אלפי שני

,זעירא דהבראם' בסוד ה', התיקון דצמצום במיתתו טהרה אותו , חבקוקאמנם . כנודע

כ זכה לאתקשר"וע, לגמרי כמו בגמר התיקון דעתיק בכח החבוק שנים קדמוניותבאינון

ש " וז.אלישעית המתים שזכה על ידי חות דהיינו הטהרה, פעלך דעבדת לי בקרב שנים

, בעת מיתתובקרב שניםוהיראה שזכה שריזכה להתק, שמכח היראה הזו, יהון חיינו

שהחיים , דעתיקשנים קדמוניותבאינון וכל מאן ש "וז. האלו הם חיים נצחיים

דאתקשר באינון שנים קדמאיות חיין . ים לנצחחי כי נקשרו בו האתקשרו ביה

לההוא דרגא, בקרב שנים תודיעש "וז )ב"ע' ז י דף"דפו(

כהי הטהרה שז"כי ע, דלית בה חיין כלל , השלםנון את תיקו"בבסבת מיתתו קבל ה

ז וא, ל" בעת מיתתו כנג"סשה נעשעלה ו שהוא, נמצא לההיא דרגא דלית בה חיין כלל

שאין בשבילה שום זווג ,ותהמלכות דמלכ ,)ה חד"ג ד"ל אות מ"כנ(קודם גמר התיקון . ההיא החיים שלהדרגאהנה עתה מקבל גם ה

ש " בכה ר:'וכו בכה רבי שמעון) קיט . ששמעתיה ממה"אף אני יראתי מהקב. ואמר

המנונא ' והרי ר, ואמר,ונשא ידיו על ראשנים פ אתם זכיתם לראותו ,סבא אור התורה

אה רו. ניופל על פנ. ואני לא זכיתי בו,םבפני ומדליק נרות בהיכל מלך ,םאותו עוקר הרי

בעולם ההוא תהיו , רבי, אמר לו. המשיחמיום . ה"ני הקבפל תושכנים לראשי הישיב

'ורא לרבי אלעזר בנו ולרהיה ק, והלאהההוא כי ראיתי אלקים , מו שכתובכ .פניאל ,אאב .נים אל פניםפ

שגם הוא משמש, שיבח את עצמו. פירוש

דהיינו , באותה היראה של חבקוק הנביא ה"בסו, מהזמן שעבר, ממה דשמענאמבחינת

ש לעיל בסמוך"כמ( שמעתי שמעך יראתי .)ש"ה שמענא מה דהוה לי ע'בד

נים ככבר מו, המלך המשיחוהנה בהיכל ומזומנים כל התיקונים הצריכים להתגלות

אף , בגמר התיקון עם ביאת המלך המשיחואלו הנשמות שבהיכל . רפרט קטן לא יחס

הן כל אלה שכבר זכו לגמר , המלך המשיח ש"וז. התיקון מבחינת שורש נשמתם עצמם

וחמא ליה מעקר טורין מנחיר שרגין רב המנונאי כ,בהיכלא דמלכא משיחא

הוא מארי דתקונים הללו שבהיכל סבא בסוד, א" דסלעקר טוריןדהיינו , המשיח

שנדמה

קכא הקדמת ספר הזהר

אלעזר בריה ' קרי לר)יהוה , מההוא יומא. ה"קמי קב, שבבין מארי אולפנין . כי ראיתי אלהים פנים אל פנים)לא "כד, אל" פני)כולרבי אבא

נקודין' מאמר ב

שכל טוב לכל ' ראשית חכמה יראת ה)מ, רבי חייא פתח, בראשית) קבהאי קרא הכי מבעי ליה סוף , ראשית חכמה. עושיהם תהלתו עומדת לעד

אלא איהי ראשית לעאלא ב. סוף חכמה איהי' ת הא בגין דירא', חכמה יראת הי ודא', זה השער לה)ס. פתחו לי שערי צדק)נד "הח, לגו דרגא דחכמתא עלאה

דאיהי עלאה ה. למלכא עלאה. ייעול לעלמיןדלא , ייעול בהאי תרעאגדאי לא .ועביר ליה תרעין אלין על אלין, וטמיר וגניזו

מסורת הזהר

).בראשית לב ()ל. ויחי יב פנחס תפב)כ. להלן קמו)י טותמשפטים תקג בהשמלהלן קפט ) תהלים קיא ()מ ושים יב בהר יאחרי מות ד קד) י"ד. (רעא' דב"ח) חתהלים קי( )נ : קיג'ד ט" תס: עו'ג ד" תלז"ת ב שמ לך שפא תסח וירא קנו ויצא עד"א תס ב"ב

חלופי גרסאות

, )ל"אה(' וכו' אשית בגין דיראת הרא אלא " נא ).ל"אה(ל " יעול כצג. ג"א אלא איהי ראשית ל" נב ל" טמיר כצו). ל"אה( דאיהו ה). ל"אה(ל " יעול כצד

).ל"הא(

בהקדמהז"ת) י"ד: (שב' דג"חויקרא רכה אחרי מות רפ אמור קכט נשא מו שלח מז שמג בהשמטות לך שפא) שם ()ס: קמה' ו ד"בהשמטות ת: קו' ט ד"תס: לד. לב' ח ד"תי: יח' ד ד"ת: טז. ח' ד

חס נ מז פחור קכט שלמ רכה אויקראבשלח קנ תרומה תקפב ) י"ד( .נהר 'ד א"חטות מ בהשד עאויצ.ט דף קו"תס. סה' ב ד"תכ. מד' א ד"תכ: כו' א ד"תי: יז' א ד"ת: יא. ח' בהקדמה דז"תתתלט ואתחנן עז קיח

נקודין' ב הסולם מאמרוהוא .)בסוכה נ(שנדמה לצדיקים כהר גבוה

דהיינו מתקן את המסך החדשמנהיר שרגין, בגמר התיקוןן" מג להעלאת"סמבחינת ה

' ס נר ה"וה, אורי האשמ' ן נק"המכי סוד כי אור השמש מורה .)'משלי כ(נשמת אדם

דוגמת אור השמש היורד ,ד"על ירידת המח "אוס " הומאורי אש. אלינו ממעלה למטה כמו שלהבת העולה מן, העולה ממטה למעלה

,א"להעביר הס, התיקונים הללו' ש שב"וז. הנרבהיכלא דמלכא ולהעלות ולאנהיר הנרות

, של רב המנונא סבאידיו הם ב, משיחא' ואלו צדיקים גמורים הצריכים לאלו ב

י גילוי"אינם זוכים בהם כי אם ע, התיקוניםובישר לו כי גם . נשמת רב המנונא סבא

א ורבי אבא יזכו לאחר "רהוא ותלמידיו , פטירתם לשמש שם בהיכל המלך המשיח

,מארי אולפניןויהיו שם , ויהיו שכנים לו שם .ה"קמי קב מתיבתאו רישיינדהי

נקודין' מאמר ב

. בראשית:'וכו חייא' ר. בראשית) קכשכל טוב ' ח פתח ראשית חכמה יראת ה"ר

.ראשית חכמה. לכל עושיהם תהלתו עומדת לעד המקרא זה היה צריך לומר סוף חכמ, שואל

)ב"ע' י דף ז"דפ(

שהיא סוף; ס מלכות"ה', כי יראת ה', יראת ה ראשית המלכות ,א היאלא, ומשיב. חכמה, ש"ז. ך מדרגת החכמה העליונהו לתסלהכנ

דהיינו שערי המלכות פתחו לי שערי צדק ודאי אם לא . ' להרזה השע, שנקראת צדק

לא יכנס אל המלך העליון , יכנס בשער הזהועשה לו , כי הוא עליון ונסתר וגנוז, לעולם .אלו על אלו, שערים

'ת היראהרי , כי מקשה. ביאור הדברים כ"וע, ס"היא ספירת המלכות שהיא בסיום ע

, ואומר. 'סוף חכמה יראת ההיה לומר למלכא עלאה דאיהי עלאה וטמיר וגניז

. אין זה משל אלא הוא הנמשל עצמו:'וכו מלכא עלאה וטמיר וגניזפירוש כי בהיותו

דלפיכך עבי, ולית מחשבה תפיסה ביה כלל לתםאשר בסגו, אלין על אליןשערים רבים

ס "וה. 'עשה האפשרות להתקרב לפניו ית. )ח"תהלים קי(הכתוב פתחו לי שערי צדק ונתן אפשרות ' שהמה השערים שעשה ה

. לצדיקים שיבואו לפניו דרך אותם השעריםולסוף כל תרעין עבד תרעא חד , ואמר

מלכות' והיינו השער הנק', וכובכמה מנעולין יםשהוא נקודה דסיומא דכלהו שער, דמלכות והשער הזה האחרין הוא השער הראשון, עלאין

לחכמה

הקדמת ספר הזהר קכב

, בכמה פתחין, מנעולין)עולסוף כל תרעין עבד תרעא חד בכמה ) קכאאתרעא ד, לגבאיזבעי למיעל דן אאמר כל מ. אלין על אלין, בכמה היכלין

מסורת הזהר

.לעיל מד. אס' ד:ס 'דא " תכז"ת תרומה נח )ע

חלופי גרסאות

.)ל"אה(ל " לגבי כצז

נקודין' ב הסולם מאמר

שאי אפשר לזכות, מרוכל. לחכמה עלאה לחכמה העליונה זולת אחר השגת השער הזה

הואחכמה עלאהכי להשגת , האחרון דוקאראשית כתוב ,ועל סוד זה, השער הראשון 'כי יראת ה, )א"תהלים קי( 'חכמה יראת ה

שהוא הראשון , האחרוןמכונה דוקא השער .'לחכמת ה

ולסוף: ' וכוולסוף כל תרעין) קכא

,עשה שער אחד בכמה מנעולים, כל השערים. אלו על אלו, בכמה היכלות, מה פתחיםכב

השער הזה , כל מי שרוצה להכנס אלי, אמר השער דרך, מי שנכנס. אלי, יהיה הראשון

השער הראשון לחכמה , אןאף כ. הזה יכנסוזה . שהיא מלכות. 'יראת ה, ואההעליונה

. ראשיתשנקראהוא , מנעוליןיש להבין היטב מהו . פירוש

' שהם ג, עותד ,היכליןמהו ו ,פתחיןו ומה. ו אחר זו על חומר אחדזצורות הבאות ב

ואתאמץ לבארו לפי , ענין עמוק ביותרוהואס מה מדברי פהיכולת שתספיק להבין בא

ם שזה ברור שהג, ויש לדעת, שלפנינורהזוההנה , דלית מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל

אה היא להנות הבריכי מחשבת , האמת היאם הנאה מובנת לנברא אם שוואין , לנבראיו

.'ו להיות בפרודא מהבורא ית"היותו מחויב ח ה"ל נתאוה הקב"ולא עוד אלא שאמרו חז

ענינים' והצד השוה להבין ב. לדור בתחתוניםכי העולם , הוא,זהים זה את חישאלו המכ

ת מהקצה אל הקצה"נברא בהפך גמור מהשיז נברא בבחינת "העוהכי , בכל מאת הנקודות

,ת"שהוא צורה הפוכה כלפי השי, הרצון לקבל עייר ס"וז. פילו משהואשאין בו מרצון זה

נמצאים, ינה זוחומב. )א"איוב י(פרא אדם יולד ז "בעוה' כל עניני ההנהגה מהשגחתו יתנול שהיא, סתירה גמורה לקוטב מחשבה הבריאהב

לפי הרצון אכי כן הו, רק להנות לנבראיוואמת המידה , מהלקבל שבנו שהוא הטעי

כי . שעל השעריםהמנעוליןס "וז. שלנו שאנו' סתירות נגד יחודו יתהבאמת כל ריבוי ל פי שמתחילתן הןעאף , ז"טועמים בעוה

)ב"ע' י דף ז"דפו(

הנה בהיותינו , י"השו מנת אותומפריד מתאמצים לקיים התורה והמצות באהבה בכל

מ "דהיינו ע, נפשנו ומאדנו כמצוה עלינו וכל אלו כוחות הפירוד, ר ליוצרנו"להשפיע נ

משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבת אינם בכל נפשנו ומאדנו אז כל סתירה' ה

נעשית שער להשגת, וסתירה שהתגברנו עליה סתירה יש בה סגולה כי כל', חכמתו ית

. 'מיוחדת לגלות מדרגה מיוחדת בהשגתו יתו לזה נמצאים מהפכים כואלו הזכאים שז

כי כחות , ומרירא למתקא, לנהוראאחשוכ הןו, הן מבחינת חשכת השכל, הפירוד כולם

נעשו להם שערים , מבחינת מרירות הגוף ונעשה החושך לאור, להשגות מדרגות נשגבות

שבשיעור , באופן. מתוקוהמר נעשה , גדולהזה שהיה להם מקודם לכן כל הנהגות

נתהפכו , לבחינת כחות דפרודא' השגחתו ית ונמצאים, להם עתה כולם לבחינת כחות דיחודא

כי, ולו לכף זכותכמכריעים את כל העולם ,לשערי צדק וכח משמש להם עתה כחכל

שב חכל מה ש, י"שדרכם יבואו לקבל מהש וזה השער, שבת הבריאהעליהם להנותם במח

.)ח"תהלים קי(צדיקים יבואו בו ' לה ון מטרם שזוכים להפך בחינת הרצ,םאמנ

מ "לקבלה ע, י תורה ומצות"ע, לקבל שבנו נמצאים מנעולין חזקים על אותם ,להשפיע

, כי אז יש להם תפקיד הפוך', השערים להכ נקראים "ע, י" להרחיק אותנו מהשנודהיי

כי סותמים, מנעוליםבשם אלו הכחות דפרודא .י"את שערי ההתקרבות ומרחיקים אותנו מהש

שלא ישפיעו , אבל אם אנו מתגברים עליהם הנה אז נהפכים, מלבנו' עלינו לצנן אהבתו ית

והחושך נהפך ,פתחין ונעשים מנעיליםה משום שעל, והוא. ל"והמר למתוק כנ, לאור

כל מנעול ומנעול מקבלים אנו מדרגה מיוחדת למדרגות של, פתחיםונעשים ל' שגחתו יתבה

ואלו המדרגות שאנו מקבלים ,'השגה בו ית . החכמהלהיכלות נעשו הפתחיםעל

הם, היכליןוה, פתחין המנעוליםהרי איך שה ,ו העוברות על חומר אחד שלנותצור' ג

שמטרם שאנו , דהיינו על הרצון לקבל שבנו ר" להשפיע נמ"הופכים אותו לקבלה ע

נו ליוצר

קכג הקדמת ספר הזהר

תרעא קדמאה , אוף הכי. בהאי תרעא יעולטיעול דן אמ, לגבאיחיהא קדמאה .ודא איהי ראשית, איהי' יראת ה, לחכמה עלאהחד גניזא , נקודיןיואינון תרין , אדתרין אינון דמתחברין כח , 'ב) קכב חד ולא, רון ראשיתאק, להו פרודאכובגין דלית . וחד קיימא באתגליא, וטמירא דכתיב, דהא הוא ושמיה חדל )ב, וכלא חד, מאן דנטיל האי נטיל האי, תרין

.לבדך' וידעו כי אתה שמך ה)פ

הרזמסורת ה .זטא רצו אחרי מות "ב) פגםתהלי( )פ

חלופי גרסאות א" ני). ל"אה(א להאי " נט). ל"אה(ל " לגביה כצח

א דהא הוא" נל). ל"אה (ל" בהו כצכ). ל"אה(נהורין

. חדיהיה ושממש .ב"א ע"ב ותרומה קס"ח ע"בראשית י) ב דרך אמת

נקודין' ב הסולם מאמר

,ר הזה לפי הטעם שלנומהופך החו, ליוצרנוכי כל . ואת המתוק למר, את האור לחושך

, מרחיקות אותנו ממנו' הנהגות השגחתו ית תובעת ההיא נעשה מהרצון לקבל שבנו בחינ

ואחר תשובתנו שזוכים אנו לקבלה. מנעולים ,פתחין למנעוליםנעשו כל ה, מ להשפיע"ע

וזכור. כמבוארהיכלין לפתחיןכ נעשו ה"ואח .זאת היטב לכל ההמשך כי לא אכפיל הדברים

,אמר כל מאן דבעי למיעל לגבאיש "ומ כבר ידעת: תרעא דא יהא קדמאה לגבאי

סוףנין וע. ש בסמוך"היטב ענין התרעין כמ, פירושו בחינה אחרונה שבהם,כל תרעין

ואפשר לכנותה מלכות, שאין עוד שפלה הימנה בחכמה עלאהואומר שכדי לזכות . דמלכות

אל השער , נעשה זה השער האחרון מכולם כי באמת כל. החכמה עלאההראשון להיכל

שללפתחין והיכליןהשערים כולם משמשים אפשר אי , חכמה עלאה אמנם ,'חכמת ה

כי, להשיג זולת בהשגת השער האחרון דוקא . הוא הראשוןלהחכמה עלאה

בראשיתהיינו : ודא איהי ראשיתש"וז מורה על בראשיתכי , הרשבו פתח התו

שהוא, מבחינת השער האחרון'יראת ה .חכמה עלאה להשגת ראשית 'ב: 'וכו אינון תרין ',ב) קכב

,ששנים הם המתחברים יחד, מורה, מבראשית ,אחת גנוזה ונסתרת, והם שתי נקודות, במלכות

,ומשום שאין להן פירוד. ואחת נמצאת בגלוי, אחת ולא שתיםדהיינו רק, נקרצת ראשית

והכל , לוקח גם את זו, כי מי שלוקח את זווידעו כי , שכתוב, דחכי הוא ושמו א, אחת

.לבדך' אתה שמך ה )ב"ע' י דף ז"דפו(

ס "ה, ין הללותרין נקוד, ביאור הדברים שמלכות, המיתוק דמדת הדין במדת הרחמים

, שהיא מדת הרחמים, עלתה ונמתקה בבינה ס בינה"שה. )'רות א(ה ותלכנה שתיהן "בסו

ח "ש בזהר פנחס אות נ"כמ( ,ומלכות יחדיו ונמצא המסך שנתקן במלכות כלול .)מ"ובכ

ברין חו מנקודות' בכ יש שם "וע, משתיהן וחד קיימא, וטמיראחד גניזאש "וז. כחדא

כי בחינת הדין שבנקודת המלכות באתגליאורק בחינת הרחמים שהיא , גניזא וטמירא

. דקיימא באתגלייאמנקודת הבינה היא ,םכי לולא זה לא היה העולם יכול להתקיי

ל בתחילה נברא העולם במדת הדין"ש חז"כמשאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת ראה

.)א"ר פ"ב(הרחמים

ובגין דלית להו פרודא אקרון, ש"וזמאן דנטיל האי , ראשית חד ולא תרין

פ שמדת הדין היא "אע, כלומר:נטיל האי ,אין הפירוש שאין הזווג נעשה עליה, בגניזא

וגם , ת ממשחהנקודות נעשו א' כי אלו בנקודת המלכות מקבלת הזווג עם נקודת

ועל זה באתגליאאלא בחשאי ולא , הבינה ששתיהן, שהיא לשון יחיד, ראשיתהשם מורה

.הן אחת הוא: וכלא חד דהא הוא ושמיה חד

. רה על המלכותו מושמיה, מורה על הבינה מחויבות הוא ושמו אחדואומר שבסוד

מקבלת , כי בהיותן אחת, שתיהן להיות אחת, גם המלכות את הזווג העליון יחד עם הבינה

ז נמתקת לבסוף גם מדת הדין בפני "שעיאשר ביום ההוא יהיה , התיקוןמרצמה בגע .אחד ושמו אחד' ה

ועל

הקדמת ספר הזהר קבד

,זכי בר נש, אילנא דטוב ורע)צבגין דאיהו ', אמאי אקרי יראת ה) קכגודא תרעא , ועל דא שרי בהאי אתר יראה) *. הא רענואי לא זכי , הא טובמ

סי יו' ר. אדין תרעין דאינון כחאלין תר, שכל טוב)ק. ובא דעלמאטלעאלא לכל ועל דלא שריא . דאיהו שכל טוב בלא רע כלל, ייחדא אילנא ד, אמר שכל טוב

.ו שכל טוב בלא רעהאי, ביה רעואינון, תמכין אורייתא)ש, חסדי דוד הנאמנים)ראלין , לכל עושיהם) קכד

מסורת הזהר

תכה תמא זא רמה רנד רנ"ב) ר"וטעץ הדעת ()צ )י"ד: (רסג' דא"ח ויחי רמב בהשמטות וירא קיד

י גרסאותפלוח

).ל"הא(א הוא " ננ. )ל"אה(א הוא " נט

ד " תכ:נו' א ד" תכז"ת כי תצא כ סס פב תרכה תשחה בהעלותך פו פנס בהר ח אמור שלחקדושים קי 'ז ד"תס:. צז' ו ד"תס: צה' א ד"תס. צד' א ד"תס.: צג' ט ד"תנ: פט' ו ד"תנ: פז' ג ד"תנ. סט' ד ויחי קעו תרומה) ישעיה נה ()ר). תהלים קיא ()ק. קלג' ע ד"ת: קיז: קט. קב: קא. צט' ט ד"תס. צח

.חי תרסג מצורע כא אמור קנח וי)ש. ס יד ואתחנן נבחט פנפ שמיני ס שויקראתשפה

נקודין' ב הסולם מאמר 'בועל שם מדת הדין הזו הכלולה ב

, כמה אל החראשיתהיא נקראת , ראשיתבד התיקון ואז תתגלה רשתיקונה יהיה בגמ

ישעיה(' ומלאה הארץ דעה את ה, חכמה עלאה האחרון שהוא השער ר כי היא השע.)א"י

וידעווזהו שמביא הכתוב . הראשון אל החכמה כי אז תתגלה. )ג"תהלים פ(' כי אתה שמך ה

.ץארההדעת בכל

למה :' וכו אמאי אקרי יראת)קכגמשום , ומשיב. 'ת הירא, המלכותנקראת

,זכה האדם, היא אילן של טוב ורעשהמלכות ועל כן שורה, הנה רע, ואם לא זכה. הנה טוב

לבא לכל , והיא השער. באותו מקום יראה שערים' אלו בהוא, שכל טוב. טוב שבעולם

,יוסי אמר' ר. שהם כאחד, הנקודות' דהיינו בשהוא שכל טוב , החייםזהו עץ , שכל טוב, ובשביל שאין רע שורה בו, כללבלא רע

.בלי רע, הוא שכל טובהשער האחרון ' נקמבאר למה. ושירפ ראשית חכמהשכתוב עליה , 'יראת הבשם

ד שחטא בו אדם"ס עצה"כי ה, הוא. 'יראת ה, כי על נקודה דא עונשיה במיתה, הראשון

ובגמר . גמהפיראה הגדולה היא שלא להוולה בכל כשהנקודה הזו תתוקן כוןהתיק

' כ נק"וע. חיתקיים בלע המות לנצ, השלמותועל דא שרי בהאי אתר ש" וז.יראת .יראהודא תרעא לעאלא לכל טובא , ש"וז

הוא כל החכמה עלאה כי גילוי :דעלמא וכיון. אההברישבת חהנכלל המ, טוב העולם

)א"ע' דף ח*) ב "ע' דפוי דף ז(

,חכמה עלאה היא השער הראשון ל'יראת הש .לכל טובא דעלמאצא שהוא השער נמ

שכל טוב אלין תרין תרעין ש"וז יחדיו הנקודות' ב היינו :דאינון כחדא

ומה שאינו. ראשיתב ד'בכמות שהן כלולות בכי , הוא,תרעין' באלא , נקודות' באומר

אלו ' שאז נק, ן" הבוןהכוונה היא לאחר תיק כי אז שתיהן ,תרעין' ב בשם נקודות' ב

שכל כ יתכן הכתוב "וע, ע כללטוב בלא ר 'הרי הן נק, כ מטרם גמר התיקון"משא. טוב .ל"כנ. טוב ורעד "עצהרבי יוסי אינו חולק . ' וכויוסי אמר' ר

א כאלא משמעות דורשין אי, ייאחעל רבי א מבאר המקרא על אחר ייחכי רבי . בינייהו ,תרעין' הנקודות ב' שאז נעשו ב, ן"תיקון הב

שכל טוב בלא רעוהם , ערל ואין בהם "כנורבי יוסי מבאר המקרא מטרם גמר . כלל

,טוב ורע ד"שאז הן בחינת עצה, התיקון ,שכל טוב דא אילנא דחייכ אומר "וע

עץ החיים 'א במוחין דאמא הנק"שהוא זשהוא כולו טוב בלא רע כלל גם מטרם גמר

הם בבחינת הנקודות' בכ "משא. התיקון' שבסיבתם נק, ןמטרם גמר התיקו, טוב ורע

.ל"כנ. המלכות אילנא דטוב ורע לכל:'וכו אלין. לכל עושיהם) קכד מחזיקי, אלו הם חסדי דוד הנאמנים, עושיהם הם כביכול, ואלו המחזיקים את התורה. התורה

אין , כל אלו העוסקים בתורה. העושים אותהאבל אלו , בהם עשיה בעוד שהם עוסקים בה

זהחובכ. שיהיש בהם ע, זיקים אותהחשמ

מתקיים

קבה הקדמת ספר הזהר

כל אינון דלעאן באורייתא לית בהו . יןדדתמכין אורייתא כביכול אינון עבובחילא דא כתיב , אינון דתמכין לון אית בהו עשיה.עשיה בעוד דלעאן בה

.וקיימא כורסייא על קיומיה כדקא יאות, תהלתו עומדת לעד

מאמר בליליא דכלה דכלה אתחברת)א בליליא )ת, רבי שמעון הוה יתיב ולעי באורייתא)ג) קכה

,אצטריכו בההיא ליליא, בני היכלא דכלהדדתנינן כל אינון חבריא , בבעלה

מסורת הזהר חיי שרה קפג שמות יד סא משפטים שעג תרומה קמ תשפח אחרי מות שעח)א. אמור קסה קסט קעב)ת

.סט' ד ד"תכ. יב' בהקדמה דז"תלח רמא כי תצא טז מג האזינו רה אמור קנב קסט רעה בלק רעא פנחס ר

: קי'ד ח"תק :ה פ:פד. סב'ד ח"ז. קמו: קמה:דקמ' ו ד"ות תטבהשמ

.שייך לקרות ליל התקדש חג השבועות) ג דרך אמת

נקודין' ב הסולם מאמר

והכסא . תהלתו עומדת לעד, הכתובמתקיים .עומד על קיומו כראוי

ששער זה , כי ביאר לעיל, הדבריםביאור הוא השער, שהוא אחרון השערים', דיראת ה

אינון דלעאן ונמצא , לחכמה עלאה' הא ,שהם כבר תיקנו השער האחרון, באורייתא

שהם, תרעין' הנקודות לב' ונעשו להם באינון הרי נבחן שב, שכל טוב בלא רע

שהיא, דלעאן באורייתא לית בהו עשיה שעוד לאאינוןאבל . ר"וד ט"עצהבחינת

,תמכין אורייתא' שהם נק, זכו לגמר התיקוןכי עוד לא , ר"טושהיא , אית עשיהבהם

.ד"עצהתיקנו החטא דואינון דתמכין אורייתא , וזה אמרו

,כי נתבאר לעיל באורך, כביכול אינון עבדין כל אלו הכחות דפרודא מתהפכין ונעשין ךאי

וכל פתח , וכל מנעול נעשה לפתח, לשערים שעל ידיהם מתגלות ובאות כל, להיכל החכמה

המדרגות הנשגבות הנכללות במחשבת הבריאהנמצא כי כל החכמה . ש"ת לנבראיו ענולה

י "זולת ע, באה לכלל גילוי וכל התורה אינה, דאית בהו עשיה, תמחין דאורייתאה

ומשום זה, טוב ורעדהיינו שנוהג בהם ענין י רק על ידיהם היאכ, תמכין דאורייתא' נק

כי המה, עושיהםוהכתוב קורא אותם , נגליתכי לולא , עושיהם של התורה כמו, ולככבי

י התגברותם עליהם "שע, ההסתרות שלהםלכלל לא היתה באה התורה, נהפכו לשערים

,ואינון דתמכין אורייתא כביכולש "וז, גילוי כביכולשנחשבים , כלומראינון דעבדין

)א"ע' י דף ח"דפו(

,ומה שאומר כביכול. המגלים אותה, לעושיה, .)פסחים נד(הוא כי התורה קדמה לעולם

אלא מתוך , הותה עשה א"שהקב, וודאי הוא לא אורייתא דתמכיןט של ה"שלולא המע

כ נחשבים "ע, היתה באה לעולם לכלל גילוי .המה לעובדים ועושים את התורה

ובחילא דא כתיב תהלתו עומדת, ש"וז תמכין של הבחילא, כלומר: לעד

שהיא כל החכמהתהלתונמצאת , אורייתאדדהיינו , לנצח, עומדת לעדוכל התורה

כי גם אז יהיו , לרבות גם לאחר גמר התיקון ד לא"ולאחר תיקון עצה, 'יראת הצריכים ל

ת מהזמן ול ז'יראת היהיה להם מאין ליקח תמכין דאורייתאדהיינו מבחינת ה. שעבר

ונמצא שהם מעמידים)ח"ל אות קיעיין לעי(וקיימא ש"וז. לעד ולנצח נצחים' תהלת ה

שבזה כורסייא על קיומיה כדקא יאות . לנצחכדקא יאות הן כסאמתקיים

מאמר בליליא דכלה

ש היה " ר:'וכו רבי שמעון הוה) קכה שהיא, בלילה שבו הכלה, יושב ועוסק בתורה

חבריםכל ה, שלמדנו. מתחברת בבעלה, מלכות, צריכים באותו הלילה, שהם בני היכל הכלה

הכלה נועדת להיות, ביום השבועותשלמחרתו ל אותו כלהיות עמה, תחת החופה עם בעלה

ולשמוח עמה בתקוניה שהיא מתתקנת, הלילה ,ומתורה לנביאים, לעסוק בתורה, דהיינו, בהם

ובסודי, ובדרשות המקראות, ומנביאים לכתוביםהחכמה

הקדמת ספר הזהר קכו

למהוי עמה כל ההוא , חופה בבעלה)ב ורא גחכלה אזדמנת למהוי ליומא אדמתורה . למלעי באורייתא, ולמחדי עמה בתקונהא דאיהי אתתקנת.אלילי

בגין דאלין. וברזי דחכמתא, מדרשות דקראיב וס, לנביאים ומנביאים לכתובים

מסורת הזהר .תתעט נשא קצג פנחס ח תשפז תרומה קל)ב

חלופי גרסאות .ובדרשות פ

א דכלהיבליל הסולם מאמר התקונים שלהלו הם משום שא. החכמה

באה ועומדת, ועלמותיה, הכלה, והיא. ותכשיטיה ושמחה בהם כל, ומתתקנת בהם, על ראשיהם אינה, ביום השבועות, ולמחרת. אותו הלילה

החברים העוסקים, ואלו. באה לחופה אלא עמהם וכיון. נקראים בני החופה, הלילה בתורהכל

ומברך , ה שואל עליהם"ופה הקבחשבאה ל. ומעטר אותם בעטרותיה של הכלה, אותם

.לקםחאשרי פירושים ' יש בזה ב,ם הדברירביאו

כי ימי הגלות ) א:ושניהם עולים בקנה אהדכי הוא הזמן של הסתרת פניו , לילה' נק

ת דפרודא וכוחואז שולטים כל , מבני ישראלדוקא בעת ההיא , ועם כל זה', על עובדי ה

י התורה והמצות "ע, מתחברת הכלה בבעלהשל הצדיקים הנקראים בעת ההיא בשם

וכל המדרגות הנשגבות , תמכין דאורייתא , מתגלות על ידיהםרזין דאורייתאהנקראות

כביכולשהם , עושיהם' כ הם נק"כי ע ונמצא).ד"ל אות קכ"כנ(. העושים של התורה

ליליא דכלה אתחברתשימי הגלות נקראים וכל אינון חבריא דבני היכלא . בבעלה .אורייתא דתמכיןהם ה, דכלה

, הגאולה השלימהו גמר התיקוןולאחר ' ד הוא יודע להחוהיה יום א, הכתובס"שה

לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור דכלה אזדמנת הוא שאומר .)ד"זכריה י(

כי. מא אחרא גו חופה בבעלהלמהוי ליו .ב"ה יהיה ע"ג והמ"ן להיות ס"אז ישוב הב

. ולחופה חדשה, ליומא אחראב נבחן "וע, בני חופתאוהצדיקים בעת ההיא נקראים

,עשיה שאין בהם לעאן דאורייתאס ה"שה ישעיה(' כי אז נאמר ומלאה הארץ דעה את ה

י מעשיהם " ולהיות הצדיקים הללו ע)א"י מכה המשכתם, ג"ן להיות ס"ו הבהטובים יעל

נבחנים שהם עושים את , היראה מזמן שעברבני כ נקראים "וע, דשה הזוחהחופה ה .חופתא

'אשר ליל שבועות נק. הוא'והפירוש הב כי אז הוא. ליליא דכלה אתחברת בבעלה

)א"ע' י דף ח"דפו(

אזדמנת למהוי ביומא אחרא גו חופה שהוא יום , דהיינו ביום השבועות, בבעלה

ד ממש עם חאמנם הוא ענין א. קבלת התורה כי ביום קבלת התורה היה. ל"הנ' הביאור הא

בסוד בלע המות , כבר בחינת גמר התיקון אלקים דמעה מעל כל פנים' לנצה ומחה ה

ל על הפסוק "זח כמו שדרשו )ה"ישעיה כ( אל תקרי חרות, )ב"שמות ל(חרות על הלוחות

ת ממלאך המות וריחכי באה , ירותחאלא מת חטא העגל חזרו ח אלא מ.)א"ר פמ"שמו(

הרי שענין יום קבלת . וקלקלו את התיקון. התיקוןרמגד עם חהתורה הוא ענין א

נגמרו , ונמצא שבלילה קודם קבלת התורה ןחכ נב"וע, בה כל הזווגים שבימי הסתרה

,לליליא דכלה אתחברת בבעלההלילה ההוא גו חופה ואזדמנת למהוי ליומא אחרא

שהוא חג השבועות שבו נגמר התיקון, בבעלה שהוא הזמן שהצדיקים, בחירות ממלאך המות

דשה חה פוחי מעשיהם הטובים עושים "ע לי יותר להמשיך הביאור חוהנה נו. לכלה

והמעיין מדעתו יוכל ', בדרך הפירוש האכי ענין , להעתיק הדברים על יום השבועות

.ד הואחא תמכיןאלו ה' וכוריא כל אינון חב,ש"וז

ל "כנ(לה כבני היכלא ד' הנקאורייתאד הם צריכים להיות דבוקים )בדיבור הסמוך

כל ההוא ליליא בכלה' בשכינה הקדושה הנקכי אז בימי הגלות היא מתתקנת , של הגלות

ט" בכל אלו המעאורייתא דתמכיןי ה"ע עד לטהר אותה, והתורה ומצוות שהם עושים

דמלעיותהיה מזומנת לאינון , ר"מבחינת טו, כללעשיהינת ח שאין בהם מבבאורייתא

ל אות "כנ(. טוב בלא רעאלא היא כולה ולפיכך צריכים .)ה"ה שכל עש"ג ד"קכ בני היכלא דכלהשהם , אורייתא דתמכיןה

לשמוח עמה על התיקון הגדול הזה שנעשה ולמחדי עמה ש "וז. בכלה על ידיהם

ת למלעי בתקונהא דאיהי אתתקנדהיינו בתיקונים הבאים לפנינו , באורייתא

שצריכים לעשותם . ' וכומתורה לנביאים .בשמחה

והנה

קכז הקדמת ספר הזהר

, ועולמתהא עאלת וקיימת על רישיהון)דואיהי . ותכשיטהא)גאינון תיקונין דילה אלא לא עאלת לחופה, ראח וליומא א.ואתתקנת בהו וחדת בהו כל ההוא ליליא

ה שאיל עלייהו "קב, וכיון דעאלת לחופתא. ואלין אקרון בני חופתא, בהדייהו .זכאה חולקהון, כלהדומעטר לון בעטרהא , ומברך לוןומחדשן , יכלהו חברייא מרננין ברנה דאורייתאעוהוה רבי שמעון ) קבו

אמר. והוה חדי רבי שמעון וכל שאר חברייא, מלין דאורייתא כל חד וחד מנייהו

מסורת הזהר ז"תט קעב רעה ס אחרי מות רפג אמור קנב ק)ג וישב רב תרומה קלח )ד :קמה' ו בהשמטות ד"ת

.קמו' ו בהשמטות ד" תז"תאמור קעב כי תצא מג

חלופי גרסאות.)ל"אה( ' וכלהו חברייא בהדיה מרננן וכוע

בליליא דכלה הסולם מאמר יןוהנה נתבאר שכל המדרגות וגילוי רז

, תיקונהרשהם בנין השכינה לגמ, דאורייתא אורייתא דתמכיןי ה"כל אלו נעשים רק ע

ולפיכך כל אלו המדרגות והקומות. בימי הגלות דכלהתקונהאנקראות , היוצאות בזמן הגלות , ואלו הם שהולך ומפרטותכשיטהא דילה ,תורהס "ת ה"כי חג: ' וכומתורה לנביאים

ס "ת עצמה הוהמלכו, נביאיםס " הה"ונו ס"ק שממשיכין לה ה"והמוחין דו, כתובים

ר שממשיכין"והמוחין דג. מדרשות דקראי, כי כל אלו התיקונים. רזי דחכמתאס "לה ה

שבהם, בההיא ליליאצריכים להמשיכם לכלה יומא ס" שה, לגמר התיקוןכלהנגמרת ה .דחופה המלאכים', וכוואיהי ועולמתהא, ש"וז

דאחורים דמלכות שבהם מלובשים הכלים המשמשות עלמותהן נקראות ', דמצב האקיימת על שהשכינה , ואומר, לשכינה בסוד, דאינון תמכין דאורייתא, רישיהון

העלמותועמה יחד . ועל ראשי שכינת אל והיא שמחה עמהם בהיותה, המשמשות אותה

וחדת בהו ש "וז. מתקנת והולכת על ידיהןזמן דהיינו בכל משך , כל ההוא ליליא

ש אות"ח שה"בז' ועי(. ליליא' התיקונים הנק

שביום גמר', וכווליומא אחרא, ש"וז. )ט"קנ סלא תוכל להכנ, יום החופההתיקון שהוא

שבנואורייתא דתמכיןלחופה אלא באלין ה מתורה לנביאיםותיקנו אותה בכל הצורך

.בני חופתא' ולכן נק,ל"כנ' וכו ,עת כבר יד,' וכווכיון דעאלתש "וז

,שגמר התיקון לא יביא עמו שום דבר חדשי האור העליון דעתיק יומין יתקבצו "אלא ע ד וכל הזווגין וכל המדרגות"ן ומ"כל המ

)א"ע' י דף ח"דפו(

שיצאו בשתא אלפי שני בזה אחר זה לזווג ז יתתקן"ועי, רב ויקיראאחד ולקומה אחת

ואז תכנס הכלה)ה בן"א ד"ל אות צ"כנ(. הכל דהיינו, ה שאיל עלייהו"קבש "וז. פהלחו

ן לזווג "שהעלה פעם מ, על כל אחד ואחדד שיתקבצו עכי כביכול יושב ומחכה , עליון .ונמצא שואל ומחכה על כל אחד ואחד, כולם

רב פעליםנעשה אז הזווג ד, ואחר שמתקבצים ,ומברך לון ומעטר לון, ל" כנומקבצאל

ז וא, שמתברכים ומתעטרים כולם בבת אחת .עטרהא דכלה' נגמר התיקון הנק

ש "והיה ר: ' וכושמעון' והוה ר) קכו

דח אוכל, הורת התברננם רנניים מחברל הוכ ורבי שמעון, ואחד מהם היה מחדש דברי תורה

אמר להם . וכן כל שאר החברים. היה שמחכי למחר לא , אשרי חלקכם, בני:רבי שמעון

למשום שכ, אלא עמכם, תבא הכלה אל החופהושמחים , אלו המתקנים תקוני הכלה בלילה הזה

,כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזכרון, בה ה מברך אותם בשבעים ברכות ועטרות"והקב

.מהעולם העליון

המובא (ספר הזכרון , ביאיר הדברים דכתיב אמרתם שוא עבוד .)ז"ט' במלאכי ג נבנו עושי רשעה גם בחנו אלהים. 'אלהים וגואיש אל רעהו ' ז נדברו יראי הוימלטו א

וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ' שב הויק' והיו לי אמר ה. ולחושבי שמו' ליראי ה

ויש . 'צבאות ליום אשר אני עשה סגולה וגובעת שאמרו איש אל רעהו , להבין הדברים

שוא , ונדברו ביניהם דברים בזויים כאלועבוד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו

'מר עליהם הנביא אז נדברו יראי היא' וגו

איש

הקדמת ספר הזהר קכח

בגין דלמחר לא תעול כלה לחופה אלא , זכאה חולקכון, בני: לון רבי שמעוןכלהו יהון , בגין דכלהו דמתקנין תקונהא בהאי ליליא וחדאן בה, בהדייכו

עטרין ה מברך לון בשבעין ברכאן ו"וקב, בספרא דדכרניא)הרשימין וכתיבין .דעלמא עלאה

קרא דא הא ' השמים מספרים כבוד אל וגו)ופתח רבי שמעון ואמר ) קכז ,דכלה אתערא למיעל לחופה ביומא דמחר, אבל בזמנא דא. אוקימנא ליה

,בהדי חברייא דחדאן עמה כל ההיא ליליא, אתתקנת ואתנהירת בקישוטהאפ .הוןיהי חדאת עמאו

, חיילין ומשריין מתכנשין בהדהקן כמה אוכלוסיצוביומא דמחר ) קכחאדכיון דמתחברן כח, מחכאן לכל חד וחד דתקינו לה בהאי ליליא, ואיהי וכלהו

מסורת הזהר

נח סה ויחי תרצג ויקהל ק תלז פקודי ) ספר זכרון ()ה .משפטים רט תרומה קפד) תהלים יט ()ו. תקג ואתחנן צט

חלופי גרסאות

כמה אוכלוסיןצ. )ל"אה(ל " אתתקנת ואתערת כצפ.ג"א חיילין ל" נק). ל"אה(ל "כצ' כמה חיילין וכו

בלילא דכלה הסולם מאמר ולא עוד אלא שנכתבים בספר, איש אל רעהו

.ולחושבי שמו' לפניו ליראי ה, הזכרון

כאשר יתגלה , כי לעת קץ, והענין הוארב פעלים הזווג הגדול דעתיק יומין בסוד

, גדול בכל העולמותיתגלה אור , ומקבצאל ,ז ישוב כל בשר בתשובה שלמה מאהבה"שעי

שהזוכה לתשובה:)יומא פו(ל "ש חז"ונודע מוזה שאמר , מאהבה זדונות נעשים לו כזכיות

ונדברו ביניהם, על אלו הרשעים שאמרו, הנביאשוא עבוד אלהים ומה , לומר, חירוף וגידוף

, ביום הגדולר אש:בצע כי שמרנו משמרתושיתגלה האור של תשובה , התיקוןדגמר

שאין עוד , ת האלונוהנה גם הזדו, מאהבהויחשבו אלו , יותזככ ל"יתהפכו ג, גרוע מהם, ו בגמר התיקוןינוהי. 'ליראי ה, המדברים

צבאות ' והיו לי אמר ה, כמו שמסיק הנביא דהיינו ביום', ליום אשר אני עושה סגולה וגו

ר זכרון ולפיכך יש בהכרח ספ. גמר התיקון, בפניו על הזדונות והפשעים הנעשים בעולם

א צריך להם ליום שהוא עושה ושהרי הו פת ויצטרוכו להיות זכיפ כי אז יה,סגולה

וזה . שלימו קומת האור של גמר התיקוןיו' ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה, תובכש

ליום , צבאות' אמר ה, והיו לי, ולחושבי שמו, אז אני צריך להםי כ.אשר אני עושה סגולה, וזה שהנביא מסיים. כדי להשלים הקומה

אשר יחמול איש על בנו כוחמלתי עליהם כי אז יהיו יקרים לי וחביבים .והעובד אות

.מו שהיו מהעובדים אותיי כל )א"ע' י דף ח"דפו(

כלהו יהון רשימין וכתיבין, וזהו אמרוהוא בא לרבות שאפילו , בספרא דדכרניא

רשימין וכתיבין אזונות שעשו יהיו הזדה כאילו "תוב אותם הקבכ וי.בספר הזכרון. וכאילו היו עובדים אותו בהם, היו זכויות

.דהיינו כמו שאמר הנביאוהנה המספר שבעים מורה על מוחין

,וסוד ברכה. עטרין' שהמה נק, ר"דחכמה וג שהעולם, )ז"ל אות ל"כנ(, הוא על אור החסדים

דהיינו עולם חסד , ס ברכה" שה'בנברא ב .ק"והוא בחינת ו. ה"עש. )ט"תהלים פ(יבנה

אומר שבגמר התיקון גם אור החסדים יהיה וה "המ כי ,מו החכמה כעטרין' עבבחינת

ה מברך "וקבש "וז, ג"סב "ן יעלו לע"וב ,לון בשבעין ברכאן ועטרין דעלמא עלאה

במספרברכאןכ נבחנים אז גם "וע. ג"ב ס"דע .שבעין

,ש" פתח ר:'וכו שמעון' פתח ר) קכז מקרא זה. 'השמים מספרים כבוד אל וגו, ואמר

שהכלה , אבל בזמן הזה, כבר העמדתי אותו ,היא מתתקנת, למחר, מתעוררת להכנס לחופה

ומאירה בקישוטיה עם החברים ששמחו עמה .והיא שמחה עמהם, כל אותו הלילה

,ולמחר: ' וכווביומא דמחר כמה) קכח

,מתאספים אליה, ומחנות, צבאות, כמה המונים מחכים, כל אלו הצבאות והמחנות, וכולם, והיא

בעסק לכל אחד ואחד מאלו שתקנו אותה א"ז, כיון שנתחברו יחד. בלילה הזה, התורה

ומלכות

קכט הקדמת ספר הזהר

חתן )זדא , השמים. כבוד אלרהשמים מספרים , מה כתיב, ואיהי חמאת לבעלהדנהיר וזהיר מסייפי עלמא , דספירש מנהרין כזוהרא ש, מספרים. דעאל לחופה

.ועד סייפי עלמא. אל זועם בכל יום)טדכתיב , דא כבוד כלה דאקרי אל)ד, כבוד אל) קכט

מסורת הזהר

ו " תז"ת בהעלותך ג כי תצא ע ט תרומה קצ)ז תרומה קצ פנחס)ח. קמו. קמה. קמד' בהשמטות ד

ותי גרסאפחלו

.א ומתנהרין" נש. ג"א כבוד אל השמים ל" נר

לך שלז וישלח רל ויחי תתיא תרומה שפח פקודי תקצה צו צ צה במדבר מה קרח יד טז) תהלים ז ()ט. תקיט

:קכט' ע ד"תז "ת )י"ד (.ג ש'ד ג"חד בהשמטות סבלק ת

.'א א" צובלך לך' קרח קעו ב' קורא לכלה אל ובפ' ט ב"במדבר קי) ד דרך אמת

בליליא דכלה הסולם מאמר ,א"ז, רואה את בעלה, המלכות, והיא, ומלכות ,השמים. השמים מספרים כבוד אל, מה כתוב

א הנקרא "שהוא ז. הפזהו החתן הנכנס לחו

,היינו שמאירים כזוהר הספיר, מספרים. שמים .המאיר ומזהיר מסוף העולם ועד סוף העולם

' יקון נק התמריום ג, הדבריםרביאול היום לעשותם "ש חז"כמ, יומא דמחר

אוכלוסין. .)עירובין כב(ולמחר לקבל שכרם הם חיילין' הם עמא דארעא בלתי עובדי ה

מורה על המחנות העליוניםומשריין' עובדי הה "בסו, שהם מלאכים המלוים את הנשמות

' כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכך וכו הי וכלהו מחכאןואי ואומרו ).א"תהלים צ(

ה"לעיל אות קכ(כבר נתבאר , לכל חד וחד ה שאיל על כל"כי כמו דקב. )ש"ה והנה ע"ד

.את על כל חד וחדככן השכינה מח, חד וחדכיון דמתחברן כחדא ואיהי ש "וז

כי לא תוכל לראות :' וכוחמאת לבעלהותלויים . ל"נבעלה מטרם שיתקבצו כולם כ

.זה בזה הוא :תופההשמים דא חתן דעאל ל

שעליו נאמר , דורש זאת על גמר התיקון )'ישעיה ל(' והיה אור הלבנה כאור החמה וגו

כי. השמים דא חתן דעאל לחופהואומר ,חתן' ולעת גמר התיקון נק, שמים' ה נק"קב

משוש חתן על כלה ישיש כבסוד הכתוב ו כי בכל מקום' פי. )ב"ישעיה ס(. עליך אלהיך

ין של דין או גבורה הוא ענ', דכתיב וירד ה' כי מורה על ירידה ממעלתו ומרוממותו ית

אמנם בגמר התיקון. באשר עוז וחדוה במקומו שכל הפגמים והזדונות יתהפכו לזכיות כי, אז יתברר שכל הירידות לא היו אלא עליות

והשכינה הקדושה .חתןה בשם "נקרא הקב ,כלה היא מלשון גמר התיקון, כלהבשם ' נק

)א"ע' ף חי ד"דפו(

משה להקים את כלתמלשון ויהי ביום דהיינו שגמר כל מלאכת, )'במדבר ז(המשכן

כ על "והמלה חתן מורה ג. המשכן והקמתו ל"ש חז"כי על רד מתרגמינן חות וכמ, ירידה

אמנם, .)ג"יבמות ס(נחית דרגא ונסיב איתתא , ל העליות הקודמותכירידה זו גדולה היא משהיא השכינה בעת , בהיותה לקראת הכלה

.כלהגמר התיקון הנקראת אז ח"היא כינוס וקיבוץ של כל האו, וחופהל אלו כ שהעלו הצדיקים בן"המי "שיצא ע

שנתגלו בזה אחר , ה ושכינתיה"הזווגין דקב כי ,זה בכל הימים והזמנים דשתא אלפי שני ח"כולם נעשו עתה לאור גדול אחד של או

הנקראים , יהה ושכינת"ף על קבפהעולה וחוח חופף ממעל להם "שהאו, חתן וכלהעתה בני אז הצדיקים ' ולפיכך נק. חופהכמו

לו חלק בחופה ישד ואחד חכי כל א, חופתאן שהעלה למסך שבמלכות "מהבשיעור , זו

השמים דא חתן דעאלש "וז. ח"לעלית או שהכונה היא על העת של, היינו לומר. לחופה

והוא ,חתן ה"שאז נקרא קב, וןגמר התיק .תופנכנס אז לחו

,מספרים. ' וכומספרים מנהרין, ש"וז שהוא מלשון, ס הזווג הגדול שיהיה לעתיד"ה

וספיר הוא.)ברכות ג(רת עם בעלה פאשה מס מלשון ותחת רגליו כמעשה', שם השכינה הק

זוהרא דספיר .)ד"שמות כ(יר פלבנת הס ,ונהיר, ח שהיא מעלה מתתא לעילא"היינו האו

. ושו אור חוזרריפ, וזהיר, ישררושו אוריפ י הזווג הגדול הזה הנעשה בגמר"שע, ואומר י"הנה האו, שהוא קבוץ מכל הזווגין, התיקון מסוף העולםנהיר וזהירח שבזווג הזה "והאו .השמים מספרים ס"שז, ופעד סו

,אל כבוד :' וכודא, כבוד אל) קכט

הז

הקדמת ספר הזהר קל

ואקרי, כבוד)יאקרי , דהא עאלת לחופה, והשתא, שתא אקרי אלבכל יומי . שלטנואושלטנו על , נהירו על נהירו. על יקרתיקר , אל

כל אינון, שמים עאל לחופה ואתי ונהיר להד, כדין בההיא שעתא) קל

מסורת הזהר יא בהעלותך צח פנחס תשז קלד אמור צב שו צ)י

.דתשנ

חלופי גרסאות

.תאא שלטנו"נ א .ג"קר לא על י" נת

ליא דכלהיבל הסולם מראמ

שנקראת, דהיינו המלכות, זה הוא כבוד הכלה בכל ימי השנה. אל זועם בכל יום, שכתוב. אל

שכבר, בחג השבועות, ועתה, ת אלאהיא נקר .ונקראת אל, כבודהיא נקראת , נכנסה לחופה, אורה על אורה, ר יקר על יק,שזה מורה

.משלהוממשלה על מ , הוא שם החסד הגדולאלכי השם . פירוש

ונמצא, ל זועם בכל יום"א, והנה הכתוב אומר, והענין הוא. שהוא להיפך מהחסד, לכאורה

בראשית(ס ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד "כי ה המאור הקטן ס" כי השכינה הקדושה ה)'א

והיא נקראת יראת , )שם(לממשלת הלילה י"ן ע"ם להעלות מכי הצדיקים צריכי, שמים

ולתקן אותה בסוד , אתערותא דלתתא שלהם ואז נמשך השפע מעילא, ח"המסך המעלה או

ס והאלהים עשה"וז. כנודע, ולא זולת, לתתא כי לא יתכן ).'קהלת ג(שיראו מלפניו

, ן בלי יראה"אתערותא דלתתא ולהעלות מי חסרון "ע כי , שהיא שולטת בלילהס"וז

הכוללת כל הדינין ,ההאור שהוא בחינת ליל ,שהם ההיפך ממדת יום שהוא חסד, והיסורים

ולולא היראה לא היתה , יש יראה מלפניו ויהי ערב ס"וז. רהבוקנגלית מדת היום ו

נכנס הלילהכי גם , חדא ום ירויהי בוקואי ,כי לולא הלילה לא היה בוקר, בבוקר

,ואל זועם בכל יוםס "וז. אפשר בלאו הכי אינה מתגלית זולת אלהנקרא כי מדת החסד

כ נבחן "וע. זועםי הלילה שהוא בחינת "ע כי אי אפשר שיתגלה החסד, כ לחסד"הזעם ג

ומבחינה זו נקראת גם השכינה , בדרך אחר, כבוד אלוזה אמרו . ל"אהקדושה בשם

דהיינו מבחינת, ל"כבוד דא כלה דאקרי א, שפירושו, אל זועם בכל יוםמה דכתיב ו

בכל, יות יום בלי הזעם דלילהשאי אפשר להכי כן הוא בששת , ל"יומא שתא אקרי א

שנאמר בכל אחד מהם ויהי ערב, ימי המעשהונמצא . 'ווכויהי בוקר יום אחד או יום שני

' כ נק"וע. נכנס תחת השם של היוםהשהליל, אז בששת ימי המעשה וכן בשתא אלפי שני

. שהוא שם החסדל"אבשם )א"ע' י דף ח"דפו(

כי בזווג הגדול' וכווהשתא דהא, ש"וז, יהיה אור הלבנה כאור החמה, דגמר התיקון

.)ד"זכריה י(ה והיה לעת ערב יהיה אור "בסו כי גם בשתא, ונמצאות המדרגות שלה נכפלות

בבחינת אור הלבנה היתה בסוד ,אלפי שני שהיא עצמה השתאו, ויהי ערב ויהי בוקר

, כבודרא א הנק"שהיא ז, גדלה כמו החמהשיו ככי נעשית ע, הרי יש לה כבוד על כבוד וכבוד מתרגמינן. א"לעצם הכבוד כי גדלה כז

, נהירו על נהירוןוכ. יקר על יקרש "וז. יקרהיתה נכללת באור , כי גם בשתא אלפי שני

, בסוד ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, בוקר םנעשית לעצ, אבל עתה כשהיא גדלה כחמה

על נהירו עצמית נהירוש לה ונמצא שי, האור שלטנווכן . בהתכללות שהיתה לה מקודם לכן

כי בשתא אלפי שני היתה לה , על שלטנורק בבחינת המאור , שהיא ממשלה,שלטנו

ועתה נתוסף לה גם , הקטן לממשלת הלילהכי גדלה כאור החמה שהיא , דיוםשלטנו

שלא תטעה , ומשמיענו בזה. לממשלת היוםלה להיות כאור החמה שבעת שגד, רלומ

שהיו לה, ו המדרגות שלה עצמה"מתבטלות חאלא רק , שאינו כן, מעת שתא אלפי שני

באופן , תוספת יש כאן על מדרגותיה עצמה .' וכויקר על יקרשיש לה , אז:'כוו כדין בההיא שעתא) קל

,נכנס לחופה, א"שהם ז, באותה שעה שהשמיםקינו כל אלו החברים שהת, ובא ומאיר לה

כולם נודעים שם, בעסק התורה בלילה, אותהומעשה ידיו מגיד , זהו שכתוב, בשמותיהם

,אלו הם בעלי אות ברית, מעשה ידיו. הרקיע, כמו שאתה אומר. מעשה ידיו שנקראים

שהוא אות ברית החתום. ננהווומעשה ידינו כ .בבשרו של אדם

דאית, התמכין דאורייתאחברייא, פירוש ואומר כי אפילו אותם, ר"א טובה עשיה שהי

בחינת הרע שלהם בלי ןהחלקים שהיו עדיי . דקדושהשמהןבאתפרשי הנה גם הם , תיקון

ש" וז

קלא הקדמת ספר הזהר

ומעשה ידיו מגיד)לד "הה, אתפרשי בשמהן תמן)ככלהו , חברייא דאתקינו לה א"כד, ן מעשה ידיואקרי, אלין אינון מארי קיימא דבריתב, מעשה ידיו. הרקיע

).הש נית קיימא דחתים בבשרא דבר ר ב)נ א ד,ננהוו כועשה ידינמ ו)מ , אל תתן את פיך לחטיא את בשרך)ס, רב המנונא סבא אמר הכי) קלא

לההיאגויהא גרים למחטי , למיתי להרהורא בישא, נ פומיה" דלא יהיב ב)ע

מסורת הזהר תהלים ()מ .דפתרומה ק). הלים יטת )ל. שלה לך ד)כ שנט זא רי" בט להלן רי)נ .גא נו יתרו תקס" ב)צ

ב שצחמ שזב קפד שעה נח ב קנג לך רע"שסג שפג ב תה תלא תנו ויצא שכה וישב ריב רטו מקץ קסב קע

חלופי גרסאות אלין אינון מארי קיימא דברית בהדי כלה ואינוןב

).ל"אה(' אקרון וכו) א וברות"נ(מארי קיימא דברית ).ל"אה( לההוא ברית קדש א"נ ג

ב יתרו תלט בשלח רצא שמו וארא כ עט שמות כ)י"ד. (וסר' דא"חויגש קלא ויחי תשנג בהשמטות ושים ד קז רטו רכג אחרי מות רצה ש שויקרא סהל שפה פקודי תתויקמשפטים תו תקמו כי תשא מו

יתרו תכח תצוה קכא אחרי מות) הקהלת ()ס. פט' דח"זד קכט ואתחנן קכ /עח אמור נו פנחס ה לד לה

. בחקותי כה)ע. שלח לך מגח שכג אדרא רבא חשצט אמור ש

.תכ לליל שבועו"ע) ה דרך אמת

בליליא דכלה הסולם מאמר כי. ד ומעשה ידיו מגיד הרקיע"ההש "וז

ס"שה, ש להלן"כמ, ספר הזכרוןס " ההרקיע, וג הגדול המביאים לתשובה מאהבהוזהאור , :)יומא פו(נות נעשו להם כזכויות שזדו

יאמר , ואפילו אלו שנתנו פה לדבר סרה' איש אל רעהו וכו' אז נדברו יראי ה, עליהם

ונמצא שהעשיה הזו. )ש"ו ע"ל אות קכ"כנ(אשר , ר"ושבה ט, כין דאורייתאמשהיא הת

הנה , ולבלתי זוכה הוי רע, לזוכה הוי טוב עשתהונ, עתה עלתה העשיה כולה להיות קודש

שהרי גם על. ה" של הקבמעשה ידיולבחינת אז נדברו, עליהםמגיד הרקיעאלין דלא זכו

ונמצא דכלהו . ל"איש אל רעהו כנ' יראי ה כי אתקינו, חברייא לא עשו רק עבודת הקדש

.וכלהו אתפרשי בשמהן, לה לחופה: א ומעשה ידינו כוננהו"כד, ש"וזר שהכתוב אומ, הראיה היא לסתוראורהולכ

אמנם אינו .מעשה ידיו ולא מעשה ידינו נקראברית קיימא מביא ראיה מהכתוב רק ש

הוא בחינת היסוד כוננהו כי ,מעשה ידינוותיקון היסוד הוא , המכונן ומיסד לכל הבנין

נקראת ברית קיימא ומכאן ש, ברית מילה כי אנחנו מסירים הערלה מעל. מעשה ידינו

וא רק וזה ה.מעשה ידינווהוא , היסוד יתגלה, אבל בגמר התיקון, מקודם גמר התיקון

והוא עצמו , ה"של הקבמעשה ידיו הכל ל אינון מארי קיימאש "וז. יהיה מעביר הערלה

ה " כי אז הקב,דברית אקרון מעשה ידיו מעשה ידיו מגידס "שז, עצמו יעביר הערלה

)א"ע' י דף ח"פו(

ומביא ראיה על תיקון הברית שנקראת, הרקיעמעשה ידינו מהכתוב מעשה ידינוה עת

.כוננהו

רב :' וכורב המנונא סבא) קלאיך פ אל תתן את . כךראמ, המנונא הזקן

שלא יתן האדם את היינו. לחטיא את בשרךויהיה גורם , ערלבוא להרהור , לגרום, פיו

הקדש ההוא שחתום בו רלהחטיא את בש מושכים אותו, שאם הוא עושה כן. ברית קדוש

דומה , ואותו הממונה שעל הגיהנם. נםלגיה ועומד, וכמה רבבות מלאכי חבלה הם עמו, שמו

וכל אלו ששמרו ברית הקדוש, על פתח הגיהנם . רשות לקרב אליהםואין ל, בעולם הזה

,פירושו. למיתי להרהורא בישאש "ומ

, את הפה שלוראזהרה היא שכל אדם ישמו שיהיה, י תורה ותפלה"ן ע"שהוא ענין העלאת מכי אם תהיה בו איזו אחיזה . בתכלית הטהרה

ובכח זה , ן שלו"א המ"אז יקבל הס, א"לס דהיינו מחשבות, י"יביאהו להרהורים על הש

ויהא גרים למחטי לההיא ואז , ו"זרות ח כי, בשר קדש דחתים ביה ברית קדישא

ההרהורים נמצא מושך ערלה על בריתי"ע לידי והנשמה הקדושה נופלת בשבי, קודש .א מושך הנשמה שלו לגיהנם"ואז הס, א"הס

,)ח"לעיל אות ס(והוא בדרך שאמר רבי אלעזר מהא מלה אתעבידת רקיעא דשוא דאקרי ד

אמנם כאן מדבר . ש"ונופל ליד לילית ע, תהו .מפגם ברית קדש ביחוד

ואומרו

הקדמת ספר הזהר קלב

, לגיהנם)פשכין ליה כן מדדאלו עבי. בשר קדש דחתים ביה ברית קדישא, וכמה רבוא דמלאכי חבלה בהדיה, ה שמיה" דומ)צוההוא דממונה על גיהנם לית, בהאי עלמא, וכל אינון דנטרו ברית קדישא, וקאים על פתחא דגיהנם

.ליה רשו למקרב בהובההיא , דחיל)ו, ההוא עובדאדא בשעתא דאירע ליה כדוד מל) קלב

ואיש)ק, כתיב בתורה*) מארי דעלמא , אמר ליהו. ה"ה קמי קב"שעתא סליק דומ

מסורת הזהר קנ מ קזב לז קנו נח ס"א נב מה ב" להלן רנד ב)פ

רב לך רפ שפה תד וירא פז רמב רמח רנח חיי שרה

ותלופי גרסאח ).ל"אה(ל " ההוא עובדא דבת שבע כצד

תלא משפטים תכט תרומה תכו תלטנט קכו קלד וישלח קפז רעז וישב קכו ויחי קסט שמז תקפג תרא יתרו תמג תנב ויקהל רמד שכט שלז פקודי תתלח ויקרא רעד תזריע מז מצורע יא אחרי מות קמז רנג אמור קטו

א ט וילך מה אדרא זוח כי תצא לה קיב קיז לא בלק כד פנחס כד קלח נשא פד קכב בהעלותך קה קרחרצ . פט: פב:.ט ע:גנ :מט. ח מ:ומ' דח"ז :ז צ'ו ד" תסז"ת) י"ד. (ח ש:שג' דג"ח בהשמטות טכ

נח סו לך תד וירא קלו חיי שרה נו צה קלד תולדות לח ויחי קע תקפד שמות שיח תרומה תמו)צ ,י"ד. שג' דג"חו שו בהשמטות כמצורע יא נשא קיד בלק ) י"ד. (רעג' דב"חויקהל רמד בהשממות

). כויקרא ()ק :טע' דח"ז

.שבעמעשה דבת ) ו דרך אמת

בליליא דכלה הסולם מאמרלמחטי לההיא בשר קדש ואומרו

הכוונה על , דחתים ביה ברית קדישא י"שהיא נקשרת ונשמרת ע, הנשמה הקדושה, )י"לך לך אות ת(ש בזוהר "ברית קדש כמ

ומעצמי , מאי ומבשרי, זה אלוהחומבשרי א דתניא בכל', אלא מבשרי ממש וכו. מבעי ליה

ש בהאי רשימא קדישא נ מנא דאתרשים ברז, מניה ממש, ה"מי לקבחמניה , דהאי את

י לא זכי וא. ידת ביהחונשמתא קדישא אתאמנשמת אלוה , מה כתיב, יר להאי אתטדלא נ ויהא גרים למחטיש כאן "וז. ש"ע, יאבדו שמכח ההרהורים, דהיינו, בשר קדש לההיא

א לנגוע בברית "וזרת הערלה שהיא הסחקת תיכף נשמת אלוה ז מסתל"שעי, הקודש

, שצעק העץ רשע אל תגע ביס"וז. נוממ ,בהשמטות: ש בזהר בראשית דף רסג"כמ(

ועטרת, כי העץ הוא היסוד. )א"נ פ"ובאבות דר ח"ש בעה"כמ(, ס עץ הדעת טוב ורע"היסוד הובספרי בית שער הכוונות , ג"ג פ"שער מ ).ה ובחטא"ה ד"דף מ וההוא דממונה על גיהנם דומה, ש"וזכי נוטל , מלשון דממהדומה' ונק:שמיה

ומשאירו בדממה שהיא החייםממנו נשמת משום שהוא המלאך, ועוד אפשר לפרש. מיתה

ועושה , המביא את ההרהורים אל החוטא למחשבות של דומהה "מחשבותיו של הקב

זמן שהאדם מבין שלא כל כי. ילוד אשה

)ב"ע*) א "ע' י דף ח"דפו(

, נו ולא דרכיו דרכינושבותיו מחשבותיחמדהיינו דלית מחשבה תפיסא ביה כלל לא

הרי לא יצויר , במחשבותיו ולא בהנהגתו ו איזה הרהור"כלל אצלו שיעלה על הדעת ח

א נמצא מלאך חטאלא בסבת ', אחריו ית, שטותחומביא בו רו, מזדקק אליודומה

,ת בדעת ובשכל"לומר שילוד אשה דומה להשיכו וש מיני הרהורים ומואז כבר מוכשר לכל

ס"וז, דומההרי שכל כהו הוא בשם . לגיהנם לך מלך דומהמי כמוך בעל גבורות ומי

ו נמצאת"שבהכשל בדומה לך ח. ממית ומהיה .נמצאים החיים, ובהבנה שאין דומה לו, המיתה

, וכמה רבוא מלאכי חבלה בהדיהש "וזכי ההרהורים , וקאים על פתחא הגיהנם

, לאין קץכמה רבוא הם שהוא מביא לאדם, כלומר, גיהנםוכל אלו הם על פתחא של

,הוא הפתח שדרך בו מושכין את האדם לגיהנם .אך אינו הגיהנם עצמו

וכל אינון דנטרי ברית קדישאש "וז :בהאי עלמא לית ליה רשו למקרב בהו

פ שאינם נקיים לגמרי ועוד יש "אע, כלומר רימומ אם הם ש"מ, ר"בהם בחינת עשיה טו

באופן שלא יבא פעם לידי . דשברית הק רשות למשכו ה"דומאין למלאך , הרהור .לגיהנם דוד :'וכו דוד מלכא בשעתא) קלב .פחד, ותו מעשהאבשעה שקרה לו , המלך

תהאו ב

קלג הקדמת ספר הזהר

דוד דקלקל ברית ', כתיב ואל אשת עמיתך וגוו ה, אשר ינאף את אשת איש , וברית קדישא על תקוניה קיימא)ר, דוד זכאה הוא, ה"יה קבאמר ל. בערוה מהו

. בת שבע מיומא דאתברי עלמא)שדהא גלי קדמי דאזדמנת ליה ותו בהיתרא הוה, אמר ליה. אמר ליה אי קמך גלי קמיה לא גלי) קלג דאפטר)תלא עאל חד מנייהו עד , דהא כל אינון דעאלו לקרבא, מה דהוה

רמסורת הזה עיין ויקרא( נח שטו משפטים רמ )ש. י לך תט ת)ר

' דח"תקשמיני נו אחרי מות רעט שצה ) תח-תד

.טשפטים רלמ )ת :קכא

י גרסאותפחלו

.ג"א וכתיב ל" נה

בליליא דכלה הסולם מאמר ואמר, ה"עלה דומה לפני הקב תה שעהובאואיש , כתוב בתורה, רבונו של העולם, לוואל אשת , בוכתו. ר ינאף את אשת איששא

. מהו, שחלל בריתו בערוה, דוד. 'עמיתך וגו וברית הקדוש, דוד צדיק הוא, ה"אמר לו הקבשבת שבע , ניפ כי גלוי ל,מדעל תקונו עו

.מוכנת לו מיום שנברא העולם ל כל"ש חז"כמ, פ שלא חטא"אע. פירוש

.)שבת נו(האומר דוד חטא אינו אלא טועה .וטא ממשמ נפלה עליו יראה כמו שהיה ח"מ. דומהשהיה זה מטעם קטרוגו של , רשפומכתיב בתורה ואיש אשר . נינופש ל"כמ

כתובים ' מביא ב, 'ו וכוכתיב', וגוינאף .אחד לעונש ואחד לאזהרה

,כי השיב לו', וכווברית קדישא, ש"וז בת שבעכי , הרהור עבירהלדודשלא היה לו

סנהדרין (עת בריאת העולם מבת זוגיה היא

וברית , ו"יון שכן לא קלקל בריתו חוכ ,.)קז וכד תאב לדידיה. קדישא על תקוניה קיימא

, ריה מקודם לדודווהטעם דנטיל לה א. תאבדנטל לה , )ה"אחרי אות שצ(מפרש בזוהר , ש"פ דלא הוית דיליה ע"עא ,אוריה ברחמישהרי דכר ונוקבא הם תרי . ויש להבין זה

גופא כ אם הוא בחינת פלג" וא,לגי גופאפ איך לקחה אוריה שאין לו שום, של דוד המלך

.ת עמהיכושי היא באמת בת שבע כי ,והענין הוא

כי דוד . מיום בריאת העולםדודנוקביה דובת שבע היא הנוקבא , שבמלכותרכדהוא ה

ת ו כמו שבעת תיקון המלכ,אאל. שבמלכותהיה שם בחינת עלית , לאצילת העולמותבמדת יקהבכדי להמת, המלכות לבינה

ה למיתוק ככן היתה בת שבע צרי, מיםחהר אויה לא היתה רזהשבלי מיתוק , ר"הזה בג

ואוריה החתי. כלל להוליד נשמת שלמה המלך ולו מבחינתככי היה , היה נשמה גבוהה מאד

)ב"ע' י דף ח"דפו(

כי לא היה , יה- אור, ושמו מוכיח עליו, ר"ג בכדיולפיכך . כלוםה"וק שהוא "בו מבחינת ו

לקחה , להמתיק את בת שבע במדת הרחמים, ונמתקה על ידו, ר"אוריה שהוא בחינת ג

ש "וז. למלכות ישראלאויהכ היתה ר"ואחדהיינו בכדי , דנטל לה אוריה ברחמי

.אוריה שבה"ישהוא בשם , להמתיקה ברחמיםועוד . ג דלא הוית דיליה"כ נטל לה אע"וע

.יתבאר להלן, דומהאמר לו :'וכו אמר ליה אי) קלגאמר לו . ניו לא גלויפל, ניך גלויפאם ללפי . כל מה שהיה בהתר היה, ועוד, ה"הקב

ינו א אחד מהם אף, שכל היוצאים למלחמה, אם כן, אמר לו. יוצא עד שיתן גט לאשתו

, ולא המתין, דשיםחהיה לו לחכות שלשה נורק במקום שא, במה הדבר אמור, אמר לו

.שאוריה, וגלוי לפני, יראים אולי היא מעוברתכי שמי חתום בו , מעולם לא קרב אליה

.ה"שהוא אותיות אור י, אוריהשכתוב , לעדות שחתום. ו"שהוא אותיות אור יה, אוריהווכתוב .שלא שמש בה מעולם, לעדות, בו שמייש להבין מה ענין השם , הדבריםרביאו

בת עיד עליו שלא נגע בה לאוריה שבה"י שמואל(נה זה מבואר בכתוב וה. שבע לעלמין

מדמה את כי , במשל של נתן הנביא)ב"י' ב לכבשתובת שבע, לרשאוריה לעשיר ודוד לרש איןש, ואומר. הלךא ל"ואת הס, הרש

וסודם . ' וכוכל כי אם כבשה אחת קטנהר "ינת גחכי אוריה היה מב, של הדברים

כתיב אוריה כדיוק של הזוהר ,ק"בחסרון ו כתיב השם)ו"בירמיה כ( כי ,וכתיב אוריהו

הוא'ור וה" הם גה"י שו"יה באוריהוהזה והוא', בלי ואוריה אבל כאן כתוב רק ק"ו

אלא , כלוםק"ולהורות שלא היה בו מבחינת יכך נבחן לרש בלי פול. יםסדחכמה בחוסר ח

כיש "וז, כלכי האור דחסדים מרומז ב, כל

אם

הקדמת ספר הזהר קלד

אמר , הוה ליה לאורכא תלת ירחי ולא אוריך, אמר ליה אי הכי. בגט לאנתתיה וגלי קדמי דאוריה, באתר דחיישינן דהיא מעוברת, במאי אוקים מלה, ליה, אוריה)אכתיב , בגויה לסהדותאודהא שמי חתים , קריב בה לעלמין)זלא

.דלא שמש בה לעלמין, שמי חתום בהדיהז, אוריהו)בוכתיב אי קמך גלי דלא שכיב . הא מה דאמרית, מארי דעלמאאמר ליה ) קלד

ותו אי ידע דלא ח, הוה ליה לאורכא לה תלת ירחי, קמיה מי גלי, בהדה אוריה, אמאי שדר לה דוד ופקיד עליה לשמשא באנתתיה, שכיב בהדה לעלמין

. רד לביתך ורחץ רגליך)גדכתיב דהא ארבע, אוריךט יתיר מתלת ירחי )דאבל . ודאי לא ידע, אמר ליה) קלה , בכל ישראלל כרוזא כ דוד יאעבר , דהכי תנינן בחמשה ועשרים דניסן, ירחי הוו

ותמוז , סיון: בני עמוןדואזלו וחבלו ארעא , יוןסוהוו עם יואב בשבעה יומין דהוה מה דהוה מבת שבע , ובארבעה ועשרים באלול. אשתהו שם, ואב ואלול

,באדר אעבר כרוזא' ואית דאמרי בז. חובאה ההוא"מא דכפורי מחל ליה קביווב וביומא, ובחמיסר באלול הוה מה דהוה מבת שבע, דאיירמואתכנשו בחמיסר

רת הזהרסומ

).ב יא"ש ()ג). וכירמיה ()ב). שמואל ב ()א ).דעבר זמן( משפטים רלט )ד

חלופי גרסאות ו דלא" שמי חתים בהדיה יה ז.)ל"אה(א ביה " נו

א ותו אי לא שכיב" נח). ל"אה(למין שמש בה לע ).ל"אה(' בהדה לעלמין אמאי שדר ליה דוד וכו

ל" באייר כצמ). ל"אה(א על כל ישראל " נל .דא כרוזא דדו" נכ. ג"א דוד ל" ני ).ל"הא( ווא ה" נט

.)ל"הא( .יש לזה סמך מן הכתוב ותהי לו כבת מה בתו לא נגע בה אף דו לא נגע בה) ז דרך אמת

בליליא דכלה הסולם מאמר

,אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיהומורה בזה , תהאו שקנה בת שבעשהיא

שאינו מבחינת חלק נשמתו אלא רק קנה , תקנה ברחמיםולדי להחיות אותה כב, אותהותגדל מר עוד ואו, אשר קנה ויחיהשזהו

זה מורה שהשפיע לה. עמו ועם בניו יחדיו מפתודהיינו בדרך ש. ניוהגדלות שלו כמו לב

אמנם, תאכל ומכוסו תשתה ובחיקו תשכבכ " ע,הנטעה ונחשוב כי גם קרב אליכל

הרי , ולא לאשה, בתכותהי לו מסיים אלא . שהכתוב מעיד שאוריה לא קרב אליה

,שהזוהר מפרש הטעם למה לא קרב אליה, כתיב אוריה וכתיב אוריהו ר אומכ"עו

, לעלמיןשמי חתום בהדיה דלא שמש בהשזה מורה שהוא , 'ו בלי ה"ידהיינו השם

כ לא יכול "וע, 'ושהיא , חסר בחינת חסדים. דחסדיםורכי אין זווג בלי א, לקרב אליה דחתים בשמיה מעיד עליו ה"יונמצא שם

.שלא היה ראוי כלל להזדווג עמה, אמר לו:'כוו אמר ליה מארי) קלד

אם, הנה זה מה שאמרתי, רבונו של עולם

)ב"ע' י דף ח"דפו(

לפניו מי , שכב עמהאלפניך גלוי שאוריה ל אם, ועוד. היה לו לחכות שלשה חדשים, גלוי

, דע שלא שכב עמה מעולםי שדוד, תאמר ,למה שלח אותו דוד וצוה אותו לשמש באשתו

.רד לביתך ורחץ רגליך, שכתוב, אמר לו:'וכו אמר ליה ודאי) קלה

,תר משלשה חדשיםאבל חיכה יו, ודאי לא ידעבחמשה , דנושלמ. כי ארבעה חדשים היו

ועשרים בניסן העביר דוד כרוז בכל ישראל והלכו, בסיון'בזוהיו עם יואב . ללכת למלחמה

תמוז אב ואלול וסיון. והשחיתו ארץ בני עמון ד באלול היה מה שהיה בבת"ובכ. נתעכבו שם

ה אותו "וביום הכפורים מחל לו הקב. שבע, ר העביר הכרוזדבא' בז, יםרומאויש . העון

ובחמשה עשר באלול , ו באייר"ונתאספו בטים רוביום הכפו, היה מה שהיה מבת שבע

מהו . העביר חטאתך לא תמות' גם ה, נתבשר .היינו לא תמות ביד דומה. לא תמות

הממונה וא הדומהכי , הדבריםרביאו

כ" נתכפר לו ביהזהוחטא , על גילוי עריות אמנם מיתתו. בידא דדומהשלא ימות ונמצא

היתה

קלה הקדמת ספר הזהר לא תמות , מאי לא תמות. העביר חטאתך לא תמות'י גם י)ה דכפורא אתבשר נ .דומהדא דבי

דאיהו אפתח , א אית לי גביהדהא מלה ח, מארי דעלמא: אמר דומה)וקל .יחו דן לנפשיהוא, האיש העושה זאת)זכי בן מות ' חי הס) ופומיה ואמר

אודי לגבאי ואמר)חדהא , לית לך רשו, אמר ליה. טרונייא אית לי עליה)ח

מסורת הזהר 'ד א"ח בהשמטות תזנח שיד לך ) ב יב"ש ()ה

' דג"חקדושים סז נשא נח בהשמטות ) י"ד. (רסז נה שיח)ח. ואתחנן קנב)ז). ב יב"ש ()ו). י"ד. (שז

.י"ד. שז' דג"חפקודי תתל בהשמטות

חלופי גרסאות כי בן מות הוא ואיהו' י החא " נס .א דכפורי" ננ

.'שיה וכופדן לנ

מ לשון שררה או ממשלה שכן תרגם יונתן סרני פלשתים טורני פלשתאי וכאן "עלילה וי) ח דרך אמת

.י טענה זו ליסרו ולענשו"ממשלה יש לי עליו ע' וכאן פי

בליליא דכלה הסולם מאמרשהרגו בחרב , ה מחמת החטא של אוריההית

מלכים (כמו שהעיד עליו הכתוב . בני עמון' אשר עשה דרך את הישר בעיני ה)ו"ט' א

ולא סר מכל אשר צוהו כל ימי חייו רק בדבר ,לא תמות בידא דדומהש "וז. אוריה החתי

רק בדבר . שהוא הממונה על גילוי עריות .אוריה החתי

אמר :'וכו אמר דומה מארי) קלודבר אחד יש לי , רבונו של עולם:דומהכי בן ' י הח, כי הוא פתח פיו ואמר. אצלו

דן את עצמו אוהו. מות האיש העושה זאת אמר לו .להמיתוכ כח יש לי עליו " ע,תולמ

, כי הודה לפני ואמר, להמיתואין לך רשות אבל במה . חטאאפ של"ואע', חטאתי לה

, יו עונשכתבתי על, אוריהבהריגתשחטא . נפשחמיד שב דומה למקומו במפ. וקבלו

ה בא בטרוניא"אין הקב, הוא מלשון טרוניא שפירושו) כי תשא, פסיקתא רבתי(עם בריותיו

.בכח, בזרוע בסוד, כי הנה נתבאר לעיל, ביאור הדברים

מצות המילה שקשורה באות ברית השם אלוה זו דשם 'ה בה והנ)ה"א עש"ל אות קל"כנ(

נקודות דין ' היא המלכות כלולות בש, אלוה וכל תיקון)נקודין' ל במאמר ב"כנ(, ורחמים שכח הדין יהיה גניזא וטמירא את הוהברים שה ואז שורה עליו,אאתגליבמים רחוה

,שישנה שם גם המלכות פ"כי אע. אלוה ,שהוא בחינת הדין', שעליה היה הצמצום הא

יאז כיון שה"עכ, שממנה יונקים כל החיצוניםורק מדת הרחמים שמבינה , טמירא ונעלמה . בהאחז אין כח לחיצונים לה,היא באתגליא

)ב"ע' י דף ח"דפו(

וכל אינון דנטרו ברית קדישאש לעיל "כמ .בהאי עלמא לית ליה רשו למקרב בהו

נמצא מגלה בחינת הדין, אבל המקלקל הברית ותיכף מתקרבין, דאלוה'הדהיינו ב, שבמלכות כי היא חלקם ,היצונים לינק ממנלה כל הח

' כ תיכף מסתלקת הנשמה הק"וע, יותםחוכל ה מנשמת אלוה יאבדו"בסו, שהיא השם אלוה

.)'איוב ד(והנה דוד עצמו היה מבחינת מלכות זו

כ היה צריך "וע, מיםחהממותקת במדת הר שלא יתגלה בו מבחינת הדין, לשמירה יתירה

י בן כ' חי ה, בזה שאמרכ"וע. שבמלכותשדן דינא . מות האיש העושה זאת

.ן כבשת הרש לפני ההלךתשהמקלקל ברית לי נתגלה בו עצמו ,הדינו במית, א"שהוא הס

, דומהשהוא המלאך , א"סהדין לפני ה' בחי י דיבורים"כי ע, כ להאחז בנשמת דוד"ורצה ע

ש "וז. ח הדין הגנוז וטמיר בוכאלו נתגלה ,גביההא מלה חדא אית לי המלאך דומה

כי בן' חי ה, דאיהו אפתח פומיה ואמר ,ואיהו דן לנפשיה. מות האיש העושה זאת

שדן המקלקל ברית ,םי הדיבורי"ינו עהיד כי נגלה בזה הדין, דן לנפשיהנמצא , למיתה

ייא איתונטרכ "וע, הטמיר והגניז שבנפשיה .יש לי שליטה עליו לינק מנשמתו, לי עליה

דהא , ואמר ליה לית לך רש, ש"וזג "ואע' אודי לגבאי ואמר חטאתי לה

י הדיבורים " כבר נתבאר שע:דלא חב גילה בחינת הדין, אנפשיה דינא דןשאמר וורצה המלאך , וגם בריתופכמו ה, א"לפני הס

ל"כנ. דומה להאחז בנשמתו ולמשכה לגיהנם

בסמוך

הקדמת ספר הזהר קלו , עונשא כתבית עליה, א באוריהאבל במה דחט. ג דלא חב"ואע', חטאתי לה)ט

.ה לאתריה בפחי נפש"מיד אהדר דומ. וקבל .עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי' לולי יי)י, ועל דא אמר דוד) קלז

כחוטא , מהו כמעט', כמעט שכנה וגו. דהוה אפוטרופא דילי, עזרתה לי' לולי הות דלא כההוא שיעורא ה, ראח כשיעורא דאית ביני ובין סטרא א)כ. דקיק

.שכנה דומה נפשי בגין דלא, מלה כדוד)לש דלא יימא נכ בעי לאסתמרא בר "ובג) קלח

מסורת הזהר

י תקבד יתרו שלו תצוה קכא פקו)ו . פקודי תתלז)כ. ד חיי שרה נטתלך ) תהלים צד ()י ")ב יב"ש ()ט

.בחקותי כה נשא ז לעיל סח

בליליא דכלה הסולם מאמר עשה תשובהובר התוודה כה ד"בואמר ק. בסמוך

כלל בזה ג דלא חב"אעעל גילוי עריות דןכ מועילה לו תשובה זו על מה ש"וע, ל"כנ

.לית לך רשו למקרב לגביהכ "וע, לנפשיה

אבל מה דחטא באוריה עונשא, ש"וז חטא באבל, כלומר:כתבית עליה וקבל

הנה כבר , בני עמון בחרבאוריהשהרג את כי אתה, ואין לך עסק בזה, קבל עונשיה ממני

מיד אהדר. ממונה רק על גילוי עריות בלבד לפתחא, דהיינו. דומה לאתריה בפחי נפש

.ל"שהוא אתריה כנ, דגיהנם

ועל זה אמר:' וכוועל דא אמר) קלז דומהעזרתה לי כמעט שכנה ' לולי ה. דוד שנעשהלולי, היינו, עזרתה לי' לולי ה. נפשי

כמעט. כלפי המלאך דומה, שומר ומשגיח עליוט חהיינו כשיעור . מהו כמעט,'נה וגוכש

כשיעור ההוא, דק שיש ביני ובין הצד האחר היינו עם המלאך. נפשידומהשלא שכנה , היה

היינו שומר ,אפוטרופוס .דומה בגיהנם וימני, הוא, כי תרגום ויפקד פקידים, ומשגיח

).ד"א ל"בראשית מ(אפוטרופוס שעליה , מלכותס"דוד ה, ביאור הדברים

כי היא . )'משלי ה(תוב רגליה יורדות מות כשממנה מתקיימים , בחינת הסיום דקדושה

ה ומלכותו בכל משלה"בסו, א והקליפות"הס אמנם כשהמלכות בתיקונה במדת. )ג"תהלים ק(

אות(על דרך שאמר רבי חייא לעיל , הרחמיםשהם נקודת , נקודין' אז נבחנת לב כי )ב"קכ ,ונקודת הרחמים שקבלה מבינה, דין מעצמהה

ורק הרחמים שבה, והדין שבה גניזא וטמיראה אין זי התיקון ה"וע. ש"יימא באתגליא עק

ירו דקיקהא מהארת המלכות אלא נ"לו לס

)ב"ע' י דף ח"דפו(

לקיום קפיסשהוא רק בחינת שורש מ, בלבד. אבל אין להם שום כח של התפשטות, הקליפות שפירושו, חוטא דקיקכ בשם "ג' ה נקושורש ז

ל בתחילה"ד שאמרו חז"ע. שורש דק לחטאים כ נעשה כעבותות"ואח, דומה לחוט של עכביש

על , דקיק ומכונה בשם .)ב"סוכה נ( העגלה .ל"היות הדין טמיר וגניז בנקודת הרחמים כנ

אבל הפוגם בריתו גורם שתתגלה נקודת אליהואז מתקרבות הקליפות, הדין שבמלכות

ומקבלות כח , ע מרובהפויונקות ממנה ש והאיש העושה זאת מאבד. להתפשטות גדולה ה מנשמת אלוה יאבדו"בסו, בידים את נשמתו

חוזר ומתקן, וכשזוכה ועושה תשובה, )'איוב ד( כ"שע, את המלכות בתיקון דמדת הרחמים

'תשוב הת ובשם תשובה שהיא אותי' נק וכח, רחמיםדהיינו שמשיבה למקומה למדת ה ורבסוד נהי, הדין חוזר ונגנז בה בפנימיותה

.בלבד דקיקעזרתה לי דהוה ' לולי הוזה אמרו

, שקבל תשובתי, דהיינו. אפוטרופא דיליכי חזר , ל"כנ, למלאך דומה לאתריהדחהו

והשיב המלכות למקומה למדת הרחמים ולא , כמעט, ת הדין רק נהירו דקיקמדהשאיר מ

עורא דאית ביני וביןכשי, כחוטא דקיק רק כאותו השיעור המועט ,וינידה. א"הס

כדי ליתן, א"המוכרח להשאר בין המלכות לסחוטא ' הנק,לה בחינת קיום בהארה מועטת

כההוא שיעורא הות דלא שכנה , דקיק הנה זה השיעור הציל אותי שלא, דומה נפשי

כי לולא , כלומר, דומהלתי ביד המלאך פנ חוטאכות להיות כשיעור חזר כח הדין שבמל

.דומה שכנתי בידו של ר כב,דקיק :'וכו כ בעי לאסתמרא"ובג) קלח

ומשום זה צריך האדם להשמר שלא יאמר

דבר

קלז הקדמת ספר הזהר

.ה בדינא"ונצח ליה קב, כמה דהוה לדוד, כי שגגה היא)מ, יכיל למימר לדומהחבל את מעשהו )ס. דאיהו אמרעל ההוא קול , למה יקצוף האלהים על קולך)נ

מסורת הזהר ).שם ()ס. טיתרו תכ) שם ()נ. לך שכאחשל) קהלת ה ()מ

בליליא דכלה הסולם מאמר למלאך רמשום שאינו יכול לומ, דבר כדוד

כמו שהיה )'קהלת ה(כי שגגה הוא , דומה למה יקצוף אלקים. ה בדין"שנצחו הקב, לדוד

. ו הקול שאמר היינו על אות)שם( על קולך שהוא, היינו בשר קדש, וחבל את מעשה ידיךונמשך לגיהנם על ידי , ברית קדש שפגם

.דומה :בחינות של תשובה' יש ב, ביאור הדברים

.שזדונות נעשים לו כשגגות, תשובה מיראה) א שזדונות נעשים לו כזכויות, תשובה מאהבה) בם גמר טר כי מ,אאור הוהבי ו.:)יומא פו(

,ם הדין בעולכח םריכיצ שדעו כל ,ןהתיקו קהלת(ה והאלהים עשה שיראו מלפניו "בסו א"נמצאת המלכות מחוייבת לקיים את הס, )'ג כדי שלא יתבטלו, פ בשיעור דנהירו דקיק"עכ

כ כל תיקונה של המלכות"וע. א"הקליפות והס אלא שהדין, רחמים ודין, נקודין' הוא בסוד ב

כ "כי ע, גליאמים באתחרה וטמיר וזא גניהו זכי, אית בה יראה בסוד אילנא דטוב ורע

ל במאמר"כנ(. לא זכי הא רע, בר נש הא טוב ונמצאת התשובה שאנו עושין במשך)נקודין' ב

, אינה אלא תשובה מיראה, שתא אלפי שני י התשובה"כי ע, שזדונות נעשים לו כשגגות

והדין , אנו מחזירים המלכות למדת הרחמים, וחוטא דקיק, עור נהירו דקיקשבה נגנז לשי

עדיין מוכרחה להשאר במדת ות המלכיכוהאי . כ נקראת תשובה מיראה"וע, היראה

בשם ' נק, רח להשארכ המוחוטא דקיקאלא , השוגג לפי עצמו אינו חטא כי ,שגגות

,השגגות מביאות את האדם לעבירות במזיד כי אין אדם חוטא במזיד מטרם שנכשל מקודם

הוא האי חוטא דקיק כן והנה .באיזו שגגהפ שנשאר כן אינו "כי אע, הנשאר במלכות

אמנם בסבת הדין הנעלם הזה אנו באים, חטאל מתחילה "ס שאמרו חז"וז, ותלידי זדונ

,חוטא דקיקדהיינו כהאי , הוא כחוט השערהת כראוי נעשה הבריכ אם אין משמרים "ואח

תגלה מדת הדין מכי , העגלה כעבותות .ס דדומה יתיב אפתחא דגיהנם"וז. שבמלכות

בסוד, שהוא רק פתח, שהוא כח חוטא דקיק' ך נקכיפול. ילה הוא כחוט השערהחשמת

תשובתנו זו רק כמו שנתכפרו עונותינו ונעשו שיש בידו, כי נשאר החוטא דקיק, תולשגג

)ב"ע' י דף ח"דפו(

של ' וענין בחינה ב. להביאנו לידי מזיד זדונות נעשים לזכויותש, תשובה שהיא מאהבה

.)ו"עיין לעיל אות קכ(ובגין כך בעי לאסתמרא וזה אמרו

שלא, דהיינו. כדוד, בר נש דלא יימא מלה הגורמת לגלות מדת הדין שבמלכות, מלהיאמר

בגין דלא יכיל למימר , כמו שעשה דוד כי אינו בטוח שיוכל, כי שגגה היא, לדומה

לשגגהתיכף לחזור בתשובה שיתכפר לו העון .ה בדינא"ונצח ליה קב, כמה דהוה לדוד

, וייחכל ימי ' כי דוד שעשה הישר בעיני החטא מימיו זולת בדבר ולא היה לו שום

אפטרופאה "כ נעשה לו הקב"ע, וריהא ונעשה לו, ועזרו תיכף לחזור בתשובה, דיליה

עזרתה לי כמעט' לולי הש "כמ, העון כשגגהי אדם אבל שאר בנ, שכנה דומה נפשי

ני המלאך פשלא יוכלו לומר ל, צריכים לפחד . לגיהנםדומהלו בידי פוי, כי שגגה היא

,וחבל את מעשה ידיך דא בשר קדש ואתמשך בגיהנם, ברית קדישא דפגים

הברית קדש כי תיקון :על ידא דדומהומעשה ידינו ש " כמ,מעשה ידינו' נק

וסוד הנשמה הקדושה נקראת בשר ,כוננהו ,ט"איוב י( ומבשרי אחזה אלוה ה"בסו, קדש י גילוי הדין שבמלכות"שע. )א"ל אות קל"כנ

והנשמה נמשכת לגיהנם, מתקלקל תיקון הברית .ל"ביד דומה כנ

:ובגין כך ומעשה ידיו מגיד הרקיעסובבות על כל המאמר דרב , בגין כךהמלים

שאחר שמתבאר, המנונא סבא שהביא לפנינו הן בשכרו והן ,תהבריבו היטב ענין תיקון

ת הברי ון ואשר משום זה נקרא תיק,בענשו בביאור, הוא חוזר כאן לענינו, מעשה ידינו

שהשמים הוא , נין גמר התיקון להאי יומאע ל בביאור"כנ(, החתן שנכנס לחופתו עם הכלה

, ואומר,)הכתוב השמים מספרים כבוד אל ומעשהאומר הכתוב בגמר התיקון , ובגין כך

יתגלה שכל אלו זכי א, קיעידיו מגיד הרמעשה אלא ,מעשה ידינוהתקונים אינם

שעליו נעשה הזווג, מגיד הרקיעוזה , ידיו ל אות"כנ(, הגדול בסוד רב פעלים ומקבצאל

צב

הקדמת ספר הזהר קלח

.דומהד )פא ד בגיהנם על י)ע דא בשר קדש ברית קדישא דפגים ואתמשך, ידיך אלין אינון חברייא דאתחברו, ומעשה ידיו מגיד הרקיע)צכ "ובג) קלט

מסורת הזהר .לעיל קל) צ .א לעיל קל)פ .א לעיל קל)ע

בליליא דכלה הסולם מאמר

. הוא ענין גילוי המשכת השפע,ומגיד, )ב"צז "שזה כל ההפרש שיש בין עוה, ודע

כי מטרם גמר. ל גמר התיקוןשמלפני התיקון אטוב ורע התיקון נקראת המלכות בשם אילנא

כי המלכות היא סוד הנהגתו, שפירושו, ל"כנכל עוד שהמקבלים לא באו ו, ז"שבעוה' ית

, שיוכלו לקבל שלמות הטבתו, לידי השלמהמוכרתה , אההבריינו במחשבת עלשחשב

. ושכר ועונש, ך טוב ורערההנהגה להיות בד קבלה שלנו מלוכלכים עוד בקבלה כי כלי

וגם מפרידה, עצמית המצומצמת מאוד במדתהבשיעור , והטבה שלימה. 'אותנו מהבורא ית

אלא בבחינת ,איננה, הגדול שחשב עלינו ,שהיא תענוג בלי שום גבול וצמצום, השפעה הוא מוגבל ומצומצם, כ הקבלה לעצמו"משאס "וז. בה תיכף התענוגככי השביעה מ, מאד

דהיינו, )ז"משלי ט(למענהו ' הכתוב כל פעל הל הפעולות הנוהגות בעולם לא נבראו כש

ולפיכך .ר אליו"מתחילתן אלא להשפיע ננמצאים בני אדם משמשים בעסקי העולם

שהרי , מה שנבראו מתחילתםמ רומבהיפך ג דהיינו, ה אומר כל העולם בשבילי נברא"הקב

כל הנקראוכן , )ז"משלי ט(למענהו ' כל פעל ה נווא. )ג"ישעיה מ( תיוראבשמי לכבודי ב כי ,ש מקצה אל הקצהמאומרים ההיפך מ

, אומרים כל העולם אך בשבילנו נבראנואלם לבטננו ונו רוצים לבלוע כל טוב העוא

ולפיכך אין פלא מה . ולכבודינו, להנאותינו. שאין אנו ראויים עוד לקבל הטבתו השלמה

בבחינת טוב ' תכ מוטעמת לנו השגחתו י"ועכי , ר ועונשכינו בבחינת הנהגת שהי ד,ורע

.ששכר ועונש מסובב מטוב ורע, זה תלוי בזה כי כיון שאנו משתמשים בכלי הקבלה בהיפך

הרי אנו מרגישים בהכרח ,מה שנבראומ .ת רע בעדנוניח שהם ב,הגנהבפעולות שבה

שלא יוכל הנברא לקבל , כי חוק הוא זה

ו בכבודו "הוא פגם ח כי ,י בגלו' מאתו יתערכי אין זה , ועל רעותפיגו כשברא יהנש' יתעת שהאדם בכ "וע. ים לפועל השלםתאמ

תו שיעור שורה עליו אוהנה ב, מרגיש רע ונעלם ממנו הפועל, ו"חתו חירה על השגפכ

)ב"ע' י דף ח"דפו(

הרי . שהוא העונש היותר גדול שבעולם', יתבת עמה שהרגשת טוב ורע בהשגחתו מסב

כי המתאמץ שלא להתפרד, הרגשת שכר ועונש יש, פ שטועם רע בהשגחה"אע' מאמונתו ית

יש , ץו לא יעלה לו להתאמ"ואם ח, לו שכר, ונמצא. 'נפרד מאמונתו ית כי ,לו עונש

פ שהוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל"שאע מ נשאר זה נסתר ממרגישי"מ, המעשים כולם

א להעלים " לסכי בשעת הרע ניתן כח, ר"טוובאים לידי העונש הגדול , ואמונתוותחהשג

.ונעשים מלאים הרהורים של כפירה, דפרודאנמצאים כנגד זה שהם , וכשחוזרים בתשובה

.'ויכולים שוב להדבק בו ית, מקבלים שכר, אמנם מכח הנהגת שכר ועונש עצמה

שסוף כל סוף אנו זוכים על ידה ' הכין הל בני אדם ישיגו דהיינו שכ, לגמר התיקון

הכלים של הקבלה המתוקנים על מנת להשפיע' בשיעור הכתוב כל פעל ה, ר ליוצרם"נ

כמו שנבראו מתחילתם , )ו"שלי טמ( למענהו, הזווג הגדול דעתיק יומיןלהואז יתג. ל"כנ

וכל הזדונות , ואנו באים לידי תשובה מאהבה, וכל הרעות לטובות גדולות, יהפכו לזכויות

, ה השגחתו הפרטית בעולם כולוואז תתגל כי הוא לבדו עשה ועושה, דהיינו שכולם יראו

ויעשה כל אלו המעשים והפעולות שמקודם העונש ועתה אחר שכבר נהפכו הרע כי ,לכןתנתן האפשרות להשיג , כויותזת ולוובטל

בר מתאימים הם למעשה ידיו ככי , פועלםכי עתה ישבחו ויברכו אותו על אלו ', ית .ת והעונשים המדומים בשעתםרעוה

כי עד , וזהו עיקר הקוטב של המאמרמעשה עתה היו גם התיקונים נחשבים ל

, ר ועונשכ עליהם שנוכ קבל"עכי , ידינואמנם בזווג הגדול של גמר התיקון יתגלה שהן התיקונים והן העונשים כולם הם רק

ומעשה ידיווזה אמרו . ל" כנמעשה ידיו הגדול שעל הרקיע כי הזווגמגיד הרקיע

לבדו וא וה,מעשה ידיושהכל הוא , יגיד .עשה ועושה ויעשה לכל המעשים כולם

ומשום :' וגוכ ומעשה ידיו"ובג) קלט אלו הם.ומעשה ידיו מגיד הרקיע, זה

החברים

קלט הקדמת ספר הזהר

דא. ן הרקיעאמ. ורשים כל חד וחד)רמגיד . ומארי קיימא דילה. בכלה דא)קאיהו , ספר זכרון)תודא איהו , הרקיע דביה חמה ולבנה וככביא ומזלי)שו האי

.למהוי בני היכלא ולמעבד רעותהון תדיר, כתיב להוו )אמגיד ורשים להו

מסורת הזהר א שצו חיי שרה עא ויצא שלב וישב קצח" ב)ש פקודי תתכד )ר. קכה. צא' ו ד" תנז"ת )ק

ת א וארא קל בשלח רסז יתרו קמו תרומה תשיז תתכז תתלד תתמז תתנדשמו, י"ד. רנב' דא"חבהשמטות ויקרא קלה פנחס סה שפה ואתחנן, י"ד. רעה' דב"חכי תשא י ויקהל כד רפו פקודי רכב תקג בהשמטות

.י תקגד פקוזהל ק תלויק ויחי תרצג יתרו סג ) ת.ו" תסז"תקפ כי תצא פד קטו קיט קכד האזינו יד

. שלח לך ד)א

בליליא דכלה הסולם מאמר ,שהיא המלכות, החברים שנתחברו בכלה זו

ל אות"כנ(י עסק התורה בליל שבועות "ע הנקראים מעשה ובעלי אות ברית שלה )ל"ק

ורושם כל אחד ואחדמגיד. )ש שם"כמ(ידיו , הוא הרקיעזה. הרקיעא מי הו.)ש שם"כמ(

והוא , שבו החמה והלבנה והכוכבים והמזלות ,והרושם אותם, הוא המגיד, ספר הזכרוןראנק

ושיעשה , שיהיו בני ההיכל שלו, והכותב אותם .רצונם תמיד

שבו נעשה , א"יסוד דז, ביאור הדבריםשהן , הזווג לגילוי כל הקומות ודרגין עלאין

.רקיעהוא נקרא , חמה ולבנה וככביא ומזלי ויתן אותם, )ב"בזוהר בראשית אות ת(ש "כמ

,וכד כלהון קיימין ביה, ברקיע השמיםכדין סיהרא , כדין חדוותא דא עם דא

כל מה , אזעירת נהורא מקמי שמשא ד להאיר על"דנטיל בגין לאנהרא לה הה

ניתנו ןכל המאורות העלאי, פירוש. הארץ וכלהון, א"שהוא יסוד דז, ברקיע השמים בחדוותאוהוא מזדווג , קימין ביה

אלוכל ונותן להארץעם הנוקבא הנקראת ואז נבחן. להאיר על הארץס "שז. המאורות

אבל . א"שהמלכות קטנה מן השמש שהיא ז והיה, רב יצחק אמר כתיב. בגמר התיקון

ואור החמה , אור הלבנה כאור החמה .' וכויהיה שבעתים באור שבעת הימים

,א"ינו שאז לא תהיה המלכות קטנה מזהיד ,א בששת ימי בראשית"אלא תגדל כמו הז

א עצמו יעלה שבעתים כששת ימי "והז ואימתי יהאושואל שם רבי יהודה . בראשית

, בזמנא דכתיב בלע המות לנצח, דאאחד ' וכדין כתיב ביום ההוא יהיה ה

,א"שהוא ז, כי הרקיע' פי. ש" עושמו אחד הוא הנוקבאושמו, שמשהנקרא , ה"הויהוא

ובשתא אלפי , לבנההנקראת , המקבלת ממנומששת ימי בראשית לא נגלה שני המקבלים

קטנהנההלב כי , ושמו אחדאהו כי להם

)ב"ע' י דף ח"ופד(

וענין . ה"הויא הנקרא "מהשמש שהוא זשהמלכות מתוקנת בסוד עשיה , קטנותה הוא

ש לעיל"כמ(, דאית בה טוב ורע שכר ועונש ויש הבדל גדול, )ה"באורך בדיבור הסמוך עש

המלכות ואהש, כי בשמו,ואל שמ, הוא:ביןמנין בחבורא זבאים הזווגים בזה אחר זה

,דהיינו, אבל בגמר התיקון. ש"וזמנין בפרודא עהנה אז , בזמנא דכתיב בלע המות לנצח

שמו כי ,ה אחד ושמו אחד"יהיה הוי דהיינו, א ממש"שהוא הנוקבא תשוב כאור הז

ותתגלה בה השגחה . לל ככולו טוב בלי רע ראוד הלבנה כאו והיה ס"שז. ל"רטית כנפ

.החמה כ בעת ההיא תקרא הנוקבא בשם"וע

בהיות , ספר כי המלכות נקראת .ספר זכרון א"ויסוד דז. כל מעשי בני העולם נרשמים בה

כי הוא זוכר מעשי עולם וחוקר ,זכרוןנקרא ל "כנ, פעים כולםוששממנו מ, כל יצורי קדם

אלפי שני אובשת. ה להאיר אל הארץ"בסו זכרון לבד וספרהרי , קוןמטרם גמר התי

. נו לזמנין בחבורא ולזמנין בפרודאייהדלבד רין דרגין נעשות תאינון , אבל בגמר התיקון

ואז נקראת, ה אחד ושמו אחד"בסוד הוי, אחת ,כי הם אחד ממש, ספר זכרוןהמלכות עצמה

' ועי(. ר הלבנה נעשה כאור החמהאושהרי .)'בזוהר ויקהל אות ק

דא איהו הרקיע, רקיעמאן הוזהו אמרו ,דהיינו. דביה חמה ולבנה וככביא ומזלי

,א שבו יוצאים כל המאורות שבעולם"יסוד הז ,והוא המשפיע אותם אל המלכות, וביה קיימין

בעת שהיא קטנה ממנו ואינה עוד בבחינת ,ודא איהו ספר זכרון, מו אחדושאחד ' ה

כ בחינת המלכות של גמר "והוא עצמו יהיה ג .ספר זכרון, שתהיה נקראת משום זה, התיקוןה וז, א"תקבל המלכות כל בחינת הז כי אז ,ספר זכרוןיקרא אז , זכרון הנקרא הרקיע

,ספרהנקראת , ינו בחינת מלכות עצמהידה

והזכרון

הקדמת ספר הזהר קמ

יומא קדישא מאינון יומין עלאין דמלכא , ם ליום יביע אומרו י)ב) קמיומא ליומא. ההיא מלה דאמר כל חד לחבריה, ואמרין, רייאמשבחין לון לחב

מסורת הזהר

.תרומה קצ קצה) תהלים יט ()ב

בליליא דכלה הסולם מאמר ,יהיה עמה אחד ממש, הרקיע שהוא זכרוןוה .דחד ושמו אחא' ה ביום ההוא יהיה ה"בסו

,פירושו :יום ליום יביע אומר) קמ

, ים של המלךקדוש מאלו ימים העליונ יום, א הנקראות ימים"דהיינו הספירות של ז

שעסקו בתורה בליל , החבריםמשבחים את אותו הדבר, ואומרים כל אחד לחבירו, שבועות, אומר אותו יום ליום יביע ,ש"וז, שאמר

היינו כל מדרגה, ולילה ללילה. ומשבח אותו היינו הספירות של המלכות, השולטת בלילה

אותה , ים זה לזהחמשב, השולטת בלילה וברוב שלמות. מחבירומקבלהדעת שכל אחד

.ם ואוהביםחבריהם נעשו להם שמעשה , ר שביאראח, ר הדבריםאובי

הכתוב ספר הזכרוןהוא , ידיו מגיד הרקיע ומבאר הכתובים שלאחריו על ך הול,במלאכי

דרך שפרט הנביא שם את הכתוב בספר מרתם א)ד"י' מלאכי ג(כי אומר שם . הזכרון

ומה בצע כי שמרנו משמרתו, שוא עבוד אלהים זא' צבאות וכו' וכי הלכנו קדרנית מפני ה

' שב הויק ,איש אל רעהו' נדברו יראי ה' ליראי ה, לפניוספר זכרוןויכתב , וישמע

צבאות ליום ' והיו לי אמר ה, בי שמוחושול וחמלתי עליהם כאשר, אשר אני עושה סגולה

והנך מוצא. בד אותויחמול איש על בנו העו שוא, דההיא מלה דאמר כל חד לחבריה

עבוד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו ולחושבי' ליראי הבספר הזכרוןנכתבים ', וכו

מול איש חמול עליהם כאשר יחי' כי ה, שמו רק ליום אשר נויידה, על בנו העובד אותו

.שהוא יום גמר התיקון, ה סגולהושאני ע, כי מטרם גמר התיקון,וביאור הדברים

,כשרנו את כלי הקבלה שלנוה מטרם שודהיינ ולא נור ליוצר"מ להשפיע נ"לקבל רק עאילנא ת המלכות בשם ראנק, לטובת עצמנוכי המלכות היא הנהגת העולם , דטוב ורע

םוכיון שאין אנו מוכשרי, לפי מעשה בני אדם נות בעד"לקבל כל העונג והטוב שחשב השי

מטעם האמור לעיל בדיבור, אהבמחשבת הברי ים לקבל הנהגת טוב ורעחרכ מוכ"ע ,וךמסה

)ב"ע' י דף ח"דפו(

שהנהגה זו מכשירה אותנו סוף כל, מהמלכות, מ להשפיע"סוף לתקן כלי הקבלה שלנו ע

וכבר . שב בעדנוח לעונג ולטוב שותולזכה ובגין כך מעשה "בד( הארכנו בזה בסמוך

ר" כי הרגשתנו הטוונתבאר שם. )ה"ידיו עש כי הרגשת הרע, כ ענין שכר ועונש"מסבבת ג

ונמצא שאם. ש"ע' גורמת פרודא מאמונתו יתהאדם מתאמץ בעת הרגשתו הרעה שלא

ויוכל לשמור התורה, לפגום אמונתו מחמת זהואם . מקבל שכראהרי הו, והמצוות בשלמות

הוא , לילה אינו עומד בנסיון ומקבל פרודאחונודע . ש שם"רים רעים כממתמלא בהרהו

עיין קידושין(ל "כי על הרהורים אלו אמרו חז, ה מעניש עליהם כמו על מעשה"שהקב, .)מ

.ז כתוב למען תפוש את בית ישראל בלבם"שעילנו ביום צגם נודע שצדקת הצדיק לא ת

. אכן זה רק בתוהה על הראשונות, פשעו ,אמנם לפעמים מתגברים ההרהורים על האדם

ו על ריבוי המעשים הטובים "חהה ועד שתמרתו שנו מרואומר מה בצע כי שמ, שעשה

זא כי,צבאות' י הלכנו קדורנית מפני הכושהרי הוא תוהה על , רנעשה רשע גמו

שעשה ט"והוא מאבד כל המע, הראשונותש צדקת הצדיק לא " כמ.בהרהור רע זה

. ז מועילה תשובה"ועכ. תצילנו ביום פשעו, דשחמ' חיל לעבוד האבל אז נחשב כמתשהרי כל צדקתו מימים , וכקטן שנולד דמי

.ינהואלפה חשעברו רבה הגת טוב ורע גורמת לנו הוהנה הנ

כל אחד לפי מה, ל"מעמים עליות וירידות כנ ותדע שכל עליה נחשבת משום זה .שהוא, כי מסבת הירידה הגדולה, ני עצמופליום ב

עלבהיותו תוהה , שהיתה לו בינתיםשהוא כקטן , נמצע בעת עליה, שונותהראהרי שבכל עליה הוא כמתחיל . ל"לד כננוש

שבת כל עליה נחכ "וע', מחדש לעבוד את השבת ללילה חז כל ירידה נ"ועד. דחליום מיו

.דחמיויומא , יום ליום יביע אומרוזה אמרו

,דהיינו. קדישא מאינון יומין עלאין דמלכאז אבכל עליה שהיתה לו לאדם שנתדבק

משבחין לוןה " של הקבביומין עלאין

חברייאל

קמא הקדמת ספר הזהר

, דאשלים בליליאעכל דרגא , ולילה ללילה)ג. יביע ההוא אומר ומשבח ליה ובשלימו סגי אתעבידו לון צ, ל חד מחבריהכ דפההוא דעת , משבח דא לדא .חברין ורחימין

דלא אשתמעו קמי. ין דעלמא בשאר מילר אין אומר ואין דברים ק) ד) קמא

מסורת הזהר .תרומה קצו) םש( )ד. תרומה קצה) תהלים יט ()נ

ותחלופי גרסא שליםדאא "ונ, טא דשלי"ונ, )ל"הא(שלים דא " נע

י אתעבידג וברחימו סיאא דכל חד מחבר"נ פ. ושליט ).ל"אה(א כשאר " נר). ל"אה(ג "א אין אומר ל" נק. א ובשלימו ורחימו" נצ). ל"אה(לון חברין ורחימין

בליליא דכלה הסולם מאמר

לחברייא ואמרין ההיא מלה דאמר כל י הזווג הגדול שבגמר "כי ע. חד לחבריה

כי יגמרו תיקון, התיקון יזכו לתשובה מאהבהר " להשפיע נמ"ק ערשיהיו , כלי הקבלה

ויתגלה לנו בזווג הזה כל הטוב , ת"להשי ואז נראה, הבריאהוהעונג הגדול של מחשבת

יו בימי האלו העונשים ש כל כי, בעלילהירידה עד שבאנו להרהורים לתהות על

וגורמים, הם היו המטהרים אותנו, הראשונותשהגיע לנו בעת , ישרים לכל האושר והטוב

כי לולא אותם העונשים הנוראים, גמר התיקוןואז , ולטוב הזה לא באנו לעולם לעונג

.אים נהפכים לזכויות ממשהזדונות האלו נמצ שכל עליה ועליה, יום ליום יביע אומרש "וז

מאינון היא יום אחד , שמטרם גמר התיקון .משבחין לון לחברייא, יומין עלאין דמלכא

וא חוזר ומתגלה בכל הדרת הונמצא עתה ש שלמותו השייכת לאותו יום ומשבח לחברייא

ההיא מלה דאמר עם , כין דאורייתאמהת שהוא שוא עבוד אלהים ומה, בריהכל חד לח

שהביאם אז לעונשים, בצע כי שמרנו משמרתושהרי כל , ויותככי עתה נהפכו לז, גדולים

שלמותו ואשרו של אותו יום לא היו יכולים להתגלות עתה באותו פאר והדר לולא העונשים

ליראי , נחשבו דוברי המלות ההןכ "וע, ההם כ"וע, יםט האמית"כמו המע, ולחושבי שמו' ה

וחמלתי עליהם כאשר יחמול, נאמר גם עליהם יומא ליומאש "וז. איש על בנו העובד אותו

כי כל . יביע ההוא אומר ומשבח ליההיסורים , שהם הירידות, הלילות האלו

עד שנעשו', שהפסיקו את דבקות ה, והעונשיםהנה עתה אחר , ימים מרובים בזה אחר זה

עשו גם הם שגם הלילות והחושך שבינתים נולילה כיום יאיר , לזכויות ולמעשים טובים

, שוב אין הפסקות בינתים, אורהה ככוחש ונמצאים מתחברים כל השתא אלפי שני ליום

ונמצאות כל הזווגים שיצאו, אחד גדול בלבד

)ב"ע' י דף ח"דפו(

וגילו עליות ומדרגות נפרדות כל, בזה אחר זהקומת נתקבצו עתה ל, ל"נ כאחת מחברתה

וג אחד רם ונשא המאיר מסוף העולם עד זוכי , יומא ליומא יביע אומרס "וז. סופו

יומא ליומאל שהפסיקה בין "המלה ההיא הנ כי ומשבח ליה, נעשית עתה לשבח גדול

.'ד להחשו כולם יום אנעכ "וע. נעשה לזכות

ולילה ללילה כל דרגא דאשליםש "וז ההוא דעת דכל, משבח דא לדא, בליליא

, כל אלו המלים והיסוריםכי : מחבריהדח שבסבתם נעשו המדרגות פסקי ,תלילו' הנקהנה עתה אחר שגם הם , ר זהאחסקי בזה פ

משום שנתקבצו כולם ונעשו לבית , כיום יאירוקבול אחד לדעת הגדולה הממלאת כל הארץ

נמצא שכל לילה בפני עצמו', דעה את ההיה נשאר בחשכה אם לא היה בא עתה

ל לילה ככי. קיבוץ אחד עם כל הלילותב רק מתוך החיבור עם בדעתמקבל חלקו יחוה כי כ כל לילה נבחן"וע. שאר הלילות

אלא הדעת לחברו כי לא היה מוכשר לדעת כל דרגא דאשליםש "וז, בצירוף עם חברו

דהיינו כל לילה שנשלם עתה להיות, בליליאנמצא , משבח דא לדא', בית קבול לדעת ה

ההוא דעת אחד משבח לחברו משום שכלהוא ,חדאשחלק הדעת שקבל כל , דכל חד ,על ידי החיבור עם חברו הלילה, מחבריה

, לא היה מקבלו אם לא בצירוף עם חברוכי ים לקבל ויארשו נעכי רק כולם יחד בקיבוץ

,ובשלימו סגיוזה אמרו . הדעת הגדולה הזו שבשלמות, אתעבידו לון חברין ורחימין

שו כל הלילות לרעים נע, ולה שקבלו יחדהגד .אהובים זה לזה

היינו :אין אומר ואין דברים) קמאאינם ש, אומר ודברים משאר דברי העולם

רוצהנוואי, נשמעים לפני המלך הקדוש

לשמוע

הקדמת ספר הזהר קמב . קום)ט בכל הארץ יצא ) ו,אבל הני מילי. בעי למשמע לון)הא קדישא ולא כמל אתעבידו)ח )כמאלין . מדורי עלאי ומדורי תתאיש, משיחא אינון מלין)ז )י*) בדי ע

מסורת הזהר תהלים( ) ו.ה בלק רלדסאחרי מות ) צית למלייהוא( )ה לעיל ()ח). משחתא( תצוה קלה )ז. תרומה קצז) יט

.סדא סאות

י גרסאותפחלו ).ל"אה(א מדרי עילא ומדרי תתא מאלין אתעביד " נש

.ממילי דחכמה' פי) כ. מדה וקו' פי) י. דורש קום מלשון קו המדה' פי) ט דרך אמת

בליליא דכלה הסולם מאמר אבל אלו הדברים בכל הארץ. לשמוע אותם

שאלו הדברים עושים קו מדריהיינו. יצא קום , נעשים רקיעיםהדבריםמאלו . מעלה ודרי מטה

. מאותה התשבחה נעשה ארץהדבריםומאלו ואם תאמר שאותם הדברים משוטטים בעולם

.ובקצה תבל מליהם, אומר הכתוב. במקום אחדעד כאן דברנו כי , הדבריםרביאו

ו ינדהי, היסורים הנוראים ביותרומהעונשים ואומר כי גם , ירודא מאמונתו יתברךפה

, שאר מילין דעלמאהעונשים והיסורים ממיסורי גיהנם ודהיינו מעבירות פרטיות

וכדומה הממלאים כל העולם, יסורין הגופנייםוההנה גם הם מתקבצים ונכללים בזווג , הזה

עליכם' ה והיה כאשר שש ה"בסו, הגדול הזה' להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש ה

' ם וגוכעליכם להאביד אתכם ולהשמיד את כי כולם מתקבצים ונעשים לאור)ח"דברים כ(

איןש "וז. בהגדול ונהפכים לששון ולחדוה ר, אומר ואין דברים בשאר מילין דעלמא

דלא אשתמעו , ל יסורי העולם הזהם כשהולא בההפכם לששון ולחדוה , קמי מלכא

,שלא יתאוה לשמוע אותם, בעי למשמע לוןמלכא הרי , כי מתוך ההפכם לששון ולחדוה

. יחזור אחריהם ויתאוה לשמוע אותםקדישאם שעברו ל צער וכאב מהימי ככלומר שזכר

. תיקון חדוה ועונג רבהיגרום עתה בגמר ה בימים ההם ובעת ההיא יבוקש את "בסו

כי בעת שיהפכו. )'ירמיה נ(עון ישראל ואיננו יעלו כל כך נייחא דרוחא עד שיבוקשו, לזכויות

,בכדי להתבדח עליהם, העונות מימים שעברואינם כי שידמה לנו, כלומר. ולא ימצאו

כמו שהיו , מיתיתהאתם נמצאים עוד בצור ולא בעי למשמע לוןש "וז, בימים שעברו

ר שלא יחזור ו שאין אומר ואין דיבינודהי, עליהם ברצון וחשק גדול לשמוע אותם

ים ושם עתה כולם לאורות קדותמפאת הי .ונאמנים

והנה הקומה הגדולה הזו העולה בזווג )א"ע' טדף ) *ב " ע'חף די "ופד(

מכל המעשים הטובים מות ושהגדול מכל הנ נבחנת כמו, והרעים יחדיו שבגמר התיקון

,המאיר מסוף העולם ועד סופו, קו ועמוד אור אחד ושמו' ה יהיה ה"ס היחוד הגדול בסו"שה

היינוהני מיליוזה אמרו . )ד"זכריה י(אחד בכל . ל בדיבור הסמוך"נה מילין דעלמא הני כי הקומה היוצאת על הארץ יצא קום

מאירה, ם כל מיני יסורים ועונשיםשה, מילי .ץ בכל הארנודהיי. מסוף העולם ועד סופו

הוא. מדורי עלאי ומדורי תתאי, ואמרו .ענין מאד נשגב ואתאמץ לבארו לפי האפשרות

הזמנים בנצח כמו רשאין סד, כי יש לדעתי לברוא "שבעת שחשב הש, ונמצא, ז"בעוה תכל הנשמו' הרי כבר נבראו אצלו ית, העולם

עם כל התנהגותן עד הגמרן בכל השלמות כדי לקבל כל העונג והטוב שחשב, הנרצה מהן

היהיה משמש ', לו יתאצכי , עליהן להנהותן. ואין עתיד ועבר נוהגים בו, לו כמו ההוה הראה:)ח"סנהדרין ל(ל "ש חז"ובזה תבין מ

' ר דור דור ודורשיו וכו"ה לאדה"לו הקב ,א"ך אות שלל' ש בזוהר פ"כמ(וכן למשה

כיון שעוד, שלכאורה תמוה. )ט"ויחי אות שס שכל, ש"אלא כמ. לא נבראו איך הראה אותם

,הנשמות וכל התנהגותן עד לגמר התיקוןוהן נמצאות . ניו במציאותפכבר הן יצאו ל

שם הן יורדות ומ. ולן בסוד גן העדן העליוןככל אחת , ז"ים בעוהפובאות בהתלבשות הגו

ה אותן " הקבהשם הראומ, ואחת בשעתהוהוא . ל הכדאים לזהכר ולמשה ול"לאדה

וכבר (, יל דאבענין ארוך לאו כל מוחא ס .)'הרחבתי בזה בספרי פנים מסבירות ענף א

)ג"תרומה אות קס(ש בזוהר "ס מ"וז

כגוונא דאינון מתיחדין לעילא ברזא דאחד אוף הכי איהי אתיחדת לתתא

בגמר כי קומת הזווג הגדול שברזא דאחד הנה, אחד ושמו אחד' ה יהיה ה"בסו, התיקון

מכל הנשמות ומכל, כבר יצאה לעילא קומה זו , גמר התיקוןדשיבראו ע, מעשים שבעולם

דהיינו

קמג הקדמת ספר הזהר

. דאינון מלין באתר חד, ואי תימא. מההיא תושבחתאתאלין ארץ ומ )ל, רקיעין . בקצה תבל מליהם)ט, משטטא בעלמא

הדר ואמר, מאן שריא בהון, דאתעבידא רקיעין מנהוןאוכיון ) קמב, יה בהונשכומ בההוא שמשא קדישא שוי מדוריה , לשמש שם אהל בהם)י

.ואתעטר בהו

מסורת הזהר .חשם קצ) שם ()י .זתרומה קצ) תהלים יט ()ט

ותחלופי גרסא א" נב. א דאתעביד" נא. א מההוא"א בההיא ונ" נת

).ל"אה (ל"ר בהו כצטשכינה ואתעמו

.משאר מילי דאורייתא דמחדשין' ומאילין ארץ פי) ל דרך אמת

בליליא דכלא הסולם מאמר שכל העתיד',דהיינו מבחינת נצחיותו ית

ונמצא עמוד האור הזה , הומשמש לו כההמאיר מסוף העולם ועד סופו שיאיר בגמר

ליון כבר הוא עומד כן בגן העדן הע, התיקון. כמו שיתגלה לנו בגמר התיקון, וניומאיר לפ

חד לקבל חד קודשא בריך, וזה שאומר שם' כי לעת גמר התיקון יאירו ב, הוא אחד

אחד ' ואז יהיה ה, חד לקבל חדהקומות עבדי משיחא אינון, וזה אמרו. ושמו אחד

משיחא, מדורי עלאי ומדורי תתאי, מילין, רי תתאימדורי עלאי ומדוהמאיר , קו' פיאירה מכי אותה הקומה , דחד לקבל חו ינדהי

ולן הנמצאות כשהם הנשמות , מדורי עלאי שהם, מדורי תתאיומאירה . בגן העדן העליון

כל הנשמות אחר עברן בפועל בהתלבשות כלומר שאותם. ז ובאו לגמר התיקון"הגוף בעוה

ואז ,הקומות מאירות בגמר התיקון יחד' ב .אחד ושמו אחד' וד הבס' מתגלה יחודו ית

שעמוד, והנה משמיענו לבל נטעה לחשוב רנמשך ומאי, ע העליון"אור זה המאיר בג. לזה אומר שאינו כן. ז"בגמר התיקון בעוה

כי קומה זו, מאלין אתעבידו רקיעיןאלא ל "כנ(, א הנקרא רקיע"זיוצאת על היסוד ד

ההבחן הזה ןידיולפיכך יש ע, )ח"אות קל אשר הקומה יוצאת תחילה ,וגיםושבכל הז

כ היא מאירה אל "ואח, מהרקיע ולמעלה אשר הקומה היוצאת, המקבלים מרקיע ולמטה

והקומה , שמיםאת רנק מעלהולמרקיע וזה .ארץהמקובלת מרקיע ולמטה נקראת

מדורי עלאיאמרו שבעת שקו האור מתיחד ע "ן מגח נשאר עוד ההב,ומדורי תתאי

וג זוכי קומת ה , אל דרי העולם הזהןליועהע "למעלה מקבלים דרי גוהיוצאת מהרקיע

דהיינו, אתעבידו רקיעיןכי מאלין , העליון )א"ע' י דף ט"דפי(

ורק הזהור הנמשך. שמים חדשים לדרי מעלה .מדורי תתאיהוא המקובל ל, מהרקיע ולמטה

ה שאר"ד ד"ל אות ס"כנ(ונקרא ארץ חדשה

, מההיא תושבחתאם יי וזה שמס.)ש"עשדרי מטה משיגין רק בחינת , ומרכל

. והזוהר הנמשך משמים לארץתושבחתא ,ואי תימא דאינון מלין באתר חד, ש"וז

שה כדרך כל עווג נזשהר מאחר שנתבא שמהרקיע ולמעלה נמשך אל מהרקיע, הזווגיםכ אפשר לטעות ולומר שהוא רק "א, ולמטה

כמו , בחינת קו דק העולה בסוד מקום אחד יקוו המים אל מקום, ראשיתשנזכר במעשה ב

המגיע , אחד דהיינו רק לפנימיות העולמות .ולא לחיצוניות העולמות, ק לישראל בלבדר ואומר .)ח"אות רי' בזוהר בראשית א' עי(

שהאור , משטטא בעלמאאלא , ו כןינשא עד םמסוף העול, משוטט וממלא את העולם

, כלומר, בקצה תבל מליהםו ינדהי, סופו שמגיע גם לאומית, ניות העולמותאפילו לחיצו

' ה ומלאה הארץ דעה את ה"בסו, העולם .)א"ישעיה י(

וכיון:'ו וכוכיון דאתעבידא) קמבזר ח .בהם עשו מהם רקיעים מי שורהנש

השמש ותוא. לשמש שם אהל בהם,ואמר ,שם מדורו ומשכנו בהם, א"שהוא ז, הקדוש

.ונתעטר בהםא אומר שהעמודשר חל מאואש. פירוש

ומהרקיע ולמטה, ורא יוצא מהרקיע ולמעלההדנ ,כ יש לשאול"א, לא נמשך רק תושבחתא מנהון

מאןש "וז. מאן משמש בהאי עמודא דנהורא שמשאא הנקרא "ומשיב כי הז. שריא בהון

בעמודא דנהוראמשכניההוא המתעטר ושם תחכמו ת עמודא יא מתעטר בהאכי הו. הזה

חופה

רהקדמת ספר הזה קמד

הוא כחתן יוצא ו )כ, כדין, כיון דשרי באינון רקיעין ואתעטר בהו) קמגדא ח מגדלא )לועאל ורהיט גו , נפק מנייהו, די ורהיט באינון רקיעיןח, פתוחומ

, נפיק ואתיאג, ודאי מעלמא עלאה, מקצה השמים מוצאו)מ. באתר אחרא, אחראדא קצה השמים לתתא , ן תקופתואמ, ותקופתו. קצה השמים לעילא)נדאיהו

.ואתקשרת מן השמים עד רקיעא דא. סייפיןדדאיהי תקופת השנה דאסחרא לכל ר חותקופה דשמשא דאס, ואין נסתר מחמתו דההיא תקופה דא)ס) קמדדהוו כלהו מסחרן, לית דאתכסי מניה מכל דרגין עלאין, ואין נסתר. בכל סטרא

סורת הזהרמ

עלותך ד כי תצא עתרומה קצט בה) תהלים יט ()כ קנא לעיל לךח של)ל: קמד'ו ד"ת ותט בהשמז"ת

לופי גרסאותח .א שייפין" נד). ל"אה(ל נפק ואתא "צ. א נפק" נג

.תרומה רב) תהלים יט ()ס. ז לעיל ח תרומה רנ)נ. תרומה רא בהעלותך ג) תהלים יט ()מ. חפ

בליליא דכלה הסולם מאמרוזהו , ה ממעל לוופח פירשו אהלכי , חופה

.לשמש שם אהל בהם

, ןו כי:'וכו כיון דשרי באינון) קמג ,ומתעטר בהם, םשורה באותם הרקיעי, א"שז ורץ ח הוא שמ,ופתוחתן יוצא מח והוא כ,זא

ונכנס ורץ לתוך ,ם מהא ויוצ,ברקיעים אלומקצה השמים . במקום אחר,דחר אחמגדל אהוא ש,אא ובצן יווודאי מעולם העלי. מוצאו

,ותקופתו. דהיינו בינה,קצה השמים למעלה, הוא קצה השמים למטה. תקופתואמי הו

שהיא תקופת השנה הסובבת. דהיינו מלכותונקשרה מן השמים עד הרקיע , לכל הסיומים

.הזהוהוא , רומז כאן לסוד גדול ונורא. ושפירכי , פתהדהיינו מחו, מה מנרתיקהחיציאת ה

,באינון רקיעיןוג הגדול זואחר שנעשה ההוא יוצא מאינון הרקיעין , בסוד החופה

, דהיינומגדלא חדא אחרא באתר אחראל. 'הנקראת מגדול עוז שם ה, במקום המלכות

דת עמו חכי אז עולה המלכות למעלה ומתי .דחא דאזבר

, תקופת השנה' והנה סיום המלכות נקזות שם הקליפות נאחשמטרם התיקון היו ש בזוהר בא אות "כמ(. הנקראות קץ הימים

ועתה אחר גמר התיקון צריכים עוד .)א"לי " וזה נעשה ע,דחאת במיוזלתקן הבחינה ה

והוא כחתן ה "ו בס,מה מנרתיקהחיציאת ה שהואבמגדלא חדאומאיר ובא , יוצא מחופתו

, אורחלרוץ יש כגבורישואז , ל"נכ ותהמלכ ,ותקופתו על קצותםכי הוא רץ בהאי מגדלא

עד כלמקצה השמים לעילאיר כי הוא מא תקופת כדי לתקן האי, ותלכיומין שבמסה )א"ע' י דף ט"דפ (

ש" וז.השנה דקצה השמים דלתתא ,סייפין פירושו סופין, דאסחרא לכל סייפין

כי תיקון זה גומר לתקן כל , יומיןסדהיינו אתקשרתובזה . בחינות הסיומין שיש במלכות

שהמלכות, כלומר, עד רקיעא דאמן השמים מלעילא עד קצה השמיםמקבלת הארת .א" של הזרקיעא דא

שאין , היינו: ואין נסתר מחמתו) קמדשהיא תקופת , הפמתו מאותה תקוחנסתר מ .ומתקופת השמש הסובב בכל צד, ל"השנה הנ

שאין מי מכל המדרגות, פירושו, ואין נסתרובבות שהיו כולן ס, העליונות שתסתר ממנו

וכל אחת ואחת אין מי שתסתר ,וובאות אלי שמתחמם ושב אליהם, פירושו, מחמתו. ממנו

כל. בתשובה שלמהשהם בשעה אל החברים הוא בשביל התורה, וכל הערך הזה, השבח הזה עלויא. תמימה' תורת ה, בושכת. שעסקו

קדושין (פליג בעלויא ד, מלשון, ירושו ערךפ ).ב"מ

וג הגדול הזה נעשה כי לאחר הזו, ושפיר ל אות"כנ(כיסוי והעלם לכלהו נהורין עלאין

דש הזה ח צריכין לזווג הכ" וע.)ה"ד עש"צותקופתו על בסוד מגדלא חדאהאי ב

שהוא חוזר ומגלה כל נהורין עלאין, קצותםן מטרם עליתו " בסבת ביטול הבדאתכסי

ואין נסתר מחמתוש "וז. ש"ל ע"ג כנ"לספה דשמשא דההיא תקופה דא ותקו

כי הזווג הזה דתקופת , דאסחר בכל סטראאת מתקן, ל"השמש עם תקופת השנה הנדהיינו מכל , הסייפין דמלכות מכל סטרא

, עד שהוא מספיק לתיקון השלם, חינותבה שהוא תיקון. ג"ן וישוב להיות ס"שיעלה הב

ם של

קמה הקדמת ספר הזהר

, בשעתא דאתחמם, מחמתו.סי מיניה דיתכןוכל חד וחד לית מא, יין לגביהתוא, בגין אורייתא הוא, א דא וכל עלויא דאחכל שב. ותב לגבייהו בתיובתא שלים

.תמימה' תורת ה)עדכתיב השמים מספרים עד )פושית קראי מן ', שית זמנין כתיב הכא ה) קמה

ברא אלהים. וןהא שית אתו, ועל רזא דא כתיב בראשית, תמימה'יתורת י

הזהרמסורתצו לא ) י"ד (:עזר' ד ב"ת משפטים תנו תרומה רג בהשמטות ח יתרו שעכישב קו ו שנךל) שם ()ע

.לעיל אות קכז) שם ()פ: קה'דע "ת. טס' ה ד"נ ת: ד'ד בהקדמה ז"תז טקדושים מא בהעלותך

בליליא דכלה הסולם מאמרואין אשר אחר זה ,תשלם מכל הבחינו

כל דרגין לית דאתכסי מניה מ, נסתרו דרגין ונהורין עלאין חוזרים ה כי כלעלאין

דהוו כלהו מסחריןלהתגלות בתכלית הגילוי ואתיין לגביה וכל חד וחד לית מאן

כי כלהו דרגין ונהורין חוזריםדיתכסי מניה נעלם רבדובאים לו לאט לאט עד שאין

.ממנו

בשעתא דאתחמם ותב, מחמתו, ש"וזשאין , לומר כ:לגבייהו בתיובתא שליםכי תקופת , דחגילוי האמור נעשה ברגע א

מם בשיעור חהשמש הולכת ומאירה עד שית ל"ד שאמרו חז"ע, לתיובתא שליםמספיק

אים פשהרשעים נידונים בו וצדיקים מתר .רים לגילוי הגדול האמווכואז ז. נומהי

שש :'וכו שית זמנין כתיב) קמה ןוששה פסוקים הם מ, פעמים כתוב כאן הויה

תהלים(תמימה ' השמים מספרים עד תורת ה

שבו שש , בראשית, ובכת ועל סוד זה )ט"יברא אלקים את השמים ואת . אותיות, המקראות האחרים. הן שש מלים,הארץ

תמימה עד הנחמדים מזהב הם' שמן תורת ה אבל, שכתוב בהם כנגד שש פעמים הויה רק

ששת. ששה הכתובים עצמם אינם נדרשים 'שמן השמים מספרים עד תורת ה המקראות, הם בשביל שש אותיות שבכאן, תמימה

הם בשביל, וששת השמות. שבמלה בראשיתשהם ברא אלקים את ,שש המלים שבכאן .השמים ואת הארץ

נודע שכל דרגא הנגלית , דבריםהביאור , הנה תחילה באה בבחינת אותיות, בעולמות

י פ בצירוהכ בא"ואח. שאז עדיין לא נודעה. ה שיש בהמגה רואז נודעת המד, תיבות

ב"וע, ו אותיות"ד שנתבאר לעיל בסוד רי"ע שבמלתשית אתווןס " וז)ז"אות קט(. תיבין

)א"ע' י דף ט"דפי(

שהן כבר כוללות כל מציאות שמיםבראשית אלא עוד לא, וארץ בסוד שית אתוון שבהם

כ מרומזין רק באתוון בלי שום "כי ע, נודעו : שהםשית תביןכ יש "ואח. יליםמצירופי . הארץ, ואת, השמים, את, אלהים, ברא

וכאן באה לכלל גילוי מה שכלול במלת . כי הם השמים והארץ ומלואם, בראשית

שיש מן שית קראיז יש להבין את ה"ועד, תמימה' תורת ה עד השמים מספרים

שהוא עדיין תחילת הגילוי של גמר התיקון שית ד ה" ע,תיותדהיינו עוד בבחינת או

והגילוי הגמור של. בראשית שבמלה אתוון תמימה' תורת הגמר התיקון מתחיל מ

שכל שם מורה, שית שמהןשיש שם , ולהלן ,להורות שרק אחר התיובתא שלימתא, על השגה

אז מתגלים כל ,ואין נסתר מחמתוה "בסו ,צירופי התבין שהיו בזווג הגדול בגמר התיקון

.שית שמהןדהיינו ה ,ועל רזא דא כתיב בראשיתוזה אמרו

ברא אלהים את השמים. הא שית אתוון על סוד השית. הא שית תבין, ואת הארץ

כתוב בתורה שית , ל"ית שמהן הנושקראי .ששם שמים וארץ נעלמים, בבראשיתאתוון

, בראו ינדהי, ובשית תבין באו לידי גילוי כן השית. הארץ, ואת, השמים, את, אלהים' תורת ה עד השמים מספריםשמקראי זוג הגדול דגמר ז עוד לא נגלה התמימה

אחר הכתוב , כ"אלא אח, התיקון על בוריו אשר, שית שמהןנגלו , אין נסתר מחמתו

ל הגילוי הגדול של כ אלו בא שית שמהןב קראיש "וז. גמר התיקון על בוריו ושלימותו שיתדהיינו . 'אחרנין לקבל שית זמנין ה

כי הפסוקים הכתובים אחרי ואין, ה" הוישמהן המזמור רומזים כנגד נסתר מחמתו עד סוף

שיתונמצא אשר . שכתוב בהםשית שמהןה שמהן שית, קראי בגין שית אתוון דהכא

,מבוארכדהיינו , בגין שית תבין דהכאששית

הקדמת ספר הזהר קמו

', קראי אחרנין לקבל שית זמנין ה. הא שית תיביןה, את הארץאת השמים ו .שית שמהן בגין שית תבין דהכא, שית קראי בגין שית אתוון דהכא

ודאי: אמר לוןו, אבא' עאלו רבי אלעזר בריה ור, עד דהוו יתבי) קמו דהא חמיתון אנפי שכינתא, אל קרינא לכו" פני)קועל דא , אנפי שכינתא אתיין)צ

מלה דודאי , והשתא דקא ידעתון וגלי לכו קרא דובניהו בן יהוידע, באפיןאפין .וההוא דסתים מכלא אמרו, וקרא דאבתריה, דעתיקא קדישא איהו

פתח ואמר והוא הכה. רא כגוונא דאחוהאי קרא איהו באתר א) קמז

מסורת הזהר . פנחס תפב)ק .פ תרומה תר)צ

ותחלופי גרסא שית' אחרנין לקביל שית זמנין ה הא שית תביןה

אמרוו .)ל"אה(ל "כצ' ן דהכא וכוווקראי בגין אינון את ).ל"אה(ל "ן כצייאי אנפי שכינתא קא אתדו

בליליא דכלה הסולם מאמר

תורת עד השמים מספרים מן שית קראיש בראשית דשית אתווןהם קמו , תמימה' ה

שית שמהןו. שאינן מגולות בשלמות עד הסוף הםתמימה' תורת התובים משבכ

ברא אלהים את השמים ,ןכמו שית תביובא . באו על שלמותםןשכא, ואת הארץ עוד לא נודעה שית קראישב, להשמיענו ,בראשית דשית אתווןואם כמו , מדרגתם

קראי אחרנין ב,שית קראיאלא אחר ה .אז באו לגילוי הנרצה, שית שמהןשבהם

בעוד שהיו :'כוו עד דהוו יתבי) קמואמר . אבא' רנכנסו רבי אלעזר בנו ו, יושביםועל כן קראתי , ואודאי פני השכינה ב, להם

שוא ) ט"אות קי. ל"כנ(ל "אתכם פניא כי ראיתם פני השכינה פנים. אותיות פני אל

וגילה לכם , שאתם יודעים, ועתה, םיבפנ ודאי שהוא דבר, המקרא של בניהו בן יהוידע

המקראוכן, ס הכתר"שה, שאשל עתיקא קדי ואותו. והוא הכה את האיש המצרי, שלאחריו

.שהוא עתיקא קדישאאמרו , הסתום מכל סובב על הענין ההוא דטעין חמרי. פירוש

א את נשמת "רושגילה להם לרבי אלעזר ש להם משום"שקרא ר, בניהו בן יהוידע

שנשמת , )ט"לעיל אות קי( , בשם פניאלהז היא ממש קומה זו העתידה, בניהו בן יהוידע

כ קרה"וע, ש שם"כמ, להגלות בגמר התיקוןגם להם ענין הכיסוי והעלם לכלהו נהורין

ש כאן בזווג " כמ)ג"ל אות קי"כנ(עלאין ש"עד דמטי לר, דתקופת השמש בתקופת השנה

ב ושאז זכו ש, ש תמן"וחמי לר בן לקוניא ש כאן"ש להם ר"וז. ש שם"לכלהו נהורין כמ

א דקא ידעתון וגלי לכו קרא דובניהווהשת )א"ע' י דף ט"דפו(

שיתכי רמז להם שהם כבר זכו ל, בן יהוידעשית והם כבר ב, דהשמים מספריםקראיכי כבר נודע להם , דבקראי אחרניןשמהן

כי בזמן . בניהו בן יהוידעבגלוי נשמת ההוא י "בניהו בן יהוידע ע שהשיגו נשמת

כי, ם נודעתעוד לא היתה השגת, טייעא כ עבר עליהם"כי ע, שית קראיהיו אז בסוד

אבל עתה נודעת . ןהאי אורחא דנסין ואתוווהשתא ווזה אמר. בגלוי בניהו להם נשמת

דקא ידעתון וגלי לכו קרא דובניהו בן ודאי דמלה דעתיקא וזה אמרו . יהוידע

כי נשמת , קדישא איהו וקרא דאבתריה דהיינו, קאמלה דעתיס " הבניהו בן יהוידע

גם ידעתוןשזה , הזווג הגדול דעתיק יומיןקרא אבל עתה נודע לכם כי גם ,אז

הוא הכה את שני אריאל ש, דאבתריה והוא הכה את האיש המצרי ' וגומואב

.כ מלה דעתיקא"ל אלו קראי הם גכש', וגודהיינו עתיק , וההוא דסתים מכלא אמרו

.סתים מכלאיומין שהוא

והמקרא :'ווכיהו והאי קרא א)קמז מתבארהוא , והוא הכה את האיש המצרי, הזה

.כאפן הזה, דהיינו במדרגה אחרת, במקום אחרוהוא הכה את האיש המצרי איש . פתח ואמר

המצרי. והכל הוא סוד אחד. מדה חמש באמה גדול מאד, שעליו כתוב, הוא אותו הנודע, הזה

כי הוא גדול . 'בארץ מצרים בעיני עבדי וגו .)ט"לעיל אות צ(כמו שגילה הזקן ההוא , קרוי

האי קרא שביארו רב המנונא. פירושוהוא הכה את איש מצרי נודהיי, סבא

הוא מתבאר במדרגה אחרת', וכואיש מראה באופן

קמז הקדמת ספר הזהר

האי מצרי ז )מ, א איחודוכלא רזא ח, את האיש המצרי איש מדה חמש באמהכמה , קיראירב ו, 'ול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי וגגדו, ההוא דאשתמודע

.אבסדגלי ההוא איש , איש מדה כלא חד, במתיבתא עלאה אתמר)רוהאי קרא ) קמח

מדותם ו )אדכתיב . שבת ותחומא)תבגין דאיהו , מראה ואיש מדה כלא חד)ש. ועל דא איש מדה איהו, לא תעשו עול במשפט במדה)בוכתיב , מחוץ לעיר

אדם . מסייפי עלמא ועד סייפי עלמא)גאיהו ארכיה , ו ממש איש מדהיהוא חמש באמה מסייפי)נאינון . הא כתיב חמש באמה, ואי תימא. הראשון הכי הוה

.עלמא עד סייפי עלמא הוה

מסורת הזהר בהר עד שלח לך) י"ד (.עדר 'ד ב"חות טהשמב )ר

כה שמג פנחס תשעג כי תצאט רד בלק יבקיא קמ

ופי גרסאותחל.יהאא מ"ונ, )ל"אה(א מאי " נז

. לעיל אות ק)ש. לעיל נה נז: צו' דח" תק בראשית אות תשסט יתרו לוח"ז. בהקדמה יאז"תטו ע" תז"ת זספרא דצניעותא ע קדושים צ) ט יויקרא ()ב. הל רמבויק) במדבר לה ()א . לעיל אות פא)ת

.א. במדבר)ג :קכח' ד באמה' נליון ה) נ. ה"הידיעה והוא משה רבינו ע' ידוע ולכן נאמר המצרי בהאותו ה) מ דרך אמת

'ל והפוכא דמאה אמה וכו"אפשר שדורש אמה בהפוך מאה וכן כתבו ז' מסייפי עלמא וגו .'אמה באותיות מאה אינון וכו' קרח קעט א' וכן בפר

בליליא דכלה הסולם מאמר

,ימיםפ הלשון שבדברי ה"דהיינו ע, באופן אחר .ש והולך"כמ

' וכווהוא הכה את האיש המצרי הכתובים הם סוד' ב: וכלא רזא חדא איחו

והוא הכהכתוב ) ג"כ' בשמואל ב(כי , אחדוכאן בדברי , את איש מצרי איש מראה

והוא הכה את האיש המצרי, הימים כתיב הנה שניהם סוד ,איש מדה חמש באמה

, נין שינוי הלשוןוע, וקאי על משה, אחד .נינופר לאמב

:ו וכוהאי קרא במתיבתא) קמח

איש . נשנה בישיבה העליונה, והמקרא הזההכל , המדאיש מראה ואיש . הכל אחד,מדה ,שכתוב. שבתמשום שהוא שבת ותחום . אחד

וכתוב לא תעשו עול . ומדותם מחוץ לעירוהוא . ועל כן איש מדה הוא. ט במדהפבמש

העולם ועד ארכו הוא מסוף , ממש איש מדה ,ואם תאמר. כן היה אדם הראשון. סוף העולם מסוף, חמש באמה אלו. חמש באמה, הרי כתוב

.העולם עד סוף העולם היו שעל בני , ה"הוא מתיבתא דקב. פירוש

ראיתי בני עליה והם ש"מתיבתא זו אמר ר ,האש מתיבתא תתוי, :)ה"סוכה מ(מועטים

אהאי קרש, ומרוא. ט"והוא מתיבתא דמט

)א"ע' י דף ט"פוד(

.לאהענתבאר במתיבתא , שביארו הסבא .לפי שמבאר לפנינו

,משהד הוא המדרגה איש מראהוהנה

ולא קם עוד נביא בישראל כמשה, שעליו נאמר ולא בחידות הס ומרא"שה, )ד"דברים ל( כ על סוד"קאי ג, ואיש מדה. )ב"במדבר י(

כי . אלא בסוד המדה דהאי מראה, המראה מראה הוא מסוף העולם עד י המדה דהאסוד ,ומראה ומדה דומים לשבת ותחום שבת. סופו

אלא . שתחום שבת הוא קצה המדה דשבת מדת התחום שבת מצומצמת, בשתא אלפי שני

התיקון יהיה מרואחר ג. רק על אלפים אמה שהוא. תחום שבת מסוף העולם עד סופו

.)ד"זכריה י(למלך על כל הארץ ' סוד והיה האיש מראה ואיש מדה כלא חד , ש"וז

דכתיב ומדותם. בגין דאיהו שבת ותחומא וכתיב לא תעשו עול במשפט, מחוץ לעיר

הרי שענין מדה הוא קצה הגבול של .במדה מורה על קצה הגבול איש מדהכן , הדבר

מסוף ואשה, של שבת לאחר גמר התיקון .ופהעולם ועד סו

איש :ואיהו ממש איש מדה, ש"וז, כלומר. ושו בעלה דהאי מדה ממשריפ מדה

אלא הוא השולט , שאין המדה שולטת עליו .פ חשקו וחפצו"על המדה ועושה אותה ע

ש"וז

הקדמת ספר הזהר קמח

מטה האלהים )הדא , א כמנור אורגים"כד, וביד המצרי חנית)ד) קמט גליףדהוה , בנהירו דצרופי אתוון, חקיק בשמא גליפא מפרש, דהוה בידיה

חרש וחשב , 'ו מלא אותם וג)זדכתיב , דאקרי אורג, בצלאל ומתיבתא דיליה)ו שמא גליפא בכל סטרין בנהירו דחכימין )חוההוא מטה הוה נהיר ', ורוקם וגו

כמה , ולהלאהןאכ וקרא מח. בארבעין ותרין גווני)טדהוו מגלפין שמא מפרש .זכאה חולקיה, דאמר

ן אכל מד. כלה בהאי ליליאד )זש תקון ונחד, תיבו יקרין תיבו) קנ ויפיק שתא, יר עילא ותתא כל ההיא שתאטיהא נ. דאשתתף בהדה בהאי ליליא

רזהמסורת ה

ט פקודי ס)ו. לעיל אות פו)ה. לעיל קא) א יא"הד ()ד צו)מ. פקודי תשעט)ח). שמות לה ()ז. פג לעיל כ

ותחלופי גרסא .א דקרא" נח

.ה לעיל קכ)י : סח. מח' דח"ז .חע' ו ד" תלז"ת ואתחנן סג מחס תתפנהר יז אחרי מות שפז בסק

בליליא דכלה הסולם מאמר היינו:אדם הראשון הכי הוהש "זו

שהיה ארכו מסוף , ד"מקודם שחטא בעצה ומאיר מסוף .)ב"חגיגה י(העולם עד סופו כמדת תחום השבת שלאחר , העולם עד סופו

.גמר התיקון

חמש באמה מסייפי עלמא עדאינון חמש באמה כי אלו :סייפי עלמא הוה

מ "ב תו"אשר עיקרן הן רק כח, ס"ס ע"ה )ה אמנם"ד' ל במראות הסולם אות א"כנ(

שלאחר גמר התיקון הן יתפשטו מסוף העולם .עד סופו

מו כ הוא :וביד המצרי חנית) קמט

שזהו מטה האלקים, שאתה אומר כמנור אורגיםמפורש ההמפותח בשם החקוק ו, שהיה בידו

שחקק בצלאל , בהארת צירופי האותיותמלא , שכתוב,שנקראת אורג, והישיבה שלו

. וארג ובשש' חרש וחושב וגו. 'אותם וגווהמטה ההוא היה מאיר בו השם החקוק בכל

בהארת החכמים שהיו חוקקים את , הצדדים. השם המפורש בארבעים ושתים בחינות

כמו שביאר הזקןהוא והמקרא שמכאן והלאה .רי חלקושא. לעיל

סוד הצירופים של האותיות לשמות. פירוש בדומה לאורג, אורגהקדושים נקראים מעשי

כן מצטרפות ומתחברות, האורג החוטים לבגד שפירושן, האותיות לתבות של שמות הקדושים

מטה האלהים ואומר שב. קדושות השגות אותיותאותם צירופי ה, חקיק, שהיה ביד משה

בצלאל המתיבתאדחקיק , של השם המפורש מטה ולזה נקרא ,לאכת המשכןמ בדיליה

)א"ע' י דף ט"דפו (

בצלאלעל שם , מנור אורגים בשם האלהיםואורג הוא , ר כמו מאומנורו, אורגהנקרא לרמז שהמאור של צרופי אתוון דשם. בצלאל

פורשהמפורש היה בבחינת המאור של השם המ בנהירו דצרופי אתוון, ש"וז. דחקיק בצלאל

.'כוו, דהוה גליף בצלאלוהנה מטרם גמר התיקון לא היה המטה

שהרי היה בו הפרש בין , מאיר מכל סטרין, ובמטה משה כתוב, להים למטה משהאמטה

הרי. י למטה בכפוהוי, בונז בזושלח ידך ואח אמנם לאחר גמר. שלא היה מאיר מכל סטרין

וההואש "וז. הוא מאיר מכל סטרין, וןהתיק ,מטה הוה נהיר שמא גליפא בכל סטרין בנהירו דחכימין דהוו מגלפין שמא מפרש

שהיה חקוק, כי השם המפורש.ב גווני"במ דהיינו בבחינת, בכל סטריןבמטה היה מאיר כ "וע. ל" כנ)ה"ישעיה כ(בלע המות לנצח

והאור של השם, היה מאיר מכל הצדדים בשוה היה בסוד נהירו דחוכמתא, שהיה חקוק במטה

.ב"דשם מ

, שבו יקרים:'וכו תיבו יקרין תיבו) קנמי שכל, תקון הכלה בלילה זהששבו ונחד

כל , יהיה נשמר, שמתחבר עמה בלילה הזהציא שנתו ווי, למעלה ולמטה, אותה השנה

סביב ' חונה מלאך ה, עליהם כתוב. בשלום .'או כי טוב הרוליראיו ויחלצם טעמו

ד חים ששניהם יושפיר' יש בזה ב

וכן הוא)ה"עיין לעיל אות קכ(. אמיתיים ולפי הפירוש. ויפיק שתא בשלםבפירוש של

שמתוך שיום, המובא שם הוא כפשוטו' האמתן

קמט הקדמת ספר הזהר

טעמו וראו כי )לסביב ליראיו ויחלצם ' חונה מלאך ה )כעלייהו כתיב . בשלם .'ייטוב

מאמר שמיא וארקא

האי קרא אית לאסתכלא . בראשית ברא אלהים)מ, ש ואמר"פתח ר) קנא כדנה)נכמה דאתמר , אשתצי מעלמיןידכל מאן דאמר אית אלהא אחרא , ביהט

ת וא ומן תח יאבדו מארע)ס, תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו .ה בלחודוי"בגין דלית אלהא אחרא בר קב. שמיא אלה אי תימא בגין. בר ממלה דסוף קרא, קרא איהו תרגום) *והאי ) קנב

רת הזהרומס

)תהלים לד() ל .וישלח ו בשלח תכ) תהלים לד() נ לעיל אות) מ. שמות שלט משפטים תקל האזינו קפב

.פט' ות ד רח"זב שמג "ב) פ). ירמיה י() נ. טז

חלופי גרסאות ,)ק"ד(א אשתא דעלמא יוקיד ליה " ני. ג"א ביה ל" נט).ל"אה(א אשתצי מעלמא כמה דאת אמר " ונ

שמיא וארקא הסולם מאמר ,מתן תורה הוא בחינת הארה של גמר התיקון

כ"ע. דבלע המות לנצח וחירות ממלאך המות ראוי להתאמץ להמשיך האור הזה בשעתו ביום

בטבע המאורות שחוזרים כי ,ועותהשבויהיה מובטח גם עתה , ומתחדשים במועדם

ותהיה לו חירות ממלאך, יפיק שתא בשלםדי על אדק, אשר שם' ולפי הפירוש הב. המות

' יהיה כאן הפי, הזמן של גמר התיקון ממש כי המלכות נקראת, ויפיק שתא בשלםשל ומתוך התחדשות המאורות של התמכין, שנה

הנה יהיה , ר גמר התיקוןח לא,יתאדאורימובטח לתקן השנה שהיא המלכות בכל

כי בחינת התחדשות המאורות של . השלימות ,התמכין דאורייתא נקראת תיקון ליליא דכלה

ז"ועי. ש שם"כמ, שהיא המלכות הנקראת שנה בכל, יוציא השנה בשלום, יפיק שתא בשלם

.כמבואר, השלמות

מאמר שמיא וארקא

' פתח ר:'וכו ש ואמר"פתח ר) קנא ,מקרא זו. בראשית ברא אלקים, שמעון ואמר

כי כל מי שאומר שיש אל . יש להסתכל בוכדנה , כמו שנאמר. נאבד מן העולם, אחר

,אלהא די שמיא וארקא לא עבדו, תאמרון להוםמשום , יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה

.ה בלבדו"שאין אל אחר חוץ מהקב

סובב על מה שאמר , בריםביאור הד

כ פתח לבאר"וע, תיבו ונחדש תיקון דכלה שהוא, היטב קרא דבראשית ברא אלקים

)א"ע' י דף ט"דפו(

לה במשך שתא אלפי כהשורש לכל תיקוני ה )ד"אות י(וסמך על מה שפירש לעיל , שני

ונקרא. שהוא בינה, דאלקים הוא אלהים עלאה דאשתתףוכמה, ה"אל ברא י"מאלהים בסוד

, ה הכי הוא שמא דאשתתף תדיר"י באל"מ ועם זה ביאר. ה"א דא אתקיים עלמא עשזוברה הוא "כי הקב', וכואלהא די שמיא, כאן

י"מ בסוד שיתוף אלהיםהבינה דאקרי על ידי התלבשות אור החכמה בלבושה "אלב

דברזא דא אתקיים, ל"יקר דנהיר מחסדים כנ קא לאאלהיא די שמיא וארכ "וע. עלמא דהיינו, אשר לא יכלו ליתן קיום לעולם, עבדו

הם, י"מ מה"אלהמפרידים , אלהים אחרים מן תחות שמיאמוכרחים בהחלט להאבד

כי מכחם .י"מ באלה דאתתקן בחיבור אד. אלא חורבן, ל להיות קיום לעולםולא יכ

.ה"תחות שמיא אלכ מדגיש הכתוב ומן "ועלה והאי קרא איהו תרגום בר ממש "זו

שהוא להורות על, ה"דהיינו אל, דסוף קרא .ש והולך"כמ. ל" הנה"י אל"מענין חיבור

ומקרא זה :'וכו והאי קרא איהו) קנב .שבסוף המקרא, אלההוא תרגום חוץ מהמלה

שהוא משום שהמלאכים הקדושים, אם תאמר ,דהיינו ללשון ארמי, אינם מקשיבים לתרגום היה צריך ,כ להיפך"א. ואינם מכירים אותו

בשביל שישמעו , דבר זה בלשון הקדשרלומ להודותכדי, ויהיו מקשיבים, מלאכים הקדושים

משום זה כתוב , אלא ודאי, ומשיב. על זהבשביל שהמלאכים הקדושים אינם , תרגום

. יקנאו את האדם להרע לואול, מקשיבים לו ,ים הקדושים בכללככי במקרא הזה גם המלא

כי

ספר הזהרת מהקד קנ

מלה דא יאות, לא נזקקין לתרגום ולא אשתמודען ביה)עדמלאכין קדישין ויהון נזקקין , בגין דישמעון מלאכין קדישין, ר בלישנא קדישאמ למייאה

דלא נזקקין ביה מלאכין , אלא ודאי בגין כך כתיב תרגום. לאודאה על דא בכללא אינון מלאכין,בגין דבהאי קרא, נ לאבאשא ליה"ולא יקנאון בב, קדישין

מסורת הזהר

.נח שמו לך רצא תרומה נו) ע

שמיא וארקא הסולם מאמר ,לל אלהיםכוהם ב, הם נקראים אלהיםגםכי

.רץאוהם לא עשו השמים וההרי , יש להבין זאת כי ,ביאור הדברים

מ אין"ומ, לשון התרגום קרובה ללשון הקודש, אותההמלאכים נזקקים לה ואינם יודעים

ולשאר לשונות אומות העולם המה נזקקים ס" כי לשון התרגום ה,אוהענין הו. ויודעים

של ק"ו' דהיינו בחי, אחורים דלשון הקודש ,ק נקראים אחורים ותרדמה"כי ו, לשון הקודש

כ התרגום הוא באמת"וע. ר"בלי מוחין שהם ג אלא שיש כאן ענין, קרוב מאד ללשון הקודש

,והוא. המלאכים נזקקים להאחר שבסבתו אין כי סוד לשון הקודש הוא הלשון המכריעה באמצע דהיינו לשון המאזנים המכריעה את .כף הזכויות על החובות ומחזיר הכל לקדושה

. נקראת לשון הקדשכ"ועאות (ש לעיל "וסוד המאזנים תבין עם מ

', וכוה אתבריאו"שמיא וחיליהון במ. )ז"ט ,אלהים עלאהדא , ובראשית ברא אלהים

אלא. ה לא הוי הכי ולא אתבני"דהא מה "בשעתא דאתמשכן אתוון אלין אל

זיפת לברתא וואמא א, מלעילא לתתא ,אלה אזכרה אדכרנא בפומאי' וכומאנהא

בגין , ושפיכנא דמעאי ברעות נפשי וכדין אדדם, ה" אללאמשכא אתוון אלין ', וכווי אלהיםהלמ, מעילא עד בית אלהים

הרי אשר בשמים וארץ. וש הסולםה בפיר"עש מתגלה אלהיםאין שמא ד, ה"משנבראו ב

מאמא עלאהה"אלזולת בהמשכת אתוון , בהם ה אזכרה אדכרנא"אלש "כמ, ט"ן ומע"י מ"ע

ס שהמוחין"וז', וכובפומאי ושפיכנא דמעאי ר הנקראים אלקים אינם בקביעות בשמים"דג

ן" מכי בעת שמעלים. ן"זוובארץ שהם ה"אלואתוון , י"מ לה"מ נעשה מלתתא

שהם, ואתעביד שמא אלהים, י"ממתחברות ב ואם התחתונים מקלקלים. המוחין בשמים וארץ

ונשארים , ן"מעשיהם מסתלקים המוחין מזו 'הנק, בכתר וחכמה דכלים וברוח נפש דאורות

. נופלות לקליפותה"אלואתוון , ה"מ או י"מ )ב"ע' דף ט*) א "ע' י דף ט"דפו(

ס"הה "אלו, ס גלגלתא ועינים" הי"מ כי .)ה"ש לעיל עש"כמ(פ "אח

ל התיקון תלוי בחיבורא דאתוון כי שרהכ נקרא תקון זה "וע, ן" מי" עי"מ בה"אל

ס לשון המאזנים המכריעה"שה, לשון הקודששעל ידו נמשכים המוחין הנקראים , באמצע ,ן"כי ממשיך שמא קדישא דאלהים לזו. קודש

'ונק. ה לכף זכות דקדושה"אלומכריע אתוון פ נקראים "חכי אורות א, מאזנים מלשון אזן

. ןאזעל שם בחינה עליונה שבהם שהיא כי בעת שאין , תרגוםולעומתו יש לשון נבחן שהם , בטהרהן" מהתחתונים מעלים

ולא , לבדןה"אל רק באתוון אחזרוצים להואז נגלין , שהוא הבינהי"מלחברן בשם וחוזרים , ל" כנה"מס " שהן"האחורים דזו

והוא . ק"ן לבחינת ו"שמים וארץ שהם זו ' בגיה"תרדמובזה תבין אשר , לשון תרגום

י "כי ע, ה"תרד מתיות אווהוא , תרגוםאדכרנא שאינה בטהרה על דרך , לשון זה ס"הנה אז מתגלים האחורים שה', וכובפומאי

ונמצא יורדים המאזנים. ה"תרד מס "וז, ה"מ .הבוחף ובאים לכ

ן שהם שמים וארץ " בנוגע לזוואז ה"וכ הזווג' כי הם יצאו מבחי. ה אתבריאו"במד

אבל המלאכים . ל" כנה"מ דיסודות הנקרא ואין, א"הם יצאו מזווג דנשיקין דאו, הקדושים

אלא רק בחינת, ולא כלוםה"מבהם מבחינת ר שא. בינההא עלאמשהיא על, לבדהי"מ

זה תמיד רק מצד אחד הם נמצאים משום ק שלהם"גם ו' אמנם מצד הב, ר"ק בלא ג"בו

החשובים , י"מ הבינה עלאדהם אור חסדים כמו אמא , ואינם צריכים לחכמה, ממשר"כגר נקראות "כ הם קדושים כי ג"וע, הלאע

אין המלאכים מתפעלים, ולפיכך. קודש כנודע ה"מכלל מלשון התרגום המגלה בחינת

'שאפי) א: טעמים' מב, ק"ן ומחזירתם בו"בזו, ר מלשון הקודש"ן ג"בעת שיש להם לזו

ר בהיותם חפצים"אינם מקבלים ממנו הג כי)ב. רק באור חסדים כמו אמא עלאה

גילוי

קנא הקדמת ספר הזהר

ואינון לא עבדו , ובכללא דאלהים הוו, דהא אינון אלהים אקרוןכ, קדישין .אשמיא וארקא מאינון ד איהי חל דארקא )פאלא בגין , ליהוארעא מבעי, וארקא) קנג

לבתר דאתתרך, בנוי דקין)קובההוא אתר אית בני , ארעין דלתתא)ס שבע )צ

מסורת הזהר 'ד א"חב לו לח שמג ויצא רכב בהשמטות " ב)פ

א" ב)צ. פט' בראשית תפו דח"ז) י"ד. (רנד: רנג ויקרא קלד) י"ד(רנג ' דא"חב לו בהשמטות "רז ב

תוחלופי גרסא א דהא אינון מלאכין קדישין אלקים אקרון ובכלל" נכ

.א איהו" נל .)ז"ד(' וכווואלקים ה

.שית טרא בח"זא תסה " ב)ק. טפ. עו. יב. ט' דח"ז. עו' דב " תלז"ת זקל

.ב"ד ע"בראשית כ) ס דרך אמת

שמיא וארקא הסולם מאמר איןכי, אינו נוגע להםה "מגילוי האחורים ד דמלאכיןס "וז. ה ולא כלום"בהם מבחינת מ

קדישין לא נזקקין לתרגום ולא אשתמודעןמשום שאינם מפסידים , קקיםנז נםאי, ביה

, תלקותוס ואינם מרויחים מה,וכלום מחמתולא . ק בלאו הכי"ו' כי הם רק בבחי ה"כי אין בהם מבחינת מ, אשתמודען ביה

להלן ש בזה"ז תבין מ"ועי(. לוםכהזה ולא .)ה"ט עד אות רצ"בזהר לך לך מן אות רפ

ולא יקנאון בבר נש לאבאשא ליה הפסוק הזה הוא מקלל אלהים רכי עיק' וכו

,ר מחכמה"אחרים המפריעים לגילוי מוחין דג כ הם צריכים להאבד מארעא ומתחות שמיא"שען להם בחינת יולפי שגם המלאכים א. ה"אל הרי ,ר דחסדים לבד"אלא ג, דחכמהר"ג

ויקנאו אותנו, ירגישו מחמת זה בזיון לדרגתם. מחשיבים את עצמנו כל כךנועל היותי

ובכללא, דהא אינון אלהים אקרוןש "וז ואינון לא עברו שמיא וארקא, דאלקים הוו

אלהים בהיותם נמשכים מאמא הנקראת' כי נק ואינון. בכללא דאלהיםכ המה "וע, אלהים

הם אינם כי גם, לא עבדו שמיא וארקא, ר דחכמה"יכולים לקיים שמים וארץ בג

בני אדם דואין קיום לשמים וארץ לישובא ,ר דחכמה"בזרע וקציר רק על ידי המוחין דג

.לא עבדו שמיא וארקאהרי שגם המה ,אלוש' וכווארעא מבעי, וארקא) קנג

.וארעא היה צריך לומר, וארקאהכתוב אומר הארצותמשום שארקא הוא אחת משבע, ומשיב כי, ובמקום זה יש בני בניו של קין. שלמטה

ירד שמה ועשה, לאחר שנגרש מעל פני הארץשלא ידע , ודעתו נתבלבלה שם, תולדות מחשך שנכפלה, והיא ארץ מכופלת. מאומה

)ב"ע' י דף ט"ופו(

כי על שריגים, פירושו מבולבל אשתבש. ואורובשביל ) ב"י' בראשית מ(מתרגם שבשין

י הגפן מבולבלים ומסוכסכים זה בזהששריג .כ הושאל ללשון בלבול וסכסוך"ע

ויש בכל , מזוללות זונכת "ז. פירוש .ונמצאות גם במלכות, מ"ת נהי"ס חג"אחת ז

:שהן, ארצות' וכן בארץ התחתונה יש ז, ס"ז, ציה, נשיה, גיא, ארקא, אדמה, ארץ שהיא העליונה, תבלוהארץ שלנו היא . תבל. הארצות' מז' היא הגארקאו. ת הארצו'זמ

והנה הנשמות דקין והבל נמשכו מהשם ,אלא מסבת הזוהמא דאטיל נחש בחוה, אלהים

, ה"אליצאה תחילה נשמת קין מאתוון ד והיו צריכים. י"מואחר כך יצא הבל מאתוון

ה היה שורזוא, ברחימותאזהלהתכלל זה בכמו דאשתתף , על שניהם יחדאלהיםהשם

.ל" כנאלהיםתדיר בסוד השם ה"אלבי "מ ,אמנם כח הזוהמא דחויא שיצא עם נשמת קין

י"מס "גרם לו לקטרג על אחיו הבל שהכי גרם , ם עליו ויהרגהוויקעד , דאלהים

ס הריגת"שז, מן אלהי"מלהסתלקות אתוון .שהוא בחינת עצמו נפל לקליפות, ה"אלו. הבלנפל כי ,דאתתרך מעל אפי ארעאש "וז לארקא שהיא נחית לתמן, דושה דקץראמ

ועביד תולדות ואשתבש . מקום הקליפות תולדותדכי עבי, תמן דלא ידע כלום

כ אשתבש לשון הקדש"וע, בשליטת הקליפותכי , דלא ידע כלום, בפיו אל לשון תרגום

.ות מחוסרי דעתפכי הקלי, אבד בחינת הדעת .ב בלי דעת"וחאין להן אלא מוחין דכי

לעיל(ש "הוא כמ, את הבלוענין הריגתו ן בטהרה ממשיכים"שרק בכח מ, )ב"אות קנ

ה"אלכ ממשיכים אתוון "ואח, ן" אל זוי"מ

ם ואשתלי

הקדמת ספר הזהר קנב

.דלא ידע כלום, ואשתבש תמן, נחית לתמן ועביד תולדותמ) רמעל אפי ארעא .דאתכפל מחשוכא ונהורא, איהו ארעא כפילאו נ

,דא בחשוכא ודא בנהורא, תרין ממנן שליטין די שלטיןואית תמן) דקנ

מסורת הזהר ).י"ד. (רנד' ד א"ח בהשמטות )ר

חלופי גרסאות א ואיהי" ננ. א ועבידי"ונ. א נחתא לתמן ועבדי" נמ

.ארעא כפולא

שמיא וארקא הסולם מאמר .א"ן כמו באו"ואשתלים שמא דאלהים גם בזו

א כמו רין דדכונמת במאקבא מסתינוואז גם ה ).ז"ל אות י"כנ(, 'י ועאלת 'הבסוד נפקת . אמא

דנוקבא ה"מ של 'הואין הפירוש כי ה נכנסה בפנימיות'האלא שה, מסתלקת לגמרי נתגלתה כלפי י"מ ד'יוה, הנוקבא בטמירו

ה שורה שמא קדישא דאלהים ז ובאופן .ץוח אמנם קין. ן שהם בחינת שמים וארץ"גם בזו .ורצה להגביר אותיות, ן שלא בטהרה"העלה מ

ס"וה, ת עצמונועצמו לה של בחינתה"אל כי הקים עצמו למעלה, ויקם קין על הבל אחיו

ואז נתגלו, שהוא הבל אחיוי"מבשליטה על ה ה"מ ד'השהיא ה, תיכף האחורים של הנוקבא

, נסתלק מהנוקבאי"מוהשם , היתה בגניזושתה ונמצא משום זה שגם נשמת הבל שהי

שגם היא נסתלקה, של הנוקבאי"מנמשכת מה ס שאומר הזוהר"וז. ויהרגהוכ "וע, למעלה

בשעתא דקטיל , )א"אות שמ' בראשית ב(והוה נשיך ליה בשיניה כחויא ' ווכקין להבל

כי הזוהמא דנחש היתה, ל"נכנו ייהו .ש"עשמשום זה היה רוצה להגביר אתוון , בו ,ותחתיולהכניעו י "מולבטל את הה "אלד בנוקבא ה"מכ גילה האחורים שהם "וע

כ פרחה נשמת הבל " ממנה ועי"מונסתלק ה וא וקין עצמו שה.ויהרגהו, הנמשכת ממנה

.ארקאשהם , נפל לרשות הקליפותה"אל ש וישב בארץ"כמ, ארץ נודהנקראת בכתוב

.)'בראשית ד(נוד ארעא כפילא דאתכפל מחשוכא, ש"וז

כי: נןואית תמן תרין ממ. ונהוראאור וחושך משמשים שם בערבוביא בלי

מטעם שיש שם שני ממונים , תחומין ביניהםהאחד ממונה , השולטים בשוה על הארץ הזו

,על החושך והוא משרה שם את החושך .והשני ממונה על האור והוא משרה שם האור

ויש שם :' וכוואית תמן תרין) קנד הזה בחשך וז, השולטים, שני ממונים שליטים

ובשעה שירד . והיו עוינים זה את זה, באור וראו. ונשלמו יחד, נתחברו זה בזה, שמה קין

)ב"י דף מן ע"דפו(

שני ראשים , ועל כן. הכל שהם תולדות קין הממונה מבעת שאותו ץחו, להם כשני נחשים דהיינו, הוא מנצח על שלו, שעל האור שולט

ונהדהיינו על הממ. ומנצח על האחר, על האורנכללו אותם שבחשך , ולפיכך. שעל החשך

.דחוהיו א, ר שבאובאותםצריכים , ובכדי להבין זה, ביאור הדברים

וכבד נתבאר . להעמיק יותר בענין קין והבל , ביציאת שמא קדישא אלהים)ד"לעיל אות י(

תחברות ומ ה"אלאשר תחילה עולות אתוון מטעם היותן ,אתים בשמסבבחינת י "מב

אינו , והקדש שהוא חכמה, דיםמחוסרי חס, יכול להתלבש בהם בלי לבוש של חסדים

כ נעשה"ואח. כ סתומין בשמא דאלהים"והם עאשר עתה , להמשיך חסדיםי "מב' ג בווז

מתלבשת החכמה בחסדים ואשתלים שמא ,ה"י ברא אל"מס "ש שם שה"וכמ. דאלהים

יקר ושוריה דהיינו לבהכי ברא נהורא לני "ה במ"הו ואתחברו אלדחסדים ואתלבש ב

י שהוא"והפירוש הוא כי במ. ואשתלים אלהים א עלאין והן נתקנו"ר הנקראות או"יש ג, בינה

ואינן, בסוד חפץ חסד הוא, בסוד אוירא דכיאהנקראות י "מת ד"רק זו. לות חכמהבמק

ולכן בתחילת . ת הן המקבלות חכמה"ישסו י"מת ד"הן עולות לזי "מעלית אתוון דאלה ל

ואז הן סתומות בשמא דאלהים, קבלות חכמההמ י"מר ד"דג' ז נעשה זווג הב"אלא אח. ל"כנ

הן משפיעות הלבוש היקר, שהן אוירא דכיאואז נשלמו בשמא קדישא , ה"אלדנהיר ל .אלהים

בעוד ה"אלונשמת קין היתה מבחינת

כ הקדושה שהיא החכמה"וע, שהן סתים בשמא .וש דחסדיםהיתה סתומה עליו מטעם חסרון לב

י"מן להמשיך ה"והנה לא די שלא העלה מאלא עוד שרצה להמשיך חכמה , דחסדים

כי , ובזה הרג את הבל, א עלאין"מבחינת או והוא עצמו. ל"א כנ"גילה האחורים דנוקבא דז

שמקום . ה"אלהפיל נשמתו לקליפות שהן מוניםמ' וענין ב. ארקאת אלו הוא בוקליפ

אשר

קנג הקדמת ספר הזהר

א דאשתתפו דא ב, דנחית לתמן קין)שושעתא , אד קטרוגא דא ב סותמן בתרין)אועל דא אינון . תולדות דקין)תוכלא חזי דאינון . אדואשתלימו כח

מסורת הזהר ב"א תסה ב"ב) ת). י"ד. (רנד' דא"חבהשמטות ) ש

ח"ז .י"ד. רנד' דא"חשלג וישלח רסב בהשמטות ).י"ד. ( רנד'ד א"חבהשמטות ) א. ט

י גרסאותפחלו ).ל"אה(א בדא ובשעתא דא קטרגי " נס

שמיא וארקא הסולם מאמרכי , ותפקלידה "אלה' אשך שם הם מבחי

כי נתבאר לעיל. זה לעומת זה עשה אלהיםובחינת , בגניזוה "משבנוקבא יש אחורים ד

ואז יכולה להאיר אל הנשמות, באתגליאי"מ. בתכלית השלמות, םבשמא קדישא דאלהי

ת " שקבלו מזה"אלה דאתוון מכי אז החכ ונגלה, י"מר ד"מתלבשות בחסדים דג, י"מד

שכל , ראח אמנם בסטרא א.שמא קדישא, ה"מ שהוא ,יניקתן הוא מאחורים דקדושה

שהן) א: ליקויים' בבה"אלנמצאות בהן אתוון כי אפילו שהחכמה) ב. מחוסרי חסדים לגמרי

לה להתלבש שם מחמת אינה יכוה"אלשב כ הן שרויות בחושך"וע, י"מחסרון החסדים ד

כי , הפ דקליה"אלוהוא הזכר ד. ולא באור ,ה"אלהכלים שלו הם כלים דחכמה שהם

ר חסדים סוחאבל ריקנים מחכמה מטעם הן מחכמה והן , באופן שכולו חושך,י"מד

,אבל מעלתו גדולה בכח הכלים שלו. מחסדיםמה אם היה אפשר לו שהם היו ראויים לחכ ה"אלוהנוקבא של . לקבל לבוש חסדים

דנוקבא ה"מהיא מאחורים של ה, הפדקלי אבל בקליפה, שהיא כלי של חסדים, דקדושה

שהיא שורש דפרודא המזייפת, היא פגומה מאד ויש לה הרבה שמות הטומאה, בשמא דמלכא

אמנם יש לה נהורא , לפי הקלקולים שלה ,ה"מם מאחורים דדקיק מכח הכלים שלה שה

שאלו , ותדע. שהם בשורשם כלים דחסדים הממונים' הם ב, דקליפהה"אלהזכר והנקבה ד הזכר הוא הממונה על החושך: שבארץ ארקא

כ"וע. והנקבה היא הממונה על האור אשר שם ,הם מקטרגים זה לזה להיותם הפוכים זה מזה

מה כלהיות בו הכלים הריקים דח, כי הזכר הוא שונא לכח הזיוף והפרודא, ה"אלמאתוון ד

והוא בוחר יותר , שיש בכלים דנוקבא שלווהנקבה שיש לה נהירו דקיק . בחושך שבו

, אינה חושקת כלל באור חכמה, מחסדים כ מקטרגת בו ובורחת"וע, ש לחושך דזכר"ומכ תרין ממנן שליטין די שלטיןש "וז. ממנו

דא בחשוכא ודא בנהורא ותמן קטרוגא והנוקבא,ךושהזכר שולט בח כי דא ברא

)ב"ע' י דף ט"דפו(

. והם מקטרגין ושונאים זה את זה, באוראינם יכולים , ומתוך שהם נפרדים זה מזה

.שט כלל ואין בהם כח להזיקפלהתיל אתוון פאלא אחר שחטא קין וה

ה שבנשמתו אל הקליפות ההן וש דקדה"אל, שלוה"אל וןנתלבשו אז אתו, ארקאשב

בתוך הנהורא דנוקבא. כ מחסדים"הסתומות ג שבזה החיה ניצוצין קטנים, דקליפהה"אלד

, דקין מבחינת החכמהה"אלשנשארו בכלים דר דקליפה בישא החיה אותם בדוגמת אוכי ה

שמתוך כך גם הזכר , אור חסדים דקדושה עם הנוקבא הזו וג דקליפה נזדוה"אלד

כי גם לו אותם הכלים, דקיןה"אלשהלבישה שהם , ג זה הוליד קין תולדותווזי "וע. דקין

שלו ה "אלמניצוצי חכמה שנשארו באתוון שהן, דזכר דקליפהה"אלהמעורבים בכלים ד

.נתלבשו באור של הנוקבא בישא דקליפהושעתא דנחית לתמן קין וזה אמרו

כי , אשתתפו דא בדא ואשתלימו כחדא דקין נתלבשוה"אלניצוצי חכמה שנשארו ב

ז חשק בה גם "שעי, ליפהבאור הנקבה דקה כדי לקבל ולהנות מניצוצי פהזכר דקלי דהיינו, ונזדווגו זה בזה, דקיןה"אלהחכמה ד

,כחדאונשלמו זה מזה , כחדאשנשתתפו י"שע, וכלא חזי דאינון תולדות דקיןש "וז

שהם בחינת התלבשות, הזווג הזה יצאו תולדות ואונמצ, דקין בנהורא דקליפהה"אלניצוצין ד

ז ניצוצי חכמה דנשמת קין וכולם "נגלו עיש י הזווג"דו עול שנדקין תולדותראו שהם .הרע הזה

ועל דא אינון בתרין האשין כתרין כי מתוך שיצאו מחיבור הזכר והנקבה: חיוון

וכים זה פשהם משורשם ה, דקליפהה"אלד ,כ התולדות שהוליד קין בעזרתו"ע, ל"מזה כנ

' אלו בהראשים של ' יש להם אותם ב ,שהאחד נוטה לחושך דכלים דחכמה, הקליפות

והשני נוטה לנהורא שבכלים דטומאה של הם , כתרין חיוון, ואמרו. קבא דקליפהנוה

שור חיות שבמרכבה שהם' מת דבוהלע .ש להלן"כמ, נשרו

והנה

הקדמת ספר הזהר קנד

ה ונצח על דיליצנצח , בר דכד ההוא נהורא שליטפיוון ח עכתרין , ראשין . בחשוכא בנהורא והוו חדקועל דא אתכלילו די . אחרא

ממנן) קנה תרין ן ,אינון וקסטימו דלהוןרודיוקנא , עפרירא וחד דיוקנא , א" כתור)ג חד דיוקנא . בשית גדפין)בכדיוקנא דמלאכין קדישין

. דיוקנא דאדם)האתעבידו , וכד מתחברן. כנשרא)ד מסורת הזהר

כי)ג. קמ' בהשמטות דז"תלה קמו א תי בש" ב)ב כי) ה. תזריע קטו) ד. תשא סז שלח לך רעה בלק תד

. שלבאא ררריע קטו אדז תזשא נת

תורסאגי פלוח .א דנהורא"ונ. ההוא נהורה בר דא" נפ. יוןחא " נע

.א דילהו" נר .שוכאןחא ב"ק נ. א דילה" נצ

שמיא וארקא הסולם מאמר, ראשים' ש להם בוהנה מה שאומר שי

שהיא שליטת , רק בעת שליטת הזכרנויהיא דנוקבא רי התלבשותו בנהו" כי ע,החושך

נמצא , ל"כדי להנות מניצוצי חכמה דקין כנשהוא מקיים גם שליטת הנוקבא שלו בעל

כ יש אז "וע, צריך לנהורא דילה כי ,וחכר זה מושך לכאן וזה מושך, ראשים' להתולדות ב

שהיא , דקליפה כן הנוקבאמה שאין . כאןלשהרי אינו נותן , אינה צריכה כלל לזכר שלה

ולפיכך. ל"כי כולו חושך כנ, לה מאומה בטומאה חבעת שהנוקבא שולטת ורוצה לנצ

ואינה , שלה הרי יש לה שליטה שלמה ואז גם התולדות, משאירה מבחינת הזכר כלום

.דחהראשים שלהם חוזרים להיות א' דקין ב ר דכד ההוא נהורא שליטבוזהו אמרו

היינו בעת , נצח דיליה ונצח על אחרא ,שהיא בעלת האור, שהנוקבא דקליפות שולטת ,שהוא הממונה אחרא, ומתחזקת לנצח על הזכר

נצח על וגם , ונצח הכח שלו, נצח דליהושהוא , כ על הממונה האחר" גחונצ, אחרא כי היא מנצחת את הזכר תחת שליטתה. הזכרדא אתכלילו די בחשוכא ועל , לגמרי

ומשום זה נכללה שליטת, בנהורא והוו חד הזכר שהוא החושך תוך שליטת הנקבה שהיא

.דחהראשים א' ונעשו ב, האור

' אלו ב:'וכו אנון תרין ממנן) קנה והצורה, עפרירא וקסטימון, נקראים, ממונים ,הוא כצורותיהם של מלאכים הקדושים, שלהם

ד חוא, צורת שור באד הוחא. בשש כנפים .וכשמתאברים נעשו לצורת אדם. בצורת נשר והוא נגזר ,קסטימוןהזכר נקרא . פירוש

ונקרא כן . שפירושו חורבןקוסטימלשון . בני אדםדך ואינו ראוי לישובא ושח להיותו

,עפרוהוא מלשון , עפריראוהנקבה נקראת , ונקראת כן. שפירושו שאינו ראוי לזריעה

ז אינו"עכ, ל"בה אור כנלהורות שהגם שיש )ב"ע' י דף ט"דפו(

. ון בו בני אדםזמספיק לזריעה וקצירה ליואומר שצורתם הוא כצורת המלאכים בעלי

והוא להיותם הלעומת של המלאכים. שש כנפים 'והעליונים שיש להם שש כנפים כנגד ה

שאין להן , יות הקודשחולאפוקי מ. ה"הויד. י"אדנשם כנגד אותיות ד, כנפים' אלא ד

, הללו, ובא להורות על הגובה של הקליפות .י קודש העליוניםכשהן הלעומת דמלא

דיוקנא כתורא ,ןטימוסר קכוהנה הז ש"כמ. א"שהוא לבושא קדמאה דאתלבש בה ס

שאומר שם , )ז"א אות נ"ת' פר(בזוהר ,נפק חד ערעורא מקטרגאשמשמרי היין ,ואיהו ברזא דיוקנא דאדם, מזיקא קדמאה

,כיון דאתעבר מתמן. ד קריב לגו קדשאכבעי לאתלבשא , ובעי לנחתא לתתא

ונחית היא , לנזקא עלמא, בלבושא, ולבושא קדמאה דקא נקיט. ורתיכוי

וקדמאה לנזקין. תבנית שור דיוקנא דשור כי המוחין, פירוש. שור איהו, מאינון ארבע

, המשמח אלהים ואנשיםייןהעליונים נקראים שמרים י המכונ,םיסיגנת ויש בסופן בחי

,ומפסולת זו יוצא המזיק הראשון לעולם, היין יש לו, שבעודו דבוק בקדושה דהיינו בשמרים

אלא כשהוא יורד להזיק לבני, דיוקנא דאדם כ השור"וע. דיוקנא דשוראדם הוא מתלבש ב

וזה שאומר. הוא הראשון מארבעה אבות נזיקין יש לו זה הוא בחינת המזיק שקסטימוןכאן ש

להורות שהוא שורש כל , דיוקנא דשור והוא בחינת, דקליפהשורהמזיקין הנקראים

ים של המוחין העליונים דשמא קדישא הסיג ה"אלינת חשהוא ב, ל"דהיינו כנ, אלהים

, של שמא דאלהיםה"אלדקליפה שהוא כנגד , ים ושמרים העומדים מתחתיהםסיגלהיותו

ה לו ובר בקדושה היחכ בהיותו עוד מ"ועס " הכי מוחין אלו דאלהים, דיוקנא דאדם

ם"צלשעליו אומר הכתוב ב, אדםם"צל

אלקים

קנה הקדמת ספר הזהר ואזלין, מתהפכין לדיוקנא דנחש בתרין ראשין, כד אינון בחשוכא) קנו

שמיא וארקא הסולם מאמר אמנם בהפרדו, עשה את האדם ם"אלהי

נתלבש, ל"נ הארקאמהקדושה וירד למקומו ל יש לה, ארקאוהנקבה שלו שב. שורבלבושא ד

והוא על שם תפקידה לנשר , דיוקנא דנשר, נשמות דבני אדם הנופלות תחת שליטתה

, הוא מלשון נשירת עלין מהאילןנשרכי כי מתפקידה לשוטט בעולם ולהביא בני אדם

ו לפגום ברית קדש יניה ד,למקרה לילהת מבני הנשמו,תושבסבת הפגם הזה נושר

וכד מתחברן ואומר )א"ל אות קל"כנ(. אדם אם חוזרים, כלומראתעבידו דיוקנא דאדם

ומתחברים בקדושה להיות שמה בבחינת דיוקנאהם חוזרים להיות ב, שמרים תחת היין

, ארקאמו שהיו מטרם שירדו לכ, דאדםכמו שאומר בזוהר תשא (, ונעשו למזיקים

.)ו"ועיין בזוהר נשא אות של. ל"הנ כשהם :' וכוכד אינון בחשוכא) קנו

.בחשך הם מתהפכים לצורת נחש בשני ראשים, ים בתוך התהוםפומעופ. והולכים כנחש

כשמגיעים לשלשלת של. ורוחצים בים הגדולומעוררים , תםאוהם מרגיזים , עזא ועזאל

וחושבים , והם מדלגים תוך הרי חשך, םאות .ה רוצה לקרוא אותם לדין"שהקבובב על הדברים דלעיל שאומר ס. ירושפ

דכד ההוא נהורא שליט ונצח דיליה ונצח ,ועל דא אתכלילו די בחשוכא, על אחרא שבעת שליטת הנוקבא ,והוו חד, בנהורא

להיותהשני ראשיןחוזרים , נהוראשהיא כד אינון ואומר כאן אבל . ל"כנ ראש אחדדהיינו בעת שליטת הזכר הנקרא , בחשוכא ן לדיוקנא דנחש בתריןמתהפכי, קמטימון כי הזכר אינו יכול לבטל שליטת ,ראשין

, בהיותו צריך להתלבש באור שלה, קבאוהנ. ראשין'כ הם כנחש בב"וע, )ש לעיל"כמ(

שהולכין להזיק בדרך, כלומרואזלין כחויא דרך שהנחש פיתה את אותו בנודהיי, הנחש

.ד"חוה לאכול מעצה ,והנה מכח הראש של הנוקבא דקליפה

ששם שורש , טאסין גו תהומאנמצאים שהוא ירידה שאין , תהוםהקליפות הנקרא

כ יעלו שמים ירדו תהומות"בסוה, למטה הימנה ומכח הראש של הזכר דקליפה. )ז"תהלים ק(

שהוא החכמה, אסתחיין בימא רבאנמצאים , ותדע. הוא שם החכמהיםכי , דקליפה

, בשם ארץ נודארקאשמשום זה נקיאת הראשים של' ם מתנדנדים תמיד מחמת בלהיות

)ב"ע' י וף ט"דפו(

עם פעם עולים בים הגדול ופ :הממונים הללו .יורדים תהומות

עזא ועזאלוהנה ביאור מלאכים אלו וכבר ביארתי קצתו , הוא ענין ארוך מאד

ן "ה זו"ג ד"דף ס(בספרי בית שעד לכונות .וכאן אתאמץ לבאר לפי הצורך. )ובהמשך שם

יםה הם מהמלאכים הגבועזא ועזאלכי , ותדער נפילתם מהשמים חכי תמצא שגם א, ביותר ונקשרו בשלשלאות של, להרי החושך, ז"לעוההיה בלעם משיג על ידם כל מדרגת , ברזל

,שעליהם נאמר אשר מחזה שדי יחזה, נבואתוהנקרא . דהיינו בכח השגתו לאלו המלאכים

ש "ל עפונ נקרא עזאכי . נופל וגלוי עינים נקרא וגלוי ועזאל .נפילתו משמים לארץ

,ה זריק חושך באנפוהי" דקבעזאבערך , עינים ושמא. )ז"ש כל זה בזוהר בלק אות תט"כמ(

תאמר שמדרגת נבואתו של בלעם היא דבר ל ולא קם נביא עוד בישראל"הנה אמרו חז, קטן

בישראל הוא דלא קם אבל באומות ,כמשה .)ד"בר רבה פרק יבמד(העולם קם ומנו בלעם

ביארו ,והנה סבת נפילתם משמים לארץמה מקומות שהוא מכח שקטרגו על כבזוהר ב

אמנם יש להבין הלא . אההבריהאדם בעת ש במדרשות "הרבה מלאכים קטרגו אז כמ

לעזא ועזאלה רק "ולמה הפיל הקב, ל"חזז עד "מן אות תט( בלק רואמנם בזוה. בלבד

.מלא על ענין זה נמצא שם ביאור )ה"אות תכ

בשעתא דסליק ברעותיה . ל שם"וז קרא לכתות כתות, ה למברי אנשא"דקב

אמר , דמלאכי עלאה ואותיב לון קמיה אמרו קמיה. 'וכו. לון מעינא למברי אדם מה טיבו, )'תהלים ח( מה אנוש כי תזכרנו

אמר לון בר נש דיהא בצלמא. דבר נש דאעלאה , דיהא חכמתא דיליה, דידןכי בעת שעלה , פירוש הדברים.תכוןמחכמ

קרא כתות כתות, ה לברוא האדם"ברצון הקב והושיבם לפניו ואמר להם רוצה, מלאכי עליון

מה , ניופאמרו המלאכים ל, אני לברוא אדם מה טיבו של האדם הזה ,אנוש כי תזכרנוהאדם יהיה , אמר להם. שאתה רוצה לבוראו

כי .ותהיה חכמתו למעלה מחכמתכם, בצלמנוים כנשמת האדם היא כלולה מכלהו מלא

ו כולל כל פכמו שגו, ומדרגות העליונים ולפיכך בעת בריאת נשמתו, בריות העולם הזה

שיכללומלאכי עלאהשל האדם קרא לכלהו ס נעשה אדם"שז. את עצמם בנשמת האדם

בצלמנו

הקדמת ספר הזהר קנו לשלשלאה.ת )ז כד מטאן. ימא רבאב )ו ואסתחיין ש ,וטאסין גו תהומא, כחויא ש

רת הזהרסומ א בלק תכאפ שרה ייא רכז ח" ב)ז. מ לעל אות )ו

.א"טא פ' דח"זפנחס שצ

י גרסאותפחלו .א לשלשלא" נת. יואחא כ" נש

.ומתנבסים) ע דרך אמת

שמיא וארקא הסולם מאמר ששיתף כל. )'בראשית א(נו תבצלמנו כדמו

. ם ודמות האדם"ו בצלים שיכללכהמלא, ש זהנה מה טיבו של בר "לקב, ושאלו הם

. י התכללותנו בו"מה נרויח ממנו ע, כלומרבר נש דיהא בצלמא דידן והשיב להם

.דיהא חכמתא דיליה עלאה מחכמתכוןלל מהצלם כשזה האדם שית, שהבטיח להם

ונמצא . ה חכמתו גדולה מחכמתכםישלנו תה ה ההיא שחסרהשתרויחו גם אתם ההשגה גדול

,סוקפעל ה, ל"ש חז"והיינו כמ. עתהכםלעל אל פיאמר ליעקב ולישראל מה עתכים כל ישאלו המלא" לעשרא, )ג"במדבר כ(

כי מעלת ישראל, מישראל מה שלא ידעו עצמם כ נשתתפו כולם"תהיה אז גדולה מהמלאכים וע

.ונכללו בצלמו של האדם ,כיון דברא אדם וחטאואומר עוד שם

אתו עזא ועזאל , ק בדימום קמיהונפ הא, פתחון פה אית לן גבך, אמרון קמיה

אמר להו אלמלי. בר נש דעבדת חטי קמךיתיר הויתון (' וכותהוון שכיחי גבייהו

ה אפיל לון"מה עבד קב) ' וכובין מיניהח בתר', וכומדרגא קדישא דלהון מן שמיא

, ה מאתר קדישא דלהון"דאפיל לון קב ביאור. ואטעו עלמא, עלמאטעו בתר נשי

חייב א ויצ,אהדברים כמו שנברא האדם וחט אמרו לפניו פתחון עזא ועזאלבאו , לפניו

הרי האדם שעשית חטא , פה יש לנו אצלך הפילם מהמדרגה, ה"מה עשה הקב' ך וכונילפ

אחר שהפילם. 'מן השמים וכו, הקדושה שלהם טעו אחר נשי, ה מהמקום הקדוש שלהם"הקבכי תראה שלא כל . והטעו בני העולם, העלם

ה אחר חטאו"המלאכים באו להתלונן קמי קב וזה מטעם. לבדםעזא ועזאלרק , של אדם

ידעועזא ועזאלאך . שידעו שיעשה תשובה לא, כי זה הפגם שהשיגו מחמת חטאו של אדם

ולא עוד אלא . יתוקן כלל מחמת תשובתו ,שמוטב היה להם שלא יעשה תשובה כל עיקר

, על חטאו של אדםננולפיכך רק הם שהתלוו כי כלפיהם הוא מעוות שלא יוכל להתקן וחסרון

)ב"ע' י דף ט"דפו(

כי שבירת ,אוהענין הו. ל להמנותכשלא יוהכלים וחטאו של אדם הראשון הם ענין

א ראלא שמבחינת מציאות העולמות נק, אחד ומבחינת הנשמות הוא הנעשה, שבירת הכלים ונודע ששבירת הכלים שלטה. םבחטאו של אד ת"ת חג"שהם מלך הדעת וז, בשמונה מלכים

שהן , בחינות' אשר בכל מלך מהם מ, ם"נהי. מ"ב תו"בחינות חו' ירה דפ שבכל סס"ע

. כ בחינות"הם ש' עמים מפונמצא שמונה כ ניצוצין דאזדריקו לכל עבר בעת "ש' ונק

י עלית"וענין התשובה הוא שע. שבירת הכליםות פאנו מעלים ניצוצין אלו מן הקלין "מ

שהיו מטרם כמו. בחזרה למקומם לאצילות אמנם אין כח בידינו. החטא של אדם הראשון

המלכים האלו כי ' ויות שבחכלברר את המלכ אין אנו "וע, פגמם למעלה מכחנו לגמרי

,ח ניצוצין עם תשובתנו"רשאין לברר רק רפת ב הבחינו"אבל ל, ב"עמים לפ' שהם רק ט

,אסור אפילו לנגוע בהם, של המלכויות שבהם ר"ומכח זה נגנזו ג. ב האבן"לוהוא הנקרא

ב"כי אלו ל. א הפנימיים"הנקראות או, א"דאו ,ס שלהם"הניצוצין שייכים להם להשלמת עה

אמנם. וכל עוד שהם חסרים מהם אין להם זווג ,ןח הניצוצי" של כל רפראחר שיגמר הבירו

ואינו, ל מתברר מאליו"ן הנ"ב האב"ימצא לואז נאמר והסירותי את , צריך למעשה ידינו

ואז ישיגו. )ו"יחזקאל ל(ב האבן מבשרכם "ל שזה יהיה. א הפנימיים את המוחין שלהם"או

לא יוכלו, אבל לפני גמר התיקון. כגמר התיקוןי "א לקבל שום תיקון ע"אלו אחורים דאו

.תשובתנו

ל הם ותדע שאלו המלאכים עזא ועזא

ל שנתבטלו בעת "א הנ"מבחינת אחורים דאור חזרו "והנה קודם החטא של אדה, כ"שביה

ר"ואחר חטאו של אדה, ונתקנו במדה מרובהואין להם עוד תקנה קודם , רו לביטולםחז

ולפיכך התלוננו עזא ועזאל קמי . וןגמר התיק ה על המוחין שלהם שהפסידו מחמת חטאו"קב

שום תקוה שיוכלכי ראו שאין להם, של אדם

האדם

קנז הקדמת ספר הזהר טורי)טואינון מדלגין גו , מרגיזין לון ומתערי לוןל "א ועזא"דעז א )פ )ח .ה בעי למתבע לון דינא"וחשבי דקב, שוכןח ב

ת הזהררמסו שרה פאחייג תכג נב ש" בד תסח רכחא קב קע" ב)ח

כאאדרא שמה בלק ת) י"ד. (רנה' דא"חבהשמטות

חלופי גרסאות א חשוכאן" נב .א"זא ע" נא

'ד ח"ז ז תתפו שרה פא בלק תכא פנחס שפט תרציי ח)ט. פא' דח"ז: קח' ט ד" תסז"תס שצ נחפ

.א"טפא

.א"ו ע"א וחיי שרה קכ"ח ע"ונ, א"ז ע"ב ול"ה ע"ב וכ"ט ע"בראשית י) פ דרך אמת

שמיא וארקא הסולם מאמר ולא עוד. תשובתוי "האדם לתקן אותם ע

י תשובתו יפיל אותם "ר ע"כי ראו שאדהכי כל התשובה צריכה . עוד יותר מדרגתם ב" לנגוע בלאול, ח ניצוצין"להיות רק על רפ

שאליהם, א הפנימים"ן השייכים לתיקון או"האב. ל"מתיחסים המוחין של המלאכים ההם כנ

הוא, ן"וכל ענין התשובה והעלאת מ מן, ב ניצוצין"דהיינו הל, להסיר הפסולת הזו שמורידים עוד אונמצ, ח"האוכל שהם הרפ

, בהסרת הפסולתעזא ועזאליותר בחינת ולפיכך. מן הקדושה לגמרי, ב האבן"שהיא ל

כי , קטרגו ומנעו את האדם מעשות תשובה ב הניצוצין"כי ל. התשובה מורידתם עוד יותר

.שייכים לבנינם הללוזה יחליש ה שקטרוגם "וכיון שראה הקב

לפיכך אמר להם . דם מלעשות תשובהאאת ה אלמלי תהוון שכיחי גבייהו יתיר הויתון

כי אדם הראשון לא, אמר להם, חבין מיניהכי הגם שיש להם , קלקל אותם כלל בחטאו

ששם אין , מעלה וקדושה בהיותם בשמיםהנה אין זה שלימות גמורה , ה לקליפותזאחי

ו נז של"הבעוד שאינם יכולים להמצא בעו הרי, ה"כ אמר להם הקב"וע, במקום הקליפות

כי בלאו , לום בחטאו של אדםכלא הפסדתם י כל מעלתכם רשה, הכי אינכם טובים ממנו

והנה דיבורו . היא רק מחמת שהמקום גורםותיכף נפלו משמים , ה הוא מעשה"של הקב

ה "בתר דאפיל לון קבוהנה . לארץ שלנושי מאתר קדישא דלהון טעו בתר נ

שכיון שבאו , כלומרואטעו עלמא, עלמא ן הכלול"ב האב"להאי עלמא התחילו לברר מל

ויראו בני האלהים את ס"שז. בבנות האדםחו להם לנשים ויקת הנה ובנות האדם כי טובכי לא רצו , )'בראשית ו(מכל אשר בחרו

ב האבן ולבחור רק "להפריד הפסולת דליינו דה, ר בחרושאלא שלקחו מכל א, ח"ברפ

ואז נכשלו גם הם בנוקבא, ב האבן"גם את ל

)ב"ע' י דף ט"דפו(

ורצו להטעות העולם במעשיהם, לילית הרשעהכי לא רצו שהאדם יחזור , הרעים האלו

.ל"שזהו בנגוד לשורשם כנ, בתשובה ,ה חמא דאטעיין עלמא"מה עביד קב

קשר לון בשלשלאי דפרזלא בטורא יה להם כחה שאם יה"כי ראה הקב, דחשוכא

יכשלו כל בני , לחזור לשמים אחר חטאם זה ,האדם אחריהם ולא יוכלו לעשות תשובה

פ "כ אע"וע. כי שליטתם תהיה רבה מאדנתן רשות לשורש הקליפות , הוששורשם גב

כ כל כלי ברזל לא נשמע"בסוה, ברזלהנקרא וכיון שקליפה זו . )'מלכים ו(בבית בהבנותו

של ותבשלשלא בה כמו ונדבקה בהם נקשרולא יוכלו לעלות , בתוך הרי חושך, ברזל

ודי בזה כי כבר , משם טרם גמר התיקון . יותר מדאי ולהלן אבאר עודכאןהארכתי

כד מטאן לשלשלאה וזהו אמרו כאן אסתחיין בימא רבאכי אחר ד, דעזא ועזאל

שהוא חכמה דקליפות קבלו כח להתחבר עם ו ה שבהרי חושך למילף מנייעזא ועזאל

ועוררו אותם שישפיעו להם מהחכמה, חכמתא ההתעוררות, מרגיזין להון ומתערי לון. שלהםמכונה בשם , ד שהוא גדלות הקבלה"דבחיל כל גרגרן "ד שאמרו ז"ע, והתרגזותסכע

ואינון מדלגין גו טורי חשוכן והשבי, כועס כי לא יכלוה בעי למתבע לון דינא"דקב

מחמת לעלות לשורשם לקבל בעדם חכמה ולפיכך נבחן שהיו, שלשלאות הברזל שעליהם

שמחמת , קופצים כלפי מעלה ונופלים חזרה וחשבי, זה העמיקו להם מקומם תוך הרי חושך

ח הדין מחמת כה רוצה לחדש עליהם "דקב פסקו כ"וע, הקפיצות שלהם לקבל משורשם

ואלין תרין ממנן ועם כל זה . מלדלג עוד פ שלמעשה"אע, כלומר, שאטין בימא רבא

כי רק דלגו , לא יכלו להשפיע להם כלום הממונים' ז היה מספיק בעד ב"עכ, ל"ונפלו כנ

דשאטין בימא רבאעד , לקבל מהם חכמה

כי

הקדמת ספר הזהר קנח

ואזלין בליליא , ופרחין מתמן, ואלין תרין ממנן שאטין בימא רבא) קנז ומשבין, דחלין קדמאיןגא דטעו אבתרה)צ, דשדין)כ אמהון נעמה )ילגבי

מסורת הזהר

ח"זב שנג משפטים שעז אחרי מות שס "א קב ב" ב)י ב קפו שלג שמו שנא וישלח"א קב ב" ב)כ. א"טפא ' ד

חלופי גרסאות חלןדא " נג

עה שמות ש תרומה תקמג תזריע יז קיז קעג אחרי מות שנט בהר מג אדרא רבא שלז קרח לז פנחס תיז תרפא

.א"נח ע' א ד" תכז"ת זואתחנן עד עז עקב מה כי תצא ל קלד סתש

.'שטעו אחריה המלאכים הראשונים שעליהם נאמר ויראו בני האלהים את בנות האדם וגו) צ דרך אמת

שמיא וארקא הסולם מאמר כי עתה היה להם כח לשוט שם בים החכמה

לא היה להם כח אלא , מה שמקודם,דקליפהכל ענין והטעם הוא כי, חץ שם בלבדרלהת

וכל , מעשה ן בהןיהקליפות הללו הגבוהות ארק במחשבה ורצון הפעולות שלהן נגמרו

, חות דפרודאכשהוא מחמת היותן ה, בלבדובטרם יספיקו לבא לכלל מעשה נמצאת

כ לא יצויר זה "וע, הקדושה מסתלקת משם ס כאן שהיא"וז. לעולם שיבואו לכלל מעשה

כ על המחשבה"עניש גה מ"הקב, ז"בחינת עכ למען תפוש את בית "בסוה, והרצון בלבד

, ל"זחשאמרו , )ד"יחזקאל י(ישראל בלבם ז שבלב כמו על "דם נענש על הרהור עהאש

עזא ועזאלולפיכך הספיקו הקפיצות ד. מעשהפ שלמעשה לא "אע, להםשלקבלת החכמה

. להם כלוםנונת

ואלו שני :' וכוואלין תרין ממנן) קנז, ופורחים משם, שוחים בים הגדול, וניםהממ

שטעו , והולכים בלילה אל נעמה אם השדים, )'בראשית ו(אחריה בני אלהים הראשונים

והיא מדלגת ששים אלף, וחושבים לקרב אליה לכמה צורותומתהפכתוהיא נעשית , פרסאות

.בשביל שיטעו אחריה בני אדם, לבני אדם

,זאלעזא ועכי אחר שקבלו כח מ. פירוששגם המלאכים , נעמהיכלו גם להזדווג עם

ומגו .הר טעו אבתעזא ועזאל, הראשונים כל הרוחין בישין ושדיןנעמהילדה , זווגא דא ).ב"אות ק' ש בזהיר בראשית א"כמ(, דעלמא

שהם, דטעו אבתרהא דחלין קדמאיןש "וז שפירושן בני ,דחלין הנקראים עזא ועזאל

.)' ובראשית(אלהים הכתוב במקרא כיון שמלאכי מעלה , ויש להבין הדבר

, נעמהאיך באו לכלל טעות לזנות עם , היו שדיןי זה רק " ענעמהוכן למה הולידה

)ב"ע' י דף ט"דפו(

כי , רהענין הוא בקיצוו. ולא אנשיםורוחין, 'יא נברא ב"ידעת שעלמא עלאה שהוא או

ד ולא " ואין בהם מבחי,אשהיא בחינת דכור נבראו ,ן שהם עלמא תתאה"זואבל ה. לוםכ. )ח"ל אות מ"כנ(ד "הכלולה גם מבחי, 'הב

בינה עומדים תמיד ס"א שה"גם ידעת שאוכי כן יצאה הבינה , חר אור חסדיםאבחשק

ן"זואבל ה. י" הבחינות דאו'מתחילתה בדא " כי כך נאצל הז,אצריכים לאור חכמה דוק

עיין בספרי(. י בהארת חכמה בחסדים אלו"דאו א"והנה מזווג או. )ה וטעם"ד' ס דף ו"מוד עתל

'יהנמצאים גם בסיומא ד, יםכיצאי המלאוחושקים רק אחר חסדים ולא אחר , הםומכ

ונשמות בני אדם יצאי מעלמא. חכמה כמוהם, 'הונמצאות הנשמות בסיום ה, ן"תתאה זו

שעליה היה הצמצום שלא לקבל חכמה מחמת ך וחשקוכן יש להן צור, ד הכלולה בה"הבחי .ן להיותן נמשכות מהם"מה כמו הזוחכאחר

ן " מהזודלנווהנה אדם הראשון בעת ש, א"מלבישין לעלמא עלאה או , ן"זוהיו ה

היתה גנוזה 'האלא ב, 'יונסתיימו גם הם ב ר"כ היתה מעלת אדה"וע. באחורים שלהם

,ן בעלמא עלאה"כי בהיותו בהזו. גדולה מאדלאכי מעלה גתו כמרהיתה מד, 'יונסתיים ב

ועם זה היה מקבל חכמה ,א"הנולדים מאווהיה שורה עליו . ן"זועלאה להיותו מבחינת

בשלימות דעלמא, שהוא חכמה. שמא דאלהים ד" אין שם צמצום ובחי'יכי בבחינת ה, עלאה ,ה"אלומבחינה זו הוליד קין והבל קין מ. כלום

ובשניהם לא היתה מגולה, ל"כנ, י"מוהבל מן וכיון שכן היו בהם חכמה, לבדה'ית אלא ה"ה

שהוא, ה"ועיקר נושא החכמה הוא אל, עלאהאמנם קין . דהיינו נשמת קין, בינהדת "ז

'יכי ב, י"מהתקנא בתאומה היתירה הגנוזה בצה רוקין , ל"ת כנ"ו הרזאת נמצאת בטמי הכמשרצה להמשיך הח' להזדווג עמה שפי

שלו

קנט הקדמת ספר הזהר

ואתעבידת בכמה ציורין לגבי , ואיהי דליגת שתין אלפין פרסין. בהלמקרב לג . אבתרהדבגין דיטעון בני נשא , בני נשא

,ואהדרן לאתרייהו, ן בכל עלמאטואלין תרין ממנן פרחין ומשט) קנח

חלופי גרסאות .א אבתרהא" נד

שמיא וארקא הסולם מאמרובזה . זה בנשמת הבלנוד זו הג"שלו לבחי

ת נגלה "ה כי אחר שנתגלתה, גו להבלהר שאסורה לקבל ,עמה גם הצמצום שעליה

כ נסתלק שמא דאלהים "וע , העליוןרמאו ,ר נסתלק למעלה" שהוא הגי"מאלא ה. משניהם

להיותו, דקיןה"אלו. ונבחן בזה שהרגו להבלשהוא , הוא נפל למקום הקליפות, ת"בחינת זפ שנפל "וכבר נתבאר שאע. ל"כנ ארקא

מ נשארו בכלים מבחינת ניצוצין"ליפות מלק ש הבנות שלו שלא"ומכ, מועטין של החכמה

יותר ניצוצין היו בהן עוד ,ך ככל נפגמו .מהבינה

ת קין ו זו שהיא מבננעמהובזה תבין שכי עיקר , האדםותהיתה יפה מאד מכל בנ

שהן , בזכרים דקין ולא בנקבות החטא היהאחר יכךולפ, :)ד"סנהדרין ע(קרקע עולם ז שנברא" לעוהעזא ועזאלה ל"שהפיל הקב

נתעורר בהם חשק גדולנעמהוראו את , 'הב דהיינו החשק אחר אור, שלא היה מעולם, חדש

הם משורשם אין להם חשק אלא כי, החכמה נעמהרק הראיה ד, ל"ר חסדים בלבד כנאח. דה בהם חשק חדש זה להמשיך חכמהוליה

כלל בחינת ומתוך שמבנינם עצמם אין להם לא היתה נעמהוגם בבנין , ת המצומצמת"ה, דקיןה"אלגולה להיותה נמשכת ממת "הה

לקבלת חכמה אויהבה שהיא ר טעולכן ' הטעות שלהם בב והיתה. ו עמהוגונזדו ת מבנינם"פ שאין בהם בחינת ה"אע) א, דבריםז "כיון שהם בעוה, המקום גורםמ"מ, עצמם אסורים להמשיךוהיו , ת שולטת עליהם"כבר ה

נעמהמה שחשבו שגם בבנין ) ב. אור החכמה. ת בגניזו"באמת היתה בה ה כי ,ת"אין ה

ולפיכך יצאו מזווגם זה כל השדין ורוחין .מזיקי העולם

ין חציים דשהש, ל"ש חז"ה תבין מזוב .).ז"חגיגה ט(כמלאכי השרת וחציים כבני אדם

, כי מצד אביהם עזא ועזאל הם כמלאכיםאמנם לא . הם כבני אדםנעמהמם ומצד א

מחמת שלא היה בה , שיםניכלה להוליד א ,ומה שהם מזיקים. זרע אנשים אלא ממלאכים

הוא להיותם נולדים מזנות דפרודא היותר גדול

)ב"ע' י דף ט"דפו(

כ מוליכים עמהם זוהמתם להזיק"וע, שבעולם ואזלין בליליא לגביש "וז. בכל אשר ימצאו דטעו אבתרהא דחלין, דיןנעמה אמהון דש

כי אחר שקבלו כח מאלו המלאכים, קדמאיןיכלו גם הם לילך , זונעמהילה עם חשזנו ת

ליליאבדאזלין ש "ומ. לזנות עמה כמוהם כי כח החכמה דקליפות אינו שולט אלא אהו

, בעת שליטת הדיניםואשה, בחושך ובלילה שנקשרועזא ועזאלוכל מחמת שרשם שהם

.בהרי חושך ואיהי דליגת, וחשבין למקרב לגבה

כי אחר שזנו :'וכו שתין אלפין פרסין, ווששפיר, פרסאות קפצה ששים אלף, עמה

שהעלתה צחנה עד שרצתה לבטל הפרסא שעלאשר כל ספירה שלו נבחנת , א" דאק"וגבי

.ק שלו שש אלף פרסאות"ונמצאים ו, ברבואאלא רק . אינו אומר שקרבו לגבה אמנם

ששטית, וכן אינו אומר, קרב לגבהוחשבין למ דליגת שתיןאלא רק ו, שתין אלפין פרסין

, ק דלגהרכי , הואוששהפיר, אלפין פרסין .אבל נפלה תיכף בחזרה למטה ולא נגעה בהם

אשר בקליפות הגבוהות ,ל"מטעם הנ והוא וכל פגמן, ו בהם"הללו אין שום מעשה נוהג ח

בורל בדי"כנ(הוא רק במחשבה ורצון בלבד

דיטעוןז כבר יש לה די כח " אמנם עכ).הסמוךכי הגם שאינה גורמת , בני נשא אבתרהלא רק מחשבה ורצון א,לאדם מעשה בפועל

ה מעניש כאן על המחשבה"אבל הקב, כמותהכ למען תפוש את בית "בסוה, כמו על מעשהש "ומ. ל"כנ )ד"יחזקאל י(ישראל בלבם

אואתעבידת בכמה ציורין לגבי בני נשהיינו הן מבחינת גילוי עריות והן מבחינת

ש להלן בזוהר בראשית "כמ(שפיכת דמים מנת על ליליא באסכרה תוהיא א, )ד"אות שנ דהיא אתמנת לחייכא עם בני ',ודרביי וכ

.ש"ע, נשא ואלו שני :' וכוואלין תרין ממנן) קנח, פורחים ומשוטטים בכל העולם, הממונים

ררים את בני בניו והם מעו. וחוזרים למקומםלעשות , ברוח של יצרים הרעים, של קין .תולדות

פירוש

הקדמת ספר הזהר קס

.למעבד תולדות, ואינון מתערין לאינון בני בנוי דקין ברוחא דיצרין בישין ולא אולידת ארעא בחילא דלהוןה. שמיא דשלטין תמן לאו כהני) קנט

ואינון אלהא די. ן אלא בכמה שנין וזמניןולא אהדר, וחצדא כהניז זרועא ו) ל )קולא , דלא ישלטון בה, יאבדו מארעא עלאה דתבל) מ,שמיא וארקא לא עבדו

ועל דא . ממקרה ליליאט לאסתאבא חולא יהון גרמין לבני נשא , ישטטון בה .כמה דאתמר, ה" דאלי בשמא )ניאבדו מארעא ומן תחות שמיא דאתעבידו

עלאי דעלייהוכדלא יחשבון מלאכי , ום דא האי קרא תרגעלו) קס

רמסורת הזה )י"ד. (רנד' דא"חא תפא ויצא רכב בהשמטות " ב)ל לעיל)נ. לעיל אות קנא)פ. בראשית אות ריטח"ז

.אות ז

חלופי גרסאות א" נו. 'א ולא אולידת ארעא בחיליהון זרועא וכו" נה

).ק"ד (.א לאסתכלא מקרה לילה" נח. א וחצדי" נז. זרעא א"ונ. א דאלהא" ני). ל"אה(ל "כצ, ממקרה דליליאט

.א עלאה"נ כ .אלהיד .זרע וקציר) ק דרך אמת

שמיא וארקא הסולם מאמר היינו :ומשטטן בכל עלמא. ושפיר

כי גרמין לבני נשא לאסתאבא, להזיק בני אדם . להלןש" כמקרה לילהמב

ואהדרן לאתרייהו ואינון מתערין, ש"וז

כי :למעבד תולדות' וכולאינון בני בנוירים חוז, אחר שמחטיאים בני העולם הזה

ומעוררים, ארקאלמקום הקבוע שלהם שהוא שם בני בניהם דקין למעבד תולדות בזוהמתם

ומשמיענו כי מלבד שהם מחטיאין בני, ל"כנ שלנו ץהם גם משוטטין באר, ארקאקין ב

רץ מחטיאים גם יושבי הא והם, תבלשהיא .הזאת

השמים: ' וכושמיא דשלטין תמן) קנט

ואין, השמים שלנוהשולטים שם אינם כאלו , שלנוזרע וקציר כאלו , הארץ מולידה בכחם

אלא בכמה שנים, לצמוח חוזרים הזרעיםואין אלהיא די שמיא, שנאמר עליהםוהם . וזמנים

העליונה, וארקא לא עבדו יאבדו מארעאולא ישוטטו , בהשלא ישלטו , הנקראת תבל

ולא יהיו גורמים לבני אדם להטמא , בהיאבדו מארעא ומן ועל כן . ממקרה לילה לעיל' עי(, ה"אל שנעשו בהשם תחות שמיא

. כמו שלמדנו)ד"אות י ,א"כי השמים שלנו מקבלים מז. פירוש

כ הארץ שלנו "וע, שיש לו מוחין דהולדה .היא מקבלת זרע וקציר, שלואהמקבלת בנוקב

אין להם מוחין דהולדה ארקא שמים דאבלולא כ "וע, בסבת שליטת הקליפות אשר שם

אולידת ארעא בחילא דלהון זרועא וחצדא

)ב"ע' י דף ט"דפו(

ין כח בארץ לקבל זרע להוציא אש, כהניולא אהדרן תבואות וקציר כנהוג בארצנו

כי לא יצמח הזרעאלא בכמה שנין וזמנין . שנים וזמניםשמזריעין שם אלא רק בכמה

ואינון אלהא די שמיא וארקא, ש"ומהממונים ' קאי על אותם ב:'ו וכלא עבדו

אלהא די שמיאשהם , עפרירון וקסטימוןשלא יכלו לתקן , רומ כל,וארקא לא עבדו

, שתהא ראויה להוציא פירותשמיא וארקאה כ אין להם רשות לשוטט ולהחטיא אנשים"ע

, ם כאןכי בהמצא. תבלבארץ שלנו שהיא שמיםהם מחבלים גם את ארצנו להיות כמו

יאבדו מארעא עלאהש "וז. שלהםוארקא ,תבלשיאבדו מהארץ שלנו הנקראת , דתבל

ולא יגרמו , ולא ישוטטו בה, שלא ישלטו בהכי על ידי . נשים שיטמאו במקרה לילהאל

שלנו גורמים למחטי תבלהשוטטות שלהם ב שהוא הקללה, בני נשא במקרה ליליא

. מחמת שליטתם שם ארקאהרובצת על ,ה"אלומתחת השמים שלנו שנעשו בשם

המתוקנים ן"זוכי השמים שלנו מקבלים מ דהיינו בסוד, ה כמא דאתמר"בשמא דאל

אשתתף י"מש, בראשית ברא אלהיםכ " הארץ שלנו מתוקנת גכ"וע, ה"אלב

. כי ברזא דא אתקיים עלמא. בקדושה עלאה' ין רשות לאלו בכ א"וע. )ו"ל אות ט"כנ(

.הממונים לשוטט כאן ועל כן מקרא: ' וכוועל דא האי) קס

שלא יחשבו מלאכים העליונים, זה תרגום

שעליהם

קסא הקדמת ספר הזהר איהו מלה , כמה דאתמר, ה" דאלסועל דא רזא . לןנ יקטרגו סא ול, אמריןי

.םגוקדישא דלא אתחלף בתר

מאין כמוך-מאמר כי בכל חכמי הגוים

מי לא יראך מלך הגוים )מ דכתיב עהאי קרא , אמר ליה רבי אלעזר) קסאכמה ב צהאי קרא , אלעזר ברי: אמר ליהפ. א איחוחמאי שב, כי לך יאתה ובכל ר כי בכל חכמי הגוים )ע דכתיב )ר, הכיקאבל ודאי לאו איחו , דוכתי אתמר

ה לא ידע הרהורין "בין דקב דחשש, למפתח פומא דחייביןאדהא את, מלכותם אתא אדדזמנא ח. ובגין כך אית לאודעא שטותא דלהון, הון דליןשבחומ

מסורת הזהר

ויחי קסד שמות מז בא קכ משפסים לב) ירמיה י ()ס בא קכ משפטים) שם ()ע. בראשית אות ידח"זלט

.מלד

חלופי גרסאותא " נס .ןא לו" נ נ.וןגקטריא " נמ. א אמרינן" נל ,יאלעזר ברבי ר. ל"א א" נפ. רדאמא " נע .להאאד ל ברי"א א"ונ', אלעזר האי קרא וכו' ל ר"א א"ונ

.ג אלעזר ברי"ול' ל האי קרא וכו"א א"ונ. אלעזר .ןשיביח אחר דסח נוש. 'ו אחר ובכל מלכותם וגסח נור. ןגרסינ כי לאא ה" נק. ניגוומה כחר בא סח נוצ

.א"ח ע"עה לבפרשת בא אל פר) ר דרך אמת

מאין כמוך-כי בכל חכמי הגוים הסולם מאמר. ולא יהיו עוינים לנו, שעליהם אומרים זה

, נוהוא כמו שאמר, אלההמלהועל כן סוד .שהיא מלה קדושה שאינה מחולפת בתרגום

כי כל המקרא כתוב בלשון תרגום. פירושיאבדו מארעא מר אוד, ה"לבד מהמלה אל

ואמר הטעם כי . ה"ומן תחות שמיא אלוהוא כי חיבור . מלה דא אין לה תרגום

מהחכ ממשיך מוחין עלאין די"מ בח"אלמו כה"אל דוןוגמין באתופו "חואם , ל"נכ

ואפילו קדושת, הרי אלו נופלין בקליפות, קין באופן שלא תצויר. לא נשארת בהםתרגוםה

ק"ושהיא בחינת , תרגוםבהם בחינת .)ב"קנלעיל אות ' עי(. דקדושה

מאין כמוך -ל חכמי הגוים כמאמר כי ב

ל " א:'וכו אמר ליה רבי אלעזר) קסא

מי לא ייראך מלך, מקרא הזה שכתוב,א"ראמר . איזה שבח הוא זה. הגוים כי לך יאתה

ר בכמה ממקרא זה נא, אלעזר בני: ש"רלו כמשמעותו אבל ודאי אין הוא כך . מקומותי הגוים ובכל כי בכל חכמ, שכתוב, הפשוטה

שזה בא לתת פתחון פה , מלכותם מאין כמוך ה אינו יודע"שחושבים שהקב, לאותם, לרשעים

ובשביל זה. את ההרהורים והמחשבות שלהם כי פעם אחת בא. יש להודיע השטות שלהם

)ב"ע' י דף ט"דפו(

,אמר לי. אלי פילוסוף אחד של אומות העולם ,רום השמיםאתם אומרים שאלקיכם מושל בכל

וכל הצבאות והמחנות אינם משיגים ואינם נואי, הנה המקרא הזה, יודעים המקום שלוכי בכל חכמי , שכתוב. מרבה כבודו כל כך

מהי ההשואה, הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך . לבני אדם שאין להם קיום,הזו

ואמרו איכה , ד הכתוב" עואוה. פירוש רשעים הנה אלה, ידע אל ויש דעה בעליוןמו כ.)ג"תהלים ע(ושלוי עולם השגו חיל

האי פילוסופא. שמביא לפנינו דברי הפילוסופאש "ובא לפני ר, היה אחד גדול מחכמי הגוים

באמונה נולבזות את חכמת ישראל ועבודתשהיא בתמימות גלולה בגין דלית , שלימה

וחכם זה היה . לל כמחשבה תפיסא ביה היא' עבודת המהפילוסופים האומרים שעיקר

,וכי לדעתם הם משיגים אות, להשיג אותו דאלהכון שליט, ש"וז. ובא להתלוצץ עלינו שהוא מרומם מכל, כלומר, בכל רומי שמיא

וצוה , והוא שליט ברוממותו זו, שכל אנושיולא , לכם לעבוד לפניו באמונה ותמימות

כלהון חיילין ומשרייןמשום ד. להרהר בו כללי אינו אנושבד ששכל שלא ל,לא אדבקן

משיגו אלא אפילו החיילות והמלאכים העליונים ,ולא ידעי אתר דיליהלא ישיגוהו כלל

,ש"דהיינו כמו, שאפילו מקומו אינם משיגים

מריםאו ש

הקדמת ספר הזהר קסב

אתון אמרון דאלהכון שליט , אמר לי. דאומות העולם לגבאיתא דפילוסופא ח. לא אדבקן ולא ידעי אתר דיליהג חיילין ומשריין בהון כולא, בכל רומי שמיא

דכתיב כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם, האי קרא לא אסגי יקריה כל כך .לון קיומא) * מאי שקולא דא לבני נשא די לית ד. מאין כמוך בישראל )צ. ולא קם נביא עוד בישראל כמשה)פ, דאתון אמרין, ותו) קסב

בכל חכמי הגוים אין ו, אנא אימא, אוף הכי. ת העולם קם באומוהאבל , לא קם כוותיה חאלהא דאית בחכמי ישראל , אי הכי. איתזאבל בחכמי ישראל , כמוהו

. דדייקנא כדקא יאותיותשכח , אסתכל בקרא)ש. עלאה שליטאטלאו איהו ה" קב)ראלא , מחיה מתים)קמאן . ודאי שפיר קא אמרת, אמינא ליה) קסג

ת הזהרמסור

וישלח קה שמות צב תרומה תקצא בלק) דברים לד ()פ א תפב" ב)ק. שמות שצב בלק קסב)צקסב האזינו ג

נח רח וירא קלו רמט רסב שצ שצו תא תו תיג תכא חיי שרה צט קנב קעג רג רח רע תולדות לט מט סה קז וישלח רי ריב וישב נא ס קכב ויחי תסה וארא קכו

פטים קיד ריג רעא תרומהבשלח רטז רצ יתרו נג מש תסג ויקהל צד תצד פקודי תתקלט אמור נא אדרא רבא

חלופי גרסאות

.א חילין" נב). ל"אה(א וכולהו " נא. ם"א דעכו" נת א" נה. ג"א מאי ל" נד. 'א אתדבקאן ולא ידעין וכו" נג

א בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין" נו. ם"בעכו א כוותיה" נח. א יש"ונ) מ"ד(א אין " נז). ק"ד(כמוהו

)ק"ד(א דיוקנא " ני). מ"ד(א אלהא " נט). ק"ד(ג "ל).ז"ד (אא דדיוקנ"ונ

וירא)ר. פא' דמ"ת ז"תרא זוטא קיז דא אפ כי תצא חא ואתחנן קצס רכז פנחס קד שלח לך קלו ריפוק

.קלט תיג .עיין בפסוק ותמצא) ש דרך אמת

מאין כמוך-ים כי בכל חכמי הגו הסולם אמרמ משום,ממקומו' ברוך כבוד ה, ריםמשאו

ז בא להקשות"וע. שאינם יודעים היכן מקומו האי קרא לא אסגי יקריה כל כך, כדלהלן

דכתיב . ךכסוק זה אינו מרבה כבודו כל פ כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין

,אם הנבואה באה לשבח אלהי ישראל, כמוךם שמשיגים חכמי שהוא יותר חשוב מהאלהי

לא כחם האנושי עצמם וחכמתם פ"הגוים ע הרי שבח זה אינו מרבה, אסגי יקריה כל כך

מאי שקולא דא לבני כי , לו כבוד כל כך איזה משקל והשואה, נשא די לית לון קיימא

ונמצא כאן , לבני תמותה' הבורא יתמהיא להעריכו בערך חכמי , גדול לאלהיכם זלזול

.הגוים בני התמותה. ועוד:'כוו ותו דאתון אמרין) קסב

ולא קם נביא עוד, על הכתובשאתם אומרים בישראל לא קם אבל באומות, בישראל כמשה

מי כל חכ ב:אף אני אומר כך. העולם קם .אבל בחכמי ישראל יש כמוהו, הגוים אין כמוהו

אין, אלקים שיש כמוהו בחכמי ישראל, כ"וא מקרא ותמצאהסתכל ב. הוא אלקים עליון שליט

.שדייקתי כראויש "כמ. בלשון חכמה כאן דיבר. פירוש

אסתכל בקרא ותשכח דדייקנא כדקא

)א"ע' דף י*) ב "ע' י דף ט"דפו(

שיתרצו לו קושיתו כי הבין , אוהו. יאותכי בכל חכמי הגוים שהפירוש הוא , בנקל

מאיןכי , אין מי שישיג אותךובכל מלכותם ,ידעתיו הייתיואלמלא הוא על דרך כמוך

ולפי שחכמי הגויים מתפארים שמשיגים אותו ולכן אומר הכתוב, כמוהוהם נבחנים משום זה

כי אינם משיגים , דברו ואינם כמוהורששקולפיכך . םאותו אלא הם מטעים את עצמ

שרק, ז משמע"שלפי, החכים קושיתו לשאולאבל בחכמי , בחכמי הגוים אין כמוהו

,יינו שמשיגים אותודה, ישראל אית כמוהולאו ית בבני ישראל כוותיהאכ אלהא ד"א

אלהים שיש בבני ישראל. עלאה שליטאאיהו ,כלומר. כמוהו אינו אלהים שליט ומרומם

יך אתם אומרים שאלהי ישראל אז "יפשל לית מחשבה תפיסא ביה כלל ושליט על עבדיו

ל בתחילת"כנ' בכח האמונה ברוממותו ית רין דאלהכון שליטאתון אמדברו שאמר

חכמיוהרי הכתוב אומר שב, בכל רומי שמיא שיש חכמי, שהפירוש הוא, כמוהוישראל אית

הרי שהכתוב סותר .ין אותוגישראל שמשי .אתכם

,אמרתי לו: ' וכואמינא ליה ודאי) קסג כי מי, שיש בישראל כמוהו, ודאי יפה אמרת

מחיה

קסג הקדמת ספר הזהר

מוריד גשמים אלא )תן א מ.מתייאכ אחיו ו )ש, יהו ואלישעא אלתא, בלחודוין עבד שמיא אמ. ומנע לון ונחית לון בצלותיה, אתא אליהו, ה בלחודוי"קב

.יניהג ואתקיימו בקיומוהי בל, אתא אברהם, ה בלחודוי"אלא קב, וארעאושכיך ליה ופקיד , אתא יהושע, ה" מנהיג שמשא אלא קבמן אמ) קסד

ה גוזר"קב. וידום השמש וירח עמד)א דכתיב נ, יומיה ואשתכךליה דיקום על ק, גזריןעה גוזר " דקב)ב, ותו. ואתקיימו, גזיר גזר דיןסאוף הכי משה , גזר דין

ותו דאיהו . צדיק מושל יראת אלהים) גדכתיב, וצדיקיא דישראל מבטלין לוןלוסופא אזל ההוא פי. לאתדמא ליה בכלאפ, ך באורחוי ממשהפקיד לון למ

ואיהו, ואוליף אורייתא סגיא. יוסי קטינאהצ, וקרון ליה, ואתגייר בכפר שחלים .בין חכימין וזכאין דההוא אתר

. כל הגוים כאין נגדו)ד והא כתיב ק, השתא אית לאסתכלא בקרא) הסק וכי מלך הגוים איהו ולאו)ה, אלא מי לא יראך מלך הגוים. מאי רבויא הכא

רת הזהרומס

. וירא קלט תיג)ת. וירא שצח תו תולדות לט )ש ב קמ שמות רנב ויקרא" ב)ב. ויקהל עח) יהושע י ()א שמות רנב ויקהל קכ פנחס תקנח) ב כג"ש ()ג. רמ

בא קג משפטים) ישעיה מ ()ד: צג' ס ד" תז"תתרעד .ים לגט משפ)ה .לד

חלופי גרסאות .א גזור" נס. א וכתיב" ננ. א אנהיג" נמ. א מיתייא" נכ .א לארמאה"ונ, א לארמא"ונ, א לאדמאה" נפ. גיזריןע

.א דהא" נק. א יוסף" נצ

מאין כמוך-כי בכל חכמי הגוים הסולם מאמרבאו אליהו , ה לבדו"הלא הקב, מחיה מתים

הלא , מי מוריד גשמים. ואלישע והחיו מתים והוריד םבא אליהו ומנע אות, ה לבדו"הקב

הלא , וארץםי עשה שמימ. אותם בתפלתו ונתקיימו שמים וארץ, בא אברהם, ה לבדו"הקב

.בשבילו, בקיומםכי זהו ודאי אמת , ש תירץ לו"ר. רושפי

ודאי , שבישראל אית כמוהו, מו שאמרתכ ועם זה אינו סותר כלל, שפיר קא אמרת

את אמונתנו התמימה דלית מחשבה תפיסא ,שליט בכל רומי שמיאואיהו , בו כלל וכלל

דהיינו שגם המלאכים העליונים אינם משיגים אמנם כלפי זה, ולא ידעי אתר דיליהאותו

י העסק בתורה "נתן לנו תורה ומצוות שע ,זוכים ישראל להדבק בו ממש, ומצוות לשמה

ושכינתו יתברך מתלבשת בהם עד שהם עושים שהם מחיים, עושה' אותם המעשים שהבורא ית

,יימים שמים וארץומק, מתים ומורידים גשמיםס " שה,ומבחינה זו הרי הם כמוהו ממש' וכו

אבל כל זה משיגים רק , ממעשיך הכרנוך מבחינת אמונה שלמה ותמימה שאינם מעלים

. כלל וכלל כדי להשיג אותו בחכמתםרהרהו .כדרך חכמי הגוים

מי:'וכו ן מנהיג שמשא"מ) קסד

)א"ע' י דף י"ופו(

בא יהושע , ה"הלא רק הקב, מנהיג השמש .ונשתתק, והשתיק אותו וצוהו שיעמוד על עמדו

ה גוזר"הקב. וידום השמש וירח עמד, שכתוב, ועוד. גזר דין ונתקיים, אף משה כך, דין

ל מבטלים אה גוזר גזרות וצדיקי ישר"שהקב. צדיק מושל יראת אלקים, שכתוב, אותם צוה אותם ללכת בדרכיו ממשה"שהקב, ועוד

הלך אותו הפילוסוף ונתגייר.להדמות לו בכלולמד , יוסי הקטן, וקראוהו. בכפר שחלייםוהוא בין החכמים והצדיקים , הרבה תורה

.המקום שבאותו שמא תאמר סוף סוף הם ממעטים. פירוש

בהיותם זוכים, כח אמונתם התמימה משום זהאמנם המה עושים זאת , להיות כמוהו ממש

מכח משום שצוה אותם לעשות כן ולהשיגו דאיהו פקיד לון למהך באורחוי מעשיו דברים ( הכתוב והלכת בדרכיו ס" שהממש

לאתדמאכדי , ומצוות המלך המה עושים, )א"כוהנה הפלוסוף נתפעל מאמת זו , ליה בכלא

ה רעד שהלך ונתגייר וקבל עליו עול תו .ומצוות עתה: ' וכוהשתא אית לאסתכלא) קסה

הגוים כל , והרי כתוב. יש להסתכל במקרא ,אלא, ומשיב. איזה יתרון יש כאן, כאין נגדו

מי

הקדמת ספר הזהר קסד

ולא אתקרי , בעא לאשתבחא בישראלשה "קב, אלא בכל אתרר. מלך ישראל כה )חוכתיב . אלהי העברים)ז, אלהי ישראל)ודכתיב , אלא על ישראל בלחודוי

פטרון אחרןב, מות העולם אואאמרו . מלך ישראל ודאית, מלך ישראל' אמר יי .ועלנא לא שליט, דהא מלכיכון לא שליט אלא עלייכו בלחודיכון, אית לן בשמיא

לרדאה ד, מלכא עלאהג, מי לא יראך מלך הגוים, אתא קרא ואמר)וקס לדחלא מנך לעילאה, כי לך יאתה. לון ולאלקאה לון ולמעבד בהון רעותיה

מסורת הזהר

ישעיה ()ח. יתרו יג יח) שמות ה( )ז. משפטים תקעו)ו

.בו שמות רפטויחי ) מד

חלופי גרסאות .ג"א בעא ל" נש. ה בעא"א אבל בכל אתר דקב" נר א מן תיבת" נג). ל"אה( פטרא ב. ם"א עכו" נא. ומלךת לרדאהד. ג"ל" כי בכל חכמי הגוים"עד " מלכא עלאה"

.לאא לדחי"א דחלא ונ" נה). ל"אה(ל "ולאלקאה לון כצ

מאין כמוך-כי בכל חכמי הגוים הסולם מאמרוכי מלך הגוים הוא , ויםגלא ייראך מלך ה מי

ה"אלא בכל מקום רוצה הקב. ולא מלך ישראל ואינו נקרא אלא על ישראל, להשתבח בישראל

. אלקי העברים. אלקי ישראל, שכתוב, לבדמלך ישראל . מלך ישראל' כה אמר ה, תובכו

מות העולם מגין אחר יש לנו אמרו או. ודאיכי מלככם אינו שולט אלא עליכם . בשמים

. אינו שולטנוועלי, לבדו בהאי ליליא דכלה ינ הי,תאהש. ושפירובעי , ש"דהוה ביה ר, למיעל לחופהנתאזדמ

יש להסתכל , ל"לקשט עתה קשוטא לכלה כנ ,מי לא ייראך מלך הגויםד, מחדש בהאי קרא

וחוזר על . להדכך קישוטא רהו בדשולפרשנאמר מי לא ייראך מלך , תחילת הכתוב

. איזה רבותא יש כאןמאי רבויא הכאהגוים ומה והא כתיב כל הגוים כאין נגדו

פטרון אחרן אית לן ש "וז. משמיענו כאן ,כי האומות מונין את ישראל לומר: בשמיא

שיש להם מגין ומנהיג טוב בשמים הנותן להם .אינו שולט עליהםומלך ישראל . חכמה ושררה

בא הכתוב :'ו וכ אתא קרא ואמר)קסו היינו מלך. מי לא ייראך מלך הגוים, ואמר

, ולהכות בהם, לרדות בהם, עליהםעליון לירא , כי לך יאתה .ולעשות בהם כרצונו

, כי בכל חכמי הגוים. למעלה ולמטהךממ הממונים, שלמעלהאלו הם השליטים והשרים

היינו באותה מלכות,ובכל מלכותם. עליהם ,כי ארבע מלכיות שליטות יש למעלה. שלמעלה

על כל שאר , ה"של הקב נוושולטים ברצוועם כל זה אין בהם מי שיעשה . העמים

,שכתוב. אלא כמו שצוה אותם, אפילו דבר קטן .וכמצביה עביד בחיל שמיא ודיירי ארעא

)א"ע' י דף י"דפו(

,מעלההם הממונים והשרים של, חכמי הגוים היינו, בכל מלכותם. מהם הואהגויםשחכמת

וזהו פשוטו . כאמורעליהםמלכות השולטת .של המקרא

כי המקרא הזה מבאר , ביאור הדברים

איך הכלה מזדמנת בימי הגלות למיעל לחופהוהוא כי כל כחם של הגוים . בגמר התיקון

י "הוא ע, לכבוש אותנו בגלות תחת שליטתם שהם הממנין העלאין, םהחכמה והמלכות שלההמשפיעים להם חכמה , שבשמים דקליפות

י חכמתם מביאים אותנו לידי "שע, ושררהמכל ' לרצות להבינו ית, הרהורים רעים

אותו ודרכיו ומחשבותיו בלי שום :הבחינות', יראה ושום התחשבות ברוממות מלכותו ית

אנו מתרוקנים מכל, י הרהורים רעים אלה"שע, פע עובר למלכות שלהםשפע קדושה והש

ה של נרבחבסוד לא נתמלאה צור אלא משבזה משיגים כה לרדות בנו , ירושלים

. ולהכריחנו לעשות רצונם, ולהלקות אותנו' המלכויות המשעבדות אותנו בד' ס ד"שז

מ "ב תו"בחינות חו' המרומזות בד, גלויות ראשה, המרומזות בצלם של נבוכדנצר, שלהם

, דרעוהי די כסףחדוהי ו, די דהב טב ,שקוהי די פרזל, מעוהי וירכתה די נחש

,ומנהון די חסף, נהון די פרזלמרגלוהי ובעת שליטת הצלם הזה הם . )'דניאל ב(

פטרון אחרן שיש להם , מתלוצצים עלינו ס ואלהים עשה"אמנם כל זה ה. ' וכובשמיא

כי השכינה נקראת. )'קהלת ד(שיראו מלפניו אין לנו שוםזה רומז ש, יראת שמים

י "לנצחיות זולת ע' מציאות להדבק בו ית לקבל עלינו עול', יראה גדולה מרוממותו ית

תורה

קסה הקדמת ספר הזהר

ובכל . שליטין רברבן די ממנן עלייהוז אלין ו, כי בכל חכמי הגוים, ותתא ,דהא ארבע מלכוון שליטין אית לעילא, בההוא מלכו דלעילאח, מלכותם

אפילו כלית בהו דיעבד , ועם כל דאי. טין ברעותיה על כל שאר עסין ושלט בחיל שמיא ודייריד וכמצביה עבי)טדכתיב , לוןדאלא כמה דפקי, מלה זעירא

מסורת הזהר

. רכז תתסזחס מקץ מא שמות פט פנ)דדניאל ( )ס

חלופי גרסאות א" נז). ל"אה(ל "ברבין כצרין ט אלין אינון שליו

.א ועל" ני. יןטא ושלי" נט. א כההוא" נח. יןטושלי

).ל"הא(ל "א זעירא כצד אפילו מלה חכ

מאין כמוך-כי בכל חכמי הגוים הסולם מאמר מבלי, תורה ומצוות באמונה שלמה וטהורה

בכל פנים ', אחר מדותיו יתו"חלהרהר כי אז אנו נדבקים , שבעולם שלא יסתר ממנו

' ואז גם ה, ימוטכל לנצחיות בקשר' בו ית נות אותנו חשב להשריתן הטוב בכל א ואנו זוכים לגאולה השלימה, במחשבת הבריאההמשתכר כל אבל מטרם זה. ולגמר התיקון

כי )'ו' חגי א(הוא משתכר אל צרור נקוב א יש לו תמיד כח לעשוק השפע שאנו "הס

, מקבלים בכח ההרהורים הרעים שמביא בנו אלא מחרבנה של בסוד לא נתמלאה צור

,אמנם גם עונשים אלו אינם לרעתנו. ירושליםי ריבוי " ע,'אלא להכשיר אותנו ליראינו יתעד שאנו , הנסיונות שהגלות מביאה עלינו

זוכים לקבל אמונתו בשלמות וביראת זכר חסדו ואמונתו לבית, ואז נאמר, הרוממותאו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו רישראל

לנו כל ' ר הו כי לעת הקץ יזכ,)ח"תהלים צ(כי אחר . סדיו עם שלמות אמונתו בבת אחתח

תבנה , לקבל אמונתו בשלמותחשקבלנו ככי כל החסדים , ירושלים מחורבנה של צור

א גזלו מאתנו בימי "והשפע שהמלכויות דס ,אחר שלימות אמונתנו, ישובו לנו, ל"הגלות כנ

ראו , ואז.משהו לא יחסר אף, בכל מילואןכי יראו . את ישועת אלהינוץסי אראפכל ק שומרי חנם רמות שגם עד עתה היו אוכל ה

בכדי להחזירם לנו בעת , על השפע שלנוהוא לרע , ונמצא ששלט אדם באדם, הרצויה

כי קושי השעבוד ששלטו )'ט' קעלת ח( ,לו, בנו בעת ששלט אדם בליעל באדם דקדושה

כי מחמת, לא היה אלא להרע לאדם בליעלולגבות ממנו כל ', זה מהרנו לבא לאמונתו ית

ועל העת ההיא אמר . נוהגזל שעשק מאתכי עתה , מי לא יראך מלך הגוים ,אהנבי

לרדאה אחר שנתגלה כי מלך הגוים אתה ,לון ולאלקאה לון ולמעבד בהון רעותיה כי, לרדותם ולהלקותם ולעשות בהם כרצונו

)א"ע' י דף י"דפו(

נגלה, כן שהם רודים בנומה שנדמה מקודם לשהם היו רק משמשים ועבדים , עתה ההפך

ומה . לאמונה שלמהנובכדי להביא. שלנו נגלה עתה, שנדמה מקודם שהם מלקים אותנו

נו ותז מהרו א"כי עי, ההיפך כי לקו בעצמםם פומהרו לעצמם את סו, לבוא לידי השלמות

ובמקום שנדמה שהם מרדו בו . ל"נכמר ה פצם ורצונם לדכא אותנו למילויועושים ח' ית

נגלה , ו"ואין דיין ח תאותם הרעה ואין דיןלהביאנו אל . 'עתה כי עשו רק רצונו ית

אתה מלך הגוים ובזה נתברר כי .השלמות שהרי משלת עליהם והכרחת, מתחילה ועד סוף

. צונך תמיד כמלך על עבדיוראותם לעשות ,ועתה נגלית יראת רוממותך בכל הגוים

.מי לא יראך מלך הגוים, שאומרוזה , הכוונה היא, שכתובבכל חכמי הגוים

והם . על השליטים והשרים הממונים עליהם וכן, שבארקאעפרירון וקסטימוןהממונים

שמהם שואבים חכמי הגוים' וכועזאל ועזא .כמתם ומציקים להם לישראלחאת

ארבע מלכוון ' וכוובכל מלכותם ברעותיה עלשליטין אית לעילא ושלטין

מלכויות אלו מרומזות ' ד:כל שאר עמין ראשה די דהב טב) בצלם דחזי נבוכדנצר א

מעוהי ) ג, חדוהי ודרעוהי די כסף) ב, שקוהי די פרזל) ד,וירכתה די נחש

. רגלוהי מנהון די פרזל ומנהון די חסף והן שולטות, מ דקליפות"ב תו"הללו הן חו' וד

.האומות שבעולם' על כל ע

אין בהם מי שיעשה אפילו , ועם כל זה. אלא רק כמו שצוית להם, דבר קטן מעצמם

,כי לעת קץ יתגלה, ש לעיל באורך"והיינו כמשכל הרידוים והמכות שבכחם הרחיקו את

לא היו בזה אלא , ישראל מאביהם שבשמים ,משמשים נאמנים לקרבם לאביהם שבשמים

פןבאו

הקדמת ספר הזהר קסו

מנייהו נ דלהון מ דחכמתא ל, ממנן ורברבן דלעילא)יאינון , חכמי הגוים. ארעא . כפשטיהפ הוא קרא עודא . כמה דאתמר, מלכותא דשליט, בכל מלכותםס. הוה

, האי אשכחנא בספרי קדמאיצ. ובכל מלכותם, אבל בכל חכמי הגוים) קסז חדש ופקיד לכל ר, דאתפקדן על מלין דעלמאקג "אע, משריין וחיילין)כדאינון

ת רשים נבגין דא, ן הוא דיעביד שום חד מנייחו כמוךא מת, למעבד עבידתאן הוא א מד', ודא הוא מאין כמוך יי. מכלהוגבעובדך ב ואת רשים א, בעילויא

עובדא ו בכל הויהא דמי לך , עילא ותתא, סתימאה קדישא דיעביד ולהוי כמוךה "בקב. ל יועילוביהם ד תהו וחמו)לאבל אינון . שמים וארץ, דמלכא קדישא

. והארץ היתה תהו ובהו)נבמלכותם כתיב ', בראשית ברא אלהים וגו)מ, כתיב יקשטזכל חד מנכון , ברייא בני הלולא דאחר שמעון ל" א)ת) חסק

הב נבזבזא חד לכלה: אלעזר. אלעזר בריה' אמר לר. קשוטא חד לכלה)ס

מסורת הזהר שיב בשלח קיב ויקהל קכח פקודי לך תמה שמות פו)י

).י"ד: (שה' דג"חרכא ויקרא קה בלק יד בהשמטות וירא צט שמו תפה ויחי תשטז שמות קנז וארא)כ

הל קלב קלח פקודי רכ ויקו מ בשלח צח קי קזקצ ).ישעיה מד ()ל. נט תסו ויקרא קלו אמור שכג שכות א יז"להלן קצה ב) בראשית א ()נ. לעיל אות טז)מ :רנב' דא"חב לה לח בהשמטות "ד רלא שיח ברי ספרא דצניעותא ז שלח קנג נבא י " ד.סגר :בסר )י"ד: (שה' דג"חר פנחס שצו בהשמטות "ג צ"בח 'ו ד"תכ. כג' ו ד"ת. טז. יב. יא. ו' בהקדמה דז"ת

לופי גרסאותח ).ל"אה(א דחכמתא דילהון לאו מפומייהו הוה " נל

א" נע. א ובכל" נס. ימויא מפ" ננ. א די להון" נמ .א דאתפקדו" נק. א הכא" נצ. א בפשטיה" נפ. ג"הוה ל

ופקיד לכל חד וחד למעבד עבידתא מאן ההוא סתימארל "כצ' קדישא ולא כרעותיה דיעביד שום חד וכו

א מאן הוא סתימא"ונ. א מאין" נת. א עד" נש). ל"אה( .א ותרשים בעובדך" נא. קדישא אתעביד כרעותיה

א מאין" נד. ג"א מכלהו ל" נג. א בעובדך ובמלולך"נ ב.א יקשוט" נז. א כעובדא" נו. א בכלא" נה. הוא סתימא

בראשית אות שידח"ז. קלו' ע ד"ת. צה' ג ד"תס. צג' ס ד"ת. פז' ד ד"תנ. עח' ז ד"תל: עג' ל ד"ת.: עא

. לעיל אות קכה)ס. א"ג קיט ט"טב קי " טז ק' דח"תק .הנד

.שייך לליל התקדש חג השבועות) ת דרך אמת

מאין כמוך-כי בכל חכמי הגוים הסולם מאמראופן שלא עשו משהו אלא כמו שפקדת ב

וכמצביהש "והיינו כמ. ה"עליהם לעשות עשדהיינו . עביד בחיל שמיא ודיירי ארעא

לאמונה שלמה לזכות לקבל כל כדי להביאנו ראלה זכר חסדו ואמונתו לבית יש"חסדיו בסו

ואז, ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו ש חזה הוית עד די אתגזרת"כמ, נשבר הצלם

אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי וכל חאונשא המון רו' די פרזלא וחספא וכו ואבנא די מחת לצלמא, אתר לא השתכח להון

.)'דניאל ב (הות לטור רב ומלאת כל ארעא ן דלאכי האמונה הקדושה נקראת אב

הנה אז , ואחר שזכר חסדו ואמונתו, בידיןומחת לצלמא על , נגזרה האי אבן דלא בידין

ונעשה כעור מן עדרי קיט ונשאם' וכו, רגלוהיוראו כל . ולא נודע מקומם אים, הרוח ואינם

והאי אבנא . אפסי ארץ את ישועת אלהינו ומלאה,אער אכל רב ומלאת רנעשתה לטו

)א"ע' י דף י"דפו(

ישעיה(כמים לים מכסים ', ארץ דעה את הה .)א"י

אבל בכל :' וגואבל בכל חכמי) קסזמצאתי זה בספרי , חכמי הגוים ובכל מלכותם

המחנות והצבאות , אשר הם. הראשונים, פ שהפקדו על עניני העולם"ואע, שלמעלה

,מי הוא שיעשה, וצוה לכל אחד לעשות עבודתום שורמשום שאתה . כמוך, אף אחד מהם

וזה הוא. ואתה רשום במעשיך מכולם, בערכך מי הוא הסתום הקדוש למעלה. 'מאין כמוך ה

, ויהיה דומה לך,ולמטה שיעשה ויהיה כמוך. וש שבשמים ובארץדבכל מעשה המלך הק

ה "בהקב. יועילו כל יהםדוחמו, אבל הם תהובמלכותם . 'בראשית ברא אלקים וגו, כתוב .תהו ובהו היתהץוהאר ,כתוב

ר שמעון "א: ' וכור שמעון"א) קסח כל אחד מכם ,בני החתונה הזאת. לחברים

,אלעזר בנו' אמר לר. יקשט קשוט אחד לכלה

אלעזר

קסז הקדמת ספר הזהר להכדיהבו , ושבחיןיכד יעול לחופה באינון שירין , אסתכלט דהא למחר ח

.בני היכלא לקיימא קמיה

מאמר מי זאת, מי זאת. 'ו מי זאת עולה מן המדבר וג)ע אלעזר ואמר פתח רבי) טסק

ממש , עולה. דאחא וקשורא דדתרין עלמין בחבורא ח, כללא דתרין קדושין בגין נ, ת" בזא)צ ואתחברא מ, דהא קדש קדישין מעי)פ, קדשיןללמהוי קדש בגין נ, ת" בזא)צ ואתחברא מ, י" מ)פדהא קדש קדישין , קדשיןללמהוי קדש

.ולמיעל לחופהכלה בההוא מדבר. ומדברך נאוה)קא "כד, איהי עולהעמן המדבר , תו) קע

רת הזהרמסו חיי שרה קנ וישלח רכג יתרו שסג משפטים) שיר ח ()ע

'ו ד"בהשמטות ת. קח' ט ד"תסז "תתכז פנחס תלח בא קה קיב מצורע טז )צ. לעיל אות ז)פ: קמה

:שמטות דף קמהו בה" תז"ת) ש ד"שה ()ק. נשא קמג

חלופי גרסאות א אסתכל בה" נט). ל"אה(א דהא למחר כד יעול " נח

א "ונ, ג"א לה ל"נכ .א ותושבחין" ני. 'כד יעול וכוא "ונ, א ואתחבראת" נמ. נוסח אחר קדישיןל. להון ).ל"אה(' בגין למהוי זאת עולה דאיהי וכונ. ברתחואת

.א איהו" נע. א קדושין" נס מי זאת לםהסו מאמר

, כי למחר יסתכל,לכלה הן מתנה אחת, אלעזרים ושבחות ר באלו שי,הכשיכנס לחופ, א"ז

.שתעמוד לפניו, לכיהשנתנו לה בני ה

זאת יממאמר

א" פתח ר:' וכואלעזר' פתח ר) קסט ,מי זאת. 'מי זאת עולה מן המדבר וגו, ואמר, של שני עולמות, כלל של שתי קדושותאהו

.בחבור אחד וקשר אחד, ומלכותשהם בינה כי, שעולה ממש להיות קדש קדשים, עולה ונתחברה, היא קדש קדשים, שהיא בינה, מי

תהיהשהמלכותבשביל , שהיא מלכות, בזאת היינו, מן המדבר. שהוא קדש קדשים, עולה סלהכנולהיות כלה , זאתמן המדבר ירשה כי

.לחופה רמי זאת עולה מן המדבהכתוב . פירוש

)'ה' שיר השירים ח(מתרפקת על דודה כלה דהמדובר הוא בגמר התיקון בשעתא

מי זאת ומפרש .ןהלש ל"מכ ,הלת לחופאע ועל המלכות שנקראת, מיעל הבינה שנקראת

, בכללא חדאמי זאתואומר שאז יהיה , זאת כי מטרם גמר התיקון, כללא דתרין קדושין

והמלכות העולה אל, קדשנקראת רק הבינה אזאבל , הבינה מקודשת רק בקדושת הבינה

,ה קדושה כמו הבינהצמע תהיה גם המלכות .מי זאת עולה כללא דתרין קדושיןותהיה דתרין עלמין בחבורא חדא וקשוראמשים שהוא הסיום, קשורה היינו הצרורא דחיי. חדא

)א"ע' י דף י"דפו(

כל ח ומקשר"של המלכות והמסך המעלה או 'ישהיא תסתיים אז בבחינת , הספירות כאחת

קשורא' שזהו נק, בשוה עם הבינה לנצחיות היינו כי קומת האור שלחבורא חדאו. חדא

וברת בקומת הבינה כאחתחהמלכות תהיה מ ,עולה ממש למהוי קדש קרשיןכי אז . ממש

ה עולה להיות קדש קדשים משהמלכות עצ היינו, עולה ממשואומרו , ממש כמו הבינה

י"מכי . שהוא קדשי קדשים, עולהכמו קרבן והוא נתחבר, א הוא קדשי קדשים"ס או"שהות כלמכדי שתהיה ה, שהיא המלכותזאתב

כי אז . בבחינת עולה שהיא קדשי קדשים זאת כדי לעשות הזאת בי"מנעשה חיבור ה

הרי אי ,ן שכןוכיו. לקדש קדשיןעצמה אחר, אפשר עוד שיהיה איזה מיעוט במלכות

כמוקדש קדשיןצמה היא שקדושתה ע .כ בלע המות לנצח" וע,הבינהר ירתא למהוי בדהא מן המדש "ומ

מדבר היינו מקום : כלה ולמיעל לחופהוכבר נתבאר לעיל ' נחש שרף ועקרב וכו

אשר בחינת התמכין דאורייתא , )ד"אות קכ( ונמצא, הם נבחנים בעיקר לעושי התורה עשיהמן שה שהזווג הגדול הזה דגמר התיקון נע

.אוקד המדברמן . עוד:' וגומן המדבר. תו) קע

דהיינו. ש ומדברך נאוה"כמ, המדבר היא עולה. היא עולה, השפתיםחשבמדבר ההוא של ל

,ולמדנו מהו שכתוב. פירושו דבור, כי מדבר הם האלקים לקים האדירים האלה אלהאה

יםכ המ

הקדמת ספר הזהר קסח

, האלהים האדירים האלה)שמאי דכתיב . ותנינן.איהי עולה, שו בשפווןי דלח)רה "בכל מכה במדבר וכי כל דעבד לון קב, אלה הם האלהים המכים את מצרים

ומדברך נאוה )אא "כד, בדבורא)ת, אלא במדבר, והא בישובא הוה, במדבר הוה בההיאפ, מן המדבר ודאי, אוף הכי עולה מן המדבר, ממדבר הרים)בוכתיב

אנחת, ולבתר בדבורא, לת בין גדפי דאמאאוע, לקאס איהי מאו דפצ מלה )ג .ריא על רישייהו דעמא קדישאוש

מסורת הזהר

ב רלט ויגש עז ק תרומה קלג ויקהל"א ריא ב" ב)ר תשפחנחס שלפ כד בהעלותך קע סהי ינט שמקל

חלופי גרסאות .מאא דפי" נצ. הואה בא"נ פ

תולדות מב ר" ב)ת). א ד"ש ()ש : קי: קד:ז צ'ד ח"תק. קה'ד ט" תס:חע' ח ד" תל.ח כ'די " תז"ת ויחי קכ במדבר סט לעיל)ג). תהלים עה ()ב). ש ד"שה ()א. קפד ויחי תשסז חקת סא פנחס רלד שיג שכה

.חסב ס

מי זאת הסולם מאמר ל מכה במדבר וכי כלכהמכים את מצרים בהלא , ה היה במדבר"מה שעשה להם הקב

. בדבור, פירושו, במדבר אלא.בישוב היה אף. וכתוב ממדבר הרים, א ומדברך נאוה"כש

ינודהי, ודאירבדמן המ, עולה מן המדבר כך, עולה, המלכות, היא, הפותו הדבר של האב

. שהיא בינה, ים של האםפונכנסת בין כנ יורדת ושורההמלכותי דבור היא "ע, ולאחר כך

.ושעל ראשי העם הקד, י מטרם גמר התיקוןכ, ביאור הדברים ,אילנא דטוב ורעת ראבעוד שהמלכות נק

שהצדיקים, ן"י המ"הנה כל תיקונה נעשה עי "וע, ות לבינהכ את המלהןמעלים על ידי

עליה זו נעשית המלכות לשעתה קדושה כי המלכות, ס תפלה בלחש"ן אלו ה"ומ. כבינה

שתהיה בבחינת דיבור רשפואי א, דבורס "ה רק בעת שהקול שבדיבור ,טוב בלי רע כלל

, ריבודס יחוד קול ו"שז, ינת הבינהח מבואהא מקבל קול "כי הז. בגדלותן"זושהם זווג

ואז , דאמא ומשפיע בדיבור של המלכות ומקבלת המוחין, הדיבור כולו טוב בלי רע כל

, בינהדזה מהקול האכן בלי המיתוק . דקודש, ל"ר כנ"הנה הקול של המלכות בבחינת טו

ואינה יכולה לקבל , בה אחיזה לקליפותויש שהצדיקים, ן"ולפיכך נבחנת עלית המ. מהקודש ,כלומר, לחישו דשפווןשהם ב, בתפלה, מעלים

ות נעתיה פרק ש, כ"בסוה. דיבור בלי קולין אאז כי )'ב' שמואל א(וקולה לא ישמע ויכולים להעלות , ן שמעלים"שום אחיזה במ

שתקבל הקול כדי , גם את המלכות עד הבינה ואז נעשית בנין קדוש ומקבלת מוחין, מהבינה

וקדושת הדיבור שלה , בזווג קול ודיבור של הצדיקים שתיקנושריא על רישייהו

.כןאותם )ב"ע' י דף י"דפו(

א "כד, מן המדבר איהי עולהש "זו כי הכלה אזדמנת עתה לזווג, ומדברך נאוה

ן של "י עלית מ" עלמיעל לחופההגדול שהמשיכו , מדברך נאוהבסוד , קיםדיהצ

, את הקול מאמא, שהיא המלכות, בדיבורות נאוה ויפה כז נעשית מדברה של המל"ועי

כי כל אלו הזווגים שנעשו מקודם בזה. כבינה נתקבצו עתה לזווג הגדול לעאלא לה, אחר זה

בההוא מדבר דלחישו ונמצא , הפלחו ן שהעלו" שעל ידי המבשפוון איהי עולה

בדיבור, דהיינולחישו בשפוון לכן במקודםכי הקול שלה היה עדיין בבחינת , בלי קול

הנה ,אוהמשיכו בה הקול דאמ, ל"נכר "וטט נעשה עתה הזווג הגדול "ל אלו המעכמ

כי עתה נעשה גם קולה , הפלעאלא לה גו חו קדש קדשיןונעשית , עצמה טוב בלי רע כלל

.אאמ כמו ,דפומאמלה והנה הדיבור בלחש נבחן ל

וןיך וגרון ולשחבלי הצירוף של , כלומר .פומאי מוצא השפתים ו"אלא רק ע, ושנים

ש "וז, ל"נ כשיהיה בבחינת קולה לא ישמע שכן ,בההיא מלה דפומא איהי סלקא

ועאלת בין גדפי ואז ,ן"דרך העלאת מ רלומכ. והיא עולה בין כנפי הבינה,דאמא

ים דאמא לתוך הדיבוריםפנכשמקבלת קול ולבתר בדבורא נחתא ושריא על שלה

כ בדיבור "ח וא,רישיהו דעמא קדישאי העם שהיא יורדת ושורה על רא, שמקבלת

שקבלה הקול דמדת הרחמים חר כי א.ושקד וקדושתה חוזרת ,ה כמותקדשנעשה , דאמא

ונקראים גם הם עם קדוש, לאלו שתיקנו אותהש כמו ו עתה קדואכי הדיבור שלה ה. כמוה .' וכובדבורא נחתאש " וז.אאמ

יךא

קמט הקדמת ספר הזהר

אית , נ קאים בצפרא"כד ב, דהא בשירותא, לקא בדבוראס היך ק) קעאחסידי . הכי הוו עבדי, היך מברךק, עינויחבשעתא דפק, ה למאריאליה לברכ אסחןת) ה, בליליא)דובזמנא דאתערו , הוו יהבי קמייהושנטלא דמייא )אר , קדמאי וכדיןג, תרנגולא קרי)ו. קריאתהב ומברכי על א, וקיימי ולעאן באורייתא, ידייהו

מסורת הזהר

ה תתעו סה מא וישלח פ ויחי תרפג תרוכב ש" ב)די תקוח ב בר בהחרי מות קמח שסד אויקראהל יד ויק

)חצי הלילה הראשונה(יא כה במדבר מא שלח ג וילך יז ויגש) דאתפליג לילה(בשלח מה תרומה עג ויקרא שסט

לח ויחי קלז תס תרפג אחרי מות קמח קדושים יח הל שעויק קיז ץו מקטב שכב וישב ק" ב)ה. ראחשל

לופי גרסאותח א הוה"ונ. א הוה יתיב" נש. א מנא" נר. א איך" נקברכין על מא ו" נא. אןחתסא א" נת. 'הו וכומייק

הואקריאת תרנגולא דהא בשעתא דתרנגולא קרי כדין .א קריאת" נב). ל"הא(ל " כצ'לגות ליליא וכופ

.א כדין" נג

'ב ד"יג ט' דח"ז לך ט שסח ויחי קסג ויקהל כא ויקרא שעט שצז מצורע ז בהר ג שלח רסז ) ו.בלק לא

.י קסגחוי) לא אוכמאגותרנ(א "ג טנ 'ב ד"מז ט

.ש שנוטל ידיו ממנו נקרא הכלי נטלא"כלי של מים וע) א דרך אמת

מי זאת הסולם מאמר

,שואל :'וכו איך סלקא בדבורא) קעא ,כי בתחילה, ומשיב. בדבורהמלכותאיך עולה

בשעה, יש לו לברך לאדונו, כשאדם קם בבקרכך . איך הוא מברך .וני את עיח פוקואשה

כלי עם מים. היו עושים החסידים הראשוניםובשעה שהיו מתעוררים , תנים לפניהםנוהיו

ועומדים , היו רוחצים את ידיהם, בלילה בשעה. ומברכים על קריאתה, ועוסקים בתורהנמצא , צות לילה ממשחואז , שתרנגול קורא

ואסור לברך. ה עם הצדיקים בגן עדן"אז הקבוכן בכל . עם ידים טמאות ומזוהמותבבקר .שעה כיון דאמרת , מקשה, יאור הדבריםבילת תיקונה של המלכות צריך להיות חדתכ איך תיכף בשעת "א, לחשיו בשפווןב

והיה , היקיצה מהשנה אנו מברכים בקולילה הקול חיך תמשצריך לברך בלחש כדי לה

בקולבדבוראמאמא שהוא להעלות המלכות .דאמא

תקנו אותו התיקוןחסידי קדמאיומשיב ש הוא ן"מכי ענין עלית ה, ל בדרך עובדא"הנ

וקותיבח(ש בזוהר "או בעובדא או במלולא כמכ כיון שבעת שנתו של אדם " וע.)'אות ה

ורוחא דמסאבא דנחש, מסתלק רוחא דקודשא מששים' הקדמוני שורה עליו כי השינה היא א

ה היא תוהמי, :)ז"ברכות נ(כנודע . למיתה לכן בעת הקיצו ,וניממטומאת הנחש הקד

עוד לא נתפרש האי רוחא בישא ממנו, משנתו על ראשילגמרי והוא נמצא עוד שורה

)ב"ע' י דף י"דפו(

כל כי, והוא מטעם, אצבעות הידים שלו ואצבעות, א ביותר"הקדוש ביותר נדבק בו הסכי שם , משאר הגוףרידים הן קדושות ביות ה וכל אשה חכמת"בסו, מקום השראת החכמהכ אין "וע, )ה"שמות ל(' לב בידיה טוו וכו

א דבחינת המיתה פורשת משם גם לאחר"הסוהוא נטילת , והוא צריך לעובדא. צההקי עליון הנקרא :כלים' ויש להכין ב, ידים והכלי .א וכלי תחתון לקבל הזוהמ,נטלא

, רומז על כלי הבינה, נטלאהעליון הנקרא ונמצא שרחיצת, א בורח מפני אור הבינה"שהס

,א משם"האצבעות ממימי הבינה מבריחין הס רתונשא, ונטהרת המלכות מבחינת הרע שבה

ואז אפשר לעסוק בתורה ולברך על , טוב שזה העובדא של רחיצת הידים, באופן. התורה

גדפיל, לחישו בשפווןן ב"דומה להעלאת מ .שיא שהקשהושבת בזה הקוומי. דאמא

אז הוא חצות, והנה בעת שהתרנגול קורא את המאור הגדול, כ" סוהאוהו. לילה ממש

לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת כי השכינה הקדושה. )'בראשית א(' ילה וגוהל

הקטן והתלבשה אורנתמעטה בסוד המ )'משלי ה(ה ורגליה יורדות מות "בסו, בקליפות

זכי בר נש הא טובדהיינו אילנא דטוב ורע .)ש"ג ע"ל אות קכ"כנ(, ואי לא זכי הא רע

דהיינו ,ורע, טוב:פלגין' הרי שיש בה בולפיכך . בהופלגא ללא זכי, פלגא לזכי בה

נחלקה אחריה , גם ממשלתה שהיא הלילההוא שפלגא דלילה הראשון, פלגין' כ לב"ג

ה תשת חושך ויהי "בסו, ינת לא זכי ורעחמב .)ה"תהלים ק(יתו יער חלילה בו תרמוש כל

ופלגא

הקדמת ספר הזהר קע ואסירד, דעדןלה אשתכח עם צדיקייא בגנתא " קב)ח פלגות ליליא ממש וכדין )ז

. כל שעתאה וכן )טלברכא בידין מסואבות ומזוהמות

רהמסורת הז ב מט נח רעג לך ה שסג שעג וירא סג"א תיא ב" ב)ז

חיי שרה רמב וישלח רנז רסח ויגש לה לח ויחי קסו וארא) י"ד: (רס' דא"חתס תסו תרפג בהשמטות

חלופי גרסאות ת ומברכיןא ואסיר לברכא בידין מסואבין ומזוהמו"נ ד

.א בכל" נה. וכן כל שעתא

ק קנט בא צט בשלח מה רעד תרומה עג קפא שיב תשכה תתעו ויקהל טו כא רפב שלח פקודי תקב ויקרא ר שסו שצט מצורע ז אחרי מות קמט קנה רו רי קדושים יח אמור לא בהר ג בחקותי לד נשא ד בהעלותך ז שלח

בהקדמה ז"ת) י"ד (. שג' דג"ח בהשמטות זח קנה וילך י צחז בלק קנה פנחס ד פד ואתחנן סה קפב ר נח רעז לך ה חיי שרה)ח. פח. פז. פו. נג. נב. מז' בראשית אות שא תקמא תשנז ויצא אות מד דח"ז. ב' ד

ב"חרמב וישלח רסח ויחי תרצג בא צח בשלח מה תרומה עג קעה תרומה תתעט ויקהל כב שלח בהשמטות בראשית אות תקמג תשנזח"ז) י"ד. (שג' דג"חרז רי שלח קפב בהשמטות אחרי מות ) י"ד. (רפד' ד

)ט. תשסא

.ב"ד ע"ב וישב קפ"ט ע"ב וישלח קס"ג ע"בראשית כ) בדרך אמת

מי זאת הסולם מאמר .ינת זכי וטובחהוא מב ופלגא דלילה השני

נעשה , טובדוהנה התיקון הראשון לפלגא קבלת מאזכי ,צות לילה ממשחבנקודת

דהיינו שהמלכות , בינהדהמלכות את הקול והדין , עולה ונמתקת תוך המלכות דאמא

שבתוך המלכות נעשה דין קדוש מסטרא דטובשהדין הזה נופל , והפירוש הוא. בלי רע בלל

א והוא נעשה רחמים על "ושורה על הס .ישראל

ג אות"שלח דף ק(ש בזוהר "ובזה תבין מ

להובא דעמודאש, מבתר פלגא ליליא )ז"רס דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי, גבר כגוונא דגבר אחרא עילאה עליה

,שלהובא דעמודא דיצחקו. ס בינה"יצחק היאל נקרא ר והמלאך גב.נה דין של הביס"ה

,שרומז על מדת גבורה, גבר דהייה תרנגולאשהוא , מניהגבר עלאהשהוא המשמש ל, מראוו. הקטן סוד המאור, המלכות דאצילות

, ים דגבריאלנפות כח תבטששהדין דבינה ונמצאת המלכות מקבלת אז על ידו את הקול

ובשעתא )ח"אות רס(, ש"ש עו"וז. דבינהדאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא

ונפיק מניה שלהובא אחרא ומטי, קראן שבשעה שגבריאל, לון תחות גדפייהו וקראן דהיינו גבר עלאהמשמיע קול הבינה ל

הנה אז יוצאת השלהבת מגבריאל , ותכמלל שהם בחינת, ז" לכל התרנגולים של העוהומטי

וכולם קוראים רק , ז"לל העוהחדינים שבה. מתק במדת הרחמים מבינההנבהאי קול

באופן שבחינת הקול שהיא הדין של המלכות

)ב"ע' י דף י"דפו(

, כבר אינה שולטת במחצית הלילה השניה ז מורה קריאת"שע, דבינהומקומה לקח הקול תרנגולא קריש כאן "וז. ז"התרנגולים דעוא

כי קול התרנגולוכדין פלגות ליליא ממשרומז שכבר נתקבל קול הבינה אל המלכות

, צותחונמצא שאז היא ממש נקודת ה, ל"כנ שהוא טוב בליפלגא דליליאשממנה מתחיל

.ל"רע כלל כנ, ר שהמלכות מקבלת קול הבינהחואי התורה שעוסקים " ען" מקים מעליםהצדי

תה עד אווהם מעלים , צות לילהחאחר ואז נאמר , הגבורות המשמחות דאמא עלאה

כי היא מתגלית, )א"משלי ל(ותקם בעוד לילה ן דרך המלכות כ כי ,אז בכל הדרה ותפארתה

ש בזוהר"הקדושה להתגלות רק בלילה כמ 'שפטים דף זמוכן בסבא ד, ו"פנחס דף רס(

ואיהי אזלת ביממא ואתגליא. )ו" טאוה וענין התגלותה הוא. בליליא ופלגא בצפרא

דהיינו לאלו הצדיקים המתקנים , רק בגן עדןר חעם עסק תורתם שלומדים א, אותה כן ).ג"ש בזוהר לך לך דף קכ"כמ. (חצות לילה

ה אשתכח עם צדיקייא"קבוזה אמרו כאן כי השכינה הקדושה נתקנת .בגנתא דעדן

בהיותה משתקייא מנחל עדנים, ע"בסוד גאז ומשתעשעת עם הצדיקים שנכללו, ס חכמה"שה

.ן"בה בסוד המ

ואסיר לברכא בידין מסואבות, ש"וז כבר נתבאר זה :ומזוהמות וכן כל שעתא

כי הרי רוח מסאבא דנחש, )ה ומשיב"לעיל ד( הקדמוני נשאר שורה על אצבעותיו של האדם

גם

קעא הקדמת ספר הזהר

ובשעתא .רוחיה פרחא מיניה, דבשעתא דבר נש נאיםו) י )גבגין ) קעב ואסירז, ומסאב לון, ושריא על ידוי, רוחא מסאבא זמין)כ, דרוחיה פרחא מיניה

הא ביממא דלא נאים ולא פרח רוחיה, ואי תימא אי הכי. לברכא בהו בלא נטילה ולא ךלא יבר, לבית הכסא וכד עאלח, ולא שריא עליה רוחא מסאבא, מניה

דמלוכלכים טבגין , מאיואי ת. י ידויח דיס)לעד , אדיקרא בתורה אפילו מלה ח .ו במה אתלכלכי, לאו הכי הוא, אינון

, דלא משגיחין ולא ידעין ביקרא דמאריהוןכ, אלא ווי לבני עלמא) קעג, א דעלמל רוחא חדא אית בכל בית הכסא ) מ.ולא ידעי על מה קיימא עלמא

אצבען דידוימומיד שרי על אינון , ואתהני מההוא לכלוכא וטנופא, דשריא תמן .דבר נש

מאמר חדי במועדיא ולא יהיב למסכני ולא יהיב, מועדיא)ד דחדי באינון )נכל מאן , פתח רבי שמעון ואמר) קעד

מסורת הזהר

מצורע ו אחרי ז שצויקראהל טז ויק ויחי תרפג )י חקותי כה במדבר מא שלח ג ואתחנןמות רג בהר ג ב

ב שכב חיי שרה עה" ב)כ. בראשית תקמאח"זג פב קלא וישלח עח וישב קיד פקודי ש תזריע פג קמז

ב" ב)ל. קעד במדבר מו אדרא רבא שלה פנחס תקכג .ט יתרו תנ)נ: אחרי מות שנח)מ. שכג וישב קטו

ותרסאחלופי ג לא נטילה ואסיר לברכא בהו בז. א די בשעתא" נו

ובגין כך אסור למהך ארבע אמין בידין מזוהמין ותו" ט בגין דאיתי אלהא אחרא בידוי"דאתחייב לשמייא מ

ובגין אלין כתיב ישליו אוהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו ומאן מרגיז אל אינון דאתיין אלהא אחרא על ידוי ווי לדא דאתחייב

).ל"אה(ל "כצ' תימא אי הכי וכוואי " מיתה לשמים א ביקרא דמלכא עלאה ולא ידעי ולא קיימי"נכ : א במאי יתלכלכו" ני. א דמלוכלכין" נט. ג"א וכד ל" נח

.א אצבעאן" נמ. א בעלמא" נל). ל"אה(' בעלמא וכו

מועדיא דייקא מה) ע ד"י והפוסקים כתבו שמותר וצ"נראה מכאן שאסור לברך בלי נ) ג דרך אמת .ב"ח ע"שאין כן בשבת עיין ביתור פ

מי זאת הסולם מאמר

ואין זוהמא זו עוברת, גם אחר שנעור משנתון הוא כואומר ד. ש"מכלי ע יצהרחי "רק ע

אלא, דלאו דוקא אחר השינה, כל שעתאבא "זוהמא ולכלוכא הוא מקום אחיזה לסכל

.ואסור לברכא רק אחר רחיצה במים

משום :'וכו בגין דבשעתא) קעב ובשעה. רוחו פורח ממנו, שבשעה שהאדם ישן, לו הטומאה מוכן ח רונושהרוח פורח ממר לברך וואס. אותםאומטמ, ושורה על ידיו

, כן אם,רואם תאמ, ידיםבהן בלא נטילת , ממנורחואין הרוח פו, הנה ביום שאינו ישן

, ובכל זאת, הטומאה אינו שורה עליוחורוא יברך ולא יקרא ל,סאכשנכנס לבית הכ

ואם. עד שרוחץ ידיו, בתורה אפילו מלה אחת ,אין הוא כן, תאמר משום שהן מלוכלכות

.כי במה נתלכלכו )ב"ע' י דף י"דפו(

אלא אוי: ' וכואלא ווי לבני) קעגשאינם משגיחים ואינם , להם לבני העולם

ואינם יודעים על מה, יודעים את כבוד רבונם ה רוח אחד יש בכל ביתהנ. העולם עומד השורה שם ונהנה מאותו הגועל, כסא שבעולם

ומיד הוא שורה על אותן אצבעות , והצואה .ו של האדםייד

מאמר חדי במועדיא ולא יהיב למסכני

, ש" פתח ר:'וכ ושמעון' פתח ר) קעדתן חלקו נומי ששמח במועדים ואינו , ואמרו שונא אות, השטן, אותו רע עין, ה"להקב

וכמה צרות. ומעבירו מן העולם, ומשטין עליו .על צרות מסבב לואות (ר נתבאר לעיל בכ, ביאור הדברים

כי יש בקליפות, )ה איש תהפוכות"ח ד"ס

ביאור

הקדמת ספר הזהר קעב

וסליק ליה , אותו וקא מקטרג ליהא רע עין שטן שונ)סההוא , ה"חולקיה לקב .בב ליה עקו על עקו מסנוכמה , מעלמא

בגין. כפום מה דיכיל למעבד)פ למחדי למסכני )ע, ה"ולקיה דקבח) קעה

רת הזהרוסמ א קפט וירא קסז" להלן רלג ב)ע .ד משפטים קפ)ס

זמז יתרו תית שכו שסח חט ויגש סו שלסרסג מקץ ק

תסאוחלופי גר.אקוע על קו עאא"נ נ

. אמור רפא)פו נח סב ט בהר חד אמור רע קדושים פאא קכויקרי תקפד תרעו דהל סב צ פקוויק

חדי במועדיא ולא יהיב למסכני הסולם מאמר כל כך רע כמונווהזכר אי, דכר ונוקבא

והוא אינו מכשיל בני אדם לשקר , הנוקבאאלא אדרבה מעוררו לעשות , ה"בשמא דקב

אלא שלא בטהרה על מנת להשפיע , מצוותס " שז,ורק בעירוב להנאת עצמ, ליוצרור"נ

אכול ושתה ', אל תלחם את לחם רע עין וגו כי על .)ג"משלי כ( עמו בל יאמר לך ולבו

נמצאת המצוה , ידי כך שאין כוונתו להשפיע. דהיינו בלא לב, בלי טעם ובלי אהבה ויראה

, בר משך את האדם לרשתוכאמנם כיון שעם הנוקבא שלו ז להזדווג" אחחיש לו כ

, ה ומרהשהיא קליפה רע, דתהומא רבאטלת נשמתו נוואז , ה"המזייפת בשמא דקב

ההוא רע עין שטןוזה אמרו . ה"הימנו עש שונא אותו וקא מקטרג ליה וסליק ליה

ט" כי אחר שהכשילו במצות שמחת יומעלמאכי זה נראה , ר ליוצרו"שלא יהיה להשפיע נ

הנה , יםנימתוך שאוכל לבדו ואינו מהנה לע .ונוטל נשמתוכ מזדווג עם הנוקבא שלו "אח

:'וכו ה למחדי"חולקיה דקב) קעה כפי, לשמח את העניים, הואה "חלקו של הקב

,במועדים, כי בימים האלו. מה שיכול לעשותה בא לראות את אלו כלים השבורים "הקב במהשאין להם , ורואה, ונכנס אליהם. שלו

ועולה למעלה להחריב, ובוכה עליהם. לשמוח .העולם

וענין הקטרוג , מאמר זההנה כדי להבין צריכים להבין מקודם מדרש , י עלאיכדמלא

כשאמר, שבעת בריאת העולם)ו"ר פ"מ(ל "חזהנה חסד אמר , נולמלאכים נעשה אדם בצלמ

אמת אמר אל. מפני שהוא גומל חסדים, יברא, צדק אמר יברא, יברא מפני שכולו שקרים

, ושלום אמר אל יברא, מפני שעושה צדקותה נטל "מה עשה הקב, לו קטטהמפני שכו

ד ותשלך אמת " הה,ץהאמת והשליכו לאר כי נודעו דברי, פירוש. ש" ע)'דניאל ח(ארצה

ה ובמצותתורשלעולם יעסוק אדם ב, ל"חז

)ב"ע' י דף י"דפו(

שמתוך שלא לשמה בא פ שלא לשמה"אע כי האדם מתוך שפלותו :)פסחים נ( לשמה

מצותיו אי אפשר לו לעסוק תיכף בהתחלה בכי ועייר פרא , ר ליוצרו"די להשפיע נכ' ית

ואי אפשר לו מטבעו )א"איוב י( אדם יולד ,לעשות איזו תנועה אם לא לטובת עצמו

ילה לעסוק במצות שלא ח הוא מוכרח מתכןל ז"אבל עכ, דהיינו מתוך תועלת עצמו, לשמה

אשר, ממשיך שפע קדושה תוך מעשי המצות א לעסוק במצותסופו לב, י השפע שממשיך"ע

וזה . ליוצרור"ינו בכדי לעשות נהי ד,לשמה שאמר שכולו, שקטרג האמת על בריאת האדם

איך אפשר לברוא אדם , נתרעם כי .שקרים כזה מלכתחילה שיעסוק בתורה ומצות בשקר

אבל חסד אמר . דהיינו שלא לשמה, רגמו כי מצות גמילות, מפני שהוא גומל חסד, יברא

א בהכרח מעשה מבוררתשהו, חסדים שעושההנה על ידיה נמצא מתתקן לאט , להשפיע

מ "עד שיוכל לעסוק בכל המצות ע, לאט הוא בטוח בסופו להגיע למטרתו, כ"וא. להשפיע

.שיש לבראו, כ טען החסד"וע, לעסוק לשמה

כיון , וכן השלום קטרג שכולו קטטה, מ להשפיע"שאי אפשר לו לעסוק במצות ע

י זה "הנה ע, את עצמועם עירוב של הנ אלאכי נדמה לו , ת"נמצא תמיד בקטטה עם השי

ואינו מרגיש כלל , שהוא צדיק גמור דהיינו שאינו מרגיש שכל עסקו, בחסרונותיו

והולך ומתרעם, בתורה ומצות הוא שלא לשמהשאין מטיבין עמו כמו , ת"ו על השי"ח

ונמצא פוסח . שצריכין להטיב עם צדיק גמור' פעם הוא בשלום עמו ית, הסעיפים' על ב

ולכן טען השלום , ו"ופעם הוא במחלוקת ח, אבל צדק אמר יברא. שאינו כדאי להבראותכי מחמת מצות צדקה , שהוא עושה צדקות

נמצא לאט לאט מתקרב אל . ים שעושהנילעויזכה , מדת השפעה עד שבא לעסוק לשמה

ואחר. כ יברא"וע, ת"לשלום תמידי עם השי

שנשמעו

קעג ספר הזהרהקדמת

,ועאל עלייהו, מאנין תבירין דיליה)צאתי למחמי לאינון , ה ביומייא אלין"דקב . לחרבא עלמאעסליק לעילא . ובכי עלייהו, דלא אית להון למחדיסוחמי

. ואמרי רבון עלמא רחום וחנון אתקריאת, אתאן בני מתיבתא קמיה) קעו, ד"סחת ליה אלא על דעלמא לא עבי וכי פ: אמר לון. יתגלגלין רחמך על בנך

אמרי קמיה מלאכי . ועלמא על דא קיימאצ, אמרתי עולם חסד יבנה)קדכתיב ולא קויכיל למעבד טיבו עם מסכני , הא פלניא דאכיל ורוי, עלמאוןרב, עלאי

.נ"ורדף אבתריה דההוא ב, אתי ההוא מקטרגא ותבע רשו. יהיב לון מידי

רזה התורמסויחי תלה בהשמטות ) טתהלים פ ()ק. זט יתרו ת)צ יתרו רנג אחרי מות שסט אדרא) י"ד: (רנב' דא"ח

בהקדמהז"תרבא קלט נשא קמא פנחס תתנד מטות ו

.זס 'ב ד"תכ. טז. ז' ד

חלופי גרסאות ובעי לחרבא ע. א דלית להון"ונ, לית לוןדא " נס

כי ופ). ל"אה(ל "כצ' עלמא אתאן כמה בני מתיבתא וכו ).ל"אה(ל "כצ' בני עלמא לא ידעין דלא עברית וכו

ועוד כתיב ושמחת בחגיך"א ועלמא על דא קיימא " נצ "ארבעה דיליה לקביל ארבעה דילי' אתה ובנך ובתך וגו .מיד אתי, א ולא יהב לון" נק). ל"אה(' אמרי קמיה וכו

חדי במועדיא ולא יהיב למסכני הסולם מאמר הסכים, לוואל אלו שנשמעו טענותיהם ש

שליך אמת וה, ה עם מלאכי חסד וצדק"הקב כלומר שהתיר לעסוק במצות מלכתחילה. ארצה

ונמצא השליך, פ שהוא שקר"שלא לשמה אע והוא מטעם שקבל טענת חסד ,אמת לארץ

י מצות גמילות חסדים ומצות צדקה"שע. וצדקדהיינו לעבוד את , סופו לבא לאמת, למסכני

כי סופו . ר אליו"עשות נבכדי ל י רק"הש .ואז תעלה האמת מן הארץ, לבא לשמה

שהיתה , שבירת הכליםס"והנה גם זי שבירת הכלים "כי ע, קודם בריאת העולם נפלו עמהם, ע דפרודא"דקדושה ונפילתם לבי

שמהם באו עניני , ניצוצין דקדושה לקליפותתענוגות ואהבות מכל המינים לרשותם של

תן לקבלת האדם ום אמעבירי הקליפות שהםוהם גורמים בזה לכל מיני עברות . ולהנאתו

אמנם יחד עם זה נתן. כמו גנבה גזלה ורציחה לנו תורה ומצות אשר אפילו אם מתחיל לעסוק

ינו להנאתו ידה, בהם עוד מתוך שלא לשמהכפי כחות , עצמו למלאות תאותיו השפלות

,הנה סופו יבא על ידם לשמה, שבירת הכליםדהיינו לקבל כל , אההברילמטרת ויזכה

אה בכדי הבריהנועם והטוב שבמחשבת .ל"ר כנ"להשפיע לו נ

ה ביומייא אלין אתי "קב אמרו הוז כי, למחמי לאינון מאנין תבירין דיליה

שהאדם מקיים מצות שמחת , בימים טובים זהנה א, ת"ט מרוב השפע שנתן לו השי"יו

ה לראות את הכלים הנשברים "הולך הקב שעל ידיהם ניתנת לאדם הזדמנות לעסוק, ושל

)ב"ע' י דף י"דפו(

והולך לראות כמה , ל"במצות שלא לשמה כנגמרו את תפקידם להביא את האדם לידי

וחמי דלא אית להון למחרי ובכי. לשמה, למאנין תבירין,ורואה שאין להם. עלייהו

כי רואה . והוא בוכה עליהם, במה לשמוח דהיינו שלא הביאו, כלוםשלא נברר עוד מהם

אלא שעוסק , את האדם כלל לידי לשמההנה אז , ט רק להנאת עצמו לבדו"בשמחת יו

שכביכול מתחרט עליהם, כלומר, בכי עלייהו ,כי לא שיבר אותם, על מה ששיבר אותם

אלא לטובת , השליך האמת ארצהאן לכו, האדם שיוכל להתחיל לעבוד שלא לשמה

הוא רואה שהאדם עודוכש, כ יבוא לשמה"ואחתם אוכ שבר "א, לא זז משהו מתאותו עצמו

סליק לעילא לחרבא. ובוכה עלייהו, בחנם כביכול עולה אז לסלק השפע מהעולם, עלמא

כי בעת שאין השלא לשמה , ולהחריב העולם נמצא שהשפע עצמו, ראוי להביא האדם לשמה

כי הוא נטבע על ידו יותר, הוא לרע לו כ מוטב בשביל האדם"וא. התוך קליפת הקבל

.להפסיק לו השפע ולהחריבה לגמרי באים :'וכו אתאן בני מתיבתא) קעו

, רבון העולם, ואומרים, לפניו בני הישיבהרחמיך על יתגלגלו, רחום וחנון אתה נקרא

עשיתי את העולם א וכי ל:אמר להם. בניךאמרתי עולם חסד , שכתוב, אלא על חסד

ואם אינם עושים. זהוהעולם עומד על . יבנה אומרים. חסד עם העניים אחריב את העולם

הנה , רבון העולם:כים העליונים לפניואהמל ויכול לעשות חסד, שאכל ושתה לרויה, פלוני

עם

הקדמת ספר הזהר קעד

ביומא . לכל ברייןרדעבד טיבו , ן לן בעלמא גדול מאברהםאמ) קעזילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום ויגדל ה)ר, מה כתיב, דעבד משתייא. וקרא לכל רברבי דרא לההיא סעודתא, עבד אברהם משתייא. הגמל את יצחק

נ " אי ההוא בש, מקטרגא אזיל וחמי)שההוא , בכל סעודתא דחדוה, ותנינן ההוא מקטרגא אתפרש מההוא ביתא, ומסכני בביתא, אקדים טיבו למסכני

ובלא , וחמי ערבוביא דחדוה בלא מסכני, מןעאל ת, ואי לאו, ולא עאל תמן .סליק לעילא ומקטרגא עליה, טיבו דאקדים למסכני

וקם על פתחא תנחת מקטרגא , כיון דזמין לרברבי דרא, אברהם) חקעין כאברהם הוה משמש לאינון מל. ן דאשגח ביהאולא הוה מ, דמסכנאאכגוונא אלא. כד איהי אולידתגמנין לכולהו דלא הוו מהבשרה אוניקת בנין . ורברבין

מסורת הזהר וישלח קפא)ש: קכ' ע ד" תז"ת) בראשית כא ()ר

.אמור רו כ בא א חזקצ

ותסאחלופי גרנ אקדים טיבו " אי ההוא בש. א עם כל בריין" נר

ההוא מקטרגא אתפרש . למסכני או מסכני בביתא אשגחד מאןנא דמסכנא ולא הוה וווקם על פתחא כג

.א דמסכני" נא. א וקאם" נת). ל"אה(ג "ל" נחת מקטרגא" עד "מההוא ביתא"ומן תיבת , ל"כצביה ).ל"אה(ל " דאיהי אולידת כצג. .א לכולהו שרות" נב

חדי במועדיא ולא יהיב למסכני הסולם מאמר

,בא המשטין. ולא נתן להם כלום, עם העניים .ורודף אחרי האדם ההוא, ולוקח רשות

בני נשמות העליונות הנקראות ה. פירוש מתחילות אז להתפלל על התחתונים, מתיבתא

שלא יפסיק השפע מהם ויש לו לרחם על ואומרים ', מלמדים זכות לפניו יתכי , ובני

הם נקראים , ים מצותיו באמונהושכיון שע ראוים לרחמים כרחם אב כ"וע, בנים למקום

הלא לא בניתי , ה"והשיב להם הקב. על בנים והעולם ',וכודכתיב , חסדלם אלא על ההעו

כלומר כי לא יגיע להם. עומדחסדרק על י השפע בעת שאין מהנים "ע שום תיקון

מה בריאת העולם היתה על כי ,נאמסכלי עשית חסד "שע, שהסכמתי למלאכי חסד ,ויבואו לידי לשמה, איש לרעהו יתקיים עלמא לא יצמח מזה שום, ועתה שאינם עושים חסד

רבונו : ואז אמרו לפניו מלאכי עליון. וןתיק והוא, הרי פלוני שאכל ושבע, של עולם

ואינו נותן להם ,םיכול לעשות חסד עם ענייכי אז גם המלאכים העליונים , פירוש. כלום

התחילו עתה לקטרג על הבריאה דהיינו מלאכי כי ,חסד וצדקה וכל אלו שהסכימו לבריאה

שלא לשמהלא הסכימו לבריאה בדרך זה שלאלא כדי שיעשה חסד וצדקה ויבואו על ידם

ואינם, ועתה שאינם עושים זאת, לידי לשמה הם מתחרטים על הסכמתם, ראוים לבוא לשמה אתי ההוא מקטרגאואז . ומקטרגים על האדם

)ב"ע' י דף י"דפו(

, ותבע רשו ורדף אבתריה דההוא בר נשד כי אחר שנתברר שאין האדם ראוי לבוא עו

ניתנת רשות זא, לשמה עם המצות שלו .למקטרג לעשות את שלו

מי לנו : ' וכומאן לן בעלמא) קעז .שעשה חסד לכל הבריות, בעולם גדול מאברהם

ויגדל הילד , ביום שעשה משתה מה כתובויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל

עשה אברהם משתה וקרא לכל . את יצחק ולמדנו בכל .גדולי הדור לאותה הסעודה

:הולך ורואה אותו המשטין, סעודה של שמחה ,אם האדם ההוא הקדים לעשות חסד עם העניים

המשטין נפרד מאותו , ואם יש עניים בבית נכנסהמשטין, ואם לא. ואינו נכנס שמה, הביתוהוא רואה הערוב של השמחה בלא , שמה עולה למעלה, ובלי שהקדים חסד לעניים, עניים .ון עלייטשומ

אברהם: ' וכוכיון דזמין, אברהם) קעח

ירד המשטין וקם , לגדולי הדורדכיון שהועי, ולא היה מי שיביט עליו. על הפתח כעין עני

, אברהם היה משמש את המלכים והשריםמשום שלא היו , שרה הניקה הבנים מכולם

הואשיצחקאלא אמרו , מאמינים כאשר ילדה משום זה .שמן השוק הביאו אותו, אסופי

, ושרה לקחה אותם, הביאו את בניהם עמהםש מי מלל לאברהם "ז. והניקה אותם לפניהם

,והיה צריך לומר הניקה בן. הניקה בנים שרה

שרה

קעה הקדמת ספר הזהר

, יין בנייהו בהדייהות בגין כך או איתיאו ליה ה ומן שוקא דאמרו אסופי הוא לאברהם הניקה בנים) * מי מלל )תד "הח. יהוונטלת לון שרה ואוניקת לון קמי

מסורת הזהר

.קודי תשטופ) ראשית כאב ()ת

אותרסלופי גיח .ןגיא וב" נו. תיאוייא א" נה. א דמן" נד

חדי במועדיא ולא יהיב למסכני הסולם מאמר דהיינו בניהם של כל, בנים ודאיאלא, שרה

אמרה. בפתחעמדואותו המשטין . האורחים מיד עלה המשטין. ה צחוק עשה לי אלקיםשר

אתה , רבון העולם:ואמר לו, ה"לפני הקבהנה עשה סעודה ולא , אמרת אברהם אוהבי

ולא הקריב לפניך, ולא לעניים, נתן לך מאומה, הנה שרה אומרת, ועוד .תאחאפילו יונה . שצחקת בה

הוא שנצטיין בעיקר הרי, זה יש להביןכל יומוי הוה קאים ו, דחסבהכנסת אורחים וב

ש בזוהר"כמ(לזמן אושפיזין , בפרשת אורחיןואיך אפשר . )ט"א אות רע"אמור דף קע

שלא ליתן צדקה , שיהיה נכשל בדבר זה עצמו המקטרג חועוד למה הטרי. למסכנא

שאין דרכו בזה לגבי , להתחפש כמו מסכנאויש בזה , אינו כפשוטוןאמנם כא. ריםחא

.אלא בקדישין עליוניןשאינו נוהג , סוד גדול .)ט"ו אות שכ"פקודי דף ק(הר וועיין בז

ורוח מסאבא' וכוג"ש אע"אמר ר, ל"וזתא . בעי לאכפייא ליה בכל סטרין

ואימא לך רזא חדא ולא אתייהיב לגלאה דבעינן גו' וכובר לאינון קדישי עליונין

רזא דתפילין לאצנעא חד שערא דעגלא וא שערא בעיוהה' וכו, דיפוק לבר ויתחזי

' וכולעאלא ליה בגו קדושה עלאה דילן כדין לא יקטרג ליה ולא יכיל לאבאשא

דהא דוכתא יהיב . ליה לעילא ותתאואי ההוא חולקא לא יהבין ליה . ליה

יכיל לאבאשא ליה לתתא, בהאי קדושה ,פירוש. 'וכו. וסליק מקטרגא ליה לעילא

רכי מטרם גמר התיקון אי אפשר להעביואפילו הצדיקים והקדושים , מריא לג"הס

וכמה שהצדיק נזהר לעשות המצוה, העליונים, א לקטרג עליו"הנה נשאר עוד כה לס, בטהרה

ולפיכך הכין . ולהראות מקום חסרון במצוה ת בשביל הצדיקים אופן אחר להכניע"השי

לק מועט חליתן , והוא. ולסתום פה המקטרג שבשביל, מהקדושה אל המקטרג הזה שנשאר

ואינו רוצה , זה נסתם פיו של המקטרגלקו מהקדושה חלקטרג עליו כדי שלא יאבד

ס השערה שאנו "שה .שיש לו מאותה מצוה ס"וה, ס שעיר המשתלח"וה. נותנים בתפילין

)א"א ע"דף י*) ב "ע' י דף י"דפו (

ועוד תמצא ענין זה . ה"עש. אדומה פרה .)ח"אמור דף פ(בזוהר וקם על פתחאנחת מקטרגאש כאן "וז

בגוונא דמסכנא ולא הוה מאן דאשגחכי לכל העניים ודאי שהאכיל אותם . יהב

רק ,ים תמידאורחמסעודתו בדרכו בהכנסת שאינו מועיל שום טהרה, ל"האי מקטרגא הנ

ה ושאותו מעט מהקד להעבירו זולת להנותי רצה כ, אסכנאן בבחינת המכשהיה , ל"נכ

ם לא רצה אבל אברה. לקו מהקדושה חלקבל אלא שרצה, א אף משהו מהקדושה"להנות לסולפיכך עלה , ותו לגמריחבכחו ולד להכניעו נחת מקטרגאש הזוהר "וז. ש להלן"וקטרג כמ

שלא היה עני ממש אלא , כגוונא דמסכנא ,המדובר הוא במקטרג שהתחפש כמו עני

תבע להנות אותו מסעודתו של אברהם וא שהוואבל אברהם הרגיש ב. כמבואה

.כ לא רצה ליתן לו כלום"וע, א"סינת החמב

כי יש בזה רמז אפילו יונה חד ,ש"וזרק שני בני כי בסדר הקרבנות באים, נכבדד במלכות חי ות הכלולותודנק' נגד בכ, יונה

שיש בה דין ורחמים, הממותקת במדת הרחמים והרחמים שבה, והדין שבה גניזא וטמירא, יחד

כי לולא)ב" אות קכל"כנ(, קיימא באתגליאם ייהיה העולם יכול להתק יתוק הזה לאהמ, בני יונה 'רק ב כ אין להקריב"וע. ל"כנ

נח ח היונה ששלס" היונה חדשסוד , ותדע בראשית(ן התיבה ולא יספה שוב אליו עוד מ

רומזת למדת הדין שבמלכותיונה חד כי )'ח לא חיון שנכו, מיםחבלי מיתוק במדת הר

כ לא יספה "ה שום תיקון עיכול לתקן ב .)ב"בזוהר שלח דף נ' עי(. לשוב אליו עוד

לקו חג שתבע ר נתבאר ענין המקטרוכב שהוא, מסעודתיה דאברהם ביום הגמל את בנו

אשר אי אפשר לתקנו, ענין תיקון חסרון ל בדיבור"כנ(, מטרם גמר התיקון בדרך אחר

, תודת הדין שבמלכמ ס"שה, ותדע)הסמוךוהיא צריכה , יכול להתקיים בהשאין העולם

, סוד היונהכ"שהיא ג, להיות גניזא וטמירא אמנם. ל" כנחנ לשוב אל לא יספה אשר

אברהם

הקדמת ספר הזהר קעו

. חוק עשה לי אלהיםצ) א אמרה ז. וההוא מקטרגא על פתחא. בנים ודאי, שרה אמרת אברהם אתח, ואמר ליה רבון עלמא, ה"מיד סליק ההוא מקטרגא קמי קב

ולא קריב קדמך אפילו , ולאו למסכני, עבד סעודתא ולא יהב לך מידיט, אוהבי .ייכת בהח דיאמרת שרה , ותו. יונה חד

ולא זז מתמן עד דבלבל. בעלמא כאברהםכמאן , ה"אמר ליה קב) קעט

תמות דואתגזר על שרה , ה למקרב ליצחק קרבנא"ופקיד קב, כל ההיא חדוהל . דלא יהיב מידי למסכניס כל ההוא צערא גרים נברה דמעל צערא

רת הזהרמסו

.ט שצד שצא ויר)םש( )א

תסאורגפי חלו את אמרת אברהםח). ל"אה(ל "כצ' רה שרה וגומ אז

).ל"הא(ל "צכ' סעודתא וכודאוהבי הא אברהם עבים ת בה דכתיב צחוק עשה לי אלקיא דחייכ" ני. ולא למסכני) מידא לי"ונ(א ולא יהיב לי תא יהב סעוד"נ ט א" נמ. סעודתאואהה א כל" נל. ' וכוזז ולא 'א בעלמא וגו"נ כ ).ל"אה(הו ייתכוו בעלמא מאןה "ל קב"א

י למסכני ומה אברהם כך שאר בני עלמא על אחת כמהידא יהיב מל דמאן צערא גרים ואא כל הה" ננ. דברהא ש ואמר"פתח ר, ן דעלמא לא מתקיים אלא במילי דאורייתאווי לבני עלמא דלא ידעין ולא משגיחי, וכמה

.' וכויבא יהלין דגא ב"נ ס). ל"אה ('וכו

יא ולא יהיב למסכנידחדי במוע הסולם מאמר והיה מוטל עליו,האברהם היה יכול לתקנ

דהיינו בדרך למיהב מידי למקטרג , קנהתל וכיון. )ל בדיבור הסמוך"כנ(, למסתם פומיה

.לכן עלה וקטרג, ן לו למקטרג כלוםשלא נת

,ולאו למסכני, ולא יהיב לך מידיש "וזקטרג שבכל סעודתו זו לא תיקן כלום כי

, סכנאמשהיא נקראת , למדת הדין שבמלכות והוא אמנם חולקא, דלית לה מגרמה ולא מידי

,א"כי היא עצם המלכות נוקבא דז, ה"בדקתה במדת אורי לא המתיק שה. ה" קבואשהכ "וע, רחמים אלא לצורך קיום העולםה

ניםחנב, מיםרחי מדת ה" הנמשכים עחיןהמושעל ידי זה יתקנו , םוללק של בני העחמו כ

. ה לבדו"ולקא דקבחצם המלכות שהיא עגם הניקה בנים שרהי הנס הגדול ד"וכיון שע

, ל המוחין שבמדת הרחמים כהמשיך אברהםנא בר היה סיפק בידו לתקן גם בחינת המסככ

לכן קטרג ,ה"לקא דקבו חא שהי,שבמלכות. ה"ו חולקיה דקבהיינ ולא יהיב לך מידי

היינו חלקה של עצם המלכותולאו למסכנאם יכולים ולשאין בני הע, ותאסכנשהיא במ ולא קריב קדמך אפילו יונה חד, לתקן בה

ול לתקן אותה כ לא היה ינחש, נו היונהייה כי, ותו אמרת שרה דחייכת בה. ל"כנ

)א"א ע"י דף י"דפו(

ס בינה ומדת הרחמים המאירה "שרה ה צחוק עשה לי אלהים, ובאמירתה, ותכבמל

המשיכה בזה אור שלםכל השומע יצחק לי כל עד שלא נראתה עוד, ומיתוק גדול מאד

ונעשה , ותכבחינת חסרון בעצם מדת המלם ושש גדול שמא לא תשאר מחמת זה שח

ואוה. לכותתשומת לב לתקן את עצם המ מעץ החיים ואכל' כ פן ישלח וגו"דומה לסוה דהיינו שלא ירגיש, )'בראשית ג(וחי לעולם

רח כם חסרון ולא יהיה מוועוד בעצמו ש .פגם שבעץ הדעתהלתקן את

ל " א:'וכו ה"אמר ליה קב) קעט

והמשטין לא מש. מי בעולם כאברהם, ה"הקבה "והקב. משם עד שבלל כל אותה השמחה

ונגזר על שרה . הקריב את יצחק לקרבןצוה ל, גרם, כל הצער ההוא. שתמות על צער בנה .יםנימה שלא נתן משהו לע

יצחק היתה לתקן עצם כי עקדת. פירושמה שלא תיקן עם המשתה הגדול , המלכות

ומיתת שרה היתה . ביום הגמל את יצחק כ"מסבת האורות הגדולים שהמשיכה בסוה

,)א"בראשית כ(' ו וגצחוק עשה לי אלהים .ל" המלכות כנוןריעו לתיקפשהם ה

חתפ

קעז הקדמת ספר הזהר

מאמר אורייתא וצלותא

הקיר ליסב חזקיהו פניו או )ב, מאי דכתיב, ואמרע וןפתח רבי שמע) קפוכמה הוא עלאה , תקיפא דאורייתאצ חילא )ד כמה הוא )גח "ת', ויתפלל אל הפ

ולא דחיל , ומתתאיקל באורייתא לא דחיל מעלאי ן דאשתד"ל מכד, על כלא . ויליף מיניה בכל יומאש דחיי רבגין דאיהו אחיד באילנא , ממרעין בישין דעלמא

תוליף ליה )ה, תוליף לבר נש למיזל באורח קשוטתדהא אורייתא ) קפא

דאפילו אתגזר עליה דלא, לבטלא ההיא גזרה, היך יתוב קמיה מאריהאעיטא

סורת הזהרמ חיי שרה רכט ויחי שפו בשלח ז תרומה) ישעיה לח ()ב

)עד סוף המאמר ()ג. קכ תתצט ואתחנן א שופטים יא ב קסט"ב) שבת וסגולת התורה ()ד. ואתחנן א) מובא

קעז נח רכה רעז לך ד קלב קעט רעח רפז שנו וירא רכב תולדות א ג ידריט שרה קלו יי חמיז רל תק

חלופי גרסאות תקופאצ. ג"ל' א ויתפלל אל ה"נפ . ג"א ואמר ל"נע

א" נרא ותתאי " נפ). ל"אה(ל "חילא דאורייתא כצ תוליף ליה לבר נשת. יליףש. ייןחא ד"נודחייא

.א היאך" נא). ל"אה(ל "כצ

קפה ריט טו וישב קכ קכס ריג רו קעט רז קב קח קטושלח מי רלב שמא וטא פה קט קייצו קכד קפטטות מ תרמב תרסב תרעה תרפד תרצג בהשכו ויגש לה ויחי תנה תסו תקטד מקץ לג ריא רמפב רנ רארכ בשלח מג רנא רעד רצה שה שז חות ס פד קנז וארא קא קפג קצמש) י"ד. ( רסג: רס:ט רנ' דא"ח

שכט שמה שעד שפב שצב יתרו עו פו קעה רנז רצט שיב שלא שנב שעח שצב תו תיא תל תלו תסה תעט תקט וים טז צג ק קב קיב קמג שג שכג שסא שעד שפד תנד תנו תצט משפד תקסז תקעטנתקז תקכז תק

תשכומקה תרלב תרת שלד שנב שסח ט רמו שיד רז קמחג נח ענלה כ תרומהנג תקמב תקכתקיז תק פז ויקרא פא פקודי תקב תקכה תרצח תתס רפב שחהל צט רח רכויקא קיב ש תתקכד כי תזתשלו תשס

רט רצב שכד שנו שע שעט שפח שצח תלז צו נא קפב קפו שמיני ד סב מצורע ב יח אחריצ קכד קעז קצו מות לא פה צג ק קמד קנה רו מכח רעח רצו שמז תי קדושים ב יא יג מד צד קל אמור לא מג נו בהר עה פא בחקותי טז במדבר ז כב נשא יז כ מה צט קלד אדרא רבא קמט קע בהעלותך א ה יד סב עט צ שלח

מא נה סא סז קמב קפג קפח קצד רטז רנד רצד שה שיז קרח ב לה חקת א בלק ב קסד רכא רלד שיגד יד שסא שסה שעו פנחס ב יג כג מ סו צד קג קלב קמו קנט קעב רלד רמד רסה רפו רצג שכ שלב שמב שנג

ח תתלגד תשעג תתס תשס תשט תרסג תשח תרממו תקעא תריב תרכח תרט תמו תצח תקו תקטשעים י כי תצא ג יד נד סו עב קה טחנן א כא לב סח פא צה צח קה קנג קנט קעא עקב יח שופז ואתמתת

.שט. שז. שג.: ב שב"ש ע' דג"חקיז קכב קלב קמ וילך טז האזינו א ג יד רי רלה רמג רנה בהשמטות ג"תי: כו' א ד"תי: כה' י ד"ת: כא' ו ד"ת. טו: יב: יא. ו. ה. ד.: ב: בהקדמה דף א ז"ת) י"ד( ל"ת: עב' ח ד"תכ. סח. סד' ב ד"תכ. סג. ס. נט. נו. מו. מג' א ד"תכ. לז: לה: לב' ח ד"תי: כט' ד : קמז'י ד"ת. קמה'ו ד" בהשמטות ת.ז קל.קלד. א קל:ו ק' דט" תמ:צו ' ו ד" תס:ח פ' דה" תנ:מג' ד

:ז צ' דח"תק .קמח' א ד"תי

.מלמדו עצה טובה) המת אדרך

יתא וצלותאירוא הסולם מאמר

מאמר אורייתא וצלותא

ש " פתח ר:' וכופתח רבי שמעון) קפ ויסב חזקיהו פניו אל הקיר, מה שכתוב, ואמר

,כמה חזק כח התורה, בוא וראה. 'ויתפלל אל הי שעוסק מכי כל . וכמה היא עליונה על הכל

ואינו, אינו ירא מעליונים ומתחתונים, בתורה

)א"א ע"י דף י"דפי(

מפני שהוא אחוז, ירא מחליים רעים שבעולם .םלומד ממנו בכל יוו, יםי החץבע

כי :'ו וכדהא אורייתא תוליף) קפא, ת האדם ללכת בדרך אמתארה מלמדת תוה

מלמדת לו עצה איך ישוב לפני אדונו לבטל כי אפילו נגזר עליו שהגזירה לא . הגזירה ואינה, היא מתבטלת מיד ונעברת ממנו, תתבטל

שורה

הקדמת ספר הזהר קעח

ש בהאי נולא שריא עליה דבר , מיד אתבטל ואסתלק מיניה, יתבטל האי גזרהולא , וליליבבעי ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממא , ובגין כך. עלמא

ואי אתעדי מינה דאורייתא או , הגית בו יומם ולילהו )הד "הה, יתעדי מינה .לנא דחיי מינה כאלו אתפרש מאיגאתפרש

סליק בליליא על ערסיה בעי לקבלא )וו הש כד אינח עיטא לבר "ת) קפב , לממסר קמיה פקדונא דנפשיה)זולאקדמא , עליה מלכותא דלעילא בלבא שלים

. מרעין בישין ומכל רוחין בישין ולא שלטין עליהד) חומיד אשתזיב מכל

מסורת הזהר בשלח) י"ד. (רנט' דא"חבהשמטות ) יהושע א ()ה

זכי תשא קכ צו נא פנחס רפה תתג תתמט מד יתרו רל

תוחלופי גרסא .א מערערין" נד. א מיניה" נג. וליליאב

נןח וישב פו קרח לג ואת)ו. מז' דח"ז. קמה' ו ד"בהשמטות ת. ע' ה ד"תכ. ס' א ד" תכז"תואתחנן ב .א קב" ב)ח. נן גחואת זס במדבר מב נ תא" ב)ז. ג

יתא וצלותאירוא ולםהס מאמר

צריך, ומשום זה. שורה על האדם בעולם הזהולא יסור , יום ולילה האדם לעסוק בתורה

הוא םוא. מם ולילהיו והגית בו ,ש"ז. ממנה הוא כאלו נפרד, או נפרד ממנה, סר מן התורה .מעץ החיים

בפסוק, הנה פתח בתפילה, ביאור הדבריםשו רק ומפר, ויסב חזקיהו פניו אל הקיר

במקום אחר ש" כמוהענין הוא. באורייתא כ נתקבלה" שע)א"אות י' זוהר ואתחנן דף ד(ילתו משום שלא היה דבר חוצץ בינו ובין פת

אומר ז"וע. השכינה הקדושהס" שה,הקיר שהשיג, שעצה זו עלתה לו רק בכח התורה, כאן

עד שלא היה , על ידה לבא לתשובה שלמהכ "וע, נה הקדושהבינו ובין השכי דבר חוצץ

כ "וע. עליו מיתה נתבטלה הגזירה שנגזרה כיון שאנו רואים שכח התורהובגין כךמסיים

בעי ליה , גדול כל כך עד לבטל גזירת מות .נ לאשתדלא באורייתא יממא ולילי"לב

.ולא יתעדי מינה

, בוא וראה:' וכוח עיטא לבר"ת) קפב כשהיא עולה בלילה על מטתו :עצה לאדם

, בלב שלם, לקבל עליו מלכות שלמעלהצריךומיד הוא , ולהקדים למסור אליו פקדון נפשו

, ליים רעים ומכל הרוחות הרעותחניצל מכל .שאינן שולטות עליו

, לאור יום', א הרכי ק, ביאור הדברים

שאנו משיגים, דהיינו אור הדביקות והקדושהולחושך קרא , הו ממשלת היוםוז. י"מהשרודא המפרידות אותנו פכחות דו הינדי, לילה

ולפיכך אנו . הוא ממשלת הלילה', מאורו ית מששים במיתה' חלק אואשה, ישנים בלילה

)א"א ע"י דף י"דפו(

הממשלות' ומתוך ב. א"שהוא ממשלת הס ,לנצח' האלו אין אנו יכולים להדבק בו ית

ח ממשלת כמ' דבקותו ית אנו מפסיקיןכי תמיד והמפסקת החוזרת ובאה עלינו הלילה

.'אותנו מעבדותו יתשבכל , ש עצה"נותן לנו ר, ולתקן זה

בעי לקבלא עליה, לילה טרם שהולך לישוןכי בעת , מלכותא דלעילא בלבא שלים ,דכתיב, שהלילה מתוקן כמו במעשה בראשית

, שפירושו, יהי בוקר יום אחדוויהי ערב שלילה ויום מיוחדים שניהם לגוף אחד ויום

, אז נקראת הלילה ממשלת המלכותהנה, אחד כ גם האדם"וע. לא תתערבה עמה' ושום קלי

, צריך לקבל עליו מלכות עליונה זו בלב שלם, כלומר, בלי שום חציצה בינו ובין המלכות

שיקבל עליו מלכות שמים בין לחיי ובין ושום דבר שבעולם לא יזיזוהו להרחיקו, למותא

ה"נו בסודהיי, ו במשהו מהמלכות העליונה"חאלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ' ואהבת את הואם קבל זה עליו , )'דברים ו(ובכל מאדך נמצא בטוח בעצמו שכבר לא , בלב שלם. ' חוצץ בינו למקום יתרבד שום ריצוייר יות

לממסר פקדונא כ נבחן בזה שנתקדם "ועכי הקדים למסור נפשו בידו של , דנפשיה

כל השלמות יו בותדהיינו לקיים מצ, ה"הקב ,כ כשישן ורוחו מסתלק"וע, עד למסירות נפש

שהוא, מששים ממיתה' אינו טועם עוד בזה א אלא רק בחינת מסירת נפש בדרך ,ם"סכח ה. א שולט עליותבר אין כח מיככי ,מצוה

וכשעושה. נ של מצוה"באשר שהכניסו לכח מסום פגן ממשלת הלילה יכולה לישוב א. כן

כי אצלו ', ם עבודתו יתולהפסיקו מנוע, אותו ואין הלילה אלא, כבר הערב והבוקר יום אחד

קחל

קעט הקדמת ספר הזהר

ולמיעל לביתיה ו, הבעי לברכא למארי, קם מערסיהה, ובצפרא) קפגויסב עיטא מאינון , ובתר כן יצלי צלותיה, גיאסולמסגד קמי היכליה בדחילו

סדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל ואני ברוב ח)טדכתיב , אבהן קדישין .קדשך ביראתך

אלא, לבי כנישתאזש לעאלא נלא לבעי ליה לבר , הכי אוקמוה) קפד

מסורת הזהר .ז ואתחנן קט קויקרא) תהלים ה ()ט

חלופי גרסאות א בי" נז. א ולמיעאל" נו). ל"אה(ל " כד קם כצה

.יא בב"ונ

יתא וצלותאירוא הסולם מאמר ומיד אשתזיב מכלכ "וע. ק מהיום ממשחל

ולא , מרעין בישין ומכל רוחין בישין כי הלילה שלו כבר יצא מרשות, שלטין עליה

שום דבר , שהרי לא יצוייר לו עוד, א"הסואין עוד , חוצץ בינו ובין השכינה הקדושה

.א והדין שולטים עליו"סות החכ

:' וכוקם מערסיה, ובצפרא) קפגהוא צריך לברך , ם ממטתו כשהוא קובבוקר

ולהשתחוות לפני היכלו, לאדונו ולהכנס לביתוח ויק. לל תפלתופואחר כך ית. ביראה גדולה

ואני ברוב , עצה מן האבות הקדושים שכתובהיכל קדשך חסדך אבא ביתך אשתחוה אל

.ביראתך סוק ואני ברובפהוא תרגום של ה. ושפיר

חסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך לברכא א ו הואני ברוב חסדך. ראתךבי

,אבא ביתך. על החסד שעשה עמו, למאריה אשתחוה אל היכל. הוא ולמיעל לביתיה

,ביראתך. ולמסגד קמי היכליההוא , קדשך .ובתר כן יצלי צלותיה. בדחילו סגיאהוא

.נווטעם הדבר הולך ומבאר לפני כי התפלה שאנו', וכוויסב עיטא, ש"וז

להמשיך, קון השכינה הקדושההיא תי, מתפללין כ כל"כי ע. לה שפע למלאותה מכל חסרונותיה

'כמו וחננו דעה וכו, הבקשות הן בלשון רבים כי התפילה היא בעד. 'השיבנו אבינו וכו

יש, שכל שיש בשכינה הקדושה, כלל ישראל, חסר בכלל ישראל, והחסר בה. בכלל ישראל

ואנ, ונמצא כשאנו מתפללין בעד כלל ישראלהיינו כי, מתפללין לצורך השכינה הקדושה

ילה אנו צריכים פונמצא שקודם הת. הך כדי שנדע מה שצריך, להסתכל בחסרונות שבה הדורות של כל אמנם, לתקן בה ולמלאותה

ואלו ,הכינה הקדוששלל ישראל כלולין בכהדורות שקדמו לנו אין מהתיקונים שקבלה

צריכיםאלא שאנו , אנו צריכים עוד לתקן בה )א"א ע"י דף י"דפו(

דהיינו לתקן מה שנשאר חסר , להשלים עליהם .בה אחר תיקונם

והנה האבות הקדושים הם הכולל של השרשים של כל ששים' כי הם ג, כלל ישראל

רבוא נשמות ישראל מכל דור ודור עד לגמר שכלל ישראל. וכל ההמשכות והשפעות, התיקון

קובלים מ, ממשיכים ומקבלים בכל הדורות ומהם מגיע השפע, תחילה אל האבות הקדושים

.אל כלל ישראל שבאותו הדור שהמשיכו השפעששום ענף אינו יכול , כי כן הסדר הרוחני

ועיקר ההארה , לקבל כלום רק דרך שרשו. נשאר בשורש ורק חלק ממנו נמשך לענף

שכל התיקונים שכבר נתקנו , ך נמצאכיפול ם וקיימים בנשמותהם עומדי, בשכינה הקדושה

.אבותינו הקדושיםלא לבעי ליה לבר נש וזה אמרו

לעאלא לבי כנישתא אלא אי אמליך ,כמבואר, בקדמיתא באברהם יצחק ויעקב

שכל ענין תפילתנו היא רק להשלים מה שחסר עוד בשכינה אחר התיקונים שכבר נעשו

ים מקודם לדעת כלכן צרי. בה עד עתההתיקונים כל תולהמשיך בשכינה הקדושה א

ואז נדע מה שצריך עוד , שכבר תיקנו בה ש שאין לאדם ליכנס לבית"וז. להוסיף עליהם

,יםושהכנסת מטרם שאילת עצה באבות הקד כי צריכים להמלך בהם לידע מה שצריך עוד

בשכינה ור המשכתנחרק א, וזה יתכן,לתקן הקדושה כל מה שהאבות הקדושים כבר תיקנו

בגין ש "וז, ר בהסשעוד ח ואז נראה מה ,הב ,צלותאכי הם תיקנו ה, דאינון תקינו צלותא

נקרא, שהיא השכינה הקדושה שתיקון אברהם, ערבית, ודיעקב, מנחהדיצחק , שחרית

כל נו צריכים מקודם להמשיךא, וכיון שכן ,צלותאשכבר תיקנו הם ב, התיקוןורשיע

ואז נדע מה שיש עוד להתפלל ולתקן מה שחסר .בה

והעמהיהו:'וכו הכי אוקמוה) קפד

כך

הקדמת ספר הזהר קפ

צלותא)מ תקינו )לבגין דאינון , ויעקבח באברהם יצחק )כ אמליך בקדמיתא )יאי אשתחוה אלי, אברהם)נדא , ואני ברוב חסדך אבוא ביתך, ד"הה. ה" קבטלקמי

מסורת הזהר

ס רה ר לך רנג רנד וירא תפז חיי ש)כ. זט קויקרא )יים ט משפטתולדות לב ויצא קנג וישלח נד שמות רמ

ג כי תשא נד אחרי מות קפד במדבר ה נרצה תרומה ש ).י"ד (: שא' דג"ח קלג כי תצא קם בהשמטות חשל

חלופי גרסאות אשתחוה אל היכלי. ה"א דקב" נט. ג"א ויעקב ל" נח

דפוס(ג "ל" דא יעקב"קדשך ביראתך דא יצחק ותיבת .).ל. ק. מ

:קכ' ע ד"ת. כ' ה ד" תז"ת חיי שרה רלח תרומה עב קכג ויקרא קיג נשא ב פנחס רז תקסב )ל ב סב רכד נח קפה וירא ר רו חיי שרה לז רכט רלב רמה תולדות כ כב ויצא קפט רפג וישלח"א קפה ב" ב)מ

רמו תשיג תשכמד מט ס סו וישב לב מקץ קטב ריא ויגש ט עז צז קא ויחי רעא שפו שצ תטו תכא תקיד ת בא צג קנה בשלח רעו טד רעט שנד שסנשמות קלד רג ר) י"ד. (סז ר:רמו' ד א"חתתמד בהשמטות

שלב שפה תט תסז יתרו ב תיד משפטים תכו תרומה מג סג עו קיד קטז קסד תקמה תרנא תשיד ספרא דצניעותאח תשעה סתרכ תש ז רז שסה תג פקודי שמד תפה תקעח קכח קלח קמח קצטהל קויקו טלט כי תשא

תתטו תתכה תתל ויקרא קיג שב שלט אחרי מות רנח אמור רנא בהר פב במדבר עג בלק קיא קפו קצח רושנא פנחס קפ רז רלה רמא שטו שלח תקמז תקסב תקעו תרלו תרע תשנח ואתחנן ז ט לב פד עקב טו

.י כה"ת. כב: כאו"ת. ה כ"ת: ג יח"ת: יב. יא. ד. ג' בהקדמה דז"תכי תצא מה אדרא זוטא קנה .ס.: נט: נו: נ. מו.: מה: מד: א מב"תכ: מא. ט מ"תי. לד.: לג: ח לב"תי: א כו"תי. כו .:קיא: קי. קח' דח"תק. ו בהשמטות קמז"ת. ע קל"ת. ט קה"תס. ז פד"תמ. סו: ה סה"תכ. סג: סב ג תרומה שסדת כב ויצא קנו שרה קפה קצח תולדייב שסה לך כז קמ וירא קב קפא ריח תקו ח" ב)נ

. רמד.די תשיד תזריע קפא אדרא רבא רלא כי תצא פח קיב קמ האזינו רכהופק

יתא וצלותאירוא הסולם מאמר , לבית הכנסתסשאדם אינו צריך להכנ. כך

,דהיינו שמקבל רשות, אלא אם נמלך מתחילה משום שהם תקנו, באברהם יצחק ויעקב

סדךחואני ברוב , ש"ז. ה"ילה לפני הקבפהת אשתחוה.שהוא חסד ,זהו אברהם, אבא ביתך

שמצדו נקראת . זהו יצחק, קדשךהיכלאל ס"שה. זהו יעקב, ביראתיך.המלכות היכל

,וצריך להכלל בהם תחילה. ת הנקרא נורא"ת .כ יכנס לבית הכנסת ויתפלל תפלתו"ואח

ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר , אז כתוב .בך אתפאר

תיקונים כוללים ' גהנה הולך ומבאר כאן

אשר :י האבות"שנעשו בשכינה הקדושה עשפירושו , בית תיקן אותה בבחינת אברהם

פן שהאדם יוכל להדבק בה ו בא,דירת קבע יצחקו, בתמידות כמו שהוא בביתו בתמידות

היכל ותה בבחינת א ותיקן ,הוסיף תיקון ומהמלך שוכן בה בקביעות, שפירושו, הקדש

הוסיף יעקבו. בהיכלוכי המלך נמצא תמיד שהוא , יראהותיקן אותה בבחינת , תיקון

הן , דהיינו בחינת פתח, ענין תרעא לדרתאלבחינת בית שבה והן לבחינת היכל הקודש

כ מה נורא המקום הזה וזה שער"בסוה, שבהואחר שהאדם נכלל . )א"בראשית י(השמים ,התיקונים ההם של האבות בשלימות' כבר בג

)א"א ע" יי דף"דפ(

השיעור שכבר נתקן כל אז אפשר לו לדעתייעול לבי כנישתא ואז , בשכינה הקדושה לתקן בשכינה מה שעוד, ויצלי צלותיה

.חסר בה

כי אברהם הוא שורש , וביאיר הדברים כי הוא תיקן השכינה, החסד שבנשמות ישראל

, הקדושה לבחינת בית קבול לאור החסדת ישראל בכל וקבלה החסדים בעד כל נשמו

היו כל ישראל , ואם היה נשאר כן. מלואןוהשכינה , ת דבקות תמידית"דבקים בהשי

הקדושה היתה בית מלכות המלא כל טוב ולא היה שום איש רוצה להפרד ממנה ,ועונג

אמנם כל תיקונו של אברהם . אפילו לרגעלבלי שום , בסוד שעשה בית קבול שלם, היה

דהיינו , םלאור החסדי, אפשרות של פגםר ליוצרנו "שהעלה אותה לבחינת השפעה ונ

כי זהו , ולא לקבל להנאת עצמנו כלום', יתש "כמ. המדה ובית הקבול של אור החסד

ל על מדת האומר שלי שלך ושלך שלך "חז שאינו דורש להנאת עצמו, )ה"אבות פ(חסיד

יון שכל הצמצומים וכל אחיזת כו. אף משהונמצא , לעצמוא הוא רק בבחינת הקבלה"הס

,א לגמרי"שהסיר בזה כל חלאת הקליפות והסאמנם עוד . ונתקנה השכינה בתכלית הטהרה אה כיהברילח היתה נגמרת בזה מחשבת

מחשבת

קפא הקדמת ספר הזהר

,בעי לאכללא לון ברישאו כ. יעקב)עדא , ביראתך. יצחק)ס דא ,ךהיכל קדש

מסורת הזהר המג תרולה ויחי תנ תולדות צבת ס וירא קג נח י)ס

קכד שח שסד פקודי תשטז כי תצא קלו קמ אדרא

חלופי גרסאות .כללאלאא ובא עד "נכ

א כב תצג תולדות כח פ רא קמב תלג וי" ב)ע. י" ד:שח. שה. שג:.שב' ד ג"ח בהשמטות כא קאטזו ח יתרו קלו משפטים שכדקכא קצה ויצא מח קנב קפה רצה וישלח מח קנח קצא ויחי רסב שמות נו בא קמ

תרומה סט קכג קמא רמג רפג שיח שנב שנג שסד שפ מצורע נב אחרי מות קפד אדרא רבא רלב שלח לך קיז .)י"ד(. שז: שו: שה:. שב' דג"חאזינו רכג רלח בהשמטות ה זוטא צג קכב א אדרמ קיאכי תצא ק

רייתא וצלותאוא הסולם מאמר

ות לנבראיו להנ,אה היתה בעיקרהברימחשבת ה תלויה ושקולה רק בשעור נאאשר מדת ההכן , שלפי גדלות החשק לקבל, החשק לקבל

בר ככ אחר ש"וע. מדת התענוג מהקבלהלי בעה פינה רק בכלי של השכנתקנה הש

ענין הסתלקות ואשה, קבלה לעצמו כלום, ורק להשפיע אליו לבד', יתנומלקבל ממ

שבת למחוןכ לא הגיע עוד מזה שום תיק"ואאה השורשית שאינה באה רק בגדלות הברי

.החשק לקבל

כי אחר, אברהם הוליד את יצחקס "וזשיצחק מצא השכינה בתכלית השלימות

י התיקונים של אברהם"והמילוי מאור החסד ע שעוד אינה, הרגיש את החסרון שיש בשכינה

האהברי לקבל כל הכלול במחשבת ה"אור באופן, ת קבולכ הלך ותיקן אותה לבי"ע, ל"כנ

השלימות הנרצה כל לקבלאויהשתהיה רדהיינו שעורר , אההבריוהכלולה במחשבת

אלא רק ', יתנושק לקבל ממחם את הג, שפירושו, מ להשפיע"בבחינת קבלה ע

לקבל ורק מטעם שהמשפיע אדשחושק מלא , משפיע היה רוצה כןהולא שול, ןכרוצה

. היה בו שום רצון של משהו לקבל ממנו שפעההיע נחשבת לפמ להש"ונודע שקבלה ע

א שום אחיזה "אין עוד לסש ונמצא ,שממ על ידו נהנתקכ "וע .וברצון לקבלה הז

ל השלימות הגדולה כהשכינה הקדושה ב כי עתה היא ראויה לקבל כל הנועם, האחרונה

,י להנות לנבראיו"והרוך מכל מה שחשב השך נקראת כולפי. בעת שעלו במחשבה לבראם

ת היכל קדשו ניחה בבוש הקדנהשכיה עתהל הדרו כן בה המלך בכ כי עתה שו,'ית

בחינת מאמנם. מו מלך בהיכלו כותפארתו, ראת רק ביתנק של אברהם היא נותיקו

ר כעוד לא היה ניכי , תוככלומר בית המלבודו של מלך כ כי אין ,ודרהל כבודו ו כשם

,זה בחן ונב, לודחולו המיכ בהיאניכר אל

)א"א ע"י דף י"דפו(

, שיצחק תיקן כל הגבורות שבנשמות ישראל :'הדינים שבהנהגתו ית מיתוק כל, ושוריפש

כי כל הצמצומים והיסורים והעונשים הבאיםבעולם אינם אלא כדי לתקן את כלי הקבלה

וים לקבל כל הטוב א שיהיו ר,תשל הנשמו ומתוך שיצחק כבר, הכלול במחשבת הבריאה

הרי , ינה בשלימות הזוכבשעתו את הש תיקןכי באו כבר למטרה , בזה כל הגבורותנונתק

.הרצויה להםוהוא כי , נשאר כן לאנומנם גם תיקוא

,ןשר לגמר התיקווכהעולם עוד לא היה מ קלקל את וא שה, עשו הרשענוכ יצא ממ"ועמ " ולא עמד בו להיות מקבל רק ע,נותקו

אלא שנכשל , כמו שתיקן יצחק, להשפיעם בעת שנגלה לו גכלומר ש, לעצמובקבלה

כ לקבל "רצה ג, שאין המשפיע רוצה שיקבלא "סו בו האחזכ נ"וע ,ת עצמונאמטעם ה

כ"ועי. והקליפות בסוד אדמוני ואיש שעירבסוד , לקליפותלכותשוב רגלי המ הוריד

.תורגליה יורדות מו

שו עאה יעקב את הקלקול של רון שיוכ הקדושה במדתהלך ותיקן את השכינה , הרשע בראשית(ס וידו אוחזת בעקב עשו "שה. היראה

די עשו ש ד'יי אמרו בזוהר דהא ש,)ה"כ ון כלומר כי.ארמה יעקב לרישיה, לעקבוי

'יי אהשראה יעקב את הקלקול של עשו ב תיקן את עצמו ביראה גדולה, ס השכינה"שה

עלת עטרה נעד שהעלה את השכינה לבחי קונים של אברהםהתי' ז נאחז בב"ועי. רישיה

.ול שום פסנאולא יצא ממ, תחויצחק בבת אכי , וןאמנם תיקון זה אינו עוד גמר תיק

רי עקבו ההיראה דומה לבחינת יראת חטא שטוא ח מבלי ל,אשל עשו גרם לו היראה ההי

אחר שיתבטל, הוא, אבל בגמר התיקון, כמותו ,ח לנצותה בלע המ"בסו, עקבו של עשו

בגין דאיחו רב רק, זשהיראה תהיה א יג גםהש ודאי והנה יעקב לעצמו .ושליט

היראה

הקדמת ספר הזהר קפב ויאמר לי עבדי )פ, כדין כתיב, ויצלי צלותיה. ובתר כן ייעול לבי כנישתאל

.אתה ישראל אשר בך אתפאר

י מהמערה"מאמר יציאת רשב

. דגנוסר בכיף ימא )ו רחומאי מרבי פינחס הוה שכיח קמי דרבי ) קפה, אמר לרבי פינחס. מלמחמינועינוי אסתלקו , וקשישא דיומין הוה)ז רב נ"וב

ואסתכלית בנהורא , באט מרגלית אבן ע אית ליה סודאי שמענא דיוחאי הברנא .נהרא כל עלמאו, מנרתקהרירו דשמשא ה כנקנפקא , מרגליתצ דההיא פ

ורת הזהרסמ

עדחנט וישלת לך וב קלו נח ש"ב) ישעיה מט ()פלא רבא ) י"ד (:רנו' דא"ח בהשמטות זויחי קע דק תרומה תפת תלו ס רנה שו יתרח צו שפחבשל

שעדז מז קטויקרא חהל קכא קנו רעויקתרל תתקכג מב אחרי מות צג קדושים קו אמור/שמיני קי מצורע א

לופי גרסאותח א" נס. א למחמי" ננ. א רחמאי" נמ. א ולבתר" נל

).ל"אה(' טבא ואסתלקת בנהורא וכואית ליה אבן א" נק. א מרגליות" נצ. א דההוא" נפ. א מרגליות" נע

.הקירתנא ב" נר. בנהירו

.ד"טד פו " טחמ' דח"ז בהעלותך נא קכו בלק רג ואתחנן צח טה אדרא רבא נסה במדבר פ בהר טרפ

זקן ושבע ימים) בשפת ים כנרת ז) ו דרך אמת

וצלותאאורייתא הסולם מאמרינת כלל חאלא מב, היראה האמיתית הזו

ריו אחישראל נשאר תיקון זה לכל הדורות . עד גמר התיקון

,ואני ברוב חסדך אבא ביתךוזהו אמרו תיקן אותה בבחינתאברהםכי , דא אברהם

סד חבאור ה, בית המלכות המלא מכל טוב ,דא יצחק, אשתחוה אל היכל קדשך. ל"כנ

ש דינת היכל הקחבב אותה ןיקת יצחקכי , ל"כנ' כראוי לו ית. להדר כבוד המלך

תיקן אותה יעקב כי ,דא יעקב, ביראתךקבול ז תיקן אותה לבית"ועי, במדת היראה

. ל"כנ, חדלכל התיקונים של אברהם ויצחק י כי איך ידע מה, ובעי לאכללא לון ברישאלא יכלל את אם, שנשאר לתקן עוד לשכינה

שכבר תיקנו, יקוניםהת' עצמו בכל אלו ג דהיינו שיקבל על עצמו, בה האבות הקדושים

ן חוזה נב. ל"להתנהג על פי תיקוניהם הנבכל ר שנכללאחורק . ל"שנכלל במדתם כנ

ילחית, תיקונים של אבותינו הקדושים' אלו ג, אבינויעקבנו ל חתה ממקום שהניולתקן א

דת הרוממות בגיןמאה לרדהיינו להעלות היובתר כן ייעול לבי , ושליטדאיהו רב

דהיינו שיתפלל , כנישתא ויצלי צלותיה וימשיך בה האורות העליונים עם יראת

כדין כתיב. הרוממות להביאה לגמר התיקון )א"א ע"י דף י"דפו(

ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך .אתפאר

י מהמערה"ת רשביאיצ

פ היה " ר:' וכורבי פנחס הוה) קפה. של כנרת הים ומאי בשפתח רבי ררגיל לפני

ועיניו כהו , ואדם גדול ושבע ימים היה שמעתי בודאי שיוחאי, אמר לרבי פנחס. מראות

, דהיינו בן ,אבן טובה, ברנו יש לו מרגליתח יוצאשהוא, והסתכלתי באור המרגלית ההיא

.ומאיר את כל העולם, כהארת השמש מנדנה

, המלכות בכל תיקוניה, ביאור הדבריםואומר , מרגלית ונקראת אבן טובנקראת

דיוחאי חברנא אית ליה מרגלית אבן שכבר זכה במלכות בכל תיקוניה . טבא

הקודש באור של חוהסתכל ברו, וקישוטיה שהיא מאירה כאור השמש ביציאתה, מרגליתה

, תיקון העתיד של המלכותס"שה, מנרתיקהשאז היא , מהחשתהיה אור הלבנה כאור ה

והנה אחר שאור .ו העולם כולמאירה כל ועלה עד השמים, המלכות נעשה לאור החמה

הנה האירה מהשמים עד לארץ בעמודא, שיאהיר אוהיה מ, רא לכל העולם כולוודא דנהח

יאי לתקן כרסי"והולך עד שהספיק רשב

עתיקד

קפג הקדמת ספר הזהר

דיתיב שד ע, ונהיר כל עלמא, וההוא נהורא קאים משמיא לארעא) קפו, וההוא נהורא כליל כלא בביתך. יא כדקא יאותסייב על כרתוי, עתיק יומין

ונפיק לבר ונהיר כל , נפיק נחירו דקיק וזעיר, דאתכליל בביתךתומנהורא מרגלית דנהיר ב דההיא אזיל אבתריה , פוק ברי פוק. זכאה חולקך, למאע

. לךגדהא שעתא קיימא , עלמא בהדיהוותרין גוברין , ארבא)ח בההיא הים למיעל נפק מקמיה וקאד) קפז

צפרין צפרין, רמא לון קלא ואמר, חמא תרין צפרין דהוו אתיין וטסין על ימאז אמר צפריןחאשתהי פורתא , דאתון טאסין על ימא חמיתון דוך דבר יוחאי תמן

.להון כעגולו בימא ואזלי , ואזילויפרחו . ליטילו ואתיבו זצפרין ו פתקא הובפומא דחדא מניי, אינון צפרין אתייןלהא , עד דנפק)קפח

. ורבי אלעזר בריהמ) ק, בר יוחאי נפק מן מערתא)צדהא , וכתיב בגווה, דאח

מסורת הזהר . בלק רצה פנחס תקלב)ק. ב" טט נ' דח"ז )צ

חליפי גרסאות .ההואדא " נא. כלילדא " נת). ל"הא(תי דייא " נשא נפק קמיה קם" נד .א לן"נ ג .יותא מרגל" נב

אתייאן וטאסין על ימא אמרורין דהופא חמא תרין צ" נז. א בהדה" נו. א בההוא"נ ה .)ל"אה(למיעל אילין א"נ ל. א ליה"נכ .א ואזלו" ני. א ליה" נט. א אמרי" נח). ק"ד(' ן וכומוך דבר יוחאי תדחמתון

).ל"אה(ל "א בריה כצ" הוא ורמ). ל"הא(

.באותה ספינה) ח ך אמתרד

י מהמערה"יציאת רשב הסולם מאמר, אוהרמז הו. עתיק יומין כדקא יאותד

התקון שהם הגלויים שבגמר 'ה לבכשכבר ז )ה"ל אות קמ"הנ( שית קראי ושית שמהן

ס"ה' וכונהורא קאים משמיא לארעאכי ועד דיתיב עתיק יומין ויתיב, שית קראי

שית שמהןס "ה, אותעל כרסייא כדקא י . ה"עש

אותו האור ו :'כוו וההוא נהורא) קפו ,ומאיר כל העולם, עומד מן השמים עד הארץ

וישב על, שהוא הכתר, עד שיבא עתיק יומין ואותו .דהיינו עד גמר התקון, הכסא כראוי

כי בתו, דהיינו בבתו, האור כלול כולו בביתך ומן, ש בן יוחאי"פנחס היתה אשת ר' של ר, אור דק וקטןא שנכלל בביתך יוצרהאו

ויוצא לחוץ ומאיר, אלעזר' ר, שהוא בן בתו .צא, צא בני. אשרי חלקך. את כל העולם

.לך אחרי אותה המרגלית המאירה את העולם .כי השעה עומדת לך

כי ברתיה דרבי פנחס בן יאיר . ושפיר ש ונמצא רבי שמעון כליל"היתה אשתו של ר כוונה היא על רבי אלעזרה. י"בביתו של רפב

שהוא, י" בבית רפבנהורא דאתכלילשיצא מה אשר הוא יצא והאיר כל העולם, ש ואשתו"ר .לווכ

)א"א ע"י דף י"דפו(

יצא :'וכו נפק מקמיה וקאים) קפזוהיו עמו שני . באניהסמלפניו ועמד להכנ

שהיו באות ועפות , ראה שתי צפרים. אנשים הרי, צפרים צפרים, הרים קולו ואמר. על הים

הראיתם את המקום , אתן מעופפות על היםצפרים , אמר, יכה מעטח. שמה חאיושבן ינכנסו . עפו והלכו. לכנה והשבנה לי,םצפרי .והלכו להן בים

ש ברח מפני המלכות שצותה"כי ר. פירוש א הוא ובנו במערתא חדתרונסת, להורגו

. ולא ידעו איפה הוא:)ג"כדאיתא שבת ל( . היםייי לבקשו בא"בפר כ יצא"עו

מטרם שיצא : 'וכו עד דנפק הא) קפחובפיה של אחת , םיוהנה באו הצפר, לאניה

שמעון' ראשר , וכתוב בתוכו, מהן מכתב אחד. נואלעזר ב' בן יוחאי יצא מן המערה עם ר

, ומצא אותו שנשתנה. אליופנחס' ר ךהלמרוב הישיבה , וגופו מלא נקבים ופצעים

. ואמר אוי שראיתיך בכך, בכה אמו.במערה ,שראית אותי בכך, אשרי חלקי, ש"לו ראמר

. לא הייתי כך, כי אם לא ראית אותי בכך הוא מלשון שמחלידין את הקרקע, חלודין

.שפירושו שעושים נקבים בקרקע:) ט"ב י"ב( מצות ,שמעון במצות התורה ואמר' פתח ר

התורה

הקדמת ספר הזהר קפד , ואמר, בהדיה) *בכה . וגופיה מליא חלודין, שכח ליה משניאוא, לגביה אזל)ס

לא חמיתא לי נדאלמלא , זכאה חולקי דחמית לי בכך, אמר. ווי דחמיתיך בכךפקודי אורייתא דיהב , ש בפקודי אורייתא ואמר" פתח רס. א בכךנ לא הויךבכ . כלל כתיביח באורייתא בארוה לישראל כלה"קב

ורייתא פקודא קדמאהמאפר פקודי א

ואקריפ פקודא קדמאה דכלא )ש הדא היא ע. בראשית ברא אלהים)ר) קפט יראת)ב. ' חכמה יראת ה)א ראשית )תדכתיב , דאקרי ראשית', פקודא דא יראת ה

ודא איהי תרעא לעאלא גו , מלה דא ראשית אקרידבגין . ראשית דעת'ה .מא כל עלקם ייתקא צ א דהדקו פעל ו,תאמהימנו

הזהרסורתמ

:עב' ח ד" תכז"ת) ש. לעיל אות טז) בראשית א() ר ה"הוי ()א. לעיל אות קכ) תהלים קיא ()ת. עג' ל ד"תות מט בהש)והה ומצר תו,אהבהה רא י:א סודהו .עג' ב ד" תכז"תי נשא לז נ "רסב ד' דא"ח 'ח ד" תכז"תוארא נט אחרי מות ד ) משלי א ()ב

.צט 'ד ג" תס.ג ע'ל ד" ת:עב

חלופי גרסאות ).ל"אה(א לא חמית לי "ונ. א לא חמיתנא בכך" ננ ).ג מה שחסר כאן"עיין בסוף ספר בראשית סימן כ (ס ג"ול, א יתקיים" נצ. א אקרי" נפ. א חדא הוא" נע

.ג" לעלמא כל א" נק .כל עלמא

יה דרבי שמעון ובפרשת בלקפנחס חתנ' ג שם אמר דר"במסכת שבת פרק במה מדליקין דף ל) טדרך אמת

.ב"מ ע"ובפנחס ר' ד ב"פנחס ובנשא קמ' אלעזר ברתיה דר' דאימיה דר' דף ב

פקודי אורייתא פקודא קדמאה הסולם מאמרן ול כותכתוב, לרא לישה"הקבן נתרה שהתו

.כללך ר בדבתורה כי מרוב שנים שישב במערה היה. פירוש

ערומוכדי לכסות , מוכרח לישב שם תוך החול בכה .המת זחשרו מבלד ונח ,הוק בתורסולעענה לו . תיך בכךיי לי שראאו. מרוא עליו שאלמלא, אשרי חלקי אשר ראיתני בכך, ש"ר

שלא , כלומר,ךתי בכהיי לא , בכךייתנאלא ר כי כל ,אתיריילוי רזין דאוג לכהי זוהיית

ג שנים"רוממות חכמתו הגדולה זכה באותם י .רהמעב מוסתר השהי

כל המצות שבתורה :'ו וכש"פתח רתובות כולן בדרך כל הן ראשיה ל"תן הקבנש

עד המאמרבראשית ברא אלהיםכלל בפסוק יראהשהוא מצות ה, ש והולך"כמ. ויהי אור

. שבתורהות כל המצולות כלה וב,הועונש

מאמר פקודי אורייתא פקודא קדמאה

זו היא:בראשית ברא אלקים )קפט ומצוה זו נקראת יראת, לכולןהמצוה הראשונה

ראשית חכמהכתוב ש. ראשית הנקראת ',ה

)ב"א ע"דף י*) א "א ע"י דף י"דפו(

ראשית דעת משום שדבר ' ת הראי. ' הראתי וזה הוא שער להכנס. נקרא ראשית, יראה, זה

.העולם כל מצוה זו מתקייםעל ו.נהאל האמו

שב המקרא חוכי כאן , הוקשה לו. שרויפ וכאן, חכמה אל הראשיתראה שהיא את הי

ני פ מ,מרואו. דעת אל הראשיתשהיא שהיראה היא ראשית לכל ספירה וספירה

י "שר להשיג שום ספירה זולת עפשאי א .האה תחילרת היגהש

:תרעא לעאלא גו מחימנותא, ש"זו

כי אי אפשר להשיג אמונה שלימה זולת מתוך היראה כן שיעור ר וכפי שיעו',ו יתאתירפקודא דא ועל כ"וע. שראת האמונהה

ם ייאין העולם מתק כי .אתקיים כל עלמא אם לא בריתי ש"כמ, צות על תורה ומלאא

י מתרץ לא שוא שמים ותוקח הילוליומם ושערראשית היא יראה וכיון שה).'ירמיה ג(

נמצא שעל, לכל מצוה להיותה השער לאמונה בתוכש ה"וז, יים כל העולםתק מיראהה

ברא אלהים את השמים ואתבראשית

הארץ

קפה הקדמת ספר הזהר

תרין מנייהו לית בהו עקרא כדקא , יראה אתפרש לתלת סטרין) ג) קצ דייחון בנוהי ולא)יבגין ) דה " מקבשנ דדחיל "אית ב: דיראהרוחד עקרא , יאות

אשתכח . ד דחיל ליה תדיר"וע, ימותון או דחיל מעונשא דגופיה או דממוניהה "ואית בר נש דדחיל מן קב. לא שוי לעקראא ) ה, ה" דחיל לקבתדאיהו , יראה

תרין אלין לאו עיקרא . ועונשא דגיהנם, בגין דדחיל מעונשא דההוא עלמא .דיראה אינון ושרשא דיליה

בגין דאיהו רב ושליט , נ למאריה"למדחל ב, ה דאיהי עקרא"ירא) קצא וכל )ו, כמה דאתמרד. חשיביןגלא כבוכלא קמיה , כל עלמיןדעקרא ושרשא

.ולשואה רעותיה בההוא אתר דאקרי יראה. שיביןחדיירי ארעא כלא

ת הזהררמסו ל קנאהב תמג רכא בא כד תרומה קלט שו ויק" ב)גשא לה מח פט נ נרבר כהמ אחרי ב ד בהר י בבתי

ז"תז סס תתמג ואתחנן נח פה לך קנחקלה של. ונ' דא "תכ. יח' דג" ת:י. ו.: ה' דמה דקהב ו" תל:עו' ג ד" תל: עד:עג' ל ד" ת.ג ע'ד ט"תכ

חלופי גרסאות .ה"א קב" נש). ל"אה(נ "א דחד יראה אית ב" נר, שיביחא כלא " נב. ג"א לא ל" נא. א דחילו" נת כמה דאת אמרד. ג"א חשיבין ל" נג. א כלא הוו"ונ

).ל"אה (ל"כצ

ל" תז"ת ואתחנן סז )ה. קמא' בהשמטות דז"תבא כה ) ד. קמא' דד"בהשמטות ת. קלא' ע ד"ת. עח' ד

.סז רכז תתסחנא קג פ בות פטמש) ל דיאדנ ()ו.. קמא'דד "טות תמ בהש. עז'דג " תל: עג'ד

ט"תקונים ע) ימת ארך ד

פקודי אורייתא פקודא קדמאה הסולם מאמר שכלראשית הנקראת יראהשעם ה. הארץ

רא אלהים את השמיםבמצות כלולות בה ולולא היראה לא היה בורא אלהים. ארץהואת .כלום

: 'ו וכיראה אתפרש לתלת) קצ ,שתים מהן, היראה מפורשת לשלש בחינות

.ואחת היא שורש היראה, אין בהן שורש כראויה בשביל שיחיו בניו "יש אדם שירא מהקב

או ירא מעונש גופו או מעונש , ולא ימותו, נמצא. א ירא אותו תמידועל כן הו, כספו

לא שם אותה ,ה" ירא מהקבאשהיראה שהו והיראה, כי תועלת עצמו היא השורשלשורש

,ה"ויש אדם הירא מפני הקב. היא תולדה ממנה משום שירא מעונש העולם ההוא ומעונש של

דהיינו היראה, יראות האלימינישתי . הגיהנם אינן, ב"והיראה מעונש עוה, ז"מעונש עוה

.קר היראה ושורשהעי

היראה: ' וכויראה דאיהי עיקרא) קצא משום, שהיא עיקר הוא שאדם יירא מפני אדונו

העיקר והשורש של כל , ב ושליטרשהוא ,כמו שכתוב. והכל נחשב כאין לפניו, העולמות

וישים חפצו . וכל דיירי ארעא כלא חשיבין .רא יראהנקתו המקום שאוב

אופנים' גמלמדנו שיש , ביאור הדברים )ב"א ע"י דף י"דפו(

ד מהם נחשב ליראה חשרק א, 'ת הראבי ה ושומר מצותיו"שמתירא מהקב) א. אמיתית

ו או פכדי שיחיו בניו ויהיה נשמר מעונש גו) ב. ז"דהיינו יראה מעונשים שבעוה, ממונו

ואלו השתים. שמתירא גם מעונשים של גיהנםה כי אינו מקיים הירא, יראה אמיתיתנןאי

, אלא מטעם תועלת עצמו,'מטעם מצות הוהיראה , שר השוואונמצא שתועלת עצמו ה

יראהאלא , היא ענף ומסובבת מתועלת עצמו ה למארישר נב ל למדח,אי עקרהאיד

א שרוש עקרא ,ליטוש באיהו רבגין ד, יןבישלא חכיה מ וכלא ק,ןעלמידכל גדול אהות משום ש"ו שיירא מהשיינדהי

, השורשוא גדול משום שההוא. ומושל בכללותו גדו, שממנו מתפשטים כל העולמות

של בכל משום ו מואוה, מתראה על מעשיות שברא הן העליונים והן ושכל העולמשאינם , נחשבים לפניו כלא כלום, התחתונים

.ים משהו על מהותו יתברךפיסמו

ולשואה רעותיה בההוא אתר , ש"וזתו יו באואו שישים לבו ומ:דאקרי יראה

תו ראשיהיה דבוק בי, מקום הנקרא יראה יתברך ברצון ובחשק המותאם והראוי למצות

.המלךבכה

הקדמת ספר הזהר קפו

אימא אי. אווי אי אימא ווי אי לא אימ, בכה רבי שמעון ואמר) קצב . אי לא אימא יאבדון חברייא מלה דאה וןבין היך יפלחון למאריהייינדעון ח

ואיהי , מלרע אית יראה רעה דלקי ומחי ומקטרג)כ, שא שרי דיראה קדירבאת .לקאה חייביאא רצועה ל)ז

לא , כמה דאתמר, עונש דמלקיותא וקטרוגאון דדחיל בגין אומ) קצג, ן שריא עליהאאלא מ. לחיים' יראת ה)ח דאקרי ז' שריא עליה ההיא יראת ה

.'ולא יראת ה, הואשתכח דשריא עליה ההיא רצועה יראה רע, ההיא יראה רעהד אתכליל "וע, אקריט דעת חראשית ' אתר דאקרי יראת ה, כ"ובג) דקצ

ן דנטיראמ. ודא עקרא ויסודא לכל שאר פקודין דאורייתא, הכא פקודא דא

מסורת הזהר ב שצח אמור "ב) משלי יט ()ח. עז' ג ד" תלז"ת )ז

.דש

י גרסאותפחלוא הא מלה באתר בריח) דוןיבו(ון דביי לא אי א"נ ה

א יא יאבדון חברמ לא אייא וא"ונ', ה קדישא וכואדיר א מלהייבדון חברייא ואי לא אימא "ונ, ג"א לדמלה

א אקרי דמאן דנטיר" נט. ג"א דעת ל" נח. א אקרי" נז. א עונשא" נו). ל"אה(ל "כצ' באתר דיראה קדישא וכו

).ל"אה(ג "ל .ג"רעה והוא מבואר בתקונים ריש תיקון ללמטה בקליפות יש יראה ) כ דרך אמת

פקודי אורייתא פקודא קדמאה הסולם מאמר

ש" בכה ר:'כו ובכה רבי שמעון) קצבם ע. אוי אם אומר אוי אם לא אומר,ואמר ואם. ידעו הרשעים איך לעבוד לאדונם, אומר

כי . יאבדו החברים את הדבר הזה לא אומר גדהכנשה שורה יש ובמקום שהיראה הקד

, שמכה והולמת ומשטינה,הלמטה יראה רעדהיינו . עה להכות את הרשעיםווהיא רצ

,כ ירא מלגלות"וע. להענישם על עונותיהם .כדי שלא ידעו הרשעים איך להפטר מן העונש

.כי עונשים הוא טהרתם

שאינו יכול , רומז בזה, הדבריםאורבימפני , םאלגלות במקום הזה את דבריו במילו

כי והוא.שעיםרהזיק את הלשלא שמתירא ולא , איך להתדבק בעץ החייםאןבא לגלות כ

שזה יכשר, לנגוע לעולם באילנא דמותא תיקנו בחינת עץ הדעת רבכרק לאותם ש

אבל הרשעים שעוד לא תיקנו את .ר"טו ,אסור להם לידע זה, ר"ד טו"החטא של עצה

, ול מקודם בכל העבודותמכי הם צריכים לעותמצא כזה . ד" את החטא דעצהעד שיתקנו

ידו ולקח גם מעץ החיים חם בכתוב פן ישלג שאחר שחטא. )'בראשית ג(ואכל וחי לעולם

מחשש שמא יתדבק, ע"ד גורש מג"אדם בעצה ונמצא הפגם שעשה, בעץ החיים ויחיה לעולם

,ולפיכך. לעלם בלי תיקוןארד יש"בעצה

)ב"א ע"י דף י"דפו(

ידע לקים הזכאים בכדי שלא יאבד מהצדי .דבר בדרך רמזהגילה , דבר זה ומי שירא: ' וכוומאן דדחיל בגין) קצג

צינה שורה, כאמור, מפני עונש הכאה ושיטנה .לחיים' הנקראת יראת ה', עליו אותה יראת ה

. היא אותה יראה רעה. אלא מי שורה עליוהיראה , ונמצא ששורה עליו אותה הרצועה

.'ולא יראת ה, הרעהשום מ ו:'וכו כ אתר דאקרי"ובג) קצד

.נקרא ראשית דעת' המקום שנקרא יראת ה, זהו היא השורש וז. ללה כאן מצוה זוככ נ"וע רמי ששומ. וד לכל שאר מצות התורהסוהי

שאינו שומרומי. שומר הכלהואאת היראה ,ו כי ז,התורה מצות ר שומנואי, את היראה .השער לכל, היראהשהביא לעיל שפעם סובב על מה . ושפיר

ופעם, 'ראשית חכמה יראת האומר הכתוב באתרוביאר . ראשית דעת' יראת ה

מלרע אית יראה , דיראה קדישא שרי, כלומר', וכורעה דלקי ומחי ומקטרג

' יראת האת רה הנקושאה הקדרשבסיום הייראה רעה דלקי ומחי יש שם ,לחיים

ס"וה, ומקטרג ואיהי רצועה לאלקאה אשר המקיים מצות היראה. דות מותורגליה יור

נמצא מתדבק, דאיהו רב ושליטמטעם

תאביר

קפז הקדמת ספר הזהר תרעא )טדהא דא , לא נטיר יראה לא נטיר פקודי אורייתא. יר כלאט יראה ני

. דכלאברא אלהים את השמים ואת , כ כתיב בראשית דאיהי יראה"ובג) קצה

ן דעבר על אועונשא דמ. על פקודי דאורייתאן דעבר על דא עברא דמכ. הארץוחשך על , והארץ היתה תהו ובהו)יוהיינו . אלקי ליהלהאי רצועה רעה , דא

. חייביאנ בהון מעונשין לאענשא ' ד)כהא אלין . ורוח אלהים, פני תהום, דא סקילהעבהו . מדהס חבל )מ קו תהו )לדכתיב , תהו דא חנק) קצו

דכתיב, וחשך דא שריפה. דחייביאצ לעונשא פ תהומא רבא אבנין דמשוקעין גוי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בוער באש עד לב השמים חשך ה וי)נ . דחייביא שרי לאוקדא לוןצעל רישיהון ד ודא אשא תקיפא .'וכ

רזהמסורת ה

.לעיל אות קסז) בראשית א ()י. לעל אות קכ)טא "ט' ק' דח"תק) הרג, שריפה, סקילה, נקח ()כ

י"ד. שה' דג"חבהשמטות ) ישעיה לד ()ל. ה"עש יתרו ) דברים ה ()נ). זכריה ב ()מ. קכ' ע ד" תז"ת

.רצד

תאורסגחלופי א" ונ-' ן וכו"א מ" נכ). ל"אה(ל " יראה דא כצי

רייתא ועבר על דא עבר על פקודא דא דאד מאןנו הארץ היתה ייהאי רצועה רעה וה' ועונשא וכו

' דעבר וכומאןועונשו ד' דעבר וכומאן -. 'כוו דעבר על דא מאןא עונשא ד" ונ-) ל"הא(ל "כצ

דאורייתא ועונשא]) פ"דפ[, א פקודא"נ(עבר על פקודי )ש"ד(' והיינו והארץ היתה וכו]) פ"דפ[ג "א אלקי ליה ל"נ(דמאן דעבר על דא האי רצועה רעה אלקי ליה

והיינו והארץ]) מ"ד[ג "א אלקי ליה ל"ונ(א האי רצועה רעה אלקי ליה דעבר על ד) א דמאן"נ(א מאן "ונ א" נל). ל"אה(' וכו" ענשא דמאן"ומתחיל מן " דאורייתא"עד " דמאן"ג מן תיבת "א ל"ונ) ק"ד(' היתה וכו א לעונשייהו" נפ). ל"ד(ג "א דא סקילה ל" נע. א המדה" נס. א חייבא" ננ). ל"אה(א בהו " נמ. ג"אלקי ל

.ייבאחא ל"ונ, ייבאדחא " נצ). ל"אה (יאבידחי

פקודי אורייתא פקודא קדמאה הסולם מאמר ואותם המתיראים מטעם. לחיים' יראת הב

ם העלי, עונש דמלקיותא ולא מטעם מצוה )'משלי ח(רת רשע היא תבואנה גומ, נאמר. שולטת עליו ומלקי ליהא היראה דסיומכי

ה שוכנת שהסיום של הירא, ומבחינה זו נקראת גם ,א לאלקי לחייברצועה רעהב

ראשית דעתהיראה העליונה הקדושה בשם להורות שיש להדבק רק בבחינת , 'יראת ה

ולהשמר. לחיים' יראת ההראשית שלה שהיא ז"ועי. שהיא הרצועה בישא, מלרע דהיראהמ

.ד"נתקן החטא דעצה

: ' וכוכ כתיב בראשית" ובג)קצה ברא, שהוא יראה, ית בראש,ומשום זה כתוב רכי מי שעוב. ים ואת הארץמאלקים את הש

וענשו של . על כל מצות התורהרעוב, על זושרצועה הרעה הזו , הוא ,מי שעובר על זו

והארץ, והיינו. מכה אותו, היראה הרעה, דהיינוהיתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח

הרי אלו ארבעה עונשים להעניש בהם. אלקים .םשעיאת הר

)ב"א ע"י דף י"דפו(

, זה חנק,תהו :' וכותהו דא חנק) קצו זכריה( חבל מדה )ד"ישעיה ל(שכתוב קו תהו

היינו אבנים המשוקעות , זו סקילה,בהו .)'ב. בשביל עונש הרשעים, בתוך תהום הגדול

ם את עכיהי כשמו, שכתוב, זו שרפה, וחשךהקול מתוך החשך וההר בוער באש עד לב

שעל ראש, וזו היא אש חזקה. 'השמים חשך וגו . לשרוף אותם)ג"ירמיה כ (רשעים יחול

כי אותם שאינם מקיימים, ביאור הדברים אלא מטעם ,ךמטעם מצות המל' יראת ה

שתמהים, תהונלכדים בקליפות , יראת עונש', למה אינם מבינים מחשבותיו ודבריו ית

ל רו שואה זו נבחנת לחבל מחנק על צפוקלי .האדם המפסיק לו אויר דקדושה לנשימת חייו

'מקרא א, חבל מדה, דכתיב קו תהוש "וז ובא, חבל מדה' ומקרא ב, קו תהוכתוב

קו תהואשר פירושו של , זה ולמד על זהכי לפי הקו והשיעור של , חבל מדההוא

א משליך על " מדת החבל שהסכןתמיהתו מושכי העון כ "והסה. צוארו וחונק אותו

.)'ישעיה ה( בלי השואבחש"וז

הקדמת ספר הזהר קפח

.רוח סערה חרבא משננא היא מלהטא ביה, דא הרג בסייף, ורוח) קצזן דיעבר על אלמ, האי עונשא. ואקרי רוח, את להט החרב המתהפכתו )סא "כד

, והלאהקמכאן , דאיהי כללא דכלא, ראשית, וכתיב לבתר יראה, פקודי אורייתא .דאורייתאשאר פקודין

מאמר פקודא תניינא

,דפקודא דיראה אתאחדת בה, איהי פקודארדא , פקודא תניינא) קצח למרחם בר נש למאריה רחימו, ה" אהב)עואיהי , א נפקא מינה לעלמיןול ש

מסורת הזהרב קיח שיד לך קד ויחי "א ק ב" ב)גשית ראב( )ס

:רנג' דא"חות מט תקעב תשח בהשטרמב תס י וארא קיד בשלח קמז תרומה תשמד פקודי"ד. רסג

חלופי גרסאות א ולא " נש. א איהו" נר. א ולהלא"א ולהלאה ונ" נק

).ק"ד(נחתא

ט "ס ת:צח' ח ד" תס: צג'ס ד" תז"ת שכו אמור שלח ו קצראיקוי "ד, ארע ' דב"חהשמטות ב תרמב מה תקמב תרונשלח רמה רבח ב קכג וארא צ" ב)ע. ד" קי ט' דח"תק ז בראשית אות ריח"ז : קח'ד

תרס תרסב תרעא ויקהל קנג תיז פקודי תרמו תרנב תשצג צו קנא אחרי מות ריג במדבר יב נשא מו א"תכ: לז' ח ד"תי. לא' ז ד"תט: י.: ה' בהקדמה דז"תמט פנחס תתמד ואתחנן מז סט קלח קמו

ותמטשבה :קלא' ע ד"ת. חע' דו"תל. עז' ג ד" תל: עד:עג' ל ד" ת.ג ע'ט ד" תכ:עא' ו ד"תכ. נו'ד

. קמא'ד ד"ת

פקודי אורייתא פקודא קדמאה הסולם מאמר אחרי שכבר ניצוד, בהו דא סקילה, ש"וז

כבר יש להן כח , א בחבל על צוארו"סי ה"ע או לסלקו או לשרפו או להרגו, לעשות בו כחפצן

פירושו שמרוצציןסקילהו. ש והולך"כמ, בסייף רעות ומחשבות רעות אוות תי"את גלגלתו ע

וחשךומושכים אותו לתהומא רבא להענישו א" שסשרי לאוקדא לון' וכודא שריפה

החיות ורףושש חזק ההולך אתו באומסבב .דקדושה מהם

זהוורוח : ' וכוורוח דא הרג) קצז ,כי רוח סערה היא חרב שנונה. הרג בחרב ואת להט החרב, כמו שאתה אומר. הלוהטת בו

עונש למי אזה הו. וחרקראת נו, פכתהמתה, יראהחרשכתוב א, צות התורהמ על רשעוב

כי אחר . לכשהיא כלל ה, ראשיתהנקראת נאמר תהו ובהו וחשך, בראשית שהיא יראה

,האמכאן ולהל, מיתות' שהם עונש ד, ורוח .שאר מצות התורה

,רוח סערהלח בו וא ש"סכי ה. ירושפ ראשו מגופושהוא כמו חרב שנונה המפרידה

.יותיהחופסקיה לוכתיב לבתר 'ו וכהאי עונשא, ש"וז

סובב: דאיהי כללא דכלא, יראה ראשית' ת בבולולכ בתורה שהמצות כל ש,ל"הנ עלויאמר עד בראשית מ,שוניםראוקים ההפס

דהאי עונשא ,ואומר. אלהים יחי אור )ב"א ע"י דף י"דפו(

,הוב, תהומיתות המרומזות ב' הנזכר שהוא ד יראה ראשיתהן כתובות אחר , רוחו, חשך

, בראשית ברא אלהיםהמרומז בכתוב , יראה ראשית הוא 'אסוק ההפונמצא ש

והפסוק , לחיים שהיא יראהו עיקר הינדהייראה הוא העונש למי שאינו דבוק ב'הב

להיותם השער , כללא דכלאוהם , ראשית ל המצותכונמצא ש. ל"לאמונתו יתברך כנ

מכאן והלאה שאר . לות בהשבתורה כלו פסוק ויאמר אלהים מהפקודין דאורייתא

, ל המצות שבתורהנו כדהיי, אילך ויהי אור .יראהצות המהן פרטים כולן של

מאמר פקודא תניינא

המצוה :'וכו פקודא תניינא) קצח זו היא מצוה שמצות היראה מתאחזת, השניה

, אהבהיא וה, בה ואינה יוצאת ממנה לעולם ומה היא. אהב אדם את אדונו אהבה שלמהשי

, שכתוב, זו היא אהבה רבה. אהבה שלמה שלםפירושו, תמים, התהלך לפני והיה תמים

,רויאמר אלקים יהי או, וזהו שכתוב. באהבה. זו היא אהבה שלמה הנקראת אהבה רבה

.שיאהב אדם את אדונו כראוי, וכאן היא מצוה התלויהאהבהיש כי , ר הדבריםאובי רוב טובה שאשפיע לומו שבאה דהיינ ,בדבר

ת" השי

קפט הקדמת ספר הזהר

התהלך לפני והיה )צדכתיב , אהבה רבה)פדא , ן איהו רחימו שליםאומ. שליםדא רחימו , ויאמר אלהים יהי אור)קודא הוא דכתיב . שלים ברחימותא, תמים

ש למאריהנר למרחם ב, והכא איהו פקודא, שלימותא דאקרי אהבה רבה .א יאותקכד

,אמר ליה. רחימתא בשלימו אנא שמענא ביה, אבא, אלעזר' אמר ר) קצטאהבה , ר אלעזר"א. דהא איהו בהאי דרגא קאים, אימא ברי קמי דרבי פינחס

,ואי לא אתכליל בתרין סטרין, דתרין סטריןתרבה היינו אהבה שלימתא בשלימו .ו איהו אהבה כדקא יאות בשלימא) *לאו

ן אאית מ: ה"בתרין סטרין אתפרש אהבה רהימו דקב, ועל דא תנינן) ר שליט על ג, בנין סחרניה, אורכא דיומיןב, דרחים ליה מגו דאית ליה עותרא

להאי יהא בהפוכא ויהדרדואי . ומגו כך רחים ליה, וי מתתקנן ליהחאר, שנאוי

מסורת הזהר .י"ד . שז' דג"ח פקודי תרסז ואתחנן ע בהשמטות )פ סלך תמג מקץ קע ויחי שצג תש) זבראשית י ()צ

קתח לך קיז קעא ח תלב אדרא רבא שיב שלחבשל א כח"ב) בראשית א ()ק. מד' דח"זכו פנחס תקצ

י גרסאותפחלו א אורכא דיומין בגין" נב. א איהי" נא. א תרין" נת

).ל"אה(ל " רב ושליט כצג). ק"ד(', דיהא שליט וכו

.א ואי להא"ונ, ואי לאא " נד

.רסג: רנו: רנב' דא"חב קמז קנג תולדות ע קפב ויצא שלט בהשמטות "קסא קסה שכב שמח ב י בא נה משפטים קפג תרומה כו תיד תריט תרלט תשמו ספרא דצניעותא י ויקרא קעט שלח לך"ד. רסד

' דח" תל:עז' דו"תל. זע' ג ד"תל. עא' ו ד" תכ:לז' דח"ית. יט' ה ד" תז"תב תרכז כקנג פנחס ק בראשית אות א שלב שמה שנטח"ז. זקל' ע ד" ת:קח' ט ד" תס:פא' ב ד" תמ:טע' ט ד" תל:חע

.ב" טזג קט"ב ט"ג קטו ט" קיב טג"ט קט 'ד ח"תקב " עג ט'דש "ו שהסיתרו נא ק

תניינאפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר הנהו. בלב ונפש' ז נתדבק בו ית"שעי, ת"השימ "בתכלית השלימות מ' פ שדבוק בו ית"אע

שדרשו הוז. בלתי שלימהאהבהנחשבת ל על הפסוק את האלהים התהלך)ל"ר פ"ב(ל "רזכי היה , היה צריך סעד לתמכוחאשר נ, חנ

אמנם . ת"שיהנסעד ברוב טובה שהשפיע לו ש"כמ, אברהם לא היה צריך סעד לתמכו

,פניהתהלך לכי . התהלך לפני והיה תמים פ שלא תדע"ואע, לפניאלא , פירושו בלי סעד

,רחימו שליםש "וז. אם אבא אחריך לסעדךדכתיב התהלך לפני , דא אהבה רבה

דהיינו שלא יהיה נצרך שום סעד, והיה תמים, כמו שנאמר אצל אברהם התהלך לפני, לתמכו

פ "שאע, והיה תמים שלים ברחימותא מ תהיה אהבתך"מ, שאיני נותן לך כלום

.שפבכל לב ונ בי שלימה להדבק

:א" אר:' וכואמר רבי אלעזר) קצט אמר. פירושהאהבה בשלמות אני שמעתי, אביכי הוא נמצא , חסני רבי פנפני לב אמור :לו

,אהבה רבה, אמר רבי אלעזר. באותה המדרגה

)א"ב ע"דף י*) ב "א ע"י דף י"דפי(

בשלמות משני שהיאבה שלמה ההיינו אאין , ם לא נתכללה בשני הצדדיםאו, הצדדים

.היא אהבה בשלמות כראוי שאמר לו לפרש בחינת אהבה רבה. פירוש

משום שהוא כבר השיג קמיה דרבי פנחסויבין היטב מה , כהלכתהאהבה רבהמדת

.שיאמר אהבה שלימתא בשלימו דתרין, ש"וזבין ובין בדינא ,ןש להל" כמ:סטרין נשמתך תהיה ואפילו הוא נוטל את,בטיבו

כמו בעת , בשלמות הגמורה' אהבתך בו ית . כל טוב שבעולםךשנותן ל

,נוכ למד" וע:'וכו ועל דא תנינן) ר

יש מי, ה"בשני צדדים מפורשת האהבה להקב כותארי, שאוהב אותו בשביל שיש לו עושר

דרכיו, מושל על שונאיו, בנים סביב לו, ימים ואם יהיה לזה. ומתוך כך אוהב אותו, יכונו לו ,ה יחזור עליו הגלגל בדין קשה"והקב, ההפך

ומשום. ולא יאהב אותו כלל, יהיה שונה אותו .זה אהבה זו אינה אהבה שיש לה יסוד

רושפי

הקדמת ספר הזהר קצ

כ" ובגו. ולא ירחם ליה כלל, שניא ליההיהא , ה גלגולא דדינא קשיא"עליה קב .אית ליה עקרא איהו אהבה דזלאו , רחימא דאבין בדינא בין בטיבו , ההוא דהוי בתרין סטרין, רחימו דאקרי שלים) רא נטיל)ראפילו הוא , דרחים ליה למאריה כמה דתנינןט. דארחויחותקונא

אור דמעשה)שד "וע. דהוי בתרין סטרין, דא איהו רחימו שלים, נשמתך מינךיואתכלילו תרין סטרין , דינא קשיאנפק , כד אגניז, אגניזכנפק ולבתר , בראשית

. דא אהבה כדקא יאותללמהוי שלימו , אדכח, נשקיה וברכיהו סאתא רבי פנחס . רבי שמעון ונשקיהנ נטליה מ) רב

לי דאתכלילפדאמרו , נהירו דקיק)ת הוא עדא , ה שדרני הכא"בודאי קב, ואמר לאתנשי רריך ודאי לא אצטק, ר אלעזר"א. בביתאי ולבתר נהיר כל עלמאצ

היךשאצטריך יראה לאתדבקא בהאי , ש בפקודא דא"כ, ה בכל פקודין"ירא, בטדיהב עותרא ו, כמה דאתמר, בט בסטרא חד ב איהי א, אתדבקת אהבהת

.ולמדחל דלא יגרום חובא, כדין אצטריך לאתערא יראה, מזוני, בני, אורכא דחיי .ה"ה באהב"ליל יראבגין דהא כ, אשרי אדם מפחד תמיד)אד כתיב "וע

מסורת הזהר

ואתחנן סט קלט דהל קנויק ס תרומה תקצא תר)ר . לעיל אות ב) ש.קמא' ד ד" בהשמטות תז"ת .וישלח מו מט) משלי כח ()א. לעיל אות קפו) ת

חלופי גרסאות א" נח .)ל"הא(א איהי " נז. ד"א ובג"נ ו. א סני" נה

).ל"אה(פשך ני. א דא רחים" נט). ל"אה(דאורחי דפוס(א דדא אהבה " נל). ל"אה(כד איגניז , איגניזכ,פנחס' א נטליה ר" נמ). ל"אה(א דאהבה "ונ.) ל. ק

א" נפ. א היא" נע.). ק ל"ד(א ונשקיה ברישיה " נס). ל"אה(ש אבוי " רנ.). ק ל"ד(ש "ג ונטליה ר"ול .א איהו" נא. א אתדבקא" נת. א איך" נש). ל"אה(א לאיתנשי " נר. ג"א ודאי ל" נק. א בביתי" נצ. ג"ללי

).ש"ד(ב וחד ביש טא בסטרא חד " נב

תניינאפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר שמתוך ששורש אהבתו מיוסד. פירוש

בטלה , אם בטל הדבר, נמצא, על דבר משהו .האהבה

האהבה: ' וכורחימו דאקרי שלים) רא

שהיא בשני האהבהאותה , היא, שנקראת שלמה. בין בחסד והצלחת דרכיו, בין בדין, צדדים

א ואפילו ה, כמו שלמדנו, ה"שיאהב את הקבזו היא אהבה שלמה , לוקח ממך את נשמתך

האור, ועל כן. בחסד ובדין, שהיא בשני צדדים, ואחר כך נגנז, של מעשה בראשית יצא, הצדדים' ונכללו ב, וכשנגנז יצא דין הקשה

זו היא אהבה . יהיו שלמותש, יחד, חסד ודין .כראויכי האור שנברא בששת ימי . ושפיר, חזר ונגנז,רי אוהדהיינו במאמר י, בראשית

. )ב"א אות שנ"דף רפ' בראשית א(ש "כמ כי ב"ז ויהי אור לעוה"יהי אור לעוה ז והוא מתגלה רק לצדיקים"נגנז האור מעוה

)א"ב ע"י דף י"דפו(

כד אגנז נפק דינא והוא, ולמה נגנז, ב"לעוהשעם גניזת האור יצא דין קשה , קשיאואתכלילו תרין סטרין ז "שעי, ז"בעוה שניתן מקום להתכללות, למהוי שלימו, כחדא

כי עתה תצויר האפשרות , אחתכהקצוות ' בלגלות שלימות אהבתו גם בשעה שנוטל את

. אהבהוניתן מקום להשלמת ה, נפשו ממנו והדין הקשה לא היה, באופן שאם לא היה נגנז

, זו חסרה מהצדיקיםאהבה רבההיתה , נגלה פעם לכלל וא היתה לה שום אפשרות לבאול

.גילוי

' לקחו ר: ' וכושמעון' נטליה ר) רב. בא רבי פנחס ונשקו וברכו. שמעון ונשקו

זה הוא אור, ה שלחני כאן"בודאי הקב, ואמר ולאחר כך יאיר, הדק שאמרו לי שנכלל בביתי

,ודאי, ר אלעזר" א)ו"לעיל אות קפ(. עולםכל הכל , היראה אינה צריכה להשכח בכל המצות

צריכה היראה להתדבק, האהבה, שכן במצוה זובה

קצא הקדמת ספר הזהר הסולם מאמר

האהבה היאכי, היינו. ואיך היא מתדבקת. בה שנותן לו עושרבשעה, כאמור, טוב מצד אחד

ואז צריכים , בנים ומזוןאריכות ימים , וטוב ,טאחום הרולירא שלא יג ,לעורר היראה

אשרי אדם, ועל זה כתוב. ויתהפך עליו הגלגל .כי היראה כלולה באהבה, חד תמידפמ

וכך : ' וכווהכי אצטריך בסטרא) רג .צריך לעורר היראה בצד האחר של דין קשה

יעורר אז, כי כשרואה שדין קשה שורה עליו .י אדונו כראוי ולא יקשה לבוהיראה ויירא מפנ

דהיינו . ומקשה לבו יפול ברעה ה כתובז עלו נמצאת. שיפול בצד האחר ההוא שנקרא רעה

בצד הטוב ,ה בשני הצדדיםאחזהיראה שנת ואם. ונכללת מהם, ובצד דין הקשה, והאהבה

היא אהבה , היראה נכללת בצד הטוב והאהבה .השלמה כראוי

יא מצוה כי היראה ה, ביאור הדברים

הכוללת כל המצות שבתורה להיותה השער י התעוררות יראתו כן פשל', לאמונתו ית

כ " וע,ל"כנ' שורה בו האמונה בהשגחתו ית ,לא אצטריך לאתנשי יראה בכל פקודין

כל שכן בכל מצוה ומצוה יראה החאין לשכו שצריכיםאהבהש במצות ה"וכ, בפקודא דא היראה, כי במצות האהבה, יראהלעורר עמה ה

לעורר ןכ צריכי"וע. ל"מתיחדת בה ממש כנ אהבההן ב, אהבה של הסטרין ה'בהיראה ב

אהבהוהן בה, טיבו ותקונא דארחויבעת .ולךש וה"כמ ,דינא קשיא בעת

אצטריך יראה לאתדבקא בהאי, ש"וז

מורה שלא נטעה :היך אתדבקת אהבה שלים הוא בעתאהבהבדבריו במה שאמר ש

ונחשוב, דינא קשיאיינו בעת דה, שנוטל נפשוני הדין פ כלום מדחופשהכוונה היא שלא ל

מסירות נפש ברק להתדבק באהבתו , הקשהאצטריך וזהו שמסיים ד. יראהבלי שום

יראה לאתדבקא בהאי היך אתדבקת צריך לעורר בעת יראהשגם את , אהבה

.רחימו שליםההיא כמו שמעורר את האהב של ההסטרין' בוהנה חוזר על

בין מדינא ובין מטיבודהיינו , שמביא לעילר שצריכים לעורר מואו, ותקונא דארחוי

שבעת , אהבה של הסטרין ה'ב ביראהה צריך לעורר יראה, טיבו ותיקונא דארחויה

)א"ב ע"י דף י"דפו(

שמא יגרום החטא ויתקרר מאהבתו' מפניו יתוכן . אהבה ביראהונמצא בזה שכולל ה', ית

דינא קשיא בעת אהבה השל' בסטרא הבולא יקשה לבו ויסיח ', יעורר יראה ממנו ית

שגם כאן כולל , ונמצא בזה, דעתו מן הדיןואם נוהג כן נמצא תמיד , אהבה ביראההועל התכללות . י להיותאו שלימה כראהבהב מביא הפסוקטיבו בסטרא דאהבה ביראהה

ודורש את המלה, אשרי אדם מפחד תמידת עושה "ו בעת שהשישמשמע אפיל, תמיד

והיינו , כ לפחד ממנו" עמו צריך גותובט יראה ועל התכללות ה.שמא יגרום החטא

מקשהמביא הכתוב , דינא בסטרא דאהבהבשהמשמעות היא שאין , לבו יפול ברעה

, להקשות לבו בעת הדין משום טעם שבעולם ,אלא שצריכים. א דאקרי רעה"סכי אז יפול ל

, לירא מפניוההיראאז לעורר ביותר את שלים שלו שבעת אהבה ביראהולכלול ה

אמנם הן היראה הראשונה והן היראה .אההי רק אאל, ומו לתועלת עצ"השניה אינן ח

בןר ליוצרו וה"מפחד שמא ימעט בעשית נ .היטב הפקודין הראשונות' הנה נתבארו היטב בו והיא כללא יראה היא הפקודא קדמאהש

בראשיתוהיא , של כל התורה ומצותבראשית והיא . ומתבארת בפסוק הראשון

,כלומר. ברא אלהים את השמים ואת הארץ השמיםממנה יצאו , ראשית שהיא יראהשה

והפסוק. ע"ן וענפיהם שהם בי" שהם זווהארץ :מיתות' שהם ד, הוא פירוש ענשה' הב

שריפהחושך , סקילהבהו , חנקתהו הוא , אהבההיא , פקודא תנינאו. הרגורוח

ויאמר אלהים יהי היא מתבארת בכתוב ו ,היא' סטרא א: סטרין' בויש בה . ' וכואור 'סטרא ב. ' וכובארכא דיומיןו, עותראב

דהיינו בעת . בכל נפשך ובכל מאדךהיא אהבה תהיה הך שלמאד והנפששנוטל ה עותרא ואורכאפמו בעת שנותן לך , שלימה ,ו זאהבה אשר בכדי לגלות ',ו וכדיומין וכד אגניז נפקאור דמעשה בראשית נגנז ה

יראהגם צריכין לאכללא ה, ל" כנדינא קשיא' בסטרא א: שלההסטרין 'ב באהבהב

צריכין לירא שלא יגרום החטא ותתמעט ,צריכין לירא מפני הגניזו' ובסטרא ב, אהבתו

וזהו לפי פשוטן, י דן אותו"שהוא הדין שהש אמנם כדי להמשיך הביאור. של דברי הזוהר

בשאר

הקדמת ספר הזהר קצב

ראחבההוא סטרא א, מקשה לבו יפול ברעהו )ב, ד כתיב"וע. ולא יקשה לביה

מסורת הזהר .לעיל אות רב) משלי כה( )ב

תניינאפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר צריכין לבאר הדברים בעמקות, בשאר הפקודין

. עלאין דאצילותןבדרגי, יתירה שהןה"הויהאותיות דשם ' י דכ, ודע

,יראהנקראות בדברי הזהר בשם , מ"ב תו"חו שהיא חכמה 'יה. ומצוה, תורה, אהבה נקראתבינה ראשונה שהיא 'ה, יראהנקראת תתאה נקראת 'ה. תורה נקראת 'וה. אהבהש בזוהר בראשית בהשמטות "כמ(. מצוה ).ז"אות ל' א ובזוהר נשא י"ה ע"י דף רס"דפו

' וכופקודא קדמאה' וכואשיתוברש "וז 'פי. דאקרי ראשית' פקודא דא יראת ה

א הוא הכלל דכל עולם האצילות"כי פרצוף א ,המאיר לכל העולמות דרך הלבושין שלו

נקרא אוהו. ן"ת וזו"א וישסו"ם אואיהנקר משום שהחכמה שלו, כ בשם חכמה סתימאה"ג

ואיני משפיע ממנה , נסתמה בראשו עצמוא מאירה "ורק הבינה דא, תכלום לעולמו

, ראשיתך בינה זו נקראת כולפי, לעולמות, להיותה הראשית והשורש לכל העולמות

, דהיינו יראת הרוממות, 'יראת הונקראת ' וכובגין דאיהו רב ושליט עקרא ושרשא

ן"וממנה יצאו הזו. וכלא קמיה כלא חשיבין. וזה שעור הכתוב,שמים וארץהנקראים ברא אלהים שמים , היראעם , בראשית .ן" שהם זו,וארץ ',דכתיב ראשית חכמה יראת הש "וז

בגין דמלה דא , ראשית דעת' יראת האמנם , ד"כי המוחין הם חב, ראשית אקרי

,א"אינה חכמה ממש דא, החכמה של המוחיןא "כי הבינה דא, ל"א כנ"אלא רק בינה דא היא חוזרת שם להיות, א"כשעולה לראש דא

ונמצא . חכמה לפרצופיןומשפעת, חכמה , היא ראשית אל החכמהיראהשהבינה שהיא

וכן היא .'ראשית חכמה יראת ה, ש"וז שורשי ס"כי הדעת ה, אל הדעתראשית

א לקבל"שהם מעלים אותה לראש דא, ן"הזו .ן מקבלים חכמה ממנה"כ גם הזו"וע, חכמה

ודברי הזוהר. ראשית דעת' יראת הש "וז .ש לעיל"הם כמ, שמכאן ואילך

,פקודא תניינא דא איהי פקודא, ש"וז ולא נפקא, דפקודא דיראה אתאחדת בה

כי החכמה, ואיהי אהבה, מינה לעלמין )א"ב ע"י דף י"דפו(

עצם ס" הה"הוי ד'יכי ה, אהבהנקראת , א עלאין"ואוהן , ר שבה"דהיינו ג, הבינה

תים סואור החכמה , והן בחינת אוירא דכיא ומקום )ש דהאי"ה וז" ד'ל אות ז"כנ, בהן

הנקראות. ת דבינה"גילוי אור החכמה הוא מז כ הם"וע, ה"הוי ראשונה ד'השהם , ת"ישסו

בתר פקודא תניינאוהוא , אהבהים קראנ משום שחכמה זו אינה מקובלת מחכמה, יראהה .ל"א עצמה אלא מהבינה שהיא יראה כנ"דא

דיראה אתאחדת בה ולא נפקא מינהואומר הבינה מיוחדת תמיד בחכמה ואינהש, לעלמין

ובכל מקום שיש בינה . נפרדת ממנה לעולם כי חכמה ובינה, נמצאת עמה בהכרח גם חכמה

ולא תמצא לעולם חכמה, דבוקות תמיד זו בזו ,ומשמיענו בזה. בלי בינה או בינה בלי חכמה

,יראה היא פקודא קדמאהפ שאמר כי "שאע ,י חכמהאל תטעה שהיא בינה בל, דהיינו בינה

דהיינו , אהבה שהיא פקודא תניינאוכן ב אלא, אל תטעה שהיא חכמה בלי בינה, חכמה

יש בינה ו, פקודא קדמאהגם ב שיש חכמה ב כלולות ובאות"כי חו, פקודא תניינאגם ב

יחד ואינן נפרדות לעולם אלא אנו מכנים פקודא קדמאהכי ב, אותן לפי השליטה

הן עצם ש, ר דבינה"וג, א עלאין"שהיא אוכ "וע, הנה עיקר השליטה היא בינה, הבינה

בפקודא תניינאוכאן , יראהקוראים לה כ אנו קוראים "ע, עיקר השליטה היא חכמה

.ל תשכחאוזכור זה ו. אהבה להומאן איהו רחימו שלים דא ש "וז

ודא הוא דכתיב ויאמר', וכואהבה רבה מאמרבראשיתכי , פירוש, אלהים יהי אור

מתחילבראשית ועיקר גילוי של ,סתים איהי שהוא, ס עלית הבינה"שה, יהי אורבמאמר שחוזרת שם לבחינת, א"אל הראש דא, ראשית ואז נקראת חכמה בינה יחד בשם. ל"חכמה כנ

כי , יהי אור המאמר ס"וז, אהבה רבהא ומשפעת אור אל כל "הבינה עלתה לא

שהיא חכמה , אהבה רבה בסוד ,העולמות .ובינהתרין סטרין אתפרש אהבה בש "וז

אית מאן דרחים ליה , ה"רחימו דקב אורכא דיומין, מגו דאית ליה עותרא

'ווכ

קעג הקדמת ספר הזהר

ודא, ואתכלילת מנייחו. אשתכח יראה דאתאחדת בתרין סטרין. דאקרי רעה . איחו אהבה שלימתא כדקא יאותג

מאמר פקודא תליתאה

, ושליטאה בעלמאדאית אלהא רברבא דע דנלמ, פקודא תליתאה) רד באינון שית סטרין עלאין ולמעבד, ודא כדקא יאותח יהמא וולייחדא ליה בכל י

חלופי גרסאות

.ג"דא לחוא י" נה .א ושליטא" ני .א איהי" נג

תניינאפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר, כמה דתנינן, דרחים ליה למאריה' וכו

ד אור"וע' וכותךאפילו הוא נטיל נשמ כד, דמעשה בראשית נפק ולבתר אגניז

כי אומר , פירוש,אגניז נפק דינא קשיא. )ב"א אות שנ"דף רפ' בראשית א(להלן

יהי אור לעולם הזה ויהי אור לעולם כי ראה שאין העולם הזה כדאי, פירוש, הבא

שהוא למעלה, ב"להשתמש בו עמד וגנזו בעוהינת חם הוא ב שש,א"רסא מגו מעוהי דאפמ

א עלאין"דהיינו במקום עמידת או, עולם הבאששם , א"אהמסתיימות בחזה ד, ר דבינה"ג

א"שהם או, הפרסא המבדלת בין מים עליוניםת "שהם ישסו, ובין מים תחתונים,עלאין

א נחשך האור" כי מחזה ולמטה דא.ן"וזו ת העומדים מחזה עד"וישסו, ואינו מאיר עוד

הנה , ל"ת דבינה כנ"שהם ז, א"הטבור דא .האור גנוז שם ואינו מאיר בהם כי ,סטרין' בונמצא שהבינה נחלקה ל

א עלאין העומדים למעלה"שהן או, ר שבה"ג הרי האור, א בסוד מים עליונים"מחזה דא

א עלאין "והזוכה למדרגת או, מגולה בהםובנים , נמצא שיש לו עושר ואריכות ימים

ושולט על , כשתילי זיתים מסבבים לשולחנו וכל אשר יעשה, ואורחוי מתתקנן ליה, שונאיו ת דבינה העומדות למטה מחזה"אמנם ז. יצליח נגנז רבר האוכ, א בסוד מים תחתונים"דא צריכים לאהוב את, ואותם המקבלים מהן, מהן. שךפילו הוא נוטל את נפא, ת בבחינת"השית "ר וז"גשהן , אהבהסטרין ד' ס ב"וז

. אהבה שבה דהיינוןימדבינה מבחינת הי .י גניזת האור דמעשה בראשית"וזה נעשה ע

הן בבחינת ' יתווהזוכה להיות שלם באהבת אהבהא עלאין והן בבחינת " דאואהבה

.דא אהבה כדקא יאות, ת"ישסובש' בביראהואומר שצריך להכליל את ה

א"כי בסטרא דאו, אהבהסטרין הללו של

)א"ב ע"י דף י"דפו(

,טריך לאתערא יראה ולמדחלאצעלאין ז בסטרא דאהבה "ועד. דלא יגרום חובא

יתער יראה וידחל למאריה ת "דישסודהיינו כי , כדקא יאות ולא יקשה לביה

דבוקות , יראה ואהבהחכמה ובינה שהן ולפיכך יש להכליל בחינת , תדיר זו בזו

ר דבינה שהן "הן בג, יראהשהיא , הבינה ואז. ת"ישסות דבינה שהן "והן בז, א"או

אשתכח יראה דאתאחדת בתרין סטריןודא איהו אהבה , ואתכלילת מנייהו

שתים שהםןויש כא. שלימתא כדקא יאות שהם, סטרין' ב אלא באהבהכי אין , ארבע

שלים בכל אחדאהבהואין , ת דבינה"ר וז"ג .יראהסטרין אלא אם יש בכל אחד מהם ' מב

היא ש, כי לא תצוייר כלל חכמה בלי בינה .יראה בלי אהבה

מאמר פקודא תליתאה

המצוה :' וכופקודא תליתאה) רד לדעת שיש אלקים גדול ושליט, היא, השלישיתבששה , וליחדו בכל יום יחוד כראוי. בעולם

ולעשותם, א"י דז"ת נה"חג, קצוות העליונים ולכוין, יחוד אחד בשש מלים של שמע ישראל

ם להאריךועל כן צריכי. הרצון עמהם למעלה . שש מליםכשיעור אחד במלה

) א, דברים' אומר ב, ביאור הדברים

.' וכווליחדא ליה) ב', וכולמנדעשצריכים 'ב לדעת אותם למנדעכי תחילה צריכים

,ןא עלאי" שהם אואהבה שיש בסטרין היינודאית אלהא דברבא, ל"ת כנ"וישסו

. לאין שהוא רב וגדול בחסדיםאא "או דאקרי, ת"היינו ישסו, ושליטאה בעלמא

, שמורה על הדינין שמתעדים מהם, שליט ל"כנ( דינא קשיאפק נשהאור נגנז מהם ו

בדבור

הקדמת ספר הזהר קצד

ולכוונא רעותא לעילא בהדייהו , דשמע ישראל)גא בשית תבין דודא חחלון י . בשית תביןו אחד אצטריך לארכא ליה )דד "וע

יתכנשון. וו המים מתחת השמים אל מקום אחד יק)הודא הוא דכתיב ) רה

מסורת הזהר א קצו ויצא שג ויחי תקיח"ב) ש"ק) (דברים ו ()ג

בא רמ משפטים תכח תרומה קכז קלך רמב תרסב

חלופי גרסאות . כשיתא" ני

פקודי תשצג בלק כט קצט פנחס שלו שצג תנג תקמח תקפא תשנד תשפח תתג תתלה תתמה תתע ואתחנן. כו. :כה' י ד"ת: כא' ו ד"ת. יא: ח. :ז. ג.: ב'ד בהקדמה ז"ת צד קעג עקב כז ח ע נחומ .עא' ה ד"תכ. סח:הס. סב:אס. ס:ז נ:הנ . מח:מב' א ד" תכ:.לד' ח ד"תי. ט כ:. כז'ג ד"תי .ק. צט' ט ד"תס. פט' ה ד"תנ: ט פה"תמ: פג' ז ד"תמ. פב' ג ד"תמ: פא' ב ד"תמ: עא' ו ד"תכ א עב ויצא"להלן אות רמא ב) אחד' אלקינו ד' ד(ד "ב קיט ט"קיא ט' דח"תק אות ב ואתחנןח"ז

י בא רמ משפטים תעא תרומה קכז קלד רמב תרכג"ד. רסג: רנו' דא"חלג ויחי תקיח בהשמטות תרמה כי תשא יא ויקהל קנג תיט ויקרא קא אחרי מות טו שלח לך צו פנחס שצז תנג תקמח תקצו תרנג

בהקדמהז"תי "ד.: שז' דג"חתחנן מו סא עח צב קעג עקב כז כי תצא קמב בהשמטות תשנד תתע וא ה"תכ. סח. סב: סא: נז:נה' א ד" תכ:מא. ט ל' דט"ית. טכ' ג ד"י ת:כה' די "ת. יג: ט :ז' ד דףח"תק ואתחנן ב ס ח"ז: קלה. ע דף קל"ת: ו דף צז"תס. ח דף פט"תנ: ב דף פא"תמ. עא' ד ז תרומה קלו קסג תרמה ויקרא קא אמור צה בהר לב לו שלח צו פנחס קפג שצזמשפטים ת) ד: צט

י דף" תז"ת. י"ד. דף שזג"חתנג תשי תשנד תתמו תתע ואתחנן סא עקב נב כי תצא צז בהשמטות .טצ' דט"תס. פג: פב' ב ד" תמ:עז' ד ד"תל. עא'דה "תכ. נח:נז. הנ. מד: מב'א ד"תכ. כה וארא קל תרומה תרכב. י"ד. רנז' דא"חא סז ריח שעו בהשמטות "ב) בראשית א ()ה. קג. קא' דח"תק

א" תס:פג' ז ד" תמ:פא' ב ד"תמ. מד'א ד" תכז"ת ט קפב צו מויקרא. י"ד. רע'ד ב"חות טבהשמ

.ש תעא תרכא" שהט בראשית תעח"ז. קלו' ע ד" ת. צד'ד

תליתאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר כי השם שליט ומושל מורה. )מוךבדבור הס

סטרין' בוהפירוש הוא שיש לדעת . יניןדעל יראהלול בכל אחת מהם כול, אהבהדאלו בטיבו ותיקונאהן ' ויקבל אהבתו ית, ל"כנ

אהבה כי אז נחשב ל,דינאב והן,דארחוי ליחדא ליהכ צריכים "ואח. שלימא ולא זולת

בכל יומא יהודא כדקא יאות באינון שית ן"וזו, ן"ן לזו"דהיינו להעלות מ, רין עלאיןסט

ומתיחדיםן"זות ו"ואז עולים ישסו, ת"לישסו, א" שהם אוסטרין עלאיןאחד עם שית כ

להיותם , עליוניםשית סטריןהנקראים י היחוד הזה מתעלים"שע, א"ק דא"מלבישים ו

,א"א למעלה מפרסא דא"ת במקום או"ישסו ,ר נגנז מהםואין האו, ששם סוד מים עליונים

ת מתמלאים באור אז הם משפיעים"וכשישסו ן לכל העולמות ומתגלים החסדים"ו וז,ן"לזו

ש"כמ, קריאת שמעסוד הווז. בעולמות .לפנינו

שית ן השמע ישראלוהנה שית תבין דין ליחד את שית כואומר שצרי, ן"סטרין דזושית שיתחברו כאחד עם ה,ן"סטרין דזו

ל "כנ(ת "וס וישא"ו שהם אסטרין עלאין

לכוונא רעותאוצריכים . )בדבור הסמוך

)א"ב ע"י דף י"דפו(

ן"דהיינו לכוון רצונו והנר, לעילא בהדייהו .ן"שלו שיתכללו עמהם בבחינת מ

ק" בויחודאכדי למעבד , דהיינו, ולפיכך צריכין להאריך, שית תבין דשמעשהם , א"דז ,אחדשצריכין להמשיך החכמה במלת , אחדבק "אל ו ה"ס ב" אור החכמה הנמשך מאכי

ק"ומיחד את , ת"א וישסו"שהם או, עלאין בגימטריא אחדכי , ה"ס ב"א באור א"דזל "כנ( הרומז על המשכת אור החכמה ג"י

כ"וע. )ש"ה ועתה נבאר ע"במראות הסולם ד ק"המשכת החכמה אל ו, אחדצריכין לכוון ב

אמנם ביחוד הזה אין הכוונה להמשיך . א"דזא " דזק"ואלא רק להגדיל את , א"ר לז"ג

אחדש "וז. ק עלאין"י התכללותם בו"לבד עלארכא , אית לארכא ליה בשית תבין

היינו ,שית תביןב, פירושו המשכת חכמהק "ק שלו ו"שבזה נעשים ו, א" דזק"ותוך

ק "הן נגד ו, דשמעשית תביןכי , דגדלות ,ק דגדלות"י היחוד הזה המגדילו בו"וע. א"דז

.א"ר אל ז"ז להמשיך גם בחינת ג"אפשר לאח

וזה הוא :'וכו ודא הוא דכתיב) רה יקוו המים מתחת השמים אל מקום, שכתוב

אחד

קצה הקדמת ספר הזהר לשית סטרין כדקא חלמהוי בשלימו , דא ביהח לאתאז, ות שמיאחדרגין דת

צטריך לארכא דא, אצטריך לקשרא ביה יראה, בההוא יהודא. ועם כל דא.יאותזי ח דתתט. והיינו דכתיב ותראה היבשה, ד גדולהחת דא"דדל, דחת דא" בדל)ו

.בההוא יהודאה, דאיהו יבשהזת "ותתקשר דל

רזהמסורת ה משפטים תה תרומה תרכט תרמה פנחס קפג תנג)ו

'א ד" תכז"תתשט תתמו תתע עקב נב תצא צז קד .צט ' דט" תס:פג. פב'ב ד"תמ. ח נ:זנ :הנ: פב

. קא'ד ח"תק י גרסאותפלוח

.א דשית" נח). ל"אה(א לאתאחדא ביה יראה " נז.א דאיהי" ני). ש"ד(א ותתחזי "ונ) ל"ד(א דתחזי " נט

תליתאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר

תחתתכנסנה המדרגות שמת, ושירופש. דחא להיות בשלמות לששה, השמים אל מקום אחד

דשמע , ד הזהחובי, כל זהועם. קצוות כראוי שצריך להאריך, צריך לקשר בו היראה, ישראל

היינוו. ד גדולהח דא'ד הכ"עכי . דח דא'דב ,'דשתראה ותתקשר ה, היבשהותראה , שכתוב

.ודחבאותו הי, שהיא יבשהוד דשמע חנתבאר בדיבור הסמוך שי כבר

ודא הוא , ש"ק דגדלות וז"הוא להמשיך וים אל מ השתח מתם המיווקי בתידכ

יתכנשון דרגין דתחות שמיא. מקום אחדית שמו לילבשיה למהוי בא דלאתאח

ק" הוא ומקום אחד כי ,סטרין כדקא יאות ,ה באור החכמה"ס ב"ששם מאיר אור א, עלאין

שהן, דרגין דתחות שמיאואומר שיתכללו הבינה תחות שהם ,א" דזשית סטרין

אל מקום, א"הנקראים שמים בערכו של הז כדי שית סטרין עלאין שהם ,חדא

לאתאחדא ביה למהוי בשלימו לשית שיקבלו גם הם אור, סטרין כדקא יאות

אבל רק . א כראוי"ק דז"ודו חויתי, מהחכה ק"דהיינו לגדלות ו, בשלימו לשית סטרין

.ל"נ כבלבדועם כל דא בההוא יחודא , ש"וז

אצטריך לקשרא ביה יראה דאצטריך , תתאהיראהינו ההי: ת דאחד"לארכא בדל

רחימו דאקרי .)א"אות ר(אמר לעיל כי בין , ההוא דהוה בתרין סטרין, שלים

ד אור דמעשה"וע', וכובדינא ובין בטיבו בראשית נפק ולבתר אגניז כד אגניז נפק דינא קשיא ואתכלילו תרין סטרין כחדא

. כדקא יאות, דא אהבה, למהוי שלימו זוהאהב אומר שגם ב)ב"באות ר(ז "לאהעיין בסולם אות ( יראהים לעורר בה כצרי 'ונתבאר שם שיש ב. )ש כל ההמשך"ב ע"ר

, עלאיןיראה ואהבהש, יראה ואהבהבחינות )א"ב ע"י דף י"דפו(

תתאין יראה ואהבהו, א עלאין"נקראות או ואין השלימות מקובלת אלא. ת"נקראות ישסו

ית גניזתיכך נעשפול, דח הבחינות י'י ב"ע, הא תתאהבהכדי לגלות , ת"האור בישסו

גם צריכה, שהיא אפילו בעת שנוטל את נמשך וידחל תתאה אהבה לאתדבקא בהאי יראהה

, יהבא יקשה לול כדקא יאות הלמארי ואוה. בשלימותיראה ואהבהואז יש לו ל כומקבל, ת"א עלאין ובישסו"ומתדבק בא

.הנועם והטוב שבהםר חכי א, ש"וד דקח כאן בירוזה שאומ שית סטריןן וכלל אותם ב"שהעלה את הזו

ן במלת" בזואהבה רבהעלאין להמשיך את הבמאמר ' ר שנברא ביום אאוס ה"שה, אחד

ל אות "כנ(, ויאמר אלהים יהי אורד

בההוא יחודא , ועם כל דאהנה . )ח"קצ כ"כי צריך ג, אצטריך לקשרא ביה יראה

הזה לגלות ולהמשיך בחינת גניזת האור אהבהת כדי להשתלם גם ב"שנעשה בישסו

כי בלאו הכי לא נקרא שלימות, תתאיןיראהו ,דאחד' ד בדאצטריך לארכאש כאן "וז. ל"כנ ,נהוכי אתוון רברבן הן בתב, דאחד גדולה' דד שהיא רומזת עלדאחד גדולה' דכ ה"וע

,י דתבונה"מקום הגניזו של האור שנעשה בנה ולכוון בגניזו אשר,כ צריכים להאריך בה"וע יראה ואהבהוהיינו כדי לאתדבקא גם ב, בה .ש והולך" כמ,יןאתת

דתתחזי ותתקשר, ותראה היבשה, ש"וז כי אין: חודאית דאיהו יבשה בההוא "דל

שנמשכו יראה עלאין ואהבהשלימות ב ס"שה, אחדי מלת "ש ע" דקשית תביןב

תתאין יראה ואהבהי "זולת ע, יהי אור, י דתבונה" גניזת האור בנהי" עותהמתגליקוו המים אל אחר , כ"וע, ל" כנ'ד' הנק

המשכת אור החכמה אל ס"שה, מקום אחד כתוב, תחות שמיאשהם , א" דזשית דרגיןה

הרא ות

הקדמת ספר הזהר קצו

אצטריך לקשרא לה לתתא באכלוסהא, דאתקשר תמן לעילאכולבתר ) רז דאית ביה שית תבין אחרנין )ל, ו"שכמל בל) ז, בשית סטרין אחרנין דלתתא

יבין ולנטעא ארץ למעבד פירין ואאתעבידת , מה דהות יבשה)ח, כדין. דיחודא .אילנין

רת הזהרוסמ

תרמהטא עב ויחי תקיח תרומה קלד רמה רמ" ב)ז תשנגיא תקצו תשסנחפ קמב קרח מח טצו קל

תוסארי גפחלו .ו"בשכמלדא " נל. א דאתקשרת"נ כ

.גפ' דז"תמ. נו. מז'דא "תכ: מא.טל' דט"תי. טכ' ג ד"תי. יד. יא: ז' ד בהקדמה ז"ת צד חואתחנן ע

.רכהתש תעד " שהח"ז. בפ' ג ד"תמ. נד' א ד" תכז"תב קנח " ב)ח

.ב"ח ע"ב ובראשית י"ט ע"ג וזהר תרומה קל"במנחת יהודה דף י) ל דרך אמת

תליתאהא פקודי אורייתא פקוד הסולם מאמר אחדד 'דשסובב על ה, ותראה היבשה

ולכוון שהיא נעשית לארכא ליהין כשצרי דתתחזיוהוא כדי , על ידי גניזת האוריבשה

דאיהו יבשה בההוא יחודא' ותתקשר ד, התבונהס" שה,'דשתתראה ותתקשר האי

שנמשכו, א עלאין" דאור שבאובההוא יחודאן תרי באהבהכדי להשלים ה, ן"ק דזו"בו

. כמבוארסטרין

ואחר:'וכ וולבתר דאתקשר תמן) רו ,א"ק דז"בו, למעלההמלכותשנתקשרה שם

דהיינו, צריך לקשר אותה למטה בהמוניה והיינו. במלכותבששה קצוות אחרים שלמטה

שיש בו , ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד מה שהיתה, ואז, שש מלים אחרות של היחוד

ולנטוע, פירות ואביםלעשות , יבשה נעשה ארץ .אילנות

אחר היחוד העליון , ביאור הדברים

,א" למעלה באואחד ד'דשנקשרה ה, ש"שבקק אחרים " בואחד ד'דצריכים לקשר לה ל

של הנוקבא שית סטריןו בינדהי, שלמטהחל העומדת מחזה ולמטה ר שהיא ,א"זדשבה כלולין כל הששים רבוא נשמות , א"דז

דהיינו, של הנוקבאאאכלוסהישראל הנקראות א "לל זנכשאחר ש, מרואו. ההמונים שלה

וגם נתגלה , א עלאין"וור של אאבבחינת ה ותראה ס" שהבו בחינת הגניזו של התבונה

' צריכין להמשיך את ב, 'ד של ההיבשה א שמחזה ולמטה"הבחינות האלו אל הנוקבא דז

,כבוד, שם, ברוך של שית תביןס "שה, שלו אלו שית תביןכי . ועד, לעולם, מלכותו של הנוקבא, י"ת נה"חג, שית סטריןהם נגד

)א"ב ע"י דף י"דפי(

דאית ביה שית תבין, ו"בשכמלש "וז. א"דז .אחרנין דיחודא

כדין מה דהות יבשה אתעבידת, ש"וז פירוש כי אמר: ארץ למעבד פירין ואיבין

רחימו שלים שבכדי לגלות )א"באות ר(לעיל ,ולבתר אגניז האור נפקכ "ע, תרין סטריןב ואתכלילו תרין, כד אגנז נפק דינא קשיאו

הרי שבגניזו לבדה עוד לא . סטרין כחדא י"אלא רק ע, תרין סטרין באהבהנשלמה ה

ולפיכך מטרם. דנפק אחר הגניזודינא קשיא בבחינתאחד ד'דהיתה ה, נפק דינא קשיאד

כי , שום תועלת ולא כלום בלי, בלבדיבשהי הגניזו וגם בחינת "ל האור עיצאה מכל

אהבהכדי שתתקן ב, היראה לא נשלמה בה יראה ולאהבהת לוין המשלימא תתיראהו

שהיא, דינא קשיאכי עוד לא נגלה ה, עלאין, תתאיןיראה והאהבההעיקר המגלה את ה

מקום מציאתו, והנה אותו הדינא קשיא. ל"כנ .בעקבים דלאה שבמקום הראש רחל, הוא, מחזה ולמעלה) א, א"ן יש לו לזנוקבי' כי ב

. מחזה ולמטה ונקראת רחל) ב.ונקראת לאה א"ונמצאות עקבים דלאה המסתיימות בחזה דז

געות בראש רחל העומדת מחזה ולמטה נוהן קשיא הוא בסיום דינא ומציאות ה.א"דז

, עקבים דלאה הנוגעות בתוך הראש דרחל , רק ברחלדינא קשיא אין פעולת ה,ךכולפיין שום מסך ודין יכולים לגלות שליטתו אכי

ונמצא שאין .מציאותו ולמטה רק ממקום אהבהבחינת הגניזו נשלמת לבחינת מדרגת

, תתאין רק אחר שנמשכת למקום רחליראהומה , כדיןש "וז. דינא קשיאששם פועל ה

דהות יבשה אתעבידת ארץ למעבד הותאכי , פירין ואיבין ולנטעא אילנין

' הד

קצז ספר הזהרהקדמת

, ודא דלתתאח בההוא י. ויקרא אלהים ליבשה ארץ)ט, והיינו דכתיב) רז , יחודא עלאה)יחד , ד כי טוב כי טוב תרי זמני"וע. ארעא רעוא שלים כדקא יאות

תדשא הארץ )כמכאן ולהלאה , כיון דאתאחיד בתרין סטרין. וחד יחודא תתאה . יאותאתתקנת למעבד פירין ואיבין כדקא. דשא

מסורת הזהר

א" ב)י. ג"קיב ט' דח"תק דש תי" בראשית תפה תקכט שהח"ז. פב' דג "תמז "תא שעז וארא קל " ב)ט ח"זלעיל עז ) בראשית א( )כ. צדחא עס ואתחנן טהל תיויק תרכג תרמה טעב תרומה קלד קמה רמ

.ש תרכה"בראשית תקלא שה

התליתאפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר דינאשבמקומה מטרם שנגלה ה, אחד ד'דה

ומקום חורבא שאינה יבשההיתה , קשיאק "הנה עתה אחר שנמשכה לו, לישובאויהר

נעשתה לארץ ,א"דרחל שמחזה ולמטה דז דהיינו, מוציאה פירות הראויה לנטיעת אילנות

אהבהכי נגלה בה בחינת , למקום ישוב כלומרבה המשלמת לאה, ויראה תתאין בשלימות

תרין ברחימושתהיה ה, עלאיןיראהול אשר רק בדרך זה מתגלה כל הנועם ,סטרין

.ל"נכא עלאין "והטוב שבאו

והיינו דכתיב ויקרא אלהים ,ש"זו, בההוא יחודא דלתתא, ליבשה ארץ

היא, ארץ. ארעא רעוא שלים כדקא יאותויקרא אלהים הכתוב ש"וז, מלשון רצון אחד ד'ד השהמשיך את בחינת, ליבשה ארץ ששם, שית סטרין שלהא ל"אל הנוקבא דז

'ד האז ו,דינא קשיאכבר מגולה פעולת ה א"נעשתה בנוקבא דז, וחורבאיבשהשהיתה ה

לבחינת ארץ מוציאה ,ווגה עמזוי "א ע"דזובזה קרא אלהים ליבשה , פירות ומקום ישוב

כי נגלה בה, רעוא שלים כדקא יאותארץ .רחימו שלים ינוידה, הרצון השלם כראוי

ו יניה ו:' וגו והיינו דכתיב ויקרא)רזשהוא . ארץליבשה אלקים ויקרא, שכתוב

שנעשית, ו" בבשכמל,באותו היחוד שלמטהכי ארץ היא . רצון שלם כראוישהוא ,ארץ

כי טוב כי טוב שתי , כ כתוב"וע. לשון רצון .אחד ליחוד עליון ואחד ליחוד תחתון, פעמים

ק"בו, בשני הצדדיםלכותהמכיון שנתאחדה )א"ב ע"י דף י"דפו(

תדשא, הנה מכאן ולהלאה, ק שלה"א ובו"דז כי נתתקנה לעשות פירות ואבים. הארץ דשא

. כראוי

שיתהיינו יחוד ד, יחודא עלאה. פירוש רברבין שית סטרין שהוא בש"ק דתבין

יקוו המים , המתבאר בכתוב, א"עלאין דאו אשר יחוד, ד"מתחת השמים אל מקום אח

שית מ' ביום א האור שנבראךזה ממשי וזהו. ל"א כנ"ק דז"א עלאין אל ו" דאוסטרין .דמעשה בראשית' הנאמר ביום ג' האכי טוב

,שית תביןהיינו יחוד ד, יחודא תתאהו ,ועד, לעולם, מלכותו, כבוד, שם, ברוךד

,שאין לה שלימות, אחד ד'דשהוא השלמת ה קבאנו של הןשית סטרישל כלום זולת ב

ויקרא אלהיםשזה מתבאר בכתוב , ל"א כנ"דז תדשא הארץ דשאובכתוב , ליבשה ארץ

לבחינת, יבשהק דנוקבא נעשתה ה"כי בו', וגוועל היחוד הזה של , ירותפארץ שמוציאה

ונמצא. כי טובק דנוקבא נאמר פעם שניה "ו כי טובו. ליחוד העליון הוא' האכי טוב

כיון דאתאחדש "וז, הוא ליחוד התחתון' הבתרין קטרין של , דהיינו,בתרין סטרין

. יחודא עלאה ויחודא תתאהי"ע, אהבה, מכאן והלאה תדשא הארץ דשא אתתקנת למעבד פירין ואיבין כדקא יאות

תרין לאהבה השלים היחודא תתאהכי ה ק"א עלאין אל ו"ונמשכים האורות דאו, סטרין וסהאאכל לפירין ואיביןומשפעת , דנוקבא כראוי, שהם ששים רבוא נשמות ישראל, דילה .להיות

אדקופ

הקדמת ספר הזהר קצח

מאמר פקודא רביעאה

וידעת היום )מא " האלהים כד)מהוא ' דה)ללמנדע , פקודא רביעאה) רח ולאתכללא שמא דאלהים בשמא .ה הוא האלהים"והשבות אל לבבך כי הוי

. בהו פרודאולית, ינון חדדאלמנדע , ה"דהוי, יהי מארת ברקיע השמים להאיר על הארץ)נ, והיינו רזא דכתיב) רט

מארת חסר בשמא)נ )סלאתכללא , בלא פרודא כלל, למהוי תרין שמהן חד

מסורת הזהר פט נח אלך שלז ואר) דברים ד ()מ. י" ד. שה' דג"ח בהשמטות טא רבא שכר וארא צז תרומה תרלא אד)ל

א צח קלה"ב) בראשית א ()נ. ש תעט" שהח"זריע צ אחרי מות קנח אדרא רבא שכט צז תרומה תרלד תז בא סט ספרא דצניעותא .י"ד. רנז: נא ר'ד א"חא תולדות קצו וישלח יב בהשמטות סב ק"שצ שצו ב

בראשיתח"ז: קלה' ע ד"ת: פב' ד ד" תמז"תיג ויקהל ר ויקרא קפד צו מח פנחס קכג שעה תט קיב קטו' דח "תקג תרכו "ש ת"תרכח תרלח תרנא תרעא תרצד כי תשא לא עב שהקמב קנח תקסט תקצח

. פב'דד " תמז"ת לעיל ד )ס. טיב בראשית ) א נ"אותיות שיש בתיבת האלהים שעולה צ' ל ו"א וזהו רמז בראשית ר"צ' בגימ) מ דרך אמת ב"ט ע"י

רביעאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר

האעמאמר פקודה רבי

המצוה :'כו ופקודא רביעאה )חר כמו. הוא האלקים' לדעת כי ה, היאהרביעית

ל לבבך אוידעת היום והשבות , אתה אומרש שהשם אלקים דהיינו. כי הויה הוא האלקים ואין ,דחלדעת שהם א, יהיה נכלל בשם הויה

.בהם פירוד הוא אלהיםו, א"א זהו ה"הוי. ושפיר

א "ים ליחד הזכומר שצריוא .א"הנוקבא דז .יהםנ ביפרודאשיהיו אחד בלי שום , והנוקבא

שהוא הנוקבאשמא דאלהיםכלומר שיתכלל וגם הנוקבא ,א" הזוא שהה"בשמא דהוי. נומו שמבאר לפני כ.ה"הויתהיה בחינת

י כ.ן"ור אל ז" המשכת גס"חוד הזה היוה ,פקודא תליתאהש המבואר ב"היחוד של ק

ויחוד , ן"זוא אל "ק מאו"היה להמשחת וא אל "ור מא"ת גכא להמשוה, אן כהמתבאר

,שהמשכת כל מדרגה שתהיה, וזה הכלל. ן"זואלא , תחשר להמשיכה כולה בבת אפאי א

,ק של אותה מדרגה"תחילה צריכים להמשיך ו .ר"ג כ"חוא

היינו ו:'ווכ והיינו רזא דכתיב) רטת ברקיע השמים להאיר ריהי מא, סוד הכתוב הויה, שיהיו שני השמותושושפיר. על הארץשיהיה נכלל , לל כד בלא פרודחא, אלקים

,שהיא המלכות הנקראת אלקים' ומארת חסר )א"ב ע"י דף י"דפו(

כי הם, א הנקרא הויה"שהוא זבשם השמים ,שהוא מלכות, אור שחור. אחד ואין בהם פרוד

והכל , אין בהם פרוד, א"שהוא ז, ור לבןאבוענן האש , הלבן של היוםוזה הוא ענן . אחד

,ומדת לילה, א"ז מדת יום דהיינו, של הלילה .להאיר, ביחוד אחדשיתתקנו זה בזה , מלכות

. להאיר על הארץ,כמו שנאמרמארת הנוקבא נקראת , ביאור הדברים

ל"ש חז"כמ, המורה על מיעום הירח, 'חסר ו ,ת גדולים בקומה שוהוהמאור' תחילה היו ב מלכים משתמשים בכתר' באין , וקטרג הירח

י ומעטי את עצמך לכה "ואמר לה הקב. אחד שלה ותס תחתוני"ואז ירדו ט. :)חולין ס(

והיא נתמעטה לנקודה תחת ,אההברילעולם את ל כליה ואומר שצריכים ל.א"היסוד דז

,בשמא דשמים, ות אחר שנתמעטהלכהמשתהיה , זרהח להגדילה בנו דהיי,א"זשהיא

שצריכים להעלות, פ"א פב"בקומה שוה עם הז אלאה הבריקבא מעולם נובחזרה את ה

שנעשה בין , ולתקן את הפירוד, ותהאציל .א ובין הנוקבא בעת מעוט הירח"הז

שלט כי , וא הח מיעוט הירעניןה הנוז " ועי,העליה הדינא קשיא שבעקבים דלא

ס תחתונות "וט, הדנתמעטה עד לבחינת נקו ש"י היחוד דקוהנה על יד, שלה נפלו לבריאה

.ק"בו, נבנתה הנוקבא)ל בפקודא תליתאה"הנ( והוא משום, ו"בשכמל דיחודא תתאהבסוד

י"עש

קצט הקדמת ספר הזהר יוורא ח בנהורא נאוכמא ) פנהורא ) ע. ולית בהו פרודא, דאינון חד, שמיםד מ

דאשתא עועננא , דיממאסיורא חודא הוא עננא ) *, לית בהו פרודא וכלא חדכמה דאתמר , א לאנהראד ולאתתקן דא בצ, מדת יום ומדת לילה פ) צבליליא .על הארץ, להאיר

כ"ובג, ואתפרש לעילאקחבר לתתא , נחש קדמאה)קובא דההוא חודא ) רי

רת הזהרסומ טקודי תשפהל שסח קיוא סב רסג רסד יתרו ש" ב)ע ב קטו" ב)פ). שלהובא אוכמא(ה פש ש" שהח"ז

בהעלותך קכא ה רנט שלא שלז ת תזריע קתרומה יתרו לז ח"ז: צ'ו ד"תנ. נ:ט מ'א ד" תכז"ת שרה החייא קכה " ב)צ. חש שפה תי"ז קלו שהס

ז"תד פנן אתח וח כח תרומה תרנא קרפויחי תש רפהטב רי" תנג במ תזא רפה תל" ב)ק . קכ'דע "ת

תאורסגי פלוח אנהורהוא הא ב" ננ. שמהדא "ונ. א דרשים" נמ ).מ"ד(א דימא "ונ.) ל.ק' ד(א דיומא " נס). מ"ד( א" נפ .)ל"הא(ותא יש דאע). ל"אה(א ביממא "ונ

'א כמה דאמרו מדת וכו"ונ .'מדת וכו ל"חזאמה ש א" נק. א ולאתתקנא"נו. א ולא תתקן"נ צ .)ל"אה(

.ואפרש

קודי שח תנד פהל תצא קיו ויצא כא וישלח עו קט תרומה שלג שלד זיי שרה עב פחשלא וירא שעז ההקדמב ז"תה תקסב תקעג כי תצא צו פ תתקמ תזריע פג צג אחרי מות שנט תא תו פנחס תאתקנ .סו' ב ד"תכ. נט: נב.: ט מ'א ד"תכ. לז' ח ד" תי:טכ' ג ד"תי. ח דף כד"ת : יח'דד "ת: די. ט' ד

:צו 'ו ד" תס:צה' דה "ס ת.צד' א ד" תס.צג' ט ד" תנ:ח ע'ז ד" תל:עו' ב ד"תל. סח

רביעאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר, דאחד 'די כח הדין שבה תיקנה את ה"שע

מוציאהארץלבחינת , וחורבההבשישהיתה , ונבחן עתה). ה"ש על"כנ( יןבן ואייפיר שהיא כח הדין,א שבנוקבמאכאובחינה אשרנתעלה עתה , תה עד לנקודהאושהפיל , שבה

הדין דוקא חשהרי בכ, שלבחינת אור ממ רץאה להיות בחינת ישובא, חדא ד'דנבנתה ה

ולולא כח הדין שבנוקבא היתה, מוציאה פירותנשארת בבחינה , שהיא התבונהדאח ד'דה הרי שכח הדין שבה נעשה אור. וחורבאהשבי

מאכאו משום שה,כמאנהורא אוונקרא . ממשוגם נבחנת לאור . ר הזהאורם אל הוהיה הג

.דחסדים רא אוושה, ק"ונהורא ך אפשר עתה להמשיך גם כולפי שפירושו אור חכמה, דנוקבאק"ו אל חיווראוהוא על . כי לבן פירושו חכמה, ר"שהוא ג

כי. עלאין א"וא להיכל ן"זוידי שמעלים את ה א"א להתכלל באו"גם הנוקבא דז עתה יכולה

שהרי כח הדין שבה נתהפך להיות, א"כמו הז יןא, אכמנהורא אופ שהיא "ואע. אור ממש

,א עלאין"אובלל כזה חוצץ כלל שלא תוכל לה תלי ראהורא חוובנ כמאהורא אודנמשום

כי בהיותה בחינת , בהו פרודא וכלא חד רכי או, א" דאונהורא יכולה להכלל בנהורא

וענין ,דח ונחשבים לאנו במיןי מבאור הוא ץ שלה אינו חוצור לאם שהוא הגור,אוכמאה

שהרי הוא, ה עתה כלוםותשפיל אמ ואינו

)ב"ב ע"ף יד) *א "ע ב"ף יד י"דפו(

שבלעדיו לא היתה לבחינת, הגורם לכל מעלתה .אור

מא דימוורא ח נאודא הוא ענ, ש"וז מדת יום ומדת, ועננא דאשתא בליליא

י היחוד הזה דהתכללות " שע,ר כלומ:לילה, האלל שם באבא עלכא נ"שז, א"אובן "זו

א לבחינת "נעשה הז, באמא עלאהוהנוקבא לעננאוהנוקבא , לאור היוםראוועננא ח

םיו תמד היינוד, לאור הלילהאשתאדהי וי דהמיוחדות זו בזו בסו, ומדת לילה

ולאתתקןש "וז, י בקר יום אחדהערב וילהאיר מר אתדה כמ, א לאנהראבדדא

,לילה המדתללת בכ נמדת יום ש,ץעל האר ונתקנים זה ,דם אחיובסוד , שהיא הנוקבא

של האסלואכהל א, בזה להאיר על הארץ .ע" עלמין בי'הנוקבא שבג

וזהו חטא . ' וכוההואדא בודא חו) רי

,שמחבר למטה ונפרד למעלה, הנחש הקדמוני כי צריכים. זה גרם מה שגרם אל העולם, םשוומ

,ר השחוראוו, להפריד למטה ולחבר למעלה ,א"בז ,הצריך ליחדו למעל, לכותמשהוא ה

, חודהישתתאחד אחר כך בצבאיה ב, בחבור אחד .ולהפרידה מצד הרע

,ן"ור לז"ת גככי היחוד של המש. פירושא "אוידי שמעלים אותן למקום ק עלרהוא

א נכלל באבא "שהז, א"שלמעלה מחזה דא א"זוה, דים שניהםח ואז מתי,אאמ בקבאהנו

עפי מש

הקדמת ספר הזהר ר

ונהורא , בגין דאצטריך לאפרשא לתתא ולחברא לעילא.למאגרם מה דגרם לע ולאתאחדא לבתר באכלוסהא, אדכמא אצטריך לאתאחדא לעילא בחבורא חאו .ולאפרשא לה מסטרא בישא, ביחודהאר

, ה כלא חד בלא פרודא"אצטריך למנדע דאלהים הוי, ועם כל דא) ריאאפילו ההיא , י פרודאולא ישו, וכד ינדע בר נש דכלא חד. ה הוא האלהים"הוי

.ולא אתמשך לתתא, רא יסתלק מעל עלמאחסטרא א ,לקאס קליפה בתר מוחא )ש רהא . והיו למאורות, והיינו רזא דכתיב) ריב

ת הזהרסורמ

הלקיו ח תרומה רסזם רסטישפמ ג יתרו נחא צ" ב)ר .)די לפיהמדא קפיקל( .ט ק: קח'דט "ס תז"תקסב

י גרסאותפחלו ).מ"ד( קלפה ש). ל"אה(א דיחודא "ונ. חודאהא די" נר

א רביעאהדתא פקויידי אורופק הסולם מאמר . המלבשת לאמאאר מאבא אל הנוקב"משפיע ג

ששם עמידתם של ,א"זה דאחאבל למטה מ אסור לעשות היחוד דהמשכת,ן בקביעות"זוה, ואומר, הטעם הוא ענין ארוךו .קבאנור ל"ג

נחש אשר ה,ד"שזה הוא החטא של עצהכי הסית . הקדמוני הביא על ידו מיתה לעולם

וד זה לתתא במקום חוה לעשות יחם ודאת אז פגם גם "א שעי"שלמטה מחזה דא, ן"זו

א "סק הזווג גם באופמת זה נח שמ,אלעיל, קדמאהשנחד אודא חובש "וז, עלאין

גין כך בו, חבר לתתא ואתפרש לעילא ן" כי חבר את הזו,המ מה דגרם לעלםגר

שעם , מקומןב לתתאקבא נו בר"עה גפלהש א שהביהיינוד, דגרם לבני העולםהמרם גזה

,אתפרש לעילא משום דואוה, עליהם מיתה שמשם נמשכים,א"וה גרם להפסק הזווג באזשא מתקרב " כי בעת שהס,ם העוליים לבנחיה

ששם מקום,ן"ג שלמטה מחזה דזווולינק מהז כי ,א"דאו וןעליוג הזוסק תיכף הנפ, תןחיזא מלהשפיע זה בזה כדי כףפרשים תימת הם

ריךטאצדל זה היה כ ו.א"שלא ירד השפע לס צריכין כי ,ארא לעילבא לתתא ולחשלאפר

שלא, במקומםלתתאן "ו לזאשלאפרלהשמר ראבלח ו,ר"ת גכ שם למטה באמשווגויזד

.א עצמם"ואו במקום ינדהי, לעילאאותם רק ךריטאצ אכמאו וראונה ,ש"וז

כי:בורא חדאחלא ביאתאחדא לעל צריכין,א"קבא דזנו היאשה ,וכמאורא אהנ

,חוורא ראנחו ללעילא א" עם הזותהלהעל וראבחבן שם "ו ולחבר הז,א"לאוו היינד .ר מאבא אל הנוקבא" משפיע שפע גא"וז ,אחד

קבלה שפעשהעם הנוקבה תחוזרה ואחר ז ותן דנשמ" נרצאות ששם נמ,הקומה למטמ אל תרבחדא לאתולא, ן"ראל בבחינת מיש

)ב"ב ע"י דף י"דפו(

והיא מתיחדת עם ,יחודהאבהא סאכלוב של אסהאכלוהנקראות , נשמות בני ישראל

ומשפעת להם משפע , וד אחדח בי,אהנוקב א להשולאפר. א"שקבלה למעלה במקום או

י זה שנמנעים לחבר " כי ע,ישארא בסטמ נוקבא מפרישים ל,א לתתן במקומם"את הזו

א יכול להנות "סשאין ה, אבישרא סטמ ,אלתתן "וזאמנם אם מחברים ל. מהשפע רשןפמת כ"וע, א לקבל את השפע"סאז יכול ה

.ל" את הזווג שלהם כנן ומפסיקילעילאא "או

ועם :'וכו ריךטועם כל דא אצ) ריא הכל אחד, אלקים הויהה צרך לדעת אשר זכל

דם ידעוכשהא. הויה הוא האלקים. בלא פרודילו הצד א שזארוד פ ולא ישים ,שהכל אחד

. ולא יהיה נמשך למטה,םהאחר יסתלק מן העול, שיש פחד כל כך, עם כל זה. ושפיר

אין להמנע, ן במקומם"ושלא יעורר הזווג דז ו במקוםינדהי, מחמת זה מעשות היחוד כהלכתו

חדה כלא " הויםיהע דאלנדלמ אלא ,א"או להמשיך יחוד אלא שצריכים,דאלא פרובא עם "ד הזחדי ליכ ,א"ן במקום או"וזה

שר נב נדעד יכו, הנוקבא כאחד בלי פרודא חיאהלו יא אפדוי פרויש ולא דלא חדכ ולא אתלק מעל עלמסטרא אחרא יס כי אם יתעצם האדם להעלות,ך לתתאמשאתא "ודם במקום אחן לי" ולהעלות הזון"מ

,ע בשפא"סז הח הנה לא לבד שלא יא,ותככהלא שלא "אלא עוד גורם זה להעביר את הס

.לםעול לשלוט בוכת היינו ו:'כו ובתודכוהיינו רזא ) ריב

וא אותיות אורשה ,תואורמלוהיו , סוד הכתוב חמוה .וחהקליפה הולכת אחר המכי ,ותמ

רו א

רא הקדמת ספר הזהר

וכד האי . פרודא מות ב)ש, דאתווןת אור בחבור )ס. רא מותחסטרא א, מוחא אור .דפרודא מותב מתחברא אתווןא, אור אסתלק מתמן

, כמה דכתיב. על עלמאגוגרמת בישא , שריאת חוהוןמאלין אתו) ריג ואינון אזלו ונטלו, ו" מד אשתאר )ת, אהדרת אתוון למפרע. רא האשה כי טובתו .כמה דכתיב ותרא, על עלמאאוגרמת מות, ו בהדייהו" אות תיה

ת הזהרמסור

ח"ז : צט'דט "ס תז"תב פס תסו תעא תפנח )ש

.ט איכה כח"ז פנחס תפ )ת. זאיכה כ

לופי גרסאותח ותמ. רודאפן דווא מתחברת את" נ א.ווןא את" נת א"נו). ל"אה(א דרודפן תווברן אחתמא "נו) ש"ד(

).ל"הא( לכל נ. רודאפ בא" נב .דאות דפרומן תוובא.א את" נה. א אור" נד

ו "ואהג מות בפרודא שנכנסה " סדר אבלאור אותיותיו הם ע' פי) הרבמינו א 'יזה הפ( )סרך אמת ד

ות מת אור על הסדר ו"ומר "נ שבמאורות איכא או"ו א"תיהם ו"וקדמת והפרידה בין הממה א"ר לקמיה כדאמורת והיינו דקסמל יש אם מ"ר הוא מסאורות דקרא חמ דג"בפרודא ואע

ורות שלם בתרין הין ואם תסיר אותיות ותרא ממאורות מאדהיינו ' ת כוומ אשתאר 'ורא וכתו ו"ישאר מ

פקודי אורייתא פקודא רביעאה הסולם מאמר

האותיות, אור הוא בחבור.מות הצד האחר ,ראו ,ותאורמבות דרפ הוא באותיות נותמ, ותוראבממתחברות אותיות , מסתלק משם זהאורוכש

אותיות אור מתוךקחתשכ, רמלוכ. ותמהפרוד

.צטרפות האותיות מותמ תואורמלה מה

אשר הקליפה. רותאוה והיו למ" זסו.ושירפ "אור"מוח הוא . רי המוחחעולה ובאה א

הוא בחיבור רוא "מות"רא היא חהסטרא א :פירוש. ירוד האותיותפ הוא בותמ, תיותאוה

א"כח הדין שבמלכות הוא שורש למציאות הס והנה . בכל משלהותולכה ומ"בסו, ותוהקליפ

ק"וא להמשכת "ואן ב"י היחוד של הזו"ע ך להיותפנמצא כח הדין שבמלכות מתה, ר"גו

ק"וי המשכת " עמאכהורא אונלבחינת כ מעלים"חאו, ל"ש כנ" דקיחודא תתאהב

של אכמהורא אונ ו,א"אואותה שנית אל א עלאין"ו דאווראחנהורא מתיחד בכותהמלוהיו , ובכתה בזיחוד הולפיכך נרמז ה. ל"נכ

אור,תומ-אור שהוא אותיות ,למאורות ר" וגק"ות כי המש"שע, וןאתוד רובחב ,א"וא במקום א" עם הזאדורא חחבקבא בנל

ותקבא להינוין שבד החך כפהנה כמו שנתהא "ס נתבטלו כל הכחות של הכן , ממשוראונמצא , דין הזההות הנמשכות מכח פליקוה

הקליפה מתבטלתש ,אלקסר מוחא בת הקליפ ,א" כיון ששורשו של ס,אקבנו המוכין דחמכ וחאמ נתבטל ב,באקנוכח הדין שב ישהש

שגם כחח הגה בהכר,ורא ונעשה להדנוקב

)ב"ב ע" דף יי"פוד(

וןורא דאתובחבאור ונמצא , ה נתבטלפהקלי ח הדיןכש, ן"י החבור דזו" שערודאבפמות

,א"סן הה שותמד אתווןנפרדו , אורנעשה ל ונעשה הצירוף אורכלומר שנתבטלו תוך ה

,דא בפרומותו, ורבח באמצע במאורות אור. בסוף התיבה'ותו, ילת התיבהח בת'מה

האי אור אסתלק מתמן מתחבראכדואבל בעת שאינו ,ר כלומ,רודאדפות מ באתוון

אלא במקום ,א"עושה את היחוד במקום או ,ןתממאי אור אסתלק ההנה , את לתן"זו

א לעילא מזווגם ונפסק "רשים אופף נכתיכי ונמצאת, אורותמ מן אור ויוצאת המלה ,אורה כי אחר יציאת ,תאתוון מוברא בתחמ

,ותמ נשאר שם המלה אורותמ מהמלה אורואינן , כבר יצאו מהתיבהאוריות ותכי הא. מות עוד להפריד את האותיות ותמפסיק

ההוא נחש קדמאהדא בחוז על מהו רווזש פראת כ"וע, ן" במקום זותתא לברחש

סק זווגם מחמת זה נפכי , א"ו לאלעילא . לעולםותמוהביא הו ל מא:'וכו שריאתאתווןלין מא) ריג

. וגרמה רעה לעולם, האותיות התחילה חוהזירה ח האשה כי טוב הותרא ,כמו שכתוב

ם שקחה מלש, ורחלא ורותאתיות של מאוה

.ו"מאורות מונשאר במלה , יות ותראאות ונעשה הצירוף, עמהן'ת אותוהן הלכו ולקחו ה

.כמו שכתוב. וגרמה מות לעולם. מות ייה דווןאתמהיחוד המתבאר ב. ושפיר

ותוראמ

הקדמת ספר הזהר רב

ו " רא)ב, אשתארת יחידאהם" מ)אאבא הא אוליפנא , ר אלעזר"א) דריואשתלים , ח ותתןדכתיב ותק, ו" תי)גאתהפכת ואזלת ונטלת , דאיהו חיין תדיר

.והא אוקימנא מלה דא, אמר ליה בריך אנת ברי. תיבה דא ואתחברו אתוון

מאמר פקודא חמישאה

בהאי קרא. ישרצו המים שרץ נפש חיה)ד, כתיב, פקודא חמישאה) ורט

מסורת הזהר .י"ד. זנר' ד א" חה בהשמטותס קב"א תה ב" ב)ד. לעיל אות כג)ג. לעיל אות לה)ב. לעיל אות ל)א

. פג:פב' ד.ה " תמז"ת קפה פנחס קכג ויקרא, י" ד:רעו' דב"חספרא דצניעותא לח בהשממות

:קיב.ח ר "ש תרכז וזק"ש תשא לה שה" ז"פג' י ד"תמ

פקודי אורייתא פקודא רביעאה הסולם מאמר שהמיחדם. ן"ר לזו"ן המשכת גה שמאורות

, וראבחא ממשיך אור ב"לעילא במקום או , בהתפשטותו לתוכןמות דוןואתשהוא מפריד

את אם מיחדיםו, ת"ורואמונעשה הצירוף מהצירוףר חוזר ומסתלק או, לתתא במקומםן"זו

,חבור דאתוון במותונשאר שם , מאורות ין אתווןלמא ואומר .)ךוסמל בדבור ה"כנ(

ד"כי תחלת חטאה של חוה בעצה, שריאת חוהומז ר,בותרא האשה כי טומתחיל מן

מן המלה ותרא משכה לה אתוון חוהש דהיינו ששמעה בעצת הנחש לחבר, מאורות

ופגמה בזה את הצירוף , למטה במקומםן"זו ,אהדרת אתוון למפרע ואז ,ת"ווראמשל

א"א אוש גרמה לאפרלתתאכי מתוך שחברה ר " של הצירוף אואתוון ונתפרדו לעילא

סוד בש, ת"מווף רהמפרידות ומבטלים צי ,ותראועשתה הצירוף של , ת"רוומא ,ההמלמתוך , למפרע מפוזרות בה אוראתווןש זו היא בחינת'תאשר , שנתמצעה ביניהן'תה

שנתקרבה אל, ת"ומ אתא הנקר"סהנוקבא דא הנקראת "כי בס. נו לקבל ולינק ממאורהשהאות . תלילי ום"סר ונוקבא כ יש ד,תמווהאות , ם"ת הנקרא מ" היא הדבר של מד'מי "וע. ליליתהיא הנוקבא שלו הנקראת ' ת

תיכף , לתתאששמעה בעצת הנחש לחבר מ ונתפזרו, לינק מהשפעת"ומקבא דנוה הבנתקר ,ותראכצירוף של , אור למפרע דאתוון ואחר. ןותא ופיזרה אור נתמצעה תוך ה'תכי ה, ממאורותותרא משכה לה אתוון חוהש

שהן הדכר, ת"ורומא מהצירוףו"אשתאר מ 'וובחינת היסוד הנקראת , ותמ ד'מ הנקרא' לו אות תט אזלו ונוןינוא. תושל מ

שנשארו"מ שהוא ת"מו שהדכר ד,והדייהב ,ת דמו'ת שהיא נוקבה אל האזלות ואורממ הכמ, עולםה על ת"ומוגו שניהם והביאו זדוונ ו"מא שהוא " כי הדכר דס,כתיב ותראד

)ב"ב ע"ף ידי "ודפ(

. חוהכבר היתה בש, ראתשל ו 'תנזדווג ב, ס ביאת הנחש על חוה והטיל בה זוהמא"וז

'תי שמיעתה לעצת הנחש נכנסה בה ה"שע יהא ועשתה ברר"אותוון דאשהפרידה ופזרה ל

כ "ואח, ותראשלה את הצירוף של אתוון 'ת ונזדווג עם ו"מא שהוא "סבא הדכר ד

ת"מוונתגלה ה. היתה בה בחוהר שכב,וז .בעולם

: ותרא:' וכואלעזרר "ותרא א) ריד והשחאחר , הנה למדתי,אבי, אלעזר' אמר ר

ארשלא נ, לקחה אותיות ותרא מן מאורות

'ו שהםשומ, יחידה'מ שנשארה ה אלא,ו"מ, למות, נתהפכה, חייםאות שלשהיא תמיד

,תןות חקתשכתוב ו, 'ת העמהשהלכה ולקחה אמר. מות, ונשלמה מלה זו ונתחברו האותיות

. דבר הזהנווהרי העמד. בנילו ברוך אתה 'מא השיב אותו הרי למדנו שה"ר. רושיפ

כי , שהיא יסוד'ו בלי ,מרוידה כלחנשארה י לא היה בחינת ת"מור של כ שהוא דם"סל

שהיא 'ואלא ה, כי אל אחר אסתרס,יסוד נתהפך, של הקדושהודדהיינו יס, יים תמידח

ונעשה יסוד אל הדכר, מהקדושה אל הקליפה דהיינו אחר שהרויח בחינת, ואחרי כן, ותמשל

'ת ונזדווגה עם ה'והלכה , יסוד מהקדושה, 'ת עם ה'מ נתחבר ה,וןאתחברו אתווואז ומביא ראיה . הקדושהמ שעשק 'וי ה"ע

ילים חשמת, ד"מהכתובים של החטא דעצהכי , תתן'תקח ו'דכתיב ו', ת' ובחיבור ד "י החטא דעצה"ה עדא נול" לס'ויציאת ה

והודה . מה שלא היה לה מקודם לכן, ועצמ ריבריך אנת בואמר ליה , ש לדבריו"ר

.'וכו

הישא חמאמאמר פקוד

המצוה:'וכ ואהישפקודא חמ) רטו .ישרצו המים שרץ נפש חיה, כתוב. החמישית

במקרא

רג הקדמת ספר הזהר

וחד , וחד לאתעסקא בפריה ורביה, למלעי באורייתא)ה חד :אית תלת פקודין ולאשתדלא זלעי באורייתא מל. ולאעברא מתמן ערלתאולמגזר לתמנייא יומין

. ורוחיה) ז נפשיה)ולתקנא , ולאפשא לה בכל יומא, בהח

מסורת הזהר צו חא עס נח סב לך חא רנ"ב )ו. לעיל אות קפ)ה

מות ט ויחי שכח תשלב בהשז ויגש יח רסקנב קיב כג תרומה משפטים ח וארא מ.י"ד. זס ר' דא"ח

הל רע צו סב סד קיוג נ תצוה דרפד רצ תקצא תשכ א"תכ. לד' דח" תיז"ת רנה בהר לג זות רטמאחרי

'ז ד" תמ.ט ע'ח ד"תל: סח'דב "תכ :נב. מט' ד

חלופי גרסאות ).ל"ד(א ולאתעברת "ונ.) ק. מ'ד(א ולאתעברא " נו אמתא ולאפשא לה בכל יוייאורא ולאסתכלא ב" נז

מיניה כדקא יאות דכתיב ישרצו המיםולא תתנשי נא בה בכל יומא לתקאתא דאצטריך לאשתדלידא אורי

.א בהו" נח). ל"הא(נפשיה ורוחיה

נח יג)ז. ט יתרו קיזתראשית ב ח"ז :קמג' ו ד" ת:קמב' ה ד"ות תטהשמב : קט:.ק' ט ד" תס:פג ארקיורצ תלה תקצא תתעג צד משפטים קו תרומה רכה וארא מח יתרוטות רימסב ויחי שטו ש

:.נג' א ד" תכז"ת רלז חז שלפ אמור רפג תזריע דתכ

אהשיחמפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר לעסוק, אחת, במקרא הזה יש שלש מצות

, תחוא, לעסוק בפריה ורביה, אחת, בתורה .למול לשמונה ימים ולהעביר משם את הערלה

, ום לעסוק בתורה ולעמול בה בכל יוצריך .לתקן נפשו ורוחו

הנמשכים, הקודמיםןפקודי' כי ד. פירוש

באו, הימים הראשונים דמעשה בראשית'מד, לתקן את המדרגות בעולם האצילות עצמו

שבעולם האצילותן"זוב ו"המדרגות חו' שהן ד הנמשך ממלת מאהדא קדפקואשר , ל"כנ ,דהיינו בינה עלאה, יראהס " הראשיתב

והיינו, ליטשדאיהו רב ובגין ס יראה "שהשנתקנה לאבא , ר של הבינה"רק בחינת ג

מפה עד החזה א"ואמא עלאין המלבישין לא ,א תניינאדופקו. ה" דהוי'יהנקראות , שלו

ת"הוא לתקון ז, י אורהיהנמשך מהמאמר הנקראות, ה שלימתאבה רבאהבסוד , בינהד

שמבחינת הקביעות הן , ישראל סבא ותבונה דהיינו, עד הטבור שלו מחזהא"מלבישות לא

אמנם . א"למטה מהפרסא שבגוי מעוהי דאעלו ונעשו , הנאמר בהןי אורהיבמאמר

, א"א שלמעלה מחזה דא"ופרצוף אחד עם א והבינה חזרה שם להיות ,א"ומשם לראש דא

,ה"ויה ד'ה ס"הו, הבאהבה רס "הש. חכמה א"אומאבל . ן"ומהם מושפעין כל המוחין לזו

ן יכולים"ר דבינה אין זו"גשהם , םעלאין עצמ בעצמם בסוד נוהם נתק כי ,לקבל מוחין

חפץ כי שהוא אור חסדים בסוד, ירא דכיאאוכי , יראהראים ק ומשום זה הם נ.חסד הוא

חכמה שהם מוחין דהארת הבה רבאהסוד ת "אלא רק מז, ן"אינם מושפעים מהם לזו

הבאה בחינת הם אמנ,ת"דבינה הנקראות ישסו )ב"ב ע"יף די "דפו(

ת אינה מגולה רק מבחינת "ו שבישסרבהשהם עומדים אז , ת"למעלה דישסוומחזה

אמנם ,א"למעלה מפרסא דבגוי מעוהי דא ת העומדים למטה מפרסא"מחזה ולמטה דישסו

רנעשה שם בחינת הגניזו של או, א"דאושהם , לעולם הבאויהי אורס "שה, החכמה ת השניים" ישסו אבל,את שלמעלה מפרס"ישסו

ובחינת . שלמטה מפרסא הנה האור נגנז בהם ופקודא. יבשהשית בסוד נעהתבונה שבהם

', המאמרות שביום ג' הנמשך מב, תליתאה יקוו המים מתחת השמים אל מקוםשהם תדשא הארץ דשאומ. ותראה היבשהדאח אדיחוש, ן" לזוק"והם לתיקון מוחין ד', וכו

.א" והוא לזיםיקוו המ נמשך מהמאמר עלאה דנוקבא מהמאמרק"ו נמשך אל תאהתודא חוי, ופקודא רביעאה. שא הארץ דשאדת

הוא לתקון,יהי מאורותהנמשך מהמאמר ד הרי שעד יום חמישי כבר. א ונוקבא"ר בז"ג

ת"א וישסו"נתקנו כל התיקונים הצריכים לאו ר שבהם"ן קבלו ג"עד שהזו, ות דאצילן"זוו

כ"וע, פ בקומה שוה"בונעשו ראויים לזווג פשהם , ם שאר הפקודיןיבא, מכאן ואילך

.פ" פבן"זותיקונים הצריכים להמשיך מזווג ה בתיכ, אהמישפקודא חוזה אמרו

האי קראב, ישרצו המים שרץ נפש חיה כי עתה צריכין להמשיך, אית תלת פקודין

הוא ' שהא, פ" פבן"זוהשלימות מסוד זווג דם עצמואם השג, להמשיך משם נשמה קדושה

י עסק"שזה נעשה ע, יזכה לזווג טהור וקדוש ' הוא להוליד נשמתין קדישין והג'והב, הרהתו

כמו . י חיתוך ופריעה"לתיקון ברית קיימא ע .שמבאר והולך

ש"וז

הקדמת ספר הזהר דר

,אשרא קדיח בנשמתא א)חאתתקן , ש אתעסק באורייתאנדכיון דבר ) רטז ,ר נש לא אתעסק באורייתאבדכד , נפש דההיא חיה קדישא, דכתיב שרץ נפש חיה ,ורייתאאוכד אשתדל ב. קדושא דלעילא לא שריא עלוי, לית ליה נפשא קדישא

.ןולמהדר כמלאכין קדישי, זכי לההיא נפש חיה, בהשחיו דרשחיבההוא ר אלין אינון דמתעסקין באורייתא דאקרון, מלאכיו' ברכו ה)טדכתיב ) ריז

ת הזהרמסור

מ שצג ויחי שכח תשראב קצה נח יג כה סב לך עו פד צה קל קנג רד שמו שנד קנה וי" בחא רכ" ב)חהל קיו ס תצוה דכה רפא רפט תקצא תרמב תשככ כד מד עז קו תרומהזשמות קעו יתרו צה משפטים

מות צה אחרי לז תד צג רז תכויקרא תשסב תשעב טצו תרלתו סכ פקודי נח ק"ג צ"יח שכח שלז בח ז"ת פנחס קטו תתנט כי תצא מז ס שיח קרח יד בלק רטא שלח רלס בהעלותך ז רנה בהר לג נשא טרי

ט"סת. טע' ח ד"תל: סח: הס 'ב ד" תכ.נז.: א דף מט"תכ. לד' ח ד"תי: כג' ו ד"ת. אי' בהקדמה ד רי לך שטו וישב) תהלים קג ()ט. בראשית שפח יתרו צהח"ז :קמב' ה ד" בהשמטות ת:קט' ד

:זע דף קל" תז"ת. י" ד.שז' דג"חו בלק קד בהשמטות טשמות . י"ד. זס דף רא"חבהשמטות

אהשיחמפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר תדלא בהשלעי באורייתא ולאמל, ש"וז

היינו להגות בפהלמלעי: 'וכ וולאפשא לה ,ה חיים הם למוצאיהם"בסו, פ שלא ידע"אע

ש פז קונה נ"שעי. למי שמוציא אותם בפההיינו להשתדל , ולאשתדלא בה, קדושה

ולעשות כל מה שבכחו כדי להשיג אותה ,ולאפשא לה, ז קונה רוח קדוש"שעי, ולהבינהלא , יה ורוחיהשנפר שזכה לתקן חהיינו א

, רק צריך להרבות אותה תמיד, יסתפק בזהז זוכה "בסוד מעלין בקודש ואין מורידין ועי

מאול יבכולאפשא לה ש"וז. .לנשמה קדושה רבות בתורה בכלה לפשיה ורוחיהנלתקנא

ז שמרבה "כי עי. יום בכדי לתקן נפשו ורוחובתורה בכל יום ומוסיף תיקון לנפשו ורוחו

ש נ דבריון דכ. זוכה לנשמה קדושהואה ארנשמתא אחבק באורייתא אתתקן סאתע שהאדם עוסק בתורה הוא כיון שמ,דישאק

כי המרבה בעסק, אחרתה ושמתתקן בנשמה קדהוא זוכה . ש ורוחפמלבד שזכה בנ, התורה

.ומתתקן גם בנשמה קדושה

מכיון שהאדם:' וכור נשדבן וידכ) רטז ,רת קדושהאחהוא מתתקן בנשמה , עוסק בתורה

ש מחיהפנ, ירושופש. רץ נפש חיהש, בתושכ כשהאדם כי ,שהיא המלכות, ההיא הקדושה

הקדושה, פש קדושהאין לו נ, אינו עוסק בתורהוכשהוא עוסק , שלמעלה אינה שורה עליו

ש פ זוכה לנ, באותו הרחש שדובב בה,בתורה .להיות כמלאכים הקדושיםו ,אחיה ההי א בעת שהיא"הנוקבא דזס " ה חיה,פירושא " כי אז נקרא הז,א"פ עם הז"בפבגדלות

דםאז שה"ועי. חיהוהנוקבא , עץ החיים

)ב"ב ע"ף יד י"ופד(

ומזווג , י עסקו בתורה לשמה"ן ע"ה ממעל .ש קדושהפהוא ממשיך מזווגם נ, פ"ן פב"לזו שהיא ,אשידהיא חיה קדחנפש ש "וז

י העלאת"ק ערדם משיג זה אוה. א"הנוקבא דז בר נש לא דכדונמצא , ן בעסק התורה"מ

,אתעסק באורייתא לית ליה נפשא קדישאשהרי , ינתיהכה וש"כי אין לו חלק בזווג קב

,וזה שיעור הכתוב. ן לייחד אותם"א העלה מלכי התורה . ישרצו המים שרץ נפש חיה

י התורה זוכה" ען" מץי שמרי"וע, מיםנקראת אין כי ,ותדע. עלאהחיהמ, ישאדק אפשנל

ה מטרם שישיג נפש"ה להדבק בהקבכהאדם זו ש בזוהר"מכ( עלאה קדישא חיהרוח נשמה מ

קשר ברוחש אתפ דנ.)דל תאות דף קמד ויקרא .ה"ונשמה בקב, ורוח בנשמה

ברכו, שכתוב:' וגווכרב בתידכ) ריז

שנקראים, אלו הם העוסקים בתורה. מלאכיו' הף על פועוף יעו, וזהו שכתוב. מלאכיו בארץ

, אהוובעולם ה. זה הוא בעולם הזה. הארץים פה לעשות להם כנ"שעתיד הקב, למדנו

י וקו, שכתוב. לשוטט בכל העולם, כנשרים . יחליפו כח יעלו אבר כנשרים'ה

יו כמלא' ו הכרב, כי כתוב, פירוש ,וברדרו לשמוע בקול דבי שח עוכגבורי

כלומר . עושי והדר לשמוע, ל"ופירשו חז שמדרך האדם שלא יוכל לעשות שום שליחות

כ"משא. אליור אומחבטרם שישמע מה שהמשל עושים את שליחותם מטרם שישמעו, יםכהמלא

והטעם כי רצון. ת צוה אותם"ה שהשיויבינו מת שולט עליהם ואין בהם שום דבר "השי

כ" וע,ת" השיוןחוצץ שלא ימשכו אחר רצ

הם

רה הקדמת ספר הזהר האי בהאי י, ועוף יעופף על הארץט) כ, ודא הוא דכתיב. מלאכיו בארעא)י

ולאשטא , ה למעבד לון גדפין כנשרין"דזמין קב, עלמא תנינןואבהה, עלמא .יחליפו כח יעלו אבר כנשרים' וקוי ה)לבכל עלמא דכתיב

, אורייתא דאקרי מים)מדא . והיינו דכתיב ועוף יעופף על הארץ) יחר

הרזמסורת הה צו ז סב ק"א תו ב" ב)כ .ז פנחס קמחט לך ש)י

.פג' ו ד"תמ. פג:ה דף פב" תמז"תפנחס רפג

חלופי גרסאות .אא ה" ני. א עוף"נ ט

.ה דף פב" תמ.פ' מ ד" תז"ת נח כא כב )מ. בהר גח"ז) ישעיה מ ()ל .להלן רכה. פט' ה ד"תנ

אהשיחמפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמרכצל הנמשך אחר . ת"שיההם נמשכים אחר

ונמצא משום זה אשר עשייתם קדמה , האדםמתעמקין דדאינון רואומ. לשמיעתם

נמצא אישדנפש ק וממשיכים אורייתאב הוא מתהפך, מארץואפ שה"אע, החומר שלהם

,ועשייתם קדמה לשמיעתם, להיות כמלאכי מרוםבכל השלימות מטרם ' יו יתותשעושים מצ

ים גם כ להיותם נמש.שמשיגים מה שעושים ותוכל, האדם י כצל הנמשך אחר"הם אחר הש

עת שהרוח מעלהבש, לדמות זה כמו שתמצאוגר מהר ס ויההר, משהו אבק לעיני האדם

, את עפעפיו מטרם שמחשבתו תרגיש זאת אשר עשייתו שהוא עצימת, ותמצא בזה תמיד

מחשבתו באבק מוקדמים לרגש, עיניוון מלאכיו אלין אינ ש"וז. המתקרב

קרון מלאכיודא, אורייתאבקין סמתעד נעשה גופם, פ שהם בארץ"כי אע, בארעא

, ועשייתם קדמה לשמיעתם, מלאכי מרוםכדי לעשות כו שאינם נמלכים בשכלם ניידה

אלא עושים המצוה בכל, בשלימות' מצותיו ית שלימותה מטרם שיספיקו להרגיש במחשבתם

כדוגמת עצימת העפעפים המוקדם, ה שעושיםמ ולפיכך הם נבחנים למלאכים, להמליך במחשבה

.בארץכל בולאשטא , נשריןכגדפין ש "זו

ה " עתיד הקב:'וכו ' וקוי הבתידכעלמא לשוטט בכל לעשות להם כנפים כנשרים

ש לא זכה לנפש נכל עוד שבר כי. העולםואת כ "בסוה, א"שולטים עליו הס, קדושה

שמואל( ענה בתוך כף הקלעלנפש אויבך יק )הכ אות תויקראבזוהר ( שפירשוהו )כה' א

ולא אשכחן , טאן בעלמאשדאזלן ו ןבתאסוא, לאתקשרא ביה, אתר לנייחא

הדושקבדהא 'וכו, ותאבאסמדטרא סגו ב כי אי אפשר, פירוש. לא עייל ולא אתכליל

רק , ת ולקיים מצותיו כראוי"דבק בהשיהל ה שהוא טוב"אחר שמאמין בשמותיו של הקב

)ב"ב ע"י דף י"דפו(

ד ושע, לואו', ומיטיב לכל ורחום וחנון וכו א עוד"הרי גם הס, השלא זכו לנפש דקדו

טאן בעלמאוש דאזלןשולטת עליהם ונמצא שבעת חן אתר לנייחאכולא אש

ורואים , שמחשבותיהם משוטטות בעולםשלפי דעתם , י בבני העולם"ההנהגה של הש

פ "אינה כל כך טובה כפי שצריכה להיות עו "נמצאים פוגמים ח, שמותיו הקדושיםולא אשכחן אתר , בשמותיו הקדושים

ה שיוכלוחשאינם מוצאים מקום מנו, לנייחא ולפיכך, 'יבלאתקשרא ', בשמותיו יתלהאמין

ונטמאיםאבותאסטרא דמסתאבן בגו סואו "שבאים ח, כלומר, סטרא דטומאהךבתו

ה דושקבהא דוכל זה הוא ', לכפירה בו יתהרי לא נכנס ש לילכלא עייל ולא את

כי לא זכה בנפש . לל בהכ נאול, בקדושה .ואינו עושה פעולות להכלל בקדושה, השדקדו

קין באורייתאסנון דמתעאיאמנם

הנה מתהפך גופם , והמשיכו נפש קדישאשזוכים להקדים עשיה , להיות כמלאכים ועוף, כ עליהם כתוב"וע, לשמיעה כמוהם ה למעבד לון"דזמין קב, יעופף על הארץ

שעתידל עלמאבכנשרין ולאשטא כגדפין ה לעשות להם כנפים כנשרים וישוטטו "הקב

ם משוטטים כי ה, פירוש. בכל העולם במחשבותיהם בכל העולם כולו ורואים הנהגתו

טרא בס ז לא לבד שאינם נכשלים"ועכ', ית כחאלא שעוד הם מקבלים , ותאבאסמד

ויתיב וקדכן ולהגדיל כחם תמיד "להעלות מ ז"כי עי, יחליפו כח יעלו אבר כנשרים' ה

לשוטט בכל מקרי , םנשריכאבר מעלים ומעלים , דמיוהם מחליפים כח ת, בני העולם

וממשיכים תמיד' ן בכח אמונתם ביחודו ית"מ .רוח קדישא מלעילא

זהו ו :' וגוףו ועבתידכהיינו ו) ריח כי התורה. ועוף יעופף על הארץ, שכתוב

שנקראת

הקדמת ספר הזהר ור

.מאתר דההיא חיה ימשכון לה לתתא, דנפש חיה)נישרצון ויפקון רחשא , לב טהור ברא לי אלהים לסלעי באורייתא)ס, דד אמר דו"וע, כמה דאתמר

.ורוח נכון חדש בקרבי, וכדין

ר פקודא שתיתאהמאמ

דאתעסק ןאמל כד. בפריה ורביה)עלאתעסקא , פקודא שתיתאה) טרי וימא)צ, ולא יפסקון מימני, למהוי נביע תדיר)פגרים לההוא נהר , בפריה ורביה

וחילין, פקין מההוא אילנאנן חדתין מתחדשן ו ונשמתי)ק, בכל סטריןכאתמליא

ת הזהררמסוא תה שמות ר ספרא דצניעותא לח בהשמטות " ב)נ ז"תקפה פנחס קכג יקראו, י"ד :ו רע' דב"ח

סאותרחלופי ג ).ל"אה(א מכל " ננ

נח נשא צד אמורויקראא קעה קפד ס וישב קנו ק)ע .וישב רעג) תהלים נא ()ס. להלן רכו. א דף פב"תמ א צו רצח" ב)צ :פב' ג ד"תמ. א דף נד" תכז"ת וישב קנז )פ. זנא דף "מת ז"תקמא בלק פב קמה

אכוארא קנו בא ר, י" ד:ח רנ: דף רנאא"ח בהשמטות הב רפ ויחי תקלד תר" בטשא שעו שע חינו רכז קמב פקודי א רעא תזריע יג אחרי מות לה אמור קסד בהעלותך לא ואתחנן קכג האחבשל

.ד בראשית תשעח"זהל שעג קיוא צה " ב)ק. קמח:ף רמזדא בהשמטות " תיז"ת

שתיתאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמרשנקראת מים ישרצו ויוציאו רחש של נפש

,ותכלמשהיא ה, ממקומה של חיה ההיא, חיה ועל זה אמר. כמו שלמדנו. ימשכו אותה למטה

, בתורהלעסוק , לב טהור ברא לי אלקים, דוד . ורוח נכון חדש בקרבי, ואז

. לבאר שיעור הכתוב רכי חוז, פירוש

מיםואומר ש. חיה ים שרץ נפשהמ ושרצי , שיוציאו נפש חיה, פירושו,ןרצושי, תורהזו

, אתכון לה לתמשהיא חיה ידחמאתר שהיא נקראת, מנוקבא עלאהושכו הנפש הזימש

א דועל . לעולם הזההכוממנה ימשו ,חיה למלעי, לב טהור ברא לי אלהיםדודאמר

ת לב טהור" שביקש שיתן לו השיבאורייתא ין ורוח נכוןכדו ן" מלעסוק בתורה ולהעלות

וןואז יזכה להמשיך רוח נכ, יבש בקרדח .'ויוכל להדבק בו ית

מאמר פקודא שתיתאה

המצוה :'וכו א שתיתאהדפקו) ריטכי כל מי . לעסוק בפריה ורביה,הששית היא

יסוד, גורם לאותו הנהר, שעוסק בפריה ורביה, ומימיו לא יחדלו. בע תמידושיהיה נ, א"דז

,מתמלא מכל הצדדים, לכותמשהוא ה, והיםונשמות חדשות מתחדשות ויוצאות מאותו

וצבאות רבים מתרבים למעלה עם, האילן המיםוישרצ, ש" ז.די לשומרןכאותן הנשמות הנהר, שת ברית קדוזהו א. שרץ נפש חיה

)ב"ב ע"י דף י"דפו(

והמים שלו מתרבים ורוחשים , הנמשך ויוצא .לחיה ההיא, ורבוי נשמות, רחש

כי באתערותא דלתתא אתער . ושפיר ,נהרואז ה, ה ושכינתיה"לעילא וגורם זווג קב

במיין דכריןירדנביע ת ,א"שהיא יסוד דז ימא מלהשפיע בנוקבא ו מימויוןקסולא יפ

טריןסל בכאתמליא א "זשהיא הנוקבא דסטרא של מדהיינו הן , מתמלא בכל הצדדים והן מסטרא דהולדות, הזווג להחיות העולמות

נשמות ונשמות חדשות מתחדשות ויוצאות , לא נשמות חדשות ממש, ההוא כלומרץמע

אלא נשמות ישנות שכבר היו באדם הראשון הן חוזרות, ד"ונשרו ממנו מחמת החטא דעצה

,א"שהוא ז, האי אילנאי "ומתחדשות עש "וז. ונקראים משום זה נשמות חדשות

כי נשמות חדשות.ןשדתין מתחדונאשמתין ח באות לעולם רק אחר גמר התיקון נןממש אי

וצבאות רבים נאצלים . ד"דעצה של החטאכי עם כל נשמה . ת האלוולמעלה עם הנשמ כן ןוכמ. ש להלן" כמיןכנפקין כמה מלא

העולמות יוצאים גם כןוגים דלהחיות ובז .מלאכים

', וכוישא נהרדא קמברית קיי, ש"וז

רומז על יסוד שרץ נפש חיהכי , ירושפ ,דנגידנהר והוא ברית קיימאא הנקרא"דז

, א"שהוא בחינת הנהר הנמשך ויוצא מז להשקות את, א הנקרא עדן"המלביש לאו

הגן

רז הקדמת ספר הזהר

ישרצו המים שרץ נפש )רד "הח. די אינון נשמתיןסגיאין אתרביאו לעילא בה ורחשין, ומיא דיליה אתרביאו, נהר דנגיד ונפיק, דא ברית קיימא קדישא)ע, חיה . חיהיאא ורבויא דנשמתין לההשרח

דפרחן לפי ו ע)ש )פנפקי כמה , ובאינון נשמתין דעאלין בההיא חיה) כרדפרח ונפק , ההוא עופא,וכד נשמתא נפקא להאי עלמא, אסן כל עלמאט ו)צ

, כמה נפקן בכל נשמתא ונשמתאמ. נפק עמיה, בהדי האי נשמתא מההוא אילנא כי מלאכיו )תדכתיב , אי זכי אינון נטרין ליה. חד מימינא וחד משמאלא:תרין

אינון סתלתא ) *, אמר רבי פינחס. מקטרגי עליהנאינון , ואי לא. יצוה לך אם יש עליו מלאך מליץ )אדכתיב . כד זכיפנ " אפוטרופסין עליה דבעדקיימי

.תרי, מליץ. הא חדק, אם יש עליו מלאך: להגיד לאדם ישרוצאחד מני אלף . הא תלתש. שרוי אחד מני אלף להגיד לאדם ר

ויאמר, ויחננו חד, ויחננו ויאמרת דכתיב יתיר ,שחמ, ר שמעון"א) ארכ

ורת הזהרסמ )הממשמשין לנשדכין מלא ()ש .ו לעיל אות רט)ר

ים רלהט רג משפראתולדות קע וישלח ה קפד בא :מות דף קמבטה בהש" תז"תתיט תנה פקודי תקסה

וישלח א ו בא רא משפטים תיט ) תהלים צא ()ת ותט בהשמז"תנו רכג יפקודי תקסד ואתחנן לו האז

חוישלח קפב בא ב בשל) איוב לג( )א :ה דף קמב"ת 'ה ד"ות תט בהשמז"ת שסה פקודי תקנה נשא קיא :קמב

חלופי גרסאות אסןטברבין ודוחילין , פרחןדא עופי "נו .ןחאפרד א" נלא " ננ). ל"ד(א כמה מלאכין נפקן " נמ .)ל"אה(

.א אפוטרופוסין"נ א. ימיןיא ואינון ק" נס. רגיןטמק .ג"שרו ליא להגיד לאדם " נצ. ג"א כד זכי ל" נפ א" נש. ג"י אלף לא אחד מנ" נר. ג"א הא ל" נק

.ג"מר ליאא ויחננו ו" נת. ג הא"ל

מלאכים ) צ. א"ח ע"ב ובראשית נ"ט ע"ש רגוי) פ) ת"סב ב"עח ויצא קנא סות מאחרי ) (ע דרך אמת .טיפטהפורחים וטשו

שתיתאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר

מיא דיליהו . הנוקבא שלוואשה, הגן מזווגים והיינ אשן רחיאו ורחשיבאתר

שהוא תרגומו,שיןרחק הנקראים "דבחינת ו ר להולדת"וגים דגזו ומבחינת .רץשרצו יששל

יא דנשמתין לההיא בוריאומר , נשמות .תובכ בש חיהפנת ארנקא ההי וה"ח

:' וכו נשמתין דעאליןינוןאבו )כר יאשה, ועם אלו הנשמות הנכנסות באותה החיה

,לאכיםמו דהיינ, יוצאים כמה עופות, המלכותוכשנשמה . בכל העולם הפורחים ומשוטטיםשפרח ויצא , העוף ההוא, יוצאת לעולם הזה כמה. יוצא עמו,ו האילןאותעם הנשמה הזו מ

,שנים. כל נשמה ונשמה יוצאים עםמלאכים אם זוכה הם שומרים. אחד מימין ואחד משמאל

. כי מלאכיו יצוה לך לשמרך, שכתוב. אותו, אמר רבי פנחס. ים עליוינטהם מש, לא ואם

,םדהנמצאים מגינים על הא, הםמלאכיםשלשה )א"ג ע" דף י*)ב "ב ע"י דף י"פוד(

אם יש עליו מלאך מליץ, שכתוב. הככשהוא זו אם יש :מני אלף להגיד לאדם ישרו אחד דאח. הרי שנים, מליץ. הרי אחד, לאךמעליו

.מני אלף להגיד לאדם ישרו הרי שלשה

,ר שמעון" א:'כוו וןר שמע"א) רכאויחננו , כי כתוב עוד, ם הםלאכימחמשה הרי . שנים, רמאוי. אחד, ויחננו:ויאמר

זה ,נוויחנאלא , אינו כן, אמר לו.שהחמ ות לאחרשכי אין ר, ולא מלאך, ה לבדו"בקה

יפה , אמר לו. צמועבא ואלא ה, לחונן אותו .אמרת

ים ויוצאיםדלנוד עם הנשמות חי. ושפיר

שהמלאכים ,ןעופיכמה מלאכים הנקראים , ההם מסייעים הנשמות להכרעת כף הזכות

ים אותןחו להיפך שהם מקטרגים עליהן ודוא ןסאטפרחן ודש "וז. והולךש" כמ.לכף חובה

כל

הקדמת ספר הזהר רח

דהא לית רשו לאתרא אלא, ה בלחודוי"דא קב, אלא ויחננו, ל לאו הכי"א. תרין .שפיר קא אמרתל "א. ליה

אזעיר דיוקנא דכליל, כביכול, דאתמנע מפריה ורביה)ב ןאמו) רכב קיימא קדישא בכל אופגים , וימוגרים לההוא נהר דלא נגדין מי, קניןוכל דידא , ודאיי ב . ביב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים )גועליה כתיב . סטרין . ואטריד מההוא עלמאד, לפרגודא כללג )קונשמתיה לא עייל . לגופא

רזהת הרמסו

חי שפח קעו ויסאשב קנז קויא כש נח קמו לך)ב זט ני סג סח צה אחרי מות ויקראמשפטים רכב

:ג דף פב" תמז"ת פנחס מז מט נד דא קממנשא ק ח וירא רמד יתרו שצבמב ת"ב) שעיה סוי ()ג

חלופי גרסאות .ג בי"א ל" נב). ל"אה(שא ימא דשמא קדי ופגים קיא א ואטריד מההוא" נד). ל"אה( לפרגודא דמלכא כלל ג

.ג"עלמא ל

. בראשית תשעג רות תרסהח"ז שמיני קיב אחרי מות שצו זהל שלד שפקיו תרומה תנד טים רכטמשפ ו "וירא קט' ה ב"ב לך לך פ"ז ע"א וישב קפ"א ע"למחיצה שלפני העולם הבא לך לך צ) ק רך אמתד

' אה"מ' בח"א ויחי רכ"ע

שתיתאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר שהם פורחים ומשוטטים בכלל עלמאכ

ורואים השגחתו יתברך על בני העולם, העולםומודיעים ', איך הם מושגחים ממנו ית, כולו

ואם הנשמה זוכה היא מכריעה , לה לנשמה, את עצמה ואת כל העולם כולו לכף זכות

צמה ואת כל מכריעה את ע, הכואם אינה זו כמה נפקן בכלש "וז. העולם כולו לכף חובה

.שמתאונא מתנש

, ש"והנה רבי פינחס אינו חולק על ר . נולדים עם הנשמה,ןופיעתרין שרק רשאומ

כי כל זמן שאין לו אלא אלו אלא אומר אי אפשר לו להכריע את עצמו,ןן עופייתר

אלא הוא מטולטל מדין ,לכף זכות לגמרי י מעשים טובים"אלא ע. מי לדיןלרחמי ומרח

ואז זוכה להכריע לכף , נולד לו מלאך שלישי א שליכ זכד' וכווןלתא אינת ש" וז.ותכז

.י שלשה מלאכים"יוכל לזכות זולת ע

ומי שנמנע :'וכו אתמנעד ןאמו) רכבול את הצורה כמקטין כבי, מפריה ורביה

וגורם, יא צורת אדםשה, וללת כל הצורותכהשמימיו אינם , א"ליסוד דז ,הרהנ לאותו

. ש בכל הצדדיםוופוגם ברית הקד, נמשכים ויצאו וראו בפגרי האנשים, ועליו כתוב

)א"ג ע"י דף י"דפו(

ונשמתו, אמור לגוףוזהו . אידוי ב .הפושעים בי דהיינו למחיצתו של. אינה נכנסת למסך כלל

.וגורש מהעולם ההוא. ה"הקביוקנא דת ביאור הדברים המלכות נקרא

ן"כל הצורות של הנר כי ,דכליל כל דיוקנין ע נמשכות" העולמות בי'דצדיקים ומלאכים דג

נו מי שאיכןול, שהם חייליה וצבאיה, על ידיה נמצא שהוא ממעט דמות, יהבפריה ורבעוסק

.ומעכבה מלהוציא כל חייליה וצבאיה, המלכות דלתתא יוצא כנגדה אתערותאאי אתערות"כי ע

להוליד, ה ושכינתיה" וגורם לזווג קב,אדלעילש "וז. ש לעיל"כמ. ע"ן ומלאכים בבי"נר

רםזו שין מימויד לההוא נהר דלא נגםוגרי א שלא ישפיע מיין דוכרין לשכינה"ליסוד דזל הבחינות כופוגם בברית הקודש ב. הקדושה

הן , ת הזווגיםנובחי' כי הוא מעכב ב. שלו ליה כתיבוע. ר"ק והן מסטרא דג"מסטרא דו

,בי םעיושרי האנשים הפגפבויצאו וראו מגדילה לנשמתו יהבפריה ורצות מכי

, ז מנצח גם את גופו לנצח"ועי, בתמידותומי שאינו עוסק , שיעמוד בתחית המתים

נמצא עושה את גופו כמויהבפריה ורב. ' שעליו נאמר ויצאו וראו בפגרי וגו,פגר

ה"קב למחיצתו של הס לא תוכל להכנושנשמת .והוא נדחה מהעולם הבאפקודא

רט הקדמת ספר הזהר

מאנור פקודא שביעאה

ולאעברא זוהמא ה, למגזר לתמניא יומין)ד. פקודא שביעאה) רכגוההיא נפש דפרחא , איהי דרגא תמינאה לכל דרגין, דערלתא בגין דההיא חיה

.א תמינאהכמה דאיהי דרג, אצטריכא לאתחזאה קמה לתמניא יומין, מינהולא , נפש דההיא חיה קדישא, אתחזי ודאי דאיהי נפש חיה, וכדין) רבדיתרשמון מיא דזרעא , בספרא דחנוך. רא ודא איהו ישרצו המיםחמסטרא א ,דאתרשים בבשרא קדישא, ד"את יוד רשימו )הודא . רשימו דנפש חיה:קדישא

.מכל שאר רשומין דעלמא

מסורת הזהרג מ שפ תכה תלה תחלך רצו שלא שסד "ב) הלימ ()ז ראא וט שמות כ.י"ד. זסר 'ד א"חד בהשמטות נת

ים תקמה ט תעד יתרו תקיב משפח בשלטבא פכ טז רויקרא, תקעב תרומה תתצד פקודי תרצא תתקא

לופי גרסאותח. א אתרשימו" נו. א ואעברא"ונ, א לאעברא" נה יהחא רשימו דזרעא דנפש היה ודא רשימו דנפש "ונ

.ד"ת יוא דא רשימווד

בהקדמה ז"ת, קת פוחב ע קט קסח קיחג אדרא רבא שיב שלנרי מות רצו אמור חלו א.רכא תזריע לא :עג' ל ד"ת. ע:ט ס'דד "תכ.: סו: סב' ב ד"תכ. ס. נח:נז' א ד"תכ. :מא. מ'ט ד"תי. דף יא

ב לך תמ)ה. יזדף ק ח"תק : קל'ע ד"ת. קיט' ט ד" תס:צב' דח" תנ: פג'דז "תמ.: חע' ב ד"תל

.ח דף עז"תל. סו:הסב דף "תכ. ח נ:זא דף נ" תכז"ת ב אדרא רבא שיטתמג בא פ

שביעאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר המצוה:' וכויעאהבא שדקופ) רכג ולהעביר, להמול לשמונה ימים, היאתהשביעי

היא ש, החיהם שאותה ומש, זוהמת הערלה ,שמינית לכל המדרגותהיא המדרגה ה, מלכות

ואותה הנפש העפה, מבינה תחיליםמדהיינו כש, ממנה צריכה להראות לפניה לשמונה ימים

.מו שהיא המדרגה השמיניתכ

יהחא נקראת " דזבאקנושאין ה. ירושפ, אנזולת על ידי עליתה והלבשתה את הבי

, מתתא לעילאס"שהיא דרגא תמינאה של עא בשם " דזונקראת גם המלכות שהיא נוקבא

שממנה, כי עלתה שמונה מדרגות, שמיני כמו יהחורק אז נקראת גם היא , עד הבינה

.הבינה

א"והנה נפש האדם שנולדה מן הנוקבא דזצריכה להראות , ונקראת שמינית, יהח' שנק, ני הנוקבא עם התקונים של מילה ופריעהפל

ואז נראה וניכר , ביום השמיני ללידה שלהולא , יה קדושהחש מאותה שהיא נפ, בודאי

ה ח המילה והפריעה נדחבכ, כי אז. מצד אחר והיא יכולה ,דם אפשמההיא נא לגמרי "ס

.אלקבל שלימות אורותיה של החיה ההי ובזה מקבלת המיין. רצו המיםישא איהו דו

.ת במים האלומ ומשתלן"זודוכרין עלאין מ )א"ג ע"ף יד י"ודפ(

ואז :'וכו זי ודאיחין אתכדו) רכד נפש של דהיינו. יהחנראה ודאי שהיא נפש

ולא מצד, יא מלכותשה, הקדושההחיהאותה בספרו ירשפ ש,וזה הוא ישרצו המים. רחהא

ם שלוש יתרשמו מי זרע הקדוש בר,נוךחשל הנרשם,'יוזה הוא הרושם של אות . יהחש פנ

.ר רשימות העולםא מכל שיותר, בבשר קדששרצו המים יתוב כי מבאר הכ. ירושפ

,מלשון התרשמות והצטיירות, יהחשרץ נפש מצטיירין ומתרשמין,ריעהפי המילה וה"שע ,םש אדפ דוכרין עלאין המושפעים לניןהמי .יהח פשנאת ר וציור של הנוקבא הנקרשימוב

והנה עלמא עלאה בינה נרשם ונחתםתם נח נרשם וות ועלמא תתאה מלכ,'יעם יא הנוקבא עולה שההמלכות ובעת ש,'העם

קת פין נכד ,ומלבשת על עלמא עלאה בינה ש"מכ(. כמו הבינה'ואעילת י, ממנה'ה

ודאש " וז.)ש בסולם"ע, ז"לעיל סוף אות י אישרא קדשבבים שאתרד' את ידימו שר

י מילה " כי עין דעלמאוממכל שאר רשימין שרופריעה מתעברים גם מהאדם כל ה

מו ורשי',ה דין שהם מבחינת דעלמאכמו שנעשה בנוקבא , באה במקומה'את יד

וכיון שבשר הקודש, ל"שעלתה לבינה כנ

של

הקדמת ספר הזהר רי

,טאסין' ד אליהו דטאס כל עלמא ב)זדא . ועוף יעופף על הארץ)ו) רכה

מסורת הזהר . דף קדח"קתו לך שפו סב ק" ב)ז. יזלעיל אות ר) בראשית א ()ו

שביעאהי אורייתא פקודא פקוד הסולם מאמר יכול גם האדם לקבל'יוד נחתם בסשל הי

.אשקדי שלימה מהנוקבא נפש חיה ועוף יעופף על :' וכוועוף יעופף) רכה העף כל העולם בארבע, זה הוא אליהו.הארץ

להיות שם באותה ברית מילה כדי, יפותפע, ולהזכיר בפיו, וצריך יתקן לו כסא. הקדושה

. אינו שורה שם,א ואם ל.וא של אליהכס זה דכאן דריש, כי יש להבין, ביאור הדברים

כל סאליהו דטא על ועוף יעופףהמקרא בראשיתשתפר(ולהלן , עלמא בארבע טאסין

, דריש המקרא שלאחריו)ז"ד אות ת" שיףד' אין דטאסין אכעל מל, ואת כל עוף כנף למינהו

כי , הענין הואו. אטין עלמא בשית טאסיןושעל דכתיב , דריש בעיקר סיומא דקראכאן

, ים עליוניםאכ מלאלשאין לפרשו , הארץכ הכרח הוא שהוא " וע,כי הם אינם בארץ

ז"דף ק' ש להלן בראשית ב"כמ( .ואליה

א אליהו דף על הארץ ופיע, )ו"סאות קאבא דטרא סארעא ולא מבח תדיר כאשתד

ירושפ .ןיסטא' דיהו בדא, א אשתכחואמ כ הם"וע, א"אודסטרא מכי המלאכים הם

ת "ק חג"ויש להם ו, רק נמצאים בשמים כ כשבאים לארץ לעשות שליחותם"וע, י"נה

כי הם מתלבשים בשש,ןית טאסיבשטאסין א"אודמסטרא אינו אליהואבל . ירותספ

אשתכח תדיר ס "אלא מסטרא דמלכות וז' ת אין לה אלא דוי שהמלכפ ול,אבארע

, מטה שלוולה י שמחז" שהן תנה,א"ת מזוירספ יןסטא' דב רק ל ארעאכ סטאכ הוא "ע

וכיון. י"ירות תנהספה' דהיינו בהתלבשות ד הריועוף יעופף על הארץשהכתוב אומר

שהואאליהושאינו קאי על מלאכים אלא על ואת כל עוף כנף המקרא כ"משא. בארץקאי על , על הארץ שלא נזכר שם ,הולמינ

ין סטאד, א"אודסטרא מהמלאכים שהם .ןיסטא בשית אמעל

קיימא דההוא גזירוב מן תמהויל אותט"להלן פרשת לך לד דף קכ( אדישקאומר הטעם כי משום שאמר אליהו . )ח"פש

ני בכי עזבו בריתך ' קנא קנאתי להל אתר דהאי בכ חייך ל"א 'ו וגאלישר

וןשא ירשמון ליה בני בבשרהירשימא קד

)א" עג"ף ידי "ופד(

ראל יש דדאסהידא ומפו ,מןאנת תזדמן תראל מקיימין האי דיש דיסהא יוו הבעז

אליהו ש על מה אתענ,ןנתני והא. קיימא .ויאמר דלטורא על בנדעל , ה"קמי קב

שוטן פי פו להבין הדברים ל"חו. ל"עכ נתחייב להיות על כל ברית מילה אליהוש לטוראדש על שאמר ני ישראל מטעם עובבנ

נינו שצריכיןפכאן ל איך אמר ,ועוד. על ישראל ורמייאכא דומיה פרא בדכולאלהזמין אותו

ו" ואם ח.ןואי לאו לא שארי תמ, והדאלית מילה מטעם בריההוא מוכרח להיות על

ועוד .ן תמ הלא הוא מוכרח להיות,עונשניו פ שיעיד לואליהלמה צריך לסהדותא ד

וכי אין הכל , י מקיימים ברית מילה"שבנא סוד גדול ונורא הסתירו אל. 'ניו יתפגלוי ל

.רכם תמידדכאן תחת מתק לשונם כשלח לך (והענין תבין עם המובא בזוהר

' וכו רבי אילעיחתפ .)ז"ט אות קי"דף ל, םילך לפני והיה תמהבאברהם כתיב חת

תיב יעקב איש כיעקב דאשתלים יתיר תם בגין דלא איש אמאי אקרי ,םת

הא פריעה ד, אשתאר ביה פסולת כלל והרי אי שאפריעהדאתר ', וכו ביההוה

,יא דיליהסורכיוקנא דשמאלא דדשור גין ב, ' וכוור תםשי ר שור אקואוהה, טר ערלה פריעהס בדאית שור מועד דין נפקין מניה עסי נימודינה גרכמו

ודא', וכוהתרייתא דאקרי שאיבדרגא אישויעקב ' וכוישאבחמור דבחבורא

ור הדברים ביא.ש"ע, וא תםההדתם בעלה ,ענן גדול, וח סערהר :ות הןפקלי' כי ד

הראשונות ' וג.ונוגה לו סביב, מתלקחתשאאבל קליפת הנוגה , הן קליפות טמאות כולןהקליפות ' ובעת שג, חציה טוב וחציה רע

ובעת שנפרדת . דבוקות בה נעשית כולה רעעשית כולה נמהן ומתדבקת בקדושה היא

אלו הן בסיום ות פקלי' ומקומן של ד. טוב 'שיש שם ב, שהוא בסיום היסוד, רצוףפה

, ערלה אנקר' העור הא, עורות זה על זה רוח סערה :ות הטמאותפהקלי' ובו כלולות גנקרא ' ר הבווהע, מתלקחתאשוענן גדול ו

, גהנוינת קליפת חשהיא ב, פריעהעור ה .ציה רעחשחציה טוב ו

והנה

יאר הקדמת ספר הזהר

, לתקנא ליה כורסייא)ח ואצטריך .ההוא גזירו דקיימא קדישאלמהוי תמן ב .לא שארי תמן, ואי לאו. ו" כרסייא דאליהא ד)ט, לאדכרא בפומיהו

מסורת הזהר .ז לך שפ)ט. טד תרומה תשפ"צג "ה בחפש יג שפז וך ל)ח

שביעאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר

'כי ג, והנה אדם הראשון נולד מהולליפות הטמאות לא היתה להן שום אחיזה הק שהיא, היה בו אלא קליפת הנוגה לבדלא ו,בו

, והיתה גם היא כולה טוב, פריעהעור ה, מאותט הקליפות ה'להיותה נבדלת מג

ד בפיתוי" אלא בחטא דעצה.שהוונתדבקה בקדמשך , הקליפות הטמאות' הכלול מג, הנחש

ל" חזש"כמ ערלהשהוא ה' עליו את העור הב. ר מושך בערלתו היה" אדה):סנהידרין לח( מרנוש בבעליו ולא ידוהועס הכתוב "וז ותשמ( בעליו יומתוגםהשור יסקל ' וגובעת שהערלה קפצה עליו ונתחברה כי ,)כא

אצילותדביסוד שלו תיכף פרחה ממנו הנשמה ס זוהר "וז. גזרה עליו מיתהנל לעשיה ופונ ריעהטר ערלה פס בדדאית שור מוע, ל"הנ

ד ולא "מחמת שהועד שלא לאכול מעצהכי . ל"נכצה עליו הערלה פכ ק"נשמר ואכל ע

פריעהכי גם עור ה, העורות יחד' ונטמאו בנטמא גם הוא מכח חיבורו , שהוא נוגה

אמנם יש . הטמאות' שהן ג, ודבקותו בערלהר שוכי עור הפריעה נקרא , רש ביניהםפה מורהמטעם היותה בקדושה ג, דמועולא , תםי "והוא נטמא רק ע, ד"ם חטא דעצהרמט

.הערלה שנתדבקה בודים מילה חתקונים מיו' ולפיכך יש ב

קלסור ישהמר א נור המועדשב כי ,ריעהפו וכן הערלה צריכים להעביר ולחתוך מהקדושה

, נאמרםור תש אבל ב.ולזרוק אותה לעפרריעה יש להניחו פכן עור הו פוסצו את כחו

אלא שצריכים לחצות, ודה מחובר ליסושבקדשבזה מתגלים , ןאכולקרוע אותה לכאן ול . ונגלה בשר קודש,ףהמוחין בחזרה אל הפרצו

אעברו, ד פריעהיהאי שור עבבוש שם "וז י שחוצים העור" כי עלאכולת דפסזוהמא

מתבטלת והולכת, לכאן ולכאן מסביב היסוד חיבורו ח מכפריעהל הזוהמא שקבל עור הכ

והמוחין שנסתלקו מחמת , ערלההקודם ב .ולים לחזור ולהתגלותכהערלה י

נם אין זה מספיק עוד להחזיר כל מא

מת החטא חר מ"המוחין שנסתלקו מאדה ג" אעתמעליו יובם גשהרי כתוב ו, ד"דעצה

)א" עג"ף יד י"ופד(

והוא מטעם כחו הגדול של . יסקל השורשח כמ, מ המקטרג" הסס"שה ,דור המועש וכדי .ומרנישעליו ולא בב דוהועתוב כה

של וראטלהד אותו אליהולתקן זה נטל במקום, וקטרג על בני ישראל, מ על עצמו"סה ,ני ישראלבריתך בו בי עזכ ש"כממ "הס

מ ונתבטל "יו של הספשסתם , ונמצא בזה קבל עלאליהומשום ש, מ"שליחותו של הס

ותעשואז יש לו כח גם לה, עצמו את שליחותוה שבני ישראל ואבעת שהוא ר, כ"סנגור אח

.מקיימים בריתט אות " דף קכךלהלן לך ל(וזה אמרו

צריך להיות בכל אליהוהטעם ש, )ח"שפ ראלשיד דהיסאדומא ופם ומש, ברית מילה

ראל מקיימין האישידהוא יסהיד , עזבו כיון שהוא נטל על עצמו כח הקטרוג,מאקיי

לאמר דישראל עזבו, ם על בני ישראל"של הס ,ורנישמעליו ולא ב והועד בה"רית בסוב

ן כ הנה משום זה יש לו כח להעיד גם שור מתעבר כחו של הזוא, תבריהשמקיימים

וכל המוחין שנסתלקו בסבת , לגמרידהמועוהבן . ות ולהתגלרוחזולים לכ ידהמוע שור .ועוד יתבאר להלן. היטב :צטריך לתקנא ליה כורסייאוא, ש"זו להמידק שעליו נעשים הסא הסנכ ו מלבדינדהילצורך ' יש לתקן עוד כסא ב,ריעהפוה

יש להבין למה אינו מספיק כסא ו. אליהול כוהענין הוא כי סוד הכסא ב. אחד לשניהם

הוא תחילת התיקון להשראת עליון , מקום ,)וךסמבדיבור ה (וכבר נתבאר לעיל. בתחתון

שענין המוחין המתגלים על ידי המילה על קיוםאליהוהדותא של וענין ס, והפריעה

שיעור כי ,דיםחדברים מיו' ת הם בבריה הם מבחינת פריעהי ה"המוחין המתגלים ע

,אוור נגח השלא נודע כי ש, שור תם צו אתחוי "ה עוש החזרת הנוגה לקדס"שה הוא אליהווענין סהדותא של . ש" עפוסכ

שהוא כחם,דור מועשלהעביר את רעתו של ת עצמן ולהסתים הקליפות הטמאו' של ג

' ך צריכים לבכיפול. לו לקטרגכפיהם שלא י א שלס הכנווהיי' הוא כסא ה' הא:כסאות

הסנדק

הקדמת ספר הזהר ריב

,אלין ערלה ופריעה, תרין. ויברא אלהים את התנינים הגדולים)י) רכו

רזהמסורת ה .ח תולדות ל בא לט שמיני עוסב ק" בחא ת"ב) בראשית א( )י

שביעאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמרי "המוחין ע שהוא להשראת עצם, הסנדק

הוא להשראת הארת ' והב. המילה והפריעה הסותם פיהן של הקליפות שלא יוכלו,ליהוא

.א אליהוכסוהוא , לקטרג אליהודייא סרכיה דא ומפברא דכולא ויש להבין מהו:לאו לא שארי תמן ואי

יאיסא כרד, הפ להזכיר בהחוב הגדול הזהפ "אע, בפהן מזכיריןעד שאם אי, דאליהו

,והענין הוא. שהכינו לו כסא לא יבא שםעל , )ו"מו אות "תשא דף ט(כי מובא בזוהר

, פומיה דאליהוס"שה ,הכתוב מה לך פה אליהוהרי שיש . ש"איהו ע' ה הפוברית קיימא

הפרש בין ברית קיימא שהיא המוחין המתגליםובין הפה של ', ריעה בסוד פה הפ מילה וי"ע

.אליהו עצמויש להעמיק יותר בענין , ובכדי להבין זה

שלא יקטרג , עדהמוור שהסתימת פה של י מילה "על ישראל אחר החזרת המוחין ע

ל " הנאליהוכי מלבד סהדותא ד. הופריע י זריקת"ד הנעשה עח מיווןצריכים עוד לתיק

פקודי דף ( ש בזוהר"כמ. ראפהערלה אל ע

שר נבאתגזר דנא מזב ,)א" אות תרצ,ב"רימלכות , ראת עליה שבתושא יומין ילתמנדאן לה וש יןגזרדההיא ערלה , אקדיש

האי דמא וח ,א"סין קיימא ההוא כד ,ברל רבין אתכד ,דאקרבנא מו חולקים האי

וסליק ,ויאה ולקטרגא עלטלשולא יכיל ל, ה"ניגוריא על ישראל קמי קבס דיבואתע

שכבר , ימים' בעת שהאדם נימול לח. כ"עס מלכות במוחין "עבר עליו יום השבת שה

הנה ערלה ההיא ,א הנקראת קודש"דאו רואה אותה ,ץוח אותה לןשחותכין ומשליכי

א שנותנין לה חלק מאותו הקרבן של ברית"הס י מתנה זו היא מתהפכת מקטיגור"וע. המילה

.ה"להיות סניגור על ישראל לפני הקבכי מטבע הרוחניים . וביאור הדברים

וכיון שהערלה היתה פעם , ללים זה בזהכשנשחותכין אותה נמצא שבעת, דבוקה ביסוד

יון וכ, טלת עמה חלק מהקדושהנומהיסוד הרי, יצוניםחשליכין את הערלה אל המשאנו

ז איזו נהירו מהמוחין המתגלים"הם יונקים עיעוד רוצים נם איכ"וע. י מילה ופריעה"ע

,לקטרג על ישראל ולהשבית את המוחין האלו )א"ג ע" דף יי"ופד(

כי גם הם יפסידו את חלקם שלוקחים מאלו דהיינו, כ נעשים סניגור על ישראל"וע, המוחין

.לקיים בהם המוחיןכי , סובל תיקון זהאליהוולפיכך אין

אמנם, וסקין מלקטרג על ישראלפ שהם פ"אעובכדי , מהקדושההם לוקחים בעד זה חלק

, כל הקטרוג על עצמואליהונטל , לתקן זהי נתינת חלק "ייס אותם עפואינו רוצה כלל ל א כבר" שהספ"יכך אעפל, מקרבנא דקדושה

הרי , סקה מלקטרג והיא נעשית סניגורפכדי לעקור כחו , עצמו מקטרג עודאליהו יכךפול, הושרידו מהקדפא לגמרי ולה"סשל ה

'הפה נוסף על ויהלא של הפצריכים ל י המילה והפריעה המשאיר חלק"שמתגלה ע א" עוקר את הספי אליהוכי , א"מהקרבן לס

ראל עזבודישהיד סופומא דא ודבס, לגמרי ,י בריתיימקמראל דיש דהיס יוא ה,ריתב .)מוךס בדיבור הל"כנ(

דא , יהומכרא בפדלאוזה שצריכים שצריכים להזכיר נו דהייייא דאליהוסרכ

ייאסכר על אליהודפומיה שיך בחינת ולהמכ את " המסלק ג'ה הפשלו ולא יסתפק ב

רי נשאר מחויבהש, הקטיגור ומהפכו לסניגוראבל על ידי פומיה . ל"א כנ"סן חלק לתלי

ינו צריך וא, דאליהו הוא מסלק את הקטיגורואם האדם אינו . על זהסיופליתן לו שום

אליהו דהפאת ה, פומיה להמשיך בץמתאמ כי צריכים. ארי תמןשלא שלו ייאסכרעל

הימופשר שפואין תימה איך א. להמשיך אותור שאס " כי ז,'פה האליהו יתקן יותר מד

ת התחיל "השי כי ,ברא אלהים לעשותט שלו "ן שיכול האדם במעפאה באובריה

.לגמרהויברא : ' וגוויברא אלקים את) רכו

,ם שניתנינים הם. אלקים את התנינים הגדולים ,דהיינו כריתת הערלה, ריעהפאלו הם ערלה וו

ואת כל . הם זכר ונקבהו. ואחר כך פריעהזה הוא הרושם של אות . נפש חיה הרומשת

כמו , א נפש חיה קדושהושה, ברית קדש מים היינו, אשר שרצו המים. שאמרנו .ם הזהרשולאות , שנמשכו אליו, העליונים ,ו הם לויתן ובת זוגהתנינים. פירוש

ם נחש בריחהש, ערלה ופריעהוכנגדם הם ונחש

ריג הקדמת ספר הזהר החיה ואת כל נפש )מ. ואינון דבר ונוקבא. ופריעה לבתר, דערלה)ל גזירו )כ

.כדקאמרן, דאיהי נפש חיה קדישא, ת קיימא קדישא" דא)נדא רשימו , הרומשת .מו דאאת רשיד ח דאתמשכו לגבה ז, מיין עלאין, אשר שרצו המים

כגוונא ,כיו לתתאדובגין דא אתרשימו ישראל ברשימו קדישא ו) רכז רא אוףח לסטרא אי לאשתמודעא בין סטר קדישא ן קדישיטדאינון רשימין

מסטרא מם דאתיין "לעמין עכו, קדושאלבין , לאשתמודעא, ישראל רשימיןכ לבעירי, הכי רשים בעירי ועופי דלהון, וכמה דרשים לון. אחרא כמה דאתמר

. דישראלסלקהון חוזכאה . ם"עופי דעמין עכוו נ

מאמר פקודא תמינאה דעאל למגזר גרמיה ולעאלאעלמרחם גיורא , פקודא תמינאה) רכה

ת הזהררמסו תעד ח בשלטא שסד לך שצג שמות כסא ש" ב)כ

קכ קעב פנחסח קיחאמור סב של של ים תקעבטמשפ 'ו ד" תע.קיט' דט" תס: דף פגז"מ תז"תג נתתז דף " תל:ט ס'דד "כ ת:או דף כ" תז"ת )ל :קלאות ()נ . לעיל אות ריח)מ : דף צבח"נ ת:.חע

כושז לך נב נח קמב ת"א שסד ב"לעיל קלא ב) ברית וישב רטו מקץ קע ויחי תרמדז נצא ויטו תסנ תזת

הלקיוים תקמו טשפמ יתרו תלב ס רצא של שחבשל .ז קסח רכ שלויקרא דשפו תכ

לופי גרסאותח .).ק. ל'ד(א את " נח.). ל.פ' ד(א אתמשכו " נז א דמסאבא"א לסט" ני). 'ק. ל' ד (ג"א קדישין ל" נט א"א לסט"ונ.) מ' קו' ד(בו סאא דמ"ונ) . ק.ש ל"ד( ודעא ביןמימין לאשתרשא ובישראל " נכ.). ו' ד (ולחד

רסט בין א" נל.). ל. ק'ד(ין מאר עש דלהון לאקדוש א"ונ. )' מ' קו'ד(אבו סא דמ"טא מס" נמ ).ל"אה(קדישא

א"טא מס" ונ.) מ'ד(א מסאבא "ונ.) ש.ד(דמסאבא ).מ"ד(כאה זין מא ועופי דשאר ע" ננ . ו'ד(ול חד 'ד(ל אא אל דע" נא.). מ. ל' ד(ג "אל לרא דיש" נס

.)ל"ואה.מ

שביעאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר שח היא נערלהכי , זכר ונקבה,ש עקלתוןחונ .ולהשליכו לעפר שצריכין להעבירו,כרז, חברי

ש חופריעה היא תיקון להעביר את רעת נ .בהנק שהיא ה,ןהעקלתו

, הרומשתהחיהואת כל , והנה הכתובי "ע כי ,רומז על הרשימו דאות ברית קודש

לכאן הפריעה ורהפריעא שחוצים את ע שהיא 'יו ד מתגלה הרשימ,ולכאן על היסוד

ל"נכ(, יהחרא נקבחינת סיומא דעלמא עלאה ה כ נקרא"וע. )ד"יל אות רכעל' יע ו,ז"אות י

שעליו אומר ,ישאיה קדח דנפשרשימו .ה הרומשתחי השואת כל נפכתוב ה

אתד הכו לגבמש עלאין דאתןימי, ש"זו , דוכרין דעלמא עלאהמיין היינו ה,דאשימו ר נמשכים רקשהם, יהחא עלאין הנקראים "או

'ה נפקת )ז"ל באות י"כנ( 'י דומישרעל .ש" א'יואעלת ומשום :'וכוו מובגין דא אתרשי) רכז

. וטהור למטהושברושם קד נרשמו ישראלזה כדיהם, להעשלמכמו שהרשימות הקדושות

כך ישראל , אחריר בין צד קדוש לצד הכלה ,ישראלכדי להכיר בין קדושת , שומיםר

)א"עג "יף די "דפו(

.כמו שלמדנו. אחרם הבאים מצד ה"לעמים עכו ך רשם את הבהמותכ, את ישראלוכמו שרשם

לבין הבהמות, םלהבדיל ביניה, והעופות שלהם לקם שלחאשרי . ם"והעופות של העמים עכו

.ישראל

, כן נרשמו בהמות ועופות שלהם. ושפירות שבעולם הוא בריהס האדם אל שאר חכי י כי האדם כולל , הפרטים שלו הכלל אלחסכי

וכל , דאחללא כבגופו כל בריות העולם בד העומד בפני חבריה ובריה היא פרט א

מו כולפיכך . רט מצורת האדםפעצמו שנת ינת האדםחשנבדלו ישראל מאומות העולם מב

כ בפרטים "ילוק נוהג גחהנה אותו ה, שבהם ומה דנקט דוקא .יבעירי ועופשהם , שלהם

,הוא משום שהכתוב מזכיר אותם עירי ועופיב א הדין בשאר בריות הנפרטים מישראלהואבל

.ומאומות העולם הנאיתממאמר פקודא המצוה :'ווכ הנאימא תדפקו) רכה

לאהוב את הגר הבא להמול, השמינית היא

ס ולהכנ

הקדמת ספר הזהר ידר

דמתפרשן צינון ת גדפהא לאו אעילא לון תחפואיהי . תחות גדפוי דשכינתא . תוצא הארץ נפש חיה למינה)סדכתיב . ומתקרבין לגבה, רא מסאבאחמסטרא א

רזהורת המס

קעא לך רנה סב ק"להלן רלב ב) בראשית א ()ס שמות ר בשלח רלו, י"ד. זף רנד א"חות טבהשמ

: דף רעוב"חות מטצניעותא נ בהשדתרומה ל ספרא

י גרסאותפחלו .).ק. ל'ד(לת אא ע"ונ.) מ. וק. ש'ד( אעילת א" נפ

)..ל.ק' ד(א דמתפרשאן "צ נ

מב שלח שיט מנחס קכג בהשמטותאא אחרי מות רנה נשפכד שמיני עז תזריע כב ת זו שיפק קראי ו,י"ד תטד בראשית קמא תח"ז. צח' ז ד"ג תספ' ה ד"תמ. ל' ד ד" תי:גכ' ו ד" תז"ת, י"ד. ף שאד ג"ח

.ג" קיב ט' דח"קתה ס תשלו יתרו פא קט תרסטתקנ

תמינאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר ,לכותמה ,איוה. י השכינהפ תחת כנסכנהול

מכנסת תחת כנפיה אותם המפרידים עצמם , שכתוב, ומתקרבים אליה, מצד האחר הטמא

.יה למינהחש פ נארץ הצאתו

ן ארוך ועמוק נינין כנפי השכינה הוא עעהצורך להבין המאמר אבל אבארו לפי , מאד

א "כי המלכות שהיא הנוקבא דז. שלפנינו מבחינת הגילוי שאינה מסתלקתשכינהנקראת אפילו בזמן שאנחנו רחוקים ממנה ,נומאת

ינה עמהםכבכל מקום שגלו שביותר בסוד ומבחינה. אותםטומן אתם בתוך כושהובסוד

ואין . ינהשכ והנוקבא ןכושא "קרא הזנזו פ בקומה "ן פב"מן היות הזוגילוי זה רק בז

אז הארת הזווג גדולה מאד עד כי ,שוהוד גם על המקומות הרחוקים חשמתגלה הי

.ביותר והמצומצמים ביותר אינו בא ן"זושבנין הגדלות של , ונודען "ת דזונואלא תחילה נבנה הקט, בבת אחתוזה , ז ממשיכין הגדלות"ואח, ק"ובמוחין ד

אלא , ולא עוד. ן"וזת של הונוהג בכל המדרג אין, ן מוחין דגדלות"אפילו בעת שיש לו לזו כי גם הם צריכים, ו"חהמוחין דקטנות בטלים

והם נקראים, לסייע אל הזווג של מוחין דגדלותוהיו כ "והסוה. ינהשככנפי ה בשם זא

ים סככי כנפים למעלה שהכרובים פור ועיקר )ה"שמות כ( ,תפרכיהם על הבכנפ

רוש כנפיהם ולכסות על פוא להתשמישם ן שגם הרחוקים פהארת הזווג דגדלות באו

ז"ביותר יוכלו לקבל מאור הזווג ולא יגיע עיכי אותם שאינם בטהרה . ותפמשהו אל הקלי

חד פהגמורה נדחים תמיד מאור הקדושה מאמנם עתה , ע אל הקליפותפשלא יעבירו הש

י הכיסוי של הכנפים יש שמירה גדולה "ע שאפילו הקרובים ביותרעד , אל השפע

)א"ג ע"יף ד י"דפו(

יוכלו להכשל ולהוריד השפע אל, תפולקלי .ים מגינות עליהןפכי הכנ, לקליפות

פוגור שחמא, ולפיכך הבא להתגייר ולמולשאבותיו לא עמדו על , ערלהבא מבחינת

מ "מ, הר סיני ולא פסקה מהם זוהמת הנחש נויידה. להעלותו לקדושה עליונהחיש לנו כ

,פ"ן פב"ן לזווג הגדול דזו" מאתי העל"עורשים פש, נפי השכינהכששם שולטים

נוואז א, ל"יהם ומכסים על אור הזווג כנפכנ ומתקדש,כ להעלות שמה נפש הגר"יכולים ג

, טהור לגמרינופ שאי"עא ו,באור הזווג הזה יםפ כי הכנ,יכול בעת הזה לקבל מהארת הזווג

ע אל פו הש"ח רומגינים עליו שלא יעבומה . פ שהוא קרוב אליהן"הקליפות אע הוא משום שאינם,י השכינהפשאומר תחת כנ

ורק ,יכולים לקבל רק מאור המלכות בלבד אבל, חיצוניות המלכותהיינו ד,ים שלהפמהכנ ,א עצמו"ש מז"ומכ, ינתאכא דשפגולא מ .ש והולך"כמ

פהאדואיהי אעילא לון תחות גואומר ולעאלא ,שאול כי מקודם לכן אומרואין ל. 'וכו

משמע שאנו צריכים, ינתאכשד גדפויתחות , י השכינה וכאן אומרכנפלהעלות הגר תחת

משמע , ואיהי אעילא לון תחות גדפהאוהענין . שהשכינה עצמה מעלה אותם אליה

רק , ש הגרפכי אי אפשר לקרב את נ, הואי השכינה פנככי רק אז , בעת זווג דגדלות

נו אכ"וע, ל" כנוגעל הארת הזוסוככים לעורר הזווג ן" מצריכים מקודם להעלות

,נוולהמשיך הארת הזווג לנשמת, דגדלות הזהיה וסוככת על פאשר אז השכינה פורשת כנ

את , יהפת כנחומכניסה אליה ת, אור הזווגונמצא שמתחילה אנו מעלים את . ש הגרפנ

, חר שעלהוא, שלנון"המי "נפש הגר ע .יהפמקבלתו תחת כנהשכינה

יוא

טור הקדמת ספר הזהר

,לכלא היא אזדמנת, בישראל)ע דהאי נפש חיה דכלילא ק, ואי תימא) טרכ, אית לה להאי ארץ, דא לגו מן דא, אכסדרין ואדריןרכמה . הדר ואמר למינה

. גדפהאתתחו, דאיהי חיה אתפרשן ת, א גדפשומהאי , גדפא ימינא אית לה תרין אכסדרין) רל

לעאלא לון לגו, ביחודא לישראלב אומין אחרנין דאינון קריבין אלתרין

מסורת הזהר א פח לך קלא קמדמא רמו נח "ב) ראלמעלת יש ()ע

,זב עד קא ויחי קציש ונאמד רר ישלחוירא רפט ו טז תפסטים רפ שא בשלח לה פשז רצחשמות רפ

ט צויקרא, ז פקודי צדסתרומה תרצג תרצו כי תשא אמור קמא בהר עזט אחרי רצחקיד קפא רלה שע

חלופי גרסאות). ל"הא(אין רא אכסד" נר.). ל.ק' ד(א דהא " נק 'ד (א אתפרשין" נת.). ל. ק' ד(ג "א גדפא ל" נשא מתפרשין "ונ.) ק. ל' ד (שאא אתפר"ונ.) ש. פ).ל"אה (אוסח ביא" נב.). ל.ק' ד(א יומין " נא). ל"אה(

.ב דף כז"ית. כד' דז" תז"תינו ט ז קנב שצד ואתחנן קטו האזה קטו קמס פנחס חסז קענשא ק

תמינאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר אםו :'וכו יאא דהתימ ואי) רכטהיא , שנפש חיה זו הכלולה בישראל, תאמר

דהיינו לישראל. ה למינ,רמחזר וא. נועדת לכל ים זה לפניםכמה מסדרונות וחדר. וםולא לגר

, חיהנקראתשהיא , יש לה לארץ הזו, מזה .תחת כנפיה

נתבאר שאי אפשר להעלות את , פירוש

לזווגן"נפש הגר אלא בעת שאנו מעלים מו ממשיכים לעצמנו הארת נשמה נדגדלות וא אשר אז נוהגת פרישת כנפי ,המהזווג הז

ומקבל גם , השכינה ששם מתעלה נפש הגר אמואי תי, ולזה אומר. ל"כנא מאור הזווג הו אי נפש חיה דכלילא בישראל לכלאהד

שמא תאמר שגם הגרתדמנהיא עז שישראלנפש חיה דגוומקבל מאותו אור הז

ינהמר למהדר ואהמשיכו להארת נשמתם שהגרים מקבלים מהארת הזווג השייך למין

רק מבחינת החיצוניות של נודהיי, שלהם .לישראלולא מפנימיות השייך רק , הזווג

הם בחינת גדפין ידעת שהרוהנה כבהמשמשים גם בעת הזווג , ק מעת קטנות"הו

ת"ק יש חג"ובו. ת על אור הזווגוסלכדגדלות שפירושו חדרים,ןאדרית נקראים "והחג, י"נה

שהם,ןדריכסאי נקראים "הנוה. לשבת בהם ובהם עצמם, רק בית שער וכניסה אל החדרים

אינם משמשים אלא כי , אין ענין לשבת שםעיקר כי והטעם הוא. כניסה ויציאה בלבד

וא ה ש,ם שלהית קו אמצע" תואת ה"החגועיקר . כלי גמור ובית קבול לאור חסדים

שאין בו בית קבול, י הוא יסוד קו אמצעי"נה מש אלא אורחאשנו מיוא, לעצמו ולא כלום

)א" עג"ף יד י"ופד(

כ"וע. נודעכ, ח"וכן להעלות או, ביהראלמעבואומר . לבדדריןסאכי בשם "נקראים הנה

פהאדגת ותח' וכוריןדרין ואסדה אכמכ שלה גריםהאדפתחות גה להכניס ככי צרי

יןדרכמה אכ מוכנים להם "וע, אומות' מעי " בנהדריןסה אכמ וכ,ןגרפית ד"בחג ,דריןסאכשבחינת נפשין מקבלים מ. גדפיןד

.ןאדריובחינת רוחין מ

הכנף :'וכו ימינא איתפאגד) רל ,יש לה שני מסדרונות, של המלכות, הימנית

, זו לשתי אומות אחרותנףשהם מתחלקים מכלהכניסם לתוך אלו , דוהקרובות לישראל ביח

ותחת הכנף השמאלית יש שני . המסדרונותשמתחלקים לשתי אומות , מסדרונות אחרים

ולם נקראים כו. שהם עמון ומואב, אחרות .נפש חיה המכשיש , מרוהנה מקודם לכן א. שופיר

' ובימינאב' וכאן אומר רק ב,ןדריכסאכאן מדבר רק על כי הענין הוא, אלאשמב

בימין ריןכסדתרין אשיש , הכוללים לבדוכן , ות לימיןככוללים לבחינת האומות השיי

כוללים בשמאל לאומות דריןכסא' יש ב ותומ א'בואומר שיש . יכות לשמאלשיה

א דימינא כוללות לכל האומות שמסטראמסטר ולליםכ הדריןסאכ' בשהן מתיחסות ל, דימין. ולא פירש הזוהר מי הם,נאיימפא דגשב

אומות מסטרא דשמאלא כוללות ' וכן יש בון מע שהן ,אלכל האומות שמסטרא דשמאל

הכולליםדריןסאכ' בוהן מתיחסות ל, אבומו .אלאשמפא גדשב

ש"וז

הזהרהקדמת ספר זרט

ומתפרשן ד, אית תרין אכסדרין אחרנין, גדפא שמאלאגותחות . אכסדרין אלין .ן נפש חיהווכלהון אקר, דאינון עמון ומואב, אומין אחרניןהלתרין

. בכל גדפא וגדפא, והיכלין אחרנין, וכמה אדרין סתימין אחרנין) רלא ,ואקרון נפש חיה. רין דמתגייז לאפרשא לכל אינון גיורין ו, ומנייהו נפקו רוחין

.ולא יתיר, וכלהו עאלין תחות גדפוי דשכינתא. אבל למינהומתמן , דההוא אילנאט גופא חנפקא מגו , אבל נשמתא דישראל) רלב

. כי תהיו אתם ארץ חפץ)פורזא , גו מעהא לגו לגו, פרחין נשמתין לגו האי ארץ .ן העמוסים מני בט)צן ואקרול, עליהכבן יקיר דהמו מעהא , ישראל, ועל דא י

מסורת הזהר

.)ומישעיה ()צ). גמלאכי ()פ

י גרסאותפחלו .)פ. ש' ד(ין שרא ומתפ"נד .). ל. ק'ד(א גדפהא " נג .)ל. ק'ד(ן ימא יו" נח.). ל. ק'ד(א ומתפרשאן "ונ

א" נט.). ש. מ' ד(ופא גא " נח.). ש. ד(רן ייא דמתג"ונ.) ל'ד (ריםייא דמתג" נז.). ל. ק' ד(א לפרשא " נו א ואקרי"נו.). ק' ד(א ואקרו " נל ..)ק. ל' ד(א עלייהו "נכ )..ק. ל'ד(א ועל כן " ני ..) ל.ק' ד (לההוא

.).ל' ד(

תמינאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר כל נפשות, נפש חיהוןרק אהוןלכו ,ש"וז

מכל האומות נקראות בשם ותהגרים הבא וזה משום שאינם יכולים לקבל רק. חיה שנפ

ן הם במקום " שאז הזו,ן"זומזווג דגדלות ד ,נפש חיה המלכות ואז נקראת ,ןלאיעא "או. חיהא שהוא אור "טעם היות בה מאור אומ

נפש דגדפיןוכיון שנפשות הגרים מקבלות מה . חיהשנפנקראות גם הן , חיה

וכמה :'ו וכתימיןסרין דמה אוכ) רלאבכל , לות אחריםכוהי, אחרים סתומיםחדרים להתחלק לכל ,ומהם יוצאים רוחות. נףכנף וכ

. יהחונקראים נפש , אלו הגרים המתגיירים ,וכולם נכנסים תחת כנפי השכינה. אבל למינה .ולא יותר

ק שהם " כלול מוגדפאכי כל , ירושפ אשר,כסדריןא ואדריןהנקראים , י"ת נה"גח

, ת"ד בחגלכל אומה ואומה חדר מיוח מקבלתריןדסכאשמ, י" מיוחדת בנהראכסדאו

כל מקבלתריןדא ומ,שנפכל אחת בחינת ,תימיןסרין דאר מומה שאו. וחרינת חאחת ב

ק הם בחינת חסדים "ת דו"ם שהחגוהוא מש ,דענוכ, מהארת חכמהתימיןסשהם , מכוסים

.ןתימיסנא אותם בשם ככ מ"וע

אבל:' וכוראלדישאבל נשמתא ) רלב וותנשמה של ישראל יוצאת מתוך גופו של אה

ת לתוך פוומשם נשמות ע, א"שהוא ז, האילןלתוך מעיה לפני , מלכותהיא הש, ארץ הזו .כי תהיו אתם ארץ חפץ, והסוד הוא. ולפנים

)א"ג ע"י דף י"דפו(

שמעיהרבן יקי, הוא, ן ישראלכ ועל )'לאכי גמ(ונקראים העמוסים מני בטן ולא , המו עליו הגרים אין, ועוד. מגוף שהן לחוץ ,םמן הכנפי

וכל שכן,א"הוא זש, להם חלק באילן העליון ,של המלכותאבל חלקם הוא בכנפים , בגוף שלוולא , הגר הוא תחת כנפי השכינהו. ולא יותר

יםחזאגרי הצדק הם אותם השורים ומת. יותר, כתוב, ומשום זה. כאמור, ולא בפנים, שם

בהמה . ולמי. ה למינהיח נפש ץתוצא הארהכל שואבים נפש . רץ למינהאורמש וחיתו

.ד למינו כראוי לוחאבל כל א, החיהמאותה

דהיינו עץ אילנאא נקרא "הז, ושפירו ינדהי, החייםץקבא נקראת ארנוהו, החיים

א "אובזמן שהם מלבישין ל, בעת הגדלותתא שמנואומר . שהם מוחין דחיה, עלאין

ופא דההוא אילנאדישראל נפקא מגו גן פרחין מומת, א"היינו מבחינת פנימיות ז

,ונשמתין לגו האי ארץ גו מעהא לגו לג ארץב, א" שהוא זדההוא אילנאי זווג "שע

מותשנ משפיע א"הז, החיים שהיא הנוקבא מנהומ, ת פנימיותהו לנוקבא אל פנימיישראל

ולא כגרים , הנשמה שלהםישראלמקבלים ורק , נוקבא לבדהמה שאינם מקבלים רק ולא, שלהפיןדגקבא מהנומהחיצוניות של ה

והענין. שפירושו פנימי פנימיות,ולגו לגמן ן מלובשיןפרצופי' כי הנוקבא יש לה ג, הוא

, מוחין, יניקה, הנקראים עיבור, זה בתוך זה, רצוף היניקהפשפרצוף המוחין מלובש תוך

,לובש תוך פרצוף העיבורמופרצוף היניקה

ייקדו

זרי הקדמת ספר הזהר

בגופא נש "כ, גיורין לית לון חולקא באילנא עלאה) *, ותו. לברמולא מגדפין וגיורא תחות גדפי שכינתא , ו ולא יתירה בגדפין איון דלה)ראבל חולקא . דיליה

ובגין. כמה דאתמר, ולא לגו, אתאחדןו סתמן שראן דגירי הצדק אינון , ולא יתיר, בהמה ורמש וחיתו ארץ למינהןאמול. הארץ נפש חיה למינה תוצא)קכך . כדקא חזי להעאבל כל חד למינה , ו שאבין נפש מההיא חיההכל

מאמר פקודא תשיעאה

,דכתיב. ולמיהב לון טרפא, למיחן למסכני)ר, פקודא תשיעאה) רלג. ר ונוקבאככלל ד, בשותפאפם "נעשה אד. נעשה אדם בצלמנו כדמותנו)ש .כדמותנו מסכני, צלמנו עתיריב

ת הזהררמסו

. לעיל אות קעה)ר. טלעיל אות רכ) בראשית א ()ק רכו תיגז קעסז קטא קנ"בראשית א לעיל ד ב ()ש, י" ד:.ז רנ:בנ ר' דא"חב קעב בהשמטות "ב

ויקראעותא מד י תרומה תתעה ספרא דצנחבשלח רל

חלופי גרסאות' ד(א בנופא " ננ). . ל. ק'ד(ג "ותו ל, א לבר" נמ א כדקא יאות" נע ..)ק' ד (א ואתאחדו" נס.). מ. פ

.א משותפא" נפ.). ק' ד(לן

. קכ' ע ד" ת:.קט' ט ד"תס. צד' א ד" תס:צ' ו ד" תנ:פג ז דף" תמז"ת זקפח שמיני ב פנחס קכא תצ ב"ב קכ ט"ו טטד ק" קיד טג"ט קיב ' דח"קתש תקצו תרל "ט שהמ יתרו שפג תרעג תרנ בראשית ח"ז

. ד" טג"ט

אפשר דהני מלבר ' דפין כדאיתא בתקונים תקון וגנה אינון בשג דמארי מקרא ומארי מ"עא) ר דרך אמת .'אחידן בגדפהא וכו' ב א" כויקראב' והיינו דקאמר הכא מגדפין ולבר וקאמר התם מגדפין ועי

תמינאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר

נימי של פם מפנימי ד מקבליראלישיק שודי .רצוף המוחיןפ דהיינו מ,אהנוקב

כ נקראים ישראל"וע', וכובן יקיר, ש"וז

ונקראים העמוסים , שהמו מעיה לו, בן יקיר , ולא מהכנפים שהן חיצוניות שלה,ןמני בט

,ןבטי דנוקבא מכונים בשם "הנה, ירושפ מפאת ששם מקום העיבור והגידול של נשמות

י של "המדובר בבחינת נהאמנם אין , ישראל ,ין החיצונים הנקראים עיבור ויניקהפהפרצו' ב

י" אלא המדובר הוא בנה,ן גדפישהם בחינת, שהם בחינת בני מעים, של פרצוף המוחין

הבן יקיר לי אפרים אם ילדס הכתוב "וז י דברי בו זכור אזכרנודי מכים ועשעש ,)א"יה למיר(' וגועי לומן המו כ על דעו

נימיות המלכותפשנשמות ישראל הן משמתוך ,המו מעי לוכ אומר "ע, הנקראת בני מעים

.העמוסים מני בטןכ קורא אותן הכתוב "עו ולא,י דפרצוף המוחין"שכל אלו הן בחינת נה

פרצופין ' י דב"ולא מנה, לברדפין דמג .פיןד גהחיצונים שהן בחינת

)ב"ג ע"דף י) *א "ג ע"י דף י"פוד(

כי , ועוד', וכוורין ליתותו גי, ש"וזש "ומכ, הגרים אין להם חלק באילן העליון

ים ולא פאלא חלקם הוא רק בכנ. בגוף שלו השכינה ולא כנפיוהיינו רק מתחת , יותרינה כ ולכן נקראים גירי צדק כי הש,יותר

ובה , ותחת כנפיה הם שוכנים, נקראת צדק, ואין להם חלק מלמעלה, הם מתייחדים

.מהשכינה אן בהמה ורמש וחיתו ארץמול, ש"וז בהמה מבחינתנפש כל מי שיש לו :'וכו

שמנפמקבל אותה רק , ורמש וחיתו ארץשהיא המלכות בזווג דגדלות , היא חיההד למינהחדכל ועם כל זה , א" עם הזפ"פב ,ןפיגד דהיינו רק מבחינת הקא חזי להדכ

.ולא מפנימיות של הארת הזווג הגדול הזה

א תשיעאהדקופמאמר המצוה :' וכוא תשיעאהדקופ) רלג

ולתת להם , לחון את העניים, התשיעית היא .מותנודנעשה אדם בצלמנו כ, שכתוב.טרף

נעשה

הקדמת ספר הזהר ריח

כמה דאינון, דהא מסטרא דדכורא עתירי ומסטרא דנוקבא מסכני) רלדהכי אצטריך , ל ליה טיבומיגו, ויהיב דא לדאק, א וחס דא על דאד בשותפא חצולמיהב דא לדא ולגמלאה , למהוי עתירא ומסכנא בחבורא חדא, נ לתתא"ב

. דא לדאאטוב, אכ חמינן בספרא דשלמה מלת דנא ש רזא 'ו וגר ים ה וירדו בדגת)ת) רלה

מדיוקנא אלא משתני דיוקניה לעלם , דחס על מסכני ברעותא דלבאןאמכל ד שליט על כל בריין דעלמא, קנא דאדם אתרשים ביהוכיון דדיו. הראשוןבדאדם

כלהו' ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ וגו)אד " הה. בההוא דיוקנאג בגין דדא הוא פקודא מעליא ד, דחלין מההוא דיוקנא דאתרשים ביהו זעין )ב

.על כל שאר פקודין, דאדםהנ בדיוקניה "לאסתלקא ב יחןמכל זמנא דהוה , חלם ההוא חלמאדג "אע. צרנ מנבוכדומנלן ) רלי

מסורת הזהר

:בנ ר' דא" חנח רנה בהשמטות) בראשית א( )תים יג תפז שמיני קיח כי ט משפחבא קצ. י" ד:זנר

:ז קל:ע דף קל" ת:קא' דט" תסז"תתצא נח ב בא קצח בשלח רלמנח רנב וישב ר) בראשית ט ()א

.חשית רפברא ח"ז נשא נד זמשפטים תפז צו קמ

. רל נשא נהח וישב רמב בשלד נח רנ)ב

רסאיתגחלופי ג"ל' א וגו" נר). .ק' ד(א יהיב " נק. א בשתופא" נצ .א רזא דמסכנו"נו .).מ' ד) (. ס'ד(א דנן " נש .).ק' ד( א מדיוקנא דמאריה" נא). ל"אה(א חמינין " נת ג"א ל" נג). ל"הא' ק' ד(ג "א הראשון ל" נב). ל"אה(

א" נה). ל"אה(א כיון " נד.). ק' ד(בההוא דיוקנא ).ל"אה(א מנבוכדנצר תייבא " נו.). ק' ד (דמאריה

תשיעאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר

כולל זכרואשהמפני ,שה אדם הוא בשיתוףנע היינו, כדמותנו. עשיריםהיינו, בצלמנו.ונקבה .העניים

כי :'וכו וראדדכרא סטהא מד) רלד

ומצד הנקבה הם . הם העשיריםמצד הזכר וחסים זה , דחמו שהם בחיבור אוכ. יםניהע כך. וגומלים לו חסד, ונותנים זה לזה,הז על

העשיר והעני , האדם למטה צריך להיותשיתנו זה לזה ויגמלו חסד זה , בחבור אחד

.עם זה סוד זה :'וגו ים הגתבדוירדו ) רלה

רחםשכל מי שמ. בספרו של שלמה המלךנוראי אין צורתו משתנה מצורת, על העני בחפץ לב

וכיון שנרשמה בו צורת.לעולם, אדם הראשוןהוא שולט על כל בריות העולם על ידי , אדם

כלה עליאכם וחתכם יהר ומו,ש" ז.אצורה ההי כולם זעים ומפחדים מאותה .'חית הארץ וגו

חון אתל, זושמצוהכיון . הצורה שנרשמה בו , משובחת על כל שאר המצותוהמצהיא , םהעניי

.הראשוןבצורתו של אדם , להתעלות בן אדם נו מאין ל:'כו ודנצרכמנלן מנבו) רלו

,פ שחלם אותו החלום"אע, מנבוכדנצר. זה

)ב"ג ע"י דף י"דפו(

.לוםח הוים לא נתקיים בניל זמן שהיה חונן עכ, יםניכיון שהטיל עין רעה שלא לחון את הע

מיד . 'א וגוכוד מלתא בפום מלע, מה כתובומשום . ק מן בני אדםחרנו, נשתנתה צורתו

וכתוב, עשיהאןכתוב כ. אדםנעשה, כתובזה , עמו היום בועזעשיתישם שם האיש אשר

פירושו,שהאף כאן נע, שיתי פירושו צדקהעש .צדקה

אם אמנם, יש להבין הדברים, ביאור המאמרנו ייה דאבכר ונוקדמבואר בכתוב בריאת

לל כאבל אין כאן רמז , כניסמועתירי , ולפרנסםכניסמ צריכים לרחם על עתירישה

חן מיא לדקופכי אומר שהמקרא הזה הוא אכן יש כאן עמקות גדולה . 'כוו ניסכלממשונה מאמר זה מכל המאמרים כי .מאד

כי בכולם תמצא מאמר לחוד ועשיה, הקודמיםי הוי, י אורהויאמר אלהים ימו כ, ודחל

שעוי 'ו וג יהי רקיעםר אלהימויא. אורר אלהים מאוין וכ. אלהים את הרקיע

וכן בכולם לא. ןכויהי ' וגויקוו המים והטעם, תמצא שהעשיה תהיה מעורבת במאמר

אה יצאה בסוד בריהש, )ש הזהר להלן"מכ( שאבא השפיע. שאבא אמר ואמא עושה,א"או

השפע לאמא ואחר שהשפע נתרשם בגבולים ודומה כמו כח, א יצא השפע לפועלשבאמ

לפוע ו

יטר הזהר הקדמת ספר

יחןמ דלא לטכיון דאטיל עינא בישא , חלמיהח לא שרא עליה ז, למסכני

לופי גרסאותח .).מ' ד(ג "א דלא ל" נט.). מ'ד(ג "יה למא חל" נח .). ק'ד(ג " עד מה כתיב ל"לא"א מתבת " נז

תשיעאהיתא פקודא פקודי אורי הסולם מאמר

י מבחינת אבא לבד לא יכולה שום כ,ופועל משום שאין בה, בריאה לצאת אל הפועל ממש

שום גבול שיציירו הפעולות באיזו צורה ס"שה, ולפיכך יש מאמר מאבא, כנודע, שהיא

כח שעודו בבחינת הכיון ו,אההשפעה לאמאלא לשון , יהעשלא יתכן שיאמר בו לשון

דבריאת אדם כתיב במאמראבל במאמר. ייהויאמר כתיב שהרי, עשיהעצמו לשון

ועוד שינוי גדול יש . אלהים נעשה אדםתיב כולא , לשון רביםנעשהכתיב כי ,ןאכ .שה אדםעא

והענין הוא כי קודם בריאת עולם התיקון, עולם הנקודיםדת "ת הכלים בזרהיה שבי

ריבן עד שברא חהול ברא עולמות "ש ז"כמ )'ג ז"ר פ"ב(. ואמר דין הניין ליעולם זה ת"ס חג"י שבירת הכלים שהיתה בז"והנה ע

, נתערבה הקדושה בקליפות, ם דנקודים"נהי העולמות' והוציא דה"מכ נתגלה השם "ואח ןנייה שאמר דין ס"ע בדרך התיקון שז"אבי כי בירר את הנצוצין קדישין מן הקליפות, לי

עולמותן נבראו הכוכפי הבירור של הקדושה מה שתמצא בכל מעשה ס"וז. וכל מה שבהם

כמו ויבדל , דלה ובירוריםהבבראשית ענין וכן בין מים , ושךחאלהים בין האור ובין ה

וכן ענין למינהו , וכן בין מים ליבשה,םלמיוכן בין , 'ודשא הארץ דשא וכתהנאמר ב

וכן ענין , ממשלת היום ובין ממשלת לילה שכל זה ץראמן היציאת נפש חיה מן המים ו

יורה ענין בירור הקדושה מן הקליפות והטוב וכל מה שנברר נעשה לבחינת מציאות, מהרע

שכל מעשהס"וז. קיימת לפי הראוי לו בקדושהיהי בראשית כלול ביום הראשון במאמר ד

כי שם היתה הבדלה כוללת בין האור , אורכי בדרך כלל נקראת הקדושה , ובין החושךי כל שאר התוארים כ ,חושךת ואור והקליפ

אינם אל פרטים וענפים, של הקדושה והקליפות .שךוח ואורשל

זו של הבדלה בין האור והנה מבחינהשעל פיה נתבררו כל בריות , ובין החושך

ינהחכי מב, עדיין אין התיקון שלם, בראשית זו היתה נשארת כל בחינת הרע והחושך כדבר

לל לשלימותושאין זה מותאם כ, שאין צורך בו כי אין התיקון נגמר אלא בסוד הכתוב', ית

)ב"ג ע"י דף י"ודפ(

האורכחשיכה כ' גם חשך לא יחשיך ממך וגו, םדאדי לתקן זה נברא הכו. )א" קלםתהלי(

מתכלית הרע עד תכלית , שהוא כולל הכלויהיה על ידו גמר התיקון בשלימות , הטוב

והמרדהיינו שיהפוך הרע להיות טוב, הנרצית, למתוק וחשך כאור תהיה ובלע המות לנצח

.למלך על כל הארץ' והיה הולפיכך יצא מאמר זה דבריאת האדם

שהיו לשאר , בשינוי גדול משאר המאמרות נתערבה העשיה כאןכי , בריות בראשיתוהוא משום שמאמר זה הוא , במאמר עצמו

שיורה, םדנעשה אואמרה , מאמא ולא מאבא היא נשתתפה עם המלכות כי,ן משותפתולש

כי , פירוש. דאצילות כדי לברוא את האדםוללת הכל בסוד הכתוב כהמלכות דאצילות

כי היא מפרנסת ונותנת , מלכותו בכל משלהו שלולא כן לא היה, קיום גם לכחות הרעס ורגליה יורדת " שז.לרע שום כח להמצא

כי הקליפות מקבלות ממנה נהירו דקיק , מות, שהמלכות נקראת עשיהס"זש, כדי קיומם

,להיותה מתפשטת ושולטת בכל העשיה כולהוכן נקראת חושך כי היא מאירה נהירו דקיק

ועל פי זה . ל"נכ, כדי לקיים החושך והרעתבין שבעת שאמא נכללה בעצמה במלכות

נתערבה בה עצמה בחינת עשיה, אדבשתופא ח ,דמותנוכלמנו צנעשה אדם בס "וז. וחושך דמות נקרא שךוהחו, צלםקרא נאורכי ה

כי אחר שאמא נשתתפה. )ש בזהר להלן"כמ(צלם הכוחות ' במלכות נעשו בה עצמה ב

אשר על פיהם בראה את האדם , ודמות, הכחות צלם ודמות' שיהיה כולל גם הוא מב

ואחר שידעת.ומותנדאמרה בצלמנו וככ "וע .כל זה יתבארו היטב דברי הזוהר שלפנינו

, כלומרבשותפא, דםנעשה אש "וז

אבכר ונוקדכלל , לשון נעשה יורה משותף כי .דכר ונוקבאמיורה שאמא עצמה נכללת

, י שאמא היא בחינת עלמא דדכורא"אעפהיא השתתפה , ואין בה בחינת נוקבא כלל בצלמנו. ל"כנ, עתה עם המלכות שהיא נוקבא

רא טהא מסד, כניסעתירי כדמותנו מ ניסכבא מנוקדרא סטדדכורא עתירי ומ

ס חושך"ונוקבא ה, ס אור ועשירות"כי זכר ה הרי, וכיון שאמרה בצלמנו וכדמותנו. ועניות

שנמצא

הקדמת ספר הזהר כר

ואטריד, מיד אשתני דיוקניה, א וגומרכד מלתא בפום מלו ע)גמה כתיב , למסכני שם האיש)דוכתיב התם , כתיב הכא עשיה. כ נעשה אדם"ובג. מן בני נשא

.אשר עשיתי עמו היום בועז

הרזמסורת ה ).רות ב ()ד). ל דניאד ()ג

תשיעאהפקודי אורייתא פקודא הסולם מאמר שהוא, והעניותךשנמצא בה עצמה ענין החוש

מחמת השתתפותה עם המלכות לצורך בריאת כניסמעתירי ומויצא גם האדם כלול , האדם

כל כ יגמר על ידו "שעי, ךושדהיינו מאור וח כל והמלכות תתפשט בקדושתה על, התיקון כי החושך, מו אחדשאחד ו' יהיה הו ,ץהאר

שבמלכות יתהפך אז לאור גמור כמו הזכר ואז. ויהיה הוא אחד ושמו אחד, ה"שהוא הוי

.יוןבי לא יהיה בך אכ סאפיקוים א דותפא חשבה דאינון כמוזה אמרו

מיל גו, יב דא לדאהוי, על דא דאסוחש לתתא נ בר ךי אצטריכ ה,וליה טיב

, אדורא חבחבנא מסכ עתירא ויוהמל ובא דא לדאטלאה מולג, ולמיהב דא לדא

הם א הנכללים באמותדמ והצלםכמו שה הדמותעל מחמת שאמא חסה אדותפא חשב

כדי לתקן כל בחינת החושך , שהיא המלכותואמא עלאה מיעטה את עצמה ונתנה , שבה

גמיל לה ו, שהיא עניה, מחלקה אל המלכות, כן האדם שנברא על ידה בצלם ודמות. סדח

שהם בחינת , נימסכצריך לרחם ולחוס על , להיות עמהם בחיבור אחד, הדמות שבו

ולגמול עמהם , ולפרנסם בכל מה שחסר להםימשיך על עצמו , י קיום מצוה זו"וע. חסד

כל ס"שה ,הצלם והדמות דאמא שנברא בו ר בעת שנברא"שזכה בהם אדה, המוחין עלאין

ים הו ברגתוירדואז . בצלם ובדמות האלהרעותא בני סכ על מס דחןאמל כד 'ווג יוקנאדתני דיוקניה לעלם ממשלבא לא דם ד דאנאיוקדדיון כ ו,ןושם הראדדא

אמשליט על כל בריין דעל, אתרשים ביהמי כל 'וגו ים ה וירדו בדגתיוקנאדההא ב

הלא ישונ, מרחם על העני בלב שלםואשה י מצוה"כי ע. ר"לם צלמו מצלמו של אדהעול

דהיינו , זו זוכה לאותו צלם ודמות של אדם ה דאצילות שזכהאלכל אלו המוחין וזהרא על

)ב"ג ע"י דף י"ודפ(

כל בריין שהוא שלט בכחם על , ר"אדה מכחות חשלא היה שום כ, כלומר, אמעלד

עין ודחלין זו הכלהרע שלא נכנע לפניו כולם חרדיםיהבא דאתרשים דיוקנואמהה

כי ביטל . ויראים מהצלם ההוא שנרשם בוכל כוחות הרע והחושך ולא היתה להם שום

ס "שה, נקרא עליו' כי שם ה, ניופתקומה ל .ל" כנצלם אלהים

שלא היתה לו, דנצרכמנבוומביא ראיה זה אחר שנגזרה עליו כל שום מצוה ועם

, דניאל אמר לו,תרון דדניאלפ בחלום ו,הגזרה נאמל זכו, עשהןכו, ה פרוקדקוחטאך בצ

,הכני לא שרא עליה חלמיסיחן לממדהוה יחן מא דלא לישכיון דאטיל עינא ב

אכלמ ם עוד מלתא בפו,בתיכה מני סכלמ ניב אשתני דיוקניה ואטריד מן דימ' וגו

ים לא ני כל זמן שהיה מרחם על הענשא היתה חלה עליו גזרת החלום כיון שהטיל עין

מה כתיב עוד , הרע שלא לרחם על הענייםמיד נשתנתה צורתו ' ום מלכא וגופמלתא ב

הרי שמצוה זו גדולה מכל. ונטרד מן האנשיםשהיא לבדה יכולה לבטל , המצות שבתורה

.דם כל מיני גזרות רעות שנגזרו עליואמה א עשיהכ הבתיכ, )ו"באות רל(ש "וז מה עשיתי שבבועז, ויליף גזרה שוה', וכו

כלומר. הוא צדקה אף נעשה שבכאן הוא צדקה הנאמרה בבריאת האדם מורה עלהשנע וןלש

כי אמא עשתה צדקה עם המלכות, מצות צדקה , שאמרה,רותומביא ראיה מ. ל"נכ, ללה בהכונ

האור כי לכ,ויתי עמעש אשר יששם האהלא רק , מה עשתה עמוכי ,ירושפאין לו

אשר ל"אמנם עם הפירוש הנ, קבלה ממנוני מסכעתירי העשיה הוא לשון חבור של

ו שניהםתפכי נשת, ועזבצודק לשון עשיה עם .י הצדקה"בחבורא חדא ע

אדקופ

רכא הקדמת ספר הזהר

שיראהעמאמר פקודא

.בדיוקנא עלאה, תפילין ולאשלמא גרמיה)הלאנחא , פקודא עשיראה) רלז. ראשך עליך ככרמל)זתח ואמר פ. ויברא אלהים את האדם בצלמו)ודכתיב

, דא רישא עלאהי, אבל ראשך עליך ככרמל, ואתמר. האי קרא אוקימנא

מסורת הזהר שרה קפט תולדות קד בא רלא רמד משפטיםיי ח)ה א קדושים/ תרומה תרנג פקודי שלא מצורע לו מבעאת

חלופי גרסאות).ל"אה(א דא יוד רישא עלאה " ני

קמב טנן לז פו צו קיט קעג כי תצא קלו קלכ תשנד תתעב ואתד שג תנה תפ-א בר א פנחס רצמדכ ב .לה: לד' ח ד"תי. כו' י ד"ת: כב:כא' ו ד"ת. כ' ה ד"ת. חי' דא"ת. :ט . ג' בהקדמה דז"ת רי- זש קצ" שהח"ז : קל'דע "ת: ק'ד ט"תס. פד: דף פגז"תמ.: סב:ס: הנ 'א ד" תכ:לז יתרו קכד תזריע קו אמור רפג רפה במדבר,י" ד:רסד. ברנ ' דא"חות טבהשמא ה קצז "ב) שית אאבר ()ו

'ו ד" תנ:פג' ז ד" תמז"ת. י" ד: דף שזג"חות טק בהשמת קעו פנחסו בלק פב מא נשא לו שלח ח"קתש תקצח " תתנט שהז בראשית רפח"ז. ז קט.קיא. ט צ'ד ט" תע. דף צחז" תס:צד' ב ד" תס:צ א קפדוטלהלן רמב וירא שצב אדרא ז) ש ז"שה ()ז. ג" טכב ק"ט קטו ג"טד קיב "א קח ט"ט ו צ'ד

.ד להלן רמב רמג" דף קיד טח"קת. :ות תיו דף קמדט בהשמ:כז' ג ד" תיז"ת

תא פקודא עשיראהיידי אורופק הסולם מראמ המצוה:'וכו עשיראה אדקופ) רלז

ולהשלים עצמו, ליןפלהניח ת, העשירית היאויברא אלקים את , שכתוב.בצורה העליונה

.כרמלכראשך עליך , תח ואמרפ. האדם בצלמואבל ראשך עליך . מקרא זה העמדנו ונשנה

, תפלין של ראש, זהו ראש העליון, ככרמלת ו באותיה"ויהשל מלך העליון הקדוש

היא , ה"שבשם הוי, כל אות ואות. רשומות השם הקדוש חקוקוכך, בתפיליןרשה אחת פ

. ר האותיות כראוידבס, יןבפרשיות התפיל אלו, נקרא עליך ויראו ממך' כי שם ה. ולמדנולפי , שהם השם הקדוש, לין של ראשפהם ת

.סדר האותיותיחן מבפקודא לכי , ביאור הדברים

נעשה רק התחלה להמשכת , ל" הנסכנילמ ש"כמ, צלם אלהיםס "שה, דיוקנא עלאה

נכללה , י פקודא דלמיחן למסכני"שע, לעילה אדם בצלמנו שנעמלכות בסוד אמא ב רתאבת לפיוזאמא א ס"שה ותדע,וותנכדמ

י התכללות"שע )ז"יל באות יעש ל"מכ( מאנהא למקום ה"אל וןנפלו אתו, המלכות באמא

י"מולא נשאר באמא כי אם אתוון ד, ן"זוה א ירדו לבחינת" דאוה"אל וןבלבד ונבחן שאתו

,א" שבחינת אבא שבהם לקח הזדהיינו ,ן"וזונעשים , ה הנוקבאח שבהם לקאובחינת אמ

כי העליון היורד לתחתון , ממשן"זולבחינת בחינתן"זוועל ידיהם הרויחו ה. נעשה כמוהו בליק"ו, כלומר, אלחיםם"צלהקטנות של

משום שגם אמא עצמה הפסידה בחינת, ראש

)ב"ג ע"יי דף "ודפ(

כי נפלו ממנה ,י השתתפות זו"שלה ע ר"גה ות שלכא ומל" שהם בינה וזה"אלם הכלי' ג

אתוון ' ולא נשארו בה כי אם ב, ס שלה"הע, שלה ונודעס"תר וחכמה דעכ שהן ,י"מ

ראשונות ' תחתונות דכלים חסר ג' גרשחס אלא, שלהי"מולא נשאר בהכלים ד, ותרודא

,אור הרוח בכלי דכתר, ש לבדפ נחאורות דרוכ לא היתה "וע. ואור הנפש בכלי דחכמה

ואם . בלי ראשק"ון רק "ולה להשפיע לזויכ שהםיוקנא עלאהדב ן"זוכן עוד לא נשלם ה

לאנחאש "וז. אלהיםם"צל 'ר הנק"מוחין דג תפילין ולאשלמא גרמיה בדיוקנא עלאה

,ן"ור להז" הגן ממשיכייליןפפקודא דתי "שע .שהם השלמת צלם עלאה

הרי כאן המדובר הוא , לך ולא יקשה כי, ן כבר נשלמו בהכרח"זווה, מהאדם התחתון

ן אל האדם התחתון טרם"לא יכלו להוליד נרויגדלו במוחין , א"שיעלו בעצמם למקום או

כ איך אנו אומרים שאפילו"או, שלהם כמוהם ן"וכי בעת שהז, תדע, אכן. אמא עודנה בקטנות

נמצאים מלבישים , א"משיגים המוחין דאוכי התחתון העולה , א והם כמוהם ממש"לאו

מה שאנו כל כ"וא. לעליון נעשה כמוהו ממשן "הכוונה היא על זו, א"בחינים עתה באומ

תם הדרכים הנוהגיםוכי כל א. א"שנעשו לאו נוהגים כן, ן דאצילות"א ללידת מוחין דזו"באו

בעת שהם , א" שנעשו לאון"זובדיוק גמור ב ,לאדם התחתון, ן"שהם הנר, מולידים המוחין

לפיכך אין צורך לשנותו. בלי הפרש של כלום ן בשם"ומכנים עתה לזו, את השמות כלל

א"ו א

הקדמת ספר הזהר רכב כל , באתוון רשימין, ה"יהושמא דמלכא עלאה קדישא , תפילין דרישאכ) ח

ותנן. שמא קדישא גליפא בסדורא דאתוון כדקא יאות, אדאת ואת פרשתא ח

רת הזהרסומ . ה ל: דף לדח"תי. א דף יח" תז"תתרומה תרנג )ח

.ז דף פד" תמ:ל עד"ת

חלופי גרסאות

.). ש'ד(ילין פא דת"נ כ

תא פקודא עשיראהיידי אורופק הסולם מראמ וזכור. ן"ן דאדם התחתון בשם זו"ולנר, א"או

.זה להלן בכל ההמשך

םד אלהים את האויקרא בכתיד, ש"וז, הוא ענין ארוך מאדם"הצל סוד :בצלמו

רו כאן לפי הנחיצות להבין הדבריםאמנם אבאהמתבאר לעיל כל וצריך שתזכור. שלפנינו

ג שיש"ספר ימבענין ה' אות ב(במראות הסולם כי אין להכפיל, ה"עש )'ת דובספירות עד א

ותראה שם שליחידה חיה אין . דברים בכדי ואפילו, ן"ן יש כלים בינה וזו"ורק לנר, כלים

הכוונה , רומרים במפורש כלי דכתאכשאנו מתחלקיםן"זווהבינה ו. תרכ דן"זוהיא לבינה ו

בינה הם ד קוין 'שג ,י תיקון קוין"ס ע"לע, ם"ודנוקבא הם נהי, ת"א הם חג"ודז, ד"חב

אמנם להשפעת. דחסדים זה נוהג לאור רומספ : בחינות'נחלקה הבינה לב, הארת החכמה

אשר עם , ת"ד חג"בחשהם , ת"א וישסו"או הגימטריאס"שז, ג ספירות"ין הם "ת דזו"הז .הרומז לשמא שלים, ג" שהוא יד"אח

כי הכתר והחכמה נסתמו,ורש הדבריםוש

המוחין כל ורק הבינה שלו מאירה, א"א דס"בחת "א וישסו"לאו והיא נחלקה, דאצילות ק"א והו"באו ר שלה מאירים"שהג ,דאצילות

בחינות הבינה הללו 'וב, ת"וסשלה ביש 'מא נקראים "שאו, ם"צל ד'ל' םנקראות

כי ,ונקראים כן בסוד עזקא דכיא, ם"צלד היא כמו עזקא סגורה הסוגרת המוחין 'םה

, ם"צל ד'לאים רת נק"וישסו. סביב סביב מגבהת ראשה למעלה כמו'לכי ה, ונקראים כן

ס"וה, ר"שראש זה רומז על מוחין דג, מגדל .בו ירוץ צדיק ונשגב 'מגדל עוז שם ה, הכתוב

א נקרא צדיק "והז, ס מגדל"ת ה"הישסו כיא "באופן שאו. הרץ במגדל הזה ונשגב מאד

החכמה ואור, המוחין הם בסוד עזקא הסוגרתכי אור החכמה , בהםג לרוב םלא יתגלה בה

, הוא בחינת חכמה סתימאה עצמה, שבהם אינה כ"וע, נעלמה מכל פרצופי אצילותש

, ואין בהם רק אור חסדים לבד, מתגלית בהם. ס אור הרוח"כי אויר ה, יאכהנקרא אוירא ד

ר לא נפיק מאוי'יכי ה, כ אויר סתום"ונקרא ג )ב"ג ע"י דף י"דפו(

להיותם רק , ת"אבל הישסו. שלהם לעולם ן הכלולים" בחינת זוס"שה, ת דבינה"בחינת הזכי בעת , אינם נקראים אויר סתום,בבינה

ר נפיק מאוי'ין ה"השפעת מוחין דגדלות לזושפירושו חכמה ומוחין , שלהם ונעשו אור

חת מגדל הפור"ומסבה זו נקרא הישסו. ר"דגומשום , ר"כי מגדל פירושו גדלות דג, באויר

ן"ן נמצא שהזו"שאין מוחין אלו קבועים בזו באור 'יהוא משום שנכנסה ה, בעת הקטנות 'יולעת גדלות חוזרת ויוצאת ה, ונעשה אויר נבחן כמו מגדל פורחכ "ע, שה אורעמהאויר ונא נקרא "והז. ון שבו בסוד אוירקמחמת התי

כי הוא הצדיק הרץ במגדל ונשגב ,ם"צל ד'צ, ם"צלהאותיות ' רו היטב גאונתב. ל"כנ

א"ואו, 'לת שהם "וישסו, 'צ ואא שה"בסוד זא "כי או, בינה דעתחכמהוד סוהם . 'םשהם

להיותם , יאכרים בעזקא דגוסהמ, הם חכמהאמנם בעת , ת הם בינה"סוויש. ס"בבחינת ח

מאויר שלה 'י יוצאת ה,א"עליתה לראש א. בסוד מגדל הפורח באויר, חכמה ומשפעת

זה דהיינו שהוא המקבלהא הוא הרץ במגדל "וזוזכור היטב כל . ס דעת"של המוחין האלה וה

ולא יארע בדרכים , שהם משרשי החכמה, זה וחיןולפיכך נקראים המ, אלו שום שינוי לעולם

.ם"צלתמיד בשם 'םאותיות ' ד הם ג"ומה שאמרנו שחב

הקוים ' אין לערבם עם ג, ם"צל ד'צ' ל ם"צלד ד" כי אלו החב,ד" חב'שבמוחין הנק

פרצופין ' אלא שהם ג,קוין' אינם בבחינת ג כי החכמה ,שלמים המתלבשים זה בתוך זה

א המתלבשים מחזה" אוס" ה,ם דצל'םשהיא .ם"צל ד'לת ו"היא ישסוולמטה תוך הבינה ש

ת מתלבשים מחזה ולמטה תוך הדעת"והישסו .ם"צל ד'צהנקרא , א"שהוא הז

דיוקנאבמיה רולאשלמא גוזה אמרו כתיב ויברא אלהים את האדם דעלאה

ר" ממשיכים מוחין דגתפיליןי ה" שע,וצלמבויברא המובא בכתוב ם"צלבסדר אותיות ה

הזהרא ס"שה ,וצלמבאלהים את האדם ,אר בעת שנבר" דאצילות שקבל אז אדהלאהע

אונו

רכג הקדמת ספר הזהר דאינון שמא קדישא, אלין תפילין דרישא, י נקרא עליך ויראו ממך" כי שם י)ט

.תווידאבסדורא בוכרא , דאיהי קדש', דא י. קדש לי כל בכור)יפרשתא קדמאה ) רלח

דאיהו . ד"ל דקיק דנחת מן יו שבי)כ פטר כל רחם בההוא .כל קודשין עלאיןד .ואיהו קדש עלאה, אפתח רחמא למעבד פירין ואבין כדקא יאות

מסורת הזהר

ואתחנן לחא פנחס רצא נשא נה אדרא רבא רעזר צו נ"ג צ" קה בחויקראא קפה בא רמו "ב) דברים כה ()טים תעא ט משפזקצבא ) שמות יג ()י. ד" דף קח טח"קת. הסב דף " תכ. בהקדמה דף גז"תנה קעה

. בלק שמדחא שג שכ" ב)כ :א דף נה"תכ. ד דף ל" תיז"ת קעג טתשנד תתעה ואתחנן ל פנחס

תא פקודא עשיראהיידי אורופק הסולם מראמ ומשם, ן"זוותם מקודם אל האואנו ממשיכים

וסדר אותיות. משפיעים אלו המוחין גם עלינו תפיליןהפרשיות של ה' מתבאר בדם"לצה .לפנינו ש"כמ

תפילין דרישא שמא דמלכא , ש"וז : רשימיןאתווןבה "א יהושידעלאה ק

תפילין של ראש הוא שמו של המלך העליון התפילין. ה באותיות רשומות"הוי, הקדוש

א כר מל פירושו כרמלכי , כרמלמכונים ראשך עליך ככרמלס הכתוב "וז, מכל טוב

ן דנוקבא בעת כא ו"דהיינו שראש עלאה דז וחיןמשהם ה, רישאדתפילין שים בשמלוב אכר מלכ, ככרמלהם דומים , ם"צלעלאין ד שמא דמלכאאים רומוחין אלו נק .מכל טוב ה"הויאותיות ' דהיינו ד, ישאדעלאה ק

ומה . 'ה' ו' ה' יכסדר האותיות שלהן לכהיינו ש, רשימוןאתווןבה "הוישמדגיש

והוא , ת ואות רשומה בפרצוף בפני עצמהוא ה"יהואותיות 'בכל פרצוף יש דמשום ש אתוון אומר שהכוונה היא על כ"ע. ס"שהן ע

דהיינו שכל אחת היא פרצוף שלםרשימין .ע"בפ

' וכואדאת ואת פרשתא חכל ש"וז כל :גליפא בסדורא דאתוון כדקא יאות

ה היא פרשה אחת "יות של השם האואות והשם הקדוש , מארבע הפרשיות שבתפילין

,פרשה. ן של האותיות כראויחקוק בהן כסדר שכל, ואומר, ה פרצוף שלם בפני עצמוושפיר

נעשה בסוד המוחין ה"ויהאות ואות דשם וראסדב ע ומסודרות בבתים"לפרצוף שלם בפ

.'ה' ו' ה'ידהיינו בסדר , דקא יאותכ אתווןד ת"תפילין דרה כי ,י"תפילין דרשס "וה

, מהפסוקאת היוצ"מסודרות בבתים בסדר הרדוע יושכל המתהלל התהלל יי אם בזאת כ .כנודע. 'ו' ה' ה' תי דהיינו יוא

:'וכומאה קדש דרשתא קפ) רלח

)ב"ג ע"י דף י"ודפ(

שדהיא ק, שבתפיליןהפרשה הראשונה ,דשקשהיא , ה"דהוי 'יהיא לי כל בכור שיםדקשהיא הבכור של כל , המדהיינו חכעל ידי אותו , פטר כל רחם, היא. העליונים

את חשהוא הפות, 'ישביל הדק היורד מן ה והוא קדש. הרחם לעשות פירות ואבים כראוי

.העליון

הרמוזין באות,ןעילאיא "היינו או. פירוש והמלוי, רומזת לאבא'ישה, ה"הוי דשם יוד א" ופרצוף דאו.ד רומז לאמא" שהוא ודדיו

משום שאין שוםבכורונקרא , שדקנקרא ,דשק דאצילות נקראים ן"זות ו"שסופרצוף מי .א עלאין"כ הם מקבלים הקדושה מאו"אלא א

שהוא כל קודשין עלאיןדרא וכבש "וזכי , דאצילותישיןדק לכל פרצופין ורכהב

. א נמשכת"הקדושה שבפרצופי אצילות מאו וכבר, והטעם הוא כי אור החכמה נקראת קדש

והם חכמה , ם"דצל' םא הם "נתבאר שאו משום שחכמה סתימאה מתלבשת דאצילות

ז הם עצמם נבחנים רק "ועכ. ומתעלמת בהם, דהיינו אור חסדים, לבחינת אוירא דכיא

ואין , א"משום שחכמה זו נסתמה ברישא דארק מבינה , מהכהפרצופין יכולים לקבל ח

החוזרת להיות חכמה בעת שעולה לרישא י"ומתיחדת שם עם החכמה סתימאה ע, א"דא, כ בשם חכמה"ראת הבינה גואז נק, א"או

. ב נתיבות"ה דלכמוחכמה זו נקראת בשם ח הרי שאפילו הבינה החוזרת להיות חכמה

אין זה אלא מחמת שמקבלתשדקהנקראת .א"י עליתה לא"א ע"מחכמה סתימאה שבאו

ש שאר פרצופי אצילות המקבלים רק "ומכויתבאר עוד . מבינה זו שחזרה להיות חכמה

.לפנינו דאיהו' נחת מן ידיל דקיק בש, ש"וז

פותח: יןבאפתח רחמא למעבד פירין הא כל

הקדמת ספר הזהר דרכ

דאתפתחלהיכלא ', דא ה. והיה כי יביאך)ל, פרשתא תניינא) רלט דההוא, דביהמבחמשין פתחין אכסדראין ואדרין סתימין , ד"רחמא דילה מגו יו

מסורת הזהר

תתעהנדפנחס תש אים תעטמשפ) שמות יג ()ל

.ואתחנן מא קעג

גרסאות חלופי .)ל"אה(תפתח רחמא דאא יוד "ונ.) ק'ד(אפתח ד א"נ ו

.).ק 'ל וד"אה(בינה דא " נמ

תא פקודא עשיראהיידי אורופק הסולם מראמ 'יותו שביל הדק היורד מהאעם , כל רחם. ותח הרחם לעשות פירות ואביםפשהוא

, אשרי :בחינות' ג'יפירוש כי נבהן בה הקוץ העליון שבה נקרא בילאשו, גזעא

א הנעלם ומלובש "הרומז לבחינת א, אישר 'יה של פ וגו.)ל בדיבור הסמוך"כנ(, א"באו

. א עצמם" הרומז לפרצוף אוזעאגנקראת הרומז, שבילא נקרא 'יוהקוץ התחתון של ה

,רצוף שלהםפא שהם בסיום "על יסודות דאו אמנם עיקר השם .ביל דקיקשוהיא נקראת

ד דאמאסוכי י, הוא רק על יסוד דאבאבילש, האי נתיב יתיבב בסוד האי שביל ,יבנת' נק

כי החסדים בעת. ה ושבילך במים רבים"והסוי "שע, ע גדול נקראים מים רביםפשהם בש

פסיק א שהוא זווג דלונתיבביל שג זה דזוומשפיעים מים רבים בלי הפסק , לעלמין א בחבורא"קנו פרצוף אות שנומטרם. לעולמות

לא היה מושפע שום שפע אלתיבנביל ושו .העולמות

ההוא שביל ב, פטר כל רחם, ש"וז םרח הנתיב דאמא נקרא 'דקיק דנחת מן י טרם שנתקנומ ש,םושפעימשכל הרחמים משם

, א בחבור דשביל ונתיב היתה סתומה"או ,א דאבשביל דקיקי ה"ולא נפתחה רק ע

. חםטר כל רפ, ל דקיקא השביר נקכ"וע למעבד פירין ואבין, אמחריהו אפתח דאומעת , פירושו פותחטרפ כי יאות קאדכ עת אמאפ דאבא משקיקדשביל נתחבר בה ש ה"בסו, קא יאותדכ בשפע גדול ביןואירין פ .בילך במים רביםוש

:'וכו תא תניינא והיהשפר) לטר 'ההיא , היא והיה כי יביאך, הפרשה השניה

חמהרשנפתח , שהיא ההיכל, יא בינהשה ,דהויה נות וחדריםותחים ומסדרפ בחמשים ,'יעל ידי ה

בהיכל'יתיחה שעשתה הפאותה ה. סתומים שבו היא כדי לשמוע בו את הקול היוצא מתוך, הזה

, משום ששופר זה. יא בינההש, השופר הזה , ופתחה אותו'יובאה ה, מכל הצדדיםתוםהוא ס

תקעה, ותואיון שפתחה וכ. להוציא ממנו קול . והוציאה ממנו קול להוציא עבדים לחרות,וב

)ב"ג ע"י דף י"ופד(

רומזת על ה"ויה דשם 'הכי , פירוש הנקרא, ם"צלד' לס "שה, ת"פרצוף ישסו

אתפתחדהיכלא והוא רמגדל הפורח באוי יראוא נבחנים ל" כי או,ןיחתפין משבח' וכו

, ם"לצ ד'םשהם בסוד , סתום דלא אתפתח 'יוה, ת מוחין שלהםפהרומזת לעזקא המק

ר און שישפיעו פלא נפיק מאויר שלהם באו כ אינם משפיעים אלא אוירא"אשר ע, החכמה

אבל ,ל"שהוא אור חסדים כנ, דכיא לבד ובחינת בינה הם, ם"צל ד'ל ס"ת שה"הישסו

בחמשין 'ו וכלא דאתפתחכהינבחנים לם י עלית"ן ע"יעים חכמה לזופ ומשתחיןפ

א ששם הבינה מתהפכת להיות חכמה"לראש א, י בינהר שעחמשיןובינה זו נקראת . ל"כנ

שבכל אחת מהן ן"זוב "חכירות ספ' כי בה ה ירהפירה וספוכל ס. והן חמשים, ירותפ סרעש

, דראיןסרין ואכדלאמהחמשים מתחלקת ,ןרידאת שבספירה נקראת "שבחינת חג

ת ראי שבהן נק"ובחינת נה, ירושו חדריםפש שאין בה בחינת כלי קבלה, שמורה,ןריסדאכ

רק לבחינת הוצאה והכנסה אלא, לעצמם הם .)ט"ל אות רכ"כנ(, אל החדרים

',והיה כי יביאך דא הוזה אמרו 'רשה בפ כי הדילתח רחמא פאתדהיכלא

רומזת על והיה כי יביאך שהיא תפיליןדת "רצוף ישסופשהוא , ה"ויה דשם 'ה

אתפתח להשפיעלהדיא מרח ראש, דאצילות .נינופ יתבאר ל'מגו יש "מו. ל"ן כנ"חכמה לזו

הפתיחה , 'וכ ומע בה קלאמשל, ש"וזכדי לשמוע בה , בהיכל ההיא'יההיא עשה ה

משום ששופר , הזהפרהקול היוצא מתוך שוכי כבר , רושפי. תים מכל הצדדיםסהזה

ת שהיא בינה "שבעת שהישסו, נתבאר לעיל, ה"אלספירות ' ירדו ג,נשתתפה בהמלכות

אל מקום , ת"ן דגופא דישסו"שהם בינה וזואלא , ת"ולא נשאר בהישסו, ות דאצילן"זוה חוזרתן" מי העלאת" עכ" ואח.י"מאתוון ' ב

, ת מנקבי עינים שלה למקום הפה"להוריד ה ואז חוזרים ועולים, כמו שהיתה מטרם השיתוף

שמא שוב ה ואשתלים"אל וןאתו' אליה ג

לקיםא ד

רכה הקדמת ספר הזהר

, קלא די נפקא מגו שופר דא)מ בה נלמשמע , האי היכלאב, ד"ופטר דעביד י

לאפקא מניה קלא , ד ופתח ליה"א יותוא, תים בכל סטריןסשופר דא הוא דבגין .ירוחין לדלאפקא עב, ואפיק מניה קלא, תקע ליה, דאפתח ליהכיוןו

רא ח וכך זמין זימנא א.ישראל ממצריםנפקו , ובתקיעו דשופרא דא) מר כ אית בה יציאת מצרים"ובג. וכל פורקנא מהאי שופר אתיא. יאלסוף יומ

מסורת הזהר

.י רטו שמיני נטפקוד )מ י גרסאותפחלו

.)ל"אה(קא דנפביה קלא א"ננ

תא פקודא עשיראהיידי אורופק הסולם מראמ ה"אלועם . )ה"ד עש" אות יל"כנ( יםלהאד ,ן"זואל הבינה בחזרה עולים גם ה שעלו לוא גם)ה"א אוזיפת עשמה ואי"ז ד"ת יול א"כנ(

.)אמא ולא קיימה קיי"ד ד"יל אות ילע(נתבאר עלו ונתחברור כבה"לאון ו את'ג שהפ"אעש

מ"מ, א דאלהיםמואשתלים ש, אל הבינה ,שמאבתים סאלהים עמיק ו עוד שהשם ןנבחואין , לבדר החכמה או אלאשום שין שם מ

ת זולה"אלהארת החכמה יכולה להתקבל ל, ולפיכך נבחן. ה" עש. של חסדיםושי לב"ע

שבתוכו, ופרש' הם בחיה"לאלו אתוון שא, שעלו עמהם אל הבינה, ן"זומלובשים ה והוא משום שהם המעלים עמהם, הנבחנים לקול

לבינה מכח היותם כלולים בהם מעתן"זואת ה ,א"ם את הזכ בתוונמצאים נושאים, תנוקט .ש שם"מכ

האיב 'י דעבידטר פא וההדה אמרו וזקא מגו פי נדמע בה קלא משהיכלא ל

בהיכל תיחה ההוא עשאה היודפש, ר דאשופר פכדי לשמוע בה הקול היוצא מהשו, הזה הם המשפיעים, א עלאין"או שהם 'יכי ה. הזה

ת מנקבי עינים "הארה עליונה להוריד ה ומעלים את,םה שלהפת בחזרה אל ה"דישסו

ומחברים, ן"זו שהיו במקום הה"לאוון תא' הגמו שהיו מטרם כ, ם שוב אל הבינהותא

פתחה 'יונמצא שה, ותם עם המלכותפהשתתיע מוחין פת בכדי להש"את ההיכל דישסו

ה"אלוון את שהם ,השופר מתוך ,א"זל ה"אל עולים עם אתוון ן"זוכי גם ה, שהעלתה

ש"וז, ה שם חכמההם אל הבינה ומקבלים א עם" דהיינו להאציל הזלמשמע בה קלא

חןואצילותו נב, קולהמוחין דגדלות הנקרא תים בכלסשופר דא דבגין . קוללהשמעת

,ר הזה סתום מכל הצדדיםפ משום ששו,ןטריס כי אלו אתוון. ו הן מחסדים והן מחכמהינדהילים במקום פונ המה ופרש הנקראים ה"לאר והן מאור "שם הן מגהם סתימין ו, ן"וז

) א:תקונים' כ הם צריכים ב"חסדים וע )ב"ג ע"י דף י"פוד(

ר"להעלותם ולחברם בבינה שישיגו בחינת הגיע בהם פלהש) ב. החכמה אורשהוא , שלהם

.אור חסדים שיהיה לבוש להחכמה ופתח ליה לאפקאדא יותוא, ש"וז

שהיוד ממשיך ', היינו תיקון האמניה קלא, ת" שהיא היכלא דישסו'הנה אל ההארה עליו ה"אלאתוון ' ומעלה ג, ת למקומה"המורידה ה

ומשיגים,הבינה שבתוכם ומחברם אלן"זועם ה גם מוחין אל שהוא, על ידי זה הארת החכמה

תרנם האמא. ה"לאעלה עם האתוון שא "הזמטעם , החכמה עודנה סתומה ואינה מאירה

א א יצכ נבחן שעוד ל"וע, ל"נכ חסדיםחסרון ש "וז, א"דהיינו שעוד לא נולד הז, קולה

י"ע, כ" להוציא ממנו אחלאפקא מניה קלא .תה עוד לא יצאוע. קולאת ה', תיקון ב

,התח ליה תקע ליפ דאוןיכוואחר כך רוין לחידבקא עפלא, ואפיק מניה קלא

, ההיכלחר שפתחכי א, ל"הנ' הבוןהיינו התיק בחזרה ן"ו עם זה"אל וון שחיבר אתנודהיי תקע ליה, שם אור חכמהגווהשי, לבינה

כי , רופש תקעה אויר תוך הדהיוהיינו ש שהוא,פרוש שהוןוכי, ו אור חסדיםושירפ ראוי

שהוא אור , קבלו גם אויר, ה"אלאתוון הוציא והוליד אתיה קלאניק מפואחסדים

. והוציאו בשלימות למקומו, קול' א שנק"הז יכולה 'יהי לבוש החסדים דתקעה "כי ע

כ" וע.א"החכמה להתלבש בו ולהתקבל אל הז, קול' הנק,א"המוחין האלו אשר השיג הו א"כלומר שהז, הוא מוציא את העבדים לחרות

ובני ישראל זוכים , יע הארתו לעולמותפמש .ר הנקראים חרות"אז במוחין דג

: ' וכורא דאופשדתקיעו וב) רמ

.ובתקיעת השופר הזה יצאו ישראל ממצרים ת באחריתרעם אחפב, בשופרעלתקו ,דוכך עתישהוא , זהר הפל גאולה באה משוכו. הימים יציאת, יש בה בפרשה זו, ומשום זה. בינה

מצרים

הקדמת ספר הזהר רכו

ד דפתח רחמא דילה ואפיק "בחילא דיו, דהא מהאי שופר אתי, בפרשתא דא .דישאאת תניינא דשמא ק', ודא ה, קליה לפורקנא דעבדין

או דכליל ו )שדא , דשמע ישראל)נרזא דיחודא , פרשתא תליתאה) רמא ,פרשתא רביעאה. והוא נטיל כלא, וביה אתייחדן, ודא דכלאחוביה י, כלא

מסורת הזהר

. רדתלעיל או) דברים ו( )נ

שמוע והיה אם ' ת ופ" בתמעשפרשת ש' ח א" ורנ'ב ב"פנחס רצ' פמ"תוב ברכו שכמ זה )שדרך אמת .'ב' ט א"סואתחנן ר' במלכות ועיין פר

תא פקודא עשיראהיידי אורופק הסולם מראמ

'יבכח ה, משום שמשופר הזה באה, מצרים .והוציא קולה לגאולת העבדים, שפתח רחמה

.אות שניה משם הקדוש, 'הוזו היא ן "כי כל המוחין המושפעים לזו, פירוש

.ל"נ הה"לאשהם אתוון , רפמהאי שובאים א להוציא"וחין הגדולים שקבל הזמגם אלו ה

על הדרך רפמהאי שוישראל ממצרים היו וכן המוחין שיתגלו באחרית הימים , ל"הנ

,ל"ד הנ" ערופמהאי שלגאולה השלימה יהיו בפרשתאםגין כך אית בה יציאת מצריוב . ומשום זה יש בפרשה הזו יציאת מצריםאד

,ןתפילי שבוהיה כי יביאךהיינו בפרשת כי המוחין שנתגלו הא מהאי שופר אתיד

,ת" הזה שבישסוהשופרליציאת מצרים באו מ דילהמאתח רחפ דדבחילא דיודהיינו שפתח הרחם , ה" דהוי'י' א הנק"בכח אוק יפוא, ל"נכ, ה" אלוןשהם אתו ת"דישסו, קול' א הנק"שהוא הז. והוציא קולוקליה

יןדעבדלפורקנא ,ו הללןי השגת המוחי"עלהוציא מספיקים שהם. לגאולת העבדים

א ונוקבא"ודע שאין ז. מעבדות לחרות ישראל , רק בהשגת המוחין דחיהקול ודיבורנקראים

, ותות ממדרגת חיהחולא בשאר המדרגות הפ .כמבואר. ומהמוחין דחיה באות כל הגאולות

:'ו וכפרשתא תליתאה רזא) רמא מע של שדוחסוד הי, היא, הפרשה השלישית

ואהש, הכוללת הכל, דהויה 'ושהוא , ישראל והוא לוקח, שבו מתיחדים, ובו יחוד הכל, א"ז

, והיה אם שמוע,אהפרשה הרביעית הי. הכל שכנסת, חסד וגבורה, שהיא כללות שני הצדדים

,יא המלכותשה, שהיא הגבורה שלמטה, ישראל, דהויה אחרונה 'הוזו היא . בהם נתאחדת .ת מהםותם ונכללאהלוקחת עמשדתפילין שהיא ' כי פרשה ג, פירוש ה" דהויואו' א הנק"היא פרצוף ז, ישראל

)ב"ג ע"י דף י"דפו(

הפרשיות' דו שהוא הכולל לכל אלכליל כלאד הפרשיות הראשונות' פ שב" כי אע,שבתפילין

, ת"א וישסו" הם אוהיה כי יביאךו ,שקד ת"א וישסו"שהם או אין הפירוש, ב"חו' הנקת המתלבשים "א וישסו"אלא הם או, מםעצ

,א"בסוד חכמה בינה שבמוחין דז, ן"בראש הזו וכן פרשה רביעית. א" דצלם דז' ל'םהמכונים

שאומר להלן שהיא הנוקבא, והיה אם שמועאלא , אין הפירוש על הנוקבא עצמה,א"דז

א נקראתישה, א"ינת הנוקבא הכלולה בזחרק במוחין ' כי ג. א"בו בשם מוח הגבורה של הז

והם מכונים , חכמה בינה דעת' א הנק"הם בז מ שבמוחין"ב תו"והם חו. א" דצלם הז'צ' ל' ם, יש חסד וגבורה'צכי בדעת שהיא . א"דז

, א עצמו"והחסד שבדעת נבחן לבחינת ז. והגבורה שבדעת נבחנת להתכללות הנוקבא

א שהוא"הרי שהז. פרשיות שבתפילין' והם ד. הפרשיות' ד לכל, כלאכליל ה " דהויואו ל היחודים האמוריםכ שכלאדא דיה יחובו

כלומר לצורך ,א"ת הם רק בז"א וישסו"באוא הם "כי הפרצופין הקודמים לז. א לבד"ז

מהתחתוניםן"מ ואינם צריכים ל,תמיד ביחודי "וכל היחודים שאנו עושים ע, ליחד אותם

העליונים אינם כלום לצרכם ופיןצ בפרן"מ ןחדיה אתייבו. א"א לצורך הזאל, עצמם

, שאין יחוד לחכמה ובינה בשביל התחתוניםי עלית "אלא ע, חכמהותשהבינה תחזור להי

ן"מא עולה ל" כי בעת שהז.ן"מא להם ל"הז א ומקבלת"אז עולה הבינה לראש דא, אל הבינה

, אבל לא לצורך עצמה. א"חכמה להשפיע לזהוא אור , י"ס דאו"כי הבינה מטבעה בע

ואין . ה כי חפץ חסד הוא"בסו, סדים לבדהחא להזדווג שם עם "לה ענין לעלות לראש א

מעורר, א העולה אל הבינה"אלא הז, החכמההרי שאין . אותה להשפיע חכמה בשבילו

א "הבינה מתיחדת עם החכמה אלא בכח הז והוא.דןביה אתייחוש "וז, א"ובשביל הז

נטיל

רכז הקדמת ספר הזהר דאתאחדת בהו כנסת ישראל גבורה ס) *כלילו דתרין סטרין , ה אם שמוע והי)ס

.ואתכלילת מנהון, ון דנטלא לעבתראה ' ודא ה,דלתתאועל דא ראשך עליך , אתוון דשמא קדישא אינון ממש, ותפילין) רמב

דאיהי פ, תפלה של יד)צההיא , ודלת ראשך)פ. תפילין דרישא)עככרמל אלין . דלעילאצאוף הכי שלימו אית לה כגוונא , מסכנא לגבי עילא

מסורת הזהר

סנחפב נ תרטים תעא תרומה קלט משפ)יאברים ד( )ס : דף שזג" חותט בהשמג קעחן מואתחנשנד תתעה ת בא רלא רלה תרומה)ע :הנא דף " תכז"ת. י"ד

י גרסאותפחלו .אא דא ההי" נפ .לתטא דנ" נע .חדתייתאא ד" נס

.א דעילא"נ צ

. בא רלא תרומה תרנה בהר י ואתחנן נה)צ. רמג להלןזלעיל רל) ש ז"שה ()פ. פוחג ואתחנן לרנת

תא פקודא עשיראהיידי אורופק הסולם מראמ ראוכי גם . לכא נוטל ה" והזלאכנטיל

אינו מתגלה, א"החכמה שהבינה נוטלת בעד הזא "אלא רק במקום הז, לל במקום הבינהכ

א "הרי שהז. ש במקומו"כמ, מחזה ולמטהולא העליונים , הוא הנוטל לכל המוחין הללו

.ממנו ןיר דתו כליל,עוהיה אם שמו, ש"וז, ת ישראלסאתאחדת בהו כנד ןטריס

א" הזס" העשמ כי פרשת :לתתאדגבורה המובא( ון העלידהיחו ס"וה, ה" דהויואו

שבו מגולה)ז בפקודא תליתאה"לעיל אות ר ותש בא"כמ( ,בו לבדסוד האהבה בסטרא דטי

שזהו פרשת .)ש"ע. כל דאעםה ו"ד בד"ר רשה זו בחינתפ שכולה אהבה ואין ב,תבואה ,והיה אם שמועביעאה ררשה פבל א . כללןיד א"ה שהיא הנוקבא דז" דהוית"היא בחינת ה

,א" שהיא גבורה שבדעת דז,ל"כנ, הכלולה בו טראסבהן ובה מתגלית האהבה בתרין סטרין

ש"מכ( ,אינא קשידטרא דסבן והבוטיד אתעבידתשהה כדין מה דהוית יב"ו בד"באות ר

והיה אם כ יש בפרשת "וע. )ה"שע, ארץ סוקפ עד הובידטטרא סה מבאה הן שמוע

מןא קשיאנידדטרא סוהן , םלכמרו שהוע שמוהיה אם ש " וז.לכם והלאה השמרו

שיש בה סטרא דטיבוריןסט' כלילו דב תסנכהו בת דאתאחדוסטרא דדינא קשיא

ו"מל דבשכודא תתאהחהי שהוא ישראל דתחא הנקראת כנסת ישראל מתי" דזאשהנוקב

אתעבידתשה יביתה דהומה "ל בד"כנ( ,ובה

כלומר אין זו הנוקבאלתתאדורה בג. )ארץשבמוח , אלא גבורה שלמטה, עצמה ממש

וןתראה דנטלא לב' הא דו. ל"כנ, תהדעבדעת היא כי הגבורה שאתכלילת מנהוןו שהיא נוטלת כל המוחין, ה" דשם הויאה תת'ה

1 )א"ד ע"דף י) *ב "ג ע"י דף י"ופד(

. ונכללת מהםע ישראלשמד א עלאהדיחושבכי בה המקום , כי רק בה נשלמים המוחין

נתמשום שבחי, ין סטריןרהאהבה בתלגלות דינא קשיא המשלים לאהבה אינה נמצאת

ך עליך ועל דא ראש. ל"כנ. למעלה ממנה כ הכתוב" ועאישרד יןילפכרמל אלין תכ

רומז על תפילין של רמלככראשך עליך ' מתלבש בכל אלו דא"כי אחר שהז. ראש

' שהם ג ,רשיותפה' דהמוחין המרומזין ב ,למרכנבחן שראשו כמו , ל"כנ, ם"אותיות צל

. מכל טוב,נוטריקון כר מלא

:'וכו אמוון דשתותפילין א) רמב ,כ" וע.ש ממושיות השם הקדתווהתפלין הן א

אלו התפילין של , הוא, ראשך עליך ככרמל, תה תפלה של ידאו היא ,לת ראשךוד. ראש ,א"ז ,י מעלהפ שהיא עניה כל,תכומליא הש

.הוגם כן יש לה שלמות כעין של מעל

הכהמל, ושפיר של"ות תפלה ס שהיאכנא לגבי עילאסמואיהי , יד

אמ עלשהרי. עניה כלפי עלמא עלאהקודא פ בל"כנ(, א בהפעילאה בינה אשתת

מויי שלכאוף ה, בכדי להשלימה, )אהעתשייש לה , כ" אעפלעילאדנא כגוואית לה

כי היא מקבלת עתה.להעשלימות כעין של מ .נהכל אותה שלימות של עלמא עילאה בי

ו שנתבאר"א תתאה דבשכמלודי יח" עינווהי 'נה נוקיון שאיוכ, א"לעיל בפרשה רביעאה דז

,פרדתנא ה"קבא דזנואלא שהיא , א"שבגופו דזהם ש ותרשיפה' נוטלת ממנו כל דאכ הי"ע ,ם להיותה פרצוף נבדל ושל,א"ג דז"ב חו"חו

בתים מיוהדים' א בדול, דחאלא שהם בבית א אשרפ כי ,ואוהטעם ה. א"זכמו התפילין ד

ס" ה

הזהררהקדמת ספ חרכ

דא חלאתא, ו ואחיד באינון בתיה קשיר אי.ם מלך אסור ברהטי)ק) רמגאיהו הוי בצלם , דאתתקן בהוןאמ, ועל דא. כדקא יאותקבההוא שמא קדישא

אף הוא אתיחד ביה שמא ש, שמא קדישארמה אלהים אתיחדא ביה . אלהים, תפלה של ידו תתפילין דרישא . זכר ונקבה ברא אותם. קדישא כדקא יאות

.דחוכלא

רמסורת הזה .בלעיל רלז רמ) ש ז"שה( )ק

לופי גרסאותח א שמא"נ ר .א כדקא יאות דמות קשירת שור"נק

ד ביהחג אף הוא אתי"א ל" נש. ותיאקדישא כדקא .דילין דיפא ות"נ ת. שמא קדישא

תא פקודא עשיראהיידי אורופק הסולם מראמ

לכמונודע ש. הכליס"והבית שלה ה, האורס"ה' שד, א"ולפיכך הז. שך אור וכליזווג נמ

, ג"ב הו"המוחין שלו הו' שהם ד, הפרשיות' כ ד"יש לו ג, נמשכים לו בארבעה זווגים

', אבל הנוק. דחלכל פרשה בית מיו, בתיםאלא שמקבלת כל , שבה עצמה אין שום זווג

ד מן חבזווג א, הפרשיות' שהן ד, המוחין' ד 'ד לכל דחאלא בית א, לכן אין לה,א"הז

.הפרשיות

שהוא היינו :ור ברהטיםסמלך א) רמג כדי, של התפיליןקשור ואחוז באותם הבתים

, ועל כן. להתאחד באותו השם הקדוש כראוי .הוא נמצא בצלם אלקים, מתתקן בהןאמי שהו

אף הוא , ד בו השם הקדושחמתי, מה אלקים זכר ונקבה ברא. יוראכד בו השם הקדוש חמתי. של ראש ותפלה של ידיליןפ ת היינו.אותם

.דחוהכל אא "שהז, פירושו, מלך אסור ברהטים

פירוש כי הבתים. ד בבתים האלוחקשור ומאו כי, רהטיםרשיות נקראים פשבהם מונחים ה

,ם הם שקתות המים שהצאן שותה מהרהטים חסדים ומימי ההחכמה שהם מימיהמוחיןוכן

,קשורים ומכוסים בכלים שלהם שהם הבתים קשירש " וזרהטיםונים הבתים בשם ככ מ"וע

בתי לאתאחדא בההואוןאיחו ואחיד באינ וזח הוא קשור ואקא יאותכדא שידשמא ק

.ד בשם הקדוש כראויחדי להתיכ, בבתים האלו ,י דתבונה"תנה ינתחוד הבתים הם בסכי

ותראהשעליה נאמר , דח גדולה דא'דהנקרא ונתבאר . )אה בפקודא תליתל"כנ( שהבהי

הוא יכול, א האי יבשה"י שנגלה בז"עשם שמה לנוקבא בסוד המוחיןכ להשפיע את "חא

ת ארץ למעבדדשה אתעביבדהוית י )א"ד ע"יי דף "דפו(

הרי שאלמלא, עא אילניןטפירין ואבין ולנלא , ינת היבשה הזוחשהם מב, הבתים שלו. לנוקבא שלוהמוחיןא לתת "היה יכול הז

א" שהז בתיוןאינ בדיחקשיר איהו ואש "וזרשיות הבאות פוז בבתים של החקשור וא

א בההוא שמא דאחלאתינת היבשה חמבד חל להתיוכ כדי שיקא יאותכדישא דק

כדקא, יע לשמא קדישא שהיא הנוקבאפולהשית יבשה וה דהדמבסוד הגילוי , יאות

.ה"עש' וכואתעבידת ארץ למעבד פירין .ור ברהטיםסמלך אס "וז

דאתתקן בהו איהוןאמועל דא ש "וז' דכ מי שנתקן ב" וע:הוה בצלם אלהים

דהיינו . צלם אלקיםיש לו , הפרשיות הללוהוא ממשיך , יליןפ תחהאדם התחתון המני

.ם"צל' נקן שהם"ג מהזו"וחב " חוהמוחין. 'צג נקראים "וחו. 'ל' םב נקראים "כי הו מה אלקים אתיחדא ביה. ס צלם אלקים"שז מאש ביה חדאתיישא אף הוא דא קמש מה אלהים שהוא הבינהאותיקא דישא כדק

כן , ד בה השם הקדוש שהוא הנוקבאחנתייד בו באדם השם הקדוש כראוי דהיינו חנתיי . לעילש"כמ

יליןפת, נקבה ברא אותםור כז ,ש"וז הכתוב :חדרישא ותפלה של יד וכלא ד

תפילין של אל קאי ,םזכר ונקבה ברא אות ושפיר. דח והכל א,ידראש ועל תפילין של

היינו, ויברא אלהים את האדם בצלמוכי ויש . ל"ם כנ"צל' ג הנק"ב הו" הוהמוחין

א וצלם "ם דז"בהם זכר ונקבה שהם צלילין פילין של ראש ותפהנקראים ת, דנוקבא .של יד

פקודא

טרכ הקדמת ספר הזהר

ודא חדסרקמאמר פ :עא הכא אית תרין פקודיןארד מעשרא )רלעשרא , סרד חאפקודא )דרמ

הנה נתתי ) תדכתיב, בכורי דפירי אילנא)שוחד . לעשרא מעשרא דארעא, חד וכתיב. הנה נתתי, כתיב הכא. לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ

מסורת הזהר

משפטים תצג תקסד)ש. קרח מח נאט משפטים תפ)ר א"ח לך ש בהשמטות) בראשית א ()ת זפנחס תשס

.ז קפויקרא, י"ד. חרנ' ד

חלופי גרסאות.א חדיסר" נא

חדסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ

המצוה האחת:' וכורדסא חדפקו) דמר' כאן יש ב. לעשר מעשר הארץהיא, עשרה להביא, ואחת.אחת לעשר מעשר הארץ, מצות

הנה נתתי לכם , שכתוב,ביכורי פירות האילן .ע זרע אשר על פני כל הארץאת כל עשב זור

שם ולבני לוי הנה וכתוב,נתתי הנה אןכתוב כוכל , וכתוב, מעשר בישראלל את כנתתי

.הוא' מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה םכהנה נתתי לדורש המקרא . פירוש

עשר הארץמ על את כל עשב זורע זרע לכואת ת המקרא או, שהותר לאדם הראשון

וריכבעל , עץ זורע זרע אשר בו פרי הץהעכדלהלן (, שהותרו לאדם הראשוןאנאילד

כ איזה ענין "ויש להבין א. )בפקודא תריסר ריםויש למקראות אלו לחייב אותנו במעשר ובכ

שהוא ההיפוך. ול אותםכולא לא' להפריש לה .מהמשמעות

אמנם יש כאן ענין עמוק כי ענין האכילה ,ליפותס בירור הנצוצין הקדישין מתוך הק"ה

תחברין הנצוצין הקדישיןמשעל ידי האכילה , שבמאכל אל נפש האדם לבשר מבשרו

עד . והפסולת שבמאכל יוצאת לחוץ מגופוהנצוצין כל שבמשך שני חייו הולך ומלקט

, הקדישין השייכין להשלים את נפש האדםוהנה בזוהר . שבלעדם הוא חסר שלימותו

כי לאדם, אומר)'א אות ש"לך לך דף ק( הנהדכתיב , הראשון לא ניתן לאכול בשר

' וגועשב זורע זרע כל נתתי לכם את. ודריש ולא יתיר מזה, לכם יהיה לאכלה

ר"חטא ויצהד כיוןאלא . דהיינו ולא בשרירק כ נאמר לנח גופא דיליהב בתאישא

.דהיינו אפילו בשר, עשב נתתי לכם את כלר נברא "כי אדה, וביאור הדברים .ש"ע

וכבר נבררה בו כל השלימות, גדולהבמשלימות ויצרש " מצד בחינת בעלי חיים כמיהאוהר ' וגוהדמה כל חית השדאלהים מן הא' ה ל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הואכו

)א"ע ד"י דף י"דפו(

ל שם ושם מבעלי כשהשיג , שפירושו,ושמיו כבר נבררים לו הכי , היים על מתכונתו

ז"ני זוהר תיקון נקותש ב"כמ(, בכל שלימותם ולפיכך לא ניתנו לו בעלי חיים לברורים)ש"עי "כבר היו נבררים לו ע כי ,י אכילה"ע

,סרי הברורחורק הדומם והצומח היו . המאציל נתנו לו רק תבואת הארץ לאכול ולבררכ"עו

אותם ללקט מתוכם נצוצין קדישין החסרים חזרו ונתקלקלו, ד"אלא אחר חטא עה. להשלמתו

וכמו שאברי נשמתו נשרו ונפלו. הברוריםכלכן נתקלקל עמו כל בעל חיים , לקליפות

ולפיכך נתנו לנח גם . וצריכים לברור מחדשוכן לדורות , יים לאכול ולברר אותםחבעלי .אחריו

שהם, ם אלהים"בצלר נברא "והנה אדה )שיראהעהמבוארים בפקודא (ל "המוחין הנ

,נשמה שלווהם . פרשיות התפילין' דבסוד אמנם אחר שנולד בבחינת הנשמה הקדושה

ולהעלות רי מעשים טובים לבר"זכה ע, הזו ם השבתוכ בי"ואח, ה"ן ולהשיג בחינת חי"מ

כי לא אבד הזהרא עלאה(גם לבחינת יחידה ולפיכך הותרו לו )ר השבת כנודעחרק אילה כי הא"ואדרבה ע, וריםבכר והשהמע ולהעלות זכה לברר וריםכהמעשר והבשל אמנם אחר .עד שזכה לחיה ויחידה, ן"מ

תקלקלו כל הברוריםנד שחזרו ו"החטא דעצההמעשר לנו סרנא. ר בגופא"ואשתאיב יצה

מחשש שלא, ר שבנו" מחמת יצהוריםבכוהאלא שאנו , נפגם בקדושה עלאה שבהם

וכשאנו , מחוייבים ליתנם לכהנים וללויםמעשר דפ את המצות האלו "מים עכימקי יהיה לנו כח להעלות, כמצוה עלינוכוריםבוום בי ולהמשיך בחינת מוחין דחיה ן"מ

י אכילתו"ר המשיך ע"על דרך שאדה, השבת .כוריםבהמעשר והבעצמו את

ר לעשרא סא חדדפקווזה אמרו בחינת כי אחר שהמשכנוארעאדמעשרא

אור

הקדמת ספר הזהר רל

כל מעשר הארץ ו )בוכתיב . שר בישראלבני לוי הנה נתתי את כל מעול )אהתם .הוא' מזרע הארץ מפרי העץ לה

מאמר פקודא תריסר

ואת כל העץ )גדכתיב , לאייתאה בכורי דאילנאב, פקודא תריסר) רמה אתיר ה. אסירא למיכלדלכון , דאתחזי ליןאמ גכל . אשר בו פרי עץ זורע זרע

לכם ולא, נתתי לכם. דאילנין מעשרא דיליה ובבוריןז ויהב לון כל ו, לון .וןלדרין דבתריכ

מאמר פקודא תליסר . לבריה לקשרא ליה בחייןח פורקנא )דלמעבד . פקודא תליסר) רמו

רזהת המסור

לך ש) בראשית א ()ג). זא כרקיו ()ב). דבר יחמב ()א ע" תז"ת ז קפויקרא, י"ד. ח דף רנא"חות מטבהש

. ריג-- ז בא קצ)ד. דף קלה

ותחלופי גרסא .ירסאא " נח. י אסרת"נד .א מאי"נ ג .לא לאעא" נב

. לצדיקא" נח. עשריןמא " נז .יהיבא ו"נ ו

תריסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ

יש לנו להעלות,ןליפיתי הנחת "ר נשמה עאובכדי , מעשר ובכורים ןפקודי' י ב"ן ע"מ

המשיךר"ונתבאר שאדה. יהחלהמשיך מוחין ד ר והבכוריםעשמי אכילתו ה" דחיה עמוחיןה

אבל אנחנו שאין אנו רשאים לאכול , בעצמו ניתנה לנו, ר שבגוף שלנו"ותם מחמת היצהא

, תם לכהנים וללויםאוליתן , במקומו המצוהי זה ניתן גם לנו הכח להמשיך המוחין "וע

רעשמוזה שמביא ראיה שהכתוב מדבר ב. ההםא והנה כ הבתידכ משום ,א דוקוריםכוב

,י לוי הנה נתתיבנול וכתיב 'ו וגנתתי ר"הכא באדהכן במעשר רבדמו ששם מכו

.'פרי העץ להמוכן יליף . מדבר במעשר

קודא תריסרפמאמר

המצוה :'וכו רספקודא תרי) מהר, להביא בכורי האילן, היא, השתים עשרה

רי עץ זורע פ וואת כל העץ אשר ב, שכתוב. אסור לכם לאכול, אוי לי כל מה שר.רעזנתן להם כל המעשר שלו ובכורי ו להם רתיה

רותדוולא ל, לכם. םלכנתתי , שכתוב .האילן .שאחריכם

סובב על הפסוק שסיים , ריםבביאור הד לכו דכתיב אושה, סרחדבו את הפקודא

'פרי העץ להמרע הארץ מזמעשר הארץ את פל העץוא כתיב כהכי ,מראו ו,ואהויליף גזרה , י עץ זורע זרער בו פרשא .וריםבכ אף כאן ריםבכומה התם , משםוהש אסיראכון ל,י דאתחזי לןאמל כמר ואו

)א"ד ע" ידףי "ודפ(

אלא גם רעשמ דוקא ו כלומר דלאליפמל 'להפרי העץ מ מפסוק הזה וריםבכלרבות

אתחזי ליד משמע כל מה אוה' הל כי ,ואהזרה שוה הגכאן ומ,ץורי העבכדהיינו גם

בול העץ אשר כואת שגם הכתוב דהכא . וריםכבכ ב"י גרמיי, פרי עץ זורע זרע

ראמעשל כ ון לבהיויאתיר לון ש "וז התיר להם ונתן אילניןדורין בכדיליה ו

כי יליף . תנוורי אילכלהם כל המעשר שלו וב וריםבבכו מעושריירי רק במש שהכתובים "מג

.רכמבוא 'י העץ להפרל תתמה במה שהכתוב מאו .אולא בפקודא דהכ, דסרחא דקופמר בנא, הוא

ן ערבבם הזהר יחד תיכף בתחילת כ כי באמת יןא אית תרכהשאומר שם , דסרחא ודקפ

, ותם לשניםאיס חלק פדמ אלא שה.ןידפקו הפסוק חוהני, ונמצא שחתך אותם באמצע

.והוא פשוט, בפקודא חדסרםוריבכדר מעשועוד דייק שהכתוב מדבר ב

דמשמעםלכנתתי משום שכתוב , וריםכבוב רק לכם נתתי לאכולוןריכבתרין דדולא ל

רמואי אפשר ל כ"וא. ת שלאחריכםוולא לדור המותרת, שהכתוב מדבר בתבואת הארץ סתם

אלא שמדבר רק במה שאסור , גם לנו לאכול ח שהוא בהכר,ל מתבואת הארץולנו לאכ

.וריםבכוה רשמעה

סרליקודא תפמאמר

המצוה השלש:'וכו רסא תלידפקו) רמו לקשר אותונודיון לבפ לעשות היא, עשרה

ייםח ב

ארל הקדמת ספר הזהר

נ" וכד יפרוק ב.נ"וקיימין עליה דב, דתרין ממנן נינהו חד דחיין וחד דמותא ורזא דא. ולא יכיל לשלטאה עליה, מותא פריק ליהטא דההוא דמי, לבריה

דא , מאד) ז.דא מלאך חיים, טוב)ווהנה . בכלל, עשהירא אלהים את כלו )ה. ואתחלש ההוא דמות, חייםדבההוא פורקנא אתקיים דא , ועל דא. מלאך המותולא , וההוא סטרא בישא שבק ליה, כמה דאתמר, קני ליה חיים, בפורקנא דא .אחיד ביה

ר פקודא ארביסרמאמ

יהו יומא דנייחא מכל דא, מא דשבתאולנטרא י, פקודא ארביסר) רמז וחד לקשרא. ם השבתוחד נטורא די, כלילן תרין פקודיןיהכא . עובדי בראשית

ורת הזהרסמ

ז ב קעג תולדות קעה ויחי שס"ב) בראשית א ()ה לב תרעהתה תרומה סשמות רסב יתרו לב משפטים ק

ותי גרסאפחלו.א אתכלילן" ני. איתמא " נט

ח"ז. פד. פג'ז ד" תמ:סו' ב ד" תכז"תלו אמור שכח פנחס תקח ב תתעב אחרי מות קנפקודי תק ב קעג תולדות קעה" ב)ז. יתרו לב תרומה תרעה)ו .ב"ט ג קכא"ט קיב 'ד ח"קתבראשית תקכו

.ה תלב תרעה פקודי תקנב תתעב אחרי מות קלומים קסה תרופטיתרו לב מש

תליסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ, החייםד על חא, שני ממונים הם כי.ייםחב. והם עומדים על האדם. על המות דחוא

אותו פודה אותו מיד, בנו דם פודה אתאוכש. ו יכול לשלוט עליונואי, על המותמונהמה

זהו. וירא אלקים את כל אשר עשה, וזה סוד זהו, דמא. מלאך החיים זהו,בוהנה טו. בכלל

קיים באותו הפדיון מת, ועל כן. מלאך המות. של מותלאךמהונחלש , של חייםהמלאך

ואותו הצד , כאמור, בפדיון זה קונה לו חיים . בוחזאואינו נ, עוזב אותו הרע

ירא אלהיםויליף זה מהכתוב . ושפיר אשר, מאדבוטה נ וההאת כל אשר עש

זה , דמא, מלאך חיים ואה, והנה טובדמעשה הששי כי אז ביום. המותךמלא

נתעלו העולמות , ששיהד 'ה ודבס ,בראשית א והנוקבא במקום"א עלה במקום א"שהז, מאד ר אז המוחין דחיה בשלימות" והשיג אדה,א"אוולא , זה נתבטל כחו של מלאך המות י"שע

מו שיהיה כ, דאמ בבחינת עוד אלא שנמתק ז בא"שע, בגמר התיקון בעת בלע המות לנצח

דמא, יםוהנה טוב דא מלאך חי, הרמזהחטא אכן עתה אחר. מותא מלאך הד אין העולמות מתעלים כל כך בשעה, ד"צהדעכ אנו "וע, ששיה ד'הערב שבת בסוד ד'ה

נה כ הנול להמשיך, וה מיוחדתצצריכים למ והיא, פ ביום השבת"כע היר החווכח לקבל א

)א"ד ע"י דף י"פוד(

ההואבמשום , דפדיון בכור אדםההמצו לשואתח, חייםדא דפורקנא אתקיים

יון זה מתקיים מלאך החייםפד במותדההוא דהיינו בדומה שנעשה אז. ונחלש מלאך המות

,ששיה ד'הבסוד , י המאציל עצמו"ר ע"לאדה כן סגולת מצוה,שנעשה מלאך המות טוב מאד

,אלא לא לגמרי כמו אז. דפדיון בכור זוכי ,שלא היה לו למלאך המות אז שום כח

כור רק להחלישודיון בפי מצות "עתה אפשר ע אדבפורקנא . ולא להעבירו לגמרי, בלבד

טראסוההוא , אתמרדקני ליה חיים כמה כי בפדיוןבישא שבק ליה ולא אחיד ביה

והכח הרע , ם כמו שאמרוחייזה קונה לו ה, כלומר. חז בו עודנאההוא עוזב אותו ואינו

ואין , ה זוואחר שנטהר לגמרי על ידי מצ תנואז יכול לק, חות הרעעוד שום אחיזה בו לכ

כי , מוחין דחיה דיום השבתס"לו החיים שה בר הוא טהור לגמרי מסטרא בישא דאשתאיבכ

כ יש לו הכנה"וע, ד"בגוף מחמת החטא דעצה .לקבל המוחין דיום השבת

מאמר פקודא ארביסר

המצוה :'וכו רסא ארבידפקו) רמז, לשמור את יום השבת, היא, הארבע עשרה

אןכ. המנוחה מכל מעשה בראשית ום יואשה .שמירת יום השבת, כלולות שתי מצות אחת

ואחת

הקדמת ספר הזהר רלב

, כמה דאדכרנא ואתערנא עלייהו, לנטרא יומא דשבתא. ההוא יומא בקדושיה עד דאתקדש, וכל עבידן ביה אשתכללו ואתעבידו, דאיהו יומא דנייחא לעלמין

.אומידלא אתברי לון . דרוחין)חאשתאר בריאה , אתקדש יומאכיון ד) רמח

עד דיתברון גופין להני, לאעכבא לקדשא יומאלה " ידע קבהכי לא הוו כ .גופא

רזהמסורת ה רסב תרומה תקמג תזריעח וישלא קצחב קפ" ב)ח . יתרו צהח"ז . צג'ד ט"תנז "ת קרח לז זקי

חלופי גרסאות ה לעכבא לקדושי דיומא"א וכי לא היה ידע קב" נכ

.א לאתעכבא" נל). ל"אה(עד דאתחברון גופין

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ כלומר. ואחת לקשור יום ההוא בקדושתו

לשמור, ה הנקראים קדשמשיך המוחין דחכמלה כמו שזכרתי והעירותי ינוהי, את יום השבת

שיםוכל המע, שהוא יום המנוחה לעולמות, עליו .ונעשו מטרם שנתקדש היום, נשתכללו בו

א"א לא"כי ביום השבת עולה הז, פירוש

ן"זות ו"ע עולים לישסו"א ובי"אול' קנווה ן של האדם עולים עמהם" ונמצאים נר,ילותאצד

ולפיכך. לאצילות והם מקבלים שם אור החיה ,טרא יומא דשבתאנן חד לודיפק' ביש והוצאה שלא יכשל בעשית מלאכהינודהי

רדופכי אחר שהעולמות נ', מרשות לרשות וכועלינו להשמר שלא נגרום , לגמרי מהקליפות

שרא, ולהתערב ביום ההוארוחזלקליפות כח לרם שוב להתערבות גוהעושה מלאכה בו

רא שלקהוא ' קודא בופ .שהת בקדווהקליפי " דהיינו ע,כראוי יהבקדושההוא יומא

ן "ילות לנרר האצותענוג שבת ממשיכים א הנקראהחכמהואור האצילות הוא אור ,ושלנ .ואנו מתקדשים על ידו, שקד

,ירושפ. ' וכותאדשבטרא יומא נל, ש"וז

כל הטרחות והמלאכות רמוזים בעבודות המפרידים אותנו ,א"ובמלחמות עם הס

לל שבאתר דאית כוזה ה. 'מלהתדבק בו יתי המלחמות "כי ע. א" תמן אית סאותחטרות אנו מבררים הנצוצין קדישין חרוהט

וברור נבחן ר שכל ברו,א"המובלעין תוך הס שמתחילה נעשו כל הברורים, דתחלמלאכה מיו

שהם כל המלאכות , י המאציל עצמו"האלו ע ,מי בראשיתיהמובאים בששת ' של הבורא ית

נבחן שהם , ל הברורים כולםכר נגמרו אשוכ ,השבת נתקדש זוא, נשתכללו ובאו על תכליתם

ין א שהרי כלה המלאכה ו,החם המנויוא שהוש ד בזוהר ח'יעו(והבן זה . עוד מה לתקן לכן סוד יום.)ח"ז צ"ה אות צ"יתרו דף כ

)א"ד ע"יף די "דפו(

, לכל העולמותהחנומיום ה שהוא תבהשבת חוזרת ובאה אותה השלימות של בככי

, בסוד יום המנוחה, שהיתה בשבת בראשיתדו כל הקליפות ונתקעו בתהומא דהיינו שנפר

ס היחוד"שה, העולמות עולים לאצילותו, רבא והוא, ה זוושוצריכים אנו להמשיך קד. הגמור

.ירהושמירה כזין דקופה' י ב"נמשך לנו ע

כיון :'וכו ש יומאדאתקד וןיכ) רמחנשארה בריאת הרוחות שלא , שנתקדש היום ה"וכי לא היה יודע הקב, שואל. נברא להם גוף

ים לאותםפעד שיבראו גו, לעכב מלקדש היום, אלא עץ הדעת טוב ורע, ומשיב. הרוחות

ובקש , היה מעורר את הצד האחר הרעוחות ר הרבה ויצאוונבדלו . להתגבר בעולם

בגופים ולהתלבשבהרבה כלי זיין להתחזק .בעולםנשארה , כיון שנתקדש היום, ירושפ

הן שעוד לא נבראו ל, ותאה של הרוחבריהנתקדש היום טרם שהספיק , כלומר. תוגופ. ה לברוא גופות בשביל הרוחות הללו"הקב הנאמר ביוםרא אלהים לעשותבאשר ס "וה

וכתל מלאמכת שבו בר שאאומר כי ,השבת איןהאורשלכ, ותעשים להאשר ברא אל

תכליתבתו כאם באמת גמר כל מלא, ירושפלו כי,שותלעכ לא ברא לנו כלום "א, הנרצה

אלא הסוד הוא . בר עשה וגמר מעצמוכהכל ,כותת עשה כל הברורים וגמר כל המלא"שהשי

וינדהי, ותשלעיה לנו האפשרות הבאופן שתשנוכל לעשות ולגמור אותם על ידי העבודה

מר רק נאוענין השביתה . בתורה ומצותנושלומשמיענו . מאצילהעל מה ששייך למלאכת

,ומלאכתשבת מכל ת כבר "כי השי, הכתוב רשא זהוכל ', עד כי לא חסר משהו מצדו ית

הוא מאפשר גם לנו , וגמררא אלהיםב . ולגמור אותם מצדנוותשלע

הוז

רלג הקדמת ספר הזהר

ובעא .רא דרעחאתער ההוא סטרא א, דדעת טוב ורעמ אילנא אאל. רוחין .למא בגופיןלאתתקפא בע, תפרשו כמה רוחין בכמה זייניןוא, לאתתקפא בעלמא

ובטש, אתער מגו אילנא דחיי נשיבו דרוחא, ה כך"כיון דחמא קב) טרמ

חלופי גרסאות .אפא בגו"נ מ

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ

לאדרוחין דאשתאר בריאה וזה אמרו שנשארו רוחות שלא הספיקאפ גווןברי לתא

, ין עד שקדש השבתפ גוהןי לעשות ל"הש והרוחותרוחין ערטילאין בלי גופאו ונשאר

הן הקליפות והמזיקין , האלו בלי הגופין )ש להלן"כמ( ,המביאים את האדם לידי חטא

ז נשארו לנו כח הבחירה"כי עי, ובכונה הניחם .ומקום עבודה בתורה ומצוות

ה להתעכב "וכי לא ידע הקב, ומקשהמלקדש היום עד אחר שיבראו גופין לאותן

עת טובדאלא אילנא ד, רץ ומת.הרוחות אערע ובדרא חורע אתער ההוא סטרא א

ר"אלא עץ הדעת טו, מאלאתתקפא בעל, ההוא של הרעאהיה מעורר הסטרא אחרות ככי המל, ושירפ .ובקש להתגבר בעולם

, )ג"ל אות קכ"כנ( ,ד טוב ורע"נקראת עצה. ש הטעם"ע, לא זכי הא רעבוטזכי הא

, שה לא זכינעו, ד"וכיון שחטא האדם בעצהרה בחינת הרע שבאילנא דדעת ר נתעוכ"עכלומר . ורצה הרע להתתקף בעולם,ר"טו

, בעולםחזאשרצה להתגבר על הטוב ולהת אזו. באופן שהטוב לא יוכל לעולם לנצח אותו

ןיה רוחין בכמה זיינמו כשתפראו ויצאו להם כמהןפילאתתקפא בעלמא בגו

תתקף רוחות בכמה מיני כלי זיין בכדי להנקודין ' ב, ירושפ. בש בגופיםלבעולם ולהת

האחת ממותקת בבחינה בינה, נתחברו במלכות והשניה היא מדת הדין שבמלכות, מדת הרחמים

מתוקנת בקדושה כראוי ותשהמלכוכ. עצמה, א וטמיראזאז נקודה דמדת הדין גני, להיות

ל"כנ( ונקודה דמדת הרחמים קיימא באתגליא זכי האדם ואז. )ש"ולם עובהסג "פאות ק

אז , וגם בהפואם חוטא האדם ו. והא טוב וניתן הכח לבעלי, מתגלה מדת הדין שבמלכותואם . והא רע, ההזק והחורבן לשלוט עליו

וא ה, ה ונקודה דרחמים שולטת באתגליאוכזזוכה להעלות במעשיו את המלכות עד הבינה

.ומתגלים עליו הרחמים והמוחין עלאין, עלאההנה , זוכה ומגלה מדת הדין שבהואם אינואלא פוגם גם בנקודת , וגם במלכותפלא רק ש

כי הפכה, הבינה שנתחברה עם המלכות )א"ד ע"ף ידי "פוד(

,מת התגלות הדין שבמלכותחמרחמים לדין מ .המגולה היא השולטת כל כי

הנה נתגלה , ד"ולפיכך אחר החטא דעצהז פגם גם בנקודת שא, כח הדין שבמלכות

אשר נקודה, שהפכה למדת הדין, הבינה שבהבינה היא כל אפשרות התיקון שיש דזו

בעת טובשמצדה היא נקראת , במלכותועתה אחר , ל"שנקודת הבינה באתגליא כנחשב , ה לדיןכשנפגמה גם נקודת הבינה ונהפ

שעתה הגיעה שעתו להתגבר , ראחהסטרא אי אדם דהיינו בעולם ולהתלבש בגופין של בנ

א יירש "שגוף דס, כלומר, ר ובניו"של אדהולא תצויר עוד , ר"מקומו של הגוף דאדה

כי . טובדשום בחינת תיקון המלכות מסטרא ראה שגם נקודת הבינה שבמלכות נתהפכה

יר שום תיקון ויולא יצ, והיתה למדת הדין .עוד

הכמתפרשו כמה רוחין בוא ,ש"וז הרבה פיןזיינין לאתתקפא בעלמא בגו

רוחות יצאו להתתקף בעולם בכמה מיני כלי להתלבש בגופין , דהיינו כחות החורבן, זיין

,של בני אדם בעולם הזה ולשלוט כאן בקביעותגם פמחמת ה, כי חשבו שאין מציל מידם

בנקודת הרחמים , שעשה האדם בחטאו .ל"שבמלכות כנ

כיון :'וכו ה"חמא קבדכיון ) רמטח ו העיר נשיבת הר,ה ראה את זה"שהקב

, אחרץודפק בע, א"וא זה שמתוך עץ החיים, ונתעורר הצד האחר הטוב, שהוא המלכותכי בריאת הגופים והתעוררות . ונתקדש היום

,הן בצד הטוב, של שבת, הרוחות בלילה הזה .ולא בצד האחר

ה ששורת הדין "כיון שראה הקב. ושפיר

ין פויש להם כח להתלבש בגו, א"ס עם הואה אשר אז ימנע לגמרי בחינת תיקון, בעולםאתער הנה אז )ל בדיבור הסמוך"כנ(, עוד העיר נשיבתאחרודיבו שי ניחדו אילנא מג

לנא יש באבטוים מתוך עץ החיים חירוח ה דהיינו עם, ונזדווג עם העץ האחראחרא

המלכות

הקדמת ספר הזהר רלד

דהא בריאו דגופין . תקדש יומאוא, טובד נואתער סטרא אחרא , ראחבאילנא א .ולא בסטרא אחרא, בסטרא דטוב איהו בהאי ליליא, ואתערו דרוחין

עד דלא יקדים סטרא , אקדים סטרא אחרא בהאי ליליאסואלמלא ) רנאבל אסוותא אקדים . אדלא יכיל עלמא למיקם קמייהו אפילו רגעא ח, דטוב. ואתקיים עלמא, אחראואקדים קמי סטרא, דדליג קמיה קדושא דיומא, ה"קב

אתבני בהאי ליליא סטרא , ומה דחשיב סטרא אחרא לאתבני בעלמא לאתתקפאובגין . ואתבנון גופין ורוחין קדישין בהאי ליליא מסטרא דטוב, דטוב ואתתקף

.לשבת) *משבת , דחכימין דידעי דאע עונתן )ט, כך , למעבד דכמה דאיהי חשיבתפ, כדין חמאת דא סטרא אחרא)תדהא ) רנא

מסורת הזהר

.ו אחרי מות שפגט וירא שכח בשלח תטב רכ" ב)ט חלופי גרסאות

.א כמה" נפ. ח"א לת" נס. יקדיםא" נס. א מטוב" ננ

יון אתבנון רוחין וגופין קדישיןגל) ת דרך אמת

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ ערתוא, שהשפיע לה נשיבת רוח חיים, המלכות ושוב נתעורר במלכות בטודא אחרא סטר

נו כמו שהיה ייהד, דטוב, הצד השני שבה, זכי הא טובבסוד , ר"לפני החטא דאדה

ונמשכה קדושת השבתש יומאדואתק. ל"כנפ שמשורת הדין היה "עא ש,כלומר. בעולם

ה " עשה הקב,תלבש בגופיןהא ל" לסכחולא השגיח כלל בפגם , לפנים משורת הדין

עץ החיים ועץשהם , ן"והזו, ר"השעשה אד והמשיכו, נזדווגו יחד כלפני החטא,בהדעת טו

ס" וז.קדושת המוחין דיום השבת בעולם )ח"ה אות קמ"דף צ' זהר בראשית ב(שאמרו

שת ימי בראשיתש במששישהאור שי פעולה זו "וע. לא נגנז רק לאחר השבת

שנמשך יום השבת בעולם נתבטלה זממת ,ז"ין של בני אדם בעוהפלהתלבש בגו, א"סה

כ היה "וע. רוחות בלי גופים' ונשארו בבחי . תשובהתיכול האדם לעשו

והתעוררות הרוחות ןיאת הגופירכי ב

ולא מהסטרא , בלילה הזה הוא מהצד הטובה קיימת לנצחיות " כי פעולת הקב.אחרא

וכמו שבשבת בראשית לא השגיח כלל במה ן"ווהז, ד"שכבר נפגם האדם בחטא דעצה

כי ,אלפני החט וקידש היום כמו, דווגונזפ שהיה להם "א אע"ביטל כל שליטתם דס

דשתא בתותשל הככן ב, ל"כנ, כח לשלוטזוהמא מדם עוד מלא האש פ"עא ,שני אלפי ,ד" כי עוד לא תיקן את החטא דעצה,אדחויי

)ב"ד ע"דף י) *א "ד ע"יי דף "ודפ(

אין שום ,בתשמ כשהוא מזדווג בליל "מ ווגוהוא ממשיך בזו, ע עליורות החשליטה לככאילו לא , של הולד הנולדחהרוואת הגוף

ברכדהיינו כאילו , ד"היה בו שום פגם מעצה וזה אמרו. ד"תיקן בעצמו את החטא דעצה

רוחין בסטראדגופין ואתערו דדהא בריאו םאדפ שה" כי אעהאי ליליאבטוב איהו ד

שום לילה אין בהאי,עצמו עוד לא זכיויוכל להמשיך גופין , א עליו"שליטה לס

,טוב עץ הדעתדמסטרא , י זווגו"ע, ורוחין תבששהוא כח התיקון שהיה ב, א"ולא מס

ה לא השגיח כלל ברע "שהקב, ראשיתב .ל"ר כנ"שהמשיך עליו אדה

ואם היה :' וכולמלא אקדיםוא )נר

מטרם שיקדים, מקדים הצד האחר בלילה הזה ה יכול העולם לעמוד בפניהםלא הי, הצד הטוב

, ה הקדים רפואה"אבל הקב, פילו רגע אחדאוהקדים לבא לפני , וקדוש היום דלג לפניו

שב הצדחומה ש. ונתקיים העולם, הצד האחרנבנה בלילה , האחר להבנות בעולם להתחזק

שנבנו גופים ורוחות , הצד הטוב ונתחזק הזהומשום זה . מצד הטוב, בלילה הזה, קדושים

הוא משבת , היודעים זה, ונתם של חכמיםע .לשבת

, כי אז:' וכוין חמאתכדהא ד )נאר

אשר כמו שהוא רצה , כשראה זה הצד האחר הוא הולך. לעשות עשה הצד של הקדושה

ומשוטט

רלה הקדמת ספר הזהר

וחמאת כל , אזלא ומשטטא בכמה חיילין וסטרין דילה, סטרא דקדושהצעבידי וכל אינון בנין , לנהורא דבוצינאוןא משמשי ערסייהו בגלויא דגופיהאינון דק

ון נואי. ראח מההוא סטרא אר דשרו עלייהו רוחין ק. דנפקין מתמן הוו נכפין .שריאת בהו לילית וקטילת לוןו ת, ן מזיקיש ון ערטילאין דחייביא דאקר)ארוחין

א סטרא אחרא ההו, ושה על עלמאד דאתקדש יומא ושלטא ק)יכיון ) רגב

אסימון)כ מן אבר . אזעירת גרמה ואטמרת כל ליליא דשבתא ויומא דשבתא

מסורת הזהר .בס פקודי תק)כ. יתרו רצהח"ז עקב מז )י

ותחלופי גרסא. א דההוא" נ ר.א דשוי" נק .שאא סטר קדי" נצ .מןג "א ל"נא ת יאו שראא " נת. ג"א מזיקין ל" נש

ז "ים בעולם לטמא בני אדם בשטשוטמה להתלבש ומים שאין להם בעות של רשמרוערוחות ) א דרך אמת

ל שפועלים שהאדם ההוא יראה קרי"ן ר"שגורמים שהאדם ההוא רואה קרי והיינו דאקרו יהם ולא חזרו בתשובהמים שראו קרי כל יעות הם של רשמרוע שאלו רוחות מ"וי

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ

ורואה, בכמה חיילות וצדדים שלוטטשומו, כל אלו המשמשים מטתם כשהם ערומים

,כל הבנים הנולדים משם, ולפיכך. לאור הנרמשום ששורים עליהם הרוחות , הם נרפים

והם הרוחות הערומים של . רחמאותו צד האולילית שורה , הנקראים מזיקים, הרשעים

.תםאו והורגת םעליה

כיון :' וכומאוש ידאתקדכיון ) רנב ,והקדושה שולטת על העולם, שנתקדש היום

ומסתתר , אותו הצד האחר מקטין את עצמוחוץ מן . בכל ליל השבת ובכל יום השבת

שהולכים על הנרות , אסימון וכל הכת שלוכך ולאחר, לראות את גילוי התשמיש, בסתר

כיון . הם מסתתרים בתוך נקב תהום רבהחנות עפים כמה צבאות ומ, שיצאה השבת

ועל כן נתתקן שיר של . ומשוטטים בעולםשלא ישלטו על , דהיינו יושב בסתר, פגעים

.עם הקדוש

א"שורת הדין היה הסמכי , ביאור המאמר ואלמלי הספיקו, ל"כנ, ביכולת להתלבש בגופין

רץ ניתנת אהנה אז היתה ה, להתלבש בגופיןוכל הגופין והתולדות שהיו באים , ביד רשע

ולא , א"ם היו כולם מבחינת הרע דסלעול. טוב לעולםדהיה להם כח להתקן בסטרא

,האי ליליאבא "סים דלמלא אקואש "וזיל כלא י, טובד דלא יקדים סטרא דע

אד קמייהו אפילו רגעא חםעלמא למיק

)ב" עד"י דף י"ופד(

כי היתה זוהמתם שולטת על כל התולדות סטרא בחזאולא היתה אפשרות לה, שבעולם

אבל אסוותא אקדים .דטוב אפילו רגע אחדוזהו , ה הקדים רפואה לזה" אבל הקבה"קב ים קמידא דיומא ואקושדליג קמיה קדד כי דלגה קדושת השבת וקידמה את א"ס ,ונגלה אור השביתה והמנוחה בעולמות, א"הס

ות לנוקבאפא וכל הקלי" הסתמפיל אוהמכניע ז" כי עיואתקיים עלמא, דתהומא רבא

סטראנעשתה הזדמנות להוליד גופין ורוחין מ ואתקיים עלמא, בזווגא דלילה דשבתאבטוד

הואליג קמיהדדומה שאומר . באופן הנרצהכי כל דבר הבא שלא כסדר מערכת העולמות

ומתוך שקדושת השבת . נקרא בשם דילוגכי , באה על ידי אתערותא דלעילא בלבדה

ון האדם עוד לא עשה שום תשובה ותיקאלא המאציל עצמו הקדים , שיהיה ראוי לזה

יכך מכונה זה בשם פל, רפואה לתיקון העולם .דילוג ומה:'וכו בה דחשיומ )נ"באות ר(ש "וז

נבנה ,א להבנות בעולם ולהתגבר"שחשב הסכי לילה זה . בלילה הזה הצד הטוב ונתגבר

משורת הדין עץ הדעת היה שייךדגם פאחר ה ,א"וכן חשב הס, קפוא בכל תו"לבנין הס רק

, כי מקומו לקחה הקדושה, אמנם היה להיפך האיב ורוחין קדישין יןון גופנב ואתכי

ונבנו גופות ורוחות ,ובטדסטרא מליליא כי נעשתה . קדושות בלילה הזה מהצד הטוב

שכל המזדווג בהאי לילה הוא ממשיך, הכנה

גופין

הקדמת ספר הזהר רלו

ולבתר , י דשמושאוילמחמי על גל, י על שרגי בטמירודאזל, וכל כת דיללה כמה חיילין ומשריין, דנפק שבתא)ל כיון ב גו נוקבא דתהומא רבא )ב אטמרון

מסורת הזהר

.ז רנדהל קעקיו חב קצא וארא קפ" ב)ל

חלופי גרסאות א במקום"ונ). ל"אה(' א עד דנפק שבתא כיון וכו" נב

.כיון דנפק גרסינן עד דנפק

נקבי התהום רבה שהם חלונות שהקליפות חיצונות נסתרים שם ושם מקומםךתו) ב דרך אמת

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ

שאין בהם שוםטובדסטרא ין ורוחין מופג דהיינו בהיפך ממש מה שחשב. א"אחיזה לס

.א"סה

ידעידחכימין דתן ונובגין כך ע, ש"וז ומשום:' וכודיןהא כדת בדא משבת לש

הוא , היודעים זאת עונתם של חכמים ,זהכי אז הגופין והרוחין נבנין . משבת לשבת

ין חמאת דאכדדהא , ל"טוב כנדמסטרא ידיבע, א דכמה דאיהי חשיבת למעבד"סא "כיון שהס, שהרי אזהדושקדטרא ס

שמה שהוא חשב לעשות הקדים , רואה זה כי הוא חשב להבנות. ועשה הצד הטוב

ולבסוף נבנה , ולהתתקף בהאי לילה דשבתאה מאזלא ומשטטא בכ. הסטרא דקדושה

א הולך ומשוטט" הסטרין דילהסחיילין ווחמאת , מה מחנות וצדדים רעים שלהכב

דקא משמשי ערסייהו בגלויאוןכל אינ ורואה כל אלו לנהורא דבוצינאוןגופיהד

בגילוי הגוף ריהם לאור הנותהמשמשים מט נפקין מתמן הוו נכפיןד בנין נוןוכל אי

ולדים מהם נלקים בחולי נופל נכל הבנים הו וןנואי, א" סוארו עלייהו רוחין מההשד

רוחין ערטילאין דחייביא דאקרון מזיקין א משרה על אלו הבנים רוחות רעות"והס

וחות רשעים הנקראים מזיקין שמחמתםרשהם ליליתוןוקטילת ל, שריאת בהון ליליתו

דש דאתקוןיכאבל . והורגתםםיהשורה על בעתה על עלמאושטא קדושל ומאי

שמתקדש היום וקדושת השבת שולטת בעולם ה ואטמרת כלרמא אזעירת ג"סההוא א" ההוא סבתאשומא דישבתא ודליליא

ממעט עצמו ומסתתר בכל הלילה דשבת ויום מן בר . עונתם של החכמיםאזכ "וע. השבת

י על שרגיל כת דיליה דאזלכ ווןמסיא וץ חאושמשי דוירו למחמי על גילמיבט, שלוחנההמ לכו ון אסימהנקראיק המז מן

וי בסתר לראות בגילותים עם נרכההול )ב"ד ע" דף יי"דפו (

ולבתר אטמרון גו נוקבא דתהומאהתשמיש ואחר זה הם מסתתרים בנוקבא דתהומארבאח לראות פ שיש לו כ"כי אסימון זה אע. רבא

אמנם אין לו , בתשמיש לאור הנר גם בשבתאלא מחויב תכף לחזור , כח להזיק בשבת

ורק אחר השבת הוא , לנוקבא דתהומא רבא .יכול להזיק

ש הרגיש כאן "כי ר. וביאור הדברים תמשבימין כעונתן דחקושיא על המאמר ד

ה"שהרי בכל יומי בחצות לילה הקב, בתשל חכוזווגא אשת, ע"יל עם הצדיקים בגימט

וקושיא . דוקא בלילי דשבתו ולא,ילחכימ )ש"עד "ה אות קצ"הל דף סקיו(זו הקשה בזהר

ולתרץ זה האריך כאן לבאר ההבדל שיש ביןזווג דשבת לזווג דחול בענין התשמיש לאור

, שלפי פשוטן של הדברים ההפרש הוא. הנרא להלקות הבנים "ח לסכ שבלילות חול ישן לילית יש לה כח א, ופלהילודים בחולי נ

הגם שיש ,כ בלילות שבת"משא. להמיתם מזיק אסימון וכת דיליה שיש לו כח גם בשבת

אבל אין לו כח אז להזיקם רק , לראות בהםדהיינו , אחר השבת ויש לזה תיקון גם כן

ואז, לה על הכוסד דצלותא ובהבהלבדהבש "מכ ,מתבטל כחו של המזיק הזה לגמרי

הבדל גדול בין זווגא דליל הרי שיש . להלן .צות לילהחשבת ללילות חול ב

מאורי אורכי יש , וסודם של הדברים מאוריויש . יהודא עלאהס "וה, א"שהוא ז

א תתאהדיחו ס"א וה" שהיא הנוקבא דז,שאבחינות יש ' וג.)ש"עט "ל אות ר"נכ( ,ווראחנהורא הוא ' הא:להובא דילהשב ,א חוור שמתחת הנהוראהורא תכלתאנ 'הב מן ופתילהושלב ח כמו םבר גד אהו' הג

,והאי נהורא תכלא. הנהורא תכלתאחזאשבו נ מה כל ציושיל כדא, אש אוכלא אש ס"ה ,כי הוא בחינת הדין שבה, יהת תחויאשרד כי היא, לה כל מה שמתחתיהככ אוכל ומ"וע

לתכ או

רלז הקדמת ספר הזהר

דלא ישלטון על, שיר של פגעיםועל דא אתקן, טין בעלמאטפרחין ומש .עמא קדישאוחשבין לשלטאה , כד נפקי בבהילו, טי בההוא ליליאטלאן אתר מש) רנג

ובשירותא, אמרין שירתא דאו ג. לון בצלותאןאמוה. בעלמא על עמא קדישא

חלופי גרסאות .ג ואמרין שירתא דא"א ל" נג

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ

נהורא. ת בהםחזאתילה שמתפחלב וההלת אוכ .כי לבן הוא רחמים, הרחמים שבהס" הווראח

מטתו לאור הנר הוומשמשה ס"וז ן לילית יכולה להמיתם משוםכ ו,ןפיכניו נב

, מדת הדיןואשה, דנהורא תכלא של הנרכי , בזווגחזאא להת" לסח ויש כ,שורה שם

נת בחינודהיי, י מדת הדין מתגלים גופיהון"ע, זוהמא דחויא שיש בגופים של המשמשים

דמה שהותר, באופן. את מינו וניעורןי מומוצא שאין, היינו דוקא בחושך, הזווג בחצות לילה

דעוב םותק במלכות ראז נאמ כי שם אוראבל אם יש שם . והרחמים מתגלים, לילה

שתתגלה הזוהמא בגופין , גורם זה,אור הנר וןמאת פל אינחוש "וז. בזווגחזאא נ"סוה י ערסייא בגילויא דגופיהוןמשקא משד

י אור הנר רואה " כי עוצינאדבלנהורא ומקטרגת , א גילוי הזוהמא שבגופיהון"סה

אמנם בליל . כמבואר, בזווגםחזאעליהם ונ ונהורא דתכלתא, שבת כל דינין מתעברין מינה

ז היה "שלפי, לנהורא חווראכ"מתהפכא ג אלא ולא עוד ,ר לשמש גם לאור הנרתמו

אפילו הזוהמא שבגוף האדם נמצאת מתעלמתואין פחד עוד , לגמרי מכח קדושת השבת רבלזה אומר . מפני גילוי הגוף לאור הנר

אזלי על שרגידת דיליה כל כימון וס אמן כי אשמטמירו למחמי על גילויי דשמו

, אפילו בשבת שנהורא תכלא נעשה לחווראר אווא שמ הכרח ה"מ, ואין שם דין כלל

שהיא בחינת , בוחזא להס לדבר גךהנר צרי ורומז על ר הוא עכוסכי דבר ג, דין בהכרח

, אלא בשבת אין צורת דין ניכרת בו, דינים ולא נודע, צורהווהוא נבחן כמטבע שאין עלי

סמזיק זה הנרמז בדבר הג' כ נק"מה הוא ועשפירושו , בשם אסימון, אחוז בורשאור הנ

דאזלי על שרגיש " וז.מטבע בלי צורה הנמשך ס כי הוא סוד הדבר הגירומטב

כי הנר לא היה דולק זולתו , בסתר עם הנרז " הוא הרואה גילוי הזווג שעיכ"וע, ל"כנ והן אמת. ל להזיקו אחר יציאת השבתויכא וה

)ב"ד ע"י דף י"דפו(

,שמטעם גילוי דגופיהון אין חשש בליל שבתאמנם אחר , שבתכי זוהמא דגוף אינו ניכר ב

השבת יש לו כח לגלות צורת הרע שבו .)נ"דף ק' ועיין בזוהר בראשית ב(. ולהזיקו ייליןחמה כנפק שבתא דיון כש "ומפ שבשבת אין אסימון וכת "אע. פירוש. 'וכו

כי אז אין בו עוד שום ,כולים להזיקידיליה והכת ואה, אבל לאחר השבת, צורה של רע

ועולים , צורתםדיליה קונים בחזרה את ופורחים ועולים , אל הישובאבמתהומא ר

.לם ויכולים להזיקועברבא ומשוטטים מתהומא בושישהוא , שיר של פגעיםכ נתקן "ועי תשובה ותפלה זו " שע'ו וגןוסתר עליב . נצולים מהםתרבס ושביד

לאיזה :' וכולאן אתר משטטי) רנג. מוצאי שבתמקום הם משוטטים באותו ליל

וחושבים לשלוט , צאים בחפזוןו כשהם יהנהדים מורואים אותם עו, בעולם על עם הקדוש

ב בסתרשדהיינו יו, בתפלה ואומרים שירה זו ואחר, התפלהבתוךובתחילה מבדילים , עליון והולכים, הם עפים משם, ס מבדילים על הכוכך

הרחמן . ומשוטטים ומגיעים לתוך המדבר .יצילנו מהם ומצד הרע

, תשבמוצאי הוא שואל רק על .פירושכי במוצאי שבת עוד , ולא על כל לילות החול

כ שואל כיון"וע, שורה רשימו מקדושת השבת ,דכד נפיק שבתא פורחין ועולים מתהומא רבא

ד נפקיכמר ואו. לאן אתר הם פורחין כשיוצאים, מאבבהילו וחשבין לשלטאה בעל בים לשלוטשמתהומא רבא במהירות וחו

ןאמחו. על ישראלאשעל עמא קדי, בעולם ורואים רין שירתא דאמצלותא ואבלון

אותם עומדים בתפלה ואומרים שיר זה של לי בצלותאבדשירותא מבו, יושב בסתר

ובתחילה הם אומרים , לי על הכוסדומב פרחי מתמן, בתפלה והבדלה על הייןהבדלה

הם , בראדאן לגו מטי ומטואזלי ומשט והולכים ומשוטמיםמסתלקים ופורחים מהם

ומגיעים

הקדמת ספר הזהר רלח

אן לגו טואזלי ומשסטי ומ, פרחי מתמן, ומבדלי על הכוס)מ, מבדלי בצלותא . רחמנא לשיזבן מנייהו ומסטרא בישאד. מדברא

. דלייט גרמיהןאמ, חדו. תלתא אינון גרמין בישא לגרמייהוה) נ) רנד דאוקיד ןאמ, תליתאה. ן דאית בהו כזית דזרק נהמא או פרוריןאמ, תניינאדגרים , ישראל לקדושא דסדראו מט)ג לא חעד , במפקא דשבתאז, שרגא

. זמנייהוטעד לא מטא , לנורא דגיהנם לאדלקא בהאי נורא ואינון דענושין, דחד דוכתא אית בגיהנם לאינון דקא מחללי שבתות) רנה

מסורת הזהר

.במ פנחס תר)נ. א נז" ב)מ

חלופי גרסאות. רן בישאסטו ומייהג רחמנא לשזיבן מנ"א ל" נד .א במוצאי שבת אמרו"ונ, ל"א אמרו רבותינו ז" נה

ייטיה חד ממנא אתפקד קמיה בשעתא דלמ גרט דלייןאמאתי חד דא תרין בהאי עלמא וחד בעלמא " נו ל ממשה"לה לעילא ודיינין לה מלין ההוא מלה ואמרי אמן ומסלקי טאחרנין ממנין תחותיה ונ' גרמיה וע

דוע. ה עבד רעותיה לא אשתזיב מעונשא דלא אדכר בפרשת תצוה"ג דקב"אע' וגונאאמר ואם אין מחני ד בעוד רשע לנגדי ההוא ממנא דאיתפקיד על דא נטיל ההוא מלה לאבאשא' דוד אמר אשמרה דרכי וגוד

).ל"הא(א זמניה " נט. . א דלא"נח . פקנומא ב" נז .לבר נש

ה ואפשר לפלוגי בין "ימר תו בורא ממצי למ ךר אימתימה אי לא מצי לאדלוקי שרגא דקא) ג מתאדרך צי לאדלוקימאבל לבתר הכי ' י כוטד דלא מעצי לאדלוקי מאדלוקי שרגא לאוקדא נורא דשרגא לא

ד לבתר דמבדילי על כסאעלא מצי לאוקדא ' נורא אפילו דמטי כו ה אבל"ימר ביה בממל .ד"עא כנלגר לאדלוקי נורא וזימנין לאדלוקי שרמנין קאמובהכי ניחא שפיר דזי

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ דהיינו למקום שאין, ומגיעים לתוך המדבר

. ובני אדם ניצולים מהם, שם ישוב בני אדםבשבת כי :א"בחינות מקומות לס' ונמצא ג

ם כח להזיקואין לה, הם בנוקבא דתהומא רבאהם , י תפלה והבדלה"ובמוצאי שבת ע. כלל

ונמצא , תוך המדבר במקום שאין אדם שם. להם כח להזיק אלא שנדחין ממקום ישוב .ובשאר לילות הם נמצאים גם במקום ישוב

שלשה :'וכ ותלתא אינון גרמין) רנד

אחד מי שמקלל :הם הגורמים רעה לעצמםפירורים רק לחם או ומי שז, השני. את עצמו

מי שמדליק את הנר, השלישי. שיש בהם כזיתי שבת מטרם שבאו ישראל לקדושא אבמוצ באותו האש הנה,ששבתוך ואתה קדו, דסדרא

הוא גורם להדליק אש הגיהנם עד שלא הגיע .זמנם

כי מקום :'וכו וכתא איתד דדח) נהר

. אחד יש בגיהנם לאותם שמחללים שבתות קללים למי שהדליקואותם הנענשים בגיהנם מ

' הנה ה, מרים לואו, מטרם שהגיע זמנורהנצנוף יצנפך צנפה . 'מטלטלך טלטלה גבר וגו .כדור אל ארץ רחבת ידים

)ב"ד ע"י דף י"דפו(

,יןרע עמזיק אחד הנקרא יש. פירוש ויאהב קללהה "בסו, והוא אוהב קללה

)תהלים קט( ו ולא חפץ בברכההותבואותן בזה כח להאי רע נ, וכשאדם מקלל עצמו

ונמצה גורם , ושולט עליו, עין האוהב קללה .רעה לעצמו

זרק נהמא או פרורין דאיתד ןאמ, ש"וז ז שלא יהיה"כי אין לך דבר בעוה: הו כזיתב

שבו , ש לחם"ומכ, לו שורש חשוב למעלה שהרי יש לו שור, תלויים חייו של האדם

לחמו בולפיכך המזלזל , חשוב מאד למעלה וזה מובן לכל. רם פגם בשורש חייו למעלהגו

אדם רק בסעודה שיש בה שביעה הנותנת אמנם בלחם ופרורין שאין בהם אלא. לו חייםיש בני אדם המזלזלים בהם וזורקים , כזית אמנם, משום שאין בהם בחינת שביעה, אותם

גם , ל לברך ברכת המזון"כיון שהחמירו חז ודה שישכ יש להחשיבם כמו סע"ע, על כזית

והמזלזל בהם . ואסור לזלזל בהם, בה שביעה .גורם רעה לעצמו

):'ת כוברכ(ל "כי אמרו חז, והענין הוא

רתךוע כתוב בת"ה רבש"ש לפני הקב"אמרו מהאשר

רלט הקדמת ספר הזהר

הנה)סואמרי ליה , לא מטא זמניהיעד , לייטין ליה לההוא דאוקיד שרגא, בגיהנם . צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים'ומטלטלך טלטלה גבר וג' ה

עד דמבדלי , בגין דלאו יאות הוא לאדלקא נורא כד נפיק שבתא)ורנשה ווקד, מנא שבת הואזעד ההוא דבגין , על כסאכישראל בצלותא ומבדלי

וכל אינון , כל אינון חיילין, דשבת שליט עלנא ובשעתא דמבדילין על כסא כל חד וחד יתיב לאתריה ופולחניה, דאתמנן על יומי דחול)עין משרי

.דאתמניה עליה, קדש אתער ושליט בעלמא, בגין דכד עאל שבתא ואתקדש יומא) רנז

דנפיק שבתא לא תייבין)פעד שעתא , משולטנותא דיליהמ אתעדי לוחול ישראללא תייבין לאתרייהו עד זמנא דאמרי, ג דנפיק שבתא"ואע. לאתרייהונ

ומשריין דאתמניאו על יומי , כדין קדש אסתלק, י המבדיל בין קדש לחול"בא .דחול מתערין ותייבין לאתרייהו כל חד וחד על מטריה דאתפקד עליה

ר הזהמסורת

ב "קלב ב כחקא נו " ב)ע .יתוירא ) ישעיה כב ()ס א"ב) אין גיהנם בשבת ()פ. קצא מקץ ק תרומה סג

רומה סג קמהתמקץ ק ב קצא "קכח תלב ב נו

.עקב לה

י גרסאותפחלוא " נל. אסא על כו"א ונסכובא " נכ .לאדא " ני

).ל"אה(נותיה טא משול" נמ. א אתעברו"נר ועאת

.ג לאתרייהו"א ל" ננ

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ

והלא אתה , יקח שחדאנים ולפשר לא ישא א פניו ' השא פנים לישראל דכתיב ישאנו

אמר להם וכי לא אשא פנים לישראל, אליךואכלת ושבעת וברכת , ם בתורההשכתבתי ל

מדקדקים על עצמם עד וחם, אלהיך' את ההרי שבזכות הדקדוק על . כזית ועד כביצה

להחשיבו סעודה שיש בה שביעה זוכים, כזית ,דאיםכפ שאין אנו "אע ניםפשא לנו נוי "שהש

בפרורין דאית בהו נמצא כי אלו המזלזלים בה ינם מחשיבים אותם בסעודה שישאו, כזית

, י"ים לנשיאת פנים מהשוכאינם ז, שביעהמ "עבזוהר בר' יע(רעה לעצמם וגורמים

).ר"ת אות א" רלדף חספנ מי: ' וכואגשרוקיד דאן אמ, ש"וז

אלשרהגיעו יש טרם שבתאי צבמו ר נליקהדשם ל גיהנש ש להדליק אם גורדרא דסדושהלק

, כי עד האי זמנא שבת הוא. באותה האש ואין, )ש להלן"כמ( שליט עלנא תשבדה שוקדו ןאמו. בשבת כמו, הגיהנם שולטת עודשא

נבחן,ראסדא דדושם קדרגא קוש דדאוקי מדליק אש הגיהנם לפניואכי ה, שבת מחללכ

תא כוד דחד ,ולעצמ גורם רעהכ"וע, זמנה ,תתובקא מחללי שדן ואית בגיהנם לאינ

כי יש , כי חילול שבת הוא החמור ביותר .ם מיוהד לענוש מחללי השבתובגיהנם מק

)ב"ד ע"י דף י"דפו(

ליהטיןגיהנם לייבין ושענדון ינואועוד תו על מה שגרם ווהנדונים בגיהנם מקללים א

.נה הגיהנם קודם זמאשבמעשיו להדליק

משום שאינו:'ו וכלאו יאותד בגין )נור מטרם ,יק את הנר כשיוצא השבתדלהל ראוי

, סומבדילים על הכו, שישראל מבדילים בתפלהוקדושת השבת , שבת הוא, כי עד הזמן ההוא

, ובשעת שמבדילים על הכוס, שולטת עלינוכל אלו הצבאות וכל אלו המחנות הממונים

כל אחד ואחד שב למקומו , על ימי החול .ולעבודתו שהוא ממונה עליה

שה ורק עד קד סור הואעיקר האי. פירושאמנם צריך להזהר שלא ידליק , ל"דסדרא כנ

עד ההוא זמנא נחשב כי ,נר עד לאחר הבדלהאמנם ודאי שמותר להדליק נר . עוד לשבת

.שוטפה וז. ורא מאורי האשבלה ודהבלצורך כי כשנכנסה :ו וכ עאלדכדבגין ) רנז

ולט ושנתעורר הקדש , השבת ונתקדש היוםועד השעה , ל הוסר משליטתוווהח, בעולם

ואף על . שהשבת יוצא אינם שבים למקומםעד , אינם חוזרים למקומם, פי שיוצא השבת

י המבדיל בין "בא, השעה שאומרים ישראל והמחנות שנתמנו, אז הקודש מסתלק. קדש לחול

על

הקדמת ספר הזהר רמ

וכלהון אקרון, דשרגאלא שלטין עד דיהון נהורין מרזא, ועם כל דא) רנה דמרזא דעמודא דנורא ומיסודא דנורא אתיאן כלהו סבגין , מאורי האש

נ אדליק שרגא עד לא שלימו ישראל "וכל דא כד ב, ושלטין על עלמא תתאה .קדושא דסדרא

נון חייבין יא, ו ממתין עד דישלימו קדושא דסדראהאבל אי אי) רנט כל ברכאן נ"ינון מקיימי על ההוא בוא, ה"דגיהנם מצדיקין עלייהו דינא דקב

ברוך אתה בעיר וברוך)קן לך האלהים מטל השמים תיו )צ, דקא אמרי צבורא .'וגו עאתה בשדה

, ביום רע מבעי ליה. י" אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו י)ר) סר, אשרי משכיל אל דל, יומא דשלטא ההיא רעה למיסב נשמתיה.מאי ביום רעה

אדא יומא דדינ, א"ד. ה" לאסאה ליה מחובוי גבי קבצ, כיב מרע שוא הפדא

מסורת הזהר קנא ויחי שזז קמדתולדות קלו קמ) בראשית כז ()צ

אטא זורא אדנשעז בא קעא יתרו שלח אחרי מות רו טא "ב) תהלים מא ()ר). דברים נח ()ק .לה קיז

ז"תינו רנ ז האז פקודי רמז תקפאבשלח שסד שע .יט רות ט אחרי מות לא צח"ז .ף קמדבהשמטות ד

אותסחלופי גר א דעמודא דנורא"ונ, א דנגדארנהורא דנומא ד" נס

הדאא דמרזא דנורא דנגדאה דנורא יסו"ונ, דאומיסו .)ל"אה( כלהו ייןא דמרזא דנגדא דנורא יחודאה את"ונ .א לאתבא" נצ. א איהו" נפ). ל"אה (כאןא שחסר " נע

ארביסרתא פקודא יי אורדיופק הסולם מראמ, מתעוררים וחוזרים למקומם, על ימי החול

.כל אחד ואחד על משמרתו אשר הפקד עליו ועם כל זה אינם :' וכודא ועם כל) רנח

, שולטים עד שיהיו אורות מסוד אור הנרמשום שמסוד , שכולם נקראים מאורי האש

ושולטים, באים כולם, ומיסוד האש, עמוד האשוכל זה כשאדם מדליק . תחתוןעל העולם ה

.את הנר מטרם שגמרו ישראל קדושא דסדרארא ו נקראת עמודא דנכותהמל. ושפיר

הם, ואלו כחות שבאור הנר, )ט" אות רל"כנ( .)ש"ע, ה ובגין כך עונתן"ל ד"כנ( דינים

ולפיכך אין להם כח לפעול הדינים מטרם .שמדליקים את הנר

אם הוא אבל :'וכו אבל אי איהו) רנט

אותם ,אשא דסדר ו קדרעד שיגמ, כהמח הרשעים שבגיהנם מצדיקים עליהם את הדין

, אווהם מקיימים על האדם הה, ה"ב הקלש, יינוהד, אומרים הצבורשהברכות כל את רוך אתה בעירב. תן לך האלקים מטל השמיםוי

.'וברוך אתה בשדה וגו דראדסא דושקי אמירת "ע. ושפירשנצולים על ידה , להים הארה גדוכממשי

וכיון שהרשעים שבגיהנם . מדינה של גיהנם הם מתחרטים על מעשיהם הרעים, זהים ארו

)ב" עד" דף יי"ופד(

שראוים , ה"ומצדיקים עליהם הדין של הקב גרם ואש ההנומתוך דבר . לעונש שלהם

, ם שמיםששיצדיקו הדין שלהם ולקדוש ות רכנמצאים מקיימים בבר נש ההוא כל הב

בפסוקים של רהנאמרות במוצאי שבת בצבו .'ו וגיתן לך האלהיםו

שכילמ אשרי :'וגוכיל משאשרי ) רס ,היה צריך לומר. 'אל דל ביום רעה ימלטהו ה

ביום יינו ה,בומשי. מהו ביום רעה, ם רעוביאשרי . שולטת לקחת נשמתורעהתה אוש

,ילכששמ, וכןסדל הוא חולה מ, משכיל אל דל. אחרושפיר. ה"יו לפני הקבאהו מחטאפלר

ומשכיל , זהו יום שהדין שורה בו על העולם ו ימלטהרעהביום , כמו שנאמר, נולהנצל ממ

ההיא לרעה ביום שנמסר הדין דהיינו. 'ה .'ימלטהו ה, לשלוט על העולם

ביוםרמומקשה שהיה לו לכתוב ל. ושפיר

שהוא , ולמה אומר ביום רעה', רע ימלטהו ה לא שהכתוב רומז שליטת הקליפהא. לשון נקבה. רעה הנוטלת נשמתו של אדם הנקראת

לחולה והמשכיל אל דל שפירושו שמדברה ממלט אותו "הרי הקב, לשוב בתשובה

אןכ והזהר מביא. רעה' משליטת הקליפה שנקזה

ארמ הקדמת ספר הזהר

א יומ' ביום רעה ימלטהו ה, כמה דאתמר, אשתזיב מניה, שריא על עלמא ק )ד. דאתמסר דינא לההוא רעה לשלטאה על עלמא

הלופי גרסאות

.י כתבו כאן חסר" בדפוק 'ן במ חלק זה סיףוס' עי) ד ך אמתדר

ארביסרתא פקודא יידי אורופק הסולם מראמ זה משום שאומר לעיל תלתא אינון דגרמין

ולכן. ם לעצמם רעהישגורמ, שיהפבישא על נ שידבר, כיל אל דלשיש, מביא כאן עצה לזה

,'וירפאהו החולה שישוב בתשובה בל עלדגרם , ם רעהוימ' ימלטהו הובשכר זה

ר אחר דא יומא דדינא שריאבד. שיהנפל שאפילו יומא מיניהב אשתזיאעל עלמ בשכר,'הו הטימל על כל העולם אדדינא שרי

כי. יל אל החולה להחזירהו בתשובהכשהש

אינר דמסיומא דאת פירושו יום רעה ביום שכבר לשלטאה על עלמאהלההוא רע

שישלוטרעה הדין לההוא ממונה הנקרא רנמסועם כל זה אותו שישכיל אל , על העולם

ואמהה' הו הטימלהחולה להחזירהו בתשובה ירושפכי ל, וארושים הפה' וההפרש מב. רעה. קאי רק על יחיד שגרם לעצמו רעה' הא

שנגזר על כל קאי גם על הרעה' ולפירוש הב.ל" בזכות המצוה הנ'הו הטימלוגם אז , העולם

הסולם ד הפקודין"ור כללי לכל יביא מראות רמב

ימי בראשית' ין ואיך מתחלקים לזדקופד ה"ביאור כללי לכל ל

בלשון הזהר ' המצות שבתורה נק) אג "אמנם גם בשם תרי' ונק. פקודיןבשם בכל דבר ישכי , וההפרש ביניהם הוא, עיטין

' שבחינת ההכנה אל הדבר נק, פנים ואחורז "ועד. פנים' נקרינת השגת הרבחאחור וב

,בחינת נעשה ובחינת נשמע, יש בתורה ומצות עושי דברו לשמוע .)שבת פח(ל "ש חז"כמ

לשמוע רברישא עושי והד, בקול דברו וכשמקיימין תורה ומצות בבחינת עושי דברו

ג" המצות בשם תרי'נק, מטרם שזוכים לשמוע' וכשזוכים לבחי, רואחעיטין והן בחינות

ג המצות "נעשים תרי, דברו לשמוע בקולי יש כ. והוא מלשון פקדון, בבחינות פקודין

אשר בכל מצוה מופקד אורה , ג מצות"תרישהיא כנגד אבר מיוחד , של מדרגה מיוחדת

,ושל הגוף, ג אברים וגידים של הנשמה"בתרי ממשיך לאבר אהו, מצוהשית העונמצא ב

את מדרגת האור , שכנגדה בנשמתו וגופווהוא בחינת הפנים . השייך לאותו אבר וגיד

'שנק, זו דפנים של המצות' ומבחי. של המצות ד פקודין"ש את הי"מבאר ר, אז בשם פקודין

ג "הן הכוללות לכל תרי, אלוד"כי י, ל"הנימי בראשית הם כוללים ' כמו שז, הפקודין

'ולכן חילק אותן תחת הז, אלפי שני' זלכל סוקשר לכל אחת ביום המיוח, ימי בראשית

, ג הפקודין"ולפי שהן כוללות לכל תרי. להראוי להתאמץ לקיימן בכל יום תמיד כמה

.שאפשר

יראה בגין היא פקודא קדמאה) ב. לל כל התורה ומצוהכ, דאיהו רב ושליט

דשםד"א דאצילות סוד היו"והיא מדרגת או .ר דבינה"שהיא בחינת אוירא דכיא דג, ה"הוי

חכמה ז שבו גני,הבא עלאא וא ה,רבאשר הוא אמאושליט. 'ישהוא ה, א"סתימאה דא

ולפי שבהם. 'יד שב"שהיא המילוי ו, עילאה שהעולמות אינן ,א"גניז חכמה סתימאה דא

כ "וע, דאין לקבלן ממנו טרם גמר התיקוןכ 'הנק, דים לבדור חסאאינם משפיעים אלא

ומסבה זו אין להם מאמר גלוי , אוירא דכיא', בראשית ברא אלהים וגוס"ה' כי,הבתור

והפסוק. שהוא מאמר סתים שלא נזכר האומר ,הוא פירוש ענשה', השני והארץ היתה תהו וגו

, מקיים מצות יראה זו כהלכתהנולמי שאיובהו הוא , תהו הוא חנקיכ, והן ארבע מיתות

.ורוח הוא הרג, וחשך הוא שריפה, סקילה

'אהבה בב היא פקודא תנינא) ג הן בסטרא דטיבו והן בסטרא דדינא סטרין

לכלל יראה באהבה תמיד דלאכן ו,יאקש

וצריכים לכלול יראה , אדלאתפרש דא מן באהבה מסטרא כו, באהבה מסטרא דטיבו

, דאצילותת"ישסווהיא מדרגת . דדינא קשיאאבל הם עצמם , של הבינהת "שהם קומת ז

' ר שבהם נק"שהג, ת"ר וז" לגכ"נחלקים ג ס"וה, ת"ישסו' ת נק"והז, א עילאין"כ או"ג

ס אור שנברא"שה, יהי אורהמאמר הראשון שהאדם היה , ששת ימי בראשיתד' ביום א

ה"וראה הקב, רואה בה מסוף העולם ועד סופועמד וגנזו , שאין העולם כדאי להשתמש בו

, וכן איתא להלן בזהר. לעולם הבאלצדיקים 'והפי. ויהי אור לעולם הבא, ז"יהי אור לעוה

ת את האור "כי תחילה השפיעו ישסו, הואכ כדי לגלות "ואח, ז"הגדול הזה עד לעוה

,ב"מדת האהבה בתרין סטרין עמד וגנזו לעוה דהיינו מחזה, ת"א שבישסו"שהוא בחינת או

רהאוואין . עולם הבא' ולמעלה שבהם הנק' הנק, ת" עוד מחזה ולמטה דישסורהזה מאי

י שבהם "שהיא תנה, ת"ת דישסו"ישסו א"כי כיון שמתלבשים בז, א"המתלבשים תוך ז

.ז" הם נבחנים לבחינת עוהרכב

יק פנ, ל"ב כנ"ר לעוהווכד אגניז הא) ד ,ביום שני של מעשה בראשיתדינא קשיא

ויהייהי רקיע בתוך המיםבסוד המאמר ד ס שביום שני נברא"שז, בין מים למיםמבדילן תוהיה זה כדי לי. שהיא דינא קשיא. גיהנם

מקום לקיים מצות האהבה בתרין סטרין דהיינודהיינו אפילו בעת , גם בסטרא דדינא קשיא

אלהיך' ה ואהבת את ה"בסו, שנוטל את נשמתושאותה . ל מאדךכבכל לבבך ובבל נפשך וב

לא תחסר מדת האהבה שזכה מסטרא דטיבו. דואובה משהו גם בעת שנוטל את נפשו ומ

אכן בחינת דינא קשיא זו לא יצאה אלא רק שהיא , למטה מרקיע בסוד מים תחתונים

העומדת,רחל, א" נוקבא דזשהיא, במלכות ודע כי השם מחזה ולמטה. מחזה ולמטה שלו

יורה על למטה מפרסא , הנאמר באיזה פרצוף ס הרקיע"ה, זואשר פרסא, שבגוי מעוהי שבו

באופן, המבדיל בו בין מים עליונים לתחתוניםהוא בחינת מים , כל פרצוףדשמחזה ולמטה

.תחתונים ביחס אותו פרצוף

למנדע דאית אלהא, פקודא תליתאה) ה וליחדא ליה, דברבא ושליטאה בעלמא

בשית סטרין, בכל יומא יחודא כדקא יאות ,א עלאהיחוד' עלאין ושית סטרין תתאין הנק

שמעאשר שש תיבות שב, ויחודא תתאה ושש תיבות, ק עלאין"ס יחוד הו" הישראל

.ק תתאין"ס יחודא דו" הו"בשכמלבש וושופיר

רמג הסולם ד הפקודין"ללי לכל יכור יאב מראות

ר שנתגלתה מדת חכי א, ופירושו הוא האהבה מסטרא תומד', היראה בבראשית וכו ,ב"עם הגניזו לעוה, ב"הדטיבו בויהי אור לעו

ומדת הדינא קשיא, דמעשה בראשית'ביום א ונעשה לנו מקום, במאמר דיהי רקיע', ביום ב

, שהוא כל הנרצה, סטרין' ליחדו באהבה בב הרי יש לנו, שאין מדת האהבה נשלמת זולתה

כח לעשות היחוד הזה בשלימות והיא פקודא . דמעשה בראשית' יום גתליתאה בסוד

,ט"תערותא דלתתא בתורה ותפילה ומעי א"שעאנו מעלים בחינת מחזה , ן"את מעל ה'הנק

והוא, ת"א דישסו"ן דאצילות לאו"ולמעלה דזושהם , ל"מקבל מהם המוחין דויהי אור הנ

ס האהבה מסטרא"שה, ת"מחזה ולמעלה דישסו א והוא"ק דז"ומדת האור הזו נקראת ו, דטיבו

יונים שית סטרין עלאין שפירושם מים על, דהיינו בחינת עולם הבא, שמחזה ולמעלה

, ק"ומה שנקרא רק ו. 'ששם האור דיום אהטעם , ד"ות חבונאשר' שיורה שהוא חסר ג

ריך הפרצוף להיות צכי לקבל אור שלם , הואו בכל עשרת הכלים של ינדהי, בכלים שלמים

וכיון , ם"ת נהי" חגד"בחהנקראים , הפרצוףא "ן אל או"הזול הפרצוף של כשלא העלינו

,אלא רק החלק שמחזה ולמעלה שבו, ת"דישסוכי לא , ת"ד חג"לים דחבכשאין שם רק ה

מחמת, ן"יכלנו להעלות גם מהחזה ולמטה דזו ,ל בדיבור הסמוך"כנ, הדינא קשיא שיש שם

ס מים תחתונים וכיון שלא העלינו רק "שה כ אינם"ע, א"שמחזה ולמעלה דז, ששה כלים

באופן שששת , ורותמקבלים רק ששה א י מתלבשים בששת הכלים"ת נה"האורות חג

ד אין לו "אורות דחב' וג, א"ת דז"ד חג"חב י דכלים"מחמת החסרון של נה, מקום לקבלם

א"שלא יכלו לעלות לאו, שמחזה ולמטה שלוונמצא . שבהםאמכח העביות והדינא קשי והוא חסר, א"ק דז"שאין אנו מיחדים עתה רק ו

ונגד . ליםכת ד" גוןסרחמת חמרות ור דא"ג יש שש תיבות, י הללו"ת נה"ששה אורות חג

והן מקבלות רק בסוד . בפסוק שמע ישראל שפירושו מבחינת מים עליונים, יחודא עלאה

והוא בחינת המוחין . שמחזה ולמעלה, לבד .רא דטיבו לבדסטדאהבה מ

אמנם צריכים לאכללא במוחין אלו ) וינת חוהוא ב, היראינת חא גם ב"ק דז"דו

גניזת האור שנעשה במקום שמהחזה ולמטה ,יבשההמכונה בשם ' ל באות ג"כנ, ת"דישסו, י האור נשאר כולו מחזה ולמעלהכ ,אוחורב

ס"וה. ולמטה מחזה נעשה יבשה וריקה מאור י דתבונה שנעשו"הרומז לנה, גדולה דאחד'דה

ובחינת יבשה זו מתקבלת . ר זהאויבשה מ ,מחזה ולמעלה הנקראת לאהא ש"בנוקבא דז

להיותה מחזה, א"שהיא יכולה לעלות עמו לאואבל הנוקבא הקטנה הנקראת , ולמעלה שלו

יחודאא עתה ב" אינה יכולה לעלות עם הזרחללהיותה בחינת מים תחתונים שמחזה , עלאה .ל" כנ,אששם הדינא קשי, ולמטה

הכתוב יקוו ס"ה, דאויחודא עלאההנאמר , ותראה היבשההמים אל מקום אחד

יתכנשון, שתרגומו, דמעשה בראשית' ביום גדרגין דתחות שמיא לאתאחדון ביה למהוי

היינו, ותראה היבשה, בשלימו לשית סטרין דאחד'דינת החא גם ב"לקשר בדרגין אלו דז

נוקבא, שהיא מתקבלת ללאה. הנקראת יבשהובזה נגמר . א שמחזה ולמעלה"דזהגדולה

ס כי טוב הראשון הנאמר"שה, יחודא עלאה .דמעשה בראשית' ביום הג

האיבלבתר דאתקשר האי יבשה ) ז ,א"דהיינו בלאה נוקבא דז, ודא דלעילאחי

בשית סטריןאצטריך לקשרא לה לתתא ,מלכותו, כבוד, שם, ברוך: שהםדלתתא כי אחר שנמשכה וירדה המחזה. ועד, לעולם

ן שית תיבידן עם המוחין "ולמעלה של הזוחבר עם נתו, דשמע ישראל למקומה למטה

ד חלפרצוף א, י שלו שמהזה ולמטה"הנהי אינם יכולים "פ שהנה"הנה אע, כמקודם

א עלאה שהם בחינת דלקבל המוחין דיחולהיותם מבחינת מחזה , ב ומים עליונים"עוה

מ בחינת היבשה"ולמטה שהם מים תחתונים מיכולה לירד ולהתקבל , שנכללה באלו המוהין

משום שעיקרה בא ,א"זה דזחגם למטה מ ששם מקום, ת"מבחינת מים תחתונים דישסו

ולפיכך יש לנו להמשיך, ל"כנ, הסתלקות האורבחינת לאה עם בחינת היבשה למקום רחל

ואז מה דהוית יבשה , העומדת מחזה ולמטה .נעשה ארץ למעבד פירין ואבין ולנטעא אילנין

ם כדקאבהאי יחודא דלתתא ארעא רעוא שלי .יאות

א קבל המוחין "פ שהז"כי אע, פירושלא היה , וירד למקומו, שמחזה שלו ולמעלה

כי היא, יכול להשפיע אותם לנוקבא שלו לאהשאינם , ל"כנ, קבלה בחינת היבשה דתבונה

כי כח הגניזו שולט , רראוים לקבל שום אובה רולפיכך נבחנת לאה אז כמקום חו. בהם

א "שום זה גם בזומ, שאינה נותנת פירותכי שלימותו של , עצמו לא היתה שלימות

וכיון שלא, בהשפעה שלו לנוקבא, הדכר הוא. ותהיה לו למי להשפיע היה חסר השלימ

כי כל ענין הגניזו היה כדי ,ואוטעם הדבר היינו ין דהרלגלות מדת אהבה שלים בתרין סט

וכיון שמחזה ולמעלה, גם בסטרא דדינא קשיאאין בהם שום ש, עליוניםס מים"א ה"דז

כ היתה בחינת הגניזו"בחינת דינא קשיא ע קרח

הסולם יןפקודד ה"ל יכי לכלל ביאור מראות רמד

בר שלטה שם כי כ, אןכקרח מכאן וקרח מ

, אמנם אינה שלמה כל צרכה, הגניזו והיבשה ,אדהיינו שחסרה המטרה שהיא הדינא קשי

לים בתרין הנותנת מקום לגלות האהבה ש, ל הצדדיןכהמשלים המוחין ההם מ, סטרין

שאז מתגדלים המוחין עוד יותר הרבה מעת אבל כל עוד שלא . טיבו לבדדשהיו מסטרא

נמצאת ,אדינא קשי' נגלתה במוחין בחי קרח' בבחי, בחינת היבשה אשר בנוקבא לאה

ז שאנו ממשיכים"ולפיכך עי. מכאן וקרח מכאןא למקום "טה דז היבשה למחזה ולמתינחב

,ששם מגולה הדינא קשיא, נוקבא הקטנה רחל הנה אז ניתן לנו לגלות, להיותה מים תחתונים

עם זה ו, מדת אהבה שלים בתרין סטרין, נשלמו המוחין ההם בכל השלימות הרצויה

מה שהיו בבחינת מעוד יותר , ונגדלו המוחיןדהיינו במדת האהבה , מים עליונים לבד מה דהוית יבשהש "וז. מסטרא דטיבו לבד

יחודא א בסוד "זדזה ולמעלה חעד כאן מ בירידה למחזה ולמטהאתעביד עתה, עלאה

לבחינת, במקום דינא קשיאליחודא תתאה למעבד פירין ואבין, ומקום ישובארץ

כיון דאתאחד. ולנטעא אילנין כדקא יאות נאמר המכאן ולהלא, אהבה בתרין סטרין

אתתקנת למעבד כי', תדשא הארץ דשא וגויחודא נקרא כ"וע. דקא יאותכפירין ואבין

להיות היחוד בסוד מים תחתונים , תתאההנאמר ' כי טוב השני דיום גס"וה. דוקא

,במאמר תדשא הארץ דשא דמעשה בראשיתשית דכי עתה מקבלת הנוקבא כל המוחין

מחמת שלא נשלמו ,לאהסטרין שביחודא ע והתחתון ,זולת במקומה של הנוקבא תתאה

זה רהמשלים את העליון נוטל כל שיעו ושית סטרין אלו מרומזין בשית. שהשלים בו

.ו"בשכמלתיבין

הוא ' למנדע דהפקודא רביעאה ) ח לכלול שמא דאלהים שהיא הנוקבאדאלהים

למנדע ,א"ה שהוא הז" בשמא דהוי,א"זדס המאמר "וה. דאינון חד ולית בהו פרודא' דים הנאמר ביום יהי מאורות ברקיע השמ

הנוקבא ןכי נתכללו כא, דמעשה בראשית להורותמאורותא בשם אחד "א עם הז"זד

א כי שניהם שוים ודרפ שום הםינין בישאק "והאחר שכבר המשכנו . פירוש. במעלה

בסוד, ו"להנוקבא בסוד יחודא תתאה דבשכמל בהמאמר תדשא הארץ, דמעשה בראשית' יום ג ר שתהיה"ך לה הגצריכים עתה להמשי, דשא

א בקומה שוה בלי הפרש"פ עם הז"בבחינת פב כמו שיורה השם מאורות, ביניהם במעלה .ה הוא אלהים"ויה ס"שז. על שניהם יחד

כי נתבאר לעיל בפקודא, וענין היחוד הואנו שם רק שית כ הטעם שלא המש,תליתאה

א "וא משום שלא עלו לאושה, סטרין לבדדהיינו רק , ם לאהא ע"רק מחזה ולמעלה דז

כי מחמת ,א"זת ד"ד חג"ששת הכלים חב א לא היו"הדינא קשיא שהיה מחזה ולמטה דז

א שהם זכים בלי שום"יכולים לעלות להיכל או א רק ששה כלים קבל"וכיון שלא היו בז, דין

ד"אורות חב' וג, י"ת נה"רק ששה אורות חג כי. כי לא היו לו הכלים לקבלם, נשארו מחוץ

שהתחתונים , אות הוניסתם של האורדרך כ .עליונים מבחוץ' כ נשארו ג"וע, נכנסים תחילה

ק חסר "א עצמו לא היה לו אלא ו"וכיון שהזהנה גם הנוקבא לא היה לה לקבל יותר , ר"ג

אחר שכבר נעשה יחודא, אמנם עכשיו. ממנו בסוד מה דהוית ,א"ברחל שמחזה ולמטה דז

, ן ואיבין מוציאה פיריץאתעבידת אר, יבשה הדינא קשיא הנמצא מחזה כחשהיא דוקא מ

,שהשלים האהבה בתרין סטרין, א"ולמטה דזהנה אגלאי מלתא דהאי דינא קשיא . ל"כנ

שברחל היא מעלה גדולה יותר מהזכות הגדולה ,א"כי מחזה ולמעלה דז, א"שמחזה ולמעלה דז

לא יכלו המוחין להתקבל לנוקבא עילאה מחמתנעשית , די הדינא קשיא ועתה על י,ההיבש

כ"וא. וציאה פירותמהיבשה לבחינת ארץ . לבחינת אור גמור,אנתהפך האי דינא קשי

לומר אור כ, מאכורא אונהאלא שנבחן ל .שהיא דינא קשיא, המתקיים רק בכח האוכמא

שאין עתה שום הפרש בין מחזה , ונמצא בזה כי כל ההפרש, א לבין מחזה ולמטה"ולמעלה דז

ועתה , מת הדינא קשיא שברחלהיה רק מחולפיכך . רכבר נתהפך הדינא קשיא לאור גמו

א "א כל הפרצוף דז"יכול לעלות עתה לאו י שמחזה ולמטה"דהיינו גם הכלים נה, ונוקבא

כי נהורא , מאכ הנבחנים לנהורא או,א"דז ,ינון חד בלי הפרשאוורא חא רמא בנהוכאו

מא הגדיל המוחין ביתרוכואדרבא נהורא אוורא חורא המה שהיו בבחינת נמ, תשא

א כל עשרת"וכיון שעלו לאו. שלמעלה מחזה הוא יכול לקבל עתה, ן"הכלים של הפרצוף זו

ד "רות דחבאודהיינו גם ה, רותאוס ד"כל הע וגם. שהם נקראים אור הפנים, שהיו חסרים לו נוטלת, א"שהיא גרמה כל זה לז, הנוקבא רחל

א עם"ונעשה ז, א גם המוחין דפנים האלו"מז בסוד הכתוב, הנוקבא פנים בפנים בקומה שוה

והנה נתבאר היטב סדר . ' וכוותיהי מאורן בסוד יום רביעי דמעשה "ר דזו"וד דגחהי

ואין להקשות על זה הלא ביום רביעי, בראשית ואיך אומר כאן שהוא היחוד, היה מיעוט הירח

כי ענין אצילות של העולמות . ן"פ דזו"דפב ואין להשוותם זה, ענין הפקודין לחודו, לחוד

לזה

הרמ הסולם ד הפקודין"ללי לכל יכור יאב מראות

.וכבר דברנו על זה בתחילת מאמרינו זה. לזהין לשאול למה נחלקו המוחין של וא) ט, ק דמוחין" וס"ה' שיום ג, ימים' ן לב"הזו

ולמה לא היו שניהם , ר דמוחין"לג' ויום דוהענין תבין עם המתבאר . דוביום אחד לב

א רק "לא יכלו לעלות לאו ילהחכי ת, לעיל כי מחזה ולמטה היתה, א לבד"מחזה ולמעלה דז

ק"י המשכת מוחין דו"וע, בחינת דינא קשיא ק גם למחזה"נמשכו מוחין דו, למחזה ולמעלהונתהפך הדינא , ודא תתאהחולמטה בסוד י

שזה היה ביום. קשיא לבחינת נהורא אוכמא' היתה אפשרות ביום ד, זהואחר שנגמר . 'ג

כי אחר . א"להעלות גם המחזה ולמטה דז יכלו ,אשנתהפך הדינא קשיא לנהורא אוכמ

כי נהורא, ה לעלותטגם הכלים שמחזה ולמ בלי הפרשאוכמא ונהורא חוורא חד הוא

י שמחזה "יון שנתעלו גם הכלים נהוכ. ל"כנ אפשרהרי שאי. ר"נמשכו להם גם הג, ולמטהך פי מטרם שנהכ, משיכם בבת אחתההיה ל

אי אפשר היה , הדינא קשיא להיות אור אלא, א"לאו, להעלות המחזה ולמטה עם רחל

המקבלים, א עם לאה לבד"רק מחזה ולמעלה דז ק צריכים פעם" השלמת ואחרק ול"רק וא " גם המחזה ולמטה דזות כדי להעל,השני

.ר" מקבלים הגזוא, עם רחל

ק לבין מוחין "הפרש בין מוחין דוגם יש כי , א"ן לאו"בענין עליתם של הזו, ר"דג

,ן יכולים לעלות מעצמם"ק אין הזו"למוחין דואבל למוחין . אותם אליו ת מעלה"וסאלא יש

ואינם צריכים , ן עולים מעצמם"ר הזו"דג כי יש ,אוהטעם הו. םתת יעלה או"שישסו

ת להבין שענין עליון ותחתון נבחן מבחינ שמשום שהתחתון אינו זך כמו העליון, המעלה

ז קשה להבין איך "ולפי. על כן נבחן לתחתוןמי הסיר את , שהתחתון יעלה לעליוןרשפא

ההפרש שביניהם עד שהתחתון ישתוה לעליון אם התחתון עולה ,אכי הכרח הו. ויעלה אליו . שוה כמוהוואלעליון ה

לעיל בביאור דמי ברא רודבר זה נתבא ביחודאוכן , ש"שגילה אליהו לר, ה"אל

אמא אוזיפת מאנהאבסוד , ש"תתאה דר ש בסולם"ע, לברתא וקשיט לה בקשוטהא

י בסוד השתוף כ, והקיצור הוא. כל ההמשך ות עלתהכשהמל, דמדת הדין במדת הרחמים

: חצאים'נבקעו המדרגות לב, במקום בינהס נקרא "כי הע. י אליה"או מ, פ"ע ואח"וג

ב"חדהיינו כ, וטם פהחן אזנים גלגלתא עיוכיון . תיות דשם אלהיםוא' והם ה,ן"זו

נמצא שנתקנה, שהמלכות עלתה במקום בינה, ה למקום זווג במקום נקבי עינים"ת דהוי"ה

סליק למהוי, מלכות, ת"שהיא ה, והנקודה

ונעשה, כי עלתה במקומה, מחשבה דהיינו בינה

נסתייםששם , הזווג דראש במקום נקבי עיניםאש ר נפלו מהפ" הספירות אח'וג, הראש

,ונבחן שלא נשארו בראש. למדרגה שמתחתיות והכלים גלגלתא ועינים עם אור' כי אם ב 'פ הנק"הכלים אח' וג, י"הנקרא מ, דנפש רוח

.לו למדרגה שמתחתיהפו ונאיצ, ה"אל ,ת"ועיקר ההבחן הזה ניכר בפרצוף ישסו

, דכליםע "ק דאורות בגו"שאין בו אלא ו שהם, פ שלה"ואח. י"הנקרא משום זה בשם מ

שהם, נפלו למדרגה שמתחתיה, ה"אתוון אל' ג ע באורות"ן בהם אלא גוין א"ו וכן ז.ן"זו ,נפלו למדרגה שמתחתיהם, פ שלהם"ואח, ק"דו

.ע"עולמות בי' שהם גוצים להמשיך מוחין דגדלות רוכשאנו

הנחלקים, ס"שהם פרצוף שלם דע, ן"אל הזו ק דגדלות"דהיינו ו, ר"ק דג"וו, ר"עצמם לגב, עיבורים' אנו צריכים לזה ב, ר דגדלות"וג

כי תחילה , ן"בחינות עליות מ' שפירושם ב ,עד רום המדרגות' ן וכו"ן לזו"אנו מעלים מ

,ת"ק אל הישסו"ג דא"ב ס"ונמשכין מוחין מע שעל ידי מוחין אלו חוזרת ונפיק הנקודה

, ה למקום מלכותמגו מחשבה ובאה למקומ ת יורדת ממקום נקבי עינים למקום"דהיינו שה

ונעשה הזווג שלה במקום הפה כמקודם, הפה הכלים' ז חוזרים ועולים אליה ג"שעי, השיתוף

וכיון, ומתחברים למדרגתה, ה"אל' פ הנק"אח ,כלים' שהם ה, אותיות אלקים' שנשלמו לה ה

ר דאורות שלה ונשלמו"משגת גם הג, בראש .ליםכ דס"ס דאורות וע"ת בע"וישס

' ת מעלים אליהם ג"אכן בעת שהישסו .ן"עולה עמהם גם הזו, אתוון אלה להשלמתם

שהעליון היורד למקום התחתון , והוא מטעםה " אתוון אל'כיון שג, יכךפ ול,ומוהכנעשה

הנה נעשו בזה , ן"אל הזו, נפלו מקודם לכןבעת , לכן עתה, ן"כמו מדרגה אחת עם הזו

ה "אתוון אל' ת חוזרים ומעלים ג"שסושהין אל מקום "נמשכו עמהם גם הזו, אליהם מטעם שדבוקים זה עם זה במדרגה, ת"הישסו ,ת"ה אל הישסו"ן עלו עם אל"וכיון שהזו. אחת

ס"נמצאים מקבלים שם את המוחין דישת מעלה "והנה נתבאר איך הישסו. ותבונהדהיינו עם אתוון , ק"ן למוחין דו"את הזו

ן "אבל לולא זה לא יכלו הזו. שלהם ה"אל אכי כל התחתון מחברו הו, לעלות מעצמם

.ואיך יוכל לעלות אליו, בהכרח יותר עב ממנו ש"היחוד דקוהנה בדרך עליה זו נעשה

,בסוד יקוו המים אל מקום אחד', ביום ג י המוחין"כי ע, ו"בשכמל דיחודא תתאהוכן

תוון א' המשיכו אליהם ג, ת"שקבלו ישסו ן וקבלו"שעמהם יחד עלו הזו, ה שלהם"אל

שם

הסולם יןפקודד ה"ל יכי לכלל ביאור מראות ורמ ,ק"ת את המוחין דו"שם בהתכללותם עם ישסו

.ל"שהוא משום שאין בהם אלא ששה כלים כנונמצא שכל היחוד הזה הוא בעיקר בחינת

כי הם המקבלים המוחין אם המעלים, ת"ישסו .ן"אליהם את הזו

ן את המוחין "אמנם אחר שהשיגו זו י יחודא תתאה נמשכו"וע, ובאו למקומם, ק"דו

, שמחזה ולמטהאק גם אל הנוקב"המוחין דו בסוד מה שהדינא קשיא שלה נתהפך לנהורא

ן לעלות"כבר יכולים הזוהנה אז . ל"כנ, ר"די להשיג מוחין דגכב, ן"מאליהם למ

,אותםת שיעלו "ה דישסו"ואינם צריכים לאל כי עתה נתבטל ,הוהוא מטעם השואתם זה לז

כי כל מה . ן"ת לזו"כל ההפרש שבין ישסות "ן הם יותר עב ויותר דין מישסו"שהזו

שהרי אפילו הדינא קשיא, נשאב עתה לגמרי ונהורא, ל"בסוד נהורא אוכמא כנ, נהפך לאור

נהורא הם חשובים עתה כמו ן"אוכמא דזון "לים הזועו ועל כן, ת"חוורא דישסו

, כי עתה הם אחד בלי הפרש,ת"לישסוהרי . ר דמוחין דגדלות"ומקבלים שם את הג

ן לעלות מאליהם "ר יכולים הזו"שלצורך הג ר"ולפיכך נבחן יחודא דג. ת"בלי עזרת ישסו

כי יש בו הבדל רב מיחודא , דחליום מיו ק"כי למוחין דו, ן"הן מצד הכלים דזו: ק"דו

, וף שמחזה ולמעלהחצי פרצ אינו עולה רקן "ק אין הזו"כי למוחין דו, והן מצד העליה

שאלו , ודע.כמבואר, יכולים לעלות מאליהם, ק"לו' עיבור א, מיני העליות מכונים' ב

, הגים בכל המדרגותנו והם .ר"לג' ועיבור ב' שאי אפשר להמשיך שום מדרגה זולת בב

.י הוא מפתח גדולכ, וזכור זה. ל"פעמים כנ :ןפקודי' כולל גדא חמישאהפקו) י לאתעסקא בפריה' ב, למלעי באורייתא' א

ס " וה.למגזר לתמגיא יומי' ג, ורביהישרצו , דמעשה בראשית' המאמר דיום ה

ף על הארץ פ נפש חיה ועוף יעוץהמים שרגמרנו , פקודין שעד הנה' דכי ב, ירושפ. 'וכו

ן " דזור"עד המוחין דג, את תיקון האצילותאת ר דיפקודא קדמאהי "שע: פ"פב

המשכנו, בגין דאיהי רב ושליט, הרוממות בסוד המאמר סתום ,א עלאין"אותיקון

. ' וגובראשית ברא, שבתורה' פסוק האד 'והארץ היתה תהו וגו' ופירוש ענשה בפסוק הב

, דאהבה בסטרא דטיבופקודא תניינאי "ועבסוד , דאצילותת"דישסוהמשכנו תיקון

יהי, עשה בראשיתדמ' דיום אהמאמר בששת ימיס אור שנברא "שה. 'ווכ אור

שהיה אדם רואה בה מסוף העולם ,בראשית דקריאת, פקודא תליתאהי "וע. עד סופו

יחודא עילאההנה בסוד , ו"שמע ובשכמל א ולאה"לזק "המשכנו מוחין דו, דשמע

שמעתיבין ד' ס ו"שה, ת"י עליתם לישסו"ע ה"זת האור בסוכן כללנו בו סוד גני, ישראל

ז"ולא לעוה, ת"וויהי אור לעולם הבא דישסת "כי נגנז מחזה ולמטה דישסו, ת"דישסו

'דוהמשבה זו היא ב, יבשהונעשה שם כי זה. ללאהוהיא מקובלת , אחדגדולה דאינה , שכל בחינת חסרון או מסכים, הכלל .אלא בנוקבא של אותו הפרצוף, בזכר מתקנוה, ו"דבשכמל, יחודא תתאהי "וע

הנמשך , א"הדינא קשיא שמחזה ולמטה דז יהי, דמעשה בראשית' דיום במהמאמר

,שבו נברא הגיהנם', וכורקיע בתוך המים שמקומו היא מחזה ולמטה, ס דינא קשיא"שה ,א"ולא בזכר ז, רחלאמנם היא בנוקבא , א"דז קודא דאהבהפי השלמת "ע, והמיתוק הוא. ל"כנ

הוא נוטל את ואפילו , סטרין' שתהיה בב צריכים לקבל עלינו מסירת כ"שע, נפשך להשלים, יחודא תתאהקודם , דאחד'דנפש ב

סטרין בהמשכת המוחין ' מדת האהבה בבכי אז נמשכין שית סטרין , למקום רחל

בשית תבין,תתאין של המוחין אל רחל , והדינא קשיא נהפך להיות אור,ו"בשכמלד

ס" ה,ויחודא עילאה. נהורא אוכמא' הנקהמאמר יקוו המים אל מקום אחד ותראה

'יום גבש' כי טוב האדהיינו ', היבשה וגו ס" הויחודא תתאה. דמעשה בראשיתכי שהוא ,'רץ דשא וגואהמאמר תדשא ה

.דמעשה בראשית' דיום ג' טוב הבה "למנדע דהוי, פקודא רביעאהי "וע

דהיינו להשוות הנוקבא רחל ,םהוא האלהיי "ע, ו"ח לי הפרש משהוא ב"לגמרי אל הז

,השלמת האהבה בתרין סטרין בשלימות כזאתנהורא ו, שהדינא קשיא נהפך להיות אור

,אוכמא בנהורא חוורא לית בהו פרודא נעשה, סטרין' כי מבחינת השלמת האהבה בב, ל באורך" כנ,נהורא אוכמא עוד יותר חשוב

אחד ממש לא "ז נתיחדו רחל וז"הנה עי ת מכחם"לות לישסוויכולים שניהם לע

ן בהשואה"כי מתוך זה נמצאים זו, עצמם ן עבים יותר"כי מה שהזו, ת"גמורה אל הישסו

. ממנו אין זה חסרון אלא מעלה ויתרון עליהם ,ר"ת גם מוחין דג"ן מישסו"ואז מקבלים הזו

. פ"ן קומה שוה ביחוד אחד פב"וונעשו הז ,דיום רביעי דמעשה בראשית ס המאמר"וה

שהנוקבא ,ות ברקיע השמיםיהי מאור נכללו שניהם בשוה בשם אחד א"רחל והזונמצא . האלהים ה הוא"יוס ה' שהמאורות מנו הללו כבר השלארבע פקודיןי "עתה ע

.פ בקומה שוה"ן מב"כל תיקון האצילות עד זו ועתה

זרמ הסולם הפקודיןד "ללי לכל יכור יאב מראות י העלאת"ן ע"ועתה יש לנו שוב לזווג את זו

. בכדי להמשיך לנו מוחין מהם, ט"ן ומע"מ, ן דקטנות"נר', הנק, בחינות מוחין' והם ג

שהם ', ן דגדלות ב"ונר', ן דגדלות א"נרי שאר הפקודין המובאים "נמשכים לנו ע

ס יום חמישי דמעשה"ה, ן דקטנות"הנר. לפנינו במאמר ישרצו המים שרץ נפש חיה, תבראשי

וכן , ותשלום הקטנות הוא ביום ששי. 'וגוהוא ', ק דגדלות ב"וו', ר דגדלות א"ק וג"ור דגדלות "וג, ם הששי דמעשה בראשיתיוב .ש לפנינו"כמ, הוא ביום השבת' ב

הנכללים הפקודין' גואלו הן ) יא למלעיהוא ' הא, בפקודא חמישאה

ה ולאפשא להבאורייתא ולאשתדלא בן בחינת נפש "ז קונה מהזו"ועי, בכל יומא

לאתעסקאשהוא ' בי פקודא ה"וע. קדושה. ן רוח קדוש"קונה מזווג זו, בפריה ורביה

יאנלמגזר לתמ שהוא ,'י פקודא הג"וע קונה מזווג, יומין ולעברא זוהמא דערלתא

וכל אלו נפש רוח נשמה . ן בחינת נשמה"זו דיוםס המאמר "וה, ן דקטנות"נרהם רק

ישרצו המים, חמישי דמעשה בראשיתוף יעופף על הארץ על וע שרץ נפש חיה, נפשהיינו , כי נפש חיה, פני רקיע השמים

,על פני רקיע השמים, רוחהיינו , ועוף יעופף .נשמההיינו

ן לא עסקנו בהמשכת"ואין לשאול למה בזו ובמוחין שלנו צריכים להמשיך. ן דקטנות"נרן אינם " שהזו,אכי הענין הו. נותן דקט"נר

כי זה כבר נתקן , חסרים מהקטנות לעולםה הוא כ תחילת המשכ"וע, מהמאציל עצמו

אבל אנו . ש"י ק" עותק דגדל"יל מוחמת שהרי בר, צריכים הכל לתקן לנו בעצמנו

נש דאתיליד אין לו אלא נפש מסטרא דבעירי ואין לו אפילו נפש דקדושה מסטרא ,אדכי

כ אנו צריכים להתחיל תמיד "וע, דאופנים' והנה נתבארו ג. בוארמכ, בנפש דקטנות

דחמישאה היא: הפקודין שבפקודא חמישאה, למלעי באורייתא לתיקון הנפש דקטנות

ושתיתאה הוא לעסוק בפריה ורביה לתיקון הר גרמיגז למיאה הואושביע, הרוח דקטנות

.לאעברא מניה ערלתא לתיקון נשמה דקטנות .ס יום חמישי"ו הל אלוכ

למרחם הוא פקודא תמינאה) יב

שהיא לעאלא, גיורא דעאל למגזר גרמיה להמשיך משם ,א גדפוי דשכינתתיתיה תחו

ז ממשיכים"כי עי, נפש הגר מהשכינה הקדושה שהוא, מגופא דאילנא דחיי, לעצמינו נשמתא

המאמר ס"וה. גמר ותשלום הקטנות שלנו א הארץתוצ, דיום ששי דמעשה בראשית

דהיינו לכל חד כדקא. שרץ נפש חיה למינה .חזי ליה פקודא תשיעאה למיחן למסכנא) יג

ז"שעי, ולמיהב ליה טרפא ברעותא דלבאד במדת "אנו גורמים למעלה שיתוף מדה

כי בינה משתתפת עם המלכות בסוד, הרחמיםוחוזרת משום זה לבחינת , ת בנקבי עינים"הה "ואל, פש רוחע באורות דנ"שהוא גו, י"מ

ע"ן חוזרים לגו"וכן הזו, ן"שלה יורדים אל הזו, ע"ה שלהם יורדים לבי"ואל, ר"באורות דנ

ואנו , ע"ן שלנו שהם בבי"דהיינו תוך נר ס"וה, ק דגדלות"ן אורות דו"מקבלים מהזו

נעשה אדם שביום הששי דמעשהמאמר ונשתתפה, כי הבינה אמרה נעשה, בראשית

ק "כדי להוליד ו, ותעם העשיה שהיא המלכ .לאדם פקודא עשיראה לאנחא תפילין) יד

ז"שעי. ולאשלמא גרמיה בדיוקנא עילאהת " שה,אנו גורמים חזרת גדלות למעלהואתוון , חוזרת ויורדת מנקבי עינים לפה

ן מעלים"וכשהזו, ה שוב חוזרים למדרגתם"אלע למדרגתם "ה שלהם מבי" אלוןאת אתו, עולים עמהם יחדן שלנו"הרי נר, לאצילות

אנו אז ו.)ש"ע. ה אכן"ד' ל באות ט"כנ(הנבחנים ', ר דגדלות א"ן ג"מקבלים מהזו

ס "הו. 'גדלות א מבחינת למוחין דנשמה ויברא אלהים את האדם בצלמוהמאמר

כי , דיום הששי דמעשה בראשית' וגו ם"ר דגדלות נמשכים בסוד צל"אלו המוחין דג

'םכי ה, ד"בס ח"שה, אלהים' ת הנק"דישסום הוא " דצל'לוה. א עילאין"הוא חכמה ואו

.ן"ם הוא דעת וזו" דצל'צוה, ת"בינה וישסוכי קדש , והם סוד ארבע פרשיות שבתפילין

,ם" דצל'לוהיה כי יביאך הוא , ם" דצל'םהוא והיה , ם" דצל'צשמע הוא בחינת החסד ד

, ם" דצל'צאם שמוע הוא בחינת הגבורה ד. בסוד תפילין של ראש,א"מוחין דז' והם ד

מוחין ' הן ד, הפרשיות דתפילין של יד'וד' בס"זו. א רחל"אלו המקובלים לנוקבא דז

ויברא אלהים את, ם המובא בכתוב"פעמים צלכי . בצלם אלהים ברא אותם, האדם בצלמו

ם "שהם צל, בצלמו קאי על תפילין של ראש, וצלם אלהים קאי על תפילין של יד. א"הז

ן"נרוהנה נשלמו לאדם . ם הנוקבא"שהם צל י פקודא"ע' נפש רוח דגדלות א',דגדלות א

ר שהיא נשמה חיה יחידה"וג, למיחן למסכנא .הנחת תפיליןדי פקודא " ע,'דגדלות א

פקודא חדסר לעשרא מעשרא ) וט נפשי מצוה זו זוכים לקבל " ע,דארעא

.א עילאין"ו דהיינו מא,החיהר אומבחינת 'י דגדלות א" נשלם בנרנחכי אחר שהאדם

י"ע

הסולם יןפקודד ה"ל יכי לכלל ביאור מראות חרמיש לו להתחיל בהשגת , ל" כנ,ןי התפילי"ע

' ונחלק לד. שהיא אור החיה'גדלות ב ,חיה, נשמה, רוח, נפש:שהן, ינותחב

על כי :הפקודים הבאים' שלהשגתן ניתנו ד כי ,נפש הארץ זוכים לרידי פקודא דמעש

הנה נתתיס הכתוב "וה, ארץ היא בחינת נפש לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני

ביום ששי דמעשהמר נא ה,כל הארץשנאמר הכא , ה שוהר גזנןוילפי, בראשית

מר ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר נאו, נתתימעשר בישראל מה התם מעשר אף הכא

כי הזוכה לנפש, ס על פני כל הארץ"וז. הארץ כי כל ,ץור החיה שולט על פני כל הארדא

,ועל נפש זו אומר הכתוב. הקליפות נכנעות לו הביאו את כל המעשר לבית, ובחנוני נא בזאת

אם לא אפתח לכם את ארובות השמים, האוצרכי בחינת . והריקותי לכם ברכה עד בלי די

שהיא על שם המלכות שהיא, מעשר' נקנפש כלס "ה נפש דאור החיהאבל , עשיריתמות גמורה דבחינת ידהיינו של, המעשר

.רשהמעפקודא תריסר לאייתאה בכורי ) טז

ור אי מצוה זו זוכים לקבל "שע, דאילנא כי .א"הבא מאו, החיה מבחינת אור הרוח

,ס בכורה"א ה"ואו, בכור הוא מלשון בכוריםולפי . ל בפקודא קדמאה"כנ, יתש ראס"וה

כ הם " ע,ץביכורי פרי הע, שהוא מן העץ, כי עץ הוא צומח הנבחן לרוח,בחינת רוח

, דומם הוא נפש:י"ם הם נגד נרנח"י דצחכומדבר הוא , וחי הוא נשמה, רוחואוצומח ה עץ אשרהואת כל ס הכתוב "וה, חיה יחידה

גזירה שוה נןוילפי, בו פרי עץ זורע זרע ונאמר התם וכל מעשר, נאמר הכא מפרי העץ

מה התם בכורים ,הוא' להץ מפרי העץהאר' להכי דורש המלים . בכלל אף הכא בבורים

.כל מה דאתחזי לי אסירא לכם למיכל, הוא למעבד פורקנא פקודא תליסר) יז

ולהחליש ממנא, לקשרא ליה מחייןלבריה . זה מלאך המות, מאד, הנאמר עליו, דמותא

והנה. נשמה מאור החיהי זה הוא זוכה ל"וע, י מצוה זו"ת ע היה צריך לזכו,לפי הסדר

כי אמרנו לעיל , חינת חיה דאור החיהב י"ואחר שזכה ע, שבחינת מדבר הוא אור חיה

לנפש רוח להיותם דומם, פרי הארץ ופרי העץי בכור בהמה "ע היה צריך לזכות, וצומח, כי הוא בחינת חי, נשמה מאור החיה בחינת

להיותו , דחיה ור אדם לבחינת חיהכי ב"וע מכניע רדיון בכופנם אין אמ.ינת מדברחב

. אלא מחליש ליה, מוחא לגמרידאת מלאכא שי ממלאךפי במתן תורה נעשה חכ, ושפיר

י חטא העגל ניטלה " עכ"ואח, המות לגמריכי , העבודה מבכורות ישראל וניתנה לכהנים

שהביא המלאך, ד"הזוהמא דחויא מחטא עצהי "חזרה ונתערבה בישראל ע, המות לעולם

דבכורות ישראל ניתנה ל תיקון זהוע. העגל כנגד תיקון, סלעים' מצות פדיון בכור בה

ור ככי ב, ן"וב ז" כח'בחי' ס שהם ה"כל הע, א עילאין"שהם או, מהחכמגיע עד כתר

סלעים ' י תיקון זה דה" עשרא. ד ראשיתסו, אנו מקשרין שוב הבכורות בחיים עילאין

ומחלישין את מלאך המות שלא יוכל לשלוט אבל לא מעבירים אותו לגמרי כמו , ליהםע

.שהיה חפשי ממלאך המות מקודם חטא העגל ולפיכך מצות פדיון בכור אינו מספיק להמשיך

כתיקונו והלכתו , חיה דאור החיה 'בחיכמו שהיה במתן תורה , לבטל מלאכא דמותאאלא רק מדרגה למטה , לפני חטא העגל

רדהיינו או, לבדנשמהשהוא מדרגת , הימנו הכתוב ס"וה. א עלאין ולא יותר"נשמה מאו

ביום ששי דמעשה בראשית ויראהנאמר , אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד

מלאך ס" מאד ה,םיי מלאך החס"שטוב השוב חוהיה , י מלאך המות נמתק אזכ. ותהמ

אמנם עתה בשתא אלפי . יותר ממלאך החיים אינו בא להמתקה הגדולה היה וזה נאמר, שני

, ורכי פדיון ב"כ ע"משא. רק לגמר התיקון כ אינו"וע, ל"כנ, שגורמים להחלישו ולא יותר

נשמה דחיהי הפדיון רק לבחינת "ה עוכז .ק דחיה" וואשה לנטרא יומא פקודא ארביסר) חיי "שע. ולקדשא האי יומא בקדושיהאדשבת

. ביום השבתלחיה דחיהמצות אלו זוכים ' ב ם השביעי ויקדשויברך אלהים את יוס "וה

י השמירה מחילול שבת "כי ע', וגואותו י שמקדשין השבת בתענוגי"וע, הכזוכים לבר ס"וסוד אור החיה ה. הושים לקדוכשבת ז. קדש כנודע' א עילאין נק"כי או. הושהקד

אור דק "ובמנחת שבת ממשיכים בחינת ו אי אפשר, ר דיחידה"אמנם בחינת הג. היחידה

.ני רק בגמר התיקוןלהמשיך בשתא אלפי ש

ד פקודין בעשרה"ביאור התחלקות הי .מאמרות ד פקודין ואיך"והנה נתבאר היטב סוד הי

. שהם מתחלקים בסוד שבעת ימי בראשית ועתה נבאר סדר התחלקותם בעשרה מאמרות

.ונבארם בקיצור. שבהם נברא העולםבראשית ברא ס" ה'ה מאמר האנוה, מר הואכי בראשית נמי מא', וגואלקים

והוא )ט"אות כ' ש בזוהר בראשית א"כמ( .בגין דאיהו רב ושליט, יראהפקודא קדמאה

הואו

רמט הסולם יןדקופ הד"ביאור כללי לכל י מראות דאצילות המרומזים ביודא"אווהוא מדרגת

ס "מא הוא 'י ס"ר אבא האש, ה"ם הוישדר " אוירא דכיא גס"וה. ד" דמילוי היו'ד' ו .בינהד

', וגוויאמר אלקים יהי אור) מאמר ב בסטרא דטיבופקודא תנינא אהבה רבהוא ה

ס"וה. דאצילותת"ר דישסו"גההוא מדרגת ששת ימי בראשית ד' האור שנברא ביום א

. ף העולם עד סופווואה בו מסרשאדם היה . דהויה'ה ס"וה

ויאמר אלקים יהי רקיע) מאמר ג. דנפק ביה האור ודינא קשיאזתניגס "ה' גוו האהבהשתהיה , פקודא תנינאס השלמת "והוהוא . ילו נוטל את נפשךואפ ,סטרין' בב .א"זמטה דול שמחזה הנוקבא תינחב

ויאמר אלקים יקוו המים) מאמר ד למנדע דאית אלהא, פקודא תליתאההוא ' וגו

וליחדא ליה בכל יומא, רברבא ושליטא בעלמאמע היחוד דשדהיינו , ות יאאודא כדקחי

והוא יחודא עלאההנקרא . 'ו וגישראל ,א"מאמרות הקודמים אל הז' ק דג"המשכת הו . דהויה'וס "ת והוגדלדק "המכונה ו

ויאמר אלקים תדשא הארץ) מאמר הדלבתר , פקודא תליתאה השלמת ואה', וגו

דאתקשר האי יבשה ביחודא דלעילא אצטריך שהם, לקשרא לה לתתא בשית סטרין דלתתא

.לעולם ועד, מלכותו, כבוד, םש, ברוךת כוהוא המש. יחודא תתאה נקרא ואוהמאמרות הראשונים אל הנוקבא ' ק דג"הו שבזה מתהפך הדינא קשיא שבה להיות, א"דז

והוא בחינת. נהורא אוכמא' הנק, אור גמור ס"וה. א"ק דמוחין דגדלות של הנוקבא דז"ו . דהויהה תתא'ה

תויאמר אלקים יהי מאורו) מאמר ו ה"דהוילמנדע , פקודא רביעאההוא ', וגו

למנדע דאינון חד ולית בהו הוא האלקיםוורא לית חכמא בנהורא או דנהורא .אפרוד

המשכת מוחין ואוה. ביה פרודא וכלא חד ,א ונוקביה"מאמרות הראשונים אל ז' ר דג"דג

.פ"ד בקומה שוה פבחאכשאז הם מתיחדים ויאמר אלקים ישרצו המים) מאמר ז

למלעי חד ,תלת פקודיןיש בו , 'ווג ,לאתעסקא בפריה ורביהוחד , באורייתא

מצות' שעל ידי ג. למגזר לתמגיא יומיןוחד מן ות דקטנהרוח ונשמ, נמשכות נפשואל שעל ידי העסקות. ן אל נשמות הצדיקים"הזו

ר ממשיכים"בתורה ממשיכים נפש קדושה ובפום י העברת הערלה ממשיכי"וע, הושרוה קד

.הקדושה מנש ויאמר אלקים תוצא הארץ) מאמר ח

,למרחם גיורא, פקודא תמינאההוא ', וגו

ותשלום , ה זו ממשיכים נפש הגרועל ידי מצ .ן דקטנות אל נשמות הצדיקים"המוחין לנר ויאמר אלקים נעשה אדם) מאמר ט

פקודא הוא )א ,ןקודיפ' יש בו ב',וגו שאנושעל ידי זה , למיחן למסכנא, תשיעאה

אנו , מרחמים על העני ומפרנסים אותומעוררים למעלה שיתוף מדת הדין במדת

ונמשכים, ס עלית המלכות לבינה"שה, הרחמים .אל נשמות הצדיקים' לות אדגדן חיק דמו"ו . תפיליןלאנחא, פקודא עשיראההוא ) ב

ר דמוחין דגדלות"י מצוה זו נמשכים הג"שע .ם"המכונים צל, לנשמות הצדיקים' א

ויאמר אלקים הנה נתתי) מאמר יוד

מעשראחד לעשרא , פקודין' גויש בו', וגו' ג, בכורי דאילנאלאייתאה ' ב, דארעאמצות ' שעל ידי ג. פורקנא לבריהלמעבד

אל נשמות ' ן דגדלות ב"אלו נמשכים נר ויכל אלהים ביום השביעיובכתוב . הצדיקים

ורא דיוםטנ חד תרין פקודיןיש בו ', וגו לקדשא החוא, וחד. שמורס"וה, השבת

פקודין' ואלו ב. ס זכור"וה, יומא בקדושיה ושמור בדיבור אחד רבסוד זכו, הם אחד מצות אלו נמשך אור החיה' ועל ידי ב. נאמרו

ובזה נשלמו. אל נשמות הצדיקים' דגדלות בם של המוחין שנשמות הצדיקים התכלית גב

.פי שנין דאצילות בכל שתא אל"מקבלים מזוק דיחידה הנמשכים "כ מוחין דו"אמנם יש ג

א אל הדיקנא "לה זושאז ע, במנחה דשבתא עולה "דז אלא כיון שאין הנוקבא, א"דא . אינו חושב אותם כאןכ"ע, עמו

שעיקר מציאות המוחין נמשכו, והנך מוצא שהם בראשית ברא, המאמרות הראשונים' בג

ויאמר, 'ויאמר אלקים יהי אור וגו' אלקים וגו כי בראשית, ד"ס חב"שה' אלקים יהי רקיע וגו

ומאמר יהי . א הנבחנים לחכמה"ס או"ה' וגו ת הנבחנים לבינה ומאמר יהי"ס ישסו"אור ה

כי שם נברא דינא קשיא , הדעתס"רקיע ה, גבורות שבדעת' המשמשת בסוד ה, דרחל

ובזה נגמרו כל מציאות . בסוד נקודת החירק ותדשא, ות דיקוו המיםהמאמר' כי ג. המוחין

ר "ק וג"הם המשכת ו, ויהי מאורות,רץאה המאמרות הראשונים' מג', וגדלות ב' דגדלות א ן דקטנות"הוא המשכת נר' ומאמר ז. ן"אל הזוהוא ' ומאמר ח. ן לנשמות הצדיקים"מהזו

ק "הוא ו' ומאמר ט, תנותשלום מוחין דקטן "הזומים כהנמש' ין דגדלות אחר דמו"וג

ת הצדיקים ומאמר יוד הוא המשכת לנשמו .ן לנשמות הצדיקים"מהזו' ב ן דגדלות"נר

ומשמירה וקדושה דשבת נמשכים מוחין דחיה הרי שעיקר. מזמן לנשמות הצדיקים' דגדלות ב

א"המאמרות הראשונים באו' המוחין יצאו בג ת"סוישו

הסולם ןד הפקודי"יכל לביאור כללי מראות רנ

ר המאמרות נמשכו מהם אלושא, ת"וישסו .ן דאצילות ואל נשמות הצדיקים"הזו

שמות(ובזה תבין מה שכתוב בזוהר דתנן , מלה היאדל רזא " וז)ט"אות רמ

, תכלתסוכד , בעשרה מאמרות נברא העולםבחכמה , ועלמא בהו אתברי, תלתא אינון

,אוסוד הדבר הו', פי. ל"עכ, ובתבונה ובדעת וכשתסתכל, העולםדתנן בעשרה מאמרות נברא

שהעולם , מאמרות' אלא ג, תמצא שאינםוהיינו . והם חכמה תבונה ודעת, נברא בהם

שעיקר מציאות המוחין שהעולם נברא, ל"כנ ,המאמרות הראשונים בלבד' אינם אלא ג, בהם

אבן אלו עשרה מאמרות. ד כמבואר"שהם חבא "מגילה כ(ל אמרו "כי רז, צריכים לימוד

עד, לא תשע פעמים ויאמר שאין כאן א)ב"ע. בראשית נמי מאמר הוא, שהוצרכו לתרץ

' א,אמנם באמת נמצא עשר פעמים ויאמר תדשא' ד, יקוו המים' ג, יהי רקיע' ב, יהי אור' ז, ישרצו המים' ו, תויהי מאור' ה, הארץ

, פרו ורבו' ט, נעשה אדם' ח, ץתוצא האר דמאמר, ולכאורה אפשר לתרץ. יוד הנה נתתי

כי אין בו , ורבו אינו נחשב למאמרפרו כ אינו "וע. אלא ברכה לאדם בלבד, בריאה

אמנם בתיקונים חדשים. חושב אותו הזוהר כאן תמצא שחושב שם את המאמר)ב"ב ע"דף קי(

ואינו חושב , דפרו ורבו בין עשרת המאמרות דהיינו להיפך. את המאמר נעשה אדם ביניהם

מאמרות ' בכי , והענין הוא. מהזוהר שלפנינו, המאמר נעשה אדם והמאמר פרו ורבו, אלו

משום ששניהם רק, נחשבים למאמר אחד מ אם חושבים"כ אין נ"וע. בבריאת אדם נאמרו

או המאמר, המאמר נעשה אדם בין המאמרות .דפרו ורבר

)ט"שמות אות רמ(ל "וממשיך שם בזוהר הנ לאברהם ברזאעבד , כד בעא לקיימא עלמא

ליעקב, רזא דתבונהבליצחק , החכמהובהאי אתקרי ובדעת חדרים , ברזא דדעת

'פי. ובהאי שעתא אשתכליל כל עלמא. ימלאושרצה לקיים העולם עשה את אברהם בסוד כ

ואת יעקב ,החכמה ואת יצחק בסוד התבונהה ובדעת " ובזה נקרא יעקב בסו,בסוד הדעת

כל נשתכללהובאותה שע. וחדרים ימלא .העולם

מ אומר "הלא בכ. בריםויש להבין הד ,ויצחק גבורה, סוד החסדאהזוהר שאברהם הו

וכאן אומר שעשה אותם לבחינת, ת"ויעקב תוכן יש להבין איך . ד כדי לקיים העולם"חב

וכן מה . ד"עשה אותם המאציל לבחינת חב, ד"ענין עשיית אברהם יצחק ויעקב לחב

.לצורך קיום העולם א המכונה"פירושו ז, כי עולם, והענין הוא

פירושו המשכת מוחין, וקיום העולם, עולם

ואחר . א" של זושהם קיומ, א"ר אל ז"דג ,שביאר הזוהר שם עיקרם של עשרת המאמרות

דהיינו חכמה, המאמרות הראשונים' שהם רק ג ל בדיבור"כנ(ת "בינה דעת של פרצוף ישסו

כד בעא, הוא אומר)ה והנך מוצא"הסמוך בד ר"ה להמשיך מוחין דגכשרצ, לקיימא עלמא

עשה את אברהם , המכונה עולם, א"אל הזלסוד חכמה , א"ת דז"שהם חג, יצחק ויעקב .בינה דעת

, ד"ת שיהיו חב"וענין עשיה זו של החגת אור הנשמה שמתלבש כהוא על ידי המש

כי הכלים נקראים תמיד על שם האורות, בהם והכלים דאור הנפש נקראים. המלובשים בהם

, ת"אים חגרכלים דאור הרוח נקוה, י"נהולפיכך . ד"בחר הנשמה נקראים אווהכלים ד' דהיינו רק בב, ר"ק חסר ג"א ו"כשהיה ז

לא, והיה חסר אור הנשמה, נפש ורוח, אורותכי , י"ת נה"היה לו אלא ששת הכלים חג

והכלים דאור , ת"הכלים דאור הרוח הם חגועתה כשנמשכו לו המוחין . י"הנפש הם נה

' על ידי ג, ות דגדלר" דגדלות וגק"דו, תדשא הארץ ו,יקוו המיםד, המאמרות

ור הנשמה אל אונמשך בזה, יהי מאורותו המכונים אברהם יצחק, א"ת דז"הכלים חג' ג

ונעשה, ד"ת ונעשו לחב"נתעלו בזה החג, ויעקב .ויעקב לדעת, ויצחק לתבונה, אברהם לחכמה

וח ואור הר. ד"י הכלים דנשמה נבחנים לחבכ ,ת"י לכלים דחג"ונעשו הנה, י"ירד לכלים דנה

ונבררו לו . להיותם עתה משכן לאור הרוח ,ונתחברו לפרצופו, ע"י חדשים מבי"כלים דנה

ואלו. ונתלבש בהם אור הנפש. ש במקומם"כמ 'א נמשכו מג"מאמרות שהם לצורך הז' ג

ת"שהם בישסו, המאמרות הקודמים העיקריים .ל"כנ

,אברהם ברזא דחכמהלעבד , וזה אמרו ד עשתה הכלי דחס,התלבשות אור הנשמה

,ליצחק ברזא דתבונה. א להיות חכמה"דזשההתלבשות ההיא עשתה את הכלי דגבורה

והכלי , ליעקב ברזא דדעת. להיות תבונהדהיינו לבחינת קו . א נעשה לדעת"ת דז"דת

. הכלים חכמה ותבונה' אמצעי המכריע בין ב כלומר, רים ימלאוובהאי אתקרי ובדעת חד

והכריע בין, ת לדעת"אחרי שנעשתה כלי דת דאור הנשמה בבחינת ס"ב ונשלמו הע"חו

פך האור נהאז , ממטה למעלה המכונה ראשיר גם מלמעלה למטה אל הכלים אההוא וה

שאור הזה המאיר מלמעלה למטה, א"י דז"דנהשהוא סוד דעת המתפשט , אור הרוח'נק

ה"שזסו, מלא אותםמהראש אל הכלים דגוף ומ י"ואז נעשו הכלים דנה, בדעת חדרים ימלאוו

כי הכלים. ת המכונים חדרים"לכלים דחג ת"דחג

רנא הסולם קודיןפ הד"ור כללי לכל ייאב מראות

י מכונים"והכלים דנה, ת מכונים חדרים"דחג ה"ט ובסולם שם ד"ל אות רכ"כנ(אכסדרין

ליל כלובהאי שעתא אשתכ )כמה אכסדרין שהוא, ובאותה שעה נשלם כל העולם, עלמא

נבררים לו , כי על ידי האורות האלו, א"הז שהם, שפכלים חדשים להלביש את אור הנ

ואז נשלם כל פרצוף . ל"כנ, ע"מתעלים מבי כי עתה יש לו כל הכלים. א שנקרא עולם"הז

.י"ת נה"ד חג"שהם חב ליצחק ברזאולא יקשה לך מה שאומר

שהרי , ברזא דבינה ר ואינו אומ,דתבונה .כנודע, מ חכמה בינה דעת"המוחין מכונים בכ

כי רצה בזה להשמיענו שהכונה היא על, והואאשר קו השמאל , מוחין שלימים דאור החיה ששם מקום גילוי, דאור החיה נמשך מהתבונה

ק מאויר ואינו פ דנ'יבסוד ה, אור החכמה, אש לעיל בפקודא תנינ"כמ(מבינה עלאה

יכך דייק פול, )ה אמנם"ובמראות הסולם ד שהוא, כי אין העולם, וליצחק ברזא דתבונה

.אלא רק במוחין דהארת החכמה, מתקיים, א"ז