ספר

ארבעת המינים למהדריןהשלם

כולל: פסקי הלכות ארבעת המינים

לפי סדר השו"ע מסימן תרמ"ה – תרמ"ח

ובו תמונות צבעוניות להמחשת ההלכות

עם תוספת מרובה של פסקים מגדולי פוסקי רבותינו שליט"א

וכן ידיעות נרחבות מפי מומחים לבוטניקה על בעיות המצויות בארבעת המינים

בחסדי ה'

אברהם חיים בלאמו"ר הרב דניאל עדס שליט"א

חודש תמוז תשס"ג

מהדורה מורחבת אלול תשס"ז

פעיה"ק ירושלים תובב"א

נדפס על נייר שאין בו חילול שבת ח"ו

©

כל הזכויות שמורות

אין להעתיק או לצלם שום תמונה מבלי לקבל רשות

כתובת המחבר:

אברהם חיים עדס

רח' הפסגה 58, בית וגן

טל : 02-6413506

צלם תמונות: מנחם כהן 052-400295

עריכה גרפית, עימוד ועיצוב העטיפה

גרפיק סנטר טל: 052-7617104

הוצאה לאור והפצה: יפה נוף, י. פוזן, ירושלים

הברכה וההצלחה נתונהלידידי היקרים

מר שלום חיים בן שלמה הי"וולרעייתו מרת פרלה פנינה בת שמחה תחי'

ולהצלחתידידי היקרים

מר יהודה בן יעקב הי"וורעייתו מרת שרה בת רחמה תחי'

הונצח ע"י בניהם יהי רצון שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצאי

חלציהם עד ביאת גואל צדק, ויזכו לראות את בניהם הולכים בדרך ישראל סבא.

לזיכרון עולם בהיכל ה'לעילוי נשמת

האדם הכשר אציל הנפש

מר יעיש בן שלמה ע"הת. נ. צ. ב. ה.

הונצח ע"י בני משפחתו

הברכה נתונה

להצלחת ידידי ורעירודף צדקה וחסד

מר יוסף צינמון הכהן שליט"א

ורעיתו דולי תחי'

יה"ר שיזכו לנחת דקדושה מכל יוצאי חלציהם בבריאות גופא ונהורא מעליא ושפע ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם,

ויזכו לביאת משיח צדקינו אמן.

ברכתמרן הגאון הגדול ר' חיים קניבסקי שליט"א

"ימים על ימי מלך תוסיף" למרן הגאון ר' חיים קניבסקי שליט"א

והראתי לו את ספרי, נהנה מאד ואמר שספר זה

מועיל להמחשת ארבעת המינים

וברכני בברכת"ברכה והצלחה"

אביע תודה מיוחדת

למורינו ורבותינו גדולי ישראל

מרן הגאון ר' חיים קנייבסקי שליט"א

ומרן הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א

המאירים דרכינו בתורת יקותיאל

אורים ותומים לכל שואל

ובהנחייתם ועצתם את חיבורי זה נחלני אל

יה"ר שימשיכו להנהיג מתוך בריאות איתנה ואת העם לנהל

בדרך ובמסילה המובילה בית אל

עד ביאת גואל בהשראת שכינה בבית אריאל

לעילוי נשמתהאדם היקר

עוסק בצרכי ציבור באמונה

ר' מנחם משה בן יהושע קליין זצ"ל

נלב"ע ביום כ' אדר תשמ"ח

ת.נ.צ.ב.ה.

ולעילוי נשמת

האדם היקר עוסק בצרכי ציבור באמונה

ר' חיים יחזקאל בן אלכסנדר יוסף זצ"ל

אסטרייכר

נלב"ע ביום כ"ג מנחם אב תשל"ט

ת.נ.צ.ב.ה.

השיר והשבח לאל אשר לו משבחין אודה לה', המאיר לארץ, ולאשר עליה דרין

שבחר בנו, ונתן לנו תורה להיות בני חורין

ועל ידה להגיע לדרגת אדם, ולמעלת עירין

וזכני להוצאת חבור "ארבעת המינים למהדרין"

אפתח בכבוד אכסניא ישיבת "קול יעקב" אותה קורין

אשר בני תורה שם עולין ופרין

בזכות העומד בראשה דודי מרן ראש הישיבה, אשר אהבה חום מקרין

המנווט לתורה ויראה, ביחד עם צוות הישיבה שרירין וברירין

ויוצר בניהם קשר שאין לו מתירין

ובמיוחד תודה והערכה לאשר מאוד חבין

הרי היקרים והחביבין

ותמיד אלינו קשובין

הרב דניאל עדס שליט"א, ולאמי מרת לאה תחי'

אשר איתנו תמיד מטיבין

ולחמי הרב שמעון לוי שליט"א, וחמותי מרת רבקה תחי'

האהובים והערבין

ופנים לנו תמיד מצהיבין

יהי רצון שיתנו להם שפע בעשרה קבין

באושר ועושר ונחת, משמים יהיו להם משיבין

ובאופן מיוחד לרעייתי היקרה מרת מרים תחי'

אשר לתורה מסורה, ויש לה לב מבין

יהי רצון שנזכה לבנינו ובתנו בתורה ויראה יהיו מלבלבין

ואת עולמו של הקב"ה יהיו מפארין

ומכאן אפנה בתפילה ותחנונים

בזכות מצות ארבעת המינים

שתהא השעה הזאת עת רצון, וישפיע ה' על כולם ברכות מכל הכוונים

יאריך האל שנותינו בטוב ובנעימים

ויתקיימו כל הברכות אשר ברכו האבות לבנים

סיעתא דשמיא תלוונו בכל הזמנים

הצלחה לטובה בכל העניינים

יראת ה' ותורתו בלבנו שביתה יהיו קונים

יה"ר שלתפילתי משמים יהיו עונים

דברי תודה למהדורה החדשהליוצר ובורא אשר לו הכל אני חייב

אודה בכל עת ובכל לבב

על אשר זיכני בתוספת בשנית להוציא זה הכתב

יה"ר שרצוני עם רצון הבורא יהא משולב

ולעשות רצונו בלבב שלם יהא נכון וניצב

ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו נאהב

חודש הרחמים והסליחות

המחבר אלול תשס"ז

ראשי פרקיםכא דיני לולב סוגי לולב............................................................................................ כב.................................................................... כב ומי הם הלולבים הכשרים?לולבי ירדן.......................................................................................... כב............................................................................................. כג לולב דרילולב קנרי........................................................................................... כד

ישנם כמה הבדלים שעל פיהם ניתן להבחין בין דקל התמר לדקל הקנרי, בדקל ............................................................................................. כד ובלולב. ...................................................................... כד סימנים מבדילים בדקל: ..................................................................... כה סימנים מבדילים בלולב: ...................................................................................... מב שיעור הלולב................................................................................................. מד נפרדו................................................................................................. מח נפרצו........................................................ מח ישנם ד' אופנים של נפרצו העלים: .......................................................................... נא לולב ששדרתו נשברה.................................................................................... נד נחלקה התיומת................................................... נו גדר מצוה מן המובחר בנחלקה התיומתלולב שהתיומת האמצעית חלוקה בצורה טבעית...................................... ס............................................................. סב נחלקה התיומת בשאר ימי החגהפרשי גובה בעלים שבתיומת האמצעית............................................... סדתיומת אמצעית ששני עליו אינם שווים ברוחב........................................ סחשתי תיומות ....................................................................................... עב........................................................................ עט לולב שעטוף ב"קארע""קארע" המחבר את שני העלים של התיומת האמצעית.......................... פביבש.................................................................................................... פד.......................................................................... פד לולב שיבשו רוב עליולולב שתיומתו האמצעית התייבשה...................................................... פד.............................................................................. פו יבש בשאר ימי החגלולב שקצות עליו נשרפו בשמש........................................................... פח......................................................................... פט לולב ששדרתו נשרפה

נקטם.................................................................................................... צ............................................................................ צב דרך הבדיקה בנקטם.............................................................. צה קוץ בסיומת תיומת האמצעית.......................................................................................... צו נקטם הקוץלולב שכלה בשתי תיומות ונקטמה אחת מהן.......................................... צונקטם עלה אחד מהתיומת הכפולה........................................................ צח...................... קח תיומת אמצעית שהתפצלה באופן שהעלים לא פונים לצד........................ קיב תיומת אמצעית שהתפצלה לשניים כהימנק ונסגרת בידהימנק בין שתי תיומות........................................................................ קיב........................................................................ קיז תיומת אמצעית נמוכה ................................................................................................ קיח עקום ................................................................................................. קכב כווץ......................................................................... קכד לולב שמסתיים בזגזג................................ קכו לולב שתיומתו האמצעית מורכבת מארבעה עליםכפוף................................................................................................. קכחלולב שעליו משונים........................................................................... קלהחסר בלולב ....................................................................................... קלו..................................... קלז תפלה נאה לאומרה בשעה שאוגדין את הלולבאגידת הלולב.................................................................................... קלחשדרת הלולב גבוהה מההדסים בטפח.................................................. קמדהדסים והערבות באותו גובה................................................................ קמו..................................................................................... קמט אגידה ביו"ט.................................................................................. קנו שמירת ד' מינים...................................................................................... קנז כבוש בלולב .......................................................... קנח סיכום מעשי בקנית לולב מהודר

קסא דיני הדס נקטם................................................................................................ קסבהדס שנקטם עצו................................................................................ קסד.............................................. קסו הדס שנקטם עצו - וקטימתו אינה נראית.............................. קסח הדס שנקטם עצו, ועלה אחד נשר, והקטימה נראית....................................................... קע הדס שנשבר עצו ועדיין הוא מחובר............................................. קעב הדס שנקטם וגדל גבעול במקום הקטימה

.................................................................. קעג הסרת הענפים מבין הקנים .................................................................. קעד עלים היוצאים מבין הקניםענבים............................................................................................... קעהמשולש............................................................................................. קעחשיעור .............................................................................................. קצדקנים ברצף........................................................................................ קצחרוב משולש........................................................................................... ררוב הענף אינו משולש ורוב השיעור משולש........................................... רא........................................................................... רב ענף שהוא רוב שיעוררוב ניכר............................................................................................. רב..................................................................... רד הדס שראשו אינו משולש............................................................................... רה הדס שעליו קצריםהדס שעליו אינם צמודים לענף............................................................... רו

רח מבוא יבש, כבוש.......................................................................................... רח................................................................ ריב עלים מתדלדלים כלפי מטה........................................................... ריג ראש ההדס מתדלדל כלפי מטההדס יבש וקן העליון לח....................................................................... רידהדס לח וקן העליון יבש....................................................................... רטו.......................................................... רטז הדס שקצוות עליו נשרפו בשמש................................................................................................... רטז ריח....................................................................................... ריח עלים קטנים...................................................................................... ריט עלים גדולים........................................................... רכ הדס שציפורים אכלו מכמה עליוהדס מורכב....................................................................................... רכא....................................................................... רכג הדס שעליו קבלו מכות..................................................................................... רכד מנין ההדסים................................................................................... רכה הוספת הדסים

רכז דיני ערבה מהי ערבה......................................................................................... רכחערבי נחל.......................................................................................... רכטערבות הרים........................................................................................ רל

קנה ירוק........................................................................................... רלאפגימות קטנות................................................................................... רלב.............................................................................. רלד עלי ערבה גדולים........................................................................ רלו עלים שיש בהם נגיעות..................................................................................... רמ עלים אכולים ............................................................................................. רמא צפצפה............................................................................................... רמב שיטה................................................................................... רמד שיעור הערבהיבש................................................................................................... רמו.................................................................................................. רנ כמושנקטם................................................................................................. רנב....................................................................................... רנה נקטמו עליה................................................................... רנו ענפים קטנים בעלי הערבה.................................................................................. רנח ערבה שנשברהלבלוב................................................................................................ רס................................................................................................ רסג נפרצו.......................................................... רסד ראש ערבה או העלים נתדלדלו

רסט אתרוג ............................................................. רעא אתרוג חזו"א - ואתרוג תימני................................................................................... רעו אתרוג מרוקאי................................................................... רעז אתרוג מהרי"ל - ברוורמןאתרוג שלומאי.................................................................................. רעחאתרוג אורדיינג................................................................................. רפאאתרוג קלבריה.................................................................................. רפביבש.................................................................................................. רפד................................................................................ רפד שיעור היבשות: אופן בדיקת האתרוג - אם הוא יבש ................................................... רפדאתרוג משנה שעברה.......................................................................... רפו.................................................................................................. רפז חסרבאתרוג ישנם ג' קליפות ..................................................................... רפז............................................................................................ רצ ספק חסר................................................................ רצב נשיכה באתרוג )"חוה ביס"(

........................................................................................ רצג פיטם פתוח................................................................. רצד אתרוג שיש בו חריץ טבעי ....................................................................................... רצו נפילת פיטם.................................................................................. רצח זכוכית מגדלת................................................................................. ש נקב שאינו מפולשנקב מפולש........................................................................................ שא..............................................................................שב נקב מפולש בחוטם....................................................................................... שג ניקב לאורכואתרוג שניקב בבליטות........................................................................ שד........................................... שה נקב במקום הפיטם וספק אם מגיע לגרעיניםאתרוג שבמקום הפיטם יש בודאי נקב שמגיע לגרעינים............................ שואתרוג שיש בו נקב כאיסר..................................................................... שז.................................................................................................שח קוציםחיסרון שנעשה בידים בשעת הגידול..................................................... שטהתקלף מהשושנתא.............................................................................. שינימוח................................................................................................ שיאנסדק................................................................................................ שיב

שיד נקלף מבוא................................................................................................. שידמהו נקלף........................................................................................... שיד....................................................................... שטו באיזה אופן נקלף כשר...................................................................... שטז באיזה אופן נקלף פסולהתקלף בחוטמו ונהפך לשחור............................................................. שטז............................................................... שיח התקלף בחוטמו ונהפך לחום........................................................ שכ התקלף בשני מקומות ונהפך לחום

שכא עצי אתרוגים – הפיטם וריסוסו .................................................................................................שכז פיטםישנם שני סוגי פיטמות - פיטם הבשרי ופיטם העצי................................שכח.....................................................................................שכח פיטם הבשרי....................................................................................... שכט פיטם העצי..................................................................................... שלב נפילת פיטםריסוס לפיטם.................................................................................... שמב

.......................................... שמד בלעטל"ך שגבוה מהאתרוג במקום הפיטם................................................................................. שמו דיני פיטם העצי..................................................................... שמז נפילת השושנתא בלבדנפילת הפיטם ונראית גומא................................................................ שמטנפילת הפיטם והעץ בולט מעל הגומא.................................................... שננפילת הפיטם והעץ שווה לגומא.......................................................... שנאאתרוג עקום – ואתרוג שראשו עגול..................................................... שנבאתרוג שהפיטם אינו מכוון נגד העוקץ.................................................. שנד........................................ שנו אתרוג שנשברה פיטמתו ועדיין היא מחוברת............................................................................................... שנח עוקץ ........................................................................................ שסב עוקץ יבש............................................................... שסג עוקץ שחיבורו לאתרוג רופף............................................................................................... שסד חזזיתשקיעה חריגה................................................................................... שסט

שע נקודות שחורות חלקי האתרוג................................................................................... שעחאופן הבדיקה בנקודה שחורה............................................................. שעט................. שפב בשמונה מקומות - עלולות להיות נקודות שחורות באתרוג: .................................................................... שפב נקודה שחורה בשושנתאנקודה שחורה בדד............................................................................. שפגנקודה שחורה בגלד של מקום הפיטם................................................... שפד......................................................................... שפה נקודה שחורה בחוטם.................................................................. שפו כמה נקודות קטנות בפיטם............................................................... שפח נקודה שחורה על בלעטל"ךנקודות שחורות במושב האתרוג......................................................... שפטנקודות שחורות על העוקץ.................................................................... שצעוקץ מעופש ושחור........................................................................... שצאשתי נקודות בשאר האתרוג................................................................שצבשתי נקודות שחורות בגובה האתרוג.................................................... שצדנקודה אחת שחורה ונקודה אחת לבנה.................................................. שצו................................................................ שצט נקודה חומה שנוטה לשחור................................. ת נקודה חומה שנראית שחורה ושחורה שנראית חומה

חור בנקודה שחורה.............................................................................. תג.................................................................... תד סיכום דיני נקודה שחורה:

תה נקודות לבנות

תיב נקודות חומות ............................................... תיב ישנן שנים עשר סוגים של נקודות חומותדיני נקודות חומות.............................................................................. תכו..................................................................... תכו דיני נקלף אחרי הקטיפהשתי נקודות חומות אחת ליד השניה.................................................... תכח.................... תל נקודה חומה ומסתפק אם הוא נקלף אחר הקטיפה ונהיה חוםנקודה אחת שחורה ונקודה אחת חומה.................................................תלבהצטברות של נקודות חומות............................................................... תלג...................................................................................... תלד מראה אדום......................................................................................... תלו יציאת מיץישנן שלשה סוגי מראות הנוצרים מיציאת מיץ האתרוג .......................... תלופצצת הצהבה....................................................................................תלח............................................................................................ תמד כנימותחוטם............................................................................................... תמחאתרוג גארטל..................................................................................... תנ...................................................................................... תנב אתרוג כפוףמנומר במראות הכשרים והפסולים....................................................... תנג

תנח בלעטל"ך - עלים בלעטל"ך של עלים............................................................................. תס................................................................ תסד בלעטל"ך כתוצאה מקוצים............................................. תסו בלעטל"ך - כתוצאה משפשוף בגזע העץ................................................. תסז בלעטל"ך של לכלוך שנדבק לאתרוג בלעטל"ך של תריפס.......................................................................... תסז............................................................. תסט בלעטל"ך הנוצר ע"י עקריות........................................................................ תעד שינוי מראה שהתקלף................................................................................... תעד כבוש, מבושלכושי ................................................................................................ תעהכתום................................................................................................. תעו

................................................................................................. תעז כדורגדלו בדפוס...................................................................................... תפאתיום................................................................................................. תפבאתרוג משונה.................................................................................... תפגאתרוג שגדל אצבעות........................................................................ תפד.................................................................................. תפה אתרוג כקדרה אתרוג כקדרה ויש בו פיטם.................................................................. תפו........................................................ תפז אתרוג שצבעו ירוק כעשבי השדה

תצא הצהבה מורכב............................................................................................... תצו................................................................................. תצח שיטת ההכלאה....................................................................................תקח שיעור אתרוגאתרוג ארוך וצר................................................................................. תקי

תקיב הדרכה מעשית בקנית אתרוג מהודר

תקיז הטיפול בארבעת המינים בשנת השמיטה

תקכ דיני ארבעת המינים בשנת השמיטה דילול פרחי אתרוג............................................................................. תקכנתינת צמר גפן בין אתרוג לאתרוג................................................... תקכבקשירת אתרוגים.............................................................................. תקכגנתינת בד מסביב למטע אתרוגים...................................................... תקכד.................................................................... תקכה ריסוס להשמדת חרקים....................................................................... תקכו ריסוס לפיטם האתרוג.....................................................תקכז חומרים מיוחדים בשטיפת האתרוג...................................................................... תקכח השקית עצי אתרוגים.....................................................................................תקל גיזום הקוציםגיזום העלים שמסביב לאתרוג.......................................................... תקלא.................................................................................. תקלב דישון העציםעטיפת אתרוגים בשקיות ................................................................ תקלג................................................................................ תקלד "אתרוגי מים"

תקלו הטיפול בהדסים משולשים בשנת השמיטה עבודות המותרות בשמיטה .............................................................. תקלז

השקית ההדסים.............................................................................. תקלחריסוס נגד חרקים בהדסים................................................................ תקלט

תקמ הטיפול בעצי ערבה בשנת השמיטה השקית עצי ערבה............................................................................. תקמ................................................................ תקמא עדירה מסביב לעץ ערבה.................................................................................. תקמב זמירת ערבה

תקמג דיני קדושת שביעית בארבעת המינים ............................................................................................. תקמד לולב........................................................................................... תקמה הדסים............................................................................................. תקמו ערבה............................................................................................ תקמז אתרוגיצוא לחו"ל בארבעת המינים............................................................ תקמז............................................................................................ תקמז אתרוג

תקיז דיני ארבעת המינים בשמיטה

תקמט חידושים וביאורים בעיניני ארבעת המינים

הבהרהכל האותיות שבסוגרים עגולות )א( המופעים בהלכות שבספר

מציינים לדברי תורה שבסוף הספר.

אןןברדהמת רירימה תעברא

דיני לולב

"ולקחתם לכם ביום הראשון... כפות תמרים"... )ויקרא כג, מ(

ןברדהמת רירימה תעבראאר

סוגי לולב

בימינו אנו מצויים עשרות סוגי דקלים, אשר חלקם מצמיחים לולבים, וחלקם

אינם מצמיחים לולבים, באותם דקלים שיש בהם לולבים, חלק מן הלולבים

כשרים לברכה, וחלק פסולים.

ומי הם הלולבים הכשרים?

התמר, לדקל הדומה דקל כל כן על "כפות תמרים", נאמר ובפסוק מאחר

הרי הוא כשר לברכה ושאינו דומה לדקל התמר - אינו כשר לברכה.

את הגדרת התכונות שעל פי הן נקבע מיהו דקל התמר - קבלו חז"ל במסורת

הנמשכת מדור לדור. )חתם סופר - סוכה דף לב ע"ב - חזו"א - כלאים סימן ב' ס"ק י"ח(.

דקל תמר הזכר אשר אינו מוציא פירות - כשר לברכה לכתחילה.

באים והם לברכה, הכשרים הלולבים מסוגי כמה רק לשוק מגיעים כיום

מהמקומות הבאים: יריחו, אל עריש, בית שאן, רפיח, ומירדן.

לולבי ירדן

לבין שאן, בית עריש, אל ביריחו, הגדלים הלולבים בין הבדלים ישנם

הלולבים הגדלים בירדן.

וירוקים ארוכים, עבים, לולבים הם שאן, ובית עריש אל יריחו, לולבי

באופן מופרדים שהם ופעמים לשדרה, דבוקים שלהם שהעלים פעמים -

והרמ"א, הריטב"א לשיטת הלולב נענועי בשעת בהם לכסכס שאפשר

ואילו לולבי ירדן הם בדרך כלל ארוכים כמו שרביט )דקים ואינם מעובים בעלים(,

והעלים שלהם אינם מופרדים מהשדרה אלא צמודים לה, באופן שקשה לקיים

אכןברדהמת רירימה תעברא

בהם מצות נענועים לשיטת הריטב"א והרמ"א.

לא, או מן השדרה העלים ניתן להפריד את אם בדיקה צריכים ירדן לולבי

מפני שלפעמים הם כ"כ דבוקים באופן שא"א להפרידם, ואז הרי הם כחלק מן

השדרה ונידונים כשדרה בלי עלים ופסולים.

לולב דרי

בשנים האחרונות הגיע לשוק זן לולבים חדש המכונה "דרי", זן זה ידוע ביופי

לולביו, בגדלם ובעבים - לולבי זן זה כשרים לברכה לכתחילה.

כמו כן ישנם עשרות זני דקלים חדשים אשר לולביהם כשרים לברכה, למרות

פוגמת אינה ידועים היו שלא העובדה אלו. זנים על בעבר שמענו שלא

בכשרותם - שכן ידוע הדבר שישנם שמורות טבע אשר בהם נשתמרו מאות

זני דקלים אשר אף שהמגדלים לא פיתחו מהם מטעים במשך השנים ולכן לא

ויוציאו מהם לשוק לולבים זנים היו ידועים - אין מניעה שיקחו עתה מאותם

שהם כשרים לברכה לכתחילה.

לולב קנרי

ידי בו יוצאים זמננו אם פוסקי נחלקו זה בזן נוסף הנקרא דקל קנרי, זן ישנו

חובה, או לא ]א[ וכיון שכשרותו איננה ברורה - על כן יש להזהיר גדולים על

בספר "כשרות ארבעת המינים" עמוד ק"ע כתב שלדעת מרן הגרש"ז אויערבך ]א[ אפי' יוצאים לא זצ"ל פינשטיין הגר"מ מרן ולדעת יד"ח, בו יוצאים זצ"ל זצ"ל הסטייפלר בשם שכתב מה רל"ה עמוד רבינו באורחות ועיין בדיעבד, נוכח בזמן נדב שליט"א שהיה ר' מאיר לי הרה"ג אודות לולב הקנרי, ואמר שאדם אחד אמר למרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל שסמך על פסיקתו היות והוא מכשיר לולב קנרי, השנה נטל לולב כזה, ומרן הצטער ע"ז מאוד, ואמר שבטלה

דעתו למרן הגר"מ פינשטיין זצ"ל.

ןברדהמת רירימה תעבראאע

בכניסה משדרות או בגינות הנטועים מדקלים לולבים יקצצו שלא קטנים

לעיר וכדו', כיון שרבים מהם מהדקל הקנרי, אלא אם כן יודע בודאות שאין

זה דקל קנרי.

לדקל התמר דקל בין להבחין ניתן פיהם שעל הבדלים כמה ישנם הקנרי, בדקל ובלולב.

סימנים מבדילים בדקל:

ופעמים מעלה, כלפי נוטים העליונים וענפיו וצר, ארוך גזעו התמר, דקל

גזע מצידי היוצאים קטנים גזעים פירוש: הגזע, מצידי חטוטרות שיוצאות

נוטים העליונים וענפיו מהתמר, ונמוך עבה גזעו הקנרי, דקל ואילו הדקל,

כלפי מטה, מגזע הקנרי לא יוצאים חטוטרות.

ועוביו, ידי אורך הגזע, ואי אפשר להבחין בסימניו על גם כאשר הדקל קטן

ניתן להבחין בכל זאת בחטוטרות אשר הן מהוות סימן לדקל התמר הרגיל.

סימנים מבדילים בלולב:

ישנם שני עלים שהמרווח איננו סימטרי, בין העלים בדקל התמר - המרווח

ס"מ, 4 – 3 בין הוא המרווח הבאים עלים ובשני ס"מ, כ-1 הוא בניהם

מרווח הקנרי בלולב ואילו הלולב, אורך במשך מתמשכים אלו ומרווחים

העלים, הוא יותר סימטרי, ובין עלה לעלה יש רווח של כ- 1 ס"מ.

סיום עלי התמר דוקרנים, לעומת הקנרי שיש לו עלים שאינם דוקרנים.

העלה אשר - הקנרי לולב לעומת ארוך הוא התמר של האמצעי העלה

האמצעי שלו קצר ומסתיים סמוך לשדרה.

אתןברדהמת רירימה תעברא

עלי התמר אינם רכים, לעומת עלי הקנרי שהם רכים.

בלולב התמר ישנה אבקה לבנה בין עלה לעלה, - משא"כ בלולב הקנרי אין

אבקה.

היא לצד שדרתו את מטים כאשר גם ולכן קשה השדרה התמר בלולב

נשארת ישרה באורך, משא"כ לולב הקנרי מרוב רכותו- שדרתו נוטה כלפי

מטה.

הקנרי, פירות לעומת - צפוף באשכול וגדלים גדולים הם התמר פירות

שפרותיו קטנים, ויש מרחק בין תמר לתמר.

ןברדהמת רירימה תעבראאכ

דקל ושינגטוניה - לולבו פסול לברכה

אכןברדהמת רירימה תעברא

חייו שנות כל ובמשך - לחייו עשרה החמש בשנה רק פורח הסגו דקל שלפני הפריחה הוא אוגר בלבת קורתו מלאי גדול של עמילן, אחרי הפריחה

כשמתחילים להתפתח פרותיו, עובר כל המלאי הגדול הזה של העמילן אל

הפרות, ואז נשארת הקורה חלולה, ולבסוף נובל הדקל ומת.

באיי אסיה הדרום מזרחית מצויים דקלי - הסגו בשפע, יש מקומות שהם אף

מיליוני של חוקם לחם משמש מהם המופק והעמילן נרחבים, יערות יוצרים

בני האדם החיים באיים אלה.

דקל סגו - לולבו פסול לברכה

ןברדהמת רירימה תעבראאכ

דקל ציקסי - לולבו פסול לברכה

אכןברדהמת רירימה תעברא

דקל רובליני - לולבו פסול לברכה

ןברדהמת רירימה תעבראה

דקל התמר – גזעו ארוך וצר, וענפיו העליונים גדלים כלפי מעלה

הןןברדהמת רירימה תעברא

דקל קנרי - גזעו רחב ונמוך מהתמר, וענפיו העליונים נוטים כלפי מטה

ןברדהמת רירימה תעבראהר

כאשר לגזע יש חטוטרות, הרי זה סימן שהוא מדקל התמר

הכןברדהמת רירימה תעברא

לגזע הקנרי אין חטוטרות

ןברדהמת רירימה תעבראהע

לולב התמר – מרווח עליו גדול יותר מלולב הקנרי

התןברדהמת רירימה תעברא

לולב הקנרי – מרווח עליו מאוד צפוף ביחס ללולב התמר

ןברדהמת רירימה תעבראהכ

לולב התמר – העלה האמצעי מסתיים במרחק רב מסוף השדרה

הכןברדהמת רירימה תעברא

לולב קנרי – העלה האמצעי מסתיים סמוך לשדרה

ןברדהמת רירימה תעבראהכ

בלולב התמר יש אבקה לבנה בין העלים, ואילו בלולב הקנרי אין אבקה לבנה בין העלים

הכןברדהמת רירימה תעברא

הלולב העליון הוא מדקל התמר והוא שוכב ישר לעומת הלולב מדקל הקנרי שהוא רך ומתעגל קצת

ןברדהמת רירימה תעברא

פירות דקל התמר הם גדולים וצפופים יותר לעומת פירות דקל הקנרי

ןןברדהמת רירימה תעברא

פירות דקל קנרי קטנים יותר לעומת פירות דקל התמר

ןברדהמת רירימה תעברא ר

שיעור הלולב

שיעור הלולב הוא ד' טפחים ]ב[, דהיינו לדעת הגר"ח נאה זצ"ל - 32 ס"מ, ולדעת א. בלבד, הלולב בשדרת מודדים אלו טפחים ד' ס"מ, 38.4 - זצ"ל החזו"א

פירוש: בתחתית השדרה ישנם שני עלים משני צידי השדרה ועיקרו של

אחד גבוה מהשני, מתחילים למדוד את הד' הטפחים מעיקרו של העלה

שם, מגולה והלולב עלה, אין הנמוך העלה של עיקרו דכנגד ]ג[, שביניהם הגבוה

ובמקורות אות ג' התבאר שכל שיעור הלולב צריך להיות מכוסה בעלים, עד סוף השדרה,

דאין לחשב את העלים המסיימים את השדרה למנין ד' טפחים.

שו"ע סימן תר"נ סעיף א'. ]ב[ ספר "כשרות ארבעת המינים" עמוד קל"ז, ויעוי' בבה"ל בריש סימן תרמ"ה בד"ה ]ג[ ושאר הלולב מכוסה בעלין, שנשאר בצ"ע האם צריך שכל אורך הלולב יהא שרובו שלולב נראה ולפ"ז הלולב, שיעור ברוב שמספיק או בעלין מכוסה מכוסה בעלין ומיעוטו מגולה, ביום הראשון אין ליטלו, מאחר שספק דאורייתא לחומרא, ובשאר הימים שנטילת הלולב היא מדרבנן- כשר ואפשר לברך עליו. לא מדוע – לא או עליו לברך אם ספק שיש מאחר - לשאול יש ולכאורה דנים על הלולב אם וצריך לומר שבתחילה אומרים כאן ספק ברכות להקל, הוא לולב כשר או לא, ואחרי שפוסקים שזה לולב כשר - אפשר כבר לברך עליו בתורת ודאי. וראיה לדבר מהשו"ע אור"ח סימן ק"ס - סעיף י"א שכתב וז"ל מים שיש לו ספק אם נעשה בהם מלאכה או לא, או שיש לו ספק אם יש בהם כשיעור אם לאו וכו' - טהור, וכתב שם הבה"ל וז"ל ומשמע בפמ"ג דיוכל לברך עליהם ג"כ - אחרי שהרשוהו חז"ל ליטול באותם מים עכ"ל. מבואר בדבריו שתחילה דנים על המים שהם טהורים, ולאחר שנפסק שהם כשרים לנטילה אזי הברכה היא בתורת ודאי וא"כ ה"ה בעניננו, אחרי שהכרענו שלולב שרובו מכוסה כשר, אזי הברכה היא בתורת ודאי, אמנם לכתחילה גם בשאר ימים יש להקפיד שיהא שיעור ד' טפחים לכל אורך הלולב – החל מהעלה הגבוה שמבין

שני העלים הנמצאים בתחתית הלולב.

כןברדהמת רירימה תעברא

שיעור הלולב הוא מהעלה העליון שמבין שני העלים הנמצאים בתחתית הלולב

ןברדהמת רירימה תעברא ע

נפרדו

לולב שנפרדו עליו זה מעל זה כשר, אפי' לא אגדו, ובלבד שלא יפרדו א. כ"עלי החריות" ]ד[, ופירוש כעלי החריות הוא - שטבע העלים שכאשר הם נפתחים הם

מתקשים כעץ במקום חיבורן ]ה[, באופן שא"א להצמיד את העלים במקום החיבור לשדרה,

ומקום החיבור נעשה כמין גבעה.

לולב שעליו נפתחו ונעשו קשים במקום חיבורן לשדרה - פסול, והם נקראים "עלי חריות"

משנ"ב שם. ]ד[ משנ"ב שם סק"ג בשם הביכורי יעקב והמאמר מרדכי. ]ה[

תןברדהמת רירימה תעברא

עני ואביון היה האדמו"ר רבי מרדכי מנסכיז' זצ"ל כל

ימות השנה מצרף הוא פרוטה לפרוטה בכדי לקנות

אתרוג מהודר לחג הסוכות.

פעם אחת בפרוס החג הלך הרבי לעיר ברוד לקנות

אתרוג כשבידו סכום כסף הגון, בדרך הבחין ביהודי

עושה? זו מה בכיה הרבי: לשאלת ובוכה. היושב

נאנח הלה והשיב: רבי, בצרה גדולה אנכי, סוסי, שכל

פרנסתי תלויה בו – נפל ומת ועתה מה אעשה לביתי

הריקן?

הוציא הרבי את צרור כספו העניקו ליהודי ופנה ואמר

לו בשמחה ובעידוד: הנה, קח נא את הכסף וצא קנה

לך סוס.

מתוך קרא אתרוג בלא לביתו הרבי כשחזר

זה לחג לי שהזמין המקום ברוך קדושה: התלהבות

הדר שבהדרים. כל איש מישראל יברך על "אתרוג"

ואני אברך על "סוס".

)יינה של תורה עמוד י'(

ןברדהמת רירימה תעברא כ

י"א שלמצוה מן המובחר צריך שהעלים יהיו מונחים צמודים זה לזה - ללא ב. מרווחים של אויר בין עלה לעלה ]ו[, ואמר לי הגאון ר' עזריאל אויערבך

שליט"א שלדעה זו גם אם העלים אינם צמודים זה לזה כל הזמן - אבל על

ידי הנענועים או בזמן שמניחים את הלולב על השולחן העלים מתחברים

יחד הרי זה בכלל מצוה מן המובחר ]ז[.

המובחר מן מצוה מקרי לעלה עלה בין מרווחים רואים אם שגם וי"א

וזאת בתנאי שאין העלים נופלים כלפי מטה, אבל אם כאשר מעמידים

ונופלים כלפי מטה, גידולו מתרחקים העלים מהשדרה את הלולב דרך

ואינם נצמדים לשדרה אלא רק במצב שבו הופכים את הלולב – אזי גם

לדעה זו הרי זה כשר, ואין זה מצוה מן המובחר ]ח[.

נפרדו של חיסרון בהם אין בינינו, המצויים הלולבים כל דינא: לענין כשמניחים או בנענועים זה על זה לשכב יכולים שעליהם מאחר עליו,

את הלולב על השולחן, ועל כן לכל הפוסקים אין בהם חיסרון של מצוה

מן המובחר - מצד ההלכה של נפרדו עליו.

משנ"ב שם סק"ג בשם הביכורי יעקב והמאמר מרדכי. ]ו[ מקורו של הרב הוא ממה שכתב המהרש"ם בהלכה של הימנק, שאם ההוצין של ]ז[ התיומת האמצעית נחלקו ונראו כשנים אבל בנענועים הם יכולים להתחבר, ביד יכולים להסגר לי הרב שליט"א שגם אם הם ואמר דין הימנק, לזה אין נפרדו אם הבין הרב שה"ה בהלכה של וע"כ הימנק שפוסל, זה אין בקלות, העלים יכולים להצמד בזמן הנענועים וכדו', אין זה נקרא שנפרדו עליו, ולכו"ע

לולב זה בגדר של מצוה מן המובחר. משנ"ב שם בשם הט"ז. ]ח[

כןברדהמת רירימה תעברא

לולב שנפרדו עליו באופן שאם יניחו אותו על השולחן העלים לא יצמדו זה לזה, נחלקו בו הפוסקים אם לקיחתו היא מצוה מן המובחר או לא

ןברדהמת רירימה תעברא כ

שו"ע סימן תרמ"ה סעיף ב'. ]ט[ רמ"א סימן תרמ"ה סעיף ב'. ]י[

משנ"ב שם ס"ק ח'. ]יא[

נפרצו

לולב שנפרצו רוב עליו פסול ]ט[, אבל אם נפרצו מיעוט עלים, והלולב נשאר א. עדיין מכוסה בעלים, כשר ]י[.

ישנם ד' אופנים של נפרצו העלים:

חוט ע"י לשדרה ומחברם השדרה מן לגמרי נתלשו העלים כאשר א(

וכדו'.

כלפי ונופלים מתדלדלים העלים ישר, הלולב את תופסים כאשר ב(

מטה.

ג( כאשר כל עלה נתלש ברובו ממקום חיבורו ומחובר רק במקצת.

את להצמיד אפשר ואי כעץ התקשו חיבורן במקום העלים כאשר ד(

העלים לשדרה וזה נקרא לולב שעליו הם כ"עלי חריות".

לולב שנפרצו רוב עליו )א(, אך עדיין רוב שיעורו נשאר מכוסה, כגון לולב ב. אשר ארכו שבעה טפחים, ונפרצו בו ד' טפחים, וג' טפחים נשארו עדיין

מכוסים, יש להסתפק אם הולכים אחר רוב אורך הלולב, ויהא פסול, מפני

שרוב אורך הלולב נפרץ, או שהולכים אחר רוב שיעור הלולב, והלולב

יהא כשר, מפני שרוב שיעור הלולב לא נפרץ, ]יא[ אמנם כל זה הוא כאשר

כןברדהמת רירימה תעברא

הלולב נפרץ בפיזור לכל אורך הלולב - אבל אם הד' טפחים שנפרצו הם

רק בחלקו התחתון של הלולב - הלולב כשר, מאחר שיכול לחתוך את

הלולב למטה באופן שישארו בלולב ד' טפחים, ג' טפחים מכוסים, וטפח

אחד פרוץ ]יב[.

לולב שעליו נפרצו ועדיין מכוסה בעלים

כן מסתבר. ]יב[

ןברדהמת רירימה תעבראי

לולב שעליו אמנם לא נפרדו מהשדרה, אך הוא גדל באופן ששורשי העלים ג. אינם נצמדים לשדרה, ובמקום חיבור העלים לשדרה נראים כמין גבעות

- הואיל וכך היא צורת גידולו – אין דינו כמי שנפרצו עליו ]יג[.

לולב שעליו גדלו באופן שיש מרווח בין העלים לשדרה במקום חיבורן – אין דינו כמי שנפרצו עליו

כן אמר לי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א. ]יג[

יןןברדהמת רירימה תעברא

לולב ששדרתו נשברה

לולב ששדרתו נשברה לשני חלקים, פסול אפי' חיבר את שני החלקים ]יד[, ד. ויהא הלולב, לאגוד את יכול מעורה במקצת, עדיין אולם אם השדרה

כשר לברכה ]טו[.

לולב ששדרתו נשברה לשני חלקים - פסול

משנ"ב שם סק"ד. ]יד[ משנ"ב שם, ודין זה הוא לכו"ע, מפני שהחולקים על המג"א הבינו שהמג"א מיירי ]טו[ באופן שכל השדרה נשברה לגמרי, ולא במעורה, אבל כשמעורה, לא יחלקו על

המג"א, וא"כ לכו"ע הרי זה כשר, ויהא אפשר לאוגדו.

ןברדהמת רירימה תעבראיר

לולב ששדרתו נשברה אך עדיין מעורה במקצת - כשר

יכןברדהמת רירימה תעברא

ללב דומה שהוא לפי באתרוג, למה אגדה מדרש

לכפר כל הרהור הלב. ולמה בהדס, לפי שהוא דומה

לעינים לכפר על סיקור עינים הה"ד ולא תתורו וכו'.

ולמה בערבה, שדומה לשפתיים לכפר ביטוי שפתים.

ולמה בלולב, לומר לך אין לו אלא לב אחד פי' גרעין

התמרה אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם

שבשמים.

ואוכל כך ישראל יש יש בו ריח זה ד"א מה אתרוג

זה שיש בו בהם בני תורה ומעשים טובים ומה תמר

בני תורה יש בהם ישראל כך זה ריח בו ואין אוכל

ואין בהם מעשים טובים ומה הדס זה יש בו ריח ואין בו

אוכל כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם מעשים

טובים ואין בהם תורה ומה ערבה זו זה אין בה ריח ולא

ולא תורה לא בהם בהן שאין יש ישראל כך אוכל

יעשו כולם אגודה אחת מעשים טובים אמר הקב"ה

ולקחתם הכתוב הזהיר לפיכך אלו כל אלו ויכפרו

לכם ביום הראשון.

)ארחות חיים לר' אהרן הכהן מלוניל(

ןברדהמת רירימה תעבראיע

נחלקה התיומת

באופן גדלים הלולב שעלי כתב ד' הלכה ח' פרק לולב בהלכות הרמב"ם

נקרא העלים ב' את המחבר הגב - בגבם לזה זה מחוברים עלים שני שכל

תיומת, מפני שהחיבור הופך את שני העלים לתאומים.

כל עלי הלולב נקראים תיומות, אלא שלצורך קביעת כשרות הלולב אזי לפי

השו"ע מסתכלים על כל תיומות הלולב ואילו לפי הרמ"א מסתכלים רק על

התיומת האמצעית, וראה להלן במקומות אות ט"ז.

לולב שתיומתו האמצעית נחלקה ברובה )ב(, פסול ביום הראשון ]טז[, וכשר א. לברכה בשאר ימים ]יז[.

רמ"א סימן תרמ"ה סעיף ג' ובמשנ"ב שם ס"ק ט"ז בשם הגר"א, וגם הנוהגים ]טז[ להקפיד צריכים הלולב, של תיומות רוב על היינו התיומת כשו"ע שנחלקה שהעלה האמצעי לא יתחלק, דיעוי' בכף החיים סימן תרמ"ה אות כ"ה שכתב בסוף דבריו וז"ל וכן כתבנו לעיל אות כ"ג בשם הב"ח דלדינא אין לפסול אלא ברובו עכ"ל ומבואר בדבריו שפוסק שאם נחלק רוב שפסול, אע"פ שהשו"ע פוסק שנחלקה התיומת היינו על רוב תיומות של הלולב, מ"מ היות שהרמ"א אמרינן האמצעי, העלה על היינו התיומת שנחלקה וסובר השו"ע, על פליג לנוהגים גם פסולה נחלקה האמצעית שתיומתו ולולב להקל, ברכות ספק כשו"ע, וע"ע בכף החיים בסימן תרמ"ט ס"ק נ"ז מה שכתב בזה, ובפרט בזמנינו שמצויים לולבים מדוע לא לצאת ידי"ח לכתחילה, ומ"מ כתב החזו"א שאם אין מצוי לו לולב כלל אלא רק לולב שהעלה האמצעי פתוח, שיש לברך עליו מאחר

ורוב הפוסקים סוברים כהרמב"ם והשו"ע. משנ"ב שם ס"ק י"ז, ויעוי' בביאורים סימן ב'. ]יז[

יתןברדהמת רירימה תעברא

גב המחבר את שני העלים נקרא תיומת

ןברדהמת רירימה תעבראיכ

גדר מצוה מן המובחר בנחלקה התיומת

י"א שמצוה מן המובחר ליטול לולב שהעלה העליון לא נחלק כלל ]יח[, וי"א ב. שגם אם נחלק עד טפח - עדין הוא בכלל מצוה מן המובחר ]יט[, וי"א שכל

עוד והעלה העליון לא נחלק ברובו, הרי זה בכלל מצוה מן המובחר, ואין

צריך לקחת לולב אחר ]כ[.

לכתחילה עדיף לקחת לולב )ג( שהעלה העליון לא נחלק כלל ]כא[ הואיל

ולפי הב"ח - דעת הר"ן שפוסל בכל שהוא, על כן אע"פ שהרמ"א לא

פוסק כהר"ן אלא למצוה מן המובחר, מ"מ בזמנינו שהלולבים מצויים,

אין קושי להחמיר כשיטת הב"ח.

פתוחה שלו האמצעית התיומת אשר כזה אם כי לולב נמצא לא אם

ברובה - דעת החזו"א בסימן קמ"ה סק"א שאפשר לברך עליו, מאחר

משנ"ב שם ס"ק י"ט בשם הח"א, ויעוי' בר"ן שהקשה דאם נחלק כל שהוא פסול, ]יח[ א"כ שהוא, כל נחלק הימנק שכל כיון והלא הימנק, של הפסול מוסיף מה הימנק של שהפסול - ומיישב התיומת נחלקה מצד פסול כבר הוא ממילא הוא גם כשנחלק לרוחבו, שאז מצד נחלקה התיומת אינו פסול, ורק אם נהיה

הימנק פסול. ונראה להביא ראיה מקושית הר"ן לשיטת הב"ח בדעת הר"ן שפסול הימנק הוא במשהו, מפני שלפי הט"ז שפירש שהר"ן מיירי עד טפח, לא מובנת קושיתו ואילו רק בטפח, פסול נחלק והרי - להימנק נחלק בין שהקשה מה ההבדל הימנק פסול בכל שהוא, וע"כ שאם הר"ן מקשה מה ההבדל בין נחלק להימנק, כפי ולא שהוא, בכל פסול שנחלק - בדעתו הב"ח שפרש כפי שסובר ש"מ

שהט"ז ביאר את הר"ן - שרק בשיעור טפח פסול. משנ"ב שם ס"ק י"ט בשם הט"ז. ]יט[

משנ"ב שם ס"ק ט"ז בשם הגר"א. ]כ[ משנ"ב שם ס"ק י"ט. ]כא[

יכןברדהמת רירימה תעברא

משנ"ב שם ס"ק י"ח, וטעה"ד כתב הביכורי יעקב בסימן תרמ"ה סק"א שבני ]כב[ אדם אינם מקנים בלב שלם, ועל כן עדיף שיברכו על של עצמם מאשר על של

אחרים, ואפי' כשהלולבים של האחרים יותר מהודרים. כן אמר לי מרן הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א, וסברתו דהמשנ"ב בסימן תרמ"ה ]כג[ בס"ק י"ט כתב שהחיסרון בנחלק כל שהוא, הוא מחמת החשש שבזמן הנענועים עלול להפתח רוב ויהא פסול ביום הראשון להמשך הנענועים, ]דבשאר הימים

- נחלקה התיומת כשר[ וא"כ כשידביק את התיומת אין חשש כזה.

שהרבה מן הפוסקים סוברים שדין נחלקה התיומת נאמר על רוב תיומות

הלולב, ואין הבדל בין אם נחלקה התיומת האמצעית או לא.

קנה לולב וביום הראשון מצא שהתיומת האמצעית נפתחה עד רוב, עדיף ג. לברך על הלולב הזה שהוא שלו, מאשר לקחת לולב של חבירו ]כב[.

לולב שתיומתו האמצעית נחלקה במיעוטה - יכול להדביק את התיומת כדי ד. להכשירה ]כג[.

ןברדהמת רירימה תעבראיכ

לולב שתיומתו האמצעית נחלקה עד רוב - מותר להדביק

יכןברדהמת רירימה תעברא

"הדר באילנו משנה לשנה" – ולא רק בימים הנוראים...

בשם הנודע ביהודה פירשו בדרך צחות:

השנה ימי במשך העם: מהמון הבריות של ומנהגם דרכם כך

רחוקים הם מאלוקיהם, אך בהתקרב הימים הנוראים וימי הדין

חודרת בהם אימת הדין ומתקרבים הם לאלוקיהם. ואולם, מיד

לאחר שכלים ימי המועדים והרגלים, בשלהי חודש תשרי, שבים

הם לסורם – עד לקראת ראש השנה הבא, וחוזר חלילה.

רמז לכך מצינו בכתוב: "מכף רגל ועד ראש אין בו מתום" )ישעיה

א, ו(. מן התקופה שלאחר ה"רגל" ועד ל"ראש השנה" – מלאים

הם בחטאים.

לא כן הצדיקים ויראי האלוקים, אשר אצלם אימת הדין הולכת

ונמשכת במשך כל ימי השנה כולה, גם לאחר שכלים ימי הדין

והרגל ומתחילים ימי חולין.

רמז לכך מצינו באתרוג, שהוא כנגד צדיקי ישראל "הדר באילנו

משנה לשנה", ולא רק בימים הנוראים בלבד...

)פרדס יוסף, פר' נח(

ןברדהמת רירימה תעברא�

לולב שהתיומת האמצעית חלוקה בצורה טבעית

לולב שתיומתו האמצעית פתוחה מתחילת ברייתה, ולא שנפתח על העץ ה. מריבוי השקיה וכדו', אלא מחמת שהעלה בקצה רחב ומסתיים צר, דין

לולב זה כדין לולב שנחלקה התיומת ]כד[.

כן נראה, מפני שהר"ן מקשה מהו החידוש של פסול הימנק והרי בכל מקרה של ]כד[ ומיישב הר"ן שהימנק קאי על אופן הימנק כבר נפסל מדין נחלקה התיומת שהעלה נחלק ברוחבו, ולא על אופן שנחלק רגיל ונהיה הימנק, שאז באמת אין צריך להגיע לפסול של הימנק לפי שכבר נפסל מדין נחלקה התיומת. ולכאורה אם נחלק בצורה טבעית מחמת שהעלה בקצה רחב אין לזה דין נחלקה, מדוע נחלק כשהעלה התיומת נחלקה ולא פסול שהימנק אופן שיש מיישב הר"ן ברוחבו, והלא יכול לומר שיש אופן כשהעלה רחב ונהיה הימנק, שמצד נחלקה וע"כ לומר שהר"ן הבין שאם נחלק התיומת אינו פסול, ומצד הימנק פסול, מחמת שהיה רחב בקצהו, יש לזה דין נחלק ולכן שואל מה צריך להגיע לפסול של הימנק. ומבואר יש דין של הימנק, והלא אם נחלקה התיומת פסול בכל בצורה נחלק העלה שאם נחלקה מדין פסול שיהא הימנק כל א"כ שהוא, טבעית, הרי זה פסול מדין נחלק, ולא צריך להגיע להימנק, אלא שיש להעיר ע"ז, מדוע אם נחלק טבעי כל שהוא פסול, והלא כל הפסול הוא שמא יפתח ע"י הנענועים, וכשהלולב פתוח טבעי, אין חשש זה, מאחר שרק אם התחיל ליפתח יש חשש שמא ימשיך ליפתח, אבל כשזה פתוח טבעי מסתבר שאין חשש זה

וצ"ע.

�ןןברדהמת רירימה תעברא

לולב שתיומתו האמצעית נחלקה בצורה טבעית – דין לולב זה כדין לולב שנחלקה התיומת

ןברדהמת רירימה תעברא�ר

נחלקה התיומת בשאר ימי החג

בשאר ימי החג – לולב שנחלק רובו או אפי' כולו, כשר לכתחילה לברכה ו. ]כה[.

לילדים מתחת לגיל בר מצוה, אפשר לתת לכתחילה לולב שנחלק בקצת גם ז. ביום הראשון ]כו[.

מן בכל אחד קיים התיומת נחלקה דין תיומות, לולב שמסתיים בשתי ח. התיומות, ואם נחלקה אחד מהן רוב, הלולב פסול ]כז[, ולהלן בעמוד בערך

"שתי תיומות" התבאר מהו שתי תיומות.

משנ"ב סימן תרמ"ה ס"ק י"ז, וטעה"ד, דהמג"א מביא את רבינו ירוחם, שכתב ]כה[ שלכל פסולי לולב יש חיסרון של הדר, חוץ מנחלקה התיומת שיש בו חיסרון שתוד"ה ואע"פ ימים. בשאר כשר דחסר ימים, בשאר כשר וע"כ חסר, של נקטם ראשו בסוכה דף כט ע"ב כתב שחיסרון של נחלקה הוא משום שאינו הדר ופסול כל שבעה, לא פוסקים כתוס', דהמשנ"ב ושער הציון, והבה"ל לא הביאו את שיטת תוס', משמע שלא פוסקים כך. ואם זה נחלק באופן שרואים את החלוקה, דעת הראב"ד שיש בזה חיסרון של "זה אלי ואנוהו". לשאול על

הראב"ד, מפני שהמשנ"ב בס"ק ט"ז מביא את הגר"א שאם לא נחלק רוב אין להחמיר כלל, ]כו[ והרמ"א שמביא את הר"ן להחמיר בכל שהוא זה לא שפוסק כך, אלא למצוה מן המובחר, וע"כ אין להחמיר לילדים מתחת לגיל בר מצוה, ואם הוא ילד מלומד ויודע מהדינים, הדרבא יש לקנות לו לולב מהודר וסגור לגמרי משום חינוך במצות, ומה שכתבתי שרק בנחלק קצת אין להחמיר להם, ולא בנחלק עד רוב,

משום שאם יחלק יותר מטפח מסתבר שע"י הנענועים ימשיך ליפתח. משנ"ב שם ס"ק ט"ו, ויעוי' בחזו"א בסימן קמ"ה סק"ה שכתב שיש מקום להקל ]כז[

בכלתה השדרה בשתי תיומות ונחלקה אחת מהן.

�כןברדהמת רירימה תעברא

לולב שעלהו האמצעי בודד ולא כפול כשאר הלולבים - פסול, כדין לולב ט. של חד הוצא ]כח[, וכמו כן אם כל עלי הלולב גדלו בודדים ולא כפולים

הלולב פסול, אפילו אם העלה האמצעי גדל כפול.

רמ"א סימן תרמ"ה סעיף ג' בשם הכל בו. ]כח[

אמר רבי: כתיב כי עמך הסליחה למען תורא, הסליחה

למען למה? כך וכל השנה. מראש אצלך מופקדת

תורא – ליתן אימתך על הבריות. מיום הכיפורים עד

החג כל ישראל עסוקים במצוות זה עוסק בסוכתו וזה

עוסק בלולבו. וביום טוב הראשון של חג הם נוטלים

להקב"ה. ומקלסין בידיהם ואתרוגיהן לולביהן

והקב"ה אומר להם כבר מחלתי לכם על מה שעבר

ואילך חשבון עוונותיכם לפניכם. לפיכך אמר מכאן

ביום הראשון – ראשון לחשבון העבירות מיום ראשון

של מועד ואילך.

)ילקוט שמעוני, אמור(

ןברדהמת רירימה תעברא�ע

הפרשי גובה בעלים שבתיומת האמצעית

לולב ששני העלים שבתיומת האמצעית אינם מסתיימים בשוה, דעת מרן י. הגרש"ז אויערבך זצ"ל ]כט[, ויבדלח"ט דעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א

]ל[ שאם ההפרש הוא ניכר לפי הריטב"א שעשו ראשו של לולב כחוטמו

של אתרוג אין ליטלו, ושיעור ניכר הוא עד 2 מ"מ ]לא[, ואם אין לו לולב

זה כשר, אחר, כל שהעלה הנמוך עובר את חצי של העלה הגבוה, הרי

דרובו ככולו ]לב[.

כן אמר לי מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל. כט[ כן אמר לי מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א. ]ל[

הראיתי למרן הגרי"ש אלישיב שליט"א לולב שהעלה האחד בתיומתו האמצעית ]לא[ היה גבוה מהשני ב- 2 מ"מ, ואמר לי שאין זה ניכר וכשר גם לפי הריטב"א. אמנם מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א אמר שהחזו"א לא הקפיד על הפרשי גובה בעלים שבתיומת האמצעית. וע"כ לילדים לא צריכים להקפיד על הפרשי גובה

בקצת, ואם הוא ילד מלומד הדרבא יש לחנכו לדקדוק ההלכה. השו"ע הרב בסימן תרמ"ה סעיף ט' כתב שאם העלה הנמוך עובר את החצי של ]לב[ העלה הגבוה כשר, ואע"פ ששולחן ערוך הרב מיירי על רוב העלים, זה משום מי שסובר אבל העלים, רוב על קאי התיומת שנחלקה השו"ע כמו שסובר שתיומת המוזכרת קאי על העלה האמצעי, אזי יש להקפיד שהעלה הזה לא יהא חד הוצא, דיש להקפיד שהתיומת לא תהיה חד הוצא, וכל שיטה לשיטתו,

וכן אמר לי מרן הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א.

�תןברדהמת רירימה תעברא

תיומת אמצעית שעלה אחד גבוה מהשני , ואין זה נקרא שגבוה – ומהודר

ןברדהמת רירימה תעברא�כ

תיומת אמצעית שעלה אחד גבוה מהשני – ואין ראוי ליטלו

�כןברדהמת רירימה תעברא

לולב ששני העלים של התיומת האמצעית מסתיימים בשווה, אך מעלה יא. יוצא כמין קוץ, קוץ זה אינו נחשב לחלק מן העלה, והרי זה לולב אחד

מהודר ]לג[.

תיומת אמצעית ששני עליו מסתיימים בשוה, ומעלה אחד יוצא כמין קוץ

כן אמר לי מרן הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א שאומרים בשם החזו"א - שקוץ ]לג[ היוצא מן העלה האמצעי אינו נידון כחלק מן העלה.

ןברדהמת רירימה תעברא�כ

תיומת אמצעית ששני עליו אינם שווים ברוחב

לולב ששני העלים של התיומת האמצעית אינם שווים ברוחב - אמר לי יב. מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל שאם העלה הצר מכסה את רוב העלה הרחב

- כשר ]לד[.

לולב ששני העלים של התיומת האמצעית אינם שווים ברוחב, אך עלה הצר מכסה את רוב העלה הרחב

מובא בגמ' סוכה דף לב ע"א בשם רבא - האי לולבא דסליק בחד הוצא בעל מום ]לד[ ופסול, ופירש הכל בו, והובא ברמ"א שאם העלה האמצעי גדל בודד דינו כחד הוצא שפסול, וע"כ אמר לי מרן זצ"ל שאם העלה הצר מכסה את רוב העלה

הרחב, אין זה לולב של חד הוצא וכשר.

�כןברדהמת רירימה תעברא

הגאון ר' יחיאל מיכל שטרן שליט"א אמר לי שאין צריך שהעלה הצר יהא יג. רוב מהעלה הרחב בכל אורך העלה, אלא אם ברוב אורך העלה - העלה

הצר רחב - כשר, אך אין זה מהודר, לפי שאותו חלק עליון שאינו רחב

ברוב העלה הרחב אינו נחשב לעלה, וא"כ יוצא שעלה אחד גבוה מהשני

בהפרש ניכר - וע"כ לולב זה כשר אך אין זה מהודר.

העלה הצר רוב מהעלה הרחב ברוב אורך העלה – כשר אך לא מהודר

ןברדהמת רירימה תעבראד

שלא תנעול דלת בפני שואלין

מספר אחד מתלמידי החזון איש:

כמה ימים קודם חג הסוכות הבאתי לרבינו שני לולבים

החזו"א שיוכל כדי לחג. לולב לעצמו שיבחר כדי

לבודקם באין מפריע, ניגש אחד הבחורים ששהו בחדר

ונעל את הדלת.

את ולפתוח לשוב ציווהו ומיד בדבר נוכח החזו"א

הדלת. "את הלולבים אפשר לבדוק אחר כך" – אמר

אלה את לדחות אפשר כיצד "אולם – החזו"א

שיבואו ובפיהם שאלה או בקשה וימצאו את הדלת

נעולה"...

נכנס אדם עם ואכן, כך היה - מסיים המספר. מיד

הלולבים את מיד הניח רבינו החזו"א. אל שאלה

והתפנה אליו.

)פאר הדור(

דןןברדהמת רירימה תעברא

עלים, אין השדרה של השני ובצד אחד, מצד גדלו עליו שכל לולב יד. פסול ]לד[.

לולב שעליו גדלו בצד אחד - פסול

רש"י סוכה דף לב ע"א. ]לד[

ןברדהמת רירימה תעבראדר

שתי תיומות

כפולים, עלים בשני ומיעוטם כפול, אחד בעלה מסתיימים הלולבים רוב

ומיעוט דמיעוט מסתיימים בשלש עלים ]כמש"כ הפמ"ג[.

פעמים ברור שהלולב מסתיים בתיומת אחת, ופעמים ברור שמסתיים בשתי

מסתיים הלולב האם ספק יוצר העלה של המיקום לפעמים אמנם תיומות,

בתיומת אחת או בשתי תיומות.

שתי בהם שיש דרי זני ישנם - שונים סוגים ישנם דרי, מזן בלולבים גם

תיומות, וישנם זני דרי שאין בהם שתי תיומות כמו כן ישנם זנים, שבחלק מן

כלה הלולב האם ספק יוצר העלה מיקום ובחלקם אין ובחלק יש הלולבים

בתיומת אחת או בשתי תיומות.

כנגד תרי"ג מצוות

כל המקיים מצות אתרוג עם ג' מינים כאילו מקיים

כל תרי"ג מצוות שבתורה.

)אבודרהם(

דכןברדהמת רירימה תעברא

לולב שמסתיים בתיומת אחת

ןברדהמת רירימה תעבראדע

לולב שמסתיים בשתי תיומות

דתןברדהמת רירימה תעברא

לולב שמסתיים בשלש תיומות

ןברדהמת רירימה תעבראדכ

לולב המסתיים בב' תיומות, דעת הגאונים ששתי התיומות צריכות להיות א. מחוברות, ואם הם נחלקו לאחר קטיפת הלולב מהעץ, הרי זה כנחלקה

התיומת ופסול ]לה[, ונראה שאם בעודו על העץ נחלק אין זה נידון כנחלקה

התיומת וכשר ]לו[, ואמר לי הגאון ר' עזריאל אויערבך שליט"א בשם אביו

מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל שלא חוששים לשיטת הגאונים, ולולב בעל

שתי תיומות שנחלקו זו מזו לאחר הקטיפה כשר ומהודר ]לז[.

תוד"ה נחלקה - בבא קמא דף צו ע"א. ]לה[ התוס' כתבו שכל דברי הגאונים זה רק כשהיה מתחילה כן ונשתנה מברייתו, ויש ]לו[ להבין מתי זה נחשב שהיה כן מתחילה ומתי נחשב שנשתנה מברייתו. וראה גבי זצ"ל ומרן הגרש"ז אויערבך בערך פיטם מה שכתבתי בשם מרן החזו"א פיטם שנפל רגע לפני הקטיפה - שהאתרוג כשר, מפני שכל שנפל בעודו על העץ בצורה טבעית אין זה נידון כחסר, וא"כ מסתבר שה"ה בעניננו כל שנחלק על העץ בצורה טבעית, אין זה נידון כנחלקה התיומת, ורק אם נחלק לאחר

הקטיפה, פסול לשיטתם. וטעמו, דשיטת הגאונים לא הוזכרו לא במשנ"ב לא בבה"ל ולא בשער הציון, א"כ ]לז[

משמע שהמשנ"ב לא סובר כהגאונים.

דכןברדהמת רירימה תעברא

לולב המסתיים בשתי תיומות – שתי התיומות צריכות להיות מחוברות

ןברדהמת רירימה תעבראדכ

לולב המסתיים בשתי תיומות, כל אחת נידונת כתיומת בפני עצמה לגבי ב. נחלקה, ואם רובה של אחת מהן נחלקה פסול ]לח[.

עיין לקמן ערך נקטם גבי לולב שכלה בשתי תיומות ונקטם אחת מהן. ג.

לולב שכלה בשתי תיומות, דין הימנק קיים בכל אחת מהתיומות. ד.

גבוה העלה אף שרק באחת מהתיומות תיומות, לולב המסתיים בשתי ה. גבוה אחד ועלה אחת בתיומת שכלה לולב כדין זה לולב דין מהשני,

מהשני שדינו התבאר לעיל בערך הפרשי גובה, ובמקורות שם ]לט[.

התקפלה התיומות מן אחת שרק אף - תיומות בשתי המסתיים לולב ו. בסופה ככפתור, דין לולב זה כדין לולב שכלה בתיומת אחת והתקפלה

ככפתור ]מ[.

משנ"ב סימן תרמ"ה ס"ק ט"ו, וראה בחזו"א בסימן קמ"ה סק"ה שכתב שיש ]לח[ מקום להקל בכלתה השדרה בשתי תיומות ונחלקה אחת מהן.

כן אמר לי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א. ]לט[ כן אמר לי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א. ]מ[

דכןברדהמת רירימה תעברא

לולב שעטוף ב"קארע"

הנוהגים כהרמ"א מקפידים שלא ליטול לולב שראשו עטוף ב"קארע", מפני וכאשר ראש והר"ן שצריך לכסכס בזמן הנענועים, שהם סוברים כהריטב"א

הלולב מכוסה ב"קארע" אי אפשר לכסכס ]מא[, ואולם הנוהגים כשו"ע נוהגים

לקחתו, מפני שהם סוברים כהגאונים שאין צריך לכסכס בזמן הנענועים, אלא

לולב שראשו וע"כ מעדיפים לקחת ]מב[, והבאה בלבד הולכה צריך לעשות

עטוף ב"קארע", כדי למנוע את התיומת האמצעית מלהחלק ומלהקטם.

הנוהגים כשו"ע ולוקחים לולב שראשו עטוף ב"קארע", צריכים להקפיד שכל יהיו מכוסים ב"קארע", מפני שאם כל הלולב עטוף ב"קארע" ראשי העלים

וראשי העלים נראים, יש לבדוק את התיומת האמצעית - בכל דיניה.

ה"קארע" אם ב"קארע", עטוף שראשו לולב ולוקחים כהשו"ע הנוהגים הסוברים מן חלק שטועים כמו ולא האמצעי, העלה את לבדוק יש נפלה,

ה"קארע" שאם וחושבים ב"קארע" עטוף שראשו לולב ולוקחים כהשו"ע

זה הוא שטות וטעות, אלא שאם ה"קארע" נפלה - הלולב פסול, שכן דבר

נפלה - יש לבדוק את העלה האמצעי בכל דיניו.

עטוף שראשו לולב מלקחת שנמנעים כשו"ע הנוהגים מן יש אולם ב"קארע" - מאחר ויתכן שבתיומת האמצעית עלה אחד יותר גבוה מהשני, או שהתיומת האמצעית נפתחה כהימנק שלדעת הרב מבריסק אין זה לולב

כשר, או שהעלה האמצעי התקפל ככפתור שלדעת הר"ן לולב זה פסול, וע"כ

ואפשר לראות - עטופה ב"קארע" אינה לולב שתיומתו האמצעית לוקחים

שאין בה שום חיסרון, ומ"מ מי שלוקח לולב שראשו עטוף ב"קארע", יש לו

ןברדהמת רירימה תעברא�

לסמוך על חזקה שרוב לולבים סגורים מכל סוגי הלולבים, וכן רוב הלולבים

אינם ככפתור, או הימנק.

שיטלו ב"קארע", עטוף שראשו לולב ליטול שנוהגים לאותם טובה עצה

לולב מ"זן דרי" אשר הוכיח את עצמו לאחר פתיחת אלפי לולבים - שלא

לולבים לעומת האמצעית, בתיומתו פתוח אחד לולב אפילו זה בזן נמצא

מזנים אחרים כגון אל עריש, בית שאן, רפיח, יריחו, ועוד - אשר בערך 20%

מלולביהם הם סגורים רק ב"קארע" למעלה בלבד, ואילו התיומת האמצעית

פתוחה לגמרי באופן שהלולב פסול ביום הראשון. מ"מ הנוטל לולב שראשו

שרוב לומר דא"א חובה, ידי שיצא בודאי זנים, משאר בקאר"ע עטוף

הלולבים שיש להם קאר"ע פתוחים, דהמציאות הוכיחה שרק מיעוט לולבים

פתוחים, ועל כן ישנה חזקה שהעלה האמצעי סגור.

ביכורי יעקב סימן תרמ"ה סק"ב. ]מא[ השו"ע בסימן תרנ"א סעיף ט' כתב שצורת הנענוע היא בהולכה והבאה בלבד ]מב[ מבלי לכסכס בנענוע, ויעוי' בב"י בסימן תרמ"ה שכתב שבמדינותיהם רגילים

לנענע בלולב שיש בעליו "קארע".

�ןןברדהמת רירימה תעברא

לולב שראשו עטוף ב"קארע"

ןברדהמת רירימה תעברא�ר

"קארע" המחבר את שני העלים של התיומת האמצעית

שני בין "קארע" יש שבתיומתו לולב נטל לא זצ"ל מבריסק שהרב ידוע

העלים האמצעיים המחברם וביאר זאת בנו הגאון ר' דוד סלוביצ'יק שליט"א

היו כאשר שכן במקצת התיומת נחלקה מצד לא הוא שהחשש שמסתבר

בחו"ל היה קשה להקפיד על נחלקה התיומת במקצת, ולכן מסתבר שהחשש

של אביו הרב היה שאם יש קארע באמצע התיומת האמצעית הלולב הימנק,

ולא פסול של נחלקה]מג[.

הרב של החשש שכל שליט"א קרליץ ניסים ר' הגאון מרן לי אמר וע"כ

אמר החזו"א שמרן כמו לצדדים פונים העלים שראשי באופן רק הוא מבריסק

ואם אותם, המחברת באמצע "קארע" ויש לצד, פונים העלים כאשר זה שהימנק

יוציאו את הקארע יהא הימנק בעלים, אבל אם נראה הדבר שכאשר יוציאו

וכגון שהעלים גדלים ישר, אזי גם כשיש קארע את הקארע לא יהא הימנק,

הרב כיון לא זה אופן ועל מהודר, הלולב האמצעית, שבתיומת העלים בין

מבריסק זצ"ל שפסול.

אותם שלא חוששים לדעת הרב מבריסק זצ"ל נוטלים לולב שהקארע מחברת ]מג[ את שני העלים של התיומת, גם באופן שאם יסירו את הקארע, יהא הימנק. כן

אמר לי מרן הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א.

�כןברדהמת רירימה תעברא

קארע שמחברת את שני העלים של התיומת האמצעית

ןברדהמת רירימה תעברא�ע

יבש

יבש שפוסל הוא כל שכלה מראה ירקותו, ונהיה חום או לבן, ונפרך בציפורן.

לולב שיבשו רוב עליו

לולב שיבשו רוב עליו ברוב עלה ועלה - פסול, ואפי' אם תיומתו האמצעית א. לחה ]מד[.

לולב שתיומתו האמצעית התייבשה

לולב שתיומתו האמצעית התייבשה רובה, לדעת המשנ"ב ]מה[ הראב"ד ב. פוסל זאת, ולדעת החזו"א ]מו[ אין דעת הראב"ד כן.

בכל פסול התיומת בקצה התייבש אשר לולב והריטב"א הר"ן לדעת

שהוא )ד(, וכל שהוא, הוא כל שנראה לעין בראיה שטחית ]מז[.

שו"ע סימן תרמ"ה סעיף ה', ויעוי' בריטב"א שכתב שזה רק אם התייבש רוב כל ]מד[ עלה ועלה.

משנ"ב שם ס"ק כ"ב כתב שהראב"ד פוסל לולב שתיומתו האמצעית התייבשה, ]מה[ ומסתבר שרק ברוב פסול.

החזו"א בסימן קמ"ה ס"ק י"א כתב שהראב"ד לא בא להחמיר אלא להקל, מפני ]מו[ האמצעי העלה אם תלוי הדבר התייבשו, העלים רוב שאם כתב שהראב"ד לח או יבש, שאם הוא לח, הוא מציל את הלולב והלולב כשר, ואם הוא יבש הלולב פסול, ואומר החזו"א שכל זה כאשר רוב העלים התייבשו, אז יש הבדל אם העלה האמצעי לח או יבש, אבל כשרוב העלים לחים, אין הבדל אם העלה

האמצעי לח או יבש, והלולב כשר בכל אופן גם כאשר העלה האמצעי יבש. כמש"כ המשנ"ב בסימן תרמ"ח ס"ק מ"ו בשם המבי"ט גבי נקודה שחורה בחוטם ]מז[ האתרוג שפסול משום שאינו הדר, ובהיות שהפסול הוא מחסרון של הדר, ע"כ פסול רק מה שנראה גם בראיה שטחית ולא עיונית, וזה כשמסתכל על הלולב

במרחק של 35 ס"מ.

�תןברדהמת רירימה תעברא

יבש שפוסל הוא כל שכלה מראה ירקותו

ןברדהמת רירימה תעברא�כ

שהוא כל לכלוך מחמת התיומת בקצה כיבש נראה שהלולב פעמים ג. מהקאר"ע או מהאבקה הלבנה הנמצאת בין עלי הלולב, אבל אין הוא

יבש באמת.

פעמים שאמנם הלולב יבש אבל אין היובש שלו נראה לעין בראיה שטחית, ד. אלא שבגלל לכלוך מהקאר"ע או האבקה הלבנה נראה יבש, לולב כזה

כשר - מאחר שהיבשות אינה נראית בראיה שטחית אלא בראיה עיונית,

ומה שנראה בראיה שטחית, הוא הלכלוך מהקאר"ע או האבקה הלבנה.

יבש בשאר ימי החג

יבש שפסול הוא כל שבעת ימי החג ]מח[. ה.

יעוי' בראב"ד בסוף הלכות לולב שכתב וז"ל וכמה נאה בעיני הטעם שפירשו ]מח[ בירושלמי על היבש שהוא פסול ע”ש "לא המתים יהללו יה", והטעם הזה נופל לרווחא הדר, בגמ' שלנו הטעם מצד ואע"פ שפירשו וכו', הימים כל שבעת דבריו את שהביא הראב"ד על בהשגותיו ברמב"ן ויעוי' עכ"ל, וכו' דמילתא וחלק עליו וביאר דהטעם משום דכתיב הדר עיי"ש, ורש"י פירש דפסול מדרבנן דכיון דמצוה היא משום זכר למקדש בעינן הידור מצוה עכ"ל רש"י, ויעוי' בכף החיים בסימן תרמ"ט ס"ק י"ט שכתב שגם הנוהגים כשהשו"ע אין להם ליטול לולב בשאר ימי החג כשיש בו חיסרון של הדר, וא"כ גם אי נימא שיבש פסול

רק מצד הדר, יש לפסול לולב יבש כל שבעה.

�כןברדהמת רירימה תעברא

תלמידי חכמים מבקשים רחמים על בעלי בתים

ד' מינים שבלולב שניים מהן עושין פירות,שניים מהן

אין עושין פירות, העושין פירות יהיו זקוקין לשאין עושין

פירות )"כלומר כולן יהו כאחד" – רש"י( ושאין עושין פירות

יהיו זקוקין לעושין פירות, ואין אדם יוצא ידי חובתו בהן

עד שיהו כולן באגודה אחת. וכן ישראל בהרצאה עד

שיהו כולן באגודה אחת.

)מנחות כז.(.

כתב רבי אברהם ב"ר נתן הירחי, חד מן קמאי עושין פירות

אלו תלמידי חכמים המרביצים תורה ומבקשים רחמים על

בעלי בתים שינצלו מן הפורענות, דשלחו מתם ליבעו רחמי

אתכליא על עליא דאלמלא עליא לא מתקיימין אתכליא

)חולין צב.(.

רוח נחת שעושין בתים, בעלי אלו פירות עושין ושאינן

לחכמים ותלמידיהם. "ואין יוצאין ידי חובתן עד שיהיו כולן

באגודה אחת".

)המנהיג(

ןברדהמת רירימה תעברא�כ

לולב שקצות עליו נשרפו בשמש

לולב שקצוות עליו נשרפו בשמש, לדעת החזו"א ]מט[, הלולב כשר ואין דינו ו. ואילו בציפורן, נפרך הוא יבשותו כן מחמת אם יבש, אלא לולב כדין

לדעת הרב מבריסק זצ"ל דינו כלולב יבש ]נ[.

לולב שקצות עליו נשרפו בשמש

חזו"א סימן קמ"ח ס"ק י"א. ]מט[ ]נ[ ידוע שכן נהג מרן הגרי"ז סולוביצ'יק מבריסק זצ"ל.

�כןברדהמת רירימה תעברא

לולב ששדרתו נשרפה

לולב שחלק מן השדרה והעלים נשרפו קצת - כשר, אולם אם נשרף הרבה ז. באופן שנפגם יפיו, יש בו חיסרון מצד "זה אלי ואנוהו" ]נא[.

לולב שחלק מן השדרה נשרפה - כשר

ראה ברמב"ן שכתב שפסול חסר הוא באתרוג ולא בלולב, ואם חסר רוב השדרה ]נא[ כן ועל קצת, מחסר גרוע יותר לא זה קצת כשנשרף א"כ פסול, העלים או

כשר.

ןברדהמת רירימה תעברא�

נקטם

אין לברך על לולב שתיומתו האמצעית נקטמה, דהיינו נחתכה ונפלה ]נב[, א. אולם המברך על לולב זה, לא בירך ברכה לבטלה, בין לנוהגים כשו"ע

]נג[, ובין לנוהגים כהרמ"א ]נד[.

רמ"א סימן תרמ"ה סעיף ו', וראה בבה"ל שם שכתב בשם הפמ"ג שהשו"ע מיירי ]נב[ בלולב שכלה בג' תיומות, ונקטמו שנים מהם, אבל כשהלולב כלה בתיומות אחת גם השו"ע מודה שזה ראש הלולב. ומאחר שרוב הלולבים המצויים בנינו מסתיימים בתיומת אחת, על כן דין נקטם בלולב הוא בתיומת האמצעית גם שתיומתו לולב על לברך אין לרמ"א ובין לשו"ע בין לכתחילה ולכן לשו"ע,

האמצעית נקטמה. מאחר ורוב הפוסקים נוקטים שרוב עלים העליונים הם רוב העלים המסתיימים ]נג[ את ולא השו"ע, להסבר הפוסקים אותם את מביא והמשנ"ב השדרה, מעל

הפמ"ג. כן כתב הרמ"א שם בסעיף ו' שאם אין לו לולב אחר יכול לברך על לולב שנקטם ]נד[ ראשו דהיינו התיומת האמצעית, וטעה"ד כתב שם המשנ"ב מאחר ורוב פוסקים

סוברים שרוב עלים עליונים הם רוב העלים המסתיימים מעל השדרה.

�ןןברדהמת רירימה תעברא

לולב שתיומתו האמצעית נקטמה

ןברדהמת רירימה תעברא�ר

דרך הבדיקה בנקטם

מאחר והמשנ"ב בסימן תרמ"ה ס"ק כ"ז כתב שנקטם פסול משום שאינו ב. הדר, ומאחר והמשנ"ב סימן תרמ"ח ס"ק מ"ו כתב שפסולי הדר פסולים

כשהם נראים לעין רוב בני אדם בראיה שטחית ולא עיונית - ע"כ אוחזים

את הלולב במרחק של 35 ס"מ, ואם לא נראית קטימה ודאית - הנראית

לעין כל אדם ממרחק זה - אין לזה דין נקטם, מאחר שהעלה גדל באופן

שנותן מקום להסתפק אם נקטם או לא, דאינו גדל כשאר העלים הצדדיים

שהם דוקרניים )ה(.

כגון שישנם נקטם, יש דבר מה המעורר חשד שהלולב ונראה שגם אם

סיבים דקים בקצה התיומת, אין בזה פסול של נקטם, דפסול נקטם הוא

כן פסולו "בכל שהוא" הוא רק ולא מדין לקיחה תמה על מדין "הדר"

במה שהוא נראה לעין רוב בני אדם בהסתכלות ראשונית, ולא על כל

שהוא מצד המציאות.

יתירה מזאת - גם אם יבוא אדם ויקטום את התיומת האמצעית בידים

שטחית בראיה אדם בני רוב לעין נראה יהא שלא באופן אבל -

וחסרון הוא מדין הדר, נקטם והפסול של וכשר, מאחר נקטם זה אין -

יבוא אדם וכמו שאם בני אדם, עין כל של הדר הוא מה שנראה לרוב

ויצליח בדרך כימית - להצמיח נקודה שחורה קטנה מאוד באתרוג ודאי

אדם יבוא אם כך הדר, של חיסרון בזה שאין מאחר כשר, שהאתרוג

בזה ואין כשר, זה הרי הקטימה באופן שלא תראה הלולב ויקטום את

בראיה כל לעין שנראה כל הוא הדר של דחיסרון הדר, של חסרון

שטחית ובצורה ודאית שנקטם.

�כןברדהמת רירימה תעברא

וע"כ נראה שברוב השאלות שבאים למורי הוראה בענין נקטם, שאין זה

נקטם הפוסל, מאחר שבדרך כלל בשאלות הללו לא רואים את הקטימה

לכתחילה וע"כ דחשש, חשש או חשש רק יש אלא ודאית, בצורה

הנקבים את גם לבדוק צריך ואין כשר, זה והרי נקטם, איסור בזה אין

הנמצאים בטבע הבריאה - בעלים שבתיומת האמצעית, ראה בספר כשרות

ארבעת המינים בעמוד ק"נ גבי הנקבים שבתיומת האמצעית, מאחר שכל זמן שלא

נקטם בצורה ודאית לעין רוב בני אדם אמרינן שכשר.

לסיכום: לבדיקת לולב האם נקטם - לוקחים את הלולב ומרחיקים אותו

ודאית קטימה אדם בני רוב לעין נראה אם - ורואים ס"מ, 35 מהעין

בתיומת האמצעית או לא, ואם לא נראה בצורה ודאית, יש להכשירו,

אם לדעת מאוד קשה הספיקות שבכל מפני וכדו', חשש שיש ואפי'

נקטם או לא.

ןברדהמת רירימה תעברא�ע

מרחיקים את הלולב מהעין ב – 35 ס"מ ורואים האם יש קטימה הנראית לעין רוב בני אדם

�תןברדהמת רירימה תעברא

קוץ בסיומת תיומת האמצעית

פעמים שבסיום התיומת האמצעית יוצא כמין קוץ, אמר לי מרן הגאון ר' ג. ניסים קרליץ שליט"א בשם החזו"א שלקוץ זה אין דין עלה, ולכן אם הוא

יותר גבוה מהעלה שלידו, אין זה נקרא לולב שעלה אחד גבוה מהשני,

וה"ה לגבי שאר דינים אין לזה דין עלה.

קוץ אינו חלק מן העלה

ןברדהמת רירימה תעברא�כ

נקטם הקוץ

אם נקטם הקוץ שבסיום התיומת האמצעית - אין הלולב פסול, מפני שאינו ד. חלק מן העלה, ואם מסתפק שמא מחמת קטימת הקוץ נקטם גם העלה

עצמו, יש לראות אם קטימת העלה נראית לעין רוב בני אדם או לא, ואם

הוא מפני שאינו נקטם והפסול של - הלולב כשר, מאחר נראית אינה

ופסול הדר הוא רק מה שנראה לעין רוב בני אדם כמבואר במשנ"ב הדר,

בסימן תרמ"ח ס"ק נ"ב, וראה לעייל בדין בדיקת עלה.

לולב שכלה בשתי תיומות ונקטמה אחת מהן

לולב ששדרתו מסתיימת בשתי תיומות כפולות, ונקטמה אחת מן התיומות, ה. לכתחילה אין ליטול לולב זה, ובדיעבד כשר ]נה[, ראה בעמוד נ"ב מהו לולב

שמסתיים בשתי תיומות.

משנ"ב סימן תרמ"ה ס"ק כ"ט בשם הביכורי יעקב. ]נה[

�כןברדהמת רירימה תעברא

גם אם נקטם הקוץ יש לבדוק האם העלה נקטם או לא, ואם לא ברור לו שנקטם, אין זה נחשב נקטם

ןברדהמת רירימה תעברא�כ

נקטם עלה אחד מהתיומת הכפולה

לולב שמסתיים בתיומת אחת כפולה, ונקטמה אחת מן העלים, דין לולב זה ו. כדין לולב שמסתיים בשתי תיומות, ותיומת אחת נקטמה ]נו[.

לולב שמסתיים בתיומת אחת, ותיומת זו נשברה בקצה, ועדיין הקצה ז. שנשבר מחובר לתיומת - לולב זה כשר, ואין לו דין נקטם, דכל שעדיין

תיומות בשלש שכלה לולב נשאר מחובר, דינו כחלק מן התיומת ]נז[.

ונקטם העלה האמצעית

לולב שמסתיים בשלש תיומות, דעת הפמ"ג שלפי השו"ע אם נקטמה ח. התיומת האמצעית, הלולב כשר, ורק אם נקטמו שניים מהם פסול, ולדעת

הרמ"א גם אם נקטמה התיומת האמצעית הלולב פסול ]נח[.

החזו"א אוה"ח קמ"ה ס"ק ו' מצדד להקל, וראה עוד בספר ארבעת המינים להרב ]נו[ וייספיש שליט"א עמ' רל"ט מה שכתב בזה.

דומיא למש"כ לעיל בערך "נפרצו" סעיף ג' גבי לולב ששדרתו נשברה ועדיין ]נז[ מעורה שכשרה לכו"ע, א"כ ה"ה בנידון זה כל שעדיין מחובר, דינו כחלק מן

העלה. סוף בה"ל סימן תרמ"ה בד"ה רוב העלין העליונים בשם הפמ"ג. ]נח[

�כןברדהמת רירימה תעברא

לולב שתיומתו נשברה ועדיין מעורה במקצת - כשר

ןברדהמת רירימה תעברא�

הימנק

היו אשר הימנק של שונות דרגות שבהם לולבים של תמונות נביא להלן

למראה עיני פוסקי הדור ועל חלקם אמרו שזה בכלל הימנק ועל חלקם אמרו

שאין זה בכלל הימנק.

מרן הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א אמר לי בשם החזו"א שהימנק שפוסל א. הוא כל שהתיומת האמצעית מתפצלת בראשו ואחד מן העלים או שניהם

)ו(, אבל אם הם פתוחים באופן שאינם פונים נוטים לצד, ואפי' במקצת

לצד, אין זה הימנק כלל ואפי' אם יש מרחק רב בין עלה לעלה.

�ןןברדהמת רירימה תעברא

הימנק שפוסל הוא - כל שאחד מן העלים של התיומת האמצעית גדלה לצד, ואפי' במקצת

ןברדהמת רירימה תעברא�ר

רבי צבי הירש זצ"ל אב"ד העסין, תלמידו של רבי

יהונתן אייבשיץ זצ"ל מעיד על רבו.

לדבר מצוה הזיל כספו וזהבו מבלי סכום וערך.

אצלו בהיותי בפראג אחת שפעם עליו אני מעיד

לערך מהודר אתרוג בעד בזבז לשלחנו סמוך

עשרים ר"ט, דהיינו קנה אתרוג אחד, ולאחר מכן

מצא נאה ממנו, קנה את האחר, עד שהחליף כמה

פעמים, עד שהגיע בערך לסכום הנ"ל.

בנה אצלו שבהיותי לפניו גלוי נסתרות יודע וה'

סוכה עם סדינין מצויירים עד שהוציא עליהם קרוב

למאה הגריים.

כללא דמילתא, כל הון ביתו כלא נחשבת לו נגד

אהבת ה' ומצוותיו.

�כןברדהמת רירימה תעברא

הימנק שפוסל הוא - כל שאחד מן העלים של התיומת אמצעית פונה לצד

ןברדהמת רירימה תעברא�ע

הימנק שפוסל הוא כל שאחד מן העלים של התיומת האמצעית פונה לצד

�תןברדהמת רירימה תעברא

הימנק שפוסל הוא כל שאחד מן העלים של התיומת האמצעית פונה לצד

ןברדהמת רירימה תעברא�כ

הימנק שפוסל הוא כל שאחד מן העלים של התיומת האמצעית פונה לצד

�כןברדהמת רירימה תעברא

כתב רבי חיים ויטאל על רבו האריז"ל:

בענין הצדקה והמצוות, לא היה קמצן כלל,

וכן בענין ההבדלה שמבדילים בבית הכנסת

לו זהב לצדקה, כדי שיניחו ד' פרחים שנתן

להביא יין להבדלה משלו.

או תפילין כגון מצוה איזה קונה כשהיה גם

אתרוג, לא היה מקפיד לדעת מה יתן במצוה

ההיא, אלא היה פורע כל מה שהיו שואלים

הרי למוכר, אומר והיה ראשונה, בפעם לו

המעות לפניך קח כל מה שתרצה.

)ספר המצות, פרשת עקב(

ןברדהמת רירימה תעברא�כ

תיומת אמצעית שהתפצלה באופן שהעלים לא פונים לצד

אם העלים של התיומת האמצעית פתוחים באופן שאינם פונים לצד, אלא ב. עולים ישר אבל יש ביניהם מרחק - הרי זה נידון כלולב שהעלה האמצעי

קצת פתוח שדיניו התבארו לעיל בדין נחלקה התיומת בצורה טבעית.

הימנק הפוסל הוא כל שאחד מן העלים של התיומת האמצעית פונה לצד

�כןברדהמת רירימה תעברא

תיומת אמצעית שהתפצלה בראשה - ואין זה כהימנק

ןברדהמת רירימה תעברא�ר

תיומת אמצעית שהתפצלה בראשה - ואין זה כהימנק

�רןןברדהמת רירימה תעברא

ןברדהמת רירימה תעברא�רר

תיומת אמצעית שהתפצלה לשניים כהימנק ונסגרת ביד

לולב שב' עלי תיומתו האמצעית מתפצלים לשנים באופן שכל עלה פונה ג. לצד כהימנק, אך אם ינסו לסגור את העלים ביד בצורה קלה, הם יתחברו

זה לזה, אין זה הימנק הפוסל ]נט[.

הימנק בין שתי תיומות

לולב שכלה בשתי תיומות, דין הימנק קיים בכל אחד מן התיומות ]ס[. ד.

לולב שכלה בתיומת אחת, והתיומת אמצעית זו התרחקה מהתיומת שלידה ה. עד שנראה כהימנק, אין בזה פסול הימנק, מפני שפסול הימנק נאמר רק

בתיומת האמצעית ולא בין תיומות ]סא[.

שנהיו עד מזו זו התרחקו התיומות ושתי תיומות, בשתי שכלה לולב ו. כהימנק, אין זה הימנק שפוסל ]סב[.

כן אמרו לי דודי מרן ראש הישיבה שליט"א והגאון ר' עזריאל אויערבך שליט"א, ]נט[ וטעמם דהמהרש"ם כתב שאם בזמן הנענועים העלים האמצעיים מתחברים זה לזה, אין זה הימנק שפוסל וא"כ נראה שה"ה אם מתחברים ע"י סגירה קלה,

אין זה הימנק. פשוט, והוא דומיא למה שכתב המשנ"ב שם בס"ק ט"ו גבי לולב שכלה בשתי ]ס[

תיומות ונחלקה אחת מהן. פשוט, וראה להלן בסעיף ט' שכתבנו שיש להחמיר בהימנק גם בעלה שליד ]סא[

העלה האמצעי. מפני שפסול הימנק הוא רק בתיומת הכפולה, ולא בין שני עלים, ואפי' ששניהם ]סב[ נחלקה בדין לעיל שהובאו הגאונים לפי אולם האמצעית. בתיומת יהיו שסוברים ששתי התיומות צריכות להיות מחוברות, ואם אינם מחוברות דין הימנק, דין יש התיומות שתי שבין סוברים אולי להם, יש התיומת נחלקה וא"כ בנחלקה, לגאונים לחשוש צריך שאין כתבנו נחלקה בדין מ"מ אולם

מסתבר שה"ה בהימנק.

�רכןברדהמת רירימה תעברא

תיומת שהתפצלה לשניים אך נסגרת ביד, אין זה כהימנק

ןברדהמת רירימה תעברא�רע

לולב שב' עלי תיומתו האמצעית מסתיימים בשוה, אלא שמכל אחד משני ז. הימנק זה אין הימנק, יש ובקוצים קוץ, כמין יוצא התיומת של העלים

הפוסל ]סג[.

הימנק בקוצים אין זה הימנק

מפני שדין הימנק נאמר בעלים ולא בקוצים, כמש"נ לעיל בשם החזו"א שהקוצים ]סג[ אינם נחשבים לחלק מן העלה.

�ככןברדהמת רירימה תעברא

אמר לי מרן הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א שישנו מצב של הימנק שמרן ח. החזו"א אמר עליו שהוא הימנק קטן וכשר.

הימנק קטן שהחזו"א אמר עליו שהוא כשר

ןברדהמת רירימה תעברא�ככ

לולב שכלה בתיומת אחת, אף שאין היא עשויה כהימנק, אך העלה שלידה ט. נעשה כהימנק, לכתחילה יש לפסול ]סד[.

לולב שהתיומת שעל יד התיומת האמצעית נעשית כהימנק, כשר בדיעבד

שער הציון שם אות ל"ג בשם המג"א. ]סד[

�רכןברדהמת רירימה תעברא

תיומת אמצעית נמוכה

לולב שמסתיים בתיומת אחת, ותיומת זו נמוכה מהעלים שבצדדים, נחשב א. ללולב מהודר ]סה[.

לולב שהתיומת אמצעית נמוכה משאר העלים – אין בו חיסרון

מפני שלא הוזכר בפוסקים שהעלה האמצעי יהא גבוה משאר העלים. ]סה[

ןברדהמת רירימה תעברא�רכ

עקום

לולב ששדרתו התעקמה לצדדים או לפניו פסול, אבל אם התעקמה לאחוריו א. הוא: כאשר תופס את הלולב כשהשדרה מולו, אם ולאחוריו ופירוש לפניו ]סו[ - כשר

התעקם כלפי פניו זה נקרא לאחוריו, ואם התעקם לצד שני הרי זה נקרא לפניו, והטעם

שלאחוריו כשר, ולפניו ולצדדים פסול, הוא משום שהרבה לולבים רגילים

לגדול לאחוריהם, ועל כן אין בזה חיסרון של הדר, לפי שרגיל הוא בכך,

משא"כ לפניו ולצדדים אין דרך לולבים לגדול כן, ועל כן יש בזה חסרון

של "הדר".

שיעור העיקום, י"א שזה כאשר התעקם כקשת, ובפשוטו זה חצי עיגול,

וי"א שהכונה היא שהלולב מתחיל ישר מתעקם חצי עיגול וחוזר להיות

אלי "זה של חסרון בו יש אך כשר, לולב זה הרי מכן, ובפחות ישר,

ואנוהו".

ועל כן לולב שהתעקם קצת הרי הוא לולב כשר, אך לא מהודר, וכמובן

עקום יהא מהודר שלא לולב אחרי לחזר יש מצויים בימינו שהלולבים

כלל - ויהא מהודר.

את צורת הישרות יש לבדוק כמה שניות על השעון, ואין צורך לשים את

עיניו בצורה מאוזנת הלולב מול העין באופן מאונך, אלא מעמידו מול

וכך בודקו האם הוא ישר או לא.

ומספרים שפעם אמרו למרן הסטייפלר זצ"ל על אחד ששם את הלולב

מול העין לראות אם הוא ישר או לא, ושאל הסטייפלר בבדיחותא האם

שו"ע סימן תרמ"ה סעיף ח'. ]סו[

�רכןברדהמת רירימה תעברא

הלולב ישרות על להסתכל צריך שאין שהבין הרי רובה. הוא הלולב

- מאוזן במצב – עיניו מול מעמידו אלא מאונך, במצב הוא כאשר

הוא מסתפק האם ואם ישר, או הוא עקום בו כמה שניות האם מתבונן

מפני שעקום שפוסל נחשב לעקום, בודאי שאינו ישר, או עקום הלולב

הוא רק אם נראה לעין כל מבלי להסתפק.

לולב שהתעקם במקצת – הרי הוא כשר אך יש בו חיסרון של "זה אלי ואונהו"

ןברדהמת רירימה תעברא�א

יש לבדוק אם הלולב עקום או לא בצורה של מאוזן

�אןןברדהמת רירימה תעברא

אין צורך לבדוק את הלולב בצורה של מאונך

ןברדהמת רירימה תעברא�אר

כווץ

לולב כווץ פסול, וראה באור זרוע שכתב שכווץ הוא בעלים, ומצייר שם כמין א. בתמונה שלמטה, כמו חנוכיה קנים של כמין נתכווצו חנוכיה, שהעלים

ונראה שרק באופן זה כווץ פוסל בלולב, אבל באופן שרק העלה האמצעי

התכווץ כמו שנתבאר בסעיף הבא, אין בזה חיסרון של כווץ ]סז[.

לולב שנכווצו עליו כמין חנוכיה פסול

אור זרוע הלכות ארבעת המינים. ]סז[

�אכןברדהמת רירימה תעברא

לולב שעליו ושדרתו התכווצו - פסול

ןברדהמת רירימה תעברא�אע

לולב שמסתיים בזגזג

לולב שתיומתו האמצעית מסתיימת כמין שלשלת )זיגזג(, וכמו כן אם שאר ב. באופן הרבה התכווץ ואם ]סח[, כשר הלולב התכווצו, העליונים העלים

שפוגע ביופיו של הלולב, יש בזה חיסרון של "זה אלי ואונהו".

לולב שתיומתו האמצעית התכווצה, או אפי' שאר ראשי העלים התכווצו – כשר

כן אמר לי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, דכל שאינו מתקפל ככפתור, הרי הוא ]סח[ עלה רגיל, וטעמו הואיל ולא הוזכר אופן זה בפוסקים משמע שהרי הוא כעלה רגיל לכל דבר, ויעוי' באורחות רבינו חלק ב' עמוד רמ"ד שמובאת שם תמונה של לולב שראשו כזיגזג ומרן הסטייפעלר זצוק"ל אמר עליו שאין זה לולב כווץ,

וראה בערך "כווץ" הלכה א'.

�אתןברדהמת רירימה תעברא

ג' ימים אחר יוה"כ נשאר הארה מיום הכיפורים, ולכך

עונותיהם כן גם הקב"ה מוחל יוה"כ הארת מחמת

ובלולב, בסוכה עוסקים יו"ט ובערב ישראל, של

ולכך יו"ט הראשון הוא ראשון לחשבון עונות, ואמר

שהיה מה שמע לא יו"כ אחר ימים שג' לו שנאמין

מדבר אליו, וכאילו דברו לעץ לכך לא שמע.

מדרש פנחס, אות ז' דף כ"ד ע"ב

צריך ולולב שופר סוכה פסח כגון זמניות מצות כל

האדם לעשות המצוה הזאת בבחינה גדולה בשמחה

ובדביקות העליון, כדי שעל ידי זה יתקשר בקדושה

המצוה עשיית ונמצא הזמן, לכל הפסק שום בלי

זמן לאחר ובכח ההוא, בזמן בפועל היא זמניות,

דהיינו הארת קדושה שתשאר בו.

נועם אלימלך, בהעלותך ד"ה וידבר, דף ע"א ע"ב

ןברדהמת רירימה תעברא�אכ

לולב שתיומתו האמצעית מורכבת מארבעה עלים

לולב שתיומתו האמצעית מורכבת מארבעת עלים, כזה W, הרי זה נידון א. כלולב בעל שתי תיומות ]סט[, ואם נחלקו שתי עלים משתי העלים האחרים

- אין לזה דין של נחלקה התיומת ]ע[.

כן אמרו לי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א ומרן הגר"נ קרליץ שליט"א שלולב בעל ]סט[ ארבעה עלים, אין זה נידון כעלה אחד, אלא כשני עלים שמחוברים זה לזה,

ואם נחלקו זה מזה אין זה נקרא נחלקה התיומת, פרט לדעת הגאונים. דלעיל בערך נחלקה התיומת התבאר שאין צריך לחשוש לדעת הגאונים שסוברים ]ע[ שלולב בעל שתי תיומות שנחלקו זה מזה פסול, וא"כ ה"ה נידו"ד לולב שמורכב מארבעה עלים ונחלקו שתי עלים משתי עלים, הרי זה נידון כלולב בעל שתי

תיומות שנחלקו שכשר.

�אכןברדהמת רירימה תעברא

לולב שתיומתו האמצעית מורכבת מארבעה עלים – ונחלקו שתי עלים משתי עלים – כשר

ןברדהמת רירימה תעברא�אכ

כפוף

הנקרא )ז(, פנים כלפי והתכופפה התעגלה האמצעית שתיומתו לולב א. לולב קנעפל, או כפתור, י"א שמצוה מן המובחר לקחתו ]עא[, וי"א שפסול

וישנם ]עד[, מאחר אין לקחתו ]עג[, אך לכתחילה לן שכשר וקיימא ]עב[,

בו יש יופיו, הגם שכשר ואם התכופף באופן שנפגם זה, שפוסלים לולב

חיסרון של "זה אלי ואנוהו" ]עה[.

אמנם אותם שיש להם מנהג לקחת לולב זה, בודאי שיכולים לכתחילה

והשו"ע בו", לצאת אני "אוהב הרא"ש כתב סוף וסוף מאחר לקחתו,

בסימן תרמ"ה סעיף ט' פוסק כן.

הרא"ש בתשובה, ומביאו השו"ע בסימן תרמ"ה סעיף ט'. ]עא[ המשנ"ב שם בס"ק מ"ב כתב כן בשם הר"ן, והשער הציון שם בס"ק מ"ג כתב כן ]עב[

בשם הגר"א והרשב"א. משנ"ב שם ס"ק מ"ב. ]עג[

מאחר והר"ן והרשב"א פוסלים את זה, א"כ ספק ברכות להקל, מ"מ אפשר לברך ]עד[ על לולב זה, דהמשנ"ב בס"ק מ"ב פסק כן.

כמו כל מצוה שאינה יפה יש בה חיסרון של "זה אלי ואנוהו". ]עה[

�אכןברדהמת רירימה תעברא

עלים אמצעיים שמתקפלים ככפתור - כשר

ןברדהמת רירימה תעברא�ה

לולב שתיומתו האמצעית התעגלה והתקפלה רוב העלה או אפי' לא רוב ב. העלה, מן הרבה אלא חציו עד לא אפי' או העלה, של חציו עד אלא

הלולב פסול ]עו[.

לולב שמיעוט עליו העליונים התקפלו קצת, כשר ]עז[, וראה לעיל בערך נקטם ג. - שעליו העליונים הם כל העלים שמסתיימים מעל השדרה.

משנ"ב בסימן תרמ"ה ס"ק מ"א בשם הפמ"ג. ]עו[ כן משמע מהמשנ"ב שם ס"ק מ' שכתב בשם המג"א והלבוש שאם התקפלו רוב ]עז[

העלים פסול, משמע שבמיעוט כשר.

על לברך ולא ואתרוג לולב לקנות מאוד הזהיר

של הקהל, משום שלא נתקן לולב של קהל אלא

שיטול אותו מי שאין ידו משגת או שבא מן הדרך

או שארע לו אונס.

)סדר היום(

�הןןברדהמת רירימה תעברא

לולב שמיעוט עליו העליונים התקפלו קצת - כשר

ןברדהמת רירימה תעברא�הר

כשר שהלולב י"א במקצת, התקפלו העליונים עליו שרוב לולב ד. ומהודר ]עח[, וי"א שהלולב פסול ]עט[, ולהלכה אם יש לו לולב אחר, שלא

יצא בלולב זה ]פ[.

לולב שתיומתו האמצעית לא התקפלה, אך העלה שליד התקפל, הלולב ה. כשר ומהודר ]פא[.

המשנ"ב בסימן תרמ"ה ס"ק מ' כתב כן בשם המג"א והלבוש. ]עח[ משנ"ב שם בשם הט"ז. ]עט[

משנ"ב שם. ]פ[ שער הציון בסימן תרמ"ה ס"ק מ"ג כתב שהגר"א מביא בשם הרשב"א שהוא ]פא[ כתב כהר"ן שיש לפסול "קנפל" בעלה האמצעי, וכתב שם שער הציון שמשמע

מהגר"א שדעתו הוא רק כשהעלה האמצעי התקפל ולא בעלה שליד.

�הכןברדהמת רירימה תעברא

לולב שרוב עליו העליונים התקפלו, כשר אך עדיף לקחת לולב אחר

ןברדהמת רירימה תעברא�הע

לולב שתיומתו האמצעית התקפלה כמין צורת "ו", הרי הוא עלה רגיל, ו. ואינו נידון כלולב קנפ"ל ]פב[.

עלים שמסתיימים כמין ו' הרי הם עלים רגילים, העלה והימיני והשמאלי הם

עלים בצורת ו', והעלה האמצעי מתחיל להתעגל

כן אמרו לי דודי מרן ראש הישיבה שליט"א, והגאון ר"נ קרליץ שליט"א. והגאון ]פב[ ר' עזריאל אויערבך שליט"א אמר לי שהדרבא לולב זה עדיף לפי שהוא נשאר

סגור, ומאידך אין בו את החיסרון של קנפ"ל.

�התןברדהמת רירימה תעברא

לולב שעליו משונים

לולב שעליו משונים פסול גם לרא"ש, שמכשיר לולב שעליו התקפלו ז. כקנפ"ל ]פג[.

לולב שעליו משונים פסול

כן אמר לי מרן הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א, שמסתבר כן, שהרא"ש סובר ]פג[ שקנפ"ל אין זה שינוי, מאחר והרבה לולבים רגילים להיות כן, אבל לולב שעליו

משונים, אין דרך להיות כן.

ןברדהמת רירימה תעברא�הכ

חסר בלולב

לולב שחסר בשדרתו – עד רוב כשר ]פד[. א.

לולב החסר בשדרתו עד רוב - כשר

ראה בספר "כשרות ארבעת המינים" עמוד קס"ז שכתב בשם הרמב"ן שאין דין ]פד[ חסר בלולב. ולכאורה יש להעיר שהמשנ"ב בסימן תרמ"ה ס"ק י"ז כתב שנחלקה התיומת פסול מצד שאינו בלקיחה תמה, הרי שיש דין של חסר בלולב, וצריך לומר שמה שהוזכר בפירוש שיש בו חיסרון של לקיחה תמה, אזי אמרינן שיש,

אבל להמציא בכל מיני אופנים שגם זה יקרא חיסרון בלקיחה תמה מנין.

�הכןברדהמת רירימה תעברא

תפלה נאה לאומרה בשעה שאוגדין את הלולב

על שיתקשרו אבותי ואלוהי אלהי ה' מלפניך רצון יהי

והנצח והתפארת והגבורה הגדלה זה לולב אגדת ידי

ידי ועל הממלכה, ה' לך ובארץ, בשמים כל כי וההוד

יצחק אברהם אבות שלשה כנגד שהם הדסים שלשה

ואהרון כנגד משה ערבות שהם בדי שני ידי ועל ויעקב

יתקשרו ודוד יוסף כגנד שהם ואתרוג לולב ידי ועל

ארבע אותיות של שמך הגדול והקדוש, ועל ידי שלשה

הדסים אות יוד של שמך הגדול, ועל ידי שני בדי ערבות

מלוי ה"ה של שמך הגדול, ועל ידי הלולב מלוי וי"ו של

שמך הגדול. ועל ידי האתרוג מלוי ה"ה אחרונה של שמך

הגדול, ומשם תשפיע לעבדך )פב"פ( אמתך חיים טובים

ותתן המלות, שתי עם לולב וכמנין הדס כמנין שעולה

לי זרע כשר וחכם וצדיק שעולה כמנין ערבה עם הכולל,

ותתן לי לב טוב וכשר להבין תורה שעולה כמנין אתרוג

עם הכולל. ותתן לי זכות שאאגוד אותם בבית מקדשך

במהרה בימינו אמן.

ןברדהמת רירימה תעברא�הכ

אגידת הלולב

והערבות ימין, יהיו בצד נוהגים לאגוד את הלולב באופן שההדסים יש א. בצד שמאל, וימין ושמאל זה כשתופס את הלולב והשדרה מולו, בתוך

קושיקל"ך ]פה[, ומנהג האר"י הקדוש לאגוד את ההדסים והערבות, באופן

שהדס אחד יהא בצד ימין, והדס השני בצד שמאל, והדס השלישי יהיה

על השדרה של הלולב, וכמו כן הערבות יהיו אחד בצד ימין ואחד בצד

שמאל.

כשאוגד את ההדסים והערבות ללולב יש לאוגדם בקשר ע"ג קשר ]פו[. ב.

לכתחילה יש לקשור שני קשרים בלולב עצמו, ועוד ג' קשרים עם ההדסים ג. והערבות ]פז[.

הבאר היטב בסימן תרנ"א אות ד' מביא את השל"ה שכתב כן בשם המט"מ, ]פה[ וכשמניח את ההדסים בצד ימין ואת הערבות בצד שמאל, יש שנהגו להניחם תנ"ה סימן דוד בבית יעוי' אולם עולם, גדולי נהגו וכן קושיקל"ך, בתוך שהתקיף מנהג זה מסברא, שבש"ס ובפוסקים מוזכר קשר ולא סתם תחיבה

בתוך קושיקל"ך, ונהרא נהרא ופשטיה. שו"ע סימן תרנ"א סעיף א'. ]פו[

רמ"א סימן תרנ"א סעיף א', ובמשנ"ב שם ס"ק י"ד. ]פז[

�הכןברדהמת רירימה תעברא

קוישיקל"ך

ןברדהמת רירימה תעברא�

אגידת הלולב לפי אר"י הקדוש

� ןןברדהמת רירימה תעברא

יש לאגוד את ההדסים והערבות בקשר ע"ג קשר

ןברדהמת רירימה תעברא� ר

קוישיקל"ך לפי האר"י הקדוש

� כןברדהמת רירימה תעברא

ישנם שמשתמשים בקוישיקל"ך גם לפי האר"י הקדוש

ןברדהמת רירימה תעברא� ע

שדרת הלולב גבוהה מההדסים בטפח

יש להדר ולאגוד את הלולב באופן ששדרת הלולב תהא גבוהה מההדסים א. בטפח, ואפי' שההדסים גבוהים, יראה ששדרת הלולב תצא תמיד בטפח,

ואם שדרת הלולב אינה גבוה מההדסים כלל, יצא ידי חובה ]פח[.

גבוהה תהא הלולב ששדרת צריך אם דעות שתי מביא תרנ"א סימן שו"ע ]פח[ מההדסים בטפח או לא, ועל כן לכתחילה יש לנהוג כך מאחר שמביא השו"ע בדעה השניה בשם י"א, ומ"מ מי שלא עשה כן יצא יד"ח, דהשו"ע מביא דעה זו בסתם, וסתם וי"א הלכה כסתם, ועל כן מי שלא אגד באופן שהלולב גבוה

מההדסים בטפח יצא יד"ח.

ראוי לאדם להיות לולב ואתרוג בפני עצמו

מן מצוה לעשות והמחבב ה' לדבר וחרד הירא

המובחר, ראוי להיות לו לולב ואתרוג בפני עצמו,

כדי לעשות הנענועין כהלכתן, ועוד שרוב בני האדם

מברכים בשעה שהם שותפים ואין יודעים להעלות

על דעתם ליזהר שיהיה במתנה.

)דרכי משה(

� תןברדהמת רירימה תעברא

לכתחילה יש לאגוד את הלולב באופן ששדרת הלולב יהא גבוה מההדסים בטפח

ןברדהמת רירימה תעברא� כ

הדסים והערבות באותו גובה

אין לאגוד את הלולב באופן שההדסים והערבות היו באותו גובה, אלא יש א. לאגוד את ההדסים קצת יותר גבוהים מהערבות ]פט[.

כשאוגד את הלולב יזהר לאגוד באופן שלא יוריד את ההדסים והערבות ב. מתחת לעיקרו של הלולב, דכל מה שיוצא מתחת לעיקרו של הלולב לא

נחשב לאגוד עם הלולב, ומצוה מן המובחר לאגוד את ההדסים והערבות

עם הלולב.

אורכו כל שיהא ליזהר יש השיעור מן הרבה ארוך בהדס אף ופעמיים

מעל עיקרו של הלולב, כגון אם חלק מן השיעור נמצא בתחתית ההדס,

לו שאין נמצא הלולב, של עיקרו מעל ההדס של עיקרו יהא לא ואם

הדס שיש בו שיעור שאגוד עם הלולב, ואה"נ שיצא יד"ח נענועים, לפי

שנענע ד' מינים, אבל לא יצא את הלכתחילה שיהיו אגודים ]צ[.

רמ"א סימן תרנ"א סעיף א', וראה בספר אורחות רבינו למרן הסטייפלער זצ"ל ]פט[ חלק ב' עמוד רפ"ז שכתב שאם מניח את הערבות באותו גובה של ההדסים זה

יכול להזיק. כן אמר לי הגאון ר' רפאל רייכמן שליט"א, וטעמו דהמשנה אומרת ששיעור ההדס ]צ[ הוא ג' טפחים, ושיעור הלולב הוא ד' טפחים כדי שיהא שווה להדס בג' טפחים ג' טפחים, יהא ולכאורה מדוע שהלולב לא בו, לנענע כדי ועוד טפח שיצא ונואמר שיוציא את ההדס טפח מתחת לעיקרו של הלולב, כדי ששדרת הלולב תצא בטפח כדי לנענע בו, וע"כ שאם יוציא מההדס טפח מתחת לעיקרו של הלולב אין זה נקרא שטפח זה אגוד עם הלולב, וכמובן שאם ההדס הוא ד' טפחים יכול להוציא טפח מתחת לעיקרו של הלולב, דהעיקר שיהא ג' טפחים

שאגודים ללולב.

� כןברדהמת רירימה תעברא

יש לאגוד את הלולב באופן שההדסים יהיו יותר גבוהים מהערבות

ןברדהמת רירימה תעברא� כ

יש לאגוד את הלולב באופן שעיקרם של ההדסים והערבות ישתוו לעיקרו של הלולב

הוא ארוך ב' בדעה השניה כתב שאם ההדס השו"ע בסימן תר"נ סעיף ג. מאוד, צריך שהלולב יהא יותר ארוך בטפח, וישנם שמחמת כן כשיש להם

� כןברדהמת רירימה תעברא

הדס גדול, ולולב של ד' טפחים, מורידים את ההדס מתחת לעיקרו של

הלולב עד ששדרת הלולב תהא יוצאת מבטפח הם מורידים את ההדס

מתחת לעיקרו של הלולב. וראה ברבינו מנוח )ברמב"ם הוצאת פרנקל(

שכתב שגם אם לא אגד ונענע בזה אחר זה, צריך שהלולב יהא יותר גבוה

מההדס ג' טפחים הרי שסובר שאם הוריד את ההדסים מתחת לעיקרו של

הלולב, אין זה מועיל, ותמיד צריך שהלולב יהא גבוה מההדסים בטפח.

אגידה ביו"ט

לאגוד יכול יו"ט, ונכנס ללולב, והערבות ההדסים את אגד ולא שכח א. אותם באחד מחמשה אופנים או שיאגדם עם גומיה, או שיקח עלי לולב

ויכול אפי' לתולשם ביו"ט, דאין מלאכת קוצר בדבר שכבר נקצר, ויקשור

את ההדסים והערבות בשני קשרי עניבה אחד על השני ]צא[, או שיעשה

קשר אחד מתחת לקשר העניבה ויזכור במוצאי יו"ט להתיר את האגידה,

מעלי טבעות שיעשה או שעות, כ"ד עניבה קשר על יעבור שלא כדי

הלולב, ויראה לפרק את הטבעות תוך כ"ד שעות, או שיתלוש עלי לולב

ויסובב מסביב הלולב והמינים ויתחוב את ראש העלה בעלה המסתובב

]צב[.

משנ"ב סימן שי"ז ס"ק נ"ט. ]צא[ הטעם שמסתבר שטבעת נידונת כקשר ע"ג עניבה ולא כקשר האומנין, הוא ]צב[ עניבה סתם, שמותר כקשר זה אין וכן קשר, כזה יעשו לא משום שאומנין כקשר שדינו מסתבר א"כ רבים, לימים לעמוד שיכול לפי לתמיד, לעשותו עניבה ע"ג קשר, שאין לעשותו ליותר מכ"ד שעות, ועל כן מי שלא אגד את ההדסים והערבות ללולב לפני יו"ט, יכול לעשות טבעות ולאגוד את הלולב,

ויראה לפרק את הטבעות תוך כ"ד שעות.

ןברדהמת רירימה תעברא�י

אגידת הדסים וערבות ללולב ע"י גומי

�יןןברדהמת רירימה תעברא

אגידת הלולב ע"י קשר עניבה ע"ג קשר – מותרת, אך יראה להתירה תוך כ"ד שעות

ןברדהמת רירימה תעברא�יר

מותר לאגוד את ההדסים והערבות בטבעות מעלי לולב שעושה אותם ביו"ט, אך יראה לפרק את הטבעת תוך כ"ד שעות מעשייתה

�יכןברדהמת רירימה תעברא

מותר לאגוד את ההדסים והערבות באופן שמסובב עלה לולב מסביב לג' מינים ותוחב את ראש העלה בעלה המסובב

ןברדהמת רירימה תעברא�יע

אם אוגד את הלולב באופן שתופס את הלולב, ההדסים והערבות יכולים ב. ליפול לפי שהם אינם מהודקים ללולב, אין זה נקרא שאגד את הלולב

ולא ללולב מהודקים אינם שהם דפעמים בזה, ליזהר ויש באגידה,

לנענע לנוהגים ובפרט אגודים, שיהיו המובחר מן המצוה את מייקמים

עם קושיקל"ך שפעמים הלולב רפוף בתוכו, ואם לא תופסים את הלולב

עם הקושיקל"ך חזק, הלולב יכול להתנתק מן הקושיקל"ך שבתוכו ישנם

ההדסים והערבות ]צג[.

כן אמר לי מרן הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א, וראה ברמב"ם בהלכות לולב ]צג[ שכתב שאפשר לנענע ד' מינים גם כאשר אינם אגודים יחד שלא אגדם יחד מן ומ"מ מצוה דאין האגידה מעכבת את המצוה, ומנענע אחד אחרי השני,

המובחר שיהיו אגודים.

�יתןברדהמת רירימה תעברא

אגידת הלולב באופן שתופס את הלולב, ההדסים והערבות יכולים ליפול- אין מקיים בזה את המצוה מן המובחר

ןברדהמת רירימה תעברא�יכ

שמירת ד' מינים

האופן הטוב ביותר לשמור את הערבות וההדסים כשהם אגודים ללולב, הוא ג. ע"י שעוטפים אותם בנייר כסף, ולהניחם בתוך נרתיק.

כדאי לשמור את ההדסים והערבות בנייר כסף בתוך נרתיק

�יכןברדהמת רירימה תעברא

כבוש בלולב

אין להשאיר לולב שאגודים בו הדסים וערבות בתוך אגרטל עם מים כ"ד א. ד' לכבוש ואין כבוש, נקרא במים הנמצא חלק דאותו רצופות, שעות

מינים כמבואר בשו"ע סימן תרמ"ח סעיף ט"ו גבי אתרוג כבוש.

אין להשאיר לולב שאגוד בו הדסים וערבות בתוך אגרטל עם מים כ"ד שעות רצופות

ןברדהמת רירימה תעברא�יכ

סיכום מעשי בקנית לולב מהודר

בראשית לפני שבודקים את העלה האמצעי, יש לוודא ג' דברים:

שהלולב יהא מדקל התמר ולא קנרי. א.

שהלולב יהא ישר ולא עקום. ב.

שתהא שדרת הלולב ד' טפחים. ג.

לאחר מכן יש לבדוק את העלה האמצעי של הלולב משבע הלכות:

שהעלה יהא סגור לגמרי. א.

שלא יהא יבש כלל, ויבשות שפוסלת הוא רק כאשר הוא נראה לעין ממרחק ב. 35 ס"מ, מאחר שפסול זה הוא פסול של הדר, וחיסרון של הדר הוא כל

שנראה לעין במרחק הנ"ל.

שהעלה לא יקטם כלל, ושיעור זה גם רק מה שנראה לעין ממרחק של 35 ג. ס"מ .

שהעלה לא יתחלק לשנים ויהא כהימנק. ד.

שהעלה האמצעי לא יתקפל ככפתור, מאחר שהר"ן פוסל לולב זה מדין ה. הדר, )ואותם שמחזרים אחר לולב זה, יש להם על מי לסמוך(.

שעלה אחד מהתיומת האמצעית לא תהא גבוהה מהשניה, ועד 2 מ"מ, אין ו. זה נקרא גבוה.

�יכןברדהמת רירימה תעברא

שהעלה אחד מהתיומת האמצעית, לא תהא רחבה מהשניה, ואם עלה הצר ז. רחב יותר מחצי העלה הרחב, אין זה פסול.

זה משום שהם סוברים אותם שנוהגים לקחת לולב שראשו עטוף ב"קארע",

שאין צריך לכסכס בשעת הנענועים, וא"כ אפשר לקחת לולב שראשו עטוף

בקארע, דעטיפה זו מונעת את העלה האמצעי מלהיקטם וליחלק, ולהתיבש.

החסרונות את בו יש אם האמצעי העלה את לבדוק יש נפלה הקארע אם

קארע את שכשאין שחושבים אדם בני בהרבה טעות וישנה שהתבארו.

לסוברים כשו"ע, הלולב פסול, ודבר זה טעות, דכשאין קארע יש לבדוק את

העלה האמצעי.

ןברדהמת רירימה תעברא��

ארבעת המינים – כנגד הקב"ה

"פרי עץ הדר" זה הקב"ה, שכתוב בו )תהילים קד

א( "הוד והדר לבשת". "כפות תמרים" זה הקב"ה

-שכתוב בו )שם צב יג( "צדיק כתמר יפרח". "וענף

"והוא ח( א )זכריה דכתיב הקב"ה זה אבות" עץ

נחל" "וערבי במצולה". אשר ההדסים בין עומד

זה הקב"ה שכתוב בו )תהילים סח ה( "סולו לרוכב

בערבות"

)ויק"ר ל ט(.

אומרים שמעתי כי אמת והן הק': האלשיך ביאר

כי כוונת המאמר הוא מה שאמרו חז"ל,כי ארבעה

מינים אלו אין להם שר שוטר עליהם להגדילם ככל

ועשבים, אלא הקב"ה מגדילם שאר המון אילנות

בעצמו.

בכל באומרו זה, מאמר בעל רצה זה כי "ואמרו

אחד זה הקב"ה".

��ןןברדהמת רירימה תעברא

דיני הדס

תנו רבנן "ענף עץ עבות" - שענפיו חופין את עצו, ואיזה הוא - הוי אומר זה

הדס, סוכה ל"ב ע"א.

ןברדהמת רירימה תעברא��ר

נקטם

הדס שנקטמו עליו כשר ]א[, פירוש - הדס שנחתכו עליו ברוחבן ועדיין החצי השני של א. עליו מחובר לענף - כשר מפני שחסרון קטום בהדס, הוא רק בענף ולא בעלים, אך מצוה

מן המובחר היא ליטול הדס שלא נקטמו עליו כלל ]ב[.

רמ"א סימן תרמ"ו סעיף י' בשם הר"ן וראייתו היא ממה שהגמ' בסוכה דף לג ע"א ]א[ אומרת אמר עולה בר חיננא - ואם עלתה בו תמרה כשרה והואיל ותמרה עולה רק בעץ ולא בעלים - אם כן גם מה שהמשנה שם אומרת הדס שנקטמו עליו - מיירי על העץ ולא על העלים. ובטעם הדבר יעוי' בכל בו שכתב שדרך הדסים וערבות להקטם בשעת גידולן, ועל כן אין הקטימה מחסרת בהדר, שכן כך דרכן

להיות. ביכורי יעקב סימן תרמ"ו ס"ק כ"כ. ]ב[

כל אחד מישראל יש בו בחינת כל הד' מינים

מארבעת אחד מכל משהו בו יש מישראל אדם כל

הוא אחד בדבר מיוחדים. ובאיברים במידות המינים,

מתוקן יותר ובדבר אחד פחות.

הטובים וממעשיו ממעלותיו ומערב שמבטל מה וכפי

בכלל ישראל, כדי לזכותם וכדי להשפיע עליהם לטובה,

שבו מקומות אותם את אף ולתקן לעלות הוא זוכה

הצריכים תיקון.

)שפת אמת, תרל"ו(

��כןברדהמת רירימה תעברא

הדס שנקטמו עליו העליונים – כשר - אך אין בנטילתו משום מצוה מן המובחר

ןברדהמת רירימה תעברא��ע

הדס שנקטם עצו

הדס שנקטם עצו באופן שאין עלים המכסים את הקטימה - וקטימתו נראית ב. גם בראיה שטחית ]ג[ לכו"ע פסול ]ד[.

יעוי' במשנ"ב בסימן תרמ"ח ס"ק מ"ו שכתב בשם המבי"ט שכל פסולי הדר נאמרו ]ג[ רק באופן שנראים גם בראיה שטחית ללא התבוננות.

המשנ"ב שם בס"ק כ"ט כתב שגם למכשירין נקטם - זה רק כשהעלים מכסים ]ד[ את הקטימה, והנה יעוי' לקמן בערך "שיעור ההדס" שהתבאר שלפי הביכורי יעקב והחזו"א הדס שעליו אינם צמודים לגבעול אלא פתוחים - כשר, ונראה שאם נקטם הדס זה, הרי הוא פסול, למרות שאם נצמיד את העלים לגבעול צמודים הקטימה אינם עכשיו כאשר ולמעשה לא תראה, מאחר - הקטימה נראית - יש בזה חיסרון של נקטם, אלא שאם לא נקטם, אמרינן שאם נצמיד את העלים העץ יהא מכוסה, הרי זה נקרא שחופין את עיצו, אבל כשנקטם לא

אמרינן שנראה אם נצליח להצמיד את העלים לעץ הקטימה תראה או לא.

נענועי ענין לולב. נוטלין אין המועד חול בשבת

ואינו עמוקה בתרדמה השקוע לעורר הוא הלולב

אבל חזק, אותו מנענים – וכשמעוררים מתעורר,

בשבת קודש לא צריכים לכל זה, כי השבת בעצמה

מעוררת אותו – "התעוררי התעוררי כי בא אורך"

)בית אברהם(

��תןברדהמת רירימה תעברא

הדס שנקטם עצו וקטימתו נראית - פסול

ןברדהמת רירימה תעברא��כ

הדס שנקטם עצו - וקטימתו אינה נראית

הדס שנקטם עצו ואין העלים מכסים את הקטימה - יכול לחתוך את העץ ג. באופן שלא תראה הקטימה וכשר - ובתנאי שישאר שיעור הדס ]ה[, ויעוי'

בהלכה הבאה.

הדס שנקטם עצו ואין העלים מכסים את הקטימה, יכול לחתוך את העץ עד תחילת הקן - באופן שהעלים יכסו את הקטימה

שער הציון סימן תרמ"ו ס"ק ל"ב בשם הביכורי יעקב. ]ה[

��כןברדהמת רירימה תעברא

כנגד הלב, השדרה, העיניים והשפתיים

ומהותם של ארבעת המינים כתב בעל סגולתם על

החינוך

הם דומים לאברים שבאדם היקרים

לרמוז השכל משכן שהוא ללב דומה שהאתרוג

שיעבוד בוראו בשכלו

לרמוז שבאדם עיקר שהיא לשדרה דומה והלולב

שיישיר כל גופו לעבודתו ברוך הוא

עיניו אחר יתור שלא לרמוז לעיניים דומה וההדס

ביום שמחת ליבו

כל האדם יגמור שבהן לשפתיים דומה והערבה

מעשהו

)מצוה שכד(

ןברדהמת רירימה תעברא��כ

הדס שנקטם עצו, ועלה אחד נשר, והקטימה נראית

לכתחילה אין ליטול הדס שנקטם עצו )ח(, ואפי' אם עליו מכסים את )ח( ד. הקטימה, ואם אין לו הדס אחר- יטלנו בברכה ]ו[, אך אם נשר עלה אחד

מג' העלין שמכסים את הקטימה, ומחמת כך הקטימה נראית - לכו"ע

יחתוך את ההדס עד הקן הבא באופן שלא תראה הקטימה ואם פסול,

וישאר שיעור הדס, כשר ]ז[.

רמ"א סימן תרמ"ו סעיף י', ונראה שכן היא דעת השו"ע שלכתחילה אין ליטול הדס ]ו[ שנקטם עצו ואין הקטימה נראית, שכן השו"ע מביא י"א שפסול, ובש"ך יור"ד סימן ס"ט ס"ק ע"ח כתב שכאשר השו"ע מביא י"א וסתם אע"פ שדעתו כסתם, בכ"ז מביא הי"א לומר שאם יכול להחמיר כי"א שיחמיר, וע"כ לכתחילה אין

ליטול הדס שנקטם ראשו, אך אם אין לו הדס אחר, בודאי שיטלנו בברכה. עיין שער הציון שם ס"ק ל"ב מש"כ בשם הפמ"ג והביכורי יעקב. ]ז[

��כןברדהמת רירימה תעברא

הדס שנקטם עצו, והעלים מכסים את הקטימה, אם נשר עלה אחד והקטימה נראית – לכו"ע פסול

ןברדהמת רירימה תעברא�ד

הדס שנשבר עצו ועדיין הוא מחובר

הדס שנשבר עצו - אם עדיין כולו מחובר, הרי זה כשר - אבל אם גם עצו ה. נחתך, ומחובר רק ע"י קליפת ההדס הרי זה פסול ]ח[.

הדס שנשבר ועדיין מחובר – כשר

ראה בהלכות לולב ערך "לולב ששדרתו נשברה". ]ח[

�דןןברדהמת רירימה תעברא

הדס שנשבר ומחובר ע"י קליפת ההדס

ןברדהמת רירימה תעברא�דר

הדס שנקטם וגדל גבעול במקום הקטימה

הדס שנקטם עצו ועלתה בו תמרה במקום הקטימה ]ט[, או שגדל גבעול הדס ו. במקום הקטימה ואין הקטימה נראית, כשר ]י[.

הדס שנקטם וגדל גבעול במקום הקטימה - כשר

גמ' סוכה דף לג ע"א, ובשו"ע שם סעיף י' כתב שנקטם ראשו כשר אפי' לא עלתה ]ט[ בו תמרה, משמע שאם עלתה בודאי שכשר, וה"ה אם צמח בו גבעול כשר.

ספר "ארבעת המינים" עמוד רנ"א בשם השדי חמד. ]י[

�דכןברדהמת רירימה תעברא

הסרת הענפים מבין הקנים

יש להסיר את הענפים היוצאים מבין הקנים ]יא[, הענפים הללו אינם גדלים בין ז. קן לקן אלא ליד עלה שבקן.

יש להסיר את הענפים היוצאים מבין הקנים

משנ"ב סימן תרמ"ו ס"ק ל"ג, וטעם הדבר הואיל ונאמר "ענף עץ עבות", צריך הקן ]יא[ להיות צמוד לגבעול, וכאשר יש ענף, אזי הוא מונע את אחד מן העלים להיות

חופה את הגבעול.

ןברדהמת רירימה תעברא�דע

עלים היוצאים מבין הקנים

עלים בודדים היוצאים מבין הקנים, אין צריך להסירם ]יב[. ח.

אין צריך להסיר את העלים הגדלים בתוך הקן

כן מסתבר, דלעיל במקורות אות י"א התבאר שכל הטעם שיש להסיר את הענפים, ]יב[ לפי שהם מפריעים לעלים להיות חופים את העץ, אבל אם יש עלה שמונע

מעלה אחר להיות חופה את העץ, אותו עלה עצמו יחשב למנין ג' העלים.

�דתןברדהמת רירימה תעברא

ענבים

הדס שגדלו בו פירות קטנים הדומים לענבים ]יג[, אם הם ירוקים ההדס כשר, א. אפי' אם הם יותר מעלי ההדס - אבל אם הם אדומים או שחורים, אזי אם

הם מרובים מעלי ההדס פסול, ואם הם מועטים מעלי ההדס, כשר ]יד[.

הדס שגדלו בו ענבים ירוקות – כשר גם כשהם יהיו רוב מהעלים

משנ"ב סימן תרמ"ו סק"ה. ]יג[ שו"ע סימן תרמ"ו סעיף ב'. ]יד[

ןברדהמת רירימה תעברא�דכ

הדס שגדלו בו ענבים אדומות – אם הם רוב מהעלים פסול, ובמיעוט כשר

�דכןברדהמת רירימה תעברא

הדס שענביו שחורות או אדומות ומרובות מעליו ומיעטן בערב יו"ט, כשר ב. למעט ומותר הלולב, את שאגד לאחר מיעטן אם ואפי' לכתחילה,

לכתחילה אחר שאגדו ]טו[.

אין ממעטין את הענבים ביו"ט כדי להכשיר את ההדס, דהוי כמתקן כלי, ואם ג. עבר וליקטן, ההדס כשר ]טז[.

הדס שהיו ענביו שחורות או אדומות ומרובות מעליו, ושכח למעטן בערב ד. יו"ט, יכול אחר - שההדס אינו שלו, ללקטן ע"ד לאוכלן, אבל זאת בתנאי

שיש לו עוד הדסים שיכול לברך עליהם - שאז אין זה נקרא שעושה זאת

על מנת להכשיר את ההדס ]יז[.

מי שאין לו הדס, אלא כזה שענביו מרובות מעליו שהוא פסול, ואינו יכול ה. ללקטן בדרך היתר כמבואר בהלכה הקודמת, יטלנו בלא ברכה ]יח[, כדי

שלא תשכח תורת הדס מישראל ]יט[.

שו"ע שם, ובמשנ"ב שם סק"ז. ]טו[ שו"ע שם. ]טז[

שו"ע שם, ובמשנ"ב סק"ח. ]יז[ שו"ע סימן תרמ"ו סעיף י"א. ]יח[

משנ"ב שם ס"ק ל"ו. ]יט[

ןברדהמת רירימה תעברא�דכ

משולש

מבוא

וקבלו עבות", עץ "ענף נאמר ההדס במצות מ'( פסוק כ"ג )פרק ויקרא בחומש

חז"ל שצריך לקחת שלשה ענפים שעליהם חופין את העץ, שזה ההדר, ונחלקו

- רש"י עצו", לדעת חופין את נקרא ש"עליו מה ע"ב ל"ב בסוכה ותוס' רש"י

הבינו התוס' ואילו בעץ, שורש מאותו יוצאים העלים ששלשת היא הכונה

שהדס כזה כפי שפירש רש"י הוא דבר לא מצוי, וע"כ פירשו שחופין פירושו

- ששלשת העלים יוצאים באותו גובה בעץ, אך כל עלה יוצא מהשורש שלו.

ולקמן התבאר מה נקרא אותו גובה.

הדס לשיטת רש"י

�דכןברדהמת רירימה תעברא

הדס לשיטת תוס'

ןברדהמת רירימה תעברא��

הדס האמור בתורה הכונה היא להדס משולש – דהיינו הדס שבכל קן וקן א. שבו יוצאים שלשה עלים או יותר ]כ[. וראה בהלכה הבאה מהו ג' עלים שיוצאים

באותו גובה.

הדס מצרי הוא הדס שיש בו שבעה עלים בכל קן וקן

שו"ע סימן תרמ"ו סעיף ג', וראה בגמ' סוכה דף לג ע"א שהדס מצרי הוא הדס שיש ]כ[ בו שבעה עלים בכל קן וקן.

��ןןברדהמת רירימה תעברא

ג' עלים האמורים לעיל היוצאים באותו גובה היינו – שאם נעבור בעיגול ב. יצאו העלים שג' צריך ואין - העלים נפגוש בשלושת שרשי הקן סביב

ממש באותו גובה ]כא[.

בספר "חידושים וביאורים" להגר"ח גריינימן שליט"א בסוכה סימן ה' כתוב וז"ל ]כא[ הג' בכל נפגש קו שיש דכל - זלה"ה החזו"א ממרן קבלתי משולש בשיעור שרשים שפיר דמי - אע"פ שבשורש אחד הוא נפגש למטה ובאחד נפגש למעלה, בספר ובלשון זה אמר לי לא שזהו השיעור אלא שזה ודאי שפיר דמי. ויעוי' "כשרות ארבעת המינים" עמוד פ"ח שכתב בשם מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א ניצן הנקרא והוא העלה לשורש הסמוכה קטנה בליטה שיש פעמים וז"ל... שהוא בכלל שורש העלה, ואם העלה השני מקביל לשטחו נקרא משולש עכ"ד. ושאלתי שוב את מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, ואמר לי שיש להחשיב גם את נפגשות בכך שהבליטות ודי הבליטה שמסביב לשורש העלה כשורש העלה, לקן לתת כדי – שלידה בליטה לתחילת מגיעה אחת בליטה שסוף דהיינו זה דין קן משולש. וכן אמר לי הגאון ר' דוד סולובייצ'יק שליט"א שאביו הרב מבריסק זצ"ל אמר בשם אביו מרן ר' חיים מבריסק זצ"ל שאם שלשת השרשים אביו בשם שמועה שישנה לו אמרתי נפגשים, הרי זה נידון כמשולש. כאשר הרב מבריסק - שההדס כשר רק כאשר שלשת העלים יוצאים ממש בשווה ולא די בכך שהשרשים יפגשו זה עם זה - דחה זאת בשתי ידיו ואמר שהאומרים זאת אינם יודעים מה סבר אביו באמת, שבתי ושאלתי אותו מה הדין כאשר ישנו ספק האם השרשים נפגשים, ואמר לי שאביו הרב לא דיבר אלא כאשר יש מפגש ודאי - ולא במקרה של ספק שבזה אינו נידון כמשולש. מהגאון ר' משה שפירא שליט"א שמעתי - שלפי החזו"א גם אם יש ספק אם השורשים נפגשים או לא, הרי זה נידון כקן משולש, לפי שהחזו"א אמר לגר"ח גריינימן שליט"א שאם השורשים יוצאים בקו אחד זה בודאי משולש, ומשמע שגם בספק הרי זה נידון כמשולש, וכן אמר לי הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א שאם יש ספק אם השורשים נפגשים לפי החזו"א זה נידון כקן משולש. הגדרת מצב של ספק או לא נפגשים וקשה להכריע אם השורשים על הקן כל שמסתכלים - היא - הרי זה נידון כספק שלדעת מרן החזו"א הרי זה נידון כקן משולש, ואמר לי עוד הגר"מ שפירא שליט"א שהראה עשרות הדסים למרן החזו"א - והיה בודק

בראיה שטחית אם זה נראה משולש.

ןברדהמת רירימה תעברא��ר

דעת מרן החזו"א זצ"ל ומרן הרב מבריסק זצ"ל בהדס משולש

ר' והגאון שליט"א, קנייבסקי חיים ר' הגאון ורבנן למרנן זו תמונה הראתי

זה, עם זה נפגשים העלים ושורשי שהיות לי ואמרו שליט"א, קרליץ ניסים

הרי זה נידון כ"קן משולש" לפי החזו"א. וכן אמר לי הגאון ר' דוד סולוביצ'יק

שליט"א שכן דעת אביו הרב מבריסק זצ"ל בשם ר' חיים מבריסק זצ"ל.

��כןברדהמת רירימה תעברא

קן ששלשת שרשי העלים יוצאים באותו גובה

ןברדהמת רירימה תעברא��ע

קן שספק אם שורשי העלים יוצאים באותו גובה, לדעת מרן הרב מבריסק ג. זצ"ל אין זה קן משולש, ולדעת מרן החזו"א הרי הוא קן משולש ]כב[.

קן שספק אם שורשי העלים יוצאים באותו גובה

ראה מקורות אות כ"א. ]כב[

��תןברדהמת רירימה תעברא

הדס ששני עליו יוצאים באותו גובה, והעלה השלישי יוצא למעלה מהם, או ד. למטה מהם, הרי זה נקרא הדס שוטה ופסול ]כג[.

הדס ששני עלים יוצאים באותו גובה והעלה השלישי יוצא למעלה מהם – נקרא קן שוטה

שו"ע סימן תרמ"ו סעיף ג'. ]כג[

ןברדהמת רירימה תעברא��כ

הדס שגדלו עליו שנים שנים, ולא שלשה שלשה, הרי זה נקרא הדס שוטה, ה. ופסול כל שבעת ימים ]כד[.

הדס שגדלו בו שני עלים במקום שלשה נקרא הדס שוטה

משנ"ב שם ס"ק ט"ו, ועיין שם ברמ"א סעיף ג' מש"כ בזה. ]כד[

��כןברדהמת רירימה תעברא

הדס שמכל קן יוצאים שבעה עלים, ובכל קן נשרו ארבעה עלים ונשארו ג' עלים הרי זה קן כשר

שו"ע סימן תרמ"ו סעיף א'. ]כה[

ןברדהמת רירימה תעברא��כ

הדס שבכל קן וקן שבו יוצאים שבעה עלים, ונשרו מכל קן חמשה עלים, ו. ונשארו ב' עלים בכל קן וקן, פסול ]כו[.

הדס שבכל קן נשרו בו חמשה עלים - ונשארו שני עלים פסול

משנ"ב שם ס"ק י"ז, וטעה"ד שכל מה שנחלקו הפוסקים בנשארו ב' עלים בקן, ]כו[ זה כשהקן הוא ג' עלים, ונשר עלה אחד מכל קן, א"כ נחלקו אם הולכים אחרי רוב קן או לא, אבל בנידון שהקן הוא שבעה עלים, א"א לומר שנלך אחרי רוב הקן דהרוב נשר, ואה"נ שרוב שיעור לא נשר מ"מ רוב הקן נשר, ובכה"ג לכו"ע

פסול.

��כןברדהמת רירימה תעברא

קן ששלשת עליו יוצאים באותו גובה, ואחד העלים קטום לרוחב ז. כמו בתמונה, הרי זה נידון כקן משולש, לפי ששלושת עליו יוצאים

בשווה ]כז[.

קן שאחד מן העלים קטום, נידון כקן משולש

כן אמר לי מרן הגר"נ קרליץ שליט"א, וטעמו מפני שסוף סוף ג' העלים יוצאים ]כז[ מאותו גובה.

ןברדהמת רירימה תעברא��

קן ששלשת עליו יוצאים בשוה, אך עלה אחד קצר ואינו מגיע לתחילת קן ח. הבא, הרי זה קן כשר ]כח[.

קן שעלה אחד קצר בו, ואינו מגיע לתחילת קן הבא - כשר

ראה מקורות אות כ"ז, וראה עוד להלן במקורות אות מ"ד שדעת החזו"א שגם ]כח[ אם שלושת העלים לא מגיעים לקן הבא כשר.

��ןןברדהמת רירימה תעברא

זכר לפירות ארץ ישראל

בטעם ארבעת המינים כתב הרמב"ם

זרע שהם שמחה בצאתם מן המדבר אשר לא היה מקום

האילנות מקום אל לשתות אין ומים ורימון וגפן ותאנה

נותני הפירות והנהרות.

שבריחו והטוב האדמה שבפירות הנאה זה לזיכרון ולקח

ויפה שבעלין והטוב שבעשבים ...

ואלו הארבעה מינים קבצו שלשה דברים האלה:

האחד מהם רוב מציאותם בארץ ישראל בעת ההיא והיה

יכול כל אחד למצאם.

ויש מהם טובים בריחם והענין השני טוב מראם ורעננותם

והם אתרוג והדס אבל לולב וערבה אין בהם ריח לא טוב

ולא רע.

והענין השלישי עמדם על לחותם ורעננותם בשבעה ימים

ואגס ובאספרגל ורימונים באפרסקים אפשר שאי מה

וכיוצא בהן.

)מורה נבוכים ח"ג פר' מג(

ןברדהמת רירימה תעברא��ר

קן משולש שנפל בו עלה אחד, י"א הואיל ורוב הקן קיים הרי זה נידון ט. כקן משולש, וי"א שנידון כקן שוטה ופסול ]כט[.

קן שנשר בו עלה אחד – נחלקו אם זה קן שוטה או לא

משנ"ב שם ס"ק י"ח. ]כט[

��כןברדהמת רירימה תעברא

הדס שנשרו עליו בקן אחד - אזי גם אם העלים שבקן שתחתיו ארוכים י. ומגיעים עד הקן שלמעלה מאותו קן שנשרו ממנו העלים - הקן שנשרו בו

העלים נידון כקן שוטה ]ל[.

הדס שקן אחד נשר והקן שלמטה ממנו מגיע על הקן שלמעלה ממנו

]ל[ כן מסתבר, שכן סוף סוף יש כאן קן חסר.

ןברדהמת רירימה תעברא��ע

שיעור

מצוה מן המובחר ליטול הדס שאורכו ג' טפחים - שכל הקנים שבו משולשים א. ]לא[, שיעור ג' טפחים הוא - לדעת החזו"א זצ"ל הוא 28.8 ס"מ ולדעת הגר"ח נאה זצ"ל 24

ס"מ.

שו"ע סימן תרמ"ו סעיף ה', ויעוי' במשנ"ב שם ס"ק י"ח שכתב שבדיעבד לדעת ]לא[ הגר"ח נאה זצ"ל די ב- 20 ס"מ, ולדעת החזו"א זצ"ל 24 ס"מ וע"כ גם ברוב

שיעור זה כשר בדיעבד.

ויש לקשור ההדס גבוה יותר מן הערבה )שו"ע תרנ"א א(

)ויקרא רבה סוף פרשה כמ"ש במדרש פרשת אמור

לשפתים. דומה והערבה לעינים דומה ההדס ל'(

לרמוז שישמור על פיו, וכמו שהעינים הם למעלה מן

השפתים כן יש לקשור ההדס גבוה יותר מן הערבה.

)ביאור הגר"א תרנא א עפ"י "ברכת אליהו"(

��תןברדהמת רירימה תעברא

שיעור ההדס הוא ג' טפחים

ןברדהמת רירימה תעברא��כ

התבאר שמצוה מן המובחר ליטול הדס שאורכו ג' טפחים, אופן המדידה ב. הוא מהקן התחתון ולא מתחילת הענף ]לב[, וכמו כן המדידה היא עד סוף

העץ ולא עד סוף העלים ]לג[, ואם העץ מסתיים בקנה ירוק, יש מחמירים

שלא לצרפו למנין הג' טפחים, ויש מקילין ]לד[.

לפי שלכתחילה צריך שיהיו ג' טפחים מכוסים, ראה חזו"א סימן קמ"ו סק"ח, ]לב[ ואמר לי הגאון ר' רפאל רייכמן שליט"א - שאף שלחשבון שיעור אורך ההדס מונים מהקן התחתון ולא מתחילת הענף - מ"מ למנין ג' טפחים שבתוכם ישנו

רוב משולש - מחשיבים גם את החלק התחתון של הענף. וטעם הדבר מפני שנאמר "וענף עץ עבות", הרי שהעץ צריך להיות מעובה בעלים, ]לג[

וא"כ השיעור הוא בעץ. כשרות ארבעת המינים עמוד ק'. ]לד[

זוכה לחיי העולם הזה ועולם הבא

הזה העולם לחיי זוכה אתרוג עם לולב שקונה מי

ועולם הבא ובנים צדיקים שיש להם לב בתורה.

)מהר"ל(

��כןברדהמת רירימה תעברא

יש להחמיר שלא לצרף את הגבעול הירוק שצמח בסוף ההדס

ןברדהמת רירימה תעברא��כ

קנים ברצף

אפשר ליטול לכתחילה הדס שהקנים המשולשים שבו אינם נמצאים בג' ג. טפחים רצופים אלא מפוזרים - שכן גם כך, זה נקרא הדס שבו ג' טפחים

משולשים ]לה[.

יעוי' בבה"ל בסימן תרמ"ו סוף סעיף ה', שמביא מחלוקת בין ה"ביכורי יעקב" ]לה[ ו' טפחים ובו ד' טפחים שאינם משולשים וב' טפחים לפמ"ג בהדס שאורכו

משולשים. מובן שכל מחלוקתם הוא רק כאשר הב' טפחים מפוזרים על פני אורך ההדס

שהוא ו' טפחים, שלדעת ה"ביכורי יעקב" - ההדס כשר מפני שהולכים אחרי רוב שיעור ההדס, ולדעת הפמ"ג - יש להסתפק אם ההדס פסול או לא, דרוב השיעור סותר לרוב הבד, וא"כ יש להסתפק אם הולכים אחרי רוב שיעור או

אחרי רוב בד. מה שאין שכן - אם הם מקובצים במקום אחד בראש ההדס, לכו"ע הרי הוא הדס

כך מלמטה, טפחים ג' אחרי ההדס את לקטום שאפשר מפני לברכה, כשר אינו אחד וטפח משולשים טפחים שב' ונמצא טפחים, ג' רק יהא שההדס

משולש, ואם כן רובו משולש - ובזה אין מחלוקת שכשר. ונראה עוד שכל מחלוקתם היא רק בהדס שיש בו ב' טפחים משולשים שזה רוב שיעור הדס אבל כיון שאורך הענף הוא ו' טפחים אין כאן רוב של הענף ונחלקו האם הולכים אחרי רוב שיעור או רוב הענף, אבל אם יש בהדס לא רק רוב אלא שיעור שלם של ג' טפחים משולשים, אלא שהם מפוזרים על פני הענף מסתבר שבזה נראה כן ועל הענף, רוב אחרי הולכים ולא השיעור, אחרי שהולכים שלכו"ע אפשר לצרף הקנים זה לזה לשיעור ההדס, ומהגאון ר' דוד סלוביצ'יק שליט"א שמעתי בשם אביו הרב מבריסק זצ"ל שגם אם ישנו קן שוטה בין טפח

לטפח מצטרפים שני החלקים וההדס כשר למצוה מן המובחר.

��כןברדהמת רירימה תעברא

הדס ג"ט, אף שקיניו אינם רצופים, עדיין מצוה מן המובחר לנענע בו

ןברדהמת רירימה תעבראב

רוב משולש

הדס שאין בו ג' טפחים משולשים ]לו[, אלא רובו משולש כשר לכתחילה ד. ]לז[, ויש להסתפק אם את רוב השילוש נמדד לפי רוב הענף, או לפי רוב

הקנים, כגון הדס שאורכו 29 ס"מ, ויש בו 20 קנים, אזי אם הולכים אחרי

ע"י מודדים זה ודבר משולש, ס"מ 15 בהדס שיהא צריך הענף, רוב

שמחשב כל חלק מהענף הנמצא מעל קן משולש עד הקן הבא, אפי' אם

הקן הבא איננו משולש, וכך אם יש לו 15 ס"מ בגבעול, הרי זה הדס שיש

בו רוב שילוש וכשר לכתחילה, ואם הולכים אחרי רוב קנים, אזי מספיק

שיהא 11 קנים משולשים, ואפי' אם ה-11 קנים הללו יהיו בתוך 13 ס"מ

שזה פחות מחצי הענף.

ולענין דינא: ביום הראשון יש להחמיר שיהא בהדס רוב שיעור בענף, וגם

רוב קנים, ובשאר ימים יש להקל ברוב קנים ]לח[.

שו"ע סימן תרמ"ו סעיף ה'. ]לו[ השו"ע הרב בסימן תרמ"ו סעיף ג' כתב שגם הדס שרק רובו משולש כשר לא רק ]לז[

בדיעבד אלא לכתחילה, אלא שאם כולו משולש הרי הוא מצוה מן המובחר. החזו"א בסימן קמ"ו מסתפק אם הולכים אחרי רוב הענף או אחרי רוב קנים, ]לח[ ושו"ע הרב בסימן תרמ"ו כתב שהולכים אחרי רוב קנים, וע"כ נראה שביום הימים בשאר ואילו - הענף ורוב קנים רוב ולהצריך להחמיר יש הראשון שמצותם מדרבנן יש להקל ברוב קנים, לפי ששו"ע הרב פוסק כך וגם לדעת

החזו"א אשר הסתפק בכך - יש כאן ספק דרבנן לקולא.

בןןברדהמת רירימה תעברא

רוב הענף אינו משולש ורוב השיעור משולש

הדס שאורכו ד' טפחים ומחצה - וב' טפחים מתוכם משולשים וב' טפחים ה. ומחצה אינם משולשים, נמצא שרוב שיעור הג"ט הוא משולש, אך רוב

הענף אינו משולש - י"א שהולכים אחרי רוב השיעור וכשר, וי"א שספק

הוא אם הולכים אחרי רוב השיעור וכשר, או אחרי רוב הענף ופסול, אבל

אם מצד השילוש הוא רוב, וגם מצד הענף יש רוב, אזי דינו כרובו משולש

לכו"ע, ואפי' שהקינים המשולשים מפוזרים ]לט[.

הפמ"ג בשם שכתב ברובו ולעיכובא בד"ה תרמ"ו בסימן הלכה בביאור עי' ]לט[ יעקב ולדעת הביכורי רוב הענף, או רוב שיעור הולכים אחרי להסתפק אם משולש, הענף רוב אין אם אפי' שיעור רוב אחרי וללכת להקל יש והב"ח ומשמע שכל מחלוקתם הוא רק כאשר רוב השיעור סותר לרוב הענף, אבל כאשר גם מצד הענף רובו משולש בודאי שכשר לכתחילה אפי' אם הקינים

המשולשים מפוזרים.

ןברדהמת רירימה תעבראבר

ענף שהוא רוב שיעור

מה שהתבאר לעיל שלכתחילה מספיק ברוב הדס משולש, אין לטעות ו. שהכונה היא שיקח ענף שארכו רוב של ג' טפחים בלבד, שכן בודאי אין

יוצא אלא בהדס שארכו ג' טפחים ולא פחות - אלא שדי בכך שרק רוב

הג' טפחים הם משולשים ]מ[, וג' טפחים אלו נמדדים מתחילת הענף ועד

סופו – ואין העלים היוצאים מעל הענף בכלל ]מא[.

רוב ניכר

מה שהתבאר לעיל שמספיק בהדס שרובו משולש, אין צריך שיהא רוב ניכר ז. - אלא כל שהוא רוב בפועל כשר ]מב[.

דין זה ידוע בשם הרב מבריסק זצ"ל, שכשם שלגבי כוס של קידוש, צריך שהכוס ]מ[ לעשות אפשר אי רביעית, רוב שישתה שמספיק אף רביעית, להכיל תוכל קידוש בכוס שמכילה רק רוב רביעית - כך לגבי הדס אף שדי ברוב שיעור של

משולש - אורך הענף צריך להיות ג' טפחים ולא די ברוב. ראה לעיל במקורות אות ל"א מש"כ בזה. ]מא[

חיים וברכה אות ה' ס"ק נ"ב, אולם יעוי' בפמ"ג במשבצות זהב בס"ק ט' ובאשל ]מב[ אברהם תרמ"ח ס"ק ט"ו שכתב שצריך שיהא רוב ניכר, וע"ע בכף החיים בס"ק

ל"ח מש"כ בזה.

בכןברדהמת רירימה תעברא

אין מועיל לקחת ענף הדס שיש בו רוב שיעור

ןברדהמת רירימה תעבראבע

הדס שראשו אינו משולש

לכתחילה אין צריך שהקן הראשון בראש ההדס יהא משולש, אלא גם אם אינו ח. משולש, כגון שבראשו ישנם קנים שוטים, או שנשרו העלים, כל שבשאר

ההדס יש ג' טפחים משולשים מפוזרים, הרי הוא כשר לכתחילה ]מג[.

הדס שאין בראשו עלים – אם יש בו ג' טפחים משולשים הרי הוא למצוה מן המובחר

כן אמר לי הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א, וטעמו דלא הוזכר שראשו יהא משולש, ]מג[ אלא מוזכר שצריך שיהא שיעור או רוב שיעור בדילוג.

בתןברדהמת רירימה תעברא

הדס שעליו קצרים

הדס שעליו קצרים ואין קצה של קן אחד מגיע לתחילת קן שלאחריו, יש ט. וסברתם שצריך שיגיע פוסלים, ויש ]מד[, רוב העץ מכוסה מכשירים אם

זה קן - מגיע אינו ואם קן הבא, זה לתחילת שורשו של קן ראשו של

פסול ]מה[.

הדס שסוף קן אחד אינו מגיע לתחילת קן שלאחריו

ביכורי יעקב סימן תרמ"ו, חזו"א סימן קמ"ו ס"ק ט"ו. ]מד[ מור וקציעה סימן תרמ"ו. ]מה[

ןברדהמת רירימה תעבראבכ

הדס שעליו אינם צמודים לענף

הדס שעליו אינם צמודים לענף, אלא הם נפתחים והענף נראה, כשר ]מו[, י. ויש מהדרין לקחת הדס שעליו צמודים לענף - ואין הענף נראה ]מז[.

הדס הימיני עליו צמודים לענף – והדס השמאלי עליו אינם צמודים לענף

אורחות רבינו למרן "הקהילות יעקב" חלק ב' כתב שמרן החזו"א היה לוקח ]מו[ הדס תימני שעליו אינם צמודים לענף מפני שסבר שכל שיכולים להצמד - אם

יצמידם, הרי זה כצמוד וכשר. רש"ש סוכה דף לב ע"ב דן לפסול הדס שעליו אינם צמודים ואינם מכסים את ]מז[

העץ, ומסיים בתמיהה מדוע העולם אינם נזהרים בזה.

בכןברדהמת רירימה תעברא

תורא, למען הסליחה עמך כי כתיב רבי: אמר

כך וכל השנה. מראש אצלך מופקדת הסליחה

למה? למען תורא – ליתן אימתך על הבריות. מיום

זה במצוות עסוקים ישראל כל החג עד הכיפורים

עוסק בסוכתו וזה עוסק בלולבו. ביום טוב הראשון

בידיהם ואתרוגיהן לולביהן נוטלים הם חג של

ומקלסין להקב"ה. והקב"ה אומר להם כבר מחלתי

לכם על מה שעבר מכאן ואילך חשבון עוונותיכם

לפניכם. לפיכך אמר ביום הראשון – ראשון לחשבון

העבירות מיום ראשון של מועד ואילך.

)ילקוט שמעוני, אמור(

ןברדהמת רירימה תעבראבכ

מבוא

יבש, כבוש

]מט[, אבל וכן הוא נפרך בציפורן ]מח[ פסול יבש בהדס הוא כל שהלבינו פניו

אם הלבינו פניו ולא נפרך בציפורן, או שלא הלבינו פניו ונפרך בציפורן, אין

זה יבש שפוסל.

ואמר לי מרן הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א שאין צריך שילבינו פניו בדווקא,

אלא גם אם נהפך לחום דינו כהלבינו פניו, דהעיקר בפסול יבש הוא כל שכלה

מראה ירקותו, וא"כ כל שנהפך להיות חום ונפרך בציפורן דינו כיבש ופסול.

שו"ע סימן תרמ"ו סעיף ו'. ]מח[ משנ"ב שם ס"ק כ' בשם המג"א. ]מט[

ענף עץ אבות

ההדס מורה על אלה שיש בהם ריח ואין בהם טעם.

והנה ההדסים רומזים על האבות, וכמו שרמזו חז"ל: אין

ההדסים אלא צדיקים )סנהדרין צג.(

זהו הכח שנטעו האבות בנפשות ישראל, שאפילו אותם

שאינם בני תורה, יש בהם ריח מצד האבות.

)שפת אמת(

בכןברדהמת רירימה תעברא

הדס ירוק שנפרך בציפורן – אינו נידון כיבש

ןברדהמת רירימה תעבראבר

הדס שהתייבש כולו דהיינו שנפרך בציפורן וניטל מראה ירקותו, פסול בין א. ביום הראשון, ובין בשאר ימים ]נ[.

הדס שניטל מראה ירקותו ונפרך בציפורן - יבש הוא, ופסול כל שבעה

ראה במבוא מהו יבש, וע"ע בהלכות לולב אות מ"ח במקורות. ]נ[

ברןןברדהמת רירימה תעברא

הדס שכמשו עליו כשר ]נא[. ב.

הדס כמוש כשר

שו"ע סימן תרמ"ו סעיף ו'. ]נא[

ןברדהמת רירימה תעבראברר

עלים מתדלדלים כלפי מטה

כלפי מתדלדלים יהיו שהעלים באופן יכמשו לא שההדסים ליזהר יש ג. מטה ]נב[.

הדס שעליו נתדלדלו כלפי מטה – לדעת החזו"א פסול

חזו"א אור"ח סימן קמ"ו ס"ק ל"ב, וטעמו דכשראשו התדלדל כלפי מטה אין זה ]נב[ כדרך גדילתו, וראה להלן בהלכות ערבה מש"כ בערך עלים נדלדלו כלפי מטה.

ברכןברדהמת רירימה תעברא

ראש ההדס מתדלדל כלפי מטה

יש ליזהר שלא לנענע הדס שראשו התדלדל כלפי מטה ]נג[. ד.

הדס שראשו התדלדל כלפי מטה – פסול לדעת החזו"א

ראה להלן בהלכות ערבה בדין זה שראשו התדלדל כלפי מטה. ]נג[

ןברדהמת רירימה תעבראברע

הדס יבש וקן העליון לח

הדס שהתייבש כולו, אך הקן העליון שבו לח - כשר ]נד[, אבל אם אותם ג' ה. העלין בקן העליון אינם לחים אף שאינם יבשים כגון שכמשו לכתחילה

פסול ]נה[, ובשעת הדחק כשר.

הדס שכולו התייבש וקן העליון לח כשר, ובכמוש בשעת הדחק כשר

שו"ע סימן תרמ"ו סעיף ח'. ]נד[ השו"ע שם בסעיף ט' מביא י"א שאם ג' העלים העליונים כמשו פסול, אולם ]נה[ אע"פ שדעתו וי"א י"א מביא הוא שכאשר השו"ע וכלל כשר, הדחק בשעת כי"א השני, מ"מ אם יכול להחמיר כי"א הראשון - יחמיר וע"כ רק בשעת הדחק

כשר.

בככןברדהמת רירימה תעברא

הדס לח וקן העליון יבש

הדס שכולו לח, אך ישנם ג' עלים בראש ההדס שהתייבשו, לדעת השו"ע ו. ביום גם בברכה יטלנו אחר, הדס לו אין ואם יטלנו, לא לכתחילה ]נו[

הראשון, ולדעת הב"ח גם אם אין לו הדס אחר יטלנו בלא ברכה, אמנם

אם יסיר את העלים היבשים - כשר לכתחילה לכו"ע.

הדס לח וקן העליון שבו יבש

השו"ע שם בסעיף י' מביא בשם י"א שנקטם ראשו פסול, וכתב שם המשנ"ב בס"ק ]נו[ ל"א שלדעה זו ה"ה אם התייבש ראשו פסול, וא"כ לכתחילה אין ליטול הדס שראשו התייבש, וזאת על פי הכלל שקבע הש"ך ביור"ד סימן ס"ט - ס"ק ע"ח

שכאשר השו"ע מביא י"א אע"פ שפוסק כסתם לכתחילה יש לנהוג בכהי"א

ןברדהמת רירימה תעבראבככ

הדס שקצוות עליו נשרפו בשמש

הדס שקצוות עליו נשרפו בשמש, כשר ]נז[. ז.

ריח

הדס משולש שאין בו ריח - יש להסתפק האם הוא כשר או לא ]נח[. ח.

יעוי' ברמ"א בסימן תרמ"ו סעיף י"א שכתב בשם הר"ן שפסול נקטם בהדס וערבה ]נז[ הוא רק בעץ ולא בעלים, וע"כ העלים יכולים להיות קטומים, ויעוי' בכל בו שכתב שטעם הדבר הוא משום שדרך עלי הדס וערבה להקטם בדרך גדילתם, ואין בזה חסרון בהדר, וא"כ ה"ה אם קצוות העלים נשרפו בשמש - הרי זה הדס

כשר, דדרך הרבה מהעלי ההדס שנשרפים בקצה. תפארת ישראל חולין פרק ג' משנה א', ונראה שאם בכל שיח ההדס יש ריח, ]נח[ ובמקרה בהדס זה אין ריח, בודאי שמין הדס הוא, והתפארת ישראל הסתפק רק כשאין בכל שיח ההדס ריח הדס, א"כ יש להסתפק אם הוא מין הדס או לא, אבל אין דין שיהא ריח בהדס, בודאי שלא, וע"כ נראה שאם הוא הדס שיש בו

ריח, ורק נדף ממנו הריח, בודאי שיצא יד"ח.

ברכןברדהמת רירימה תעברא

הדס שקצות עליו נשרפו בשמש כשר

ןברדהמת רירימה תעבראברכ

עלים קטנים

הדס משולש ועליו קטנים במיוחד, יש להסתפק אם יוצאים בו ידי חובה או ט. לא ]נט[.

הדס שעליו קטנים במיוחד – ספק אם יוצאים בו יד"ח

תפארת ישראל שם. ]נט[

ברכןברדהמת רירימה תעברא

עלים גדולים

יש שהחמירו שלא ליטול הדס שעליו גדולים כשני צפורני אגודל, ורק כשהעלה י. בגודל אגודל אחד הכשירו מהרש"ם יור"ד ל"ה ס"ק כ"ד, אולם אמר לי

הגאון ר' רפאל רייכמן שליט"א שהמהרש"ם שהחמיר זה רק כשכל עלי

ויצאו השיח הם בגודל של שני צפורני אגודל, אבל שיח שעליו רגילים

כמה עלים גדולים מסתבר, שבזה המהרש"ם לא אמר את דינו.

הדס שעליו כשני צפורני אגודל

ןברדהמת רירימה תעבראבא

הדס שציפורים אכלו מכמה עליו

הדס שעליו אכולים מציפורים וכיוצ"ב, כל זמן שרוב העלה קיים, אין בעלה יא. זה חיסרון ומצטרף למנין ג' טפחים של ההדס, ואם הרבה מהם אכולים, יש

בזה חיסרון של "זה אלי ואנוהו" ]סא[.

הדס שציפורים אכלו מעליו – כל עלה שנשאר בו רוב הרי הוא עלה כשר

כן אמר לי מרן הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א לגבי ערבה, וה"ה לגבי הדס. ]סא[

באןןברדהמת רירימה תעברא

ראה בספר "ארבעת המינים" בעמוד רמ"ג שכתב כן בשם החיי אדם ועוד. סב[ סימן תרמ"ח סוף ס"ק ס"ה. ]סג[

משנ"ב סימן תרמ"ח סוף ס"ק ס"ה. ]סד[

הדס מורכב

יש אומרים שהדס מורכב כל זמן שאינו שונה מהדס רגיל, כשר ]סב[, ויש א. פוסלים, וכן דעת המשנ"ב ]סג[.

לכתחילה אין צריך לחשוש שההדס מורכב אם לא שיש ידיעה ברורה שהוא ב. מורכב, משא"כ באתרוג כ"ז שאין ידיעה ברורה שלא הורכב אין לברך

עליו ביום הראשון ]סד[.

אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו

)שיר השירים ז ט(

וכולם ה'דס, ל'ולב ע'רבה א'תרוג ר"ת אעל"ה

נאגדים בתמר. היינו שמכאן רמז לד' מינים שצריכים

להיות אגודים בתמר שהוא הלולב.

)ליקוטי תורה, וולאזין(

ןברדהמת רירימה תעבראבאר

הדס שעליו משונים

הדס שכמה מעליו יצאו משונים כגון שיצאו עגולים, אותו קן שיצא בו עלה א. משונה במיוחד, בטל ממנין ג' הטפחים ]סה[.

הדס שיצאו בו כמה עלים משונים – אותו קן שיצא בו עלה זה בטל

כן אמר לי מרן הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א. ]סה[

באכןברדהמת רירימה תעברא

הדס שעליו קבלו מכות

הדס שעליו קבלו מכות ויצא מהעלים כמין מיץ והעלים נהיו חומים, הרי הם א. כשרים לכתחילה ]סו[.

עלי הדס שיצאו מהם מיץ ונהיו חומים – הרי זה כשר

מאחר ואין הם יבשים, ומצאנו פסול של יבש, ולא של העדר יופי סתם, וכמובן ]סו[ שאם ניכר בהם החום, יש בהם חיסרון של "זה אלי ואנוהו".

ןברדהמת רירימה תעבראבאע

מנין ההדסים

לכתחילה צריך לקחת שלשה בדי הדס שאינם יבשים, ובשעת הדחק מספיק א. שלושה הדסים יבשים שבאחד ההדסים הקן העליון לח ]סז[.

מנין ההדסים הם שלושה

משנ"ב סימן תרמ"ו ס"ק כ"ב. ]סז[

באתןברדהמת רירימה תעברא

הוספת הדסים

י"א שאפשר להוסיף הדסים וערבות באגידת הלולב על מנין ב' ערבות וג' ב. הדסים שגם וי"א להוסיף, יכולים משולשים הדסים שרק וי"א הדסים,

שוטים אפשר להוסיף, ודעת השו"ע שהמדקדקים במצוות אינם מוסיפים

על ב' ערבות וג' הדסים ]סח[, ומנהג בני תימן להוסיף הדסים ואפי' שיהיו

שוטים.

מנהג בני תימן להוסיף הדסים שוטים על מנין ג' הדסים

שו"ע סימן תרנ"א סעיף ט"ו. ]סח[

ןברדהמת רירימה תעבראבאכ

כמוש – פסול

ונשתייר עליו רוב יבשו כשר... כמשו פסול יבשו

בראש כל בד מהשלשה בדין קן אחד ובו שלשה עלין

לחין כשר... אם אותם עלים שלא יבשו הם כמושין

יש פוסלין )או"ח תרמ"ו ו-ט(.

פעם כשלמד רבינו החפץ חיים דין זה בהלכות ההדסים

נאנח ואמר: בשעה שרוב ישראל היו נאמנים לתורה

ולמצוותיה אף אם נמצא פגם פה או שם, היו בדין של

"כולו כמוש" שהוא כשר על פי הדחק.

כה יהודים נמצאים הרבים שבעוונותינו בימינו אך

רבים שנתייבשו, שהם נעדרים כל לחלוחית של מצוה

ליהדות נאמנים נשארו סגולה יחידי מעט מתי ורק

– הרי כדי שיהיה בידם להגן על הדור שומה עליהם

שיהיו יהודים שלמים, חדורי תורה, עירנים ורעננים

במעשיהם הטובים ללא שום פגם. על כן צריכים שיהיו

לכל הפחות שלשה עלים לחים, כדי שיהיה כשר.

)הח"ח חייו ופעלו(

באכןברדהמת רירימה תעברא

דיני ערבה

"ולקחתם לכם... וענף עץ עבות", ויקרא כ"ג מ', ת"ר ערבי נחל, הגדילין על הנחל, דבר אחר - ערבי נחל שעלה שלה משוך כנחל, תניא אידך

ערבי נחל, אין לי אלא ערבי נחל, של בעל ושל הרים מנין, ת"ל ערבי

נחל מכל מקום )סוכה לג ע"ב(.

ןברדהמת רירימה תעבראבאכ

מהי ערבה

סימני הערבה הם שלשה: א. קנה אדום ב. עלה ארוך וצר ג. סביב העלה חלק

ללא פגימות ]א[.

שו"ע סימן תרמ"ז סעיף א', ויעוי' במשנ"ב שם בסק"ב שכתב וז"ל ועיין בפמ"ג ]א[ יעקב כתב ובביכורי ג' סימנים צריך ואם חסר אחד מהם פסול, שכתב דכל שאין מצוי זה בלא זה, ז"א שאם הוא מין ערבה בודאי שישנם את כל שלשת

הסימנים.

באכןברדהמת רירימה תעברא

ערבי נחל

רוב הערבות שיש בהם את סימני ערבה - גדלות בנחל. א.

ערבי נחל

ןברדהמת רירימה תעבראבה

ערבות הרים

ערבות שיש בהם סימני ערבה כשרות גם אם אינם גדלות בנחל אלא בכל ב. מקום שהוא ]ב[.

ערבות הרים

שו"ע שם, וראה במשנ"ב בסימן תרמ"ז בסק"ג שכתב בשם הטור שעדיף לקחת ]ב[ ערבות הגדלות על הנחל, ומסיים שמדברי הט"ז לא משמע כן, ואין עדיפות

בגדילות על נחל מאשר על ההרים.

בהןןברדהמת רירימה תעברא

קנה ירוק

ערבה שהקנה שלה ירוק כשרה ]ג[. ג.

ערבה שהקנה ירוק - כשרה

רמ"א שם, וכתב שם המשנ"ב בסק"ב דכל שאינו לבן ממש - אדום מקרי, אע"פ ]ג[ ירוק, מאחר ואם יהיה בשמש, הוא יהפך לאדום, ועל כן בכלל אדום שהוא הוא, ואמר לי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שאם יש לפניו שני ערבות אחת עם קנה אדום, ואחת עם קנה ירוק, על אף ששניהם כשרים לברכה, יש להעדיף את הקנה האדום, מצד "זה אלי ואנוהו" מאחר שזה יותר יפה. לברר אם יש מעלה לקנה אדום מאשר ירוק, מאחר והוא מין ערבה, ואולי יש עדיפות מצד

הזה אלי ואונהו

ןברדהמת רירימה תעבראבהר

פגימות קטנות

ערבה שסביב העלה שלה ישנם פגימות קטנות, כשרה ]ד[, ואמר לי מרן ד. הגר"ח קנייבסקי שליט"א שאין צריך להדר אחר ערבה שאין לה פגימות

כלל, מאחר וגם אם ישנם פגימות קטנות מין ערבה היא.

עלי ערבה שמסביב העלה ישנם פגימות קטנות

שו"ע שם. ]ד[

בהכןברדהמת רירימה תעברא

עלה ערבה שאין מסביב העלה פגימות כלל

ןברדהמת רירימה תעבראבהע

עלי ערבה גדולים

עלי ערבה שהם גדולים במיוחד, אם הם משוכים כנחל, הרי היא כשרה ]ה[. ה.

שכן לא הוזכרה בפוסקים הגבלה על גודל העלים, וכל מה שהוזכר הם הסימנים ]ה[ שזכרנו בתחילת הפרק.

ערבה שנתעלתה

מפני מה במשך כל ימי החג נאגדת הערבה באגודה

עם שאר המינים, ואילו בהושענא רבה נפרדת הערבה

משאר חברותיה וניטלת בפני עצמה.

שנוכחה אחר ומוסר: רמז בדרך שפירש מי היה

הערבה בעצמה שאין בה לא טעם ולא ריח ונתבטלה

עם המינים האחרים, על ידי זה קבלה חשיבות, דל כי

ניטלת בפני עצמה...

)רבי שמואל סוכטשוב, שם משמואל(

בהתןברדהמת רירימה תעברא

עלי ערבה שגדולים במיוחד

ןברדהמת רירימה תעבראבהכ

עלים שיש בהם נגיעות

עלי ערבה שיש בהם נגיעות כשרה, מאחר ומין ערבה הם, אלא שאם יש בהם ו. הרבה נגיעות, יש בהם חיסרון של "זה אלי ואנוהו".

עלי ערבה שיש בהם נגיעות

בהכןברדהמת רירימה תעברא

עלי ערבה שיש בהם נגיעות כשרה

ןברדהמת רירימה תעבראבהכ

ערבה שבראשה יש כמין פרח - כשרה ]ו[. ז.

ערבה שבראשה יש כמין פרח

לפי שמין ערבה היא, אלא שיש בה נגיעות. ]ו[

בהכןברדהמת רירימה תעברא

מה בין ערבה לצפצפה

והצפצפה פסולה )סוכה לג:(

נחל' 'וערבי ישראל... אלו – הדר' עץ 'פרי חז"ל:" אמרו

– אלו ישראל, מה ערבה זו שאין טעם ואין בה ריח, כך הם

ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים

טובים... אמר הקב"ה, יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין

אלו על אלו" )ויק"ר ל יב(.

ולפי זה אפשר לפרש בדרך דרוש: עם הארץ, שאמנם אין

בבחינת הוא מקום מכל טובים מעשים ולא תורה לא בו

יש בה מיני פגימות ולא בבחינת "צפצפה", אשר "ערבה"

חדות ודוקרות. ובמה הוא כערבה ולא כצפצפה – בכך שאינו

דוקר ופוגע בתלמידי חכמים ולומדי תורה.

חיבור לו יש תקוה שיהא עדיין כזה עם הארץ דוקא אצל

וקשר כלשהו עם תלמידי חכמים. לעומתו, עם- הארץ אשר

לא די שאין בו תורה ומעשים טובים, אלא אף דוקר ופוגע

בתלמידי חכמים – אין לו חיבור אליהם ולא שייך שיתקשר

עמהם. הצפצפה - פסולה.

)בשם חידושי הרי"ם(

ןברדהמת רירימה תעבראב

עלים אכולים

אם מקצת העלים של הערבה נאכלו על ידי צפרים - כשרה, מאחר ורוב ח. כל עלה ועלה נשאר ]ז[.

ערבה שציפורים אכלו מעליה – כשרה

כן אמר לי מרן הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א, וראה ב"כל בו" בהלכות לולב ]ז[ שמקשה מדוע פסול נקטם בהדס וערבה הוא בענף ולא בעלים, ואילו פסול נקטם בלולב הוא בעלה האמצעי, ומיישב שהדס וערבה הואיל ודרך העלים להקטם בשעת הגדילה, על כן אין בהם חסרון של הדר, מאחר ואין הוא משונה, פוסלים, אינם וכדומה, ציפורים ידי על שנאכלו עלים בו הכל שלפי נמצא

וכמובן שאם הרוב נאכל, רובו ככולו, והרי העלה שנאכל הוא כמאן דליתא.

ב ןןברדהמת רירימה תעברא

צפצפה

סימני הצפצפה שהיא פסולה הם ג': א. קנה שלה אינו אדום ב. עלה שלה ט. עגול ג. סביב העלה ישנן פגימות כמסור ]ח[.

הצפצפה

שו"ע בסימן תרמ"ז סעיף א'. ]ח[

ןברדהמת רירימה תעבראב ר

שיטה

ישנו עץ הגדל בצידי הדרכים, והוא נקרא "שיטה" וענפיו דומים למין ערבה, י. ופסול הוא.

עץ שיטה הגדל בצידי הדרכים

ב כןברדהמת רירימה תעברא

ענף של עץ שיטה הדומה לענף הערבה, ופסול

ןברדהמת רירימה תעבראב ע

שיעור הערבה

שיעור הערבה הוא ג' טפחים ]ט[, לדעת החזו"א הוא 28.8, ולדעת הגר"ח א. ]י[, שהם נאה זצ"ל הוא 24 ס"מ, ובשעת הדחק מספיק בעשרה אגודלין

לפי החזו"א 24 ס"מ, ולפי הגר"ח נאה הוא 20 ס"מ.

יש למדוד את הג' טפחים, מתחילת העץ - לפני העלה התחתון של הערבה, ב. עד סוף הענף ולא עד סוף העלים ]יא[.

שו"ע סימן תר"נ סעיף א'. ]ט[ משנ"ב שם ס"ק ח'. ]י[

כן אמר לי מרן הגר"נ קרליץ שליט"א, וטעמו דבהדס שיש דין שהעלים יחפפו ]יא[ את העץ צריך למדוד מהקן התחתון, אבל בערבה שאין דין שהעלים יחפו את הענף, מודדים גם את הענף שמתחת לעלה התחתון. וכמובן שמודדים רק את הענף עד העלה שאחרי זה שאינו נמצא, ולא את כל העץ אם הוא ארוך מאוד

שנפלו בו כמה עלים.

ערבה של הושענא רבא - סגולה לשמירה

כתב רבי יצחק אבוהב בעל "מנורת המאור":

שמירת סגולת רבה הושענה של בערבה בה שיש "ושמעתי

למתכוון בה בסכנת דרכים, הכל כפי כושר מעשיו וטוב כונתו

והבוטח בה' בצל ש-ד-י יתלונן.

)נר ג', כלל ד', ח"ו פ"ז(

ב תןברדהמת רירימה תעברא

שיעור הערבה ג' טפחים

ןברדהמת רירימה תעבראב כ

יבש

ערבה יבשה פסולה ]יב[, ושיעור היבשות הוא כל שהלבינו פניה, ונפרכת א. בציפורן, אבל אם רק הלבינו פניה ועדיין לא נפרכת בציפורן, או שלא

הלבינו פניה, אף שנפרכת בציפורן, אין זה שיעור יבשות הפוסל ]יג[.

שו"ע סימן תרמ"ז סעיף ב', וראה שם במשנ"ב בס"ק ז' שכתב שרק אם יבשו רוב ]יב[ עליה, ומן הסתם שהכוונה ברוב עלה ועלה, דומיא למה שכתב השו"ע בסימן

תרמ"ה בסעיף ג' גבי עלי לולב שנחלקו. שו"ע בסימן תרמ"ז סעיף ב', ובשער הציון שם בסק"ו, ויעוי' לעיל בהלכות הדס ]יג[ בערך יבש מש"כ גבי זה, וה"ה בערבה, ואמר לי מרן הגר"נ קרליץ שליט"א שגם אם לא הלבינו פניה, אלא כלה מראה ירקותה, ונהיתה חומה, דינה כהלבינו פניה, ואם היא נפרכת בציפורן, הרי היא יבשה ופסולה, דשיעור היבשות היא

כל שניטל מראה ירקותה, ואין הבדל אם היא נהיתה, לבן, או חום.

לאחר מאבותינו, שקיבלנו בידינו פשוט ומנהג

כשיוצאים הושענא בחג הערבה מצוות שגמרו

מבית הכנסת כל אחד ואחד מוליך הערבה לביתו

ומשימין אותה סמוך לראש מיטתו לחיבוב מצוה.

"ומנהג כשר הוא"

)תניא רבתי סימן פ"ו(

ב כןברדהמת רירימה תעברא

ערבה ירוקה שנפרכת בציפורן – אין זה יבש שפסול

ןברדהמת רירימה תעבראב כ

ערבה שרוב עליה התייבשו פסולה לכו"ע ]יד[ כל שבעה. ב.

ערבה שכלה מראה ירקותה ונפרכת בציפורן – דינה כיבשה ופסולה כל שבעה

שו"ע שם, ובמשנ"ב ס"ק ז', ויעוי' לעיל בערך לולב יבש מש"כ גבי לולב יבש ]יד[ שפסול כל שבעה, וה"ה לגבי ערבה.

ב כןברדהמת רירימה תעברא

נענועים אינם דוחים צער הזולת

בימי מלחמת העולם הראשונה גלה רבנו החפץ חיים

חג לקראת שברוסיה. סנאסווק לעיר ישיבתו עם

הסוכות ביקשו יהודי המקום רבעה מינים כדי שיוכלו

לקיים את המצוה, אולם כל מאמציהם העלו חרס.

שנשארו ולולב אתרוג מאן-דהו מצא כאשר

מאשתקד, מיהר אל הח"ח כדי לזכותו במצוה . נטלם

הח"ח בשמחה אך סירב לנענע בהם.

הח"ח הסביר הדבר לפשר מקורביו תהו כאשר

לקיים את רבים רגילים בשנה שנה מדי טעמו: את

מהם ייבצר כאשר השנה והנה כהלכה. הנענועים

לעשות זאת, אם אנהג אני את מנהג הנענועים עלולה

להגרם להם עוגמת נפש וחלישות הדעת.

לצער ואילו גרידא, מנהג הוא הנענועים ענין אכן,

הזולת הוא איסור דאורייתא.

)מעשי למלך(

ןברדהמת רירימה תעבראבי

כמוש

ערבה שכמשו עליה כשרה ]טו[, אך יש להזהר שאם כמשו באופן שהעלים ג. כלפי נוטים עלים בערך להלן כמבואר פסולה, מטה כלפי מתדלדלים

מטה.

היום שמצויות ערבות בשפע - לכתחילה מצוה מן המובחר להחליפם בכל ד. יום ]טז[.

שו"ע סימן תרמ"ז בסעיף ב'. ]טו[ רמ"א סימן תרנ"ד. ]טז[

על המנהג להניח את ערבות ההושענות אחר חביטתן על

גב ארון הקודש נכתב בספר מועדים וזמנים:

"ובפשוטו הכונה שאין לפסוע עליהן ולנהוג בהן מנהג בזיון

זוקפים הנטילה אחר שבמקדש הפוסקים לשיטת ואולי

אותם ע"ג המזבח, ולרמז כל זה אנו מניחים אותם אחר

הנטילה על ארון הקודש שהוא במקום מזבח בזמן הזה".

)ח"ב סימן קלא, בהערות(

ביןןברדהמת רירימה תעברא

ערבה כמושה - כשרה

ןברדהמת רירימה תעבראביר

נקטם

]יז[ ואילו בשאר הימים, לדעת ערבה שנקטם עצה, פסולה ביום הראשון א. יטלנה בברכה ואם אין לו ערבה אחרת השו"ע לכתחילה אין לקחתה,

]יח[, ולדעת הרמ"א פסולה ואין ליטלה ]יט[.

שו"ע סימן תרמ"ז סעיף ב'. ]יז[ נקטם ראשה הוא חסרון של הדר, ולדעת הרמ"א חסרון זה פוסל כל שבעה, ]יח[ ובכף החיים סימן תרמ"ט - ס"ק נ"ז כתב שלכתחילה לא יקחו פסולי הדר גם לו כשאין בדיעבד אך פסול. הוא וסייעתו לפי שלהרמ"א כהשו"ע, הנוהגים אחר, בודאי שיכולים לברך ע"ז כדעת השו"ע שאין חסרון הדר פוסל בשאר

הימים. - סעיף ה' כתב נקטם פסול משום שאינו הדר, ולדעת הרמ"א סימן תרמ"ט ]יט[

שחיסרון של הדר הוא כל שבעה.

כתב הרמ"א נהגו להצניע ההושענות לאפית המצות

כדי לעשות בה מצוה.

)סימן תרס"ד ס"ט(.

וריב"ק היה נוהג בערבה של הושענא רבא, וכן בערבה

של לולב לתקן מן העצים קולמוסים לכתיבת ספר

תורה, ולבער בהן חמץ בפסח

)הגהות מימוניות(

ביכןברדהמת רירימה תעברא

ערבה שנקטם עצה פסולה

ןברדהמת רירימה תעבראביע

תכשיטין לקנות הלא כי לבו, אל וישים

ובגדים לביתו יוציא המעות בשמחה, וישא

רבה בשמחה מעות להוציא וחומר קל

להיות לו אתרוג מהודר וסוכה נאה.

ומה יענה אם יהיה צייקני לדבר מצוה שלא

לתת לה' ממה שנתן לו, "הלא יבוש ויכלם

ויהיה חרפת נבל".

)החיד"א, מורה באצבע(

ביתןברדהמת רירימה תעברא

נקטמו עליה

ערבה שנקטמו עליה כשרה, לפי שקטימה שפוסלת בערבה היא רק בענף ב. ולא בעלים ]כ[.

ערבה שנקטמו עליה - פסולה

רמ"א סימן תרמ"ו סעיף י' בשם הר"ן. ]כ[

ןברדהמת רירימה תעבראביכ

ענפים קטנים בעלי הערבה

אין צריך לקטום את הענפים הקטנים היוצאים מבין עלי הערבה ]כא[, ואם א. נקטמו ענפים הללו, אין בהם פסול קטימה ]כב[.

כן הובא בארחות רבינו שמרן הסטייפעלר זצ"ל לקח ערבות שיוצאים מהם ]כא[ החזו"א שכתב דהטעם ונראה אותם, קטם ולא העלים מבין קטנים ענפים שבהדס צריך לקטום אותם ואילו בערבה אין צריך לקטום אותם, הוא משום שבהדס יש דין של העלים חופים את העץ, ועל כן אם ישנם ענפים קטנים היוצאים בין העלים, הם מונעים מאותו עלה שהענף יוצא ממנו להיות חופה את העץ, אבל בערבה שאין דין שהעלים יחפו את העץ אין צריך לקטום את

הענפים הקטנים. המשנ"ב סימן תרמ"ו ס"ק ל"ג כתב שאם יוצאים ענפים מבין קני ההדס, והענפים ]כב[ הללו נקטמו - אין בזה פסול נקטם, וא"כ מסתבר שה"ה שאין בענפים היוצאים

מבין עלי הערבה - פסול נקטם.

דבר שבקניית מעשה, אנשי וראיתי

ששואלים מה אלא מדקדקין, אין מצוה

פורעים.

)השל"ה הקדוש(

ביכןברדהמת רירימה תעברא

אין צריך לקטום את הענפים הקטנים היוצאים מבין עלי הערבה

ןברדהמת רירימה תעבראביכ

ערבה שנשברה

ערבה שנשברה ותלויה כלפי מטה, אם עדיין הקנה מחובר - כשרה - אבל א. אם הקנה נחתך אלא שעדיין מחובר על ידי קליפת הערבה - פסולה ]כג[.

ערבה שנשבר עצה – כל זמן שכולה מחוברת – כשרה

ראה בהלכות לולב ערך "לולב ששדרתו נשברה", וה"ה בנידו"ד, אולם לפי מש"נ ]כג[ להלן בערך "עלי ערבה שנדלדלו", שאם העלים מתדלדלים כלפי מטה לדעת החזו"א אין זה דין גידולו, יש לאגוד את הערבה באופן שראשה לא יפול כלפי

מטה.

ביכןברדהמת רירימה תעברא

ערבה שנשברה ומחוברת רק על ידי הקליפה – פסולה

ןברדהמת רירימה תעבראב�

לבלוב

לבלוב הוא העלה האמצעי שהוא עדיין גליל בטרם נפרש - הנראה בראש א. ענף הערבה, בעלה הלבלוב - הגליל עוטף את הניצן הקודקודי של ענף

הערבה.

כאשר ראש ענף הערבה נמצא במצב של צימוח, מתפתח בקצהו לבלוב ב. ההופך אח"כ לעלה רגיל, לפיכך כאשר ערבה גדלה בתנאים מתאימים

ונמצאת במצב של צימוח, מסתיימים ענפיה בלבלוב.

כאשר לא רואים לבלוב בקצה ענף הערבה יכולות להיות מספר אפשרויות: ג. א. ענף הערבה לא נמצא במצב של צימוח, אבל הניצן הקודקודי קיים,

והערבה כשרה ומהודרת, ב. הלבלוב נשר מסיבה כל שהיא )חוסר השקיה,

מכה, חיתוך, צריבה של מזיק וכו'(, לבלוב שנפל אינו פוסל את הערבה,

נפק"מ אם ואין ולא בעלים, מפני שפסול נקטם בערבה הוא רק בענף,

העלה נחתך בחציו או שכל העלה נפל.

אם נחתך הניצן הקודקודי - הרי זו ערבה קטומה ופסולה.

וקשה - הערבה של האחרון הניצן ליד חתך של סימן נראה לעיתים

לברר האם רק הלבלוב נפל או נחתך והערבה כשרה, או שקצה הערבה

ונידון כנקטם העץ והערבה פסולה, לפיכך רצוי ליטול ערבה עם נחתך,

לבלוב.

על עניני הלבלוב שמעתי מהאגרונום ר' זאב איתן הי"ו - מומחה בביולוגיה.

ב�ןןברדהמת רירימה תעברא

ערבה שבראשה יש לבלוב

ןברדהמת רירימה תעבראב�ר

ערבה שאין בראשה לבלוב וספק אם נקטמה

ב�כןברדהמת רירימה תעברא

נפרצו

ערבה שנשרו רוב עליה - פסולה, ואם נשרו מקצתם - כשרה ]כד[, ויש לספור א. את העלים אם נפלו רובם או לא, ולא הולכים אחרי רוב הניכר, אך טוב

להדר שלא לקחת ערבה שנשרו עליה - אפילו אם נשרו רק מיעוט העלים,

מפני שהערבות מצויות ]כה[.

ערבה שנשרו רוב עליה – פסולה, ובנשרו מיעוט ראוי להחליף

שו"ע סימן תרמ"ז סעיף ב'. ]כד[ משנ"ב שם ס"ק י"א בשם המג"א, אולם הא"ר חולק על המג"א וסובר שכל שלא ]כה[ נשרו רוב עליה כשרה לכתחילה, ומסיים המשנ"ב שטוב להדר ולהחליף ערבות

כשנשרו מיעוט עלים וערבות מצויות.

ןברדהמת רירימה תעבראב�ע

ראש ערבה או העלים נתדלדלו

ערבה שראשה או רוב עליה נדלדלו, פסולה ]כו[. א.

החזו"א בסימן קמ"ו בס"ק ל"ה כתב וז"ל ויש לעיין בעלי הדס וערבה התלוין ]כו[ למטה, אפי' אי אינו פוסל משום נידלדל, מ"מ ליבעי איגוד שיזקפו כדי שיהא נוטלן דרך גדילתן, דאפשר דכל חלק וחלק שבו צריך דרך גדילתו, וכן נראה הכשירא בבירא נפל ולפ"ז תח"י, ואינו השל"ה בשם סק"ט תרמ"ו בבה"ט

דנדלדלו העלים עכ"ל. ואמר לי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א - שאע"פ שהשל"ה מיירי בראש ההדס ולא והערבה, ההדס של עלין ברוב מיירי החזו"א מ"מ שנדלדלו, והערבה בראש, וביאור הדברים: דהחזו"א הבין שרוב העלים הוא באותו דין של ראש ההדס והערבה, ואה"נ השל"ה מיירי בראש ההדס והערבה, והחזו"א מיירי ברוב

העלים, ודין אחד להם. והנה יעוי' במשנ"ב בסימן תרמ"ז סק"ט שכתב וז"ל ואם נדלדלו עליה מהקנה, או עליה נפרצו מקרי שזה המגיד הרב כתב עליה, שנחלקו או עליה, שנסדקו ופסולה, וכ"ז היינו אם ברוב עליה הוא כך, וכתב המג"א שיש להחמיר כמותו דהערבות מצויות עכ"ל, הרי שדעת הרב המגיד שערבה שרוב עליה נתדלדלו פסולה, ונראה דהטעם של החזו"א הוא לא כמו הטעם של המשנ"ב, דהחזו"א פסל זאת משום שלא כדרך גדילתן, והמשנ"ב פסל זאת משום שנידון כנפרצו

עליה.

ב�תןברדהמת רירימה תעברא

ערבה שראשה נתדלדל כלפי מטה - פסולה

ןברדהמת רירימה תעבראב�כ

שלפי תפרסם לי ואמר שליט"א, קנייבסקי הגר"ח למרן זו תמונה הראיתי

החזו"א ערבה זו פסולה.

ערבה שרוב עליה נתדלדלו כלפי מטה - פסולה

ב�כןברדהמת רירימה תעברא

מי כעמך ישראל!...

בימי רבינו הגר"א זצ"ל מוילנא אירע באחת השנים

נמצאו ולא האיזור, בכל יפה עלו לא שההדסים

מקורבו עבר היום, ויהי עבורו. מהודרים הדסים

והנה הוא מבחין באחד של הגאון ברחובות העיר

החלונות שיח הדסים נהדר.

ניגש האיג אל בעלת הבית, שהיתה אגב, נכריה,

האישה אולם ההדסים. את ממנה לקנות וביקש

צעיף לקישוט נועדו שהן מאחר בתוקף, סירבה

בתה הכלה, שעמדה להנשא בקרוב.

ראה האיש שהוא עלול לצאת משם בידים ריקניות,

רבינו עבור הדסים מחפש הוא כי לאישה גילה

שבוילנא, הנכרים בקרב גם נודע אשר הגר"א,

במה האישה שמעה ונערץ. קדוש אלוקים לאיש

דברים אמורים, לא היססה, והסכימה מיד לתיתם

המצוה ששכר איתו, התנתה ורק כסף, אין חינם

ןברדהמת רירימה תעבראב�כ

אלו, בהדסים המצוה קיום עבור יקבל שהגר"א

ייזקף לזכותה.

ככל שניסה האיש להניאה ממבוקשה, לא הצליח

ולא הועיל. הוא החל להציע סכומי עתק אך הצעותיו

ממנו בראותו שהברירה אטומות. אזנים על נפלו

המקורב נכנס ובא, ממשמש הסוכות וחג והלאה

אל רבינו הגר"א וסיפר לו את כל המעשה.

כשמוע הגר"א את הדברים שמח מאד ונענה מיד:

"כלום לשכר מצוה אני משתוקק, הלא איני חפץ

אלא

רבינו היה ההיא בשנה כל מספרים, וילנא יהודי

מכל יותר המינים ארבעת במצות שמח הגר"א

היו בידו האגודה את שהחזיק אימת כל השנים.

אני מקיים סוף באומרו:"סוף וזוהרות קורנות פניו

את המצוה שלא על מנת לקבל פרס".

)הגאון החסיד מוילנא(

ב�כןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג

"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, ויקרא כ"ג, מ', ת"ר "פרי עץ הדר",

עץ שטעם עצו ופריו שוה - הוי אומר זה אתרוג, סוכה לה ע"א.

ןברדהמת רירימה תעבראבד

ישנם שבעה זני אתרוגים הנפוצים בימינו בשוק ארבעת המינים

מרוקאי חזו"א

קלבריהשלומאיתימני

אורדיינג ברוורמן

בדןןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג חזו"א - ואתרוג תימני

על לברך רבות שנים במשך נהגו זצ"ל הסטייפלר מרן וגיסו החזו"א מרן

והחלו ישראל לארץ מתימן העליה שהגיעה עד התימני, מהזן אתרוגים

ועל הפרי, גידול את כדי לשפר - התימני מהזן האתרוגים גם את להרכיב

חזקתם התערערה כן

והזן אלו, אתרוגים של

את בעצם איבד התימני

שהיתה הכשרות חזקת

אתרוגים לאותם פרט לו,

בלתי שהם בבירור שידוע

מורכבים.

כיצד דאג החזו"א מרן

ארבעת מצות תתקיים

בלתי באתרוג המינים

אחת לפי וידוע מורכב,

יעקב שהרב הגרסאות

של מקורבו זצ"ל הלפרין

מעץ אתרוג משם והביא צפת, העיר שבסביבות ליערות נסע החזו"א, מרן

אתרוגים שגדל כעץ פרא, ונתנו למרן החזו"א כדי שיקבע מה דינו של אתרוג

זה, ומרן החזו"א לפי סימני האתרוג, וכן ע"פ הנסיבות שבהן גדל העץ, קבע

שאתרוג זה הוא בלתי מורכב, עד כדי כך שהפסיק ליטול את האתרוג התימני

אשר היה רגיל לברך עליו, ובירך רק על האתרוג שהביא הרב הלפרין.

אתרוג חזו"א

ןברדהמת רירימה תעבראבדר

שבעיר שידוע שכם, מעיר אתרוגו את קיבל שהחזו"א - גירסא עוד ישנה

שכם האתרוגים היו בלתי מורכבים )עיין בספר "ארבעת המינים" להרב ויספיש שליט"א

על רבים מכתבים שהביא

כבלתי ידועים שהיו שכם אתרוגי

מורכבים(.

בעין ראה החזו"א מרן

העשוי העתיד את רוחו

בתחום להתחולל

שבדורות ופחד ההרכבות,

אתרוג יהא לא הבאים

ע"כ מורכב, בלתי תימני

אתרוג גרעיני שלשה נתן

עליו שבירך זה מאתרוג

הדור שהיו מגדולי לשלשה

הגאון והם: אליו, מקורבים

לפקוביץ יהודה מיכל ר' הגאון טובים לחיים ויבדלו זצ"ל, נדל גדליה ר'

עץ בחצירו נטע אחד וכל שליט"א, גרניימן שמריהו ר' והגאון שליט"א,

אתרוגים מהגרעין שקיבל.

כאשר פנה הגאון ר' מיכל יהודה לחזו"א זצ"ל ושאל אותו - האם מעץ יחיד

הבלתי האתרוגים בעיית את לפתור ניתן אתרוגים, עשרות כמה הנותן

ואמר, החזו"א השיב אנשים, עשרות לכמה בקושי יספיק זה הרי מורכבים,

אל תדאג.

אתרוג תימני

בדכןברדהמת רירימה תעברא

יבול של מאות אתרוגים, עד שבאו הפרדסנים זה נתן ידוע שעץ בודד ואכן

ועשו מהם פרדסים, ומכאן נטמע בקרב הציבור השם "זן חזו"א".

זן זה מבוססת על דברי רש"י בחולין ]דף סב ע"ב[ - שחכם יכול הנאמנות של

לקבוע על עוף שהוא טהור אע"פ שאין עליו מסורת.

על סומכים לא עוף שבסימני שכמו - שכתב ר"ז[ ]תשובה בחת"ס ויעוי'

הסימנים, אלא אם כן יש אדם נאמן המעיד שיש בעוף זה מסורת של כשרות,

כך אין לסמוך על סימני אתרוג - אלא אם ישנו אדם שיבוא ויעיד שאתרוג

זה הוא בלתי מורכב – וכיון שבעוף - יכול לקבוע חכם שעוף זה הוא טהור,

אע"פ שאין לו מסורת בזה, ה"ה באתרוג - חכם יכול לקבוע שאתרוג זה הוא

בלתי מורכב ועל כך אנו סומכים באתרוגים הנקראים זן חזו"א.

פעמים שאתרוגים המוחזקים כמו באתרוגי חזו"א אשר אין בהם את כל סימני

האתרוג הבלתי מורכב, ובכ"ז אפשר לברך עליהם לכתחילה, מאחר והריסוס

אשר מרססים את האתרוגים בכדי לסלק את החרקים הנמצאים עליהם, וכן

השימוש בחמרי הדברה כימיים, משנה את גידול הפרי, )כן אמר לי הפרדסן

לברך אפשר כשרות חזקת לאתרוג יש אם וע"כ הי"ו( דאובה אליעזר ר'

עליו, אע"פ שאין בו את כל סימני האתרוג )כן אמר לי הגאון ר' ניסים קרליץ

שליט"א(.

הוחזק שאם אחר מזן או תימני" מ"זן אתרוג לגבי יהיה דין שאותו כמובן

שיהא אפשר מורכב, בלתי חכם שהוא בו או שהורה מורכב בלתי כאתרוג

לברך עליו, גם אם אין בו את כל סימני האתרוג, כגון שהוא חלק, או שעוקצו

בולט.

ןברדהמת רירימה תעבראבדע

בלתי כאתרוגים חזקתם את איבדו האתרוגים מן הרבה הרב, לצערינו

- שלהם הגידול בצורת התערבו הפרדסנים מן שכמה לאחר מורכבים

ידיעה, או זה נבע או מחוסר זנים אלה עם פירות הדר אחרים. דבר והרכיבו

ידוע שההרכבה משפרת את יפים, כאשר זנים לגדל פרדסנים בין מתחרות

האתרוגים.

זקן שהתפאר בפניו שאת כל ידיד שפגש בעיר נתניה באדם תימני סיפר לי

עזרתם של ידיו ללא לו - הרכיב אותם במו עצי האתרוגים התימניים שיש

שחיבבו תימן ליהודי האופיינית בתמימות אמנם נעשה זה מעשה אחרים.

תמיד את המצוות, אלא שיהודי זקן זה לא ידע את ההלכה שאתרוג מורכב

פסול.

ידיד אחר סיפר לי שבאחד המושבים בחצר של אחד הבתים ראה עצי אתרוג

אינו ולכן – מורכבים הם הללו שהעצים לו סיפר החצר בעל התימני. מהזן

בלבד. לנוי בגינתו משאירם והוא המינים, ארבעת למצות בהם משתמש

לאחר שהלך לעולמו, בנו שהיה רחוק מקיום תורה ומצוות ר"ל, חילק לחבריו

יחורים מעצי האתרוג שהשאיר אביו אחרי מותו, יחורים אלה עברו מיד ליד

ואתרוגיהם החלו להגיע לשוק ארבעת המינים, אמנם כל מגדלי היחורים יכלו

למסור עדות שאף אחד מהם לא הרכיב, אבל למעשה מקור כל האתרוגים

הללו הוא בעצים מורכבים והם פסולים למצות ארבעת המינים.

בערך לקמן כדיבואר הראשון ביום המינים ארבעת למצות לקחת אין כן על

"מורכב" - אתרוג מעץ כל שהוא גם אם יש לו את הסימנים של הבלתי מורכב

- אלא רק אם הוחזק כעץ בלתי מורכב, אולם בשאר ימי החג אפשר לסמוך

על סימני אתרוג.

בדתןברדהמת רירימה תעברא

לזכות בברכת "בורא פרי העץ" על האתרוג

כתב רבי יעקב חיים סופר:

והאתרוג עושין אותו מרקחת בסוכר אחר החג להעלותו

בכלל לאילנות, ר"ה בשבט ט"ו בליל השולחן על

הפירות שיברכו עליו מאנשי הבית איש או אשה.

ומועיל גם אם היא הרה ללדת, וגם ליתן ממנו למקשה

לילד, שאומרים שהיא סגולה שתלד ברווח ולא בצער,

ויצא הולד בר קיימא לחיים טובים ולשלום, כשאוכלת

ממנו באותה שעה.

)כף החיים סימן תרס"ד סק"ט(.

בקרב הנפוצה הטעות את השורש מן לעקור גם הראוי מן זו ובהזדמנות

הציבור הרחב שכאילו אתרוג "זן חזו"א" הוא "אתרוג אשכנזי", ואילו אתרוג

"זן גם שכן בסיס, כל לה שאין טעות זו - ספרדי אתרוג הוא תימני" "זן

חזו"א" וגם "הזן התימני" אינם אלא שמות של זני אתרוגים שבדרך כלל יש

לכל לברכה כשר מורכב שאינו זן וכל מורכבים, בלתי שהם חזקה עליהם

הדעות ולכל העדות.

ןברדהמת רירימה תעבראבדכ

אתרוג מרוקאי

אתרוגים המגיעים ממרוקו, בדרך כלל הם מגיעים מפרדסנים יהודים, שלקחו

יחורים שנה 20 - כ לפני

גויים בידי שגדלו מעצים

בהרים בשנים מאות

לאותם פרט שבמרוקו,

וקונים למרוקו שנוסעים

מהערבים ישירות.

ערבים גידלו שנים מאות

בהרים האתרוגים את

זה ישנם שבמרוקו, ובאיזור

שני בתי קברות יהודים, כך

שע"פ ההשערה יהודים אלו

לגדל. לגויים יחורים נתנו

סיבת נתינת היחורים לגויים היא כדי שיהיה ליהודים אתרוגים למצוה, ושידלו

ידוע המרוקאי האתרוג האתרוגים. ממכירת פרנסה להם שיהיה בזה אותם

ביופיו בגידולו ובצבעו.

הגדלים כאותם יפים אינם אך בא"י, גם הגדלים מרוקאים אתרוגים ישנם

כמו כ"כ יפה אינה שהיא החריפה הקליפה ע"פ לזהותם וניתן במרוקו,

האתרוגים הגדלים במרוקו.

אתרוג מרוקאי

בדכןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג מהרי"ל - ברוורמן

"זן ברוורמן" הוא זן של אתרוגים אשר ניטע מאתרוג שבירך עליו המהרי"ל

דיסקין זצוק"ל, המהרי"ל נתן גרעינים מהאתרוג שלו לתלמידו הגאון ר' זרח

ראובן ברוורמן זצ"ל,

ונכדו הגאון ר' יצחק ברוורמן - בנו בכורו של הגאון ר' ישראל ברוורמן - בנו

של ר' זרח ראובן זצ"ל נטע בחצרו בפתח תקוה מאתרוגים אלו, ומעצים אלו

הם המקור לאתרוגים הנקראים היום "זן ברוורמן".

אתרוג ברוורמן

ןברדהמת רירימה תעבראבדכ

אתרוג שלומאי

בהיותי בשיעור בלונדון דיברתי אודות אתרוגים מ"זן שלומאי" שהם בחזקת

- נטעו בהם שנים מאותם רבים מכתבים בידי שיש וכן מורכבים, בלתי

הם שלומאי שאתרוגי

בלתי מוחזקים אתרוגים

מורכבים.

בשיעור היה נוכח נכדו של

אשר - זצ"ל נאה הגר"ח

על הזדמנות באותה סיפר

מקור האתרוגים הללו.

הוא סיפר שסבו הגר"ח נאה

שלומאי שרגא ור' זצ"ל

לכפר הלכו הרואה מכפר

פחם", אל "אום הערבי

אתרוגים עץ ראו שם

יחור לקחו וממנו מוזנח,

קפ"ט, - קפ"ח בעמודים המינים השלם" "ארבעת בספר וראה פרדס. ועשו

ר' שמואל מסלנט וביניהם הגאון קצ"ב, קצ"ג מכתבים מגדולי הדור הקודם

זצ"ל אשר כולם כותבים כי אתרוגי "אום ורבני הבד"ץ העדה חרדית זצ"ל,

אל פחם" הם אתרוגים בלתי מורכבים כלל וכלל.

לאחר מכן דיברתי עם תלמידו של הרב מבריסק זצ"ל - הגאון ר' נחום ברגמן

אתרוג שלומאי

בדכןברדהמת רירימה תעברא

שליט"א, ואמר לי שהרב מבריסק והחזו"א – חיבבו מאוד את האתרוגים מזן

שלומאי, וגם הוא מחזר אחר אתרוגי שלומאי חוץ משאר זני אתרוגים שנוטל.

שלומאי, אתרוגי אודות שליט"א קניבסקי הגר"ח מרן עם דיברתי כן כמו

ואף שנה אתרוג, כל החזו"א למרן שולח היה שר' שרגא שלומאי לי ואמר

גם את שהחזו"א היה מברך על אתרוג שהביאו לו משכם, אבל היה מנענע

ולכן ביקש ממני הרב שליט"א שאביא לו אתרוג מזן האתרוג של שלומאי,

שלומאי, כדי לנענע בו.

זעליג ראובן ר' והגאון זצ"ל, נאה חיים ר' לאחר מכן ראיתי מכתב שהגאון

ואין וירא ה' ז"ל שהוא אדם נאמן בענגיס זצ"ל כתבו על ר' שרגא שלומאי

על אתרוגיו חשש מורכבות כלל, וכן ראיתי מכתב מהגאון ר' שמואל ווזאנר

שליט"א שכתב שאין על אתרוגי שלומאי חשש מורכבות ולא חשש איסורי

שביעית.

מה וז"ל... שכתב בלונדון אב"ד גרוס יהושע ר' מהגאון מכתב ראיתי עוד

אין להרהר אחריו נ"י ר' שרגאי שלומאי הפרדס בעל לנאמנותו של שנוגע

כלל ח"ו - כי ת"ח ירא שמים ונאמן וחרד לדבר ה' במסירות נפש הוא, ואני

מרי דארעא אדונינו שנים בשנת השמיטה את לפני כשלש הגבר ששאלתי

וציוה זיע"א מאיפא אני אוכל לקחת אתרוג, קדישא הגאון בעל החזון איש

המלך, אחרי לבוא יכול ומי שלומאי, שרגא מר' הרואה מכפר לקחת עלי

ואם הגאון הקדוש נתן לו נאמנות, הרי אין מקום לפקפק בנאמנותו.

ועוד ראיתי מכתבים של הגאונים האדמו"ר מויזניץ רבי חיים מאיר הגר זצ"ל,

שלומאי שרגא מר' אתרוגים הזמינו שבהם זצ"ל מנדלסון בנימין ר' והגאון

ןברדהמת רירימה תעבראב�

להם ולכל משפחתם.

עוד דיברתי עם הגאון הגדול ר' יהודה שפירא שליט"א מתלמידי מרן החזו"א

זצוק"ל על אתרוגי שלומאי ואמר לי שאתרוגי שלומאי הם אתרוגים מוחזקים,

ואפשר לברך עליהם, ושאלתי אותו, אם אני יכול לפרסם זאת בשמו, ואמר

לי שכן, ועוד אמר לי שמאחר שמר יעקב ציפלביץ הי"ו לקח משלומאי אפשר

לסמוך גם עליו, מאחר שאתרוגים אלו לא עברו הרבה ידים.

ועוד אמר לי הגר"י שפירא ומה שהיו כאלה שריננו על אתרוגי שלומאי, זה

ובאמת אותם, הרכיב שהוא וחשבו יפים, מאוד היו שלו שהאתרוגים משום

לא הרכיב אותם, )וכך אמר לי גם הגאון ר' נחום ברגמן תלמיד הרב מבריסק

היו והדבורים האתרוגים פרדס ליד דבורים של כוורות ששם אלא זצ"ל(

מאביקות את האתרוגים ברגליהם כידוע שזה נקרא הרכבה בשיטת ההכלאה,

וראה בספר "כשרות ארבעת המינים", שכתב בשם מרן הגאון ר' שלמה זלמן

אויערבך זצ"ל שאין איסור הרכבה בשיטת ההכלאה, מאחר שא"א להצמיח

עץ להצמיח במה שמרכיבים אפשר אם רק הוא הרכבה ואיסור זו, מאבקה

בפני עצמו - וע"כ רינונים אלו שוא הם.

אתרוגי על שליט"א שטרנבוך משה ר' הגדול הגאון עם דיברתי כן כמו

פעמים, כמה איתו ונפגש ה', וירא נאמן היה אדם לי שהוא ואמר שלומאי,

ואפשר לסמוך על אתרוגים שלו.

כיום אתרוג מזן שלומאי מגדל הפרדסן מר יעקב ציפילביץ הי"ו בכפר מימון

אשר קיבל את היחורים מר' שרגא שלומאי הי"ו.

ב�ןןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג אורדיינג

היה בשנים רבות לפני

אורדיינג בשם יהודי

אתרוגים מגדל היה אשר

הדור גדולי וכל בחדרה,

שהוא עד ממנו, קונים היו

ע"ה נסע למנוחות, והבאים

אחריו באו לשאול את מרן

הרכבות סוגי על החזו"א

נקרא זה אם מסויימות

מורכב או לא, ולאחר שהם

יצאו, אמר החזו"א "זה כבר

אחר מעשה", ומאז התפשט

זה של בזן שלא להשתמש

האתרוגים.

בכשרות החזו"א מרן על שחלקו כנראה החרדית העדה של הבד"ץ אולם

אותן סוגי ההרכבות שהם עשו וטענו שאין אלו הרכבות האוסרות, ועל כן עד

היום הם מכשירים אתרוגים אלו.

אתרוג אורדיינג

ןברדהמת רירימה תעבראב�ר

אתרוג קלבריה

עליו העיד "התניא" בעל אשר מאטליה הוא הקלבריה אתרוג של מקורו

שהוא אינו מורכב. ולכן חסידי חב"ד מחזרים אחר אתרוג זה.

התחילו שנה 60 כ- לפני

בכל הרכבות לעשות

שבקלבריה, הפרדסים

בחזקת הם דהפרדסים

הרבה שולחים והם גויים,

לטעסיה, האתרוגים מן

כגון סבונים, משחות, ושאר

לשפר רוצים וע"כ חומרים,

את איכות האתרוגים.

שהתחילו תקופה מאותה

של קבוצה יצאו להרכיב

על לפקח חב"ד חסידי

מכמה ולבקש הנעשה

ירכיבו כדי שישארו במשך השנים אתרוגים שאינם מורכבים פרדסנים שלא

למצוה, ואכן אותם גויים נענו להם ולא הרכיבו, מאותה תקופה מפקחים על

שהם ראיה אין קלבריה אתרוגי כשמקבלים וע"כ שנה, אחר שנה הנעשה

אינם מורכבים, פרט לאותם שיש עליהם הכשר, שבידוע שזה הגיע מהפרדסים

שאינם מורכבים. )הרב גורליק שליט"א(.

אתרוג קלבריה

ב�כןברדהמת רירימה תעברא

כאשר נתעורר פולמוס גדול אודות אתרוגי קורפו,

נסע רבי בצלאל הכהן מוילנא לאיטליה ושהה שם

כמה חדשים כדי לברר את הענין לאשורו. בשובו

לוילנא פרסם את קונטרסו "הוראת היתר".

כאשר נודע הדבר לרבינו החזו"א קרא בהתפעלות:

ששמעתי מה מכל ביותר המופלא הוא זה סיפור

וראיתי בימי חיי, צאו וראו כמה גדולה מסירות נפשו

של רבי בצלאל הכהן מוילנא למען קיומה כהלכתה

הטריח כך ה', אשר לשם מצוה אחת ממצות של

עצמו חודשים שלמים בדרך רחוקה ומסוכנת.

)פאר הדור(

ןברדהמת רירימה תעבראב�ע

יבש

אתרוג יבש פסול ]א[. א.

שיעור היבשות:

י"א כל שיבש רובו פסול )ט( דהיינו שטחו החיצוני של האתרוג התייבש

]ג[, פסול במיעוטו שגם וי"א ]ב[, התייבש רובו רק בעומקו אבל כולו,

דהיינו שבעובי התייבש מיעוטו, אבל בשטח הוא כולו, וי"א שאם התיבש

פסול באתרוג מקומות ובשאר ]ד[, שהוא בכל פסול הוא הרי בחוטם,

הקודמות הדעות משני יותר מחמירה זו שדעה דהיינו מקומות, בשני

זה רק מיעוט וסוברת שאם התייבש בחוטם בכל שהוא פסול, אפי' אם

של שטח האתרוג ]ה[.

אופן בדיקת האתרוג - אם הוא יבש:

- בודקים ואז האתרוג, לאורך אותה ותוחבים חוט, ובו מחט לוקחים

כנקב נידון אינו ידי המחט על הנוצר החור החוט לחלוחית. על יש אם

מפולש, לפי שהוא מנוקב לאורך האתרוג, ונקב מפולש פוסל רק כאשר

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף א'. ]א[ שער הציון שם אות ג'. ]ב[

שער הציון שם בשם המג"א. ]ג[ שו"ע סימן תרמ"ח סעיף י"ב. ]ד[

משנ"ב שם ס"ק מ"ח. ]ה[

ב�תןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג יבש פסול

הוא לרוחב האתרוג. אפשר גם לתחוב מעט את המחט מהצד של החור

שבו נמצא החוט - ואז מעט מהחוט נתחב פנימה וניתן לבדוק בחוט האם

יש לחלוחית או לא ]ו[.

שו"ע שם סעיף ג', ומשנ"ב סימן תרמ"ח סק"ג, וראה בחזו"א בסימן * שכתב שאין ]ו[ בלחלוחית ולא הפרי מגוף רק הוא דחסר דין חסר, שיוצאת הלחלוחית על

שיוצאת.

ןברדהמת רירימה תעבראב�כ

אתרוג משנה שעברה

אתרוג משנה שעברה בודאי יבש הוא ופסול ]ז[, ואפילו אם יבדק וימצא לח ב. - פסול ]ח[, אך אם נשמר שהלחות לא תתייבש כגון שהניחו בשקית ניילון

מרשרשת, שדבר זה שומר על האתרוג גם למעלה משנה, אזי אם יבדק

וימצא לח כשר ]ט[.

לאחר נקטף ואם שעבר, סוכות עליו שעבר כל נקרא שעברה" "שנה סוכות אזי נקרא שנה זו ]י[.

רמ"א סימן תרמ"ח סעיף א' בשם המהרי"ל סימן ה'. ]ז[ ב"ח סימן תרמ"ח בד"ה ואם הוא יבש, וטעם הדבר כתב ערוך השולחן בסימן ]ח[ תרמ"ח שאע"פ שרואים שיש באתרוג לחלוחית, בכ"ז חוששים שמא לחלוחית זו נכנסה מבחוץ, ואין זה ראיה שהאתרוג אינו יבש, אולם יעוי"ש בט"ז בסק"ב

שכתב שאם יבדק וימצא לח כשר. ב"ח סימן תרמ"ח בד"ה אם הוא יבש, ולדעת הט"ז שכתב שאתרוג שהוא משנה ]ט[ - יש להסתפק האם כשנשמר בלחותו צריך ונמצא לח כשר שעברה שנבדק

בדיקה או לא. כן אמר לי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, וטעמו שכן הוא לשון הרמ"א שכתב ]י[ אתרוג "שהוא משנה שעברה", ומשמע מסוכות שעבר, ואה"נ אם יקטוף את האתרוג באסרו חג, לגבי שנה הבאה יהא דינו כנקטף בשנה זו, וצריך לראות אם הוא כמוש או לא, דאם הוא כמוש, אזי צריך לבודקו, ואם אינו כמוש אין

צריך בדיקה כמבואר במשנ"ב סימן תרמ"ח ס"ק ב' בשם המג"א. ואף שלפי זה יוצא שאם יקטוף אתרוג באמצע סוכות אזי לגבי שנה הבאה, זה יקרא אתרוג משנה שעברה, ואם יקטוף באיסרו חג זה יקרא שקטף בשנה זו, אבל הרי כל מידותיהם של חכמים כך, וגם כאן גדרו חכמים גדר שכל שהוא משנה

שעברה הרי הוא יבש ופסול.

ב�כןברדהמת רירימה תעברא

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף ג'. ]יא[ שו"ע תרמ"ט סעיף ה', וראה במשנ"ב בסימן תרמ"ח סק"ח שכתב בשם המאמר ]יב[

מרדכי שגם ביום טוב שני, לבני חו"ל, חסר כשר. שו"ע סימן תרמ"ח סעיף ו'. ]יג[

חסר

]יב[. וחסר הוא כל ]יא[ וכשר בשאר ימים אתרוג חסר פסול ביום הראשון א. שהתקלפה הקליפה החריפה ונראית תחתיו הקליפה הלבנה.

באתרוג ישנם ג' קליפות

מלוזי שמן כאשר ב. הקליפה החריפה המורכבת א. הקליפה הלבנה העבה.

בכל לוז ישנה חומצה ריחנית. ג. גליד העליון הנקרא בלשון המדע קותיקולא

]יג[.

חסר שפוסל הוא כל שנראה לעין חסר, ולכן אף שלפעמים יודע שלא החסיר מבשר האתרוג כלום - כגון שתחב באתרוג מסמר, ויודע שרק דחק את בשר

האתרוג לצדדים, ובכל זאת זה נידון כחסר ופסול, מפני שחסר הפוסל הוא כל

הרבה ר' משה שפירא שליט"א שלקח הגאון לי ואמר לעין שחסר, שנראה

פעמים אתרוגים למרן החזו"א, ומה שהיה נראה לחזו"א שחסר החשיב זאת

לחסר, ומה שהיה מסתפק אם חסר החשיב זאת לספק חסר - שכשר גם ביום

הראשון, אבל אף פעם לא לקח זכוכית מגדלת לראות אם חסר או לא ויש

ללמוד מכך שפסול חסר תלוי במה שנראה בראיה רגילה.

ןברדהמת רירימה תעבראב�כ

ונראה להביא שתי ראיות לכך שפסול חסר תלוי במראה:

המג"א בסימן תרמ"ח מביא את רבינו ירוחם שכתב שכל פסולי לולב הם א. מחסרון של הדר - חוץ מפסול נחלקה התיומת והימנק שהם פסולי חסר.

ושאל דודי מרן ראש הישיבה שליט"א בשלמא בנחלקה התיומת מובן

הגב שכן דניטלה, כמאן התיומת שנחלקה מפני חסר של פסול שזה

את חסר התיומת וכשנחלקה תיומת, נקרא הוא התיומת את המחבר

הגב המחבר ולכן יש בזה פסול של חסר, אבל מה שייך פסול חסר בדין

הימנק שהוא רק נראה כשנים?

ואמר דודי שליט"א שרואים בדברי רבינו ירוחם יסוד, והוא שבדין חסר

ולא שלם יראה שגם אלא המציאות, מצד שלם שיהא רק לא נאמר

כחסר נראה זה הרי כהימנק - כשניים נראה אם כן ועל חסר, יראה

ופסול.

עוד יש להביא ראיה מדברי ה"תרומת הדשן" סימן צ"ט שכתב שאותם ב. קוצים הנתחבים באתרוג ומחסירים את האתרוג אין בזה פסול של חסר

לפי שגדל כך.

ולכאורה יש להבין הרי אין האתרוג נחסר מתחיבת קוץ, שכן כמו שהוא

נכנס - כך הוא יוצא מבלי להחסיר מבשר האתרוג כלום ומדוע יש צורך

בטעם מפני שגדל כך.

באתרוג מחסיר אינו קוץ שבודאי הדשן" שאף ה"תרומת מדבי משמע

החור על מי שמסתכל חסר, שכל ממנו מראה של שנוצר כיון - אבל

דרך היא שזו לולא כן על מהאתרוג, שנחסר אומר שטחית בראיה

גדילתו - היה בזה פסול של חסר.

ב�כןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג חסר פסול ביום הראשון וכשר בשאר ימים

ןברדהמת רירימה תעבראב�

ספק חסר

אתרוג שהוא ספק חסר - כשר גם ביום הראשון ]יד[. ב.

נראה כן על - הראשון ביום גם כשר חסר ספק שהוא ואתרוג הואיל

שאותם מוצי"ם הממיינים אתרוגים הנמכרים בקופסאות - יכולים להניח

ספק שהם אתרוגים גם - ו"כשר" "מהודר" עליהם שנכתב בקופסאות

חסר, הואיל וספק חסר כשר לברכה, א"כ אנשים שקונים מהודר, ויודעים

שיש גם "מהודר א'" ו"מהודר א' א'" - שהם באיכות גבוהה יותר, מבינים

שהאתרוגים שהם "כשר" ו"מהודר" יש בהם חסרון כל שהוא וע"כ אין זה

מקח טעות, אבל נראה שאין להניחם ב"מהודר א'" - מפני שמי שקונה

"מהודר א'" איננו רוצה באתרוג שהוא ספק חסר, למרות שהוא כשר -

יש בזה מקח טעות.

משנ"ב סימן תרמ"ח ס"ק י"א בשם הט"ז והטעם הוא מפני שיש בו ספק ספיקא, ]יד[ רק חסר הפוסלים ישנם שחסר, הצד על וגם חסר, אינו וספק חסר ספק במפולש ולא בחסר כל שהוא, וראה בכף החיים סימן תרמ"ח אות י"ט המביא את דברי ה"בית השואבה" שכתב שאין לברך על ספק ספיקא, ומסיים שאנו לא נהגנו כך, ועל כן ברוב השאלות המגיעות למורי הוראה בדין חסר שהם מצב

של ספק חסר, האתרוג כשר.

ב�ןןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שהוא ספק חסר - כשר

ןברדהמת רירימה תעבראב�ר

נשיכה באתרוג )"חוה ביס"(

ישנה תופעה באתרוגים שבראש האתרוג נראית כמין נשיכה הנקראת בפי ג. מגדלי האתרוגים "חוה ביס", אין בזה חסרון של חסר, ואם בולט לעין יש

חסרון של "זה אלי ואנווהו".

אתרוג שיש בו כמין נשיכה - כשר

ב�כןברדהמת רירימה תעברא

פיטם פתוח

פעמים שהפיטם נראה כמין פרח פתוח, אין זה חסר מין הפיטם אלא ששושנת ד. הפיטם נפתחה בלבד, והרי זה כשר.

פיטם שנפתח - אין בו חסרון של חסר

ןברדהמת רירימה תעבראב�ע

אתרוג שיש בו חריץ טבעי

אתרוג שיש בו חריץ טבעי אין הוא פוסל את האתרוג, דלא מצאינו פסול ג. של חריץ טבעי אך אם הוא בולט וניכר הרבה יש בו חיסרון של "זה אלי

ואנוהו".

אתרוג שיש בו חריץ טבעי - אינו פסול

ב�תןברדהמת רירימה תעברא

רבי עזב הגר"א, רבינו אחי אברהם, רבי של חתונתו לאחר

וילנא והתגורר בעיירה אחרת. רבינו הגר"א שיגר אברהם את

ללמוד שיוכלו כדי לוילנא, לשוב ביקשו ובה איגרת אליו

מלשוב בעדו שמעכב מי כי אברהם, רבי השיב בחברותא.

באותן הדבר. נודע לימים לפלא. ויהי אשתו, היא לוילנא

קושי היה השני באחת ויקרים נדירים האתרוגים היו מדינות

מיוחד להשיג אתרוג כשר לחג, משום שבדרכים נערמו השלגים

והיו הדרכים משובשות, בדרך לא דרך הגיע אתרוג יחיד לעיירה

שבה התגורר רבי אברהם, אולם בעליו ביקש עבורו הון עתק.

גבאי הקהילה נמנו וגמרו שלא לרכוש את האתרוג משום שאין

ברשותם סכום כה גדול בעבורו, כשנודע הדבר לאשתו של רבי

אברהם פנתה לבעלה ושאלה במפח נפש, האם חלילה לא יהיה

מתגוריים אנו הרי רעיון: במוחה עלה לסוכות.מיד אתרוג לנו

בדירה שקבלנוה בנדוניה, נמכור אותה, ובכסף נקנה את האתרוג.

אמרו ועשו, רבי אברהם ואשתו לוו את סכום הכסף שבו רכשו

את האתרוג במחיר מלא, לאחר החג מכרו את דירתם, פרעות

את חובם, ועברו לגור בצריף דל.משהגיעה בקשתו של רבינו

הגר"א אל אחיו לשוב להתגורר בוילנא, אמרה אשתו של רבי

אברהם לבעלה: אינני מסכימה לעבור מעירנו, בכל פעם שאני

עוברת ליד ביתנו שמכרנוהו לבי מתמלא שמחה, וכיצד אשוב

להתגורר בוילנא.

ןברדהמת רירימה תעבראב�כ

נפילת פיטם

אתרוג שנפל ממנו הפיטם פסול, הן ביום הראשון ]טו[ והן בשאר הימים ]טז[. ד.

אתרוג שספק מתי נפל ממנו הפיטם, האם בעודו על העץ בטרם נגמר ה. גידולו, או לאחר הקטיפה, לפעמים ישנה הגלדה במקום הפיטם, וקשה

לקבוע אם הפיטם נפל על העץ – וכשר, או שנפל אחר הקטיפה - ופסול,

פסול ביום הראשון, וכשר בשאר ימים ]יז[.

בפשוטו נפילת הפיטם היא פסול של חסר ובשו"ע סימן תרמ"ט - סעיף ה' כתב ]טו[ שפסול חסר הוא רק ביום הראשון.

המשנ"ב סימן תרמ"ט ס"ק ל"ו כתב בשם המג"א שפיטם שנפל יש בו חיסרון גם ]טז[ של הדר מאחר והוא בראש האתרוג, וע"כ פסול בשאר ימים, מפני שחסרון של

הדר פוסל כל שבעה לדעת הרמ"א, וכף החיים כתב שיש להחמיר כרמ"א.משנ"ב שם. ]יז[

ב�כןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שנפל ממנו הפיטם - פסול כל שבעה

ןברדהמת רירימה תעבראב�כ

זכוכית מגדלת

מנקודות ב. חסר, מפסול א. פסולים משתי היא האתרוג בדיקת עיקר

שחורות.

הפוסל, חסר בו שאין ולבדוק לעין קרוב האתרוג את לתפוס יש תחילה ואם נראה דבר שהוא חסר, הרי הוא חסר ופסול, ואם נראה ספק חסר - הרי

הוא ספק שכשר.

לאחר מכן בודקים את האתרוג מנקודות שחורות בראיה רגילה - ממרחק של 35 ס"מ, וכל נקודה שחורה שאינה יוצאת פוסלת, אבל אם ניתן להוציאה

אינה פוסלת.

הגידול אחר שהתקלף סוג לאותו פרט כשרות, החומות הנקודות סוגי כל

ונהיה חום, שיש לו דין של נקודה שחורה, וכן כל סוגי הבלעטל"ך כשרים -

פרט לבלעט"ל הגבוה מהאתרוג שיש לו דין של נקודה שחורה.

את לברר בכדי מגדלת בזכוכית האתרוג את הבודקים הוראה מורי ישנם

המציאות באופן ברור יותר כגון בשאלה האם זו נקודה שחורה או חומה, מפני

שישנם עשר סוגי נקודות חומות, או בלעטל"ך, דישנם חמשה סוגי בלעטל"ך, או יציאת מיץ,

ישנם שלש סוגים של יציאות מיץ, וכיוצא בזה.

חסרון גם שבו אופן שישנו שליט"א הישיבה ראש מרן דודי לי אמר ומ"מ

מה דבר כשרואים וזה לחיסרון, נחשב מגדלת זכוכית ידי על רק הנראה

במציאות וקשה להכריע מה זה, ואילולי הזכוכית מגדלת היו אומרים שספק

שיודעים )ולא ודאי, חסר שנראה אומרים מגדלת הזכוכית וע"י שכשר, חסר

ב�כןברדהמת רירימה תעברא

שבודאי חסר, דישנם פעמים שרק הקב"ה יכול לדעת אם חסר או לא, אלא אומרים שלעין כל

היות הדבר וטעם כחסר, נידון זה א"כ לעיל( כמש"נ כחסר מוגדר שזה חסר, נראה

וישנם כאלה שיש להם משקפיים, א"כ הזכוכית מגדלת משלימה את הראיה

למצב של ראיה רגילה כמו משקפיים.

ואם בזכוכית מגדלת לא רואים חיסרון כלל, ובמקרוסקופ רואים שחסר, אין

זה נקרא שחסר, דהתורה לא נתנה את דיניה שיבדקו אותה במקרוסקופ, ורק

כשבעין רואים איזה חיסרון וקשה להגדיר את החיסרון אזי הזכוכית מגדלת

מגלה ומבררת את מה שרואים בעין.

הסתכלות בזכוכית מגדלת

ןברדהמת רירימה תעברא�

נקב שאינו מפולש

אתרוג שניקב בו נקב שאינו מפולש, ולא נחסר ממנו דבר, והוא אינו בגודל א. איסר, איסר הוא קוטר של 19 מ"מ כשר ]יח[.

אתרוג שיש בו נקב ואינו מפולש - כשר

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף ג'. ]יח[

�ןןברדהמת רירימה תעברא

נקב מפולש

אתרוג שניקב בו נקב מפולש פסול, י"א שמפולש הוא כל שניקב מצד אחד ב. של האתרוג לצידו השני דרך הגרעינים, וי"א שאם ניקב עד הגרעינים אף

שלא הגיע לצידו השני - הרי זה נקב מפולש ופסול, ולהלכה כל שניקב

עד הגרעינים פסול, אלא שבשעת הדחק שאין לו אתרוג אחר, יכול לברך

על אתרוג זה, בתנאי שאין בו חסרון הפוסל מדין חסר ]יט[.

אתרוג שניקב בו נקב מפולש פסול

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף ג', דדעה זו מובאת בשו"ע בי"א בתרא, וקיימא לן די"א ]יט[ וי"א הלכה כבתרא, ויעוי' במשנ"ב שם בס"ק י"ד.

ןברדהמת רירימה תעברא�ר

נקב מפולש בחוטם

אתרוג שניקב בחוטמו נקרא מפולש רק אם ניקב מצד אחד לשני, וכמו ג. הגרעינים סמוך ניקב בצידו השני של האתרוג - מתחת למקום כן אם

לעוקץ, אין זה נקרא מפולש אלא אם כן ניקב מצדו אחד לצדו השני ]כ[.

כשניקב בחוטם - לכו"ע צריך שינקב מצד לצד כדי שיקרא מפולש

משנ"ב שם ס"ק ט"ו, ובה"ל שם סוף ד"ה ויש מי שאומר דדוקא למטה. אע"פ ]כ[ שקיימא לן שאם ניקב עד הגרעינים הרי זה נקב מפולש, זה רק אם ניקב כנגד הגרעינים, אבל אם ניקב בחוטם שלא במקום הגרעינים, לכו"ע פסול רק אם ניקב מצד אחד לצד השני, מפני שלפעמים החוטם הוא צר ומיד כאשר מכניס

את המחט מגיע לגרעינים, ולא מסתבר שזה נקרא נקב מפולש.

�כןברדהמת רירימה תעברא

ניקב לאורכו

אתרוג שניקב לאורכו שלא כנגד הגרעינים אלא מן הצד, אפי' ניקב מצד ד. אחד לצד השני, אין זה נקרא נקב מפולש ]כא[.

אתרוג שניקב לאורכו – אין זה נקב מפולש וכשר

משנ"ב סימן תרמ"ח סק"ג. ]כא[

ןברדהמת רירימה תעברא�ע

אתרוג שניקב בבליטות

אתרוג שניקב לרוחבו, אבל לא כנגד הגרעינים, אלא באחת הבליטות, אין ה. זה נקב מפולש ]כב[.

אתרוג שניקב בבליטות – אין זה נקב מפולש

שער הציון סימן תרמ"ח אות ז' בשם הפמ"ג. ]כב[

�תןברדהמת רירימה תעברא

נקב במקום הפיטם וספק אם מגיע לגרעינים

אתרוג שיש בו נקב במקום הפיטם, ונעשה ע"י יד אדם ויש ספק אם הוא ו. מגיע לא הנקב שמא ספק ספיקא, ספק מדין כשר לגרעינים, מגיע

לגרעינים, וגם אם מגיע, ישנם הסוברים שנקב מפולש הוא רק אם ניקב

מצד אחד של האתרוג לצד השני ]כג[.

אתרוג שיש בו נקב במקום הפיטם וספק אם מגיע לגרעינים

משנ"ב סימן תרמ"ח ס"ק י"א, ודבר זה מצוי באתרוגים תימניים שיש נקב במקום ]כג[ יש להכשיר וע"כ וקשה לדעת אם הנקב מגיע עד הגרעינים או לא, הפיטם אתרוגים אלו מדין ספק ספיקא, ולפי מש"נ להלן במקורות אות כ"ד בשם מרן יש להכשירם מדין שבני אדם לא עשו את הנקב, הגר"ח קנייבסקי שליט"א

אלא זה נקב טבעי.

ןברדהמת רירימה תעברא�כ

אתרוג שבמקום הפיטם יש בודאי נקב שמגיע לגרעינים

אתרוג שיש בו נקב טבעי במקום הפיטם, אפילו ודאי מגיע לגרעינים, ז. כשר ]כד[.

אתרוג שיש בחוטמו נקב טבעי שמגיע לגרעינים – אין זה נקב מפולש וכשר

כן אמר לי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, וטעמו דכל הדין של נקב מפולש שפוסל ]כד[ נקב דין לו אין שמים, בידי נעשה אם אבל אדם, בידי נעשה אם רק הוא

מפולש.

�כןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שיש בו נקב כאיסר

אתרוג שניקב בו נקב בגודל של איסר, פסול אפי' אינו מפולש ולא נחסר ח. ממנו כלום ]כה[.

אתרוג שניקב בו נקב בגודל איסר, ואין לו אתרוג אחר, לדעת השו"ע אינו ט. יכול לברך עליו ביום הראשון, ולדעת הרמ"א בשעת הדחק יכול לברך

עליו ]כו[.

אתרוג שיש בו נקב בגודל איסר - פסול

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף ג', ואמר לי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שדווקא אם ]כה[ ניקבו בו נקב ביד, אבל אם גדל כך באופן שיש בו נקב כאיסר - כשר.

רמ"א סימן תרמ"ח סעיף ג', ואמר לי הגאון ר' רפאל רייכמן שליט"א שלדעת ]כו[ לומר ומה"ת חידוש, הוא עצמו דהרמ"א הראשון, ביום לברך א"א השו"ע

שהשו"ע סובר כרמ"א בדין זה.

ןברדהמת רירימה תעברא�כ

קוצים

אתרוג שניקב על ידי קוץ בשעת גידולו ונחסר, אין לו דין חסר, מאחר י. שכל צריך ואין ]כח[, יגליד הקוץ שמקום בתנאי וזאת ]כז[, בכך ודרכו

הגומא תתמלא בהגלדה, אלא די בכך שבשר האתרוג יגליד ואפי' אם

תשאר עדין גומא ]כט[.

נקב שנעשה על ידי קוץ בזמן הגידול - אין לו דין חסר - אם כל הגומא הגלידה מסביב

תרומת הדשן בתשובה צ"ט והובא ברמ"א בסימן תרמ"ח סעיף ג'. ]כז[ משנ"ב סימן תרמ"ח סק"י. ]כח[

כן אמר לי הגאון ר' משה שפירא שליט"א שלקח אתרוג למרן החזו"א והיה שם ]כט[ שני נקבים גדולים שגלידו, והחזו"א הסתכל עם כל סביב החור הגליד, וכשראה

שהגליד אמר שכשר, ואין בזה חיסרון של חסר.

�כןברדהמת רירימה תעברא

חיסרון שנעשה בידים בשעת הגידול

אם נחסר מהאתרוג בעודו על העץ על ידי מעשה אדם, אזי אם אותו מקום יא. החסר הגליד, בעודו על העץ, אין לזה דין חסר ]ל[.

אתרוג שנחסר ממנו ביד בשעת הגידול

באתרוג שמנקבים קוצים שאותם שכתב צ"ט תשובה הדשן בתרומת יעוי' ]ל[ ומחסרים אותו אין להם דין חסר, וכתב הט"ז שהטעם הוא משום שהגליד ע"ז ונשלם מקום החסר בדרך גידולו, ואמר לי הגאון ר' משה הלר זצ"ל, שה"ה אם חיסר ביד וצמח ע"ז גלד, שאין זה חסר וכשר, מאחר וההגלדה השלימה את

החיסרון.

ןברדהמת רירימה תעברא�ר

התקלף מהשושנתא

פיטם האתרוג העשוי מענף קטן שעליו כעין כתר הנקרא שושנתא, אם יב. התקלף מעט מהכתר הזה, כשר ]לא[.

אתרוג שהתקלף קצת מהשושנתא ובשר הפיטם נראה - כשר

כן אמר לי מרן הגר"נ קרליץ שליט"א, וטעמו דרק השושנתא התקלפה ולא מעצם ]לא[ הפיטם.

�רןןברדהמת רירימה תעברא

נימוח

לכתחילה אין ליטול אתרוג שקליפתו הלבנה נימוחה, אע"פ שהקליפה א. ]לג[, היד במישוש זאת להרגיש ואפשר ]לב[, קיימים והגרעינים הירוקה

ובדיעבד יצא ידי חובה ]לד[.

לכתחילה אין לברך על אתרוג שקליפתו הלבנה נימוחה ובדיעבד יצא יד"ח

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף ד' מביא דעה בסתם שכשר, ודעה בשם י"א שפסול, ועל ]לב[ כן לכתחילה יש לנהוג כי"א שפסול, ובשעת הדחק שאין לו אתרוג אחר, יכול לברך על אתרוג שקליפתו הלבנה נימוחה, לפי שבדעה שבסתם כתב השו"ע

שכשר, וראה עוד במשנ"ב שם בס"ק י"ז. משנ"ב שם ס"ק ט"ז. ]לג[

משנ"ב שם ס"ק י"ז, ואין הבדל בין אם לא היה לו אתרוג אחר כלל, לבין אם היה ]לד[ לו אתרוג אחר, ובטעות נטל אתרוג זה, בכל מקרה אם בירך על אתרוג זה יצא

יד"ח ואין צריך ליטול אתרוג אחר, ואם חפץ ליטול יטלנו בלא ברכה.

ןברדהמת רירימה תעברא�רר

נסדק

אתרוג שנסדקה קליפתו הלבנה העבה - דהיינו שנבקעה קליפתו אפי' רק א. מצד אחד פסול ]לה[.

נחלקו הפוסקים באיזה אופן נפסל אתרוג שקליפתו העבה נסדקה, י"א שזה ב. רק באופן שנסדק מהעוקץ עד הפיטם, אבל אם נשאר משהו שלא נסדק

ליד העוקץ, ומשהו שלא נסדק ליד הפיטם, אין זה פוסל אפי' שרובו נסדק,

וי"א שגם אם נשאר כל שהוא שלא נסדק ליד העוקץ וליד הפיטם, אם

נסדק כל שהוא בחוטם פסול, וחוטם הוא כל שמתחיל האתרוג להשתפע,

פסול, וי"א שגם אם הסדק לא הגיע לחוטם, כל שהוא רוב באורך האתרוג

פסול ]לו[.

באופנים שהתבארו לעיל שנסדק כשר, זה רק כשלא הגיע לגרעינים, אבל ג. אם הגיע לגרעינים, הרי הוא פסול מדין נקב מפולש ]לז[.

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף ד'. ]לה[ שו"ע ורמ"א שם, ויעוי' שם במשנ"ב סק"כ. ]לו[

שו"ע שם, ובמשנ"ב ס"ק כ"ב. ]לז[

�רכןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שנסדק לאורכו

ןברדהמת רירימה תעברא�רע

נקלף

מבוא

ג' קליפות לאתרוג: א. הקליפה העליונה שהיא כמין גליד שקוף מעל האתרוג,

ונקראת בלשון המדע "קותיקולא", ב. הקליפה הירוקה או הצהובה שמתחת

לגליד, ויש בה טעם חריף כשאוכלים אותה, והיא נקראת בלשון המדע "לוזי

בכל אשר קטנים, בקבוקים כעין – קטנים מלוזים עשויה שהיא לפי שמן"

בקבוק ישנה חומצה ריחנית. ועל כן כששורטים את האתרוג נודף ריח נעים,

והיא ג. הקליפה הלבנה, יוצאת, והחומצה הלוזים, נפצעים זה ידי משום של

גרעינים ישנם האתרוג בבשר האתרוג. בשר בלשונינו ונקראת עבה קליפה

בכמין כיס עגול ]לח[.

אתרוג שנקלף כשר ]לט[. א.

מהו נקלף

הקליפה ונראית )י( האתרוג של העליון הגליד שנקלף כל הוא - נקלף

הירוקה ]מ[.

אם נקלפה הקליפה החריפה והקליפה הלבנה נראית, הרי זה חסר ופסול ]מא[.

שער הציון סימן תרמ"ח ס"ק כ"ז כתב ג' קליפות לאתרוג וכו'. ]לח[ שו"ע סימן תרמ"ח סעיף ו'. ]לט[

שו"ע שם, והוא דעת הר"ן. ודעת הרא"ש בפרק לולב הגזול סימן י"ז שנקלף הוא ]מ[ כל שנקלפה הקליפה החריפה והקליפה הלבנה נראית שאז כשר, וחסר הוא

- כל שנקלף גם מהקליפה הלבנה. שו"ע סימן תרמ"ח סעיף ו'. ]מא[

�ככןברדהמת רירימה תעברא

השו"ע שם מביא שתי דעות כמה צריך להשאר מהגליד העליון שלא התקלף כדי ]מב[ שהאתרוג יהא כשר, לדעה ראשונה שזה בסתם צריך שלא התקלף כל שהוא, ועל כן לכתחילה צריך להשאר י"א שצריך לישאר כסלע, ולדעה שניה בשם

כסלע, ובשעת הדחק אם נשאר כל שהוא כשר.

באיזה אופן נקלף כשר

אתרוג שכולו נקלף ונשאר בו כל שהוא שלא התקלף - כשר, ולכתחילה ב. צריך שישאר שלא התקלף בגודל מטבע הנקראת סלע ]מב[.

אתרוג שנקלף והקליפה הירוקה נראית

ןברדהמת רירימה תעברא�ככ

באיזה אופן נקלף פסול

אתרוג שכולו התקלף פסול, הואיל ואין לו כוח לעמוד בחיותו כמו אתרוג ב. וביאור הדר, של חסרון בו יש כדרך, שלא מתייבש הוא אלא רגיל

הדברים: שבדין הדר נאמרו שני דינים -

שיהא הדר במראה החיצוני, א.

בו יש כדרך שלא שהתייבש אתרוג וא"כ באיכותו הדר שיהא ב.

חיסרון של הדר מצד האיכות שלו ]מג[.

התקלף בחוטמו ונהפך לשחור

אתרוג שהתקלף בחוטמו ומקום הקילוף נהפך לשחור פסול ]מד[. ג.

אגדה

כן הסביר דודי מרן ראש הישיבה שליט"א, וטעמו דמצד המראה הירוק אין ]מג[ לא אם ואפי' כשר איסר, של מגודל חוץ כך נהיה כולו אם שהרי לפוסלו, התקלף מסביב לעוקץ באופן שלא נראה, מ"מ היות וגודל של איסר לא התקלף, כשר, וע"כ אין לפוסלו מצד שאינו הדר במראה החיצוני, וע"כ לומר שהביאור

הוא כמו שנתבאר בהלכה. משנ"ב סימן תרמ"ח ס"ק כ"ו. ]מד[

�רכןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שהתקלף בחוטמו ומקום הקילוף נהפך לשחור

ןברדהמת רירימה תעברא�רכ

משנ"ב שם, וראה בביאורים שהתבאר שיש הבדל בין כל סוגי הנקודות החומות מה[ שיש להכשירם בחוטם, לבין נקודה חומה שנהיתה באופן שהאתרוג התקלף בחוטמו, ולאחר הקטיפה נהיה חום, שלכתחילה יש לפוסלו כדין כמו כל נקודה

שחורה, ובשעת הדחק שאין לו אתרוג אחר, יש להקל.

התקלף בחוטמו ונהפך לחום

אין לכתחילה לחום, נהפך הקילוף ומקום בחוטמו שהתקלף אתרוג ד. ליטלו, ואם נטלו, יצא יד"ח ]מה[.

אתרוג שהתקלף בחוטמו ומקום הקילוף נהפך לחום

�רכןברדהמת רירימה תעברא

התקלף בשני מקומות ונהפך לשחור

אתרוג שהתקלף בשני מקומות ושניהם נהפכו לשחור, לדעת הכף החיים ה. בשם המשנ"ב ולדעת השני, ליד אחד שיהיו אפי' פסול הוא והשו"ע

הלבוש והא"ר, אם הוא ברוב היקף פסול ]מו[ וראה להלן בערך "נקודות שחורות"

מהו רוב היקף.

אתרוג שהתקלף בשתי מקומות ומקום הקילוף נהפך לשחור

כדין שני נקודות שחורות שנמצאות בשאר האתרוג, ודיניו התבארו ביתר ביאור ]מו[ בערך נקודות שחורות.

ןברדהמת רירימה תעברא�א

התקלף בשני מקומות ונהפך לחום

אתרוג שהתקלף בשני מקומות ושניהם נהפכו לחום, לכתחילה דינו כמו ו. שנהפך לנקודה שחורה שדינו התבאר בהלכה ד', ובשעת הדחק יש להקל

ולברך עליו ]מז[.

אתרוג שנקלפה ממנו הקליפה הירוקה והקליפה הלבנה עדיין נראית - אין ז. בזה את הפסול של מראה לבן הפוסל גם בשאר ימים ]מח[.

אתרוג שהתקלף והקליפה הלבנה נראית, אין דינו כמראה לבן הפוסל בשאר ימים

משנ"ב סימן תרמ"ח ס"ק כ"ו, וראה בסעיף ה' באיזה אופן שני נקודות פוסלות. ]מז[ ספר "ארבעת המינים" במילואים אות נ"ז עמוד רע"ז מביא את ה"חיים וברכה" ]מח[

והחזו"א שכתבו כן.

�אןןברדהמת רירימה תעברא

עצי אתרוגים – הפיטם וריסוסו

ישנה פריחה בחודשי עונות פריחה בעצי האתרוגים, ישנן במשך השנה שתי

אדר ניסן, וישנה פריחה בחודשי אב אלול - גם בזמנים הללו אין האתרוגים

אחר במקום פרחים יוצאים ימים כמה שכל אלא זמן, באותו פורחים כולם

בעץ.

אתרוגים הגדלים בעונת הפריחה

ןברדהמת רירימה תעברא�אר

בדרך ניסן, אדר חודשי של הפריחה עונת את גם המנצלים פרדסנים ישנם

העונה את גם המנצלים הם - לחו"ל אתרוגים המשווקים הפרדסנים כלל

הראשונה של הפריחה, מפני שהם זקוקים להרבה אתרוגים.

וישנם פרדסנים שאינם צריכים את האתרוגים הגדלים בעונה זו, מפני שקשה

לשמור על האתרוג כמה חודשים לפני סוכות, וכן אין הם צריכים כ"כ הרבה

אתרוגים לשווק.

זו הם אינם מרססים את האתרוגים ואז מגיע חרק הנקרא "עש על כן בעונה

מאוד(, קטנים בעודם אתרוגים הם )שחלות השחלות את ומכרסם פריחה"

הבאה בעונה מעצמם חוסכים הם ובכך זו, בעונה אתרוגים גדלים לא ועי"ז

אמנם ולהשליכם. הראשונה העונה של האתרוגים קטיפת של קשה עבודה

ישנם אזורים שחרק זה לא מגיע לשם, ואז צריך לעשות קטיף כדי להוריד את

האתרוגים שגדלו בעונה הראשונה.

�אכןברדהמת רירימה תעברא

ריסוס עץ אתרוג נגד עש פריחה

ןברדהמת רירימה תעברא�אע

ומהצד ורודים, הם שלהם החיצון שמהצד פרחים גדלים האתרוגים עצי על

הפנימי הם לבנים. ברוב הפרחים גדל כעין מקל באמצע, מקל זה נקרא בלשון

וחציו פיטם, ונקרא הוא בצבע צהוב "עלי" - חציו העליון של המקל המדע

ישנם האתרוג ופרח העלי בין שחלה, ונקרא ירוק הוא המקל של התחתון

אבקנים צהובים אשר עוברים לפיטם ע"י דבורים שחורות הנקראות "דבורות

עץ" ובלע"ז נקראות "כסילוקופות", וכן ע"י שאר חרקים. ישנם פרחים עקרים

שאין להם את העלי, ועל כן אין ביכולתם לגדל אתרוגים.

פרחים לפני שנפתחים

�אתןברדהמת רירימה תעברא

פרחים לאחר שנפתחים

ןברדהמת רירימה תעברא�אכ

עלי שבתוך הפרח – חציו העליון נקרא פיטם, וחציו התחתון ירוק ונקרא שחלה

�אכןברדהמת רירימה תעברא

פיטם

ונקרא בלשון - הוא בליטה קטנה המתרוממת מחוטמו של האתרוג הפיטם

ההלכה "דד", על הפיטם ישנו כמין כתר הנקרא בלשון ההלכה – "שושנתא".

פיטם הוא דד היוצא מחוטם האתרוג - ובראשו ישנו כתר הנקרא שושנתא

ןברדהמת רירימה תעברא�אכ

ישנם שני סוגי פיטמות - פיטם הבשרי ופיטם העצי.

פיטם הבשרי

וכן לשנים, האתרוג את נחצה ואם אתרוג, כמראה מראהו הבשרי הפיטם

את הפיטם, נראה שמראה שניהם שווה, לכן דין פיטם הבשרי הוא כדין חוטם

האתרוג לכל דבר ]נז[, ואם יש בו נקודה אחת שחורה או לבנה, או שחסר ממנו

כל שהוא - פסול.

פיטם הבשרי – דינו כדין חוטם האתרוג

כף החיים סימן תרמ"ח ס"ק מ"ו. ]נז[

�אכןברדהמת רירימה תעברא

פיטם העצי

פיטם העצי - הוא פיטם הבשרי לאחר שהתייבש ונהפך לעץ, דין פיטם העצי

מפני שעץ כשר, נקודה אחת שחורה, בו יש ואם הבשרי, מפיטם שונה הוא

יכול להיות שחור, וכן אם חסר ממנו כל שהוא כשר - שכן אין דין חסר בעץ.

פיטם העצי – דינו כדין כתר הפיטם שאין בו דין חסר, וכמו כן נקודה שחורה לא פוסלת בו

ןברדהמת רירימה תעברא�ה

פיטם העצי - באתרוג גדול

�הןןברדהמת רירימה תעברא

פיטם העצי - באתרוג קטן

ןברדהמת רירימה תעברא�הר

נפילת פיטם

סימן תרמ"ט ולכן כתב הרמ"א פסול מדין חסר, אתרוג שנפל ממנו הפיטם

סעיף ה' שפיטם שנפל - פסול רק ביום הראשון ואילו בשאר ימים כשר, אולם

המשנ"ב שם בס"ק ל"ו מביא את המג"א שכתב שבפיטם שנפל יש גם חיסרון

של הדר, ועל כן פסול כל שבעה.

אתרוג שנפל בו הפיטם אחר הקטיפה

�הכןברדהמת רירימה תעברא

ואם יש ספק האם נפל הפיטם בעוד האתרוג על העץ או שנפל אחר הקטיפה,

כאן כמה ויש ל"ו בשם המג"א(, מאחר ס"ק סימן תרמ"ט )משנ"ב ימים כשר בשאר

ופסול, הקטיפה אחר נפל או שמא - וכשר העץ על נפל אם ספק ספיקות,

ישנם פוסקים שמכשירים זאת - מאחר שסוברים וגם אם נפל אחר הקטיפה

שהפסול הוא משום חסר בלבד.

גם לפי המג"א שסובר שהפסול הוא משום שאינו הדר, יש פוסקים שמכשירים

חיסרון של הדר בשאר ימים.

אתרוג שנפל בו הפיטם ויש ספק אם נפל בעודו על העץ - או שנפל אחר הקטיפה

ןברדהמת רירימה תעברא�הע

חיבורו במקום סדק נוצר לפעמים מתפתחים, הם שכאשר האתרוגים טבע

של הפיטם לאתרוג - הסדק הוא בצורת עיגול בין הפיטם לאתרוג המתחיל

בעוד שהאתרוג קטן. הוא הולך ונסדק יותר לעומק בצורה עגולה עד שמגיע

לנקודת האמצע, ואז הפיטם נופל.

פיטם שמתחיל להסדק בעוד שהאתרוג קטן

�התןברדהמת רירימה תעברא

פיטם שנסדק לגמרי ונפל

ןברדהמת רירימה תעברא�הכ

מהפרי נופל הפיטם שלומאי, תימני, חזו"א, מהזנים האתרוגים ברוב כיום

קטן שהפרי בעוד נופלים הפיטמים מן חלק העץ, על גדל שהאתרוג בעוד

מאוד, וחלק מן הפיטמים נופלים מאוחר יותר בזמן שהאתרוג נהיה כבר לפרי,

נהיה לפרי, חלק מן הפיטמים יותר בזמן שהאתרוג באותם שנופלים מאוחר

אחר ונופלים העץ על בעודם מתייבשים וחלק הקטיפה, לפני ממש נופלים

הקטיפה.

מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א אמר לי בשם מרן החזו"א זצ"ל שאתרוג שנפל

ממנו הפיטם לפני הקטיפה כשר - אפי' אם נפל רק רגע אחד לפני הקטיפה,

ויתירה מזאת גם אם נפל לאחר הקטיפה – אבל התייבש כבר לפני הקטיפה

דינו כנפל על העץ שכשר.

ונפל הקטיפה לפני התייבש אם מדוע - קנייבסקי הגר"ח מרן את שאלתי

אחר הקטיפה כשר, והרי לכאורה אי אפשר לדעת בוודאות שלא היו בו נימים

נפל אחר כאשר כן ואם הפיטם לאתרוג, קשרו את - אשר התייבשו שלא

החזו"א מרן שכוונת לי וענה הקטיפה, אחר שנפל פיטם ככל דינו הקטיפה

היא באופן שהפיטם נפל עד יום יומים אחר הקטיפה כדרכו ולא ממכה, שאז

בודאי שכל הנימים התייבשו כבר בעודו על העץ, ועל כן נידון כנפל על העץ.

�הכןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שהפיטם התייבש על העץ ונפל אחר הקטיפה

ןברדהמת רירימה תעברא�הכ

כן אם אלא כשר האתרוג שאין שליט"א אלישיב הגרי"ש מרן דעת אולם

ר' הגאון חתנו לי ואמר - קטן היה שהאתרוג בעוד מהאתרוג נפל הפיטם

כן אם אלא - כשר האתרוג שאין היא שכוונתו שליט"א אויערבך עזריאל

שהרא"ש משום הוא וטעמו אתרוג, שיעור לכלל שהגיע קודם הפיטם נפל

להם היה כתב שאותם אתרוגים שלא ז'( סעיף סימן תרמ"ח ברמ"א )הובא

שאין אתרוגים ישנם כיצד ולכאורה כחסרים, נידונים הם אין מעולם פיטם

להם פיטם, והלא כל אתרוג גידולו מתחיל עם פיטם.

על כרחך שכוונת הרא"ש היא באמרו אתרוגים שאין להם פיטם היא לאותם

שהפיטם נפל מהאתרוג בעוד שהיה קטן ולא הגיע לכלל שיעור אתרוג, שזה

נחשב כאילו לא היה לו פיטם מעולם.

והנה המשנ"ב בסימן תרמ"ח ס"ק ל"ב כתב בשם המבי"ט שישנו סימן לדעת

גומא באתרוג יש שאם לא, או קטן שהוא בעוד מהאתרוג נפל הפיטם אם

זה סימן גומא הרי זה סימן שנפל בעוד שהאתרוג היה קטן, אך אם אין הרי

שהפיטם נפל כשהאתרוג הגדיל.

�הכןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שבחוטמו ישנה גומא מוגלדת

ןברדהמת רירימה תעברא�

שליט"א, אלישיב הגרי"ש מרן לדברי ראיה לכאורה יש המבי"ט מדברי

שהרי כתב סימן לדעת האם הפיטם נפל מהאתרוג בעוד שהאתרוג קטן, ולא

נתן סימן לדעת האם הפיטם נפל בעוד האתרוג על העץ, אף שישנו סימן כזה

- שאם הפיטם נפל בעוד האתרוג על העץ, אזי במקום הפיטם ישנה הגלדה

- ואם אין הגלדה, הרי זה סימן שנפל אחר הקטיפה.

משמע שאין האתרוג כשר אלא אם כן הפיטם נפל בעודו קטן.

יפול בעוד הגרי"ש אלישיב שליט"א שצריך שהפיטם אלא שלפי דברי מרן

שהפרי קטן כדי שיהא כשר - ואם נפל לאחר שהגיע האתרוג לכלל שיעור –

פסול - לכאורה יש לשאול - הרי ה"תרומת הדשן" בסימן צ"ט כתב שאותם

חסר משום בהם אין האתרוג את ומחסרים האתרוגים את המנקבים קוצים

וא"כ מדוע אתרוג שנפל ממנו הפיטם ובשר, אם נרקם במקום החסר - עור

בדרך גידולו פסול - והלא באותו מקום הוגלד, ויישב דודי מרן ראש הישיבה

ההגלדה וא"כ והבשר, מהעור כשנחסר מיירי הדשן" שה"תרומת שליט"א

אינה ההגלדה נופל כשפיטם אבל החסרים, והבשר העור את משלימה

משלימה את הפיטם, מפני שהפיטם הוא ראש האתרוג וזה לא הושלם.

� ןןברדהמת רירימה תעברא

ומעשה ברבן גמליאל ורבי יהושע ורבי אליעזר בן

היה ולא בספינה, באין שהיו עקיבא ורבי עזריה

באלף שלקחו בלבד גמליאל לרבן אלא לולב

זוז, נטלו רבן גמליאל ויצא בו ונתנו לרבי יהושע

זוז, באלף שלקחו למימר לי למי וכו', במתנה

להודיעך כמה מצות חביבות עליהן.

)סוכה מא ע"ב(

ןברדהמת רירימה תעברא� ר

ריסוס לפיטם

העצים - מרססים את יפול מהאתרוג לא החפצים שהפיטם פרדסנים אותם

בריסוס מיוחד המחזק את הפיטם לאתרוג.

בשנת השמיטה שאסור לרסס ריסוס זה - בדרך כלל הפיטם נופל, ברם אם

עושים השקיה טובה, יכולה לצאת כמות גדולה של אתרוגים עם פיטם.

אותם המשקים את האתרוגים במים שבהם חומרי הדברה מיוחדים, אין להם

להשקות כך את עצי האתרוג - לאחר ט"ו בתמוז, דהיינו שלשה חודשים לפני

סוכות, מפני שהחומרים הללו גורמים לכך שהאתרוגים אינם ראויים לאכילה

אולם פסול, הוא הרי - בסוכות לאכילה ראוי ואתרוג שאינו חודשים, ג' -

לאחר ג' חודשים מההשקיה הזאת - האתרוג ראוי לאכילה.

הושענא שלש שעות

אדמו"ר הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זצ"ל היה אומר:

מאוד קשה יהיה הגאולה, בא לפני האחרונות שעות בשלש

לאדם מישראל להחזיק את עצמו ביהדות, ויהיה הקושי כמו קיר

ברזל שמטפסים עליו בלי ציפורנים.

על שלש שעות הללו אנו מתפללין: "הושענא שלש שעות".

כנסת ישראל

� כןברדהמת רירימה תעברא

ריסוס מיוחד המחזק את הפיטם לפרי

ןברדהמת רירימה תעברא� ע

בלעטל"ך שגבוה מהאתרוג במקום הפיטם

לפיטם, נזרקים שהאבקנים לאחר האתרוגים את לרסס מנסים הפרדסנים

ולפני שהפיטמים מתחילים להסדק. דבר זה קשה מאוד לעשות - מאחר ואין

כל הפרחים שבעץ שווים, חלקם נפתחים מיד בפריחה, וחלקם נפתחים מאוחר

להסדק, כבר מתחילים הפריחה בתחילת מיד שנפתחו שאותם בזמן יותר

ועל כן כאשר מרססים את הפיטמים לא כל הפיטמים נמצאים במצב שווה,

באותם שהתחילו להסדק פורצת הגלדה במקום הסדק ושאר הפיטם מתחזק

לאתרוג.

דעת מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א ומרן הגר"נ קרליץ שליט"א שאין לאותה

שלפי מהאתרוג הגבוה בלעטל"ך של דין - מהפיטם הפורצת הגלדה

המהרי"ל הוא פסול, וכן אמר לי הגאון ר' משה הלר שליט"א שמקובל שכל

ההגלדות שבפיטם אין להם דין של בלעטל"ך גבוה מהאתרוג, וטעמם דמאחר

ואם לא ירססו את הפיטם הפיטם יפול ובאותו מקום יהא הגלדה טבעית, אין

זה דומה לבלעטל"ך שגבוה מהאתרוג שהמהרי"ל )הובא ברמ"א סימן תרמ"ח סעיף

י"ג( פסל, דהמהרי"ל דיבר על בלעטל"ך שנוצר כתוצאה מפציעה.

הגלדה שתהא להיות יכול העצים, את מרססים שאין השמיטה בשנת גם

מסביב למקום הפיטם, אם השקו היטב את העצים, שאז על ידי זה אותו חלק

שנסדק מגליד.

� תןברדהמת רירימה תעברא

גלד בפיטם – כשר, אפי' שיהא גבוה מהאתרוג

ןברדהמת רירימה תעברא� כ

דיני פיטם העצי

הקדמה לדברי השו"ע, הרמ"א והמשנ"ב בסי' תרמ"ח סעיף ז'.

השו"ע בסימן תרמ"ח בסעיף ז' כתב ניטל דדו והוא הראש הקטן ששושנתו בו

פסול – ומוסיף הרמ"א - ויש מחמירין אם נטלה השושנתא, דהיינו מה שאנו

לפסול אין דינא לענין מיהו שאפשר במקום להחמיר וטוב - פיטמא קורין

אא"כ ניטל הדד דהיינו העץ שראש הפיטמא עליו והראש נקרא שושנתא...

עכ"ל.

ונראה שמדברי השו"ע, הרמ"א והמשנ"ב מוכח בכמה אופנים שלא דברו על

פיטם הבשרי אלא על פיטם העצי.

המשנ"ב בס"ק כ"ט מפרש - ניטל דדו - הוא העץ שעל ראש האתרוג... א(. ע"כ.

מלשונו משמע שמדובר בפיטם עצי - ולא בפיטם בשרי שהוא בשר כמו

שאר האתרוג.

המשנ"ב בס"ק ל' ד"ה פסול ביאר שמלשון המחבר - ניטל הדד משמע ב(. ונעשה שם כמו גומא עכ"ל. שניטל העץ אף מה שתקוע בתוך האתרוג

דברי המשנ"ב הללו אינם שייכים אלא בפיטם העצי, שבו נעשית גומא

כאשר ניטל הפיטם - מה שאין כן בפיטם הבשרי שבו לא נוצרת גומא

- גם אם הוא נופל.

מלשון הרמ"א... "ניטל הדד - דהיינו העץ", משמע שמדברים על פיטם שיש ג(. בו עץ ולא על הפיטם הבשרי שאין בו עץ, אלא הוא חלק מן האתרוג

� כןברדהמת רירימה תעברא

בצבע ובמראה.

פיטם ז' מדברים על והמשנ"ב בסעיף והרמ"א נראה ברור שהשו"ע זה מכל

העצי ולא על פיטם הבשרי, אבל בבשרי, כל שנפלה השושנתא פסול, אפי'

אם נשאר חלק מן הדד בולט.

נפילת השושנתא בלבד

אתרוג שיש בחוטמו פיטם עצי, ושושנתו נפלה לפני הקטיפה, בין שנפלה א. מאליה, ובין שנפלה ביד אדם, אם כל העץ היוצא מהחוטם קיים, לדעת

השו"ע כשר לכתחילה ]מט[, ולדעת הרמ"א אם הוא אתרוג מובחר יטלנו,

ואם אינו מובחר, אזי לכתחילה לא יטלנו, ואם קשה לו למצוא אתרוג

אחר, יטלנו בברכה גם אם אינו מובחר ]נ[.

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף ז'. ]מט[ רמ"א שם סעיף ז', ובמשנ"ב שם ס"ק ל"א. ]נ[

ןברדהמת רירימה תעברא� כ

אתרוג ששושנתו בלבד נפלה

� כןברדהמת רירימה תעברא

נפילת הפיטם ונראית גומא

אתרוג שיש בחוטמו פיטם העצי וכל הפיטם נפל, ונראית בחוטמו גומא - ב. לכו"ע הרי הוא חסר ופסול ביום הראשון ]נא[, אך אם נמצא במקום שאינו

כגון ואפי' לא באופן של מתנה ע"מ להחזיר, יכול להשיג שום אתרוג,

שנמצא במדבר וכיוצ"ב, יטלנו גם ביום הראשון בברכה ]נב[.

אתרוג שנפל בו הפיטם ונראית גומא בחוטמו

שו"ע שם, ובמשנ"ב סק"ל. ]נא[ משנ"ב שם בס"ק ל"ג בשם תשובת חכם צבי. ]נב[

ןברדהמת רירימה תעברא�י

נפילת הפיטם והעץ בולט מעל הגומא

אתרוג שיש בחוטמו פיטם העצי, ושושנתו וחלק מהעץ של הפיטם נפלו, אך ג. עדיין ישנו חלק מהעץ שבולט מעל הגומא, לדעת השו"ע כשר לכתחילה

]נג[, ולדעת הרמ"א אם יש לו אתרוג אחר לא יטלנו, ואפי' אם אתרוג זה

מובחר, ואם אין לו אתרוג אחר, יטלנו בברכה ]נד[.

נפילת הפיטם והעץ בולט מעל הגומא

משנ"ב שם סק"ל. ]נג[ משנ"ב שם ס"ק ל"א. ]נד[

�יןןברדהמת רירימה תעברא

נפילת הפיטם והעץ שווה לגומא

אתרוג שיש בחוטמו פיטם העצי, ושושנתו וחלק מן העץ נפלו, אך אין נראית ד. מחוץ בולט אינו אבל הגומא, את ממלא שהעץ מפני בחוטמו, גומא

לגומא, פסול ביום הראשון ]נה[.

נפילת הפיטם והעץ שווה לגומא

המשנ"ב שם בסק"ל מביא מחלוקת הפוסקים בנידון זה, וספק דאורייתא לחומרא, ]נה[ ולכן פסול ביום הראשון, וכמובן שאם נמצא במדבר וכדו' שאין לו שום אתרוג אחר - התבאר לעיל בשם ה"חכם צבי" שגם אם נראית הגומא יש לברך ביום

הראשון.

ןברדהמת רירימה תעברא�יר

אתרוג עקום – ואתרוג שראשו עגול

אם ישנם שני אתרוגים, האחד שמקום עוקצו צר, והוא הולך ומתרחב כלפי א. מעלה ונמצא שמקום הפיטם רחב יותר מחלקו התחתון של האתרוג, כמו

שמצוי בהרבה אתרוגים, והאחד כשאר אתרוגים אלא שראשו קצת כפוף

ומקום הפיטם קצת נוטה לצד, עדיף לקחת את האתרוג הכפוף ולא את

האתרוג שראשו יותר רחב משאר האתרוג ]נו[.

כן אמר לי הגאון ר' עזריאל אויערבך שליט"א, וטעמו הואיל ובשני האתרוגים ]נו[ הללו יש חיסרון של "זה אלי ואנוהו" יש להעדיף את האתרוג שראשו קצת כפוף על פני האתרוג שהוא צר למטה והולך ומתרחב, כי חסרונו נראה יותר, אמנם הכל לפי ראות העין, ושיקול הדעת כי פעמים שהאתרוג הכפוף – כעור

יותר מאתרוג צר שהולך ומתרחב.

אדמו"ר פגש השמש בא עם רבה, הושענא ביום

בשני זצ"ל מקרלין אלימלך אברהם רבי הרה"ק

אברכים שוחחים על דברים של מה בכך.

אם אין אתם יכולים להנזר משיחה זו – מוטב שתניחוה

לשעת אמירת "כל נדרי" – הפטיר הרבי זצ"ל.

ללמדך – מה גדול יום זה.

�יכןברדהמת רירימה תעברא

מימין אתרוג כפוף, משמאל אתרוג שראשו עגול

ןברדהמת רירימה תעברא�יע

אתרוג שהפיטם אינו מכוון נגד העוקץ

ה"תפארת ישראל" במסכת סוכה כותב - שאתרוג שעוקצו אינו מכוון כנגד

עזריאל ר' הגאון לי ואמר - המובחר מן מצוה זו אין אך כשר, – פיטמתו

רק לא נחשב כזה ואתרוג זה על מקפידים לא שהעולם שליט"א אויערבך

לכשר אלא למהודר.

אתרוג שעוקצו אינו מכוון כנגד פיטמתו

�יתןברדהמת רירימה תעברא

הרבה מרוחק הפיטם שאם - שמעתי שליט"א קרליץ ניסים ר' ומהגאון

מהמקום שכנגד העוקץ, יש לכתחילה ליטול אתרוג אחר.

אתרוג שפיטמתו מרוחקת הרבה מכנגד העוקץ – לכתחילה אין ראוי ליטלו

ןברדהמת רירימה תעברא�יכ

אתרוג שנשברה פיטמתו ועדיין היא מחוברת

אבל פיטמתו, שנשברה שאתרוג כתב נ"ה ס"ק תרמ"ח בסימן החיים הכף

היא עדיין מחוברת לאתרוג – פסול.

ח"א יעקב" ה"שבות עם ל"ו, אות שואבה" ה"בית שנחלקו שם עוד ומביא

סימן ל"ה האם הפסול הוא רק כאשר הפיטם הוא במצב שבו הוא עלול ליפול

– שואבה" ה"בית לדעת חזק, הוא החיבור כאשר גם שפסול או רגע, בכל

יכול אם רק פסול - לדעת השבו"י ואילו אופן, בכל פסול פיטמתו נשברה

ליפול בכל רגע, אבל אם עדיין חיבורו חזק אין הוא פסול.

אמנם כל זה ביום הראשון - אבל בשאר ימים כשר, מפני כמה ספיקות שיש

כאן, ספק ראשון - האם נשברה פיטמתו כשר או פסול, ספק שני - גם אם

כשר הדר של שחיסרון הסוברים פוסקים יש כבר, נפל כאילו נידון הפיטם

בשאר ימים - גם אם נאמר - שבשאר ימים חסרון הדר פסול, מ"מ יש פוסקים

שסוברים שנפל הפיטם יש בו רק פסול של חסר ולא של הדר - שהוא כשר

נחתכה שפיטמתו אתרוג - הללו הספקות כל מחמת כן ועל הימים בשאר

קצת אבל עדיין חבורו חזק - יש להכשירו בשאר ימים.

�יכןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שנשברה פיטמתו אבל עדיין מחוברת לאתרוג, אם החבור חלש - לכו"ע פסול, ואם החיבור חזק – נחלקו הפוסקים אם כשר או פסול

ןברדהמת רירימה תעברא�יכ

עוקץ

העוקץ הוא חלק העץ היוצא מהאתרוג ומחברו לאילן.

כאשר פוצעים את העוקץ של האתרוג, אזי ניתן להבחין על ידי הריח היוצא

- בין אתרוגי חזו"א, לאתרוגי אורדיינג ואתרוגי ברוורמן המיוחסים למהרי"ל

דיסקין - שכן הריח של אתרוגי אורדיינג ואתרוגי ברוומן הוא ריח לימוני חריף

- ואילו באתרוגי חזו"א הריח כלל לא לימוני )כן לימדני הפרדסן המפורסם

הר"ר אברהם לודמיר הי"ו(.

עץ המחבר את האתרוג לאילן נקרא עוקץ

�יכןברדהמת רירימה תעברא

ביום פסול - גומא נוצרה העוקץ היה ובמקום שבו עוקצו אתרוג שנפל א. הראשון, אך אם העוקץ ממלא את הגומא - כשר גם ביום הראשון - אפי'

אם העוקץ אינו בולט מעל לגומא ]נז[.

אתרוג שנפל עוקצו ובאותו מקום נראית גומא – פסול

שו"ע ורמ"א סימן תרמ"ח סיעף ח'. ]נז[

ןברדהמת רירימה תעברא��

אתרוג שניטל עוקצו אף שבמקום העוקץ ישנה גומא - אם אין אתרוגים ב. באותה העיר, או שנמצא במדבר או במדינת הים שאין ברשותו אתרוג

אחר - יכול ליטלו ביום הראשון בברכה ]נח[.

עוקץ שנחתך ממנו קצת - כ"ז שהגומא מלאה בעוקץ, הרי זה כשר ומהודר. ג.

אתרוג שניטל עוקצו - בשאר ימי החג כשר לברכה, מפני שבניטל העוקץ ד. יש רק פסול של חסר ולא של הדר, ואין זה כפיטם שנפל שיש בו גם חסרון

של הדר, אמנם יש בזה חסרון מצד "זה אלי ואנוהו", ואמר לי מרן הגר"נ

קרליץ שליט"א שלא יועיל להדביק את הפיטם - כדי לבטל את החסרון

של "זה אלי ואנוהו".

נקודות שחורות הנמצאות סביב העוקץ - אם כאשר תופסים את האתרוג ה. מול העין אינן נראות בראיה רגילה אינן פוסלות ]נט[.

משנ"ב סימן תרמ"ח ס"ק ל"ג בשם תשובת חכם צבי. ]נח[ כן כתב אשל אברהם מבוטשאטש בסימן תרמ"ח, וכן אמרו לי דודי מרן הגאון ]נט[ עזריאל ר' והגאון שליט"א קרליץ ניסים ר' והגאון שליט"א, עדס יהודה ר'

אויערבך שליט"א, והגאון ר' משה הלר זצ"ל שכן נוהגים לענין דינא.

��ןןברדהמת רירימה תעברא

עוקץ שחלקו נחתך אבל עדיין ממלא את הגומא – כשר

ןברדהמת רירימה תעברא��ר

עוקץ יבש

אתרוג שעוקצו יבש – כשר, מפני שכל זמן שלא נפל מהאתרוג והוא עדיין ו. מחובר אליו, אינו נידון כחסר ואפי' אם הוא שחור. ]להלן בדין נקודות שחורות

- התבאר שעוקץ יכול להיות שחור[.

עוקץ שהתייבש – כשר

��כןברדהמת רירימה תעברא

עוקץ שחיבורו לאתרוג רופף

עוקץ המחובר לאתרוג והתרופף – אזי, אם חיבורו מספיק חזק שכאשר ז. מחזיקים את האתרוג בעוקצו - האתרוג לא מתנתק ממנו, הרי זה נחשב

שהעוקץ הוא חלק מן האתרוג, אבל אם כאשר יחזיק את האתרוג בעוקצו,

האתרוג יפול, הרי זה נחשב כאתרוג בלי עוקץ שפסול ביום הראשון ]ס[.

עוקץ רופף – תלוי אם ניתן להחזיק בו את האתרוג

כן מסתבר. ]ס[

ןברדהמת רירימה תעברא��ע

חזזית

הן מה ברור לא היום עד ]סא[, באתרוג העולות אבעבועות כמין היא חזזית

אבעבועות המוזכרות, יש ממורי ההלכה הסוברים שהכונה היא לבועה שהיא

בעור נוצרת שלפעמים כדרך האתרוג של העליון בגליד הנוצרת נפיחות

כתוצאה מכויה - בועה מלאה במים - ויש מן הפוסקים שסוברים שאבעבועות

הן בליטות לא שגרתיות באתרוג - שהן כמין מחטין היוצאים מן האתרוג ]סב[.

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף י"ג. ]סא[ כן אמר לי הפרדסן ר' אליעזר דאובה הי"ו, שהביא לפרדס כמה מוצ"ים, חלק ]סב[

הצביעו על התופעה הראשונה כחזזית, וחלק הצביעו על התופעה השניה.

אתרוג שעלתה בו חזזית

��תןברדהמת רירימה תעברא

חזזית הפוסלת היא באחד מהאופנים דלהלן: או כאשר היא נמצאת בחוטם א. ]סג[, או כאשר אינה האתרוג, שאז היא פוסלת בכל שהוא הנראה לעין

נמצאת כשהיא או - האתרוג ברוב נמצאת היא אבל בחוטם נמצאת

בשתי מקומות בשאר האתרוג ]סד[, ועיין להלן ערך מנומר שהתבאר באיזה אופן ב'

מקומות פוסלים.

חזזית פוסלת רק אם היא גבוהה מהאתרוג וגובהה מורגש במישוש היד, אך ב. אם גובהה לא מורגש ורק החספוס מורגש - אין זו חזזית הפוסלת ]סה[.

חזזית הגבוהה מהאתרוג, אך מתוך שנמצאת בתוך שקע, גובהה אינו מורגש ג. - אינה פוסלת ]סו[.

אתרוג שיש בו כמין בליטה חריגה אף שאינה דומה לבליטות האתרוג - ד. ]סז[, אך אם הבליטה מכערת את האתרוג, יש בזה חיסרון של "זה כשר

אלי ואנוהו".

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף י"ב, ובמשנ"ב שם ס"ק מ"ו. ]סג[ שו"ע שם בסעיף ט'. ]סד[

כן משמע מהשו"ע בסימן תרמ"ח סעיף י"ג שכתב וז"ל חזזית הוא כמו אבעבועות ]סה[ ויש בו ממש שמקומו ניכר במישוש שהוא גבוה מהאתרוג ע"כ, מבואר שחזזית הפוסלת היא רק כאשר גבוהה משאר האתרוג ולא כאשר רק חספוסה ניכר - כדרך שהרבה מן החזזיות חספוסם מורגש במשמוש היד - אמרתי דיוק זה

למרן הגר"נ קרליץ שליט"א והסכים עמי. יעוי' בביאורים סימן י"א מש"כ בזה. ]סו[

כן אמרו לי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, ומרן הגר"נ קרליץ שליט"א, וטעמם, ]סז[ דכל שהוא בשר הדומה לשאר האתרוג - הרי הוא כחלק מן האתרוג.

ןברדהמת רירימה תעברא��כ

אתרוג שיש בו בליטה חריגה – כשר

��כןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שיש בו בליטה חריגה – כשר

ןברדהמת רירימה תעברא��כ

אתרוג שיש בו בליטה חריגה – כשר

��כןברדהמת רירימה תעברא

שקיעה חריגה

אתרוג שיש בו שקיעה חריגה כשר, אך אם השקיעה בולטת מדאי - יש ה. בזה חיסרון של "זה אלי ואנוהו" ]סח[.

אתרוג שיש בו שקיעה חריגה

כן אמר לי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, וסברתו היא שהיות שדבר זה לא ]סח[ הוזכר בפוסקים לפסול אין לנו לפסול, ויעוי' בערך ניקב וחסר שהתבאר בשם מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שנקב כאיסר פוסל רק כאשר נעשה בידי אדם,

אבל אם גדל כך - כשר.

ןברדהמת רירימה תעברא�ד

נקודות שחורות

מבוא

נקודה שחורה פוסלת רק אם אי אפשר להוציאה - אבל אם אפשר להוציאה

אינה פוסלת.

גבי המבי"ט בשם שכתב מ"ט[ ס"ק - תרמ"ח ]סימן המשנ"ב מדברי הדבר מקור

ויש ללמוד חזזית הפוסלת - שזה רק כאשר החזזית היא מעצמות האתרוג,

וכיון האתרוג, מעצמות הן אם רק פוסלות שהן שחורות לנקודות גם מכך

תולים אנו יוצאת נקודה שאינה כל כן על - כך כל בזה בקיאים אנו שאין

שהיא מעצמות האתרוג ופסולה.

ישנן שמונה סוגי נקודות שחורות:

שנן נקודות שחורות הנראות מתחת לגליד העליון שהן מעצם האתרוג ועד א. היום- גם לאחר מחקר של שנים רבות לא עלה בידי המדע לגלות את

סיבת הווצרותן.

ישנן נקודות הנגרמות מפיח הנוצר על ידי עבודות בפרדס - נקודות אלו אינן ב. פוסלות, לפי שהן רק על החלק החיצוני של האתרוג ואפשר להוציאם.

ישנם "כתמי ריסוס" הנוצרים כתוצאה מהריסוס, והם נראים בדרך כלל כמו ג. פס עגול של מראה שחור - הכתמים הללו פוסלים את האתרוג, לפי שאין

הם יוצאים, ולעיל התבאר שכל נקודה שחורה שאינה יוצאת פוסלת, ואף

שאין אנו יודעים אם היא מעצמות האתרוג או לא - שמא מתחת לנקודה

הזאת ישנה נקודה נוספת שהיא מעצמות האתרוג.

�דןןברדהמת רירימה תעברא

מפני ריסוס, כתמי יהיו שלא ירוקים באתרוגים בפרט לב לשים ויש

קשה ירקותם שמחמת ריסוס כתמי ישנם אלו באתרוגים שלפעמים

להבחין בהם, ולאחר שהם מצהיבים הם ניכרים. כתמי ריסוס חומים אינם

פוסלים וכפי שהתבאר להלן בערך נקודות חומות.

ישנן נקודות שחורות הנוצרות עקב ריסוס – וזאת בפעמים שהריסוס פוגע ד. באבק שעל האתרוג, ואז - אם האבק הוא חלקיק של זכוכית, אזי כאשר

החומר הכימי של הריסוס פוגע בו - נגרמת צריבה לאתרוג ונוצרת נקודה

שחורה.

ישנן נקודות שחורות הנוצרות עקב רטיבות קלה, רטיבות זו נוצרת בשני ה. אופנים, או על ידי תפיסת האתרוג במשך זמן ניכר ומעט בחוזק שאז אם

כשבוע לאחר אזי ניילון, שקית בתוך האתרוג את הכניסו מכן לאחר

נוצרות פיטריות על האתרוג.

בשקית )לא הקפאה בשקית האתרוג את מכניסים אם היא שניה אפשרות

ולאחר שבוע קלה בשקית רטיבות נוצרת אוויר, הרבה ונכנס קטנה(, ניילון

יכולות להווצר פיטריות שחורות.

יש ,"BLU TACK" הנקראת פלסטלינה ידי על להסיר, ניתן הפטריות את

לעשות זאת בזהירות רבה ולא עם קיסם - העלול לפצוע את האתרוג וליצור

עלולה היא שבוע לאחר אזי הפטריה את מסירים לא אם חומות. נקודות

והם מוציאה שהפטריה עכביש כורי כמו הם )תפטירים תפטירים, להוציא

חורצים באתרוג, ואינם יוצאים בשום אופן(, ואע"פ שתפטירים אלו הם חיצוני

מהאתרוג, כבר התבאר לעייל שכל נקודה שחורה שלא יוצאת פוסלת את

ןברדהמת רירימה תעברא�דר

האתרוג.

ישנה עוד פטריה העלולה להווצר על תולעת לבנה הנקראת כינה, כנימה ו. זו היא תולעת לבנה המהלכת על גבי האתרוג ויוצרת מעליה כמין בית

לוקחים ואז כאשר חום, כאשר מרססים את האתרוגים התולעת מתה,

את האתרוג למצוה - נראה בית חום על האתרוג.

ולאחר לעיל, המבוארת הפסטלינה ע"י להסיר ניתן החום הבית את

שמסירים את הבית חום, צריך להסיר שוב את התולעת הלבנה המתה,

שאם פטריה זו תולעת על להווצר יכולה אותה, מסירים לא אם שכן

לא מסירים אותה היא עלולה להוציא תפטירים כמו שהתבאר לעיל -

לכן כשרואים בית של כנימה צריך לנקות את האתרוג עם הפלסטלינה

כדי שניה ופעם החום, הבית את להוציא כדי אחת פעם - פעמיים

להוציא את התולעת הלבנה המתה.

ישנן נקודות שחורות שהן הפרשות של חרקים וניתן להסירם ע"י משב רוח. ז.

ישנן נקודות שחורות הנוצרות עקב יציאת מיץ, ואז אותו מקום יכול להפך ח. לא רק לחום אלא גם לשחור, הדבר קורה בדרך כלל - ב"אתרוגי מים"

אשר אחרי שמנקים אותם קצת חזק מהלכלוך המצטבר עליהם, לאחר

כמה ימים רואים במקום החוטם התכווצות של מראה שחור, שכן יציאת

מיץ לא נראית אף פעם מיד - אלא רק לאחר יום או יומים.

�דכןברדהמת רירימה תעברא

כתמי ריסוס על אתרוג ירוק

ןברדהמת רירימה תעברא�דע

כתמי ריסוס על אתרוג צהוב

�דתןברדהמת רירימה תעברא

אתרוגי מים שיצא מהם מיץ – ונהיה מראה שחור במקום החוטם - ופסול

ןברדהמת רירימה תעברא�דכ

פטריה שחורה שנוצרה על כנימה

�דכןברדהמת רירימה תעברא

האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל כך דרש:

ישראל בני חוזרים הנוראים בימים

בתשובה על חטאיהם מתוך יראה ואילו

מתעלים שמחתנו, חג הסוכות, בימי

במדרגה ותשובתם היא תשובה מאהבה.

תשובה ידי שעל שאמרו לחז"ל ומצינו

ידי ועל כשגגות נעשות זדונות מיראה

תשובה מאהבה זדונות נעשות כזכיות.

הסוכות חג של הראשון יום ולפיכך

הוא "ראשון לחשבון עונות" כי מיד עם

כל את לחשב באים מאהבה תשובתם

להרבות כדי לזכיות, להפכן עונותיהם

שכרן של ישראל.

ןברדהמת רירימה תעברא�דכ

חלקי האתרוג

�דכןברדהמת רירימה תעברא

אופן הבדיקה בנקודה שחורה

נקודה שחורה פוסלת כאשר היא נראית לעין בראיה שטחית ממרחק של 35

ס"מ, גם מבלי להתבונן באותו מקום, כן אמר לי הגאון ר' עזריאל אויערבך

שליט"א בשם חמיו מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שהמרחק הוא כמו שאדם

קורא בספר וזה בערך 35 ס"מ, והראה לי דודי מרן ראש הישיבה - כיצד היה

ובמרחק שהראה היה בערך 35 זצ"ל בודק אתרוגים, מרן הגרש"ז אויערבך

כדי להביט באתרוג צריך ממנו שזהו המרחק הפוסקים גדולי הורו וכן ס"מ,

לבדקו.

אדם שבדק אתרוג ללא התבוננות ולא ראה דבר הפוסל, ורק לאחר שקירב

את האתרוג לעיניו - ראה נקודה שחורה בחוטם האתרוג, אזי למרות שאחרי

זו אין האתרוג, את מרחיק כאשר גם אותה רואה הוא הנקודה את שגילה

נקודה שחורה שפוסלת, לפי שמה שרואה אותה עכשיו גם ללא התבוננות -

זה רק מחמת שראה אותה לפני כן במצב של התבוננות.

האתרוג את שקנה בזמן שאם אמר שליט"א אלישיב הגרי"ש אמר כן כמו

שוב האתרוג על הסתכל כאשר מכן ולאחר נקודה, שום ראה לא ובדקו

בבית, גילה נקודה בחוטם האתרוג, אין זו נקודה הפוסלת, הואיל ובזמן הקניה

בראיה נראית שאיננה נקודה זו כן אם אותה גילה לא האתרוג קבלת או

שטחית.

והביאור הוא: הואיל ונקודה שחורה בחוטם האתרוג פוסלת מפני החסרון של

הדר, לגבי דין הדר קובע כל מה שנראה לעין, כל בלי התבוננות, אבל אם

תחילה לא ראה אותה, או שראה אותה רק בהתבוננות, ולאחר מכן רואה

ןברדהמת רירימה תעברא��

מרחק הנכון לבדיקת האתרוג

אותה בלי התבוננות, מפני שידע את מקומה, האתרוג כשר הואיל ובמצב כזה

רוב עיני בני אדם לא רואים אותה בלי התבוננות.

��ןןברדהמת רירימה תעברא

"ולקחתם לכם"

מובא במדרש רבה )פרשת אמור( כי ארבעה מינים

לעמוד דומה - לולב אדם, של לאבריו מרמזים

- ערבה לעינים, - הדס - ללב, השדרה, אתרוג

לשפתים.

השי"ת אל הללו אברים להטות לכוין האדם על

וכל אחת מהמצוות שמרמזת לכל אאבר מסעייעת

לאדם בכוונתו זו.

וכך אמר ה"חידושי הרים" זצ"ל:

ולקחתם לכם – שנקח עצמנו ועצמותינו אל הבורא

יתברך.

שפת אמת

ןברדהמת רירימה תעברא��ר

בשמונה מקומות - עלולות להיות נקודות שחורות באתרוג:

נקודה שחורה בשושנתא

נקודה שחורה שנמצאת על השושנתא, אינה פוסלת ]סט[. א.

נקודה שחורה על השושנתא – אינה פוסלת

כן אמר לי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, לפי שהיא עץ, ועץ יכול להיות שחור. ]סט[

��כןברדהמת רירימה תעברא

נקודה שחורה בדד

נקודה שחורה שנמצאת בדד האתרוג פוסלת, מפני שדד בשרי דינו כחוטם א. האתרוג ]ע[.

נקודה שחורה שנמצאת בדד האתרוג - פוסלת

כף החיים סימן תרמ"ח ס"ק מ"ו. ]ע[

ןברדהמת רירימה תעברא��ע

נקודה שחורה בגלד של מקום הפיטם

נקודה שחורה בגלד אשר הגליד במקום הפיטם שנפל – אינה פוסלת ]עא[. ב.

נקודה שחורה בגלד של מקום הפיטם – אינה פוסלת

כן אמר לי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א וטעמו, דההגלדה היא כעין עץ, ואין ]עא[ מראה שחור פוסל בעץ. ועץ יכול להיות שחור.

��תןברדהמת רירימה תעברא

נקודה שחורה בחוטם

נקודה שחורה הנמצאת בחוטם האתרוג פוסלת ]עב[, וחוטם הוא כל מקום ד. השיפוע העליון באתרוג ודבר זה תלוי בכל אתרוג לפי מה שהוא, ישנם

אתרוגים שהשיפוע שלהם גדול וישנם אתרוגים שהשיפוע שלהם קטן.

נקודה שחורה שנמצאת בחוטם האתרוג פוסלת

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף י"ב. ]עב[

ןברדהמת רירימה תעברא��כ

כמה נקודות קטנות בפיטם

אתרוג שיש בדדו או בחטמו כמה נקודות קטנות אף שכל נקודה בפני עצמה ה. לעין כל בראיה שטחית, אבל נראית כיון שאינה סיבה לפסול אין בה

הואיל ועל ידי שנמצאים זה ליד זה יחד הם נראים כמין כתם שחור, הרי

זה פוסל ]עג[.

אתרוג שיש בדד שלו הצטברות של נקודות שחורות קטנות - פסול

כן אמר לי מרן הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א. ]עג[

��כןברדהמת רירימה תעברא

נקודות קטנות בחוטם האתרוג – פוסל

ןברדהמת רירימה תעברא��כ

נקודה שחורה על בלעטל"ך

אם )יג(, האתרוג בחוטם הנמצא בלעט"ל על הנמצאת שחורה נקודה ו. היא נראית לעין בראיה שטחית פסול ]עד[.

נקודה שחורה על בלעט"ל פוסל

ואע"פ ששער הציון בסימן תרמ"ח אות נ"ו כתב בשם הפמ"ג שנקודה שחורה ]עד[ נקודה היא שתהא שם שרגילות מפני זה פוסלת, אינה חזזית על הנמצאת זה מחסר בהדר, מ"מ על ואין ע"ג חולי מצוי הוא, דנקודה שחורה שחורה, בלעטל"ך זה פוסל, דבלעטל"ך הוא לא חולי אלא הוא חלק מן העור של האתרוג בגבוה שזה זה רק לפי המהרי"ל שפוסל בלעטל"ך, וגם לפי התרומת הדשן, דומה לחולי, אבל כשאינו גבוה, גם הוא מודה שזה חלק מן העור של האתרוג,

ואין זה חולי, והפמ"ג התיר נקודה שחורה ע"ג חולי.

��כןברדהמת רירימה תעברא

נקודות שחורות במושב האתרוג

נקודות שחורות הנמצאות מסביב לעוקץ במושב באתרוג, אין הם פוסלות, ז. מאחר ואין הם נראות ]עה[.

נקודות שמסביב לעוקץ אינם פוסלות

כן כתב האשל אברהם מבוטשאטש בסימן תרמ"ח, וכן אמרו לי מרן הגאון ר' ]עה[ ר' ומהגאון לדינא, שליט"א הישיבה ראש מרן ודודי שליט"א קרליץ ניסים משה הלר זצ"ל שמעתי - שמקובל שכל הנקודות השחורות הנמצאות במושב ואנוהו" אין חיסרון "זה אלי והוסיף ואמר שגם מצד האתרוג אינן פוסלות,

מאחר שאין הם נראות.

ןברדהמת רירימה תעברא��

נקודות שחורות על העוקץ

נקודות שחורות הנמצאות על עוקץ האתרוג אין הם פוסלות ]עו[. ח.

נקודות שחורות הנמצאות על העוקץ - אין הם פוסלות

כמו שהתבאר לעיל בסעיף א' בשם מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שעץ יכול ]עו[ להשחיר, ואין בזה חסרון.

��ןןברדהמת רירימה תעברא

עוקץ מעופש ושחור

עוקץ אתרוג שהתעפש אין בו חסרון כל זמן שהוא חזק ומחובר לאתרוג, ט. כמו שהתבאר לעיל בסעיף א' שעוקץ שהוא עץ הוא יכול להיות שחור.

עוקץ שהתעפש ונהיה שחור - כשר

ןברדהמת רירימה תעברא��ר

שתי נקודות בשאר האתרוג

שתי נקודות שחורות הנמצאות בגוף האתרוג ולא בחוטם, וכל אחת י. נראית בפני עצמה, לדעת המשנ"ב אם נמצאות ברוב היקף פסול ]עז[,

ורוב היקף הוא כל שתופס את האתרוג ומסתכל עליו בראיה שטחית,

וקשה לו להחליט אם צד ימין הוא הצד הצר, או צד שמאל הוא צד

הצר, ע"כ אמרינן שמשתי הצדדים יש רוב היקף, וראה בביאורים באות

י"ב מש"כ בזה אך אם נמצאות אחת ליד השניה כשרות, ולדעת הכף

החיים ]עח[ גם אם נמצאות אחת ליד השניה פסול.

משנ"ב סימן תרמ"ח ס"ק מ"ב. ]עז[ כף החיים סימן תרמ"ח אות ע"ד. ]עח[

פרי עץ הדר כפת תמרים...

ארבעה מינים אלו יש בהם בטבעם שהם משמחים

עלינו צוה לפיכך וביפים, בהידורם האדם את

הקב"ה, לקחתם בזמן שמחתנו.

ספר החינוך

��כןברדהמת רירימה תעברא

שתי נקודות שחורות שנמצאות אחת ליד השניה למשנ"ב כשר, ולכה"ח פסול

ןברדהמת רירימה תעברא��ע

שתי נקודות שחורות בגובה האתרוג

אתרוג שיש בו ב' נקודות שחורות ברוב גובה האתרוג, כגון שנקודה אחת יא. נמצאת למטה, ונקודה אחת למעלה ולא בחוטם, להנוהגים כה"כף החיים"

- הרי הוא מנומר ופסול ]עט[, ולהנוהגים כה"משנה ברורה" - כשר ]פ[.

ראה לעייל הלכה י' שהתבאר שלדעת השו"ע שתי נקודות שנמצאות אחת ליד ]עט[ במקום בגובה נמצאות כשהנקודות ה"ה א"כ כה"ח, סובר וכן פסול השניה

שאם נוריד את הנקודה העליונה למטה שתיהם יהיו אחת ליד השניה. מאחר ואם נוריד את הנקודה העליונה ליד התחתונה לא יהא הפרש ביניהם, אלא ]פ[ הם יהיו אחת ליד השניה והמשנ"ב סימן תרמ"ח ס"ק מ"ב ככתב ששתי נקודות

שנמצאות אחת ליד השניה האתרוג כשר.

כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל

על ידי שמאגדים את ההדס והערבה עם הלולב אז

כי בעת שהקטן לרמז נעשית המצוה בשלימותה,

מתחבר עם הגדול נעשה הדבר שלם.

עפ"י חידושי הרי"ם זצ"ל

��תןברדהמת רירימה תעברא

שתי נקודות שחורות בגובה האתרוג – למשנ"ב כשר, ולכה"ח פסול

ןברדהמת רירימה תעברא��כ

נקודה אחת שחורה ונקודה אחת לבנה

אתרוג שיש בו שתי נקודות אשר אחת היא בצבע שחור ואחת היא בצבע יב. שחורות נקודות ששתי באופנים פסול – השדה כעשבי כירוק או לבן

פוסלות ]פא[.

שו"ע הרב בסימן תרמ"ח סעיף כ"ו כתב וז"ל אתרוג המנומר פסול שאינו הדר, ]פא[ איזהו מנומר שיש בו כמה גוונים כגון שחור ולבן שאינו ממראה האתרוג, ואפי' גוון אחד בב' מקומות באתרוג ה"ז כמנומר ופסול עכ"ל, ומבואר בדבריו שאם יש נקודה אחת שחורה ואחת לבנה בודאי שזה מנומר ופסול, מדכתב שאפי'

בגוון אחד הוא מנומר, הרי משמע שבב' גוונים בודאי שנידון כמנומר.

נגיל ונשיש בזאת התורה כי היא לנו עוז ואורה

שח אדמו"ר הרה"ק רבי שלום מבלז זצ"ל:

שמחת – עצרת שמיני ביום הריקודים הם מה

תורה איני יכול להגיד, אבל זאת אני אומר, כי כל

התפילות שאין להם עליה בכל ימות השנה, עולים

ביום זה על ידי הריקוד.

��כןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שיש בו נקודה אחת שחורה ואחת לבנה פסול

ןברדהמת רירימה תעברא��כ

יוה"כ נשאר הארה מיום ימים אחר ג'

יוה"כ הארת מחמת ולכך הכיפורים,

של עונותיהם כן גם הקב"ה מוחל

בסוכה עוסקים יו"ט ובערב ישראל,

ובלולב, ולכך יו"ט הראשון הוא ראשון

שג' לו שנאמין ואמר עונות, לחשבון

שהיה מה שמע לא יו"כ אחר ימים

לכך לעץ דברו וכאילו אליו, מדבר

לא שמע.

מדרש פנחס, אות ז' דף כ"ד ע"ב

��כןברדהמת רירימה תעברא

נקודה חומה שנוטה לשחור

נקודה חומה שנוטה לשחור, פסול ]פב[. יג.

נקודה חומה שנוטה לשחור - פסול

קרליץ שליט"א ניסים ר' הגאון מרן לי אמר וכן סימן תרמ"ח, וברכה חיים ]פב[ שנוהגים לדינא, ועוד אמר לי שההגדרה של נוטה לשחור הוא כל שמסתכלים בראיה שטחית על האתרוג וקשה להחליט אם זה חום או שחור, אזי זה נקרא נוטה לשחור, אבל אם בראיה שטחית נראה מיד שזה חום ולא מסתפקים, הרי

זה חום אפי' אם לאחר התבוננות נוצר ספק.

ןברדהמת רירימה תעבראה

נקודה חומה שנראית שחורה ושחורה שנראית חומה

אופן אזי וכשרה חומה או ופסולה שחורה היא האם נקודה לבחון כדי יג. הבדיקה הוא על ידי ראיה שטחית בלבד - ולכן גם אם לאחר התבוננות

או לאחר הסתכלות עם זכוכית מגדלת - רואים צבע אחר ממה שנראה

בראיה שטחית, אע"פ כן הראיה השטחית היא הקובעת - אם לעין שטחית

נראה שהנקודה היא חומה ולאחר התבוננות רואים שהיא נקודה שחורה,

שחורה, שטחית בראיה הנראית נקודה להיפך וכן כשרה, היא זו הרי

ולאחר התבוננות נראית חומה, דינה כנקודה שחורה ופוסלת ]פג[.

כשרות ארבעת המינים עמוד כ'. ]פג[

הסוכה היא דוגמת המשכן, אוהל עראי, והד' מינים

רומזים לכלי המשכן וכלי המשכן רומזים לדעת.

כליל תפארת, ד"ה התורה

הןןברדהמת רירימה תעברא

נקודה שחורה שלאחר התבוננות רואים שהנקודה חומה - פסול

ןברדהמת רירימה תעבראהר

כל מצות זמניות כגון פסח סוכה שופר ולולב צריך

האדם לעשות המצוה הזאת בבחינה גדולה בשמחה

ובדביקות העליון, כדי שעל ידי זה יתקשר בקדושה

המצוה עשיית ונמצא הזמן, לכל הפסק שום בלי

זמן לאחר ובכח ההוא, בזמן בפועל היא זמניות,

דהיינו הארת קדושה שתשאר בו.

נועם אלימלך, בהעלותך ד"ה וידבר, דף ע"א ע"ב

הכןברדהמת רירימה תעברא

חור בנקודה שחורה

לפעמים כאשר מסתכלים בזכוכית מגדלת רואים בתוך הנקודה שחורה טו. הבשר שבתוכה שחורה נקודה דזה חסר, של פסול בזה אין חור, כמין

התקווץ.

חור טבעי הנמצא בנקודה שחורה – אין זה פוסל

ןברדהמת רירימה תעבראהע

סיכום דיני נקודה שחורה:

בחוטם האתרוג פוסלת אפילו נקודה שחורה אחת. א.

חוטם הוא תחילת השיפוע של האתרוג בראשו. ב.

נקודה זו פוסלת רק כאשר נראית לעין בראיה שטחית במרחק של 35 ס"מ. ג.

גם אם הנקודה נמצאת על דד הפיטם - פוסלת, אבל אם היא נמצאת על ד. כתר הפיטם, או על ההגלדה של מקום הפיטם, )כידוע שהרבה אתרוגים אם לא

מרססים אותם בחומר מיוחד לחיזוק הפיטם, הפיטם נופל ויש במקום הפיטם הגלדה(. או

מסביב העוקץ או על העוקץ, אינה פוסלת.

אם על גוף האתרוג נראות שתי נקודות שחורות - פוסלות, לדעת המשנ"ב ה. רק אם הם נמצאות ברוב היקף, ולדעת ה"כף החיים" גם אם נמצאות אחת

ליד השניה.

התןברדהמת רירימה תעברא

נקודות לבנות

מבוא

ישנן שלשה סוגי נקודות לבנות באתרוג שדינם יתבאר להלן:

חומר הריסוס שמטרתו היטב את הנוצרות מחמת שלא ערבבו נקודות ישנן

להשמיד חרקים המהלכים על האתרוגים, כתוצאה מכך נוצרות נקודות שהן

בעצם ריכוז של אבקה.

כמש"נ כנימות הנקראים תולעים אלא שאינן לבנות נקודות ישנן כן כמו

בערך כנימות. בשתי האופנים הללו - הנקודה הלבנה אינה פוסלת - מאחר

ואיננה מעצמות האתרוג וניתן להסירה.

נקודות שהן תוצאה של ריסוס ניתן להסיר בעזרת מטלית לחה - ואילו את

התולעים הלבנים ניתן להסיר בזהירות רבה ע"י קיסם, אמנם יש להזהר שלא

לפצוע את האתרוג וליגרום ליציאת מיץ מהאתרוג - שכן הדבר גורם ליצירת

בקיסם ישתמש שלא עדיף - בכך מומחה שאינו מי ולכן - חומים כתמים

."BLU-TACK" לצורך כך, אלא רק בסוג של "פלסטלינה" הנקראת בלע"ז

ישנם עוד כתמים לבנים הנוצרים כאשר עלה או ענף מכסה את האתרוג ומונע

יתבאר דינם - ללבן נהפך זה מקום כך ידי ועל למקום, להגיע השמש מן

בהלכה ד' לקמן.

ןברדהמת רירימה תעבראהכ

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף י"ב. ]פד[

בצבע כלל בדרך שהם מפני הפוסל, לבן מראה של דין אין לבלעטל"ך

אפרפר או צהבהב, כן אמר לי הגאון ר' עזריאל אויערבך שליט"א בשם חמיו מרן הגרי"ש

אלישיב שליט"א.

ללבן הנוטה אפרפר מראה - פוסלת לשחור הנוטה חומה שנקודה למרות

אינו פוסל אורחות רבינו חלק ב' עמוד רע"א.

אתרוג שיש בחוטמו כל שהוא מראה לבן הנראה לעין בלי התבוננות, או א. )לא בחוטם(, או שיש בב' מקומות יש מראה לבן שברובו של האתרוג

מראה לבן - פסול, מפני שדין מראה לבן הוא כמו מראה שחור הפוסל

]פד[.

הגאון ר' עזריאל אויערבך שליט"א אמר לי בשם מרן הגרי"ש אלישיב ב. הם שראה המראות וכל כלל מצוי אינו לבן מראה שכיום שליט"א

אפרפרים או צהבהבים בהירים, ואינם לבנים ממש וע"כ אין הם פוסלים.

מקומות ובאותם שחורה, נקודה כמו דינו יהא ממש, לבן מראה יהא שאם מובן ]אמנם

שנקודה שחורה פוסלת, גם אותו לבן יפסול[.

הכןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שנתכסה ע"י עלה שבאילן, ומחמת זה אור השמש לא הגיע לחלק ג. מן האתרוג, ואותו חלק נהיה לבן, אם הוא לבן ממש, דינו ככל דיני נקודה

שחורה, מה שאין כן אם הוא רק צהבהב בהיר - אין דינו כמראה לבן

]פה[.

כן אמרו לי הרבנים הגאונים ר' חיים קנייבסקי שליט"א ור' ניסים קרליץ שליט"א, ]פה[ ויעוי' בכשרות ארבעת המינים עמוד ט"ו שכתב שכתם שנוצר כתוצאה מזה יהא הוא בשמש, אותו ישימו לפי שאם פוסל, אינו אליו, הגיע לא ששמש ירוק, וא"כ מחוסר שמש אינו חיסרון, ומביא ראיה לדבר ממה שהשו"ע בסימן נשים שאם מחמת כשרה, ירוק שלה שהקנה שערבה כתב א' סעיף תרמ"ז אותה בשמש, תהא אדום, וא"כ רואים שמחוסר שמש אינו חיסרון, ולכאורה יש להעיר על דבריו, דבערבה האדום הוא סימן למין ערבה, על כן הואיל ואם נשים את הערבה בשמש הקנה יהפך לאדום - מין ערבה הוא, אבל באתרוג שיש בו פסול במראה לבן לכאורא מה מועילה העובדה שאם נשימנו בשמש ישתנה

הצבע, סוף סוף כרגע הוא לבן ויש בזה חיסרון של הדר וצ"ע.

שח האדמו"ר מקאצק זצ"ל:

"שמחת תורה" היא על מה שנלמוד מכאן ואילך,

ואילו על העבר מי הוא שיוכל לומר למדתי

ןברדהמת רירימה תעבראהכ

כתם לבן בחוטם האתרוג מחמת שלא הגיעה לשם השמש – אינו פוסל, לפי שהוא צהבהב

הכןברדהמת רירימה תעברא

כתם לבן שלא הגיע אליו השמש – והיא מראה לבן ולכן בחוטם האתרוג היא פוסלת

ןברדהמת רירימה תעבראהר

מראה לבן ממש שנמצא בחוטם האתרוג - ופסול

הרןןברדהמת רירימה תעברא

ישנו מראה אפרפר שנוצר כתוצאה מכנימה קמחית היושבת בדרך כלל ד. במקום שקע באתרוג, כנימה זו יוצרת על גבה אבקה לבנה, וניתן להסיר

."blu - tack" אבקה זו וכמו כן את הכנימה ע"י פלסטלינה שנקראת

וכתוצאה מכך אם לא מסירים את הכנימה היא מוצצת את לוזי השמן

האתרוג מניב כמין מראה אפרפר בשקע האתרוג.

דבר זה נידון כבלעטל"ך באתרוג ולא כחסר.

כנימה קימחית היוצרת אבקה לבנה

ןברדהמת רירימה תעבראהרר

נקודות חומות

ישנן שנים עשר סוגים של נקודות חומות

ישנה נקודה חומה הנוצרת כתוצאה מחשיפתו של האתרוג לשמש, ובדומה א. לנמשים המופיעים על עור האדם כתוצאה מחום השמש כך ישנה תופעה

דומה באתרוג.

ישנה נקודה חומה הנוצרת כתוצאה מכך שהאתרוג נפצע בעודו על העץ, ב. ומקום הפציעה הגליד, וקיבל צבע חום.

ישנה נקודה חומה שהיא תולדה של יציאת מיץ מהאתרוג – שחומר הכימי ג. של המיץ גורם להווצרות צבע חום מסביב למקום היציאה - דיניה יתבארו

להלן בערך "יציאת מיץ".

ישנה נקודה חומה שהיא תוצאה מכך שהאתרוג התקלף לאחר הקטיפה ד. ומקום הקילוף נהפך לחום - דינה התבאר לעיל בפתיחה.

לכך וגרם האתרוג על שלחץ מזה כתוצאה שבאה חומה נקודה ישנה ה. שהתפוצצו לוזי שמן פנימי וגרם למראה חום. אחרי מראה זה יש לעקוב,

שלפעמים הוא הופך לשחור ואז דינו לכל הפרטים ככל דיניו של מראה

שחור.

ישנה נקודה חומה הנוצרת כתוצאה מכך שכאשר הכניסו את האתרוג לחדר ו. גז של במינון הפריזו - לצהוב מירוק צבעו את לשנות בכדי ההבחלה

האתילן - ועודף הגז גרם לנקודות חומות.

ישנה נקודה חומה שנוצרת כתוצאה מכך שהניחו את האתרוג ליד תפוח כדי ז.

הרכןברדהמת רירימה תעברא

להצהיבו וגז האתילן היוצא מהתפוח גרם להתפוצצות של לוז שמן פנימי, מצב כזה נקרא "פצצת הצהבה".

ישנה נקודה חומה שאינה אלא מעטה עליון של תולעת הנקראת "כנימה" ח. ואפשר להסירה.

ישנה נקודה חומה הנוצרת כתוצאה מעקיצה של חרקים. ט.

ישנה נקודה חומה הנוצרת כתוצאה מכך שהאתרוג התייבש ובאותו מקום י. ונהיה חום.

ישנה נקודה שנוצרת על ידי ריסוס - שנוצרים על האתרוג כתמי ריסוס יא. חומים.

ישנה ונקודה חומה שנוצרת כתוצאה מכך שחרק הנקרא "עקרית" - מוצץ יב. גבי על נקודות כמין שנוצרות גורם והדבר שבאתרוג השמן לוזי את

האתרוג.

כל סוגי הנקודות חומות )יד( אינם פוסלות, פרט לסוג אחד, והוא: כשהאתרוג

התקלף אחר הקטיפה, ומקום הקילוף נהפך לחום, שאז יש לו דין של נקודה

פוסלת, זו נקודה גם - פוסלת שחורה שנקודה מקומות ובאותם שחורה,

בו ולהכשיר אתרוג שיש לו אתרוג אחר, אפשר להקל ובשעת הדחק שאין

נקודה חומה הנובעת מכך שהאתרוג התקלף ונהיה חום.

ןברדהמת רירימה תעבראהרע

נקודה חומה שבאה כתוצאה מגז האתילן של חדרי ההבחלה

הככןברדהמת רירימה תעברא

נקודה חומה שבאה כתוצאה מזה שהאתרוג השתפשף בחוטמו ולאחר יומיים נראה מראה חום

ןברדהמת רירימה תעבראהככ

כל וישם מינים נפלא בארבעה היה מדקדק זצ"ל הגאון רבינו

ההם ובתקופות שבמהודרים מהודר יהיה שהאתרוג מעיניו

הרבה ישראל שהתייגעו בעולם הברזל מסילת היתה בטרם

באמצע עוד שולחים והיו ממרחקים אתרוגים להביא יגיעות

ומהודרים כדת ולמצוא אתרוגים כשרים הקיץ שליחים לבקש

של תורה.

פעם אחת שבו השליחים מנסיעתם הרחוקה בידים ריקניות כי

לא מצאו אתרוגים כשרים וזאת עשתה רעש גדול בכל עיר ואם

בישראל ומלבד דאבון נפש החרדים היודעים לחבב המצוה רבת

הערך זאת אשר לא תצא אז על ידם לפעולות כמו בכל השנים

ודאבונו ופרשיו ישראל רכב הגאון על מאד התטערו שעברו

הנמרץ אם לא יקיים מצות ד' מינים כדרכו בקדש ולכן לא הניחו

ראשם אבי סדיא ויחד עם פרנסי הקהילה ערכו אסיפות אסיפה

אחר אסיפה והריצו מכתבים נלהבים בכל תפוצות ישראל וגם

שלחו צירירם נאמנים לבקש אתרוג והורשו לשלם מחירו כמה

שירצו שמה המוכרים ולא ישובו ריקם. ובפעם הזאת עלה ביד

מהודר אתרוג אחד יהודי איש ביד למצוא האלה השלוחים

נצטוו כאשר בעדו גדול מחיר לשלם בקשו והמה כראוי ויפה

משולחיהם אבל הוא אטם אזניו וימאן למכור להם ובראותם כי

הרכןברדהמת רירימה תעברא

נבצרה מהם מזמה ואין להם כל עצה לקנותו מידו נאלצו לגלות

לו הסוד כי האתרוג הזה הוא בעד הגאון מוילנא אשר שם קדשו

התעוררו זאת המוכר וכשמוע סופו ועד העולם מסוף הולך

בקרבו גיל ורעדה יחד ונתקררה דעתו שנתגלגלה לו זכות ע"י

השלוחים הזכאים האלה שהגאון מוילנא יברך בחג על אתרוגו

הזאת הברכה של שכר כי מפורש בתנאי האתרוג להם ויתן

והם הוכרחו לנענע לו בראשם ולהבטיח לו יקבל המוכר הזה

זאת.

יגון וחשכת שמחה ואור האתרוג את אתם לקחו השלוחים

השתמשו בלבם בערבוביא שמחה גדולה כי השעה שחקה להם

להשיג האתרוג כרצונם ולא החטיאו המטרה וגם יגון נמרץ כל

אשר נאלצו לצער את רבם הגאון בתנאי של המוכר הזה אבל

וגילו מזה את אוזן הגאון והוא היו מוכרחים לשמור הבטחתם

מאשר ההיפך נפש ועליצת משמחה פניו נהרו זאת בשמעו

שמחתו מהות לדעת תלמידיו שאלוהו וכאשר המה חשבו

לכל לקיים ימיו בכל קוה הוא כי נכוחה להם השיב וסיבתה

ועתה פרס הפחות מצוה אחת כתיקונה על מנת שלא לקבל

הזמין לו יוצרו יתברך מצוה יקרה כזאת ולכן נמלאו כל חדרי

לבו שמחה נפשית ורגשי קודש.

ןברדהמת רירימה תעבראהרכ

נקודה חומה שבאה כתוצאה מריסוס – ונקראת כתמי ריסוס

הרכןברדהמת רירימה תעברא

נקודה חומה שבאה כתוצאה מכנימות

ןברדהמת רירימה תעבראהא

בסוכות ניתן הדעת לכל איש ישראל כדכתיב למען

ידעו וכו', וכן נראה כי הדעת של כל השנה בא בחג

הסוכות, שהוא רגל האחרון מהג' רגלים שכל השנה

ומיני מעצמה, היא סוכה ומצות עליהם, עומדת

ומביאין מקבלין ישראל שבני הקבלה היא הלולב

הדעת לעומק לבבם כנ"ל.

שפת אמת דף צא ע"ב

למען ידעו דורותיכם, כי ע"י מצות סוכה נשמך לאדם

אלקי את דע כמ"ש ית"ש, לעבדו איך לידע דעת

אביך ועבדיהו.

זרע קודש דף נז ע"ב

האןןברדהמת רירימה תעברא

נקודה חומה שבאה כתוצאה מבלעטל"ך

ןברדהמת רירימה תעבראהאר

נקודה חומה שבאה כתוצאה ממשמוש היד

האכןברדהמת רירימה תעברא

נקודה חומה שבאה כתוצאה מקילוף לאחר הקטיפה ומקום הקילוף נהפך לחום

ןברדהמת רירימה תעבראהאע

נקודה חומה שבאה כתוצאה מניקוש של עקריות

האתןברדהמת רירימה תעברא

באספכם את תבואת הארץ

כל עניני הגשמיות הם בבואה וצל לרוחניות.

השדה תבואה של אסיפה זמן שהוא הסוכות חג

תורה, שכל – ברוחניות הדבר כן כמו כפשוטו,

מצוות ומעשים טובים שאדם מסגל בכל ימות השנה

מתאספין בחג הסוכות.

שם משמואל

ןברדהמת רירימה תעבראהאכ

דיני נקודות חומות

דיני נקלף אחרי הקטיפה

בצבע הוא הקילוף מקום אם הקטיפה, אחרי בחוטמו שנקלף אתרוג א. נהפך לחום, הוא כשר לכתחילה, אבל אם מקום הקילוף הרי ]פו[, ירוק

לכתחילה אין ליטלו ובשעת הדחק שאין לו אתרוג אחר יכול לברך עליו

]פז[, ואם מקום הקילוף נהפך לצבע שחור, גם בשעת הדחק אין לברך עליו

ביום הראשון ]פח[.

נקלף אם אזי בחוטמו(, )לא באתרוג מקומות בשאר שנקלף אתרוג ב. שחורה נקודה כל כדין לכתחילה, כשר - לשחור ונהפך אחד במקום

שנמצאת בשאר האתרוג - שכשר לכתחילה, ואם נקלף בשתי מקומות

אם הנקודות נמצאות אחת ליד השניה לדעת המשנ"ב כשר, ורק ברוב

היקף פסול, ולדעת הכה"ח גם אם נמצאים אחת ליד השניה פסול, ובשעת

הדחק שאין לו אתרוג אחר, אפשר ליטלו בכל אופן בין כשהם אחד ליד

מקום ואם לכה"ח, ובין למשנ"ב בין היקף, ברוב כשהם ובין השניה,

הקילוף נהפך לשחור, לדעת המשנ"ב אין ליטול רק ברוב היקף, ולדעת

כף החיים גם כשהם אחת ליד השניה אין ליטול ]פט[.

אתרוג שנקלף ברובו לא בחוטמו, אם מקום הקילוף נהפך לחום, לכתחילה ג.

השו"ע בסימן תרמ"ח סעיף ו' כתב שאם נקלף ונשאר ירוק כמות שהוא כשר. ]פו[ משנ"ב שם ס"ק כ"ו. ]פז[

משנ"ב שם. ]פח[ דין זה התבאר בדין מנומר במראות הכשרים, ובמשנ"ב סימן תרמ"ח ס"ק כ"ו. ]פט[

האכןברדהמת רירימה תעברא

אין ליטול, ובשעת הדחק יכול לברך עליו, אבל אם נהפך לשחור לכו"ע

אין לו לברך עליו ]צ[.

אתרוג שהתקלף על העץ והגליד על העץ )מה שנקרא בלע"ז בלעטל"ך(, ד. בין שהתקלף בחוטמו, ובין שהתקלף שאר האתרוג בשתי מקומות, ובין

שהתקלף רובו במקום אחד )לא בחוטם( - כשר, ואולם אם ההגלדה גבוהה

משאר האתרוג יש לכך דין של נקודה שחורה כמו שנתבאר לקמן בערך

בלעטל"ך ]צא[.

לעיל לחומה התבאר הדומה ושחורה הדומה לשחור, חומה נקודה דיני ה. בערך נקודות שחורות.

משנ"ב שם ס"ק כ"ו. ]צ[ דין זה התבאר לקמן בדין בלעטל"ך. ]צא[

ןברדהמת רירימה תעבראהאכ

שתי נקודות חומות אחת ליד השניה

שתי נקודות חומות הנמצאות אחת ליד השניה, אינן פוסלות גם למי ו. גם פוסלות אינן ימים ובשאר הכשרים, במראות במנומר שמחמיר

כשנמצאות ברוב היקף ]צב[.

מפני שיש כאן כמה ספיקות, וראה במשנ"ב בסימן תרמ"ט ס"ק ל"ה גבי פיטם ]צב[ ה"ה א"כ ספיקות כמה בזה שיש מהטעם להכשיר שיש ימים בשאר שנפל בנידון זה א. יש המכשירים מנומר במראות הכשרים, ב. גם אותם שפוסלים אולי פוסלים רק ברוב היקף, ואילו באחד ליד השני אינם פוסלים, ג. בשאר

ימים ישנם מכשירים חיסרון של הדר. ע"כ מאחר ויש כמה ספיקות יש להכשיר באחד ליד השני ביום הראשון, וברוב היקף

יש להכשיר גם בשאר ימים.

שאין ז"ל מפרשיסחא אדמו"ר אמר

נכנס שהוא סוכה, ממצות חביב לך

בכל איבריו ומלבושיו ומנעליו לתוך

המצוה.

רמתים צופים, אות ע"ז, דף ק"ח ע"א

האכןברדהמת רירימה תעברא

שתי נקודות חומות אחת ליד השניה – כשר

ןברדהמת רירימה תעבראהה

כמו שכתב המשנ"ב בסימן תרמ"ח ס"ק י"א בשם הט"ז לגבי ספק חסר, א"כ ה"ה ]צג[ בנידו"ד שישנם כמה ספיקות יש להכשיר.

נקודה חומה ומסתפק אם הוא נקלף אחר הקטיפה ונהיה חום

אתרוג שבחוטמו ישנה נקודה חומה, ומסתפק אם התקלף על העץ והגליד ז. שבזה לחום, נהפך הקילוף ומקום הקטיפה אחר שהתקלף או שכשר,

לכתחילה פסול, או שזה סתם יציאת מיץ שכשר, יש להכשיר אתרוג זה

מספק ]צג[.

חג הסוכות שבעת ימים לה'

זצ"ל מלכוביטש מרדכי רבי הרה"ק אדמו"ר

כשנכנס בלילה הראשון של החג לסוכתו, היה נופל

על הקרקע, מנשקה ומתאונן: איך ידרוך גוף מגושם

על המצווה החביביה, מצות סוכה.

ההןןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שבחוטמו ישנה נקודה חומה וקשה להכריע אם זה קילוף לאחר הקטיפה שפסול או שאר סוגי הנקודות החומות - כשר

ןברדהמת רירימה תעבראההר

נקודה אחת שחורה ונקודה אחת חומה

אתרוג שיש בו נקודה אחת שחורה, ואחת חומה ברוב היקף האתרוג, הרי זה ח. נידון כמנומר במראות הכשרים, שכשר ]צד[, וראה להלן בערך מנומר במראות

הכשרים.

אתרוג שיש בו נקודה אחת שחורה ואחת חומה – דינו כמנומר במראות הכשרים

וא"כ נראה כן מסתבר, דלהחשיב את הנקודה החומה לשחורה לא מסתבר, ]צד[ גוונים שאינם שמחשיבים את הנקודה השחורה לחומה דסכ"ס יש כאן שני

מהאתרוג.

ההכןברדהמת רירימה תעברא

הצטברות של נקודות חומות

אתרוג שבחוטמו ישנן הרבה נקודות חומות קטנות, והצטברות הנקודות ט. עושה את המקום לכתם שחור - הרי זה פסול ]צה[.

אתרוג שבחוטמו ישנן הרבה נקודות חומות קטנות, וההצטברות גורמת שיראה כתם שחור - פסול

מאחר ופסול שחור הוא מה שנראה לעין, ולעייל בערך נקודות שחורות התבאר ]צה[ שהכל תלוי במה שנראה אם נראה חום כשר, ואם נראה שחור פסול, ע"כ אף

שהם נקודות חומות פסול.

ןברדהמת רירימה תעבראההע

מראה אדום

אתרוג שיש בחוטמו מראה אדום כל שהוא הנראה לעין בראיה שטחית, י. נקודות ב' בו שיש או אחד, במקום בחוטמו( )לא אדום שרובו או

אדומות, יש מכשירים ]צו[, ויש פוסלים ]צז[.

אתרוג שיש בחוטמו מראה אדום נחלקו הפוסקים אם האתרוג כשר או פסול

ביאור הלכה סימן תרמ"ח ד"ה אם הוא שחור בשם הח"א. ]צו[ ביאור הלכה שם בשם הפמ"ג. ]צז[

ההתןברדהמת רירימה תעברא

לפיכך היה אומר אדמו"ר הרה"ק רבי

מדקדקים – זצ"ל מרופשיץ נפתלי

מאוד באתרוג שלא תהא עליו שום

פגימה, כי אתרוג דומה ללב – ויותר

מכל האברים מסוכנת פגימה וקלקול

כלשהי בלב.

ןברדהמת רירימה תעבראההכ

יציאת מיץ

ישנן שלשה סוגי מראות הנוצרים מיציאת מיץ האתרוג

)ראה הנוצר עקב ההצהבה, )לא שחור( או אפור כהה ירוק כהה, ישנו מראה

התפוח ריח תפוח, ידי על האתרוג את מצהיבים כאשר ההצהבה( בערך לקמן

הוא חומר הנקרא "אטילן", כשהתפוח עומד ליד האתרוג חומר זה נזרק אליו,

ומתסיסו, כתוצאה מההתססה, הוא מבשיל ונהיה צהוב, פעמים שהוא מתסיסו

מדאי ומתפוצץ לוז שמן בצורה פנימית, ונראה מראה ירוק כהה או אפור כהה.

זה דינו כמראה אתרוג כשר, אלא שאם ישנם כמה פיצוצי הצהבה - מראה

להחמיר יש כן וכמו ואנוהו", אלי "זה מצד לקחתו אין יפה, האתרוג ואין

באפור כהה לא לקחתו מצד מנומר במראות הכשרים, שישנם פוסלים.

ההכןברדהמת רירימה תעברא

יציאת מיץ

ןברדהמת רירימה תעבראההכ

פצצת הצהבה

לוזי שמן כתוצאה ממכה או שריטה הנוצר עקב התפוצצות חום ישנו מראה

באתרוג או משמוש היד, וגרמו להפרשה חומצה ריחנית מהאתרוג, חומצה זו

הוא כשר, שאם כמראה דינו היציאה, אשר למקור מסביב חום צבע יוצרת

מנומר בערך וכמש"נ הכשרים, במראות מנומר נקרא הוא מקומות בשתי

במראות הכשרים.

פצצת ההצהבה

ההכןברדהמת רירימה תעברא

מראות חומים עקב הנענוע

ויעוי' ב"חתם סופר" בפרק "לולב הגזול" שכתב שכתמים חומים הנוצרים בזמן

הנענועים עקב חיכוך האתרוג בלולב, אין זה נקרא מנומר במראות הכשרים,

וגם הפוסלים מנומר במראות הכשרים, מכשירים מראות הללו, דנוצרו בזמן

המצוה, ונקראים "שיורי מצוה", ואינם פוגמים בהידור האתרוג.

ןברדהמת רירימה תעבראה

ישנו מראה כתום שנוצר עקב לחיצת יד על האתרוג אשר גרמה להתפוצצות

נהפך הכתום שלפעמים מפני זה, מראה אחרי לעקוב יש פנימים, שמן לוזי

לשחור, ואם הוא נמצא במקומות ששחור פוסל, גם מראה זה פוסל, אמנם אם

הוא נשאר כתום או שנהפך לחום - כשר כדין מראה כשר.

מראה כתום שנוצר עקב לחיצת יד

ה ןןברדהמת רירימה תעברא

ומנחתם ונסכיהם לפרים... במספרם כמשפטם )קריאה להושענא רבה(

של שביעי ביום נאמרת "כמשפטם" המלה

נאמרת היא וכן רבה, הושענא הוא סוכות,

בתורה במוסף של ראש השנה, לרמז כי ימים

אלה הם ימי משפט הם.

)רוקח(

ןברדהמת רירימה תעבראה ר

הנחת האתרוג על גבי פשתן

אתרוג שיצא ממנו מיץ אין לו דין חסר חזו"א סוף סימן קמ"ז, וראיה לדבר,

ממה שכתב הראב"ד והובא בשו"ע סימן תרמ"ח סעיף א', שאתרוג שיש ספק

אם הוא יבש או לא, יקח מחט ובו חוט ויעביר באתרוג ויראה אם יש לחלוחית

במחט או לא, הרי שיציאת הלחלוחית אין דינה כחסר.

רק על - שיניח את האתרוג היא מיץ מהאתרוג יציאת טובה למניעת עצה

דברים רכים כגון צמר גפן פשתן, שרוול פלסטיק ולא ע"ג דברים קשיחים כגון

שולחן וכדו'.

ה כןברדהמת רירימה תעברא

הנחת אתרוג ע"ג שרוול כדי שלא התפצצו לוזי שמן והאתרוג יקבל כתמים חומים

ןברדהמת רירימה תעבראה ע

כנימות

ישנן כמה סוגי כנימות המופיעות על פירות הדר ובכללם על האתרוגים, ישנה

כנימה הנראית בצורה של תולעת לבנה, שהיא עושה לעצמה מעטה חום כמין

בית, וכאשר מרססים את האתרוגים, או שנותנים אותם בחומר חריף וכדו' הם

מתות מתחת למעטה החום, כך שעל האתרוג נראות נקודות חומות.

פלסטלינה או שעוה, קיסם, באמצעות להסיר ניתן הכנימות מעטה את

הנקראת "BLU TACk", ויש לעשות זאת בעדינות רבה כדי לא לפצוע את

האתרוג - מפני שאז עלול לצאת מיץ שיגרום למראה חום.

שתי כנימות הנמצאות באתרוג אינן פוסלות מדין מנומר במראות הכשרים,

בשם כתב נ"ח ס"ק תרמ"ח בסימן והמשנ"ב חיצוניות, הן שכנימות מפני

ולא האתרוג מעצמות הוא הנימור כאשר רק הוא שפוסל שמנומר המבי"ט

ואנוהו", "זה אלי זאת כדאי להסירן מצד לו, אמנם בכל חיצוני כאשר הוא

לבנה תולעת הוא - החום לבית שמתחת שהלבן בטוחים להיות כדי ועוד

שניתן להסירה - ולא מראה לבן שאי אפשר להסירו ופוסל.

ה תןברדהמת רירימה תעברא

כנימות שמעל האתרוג – וניתן להסירם

ןברדהמת רירימה תעבראה כ

המראה גם את להסיר יש - הכנימות החום של המעטה לאחר שמסיר את

הלבן שמתחת למעטה - שהוא התולעת שמתה כתוצאה מריסוס האתרוגים.

מראה זה אינו פוסל, מאחר וניתן להסירו.

פלסטלינה באמצעות להסיר כדאי הלבן, מראה שהיא עצמה הכנימה את

ולא על ידי קיסם, מפני שקיסם עלול לפגוע בקליפת האתרוג וליצור מצב של

חסר או להוציא מיץ שיגרום למראה חום באתרוג.

לפעמים כאשר מוציאים רק את המעטה החום של הכנימה - ולא את הכנימה

עצמה שהיא התולעת הלבנה, אזי לאחר כמה ימים מוצאים במקום הכנימה

נקודה שחורה, נקודה זו היא פטריה ונקראת "פטרת האתרוג", וניתן להוציאה

כאשר יתבאר להלן – קורה גם שהפטריה יוצרת "תפטירים", - תפטירים הם

כמו קורי עכביש אשר חורצים ונכנסים באתרוג וא"א להוציאם, תפטירים אלו

ואינם מעצמות האתרוג, אבל חיצוניים לפי שהם פוסלים את האתרוג אינם

כבר התבאר לעייל שכל נקודה שאינה יוצאת פוסלת את האתרוג.

את הפטריה ניתן להסיר באמצעות הפלסטלינה הנ"ל אבל אין לעשות זאת

על ידי קיסם, מפני שקיסם עלול לפצוע את האתרוג ולגרום לכתם חום, אמנם

אם הפטריה נמצאת בעומק האתרוג ואין דרך להוציאה באמצעות פלסטלינה

את לפצוע מבלי רבה בזהירות אבל - קיסם באמצעות להוציאה ניתן -

האתרוג.

ה כןברדהמת רירימה תעברא

המראה הלבן הוא התולעת כשהיא מתה

ןברדהמת רירימה תעבראה כ

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף י"ב, ובמשנ"ב שם ס"ק ]צח[ ביאור הלכה בסימן תרמ"ח בד"ה אם הוא שחור שם בשם הפמ"ג. ]צט[

גמ' סוכה דף לה ע"ב אמר רבא האי אתרוגא דאגליד כאהינא סומקא - כשר. ]ק[ ביאור הלכה סימן תרמ"ח ד"ה אם הוא שחור בשם הח"א. ]קא[

ראה בביאורים סימן ט"ו מש"כ בזה. ]קב[

חוטם

מראות הכשרים. מראות וישנן האתרוג, בחוטם הפוסלים מראות ישנן

ומראות אדום, מראה גם ]צט[ הפמ"ג ולפי ]צח[, לבן שחור, הם הפוסלים

הכשרים הם חום ]ק[, ולפי הח"א ]קא[ גם מראה אדום.

ירוק שאתרוג מפני כשר, - האתרוג בחוטם הנמצא ככרתי" "ירוק מראה

ככרתי אין בו פסול של הדר, אלא שלא נגמר הפרי, ועל כן אם האתרוג כולו

צהוב - הרי שנגמר הפרי - וא"כ מה בכך שיש נקודה ירוקה ככרתי בחוטם

האתרוג ]קב[.

אדמו"ר הרה"ק רבי חיים מצאז זצ"ל, היה נוהג להרבות צדקה

ונצרכים. מפאת בערב חג הסוכות, ואת כל כספו פיזר לעניים

זאת לא השקיע כספים רבים לקשוט סוכתו.

הוא היה אומר:

"נוי סוכה" היפה ביותר – הוא שהעניים לא יהיו רעבים בחג.

ה כןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג צהוב שנמצא בו נקודה ירוקה ככרתי - כשר

ןברדהמת רירימה תעבראהי

אמר לי מרן הגאון ר' חיים קנייבסקי שליט"א שבמגדל ע"ג מגדל הסתפקו בו ]קג[ הזו בחגורה בחציו רק מוקף שאם והוסיף בו, להחמיר יש וע"כ הפוסקים, ]חצי גארטל[, אזי במקום הגארטל יש לו דין של חוטם, ובחציו השני שאינו גארטל יש לו דין של שאר האתרוג, ועיין באשל אברהם בסימן תרמ"ח שנשאר

בצ"ע. ממרן הגר"נ קרליץ שליט"א שמעתי - שלמעשה לא פוסלים נקודה שחורה בחוטם ]קד[

בראיה אדם בני רוב לעין שנראה כל הוא האתרוג בחוטם שפוסל מראה

שטחית, כמש"נ בערך נקודות שחורות.

- כשר הוא אם גם – שונה מראה שהוא איזה ישנו האתרוג בחוטם כאשר

אבל אם הוא נראה לעין כל - יש בו חיסרון של "זה אלי ואנוהו ".

מראה שהוא כשר גם אם הוא נמצא ברוב האתרוג - כשר.

אתרוג גארטל

אתרוג שהוא עשוי כמגדל ע"ג מגדל כאשר ביניהם מפרידה כמין חגורה א. העולם בפי ונקרא צר יותר ונהיה - פנימה מעט שקוע האתרוג שבה

"אתרוג גארטל - חגורה", י"א שלשיפוע של החלק התחתון יש דין חוטם

]קג[, ואותם מראות הפוסלות בחוטם - פוסלות גם בשיפוע התחתון, וי"א

שחוטם האתרוג הוא רק החוטם העליון ]קד[, אמנם לכו"ע בחלק הצר שהוא

היוצר את ה"גארטל", אין לו דין חוטם לגבי המראות הפוסלות.

היןןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג - "גרטל"

ןברדהמת רירימה תעבראהיר

הב"י בסימן תרמ"ה מביא את הרמב"ן שכתב שפסול כפוף, עקום, ודומה למגל, ]קה[ נאמר רק בלולב ולא באתרוג.

אתרוג כפוף

אתרוג כפוף בחוטמו כשר ]קה[, ואם הוא כפוף מדאי יש בו חיסרון של "זה אלי א. ואנוהו", והכל לפי ראות העין.

אתרוג כפוף כשר

היכןברדהמת רירימה תעברא

מנומר במראות הכשרים והפסולים

אינו צבעם נקודות אשר ישנם באתרוג שתי הוא כאשר מנומר באתרוג דין

וירוק לבנות שחורות, אפורות, חומות, נקודות כגון )יב(, האתרוג בצבע

ככרתי, יש מנומר הפוסל את האתרוג, יש מנומר אשר נחלקו בו הפוסקים אם

הוא פוסל את האתרוג או לא, ויש מנומר שלכו"ע אינו פוסל ולקמן התבאר.

מראות הפוסלים - לכו"ע פוסל .1

אתרוג שיש בו מראה של שתי נקודות שחורות - לבנות - ירוק ככרתי

או שתי מקומות שהתקלפו באתרוג, ומקום הקילוף נהפך לחום - פסול,

ונהפכו לחום בשעת הדחק יש להקל ולהכשיר שתי מקומות שהתקלפו

- משנ"ב סימן תרמ"ח ס"ק כ"ו. ואפילו נקודה אחת שחורה ונקודה אחת

אמנם כ"ו, סעיף תרמ"ח סימן השולחן בערוך הובא כן פסול - לבנה

במראה שתי נקודות אדומות, נחלקו הפמ"ג והח"א - לדעת הפמ"ג הוא

בסימן בבה"ל הובאה מחלוקתם כשר, מראה הוא הח"א ולדעת פסול מראה

תרמ"ח בסעיף ט"ז בד"ה אם הוא שחור או לבן.

ןברדהמת רירימה תעבראהיע

מראה של שתי נקודות הפוסל, הוא רק אם כל אחת מהן נראית בראיה א. שטחית מבלי להתבונן כמש"נ לעיל בערך נקודות שחורות.

כששתי הנקודות הם בגובה האתרוג, לא בחוטם, לדעת המשנ"ב אינו פסול, ב. ולדעת ה"כף החיים" פסול, דין זה התבאר לעיל בערך נקודות שחורות.

אם יש באתרוג שתי נקודות מסביב לעוקץ - כשר, מפני שמסביב לעוקץ אין ג. דין מנומר כמש"נ בערך נקודות שחורות.

ע"ד אות תרמ"ח סימן החיים" ו"כף מ"ב ס"ק תרמ"ח סימן המשנ"ב

נחלקו, כאשר יש מראה של שתי נקודות הפוסל כל פוסק לשיטתו, האם

הם רק כאשר או ליד השניה, נמצאות אחת הם גם כאשר פוסלות הם

נמצאות ברוב היקף, לדעת המשנ"ב הן פוסלות רק כאשר הן נמצאות

ברוב היקף, רוב היקף הוא כל שמסתכל על האתרוג בצורה שטחית, וקשה לו להכריע

וימדדו מדידה כלי יקחו ואע"פ שאם בצד השמאל, או הימין בצד הוא ההיקף רוב האם

קשה הראשונה בראיה אם מ"מ אבל מיעוט, זה השני ומצד רוב זה אחד שמצד יראו -

להחליט היכן הרוב האם מצד ימין או מצד שמאל, זה נקרא, שהרוב הוא גם מצד ימין וגם

הם גם אם פוסלות החיים כף ולדעת היקף שפוסל, רוב נקרא וזה מצד שמאל,

נמצאות אחת ליד השניה, דהשו"ע הביא דעה זו בשם י"א בתרא.

מראות הכשרים – נחלקו הפוסקים אם פוסל או לא .2

שתי נקודות חומות, כתומות, אפורות.

מנומר האם ראשונים מחלוקת מביא אבל בד"ה ע"ב יז בדף הר"ן

ולדעת פוסל, אינו הראב"ד לדעת לא, או פוסל הכשרים במראות

היתןברדהמת רירימה תעברא

אחרים פוסל.

המשנ"ב בסימן תרמ"ח ס"ק נ"ה לא מכריע בדבר, אולם יעוי' שם בשער

הציון אות ס"ב שכתב בשם הגר"א להקל בדבר, וראה באורחות רבינו

במראות מנומר שהוא אתרוג וע"כ בזה, הקל זצ"ל שהסטייפלר ח"ב

נחשב אינו מ"מ ימים, בשאר ובין הראשון ביום בין כשר - הכשרים

למהודר.

של טבעי במראה - מנומר דין אין לכו"ע - אתרוג מראה .3אתרוג.

באתרוג צהובות נקודות שתי או - צהוב באתרוג ירוקות נקודות שתי

מנומר הפוסלים הפוסקים לדעת גם כשרים בלעטל"ך, שתי או ירוק,

של הטבעי ממראהו שונה מראה כאן אין שכן הכשרים, במראות

הגרי"ש מרן לי אמר כן מנומר, של דין אין אתרוג, ובמראה האתרוג

אלישיב שליט"א על שתי בלעטל"ך ששאלתי אותו אם יש בזה חיסרון

במראות מנומר זה שאין לי והשיב הכשרים, במראות מנומר של

ירוק וחלקו צהוב שחלקו אתרוג וע"כ אתרוג, מראה אלא הכשרים,

מפני הכשרים, במראות מנומר פסול של בזה אין )טו(, מקומות בכמה

שזה מראה אתרוג שכשר.

ןברדהמת רירימה תעבראהיכ

אתרוג שחלקו צהוב וחלקו ירוק אין בו חיסרון של מנומר

היכןברדהמת רירימה תעברא

רבי הרה"ק מבעלז האדמו"ר של בנו

לכך רמז מצא זצ"ל, מבלז יהושע

שהתפילות עולות בשמחת תורה, במה

שנאמר ששמיני רגל בפני עצמו... הוא

לענין פז"ר קש"ב.

השנה בכל המפוזרות התפילות – פזר

ולא באו ועלו למקומן, קשב – מקשיב

ומעלה זה קדוש ביום הקב"ה עליהם

אותם למקומן.

ןברדהמת רירימה תעבראהיכ

בלעטל"ך - עלים

ישנם שישה סוגי בלעטל"ך

גבוה שהוא לבלעט"ל פרט לברכה, כשרים שבאתרוג הבלעטל"ך סוגי כל

תרמ"ח סימן רמ"א - שחורה כנקודה שדינו - היד במישוש ומורגש מהאתרוג

סעיף י"ג בשם המהרי"ל.

שהגובה אלא בלעטל"ך, בהרבה שיש כפי מורגש, שהחספוס הכונה ואין

דברי שכונת שליט"א קרליץ ניסים ר' הגאון ממרן ששמעתי כפי מורגש,

הוא שחזזית י"ג סעיף תרמ"ח בסימן בשו"ע דבריו הובאו אשר – הראב"ד

מהאתרוג גבוה שהוא במישוש ניכר שמקומו ממש בו ויש אבעבועות כמו

)יא(, דהיינו שהגובה מורגש - ולא החיספוס, ובשעת הדחק יש להקל גם בו

ולהכשירו - משנ"ב שם ס"ק נ'. אמנם ודאי שככל שיש פחות בלעטל"ך באתרוג

הוא יותר מהודר מצד ה"זה אלי ואנוהו".

צריך לשמוח מאד בהמצות שבסוכה,

קדשנו האלו כשאומרים אשר ובימים

במצותיו וצונו צריכים להתמלא שמחה

מאוד.

דף היוצא ד"ה סוכות, אהרון, בית

קל"ט ע"ג

היכןברדהמת רירימה תעברא

לבלעטל"ך שגבוהים מהאתרוג - יש דין של נקודה שחורה

ןברדהמת רירימה תעבראה�

בלעטל"ך של עלים

הקליפה היא הראשונה הקליפה מזו, למעלה זו קליפות באתרוג שלש ישנן

זו שקליפה לפי שמן", "לוזי שנקראת קליפה ישנה מעליה העבה, הלבנה

ומעליה ריחנית, ישנה חומצה לוז לוזים קטנים כאשר בכל מורכבת מהרבה

יש גליד עליון שנקרא בלשון המדע "קותיקולא".

וחשוף עדין האתרוג הקטיפה אחר מספר ימים וכן האתרוג גידולו של בזמן

אותו ושורט באתרוג פוגע מהעץ ועלה יש - זה במצב קשיחה, נגיעה לכל

בצורה עדינה ביותר עד שגם בזכוכית מגדלת א"א לראות את השריטה, אכן

גם באתרוג כך גורמת להגלדה, דומה השריטה כמו שבעור האדם במצב -

אלו והגדלות רקמות, כמין מניב העור דבשניהם להגלדה, גורמת השריטה

באתרוג נקראים בלעטל"ך.

בלעטל"ך כמה ישנם שכאשר שליט"א אלישיב הגרי"ש ממרן שמעתי

וגם הפוסקים הפוסלים מנומר בזה חסרון של מנומר, אין שמפוזרים באתרוג

במראות הכשרים, מכשירים בבלעטל"ך המפוזרים - מאחר ואין זה כמראה

האתרוג, של הטבעי כצבעו מראה הוא אלא אתרוג ממראה שונה שהוא

של הרגילים שבצבעים התבאר והכשרים", הפוסלים "מראות בערך ולעיל

האתרוג אין דין מנומר.

ה�ןןברדהמת רירימה תעברא

עלים שפוגעים באתרוג – ופוצעים אותו

ןברדהמת רירימה תעבראה�ר

אתרוג שיש בו פציעות מפגיעת עלים – הנקראים בלעטל"ך

ה�כןברדהמת רירימה תעברא

ידעו למען וזה לדעת, האדם זוכה מסוכה הנה

דורותיכם היינו שתבואו על ידי ישיבת סוכה לבחינת

דעת, דהא בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי

בני של הדעת כי ידוע וזאת מצרים, מארץ אותם

לא משם שיצאו והגם בגלות, במצרים היה ישראל

ישבו בסוכות כדי שיבואו ולכך היה בדעת שלימה,

לדעת שלימות.

חסד לאברהם

ןברדהמת רירימה תעבראה�ע

בלעטל"ך כתוצאה מקוצים

ישנו סוג נוסף של הגלדה הנוצר כתוצאה מחדירת קוץ, ומאחר והפציעה היא

גבוהה ההגלדה אם כן ועל גדול, יותר הוא ההגלדה מקום גם גדולה יותר

י"ג סעיף תרמ"ח סימן רמ"א שחורה, כנקודה דינה לכתחילה מהאתרוג,

בשם המהרי"ל, ובמקום שנקודה שחורה פוסלת, גם הגלדה זו פוסלת - אמנם

תרמ"ח סימן משנ"ב החוטם על נמצאת אם גם - להקל יש הדחק בשעת

סק"נ.

הגדלה )בלעטל"ך( שהיא גבוהה מהאתרוג - ניתן לגרדה ולמעטה כדי שלא

תהא גבוהה מהאתרוג, כפי שיתבאר בביאורים אות ט"ז.

בנו פי שאין על אף לרמז – נתקנה ערבה מצות

לא טעם ולא ריח, בערבה זו – בלא מצוות ומעשים

למען עשה בתפילה: אנו באים זאת בכל טובים,

כשם עבדיך, ידי על הבטחתנו כאשר שמך,

וריח, לקיים דברי נוטלים ערבה, בלא טעם שאנו

הנביאים.

בני יששכר

ה�תןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שיש בו פציעה מקוץ והגליד

ןברדהמת רירימה תעבראה�כ

בלעטל"ך - כתוצאה משפשוף בגזע העץ

ישנו סוג נוסף של הגלדה הנוצר כתוצאה מכך שהאתרוג השתפשף בגזע העץ

- פעמים שהשפשוף הוא עמוק ובהתאם לכך גם ההגלדה היא עמוקה, ופעמים

שהשפשוף הוא קל, וגם ההגלדה היא אינה גבוהה מהאתרוג.

אתרוג שהשתפשף בגזע

ה�כןברדהמת רירימה תעברא

בלעטל"ך של לכלוך שנדבק לאתרוג

ואז קורה שגם אחרי שהעלה ומלכלך אותו, פעמים שנדבק עלה על אתרוג

האתרוג, עם לאחד ונהיה בו נמחה - האתרוג, על נשאר הלכלוך - יורד

ומראה זה דומה למראה של בלעטל"ך.

בלעטל"ך של תריפס

חרק של הפרשות ידי על נגרמות והם לבלעטל"ך, הדומות מראות ישנן

את לבלעטל"ך, ודומות דקים כחוטים נראות ההפרשות "תריפס" הנקרא

לא שהאתרוג כדי רבה בזהירות - בציפורן להסיר ניתן הללו ההפרשות

יפצע.

סוגי כל את שכן האחרים, הבלעטל"ך סוגי משאר שונה זה בלעט"ל

הבלעטל"ך לא ניתן להסיר, לפי שהם הגלדה שהתפתחה מעצמות האתרוג,

אבל בלעט"ל זה ניתן להסירו לפי שהוא חיצוני.

ןברדהמת רירימה תעבראה�כ

הפרשה של טריפס – ודומה לבלטעל"ך וניתן להסירה

ה�כןברדהמת רירימה תעברא

בלעטל"ך הנוצר ע"י עקריות

פעמים שישנו עוד מראה הדומה לבלעטל"ך הנוצר ע"י חרק הנקרא "עקרית"

כמין יוצרת זו נשיכה על האתרוג תגובת - השמן לוזי את בשיניו הנושך

מראה אפרפר, מראה זה גורם לטעות נפוצה כאילו האתרוג חסר - אבל אין

הדבר כך.

בלעטל"ך הנוצרים ע"י נשיכות חרק הנקרא "עקרית"

ןברדהמת רירימה תעבראהד

תקנת נביאים היא ליטול ערבה – ולא אחד משאר

שלשה המינים.

כי ערבה זו שאין בה טעם וריח כשאגדו אותה עם

שאר מינים החשובים ממנה, בודאי נכנעה כלפיהם,

המינים שאר מכל יותר עתה היא חשובה לפיכך

שבלולב.

שם משמואל

הדןןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שנפצע מעלה או קוץ או שפשוף של גזע, ולא נגמרה ההגלדה, יש בו א. חסרון של חסר, ואין לברך עליו ביום הראשון ]קו[.

פעמים שבתוך הבלעט"ל רואים כמין מראה ירוק, וישנו ספק האם ההגלדה ב. נגמרה או לא, דבר זה תלוי אם הירוק הוא מבריק או אינו מבריק אלא

מראה מט.

הוא אם אבל להגליד, גמר לא שהאתרוג סימן הרי מבריק אינו אם

גדל ושכאשר והגליד קטן כשהיה נפצע סימן שהאתרוג זה הרי מבריק

ונראה נבקע מגדילתו כתוצאה ואז איתו גדל הבלעט"ל גם האתרוג

מראה ירוק מבריק בתוך הבלעט"ל - אבל דינו נשאר כהגליד.

אם רק זה שכל שליט"א, קרליץ ניסים ר' הגאון ממרן שמעתי ומ"מ

אם לבדוק צריך אז רגילה בעין נראה הבלעט"ל בתוך הירוק המראה

הוא מראה ירוק מט או מבריק, אבל אם בעין אדם לא נראה מראה ירוק

אלא נראה בלעט"ל רגיל, ורק בזכוכית מגדלת נראה מראה ירוק בתוך

הואיל מבריק, או מט מראה הוא אם לבדוק צריך אין אזי הבלעט"ל,

כהגלדה דינה כן אם כלל, ירוק מראה נראה לא רגילה אדם ובעין

שגמרה להגליד.

הגלדה )בלעט"ל( שהיא גבוהה מהאתרוג - אלא שנמצאת במקום של שקע ג. באתרוג - ולכן אינה מורגשת במישוש היד - אין דינה כבלעט"ל גבוה

- והאתרוג כשר ]קז[.

רמ"א סימן תרמ"ח סעיף ג', ובמשנ"ב שם סק"י. ]קו[ ראה בביאורים באות י"א. ]קז[

ןברדהמת רירימה תעבראהדר

כאשר ישנם שני אתרוגים - אחד שיש בו קצת בלעטל"ך בהירים ואינם ד. כ"כ בולטים לעין - אך גידולו נאה מאוד, ואתרוג שני שהוא נקי - אך

גידולו אינו נאה, יש לבחור את האתרוג שגידולו נאה אף שיש בו קצת

בלעטל"ך - על פני האתרוג שאינו נאה אף שהוא נקי, וטעם הדבר מפני

אלי ב"זה בחסרון הם נאה שאינו גידול של מצב וגם בלעטל"ך שגם

ואנוהו", ועל כן מאחר וחסרון של גידול אינו נאה בולט יותר מאשר חסרון

של בלעטל"ך, יש להעדיף את האתרוג עם הבלעטל"ך מעל פני האתרוג

הנקי וגם זה הכל לפי ראות העין, דפעמים שהחסרון של הבלעטל"ך יותר

בולט.

דין בלעטל"ך לבן התבאר לעיל בערך נקודות לבנות. ה.

הדכןברדהמת רירימה תעברא

הגלדה שבאמצע נראה כמין ירוק

ןברדהמת רירימה תעבראהדע

שינוי מראה שהתקלף

אתרוג שיש בו שינוי מראה בחוטמו או בשתי מקומות באתרוג, או שיש בו א. ]קח[ שינוי מראה ברובו )לא בחוטמו( הפוסל את האתרוג, לדעת השו"ע

החסירו ואם מחסירו, שאינו באופן זה מראה שינוי ולקלף להסיר יכול

כשר רק בשאר הימים, ולדעת הרמ"א ]קט[ אין לקלף שינוי מראה זה, אפי'

שאין מחסירו, מאחר והוא פסול, ומאוס הוא להכשיר אתרוג שהיה פסול,

ובשעת הדחק יש להקל ולהכשיר בשאר ימים ]קי[.

כבוש, מבושל

אין ליטול אתרוג שהיה כבוש במים מעת לעת - דהיינו כ"ד שעות רצופות א. ]קיא[.

אם כבשו בחומץ או בכל דבר חריף, שיעור הכבישה הוא כל שירתיח את ב. החומץ או הדבר החריף ]קיב[.

אין ליטול אתרוג מבושל ]קיג[. ג.

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף י"ד. ]קח[ רמ"א סימן תרמ"ט סעיף ה', וראה בביאורים באות ט"ז מש"כ בזה. ]קט[

משנ"ב סימן תרמ"ט ס"ק ל"ח. ]קי[ שו"ע סימן תרמ"ח סעיף ט"ו, ובמשנ"ב שם ס"ק נ"ד. ]קיא[

שו"ע שם סעיף ט"ו, ובמשנ"ב שם ס"ק נ"ד. ]קיב[ שו"ע שם. ]קיג[

הדתןברדהמת רירימה תעברא

כושי

אתרוג שחור שצבעו כעין צבע כושי, פסול, גם אם גדל במקומות שרגילים א. לגדול כאלו אתרוגים, אך אם הוא אינו כצבע כושי אלא מעט שחור, אזי

אם גדל באותם מקומות שרגילים לגדול כאלו אתרוגים כשר, ואם גדל

לגדול ואפי' אם הם סמוכים למקומות שרגילים פסול, בשאר מקומות,

בהם כאלו אתרוגים ]קיד[.

אתרוג שהוא קצת שחור – כשר במקומות שרגילים לגדול כאלו אתרוגים

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף י"ז, ובמשנ"ב שם ס"ק נ"ז. ]קיד[

ןברדהמת רירימה תעבראהדכ

כתום

אתרוג שהצהיב הרבה וצבעו הפך לכתום, כשר, מפני שמראה זהוב כשר א. באתרוג. אמנם יש הנמנעים מלקחתו מצד שחסר בנוי שלו ויש בו חיסרון

של "זה אלי ואנוהו" ]קטו[.

אתרוג כתום כשר

מור וקציעה סימן תרמ"ח כתב שמראה שעוה חזק כשר ומהודר. ]קטו[

הדכןברדהמת רירימה תעברא

כדור

אתרוג שגדל עגול ככדור פסול ]קטז[. א.

אתרוג שגדל עגול ככדור, ויש לו פיטם אם הוא ממש עגול ככדור, אין ב. הפיטם מצילו, אבל אם אינו עגול כ"כ - הפיטם מצילו, והכל לפי ראות

העין ]קיז[.

אתרוג עגול ככדור - פסול

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף י"ח, ויעוי"ש במשנ"ב. ]קטז[ כן אמר לי מרן הגאון ר' חיים קנייבסקי שליט"א, אולם מרן הגר"נ קרליץ שליט"א ]קיז[

אמר לי שאם יש פיטם הרי הוא מציל את האתרוג, גם אם הוא עגול לגמרי.

ןברדהמת רירימה תעבראהדכ

אתרוג עגול ככדור שיש לו פיטם לדעת הגר"ח קנייבסקי פסול, ולדעת הגר"נ קרליץ כשר

הדכןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שאינו עגול כ"כ ויש לו פיטם – לכו"ע הפיטם מצילו

ןברדהמת רירימה תעבראה�

אתרוג שאינו עגול כ"כ, אלא יש לו בליטה קצת למעלה, אין זה עגול ככדור, ג. וכשר גם כאשר אין לו פיטם ]קיח[.

אתרוג שאינו עגול כ"כ, ויש לו בליטה קצת למעלה - כשר

כן אמר לי מרן הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א. ]קיח[

ה�ןןברדהמת רירימה תעברא

גדלו בדפוס

אתרוג שגדלו בדפוס דהיינו ששמו את האתרוג בעודו קטן בתבנית וגדל לפי א. התבנית, אם כתוצאה מכך צורתו השתנתה מצורת אתרוג רגיל, פסול,

כגלגל דהיינו דפין, דפין עשאו אפי' רגיל, כאתרוג היא צורתו אם אך

ריחים של מים כשר ]קיט[.

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף י"ט, ובמשנ"ב שם ס"ק ס' וס"ק ס"ב. ]קיט[

רבי יוסף בר מבריסק היה אומר:

תורה של שמחתה משמעה: תורה", "שמחת

שמח שהוא מישראל, לאדם די שלא ללמדך,

בתורה, אלא שהתורה אף היא תשמח בו...

ןברדהמת רירימה תעבראה�ר

תיום

"אתרוג התיום" - דהיינו שני אתרוגים שגדלו כשהם מחוברים למטה ליד א. העוקץ כתאומים וחלוקים בחלקם העליון - יש מכשירים ]קכ[, ויש פוסלים

]קכא[ ועל כן לכתחילה יש לפוסלם, ובשעת הדחק יש להכשיר ]קכב[.

אתרוג התיום

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף כ'. ]קכ[ משנ"ב שם ס"ק ס"ג מביא את הסמ"ג שפסל אתרוג התיום. ]קכא[

משנ"ב סימן תרמ"ח ס"ק ס"ג. ]קכב[

ה�כןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג משונה

אתרוג משונה כשר - אמנם יש בזה חסרון של "זה אלי ואנוהו" ]קכג[. א.

אתרוג משונה - כשר

כן אמר לי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, וטעמו משום שלא הוזכר בפוסקים ]קכג[ ונעשה בדפוס מדין אתרוג שגדל והוסיף שאין להקשות כזה. לפסול אתרוג כמין בריה אחרת שפסול, מפני ששם כיון שגדל כך באופן לא טבעי אם כן חסר במראה האתרוג שלו, אבל אם מראהו המשונה הוא תוצאה של גידול טבעי,

כיון שלא הוזכר בפוסקים לפסול - הרי זה כשר.

ןברדהמת רירימה תעבראה�ע

אתרוג שגדל אצבעות

אתרוג שגדל כמין אצבעות אצבעות - פסול ]קכד[. ב.

אתרוג שעשוי כמין אצבעות - פסול

ראה בשו"ת זבחי צדק סימן ל"ז שמכשיר אתרוג שגדל אצבעות, והטעם מפני ]קכד[ שכך היו גדלים האתרוגים שלהם, מ"מ לדידן שאיננו רגילים באתרוגים כאלו,

יש לפסול.

ה�תןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג כקדרה

ראוי להחמיר שלא ליטול אתרוג שגידולו כמין קדרה, פירוש שאינו מתקצר א. במקום הפיטם כדרך שאר אתרוגים, אלא מקום העוקץ ומקום הפיטם שווה בעוביים - לעובי

של כל האתרוג, ואם נטל יצא ידי חובה ]קכה[.

אתרוג שגידולו כקדרה – וראוי שלא ליטלו

]קכה[ כשרות ארבעת המינים עמוד ס"א.

ןברדהמת רירימה תעבראה�כ

אתרוג כקדרה ויש בו פיטם

וכשר מצילו, הפיטם פיטם, בחוטמו ויש קדרה, כמין שגידולו אתרוג ב. לכתחילה לברכה ]קכו[.

אתרוג שגידולו כקדרה ויש בו פיטם - כשר

כן אמר לי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א והוסיף שאין הפיטם מציל כל קדרה, ]קכו[ דאם הוא ממש כקדרה אין מצילו, אולם מרן הגר"נ קרליץ שליט"א אמר לי

שפיטם מציל כל מיני קדרה.

ה�כןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שצבעו ירוק כעשבי השדה

אתרוג שצבעו ירוק כעשבי השדה – הרי זה סימן שחסר בגמר הפרי ולכן א. אף אם גודלו כביצה, פסול ]קכז[, אבל אם ידוע שהאתרוג עתיד להצהיב

– אזי שם פרי עליו - והרי הוא כשר גם בעודו ירוק ]קכח[ ואפי' אם יצהיב

רק אחרי סוכות ]קכט[ ואפי' אם יצהיב כתוצאה מכך שיניחוהו ליד תפוחים

]קל[ שאז גז האתילן שדרך התפוח להפריש - גורם לאתרוג להצהיב, מ"מ

היות ויחזור למראה אתרוג, גם עכשיו שהוא בוסר, שם פרי עליו.

אין השדה כעשבי ירוק שהוא אתרוג תרמ"ח סימן הב"ח לדעת אמנם

החסרון בגמר הפרי, אלא מדין הדר, וע"כ לדעתו גם אם ידוע שהאתרוג

יחזור למראה אתרוג - פסול, מפני שסוף סוף אינו הדר.

אתרוג ע"כ - הב"ח דעת את מזכיר לא והמשנ"ב הואיל דינא: לענין שהוא ירוק כעשבי השדה - אם ידוע שיחזור למראה אתרוג כשר, ומ"מ

צריך שיתחיל קצת להצהיב.

להחמיר צריך שאין שליט"א קרליץ ניסים ר' הגאון מרן לי אמר וכן

כהב"ח, והחפץ להחמיר תבוא עליו ברכה, כמו שכתב ה"ערוך לנר" -

שבעל נפש יחמיר על עצמו.

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף כ"א. ]קכז[ משנ"ב סימן תרמ"ח ס"ק ס"ה, אולם לכתחילה צריך שיתחיל קצת להצהיב כ"כ ]קכח[

המשנ"ב שם בשם הפמ"ג. כן אמר לי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א בשם החזו"א. ]קכט[

כן אמר לי מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א. ]קל[

ןברדהמת רירימה תעבראה�כ

הגרי"ש מרן חמיו בשם שמעתי שליט"א אויערבך עזריאל ר' ומהגאון

אלישיב שליט"א, שהיום אין כלל אתרוגים שצבעם ירוק כעשבי השדה

שפסול, וכל האתרוגים הירוקים כשרים, וטעמו משום שאף פעם לא ראה

ירוקים מאוד הם גם בעודם וע"כ חזר להיות מראה צהוב, אתרוג שלא

כשרים.

ועשיתי ניסיון בזה ולקחתי אתרוג ירוק חזק ושמתי אותו בין תפוחים וחזר

להיות מראה אתרוג - לאחר מכן לקחתי אתרוג ירוק הנוטה לשחור -

ושמתי אותו בין תפוחים ולא חזר להיות מראה אתרוג, וזהו אתרוג בוסר

שפסול.

ה�כןברדהמת רירימה תעברא

ירוק ככרתי שיכול לחזור למראה אתרוג - כשר

ןברדהמת רירימה תעבראה�

ירוק כעשבי השדה שלא יחזור למראה אתרוג – הרי הוא בוסר ופסול

ה�ןןברדהמת רירימה תעברא

הצהבה

שרוול בתוך האתרוג את לתת צריך ירוק, שצבעו אתרוג להצהיב הרוצה

וורוד, ולהניחו בתוך קופסא או שקית ניילון, ולהניח לידו תפוח שיש בו ריח,

נובע התפוח ריח ריח(, לו שיהא ובלבד תפוח, של סוג איזה משנה זה )אין

גורם הוא האתרוג אל מגיע הוא וכאשר - מפריש הוא אותו האתילן מגז

להבשלתו והצהבתו.

הדבר ואין – יפול שהעוקץ לכך לגרום עלולה האתרוג של יתירה הבשלה

תלוי כלל במידת ההקרבה של התפוח לעוקץ.

במקומות שיש באויר יותר לחות כגון באזור השפלה - בני ברק וכדו', אזי כדי

והתפוח הונחו האתרוג הקופסה שבה לסגור את יש - להצהיב את האתרוג

יומים שלשה בלבד, ואילו בערים שאין באויר כ"כ הרבה - מבלי לפותחה,

לחות - כמו בירושלים וכדו' יש לסגור את הקופסא ארבעה ימים.

לכך לגרום עלולה - הללו לזמנים מעבר לתפוח בסמוך האתרוג השהית

שהעוקץ יפול.

העוקץ את שמחזק מיוחד בחומר העוקץ את הטובלים פרדסנים ישנם

לאתרוג, ואז אין חשש שהצהבה יתירה תגרום לנפילת העוקץ.

לכך לגרום עלול הדבר שכן ההצהבה, באמצע הקופסה את לפתוח אין

וירוק, ואע"פ שאין בזה חיסרון של מנומר שהאתרוג יקבל כתמים של צהוב

במראות הכשרים - כמש"נ לעיל שבמראה טבעי של אתרוג אין פסול של

מנומר - מ"מ יש בזה חסרון של "זה אלי ואנוהו".

ןברדהמת רירימה תעבראה�ר

אין כדאי להצהיב את האתרוג חודש לפני סוכות, מפני שאז במשך הזמן שעד

כתב יעקב" שה"ביכורי ואע"פ - כתום לצבע להגיע עלול האתרוג סוכות

שאתרוג זהוב – כתום - כשר, מ"מ יש בו קצת חסרון של "זה אלי ואנוהו".

יצהיב אותו רק 8 סוכות, זמן רב לפני רוצה להצהיב את האתרוג אם בכ"ז

ויצהיב ילך - ואילך ומכאן כדי שיקבל את תחילת ההצהבה שעות בלבד,

מעצמו.

הצהבת אתרוג ע"י תפוח

ה�כןברדהמת רירימה תעברא

כיום ישנם פרדסנים אשר מצאו דרך להצהיב את האתרוגים גם ללא שימוש

בתפוחים.

הם עושים זאת על ידי שמניחים את האתרוגים בתוך חדרי הבחלה סגורים -

ואל תוך החדרים הסגורים הללו מזריקים את גז האתילן אשר גורם להצהבת

האתרוגים.

אתרוגים בקופסאות בחדרי הבחלה

ןברדהמת רירימה תעבראה�ע

ועוטפים ידי שלוקחים פשתן וזה על ישנה עוד דרך להצהיב את האתרוגים,

בו תפוח, גז האתילן נבלע בפשתן ואז עוטפים בו את האתרוג והגז שבתוכו

משפיע על הבשלת האתרוג, שיטה זו נקראת "ניפוח פשתן".

שיטת הצהבה ע"י ניפוח פשתן

ה�תןברדהמת רירימה תעברא

רמז לחיבור צדיק עם רשע – אך לא חיבור בפועל

אמר הקב"ה יוקשרו כולם אגודה אחת והן מתכפרין אלו על

אלו )ויק"ר ל(.

מפני מה נצטווינו לחבר יחדיו וליטול ארבעה מינים שבלולב,

אלו. על אלו שיכפרו כדי שבישראל, מינים ארבעה כנגד

הלא כדי להשיג תכלית ומטרה זו, ניתן לעשות זאת בפועל

"והן יחדיו, ידי חיבור הצדיקים עם הרשעים ובמציאות, על

מתכפרין אלו על אלו".

והרשעים ברם, לא צוותה התורה על חיבורם של הצדיקים

על רעה להשפיע עלולה שכזו שהתחברות לפי יחדיו,

הצדיקים ולפגום בהם. חלילה לו לצדיק לחבור לרשע, כי מי

יודע מה תהיינה תוצאותיה של התחברות זו.

וכדי הצדיקים מן הרשעים יהנו זאת שבכל כדי כן, על

שיתכפרו בזכותם ומכוחם, ציוותה התורה על נטילת ארבעת

להתחברות ודוגמה רמז שהיא פעולה היא אשר המינים,

הצדיק עם הרשע.

)אדמו"ר מסאטמאר(

ןברדהמת רירימה תעבראה�כ

מורכב

אתרוג המורכב פסול ]קלא[. א.

ישנן כמה שיטות להרכבה בגידול אתרוגים.

הנפוצות הם שתים:

גזע האתרוג, או חתיכת ידי הרכבת חתיכה מעץ הלימון בתוך על .1

עץ אתרוג בתוך גזע עץ הלימוןן.

לוקחים חתיכת ענף מעץ האתרוג ומניחים אותו על גזע עץ הלימון .2

וקושרים אותו בתחבושת וכן להפך, וכשמניחים את הענף יש לקלף

את קליפת העץ של שני המינים, כדי שכוח הלימון יעבור לאתרוג,

וכוח האתרוג יעבור ללימון.

]קלא[ משנ"ב סימן תרמ"ח ס"ק ס"ה.

למען ידעו דרותיכם, לשון דירה, היינו במצות סוכה

יהיה להם דעת אמת גם בהדירות של כל השנה.

גדלת מרדכי, ד"ה בסכות דף שמ"ב

ה�כןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג המורכב פסול

ןברדהמת רירימה תעבראה�כ

שיטת ההכלאה

אתרוג שהורכב ב"שיטת ההכלאה" - כשר ]קלב[, שיטת ההכלאה היא על ב. ידי הנחת כוורות דבורים בסמוך לפרדסים של אתרוגים ולימונים – שעל

ידי זה הדבורים מעבירות ברגליהם מהאבקה הנמצאת בפרחי עץ הלימון

- אל פרחי עץ האתרוג - ועי"ז עץ האתרוג מתחזק.

עי' בספר "כשרות ארבעת המינים" עמוד קפ"ב שמביא את דעת מרן הגרש"ז ]קלב[ אויערבך זצ"ל הסובר שאיסור הרכבה הוא באתרוג הוא רק כאשר נוטלים יחור - אבל בשיטת ותוחבים אותו בעץ האתרוג יכולים להצמיח ממנו עץ שהיו ההכלאה שבה הדבורים מאביקות ברגליהן את פרחי האתרוג - אין בזה איסור הרכבה, הואיל ומהאבקה זו כשלעצמה א"א להצמיח דבר - רק בצירופה לעץ

האתרוג.

תשובה ימי והם בדין העולם נברא שבו מר"ה הנה

עד יום הכיפורים שהוא כולו לה', וד' ימים שאחר יום

ענין שהקדוש ב"ה הכפורים שעוסקים במצוות, הוא

משתף מדת הרחמים למדת הדין לקיום העולם, והם

בהם שעושין ב"ה, הוי"ה אותיות ד' כנגד ימים ד'

מצות.

גנזי יוסף

ה�כןברדהמת רירימה תעברא

שיטת ההכלאה

ןברדהמת רירימה תעבראה�

אתרוג שהורכב באתרוג, כגון שתחב יחור של עץ קטן - ביחור של עץ גדול ג. כשר ]קלג[.

ב' מורכב, שאינו לאתרוג מורכב אתרוג בין הבדלים ד' ישנם ד. מההבדלים הם חיצוניים, וב' מהם הבדלים פנימיים.

ההבדלים החיצוניים הם: א. האתרוג שאינו מורכב – קליפתו היא בצורת

האתרוג עוקץ ב. חלקה שקליפתו – המורכב לעומת ושקעים בליטות

הוא שקוע - לעומת המורכב שהעוקץ שלו בולט.

ב' ההבדלים הפנימיים הם – א. האתרוג שאינו מורכב – קליפתו הלבנה

שאינו האתרוג של גרעיניו ב. דקה שקליפתו המורכב לעומת עבה

מונחים שגרעיניו המורכב לעומת האתרוג לאורך מונחים מורכב

לרוחבו ]קלד[.

משנ"ב שם. ]קלג[ משנ"ב שם. ]קלד[

ה�ןןברדהמת רירימה תעברא

ארבע ימים שבין יו"כ לסוכות בהן עוסקין בני ישראל

מביאים האלה ומעשים מינים, וד' סוכה במצות

בהש"י בדביקות שיזכור זכירה, לידי האדם את

טובים ימים כמו הם הימים אלו כן על בו, ולדבקה

מאחר שהעסקים הקדושים, מביאים לידי זכירה הנ"ל

בשמחה ה' את לעבוד הרוחנית בשמחה לשמוח

ובטוב לבב, וכמ"ש במדרש התנחומא שהביא הטור

ריש הלכות ר"ה שאמר במוצאי יום הכיפורים עוסקין

קוראין לכך עוונות עושין ואין ולולב סוכה במצות

יו"ט ראשון ראשון לחשבון העונות, עוד אמרו טעם

לפי שבאלו הימים נשלם בנין בית המקדש של שלמה

על כן הם ימים טובים, ראוי לשמוח בהם להדבק בו

ית' לעבדו בשמחה ובטוב לבב.

של"ה, סוכה דף קצ"ג ע"ב

ןברדהמת רירימה תעבראה�ר

א. בקליפתו בליטות ושקעים. ב. עוקצו שוקע.

ג. קליפתו הלבנה עבה.ד. גרעיניו הם לאורך האתרוג.

ה�כןברדהמת רירימה תעברא

א. קליפתו החיצונה חלקה. ב. עוקצו בולט.

ג. קליפתו הלבנה דקה.ד. גרעיניו הם לרוחב הלימון.

ןברדהמת רירימה תעבראה�ע

מאחר וסימני אתרוג המורכב ושאינו מורכב לא הוזכרו בש"ס, על כן אין ה. לסמוך על סימני אתרוג ביום הראשון אלא רק בשאר ימים, ואילו ביום

הראשון אין ליטול אלא אתרוג מעץ שישנה עליו עדות מוסמכת שאיננו

מורכב וכמו שהתבאר באריכות בתחילת דיני אתרוג בערך "זן חזו"א – זן

תימני".

אתרוגים שיש עליהם אמנם עדות שהם אינם מורכבים - אבל מאידך אין ו. להם את סימני האתרוג, הולכים אחרי החזקה שהוחזקו בה - ולא אחרי

סימני אתרוג, ועל כן אתרוג שישנה עדות ברורה שהוא בחזקת שאינו

מורכב - גם אם קליפתו חלקה ועוקצו בולט - הרי הוא כשר לברכה

ביום הראשון ]קלה[.

אתרוג מורכב פסול לברכה כל שבעה ואם אין לו אתרוג אחר, י"א ז. וי"א מישראל, אתרוג תורת תשכח שלא כדי ברכה בלא שיטלנו

אתרוג ליטול מזה ילמד שלא כדי יטלנו, לא ברכה בלא שאפי'

מורכב לשנה הבאה ]קלו[.

בשאר ימי החג או אפי' ביום הראשון אם אינו יכול להשיג אתרוג שהוחזק, ח. האתרוג סימני על לסמוך יכול הראשון, ליום אתרוג קנה שכבר או

הסימנים גם ישנם הסתם מן - החיצוניים הסימנים נראים ואם לברכה,

הפנימיים ]קלז[.

בשאר ימי החג כאשר אין לו אתרוג מוחזק וסומך על סימני אתרוג, אזי ט. אם יש לו אתרוג שיש לו רק סימן אחד כגון שקליפתו החיצונה חלקה,

אבל עוקצו שוקע - אין ליטלו מספק ]קלח[.

ה�תןברדהמת רירימה תעברא

בשאר ימי החג אם אין לו אתרוג מוחזק וסומך על סימני האתרוג - וישנו י. רק סימן אחד חיצוני, אבל כאשר חתך אתרוג אחר מאותו עץ - מצא בו

את שני הסימנים הפנימיים - יכול לברך עליו ]קלט[.

כן אמר לי מרן הגר"נ קרליץ שליט"א, ויש להוסיף לכך את אשר שמעתי מהפרדסן ]קלה[ ר' אליעזר דאובה הי"ו שלפעמים הריסוס גורם לשינוי סימני האתרוג, וחסרון

הסימנים נובע מכך. משנ"ב סימן תרמ"ח ס"ק ס"ה. ]קלו[

משנ"ב שם. ]קלז[ משנ"ב שם בשם החת"ס בתשובה קפ"ג. ]קלח[ כן נראה לפי שלמעשה יש לו ג' סימנים. ]קלט[

על ידי מצות סוכה שהיא צילא דמהמנותא,

הצדיק ממשיך עצמו לדביקות השם וקדושה,

לו נשאר הסוכה מן כשיוצא אף כן ידי ועל

השארת הקדושה.

מאור ושמש, יום ב', בד"ה ויזרע, דף רנ"ח

ןברדהמת רירימה תעבראה�כ

אתרוג העליון – עוקץ שקוע אתרוג תחתון – עוקץ בולט

אם יש לאתרוג מוחזקות - הרי הוא כשר - גם אם אין לו את סימני האתרוג

ה�כןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג שקליפתו חלקה – אם הוא מוחזק שאינו מורכב, הרי הוא כשר

ןברדהמת רירימה תעבראה�כ

שיעור אתרוג

שיעור אתרוג הכשר הוא כביצה ]קמ[, ושיעור כביצה, לדעת החזו"א הוא 99. א. 5 סמ"ק, ולדעת הגר"ח נאה זצ"ל הוא 57. 6 סמ"ק, גם אתרוג גדול מאד

- עד כדי שצריך לאחזו בשתי ידיו - כשר ]קמא[.

אתרוג שהיה בו שיעור כביצה - ובמשך החג הצטמק ועמד על פחות מכביצה ב. - פסול, ואם אין לו אתרוג אחר יטלנו בלא ברכה ]קמב[.

אין ליטול אתרוג שיש בו שיעור כביצה בצמצום, ולכתחילה כדאי ליטול ג. אתרוג שיש בו שיעור של 115 סמ"ק שהוא שיעור ברווח - למניעת חשש

שיגיע במשך החג לפחות מהשיעור ויטול אתרוג פסול לדעת הבה"ל ]קמג[.

אתרוג שהיה בו שיעור כביצה ובמשך החג הצטמק ועמד על פחות מכביצה ד. אם נמצא במקום שאינו יכול להשיג אתרוג אחר - לדעת השו"ע יטלנו

בברכה, ולדעת הרמ"א יטלנו בלא ברכה ]קמד[.

שו"ע סימן תרמ"ח סעיף כ"ב. ]קמ[ ]קמא[ שו"ע שם.

]קמב[ בה"ל סימן תרמ"ח סעי כ"ב בד"ה פסול, אולם יעוי' בחזו"א בסימן קמ"ח סק"ב שמכשיר אתרוג שירד משיעור כביצה, דס"ל דפסול פחות מכביצה הוא משום שלא נגמר הפרי, וע"כ כשנגמר, שם פרי עליו, ולכן כשנפחת משיעורו כשר, ומסתבר שבשאר הימים שמצותו רק מדרבנן, אפשר להקל כשיעורו של הגר"ח נאה זצ"ל, ורק אם ירד לפחות מכשיעור כביצה לפי דעת הגר"ח נאה - פסול.

ביכורי יעקב סימן תרמ"ח. ]קמג[ לדעת השו"ע חסרון של הדר כשר בשאר ימים, וא"כ גם לפי הבה"ל שאתרוג ]קמד[ שהצטמק - יש בו חסרון של הדר - לפי השו"ע כשר, ואולם לפי הרמ"א שחסרון

של הדר פוסל כל שבעה, אין לברך עליו - גם לא בשאר הימים.

ה�כןברדהמת רירימה תעברא

115 גרם הוא שיעור האתרוג ברווח

ןברדהמת רירימה תעבראה�ר

אתרוג ארוך וצר

אתרוג שהוא ארוך וצר, כל זמן שיש בו שיעור כביצה - כשר ]קמה[. א.

אתרוג ארוך וצר – כשר

]קמה[ ראה בספר "כשרות ארבעת המינים" עמוד י'.

ה�רןןברדהמת רירימה תעברא

אתרוגים או לולבים קונים שפעמים להעיר מקום יש האתרוג הלכות בסיום

האריזה את פותחים שכאשר וקורה - מוסמך מו"ץ של בהכשר הארוזים

גב על המופיעה הכשרות לרמת תואמים שאינם או פסולים, שהם מוצאים

האריזה.

בשליטת שאינן תופעות האריזה לאחר מתרחשים שלפעמים לדעת יש

האחראים.

מעט ממנו יצא מכך וכתוצאה נופלת אתרוג של שקופסא קורה - לדוגמא

בשתי – האתרוג על מורגשת בלתי רטיבות נשארה לפעמים כן כמו מיץ,

המקרים הללו עלולות להווצר פטריות שחורות על גבי האתרוג ואם פטריות

כמו הם ה"תפטירים" "תפטירים", מוציאות הם שבוע, בערך נשארות אלו

קורי עכביש שחורים החורצים רושם באתרוג, ואי אפשר להוציאם.

נקודות שחורות כתוצאה מכך הפותח את הקופסא מוצא כתמים חומים, או

על האתרוג שקנה והוא מתפלא על הרב שהכשיר אתרוג זה.

דברים דומים מתרחשים בלולב - יש והתיומת האמצעית של הלולב נפגמת

לאחר האריזה מסיבות שונות - ללא ידיעת האורזים ושלא באשמתם.

המינים ארבעת את קונים כאשר גם - מאד כדאי האלו האפשרויות בגלל

באריזה שעליה הכשר מוסמך, להראותם למורה הוראה, כדי לוודא שמצבם

עדיין תואם את המודפס בגב האריזה.

ןברדהמת רירימה תעבראה�רר

הדרכה מעשית בקנית אתרוג מהודר

בראשית לפני שבודקים את האתרוג - יש לוודא את מוחזקות האתרוג

תחילה יש לוודא שהאתרוג מוחזק על פי רב שיודע בבירור שהזן של אתרוג

ביום בלבד אתרוג סימני על לסמוך אין מורכב, שאינו בחזקת הוא זה

הראשון, אבל בשאר הימים אפשר לסמוך על סימני אתרוג.

שיעור האתרוג

כדאי לקחת אתרוג שמשקלו לפחות 110 גרם, שכן אע"פ ששיעור אתרוג ב. הוא כביצה שזה באתרוג בערך 95 גרם, מ"מ כדאי לקחת אתרוג שמשקלו

110 גרם כדי שגם אם יצטמק לא ירד מתחת לשיעור.

צבע האתרוג

אתרוג ירוק כשר וזה כולל את כל סוגי הירוק - מפני שכל סוגי הירקות ג. חוזרים למראה אתרוג.

לאחר מכן יש לבדוק את האתרוג בנושאים הבאים:

א. נקודות שחורות, ב. נקודות חומות, ג. חסר, ד. בלעטל"ך, ה. פיטם, ו.

עוקץ, ז. עגול, ח. קדרה.

ה�רכןברדהמת רירימה תעברא

נקודות שחורות

אפילו נקודה שחורה אחת אם היא בחוטם האתרוג פוסלת. - חוטם הוא א. רק פוסלת זו נקודה אין אמנם להשתפע, מתחיל האתרוג שבו המקום

כאשר נראית לעין בראיה שטחית במרחק של 35 ס"מ.

אם הנקודה השחורה נמצאת על דד הפיטם - האתרוג פסול, אבל אם ב. נמצאת על כתר הפיטם ]השושנתא[, או על ההגלדה של מקום הפיטם,

לחיזוק מיוחד בחומר אותם מרססים לא אם אתרוגים שהרבה )כידוע

הפיטם, הפיטם נופל ונוצרת במקום הפיטם הגלדה(. או מסביב העוקץ, או

על העוקץ - אינה פוסלת.

נקודות חומות

כל סוגי הנקודות החומות כשרות - פרט לנקודה שחורה שנוצרה כתוצאה ג. מקילוף באתרוג שנהפך לצבע חום, שדינו כנקודה שחורה שהתבאר לעיל

בהלכה א' שפוסלת.

חומים באתרוג, האתרוג וכתמים נקודות ודאי שככל שיש פחות אמנם

הוא יותר מהודר שכן יש בו יותר את הבחינה של "זה אלי ואנוהו".

חסר

חסר שפסול הוא כל שנראה "לעין כל" שחסר, ואפי' אם יודע שלא חסר ג. כלום, אם נראה מראה חסר - דינו כחסר, אבל אם גם המראה שנראה

הוא ספק חסר, הרי זה כשר מדין ספק ספיקא.

ןברדהמת רירימה תעבראה�רע

בלעטל"ך

כל סוגי הבלעטל"ך כשרים, פרט לאותם שהם גבוהים ומורגשים במישוש ד. היד שדינם כדין נקודה שחורה, אבל אם הם נמצאים על דד הפיטם – הם

כשרים ואפי' אם הם גבוהים, אמנם מובן שכל בלטע"ל נוסף מוריד את

דרגת ה"זה אלי ואנוהו".

פיטם

פיטם שנפל לאחר קטיפת האתרוג - האתרוג פסול גם בשאר הימים. ה.

עוקץ

עוקץ שנפל מהאתרוג - פסול מדין חסר. ו.

עגול

אתרוג עגול ככדור פסול - אבל אם יש לו פיטם – כשר. ז.

אינו חוד קטן כשר, מפני ששוב לו בראשו יש פיטם אך לו אין גם אם

נקרא עגול ככדור, שכן עגול ככדור הוא כפשוטו.

קדרה

אתרוג שצורתו כקדירה לכתחילה אין ליטלו ואם נטל יצא יד"ח - ואם יש ח. לו פיטם, לכתחילה כשר.

דיניארבעת המיניםבשמיטה

ה�רכןברדהמת רירימה תעברא

פרק א

הטיפול בארבעת המינים בשנת השמיטה

ןברדהמת רירימה תעבראה�רכ

מבוא

הטיפול בארבעת המינים בשנת השמיטה

הגרב"י זילבר שליט"א בספריו על הלכות שביעית ב"כסא דוד" סימן א' ס"ק

ל"א, וב"ברית עולם" עמוד א' סעיף ל"ז, וכן בשו"ת משנת יוסף ח"ג תשובה

ו' כתבו שיש להתיר מלאכות באתרוגים להעמיד את האתרוגים שיהיו כשרים

לעשות צריך אין לאכילה הכשרתם שלצורך ואע"פ לברכה, ומהודרים

עבודות השדה, מאחר וגם אם בגלל המניעה מעבודה האתרוגים יפסלו למצוה

בהם להעשות צריך המצוה ולענין היות מ"מ לאכילה, ראויים יהיו עדין

שיהיו כדי מלאכות בהם לעשות מותר למצוה, ראויים שיהיו כדי מלאכות

ראויים למצוה.

ונראה דסברתם היא, שמאחר והאתרוגים ניטעו למצוה, ואף אחד לא מגדל

מפני לאכילה, ולא למצוה ביחס נמדד ההפסד א"כ לאכילה, אתרוגים

שההיתר הוא להעמיד את האילן למה שהוא מיועד.

וכמו שאם אחד יטע עץ תפוזים בכדי להריח בהם, לא נאמר שיוכלו לעשות

עבודות כדי להרבות את הריח, מפני שתפוזים מיועדים בדרך כלל לאכילה,

ולגבי אכילה אין צריך לעשות את המלאכות שצריכים להעשות לגבי הרחה,

וא"כ מסתבר שאין את ההיתר של לאוקמי ביחס להרחה, כך נראה שהואיל

ההפסד שבהגדרת מסתבר המצוה, לצורך ניטעים אתרוגים כלל ובדרך

הולכים לפי מה שנדרש לקיום המצוה.

שאפשר החזו"א בשם שכתב קכ"ב אות שנ"ז עמוד רבינו באורחות וראה

להחשיב בהוצאות של אוצר בית דין, הוצאות עבור אחד שישמור שהקוצים

ה�רכןברדהמת רירימה תעברא

החזו"א מרן לבו של על לדבר ניסה הרבנים אחד

זיע"א שיורה לקולא בענין שביעית, אמר:

- הלא שמיטה בזמן הזה היא רק מדרבנן, ממילא אין

חיוב להחמיר כל – כך...

השיבו "החזון איש":

הן כמעט כל האיסורים שיש לנו הם רק מדרבנן! כמעט

מליחת האם מדאורייתא, איסורין אצלנו מצויים שלא

ש"דם הכריעו הפוסקים רוב הרי דאורייתא, היא בשר

מבושל" אינו אלא מדרבנן, ועוד כיוצא באלו, מכל מקום

כאשר מישהו לא ימלח בשר, יהיה מוחזק אצלנו כאוכל

טרפות...

ובכלל הוסיף והעיר לאיש שיחו, כלום יש לנו מושג מזה

דרבנן ?

כדי מלאכות לעשות שאפשר משמע הרי האתרוגים, את יקלקלו לא

שהקוצים לא יקלקלו את האתרוגים, למרות שפעולה זו נדרשת רק לכשרות

ח"ב רבינו באורחות ]אמנם שהתבאר. וכמו אכילה לצורך ולא למצוה האתרוג,

ועיין במשפטי ארץ עמוד211 במכתבו של הגרי"ש עמוד שכ"ה כתב שאין לזמור את הקוצים,

אלישיב בעניין זה[.

ןברדהמת רירימה תעבראה�א

דיני ארבעת המינים בשנת השמיטהובו י"ח הלכות:

דילול פרחי אתרוג

ויותר אתרוגים עשר של באשכולות גדלים האתרוגים שפעמים ידוע א. ויזיק באשכול אחד, וכדי שאתרוג אחד לא יגע בחברו ולא יפצע אותו

אתרוג כל מסביב אויר ומשאירים מהפרחים חלק מורידים - אותו

ואתרוג.

מתוצאות החשש במידת תלוי - בשביעית זו פעולה לעשות ההיתר

האתרוגים את פוצעת אשר נגיעה - בזה זה האתרוגים של הנגיעה

ופוגעת בהכשרם.

יברכו עליהם, מותר לדלל יודע שיפגעו עד כדי כך שבני אדם לא אם

את הפרחים, מפני שזה נידון כהפסד גמור - אך אם הנגיעה תהיה קלה

אדם בני - ידלל לא אם שגם באופן קטן, בלעט"ל רק שיווצר באופן

- מהודרים פחות שיהיו אלא עליהם ויברכו הללו האתרוגים את יקנו

את להשביח שמטרתן פעולות לעשות שאסור מפני אותם, לדלל אין

האתרוגים.

אמנם לדעות שסוברות שזימור בשאר אילנות הוא אסור מהתורה, יתכן

שדילול הוא גם בכלל זימור.

שגם מאחר לעשות, אסור ופסולים עקומים אתרוגים של דילול אולם

אילולי פעולה זו שאר האתרוגים יגדלו כרגיל.

ה�אןןברדהמת רירימה תעברא

אין לדלל אתרוגים כדי שיצאו אתרוגים מהודרים, אך י"א שמותר לדלל כדי שיצאו אתרוגים כשרים שבני אדם יסכימו לברך עליהם

ןברדהמת רירימה תעבראה�אר

נתינת צמר גפן בין אתרוג לאתרוג

פעמים שמגדלי האתרוגים נותנים צמר גפן בין אתרוג לאתרוג בעודם על ב. העץ - כדי שאתרוג אחד לא יפצע את השני.

אם המצב הוא שבלא נתינת הצמר גפן - הפציעה תהא גדולה עד כדי

אתרוג בין גפן צמר לתת שיכול י"א ע"ז, יברכו לא אדם שבני כך

לא שהפציעה יודע אם אך שמותר, כהפסד נידון שזה מפני לאתרוג,

תהא כ"כ גדולה, ורק יווצרו מעט בלעטל"ך שלא ימנעו מלברך עליהם,

כלאברויי נידון זה שאז מפני לאתרוג, אתרוג בין גפן צמר לתת אין

שאסור לעשות בשמיטה.

נתינת צמר גפן בין אתרוג לאתרוג

ה�אכןברדהמת רירימה תעברא

קשירת אתרוגים

ג. י"א שמותר לקשור את ענפי האתרוגים למבנים וכיו"ב בשנת השמיטה - באופן שאם לא יקשור אותם, האתרוגים ינזקו ולא יהא אפשר לברך

לקשור אין כשרים, האתרוגים יהיו הקשירה בלי גם אם אבל עליהם,

אותם כדי שיצאו מהודרים יותר.

י"א שמותר לקשור את האתרוגים רק אם יודע שאם לא יקשור לא יצאו אתרוגים כשרים, אך אם יצאו כשרים בלא זה - אין לקשור אותם

ןברדהמת רירימה תעבראה�אע

נתינת בד מסביב למטע אתרוגים

י"א שמותר לשים בד מסביב למטע אתרוגים כדי למנוע מהרוח להזיק את ד. יודע הוא נידון כהפסד שמותר, אבל אם ולפסלם מפני שזה האתרוגים

נמצא שפרדסו כגון ינזקו, לא האתרוגים הבד, את ישים לא אם שגם

במקום שאין הרבה רוח, אסור לו לשים את הבד.

י"א שמותר לתת בד מסביב למטע אתרוגים - כדי שהרוח לא תזיק את האתרוגים

ה�אתןברדהמת רירימה תעברא

ריסוס להשמדת חרקים

החרקים את להשמיד כדי אתרוגים לרסס אסור - השמיטה בשנת ה. האתרוגים את יזיקו שהחרקים יודע הוא אם אבל עליהם, הנמצאים

באופן שלא יהא אפשר לברך עליהם, י"א שמותר לרססם, מפני שבמצב

בתחילת לרסס מותר כן ועל שמותר, לאוקמי כמרסס זה הרי כזה,

הפריחה את עצי האתרוגים, כדי שעש הפריחה לא יאכל את השחלות,

שאם לא יעשה כן, רוב האתרוגים לא יתקיימו.

אם יודע שהחרקים יזיקו את האתרוגים מותר לרססם

ןברדהמת רירימה תעבראה�אכ

ריסוס לפיטם האתרוג

הואיל יפלו, לא שהפיטמים כדי אתרוגים השמיטה בשנת לרסס אין ו. ואתרוגים כשרים גם בלי פיטם והפיטם הוא רק להידור האתרוג, - אין

לעשות מלאכות דרבנן כדי להפוך את האתרוג ליותר מהודר ]א[.

אין לרסס את האתרוגים כדי שהפיטם לא יפול

כן אמר לי מרן הגאון ר' ניסים קרליץ שליט"א. ]א[

ה�אכןברדהמת רירימה תעברא

חומרים מיוחדים בשטיפת האתרוג

מותר בשנת השמיטה לשטוף את האתרוג בחומר מיוחד המחזק את העוקץ ז. להשמדת מיוחד חומר שנקטפו אתרוגים על לתת מותר כן כמו -

החרקים המסתובבים על האתרוגים ]ב[.

מותר לשטוף אתרוג עם חומרים מיוחדים להשמדת החרקים

מפני שאחרי קטיפת האתרוג אין איסור לטפל בו, ורק כאשר הוא מחובר לקרקע ]ב[ אסור לעשות בו עבודות.

ןברדהמת רירימה תעבראה�אכ

השקית עצי אתרוגים

אין להשקות בשנת השמיטה מטע אתרוגים אלא בכמות המים הדרושה ח. לגידול האתרוגים, אבל אסור להוסיף על הכמות הזאת בכדי שהאתרוגים

עצי בהשקאת המים כמות על להוסיף אין כן כמו מהודרים, יצאו

אתרוגים - כדי שהפיטם לא יפול, מפני שאתרוג כשר גם בלי פיטם, ועל

כן תוספת הפיטם נידונת כהשבחה ולא כמניעת הפסד.

מותר להשקות ולטפל בעצי אתרוגים במלאכות האסורות מדרבנן כדי לאוקמי

ה�אכןברדהמת רירימה תעברא

היתר מכירה זהו עלבון תוה"ק ועלבון אה"ק להאריך פזורינו

אה"ק בישובי הזאת בעת בעוה"ר שהקילו ומה

היסוד על מכירה שטרי ע"פ בשביעית לעשות

ועלבון תוה"ק עלבון זהו - מדרבנן רק זה שאין

בתוכחה ככתוב פזורינו להאריך - הקודש ארץ

כאשר - באמצע ישראל בשם רק המכונים ויד

כבר צווחו גדולי הדור על זה כמבואר בתשו' הגאון

הצדיק מוואלז'ין בחיבורו משיב דבר בקונ' השמיטה

ע"ש והוא רחום יכפר עון וכו'.

)ערוך השלחן סי' ט"ו סק"ט(

ןברדהמת רירימה תעבראה�ה

גיזום הקוצים

מותר בשנת השמיטה לגזום את הקוצים שמסביב לאתרוג, מאחר ואם לא ט. שנתבאר כמו אוסרים ויש האתרוגים, את יפסלו הם הקוצים את יגזום

במבוא.

מותר לגזום את הקוצים שמסביב לאתרוג

ה�הןןברדהמת רירימה תעברא

גיזום העלים שמסביב לאתרוג

אסור בשנת השמיטה לגזום את העלים שמסביב לאתרוג, מאחר וגם אם י. היתר ואין עדיין כשר לברכה יהא יפצעו את האתרוג, האתרוג העלים

לעשות מלאכות לשפר את האתרוג, אלא רק להכשירם לברכה.

אין להסיר את העלים שמסביב לאתרוג

ןברדהמת רירימה תעבראה�הר

דישון העצים

הפירות רוב יפסדו כן אם אלא השמיטה, בשנת העצים את לדשן אין יא. בלא הדישון, ועדיף לדשן בשישית - באופן שהדשן ישאר גם בשביעית.

יש לדשן את עצי האתרוגים בשנה השישית ולא השביעית

ה�הכןברדהמת רירימה תעברא

עטיפת אתרוגים בשקיות

למנוע כדי בשקיות או בשרוולים, אתרוגים לעטוף השמיטה בשנת מותר יב.

חדירת קוצים ונפנוף עלים באתרוגים, וטעם הדבר מפני שעושה כן כדי לשמור

על הקיים ]ג[, ויש אוסרים ]ד[.

עטיפת אתרוגים בשרוולים - מותרת

חוט השני עמוד פ"א, ואין לקשות מהא דמצינו דאסרו אפי' להרחיק מזיקין שבאין ]ג[ מבחוץ, דהתם בא בשביל תועלת הצמיחה, ויש לה קצת דמיון לזריעה, א"כ רבנן אסרו במקום שהיה נראה להם לאסור, אבל בעטיפת האתרוגים לא בא

כלל להשבחת הפרי וגידולו, אלא לשמור על הקיים בלבד.דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א, הובא בדרך אמונה פ"א בציה"ל ס"ק קע"ט. ]ד[

ןברדהמת רירימה תעבראה�הע

"אתרוגי מים"

אין הפסד, למנוע השמיטה בשנת אתרוגים עץ להשקות שמותר אע"פ יג. להשקותם בכמות יתרה כדי שיהיו "אתרוגי מים" ]ה[.

שו"ת משנת יוסף חלק ג' סימן ו'. ]ה[

אין להשקות אתרוגים בהרבה מים כדי שיהיו "אתרוגי מים"

ה�התןברדהמת רירימה תעברא

צריך לברכה, ראויים שיהיו האתרוגים את להעמיד כדי בסיכום: לכאורה לעשות את העבודות דלהלן:

א. לגזום עלים מסביב לאתרוג.

ב. להסיר את הקוצים.

לקשור את האתרוגים. ג.

לרסס את האתרוגים מחרקים. ומעש פריחה שלא יאכל את השחלות ד.

בעודן קטנות.

ה. להשקות אותם.

לדללם. ו.

לשים בד מסביב האתרוגים. ז.

כן וכמו לדללם, יצטרך לא האתרוגים, את יקשור שאם מאחר אומנם

יצטרך לא וכן האתרוגים, שמסביב והקוצים העלים את לגזום יצטרך לא

כך: לעשות יש המתירים שלדעת נראה וע"כ האתרוגים, מסביב בד לשים

א. לקשור את האתרוגים, ב. להשקות לפי הצורך שהעץ לא ימות, ג. ולרסס

במקרה זה וכל השחלות, את יאכל לא הפריחה שעש כדי הפריחה, בזמן

שבלא העבודות יפסדו רוב האתרוגים לברכה.

את הדישון יש לשים בסוף השנה השישית.

ןברדהמת רירימה תעבראה�הכ

הטיפול בהדסים משולשים בשנת השמיטה

שלבי הגידול של הדסים משולשים בכל השנים הוא כך:

תחילה מכסחים את כל חלקת ההדסים ע"י מכסחה, ומשאירים רק גזעים א. קטנים היוצאים מן הקרקע.

את הגזעים הללו שורפים עד שיהיו קצת לפחמים. ב.

אופן השרפה הוא ע"י שמרססים את החלקה עם נפט. ג.

וכאשר מדליקים את הגזעים - האש מתפשטת בכל החלקה, את ההבערה ד. הזאת עושים בערך למשך דקה, ולאחר מכן מכבים את האש.

ההדסים מתחילים לצמוח משולשים.

תוך כדי צמיחת ההדסים עולים עשבים שיש לסלקם. ה.

ידי ריסוס - הואיל והפחמים של השריפה קשה לסלק את העשבים על

הורסים את חומר הריסוס, ואין אפשרות אחרת אלא להסירם ביד.

לאחר מכן משקים היטב את ההדסים. ו.

אח"כ מרססים אותם מפני מזיקים, ולפני הקטיפה מחכים בערך חודש בלי ז. השקיה, כדי שגבעולי ההדסים הירוקים יהפכו לעץ, ]שכן נפסק בהלכה

שאת גבעולי ההדסים הירוקים אינם מחשיבים למנין ההדסים, ראה בספרי

"ארבעת המינים למהדרין"[.

ה�הכןברדהמת רירימה תעברא

בסיכום: שלבי צמיחת הדסים משולשים

ההדסים, בגזעי אש הבערת .3 בנפט, ריסוס .2 ההדסים, שיחי כיסוח .1

4. ריסוס נגד צמחיה, 5. השקיה, 6. ריסוס נגד חרקים בהדסים.

ועל כן העבודות המותרות בשמיטה הם:

השקיה – מאחר ואם לא ישקו את ההדסים, מרבית ההדסים לא יגדלו, א. בודאי שזה נידון כהפסד שמותר.

דישון - מאחר ואם לא ידשנו מרבית מההדסים לא יגדלו, על כן זה נקרא ב. הפסד שמותר.

עקירת עשביה – שייך להתיר רק אם יתברר שאם לא יעקרו את העשביה ג. ההדסים יצאו רובם אכולים ופסולים למצווה, על כן גם מלאכה זו נקראת

מניעת הפסד ומותר לעשותה, ]לדעות שהפסד כשרות למצוה נחשב הפסד[.

ירססו, לא ואם מאחר בשמיטה אסור ומזיקים מחרקים ההדסים ריסוס ד. העלים יהיו רק מלוכלכים ולא יהיו מוצלחים בשווק, ועל כן אין זה נחשב

הפסד אם הרוב ישאר כשר למצוה.

לפי השמיטה, לפני אלא בשמיטה לעשות אין ההדסים כיסוח את אולם שכיסוח זה הוא זמירה לצורך הצמחה, ונחלקו הפוסקים אם זמירה של אילני

סרק אסור מהתורה או מדרבנן, ועל כן אין לכסח בשנת השמיטה.

יגדלו ההדסים זו שריפה מבלי וגם מאחר ההדסים, גזעי את לשרוף אין כן וכמו מועילה שהשריפה וגילו שעשו מחקר לאחר זה לשרוף שרגילים דמה משולשים, לגידול ההדסים משולשים, אך בהיות שאין זה ברור שמבלי זה ההדסים לא יגדלו

משולשים, אין לעשות שריפה זו בשנת השמיטה.

ןברדהמת רירימה תעבראה�הכ

השקית ההדסים

מותר להשקות הדסים בשנת השמיטה אם יודע שאם לא ישקה אותם הם יד. יתיבשו, או לא יגדלו רובם.

מותר להשקות הדסים בשנת השמיטה כדי שלא יתיבשו

ה�הכןברדהמת רירימה תעברא

ריסוס נגד חרקים בהדסים

אסור בשמיטה לרסס הדסים ויש מתירים אם יש חשש גדול שיפסד רוב טו. הדסים יצאו הריסוס בלי גם אם אבל למצוה, כשר מלהיות הגידול

כשרים, והריסוס רק ישבח אותם יותר, אין לרסס.

ריסוס הדסים בשמיטה

ןברדהמת רירימה תעבראה�

הטיפול בעצי ערבה בשנת השמיטה

השקית עצי ערבה

מותר בשמיטה להשקות עצי ערבה כפי הצורך כדי שהעץ לא יתייבש, או טז. כדי שהערבות לא יפסדו.

עץ ערבה מותר להשקותו ע"פ מומחה כדי שלא ימות

ה� ןןברדהמת רירימה תעברא

עדירה מסביב לעץ ערבה

של המים כל את יקבל שהעץ כדי - ערבה לעץ מסביב לעדור אין יז. באופן מים די יקבל העץ מסביבו, יעדור לא אם שגם מפני ההשקיה,

שלא ימות ]ג[.

אין לעדור מסביב עץ ערבה כדי שיקבל את כל המים

וא"כ בהסרת העשבים שמסביב לעץ אין זה נקרא מניעת הפסד שמותר לעשות. ]ג[

ןברדהמת רירימה תעבראה� ר

זמירת ערבה

ערבות שיצאו כדי תמוז בחודש השמיטה בשנת ערבות עץ לזמור אין יח. טובות בשנה השמינית, דזה ממש זמירה לצורך הצמחה.

"ושבתה הארץ שבת לה'"

את גודל המעלה שבמצוות שביעית מסביר ומחשיב

ה"כלי יקר" היפך ממה שחושבים העולם, וז"ל... על

כן הוציאם ה’ מן המנהג הטבעי לגמרי - כי בשש

שנים דרך האומות לעשות שני שנים זרע ושנה אחת

בור כדי שלא להכחיש חילה, והקב"ה אמר שש שנים

תזרע שדך מידי שנה בשנה - ואני מבטיחך להוסיף

במצוה שטמונה דהיינו עכ"ל. תכחיש, שלא כחה

גם בחלק של "שש שנים תזרע..." שאף זו אמונה

שמשתמש בקרקע יותר מדרך העולם - הקב"ה יתן

יותר כח לקרקע בזכות מצוות השביעית.

)ע"פ כלי יקר(

ה� כןברדהמת רירימה תעברא

פרק ב

דיני קדושת שביעית בארבעת המינים

ןברדהמת רירימה תעבראה� ע

לולב

שהנאתן משום שביעית קדושת אין שבעצים נאמר מ' בדף סוכה במסכת

בו. שמטאטאים כיון שביעית קדושת יש בלולב אבל ביעורן, אחר היא

וביאר שם "בעל המאור" כיון שהנאתו היא קודם ביעורו, יש קדושת שביעית,

מפני שדבר שהנאתו קודמת לביעורו - דומה לדבר שהנאתו בשעת הביעור

שקדוש בקדושת שביעית - בק"ו.

ישראל" – וה"תפארת ו' משנה ז' פרק בשביעית ראשונה" ה"משנה )וכן

וביעורו שם כתבו – שדבר שהנאתו קודמת לביעורו - שווה לדבר שהנאתו

כאחד, ויש בו קדושת שביעית.

אולם יעי' בר"ש סירילאו על הירושלמי פרק ח' הלכה א' שמבאר שהירושלמי

הסתפק בזה, בדבר שהנאתו קודמת לביעורו - האם שווה דינו לדבר שהנאתו

והיות שזה ספק שלא נפשט, זה, ולא נפשט שם ספק בשעת ביעורו או לא,

הרי זה ספקא דדינא.

י' אות ט' כתב שבפרחים שההנאה קודם ביעורן - יש קדושת ובחזו"א סימן

שביעית וכמו שכתב בעל המאור.(

כן ועל ביעורן, קודם יש קדושת שביעית, מפני שהנאתן גם בלולב זה ולפי

אין לזורקו אחר סוכות, אלא להניחו עד שיפסד ויעלה עובש.

כמו כן יוצא לפי זה שמותר בשביעית לקטוף לולב מחצר חבירו - הואיל ויש

בו קדושת שביעית - הרי הוא הפקר.

ואחרונים ראשונים הרבה שהביא - כ"ח סימן יוסף משנת בשו"ת ועוי'

ה� תןברדהמת רירימה תעברא

ראשונים הרבה גם הביא אבל שביעית, קדושת יש שבלולב שסוברים

ואחרונים שסוברים להלכה שבלולב אין קדושת שביעית, ובפרט בזמננו שאין

מטאטאים בו.

ועל כן נראה שלמעשה, הואיל וישנם הרבה ראשונים שסוברים שאין בלולב

קדושת שביעית, ולדעתם אין הוא הפקר – אין לקטוף לולב מחצירו של חברו

ישנם לזורקו. שכן אין - בו למצוה - לאחר שהשתמשו ומאידך בשביעית,

ראשונים שסוברים שיש בלולב קדושת שביעית. )אמנם ראה "משפטי ארץ"

י"ד, י"א שהמנהג להקל בזה(.

הדסים

יש אומרים שדין ההדסים תלוי במטרה שבשבילה לקטו אותם, האם לריח,

או למצוה, או לנוי, אם לקטו אותם למצוה או לנוי, אין בהם קדושת שביעית,

ויש בהדס וי"א שמ"מ היות אבל אם לקטו לריח, יש בהם קדושת שביעית,

ריח, יתכן שיש בו קדושת שביעית, וע"כ לאחר סוכות כדאי להניחם בשקית

שמנהג שמ"א בעמוד השני" "בחוט כתב ולמעשה לפח, ולהשליכם ניילון

העולם להקל בהדסים שאין בהם קדושת שביעית, ויש מחמירים בזה.

ןברדהמת רירימה תעבראה� כ

בריאות הילדים בשנת השמיטה

דבר פלא ארע במושב קוממיות בשנת השמיטה, בנושא

שהירקות שאע"פ - הוא שהיה ומעשה הילדים. בריאות

המותרים בשביעית היו שם בצמצום גדול, מ"מ נהגו בע"ה

כל החומרות הראויות גם במאכל התינוקות. והנה בשנת

ולטפל לבדוק האזורי הילדים רופא כרגיל בא השמיטה

בילדים. ובהיותו באותו המושב נשאל על בריאות הילדים

במושב, וענה שמצבם טוב בהרבה ממצבם של שאר ילדי

שוב בא אחרת לשנה שביעית. שומרים שאינם האזור

שמצבם ואמר במושב הילדים בריאות מצב את לבדוק

ולא כבשנת השמיטה ילדי המושבים הסמוכים כמו שאר

שהיה יותר טוב משאר המושבים שבסביבה, - נוכחו אנשי

דשמיא סיעתא שלח שהקב"ה לדעת, החרדי המושב

מיוחדת בשנת השמיטה - בזכות מצות השמיטה.

ערבה

קדושת אין ובעץ עץ ענפי שהן מאחר שביעית, קדושת אין הערבה בענפי

שביעית - מפני שאין הנאתו וביעורו שווה, ועל כן אין לקטוף ערבות בשנת

השמיטה מעץ השייך לאדם אחר - אם לא שביקש רשות שהרי אינו הפקר,

וכמו כן לאחר סוכות אין צורך לנהוג בהם קדושת שביעית.

ה� כןברדהמת רירימה תעברא

אתרוג

אותו נטעו לא אם אפילו פרי, והוא מאחר שביעית קדושת חלה באתרוג

לאכילה אלא לצורך מצוה, שם פרי עליו, ויש בו קדושת שביעית, ועל כן יש

לנהוג בו בקדושה - ככל הפירות שיש בהם קדושה.

יצוא לחו"ל בארבעת המינים

לולב, הדס, וערבה שאין בהם קדושת שביעית מותר להוציאם לחו"ל.

אתרוג

אתרוגים שיש בהם קדושת שביעית אין להוציאם לחו"ל, אלא באופן שאם

- שכ"ג ע' המינים ארבעת )ספר המצוה. קיום שם יתבטל - לחו"ל יוציאום לא

שהביא העתק מכתב יד של מרן החזו"א שכ"כ(.

שביתת - לחו"ל להוציאם שמתירים יש דין, בית לאוצר שנמסרו אתרוגים

הארץ עמוד נ"ג.

וראה בספר "חוט השני" עמוד רמ"ט שכתב שאומרים בשם החזו"א שהתיר

להוציא אתרוגים לחו"ל - בתנאי שיאכלו את האתרוג אחר סוכות קודם זמן

הביעור. ]ובספר אורחות רבינו ח"ב עמוד של"א התיר רק לאדם פרטי להוציא

ע"מ לאכול ולא לסוחר[.

ןברדהמת רירימה תעבראה� כ

הפרות שהורעלו

תושב אחד המושבות, יהודי ירא ושלם, ששבת בשנת השמיטה

והפקיר את שדותיו, ריסס את שדותיו לפני ר"ה בכמות גדולה של

ריסוס - בכדי שלא יצטרך לרסס השדה בשביעית. כאשר הלך

בשמחת תורה בבוקר לבית הכנסת הציץ לרפתו והנה הוא רואה

כי פרותיו שוכבות ובטנן נפוחה. נזכר לפתע, "אבוי לי, ודאי אכלו

יעשה, מה למות". הן ועלולות המרוסס השדה מעשבי הפרות

נכנס החג, את לחלל הוא ועלול היום חג הרי - לרופא יקרא

הוא לביתו של רב המקום וסיפר לו המאורע. אמר לו הרב שיהיה

בטוח שבזכות מצות השמיטה לא ינזק, היהודי הלך בשמחה לבית

לי "טוב - התורה ספר עם בהקפתו שמחה ברוב ורקד הכנסת

תורת פיך - מאלפי זהב וכסף"... במוצאי החג הזעיק את הרופא.

הורעלו, הפרות לעשות, מה אין כי ואמר מצבן את בדק הלה

ובתוך 24 שעות הן עומדות למות. היהודי לא הזיל אפילו דמעה

אחת, על הפסד ממונו, ולא חש לעוברי אורח שאמרו לו "המקום

ימלא חסרונך". הוא בשלו - "הרב הבטיח שלא יקרה כל נזק".

והנה פלא, הפרות קמו מרבצן, והתהלכו ברפת עברו 24 שעות

בריאות ושלמות. דבר הנס היה בפי כל אנשי המושבות – בזכות

שמירת שמיטה - לא אירע נזק.

חידושים ובאוריםבעיניניארבעת המינים

תוכן

............................................ תקנב בנשרו חלק מעלי הלולב סימן א בעלה האמצעי שנחלק רובו - גבי שאר ימים................. תקנג סימן ב .. תקנט בשיטת הר"ן שפוסל לולב שתיומתו האמצעית נחלקה סימן ג ................. תקסא בלולב שתיומתו האמצעית התיישבה קצת סימן ד ......... תקסו בדרך בדיקת העלה האמצעי אם הוא קטום או לא סימן ה בלולב שתיומתו האמצעית נחלקה כהימנק.................... תקע סימן ו .................................................... תקעו בלולב שנכפפו עליו סימן ז בנקטם ראשו של הדס............................................... תקפא סימן ח ........................................................... תקפב באתרוג היבש סימן ט ......................................................... תקפג באתרוג שנקלף סימן י .............................. תקפז באתרוג שנמצא בו חזזית ובלטל"ך סימן יא ......................................................... תקצב במנומר הפוסל סימן יב בנקודה שחורה על בלטל"ך......................................... תקצו סימן יג ...................................................... תר נקודות חומות - דינו סימן יד במנומר בצבעי צהוב וירוק............................................ תרה סימן ט"ו .................................................. תרטו במיעט בלטל"ך גבוה סימן ט"ז

רפא ארבעת המינים למהדרין

תרמ"ה בסימן יעקב בביכורי ‡˙ȇסק"ד וז"ל, אכן אם נשרו רוב מכשיעור היותר הלולב של העלין דהיינו לולב, של שיעור רוב ונשאר להסתפק יש שלם, וחצי טפחים שני ופסול או רוב הלולב אם אזלינן בתר בתר רוב השיעור וכשר, והנה אם רוב השיעור הוא למעלה נ"ל דכשר, דהא היותר שלמטה יחתוך אותו ירצה אם שלם רוב ואז שיעורו על ויעמידנו

וכשר עכ"ל.

סימן בריש בבה"ל יעוי' ‰‰Âהלולב ועדיין בד"ה תרמ"ה נשאר מכוסה, שנשאר בצ"ע אם בעינן יהא ד"ט דהיינו הלולב אורך שכל מכוסה, או שבדיעבד סגי ברוב שיעור יש ולכאורה מכוסה, שיהא הלולב להעיר ע"ד מדוע הבה"ל לא הזכיר את שיטת הביכורי יעקב שמשמע בדבריו יהא הלולב שיעור שכל צריך שאין מכוסה, שהרי כתב שאם ירצה יחתוך

של שיעור וישאר למטה הלולב את ד"ט שביניהם שנים וחצי טפחים שלא שבדיעבד שסובר הרי שכשר, נשרו אין צריך שכל הד"ט יהיו מכוסים וסגי

ברוב ד"ט.

שאין נראה העיון לאחר Ìχכונת הביכורי יעקב על לולב

שנשר ד"ט רצוף למטה ויחתוך שנים וחצי למטה וישאר למעלה שנים וחצי שנשר, וחצי אחד ועוד נשר שלא שאורכו לולב על שכונתו דאפ"ל שבעה טפחים ונשרו ממנו ד"ט, וג"ט השלמים והג"ט שלמים, נשארו גם וא"כ ד"ט, של באורך מפוזרים לו עדיין ג"ט למטה, ישאר כשיחתוך אחד טפח שבתוכו ד"ט של לולב שיעור אורך כל וא"כ מעלים, שנשר ראיה ואין מכוסה, נשאר הלולב בעלין מכוסה שרובו לולב שמכשיר

ומיעוטו מגולה.

‡ ÔÓÈÒ

·ÏÂω ÈÏÚÓ ˜ÏÁ ¯˘·

habura.indd <05D5> 08/07/2003, 01:45:15Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרפב

לולב שתיומתו דינו של לדון מה ˘È האמצעית נחלקה ברובה, או האם שהוא, בכל נקטמה או ניטלה,

כשר לברכה בשאר ימי החג או לא.

‡È˙‡ במשנה סוכה דף כט ע"א לולבוכתבו פסול, ראשו שנקטם שם תוד"ה נקטם וז"ל, לכאורה מיירי בשני עלין האמצעיים היוצאין מראש קאמר דבגמרא קשיא אבל השדרה, התיומת ניטלה לוי בן יהושע רבי האמצעיים, העלין אותן והן פסול, והא אפילו בנקטם ראשו פסול כל שכן נטלו לגמרי, וצריך לומר דנקטם ראשו נמי אי העליונים, העלין ברוב מיירי לוי בן יהושע לרבי ליה איצטריך דעתיה דסלקא ניטלה לאשמועינן דחשיב הדר טפי מנקטם, אי נמי ניטלה אחת מן התיומת דבנקטם לא מיפסלה

אא"כ נקטמו שתיהן עכ"ל.

‡] בעיקר מש"כ תוס' לכאורה מייריהאמצעיים עלין בשני היוצאין מראש השדרה, יש לחקור אם

כונתם על שתי תיומות שיוצאין מראש עלין היא בת שני תיומת וכל הלולב, אחת תיומת על שכונתם או (הוצין),

שיש בה שני עלים.

בתירוצם שיישבו דממה ‰‡¯Âאחת ניטלה נמי אי השלישי בתיומת שמיירי משמע התיומת, מן מיירי דאם עלים, שני בה שיש אחת לכתוב צריכים היו תיומות בשתי שניטלה אחת מן התיומות שאז משמע כפולה ואחת תיומות שתי שישנם ניטלה, א"כ ע"כ שמיירי בתיומת אחת עלה ז"א התיומת, מן אחת וניטלה

אחד מהכפול.

מה תוס' שהקשו מה בעיקר [·יש לוי בן ר"י של החידוש מצד להקשות כוונתם האם לחקור, הדר, או שכונתם להקשות מצד לקיחה תמה, דאפ"ל שכוונתם להקשות מצד מבואר במשנה שאם תמה לקיחה שבנקטם ראשו יש חיסרון של לקיחה תמה מה החידוש של ר"י בן לוי, והלא

· ÔÓÈÒ

ÌÈÓÈ ¯‡˘ È·‚ - ·¯· ˜ÏÁ˘ ÈÚˆÓ‡ ‰ÏÚ·

habura.indd <05D6> 08/07/2003, 01:45:15Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה�יר

רפא ארבעת המינים למהדרין

תרמ"ה בסימן יעקב בביכורי ‡˙ȇסק"ד וז"ל, אכן אם נשרו רוב מכשיעור היותר הלולב של העלין דהיינו לולב, של שיעור רוב ונשאר להסתפק יש שלם, וחצי טפחים שני ופסול או רוב הלולב אם אזלינן בתר בתר רוב השיעור וכשר, והנה אם רוב השיעור הוא למעלה נ"ל דכשר, דהא היותר שלמטה יחתוך אותו ירצה אם שלם רוב ואז שיעורו על ויעמידנו

וכשר עכ"ל.

סימן בריש בבה"ל יעוי' ‰‰Âהלולב ועדיין בד"ה תרמ"ה

נשאר מכוסה, שנשאר בצ"ע אם בעינן יהא ד"ט דהיינו הלולב אורך שכל מכוסה, או שבדיעבד סגי ברוב שיעור יש ולכאורה מכוסה, שיהא הלולב להעיר ע"ד מדוע הבה"ל לא הזכיר את שיטת הביכורי יעקב שמשמע בדבריו יהא הלולב שיעור שכל צריך שאין מכוסה, שהרי כתב שאם ירצה יחתוך

של שיעור וישאר למטה הלולב את ד"ט שביניהם שנים וחצי טפחים שלא שבדיעבד שסובר הרי שכשר, נשרו אין צריך שכל הד"ט יהיו מכוסים וסגי

ברוב ד"ט.

שאין נראה העיון לאחר Ìχכונת הביכורי יעקב על לולב

שנשר ד"ט רצוף למטה ויחתוך שנים וחצי למטה וישאר למעלה שנים וחצי שנשר, וחצי אחד ועוד נשר שלא שאורכו לולב על שכונתו דאפ"ל שבעה טפחים ונשרו ממנו ד"ט, וג"ט השלמים והג"ט שלמים, נשארו גם וא"כ ד"ט, של באורך מפוזרים לו עדיין ג"ט למטה, ישאר כשיחתוך אחד טפח שבתוכו ד"ט של לולב שיעור אורך כל וא"כ מעלים, שנשר ראיה ואין מכוסה, נשאר הלולב בעלין מכוסה שרובו לולב שמכשיר

ומיעוטו מגולה.

‡ ÔÓÈÒ

·ÏÂω ÈÏÚÓ ˜ÏÁ ¯˘·

habura.indd <05D5> 08/07/2003, 01:45:15Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרפב

לולב שתיומתו דינו של לדון מה ˘È האמצעית נחלקה ברובה, או האם שהוא, בכל נקטמה או ניטלה,

כשר לברכה בשאר ימי החג או לא.

‡È˙‡ במשנה סוכה דף כט ע"א לולבוכתבו פסול, ראשו שנקטם שם תוד"ה נקטם וז"ל, לכאורה מיירי בשני עלין האמצעיים היוצאין מראש קאמר דבגמרא קשיא אבל השדרה, התיומת ניטלה לוי בן יהושע רבי האמצעיים, העלין אותן והן פסול, והא אפילו בנקטם ראשו פסול כל שכן נטלו לגמרי, וצריך לומר דנקטם ראשו נמי אי העליונים, העלין ברוב מיירי לוי בן יהושע לרבי ליה איצטריך דעתיה דסלקא ניטלה לאשמועינן דחשיב הדר טפי מנקטם, אי נמי ניטלה אחת מן התיומת דבנקטם לא מיפסלה

אא"כ נקטמו שתיהן עכ"ל.

‡] בעיקר מש"כ תוס' לכאורה מייריהאמצעיים עלין בשני היוצאין מראש השדרה, יש לחקור אם

כונתם על שתי תיומות שיוצאין מראש עלין היא בת שני תיומת וכל הלולב, אחת תיומת על שכונתם או (הוצין),

שיש בה שני עלים.

בתירוצם שיישבו דממה ‰‡¯Âאחת ניטלה נמי אי השלישי בתיומת שמיירי משמע התיומת, מן מיירי דאם עלים, שני בה שיש אחת לכתוב צריכים היו תיומות בשתי שניטלה אחת מן התיומות שאז משמע כפולה ואחת תיומות שתי שישנם ניטלה, א"כ ע"כ שמיירי בתיומת אחת עלה ז"א התיומת, מן אחת וניטלה

אחד מהכפול.

מה תוס' שהקשו מה בעיקר [·יש לוי בן ר"י של החידוש מצד להקשות כוונתם האם לחקור, הדר, או שכונתם להקשות מצד לקיחה תמה, דאפ"ל שכוונתם להקשות מצד מבואר במשנה שאם תמה לקיחה שבנקטם ראשו יש חיסרון של לקיחה תמה מה החידוש של ר"י בן לוי, והלא

· ÔÓÈÒ

ÌÈÓÈ ¯‡˘ È·‚ - ·¯· ˜ÏÁ˘ ÈÚˆÓ‡ ‰ÏÚ·

habura.indd <05D6> 08/07/2003, 01:45:15Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה�יכןברדהמת רירימה תעברא

רפג ארבעת המינים למהדרין

כ"ש כשכל התיומת ניטלה יש חיסרון שכוונתם ואפ"ל תמה, לקיחה של בנקטם שאם הדר, דין מצד להקשות ראשו יש חיסרון של הדר, כ"ש כשכל

העלה ניטל יש חיסרון של הדר.

של הראשון בתירוצם גם והנה [‚ תוס' יש להסתפק אם כוונתם ליישב מצד הדר או מצד לקיחה תמה, לקיחה מצד מיישבים שתוס' דאפ"ל תמה שאילולי ר"י בן לוי סלק"ד שרק בנקטמו העלים העליונים איכא חיסרון עלים שהרבה לפי תמה, לקיחה של שמא התיומת כשניטלה אבל נקטמו, אין בזה חיסרון של לקיחה תמה, דגם נקרא עדיין זה התיומת כל כשניטלה תם, וע"ז מחדש ר"י בן לוי שגם בניטל התיומת איכא ביה חיסרון של לקיחה מצד ליישב שכוונתם ואפ"ל תמה, הדר, שסלק"ד שרק כשנקטמו העלים העליונים איכא ביה חיסרון של הדר, ולא כשניטלה תיומת אחת, קמ"ל ר"י העליון העלה כשניטל שגם לוי בן

איכא ביה חיסרון של הדר.

יעוי' בשו"ע בסימן תרמ"ה והנה [„ראשו נקטם שכתב ו' סעיף העליונים העלין רוב שנקטמו דהיינו פסול, אולם הרמ"א שם כתב וז"ל ואם

שעל האמצעי העליון העלה נקטם פסק שהשו"ע הרי פסול, השדרה והרמ"א תוס', של הראשון כתירוץ

פסק כתירוץ השני.

תרמ"ה בסימן במש"ב יעוי' ‰‰Â ס"ק ז"ך שכתב שנקטם ראשו פסול מדין הדר, וע"כ לומר שהמש"ב הראשון שתירוצם השו"ע בדע הבין של תוס' הוא מצד דין הדר, ולא מצד לקיחה תמה, וא"כ גם ניטלה התיומת שפסול זה מדין הדר, דתוס' מיישב את נחלקה גם וא"כ מניטלה, נקטם בדף דהגמ' מדין הדר, פסול התיומת התיומת שנחלקה אומרת ע"א לב ואם התיומת, ניטלה מדין פסול שאינו מדין פסול התיומת כשניטלה הדר, א"כ גם כשנחלקה התיומת פסול

מדין שאינו הדר.

השו"ע שלדעת א. עולה: Ê"ÙÏÂותירוצם תוס' קושית מהלך מצד דין הדר, ולא מצד לקיחה תמה, ב. נקטם ניטל ונחלק פסול מדין הדר

ולא מצד לקיחה תמה.

הרמ"א אם להבין, יש ולכאורה [‰ סובר כתירוצם השני של תוס' ונחלקה וניטלה שנקטם שהבין ע"כ יש וא"כ הדר, שאינם מצד פסולים

habura.indd <05D7> 08/07/2003, 01:45:16Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרפד

כתב י"ז בס"ק המש"ב מדוע להבין ביום רק פסול התיומת שנחלקה כשר, החג ימי ובשאר הראשון נחלקה של שהפסול שהבין ומסתבר ולכן תמה לקיחה שאינו מצד זה לפי ולכאורה ימים, בשאר מכשיר הרמ"א צריך להיות שהפסול הוא מצד

שאינו הדר כמש"נ וצ"ב.

בתירוצם תוס' שישבו מה בעיקר [Âאם להסתפק יש השלישי או תמה לקיחה מצד ליישב כוונתם דאפ"ל הדר, מצד ליישב שכוונתם תמה, לקיחה מצד ליישב שכוונתם שאילולי ר"י בן לוי סלק"ד שרק נקטם פסול לפי שמיירי בנקטמו שני ההוצין שבתיומת וא"כ איכא ביה חיסרון של אחת כשניטלה משא"כ תמה, לקיחה אחד מהעלה עלה פירוש התיומת מן של חיסרון משום בזה אין הכפול של השני שהעלה לפי תמה, לקיחה התיומת נשאר, וא"כ סלק"ד שאין בזה חיסרון של לקיחה תמה, קמ"ל ר"י בן לוי שגם בכה"ג איכא ביה חיסרון של תוס' שכוונת ואפ"ל תמה, לקיחה ליישב מצד הדר, שאילולי ר"י בן לוי ראשי שני כשנקטמו שרק סלק"ד העלין איכא ביה חיסרון של הדר, אבל התיומת מן אחד עלה רק כשניטל הדר, של חיסרון משום ביה ליכא

חיסרון ביה איכא בכה"ג שגם קמ"ל של הדר.

הבין שהמש"ב אפ"ל Ê"ÙÏÂכתירוץ מיירי שהרמ"א השלישי של תוס' שראשו של הלולב הוצין שני בה שיש התיומת הוא התיומת ונטלה ראשו ונקטם (עלים) מדין זה שפסול התיומת ונחלקה לקיחה תמה ולא מדין הדר, ולכן כתב התיומת שנחלקה י"ז בס"ק המש"ב כשר בשאר ימים, דחיסרון של לקיחה

תמה כשר בשאר ימים.

השו"ע שנחלקו עולה Ê"ÙÏÂראשו נקטם אם והרמ"א פסול מצד שאינו הדר או מצד שאינו לקיחה תמה, לפי השו"ע הפסול הוא מצד שאינו הדר, דהשו"ע פסק כתירוץ המש"ב והבין תוס', של הראשון מצד הוא הראשון בתירוץ שהביאור שאינו הדר, ולכן כתב בס"ק ז"ך שלפי הדר, שאינו מצד הוא הפסול השו"ע וא"כ לפ"ז גם נחלקה התיומת וניטלה הדר, שאינם מצד פסולים התיומת דנקטם ונחלק וניטל הם מאותו פסול, כתירוץ שפסק הרמ"א משא"כ שהביאור המש"ב הבין השלישי בדבריו הוא מצד שאינו לקיחה תמה, וא"כ יוצא שלפי הרמ"א נקטם ראשו

habura.indd <05D8> 08/07/2003, 01:45:17Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה�יע

רפג ארבעת המינים למהדרין

כ"ש כשכל התיומת ניטלה יש חיסרון שכוונתם ואפ"ל תמה, לקיחה של בנקטם שאם הדר, דין מצד להקשות ראשו יש חיסרון של הדר, כ"ש כשכל

העלה ניטל יש חיסרון של הדר.

של הראשון בתירוצם גם והנה [‚ תוס' יש להסתפק אם כוונתם ליישב מצד הדר או מצד לקיחה תמה, לקיחה מצד מיישבים שתוס' דאפ"ל תמה שאילולי ר"י בן לוי סלק"ד שרק בנקטמו העלים העליונים איכא חיסרון עלים שהרבה לפי תמה, לקיחה של שמא התיומת כשניטלה אבל נקטמו, אין בזה חיסרון של לקיחה תמה, דגם נקרא עדיין זה התיומת כל כשניטלה תם, וע"ז מחדש ר"י בן לוי שגם בניטל התיומת איכא ביה חיסרון של לקיחה מצד ליישב שכוונתם ואפ"ל תמה, הדר, שסלק"ד שרק כשנקטמו העלים העליונים איכא ביה חיסרון של הדר, ולא כשניטלה תיומת אחת, קמ"ל ר"י העליון העלה כשניטל שגם לוי בן

איכא ביה חיסרון של הדר.

יעוי' בשו"ע בסימן תרמ"ה והנה [„ראשו נקטם שכתב ו' סעיף העליונים העלין רוב שנקטמו דהיינו פסול, אולם הרמ"א שם כתב וז"ל ואם

שעל האמצעי העליון העלה נקטם פסק שהשו"ע הרי פסול, השדרה והרמ"א תוס', של הראשון כתירוץ

פסק כתירוץ השני.

תרמ"ה בסימן במש"ב יעוי' ‰‰Â ס"ק ז"ך שכתב שנקטם ראשו פסול מדין הדר, וע"כ לומר שהמש"ב הראשון שתירוצם השו"ע בדע הבין של תוס' הוא מצד דין הדר, ולא מצד לקיחה תמה, וא"כ גם ניטלה התיומת שפסול זה מדין הדר, דתוס' מיישב את נחלקה גם וא"כ מניטלה, נקטם בדף דהגמ' מדין הדר, פסול התיומת התיומת שנחלקה אומרת ע"א לב ואם התיומת, ניטלה מדין פסול שאינו מדין פסול התיומת כשניטלה הדר, א"כ גם כשנחלקה התיומת פסול

מדין שאינו הדר.

השו"ע שלדעת א. עולה: Ê"ÙÏÂותירוצם תוס' קושית מהלך מצד דין הדר, ולא מצד לקיחה תמה, ב. נקטם ניטל ונחלק פסול מדין הדר

ולא מצד לקיחה תמה.

הרמ"א אם להבין, יש ולכאורה [‰ סובר כתירוצם השני של תוס' ונחלקה וניטלה שנקטם שהבין ע"כ יש וא"כ הדר, שאינם מצד פסולים

habura.indd <05D7> 08/07/2003, 01:45:16Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרפד

כתב י"ז בס"ק המש"ב מדוע להבין ביום רק פסול התיומת שנחלקה כשר, החג ימי ובשאר הראשון נחלקה של שהפסול שהבין ומסתבר ולכן תמה לקיחה שאינו מצד זה לפי ולכאורה ימים, בשאר מכשיר הרמ"א צריך להיות שהפסול הוא מצד

שאינו הדר כמש"נ וצ"ב.

בתירוצם תוס' שישבו מה בעיקר [Âאם להסתפק יש השלישי או תמה לקיחה מצד ליישב כוונתם דאפ"ל הדר, מצד ליישב שכוונתם תמה, לקיחה מצד ליישב שכוונתם שאילולי ר"י בן לוי סלק"ד שרק נקטם פסול לפי שמיירי בנקטמו שני ההוצין שבתיומת וא"כ איכא ביה חיסרון של אחת כשניטלה משא"כ תמה, לקיחה אחד מהעלה עלה פירוש התיומת מן של חיסרון משום בזה אין הכפול של השני שהעלה לפי תמה, לקיחה התיומת נשאר, וא"כ סלק"ד שאין בזה חיסרון של לקיחה תמה, קמ"ל ר"י בן לוי שגם בכה"ג איכא ביה חיסרון של תוס' שכוונת ואפ"ל תמה, לקיחה ליישב מצד הדר, שאילולי ר"י בן לוי ראשי שני כשנקטמו שרק סלק"ד העלין איכא ביה חיסרון של הדר, אבל התיומת מן אחד עלה רק כשניטל הדר, של חיסרון משום ביה ליכא

חיסרון ביה איכא בכה"ג שגם קמ"ל של הדר.

הבין שהמש"ב אפ"ל Ê"ÙÏÂכתירוץ מיירי שהרמ"א השלישי של תוס' שראשו של הלולב הוצין שני בה שיש התיומת הוא התיומת ונטלה ראשו ונקטם (עלים) מדין זה שפסול התיומת ונחלקה לקיחה תמה ולא מדין הדר, ולכן כתב התיומת שנחלקה י"ז בס"ק המש"ב כשר בשאר ימים, דחיסרון של לקיחה

תמה כשר בשאר ימים.

השו"ע שנחלקו עולה Ê"ÙÏÂראשו נקטם אם והרמ"א פסול מצד שאינו הדר או מצד שאינו לקיחה תמה, לפי השו"ע הפסול הוא מצד שאינו הדר, דהשו"ע פסק כתירוץ המש"ב והבין תוס', של הראשון מצד הוא הראשון בתירוץ שהביאור שאינו הדר, ולכן כתב בס"ק ז"ך שלפי הדר, שאינו מצד הוא הפסול השו"ע וא"כ לפ"ז גם נחלקה התיומת וניטלה הדר, שאינם מצד פסולים התיומת דנקטם ונחלק וניטל הם מאותו פסול, כתירוץ שפסק הרמ"א משא"כ שהביאור המש"ב הבין השלישי בדבריו הוא מצד שאינו לקיחה תמה, וא"כ יוצא שלפי הרמ"א נקטם ראשו

habura.indd <05D8> 08/07/2003, 01:45:17Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה�יתןברדהמת רירימה תעברא

רפה ארבעת המינים למהדרין

בשאר כשר התיומת וניטלה ונחלק ימים, לפי שהחיסרון הוא מצד שאינו לקיחה של וחיסרון תמה, בלקיחה

תמה כשר בשאר ימים.

Ê"ÙÏ יוצא שהרמ"א שלומד כתירוץ השלישי של תוס' ומבאר את התירוץ מצד לקיחה תמה, א"כ גם את לקיחה מדין יבאר הראשון התירוץ כתירוץ שהבין השו"ע משא"כ תמה, דין מצד מבארו והמש"ב הראשון השלישי התירוץ את גם א"כ הדר,

יבאר מדין הדר.

Ê] אולם אמר לי מו"ר הגאון ר' יוסף וינטר שליט"א שאם בתירוץ הראשון והשלישי של תוס' לא מבואר אם הפסול של נקטם הוא מצד הדר או השני ובתירוץ תמה, לקיחה מצד כך אזי הדר, חיסרון של שזה מבואר תוס' סוברים, וכל תירוצי תוס' סוברים שני ואת הדר, מצד הוא שהחיסרון גם לפרש יש האחרים התוס' תירוצי יש לפ"ז וא"כ הדר, חיסרון של מצד להעיר אם הרמ"א פסק כתירוץ השני של שראשו תוס' של השלישי או א"כ האמצעית, התיומת זה הלולב וניטלה שנקטם סובר שהרמ"א יוצא בדין שאינם מצד פסולים התיומת פסול התיומת נחלקה גם וא"כ הדר,

נחלקה מדמה הגמ' שהרי הדר, מצד הדר מצד פסול ניטלה ואם לניטלה, א"כ גם נחלקה פסול מצד הדר, וא"כ י"ז צ"ב לכאורה דברי המש"ב בס"ק בשאר כשר התיומת שנחלקה שכתב מצד הוא שהפסול שסובר הרי ימים, ואם הדר, מצד ולא תמה לקיחה לעיל התבאר כתוס' סובר הרמ"א פסול להיות צריך התיומת שנחלקה

מצד הדר ולא מצד לקיחה תמה.

נקטם תוס' לפי שאה"נ נראה ÔÎÏÂ וניטל ונחלק פסול מצד הדר, זה לולב והרמ"א שסובר שראשו של מצד זאת סובר לא האמצעי העלה תוס', אלא מצד הר"ן והרה"מ שגם הם העלה זה לולב של שראשו סוברים נקטם שאם להקשות ואין האמצעי, שם במג"א דיעוי' ניטל, כ"ש פסול פסולי שכל רי"ו בשם שכתב בסק"ו חוץ הדר של פסולים הם לולב ניטלה (וה"ה התיומת מנחלקה זה וא"כ (הימנק), ונסדק התיומת), החידוש בר"י בן לוי שניטל פסול מצד

לקיחה תמה, ונקטם פסול מצד הדר.

ובין השו"ע לפי שבין עולה Ê"ÙÏÂ לפי הרמ"א נקטם פסול מצד שנקטם לולב וא"כ הדר, בדין שאינו העלים ראשי רוב דהיינו ראשו,

habura.indd <05D9> 08/07/2003, 01:45:18Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרפו

לפי ובין השו"ע לפי בין העליונים, ויעוי' ימים. בשאר גם פסול הרמ"א נ"ז ס"ק תרמ"ט בסימן החיים בכף שכתב וז"ל, וע"כ יש ליזהר ולכתחילה לצאת אליבא דכו"ע, ובפרט שיש בזה כנגד אפי' סב"ל וקיי"ל ברכות, ספק לעיל כמ"ש ז"ל מרן כנגד אפי' רוב, עי"ש עכ"ל, וא"כ בין לפי השו"ע ובין בלולב יד"ח לצאת אין הרמ"א לפי שנקטם ראשו, דהרמ"א בסימן תרמ"ט הדר שפסולי להדיא כתב ה' סעיף

פסולים כל שבעה.

‡ÌÏ אם נקטם העלה האמצעי בלבד כתב הרמ"א שאם אין לו אחר הראשון, ביום גם עליו לברך יכול משום ל"א בס"ק המש"ב שם וכתב שישנם פוסקים שסוברים שראשו של הלולב זה ראשי העלים העליונים ולא הדחק בשעת וא"כ האמצעי, העלה לולב ולכן עליהם, לסמוך אפשר לו ואין נקטמה האמצעית שתיומתו

לולב אחר יכול לברך עליו.

Á] בעיקר מש"נ שלפי הרמ"א נחלקה של חיסרון זה התיומת והלא מדוע, להבין יש תמה, לקיחה

לא נחסר מהלולב כלום.

תרמ"ח בסימן בשו"ע יעוי' ‰‰Âשאתרוג שכתב ג' סעיף

שניקב בו נקב מפולש פסול גם אם לא ולכאורה יש להבין, נחסר ממנו דבר, צדדי משני רק ניקב היה אם הלא האתרוג באופן שלא מפולש ולא נחסר כלום, ולא ניקב בגודל איסר היה כשר, א"כ מדוע כשניקב נקב מפולש פסול, בנ"א, רואים לא הפילוש את והלא וכן הדר, של חיסרון בזה אין וא"כ משום לפסול אין תמה לקיחה מצד וא"כ דבר, האתרוג מגוף נחסר שלא

מדוע פסול.

נחסר לא שאה"נ לומר ÍȯˆÂבהיות אבל דבר, מהאתרוג שהאתרוג לא כמו שהיה כשגדל, שהרי נקרא זה גם א"כ מפולש, נקב בו יש חיסרון של לקיחה תמה, שהרי האתרוג לפ"ז וא"כ מה שגדל, כפי אינו שלם לא התיומת בנחלקה שאה"נ אפ"ל בהיות אך דבר, מהלולב נחסר אינה היא א"כ התיומת, בו שנחלקה כמו שגדלה ויש בה חיסרון של לקיחה

תמה.

יעוי' במג"א בסימן תרמ"ה סק"י [Ë שכתב בשם רי"ו שכל פסולי מנחלקה חוץ הדר, מצד הם לולב התיומת ונסדק (הימנק) שהם פסולים ויעוי' תמה, בלקיחה שאינם מצד שנחלקה שכתב י"ז בס"ק במש"ב

habura.indd <05D9><05D0> 08/07/2003, 01:45:19Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה�יכ

רפה ארבעת המינים למהדרין

בשאר כשר התיומת וניטלה ונחלק ימים, לפי שהחיסרון הוא מצד שאינו לקיחה של וחיסרון תמה, בלקיחה

תמה כשר בשאר ימים.

Ê"ÙÏ יוצא שהרמ"א שלומד כתירוץ השלישי של תוס' ומבאר את התירוץ מצד לקיחה תמה, א"כ גם את לקיחה מדין יבאר הראשון התירוץ כתירוץ שהבין השו"ע משא"כ תמה, דין מצד מבארו והמש"ב הראשון השלישי התירוץ את גם א"כ הדר,

יבאר מדין הדר.

Ê] אולם אמר לי מו"ר הגאון ר' יוסף וינטר שליט"א שאם בתירוץ הראשון והשלישי של תוס' לא מבואר אם הפסול של נקטם הוא מצד הדר או השני ובתירוץ תמה, לקיחה מצד כך אזי הדר, חיסרון של שזה מבואר תוס' סוברים, וכל תירוצי תוס' סוברים שני ואת הדר, מצד הוא שהחיסרון גם לפרש יש האחרים התוס' תירוצי יש לפ"ז וא"כ הדר, חיסרון של מצד להעיר אם הרמ"א פסק כתירוץ השני של שראשו תוס' של השלישי או א"כ האמצעית, התיומת זה הלולב וניטלה שנקטם סובר שהרמ"א יוצא בדין שאינם מצד פסולים התיומת פסול התיומת נחלקה גם וא"כ הדר,

נחלקה מדמה הגמ' שהרי הדר, מצד הדר מצד פסול ניטלה ואם לניטלה, א"כ גם נחלקה פסול מצד הדר, וא"כ י"ז צ"ב לכאורה דברי המש"ב בס"ק בשאר כשר התיומת שנחלקה שכתב מצד הוא שהפסול שסובר הרי ימים, ואם הדר, מצד ולא תמה לקיחה לעיל התבאר כתוס' סובר הרמ"א פסול להיות צריך התיומת שנחלקה

מצד הדר ולא מצד לקיחה תמה.

נקטם תוס' לפי שאה"נ נראה ÔÎÏÂ וניטל ונחלק פסול מצד הדר, זה לולב והרמ"א שסובר שראשו של מצד זאת סובר לא האמצעי העלה תוס', אלא מצד הר"ן והרה"מ שגם הם העלה זה לולב של שראשו סוברים נקטם שאם להקשות ואין האמצעי, שם במג"א דיעוי' ניטל, כ"ש פסול פסולי שכל רי"ו בשם שכתב בסק"ו חוץ הדר של פסולים הם לולב ניטלה (וה"ה התיומת מנחלקה זה וא"כ (הימנק), ונסדק התיומת), החידוש בר"י בן לוי שניטל פסול מצד

לקיחה תמה, ונקטם פסול מצד הדר.

ובין השו"ע לפי שבין עולה Ê"ÙÏÂ לפי הרמ"א נקטם פסול מצד שנקטם לולב וא"כ הדר, בדין שאינו העלים ראשי רוב דהיינו ראשו,

habura.indd <05D9> 08/07/2003, 01:45:18Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרפו

לפי ובין השו"ע לפי בין העליונים, ויעוי' ימים. בשאר גם פסול הרמ"א נ"ז ס"ק תרמ"ט בסימן החיים בכף שכתב וז"ל, וע"כ יש ליזהר ולכתחילה לצאת אליבא דכו"ע, ובפרט שיש בזה כנגד אפי' סב"ל וקיי"ל ברכות, ספק לעיל כמ"ש ז"ל מרן כנגד אפי' רוב, עי"ש עכ"ל, וא"כ בין לפי השו"ע ובין בלולב יד"ח לצאת אין הרמ"א לפי שנקטם ראשו, דהרמ"א בסימן תרמ"ט הדר שפסולי להדיא כתב ה' סעיף

פסולים כל שבעה.

‡ÌÏ אם נקטם העלה האמצעי בלבד כתב הרמ"א שאם אין לו אחר הראשון, ביום גם עליו לברך יכול משום ל"א בס"ק המש"ב שם וכתב שישנם פוסקים שסוברים שראשו של הלולב זה ראשי העלים העליונים ולא הדחק בשעת וא"כ האמצעי, העלה לולב ולכן עליהם, לסמוך אפשר לו ואין נקטמה האמצעית שתיומתו

לולב אחר יכול לברך עליו.

Á] בעיקר מש"נ שלפי הרמ"א נחלקה של חיסרון זה התיומת והלא מדוע, להבין יש תמה, לקיחה

לא נחסר מהלולב כלום.

תרמ"ח בסימן בשו"ע יעוי' ‰‰Âשאתרוג שכתב ג' סעיף

שניקב בו נקב מפולש פסול גם אם לא ולכאורה יש להבין, נחסר ממנו דבר, צדדי משני רק ניקב היה אם הלא האתרוג באופן שלא מפולש ולא נחסר כלום, ולא ניקב בגודל איסר היה כשר, א"כ מדוע כשניקב נקב מפולש פסול, בנ"א, רואים לא הפילוש את והלא וכן הדר, של חיסרון בזה אין וא"כ משום לפסול אין תמה לקיחה מצד וא"כ דבר, האתרוג מגוף נחסר שלא

מדוע פסול.

נחסר לא שאה"נ לומר ÍȯˆÂבהיות אבל דבר, מהאתרוג שהאתרוג לא כמו שהיה כשגדל, שהרי נקרא זה גם א"כ מפולש, נקב בו יש חיסרון של לקיחה תמה, שהרי האתרוג לפ"ז וא"כ מה שגדל, כפי אינו שלם לא התיומת בנחלקה שאה"נ אפ"ל בהיות אך דבר, מהלולב נחסר אינה היא א"כ התיומת, בו שנחלקה כמו שגדלה ויש בה חיסרון של לקיחה

תמה.

יעוי' במג"א בסימן תרמ"ה סק"י [Ë שכתב בשם רי"ו שכל פסולי מנחלקה חוץ הדר, מצד הם לולב התיומת ונסדק (הימנק) שהם פסולים ויעוי' תמה, בלקיחה שאינם מצד שנחלקה שכתב י"ז בס"ק במש"ב

habura.indd <05D9><05D0> 08/07/2003, 01:45:19Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה�יכןברדהמת רירימה תעברא

רפז ארבעת המינים למהדרין

התיומת כשר בשאר ימים דס"ל כרי"ו שהחיסרון של נחלקה זה מצד שאינה שלדעת יוצא ולפ"ז תמה, לקיחה

המש"ב ישנו פסול של חסר בלולב.

ובראב"ד ברמב"ן יעוי' ‰‰Â שהסיקו שאין דין חסר בלולב אינו קצת משדרתו שנחסר ולולב פסול, ונראה שאין הם סותרים למש"כ המש"ב שיש בלולב דין חסר, דאפ"ל שגם המש"ב מודה כשנחסר מהלולב אף על שפסול, חסר זה אין בשדרתו חסר, של פסול זה שנחלקה שסובר מה אינו חסר דדין הדברים, וביאור שמבואר מה אלא אדם לבני שנראה ובהיות ובפוסקים, ובברייתא במשנה פסול, התיומת נחלקה שרק שמבואר א"כ רק נחלקה התיומת זה חיסרון של שלא חסר שאר אבל תמה, לקיחה אף על חסר זה אין בפוסקים הוזכר שבמציאות זה חסר, דחסר זה לא מה לתורה, שנראה מה אלא לנו שנראה התיומת נחלקה שרק אמרה והתורה

זה חסר, ולא שאר מיני חסרונות.

שתיומתו לולב א. מהאמור: ‰ÏÂÚÂאו ברובה נחלקה האמצעית הראשון ביום פסול ניטלה, שתיומתו כתב ימי החג כשר, דהמש"ב ובשאר זה נחלקה של שהחיסרון י"ז בס"ק מהדרים יש אולם תמה, לקיחה מצד נחלקה לא שתיומתו לולב ולוקחים ברובה, לצאת יד"ח גם לשיטת התוס' שהחיסרון שכתבו הגזול לולב בריש הוא מצד שאינו הדר, ולשיטת הרמ"א חיסרון בהדר פסול כל שבעה. ב. לולב שנקטמו בו רוב העלים העליונים בין ביום בין פסול לרמ"א ובין לשו"ע הראשון ובין בשאר ימי החג. ג. לולב נקטמה בלבד האמצעית שתיומתו קצת, בין לשו"ע ובין לרמ"א פסול בין ביום הראשון ובין בשאר ימי החג, אך בברכה, יטלנו אחר לולב לו אין אם וכן אם בטעות בירך על לולב זה, בין ולא יד"ח יצא לרמ"א ובין לשו"ע

בירך ברכה לבטלה.

habura.indd <05D9><05D1> 08/07/2003, 01:45:21Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרפח

לולב שפוסל הר"ן לשיטת לדון ˘Èנחלקה האמצעית שתיומתו יותר יפתח שמא מחשש שהוא בכל כמבואר במש"ב בס"ק י"ט, האם כ"ז או"ד יד"ח, יוצא רוב נפתח שלא גם אזי יפתח בהיות שיש חשש שמא שלא פסול הוא הרי נפתח כשלא

יוצאים בו יד"ח.

הרי"ף בדפי טו [בדף בר"ן ‡˙ȇ בראש העמוד] לולב שנחלקה המש"ב וכתב פסול, במשהו התיומת הוא מחשש הפסול י"ט שטעם בס"ק ע"כ, יותר יפתח הנענועים ע"י שמא הימנק כמו בעצם פסול זה ז"א שאין שמא חשש של פסול זה אלא וכדו', שסוברים פוסקים ישנם ולכן יפתח, שתיומתו לולב להדביק שאפשר נחלקה קצת, והוא משום שכל החשש אין שוב שידביק וע"י יפתח שמא

חשש.

È¢ לדון לפי הר"ן שכל החשש הוא

אם הדין מה יפתח, שמא עדיין לא נפתח, אם יוצאים בלולב זה או לא, דאפ"ל שכל שעדיין לא יד"ח ואפ"ל יד"ח, בזה יוצאים נפתח אזי יפתח שמא חשש שיש שבהיות לא נפתח לא כשעדיין וגם פסול הוא

יוצאים בזה יד"ח.

שמא של פסול שזה שאפי' ‰‡¯Âיד"ח בזה יוצאים לא יפתח הדברים, וביאור נפתח, לא שזה אפי' דהנה יעוי' בתוד"ה נקטם ראשו בסוכה דף כט ע"ב שמבואר בדבריהם שלולב שנחלקה בו התיומת פסול מצד שאינו הדר, ולכאורה יש להבין מדוע יש בזה שלא פעמים והא הדר, של חיסרון של וחיסרון נחלקה, שהתיומת נראה כמש"כ לעין, להראות צריך הדר שפוסלת, שחורה נקודה גבי המבי"ט שרק אם נראה לעין בראיה בעלמא זה לגלות להתבונן צריך אם אבל פסול, נקודה זה אין שחורה נקודה שישנה בנחלקה מדוע י"ל וא"כ שפוסלת,

‚ ÔÓÈÒ

‰˜ÏÁ ˙ÈÚˆÓ‡‰ Â˙ÓÂÈ˙˘ ·ÏÂÏ ÏÒÂÙ˘ Ô"¯‰ ˙ËÈ˘·

habura.indd <05D9><05D2> 08/07/2003, 01:45:21Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה�יכ

רפז ארבעת המינים למהדרין

התיומת כשר בשאר ימים דס"ל כרי"ו שהחיסרון של נחלקה זה מצד שאינה שלדעת יוצא ולפ"ז תמה, לקיחה

המש"ב ישנו פסול של חסר בלולב.

ובראב"ד ברמב"ן יעוי' ‰‰Â שהסיקו שאין דין חסר בלולב אינו קצת משדרתו שנחסר ולולב פסול, ונראה שאין הם סותרים למש"כ המש"ב שיש בלולב דין חסר, דאפ"ל שגם המש"ב מודה כשנחסר מהלולב אף על שפסול, חסר זה אין בשדרתו חסר, של פסול זה שנחלקה שסובר מה אינו חסר דדין הדברים, וביאור שמבואר מה אלא אדם לבני שנראה ובהיות ובפוסקים, ובברייתא במשנה פסול, התיומת נחלקה שרק שמבואר א"כ רק נחלקה התיומת זה חיסרון של שלא חסר שאר אבל תמה, לקיחה אף על חסר זה אין בפוסקים הוזכר שבמציאות זה חסר, דחסר זה לא מה לתורה, שנראה מה אלא לנו שנראה התיומת נחלקה שרק אמרה והתורה

זה חסר, ולא שאר מיני חסרונות.

שתיומתו לולב א. מהאמור: ‰ÏÂÚÂאו ברובה נחלקה האמצעית הראשון ביום פסול ניטלה, שתיומתו כתב ימי החג כשר, דהמש"ב ובשאר זה נחלקה של שהחיסרון י"ז בס"ק מהדרים יש אולם תמה, לקיחה מצד נחלקה לא שתיומתו לולב ולוקחים ברובה, לצאת יד"ח גם לשיטת התוס' שהחיסרון שכתבו הגזול לולב בריש הוא מצד שאינו הדר, ולשיטת הרמ"א חיסרון בהדר פסול כל שבעה. ב. לולב שנקטמו בו רוב העלים העליונים בין ביום בין פסול לרמ"א ובין לשו"ע הראשון ובין בשאר ימי החג. ג. לולב נקטמה בלבד האמצעית שתיומתו קצת, בין לשו"ע ובין לרמ"א פסול בין ביום הראשון ובין בשאר ימי החג, אך בברכה, יטלנו אחר לולב לו אין אם וכן אם בטעות בירך על לולב זה, בין ולא יד"ח יצא לרמ"א ובין לשו"ע

בירך ברכה לבטלה.

habura.indd <05D9><05D1> 08/07/2003, 01:45:21Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרפח

לולב שפוסל הר"ן לשיטת לדון ˘Èנחלקה האמצעית שתיומתו יותר יפתח שמא מחשש שהוא בכל כמבואר במש"ב בס"ק י"ט, האם כ"ז או"ד יד"ח, יוצא רוב נפתח שלא גם אזי יפתח בהיות שיש חשש שמא שלא פסול הוא הרי נפתח כשלא

יוצאים בו יד"ח.

הרי"ף בדפי טו [בדף בר"ן ‡˙ȇ בראש העמוד] לולב שנחלקה המש"ב וכתב פסול, במשהו התיומת הוא מחשש הפסול י"ט שטעם בס"ק ע"כ, יותר יפתח הנענועים ע"י שמא הימנק כמו בעצם פסול זה ז"א שאין שמא חשש של פסול זה אלא וכדו', שסוברים פוסקים ישנם ולכן יפתח, שתיומתו לולב להדביק שאפשר נחלקה קצת, והוא משום שכל החשש אין שוב שידביק וע"י יפתח שמא

חשש.

È¢ לדון לפי הר"ן שכל החשש הוא

אם הדין מה יפתח, שמא עדיין לא נפתח, אם יוצאים בלולב זה או לא, דאפ"ל שכל שעדיין לא יד"ח ואפ"ל יד"ח, בזה יוצאים נפתח אזי יפתח שמא חשש שיש שבהיות לא נפתח לא כשעדיין וגם פסול הוא

יוצאים בזה יד"ח.

שמא של פסול שזה שאפי' ‰‡¯Âיד"ח בזה יוצאים לא יפתח הדברים, וביאור נפתח, לא שזה אפי' דהנה יעוי' בתוד"ה נקטם ראשו בסוכה דף כט ע"ב שמבואר בדבריהם שלולב שנחלקה בו התיומת פסול מצד שאינו הדר, ולכאורה יש להבין מדוע יש בזה שלא פעמים והא הדר, של חיסרון של וחיסרון נחלקה, שהתיומת נראה כמש"כ לעין, להראות צריך הדר שפוסלת, שחורה נקודה גבי המבי"ט שרק אם נראה לעין בראיה בעלמא זה לגלות להתבונן צריך אם אבל פסול, נקודה זה אין שחורה נקודה שישנה בנחלקה מדוע י"ל וא"כ שפוסלת,

‚ ÔÓÈÒ

‰˜ÏÁ ˙ÈÚˆÓ‡‰ Â˙ÓÂÈ˙˘ ·ÏÂÏ ÏÒÂÙ˘ Ô"¯‰ ˙ËÈ˘·

habura.indd <05D9><05D2> 08/07/2003, 01:45:21Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה�יכןברדהמת רירימה תעברא

רפט ארבעת המינים למהדרין

התיומת איכא חיסרון של הדר, והא לא תמיד נראה לעין שנחלקה התיומת.

אברהם ויאמר בספרי יעוי' ‰‰Âנ"ד סימן א' חלק בשו"ת הגר"י הישיבה ראש שמרן שהבאנו הנאמר שב"הדר" יסד שליט"א עדס בתורה בעינן תרתי, א. שיהא הדר מצד ארבעת על שכשמסתכלים המראה, מצד חיסרון איזה יראו לא המינים יופיים, ב. שיהא הדר מצד הסוג, שהם אומרת זאת גדלו, שהם כמו יהיו שכשמסתכלים על ארבעת המינים לא רואים בהם איזה חיסרון של יופי, אבל יש גדלו, שהם כמו לא שהם בהיות בהם חיסרון של הדר, וא"כ לפ"ז אפ"ל לא זה התיומת בנחלקה שהחיסרון חיסרון של הדר מצד המראה אלא מצד הסוג, דלולב שתיומתו נחלקה הרי זה

כסוג ב' לפי שזה לא כמו שגדל.

שעשוי שלולב אפ"ל לפ"ז Î"‡Âסוג, של פסול זה להפתח למצוה לעמוד יכול שאינו כזה דסוג וא"כ ב', כסוג הוא הרי ימים שבעה לפ"ז גם בעוד שלא נפתח הרי הוא כבר

פסול, דיש בו חיסרון של סוג.

מדוע להבין יש שלפ"ז ‡Ï‡התיומת רוב כשנחלקה

אמרינן שפסול, ואינו יכול להדביק את ב' כסוג נידון שהלולב לפי התיומת, ואילו ב', מסוג לולב לתקן וא"א אף שעל אמרינן ברוב לא כשנחלקה שנידון כסוג ב' לפי שאינו יכול לעמוד את להדביק יכול בכ"ז שבעה כל התיומת, ולכאורה מדוע, והלא זה גם

סוג ב'.

לולב בין הבדל שיש לומר ÍȯˆÂשרוב מפני ב' סוג שהוא תיומתו נחלקה לבין לולב שהוא סוג ב' שבעה, כל לעמוד יכול שאינו מצד שתיומתו מחמת ב' סוג שהוא דלולב שעכשיו בעצם חיסרון זה נחלקה א"כ א' סוג אינו הוא הנוכחי במצב ולהדביקו, לתקנו שא"א אמרינן זה שלו ב' הסוג שכל לולב משא"כ שבעה, כל לעמוד יכול שאינו מחמת להדביק, שאפשר הפוסקים סוברים וזה חידושם, דהיה מקום לומר שצריך להסתכל על הלולב מצד עצמו אם יש בכוחו לעמוד כל שבעה או לא ולא ע"י אמצעים שונים, בכ"ז חידשו הפוסקים שאה"נ מצד עצמו הוא לא יכול לעמוד, אבל בהיות שכל הסוג ב' שלו זה בגלל ולא יתקן שאם סוברים א"כ העתיד

יגיע מצב העתיד שגם כשר.

habura.indd <05D9><05D3> 08/07/2003, 01:45:22Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרצ

האמצעית שתיומתו בלולב לדון ˘Èואינה במקצת התייבשה שקצה לפי שטחית בראיה נראית התיומת נשרפה מהשמש או שהקורא צריך זה ובגלל התיומת את לכלכה בהתבוננות, היבשות את לראות מפריעים הקורא ולכלוך דהשריפה זו יבשות האם היבשות, את לראות

פוסלת או לא.

‡È˙‡ בשו"ע בסימן תרמ"ה סעיף ה' שכתב וז"ל, לולב שיבשו רוב עליו או שדרתו פסול, ושיעור היבשות וילבינו שבו ירקות מראה משיכלה בס"ק המש"ב שם וכתב עכ"ל, פניו כ"ד וז"ל, משכלה מראה ירקות שבו: שבו" הלחלוחית שכלה סימן "שזהו

עכ"ל.

המש"ב דהא להעיר יש ‰¯Â‡ÎÏ שם בס"ק כ"א כתב שהפסול הדר, שאינו מחמת הוא יבש של ולכאורה אם הפסול הוא מחמת שאינו שאם לומר צריך המש"ב מדוע הדר,

כלה מראה ירקות שבו זה סימן שכלה ענין זה הדר והלא שבו, הלחלוחית כלה שאם אומר היה וא"כ יופי, של יפה, נראה זה אין שבו ירקות מראה ומדוע צ"ל שזה סימן שכלה לחלוחית אם הוא שהעיקר משמע שמזה שבו, שכלה ומה לא, או לחלוחית בו יש בו שאין סימן זה שבו ירקות מראה הוא הפסול אם ולכאורה לחלוחית, מחמת שאינו הדר אזי בעצם זה שכלה מראה ירקות שבו והלבינו פניו הרי זה ונראה יבש, שהוא לפי שפסול יבש

כך.

הישיבה ראש מרן ממורנו È˙ÚÓ˘Âעדס יהודה רבי הגאון שליט"א שייסד יסוד בדין הדר, ואמר המינים בארבעת הדר סוגי שני שיש שהתורה הצריכה אותם, א. שיהא הדר ארבעת על שכשיסתכלו במראה, אלא חיסרון איזה יראו לא המינים יראו יופי והדר, ב. יש הדר מצד הסוג, שפעמים מצד המראה אין חיסרון ולא נראה לעין שהוא אינו יפה ומהודר, אך

„ ÔÓÈÒ

˙ˆ˜ ‰˘·ÈÈ˙‰ ˙ÈÚˆÓ‡‰ Â˙ÓÂÈ˙˘ ·ÏÂÏ·

habura.indd <05D8><05D5> 08/07/2003, 01:45:23Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה��

רפט ארבעת המינים למהדרין

התיומת איכא חיסרון של הדר, והא לא תמיד נראה לעין שנחלקה התיומת.

אברהם ויאמר בספרי יעוי' ‰‰Âנ"ד סימן א' חלק בשו"ת הגר"י הישיבה ראש שמרן שהבאנו הנאמר שב"הדר" יסד שליט"א עדס בתורה בעינן תרתי, א. שיהא הדר מצד ארבעת על שכשמסתכלים המראה, מצד חיסרון איזה יראו לא המינים יופיים, ב. שיהא הדר מצד הסוג, שהם אומרת זאת גדלו, שהם כמו יהיו שכשמסתכלים על ארבעת המינים לא רואים בהם איזה חיסרון של יופי, אבל יש גדלו, שהם כמו לא שהם בהיות בהם חיסרון של הדר, וא"כ לפ"ז אפ"ל לא זה התיומת בנחלקה שהחיסרון חיסרון של הדר מצד המראה אלא מצד הסוג, דלולב שתיומתו נחלקה הרי זה

כסוג ב' לפי שזה לא כמו שגדל.

שעשוי שלולב אפ"ל לפ"ז Î"‡Âסוג, של פסול זה להפתח למצוה לעמוד יכול שאינו כזה דסוג וא"כ ב', כסוג הוא הרי ימים שבעה לפ"ז גם בעוד שלא נפתח הרי הוא כבר

פסול, דיש בו חיסרון של סוג.

מדוע להבין יש שלפ"ז ‡Ï‡התיומת רוב כשנחלקה

אמרינן שפסול, ואינו יכול להדביק את ב' כסוג נידון שהלולב לפי התיומת, ואילו ב', מסוג לולב לתקן וא"א אף שעל אמרינן ברוב לא כשנחלקה שנידון כסוג ב' לפי שאינו יכול לעמוד את להדביק יכול בכ"ז שבעה כל התיומת, ולכאורה מדוע, והלא זה גם

סוג ב'.

לולב בין הבדל שיש לומר ÍȯˆÂשרוב מפני ב' סוג שהוא תיומתו נחלקה לבין לולב שהוא סוג ב' שבעה, כל לעמוד יכול שאינו מצד שתיומתו מחמת ב' סוג שהוא דלולב שעכשיו בעצם חיסרון זה נחלקה א"כ א' סוג אינו הוא הנוכחי במצב ולהדביקו, לתקנו שא"א אמרינן זה שלו ב' הסוג שכל לולב משא"כ שבעה, כל לעמוד יכול שאינו מחמת להדביק, שאפשר הפוסקים סוברים וזה חידושם, דהיה מקום לומר שצריך להסתכל על הלולב מצד עצמו אם יש בכוחו לעמוד כל שבעה או לא ולא ע"י אמצעים שונים, בכ"ז חידשו הפוסקים שאה"נ מצד עצמו הוא לא יכול לעמוד, אבל בהיות שכל הסוג ב' שלו זה בגלל ולא יתקן שאם סוברים א"כ העתיד

יגיע מצב העתיד שגם כשר.

habura.indd <05D9><05D3> 08/07/2003, 01:45:22Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרצ

האמצעית שתיומתו בלולב לדון ˘Èואינה במקצת התייבשה שקצה לפי שטחית בראיה נראית התיומת נשרפה מהשמש או שהקורא צריך זה ובגלל התיומת את לכלכה בהתבוננות, היבשות את לראות מפריעים הקורא ולכלוך דהשריפה זו יבשות האם היבשות, את לראות

פוסלת או לא.

‡È˙‡ בשו"ע בסימן תרמ"ה סעיף ה' שכתב וז"ל, לולב שיבשו רוב עליו או שדרתו פסול, ושיעור היבשות וילבינו שבו ירקות מראה משיכלה בס"ק המש"ב שם וכתב עכ"ל, פניו כ"ד וז"ל, משכלה מראה ירקות שבו: שבו" הלחלוחית שכלה סימן "שזהו

עכ"ל.

המש"ב דהא להעיר יש ‰¯Â‡ÎÏ שם בס"ק כ"א כתב שהפסול הדר, שאינו מחמת הוא יבש של ולכאורה אם הפסול הוא מחמת שאינו שאם לומר צריך המש"ב מדוע הדר,

כלה מראה ירקות שבו זה סימן שכלה ענין זה הדר והלא שבו, הלחלוחית כלה שאם אומר היה וא"כ יופי, של יפה, נראה זה אין שבו ירקות מראה ומדוע צ"ל שזה סימן שכלה לחלוחית אם הוא שהעיקר משמע שמזה שבו, שכלה ומה לא, או לחלוחית בו יש בו שאין סימן זה שבו ירקות מראה הוא הפסול אם ולכאורה לחלוחית, מחמת שאינו הדר אזי בעצם זה שכלה מראה ירקות שבו והלבינו פניו הרי זה ונראה יבש, שהוא לפי שפסול יבש

כך.

הישיבה ראש מרן ממורנו È˙ÚÓ˘Âעדס יהודה רבי הגאון שליט"א שייסד יסוד בדין הדר, ואמר המינים בארבעת הדר סוגי שני שיש שהתורה הצריכה אותם, א. שיהא הדר ארבעת על שכשיסתכלו במראה, אלא חיסרון איזה יראו לא המינים יראו יופי והדר, ב. יש הדר מצד הסוג, שפעמים מצד המראה אין חיסרון ולא נראה לעין שהוא אינו יפה ומהודר, אך

„ ÔÓÈÒ

˙ˆ˜ ‰˘·ÈÈ˙‰ ˙ÈÚˆÓ‡‰ Â˙ÓÂÈ˙˘ ·ÏÂÏ·

habura.indd <05D8><05D5> 08/07/2003, 01:45:23Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה��ןןברדהמת רירימה תעברא

רצא ארבעת המינים למהדרין

אין זה סוג א' אלא סוג ב' כמו נחלקה חיסרון, אין המראה שמצד התיומת כשנים נראית אינה התיומת שהרי מבואר ע"ב כט בדף נקטם ובתוד"ה הדר, שאינו משום הוא שהחיסרון והוא משום שמצד הסוג יש בו חיסרון שתיומתו נחלקה, וחז"ל הגדירו את זה

כסוג ב'.

כתב המש"ב מדוע שפיר Î"‡Âזה שבו ירקות מראה שכלה דהמש"ב לחלוחית, בו שאין סימן הבין שהפסול ביבשות של לולב הוא שזה כתב ולכן א', סוג שאינו מצד בו דכשאין לחלוחית, בו שאין סימן והוי חיסרון של ב', סוג זה לחלוחית

הדר מצד הסוג ולא מצד המראה.

דיעוי' להעיר, יש שעדיין ‡Ï‡סימן בסוף הגר"א בביאור והרשב"א הר"ן בשם שכתב תרמ"ה של כחוטמו לולב של ראשו שעשו אתרוג של שבחוטמו ובהיות אתרוג, יבשות פוסלת בכל שהוא, גם בראשו שהוא, בכל פוסלת יבשות לולב של ס"ק תרמ"ח בסימן במש"ב ויעוי' דמה הפמ"ג בשם שכתב מ"ח שהתבאר שיבשות פוסלת בחוטם בכל בשאר אבל בחוטם, רק זה שהוא ושינוי כחזזית דינו האתרוג מקומות

ברובו, דינו אחד שבמקום מראה אף פוסל מקומות ובשלשה ובשנים שיבשות ומבואר ע"כ, במיעוטו מצד הדר מדין זה באתרוג שפוסלת י"ב סעיף בריש דהשו"ע המראה, ואילך שמחוטמו כתב תרמ"ח בסימן וכו' פוסל חזזית וכל שינוי מראה בכל מ"ו בס"ק במש"ב שם ויעוי' שהוא, מראה ששינוי המבי"ט בשם שכתב וחזזית פוסל רק אם נראה לעין בצורה מבואר ואם עיונית, ולא שטחית מקומות בשאר פוסל שיבש בפמ"ג האתרוג בשני מקומות דומיא דחזזית, שצריך שכמו הבין שהפמ"ג הרי להסתכל על חזזית כך צריך להסתכל על יבשות, וא"כ מבואר שיבש שפוסל המראה מצד הדר מדין הוא באתרוג מדמה הפמ"ג שהרי הסוג, מצד ולא יבשות לחזזית, ובחזזית כתב המבי"ט שטחית בצורה לעין נראה אם שרק אם שרק יבש לגבי ה"ה א"כ פוסל

נראה לעין כל פוסל.

את רואה אינו שאם עולה Ê"ÙÏÂהיבשות אלא רק ע"י התבוננות אין זה

יבשות שפוסלת.

‡Ï‡ שיש להעיר ע"ז דאיתא בשו"ע א' סעיף תרמ"ח בסימן שאתרוג היבש פסול, ושיעור היבשות

habura.indd <05D8><05D6> 08/07/2003, 01:45:24Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרצב

כשאינו מוציא שום ליחה, ויבדק ע"י יש בו ואם ובו חוט שיעבור בו מחט

ליחה יראה בחוט עכ"ל.

שיראה דין זה הדר אם ‰¯Â‡ÎÏ לעין שהוא נאה ויפה, מדוע יבש הוא אם לדעת באתרוג המדידה או לא תלוי אם יש בו לחלוחית, והא לחלוחית, בו שאין לעין נראה אינו שמבחוץ אתרוג שיהא להיות דיכול לחלוחית בלי יבש ומבפנים נאה סק"ג תרמ"ח בסימן הט"ז כמש"כ שאתרוג משנה שעברה אע"פ שנשאר בנויו בכ"ז צריך בדיקה, שמא אין בו לחלוחית, וא"כ יש להבין מדוע אתרוג שנשאר בנויו ואין בו לחלוחית פסול, נראה לא לחלוחית בו שאין מה הא

לעין.

חיסרון זה יבש שאה"נ לומר ÍȯˆÂומה המראה, מצד הדר של שכתב הראב"ד שצריך בדיקה זה כדי לגלות את דרגת היבשות של האתרוג, פחות באתרוג שיש שככל ודאי דזה לחלוחית זה מורגש במראה האתרוג, לוודא כדי זה שבודק הבדיקה וא"כ לא זאת דאילולי היבשות, דרגת את ידעו מהו יבש שפסול מצד הדר, דאחד ואחד הדר, אינה יבשות שכזו יאמר נתנו שיעור וא"כ כן הדר, יאמר שזה

לחלוחית באתרוג שאין שכל ואמרו זאת דרגת יבשות שפוסלת, וכשפוסלת

זה מצד מראה.

ליישב א"א שבלולב נראה Ìχ זאת, דהשו"ע בסימן תרמ"ה סעיף ה' כתב ששיעור היבשות שפוסל בלולב זה כל שכלה מראה ירקות שבו והלבינו פניו, וכתב שם המש"ב שזהו סימן שאין בו לחלוחית, ובשלמא אם היבשות ששיעור אומר היה השו"ע הוא שאין בו לחלוחית, אזי היה אפשר לפרש את כונתו כמו שפרשנו באתרוג, ידוע שלא אלא המראה זה שהעיקר שיעור נתנו א"כ פוסל, מראה איזה מראה זה לחלוחית בו שכשאין שהשו"ע בהיות אבל פסול, שבודאי כתב ששיעור היבשות הוא כל שכלה מראה ירקות שבו, א"כ נראה אם כלה להוסיף צריך המש"ב ומדוע לא, או שאז לחלוחית בו שאין סימן שזהו בו יש אם הוא שהעיקר משמע

לחלוחית או לא.

Ê"ÙÏÂ יוצא שיבשות שפוסלת בלולב מצד הדר שאינו מדין זה המראה, מצד ולא כמש"נ הסוג בו שאין סימן שזהו כתב דהמש"ב לחלוחית וא"כ מבואר שהחיסרון הוא

מצד הסוג כמש"נ.

habura.indd <05D9><05D6> 08/07/2003, 01:45:25Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה��ר

רצא ארבעת המינים למהדרין

אין זה סוג א' אלא סוג ב' כמו נחלקה חיסרון, אין המראה שמצד התיומת כשנים נראית אינה התיומת שהרי מבואר ע"ב כט בדף נקטם ובתוד"ה הדר, שאינו משום הוא שהחיסרון והוא משום שמצד הסוג יש בו חיסרון שתיומתו נחלקה, וחז"ל הגדירו את זה

כסוג ב'.

כתב המש"ב מדוע שפיר Î"‡Âזה שבו ירקות מראה שכלה דהמש"ב לחלוחית, בו שאין סימן הבין שהפסול ביבשות של לולב הוא שזה כתב ולכן א', סוג שאינו מצד בו דכשאין לחלוחית, בו שאין סימן והוי חיסרון של ב', סוג זה לחלוחית

הדר מצד הסוג ולא מצד המראה.

דיעוי' להעיר, יש שעדיין ‡Ï‡סימן בסוף הגר"א בביאור והרשב"א הר"ן בשם שכתב תרמ"ה של כחוטמו לולב של ראשו שעשו אתרוג של שבחוטמו ובהיות אתרוג, יבשות פוסלת בכל שהוא, גם בראשו שהוא, בכל פוסלת יבשות לולב של ס"ק תרמ"ח בסימן במש"ב ויעוי' דמה הפמ"ג בשם שכתב מ"ח שהתבאר שיבשות פוסלת בחוטם בכל בשאר אבל בחוטם, רק זה שהוא ושינוי כחזזית דינו האתרוג מקומות

ברובו, דינו אחד שבמקום מראה אף פוסל מקומות ובשלשה ובשנים שיבשות ומבואר ע"כ, במיעוטו מצד הדר מדין זה באתרוג שפוסלת י"ב סעיף בריש דהשו"ע המראה, ואילך שמחוטמו כתב תרמ"ח בסימן וכו' פוסל חזזית וכל שינוי מראה בכל מ"ו בס"ק במש"ב שם ויעוי' שהוא, מראה ששינוי המבי"ט בשם שכתב וחזזית פוסל רק אם נראה לעין בצורה מבואר ואם עיונית, ולא שטחית מקומות בשאר פוסל שיבש בפמ"ג האתרוג בשני מקומות דומיא דחזזית, שצריך שכמו הבין שהפמ"ג הרי להסתכל על חזזית כך צריך להסתכל על יבשות, וא"כ מבואר שיבש שפוסל המראה מצד הדר מדין הוא באתרוג מדמה הפמ"ג שהרי הסוג, מצד ולא יבשות לחזזית, ובחזזית כתב המבי"ט שטחית בצורה לעין נראה אם שרק אם שרק יבש לגבי ה"ה א"כ פוסל

נראה לעין כל פוסל.

את רואה אינו שאם עולה Ê"ÙÏÂהיבשות אלא רק ע"י התבוננות אין זה

יבשות שפוסלת.

‡Ï‡ שיש להעיר ע"ז דאיתא בשו"ע א' סעיף תרמ"ח בסימן שאתרוג היבש פסול, ושיעור היבשות

habura.indd <05D8><05D6> 08/07/2003, 01:45:24Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרצב

כשאינו מוציא שום ליחה, ויבדק ע"י יש בו ואם ובו חוט שיעבור בו מחט

ליחה יראה בחוט עכ"ל.

שיראה דין זה הדר אם ‰¯Â‡ÎÏ לעין שהוא נאה ויפה, מדוע יבש הוא אם לדעת באתרוג המדידה או לא תלוי אם יש בו לחלוחית, והא לחלוחית, בו שאין לעין נראה אינו שמבחוץ אתרוג שיהא להיות דיכול לחלוחית בלי יבש ומבפנים נאה סק"ג תרמ"ח בסימן הט"ז כמש"כ שאתרוג משנה שעברה אע"פ שנשאר בנויו בכ"ז צריך בדיקה, שמא אין בו לחלוחית, וא"כ יש להבין מדוע אתרוג שנשאר בנויו ואין בו לחלוחית פסול, נראה לא לחלוחית בו שאין מה הא

לעין.

חיסרון זה יבש שאה"נ לומר ÍȯˆÂומה המראה, מצד הדר של שכתב הראב"ד שצריך בדיקה זה כדי לגלות את דרגת היבשות של האתרוג, פחות באתרוג שיש שככל ודאי דזה לחלוחית זה מורגש במראה האתרוג, לוודא כדי זה שבודק הבדיקה וא"כ לא זאת דאילולי היבשות, דרגת את ידעו מהו יבש שפסול מצד הדר, דאחד ואחד הדר, אינה יבשות שכזו יאמר נתנו שיעור וא"כ כן הדר, יאמר שזה

לחלוחית באתרוג שאין שכל ואמרו זאת דרגת יבשות שפוסלת, וכשפוסלת

זה מצד מראה.

ליישב א"א שבלולב נראה Ìχ זאת, דהשו"ע בסימן תרמ"ה סעיף ה' כתב ששיעור היבשות שפוסל בלולב זה כל שכלה מראה ירקות שבו והלבינו פניו, וכתב שם המש"ב שזהו סימן שאין בו לחלוחית, ובשלמא אם היבשות ששיעור אומר היה השו"ע הוא שאין בו לחלוחית, אזי היה אפשר לפרש את כונתו כמו שפרשנו באתרוג, ידוע שלא אלא המראה זה שהעיקר שיעור נתנו א"כ פוסל, מראה איזה מראה זה לחלוחית בו שכשאין שהשו"ע בהיות אבל פסול, שבודאי כתב ששיעור היבשות הוא כל שכלה מראה ירקות שבו, א"כ נראה אם כלה להוסיף צריך המש"ב ומדוע לא, או שאז לחלוחית בו שאין סימן שזהו בו יש אם הוא שהעיקר משמע

לחלוחית או לא.

Ê"ÙÏÂ יוצא שיבשות שפוסלת בלולב מצד הדר שאינו מדין זה המראה, מצד ולא כמש"נ הסוג בו שאין סימן שזהו כתב דהמש"ב לחלוחית וא"כ מבואר שהחיסרון הוא

מצד הסוג כמש"נ.

habura.indd <05D9><05D6> 08/07/2003, 01:45:25Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה��כןברדהמת רירימה תעברא

רצג ארבעת המינים למהדרין

אחד דמצד להעיר יש שלפ"ז ‡Ï‡שהחיסרון במש"ב מבואר של יבשות זה מצד שאינו הדר בסוג, שזה מבואר וברשב"א בר"ן ומאידך לפי המראה, מצד הדר של חיסרון שמדמים יבשות של לולב לחוטמו של לעיל התבאר ובאתרוג אתרוג, שהחיסרון הוא מצד המראה ולא מצד

הסוג.

רוב שכשהתייבשו לומר צריך ÔÎÏשל חיסרון זה הלולב עלי סימן שזה המש"ב כתב ולכן סוג, על קאי דהמש"ב לחלוחית, בו שאין כשיבשו פסול שיבש שכתב השו"ע ראשו רק כשהתייבש אבל עליו, רוב של הלולב אין זה חיסרון של סוג, אלא היבשות וא"כ מראה, של חיסרון אם רק זה לולב בראשו של שפוסלת ולא בצורה לעין בצורה שטחית ניכר נקודה גבי המבי"ט כמש"כ עיונית

שחורה.

שתיומתו שלולב יוצא Ê"ÙÏÂקצת, התייבשה האמצעית ואין יבשותה ניכרת לעין מחמת מיעוטה, שאינה לעין, נראית התבוננות ע"י ורק כחוטמו לולב של ראשו דעשו פוסלת, רק פוסל זה ובאתרוג אתרוג, של

כשנראה לעין בצורה שטחית כמש"נ.

שתיומתו שלולב יוצא, „ÂÚÂקצת התלכלכה האמצעית קצת נשרף העלה שקצה או מהקורא מהשמש שכתב החזו"א בסימן קמ"ה שפוסלת יבשות זה שאין י"א ס"ק שטחית בצורה להבחין א"א שהרי ורק העלה, בסוף שנמצאת ביבשות זה אין כך ומחמת התבוננות, ע"י לפי שבעלה השרוף יבשות שפוסלת, את לראות קשה מהקורא והמלוכלך

היבשות בצורה שטחית.

הבדל נראה שיש העיון לאחר Ìχמלולכך העלה אם בין מהשמש, נשרף שהוא או מהקורא דכשהוא מלוכלך מהקורא אזי זה נידון כלכלוך חיצוני וכמו שאחד יצבע את היבשות, את יראו לא ועי"כ הלולב וצריך פוסלת, זו יבשות שבודאי לראות אם רואים את היבשות אילולי רק או כל לעין נראה הוא אם הצבע נשרף כשהעלה אבל התבוננות, ע"י מן חלק הוא שהשרוף מהשמש, את רואים לא שאם מסתבר העלה, מקשה שהשריפה מחמת היבשות לראות את היבשות, שאין צריך לראות בצורה ביבשות להבחין אפשר אם שטחית או לא, דהשריפה היא חלק מן העלה, וא"כ מסתבר שאם קשה לראות את היבשות שאין זו יבשות שפוסלת.

habura.indd <05D9><05D7> 08/07/2003, 01:45:26Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרצד

ÏÂÚ‰ מהאמור: א. יבשות שפוסלת בעלה ולרשב"א לר"ן

האמצעי זה רק אם נראה לעין בראיה

שטחית, אך אם אינה נראית אלא רק

יבשות זו אין התבוננות, ע"י

שפוסלת, אולם לדעת הביכורי יעקב

וברכה, וחיים והחזו"א, י"ד, בס"ק

התיבשה האמצעית שתיומתו לולב

לכן שפוסלת, יבשות זו אין קצת,

לכתחילה אין ליטול לולב זה, אך אם

שתיומתו לולב ב. יד"ח, יצא נטל

מהשמש בקצה נשרפה האמצעית

בראיה להבחין קשה זה ובגלל

התיומת שבקצה ביבשות שטחית

לולב ג. שפוסלת, יבשות זו אין התלכלכה האמצעית שתיומתו להבחין קשה זה ובגלל מהקורא שבקצה ביבשות שטחית בראיה אפשר אם לראות צריך התיומת, להסתכל על היבשות בראיה שטחית אילולי שהקורא לכלכה או לא, שאם אזי היבשות על להסתכל אפשר הלולב כשר אך לא מהודר, (דלדעת זה א' בהלכה שהוזכרו הפוסקים אינו פוסל), אך אם א"א להסתכל על היבשות אילולי שהקורא לכלכה אזי והלולב שפוסלת, יבשות זה אין

מהודר.

habura.indd <05D9><05D8> 08/07/2003, 01:45:27Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה��ע

רצג ארבעת המינים למהדרין

אחד דמצד להעיר יש שלפ"ז ‡Ï‡שהחיסרון במש"ב מבואר של יבשות זה מצד שאינו הדר בסוג, שזה מבואר וברשב"א בר"ן ומאידך לפי המראה, מצד הדר של חיסרון שמדמים יבשות של לולב לחוטמו של לעיל התבאר ובאתרוג אתרוג, שהחיסרון הוא מצד המראה ולא מצד

הסוג.

רוב שכשהתייבשו לומר צריך ÔÎÏשל חיסרון זה הלולב עלי סימן שזה המש"ב כתב ולכן סוג, על קאי דהמש"ב לחלוחית, בו שאין כשיבשו פסול שיבש שכתב השו"ע ראשו רק כשהתייבש אבל עליו, רוב של הלולב אין זה חיסרון של סוג, אלא היבשות וא"כ מראה, של חיסרון אם רק זה לולב בראשו של שפוסלת ולא בצורה לעין בצורה שטחית ניכר נקודה גבי המבי"ט כמש"כ עיונית

שחורה.

שתיומתו שלולב יוצא Ê"ÙÏÂקצת, התייבשה האמצעית ואין יבשותה ניכרת לעין מחמת מיעוטה, שאינה לעין, נראית התבוננות ע"י ורק כחוטמו לולב של ראשו דעשו פוסלת, רק פוסל זה ובאתרוג אתרוג, של

כשנראה לעין בצורה שטחית כמש"נ.

שתיומתו שלולב יוצא, „ÂÚÂקצת התלכלכה האמצעית קצת נשרף העלה שקצה או מהקורא מהשמש שכתב החזו"א בסימן קמ"ה שפוסלת יבשות זה שאין י"א ס"ק שטחית בצורה להבחין א"א שהרי ורק העלה, בסוף שנמצאת ביבשות זה אין כך ומחמת התבוננות, ע"י לפי שבעלה השרוף יבשות שפוסלת, את לראות קשה מהקורא והמלוכלך

היבשות בצורה שטחית.

הבדל נראה שיש העיון לאחר Ìχמלולכך העלה אם בין מהשמש, נשרף שהוא או מהקורא דכשהוא מלוכלך מהקורא אזי זה נידון כלכלוך חיצוני וכמו שאחד יצבע את היבשות, את יראו לא ועי"כ הלולב וצריך פוסלת, זו יבשות שבודאי לראות אם רואים את היבשות אילולי רק או כל לעין נראה הוא אם הצבע נשרף כשהעלה אבל התבוננות, ע"י מן חלק הוא שהשרוף מהשמש, את רואים לא שאם מסתבר העלה, מקשה שהשריפה מחמת היבשות לראות את היבשות, שאין צריך לראות בצורה ביבשות להבחין אפשר אם שטחית או לא, דהשריפה היא חלק מן העלה, וא"כ מסתבר שאם קשה לראות את היבשות שאין זו יבשות שפוסלת.

habura.indd <05D9><05D7> 08/07/2003, 01:45:26Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרצד

ÏÂÚ‰ מהאמור: א. יבשות שפוסלת בעלה ולרשב"א לר"ן

האמצעי זה רק אם נראה לעין בראיה

שטחית, אך אם אינה נראית אלא רק

יבשות זו אין התבוננות, ע"י

שפוסלת, אולם לדעת הביכורי יעקב

וברכה, וחיים והחזו"א, י"ד, בס"ק

התיבשה האמצעית שתיומתו לולב

לכן שפוסלת, יבשות זו אין קצת,

לכתחילה אין ליטול לולב זה, אך אם

שתיומתו לולב ב. יד"ח, יצא נטל

מהשמש בקצה נשרפה האמצעית

בראיה להבחין קשה זה ובגלל

התיומת שבקצה ביבשות שטחית

לולב ג. שפוסלת, יבשות זו אין התלכלכה האמצעית שתיומתו להבחין קשה זה ובגלל מהקורא שבקצה ביבשות שטחית בראיה אפשר אם לראות צריך התיומת, להסתכל על היבשות בראיה שטחית אילולי שהקורא לכלכה או לא, שאם אזי היבשות על להסתכל אפשר הלולב כשר אך לא מהודר, (דלדעת זה א' בהלכה שהוזכרו הפוסקים אינו פוסל), אך אם א"א להסתכל על היבשות אילולי שהקורא לכלכה אזי והלולב שפוסלת, יבשות זה אין

מהודר.

habura.indd <05D9><05D8> 08/07/2003, 01:45:27Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה��תןברדהמת רירימה תעברא

רצה ארבעת המינים למהדרין

העלה לבדיקת הדרך מהו לדון ˘Èהוא אם שבלולב האמצעי

נקטם או לא.

‡È˙‡ במשנה סוכה דף כט ע"ב לולב שנקטם ראשו פסול, ויעוי"ש בתוד"ה נקטם שכתב בתירוצו הראשון העלים זה הלולב של שראשו העליונים, ודבריו הובאו בטור ובשו"ע ויעוי"ש ו', סעיף תרמ"ה בסימן במש"ב בס"ק כ"ז שכתב שהטעם הוא

משום שאינו הדר.

בד"ה הלכה בביאור יעויי"ש ‰‰Âאת שמביא העלים, רוב ביאור הב"ח, הט"ז, הגר"א, והלבוש, דהיינו ראשו "נקטם במש"כ בשו"ע על העליונים" העלין רוב שנקטמו מן למעלה שמסתיימים עלים אותם עליונים, עלים נקראים שהם השדרה ואם רובם נקטמו, הר"ז לולב שנקטם את לספור שצריך ז"א ופסול, ראשו נקטמו שראשיהם העלים מספר ולראות מה יש יותר עלים שנקטמו או

שלום, והנהר נקטמו, שלא עלים והמאמר מרדכי, מפרשים דמה שכתב שני היינו העליונים העלים בשו"ע שכלה האמצעיים העליונים העלים בהם הלולב, ומה שכתב שנקטמו רוב היינו דלא בעינן שיקטמו לגמרי כדעת די אלא בטור המובא העיטור בעל המחבר גם אבל ברובן, כשיקטמו שכלה שלשה הם למעלה דאם מודה בהם הלולב העלה האמצעי שבו הוא וכמו פסול, ראשו נקטם ואם העיקר ולא הרמ"א מיירי ובזה בב"י, שכתב עוד, לפרש רצה והפמ"ג כלל, פליגי דהאי רוב העלין היינו אם למעלה כלה הלולב בשלשה עלין, אם נקטם הרוב ומה שכתב פסול, שנים, דהיינו מהן, העליון העלה נקטם אם הרמ"א האמצעי, היינו אם כלה הלולב באחת,

וגם המחבר מודה לזה ע"ש עכ"ל.

נקטם מדוע להבין יש ‰¯Â‡ÎÏ ראשו פסול מצד שאינו הדר, כשנראה הוא הדר של חיסרון והא לעין כמש"כ המש"ב בס"ק מ"ו בשם

‰ ÔÓÈÒ

‡Ï ‡ Ì¢ ‡Â‰ ̇ ÈÚˆÓ‡‰ ‰ÏÚ‰ ˙˜È„· ͯ„·

habura.indd <05DB> 08/07/2003, 01:45:28Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרצו

ונקטם שחורה, נקודה גבי המבי"ט דלא לעין, נראה שלא פעמים ראשו נראה אם נקטם רוב עליו, או שנקטמו רק ב' עלים שבזה אמרינן שכשר, וכן לפי הנהר שלום, והמאמר מרדכי, י"ל דלא ניכר לעין כמה נקטם אם רוב או ראשו נקטם מדוע וא"כ פחות, קצת פסול מצד שאינו הדר, והא חיסרון של

הדר צריך לראות לעין.

בשו"ת אברהם ויאמר בספרי 'ÈÂÚÈÂשהבאנו נ"ד סימן א' חלק עדס הגר"י הישיבה ראש שמרן שליט"א יסד שב"הדר" הנאמר בתורה מצד הדר שיהא א. תרתי, בעינן ארבעת על שכשמסתכלים המראה, מצד חיסרון איזה יראו לא המינים יופיים, ב. שיהא הדר מצד הסוג, שהם ז"א גדלו, שהם כמו יהיו שכשמסתכלים על ארבעת המינים לא רואים בהם איזה חיסרון של יופי, אבל יש גדלו, שהם כמו לא שהם בהיות לפ"ז וא"כ הדר, של חיסרון בהם ראשו שנקטם בלולב שאה"נ אפ"ל המראה מצד הדר של חיסרון אין דפעמים שלא נראה החיסרון לעין כל, גדל, שהוא כמו לא שזה בהיות אבל נקטמו, העליונים עלים ראשי שהרי א"כ יש בו חיסרון של הדר מצד הסוג, מיעוט כשנקטמים שגם לומר ואין

עלין עליונים יש בהם חיסרון של הדר שהחיסרון אמרו דרבנן הסוג, מצד

הוא רק כשרוב העלים נקטמים.

יוצא שלדעת המאמר מרדכי, Ê"ÙÏÂוהפמ"ג, שלום, והנהר בתיומת שכלה שלולב סובר השו"ע באופן גם פסול נקטמה והיא אחת אלא כל, לעין נראית לא שהקטימה מצד פסול דנקטם התבוננות, לאחר שאינו הדר בסוג, וכשאינו הדר בסוג, לאחר החיסרון את כשמגלים גם אזי

התבוננות זה פסול כמש"נ.

יש כיצד לעיין יש שלפ"ז ‡Ï‡נקטם הוא אם לולב לבדוק או לא, דכמה התבוננות צריך להתבונן דרוב נקטם, לא שהלולב לוודא כדי שאפשר בצורה גדלים הלולבים להסתפק בהם אם עליהם נקטמים או לא, דאינם נגמרים בחוד כמו שאר עלי קצת, משופע בחיתוך אלא הלולב, העלה אם להבחין אפשר כיצד וא"כ

נקטם או לא.

ארבעת כשרות בספר יעוי' ‰‰Â המינים בעמוד קנ שכתב עצה לבדיקת ספק אם הלולב נקטם או לא, שיקח זכוכית מגדלת חזקה ויניחה על יש רוב דע"פ הלולב, של חודו

habura.indd <05DB><05D0> 08/07/2003, 01:45:29Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה��כ

רצה ארבעת המינים למהדרין

העלה לבדיקת הדרך מהו לדון ˘Èהוא אם שבלולב האמצעי

נקטם או לא.

‡È˙‡ במשנה סוכה דף כט ע"ב לולב שנקטם ראשו פסול, ויעוי"ש בתוד"ה נקטם שכתב בתירוצו הראשון העלים זה הלולב של שראשו העליונים, ודבריו הובאו בטור ובשו"ע ויעוי"ש ו', סעיף תרמ"ה בסימן במש"ב בס"ק כ"ז שכתב שהטעם הוא

משום שאינו הדר.

בד"ה הלכה בביאור יעויי"ש ‰‰Âאת שמביא העלים, רוב ביאור הב"ח, הט"ז, הגר"א, והלבוש, דהיינו ראשו "נקטם במש"כ בשו"ע על העליונים" העלין רוב שנקטמו מן למעלה שמסתיימים עלים אותם עליונים, עלים נקראים שהם השדרה ואם רובם נקטמו, הר"ז לולב שנקטם את לספור שצריך ז"א ופסול, ראשו נקטמו שראשיהם העלים מספר ולראות מה יש יותר עלים שנקטמו או

שלום, והנהר נקטמו, שלא עלים והמאמר מרדכי, מפרשים דמה שכתב שני היינו העליונים העלים בשו"ע שכלה האמצעיים העליונים העלים בהם הלולב, ומה שכתב שנקטמו רוב היינו דלא בעינן שיקטמו לגמרי כדעת די אלא בטור המובא העיטור בעל המחבר גם אבל ברובן, כשיקטמו שכלה שלשה הם למעלה דאם מודה בהם הלולב העלה האמצעי שבו הוא וכמו פסול, ראשו נקטם ואם העיקר ולא הרמ"א מיירי ובזה בב"י, שכתב עוד, לפרש רצה והפמ"ג כלל, פליגי דהאי רוב העלין היינו אם למעלה כלה הלולב בשלשה עלין, אם נקטם הרוב ומה שכתב פסול, שנים, דהיינו מהן, העליון העלה נקטם אם הרמ"א האמצעי, היינו אם כלה הלולב באחת,

וגם המחבר מודה לזה ע"ש עכ"ל.

נקטם מדוע להבין יש ‰¯Â‡ÎÏ ראשו פסול מצד שאינו הדר, כשנראה הוא הדר של חיסרון והא לעין כמש"כ המש"ב בס"ק מ"ו בשם

‰ ÔÓÈÒ

‡Ï ‡ Ì¢ ‡Â‰ ̇ ÈÚˆÓ‡‰ ‰ÏÚ‰ ˙˜È„· ͯ„·

habura.indd <05DB> 08/07/2003, 01:45:28Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרצו

ונקטם שחורה, נקודה גבי המבי"ט דלא לעין, נראה שלא פעמים ראשו נראה אם נקטם רוב עליו, או שנקטמו רק ב' עלים שבזה אמרינן שכשר, וכן לפי הנהר שלום, והמאמר מרדכי, י"ל דלא ניכר לעין כמה נקטם אם רוב או ראשו נקטם מדוע וא"כ פחות, קצת פסול מצד שאינו הדר, והא חיסרון של

הדר צריך לראות לעין.

בשו"ת אברהם ויאמר בספרי 'ÈÂÚÈÂשהבאנו נ"ד סימן א' חלק עדס הגר"י הישיבה ראש שמרן שליט"א יסד שב"הדר" הנאמר בתורה מצד הדר שיהא א. תרתי, בעינן ארבעת על שכשמסתכלים המראה, מצד חיסרון איזה יראו לא המינים יופיים, ב. שיהא הדר מצד הסוג, שהם ז"א גדלו, שהם כמו יהיו שכשמסתכלים על ארבעת המינים לא רואים בהם איזה חיסרון של יופי, אבל יש גדלו, שהם כמו לא שהם בהיות לפ"ז וא"כ הדר, של חיסרון בהם ראשו שנקטם בלולב שאה"נ אפ"ל המראה מצד הדר של חיסרון אין דפעמים שלא נראה החיסרון לעין כל, גדל, שהוא כמו לא שזה בהיות אבל נקטמו, העליונים עלים ראשי שהרי א"כ יש בו חיסרון של הדר מצד הסוג, מיעוט כשנקטמים שגם לומר ואין

עלין עליונים יש בהם חיסרון של הדר שהחיסרון אמרו דרבנן הסוג, מצד

הוא רק כשרוב העלים נקטמים.

יוצא שלדעת המאמר מרדכי, Ê"ÙÏÂוהפמ"ג, שלום, והנהר בתיומת שכלה שלולב סובר השו"ע באופן גם פסול נקטמה והיא אחת אלא כל, לעין נראית לא שהקטימה מצד פסול דנקטם התבוננות, לאחר שאינו הדר בסוג, וכשאינו הדר בסוג, לאחר החיסרון את כשמגלים גם אזי

התבוננות זה פסול כמש"נ.

יש כיצד לעיין יש שלפ"ז ‡Ï‡נקטם הוא אם לולב לבדוק או לא, דכמה התבוננות צריך להתבונן דרוב נקטם, לא שהלולב לוודא כדי שאפשר בצורה גדלים הלולבים להסתפק בהם אם עליהם נקטמים או לא, דאינם נגמרים בחוד כמו שאר עלי קצת, משופע בחיתוך אלא הלולב, העלה אם להבחין אפשר כיצד וא"כ

נקטם או לא.

ארבעת כשרות בספר יעוי' ‰‰Â המינים בעמוד קנ שכתב עצה לבדיקת ספק אם הלולב נקטם או לא, שיקח זכוכית מגדלת חזקה ויניחה על יש רוב דע"פ הלולב, של חודו

habura.indd <05DB><05D0> 08/07/2003, 01:45:29Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה��כןברדהמת רירימה תעברא

רצז ארבעת המינים למהדרין

ללולבים חור טבעי בראש העלה, ואם זה הרי פגם, ללא מעוגל הוא החור בירור גמור שלא נקטם ראש הלולב.

יש כיצד לעיין יש שלפ"ז ‡Ï‡נראים שלא לולב לבדוק תמיד דלא נקבים, העלים בראשי יש כמה א"כ נקבים, בעלים נראים נקטמו הם אם להבחין ולנסות לעיין נקטם היה פסול או לא, ובשלמא אם של הדר מצד שאינו הדר במראה, א"כ יש להסתכל בצורה שטחית על העלה בהיות אבל לא, או נקטם הוא אם שאינו מצד הוא שהפסול שהתבאר אם גם הוא הפסול א"כ בסוג הדר וא"כ מרובה, התבוננות לאחר נראה לדווא כדי בלולב לעיין צריך כמה

שהלולב לא נקטם.

אויערבך עזריאל ר' הגאון לי ¯Ó‡Âדררא שיש שכל שליט"א, בקצה שרואים כגון נקטם, שהעלה העלה איזה חתיכה שנפלה, או שרואים בקצה העלה קצת פירורים, ולא יודעים אם זה מהעלה או שזה קורא בלבד, יש נקטם, שמא מחשש זה לולב לפסול ולא ומתבוננים דררא, כשאין אבל לא נקטם, של חיסרון שיש רואים

חוששים שזה נקטם.

סימוכין, קצת לזה להביא ‰‡¯Â דיעוי' בכל בו בהלכות לולב וערבות שכתב להקשות מדוע הדסים שעליהם נקטמים כשרים, ואילו לולב שנקטם ראשו פסול, ומיישב שהדסים וערבות רגילים להקטם בדרך גדילתן, שנקטמו, במה חיסרון בהם אין א"כ לפי שרגילות להיות כך, משא"כ לולב שאין דרכו להקטם בעודו על העץ, אם

נקטם יש בו חיסרון שאינו הדר.

נראה שאם קשה להכריע לפ"ז Î"‡יש לא, או נקטם הלולב אם להעמידו על חזקתו, אלא שאם רואה הרבה, לעיין יש שנקטם דררא איזו רק סיבה שנקטם, איזו רואה לא ואם שלא ודאית בצורה לגלות לו קשה שלא חזקתו על לסמוך יש נקטם,

נקטם.

אם לוודא כדי מהאמור: ÏÂÚÂה הלולב של האמצעי העלה אם לראות יש לא, בתחילה או נקטם ישנם נקבים קטנים בראשי העלים, או איזו רואה ולא נראה, לא ואם לא, יש אזי נקטם, שהעלה לומר סיבה גם נקטם שלא חזקתו על לסמוך כשאינו יודע בצורה ודאית שלא נקטם,

habura.indd <05DB><05D1> 08/07/2003, 01:45:30Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרצח

אך אם יש מקום להסתפק אם הלולב בקצה שרואה כגון לא, או נקטם לו וקשה וכדו' פירורים איזה העלים לו יש לא, או נקטם אם להכריע

זכוכית לקחת או הרבה להתבונן אם להכריע לו קשה ואם מגדלת, לולב ליטול יש לא, או נקטם הלולב

אחר.

habura.indd <05DB><05D2> 08/07/2003, 01:45:31Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה��כ

רצז ארבעת המינים למהדרין

ללולבים חור טבעי בראש העלה, ואם זה הרי פגם, ללא מעוגל הוא החור בירור גמור שלא נקטם ראש הלולב.

יש כיצד לעיין יש שלפ"ז ‡Ï‡נראים שלא לולב לבדוק תמיד דלא נקבים, העלים בראשי יש כמה א"כ נקבים, בעלים נראים נקטמו הם אם להבחין ולנסות לעיין נקטם היה פסול או לא, ובשלמא אם של הדר מצד שאינו הדר במראה, א"כ יש להסתכל בצורה שטחית על העלה בהיות אבל לא, או נקטם הוא אם שאינו מצד הוא שהפסול שהתבאר אם גם הוא הפסול א"כ בסוג הדר וא"כ מרובה, התבוננות לאחר נראה לדווא כדי בלולב לעיין צריך כמה

שהלולב לא נקטם.

אויערבך עזריאל ר' הגאון לי ¯Ó‡Âדררא שיש שכל שליט"א, בקצה שרואים כגון נקטם, שהעלה העלה איזה חתיכה שנפלה, או שרואים בקצה העלה קצת פירורים, ולא יודעים אם זה מהעלה או שזה קורא בלבד, יש נקטם, שמא מחשש זה לולב לפסול ולא ומתבוננים דררא, כשאין אבל לא נקטם, של חיסרון שיש רואים

חוששים שזה נקטם.

סימוכין, קצת לזה להביא ‰‡¯Â דיעוי' בכל בו בהלכות לולב וערבות שכתב להקשות מדוע הדסים שעליהם נקטמים כשרים, ואילו לולב שנקטם ראשו פסול, ומיישב שהדסים וערבות רגילים להקטם בדרך גדילתן, שנקטמו, במה חיסרון בהם אין א"כ לפי שרגילות להיות כך, משא"כ לולב שאין דרכו להקטם בעודו על העץ, אם

נקטם יש בו חיסרון שאינו הדר.

נראה שאם קשה להכריע לפ"ז Î"‡יש לא, או נקטם הלולב אם להעמידו על חזקתו, אלא שאם רואה הרבה, לעיין יש שנקטם דררא איזו רק סיבה שנקטם, איזו רואה לא ואם שלא ודאית בצורה לגלות לו קשה שלא חזקתו על לסמוך יש נקטם,

נקטם.

אם לוודא כדי מהאמור: ÏÂÚÂה הלולב של האמצעי העלה אם לראות יש לא, בתחילה או נקטם ישנם נקבים קטנים בראשי העלים, או איזו רואה ולא נראה, לא ואם לא, יש אזי נקטם, שהעלה לומר סיבה גם נקטם שלא חזקתו על לסמוך כשאינו יודע בצורה ודאית שלא נקטם,

habura.indd <05DB><05D1> 08/07/2003, 01:45:30Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןרצח

אך אם יש מקום להסתפק אם הלולב בקצה שרואה כגון לא, או נקטם לו וקשה וכדו' פירורים איזה העלים לו יש לא, או נקטם אם להכריע

זכוכית לקחת או הרבה להתבונן אם להכריע לו קשה ואם מגדלת, לולב ליטול יש לא, או נקטם הלולב

אחר.

habura.indd <05DB><05D2> 08/07/2003, 01:45:31Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה��כןברדהמת רירימה תעברא

רצט ארבעת המינים למהדרין

האמצעית שתיומתו בלולב לדון ˘Èרק ונראית כהימנק נחלקה זה מרוחקים שהעלים התבוננות ע"י שהימנק או פוסל, זה האם מזה, שפוסל זה רק כשנראה לעין כל בצורה

שטחית.

בסימן שרד בלבושי יעוי' ‰‰Âשכתב סק"ט בסוף תרמ"ה שהעולם אין מדקדקים ובראותם נחלק מעט העליונה העלה דהיינו התיומת פחות וכשהוא מכשירין, בראשה וטועים לכו"ע, דכשר אומרים מטפח בראשה כשנחלק הרוב ע"פ כי הם, כהימנק, ונעשו נתרחקו מעט, אפילו וזה לשיטת רמ"א פסול מדינא, ושיטת סק"ד הט"ז כמ"ש העיקר הוא רמ"א בשם תה"ד, ואין זה כשר זולת לשיטת צריך לכן עליו, ברוב דתלוי המחבר בספר יעוי' אולם ע"כ, ע"ז להשגיח אות רל"ד בעמוד המינים" "ארבעת י"ז שכתב בשם הגהת מהרש"ם לספר תרמ"ה בסימן החדש חיים אורחות לבד נחלק שאם העולם מנהג ליישב

מפני הרואה לעין נראה שהסדק אף החלל שבין הסדקים, אם אין מרוחקים הרבה זה מזה כשר, שהרי נראין לעין כל רואה שהם אחד, וכשמניח הלולב על איזה מקום או שמנענע בו נוגעים לא כן לא דאם בזה, זה הסדקים שאינו נסדק רוב פי על לה משכחת רוב פוסל, שהרי כשנסדק הרבה ע"פ נראים הסדקים ומרוחקים קצת זה מזה מצדד וכן הלולבים, רוב ויפסלו סק"ח, קמ"ה סימן באור"ח החזו"א ארבעת "כשרות בספר נמי ויעוי' כן שכתב העיונים בחלק המינים" זצ"ל, אויערבך הגרש"ז מרן בשם שהימנק שפוסל זה רק אם ההוצין של אך לצדדים, גדלו האמצעית התיומת אם גדלו ישר ורק יש אויר ביניהם אין

זה כהימנק וכשר.

הישיבה ראש מרן דודי לי ¯ӇÂעדס יהודה רבי הגאון אויערבך עזריאל ר' והגאון שליט"א, יכול אם גם זו שלשיטה שליט"א לסגור את העלים ביד בסגירה קלה אין

 ÔÓÈÒ

˜ÓȉΠ‰˜ÏÁ ˙ÈÚˆÓ‡‰ Â˙ÓÂÈ˙˘ ·ÏÂÏ·

habura.indd <05DB><05D3> 08/07/2003, 01:45:31Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןש

זה הימנק שפוסל.

‡··Â¯ מחלוקתם של הלבושי שרד דיעוי' נראה, והמהרש"ם בספרי ויאמר אברהם שאלות ותשובות ד"ה צ"ח (עמוד נ"ד א' תשובה חלק ראש מרן שמורנו שהתבאר ויעוי') עדס יהודה רבי הגאון הישיבה והוא הדר בדין יסוד יסד שליט"א שהתורה הדר סוגי שני שישנם במראה הדר שיהא א. הצריכה, לא המינים ארבעת על שכשיסתכלו יראו איזה חיסרון אלא יראו יופי והדר, שפעמים הסוג, מצד הדר שיהא ב. נראה ולא חיסרון אין המראה מצד לעין שהוא אינו יפה ומהודר, אך אין נחלקה כמו ב' סוג אלא א' סוג זה חיסרון, אין המראה שמצד התיומת שפעמים התיומת נחלקה באופן שלא כשמזיזים ורק שנחלקה, לעין נראה כ"ז אבל חלוקה, שהיא רואים אותה שלא מזיזים את התיומת, אזי ההוצין נראים ולא לזה זה סמוכים נשארים כשנים, וא"כ מצד המראה אין חיסרון אולם מצד הסוג יש חיסרון שתיומתו נחלקה, וחז"ל הגדירו את זה כסוג ב', ולפ"ז גדל, שהוא כמו לא שזה לפי שהימנק הבין שהמהרש"ם אפ"ל שפוסל זה לא מצד שאינו הדר במראה ולכן בסוג, הדר שאינו מצד אלא

כשאפשר לחבר את שני העלים כאחד אין בזה חיסרון של סוג, דהחיסרון של זה רק כשא"א לחברם כלל, אבל סוג אם הם מתחברים בזמן הנענועים שזה חלק ממצות נטילת לולב, אזי אין בזה חיסרון של סוג, משא"כ הלבושי שרד מראה, של חיסרון זה שהימנק הבין את שכשתופס דבהיות ס"ל ולכן הלולב יוצא בזה יד"ח, דבעצם הגבהת הד' מינים כבר יוצא יד"ח, ובאותו זמן חיסרון ביה איכא כשנים, נראים הם שבזמן לן אכפת ולא מראה, של הלולב את שיניח בזמן או הנענועים דסכ"ס לאחד, יסגרו הם השולחן על בעיקר המצוה שיוצא יד"ח הם נראים

כשנים.

Ó"˜ÙÂ בין הלבושי שרד למהרש"םההימנק את רואים לא אם בהתבוננות אלא שטחית, בהסתכלות קצת, אם זה חיסרון של הימנק או לא, שאם זה חיסרון של הדר מצד המראה אזי רק אם נראה בראיה שטחית פסול, אם גם אזי סוג של חיסרון זה ואם נראה לאחר התבוננות פסול, וא"כ לפי מראה של חיסרון שזה שרד הלבושי נראה בראיה רק אם אזי הימנק פסול חיסרון זה המהרש"ם ולפי שטחית, של סוג אזי הימנק פסול גם אם נראה

לאחר התבוננות.

habura.indd <05DB><05D4> 08/07/2003, 01:45:33Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה�ד

רצט ארבעת המינים למהדרין

האמצעית שתיומתו בלולב לדון ˘Èרק ונראית כהימנק נחלקה זה מרוחקים שהעלים התבוננות ע"י שהימנק או פוסל, זה האם מזה, שפוסל זה רק כשנראה לעין כל בצורה

שטחית.

בסימן שרד בלבושי יעוי' ‰‰Âשכתב סק"ט בסוף תרמ"ה שהעולם אין מדקדקים ובראותם נחלק מעט העליונה העלה דהיינו התיומת פחות וכשהוא מכשירין, בראשה וטועים לכו"ע, דכשר אומרים מטפח בראשה כשנחלק הרוב ע"פ כי הם, כהימנק, ונעשו נתרחקו מעט, אפילו וזה לשיטת רמ"א פסול מדינא, ושיטת סק"ד הט"ז כמ"ש העיקר הוא רמ"א בשם תה"ד, ואין זה כשר זולת לשיטת צריך לכן עליו, ברוב דתלוי המחבר בספר יעוי' אולם ע"כ, ע"ז להשגיח אות רל"ד בעמוד המינים" "ארבעת י"ז שכתב בשם הגהת מהרש"ם לספר תרמ"ה בסימן החדש חיים אורחות לבד נחלק שאם העולם מנהג ליישב

מפני הרואה לעין נראה שהסדק אף החלל שבין הסדקים, אם אין מרוחקים הרבה זה מזה כשר, שהרי נראין לעין כל רואה שהם אחד, וכשמניח הלולב על איזה מקום או שמנענע בו נוגעים לא כן לא דאם בזה, זה הסדקים שאינו נסדק רוב פי על לה משכחת רוב פוסל, שהרי כשנסדק הרבה ע"פ נראים הסדקים ומרוחקים קצת זה מזה מצדד וכן הלולבים, רוב ויפסלו סק"ח, קמ"ה סימן באור"ח החזו"א ארבעת "כשרות בספר נמי ויעוי' כן שכתב העיונים בחלק המינים" זצ"ל, אויערבך הגרש"ז מרן בשם שהימנק שפוסל זה רק אם ההוצין של אך לצדדים, גדלו האמצעית התיומת אם גדלו ישר ורק יש אויר ביניהם אין

זה כהימנק וכשר.

הישיבה ראש מרן דודי לי ¯ӇÂעדס יהודה רבי הגאון אויערבך עזריאל ר' והגאון שליט"א, יכול אם גם זו שלשיטה שליט"א לסגור את העלים ביד בסגירה קלה אין

 ÔÓÈÒ

˜ÓȉΠ‰˜ÏÁ ˙ÈÚˆÓ‡‰ Â˙ÓÂÈ˙˘ ·ÏÂÏ·

habura.indd <05DB><05D3> 08/07/2003, 01:45:31Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןש

זה הימנק שפוסל.

‡··Â¯ מחלוקתם של הלבושי שרד דיעוי' נראה, והמהרש"ם בספרי ויאמר אברהם שאלות ותשובות ד"ה צ"ח (עמוד נ"ד א' תשובה חלק ראש מרן שמורנו שהתבאר ויעוי') עדס יהודה רבי הגאון הישיבה והוא הדר בדין יסוד יסד שליט"א שהתורה הדר סוגי שני שישנם במראה הדר שיהא א. הצריכה, לא המינים ארבעת על שכשיסתכלו יראו איזה חיסרון אלא יראו יופי והדר, שפעמים הסוג, מצד הדר שיהא ב. נראה ולא חיסרון אין המראה מצד לעין שהוא אינו יפה ומהודר, אך אין נחלקה כמו ב' סוג אלא א' סוג זה חיסרון, אין המראה שמצד התיומת שפעמים התיומת נחלקה באופן שלא כשמזיזים ורק שנחלקה, לעין נראה כ"ז אבל חלוקה, שהיא רואים אותה שלא מזיזים את התיומת, אזי ההוצין נראים ולא לזה זה סמוכים נשארים כשנים, וא"כ מצד המראה אין חיסרון אולם מצד הסוג יש חיסרון שתיומתו נחלקה, וחז"ל הגדירו את זה כסוג ב', ולפ"ז גדל, שהוא כמו לא שזה לפי שהימנק הבין שהמהרש"ם אפ"ל שפוסל זה לא מצד שאינו הדר במראה ולכן בסוג, הדר שאינו מצד אלא

כשאפשר לחבר את שני העלים כאחד אין בזה חיסרון של סוג, דהחיסרון של זה רק כשא"א לחברם כלל, אבל סוג אם הם מתחברים בזמן הנענועים שזה חלק ממצות נטילת לולב, אזי אין בזה חיסרון של סוג, משא"כ הלבושי שרד מראה, של חיסרון זה שהימנק הבין את שכשתופס דבהיות ס"ל ולכן הלולב יוצא בזה יד"ח, דבעצם הגבהת הד' מינים כבר יוצא יד"ח, ובאותו זמן חיסרון ביה איכא כשנים, נראים הם שבזמן לן אכפת ולא מראה, של הלולב את שיניח בזמן או הנענועים דסכ"ס לאחד, יסגרו הם השולחן על בעיקר המצוה שיוצא יד"ח הם נראים

כשנים.

Ó"˜ÙÂ בין הלבושי שרד למהרש"םההימנק את רואים לא אם בהתבוננות אלא שטחית, בהסתכלות קצת, אם זה חיסרון של הימנק או לא, שאם זה חיסרון של הדר מצד המראה אזי רק אם נראה בראיה שטחית פסול, אם גם אזי סוג של חיסרון זה ואם נראה לאחר התבוננות פסול, וא"כ לפי מראה של חיסרון שזה שרד הלבושי נראה בראיה רק אם אזי הימנק פסול חיסרון זה המהרש"ם ולפי שטחית, של סוג אזי הימנק פסול גם אם נראה

לאחר התבוננות.

habura.indd <05DB><05D4> 08/07/2003, 01:45:33Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה�דןןברדהמת רירימה תעברא

שא ארבעת המינים למהדרין

תרמ"ה בסימן שמהמש"ב ‰‡¯Âראיה להביא יש ל"א ס"ק בשם כתב שהמש"ב שרד, כלבושי לא אם גם זה שפוסל שהימנק הטור כאחד, שגדלו ז"א בתולדה, כן היה כשנים, ונראים נחלקו מכן ולאחר ולכאורה נראה שאם העלים לא היו כן שגדלו לאחר נחלקו אלא בתולדה ביד, לסוגרם שיכולים בודאי כאחד, ובכ"ז המש"ב פוסל וא"כ לכאורה יש שרד כלבושי סובר שהמש"ב ראיה בזמן להתחבר כשיכולים שגם

הנענועים הר"ז הימנק שפסול.

רק זה שפסול שהימנק יוצא Ê"ÙÏÂ אם כשמסתכלים עליו בצורה שטחית רואים שהוא הימנק, אבל אם הימנק שהוא ולראות להתבונן צריך

אין זה פסול.

Ôȇ לומר שהמש"ב סובר כמהרש"ם היו לא אם שגם שכתב ומה שהם אופן על קאי פסול בתולדה כן נחלקו והתעגלו באופן שע"י הנענועים הם על השולחן הלולב או שיניח את לא יתחברו, אבל אם יתחברו כשיניח זה אין הנענועים ע"י או על השולחן מסתבר, לא דזה שפוסל, הימנק זאת לכתוב צריך היה דהמש"ב בתולדה כן היו לא שאם בפירוש יכולים ואינם שהתעגלו באופן

להתחבר ע"י הנענועים פסול, ומשמע שאם כן היו יכולים להתחבר לא היה

להם דין הימנק.

לאחר העיון נראה שאין ראיה Ìχכלבושי שסובר מהמש"ב אברהם" "ויאמר בספרי דיעוי' שרד, בערך המינים ארבעת הלכות פסקי של ההוצין שאם שהתבאר קורא, לצדדים הולכין האמצעית התיומת ויש ביניהם הרבה קורא, באופן שאם תיפול הקורא הלולב יהא כהימנק, אין זה לולב פסול כ"ז שהקורא לא נפלה, אינה התיומת גדילתו שבדרך דכל וכשר, כהימנק זה אין כהימנק נראית אופן על המש"ב שכונת אפ"ל וא"כ אלא לצדדים הולכים היו שההוצין מכן, לאחר ונפל קורא, ביניהם שיש זה אין קורא ביניהם שיש כ"ז וא"כ לאחר כשנפל אולם וכשר, כהימנק מכן הרי זה לולב כהימנק ופסול, ולכן כן היה לא שאפי' המש"ב כתב אבל מכן, לאחר נוצר אלא בתולדה נראים שהעלים אופן על כונתו אין דבכה"ג נפתחו, שהם מחמת כשנים

שמא ס"ל שאין זה כהימנק.

שסובר מהמש"ב ראיה אין Ê"ÙÏÂולא שרד כלבושי לא דעת מה ראיה אין וא"כ כמהרש"ם, המש"ב בהימנק אם פסול רק כשנראה

habura.indd <05DB><05D5> 08/07/2003, 01:45:34Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשב

בראיה שטחית או שפסול גם אם נראה לאחר התבוננות.

שאפשר נראה העיון לאחר Ìχשל מחלוקתם את לבאר אם בין והמהרש"ם שרד הלבושי מצד זה הימנק של שהחיסרון נאמר נאמר אם ובין במראה, הדר שאינו שאינו מצד זה הימנק של שהחיסרון דאפ"ל הדברים וביאור בסוג, הדר למהרש"ם ובין שרד ללבושי שבין מצד הדר של חיסרון זה הימנק המראה, והלבושי שרד הבין שבהיות יד"ח יוצאים הלולב נטילת שבעצם המצוה, לעצם לנענע צריך ולא ובנטילה הוא נראה כשנים, א"כ איכא המראה, מצד הדר של חיסרון ביה שיוצאים שאה"נ הבין והמהרש"ם לנענע, בלי גם הנטילה בעצם יד"ח חלק הם שהנענועים בהיות אבל ממצות נטילת לולב, ובנענועים זה כן שפוסל, הימנק זה אין א"כ מתחבר, זמן כל הוא שבמשך דהימנק שפוסל המצוה יראה כשנים אך אם ישנו שלב זה אין כשנים נראה שאינו במצוה הימנק שפוסל, ואפ"ל ששניהם הבינו הסוג, מצד הדר של חיסרון שזה והלבושי שרד הבין שבהיות שיוצאים לנענע מבלי גם הנטילה בעצם יד"ח ובזמן הזה נראה כשנים א"כ איכא ביה

חיסרון של הדר מצד הסוג, והמהרש"ם הבין שבהיות שהנענועים הם חלק מן המצוה, ובזמן הנענועים הם מתחברים ליכא ביה חיסרון של הדר מצד הסוג, המצוה כ"ז שבמשך זה שפוסל דסוג

יראו כשנים.

של חיסרון זה שהימנק נימא ̇Âשלפי יוצא הסוג מצד הדר העלה של שעליו לולב המהרש"ם נוטים ואינם למעלה עולים האמצעי בין קורא שיש מחמת אך לצדדים, העלים העלים אינם יכולים לגעת אחד יהא לכאורה הנענועים בזמן בשני כשר, ולא מסתבר דבמהרש"ם מבואר ואינם למעלה עולים שעליו שכל וכשר, הימנק, זה אין לצדדים נוטים לצדדים נוטים אינם שאם ומשמע

שכשר אפי' שאינם נוגעים זה בזה.

כל המהרש"ם שלפי נראה ÔÎÏזה אין ישר עולים שהעלים בין אויר כשנראה גם שפוסל הימנק שבזמן משום זה ואין העלים, להתחבר, יכולים העלים הנענועים אלא שהמהרש"ם סובר שהחיסרון של באופן כשנים כשנראה זה הימנק כשזה אבל לצדדים, נוטים שהעלים הימנק זה אין לצדדים נוטה לא שכל המהרש"ם ומש"כ שפוסל,

habura.indd <05DB><05D6> 08/07/2003, 01:45:35Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה�דר

שא ארבעת המינים למהדרין

תרמ"ה בסימן שמהמש"ב ‰‡¯Âראיה להביא יש ל"א ס"ק בשם כתב שהמש"ב שרד, כלבושי לא אם גם זה שפוסל שהימנק הטור כאחד, שגדלו ז"א בתולדה, כן היה כשנים, ונראים נחלקו מכן ולאחר ולכאורה נראה שאם העלים לא היו כן שגדלו לאחר נחלקו אלא בתולדה ביד, לסוגרם שיכולים בודאי כאחד, ובכ"ז המש"ב פוסל וא"כ לכאורה יש שרד כלבושי סובר שהמש"ב ראיה בזמן להתחבר כשיכולים שגם

הנענועים הר"ז הימנק שפסול.

רק זה שפסול שהימנק יוצא Ê"ÙÏÂ אם כשמסתכלים עליו בצורה שטחית רואים שהוא הימנק, אבל אם הימנק שהוא ולראות להתבונן צריך

אין זה פסול.

Ôȇ לומר שהמש"ב סובר כמהרש"ם היו לא אם שגם שכתב ומה שהם אופן על קאי פסול בתולדה כן נחלקו והתעגלו באופן שע"י הנענועים הם על השולחן הלולב או שיניח את לא יתחברו, אבל אם יתחברו כשיניח זה אין הנענועים ע"י או על השולחן מסתבר, לא דזה שפוסל, הימנק זאת לכתוב צריך היה דהמש"ב בתולדה כן היו לא שאם בפירוש יכולים ואינם שהתעגלו באופן

להתחבר ע"י הנענועים פסול, ומשמע שאם כן היו יכולים להתחבר לא היה

להם דין הימנק.

לאחר העיון נראה שאין ראיה Ìχכלבושי שסובר מהמש"ב אברהם" "ויאמר בספרי דיעוי' שרד, בערך המינים ארבעת הלכות פסקי של ההוצין שאם שהתבאר קורא, לצדדים הולכין האמצעית התיומת ויש ביניהם הרבה קורא, באופן שאם תיפול הקורא הלולב יהא כהימנק, אין זה לולב פסול כ"ז שהקורא לא נפלה, אינה התיומת גדילתו שבדרך דכל וכשר, כהימנק זה אין כהימנק נראית אופן על המש"ב שכונת אפ"ל וא"כ אלא לצדדים הולכים היו שההוצין מכן, לאחר ונפל קורא, ביניהם שיש זה אין קורא ביניהם שיש כ"ז וא"כ לאחר כשנפל אולם וכשר, כהימנק מכן הרי זה לולב כהימנק ופסול, ולכן כן היה לא שאפי' המש"ב כתב אבל מכן, לאחר נוצר אלא בתולדה נראים שהעלים אופן על כונתו אין דבכה"ג נפתחו, שהם מחמת כשנים

שמא ס"ל שאין זה כהימנק.

שסובר מהמש"ב ראיה אין Ê"ÙÏÂולא שרד כלבושי לא דעת מה ראיה אין וא"כ כמהרש"ם, המש"ב בהימנק אם פסול רק כשנראה

habura.indd <05DB><05D5> 08/07/2003, 01:45:34Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשב

בראיה שטחית או שפסול גם אם נראה לאחר התבוננות.

שאפשר נראה העיון לאחר Ìχשל מחלוקתם את לבאר אם בין והמהרש"ם שרד הלבושי מצד זה הימנק של שהחיסרון נאמר נאמר אם ובין במראה, הדר שאינו שאינו מצד זה הימנק של שהחיסרון דאפ"ל הדברים וביאור בסוג, הדר למהרש"ם ובין שרד ללבושי שבין מצד הדר של חיסרון זה הימנק המראה, והלבושי שרד הבין שבהיות יד"ח יוצאים הלולב נטילת שבעצם המצוה, לעצם לנענע צריך ולא ובנטילה הוא נראה כשנים, א"כ איכא המראה, מצד הדר של חיסרון ביה שיוצאים שאה"נ הבין והמהרש"ם לנענע, בלי גם הנטילה בעצם יד"ח חלק הם שהנענועים בהיות אבל ממצות נטילת לולב, ובנענועים זה כן שפוסל, הימנק זה אין א"כ מתחבר, זמן כל הוא שבמשך דהימנק שפוסל המצוה יראה כשנים אך אם ישנו שלב זה אין כשנים נראה שאינו במצוה הימנק שפוסל, ואפ"ל ששניהם הבינו הסוג, מצד הדר של חיסרון שזה והלבושי שרד הבין שבהיות שיוצאים לנענע מבלי גם הנטילה בעצם יד"ח ובזמן הזה נראה כשנים א"כ איכא ביה

חיסרון של הדר מצד הסוג, והמהרש"ם הבין שבהיות שהנענועים הם חלק מן המצוה, ובזמן הנענועים הם מתחברים ליכא ביה חיסרון של הדר מצד הסוג, המצוה כ"ז שבמשך זה שפוסל דסוג

יראו כשנים.

של חיסרון זה שהימנק נימא ̇Âשלפי יוצא הסוג מצד הדר העלה של שעליו לולב המהרש"ם נוטים ואינם למעלה עולים האמצעי בין קורא שיש מחמת אך לצדדים, העלים העלים אינם יכולים לגעת אחד יהא לכאורה הנענועים בזמן בשני כשר, ולא מסתבר דבמהרש"ם מבואר ואינם למעלה עולים שעליו שכל וכשר, הימנק, זה אין לצדדים נוטים לצדדים נוטים אינם שאם ומשמע

שכשר אפי' שאינם נוגעים זה בזה.

כל המהרש"ם שלפי נראה ÔÎÏזה אין ישר עולים שהעלים בין אויר כשנראה גם שפוסל הימנק שבזמן משום זה ואין העלים, להתחבר, יכולים העלים הנענועים אלא שהמהרש"ם סובר שהחיסרון של באופן כשנים כשנראה זה הימנק כשזה אבל לצדדים, נוטים שהעלים הימנק זה אין לצדדים נוטה לא שכל המהרש"ם ומש"כ שפוסל,

habura.indd <05DB><05D6> 08/07/2003, 01:45:35Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה�דכןברדהמת רירימה תעברא

שג ארבעת המינים למהדרין

שיכולים להפגש אחד עם השני בזמן הנענועים אין זה הימנק, ר"ל שאם זה לצדדים, הולך לא שזה ע"כ נפגש זה הימנק אין וכשאינו הולך לצדדים רק זה שפוסל דהימנק שפוסל, שהולך באופן כשנים כשנראה

לצדדים.

שאם נראה העיון לאחר Ìχפסול ישנו המינים בארבעת מצד לפרשו ואפשר הדר אינו שהוא שאינו הדר בסוג ואפשר לפרשו מצד שאינו הדר במראה, שבודאי יש לפרש שהחיסרון בו מצד שאינו הדר במראה, דזה הפשטות של הדר, אלא שאם ישנו מצד פסול שהוא עליו שנאמר פסול כמו לפרשו א"א המראה ומצד הדר, מפרשים א"כ וכדו', התיומת נחלקה אותו מצד הסוג, אבל כשאפשר לפרשו מפרשים שלא בודאי המראה מצד שאת בהיות וא"כ הסוג, מצד אותו הלבושי שרד והמהרש"ם אפשר לפרש המראה מצד ובין הסוג מצד בין מצד לפרשם עדיף א"כ כמש"נ, המראה, וא"כ יוצא שבין ללבושי שרד הימנק של החיסרון למהרש"ם ובין במראה. הדר שאינו מצד הוא

יעוי' במג"א בסק"ט שכתב והנה [·לולב פסולי שכל רי"ו בשם

חוץ הדר שאינם מצד פסולים הם שפסולים ונסדק התיומת מנחלקה

מצד שאינם בלקיחה תמה.

פסול שהימנק רי"ו לפי ‰¯Â‡ÎÏÂתמה, בלקיחה שאינו מצד שהוא יראו אם גם פסול יהא הימנק כהימנק לאחר התבוננות, דומיא דחסר שפסול גם אם נראה לאחר התבוננות.

הבדל נראה שיש העיון לאחר Ìχזה דחסר לחסר, הימנק בין מתגלית כשהיא גם א"כ מציאות, לאחר התבוננות למעשה במציאות זה משא"כ תמה, לקיחה זה ואין חסר הימנק אפ"ל שכל הפסול הוא רק אם הוא נראה לעין כל, אבל כשלא נראה אלא הימנק בכלל זה אין כל לעין לרי"ו גם וא"כ התיומת, נחלקה שהחיסרון של הימנק זה מצד לקיחה רק זה הימנק של הפסול בכ"ז תמה נראה דכשלא כל, לעין נראה כשהוא

אין זה בכלל כהימנק וכשר.

‚] בעיקר מה שהבאנו שהלבושי שרד לולב אם נחלקו והמהרש"ם ונראית נחלקה האמצעית שתיומתו לא, או ופסול הימנק זה אם כשנים שסובר להוכיח יש שמהגר"א נראה כהימנק, נידון זה שאין כמהרש"ם

habura.indd <05DB><05D7> 08/07/2003, 01:45:36Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשד

דיעוי' בביאורי הגר"א בסימן תרמ"ה סעיף ג' שכתב שאם הלולב לא נחלק ברובו הרי זה כשר ואין להחמיר כלל, בודאי רוב עד נחלק שאם ונראה מיירי שרד דהלבושי כשנים, שנראה כתב וע"ז מטפח, פחות בנפתח עד שכשנפתח לפי טועים, שהעולם טפח נראה כשנים, א"כ כשנפתח קצת פחות מרוב בודאי שנראה כשנים, ואם הרי כלל, להחמיר שאין כתב הגר"א זה אין כשנים שנראה שאפי' שסובר למו"ר זאת ואמרתי שפסול, כהימנק

הגר"י וינטר שליט"א והסכים.

זה שפסול שהימנק מהאמור: ‰ÏÂÚ רק כשנראה לעין בצורה שטחית אלא לעין נראה אינו ואם עיונית, ולא שפוסל, הימנק זה אין התבוננות לאחר ויעוי' בספרי ויאמר אברהם פסקי הלכות ערך אתרוג בהלכות המינים ארבעת נקודות שחורות, שהתבאר שהשיעור של ביד ספר שאוחז כמו הוא לעין נראה וקורא בו שלא מקרב מדי ולא מרחק מדי

אלא כ - 30ס"מ.

habura.indd <05DB><05D8> 08/07/2003, 01:45:37Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה�דע

שג ארבעת המינים למהדרין

שיכולים להפגש אחד עם השני בזמן הנענועים אין זה הימנק, ר"ל שאם זה לצדדים, הולך לא שזה ע"כ נפגש זה הימנק אין וכשאינו הולך לצדדים רק זה שפוסל דהימנק שפוסל, שהולך באופן כשנים כשנראה

לצדדים.

שאם נראה העיון לאחר Ìχפסול ישנו המינים בארבעת מצד לפרשו ואפשר הדר אינו שהוא שאינו הדר בסוג ואפשר לפרשו מצד שאינו הדר במראה, שבודאי יש לפרש שהחיסרון בו מצד שאינו הדר במראה, דזה הפשטות של הדר, אלא שאם ישנו מצד פסול שהוא עליו שנאמר פסול כמו לפרשו א"א המראה ומצד הדר, מפרשים א"כ וכדו', התיומת נחלקה אותו מצד הסוג, אבל כשאפשר לפרשו מפרשים שלא בודאי המראה מצד שאת בהיות וא"כ הסוג, מצד אותו הלבושי שרד והמהרש"ם אפשר לפרש המראה מצד ובין הסוג מצד בין מצד לפרשם עדיף א"כ כמש"נ, המראה, וא"כ יוצא שבין ללבושי שרד הימנק של החיסרון למהרש"ם ובין במראה. הדר שאינו מצד הוא

יעוי' במג"א בסק"ט שכתב והנה [·לולב פסולי שכל רי"ו בשם

חוץ הדר שאינם מצד פסולים הם שפסולים ונסדק התיומת מנחלקה

מצד שאינם בלקיחה תמה.

פסול שהימנק רי"ו לפי ‰¯Â‡ÎÏÂתמה, בלקיחה שאינו מצד שהוא יראו אם גם פסול יהא הימנק כהימנק לאחר התבוננות, דומיא דחסר שפסול גם אם נראה לאחר התבוננות.

הבדל נראה שיש העיון לאחר Ìχזה דחסר לחסר, הימנק בין מתגלית כשהיא גם א"כ מציאות, לאחר התבוננות למעשה במציאות זה משא"כ תמה, לקיחה זה ואין חסר הימנק אפ"ל שכל הפסול הוא רק אם הוא נראה לעין כל, אבל כשלא נראה אלא הימנק בכלל זה אין כל לעין לרי"ו גם וא"כ התיומת, נחלקה שהחיסרון של הימנק זה מצד לקיחה רק זה הימנק של הפסול בכ"ז תמה נראה דכשלא כל, לעין נראה כשהוא

אין זה בכלל כהימנק וכשר.

‚] בעיקר מה שהבאנו שהלבושי שרד לולב אם נחלקו והמהרש"ם ונראית נחלקה האמצעית שתיומתו לא, או ופסול הימנק זה אם כשנים שסובר להוכיח יש שמהגר"א נראה כהימנק, נידון זה שאין כמהרש"ם

habura.indd <05DB><05D7> 08/07/2003, 01:45:36Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשד

דיעוי' בביאורי הגר"א בסימן תרמ"ה סעיף ג' שכתב שאם הלולב לא נחלק ברובו הרי זה כשר ואין להחמיר כלל, בודאי רוב עד נחלק שאם ונראה מיירי שרד דהלבושי כשנים, שנראה כתב וע"ז מטפח, פחות בנפתח עד שכשנפתח לפי טועים, שהעולם טפח נראה כשנים, א"כ כשנפתח קצת פחות מרוב בודאי שנראה כשנים, ואם הרי כלל, להחמיר שאין כתב הגר"א זה אין כשנים שנראה שאפי' שסובר למו"ר זאת ואמרתי שפסול, כהימנק

הגר"י וינטר שליט"א והסכים.

זה שפסול שהימנק מהאמור: ‰ÏÂÚ רק כשנראה לעין בצורה שטחית אלא לעין נראה אינו ואם עיונית, ולא שפוסל, הימנק זה אין התבוננות לאחר ויעוי' בספרי ויאמר אברהם פסקי הלכות ערך אתרוג בהלכות המינים ארבעת נקודות שחורות, שהתבאר שהשיעור של ביד ספר שאוחז כמו הוא לעין נראה וקורא בו שלא מקרב מדי ולא מרחק מדי

אלא כ - 30ס"מ.

habura.indd <05DB><05D8> 08/07/2003, 01:45:37Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה�דתןברדהמת רירימה תעברא

שה ארבעת המינים למהדרין

שעליו לולב של דינו מה לדון ˘È(הנקרא במקצת נכפפו קנאפ"ל או כפתור), באופנים דלהלן, כשמיעוט ב. נכפפו, עליו כשכל א. האמצעית כשתיומתו ג. נכפפו, עליו

לבדה נכפפה.

כ"ד כלל הרא"ש בשו"ת איתא [‡ תשובה י' וז"ל, ומה שכתבת שיש להחמיר שלא לצאת בלולב כפוף על להוסיף שאין לי מסתבר לא הפסולין שמנו חכמים וכפיפת הראש לא מיקרי כפיפה, דכיון דכולו זקוף רק לא מעט כפופים העליונים שעלין יותר אותו אוהב ואני כפוף, מיקרי נחלקין העלין שאין לפי בו לצאת

ותיומתו קיימת עכ"ל.

שכתב עליונים עלים מהו לדון ˘ÈÂלתיומת כונתו האם הרא"ש, או עלים, שני בה שיש האמצעית והט"ז הב"ח שכתבו למה שכונתו ראשו, נקטם גבי והלבוש הגר"א ע"ב כט דף בסוכה נקטם שתוד"ה

של שראשו הראשון בתירוצם כתבו וכתבו העליונים, העלים זה לולב עלה לכל שהכונה הנ"ל הפוסקים גם א"כ השדרה, מן למעלה שכלה ברא"ש נימא שהכונה לכל עלה שנגמר ואני כתב שע"ז השדרה מן למעלה

אוהב לצאת בו וכו'.

תרמ"ה בסימן בשו"ע יעוי' ‰‰Âאם וז"ל, שכתב ט' סעיף כפוף בראשו פסול, ודוקא כששדרתו כפופה, אבל עליו כפופים בראשו כמו כשר לולבים הרבה להיות שדרך עכ"ל, ויעוי"ש בבאר הגולה באות פ' שכתב שמקורו של השו"ע זה הרא"ש

בתשובה.

השו"ע מדוע להעיר יש ‰¯Â‡ÎÏ כתב בזה"ל אבל עליו כפופים כל שאפי' ומשמע כשר, וכו' בראשו בין חילק שלא מזה כפופים, עליו אלא העלים לשאר האמצעי העלה כפופים, עליו אבל בסתם כתב עליו שכשכל סובר מדוע ולכאורה

Ê ÔÓÈÒ

ÂÈÏÚ ÂÙÙ΢ ·ÏÂÏ·

habura.indd <05DC> 08/07/2003, 01:45:38Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשו

כפופים כשר, והא מקורו הוא הרא"ש, העליונים רק שהעלים כתוב וברא"ש

נכפפו.

בעלים שהכונה אפ"ל Èχ העליונים שכתב הרא"ש הוא נקטם, לגבי הפוסקים שכתבו כמו השדרה מן למעלה שכלה עלה שכל נקרא עלה עליון, וא"כ יוצא שרוב עלי העלים כלל דבדרך כפופים, הלולב הלולב, של שיעור רוב הם העליונים וא"כ הבין השו"ע שאם הרא"ש מיירי ה"ה א"כ כפופים הלולב עלי כשרוב כשכולו כפוף, דאין הבדל בין כשרוב העלים כל אם לבין כפופים העלים כפופים, ולכן כתב השו"ע בסתם שאם עליו כפופים כשר, ומשמע שאפי' כל

עלי הלולב כפופים.

תרמ"ח בסימן בלבוש שיעוי' ‡Ï‡וי"א וז"ל, שכתב ט' סעיף בראשו כפופין העליונים כשעלין פשוטים מכשהם יותר כשר שהוא העלין אין כפופים שכשהם מפני מתחלקים ותיומתו נשאר קיימת, ונ"ל דוקא עליו העליונים אבל אם כל עליו או רובן כפופים כל שהוא פסול דודאי כלל הדר ואינו מברייתו שינוי זהו כמש"נ לא בלבוש ומבואר עכ"ל, של רובו הם עליונים שעלים לעיל

כתב הלולב של דברובו הלולב, הרי פסול, הרא"ש שלפי הלבוש עליונים שעלים הבין שהלבוש רוב ולא עלים במיעוט זה שברא"ש

עלים.

לצאת אהב שהרא"ש יוצא Ê"ÙÏÂעליו שמיעוט בלולב יד"ח או שרוב בלולב אבל קצת, התכופפו

כל עליו התכופפו לא אהב לצאת.

תרמ"ה בסימן במש"ב שיעוי' ‡Ï‡והרא"ש וז"ל, שכתב סק"מ שאין בו לצאת יותר אני אוהב כתב וכתב קיימת, ותיומתו נחלקין העלין הלבוש ודוקא כשהעלה העליונה לבד כפופה, אבל אם כולן או רובן כפופין שינוי זה דודאי פסול, שהוא כל הרי עכ"ל, כלל הדר ואינו מברייתו הלבוש שכתב שמה הבין שהמש"ב התיומת על היינו עליונים עלים ולפ"ז עלים, שני בו שיש האמצעית עלים הרא"ש שכתב מה שגם נראה האמצעית התיומת על היינו עליונים הוצין שני בו שיש הלולב בו שכלה שדוקא ונ"ל כתב דהלבוש (עלין), הרא"ש, לשון וזה העליונים בעלים שכתב שמה בפשיטות כתב והמש"ב לתיומת היינו עליונים עלים הלבוש הרא"ש, כונת גם זה א"כ האמצעית,

habura.indd <05DC><05D0> 08/07/2003, 01:45:39Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה�דכ

שה ארבעת המינים למהדרין

שעליו לולב של דינו מה לדון ˘È(הנקרא במקצת נכפפו קנאפ"ל או כפתור), באופנים דלהלן, כשמיעוט ב. נכפפו, עליו כשכל א. האמצעית כשתיומתו ג. נכפפו, עליו

לבדה נכפפה.

כ"ד כלל הרא"ש בשו"ת איתא [‡ תשובה י' וז"ל, ומה שכתבת שיש להחמיר שלא לצאת בלולב כפוף על להוסיף שאין לי מסתבר לא הפסולין שמנו חכמים וכפיפת הראש לא מיקרי כפיפה, דכיון דכולו זקוף רק לא מעט כפופים העליונים שעלין יותר אותו אוהב ואני כפוף, מיקרי נחלקין העלין שאין לפי בו לצאת

ותיומתו קיימת עכ"ל.

שכתב עליונים עלים מהו לדון ˘ÈÂלתיומת כונתו האם הרא"ש, או עלים, שני בה שיש האמצעית והט"ז הב"ח שכתבו למה שכונתו ראשו, נקטם גבי והלבוש הגר"א ע"ב כט דף בסוכה נקטם שתוד"ה

של שראשו הראשון בתירוצם כתבו וכתבו העליונים, העלים זה לולב עלה לכל שהכונה הנ"ל הפוסקים גם א"כ השדרה, מן למעלה שכלה ברא"ש נימא שהכונה לכל עלה שנגמר ואני כתב שע"ז השדרה מן למעלה

אוהב לצאת בו וכו'.

תרמ"ה בסימן בשו"ע יעוי' ‰‰Âאם וז"ל, שכתב ט' סעיף כפוף בראשו פסול, ודוקא כששדרתו כפופה, אבל עליו כפופים בראשו כמו כשר לולבים הרבה להיות שדרך עכ"ל, ויעוי"ש בבאר הגולה באות פ' שכתב שמקורו של השו"ע זה הרא"ש

בתשובה.

השו"ע מדוע להעיר יש ‰¯Â‡ÎÏ כתב בזה"ל אבל עליו כפופים כל שאפי' ומשמע כשר, וכו' בראשו בין חילק שלא מזה כפופים, עליו אלא העלים לשאר האמצעי העלה כפופים, עליו אבל בסתם כתב עליו שכשכל סובר מדוע ולכאורה

Ê ÔÓÈÒ

ÂÈÏÚ ÂÙÙ΢ ·ÏÂÏ·

habura.indd <05DC> 08/07/2003, 01:45:38Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשו

כפופים כשר, והא מקורו הוא הרא"ש, העליונים רק שהעלים כתוב וברא"ש

נכפפו.

בעלים שהכונה אפ"ל Èχ העליונים שכתב הרא"ש הוא נקטם, לגבי הפוסקים שכתבו כמו השדרה מן למעלה שכלה עלה שכל נקרא עלה עליון, וא"כ יוצא שרוב עלי העלים כלל דבדרך כפופים, הלולב הלולב, של שיעור רוב הם העליונים וא"כ הבין השו"ע שאם הרא"ש מיירי ה"ה א"כ כפופים הלולב עלי כשרוב כשכולו כפוף, דאין הבדל בין כשרוב העלים כל אם לבין כפופים העלים כפופים, ולכן כתב השו"ע בסתם שאם עליו כפופים כשר, ומשמע שאפי' כל

עלי הלולב כפופים.

תרמ"ח בסימן בלבוש שיעוי' ‡Ï‡וי"א וז"ל, שכתב ט' סעיף בראשו כפופין העליונים כשעלין פשוטים מכשהם יותר כשר שהוא העלין אין כפופים שכשהם מפני מתחלקים ותיומתו נשאר קיימת, ונ"ל דוקא עליו העליונים אבל אם כל עליו או רובן כפופים כל שהוא פסול דודאי כלל הדר ואינו מברייתו שינוי זהו כמש"נ לא בלבוש ומבואר עכ"ל, של רובו הם עליונים שעלים לעיל

כתב הלולב של דברובו הלולב, הרי פסול, הרא"ש שלפי הלבוש עליונים שעלים הבין שהלבוש רוב ולא עלים במיעוט זה שברא"ש

עלים.

לצאת אהב שהרא"ש יוצא Ê"ÙÏÂעליו שמיעוט בלולב יד"ח או שרוב בלולב אבל קצת, התכופפו

כל עליו התכופפו לא אהב לצאת.

תרמ"ה בסימן במש"ב שיעוי' ‡Ï‡והרא"ש וז"ל, שכתב סק"מ שאין בו לצאת יותר אני אוהב כתב וכתב קיימת, ותיומתו נחלקין העלין הלבוש ודוקא כשהעלה העליונה לבד כפופה, אבל אם כולן או רובן כפופין שינוי זה דודאי פסול, שהוא כל הרי עכ"ל, כלל הדר ואינו מברייתו הלבוש שכתב שמה הבין שהמש"ב התיומת על היינו עליונים עלים ולפ"ז עלים, שני בו שיש האמצעית עלים הרא"ש שכתב מה שגם נראה האמצעית התיומת על היינו עליונים הוצין שני בו שיש הלולב בו שכלה שדוקא ונ"ל כתב דהלבוש (עלין), הרא"ש, לשון וזה העליונים בעלים שכתב שמה בפשיטות כתב והמש"ב לתיומת היינו עליונים עלים הלבוש הרא"ש, כונת גם זה א"כ האמצעית,

habura.indd <05DC><05D0> 08/07/2003, 01:45:39Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה�דכןברדהמת רירימה תעברא

שז ארבעת המינים למהדרין

יוצא שמה שכתב השו"ע אבל ולפ"ז אם עליו היו כפופים קאי על התיומת האמצעית שיש בו שני עלים, דמקורו והתבאר הרא"ש, זה השו"ע של

שכונת הרא"ש על העלה האמצעי.

‰Â‰ יעוי' בט"ז בסימן תרמ"ה סק"י שכתב הלבוש את שמביא שדברי הרא"ש זה דוקא בעלה העליון ע"ד וחולק הלולב, עלי בשאר ולא העליון העלה בין הבדל שאין וכתב לשאר עלי הלולב, ואם בעלה העליון שיכשירו כ"ש העיקר שהוא הכשירו במקצת מקופלים הלולב עלי כשכל

עכת"ד.

אהב הרא"ש שאם בט"ז ¯‡Â·ÓÂהעליון שהעלה לולב לקחת עלי כששאר גם אזי במקצת, מקופל הלולב מקופלים במקצת זה מצוה מן לט"ז ובין ללבוש בין ז"א המובחר, בלולב לצאת שאוהב כתב הרא"ש שהט"ז אלא מקופל, העליון שהעלה שמקופל כתב הרא"ש שאם הבין בעלה העליון זה מצוה מן המובחר אזי זה מקופלים הלולב עלי כששאר גם מצוה מן המובחר ומהודר, אך הלבוש הבין שהרא"ש כתב את דבריו רק על העלים שאר על ולא העליון העלה

כמש"נ.

שהלבוש המש"ב לפי לכאורה [·על רק קאי שהרא"ש הבין צ"ב, הלבוש דברי האמצעי העלה רק מיירי שהרא"ש כתב דבתחילה אני אוהב כתב וע"ז האמצעי בעלה לצאת בו, ומשמע שאם ישנם עוד כמה עלים בצדדים שהתקפלו שפסול, וע"ז בו, לצאת שאוהב כתב לא הרא"ש או כולם אם אבל כתב מכן ולאחר רובם התקפלו פסול ומשמע שרק אם כולם או רובם התקפלו פסול, אבל אם

רק מקצתן התקפלו כשר.

לומר הלבוש שכונת ‰‡¯Â שהרא"ש מיירי רק כשהעלה אני אוהב כתב וע"ז האמצעי התקפל עלים כשמיעוט אבל בו, לצאת אוהב כתב לא הרא"ש ע"ז התקפלו כשר, שזה בודאי אבל בו, לצאת אני אך כשהתקפלו כל העלים או רובם זה

פסול.

‚] והנה יעוי' במש"ב שם בס"ק מ"א ודוקא בראשו וז"ל, שכתב ונשאר בראשו אלא נכפף שלא בזה גוף אם אבל כפיפה, בלי גדול חלק לאמצעיתן מאוד הרבה נכפף העלין ונראה כמו שנכפף העלין לשנים פסול העלה אם וה"ה כלל, הדר זה שאין התיומה שהיא האמצעית העליונה

habura.indd <05DC><05D1> 08/07/2003, 01:45:40Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשח

ג"כ לאמצעיתה הרבה לבדה נכפפה פסול עכ"ל.

בסוף המש"ב שכתב דממה ‰‡¯Âהעלה אם שה"ה הס"ק התיומת שהיא האמצעית העליונה נכפפה לבדה וכו' שלפני כן מיירי בכל העלים ולא רק בעלה האמצעית, דאם ס"ל כלבוש ומבאר את דבריו שרק אם הרבה, ולא קצת נכפף העליון העלה מדוע צ"ל שה"ה אם העלה האמצעית נכפפה לאמצעיתה שפסול, והלא לפני העלה שאם כבר כתב ס"ק באותו כן העליונה האמצעית נכפפה לאמצעיתן הס"ק שמתחילת ע"כ אלא שפסול, כתב וע"ז נכפפו העלים כשכל מיירי הרבה, ולא קצת נכפפו אם שדוקא העליונה כשהעלה מיירי מכן ולאחר במש"ב מבואר וא"כ נכפפה, לבדה הוא וכך כלבוש ולא כט"ז שהבין ראשי כל שאם השו"ע, את מבאר במקצת נכפפו הלולב של העלים דלאחר הדברים וביאור שכשר, בברייתא שכתבו מה את שמבארים כפוף על השדרה ולא על העלים, א"כ העלים כשכל שאפי' כבר אפ"ל אין דע"ז ומהודר, כשר זה התקפלו

ברייתא שפוסלת.

שהשו"ע המש"ב שדעת ‰ÏÂÚ הבין את הרא"ש כמו שהט"ז העלים כל ואם הרא"ש, את הבין

התקפלו במקצת זה כשר ומהודר.

בסוף הגר"א בביאורי יעוי' והנה [„את שמביא תרמ"ה סימן ראשו שעשו שכתבו והרשב"א הר"ן של לולב כחוטמו של אתרוג, וסוברים דהיינו הלולב של ראשו אם שגם התקפלה לבדה האמצעית התיומת בהגהות ויעוי' פסול, במקצת אפי' אליהו זוטא על הלבוש בסימן תרמ"ה והרדב"ז שהב"ח שכתב ט' סעיף סוברים שלכחילה יש להחמיר כהר"ן התקפלה האמצעית שתיומתו שלולב בס"ק במש"ב ויעוי' פסולה, במקצת להקל המנהג שאכן שכתב מ"ב

כהשו"ע.

ליטול אין שלכתחילה נראה ÔÎÏÂהאמצעית שתיומתו לולב שהב"ח לפי במקצת, אפי' התקפלה והרדב"ז סוברים שיש להחמיר כשיטת אחר לולב לו כשאין אולם הר"ן, בודאי שיטלנו בברכה, שכן הוא דעת

השו"ע, ופסק המש"ב כדבריו.

habura.indd <05DC><05D2> 08/07/2003, 01:45:41Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה�דכ

שז ארבעת המינים למהדרין

יוצא שמה שכתב השו"ע אבל ולפ"ז אם עליו היו כפופים קאי על התיומת האמצעית שיש בו שני עלים, דמקורו והתבאר הרא"ש, זה השו"ע של

שכונת הרא"ש על העלה האמצעי.

‰Â‰ יעוי' בט"ז בסימן תרמ"ה סק"י שכתב הלבוש את שמביא שדברי הרא"ש זה דוקא בעלה העליון ע"ד וחולק הלולב, עלי בשאר ולא העליון העלה בין הבדל שאין וכתב לשאר עלי הלולב, ואם בעלה העליון שיכשירו כ"ש העיקר שהוא הכשירו במקצת מקופלים הלולב עלי כשכל

עכת"ד.

אהב הרא"ש שאם בט"ז ¯‡Â·ÓÂהעליון שהעלה לולב לקחת עלי כששאר גם אזי במקצת, מקופל הלולב מקופלים במקצת זה מצוה מן לט"ז ובין ללבוש בין ז"א המובחר, בלולב לצאת שאוהב כתב הרא"ש שהט"ז אלא מקופל, העליון שהעלה שמקופל כתב הרא"ש שאם הבין בעלה העליון זה מצוה מן המובחר אזי זה מקופלים הלולב עלי כששאר גם מצוה מן המובחר ומהודר, אך הלבוש הבין שהרא"ש כתב את דבריו רק על העלים שאר על ולא העליון העלה

כמש"נ.

שהלבוש המש"ב לפי לכאורה [·על רק קאי שהרא"ש הבין צ"ב, הלבוש דברי האמצעי העלה רק מיירי שהרא"ש כתב דבתחילה אני אוהב כתב וע"ז האמצעי בעלה לצאת בו, ומשמע שאם ישנם עוד כמה עלים בצדדים שהתקפלו שפסול, וע"ז בו, לצאת שאוהב כתב לא הרא"ש או כולם אם אבל כתב מכן ולאחר רובם התקפלו פסול ומשמע שרק אם כולם או רובם התקפלו פסול, אבל אם

רק מקצתן התקפלו כשר.

לומר הלבוש שכונת ‰‡¯Â שהרא"ש מיירי רק כשהעלה אני אוהב כתב וע"ז האמצעי התקפל עלים כשמיעוט אבל בו, לצאת אוהב כתב לא הרא"ש ע"ז התקפלו כשר, שזה בודאי אבל בו, לצאת אני אך כשהתקפלו כל העלים או רובם זה

פסול.

‚] והנה יעוי' במש"ב שם בס"ק מ"א ודוקא בראשו וז"ל, שכתב ונשאר בראשו אלא נכפף שלא בזה גוף אם אבל כפיפה, בלי גדול חלק לאמצעיתן מאוד הרבה נכפף העלין ונראה כמו שנכפף העלין לשנים פסול העלה אם וה"ה כלל, הדר זה שאין התיומה שהיא האמצעית העליונה

habura.indd <05DC><05D1> 08/07/2003, 01:45:40Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשח

ג"כ לאמצעיתה הרבה לבדה נכפפה פסול עכ"ל.

בסוף המש"ב שכתב דממה ‰‡¯Âהעלה אם שה"ה הס"ק התיומת שהיא האמצעית העליונה נכפפה לבדה וכו' שלפני כן מיירי בכל העלים ולא רק בעלה האמצעית, דאם ס"ל כלבוש ומבאר את דבריו שרק אם הרבה, ולא קצת נכפף העליון העלה מדוע צ"ל שה"ה אם העלה האמצעית נכפפה לאמצעיתה שפסול, והלא לפני העלה שאם כבר כתב ס"ק באותו כן העליונה האמצעית נכפפה לאמצעיתן הס"ק שמתחילת ע"כ אלא שפסול, כתב וע"ז נכפפו העלים כשכל מיירי הרבה, ולא קצת נכפפו אם שדוקא העליונה כשהעלה מיירי מכן ולאחר במש"ב מבואר וא"כ נכפפה, לבדה הוא וכך כלבוש ולא כט"ז שהבין ראשי כל שאם השו"ע, את מבאר במקצת נכפפו הלולב של העלים דלאחר הדברים וביאור שכשר, בברייתא שכתבו מה את שמבארים כפוף על השדרה ולא על העלים, א"כ העלים כשכל שאפי' כבר אפ"ל אין דע"ז ומהודר, כשר זה התקפלו

ברייתא שפוסלת.

שהשו"ע המש"ב שדעת ‰ÏÂÚ הבין את הרא"ש כמו שהט"ז העלים כל ואם הרא"ש, את הבין

התקפלו במקצת זה כשר ומהודר.

בסוף הגר"א בביאורי יעוי' והנה [„את שמביא תרמ"ה סימן ראשו שעשו שכתבו והרשב"א הר"ן של לולב כחוטמו של אתרוג, וסוברים דהיינו הלולב של ראשו אם שגם התקפלה לבדה האמצעית התיומת בהגהות ויעוי' פסול, במקצת אפי' אליהו זוטא על הלבוש בסימן תרמ"ה והרדב"ז שהב"ח שכתב ט' סעיף סוברים שלכחילה יש להחמיר כהר"ן התקפלה האמצעית שתיומתו שלולב בס"ק במש"ב ויעוי' פסולה, במקצת להקל המנהג שאכן שכתב מ"ב

כהשו"ע.

ליטול אין שלכתחילה נראה ÔÎÏÂהאמצעית שתיומתו לולב שהב"ח לפי במקצת, אפי' התקפלה והרדב"ז סוברים שיש להחמיר כשיטת אחר לולב לו כשאין אולם הר"ן, בודאי שיטלנו בברכה, שכן הוא דעת

השו"ע, ופסק המש"ב כדבריו.

habura.indd <05DC><05D2> 08/07/2003, 01:45:41Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה�דכןברדהמת רירימה תעברא

שט ארבעת המינים למהדרין

אין לכתחילה א. מהאמור: ‰ÏÂÚ ליטול לולב שתיומתו האמצעית התקפלה אפי' במקצת, ואם אין לו לולב ב. ד'), באות (ויעוי' בברכה יטלנו אחר לולב שגם תיומתו האמצעית וגם מיעוט הוא הט"ז לדעת במקצת, נכפפו עליו לולב הוא הלבוש ולדעת מהודר, לולב

הוא השו"ע ודעת מהודר, לא אך כשר עליו כל או לולב שרוב ג. כדעת הט"ז, לולב הוא הט"ז לדעת במקצת, נכפפו ולדעת הלבוש הוא לולב פסול, מהודר, ודעת השו"ע הוא כדעת הט"ז, ד. לולב לאמצע עד נכפפה האמצעית שתיומתו

העלה פסול.

habura.indd <05DC><05D3> 08/07/2003, 01:45:42Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשי

י' סעיף תרמ"ו בסימן בשו"ע ‡˙ȇאפי' ראשו כשר, נקטם וז"ל לא עלתה בו תמרה וכו' (רמב"ם), ויש עכ"ל, (ראב"ד) ראשו בנקטם פוסלין שטעם כ"ט בס"ק המש"ב שם וכתב את חופין שעליו משום הוא ההכשר

עצו.

פליגי במאי להבין יש ‰¯Â‡ÎÏÂגם והא והראב"ד, הרמב"ם לפי הרמב"ם שמכשיר זה רק כשעליו חופין, וא"כ מדוע הראב"ד פליג עליה וסובר שפסול, והא עליו חופין את עצו

ואין קטימתו ניכרת.

אברהם" "ויאמר בספרי יעוי' ‰‰Âב' חלק ותשובות שאלות תשובה י"ט שהתבאר בשם מרן ראש "הדר" שבדין שליט"א הישיבה שיהא א. תרתי, נאמר בתורה הכתוב הדר במראה, ב. שיהא הדר בסוג, (עי' שם באריכות), וא"כ לפ"ז אפ"ל שבזה

נחלקו הרמב"ם והראב"ד, שהרמב"ם של חיסרון זה בהדס שנקטם סובר כמה עד וא"כ המראה, מצד הדר נראית ולא עצו את חופין שעליו של חיסרון בזה ואין כשר, הקטימה הדר, וכמו שעולא בר חיננא בסוכה דף תמרה בו עלתה שאם אומר ע"א לג כשר, והוא משום שקטימתו לא נראית, עצו את חופין שעליו ה"ה א"כ והראב"ד וכשר, נראית לא קטימתו מצד הוא בנקטם שהחיסרון הבין שאינו הדר מצד הסוג, שהדס שנקטם שגם סובר ולכן ב', סוג הוא ראשו מאחר פסול, עצו את חופין כשעליו עדיין וא"כ קטום, הוא שבמציאות בו כשעלתה משא"כ ב', סוג הוא מחמת נראה לא שהחיסרון תמרה, עליו שסתם מחמת ולא שם שגדל חופין את עצו, כשר, או שאפ"ל שאם שזה לא ז"א קטום, לא כבר זה גדל זה אלא נראית, לא וקטימתו קטום

בכלל לא קטום.

Á ÔÓÈÒ

Ò„‰ Ï˘ ¢‡¯ Ì˘·

habura.indd <05DC><05D4> 08/07/2003, 01:45:43Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה��

שט ארבעת המינים למהדרין

אין לכתחילה א. מהאמור: ‰ÏÂÚ ליטול לולב שתיומתו האמצעית התקפלה אפי' במקצת, ואם אין לו לולב ב. ד'), באות (ויעוי' בברכה יטלנו אחר לולב שגם תיומתו האמצעית וגם מיעוט הוא הט"ז לדעת במקצת, נכפפו עליו לולב הוא הלבוש ולדעת מהודר, לולב

הוא השו"ע ודעת מהודר, לא אך כשר עליו כל או לולב שרוב ג. כדעת הט"ז, לולב הוא הט"ז לדעת במקצת, נכפפו ולדעת הלבוש הוא לולב פסול, מהודר, ודעת השו"ע הוא כדעת הט"ז, ד. לולב לאמצע עד נכפפה האמצעית שתיומתו

העלה פסול.

habura.indd <05DC><05D3> 08/07/2003, 01:45:42Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשי

י' סעיף תרמ"ו בסימן בשו"ע ‡˙ȇאפי' ראשו כשר, נקטם וז"ל לא עלתה בו תמרה וכו' (רמב"ם), ויש עכ"ל, (ראב"ד) ראשו בנקטם פוסלין שטעם כ"ט בס"ק המש"ב שם וכתב את חופין שעליו משום הוא ההכשר

עצו.

פליגי במאי להבין יש ‰¯Â‡ÎÏÂגם והא והראב"ד, הרמב"ם לפי הרמב"ם שמכשיר זה רק כשעליו חופין, וא"כ מדוע הראב"ד פליג עליה וסובר שפסול, והא עליו חופין את עצו

ואין קטימתו ניכרת.

אברהם" "ויאמר בספרי יעוי' ‰‰Âב' חלק ותשובות שאלות תשובה י"ט שהתבאר בשם מרן ראש "הדר" שבדין שליט"א הישיבה שיהא א. תרתי, נאמר בתורה הכתוב הדר במראה, ב. שיהא הדר בסוג, (עי' שם באריכות), וא"כ לפ"ז אפ"ל שבזה

נחלקו הרמב"ם והראב"ד, שהרמב"ם של חיסרון זה בהדס שנקטם סובר כמה עד וא"כ המראה, מצד הדר נראית ולא עצו את חופין שעליו של חיסרון בזה ואין כשר, הקטימה הדר, וכמו שעולא בר חיננא בסוכה דף תמרה בו עלתה שאם אומר ע"א לג כשר, והוא משום שקטימתו לא נראית, עצו את חופין שעליו ה"ה א"כ והראב"ד וכשר, נראית לא קטימתו מצד הוא בנקטם שהחיסרון הבין שאינו הדר מצד הסוג, שהדס שנקטם שגם סובר ולכן ב', סוג הוא ראשו מאחר פסול, עצו את חופין כשעליו עדיין וא"כ קטום, הוא שבמציאות בו כשעלתה משא"כ ב', סוג הוא מחמת נראה לא שהחיסרון תמרה, עליו שסתם מחמת ולא שם שגדל חופין את עצו, כשר, או שאפ"ל שאם שזה לא ז"א קטום, לא כבר זה גדל זה אלא נראית, לא וקטימתו קטום

בכלל לא קטום.

Á ÔÓÈÒ

Ò„‰ Ï˘ ¢‡¯ Ì˘·

habura.indd <05DC><05D4> 08/07/2003, 01:45:43Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה��ןןברדהמת רירימה תעברא

שיא ארבעת המינים למהדרין

‡È˙‡ בשו"ע בסימן תרמ"ח סעיף א' פסול, יבש אתרוג וז"ל שום מוציא כשאינו היבשות ושיעור הציון בשער ויעויי"ש עכ"ל, ליחה בסק"ג שכתב שלדעה זו האתרוג פסול

רק אם התייבש כולו או רובו.

האתרוג אם להבין יש ‰¯Â‡ÎÏÂרובו כשהתייבש פסול הבדיקה כיצד לח, נשאר ומקצתו הוא שמא והא יבש שהאתרוג תברר יתחוב את המחט במקום שעדיין נשאר

בו לחלוחית.

נשאר מקצתו רק שאם לומר ÍȯˆÂ לח ע"כ שכל קליפת האתרוג התייבשה ורק מקום הגרעינים נשארו בסק"ג שם במש"ב ויעוי' לחים, את לבדוק אפשר כיצד שהקשה האתרוג, והלא השו"ע בסעיף ב' כתב שנקב מפולש אפי' שלא חסר בו כלום פסול, וכשיבדוק את האתרוג יעשה בו בב' המש"ב ויישב מפולש, נקב

אופנים או שיתחוב את המחט לאורך לכיוון העוקץ ממקום ז"א האתרוג, מקום הפיטם, או שלא יתחוב את חוד המחט אלא את מקום הנקב של המחט שאז החוט מגיע לבשר האתרוג מבלי שינקב נקב מפולש וכך מברר אם יש באתרוג לחלוחית או לא, וא"כ גם אם לחים, עדיין נשארו הגרעינים מקום היא דהבדיקה מגיע, לא הוא אליהם תוודא הבדיקה לכן האתרוג, בבשר אם האתרוג יבש או לא, דאם האתרוג התייבש רובו אזי הבדיקה תברר זאת.

‡Ï‡ שעדיין יש להבין, דיעוי' בשער שלפי שכתב שם הציון ולכאורה פסול, מקצתו יבש המג"א אם רובו נשאר עדיין לח, כיצד הבדיקה תהווה ראיה אם האתרוג יבש מקצתו מסתבר לח עדיין רובו דאם לא, או גם וא"כ הלחות, במקום יפגע שהוא כשיראה בחוט לחלוחית זה לא ראיה

שהאתרוג לא יבש במקצתו.

Ë ÔÓÈÒ

˘·È‰ ‚¯˙‡·

habura.indd <05DC><05D5> 08/07/2003, 01:45:44Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשיב

לדון מתי נקלף כשר, ומתי נקלף ˘Èדינו כחסר שפסול.

ע"ב לד דף סוכה במשנה איתא [‡ אתרוג שנקלף פסול, ומקשינן האי רבא אמר ע"ב לה בדף בגמ' אתרוגא דאגליד כאהינא סומקא כשר, ואף אדומה, תמרה רש"י שם ופירש לאדמומית נהפך שנלקף לאחר זה ע"כ, בפירות הנקלפים כל כדרך במקצתה, והא בכולה הא ומשנינן כשר, בכולה רש"י שם ופירש ובמקצתה פסול לפי שזה מנומר ע"כ, גדרי לפי פסול שמקצתה וכמובן נקודות שני ישנם שאם ז"א מנומר, השתנה הקילוף ומקום שהתקלפו ברש"י ומבואר שפסול, אחר למראה שמנומר במראות כשרים פסול, שהרי למראה שנהפך בקילוף מיירי רבא כשר, ומקשינן עליה ומשנינן שהמשנה

מיירי שהתקלף באופן של מנומר.

בכולה הא בתוד"ה יעויי"ש Ìχחננאל רבינו בשם שכתבו

לה, מדמי דלטריפות פסול שבכולה ובטריפות אמרינן שבהמה שהתקלפה כולה טרפה, אך אם השתייר בה כסלע תוס' ומבאר בריא, דהדרא כשרה שכולה מיירי שפוסלת שהמשנה התקלפה, ורבא שמכשיר מיירי באופן

שנשאר כסלע.

ור"ח רש"י של מחלוקתם ˘¯Â˘·Âכמה הזכרנו דהנה נראה, הישיבה ראש מרן שמורנו פעמים ייסד שליט"א עדס יהודה רבי הגאון סוגי שני שיש ואמר הדר, בדין יסוד שהתורה המינים בארבעת הדר הצריכה אותם, א. שיהא הדר במראה לא המינים ארבעת על שכשיסתכלו יראו איזה חיסרון אלא יראו יופי והדר, יש הדר מצד הסוג, שפעמים מצד ב. לעין נראה ולא חיסרון אין המראה שאינו יפה ומהודר, אך אין זה סוג א' אלא סוג ב' כמו נחלקה התיומת שמצד התיומת שהרי חיסרון, אין המראה נקטם ובתוד"ה כשנים נראית אינה הוא שהחיסרון מבואר ע"ב כט בדף

È ÔÓÈÒ

ÛϘ˘ ‚¯˙‡·

habura.indd <05DC><05D6> 08/07/2003, 01:45:44Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה��ר

שיא ארבעת המינים למהדרין

‡È˙‡ בשו"ע בסימן תרמ"ח סעיף א' פסול, יבש אתרוג וז"ל שום מוציא כשאינו היבשות ושיעור הציון בשער ויעויי"ש עכ"ל, ליחה בסק"ג שכתב שלדעה זו האתרוג פסול

רק אם התייבש כולו או רובו.

האתרוג אם להבין יש ‰¯Â‡ÎÏÂרובו כשהתייבש פסול הבדיקה כיצד לח, נשאר ומקצתו הוא שמא והא יבש שהאתרוג תברר יתחוב את המחט במקום שעדיין נשאר

בו לחלוחית.

נשאר מקצתו רק שאם לומר ÍȯˆÂ לח ע"כ שכל קליפת האתרוג התייבשה ורק מקום הגרעינים נשארו בסק"ג שם במש"ב ויעוי' לחים, את לבדוק אפשר כיצד שהקשה האתרוג, והלא השו"ע בסעיף ב' כתב שנקב מפולש אפי' שלא חסר בו כלום פסול, וכשיבדוק את האתרוג יעשה בו בב' המש"ב ויישב מפולש, נקב

אופנים או שיתחוב את המחט לאורך לכיוון העוקץ ממקום ז"א האתרוג, מקום הפיטם, או שלא יתחוב את חוד המחט אלא את מקום הנקב של המחט שאז החוט מגיע לבשר האתרוג מבלי שינקב נקב מפולש וכך מברר אם יש באתרוג לחלוחית או לא, וא"כ גם אם לחים, עדיין נשארו הגרעינים מקום היא דהבדיקה מגיע, לא הוא אליהם תוודא הבדיקה לכן האתרוג, בבשר אם האתרוג יבש או לא, דאם האתרוג התייבש רובו אזי הבדיקה תברר זאת.

‡Ï‡ שעדיין יש להבין, דיעוי' בשער שלפי שכתב שם הציון ולכאורה פסול, מקצתו יבש המג"א אם רובו נשאר עדיין לח, כיצד הבדיקה תהווה ראיה אם האתרוג יבש מקצתו מסתבר לח עדיין רובו דאם לא, או גם וא"כ הלחות, במקום יפגע שהוא כשיראה בחוט לחלוחית זה לא ראיה

שהאתרוג לא יבש במקצתו.

Ë ÔÓÈÒ

˘·È‰ ‚¯˙‡·

habura.indd <05DC><05D5> 08/07/2003, 01:45:44Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשיב

לדון מתי נקלף כשר, ומתי נקלף ˘Èדינו כחסר שפסול.

ע"ב לד דף סוכה במשנה איתא [‡ אתרוג שנקלף פסול, ומקשינן האי רבא אמר ע"ב לה בדף בגמ' אתרוגא דאגליד כאהינא סומקא כשר, ואף אדומה, תמרה רש"י שם ופירש לאדמומית נהפך שנלקף לאחר זה ע"כ, בפירות הנקלפים כל כדרך במקצתה, והא בכולה הא ומשנינן כשר, בכולה רש"י שם ופירש ובמקצתה פסול לפי שזה מנומר ע"כ, גדרי לפי פסול שמקצתה וכמובן נקודות שני ישנם שאם ז"א מנומר, השתנה הקילוף ומקום שהתקלפו ברש"י ומבואר שפסול, אחר למראה שמנומר במראות כשרים פסול, שהרי למראה שנהפך בקילוף מיירי רבא כשר, ומקשינן עליה ומשנינן שהמשנה

מיירי שהתקלף באופן של מנומר.

בכולה הא בתוד"ה יעויי"ש Ìχחננאל רבינו בשם שכתבו

לה, מדמי דלטריפות פסול שבכולה ובטריפות אמרינן שבהמה שהתקלפה כולה טרפה, אך אם השתייר בה כסלע תוס' ומבאר בריא, דהדרא כשרה שכולה מיירי שפוסלת שהמשנה התקלפה, ורבא שמכשיר מיירי באופן

שנשאר כסלע.

ור"ח רש"י של מחלוקתם ˘¯Â˘·Âכמה הזכרנו דהנה נראה, הישיבה ראש מרן שמורנו פעמים ייסד שליט"א עדס יהודה רבי הגאון סוגי שני שיש ואמר הדר, בדין יסוד שהתורה המינים בארבעת הדר הצריכה אותם, א. שיהא הדר במראה לא המינים ארבעת על שכשיסתכלו יראו איזה חיסרון אלא יראו יופי והדר, יש הדר מצד הסוג, שפעמים מצד ב. לעין נראה ולא חיסרון אין המראה שאינו יפה ומהודר, אך אין זה סוג א' אלא סוג ב' כמו נחלקה התיומת שמצד התיומת שהרי חיסרון, אין המראה נקטם ובתוד"ה כשנים נראית אינה הוא שהחיסרון מבואר ע"ב כט בדף

È ÔÓÈÒ

ÛϘ˘ ‚¯˙‡·

habura.indd <05DC><05D6> 08/07/2003, 01:45:44Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה��כןברדהמת רירימה תעברא

שיג ארבעת המינים למהדרין

משום שאינו הדר, והוא משום שמצד הסוג יש בו חיסרון שתיומתו נחלקה, וא"כ ב', כסוג זה את הגדירו וחז"ל של שהחיסרון הבין שרש"י אפ"ל במראה, הדר שאינו משום זה נקלף שכל מה לן איכפת דלא ס"ל וא"כ כדרך שלא ונתרקב התקלף האתרוג מצד הוא דהחיסרון האתרוגים, המראה, ובהיות שכל האתרוג התקלף כל שהרי מראה של חיסרון אין כשר, א"כ צבע, באותו האתרוג כשהתקלף מיירי המשנה משא"כ מדין פסול שזה וס"ל מקומות בכמה בנקלף שהחיסרון הבין ור"ח מנומר, זה משום שאינו הדר מצד הסוג, ולא האתרוג כשכל ולכן המראה, מצד כדרך, להתקלקל שלא ועשוי התקלף משא"כ בסוג, הדר שאינו מצד פסול נהיה ורק התקלף האתרוג כל כשלא לפי חיסרון זה שאין ס"ל מנומר, שנהיה מנומר במראה חום שזה כשר, ונהיה בהתקלף מכשיר רבא ולכן

כאהינא סומקא.

להעיר קצת יש ר"ח שלפי ‡Ï‡יישבה לא הגמ' מדוע בנקלף באופן שנהיה מיירי שהמשנה מנומר במראות הפוסלים, ורבא מיירי נהפך הקילוף שמקום באופן שנקלף למראה חום שזה כשר, ומדוע מעמיד

האתרוג שכל באופן המשנה את נקלף.

אפ"ל שבזה ראה חידוש יותר ÈχÂנהיה שאם פשוט דזה גדול, שפסול, הפוסלים במראות מנומר וא"כ החידוש של המשנה שלא נהפך ובכ"ז הפוסלים במראות למנומר פסול, והוא משום שנקלף כל האתרוג, בזה ויש כדרך שלא יפסד והאתרוג כמו הסוג מצד הדר של חיסרון

שהתבאר.

·] איתא בשו"ע בסימן תרמ"ח סעיף הקליפה נקלף וז"ל, ו' אלא מחסרו שאינו שלו החיצונה אם ברייתו, שהוא כמות ירוק נשאר נקלף כולו פסול, ואם נשאר ממנו כל שישתייר שצריך וי"א כשר, שהוא שם הציון בשער ויעוי' עכ"ל, כסלע באות כ"ז שכתב וז"ל, כי כמה קליפות באתרוג, אחת קליפה ירוקה דק מאוד, ולפנים ממנו היא הקליפה העבה קצת אותה, כשאוכלין חריפות בה שיש שהוא האתרוג בשר מתחיל ואח"כ ובו עגול כמו יש ממנו ולפנים לבן, מונחים הגרעינין וזה נקרא חדרי הזרע, העליונה בהקליפה מיירי והשו"ע מגוף מחסרו שאינו כגליד דק שהוא העתיקו וכן הר"ן, כדעת האתרוג

habura.indd <05DC><05D7> 08/07/2003, 01:45:45Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשיד

הרא"ש דבתשובות ואף האחרונים, אלא הכי, משמע לא בב"ח שהובא אפילו אם ניטל גם הקליפה העבה אם אינו נחסר מבשר האתרוג שהוא הלבן מלשון ג"כ משמע וכן כשר, שבו הרא"ש להמעיין שכתב שלא ניטל מן

הלבן כלום עכ"ל.

הר"ן שנחלקו מבואר ÂËÂ˘Ù·Âומהו נקלף, מהו והרא"ש כשחסר הוא חסר דלרא"ש חסר, מהקליפה הלבנה, ונקלף זה מהקליפה מהגליד דוקא ולאו החריפה אפי' כשנקלף זה נקלף ולר"ן העליון, כשנחסר זה וחסר העליון, מהגליד

מהקליפה הירוקה החריפה.

שפוסל לר"ן להבין יש ‰¯Â‡ÎÏÂהחריפה, מהקליפה כשנקלף כמין הירוקה מהקליפה כשנקלף ורק גליד שעל האתרוג כשר, כיצד אפשר כשנחסר תמיד והא זאת, לבדוק נחסר הגליד שזה העליונה מהקליפה אפשר וכיצד החריפה, מהקליפה גם העליונה מהקליפה רק שנקלף לברר מהקליפה ולא גליד, כמין העשויה

החריפה.

כשאמר רבא הר"ן שלפי לומר ÔȇÂכשספק רק זה כשר שנקלף

ספק מדין שכשר אמרינן אז נקלף חסר, דספק חסר כשר כמש"כ המש"ב בסימן תרמ"ח ס"ק י"א דשמא קיימא בחסר רק שפוסלים כפוסקים לן רק מיירי שרבא נימא וא"כ כאיסר, כשספק חסר ואז סובר שזה כשר, אבל דכשודאי פוסל שמא נקלף כשבודאי לן וקיימא חסר, בודאי אזי נקלף

שחסר כל שהוא פסול.

הגר"י הישיבה ראש מרן לי ¯Ó‡Âכונת שאין שליט"א עדס שהוא כל נחסר שאם לומר הר"ן מהקליפה החריפה זה חסר, אלא כונתו החריפה הקליפה כל נחסר היא שאם והקליפה הלבנה נראית זה חסר, אבל אם נקלף רק חלק מהקליפה החריפה, ועדיין יש קליפה חריפה שעוטפת את האתרוג גם לר"ן אין זה חסר, ולאחר ובריטב"א שברשב"א ראיתי מכן הקליפה כל נקלף שכתבו זאת, כתוב החריפה הקליפה דהיינו החיצונה, לפוסקים שפוסל שנקלף הרי וכו', הקליפה כל כשנקלף רק זה הללו אבל אחד), במקום (דהיינו החריפה אם רק חלק נקלף ועדיין הפרי מכוסה עם קליפה חריפה אין זה חסר שפסול.

כוונת שאין ראיה להביא ‰‡¯Âשהוא כל נקלף שאם הר"ן

habura.indd <05DC><05D8> 08/07/2003, 01:45:47Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה��ע

שיג ארבעת המינים למהדרין

משום שאינו הדר, והוא משום שמצד הסוג יש בו חיסרון שתיומתו נחלקה, וא"כ ב', כסוג זה את הגדירו וחז"ל של שהחיסרון הבין שרש"י אפ"ל במראה, הדר שאינו משום זה נקלף שכל מה לן איכפת דלא ס"ל וא"כ כדרך שלא ונתרקב התקלף האתרוג מצד הוא דהחיסרון האתרוגים, המראה, ובהיות שכל האתרוג התקלף כל שהרי מראה של חיסרון אין כשר, א"כ צבע, באותו האתרוג כשהתקלף מיירי המשנה משא"כ מדין פסול שזה וס"ל מקומות בכמה בנקלף שהחיסרון הבין ור"ח מנומר, זה משום שאינו הדר מצד הסוג, ולא האתרוג כשכל ולכן המראה, מצד כדרך, להתקלקל שלא ועשוי התקלף משא"כ בסוג, הדר שאינו מצד פסול נהיה ורק התקלף האתרוג כל כשלא לפי חיסרון זה שאין ס"ל מנומר, שנהיה מנומר במראה חום שזה כשר, ונהיה בהתקלף מכשיר רבא ולכן

כאהינא סומקא.

להעיר קצת יש ר"ח שלפי ‡Ï‡יישבה לא הגמ' מדוע בנקלף באופן שנהיה מיירי שהמשנה מנומר במראות הפוסלים, ורבא מיירי נהפך הקילוף שמקום באופן שנקלף למראה חום שזה כשר, ומדוע מעמיד

האתרוג שכל באופן המשנה את נקלף.

אפ"ל שבזה ראה חידוש יותר ÈχÂנהיה שאם פשוט דזה גדול, שפסול, הפוסלים במראות מנומר וא"כ החידוש של המשנה שלא נהפך ובכ"ז הפוסלים במראות למנומר פסול, והוא משום שנקלף כל האתרוג, בזה ויש כדרך שלא יפסד והאתרוג כמו הסוג מצד הדר של חיסרון

שהתבאר.

·] איתא בשו"ע בסימן תרמ"ח סעיף הקליפה נקלף וז"ל, ו' אלא מחסרו שאינו שלו החיצונה אם ברייתו, שהוא כמות ירוק נשאר נקלף כולו פסול, ואם נשאר ממנו כל שישתייר שצריך וי"א כשר, שהוא שם הציון בשער ויעוי' עכ"ל, כסלע באות כ"ז שכתב וז"ל, כי כמה קליפות באתרוג, אחת קליפה ירוקה דק מאוד, ולפנים ממנו היא הקליפה העבה קצת אותה, כשאוכלין חריפות בה שיש שהוא האתרוג בשר מתחיל ואח"כ ובו עגול כמו יש ממנו ולפנים לבן, מונחים הגרעינין וזה נקרא חדרי הזרע, העליונה בהקליפה מיירי והשו"ע מגוף מחסרו שאינו כגליד דק שהוא העתיקו וכן הר"ן, כדעת האתרוג

habura.indd <05DC><05D7> 08/07/2003, 01:45:45Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשיד

הרא"ש דבתשובות ואף האחרונים, אלא הכי, משמע לא בב"ח שהובא אפילו אם ניטל גם הקליפה העבה אם אינו נחסר מבשר האתרוג שהוא הלבן מלשון ג"כ משמע וכן כשר, שבו הרא"ש להמעיין שכתב שלא ניטל מן

הלבן כלום עכ"ל.

הר"ן שנחלקו מבואר ÂËÂ˘Ù·Âומהו נקלף, מהו והרא"ש כשחסר הוא חסר דלרא"ש חסר, מהקליפה הלבנה, ונקלף זה מהקליפה מהגליד דוקא ולאו החריפה אפי' כשנקלף זה נקלף ולר"ן העליון, כשנחסר זה וחסר העליון, מהגליד

מהקליפה הירוקה החריפה.

שפוסל לר"ן להבין יש ‰¯Â‡ÎÏÂהחריפה, מהקליפה כשנקלף כמין הירוקה מהקליפה כשנקלף ורק גליד שעל האתרוג כשר, כיצד אפשר כשנחסר תמיד והא זאת, לבדוק נחסר הגליד שזה העליונה מהקליפה אפשר וכיצד החריפה, מהקליפה גם העליונה מהקליפה רק שנקלף לברר מהקליפה ולא גליד, כמין העשויה

החריפה.

כשאמר רבא הר"ן שלפי לומר ÔȇÂכשספק רק זה כשר שנקלף

ספק מדין שכשר אמרינן אז נקלף חסר, דספק חסר כשר כמש"כ המש"ב בסימן תרמ"ח ס"ק י"א דשמא קיימא בחסר רק שפוסלים כפוסקים לן רק מיירי שרבא נימא וא"כ כאיסר, כשספק חסר ואז סובר שזה כשר, אבל דכשודאי פוסל שמא נקלף כשבודאי לן וקיימא חסר, בודאי אזי נקלף

שחסר כל שהוא פסול.

הגר"י הישיבה ראש מרן לי ¯Ó‡Âכונת שאין שליט"א עדס שהוא כל נחסר שאם לומר הר"ן מהקליפה החריפה זה חסר, אלא כונתו החריפה הקליפה כל נחסר היא שאם והקליפה הלבנה נראית זה חסר, אבל אם נקלף רק חלק מהקליפה החריפה, ועדיין יש קליפה חריפה שעוטפת את האתרוג גם לר"ן אין זה חסר, ולאחר ובריטב"א שברשב"א ראיתי מכן הקליפה כל נקלף שכתבו זאת, כתוב החריפה הקליפה דהיינו החיצונה, לפוסקים שפוסל שנקלף הרי וכו', הקליפה כל כשנקלף רק זה הללו אבל אחד), במקום (דהיינו החריפה אם רק חלק נקלף ועדיין הפרי מכוסה עם קליפה חריפה אין זה חסר שפסול.

כוונת שאין ראיה להביא ‰‡¯Âשהוא כל נקלף שאם הר"ן

habura.indd <05DC><05D8> 08/07/2003, 01:45:47Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה��תןברדהמת רירימה תעברא

שטו ארבעת המינים למהדרין

כחסר נידון שזה החריפה מהקליפה כתב שהשו"ע הציון דהשער שפסול, כתוב ובשו"ע כהר"ן, סובר בנקלף נשאר האתרוג שנקלף לאחר שאם שהר"ן הרי פסול, זה אין ירוק עדיין כל אם רק הוא שחסר שנקלף סובר ירדו, הצהובה או הירוקה הקליפה התקלפה חלק מהקליפה רק אם אבל ירוקה כשר כ"ז שעדיין נשאר קליפה של הלבנה הקליפה את שמכסה

האתרוג.

מהו והרא"ש הר"ן שנחלקו ‰ÏÂÚÂהרא"ש שלפי שפוסל, חסר חסר הוא כל שנחסר מהקליפה הלבנה, ולפי הר"ן הוא כל שהקליפה החריפה

ז"א הקליפה הירוקה נחסרה לגמרי עד הקליפה הלבנה, אך אם עדיין נשארה הקליפה את שמכסה חריפה קליפה

הלבנה אין זה נחסר אלא נקלף.

מהאמור: שדעת השו"ע הוא ‰ÏÂÚÂכל הוא שחסר הר"ן כדעת שהקליפה הירוקה נחסרה עד הקליפה אם אך אחד, במקום אפי' הלבנה הקליפה מעובי חלק רק נחסרה חריפה קליפה ישנה ועדיין החריפה, שמכסה את לבן האתרוג אין זה חסר כל נקלף שלא כל וכשר נקלף אלא כל נשאר אלא האתרוג של הקליפה שהוא או כסלע כמבואר בשו"ע סימן

תרמ"ח סעיף ו'.

habura.indd <05DE> 08/07/2003, 01:45:48Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשטז

חזזית של דינה מה א. לדון, ˘Èאך האתרוג משאר שגבוהה היתה ואם שקע, במקום נמצאת מה ב. מורגשת, היתה בולט במקום במקום שנמצא בלעטל"ך של דינו שקע באתרוג, ואם היה במקום בולט הדרך מהו ג. מורגש, היה באתרוג גבוה הוא אם הבלעטל"ך לבדיקת

משאר האתרוג.

בשם תרמ"ח בסימן בטור איתא [‡בשו"ע והובא הראב"ד, חזזית וז"ל י"ג סעיף תרמ"ח בסימן ממש בו ויש אבעבועות כמו הוא גבוה שהוא במישוש ניכר שמקומו הרמ"א שם וכתב עכ"ל, מהאתרוג בשם המהרי"ל ולכן יש להכשיר אותן לפי מו"ל אחר בלשון שקורין חזזית שאינן גבוהים משאר האתרוג, ויש מי צ"ט) תשובה הדשן (תרומת שכתב דיש להכשירם מטעם דנחשבים מראה הרבה להיות דרגילים מאחר אתרוג וז"ל בסק"נ המש"ב שם וכתב כך, דנחשבים מראה אתרוג ולפי טעם זה

אפילו גבוהים משאר אתרוג כשר, ואין או בחוטמו הוא החזזית אם בין נ"מ באחרונים ועיין מקומות, בשאר שהסכימו דאין להקל בגבוהים משאר

האתרוג כ"א בשעת הדחק עכ"ל.

ÏÂÚ‰: דכשהמו"ל אינו גבוה משאר בין כשר לכו"ע האתרוג כשנמצא בחוטם ובין כשנמצא בשאר מהאתרוג, גבוה כשהוא אך האתרוג, ולדעת כחזזית, דינו המהרי"ל לדעת מהאתרוג, כחלק דינו הדשן התרומת יש הדחק שבשעת המש"ב ופסק להקל, אולם לכתחילה כשהמו"ל הוא גבוה משאר האתרוג יש לדונו כחזזית שבחוטם שפוסל במקום אחד ובשאר

האתרוג בשתי מקומות.

הראב"ד שכתב דממה ‰‡¯Âחזזית היא שפוסלת שחזזית היד, במישוש ומורגשת שגבוהה שסובר שאם החזזית היא סתם מורגשת שפוסלת, חזזית זה אין היד במישוש ומורגשת גבוהה היא אם רק אלא

‡È ÔÓÈÒ

Í"ÏËÚÏ·Â ˙ÈÊÊÁ · ‡ˆÓ˘ ‚¯˙‡·

habura.indd <05DE><05D0> 08/07/2003, 01:45:48Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה��כ

שטו ארבעת המינים למהדרין

כחסר נידון שזה החריפה מהקליפה כתב שהשו"ע הציון דהשער שפסול, כתוב ובשו"ע כהר"ן, סובר בנקלף נשאר האתרוג שנקלף לאחר שאם שהר"ן הרי פסול, זה אין ירוק עדיין כל אם רק הוא שחסר שנקלף סובר ירדו, הצהובה או הירוקה הקליפה התקלפה חלק מהקליפה רק אם אבל ירוקה כשר כ"ז שעדיין נשאר קליפה של הלבנה הקליפה את שמכסה

האתרוג.

מהו והרא"ש הר"ן שנחלקו ‰ÏÂÚÂהרא"ש שלפי שפוסל, חסר חסר הוא כל שנחסר מהקליפה הלבנה, ולפי הר"ן הוא כל שהקליפה החריפה

ז"א הקליפה הירוקה נחסרה לגמרי עד הקליפה הלבנה, אך אם עדיין נשארה הקליפה את שמכסה חריפה קליפה

הלבנה אין זה נחסר אלא נקלף.

מהאמור: שדעת השו"ע הוא ‰ÏÂÚÂכל הוא שחסר הר"ן כדעת שהקליפה הירוקה נחסרה עד הקליפה אם אך אחד, במקום אפי' הלבנה הקליפה מעובי חלק רק נחסרה חריפה קליפה ישנה ועדיין החריפה, שמכסה את לבן האתרוג אין זה חסר כל נקלף שלא כל וכשר נקלף אלא כל נשאר אלא האתרוג של הקליפה שהוא או כסלע כמבואר בשו"ע סימן

תרמ"ח סעיף ו'.

habura.indd <05DE> 08/07/2003, 01:45:48Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשטז

חזזית של דינה מה א. לדון, ˘Èאך האתרוג משאר שגבוהה היתה ואם שקע, במקום נמצאת מה ב. מורגשת, היתה בולט במקום במקום שנמצא בלעטל"ך של דינו שקע באתרוג, ואם היה במקום בולט הדרך מהו ג. מורגש, היה באתרוג גבוה הוא אם הבלעטל"ך לבדיקת

משאר האתרוג.

בשם תרמ"ח בסימן בטור איתא [‡בשו"ע והובא הראב"ד, חזזית וז"ל י"ג סעיף תרמ"ח בסימן ממש בו ויש אבעבועות כמו הוא גבוה שהוא במישוש ניכר שמקומו הרמ"א שם וכתב עכ"ל, מהאתרוג בשם המהרי"ל ולכן יש להכשיר אותן לפי מו"ל אחר בלשון שקורין חזזית שאינן גבוהים משאר האתרוג, ויש מי צ"ט) תשובה הדשן (תרומת שכתב דיש להכשירם מטעם דנחשבים מראה הרבה להיות דרגילים מאחר אתרוג וז"ל בסק"נ המש"ב שם וכתב כך, דנחשבים מראה אתרוג ולפי טעם זה

אפילו גבוהים משאר אתרוג כשר, ואין או בחוטמו הוא החזזית אם בין נ"מ באחרונים ועיין מקומות, בשאר שהסכימו דאין להקל בגבוהים משאר

האתרוג כ"א בשעת הדחק עכ"ל.

ÏÂÚ‰: דכשהמו"ל אינו גבוה משאר בין כשר לכו"ע האתרוג כשנמצא בחוטם ובין כשנמצא בשאר מהאתרוג, גבוה כשהוא אך האתרוג, ולדעת כחזזית, דינו המהרי"ל לדעת מהאתרוג, כחלק דינו הדשן התרומת יש הדחק שבשעת המש"ב ופסק להקל, אולם לכתחילה כשהמו"ל הוא גבוה משאר האתרוג יש לדונו כחזזית שבחוטם שפוסל במקום אחד ובשאר

האתרוג בשתי מקומות.

הראב"ד שכתב דממה ‰‡¯Âחזזית היא שפוסלת שחזזית היד, במישוש ומורגשת שגבוהה שסובר שאם החזזית היא סתם מורגשת שפוסלת, חזזית זה אין היד במישוש ומורגשת גבוהה היא אם רק אלא

‡È ÔÓÈÒ

Í"ÏËÚÏ·Â ˙ÈÊÊÁ · ‡ˆÓ˘ ‚¯˙‡·

habura.indd <05DE><05D0> 08/07/2003, 01:45:48Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה��כןברדהמת רירימה תעברא

שיז ארבעת המינים למהדרין

מורגש שהגובה ז"א היד, במישוש במישוש היד, פירוש כשיעביר את ידו החזזית כשסתם אבל גובה, ירגיש דכל חזזית שפוסלת, זה אין מורגשת דלכל היד, במישוש מורגשת חזזית חזזית ישנו חיספוס, וא"כ הגובה צריך

להיות מורגש ולא סתם החיספוס.

שרק חזזית שגבוהה פוסלת ÌÚˉÂמשום הוא חזזית, כל ולא שטעם הפסול הוא משום שאינו הדר, אינה גבוהה מהאתרוג וחזזית שאינה

נראית כ"כ ואין בה חיסרון של הדר.

הישיבה ראש מרן דודי אולם [·והגאון שליט"א עדס הגר"י ר' עזריאל אויערבך שליט"א אמרו לי, שחזזית שנמצאת במקום שקע באתרוג ואם היתה במקום בולט היתה גבוהה מהאתרוג פוסלת, אפי' שכשמסתכלים גבוהה שהיא רואים לא החזזית על מהאתרוג לפי שנמצאת במקום שקע, בכ"ז בהיות שאם היתה במקום בולט,

גובהה היה בולט הרי היא פסולה.

חזזית מדוע להבין יש ‰¯Â‡ÎÏÂהאתרוג משאר שגבוהה והלא פוסלת, שקע במקום שנמצאת החיסרון של חזזית הוא משום שאינו להראות צריך הדר וחיסרון של הדר,

רואים אם שרק נימא וא"כ לעין, לא אם אך פוסלת, גבוהה שהחזזית רואים את הגובה לפי שנמצאת במקום

שקע אינה פוסלת.

הישיבה ראש מרן ממורינו È˙ÚÓ˘Âעדס יהודה רבי הגאון שליט"א שייסד יסוד בדין הדר, ואמר המינים בארבעת הדר סוגי שני שיש שהתורה הצריכה אותם, א. שיהא הדר ארבעת על שכשיסתכלו במראה אלא חיסרון איזה יראו לא המינים יראו יופי והדר, ב. יש הדר מצד הסוג, שפעמים מצד המראה אין חיסרון ולא נראה לעין שהוא אינו יפה ומהודר, אך אין זה סוג א' אלא סוג ב' כמו נחלקה חיסרון, אין המראה שמצד התיומת כשנים נראית אינה התיומת שהרי מבואר ע"ב כט בדף נקטם ובתוד"ה הדר, שאינו משום הוא שהחיסרון בו יש הסוג שמצד הדברים וביאור וחז"ל נחלקה, שתיומתו חיסרון

הגדירו את זה כסוג ב'.

Î"‡Â לפ"ז צ"ל שהחיסרון של חזזית הדר שאינה משום לא זה מצד המראה, אלא זה סוג חולי שפוסל משום הוא הפסול וטעם באתרוג, שאינו הדר מצד הסוג דאתרוג שיש בו

חולי אינו סוג א'.

habura.indd <05DE><05D1> 08/07/2003, 01:45:49Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשיח

גבוהה חזזית מדוע שפיר Ê"ÙÏÂשקע במקום שנמצאת באתרוג ואם היתה במקום אחר היתה גבוהה שחזזית לפי שפוסלת, בולטת וא"כ הסוג, מצד הדר של חיסרון זה נמצאת, היא היכן נפק"מ מאי היא נמצאת היכן שהיא כל דלמעשה

עושה את האתרוג לסוג ב'.

‚] אלא שעדיין יש להבין מדוע כתב גבוה שבלעטל"ך המהרי"ל הוא בלעטל"ך והלא כחזזית, נידון הוא חזזית של והפסול חולי, אינו

משום חולי.

עדס הגר"י הישיבה ראש מרן Ȅ„Âואמר זאת ביאר שליט"א שדומה לחולי זה גם חיסרון של הדר מצד הסוג, וא"כ כשהבלעטל"ך גבוה

הוא דומה לחזזית.

שנמצא שבלעטל"ך יוצא Ê"ÙÏÂואם באתרוג שקע במקום שאינו גבוה, היה בולט במקום היה פוסל, לפי שהפסול של בלעטל"ך זה משום שנראה כחולי, א"כ כ"ז שאינו בולט ואינו נראה כחולי אין זה פוסל, ולא איכפת לן מה שלמעשה הוא עבה ואם היה במקום אחר היה בולט, אולם ואם שקע במקום שנמצאת חזזית

בולטת, היתה אחר במקום היתה הדר פסול של זה לפי שחזזית פסול, מצד הסוג, וא"כ גם כשלא נראה חולי, לסוג האתרוג את הופך הוא למעשה את הופך באתרוג שיש שחולי ב', בלעטל"ך משא"כ ב', לסוג האתרוג לכן המראה, מצד הדר של פסול זה

כשאינו נראה גבוה אינו פוסל.

לבלעטל"ך חזזית בין נפק"מ „ÂÚÂ שבדיקת הבלעטל"ך אם הוא גבוה או לא, זה לא במשוש היד, אלא בראיה בעלמא, דבלעטל"ך גבוה הוא במראה, הדר שאינו מדין פסול צריך המראה מצד וכשהחיסרון המבי"ט, כמש"כ כל לעין ליראות ובדיקת החזזית אם היא גבוהה או לא, זה ע"י מישוש היד כמו שכתב השו"ע דחזזית היד, במישוש שמורגשים וא"כ בסוג, הדר שאינה מדין פסולה בתר אלא ראיה, בתר אזלינן לא

מציאות אם זה גבוה או לא.

בלעטל"ך אם לדון יש שעדיין ‡Ï‡מה בעלמא, בראיה פוסל

דרגת הגובה שפוסל.

פוסלת שחזזית מש"נ בעיקר „ÂÚÂיש בסוג הדר שאינה מדין להעיר דהמש"ב שם בס"ק מ"ט כתב

habura.indd <05DE><05D2> 08/07/2003, 01:45:50Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה��כ

שיז ארבעת המינים למהדרין

מורגש שהגובה ז"א היד, במישוש במישוש היד, פירוש כשיעביר את ידו החזזית כשסתם אבל גובה, ירגיש דכל חזזית שפוסלת, זה אין מורגשת דלכל היד, במישוש מורגשת חזזית חזזית ישנו חיספוס, וא"כ הגובה צריך

להיות מורגש ולא סתם החיספוס.

שרק חזזית שגבוהה פוסלת ÌÚˉÂמשום הוא חזזית, כל ולא שטעם הפסול הוא משום שאינו הדר, אינה גבוהה מהאתרוג וחזזית שאינה

נראית כ"כ ואין בה חיסרון של הדר.

הישיבה ראש מרן דודי אולם [·והגאון שליט"א עדס הגר"י ר' עזריאל אויערבך שליט"א אמרו לי, שחזזית שנמצאת במקום שקע באתרוג ואם היתה במקום בולט היתה גבוהה מהאתרוג פוסלת, אפי' שכשמסתכלים גבוהה שהיא רואים לא החזזית על מהאתרוג לפי שנמצאת במקום שקע, בכ"ז בהיות שאם היתה במקום בולט,

גובהה היה בולט הרי היא פסולה.

חזזית מדוע להבין יש ‰¯Â‡ÎÏÂהאתרוג משאר שגבוהה והלא פוסלת, שקע במקום שנמצאת החיסרון של חזזית הוא משום שאינו להראות צריך הדר וחיסרון של הדר,

רואים אם שרק נימא וא"כ לעין, לא אם אך פוסלת, גבוהה שהחזזית רואים את הגובה לפי שנמצאת במקום

שקע אינה פוסלת.

הישיבה ראש מרן ממורינו È˙ÚÓ˘Âעדס יהודה רבי הגאון שליט"א שייסד יסוד בדין הדר, ואמר המינים בארבעת הדר סוגי שני שיש שהתורה הצריכה אותם, א. שיהא הדר ארבעת על שכשיסתכלו במראה אלא חיסרון איזה יראו לא המינים יראו יופי והדר, ב. יש הדר מצד הסוג, שפעמים מצד המראה אין חיסרון ולא נראה לעין שהוא אינו יפה ומהודר, אך אין זה סוג א' אלא סוג ב' כמו נחלקה חיסרון, אין המראה שמצד התיומת כשנים נראית אינה התיומת שהרי מבואר ע"ב כט בדף נקטם ובתוד"ה הדר, שאינו משום הוא שהחיסרון בו יש הסוג שמצד הדברים וביאור וחז"ל נחלקה, שתיומתו חיסרון

הגדירו את זה כסוג ב'.

Î"‡Â לפ"ז צ"ל שהחיסרון של חזזית הדר שאינה משום לא זה מצד המראה, אלא זה סוג חולי שפוסל משום הוא הפסול וטעם באתרוג, שאינו הדר מצד הסוג דאתרוג שיש בו

חולי אינו סוג א'.

habura.indd <05DE><05D1> 08/07/2003, 01:45:49Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשיח

גבוהה חזזית מדוע שפיר Ê"ÙÏÂשקע במקום שנמצאת באתרוג ואם היתה במקום אחר היתה גבוהה שחזזית לפי שפוסלת, בולטת וא"כ הסוג, מצד הדר של חיסרון זה נמצאת, היא היכן נפק"מ מאי היא נמצאת היכן שהיא כל דלמעשה

עושה את האתרוג לסוג ב'.

‚] אלא שעדיין יש להבין מדוע כתב גבוה שבלעטל"ך המהרי"ל הוא בלעטל"ך והלא כחזזית, נידון הוא חזזית של והפסול חולי, אינו

משום חולי.

עדס הגר"י הישיבה ראש מרן Ȅ„Âואמר זאת ביאר שליט"א שדומה לחולי זה גם חיסרון של הדר מצד הסוג, וא"כ כשהבלעטל"ך גבוה

הוא דומה לחזזית.

שנמצא שבלעטל"ך יוצא Ê"ÙÏÂואם באתרוג שקע במקום שאינו גבוה, היה בולט במקום היה פוסל, לפי שהפסול של בלעטל"ך זה משום שנראה כחולי, א"כ כ"ז שאינו בולט ואינו נראה כחולי אין זה פוסל, ולא איכפת לן מה שלמעשה הוא עבה ואם היה במקום אחר היה בולט, אולם ואם שקע במקום שנמצאת חזזית

בולטת, היתה אחר במקום היתה הדר פסול של זה לפי שחזזית פסול, מצד הסוג, וא"כ גם כשלא נראה חולי, לסוג האתרוג את הופך הוא למעשה את הופך באתרוג שיש שחולי ב', בלעטל"ך משא"כ ב', לסוג האתרוג לכן המראה, מצד הדר של פסול זה

כשאינו נראה גבוה אינו פוסל.

לבלעטל"ך חזזית בין נפק"מ „ÂÚÂ שבדיקת הבלעטל"ך אם הוא גבוה או לא, זה לא במשוש היד, אלא בראיה בעלמא, דבלעטל"ך גבוה הוא במראה, הדר שאינו מדין פסול צריך המראה מצד וכשהחיסרון המבי"ט, כמש"כ כל לעין ליראות ובדיקת החזזית אם היא גבוהה או לא, זה ע"י מישוש היד כמו שכתב השו"ע דחזזית היד, במישוש שמורגשים וא"כ בסוג, הדר שאינה מדין פסולה בתר אלא ראיה, בתר אזלינן לא

מציאות אם זה גבוה או לא.

בלעטל"ך אם לדון יש שעדיין ‡Ï‡מה בעלמא, בראיה פוסל

דרגת הגובה שפוסל.

פוסלת שחזזית מש"נ בעיקר „ÂÚÂיש בסוג הדר שאינה מדין להעיר דהמש"ב שם בס"ק מ"ט כתב

habura.indd <05DE><05D2> 08/07/2003, 01:45:50Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה��כןברדהמת רירימה תעברא

שיט ארבעת המינים למהדרין

חולקים מהאחרונים רבים אבל וז"ל כל אחת אבעבועה דאף ודעתם ע"ז שנראה לכל אדם לעין בלא הסתכלות מקרי חזזית עכ"ל, הרי מבואר שחזזית המראה, מצד הדר של חיסרון זה פסולה גבוהה שחזזית התבאר ולעיל ס"ל ולכן בסוג, הדר שאינה מצד שצריך לבדוק ביד אם היא גבוהה ולא

ע"י ראיה.

זה חזזית של שהחיסרון נראה ÔÎÏÂ מצד שאינו הדר במראה, ומה היא הבדיקה שאופן הראב"ד שכתב ע"י מישוש היד, זה משום שהמישוש מגלה על דרגת הגובה, שלא יהא מצב ואחד גבוה, זה שאצלו יאמר שאחד נתנו לכן גבוה, לא זה שאצלו יאמר זה היד ע"י מישוש כל שמורגש כלל נקרא גבוה, וכשזה גבוה זה פסול מצד יותר שזה שכל ברור דזה המראה, גבוה נראה יותר חיסרון של הדר, א"כ היד במישוש שמורגש כל כלל נתנו

מקרי גבוה שפוסל.

בלעטל"ך שגבוה נראה שגם Ê"ÙÏÂ משאר האתרוג יש לבדוק אם מורגש במישוש היד או לא, דמישוש היד מגלה על דרגת הגובה, אבל כשזה מצד הדר של חיסרון זה גבוה

המראה.

חזזיות ישנם שאם יוצא „ÂÚÂשקע במקום שנמצאות היו ואם מורגשים, אינם כך ומחמת במקומות בולטים היו מורגשים שאינם של חיסרון זה שחזזית לפי פוסלים, נמצא כשזה וא"כ המראה, מצד הדר וכשאינו נראה, אינו שקע, במקום נראה אין בזה חיסרון, דלעיל התבאר בגובה יותר נמצאת שהחזזית שככל שנמצאת וככל יותר, נראה חסרונה במקום יותר נמוך חסרונה אינה נראה, אינה שקע במקום כשנמצאת וא"כ

נראית ואין בה חיסרון.

חזזית בדיקת שאופן עולה Ê"ÙÏÂגבוהים הם אם ובלעטל"ך משאר האתרוג או לא זה ע"י מישוש זה משום שאינם היד, והחיסרון בהם

הדר במראה.

„] בעיקר האי טעמא שחזזית שאינה גבוהה מהאתרוג אינה פוסלת בפמ"ג, כמבואר הוא דהטעם נראה דהנה יעוי' בשער הציון בסימן תרמ"ח ס"ק נ"ו שכתב בשם הפמ"ג וז"ל דאף שחזזית הוא מראה פסול, מ"מ ברואה מראה פסול על האבעבועה אין פוסל מהאתרוג כשגבוה ורק בכך, שדרכה וא"כ פוסל, אז עליה חזזית ששם כשאין שם חזזית עליה משום שאינה

habura.indd <05DE><05D3> 08/07/2003, 01:45:51Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשכ

גבוהה מהאתרוג אפילו על חוטמו נמי א. ומבואר בפמ"ג תרתי, כשר עכ"ל, ששינוי מראה על חזזית שאינה גבוהה אינה פוסלת, ב. שחזזית שאינה גבוהה

אינה פוסלת אפי' על חוטם האתרוג.

צ"ב, דאה"נ דברי הפמ"ג ‰¯Â‡ÎÏ שינוי מראה על חזזית שאינה אינה החזזית אבל מצוי, זה גבוהה מצויה, א"כ למעשה ישנו שינוי מראה באתרוג שאינו מצוי, וא"כ מדוע שלא

יפסול מדין שינוי מראה.

גבוהה שאינה שחזזית לומר Î"ÚÂמצויה, כן היא מהאתרוג אינו עליה מראה השינוי גם ולכן מצוי הוא מראה השינוי דגם פוסל, מראה שינוי זה למעשה וא"כ עליה, בארבעת שמצוי פסול וכל שמצוי, המינים אין בו חיסרון של הדר, ולפ"ז שפיר מדוע חזזית שאינה גבוהה אינה משום והוא האתרוג, בחוטם פוסלת

שהיא מצויה ואין עליה שם פסול.

חזזית בין ההבדל מה שפיר Ê"ÙÏÂ

גבוהה לחזזית שאינה גבוהה, מצויה, אינה היא שגבוהה דחזזית מצד הדר של חיסרון בה ואיכא המראה כמש"נ, משא"כ חזזית שאינה גבוהה היא מצויה וא"כ אין בה חיסרון

של הדר.

ÏÂÚ‰ מהאמור: א. לכו"ע בלעטל"ך ז"א מהאתרוג, גבוה שאינו מרגישים לא היד את כשמעבירים שהבלעטל"ך גבוה כשר, ב. בלעטל"ך שגבוה מהאתרוג ז"א כשמעבירים את גבוה שהבלעטל"ך מרגישים היד, לדעת המהרי"ל פסול, ולדעת התרומת שבשעת המש"ב ופסק כשר, הדשן וחזזית ג. בלעטל"ך הדחק יש להקל, שקע במקום שנמצאים גבוהים באתרוג, ואם היו במקום אחר באתרוג היו בולטים, גם לדעת המהרי"ל כשר, משאר גבוהים אינם שלמעשה לפי האתרוג, ואין בהם חיסרון של הדר, ד. הם אם ובלעטל"ך חזזית לבדוק יש ע"י לא או האתרוג משאר גבוהים

מישוש היד, ולא ע"י ראיה בעלמא.

habura.indd <05DE><05D4> 08/07/2003, 01:45:52Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה��

שיט ארבעת המינים למהדרין

חולקים מהאחרונים רבים אבל וז"ל כל אחת אבעבועה דאף ודעתם ע"ז שנראה לכל אדם לעין בלא הסתכלות מקרי חזזית עכ"ל, הרי מבואר שחזזית המראה, מצד הדר של חיסרון זה פסולה גבוהה שחזזית התבאר ולעיל ס"ל ולכן בסוג, הדר שאינה מצד שצריך לבדוק ביד אם היא גבוהה ולא

ע"י ראיה.

זה חזזית של שהחיסרון נראה ÔÎÏÂ מצד שאינו הדר במראה, ומה היא הבדיקה שאופן הראב"ד שכתב ע"י מישוש היד, זה משום שהמישוש מגלה על דרגת הגובה, שלא יהא מצב ואחד גבוה, זה שאצלו יאמר שאחד נתנו לכן גבוה, לא זה שאצלו יאמר זה היד ע"י מישוש כל שמורגש כלל נקרא גבוה, וכשזה גבוה זה פסול מצד יותר שזה שכל ברור דזה המראה, גבוה נראה יותר חיסרון של הדר, א"כ היד במישוש שמורגש כל כלל נתנו

מקרי גבוה שפוסל.

בלעטל"ך שגבוה נראה שגם Ê"ÙÏÂ משאר האתרוג יש לבדוק אם מורגש במישוש היד או לא, דמישוש היד מגלה על דרגת הגובה, אבל כשזה מצד הדר של חיסרון זה גבוה

המראה.

חזזיות ישנם שאם יוצא „ÂÚÂשקע במקום שנמצאות היו ואם מורגשים, אינם כך ומחמת במקומות בולטים היו מורגשים שאינם של חיסרון זה שחזזית לפי פוסלים, נמצא כשזה וא"כ המראה, מצד הדר וכשאינו נראה, אינו שקע, במקום נראה אין בזה חיסרון, דלעיל התבאר בגובה יותר נמצאת שהחזזית שככל שנמצאת וככל יותר, נראה חסרונה במקום יותר נמוך חסרונה אינה נראה, אינה שקע במקום כשנמצאת וא"כ

נראית ואין בה חיסרון.

חזזית בדיקת שאופן עולה Ê"ÙÏÂגבוהים הם אם ובלעטל"ך משאר האתרוג או לא זה ע"י מישוש זה משום שאינם היד, והחיסרון בהם

הדר במראה.

„] בעיקר האי טעמא שחזזית שאינה גבוהה מהאתרוג אינה פוסלת בפמ"ג, כמבואר הוא דהטעם נראה דהנה יעוי' בשער הציון בסימן תרמ"ח ס"ק נ"ו שכתב בשם הפמ"ג וז"ל דאף שחזזית הוא מראה פסול, מ"מ ברואה מראה פסול על האבעבועה אין פוסל מהאתרוג כשגבוה ורק בכך, שדרכה וא"כ פוסל, אז עליה חזזית ששם כשאין שם חזזית עליה משום שאינה

habura.indd <05DE><05D3> 08/07/2003, 01:45:51Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשכ

גבוהה מהאתרוג אפילו על חוטמו נמי א. ומבואר בפמ"ג תרתי, כשר עכ"ל, ששינוי מראה על חזזית שאינה גבוהה אינה פוסלת, ב. שחזזית שאינה גבוהה

אינה פוסלת אפי' על חוטם האתרוג.

צ"ב, דאה"נ דברי הפמ"ג ‰¯Â‡ÎÏ שינוי מראה על חזזית שאינה אינה החזזית אבל מצוי, זה גבוהה מצויה, א"כ למעשה ישנו שינוי מראה באתרוג שאינו מצוי, וא"כ מדוע שלא

יפסול מדין שינוי מראה.

גבוהה שאינה שחזזית לומר Î"ÚÂמצויה, כן היא מהאתרוג אינו עליה מראה השינוי גם ולכן מצוי הוא מראה השינוי דגם פוסל, מראה שינוי זה למעשה וא"כ עליה, בארבעת שמצוי פסול וכל שמצוי, המינים אין בו חיסרון של הדר, ולפ"ז שפיר מדוע חזזית שאינה גבוהה אינה משום והוא האתרוג, בחוטם פוסלת

שהיא מצויה ואין עליה שם פסול.

חזזית בין ההבדל מה שפיר Ê"ÙÏÂ

גבוהה לחזזית שאינה גבוהה, מצויה, אינה היא שגבוהה דחזזית מצד הדר של חיסרון בה ואיכא המראה כמש"נ, משא"כ חזזית שאינה גבוהה היא מצויה וא"כ אין בה חיסרון

של הדר.

ÏÂÚ‰ מהאמור: א. לכו"ע בלעטל"ך ז"א מהאתרוג, גבוה שאינו מרגישים לא היד את כשמעבירים שהבלעטל"ך גבוה כשר, ב. בלעטל"ך שגבוה מהאתרוג ז"א כשמעבירים את גבוה שהבלעטל"ך מרגישים היד, לדעת המהרי"ל פסול, ולדעת התרומת שבשעת המש"ב ופסק כשר, הדשן וחזזית ג. בלעטל"ך הדחק יש להקל, שקע במקום שנמצאים גבוהים באתרוג, ואם היו במקום אחר באתרוג היו בולטים, גם לדעת המהרי"ל כשר, משאר גבוהים אינם שלמעשה לפי האתרוג, ואין בהם חיסרון של הדר, ד. הם אם ובלעטל"ך חזזית לבדוק יש ע"י לא או האתרוג משאר גבוהים

מישוש היד, ולא ע"י ראיה בעלמא.

habura.indd <05DE><05D4> 08/07/2003, 01:45:52Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה��ןןברדהמת רירימה תעברא

שכא ארבעת המינים למהדרין

פוסל מנומר אופנים באיזה לדון ˘Èבחוטם). (לא האתרוג בשאר

ע"ב לד דף סוכה במשנה איתא [‡פסול, רובו על חזזית עלתה עליה ואמרינן ע"כ, כשר מיעוטו על בגמ' בדף לה ע"ב, אמר רב חסדא דבר יהיה המקום אמרו הגדול רבינו זה אבל אחד, במקום אלא ל"ש בעזרו, ליה הוה מקומות ושלשה בשנים כמנומר ופסול, אמר רבא ועל חוטמו ויעוי' ע"כ, פסול נמי ואפילו במשהו בשו"ע בסימן תרמ"ח סעיף ט' שכתב דין זה של רב ורבא, וז"ל עלתה חזזית פסול, מקומות בג' או בב' אם עליו ואם במקום א' אם עלה על רובו פסול, ואם על חוטמו אפי' כל שהוא פסול, שמתחיל ממקום היינו וחוטמו להתקצר ולהתחדד כלפי ראשו עכ"ל, י"א וז"ל, י' שכתב בסעיף ויעוי' שם היינו פסול מקומות וג' דבב' דהא דוקא כשנתפשט הנימור ברובו, אף על מיעוט, הוא החברבורות שבשטח פי אבל במיעוטו כגון שכולם מצד א' של

אתרוג כשר, ויש פוסלים אפי' במיעוטו של צד אחד עכ"ל, וכתב שם המש"ב במיעוטו אפילו וז"ל מ"ב בס"ק הראשונה כדעה פסקו וא"ר הלבוש עד פסול שאין בפמ"ג גם וכ"מ יעוי' אולם עכ"ל, ברובו שיתפשט שאלו שכתב י' בסעיף החיים בכף להחמיר צריכים כשו"ע שסוברים אפי' כשמנומר אתרוג ליטול שלא זאת מביא שהמחבר לפי אחד בצד כשהשו"ע לן וקיימא השניה בדעה מביא יש ויש הלכה כיש בתרא, ולכן שיש אתרוג פוסלים כשו"ע הנוהגים בו שתי נקודות שחורות או לבנות או ירוקות כעשבי השדה אפי' שנמצאים כרמ"א והנוהגים השניה, ליד אחת פוסלים רק אתרוג שיש בו מנומר ברוב

היקף האתרוג.

שסוברים פוסקים להני ‰¯Â‡ÎÏ שמנומר פסול רק אם הנימור יש האתרוג של היקף ברוב מתפשט להבין כיצד בב' מקומות הנימור יכול להתפשט ברוב היקף, והא תמיד נמתח

·È ÔÓÈÒ

ÏÒÂÙ‰ ¯ÓÂÓ·

habura.indd <05DE><05D5> 08/07/2003, 01:45:53Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשכב

את החוט מצד מיעוט ההיקף.

פוסקים להני מדוע להבין יש „ÂÚÂ הגמ' אומרת ב' או ג' מקומות, והא אם בב' מקומות פסול, כ"ש שבג'

מקומות פסול.

מקומות שבב' פוסקים שהני ‰‡¯Âבכגון שמיירי ילמדו פסול שהנקודות קצת רחבות, שאז מכל צד אולם היקף, רוב יהא חוט שימתח באופן זעירות הם הנקודות אם אה"נ זה מיעוט היקף אין שמאחד הצדדים

הם ב' נקודות שפוסלות.

פוסקים להני מדוע שפיר Ê"ÙÏÂ הגמ' נוקטת ב' או ג' מקומות, שונים, ציורים הם מקומות וג' דב' שהנקודות הוא הציור מקומות דבב' היקף, ברוב שיהא כדי ארוכות, קצת אפי' הוא הציור מקומות ובג'

שהנקודות הם קטנות מאוד.

Ê"ÙÏÂ יוצא שאתרוג שיש בו נקודות מוצאים כשמודדים באופן שכשר, בהיקף צר הוא אחד שמצד

דאין זה מנומר ברוב ההיקף.

י"א בסעיף בשו"ע יעוי"ש אולם [·מחצה הוא אם וז"ל, שכתב

על מחצה במקום א' יש מכשירים, ויש פוסלים ע"כ, וכתב שם המש"ב בס"ק דאפשר ס"ל מכשירים יש וז"ל מ"ד דא"א ס"ל פוסלים והיש לצמצם, כדעה להחמיר יש ולדינא לצמצם, בתרייתא מדנקט אותה המחבר לבסוף

עכ"ל.

שפוסלים פוסקים להני ‰¯Â‡ÎÏÂמחמת מחצה על מחצה שמצד שבודאי לפי לצמצם, שא"א אחד יש רוב היקף, יש להבין דאדרבא יש אחד ומצד לצמצם אפשר אי אם רוב היקף ע"כ שמצד השני זה מיעוט היקף ומדוע פסול, והלא נקיף את הצד

הצר ולא את הרחב.

כשנקיף שאה"נ לומר צריך ÔÎÏÂ בחוט נראה שיש צד צר, אבל היקף שמיעוט סוברים פוסקים הני כשר רק אם נראה לעין בצורה שטחית, נראה לעין אזי אפי' שנמדוד ואם לא ונראה שיש צד צר אין זה מיעוט היקף סוברים ולכן ופסול, שכשר, על במחצה נמצאים שכשהנקודות צד שמכל לפי פסול, זה מחצה שמסתכלים לא רואים בראיה שטחית את הצד הצר, דבראיה שטחית אפשר להסתפק מכל צד אם הוא רוב היקף או בס"ק במש"ב ויעוי' פסול, ולכן לא,

habura.indd <05DE><05D6> 08/07/2003, 01:45:54Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה��ר

שכא ארבעת המינים למהדרין

פוסל מנומר אופנים באיזה לדון ˘Èבחוטם). (לא האתרוג בשאר

ע"ב לד דף סוכה במשנה איתא [‡פסול, רובו על חזזית עלתה עליה ואמרינן ע"כ, כשר מיעוטו על בגמ' בדף לה ע"ב, אמר רב חסדא דבר יהיה המקום אמרו הגדול רבינו זה אבל אחד, במקום אלא ל"ש בעזרו, ליה הוה מקומות ושלשה בשנים כמנומר ופסול, אמר רבא ועל חוטמו ויעוי' ע"כ, פסול נמי ואפילו במשהו בשו"ע בסימן תרמ"ח סעיף ט' שכתב דין זה של רב ורבא, וז"ל עלתה חזזית פסול, מקומות בג' או בב' אם עליו ואם במקום א' אם עלה על רובו פסול, ואם על חוטמו אפי' כל שהוא פסול, שמתחיל ממקום היינו וחוטמו להתקצר ולהתחדד כלפי ראשו עכ"ל, י"א וז"ל, י' שכתב בסעיף ויעוי' שם היינו פסול מקומות וג' דבב' דהא דוקא כשנתפשט הנימור ברובו, אף על מיעוט, הוא החברבורות שבשטח פי אבל במיעוטו כגון שכולם מצד א' של

אתרוג כשר, ויש פוסלים אפי' במיעוטו של צד אחד עכ"ל, וכתב שם המש"ב במיעוטו אפילו וז"ל מ"ב בס"ק הראשונה כדעה פסקו וא"ר הלבוש עד פסול שאין בפמ"ג גם וכ"מ יעוי' אולם עכ"ל, ברובו שיתפשט שאלו שכתב י' בסעיף החיים בכף להחמיר צריכים כשו"ע שסוברים אפי' כשמנומר אתרוג ליטול שלא זאת מביא שהמחבר לפי אחד בצד כשהשו"ע לן וקיימא השניה בדעה מביא יש ויש הלכה כיש בתרא, ולכן שיש אתרוג פוסלים כשו"ע הנוהגים בו שתי נקודות שחורות או לבנות או ירוקות כעשבי השדה אפי' שנמצאים כרמ"א והנוהגים השניה, ליד אחת פוסלים רק אתרוג שיש בו מנומר ברוב

היקף האתרוג.

שסוברים פוסקים להני ‰¯Â‡ÎÏ שמנומר פסול רק אם הנימור יש האתרוג של היקף ברוב מתפשט להבין כיצד בב' מקומות הנימור יכול להתפשט ברוב היקף, והא תמיד נמתח

·È ÔÓÈÒ

ÏÒÂÙ‰ ¯ÓÂÓ·

habura.indd <05DE><05D5> 08/07/2003, 01:45:53Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשכב

את החוט מצד מיעוט ההיקף.

פוסקים להני מדוע להבין יש „ÂÚÂ הגמ' אומרת ב' או ג' מקומות, והא אם בב' מקומות פסול, כ"ש שבג'

מקומות פסול.

מקומות שבב' פוסקים שהני ‰‡¯Âבכגון שמיירי ילמדו פסול שהנקודות קצת רחבות, שאז מכל צד אולם היקף, רוב יהא חוט שימתח באופן זעירות הם הנקודות אם אה"נ זה מיעוט היקף אין שמאחד הצדדים

הם ב' נקודות שפוסלות.

פוסקים להני מדוע שפיר Ê"ÙÏÂ הגמ' נוקטת ב' או ג' מקומות, שונים, ציורים הם מקומות וג' דב' שהנקודות הוא הציור מקומות דבב' היקף, ברוב שיהא כדי ארוכות, קצת אפי' הוא הציור מקומות ובג'

שהנקודות הם קטנות מאוד.

Ê"ÙÏÂ יוצא שאתרוג שיש בו נקודות מוצאים כשמודדים באופן שכשר, בהיקף צר הוא אחד שמצד

דאין זה מנומר ברוב ההיקף.

י"א בסעיף בשו"ע יעוי"ש אולם [·מחצה הוא אם וז"ל, שכתב

על מחצה במקום א' יש מכשירים, ויש פוסלים ע"כ, וכתב שם המש"ב בס"ק דאפשר ס"ל מכשירים יש וז"ל מ"ד דא"א ס"ל פוסלים והיש לצמצם, כדעה להחמיר יש ולדינא לצמצם, בתרייתא מדנקט אותה המחבר לבסוף

עכ"ל.

שפוסלים פוסקים להני ‰¯Â‡ÎÏÂמחמת מחצה על מחצה שמצד שבודאי לפי לצמצם, שא"א אחד יש רוב היקף, יש להבין דאדרבא יש אחד ומצד לצמצם אפשר אי אם רוב היקף ע"כ שמצד השני זה מיעוט היקף ומדוע פסול, והלא נקיף את הצד

הצר ולא את הרחב.

כשנקיף שאה"נ לומר צריך ÔÎÏÂ בחוט נראה שיש צד צר, אבל היקף שמיעוט סוברים פוסקים הני כשר רק אם נראה לעין בצורה שטחית, נראה לעין אזי אפי' שנמדוד ואם לא ונראה שיש צד צר אין זה מיעוט היקף סוברים ולכן ופסול, שכשר, על במחצה נמצאים שכשהנקודות צד שמכל לפי פסול, זה מחצה שמסתכלים לא רואים בראיה שטחית את הצד הצר, דבראיה שטחית אפשר להסתפק מכל צד אם הוא רוב היקף או בס"ק במש"ב ויעוי' פסול, ולכן לא,

habura.indd <05DE><05D6> 08/07/2003, 01:45:54Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה��כןברדהמת רירימה תעברא

שכג ארבעת המינים למהדרין

הפמ"ג בשם להדיא זאת שכתב מ"ד ע"י הכשר רוב ימצא אם סגי שלא מדידה אלא צריך שיראה לעינים בלא

מדידה, וביאור דבריו כמש"נ.

ȉÏ פוסקים שמכשירים מחצה על שאפשר מסיבה מחצה לצמצם ע"כ שהם פוסלים ברוב היקף רק כשהנקודות קצת גדולות שמכל צד שנימדוד נמצא רוב היקף, אבל בסתם נקודות זעירות שבדרך כלל מצד אחד מנומר זה אין היקף מיעוט הוא

שפסול.

בהאי אם הפוסקים שנחלקו ‰ÏÂÚÂבעינן היקף רוב של דינא מיעוט ומוצאים מודדים ואם למדוד למדוד בעינן שלא או כשר, היקף ומסתכלים על האתרוג בצורה שטחית, ואם אז רואים שיש צד אחד צר כשר אך כ"ז שלא רואים שצד אחד יותר צר צר יותר צד איזה מסתפקים אלא

שפסול.

דהנה נראה מחלוקתם ˘¯Â˘·Âראש מרן ממורנו שמעתי עדס יהודה רבי הגאון הישיבה שליט"א שייסד יסוד בדין הדר, ואמר המינים בארבעת הדר סוגי שני שיש שהתורה הצריכה אותם, א. שיהא הדר ארבעת על שכשיסתכלו במראה

אלא חיסרון איזה יראו לא המינים יראו יופי והדר, ב. יש הדר מצד הסוג, שפעמים מצד המראה אין חיסרון ולא נראה לעין שהוא אינו יפה ומהודר, אך אין זה סוג א' אלא סוג ב' כמו נחלקה חיסרון, אין המראה שמצד התיומת כשניים נראית אינה התיומת שהרי מבואר ע"ב כט בדף נקטם ובתוד"ה הדר, שאינו משום הוא שהחיסרון והוא משום שמצד הסוג יש בו חיסרון שתיומתו נחלקה, וחז"ל הגדירו את זה פוסלים שהיש אפ"ל וא"כ ב', כסוג במחצה על מחצה סוברים שמנומר זה לכן המראה, מצד הדר של חיסרון אזלינן בתר מראה שאם רואים בראיה שטחית שיש צד צר אזי אין זה מנומר וכשר, אך אם לא רואים בראיה שטחית שיש צד צר, דצד זה אינו בולט, הרי זה רואים שטחית שבראיה לפי פסול, ההיקף, רוב צד זה שמא צד שמכל א"כ אמרינן שאפי' שע"י מדידה נראה שיש צד אחד יותר צר, בכ"ז זה נקרא שהולכים לפי היקף, ברוב שמנומר מכשירים היש משא"כ המראה, לפי הדר של חיסרון זה שמנומר סוברים ג' מצד הסוג, שאתרוג שיש בו ב' או נקודות ברוב היקף האתרוג זה סוג ב' צריך שלמעשה סוברים וא"כ ופסול, למדוד צריך ולכן היקף, ברוב להיות ליש ולכן לא, או היקף ברוב זה אם

habura.indd <05DE><05D7> 08/07/2003, 01:45:55Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשכד

מכשירים האופן שהב' נקודות נמצאות לעיל כמש"נ הוא היקף ברוב שהנקודות קצת ארוכות, שאז מכל צד אבל היקף, רוב נקבל שנקיף כשהנקודות הם נקודות זעירות אזי גם כשנמצאים בשני צדדי האתרוג אין זה ברוב היקף דצריך למדוד אם זה ברוב היקף או לא, ובדרך כלל כשהנקודות הם זעירות מצד אחד יש מיעוט היקף,

ולכן ס"ל שכשר.

נקודות שתי א. מהאמור: ‰ÏÂÚÂליד אחת שנמצאות שחורות השניה לא בחוטם האתרוג אלא בשאר פסול, כהשו"ע לנוהגים האתרוג,

בתרא בי"א זו דעה מביא דהשו"ע כיש הלכה ויש יש מביא וכשהשו"ע כשר, כהרמ"א ולנוהגים בתרא, והא"ר המג"א את מביא דהמש"ב הראשונה כדעה שפסקו והפמ"ג ב. פסול. היקף ברוב שרק בשו"ע נקודות ששתי כהרמ"א לנוהגים היקף, ברוב כשנמצאות רק פוסלות אם שתי הנקודות נמצאות בשתי צדדי שצד לעין נראה אם תלוי, האתרוג, אחד הוא יותר צר, כשר, ואם לא נראה יותר צר מהשני, לעין שצד אחד הוא אלא יש להסתפק איזה צד יותר צר הרי זה כמנומר ופסול, ואפי' שע"י מדידה

נראה שצד אחד יותר צר מהשני.

habura.indd <05DE><05D8> 08/07/2003, 01:45:56Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה��ע

שכג ארבעת המינים למהדרין

הפמ"ג בשם להדיא זאת שכתב מ"ד ע"י הכשר רוב ימצא אם סגי שלא מדידה אלא צריך שיראה לעינים בלא

מדידה, וביאור דבריו כמש"נ.

ȉÏ פוסקים שמכשירים מחצה על שאפשר מסיבה מחצה לצמצם ע"כ שהם פוסלים ברוב היקף רק כשהנקודות קצת גדולות שמכל צד שנימדוד נמצא רוב היקף, אבל בסתם נקודות זעירות שבדרך כלל מצד אחד מנומר זה אין היקף מיעוט הוא

שפסול.

בהאי אם הפוסקים שנחלקו ‰ÏÂÚÂבעינן היקף רוב של דינא מיעוט ומוצאים מודדים ואם למדוד למדוד בעינן שלא או כשר, היקף ומסתכלים על האתרוג בצורה שטחית, ואם אז רואים שיש צד אחד צר כשר אך כ"ז שלא רואים שצד אחד יותר צר צר יותר צד איזה מסתפקים אלא

שפסול.

דהנה נראה מחלוקתם ˘¯Â˘·Âראש מרן ממורנו שמעתי עדס יהודה רבי הגאון הישיבה שליט"א שייסד יסוד בדין הדר, ואמר המינים בארבעת הדר סוגי שני שיש שהתורה הצריכה אותם, א. שיהא הדר ארבעת על שכשיסתכלו במראה

אלא חיסרון איזה יראו לא המינים יראו יופי והדר, ב. יש הדר מצד הסוג, שפעמים מצד המראה אין חיסרון ולא נראה לעין שהוא אינו יפה ומהודר, אך אין זה סוג א' אלא סוג ב' כמו נחלקה חיסרון, אין המראה שמצד התיומת כשניים נראית אינה התיומת שהרי מבואר ע"ב כט בדף נקטם ובתוד"ה הדר, שאינו משום הוא שהחיסרון והוא משום שמצד הסוג יש בו חיסרון שתיומתו נחלקה, וחז"ל הגדירו את זה פוסלים שהיש אפ"ל וא"כ ב', כסוג במחצה על מחצה סוברים שמנומר זה לכן המראה, מצד הדר של חיסרון אזלינן בתר מראה שאם רואים בראיה שטחית שיש צד צר אזי אין זה מנומר וכשר, אך אם לא רואים בראיה שטחית שיש צד צר, דצד זה אינו בולט, הרי זה רואים שטחית שבראיה לפי פסול, ההיקף, רוב צד זה שמא צד שמכל א"כ אמרינן שאפי' שע"י מדידה נראה שיש צד אחד יותר צר, בכ"ז זה נקרא שהולכים לפי היקף, ברוב שמנומר מכשירים היש משא"כ המראה, לפי הדר של חיסרון זה שמנומר סוברים ג' מצד הסוג, שאתרוג שיש בו ב' או נקודות ברוב היקף האתרוג זה סוג ב' צריך שלמעשה סוברים וא"כ ופסול, למדוד צריך ולכן היקף, ברוב להיות ליש ולכן לא, או היקף ברוב זה אם

habura.indd <05DE><05D7> 08/07/2003, 01:45:55Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשכד

מכשירים האופן שהב' נקודות נמצאות לעיל כמש"נ הוא היקף ברוב שהנקודות קצת ארוכות, שאז מכל צד אבל היקף, רוב נקבל שנקיף כשהנקודות הם נקודות זעירות אזי גם כשנמצאים בשני צדדי האתרוג אין זה ברוב היקף דצריך למדוד אם זה ברוב היקף או לא, ובדרך כלל כשהנקודות הם זעירות מצד אחד יש מיעוט היקף,

ולכן ס"ל שכשר.

נקודות שתי א. מהאמור: ‰ÏÂÚÂליד אחת שנמצאות שחורות השניה לא בחוטם האתרוג אלא בשאר פסול, כהשו"ע לנוהגים האתרוג,

בתרא בי"א זו דעה מביא דהשו"ע כיש הלכה ויש יש מביא וכשהשו"ע כשר, כהרמ"א ולנוהגים בתרא, והא"ר המג"א את מביא דהמש"ב הראשונה כדעה שפסקו והפמ"ג ב. פסול. היקף ברוב שרק בשו"ע נקודות ששתי כהרמ"א לנוהגים היקף, ברוב כשנמצאות רק פוסלות אם שתי הנקודות נמצאות בשתי צדדי שצד לעין נראה אם תלוי, האתרוג, אחד הוא יותר צר, כשר, ואם לא נראה יותר צר מהשני, לעין שצד אחד הוא אלא יש להסתפק איזה צד יותר צר הרי זה כמנומר ופסול, ואפי' שע"י מדידה

נראה שצד אחד יותר צר מהשני.

habura.indd <05DE><05D8> 08/07/2003, 01:45:56Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה��תןברדהמת רירימה תעברא

שכה ארבעת המינים למהדרין

נקודה שחורה של דינה מה לדון ˘Èבלעטל"ך על שנמצאת מדין פוסלת האם האתרוג, בחוטם

שינוי מראה או לא.

תרמ"ח בסימן הציון בשער 'ÈÂÚÈ ס"ק נ"ה שכתב בשם הפמ"ג פסולה מראה הוא שחזזית אף וז"ל על פסולה מראה ברואה מ"מ האבעבוע אין פוסל שדרכה בכך, ורק כשגבוה מאתרוג ששם חזזית עליה אז עליה חזזית שם כשאין וא"כ פוסל, משום שאינה גבוה מאתרוג אפילו על חוטמו נמי כשר עכ"ל, ומבואר בדבריו חזזית על שנמצאת שחורה שנקודה שאינה גבוהה מהאתרוג ואין האתרוג שינוי זה שאין חזזית, מדין נפסל מראה שפוסל את האתרוג מדין שינוי על להיות רגיל שזה לפי מראה,

החזזית.

שזה דאה"נ להעיר יש ולכאורה [‡ רגיל להיות על החזזית, אבל החזזית אינה מצויה, וא"כ למעשה זה

נידון כשינוי מראה שאינו רגיל להיות על האתרוג, וא"כ מדוע אין זה פוסל.

גבוהה שאינה שחזזית לומר Î"ÚÂעל להיות רגילה מהאתרוג רגילה השחורה והנקודה האתרוג להיות עליה, וא"כ אין זה שינוי מראה שפוסל, דכל חיסרון שרגיל להיות על ונראה הדר, מדין פוסל אינו האתרוג שגבוהה חזזית בין ההבדל שזה גבוהה שאינה לחזזית מהאתרוג דחזזית שגבוהה מהאתרוג מהאתרוג, ביה איכא וא"כ להיות רגילה אינה שאינה חזזית אך הדר, של חיסרון וא"כ להיות רגילה מהאתרוג גבוהה

ליכא ביה חיסרון של הדר.

יעוי' בשו"ע בסימן תרמ"ח והנה [·וז"ל, חזזית י"ג שכתב סעיף ממש בו ויש אבעבועות כמו הוא גבוה שהוא במישוש ניכר שמקומו הרמ"א ע"ז וכתב עכ"ל, מהאתרוג להכשיר יש שלכן המהרי"ל בשם אותן חזזית שקורין בלשון אחר מו"ל,

‚È ÔÓÈÒ

Í"ÏËÚÏ· ÏÚ ‰¯ÂÁ˘ ‰„˜·

habura.indd <05E0> 08/07/2003, 01:45:57Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשכו

האתרוג, משאר גבוהים שאינן לפי שיש כתב הדשן התרומת ובשם מראה דנחשבים מטעם להכשירם הרבה להיות שרגילים מאחר אתרוג המהרי"ל שנחלקו ועולה ע"כ, כך נידון בלעטל"ך אם הדשן והתרומת נידון המהרי"ל שלפי לא, או כחזזית כחזזית, ולפי התרומת הדשן אינו נידון בין הבלעטל"ך סוגי כל מכשיר ולכן שאינם ובין מהאתרוג שגבוהים המהרי"ל משא"כ מהאתרוג, גבוהים שסובר שבלעטל"ך נידון כחזזית, א"כ חזזית מדין פוסל מהאתרוג כשגבוה גבוה כשאינו אך מהאתרוג, שגבוהה מהאתרוג נידון כחזזית שאינה גבוהה

שכשרה.

נקודה ישנה שאם יוצא Ê"ÙÏÂשאינו בלעטל"ך על שחורה גבוה בחוטם האתרוג, באנו למחלוקת שלפי והמהרי"ל, הדשן התרומת המהרי"ל אין זה שינוי מראה שפוסל, ושינוי נידון כחזזית, לפי שבלעטל"ך כמש"כ פוסל אינו חזזית על מראה נידון הדשן התרומת ולפי הפמ"ג, כשינוי מראה שפוסל, לפי שבלעטל"ך כחלק אלא כחזזית נידון אינו חוטם על מראה ושינוי מהאתרוג,

האתרוג פוסל.

שגם נראה העיון לאחר Ìχשחורה נקודה למהרי"ל גבוה שאינו בלעטל"ך על שנמצאת האתרוג, בחוטם שפוסל מהאתרוג ו' דיעוי' בשו"ע בסימן תרמ"ח סעיף החיצונה הקליפה נקלף וז"ל, שכתב ירוק נשאר אלא מחסרו שאינו שלו כולו נקלף אם ברייתו שהוא כמות פסול, אם נשאר ממנו כל שהוא כשר וי"א שצריך שישתייר כסלע, וכתב שם וז"ל, אבל אם השתנה המג"א בסק"ז ויעוי' בס"ט, כחזזית דינו מראיתו במש"ב בס"ק כ"ו שמביא את המג"א הוא הנקלף מקום ואם וז"ל וכתב האתרוג ממראה במראיתו משונה וכ"ז פסול רובו רק נקלף אם אפילו אם אבל ביחד, הכל כשנקלף דוקא אפילו מקומות ושלשה בשנים נקלף במיעוט האתרוג אם אינו דומה לשאר האתרוג פסול דהוי כמנומר, ואם נקלף מקום דומה כשאינו חוטמו במקום בכל אפילו האתרוג לשאר הקילוף לקמן חזזית לענין וכמו פסול שהוא בס"ט, וי"א דאין להחמיר בכל זה רק הקילוף מקום נשתנה כשאם דוקא אבל ולבן, שחור כגון פסול למראה אם הוא מראה כשר אין לפסלו, ובשעת עכ"ל, וכו' ע"ז לסמוך יש הדחק ונראה דממה שלאחר המג"א הביא את

habura.indd <05E0><05D0> 08/07/2003, 01:45:58Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה��כ

שכה ארבעת המינים למהדרין

נקודה שחורה של דינה מה לדון ˘Èבלעטל"ך על שנמצאת מדין פוסלת האם האתרוג, בחוטם

שינוי מראה או לא.

תרמ"ח בסימן הציון בשער 'ÈÂÚÈ ס"ק נ"ה שכתב בשם הפמ"ג פסולה מראה הוא שחזזית אף וז"ל על פסולה מראה ברואה מ"מ האבעבוע אין פוסל שדרכה בכך, ורק כשגבוה מאתרוג ששם חזזית עליה אז עליה חזזית שם כשאין וא"כ פוסל, משום שאינה גבוה מאתרוג אפילו על חוטמו נמי כשר עכ"ל, ומבואר בדבריו חזזית על שנמצאת שחורה שנקודה שאינה גבוהה מהאתרוג ואין האתרוג שינוי זה שאין חזזית, מדין נפסל מראה שפוסל את האתרוג מדין שינוי על להיות רגיל שזה לפי מראה,

החזזית.

שזה דאה"נ להעיר יש ולכאורה [‡ רגיל להיות על החזזית, אבל החזזית אינה מצויה, וא"כ למעשה זה

נידון כשינוי מראה שאינו רגיל להיות על האתרוג, וא"כ מדוע אין זה פוסל.

גבוהה שאינה שחזזית לומר Î"ÚÂעל להיות רגילה מהאתרוג רגילה השחורה והנקודה האתרוג להיות עליה, וא"כ אין זה שינוי מראה שפוסל, דכל חיסרון שרגיל להיות על ונראה הדר, מדין פוסל אינו האתרוג שגבוהה חזזית בין ההבדל שזה גבוהה שאינה לחזזית מהאתרוג דחזזית שגבוהה מהאתרוג מהאתרוג, ביה איכא וא"כ להיות רגילה אינה שאינה חזזית אך הדר, של חיסרון וא"כ להיות רגילה מהאתרוג גבוהה

ליכא ביה חיסרון של הדר.

יעוי' בשו"ע בסימן תרמ"ח והנה [·וז"ל, חזזית י"ג שכתב סעיף ממש בו ויש אבעבועות כמו הוא גבוה שהוא במישוש ניכר שמקומו הרמ"א ע"ז וכתב עכ"ל, מהאתרוג להכשיר יש שלכן המהרי"ל בשם אותן חזזית שקורין בלשון אחר מו"ל,

‚È ÔÓÈÒ

Í"ÏËÚÏ· ÏÚ ‰¯ÂÁ˘ ‰„˜·

habura.indd <05E0> 08/07/2003, 01:45:57Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשכו

האתרוג, משאר גבוהים שאינן לפי שיש כתב הדשן התרומת ובשם מראה דנחשבים מטעם להכשירם הרבה להיות שרגילים מאחר אתרוג המהרי"ל שנחלקו ועולה ע"כ, כך נידון בלעטל"ך אם הדשן והתרומת נידון המהרי"ל שלפי לא, או כחזזית כחזזית, ולפי התרומת הדשן אינו נידון בין הבלעטל"ך סוגי כל מכשיר ולכן שאינם ובין מהאתרוג שגבוהים המהרי"ל משא"כ מהאתרוג, גבוהים שסובר שבלעטל"ך נידון כחזזית, א"כ חזזית מדין פוסל מהאתרוג כשגבוה גבוה כשאינו אך מהאתרוג, שגבוהה מהאתרוג נידון כחזזית שאינה גבוהה

שכשרה.

נקודה ישנה שאם יוצא Ê"ÙÏÂשאינו בלעטל"ך על שחורה גבוה בחוטם האתרוג, באנו למחלוקת שלפי והמהרי"ל, הדשן התרומת המהרי"ל אין זה שינוי מראה שפוסל, ושינוי נידון כחזזית, לפי שבלעטל"ך כמש"כ פוסל אינו חזזית על מראה נידון הדשן התרומת ולפי הפמ"ג, כשינוי מראה שפוסל, לפי שבלעטל"ך כחלק אלא כחזזית נידון אינו חוטם על מראה ושינוי מהאתרוג,

האתרוג פוסל.

שגם נראה העיון לאחר Ìχשחורה נקודה למהרי"ל גבוה שאינו בלעטל"ך על שנמצאת האתרוג, בחוטם שפוסל מהאתרוג ו' דיעוי' בשו"ע בסימן תרמ"ח סעיף החיצונה הקליפה נקלף וז"ל, שכתב ירוק נשאר אלא מחסרו שאינו שלו כולו נקלף אם ברייתו שהוא כמות פסול, אם נשאר ממנו כל שהוא כשר וי"א שצריך שישתייר כסלע, וכתב שם וז"ל, אבל אם השתנה המג"א בסק"ז ויעוי' בס"ט, כחזזית דינו מראיתו במש"ב בס"ק כ"ו שמביא את המג"א הוא הנקלף מקום ואם וז"ל וכתב האתרוג ממראה במראיתו משונה וכ"ז פסול רובו רק נקלף אם אפילו אם אבל ביחד, הכל כשנקלף דוקא אפילו מקומות ושלשה בשנים נקלף במיעוט האתרוג אם אינו דומה לשאר האתרוג פסול דהוי כמנומר, ואם נקלף מקום דומה כשאינו חוטמו במקום בכל אפילו האתרוג לשאר הקילוף לקמן חזזית לענין וכמו פסול שהוא בס"ט, וי"א דאין להחמיר בכל זה רק הקילוף מקום נשתנה כשאם דוקא אבל ולבן, שחור כגון פסול למראה אם הוא מראה כשר אין לפסלו, ובשעת עכ"ל, וכו' ע"ז לסמוך יש הדחק ונראה דממה שלאחר המג"א הביא את

habura.indd <05E0><05D0> 08/07/2003, 01:45:58Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה��כןברדהמת רירימה תעברא

שכז ארבעת המינים למהדרין

הי"א שסוברים שרק אם מקום הקילוף השתנה למראה שחור שפסול, שהבין השתנה אם גם שפוסל המג"א את

למראה כשר ז"א למראה חום.

דברי המג"א צ"ב, דמדוע ‰¯Â‡ÎÏ אם ישנו מראה חום על חוטם האתרוג פסול, והלא איתא בירושלמי שאם כזה מראה רק פוסל שבחוטמו האתרוג היה בכולו היה פסול, בכה"ג בחוטמו פסול בכל שהוא, דהירושלמי כתב ובחוטמו כרובו פסול, ור"ל שמה וא"כ בחוטמו, פוסל ברובו שפסול כשר ברובו כשנמצא חום מראה שרבא ע"ב לה דף בסוכה כדאיתא הכשיר אתרוג חום, וא"כ גם בחוטמו פוסל המג"א מדוע וא"כ כשר, חום

מראה חום.

נקודה בין הבדל שיש לומר ÍȯˆÂנקלף אם לבין רגילה חומה אך פסול, זה נקלף שאם חום, ונהיה נקודה חומה, ישנה ורק נקלף אם לא

הרי זה כשר.

צ"ב, המג"א דברי שעדיין ‡Ï‡ מדוע הוא פוסל בנקלף ונהיה חום, והלא המקור שאתרוג חום כשר ונהיה בהתקלף מיירי ורבא רבא, זה צבעו שהשתנה בסתם ולא חום,

לחום.

שרבא הבין שהמג"א לומר ÍȯˆÂחום ונהיה בהתקלף מיירי והגליד העץ על שהתקלף באופן דרך דזה מכשירו, לכן חום, מראה לאחר כשהתקלף אבל בכך, גידולו מודה רבא גם חום ונהיה הקטיפה

שפסול.

¯‡‰ שזה מקורו של התרומת הדשן שמכשיר בלעטל"ך, דהגלדה על העץ שהעלים כידוע בלעטל"ך נקרא אותו ופוצעים האתרוג על מנפנפים א"א מגדלת בזכוכית שאפי' באופן מאחר אך הפציעה, את לראות שהאתרוג נפצע הוא מניב גלד כמו בן אדם שנשרט מניב גלד כך גם האתרוג

לאחר שנפצע מניב גלד.

לא המהרי"ל נראה שגם לפ"ז Î"‡Âהדשן התרומת על יחלוק מהאתרוג גבוה שאינו שבלעטל"ך הוא חלק מהאתרוג, דעל אופן זה רבא על פליג בגבוה ורק שכשר, קאי שהוא שבהיות וסובר הדשן התרומת גבוה הוא דומה לחזזית, ודומה לחולי כמו הסוג מצד הדר של פסול גם זה שבארנו בכמה מקומות בשם מרן ראש הנאמר שבהדר שליט"א הישיבה

habura.indd <05E0><05D1> 08/07/2003, 01:45:59Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשכח

ויהא בסוג הדר שיהא נאמר בתורה דומה כשהוא וא"כ במראה, הדר לחולי זה חיסרון של הדר מצד הסוג,

דדומה לחולי זה סוג ב'.

למהרי"ל שגם נראה לפ"ז Î"‡Âבלעטל"ך על שחורה נקודה (שאינו גבוה) פוסלת, לפי שמחשיבים

את הבלעטל"ך לחלק מן האתרוג וזה על שחורה נקודה שישנה כמו

האתרוג.

ÏÂÚÂה מהאמור: שאתרוג שבחוטמועל שחורה נקודה ישנה ובין למהרי"ל בין פסול בלעטל"ך

לתרומת הדשן.

habura.indd <05E0><05D2> 08/07/2003, 01:46:00Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראה��כ

שכז ארבעת המינים למהדרין

הי"א שסוברים שרק אם מקום הקילוף השתנה למראה שחור שפסול, שהבין השתנה אם גם שפוסל המג"א את

למראה כשר ז"א למראה חום.

דברי המג"א צ"ב, דמדוע ‰¯Â‡ÎÏ אם ישנו מראה חום על חוטם האתרוג פסול, והלא איתא בירושלמי שאם כזה מראה רק פוסל שבחוטמו האתרוג היה בכולו היה פסול, בכה"ג בחוטמו פסול בכל שהוא, דהירושלמי כתב ובחוטמו כרובו פסול, ור"ל שמה וא"כ בחוטמו, פוסל ברובו שפסול כשר ברובו כשנמצא חום מראה שרבא ע"ב לה דף בסוכה כדאיתא הכשיר אתרוג חום, וא"כ גם בחוטמו פוסל המג"א מדוע וא"כ כשר, חום

מראה חום.

נקודה בין הבדל שיש לומר ÍȯˆÂנקלף אם לבין רגילה חומה אך פסול, זה נקלף שאם חום, ונהיה נקודה חומה, ישנה ורק נקלף אם לא

הרי זה כשר.

צ"ב, המג"א דברי שעדיין ‡Ï‡ מדוע הוא פוסל בנקלף ונהיה חום, והלא המקור שאתרוג חום כשר ונהיה בהתקלף מיירי ורבא רבא, זה צבעו שהשתנה בסתם ולא חום,

לחום.

שרבא הבין שהמג"א לומר ÍȯˆÂחום ונהיה בהתקלף מיירי והגליד העץ על שהתקלף באופן דרך דזה מכשירו, לכן חום, מראה לאחר כשהתקלף אבל בכך, גידולו מודה רבא גם חום ונהיה הקטיפה

שפסול.

¯‡‰ שזה מקורו של התרומת הדשן שמכשיר בלעטל"ך, דהגלדה על העץ שהעלים כידוע בלעטל"ך נקרא אותו ופוצעים האתרוג על מנפנפים א"א מגדלת בזכוכית שאפי' באופן מאחר אך הפציעה, את לראות שהאתרוג נפצע הוא מניב גלד כמו בן אדם שנשרט מניב גלד כך גם האתרוג

לאחר שנפצע מניב גלד.

לא המהרי"ל נראה שגם לפ"ז Î"‡Âהדשן התרומת על יחלוק מהאתרוג גבוה שאינו שבלעטל"ך הוא חלק מהאתרוג, דעל אופן זה רבא על פליג בגבוה ורק שכשר, קאי שהוא שבהיות וסובר הדשן התרומת גבוה הוא דומה לחזזית, ודומה לחולי כמו הסוג מצד הדר של פסול גם זה שבארנו בכמה מקומות בשם מרן ראש הנאמר שבהדר שליט"א הישיבה

habura.indd <05E0><05D1> 08/07/2003, 01:45:59Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשכח

ויהא בסוג הדר שיהא נאמר בתורה דומה כשהוא וא"כ במראה, הדר לחולי זה חיסרון של הדר מצד הסוג,

דדומה לחולי זה סוג ב'.

למהרי"ל שגם נראה לפ"ז Î"‡Âבלעטל"ך על שחורה נקודה (שאינו גבוה) פוסלת, לפי שמחשיבים

את הבלעטל"ך לחלק מן האתרוג וזה על שחורה נקודה שישנה כמו

האתרוג.

ÏÂÚÂה מהאמור: שאתרוג שבחוטמועל שחורה נקודה ישנה ובין למהרי"ל בין פסול בלעטל"ך

לתרומת הדשן.

habura.indd <05E0><05D2> 08/07/2003, 01:46:00Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ה��כןברדהמת רירימה תעברא

שכט ארבעת המינים למהדרין

הנקודות נוצרות ממה :‰Ï‡˘החומות, ומה דינם.

נקודות סוגי שמונה יש :‰·Â˘˙שבאה נקודה ישנה חומות, האתרוג של מחשיפתו כתוצאה מקבל שמשתזף שאדם וכמו לשמש, נמשים מקבל האתרוג כך נמשים ודינה חומות, נקודות דהיינו בשמש כמראה כשר שאם רוב האתרוג ממנו, או שנמצאת בחוטם האתרוג, האתרוג כשר, אך אם מנומר ממנו דינו כמנומר במראות כשרים כמבואר בערך מנומר. מכך כתוצאה שבאה נקודה וישנה והגליד, העץ על התקלף שהאתרוג ודינו כדין כל בלעטל"ך כמבואר בערך שבאה נקודה וישנה בלעטל"ך. ודינה כמבואר כתוצאה מיציאת מיץ, בערך יציאת מיץ. וישנה נקודה שבאה כתוצאה מהצטברות אבק באיזה מקום האתרוג את צורבת והשמש באתרוג, נהפך הצריבה ומקום זה אבק עם כל כדין היא זו נקודה ודין לחום, בחוטם נמצאת שאם חומה, נקודה

בשאר מקומות בשני או האתרוג מנומר ואם כשר, האתרוג האתרוג, במראות כמנומר דינה זו בנקודה של חיסרון אין זו ובנקודה הכשרים, מחסירה אינה שהשמש לפי חסר, מהאתרוג דבר, אלא מכווצת את מקום שבאה נקודה עוד וישנה הנקודה. כתוצאה מכך שהאתרוג התקלף לאחר הקטיפה, ומקום הקילוף נהפך לחום, ודינו, שאם הוא בחוטם אזי בכל שהוא נמצא בשאר ואם פסול, לעין שנראה נמצא הוא אם אזי באתרוג מקומות בשני מקומות פסול, ואם הוא במיעוט בשני ולא בחוטם ולא האתרוג נקודה עוד וישנה כשר. מקומות, חרקים של מעקיצה כתוצאה שבאה וישנה לחום. נהפך העקיצה ומקום מכנימות כתוצאה שבאה נקודה עוד ובערך כנימות התבאר מהם. וישנו עוד של כתוצאה שבא חום מראה

התייבשות באיזה מקומות באתרוג.

ע"ב לד דף במתניתין איתא ‰‰Â אתרוג שנקלף פסול, ואמרינן

„È ÔÓÈÒ

ÂÈ„ ˙ÂÓÂÁ ˙„˜

habura.indd <05E0><05D3> 08/07/2003, 01:46:00Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשל

אתרוגא האי רבא אמר ע"ב לה בדף כשרה, סומקא כאהינא דאגליד ופירש"י כאהינא סומקא תמרה אדומה ואף זה לאחר שנקלף נהפך לאדמומית ע"כ, בפירות הנקלפים כל כדרך ומקשה הגמ' והא אנן תנן נקלף פסול, במקצתה, והא בכולה הא קשיא לא ופירש"י בכולה כשר, במקצתה פסול דמנומר הוא ע"כ. ובפשוטו כונת רש"י במש"כ שבמקצתה פסול דמנומר הוא על אופן שהתקלף בשני מקומות ונהיה חום, דגבי חזזית אמרה הגמ' לא שנו או בשנים אבל אחד, במקום אלא בשלשה מקומות הוי ליה מנומר, הרי נמצא שהוא באופן נקרא שמנומר אומר רש"י ואם מקומות, בשני שהמשנה מיירי במקצתה והפסול הוא שהמשנה שהבין הרי מנומר, מצד מיירי כשהתקלף ובשני מקומות נהיה במראות שמנומר סובר ורש"י חום, הכשרים פסול, שהרי אם כל האתרוג התקלף ויהיה חום כשר, ושני מקומות שם בכולה הא תוד"ה אולם פסול, כתבו בשם ר"ח להיפך שכולה פסול, התקלף עורה שכל דבהמה דומיא אתרוג וה"ה טריפה, היא שהרי שהוא לפי פסול, כולו שהתקלף הצטמק שלא כדרך ויעוי' לעיל בסימן ב' שהתבאר שיש בזה חיסרון של הדר שלא שהצטמק דאתרוג הסוג, מצד

כדרכו, הרי הוא סוג ב', ומקצתה כשר, שלא מהאתרוג מקצת שנשאר היינו שבכה"ג לפי כשר והר"ז התקלף, כמו כדרך שלא ימות לא האתרוג אינה מעורה קצת נשאר שאם בהמה טריפה לפי שיכולה לחיות כך, כך גם שבין ועולה חיסרון, בו אין אתרוג כל התקלף אם לתוס' ובין לרש"י התקלף שלא כסלע ונשאר האתרוג שהאתרוג כשר, לפי רש"י משום שאין הוא מנומר, ולפי תוס' משום שהאתרוג

לא ימות שלא כדרך וכמש"נ.

תרמ"ח בסימן בשו"ע יעוי' ‰‰Âנקלף וז"ל, שכתב ו' סעיף מחסרו שאינו שלו החיצונה הקליפה ברייתו, כמות שהוא ירוק נשאר אלא נשאר ממנו כולו פסול, אם נקלף אם כל שהוא כשר, וי"א שצריך שישתייר כסלע עכ"ל, וכתב שם המש"ב בס"ק כ"ו בשם המג"א שכל האי דינא הוא נהפך לא הקילוף ומקום כשהתקלף לחום, אבל אם התקלף וחוטמו נהפך לחום שנראה לעין, או שהתקלף בשני מקומות ונהיה חום או שרוב האתרוג (אפי' לא בחוטם) ונהיה חום התקלף מקום השתנה אם שרק וי"א פסול, הקילוף למראה שפוסל כגון שחור או ורק להחמיר יש ולכתחילה לבן, עכת"ד, להקל יש הדחק בשעת

habura.indd <05E0><05D4> 08/07/2003, 01:46:01Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראהב

שכט ארבעת המינים למהדרין

הנקודות נוצרות ממה :‰Ï‡˘החומות, ומה דינם.

נקודות סוגי שמונה יש :‰·Â˘˙שבאה נקודה ישנה חומות, האתרוג של מחשיפתו כתוצאה מקבל שמשתזף שאדם וכמו לשמש, נמשים מקבל האתרוג כך נמשים ודינה חומות, נקודות דהיינו בשמש כמראה כשר שאם רוב האתרוג ממנו, או שנמצאת בחוטם האתרוג, האתרוג כשר, אך אם מנומר ממנו דינו כמנומר במראות כשרים כמבואר בערך מנומר. מכך כתוצאה שבאה נקודה וישנה והגליד, העץ על התקלף שהאתרוג ודינו כדין כל בלעטל"ך כמבואר בערך שבאה נקודה וישנה בלעטל"ך. ודינה כמבואר כתוצאה מיציאת מיץ, בערך יציאת מיץ. וישנה נקודה שבאה כתוצאה מהצטברות אבק באיזה מקום האתרוג את צורבת והשמש באתרוג, נהפך הצריבה ומקום זה אבק עם כל כדין היא זו נקודה ודין לחום, בחוטם נמצאת שאם חומה, נקודה

בשאר מקומות בשני או האתרוג מנומר ואם כשר, האתרוג האתרוג, במראות כמנומר דינה זו בנקודה של חיסרון אין זו ובנקודה הכשרים, מחסירה אינה שהשמש לפי חסר, מהאתרוג דבר, אלא מכווצת את מקום שבאה נקודה עוד וישנה הנקודה. כתוצאה מכך שהאתרוג התקלף לאחר הקטיפה, ומקום הקילוף נהפך לחום, ודינו, שאם הוא בחוטם אזי בכל שהוא נמצא בשאר ואם פסול, לעין שנראה נמצא הוא אם אזי באתרוג מקומות בשני מקומות פסול, ואם הוא במיעוט בשני ולא בחוטם ולא האתרוג נקודה עוד וישנה כשר. מקומות, חרקים של מעקיצה כתוצאה שבאה וישנה לחום. נהפך העקיצה ומקום מכנימות כתוצאה שבאה נקודה עוד ובערך כנימות התבאר מהם. וישנו עוד של כתוצאה שבא חום מראה

התייבשות באיזה מקומות באתרוג.

ע"ב לד דף במתניתין איתא ‰‰Â אתרוג שנקלף פסול, ואמרינן

„È ÔÓÈÒ

ÂÈ„ ˙ÂÓÂÁ ˙„˜

habura.indd <05E0><05D3> 08/07/2003, 01:46:00Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשל

אתרוגא האי רבא אמר ע"ב לה בדף כשרה, סומקא כאהינא דאגליד ופירש"י כאהינא סומקא תמרה אדומה ואף זה לאחר שנקלף נהפך לאדמומית ע"כ, בפירות הנקלפים כל כדרך ומקשה הגמ' והא אנן תנן נקלף פסול, במקצתה, והא בכולה הא קשיא לא ופירש"י בכולה כשר, במקצתה פסול דמנומר הוא ע"כ. ובפשוטו כונת רש"י במש"כ שבמקצתה פסול דמנומר הוא על אופן שהתקלף בשני מקומות ונהיה חום, דגבי חזזית אמרה הגמ' לא שנו או בשנים אבל אחד, במקום אלא בשלשה מקומות הוי ליה מנומר, הרי נמצא שהוא באופן נקרא שמנומר אומר רש"י ואם מקומות, בשני שהמשנה מיירי במקצתה והפסול הוא שהמשנה שהבין הרי מנומר, מצד מיירי כשהתקלף ובשני מקומות נהיה במראות שמנומר סובר ורש"י חום, הכשרים פסול, שהרי אם כל האתרוג התקלף ויהיה חום כשר, ושני מקומות שם בכולה הא תוד"ה אולם פסול, כתבו בשם ר"ח להיפך שכולה פסול, התקלף עורה שכל דבהמה דומיא אתרוג וה"ה טריפה, היא שהרי שהוא לפי פסול, כולו שהתקלף הצטמק שלא כדרך ויעוי' לעיל בסימן ב' שהתבאר שיש בזה חיסרון של הדר שלא שהצטמק דאתרוג הסוג, מצד

כדרכו, הרי הוא סוג ב', ומקצתה כשר, שלא מהאתרוג מקצת שנשאר היינו שבכה"ג לפי כשר והר"ז התקלף, כמו כדרך שלא ימות לא האתרוג אינה מעורה קצת נשאר שאם בהמה טריפה לפי שיכולה לחיות כך, כך גם שבין ועולה חיסרון, בו אין אתרוג כל התקלף אם לתוס' ובין לרש"י התקלף שלא כסלע ונשאר האתרוג שהאתרוג כשר, לפי רש"י משום שאין הוא מנומר, ולפי תוס' משום שהאתרוג

לא ימות שלא כדרך וכמש"נ.

תרמ"ח בסימן בשו"ע יעוי' ‰‰Âנקלף וז"ל, שכתב ו' סעיף מחסרו שאינו שלו החיצונה הקליפה ברייתו, כמות שהוא ירוק נשאר אלא נשאר ממנו כולו פסול, אם נקלף אם כל שהוא כשר, וי"א שצריך שישתייר כסלע עכ"ל, וכתב שם המש"ב בס"ק כ"ו בשם המג"א שכל האי דינא הוא נהפך לא הקילוף ומקום כשהתקלף לחום, אבל אם התקלף וחוטמו נהפך לחום שנראה לעין, או שהתקלף בשני מקומות ונהיה חום או שרוב האתרוג (אפי' לא בחוטם) ונהיה חום התקלף מקום השתנה אם שרק וי"א פסול, הקילוף למראה שפוסל כגון שחור או ורק להחמיר יש ולכתחילה לבן, עכת"ד, להקל יש הדחק בשעת

habura.indd <05E0><05D4> 08/07/2003, 01:46:01Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

הבןןברדהמת רירימה תעברא

שלא ארבעת המינים למהדרין

ולכאורה יש להבין מדוע המג"א פוסל הקילוף ומקום רובו שהתקלף אתרוג נהפך לחום, והלא התבאר שבין לרש"י שלא כסלע נשאר אם לתוס' ובין וא"כ חיסרון, ביה שום ליכא התקלף

מדוע פוסל המג"א.

ÂÚ„ יש להבין דאיתא בסוכה דף לו ע"א ת"ש אתרוג תפוח סרוח פסול, מנומר לבן כושי שלוק כבוש ויעוי' בר"ן [בדף יז ע"ב בדפי הרי"ף הראב"ד את שמביא אבל] בד"ה דוקא הוא שפסול שמנומר שכתב ולבן, שחור כגון שפוסלים בגוונים אבל מנומר בגוונים שאילו היה אתרוג כשהוא כשר, מהם אחד בגוון כולו מנומר בהם ג"כ כשר, אולם כתב שם גוונים גם פוסלים שאחרים הר"ן היה מהם כולו היה האתרוג שאילו ועולה פסול, בהם כשמנומר כשר, שנחלקו הפוסקים אם המנומר המוזכר בברייתא קאי על כושי ולבן, או שהוא ויעוי' במש"ב בסימן דין בפני עצמו, שתי את שמביא נ"ה ס"ק תרמ"ח הדעות הנ"ל ולא הכריע כמי ההלכה, אולם יעויי"ש בשער הציון בס"ק ס"ב שסובר הגר"א ביאורי את שמביא כשמנומר רק הוא שפסול שמנומר כולו היה האתרוג שאילו בגוונים כשמנומר אזי פסול, היה כאחד מהם

מנומר הוא אם אבל פסול, בהם וכתב כשר, חום, כגון כשר במראה ט"ז בסעיף מהשו"ע משמע שכן רק הזכיר פסול שמנומר שכשכתב שסובר הרי חום, ולא לבן או שחור שמנומר במראה כשר, כשר, ולכאורה מביא נ"ה בס"ק המש"ב מדוע במראה מנומר אם ראשונים מחלוקת כמי מכריע ולא פסול, או כשר כשר, שנוטה משמע הציון ובשער ההלכה, מכריע כ"ו בס"ק ואילו להכשיר, שלכתחילה יש לפסול מנומר במראה

כשר.

מיירי והמשנה שרבא לומר ÍȯˆÂוהגליד, העץ על כשהתקלף וא"כ בין לרש"י ובין לתוס' אם נשאר כסלע שלא התקלף כשר, לפי שדרכו בכך, כמש"כ התרומת הדשן בתשובה צ"ט שיש להכשיר את הבלעטל"ך לפי על מיירי המג"א ואילו בכך, שדרכו אופן שהתקלף לאחר הקטיפה ובכה"ג פוסל אם נהיה מנומר בחום, או שרוב שהמש"ב ומה חום, נהיה האתרוג מחלוקת את מביא נ"ה בס"ק הציון ובשער מכריע, ולא הראשונים חום על מיירי שלא לפי להקל, נוטה על אלא חום, ונהיה באופן שהתקלף ריש כמש"נ חום של אחרים סוגים נקודות סוגי שמונה שיש הסימן

habura.indd <05E0><05D5> 08/07/2003, 01:46:03Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשלב

הנקודות סוגי שאר על וא"כ חומות, החומות הם נחלקו, ובזה הכריע שער הציון שיש להקל, משא"כ כשהתקלף ברוב חום ונהיה הקטיפה לאחר בזה מקומות, בשני או האתרוג, להחמיר מכריע כ"ו בס"ק המש"ב

לכתחילה.

יעוי' בשו"ע בסימן תרמ"ח והנה [·הוא חזזית וז"ל, י"ג סעיף כמו אבעבועות ויש בו ממש שמקומו מהאתרוג גבוה שהוא במישוש ניכר בשם הרמ"א שם וכתב עכ"ל, המהרי"ל ולכן יש להכשיר אותו חזזית שאינן לפי מו"ל אחר בלשון שקורין גבוהים משאר האתרוג, ויש מי שכתב דיש צ"ט) תשובה הדשן (תרומת מראה דנחשבים מטעם להכשירם הרבה להיות דרגילים מאחר אתרוג וז"ל, בסק"נ המש"ב שם וכתב כך, זה ולפי טעם דנחשבים מראה אתרוג אפילו גבוהים משאר אתרוג כשר, ואין או בחוטמו הוא החזזית אם בין נ"מ באחרונים ועיין מקומות, בשאר שהסכימו דאין להקל בגבוהים משאר עכ"ל, הדחק בשעת כ"א האתרוג דנחשבים בד"ה בבה"ל ויעויי"ש למראה אתרוג שכתב וז"ל, עיין ביאור זה מראה שאין אע"פ דהיינו הגר"א מ"מ האתרוג מקומות לשאר שוה

האתרוג למראה נחשב והוא הואיל כשר עכ"ל.

הבה"ל מדוע להעיר יש ‰¯Â‡ÎÏÂפוסקים שישנם הזכיר לא הכשרים, במראות מנומר שפוסלים

כמו שהוא הזכיר במש"ב בס"ק נ"ה.

שהבה"ל מבואר דמסתפינא ‡ÏÂÏÂויש כשר, מראה שיש הבין רגיל ובלעטל"ך שהוא אתרוג, מראה להיות אין זה מראה כשר, אלא מראה מחלוקת אין אתרוג ובמראה אתרוג, מה הדין מנומר במראה אתרוג ולכו"ע נחלקו כשר במראה ורק כשר, זה דעה הביא לא הבה"ל ולכן במנומר, שזה לפי בבלעטל"ך מנומר שפוסלת כמראה ולא אתרוג, כמראה נידון גם ובמראה אתרוג לכו"ע כשר כשר, במראה מנומר שפוסלים לפוסקים

כשר.

אתרוג להכשיר שיש נראה Ê"ÙÏÂ שמעורבין בו צבעים של ירוק מראה הם וצהוב שירוק לפי וצהוב, יעוי' אולם כשר, מראה ולא אתרוג, בביכורי יעקב בסימן תרמ"ח ס"ק נ"ד מנומר שפוסלים שהפוסקים שכתב, גם צבעים פוסלים במראות הכשרים,

של צהוב וירוק מעורבים.

habura.indd <05E0><05D6> 08/07/2003, 01:46:04Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראהבר

שלא ארבעת המינים למהדרין

ולכאורה יש להבין מדוע המג"א פוסל הקילוף ומקום רובו שהתקלף אתרוג נהפך לחום, והלא התבאר שבין לרש"י שלא כסלע נשאר אם לתוס' ובין וא"כ חיסרון, ביה שום ליכא התקלף

מדוע פוסל המג"א.

ÂÚ„ יש להבין דאיתא בסוכה דף לו ע"א ת"ש אתרוג תפוח סרוח פסול, מנומר לבן כושי שלוק כבוש ויעוי' בר"ן [בדף יז ע"ב בדפי הרי"ף הראב"ד את שמביא אבל] בד"ה דוקא הוא שפסול שמנומר שכתב ולבן, שחור כגון שפוסלים בגוונים אבל מנומר בגוונים שאילו היה אתרוג כשהוא כשר, מהם אחד בגוון כולו מנומר בהם ג"כ כשר, אולם כתב שם גוונים גם פוסלים שאחרים הר"ן היה מהם כולו היה האתרוג שאילו ועולה פסול, בהם כשמנומר כשר, שנחלקו הפוסקים אם המנומר המוזכר בברייתא קאי על כושי ולבן, או שהוא ויעוי' במש"ב בסימן דין בפני עצמו, שתי את שמביא נ"ה ס"ק תרמ"ח הדעות הנ"ל ולא הכריע כמי ההלכה, אולם יעויי"ש בשער הציון בס"ק ס"ב שסובר הגר"א ביאורי את שמביא כשמנומר רק הוא שפסול שמנומר כולו היה האתרוג שאילו בגוונים כשמנומר אזי פסול, היה כאחד מהם

מנומר הוא אם אבל פסול, בהם וכתב כשר, חום, כגון כשר במראה ט"ז בסעיף מהשו"ע משמע שכן רק הזכיר פסול שמנומר שכשכתב שסובר הרי חום, ולא לבן או שחור שמנומר במראה כשר, כשר, ולכאורה מביא נ"ה בס"ק המש"ב מדוע במראה מנומר אם ראשונים מחלוקת כמי מכריע ולא פסול, או כשר כשר, שנוטה משמע הציון ובשער ההלכה, מכריע כ"ו בס"ק ואילו להכשיר, שלכתחילה יש לפסול מנומר במראה

כשר.

מיירי והמשנה שרבא לומר ÍȯˆÂוהגליד, העץ על כשהתקלף וא"כ בין לרש"י ובין לתוס' אם נשאר כסלע שלא התקלף כשר, לפי שדרכו בכך, כמש"כ התרומת הדשן בתשובה צ"ט שיש להכשיר את הבלעטל"ך לפי על מיירי המג"א ואילו בכך, שדרכו אופן שהתקלף לאחר הקטיפה ובכה"ג פוסל אם נהיה מנומר בחום, או שרוב שהמש"ב ומה חום, נהיה האתרוג מחלוקת את מביא נ"ה בס"ק הציון ובשער מכריע, ולא הראשונים חום על מיירי שלא לפי להקל, נוטה על אלא חום, ונהיה באופן שהתקלף ריש כמש"נ חום של אחרים סוגים נקודות סוגי שמונה שיש הסימן

habura.indd <05E0><05D5> 08/07/2003, 01:46:03Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשלב

הנקודות סוגי שאר על וא"כ חומות, החומות הם נחלקו, ובזה הכריע שער הציון שיש להקל, משא"כ כשהתקלף ברוב חום ונהיה הקטיפה לאחר בזה מקומות, בשני או האתרוג, להחמיר מכריע כ"ו בס"ק המש"ב

לכתחילה.

יעוי' בשו"ע בסימן תרמ"ח והנה [·הוא חזזית וז"ל, י"ג סעיף כמו אבעבועות ויש בו ממש שמקומו מהאתרוג גבוה שהוא במישוש ניכר בשם הרמ"א שם וכתב עכ"ל, המהרי"ל ולכן יש להכשיר אותו חזזית שאינן לפי מו"ל אחר בלשון שקורין גבוהים משאר האתרוג, ויש מי שכתב דיש צ"ט) תשובה הדשן (תרומת מראה דנחשבים מטעם להכשירם הרבה להיות דרגילים מאחר אתרוג וז"ל, בסק"נ המש"ב שם וכתב כך, זה ולפי טעם דנחשבים מראה אתרוג אפילו גבוהים משאר אתרוג כשר, ואין או בחוטמו הוא החזזית אם בין נ"מ באחרונים ועיין מקומות, בשאר שהסכימו דאין להקל בגבוהים משאר עכ"ל, הדחק בשעת כ"א האתרוג דנחשבים בד"ה בבה"ל ויעויי"ש למראה אתרוג שכתב וז"ל, עיין ביאור זה מראה שאין אע"פ דהיינו הגר"א מ"מ האתרוג מקומות לשאר שוה

האתרוג למראה נחשב והוא הואיל כשר עכ"ל.

הבה"ל מדוע להעיר יש ‰¯Â‡ÎÏÂפוסקים שישנם הזכיר לא הכשרים, במראות מנומר שפוסלים

כמו שהוא הזכיר במש"ב בס"ק נ"ה.

שהבה"ל מבואר דמסתפינא ‡ÏÂÏÂויש כשר, מראה שיש הבין רגיל ובלעטל"ך שהוא אתרוג, מראה להיות אין זה מראה כשר, אלא מראה מחלוקת אין אתרוג ובמראה אתרוג, מה הדין מנומר במראה אתרוג ולכו"ע נחלקו כשר במראה ורק כשר, זה דעה הביא לא הבה"ל ולכן במנומר, שזה לפי בבלעטל"ך מנומר שפוסלת כמראה ולא אתרוג, כמראה נידון גם ובמראה אתרוג לכו"ע כשר כשר, במראה מנומר שפוסלים לפוסקים

כשר.

אתרוג להכשיר שיש נראה Ê"ÙÏÂ שמעורבין בו צבעים של ירוק מראה הם וצהוב שירוק לפי וצהוב, יעוי' אולם כשר, מראה ולא אתרוג, בביכורי יעקב בסימן תרמ"ח ס"ק נ"ד מנומר שפוסלים שהפוסקים שכתב, גם צבעים פוסלים במראות הכשרים,

של צהוב וירוק מעורבים.

habura.indd <05E0><05D6> 08/07/2003, 01:46:04Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

הבכןברדהמת רירימה תעברא

שלג ארבעת המינים למהדרין

Ê"ÙÏÂ יוצא שיש שלשה סוגי נקודות של סוגים ישנם חומות, שמש, של וצריבות חרקים, עקיצות ויציאות מיץ, והם סוגי נקודות חומות מנומר אם הפוסקים בהם שנחלקו מראה שזה לפי פסול, או כשר בהם כשר דאם כל האתרוג יהא מהם הרי זה מה הפוסקים נחלקו א"כ כשר, יהיה הדין אם מנומר בהם, ובזה המש"ב לא ויש להקל, נוטה הציון ושער הכריע, סוג של נקודות חומות שנהיו כתוצאה מזה שהאתרוג נשרט על העץ והגליד, וההגלדה נהיתה חומה, ובכה"ג גם אם יהיה בכמה מקומות הרי זה כשר, לפי שזה נידון כמראה אתרוג, וישנו מראה ונהיה הקטיפה לאחר שהתקלף חום שמכשירים לפוסקים גם ובזה חום, זה, מראה יפסלו אולי חום, מראה מחמיר כ"ו בס"ק המש"ב ובכה"ג

לכתחילה.

שפוסלים הפוסקים שגם ‰‡¯Âכשרים במראות מנומר יכשירו נקודה חומה בחוטם, דהפסול לה בדף רש"י כמ"ש הוא חוטם של בחוטם עיניו את נותן שאדם ע"ב באתרוג, הגבוה המקום הוא ששם שחוטמו שכתב בירושלמי ויעוי'

הוא חוטמו של שהפסול ז"א כרובו, האתרוג רוב כאילו נידון שזה מפני בצבע זה, ולכן נקודה שחורה בחוטם פוסלת, לפי שכשרוב האתרוג בשחור לן שקיימא בהיות לפ"ז וא"כ פסול, גם א"כ כשר, חום במראה שאתרוג כשר, בחוטם חומה נקודה כשישנה מפני הוא בחוטם הפסול שכל לפי האתרוג שרוב בנ"א בעיני שמצטייר חום שצבעו אתרוג וא"כ זה, בצבע

כשר, א"כ גם בחוטם כשר.

ÔÈÚÏÂ דינא: א. אתרוג שהתקלף על בין והגליד מראה חום, העץ שלא מכסלע (חוץ כן נהיה כולו אם התקלף), ובין אם בכמה מקומות נהיה אתרוג ב. כשר. בחוטמו או כן, מהעץ אותו שקטפו לאחר שהתקלף רובו אם לחום, נהפך הקילוף ומקום או מקומות בשני או חום נהיה יש לכתחילה לחום, נהפך שבחוטם להחמיר, ובשעת הדחק יש להקל, ורק אתרוג ג. פסול. לשחור נהפך אם או חרקים של מעקיצות חום שנהיה מצריבות של שמש או מיציאות מיץ, בחוטם, או כן, נהיה האתרוג כל אם מקומות, בשני ואם כשר, זה הרי נחלקו הפוסקים, והמש"ב לא הכריע,

ושער הציון נוטה להקל.

habura.indd <05E0><05D7> 08/07/2003, 01:46:05Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשלד

È˘ לדון א. אתרוג שחלקים ממנו הם בצבע ירוק וחלקים ממנו הם כמנומר דינו האם צהוב, בצבע הפוסקים מן שיש כשרים במראות שפסלוהו, או"ד שגם לפוסלין מנומר במראות הכשרים מכשירים אתרוג זה, להצהיב, שהתחיל ירוק אתרוג ב. ובינתיים רק חוטמו נהפך לצהוב, האם אתרוג זה כשר או לא, ג. אתרוג צהוב או ירוק בהיר, שבחוטמו ישנה נקודה זה ירוקה כעשבי השדה, האם אתרוג אתרוג של דינו מה ד. לא, או כשר בלעטל"ך הנקראים עלים בו שיש באתרוג, מקומות בשתי ומפוזרים האם הם פוסלים מדין מנומר, או לא, ה. מה דינו של אתרוג שבחוטמו ישנו בלעטל"ך שנראה לעין כל, האם פוסל

מדין שינוי מראה או לא.

‰Ê· ‰Ê ÌÈ·¯ÂÚÓ˘ ·Â‰ˆÂ ˜Â¯È ÔÈ„·

‡] יעוי' בר"ן בסוכה פ"ג בד"ה אבל שכתב מקומות וג' בשנים וז"ל, כתב הראב"ד ז"ל דמנומר פסול הפוסלין בגוונים מנומר שהוא דוקא

ככרתי וירוק וכושי הלבן באתרוג, אבל מנומר בגוונים שאילו היה אתרוג כשהוא כשר, מהן אחד בגוון כולו אחרים אבל כשר, בהם ג"כ מנומר פוסלין שכל שעשוי גוונין אין זה הדר תרמ"ח בסימן במש"ב ויעוי' עכ"ל, של הדעות ב' את שמביא נ"ה ס"ק הר"ן, וכתב שם שער הציון באות ס"ב וז"ל, ועיין בר"ן בפ"ג בד"ה בשנים או שתי שם שהביא מקומות בשלשה דעות בענין הזה, ודעת הגר"א בסט"ז דינו השו"ע שם ומדצייר להקל, בגוונים הפסולין משמע לכאורה דס"ל

כן לדינא, ולמעשה צ"ע וכו' עכ"ל.

כשיש נידו"ד בפשטות לפ"ז Î"‡Âאתרוג על צהובות נקודות דיש הפוסקים, במחלוקת תלוי ירוק צ"ע ולמעשה פוסלין, ויש מכשירים

אם ליטלו כמש"כ השער הציון.

מהמש"ב ראיה להביא ‰‡¯Â שדעתו כפוסקים שמכשירים דהשו"ע כשרים, במראות מנומר

ÂË ÔÓÈÒ

˜Â¯È ·Â‰ˆ ÈÚ·ˆ· ¯ÓÂÓ·

habura.indd <05E0><05D8> 08/07/2003, 01:46:06Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראהבע

שלג ארבעת המינים למהדרין

Ê"ÙÏÂ יוצא שיש שלשה סוגי נקודות של סוגים ישנם חומות, שמש, של וצריבות חרקים, עקיצות ויציאות מיץ, והם סוגי נקודות חומות מנומר אם הפוסקים בהם שנחלקו מראה שזה לפי פסול, או כשר בהם כשר דאם כל האתרוג יהא מהם הרי זה מה הפוסקים נחלקו א"כ כשר, יהיה הדין אם מנומר בהם, ובזה המש"ב לא ויש להקל, נוטה הציון ושער הכריע, סוג של נקודות חומות שנהיו כתוצאה מזה שהאתרוג נשרט על העץ והגליד, וההגלדה נהיתה חומה, ובכה"ג גם אם יהיה בכמה מקומות הרי זה כשר, לפי שזה נידון כמראה אתרוג, וישנו מראה ונהיה הקטיפה לאחר שהתקלף חום שמכשירים לפוסקים גם ובזה חום, זה, מראה יפסלו אולי חום, מראה מחמיר כ"ו בס"ק המש"ב ובכה"ג

לכתחילה.

שפוסלים הפוסקים שגם ‰‡¯Âכשרים במראות מנומר יכשירו נקודה חומה בחוטם, דהפסול לה בדף רש"י כמ"ש הוא חוטם של בחוטם עיניו את נותן שאדם ע"ב באתרוג, הגבוה המקום הוא ששם שחוטמו שכתב בירושלמי ויעוי'

הוא חוטמו של שהפסול ז"א כרובו, האתרוג רוב כאילו נידון שזה מפני בצבע זה, ולכן נקודה שחורה בחוטם פוסלת, לפי שכשרוב האתרוג בשחור לן שקיימא בהיות לפ"ז וא"כ פסול, גם א"כ כשר, חום במראה שאתרוג כשר, בחוטם חומה נקודה כשישנה מפני הוא בחוטם הפסול שכל לפי האתרוג שרוב בנ"א בעיני שמצטייר חום שצבעו אתרוג וא"כ זה, בצבע

כשר, א"כ גם בחוטם כשר.

ÔÈÚÏÂ דינא: א. אתרוג שהתקלף על בין והגליד מראה חום, העץ שלא מכסלע (חוץ כן נהיה כולו אם התקלף), ובין אם בכמה מקומות נהיה אתרוג ב. כשר. בחוטמו או כן, מהעץ אותו שקטפו לאחר שהתקלף רובו אם לחום, נהפך הקילוף ומקום או מקומות בשני או חום נהיה יש לכתחילה לחום, נהפך שבחוטם להחמיר, ובשעת הדחק יש להקל, ורק אתרוג ג. פסול. לשחור נהפך אם או חרקים של מעקיצות חום שנהיה מצריבות של שמש או מיציאות מיץ, בחוטם, או כן, נהיה האתרוג כל אם מקומות, בשני ואם כשר, זה הרי נחלקו הפוסקים, והמש"ב לא הכריע,

ושער הציון נוטה להקל.

habura.indd <05E0><05D7> 08/07/2003, 01:46:05Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשלד

È˘ לדון א. אתרוג שחלקים ממנו הם בצבע ירוק וחלקים ממנו הם כמנומר דינו האם צהוב, בצבע הפוסקים מן שיש כשרים במראות שפסלוהו, או"ד שגם לפוסלין מנומר במראות הכשרים מכשירים אתרוג זה, להצהיב, שהתחיל ירוק אתרוג ב. ובינתיים רק חוטמו נהפך לצהוב, האם אתרוג זה כשר או לא, ג. אתרוג צהוב או ירוק בהיר, שבחוטמו ישנה נקודה זה ירוקה כעשבי השדה, האם אתרוג אתרוג של דינו מה ד. לא, או כשר בלעטל"ך הנקראים עלים בו שיש באתרוג, מקומות בשתי ומפוזרים האם הם פוסלים מדין מנומר, או לא, ה. מה דינו של אתרוג שבחוטמו ישנו בלעטל"ך שנראה לעין כל, האם פוסל

מדין שינוי מראה או לא.

‰Ê· ‰Ê ÌÈ·¯ÂÚÓ˘ ·Â‰ˆÂ ˜Â¯È ÔÈ„·

‡] יעוי' בר"ן בסוכה פ"ג בד"ה אבל שכתב מקומות וג' בשנים וז"ל, כתב הראב"ד ז"ל דמנומר פסול הפוסלין בגוונים מנומר שהוא דוקא

ככרתי וירוק וכושי הלבן באתרוג, אבל מנומר בגוונים שאילו היה אתרוג כשהוא כשר, מהן אחד בגוון כולו אחרים אבל כשר, בהם ג"כ מנומר פוסלין שכל שעשוי גוונין אין זה הדר תרמ"ח בסימן במש"ב ויעוי' עכ"ל, של הדעות ב' את שמביא נ"ה ס"ק הר"ן, וכתב שם שער הציון באות ס"ב וז"ל, ועיין בר"ן בפ"ג בד"ה בשנים או שתי שם שהביא מקומות בשלשה דעות בענין הזה, ודעת הגר"א בסט"ז דינו השו"ע שם ומדצייר להקל, בגוונים הפסולין משמע לכאורה דס"ל

כן לדינא, ולמעשה צ"ע וכו' עכ"ל.

כשיש נידו"ד בפשטות לפ"ז Î"‡Âאתרוג על צהובות נקודות דיש הפוסקים, במחלוקת תלוי ירוק צ"ע ולמעשה פוסלין, ויש מכשירים

אם ליטלו כמש"כ השער הציון.

מהמש"ב ראיה להביא ‰‡¯Â שדעתו כפוסקים שמכשירים דהשו"ע כשרים, במראות מנומר

ÂË ÔÓÈÒ

˜Â¯È ·Â‰ˆ ÈÚ·ˆ· ¯ÓÂÓ·

habura.indd <05E0><05D8> 08/07/2003, 01:46:06Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

הבתןברדהמת רירימה תעברא

שלה ארבעת המינים למהדרין

וז"ל, כתב י"ב סעיף תרמ"ח בסימן ממקום דהיינו ואילך מחוטמו פוסל הפיטמא עד לשפע שמתחיל שהוא, בכל מראה שינוי וכל חזזית כגון מ"ה בס"ק המש"ב שם וכתב כתב שלא דמהא ונראה ולבן, שחור שגוון שסובר פוסל, כשר גוון שגם כשר, האתרוג בחוטם שנמצא כשר להצהיב שהתחיל אתרוג לפי"ז וא"כ דצהוב כשר, לצהוב, נהפך וחוטמו סובר שאם ונראה כשר, גוון הוא שסובר כשר, גוון פוסל לא שבחוטם פוסל לא האתרוג חלקי שבשאר נמי בב' מקומות גוון כשר, דבפשטות דין נקודות ב' ודין בחוטם, אחת נקודה שלא דין, מאותו הוא האתרוג בשאר

נראה הדר.

שנקודה נראה העיון לאחר Ìχשונה פסול זה בחוטם דנקודה האתרוג, בשאר ממנומר מראה, שינוי של פסול זה בחוטם ושינוי מראה זה רק בשחור או בלבן, או שחור רק פוסל נמי בחוטם וא"כ מיד החוטם את קולטת דהעין לבן, בצבע האתרוג שכל בעיניה ומצטייר של הנקודה שרואה, וא"כ מראה כזה כשכל האתרוג ממנו פסול, אזי בחוטם פוסל, אבל מראה כזה כשכל האתרוג ממנו כשר כמו חום גם בחוטם כשר,

משא"כ מנומר יכול לפסול גם במראה כשכל האתרוג ממנו כשר, כיון שפסול באתרוג שנראה מאחר הוא מנומר ממה ראיה אין וא"כ גוונים, כמה כשר מראה הזכיר לא שהמש"ב כל שבחוטם להיות דיכול בחוטם, מראה הוא כשר, ואילו בדין של מנומר

יש לפוסלו.

אם הפוסקים שנחלקו יוצא Ù"ÎÚ מנומר בגוון שכשר פסול או לא, וא"כ לפ"ז בפשטות יוצא שנחלקו שמנומר ירוק אתרוג אם הפוסקים

בצבע צהוב כשר או לא.

שגם נראה העיון לאחר Ìχאתרוג שפוסלים הפוסקים אתרוג יכשירו שכשר, בגוון שמנומר (לא ירוק או צהוב בצבע שמנומר זה מחלוקתם שכל דמסתבר ככרתי), לפי אדום או חום כמו בגוון רק את פוסל לא זה שגוון הפמ"ג, סוברים פוסקים הני א"כ האתרוג, שאה"נ זה לא פוסל את האתרוג אבל כשיש ריבוי מראות כאלה זה כן פוסל, כגון אתרוג של בצבעו מנומר אבל צהוב או ירוק, אין זה נקרא גוון כשר, וא"כ אתרוג, של וצבעו גופו דזה שפוסלים פוסקים הני שגם מסתבר במראות כשרים, יכשירו מנומר בצבע

habura.indd <05E1> 08/07/2003, 01:46:07Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשלו

צהוב או ירוק.

בסימן יעקב בביכורי יעוי' Ìχשכתב מ"ד ס"ק תרמ"ח מנומר נקרא וירוק בצהוב שמנומר במראות הכשרים, והפוסקים שפוסלים נמי פוסלים הכשרים במראות מנומר וכן וירוק, צהוב בצבע שהוא אתרוג ראיתי באורחות רבינו של הרב הורביץ מרן בשם כן שכתב שליט"א יעוי' לקמן זצוק"ל, אולם הסטיפלער מוכח שמהבה"ל שהתבאר ג' אות כשר, מראה ויש אתרוג מראה שיש ובמראה אתרוג גם הפוסקים שפוסלים מכשירים הכשרים, במראות מנומר צהוב וצבע אתרוג, במראה מנומר וירוק נידון כמראה אתרוג, ולא כמראה יש אולם כשר, לכו"ע ולכן כשר, שנמנעים בכ"ז מלקחתו מצד "זה אלי

ואנוהו" שאין זה יפה.

מהאמור: א. אתרוג שחלקים ‰ÏÂÚ ממנו הם בצבע צהוב וחלקים הם בצבע ירוק אין זה מנומר במראות יעקב בביכורי אולם וכשר, הכשרים מבואר שהרי זה נידון כמנומר במראות הכשרים. ב. אתרוג ירוק שחוטמו לבד הצהיב כשר, ג. אתרוג שבחוטמו ישנה כל אם שגם לפי כשר, חומה נקודה משא"כ כשר, היה חום היה האתרוג

חומות נקודות ב' בו שיש אתרוג או כמנומר דינו אם הפוסקים נחלקו

לא, ודעת הגר"א להקל.

ÌËÂÁ· ‰„˘‰ È·˘ÚÎ ‰ Â È ‰„ ÔÈ„·

ע"ב לד דף סוכה במשנה איתא [·פסול, רובו על חזזית עלתה ועל מיעוטו כשר, ואמרינן עליה בגמ' זה דבר חסדא רב אמר ע"ב לה בדף רבינו הגדול אמרו המקום יהיה בעזרו, בשנים אבל אחד, במקום אלא ל"ש כמנומר ליה הוה מקומות ושלשה ואפילו חוטמו ועל רבא אמר ופסול,

במשהו נמי פסול ע"כ.

על שעלתה חזזית א. מהגמ' ‰ÏÂÚÂחזזית ב. פסול, רוב האתרוג שעלתה על חוטם האתרוג פסול בכל בשאר שעלתה חזזית ג. שהוא, מקומות בב' בחוטם) (לא האתרוג פסול, ד. חזזית שעלתה בשאר האתרוג

במקום אחד במיעוט האתרוג כשר.

ע"א לו בדף בגמ' שם יעוי' ‰‰Âומנומר לבן כושי אתרוג אבל בד"ה פ"ג בר"ן ויעוי' פסול, כתב וז"ל שכתב מקומות וג' בשנים דוקא פסול דמנומר ז"ל הראב"ד הפוסלין בגוונים מנומר שהוא

habura.indd <05E1><05D0> 08/07/2003, 01:46:08Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראהבכ

שלה ארבעת המינים למהדרין

וז"ל, כתב י"ב סעיף תרמ"ח בסימן ממקום דהיינו ואילך מחוטמו פוסל הפיטמא עד לשפע שמתחיל שהוא, בכל מראה שינוי וכל חזזית כגון מ"ה בס"ק המש"ב שם וכתב כתב שלא דמהא ונראה ולבן, שחור שגוון שסובר פוסל, כשר גוון שגם כשר, האתרוג בחוטם שנמצא כשר להצהיב שהתחיל אתרוג לפי"ז וא"כ דצהוב כשר, לצהוב, נהפך וחוטמו סובר שאם ונראה כשר, גוון הוא שסובר כשר, גוון פוסל לא שבחוטם פוסל לא האתרוג חלקי שבשאר נמי בב' מקומות גוון כשר, דבפשטות דין נקודות ב' ודין בחוטם, אחת נקודה שלא דין, מאותו הוא האתרוג בשאר

נראה הדר.

שנקודה נראה העיון לאחר Ìχשונה פסול זה בחוטם דנקודה האתרוג, בשאר ממנומר מראה, שינוי של פסול זה בחוטם ושינוי מראה זה רק בשחור או בלבן, או שחור רק פוסל נמי בחוטם וא"כ מיד החוטם את קולטת דהעין לבן, בצבע האתרוג שכל בעיניה ומצטייר של הנקודה שרואה, וא"כ מראה כזה כשכל האתרוג ממנו פסול, אזי בחוטם פוסל, אבל מראה כזה כשכל האתרוג ממנו כשר כמו חום גם בחוטם כשר,

משא"כ מנומר יכול לפסול גם במראה כשכל האתרוג ממנו כשר, כיון שפסול באתרוג שנראה מאחר הוא מנומר ממה ראיה אין וא"כ גוונים, כמה כשר מראה הזכיר לא שהמש"ב כל שבחוטם להיות דיכול בחוטם, מראה הוא כשר, ואילו בדין של מנומר

יש לפוסלו.

אם הפוסקים שנחלקו יוצא Ù"ÎÚ מנומר בגוון שכשר פסול או לא, וא"כ לפ"ז בפשטות יוצא שנחלקו שמנומר ירוק אתרוג אם הפוסקים

בצבע צהוב כשר או לא.

שגם נראה העיון לאחר Ìχאתרוג שפוסלים הפוסקים אתרוג יכשירו שכשר, בגוון שמנומר (לא ירוק או צהוב בצבע שמנומר זה מחלוקתם שכל דמסתבר ככרתי), לפי אדום או חום כמו בגוון רק את פוסל לא זה שגוון הפמ"ג, סוברים פוסקים הני א"כ האתרוג, שאה"נ זה לא פוסל את האתרוג אבל כשיש ריבוי מראות כאלה זה כן פוסל, כגון אתרוג של בצבעו מנומר אבל צהוב או ירוק, אין זה נקרא גוון כשר, וא"כ אתרוג, של וצבעו גופו דזה שפוסלים פוסקים הני שגם מסתבר במראות כשרים, יכשירו מנומר בצבע

habura.indd <05E1> 08/07/2003, 01:46:07Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשלו

צהוב או ירוק.

בסימן יעקב בביכורי יעוי' Ìχשכתב מ"ד ס"ק תרמ"ח מנומר נקרא וירוק בצהוב שמנומר במראות הכשרים, והפוסקים שפוסלים נמי פוסלים הכשרים במראות מנומר וכן וירוק, צהוב בצבע שהוא אתרוג ראיתי באורחות רבינו של הרב הורביץ מרן בשם כן שכתב שליט"א יעוי' לקמן זצוק"ל, אולם הסטיפלער מוכח שמהבה"ל שהתבאר ג' אות כשר, מראה ויש אתרוג מראה שיש ובמראה אתרוג גם הפוסקים שפוסלים מכשירים הכשרים, במראות מנומר צהוב וצבע אתרוג, במראה מנומר וירוק נידון כמראה אתרוג, ולא כמראה יש אולם כשר, לכו"ע ולכן כשר, שנמנעים בכ"ז מלקחתו מצד "זה אלי

ואנוהו" שאין זה יפה.

מהאמור: א. אתרוג שחלקים ‰ÏÂÚ ממנו הם בצבע צהוב וחלקים הם בצבע ירוק אין זה מנומר במראות יעקב בביכורי אולם וכשר, הכשרים מבואר שהרי זה נידון כמנומר במראות הכשרים. ב. אתרוג ירוק שחוטמו לבד הצהיב כשר, ג. אתרוג שבחוטמו ישנה כל אם שגם לפי כשר, חומה נקודה משא"כ כשר, היה חום היה האתרוג

חומות נקודות ב' בו שיש אתרוג או כמנומר דינו אם הפוסקים נחלקו

לא, ודעת הגר"א להקל.

ÌËÂÁ· ‰„˘‰ È·˘ÚÎ ‰ Â È ‰„ ÔÈ„·

ע"ב לד דף סוכה במשנה איתא [·פסול, רובו על חזזית עלתה ועל מיעוטו כשר, ואמרינן עליה בגמ' זה דבר חסדא רב אמר ע"ב לה בדף רבינו הגדול אמרו המקום יהיה בעזרו, בשנים אבל אחד, במקום אלא ל"ש כמנומר ליה הוה מקומות ושלשה ואפילו חוטמו ועל רבא אמר ופסול,

במשהו נמי פסול ע"כ.

על שעלתה חזזית א. מהגמ' ‰ÏÂÚÂחזזית ב. פסול, רוב האתרוג שעלתה על חוטם האתרוג פסול בכל בשאר שעלתה חזזית ג. שהוא, מקומות בב' בחוטם) (לא האתרוג פסול, ד. חזזית שעלתה בשאר האתרוג

במקום אחד במיעוט האתרוג כשר.

ע"א לו בדף בגמ' שם יעוי' ‰‰Âומנומר לבן כושי אתרוג אבל בד"ה פ"ג בר"ן ויעוי' פסול, כתב וז"ל שכתב מקומות וג' בשנים דוקא פסול דמנומר ז"ל הראב"ד הפוסלין בגוונים מנומר שהוא

habura.indd <05E1><05D0> 08/07/2003, 01:46:08Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

הבכןברדהמת רירימה תעברא

שלז ארבעת המינים למהדרין

ככרתי וירוק וכושי הלבן באתרוג, אבל מנומר בגוונים שאילו היה אתרוג כשהוא כשר, מהן אחד בגוון כולו אחרים אבל כשר, בהם ג"כ מנומר פוסלין שכל שעשוי גוונין אין זה הדר מראות שיש בדבריו ומבואר עכ"ל, כשרים כמו חום כדאיתא שם בדף לה דאגליד אתרוגא האי רבא אמר ע"ב רש"י וכתב כשרה, סומקא כאהינא כאהינא סומקא תמרה אדומה ואף זה כדרך לאדמומית נהפך שנקלף לאחר כל הנקלפים בפירות עכ"ל, הרי שגוון חום כשר, אלא שאם מנומר בחום יש

פוסלין.

סעיף תרמ"ח בסימן בשו"ע 'ÈÂÚÈÂמחוטמו וז"ל, שכתב י"ב ואילך דהיינו ממקום שמתחיל לשפע שינוי וכל חזזית פוסל הפיטמא עד וכתב שם המש"ב בכל שהוא, מראה בס"ק מ"ה וכל שינוי מראה כגון שחור

ולבן כמבואר לקמן בסט"ז עכ"ל.

פוסלים ולבן ששחור דמה ‰‡¯Âאף על שהוא בכל בחוטם בחזזית, מיירי בחוטם שפוסל שרבא פוסלת שחזזית שהטעם משום הוא בחוטם בכל שהוא הוא כמש"כ רש"י ששם נראה לעין יותר משאר מקומות וא"כ עיניו, אדם נותן מקום שבאותו

כשרואה בחוטם חזזית מצטייר בעיניו שרואה את כל האתרוג כחזזית, וא"כ כשכל גוון שכל יסוד, ברבא מבואר האתרוג ממנו פוסל, בחוטם פוסל בכל שגוון בברייתא מבואר ואם שהוא, פוסל בחוטם א"כ פוסל, ולבן שחור

בכל שהוא.

ע"ב, לה דף במתני' איתא ‰‰Âמאיר ר' ככרתי, והירוק לן וקיימא פוסל, יהודה ור' מכשיר. כר' כ"א סעיף תרמ"ח בסימן בשו"ע

יהודה שפוסל.

שבחוטמו אתרוג האם לחקור ˘È ישנה נקודה ככרתי פוסלת או לא, דמבואר שגוון ירוק ככרתי פסול, את כשפוסל גוון שכל התבאר ולעיל האתרוג כשכולו בגוון זה, אזי בחוטם

פוסל ממנו בכל שהוא.

שהשו"ע שהבאנו לעיל יעוי' ‰‰Â בסימן תרמ"ח סעיף י"ב כתב ממקום דהיינו ואילך מחוטמו וז"ל, פוסל הפיטמא עד לשפע שמתחיל שהוא, בכל מראה שינוי וכל חזזית מראה שינוי וכל המש"ב שם וכתב כגון שחור ולבן, ונראה דממה שכתב שחור או לבן ולא שאר גוונים משמע ירוק אבל פוסל לבן או שחור שרק

habura.indd <05E1><05D1> 08/07/2003, 01:46:09Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשלח

כעשבי השדה אינו פוסל.

תרמ"ח בסימן בשו"ע שיעוי' ‡Ï‡ סעיף כ"ב שכתב וז"ל, שיעור אתרוג קטן פחות מכביצה פסול, ויעוי' וז"ל, שכתב פסול בד"ה בבה"ל שם כל שבעה שלא נגמר פריו, ולא נקרא פרי, ואפילו אם היה בו כשיעור ובימי מכביצה פחות על ועמד נצטמק החג עכ"ל, הדר שאינו משום פסול מ"מ אולם יעוי' בחזו"א בסימן קמ"ח סק"ב סכ"ב תרמ"ח במ"ב וז"ל שכתב נצטמק דאם פסול, ד"ה בבה"ל הדר משום פסול מכביצה האתרוג ור"י ותימא דהא ר"מ מכשיר בכאגוז פירי, גמר דלאו אלא משום פליג לא ומנ"ל לחדש דפחות מכביצה לאו הדר לפחות דמצטמק נראה ולכן הוא, מכביצה כשר ומברכין עליו עכ"ל, הרי אתרוג אם והחזו"א המש"ב שנחלקו שהצטמק ועמד על פחות מכביצה אם כשר או לא, שלמש"ב פסול ולחזו"א

כשר.

שהבה"ל צ"ל הבה"ל את ·˘ÈÈÏÂבסימן דהב"ח כהב"ח, הבין גם פסול ירוק שאתרוג כתב תרמ"ח מדין הדר, וגם מדין שלא נגמר פריו, דמה שהגמ' אומרת שפסול מצד שלא מיירי שהגמ' משום זה פריו, נגמר

דין ס"ל לא ור"י יהודה, דר' אליבא הדר, לכן הגמ' אמרה שבירוק כעשבי השדה איכא חיסרון שלא נגמר הפרי, אבל לדידן שיש חיסרון של הדר, ירוק שאינו מדין גם פסול השדה כעשבי הדר, וס"ל שאתרוג שהתחיל להצהיב וירוק ירוק עדיין שרובו משום פסול כעשבי השדה פסול מדין שאינו הדר, ועמד נצטמק ולכן כתב הבה"ל שאם על פחות מכביצה פסול, משום שאינו שיש שלדידן כהב"ח דס"ל הדר, מכביצה פחות אזי הדר של חיסרון

פסול מצד שאינו הדר.

דיעוי' להעיר, יש שלפ"ז ‡Ï‡ במש"ב שם בס"ק ס"ה שכתב ומ"מ הסכימו האחרונים דאין לסמוך אתרוגים לקנות ואין למעשה ע"ז למראה לשוב במקצת התחיל אא"כ אתרוג דשמא יהיה נשאר ירוק עכ"ל, כהב"ח, דלא הבין שהמש"ב הרי דלב"ח אתרוג ירוק שהתחיל להצהיב ביה ואיכא ירוק שרובו משום פסול, כשהתחיל גם וא"כ הדר, של חיסרון להצהיב ועדיין רובו ירוק פסול, משום שאינו הדר, ואם המש"ב סובר כהב"ח לא ירוק שלגבי מדוע כביצה לגבי שיש שלדידן ויאמר כהב"ח יסבור כשהתחיל גם א"כ הדר, של חיסרון להצהיב פסול, דאיכא ביה חיסרון של

habura.indd <05E1><05D2> 08/07/2003, 01:46:10Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראהבכ

שלז ארבעת המינים למהדרין

ככרתי וירוק וכושי הלבן באתרוג, אבל מנומר בגוונים שאילו היה אתרוג כשהוא כשר, מהן אחד בגוון כולו אחרים אבל כשר, בהם ג"כ מנומר פוסלין שכל שעשוי גוונין אין זה הדר מראות שיש בדבריו ומבואר עכ"ל, כשרים כמו חום כדאיתא שם בדף לה דאגליד אתרוגא האי רבא אמר ע"ב רש"י וכתב כשרה, סומקא כאהינא כאהינא סומקא תמרה אדומה ואף זה כדרך לאדמומית נהפך שנקלף לאחר כל הנקלפים בפירות עכ"ל, הרי שגוון חום כשר, אלא שאם מנומר בחום יש

פוסלין.

סעיף תרמ"ח בסימן בשו"ע 'ÈÂÚÈÂמחוטמו וז"ל, שכתב י"ב ואילך דהיינו ממקום שמתחיל לשפע שינוי וכל חזזית פוסל הפיטמא עד וכתב שם המש"ב בכל שהוא, מראה בס"ק מ"ה וכל שינוי מראה כגון שחור

ולבן כמבואר לקמן בסט"ז עכ"ל.

פוסלים ולבן ששחור דמה ‰‡¯Âאף על שהוא בכל בחוטם בחזזית, מיירי בחוטם שפוסל שרבא פוסלת שחזזית שהטעם משום הוא בחוטם בכל שהוא הוא כמש"כ רש"י ששם נראה לעין יותר משאר מקומות וא"כ עיניו, אדם נותן מקום שבאותו

כשרואה בחוטם חזזית מצטייר בעיניו שרואה את כל האתרוג כחזזית, וא"כ כשכל גוון שכל יסוד, ברבא מבואר האתרוג ממנו פוסל, בחוטם פוסל בכל שגוון בברייתא מבואר ואם שהוא, פוסל בחוטם א"כ פוסל, ולבן שחור

בכל שהוא.

ע"ב, לה דף במתני' איתא ‰‰Âמאיר ר' ככרתי, והירוק לן וקיימא פוסל, יהודה ור' מכשיר. כר' כ"א סעיף תרמ"ח בסימן בשו"ע

יהודה שפוסל.

שבחוטמו אתרוג האם לחקור ˘È ישנה נקודה ככרתי פוסלת או לא, דמבואר שגוון ירוק ככרתי פסול, את כשפוסל גוון שכל התבאר ולעיל האתרוג כשכולו בגוון זה, אזי בחוטם

פוסל ממנו בכל שהוא.

שהשו"ע שהבאנו לעיל יעוי' ‰‰Â בסימן תרמ"ח סעיף י"ב כתב ממקום דהיינו ואילך מחוטמו וז"ל, פוסל הפיטמא עד לשפע שמתחיל שהוא, בכל מראה שינוי וכל חזזית מראה שינוי וכל המש"ב שם וכתב כגון שחור ולבן, ונראה דממה שכתב שחור או לבן ולא שאר גוונים משמע ירוק אבל פוסל לבן או שחור שרק

habura.indd <05E1><05D1> 08/07/2003, 01:46:09Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשלח

כעשבי השדה אינו פוסל.

תרמ"ח בסימן בשו"ע שיעוי' ‡Ï‡ סעיף כ"ב שכתב וז"ל, שיעור אתרוג קטן פחות מכביצה פסול, ויעוי' וז"ל, שכתב פסול בד"ה בבה"ל שם כל שבעה שלא נגמר פריו, ולא נקרא פרי, ואפילו אם היה בו כשיעור ובימי מכביצה פחות על ועמד נצטמק החג עכ"ל, הדר שאינו משום פסול מ"מ אולם יעוי' בחזו"א בסימן קמ"ח סק"ב סכ"ב תרמ"ח במ"ב וז"ל שכתב נצטמק דאם פסול, ד"ה בבה"ל הדר משום פסול מכביצה האתרוג ור"י ותימא דהא ר"מ מכשיר בכאגוז פירי, גמר דלאו אלא משום פליג לא ומנ"ל לחדש דפחות מכביצה לאו הדר לפחות דמצטמק נראה ולכן הוא, מכביצה כשר ומברכין עליו עכ"ל, הרי אתרוג אם והחזו"א המש"ב שנחלקו שהצטמק ועמד על פחות מכביצה אם כשר או לא, שלמש"ב פסול ולחזו"א

כשר.

שהבה"ל צ"ל הבה"ל את ·˘ÈÈÏÂבסימן דהב"ח כהב"ח, הבין גם פסול ירוק שאתרוג כתב תרמ"ח מדין הדר, וגם מדין שלא נגמר פריו, דמה שהגמ' אומרת שפסול מצד שלא מיירי שהגמ' משום זה פריו, נגמר

דין ס"ל לא ור"י יהודה, דר' אליבא הדר, לכן הגמ' אמרה שבירוק כעשבי השדה איכא חיסרון שלא נגמר הפרי, אבל לדידן שיש חיסרון של הדר, ירוק שאינו מדין גם פסול השדה כעשבי הדר, וס"ל שאתרוג שהתחיל להצהיב וירוק ירוק עדיין שרובו משום פסול כעשבי השדה פסול מדין שאינו הדר, ועמד נצטמק ולכן כתב הבה"ל שאם על פחות מכביצה פסול, משום שאינו שיש שלדידן כהב"ח דס"ל הדר, מכביצה פחות אזי הדר של חיסרון

פסול מצד שאינו הדר.

דיעוי' להעיר, יש שלפ"ז ‡Ï‡ במש"ב שם בס"ק ס"ה שכתב ומ"מ הסכימו האחרונים דאין לסמוך אתרוגים לקנות ואין למעשה ע"ז למראה לשוב במקצת התחיל אא"כ אתרוג דשמא יהיה נשאר ירוק עכ"ל, כהב"ח, דלא הבין שהמש"ב הרי דלב"ח אתרוג ירוק שהתחיל להצהיב ביה ואיכא ירוק שרובו משום פסול, כשהתחיל גם וא"כ הדר, של חיסרון להצהיב ועדיין רובו ירוק פסול, משום שאינו הדר, ואם המש"ב סובר כהב"ח לא ירוק שלגבי מדוע כביצה לגבי שיש שלדידן ויאמר כהב"ח יסבור כשהתחיל גם א"כ הדר, של חיסרון להצהיב פסול, דאיכא ביה חיסרון של

habura.indd <05E1><05D2> 08/07/2003, 01:46:10Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

הבכןברדהמת רירימה תעברא

שלט ארבעת המינים למהדרין

הדר ובעינן שרוב האתרוג יצהיב.

ÂÚ„ יש להבין, מדוע בפחות מכביצה והלא הדר, של חיסרון יש נקודה כמו לעין, מה שנראה זה הדר שחורה או לבנה שכתב המבי"ט שרק זה שטחית בצורה נראית היא אם פוסל, א"כ מדוע כשהצטמק ועמד על תמיד לא והא פסול, מכביצה פחות נראה ההצטמקות לעין, כגון שהצטמק כמה גרמים בלבד, שדבר זה לא נראה

לעין.

ראש מרן שביאר מה לפי Ìχשבהדר שליט"א הישיבה א. דינים שני נאמר בתורה הכתוב הדר שיהא ב. במראה, הדר שיהא בסוג, א"כ אפ"ל שאה"נ הבה"ל הבין כעשבי ירוק של הסוגיות, שתי את השדה, ושל פחות מכביצה כמו שהבין אומרת הגמ' לר"י שרק הב"ח, נגמר שלא משום הוא שהחיסרון הפרי, אבל לדידן שיש דין הדר, אה"נ יש חיסרון נמי של הדר, אלא שהבה"ל בסוג הדר מצד הוא שהחסרון הבין כתב ולכן במראה הדר מצד ולא כשר, להצהיב התחיל שאם המש"ב של הסוגיא דאת הדברים, וביאור הוא שהחיסרון הבין מכביצה פחות דמצד הסוג, מצד הדר שאינו משום

מצד חסר דאם לומר, א"א המראה לעין, נראה להיות צריך זה המראה, לעין, נראית הצטמקות תמיד ולא וא"כ ע"כ שהחיסרון הוא מצד הסוג, וכשהחיסרון הוא מצד הסוג אין צריך שאתרוג אמרו דרבנן לעין, שיראה שהוא פחות מכביצה הוא סוג ב', וכן השדה כעשבי ירוק של הסוגיא את מצד הוא שהחיסרון הבה"ל הבין שאינו הדר בסוג, וביאור הדברים, דגם כעשבי שירוק הבינה הגמ' בהו"א שהגמ' אלא פריו, נגמר לא השדה זה פרי גמר של שחיסרון הבינה שפרי הסוג, מצד הדר של חיסרון הביאה הגמ' ולכן ב', סוג הוא בוסר ראיה שר"י סובר שיש דין הדר, שהרי ירוק הוא פוסל, והגמ' הבינה שהפסול הוא מצד שאינו הדר מצד הסוג, וע"ז בכלל הוא שהחיסרון הגמ' מיישבת נגמר שלא מצד אלא הדר, מצד לא לפ"ז וא"כ פרי, שיהא דין ויש הפרי המש"ב סובר להצהיב כשהתחיל הסוג, מצד הדר של חיסרון זה שאין סוג זה וא"כ להצהיב, התחיל שהרי א', משא"כ הב"ח כשהבין את הסוגיא ירוק כעשבי השדה הבין שלדידן של החיסרון אזי הדר, של חיסרון איכא הוא מצד המראה, ולכן כתב שגם אם התחיל להצהיב זה פסול משום שרובו של חיסרון יש לדידן ובירוק ירוק

habura.indd <05E1><05D3> 08/07/2003, 01:46:11Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשמ

הדר.

לב"ח ובין למש"ב בין :‰ÏÂÚÂאמרינן הסוגיות בשתי ירוק הדר, של חיסרון שיש שלדידן כעשבי השדה ופחות מכביצה פסולים שהמש"ב אלא הדר, שאינם משום הבין שהחיסרון הוא משום שאינו הדר בסוג, ולכן כתב שאם התחיל להצהיב ב', סוג אינו הוא שאז משום כשר, משום הוא שהחיסרון הבין והב"ח שאינו הדר במראה, ולכן כתב שגם אם התחיל להצהיב פסול, משום שלמעשה ביה איכא ירוק וכשרובו ירוק, רובו

חיסרון של הדר מצד המראה.

דיעוי' להבין, יש שעדיין ‡Ï‡ס"ק תרמ"ח בסימן במש"ב הוא אם דדוקא י"א וז"ל שכתב נ"ה מנומר בגוונין הפסולין כגון חזזית או השדה כעשבי ירוק או לבן או שחור ודינו כמו שכתוב לקמיה בסט"ז, וי"א דאפילו אם הוא מנומר בהרבה מראות הדר בכלל אינו עכ"פ ג"כ כשרות ופסול עכ"ל, ולכאורה יש להעיר מדוע כלל המש"ב את הירוק כעשבי השדה סובר אינו והלא הפסולין, בגוונין יש השדה כעשבי שבירוק כהב"ח וכל המראה, מצד הדר של חיסרון ולכן הסוג, מצד בהדר הוא החיסרון

כשר, להצהיב התחיל שאם סובר סוג אינו להצהיב שכשהתחיל משום כעשבי ירוק את כלל מדוע וא"כ ב', השדה בגוון שפוסל, והלא כשישנן ב' ב' סוג אינו בודאי ירוקות, נקודות

משום שרובו צהוב.

הבין שהמש"ב לומר ÍȯˆÂכעשבי בירוק שהחיסרון השדה הוא מצד שאינו הדר בסוג, ואין חיסרון של מראה, ולגבי מנומר חשש לב"ח שיש בזה חיסרון של מראה ולכן

כלל את זה במראות הפוסלים.

Ê"ÙÏÂ יוצא שאם ישנה נקודה ירוקה כשר, בחוטם השדה כעשבי גוון אינו השדה כעשבי שירוק לפי הסוג מצד הוא הפסול אלא שפוסל, שלא נגמר הפרי אבל לא מצד המראה, וכל שאין חיסרון של גוון אזי בחוטם נראה לכן כמש"נ, פסול זה אין ירוקה כעשבי השדה בחוטם שנקודה לב"ח חשש מנומר לגבי ורק כשר, שזה נידון כמנומר במראות הפוסלים.

‚¯˙‡· ÌȇˆÓ˘ ÌÈÏÚ ÔÈ„·

נ"ה ס"ק תרמ"ח בסימן המש"ב [‚אם הפוסקים מחלוקת מביא מנומר במראות הכשרים פסול או לא,

habura.indd <05E1><05D4> 08/07/2003, 01:46:12Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראהבר

שלט ארבעת המינים למהדרין

הדר ובעינן שרוב האתרוג יצהיב.

ÂÚ„ יש להבין, מדוע בפחות מכביצה והלא הדר, של חיסרון יש נקודה כמו לעין, מה שנראה זה הדר שחורה או לבנה שכתב המבי"ט שרק זה שטחית בצורה נראית היא אם פוסל, א"כ מדוע כשהצטמק ועמד על תמיד לא והא פסול, מכביצה פחות נראה ההצטמקות לעין, כגון שהצטמק כמה גרמים בלבד, שדבר זה לא נראה

לעין.

ראש מרן שביאר מה לפי Ìχשבהדר שליט"א הישיבה א. דינים שני נאמר בתורה הכתוב הדר שיהא ב. במראה, הדר שיהא בסוג, א"כ אפ"ל שאה"נ הבה"ל הבין כעשבי ירוק של הסוגיות, שתי את השדה, ושל פחות מכביצה כמו שהבין אומרת הגמ' לר"י שרק הב"ח, נגמר שלא משום הוא שהחיסרון הפרי, אבל לדידן שיש דין הדר, אה"נ יש חיסרון נמי של הדר, אלא שהבה"ל בסוג הדר מצד הוא שהחסרון הבין כתב ולכן במראה הדר מצד ולא כשר, להצהיב התחיל שאם המש"ב של הסוגיא דאת הדברים, וביאור הוא שהחיסרון הבין מכביצה פחות דמצד הסוג, מצד הדר שאינו משום

מצד חסר דאם לומר, א"א המראה לעין, נראה להיות צריך זה המראה, לעין, נראית הצטמקות תמיד ולא וא"כ ע"כ שהחיסרון הוא מצד הסוג, וכשהחיסרון הוא מצד הסוג אין צריך שאתרוג אמרו דרבנן לעין, שיראה שהוא פחות מכביצה הוא סוג ב', וכן השדה כעשבי ירוק של הסוגיא את מצד הוא שהחיסרון הבה"ל הבין שאינו הדר בסוג, וביאור הדברים, דגם כעשבי שירוק הבינה הגמ' בהו"א שהגמ' אלא פריו, נגמר לא השדה זה פרי גמר של שחיסרון הבינה שפרי הסוג, מצד הדר של חיסרון הביאה הגמ' ולכן ב', סוג הוא בוסר ראיה שר"י סובר שיש דין הדר, שהרי ירוק הוא פוסל, והגמ' הבינה שהפסול הוא מצד שאינו הדר מצד הסוג, וע"ז בכלל הוא שהחיסרון הגמ' מיישבת נגמר שלא מצד אלא הדר, מצד לא לפ"ז וא"כ פרי, שיהא דין ויש הפרי המש"ב סובר להצהיב כשהתחיל הסוג, מצד הדר של חיסרון זה שאין סוג זה וא"כ להצהיב, התחיל שהרי א', משא"כ הב"ח כשהבין את הסוגיא ירוק כעשבי השדה הבין שלדידן של החיסרון אזי הדר, של חיסרון איכא הוא מצד המראה, ולכן כתב שגם אם התחיל להצהיב זה פסול משום שרובו של חיסרון יש לדידן ובירוק ירוק

habura.indd <05E1><05D3> 08/07/2003, 01:46:11Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשמ

הדר.

לב"ח ובין למש"ב בין :‰ÏÂÚÂאמרינן הסוגיות בשתי ירוק הדר, של חיסרון שיש שלדידן כעשבי השדה ופחות מכביצה פסולים שהמש"ב אלא הדר, שאינם משום הבין שהחיסרון הוא משום שאינו הדר בסוג, ולכן כתב שאם התחיל להצהיב ב', סוג אינו הוא שאז משום כשר, משום הוא שהחיסרון הבין והב"ח שאינו הדר במראה, ולכן כתב שגם אם התחיל להצהיב פסול, משום שלמעשה ביה איכא ירוק וכשרובו ירוק, רובו

חיסרון של הדר מצד המראה.

דיעוי' להבין, יש שעדיין ‡Ï‡ס"ק תרמ"ח בסימן במש"ב הוא אם דדוקא י"א וז"ל שכתב נ"ה מנומר בגוונין הפסולין כגון חזזית או השדה כעשבי ירוק או לבן או שחור ודינו כמו שכתוב לקמיה בסט"ז, וי"א דאפילו אם הוא מנומר בהרבה מראות הדר בכלל אינו עכ"פ ג"כ כשרות ופסול עכ"ל, ולכאורה יש להעיר מדוע כלל המש"ב את הירוק כעשבי השדה סובר אינו והלא הפסולין, בגוונין יש השדה כעשבי שבירוק כהב"ח וכל המראה, מצד הדר של חיסרון ולכן הסוג, מצד בהדר הוא החיסרון

כשר, להצהיב התחיל שאם סובר סוג אינו להצהיב שכשהתחיל משום כעשבי ירוק את כלל מדוע וא"כ ב', השדה בגוון שפוסל, והלא כשישנן ב' ב' סוג אינו בודאי ירוקות, נקודות

משום שרובו צהוב.

הבין שהמש"ב לומר ÍȯˆÂכעשבי בירוק שהחיסרון השדה הוא מצד שאינו הדר בסוג, ואין חיסרון של מראה, ולגבי מנומר חשש לב"ח שיש בזה חיסרון של מראה ולכן

כלל את זה במראות הפוסלים.

Ê"ÙÏÂ יוצא שאם ישנה נקודה ירוקה כשר, בחוטם השדה כעשבי גוון אינו השדה כעשבי שירוק לפי הסוג מצד הוא הפסול אלא שפוסל, שלא נגמר הפרי אבל לא מצד המראה, וכל שאין חיסרון של גוון אזי בחוטם נראה לכן כמש"נ, פסול זה אין ירוקה כעשבי השדה בחוטם שנקודה לב"ח חשש מנומר לגבי ורק כשר, שזה נידון כמנומר במראות הפוסלים.

‚¯˙‡· ÌȇˆÓ˘ ÌÈÏÚ ÔÈ„·

נ"ה ס"ק תרמ"ח בסימן המש"ב [‚אם הפוסקים מחלוקת מביא מנומר במראות הכשרים פסול או לא,

habura.indd <05E1><05D4> 08/07/2003, 01:46:12Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

הברןןברדהמת רירימה תעברא

שמא ארבעת המינים למהדרין

וסתם ולא פסק כמאן דהו, אולם לעיל מחלוקת אותה את מביא כ"ו בס"ק וחלק התקלף אתרוג אם הפוסקים ממקום הקילוף בכמה מקומות השתנה או מנומר מדין פסול אם כשר, לגוון לא, ומסיים שבשעת הדחק יש לסמוך בסי"ג לקמן ועיין המכשירים, על

בהג"ה עכ"ל.

במש"כ המש"ב כוונת ˙ÂË˘Ù·Â "ועיין לקמן בסי"ג בהג"ה", שמנומר מבואר י"ג בסעיף שלקמן כתב שהרי כשר, הכשרים במראות שבלעטל"ך באתרוג אינו פוסל, מאחר ובפשטות הרבה, כך להיות שרגילים מיירי שהעלים מפוזרים באתרוג, הרי הכשרים במראות שמנומר מבואר שבהיות למש"ב ס"ל וא"כ כשר, במראות מנומר מכשיר שהרמ"א הרמ"א על לסמוך יש א"כ הכשרים,

בשעת הדחק.

ליטול אין שלכתחילה יוצא Ê"ÙÏÂשני עליו שיש אתרוג במראות מנומר דזה בלעטל"ך, ליטול, אין שלכתחילה הכשרים רק הרמ"א על מסתמך דהמש"ב

בשעת הדחק.

דהרמ"א צ"ב, המש"ב שדברי ‡Ï‡י"ג בסעיף תרמ"ח בסימן

כתב וז"ל ולכן יש להכשיר אותן חזזית שקורין בלשון אשכנז מו"ל לפי שאינן גבוהים משאר האתרוג, ויש מי שכתב דיש להכשירם מטעם דנחשבים מראה הרבה להיות דרגילים מאחר אתרוג, בד"ה הבה"ל שם וכתב עכ"ל, כך הגר"א, בשם אתרוג מראה נחשבים וז"ל עיין בבאור הגר"א דהיינו אף על פי שאין מראה זה שוה לשאר מקומות האתרוג, מכל מקום הואיל והוא נחשב

למראה האתרוג כשר עכ"ל.

בא הגר"א מה להעיר יש ‰¯Â‡ÎÏÂשאין במש"כ לחדש זה והלא מנומר, של דין בבלעטל"ך מחלוקת בראשונים אם יש דין מנומר לומר ואין לא, או הכשרים במראות שסוברים כפוסקים להכריע שבא שמנומר במראות כשרים כשר, דלקמן בסעיף של מנומר כתב הגר"א שמנומר זה רק בגוון שפוסל, א"כ מה בא לומר ונראה שע"כ בא בדין של בלעטל"ך, גם מנומר אין שבבלעטל"ך לומר במראות מנומר שפוסלים לפוסקים זה והוא משום שבלעטל"ך הכשרים, לא מראה כשר, אלא זה מראה אתרוג, של דין אין לכו"ע אתרוג ובמראה

מנומר.

ÂÚ„ ראיה ליסוד זה שיש מראה כשר דהגר"א אתרוג, מראה ויש

habura.indd <05E1><05D5> 08/07/2003, 01:46:13Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשמב

רק פוסל שמנומר כתב ט"ז בסעיף בגוון שפסול, אבל גוון שהוא ממראה של שגוון ור"ל כשר, וכשר, האתרוג הרי כשרים, הם כשר וגוון אתרוג מראה ויש כשר, מראה שיש שסובר אתרוג שמראה נראה וא"כ אתרוג, מנומר, דין של לזה ואין כשר לכו"ע דבמש"ב צ"ב, המש"ב דברי וא"כ ליטול אין שלכתחילה יוצא לכאורה דזה בלעטל"ך שני עליו שיש אתרוג ובהגר"א מבואר שאין כמנומר, נידון

זה מנומר לכו"ע.

הציון בשער דיעוי' להבין יש „ÂÚÂולענין וז"ל שכתב ל' באות מדכתב אכן שם ביאר לא חוטמו הרא"ש ובחוטמו אפילו במשהו פסול בסי"ג לקמן מוכח דחזזית דומיא בהג"ה דבמראה כשר יש להכשיר, לכן יש ולכאורה עכ"ל, להקל, כתבתי להבין מדוע לגבי נקודה של גוון כשר בחוטם פסק שער הציון שכשר משום כשר, שבלעטל"ך מבואר שברמ"א ואין חילוק בין אם זה נמצא בחוטם או בשאר האתרוג, ואילו גבי מנומר פסק המש"ב שרק בשעת הדחק כשר משום שהרמ"א מכשיר זאת, ויש לסמוך על

דבריו בשעת הדחק.

‡ÌÏ לאחר העיון נראה שאין כוונת לקמן ועיין במש"כ המש"ב

י"ג כמש"נ, אלא כונתו שעיין בסעיף בלעטל"ך שמכשיר י"ג בסעיף לקמן ואין האתרוג, בכל שמפוזר אפי' וזה פוסקים להני גם בזה להחמיר הכשרים. במראות מנומר שפוסלים

ובין לגר"א שבין יוצא Ê"ÙÏÂבבלעטל"ך מנומר למש"ב שפוסלים לפוסקים גם וזה כשר, משום הכשרים, במראות מנומר ולא אתרוג כמראה נידון שבלעטל"ך מרן את זאת ושאלתי כשר, כמראה לי ואמר שליט"א, אלישיב הגרי"ש שמנומר בבלעטל"ך אינו נידון כמנומר

במראות הכשרים, וכשר.

בסימן יעקב בביכורי יעוי' Ìχשכתב מ"ד ס"ק תרמ"ח מנומר נקרא וירוק בצהוב שמנומר במראות הכשרים, והפוסקים שפוסלים נמי פוסלים הכשרים במראות מנומר וכן וירוק, צהוב בצבע שהוא אתרוג ראיתי באורחות רבינו של הרב הורביץ מרן בשם כן שכתב שליט"א הסטיפעלר זצוק"ל, א"כ לפ"ז גם שני במראות כמנומר נידונים בלעטל"ך שהתבאר לעיל יעוי' אולם הכשרים, אתרוג מראה שיש הוכח שמהבה"ל גם אתרוג ובמראה כשר, מראה ויש במראות מנומר שפוסלים הפוסקים

habura.indd <05E1><05D6> 08/07/2003, 01:46:14Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראהברר

שמא ארבעת המינים למהדרין

וסתם ולא פסק כמאן דהו, אולם לעיל מחלוקת אותה את מביא כ"ו בס"ק וחלק התקלף אתרוג אם הפוסקים ממקום הקילוף בכמה מקומות השתנה או מנומר מדין פסול אם כשר, לגוון לא, ומסיים שבשעת הדחק יש לסמוך בסי"ג לקמן ועיין המכשירים, על

בהג"ה עכ"ל.

במש"כ המש"ב כוונת ˙ÂË˘Ù·Â "ועיין לקמן בסי"ג בהג"ה", שמנומר מבואר י"ג בסעיף שלקמן כתב שהרי כשר, הכשרים במראות שבלעטל"ך באתרוג אינו פוסל, מאחר ובפשטות הרבה, כך להיות שרגילים מיירי שהעלים מפוזרים באתרוג, הרי הכשרים במראות שמנומר מבואר שבהיות למש"ב ס"ל וא"כ כשר, במראות מנומר מכשיר שהרמ"א הרמ"א על לסמוך יש א"כ הכשרים,

בשעת הדחק.

ליטול אין שלכתחילה יוצא Ê"ÙÏÂשני עליו שיש אתרוג במראות מנומר דזה בלעטל"ך, ליטול, אין שלכתחילה הכשרים רק הרמ"א על מסתמך דהמש"ב

בשעת הדחק.

דהרמ"א צ"ב, המש"ב שדברי ‡Ï‡י"ג בסעיף תרמ"ח בסימן

כתב וז"ל ולכן יש להכשיר אותן חזזית שקורין בלשון אשכנז מו"ל לפי שאינן גבוהים משאר האתרוג, ויש מי שכתב דיש להכשירם מטעם דנחשבים מראה הרבה להיות דרגילים מאחר אתרוג, בד"ה הבה"ל שם וכתב עכ"ל, כך הגר"א, בשם אתרוג מראה נחשבים וז"ל עיין בבאור הגר"א דהיינו אף על פי שאין מראה זה שוה לשאר מקומות האתרוג, מכל מקום הואיל והוא נחשב

למראה האתרוג כשר עכ"ל.

בא הגר"א מה להעיר יש ‰¯Â‡ÎÏÂשאין במש"כ לחדש זה והלא מנומר, של דין בבלעטל"ך מחלוקת בראשונים אם יש דין מנומר לומר ואין לא, או הכשרים במראות שסוברים כפוסקים להכריע שבא שמנומר במראות כשרים כשר, דלקמן בסעיף של מנומר כתב הגר"א שמנומר זה רק בגוון שפוסל, א"כ מה בא לומר ונראה שע"כ בא בדין של בלעטל"ך, גם מנומר אין שבבלעטל"ך לומר במראות מנומר שפוסלים לפוסקים זה והוא משום שבלעטל"ך הכשרים, לא מראה כשר, אלא זה מראה אתרוג, של דין אין לכו"ע אתרוג ובמראה

מנומר.

ÂÚ„ ראיה ליסוד זה שיש מראה כשר דהגר"א אתרוג, מראה ויש

habura.indd <05E1><05D5> 08/07/2003, 01:46:13Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשמב

רק פוסל שמנומר כתב ט"ז בסעיף בגוון שפסול, אבל גוון שהוא ממראה של שגוון ור"ל כשר, וכשר, האתרוג הרי כשרים, הם כשר וגוון אתרוג מראה ויש כשר, מראה שיש שסובר אתרוג שמראה נראה וא"כ אתרוג, מנומר, דין של לזה ואין כשר לכו"ע דבמש"ב צ"ב, המש"ב דברי וא"כ ליטול אין שלכתחילה יוצא לכאורה דזה בלעטל"ך שני עליו שיש אתרוג ובהגר"א מבואר שאין כמנומר, נידון

זה מנומר לכו"ע.

הציון בשער דיעוי' להבין יש „ÂÚÂולענין וז"ל שכתב ל' באות מדכתב אכן שם ביאר לא חוטמו הרא"ש ובחוטמו אפילו במשהו פסול בסי"ג לקמן מוכח דחזזית דומיא בהג"ה דבמראה כשר יש להכשיר, לכן יש ולכאורה עכ"ל, להקל, כתבתי להבין מדוע לגבי נקודה של גוון כשר בחוטם פסק שער הציון שכשר משום כשר, שבלעטל"ך מבואר שברמ"א ואין חילוק בין אם זה נמצא בחוטם או בשאר האתרוג, ואילו גבי מנומר פסק המש"ב שרק בשעת הדחק כשר משום שהרמ"א מכשיר זאת, ויש לסמוך על

דבריו בשעת הדחק.

‡ÌÏ לאחר העיון נראה שאין כוונת לקמן ועיין במש"כ המש"ב

י"ג כמש"נ, אלא כונתו שעיין בסעיף בלעטל"ך שמכשיר י"ג בסעיף לקמן ואין האתרוג, בכל שמפוזר אפי' וזה פוסקים להני גם בזה להחמיר הכשרים. במראות מנומר שפוסלים

ובין לגר"א שבין יוצא Ê"ÙÏÂבבלעטל"ך מנומר למש"ב שפוסלים לפוסקים גם וזה כשר, משום הכשרים, במראות מנומר ולא אתרוג כמראה נידון שבלעטל"ך מרן את זאת ושאלתי כשר, כמראה לי ואמר שליט"א, אלישיב הגרי"ש שמנומר בבלעטל"ך אינו נידון כמנומר

במראות הכשרים, וכשר.

בסימן יעקב בביכורי יעוי' Ìχשכתב מ"ד ס"ק תרמ"ח מנומר נקרא וירוק בצהוב שמנומר במראות הכשרים, והפוסקים שפוסלים נמי פוסלים הכשרים במראות מנומר וכן וירוק, צהוב בצבע שהוא אתרוג ראיתי באורחות רבינו של הרב הורביץ מרן בשם כן שכתב שליט"א הסטיפעלר זצוק"ל, א"כ לפ"ז גם שני במראות כמנומר נידונים בלעטל"ך שהתבאר לעיל יעוי' אולם הכשרים, אתרוג מראה שיש הוכח שמהבה"ל גם אתרוג ובמראה כשר, מראה ויש במראות מנומר שפוסלים הפוסקים

habura.indd <05E1><05D6> 08/07/2003, 01:46:14Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

הברכןברדהמת רירימה תעברא

שמג ארבעת המינים למהדרין

במראה מנומר מכשירים הכשרים, אתרוג, וצבע צהוב וירוק נידון כמראה אתרוג, ולא כמראה כשר, ולכן לכו"ע מלקחתו בכ"ז שנמנעים ויש כשר, יפה. זה שאין ואנוהו" אלי "זה מצד

ירוק אתרוג א. מהאמור: ‰ÏÂÚÂשהם חלקים כמה בו שיש ירוק אתרוג ב. כשר, צהוב, בצבע חוטמו ובינתיים להצהיב, שהתחיל בלבד התחיל להצהיב, כשר, ג. אתרוג

נקודה בו שיש בהיר ירוק או צהוב ירוקה כעשבי השדה בחוטם האתרוג, רפאל ר' הגאון לי אמר וכן כשר, רייכמן שליט"א, ד. אין להחמיר שלא לפי באתרוג מפוזרים עלים שני יהיו אינם שמפוזרים דעלים מנומר, גדרי ה. לכו"ע, וכשר כמנומר, נידונים כשר, בלעטל"ך בחוטמו שיש אתרוג אך אם הוא מרובה, יש להחמיר מצד ואנוהו" כמו בכל מצוה, אך "זה אלי עליו. בודאי שיכול לברך לו, אין אם

habura.indd <05E1><05D7> 08/07/2003, 01:46:15Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשמד

למעט אפשר האם א. לדון ˘Èומורגש שגבוה בלעטל"ך דינו המהרי"ל שלפי היד במישוש מורגש יהא שלא ולעשותו כחזזית אפשר האם ב. לא, או היד, במישוש גבוה שאינו בלעטל"ך להסיר מהאתרוג באופן שרק נקלף מהאתרוג

ולא נחסר כלום, או לא.

ÈÂÚÈ' בשו"ע בסימן תרמ"ח סעיף י"ג כמו הוא חזזית וז"ל, שכתב אבעבועות ויש בו ממש שמקומו ניכר ע"כ, מהאתרוג גבוה שהוא במישוש המהרי"ל בשם הרמ"א ע"ז וכתב שלכן יש להכשיר אותן חזזית שקורין בלשון אחר מו"ל, לפי שאינן גבוהים משאר האתרוג, ובשם התרומת הדשן כתב שיש להכשירם מטעם דנחשבים להיות שרגילים מאחר אתרוג מראה שנחלקו ועולה ע"כ, כך הרבה אם הדשן והתרומת המהרי"ל לא, או כחזזית דינו גבוה בלעטל"ך ולפי כחזזית, דינו המהרי"ל שלפי כחזזית, דינו אין הדשן התרומת

שכתב בסק"נ במש"ב ויעויי"ש להקל דאין האחרונים שהסכימו

בגבוהים רק בשעת הדחק.

המהרי"ל לפי אם לדון יש Î"‡Â אפשר למעט בלעטל"ך גבוה שמורגש במישוש היד ולעשותו שלא

יהא מורגש או לא.

תרמ"ח בסימן בשו"ע יעוי' ‰‰Âבו עלתה אם וז"ל שכתב י"ד סעיף חזזית בענין שפסול או שהוא מנומר, האתרוג למראה חוזר כשקולפו אם כלום חסר ולא שנקלף לאחר כשר נ"ב בס"ק המש"ב שם וכתב עכ"ל, להכשירו אפשר לכתחילה שאפילו בסימן ברמ"א יעוי' אולם כן, ע"י תרמ"ט סעיף ה' שכתב וז"ל, אבל אם היה יבש או מנומר שפסול כל ז' ימים, אף אם חתך היבשות או הנמור פסול עכ"ל, פסול מכח ובא הואיל ז', כל ויעוי' במש"ב בס"ק ל"ח שכתב בשם לעיל שהשו"ע הגר"א הביאור הרמ"א על פליג י"ד סעיף בתרמ"ח

ÊË ÔÓÈÒ

‰Â·‚ Ï"ËÚÏ· ËÚÈÓ·

habura.indd <05E1><05D8> 08/07/2003, 01:46:15Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראהברע

שמג ארבעת המינים למהדרין

במראה מנומר מכשירים הכשרים, אתרוג, וצבע צהוב וירוק נידון כמראה אתרוג, ולא כמראה כשר, ולכן לכו"ע מלקחתו בכ"ז שנמנעים ויש כשר, יפה. זה שאין ואנוהו" אלי "זה מצד

ירוק אתרוג א. מהאמור: ‰ÏÂÚÂשהם חלקים כמה בו שיש ירוק אתרוג ב. כשר, צהוב, בצבע חוטמו ובינתיים להצהיב, שהתחיל בלבד התחיל להצהיב, כשר, ג. אתרוג

נקודה בו שיש בהיר ירוק או צהוב ירוקה כעשבי השדה בחוטם האתרוג, רפאל ר' הגאון לי אמר וכן כשר, רייכמן שליט"א, ד. אין להחמיר שלא לפי באתרוג מפוזרים עלים שני יהיו אינם שמפוזרים דעלים מנומר, גדרי ה. לכו"ע, וכשר כמנומר, נידונים כשר, בלעטל"ך בחוטמו שיש אתרוג אך אם הוא מרובה, יש להחמיר מצד ואנוהו" כמו בכל מצוה, אך "זה אלי עליו. בודאי שיכול לברך לו, אין אם

habura.indd <05E1><05D7> 08/07/2003, 01:46:15Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשמד

למעט אפשר האם א. לדון ˘Èומורגש שגבוה בלעטל"ך דינו המהרי"ל שלפי היד במישוש מורגש יהא שלא ולעשותו כחזזית אפשר האם ב. לא, או היד, במישוש גבוה שאינו בלעטל"ך להסיר מהאתרוג באופן שרק נקלף מהאתרוג

ולא נחסר כלום, או לא.

ÈÂÚÈ' בשו"ע בסימן תרמ"ח סעיף י"ג כמו הוא חזזית וז"ל, שכתב אבעבועות ויש בו ממש שמקומו ניכר ע"כ, מהאתרוג גבוה שהוא במישוש המהרי"ל בשם הרמ"א ע"ז וכתב שלכן יש להכשיר אותן חזזית שקורין בלשון אחר מו"ל, לפי שאינן גבוהים משאר האתרוג, ובשם התרומת הדשן כתב שיש להכשירם מטעם דנחשבים להיות שרגילים מאחר אתרוג מראה שנחלקו ועולה ע"כ, כך הרבה אם הדשן והתרומת המהרי"ל לא, או כחזזית דינו גבוה בלעטל"ך ולפי כחזזית, דינו המהרי"ל שלפי כחזזית, דינו אין הדשן התרומת

שכתב בסק"נ במש"ב ויעויי"ש להקל דאין האחרונים שהסכימו

בגבוהים רק בשעת הדחק.

המהרי"ל לפי אם לדון יש Î"‡Â אפשר למעט בלעטל"ך גבוה שמורגש במישוש היד ולעשותו שלא

יהא מורגש או לא.

תרמ"ח בסימן בשו"ע יעוי' ‰‰Âבו עלתה אם וז"ל שכתב י"ד סעיף חזזית בענין שפסול או שהוא מנומר, האתרוג למראה חוזר כשקולפו אם כלום חסר ולא שנקלף לאחר כשר נ"ב בס"ק המש"ב שם וכתב עכ"ל, להכשירו אפשר לכתחילה שאפילו בסימן ברמ"א יעוי' אולם כן, ע"י תרמ"ט סעיף ה' שכתב וז"ל, אבל אם היה יבש או מנומר שפסול כל ז' ימים, אף אם חתך היבשות או הנמור פסול עכ"ל, פסול מכח ובא הואיל ז', כל ויעוי' במש"ב בס"ק ל"ח שכתב בשם לעיל שהשו"ע הגר"א הביאור הרמ"א על פליג י"ד סעיף בתרמ"ח

ÊË ÔÓÈÒ

‰Â·‚ Ï"ËÚÏ· ËÚÈÓ·

habura.indd <05E1><05D8> 08/07/2003, 01:46:15Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

הבככןברדהמת רירימה תעברא

שמה ארבעת המינים למהדרין

להכשיר לכתחילה שמותר וסובר אפשר אם בנידו"ד לפ"ז וא"כ פסול, למעט בלעטל"ך שלא יהא חזזית לפי השו"ע למחלוקת באנו המהרי"ל למעט, אפשר השו"ע לפי והרמ"א,

ולפי הרמ"א א"א למעט.

לפי שגם נראה העיון שלאחר ‡Ï‡למעט, אפשר יהא הרמ"א בפרק הג"א זה הרמ"א של דמקורו לולב הגזול, ויעוי' בהג"א שכתב וז"ל, ומנומר כמוש דאתרוג ראבי"ה וכתב יבש שהוא פסול, אם חתך מה שהיה שלם, השאר ושייר ומנומר כמוש מכח שבא כיון עליו לברך שפסול הפסול ומאוס, ואף על גב דאם מיעט התם כשר, הפסול מכח ובא ענביו ניכר המיעוט דיש שגדל משום דאינו מעט בו שגדל ויש הרבה ענבים בו ושינוי דמנומר דבריו וביאור עכ"ל, מראה זה פסול שניכר לעין, וכשמסירם מאוס וא"כ שהכשירם, לעין ניכר שפסול ניכר שהיה דבר על לברך הדס משא"כ שכשר, ניכר ועכשיו ימעטם כבר ענבים שני יוריד שאם ניכר ולא שיהא כשר לברך על ההדס הכשירו יותר ממה שניכר פסולו, וא"כ אין זה מאוס, דאין מאיסות לברך על אלא כשר, ועכשיו פסול שהיה מין בפסולו ניכר שהיה מין על לברך

כשלא אבל בהכשירו, ניכר ועכשיו מאוס זה אין והכשירו, פסולו ניכר פסול שהיה אף על ע"ז, לברך

והכשירו.

‡"Î לפ"ז נראה שגם לרמ"א שאוסר לברך על מין כשר שבא מכח פסול, מסתבר שיהא אפשר לברך על אתרוג שמיעט בו בלעטל"ך גבוה, לפי לפי והכשירו פסולו ניכר שלא שממעטו רק שלא יהא מורגש במישוש היד, ומסתבר שזה כמו הדס שלא ניכר

הכשירו.

ולהורידו לקלפו שאין שנראה ‡Ï‡לגמרי דכשמקלפו לגמרי, ניכר פסולו והכשירו, ולפי הרמ"א אין פסולו שניכר באופן פסול להכשיר

והכשירו כמש"נ לעיל.

לפי הג"א לדון אם יש שעדיין ‡Ï‡כל את להסיר אפשר יהא דכשמסירם לא, או מההדס הענבים

לגמרי ההכשר והפסול ניכרים.

‡ÌÏ לאחר העיון נראה שבודאי יהאלגמרי להסירם אפשר דכשמסיר שני ענבים כבר הכשיר את ההדס, את שהכשיר ולאחר ההדס, בודאי שיכול לעשותו יותר "ואנוהו".

habura.indd <05E2> 08/07/2003, 01:46:16Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשמו

להסיר שגם נראה לפ"ז Î"‡Â בלעטל"ך גבוה לגמרי שיהא מותר, דלמעטו באופן שלא יהא ניכר שמותר, התבאר ופסולו הכשירו ולאחר שמיעטו קצת והכשירו, בודאי יותר ולעשותו ליפותו יותר שיכול ו"אנוהו", וא"כ מסתבר שבודאי יכול באופן לגמרי גבוה בלעטל"ך להסיר יראה שלאחר שמסיר את הבלעטל"ך

לא דאם מקום, באותו ירוק מראה יראה ירוק דינו כחסר כמבואר בשו"ע

בסימן תרמ"ח סעיף ו'.

להסיר מותר מהאמור: ‰ÏÂÚÂמהאתרוג גבוה בלעטל"ך גם כחזזית נידון המהרי"ל שלפי פסול להכשיר שאין שסובר לרמ"א

כמש"נ לעיל.

ÌÏÂÚ ‡¯Â·Ï Á·˘ ÌÏ˘Â Ì˙

habura.indd <05E2><05D0> 08/07/2003, 01:46:17Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ןברדהמת רירימה תעבראהבככ

שמה ארבעת המינים למהדרין

להכשיר לכתחילה שמותר וסובר אפשר אם בנידו"ד לפ"ז וא"כ פסול, למעט בלעטל"ך שלא יהא חזזית לפי השו"ע למחלוקת באנו המהרי"ל למעט, אפשר השו"ע לפי והרמ"א,

ולפי הרמ"א א"א למעט.

לפי שגם נראה העיון שלאחר ‡Ï‡למעט, אפשר יהא הרמ"א בפרק הג"א זה הרמ"א של דמקורו לולב הגזול, ויעוי' בהג"א שכתב וז"ל, ומנומר כמוש דאתרוג ראבי"ה וכתב יבש שהוא פסול, אם חתך מה שהיה שלם, השאר ושייר ומנומר כמוש מכח שבא כיון עליו לברך שפסול הפסול ומאוס, ואף על גב דאם מיעט התם כשר, הפסול מכח ובא ענביו ניכר המיעוט דיש שגדל משום דאינו מעט בו שגדל ויש הרבה ענבים בו ושינוי דמנומר דבריו וביאור עכ"ל, מראה זה פסול שניכר לעין, וכשמסירם מאוס וא"כ שהכשירם, לעין ניכר שפסול ניכר שהיה דבר על לברך הדס משא"כ שכשר, ניכר ועכשיו ימעטם כבר ענבים שני יוריד שאם ניכר ולא שיהא כשר לברך על ההדס הכשירו יותר ממה שניכר פסולו, וא"כ אין זה מאוס, דאין מאיסות לברך על אלא כשר, ועכשיו פסול שהיה מין בפסולו ניכר שהיה מין על לברך

כשלא אבל בהכשירו, ניכר ועכשיו מאוס זה אין והכשירו, פסולו ניכר פסול שהיה אף על ע"ז, לברך

והכשירו.

‡"Î לפ"ז נראה שגם לרמ"א שאוסר לברך על מין כשר שבא מכח פסול, מסתבר שיהא אפשר לברך על אתרוג שמיעט בו בלעטל"ך גבוה, לפי לפי והכשירו פסולו ניכר שלא שממעטו רק שלא יהא מורגש במישוש היד, ומסתבר שזה כמו הדס שלא ניכר

הכשירו.

ולהורידו לקלפו שאין שנראה ‡Ï‡לגמרי דכשמקלפו לגמרי, ניכר פסולו והכשירו, ולפי הרמ"א אין פסולו שניכר באופן פסול להכשיר

והכשירו כמש"נ לעיל.

לפי הג"א לדון אם יש שעדיין ‡Ï‡כל את להסיר אפשר יהא דכשמסירם לא, או מההדס הענבים

לגמרי ההכשר והפסול ניכרים.

‡ÌÏ לאחר העיון נראה שבודאי יהאלגמרי להסירם אפשר דכשמסיר שני ענבים כבר הכשיר את ההדס, את שהכשיר ולאחר ההדס, בודאי שיכול לעשותו יותר "ואנוהו".

habura.indd <05E2> 08/07/2003, 01:46:16Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

ארבעת המינים למהדריןשמו

להסיר שגם נראה לפ"ז Î"‡Â בלעטל"ך גבוה לגמרי שיהא מותר, דלמעטו באופן שלא יהא ניכר שמותר, התבאר ופסולו הכשירו ולאחר שמיעטו קצת והכשירו, בודאי יותר ולעשותו ליפותו יותר שיכול ו"אנוהו", וא"כ מסתבר שבודאי יכול באופן לגמרי גבוה בלעטל"ך להסיר יראה שלאחר שמסיר את הבלעטל"ך

לא דאם מקום, באותו ירוק מראה יראה ירוק דינו כחסר כמבואר בשו"ע

בסימן תרמ"ח סעיף ו'.

להסיר מותר מהאמור: ‰ÏÂÚÂמהאתרוג גבוה בלעטל"ך גם כחזזית נידון המהרי"ל שלפי פסול להכשיר שאין שסובר לרמ"א

כמש"נ לעיל.

ÌÏÂÚ ‡¯Â·Ï Á·˘ ÌÏ˘Â Ì˙

habura.indd <05E2><05D0> 08/07/2003, 01:46:17Process Cyan Process MagentaProcess Yellow Process Black

הברכןברדהמת רירימה תעברא

Este libro ha sido ofrecido en memoria de:

D. Salvador BenzadónWahnón Z.L

Fallecido en Madrid (España) el 19 de Tishri de 5766.

Su vida de judío ejemplar, temeroso y servidor de D., seguirá siendo fuente de inspiración para

sus hijos familiares y todos los que tuvimos el privilegio de conocerle. Su talante positivo, su risa contagiosa y el placer que obtenía en alegrar a todos sus semejantes, nos sirven

de referencia hoy en día más que nunca, del verdadero Jesed que D. Bendito nos pidió:

Alegrar a Sus criaturas. Durante toda su vida mantuvo el entusiasmo

y la capacidad de asombro propias de un niño. Así se entiende que le gustaran los libros con

imágenes atractivas y bonitas, que no dejara de preguntar cada cosa que no entendía, y que cada

día creciera su respeto y amor por la Torá. Que el estudio de este libro os despierte en

vosotros esos puros sentimientos de admiracióny agradecimiento al Todopoderoso. Amén.

התודה והברכה נתונה

לידידי ורעי

הר"ר אליעזר דאובה הי"ו

ולרעייתו תחי'

יה"ר שיזכו לנחת דקדושה מכל יוצאי חלציהם

ברוב שפע ברכה והצלחה ויזכו לבנין בית

המקדש במהרה בימינו אמן.