בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: רעיונות מוקדמים היסטוריים של הפסיכולוגיה1מאמר הסוגיה החוזרת של יין נושן בבקבוקים חדשים

המאמר עוסק בתהליכי ההתפתחות של רעיונות, ובחיפוש אחר מקורות היסטוריים המשמשים בסיס

לתיאוריות מאוחרות יותר. נהוג לקשור רעיון או תיאוריה חדשה למקור מוקדם ליותר, אך השימוש שנעשה

ברעיונות מוקדמים, לעתים אינו מדויק מבחינה היסטורית. נביא דוגמאות מהספרות הפסיכולוגית כדי

להסביר את ההבחנה בין קדמים ליסודות, ונצביע על בעיות בחיפוש אחר שורשים היסטוריים של רעיונות

נוכחיים.

Foundations.יסודות"(: רעיונות המשמשים בסיס תיאורטי להתפתחותם של רעיונות מאוחרים יותר"=(

יסודות מאופיינים בראשוניות, דמיון והמשכיות לגבי התפתחויות מאוחרות יותר. אלה התחלות ממשיות

של תיאוריות מאוחרות המהוות המשכית לרעיון ומאפשרות מעקב אחר קוי השפעה.

Anticipationsקדמים", מטרימים(: חומרים ראשוניים שמבודדים מבחינה היסטורית, רעיונות הנראים"=(

כבסיס לרעיונות מאוחרים יותר אך חסרים את ההמשכיות וההתפתחות הנדרשת כדי שיהיו כאלה. קדמים

תפסים באותם רעיונות מוקדמים מבחינה היסטורית שנושאים דמיון אך לא קשרים התפתחותיים עם נ!

אופני חשיבה מאוחרים יותר. ושונים מבחינת השפעתם מניסוחים מאוחרים.

ההכרה בהבדל בין "קדמים" ל"יסודות" חשובה כדי שהפסיכולוג לא יחליף בטעות עובדות ישנות בחדשות,

ויהיה מסוגל להעריך את משמעותן של תנועות ושיטות חדשות.

בספרות הפסיכולוגית, למרות גישתה הלא מפותחת כלפי קשרים פילוסופיים, ישנם נסיונות לזהות את

התחלת הבעיות והרעיונות שלה בהרהורים של פילוסופיים קדומים. נהוג לקשר בין רעיונות חדשים

לרעיונות מוקדמים יותר, אך קישורים אלה מלאים באפשרות לייחוס שגוי של קרדיט בהיסטורית הרעיונות.

מאחר שהפסיכולוגיה צמחה כדיספלינה נבדלת מהרשת המוקדמת של הפילוסופיה, רבים מרעיונותיה

ושיטותיה הנוכחיים נעוצים במחשבה הפילוסופית. תאורטיקנים רבים הציבו סימני שאלה על רבות

מהעמדות הפילוסופיות האלה בפסיכולוגיה. עם זאת, תיאוריות פילוסופיות מכילות נקודות דמיון וקשר בר

הצגה עם התפתחויות מאוחרות יותר בפסיכולוגיה. כאשר רעיונות נראים כמקורות של רעיון בן זמננו

בפסיכולוגיה על בסיס הראשוניות והדמיון שלהם בלבד, אנו לא מצליחים לערוך הבחנה ביקורתית בין

anticipations לבין foundations .בהיסטורית הרעיון

(Anticipationsקדמים )

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

את השימוש המוטעה ברעיונות מוקדמים כמקור ובסיס לתיאוריותפסטינגרופרויד נדגים באמצעות

מאוחרות.

לכתבים מוקדמים יותר: פסטינגרלהלן נסיונות לקשור את תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי של

1.Elmsהרעיון המרכזי של דיסוננס ותיאוריות עקביות אחרות אינו חדש, הוגי דעות השתעשעו :

בתפיסה של עקביות פסיכולוגית במשך מספר מאות.

2.Tedeschi, Schlenker & Bonoma מקורות רעיון הדיסוננס נמצאו במאמרו של : Peirceונראה כי

לא הרחיבה בהרבה את השערתו של פירס על תנאים שגורמים ל"ספק" אופסטינגרהתיאוריה של

לדיסוננס. מאמרו של פירס, השפיע כציון דרך בהיסטוריה של הפילוסופיה, ועל החשיבה המאוחרת של

. פירס טען, שבני אדם מונעים להשיג מצב של אמונה ולהימנע ממצב שלפסטינגרג'יימס, דיואי, טולמן ו

ספק. הספק נחשב למצב לא נוח ממנו ניסו אנשים לחפש הקלה. כשאדם נמצא במצב של אמונה, הבסיס

הקוגניטיבי של רגל קיים, כיוון שבנסיבות מתאימות הוא ידע כיצד לפעול. עבור פירס, מטרת החקירה

אינדיבידואלית היא יישוב הדעות שבספק, השגת אמונה וכך הגעה למצב נפשי נוח.

3.Crawford הינה ניסוח לא מדויק של רעיון קודם. כדי להדגיםפסטינגר: תיאוריית הדיסוננס של

, "אמירות/דעות מנוגדות פועלים על המחשבה כזעזוע כואב, ומעורריםAlexander Bainהוא מצטט את

רצון בפיוס".

למרות הדמיון בין רעיונות מוקדמים לתיאוריה הדיסוננס, יש מקום לחפש אחר עדות התומכת בדרכי

. אין כל אזכור לגבי נתונים מפירס-פסטינגרהשפעה ישירות או עקיפות מתפיסות מוקדמות לניסוחיו של

. לכןתיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי על פסטינגרג'יימס- דיואי- טולמן או ביין, באינדקס מאמרו של

ייתכן כי רעיונותיו של פירס היוו קשר של קדמים להשערה בסיסית של תיאוריית הדיסוננס. מאחר שאין כל

מוטלת בספק. פסטינגרהכרה במקורות אלה, ההשפעה העקיפה של פירס על

העדר ציטוט של עבודות מוקדמות אינו מבטל את השפעתם של רעיונות נוכחים, ייתכן שהרעיונות של

,תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי מבלי שידע זאת. בהקדמה לספרו פסטינגרפירס וביין השפיעו על

, ששמועותPrasad עורר ע"י ממצאיו שלפסטינגר תיאר את הנסיבות שגינן ניסח את רעיונותיו: פסטינגר

על רעידת אדמה בהודו נטו לחזות אסונות נוספים. פסטינגר תהה מדוע אנשים בכפרים, שחשו זעזוע אך

לא ניזוקו, נתפסו לשמועות "מעוררות חרדה" על אסונות גרועים יותר שאמורים להגיע, כאשר היה צפוי

חרדה. כלומר, עבורמעוררותחרדה ולא מצדיקות שיופצו שמועות מרגיעות. עד שהבין כי שמועות אלה היו

אנשים שפחדו מרעידת האדמה, שמועות על אסון שעומד לבוא סיפק מידע שתואם את האופן בו הם כבר

חשים. תופעה זו, היא שהביאה להיווצרות רעיון הדיסוננס- כמתח פסיכולוגי לא נעים שנובע מקוגניציות לא

תואמות, וחיפוש פתרון דרך תוספת קוגניטיבית והסתגלותית.

התכחש לרעיון שתיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי צמחה מדוקטרינות פיזיולוגיות של הומאוסטזיספסטינגר

בהולדת תיאוריית הדיסוננס. Prasadאך פסיכולוגיים מעטים קיבלו את תפקיד הממצאים של

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

)מצוטטת היידר שללפסיכולוגיה של יחסים בין אישיים תחת לווין וחשיפתו פסטינגרלימודיו של

בתיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי( הנם מקורות סבירים יותר לתיאוריית הדיסוננס מאשר הרעיונות של

.פסטינגרפירס וביין ללא קשר לקדימות ולדמיון של האחרון לרעיונותיו המרכזיים של

להלן עוד דוגמה לקדם שנחשב בטעות ליסוד, כאשר רעיונותיו של שופנאוהר נחשבו כמקורות היסטוריים

לגבי דינמיקה של שכחה מוטיבציונית ומשמעותה הקלינית. פרוידשל רעיונותיו של שופנאוהר טוען שאנו מחליטים להתנתק מדברים שלא במודע או לברוח מדברים שפוגעים באינטרסים שלנו ופוצעים את גאוותנו או מפריעים להגשמת רצונותינו. לעומת זאת, ארועים מוסכמים נכנסים לראשינומרצונם. הטירוף עשוי להתפרץ באותה התנגדות של הרצון להרשות למה שמנוגד לו לעמוד למבחן באינטלקט.

היה מודע לחפיפה בין רעיונותיו לשופנאוהר, וציין שהפסיכואנליזה מסכימה במידה רבה עם פרויד

הפילוסופיה של שופנאוהר- לא רק שקבע את הדומיננטיות של רגשות וחשיבות המיניות, אלא אפילו היה

טען, שקרא את שופנאוהר בשלב מאוחר בחייו. בין שאנו רואים פרוידמודע למכניזם של הדחקה. אך

על תביעת המונח או שאנו מציגים את ההשפעה העקיפה של שופנאוהר פרוידבהדחקה את ויתורו של

, הרהוריו של שופנאוהר נשארים קדמים.פרוידבשלב מוקדם בקרירה של

ציטוט של עבודות מוקדמות יותר ע"י איש מחשבה לא בהכרח קובע את הסטטוס שלהן כיסודות

היסטוריים של רעיונותיו. לעתים תאורטיקן עשוי לצטט אחד הקדמים כדי להעניק לגיטימציה לרעיונותיו,

ניטשה הבין את תהליך השכחהפסיכופתולוגיה של חיי היומיום: כתב בפרוידשנוסחו באופן עצמאי.

הדגיש שלא שאל אתפרויד שנה, 20המוטיבציונית וחיזק את דבריו באמצעות ציטוט של ניטשה. לאחר

רעיונותיו על הדחקה מניטשה.

מבחינה מעשית, רעיון מקדים שדומה למושג מאוחר יותר, נשאר "אנטיסיפיישן" עד שההמשכיות

המתפתחת בין השניים מוצגת ע"י פירוט מסלולי השפעה. כך, שכל ה"אנטיסיפיישן" הם מקרים

פוטנציאלים להיות יסודות. עם זאת התעלמות מהעובדה שלא כל הקדמים מסתימים כיסודות מזמינה

הכרזות על נגזרות אינטלקטואליות רבות עם עלייה בפופולריות של הרעיון. עד שמערכת רעיונות לא

הוכחה כבעלת המשכיות, מלבד דמיון וראשוניות, ביחס להתפתחויות מאוחרות יותר, רצוי לקרוא לה

"אנטיסיפיישן".

(Foundationsיסודות )

הם שתי דוגמאות לתיאוריות המבוססות על פיתוח רעיונות של תאורטיקנים קודמים. היידר והרבארט

שיווי משקל על היידר הם דוגמה ליסוד היסטורי למרכיבים בסיסיים בתיאוריה של שפינוזהרעיונותיו של

(, אדםp מתאר סיטואציה משולשת המערבת יחסים בין: אדם המשמש נקודת מוצא )היידר. קוגניטיבי

( אוP(. היחסים בין שלושתם בעלי אופי סנטימנטלי )חיבה וכבוד, כפי שנחווה ע"י X( ואובייקט )Oנוסף )

(. יחסים אלה עשויים להיות חיוביים או שליליים, אךPמסוג יחידה )דמיון, קירבה וחברות, כפי שנתפס ע"י

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

איזון מושג רק כאשר יחסי הסנטימנט או היחידה מתקיימים יחדיו ללא מצוקה, מצב בו כל שלושת היחסים

חיוביים או שנים שליליים ואחד חיובי. התיאוריה מאפשרת לנבא באמצעות הסימנים של כל שני יחסים את

|, כדי לקבלX אוהב את O| ו- |O לא אוהב את Pאופי יחסי הסנטימנט או היחידה של השלישי. לדוגמה: |

, הוא היה נוטהO היה אוהב את P. או אם X לא אוהב את Pמצב מאוזן השלישי צריך להיות שלילי. כך ש-

.X כלפי Oלהיות שותף לרגשותיו השליליים של

לא עסק במפורש במושג איזון, אך הניח כי, מקורן של רגשות במצבים שיש הרמוניה בבסיסם.שפינוזה

עם תפיסת היצור את ההוויה כמקדמת או עוצרתעקביהעליה של רגש חיובי או שלילי כלפי ההוויה הוא

מתאר מצב שמערב את שלושת ההוויות באופן דומה לזה שלשפינוזהאת נטיתו כלפי חיים מלאים יותר.

, שגם מוגדרות במונחים של תפיסותיו וחוויותיו של הסובייקט. היידר

הן:היידר ודומות לשלישיה המאוזנת של שפינוזהההנחות הבאות מופיעות בכתבי

לאובייקט נתון יש נקודת דמיון עם אוביקט אחר, שמשפיע על הנפש בצורה מהנה או מכאיבה.XVIהנחה

למרות שנקודת דמיון אינה סיבה מספקת לרגשות אלה, עדיין נתייחס לאובייקט הראשון באהבה או

בשנאה.

אם אנו תופסים שדבר מהנה משפיע על אובייקט שאנו אוהבים, נחוש אהבה כלפיו. אך, אםXXIIהנחה

אנו תופסים שהדבר משפיע על אובייקט שאנו אוהבים בצורה מכאיבה, נחוש שנאה כלפיו.

אם אנו תופסים שמשהו משפיע בצורה מהנה על אובייקט השנאה שלנו, נחוש שנאה כלפיו.XXIVהנחה

אך אם נתפוס שהוא משפיע בצורה מכאיבה על אובייקט השנאה, נחוש אהבה כלפיו.

על מקורן וטבען של רגשות הינו המערכת היסודית ביותר להבנתשפינוזה ציין כי, מאמרו של היידר

שפינוזה הדגיש את רלבנטיות השיטה של היידרההשפעה של ייחוסים סיבתיים על תגובות רגשיות.

על סנטימנטים אורגניזמיםשפינוזהלתיאוריית האיזון בפרק שלו על סנטימנטים, אך גרס כי דעותיו של

הם מנותקים מהתיאוריה שלו. כיוון שקיימת סכנה שסנטימנטים יראו כתגובות אוטומטיות לארגון יחידה

טען, שניתן להתגבר על קשיים אלה ע"יהיידרשל מצב מבלי שיתקשרו לתהליכים משמעותיים באדם.

קופקה, קוהלר, שפינוזהשילוב השערת האיזון שלו בתוך נקודת השקפה אורגניזמית המיוצגת ע"י

ואחרים.

אינה מפחיתה את ההישגים שלשפינוזההקביעה ששורשיה ההיסטוריים של תיאוריית האיזון נמצאים ב

היה ייחודי בהשקפתו. הוא איפשר לגזור יחסי שפינוזה שלבאתיקה. רעיון האיזון שלו, שהיה רדום היידר

יחידה בעיקר סיבתיים, מסנטימנטים )אם הגישה כלפי אדם ואירוע דומה, האירוע מיוחס לאדם( בהדדיות

על סנטימנטים מתוך יחסי יחידה וכן הרחיב את יחסי היחידה במונחים של עקרונותשפינוזהלהסקתו של

הגשטלט על קיבוץ תפיסתי.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

. מסלולי השפעה בין הרבארט לפרויד 1 תרשים

גרס כי המקור המרכזיBoring. פרויד בתיאוריה של הרבארטחוקרים רבים ניסו לתעד את רעיונותיו של

לייבניץ, הרבארט נמצא במסורת הצרפתית של פסיכופתולוגיה, ובמקורות כמו פרוידלרעיונותיו של

.פרויד שקבעו את ההשקפה ההיסטורית על הפסיכולוגיה הדינמית של וברנטנו

: כל רעיון זהה לפעולת שימור עצמי שמערבת שחרור אנרגיה. כיוון שאנרגיה נשמרת )חוק שימור הרבארטהאנרגיה(, הרעיון לא נעלם לגמרי. רעיון שאיבד חלק מהאנרגיה שלו שוקע מתחת ל"סף המודעות"- זהו התהליך של הדחקה. הופעה מחדש של רעיונות מודחקים נפגשת בהתנגדות מצד רעיונות קיימים, ורעיונות מעוכבים מנסים לעלות למודעות ע"י החלשת רעיונות קבועים בתודעה או ע"י התחברות לרעיונותמודחקים אחרים כדי להתגבר על ההתנגדות שקודם לכן היתה חזקה מדי.

על תפקוד מנטלי. אך, דמיון וקדמים לא קובעיםהרבארט מזכירה את תפיסתו של פרוידהתיאוריה של

את האופי היסודי של מערכת רעיונות מוקדמת, יש לבחון את מבנה הקשר בין השערות "המקור" ל"מקבל"

עלהרבארט הוא סיכום מסלולי השפעה ישירה ועקיפה של 1לפני שקובעים את כיוון ההשפעה. תרשים

. פרויד

. הספר דן בקונפליקט ביןהרבארט שתיאר את הפסיכולוגיה של Lindner קרא את הספר של פרויד

על אנרגיהפכנררעיונות חזקים לחלשים, שמנסים לדחוף אחד את השני מחוץ לתודעה. הפסיכולוגיה של

הושפע ישירות מרעיונותיו של פרויד.הרבארטמנטלית וספים פסיכולוגיים, נבנתה ישירות משיטתו של

לגבי עקרון ההתמדה ובטופוגרפיה מנטלית. פכנר

מראה את הרקע החלקי של המערכת הפרוידיאנית ברעיונות ההרבארטיאנים. ההנחות1תרשים

הנם ללאהרבארטהבסיסיות של שימור אנרגיה מנטלית ותהליכים פעילים בלא מודע בפסיכולוגיה של

היה רעיון ברור שלהרבראט. עם זאת, אין זה אומר שלפרוידספק יותר מקדמים לרעיונותיו של

ולאפרויד מערכת אחת של יסודות המסגרת של הרבארטפסיכואנליזה. יש לראות באלמנטים של

בהמשגה מחדש של רעיונות אלה על בסיס עבודתו פרוידלהתעלם מהשינויים המשמעותיים שהוצגו ע"י

ותובנותיו הקליניות.

מספר סוגיות בחיפוש אחר שורשים היסטוריים

תובנות בסיסיות להתנהגות אנושית ברמת עקרונות רחבים בעלות סבירות גבוהה להיות תוצר של חשיבה

עצמאית. בכתבים פילוסופים ופסיכולוגים קיימת חזרה על נושאים מסוימים, שמעידה על הפוטנציאל של

רעיונות מקבילים בשדה החקירה הפסיכולוגית ועל המשכיות היסטורית של רעיונות אלה.

מקורן של תיאוריות פסיכולוגיות לא צריך להישען על פיתוח רעיונות מוכרים של אחרים. טבעו של מושא

המחקר הפסיכולוגי ימשיך להוביל לתפיסות עצמאיות – לשאלות כמו מדוע אנו מתנהגים כפי שאנו

מתנהגים, ויתווסף באופן משמעותי לרעיונות מקבילים שע"י חקירה יתברר שאינם יסודות.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

כמות רבה של קדמים לא גמורים הנובעת מהפוטנציאל של הפסיכולוגיה לגילוי עצמאי ומתבניות השפעה

מורכבות במקרה של יסודות, מאפיינת את משימתו של הפסיכולוג/היסטוריון כשהוא פורם את הקשרים

בהתפתחות רעיונות. ולמרות קושי המשימה, יש להציע קדמים לשורשים היסטוריים של רעיונות

פסיכולוגיים. חומרים היסטוריים מאפשרים לקבוע את התפתחות רעיונות לאורך ההיסטוריה. ניסוחים בני

זמננו עם היסטוריה נבדלת לא צריכים לקבל אופי של יין ישן בבקבוקים חדשים. רעיונות מושאלים לעתים

משתנים עד שערכם היסודי מופחת בפועל למקורות פשוטים של השראה. למושגים יש דרך לקבל כוונות

ומשמעויות חדשות כאשר הם מושמים במערכת בעלת התייחסות רחבה ועשירה יותר. אם לא מבחינים

בייחודיות חדשה זו, אזי כל הישג של המדע המודרני יראה כמתן שמות "טכניים" לרעיונות בעלי מקור

צדק כשאמר, ש"להתקרב לתיאוריה נכונה, ולתפוס את יישומה המדויק - הם שניWhiteheadעתיק.

דברים שונים מאוד". כפי שמלמדת ההיסטוריה של המדע, כל דבר בעל חשיבות נאמר קודם לכן ע"י

הזהיר שהתחקות אחר שורשיו של רעיון נוכחי מגביר בנו את רגישותYoungמישהו שלא גילה זאת.

להבחין "בטבעות מודרניות" ברעיונות מוקדמים, והיסטוריה נסוגה לאחור בחיפוש אחר קדמים.

הסוגיה של קדמים מול יסודות אינה מוגבלת לרעיונות פילוסופיים, שבד"כ מקדימים ניסוחים פסיכולוגיים.

יותר ויותר עולה ערך החקירה של רשמים ה"חשודים" כמקדימים רעיון נוכחי, שנמצאים במקורות ישנים

על הגדרהSherifבפסיכולוגיה או במדעים קשורים. לדוגמה מה יכול להיות הקשר בין רעיונותיו של

על הערכה עצמית ע"י השוואה עם קבוצות ייחוס,Hymanנורמטיבית של מצבים לא ברורים, לעבודתו של

על תהליכי השוואה חברתית? פסטינגרלתיאוריה של

( קשורים יותרanticipatedבהשוואת רעיונות עם השפעה היסטורית רציפה, נראה כי רעיונות קדמים )

למקוריות. אך המקוריות שלהם במובן של עצמאות מחשיבת העבר אינה ערבות לתקפותן או חשיבותן.

ערכה של תיאוריית הדיסוננס שיכולה בצדק לטעון למקוריות גדולה, נבחן לעתים מעבר לפוריות מחקרית.

השאלה של עד כמה רעיון באמת שווה בתכנית של הדברים אינה תלויה בחדשנות או בתורשה העתיקה

שלו.

סדר היוחסין של רעיונות הוא עסק מרמה, יותר כאשר הם מייצגים "מחווה לספרות הטרום מחקרית כמו

(. קדמים תמיד נכפים, הדמיון מוצעYoungפרוש ספרותי לפני שמגיעים לחלק הרציני של המאמר" )

לסגירת מעגל קשה לריסון. בסביבה המפתה הזו לייחוס רעיוני, ההבחנה בין קדמים ליסודותוהדחף

צריכה להיות מתקנת להחלפה מוטעית בין דעות ישנות וחדשות, לבדיקת הייחודיות של תנועות חדשות,

ועם זאת גם סיוע בהבחנה בהמשכיות של רעיונות על קרקע בטוחה יותר.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: תיאוריות ושיטות2מאמר

שיטות בפסיכולוגיה

קבוצה שחולקת רעיונות דומים ומתנגדת לאחרים. כל אסכולה נטתה לקום כנגד האחרת, וכך אסכולה

נוצרה שונות רבה של דעות שעדיין קיימת. אסכולות אלה זוהו כשיטות בפסיכולוגיה. שיטה יוצרת מסגרת

או אוריינטציה בתוכה יכולים פסיכולוגים לעבוד על אירועים אותם הם מחשיבים כפסיכולוגים.

ככל שתחום הפסיכולוגיה גדל, השיטות הישנות ומאורגנות היטב הפכו מוגבלות מכדי להתמודד עם כל

העובדות שהעלו, לכן פותחו תיאוריות ספציפיות על למידה, תפיסה, הנעה וכו'. אלה הפיקו תחומים צרים

של פסיכולוגיה, שלא ניסו להסביר את התחום כולו. ולמרות זאת, תיאוריות אלה עדיין פועלות במסגרת

רחבה יותר.

שיטות אלו עדיין קיימות, אך הן מוכללות יותר עד לדרגה בה קבוצת אנשים חולקים הנחות בסיסיות

כלשהן. היום שיטות קיימות כאוריינטציה לפסיכולוגיה. למשל, דעותיו של יחיד בעל נטיה לפסיכואנליזה

מנוגדת לגישת הביהביוריסטים.

תיאוריות, השערות וחוקים

מנסה להתמודד עם כל ההיבטים של פסיכולוגיה בתוך מסגרת אחת. שיטה

מתמקדת בהיבט מסוים, והינה הכרזה על קשרים משוערים בין ארועים ברי תצפית. תיאוריה

כמו תיאוריות הינן הנחות, אך בעלות אופי מצומצם יותר. השערות

נחשב לקשרים מיוסדים היטב בין אירועים. חוק

מהי תאוריה טובה?

תיאוריה צריכה להתבסס על נתונים אמפיריים, שכבר ידועים מתוך תצפיות ומשלבת אותן לתוך(1

קביעה בעלת משמעות של יחסים. כלומר, תיאוריות מערבות קשרים משוערים.

תיאוריה יכולה להחשב כהנחה ממנה מסיקים מספר גדול של תצפיות אמפיריות. כך שתיאוריה(2

מכילה הנחות פורמליות ואמפיריות: הנחות פורמליות מכילות מושגים המכוונים את הבטים משוערים של

התיאוריה )מנסים למצוא הגיון במה שנצפה(. והנחות אמפיריות הן תצפיות או עובדות עליהן מבוססת

התיאוריה.

בפיתוח תיאוריה, מתחילים בתצפיות ואז מנסחים מספר השערות, לעתים אלה ניחושים מושכלים(3

לגבי יחסים בין עובדות ידועות. אלה נשארות כהנחות עד שהן יכולות לעמוד במבחן.

תיאוריה גרועה לא יכולה לעמוד במבחן לשם אימות אמפירי ואילו תיאוריה טובה יכולה להיבחן ע"י(4

ניסויים או כל שיטה אחרת של תצפית. כלומר, תיאוריה נבחנת ע"י היכולת שלה לאמת או להפריך

השערות ספציפיות. כך שבחינת ההשערות יכולה לאשש אותה או להפריך אותה ואז היא חייבת לעבור

תיקון או להינטש.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

תיאוריה טובה חייבת להיות האוריסטית - כלומר, היא צריכה לנהל מחקר שיציג את אישושה או(5

הפרכתה. תיאוריה האוריסטית ניתנת לבדיקה ע"י גזירת השערות ספציפיות ובדיקתן האמפירית. היבט

נוסף של תיאוריה האוריסטית היא תיאוריה שבעקבותיה התעורר מחקר רב.

יש תיאוריות שיכולות לעמוד למבחן רק ע"י הסקה. במקרה זה התיאוריה נקבעת ונעשים ניסויים,(6

אך התוצאות רק מצביעות על תקפות התיאוריה ולא מאששות או מפריכות אותה ישירות.

חוק אוכאשר התיאוריות נבחנו בצורה הולמת והוכחו כתקפות, אין צורך בהנחות נוספות והמושג (7

יכול להיות מיושם.עיקרון

לעתים אין אפשרות לבחון את כל ההבטים של התיאוריה, ומאוחר יותר, כשמפותח מכשור מתוחכם יותר,

גרס כי החשיבה היא דיבור האדם עם עצמו. הוא הניח ווטסון ניתן לבדוק את התיאוריה. לדוגמה,

לא היתה דרך למדוד תנועותווטסוןשהחשיבה צומצמה לתנועות שרירי קטנות במנגנון הקולי. בימיו של

. ווטסוןהללו, אך בעשור הבא, פותחה טכניקה שאפשרה לבדוק את השערתו של

כאשר השערות נבחנות ונמצאות כנכונות, ההנחה מבוטלת ועיקרון או חוק בסיס יוסד. כשחוקים מיוסדים

קבעתורנדייקהיטב, אין צורך בבחינה נוספת. הפסיכולוגיה רק מתחילה לפתח חוקים מיוסדים. לדוגמה,

את "חוק התגובה": תגובות שהובילו לתוצאות מספקות הוטבעו. מאוחר יותר נוסח החוק מחדש ע"י

"עקרון החיזוק החיובי": תגמול שהופיע בעקבות תגובה, הגדיל את הסתברותה להישנות. סקינר

הנחות

למושג הנחה יש שני שימושים:

- לדוגמה, שיטות מוקדמות הניחו אתהנחות נתונות ומקובלת ללא שאלות או מבחנים נוספים.1

קיומה של הנפש כנפרדת מהגוף. ההנחה התקבלה ללא שאלות נוספות וממקום זה החלו המחקרים.

שהיא רחבה יותרהנחת יסודלבין שהיא מוגבלת וקשורה לשיטה מסוימתהנחה ליכטנשטיין הבחין בין

הציע את המושגפרוידובסיסית יותר. הנחות עשויות להיות אמירות ספציפיות בשיטה נתונה, או נרמזות.

"מנגנון מנטלי" המכיל את האיד, אגו וסופר אגו, אבל לא הכריז עליו ספציפית כהנחה. הוא קיבל אותו ללא

שאלות נוספות ופיתח את שיטתו סביבו. לעומת זאת, הסטרוקטורליסטים היו ספציפיים יותר בקביעת

ההנחה, שהמודעות היא מושא המחקר של הפסיכולוגיה.

עלHull - למשל, התיאוריה של הנחות תיאוריות שנאמרות ואז נבחנות ישירות או ע"י הקשה.2

מסקנות שנקבעו פורמלית, ושימשו בסיס עבור חקירה ניסויית.12 הנחות ו- 18למידה כללה

מבנים

עשוי להיות מילולי, מתמטי או ציורי. מבנים צרכים להיות מקושרים ישירות לדברים אותם מתאריםמבנה

חוקרים. אם המבנים מוגדרים בצורה הולמת, הם מתייחסים ליחסים ברי הבחנה. אם חוקר מדבר על

מבנה של פחד עליו לזהות את הגירויים שגורמים לפחד, יחד עם תאור של אילו תגובות מכיל הפחד.

הם מבנים משוערים המסייעים בפירוש אירועים מסוימים, אך לא מתקשרים ישירותמבנים היפותטיים

הניח כי החולדה לומדת מבוך באמצעות "מפה הכרתית" שנבנית במוחן.טולמןלאירועים נראים. למשל,

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

המבנה היפותטי משום שלא ניתן לראות את המפה ישירות, היא רק מוסקת. מבנים היפותטיים נותרים

לעתים כהנחות שאינן יכולות להיבחן.

משתנה תלוי, בלתי תלוי ומתווך

משתנה שגורר אחריו שינויים במשתנה התלוי. זהו גירוי או צירוף גירויים. הוא משתנה בלתי תלוי

זה שהשינויים בו מיוחסים למשתנה הבלתי תלוי. זוהי תגובה או ההתנהגות. משתנה תלוי

בניסוי בנוי היטב, מרבית ההיבטים של המצב נשארים קבועים, בעוד שרק היבט אחד משתנה או מופעלת

עליו מניפולציה. כתוצאה ממניפולציה של המשתנה הבלתי תלוי, ניתן להבחין בשינויים בעלי סדר

במשתנה התלוי. לדוגמה, הארה לתוך העין תגרום לאישון להתכווץ. האור )הגירוי( הוא המשתנה הבלתי

התלוי, וההתכווצות היא המשתנה התלוי. כיוון שההתכווצות תלויה בגירוי האור.

. במשתנה מתווך לא ניתן להבחין ישירות, אלא רק להסיק עלטולמן הוא מושג שטבע משתנה מתווך

קיומו. למשל, כאשר חולדות עובדות לשם השגת מזון, אנו עשויים להסיק על משתנה מתווך של רעב.

משתנים מתווכים מחוללים צורה אחת של מבנים היפותטיים.

. משתנה מצב הוא משתנה בלתי תלוי שאינו נחשב לגירוי, כאשרסקינר הוא מושג שטבע משתנה מצב

הוא מופיע הוא משנה את מצב היצור. לדוגמה, שלילת מזון מבע"ח, הזרק סם או מתן הלם חשמלי הנם

משתני מצב. כתוצאה מאחת הפעולות, ניתן להבחין בשינויים במשתנה התלוי - ההתנהגות הנראית של

היצור.

אופרטיביות

כוללת את הפעולות שיש לבצע כדי למדוד מונח מוגדר. הגדרה אופרציונלית שלהגדרה אופרציונלית

מונח תיאורטי מאפשרת מעבר מהרמה התיאורטית, שאינה מאפשרת חקירה מדעית, לרמה התצפיתית.

ולקבוע באופן חד משמעי אם נתון מסוים משתייך או לא משתייך למונח.

מוגבל לשיטות אובייקטיביות, ומתיר להתייחס רק לאירועים שניתן לתאר במונחיםהעיקרון האופרטיבי

של פעולות ולצפות בהם. כלומר, אופרטיביות דוחה דברים שאינם נראים. כדי שמשתנים מתווכים או

מבנים היפותטיים ייחשבו כלגיטימיים, הם חייבים להתבטא בפעולות. לדוגמה, מבחינה אופרטיבית,

"רעב" יכול להיות מוגדר כמספר השעות של מחסור במזון.

פרגמטיות: תוקפו של ידע הוא במונחים של תוצאותיו, ערכיו והתועלת שבו. ידע בעל ערך יהיה מקושר ג'יימסלפי

להישרדות, שכן זהו אחד היעדים הבסיסים של החיים. פרגמטי פירושו מעשי.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

פוזיטיבים ופוזיטיבים לוגי

היא עמדה תיאורטית כללית, שמדגישה חסכנות ואופרטיביות בנתונים ושפה. כלומר, כלפוזיטיביזם

שיטה שמפיקה ידע חיובי.

י מנסה להפוך את הפסיכולוגיה לפיסיקה, משום שהפיסיקה בסיסית לכל המדעים. וכךפוזיטיביזם לוג

להבטיח את הסטטוס של פסיכולוגיה כמדע. לדוגמה, ביהביוריזם פישט את הפסיכולוגיה מאירועים

סמויים, והחשיב אותה כמדע טבעי.

פונקציות של שיטות ותיאוריות פסיכולוגיות

ע"פ ליכטנשטיין הפונקציות הבאות עוזרות לאפיין שיטות ותיאוריות פסיכולוגיות:

שיטה צריכה לארגן עובדות ועקרונות שונים, ולקשר אותם בדרך בעלת משמעות. ארגון:(1

לעתים לשיטה אין את כל העובדות החיוניות, ופונקצית סגירה מאפשרת לפסיכולוג למלא סגירה:(2

את החוסרים. יחד עם נתונים שנצפו, הנחות תיאורטיות עשויות להיכלל כדי שהדברים יתאימו לשלמות

ברת משמעות.

שיטה או תיאוריה שמובילה לגילוי ממצאים חדשים או מאפשרות עריכת מחקר פונקצית המבחן:(3

חדש.

ישנן תיאוריות ושיטות שמוגבלות יותר מאחרות. למשל, סטרוקטורליזם הגביל פונקציה מגבילה:(4

את עצמו לחקר המודעות, והותיר בחוף כל התייחסות להתנהגות. לעומת זאת, ביהביוריזם חוקר רק את

ההתנהגות ומתעלם מהמודע. פונקציה זו מתייחסת למה יכלל ומה יושאר בחוץ.

מספר סוגיות בסיסיות

. נפש נגד גוף 1

: האם אנו שוקלים את העובדה שבני האדם ובע"ח קיימים בגוף ונפש?הסוגיה

הן: כיצד עובר היצור מתהליכי גוף לתהליכים נפשיים, בהנחה שהן ישויות נפרדות? כיצד הגוףהשאלות

והנפש מקושרים? האם יש קשר או שהם נפרדים לחלוטין? האם קיימת נפש?

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

הגוףהנפש

: שיטה הגורסת כי גוףדואליזם

ונפש הם חלק

מהפסיכולוגיה.

היתה סטרוקטורליזם

השיטה הראשונה

בפסיכולוגיה, שהניחה

כי גוף ונפש קיימים,

והקשר ביניהם מקביל.

עבור הפסיכואנליזה הקיום של

ניסחפרוידגוף ונפש מקובל.

"מנגנון נפשי" מורכב למדי

כעיקרון מסביר בסיסי, שהיה

חלק חיוני בשיטתו.

הכריז שאין כל ישות שנקראת נפש, והתייחס רק לגוף. ווטסון

וטעו כי הפסיכולוגיה נועדה לחקור תגובות, שהגוף מגיב

לגירויים בסביבתו.

פסיכולוגיה אינה כוללת את המושג נפש, ונפשהביהביוריסטיםע"פ

מתייחסת לאירועים שאינם ניתנים לתצפית כלומר, שאינם קיימים

בתוך מסגרת החלל או הזמן.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

. סובייקטיביות נגד אובייקטיביות 2

סובייקטיביות

התייחסות לחוויותיו הפרטיות או הפנימיות של האדם.

כיוון שאירועים אלה פרטיים עבור כל אדם, ניתן להשתתף בהם רק באמצעות מלים.

. לשם כך השתמשו בשיטת האינטרוספקציה: התבוננות האדם לתוך עצמו ותיאור חוויותיו. הסטרוקטורליזם,הגשטלט, האקזיסטנציאליזם, וההומניזם

דיווחים סוביקטיביים של האדם על מחשבותיו, רעיונותיו ותחושותיו הם חלק לגיטימי בפסיכולוגיה. ולמרות שלא ניתן לחקור זאת באופן אובייקטיבי, אין להעלם מכך.

. כמות נגד איכות. כמות נגד איכות 33

. כמות נגד איכות 3

נתונים סובייקטיביים הם בד"כ איכותיים ולא בהכרח יכולים להתכמת, שכן תיאור רגשות הפרט לא יכול

להיכנס לתוך מספרים. מצד שני לכמת משמעו לדווח על ממצאים בדרך מספרים כלשהי- למדוד.

יכולה להתבצע במונחים של התדירות בה מתרחשת תגובה )כמה פעמים(, כמות התגובה )עצמה(מדידה

או כמה זמן לוקח לתגובה להתרחש )כמה מהר(. נתונים איכותיים עשויים שלא להיות מומרים למדידה

מספרית מדויקת. שכן, אדם יכול לצפות באירוע ולתת דיווח אובייקטיבי למדי, אך זהו דיווח איכותי.

האובייקטיביסטים נוטים להעדיף כימות, ואילו הסובייקטיביסטים נוטים להעדיף איכות במתן דיווח מילולי.

לעומת זאת הקשר בין אובייקטיביות מול סובייקטיביות לבין כמות מול איכות אינו חד ערכי. אסכולה יכולה

לבחור במסגרת תיאורטית אובייקטיבית ולהשתמש בשיטות מחקר איכותיות ולהפך.

איכות

נתונים רבים בפסיכולוגיה לא יכולים להיות מומרים למדידה פשוטה. כמו, חזיונות שווא.

השיטה: היסטוריית מקרה או שיטה קלינית. שיטה זו עשירה באיסוף עובדות וגילוי היבטים חיוניים על היסטורית החיים של האדם.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

. הפחתה נגד אי הפחתה 4

השאלה היא: האם יש לפרש, להסביר ולתאר תהליכים פסיכולוגיים במונחים ביולוגיים פיזיולוגיים, גם

במונחים ביולוגיים ופיזיולוגיים או להסתפק בתיאור התופעה הפסיכולוגית בלבד.

רדוקציה

מושא המחקר של הפסיכולוגיה צריך להיות מופחת לרמה בסיסית של ניתוח. כלומר, הפסיכולוגיה אינה תחום מדעי אוטונומי, ויש לפרש אותה במונחים ביולוגיים פיזיולוגיים.

תאורטיקנים אלה מאמינים כי הפסיכולוגיה עוסקת ביצורים חיים, לכן אירועים פסיכולוגים צרכים להיות מופחתים לתהליכים ביולוגיים. ומדגישים את חשיבותם של מניעים פנימיים כגירויים מוטיבציונים.

. מולארי נגד מולקולרי 5

השאלה: מהי היחידה שיש לחקור: האם היחידה היא השלם, או מרכיבי השלם. במונחי התנהגות, האם

לחקור את תגובות האורגניזם כולו, או להסתפק בתיאור תגובות ורפלקסים פשוטים.

מולארי

התייחסות לתופעה השלמה.

הדגיש שהפסיכולוגיה חוקרת את התנהגותו של יצור שלם בכל זמן נתון, ויחידת הניתוח היא האורגניזם כולו, כפי שהוא ביצע אינטראקציה עם אובייקטים בסביבתו.

: התפיסה האנושית הנה שלמה, ואין לפרק את החוויה ליחידות אלמנטריות. "השלם הוא יותר מסך כל חלקיו".

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

. דטרמיניזם נגד טלאולוגיה נגד רצון חופשי6מהו מקור המוטיבציה: מקור ההנעה נובעת מהעבר )דטרמיניזם(, מקור ההנעה נובעת מהעתיד )תילאולוגיה(

תילאולוגיהדטרמיניזםרצון חופשי

בני אנוש

מסוגלים

להחליט את

החלטותיהם

משום שיש

ברשותם את

רצון חופשי

לעשות זאת.

והתנהגותם

עשויה או לא

עשויה להיות

תלויה באירועי

העבר.

ההומניסטים:

אחד ההיבטים

של היות אדם

אנושי, הוא

יכולתו לקבל

החלטות, לא

בהכרח ביחס

למה שקרה

בעבר.

טעןרוג'רס

שלמרות

שחלק

מההתנהגות

קבועה מראש,

ישנו היבט

יחודי לבני

אדם

שמאפשר

התנהגות בהווה היא תוצאה

של אירועים שקרו קודם לכן

בעברו של היצור. סיבות

העבר קובעות את מה שקורה

בהווה.

טענו שאירועיפרויד וווטסון,

העבר, מצטרפים יחד לקביעת

הפעילות הנוכחית. כלומר,

האדם אינו אדון לגורלו,

והתנהגותו קבועה מראש.

טען שאם היה מקבלן ווטסו

קבוצת תינוקות בריאים

ושליטה מלאה על סביבתם,

יוכל להפוך אותם למה

שירצה. ע"פ הדטרמיניסטיים, אם הפסיכולוגיה תתפתח למדע עם חוקים, ימצאו קשרים בין אירועי העבר לפעילות בהווה.

לא משנה איזו החלטה נקבל,

היא נקבעה מראש ע"י משקלן

של נסיבות העבר.

העתיד משפיע על ההווה. התנהגות אינה

אקראית אלא יש לה תכלית המתייחסת לעתיד.

טען שהתנהגותנו בהווה מונחית ע"י יעדיאדלר

העתיד שהציב אדם לעצמו. בני אדם מציבים

לעצמם יעדים עתידיים, אליהם מפנים את

מאמציהם. אחרת הם יגיעו למצב של חוסר

מעש.

טענו שהתנהגות בני האדםמקדוגל וטולמן

ובע"ח היא תכליתית או מכוונת יעד.

טען שיש לאדם יכולת להציב לעצמוההומניזם

מטרות עתידיות ולחתור למימוש עצמי.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

להם חופש

בחירה- היבט

זה מייחד את

ההוויה

האנושית.

אדם הנו

חופשי לבחור

את עתידו,

כדי לממש את

עצמו.

. תועלת נגד טוהר7ייתכן מצב שמחקר התכוון להיות טהור, ונמצאו לו יישומים מעשיים.

מדע שימושימדע טהור

ניסוח בעיות רק כדי לראות

מה קורה. כלומר,

פסיכולוגיה לטובת

הפסיכולוגיה. מדע

טהור עוסק בהפשטה.

: ניתחו את סטרוקטורליסטים

החוויה המודעת. ניתוח

זה היה מטרתם

היחידה.

היום ישנם פסיכולוגים נסיינים

שמנסחים בעיות ומציבים

ניסויים רק כדי לראות מה קורה.

בין אם הממצאים שלהם יכולים

לבוא לידי שימוש מעשי או לא.

נקודת מבט זו מעשית והיא תומכת ברעיון שעקרונות ועובדות

המתגלים צרכים להיות מועילים וברי השמה.

: תמכו בפסיכולוגיה שתוכל לבוא לידי תועלת. פונקציונליסטיםהיום ישנם פסיכולוגים שמעונינים כי עבודתם תבוא לידי שימוש מעשי.

היתה להבין את התנהגות האדם במטרה לשפרסקינרמטרתו של

את הסתגלותו לחברה.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

. תורשה נגד סביבה8

היא: מהו מקור הידע שנמצא בהכרה, האם הוא נלמד או מולד? כמה מההתנהגות שלנו תלויההשאלה

בגורמי תורשה כמו כשרון בניגוד ללמידה טהורה?

נייטביזם

האדם נולד עם תבניות, וידע מעובד ע"י תבניות אלה ונכנס אליהם. כך, שהאופן בו אנו חושבים מותנה בתבניות קיימות. המציאות נתפסת באופן סובייקטיבי בהתאם לתבניות אלה,

והאדם לא יכול להבין את המציאות השלמה.

טען כי רעיונות הם מולדים.דקארט

גרס, כי בני האדם חברתיים, משום שיש להם נטיה אינסטינקטיבית לכך. למידה יכולה רק לעזור בקביעת הכיוון.

: דרכים מסוימות בהם אנו תופסים את הסביבה, מגיעים בצורה טבעית ללא צורך בלמידה מוקדמת.

הפוטנציאל להגשמה עצמית הוא מולד, והסביבה מאפשרת אותו.

. תיאוריה נגד נתונים9

השאלה היא: אופיו של המדע- האם המדע צריך להסביר תופעות באמצעות תיאוריות או נתונים.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

תיאוריהנתונים

כל מה שאנו זקוקים לו הם

נתונים- תוצאות

הניסוי. כך שאין צורך

בהנחות תיאוריות.

עקרונות הפסיכולוגיה

יכולים להיות מנוסחים

מהנתונים.

גרס כי תיאוריה אינהסקינר

חיובית, אם ניסוי מתבצע בצורה

הולמת או מדויקת עם כל

הבקרות המתאימות, התוצאות

מדברות בעד עצמן ומוסיפות

לעקרונות הפסיכולוגיה.

עקרונות הפסיכולוגיה מנוסחים באמצעות תיאוריות.

עסק בנתונים הבאים: תצפיותיו בסיפורי הפציינטים שלו. אלהפרויד

כללו אסוציאציות ודיווחי חלומות חופשיים. על בסיס נתונים אלה,

פרויד בנה תיאוריה משוכללת. מתנגדיו ביקרו אותו על שניסח

מבנים שנראו בלתי אפשריים להצגה.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: הולדת הפסיכולוגיה ביוון העתיקה3מאמר

המאוחרת. 19דיונינו מתחיל ביוון העתיקה, למרות שהפסיכולוגיה המדעית החלה להתפתח רק במאה ה- שכן חלק מהתאורטיקנים העתיקים דנו בנושאים שאנו יכולים להחשיב אותם כפסיכולוגיים.

הפסיכולוגיה המדעית נוקטת באותה שיטה, בדרך מתוחכמת יותר: היא מתעניינת בטבעה של ההתנהגות וכיצד האורגניזם מגיב לסביבתו.

רבים מאמינים, שהפסיכולוגיה היא מדע טבעי ואובייקטיבי של התנהגות המבוססת על ניסוי ותצפית.

הפסיכולוגיה המודרנית, בעיקר הביהביוריסטית, חולקת עמדה נטורליסטית עם רבים מהכותבים היוונים העתיקים.

לפני הספירה( 600-322 התקופה ההלנית )

בתקופה זו הארץ היתה חלוקת פוליטית עם תת חלוקה לערי- מדינה קטנות. אתונה היתה יחידה כזו,

שהפכה למרכז אולטימטיבי של פילוסופיה, מדע ואמנות.

)של היקום(, משום שהמלומדים שאלו את עצמם שאלותקוסמולוגית ההתקופהתקופה מוקדמת נקראת

כמו: מהו טבע היקום? האם הוא עשוי מדבר אחד או דברים רבים? כיצד ניתן להסביר אותם?

לפנה"ס( ליקום היה שכל הדברים הגיעו ונוצרו ממים, משום שמים600) טאלס ההסבר האולטימטיבי של

חיוניים לחיים. הסבר זה מצביע על גישתו הנטורליסטית למדע.

נמצא במספרים. הוא היה בין הראשונים שהציעו כי העולם עגול ולאפיתגורס הסבר האולטימטיבי של

שטוח.

לפנה"ס( האמין, שהטבע המורכב מחלקיקים קטנים, הנותנים הסבר לכל460-370 )דימוקריטוס

התופעות. אטומים נמצאים בתנועה מתמדת, ונבדלים אחד מהשני- בגודל, בצורה וכו'. כיוון שהם בתנועה

מתמדת, הם מתנגשים אחד בשני, ויוצרים שינויים מתמידים. אטומים רגשיים או אטומי היגיון נבדלו

בדרגה מאטומי הטבע. הם היו קטנים יותר ונעו בקצב מהיר יותר. דמוקריטוס טען כי כל חישה חייבת

לערב מגע מיידי. כך לדוגמה, טעם עירב אטומים קטנים, דקים וזויתיים, צבעים היו תלויים בצורת

האטומים. ראיה התרחשה באמצעות שליחת אטומים דרך האויר שנגע בעין, ואז קיבלה העין העתק של

אין דואליזם, אודימוקריטוסהאוביקט הנראה. כך, שלא היה דבר במחשבה שלא עבר דרך החושים. לפי

כל הבחנה בין נפש לגוף, שכן כל האירועים יצאו מאותו חומר - אטומים.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

לפנה"ס( שאל מאמפדוקלס את ארבעת היסודות הבסיסיים: אדמה, אוויר, אש460-370) היפוקרטס

ומים. שתאמו את התיאוריה שלו על ליחות הגוף, שהיו אחראיות לארבעת המזגים האנושיים הבסיסיים:

איטימזג אדישאדמהריר

שמחמזג אופטימיאוירדם

להוטמזג מהיר חימהאשמרה צהובה

עצובמזג מלנכולימיםמרה שחורה

כשהליחות יצאו מאיזון, החולה נקלע לקשיים פסיכולוגיים, ועשויה היה להפוך לאדם מלנכולי. היפוקרטס

גרס, שמחלת הנפילה היתה תוצאה של גורמים טבעיים- פעולה לא נכונה של איברים שויסתו את נוזלי

הגוף )הליחות(, בעיקר דם וריר. למרות שהסבריו היו פרימיטיביים, הוא לא ייחס את מחלת הנפילה

לכוחות על טבעיים, כפי שעשו כותבים מאוחרים יותר.

לפנה"ס( 469-399 סוקרטס )

: חומר מאשר באנוש בני, הם התעניינו יותר ב סוקרטססוג השאלות ששאלו המלומדים השתנו בעקבות

האם יש טוב מוחלט? כיצד להסביר את עולם הטבע, הידע והמוסריות?

סוקרטס דיבר על פסיכה- נשמה, הוא טען כי הידע או האמת מצויה בכל אדם, ואין צורך ללמד את האדם

אלא רק לגלות את האמת שכבר מצויה בתוכו )נפש מכילה בתוכה את האמת כבר מעצם היותה(. רעיון זה

דומה לתפיסה מודרנית של דואליזם: גישה או תיאוריה הגורס כי הגוף והנפש הם חלק מהפסיכולוגיה. לפי

גישה זו החומר השמימי עוזב את הגוף במוות. הסבר חלופי שתאם יותר את רוח התקופה הנטורליסטית,

היה שמלומדים מודרניים כפו פרשנות נוצרית של חומר על טבעי. אך לא זאת היתה כוונתו של סוקרטס.

אמירתו של סוקרטס "דע את עצמך", התפרשה בפסיכולוגיה המודרנית כמבשרת של שיטת

האינטרוספקטיבית )התבוננות האדם לתוך עצמו ודיווח על חויותיו(. למרות שלא סביר כי סוקרטס התכוון

לפרשנות זו. אינטרוספקציה לא הוכנסה לפסיכולוגיה עד הופעתו של אוגוסטין הקדוש.

לפנה"ס( 427-347 אפלטון )

תיאוריית הרעיונות של אפלטון

היה דואליסט שהפריד את רעיון מהחומר. אפלטון

: חסר שינוי, נפרד מהחומר, מושלם וחסר זמן. המציאות הבסיסית הופכת לרעיון.רעיון

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: בלתי מושלם, אנו תופסים אותו רק דרך החושים הבלתי מושלמים שלנו. חומר

, ותכנים הרכיבו את formsדרך אחרת לראות תיאוריה זו היא במושגים של צורות ותכנים: רעיונות הולידו

החומר. אם כן, רעיונות יכולים להיחשב כנוסחאות או תבניות. לדוגמה, בעולם החומר יכול אדם לצייר

מעגלים רבים בעלי דרגות שונות של שלמות. אך רק בעולם הרעיונות קיים המעגל המושלם האמיתי.

רעיונות לא מתקיימים בשלמותם בעולם המציאות, אלא רק בעולם האידאות-בעולם מעבר לשמים.

רעיונות קיימים רק במובן שהאדם יכול לחשוב על מעגל מושלם כמופשט, שקיים לפני ואחרי שבאנו ויצאנו

מהעולם הזה. אפלטון היה סקפטי לגבי נתונים חושיים, לכן ניסה להגדיר משהו מוצק יותר מחוויה חושית.

כלומר, תפיסה היא יחסית ובלתי מושלמת, לכן אינה יכולה לתפוס את הרעיון המושלם, אך הוא קיים

בשלמותו בעולם האידאות. מכאן, שהתפיסה מטעה אותנו- עולם הרעיונות הוא במובן תפיסתי.

לחשוב על הדואליזם של אפלטון כהבחנה בין גוף לנפש, היא כמו להכניס מבנה זר ובלתי הגיוני ליוונים

העתיקים. פירוש זה נבע מהדוקטרינה הנוצרית, ולא מחשיבתו של אפלטון. כתביו של אפלטון עברו

תרגומים רבים, לעתים מושגים משתנים בתרגום ונולדים פירושים חדשים. כך ישנם אלה שמפרשים את

הדואליזם של אפלטון, כהפרדה בין גוף ונשמה. וטוענים כי עולם הרעיונות הוא ישות המתקיימת בנפרד

מהעולם המציאות. אך ה"נשמה" של אפלטון לא יכולה להיות מהסוג הנוצרי, כיוון שהוא חי מאות שנים

לפני עידן הנצרות. נראה שאפלטון האמין בנשמה בלתי גשמית ובת אלמוות. אך המחשבה באותם זמנים

היתה נטורליסטית, לכן תפיסת הנשמה כרוחנית נחשבת כיוצאת מן הכלל באותם הזמנים.

עדות לפרשנות רוחנית נמצאת בדוקטרינה של אפלטון על זכרון: הידע קיים בנשמה עוד לפני הלידה,

( עוזב את הגוף אל עולם האידאות, שם הוא רוכש את הידע Rational soulואחרי המוות החלק הנאצל )

המושלם.

פסיכה או נשמה ע"פ אפלטון כללה: איכות אנושית מוסרית; חשיבה; מקורות התנהגותיים לסוגים רבים של

פעולות.

השפעותיו של אפלטון על הפסיכולוגיה המודרנית:

הפסיכולוגיה המודרניתאפלטון

הרעיון כי לכל קטגוריה רחבה

אנו נותנים שם כללי, שהוא

(.Ideas or Formsמהות הדבר )

: איך אנו יוצרים מפרטים שונים קטגוריה פסיכולוגיה קוגניטיבית

כללית או אוניברסלית.

לאישיות יש שני חלקים:

Rational soulהנפש הרציונלית :

: פרוידדומה לתיאורית האישיות של

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

קשורה לאידאות - זהו החלק

הנצחי. במוות חלק זה עוזב את

גופנו ומגיע לעולם האידאות, שם

הוא רוכש את הידע המושלם.

Passionate soulזהו החלק של :

הדחפים, שמקורו בבטן.

הקיום האנושי הוא קונפליקט

מתמיד בין החלקים.

איד: החלק היצרי;

אגו: החלק הרציונלי, שמאזן בין דרישותיו של הסופר אגו מול צרכיו

של האיד.

סופר אגו: הרשות המענישה, המצפון.

בין החלקים קיים קונפליקט מתמיד.

לאדם יש דחפים חייתיים )רעב,

צמא וכו'(, והוא מחפש עונג

כמוטיבציה ראשונית. אך דחפים

אלה יכולים ללבוש צורה נאצלת

יותר כמו חיפוש אחר כבוד, ידע

וכו'.

: לאדם צרכים ראשוניים פרוידמנגנון ההגנה של סובלימציה של

שהם בעיקר מיניים. בבגרות לובשים צרכים אלה צורה אחרת

)באמצעות סובלימציה(.

לפנה"ס( 384-322 אריסטו )

היה ריאליסטי ומדעי יותר מאפלטון, ותיאר אירועים באופן טבעי. אריסטו

ארבע הסיבות של אריסטו

אריסטו האמין בארבע סוגים של סיבות:

1)Formal מהות או צורת הדבר. למשל, אם בידנו שני כלים מזכוכית, אחד עתיק ויקר ערך והשני פשוט :

נקבל תשובות זהות עבור שלושת השאלות הבאות, אך כלים אלה שונים במהותם אחד מהשני.

2)Efficient.השאלה היא למה זה משתנה או נע. למשל, אם כוס זכוכית נשברה, נשאל למה זה השתנה :

3)Final .השאלה היא למה זה משמש. למשל, כוס משמשת להכלת נוזלים :

4)Material .השאלה היא ממה זה עשוי. למשל, הסיבה החומרית של שולחן היא עץ :

המטפיסיקה של אריסטו

ע"פ אריסטו דברים עשויים מצורה וחומר, שלא כמו אפלטון, דברים אלה בלתי ניתנים להפרדה.

: היא שעושה אותנו אנושיים. זו ההוצאה לפועל של הפוטנציאל )ההתגשמות(. צורה

עושה אותנו לאינדיבידואליסטים, ועושה את הדברים אפשריים. חומר

צורה לא יכולה להתקיים ללא חומר וחומר לא יכול להתקיים בלי צורה.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

לדוגמה, בדיל ונחושת הם חומרים עבור הצורה- ברונזה. וברמה גבוהה יותר הברונזה הופכת לחומר עבור

ההתגשמות של הצורה – הפסל. כל הדברים יכולים להיות מאורגנים באופן היפותטי מצורה טהורה לחומר

טהור. המיקום של כל דבר על סולם זה, תלוי בדרגה של הצורה שהתגשמה.

De Anima נשמה/

פסיכה )כמו הצורה( אינה נפרדת מהאורגניזם היא רק תפקוד שלו. ניתן להשוות את הפסיכה לתפקוד של

הוא רקמות החומרכלי, כמו ראיה לעין. הפסיכה אינה חומר פיזי או מנטלי, אלא פעולותיו של האורגניזם.

שלהם מאפשרת את תפקודם. אין זה אפשרי שאחד יתקיים ללא האחר )דואליזם(. הצורהואברי הגוף,

באורגניזם חיים יש היררכיה של פסיכות או תפקודים. כיוון שפסיכה היא תפקוד של כל היצורים החיים, אין

הפרדה בין תפקודים ביולוגים ופסיכולוגיים.

1)Vegetative psyche בתחתית ההיררכיה היתה הפסיכה המזינה או המעניקה כוח. היא משותפת לכל :

היצורים החיים: צמחים, בע"ח ובני אדם. תפקידה הוא הזנה, רביה, צמיחה וגדילה. רעיון זה שייך

למושא החקירה של הביולוגיה.

2)Sensitive psyche נפש התנועה שייכת לחושים או לתפיסה. היא משותפת לבע"ח ובני אדם, אך לא :

לצמחים. זהו הבסיס לאיסוף מידע לגבי דברים, כל חוש מתקשר לאיבר בגוף )עיניים לראיה(, והמגע

מקשר בין האורגניזם החש לבין הגירוי המעורר. תפקודי החישה מאפשרים לקלוט צורות מבלי לבלוע

את החומר. כמו ששעווה נצמדת לחותמת מבלי לקלוט את החומר. חישה היא התגשמות הפוטנציאל

השוכן בחוש התופס ובאובייקט הנתפס. כך למשל, כשהעין סגורה, ניתן לראות צבע- הקיים באופן

פוטנציאלי רק באובייקט החיצוני.

עושה אינטגרציה של מידע המגיע בו זמנית Common senseכל חוש מכוון כלפי האובייקט שלו, וה- (3

ממספר חושים, ומאפשר לנו להעניק משמעות לגירויים. כמו זיהוי קוביה דרך חוש המישוש והראיה.

פסיכה זו מתייחסת לגופים המכוונים את עצמם ונעים באופן עצמאי. כלומר, הם לא נזקקים לכוח

חיצוני כדי לנוע. למשל, תיאבון מעורר תנועה כלפיו. הוא מכוון ע"י הרעיון של מה שמוביל לעונג מיידי.

כיוון שלבני אדם יש הגיון, ניתן להניע אותם ע"י מה שנכון או לא נכון. אריסטו זיהה הנעה זו כרצון,

ומכאן גישתו הטלאולוגית- בכל דבר מצוי הפוטנציאל של התהוות עתידית, כך כל דבר נע לקראת

התפתחותו.

-המחשבה, שהוגבלה לבני אדם. המחשבה עושה Rational psycheבראש ההיררכיה נמצאת ה (4

שימוש בחומר המסופק ע"י החושים ומעבדת אותו. המחשבה אינה נפרדת מהיצור החושב, היא

עוסקת במופשט ובהיבטים אידיאלים של דברים, בעוד שחישה עסקה במאפיינים חומריים ומוחשיים.

תפקיד המחשבה הוא לדעת ולהרהר.

פסיבי לאקטיבי:mindאריסטו הבחין בין

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

Mindמאגר תחושות העבר. אנו מקבלים מידע מהחושים, ומתחברים לידע שלנו מהעבר, ואז פסיבי :

מתחיל תהליך של אינטגרציה בין מה שאנו חווים לבין הידע שקיים בנו. לבסוף מתקבל מובן- פירוש

החוויה.

Mindארגון החומר החדש של חוויות ההווה. הפוטנציאל האוניברסלי אינו נעלם עם המוות, הוא אקטיבי :

קבוע והמוות הוא רק צורה של שינוי.

ע"פ אריסטו מבוססת על ארגון המבוסס על אסוציאציות, בהתאם לחוקי הדמיון; הקירבה והנגדה. זכירה

, במיוחד ע"י הגשטלט. 19 וה- 18מושגים אלה קיבלו חשיבות גדולה במאה ה-

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: ניתוח תפיסותיו הפסיכולוגיות של דקארט4מאמר

לא היתה מתודה מדעית ברורה ומוסכמת, ושיטות לעריכת תצפיות ניסויים היו שונות. ללא17במאה ה-

האמיןדקארטהכוונה של פרדיגמה מדעית, כל אחד התמודד ע"פ דרכו עם המסורת הישנה למחקר. גם

כי ניסוחו האינטלקטואלי הוא תוצאה של השיטות המדעיות בהן השתמש.

על דקארט היה לבחור:

מה נחשב למקור ראשוני של ידע - רציונליות או אמפיריות.(1

האם להעדיף עקרונות כלליים או עובדות פרטניות- האם להעדיף את הדדוקטיבי או האינדוקטיבי. (2

טען כי ע"י רפליקציה אנו יודעים כי עבודתו של המוח פעילה, בנוסף להשפעתו של הנסיון.ג'ון לוק

רציונליזם דדוקטיבי

רציונליזם דדוקטיבי הוא תהליך בניית הידע האנושי, אשר נעשה בשני שלבים:

שימוש בהגיון )רציונליות( לשם מציאות אמיתות בסיסיות, שלא ניתן להטיל בהן ספק. אמיתות אלה.1

נמצאות באדם וע"י שימוש בהיגיון ניתן להגיע אליהן.

הסקה דדוקטיבית מאמיתות אלה לנושאים אחרים רלבנטיים, והסקת אמיתות אחרות הנובעות מהן. .2

הדרך הנכונה לרכישת ידע היא איחוד השיטה והמתמטיקה, רעיון זה הוביל להארה בשני תחומים:

פיתוח גיאומטריה אנליטית: קישור בין האלגברה לבין יחסים בחלל.(1

המתודה המתמטית ניתנת ליישום בשדות אחרים של ידע; מטרתו לא היתה לספק פרשנות מתמטית(2

ליקום, אלא לפתח נקודת מבט שדומה למתמטיקה גם בתחומים אחרים.

, בדומה לאנשי ימי הביניים, רצה להתחיל באמיתות מקובלות- אך של ההגיון ולא של הדת.דקארט

האמין ביכולת ההיגיון לגלות את העקרונות האמיתיים של כל בעיה שהוא בחר לחקור ולא לקחדקארט

סיפק תימוכין לרציונליזם שלו, ע"ידקארטבחשבון את האפשרות שההגיון עשוי לא להתאים לכל משימה.

טענתו כי רעיונות בסיסיים אינם מוטלים בספק, הם טבועים באדם מלידתו. לפני שאנו חווים את רעיון

האל, האני ואכסיומות מתמטיות, יש לנו רעיונות תואמים שלהם. רעיון האל קיים באופן טהור יותר

באנשים שנולדו ללא חושים, שכן רעיונות אלו קיימים בהם מבלי שיהיו מהולים בנסיון חושי. כלומר, נסיון

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

חושי הוא מקור לטעות ומסלף את הידע של רעיונות מולדים.

הביקורת על "רעיונות מולדים" טענה כי משתמע מדבריו שהאדם נולד עם רעיונות בצורתם המוגמרת.

את השקפותיו וטען שהתכוון לכך שרעיונות קיימים ממתינים לנסיון דקארט בעקבות ביקורת זו, שינה

שיוציא אותם לאור. רעיונות מולדים לא תמיד נוכחים, אלא יש לנו את היכולת "לזמן" אותם. בחשיפה

לדברים חיצוניים, אנו מספקים למוח הזדמנות לעצב רעיונות אלו. התפיסה מעלה את הרעיונות המולדים

רעיון מולד הוא הנטייה דקארטלמודעות, אז המוח מגלה רעיונות שהיו ברשותו באופן לא מפורש. לפי

הטבעית להגיע לשורש העניין, רעיונות אלה עוברים בתורשה.

האמין שהנפשדקארטעמדתו לגבי רעיונות מולדים מתאימה להפרדה הדואליסטית שלו בין גוף ונפש.

יכולה לתפקד באופן בלתי תלוי לחלוטין בגוף. וכאשר הנפש מתפקדת באופן עצמאי יש לה רעיונות

טהורים, ללא תלות ב"אמת" של העולם החיצוני.

החושים מספקים לאדם חומרי מחשבה, אך תחושה או דמיון לבד לא יכולים להבטיח את אמיתותו, שכן

החשיבה חייבת להתערב. הנסיון החושי מטעה ומאחר שהוא קיים תמיד, קשה לשיפוט האנושי להשתחרר

ממנו. לכן צריך האדם לדבוק בחוקי החשיבה הנכונה- "חוקים להכוונת הנפש" )למרות שזה קשה(. מכאן

ששיטתו היא דדוקטיבית - פתיחת החקירה עם עקרונות שכבר נוסחו.

משתמש בשיטה דדוקטיבית זו כדי למצוא חוקים נוספים להכוונת הנפש. מלבד אינטואיציה,דקארט

פעולתה הבסיסית של הנפש היא דדוקטיבית. אינטואיציה מספקת את העקרונות הראשונים של האמת

שמהימנותם מובטחת, ודדוקציה שבאה בעקבותיה היא תהליך של הסקה ממידע בטוח זה. כך שהנפש

מסיקה מסקנות מעקרונות בסיסיים בצעדים עוקבים. הסקת דדוקטיבית מאופיינת בצעד אחר צעד,

שלאמיתות אינטואיטיביות אין.

הסתמך בעיקר על דדוקציה במובן הרחב, אך תלותו בדדוקציה אינה בלעדית. הוא הכחיש אתדקארט

האשמה שהוא הסיק דדוקטיבית אמיתות ספציפיות מהנחות אוניברסליות וטען, שכדי לגלות את האמת יש

להתחיל במונחים ספציפיים ומהם להגיע למושגים כלליים. או להפך: לאחר גילוי האוניברסלי, להסיק

ממנו דדוקטיבית אמיתות ספציפיות. אך, מעבר למינימום שאין להפריכו הוא העדיף להסתמך על

דדוקציה.

טען שלא כל הפיסיקה ניתנת להסקה דדוקטיבית מעקרונות ראשוניים, למשל לא נוכל לקבוע ע"ידקארט

התבונה מה גודלם של חלקי חומר אלא נצטרך ללמוד עליהם מתצפיות. לכן אדם רשאי להניח הנחות כל

עוד התוצאות תואמות את הנסיון. כלומר, לשער השערות ולערוך ניסויים כדי לבחור מבין אפשרויות פירוש

דדוקטיביות ורציונליות מתחרות. ולמרות זאת, הוא דחה ממצאים ניסויים שלא התאימו למערכת שלו.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

ערך ניסויים, כדידקארטניסויים הם הכרחיים כדי לספק תימוכין לתבונה- האינטלקט אינו מספיק לבדו.

להראות מבין החלופות את זו שהאל בחר להציג. הוא הדגיש ניסויים בהקשר הביולוגי והפיזיולוגי ואען

שככל שהידע מתקדם, ניסויים הופכים להכרחיים.

דקארט שיבח את גלילאו על שהשתמש במתמטיקה, אך ביקר אותו על שלא היו לו הנחות תיאוריות

מוקדמות, כיסוד לעבודתו )שדווקא בכך טמון כוחה(.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

דואליזם ודקארט

תפסו תיאולוגים את הגוף כחדוראריסטו, גוף ונפש לא נתפסו כישויות מנוגדות. בהשפעת דקארטלפני

הוא שניסח את ההבדל בין הנפש הרוחנית לגוףדקארטבנפש עד כי לא ניתן לראות הבדל ביניהם.

המכני - ובכך תרם לבעיית הדואליזם. דקארט תפס שתי איכויות:

: שהאופי ההכרחי שלה הוא לחשוב;מחשבה

)חומר(: שהאיכות ההכרחית שלה היא התפשטות או התרחבות )אורך, רוחב ועומק(. שלוחה

הדואליזם הקרטיזני, שלפיו אין שליטה מוחלטת בנפש, ויש אינטראקציה בין הנפש לגוף, נבע ישירות

מחיפושו הדדוקטיבי אחר וודאות. הצהרתו "אני חושב משמע אני קיים" הפכה את החשיבה לנפרדת

מהחומר, מאחר שבמהלך החיפוש אחר האמת הוודאית לחומר יש חשיבות פחותה. את החומר ניתן

לפרק לחלקיו, בעוד שהנפש לא ניתנת לחלוקה. הנפש עצמאית לכן יכולה לפעול ללא תלות במוח, שכן

המוח חסר תועלת למחשבה טהורה. הנפש מניעה את הגוף, שכן הנסיון מאפשר לאדם להיות מודע לכך.

הנפש והגוף יכולים להתקיים בנפרד זה מזה לכן הם מובחנים ונפרדים.

טיעון שנודעה לו חשיבות לעתיד הפסיכולוגיה, הוא ההפרדה בין תפיסה סובייקטיבית לאובייקטיבית.

פילוסופים בעבר הניחו, שהנפש תופסת את הדברים האמיתיים ע"י החושים. הנחה זו לא היתה בעייתית

גילה עולםגלילאו : כל דבר הוא מה שנראה שהוא )מים הם רטובים(. אך אריסטוכל עוד המדע היה לפי

חדש, שבו רטיבות לא נחשבה לתכונה של המים עצמם, אלא הנפש שרואה את המים המנחילה להם את

תכונותיהם.

הבחין בין עולם אובייקטיבי ומתמטי לבין עולם סובייקטיבי וחושי, במטרה לקבוע גבולות לפיסיקה:גלילאו

אינן ניתנות להפרדה מהחומר, מאחר שהן תכונותיו- צורה, כמות ותנועה. איכויות ראשוניות -

איכויות אלה אינן תכונותיו של החומר- חום, צבע, טעם, צליל וריח. לכן אין להן מעמד איכויות שניוניות -

במציאות הפיסיקלית, הן תכונות של תחושה ולא של הדברים עצמם מאחר שאין להם קיום במציאות

מבלי הנסיון.

סייעה למקם את גלילאו יש לסלק ממדעי הטבע עובדות סוביקטיביות. הבחנה זו של גלילאוע"פ

הפיסיקה על יסודות מתודולוגים ואובייקטיביים יותר ותרמה לעליית הפסיכולוגיה כמדע וזאת מאחר

הכחיש אובייקטיביות בחוויות גלילאושהסובייקטיביות של תכונות החושים היוו מאז ומתמיד בעיה.

חושיות מאחר שהן לא חיצוניות לאדם.

לתמיכה בזכות הדואליזם ולאי החומריות של הנפש: דקארט , הפכה אצל גלילאוהבחנתו זו של

- ריחות וטעמים הם תחושות הקיימות בנפשו של התופס. תחושות לא מייצגותאיכויות שניוניות

אובייקטים מחוץ לנפש - הן מתקיימות רק בנפש. לכן ייתכן שאיכויות חושיות ואובייקטים לא דומים כלל.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

- תכונות של הטבע המאפיינות את העולם ודורשות הסברים מכניסטיים. אלה הןאיכויות ראשוניות

התכונות ההכרחיות היחידות שמעניינות את המדען.

בדבר הפרדה מלאה בין גוף לנפש, הובילה לרעיון שהמציאות היא מרחבדקארטתפיסתו הנוקשה של

)גוף( או מודעות )נפש(- המרחבי אינו מודע והמודע אינו מרחבי, כלומר הם נפרדים לחלוטין. מכאן שיש

לחקור או את הנפש או הגוף, כל אחד בנפרד.

התנהגות הגוף נקבעת ע"י חוקים מכנים - לכן העולם הגשמי ניתן למדידה מתמטית, אך לנפש יש תכלית

ורצון חופשי לכן פעולות האדם משויכות לו עצמו. בשונה מהגוף אי אפשר לעשות רדוקציה לנפש להיבט

של מערכת מכנית, כיוון שהנפש מתעלה מעל העולם הגשמי.

השלכה חשובה למדע: התייחסות לחומר כולל הגוף באופן מתמטי ומתן הסבר דקארטלדואליזם של

מכני לדברים, הביאה להפשטת הפיסיקה אך גרמה לבעיה מהותית בפסיכולוגיה.

למרות הפרדתו בין גוף לנפש, הוא היה מודע לפעילות הגומלין ביניהם ולעובדה, שאחד משפיע על השני.

לכן טען, שקיימת נקודת אינטראקציה - בבלוטת האצטרובל. בחירתו באבר חסר חשיבות שימושית,

התבססה על השערה לא וודאית, שמאחר שבלוטה זו מיוחדת משאר מבני המוח בכך שאינה חצויה -

טיבעה היחידתי הולם את תפקידה מרכזי והמובחן שיעד לה. הבלוטה משפיעה על האינטראקציה בין נפש

לגוף כך: תנועה קלה של הבלוטה יכולה לשנות את הזרימה בנפש החיה, ונפש החיה יכולה לשנות את

תנועת הבלוטה. מכאן, שנפש החיה מכוונת לשרת תגובות באותו אזור. עירור הבלוטה אינו נובע רק

מחושים חיצוניים, אלא גם משני חושים פנימיים: תאבון טבעי )רעב וצמא( ותשוקה )אהבה, שנאה ופחד(.

כיצד הנפש -שאינה חומרית, יכולה להשפיע על הגוף ולהפך? הנפש מכוונת את התנועה שזורמת דרך

הגוף מבלי לשנות את עצמת התנועה. הפרדה בין נפש לגוף אפשרית, מאחר שהנפש לא מפעילה כוח

גופני.

הנפש והגוף מאוחדים, והקשר ביניהם הדוק. כאשר כאב מורגש ע"י הנפש- הגוף נפגע. ולמרות שהנפש

קשורה לגוף, לנפש יש אחידות שאין לגוף. אם מסירים חלק מהגוף הוא מתמעט, אך לא כך הנפש. ובשונה

מהנפש, אובייקטים גופניים ניתנים לחלוקה. הנפש מאוחדת עם כל חלקי הגוף ויוצרת שלמות והרמוניה.

השפעת הגוף על הנפש

תפיסה לא מתבצעת רק ע"י החושים, אלא מערבת ידע קודם המופעל על האובייקט שאותו חשים. שלושת

ההיבטים של תפיסה )תחושה של דברים חיצוניים(:

השפעה של אובייקטים חיצוניים על תנועת אברי הגוף- לא שקרי.(1

התוצאה הנפשית מתפיסה של כאב, צבע או צליל, עקב עירוב פנימי בין נפש לגוף- לא שקרי. (2

שיפוט הנערך על בסיס נסיון העבר עם דברים שנחוו. אם השיפוט אינו מבוסס על שיקול מעמיק הוא(3

עשוי להוביל לטעויות.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

דמיון קשור לגוף. כאשר הנפש מדמיינת היא יוצרת בעיני רוחה צורה חומרית, בשונה מהבנה שבה הנפש

פועלת לבד. דמיון אינו חיוני מאחר שע"י הבנה )ללא דמיון( ניתן למצוא את האמת. ובכל זאת דמיון

שימושי כהשלמה המסייעת לשקול דברים חומריים. בשונה מהבנה, דמיון מופק ללא תרומה מצד האדם

ולעתים בניגוד לרצונו.

תשוקה היא כל מצב מודע שעולה בנפש ונגרם ע"י תנועת הגוף, המוח הוא מקום מושבם הפיזיולוגי.

המונח תשוקה מבטא את פסיביות הנפש, בניגוד למונח הבנה אשר מבטא פעילות יזומה של הנפש.

טען, שהלב )שאז נתפס כמרכז הנפש( מושפע מהתשוקות, אך זו טעות שנוצרת בעקבות הקשרדקארט

הקרוב בין נפש החיה ודם.

ניתן לחלק את התשוקות לשלושה סוגים:

תפיסות המתייחסות לעולם החיצוני, כמו אור או צליל. .1

תפיסות המתייחסות לגוף כמו רעב, צמא..2

התמקד. דקארטתפיסות המתייחסות לנפש כמו כעס ושמחה- באלו .3

תשוקות הנפש הן רגשות המתייחסות לנפש לבדה, והשפעתן מורגשת בה. אין סיבה ידועה שאפשר לייחס

אותה לתשוקה, בשונה מתפיסה של תאבון. למשל, עצב הוא תשוקה הנחוות בנפש עצמה וככל התפיסות

חקר תשוקות, שניתן ללמודדקארטקיימת סיבה פיסית, אך לא ניתן לייחסה ישירות לאובייקט מוגדר.

עליהן באמצעות התנהגות גלויה והצביע על העובדה שהתשוקה משפיעה על שינוי צבע כמו: הסמקה,

רעידה התעלפות וצחוק.

למרות שתשוקות גורמות להתלהבות, הן משפיעות עלינו )מזיזות את הגוף( רק במספר דרכים מוגבלות.

מכאן הוא הסיק על שש תשוקות ראשוניות: הערצה, אהבה, שנאה, תשוקה, שמחה ועצבות. הערצה היא

(. במונח תאווה הוא משתמש במובן רחבdesireתשוקה אינטלקטואלית וכל השאר הם צורות של תאווה )

יותר מאשר במונח תשוקה - כאשר תשוקות גורמות לפעולה הן הופכות לתאווה. תשוקות ראשוניות

מעוררות תשוקות משניות קרובות. למשל, להערצה קשורה תשוקה משנית של כבוד- בוז, נדיבות- גאוה

וכו'. במובן הצר יותר תשוקה של תאווה כוללת: תקוה, פחד, קינאה, אמון, אומץ ופחדנות. עונג וכאב

קודמים לתשוקות של שמחה ועצב, וגם גורמים להם. אדם חש עונג כשהוא חווה חוויות טובות וכאב

כשהוא חווה חוויות רעות. שמחה ועצב עולים מהמודעות לתחושת של שלמות עצמית /אי שלמות עצמית.

התשוקה ממלאת תפקיד המעורר את הנפש להסכים לבצע פעילות שמטרתה לשמר את הגוף ולקדמו.

הנפש ודקארט

( כשיטה לחקר הנפש meditation חשיבה )

)ששימשה לגילוי מבנה הנפש( לשיטת האינטרוספקציה של ימנו.דקארט ניתן להשוות את המדיטציה של

למרות שדקארט האמין בהגיון, לא היתה לו סבלנות ללמוד מאינטרוספקציה של אחרים, שכן מדיטציה

אינה משותפת. אין צורך להלוות תצפיות של אחרים על תשוקות - אנו מרגישים אותם בעצמנו. בנוסף,

המדיטציה הקרטיזנית לא אפשרה פירוק של מצבים נפשיים לחלקיהם הבסיסיים. לדוגמה, לאחר

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

שרעיונות מולדות מושגים הם מועברים למודע בכללותם ללא נסיון לפרקם. כלומר, המדיטציה הקרטיזנית

שונה משיטת האינטרוספקציה המאוחרת.

מבנה הנפש

דקארט שינה את התפיסה של הנפש לתפיסה של מבנה - מהות בפני עצמה, דבר שהפך להיות חשוב

בתקופה מודרנית יותר. לנפש מהות אחת, עם הדגשים מבנים שונים: הנפש כמחשבה, כרעיון, כתודעה או

כמודעות עצמית.

נפש כמחשבה

ע"פ דקארט נפש זהה למחשבה. נפש האדם הינה דבר חושב ולא מתפשט או משתתף במשהו הקשור

לגוף. מחשבה אינה תהליך אלא ישות שאינה חומרית. כאשר דקארט התייחס ל"מחשבה" כישות רוחנית,

הוא העדיף להתייחס ל"הבנה" ולא למחשבה. כשהנפש עסוקה ב"הבנה" הגוף הוא בבחינת פולש.

במקרים אלה, תחושות דמיונות וזכרונות רק מסלפים את האינטואיציה של רעיונות בסיסיים ואת השכלול

הדדוקטיבי שלהם. טענה שתומכת בהנחתו כי אדם הנולד ללא חושים יהיה בעל יכולת גבוהה יותר

להעריך רעיונות אלו. מכאן עולה, כי הנפש היא כמעט צופה פסיבית בעולם האובייקטים, היא סגורה

בבועה של עצמה וסטטית.

השתמש במונח מחשבהדקארט בנוסף למובן הצר שהנפש נמצאת במגע הדוק עם עקרונות בסיסיים,

גם במובן הרחב יותר- ככל מה שאנו מודעים אליו, כולל הבנה, רצון, דמיון, תחושה וזכרון. מובן רחב זה

מתקיים כאשר נשקלת האינטראקציה בין הנפש לגוף. מנקודת מבט זו הנפש קשורה לגירויים - קשר

שמתבטא ע"י הגוף. המוח שאינו מעורב בהבנה נכנס כעת לשימוש.

תחושות, דימויים, רגשות ורצונות קשורים למחשבה ולהיבטים שונים שלה. הנפש חשה, מדמיינת, זוכרת,

בין נפש רגישה לנפש רציונלית, בין היכולת לחושאריסטו מרגישה ומבצעת פעולות רצוניות. ההפרדה של

ולדמיין בניגוד ליכולת לחשוב, אינה תקפה עוד. למעשה ישנו מיזוג בין הנפש המרגישה לנפש החושבת.

בעוד שהנפש כחושבת היא בסיסית לדקארט, ישנן השקפות שבהן הנפש נתפסת כרעיונות, כמודעות,

וכמודעות עצמית.

הנפש כרעיון )אידאה(:

. יש שלושה סוגים של אידאות:mindרעיונות/אידאות הן תכני ה-

אידאות מולדות: עקרונות בסיסיים, הם ההישג הנשגב ביותר של הנפש..1

דרך חישה, זכרון ודמיון.mind לאובייקטים חיצוניים, רעיונות שיש ל-mindאידאות שיוצרות קשר בין ה-.2

אידאות אלה יכולות להיות שקריות- הן יכולות להתאים או לא להתאים למציאות החיצונית. ואכן,

המקור העיקרי לטעויות הוא הנטייה לשכוח שהאידאות לא תמיד מתאימות לאובייקטים חיצוניים.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

אידאות שנוצרות ע"י הנפש: אובייקטים דמיוניים כמו חלום וחולי נפש- אובייקטים שלא קיימים. כולנו.3

חווים אידאות של נפש כמו תשוקות, רגשות, שמחה, כעס ותחושה של רצון חופשי. כלומר, מודעות

לרצון עצמי.

אין לבלבל בין אידאות לדימויים שמקורם בחושים. אידאות מקורן בנפש, הגוף רק משפיע על האידאות

כממריץ את הופעתן, הוא לא גורם להופעתן. אין קשר ישיר בין תחושות לאידאות.

הנפש כתודעה

הנפש תוחמת את התודעה, אך אין זהות ביניהן. תודעה היא ישות, היבט של הנפש )אין התייחסות אליה

כתפקוד(. רעיון התודעה כישות, מודגם ע"י שני סוגי זכרון:

זכרון לדברים חומריים - משאיר עקבות גירויים קודמים לו במוח..1

זכרון לדברים מנטליים - משאיר עקבות קבועים במודעות. .2

מחשבה במובן הרחב )בשונה מהבנה( היא כל מה שאנו מודעים לו באופן מיידי. בהקשר זה אידאות הן

צורות של מחשבה - מודעות מיידית למה שהנפש תופסת. לדוגמה, אידאות כוללות רצון ופחד, כאשר אנו

הכיר באידאות מולדות,דקארטתופסים פחד או רצון- אנו מודעים לכך שאנו פוחדים או רוצים. למרות ש

הוא טען שהנפש מודעת לכל דבר שנמצא בה - משום שהנפש מכילה מחשבה, וכל מחשבה היא מודעת.

התעלם מפעילות לא דקארטגם תינוקות מודעים למחשבות שלהם אך אחר כך הם עשויים לשכוח אותן.

מודעת בנפש- הכל מודע ונמצא בהכרה.

נפש כמודעות עצמית

העמיד את המודעות העצמית במרכז תורתו.דקארטהמשפט "אני חושב משמע אני קיים", מלמד כי

הנפש חושבת ומודעת לעצמה. מודעות עצמית היא מיידית, וברגע בו נכיר במודעות עצמית- נכיר בקיום

שלנו.

מודעות עצמית עוזרת לנו להבחין בין שינה לעירות, קשורה להערכה עצמית - אשמה או גאווה מתעוררות

בעקבות שימוש נרחב ברצון חופשי ושליטה או חוסר שליטה שיש לנו על הפעלת שיקול דעת. יש פה

מדברדקארטהתחלה של רעיון "האני" או "אחדות האני". אחדות הנפש היא באותו זמן אחדות האני. כש

על הנפש מהפן הפילוסופי- מטרתו היא להוכיח שאנו יצורים חושבים.

( mind כישורי הנפש )

שגרס כיסנט אגוסטין הנפש נתפסה כפעילה ובעלת תוכן. תפיסה פונקציונלית זו נעוצה בתקופתו של

זכרון, רצון ודמיון של הנפש צרכים להיות מיוחסים לכישורים המתאימים שלהם. כישורים אמורים להפיק

האמין שהנפש מורכבת מדבר אחד- יכולת דקארטפעילות מנטלית להן כבר קיימת נטייה אנושית.

מחשבה. הנפש היא שלמה כך שכישורים אינם חלק מהנפש- הנפש עושה בהן שימוש. חשיבה טהורה

מתייחסדקארטמשתמש ביכולת הגוף ע"י החלה שלה עליהם או ע"י שיתוף פעולה עמם ושימוש בהם.

לרגשות ולרצון ככישורים.

רצון )ככוח( וחופש הרצון

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

לאדם יש חופש רצון, שמתבטא ביכולת הבחירה ובפעולת השיפוט - יכול לבחור או לא לבחור, להפעיל

שיפוט או להימנע מהפעלת שיפוט - אלה הן פעולות של רצון. חופש הרצון הוא מולד מתנת האל, ניתן

למצוא אותו באמצעות בחינה עצמית. היכולת להטיל ספק באופן שיטתי היא בעצמה הוכחה לחופש

הרצון.

התייחס להבנה כתפקיד יחידי של הנפש, כשהוא מתייחס לקשרדקארט : למרות שהקשר בין רצון לנפש

בין הנפש לבין הרצון הוא מגדיר את הרצון כיכולת. בנוסף להבנה קיים גם רצון, בסתירה לעמדתו

הושפעדקארטהקודמת- שהנפש היא מחשבה טהורה. כלומר, רצון הוא גם חלק מהנפש. כנראה ש

מהכנסיה, שכן בהמשך הוא נאלץ לקבל את העובדה שהרצון משפיע על הנפש ועצמאותה.

עמדתו כי הרצון הוא חלק מהנפש מתבהרת כאשר בוחנים את שיתוף הפעולה והקונפליקט בין הנפש

להבנה. האדם עשוי להטעות בהבחנה בין אמת לשקר כתוצאה משימוש ברצון במקום בהבנה. הבנה לא

יכולה לגרום לטעויות, אך שימוש לא נכון ברצון- עשוי להביא לטעויות. אנו משתמשים ברצון בניתוח דברים

ולא בהבנה, משום שזו הדרך היחידה לנתח דברים שאיננו מבינים- זו דרך שעלולה לגרום לטעויות

בשיפוט.

: מטרתו של דקארט היא לשלוט בתשוקות - הדבר מתאפשר כאשר מביניםהקשר בין רצון לתשוקה

אותן. כאשר מתעוררת תשוקה יש להסיט את המחשבה למקום אחר עד שהתשוקה נרגעת, רק אז נוכל

לבצע החלטה. כאשר המוח חופשי מהתשוקות הוא יוכל להשפיע על פעולות הגוף בעזרת הרצון. הרצון

יכול לגרום לבלוטת האצטרובל להשפיע על עשיית מעשה גופני נכון. הרצון שונה מתשוקה או מתאווה בכך

שיש לו את יכולת הבחירה להתעלם מהן או להיכנע להן. תשוקה יכולה להסיט את הנפש לרצות,

המחשבה לא יכולה להתעלם לחלוטין מהתשוקה, אך הרצון יכול לנטרל את השפעת התשוקה - בכך

שהוא לא נותן לה להתפשט מעבר לרגע הראשוני. כוח הרצון יכול להשפיע על רוב הפעולות, מלבד

פעולות רפלקסיביות.

לסיכום

הנפש היא חופשית מאחר והיא יוזמת פעולות באמצעות כוח הרצון, ובכך שהיא מתעלה מעל-

הסיבתיות.

להיות חופשי משמעותו להיות ללא חוקים - לכן דקארט התכחש לקיומו של מדע הפסיכולוגיה. -

עולם החומר הוא קבוע; הנפש היא בעלת חופש רצון. -

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

תרומותיו של דקארט:

דקארט היווה מקור עשיר לקומבינציות שונות של אובייקטיביות סובייקטיביות מתודולוגית ותכנית. .1

רעיון החומר כהתפשטות - קידם את המדע הכמותי והאובייקטיבי, ופתח את הדרך לתפיסת האדם.2

כמכונה.

רעיון החיה כאוטומטית או כפעולה רפלקסיבית - תרם לעליית פסיכולוגיה פיזיולוגית ופסיכולוגיה של.3

בע"ח.

. 20עמדתו העקבית לגבי סובייקטיביות הנפש, שלטה בפסיכולוגיה עד לשנים הראשונות של המאה .4

למרות שדקארט התעקש על סוביקטיביות רציפה של הנפש, בעשותו כן הוא חיפש אובייקטיביות.5

מתודולוגית ולכן אין לערבב את תפיסתו עם סוביקטיביזם במובן זה:

. הוא רצה להגיע לאמת שניתן להשוות אותה לאמת האובייקטיבית של המתמטיקה. 1

. הוא רצה להבחין בין תודעה לבין העולם החיצוני: תודעה- כל אדם עם עצמו; מציאות- כוללת2

אנשים אחרים.

ניתן להגיע למציאות רק ע"י שימוש בהסקה – צעד שמדגיש את המרחק שבין סובייקט לאובייקט.

דקארט ערך התבוננות פנימית בעצמו- לכן ניתן לראותו כסנדק של הגישה הפנומנולוגית הקוראת.6

לחקירת הנפש ע"י התבוננות פנימית.

7.Erlebnis ;נסיון ההווה -Erfahrungהצטברות נסיונות. הבחנה זו מאפשרת לדבר על דקארט כמדגיש -

כאמפיריציסט התלוי בהצטברות נסיונות כמקור לידע. דגש זה תרם לגישהולאאת נסיון ההווה

הפנומנולוגית.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: חלוצי הפסיכולוגיה הפיזיולוגית5מאמר

גאל ותורת הפרנולוגיה

:גאלתרומותיו של .1

גאל השתמש בטכניקות ניתוח עדינות וחדשות;גאל .2

אישר ופיתח ממצאים בנוגע לחומר האפור והלבן;גאל .3

הראה ששני חצאי המוח מקושרים ביניהם באמצעות גבעולים של חומר לבן הקרוי שליבה )שלגאל.4

רקמת עצבים(. סיבים של חומר לבן קטנים חוצים מכל צד של המוח ומתקשרים עם צידו ההפוך של

מוח השדרה. הממצא עזר להסביר, איך נזק בצידו האחד של המוח גורם לפגיעה בצד ההפוך של

הגוף.

השווה בין מוחות והסיק, שתפקודים מנטליים גבוהים נתונים ביחס הדדי עם גודל ושלמות )איגאל .5

פגיעות( המוח– במיוחד הקורטקס. אך המתאם אינו מושלם, ועלול להוביל להנחות טעויות לגבי

הבדלים אינטלקטואלים.

טען שחיות עם מוח גדול יותר, מראות התנהגות יותר מורכבת, גמישה ואינטלקטואלית. רעיון זהגאל .6

שכנע את המדענים, שהמוח הוא מרכז כל פעילות מנטלית גבוהה.

טוען, שקיימת לוקליזציה עבור תופעות פשוטות כמו הנעת ידיים, וגם לפונקציות פסיכולוגיות מורכבותגאל

מאוד- כמו יושר.

קיווהגאל מדידה של ממדים פיסיים של הגולגולת, קרניומטריה-השתמש היתה גאל שיטת המחקר בה

חיפש התאמה בין גבשושיות ושקעים ספציפיים על הגולגולת לביןגאל להסיק על צורת המוח שמתחת.

מאפיינים פסיכולוגים ספציפיים.

שיבץ רעיונות מוסכמים אלו בתורת הפרנולוגיה- מדע המוח. הוא טען, שכשרים פיזיולוגיים מובחניםגאל

ממוקמים בחלקים ספציפיים של המוח, לכן גבשושיות ומפרצים על פני הגולגולת משקפים את גודל חלקי

היה משוכנעגאל המוח שמתחת, ואת הכשרים השונים. תורה זו זכתה לביקורת רבה מצד המדענים.

שאיכויות אינטלקטואליות ופסיכולוגיות גבוהות קשורות לגודל המוח, ושיער שחלקים ספציפיים במוח הם

מקום מושבם של יכולות אלה. אם אחד מחלקי מוח גדול ומפותח באופן בלתי רגיל, אזי תפקוד שהוא

מאכלס יוצא דופן.

לפתח את תורת הפרנולוגיה: גאללהלן דוגמאות, שסייעו ל

סיפר, שבביה"ס תלמידים פחות אינטליגנטיים ממנו קיבלו ציונים גבוהים יותר, בשל יכולת זכרוןגאל : זכרון

גבוהה. הוא מצא מאפיין פיזיולוגי משותף ביניהם- עיניים גדולות ובולטות. בתקופתו אנשים נהגו לקשר

: קריאת אופיו של אדםאמנות פיזיוגנומיתאפיונים ספציפיים של פנים עם איכויות פסיכולוגיות ספציפיות.

הסיק, שזכרונם המילולי החזק במיוחד, נובע מאברים אורגנים מפותחים של זכרון מילולי,גאל בתווי פניו.

הנמצאים באונות הפרונטליות מיד מאחורי העיניים, שם הלחץ של איבר המוח הגדול גורם לעיניים לבלוט.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

כלומר, אזור המוח שמאחורי העיניים הוא גדול, לכן הוא דוחף את הגולגולת וגורם לעיניים לבלוט-

הגולגולת תראה חריגה סביב אזור זה.

מצא מכנה משותף לאנשים עם דחפים מיניים חזקים- לכולם יש בסיס גולגולת וצווארגאל : תשוקה

מפותחים וחמים. מכאן, שהמוח הקטן מפותח באופן יוצא דופן אצל אנשים עם דחפים מיניים חזקים.

מדד את ראשיהם של בחורים מהמעמד הנמוך- לבדוק את ההשערה שאזור היושר שלהם לאגאל : גנבות

מפותח. והסיק, שלבחורים עם נטיה לגנוב יש בליטות מיד מעל ולפני האוזניים, בעוד שאצל בחורים ישרים

האזור היה שטוח. כך גאל פיתח את השערתו על "אבר הנטייה לצרוך" בתחתית המוח.

הבחין כי חלק זה של הגולגולת מפותח במיוחד אצל חיות הניזונותגאל : אזור הנמצא מעל האוזן. הרסנות

מהחי, ותאר שתי דוגמאות של אנשים עם בליטות גדולות באזור זה. אחד היה רוקח ששינה את הקריירה

שלו ונעשה תליין, והאחר היה סטודנט שנהנה לענות חיות עד שהפך למנתח.

הפרנולוגיה היא תיאוריה מדעית, מאחר שהיה לה בסיס תיאורטי )ההשערה- שגודל המוח קובע פונקציות,

וכאשר אזור מסוים גדול במיוחד הוא משפיע על הגולגולת וכך קובע התנהגות(, שנבחן לאור תצפיות

אמפיריות ישירות.

חולשתה של התיאוריה בכך ש:

הניח באופן מוטעה, שצורת הגולגולת משקפת את צורת המוח. ידוע כי טענה זו אינה נכונה, מהגאל .1

שמפריך את טענת הפרנולוגיה בדבר יכולתה לקרוא את אופי האדם ע"פ צורת הראש, אך לא מבטל

את ההשערה הבסיסית בדבר קשר בין צורת המוח והאופי.

איכויות פסיכולוגיות ספציפיות הממוקמות בתוך המוח, אינה אלה פתרון27בחירתו השרירותית ב- .2

כשרים ויכולות פרנולוגיות.27דווקא ב- פשטני למדי. שכן, אין בסיס תיאורטי או מחקרים התומכים

פרנולוגים תפסו יכולות אלו כבסיס לטבע האנושי וכמרכיבות את האישיות. אך כל עוד הפרנולוגיה

חסרה את המיון המתאים למאפיינים פסיכולוגיים, נסיונותיה למקם מאפיינים אלו במוח נועד לכשלון.

אך לא שיקפה אתטען שהתיאוריה שלו מעוגנת בתצפיות, טענה של פניה היתה נכונה,גאל .3

כשרים ויכולות קל היה להסביר27של רבות מהתצפיות. יתרה מכך, עם הסלקטיביות והמקריות

לדוגמה, כדי לאמת את השערתו בדבר איבר גדול שלתצפיות שלא תאמו לחלוטין את התיאוריה.

יכל לטעון, כי האבר הגדול של נדיבות ביטל את הנטייהגאל "נטייה לצרוך" אצל אדם מאוד נדיב,

לצריכה שאחרת היתה בולטת מאוד. או שאברים מסוימים במוח ניזוקו באופן זמני ע"י מחלה, ואלה

מסבירים את השינויים הזמניים בהתנהגות האדם. כלומר, באמצעות רעיון של כשרים מאזנים או חולי

יכול להסביר כל תצפית שנגדה את התיאוריה שלו. גאל שמשפיע באופן זמני על כשרים מסוימים,

( והרס האמון בפרנולוגיה 1794-1867 פלורנס )

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

, ועוררו את ראשית המחלוקת סביב טבעו שלגאלסתרו חלק ניכר מהשערותיו של פלורנס מחקריו של

המוח.

היה התגלמות איש הממסד. פלורנס מעולם לא היה מקובל על המדענים האורתודוקסים, ואילו גאל

פלורנס התנגד לאסטרטגיות התצפיתיות של הפרנולוגים, וגרס כי יש ללמוד על פונקציות המוח אך ורק

מניסויים - ע"י הפעלת מניפולציות שיטתיות ומכוונות על משתנים בלתי תלויים, וצפיה בהשפעותיהן על

המשתנה התלוי.

– פתיחת קופסת הגולגולת, איתור האזור הנחקר, Ablation היתה פלורנסשיטת המחקר ששימשה את

הרס ניסויי של חלקים קטנים ממוחה של חיה וצפיה בשינויים הנראים בהתנהגות או תפקוד החיה לאחר

התאוששות מהניתוח. הוא ידע שרקמת המוח אינה חוזרת לתפקוד לאחר הסרה, שכן תפקודים ספציפיים

נעלמו או השתנו לאחר הניתוח, מכאן שיער שחלקי המוח שהוסרו כנראה היו מעורבים באופן נורמלי

ביצירת תפקודים אלה.

לא המציא את ניסויי ההרס המוחי, אך פיתח אותם לרמה חדשה. הוא היה מנתח מוכשר,פלורנס

שהצליח להרוס אזורים מוגדרים ביתר דיוק עם אחוזי השרדות גבוהים יותר. לפני שהסיק מסקנות הוא

טיפל בחיות עד שחזרו למצב בריאותי תקין, כדי למנוע בלבול בין השפעות השוק הניתוחי או סיבוכים

שלאחר הניתוח לבין ההשפעות הקבועות שהם התוצאה של ההרס הניתוחי.

באמצעות הרס של אזורי מוח המקושרים עם יכולות פרנולוגיותגאלבחן את השערותיו של פלורנס

ספציפיות. הוא הרס את "אזור החשקים" במוח הקטן, כדי לבדוק האם הדחף המיני יופחת לאחר ההרס.

וגילה שינויי התנהגות אחרים לגמרי: החיה איבדה את יכולתה לנוע באופן מתואם. מכאן הסיק שתפקידו

של המוח הקטן קשור באינטגרציה ותכנון של כל תנועות השרירים הקטנות, האחראיות להתנהגות

הבחין שהאוביקטים הניסויים נעו כאילו היו שיכורים- ואכן היום אנו יודעים,פלורנס מוטורית מאורגנת.

ששימוש כבד באלכוהול עלול לגרום לשינויים נסיגתיים במוח הקטן, ולסגנון ההליכה המרושל והמוזר של

אלכוהוליסטים כרוניים.

בדבר מעורבותו של הקורטקס ביכולותגאלהרס חלקים מהקורטקס, כדי לבחון את השערתו של פלורנס

גבוהות יותר. ומצא כי החיה איבדה באופן הדרגתי את יכולת השימוש בכל החושים ואת היכולת לפעילות

רצונית.

טען, שאם הפרנולוגים צדקו, והקורטקס אכלס כשרים ספציפיים שונים, אזי הרס קטן היה צריךפלורנס

להסיר חלק מהכשרים בעוד שאחרים נשארו ללא פגע, ולגרום להשפעות יותר ספציפיות מאלה שמצא

הרס חתיכות עמוקות מהקורטקס, שכנראה פגעו בכמה אזורים קורטיקלייםפלורנסבתצפיותיו. עם זאת

טען,גאלבבת אחת, וכך גרמו לאפקט הנראה הכללי- כל התפקודים החושיים והרצוניים נעלמו יחד.

אכן פספס היבטיםפלורנס משחית את כל האברים בבת אחת, ומחליש את כולם- והוא צדק, פלורנסש

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

חשובים של לוקליזציה קורטיקלית.

אין לוקליזציה, המוח פועל כיחידה אחת כאשר הוא שולט בהתנהגות. ייתכן שיש לוקליזציהפלורנס לפי

של תנועות פשוטות )תנועת רגל(, אך ההתנהגות כולה אינה תוצאה של אזור מסוים במוח אלא תוצאה של

פעילות המוח כולו.

הבחין שלעתים ההרס פגע בתפקוד אךפלורנס מסקנות עמידות יותר נגעו לגמישות ופלסטיות הקורטקס,

עם הזמן חל בו שיפור, במיוחד אם החיה צעירה וההרס היה קטן יחסית. מאחר שלא קיימת אפשרות

הסיק שחלקי המוח שלא נפגעו השתלטו איכשהו על הפונקציותפלורנס שרקמת המוח שנהרסה תתאחה,

של חלקי המוח שנהרסו.

גרס, כי שוררת אינטגרציה והרמוניה במצב נורמלי בין חלקי המוח, והבחין בין: פלורנס

ייחס תכונות נפרדות למוח הקטןפלורנס (: פעולות ספציפיות פשוטות. action propre )תכונת פעולה

ולקורטקס.

(: ההתנהגות כולה היא משותפת, כל המוח פועל כדי להפיקaction commune)פעולה משותפת

התנהגות. כלומר, קיים שיתוף פעולה ותקשורת בין המוח הקטן להקורטקס. פעולות שיוזם "הרצון"

בקורטקס מאורגנות ומוצאות לפועל ע"י המוח הקטן, ועם אבדן הקואורדינציה הנגרם מנזק למוח הקטן,

של המוח מתמודדות תגובות רצוניות בקורטקס. תכונת הפעולה של חלקי המוח חשופה לפעולה משותפת

ראה את המוח כמקום מושבה של הנשמה ההרמונית. תכונות פעולהדקארט פלורנסהמתפקד כשלם. כ

= היא הנפש הרציונליתפלורנס; תכונה משותפת אצל דקארט= היא הגוף בתיאוריה של פלורנס אצל

. דקארטבתיאוריה של

1860מדעית יותר מהפרנולוגיה, והתפתחה מאוד מבחינה מחקרית. אך ב- פלורנס נקודת מבטו של

נכשל בזיהוין של כמה פונקציות לוקליות בקורטקס, והדגיש פלורנספורסמו ממצאים, שהעידו על כך ש

יתר על המידה את התפקוד האחיד של המוח.

תיאורית הלוקליזציה קמה לתחיה: אזורי השפה במוח

, לוקליזציה פרנולוגית ספציפית קיבלה תמיכה מצד קבוצת רופאים: מיקום פלורנסגם בתקופת השיא של

הזכרון המילולי באזורי המוח הנמצאים ישירות מאחורי העיניים. רופאים אלו חקרו פגמים בדיבור של

חולים שעברו שבץ או פגיעה אחרת במוח. תועדו מקרים של חולים שלאחר שבץ איבדו את היכולת

הדיבור מלבד השימוש במלות קריאה עם מטען רגשי חזק, למרות שנראה כי הם מבינים מה שאומרים

להם. כלומר, ייתכן שהשרירים הנדרשים להפקת דיבור עדיין תפקדו באופן נורמלי, למרות שהם אבדו את

היכולת לנהל שיחה רגילה.

טען כי מקרים אלה הם תוצאה של פגיעה או מחלה "לאיבר הזכרון המלולי", האזור מאחורי העיניים גאל

המעורב בהשערתו הפרנולוגית הראשונה. הוא סיפק מקרה תומך על חייל שסבל מפגיעה במוח בחלק

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

שמאחורי עינו השמאלית. החייל התקשה לתת שמות לדברים או לאנשים שהכיר היטב. כנראה שזו

התצפית הראשונה שפורסמה המראה קורלציה ספציפית בין ליקוי בדיבור ופגיעה באונה הפרונטלית

השמאלית של הקורטקס.

(, 1796-1881 )ג'ון בפטיסט בוליווד, הפרנולוגיה נשארה בחיים בזכות תלמידו גאללמרות הביקורת על

שדחה חלק ניכר מהפרנולוגיה, אך האמין שמרכז השפה ממוקם באזור הפרונטלי של הקורטקס. למרות,

לשכנע את מדעני התקופה כי פגיעה בדיבור תמיד מלווה בפגיעה באונה בוליווד כל מאמציו של

מצא אוברטין (. 1825-1893 )ארנסט אוברטיןהפרונטלית, איש לא לקחו אותו ברצינות, למעט חתנו

. חייל, שנפגע בחלק השמאלי הקדמי של בוליוודחולה שהסימפטומים שלו סיפקו תימוכין לתיאוריה של

ראשו, שהחלים לגמרי מלבד בנקודה רכה בגולגולתו במקום הפצע. כשלחצו על נקודה זו הוא איבד את

בתגליתו פול בורקה כושר הדיבור, שבד"כ היה נורמלי. המקרה לא הרשים את הספקנים, אך סייע ל

החשובה.

( התעניין בשונות מבנה השלד אצל אנשים שונים, במיוחד בגולגלותיהם. הוא 1824-1880)פול בורקה

המציא מספר כלים למדוד הבדלים אלו, ויסד את החברה האנתרופולוגית שריכזה מדענים עם אינטרסים

זכתה לחשדנות. פלורנס- שדעתו ההפוכה לאוברטיןדומים. מספר מומחים באנטומיה הצטרפו, כולל

הופיע חולה סופני עם נמק ברגלו הימנית, אשר איבד את יכולת הדיבור ברוקהבמחלקת הניתוחים של

שנים קודם לכן, ומלבד זאת היה בריא ואינטליגנטי. החולה הבין את הנאמר והשיב בסימנים 21שלו

. עליה חזר tanאינטיליגנטים לכל שאלה. הוא השתמש במלים רק כשכעס, וההברה היחידה שביטא היתה

, ונמצא נזק ברוקה נותח במכוןtan. לאחר מותו מוחו של tanבאופן קצבי כשרצה לדבר, מכאן כינויו

. למרות, שלא גאלבגודל ביצה בהמיספרה השמאלית הפרונטלית, באזור קרוב לאיבר הזכרון המילולי של

התחילה בהדרדרות הדרגתית של מצב מוחו, tanניתן היה להוכיח זאת, נראה שבעית הדיבור של

והסימפטומים האחרים הופיעו כשההדרדרות התפשטה.

מצא מידע על ניתוחים נוספים של חולים עם ליקויי דיבור. בעוד שמידת הנזק המוחי היתה שונה ברוקה

ממקרה למקרה, היא כמעט תמיד כללה את אותו אזור של האונות הפרונטליות. ממצא מפתיע עבור

( 78 )ע"מ ברוקה היה שאצל אנשים ימניים הנזק היה תמיד בצד השמאלי. הוחלט שנזק לאזור ברוקה

להמחיש מצב בו אין לך מלים. אפלטון יקרא אפאזיה, על שם המונח בו השתמש

לגבי ברוקה הפך לדמות ממסדית ראשונה הקוראת תיגר על הרעיון של ברוקהעם מחקריו על אפאזיה,

אי אחידותו של הקורטקס המוחי. ממצאיו הכריזו על בואה של תקופה המתעניינת בפונקציות לוקליות של

המוח.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

אזורים סנסוריים מוטוריים

העלו את הרעיון, כי המוח אינו איבר חסר רגישות כפי שחשב גוסטב פריטש ואדוארד היציג1870 ב-

, אלא הוא מגיב לגירוי חשמלי ישיר. תגליות קודמות על האופי האלקטרו-כימי של דחף עצבי הפכואריסטו

חשפו את פריטש והיציגאת הרעיון לאפשרי. חשמל היה אופנתי, והשלכותיו נבדקו בשטחים שונים.

הקורטקס של כלב לגירויים חשמליים בנקודות ספציפיות שונות באמצעות אלקטרודה דמוית עט. הם גילו

( גרמו לתנועות ספציפיות בצידו 78 )ע"מ motor stripשגירויים בנקודות ספציפיות ב-"רצועה מוטורית"-

ההפוך של הגוף. לדוגמה, גירוי הרצועה המוטורית הימנית, גרם לכיפוף בכתפו השמאלית של הכלב. זו

היתה הוכחה לסוג של לוקליזציה שלא חשבו על קיומה קודם לכן, כמו גם שיטת ניסוי חדשה.

, הדגים מספר מרכזים פונקציונליים מובחנים אחרים בקורטקס. לדוגמה, הוא גילה דויד פרייר 1870ב-

בקורטקס העורפי, בדרך הבאה: גירוי חשמלי בחלק האחורי של האונה העורפית, גרםהאזור הויזואליאת

לעיני החיה לזוז במהירות ובתאום, כאילו הסתכלו במשהו. והסרה של אזור זה גרמה לעיוורון, אך לא פגמה

בשאר החושים.

באונה הצדדית, ואת הרצועה הסנסורית הנמצאת מיד מאחורי האזור השמיעתיכמו כן, הוא גילה את

זו, מרצועה סנסוריתהרצועה המוטורית- ומתווכת בין תפקודים סנסוריים של אותם חלקי גוף. הסרה

גרמה לאובדן רגישות בחלקים ספציפיים של הגוף, בעוד שהסרה מהרצועה המוטורית השכנה גרמה

לשיתוק.

ניסויים אלו אישרו את הלוקליזציה הקורטיקלית, והורידו את הפרנולוגיה באופן סופי. למרות, שאזור ברוקה

, כל שאר הלוקליזציות שהתגלו, היו שונות באופן משמעותי מהאיברים גאלדמה לאיבר הזכרון המילולי של

הפרנולוגים. עד מהרה, גישה חדשה זו לגבי פונקציות המוח ניסתה להסביר הלוקליזציות שהתגלו, ואת

רווחים הרבים על המפה הקורטיקלית. כלומר, גירוי חשמלי או הרס של האזור לא גרמו לאפקט חד

משמעי הניתן לצפיה.

מודל המוח

המוח מקבל מידע סנסורי במרכזים סנסוריים שונים, מאחסן את המידע באזורים שסביבו, וזכרונות אלה

מקושרים ביניהם באמצעות סיבים של החומר הלבן. למשל, זכרונות ויזואליים מאוחסנים באזורים

המקיפים את האזור הויזואלי, וזכרונות שמיעתיים מאוחסנים סביב לאזור השמיעתי וכו' )מאחר שחיות לא

יכולות לדווח על זכרונות, גירוי או הרס של אזורים אלו לא גרם לאפקטים ברי צפיה(. חלקי מוח העשירים

במיוחד בחומר הלבן נקראו "אזורי אסוציאציה". מאחר שהאונות הפרונטליות של המוח האנושי, גדולות

ביחס לאלו של מינים אחרים ועשירות בחומר לבן, שוער שהן מכילות את אזורי אסוציאציה גדולים,

האחראיים לעליונות האדם על בע"ח ביכולת המחשבה ובאינטליגנציה.

התיאוריה של וורניקה על אפאזיה

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

הבחין שאזור ברוקה וורניקה השתמש במודל המוח כבסיס לתיאוריה שלו על אפאזיה.וורניקה 1874ב-

נמצא בדיוק לפני הרצועה המוטורית האחראית לתנועות הפה, הלשון והפנים. בדיוק במקום, שהיה מצופה

למצוא זכרונות של תנועות המעורבות בדיבור. כך, נזק לאזור ברוקה לבדו )ללא הרצועה המוטורית( אמור

היא הפרעה אפאזיה סנסוריתתיאורטית, לפגוע בזכרונות למלים מדוברות, אך לא ביכולת הדיבור.

תיאר חולים שדיברו באופן שוטף עם תחביר נכון, אך הבנת השפה המדוברת וורניקהבהבנת הדיבור:

(. paraphsiasניזוקה באופן חמור, ודיבורם היה מלא במלים מוזרות וטעויות בהגייה )פראפזיות-

הראה שחולים עם אפאזיה סנסורית סבלו מפגיעות באונה הצדדית שמאלית הקרובה לאזור וורניקה

השמיעה- במקום שהזכרון השמיעתי של המלים אמור להיות מאוחסן. זה הגיוני, שכן כל עוד האזורים

השמיעתיים עצמם לא נפגעו, החולה אמור לשמוע את הנאמר ולזהות מתי השיחה מתחילה, ללא יכולת

לזכור את משמעות המלים. אם גם אזור ברוקה לא נפגע, חולים אלו משמרים את הזכרונות המוטוריים

ההכרחיים לדיבור שוטף, ועלולים לנסות להשיב מתוך הרגל חברתי. אך מאחר והם לא מבינים את

הנאמר, תגובתם מוזרה למקשיב. לכן, אם לא מאתרים את הפגיעה במוחם, הם עלולים להיות מאובחנים

בטעות כסובלים ממחלה פסיכוטית.

באופן נורמלי, אנשים מקשיבים לעצמם בזמן שהם מדברים, וכך יכולים לתקן את הגיתם בזמן הדיבור. אך

חולים עם אפאזיה סנסורית לא מבינים את משמעות המלים שהם מבטאים, לכן אינם יכולים לתקן את

עצמם.

, אפאזיה וורניקההאזור המוחי המעורב באפאזיה סנסורית מכונה היום אזור וורניקה. המונחים של

מוטורית וסנסורית, עדיין בשימוש- למרות ששני המצבים מכונים גם אפאזיית ברוקה ואפאזיית וורניקה.

הניח שמוח תקין מכיל סיבים אסוציאטיביים המקשרים בין זכרונות דיבור סנסוריים באזור וורניקה וורניקה

לזכרונות דיבור מוטוריים באזור ברוקה. קשרים אלו אמורים לאפשר לאדם לווסת ולתקן את דיבורו.

תתרחש אם סיבים אלו יפגעו, בעוד שאזור ברוקה וורניקה לא conduction aphasis" הובלה אפאזיית"

יפגעו. מצב זה המאופיין באבדן היכולת לוויסות עצמי, אך הבנה ושטף כללי תקינים. מקרים אלה נדירים,

שכן נזק לאזור קטן המקשר ביניהם בד"כ מלווה בנזק לאזור ברוקה או וורניקה הקרובים- מה שיגרום

לאפאזיה מוטורית או סנסורית. יתרה מכך, הסימפטומים של אפאזיית הובלה זניחים יחסית, לכן סביר

שיעלמו מהעין. ולמרות זאת נוירולוגים רבים מצאו מקרים רבים של אפאזיית הובלה. בנוסף לפראפזיות

של חולים אלה, הם לא יכלו לחזור בקול על דברים שנאמרו. למרות שסימפטום זה לא נחזה ע"י וורניקה

הוא תאם את התיאוריה שלו: ללא קשרים בין הזכרונות המוטוריים והשמיעתיים, חולים אלו חסרים את

המכניזם לעיצוב דיבורם ע"פ משהו ששמעו לפני רגע.

כיוון לממצאים אמפיריים בדבר לוקליזציות של פונקציות בקורטקס. רוב הפונקציות הללו ערבו וורניקה

תגובות סנסוריות ומוטוריות בסיסיות מאשר יכולות מורכבות. אך וורניקה עשה שימוש במידע זה, בבנית

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

תיאורה העוסקת בתפקוד מורכב אחד– שפה, כתוצאה מאינטראקציה בין מספר משתנים סנסוריים,

מוטוריים ואסוציאטיביים פשוטים. בעקבותיו מדענים נטשו את החיפוש אחר פונקציות מוחיות "רמה

גבוהה", וניסו להדגים כיצד תהליכים פסיכולוגיים מורכבים יכולים להיווצר מאלמנטים בסיסים של

תחושות, תנועות ועקבות הזכרון שלהם.

זכרון ופוטנציאליות האחסון של המוח

מחקר על האפקטים של הרס קורטיקלי על חתולים שאומנו קודם לכן1902 פרסם ב- שפרד איבורי פרנץ

חיפש את האפקטים הכלליים של ההרס, פרנץ התעניין פלורנסלהימלט מקופסת חידה. בעוד ש

באפקטים על תגובות נלמדות ספציפיות.

אם זכרונות לתגובות נלמדות ממוקמות באזורים ספציפיים קטנים של הקורטקס, אזי רק הסרות

חשף לוקליזציה פרנץ שתערבנה אזורים ספציפיים אלה, אמורות להשפיע על התגובות. אך מחקרו של

מאוד כללית: חתכים בקורטקס הפרונטלי גרמו לתגובות להעלם בעוד שחתכים במקומות אחרים לא גרמו

לכך. יתרה מכך, חיות שהוסרו חלקים מהאונות הפרונטליות שלהן, היו מסוגלות ללמוד מחדש את תגובת

ההימלטות. אם האזורים שנהרסו היו אחראיים ללמידה המקורית, חלקי המוח האחרים היו מסוגלים לבצע

לרעיון שהמוח מתפקד כשלם. פרנץ תפקודים מאוד דומים בלמידה מחדש. ממצא זה הוביל את

הבחין שחולים בעיקר צעירים, שסבלו מאובדן פונקציות כתוצאה מנזק מוחי מקומי, הצליחו לעתים פרנץ

למסקנה: שהכל נוטה להראות שאין פרנץ לרכוש מחדש פונקציות אלה, באופן חלקי או מלא. מכאן הגיע

פונקציות מובחנות ומדויקות לחלקים של המוח, אלא קיימת אפשרות של תחלופה.

מייסד ווטסון ( גנטיקאי שנמשך לפסיכולוגיה דרך ידידותו עם 1890-1959)קארל ספנסר לשלי

הביהביוריזם. הביהביוריזם פסל שיטה מדעית המערבת אינטרוספקציה או דיווחים של מצבי מודעות,

והתמקד בהתנהגויות הניתנות לצפייה אובייקטיבית. לכן העדיפו חולדות מאולפות, שניתן לצפות בהן

בקלות ולשלוט בסביבתן. ניסויים אופייניים בחנו את יכולת החיות ללמוד כיצד לפתור בעיות כמו ריצה

במבוך. ניסויים אלה הראו כי חולדות רעבות למדו באופן הדרגתי להתמצא במבוכים מורכבים אם זכו

למזון כשהגיעו לסוף המבוך, וכמו כן, מספר הפניות השגויות ירד עם כל נסיון נוסף וסיפק מדד אובייקטיבי

ללמידת החיה.

ביצע הסרות פרנץ אימן את החלודות להתמצא במבוך ולשליחברו יחד במספר ניסויים, לשלי ופרנץ

ביצע סדרת מחקריםלשליסלקטיביות במוחן. וכפי שציפו, נמצאו מעט הוכחות ללוקליזציה. בעקבות זאת,

רחבים ושיטתיים, בהם אימן חולדות במגוון מבוכים ומשימות אחרות, ולאחר מכן הרס באופן שיטתי

מראה את מספר הטעויות שעשו חולדות שרצו במבוכים בשלוש רמות קושי, 86חלקים ממוחן. גרף בע"מ

שבעקבותיהם בוצעו שש רמות של ניתוחי הרס. באופן כללי, הרס של מיקומים ספציפיים גרם לשינוי קטן

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

ביותר. נראה כי הרס גדול פגע בביצוע בכל המבוכים יותר משגרם הרס קטן, והאפקט היה הרבה יותר

בולט במבוכים קשים לעומת קלים. מכאן הסיק שהזכרון מפוזר בכל הקורטקס ולא ממוקם באופן ספציפי.

ללא ספק היה מקבל: המוח מאופיין בפוטנציאליות אחסון: פלורנס תרם שני מונחים חדשים, שלשלי

היכולת של כל איבר תקין במוח למלא אחר פונקציות זכרון שאבדו ע"י הרס אזורים אחרים. פוטנציאליות

האחסון עשויה להפגע ע"י חוק הפעולה המסיבית: יעילות הביצוע של כל פונקציה מורכבת עלולה לרדת

ביחס להיקף הפגיעה במוח.

למידת מבוך בסיסית מערבת הרבה יותר )מגע, ריח, שמיעה וראייה( מקישור גירוי :לשליביקורת על

סנסורי בודד עם תגובה מוטורית בודדת. כך שאפילו אם הקישורים הלוקליים של גירוי תגובה אכן

מאפיינים למידה וזכרון, עדיין צרכים להיות רבים מהם בחלקים שונים של המוח עבור כל פעולה בודדת

מושלמת של למידת מבוך. נזק לחלק קטן של המוח יסיר רק חלק קטן מהן וישפיע על יכולת הלמידה

הכללית, בעוד שנזק לאזורים גדולים יותר, יסיר חלק גדול מהם, ויגרום לירידה משמעותית יותר בביצוע.

השערת העודפות

כל זכרון בודד מאוחסן במספר מיקומים שונים בקורטקס, כשמספרם גדל ככל שהזכרון מבוסס יותר

ומקושר באופן רחב יותר עם זכרונות אחרים. הסרה של אזור מבודד במוח, יפגע באותו אזור אך לא בכל

עקבות הזכרון הספציפי.

( הציע הסבר שונה באמצעות התיאוריה ההולוגרפית. הולוגרמה היא לוח צילום 1919)קארל פריברם

עליו מידע ויזואלי מסצנה מפוזר באופן שווה ומאוחסן. קרן ליזר העוברת דרך הלוח מקרינה תמונה תלת

ממדית של הסצנה ההולוגרפית. אם הלוח מפורק לחתיכות וקרן הליזר עוברת דרך חלק אחד, הסצנה

תוקרן בפחות חדות ודיוק. כך, כל מרכיב קטן של מידע ויזואלי מתפשט על פני כל הלוח ההולוגרפי- בדיוק

כמו עקבותיו של הזכרון האינדיבידואלי המפוזרים בכל הקורטקס.

גירוי חשמלי של המוח האנושי המודע

היה הראשון שערך ניסויי גרייה בבני אדם, הוא טיפל באישה מפגרת עם סרטן ממאיר רוברט בארתולו

הניח שמאחר וחלק ממוחה ניתן לצפיה דרך פתח בגולגולתה, ניתן יהיהבארתולו על הקרקפת והגולגולת.

להחדיר מחטים ללא פגיעה בחומר המוחי. לכן, חיבר מחטים למחולל חשמלי וגירה את המשטח החשוף,

גירוי זה גרם להתכווצויות שריריות בלתי רצוניות בצדו ההפוך של הגוף.

בחיפוש אחר טיפול במחלת הנפילה, שנגרמת ע"י פעילות יתר של 1930התחיל ב- ווילרד פנפילד

נוירונים במוח, המתחילה במקום ממוקדם קטן ומתפשטת לאזורים גדולים יותר במוח. כשפעילות היתר

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

מתפשטת רחוק מספיק, החולים מאבדים את ההכרה ומפרכסים. זמן קצר לפני הפרכוס, חווים החולים

(: אלה סימנים אזהרה סובייקטיביים מוזרים, המשתנים מחולה לחולה וכוללים תחושות כמו auraהילה )

ריח ספציפי, עקצוץ, תחושות אחרות בחלק ספציפי של הגוף או תחושה חזקה של דה ז'ה וו.

שיער, שההילה היא תוצר של פעילות היתר המוקדמת באותו מקום ספציפי, לפני שהיא מתפשט פנפילד

וגורמת לעיוותים ופרכוסים. כמו כן, התוכן הספציפי של ההילה תלוי במיקום הפוקוס. רעיונות אלה הובילו

לטיפול ניסויי חדש, שנוסה על חולים אפילפטיים שהעוויתות שלהם לא היו ניתנים לשליטה באמצעות

השתמש בסם מרדים מקומי, וחשף את מוחם של חולים שהיו בהכרה מלאה. פנפילדתרופות רגילות:

הוא גירה באמצעות אלקטרודה חשמלית מקומות שונים, כשהוא מחפש נקודות ספציפיות שהגירוי שלהן

יגרום לחוליו לחוות תחושת הילה. כאשר מצא נקודות אלה- המסמנות רקמת מוח חולה האחראית

לאפילפסיה, הוא הסיר אותן באמצעות ניתוח, אלא אם כן מיקומם היה קרוב לאזורי השפה והסרתם

עלולה היתה לגרום לאפאזיה. ואכן, רוב החולים דיווחו על ירידה משמעותית בעוצמת ההתקפה

גירה בקורטקס אזורים פנפילדהאפילפטית לאחר הניתוח. במהלך חיפושיו אחר נקודות הגורמות להילה,

נורמלים שונים. חלק מההשפעות היו צפויות ממחקרי לוקליזציה מוקדמים. למשל, גירוי הרצועה

המוטורית, גרם לתנועות לא רצוניות בצידו ההפוך של הגוף. גירוי הרצועה הסנסורית, הובילה לתחושת

עקצוץ ורעד. גירוי האזור הויזואלי, גרם לפלשים של אור, צבע וצורות מופשטות, בעוד שגירוי האזור

גילה שגירוי האזורים המקיפים )האזורים פנפילד השמיעתי גרם לנקישות, זמזומים ורעשים אחרים.

השניוניים( את האזור הויזואלי והשמיעתי הראשוניים, גורמים להלוצינציות ויזואליות ושמיעתיות מלאות עם

משמעות, בניגוד לפלשים, הנקישות והזמזומים חסרי התוכן, שנגרמו ע"י גירוי האזורים הראשוניים. גירוי

האונה הצדדית/ הטמפורלית, האזור הצדי של הקורטקס מעל האוזניים שהוא כינה הקורטקס הפרשני )

interpretive cortex 78(, גרם לשני סוגי תגובות פסיכיות ע"מ :

: גירוי נקודות מסוימות, גרם לתחושות דה ז'ה וו או שהכול פתאום זר, תגובה פרשנית/ אינטרפרטציה

תחושת פחד או אופוריה פתאומית. תחושות פרשנות אלה היו זהות לחלק מתחושות ההילה האפילפטיים,

הראה פנפילדשלראשונה הובנו כתוצאה של פירוק מטען חשמלי מוקדי בקורטקס הפרשני. יתרה מכך,

לראשונה שגישות רגשיות ספציפיות ממוקמות במוח, בדיוק כמו תחושות ותנועות.

: תוארו ע"י החולים כחלומות, הלוצינציות או פלשבקים מהעבר, שלרוב לא היו בעלי תגובות חוויתיות

תוכן יוצא דופן. אך לעתים, שלא כזכרונות רגילים, סצנות אלה נחוו בחיות מלאה ולא רק הופיעו במסגרת

מחשבתית.

מספקות ההוכחה ללוקליות של פנפילד במחשבה ראשונה, זה מפתה לטעון שהתגובות החוויתיות של

זכרונות. התוכן החי שנחווה מרמז, שאפילו זכרונות לא חשובים מוקלטים בתאי מוח ספציפיים, והם זמינים

היסס להשוות בין תגובות אלה לבין זכרונות. משום שחוליו תיארו את פנפילדבפוטנציה לשליפה. אך

תגובותיהם החוויתיות כשונות באופן איכותי מזכרונות נורמליים, יותר בכיוון של חלומות מלאי חיים מאשר

מחשבות רגילות או זכורות. כך שתפקוד נורמלי של זכרון צריך לערב משהו השונה מגירוי ספציפי של

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

, חשב שהגירוי החשמלי גרם ל"סקירה" של חוויות פנפילדבאופן מלאכותי. פנפילד נוירונים, שיצר

המוקלטות במוח, שהיא חלק מתהליך הזכרון הנורמלי אך לא כולו.

טען, שאף אחד לא מבין את ההשפעה המדויקת של גירוי חשמלי מלאכותי על נוירונים במוח. פנפילד

הוא חשב שגירוי חשמלי והתקפות אפילפטיות גורמות לעיכוב ולא לפעילות יתר של פונקציות נורמליות של

הנוירונים המעורבים. אם כן, ייתכן שהתגובות הפרשניות והחוויתיות נגרמות ע"י תפעול של חלקי מוח

בלתי ידועים שתפקודיהם באופן נורמלי מנוגדים לאלו של נוירונים שנמצאים בקורטקס הפרשני.

כשנוירונים עוברים עיכוב ע"י גירוי חשמלי מלאכותי או התקפה אפילפטית, התפקודים המנוגדים מקבלים

חופש ביטוי.

הודה שההשראה לעבודתו היתה ההנחה, שמכניזמים של המוח מסבירים את פנפילדלקראת סוף חייו,

תופעת הנפש. הוא הניח כי ברגע שהמוח יובן במלואו, ניתן יהיה להסביר את כל התופעות הפסיכולוגיות

והמנטליות. אך כאשר ראה שמרכיבים מסוימים כמו נסיון, רצון מודע או אמונה במשהו מעולם לא נוצרו

באמצעות גירוי חשמלי או כל תהליך מכני אחר, הוא הטיל ספק שאי פעם יהיה אפשר לייצרם.

טען, מאחר שאין זה אפשרי להסביר את הנפש באמצעות פעילות נוירולוגית במוח, ומאחר והנפשפנפילד

מתפתחת ומתבגרת באופן עצמאי במהלך חיי האינדיבידואל, הוא נאלץ לבחור בהנחה שיש להסביר את

תופס את המוח והנפש כשתי איכויות בלתי תלויות פנפילדקיומנו על בסיס שני מרכיבים יסודיים. כלומר,

. דקארטאם כי באינטראקציה- דואליזם לא שונה בהרבה מזה של

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

לוקליזציה

האם פונקציות התנהגותיות ממוקמות

באזורים מסוימים במוח, או שהמוח

פועל כיחידה אחת כדי להפיק

התנהגות?

שיטת המחקר

פ

ר

נ

ץ

ג

א

ל

1

7

5

8

-

1

8

2

8

קיימת לוקליזציה עבור תופעות

פשוטות כמו הנעת יד, וגם לפונקציות

פסיכולוגיות מורכבות מאוד- כמו יושר.

- מדידת ממדים פיסיים של הגולגולת, כדיקרניומטריה

להסיק על צורת המוח.

פ

י

י

ר

פ

ל

ו

ר

נ

ס

אין לוקליזציה, המוח פועל כיחידה

אחת כשהוא שולט בהתנהגות. ייתכן

שיש לוקליזציה של תנועות פשוטות

)תנועת רגל(, אך ההתנהגות כולה

אינה תוצאה של אזור מסוים במוח

אלא תוצאה של פעילות המוח כולו.

Ablationפתיחת קופסת הגולגולת, איתור האזור –

הנחקר, הרס ניסויי של אותו אזור וצפיה בשינויים הנראים

בהתנהגות או תפקוד החיה לאחר התאוששות מהניתוח.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

1

7

9

4

-

1

8

6

7

פ

ו

ל

ב

ר

ו

ק

ה

1

8

2

4

-

1

8

8

0

יש לוקליזציה, שכן אזור ברוקה אחראי

על יכולת הדיבור, פגיעה באזור זה

תגרום לאובדן הדיבור.

ניתוחים שלאחר המוות.

פ

ר

י

ט

ש

ו

ה

י

יש לוקליזציה, גירוי נקודות מסוימות

ברצועה המוטורית גרם לתנועות בצד

הנגדי של הגוף.

גירוי חשמלי ישיר של המוח.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

ט

ז

י

ג

1

8

7

0

ד

ו

י

ד

פ

ר

י

י

ר

1

8

7

0

יש לוקליזציה, קיימים מספר מרכזים

פונקציונליים מובחנים בקורטקס

האחראיים על יכולות שונות.

גירוי חשמלי ישיר של המוח.

ק

א

ר

ל

ו

ו

ר

נ

י

ק

ה

1

8

יש לוקליזציה, שכן פגיעה באונה

הצדדית השמאלית הקרובה לאזור

השמיעה )ללא פגיעה לאזור השמע

ולאזור ברוקה( תגרום לאפאזיה

סנסורית.

אפאזיית הובלה תתרחש אם סיבים

אסוציאטיביים המקשרים בין זכרונות

דיבור סנסוריים באזור וורניקה

לזכרונות דיבור מוטוריים באזור ברוקה

יפגעו, בעוד שאזור ברוקה וורניקה

ישארו תקינים.

כנראה- ניתוחים שלאחר המוות.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

4

8

-

1

9

0

5

ש

פ

ר

ד

פ

ר

נ

ץ

1

9

0

2

אין לוקליזציה: אם האזורים שנהרסו

היו אחראיים ללמידה המקורית, חלקי

המוח האחרים היו מסוגלים לבצע

תפקודים מאוד דומים בלמידה מחדש-

כלומר, המוח מתפקד השלם. כמו כן,

גמישות המוח מלמדת על תפקודו

כשלם.

Ablationבשילוב עם אימון החיות להתמצא במבוכים

ומשימות אחרות.

ק

א

ר

ל

ל

ש

ל

י

1

8

9

0

-

1

9

אין לוקליזציה, למידה וזכירה מפוזרים

על פנים כל המוח, אין אזור מסוים

שאחראי עליהן.

Ablationבשילוב עם אימון החיות להתמצא במבוכים

ומשימות אחרות.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

5

9

ו

ו

ל

י

ד

ר

פ

נ

פ

י

ל

ד

1

8

9

1

-

1

9

7

6

יש לוקליזציה, גירוי אזורים נורמלים

בקורטקס הראו את ההשפעות

הצפויות ממחקרי לוקליזציה קודמים.

וכמו כן, ממצאיו בדבר גירוי האזור

השניוני- שגרמו להלוצינציות

שמיעתיות וויזואליות מלאות תוכן.

אין לוקליזציה, שכן אין אזור במוח

שיכול להסביר את תופעת הנפש.

גירוי חשמלי של מוח אנושי מודע.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: יסוד המעבדה של וונדט6מאמר

עתירה למשרד החינוך הסקסוני המלכותי, בה ביקש תקציב סדיר ל"יסוד ותמיכה"וונדט הגיש 1875במרץ

באיסוף "מערכת מכשירים פסיכופיזית". במכתבו הוא ביקש ללמד את הטכניקות הפסיכופיזיות לתלמידים

שנים והצליח לעורר עניין במחקר4המתעניינים במיוחד בפסיכולוגיה. אחרי שלימד בלייפציג כמעט

האמין שהגיע הזמן להתחיל להציע קורסים בטכניקות מחקרוונדטהפסיכולוגי דרך לימודי סמינר,

פסיכולוגיות. מאחר והסמינרים על היבטים תיאורטיים של המחקר הפסיכולוגי, משכו מספר משמעותי של

כי יש להוסיף עליהם הכרות מעשית עם השיטות הבסיסיות של המחקר הפסיכופיזי. וונדטנרשמים, חשב

נדחתה עקב "מצוקה כספית", למרות שהוא הציע לתרום את הציוד שלו לאוניברסיטהוונדטעתירתו של

בתמורה למלגה שנתית בסכום זעום. לכן הוא שיבץ את הקורס הסמינריוני "החברה הפסיכולוגית" בקורס

לוגיקה. בסמסטר שלאחר מכן הופיע שוב הסמינר הפסיכולוגי ללא תשלום, אך הסטודנטים נזקקו לאישורו

להצטרף. וונדטשל

לא נרשם באופן רשמיהאל האמריקאי. ג. סטנלי האלמידע על שהתרחש בסמינר הפסיכולוגי סופק ע"י

הקצה חומרוונדט סיפר שהאל בלייפציג, שכן הוא כבר קיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטת הארוורד.

רשם לעצמו הערותוונדט שהאלקריאה לסטודנטים, וביקש מהם לדווח על שקראו. במהלך הדיווח הבחין

את עבודת הקריאה. וונדט רבות, לכן הוא האמין שהסטודנטים עשו עבור

וונדט, בשנים שלאחר מכן הוא יחקה את הפורמט של הקורס הסמינריוני של האללמרות הסרקזם של

מצביע על כך שהקורס "החברה הפסיכולוגית", לא כלל הזדמנויות למחקרהאלבאוני' קלרק. דיווחו של

פסיכולוגי מעשי.

הציע פעילות סמינריונית מעשית בנוסף לסמינר התיאורטי )החברה הפסיכולוגית(.וונדט 1879/80בשנים

סטנליסמינר מעשי זה לא הופיע בקטלוג האוניברסיטה והוא נפתח לראשונה במתכונת פרטית, כאשר

היו המשתתפים הראשונים. האל ומקס פרידריך

כתב: "בעקבות סמינרים פסיכולוגים, שבמהלך הסמסטרים הראשונים נוהלו בפורמט של דיון,וונדט

סטודנטים בודדים התחילו להעסיק את עצמם במחקר". מכתב זה מצביע, שהיוזמה למחקר מעשי

נותן קרדיט לתלמידיו על שעזרו לו להקיםוונדט היתה של תלמידיו. כמו כן, וונדטהראשוני במוסדו של

תפס את פעילות המחקר המעשי הבלתי רשמי כהתחלה שלוונדט את המעבדה שלו ולהכניסה לפעולה.

האל הועמדה לרשותו כיתה, שבה נעשתה פעילות המחקר המעשי. ואכן, 1876המוסד שלו ובקיץ של

( מאשר את קיומה של מעבדה עצמאית. וונדט)מתנגדו של

מקס תחת פיקוחו במעבדה, היה עבודת המחקר של 1881, פרויקט המחקר הראשון הושלם בוונדטע"פ

שהיה מתמטיקאי, הכיר בכך שעבודתופרידריך על משך הזמן של תפיסות פשוטות ומורכבות. פרידריך

לא בילה הרבה מזמנווונדט, שהאל". למרות טענותיו של וונדטבוצעה "תחת הדרכתו של פרופסור

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

השתתףהאל אסיפות מידע במשך שלושה חודשים, וכן גם 16במעבדה, אנו מגלים שהוא השתתף ב

באסיפות המידע רק באופן בלתי סדיר.

המעבדה הפסיכופיזית

1879 לא היה לגמרי מודע לביסוסה של המעבדה שלו ושהוא בחר את התאריך וונדטטען, שבורינג

באופן מקרי שנים רבות לאחר מכן כשכתב את ההיסטוריה של המוסד שלו. זאת בשל מכתב המלצה

האל עבד 1880 ובסימסטר קיץ של 1879/80, ששם הוא כותב שבמהלך סימסטר חורף של האלשכתב ל

. 1880על מעבדתו בקרפלין במעבדתו. וכמו כן, במכתב שהוא כותב ל

הרחבה והכרה

:"מחקרים פילוסופיים"

היה מתקן מעבדה משלו, בו בצעו תלמידיו מחקר עצמאי פסיכופיזי, הוא פרסם את כתבוונדטברגע של

העת "המחקרים הפילוסופיים". כמות גדולה של מידע בנוגע לכתב העת של וונדט התגלה בחילוף

, שרצה לפרסם בכתב העת שלו, מחקרים שערך על מובנואמיל קרפליןהמכתבים שלו עם הפסיכיאטר

של הזמן.

כתב: "אני חושב שכדי להרחיב את היקף כתב העת לכל שדה הפסיכולוגיה כולל נושאים רלבנטייםוונדט

קרובים. אני חושב שרצוי שכתב העת יפרסם רק מחקר מקורי, ולא סקירה מחודשת של מאמרים קודמים".

. במטרה לפרסם ניסויים שבוצעו1881 הכריז על תכניותיו לפרסם "מחקרים פסיכולוגים" בינואר וונדט

באוגוסט ל"מחקרים פילוסופים", משום שכבר היה כתב עת4במעבדתו. שמו של כתב העת שונה עד ל

עם השם "מחקרים פסיכולוגים" שעסק בנושאים ספיריטואלים ותופעות פרה-פסיכולוגיות אחרות.

:מוסד הפסיכולוגיה הניסויית

חש בטוח מספיק בהישגים היציבים של מעבדתו ושלח עתירה נוספת לתמיכה של וונדט1882ב

האוניברסיטה. הבקשה התחילה בהיסטוריה של המעבדה, ודיווח שהוא תמך בעבודתם הניסויית של

תלמידיו מכיסו הפרטי, לכן הוא נאלץ להגביל את תחומי המחקר לאלו שציודו המחקרי האישי יתאים להם.

(, גם מתחומי המדע250הוא המשיך וכתב, שלקורס של פסיכולוגית ניסויית הגיעו סטודנטים רבים )מעל

שהוא פיקח על מספר משמעותי של עבודות מחקר שפורסמו בכתבוונדט והמתמטיקה. כמו כן, הזכיר

העת שלו. ולבסוף ביקש ממשרד התרבות והחינוך הציבורי הממלכתי, להוסיף "מוסד לפסיכולוגיה ניסויית"

לגליון המוסדות האקדמאים של אוניברסיטת לייפציג. כמו כן, ביקש אישור לתקציב שנתי למוסד שלו.

העתירה שלו נענתה באופן חלקי, המשרד סרב לתקציב שנתי אך היה מוכן להעניק לו את הסכום באופן

חד פעמי לשנה הנוכחית- הכרה רשמית כלל לא הוזכרה.

:מבקר מפורסם

, שהיה בביקור וויליאם ג'יימס באמצעות ביקורו שלוונדט, הגיעה הכרה מסוג אחר בעבודתו של 1882ב

וביקר פעמיים במעבדתו ובהרצאותיו. אך וונדט התרשם מאוד מאישיותו שלג'יימסאצל קארל סטמפף.

וונדטמבהיר שמעבדתו של ג'יימס לא הראה כל רצון להרחבת ההכרות ביניהם. מכתבו של וונדטטען, ש

נגיש מאוד ומדבר בקלות על הכול. ניתן לקבל את הרושם,וונדטהיתה קיימת ומתפקדת באותו זמן, וכי

וונדט, משום שהוא ידע כי סטמפף מתעב את וונדט לא היה שבע רצון מהתרשמותו החיובית מג'יימסש

ועבודתו.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

:קריאה לבריסל

נלקח בחשבון כמועמד למשרה באוניברסיטת בריסל. ידידו זיגפריד ברי כותב, שחשב שלא יקחווונדט

משהו מלייפציג, משום שבפרוסיה שיטת הקריאה האקדמאית הוחלפה ע"י קידומים בירוקרטיים. למרות

העביר את הקריאה הרשמית לממונים עליו יחד עם וונדט ומשפחתו לא ששו לעזוב את לייפציג,וונדט ש

רשימת תנאים שיעזרו לשכנע אותו להשאר בלייפציג.

:פיצויים והכרה

במשכורתו.40%העלאה של כמעט -

להעמיד לרשותו אודיטוריום קטן בנוסף לחד בו עבד עד הו, ולבצע בו שינויים מבניים ע"י דרישותיו.-

חדרים קטנים. חסר האחסון המקורי5 כללה שני חדרים גדולים, ו וונדטסה"כ מעבדתו המורחבת של

שימש כעט כמשרדו באוניברסיטה.

לאחר מכן, הגיעה ההכרה ואספקה קבועה למעבדה, ותקציב שנתי סדיר. הסמינר החדש פורסם בידיעון

של האוניברסיטה: "מוסד לחקירה פסיכולוגית".

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: וויליאם ג'יימס וסטנלי האל- פונקציונליזם אמריקאי8מאמר

ווויליאם ג'יימס היו הראשונים שסייעו לפסיכולוגיה האמריקאית לצעוד כמפעל מדעי ולאסטנלי האל

פילוסופי.

1844-1924סטנלי האל 1842-1910וויליאם ג'יימס

בינאישיתג'יימס ביכולת ניחן

ארגונית ביכולת אך מצוינת,

את לגלות חתר הוא פחותה.

בדברים, הגלומות האפשרויות

לנוכח והתאכזב חזר אך

אפשרויות שמאחורי המציאות

אלה.

היה אדם בלתי צפוי הנתון לפרצי התלהבות. הוא היה אישהאל

ארגון מצוין, שנתקל בקשיים בינאישיים חמורים, ששללו לעתים את

ערכה של עבודת הארגון הקפדנית שלו.

רעיונותג'יימס של איש היה

ביחס עניין מצא שלא כבירים,

שבין רעיונות שונים אלה.

אךהאל כוללת, בתבנית רעיונותיו משתלבים בו באופן התעניין

בד"כ לא פיתח את רעיונותיו מעבר לשלביהם הבסיסיים.

השארתוג'יימס את שאב לא

מאדם או מתנועה מסוימת, אלא

שהעניקו מקורות- ממגוון

לרעיונותיו אופי ייחודי. הוא קיבל

הפסיכולוגיה מהרעיונות חלק

ודחה שבגרמניה, הניסויית

אחרים, ובוודאי שלא הודרך על

ידיהם.

הבריטיהאל לאסוציאניזם ביחס חשיבה עצמאות גילה

ולפסיכופתולוגיה הצרפתית.

שיטהג'יימס ייסד לא

פי על אף פסיכולוגית,

שרעיונותיו השפיעו על השיטות

זאת, ולמרות שנוסדו בימי חייו.

לראשון נחשב ג'יימס

ולאבי בארה"ב הפסיכולוגים

הפסיכולוגיה המדעית שם.

חתר להיות מנהיג הפסיכולוגיה המדעית באמריקה, וחש כיהאל

הוא בתחרות עם ג'יימס על תפקיד זה. הוא תמך נמרצות במחקר

מעבדתי ובהתפתחות הפסיכולוגיה המדעית החדשה, וייסד כתב עת

וניהל מספר מרכזי בתחום, את ההתאגדות המקצועית הלאומית

כמיסדה של נחשב לא זאת, האל לימוד אקדמאיות. עם תכניות

הפסיכולוגיה המדעית האמריקאית.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

השפעת המערכת האוניברסיטאית הגרמנית

השתנתה הפסיכולוגיה בארה"ב באופן דרמטי. את הגורמים לשינויים אלה ניתן למצוא1800-1895בין

במערכת ההשכלה הגבוהה בארה"ב שהתפתחותה הושפעה מהמערכת האקדמאית בגרמניה.

לא היו כמעט מסלולים לתארים גבוהים באוניברסיטאות האמריקאיות, מלבד בתחומי הרפואה1970לפני

והמשפט. מחסום זה נשבר, בעקבות ייסודם של בתי ספר מדעיים, אך אלה היו מבודדים בתוך המוסדות

בהם פעלו. עוד לפני מלחמת האזרחים האמריקאית סטודנטים נסעו לאירופה, ובפרט לגרמניה, כדי לקבל

תואר אקדמאי.

אוניברסיטאות גרמניות היו מרכזים מדעיים של העולם, בשל יעילות המחקר שלהן. למרצה הגרמני היתה

מידה ניכרת של חירות לעסוק בנושאים ע"פ בחירתו. כמו כן, הסטודנט היה חופשי ללמוד מה שרצה.

לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית, צמחה תנועה שביקשה להרחיב ולשפר את תחומי החינוך הגבוהים

בארה"ב, שהושפעה מאוניברסיטאות גרמניות בהנהיגה שינויים ארגוניים במסלולי תארים גבוהים. בנוסף,

אוני' קלארק שבראשה עמד האל, נוסדה מלכתחילה כמוסד ללימודים גבוהים בלבד, והושתתה על מודל

של מוסדות אירופאיים.

להלן השינויים: תכנית הלימודים הקבועה הוחלפה בתכנית שאפשרה חופש בחירה, עלה מספר הקורסים

ומספר המחלקות. בשינויים אלה תפסה הפסיכולוגיה מקום מועדף, והיתה מבין הנושאים החדשים שחדרו

לחינוך הגבוה מהמערכת הגרמנית.

וויליאם ג'יימס

ספרו המפורסם "עקרונות הפסיכולוגיה" חולל שינוי שמשמעותי בגישה לפסיכולוגיה בארה"ב, במעבר

ה במאה הנפוצה )19מפסיכולוגיה כנפש" "השכל רעיון שבבסיסה mind as soulלפסיכולוגיה ,)

(. mind as experience, שבבסיסה רעיון "השכל כחוויה" )20נטורליסטית של ראשית המאה ה

חייו ותחומי העניין של ג'יימס

נולד למשפחה אמידה ומיוחסת בניו יורק, ושנה אחר כך נולד אחיו הנרי. ג'יימס -

אביו הקדיש את מלוא מרצו לחינוך ילדיו. -

האחים עברו מסעות רבים ותקופות לימוד קטועות בארה"ב, אנגליה, צרפת, שוויץ וגרמניה. משום-

שהאב חשש "מצרות האופק" של בתי הספר האמריקאים, אך רצה שהילדים ילמדו לחיות עם בני

עמם.

האחים למדו אצל מורים פרטיים ובתי ספר שונים, וכן ביקרו בגלריות, מוזאונים ותיאטראות רבים. -

וויליאם סבר כי חוסר המשמעת שאפינה תקופה זו מנעה ממנו את היכולת לפתח חשיבה מסודרת;-

בעוד שהנרי מצא אותה בעלת ערך אדיר, משום שפיתחה ועודדה סקרנות חופשית.

בהתאם לעצתו של אביו, כי בחירה חפוזה של עיסוקו של אדם היא שגויה ומגבילה, נדרשו לוויליאם-

שנים עד שמצא את התחום בו יוכל לבטא את כישוריו. הוא שלח ידו בציור, והפסיק כשגילה שכישרונו

אינו מבטיח.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

נרשם ללימודי מדעים ופילוסופיה בהרווארד. למרות עניינו בכימיה, מוריו חשו כי הוא חסר1861ב-

סבלנות לעבודות מעבדה מדויקות. לכן נטש את הכימיה לטובת פיזיולוגיה, אנטומיה וביולוגיה ונרשם

לרפואה.

נלווה 1865ב- קריירהג'יימס של כתחילתה באמזונס למסע דרווין( )ממתנגדי אגאסי ללואיס

בביולוגיה, אך תוך זמן קצר מצא כי הוא לא נהנה מאיסוף דגימות. וחזר ללמודי הרפואה רק כדי לעזוב

שוב לחו"ל למשך שנתיים.

לקה בדכאון נוירוטי קשה, אשר נמשך כמעט חמש שנים. ג'יימס -

הוא חזר לארה"ב כדי לקבל תואר ברפואה, אך לא עסק ברפואה משום שכאבי הגב שלו מנעו1869ב-

ממנו עמידה ממושכת. ואז הוא החליט להמשיך ולעסוק "בנושאים פסיכולוגיים".

נפתר חלקית כאשר הוא קרא את הפילוסופיה של האבולוציה של רנוויה,ג'יימסהמשבר הנפשי של -

וכי האפשרות להתנהגות רצון קיים חופש כי רנוויה שכנעו אותו, שהשפיע עליו רבות. כתביו של

מאחיזת אותו שיחררה כנראה חופשי ברצון אמונתו בה. שבוחרים אלה בידי נתונה ספונטנית

הדטרמיניזם הנוקשה של מיל, ספנסר וביין, ופתחה בפניו את הדרך להיעשות פסיכולוג פילוסופי.

הוא החל ללמד פיזיולוגיה בהרווארד, ונסתמנה התאוששות הדרגתית בבריאותו.1872-

את הקורס הראשון שלו בפסיכולוגיה- על הקשר בין פיזיולוגיה לפסיכולוגיה. למרותג'יימס לימד 1875-

שמעולם לא עבר הכשרה בפסיכולוגיה, מטרתו בפסיכולוגיה עתה היתה ברורה לו.

קודם לדרגת מרצה נלווה לפיזיולוגיה. באותה1876 מעין "מעבדה" לפסיכולוגיה, ובג'יימס ייסד 1875-

, עבודתו נעשתה במעבדת הפיזיולוגיה1878 הפך להיות סטודנט וקיבל את תוארו בסטנלי האלהשנה

של בוודיטש.

ג'יימס נישא למורה, שחלקה עמו תחומי עניין ותמכה בו. חיי הנישואין הכניסו לחייו ארגון שנעדר1878-

בהם קודם להן. וכן באותה השנה, חתם על חוזה עם המוציא לאור הנרי הולט להוצאת ספר בתחום

הפסיכולוגיה.

ילדים( אילץ אותו לכתוב מספר ניכר של מאמרים ולהעניק הרצאות5הנטל הכללי של משפחה גדולה )

רבות בשל הרווח הכללי הגלום בהם.

הפך 1880- שהתנגדוג'יימס אלה שהיו למרות בהרווארד, לפילוסופיה במחלקה נלווה למרצה

נשתנה תוארו1889למשרת פרופסור לפילוסופיה, ובג'יימס קודם 1885שפיזיולוג ילמד פסיכולוגיה.

לפרופסור לפסיכולוגיה.

לא חידש רבות בספר זה, אך העניק חייםג'יימס סיים את כתיבת ספרו "עקרונות הפסיכולוגיה" 1890-

בכתיבתו לרעיונות ישנים. הביקורות שיבחו את הספר כתרומה חשובה לפסיכולוגיה, ואחרות התמקדו

ג'יימס לא עקב אחר הסידור המקובל של נושאים. ג'יימסבאופיו הבלתי סיסטמתי של הספר, שכן

האמין כי נקודת ההתחלה הנכונה היא החוויה כנתון מיידי וכפי שהיא חולפת בתפיסה, בניגוד לאחרים

הוא לא התחיל בחוויות חושיות, משום שהאמין כי זו לא הדרך שבה אנו חיים.

בכתביו הוא נקט עמדה מזלזלת כלפי פסיכולוגיה ניסויית, לכן מלבד מחקר על העברת הדרכה, הוא-

הכיר בכך, כי עבודת המעבדה עשויה להועילג'יימס לא תרם תוצאות ניסוייות בעלות חשיבות כלשהי.

גייס די כסף לפתיחת מעבדה1890לפסיכולוגיה, אך ביקש להיות פתור מהאחריות לעיסוק זה. ב

פסיכולוגית.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

הכשיר מספר קטן של פסיכולוגים ופיקח על השלמתן של מספר עבודות דוקטורט. בין תלמידיוג'יימס -

. 1876-1878 עבד עמו בשנים הול. כמו כן, תורנדייקהיו אנגל, קלקינס, הילי, ודוורת' ו

חרגו מתחומי הפסיכולוגיה הניסויית וממרבית הפסיכולוגיות הפילוסופיות.ג'יימסתחומי העניין של -

השילוב בין חינוכו הליברלי לעניין הרב שגילה אביו בסוודנבורג, עשוי להסביר את העניין הרב שגילה

בספיריטואליזם.

פגש 1882-1883- במייסדים האנגלים של "החברה למחקר פסיכי", הוא היה תלמיד צמא,ג'יימס

שנטל חלק בסיאנסים רבים, ופרסם ממצאים רבים כשכהרגלו הוא חותר לגילוי העובדות. הוא התעניין

בשאלת החיים שלאחר המוות, בתופעות על טבעיות וכן בהיפנוזה, היסטריה ופיצול אישיות.

, בנושא פרגמטיזם ואמפיריציזם קיצוני, כוללת את תרומתו הפילוסופית20עבודתו בראשית המאה ה-

המשמעותית. רעיון הפרגמטיזם הוא כי ערכם של רעיונות חייב להיבחן ע"פ תוצאותיהם המעשיות.

בניגוד לעמדה הרווחת לפיה, דעות או אמונות הן עובדות משום שהן אמיתיות, טוען הפרגמטיזם כי הן

אמיתיות משום שהן עובדות. השימוש העמום במונח עובדות השאיר פתח לביקורת שלא איחרה

לבוא.

פגש אתג'יימס 1909- פרויד בכנס שיזם האמיןג'יימס , נשיא אוניברסיטת קלארק. סטנלי האל

בקיומם של חיי נפש שאינם מודעים לגמרי ליחיד עצמו ושיבח את מייאר על רעיונותיו אודות תודעות

שוליות ותאר אותם כהתקדמות חשובה בפסיכולוגיה. עם זאת חשוב לציין, כי קיים פער משמעותי בין

פרויד. מאייר חיפש אחר גילויים תת מודעים בעוד שפרוידהתת הכרתי של מייאר לבין הלא מודע של

נראה פרויד יפתח את רעיונותיו, אך הוסף כיפרויד קיווה שג'יימסחיפש אחר מניעים לא מודעים.

בעניו כאדם בעל מערכת רעיונות קבועה.

"עקרונות הפסיכולוגיה" של ג'יימס

"עקרונות הפסיכולוגיה" ניחן בכתיבה מופלאה, אך מכיל סתירות רבות ואינו מאורגן ע"פג'יימסספרו של

שינה את דעתו בנושאים מסוימים מבלי שעדכן פרקים קודמים. ג'יימסרצף אחיד. משום, שלעתים

ביקש לכתוב פסיכולוגיה לא מטאפיזית אלא נטורליסטית והוא מנמק זאת כך: "הצבת הפסיכולוגיהג'יימס

בעמדה של מדעי הטבע, תוך הוצאת שאלות מטפיזיות מתחומה, והגבלה למה שיכול להיות מאושר ע"י

התודעה, יאפשר לתאר את החוויה, שכל אדם יוכל לקבלה ללא תלות בשוני בין הפירושים הפילוסופיים

החבויים".

ביקש לבטל מספר שאלות מטפיזיות: ג'יימס

פסיכולוגית היכולת: גישה שרווחה בארה"ב, התייחסה לשכל כישות ממשית, נפש שפעולותיה הן ביטוי.1

היה הראשון להציג פסיכולוגיה גשמית חילונית- פסיכולוגיה שבה המחשבהג'יימסליכולת פנימית.

עצמה היא החושב.

והפילוסופיההאמפיריציסטים הבריטיים,פסיכולוגיה של אטומיזם ואסוציאניזם: כפי שהוצגה ע"י .2

"רעיונות" או אידאות בסיסיות שתיאר האסוציאניזם, וחוויות חושיותג'יימס. עבור וונדטהניסויית של

, ורעיון הסינתזה היצרית שלו, היו מטפיזיים לא פחות מהיכולות "המיתולוגיות"וונדטבסיסיות שתיאר

. דקארטשל פסיכולוגיה או מהנשמה של

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

ביקר את הפסיכולוגיות של זמנו כך: "מרבית הספרים מתחילים בחוויות חושיות, כעובדות נפשיותג'יימס

פשוטות ביותר, וממשיכות בדרך הסינתזה כשהן בונות כל שלב מהשלבים הנמוכים ממנו. אך זו נטישה של

דרך החקירה האמפירית. אף אדם מעולם לא חווה חוויה חושית פשוטה בפני עצמה. תחושות פשוטות הן

למעשה תשומת לב בררנית, הפועלת לעתים בדרגה גבוהה מאוד".

או מאך( במובן הרחב יותר של טיפול בחוויה ישירה ולאקומט נקט בעמדה פוזיטיביסטית )שלא כג'יימס

בפרשנות. והסיק כי, חוויה בסיסית ביותר אינה התחושה אלא המחשבה עצמה.

הסיק כי, עובדות מודעות אוניברסליות אינם רגשות ומחשבות אלא ישויות פרטיות כמו "אני חושב"ג'יימס

- מחשבתו של אדםדקארט"אני מרגיש". הסתמכותו זו על החוויה האוניברסלית מובילה ל"אני חושב" של

מוסיף, התודעה אינה קטועה או אוסף מרכיביםג'יימס היא העובדה הבסיסית ביותר של חייו הרוחניים.

בסיסיים אלא זרם אחיד.

לפסיכולוגיה היא המחשבה- שאינה ניתנת לחלוקה, אחידה ואישית. הואג'יימסלסיכום, נקודת המוצא של

לא מתייחס להנחות יסוד מטפיסיות אלא רק למושגים הנגזרים מצפייה ישירה בחוויה.

רעיון אחדות המחשבה הוביל לרעיון– "זרם המחשבה". ההקבלה בין פעילות המוח, חשיבה ואופייה האישי

: המחשבה עצמה היא החושב, ומושגים כמו נשמה או כשריהselfשל המחשבה הובילה למסקנתו לגבי ה-

הבסיסיים של הנשמה מיותרים לפסיכולוגיה.

זרם המחשבה

גרס, כי המחשבה אינה תחושה, אוסף תחושות או איחוד רעיונות. המחשבה היא שלם שאינו ניתןג'יימס

לפירוק. ללא תלות במורכבות מושא המחשבה, המחשבה עצמה הינה מצב בלתי מחולק של המודעות.

הובילה לדואליזם של מחשבה ואובייקט, למרות שנטש עמדה זו במחשבתו הפרגמטית.ג'יימסשיטתו של

מחשבות מטפלות באובייקטים, שעשויים להיות ממקור חיצוני או ממחשבות אחרות.ג'יימס בדואליזם של

, מחשבות תמיד קשורותג'יימסהוא הותיר את שאלת ראשיתן וכינונן של המחשבות למטפיזיקה. ע"פ

ומצהיר: "כאשר המוח פועל מחשבה מתחוללת. אם ונפש גוף לפעילות המוח. הוא מתעלם מבעיית

זיהוי הקשרים בין אלו לבין המחשבה היא אכן נקודת הפתיחה לחקירה בצידו הנפשי של הקיום, אזי

ביותר מקשר הבסיסי החוק כלומר, אמפירית. לבצע הפסיכולוגיה שיכולה כל הוא מוחיים תהליכים

משתמש באופיים הרציף של השינויים במוח כדי לחזק אתג'יימס אמפירית בין פעילות מוחית למחשבה.

כך רציפים, הם מוחיים ששינויים "כשם מחשבה: תהליכי של והמשכיותם אחדותם בדבר רעיונותיו

משתלבות התודעות זו לתוך זו. ולמעשה הם רק מודעות מתמשכת יחידה, זרם בלתי פוסק יחיד".

מתאר את המחשבה כבעלת חמישה מאפיינים:ג'יימס

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

מתודעה אישית.כל מחשבה נוטה להיות חלק .1

.בשינוי מתמידבכל תודעה אישית המחשבה מצויה .2

במידה רבה.רציפהבכל תודעה אישית המחשבה .3

.נפרדים ממנה עצמההמחשבה נראית תמיד כמטפלת במושאים .4

המחשבה מתעניינת בחלקים מסוימים של מושאים אלה ומרחיקה אחרים- בוחרת את מה היא .5

מקבלת או דוחה. כלומר, העניין של המחשבה באובייקטים מסוימים של נסיון יותר מבאחרים, קובע

באלה חלקים של החוויה האדם מבחין. מחשבתו של האדם תלויה בדברים אותם חווה, אך אלה

מושפעים במידה רבה מרגלי תשומת הלב שלו. למשל, אם אדם לא מבחין באופן עקבי בדבר שנוכח

לפניו אלפי פעמים- הדבר לא חודר לנסיונו. זרם המחשבה אינו לגמרי חופשי או רציף. מקורותיו

ביחס ג'יימס נשלטים ע"י אופיו של ה"עניין", באופן שמהווה חלק מהותי מעמדתו הנטורליסטית של

לעצמי.

על אופייה האישי של המחשבה. ג'יימס: הצירוף "תודעה אישית" מלמד על הדגש ששם 1-3מאפיינים

את המחשבה האחידה. ג'יימס : מלמדים על תפיסתו של 2-3מאפיינים

מניח מצב של דואליזם, בו קיימים שני היבטיםג'יימס : חיוני לתפיסה נטורליסטית של העצמי. 4מאפיין

"המחשבה יכולה להבחיןג'יימס"אוביקט" ו"סובייקט" שאינם ניתנים לפירוק למונחים פשוטים יותר. ע"פ

בין מושאה לעצמה, אך אין זה הכרחי שתדע לעשות זאת". הבלבול בין מושא המחשבה והמחשבה עצמה

מוביל לעתים להכללת עצמים חיצוניים כחלק ממחשבת היחיד ולפיכך כחלק מהיחיד עצמו.

וחייםג'יימס תודעה מחשבה, במונחים והשתמש "נהר", של כזרם החשיבה תהליך את מתאר

בין החוויה גרידא למשמעותה.ג'יימססוביקטיביים כשקולים זה לזה. בקשר של זרם מחשבה מבחין

מחשבות עולות וחולפות, כלומר יש להן זמן חיים מוגדר. בעוד שפרץ מחשבות מסוים דועך, הוא מוחלף

ע"י פרץ מחשבות חדש ההולך ומתפתח, כאשר האחרון מכיר את קודמו. מחשבה היא תהליך מתחדש

נטורליסטית לעצמי וכן תפיסה הכרחית להתייחסות ומתמיד- מאפיין הכרחי לרציפותם של חיי נפש-

כתהליך של מחשבה ולא כביטוי ליכולת רוחנית.

עורך חלוקה בין "אני" ל"לא אני": "אני" הוא העניין היחודי שמגלה השכל האנושי בעולמו של הפרט.ג'יימס

כלומר, סה"כ שהאדם מסוגל לקרוא לו "שלי". אין האדם יכול להתעניין באותו אופן באני של הזולת כבשלו.

האני של הזולת נופל יחד עם כל שאר הדברים במסה זרה אחת, שנגדה עומד האני.

בספרו הוא מתחיל את רעיונותיו הנוגעים לזרם המחשבה, בהגדרה של "עצמי אמפירי" או "אני" השאובה

ממסקנתו לגבי הקו המפריד בין אובייקט לסובייקט. העצמי הוא תהליך חשיבה המתפתח במסגרת זרם

החשיבה.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

הנפש

בחן שלוש תיאוריה אודות הנפש- התיאוריה הספיריטואלית, האסוציאניסטית, והטרנסדנטלית.ג'יימס

כפי שהן סובייקטיביות ממשיות של התודעה חיונית להבעת תופעות אינה "נפש מהותית" כי והסיק

מופיעות. התחליף לנפש היא זרם המחשבות, שכל אחת מהן שונה מהותית מהשאר, אך רוכשת את תוכנן

של האחרות.

טוען, כי "נפש מהותית" היא מושג מטפיזי שאינו דרוש לפסיכולוגיה, לכן הוא בחר להשמיטה.ג'יימס

אמפירי ולקישור לאימות הניתן היחידי החושב היא החולפת החשבה הוא, היחידי המושג ובמקומה

לתהליכים מוחיים.

חיי הנפש לובשים צורת קטגוריות של יכולות נפשיות כגון, תשומת לב, תפיסה, השוואה, זכרוןג'יימסע"פ

ודמיון המטופלות אובייקטיבית כנגזרות מזרם המחשבה.

שמה סוף לעידן הפסיכולוגיה הנשענת על הנחת קיומה של נפש מהותית. אף עבודהג'יימסעבודתו של

לא עשתה שימוש ברעיון הנפש היסודית כרעיון פסיכולוגי. ג'יימספסיכולוגית משמעותית אחרי ג'יימס

גישתו ההוליסטית ליחידות אטומיות. נפשיים ניתוח מצבים נטורליסטית שלא חייבה ייסד פסיכולוגיה

והפנומנליסטית הייתה היסוד להתפתחותו של הפונקציונליזם האמריקאי.

שיטות מחקר

התבוננות עצמית היא תיאור פנומנולוגי של החוויה האוניברסלית המשותפת,: ג'יימס אינטרוספקציה ע"פ

שאינו כולל ניתוח אלא תיאור החוויה כפי שהיא מופיעה בכל מורכבותה וללא הנחות מוקדמות תיאורטיות.

נוסף לכך, ההתבוננות לא נערכה דווקא במעבדה, הייתה זו בחינה עצמית אמפירית.

התבוננות עצמית אנליטית, לשם ניתוח החוויה המורכבת למרכיביה וונדט/טיצ'נר:אינטרוספקציה ע"פ

הבסיסיים.

הניח כי התבוננות עצמית אנליטית זו מבוססת על הפשטות, שהן תוצאתה של חלוקת תשומת לבג'יימס

הדגיש את קדימותה של התבוננות עצמית בפסיכולוגיה שלו, הוא היה מודעג'יימסבררנית. למרות ש

לאפשרות של טעות- שעשויה לנבוע מכל תצפית שהיא. טעויות בהן נתקלים בתהליך התבוננות עצמית

מתוקנות ע"י חזרה, כך דעות מאוחרות מתקנות טעויות מוקדמות עד שלבסוף מושגת הרמוניה של מערכת

הכירג'יימס . האימפריציסטים הבריטיםעקיבה. זהו האופן הקלסי לבניית מערכת, כפי שהודגם ע"י

הפילוסופיה של העצמית ההתבוננות לשיטת השלמה בה ראה אך הניסויית, השיטה של בתוקפה

זיהה גם את השיטה ההשוואתית, הכוללת צפיה בהתנהגותם של בע"ח, חרקים,ג'יימס האימפריציסטית.

ילדים ופראיים כדי לדלות מידע רלבנטי לגבי מבוגרים מתורבתים. אף כי לא אהד אותה יותר משאהד את

הגישה הניסויית וראה בה גישה נספחת לאינטרוספקציה.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

התודעה כפותר בעיות

טען כי, להכרה נתונה חירות ויכולת בחירה משל עצמה, ואינה מסתגלת באופן פסיבי לסביבהג'יימס

החיצונית. מודעות היא גורם סיבתי בהכרה האנושית, המתערבת ברצפי סיבה ומסובב. התערבותה של

התודעה מודגמת ע"י היותנו ערניים יותר לתפקוד התודעה כאשר אנו נתקלים במכשול. אך כאשר הדברים

מתנהלים כסדרם, המודעות מתפוגגת כביכול וההרגל תופס את מקומה. כמו כן, התודעה מגלה עניין או

מפנה תשומת לב ע"י בחירת היבטים מהחוויה להם היא פתוחה ודחיית אחרים. הנבחר הופך מלא חיים

ולא אמיתי. ההכרה היא המעלה מהעולם את הדברים המעניינים אותה. והנדחה הופך שולי ואמיתי,

אנשים נבדלים בכך שהם בוחנים מצבים זהים באופן שונה ובהתאם למעניין אותם. כלומר, התודעה היא

סלקטיבית.

הולך שלו הסלקטיביות מודעותג'יימסברעיון כי המניח טלאולוגי, יסוד בהחדירו ספנסר בעקבות

ותהליכים מנטליים הינם מתוכננים ומכוונים למטרה "ככלי לפתרון בעיות", גורם פונקציונלי ובעל תכלית.

ג'יימס רונלד אנגל יבסס על רעיון זה את הפונקציונליזם של שיקגו. אנגל ממזג בין העקרון הטלאולוגי של

ג'יימס, המציג את התודעה ככלי לפתרון בעיות ובין רעיונותיו של צ'אונסי רייט על המנגנון באמצעותו

תהליכים רצוניים במודע מופחתים ע"י חזרה לכדי הרגל ולבסוף מושרשים לדורות הבאים כנטיות אופי.

אנגל יגבש ממיזוג זה את תיאוריית התפוגגות האינטליגנציה של האינסטינקטים.

ההרגל

תיאר את ההרגל כמנגנון שימושי של החברה, כנובע מתפקוד מערכת העצבים. הוא התייחסג'יימס

להרגל כנובע מהפלסטיות של חומר עצבי, שמאפשר ביתר קלות את ביצוען של פעולות חוזרות. בו בזמן

מפחית ההרגל את הצורך בשימת לב לפעילות המתבצעת. שינוי כפוי של התנהגויות חדשות יביא לשינוי

הפסיכולוגיה )ההוויה(.

רגש

גרס, כי ג'יימס רגשות נתפסו כך: תחושה חיצונית מעוררת רגש, ורגש גורם לביטוי חיצוני. אך ג'יימסלפני

הביטוי הגופני בא בעקבות תפיסת אירועים מעוררי רגשות. כך, שמצב נפשי אחד )בכי( אינו נגרם ישירות

הוביל לאי הבנות, כאשר אמר ג'יימסע"י אחר )צער(, אלא הביטוי הגופני מופיע בין שניהם. ניסוחו של

"אנו מרגישים צער כיוון שאנו בוכים" והזניח את העובדה שאנו יכולים לחוש צער מבלי לבכות. אך ביקורת

זו אינה משנה את העובדה כי תהליכים גופניים מסוימים מקדימים ומהווים מקור תחושתי לרגש. לתיאוריה

היה תפקיד מכריע בהמרצת המחקר שביסס את היסוד האורגני של הרגשות.ג'יימסשל

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

באופן בלתי תלוי וכמעט בו זמנית, כאשר חקר קארל לאנג את מערכת הדם, הוא הגיע למסקנה, כי

תחושות של שינויים בכלי הדם הן הבסיסי המהותי לרגש. מרעיון זה פותחה תיאוריית ג'יימס לאנג.

אינסטינקטים

ובנה קטלוג אינסטינקטיםג'יימס יותר מלבע"ח פשוטים. העניק לאדם מספר רב של אינסטינקטים-

בהסתמך על תצפיותיו של פרייר האימבריולוג. הוא ציין אינסטינקטים הדומים לרפלקסים )יניקה ונשיכה(

וכמו כן, אינסטינקטים מורכבים כמו, אינסטינקט ההגנה על העצמי.

האדם פועל ע"פ אינסטינקטים משום שבשעת הביצוע נדמה לו כי זהו הדבר הטבעי וההולםג'יימסע"פ

לעשות. הסיבה לחוסר האחידות בהבעת האינסטינקטים היא:

לאדם אינסטינקטים רבים וסותרים, לכן שינוי נסיבות קל עשוי להכריע איזה דחף יגבר על האחרים..1

למשל, ביישנות ושחצנות הם צמדים מנוגדים של אינסטינקטים המאפשרים מגוון התנהגותי, מאחר

והם מתנגשים- וברגע נתון רק אחד מהם יתבטא.

אינסטינקטים עשויים להיות מעוכבים ע"י מנהגים. .2

פסיכולוגים רבים הכינו קטלוגים של אינסטינקטים, היום דומה כי זהו סוג של הסבר מעגלי-ג'יימס לאחר

אנו לוחמים משום שיש לנו אינסטינקט לוחמה. אך פניה לאינסטינקט האנושי היוותה דרך להפנות את

תשומת הלב למורשת הביולוגית של האדם- תפיסת היחיד כיצור חי בעולם הטבע זכתה להבנה ע"י הפנייה

לאינסטינקט.

חשיבות הפסיכולוגיה של ג'יימס

השפיעה בצורה ישירה על התפתחות הפונקציונליזם האמריקאי.ג'יימסמחשבתו של -

. mindעמדתו הפרגמטית לגבי ה- -

אחיד. self: כל אדם חש ומתנהג בזמנים ומקומות שונים בצורה אחרת, ובכל זאת ישנו selfאחדות ה- -

ברעיון שההכרה היא זרם בלתי פוסק שלאג'יימס משתמש selfזרם ההכרה: כדי להבין את אחדות ה- -

היא פונקציונלית- מסייעת לאדםself כל הזמן מתמשך. אחדות ה- selfניתן לקטוע אותו וכך גם ה-

להסתגל לעולמו.

, סולל את הדרך לתיאורית הערכה עצמיתselfהרעיון כי אפשר למדוד היבטים שונים של אחדות ה- -

שנה לאחר מכן. 70ואני- שהופיעה

תרומתו בפיתוח המושגים כמו: רצון חופשי, הרגל ורגשות.-

ההכרה בחשיבות תהליכים מודעים, אם כי לא במובן הפרוידיני, אלא הכרה בחשיבות של כמה רמות-

הכרה.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

ביחס לשאלת הדואליזם, שם סוף לעידן הפסיכולוגיה הנשענת על קיומהג'יימסהפרגטיזם המדעי של -

של נפש.

על אינסטינקטים, הוליכה לתפיסת היחיד כיצור חי בעולם הטבע. ג'יימס עבודתו של -

גראנוויל סטנלי האל

האלחשיבותו של ולא בתרומתו ומנהלן ראשון של הפסיכולוגיה האמריקאית, היא בתפקודו כמארגן

למחקר.

ילדותו

נולד למשפחה בריטית בכפר קטן במסצ'וסטס; הוריו היו חריגים בסביבתם- הם היו משכיליםהאל-

יותר.

ותיאורית האבולוציה. ג'ון סטיוארט מיל הוא התחיל ללמוד פילוסופיה, והתעניין באסוציאניזם, 1863-

הוא נרשם לסמינריון לתיאולוגיה בניו יורק. במהלך שהותו שם הוא חקר את העיר בהתלהבות. 1867-

לבון, לאחר שלמד שם תיאולוגיה ופילוסופיה עבר לברלין והמשיך בלימודיו. בפרטהאל הפליג 1868-

, ועובדה זו הוליכה אותו לסמינר של תרנדלנבורג בברלין. שם כנראה החליטאריסטוהוא למד את

להפוך לפילוסוף. האל

הוא חזר לביתו, שקוע בחובות וללא תואר- הוא חזר לסמינריון התיאולוגי כדי להשלים את הכנתו1871-

לכהונה, אך חש חנוק מהאדיקות הדתית. הוא סיים את התואר והחליט שלא להפוך לכומר.

מעורב בפעילותה של קבוצת פוזיטיביסטים שהלכו בדרכו שלהאלבמהלך שהותו בניו יורק נעשה -

, ספנסר וג'ון טינדל. מחשבה רדיקלית זו הובילה אתדרווין הושפע מאוד מהאל. בתקופה זאת קומט

"האל כי להאמין למחשבהקומט מעל להתרומם ויש טיעונם את למדי ביססו והפוזיטיביסטים

התיאולוגית".

הקשתה עליו למצוא משרה אקדמאית, ולבסוף העניק לו קולג'האלגישתו הבלתי אורתודוקסית של -

ולבסוף וגרמנית צרפתית לספרות כך אחר ואנגלית. בספרות הוראה משרת שבאוהיו אנטיוך

בפילוסופיה.

הוא החליט לחזור לגרמניה ללימודי פסיכולוגיה. הוא החל במסעו ב וונדט לאחר שקרא את ספרו של-

אך הגיע רק עד קיימברידג' שם הוצעה לו משרת הוראה לספרות אנגלית. הוא לקח אותה1876

בתקווה כי תצוץ הזדמנות לעבור לפילוסופיה והפסיכולוגיה.

את עבודת התזה שלו הוא הגיש בפילוסופיה, ולאחר שהוא קיבל את התואר הוא עזב לאירופה:-

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

שנה Iשנה - בברלין; בפסיכולוגיה עבד II של תלמידו והיה לליפציג עבר השתתףהאל. וונדט

אך לא ביצע מחקר משל עצמו במעבדה. לאחר מכן עבר לברלין כדי לעבוד עםוונדטבהרצאותיו של

בפיסיקה. הלמהולץ

השנים בג'ון הופקינס

בעקבות שיחות השבת של 1882- )שבזכותם רכש אהדה ציבורית(, הוא הוזמן לג'ין הופקינסהאל

להרצאות.

ארגן ציוד מעבדתי בבית פרטי בסמוך לקמפוס. האל בהיותו מרצה, 1883-

ביקשהאלנשיא האוניברסיטה חיפש פילוסוף מתאים למוסדו: מדען שלא יפגע ברגישות הדתית. -

האל 1884להפריד בין פסיכולוגיה לדת, אך לא חש עוינות כלפי הדת. ובעודו שומר על שתיקה ב-

כדי להפריד את עבודתו מזו הנעשיתהאלמונה לפרופסור לפסיכולוגיה ופדגוגיה. לאחר מינויו פעל

בפילוסופיה.

נפתחה המעבדה של 1884- בג'ון הופקינס- מעבדה הראשונה בארה"ב. אך האוניברסיטה לאהאל

לקח את הציוד איתוהאלרשמה אותה באופן פורמלי כמעבדה, וציודה טופל כפרטי. ולכן, מאוחר יותר

לאוניברסיטת קלארק.

. האלהדוקטורט הראשון בפסיכולוגיה בארה"ב ניתן לג'אסטרו תלמידו של -

את כתב העת האמריקאי לפסיכולוגיה. זה היה כתב העת הראשון באנגלית שהוקדשהאל ייסד 1887-

וכאשר עבר לאוניברסיטת קלארק הוא העביר עמו גם את כתב העת,האלבעיקרו לפסיכולוגיה.

מאוניברסיטת קורנל. טיצ'נר אז עברה מלאכת העריכה ל1921ונשאר עורכו עד

ניצל את עמדתו כעורך ומבקר ספרות כדי להנחית מהלומות על הפסיכולוגיות והפילוסופיותהאל -

המסורתיות.

השנים באוניברסיטת קלארק

מונה לנשיא אוניברסיטת קלארק במסצ'וסטס, ונסע לאירופה, לחפש מרצים ולבדוק רעיונותהאל -

חדשים.

תכנן להפוך את אוניברסיטת קלארק למכון מדעי ללימודים גבוהים, ע"פ המודל הגרמני. האל -

מינה עצמו לפרופסור לפסיכולוגיה, ולימד לתארים גבוהים במהלך כל כהונתו בקלארק. האל -

הרצו באוניברסיטה.האלחלק מתלמידיו של -

הופיע פרסומו האחרון של 1887- בפסיכולוגיה ניסויית; לאחר מכן עבודתו הייתה לא ניסויית,האל

למרות שהוא האמין מאוד בעבודת המעבדה.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

(APAייסוד האגודה הפסיכולוגית האמריקאית )

ייסד 1892ב- את הארגון המדעי הראשון של הפסיכולוגיה- אגודה פסיכולוגית אמריקאית, ונבחרהאל

דיונים שנמשכו לאורך השנים, הרחיבה האגודה את תפקידה כך שכללו את לנשיאה הראשון. לאחר

יעדה המדעי על לוותר האגודה, מבלי והטבת מעמדם המקצועי של חברי יישומה של הפסיכולוגיה

המקורי.

התחרות בין האל לג'יימס

נועד להיות "מייסדה של הפסיכולוגיה הניסויית האמריקאית, משתי סיבות: האלנדמה כי ה

מעבדותיו בהופקינס וקלארק הקדימו בהרבה את רוב האחרות..1

ייסודם של כתב העת האמריקאי, האגודה הפסיכולוגיה האמריקאית היו מעשיו של מנהיג מקצוע מדעי.2

חדש.

APA בתואר אבי הפסיכולוגיה הניסויית. כאשר ג'יימסאך דומה כי הספר "עקרונות הפסיכולוגיה" זיכה את

וחדלAPA. בעקבות זאת איבד האל את העניין בג'יימסהועברה לשליטתם של ההולכים בדרכו של

"כתב העתהאל הקימו כתב עת מתחרה לכתב העת של ג'יימסלהשתתף בפגישותיה. בנוסף, חסידיו של

הפסיכולוגי".

מחקר הילד ותיאוריה התפתחותית

התפתחותוהאל כי וטען, האבולוציה. בתיאוריה מבוטאת שהיא כפי ההתפתחות מחקירת הושפע

כתב האל את הספר "תוכנם של1881הטבעית של השכל מתרחשת כסדרת שלבים אבולוציוניים. ב

מוחות הילדים", הספר כלל מידע רב אודות חשיבתם של ילדים בתחומים שונים. המחקר לספר נעשה

והובילו ציבורית התלהבות עוררו אלה מחקרים בגרמניה. הליך שלמד בשאלונים- שימוש באמצעות

להקמת התנועה למחקר הילד. אופייה הסנטימנטלי והבלתי מדויק של התנועה הוביל לתגובת נגד, ובתוך

כמה שנים זו נעלמה. עם זאת, רעיון ההתפתחות הפסיכולוגיה הפך מקובל והתבסס מחקרית. התנועה

הביקורתית של ובאותה עת חידדה את הערכה הילד, הבהירה את חשיבותו של מחקר אמפירי של

המחקר.

, את כתב העת "הסמינריון הפדגוגי", ובמשך מספר שנים היה כתב עת זה בימה מרכזית האל ייסד1893ב

למחקר הילד ופסיכולוגיה החינוכית.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

בספרו "התבגרות" מפרט האל באופן מלא ביותר את תיאוריה החזרה בשלבים שלו. ומציע את הסברה

שבהתפתחותו האישית חזור הילד על ההיסטוריה של המין האנושי כולו.

גישתו כלפי הפסיכואנליזה

פרויד ויונגהיה בין האמריקאים הראשונים שהתעניינו בפסיכואנליזה והזמין אתהאל לכנסים שנערכו

התנועה כלפי שהופנתה החיבה חוסר לנוכח אמיצה היתה זו הזמנה קלארק. באוניברסיטת

וקיבל דעותפרוידאינו פרוידיאני, הוא נטל מהאל הפסיכואנליטית. עם זאת, רק מה שראה כמועיל,

שסתרו את פרויד.

שימש בעיקר מקור גירוי עבור אחרים, בפותחו בפניהם נושאים לימוד ומחקר. וצוין כחלוץהאל לסיכום:

במחקריו על ילדות, התבגרות, זקנה וגנטיקה.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: היקפה של הפסיכולוגיה/ ויליאם ג'יימס9מאמר

הגדרת החיים המנטליים:

הפסיכולוגיה היא מדע של החיים המנטליים. תופעות הקשורות לחוויות, רגשות, חשיבה והגיון- קשורות

לחיים המנטליים, ולכן יש לחקרן בתחום הפסיכולוגיה. ניתן לאחד את מורכבותן של תופעות אלה כך:

לחפש את המרכיבים המשותפים בתוך העובדות המנטליות, ולהסבירן ע"י אופני ארגון שונים של.1

מרכיבים אלו. כך בנתה האסכולה האסוציאטיבית של הרבארט וביין את הפסיכולוגיה ללא הנפש ע"י

לקיחת רעיונות נבדלים, חיבור חלק מהם או הרחקתם, וכך יצרו את הוויתו של היחיד כגון: זכרונות,

והאגו של היחיד אינם נתפסים עוד כמקור קיום ראשוני, אלאSelfתפיסות, רגשות, רצונות וכו'. כך ה-

כתוצר מורכב של כותבי התיאוריה.

לקשור את המצבים המנטליים המגוונים שנמצאו לישות פשוטה אחת- הנפש האישית, המפגינה.2

שמרנית תיאוריה זוהי לנפש. ההחלטה ויכולת הזכרון את לקשור למשל, ומגוונות. רבות יכולות

ה- קיומו שלScholasticism"ספיריטואליסטית" של והגיוניים להוכחת רציונליים )שימוש בטיעונים

האל( ושל השכל הישר.

תופעת הזכרון כדוגמה לחיים מנטליים:

אם אנו מתאמצים לפשט את התופעות בכל אחת מהדרכים הללו, עד מהרה ניווכח בחוסר ההתאמה

שבשיטתנו. למשל, כל זכרון מוסבר ע"י תיאורית הנפש, כמשויך ליכולות נפשיות של זכרון. יכולות אלה

נחשבות כתכונות מוחלטות של הנפש; כלומר, לא ניתנת סיבה מדוע נזכור עובדה מסוימת מלבד שזכרונה

הוא עצם יכולת הזכרון. כספיריטואליסטים אנו יכולים להסביר את כישלון הזכרון ע"י סיבות משניות. אך

כושר קיומם של עובדות אובייקטיביות שנזכרות או של גורמים ששומרים על הצלחותיו אינם מעלים

הזכירה. כלומר, אין סיבה שיכולה להסביר זכרון מסוים, או ניתוח שיכול לצמצמו למושגים נמוכים. עלינו

פשוט לקבלו כמובן מאליו, אם אנו מתעתדים לעסוק בפסיכולוגיה. ככל שהאסוציאניסט יציג את הרעיונות

הנוכחיים כמארגנים את עצמם, עדיין יטען הספיריטואליסט כי, בסופו של דבר עלינו להודות שמשהו,

שיהיה זה "המוח", "רעיונות" או "אסוציאציות", יודע את זמן עבר כעבר וממלא אותו באירוע זה או אחר.

וכאשר הספיריטואליסט מכנה את הזכרון "יכולת בלתי ניתנת לצמצום", הוא לא אומר יותר מאשר מה

שהאסוציוניסט הסכים לו.

ואולם, הודאה זו רחוקה מלהיות הפשטה מספקת של עובדות ממשיות, שכן עולות השאלות הבאות:

מדוע יכולת מוחלטת זו תזכור טוב יותר את אירועי יום האתמול מאשר את אלו מלפני שנה? מדוע בזקנה

זכרונות הילדות קבועים? מדוע מחלה ותשישות מחלישים אותו? מדוע סמים, חום והתרגשות מזכירים

דברים שנשכחו?

אם אנו מסתפקים בקביעה שיכולת הזכרון נוצרה ע"י הטבע בצורה כה מוזרה, נראה כי לא עשינו דבר,

היות והסבר זה מסובך במידה שווה לעובדות הגסות איתן התחלנו. יתרה מכך, אין זה רציונלי להניח

שהנפש מצוידת בכוחות בסיסיים המורכבים במידה כה גאונית. נראה אם כן שהיכולת אינה קיימת באופן

מוחלט, אלא מתפקדת תחת תנאים; לכן על הפסיכולוג לחפש אחר אותם תנאים.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

ככל שיאחז הספיריטואליסט ביכולת הזכרון של הנפש, הוא חייב להודות שהיא לעולם לא מופעלת ללא

רמז, ושמשהו חייב להקדים ולהזכיר לנו במה ניזכר. האסוציאניסט אומר כי זהו "רעיון שנקשר בדבר הנזכר;

משום קלות, ביתר נזכרים קרובות, לעתים נפגשים אנו בהם שדברים העובדה את מסביר זה

שהאסוציאציות שלהם בהזדמנויות שונות מספקות דרכי היזכרות רבות". אולם אין זה מסביר את השפעות

חום, תשישות, היפנוזה וזקנה. באופן כללי, שני ההסברים לחיים מנטליים מעוררים תמיהה ובלבול במידה

שווה.

תפקידו של המוח בעיצוב עולם מנטלי:

בעולמנו. החוויות סדר את כלומר רעיונות, נצמדים לפיהם החוקים את להציג צריך האסוציאניסט

"רעיונות" אינן הסבר מוצלח לסדר התופעות משתי סיבות:

לתופעות אין כוח להשפיע על רעיונותינו, עד שהן השפיעו תחילה על חושנו ומוחנו. עצם קיומה של.1

עובדה בעבר אינה סיבה לזכור אותה, אלא אם כן ראינו או חווינו אותה אחרת לא נדע על קיומה.

כלומר, חווית הגוף היא אחד התנאים ליכולת הזכרון.

נראה כי חוויותיו של המוח קשורות ישירות לכך. אם הקשר העצבי בין המוח לאבר אחר ינותק, הרי.2

. )העין העיוורת והיד חסרת תנועה ותחושה( מצב זהmindשחוויותיו של אותו איבר לא קיימים עבור ה-

עשוי להתרחש בעקבות מכה חזקה בראש או שבץ מוחי. ולהפך, אם המוח נפגע המודעות מחוסלת או

משתנה, גם אם כל שאר האיברים בגוף ממלאים את תפקידם. מצב זה עשויי להתרחש בעקבות

בעת חוסר שפיות, נוצרים עקב חומרים זרים במוח,selfאלכוהול או אופיום. הזיות בעת חום ושינוי ה-

או בעקבות שינויים פתולוגיים בחומר האבר. ואכן ידוע כי, המוח הוא המצב הגופני המיידי היחידי של

אופרציות מנטליות.

אם כן, חוויות גופניות ובייחוד חוויות מוחיות, צריכות לקבל מקום בין התנאים של החיים המנטליים בהם

הפסיכולוגיה צריכה לעסוק. לכן האסוציאניסט והספיריטואליסט צרכים לקבל את העובדה שחוקי המוח

הם הקובעים העיקריים של התוצר. משתמע מכך, שמידה מסוימת של פיזיולוגית מוח צריכה להיכלל

בפסיכולוגיה.

כמו כן, הפסיכולוג נדרש להיות פיזיולוג עצבי. תופעות מנטליות אינן מותנות מראש רק בתהליכים גופניים,

אלא הן גם גורמות להם לאחר מעשה. אין אני מתכוון למעשים במובן של פעילות שרירית רצונית ומכוונת.

מצבים מנטליים גורמים גם לשינויים בגודל כלי דם ובדופק. אם לוקחים כל זאת בחשבון, וכן את הפעולות

העוקבות תקופת זמן מרוחקת יותר בגלל מצב מנטלי שהיה בעבר, יהיה זה בטוח לומר שאין שינוי מנטלי

שלMindשאינו מלווה או עוקב לו שינוי גופני. למשל, רעיונות ורגשות, שאותיות מודפסות אלה מעוררת ב-

הקורא, גורמות לא רק לתנועות עיניו אלא גם לתנועות שפתיו ולנקיטת עמדה מצדו. אם כן, הפסיכולוגיה

צריכה לכלול לא רק מצבים הקודמים למצבים מנטליים, כי אם גם מצבים הנובעים ונגרמים ממצבים

מנטליים.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

השוואה בין פעולות מנטליות לפעולות אחרות בטבע:

פעולות שמקורן באינטליגנציה מודעת הופכים לאוטומטיים ע"י כוח ההרגל, ולכאורה נראה שהן מבוצעות

שקוע בדברים אחרים. פעולותיו שלmindבאופן בלתי מודע. אפשר לעמוד, ללכת או לדבר כאשר ה-

האינסטינקט החייתי נראים חצי אוטומטים, ופעולות הרפלקס לשימור עצמי הם בהחלט כאלה. עם זאת,

הם נדמים כפעולות אינטליגנטיות משום שהן גורמות לאותה תוצאה מכוונת.

האם מחקרם של פעולות מכניות אך מכוונות אלה צריך להכלל בפסיכולוגיה? קו הגבול של פעולות

מנטלית אכן עמום. אך עדיף לתת לתחום מדעי זה להיות עמום כנושאו, ולכלול תופעות אלה כדי לשפוך

אור על נושא המחקר. בהתפתחותו של כל תחום מדעי קיים שלב בו מידה של עמימות מביאה לידי

פוריות.

האם אנו יכולים לנסח את האופן בו החיים המנטליים מתערבים ברשמים שהעולם החיצוני גורם לגוף,

לבין התגובות של הגוף כלפי העולם החיצוני בחזרה? הבה נביט במספר עובדות:

אם שבבי ברזל מפוזרים על שולחן ומגנט יגיע לקרבתם, הם יתעופפו באויר וידבקו אליו. אדם פראי שיצפה

בתופעה זו יסביר כי, קיימת אהבה או משיכה בין המגנט לשבבים. אך אם יוצמד למגנט כרטיס, השבבים

יצמדו אליו מבלי שיעלה על דעתם ללכת מצדדי הכרטיס כדי להגיע למגע ישיר עם המגנט האהוב.

עתה נעבור לפעולה של העולם החי. רומיאו רצה ביוליה כפי שהשבבים רצו במגנט. אם לא ניצב בפניו

מכשול הוא ינוע לעברה בקו ישר כמו זה של השבבים. אך אם יבנה קיר בין רומיאו ליוליה, הם לא ישארו

עם הפנים צמודים לקיר, כפי שהשבבים צמודים לכרטיס, אלא הם ימצאו דרך עוקפת כדי להיפגש ישירות.

כלומר, דרכם של השבבים קבועה והשגת המטרה תלויה במקרה. אך בעולם החי, המטרה קבועה בעוד

שהדרך יכולה להשתנות.

סופיות בעולם קיומן של מטרות לכך שאנשים מכחישים את מוביל לדומם החי עולם בין זה הבדל

הפיסיקלי. התוצאה של פעילות שאדם משיג )התנהגות(, אינה נתפסת כמטרה אידיאלית הנפרדת מהדרך

ואילו בחומר לא אורגני- התוצאה הסופית נתפסת כמטרה פסיבית, שהושמה ומהמאמצים להשגתה.

כמטרה, ללא השפעה על הדרכים להפקתה )מתממשת ללא רצון משל עצמה(. אם נשנה את התנאים

והאמצעים המוקדמים נגיע בכל פעם לתוצאות אחרות. החוכמה היא לשנות את הדרכים והפעילויות עם

שינוי התנאים אך לא את המטרה הרצויה. רכישת מטרות עתידיות ובחירת אמצעים להשגתן הן הקריטריון

לקיומה של פעילות מנטלית. כולנו משתמשים במבחן זה כדי להבחין בין פעילות אינטיליגנטית לפעילות

מכנית.

הניסוי לתופעת והקשר ובבע"ח, אדם בבני מנטלית פעילות של ייחודה לגבי שונות תפיסות

והטעייה:

כדי להחליט האם היקום הוא ביטוי לאינטליגנציה רציונלית פנימית או שהוא עובדה חיצונית טהורה?

נבדוק:

האם אנו לא פוסלים את האפשרות שהעולם הינו בעל מטרות סופיות- שהוא קיים למטרה כלשהי, אז אנו-

שמים את האינטליגנציה במרכזו ומקבלים דת.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

האם אנו מחשיבים את ההווה כדבר מה מכני הנובע מהעבר ומתרחש ללא כל התייחסות לעתיד, אז אנו-

אתאיסטים ומטריאליסטיים.

הוויכוח לגבי קיומה של מודעות או אינטליגנציה בבע"ח נבחן לאור השאלה: האם אופיין של פעולות הוא

כזה שאנו מחויבים להאמין שהן בוצעו לצורך התוצאות שיושגו? התשובה היא שבע"ח בד"כ מביא את

עצמו לידי תנאים בטוחים יותר- עד כאן לפעולה יש אופי תילאולוגי. אך תילאולוגיה חיצונית מעין זו עדיין

. תהליכי התפתחות, הפרשה וכו' בבע"ח מספקים אינספורVis a tergoיכולה להיות תוצאתו העיוורת של

בביטחון קובע אינו פיזיולוג אוטומטיות. פעולות אלה כי נראה אך שימושיות פעולות של דוגמאות

אינטליגנציה מודעת בצפרדע עד שהוא מראה כי התוצאה השימושית שהמנגנון העצבי מפגין כלפי הגירוי

נשאר זהה גם כאשר משנים את המנגנון. כלומר, שצפרדע תפעל כדי להסיר גירוי מכאיב, ותמשיך לעשות

פעולה זאת בכל דרך אפשרית )צפרדע תנסה להסיר גירוי מכאיב מברך ימין ע"י כף רגל ימין. אם רגל ימין

קטועה, הם תרים את כף רגל שמאל כדי להסיר את הגירוי(.

Pfluger & Lewesלו היתה התגובה הראשונה תוצאה של מנגנון בלבד, קטיעת כף רגל ימין תסכל את :

נסיונה של הצפרדע להסיר את הגירוי, אך לא תגרום לה להניע את כף רגל שמאל. התוצאה תהיה שהגדם

הימני ינוע באוויר הריק. מצד שני, אילו רגל ימין נעה מלכתחילה במטרה להסיר את הגירוי המכאיב, אל

הדרך הקלה ביותר לביצוע הפעולה נכשלת, יתבצע נסיון בעזרת דרך אחרת. כל כשלון גורם לחיה לאכזבה

ומדברן אותה לניסוי וטעייה- עד אשר תשיג את המטרה הרצויה שהיא רגיעה. נראה שהצפרדע נחושה, לא

רק בגלל הגירוי המציק אלא גם בגלל התוצאה הסופית- הגירוי המציק גרם לתוצאה הסופית להיות כה

רצויה.

Liebmannמנגנון המוח אחראי לפעילות מנטלית. מכונה תניב תוצאות נכונות כאשר היא תקינה ואילו :

כאשר היא מקולקלת, תוצאותיה יהיו שגויות. איננו יכולים להניח כי שעון שמבנהו קובע את קצבו, ישים לב

שהוא ממהר או מאחר וינסה לתקן זאת. אולם אם המוח טועה האדם מייד יעשה מודע לטעותו. התבטאות

שגויה, על אף שהיא מציית לאותו מנגנון מכני כמו התבטאות נכונה- מוקעת משום שהיא סותרת את החוק

הפנימי.

סיכום

יכולות ומראות בחירת אמצעים משתמע מציטוטים אלה, שרק פעולות הנעשות לשם השגת מטרות

- זהו הקריטריון להגדרת פעולה. לכן לא נזיר פעולות עצביות רבות, כיוון שהןmindלהיקרא ביטויים של ה-

פיזיולוגיות לחלוטין. כמו כן, לא נתאר את האנטומיה של מערכת העצבים או של אברי החישה, שכן אלה

מקדימים את עבודתנו ומובנים מאליהם. אולם על תפקודי אונות המוח כדאי לפרט משום שהן משרתות

את המודעות ישירות.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: השיטה לפענוח חלומות/ זיגמונד פרויד10מאמר

ראה בחלום חוויה נפשית, שאפשר להסתייע בה בהבנת נפש האדם. החלום מבטא חוויותפרויד

ומשאלות אסורות, המודחקות אל הלא מודע השבות ומופיעות בחלום באופן סמלי.

לחלום:פרוידגישתו של

חלומות אינם מקריים, אלא בעלי משמעות נפשית ולא גופנית..1

משמעות החלום היא אישית וייחודית לכל פרט, לכן אין לתת פירוש אחיד לדימוי מסוים..2

מקור החלום הוא בחוויותיו של החולם. אירועי ההווה מתקשרים באופן בלתי מודע לחוויות ילדות.3

משמעותיות, וצירופם הוא שיוצר את דימויי החלום.

בחלום יש משום סיפוק משאלה בלתי מודעות- לאדם יש מניע לחלום אותו..4

התכנים הלא מודעים שביסוד החלום מכילים משהו מאיים. החולם חושש מהופעתם הגלויה ומשנה.5

רגשותהתקת דמויות לדמות אחת; מיזוגאותם כדי להסוותם. ההסוואה יכולה ללבוד צורות שונות:

.סמליתמאדם אחד לאדם אחר; דימויים המחייבים צנזורה מופיעים בצורה

רק באמצעות אסוציאציות חופשיות, העולות אצל החולה בקשר לחלומו, אפשר לפרש את החלום.6

ולחשוף את תכניו הבלתי מודעים.

אירועים שקדמו לחלום

טיפלתי באופן פסיכואנליטי באירמה- ידידה קרובה שלי ושל משפחתי. יחסים סבוכים אלה עוררו 1895ב

בי רגשות עזים: בשל העניין האישי, סמכותי המועטה, וחשש שכשלון יפגע ביחסים עם משפחתה.

המטופלת החלימה מהחרדה ההיסטרית, אך לא מכל התסמינים הגופניים. בתקופה זו, עדיין לא הייתי

בטוח אילו קריטריונים מסמנים החלמה מלאה מהפרעה היסטרית, וציפיתי שתקבל את פתרוני, למרות

שלא היה מקובל עליה. בעקבות חילוקי דעות אלה הפסקנו את הטיפול לצורך יציאה לחופשת הקיץ. אוטו

ביקר את אירמה בבית הקיץ של משפחתה, כאשר התעניינתי בשלומה הוא ענה לי שהחלמתה חלקית.

חשתי כי דבריו הרגיזו אותי, נזפו בי, ושהעמדה שהוא נקט נבעה מהשפעתם של בני משפחתה עליו. באותו

- חבר Mערב כתבתי את ההיסטוריה הקלינית של אירמה כדי להגישה, ולכאורה להצדיק את עצמי, לד"ר

משותף שבאותו זמן היה אישיות מובילה בקרב אנשי חוגי. במהלך הלילה חלמתי את החלום הבא והעליתי

אותו על הכתב מייד כשהתעוררתי:

1895חלום מליל

אולם רחב ידיים- מספר אורחים, ואנו מקבלים את פניהם- ביניהם אירמה, אותה אני מיד לוקח הצידה,

ונוזף בה על אי קבלתה את הפתרון. אני אומר לה "אם עדיין את חשה במכאובים הרי זה רק באשמתך",

והיא עונה "אילו רק ידעתך מאילו כאבים אני סובלת בגרוני, קיבתי ובטני". היא נראית חיוורת ונפוחה, אני

חושב שייתכן ואני מתעלם ממחלה אורגנית כלשהי. אני לוקח אותה לחלון ובודק את גרונה. היא מתנגדת

מעט, כמו אישה המשתמשת בשיניים תותבות- אני חושב לעצמי שאין לה צורך בשיניים תותבות. היא

פותחת את הפה ואני מוצא כתם לבן גדול מימין ובאזורים אחרים אני מוצא גלדים אפורים לבנים הדבוקים

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

לפורמציות מסולסלות באופן משונה, בעלות צורה של עצמות טרובינליות של האף. אני ממהר לקרוא

נראה מזועזע, חיוור, צולע וסנטרו מגולח. עתה גם חבריM שחוזר על הבדיקה ומאשר אותה. ד"ר Mלד"ר

אוטו עומד לצידה, וחברי ליאופולד מקיש על חזה המכוסה ואומר "יש עמימות מתחת, משמאל". ומסב את

אומרMתשומת ליבנו לחתיכת עור המסתננת דרך הכתף השמאלית )בה אני חש למרות השמלה(. ד"ר

"אין ספק שמדובר בדלקת, אולם אין זה משנה אחרי כן תבוא דיזנטריה והרעל יחוסל". אנו יודעים בדיוק

כיצד הדלקת הופיעה- חברי אוטו לא מזמן הזריק לה, כאשר חשה ברע, זריקת פרופיל.. חומצה

פרופיונית… טרימתילאמין, אין מזריקים זריקה כזו בחופזה כמו כן המזרק לא היה סטרילי.

ברור לאילו אירועים במהלך היום החלום מתייחס. ובכל זאת, ידע של הרקע המקדים בצירוף החלום עדיין

לא מאפשר פענוח של החלום. ואפילו אני מופתע מהתסמינים מהם סובלת אירמה בחלום )אין אלה

התסמינים בהם טיפלתי במציאות(, מהרעיון הטיפשי של חומצה פרופיונית, ומנסיונות הניחום הטיפשיים

. Mשל ד"ר

ניתוח

. באותו קיץ התגוררנו בבית מרווח ומבודדאולם רחב ידיים- מספר אורחים, ואנו מקבלים את פניהם

הנבנה למטרות אירוח. אישתי ציינה בפני באותו יום, כי היא מצפה לאורחים וביניהם אירמה לכבוד יום

הולדתה.

אני נוזף באירמה על אי קבלתה את הפתרון. ואומר לה "אם עדיין את חשה במכאובים הרי זה רק

. ייתכן ואף אמרתי זאת בשעות ערות. באותה העת הייתי בדעה כי עלי ליידע את המטופלים"באשמתך

בדבר המשמעות החבויה של תסמיניהם )מאוחר יותר שיניתי את דעתי(. בין אם הם קיבלו את הפתרון- בו

ההצלחה היתה תלויה ובין אם לאו, לזה לא הייתי אחראי. אני שם לב שבדברי לאירמה אני מעל לכל חרד,

שלא יאשימו אותי בכאבים מהם היא סובלת. כך שאם זו אשמתה, לא ייתכן שזו אשמתי.

במציאות אירמה התלוננה בעיקר על.לו רק ידעתך מאילו כאבים אני סובלת בגרוני, קיבתי ובטני

חולשות ובחילות. כאבים בקיבה שייכים אמנם לתסמינים האופייניים לאירמה, אך הם לא היו בולטים. לכן

. לאירמה מראה פנים ורדרד, לכן אניחיוורת ונפוחהתהייתי מדוע בחרתי דווקא בתסמינים אלה בחלומי.

זה חשש מתמיד אצל מומחה הפוגשייתכן ואני מתעלם ממחלה אורגנית.חושד שזהו רמז לאדם אחר.

חולים נוירוטיים, ורגיל לייחס להיסטריה את התסמינים הגופניים שרופאים אחרים נוטים לייחס לסיבות

אורגניות. מצד שני, רודף אותי ספק קלוש האם חשש זה כנה לחלוטין. שכן, אם כאביה של אירמה הם על

רקע אורגני, אין זה מחובתי לרפאם- משום שאני מטפל רק בכאבים היסטריים. נראה לי שאני מבקש

למצוא טעות באבחנתי משום שכך לא יוכלו לנזוף בי על כשלוני.

אני לוקח אותה לחלון ובודק את גרונה, היא מתנגדת כמו אישה המשתמשת בשיניים תותבות.

מעולם לא בדקתי את חלל הפה של אירמה. החלום מזכיר לי בדיקה, שערכתי לאומנת יפה, שניסתה

- זו מחמאה לאירמה, אך ייתכן ויש לכך משמעותאין לה צורך בשיניים תותבותלהסתיר את שיניה.

לאירמה חברה קרובה, אותה ראיתי באחד.בודק את גרונה בחלוןנוספת שתבדק בניתוח מעמיק יותר.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

מסביר שהיא סובלת מרקמה דיפתרית. היו ליMמביקורי עומדת בחלון באותו אופן שבחלום, ורופאה ד"ר

סיבות להניח שגם גברת זו היסטרית, וכמו שאירמה בחלום היא סובלת מחנק היסטרי. כך בחלומי,

החלפתי את המטופלת שלי בחברתה. למרות, שחשבתי שהיא לא תפנה אלי בבקשה לרפא אותה משום

שהיא מסוגרת מדי. עולה בדעתי גברת נוספת, שאינה מטופלת שלי, ואינני רוצה שתהיה משום שהיא לא

חשה נוח בקרבתי- ואכן היא בד"כ חיוורת ונפוחה. כך השוויתי את אירמה, לשתי נשים שגם הן היו

מתנגדות לטיפול. התלונה על כאבים בבטן עדיין לא ברורה ויכולה להשתייך לאדם שלישי- אישתי.

מה המשמעות שהחלפתי אותה ברעותה? אולי שהייתי רוצה להחליפה, אולי חברתה מעוררת בי סימפטיה

רבה יותר או שאני מעריך את חכמתה יותר. אני מחשיב את אירמה לכסילה על כך שאינה מקבלת את

נגלה- היא תדבר יותר מאירמה; הפה נפתחפתרוני. חברתה תהיה הגיונית יותר ולכן תיכנע ביתר קלות.

- כתם לבן מזכיר דיפתריה, ובכך את חברתה של אירמה. אך גם את מחלתה של בתי הבכורהלפני בגרון

ואת החרדה שתקופה זו.

חרדתי לבריאותי. באותה העת הרביתי להשתמש בקוקאין כדי לדכא נפיחות-גלד בעצמות טרובינליות

מציקה בחלל האף. מספר ימים לפני החלום שמעתי על מטופלת שגם נהגה לעשות כן, והתגלה אצלה

נמק ברקמת האף.

בחוגנו החברתי. המילהM. מלמד על מעמדו של ד"ר , שחוזר על הבדיקהMאני ממהר לקרוא לד"ר

"ממהר" דורשת התייחסות מיוחדת. הייתי אחראי להרעלתה של מטופלת, ע"י מתן תרופה ממושכת

שנחשבה לבלתי מזיקה. מיהרתי לפנות לעמית מבוגר ורב נסיון ממני. שמה של המטופלת היה זהה לשמה

של בתי הבכורה. נדמה זה בעיני כעונש מיד הגורל, כאילו שחילופי הדמויות היו צרכים להימשך גם במובן

אחר. וכאילו אני מחפש כל הזדמנות לנזוף בעצמי על היעדר מודעות רפואית.

חזותו הלא בריאה מעוררת דאגה בחבריו. שני האפיונים. נראה חיוור, צולע וסנטרו מגולחMד"ר

בחלום דומה באופן כלליMהאחרים שייכים לאדם אחר- אחי, שמגלח את סנטרו, ודמותו של ד"ר

למראהו. כמו כן, מספר ימים קודם לכן גילתי כי הוא צולע כתוצאה מדלקת פרקים. הסיבה לאיחוד

הדמויות היא, שהסתכסכתי עם שניהם כשהם דחו הצעה מסוימת שהצעתי.

גם חברי אוטו עומד לצידה, וחברי ליאופולד מקיש על חזה המכוסה ואומר "יש עמימות מתחת,

. ליאופולד ואוטו הם רופאים הנחשבים למתחרים, כיוון ששניהם מומחים באותו תחום וכל הזמןמשמאל"

משווים ביניהם. שניהם עזרו לי כאשר ניהלתי קליניקה ציבורית לילדים נירוטיים. כמו בחלום, בזמן שדנתי

באבחנה של מקרה מסוים עם אוטו, ליאופולד היה בודק את הילד מחדש ותורם תרומה בלתי צפויה. אוטו

היה זריז וערני; לעומת ליאופולד שהיה איטי ויסודי. ההשוואה ביניהם בחלום נועדה לשבח את ליאופולד

הזהיר. בדומה להשוואה שנעשתה בין המטופלת הבלתי צייתנית אירמה לחברתה, שנראית לי הגיונית

יותר.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

" מתייחסלמרות השמלה זה הראומטיזם בכתפי. הניסוח "בה אני חש .חתיכת עור מסתננת על כתף

ל"דבר אותו אני יכול לחוש על גופי". כמו כן, הילדים במרפאה נבדקו ללא בגדים, בשונה מהאופן בו

מטופלות בוגרות נבדקות.

. תחילה: "אין ספק שמדובר בדלקת, אך אין זה משנה אחרי כן תבוא דיזנטריה והרעל יחוסל"Mד"ר

מלות ניחום. חלק האחרון שלאין זה משנה זה נראה לי מגוחך, אך נראה שיש כאן משמעות כלשהי.

החלום מכוון לכך שכאביה של אירמה נעוצים בסיבה אורגנית חמורה. אני חושד כי בכך אני מסיט את

האשמה ממני, שכן טיפול נפשי אינו יכול להיות אחראי לדלקת דיפתרית ממושכת. כעת אני באמת חש

מצוקה, להמציא מחלה כה חמורה לאירמה מתוך מטרה יחידה של טיהור שמי. לכן אני זקוק לעידוד

מלות ניחום אלה.Mשהתוצאה תהיה בלתי מזיקה, נראה כי בחרתי נכון כאשר שמתי בפיו של ד"ר

מחשבה חסרת ביסוס אודות יכולתם של מעיים להרחיק רעלים של מחלה. האם בכך אני לועג דיזנטריה-

ולהרגלו למצוא קשרים פתולוגיים משונים? Mלהסבריו מרחיקי הלכת של ד"ר

, שאינו מכיר עדייןM. כנראה שעם פרוגנוזה מנחמת זו, אני מלגלג על ד"ר כן זה חייב להיות דיזנטריה

התנגד לפתרוןMבהיסטריה. אולם מה יכול להיות המניע שלי התנהג בצורה כה רעה כלפי חברי? ד"ר

שהצעתי לאירמה באותה מידה שאירמה התנגדה לו. כך בחלום התנקמתי בשניהם: באירמה במלים "אם

אוטו הזריק לה בניסוח הניחום האווילי שהושם בפיו. Mאת עדיין סובלת מכאבים הרי זו אשמתך". ובד"ר

אוטו סיפר שבעת ביקורו אצל משפחתה של אירמה הוא נקרא למלון.זריקה לא מזמן, בעת שחשה ברע

הסמוך כדי להזריק לאדם שחלה באופן פתאומי. הזריקה מזכירה לי חבר שהרעיל את עצמו ע"י קוקאין.

ידע מדויק זה מדהים, משום שקודם לכן לא ידענו כלל על זיהום-אנו יודעים מיד מנין התחיל הזיהום.

כיוון שהוא אובחן ע"י ליאופולד.

לאחר חלימת החלום, אישתי פתחה בקבוק ליקר הנושא את התווית- אננס )למלה. חומצה פרופיונית

אננס יש דמיון צלילי לשם משפחתה של אירמה(, שניתן לנו במתנה ע"י אוטו. ליקר זה הדיף ריח עז של

שמן אורגני, שכנראה עורר בזכרוני את הסדרה בשלמותה: פרופיל, מתיל וכו'. אולם החלפות אלה הן

סבירות בעיקר בכימיה אורגנית.

. בחלום אני רואה את הנוסחה הכימית של החומר באותיות דפוס כבדות, כאילו להבדילןטרימתילאמין

מהשאר. הדבר מוביל אותי לשיחה עם חבר, שיידע אותי אודות רעיונותיו בנוגע לכימיה מינית. הוא סיפר

כי בין שאר התוצרים של המטבוליזם המיני, הוא מצא גם טרימתילאמין. אם כן חומר זה מוביל אותי

למיניות, גורם לו אני מייחס את מירב ההשפעה בדבר המקור של הפרעות רגשיות אותן אני מנסה לרפא.

טרימתילאמין הוא גם רמז לתמיכתו של חברי כל אימת שאני חש בודד בדעותי.

נזיפה זו מוטחת היישר באוטו. כנראה מחשבה זו נובעת מכך שנראה לי.אין מזריקים זריקה כזו בחפזה

שהוא נקט עמדה נגדי. וכעסי על הקלות שבה הוא ניתן להשפעה, ועל חוסר אחריות בשיפוטו. בנוסף,

משפט זה מכוון שוב לחברי שנפטר, שפנה בחוסר אחריות לזריקות קוקאין. אני שם לב שבנזיפתי באוטו

אני שוב נוגע בסיפורה של בתי האומללה, שהיוותה את התירוץ עבור אותה נזיפה בי.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

עוד נזיפה מכוונת כלפי אוטו, אך מקורה במקום אחר. ביום הקודם פגשתי בבנה.המזרק לא היה סטרילי

של זקנה, שהזרקתי לה במשך שנתיים. חשבתי שהיא סובלת מדלקת כלי הדם, כתוצאה מזיהום של מחט

מלוכלכת. גאוותי היא כי במשך תקופה זו מעולם לא גרמתי לה לזיהום; אני תמיד מקפיד שהמחט תהיה

נקייה. הדלקת בכלי הדם מחזירה אותי לאשתי, שסבלה מקרישי דם במהלך ההריון. ועתה שלושה מצבים

הקשורים זה בזה עולים בזכרוני- אשתי, אירמה ובתי ז"ל שזהויותיהן הצדיקו כנראה את העובדה שהחלפתי

ביניהן, שמתי כל אחת מהן במקום האחרת.

במהלך הפענוח נמנעתי מרעיונות שהתבקשו ע"י השוואה בין תוכן החלום לבין המשמעות החבויה מאחורי

תוכן זה. בינתיים משמעות החלום התחוורה לי: החלום ממלא משאלות שהתעוררו בקרבי בעקבות אירועי

הערב הקודם )חדשותיו של אוטו, וכתיבת ההיסטוריה הקלינית של המקרה(, שאין אני אשם לכאבים מהם

אירמה ממשיכה לסבול, אלא שאוטו אשם בהם. כיוון שאוטו הרגיז אותי בהערתו על החלמתה החלקית

של אירמה. החלום נוקם את נקמתי בו בכך שהוא מפנה את הנזיפה כלפיו. החלום מזכה אותי מכל

אחריות למצבה של אירמה, משום שהוא מייחס את מצבה לגורמים אחרים. החלום מייצג מצב שהייתי

רוצה בו, תוכנו של החלום הוא אם כן התגשמותה של משאלה; המניע שלו הוא משאלה.

פרטים נוספים של החלום מתבהרים כאשר בוחנים אותו מנקודת מבט של הגשמת משאלות. אני מתנקם

באוטו בכך שאני מאשים אותו בטיפול רפואי רשלני )זריקה(, לא רק בגלל שהוא מיהר לנקוט עמדה נגדי,

אלא אני גם על הליקר הגרוע בעל ריח של שמן אורגני. אני מוצא בחלום ביטוי לאיחוד שתי הנזיפות הללו:

הזריקה והשוואתו לעמית אמין יותר ממנו. אני גם מתנקם במטופלת הבלתי ממושמעת ע"י החלפתה

, מביעות את דעתי עליו- Mבמטופלת הגיונית וצייתנית יותר. כמו כן, התייחסותי לסתירותיו של ד"ר

שבמקרה זה הוא בור גמור )דיזנטריה(. נראה כי אני פונה ממנו לאדם אחר שיודע יותר )חברי שסיפר על

טרימתילאמין(, ממש כפי שפניתי מאירמה לחברתה, ומאוטו לליאופולד. כאילו אני אומר: החליפו את

שלושתם באנשים אחרים בהם אני בוחר, ואפטר מכל הנזיפות שאיני מוכן להודות כי הן מגיעות לי. כאביה

של אירמה אינם מיוחסים לי: היות והיא אשמה בהם בכך שהיא מסרבת לקבל את פתרוני, היות והם בעלי

מקור אורגני, ולא ניתן לרפאם באמצעות טיפול נפשי והיות שהם נובעים מאלמנותה )טרימתילאמין( מצב

שאני לא יכול לשנות. מחלתה של אירמה נגרמה ע"י זריקה לא זהירה שניתנה לה ע"י אוטו, זריקה של

תרופה לא מתאימה, בה לעולם לא הייתי בוחר. תלונותיה של אירמה נובעות מזריקה שניתנה לה ממחט

מזוהמת, כמו דלקת כלי הדם של הישישה, בעוד שזריקותי מעולם לא גרמו למחלה. אני מודע לכך

שהסברים אלה למחלתה של אירמה, שמתאחדים לזכותי, אינם מתיישבים זה עם זה, ומוציאים מהכלל

אחד את השני.

נושאים נוספים הקשורים לאי היותי אחראי למחלתה של אירמה אינה כה ברורים: מחלתה של ביתי ושל

המטופלת בעלת אותו שם; הרסנותו של הקוקאין; דאגתי לבריאות אשתי; הבעיות הגופניות של אחי. אם

אני מביט על הכל ביחד הרי שהם מתמזגים לקו מחשבה אחיד: דאגה לבריאותי ולבריאותם של אחרים,

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

מצפונית ומקצועית. אני נזכר בתחושה הלא נעימה בעת שאוטו סיפר לי על מצבה של אירמה, כאילו אומר

לי שאיני מצפוני ואיני מתייחס למחויבותי הרפואיות ברצינות. שתף מחשבותי השים עצמו לשירותי, כדי

שאוכל להוכיח את מצפוניותי ודאגתי לבריאותם של אחרים. באופן תמוה ישנם גם זכרונות כואבים בחומר

זה, המאשרים את האשמה המוטלת על אוטו מאשר זיכויי שלי. כנראה שהחומר אינו משוחד, אך הקשר

בין חומר עליו מבוסס החלום, לבין הנושא המצומצם יותר, הוא הרצון להיות נקי מאשמת מחלתה של

אירמה, הוא בכל זאת ברור מאוד.

אינני מבקש לקבוע שפענחתי את משמעות החלום בשלמותו, או שפרשנותי חסרת טעויות. אני יכול עדיין

להמשיך ולהשקיע בו זמן רב ולמצוא בו הסברים נוספים. אני אף יכול לראות באילו נקודות אפשר להמשיך

ולאתר אסוציאציות. אם השיטה לפענוח חלומות המתוארת כאן מיושמת, יימצא כי חלומות אכן נושאים

בחובם משמעות. כאשר עבודת הפענוח מסתיימת החלום יכול להיות מוכר כמשאלה מוגשמת.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: פסיכואנליזה- פורשים וצאצאים11מאמר

מאז שייסד פרויד את תנועתו, היא התפלגה לסיעות מתחרות שהובלו ע"י אנלטיקאים שחלקו עליו20תוך

בנקודות בסיסיות. אלה שנטשו את תורתו נודו ע"י פרויד לא משנה כמה הם היו קרובים והוא לא דיבר

איתם עוד לעולם.

הנאופרוידני

ם

ופסיכולוגית

האגו

הפורשים לפסיכולוגיה

חברתית

ממשיכי דרכו של פרויד

אנה.1

פרויד

1895-

1982

קארל יונג.2

1875-

1961

1870-1937אלפרד אדלר .1

1885-1952קארן הורני .2

1897-1967גורדון אלפורט .1

1895-1988הנרי מורי .2

1902-1994אריק אריקסון .3

הנאופרוידיאנים ופסיכולוגית האגו:

הם לא שינו או נטשו את שיטתו של פרויד, הם קיבלו את רוב ההנחות הבסיסיות של הפסיכואנליזה, אך

השינויים: להלן השיטה. של מסוימים הבטים שינו

: האגו אינו משרתו של האיד או תלוי בו. לאגו אנרגיה משלו, שאינה נובעת מהאיד ויש לו תפקידיםאגו

המופרדים מהאיד. האגו חופשי מהקונפליקט הנוצר כשדחפי האיד דורשים סיפוק.

: הדגישו פחות כוחות ביולוגים שמשפיעים על האשיות, ויותר כוחות חברתיים ופסיכולוגים. כוחות ביולוגים

: התפתחות האישיות נקבעת בעיקר ע"י כוחות פסיכוחברתיים ולא כוחותמיניות ותסביך אדיפוס

פסיכוסקסואליים. אינטראקציות חברתיות בילדות חשובים יותר מאינטראקציות מיניות – דמיוניות או

אמיתיות.

הפסיכולוגיה החברתית:

,19. בסוף המאה ה19הושפע מתפיסה מכניסטית ופוזיטביסטית ששלטה במדעי הטבע במאה הפרויד

גישות חדשות הציעו דרכים אחרות להסתכל על הטבע האנושי שתמכו בהצעה שבני אדם הם תוצר של

כוחות חברתיים, ולכן יש לחקור את טבע האדם במונחים חברתיים יותר מאשר ביולוגים. תיאר אינםפרוידמחקרים אנתרופולוגים הראו, שחלק מהסימפטומים הנירוטיים והאיסורים ש

אוניברסליים. כמו כן, סוציולוגים ופסיכולוגים חברתיים מצאו שחלק גדול מההתנהגות האנושית נובעתמהתניה חברתית יותר מאשר מנסיונות לספק צרכים ביולוגים.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

אנליטיקאים צעירים התרחקו מהפסיכואנליזה האורתודוכסית ועיצבו תיאוריה פרוידיאנית בהתאם למדעי החברה. הרעיון, שהאישיות היא יותר תוצר של הסביבה מאשר של ביולוגיה, התאים לתרבות והציע תמונה

. לדידם, התנהגות האדם אינהפרוידאופטימית יותר על טבע האדם מאשר דעתו הדטרמיניסטית של נקבעת ע"י כוחות ביולוגים אלא ע"י יחסים בינאישיים אליהם נחשף האדם במיוחד בילדותו.

ממשיכי דרכו:

תאורטיקנים אלה פיתחו את גישותיהם לאחר מותו של פרויד. הם לא היו בבחינת פורשים, משום שמעולם

לא היו פרוידיאנים אורתודוקסים. הם שאבו את רעיונותיהם מעבודתו של פרויד, ע"י פיתוח או התנגדות

לתיאוריה שלו.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

הנאופרוידיאנים ופסיכולוגית האגו

אנה פרויד

ילדיו שלאנה היתה הצעירה מבין ששת פרויד והיחידה שהלכה בעקבותיו. לא היתה מאושרתאנה,

בילדותה, היא הרגישה הכי פחות אהובה במשפחה. הוא קינאה באחותה סופי, שהיתה האהובה ביותר על

אמה. והפכה לאהובה ביותר על אביה.

ישבה בפינת החדר כאשר הפגישות החברה הפסיכואנליטית14 התענינה בעבודתו של אביה. מגיל אנה

, כשהיא מונעת ע"י התקשרותה הרגשית לאביה ומודאגת ממה שהוא כינה "המיניות22התקיימו. בגיל

ספגפרויד שנים. בו דיווחה על חלומות אלימים. 4 במשך פרויד החלה בטיפול אנליזה עם אנהשלה",

ביקורת על טיפול זה.

)29בגיל הציגה לראשונה בפני החברה הפסיכואנליטית מאמר בנושא "פנטזיות וחלומותאנה( 1924

כביכול על מקרה היסטורי של מטופל אנונימי, אך למעשה עסק בפנטזיות זה בוסס בהקיץ". מאמר

הפרטיות שלה. היא תיארה חלומות על גילוי עריות של יחסי אהבה בין אב לבת, הכאות וסיפוק מיני ע"י

אוננות. מאמרה התקבל באהדה והכניס אותה לחברה הפסיכואנליטית.

מעולם לא נישאה, והקדישה את חייה לטיפול פסיכואנליטי בילדים עם הפרעות רגשיות ולטיפולאנה

הפכה לאדם החשוב ביותר בחייו של אנהבאביה במהלך מחלתו הממושכת. , שתעד כל צעדפרויד

שעשתה.

תרומתה לפסיכואנליזה

היא פיתחה גישה לטיפול פסיכואנליטי בילדים, שלקחה בחשבון את חוסר בגרותם היחסית1927ב -

ואת כישוריהם המילוליים הדלים. חידושיה כללו שימוש במשחקים ותצפיות על הילד בביתו.

היא פתחה קליניקה ליד הבית בו נפטר אביה. שם היא קיבלה מטופלים והקימה מרכז אימון1958ב -

פסיכואנליטי אליו הגיעו פסיכולוגים קליניים מכל רחבי העולם.

חידשה באופן משמעותי את הפסיכואנליזה האורתודוכסית: היא הרחיבה את תפקיד האגו,אנה פרויד-

כמתפקד באופן בלתי בתלוי באיד. הבהירה את השימוש במכניזמים של הגנה על האגו מפני חרדה.

והוסיפה רשימה של מנגנוני הגנה על האגו גם מעבודתה עם ילדים.

הערכה

ב ניסו1970-1940פסיכולוגית האגו, הפכה לצורת הפסיכואנליזה השלטת בארה"ב. הנאופרוידיאנים

להפוך את הפסיכואנליזה לחלק מהפסיכולוגיה המדעית. הם עשו זאת ע"י תרגום, הפשטה ונתינת הגדרות

שינוי וע"י פסיכואנליטיות השערות של ניסויית חקירה עידוד ע"י פרוידיאנים, למונחים אופרציונליות

התרפיה הפסיכואנליטית. הנאופרוידיאנים זיהו עצמם כפרוידיאנים, תווית שלא ניתן לייחס לפורשים או

לצאצאים.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

שליחסי אובייקטשינוי נוסף של הפסיכואנליזה היא תיאוריית מלאני קליין (, שהתמקדה1882-1960)

היו יחסי זרות עם בתה, שהאשימה אותהקלייןביחסים רגשיים אינטנסיביים הנוצרים בין תינוק לאמו )ל

תיארה את הקשר בין האם לתינוק במונחים חברתיים/ קוגניטיביים יותר מאשר קליין בהתערבות מוגזמת(.

לפסיכואנליזה בניגוד בתינוקות. ישירות תצפיות באמצעות אלו יחסים חקרה היא מיניים. במונחים

המסורתית שבה מטופל מבוגר התבקש לשחזר את חוויות ילדותו המוקדמת.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

קארל יונג

גדל בכפר קטן בשוויץ, ילדותו היתה בודדה ולא מאושרת. להוריו היו יחסים לא יציבים, והוא למד בגיליונג

צעיר לא לסמוך עליהם. הוא פנה פנימה לעולם החלומות, הפנטזיות והתת מודע שלו- אלה היו מורי דרכו

בילדות ובבגרות.

פתר בעיות וגיבש החלטות על בסיס חלומות שחשפו את דברי התת מודע. כך יונגבזמנים קריטיים בחייו,

שהגיע לגיל קולג', ההחלטה מה ללמוד נחשפה לו בחלום - הוא ראה עצמו חופר באדמה, והחליט שהוא

יעסוק בכוחות תת מודעים הנמצאים מתחת לפני השטח של הנפש.

מונהיונג 1905 קיבל את התואר שלו ברפואה, והחל לעבוד בבי"ח פסיכיאטרי בציריך. ב יונג 1900ב

כמרצה בפסיכיאטריה באונ' ציריך, ולאחר מספר שנים התפטר כדי להקדיש את זמנו לכתיבה, מחקר

וטיפול פרטי.

לבקש ממטופליו לשכב על ספה, אלא הם ישבו אחד מול השני על כסאות נוחים.פרוידהוא לא נהג כ

לעתים הוא נפגש עם מטופליו בספינת המפרש שלו, שר להם, והתנהג אליהם באופן גס רוח.

. שנה לאחר מכן הוא נסע1906 "פרשנות החלומות", והחל להתכתב עמו בפרויד התלהב מספרו של יונג

לארה"בפרויד ליווה את יונג 1909, והם פיתחו יחסים אינטימיים של אב ובן. ב פרוידלוינה לפגוש את

שם שניהם הרצו באוניברסיטת קלארק.

. ייתכן שזו הסיבה שהיה פחות קל להרשיםפרויד ביסס לעצמו מוניטין מקצועי לפני שיצר קשר עם יונג

יונגאותו מאנלטיקאים צעירים שעדין היו בבי"ס לרפואה ולא הספיקו לפתח זהות מקצועית. למרות ש

, הוא היה תלמידו במשך תקופה מסוימת. הוא היסספרוידתמיד התנגד לנקודות מסוימות בעבודתו של

, משום שהוא ידעפרוידהאם לפרסם את ספרו "הפסיכולוגיה של התת מודע" בו הוא מציג עמדה שונה מ

. ואכן כאשר ספרו פורסם הבלתי נמנע התרחש. פרוידכי חשיפה של עמדתו תפגע ביחסיו עם

לנשיאו הראשון של הארגון הפסיכואנליטי הבינלאומי, למרות התנגדותם של יונג מינה אתפרויד 1911ב

האמין שאנטישמיות עלולה להכשיל את גדילתה של התנועה, אם הנשיא יהיה יהודי.פרוידחברי הארגון.

פרויד השווצרי. זמן קצר לאחר מכן, ידידותו עם יונגהאנלטיקאים הוינאים שרובם היו יהודים לא בטחו ב

התפטר ממשרתו ועזב את הארגון,יונג 1914 הם הפסיקו להתכתב. 1912החלה לגלות סמני מתח וב

והחל את הפסיכולוגיה האנליטית.

חווה תקופה דומה באותופרויד שנים. 3 הוא סבל מבעיות רגשיות אינטנסיביות במשך 38 היה בן יונגכש

לא עסק בפעילות אינטלקטואלית אך המשיך לקבל מטופלים. הוא פתר את המשבריונגשלב של החיים.

, ע"י עימות עם התת מודע שלו. למרות שהוא לא ניתח את חלומותיו באופןפרוידשלו בדרך דומה ל

,פרויד הלך בעקבות הדחפים התת מודעים שלו כפי שהם נחשפו בחלומותיו. וכמו פרויד, יונגשיטתי כ

תקופה זו הפכה לתקופה מאוד יצירתית והובילה לניסוחה של תיאוריית האישיות שלו.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

הפסיכולוגיה האנליטית

פרויד

ישנה קבוצה של אינסטינקטים מיניים, אותם מפעיל הליבידו. בינקות האינסטינקטים המיניים יכולים לפעול באופן בלתי תלוי, אך כאשר האדם מגיע לבגרותו המינית הם מתאחדים למען מטרה משותפת של רבייה.

תסביך אדיפוס: הילד מאוהב באימו ורוצה לכבוש אותה. אך הוא לא יכול לממש את הפנטזיה, בגלל אביו. הילד כועס על אביו ורוצה לסלקו מהדרך. הילד בטוח כי מחשבותיו גלויות, וחושש שהאב יענישו בשל כך )חרדת סירוס(.

הילד פותר את הקונפליקט ע"י הזדהות עם האב, וכתוצאה מכך מתפתח סופר אגו- מפנים את דרישות החברה שהאב הוא מייצגה.

דטרמיניזם: התנהגות האדם אינה סתמית אלא נקבעת ע"י אירועי ילדות. האדם נדחף ע"י אירועי העבר, שהוא לא מודע להם ולא מבין אותם.

התת מודע הקולקטיבי

ניסה לחפור עמוק יותר לנפש התת מודע, ותיאר שתי רמות של תת מודע:פרויד יונגבשונה מ

: מורכב מכל הזכרונות, הדחפים, המשאלות וחוויות שהודחקו או נשכחו. רמה זו נמצאת תת מודע אישי.1

מקובצות האישי מודע בתת החוויות למודע. מאורעות ממנה להעביר וניתן למודע, מתחת מיד

לקומפלקסים, שהם מסלולים של רגשות, זכרונות, משאלות עם נושא משותף. קומפלקסים מתבטאים

באדם ע"י עיסוק יתר ברעיון כלשהו, כמו כוח או נחיתות, שמשפיע על ההתנהגות. הקומפלקס הוא

השלמה. האישיות מרקם בתוך הנוצרת יותר קטנה אישיות מעין

: נמצא מתחת לתת מודע האישי, זו רמה עמוקה שמכילה את החוויות המצטברות תת מודע קולקטיבי.2

מורכב מחוויות אבולוציוניות מודע הקולקטיבי כולל אבותינו הקדמוניים. התת קודמים דורות של

והוא מהווה בסיס לאישיות. החוויות בתת מודע הקולקטיבי אינן מודעות, אין לאדם אוניברסליות

זכרונות או חזיונות לגביהם כמו שיש לו לגבי חוויות בתת מודע האישי.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

ארכיטיפים

ארכיטיפים: נטיות מורשות בתת מודע הקולקטיבי, הן הקביעה המוטבעת של החיים המנטליים, הגורמת

לאדם להתנהג באופן דומה להתנהגותם של אבותיו כשהתמודדו עם מצבים דומים. אנו חווים ארכיטיפים

בצורה של רגשות ומאורעות מנטליים אחרים. ארכיטיפים בד"כ מקושרים עם מאורעות משמעותיים בחיים

כמו לידה ומוות, עם שלבים בחיים כמו גיל ההתבגרות ועם תגובות למצבי סכנה קיצוניים.

חקר יצירות מיסטיות ואומנותיות של תרבויות מוקדמות וחשף ארכיטיפים משותפים להן. אלה הופיעיונג

בחלומות של ארכיטיפים הוא מצא ישירה. קיימת אפשרות של השפעה כך שלא בתרבויות רחוקות

מטופליו, מידע זה סיפק תימוכין לתת מודע הקולקטיבי. להלן ארבעה ארכיטיפים המופיעים בתדירות

גבוהה מאחרים:

: המסכה שלובש כל אדם כאשר הוא בה במגע עם אדם אחר. היא מציגה את האדם כפי שהואהפרסונהרוצה להופיע בפני החברה. הפרסונה עשויה שלא להתאים לאישיותו האמיתית של האדם.

: מאפיינים נשיים בגבר. אנימה

: מאפיינים גבריים באישה. אנימוס

פרויד

מאגר אנרגיה יצרית השואפת לסיפוק מיידי. זה חלק פרימיטיבי באישיות, הקיים מלידה. האיד שואב את האנרגיה שלו מתהליכים גופנים ומשמש מאגר אנרגיה נפשית יחידה, המספקת הכוח לאגו ולסופר אגו. האיד מייצג את העולם

תפקידו בשימור החיים. האגו מתפתח בתגובה לגירויים חיצוניים, ובתגובה לצורך במתווך בין דרישות האיד לדרישות המציאות.

אינטרוברטיות ואקסטרוברטיות

)מוחצן(: אדם המכוון את הליבידו מחוץ לעצמי- למאורעות ואנשים חיצוניים. אדם זההאקסטרוברטי

מושפע מכוחות סביבתיים, הוא חברותי ובטוח בעצמו.

)מופנם(: אדם המכוון את הליבידו פנימה. אדם זה מהרהר, אינטרוספקטיבי, מתנגדהאינטרוברטי

להשפעות חיצוניות, פחות בטוח ביחסיו עם העולם החיצוני ועם אנשים ופחות חברותי.

גישות מנוגדות אלה קיימות בכל אדם ברמה מסוימת, אך בד"כ גישה אחת חזקה יותר מהשניה. כמו כן,

הגישה הדומיננטית יכולה להשתנות ולהיקבע ע"פ המצב.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

טיפוסים פסיכולוגיםהבדלי אישיות מתבטאים ע"י ארבע פונקציות:

חשיבה: תהליך המספק משמעות והבנה..1

רגש: תהליך סובייקטיבי של שקילה והערכה..2תחושה: תפיסה מודעת על אובייקטים פיסיקליים.

אינטואיציה: מערבת תפיסה באופן בלתי מודע. .3

דרכם מגבש האדם דעות לגבי העולם החיצוני האוביקטיבי ולגבי עולמו הפנימי הסובייקטיבי. בכל זוג של

או אינטרוברטי עם בשילוב הדומיננטית הפונקציה נתון. בזמן דומיננטית היא אחת רק פונקציות,

יוצרת את או האקסטרוברטי;8אקסטרוברטי )הטיפוס החושב האינטרוברטי הסגנונות הפסיכולוגיים

הטיפוס האינטואיטיבי האינטרוברטי(.

מבחן המלה- אסוציאציה

פיתח מבחן זה, בו האנליסט מקריא למטופל רשימת מלים, מלה בכל רגע נתון. המטופל מתבקשיונג

מדד את הזמן שלקח למטופל להגיב לכל מלה, אתיונגלהגיב לכל מלה במלה הראשונה שעולה על דעתו.

השינויים בקצב הנשימה ובמוליכות החשמלית של העור- באלה הוא ראה כהוכחה לתגובות רגשיות. אם

הסיק עליונגמלה מסוימת עורר זמן תגובה ארוך יותר, הפרעות בקצב הנשימה ושינויים במוליכות העור-

השתמש במבחן זהיונגקיומה של בעיה רגשית לא מודעת הקשורה למלת הגירוי או למלת התגובה.

פרסם זאת קודם לכן. וורטהיימרכגלאי שקר, אך

הערכה

יונג רעיונותיו של- השפיעו על שטחים שונים ומגוונים- דת, היסטוריה, אומנות וספרות. למרות זאת,

,1960הפסיכולוגיה המדעית התעלמה מהפסיכולוגיה האנליטית שלו. ספריו לא תורגמו לאנגלית עד

בשל סגנון הכתיבה הקשה שלו, ומשום שהוא לא איחד את עבודתו באופן אינטגרטיבי. כמו כן, הזלזול

פרויד יונגשלו בשיטות מדעיות מסורתיות ושימוש במושגים מיסטיים דחה פסיכולוגים ניסויים רבים. כ

הסתמך על תצפיות ואינטרפרטציות קליניות ולא על חקירה מדעית מבוקרת.

של 8- הפסיכולוגיים הסגנונות האישיות שליונג מבחן פותח בעקבותיהם רבים, מחקרים עוררו

מירס/בריגס- בו משתמשים למחקר, למיון עובדים וייעוץ.

אייזניק לפתח מבחן אשיות שמטרתו- הוו השראה לפסיכולוג הנס ואקסטרוברטיות אינטרוברטיות

לבדוק גישות אלה. מחקרים שנערכו על מבחנים אלה סיפקו תמיכה אמפירית לחלק מרעיונותיו של

היבטים גדולים של עבודתו לא ניתנים לאימות אמפירי. פרויד. ולמרות זאת, כיונג

מבחן מלה אסוציאציה הפך לטכניקת השלכה ודרבן את פיתוח מבחן רורשאך. -

ולפסיכולוגים הומניסטים. מאסלו הרעיון של הגשמה עצמית נתן השראה ל-

ונתקבל ע"ימאסלו, אריקסוןשגיל העמידה הוא זמן קריטי לשינוי אישיותי אומץ ע"י יונג טענתו של -

תאורטיקנים עכשויים של האישיות.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

תיאוריות פסיכולוגיות חברתיות

אלפרד אדלר

התאמץ כדי להתחבבאדלרנולד להורים עשירים בוינה, וראה עצמו כחלשלוש בלתי מושך. כילד אדלר

אדלרעל בני גילו, וכשהתבגר הוא השיג הערכה עצמית וקבלה ע"י אחרים, מה שלא מצא בקרב משפחתו.

הוא קיבל את התואר שלו ברפואה.1895 מדלקת ראות. ב- 4החליט להיות רופא, כשכמעט נפטר בגיל

אחרי שהתמחה ברפואת עיניים ועבד ברפואה כללית הוא הלך ללמוד פסיכיאטריה.

על פסיכואנליזה, אך מעולם לא התפתחו ביניהם יחסיםפרויד הצטרף לדיון קבוצתי של אדלר 1902ב

בגלוי פרויד, וביקר את פרויד פיתח תיאוריית אישיות שונה מזו שלאדלראישיים. במהלך השנים הבאות

על הדגש המיני.

מינה את פרויד 1910ב הם נפרדו בכעס רב1911לנשיאה של החברה הפסיכואנליטית בוינה. אדלר

שימש כרופא בצבא האוסטרי, ומאוחר יותר ארגן קליניקות להדרכתאדלר Iאחד על השני. במלחה"ע

הוינאית. הלימוד במע' זכתה1920הילד אינדיבידואלית, פסיכולוגיה שלו- החברתית הפסיכולוגיה

הוא מונה לפרופסור בניו יורק. הוא נפטר בסקוטלנד1934 החל לבקר בארה"ב, אדלר 1926להצלחה.

במהלך סיבוב הרצאות.

האופן בו האירוע השפיע על התיאוריה שלואירועי חייו

אמואדלר מצד דחייה הרגיש

והיה קרוב יותר לאביו.

דחה את תסביך אדיפוס.

אךאדלר גרוע, תלמיד היה

הוא ללימודים התמסר כאשר

חתר הוא מאוד. השתפר

וחברתית אקדמאית מבחינה

שלו. הנחיתות על להתגבר

.4מחלתו הקשה בגיל

על לפצות האדם של הצורך בדבר שלו התיאוריה את פיתח

חולשותיו. רגשי נחיתות המהווים את ליבת הגישה שלו, הם שיקוף

ישיר של ילדותו.

באחיואדלרבילדותו קינא

הבכור.

פיתח את התיאוריה שלו בדבר חשיבות סדר הלידה.

פסיכולוגיה אינדיבידואלית

ההתנהגות האנושית אינה נקבעת ע"י כוחות ביולוגים אלא ע"י כוחות חברתיים. אינטרסים חברתיים,

המוגדרים כפוטנציאל מולד לשתף פעולה עם אחרים כדי להשיג מטרות אישיות והחברתיות, מתפתחים

ע"י למידה בינקות.

פרוידאדלר

הוריד למינימום את תפקידו של

המין בעיצוב האישיות.

אינסטינקט המין קובע כמעט את כל התנהגויותיו של האדם.

מושפעת האדם התנהגות

כך בעתיד. למטרות משאיפתו

התנהגות האדם נקבעת ע"י חוויות העבר.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

יכולה בעתיד לאירוע ציפייה

להשפיע על ההתנהגות בהווה.

אדלר התמקד בהיבטים מודעים

בקביעת מודעים לא במקום

ההתנהגות.

האדם שכן מההתנהגות. גדול חלק קובעים מודעים לא כוחות

לא לרעיונות ביטוי אפשריות דרכי אנרגיה רבה במציאת משקיע

מודעים, או מניעת חדירתם למודעות.

ועקביות אחדות את הדגיש

מדרבן כוח ישנו האישיות.

את המנקז בודד דינאמי

למטרה האישות של האנרגיות

אחת מוגדרת. מטרה אליה כולם

והיא שואפים- עליונות/ שלמות,

חובקת את ההתפתחות המלאה,

העצמי. של וההבנה ההגשמה

ולשיפור לעליונות זו שאיפה

לעין וניכרת מולדת היא עצמי

בכל היבט של האישיות.

פרויד חילק את האישיות למבנים נפרדים:

איד;.1

אגו; .2

סופר אגו..3

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

רגשי נחיתותפרויד לפי לא הסכים וטען, שרגשות נחיתות הם הכוחאדלרהבסיס המוטיבציוני העיקרי הוא המין.

אדלרהקובע התנהגות- כמו בחייו. בתחילה ילד עם חולשה זו לחלקים פגומים בגוף; קישר תחושה

אורגנית תורשתית ינסה לפצות על פגם זה, בהתאמצו מיוחד להגיע לביצועים בתפקוד הפגוע. כך למשל,

ילד מגמגם יכול באמצעות תרפיית דיבור להפוך לנואם גדול. מאוחר יותר הוא הרחיב את המושג רגשי

נחיתות וכלל בתוכו נכות פיזית, מנטלית או חברתית- אמיתית או מדומה.

האמין, שמידותיו הקטנות של התינוק, חוסר האונים שלו ותלותו בסביבה, יוצרים תחושת נחיתות.אדלר

בהיותו מודע לתחושת נחיתות זו והצורך להתגבר עליה, הילד מונע גם ע"י השאיפה המולדת לשלמות/

עליונות. כוחות מושכים ודוחפים אלה ממשיכים גם במהלך החיים, ומדרבנים את האדם כל פעם להגיע

להישגים יותר ויותר גדולים.

רגשי הנחיתות מתפקדים לטובת האדם והחברה, משום שהם מובילים לשיפור מתמשך. אך אם בילדות

רגשות אלה נתקלים בדיכוי או דחיה, התוצאה עשויה להיות התנהגות אבנורמלית מפוצה. הכשלון לפצות

על רגשי הנחיתות עלול להוביל להתפתחות תסביך נחיתות, שיהפוך את האדם לבלתי מסוגל להתמודד

עם בעיות החיים.

סגנון חיים

האדם האוניברסלי שואף לעליונות, ולכן כל אדם ישתמש בהתנהגויות שונות כדי להגיע למטרה זו. אנו

מבטאים את שאיפתנו בדרכים שונות ומפתחי אופני תגובה שמאפיינים אותנו ביותר- סגנון חיים. סגנון

חיים זה מערב התנהגיות באמצעותן אנו מפצים על נחיתות מדומה או אמיתית. למשל, סגנון החיים של

ילד עם גוף חלש כולל אימון ועיסוק בספורט- התוצאה תהא כוח פיזי גדול יותר.

ומאוחר יותר קשה לשנותו, הוא מספק מסגרת בתוכה תטופלנה כל4-5סגנון החיים מעוצב ומקובע בגיל

פרויד מכיר בחשיבותן של השנים הראשונות לחיים, אך בשונה מפרויד אדלרהחוויות המאוחרות יותר. כ

אנו יוצרים באופן מודע את הסגנון שלנו, את העצמי שלנו.

הכוח היצירתי של העצמי

האדם יכול לקבוע את אישיותו בהתאם לסגנון החיים הייחודי שלו. כוח יצירתי זה של העצמי מייצג עיקרון

אקטיבי של קיום אנושי שניתן למושג נשמה. יכולות וחוויות מסוימות אנו מקבלים ע"י תורשה וסביבה, אך

זו הדרך בה אנו עושים שימוש אקטיבי ומפרשים חוויות אלה, המספקות את הבסיס לגישתנו לחיים.

המשמעות היא שהאדם מעורב באופן מודע בעיצוב באישיותו וגורלו. כלומר, אנו יכולים לקבוע את גורלנו

במקום לתת לחוויות העבר לקבוע אותו.

סדר הלידה

התעניין בקשר בין האשיות וסדר הלידה. הוא מצא שסדר הלידה גורם לחוויות חברתיות שונות- מהאדלר

שמוביל לאישיות שונה. הבכור: מקבל את מלוא תשומת הלב עד לידת הילד השני- אז הוא עלול להפוך

היה בכור(. הילד השני: הוא שאפתן, מרדן, קנאי ומנסה באופןפרוידלחסר בטחון, עוין, סמכותי ושמרני )

היה בן שני, והיו לו יחסים תחרותיים עם אחיו בבכור(. הבן השני בעלאדלרעקבי להאפיל על הבכור )

יותר מאשר הצעיר או הבכור. הילד הצעיר: הילד המפונק שיש לו סיכוי גבוה יכולת הסתגלות גבוהה

לבעיות התנהגות בילדות ובבגרות.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

הערכה

הציע גישה אופטימית על טבע האדם, שהתקבלה ע"י אלה שלא היו מרוצים מהתייחסותו שלאדלר-

לאדם כנשלט ע"י כוחות מיניים וחוויות ילדות. רבים העדיפו את הגישה שהאדם יכול לכווןפרויד

במודע את התפתחותו, ללא קשר למגבלות גנטיות ולמאורעות הילדות.

ביקורת התייחסה לכך שתיאוריה שלו מלאכותית ונשענת על תצפיות הגיוניות מחיי היומיום, למרות-

המורכבת, בשונה מהפסיכואנליזה פנימית. תובנה וכמשקפים כחדים רעיונותיו ראו את שאחרים

היתה פשוטה וזו היתה מטרתו. אדלרהפסיכולוגיה של

בעיות מתודולוגיות: לא ניתן לחזור ולאשר את תצפיותיו על מטופליו. הן לא הושגו בתנאים מעבדתיים-

, הוא לא הסביר אתפרויד ויונגלא ניסה לאשר את הדיוק של דיווחי מטופליו, וכמו אדלר ברי שליטה.

התהליכים באמצעותם ניתח את המידע והגיע למסקנותיו.

למרות שרבים ממושגיו לא ניתנים לבדיקה אמפירית, המושג "סדר הלידה" נחקר רבות, ונמצא כי-

בכורים הם גבוהים באינטליגנציה ובצורך להישגיות ונוטים לחרדה עם הולדת הבן השני. מחקר אחר

מציע, שזכרונות ילדות מצביעים במידה מסוימת על סגנון החיים של האדם.

השפיע רבות על הפסיכואנליזה הפוסטפרוידיאנית: פסיכולוגי האגו מתמקדים יותר בתהליכיםאדלר-

ופחות בתת מודע. ההתמקדות שלו באחדות האישיות משתקפת בתיאוריה של הגיוניים מודעים

. הדגש שלומאסלו. הכוח היוצר של העצמי כמעצב סגנון חיים השפיע על חשיבתו של גורדון אלפורט

של בעבודתה נראה באישיות חברתיים כוחות הורני על הלמידהקארן תאורטיקן על והשפיע

. רוטרהחברתית הנאו ביהביוריסטית-

הקדים את זמנו עם הדגש ששם על משתנים חברתיים קוגניטיביים. אדלרייתכן ש-

קארן הורני

ומלאת חיים.הורני נולדה בגרמניה, אביה היה קפטן אוניה המבוגר בשנים רבות מאמה הליברלית

היחסים ביניהם לא היו טובים. ילדותה לא היתה אידיאלית: אמה העדיפה את אחיה הבכור )קארן קינאה

בו על היותו בן( ואביה נהג לגרום לה להרגיש נחותה וחסרת ערך. חסך זה באהבה הורית הוא מה שהיא

כינתה מאוחר יותר חרדה בסיסית.

, הורני חוותה סדרת "התרסקויות" של גיל ההתבגרות כחלק מחיפושה אחר אהבה וקבלה שלא14מגיל

מצאה בבית.

קיבלה את התואר שלה ברפואה. היא התחתנה, ילדה שלוש בנות וחוותה תקופה ארוכההורני 1913ב

היא התגרשה מבעלה, והמשיכה במסע החיפוש שלה1927של מצוקה רגשית. לאחר מספר רומנים ב

אחר קבלה.

פנתה לטיפול פסיכואנליטי כדי להתמודד עם דכאון ובעיות המיניות שלה. האנליטיקן הפרוידאניהורני

שלה טען, שחיפושיה אחר אהבה ומשיכתה לגברים חזקים משקפת כמיהה אדיפלית מילדות לאב חזק.

למדה פסיכואנליזה אורתודוכסית בברלין. מאוחר יותר הפכה לחברת פקולטההורני 1918-1914בשנים

במוסד בו למדה והתחילה לטפל באופן פרטי. היא פרסמה מאמרים לגבי בעיות אישיות של האישה, שם

הגיעה לארה"בהורני 1932היא פירטה את חוסר ההסכמה שלה עם מושגים פרוידיאניים מסוימים. ב

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

כעוזרת מנהל המוסד לפסיכואנליזה בשיקגו, אך חוסר שביעות רצונה מהפסיכואנליזה הוביל אותה לעזוב

קבוצה זו.

אי הסכמתה עם פרויד

על הנושאים הבאים: האישיות תלויה בכוחות ביולוגים בלתי ניתנים לשינוי; פרוידלא הסכימה עםהורני

הכחישה היבטים מיניים; קראה תיגר על מהימנות תיאוריית תסביך אדיפוס; ודחתה את רעיון הליבידו ואת

המבנה הפרוידיאני של האישיות.

גברים מונעים ע"י קינאת הרחם- קינאה ביכולתן של נשיםהורני:. : נשים מונעות ע"י קינאת הפיןפרויד

ללדת. קינאת הרחם באה לידי ביטוי באופן בלתי מודע אצל הגבר בהתנהגויות שמטרתן להוריד מערכה

של האישה, כדי לשמר את מעמדו הנחות. כך שהסיבה העיקרית להתנהגויות גבריות כמו מניעת שוויון

זכויות ודיכוי מאמציהן של נשים להגיע להישגים, היא תחושת הנחיתות שלהם הנובעת מקנאת הרחם.

: לאדם ישהורני ראה את טבע האדם באופן פסימי, וכך גם את סיכויי ההחלמה מנוירוזות. פרויד:

את היכולת והרצון לפתח את הפוטנציאל הגלום בו, והוא יכול להשתנות לכל אורך חייו.

דחתה חלק גדול מגישתו של פרויד, היא קיבלה את המוטיבציה הלא מודעת ואת קיומם הורנילמרות ש

של מניעים רגשיים לא הגיוניים.

חרדה בסיסית

חרדה בסיסית: תחושתו של הילד כי הוא בודד וחסר אונים בעולם עוין באופן פוטנציאלי. חרדה זו נובעת

מהתנהגות הורית דומיננטיות, לא עקבית, התנהגות שאינה מספקת הגנה ואהבה. או כתוצאה מכל דבר

כוחות חברתיים תוצר של מולדת, אלא אינה להוריו. חרדה בסיסית הילד בין שפוגע בקשר הבטוח

בסביבתו של הילד.

הורני

טענה שאם הילד מפתח נטיות )כמו אלה של השלב האנלי( הדבר נובע מהתנהגות הורית. שכן,הורני התמקדה בדרכי הטיפול של ההורים, והכחישה את קיומם של שלבי התפתחות אוניברסליים.

ההתפתחות אינה אוניברסלית אלא תלויה בהיבטים תרבותיים, חברתיים וסביבתיים.

צרכים נוירוטיים

חרדה בסיסית נובעת מיחסי הורה ילד- כשזו מופיעה, הילד מפתח אסטרטגיות התמודדות עם תחושות

חוסר האונים וחוסר הביטחון. צורך נירוטי= כאשר אחת מהאסטרטגיות הופכת לחלק קבוע מהאישיות- זו

מנתה עשרה צרכים נוירוטיים, ומאוחר יותר קיבצה אותם לשלוש נטיות:הורני צורת הגנה מפני פחד.

: נעה לקראת אנשים. צרכים: אישור, אהבה והורה דומיננטי. האדם חש בטוח עם אישיות מתרצה(1

אחרים כאשר הוא מקבל את חוסר האונים שלו ומנסה לזכות באהבתם.

: מתרחקת מאנשים. צרכים: חוסר תלות, שלמות ותפיסת חיים מופנמת. אישיות מנותקת(2

: נעה נגד אנשים. צרכים: כוח, ניצול, ראוותנות, הערצה והישג. האדם עוין, מורד אישיות אגרסיבית(3

ואגרסיבי.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

אף אחת מתגובות אלה אינה דרך מציאותית להתמודד עם החרדה. הצרכים עשויים לעורר קונפליקטים

בשל חוסר היכולת להתמודד איתם. כאשר האדם ביסס אסטרטגיות התנהגות להתמודדות עם חרדה

בסיסית, תגובותיו נעשות מקובעות, כך שגם אם התנהגות מוכחת כלא מתאימה למצב מסוים, האדם לא

יכול לשנותה בהתאם לדרישות המצב. התנהגויות מעין אלה משפיעות על האישיות השלמה, ועל יחסיו עם

אנשים אחרים.

תפיסת העצמי האידיאלית

תפיסת עצמי אידיאלית: מסכה לא מושלמת ומטעה של האישיות, המונעת מהאדם הנירוטי הבנה וקבלה

של העצמי האמיתי שלו. הנירוטי מכחיש את קיומם של קונפליקטים פנימיים, ורואה את תמונת העצמי

האידיאלית כמקורית. תמונות אלה מאפשרות לו להאמין שהוא עולה על העצמי האמיתי שלו. קונפליקטים

נירוטיים אינם מולדים או בלתי נמנעים, אלא הם עולים ממצבים בלתי רצויים במהלך הילדות. נירוזות היו

נמנעות אם יחסי ההורות של הילד היו חמים, מלאי הבנה, בטחון ואהבה.

הערכה

לגבי האפשרות להימנע מקונפליקטים נירוטיים, התקבלה בברכה. הורני האופטימיות של -

תרמה בכך שהיא תיארה את התפתחות האישיות במונחים של כוחות חברתיים, וייחסה תשומתהורני -

לב מעטה להיבטים מולדים.

ואדלר כמו - יונג קליניות עלפרויד לקוחות מתצפיות תימוכין לתיאוריה שלה, ההוכחות שסיפקו

מטופלים ועל כן מהימנותם המדעית נתונה בספק. מעט מחקר בוצע על המושגי של התיאוריה שלה.

עד היום הקליניקה והמוסד הפסיכואנליטי שהיא הקימה פעילים. -

תרמה רבות בכתביה על פסיכולוגיה פמיניסטית, והשקפתה תואמת את ימנו. הורני -

הבחינה בין האישה המסורתית, המחפשת את זהותה דרך נישואין ואמהות. לבין האישההורני 1930-

המודרנית, המחפשת את זהותה דרך הקריירה. קונפליקט זה בין אהבה לעבודה, מאפיין את חייה.

עסקה בעבודה שסיפקה אותה מאוד, אך המשיכה לחפש אחר אהבה. הורני

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

יורשיו של פרויד

גורדון אלפורט

חש מבודד ודחוי ע"י ילדים אחרים, אך החיים בביתו היו מאושרים ואופיינו בקשר רגשיאלפורט בילדתו

חזק ואמון. לא נראה שהיו לו חוויות ילדות טראומטיות שהשפיעו באופן ישיר על תפיסתו את האישיות.

יותר מאשר זו הסיבה שהוא בחר לעסוק בשטח זה מנקודת ראות אקדמאית אינטלקטואלית ייתכן כי

מנקודת ראות אישית.

אלפורט. עבור פרויד בוינה, מאורע שגרם לו לתפוס את האישיות באופן שונה מפרויד ביקר את אלפורט

היתה טראומטית, הוא חשב שהפסיכואנליזה מתמקדת מדי בכוחות לא מודעים,פרוידהפגישה עם

ומזניחה כוחות מודעים.

אלפורטפרוידלתפקידו גדולה חשיבות ייחס בקביעת מודע הלא של

ההתנהגות.

רק והגיונית, מודעת בצורה מתפקדים נפשית בריאים בוגרים נירוטיים מושפעים מהלא מודע שלהם.

על משפיעות ילדות חוויות קונפליקטים בבגרות.

האדם מושפע יותר מחוויות ההווה, ומתכניותיו לגבי עתידו.

האישיות את לחקור יש חולים נירוטיים. ממבוגרים רצף פני על נמצאים ובריאים אחד, ומתאפיינים באותם מבנים ותהליכים לכן אי אפשר להפריד

בין נפש בריאה לחולה.

נורמלים. ממבוגרים ללמוד היא האישיות לחקר היחידה הדרך

ונירוטית. נורמלית התנהגות בין רצף שקיים האמין לא אלפורט מאחר שאין דמיון ביניהם אין בסיס להשוואה.

הציע חוקים אוניברסליים שניתןלייחס לכולם.

הדגיש את יחודה של כל אישיות אינדיבידואלית.

אישיות ומוטיבציה

היא הטיפול במוטיבציה. אלפורט מרכז תיאורית האישיות של

אוטונומיה פונקציונלית- הרעיון שמוטיבציה אינה תלויה באופן פונקציונלי לחוויות ילדות או בנסיבות

המקוריות בהן הופיעה. למשל, עץ אינו תלוי באופן פונקציונלי לזרע ממנו גדל, אלא הופך לקובע עצמי.

באופן דומה בוגרים הופכים לקובעי עצמי הבלתי תלויים בחוויות ילדות. לדוגמה, כאשר אנו מתחילים

בקריירה, אנו עובדים קשה במוטיבציה להגיע למטרות כמו כסף ובטחון בעבודה. לאחר שהשגנו את

מטרותינו, אנו יכולים להמשיך לעבוד קשה, אך מסיבות אחרות. מוטיבציית הבוגר אינה ניתנת לאיתור

בילדות, אלא ניתנת להבנה רק במונחים של התנהגות והכוונה בהווה.

Proprium,פרופריום/ עצמי - העצמי הוא מה שמתאים או נכון לכל אדם, הוא כולל את הייחוד שבאדם

והוא היבט חשוב ומודע של האישיות. הפרופריום מתפתח בשבעה שלבים מינקות לבגרות, שלבים

התפתחותיים אלה אינם פסיכוסקסואליים ואינם מערבים קונפליקטים פרוידיאניים המתמקדים באזורי

הגוף, אלא מערבים יחסים חברתיים- במיוחד אלו עם האם.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

חקר תכונות אישיות, ע"פ תצפיות בהתנהגות וחיפוש אחר מאפיינים עקביים והבחין בין: אלפורט

תכונות המשותפות למספר רב של אנשים; (1

דיספוזיציה אישית- תכונות הייחודיות לכל אדם. (2

דן בשלושה סוגים של תכונות:אלפורט

תכונות קרדינליות: השולטות בתשוקות הדומיננטיות בכל ההיבטים של החיים..1

תכונות מרכזיות: נושאים/ רעיונות התנהגותיים כמו אגרסיביות או רגשנות..2

תכונות שניוניות: התנהגויות פחות תדירות ועקביות מאשר התכונות האחרות..3

הערכה

יותר מכל אחד אחר, הפך את חקר האישיות לעיסוק מכובד מבחינה אקדמאית. אלפורט -

לא עוררה מחקר רב, בשל הקושי בתרגום אופרציונלי של מושגיו. אלפורטהתיאוריה של-

חשף היבטים שונים באישיות באמצעות מחקרים על התנהגותאלפורטמחקריו זכו לתשומת לב, -

אקספרסיבית.

, ועלמאסלו, רוג'רסהדגש שלו על ייחודיות האישיות ועל חשיבות מטרות האדם וציפיותיו השפיע על -

ההומניזם.

פיתח מבחן למדידת ערכים ואמונות שיש לאדם, שנחשב למכשיר טוב למחקר, ייעוץ ובחירתאלפורט-

עובדים.

הנרי מורי

בחראלפורט, מורי . אך כמו פרויד נשען על עבודתו של מורישדחה את הפסיכואנליזה, אלפורט בשונה מ

לא פתח קליניקה,מורי ללמוד את האישיות בזירה האוניברסיטאית, למרות שעבר טיפול פסיכואנליטי.

וחקר את האשיות דרך מחקר על נבדקים נורמלים.

בילדותו אימו דחתה אותו, הוא ייחס זאת להתקפי הדכאון שסבל מהם לכל אורך חיו. הוא פיתח רגישות

בלתי רגילה לסבל אנושי וייחס את הפיצוי האדלריני לפגמים פיזיים שלו- גמגום וחוסר יכולת ספורטיבית.

הוא סיים רפואה בקולומביה, השלים התמחות בביוכימיה באנגליה, ועבר לפסיכולוגיה עקב משבר אישי:

,קארל יונגהוא התאהב באישה נשואה, אך לא רצה לעזוב את אישתו. הוא נסע לציריך כדי להתייעץ עם

נהגמורי הציע לו לעשות כמותו ויונגשבאותו זמן ניהל רומן באופן גלוי בעודו מנהל חיי משפחה תקינים-

הצטרף לקליניקה הפסיכולוגית בהארוורד, ונשאר בה עד סוף הקריירהמורי 1927 שנה. 40כך במשך

שלו.

הפרסונולוגיה

- בו הוא ראה חוק ראשוני של התנהגותהפחתת מתח הדגיש פונקציות פיזיולוגית, כמו את המונח מורי

ילדות על והשפעותיהן של חוויות ציין את חשיבות התת מודע הוא כן, אנושית, בדומה לפרויד. כמו

התנהגות הבוגר.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

(. בנוסףפרויד: נטיה מולדת של דחפים אימפולסיביים ותאוותנים, המספקת אנרגיה לאישיות )כמו איד

האיד כולל נטיות רצויות מבחינה חברתית כמו אמפטיה, הזדהות ואהבה. כדי לאפשר התפתחות נורמלית,

עם ארכיטיפ הצל(. יונג יש לדכא חלקים מסוימים מהאיד ולאפשר לאחרים ביטוי מלא )בדומה ל

: בעל תפקיד אקטיבי בקביעת ההתנהגות. האגו אינו רק משרתו של האיד, אלא גם מארגן מודע שלהאגו

)דומה ומעודד את ביטויים של דחפים רצויים ההתנהגות. האגו מדכא דחפים בלתי רצויים של האיד

(. נאופרוידיאנייםל

: מייצג הפנמה של ערכים תרבותיים- אנשים שופטים את התנהגותם בהתאם לערכים אלה )כמוסופר אגו

(. הסופר אגו אינו מושפע רק ממה שהילד לומד מהוריו, אלא גם ממה שהוא לומד מחבריו, מספרותפרויד

, אלא ממשיך להתפתח לכל אורך החיים. 5והחברה. הסופר אגו אינו מקובע עד גיל

סיווג צרכים כדי להסביר "מוטיבציה"- שהיא מרכזית לתיאוריית האישיות שלו. צרכים מערבים כוחמורי

כימי במוח המארגן תפקוד אינטלקטואלי ותפיסתי. צרכים מעלים את רמת המתח בגוף, שניתנת להפחתה

זהה מורי אותה. ומכוונים התנהגות מפעילים מכאן שצרכים סיפוקם. ע"י הישג,20רק כמו צרכים

אגרסיביות ואוטונומיות.

מוריבדומה לשלבים הפסיכוסקסואליים של סידרת שלביםפרויד, דרך האמין, שהאישיות מתפתח

בילדות )שלבים אוניברסליים שכולם עוברים(. בכל שלב ישנו מצב שגורם להנאה, וכל שלב מטביע את

חותמו על האישיות בצורת תסביך- זו התנהגות נורמלית המשפיעה על ההתפתחות המאוחרת באופן לא

מודע. התסביכים נורמלים אלא אם כן הם באים לידי ביטוי קיצוני.

תסביך דמוי המנזר: הקיום הבטוח בתוך הרחם..1

התסביך האורלי: תחושת הנאה ממציצת מזון בזמן שהתינוק על הידיים..2

תסביך השופכה: הנאה המלווה בהטלת שתן..3

התסביך הגניטלי: הנאה מאברי המין. .4

מבחן התפיסה המתמטי

(. במבחן זה האדם כותב סיפורTAT הווה את הבסיס למבחן התפיסה המתמטי )מוריסיווג הצרכים של

.פרוידעל דמות מתמונה ומשליך את דחפיו על דמות זו. רעיון ששורשיו במכניזם ההגנתי השלכתי של

במבחן זה נעשה שימוש במסגרת מחקר הערכת האישיות, ושימוש קליני בבחירת עובדים.

עוררה מחקר רב על צרכים ועל הטכניקה שלו להערכת האישיות. חלקמורי התיאוריה של הערכה:

גדול מהמחקר תמך ברעיונותיו, במיוחד לגבי הצורך בהשתייכות ובהישג.

אריק אריקסון

אותה.אריקסון שהרחיבה בעוד מהפסיכואנליזה, חלק על ששמרה לאישיות פופולרית גישה פיתח

הכיר בהשפעתם של כוחות תרבותיים, היסטוריים וחברתיים.אריקסון

נודע בזכות המושג שלו על "משבר זהות", רעיון שעלה ממשברים אישיים שחווה בילדותו: אריקסון

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: הוא גילה שאביו הוא בעצם אביו החורג. Iמשבר

: נידוי חברתי בביה"ס, הגרמנים דחו אותו משום שהיה יהודי והיהודים דחו אותו בגלל מראהוIIמשבר

הארי.

.פרויד קיבל משרה כמורה בבי"ס בוינה שהוקם עבור ילדיהם של מטופליו של 25: כשהיה בן IIIמשבר

והכריז שהוא מצא את זהותו האישית והמקצועית. למרות שלאאנה פרוידהוא אומן בפסיכואנליזה ע"י

לימד בהארוורד והפך לפסיכואנלטיקאי חשוב. אריקסון היה לו חינוך אקדמאי פורמלי,

שלבים פסיכו חברתיים של ההתפתחות

גישה התפתחותית- מתמקדת בהתפתחות באישיות לכל אורך חיו שלאריקסוןהתיאוריה של בעלת

האדם. הרעיון המרכזי שלו בהתפתחות האישיות הוא חיפוש אחר זהות האגו.

סוציאליים של התפתחות, שכל אחד מהם מערבאריקסון פסיכו לשמונה שלבים החיים את חילק

קונפליקט או משבר שיש לפתור. משברים אלה עולים בכל שלב התפתחותי עקב דרישות חדשות שמציבה

הסביבה הפיזית והחברתית. האדם עומד מול בחירה בין שתי דרכי התמודדות: דרך מסתגלת או דרך

שאינה מסתגלת. רק כאשר המשבר נפתר, מוכן האדם להתמודד עם השלב הבא של ההתפתחות.

הדגישאריקסון: אורלי, אנלי, פאלי וחביון. אם כי פרוידארבעת השלבים הראשונים דומים לשלבים של

ומיניים. ארבעת השלבים האחרונים מובילים את האדם מגיל יותר מאשר ביולוגים היבטים חברתיים

ההתבגרות עד לזקנה, תקופה ממנה פרויד התעלם.

לכל אחד משלבי ההתפתחות עשויה להיות תוצאה חיובית אם יפתר בדרך מסתגלת. כשלון בשלב מסוים

יגרום לאדם להשאר עם דרכי התמודדות לא מסתגלות, ניתן לתקן מצב זה ע"י הסתגלות מוצלחת בשלב

להיות יכולים אנו האישיות של ההתפתחות משלבי אחד שבכל כך ההתפתחות. של יותר מאוחר

אופטימיים לגבי העתיד.

שטען, כי האדםפרויד טען כי, האדם מכוון במודע את התפתחותו בכל אחד מהשלבים. בשונה מאריקסון

אריקסוןהוא תוצר של חוויות ילדות ולא ניתן לשנות את האישיות בשלב מאוחר יותר בחיים. למרות ש

הכיר בכך שחוויות ילדות יכולות להזיק, הוא טען שמאורעות בשלבים מאוחרים יותר יכולים להתגבר על

השפעתם של מאורעות ילדות שליליים ולתרום למטרתנו: ביסוס זהות אגו חיובית.

משבר הזהות

( עצמי מתאימה המספקת12-18בגיל ההתבגרות עיצוב תמונת ע"י זהותו, לגבש את צריך ( האדם

המשכיות מהעבר ואורינטציה לעתיד- תהליך קשה ומעורר חרדה. המתבגר חייב להתנסות באידיאולוגיות

ותפקידים שונים כדי לקבוע מה הכי מתאים לו. אדם שמשיג תחושת זהות חזקה, מצויד היטב להתמודדות

עם בעיות הבגרות. אלה שנכשלים ברכישת זהות חווים משבר זהות. הם עלולים לסגת מאורח החיים

הסטנדרטי )כמו שאריקסון עשה לזמן מה( ואולי לחפש זהות שלילית בהתנהגויות שאינן מקובלות מבחינה

חברתית כמו התמכרות לסמים ופשע.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

הבדלים אישיותיים בין נשים לגברים

טען כי הבדלי אישיות בין המינים הם ביולוגים ועולים מהמצאותו או העדרו של הפין. הוא הסיקאריקסון

בקוביות עץ. 10-12, וגם ממחקריו על ילדים בין פרוידזאת גם כהסכמה עם

הוא מצא שהמבנים של הבנות היו נמוכים וסטטיים, והמבנים של הבנים שהיו עם אורינטציה של פעולה

ובנות. אך הוא הודה שההבדלים עשויים להיותאריקסון וגבוהים. פירש זאת כביטוי גניטלי של בנים

תוצאה של אימון במשחק תפקידים, בו הבנים לומדים להיות יותר אגרסיביים מהבנות.

הערכה

וחיובית- חזקה זהות המפתחים מתבגרים כי שהראו האגו", "זהות למושג רבים מחקרים נערכו

מתמודדים באופן מסתגל עם משברי שלבי ההתפתחות המוקדמים. ואילו מתבגרים המפתחים זהות

של בהשערותיו )תומך מסתגל לא באופן המשבים את פותרים חלקאריקסוןאגו חלשה אך .)

. אריקסוןמהמחקרים כיוונו לכך שייתכן שמשבר הזהות מתרחש מאוחר יותר ממה שהוצע ע"י

ישנן הוכחות מחקריות לשלבי ההתפתחות הפסיכוחברתיות, אך הוקדשה פחות תשומת לב לזקנה. -

של - ועלאריקסוןעבודתו נישואים ייעוץ סוציאלית, עבודה חינוך, הפסיכואנליזה, על השפיעה

הפסיכולוגיה ההתפתחותית בתפיסתו את ההתפתחות לכל אורך החיים.

לסיכום:

השינויים למרות הביהביוריזם. יותר משמעותי מאשר הרבה באופן לרסיסים הפסיכואנליזה התפרקה

, שההתנהגות צריכה להיות במרכז המחקר. בניגוד ווטסוןהרבים לביהביוריזם כולם חלקו את אמונתו של

, שרובם לא הסכימו כי המחקר צריך להיות על כוחות לא מודעים או ביולוגיםפרוידלהולכים בעקבותיו של

או שמוטיבציות התנהגות אנושיות הם מין ואגרסיביות.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: שארקו ופרויד12מאמר

ז'אן מרטין שארקו. זכה במלגה לארבעה חודשים, לנסוע לפריז כדי להשתלם במרפאתו של פרויד 1885

( היה אז בשיאה של קריירה רפואית, שהובילה אותו לחקר הנוירולוגיה. שארקו היה 1825-1893)שארקו

אדם כריזמטי וסמכותי ונהנה ממוניטין אגדי עוד בימי חייו. הוא היה מפורסם בעיקר בשל הריפוי שלו- מתן

היה אדם תרבותי, שארקופקודה שגרמה אנשים משותקים )שללא ספק היו היסטריים( להתחיל ללכת.

היה אורח מספר פעמים. פרויד הידוע בשל המסיבות וקבלות הפנים שערך בביתו, שם

ביה"ח בו עבדשארקו. למד בזמן שהוא אצל פרויד, 19כמעט כל נוירולוג צרפתי חשוב בסוף המאה ה

מעבדות רבות בתחומים רפואיים שונים,שארקו הוקדש בעיקרו לטיפול בנשים מבוגרות. שם בנה שארקו

מצא אתפרוידויצר אפשרות ללמד סטודנטים לרפואה על הפרעות נוירולוגיות מהם סבלו החולים. אך,

תנאי המעבדה כבלתי מספקים לצרכיו הנוירואנטומיים, לפחות בהשוואה למה שהיה רגיל. ולכן הוא ויתר

על תכניותיו המקוריות לבצע מחקרים אנטומיים בעודו בפריס.

התחיל את הקריירה הרפואית שלו באנטומיה פתולוגית. במהלך ההכשרה הרפואית שלו הוא היהשארקו

לאותו בי"ח וניהל את אחת שארקו חזר 1862מרותק ממחלות נוירולוגיות מוזרות וחסרות מרפא. ב

המחלקות החשובות.

בבעית האבחנה בין פרכוסים היסטריים לפרכוסים אפילפטיים. יחד עם תלמידו שארקו התרכז 1870ב

, הוא סיפק תיאור קליני פורמלי של השלבים שאפיינו את "המשבר ההיסטרי". גישתו היתה פול רישר

חשובה להבנה מדעית של היסטריה, ואפיינה את האופי הסיווגי שהיה מקובל אז ברפואה צרפתית. למרות

שהגישה הסיווגית הוכחה כיעילה בעבודתו הנוירולוגית, כאשר הוא ניסה ליישם אותה על בעיה מורכבת

של היסטריה, הדבר עורר התנגדות.

מסמר את מחקרו על היפנוזה. היה זה צעד אמיץ בקריירה הרפואית שלו, שכן מאזשארקו החל 1878ב

מאמר על היפנוזה באקדמיה הצרפתית למדעים, בו הואשארקו הציג 1882התייחסו להיפנוזה בביטול.

טען, שתופעת ההיפנוזה היא אמיתית ותאר שלושה שלבים עוקבים של מצב טרנס היפנוטי. המאמר גרם

למהפך בגישה הרשמית להיפנוזה, שבעבר הוקעה ע"י האקדמיה.

1884/5התחיל את מחקרו בנושא שיתוקים טראומטיים. ב שארקו הגיע לפריס, פרויד כאשר1880ב

הוכיח את ההבדל בין שיתוקים טראומטיים לבין שיתוקים אורגניים. הוא הצליח לגרום לשיתוקשארקו

טראומטי ע"י היפנוזה. מאוחר יותר הוא הוכיח הבדל דומה בין שכחה טראומטית לבין שכחה אורגנית. לפני

בפסיכופתולוגיה של מחלות, אשר הביא אותו לשקול את המנגנוןשארקו , התעניין 1893מותו ב

הפסיכולוגי של טיפול בעזרת אמונה.

, שכתב "מאוד הרשימה אותי אבחנתו המבריקה והתעניינותו הרבה, כהפרוידהשפיע מאוד על שארקו

עמד לחזור לווינה לאחרפרוידשונה ממה שהורגלתי אצל אנשים חשובים, המלאי הכרת ערך עצמם".

חודשים, משתי סיבות: חוסר יכולתו לבצע את מחקרו כמתוכנן על האנטומיה של המוח; ואכזבתו עקב

שארקו לתרגם את ספריו לגרמנית ושארקוהציע לפרויד . אך למרבה המזל, שארקוחוסר מגע אישי עם

חודשים לאחר מכן,7כמתרגם, הכרך הגרמני פורסם פרויד קיבל את הצעתו. וכך הודות ליעילותו של

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

והוזמןשארקוקשר הדוק עם פרויד לפני ההוצאה הצרפתית המקורית. כתוצאה מעבודתו התרגומית קשר

נהג לערך בביתו. שארקותכופות למסיבות ש

לחשוב על קיומם של מצבי מודעות רבים בו פרוידעל היפנוזה והיסטריה, הביאו אתשארקו הדגמותיו של

השתמש בהדגמות אלהשארקוזמנית אצל אותו אדם, בלא שמצב מודעות אחד יהיה ער לקיומו של אחר.

לא רק כדי להמחיש את האופי הפסיכולוגי של שיתוק היסטרי, אלא גם כדי לקדם את ההבנה של אישיות

כתב על ניסויים היפנוטיים אלה: "קיבלתי את הרושם של אפשרות קיומםפרויד מפוצלת )מודעות כפולה(.

של תהליכים מנטליים רבי עצמה הסמויים ממודעות האדם".

האמין כי הוא השלים את התיאוריה על מחלות עצבים אורגניות, והקדיש את זמנו למחקר עלשארקו

טען, כי שארקו החזיר את הכבוד לחולות ההיסטריות- הפסיקו לחשוב שהןפרויד תופעת ההיסטריה.

חשף את אמיתותה והאוביקטיביות של המחלה ההיסטרית. שארקו מתחזות, כי

על היסטריה, העלתה סדרת תגליות רפואיות- שהשפיעה על מחשבתושארקו עבודתו האינטנסיבית של

:פרוידשל

ניתן להבין את המנגנון הפגום של מחלת ההיסטריה, בעזרת העובדה, שניתן לגרום לסימפטומים זהים.1

באופן מלאכותי באמצעות סוגסטיה, המופעלת על החולה ההיסטרית כשהיא במצב היפנוטי.

היכולת לגרום לשיתוק באמצעות היפנוזה קדמה את ההבנה של מחלת ההיסטריה, כשהתברר.2

שהתופעות לא הופיעו מידי. חולה שעבר חוויה מפחידה ללא פגיעה נראית לעין, וכעבור מספר ימים

פתאום הפסיק לתפקד.

ניתן להפנט אנשים הנוטים להיסטריה וללא שום סוגסטיה לגרום להם לחקות שיתוק לאחר מכה קלה..3

הסביר תופעה זו כך, בחולים אלה סוגסטיה עצמית תפסה את מקומה של סוגסטיה חיצונית.שארקו

האמין כי סוגסטיות היפנוטיות בלתי מודעות אלו, תלויות ברעיון או סדרת רעיונות שאיכשהושארקו

מבודדים ממצב המודעות ה"ער" הנורמלי, ועדיין נטועים באזור שני של הנפש אותו תיאר כ"טפיל".

הסיק, ששיתוקים אלה הנם תוצר של רעיונות ששלטו במוחו של החולה ברגעים של מצביםפרויד

היה הראשון שהבין את המכניזם הנסתר של תופעת ההיסטריה. שארקו מנטליים מיוחדים. כלומר,

לגבי היסטריה, משתמע האופי הפסיכוגנטי של הסימפטומיםשארקומהכללתו הרפואית הראשונית של

היה הראשון שלימד, כי כדי להסביר את הנוירוזה ההיסטרית עלינו לפנותשארקו כתב, פרויד ההיסטריים.

לבעיות נוירולוגיות, קליניות ופסיכולוגיות,שארקוגם תיאר את גישתו השונה של פרויד לפסיכולוגיה.

שנראתה מוזרה לרופא, שאומן במסורת הגרמנית- עם דגש על פרשנות פיזיולוגית של סימפטומים. למרות

תיאוריה חדשה ורעננה לעובדות רפואיות. שארקו מוזרותה הוא הראה בגישתו של

להבנה מדעית של ההיסטריה, היא בדחיתו את הדעה המקובלת שמחלה שארקו תרומתו השלישית של

מציג את חותם השפעתו שלפרויד 1888נגרמת ע"י הפרעה היסטרית באורגניזם המיני של האישה. ב

עליו: הוא מעלה כטיעון עקרי כנגד האטיולוגיה המינית של ההיסטריה, ומציין כי ניתן למצוא מחלהשארקו

, והחל לחקור את אופייםשארקוזו בקרב ילדים וגברים. בהיותו בפריס, הוא תרגום את הרצאותיו של

על הרעיון הבסיסי-שארקו נתן את הקרדיט ל פרוידהפסיכוגנטי של שיתוקים היסטריים טראומטיים.

למרות שכנראה היה זה הרעיון שלו.

ניסה להראות, ששיתוק היסטרי אינו תלוי באנטומיה האחראית לשיתוק אורגני. לדוגמה, שיתוקיםפרויד

אורגניים במוח בד"כ השפיעו על אזור רחוק )יד( יותר מאשר על אזור קרוב )כתף(. לעומת שיתוק היסטרי

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

ששם זה לא תמיד נכון. כלומר, הפגיעות בתפקוד של שיתוק היסטרי לא התרחשו בהתאם לחוקי

הנוירואנטומיה.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: פסיכולוגיה בעיניו של ביהביוריסט/ ווטסון13מאמר היה החוקר הראשון שניסח את רעיונות הגישה הביהביוריסטית בפסיכולוגיה. הוא יצא נגד העיסוקווטסון

הלא מדעי בפסיכולוגיה, עיסוק הכרוך בבדיקת תופעות שאיש מעולם לא ראה. מושגים כמו תודעה, נפש,

ווטסוןלא מודע, עצמי ועוד מושגים שהיוו את הבסיס לגישות קודמות. המרכיב היחיד שראוי להחקר ע"פ

הוא ההתנהגות.

הפסיכולוגיה היא ענף של מדעי הטבע, מטרותיה התיאורטיות הן היכולת לנבא ולשלוט על התנהגויות.

ולא לעסוק באינטרוספקציה כמו כן, ערכם המדעי של נתונים אינו תלוי בניתנות שלהם לאינטרוספקציה

במושגים של מודעות. הביהביוריסט בנסיונו ליצור תכנית מאחדת לתגובות של בע"ח לא מזהה קו מפריד

בין האדם לחיה. התנהגות האדם עם כל שכלולה ומורכבותה, מהווה רק חלק מתכנית החקירה הכללית

של הביהביוריסט.

הפסיכולוגיה כמדע של מודעות היא בעייתית; מצד אחד אנליזה של מצבים )או תהליכים( נפשיים מורכבים

לרכיבים בסיסיים ופשוטים. ומהצד השני בניה של מצבים מורכבים כאשר נתונים הרכיבים הבסיסיים.

זו עולם העצמים הפיסיקליים, שמהווה את סך כל התופעות של מדען הטבע, נראה רק בפסיכולוגיה

כאמצעי להשגת היעד. יעד זה הוא הפקה של מצבים מנטליים שניתנים לצפיה. לדוגמה, במקרה של רגש,

האובייקט הפסיכולוגי הנצפה הוא המצב המנטלי עצמו. אך זהו מצב בעייתי- יש לקבוע את מספר וסוג

שיטה היא אינטרוספקציה וכו'. הופעתם סדר עצמתם, מיקומם, הנוכחים, הבסיסיים המרכיבים

נתוני זו הנחה ע"פ פסיכולוגיות. למטרות מניפולציה לעבור עשויים מנטליים מצבים שבאמצעותה

ההתנהגות )כל מה שנכלל בפסיכולוגיה השוואית( חסרי ערך כשלעמם, יש להם חשיבות רק כאשר הם

יכולים לשפוך אור על מצבי תודעה. לנתונים אלה חייבת להיות התייחסות בלתי ישירה כדי להשתייך לזרם

הפסיכולוגיה.

פסיכולוגים ביהביוריסטים מטילים ספק בהתייחסות בלתי ישירה זו, הדבר ניכר באמצעות שאלתם "מהו

בין הקשר את לזהות עלי הקשו אלה מעין שאלות אנושית?". ופסיכולוגיה חיות מחקרי בין הקשר

הפסיכולוגיה שלי לבין הפסיכולוגיה כפי שהאחרים הבינו אותה.

עלי להודות כי, נתונים שמצאתי על חושי החיה באמצעות השיטה ההתנהגותית תרמו רק באופן חלקי

לתיאוריה הכללית של תהליכים באברי החישה האנושיים, הם גם לא הציעו נקודות חדשות למחקר ניסויי.

באותו אופן, ניסויים שערכתי על למידה, תרמו מעט לפסיכולוגיה האנושית. נראה כי התוצאה צריכה להיות

סוג מסוים של פשרה: או שהפסיכולוגיה תשנה את השקפתה על עובדות התנהגותיות, אם או בלי שהם

הפסיכולוגיה אם תלוי. ובלתי נפרד כמדע לעמוד צריכה שההתנהגות או התודעה. לבעיית קשורים

האנושית תסרב להכניס שינויים בעמדתה, היא תניע את הביהביוריסטיים להשתמש בבני אדם כנושאי

מחקר ולהפעיל שיטות מחקר זהות לאלה המיושמות על בע"ח. כל תיאוריה אחרת מזו המודה בערך

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

הנפרד של חומרים התנהגותיים, ללא הקשר שלהם לתודעה, תאלץ אותנו לעמדה אבסורדית של בנית

תוכן התודעה של חיות שאת התנהגותם בדקנו. מנקודת מבט זו, גם לאחר שמצאנו את בעיות הלמידה

של החיה ודרכיה לפתור אותן, עדיין המשימה לא נשלמה – התוצאות חסרות ערך עד שנוכל לפרשם ע"י

אנלוגיה לאור התודעה, שכן אנו מרגישים כי יש לומר משהו לגבי תהליכים נפשיים אפשריים של החיה.

מצד אחד אנו אומרים שהתודעה של החיה לא מכילה תחושות )טעם, ריח(. ומצד שני החיה מגיבה

לגירוים אלה, כך שהתודעה שלה מורכבת מתחושות אלה. ההנחה שהתודעה מורכבת מתחושות שונות

ושיש לה תפקיד בתהליך התפיסה, מובילה להבנה מוטעית של התנהגות. כלומר, דוקטרינה זו שקוראת

לפירוש אנלוגי של נתונים התנהגותיים שגויה, הדבר מאפשר הבנה וניתוח של התנהגויות צרות ביותר,

אלה המתאימות לתודעה האנושית בלבד.

השפעת העיסוק בתודעה על המחקר הפסיכולוגי

דגש זה על אנלוגיה בפסיכולוגיה הרחיק את הביהביוריסט, שלא משליך את עול המודעות ומרגיש כי יש

לפנות מקום בתכנית הביהביוריסטית לקביעת התודעה- זה יצר את נקודת המפנה. הקושי להניח לתודעה

כמחוץ לתחום המחקר, נראה בנסיון לא מוצלח של חוקרים לייחס לחיות מסוימות זכרון אסוציאטיבי

בדומה לאדם. מניסויים אנו למדים כי מודעות מתעוררת ברגע שרפלקס ואינסטינקט נכשלים בשימור

היצור. יצור סתגלן לחלוטין יהיה מחוסר מודעות. לעומת זאת, כאשר אנו מוצאים פעילות מפוזרת שנובעת

מעיצוב הרגלים אנו צודקים בהנחת התודעה.

למרות נסיונות לקבוע סדרת קריטריונים נפשיים )לחלק סידרת אובייקטים(- סטרוקטורליים ופונקציונליים,

ניתן יהיה להחליט האם תגובה מסוימת מצביעה על קיומה של מודעות או שהיא תגובה שעל פיהם

פיזיולוגית טהורה. בעיות מעין אלה אינן מספקות עוד חוקרי התנהגות. יהיה זה עדיף לוותר לגמרי ולהודות

שמחקר על התנהגותן של בע"ח אינו מוצק, מאשר להודות שטבעו אשלייתי. מצד אחד אפשר להניח על

קיומה או העדרה של מודעות מבלי להשפיע על בעיות התנהגותיות ומבלי לתקוף אותן מבחינה ניסויית.

אך מצד שני שאלות הנוגעות להתנהגות צריכות להיות מוכרעות ע"י התבוננות ישירה בתנאי ניסוי.

נסיונות אלה להסיק באופן אינטגרטיבי מתהליכי מודעות אנושיים לתהליכי מודעות בבע"ח. כמו כן, הנסיון

להפוך את המודעות למרכז ההתייחסות של כל דיון העוסק בהתנהגות, מוביל את הפסיכולוגיה למצב

. נתונים מחקריים שנאספו אז נבחנו ע"פ מידתדרוויןדומה לזה שבו היתה מצוייה הביולוגיה בזמנו של

הצלחתם לאושש את תיאוריית האבולוציה, אך כאשר הזאולוגיה החלה לערוך ניסויים על אבולוציה, המצב

השתנה- האדם הפסיק להיות המרכז. היום נהוג לאסוף נתונים על זנים רבים כולל על האדם, אך שניהם

נתפסים כשווים בחשיבותם.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

הפסיכולוגיה עדיין נמצאת בשלב זה של התפתחות מדעית, שלב בו נשאלת השאלה באשר לחומרים

המשמשים מטרה למחקר. יש לנו מקום כללי להיפטר מתהליכים, ולהחרים את ערכם לפסיכולוגיה ע"י

אמירות כמו, זהו רפלקס או זו עובדה פיזיולוגית שאין לה קשר לפסיכולוגיה. פסיכולוגים אינם מתעניינים

באיסוף כל תהליכי ההסתגלות של החיה, ובבדיקה כיצד תגובות מגוונות אלה מקושרות ובמה הן נבדלות,

כדי ליצור תוכנית שיטתית לניבוי ושליטה על תגובות באופן כללי. אין שימוש לתצפיות שמהוות אינדיקציה

למודע, כך ששיטותינו עוצבו לזרוק תצפיות כאלה.

המחקר הפסיכולוגי בעיני ווטסון

הפסיכולוגיה נכשלה כדיסיפלינה ניסויית לתפוס את מקומה בעולם- כמדע טבע שאינו שנוי במחלוקת. אם

אלא גירויים, על בשליטה או במכשיר ככשל זאת רואה הוא אין ממצאיו, בשחזור נכשל פסיכולוג

כאינטרוספקציה בלתי מיומנת של הנבדק. ההתקפה היא על הצופה ולא על המערכת הניסויית. בשונה

מפיסיקה וכימה שתוקפת את תנאי הניסוי. תוצאות האינטרוספקציה אינן ברורות, משום שרגשות אינם

ברורים. הגיע הזמן שהפסיכולוגיה תשליך כל יחוס לתודעה, אך היא לא צריכה עוד להשלות את עצמה

שהיא הופכת מצבים נפשיים לאובייקט תצפיתי.

הפכנו לכודים בשאלות ספקולטיביות בנוגע ליסודות ההכרה ותוכן התודעה, עד כי אין עוד עירבון כי אנו

מתכוונים לאותו הדבר כשאנו משתמשים במונחים פסיכולוגיים. למשל, פסיכולוגים בעלי רקע לימודי שונה

יגדירו באופן שונה "תחושה", הגדרות אלה מורכבות כל כך עד שרעיון של "תחושה" אינו שמיש עוד,

לאנליזה או סינתזה.

ש ברור תשובה, חסרות בשאלות מלא הוא מתפתח מדע למערכתסטרוקטורליזםכאשר הכבולים

האינטרוספקציה כפי שהיא נתונה עכשיו, מאמינים כי בעתיד הפסיכולוגיה תהיה אחידה יותר בתשובות

בעוד כי מאמין אני אך תחושה. כמו שאלות לגבי השיטה200שלה את ינטשו לא אם שנה,

האינטרוספקטיבית, הפסיכולוגיה עדיין תהיה חלוקה באשר לשאלות כמו תחושה.

ביקורת על הפסיכולוגיה הפונקציונליסטית

אלא גם עםסטרוקטורליסטייםהפסיכולוגיה שלי אינה עומדת במחלוקת רק עם פסיכולוגים שיטתיים ו

מזלזלת בשימוש במובן הסטטי שלפסיכולוגיה הפונקציונליסטית. ההפסיכולוגיה הפונקציונליסטית

, היא מדגישה את החשיבות הביולוגית של תהליכי תודעה במקום להדגיש את הניתוחסטרוקטורליזםה

להבין את ההבדלים למרות שניסיתי לאינטרוספקציה. הניתנים תודעה למרכיבים פשוטים מצבי של

ביניהם, השגתי בלבול גדול. המונחים: תחושה, תפיסה, חיבה, רגש ורצון נמצאים בשימוש בשתי הגישות.

התוספת של המלה "תהליכים" )מצבים נפשיים כשלמים( אחרי כל מונח מסלקת את "התוכן" ומשאירה

את "התפקוד" במקומו. רעיונות אלה מטעים כאשר מסתכלים עליהם מנקודת מבט של תוכן או תפקוד,

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

לא ערך הבחנה פונקציונליסטבמיוחד כאשר תפקוד מושג באמצעות שיטת אינטרוספקציה. מעניין שאף

ה בה שמשתמשים כפי תפיסה בהסטרוקטורליסטיים בין שמשתמשים כפי תפיסה תהליכי לבין

ובאותה עת לעשות שימוש במונחיוסטרוקטורליזם. זה נראה לא פייר לבקר את הפונקציונליסטיםה

מבלי להראות במדויק את השינויים במשמעות שיש לייחס להם.

בפני העומדים הקשיים פונקציונליסטית אחד אםפסיכולוגיה המקבילות. השערת היא עקיבה

בעולםפונקציונליסטים אקטיבי באופן כמתפקדים מנטליים מצבים שהופכים במונחים מתבטאים

ההסתגלויות, הם באופן כמעט בלתי נמנע עוברים למושגים של אינטראקציה. כאשר הם נשאלים על כך

הם עונים כי הם עושים זאת כדי להימנע מהסרבול שטבוע בכל יסוד מקביל.

האסכולה הביהביוריסטית ע"פ ווטסון

זו הביהביוריזם כל האסכולות האחרות, והבעיות של על הקשיים העונה הוא האלטרנטיבה הגישה

לדרךהפונקציונליסטית או לבעיות מחקריות נוגעת אינה ונפש גוף של הדילמה היחידה. ההגיונית

פסיכולוגיה לכתוב שניתן מאמין אני במדעי. תחום בכל לחוקרים גם נוגעת שאינה כשם פתרונן,

שמתעלמת ממושגים כמו תודעה, מצב מנטלי, הכרה, תוכן וניתנות לאימות אינטרוספקטיבי. באמצעות

מושגים כמו גירוי תגובה, עיצוב הרגלים, אינטגרציה של הרגלים וכו'.

לפסיכולוגיה שאני מנסה לבנות יש שתי הנחות יסוד:

בני אדם וחיות מתאימים את עצמם לסביבתם באמצעים של תורשה ושל מטען הרגלי. הסתגלויות.1

אלה עשויות להיות מתאימות או לא מתאימות לסביבה, עד שהאורגניזם בקושי מנהל את קיומו.

גירויים מסוימים מובילים את האורגניזם לייצר תגובות. .2

ערכתי ניסוי על זן ציפורים שלא ראית מעולם, הבחנתי שחלק מהפעולות שלהן נראו מוצלחות בסביבתם,

בעוד שאחרות לא נראו תואמות את סוג החיים שלהן. תחילה בחנתי את תגובות הקבוצה ואחר כך של

יחידים. כדי להבין טוב יותר את היחסים בין מה שהיה הרגל למה שהיה תורשתי בתגובות אלה, לקחתי

ציפורים צעירות ובדקתי את סדר הופעת ההסתגלות של התורשה ואת התחלת עיצוב הרגלים. לא

הצלחתי לקבוע אלו גירויים הביאו להסתגלות, לצפות התנהגות או להניב תגובות ע"פ רצוני. משום

שגירויים סביבתיים כמו מזון, מים ומין לא היו בשליטתי בשדה מחקר זה. אך יכולתי במידה מסוימת לשלוט

בתגובותיהם ע"י שימוש בביצים כגירוי. כמובן, שעבודה מסוג זה צריכה להיות מגובה בניסויי מעבדה

הנשלטים בקפדנות.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

מטרתי בעבודה מעין זו היא לזכות בידע מדויק אודות הסתגלות וגירויים המביאים אותה, כדי ללמוד שיטה

כללית ופרטית שבאמצעותה אוכל לשלוט בהתנהגות. אם הפסיכולוגיה תעקוב אחר התכנית שהצעתי, כל

אדם יוכל להשתמש בנתונים אלה בצורה פרקטית בשגרת חיי היומיום שלו.

לסיכום

ייתכן כי דעתי קדומה אך הקדשתי שנים רבות לניסויים בחיות. סביר שבמצב כזה אדם יגלוש לעמדה

תיאורטית שתואמת את עבודתו הניסויית. אך עדיין אני בטוח כי הפסיכולוגיה של העתיד צריכה להפוך את

יעד המחקר שלה מ"תודעה" ל"התנהגות". ישנם מספיק בעיות בשליטה על התנהגות כדי לעבור דורות

בזמן קצר רחוקים מחקר רב נמצא עצמנו כלל על תודעה. מרגע שתצא לפועל, רבים מבלי לחשוב

מפסיכולוגיה של אינטרוספקציה.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

פסיכולוגית הגשטלט / וולפגנג קוהלר: 15מאמר

גשטלט ראשית המחקר

החלה להתפתח הגשטלט. באותם זמנים העיסוק בפסיכולוגיה לא היה נפוץ בגרמניה. אנשים ערכו1910ב

ועל בעיות בפסיכופיסיקה. אבינגהאוזניסויים על זכרון ע"י טכניקות של , בדק ספי הכרה ואת הקשרפכנר

והוא ניסה לחקור עובדות פסיכולוגיות מעניינות וורטהיימרהכמותי בין גירוי לתחושה. מוגבלות זו הטרידה את

יותר.

השניוורטהיימר אחרי אחד במהירות מופעים אובייקטים כששני הנראית תנועה - מדומה תנועה חקר

קוגניטיבית- מאחר שלא ידועה, אך פסיכולוגים התייחסו אליה כאשליה זו היתה במיקומים שונים. תופעה

מתרחשת תנועה אובייקטיבית, הם האמינו שתנועה מדומה אינה עובדה תפיסתית אמיתית, אלא תוצר של

שיפוט שגוי. והם הסבירו זאת כך: אני רואה אובייקט אחד ומייד לאחר מכן אני רואה אובייקט שני מאותו סוג

במיקום אחר. באופן טבעי, אני מתייחס לאובייקט השני כזהה לראשון ומסיק שהאובייקט הראשון זז מנקודה

אחת לאחרת.

זהו "הסבר פוטר"- נצפית עובדה תפיסתית מפתיעה שאנו לא יכולים להסביר, אז אנו ממציאים הסבר חסר

קוגניטיבי. הסברים מעין אלה אין כל תופעה תפיסתית עובדתית, אלא רק בלבול הוכחות עובדתיות, לפיו

עלולים ל"הרוג" בעיות חשובות, לכן כאשר אנו מתפתים לעשות כן חשוב שנבחן את ההסבר המוצע בניסוי.

: הוא חקר את התנאים של תנועה מדומה; שינה את מיקומם החללי של אובייקטים וורטהיימרזה מה שעשה

מעורבים ואת מרווח הזמן שבין הופעת האובייקטים; בחן את השינויים בתנועה עצמה, שכביכול התרחשה תחת

תנאים אלה וכו'. הוא גם הראה לנבדקים תנועה מדומה ותנועה של אובייקט אמיתי- בו זמנית, וגילה שהנבדק

הבחין בין שתי התנועות. בנוסף, הוא ערך את המבחן הבא: הוא הציג מספר רב של תנועות מדומות חוזרות

( של תנועהafter imageבמיקום מסוים; כאשר נראה נתיב יציב באותו מקום, נבדקים ראו תמונת גרר שלילית )

מדומה, בדיוק כמו שתמונות גרר שליליות נראות אחרי הצגות חוזרות של תנועה פיסיקלית אמיתית.

היה יצירת מופת בתחום התפיסה, הוא הניח את הבסיס למחקרים ודיונים רביםוורטהיימרמחקרו הניסויי של

פרסם ורעיונותיו מחקריו את אך הגשטלט, גםקופקאבפסיכולוגית התפתחה הגשטלט פסיכולוגית .

טען, שישנן תופעות תפיסתיות רבות שלא פון ארנפלס החל את עבודתווורטהיימרבאוסטריה: שנים לפני ש

ניתנות להבנה ע"י החוקים הפשוטים הקיימים. וכך אמר זאת: אנו מורגלים להתייחס לשטחים תפיסתיים כאוסף

תופעות אינה מסבירה זו פשוטה הנחה מקומיים. גירויים ע"י נקבעת ועצמתן שאיכותן מקומיות תחושות

ותכונות מלודיות של סדרת צלילים. תפיסתיות עם תכונות גשטלטיות- כמו צורה ספציפית של אובייקטים

בין יותר ביחסים נראות כתלויות הן תכונות גשטלטיות אינן משתנות כאשר הגירויים משנים את מיקומם,

הגירויים מאשר בגירויים בודדים.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

תיאוריית הייצור/ הפקה של הפסיכולוגים האוסטרים העלתה את הטענה, כי מאחר ולא ניתן להסיק על תכונות

גשטלטיות מתכונות של תחושות בודדות – הן נובעות מתהליך מנטלי גבוה יותר, שהמוח מפעיל באופן עקבי

לתפיסה. וורטהיימר וקופקא על מידע חושי. פרשנות רדיקלית זו לא תאמה את פרשנותו של

פסיכולוגית הגשטלט ומחקרים בתחום המדעים המדויקים

לשינויוורטהיימר לגרום יכולה שעבודתו האמנתי התקופה. לאפנת להתייחס בלי חשובות תופעות בדק

בפסיכולוגיה, שלא היתה מעניינת במיוחד באותה תקופה, לחקירה תוססת של סוגיות אנושיות בסיסיות. למרות

, כתבתי מאמר נגד הנטיה להמציא הסבריםוורטהיימרשאז עבודתי עדיין לא היתה קשורה למחקריו של

התקרבה לשלביה הסופיים, נשלחתי לאפריקה ודרכי נפרדה מחבריוורטהיימרפוטרים. בדיוק כשעבודתו של

הגרמנים.

ומגבלות האינטליגנטית התנהגותם את לחקור כדי לאפריקה אותי שלחה למדעים הפרוסית האקדמיה

ההישגים של שימפנזים. מאוחר יותר חקרתי גם את התפיסה של שימפנזים, והשוואתי אותם לתפיסה של

תרנגולות. התברר, שבשדה הויזואלי שלהם קיימת קביעות גודל ובהירות כמו אצל בני אדם. ניסויים נוספים,

הראו כי השימפנזים למדו לבחור בין שני אובייקטים בעלי גודל שונה או מידת בהירות שונה. הצלחתי להראות

במבחני שינוי שמה שהם למדו נקבע באופן יחסי )מאוחר יותר גיליתי שניסויים כאלה נעשו קודם ע"י פסיכולוגים

אמריקאים(.

העולם מלחמת שלIבגלל החדשים רעיונותיו בין חבוי קשר שיש חשתי שנים. שש באפריקה נשארתי

מקס פלאנקבפסיכולוגיה לבין "פיסיקת השדה" שלמדתי אצלוורטהיימר הפיסיקאי, אז התחלתי להעמיק

שנה קודם לכן ע"י פיסיקאים כמו50בפיסיקת השדה. גילתי ששאלות שחקר וורטהיימר בפסיכולוגיה, נשאלו

. הגשטלט הביע חוסר נוחות מההשערה המקובלת, אותה ביטא פסיכולוג שהושפע מממנהקלרק מקסוול

באופן הבא: "אינני יודע אם שדות תפיסתיים אכן מורכבים מאלמנטים בסיסים מקומיים ועצמאיים, להם אנו

קוראים תחושות, אך כמדענים עלינו להמשיך ולנהוג כאילו זה נכון"- זו אמונה אפריורית, שההליך הנכון במדע

הוא יותר חשוב מאופי העובדות אותן אנו חוקרים.

הגשטלט התעלם מהשערה זו והחל את עבודתו על עובדות פשוטות- תחושות מקומיות בלתי תלויות- בהתייחס

ויזואלי שני לא מופיע במקום ויזואלי ראשון הופיע במקום אחד, אובייקט לתנועה הקיימת: אחרי שאוביקט

הנורמלי שלו, אלא קרוב למקום בו הראשון הופיע רגע לפני כן, ורק אז זז לכיוון המקום הנורמלי שלו. ברור

שהתהליך המגיב לאובייקט השני הוטה- הושפע מהשאריות של מה שהתרחש קודם לכן במקום של האובייקט

הראשון, ורק אז התקדם למיקומו הנורמלי. תוצאות הניסוי מלמדות כי האובייקט השני אינו מתנהג כאילו היה

עובדה מקומית בלתי תלויה. כך שההצהרה "שדות תפיסתיים מורכבים מתחושות מקומיות בלתי תלויות"- אינה

תואמת את האופן בו תפיסה מתרחשת. גם דוגמאות של אשליות תפיסות רבות אינן תואמות הצהרה זו בדבר

טבעם של שדות תפיסתיים. למשל, אשליית מיילר לייר- הם יש ספק ששני קווים הזהים באורכם הופכים לקווים

בעלי אורך שונה תחת השפעתן של הזוויות המוספות לקצוות הקווים?

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

לגישת הגשטלט: דומה ציין, שהנוהג להתחיל את החקירה מתכונות שלקלרק מקסוולהגישה בפיסיקה

אלמנטים מקומיים קטנים, ורק לאחר מכן לשקול כיצד מצבים מורכבים נוצרו ממה שמצאנו באלמנטים אלה.

מקס פלאנקמתעלם מהעבודה שתופעות רבות בטבע יובנו רק כשנחקור אזורים גדולים יחסית. באופן דומה

מצהיר שאלהפלאנק הרצאות בהם הוא דן בעקרון השני של תרמודינמיקה- עקרון האנטרופיה. 1910פרסם ב

המנסים לבנות פיסיקה על בסיס ההנחה שמחקר של אלמנטים מקומיים צריך להקדים כל נסיון להסביר את

התנהגותן של מערכות גדולות, לעולם לא יבינו את עקרון האנטרופיה- עקרון העוסק בכיוונם של תהליכים

פיסיקליים.

עצמאיות קטנות, עובדות כאוסף ולא כשלמים ספציפיים פיסיקליים מצבים חקרו אלה דגולים פיסיקאים

ומקומיות. היה עליהם לעשות כן בשל אופיים של מצבים אלה, שכל החלקים שלהם קשורים פונקציונלית- כך

אינם במערכת אחר מקום בכל והמאורעות שהתנאים בתנאי רק קורה נתון, ובמצב ברגע שקורה שמה

משתנים. כלומר, כל עוד כל האינטראקציות בתוך המערכת נשארות אותו הדבר.

חוקי קירכהוף מתארים פיזור של זרם חשמלי יציב ברשת תיל: העברה חשמלית בענף מקומי של הרשת, אינו

מתייחס רק לתנאי העברה חשמלית באותו ענף מקומי, אלא גם לתנאים של כל שאר הענפים. הדבר הכרחי

משום, שבמצב יציב הזרמים המקומים לאורך כל הרשת חייבים לאזן זה את זה. כלומר, בזמן שהזרם מתפתח

בענף מקומי, הזרימה שלו מושפעת מהזרימה בכל הענפים האחרים בדיוק כמו מהתנאים בתוך הענף עצמו.

רשת תיל היא דוגמה פשוטה למערכות אחרות )כמו המוח(, בהן קשרים פנימיים פונקציונליים קובעים עובדות

מקומיות באופן הרבה יותר קיצוני, ובאופן שקשה יותר לבחון.

וסיפקו תימוכין לגשטלט. ב טוב לפסיכולוגיה, פרסמתי ספר על1920עובדות אלה בפיסיקה הציעו שיעור

פיסיקת השדה וההשלכות האפשריות שלה לפסיכולוגיה ולהבנת תפקודו של המוח. הספר הראה שאלמנטים

בפסיכולוגית הגשטלט תאמו לעובדות ממדעי הטבע. במובן מסוים, פסיכולוגית הגשטלט הפכה מאז למעין

יישום של פיסיקת השדה לחלקים הכרחיים בפסיכולוגיה ובפיזיולוגיה של המוח.

גרמניה כמוקד פיתוח עקרונות הגשטלט

עם שובי לגרמניה, התחלתי לעבוד עם קבוצת חוקרים בברלין שחקרו תופעות שתמכו בעקרונות הגשטלט.

להלן חמש דוגמאות לעבודה מחקרית זו:

בדק את המרחק בין שני קווים עוקבים מקבילים כשהפרש הזמנים ביניהם משתנה. הוא מצא שהקושולץ(1

השני מופיע קרוב מדי לראשון הרבה לפני שהפרש הזמנים ביניהם הגיע להפרש ההכרחי לתנועה מדומה.

. וורטהיימרמכאן, שהקו השני נמשך ע"י סוג של "שארית השפעה" של הקו הראשון, בדיוק כפי שטען

חקר טעויות זמן בהשוואה של צורות, ואת הקשר של טעויות אלה לגורלם של עקבות זכרון צעיר. לאונסטין (2

ופון רסטורף(3 "אפקטקוהלר את גילנו וכך זכרון, לבעיות הגשטלט של התפיסה עקרונות את יישמו

הבידוד".

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

ביצע ניסויים בזכרון, אך הישגיו היו בעיקר ניסויים, בהם הוא העביר מצבים פסיכולוגים מהחייםקורט לווין (4

למעבדה, מה שהגדיל את טווח החקירות הפסיכולוגיות באופן מאוד פורה.

כישויותוורטהיימר(5 מסביבתם מופרדים ושטחים דמויות שאובייקטים, הראה תפיסה, על במחקרו

מופרדות.

מחקר זה הפך לתוצאה העיקרית של תצפיותינו- "תפיסת שלמים". הופעת שלמים מסוג זה, היא גם עניין של

עוד תצפיותיו של כל ואופיים המאוחד. רציפותם כמו שהיא של הויזואלי או הפרדה בתוך השדה חלוקה

התייחסו לדברים יחידתיים מוכרים, היו אלה שטענו כי, למידה )נסיון קודם( גרמה להם להראותוורטהיימר

המשיך את מחקרו על תפיסת שלמים כשהיחידותוורטהיימרכיחידות נפרדות מנותקות מסביבתם. אך כאשר

הנבדקות הן קבוצות מאוחדות של אובייקטים אינדיבידואלים במקום דברים פשוטים. ניתן היה להדגים, שיצירת

לא הכחיש שלעתים נסיון העבר משפיעוורטהיימרקבוצת יחידות ספציפיות היא לא עניין של למידה מוקדמת.

על קיבוץ תפיסתי, אך טען שבמקרים רבים, ארגון תפיסתי טהור הוא חזק מכדי להיות מושפע מנסיון העבר, גם

כשנסיון העבר הוא בעל עצמה.

מחקרי גשטלט בארה"ב ובאירופה

בינתיים פסיכולוגים אירופים ואמריקאים, שלא היו חברים בגשטלט, התחילו לעבוד על בעיות דומות באופן

חקר יחסי "דמות" "קרקע" בתפיסה: גם כשהאובייקט הוא חלק ממישור חזיתיאדגר רוביןעצמאי. למשל,

מקביל גדול, הוא נראה כמופרד במקצת מהקרקע ותלת ממדי. אנו יודעים היום, שהפרדה זו היא אפקט אמיתי

של תפיסת עומק שניתן לשנותו באופן כמותי, ואז לבסס צורות ספציפיות בחלל התלת ממדי.

מחקרי קוהלר בארה"ב

כשהשלטון הנאצי נעשה בלתי נסבל, הגרתי לארה"ב שם ניסתי להמשיך במחקר שהתפתח בברלין: כאשר

שיחזור את לאפשר אמורות אלה עקבות העצבים- במערכת נשארות עקבותיה נעלמת, אמיתית תפיסה

התפיסה. אך עקבות של מה בתפיסה? שדות תפיסתיים לא מכילים רק אובייקטים בודדים, אלא גם תוצרים

אחרים של ארגון כמו קבוצות נבדלות, שמכילות לעתים רק שני פריטים. קיבוץ מסוג זה ברור מאליו בתפיסה

כן, אין שום סיבה, שהקשר בתוך הקבוצה או כפי שברורים מאליהם הפריטים הבודדים של הקבוצה. אם

האיחוד התפיסתי, שבממלכת עקבות הזכרון, לא יוצגו בברור כמו פרטי הקבוצה. כך כאשר בקבוצה יש רק שני

פריטים אנו אמורים לצפות שהם יהיו קשורים לא רק בתפיסה, אלא גם בעקבות שלה בזכרון.

זו באה לידי ביטוי בזכרון? המושג אסוציאציה מרמז על קשר פונקציונלי חזק בין שני פריטים כיצד עובדה

שנמצאים בשדה הויזואלי, כך כאשר אחד מהם מופעל שוב- גם השני מופעל. באופן דומה, אם בתפיסה שני

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

פריטים יוצרים קבוצה ואם האופי האחדותי של הזוג הנתפס מיוצג בהתאמה בזכרון. כנראה שהזכרון קשור

ישירות למושג הארגון המתייחס לזוגות בתפיסה.

אסכולת הגשטלט הדגישה את החשיבות של קשרים בין אלמנטים תפיסתיים, את התיאור הפשוט והמאורגן

היטב של אינפורמציה שאנו קולטים בעזרת המערכת התפיסתית. לפי אסכולה זו, הארגון טבוע בנו מלידה,

שיער שאסוציאציה של פריטיםקוהלרמשקף את אופן פעולת המוח ומהווה בסיס לכל הפעילות המוחית.

יותר מאסוציאציה של פריטים שאינם דומים זה לזה, בהתאם לאותם חוקי ארגון דומים אפקטיביות הרבה

בחן האם ניתן להסבירקוהלרותפיסה הוליסטית. זוהי למעשה אנלוגיה מתחום התפיסה לתחום הזכרון, כאשר

את ארגון האלמנטים בזכרון באמצעות אותם עקרונות ארגון תפיסתיים. בעקבות התנגדותם של פסיכולוגים

להסבר הארגוני של הגשטלט על אפקט הבידוד, ערכתי מספר ניסויים שהוכיחו כי אכן יש להבין את האפקט

כתוצאה של ארגון בתפיסה ובזכרון:

חקרו האם לאחר הצגה ממושכת של עצם חזותי במקום נתון, נראה אפקט גרר של שינוי גודלקוהלר וולאך

וצורה. נמצא כי נוכחות ממושכת של עצם חזותי במקום נתון גורמת להפרעות בתפיסת העצם, ולהעתקה של

עצמים אחרים- הרחק מהעצם שנראה קודם לכן. הפרעת תפיסה זו המופיעה בעקבות חשיפה ממושכת להיבט

מסוים של קלט נקראת "השפעת גרר צורנית". נמצא כי העתקות ושיבושים מעין אלה קיימים בתלת ממד באופן

יותר בולט מדו ממד.

הם בדקו האם תופעה זו קיימת גם במודולות תפיסתיות אחרות )קינסתזיס- תחושות תנועה, מתיחת שרירים(

בנוסף למשור הדו ממדי שבו התופעה מוכרת. ואכן גילו השפעת גרר דומה במודולות קינסתית נוספות כמו

מגע. למשל, כאשר בדקתי מיקום אודיטורי נראה כי התרחשו העתקות מאותו סוג. כלומר, השפעת גרר צורנית

ניתנת להדגמה ברוב חלקיו של העולם התפיסתי. המשמעות היא שאפקטים אלה אינם תוצר של למידה אלא

של תפיסה.

זרמים חשמליים, מערכת העצבים המרכזית והשפעות גרר צורניות

לי סביר שאותו תהליך מהו הגורם המחולל שינוי במערכת העצבים ואחראי להשפעת גרר צורנית? נראה

האחראי לתפיסה מאורגנת נורמלית גורם גם להשפעת גרר צורנית, כשתפיסה ממשיכה להתרחש במקום או

בזמן נתון.

הגורם האחראי להשפעות גרר צורניות חייב להסביר את העובדות הבאות:

יסוגו.1 ניסויים השפעת גרר צורנית היא תוצאה של הפרעה במערכת העצבים. אחרת מדוע אובייקטים

מהמקום בו נראו אובייקטים נחקרים למשך זמן מה?

תהליך זה וההפרעות שהוא גורם, אינו מוגבל לאזור נסיבתי בו נראה האובייקט הנחקר. אחרת מדוע אפילו.2

אובייקט ניסוי מרוחק יחסית נסוג מאזור זה.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

התהליך הגורם להפרעה הוא אינטנסיבי במיוחד קרוב לגבול בין האובייקט הנחקר והרקע שלו. משום,.3

שהעתקת אובייקטים ניסויים בולטת במיוחד בתוך קו מתאר ומחוצה לו- בשני המקרים רחוק מקו המתאר

עצמו.

זרימה בין התהליכים האפשריים במוח, רק גורם להשפעת גרר. עובדות אלה כמעט אומרות איזה תהליך

חשמלית יציבה המתפשטת ברקמה כמוליך מווסת היא בעלת מאפיינים פונקציונליים אלה. זרימות מעין אלה

ייווצרו כאשר אזור נסיבתי בעל מאפיינים מסוימים מוקף ע"י אזור גדול יותר בעל תכונות שונות. הזרימה תעבור

דרך האזור הנסיבתי בכיוון אחד, ואז תסתובב ותעבור דרך הסביבה המקיפה אותו בכיוון הפוך- כך שמעגל סגור

וזרימה הם התוצאה. אם נסכם הכל, אותה כמות זרימה תעבור דרך האזור הנסיבתי כמו שתעבור דרך האזור

. הזרימה תהיה בעלת עצמה חזקה ביותר קרוב לגבול בין שני האזורים, משום2המקיף אותו- תואם את תנאי

- הדרישה שתהליכים1. תנאי3ששם קוי הזרימה קצרים ביותר ולכן ההתנגדות קטנה ביותר- תואם את תנאי

אלה יגרמו להפרעות ברקמה, מסופקת ע"י כל זרימה העוברת דרך שתי שכבות של תאים. למעשה, לזרם יש

השפעות שונות על הרקמה, כאשר הוא ממשיך למשך זמן מה, השפעות אלה הן הפרעות.

הפרעות אלה נקראות אלקטרוטונוס= כשזרימה נכנסת לתאים, סוג של התנגדות/ ההפרעה מתפתחת במשטח

החיצוני של שכבות התא, וזה מוריד את רמת הזרם המקומי- מה שמחייב את הזרם לשנות את כיוונו ואת

התפזרותו. כך שלזרם יש בדיוק את האפקטים המופיעים בתפיסה כשיבושים והעתקות- השפעת גרר צורנית.

חזרנו לפיסיקת השדה: מה שקורה באופן מקומי לזרימה ברקמה המשמשת כמוליך אינו אירוע מקומי בלתי

תלוי. מה שקורה באופן מקומי נקבע ונשאר ככזה בתוך ההתפזרות הטוטלית של הזרם.

ניסה לבדוק האם המוח אכן מתמלא בזרמים יציבים כשאנו תופסים, לשם כך הוא הקליט זרמי מוחקוהלר

יציבים כשאובייקטים ויזואליים הופיעו לפני נבדקים. קוהלר מציין כי, ניסויים שבהם מכניסים מיקרו אלקטרודה

לתא בודד כאילו מבטלים את רעיון התפקודים השלמים של מערכת העצבים.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: איש אחד נגד הנאצים16מאמר מאמר עיתונאי שמתאר את מאבקו של קוהלר בשלטון הנאצי. כשהנאצים עולים לשלטון, ההשפעה

הראשונית על האוניברסיטה היא פיטורי פרופסורים יהודים. מקס פלאנק שולח בקשה להיטלר לעצור את

הפיטורין ומדגיש את חשיבות המדע למדינה, תשובת היטלר שמדיניותו לא תשתנה גם לא בשביל מדענים

ואם זה יגרום לחיסול המדע הגרמני אזי גרמניה תסתדר ללא המדע למשך כמה שנים. קוהלר גם הוא

מביע מחאתו במכתבים ומאמרים וזוכה להתנכלויות כלפיו מצד הנאצים, המנהל הנאצי של המכון בו

קוהלר עבד, שהיה מהמכונים הבולטים ומשך אליו סטודנטים מכל העולם לא מאפשר לסטודנטים של

קוהלר להשאר, עוזריו של קוהלר מתפזרים, חלקם עוברים לאוניברסיטאות אחרות, חלקם מהגרים וחלקם

מתים, אנשי הגשטאלט מתפזרים לכל עבר וכך נעלם הגשטאלט, השלטון הנאצי והסביבה התרבותית

חברתית גורמים לגשטאלט להכחד.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: ההיסטוריה של ה"כוח השלישי" בפסיכולוגיה17מאמר הגישה ההומניסטית אקזיסטנציאליסטית רואה בכל אדם הוויה ייחודית שלא ניתן להסבירה באמצעות

חוקים מדעיים כלל אנושיים. חסידי גישה זו מייחסים חשיבות מרכזית למימוש ולהגשמה עצמית ולהבנת

הייחוד שבאדם.

שלט הביהביוריזם, אולם מספר פסיכולוגים התנגדו להשקפה זו בדבר טבעו ופעולתו שלIIלאחר מלחה"ע

האדם, ופנו למסורת הקושרת את הפסיכולוגיה להומניזם, ובאופן מהפכני הקימו את המוסד לפסיכולוגיה

הומניסטית. כיוון שראו את עצמם כאלטרנטיבה לביהביוריזם ולפסיכואנליזה הם כינו את עצמם "הכוח

השלישי".

מיסודה של הפסיכולוגיה ההומניסטית

הוגי דעות צריכים מבנה חברתי למפגש במטרה לפתח את אמונות משותפות להם ולהגיע לשלמות

קוהרנטית- הם צרכים מוסדות. לכן התאגדו מספר דמויות מפתח בפסיכולוגיה של אותה תקופה למיסוד

הפסיכולוגיה ההומניסטית.

, אך ברגע שהחל לחקור נושאים "לאמאסלו, הכירה הקהילה הפסיכולוגית ב1940לקראת סוף

לימד במכללת ברוקלין- שם זכה לאהדה מתלמידיו, ולהתנגדות מסגלמאסלוקונבנציונליים" הוקע ממנה.

המרצים.

החל לנהל את המחלקה הפסיכולוגית החדשה באונ' ברנדיס. ולמרותמאסלו המצב השתפר מעט, 1952

זאת, הרגיש מרוחק מהקהילה הפסיכולוגית בשל השליטה המוחלטת של הביהביוריזם בפסיכולוגיה.

לדוגמה, מי שהתנגד לביהביוריזם לא יכל לפרסם מאמרים בכתבי העת העיקריים של ארגון הפסיכולוגיה

האמריקאי.

החל ליצור קשר עם פסיכולוגים בעלי השקפה דומה לשלו, במטרה ליצור מסגרת אוהדתמאסלו 1954

עמיתים למקצוע125 יצר רשימה של מאסלובה יוכל לפתח את רעיונותיו ולשמוע רעיונות חדשים.

שהתאימו למסגרת זו, הודות לקשר אישי שיצר איתם, ועל סמך התנגדותם לגישה הרווחת.

הפכו הפסיכולוגים שברשימה לכותבי המאמרים הראשונים ב"כתב העת לפסיכולוגיה1960בתחילת

וחבריו התנגדומאסלו(. AAHP( ולחברי הארגון האמריקאי לפסיכולוגיה הומניסטית )JHPהומניסטית" )

לביהביוריזם ולשיטות הטיפול שלו. והחלו לפתח תיאוריות ומחקרים חדשים, ובהדרגה תפסו את מקומם

לנשיא הארגון, וכתב שהצטרף לכוח השלישי "הודותג'ק גיב מונה 1968כזרם חדש בפסיכולוגיה.

". מאסלולהתלהבות המדבקת שעורר בו

, הוא עזר להקים את כתב העת לפסיכולוגיהמאסלוליד ימינו של אנתוני סוטיץ' הפך 1950בסוף

שנאלץ ללמוד כמעט לבדו בגלל סוטיץ'הומניסטית ואת הארגון האמריקאי לפסיכולוגיה הומניסטית.

כשפרסם את מאמריו הראשונים על אתיקה וערכים. בשנותאדלר ויונגדלקת פרקים מתקדמת, הושפע מ

עלרוג'רס הושפע מ50 בנוגע לפרסום קוד אתי לפסיכולוגים. ובתחילת שנות אלפורט התכתב עם 40

החל מזהה את סוטיץ'לגבי הגשמה עצמית,מאסלו אחרי שקרא את ספרו של 1954מושג ההתפתחות. ב

עצמו עם הגישה ההומניסטית.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

בחוסר יעילותה של רשימת הכתובות כאמצעי תקשורת. עורךמאסלו וסוטיץ' הכירו 50באמצע שנות ה

כתב העת האמריקאי לפסיכולוגיה אינדיבידואלית הציע לכלול את ההשקפה ההתפתחותית בכתב העת

הסכימו כי נחוץ סוטיץ' ומאסלו שלו, אך הם סרבו משום שלא רצו לזהות עצמם עם הגישה האדלריאנית.

כתב עת חדש והפיצו את הצהרת המטרות שלו, גורמים שונים החלו להתעניין בכתב העת החדש.

קורטבמסגרת המאמץ להעמיד את הגליון הראשון מהר ככל האפשר, הם מינו מועצת עורכים:

. הנושא הבוער ביותרגולדשטיין, רולו מיי, לואיס ממפורד, אריק פרום, אנדרס אנג'ל וקלרק מוסטקס

היה למצוא תמיכה כלכלית לכתב העת, למרות שנשיא אונ' ברנדיס סרב בהתחלה להציע עזרה כלשהי,

לבסוף הוא הסכים לתמוך בכתב העת ללא הבטחה לעזרה כלכלית. הכסף גויס מתרומות ומהונו הפרטי

יצא לאור הגליון הראשון- מנויו היו אנשי הרשימה. 1961התמנה לעורך, ובסוטיץ'. סוטיץ' של

כי המנויים צרכים ארגון משלהם,סוטיץ' ומאסלו כשפסיכולוגים נוספים החלו להתעניין בכתב העת, הבינו

, התקיימה ב אלפורט כנשיא הארגון החדש. בעזרת תרומה כספית שלג'יימס בוגנטלוהחליטו למנות את

פתח בהערה על צרותמאסלו פגישת ההקמה של הארגון האמריקאי לפסיכולוגיה הומניסטית. 1963

האופקים והיהירות של הפסיכואנליזה והביהביוריזם. המשתתפים דיברו על "תחושת הבידוד המקצועית

סוטיץ'שנובעת מתקשורת ומחקר", וכן נערך דיון על מקומם של ערכים בחיי האדם בפסיכולוגיה ובמדע.

כתב "הרושם העיקרי מפגש היה של גילוי משותף; תוך יום גילוי הוגי דעות בודדים, שהם חלק מקבוצה-

ימי הבידוד המקצועי והאינטלקטואלי הסתיימו".

ציין שבפגישה זו צמחו ארבעבוגנטל נערכה הפגישה השניה עם כמות כפולה של משתתפים. 1964

קבוצות, שמאותו רגע השפיעו על אופייה של האגודה האמריקאית של הפסיכולוגיה ההומניסטית: פעילים

פרקטיים, פעילים חברתיים/ פוליטיים, הוגי דעות אקדמאים/תאורטיקנים, ואלה שביקשו להרחיב את

האיגוד.

לאחר שלושה חודשים נערך כנס נוסף, שבו ההתבססות של הפסיכולוגיה ההומניסטית כ"כוח השלישי"

בפסיכולוגיה האמריקאית הגיעה לשיאה. הכנס עסק בנושאים תיאורטיים בסיסיים עליהם רמזה

וכתבAAHP(. זמן קצר לאחר הכנס החליט ה-JAP"הפסיכולוגיה החדשה" ותוצאותיו פורסמו בכתב העת )

הכריז על עצמו כמוסד לימודים לא רווחי. עצמאות1965העת שלו להתנתק מהתמיכה של ברנדיס, וב

את משרת עורך סוטיץ' העביר1968הארגון הגיעה מהר מהצפוי בשל הגידול המהיר במספר החברים.

שהיה סגנו. מיילס ויץ' כתב העת ל

היה משוכנע שהאגודה הפכה לאלטרנטיבה שלישית מוכרת בפסיכולוגיה האמריקאית.מאסלו 1968ב

אך בהתחלה האגודה היתה בסה"כ קבוצת מחאה קטנה, הפגישות המוקדמות סבבו סביב חוסר שביעות

ציין שבפגישות המוקדמות של האגודה, התפתחו שתי בוגנטלהרצון ותחושת המרד כנגד הביהביוריזם.

קבוצות עיקריות:

הגדרת האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה הומניסטית על דרך השלילה- כנגד הביהביוריזם.1

והפסיכואנליזה.

הגדרת האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה הומניסטית על דרך החיוב- ביקשו להפוך את האגודה לזרם.2

מרכזי בפסיכולוגיה כשהצגת משמעות האדם וערכיו מתנוססים על נס דגלו.

ההצהרות הראשונות לגבי מדיניות האגודה היוו פשרה בין שתי הקבוצות והיו די עמומות. לכן אומצה

( כ"הגדרה טובה של מטרות הארגון ומגמתו", החברים לא1963 )ל בוגנטל"הפסיכולוגיה הומניטרית" ש

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

התכחשו לביהביוריזם ולפסיכואנליזה, והחליטו לאגד את השקפתם בתוך מגמה פנומנולוגית רחבה יותר

שתדגיש את ערך נסיון האדם.

ההצהרה כללה חמישה עקרונות:

האדם הוא יותר מסכום חלקיו )תורשת הגשטלט(. .1

האדם מושפע )מבחינת התפתחות( מיחסיו עם הסביבה..2

האדם מודע- מודעות סובייקטיבית..3

לאדם יש ברירה- חופש בחירה..4

האדם עושה דברים מתוך כוונת תחילה- כוונה ורצון )תילאולוגיה(..5

למרות שבאופן כללי עקרונות האגודה היו ידועים, העליה הניכרת במספר החברים עוררה את הצורך ב

- נשיאשרלוט בוהלר לחדד את המטרות, המדיניות ושיטות הטיפול של האגודה, לאתגר נענה 1966

נשיא האגודה, הצהיר כי האגודה הפסיקה להיות קבוצת מחאה והפכה פלויד מטסון 1969-70האגודה.

"לכוח שלישי" יציב וחזק.

האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה הומניסטית, החליטה להוריד את המלה "אמריקאית", בעקבות1969ב

1965-66- נשיא האגודה שרלוט בוהלרעליה פעילות בין לאומית. ההשפעה והמוניטין הבין לאומי של

, הביאה לגידול במספר החברים ולהרחבת הפעילות1970ויו"ר המשרד לייעוץ בין לאומי של האגודה ב

מהוועדה לארגונים בין לאומיים, עזר לדחוף את האגודה לזירה ביןכרמי הרריבזירה הבין לאומית. גם

מדינות. הקמת המרכזים נבעה13 מרכזים בעולם עם זיקה לעוד 52 האגודה מנתה 1975לאומית. וכך ב

ארבעה1964מהמאמצים שהשקיעה האגודה כדי לקבל הכרה מקצועית: כמו כן, האגודה מימנה ב

סימפוזיונים בכנס לאומי של האגודה, פרסמה בכתב העת הצעות עבודה לסגל העוסק בפסיכולוגיה

הומניסטית וכו'.

הפכה "האגודה לפסיכולוגיה הומניסטית" לרשת תקשורת, שעסקה בהפצת מידע על70עד לשנות ה

כללו מגוון גישות1975קבוצות בעלי רקע הומניטרי. עלון החדשות של האגודה הפיץ רשומות אלה, שב

תיאורטיות ואקדמאיות כמו גשטלט, פסיכודרמה, פסיכוסינתזה, "פוטנציאל אנושי" וקבוצות מיסטיות

ואזוטריות.

חינוך הפך למטרה חשובה באגודה. מידע על חינוך בעל זיקה הומניסטית ובפרט70-60בשנות

עלון החדשות דיווח על הוראה של1965בפסיכולוגיה קיבל מקום מרכזי בעלוני החדשות של האגודה. ב

פסיכולוגיה הומניסטית וכלל רשימת בתי ספר ותכניות על פסיכולוגיה הומניסטית.

הוקמו מסלולים לתואר ראשון1969 הוקמה תכנית המסטר הראשונה בפסיכולוגיה הומניסטית. וב- 1966

ושני, משום שחברי הפקולטה השתכנעו כי נדרשת גישה חדשה ללמוד פסיכולוגיה. קולג'ים ייסדו שיטת

לימודים חדשנית שראתה בעידוד המחשבה ובפיתוח כושר הדמיון של הסטודנטים כמטרותיה העיקריות.

והיא פופולרית עד היום. 70התכנית פרחה במהלך שנות ה

הקימה האגודה את "המוסד לפסיכולוגיה הומניסטית", שעסק בחינוך ומחקר והוקדש לזכרו של1970

. הוא נבנה כדי להענות לצורך להרחיב את אפשרויות הלימודים בפסיכולוגיה הומניסטית. מטרתומאסלו

היתה לאפשר אלטרנטיבה למודל האוניברסיטאי להשכלה גבוהה.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

פסיכולוגיה הומניסטית וביהביוריזם

בניגוד לאסכולות אחרות פסיכולוגיה, לא היתה קבוצה מסורתית של פסיכולוגים הומניסטים. למרות

חילוקי דעות בנושאים שונים, קיימת אצל הפסיכולוגיה ההומניסטיים הסכמה כללית בכל הנוגע ל"נושאים

קריטיים".

הפסיכולוגיה ההומניסטית קמה כמחאה נגד התייחסות מכנית לטבע האדם ולסטריליות הפרקטית של

הביהביוריזם. פסיכולוגים הומניסטיים העמידו את השקפת הביהביוריזם מול שלהם, וכך על דרך השלילה

תרם הביהביוריזם באופן ממשי להמשגת הפסיכולוגיה ההומניסטית. ההומניסטים טענו, שעבור

הביהביוריסטים האדם הוא בסה"כ אורגניזם חסר חיים היודע להגיב באופן פסיבי, חסר אונים שלא אחראי

בניגוד לכך, טענו שגם לו היה ניתן לערוך קטלוג מלא של התנהגויות, הוא לא היה מצליח לתאר למעשיו.

את טבע האדם, שכן האדם הוא יותר מסכום כל ההתנהגויות הבודדות שלו.

שמו את הגישה של "מגיב פסיבי" מול גישתם המצדדת בטבעו האקטיבי של האדם.אלפורט ומאסלו

הצהיר כי "הכוח השלישי מסכים לגבי הדברים שאליהם הוא מתנגד, אך אין הסכמה לגבי הדבריםבוגנטל

שבהם הוא תומך". פסיכולוגים הומניסטים הבינו את האדם כיחידה אחת- עשוי מקשה אחת או שלם.

מחפש גירויים, מארגן אותם, ולבסוף מחליט על תגובה שאינה קשורה באופן ישיר לגירוי.selfלדעתם, ה-

פעולה התנהגותית אחת מורכבת מהרבה גורמים שלא ניתן לחקור אותם תוך התעלמות מהמובן

. selfהסובייקטיבי אותו הגדיר ה-

הביקורת שמתחו ההומניסטים על נוסחת גירוי-תגובה של הביהביוריזם, התמקדה במוטיבציה אנושית

כבעלת מטרה, יכולת בחירה, מכוונת ומונעת בזכות עצמה. ערכים שאופייניים לפרט מדריכים ומכוונים

להתנהגויות מסוימים; הוא מהווה יותר מאוסף תגובות מותנות. הבנת גישות ומניעים אלה הכרחית להבנת

התנהגותו וטבעו של האדם.

פסיכולוגיה הומניסטית ופסיכואנליזה בהגדירם את עצמם ככוח שלישי, ראו ההומניסטיים את הפסיכואנליזה ככוח דומיננטי שני. הם העמידו אתהשקפתם כנגד הפורמליות, הדטרמיניזם, הרדוקציוניזם, הדוגמטיזם וההדגשים הרפואים של

, ולעתים הם התייחסו לגישתם כמשלימה ולאו פרוידהפסיכואנליזה. עם זאת, הם הוקירו את תורתו שלדווקא כתחליף. הם טענו, שהיא מספקת הבנה מקיפה יותר לתופעות פנומנולוגיות וקיומיות של טבע

אדלר, רנק, יונג, פרוםהאדם. ההומניסטים לא העריכו את הפרוידיאניים אלא את הנאו פרוידיאניים כמו: . והורני

, שנטה להתייחס לצד האפל של פרוידהביקורת על הפסיכואנליזה התמקדה בהשקפתו הפסימית של

כאשר טבעו הבסיסי של האדם יבוא לידי ביטוי מלא הדבר יוביל פרויד טבע האדם. הם טענו, שע"פ

לרצח, גילוי עריות והרס. האדם מעולם לא היה חופשי מתשוקות אכזריות ופרימיטיביות שהתהווה

בילדותו. הוא בסה"כ תוצר של דחפים ביולוגים חזקים ומסוכנים שהוכתבו ע"י עברו. במקרה הטוב העתיד

יביא לשינוי קל, אך לעולם לא לשינוי המבנה הבסיסי של האיד. לכן דינמיקת האישיות התרכזה בפיקוח על

פרוידכוחות האיד, חיפוש אחר סובלימציה שלהם, ושימור שיווי המשקל בין כאב להנאה. מול גישתו של

העמידו ההומניסטיים גישה המצדדת בטבעו האקטיבי והתילאולוגי של האדם. ההומניסטים האמינו

ביכולת האדם לעצב את עצמו מחדש, לכוון את עצמו ולהיות אחראי לקיומו. רובם גרסו כי אישיותו של

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

האדם חיובית, חברתית ומציאותית. הם טענו, שרק כאשר הגרעין הפנימי של טבע האדם משחרר את

(, מממש את רוג'רסהמעצורים הפנימיים והחיצוניים וזוכה לחופש פעולה מלא- האדם מתפקד במיטבו )

( ומסוגל להיות אותנטי. אלפורט(, מתפקד באופן עצמאי )מאסלועצמו )

פסיכולוגיה הומניסטית- אקזיסטנציאליזם ופנומנולוגיה

שלפסיכולוגיה הפנומנולוגית והאקזיסטנציאליסטיתגורם נוסף ביסוד הפסיכולוגיה ההומניסטית היה ה

אירופה. המייסדים של הפסיכולוגיה ההומניסטית הסכימו כי מסורת מחשבתית זו, המוגדרת לטעמם

באופן קלוקל, השפיעה על עיצוב הפסיכולוגיה ההומניסטית כמקור השראה והפכה לזרם חשוב בתוך

הפסיכולוגיה ההומניסטית. אך אין זה מדויק מבחינה היסטורית לראות בפסיכולוגיה ההומניסטית "יבוא"

של הגישה האקזיסטנציאליסטית האירופאית, אלא הן מקבילות אחת לשניה. כאשר ההומניסטים גילו את

, הגרעין הרעיוני שלהם כבר הוגדר היטב. ובאותו הזמן גם גרעין50האקזיסטנציאליסטיים בסוף שנות

מרטין בובר, רוג'רס מבובר וקירבגרד, מיי מפולהתרשם בעיקר מ מאסלו החשיבה ההומניסטית נוסח.

. טיליש

ההומניסטים הסכימו עם האקזיסטנציאליסטיים על הטענות הבאות: הבנת טבע האדם צריכה להשען על

נסיונו המיידי של הפרט. יש להבין את הפרט תוך הסתמכות על כמה שפחות דעות קדומות, כך ניתן יהיה

לפגוש את הפרט באופן ישיר במקום דרך המסננת של תיאוריה זו או אחרת. כמו כן, הם חקרו את

התפקיד המרכזי של חופש, בחירה, החלטה ואחריות האדם על קיומו. שניהם הסכימו כי נושאים אלה

צרכים לעמוד במרכז הפסיכולוגיה.

הביקורת על האקזיסטנציאליסטיים התמקדה בממד האנטי מדעי וביולוגי שלה. ההומניסטים העבירו

(, ריקנותניטשהביקורת על ההתמקדות של האקזיסטנציאליסטיים ביאוש כפי שהתבטא בניהיליזם )

(. במובן זה, הם היו יותר קרובים לענף התילאולוגי של האקזיסטנציאליסטייםקאמי( ובאבסורד )סרטר)

. קירקגרד, בובר וסוטיץ'שכלל את

מתחו ביקורת חריפה על סרטר האקזיסטנציאליסט כי "חופש הוא קיום,אלפורט, מאסלו, רוג'רס ומיי

טען, שאין מהות בטבע האדם, האדם "ריק" "לא ממשי באופן מוחלט" שקייםסרטרוהקיום קודם למהות".

רק מכוח היחסים כלפי "הקיום עצמו". הקיום האנושי מוגדר בעיקר לפי מידת החופש שלו ומהווה תוצר של

ש"האדם הוא תוצר השלכתי של עצמו"- התחיבות,סרטרהשלכות שלנו בחיים. ההומניסטים הסכימו עם

החלטיות, רצון ואחריות הם אלה שבונים את האדם. אך הם לא הסכימו שהאדם ריק ושלתהליך ההתהוות

אין בסיס ביולוגי.

מקורות השראה נוספים לפסיכולוגיה ההומניסטית

עבודתו נתפסו כחלק אינטגרלי מהפסיכולוגיה ההומניסטית. מושגים שפיתח כמו:קורט גולדשטיין:

הגשמה עצמית, נטייה להגשמה, השערת הצמיחה- הפכו לאבן היסוד של הפסיכולוגיה ההומניסטית.

פיתח מושגים אלה במטרה להסביר את יכולת ההתאוששות של האורגניזם לאחר פציעה.גולדשטיין

גולדשטייןהושפעו ממגולדשטיין; אלפורט ובוגנטל הודה כי אימץ את המושג להגשמה עצמית מאסלו

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

ראה דמיון רב ביןרוג'רסכאשר כתב את עבודת הדוקטורט שלו. ו מגולדשטיין הושפעמיי; 60-50בשנות

. גולדשטייןהשערת הגדילה שלו לבין "האורגניזם" של

היו כה קרובים לאלה של פסיכולוגית האישיות, מאסלו ורוג'רס תיאורית האישיות: בהתחלה הרעיונות של

עדיין מהווים כתביאלפורט, מורי וגרדנר מרפי עד כי לעתים קרובות זיהו את עצמם עימם. הכתבים של

יסוד בתחום האישיות. מחקרים מוקדמים של ההומניסטים על דינמיקת האדם מיקמה אותה בין

התאורטיקנים של האישיות.

השפיע על הפסיכולוגיה ההומניסטית ברעיונות הבאים: האדם הנו יחידה שאינה ניתנת לרדוקציהגשטלט:

כל חלקיה קשורים אחד לשני; השפעת הנסיון על התנהגות האדם; התנהגות היא מכוונת, זו תגובתו של

הפרט למציאות כפי שהוא תופס אותה.

השקפות לגבי טבע האדם

ההשקפה על טבע האדם הוגדרה במפורש כבסיס לפסיכולוגיה ההומניסטית. הם האמינו שכל תנועה

בפסיכולוגיה צריכה להשען על הגדרת טבע האדם, כיוון שהגדרה זו קובעת את שאלות המחקר האמפירי,

את איסוף הנתונים ופירוש הממצאים, ומעל לכל את ייסוד התיאוריה. הפסיכולוגים ההומניסטים הסכימו

"שהאדם הוא ישות בתהליך של התהוות". אדם במיטבו מגיב בצורה חיובית, אוטונומית, בעל יכולת

בחירה, מסתגל ויכול להשתנות- מתהווה באופן מתמיד. האדם הוא ייצור ייחודי בעל יכול לכוון, לבחור,

ולשנות את המניעים המנחים אותו. בתהליך ההתהוות האדם חייב לקבל על עצמו את האחריות

האולטימטיבית לאינדיבידואליזציה ולהגשמה עצמית. כדי להגיע לשלבים הגבוהים ביותר בתהליך

חייב להיות ספונטני,self(, האלפורט(, להיות עצמאי )רוג'רסההתהוות, האדם חייב לתפקד באופן מלא )

( והפיכה לישות אותנטיתמיי(, חייבת להיות תחושה של מודעות עצמית )מאסלואינטגרטיבי וממומש )

(. ההומניסטים התנגדו לרעיון שתהליך ההתהוות נקבע רק ע"י הגנים או ע"י חיזוקים חיצוניים.בוגנטל)

והאמינו כי התנגדות לתהליך ההתהוות היא מחלה פסיכולוגית שצריכה להיות במוקד הטיפול

הפסיכותרפי.

למרות שהסכימו שתהליך ההתהוות מאפיין את הטבע האנושי, הם היו חלוקים על הגורמים המדויקים

האמינו שלתהליך ההתהוות יש בסיס ביולוגי, אך נזהרו שלא להפוךמאסלו, רוג'רס ואלפורט לתהליך.

- לאדם יש גרעין פנימי אינסטינקטיבי המכיל את הפוטנציאל שלמאסלוזאת לדטרמיניזם ביולוגי פשוט.

- לאדם יש נטייה מולדת להגשמה עצמית של פוטנציאל פנימי. לעומתםרוג'רסהאדם וחותר להגשימו.

הסבירו את תהליך ההתהוות כתוצר של מודעות עצמית וכתגובה לחרדה הנובעתמיי ובוגנטל

מהתמודדות עם ההמשכיות הקיומית.

האמינו כי טבע האדם טוב ביסודו וישאר כך אם תינתן לו הסביבה ההולמתאלפורט, מאסלו ורוג'רס

היה אופטימי באשר לטבע האדם, אך האמין שלרוע ופחד ישמיי וההזדמנות לגדול ולהגשים את עצמו.

תפקיד חשוב כמניעים של בחירה, אחריות, משמעות ועצמאות.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

: כמה הבדלים פסיכולוגיים חברתיים בין ארה"ב18מאמר לגרמניה

לוין האדם1947-1890קורט בין הגומלין יחסי שבמרכזה חברתית פסיכולוגיה לפיתוח רבות תרם

למערכות חברתיות ולפתרון בעיות חברתיות הקיימות בקרב קבוצות, קהילות, ארגונים וחברות.

לוין נולד בגרמניה למשפחה יהודית מסורתית מהמעמד הבינוני. משפחתו חייתה בסביבה של אפליה כלפי

יהודים. הוא למד פילוסופיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת ברלין ושימש בה פרופסור לפסיכולוגיה בזמן שגם

הוא עקר לארה"ב בעקבות עליית הנאצים. מאמר1933וורטהיימר וקוהלר עבדו במכון הפסיכולוגי בברלין.

בארה"ב ובו הוא מציג את הבדלים פסיכולוגים חברתיים בין גרמניה לאמריקה. 1936זה נכתב

פתח דבר

חינוך הוא תהליך חברתי המורכב מקבוצות קטנות )משפחה( או גדולות )בית ספר(. התנהגויות ועמדות

שהחינוך מנסה לפתח והאמצעים שהוא נוקט לשם כך אינם נקבעים רק לפי פילוסופיה או שיטות מדעיות,

אלא הם בעיקר פרי התכונות הסוציולוגיות של הקבוצה שבתוכה החינוך מתרחש. כאשר חושבים על

השפעת הקבוצה החברתית על המערכת החינוכית, בד"כ מתייחסים לאידיאלים, עקרונות ועמדות הרווחת

באותה קבוצה. למרות שאלה ממלאים תפקיד חשוב בחינוך, יש להבדיל בין אידאלים ועקרונות פורמליים

לבין אלה השולטים הלכה למעשה באירועים המתרחשים בתוך קבוצה חברתית זו. החינוך תלוי באופי

הקבוצה החברתית שבתוכה הוא מתרחש.

תהלכי חינוך תלויים במידה רבה ברוח הגוף החברתי הגדול שבתוכו אנשים חיים. למשל, שינויים במבנה

הפוליטי, כלכלי או חברתי של אומה משפיעים על ארגון וטכניקות החינוך. למרות שבתוך כל אומה יש

, שהיא הרקע לכל המצבים הייחודיים. בפסיכולוגיהאווירה תרבותית כלליתמערכות חינוך שונות, קיימת

ובסוציולוגיה תלוי המצב שבתוך כל אזור במצב הכללי שאותו אזור הוא חלק ממנו. לאווירה הכללית נודעת

השפעה ישירה על החינוך בתוך כל יחידה חברתית. עצמתה של השפעה זו תלויה בעיקר במידה שבה

היחידה החינוכית מופרדת באופן דינמי מהאזור הגדול שמקיף אותה. למשל, שינוי במוקדי הכוח הפוליטי

שינה במידה רבה גם את האידיאלים, המטרות ושיטות החינוך. תקופות1933-1931גרמניה של השנים

של שינויים פוליטיים מראות את התלות של החינוך במבנה החברתי של הקבוצה. ככל הנראה, החברה

יכולה לשנות את החינוך ביתר קלות מאשר החינוך יכול לשנות את החברה.

שיקולים מתודולוגיים

ובארגון, משום אין לתאר את השפעת השינוי במצב החברתי על החינוך ע"י תיאור שינויים בתכניות

שעובדות אלה לא קובעות את הגורמים הדינמיים של החינוך. כלומר, את הגורמים המגלמים את השפעת

החינוך על האישיות והאידיאלים של הילד הגדל. דרגת הלחצים הפועלים על הילד חשובה בד"כ הרבה

יותר מכל אמצעי חינוכי.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

אמנם אפיונים כללים כמו חופש, סמכות ואווירה חברתית הם עמומים מכדי שייתפסו באמצעות מושגים

מדויקים. אך מונחים כללים אלה לא משמשים לאפיון חינוך מסוים, אלא הם אפיונים דינמיים של כל מצב

פסיכולוגי חברתי. ואכן נראה כי, הטבע האנושי ואפיונים חברתיים מסוימים דומים בכל תרבות המערב.

הבדלים נצפים

מרחב התנועה החופשית

* בחלק זה מתייחס לווין לשינויים חברתיים, שעוברים על האדם או על קבוצת אנשים, ומארגון מבנה

תיאורטי כדי לבחון הבדלים פסיכולוגיים חברתיים בין תרבותיים.

תיאור מצב מנקודת ראות דינמית )אפשרת ניבוי( מחייב הבנת המצב כמכלול אירועים. שינויים במצב

ילדים או שינוי במעמד הכלכלי של המשפחה( החברתי )מעבר לכיתה גבוהה, התחברות עם קבוצת

על לדבר זה המקום כאלה. להיות או חדלו זמנים נעשו מסוימים מרחב התנועהפירושם שדברים

וגבולותיו. המונח תנועה אינו רק ניידות גופנית, אלא יותר מכול ניידות חברתית ונפשית. שלושתהחופשית

מרחב וסוציולוגית. פסיכולוגית מבחינה ממשים אירועים שלושתם אך בטיבם, נבדלים הניידות סוגי

התנועה החופשי של אדם או קבוצה הוא כאזור טופוגרפי המכותר ע"י אזורים אחרים שאינם נגישים. שני

לאזורים אלה:הנגישותגורמים עיקריים מונעים את

חוסר מיומנות או חוסר אינטליגנציה.חוסר יכולת:.1

אשר מוצב כמחסום דינמי בין האדם למטרתו.איסור חברתי:.2

של מרחב התנועה החופשית. לדוגמה, מרחב זה מוגבל יותרהגודלהמאפיין הבסיסי של מצב חינוכי הוא

במוסד מאשר במשפחה. תנועות שמדגישות את רעיון החופש בחינוך, מתכוונת בעיקר לשני דברים: הכרה

ברצון ובצרכים של הילד ומניעת הגבלות רבות מיד. כלומר, מגמות אלה חותרות להגדלת מרחב התנועה

החופשית של הילד.

בהשוואת מרחב התנועה החופשית בארה"ב וגרמניה לפני הנאצים:הקשיים

בין קיים פער הוראות כלליות שניתנות למורים הם בעלי משמעות שונה בארצות שונות, לעתים

אפשר יותר מוסמכים גילויים למעשה. הנוהל לבין לטפח מתיימר החינוכי שהנוהל האידיאלים

להעלות מהנהלים הטכניים שמורים נוקטים. כמו התנאים והתדירות שמורים מתערבים, ועצמת הקול

שהם מרימים בדיבורם.

בשתי הארצות ניתן למצוא משפחות ומוסדות הנוטים להגביל מאוד את החופש שניתן לילדים, לעומת

משפחות ומוסדות אחרים שבהם הילדים נהנים מחופש רב.

קיימים הבדלים בין מוסדות חינוך בחלקים שונים של ארה"ב ובתוך גרמניה, והבדלים בין מעמדות

חברתיים.

בין הארצות נערכת על ילדים ממעמד דומה ומוסדות בעלי תפקיד דומה:השוואה

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

ארה"ב

הורים נוהגים להודות לילד, גם אם נאלצו להפעיל עליו לחץ כדי להניע אותו לביצוע המטלה.

נראה שקיים הבדל ממשי בדרגת הכבוד כלפי זכותו ורצונו של הילד בתור אישיות בפני עצמה.אותו הבדל קיים בקשר הבסיסי שבין הילד לבין המחנך בבית הספר ובגן הילדים.

ארה"בגרמניה- לפני הנאציזם

הודגש מתקדמים ילדים בגני

הרעיון של עצמאות הילד. ובכל

להתערב נוהגות גננות זאת,

שכיח, באופן הילד בפעילות

ובצורה צעקנית ופתאומית. בד"כ

ברוח מתרחשת ההתערבות

פקודה הדורשת ציות.

בוחרות הן ואם הילד, בפעילות להתערב שלא נוהגות גננות

להתערב הן תעשנה זאת בהדרגה, תוך דיבור ידידותי אל הילד ללא

תפתר שהבעיה האפשרות שקיימת זמן כל אך לתגובתו. קשר

בלעדיה, עליה להימנע מכל התערבות.

בזמן המשטר הנאצי גננות הוכשרו, שלא להסביר לילד את ההוראות, גם שהוא מסוגל להבין אותם. כך

המשטר של המאבק אהבה. או אמונה מתוך אלא הבנה, מתוך שלא עיוור לציות הילדים יתרגלו

הטוטליטארי נגד התבונה והדיון האינטלקטואלי הגיוני למדי, כיוון שדיון מציב את האדם כשותף שווה

מעמד- זהו נוהל דמוקרטי.

בארה"ב קיימת מגמה לסייע לילד להגיע לעצמאות מוקדם ככל האפשר. מגמה דומה נראית בחינוך המתקדם בכל העולם, אך חופש הבחירה הלכה למעשה ודרגת החופש הממשית המודרכים ע"י המבוגר

ומושגים ע"י הילד נראים גדולים יותר בארה"ב מאשר בגרמניה. עובדות אלה מעידות, שמרחב התנועה החופשית של הילד בארה"ב גדול יותר מאשר בגרמניה. אך

עובדות אחרות מטילות ספק במסקנה זו. אמנם החינוך האמריקאי מכיר בזכות הילד במידה גדולה יותר, אך המחנך האמריקאי אינו וותרני יותר מהגרמני. למרות עצמאותו הגדולה יותר כפוף התלמיד האמריקאי לתקנות רבות יותר של ביה"ס מאשר התלמיד הגרמני. השוני בין תנאי החינוך בשתי הארצות אינו מבטא

מרחב התנועה החופשית בלבד, אלא גם בהבדל מבני. בגודלהבדל

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

* למרחב התנועה החופשית יש שני מאפיינים: מידת נגישותו וגודלו. ההבדלים שתוארו להלן התייחסו

לגודל מרחב התנועה החופשית בארה"ב לעומת גרמניה. כעט נעבור לדיון לגבי מידת נגישותו.

דרגות חופש וחדות גבולות

לווין מתאר שלושה אזורים המוגדרים ע"פ דרגות החופש שלהם:

אזורים שבהם האדם חופשי לגמרי לפעול..1

אזורים שבהם חל איסור מוחלט לפעולה..2

אזורי ביניים, שבהם אין איסור על פעולות כלשהי, אך האדם חש מוגבל במידה מסוימת..3

הקבוצות השונות שהילד משתייך אליהן )אווירה בכיתות של מורים שונים, פעילות חברתיות( מציינות

יש אזורים בעלי דרגות חופש שונות. באופן כללי, מרחב החיים מורכב מדרגות שונות של הומוגניות.

סביבות חינוכיות שבהן קיימת דרגת חופש בינונית כמעט בכל האזורים. לדוגמה, ילד הלומד בפנימיה יכול

להרגיש חופשי אך תחת פיקוח מתמיד. במקרים אחרים יכול מרחב החיים לכלול אזורים בעלי דרגת חופש

גבוהה לצד אזורים בעלי דרגת חופש נמוכה. למשל, ביה"ס יכול להיות אזור בעל משמעת חמורה וחופש

של מרחב החיים שללדרגת ההומוגניותמועט, בזמן שהאווירה במשפחה נינוחה ומעניקה חופש רב.

הילד נודעת השפעה דינמית על התנהגותו והתפתחותו.

כמו כן, נודעת חשיבות למידה שבה המעברים בין אזורים שכנים במרחב החיים הם הדרגתיים או קיצוניים.

מרחב התנועה החופשית יכול להיות דומה אצל שני ילדים מבחינת גודלו ומבנהו; אך עבור ילד אחד יכולים

הגבולות שבין אזורים מותרים ואסורים להיקבע בבהירות, כשהם כמעט בלתי גמישים; ועבור ילד אחר

יכולים הגבולות להשתנות בתדירות ולא להיות מוגדרים בבהירות. כמו כן תגובות ההורים לדרישות הילד

יכולות להיות נחרצות כמו כן או לא, ואילו ילד אחר יזכה לקבל תשובות ביניים בכל הדרגות. כלומר, חדות

הגבולות המפרידים בין אזורים שכנים יכולה להשתנות במידה רבה.

החינוך בארה"ב בהשוואה לגרמניה מאופיין באזורים בעלי דרגות חופש שונות מאוד וגבולות המוגדרים

בחדות:

75ע"מ ארה"ב- גרמניה

גבולות בעל חיים מרחב

איכותיים והבדלים הדרגתיים

קטנים יחסית בין אזורים שכנים.

מאופיין באיסורים רבים.

מרחב חיים בעל גבולות חדים והבדלים איכותיים גדולים בין אזורים

שכנים. מאופיין במעט איסורים.

למשל, ילד כפוף לחוקים וכללים

בפעילותיו מחוץ לבית.

בגן אך לבית, מחוץ בפעילותיו לחוקים כפוף פחות ילד למשל,

מודגש יותר הצורך בכללים נוקשים עבור שגרת היומיום.

ונעדרת אזורים בעלי דרגתהומוגניתנראה כי האווירה החינוכית במוסדות ובמשפחות בגרמניה יותר

נוקשים מאלה המצויים במוסדות ומשפחות בארה"ב. המשטר גבולות פחות חופש גבוהה, אך בעלת

הטוטליטרי בגרמניה נוקט, בצעדים להגדלת ההומוגניות בחינוך ויוצר בכך מצב כולל שבו הכל נשלט ע"י

נהלים נוקשים וקבועים.

בלוג הסיכומים של האוניבסיטה הפתוחה

בין אזוריםגבולות חדים יותר בארה"ב לצד הטרוגניות גדולה יותר, יש במרחב החיים של המצב החינוכי

שונים. כללים נוקשים לגבי שגרת היומיום, מחייבים אזור מוגדר בעל גבול חד, הכולל קבוצת פעולה

יומיומית בתוך מרחב החיים של הילד. לסטודנט האמריקאי יש לוח זמנים המתוכנן מראש לתקופה ארוכה

ומפורט יותר מאשר זה של הסטודנט הגרמני. סביר יותר כי סטודנט בגרמניה- בניגוד לסטודנט בארה"ב-

ישכח את מגבלות הזמן וישקיע עצמו עד שכחה בעבודתו. הנוהג המקובל לערוך מבחנים כל חצי שנה,

שאינו רווח בגרמניה, תורם רבות לתיחום הלימודים באוניברסיטה בארה"ב לאזורים מוגדרים היטב.

מבנה החינוך האמריקאי כביטוי לסגנון החיים האמריקאי

* מערכת החינוך משמשת אנלוגיה למבנה החברתי המאפיין כל אחד מתחומי החיים החברתיים בארה"ב.

את לומד לעתיד מורה המדינה. של החברתי המצב ע"פ רבה במידה נקבע החינוכי הנוהל כאמור

השיקולים הפדגוגים עבור טכניקות שהוא אמור ליישם, ואלה אמורים לתרום להתפתחות הילד. הנוהל

הקיים בגני ילדים בארה"ב אינו תוצאה של פסיכולוגיה מדעית, אלא ביטוי לסגנון החיים האמריקאי. במידה

מסוימת אפשר למצוא את האפיונים העיקריים של המצב החינוכי בכל תחומי החיים בארה"ב.

קיימים אזורי פעילות נרחבים שבהם האמריקני הממוצע חופשי מאוד, אך אם יחרוג מעבר לגבולות ידועים

המוגדרים הגדרה חדה יחסית, הוא יענש. אותו מעבר קיצוני שנראה בחינוך של ארה"ב מצוי גם בתחומים

אחרים של החיים החברתיים. לדוגמה, שוטר מתנהג בצורה מאוד מנומסת או מאוד קשוחה בהתאם

למצב. כמו כן, הכלכלה והחיים החברתיים בארה"ב נעים מקצה לקצה. אין זה מפריע לאמריקאי, והוא אף

מעדיף קצוות הסמוכים זה לזה. בחיים העסקיים דומה כי האמריקאי נוטה להסתכן ולבצע קניה או מכירה

בקנה מידה גדול.

אזורי פעילות שונים של חיי החברה בארה"ב מוגדרים בצורה ברורה ומופרדים בצורה חדה יותר מאשר

ויכוח נוקב מדענים או פוליטיקאים ממשיכים להתייחס בידידות איש בגרמניה. למשל, בארה"ב לאחר

לרעהו. ואילו בגרמניה בד"כ אין הפרדה בין מחלוקת פוליטית או מדעית לבין גינוי מוסרי. זהו צד אחר של

אותה הפרדה בין אזורי פעילות, שעל פיו קבוצות חברתיות מסוימות מתייחסות זו לזו כשוות מעמד, אך לא

מקיימות ביניהן כמעט שום מגע בחיים החברתיים. ביחסו לזמן האמריקאי מגלה נטייה לחלק את השדה

בחדות לאזורים מוגדרים ונפרדים; אמריקאים דייקנים יותר מהאירופיים ומתייחסים לדייקנות בכובד ראש.

ככלל, הבידול של המצב החינוכי לאזורים מנוגדים יחסית בעלי גבולות חדים אופייני לשדות גדולים של

החיים החברתיים. כמו כן, יש הקבלה ליחס הכבוד כלפי הילד בחיים החברתיים בארה"ב. האמריקאי

הממוצע יהסס אם להתערב במצבו של אדם אחר. בגרמניה מוכר בחנות מלאה קונים ינסה לשרת את

כולם באותו זמן, ולעתים יפנה אליו קונה בעת שהוא עסוק עם קונה אחר. ואילו מוכר אמריקאי יעניק לכל

צרכן די זמן להחלטה נינוחה, בזמן ששאר הצרכנים ממתינים בסבלנות. בד"כ הגרמני נוטה יותר לחוסר

רגל המבקש לחצות את הכביש הולך לפני עצירת המכונית אי ורגשנות. בארה"ב סבלנות, תוקפנות

שרוכש הכבוד יחס את מבטאים אלה מקרים בגרמניה. רגיל נוהג שזהו בזמן רוח, לגסות נחשבת

האמריקאי לזולת, ולהתערבות מועטה בחייו. הבדל זה קשור לאידיאל הדמוקרטי אמריקאי- לרעיון שוויון

הזכויות של כל בני האדם ללא הבדלי מעמד כלכלי או חברתי. הרעיון הדמוקרטי לעתים מרחיק לכת עד

כדי כך, שאמריקאים מייחסים יכולת שווה לכל אדם ורואים בכישלון הוכחה לנחיתות מוסרית.