החינוך במערכת לאומיות תקשוב תוכניות של עשורים שלושה

הישראלית

יורם קלמן

כלכלהלהמחלקה לניהול ו

האוניברסיטה הפתוחה

yoramka@openu.ac.il

צביה אלגלי

המחלקה למדע טכנולוגיה וחברה

אילן-אוניברסיטת בר

zvia.elgali@live.biu.ac.il

Three decades of national ICT programs in the Israeli education

system

Zvia Elgali

Science Technology and

Society Program, Bar-Ilan

University, Israel

zvia.elgali@live.biu.ac.il

Yoram M. Kalman

Department of Management

and Economics, The Open

University of Israel, Israel

yoramka@openu.ac.il

Abstract

In the last thirty years we have witnessed the announcement of a dozen

national information and communication technology (ICT) programs for the

Israeli K-12 education system. This study reviews these national programs in

an attempt to identify trends in the perception of the role of ICT’s in the

education system. The study identifies a high level of similarity between the

various programs in regards to issues such as the national importance of

ICT’s, the need for a national repository of educational content, and the need

to develop appropriate human and technological infrastructure. It also

identifies changes in the perception of the computer as a “teaching machine”

that can replace the teacher, a perception which emerged in the early

programs, but disappeared in the last two decades. Similarly, the topic of

computer science teaching is no longer a part of these national programs. On

the other hand, we see the rising importance of ICT’s in supporting

individual development. The study identifies spiral trends, the revival of past

goals, and the emergence of new goals. This study lays the foundation for a

study of the relationships between the national ICT programs in the Israeli

education system, and social, political and technological factors.

Keywords: ICT, technology, education, history

תקציר

תוכניות תקשוב תריסרמאז שנות השמונים של המאה הקודמת הוכרזו

עבודה זו סוקרת את התוכניות תוך . לאומיות של מערכת החינוך הישראלית

כמו , נסיון לבחון מה השתנה לאורך השנים בתפיסה של תקשוב מערכת החינוך

העבודה מזהה דמיון רב בין . גם מה נשאר ללא שינוי לאורך שנים רבות

הצורך בספריית , לאומי בנוגע לנושאים כמו התקשוב כצורך התוכניות השונות

, לעומת זאת. והצורך בבניית תשתיות טכנולוגיות ואנושיות, תכנים לאומית

הנושא של המחשב כמכונת למידה המחליפה את המורה הופיע בעבר אך נעלם

וכך גם נעלם נושא הוראת המחשב כתחום דעת , בעשרים השנים האחרונות

יבות המחשב ככלי תומך לעומת זאת אנו רואים עלייה בחש. 89-בשנות ה

חזרה על , ספיראליותהעבודה מצביעה על תופעות של . בהתפתחות היחיד

. היווצרות מטרות חדשות והיעלמותן של מטרות לאורך השנים, מטרות ישנות

המחקר מניח תשתית לחקירת הקשר בין תוכניות התקשוב הלאומיות של

. פוליטיים וטכנולוגיים, מערכת החינוך לבין גורמים חברתיים

הסטוריה, חינוך, טכנולוגיה ,תקשוב: מילות מפתח

מבוא

הם נושאים שזוכים לתשומת לב רבה ולהשקעה ,ותקשוב החינוך בפרט, טכנולוגיות בחינוך בכלל

הטכנולוגיות נתפסות . (Fabry and Higgs, 1997; Cuban, 2001; Patrick, 2008) כרת של משאביםני

פגמים במערכת ולתיקון, שמירה על מעמדה ויתרונה של ישראל כמעצמה טכנולוגיתכאמצעי ל

ירידה במעמד המורה וחוסר רלבנטיות אל מול העולם , החינוך הנובעים משיטות הוראה מיושנות

. הדיגיטלי

. בשילוב טכנולוגיות מידע במערכת החינוך הישראלית סקומרכזיות שעתוכניות 21עבודה זו סוקרת

תשתית עובדתית על ליצורבראש ובראשונה לסקור את התוכניות השונות ומטרת המחקר היא

את ובוחנת, תפתחותן ההיסטורית של התוכניותהעבודה סוקרת את ה. השתלשלותן של התוכניות

והן את , הן כל תוכנית לגופה העבודה מציגה .את המטרות שהן קבעוו הנושאים שהן טיפלו בהן

רב לקראת סקירה עבודה זו היא שלב מקדים . תוך זיהוי מגמות ותמות מרכזיות, התוכניות כמכלול

פוליטיים והיסטוריים והקשרים , חברתיים, בהיבטים טכנולוגיים מדית של תכניות התקשובמ

.ביניהם

שיטת המחקר

" מדע טכנולוגיה וחברה"הדיסציפלינת המחקר המתואר בעבודה זו בוצע מתוך נקודת המבט של

(Science Technology and Society ) .כוללת גישות ואסכולות המספקות כלים דיסציפלינה זו

שיש לה , בין טכנולוגיה גומלין כתהליכי ייםומדע יםטכנולוגי תהליכי התפתחות ולניתוח לתאור

הטכנולוגיה התפתחות עלשיש להם השפעה , בני אדםל, השפעה גדולה על תהליכים חברתיים

;Williams and Edge, 1996) (Sismondo, 2010 והמדע

המחקרמהלך

במסגרת המחקר נאספו מקורות ראשוניים ובוצעו ראיונות הנוגעים לכל התוכניות שעסקו

21 זוהו. ברמה הלאומית, בישראל( K-12)בטכנולוגיות מידע במערכת החינוך היסודי והעל יסודי

ראיונות חמישה בוצעו ו, מסמכים כתובים המשתייכים אל התוכניות רוכזו, (2טבלה ) תוכניות

עם שלושה אנשי מפתח שהחזיקו בתפקידים בכירים בלפחות שתי ועדות תקשוב 9אישיים מעמיקים

ועם עיתונאי ועורך :עם אלמנתו של איש מפתח נוסף שהכירה היטב את עבודתו :בחינוך שונות

איסוף לאחר . נאספו פרסומים רלבנטיים מן העיתונות, בנוסף .בטכנולוגיות עת העוסק-ראשי בכתב

ואת , הציפיות מהתקשובאת ם הם נותחו ניתוח ראשוני תוך נסיון לזהות בתוכניות השונות הנתוני

. וזוהו מגמות ותמות מרכזיות, נותחהמידע . הדרכים המומלצות להטמעת התקשוב במערכת החינוך

. בהמשך העבודה מתוארות אבני הדרך והממצאים הראשוניים של הניתוח

של תוכניות תקשוב במערכת החינוך הישראלית אבני דרך בהסטוריה

במערכת החינוך בישראל לשילוב טכנולוגיות מידע הקשורים בפרק זה נסקרים ארועים ותהליכים

. ועד ימינו 59-משלהי שנות ה

צעדים ראשונים

של תכניות ורעיונות למחשוב מערכת החינוך החלו להתהוות בישראל כבר בסוף שנות השישים

לכתוב ל"דניאל מילין ז בפני ,ל משרד החינוך"מנכ, ר שמואלי"המליץ ד, 2857בשנת .19-המאה ה

Michigan State-לר מילין נסע לשם כך "ד. מחשוב בחינוךבנושא , בחינוךאת עבודת הדוקטור שלו

University בקבלת החלטות קוריקולאריות לתמיכהארצה לאחר שחקר מערכת 2869וחזר בשנת

בעקבות המחקר . ובעלי עניין אחריםתלמידים , מורים, על מידע הנאסף מהוריםתוך התבססות

, מילין) "כי אף אחד לא ידע מה לעשות בזה", מאמר זה נגנז, התבקש לכתוב מאמר עבור רשת אורט

האוניברסיטה ביחד עם ( ח"מט)הוקם בישראל המרכז לטכנולוגיה חינוכית 2862בשנת . (1929

הקמתם של מוסדות אלה נעשתה בהמשך להחלטת ממשלה ובסיוע . הפתוחה והטלוויזיה הלימודית

פלד ) תרגול ואבחון באמצעות מחשב9 ם"תחו והטמיעו את מערכת תואיפ, ח"במט. קרן יד הנדיב

.(2888, פלדו

08-שנות ה

. ומית הראשונה בתחוםהייתה התוכנית הלא" תכנית פעולה בתחום המחשבים במערכת החינוך"

במזכירות הפדגוגית 2871ואושרה בשנת , נכתבה על ידי הועדה למחשבים במערכת החינוךהיא

על תכנים והמליצה ,הצטיידותוה שורה של פעולות בתחום ההכשרה מנתההועדה . שבמשרד החינוך

סיוע , המחשבהוראת מדעי , בין היתר דובר על הכשרת מורים. בתחום הכרת המחשב שיילמדו

קביעת מפרטים טכניים וליווי , תרגול ואימון לימודי בעזרת מחשב, ברכישת תשתיות ולומדות

. (2875, המזכירות הפדגוגית הועדה למחשבים במערכת החינוך) במחקר והערכה

יחידת בו ,הפיתוחבמשרד המדע ובמועצה הלאומית למחקר ופיתוח פעלה , מחוץ למשרד החינוך

פרסמה תת ועדה של 2873באוקטובר . "היגוי לתקשובהועדת ", משרד התקשורתהמדען הראשי ב

תכנית לאומית לפיתוח "הצעה ל( בני פלדתת הועדה לטכנולוגיות התקשוב בראשות )ועדת ההיגוי

סקירה השוואתית של מצב טכנולוגיות כללהההצעה . ("מ"מלב)מחשבים הוראה בעזרת מערכות ל

שמה דגש על החשיבות שבהיערכות מערכת החינוך להוראה היא. ובישראל המידע במדינות המערב

". במדינות המערב האינפורמציהמרוץ טכנולוגיות "לישראל יתרון ב דבר שיעניק, בעזרת מחשבים

, שיפור התקשורת בין מורים, המעמדו של המור לקידום נוספים שהוועדה ציינה קשורים תחומים

.(2873, תת הועדה לטכנולוגיות תקשוב)ועוד , עידוד הפעילות היצירתית של מורים

תוכנית , ר בן ציון ברטה"בראשות ד, פורסמה על ידי הועדה למחשבים במערכת החינוך 2875-ב

קווים למדיניות והצעות 9 במערכת החינוך( תקשורת ומחשבים)תקשוב "חומש תחת הכותרת

מדיניות הפעולה שאומצה על ידי הועדה בהקשר למחשבים במערכת החינוך הגדירה את ". לפעולה

תוכנית זו הדגישה את . בהוראת המקצועות השונים וכמקצוע לימודי בפני עצמוהמחשב ככלי עזר

וציינה גם סיכונים ומגבלות של , הצורך לראות את טכנולוגיות התקשוב כאמצעי ולא כמטרה

9 הטכנולוגיות

: המחשב אינו עתיד לפתור את הבעיות המעיקות על מערכת החינוך ועל בית הספר היום"

: ספר-שויון בין תלמידים ובין בתי-פתרון לבעיות האינטגרציה והאי הוא לא יוכל להביא

המחסור במימון פעולות בנייה , הוא גם לא יוכל לפתור את בעיות המצוקה התקציבית

והוא לא יפתור בעיות הנובעות ממורים לא מתאימים : והקמת פרוייקטים חדשים

המזכירות הפדגוגית הועדה למחשבים במערכת ) ."וממחסור במורים טובים ומקצועיים

(5' עמ, 2875, החינוך

08-שנות ה

".הוועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי", שר החינוך מר זבולון המר על ידימונתה 2889בנובמבר

מצב תפקידה של הועדה היה לבחון את. נשיא מכון ויצמן למדע ,חיים הררי' בראשה עמד פרופ

ות הוגש לשרת החינוך והתרב, 2881באוגוסט . מערכת החינוך בישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה

נושא ח שעסק ב"בדוחלק ה . (1992, ברייטברד) "87מחר " שכונהח הוועדה "דושולמית אלוני

טכנולוגיה במשרד המדע והר אלעד פלד לבקשת מינהל "ד על ידימחשוב מערכת החינוך נכתב

ובמקביל להגדיל את ההשקעה בחינוך , המליצה להקים גוף למימוש המלצותיה הועדה. החינוך

הועדהח "לדו. 2887המדעי והטכנולוגי במטרה להגיע להישגים משמעותיים בתחומים אלה עד שנת

את תקציבים היו השפעות מרחיקות לכת על שינוי התפיסה החינוכית והמעשית בכל הנוגע להקצ

ארגונית ופדגוגית לשילוב , התכנית סיפקה מסגרת כספית. להכשרה ולמחשוב מערכת החינוך

,הצטיידות, השקעה בתשתיות9 שלושה עקרונות נקבעו כיעדים לתהליך והם. המחשוב בבתי הספר

שב תח של מחהוצב יעד כמותי של ציוד בתי הספר על פי מפ, ועל פי עקרונות אל . והטמעה פדגוגית

בין שנים 4-הסכם ל היישום מומן על ידי . 2883 -ב החלכנית ותיישום ה .אחד לכל עשרה תלמידים

תוכננו סביבות , לצורך הטמעת תכנית התקשוב. הרשויות המקומיות ומשרד החינוך, מפעל הפיס

וגויסו מנחים, נרכש ציוד מתאים ליישום התכניות, הוכשרו מורים ומדריכים, לימוד חדשניות

.(1998, דיין:2881, הועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי)

מדיניות צורך ההעמידה בפני קובעי 89-הפריצתה המסחרית של רשת האינטרנט באמצע שנות

יזמו 2885-ב. ל"עבור בחינוך וכלה בצה, בתעשייההחל בתחומים רביםבחשיבה מחודשת והיערכות

צורך תכנון תיכון את הקמתה של ועדת משנה מיוחדת לחברי ועדת הכלכלה אלי גולדשמידט ודן

ועדת משנה לתקשוב ומידע בשיתוף הועדה הלאומית לפיתוח "כך הוקמה . והיערכות לעידן המידע

מסקנות הועדה נגעו להיערכותם . בראשה עמד חבר הכנסת מיכאל איתן. "תשתיות מידע ותקשוב

לתיים בישראל לקראת שנות האלפיים בתחום ארגונים עסקיים ומוסדות ממש, של גופים ציבוריים

שהכיל המלצות להטמעת השימוש ח"הוגש לראש הממשלה הדו 2886מאי ב. טכנולוגיות המידע

הניחה מערכת החינוך הועדה תקשוב בנוגע ל. בטכנולוגיית התקשוב והמידע בכל תחומי המשק

, חילופי המידע, התקשורתטכנולוגיית התיקשוב והמידע תשנה מהותית את אופני "ש הנחת יסוד

להיערכות חסה יהועדה י". התעשייה והמסחר בארץ ובעולם, הכלכלה, החינוך, תרבות הפנאי

בתחום טכנולוגיות מידע בחינוך יכולת לשפר את ההון האנושי ולשמור על יכולת התחרות הכלכלית

יות ופרישת רשת כולל התקנת תשת" 87מחר "הועדה המליצה להשלים את ביצוע תכנית . של ישראל

ועדת הכלכלה ועדת משנה לתקשוב ומידע בשיתוף הועדה הלאומית לפיתוח תשתיות מידע ) לאומית

.(2885, ותקשוב

בעקבות . ועדה לבחינת תכנית התקשוב הלאומית בחינוך, מונתה במשרד החינוך 2886בשנת

. י הממשלה"התכנית אושרה ע. 2887 -ב', התקשוב שלב בשהיווה את תכנית ח"מסקנותיה הוגש דו

שנים 4-ל, הרשויות ומשרד החינוך, בעקבות האישור חודש הסכם המימון המשותף בין מפעל הפיס

. (1994, המנהל למדע וטכנולוגיה:1998' , מלמד ע:2887, מנהל למדע ולטכנולוגיה) נוספות

0888-שנות ה

"הועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל"ידי דוח נוסף על פורסם 1999בשנת

לכוון את מערכת תוך מטרה הועדה בחנה את יישום התכניות הקודמות , ר עוזי מלמד"בראשות ד

משרד ב ועדה זו מונתה על ידי ראש מנהל מדע וטכנולוגיה. החינוך בישראל לקראת העידן הדיגיטלי

אדם בעל שיוך , אדם מוסרי, אדם אוטונומי9 זיות של החינוךמטרות מרכ שלושהצביעה על ו החינוך

9 הטכנולוגיה הוגדרה כמשפיעה ומסייעת בהשגת יעדים חינוכיים וחברתיים. ומחויבות חברתית

והם , היעדים מביאים בחשבון את השפעת טכנולוגיות המידע והתקשוב על סביבת האדם החדשה"

התכנית ". י להשגת המטרות של מערכת החינוךגם מבקשים להשתמש בטכנולוגיות החדשות ככל

ח זה "בעקבות דו. המלצות שיש לאמץ על מנת להשיג את יעדי החינוך בסיוע הטכנולוגיה 89-כללה כ

פיתוח אתרים בית ספריים ונוספו לתכנית התקשוב הלאומית יעדים כמו הטמעת למידה מרחוק

.(1999, להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוךח הוועדה "דו' , מלמד ע)

והתמקדה בפיתוח ובהפעלת 1992פורסמה בספטמבר של משרד החינוך ' תכנית התקשוב שלב ג

התכנית כללה בדיקת יישום של . מודלים של חדשנות לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך

פיתוח , הדרכה, תוח תשתיותיפ, ושגו בהטמעהפורטו בה יוזמות תקשוב ויעדים שה. 'וב' א שלבים

כנית זו התמקדה בעיקר בהיבטים ארגוניים של ות ,בניגוד לקודמותיה .מודלים של תקשוב ועוד

מינוי ועדה לצורך ו, חלוקה לאשכולות בתי ספר, מערך של הדרכה הציעההועדה . הטמעת התקשוב

הליכי הטמעה תבבניית והיא התמקדהבתכנית זו היו מעט חידושים . אחר יישום ההמלצות מעקב

.(1992, מנהל מדע וטכנולוגיה) כניות קודמותומטרות שהותוו בתיישום ל

ועדת "–" כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל"י ממשלת ישראל "הוקם ע, 1992בשנת

הועדה הוקמה בעקבות משבר מתמשך במערכת החינוך . בראשותו של מר שלמה דברת" דברת

ח ומטרת כ. אחרותוירידה בהישגים הלימודיים של תלמידי מדינת ישראל ביחס למדינות מפותחות

שנתיים מאוחר . שראלהמשימה הלאומי היתה לבצע בחינה מקיפה של מערכת החינוך במדינת י

בטכנולוגיות מידע ם את השימוש בהמלצות נכללה קריאה לקד. יותר פורסמו המלצות הועדה

וככלי לשיפור כישורי הלומדים ובהם ,ככלי לניהול נתוני משמעת והישגי תלמידים במערכת החינוך

.(1994, דברת) מיומנויות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשוב

תקשוב על פי תכנית זו היה ההתפקיד . 'תכנית התקשוב שלב דאת פרסם משרד החינוך 1994ביוני

תכנית זו הציגה את התקשוב כמנוף ". התלמיד הלומד לשינוי מרכז הכובד מן המורה המלמד א"

מסורתי למורה מקוון תוך שינוי המורה ההפיכת הקודמות את מטרות והוסיפה ל. לחדשנות חינוכית

והעמקת השימוש המושכל בטכנולוגיות המידע תהרחב :סביבת ההוראה לסביבה מתוקשבת

מענה :התייחסות להתפשטות התקשוב בחברה ובקרב התלמידים :והתקשורת בהוראה ובלמידה

המנהל למדע ) עת פער דיגיטאליס לקהילה ומני"סטרי בין ביה-שילוב דו :לנוער בעל צרכים מיוחדים

.(1994, ישדרווו, בכר, קפלן, דיין, רותם, מלמד:1994, וטכנולוגיה

תכנית היערכות של משרד החינוך ליעדי , לשר החינוך ל משרד החינוך"הגיש מנכ 1929בינואר

לצורך מימוש יעדי התקשוב הוגשה . ע כאחת ממטרות העלנושא הטמעת התקשוב הופי. 12-המאה ה

היעד שהוצג היה תקשוב מלא של מערכת החינוך בתוך . ₪מיליארד 4ציב כולל של בקשה לתק

חומרי למידה דיגיטליים לתלמידים , תוך אספקת תשתיות הדרכה והערכה של התהליך, שנתיים

אושר לתכנית 1929במחצית שנת . זכה לחשיפה תקשורתית מקיפה המהלך. וחומרי הוראה למורים

והוחלט להתחיל בהטמעתה בישובי הפריפריה בצפון , לשנה הראשונה₪ מיליון 199תקציב של

. (1929, קונפורטס:1929, .מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט 286' ול מספרוטוק) ובדרום

ניתוח ודיון

פוטנציאל ההשפעה של התקשוב על ניתוח מסמכי התוכניות השונות העלה שורה של ממצאים לגבי

ניתן לראות שחלק מהנושאים . ולגבי דרכים מומלצות ליישום הפוטנציאל הזה, מערכת החינוך

או באופן חד , בעוד שנושאים אחרים מופיעים לסירוגין, חות השונים"מופיעים באופן קבוע בדו

9נושאים שהופיעו באופן קבועבין ה. פעמי

המטרות המוצבות לו . מוצג שילוב התקשוב כצורך לאומי תית התכניובמרב9 התקשוב כצורך לאומי

הצבתה בשורה אחת עם ו, מעצמה טכנולוגיתומיצובה כ הן שמירה על חוסנה של מדינת ישראל

.המדינות המתקדמות בעולם

מופיע תדיר הצורך בבניית מאגר תכנים לאומי , 2875החל בשנת : ית תכנים לאומיתיספרהצורך ב

". ספריה לאומית"קיבל המרכיב הזה את השם 1999בשנת . כולה ךקהילת החינו שישרת את

בכל אחת מהתכניות הוגדרו מטרות ויעדים ליישום :הצורך בבניית תשתיות טכנולוגיות ואנושיות

. קיום השתלמויות והדרכה למורים, תלמידים-בתחום רכישת ציוד על מנת לשפר את היחס מחשב

.בהיערכות ארגונית להדרכה והשתלמויות העיסוק הואעיקר ' ג ושלב', שלב בבתכניות

שהופיעו לסירוגין או באופן חד נושאיםלהלן ,באופן קבוע ברוב התוכניות ונושאים שהופיע לעומת

9פעמי

ונעלם אחר כך מרכיב זה הופיע בשנות השבעים 9 המחליפה את המורה המחשב כמכונת למידה

מערכות תכנים לניהול למידה שחלק מעקרונותיהם דומים למכונת הופיעו , מאידך. לחלוטין

.הלמידה

כנראה כיוון שהוא הוטמע , 2875אחרי התקשוב תזה נעלם מתכניו נושא: דעתהמחשב כתחום

. נלמד ככל תחום אחר תחוםוהפך ל לחלוטין במערכת

שיפור כמונושאים עם השנים עולה החשיבות של : המחשב ככלי תומך בהתפתחות היחיד

אקלים שיפור ,הדיגיטלי הפער צמצוםו יהיהאוכלוס לכלל המחשוב הנחלת ,לומדים של מוטיבציה

מגמה חברתית כללית של עלייה בחשיבותם של נושאים כאלו משקפת .ומידענות אתיקה ,כיתה

. כת כולה והצרכים הלאומייםתמיכה בהתפתחות היחיד בנוסף לתמיכה בהתפתחות המער

כוםיס

. התקשוב במערכת החינוך בישראל תוכניותההיסטורית של ההתפתחותבמחקר מקדים זה נסקרה

, שהיו ונעלמומטרות , ספיראליותמתוך מגוון המטרות שהוצבו בתכניות אלה ניתן ללמוד על מגמות

הופעה או ל. לסירוגיןבאו ונעלמו כאלה שנותרו לאורך הדרך וכאלה שהופיעו עם השנים או

הפוליטית והטכנולוגית , ל מטרות אלה יש משמעות וסיבות הנעוצות בסביבה החברתיתהיעלמות ש

הקשר בין התוכניות את מחקרנו מניח את התשתית הנדרשת כדי לחקור . שבה התפתחו התכניות

, וכן את הקשר בין התוכניות לבין הסביבה החברתית, ובין האופן שבו הן באו לידי מימוש בשטח

. שהביא למגמה הספיראלית, גיתהפוליטית והטכנולו

תאריך פרסום

דצמבר 2000

אוקטובר 2001

מארס1986

ינואר 2000

אוגוסט 2000

ינואר 2001

מאי 2001

יולי 2000

דצמבר 0888

ספטמבר 0882

יוני 0882

אפריל0828

תכנית שם התכניתפעולה בתחום

המחשבים במערכת

החינוך (ח"מ)

הצעה לתכנית : לאומיתפיתוח

מערכות להוראה

באמצעות מחשב

תקשוב במערכת

: החינוךקוים

למדיניות והצעות לפעולה

הצעה למדיניות

שילוב המחשבים

מערכת בהחינוך

בהוראה ובלמידה

ח הוועדה "דוהעליונה

לחינוך מדעי וטכנולוגי

89מחר ועדת הררי

תכנית ' תקשוב א

חוזרל "מנכ

מיוחד : ד"התשנ 89מחר

מחשבים במערכת

החינוך

,ועדת הכלכלהועדת המשנה

לתקשוב ומידע בשיתוף הועדה

הלאומית לפיתוח

תשתיות מידע ותקשוב

' שלב בשל

תקשוב מערכת החינוך

ח "דוהועדה

להגדרת מדיניות

התקשוב במערכת

החינוך

התכנית לתקשוב מערכת החינוך

בישראל 'שלב ג

תקשוב מערכת החינוך 'שלב ד

תכנית התקשוב : הלאומיתהתאמת מערכת החינוך

-למאה ה12

ר בן ציון "ד באחריות/ר"יו ברטה

, בני פלד יוסף מעין

ר בן "ד ציון ברטה

ר אלעד "ד פלד

חיים ' פרופ הררי

ל "מנכמשרד החינוך

מיכאל כ"ח איתן

' פרופיהושפט

'גב, גבעון-אסתר בן

זקן (יועצים)

ר עוזי "ד מלמד

ר עוזי "ד מלמד

ר עוזי "ד מלמד

ר "דשמשון , שושני

ר עופר "ד רימון

המזכירות שיוך ארגוני, הפדגוגית

הועדה למחשבים

מערכת ב החינוך

ועדת ההיגוי , לתקשוב

תת הועדה לטכנולוגיות תקשוב של

משרד המדע

משרד ו התקשורת

המזכירות , הפדגוגית

הועדה למחשבים במערכת

החינוך

האגף למדע ,ולטכנולוגיה

משרד החינוך

משרד החינוך

והתרבות

משרד החינוך

נהל ימ הכנסתמדע

וטכנולוגיה במשרד

החינוך

נהל יממדע

וטכנולוגיה משרד ב

החינוך

נהל יממדע

וטכנולוגיה משרד ב

החינוך

נהל יממדע

וטכנולוגיה משרד ב

החינוך

ל "מנכמשרד , החינוךראש

נהל יממדע

וטכנולוגיה משרד ב

החינוך

2טבלה

ביבליוגרפיה

Cuban, L. (2001). Oversold and underused: Computers in the classroom. Cambridge,

Massachusetts, London, England: Harard University Press.

Fabry, D. L., & Higgs, J. R. (1997). Barriers to the effective use of technology in

education: Current status. Journal of Educational Computing Research , 17 (4),

385-95.

Patrick, S. (2008). ICT in educational policy in the north american region. (J. Voogt, &

G. Kneze, Eds.) International Handbook of Information Technology in Primary

and Secondary Education , pp. 1109-1117.

Sismondo, S. (2010). An introducrion to science and technology studies (Second ed.).

Singapore: Wiley-Blackwell.

Williams, R., & Edge, D. (1996). The social shaping of technology. Research Policy

(25), 856-899.

.ירושלים, משרד החינוך והתרבות .87מחר (. 2881. )הועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי

( תקשורת ומחשבים) תקשוב(. 2875. )המזכירות הפדגוגית הועדה למחשבים במערכת החינוך

.משרד החינוך והתרבות, תכנית פעולה .והצעות לפעולהקוים למדיניות 9 במערכת החינוך

, תכנית פעולה .'תכנית אסטרטגית לתקשוב מערכת החינוך שלב ד(. 1994. )המנהל למדע וטכנולוגיה

.משרד החינוך התרבות והספורט

. ועדת הכלכלה ועדת משנה לתקשוב ומידע בשיתוף הועדה הלאומית לפיתוח תשתיות מידע ותקשוב

ין וחשבון מסכם של עבודת צוותי משימה בנושא הערכות ישראל לקראת עידן ד(. 2885)

.הכנסת9 ירושלים. כנסת ישראל .המידע

9 ישראל( עורך, אלעד פלד) .התפתחות מדיניות מחשוב החינוך(. 2888. )אלעד פלד, זמרה פלד

.ההוצאה לאור של משרד הבטחון

(מראיין, צביה אלגלי. )במערכת החינוך בישראלטכנולוגיה (. 1929אוקטובר 22. )יהודה קונפורטס

.משרד החינוך .ח הוועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך"דו .(2000) .ע ,מלמד

מתוך מדינת , 1999אוקטובר 21 -אוחזר ב .תכנית התקשוב(. 2887. )מנהל למדע ולטכנולוגיה

.משרד החינוך מנהל למדע ולטכנולוגיה, ישראל

משרד . 'התוכנית לתקשוב מערכת החינוך בישראל שלב ג(. 1992ספטמבר . )טכנולוגיהמנהל מדע ו

.החינוך והתרבות

תוכנית (. 1994. )יגאל דרוויש, דורית בכר, סמי קפלן, רוני דיין, אברהם רותם, עוזי מלמד

המינהל , התרבות והספורט, משרד החינוך .'אסטרטגית לתקשוב מערכת החינוך שלב ד

.משרד החינוך והתרבות המנהל למדע וטכנולוגיה. למדע וטכנולוגיה

(נתמראיי, צביה אלגלי. )הסטוריה של תקשוב במערכת החינוך בישראל(. 1998יולי . )זי מלמדוע

התאמת מערכת (. 1929אפריל 15. )מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט 286' פרוטוקול מס

.26-הכנסת ה9 ישראל, ירושלים. 12 -החינוך למאה ה

(מראיין, צביה אלגלי. )התפתחות התקשוב במערכת החינוך(. 1998מרץ 19. )רוני דיין

.מרכז מחקר ומידע, הכנסת. מסמך רקע בנושא החינוך הטכנולוגי(. 1992מרץ 12. )רונית ברייטברד

(מראיין, צביה אלגלי. )ור חייו של דני מיליןסיפ(. 1929יולי 17. )רותי מילין

.כח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל .התכנית הלאומית לחינוך(. 1994. )שלמה דברת

פיתוח מערכות להוראה :הצעה לתכנית לאומית(1984) וקטוברא תת הועדה לטכנולוגיות תקשוב

המועצה הלאומית למחקר מדינת ישראל :ישראל םירושלי) .מ"מלב(בעזרת מחשבים

.ולפיתוח