נשים ומגדר בעיר הישראלית
21
רררר ררררר רררר רררר ררררר רררר רררררררר רררררררר ררררר רר ררררר רר ררררררר ררררררר / רררר ררררר / רררר ררררר
Transcript of נשים ומגדר בעיר הישראלית
בעיר ומגדר בעיר נשים ומגדר נשיםהישראליתהישראליתהמקרה של המקרה של
ירושליםירושלים/ טובי פנסטר/ טובי פנסטר
רקערקעהחילוניות הנשים החילוניות כל הנשים כל
המתגוררות המתגוררות את ציינו את בירושלים ציינו בירושלים
שערים מאה שערים שכונת מאה שכונתאסור אסור כמקום ומסוכן ומסוכן כמקום
נמנעות, והן נמנעות, עבורן והן עבורןאף על בו אף לעבור על בו לעבור
שערים מאה שערים שרחוב מאה שרחוב . מרכזי ציר . הינו מרכזי ציר הינו
המחקר המחקר מטרות מטרותכפי שהם באים לידי ביטוי יחסי המגדר להציג את 1.
באופן שבו מנוהלת העיר. לכן המאמר מתמקד בחיי היום יום בירושלים בהקשרים של •
הגדרה מרחבית-עירונית-מגדרית, כמו גם מדיניות תכנונית ניהולית של העירייה.
בראייה מגדרית מהי עיר ישראליתלהגדיר 2.תוך כדי התייחסות להשפעת הכוחות הפועלים בעיר על •
התפתחות המרחב הבנוי והמידה בה מעוצב המרחב על ידי כוחות פוליטיים, כלכליים, חברתיים ו/או על ידי כוחות
מקומיים קהילתיים.
הגדולה והעיר הגדולה האישה והעיר האישה
מיטיבה עם נשים אשר מנסות לשלב : העיר המערבית•קריירה וחיי משפחה. העיר מייצגת עבורן את השינוי בחיי
האישה, את הבחירה והשחרור.
אולם, מחקרים רבים גם מצביעים כי גם בעידן של הגלובליזציה היחסים –הכלכליים בעיר מבטאים שוב יחסים של כוח, שליטה ועושר המרוכזים אצל
גברים.
הקדשת המרחב לאוכלוסייה החרדית ירושלים :• המתבטאת בהדרת נשים חילוניות מ"מאה שערים".
שערים ומאה האישה
שלטים בכניסות הראשיות לשכונה משמשים מעין
"מחסומים" תרבותיים-דתיים שמטרתם להגביל את ניידות
הנשים החילוניות בשכונה.
האישה ומאה שערים
סגורה" חולצה כולל צנוע לבוש – , ארוכה חצאית ארוך שרוול עם
" , צר בלבוש ולא מכנסיים לא
שלטים אלו מופיעים לא רק •בכניסות לשכונה אלא גם בחלונות הראווה של בתי
עסק לאורך רחוב מאה שערים.
השלטים בעברית ובאנגלית •מבקשים מן הנשים לא
לעבור בשכונה בלבוש בלתי צנוע.
שערים ומאה האישהבסוף המודעה מופיעה •
פנייה נוספת : "אנא אל לקדושת שכונתנותפריעי
ולאורח חיינו כיהודים נאמנים לה' ולתורתו".
השילוט הופך את המרחב •העירוני ציבורי – שאמור
להיות נגיש לכל – למרחב גברי מדיר !!
יהודיה את החושפת
בטנה
קלון ! אות
וביזיון בושההיהודי !! לעם
הקדשת המרחבהקדשת המרחב
אופייה הבדלני של מאה •שערים נקבע כבר בהקמתה ב
1874 .מייסדי השכונה קבעו תקנות •
כדי לשמור על אופייה החרדי. = "גטו מרצון" "שטאדלך"•
מאה שערים מתבדלת ועצמאית. המטרה של
ההיבדלות להתרחק מההשפעות השליליות של
העיר.
: התמורות שעברה העיר הציבו את השכונה בירושליםבירושליםבמרכז העיר
וכחלק בלתי נפרד מתחום ניהול העירייה.וכחלק בלתי נפרד מתחום ניהול העירייה.
מגדר, ידע ותכנון עירמגדר, ידע ותכנון עירידע מקומי ידע מקומי
. תחושת מקוםידע השואף ליצור •מבטא הזדהות אישית. •ידע אינטואיטיבי המבוסס על היכרות אינטימית יומיומית של •
האדם עם סביבתו ונבנה על הרגלים יומיומיים החוזרים על עצמם.
ידע מקצועי ידע מקצועי עד לפני כשני עשורים התבסס התכנון העירוני על ידע •
אוניברסלי המושתת על עקרונות המודרניזם בתכנון. לא הייתה התחשבות בערכים תרבותיים מקומיים או בתפיסות •
שונות של תחושת מקום המבוססות על הרגלי היומיום האנשים.
ידע : או מקצועי ידע ידע : דילמה או מקצועי ידע דילמהמקומי ?מקומי ?
= אי התחשבות בקהילה החרדית. ידע מקצועי•
= אי התחשבות בצרכים בזכויות אזרח. ידע מקומי•
התחשבות בצרכים של נשים חילוניות יבטיחו אמנם זכויות • .אזרח אוניברסליות אך יפגעו בקהילה החרדית
:במאה שערים•ידע מקומי - התעלמות מנורמות ומערכים אוניברסליים. –
הביטוי המרחבי: הגבלת הניידות של נשים בגלל סיבות של צניעות.אי ידע מקומי מגדרי חילוני : יחסי כוחות פטריאכליים-פוליטיים –
בין חרדים לחילוניים אשר משפיעים על כינון של מרחב גברי אשר מדיר נשים חילוניות מתחומו.
מרחבים גבריים בקהילות חרדיות מרחבים גבריים בקהילות חרדיות אחרות בארץאחרות בארץ
בערים אחרות בארץ לא מוכרים אזורים אשר מנוכסים •באופן כזה או אחר על ידי קבוצת מיעוט.
בנתניה יש תופעת שילוט דומה בשכונת קרית צאנז אולם •מיקומה של השכונה בשולי העיר ואין בה כדי להשפיע על
ניידות הנשים במרחב העירוני. נראה כי גם במקומות אחרים כופה הקהילה החרדית את •
ערכיה ונמצאת מאוימת בעיקר על ידי בני נוער שזהותם מטושטשת ועל ידי נשים – ולכן הסנקציות החזקות ביותר
מופעלות כנגד שתי קבוצות אלו. תופעת "חומות הצניעות" אופיינית ליישובים בהם הקהילה •
החרדית מהווה רוב. רק בירושלים ישנה תופעה של "עריצות המיעוט"רק בירושלים ישנה תופעה של "עריצות המיעוט"•
המגדרית הזהות של המגדרית מקומה הזהות של מקומהירושלים העיר בניהול ירושלים והאזרחית העיר בניהול והאזרחית
בירושלים אכיפה קפדנית של שילוט•
במאה שערים אין חוק ואין אוכף. •
מנהל האגף הודה כי "השלטים במאה שערים אינם •חוקיים".
אכיפת החוק במאה שערים היא עניין של כוח אדם •רב מהרגיל והתמודדות עם קהילה עקשנית.
- עיר ישראלית או עיר בישראל ? - עיר ישראלית או עיר בישראל ?
מהי עיר ישראלית ?מהי עיר ישראלית ?
= תוצר של שני כוחות מרכזיים : עיר ישראלית"התכנון מלמעלה" שנועד לקדם את השליטה 1.
של המתיישבים הישראליים. המרחביתמאבקי כוחות פנים עירוניים בין קבוצות שמנסות לקדם 2.
את שליטתן בעיר
– ניהול העיר ירושלים מקרה של אכיפת נורמות וערכים של קבוצת מיעוט –
הוא יותר "ירושלמי" מאשר "ישראלי". ומשקף את הפוליטיקה בעירייה. לתופעה זו אין אח ורע בישראל
ובעולם כולו.
חרדיות בקהילות גבריים חרדיות מרחבים בקהילות גבריים מרחביםבעולם בעולם אחרות אחרות
- קהילות החרדים מנהלות את חייהן מתוך התבדלות גיאוגרפית ומבקשות לזכות בהטבות מן המדינה בטענה ל"אפליה מתקנת". התביעה שלהם היא להכרה בייחודיות תרבותית )ולא
דתית( כדי לזכות במימון המדינה.
- הקהילות החרדיות מתבדלות ומסתגרות אך אין ביטויים גלויים של הדרה של השונה ) אולם יש מסרים סמויים הגורמים לאי
נוחות ל"פולשים" אשר אינם מתאימים לנוף הדתי( הקהילות לא מעזות להציב גבולות או לסמן את השטח ללא קבלת אישור חוקי.
יחסי קהילה-רשות בארה"ב ובבריטניה מציגים תמונת מצב שונה •מישראל : הקהילות החרדיות במדינות אלו מכבדות את החוק בעיקר
בשל היותן מיעוט דתי-תרבותי.
•
לעומת כל קהילות החרדים בארץ ובעולם - הקהילה •החרדית בירושלים פועלת במרחב באופן הנוגד את חוקי
המדינה או הרשויות.
לעריצות ניהולה ותפקודה של ירושלים היא דוגמא •. החרדים בעיר משלמים פחות מיסים, מקבלים המיעוט
פטורים מתשלומים ושולטים בפוליטיקה בעיר.
מאה שערים – מרחב ציבורי או "הקדשת המרחב" ? מאה שערים – מרחב ציבורי או "הקדשת המרחב" ? •
הקדשת המרחב --( קדושת המרחב --( טומאת הקדשת המרחב --( קדושת המרחב --( טומאת •המרחבהמרחב
מהו "המרחב" – מאה שערים או ירושלים ?? מהו "המרחב" – מאה שערים או ירושלים ?? •
למי הזכות להגדיר "יהודי" , "קדושה" ו"טומאה" ?? למי הזכות להגדיר "יהודי" , "קדושה" ו"טומאה" ?? •
הקדשת המרחב --( קדושת המרחב --( הקדשת המרחב --( קדושת המרחב --( טומאת המרחב טומאת המרחב
"מצעד הגאווה ומצעד הבושה : החרדים קיבלו
את פני המשתתפים במצעד הגאווה
בירושלים בדקירות סכין 13ושתן. שניים נדקרו,
"נעצרו
"למי שקיווה שמצעד הגאווה בירושלים יסמן קירוב לבבות בין
תושבי העיר, ציפתה אכזבה גדולה. מול משתתפי מצעד הגאווה ניצבו
קבוצות חרדים בעיר שהובילו "מצעד בושה" משלהם שכל מטרתו
היתה לחבל בתהלוכה ההומו-לסבית"
" " , " קדושה " יהודי להגדיר הזכות " למי " , " קדושה " יהודי להגדיר הזכות למי?? " טומאה" " ??ו טומאה" ו
שערים מאה שערים ניכוס מאה ניכוס
ירושלים ? ניכוס ירושלים ?או ניכוס או
סיכום סיכום הידע קבוצת המיעוט בירושלים מכפיפה את •
של קהילתה ובכך פוגעת בזכויותיהן של המקומיקבוצות אחרות. קהילת החרדים מתווה ומכילה את
ערכיה של קבוצת הרוב, ולא רק בתחום ה"גטו מרצון"
"מן הראוי שעקרונות של מנהל תקין ושל שוויון • אזרחי יבואו לידי ביטוי ביחסי קהילה-רשות
גם בירושלים".על אחת כמה וכמה בירושלים
ולא של מדינת ישראל ירושלים מהווה בירה של קבוצה כזו או אחרת במדינה. לכן מן הראוי שעיר
בירה של מדינה דמוקרטית תיתן דגש כפול ומכופל לערכים בהם מאמינה ולפיהם מתנהלת המדינה
כולה.
