1

אילן - אוניברסיטת בר

החוג ללימודי מידע

העצמת בני הדור השני לשואה

עבודה סמינריונית המוגשת במסגרת הסמינר העצמת הפרט בקהילה

לימור בירן: המגישה

2010ספטמבר

2

תוכן העניינים

עמוד נושא

3מבוא .1

5סקירת ספרות .2

5מטרות המחקר .א

5שאלות המחקר .ב

6תיחום המחקר .ג

6שיטת המחקר / כיצד יושגו מטרות המחקר .ד

6מכוונים הקשורים להצגת המחקר והבנתו / מושגים מבהירים .ה

6העצמה (1

8יישוג (2

9קבוצת מצוקה (3

10המסגרת התאורטית .ו

10המחקר הקיים אודות הדור השני לשואה (1

13הבעיות במחקר הקיים אודות הדור השני לשואה (2

14תאוריות העצמה (3

16תרומת המחקר שלי .ז

17המסקנות מסקירת הספרות .ח

מאפייני בני הדור השני לפי –תוצאות המחקר .3

18סיפור חייהם של עשרה בני השור השני לשואה

36דיון ומסקנות .4

38סיכום .5

39רשימה ביבליוגראפית

3

מבוא .1

. הנושא אותו בחרתי לחקור הוא העצמת בני הדור השני לשואה

ויש בו משום הוקרה לבעלי על הדרך , הרקע להתמקדות בבני הדור השני לשואה הוא אישי

באמצעות מחקר זה אני מבקשת להכירו יותר . בה הינו שורד את היותו דור שני לשואה

. וללמוד עוד על ההשפעות של השואה על חייו ועל חיי משפחתנו

נשואי מחקרי אלו הם בני הדור השני לשואה המהווים חלק נכבד מהאולכוסיה במדינת

. ישראל

: הם כוללים בתוכם את ילדי

ניצולי מחנות הריכוז .

האנשים שהסתתרו ברחבי אירופה מאימת הנאצים .

לוחמי הפרטיזנים .

הקמת משפחה והבאת ילדים לעולם קיבלה משקל חשוב , לפי לומרנץ מבחינת הניצולים

הרי שמשפחתם , בעבור הניצולים. יותר מאשר אצל אנשים שלא עברו את חווית השואה

Eva)י אווה הופמן " עפ1".גורם היציב היחיד בעולם שכבר קרס פעם אחת"החדשה היתה ה

Hoffman) 1979דבר קיומם של בני הדור השני כקבוצה נודע לראשונה לעולם בשנת

שיחות עם בניהם : ילדי השואה"בשם (Helen Epstein)באמצעות ספרה של הלן אפשטיין

הופמן מספרת שכל בני שיחה של אפשטיין הושפעו עמוקות מחוויות ". ובנותיהם של ניצולים

דור שני "המושג , לדעת לומרנץ2.הוריהם בין אם דברו על החוויות בבית ההורים ובין אם לאו

גדלו כשצל השואה "משמעו שאותם ילדים , שהופיע במהלך שנות השבעים, "לניצולי השואה

התפתחות זו . אבל שונים, לא חולים"הם , לדעתו". הם שונים מאחרים"ו" מעיב על ילדותם

בני ובנות הניצולים הפכו , מכך שכשלושים שנה לאחר השואה, לפחות בחלקה, נובעת

לבוגרים החשים בתו המלובן שהותירה החוויה שעברו הוריהם בחייהם הנפשיים שלהם

ומתחילים לפעול למען הבנה טובה יותר של משמעות חוויות ההורים בחייהם , עצמם

3".שלהם

1

(. 8' עמ, 1993, לומרנץ)

2 (Hoffman, 2004, p. xi).

3 (.8' עמ, 1993, לומרנץ)

4

4".עדים לארוע שלא חיו אותו אולם השפיע על חייהם" ברגר הגדיר קבוצה זו כ

קרי אוכלוסיה , נקודת ההתייחסות של המחקר לקבוצת אוכלוסיה זו היא כאל דור שני לשואה

" סתם"בהיותה אוכלוסיה שנזוקה מהשואה ולא , הסובלת מהשואה כקטגוריה בזכות עצמה

הקיטלוג הזה מצביע על הבנת המחקר את הנזק . אנשים שנזוקו מחינוך לא תקין של הוריהם

שעשתה השואה גם לקבוצת אוכלוסיה זו ואת היותהבנים והבנות קרבנות של שואת יהודי

. אירופה

שהיא למעשה , מצאתי לנכון להעמיק בנושא הואיל ומדובר באוכלוסיה גדולה במדינת ישראל

. קבוצת מצוקה

מטפליה וחוקריה האקדמיים , מכריה, הבעיה המרכזית הקשורה בקבוצה זו היא שרק חבריה

, על רקע העדר הידע והמידע וההכרה החברתית והממוסדת. מזהים וחשופים למצוקתה

אינם פונים לקיבל הכרה מצד המדינה בקיומם ורובם הגדול , על אף נזקקותם, חברי הקבוצה

בגלל שלא נוצרה הכרה , הרשויות, במקביל. אף אינו פונה לקיבל עזרה נפשית או פיצוי כספי

. ולא היתה הצעת עזרה מצדן (Reaching Out)לא עשו יישוג , ומודעות ממוסדת וחברתית

חשיבותו היא בהפניית זרקור לכך שקיימת . מחקרי מציג את קבוצת בני הדור השני לשואה

שקשה לראות כיצד היא נפתרת ללא שינוי , קבוצת מצוקה ולנסות לעזור לה לצאת ממצוקה זו

. דרמטי במדיניות המדינה

4 (Berger, 1997, p.1).

5

סקירת ספרות .2

מטרות המחקר .א

י העצמת הקבוצה והכרה בה כקבוצת "ע, בן הדור השני לשואה, להעצים את הפרט

: ההעצמה תעשה האופן הבא. מצוקה

משרד הרווחה/ יישוג מצד הממשלה.

הדבר מותנה בהכרה חברתית בקבוצה . עזרה הדדית של חברי הקבוצה זה לזה

ובמוכנות שלהם להודות ולהצהיר בפני עצמם ובפני העולם שהם במצוקה ושייכים

. לקבוצה נזקקת

עד , אם בכלל, יעברו מספר דורות, לדעתי, אם הקבוצה לא תועצם ותעצים את עצמה

.יצאו מהמצוקה, שהקבוצה וצאצאיה בני הדורות הבאים

: העצמת הפרט והקבוצה תגרום ל

ההעצמה תעניק לבני הדור השני אומץ ותמיכה להתקיים בזכות עצמם ובתור

הם יוכלו לדרוש הכרה חברתית על כל המשתמע , מעמדה של ההעצמה, שכאלה

. מכך

יהיו חיים יותר משוחררים ממצוקות, לדור השני ומן הסתם אפילו לדור השלישי .

לבני הדור השני תנתן לגיטימציה למצוקה ולקיבלת טיפול נפשי.

שאלות המחקר .ב

מדוע בני הדור השני לא הכירו בעצמם כקבוצת מצוקה ופנו לקיבל הכרה מצד

?מדוע המדינה מצדה לא הושיטה יד לבני הדור השני לשואה? המדינה

כיצד המידע והידע משמשים ליצירת זהות קולקטיבית?

האם בני הדור השני רוצים להיות מועצמים?

6

תיחום המחקר .ג

אך הבאתי לדוגמא , אמנם מחקרי זה דן בבני הדור השני המתגוררים במדינת ישראל

. ל"שני מקרים של בני הדור השני המתגוררים בחו

שניתן לחקרו בהיבטים ובדיסציפלינות , נושא בני הדור השני הוא נושא רחב היקף

הרי שמחקרי יתמקד בהיבטי המידע והידע של יצירת , בהיותי חוקרת מידע. שונות

. הזהות הקולקטיבית של הקבוצה

עלולים חלק , אמנם המחקר הוא אובייקטיבי אך מדובר בנושא טעון רגשית ועל כן

כאשר ניצול אושוויץ בחר לרקוד , לדוגמא. מנשואי המחקר לחלוק על העובדות וניתוחן

לא כל הניצולים קיבלו בהבנה את הדרך בה בחרה המשפחה , שם עם בני משפחתו

5.להתבטא

שיטת המחקר / כיצד יושגו מטרות המחקר .ד

בהתלבטות לגבי הדרך להשגת מטרות המחקר ומה תהיה שיטתו התלבטתי בין שאלון

ההתלבטות נבעה מכך שמדובר בנושא . אותו אציג בפני בני הקבוצה לבין ניתוח ספרותי

שהערכתי שעלול . וחששתי שעלולה להווצר רתיעה מפני מענה ישיר לשאלון, רגיש ומכאיב

י "הדרך שבחרתי היא ניתוח ספרותי של המקרים עפ. להווצר חשש להענות ולענות לו

. ראשי פרקים של נושאים שחזרו על עצמם

מכוונים הקשורים להצגת המחקר והבנתו/ מושגים מבהירים .ה

העצמה (1

אנשים מצליחים להשיג בכוחות " אלישבע סדן מסבירה שמשמעות המושג הוא ש

תהליך של כתיבה על , לדבריה". שליטה רבה יותר בחייהם, או בעזרת אחרים, עצמם

5

(.24 – 22' עמ, 2010, לואנסטין)

7

סדן מבחינה בין שלוש 6".הדגישה את הקשר החשוב בין אנשים לקהילה"העצמה

: אך משולבות זו בזו, רמות שונות

תהליך קיבלת , תהליך העצמת הפרט מתמקד בפרט עצמו7.העצמה פרטנית

השתלבותו בסביבתו עם כלים יותר יעילים של קיבלה , האחריות לחייו שלו

התהליך כורך בחובו הן שינוי פנימי בו האדם , לדעתה. עצמית ובטחון עצמי

מגיע לאמון בעצמו מבחינת יכולת קיבלת החלטות ופתרון בעיותיו והן שינוי

בהשתלבותו (כגון הידע והמידע)בו הוא מיישם את הכלים שרכש , חיצוני

לעזרה , הקבוצה היא סביבה מושלמת להעלאת מודעות", לדעתה8.בסביבה

ולהתנסות , לתרגול פתרון בעיות, לפיתוח מיומנויות חברתיות, הדדית

אל ' אני'העצמה היא יציאה מן הגבולות המצומצמים של . בהשפעה בין אישית

9".'אנחנו'מרחב האפשרויות של

לתת אמון, צורך להיות יחד"המזהה את קהילה כ, סדן10.העצמה קהילתית ,

הגברת השליטה של אנשים "מגדירה את ההעצמה הקהילתית כ" ולתקשר

11".כקולקטיב על תוצאות חשובות בחייהם

רואה בהעצמה "גישה זו , לדעתה של סדן12.העצמה כפרקטיקה מקצועית

13".שיטת התערבות מקצועית לפתרון בעיות חברתיות

6

(. 49' עמ, 1997, סדן)

7 (. 57 – 50' עמ, שם )

8(. 51' עמ, 1997, סדן)

9 (.54' עמ, שם )

10 (.74 – 57' עמ, שם )

11 (. 57' עמ, שם )

12 (.75 – 74' עמ, שם )

13 (.50' עמ, שם )

8

יישוג (2

מונח "כ (Reaching Out) בהגדרה הבסיסית של הויקיפדיה מוגדר המושג יישוג

הנעשית לעתים , זוהי פעילות יזומה. 'לצאת אל'או ' להושיט יד'טיפולי שמשמעותו

מיפוי של צרכים של "בהמשך נאמר שמטרת הפעילות היא ." רבות על ידי אנשי מקצוע

משפחות או קהילות וכן על מנת ליצור מוטיבציה או אמון אצל אנשים שאינם , פרטים

14".אנשים ללא מוטיבציה או כאלה שאינם מכירים את זכויותיהם, פונים בעצמם לטיפול

ליישוג למשפחות " תכנית דרור" במסמך שכתב עובד סוציאלי בשם איתן ארם אודות

אינן מאמינות שהן יכולות "מצוקה הוא ציין שהן מתאפיינות בשלושה מאפיינים ובהם ש

: היעדים ביציאה אל המשפחות הן, לדבריו". להתקדם

איתור משפחות הזקוקות לסיוע.

"שהינו , חשיבות יעד זה, לדבריו. אמונה בשינוי, להראות אכפתיות ונכונות

מתחילים בריפוי פצעי הילדות של "בכך שהעובדים למעשה , משמעותי ביותר

קרי התקופה של שמונה עשר חודשי חייו )" הלקוחות משלב ההתקשרות

וכן שלב " באופן מוחלט" שלב בו התינוק תלוי בהוריו –הראשונים של התינוק

.(בו התינוק לומד לסמוך על הוריו ועל סביבתו

"להאמין ביכולת , לעורר מוטיבציה אצל המשפחות לפעול לשינוי מצבם

".להשתנות וללמוד דפוסים של מחויבות וקיבלת עזרה

"לשמור על רציפות טיפול."

"לצורך האבחנה וסוג , להכיר את סביבתם הטבעית של המשפחות

15.(הכוונה לסוג ההתערבות מצד הרשויות)" ההתערבות

14

(.2010, "יישוג")

15 (. 2006, ארם)

9

קבוצת מצוקה (3

ציין שהיא זו העומדת , בהתייחסו להתפתחות תפיסת המצוקה בישראל, אשר בן אריה

שינוי ". בבסיסה של כל מדיניות חברתית ובבסיסם של כל השירותים החברתיים"

בתפיסה של המצוקה גורר בחובו הגדרה מחודשת וזיהוי מחודש של אוכלוסיית היעד

16.ולכן גם משנה את התייחסות רשויות הרווחה ושירותיהם לאותה קבוצה

המתייחסת למצוקה חומרית ומצוקה , הגדרת המצוקה המקובלת כיום, לדברי בן אריה

, הדיור, הביגוד, בני אדם יהיו נתונים במצוקה אם יחסרו להם סוגי מזון"היא , חברתית

הגדרת , לדעתו". העבודה והתנאים החברתיים המקובלים, החינוך, הציוד הביתי

אך כוללת את אלו , המצוקה החברתית היא אמנם הקשה ביותר להגדרה ולמדידה

בן אריה מתייחס 17".אינם מצליחים לקיים אורח חיים מקובל בחברה שהם חיים בה"ש

בני אדם או קבוצות מבטאים או מרגישים "באומרו ש" מצוקה סובייקטיבית"להגדרה

18".תחושות ודעות של בני אדם או של קבוצות, היא מבוססת על רגשות. אותה

רגשות "הכוללת בחובה " מצוקה רב ממדית"הגדרה נוספת אליה מתייחס בן אריה היא

השיכון , הבריאות, צרכים אובייקטיביים ונורמטיביים בתחומי החינוך, סובייקטיביים

19".ועוד

16

(. 39' עמ, 2006, בן אריה)

17 (.40' עמ, שם )

18(. 41' עמ, שם )

19 (.42' עמ, שם )

10

המסגרת התאורטית .ו

אציג את המחקר הקיים כבר אודות הדור השני , לבניית המסגרת התאורטית של מחקרי

. אציג את בעיותיו וכן את תאוריות ההעצמה עליהן אני מתבססת, לשואה

המחקר הקיים אודות הדור השני לשואה (1

בעלי אישיות , הדור השני לשואה הם קבוצה גדולה של אנשים המתגוררת בישראל ובעולם

: המחקר מאפיין אותם בעיקר בנקודות הבאות, יחד עם זאת. ורקע שונים

תפקיד הילדים בחיי ההורים הניצולים

על הילדים הרכים " דינה ורדי התייחסה לתפקיד הילדים בחיי הוריהם באומרה ש

אך לא רק כעוגן , הללו הוטל לשמש עוגן הצלה לנפשם הטרופה של הוריהם

ורדי הוסיפה 20.אלא גם תוכן חדש לחייהם, הצלה ראו הניצולים בילדיהם

סמלים של כל "דבר על הילדים כ" ילדי מחרת השואה"שהמחקר העוסק בנושא

21".מה שאבדו הוריהם בחייהם

קשיים בתהליך בניית העצמיות תוך כדי הפרדות מקן ההורים .

להבין בנקל שבן הדור השני חש שמתעורר , לדעתי, לאור הסעיף הקודם ניתן

, ההורה ניצול השואה22".יציאה לעצמאות תגרום לאובדן אהבת האם"הסיכון ש

באופן לא "ו, לא יכול היה לתת לילדו להתפתח באופן תקין, בגלל חוויותיו ואובדניו

, כמטפל, הנמצא עבור הוריו כמאזין, הילד מגוייס למשימה והופך לאובייקט, מודע

מצב ". לפצות אותו על מה שאיבד, כמי שמוטל עליו לרפא את כאביו של ההורה

אכזבת ההורה ניצול השואה . זה גורם לכך שהילד לא נועד להתפתח באופן עצמי

20

(.32' עמ, 1990, ורדי)

21 (.33' עמ, שם )

22(. 2004, אייל)

11

, ופחד ההורה מאובדן נוסף, וכעסו על כוונת ילדו המנסה לפתח את עצמיותו

23.משפיעים על הילד לא לממש את כוונתו, לכאורה

הוא , הרי שבמודע או שלא במודע, שצרכיו הרגשיים לא סופקו, מבחינת הילד

וצרכיו לעצמאות , כאשר הילד מתבגר. נשאר תלוי בהורה ומחכה שיענה על צרכיו

, לא כדאי לגדול"הוא חש ש, במקביל לצרכיו הרגשיים שעדיין לא מולאו מתגברים

הילד פותר את ההתנגשות הפנימית בין ". כיוון שאז יכעסו עלי ולא אקיבל כלום

הצורך להשאר עם ההורה לבין הצורך לעזבו בכך שהוא מוותר על עצמיותו

, בתפיסה העצמית של המתבגר בן הדור השני, כתוצאה מכך. ומזדהה עם ההורה

24".חלק מן ההורים כשלוחה שלהם"הוא

היפוך תפקידים במשפחה

כדי שלא " הגנת יתר" כשם שההורים ניצולי השואה ביקשו להגן על ילדיהם

הרי שלילד שגדל למשפחה של , יסבלו ויעברו את החוויות שהם עצמו עברו

ילד במשפחה . כדי שהללו לא יסבלו עוד, על הוריו" הגנת יתר"ניצולים היה רצון ל

גם לא , של ניצולים ייטה שלא לבטא כעס מקרי כלפי הוריו מאותה הסיבה וכמו כן

25.רגשותיו כלפי הסביבה/ יבטא את כעסיו

העברה בין דורית לא מודעת של הטראומה

. ההורים הניצולים העבירו באופן לא מודע את תחושת הטראומה לילדיהם

מיכה וייס וסימה 26.לילדים יש נטייה לחוות מצבים טראומטיים שקרו להוריהם

מהות הסבל של הדור , לדעתם. וייס דנו בנושא העברת הטראומה הבין דורית

נושאי , כאב של גידול בני הניצולים בידי הוריהם"השני לשואה הוא כתוצאה מה

יש בין אנשי הדור השני כאלו שמרבית הקשיים שלהם , לדעתם". הסבל והשכול

הם תוצאה של העברה ישירה של הטראומה מהניצול לילדו ויש כאלו שקשייהם

23

(. 2004, אייל)

24(. שם )

25 (.9' עמ, 1993, לומרנץ)

26 (.שם )

12

יש כאלו שקיבלו מהוריהם את תחושת . נבעו מהעברה עקיפה של הטראומה

משמעות ההבחנה בין שני סוגי . הטראומה הן באופן ישיר והן באופן עקיף

27.היא גישה טיפולית שונה, מבחינת החוקרים, הטראומה

רחמים עצמיים

ילדים ", "עמך"העוסקת בעבודה טיפולית ב, לדעת הפסיכולוגית רוני נוה פרישוף

". שהוריהם לא נהנו מלוא הנאה מגידולם יתקשו אף הם ליהנות מעצמם והחיים

ילדי הדור השני גדלו עם תחושה של כאב ואובדן וחוסר , לדעתה, בנוסף לכך

: כגון)יכולת ליהנות מהעצמי שלהם בגלל השפעת החוויות על ההורים הניצולים

וחוסר יכולתם למלא תפקידים מסוימים , (רגשות האשם, אבל/ עצבות , דכאון

נוה פרישוף חושבת שכדי לשמור על קשר עם ההורה הניצול . בחיי ילדיהם

28".ההקרבה העצמית והסבל, אידאליזציה של הדכאון"מופיעה לעתים

חוסר שמחה

, ילדי הניצולים". אנשים עצובים" נאוה סמל ציינה שילדי הניצולים הם ילדים של

29.מעולם לא למדו כיצד לשמוח, לדעתה ומחוויותיה שלה עצמה

נושא החותם" / שעיר לעזאזל"תפקיד ה

הרי שבכל משפחה , ציינה שכבכל משפחת מצוקה" נושאי החותם" ורדי בספרה

" שעיר לעזאזל"של להיות " תפקיד"של ניצולים הוטל על אחד מבני הדור השני

או ' רשע', 'טיפש'"הוא ה" נושא תפקיד"אותו . לבעיותיהן, לכאורה, "פתרון"כ

ילדים אלו , אלא שבמשפחות שמצוקתם נובעת מהיותם ניצולים30".'בעייתי'ה

בגלל עבר הוריהם והם בבחינת , וגדלו לתוכן" נושאי תפקיד"הפכו בעל כורחם ל

27

. ('ס, ווייס' וייס מ)

28 (.2009, נוה פרישוף)

29 (Semel, 2001).

30(. 34'עמ, 1990, ורדי)

13

, לדעת ורדי. שעברו ההורים, קרי נושאי חותם הטראומה, "נושאי החותם"

, איכויות ותכנים ייחודיים, לתפקיד השעיר לעזאזל במשפחות האלה יש אפיונים"

שהם תולדה ישירה של ההיסטוריה המשפחתית ושל עברם הטראומטי של

ורדי אמנם מקטלגת משפחה של ניצולים 31".ההורים ושל בני המשפחה שנספו

לבין משפחה של " רגילה"אך מבחינה בין משפחת מצוקה , "משפחת מצוקה"כ

מואשם , לכאורה, "השעיר לעזעזאל"באלו הראשונים , ניצולים משום שלדעתה

למעשה נושא עול " ילד נבחר"אותו , במצב המשפחה ואילו במשפחה של ניצולים

המנקז בתוכו את חוויות " נר זכרון"של חותם הטראומה של הוריו והוא בבחינת

לא " נר הזכרון", החוקרת מציינת שבמשפחה של ניצולים. ההורים ואת אובדנם

32".דחוי במשפחתו אלא אהוד ומיוחד"ירגיש

שעיר "במשפחה של ניצולים תפקידי ה "רגילה"בניגוד למשפחה , לדעת ורדי

לבנות לבדו את ", "למלא חלל רגשי עצום"כוללים בתוכם בין השאר " לעזעזאל

33".המשכה של ההיסטוריה המשפחתית כולה

בעל " נרות הזכרון" / "נושאי החותם" עוד קובעת ורדי שההתמודדות אליה נקלעו

לעולם יצאו ממנה כשידם על ' נרות הזכרון'בלתי הוגנת לחלוטין ו"כורחם היא

34".התחתונה

הבעיות במחקר הקיים אודות הדור השני לשואה (2

קומץ )המחקר המצוי בידינו מתבסס על מחקר של קומץ אנשים בני הקבוצה

/ שפנו לקיבל עזרה ולא על בסיס הושטת יד, (באופן יחסי לחלקם המוערך בחברה

יתכן שמחקר של יותר אנשים מקרב , באופן תאורטי. יישוג לבני הקבוצה

. אוכלוסיה זו יעלה ממצאים ותוצאות אחרות

לא קיים מחקר המשווה בין מאפייניהם של בני הדור השני המתגוררים בישראל

. שאינם בני הדור השני, לבין בני גילם

31

(.35' עמ, שם )

32 (.41' עמ, שם )

33(. 35' עמ, שם )

34 (.40' עמ, שם )

14

במחקר אין יישום קבוצתי הנובע מתוצאותיו ומסקנותיו .

לומרנץ ציין שמרבית מהחוקרים והכותבים בנושא בני הדור השני נמנים על

אני תוהה האם יתכן שמסקנות המחקרים היו זוכות לתשומת 35. קבוצה זו בעצמם

. אלמלא עובדה זו, לב ומיושמות

תאוריות העצמה (3

העצמת הפרט והקבוצה (א

הסביבה מהווה סביבה מושלמת להעלאת "קבעו ש (Dodd & Gutierrez) דוד וגוטירז

לתרגול פתרון , לפיתוח מיומנויות חברתיות והשתתפויות, לעזרה הדדית, המודעות

בקבוצה הקטנה קיימת הזדמנות . ולהתנסות בהשפעה אפקטיבית על אחרים, בעיות

היכולת להיעזר ולעזור , למלא תפקידים בעלי ערך ומתפתחת בה היכולת השתפנית

קבוצה לעזרה ", לדעת נאוה רוזנוסר ולירון נתן36".בתהליך של העצמה הדדית

והם חשים מידה , קבוצה של אנשים שיש להם בעיה משותפת"המוגדרת כ, "עצמית

היא , "מסוימת של חוסר אונים וחוסר עוצמה לפעול במישור האינדוידואלי והקהילתי

לדעת שתי ". אחת המסגרות השכיחות יותר אשר נועדו להעצים פרטים וקבוצות"

, החוקרות יתרונות קבוצה מסוג זה בכך שמדובר בקבוצת אנשים בעלי מכנה משותף

בין האנשים השייכים לקבוצה מתפתחים יחסי גומלין , לדעתן. המציבים מטרה מסוימת

החוקרות מסכמות את יתרונות קבוצה . המגבשים אותם לכדי קבוצה, וכן תלות הדדיים

37".עוזרים ונעזרים", במקביל, זו בכך שחברי הקבוצה

35

(.9' עמ, 1993, לומרנץ)

36 (Dodd and Gutierrez, 1990, in: 1997, רוזנוסר ונתן ).

37 (.1997, רוזנוסר ונתן)

15

: החוקרות קבעו שמאפייני הקבוצה לעזרה עצמית הם

ההכרה בתבונה וביכולת של האנשים

בידי אנשים במצוקה טמון ידע אוטנטי כיצד " ההנחה הבסיסית היא ש

".להתמודד עם הבעיות שלהם יותר מאשר אצל אנשי המקצוע

הזדמנות למלא תפקידים בעלי ערך

כמי שרואה את קבוצת העזרה העצמית , החוקרות מצטטות את רפפורט

כאמצעי מועדף עקב היותה מעניקה לפרט מסגרת בה יוכל לקחת על עצמו

" עוזר"יכול לתפקד גם בתור " נעזר"חבר הקבוצה ה. תפקידים משמעותיים

אותו חבר קבוצה )משום שהמכנה המשותף ביניהם גדול , לחבר קבוצה אחר

38.(ובעל אותם חסכים רגשיים, עבר את אותו מסלול

התחברות והתלכדות סביב בעיה משותפת

חברי הקבוצה יכולים לצאת נשכרים ממצב בו חבר הקבוצה משתף את חברי

לדעת . ודן עמם בחוויות המשפיעות על חייו, השותפים לו בבעיותיו, קבוצתו

ההתחברות וההתלכדות סביב בעיה משותפת היא אחד ממקורות "החוקרות

יש בהן ליצור סביבה תומכת המאפשרת . הכוח של הקבוצה כמדיום לעזרה

שעד כה הפרט נמנע , לחקור ולעבד סוגיות ותימות כבדות משקל ומאיימות

". מלהתמודד איתן

פיתוח מודעות ביקורתית

יכולת חבר הקבוצה והקבוצה להיות בעלי מודעות ביקורתית , לדעת החוקרות

39.היא אחד הביטויים המובהקים להעצמה

38

(Rappaport, 1987, in: .(1997, רוזנוסר ונתן

39(. 1997, רוזנוסר ונתן)

16

ההתנסות בקבוצה מאפשרת רכישה ופיתוח של כשרים השתתפותיים

מערכת של " החוקרות מצטטות את קיפר כמי שאומר שחבר הקבוצה מפתח

מעצם , לדעת החוקרות40".תובנות וכשרים השתתפותיים התורמים להעצמתו

מפתחת את "הרי שהיא , פעילותו של חבר הקבוצה בקבוצה לה הוא שייך

ביצירת , בחשיבה ובניתוח ביקורתי, היכולת של הפרטים בפתרון בעיות

, לדעתן, בנוסף לכך". מחויבות לעמדה ולתפקיד ובתהליכי השפעה בין אישיים

הם , פתרון קולקטיבי של בעיות"כאשר חברי הקבוצה מרגישים שחוו הצלחה ב

41".ממשיכים לאתר תחומים נוספים של יוזמה ונקיטת פעילות

הקשר בין עוצמה וידע (ב

סדן מפנה את תשומת הלב לכך שמישל פוקו אימץ את רעיונותיו של ניטשה בנוגע

42.ועל כן הוא קושר קשר הדוק בין השניים, לקשר שבין ידע לעוצמה

תרומת המחקר שלי .ז

אך למחקרי תרומה , אמנם בני הדור השני לשואה היו כבר נשואי מחקרים אקדמיים

: בהיבטים הבאים

אמנם מהות עבודתי היא ניתוח . השילוב של ישומיות והעצמה הוא חדשני

המחקר שאליו נחשפתי . דהיינו לשנות מצב, תאורטי אך מטרתה היא יישומית

היחודיות הנוספת היא בקריאה לצורך . מנתח תופעות ומצבים, עד עתה

מטרתי היא לקחת את מחקרי צעד , כאמור. בהעצמה של בני הדור השני לשואה

.מעבר לזיהוי והבנת הבעיה, נוסף

הזוית של המידע והידע ביחס לדור השני לשואה היא זוית שלא מצאתי לגביה

. התייחסות במחקר

40

(Kieffer, 1983, in: .(1997, רוזנוסר ונתן

41 (.1997, רוזנוסר ונתן)

42 (.37' עמ, 1997, סדן)

17

המסקנות מסקירת הספרות .ח

קרי המחקר הקיים אודות בני הדור השני וכן תאוריות ההעצמה, הסקירה הספרותית,

, מדי פעם. מצוקה רגשית- מלמדת אותי שאכן בני הדור השני לשואה הם קבוצת מצוקה

, שהגיע לפסגה מקצועית בתחומו, אמנם אנו שומעים בתקשורת על בן דור שני לשואה

שאינו סובל ממצוקה רגשית , אך אל נא ניתן לנתון זה לבלבל אותנו משום שאין זה אומר

שנשמר " סוד"קיומה של הקבוצה הוא בבחינת . או חסכים רגשיים רבים/ניכרת ו

. מרבית חוקרי אנשי הדור השני הם בני הקבוצה עצמה, כאמור". המשפחה"במסגרת

ניתוח . הסקירה הספרותית אכן מראה שבני הדור השני זקוקים להעצמה כפרט וקבוצה

אלא בפעילות יזומה של , שלא ייפרץ, החומר מלמד שהם נמצאים במעגל חיים סגור

העצמה , הרי שלדעתי, אם פריצה שכזו לא תתרחש. גורם חצוני בשילוב אנשי הקבוצה

, אך הם ואחרים בני הקבוצה, אמנם יהיו שיגיעו לפסגות מקצועיות. לא תוכל להתקיים

. לא יוכלו להגיע למרגוע נפשי ולקיבלת מזור לפצעיהם הנפשיים

מתוך הסקירה הספרותית אני למדה שקיים קשר הדוק בין הצורה בה האדם תופס את

אותם בני הקבוצה . לצורה בה הסביבה מתייחסת אליו (חוסר העצמה/ העצמה )עצמו

שלא תהיה , יזכו ליחס דומה מהסביבה, למעגל חיים לא מועצם" הרגילו עצמם"ש

. סובלנית למצוקותיהם

היו שותפים הן המדינה ושירותיה והן בני , לדחיקת בני הדור השני מהגדרת המצוקה

לא כללה אנשים שאינם בעלי מצוקה כלכלית , בהגדרותיה, המדינה. הדור השני עצמם

בני הדור השני נחשבו מבחינה , למרות שבשנים הראשונות לקום המדינה)או חברתית /ו

אלא בעלי (הדחיקו זאת, כבוגרים, וכיום" ילדים של הסבונים"חברתית למוקצים ול

מצוקה "יתכן שניתן לשייך את בני הדור השני לקבוצת ה. מצוקה רגשית גרידא

היא בעייתית אם מדובר בקיבלת סיוע , אך עצם ההגדרה כסובייקטיבית, "הסובייקטיבית

ליצירת תמונת המצב משום שיצרו רושם " תרמו את חלקם"בני הדור השני . מהמדינה

. ולא חשפו בפני סביבתם את מצוקותיהם" מסתדרים"שהם

18

מאפייני בני הדור השני לשואה לפי סיפור חייהם של עשרה - תוצאות המחקר .3

בני הדור השני לשואה

43עודד פלד .א

מאפיינים אישיותיים (1

רחמים עצמיים וחוסר לקיחת אחריות על החיים

- בחר במסלול אותו קבע מראש , עד שנות העשרים לחייו לא התמודד עם רגשותיו ולטעמי

44".אהבת הסבל"ירש מאמו את , לדבריו. רחמים עצמיים

השפעותיה על , (ראה להלן)כאשר בחר להתמודד עם השואה , רק מאמצע שנות העשרים

אחת הדרכים לקחת . החל לשנות את מסלול חייו ולקח אחריות עליהם, חייו והשלכותיה

פעולה שהיתה הפוכה לחינוך שקיבל לחוסר , 22הייתה עזיבת הבית בגיל , אחריות על חייו

לתלות בהוריו ולאיסור הלא רשמי שהטילו הוריו על לחיות את החיים כמות שהם , עצמאות

45.ולהתנסות בהם

בין , המזוכיזם הוא", לדבריו. שלו" המינון המזוכיסטי" הוא סיפר כיצד הוא הולך ומפחית את

שהיא תוצאה של עברה ", אותה עבר" של הילדות המסוימת, השפעה של השואה, היתר

46".אי אפשר להתחמק מזה. בשואה

עובר כדי לצאת מהמצב של השפעת , לכאורה, נקודה מעניינת היא שלמרות השינוי שהוא

אהיה פייטר , פרטיזן מסוג מסוים"השואה הרי שהוא מעיד על עצמו שהוא הולך להיות

כדי להפוך את החברה האנושית , ובעיקר כאדם יוצר, כלומרף אלחם גם כאדם. אוניברסלי

47".שבה אסון כמו השואה לא יוכל לחזור, לכזאת

43

(. 26 – 11' עמ, 1985, צינגל)

4444(. 19' עמ, שם )

45 (.25' עמ, שם )

46 (.21' עמ, שם )

47 (.26' עמ, שם )

19

ניתוק עצמי מהסביבה הטבעית כהגנה פיקטיבית מפני התמודדות עם רגשות

; חומה זו אפשרה לו להתנתק מסביבתו הטבעית". חומה" עודד פלד מספר כיצד בנה סביבו

כללה את רגשותיו " סביבה הטבעית"ה. היא מנעה ממנו גישה אליה ומנעה גישה ממנה אליו

שהשפיעה יותר מכל על עיצוב חייו , הקשר לשואה, השייכות לעם וללאום, בני גילו, שלו

48.ואישיותו

נצולת , שהעבירה לו אמו, הניתוק העצמי מהסביבה נגרם כתוצאה ממסר לא מודע, לדעתי

" חומה"ככל שה, חוסר האמון בבני אדם גבר. ולפיו לא ניתן לסמוך על בני אדם, השואה

. כמגינה עליו מפני החיים, מבחינתו, הוכיחה עצמה

רגשות אשם

לא עמד בצפיה של הוריו , לכאורה, בילדותו היתה לו תחושה כבדה של אשמה כאשר

, למעשה, כילד49.ובפרט כאשר שאיפותיו ורצונותיו לא חפפו לאלו של הוריו, "להגיע למשהו"

למנוע ממנו , שהוריו הכינו אותו במודע או שלא במודע לרע מכל, לא הבין ולא יכול היה להבין

עליו " הגנת יתר"רק כאדם בוגר סיפר שלאמו היתה . עברה, נצולת השואה, את הסבל שאמו

50.בגלל מה שעברה בשואה

עודד פיתח רגשות אשם כלפי אמו וכלפי , לאחר שבחר להתמודד עם רגשותיו, בבגרותו

51.בחר להתנתק מנושא השואה, עצמו משום שעד לתהליך ההתמודדות

תהליך ההתמודדות עם השואה (2

פלד מתאר מצב בו היה ער לכך שאמו ניצולת שואה אך בחר לא , במהלך חייו הצעירים

לאחר תקופה של , בבגרותו. להתמודד עם הנושא והשפעתו על חיי אמו ועל חייו שלו

48

(. 15' עמ, שם )

49(. 22' עמ, שם )

50 (.23' עמ, שם )

51 (.20' עמ, שם )

20

כדרך ליצירת קשר עם , י כתיבת ספר שירים"הוא בחר להתמודד עם השואה ע, חלומות

52.להבין את עברה ועל ידי כך להבין את עברו, אמו

53. שמע לראשונה מאמו על הקורות אותה במהלך השואה27 בגיל

: מאפייני הבית בתקופת ילדותו והשלכותיהם (3

54.לא היתה שמחה טבעית וספונטאנית בבית

הפך , כאדם בוגר". חילול הקודש"ו" פשע"אסור היה לזרוק אוכל משום שזה היה

. לצמחוני

55. דבר שגרם לטראומה עבורו בנושאי אוכל–בדחיפת אוכל " אונס" / "כפייה"היתה

לשחק כדורגל ולרכב על , לשחק בארגז החול: אסור לעשות פעולות כשאר הילדים

, הרי שחברתם דחתה אותו, בגלל שלא היה שותף לפעילויות של בני גילו. אופניים

56.'וכד" ילדה"קיטלוגו כ, עד כדי עלבון והשפלה

52

(. 15' עמ, שם )

53 (.17' עמ, שם )

54 (.21' עמ, שם )

55(. 22' עמ, שם )

56 (.23' עמ, שם )

21

57שמואל רפאל .ב

:מאפייני הבית בתקופת ילדותו והשלכותיהם (1

הוא ידע שהוריו . בילדותו אביו סיפר בפרוטרוט את חוויותיו בשואה ואילו אמו שתקה

58".מקושר להיסטוריה של העם, מקום רע"היו ב

הוא מספר שחשש להכנס למטבח שמא , לדוגמא. בילדותו פחד להיות לבד בבית

59.ימצא שם את היטלר

זה היה מאד , לא רצו להסביר"שמואל מספר ש. המשפחה לא נסעה ברכבת

60".מוזר

על "לדבריו ". מלאי חיים, אנשים שמחים" שמואל זוכר את הוריו מתקופת ילדותו כ

61".מחפים בשירה ובנגינה, ימי האימה

62. אוירה של פחד בבית מחשמל ודליפת גז

63. בבית לא השתמשו במוצרים מגרמניה

בעקבות השואה, אתאיזם של הוריו–" בסיס של אתאיזם מוחלט" שמואל צמח על ,

64.בעקבותם, ואתאיזם שלו עצמו

65. לא זרקו אוכל בבית

57

(. 36 – 29' עמ, 1985, צינגל)

58 (.29' עמ, שם )

59(. 30' עמ, שם )

60 (.29' עמ, שם )

61 (.31' עמ, שם )

62 (.32' עמ, שם )

63 (.שם )

64 (.שם )

65 (.שם )

22

תמדי דברו , אך כשספרו לו על חוויות השואה, בבית הוריו דברו תמיד בעברית

66.היוונית, בשפת המוצא

מאפיינים אישיותיים (2

חוסר אמון בבני אדם

67. הוריו החדירו בו חוסר אמון בבני אדם

חוסר התמודדות עם רגשות וחוסר יכולת להביע רגשות ולהראות חולשה

כן למד מהם כיצד לא . שמואל למד מהוריו שלעולם אסור להביע רגשות ולגלות חולשה

. להתמודד עם רגשות אלא להתמודד עם היעד המעשי שהציב לעצמו

68טניה הדר .ג

ההתמודדות עם השואה (1

69.שירה/ בחרה להתמודד עם נושא השואה באמצעות היצירה האמנותית

מאפיינים אישיותיים (2

רגשות אשם

, לא היו מספיקים לדעתה19 רגשות אשם היו נטועים בה משום שהישגיה כילדה בת

שלא , בנוסף לכך הרגשיה אשמה. למרות שעמדה לסיים את לימודיה ועמדה להנשא

70.התעניינה בשואה ולא התעניינה בחוויות שהוריה חוו בזמן זה

66

(.34' עמ, שם )

67 (.32' עמ, שם )

68(. 49 – 39' עמ, 1985, צינגל)

69 (.43, 40' עמ, שם )

23

ניתוק עצמי מהסביבה הטבעית כהגנה פיקטיבית מפני התמודדות עם רגשות

רק כשהתקרבה לנושא השואה הרגישה ". לא יהודיה" עד שלב מסוים בחייה הרגישה כ

71.ליהדות" שבה"שהיא

, כמעט ואין אזכור רגשותיה ותחושותיה, אותו כתבה שושנה צינגל, בסיפור האישי שלה

. כך שאני מקטלגת מאפיין זה כחוסר התמודדות עם הרגשות, שאין ספק שהיו קיימים

מאפייני הבית בתקופת ילדותה (3

72. בבית הוריה דברו על חוויות ההורים בשואה

73טלי בשן .ד

: מאפייני הבית בתקופת ילדותה (1

74.אסור היה לזרוק לחם

75.טלי אמרה שבחיי היומיום השואה לא באה לידי ביטוי

70

(.41- 40' עמ, שם )

71 (.44' עמ, שם )

72 (.42 – 41' עמ, שם )

73(. 59 – 53' עמ, שם )

74(. 53' עמ, שם )

75 (.54' עמ, שם )

24

ההתמודדות עם השואה (2

תגובה אירונית לטקסי : טלי מספרת שהרגישה מנותקת מנושא השואה במופגן, כילדה

76.ס ועוד"ביה

כאדם מבוגר טלי מספרת שהיא מרגישה שהדרך שלה למימוש השתייכותה ליהדות

77.היא המגורים במדינת ישראל

מאפיינים אישיותיים (3

חוסר התמודדות עם הרגשות

אמנם טלי קבעה שלא היתה השפעה של השואה על חייה שלה אך אינני מקיבלת את

משום שהיא כן מספרת על ההתייחסות לאוכל ועל ההתיחסות הקיצונית שלה , דבריה אלו

או שאינה מודעת /שאינה מתמודדת עם רגשותיה ו, נראה לי. כילדה וכנערה לנושא השואה

. להשפעה של השואה על חייה

76

(.57' עמ, שם )

77 (. 55' עמ, שם )

25

78יעקב נאור .ה

מאפיינים אישיותיים (1

להלן 79".גורם מרכזי וחשוב בעיצוב עולמי הפנימי"השואה מבחינתו היתה , לדעת יעקב

: מאפייניו האישיותיים

רחמים עצמיים

הוא . עבר ניתוח ברגל, כילד80".משהו קשה"כ, יעקב ראה את החיים דרך עיני אימו

" משהו קשה"עובר , גם הוא כמותם, הרגיש מקורב לניצולים משום שלפרשנותו

81".סובל"ו

למרות , יעקב מספר שלימד את עצמו במשך הזמן ליהנות מכך שהוא עצמו חי

82".צבע את הכל, נושא המוות כאילו ריחף"ש

חוסר אמונה בבני אדם

המסר שקיבל היה שאפשר לסמוך . יעקב למד מאמו שאי אפשר להאמין לבני האדם

למרות . הוא קיבל מסר שאסור שיהיו לו חברים, בפרשנות של יעקב. רק על המשפחה

" מורשת המשפחתית"זאת הצליח יעקב ליצור עם אנשים מחוץ למשפחה ולא הסכים ל

83.של חוסר אמון בבני אדם

84. יעקב סיפר שהוריו לא איפשרו לו להשען על אחרים

78

(.72 – 63' עמ, 1985, צינגל)

79 (.63' עמ, שם )

80 (.שם )

81(. 64' עמ, שם )

82 (.66' עמ, שם )

83 (.שם )

84 (.67' עמ, שם )

26

חרדות והיפוך תפקידים במשפחה

הוריו בדקו בלילה האם יעקב נושם וגם הוא היה מתעורר בלילה – הפחד מהמוות

. ובודק אם הם נושמים

מחשבות או חלומות בהקיץ "יעקב סיפר שהיו לו . יעקב היה חרד שיקרה להוריו משהו

85".על מלחמת עולם שלישית שבה שוב יווצר מצב שבו אני אצטרך לאבד את הורי

הוא זה שדאג להוריו , משמעות הדברים היא שבפרשנות של יעקב ובראייתו את העולם

. והיה חרד לקיומם

על ידי כך , "זריקת חיים"את הוריו ולתת להם " לנער" יעקב סיפר שרצה הרבה פעמים

86.שיגיד להם שהם בחיים

חוסר יכולת הבעת רגשות וחולשה

ולדוגמא להיות , הוריו לא אפשרו לו לגלות סימני חולשה, כילד, לפרשנותו של יעקב

, ברוח זו ביטוי הרגשות". את החלשים הורגים"הוריו חשלו אותו מהסיבה ש. חולה

, כתוצאה מאיסורים אלו יעקב מספר שפיתח שתי דמויות. משמעם ביטוי של חולשה

והראה לעולם " מסכה"שם " יעקב של ההורים". "יעקב של האמת"ו" יעקב של ההורים"

לבוש –להיראות בסדר כלפי חוץ "זה האחרון נדרש . ולא מבטא רגשות" חזק"שהוא

יעקב " אישיותו של 87".להיות כמו כולם, לא להתחצף, להביא ציונים בסדר, בסדר

88.יעקב אמנם עדיין מנסה להכירה אך יודע שדמות זו מרגישה חלשה. שונה" האמיתי

85

(.65 - 64' עמ, שם )

86(. 66' עמ, שם )

87 (.68 - 67' עמ, שם )

88(. שם)

27

חוסר ידיעת המציאות

יעקב מספר שלא ידע שצריכים להיות לו סבא וסבתא משום שלכל הילדים בסביבתו

, רק בגיל ההתבגרות. לא היו סבים וסבתות, שהיו אף הם דור שני לשואה, הטבעית

. מה המציאות, אם בכלל, לא ברור באיזה שלב הבין, מדבריו89.הרגיש בחוסר זה

תהליך ההתמודדות עם השואה (2

השלכותיה והשפעותיה עליו באמצעות , יעקב מספר שבחר להתמודד עם השואה

שאותו , לגשר או לאחד את יעקב של המסכה" כמו כן הלך לטיפול פסיכולוגי כדי 90.פסיכודרמה

91".עם יעקב אמיתי, בנו ההורים בגלל התנסותם בשואה

מאפייני הבית בתקופת ילדותו והשלכותיהם (3

". אף פעם לא יודעים עד מתי יהיה לנו אוכל"חוייב לסיים תמיד את האוכל משום ש, כילד

92".הדרך העיקרית להשאר בחיים היא על ידי אכילה"המסר שקיבל הוא ש

ולא לחיות " למרוד"רצה , רצה לספק אותם אך מאידך, מחד. הוריו ציפו ממנו להגיע להישגים

הוא הרגיש שהם . לא התייחסו לעצמיות שלו אלא לסמל שלו כהמשך החיים, לתפיסתו. עבורם

93".קצת מתו"מכריחים אותו לחיות משום שהם

89

(.66' עמ, שם )

90(. 67' עמ, שם )

91 (.68' עמ, שם)

92 (.65' עמ, שם )

93 (.66' עמ, שם )

28

94"חנה"אשה המכנה עצמה .ו

:מאפייני הבית בתקופת ילדותה והשלכותיהם (1

כאשר . שנרצחה בשואה, אחות אמה, נקראה על שם דודתה" חנה" המכנה עצמה

התחבאו בבונקר היה ברור להן שאחת תתחבא בו והשנייה , האם והדודה, השתיים

הדודה היא שכסתה את הבונקר ולכן גורלה היה ברור . תכסה אותו מפני הנאצים

לפי . היא הרגישה שהיתה תקופה בה אמה שנאה אותה, "חנה"לפרשנותה של . מראש

האמא הרגישה שהדודה מפנה כלפיה , ש הדודה"נקראת ע" חנה"בהיות , פרשנות זו

כאשר 95.מתה, הדודה, היא, שהאם בצעה ושבגללו" פשע"על ה, אצבע מאשימה

, הדודה ההיא"זו האחרונה נהגה לומר לה , י אמה"לא נהגה כמצופה ממנה ע" חנה"

96".לא הייתה מתנהגת כך, שאת נקראת על שמה

בבית ההורים האם נהגה לדבר על השואה לעתים קרובות ואילו האב העדיף לא לדבר

ולכן רצתה " קשה"היא הרגישה שהאוירה בבית . לא התעניינה בסיפורים" חנה. "על זה

97.מכך" לברוח"

" כן היא זוכרת את נושא . זוכרת את בית הוריה כבית עצוב וחסר שמחת חיים" חנה

98.הכורח לאכול בגלל הפחד שלא יהיה אוכל- אגירת המזון

" כן היא זוכרת שהיה לאם . זוכרת שאמה היתה בחרדה כשהטלפון צלצל בבית" חנה

99".פחד מסוים מאנשים"

" הכל למען הילדים"משמעות ה, לפרשנותה זו. מציינת שלהוריה אין חברים" חנה "

הרגישה שאצל אמה יש רצון להסתתר " חנה"בנוסף לכך ". מכבידה"היתה מעמסה ש

100.לא יצאה מהבית, ועל כן

94

(. 90 – 85' עמ, 1985, צינגל)

95 (.85' עמ, שם )

96 (.86' עמ, שם )

97 (.87' עמ, שם )

98 (.שם )

99 (.88 – 87' עמ, שם )

100 (.88' עמ, שם )

29

מאפיינים אישיותיים (2

חוסר התמודדות עם הרגשות

על עצמה " חנה"העידה , "שמחלחל ועובר לסובבים, לא פיסי, רעל נפשי" בדברה על השואה כ

אינו הולך עם ; זה מושך ומטביע. אי אפשר לצאת, אם נכנסים לתוך זה"שהיא מרגישה ש

בשלב מסוים הלכה ". היא משהו מעולם אחר. אי אפשר להתמודד עם השואה. המציאות

. מהכתוב לא ברור באיזה שלב של הטיפול היא נמצאת101.לשיחות עם פסיכולוג

פחד מקשר עם הזולת וחוסר אמון בבני אדם

מופנם וסגור "היא מייחסת נתון זה לכך שהבית היה . חשה פחד מקשר עם הזולת" חנה "

102".הרגשה שנפש חיה אינה נכנסת אליו"בבית בו גדלה היתה , לדבריה". מאד

תלות בהורים ומשמעותה

יתכן שאמה רצתה ליצור , לדעתה. מספרת שהיא גרה בבית הוריה ופיתחה תלות בהם" חנה "

היא עצמה אינה רוצה " חנה"לדברי . משום שקשה לה להשאר לבד על רקע עברה, תלות זאת

". אבל זה נוח", את התלות הזו בהוריה

שנמשכה מספר , התלות הנפשית באמה היתה כה גדולה עד כדי תקופת הזדהות עמה

שלא סבלה כל " "אשמה"היא חשה ". עברה את השואה"חודשים ובה היא מציינת שהרגישה ש

מתוך הזדהות עם אמה והרצון " לסבול"הסבירה שהיא הרגישה שהיא רוצה " חנה". "כך

(לא להפגין רגש של אושר)הסבל וחוסר האושר , "חנה"לפרשנותה של . להרגיש קרובה אליה

הגיעו . למצוא חן בעיני אמה משום שהיא פחדה שהאם תדחה אותה" חנה"היו הדרך של

, כחוש"משום שנראה לה , שמעולם לא דברה עמו, התאהבה בבחור" חנה"הדברים לידי כך ש

103".קשור לשואה"כאילו שהוא , "סובל ואומלל

101 (.87 – 86' עמ, שם )

102 (.88' עמ, שם )

103 (.89 - 88 ' עמ, שם )

30

104חיליק בוגומולסקי .ז

:מאפייני הבית בתקופת ילדותו (1

חיליק זוכר שמשום שבשואה הם , שהתגוררו בקיבוץ לוחמי הגיטאות, כבן של ניצולים

פינקו ורצו לתת את הטוב , הילדים, סבלו מרעב ועמדו בפני סכנות הרי שאותם

105.ביותר

106.הוריו מעולם לא ספרו לו על חוויותיהם בשואה, חיליק מספר שבילדותו

מאפיינים אישיותיים (2

הגנה פיקטיבית מפני התמודדות עם רגשות / חוסר אמון בבני אדם

המגן על עולמו הפנימי ואינו זוכר כיצד מאפיין זה נוצר " בשריון" חיליק עטף את עצמו

. חיליק לא פירט והסביר את רגשותיו אלו107.אצלו

חוסר יכולת הבעת רגשות וחולשה

שהוא " השידורים", לדבריו. חיליק מעיד על עצמו שחשוב לו להיות חזק פיזית ורוחנית

עצם , לדעתי108.גורמת לכך שאחרים לא ירצו לפגוע בו" אדם גדול ממדים"משדר כ

ההתייחסות למצב שירצו לפגוע מעידה על השפעת השואה עליו ועל הרגשות עמם לא

. התמודד

104

(. 100 – 93' עמ, 1985, צינגל)

105(. 96 – 95' עמ, שם )

106 (. 97 – 96' עמ, שם )

107 (.97' עמ, שם )

108 (.98' עמ, שם )

31

109אריאנה מלמד .ח

: מאפייני בית ההורים (1

כששומעים נקישות מגפיים של אנשי " אריאנה מספרת כיצד הוריה לימדו אותה לנהוג

היה סולם חבלים לירידה מהירה מן המרפסת של "למקרה כזה )גסטפו במדרגות

". למי משלמים, לאן רצים כשמתחילה המלחמה, ("הקומה השלישית

מזוודה שניקח איתנו "שהוצגה לה כ, לאמה של אריאנה היתה מזוודה מוכנה

תהליך זה כלל בדיקה שהמנעולים . אותה היתה האם מאווררת מדי שבוע, "כשנברח

, תחתונים וגרביים, מות'פיג: נפתחים ללא בעיות ושכל הפריטים מונחים במקומם

.שמלת קטיפה כחולה של ארינה ושלושה מטבעות זהב שנמצאים בכיס נסתר בשמלה

אריאנה מספרת שלא יצאה לטיולים שנתיים מאחר והילדים העומדים ליד האוטובוסים

.עוררו באמה את זכר הטרנספורט

אריאנה זוכרת שלפני שיצאו לטיול משפחתי היו הוריה מוודאים שלוש פעמים שהם

ושהמבוגרים לא " מספיק אוכל לכולם"שיש , שהתריסים נעולים, כיבו את ברז הגז

כן היא זוכרת שחלק מתהליך ההכנה לטיולים . שכחו לקחת את גלולות השינה שלהם

. הללו היו וידוא שאריאנה יודעת מה לעשות אם המלחמה הבאה תתחיל ביום הטיול

אריאנה סיפרה שהיתה מערכת ציפיות מתמדת ממנה מצד הוריה והיא חשה חוסר

כאשר בתעודה היה לה ציון יחיד של כמעט טוב מאד וכל , לדוגמא. שביעות רצון מצדם

" לא היו הזדמנויות"הרי שאביה הסביר לה שלהם , שאר הציונים היו של טוב מאד

, לדעת אריאנה. דבריו גרמו לכך בסמסטר שאחרי כן ציון זה נעלם. בגלל המלחמה

" הישרדותה"ל" אלא נבחן על פי מידת תרומתו, שום הישג לא עמד בזכות עצמו"

כל הילדים בני הדור ", לדעתה, בנוסף לכך". ימי האימה שעוד יבואו"בתקופה של

". רובם נכשלו. עבדו קשה בלשמח"שהכירה " השני

109

(.2007, מלמד)

32

התמודדות עם השואה (2

. שימוש בשירותי פסיכולוג

מאפיינים אישיותיים (3

חוסר יכולת הבעת רגשות והיפוך תפקידים במשפחה

היא הוסיפה . אריאנה מספרת שלא בכתה כשכאב לה בגלל תגובת אמה לכל כאב שלה

היא זו , כאשר שכבה באמבולנס לאחר שעברה תאונת דרכים קשה, שכילדה בת שמונה

". יהיה בסדר"שלא תדאג וש, שהרגיעה את אמה עד שהגיעו לחדר המיון

חרדות

. אריאנה מרגישה שהיא למדה מאמה להיות בחרדות

חוסר אמון בבני האדם

. אריאנה מספרת שמעולם לא למדו אותה להאמין בבני אדם או בטוב שבהם

33

( Bernice Eisenstein)ברניס אייזנשטיין .ט

:מאפייני בית ההורים (1

שידעה על היותה בת של ניצולים (2009)ספרה ברניס אייזנשטיין , לאורך כל ספרה

. עוד מילדות

ברניס ספרה שבילדותה אביה מעולם לא היה שבע רצון מהאוכל שהגישה לו אמה

110.לארוחה

הייתי נשכב לפני משאית " ברניס מספרת שאחד המשפטים השגורים בפי אביה היה

במקרה "העיד על כך שיהיה מוכן להקריב את עצמו , שלדעתה, משפט, "בשבילך

111".הצורך

ונקשרת " שברירית", בתפיסה שלו, כאדם מבוגר היא מספרת שאביה כעס על היותה

מאפייניו כהורה נבעו ". נעלם"שהרי כל מה שהוא היה קשור אליו , "חסרי ערך"לחפצים

ולכן רצה שבתו לא תעבור מסלול חיים כמו , מכך שאת הוריו שלו לא יכול היה להציל

112.שלו

מאפיינים אישיותיים (2

רחמים עצמיים ויצירת תשומת לב על בסיס זה

מאז ילדותה ברניס זוכרת את עצמה כאחת שתמיד העבירה מסר ואף אמרה מפורשות

היא נותנת דוגמאות שכילדה דרשה לשחק . בגלל שהוריה היו ניצולים, שמגיעים לה דברים

אסור היה למשוך לה בצמות . שהרי הוריה היו באושוויץ, בדלי ובכף של חברה לארגז החול

בהיותה , אמרה להם שהיא שונה משאר הבנות, סיפרה, גם כשיצאה עם בנים. מאותה הסיבה

נאהבת פי "עוד ציינה שבנישואיה השניים גם העבירה מסר שעליה להיות . בת של ניצולים

110

(. 30' עמ, 2009, איזנשטיין)

111 (.34' עמ, שם )

112 (.36' עמ, שם )

34

בהיות " סחרה"נדמה לה ש, היא הוסיפה שכאדם מבוגר. משום שהוריה היו באושוויץ" כמה

113.הוריה ניצולים על מנת לזכות בתשומת לב

מכורי " ברניס מספרת כיצד התמכרה לנושא השואה ולמעשה הצטערה על כך שאין ארגון ל

114.אליו היא יכולה להשתייך" שואה אנונימיים

כן " עניבותיו המנוקדות ואת אפודת הזמש שלו"היא מספרת כיצד לבשה את , אחרי מות אביה

היא מציינת שללא כל ". שלייקעס שלו"תפרה כפתורים בחגורת מכנסיה כדי שתוכל להשתמש ב

היא נסתה להזדהות עמו ובאמצעות הבגדים , נראה כי115.את נוכחותו" העלתה באוב"קושי

. ליצור עמו קשר רגשי

ניתוחי את דבריה מלמדני שהיא יצרה מראש מסלולים שהובילו אותה לחזור על מעגל של

. מסכנות והרגשה של קרבן

אהרון האס .י

מאפיינים אישיותיים (1

להלן מאפייניו 116. אהרון מייחס תכונות רבות של אופיו לכך שהוא בן לניצולי שואה

: האישיותיים

חוסר יכולת הבעת רגשות וחולשה

, עד כדי שיתוק, לעתים קרובות, לגדול פירושו היה לרסן את עצמי" אהרון מספר ש

117".איך אתה יכול לעשות לי את זה אחרי כל מה שסבלתי': לשמע המלים

113

(. 33 - 32' עמ, שם )

114 (.23' עמ, שם )

115 (.27' עמ, שם )

116(. 10' עמ, 1999, האס)

117 (.9' עמ, שם )

35

רחמים עצמיים

, ובתור שכזה" שריד שואה" אהרון מספר שעוד מילדות הגדרתו העצמית היתה זו של

הוא מעיד על עצמו שנהנה מהחריגות . שהערכתו עצמית שונה מזו של הילדים האחרים

". מיוחדות הזו"ומה

היפוך תפקידים במשפחה והזדהות מוחלטת עם הוריו

" מאין אתה" אהרון מספר שכאשר מישהו מארץ הולדתם של הוריו היה שואל אותו

הוא מרגיש שמאז ומעולם זו . למרות שלא נולד שם, ענה אהרון שהוא עצמו מלובלין

. עיר הולדתו

גם ". שיחה בטלה" אהרון סיפר שהזדהותו עם הוריו כה עמוקה שגם לו אין סבלנות ל

118.לא הבין את ערך הצחוק, עד לשנות השלושים של חייו, הוא

ההתמודדות עם השואה (2

כאדם מבוגר עסק . סרטים ועוד, הרצאות, קריאת ספרים: עוד מילדותו התעניין אהרון בנושא

הבנת הגורמים לשואה והשלכותיה על הניצולים העניקה לו תחושה , לדבריו. בהוראה וכתיבה

. של שליטה בחייו

118

(.10' עמ, שם )

36

דיון ומסקנות .4

:סיכום התוצאות מלמדני את הנתונים הבאים .א

, הודו שיש להם בעיה עם רגשותיהם (תשעה) 9, אנשים (עשרה) 10מתוך (1

. אינם מתמודדים איתם ואינם משתפים את סביבתם בהם

וכלפי –אנשים הודו בחוסר אמון כלפי סביבתם (עשרה) 10מתוך (שבעה) 7 (2

. בני אדם בכלל

חוסר לקיחת אחריות על חייהם וחיים , הודו ברחמים עצמיים (ארבעה) 4 (3

לחוות כל פעם מחדש את , כנראה שלא במודע, במעגל סגור בו הם מבקשים

. החוויות הנפשיות הקשות

כלומר מצב שבו הם , אנשים הודו בהיפוך תפקידים במשפחה (שלושה) 3 (4

. בתור ההורים של הוריהם, מתפקדים גם בתור הילדים של הוריהם וגם

. אנשים הודו בפיתוח רגשות אשם (שני) 2 (5

.ל דומים לאלו המתגוררים בישראל"חוויות בני הדור השני המתגוררים בחו (6

אני מתרשמת שהתחום הדומיננטי , בהתייחס לתוצאות של עשרה אנשים אלו .ב

ביטויים , הדחקתם–בפרובלמטיקה המאפיינת את הדור השני הוא הרגשות

וכמו כן נושא , תחום דומיננטי נוסף הוא חוסר האמון בבני אדם. והתמודדות עמם

כל אלו הם חלק . של חיים תוך כדי קשיים רגשיים" מכוון מראש"מסלול החיים ה

אנו רואים . אותם קיבלו כתוצאה מהחוויות שעברו, ממאפייני הניצולים עצמם

הדור השני ", על כן הם קרויים ובצדק, אותם מאפיינים עברו גם לילדיהם, שלמעשה

.יש העברה בין דורית של טראומת השואה, כפי שהמחקר קבע, אכן". לשואה

חוויותיהם / אמנם חלק מהנושאים שהוזכרו במחקר הספרותי לא הועלו בסיפוריהם .ג

אותם עשרה איש אינם בהכרח . אך למעשה אין בכך סתירה, של בני הדור השני

מה שמתפרש בתפיסה שלהם . מודעים להשפעת השואה על כל היקף חייהם

מציאות זו , אינו בהכרח כזה ויתכן שכאשר אנשי מחקר בוחנים אותה, כמציאות

כך שבני הדור השני אינם יכולים לראות את המציאות . מורכבת ומושפעת מהשואה

. בתוכה הם חיים ולהיות מודעים למשקלה של השפעת השואה השזורה בחייהם

מסיבה זו אני גם מתרשמת שלא כל עשרת האנשים דיברו על אותם נושאים משום

הם אינם . המציאות הפרטית שלהם אינה ייחודית ושזו דרכו של עולם, שבעינם

37

, עיון במקרה של טלי בשן. מודעים גם לחריגות וגם לחווית השואה של הוריהם

. את התכחשותה לרגשותיה ולהשפעת השואה על חייה, ממחיש לדעתי

עיון במחקר ותוצאותיו מעורר את השאלה האם ניתן להשליך מממצאי המדגם .ד

אכן ניתן להשליך , לדעתי. שערכתי על סך הכל עשרה אנשים לגבי כלל האוכלוסיה

:על כלל אוכלוסיית בני הדור השני משתי סיבות

נתקלתי במקרים נוספים של בני הדור השני, במהלך איסוף החומרים ,

. שהם מתאפיינים באותם סממנים שתיארתי, שהעידו על עצמם

לא יפגעו , יהיו החזקים באישיותם כאשר יהיו, שאנשים, לא נראה לי הגיוני

. אותה חוו הוריהם, רגשית מחוויה טראומתית

המחקר שערכתי תומך בסקירה הספרותית המצביע על אנשי בני הדור השני .ה

.לשואה כעל קבוצת מצוקה במישור הרגשי

מחקרי התקיים רק לצורך שימת קבוצה באוכלוסיה מול זרקור המחקר וכדי להביא .ו

הזקוקה לסיוע של גורמים מחוצה לה כדי , לידיעת הכלל שזוהי קבוצת מצוקה

אני ממליצה על מחקרי המשך שיענו על , לאור כל האמור לעיל. להעצים את עצמה

השאלה באיזה אופן לנהל את תהליך ההעצמה הפרטני והקבוצתי שהרי החברה

זקוקה לשינוי משמעותי על מנת להתייחס לקבוצה כקבוצת מצוקה ולהפנות לה את

התהליך יהיה קשה גם מצד בני הדור . המשאבים הכספיים והאנושיים הדרושים לכך

, להערכתי. שהיום הם אנשים מבוגרים בעלי דפוס התנהגות קבוע, השני לשואה

–" בועה"יהיה להם קשה לצאת ממציאות החיים אותה הם מכירים המהווה מאין

משום שבמובנים , אך עלולה להפחיד אותם, היא אמנם לטובתם" בועה"היציאה מה

.מסוימים הם מכירים אותה והיא מגינה עליהם

אני , בתחושת חווית המחקר הסובייקטיבית שלי כחוקרת, בסיום המחקר, עתה .ז

הפותח פתח לטעויות , שהרי מדובר בנושא טעון רגשית, מרגישה שהוא לא שלם

בנוסף . ניתוחיות מצדי וזאת על רקע מעורבותי האישית כפי שצוין במבוא לעבודתי

יש להניח שכמות האנשים המועטה שעמדה לרשותי לצורך המחקר מספקת , לכך

. על מנת לקבוע עמדה מחקרית התחלתית בלבד

38

סיכום .5

. להעצמה, לדעתי, מחקר זה דן בקבוצה באוכלוסיה במדינת ישראל הזקוקה .א

אני , באשר לשאלת המחקר ששאלתי האם בני הקבוצה רוצים להיות מועצמים

אמנם שינוי של העצמה כורך בחובו פחד ויציאה . מעריכה שהתשובה היא חיובית

אך אני משערת שבני הדור השני רוצים להיות משוחררים , מהדפוסים הקיימים

על , מהמצוקות אותם הם חווים ולהשתחרר מהמעמסה הרגשית שנערמה עליהם

.לא עוול בכפם ובכף הוריהם

בגלל שילוב של בושה לחשוף , לדעתי, בני הדור השני לא ביקשו להיות מועצמים .ב

למדינה יש משמעות . את חולשתם בפני החברה יחד עם חוסר אמון בבני אדם

ישות שמגינה , חשובה לגביהם ולגבי הוריהם בתור ישות שאינה מובנת מאליה

, נכון להיום. שבגללו ניסו להשמידם לפני זמן לא רב, עליהם בגלל שיוכם הקבוצתי

. מסוגלות נפשית לבקש עזרה מהמדינה בגלל מצוקותיהם הללו, לדעתי, אין להם

אולי משום שתיפקודם החיצוני לרוב תקין , המדינה לא ביקשה להעצים אותם .ג

.ותדמיתם בעיני קובעיה של מדיניות הרווחה אינה של נזקקים

מחקרי הוכיח שמידע וידע הם כלים ליצירת זהות קולקטיבית ולהעצמת אותה .ד

:זהות הן מבחינת בני הדור השני והן מבחינת רשויות המדינה

כאשר בני הדור השני יקיבלו מידע וידע בנוגע לקיומם כקבוצה בעלת מכנה (1

בשלב . הרי שתהליך היצירה של הזהות הקולקטיבית יעצים אותם, משותף

מלבד בפורום כזה או , הזה מרביתם אינם משתפים זה את זה ממצוקותיהם

אחר או בראיון של אישיות שהגיעה לפסגתה המקצועית ובו היא מזכירה שהיא

. שייכת לדור השני לשואה

כאשר הרשויות תגענה לתובנה באשר להיותם של בני הדור השני קבוצת (2

שהיא , הרי שהדעת נותנת שיזכו להתייחסות ולתמיכה לה הם נזקקים, מצוקה

כאמור בעיקר בטיפול בתחום הרגשי והבין אישי וכן סיוע בקבלת פיצוי כספי על

. נזקיהם

39

רשימה ביבליוגראפית

. כתר ספרים: ירושלים(. שורר' ע: תרגום)הייתי ילדה של ניצולי שואה . (2009)' ב, אייזנשטיין

הרצאה במפגש משותף בנושא דור שני של . מאפיינים של דור שני לשואה. (2004)' א, אייל

- אוחזר ב. נפגעי פוסט טראומה של צוות המכון עם יחידת השיקום של משרד הבטחון מחוז דן

. http://www.triest-sarig.co.il/ArticleOpen.asp?Sec=52: מתוך, 2010, בספטמבר3

מאמר , א" פרק י–" דרור"אוגדן . ורציפות טיפול (יישוג) Reaching out(. 2006יוני ). א, ארם

: מתוך, 2010, בספטמבר3- אוחזר ב. 20

http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:woUjTr8_voIJ:www.m

olsa.gov.il/NR/rdonlyres/3D1E1418-973D-4D4E-BD51-

5BD0A5E2B2AD/2000/%D7%99%D7%9020%D7%99%D7%99%D7%A9%D7

%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A

A%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C.doc+%22%D7%90%D7%99

%D7%AA%D7%9F+%D7%90%D7%A8%D7%9D%22+%D7%99%D7%99%D7

%A9%D7%95%D7%92&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il .

על התפתחות תפיסת המצוקה : המצוקה פנים רבות לה. (2006אוקטובר )' א, בן אריה

בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית . 58 – 39' עמ, 72' מס, בטחון סוציאלי. בישראל

: מתוך, 2010, בספטמבר3 –אוחזר ב . האוניברסיטה העברית בירושלים, ש פאול ברוואלד"ע

http://www.btl.gov.il/SiteCollectionDocuments/btl/Publications/SocialSecurity/72/

Ben%20Arie.pdf .

. הד ארצי: אור יהודה(. אהרונסון' י: תרגום)בצל השואה . (1999)' א, האס

40

- אוחזר ב. מקרה קבוצתי: בחתירה אחר יתר מובחנות, דור שני לניצולי שואה. 'ווייס ס' מ, וייס

. /http://www.shai-or.co.il/article_2: מתוך, 2010, בספטמבר3

. כתר ספרים: ירושלים. נושאי החותם. (1990)' ד, ורדי

: מתוך, 2010, בספטמבר3- אוחזר ב. ויקיפדיה(. 2010 ביוני 11)יישוג

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%92 .

. 24- 22' עמ, ידיעות אחרונות- המוסף לחג . ניצולי שואו. (2010, בספטמבר8)' נ, לואנסטין

דיוני ערב . השפעות ארוכות טווח ותהליכי זיקנה: שואה וזקנה. (1993 בדצמבר 20)' י, לומרנץ

. מכון הרצוג לחקר ההזדקנות והזקנה. 20.12.93 –עיון שנערך באוניברסיטת תל אביב ב

". את יכולה לשים בה דובי קטן. זאת המזוודה שניקח כשנברח. (2007, באפריל15 )' א, מלמד

: מתוך, 2010, בספטמבר3- אוחזר ב. אסיפת הורים עם אריאנה מלמד

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3388026,00.html

3 –אוחזר ב . הנאה בטיפול בניצולי שואה ובני הדור השני. (17.6.09)' ר, נוה פרישוף

. http://www.dreamtheory.org/roninavefr/?p=36: מתוך, 2010, בספטמבר

. תיאוריה ופרקטיקה של פתרונות חברתיים אנושיים: העצמה ותכנון קהילתי. (1997)' א, סדן

. הוצאת הקיבוץ המאוחד: תל אביב

. אלישר: תל אביב. בני ניצולי השואה מדברים–מסע אל תוך עצמנו . (1985)' ש, צינגל

41

/ הנחיית קבוצות –עבודה קבוצתית כאמצעי לפיתוח הקהילה . (1997)' ל, ונתן' נ, רוזנוסר

' עמ, 20פרק , ש חיים ציפורי"המרכז לחינוך קהילתי ע, מקראה–הנחיית קבוצות . מאמרים

: מתוך, 2010, בספטמבר3- אוחזר ב. 301

http://www.grouptraining.org.il/article.php?id=2 .

Berger, A.L. (1997). Children of Job. Albany: State University of New York

Press.

Hoffman, E. (2004). After such knowledge. London: Vintage.

Semel, N. Intersoul flanking – Writing about the Holocaust. In Berger, A. L. and

Berger, N. (2001). Second generation voices. Syracuse, New York: Syracuse

University Press.