חוויות מדבריות – יגאל מורג

חוויות מדבריות – יגאל מורג

יתכן אולי, שהביטוי "ארץ לא נודעת" הינו קצת

יומרני, ובכל זאת – אני משוכנע שלגבי רובכם,

חלקו השני של הטיול מתבצע בהחלט

באזורים שעד לאחרונה היו בלתי נגישים עבור רובנו... אני מבקש

לקחתכם לטיול בן יומיים מאזור המכתשים אל לב הערבה, ולעלות

לאורכה צפונה, עד כיכר ים המלח והלאה, פחות

או יותר בתחומי קטע המפה הפרוש

משמאלנו. אז קחו אויר, בקבוק מים,

ונצא לדרך....

המכתש הגדול

עין חצבה

המכתש הקטן

נחל הערבה

עין יהב

דרך השלום

דרך החתרורים

כיכר ים המלח

הר ההר ושדה

הבולבוסים

ירוחם

עין ירקעםעידן

אנחנו מתחילים את טיולנו זה בירוחם, "עיירת פיתוח" מנומנמת שכל מה שיש לה להציע הוא פרוייקט מגלומני של ראש עיר כלשהוא, שרצה

להקים בלב המדבר הצחיח אגם תיירותי מפואר עם אזור קייט ושייט!!! נכון לימינו אלה שולט באזור ריח ה"שיט", המיים אינם

טובים, והמקום מוזנח למדי

אנחנו חוצים את ירוחם לאורך רחובה הראשי בדרכנו למכתש הגדול, בצד הדרך שילוט המזהיר מפני "גמלים בצידי הדרך", אכן – אזהרה לעניין, אני

פגשתי שם עדר בן למעלה ממאה פרטים, ולא רק בצידי הדרך, אלא גם חוצה אותה באדום!!!

אנחנו בראשו של המכתש הגדול )מכתש חתירה(, ועוד טרם כניסתנו ק"מ מקצה ירוחם( ניפנה שמאלה בדרך עפר ונעפיל להר 2.5)כ לתחומו ,

מ' מעל פני הים, וכ 656של שמתחתנו( המתנשא לגבה אבנון )בתמונה זוהי נקודת תצפית נהדרת על המכתש כולו, מ' מעל תחתית המכתש, 250

חתירה הנימצא ממש מולנו, ובעיקר על צידו הצפוני, ועל מוצא נחל מכאן רואים היטב את התנקזות כל ערוצי המכתש אל

נקודת מוצא המים היחידה לגלוש שבמזרחו. נהנה מן המראות, נחזור על עקבותינו ונתחיל

לתחתיתו של המכתש בדרך הסרפנטינות היפה.

המכתש הגדול )כמו גם שאר מכתשי ארצנו( הוא תופעה ייחודית לישראל. מרכז המכתש היה בעבר

ראשו של הר, ושפתי המכתש פונות עדיין אל אותה נקודה דמיונית, שכיום כבר לא קיימת.

המכתש הגדול הוא מכתש אירוזי )שחיקה( שנוצר כשבראשו של הר מתהווה בעקבות רוח וגשם שקע

קטן. ברבות השנים )ומדובר, כמובן, במיליוני שנים, כשבחלקן אזורנו היה משופע בגשמים( השקע מתרחב

והולך, עד שבסופו של דבר המים מוצאים לעצמם פתח ניקוז באחת מדפנות המכתש שנוצר. זו הסיבה

שלמכתשים בדרך כלל יש רק פתח יציאה למים, ואין פתח כניסה. יש להבחין בין מכתש מסוג זה לבין

מכתשים מסוגים אחרים, כמו אלו שנוצרו כתוצאה מפגיעת מטאורים, למשל. ק"מ. עומקו 6 ק"מ ורוחבו 14אורכו של המכתש הגדול

מטרים.410המירבי הוא

אנחנו גולשים לתחתית המכתש, כמה מאות מטרים אחרי הסרפנטינה הכביש יש ירידה ימינה - מסומנת בשלושה צינורות מתכת האחרונה של

שהשילוט, הן להר אבנון, והן לאתר הנוכחי – נתלש )וחשוב, ועצוב לציין )קצרים( של דרך עפר סבירה מביאתנו ואיננו – חבל( כמה מאות מטרים

אך אף מילה על האתר לחניון קטן, עם שלטי הדרכה על הטיול במכתש, המאובן"!!! המיוחד במינו שבגללו נגררנו הנה )???(, והוא "היער

המונח "יער" קצת מוגזם אך במרחק של כמה עשרות מטרים ממערב כמה גזעי עצים מאובנים, אדירים במימדיהם )חתך של מטר לשלטים מונחים

מיליון שנה, עת התהווה 15ונותנים מושג על מה שהיה כאן לפני כ ויותר( המכתש.

מאפשר מיגוון רחב של טיולים, ברגל, על אופניים, ברכבי המכתש הגדולשטח, אבל טיולנו זה הינו טיול נינוח, ברכבים פרטיים, כך שננהל אותו

בסביבתם הקרובה של הכבישים או דרכי העפר הסבירות! לקראת היציאה מן המכתש – חניון הצבעים –

מרבצים של אבן חול נובית בשלל צבעים, תאווה לעיניים )ולממלאי הבקבוקים(.

היציאה מהמכתש מחייבת עצירה, יציאה מהרכב, וסקירת המראות שמסביב, שכבות אבן נטויות בזוויות לא מקובלות, כרבולות צור / דולומיט

)קשה( ועוד כהנה וכהנה תופעות ייחודיות, מזמנות נופי בראשית יפהפיים, אסור להחמיץ!!!

אחרי היציאה מהמכתש, בצומת הדרכים, ניפנה ימינה )דרומה( ולאחר כמה מאות מטרים יפנה אותנו שלט

לחניון "עין ירקעם", ממש בצמוד לכביש. במאמר מוסגר ייאמר כי יש קצת בעיה להשאיר רכב ללא השגחה בכמה

חניונים כדוגמת זה - הנוכחי, שכן היו כבר לא מעט מקרים של פריצה למכוניות, ואף גניבתן!!! בחגים מציבה רשות שמורות הטבע שומרים במקום, אך לא ממש ברור

מה קורה בשאר ימות השנה. בכל מקרה – אנו מחנים את הרכב, חולפים ע"פ שרידי מצדית קטנה מן התק' הרומית )מצד ירקעם( ויוצאים להליכה של

דקות בלבד לעברו של אתר יפהפה: שבר גיאולוגי 12כ קטן )שמכונה בעברית יפה – מעוק( שגורם למדרגה בה

חרצו המים הרבים הזורמים בעת שטפונות, חריצים מרשימים בסלע הגיר הלבן, מעיין קטנטן, גבי מים

ענקיים )לאחר חורף רטוב(, כל אלה הם מחזה מרהיב, כמו גם מעלה מדרגות רומי חצוב בסלע, ללמדך שכבר

שנה היה המקום מוכר לתושבי האזור2000לפני כ

ותמונה ישנה מאותו מקום, אך בסופו של חורף גשום, כשהגבים מלאים עד

גדתם

( 206 דק' בלבד(, אנו חוזרים לכביש ופונים צפונה )כביש 45 חזרנו אל ריכבנו )אחרי כ ק"מ נפגוש שלט 10, לאחר כ 227 ק"מ פונים ימינה )מזרחה( לכביש 3כ ולאחר

הקטן", מומלץ לפנות בעקבותיו שמאלה עד שלט נוסף שמוריד "לתצפית המכתש טבעי ממנו יוצאות שלוש דרכי רכב, אנו ב"רכב רך" אותנו מן הכביש ימינה, למשטח

הדרך השמאלית ביותר, העולה צפונה, ולכן נחנה אותו שם, כשאנחנו פונים אל של המכתש הקטן כולו הפרוש דקות הליכה עד לתצפית עוצרת נשימה 20מהחניה – כ

על כף ידנו )ושוב – עניין הראות הוא עניין של מזל(

המכתש הקטן = מכתש חצירה, ונחל חצירה במרכז, מנקז את כולו וזורם החוצה דרך הפתח היחיד שבמזרח המכתש

( ואנו פונים מזרחה – ל"מעלה עקרבים", ומן הדין 227חזרנו אל הכביש )שנקדיש לו כמה מילים חמות...

כבר הרומאים, זיהו את האזור כמקום מעבר מן ההר אל נחל הערבה, לספירה, חצבו מדרגות 2ובמבצע הנדסי מרשים, פרצו כאן דרך במאה ה-

רחבות והקימו קירות תמך ומצדיות, ומעלה זה מוכר כיום כ"מעלה העקרבים הרומי" )או גם מעלה צפיר, ע"ש מצודה שלצידו(.

, בתקופת המנדט הבריטי, נפרצה במקום דרך לכלי רכב בין 1927בשנת שתיים מתחנות משטרת רוכבי הגמלים: משטרת כורנוב )ממשית(

ומשטרת עין חוצוב )עין חצבה(. מטרת הדרך הייתה לחזק את שליטת המשטרה באזור הפקר זה.

נתפסה הדרך על-ידי צה"ל במסגרת מבצע לוט, וחיל 1948בנובמבר הנדסה הרחיב ושיפר אותה. בראש המעלה ניצבת אנדטה בצורת צריח

השתמשו בדרך כוחות 1949. במרץ 1950שח-מט שהוקמה לזכר המבצע ב-גולני בדרכם למבצע עובדה )כיבוש אילת(, ועד שנפרצה הדרך היורדת

ממצפה רמון דרומה, היתה דרך זו "דרך המלך" לאילת. הותקף במעלה עקרבים אוטובוס "אגד" שהיה בדרכו 1954 במרץ 17ב-

מחגיגות חמש שנים לשחרור אילת, על ידי מסתננים. בהתקפה זו נרצחו אחד-עשר מנוסעי האוטובוס. מימין לאנדרטה בראש המעלה נמצא לוח

זכרון לזכר הנרצחים.

מעלה העקרבים, סלע הצפרדע, נחל צין והערבה

ק"מ אנו במרכזו של נחל צין, שילוט 2נרד בזהירות את המעלה, ולאחר כ מסודר מפנה אותנו דרומה ל"שמורת הר ההר )הר צין( ושדה הבולבוסים",

חשוב מאוד להקפיד כאן על מסלול הנסיעה, שכן אנו בתחומי שטח הפעילות של מפעלי הפוספטים, כלי רכב אדירי מימדים נעים באזור, ולכן יש לשמור על נתיב הנסיעה המשולט כ"דרך המטילים", משני צידיו חביות מסומנות בירוק,

ואף כי הוא ארוך יותר, הוא הדרך הבטוחה!!!

ק"מ( בדרך עפר סבירה למדי, אנו מול 25לאחר נסיעה של כחצי שעה )התופעה המדהימה שניקראת "הבולבוסים"!!!

אכן הסבר מלומד, אך למה נימצאת התופעה הזו כאן, בשדה אחד מוגבל למדי, ולא מאות, או אף עשרות מטרים ימינה ושמאלה מכאן??? לאלוהים

ולטבע פיתרונים...

ומעל הבולבוסים מתנשא ההר יוצא הדופן, שמאז ומעולם היה יחיד ומיוחד...

השארנו מאחורינו את חווית הבולבוסים, ואנו ממשיכים מזרחה לצומת עין בו מזומנות לנו מספר הפתעות.... מאות מטרים לפני הצומת עצמו - חצבה,

חצבה", גבעה יפהפיה בפני עצמה, אך לפניה – תופעה שלט לכיוון "גבעת מסודר במעגל, ממש כמו בימי המערב הפרוע אנושית מוזרה, מערך קרוונים

יוצאי נורבגיה ש"רוח אלוהים" שלחה מפגש עם דייריה מלמד כי הם באר"הבכשלוש שנים, ה"אב הרוחני" אותם ל"ארץ הקודש", הם יושבים במקום מזה

מזדמנות, והם שוחרי השקיע במסע את כל הונו, בניו עובדים בעבודות הארץ הזו ואוהביה!!!

התופעה הבאה ניקראת "עיר והנה מה שמספר האינטרנט על המקום:אובות"

, כשיהודי דתי ממיאמי, שמחה פרלמוטר שמו, שלמד משפטים 1967הסיפור מתחיל ב-בבוסטון, הגיע למסקנה כי ישו הוא המשיח וכי עליו לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בערבה. יחד אתו עלו כמה משפחות יהודיות מאמריקה והתיישבו יחד במרחק כמה קילומטרים מעין

יהב. הם מכרו את רכושם, החזירו את דרכוניהם וניסו להקים יישוב משלהם - עיר אובות. לפרלמוטר הצטרפו שתי נשותיו - יהודית, שאתה התחתן כדת וכדין, ורחל הנוצרייה - וכן הוריו

ושלושת ילדיו מיהודית. עם השנים באו למקום חוזרים בתשובה ונוצרים שביקשו להתגייר. פרלמוטר עסק בגיור ונהפך לרב הרשמי של המקום. לאחר שהסתכסך עם הסוכנות היהודית,

שתמכה בו בראשית דרכו, פנה לחסידות סאטמר במאה שערים בבקשה לסיוע כלכלי. הוא נענה, ועם הזמן הכריז על עצמו כאנטי-ציוני.

בשנות השבעים נחשבה עיר אובות לקיבוץ חרדי, שהיו בו "חדר" ובית כנסת, חדר אוכל פרץ סכסוך בין פרלמוטר לעדה החרדית בירושלים. יהודית וילדיה 1982ואסיפות חברים. ב-

עזבו, ופרלמוטר נשאר שם עם אשתו השנייה רחל וילדיהם המשותפים )אחד מהם, ארי, נהרג בפיגוע בתחנה המרכזית של חדרה(. לפני כשלוש שנים מת פרלמוטר, ואלמנתו 13.4.1994ב-

רחל ממשיכה להתגורר שם.

והנה מה שמצאתי אני בביקורי הנוכחי במקום: את תושביו המקוריים לא כ"כ הצלחתי לפגוש, כפי שגם לא הצלחתי לדלות אינפורמציה לגביהם, אני פגשתי

"יהודים אוהבי ישו" מאר"הב, שבאים לשבת במקום כמה חדשים ו"לתרום למען מדינת ישראל" באחזקת המקום, אחת מהן היתה בכלל ילידת הארץ

שהיגרה לחו"ל בילדותה, ואפילו דוברת עברית מגומגמת, אין לה כוונה לעלות ארצה, אך היא מוכנה לבא לכאן, למדבר, לתקופה מסויימת, הם היו אדיבים

מאוד, אפילו הזמינוני ללון אצלם, אבל בסופו של דבר לא מצאתי שם שום דבר שדומה לדברים שכתובים למעלה, וגם לא ירדתי לסוף דעתם של "דורשי

טובתנו" אלה!!!

לפני עשר שנים החלו חפירות ארכיאולוגיות במקום )שנקרא כעת מצד באתר נמצאה עיר עתיקה מתקופת שלמה המלך ובה ממצאים חצבה(.

בסגנון בנייה ייחודי לתקופה. "מייחסים את המקום מחרס ובית שנבנה בספר יחזקאל, בתיאור הגבול הדרומי של הזה לתמר המקראית שנזכרה

אתר החפירות. "יש בו שש שכבות מדינת יהודה", אומר אשר סופר, מנהל האדומית והרומאית". ארכיאולוגיות, מהתקופה המקראית, הנבטית,

מבט כללי אל אתר מצד חצבה

"בית ארבעת המרחבים" – מבנה טיפוסי לתקופת ההתנחלות בארץ

שרידי בית מרחץ רומי

ולהלן מספר מבנים מרחבי אתר החפירות – מתחתנו – שער העיר מן לפנ"הס.9 – 8המאה ה

ואי אפשר שלא להתרשם מעוצמתו של עץ השיזף הצומח בלב האתר, ואשר ]?!?[(.1500גילו מוערך בהרבה מאות שנים )ויש הנוקבים במספר –

אנחנו לקראת סיומו של היום הראשון, בצומת חצבה מתקני ציביליזציה מכל הסוגים, החל בתחנת דלק למכוניות, וכלה בתחנות דומות לבני אנוש...

את הלילה מוצע להעביר ב"צימר" כלשהוא במושב עין יהב הנמצא קילומטרים ספורים מכאן – דרומה, וזאת משום שתחילתו של היום

של הישוב. למציאת מקום לינה הקלידו ב"גוגל" הצפוניהשני הינה בשער , ותקבלו לפחות עשר הצעות שונות, ההיצע גדול וכך גם צימרים בעין יהב

טווח המחירים והשרות, חשוב לקבוע עם המשכיר שיסדר לכם סיור בחממות ההי -טק למחרת בבוקר, שכן זו חוויה שאסור להחמיץ!!! אם

הגעתם ועדיין אור בחוץ, מומלץ להדרים עוד כמה קילומטרים עד הכניסה למרכז ספיר, ושם לפנות ימינה )הכל משולט( לפארק קטן ויפה – "פארק

ספיר" שמזמן מדשאות עם שולחנות פיקניק, אגמון, מסלול טיול הקפי קצר, ואפילו מותרת בו חניית לילה לחסכנים.

אנחנו בפיתחו של היום השני, בתקווה שישנתם טוב, הרבצתם ארוחת בוקר טובה, ואפילו הספקתם לבקר בחממות, ואנחנו בשער הצפוני של עין יהב,

שילוט ילמדנו שאנחנו בתחילתה של "דרך השלום", דרך שנסללה ע"י הקרן הקימת, בעזרת תורמים רבים )כפי שעוד נלמד בהמשך(, והיא נימתחת מכאן

ועד מושב עידן, כעשרה ומשהו ק"מ. נתחיל לנוע, ובעקבות השילוט ניסע מזרחה ל"מצפור חופירה", המחזה הניגלה לעינינו מדהים...

"אוקינוס" של מבני חממות, שכפי שראיתם - הינם שיא הטכנולוגיה והקידמה, פאר ההמצאה והפיתוח הישראלי בתחומי החקלאות, וסיבה

טובה לגאוה והתלהבות.

סיפור החממות הוא מצגת בפני עצמה, ואין לנו את הזמן והמקום לעשות זאת כאן, אנחנו חיבים להמשיך צפונה...

תחנתנו הבאה – מצפור השלום, כאן נוכל להתוודע אל מעשיה של הקק"ל, ואל אותם תורמים שאפשרו את סלילתו של הכביש בו אנו נוסעים, מן

המצפור ניתן לראות את נחל הערבה, ואת מאגר חצבה, אליו ניתן להגיע בהמשך. סלילת "דרך השלום" התאפשרה בעקבות חתימת הסכם השלום

עם ירדן וקביעת קו הגבול תוך חילופי שטחים, כדי לאפשר לחקלאים להמשיך לעבד את חלקותיהם.

"עמודי התורמים" – לוחות הציון לאלו שתרמו להקמת הפרוייקט

למרגלות המצפור יש שביל מעגלי קצרצר, העובר בתוך נקיקים קטנים של חוואר הלשון. חוואר הלשון הוא סלע ששקע באגם שהשתרע מחצבה ועד הכנרת לפני

עשרות אלפי שנים. מפלס המים באגם ירד, והסלעים נחשפו לאוויר העולם.

ק"מ צפונה, להגיע 2 מהנקודה בה אנו עומדים ניתן למשוך עוד כ צפונה – 90למושב עידן, ולצאת חזרה לצומת חצבה, וממנו בכביש

הביתה... אבל אנחנו רוצים להציע הרפתקה קטנה ומטריפה - במקום לנסוע לעידן, נרד מהכביש לדרך עפר המשולטת כ"דרך החווארים", דרך זו

מתפתלת בינות לחתרורי החוואר של דרום ים המלח, חוצה אותם, וגולשת ק"מ, עד מושב נאות הכיכר. 13אל נחל הערבה עצמו, וממשיכה לאורכו כ

, אבל אין ולו גם מכשול אחד זעיר שאכן 4X4הדרך אמנם מסומנת כדרך , מה שיש זה ק"מ ספורים של דרך "גלית" קופצנית שניתן ללא 4X4מצריך

קושי לצלוח אותה ב"רכב רך" ואולי אף ביתר נעימות מאשר עם הקפיצים הקשים של הג'יפים, אבל היא אכן קופצנית!!! אם העזנו ופנינו )וזו המלצתי החמה(, נחלוף מעל מאגר חצבה, ובהמשך

מעל המאגר אדיר המימדים של עידן, ואז נגלוש אל נחל הערבה עצמו, ונשייט צפונה... והרי המראות שבדרך:

הירידה לדרך החווארים

חתרורי החווארים שלצידי הדרך

מאגר חצבה – הריק בעונה זו של סוף הקיץ

מים תכולתו!!!( מליון קו"ב 1.3מצפור עידן - הצופה אל מאגר עידן העצום ) בנוי בלב נחל הערבה. והוא

נופי החתרורים

דרכנו מושכת לאורך נחל הערבה...

ואז – לפתע, כמעט ללא אזהרה, אנחנו על הסוללה התוחמת את השטח החקלאי היפהפה של מושב נאות הכיכר.

מושב "נאות הכיכר" )כמו גם "עין תמר" הסמוכה( – איים של ירק וצבעי פריחה בלב הישימון של דרום "ים המוות", ממש תאווה

לעיניים

– בכיכר ים המלח, נסיים את טיולנו הנהדר, נצא לכביש וכאן המוכר, ובמפגש יפנה איש לביתו... הצפונים יעדיפו לנסוע 90

לאורך ים המלח ובקעת הירדן, אנשי הדרום יוכלו להדרים קמעה ל"צומת הערבה" וממנו לעלות לדימונה והלאה, ואלו מהמרכז יוכלו להצפין קצת ולעלות ב"צומת זהר" לכיוון ערד

והלאה, ואפילו למשוך עד יריחו, ומשם להעפיל אל ירושלים...

טייל, צילם, וערך – יגאל מורג –

morag-i@013.net.il

ואתם מוזמנים לבקר באתרי בכתובת הבאה:

http://morag.artvision.co.il