≥±❘תל אביב❘ Ʊ Æ≤∞∞∑❘≥µ❘

זה סיפור על תושבים חלשים¨ עיריה

חזקה ופער חברתי ¬ בדצמבר ≥∏ߨ בזמן

שניסה למנוע את הריסת ביתו בכפר

שלם¨ נורה שמעון יהושע למוות על ידי

שוטר ¬ מאז נשארה המציאות של

תושבי השכונה כפי שהיתה ¬ שבוע לפני

הקרנת הבכורה של הסרט ¢רישיון להרוג¢¨

המגולל את סיפורו של יהושע כסמל

ליחסן המפלה של הרשויות כלפי

אוכלוסיות מצוקה¨ שמע עמיר קורץ

מהתושבים על פצצת הזמן המתקתקת

באחת השכונות היותר מוזנחות בעיר® ל ט � ר ב ם ו ל ש ∫ ם ו ל י צ Ø Ø ץ ר ו ק ר י מ ע ©

עיין ערךשמעוןיהושע

ײיום ראשון, שמונה בערב, בני ברק. מכוניתם של עופר פנחסוב ויריב רובין נעצרת ברחוב קיבוץ גלויות. פנחסוב ורובין,יוצרי קולנוע דוקומנטרי, פותחים את הבגז' ומוציאים מתוכומכשיר טלוויזיה ודי.וי.די. מסביב מתאספים ילדים מהשכונהײומתבוננים בסקרנות. לא בכל יום יוצא להם לראות שני חילוײנים נושאים מכשירים אלקטרוניים "לא כשרים" ומעלים אותם לתוך דירה חרדית ממוצעת — ביתה של משפחת יהושע.ײאת האישור לצעד החריג נתנה אם המשפחה, זוהרה, שהס

כימה להכניס לבית את המכשירים כדי שבני המשפחה יוכלולצפות לראשונה בסרט המגולל את סיפורו של בנה שמעון,שנורה על ידי שוטר לפני 24 שנה כאשר ניסה למנוע בגופו

את הריסת ביתו בכפר שלם. בזמן הצפייה הכאב על פניה של זוהרה ניכר. כשהעלילהײמתקדמת ליום שבו נורה בנה זה כבר נעשה קשה מדי והיא מע

דיפה לגשת למטבח ולהכין לאורחים קפה. רק כשמסתיימתהסצינה המשחזרת את אותו יום טראגי, היום שבו עלה בנה בןהײ26 לגג והורד ממנו עם כף הטרקטור של העיריה כשבגופושני כדורים (כדור אחד חדר לתוך הגולגולת), היא חוזרת אלמקומה מול הטלוויזיה, לצד בנה הבכור, ראובן, וחברתה חנה. ײאת הדמעות שעמדו בעיניהם בזמן הצפייה קשה היה להס

תיר. "חיי אדם נהיו זולים, האווירה אז היתה כמו מבצע צבאישצריך לגמור אותו מהר, לא משנה מה", פולט ראובן לחלל

החדר למראה תמונת אחיו ההרוג.ײבתום הסרט הוא משחזר את שאירע באותו היום, הײ23 בד

צמבר 82': "אני זוכר שראיתי את שמעון מחרחר. הורידו אותועם כף הטרקטור, אפילו עזרה ראשונה לא הגיעה. הבן אדםײהיה מונח 20 דקות. זה היה זוועתי. היו שם אכזריות ואי אכפ

תיות. הוא בלע את הלשון שלו ונחנק. זה פשוט זילות של חייאדם. מבחינתם זה פחות אחד, פחות צפיפות אוכלוסין. למי

שיש כסף לעורכי דין זה לא היה קורה". ע¢ גו ן י י עד העדתי קט נפלי ¢שהקו

לאחר 30 שעות צילום ומאות שעות עריכה, עם תקציב שלכײ300 אלף שקל מהרשות השנייה, העמידו פנחסוב ורובין סרטבאורך 55 דקות שמהווה עבורם כלי לביקורת חברתית נוקבת.ײהסרט, שקיבל את השם "רישיון להרוג", יוקרן ביום רביעי הק

רוב בסינמטק ובהמשך ישודר בערוץ 2. "יש לנו אמירה ברורהשבמדינה הזו יש אנשים ששווים יותר ויש כאלה ששווים פחות,ובאלה ששווים פחות היתה לגיטימציה גם לירות", אומר רובין.

ײ"כשאדם נלחם על הבית שלו ועולה נואש על הגג — ומקבל כדור ממרחק של שישה מטר, זה אומר משהו על המדינהײהזו. הזילות פה בחיי אדם היא בלתי נסבלת. ברגע שכסף נכײנס לסיפור, חיי אדם שווים פחות ופחות ונהיים חסרי משמ

עות, ורואים את זה בכל תחום במדינה".פנחסוב (34) גדל בשכונה החלשה ביותר ברעננה, קריתשרת, שבה הוא גר עד היום. "גדלתי באווירה של ניגוד וקיטובמוחלטים", הוא מספר. "ראיתי איך כפות הידיים של ההוריםשל ילדי קרית שרת היו שחורות, הם היו פועלי בניין, וההוריםשל הילדים מהשכונות היוקרתיות עבדו בעבודות משרדיות".פנחסוב הוא בוגר קמרה אובסקורה, שם היה לדבריו עוףײמוזר ומעין "סמן ימני מזרחי". את סרט הגמר שלו ייחד לתו

שב שכונת נוף ים במערב הרצליה שנלחם מול הרשויות נגדײפינוי הצריף שבו הוא גר. עם הרצון לספר את הסיפור של שמ

עון יהושע הוא מסתובב כבר שנים."כשהייתי נער מתבגר ראיתי כתבה בעיתון על הסיפורשל שמעון, והעובדה שבמדינה שלי יכול להיות מצב שמישהויעלה על הגג ויירו בו כי הוא בנה בשטח הבית שלו החרידהאותי", הוא אומר. "מאז הסיפור הזה נחרת לי בזיכרון. תמידחשבתי שכיוצר אני חייב להעלות אותו לתודעה הציבורית.ײאנשים לא שמעו ולא הכירו את המקרה הזה והיה לי ברור שא

ני אהפוך את הסיפור הזה לסרט".יכול להיות שהסרט היה נשאר בגדר חלום אלמלא פגשפנחסוב את רובין (37), במקור מקרית אונו וכיום מקדימה,שגם לו יש מה שהוא מכנה "אג'נדה חברתית". כשרק הכירולפני מספר שנים, בבית הספר של נעמת בהוד השרון, שבוהדריכו נוער מאוכלוסיה במצוקה, גילו השניים מהר מאוד כיהם מדברים באותה שפה, וזאת למרות הבדלי הגישה בבתיםײשבהם גדלו ולמרות שרובין מעיד שגדל בבית עם אבא ש"נש

מע כמו טומי לפיד". אז גם הסתבר שלרובין יש נגיעה לסיפורשל שמעון יהושע — כאשר זמן קצר לפני שפגש את פנחסוב

ביים כתבה לטלעד על מחזה שנכתב לפי הסיפור."אמרנו שיש פה סיפור מצוין ואת כל המרכיבים של סרטטוב", הוא אומר. "הפריע לנו שהסיפור של שמעון לא נחרתבתודעה של המאבקים החברתיים. אין כאן לגיטימציה לספרײסיפור חברתי. יוצרים מתעסקים עם הסכסוך הישראליײפלס

טיני אבל לא עם הקונפליקט העדתיײחברתי, כל המרקם הזהפה שבתוכנו. אנשים לא רוצים להתעמת עם החומרים, אבל

הקונפליקט העדתי עדיין רוחש וגועש".ײדרך סיפורו של שמעון יהושע מגולל "רישיון להרוג" את סי

פורה של שכונת כפר שלם בדרום תל אביב, שהוקמה על חורבותהכפר הערבי סלמה. ותיקי הכפר מספרים על הפקודה שנתן דודבן גוריון ליהודים להתיישב בבתי ערבים שננטשו בזמן מלחמתהעצמאות. ראשונים הובאו למקום יהודים מתימן, מאוחר יותרנוספו גם יהודים מעיראק ומכורדיסטן. שטח השכונה כײ1,500דונם ורובו הועבר לאחר מלחמת העצמאות לאפוטרופוס לנכסיײנפקדים ולאחר מכן לרשות הפיתוח הממשלתית, ובײ61', עם הק

מת מינהל מקרקעי ישראל, עברו האדמות לניהולו. בשנות הײ60הועברו משפחות רבות מבתיהן המתפוררים למבנים על עמודים,

ººººººשמעון יהושע¨ דקות אחדות לאחר שנורה על גג ביתו

❘≥¥❘±≤ Ʊ Æ≤∞∞∑❘תל אביב❘

≥±❘תל אביב❘ Ʊ Æ≤∞∞∑❘≥µ❘

זה סיפור על תושבים חלשים¨ עיריה

חזקה ופער חברתי ¬ בדצמבר ≥∏ߨ בזמן

שניסה למנוע את הריסת ביתו בכפר

שלם¨ נורה שמעון יהושע למוות על ידי

שוטר ¬ מאז נשארה המציאות של

תושבי השכונה כפי שהיתה ¬ שבוע לפני

הקרנת הבכורה של הסרט ¢רישיון להרוג¢¨

המגולל את סיפורו של יהושע כסמל

ליחסן המפלה של הרשויות כלפי

אוכלוסיות מצוקה¨ שמע עמיר קורץ

מהתושבים על פצצת הזמן המתקתקת

באחת השכונות היותר מוזנחות בעיר® ל ט � ר ב ם ו ל ש ∫ ם ו ל י צ Ø Ø ץ ר ו ק ר י מ ע ©

עיין ערךשמעוןיהושע

ײיום ראשון, שמונה בערב, בני ברק. מכוניתם של עופר פנחסוב ויריב רובין נעצרת ברחוב קיבוץ גלויות. פנחסוב ורובין,יוצרי קולנוע דוקומנטרי, פותחים את הבגז' ומוציאים מתוכומכשיר טלוויזיה ודי.וי.די. מסביב מתאספים ילדים מהשכונהײומתבוננים בסקרנות. לא בכל יום יוצא להם לראות שני חילוײנים נושאים מכשירים אלקטרוניים "לא כשרים" ומעלים אותם לתוך דירה חרדית ממוצעת — ביתה של משפחת יהושע.ײאת האישור לצעד החריג נתנה אם המשפחה, זוהרה, שהס

כימה להכניס לבית את המכשירים כדי שבני המשפחה יוכלולצפות לראשונה בסרט המגולל את סיפורו של בנה שמעון,שנורה על ידי שוטר לפני 24 שנה כאשר ניסה למנוע בגופו

את הריסת ביתו בכפר שלם. בזמן הצפייה הכאב על פניה של זוהרה ניכר. כשהעלילהײמתקדמת ליום שבו נורה בנה זה כבר נעשה קשה מדי והיא מע

דיפה לגשת למטבח ולהכין לאורחים קפה. רק כשמסתיימתהסצינה המשחזרת את אותו יום טראגי, היום שבו עלה בנה בןהײ26 לגג והורד ממנו עם כף הטרקטור של העיריה כשבגופושני כדורים (כדור אחד חדר לתוך הגולגולת), היא חוזרת אלמקומה מול הטלוויזיה, לצד בנה הבכור, ראובן, וחברתה חנה. ײאת הדמעות שעמדו בעיניהם בזמן הצפייה קשה היה להס

תיר. "חיי אדם נהיו זולים, האווירה אז היתה כמו מבצע צבאישצריך לגמור אותו מהר, לא משנה מה", פולט ראובן לחלל

החדר למראה תמונת אחיו ההרוג.ײבתום הסרט הוא משחזר את שאירע באותו היום, הײ23 בד

צמבר 82': "אני זוכר שראיתי את שמעון מחרחר. הורידו אותועם כף הטרקטור, אפילו עזרה ראשונה לא הגיעה. הבן אדםײהיה מונח 20 דקות. זה היה זוועתי. היו שם אכזריות ואי אכפ

תיות. הוא בלע את הלשון שלו ונחנק. זה פשוט זילות של חייאדם. מבחינתם זה פחות אחד, פחות צפיפות אוכלוסין. למי

שיש כסף לעורכי דין זה לא היה קורה". ע¢ גו ן י י עד העדתי קט נפלי ¢שהקו

לאחר 30 שעות צילום ומאות שעות עריכה, עם תקציב שלכײ300 אלף שקל מהרשות השנייה, העמידו פנחסוב ורובין סרטבאורך 55 דקות שמהווה עבורם כלי לביקורת חברתית נוקבת.ײהסרט, שקיבל את השם "רישיון להרוג", יוקרן ביום רביעי הק

רוב בסינמטק ובהמשך ישודר בערוץ 2. "יש לנו אמירה ברורהשבמדינה הזו יש אנשים ששווים יותר ויש כאלה ששווים פחות,ובאלה ששווים פחות היתה לגיטימציה גם לירות", אומר רובין.

ײ"כשאדם נלחם על הבית שלו ועולה נואש על הגג — ומקבל כדור ממרחק של שישה מטר, זה אומר משהו על המדינהײהזו. הזילות פה בחיי אדם היא בלתי נסבלת. ברגע שכסף נכײנס לסיפור, חיי אדם שווים פחות ופחות ונהיים חסרי משמ

עות, ורואים את זה בכל תחום במדינה".פנחסוב (34) גדל בשכונה החלשה ביותר ברעננה, קריתשרת, שבה הוא גר עד היום. "גדלתי באווירה של ניגוד וקיטובמוחלטים", הוא מספר. "ראיתי איך כפות הידיים של ההוריםשל ילדי קרית שרת היו שחורות, הם היו פועלי בניין, וההוריםשל הילדים מהשכונות היוקרתיות עבדו בעבודות משרדיות".פנחסוב הוא בוגר קמרה אובסקורה, שם היה לדבריו עוףײמוזר ומעין "סמן ימני מזרחי". את סרט הגמר שלו ייחד לתו

שב שכונת נוף ים במערב הרצליה שנלחם מול הרשויות נגדײפינוי הצריף שבו הוא גר. עם הרצון לספר את הסיפור של שמ

עון יהושע הוא מסתובב כבר שנים."כשהייתי נער מתבגר ראיתי כתבה בעיתון על הסיפורשל שמעון, והעובדה שבמדינה שלי יכול להיות מצב שמישהויעלה על הגג ויירו בו כי הוא בנה בשטח הבית שלו החרידהאותי", הוא אומר. "מאז הסיפור הזה נחרת לי בזיכרון. תמידחשבתי שכיוצר אני חייב להעלות אותו לתודעה הציבורית.ײאנשים לא שמעו ולא הכירו את המקרה הזה והיה לי ברור שא

ני אהפוך את הסיפור הזה לסרט".יכול להיות שהסרט היה נשאר בגדר חלום אלמלא פגשפנחסוב את רובין (37), במקור מקרית אונו וכיום מקדימה,שגם לו יש מה שהוא מכנה "אג'נדה חברתית". כשרק הכירולפני מספר שנים, בבית הספר של נעמת בהוד השרון, שבוהדריכו נוער מאוכלוסיה במצוקה, גילו השניים מהר מאוד כיהם מדברים באותה שפה, וזאת למרות הבדלי הגישה בבתיםײשבהם גדלו ולמרות שרובין מעיד שגדל בבית עם אבא ש"נש

מע כמו טומי לפיד". אז גם הסתבר שלרובין יש נגיעה לסיפורשל שמעון יהושע — כאשר זמן קצר לפני שפגש את פנחסוב

ביים כתבה לטלעד על מחזה שנכתב לפי הסיפור."אמרנו שיש פה סיפור מצוין ואת כל המרכיבים של סרטטוב", הוא אומר. "הפריע לנו שהסיפור של שמעון לא נחרתבתודעה של המאבקים החברתיים. אין כאן לגיטימציה לספרײסיפור חברתי. יוצרים מתעסקים עם הסכסוך הישראליײפלס

טיני אבל לא עם הקונפליקט העדתיײחברתי, כל המרקם הזהפה שבתוכנו. אנשים לא רוצים להתעמת עם החומרים, אבל

הקונפליקט העדתי עדיין רוחש וגועש".ײדרך סיפורו של שמעון יהושע מגולל "רישיון להרוג" את סי

פורה של שכונת כפר שלם בדרום תל אביב, שהוקמה על חורבותהכפר הערבי סלמה. ותיקי הכפר מספרים על הפקודה שנתן דודבן גוריון ליהודים להתיישב בבתי ערבים שננטשו בזמן מלחמתהעצמאות. ראשונים הובאו למקום יהודים מתימן, מאוחר יותרנוספו גם יהודים מעיראק ומכורדיסטן. שטח השכונה כײ1,500דונם ורובו הועבר לאחר מלחמת העצמאות לאפוטרופוס לנכסיײנפקדים ולאחר מכן לרשות הפיתוח הממשלתית, ובײ61', עם הק

מת מינהל מקרקעי ישראל, עברו האדמות לניהולו. בשנות הײ60הועברו משפחות רבות מבתיהן המתפוררים למבנים על עמודים,

ººººººשמעון יהושע¨ דקות אחדות לאחר שנורה על גג ביתו

❘≥¥❘±≤ Ʊ Æ≤∞∞∑❘תל אביב❘

מנהל�החינוך�והתרבות�–�חברת�מוסדות�חינוך,�תרבות�ושיקום�שכונות�בת"א

www. te l -av iv.gov. i l / roz in ∫Ì ÈÙÒ † Ì È˯ن˙Ï·˜Ïרח'דרזנר2א'רמתאביבג'טל.03-6418262

קונצרטיםיחודייםינואר/פברואר2007ÔÈʯ†ÌÂȯÂËȄ‡

בהשתתפותנגניםמהתזמורתהפילהרמוניתהישראלית,זמרים,

רקדניםוקריינותאמנותית

תכניתהמשלבתשלושמיצירותהפארשלהמלחיןהידועיוהנסברהמס(1833-1897)עםקריאתחלופת

המכתביםביןחבריהשלישיההאוהבת,שנכתבובמשך40שנה.

יוםד'31.1.07בשעה17:30

עידיתשכטמן-ניצוח,הנחייהושירה

הגרריש-משחקושירה

פינוקיוותזמורתהקסמיםקונצרטתיאטרוןלכלהמשפחה

תזמורתהבמההישראליתחולוןמציגה:

גריג"פרגינט",סוויטהמס'1מנדלסון-קונצ'רטולשניפסנתרים.

9ברהמז'ור. מוצרט-סרנדהמס'ק.320.("קרןהדואר")

"דוקיוםלידהפסנתר"

מנצח:דורוןסלומוןאדמוני ויובל (יפן) קנאזאווה טאמי /

(ישראל),פסנתרנים

יוםרביעי21.2.07(20:30)

( ן פ י ) ה ו ו א ז א נ ק י מ א ט( ל א שר י ) י נ ו מ ד א ל ב ו י ות ו י ו ר בתח ן ו ש א ר ם ו מקת ו י ת ר ק ו י ת ו י מ ו א ל נ י ב

בתוכנית:יוםו'19.1.07(21:00)

סדרתקונצרטיםבעריכתמילכהלקס

סיפוראהבהשלהמאהה-19

תזמורתהסימפונייטההישראליתב"ש

בסדרה: השני הקונצרט

ÒÓ‰¯·†Ò‰ÂȆ†Ô‡Ó¢†‰¯Ï˜Â†Ë¯·Â¯

מבצעים:נגניהתזמורתהפילהרמוניתהישראלית:

רימהקמינוקובסקי-כינוריורםאלפרין-צ'ילו

מילכהלקס-פסנתררשלידיוויס-קלרנית

ג'יימסמדיסוןקוקס-קרןטלרוקמן-קריאהאמנותית

עריכתטקסטים:מילכהלקסוטלרוקמן

ײמפה", אומרת נורית. "רצינו לשפץ ולתקן, אבל כל שינוי שאײנו עושים הם הורסים. שמנו ספסל בחוץ ולול של ברווזים לי

לדים — הם לקחו. לבן הם הרסו את הגג שהוא סידר. כל דברשאנחנו מזיזים פה מגיעים פקחים, מטרידים אותך.

ײ"הייתי מתה להרוס פה את הבית ולבנות מחדש, אבל מי ייתן אישורים? הם עושים הכל כדי למרר לנו את החיים, לגרוםלנו להסכים להצעה שלהם וללכת מפה. אנחנו רוצים להתפנותײאבל רוצים לקבל פיצוי הולם, לא מעבר אבל גם לא מתחת. אנײחנו יושבים ככה ומחכים, חלשים. בינתיים אנחנו משלמים ארנונה ומים, אבל כל חורף הבית מוצף ואף אחד לא מטפל בזה".ײאבנר אברהם צולם לסרט לפני שלוש שנים. אז אמר שלעו

לם לא יעזוב את האדמה בכפר שלם שעליה גדל ועליה ימות.השבוע נראה כי תשו כוחותיו. "כל השנים הם מריצים אותי ביןבתי משפט, צווים, תביעות והכל בשעות העבודה", הוא אומר."די, כבר אין לי כוח. התישו אותי פיזית, נפשית ורוחנית. מישהואחר במקומי היה כבר מזמן שם חבל סביב הצוואר. הנה, קיבלתיעכשיו צו פינוי נוסף. הביאו אותי למצב שאין ברירה ואני צריךלצאת. המלחמה היום היא כבר לא להישאר אלא לצאת בכבוד".במהלך השיחה שולף אברהם מפות ומראה איך כבר אושרהײתב"ע (תוכנית בניין עיר) שמקצה את השטחים שעליהם יושײבים הבתים שלהם לקבלנים לבניית בניינים גבוהים. "הם רו

צים לזרוק אותנו מפה ולהתעשר. הם מציעים לנו פיצוי עלוב,ײסכום כסף שלא תוכל לקנות איתו אפילו דירת חדר. האבסו

רד הוא שאלה שבאמת פלשו לפה, עבריינים שמפחדים מהם,

מוותרים להם, ומי שנולד פה, אנשים חלשים, נדפקים".לפני חודשיים פורסם בעיתון "תל אביב" כי חברת חלמיששלחה צווי פינוי לײ400 משפחות הגרות בבתים ישנים בכפרײשלם. 300 מתוכן זכאיות להסדר, מה שעלול להוביל לכך שבײקרוב ימצאו עצמן כמאה משפחות ללא קורת גג. לדברי אב

רהם, האווירה בשכונה בימים אלה היא של על סף פיצוץ.ײ"הפתיל של האנשים פה נהיה קצר", הוא מתאר. "אנשים יוײשבים פה בשבועיים האחרונים כמו אש. זה כמו פצצת זמן, וה

דיבורים הם על דברים הרבה יותר קיצוניים מהפגנות. אנחנומנסים למנוע את זה עכשיו, להרגיע. המצב פה על סף פיצוץ.ײשמעון יהושע יהיה כסף קטן לעומת מה שיכול להיות פה. הפ

עם המלחמה תהיה יותר קשה. אנחנו נלחמנו לפי החוק, אבלהיום יש פה אנשים שהם לא אנשי חוק, והכללים יהיו אחרים".

לדברי יו"ר ועד השכונה, זכריה טרם (75), מוותיקי הכפר,שמופיע גם הוא בסרט, כיום נשארו בשכונה כײ300 משפחותײותיקות שנמצאות כבר שנים במאבק מתמיד מול חלמיש וה

עיריה. "בשנות הײ50 בן גוריון שלח אותנו לכאן להפריח אתהשממה", הוא אומר. "היום האדמה יקרה, אז נותנים לקבלניםשטחים כדי שיתעשרו על גבינו ועל חשבון הסבל שלנו. היוםכבר לאנשים אין כוח למלחמות, כולם רוצים להתפנות אבלרוצים לקבל מה שמגיע להם. הבעיה היא שפשוט מתעללים

בתושבי הכפר ואין לנו היום למי לפנות."כל מנכ"ל של חלמיש שמתחלף רוצה להראות שהוא יכוללפנות אותנו ביותר זול ויותר מהר. העניין הוא שלאנשים איןײפה מה להפסיד. החשש שלנו הוא שיקום איזה אחד שהדם יע

לה לו לראש ולך תדע מה יכול להיות. בגלל זה אנחנו בוועדעושים הכל כדי למתן, כדי שלא יקרה חס וחלילה מה שהיה.

מספיק לנו שמעון יהושע אחד"."אנו לא אופטימיים", מסכמים פנחסוב ורובין, שסבורים כיײשכונת כפר שלם היא בסך הכל מיקרוקוסמוס לישראל העײנייה והנחשלת. "אנו חברה ישראלית שסועה. אתה רואה קוטײביות בין האנשים שיושבים למעלה, מקבלי ההחלטות והעשיײרים, לאנשים שלמטה, שלא גומרים את החודש, עם חיים בז

בל. איפה שיש דרום דופקים אותם, אם זה בשדרות או בתלאביב. מלחמת האחים שתהיה כאן היא מבחינה חברתית. הכלבוער מתחת לפני השטח, אנשים זועמים, אתה לא תוכל לנצח

להחביא אותם. בסוף זה יתפרץ". ¬

≥±❘תל אביב❘ Ʊ Æ≤∞∞∑❘≥∑❘

האח ראובן∫ ¢אני זוכרשראיתי את שמעון

מחרחרÆ הורידו אותועם כף הטרקטור¨

אפילו עזרה ראשונהלא הגיעהÆ הבן אדםÆהיה מונח ∞≥ דקותזה היה זוועתיÆ היו

שם אכזריות ואיאכפתיותÆ הוא בלע

Æאת הלשון שלו ונחנקזה פשוט זילות שלחיי אדםÆ למי שישכסף לעורכי דין זה

לא היה קורה¢

רובין∫ ¢הרשויותממררות לתושבים

פה את החייםÆ אלהמשפחות מרובות

ילדים¨ שרצו לבנותעוד חדר אבל אמרו

להן לא¨ כי אם הןיבנו יהיה להן טוב והן

ירצו להישארÆ זאתהסיבה שהערימו

עליהן קשיים ולאÆנתנו להן תשתית

היום אתה הולךבכפר שלם ורואה

בתים שנראים כמומחנה פליטים¢

פנחסוב ©מימין® ורובין¨ בשכונהÆ ¢במדינה הזו יש אנשים ששווים יותר ויש כאלה ששווים פחות¢

ע שמעון יהושע"עמה שכונה בשעתו "מעברות על עמודים". מי שלא הצליח לצאתײאז נאלץ לחכות לפינוי. בינתיים צפיפות האוכלוסין החלה לה

וות בעיה רצינית. מקרים של עשר נפשות בבית בן שני חדריםלא היו נדירים, מה שלא הותיר לתושבים ברירה אלא להרחיבאת בתיהם לצורך מגורים של הילדים ובני המשפחה. הרשויות

ראו בכך השתלטות על שטחים וכינו אותם פולשים. ײבאותן שנים זיהו הרשויות את הערך הרב של הקרקע והו

קמה החברה העירונית חלמיש, במטרה לעשות סדר בכפרשלם ולפתוח בפינוי מואץ של השכונה כדי לבנות בשטחהײבניינים חדשים. חלמיש חכרה מהמינהל שטחים שעליהם מבײנים המיועדים לפינוי ולהריסה. אך עם השנים התברר כי המ

לאכה לא פשוטה. גל הפינויים הראשון, שהחל בשנות הײ70,לווה בגילויי אלימות קשים מצד תושבי השכונה ובעימותים

שנמשכים עד היום בין עובדי חלמיש לתושבים.ײסיפור התבצרותו הטראגי של שמעון על גג ביתו, שלטעײנת הרשויות בנה באופן לא חוקי מבנה בצמוד לבית הוריו, נחײרת בשכונה כשיא הקרע בין הממסד לבין התושבים. לאחר מו

תו של יהושע התגברה האיבה בין התושבים לממסד ותושביכפר שלם יצאו להפגנות מחאה. ברחובות העיר רוססו כתובותײנאצה נגד ראש העיריה דאז, שלמה להט (צ'יץ'). הזכורה ואו

לי הקשה מכולן היתה "אשכנאצי".משפחת יהושע בחרה לקבל פיצוי ולעזוב לבני ברק,כשהיא משאירה מאחוריה שכונת עוני שהעיריה לא משקיעהכמעט בתשתיות שלה, דבר שהופך את חיי התושבים במקוםלבלתי נסבלים. עם השנים משפחות נוספות התפנו במסגרתפינויײבינוי, אולם עבור מאות משפחות שנותרו בכפר מדוברבסאגה שאינה נגמרת. מצד אחד הם רוצים להתפנות, מצד

שני הם טוענים כי הפיצוי שמציעה להם חלמיש לא מספק.

מחדש¢ ל מתחי ר פו הסי ו עכשי ¢אל הײ23 בדצמבר 82' חוזרים פנחסוב ורובין בסרט דרךײעדויות של שכנים תמונות מהאירוע וצילומי וידאו שנלקחו מאײרכיון רשות השידור. רק לאחר שכנועים רבים הסכימו האם זוהײרה והאחים ראובן ואבי לשחזר מול המצלמה את רגעיו האחרו

"בהתחלה פנינו לאחות והיא אמרהנים של שמעון. פנחסוב:לנו שהמשפחה לא תשתף פעולה. הם מאוד חשדו בנו, הם ראוײבנו חלק מהממסד, מהשלטון האשכנזי שידפוק אותם. אבל לא

חר מכן האחות שאלה אותי אם שם המשפחה שלי, פנחסוב, הוארוסי או בוכרי. אמרתי לה בוכרי, אז זה קצת שבר את הקרח".

אבל פנחסוב ורובין לא הסתפקו רק בבני משפחה ובחבריםאלא ראיינו בסרט גם אנשי מקצוע שייתנו גושפנקה למסרײהחברתי שלהם. אחד המרואיינים הוא ישראל גודוביץ', לשעײבר מהנדס עיריית תל אביב. במהלך הסרט מציג גודוביץ' למײצלמה מקומות שונים ברחבי תל אביב שנבנו ללא היתר — מהײרחבת בנייה בביתו של מקורב לרון חולדאי ועד לקומות הגײבוהות ברבי הקומות המתנשאים בעיר, שלטענתו העיריה מו

דעת אליהם אך לא עושה בעניין דבר.גודוביץ' מציג עמדה ביקורתית על מדיניות האיפה ואיפהשל העיריה, שלטענתו מפעילה כוח נגד החלשים ו"סולחת"לאנשי הממון. "מה זה פינויײבינוי? טרנספר. אתה מזהה קרקעיקרה בתל אביב שגרים עליה ארבעה איש לדונם, אז למה

שלא יגורו עליה 40?", הוא אומר.ײ"אלה אנשים שהמדינה הביאה אותם לשם לאחר בריחת הע

רבים כדי ליישב את המקום", אומר רובין, "ואחרי שעלה הערךשל הקרקע הם אמרו 'ניקח את האנשים העניים האלה, נסלקאותם ונבנה פה בניינים גבוהים'. הרשויות ממררות לתושביםפה את החיים. אלה משפחות מרובות ילדים, שרצו לבנות עודחדר או לסגור איזו מרפסת, אבל אמרו להן לא, כי אם הן יבנויהיה להן טוב והן ירצו להישאר. זאת הסיבה שהערימו עליהןקשיים ולא נתנו להן תשתית. "היום אתה הולך בכפר שלםורואה בתים שנראים כמו מחנה פליטים. קילומטרים ספורים

ממרכז העיר נמצאת ישראל הרביעית. אנשים גרים בפחוניםעם גגות מטים לנפול ומים שחודרים לתוך הבית".

פנחסוב: "יש כאן בעיה קשה של אי צדק חברתי. מצד אחדנותנים לנדל"ניסטים לבנות איפה שהם רוצים. מצד שני, אצלײהחלשים הפער רק הולך וגדל. שמעון הוא רק דוגמה וסמל לא

דם שזעק לצדק חברתי. בגלל שהוא היה קורבן הוא בעצם עזרײבדיעבד להרבה משפחות להישאר בכפר שלם, כי אחרי המק

רה העיריה השהתה את הפינויים. אבל עכשיו הסיפור מתחילמחדש ויש אנשים שאומרים שהולך להיות כאן רצח".

ײעל חוסר השוויון ואי הצדק החברתי מדברת בסרט גם הפײעילה החברתית ויקי שירן ז"ל, שכמה חודשים לאחר הצילו

מים נפטרה ממחלה. שירן מוחה על האפליה ביחס אל יוצאיײעדות המזרח לעומת יוצאי מזרח אירופה, בין היתר דרך הטי

פול האנמי של הרשויות בחריגות הבנייה שנעשות בקיבוציםלעומת הלהט לאכוף את החוק בשכונות חלשות כמו כפרײשלם. "את הגיבורים המזרחיים מציגים כעבריינים", היא אומײרת בסרט. "שמעון יהושע היה יכול להיות גיבור בחברה שה

צדק החברתי נר לרגליה".ײאבל הסרט מציג גם דעה הפוכה. "היה כאן צו של בית מש

פט. שמעון יהושע פתח באש, קיבל בחזרה וזה מה שמגיע לו",אומר למצלמה שלמה להט, ראש העיריה לשעבר. "הוא פחדן,מוג לב, מפר חוק והביא את האסון הזה על כולנו. אין לי רגשי

חרטה. לפושעים מגיע דין".כצפוי, המילים הללו מביאות את בני המשפחה לנקודתײרתיחה. "תבוא ותגיד למדנו לקחים, עשינו טעות", הם אומ

רים בכעס. "אבל הוא הוציא את המשפחה פושעים ועברייניםבצורה חצופה ומכוערת. שמעון לא התכוון לירות באף אחד.הוא רצה רק לעצור את הטרקטור. הוא עמד על הגג ואמר להםשאבא שלו הלך להביא צו מניעה, שהוא נמצא בדרך מביתהמשפט באוטובוס ושיחכו. אבל הם לא עצרו. מה החיפזון? הואהרי הזמין לשם עיתונאים, רק רצה להוציא את האמת שלו.ײהוא אמר 'כולם בנו בתים, ודווקא את שלנו הורסים? מה, בג

לל שאנחנו חלשים ואין לנו כסף וכוח?".חיים כהן, השוטר שירה ביהושע, לא מביע חרטה אף הוא.ײבסרט הוא משחזר את רגע הירייה. לטענתו, הוא לחץ על ההײדק רק לאחר שיהושע שלף אקדח. בהמשך הוא מסביר כי הריײסת המבנה נמשכה גם לאחר שיהושע נורה כי זו היתה משימ

תם. "לשם מה לעצור את זה, כי אחד נהרג?", הוא אומר בראיון."הוא בהתנהגות שלו זימן את הגורל, אני הייתי רק השליח".

"במובן מסוים גם השוטר הוא קורבן", אומר פנחסוב. "הואהיה כלי שהונע על ידי כל הכוח הזה של העיריה. היתה פשוטלגיטימציה ללחוץ על ההדק, שהאנשים האלה בכפר שלם לאײלגיטימיים כאן, שצריך לעשות הכל כדי לפנות אותם, זו הי

תה לחיצה על ההדק של כולם".ײלפנחסוב ורובין לקח לא מעט זמן עד שמצאו את כהן בבני

מינה, שם הוא עוסק כמטפל הוליסטי לאחר שחזר בתשובה. לאפחות קשה היה לשכנע אותו להתראיין לסרט. "הוא היה מאודחשדן, ביטל פגישות שקבענו איתו וכו'", מספר רובין. "בניסיוןהאחרון הוא הסכים להתראיין בלי שנחשוף את פניו. רק אחרי

שהגענו אליו הוא הסכים לדבר למצלמה".

¢ אחד הושע י ן ו שמעו לנ ק ¢מספיײביום ראשון הסתובבו רובין ופנחסוב בשכונה וחילקו לתוײשבים הזמנות להקרנת הבכורה בסינמטק. במהלך הסיבוב הח

לו שיחות עם עוד ועוד תושבים שמתמודדים גם היום עם צוויפינוי ועם החשש לאבד בקרוב את הבית מבלי לקבל חלופה אופיצוי הולם. חלקם סירבו במשך השנים לנהל משא ומתן עםײחלמיש, חלקם מנהלים אותו בימים אלה וחלקם, לטענת חל

מיש, כלל לא זכאים לפיצוי כי פלשו לשטחים ציבוריים.ביתם הרעוע של יאיר ונורית כהן הוא בית ערבי אותנטי,שאליו נכנסו הוריו של יאיר בײ48'. כשנכנסים לבית המוזנחנדמה שכל רגע התקרה עומדת לקרוס. "ניסינו להתפנות כמהפעמים והיינו במגעים מול חלמיש אבל לא הצלחנו לצאת

❘≥∂❘±≤ Ʊ Æ≤∞∞∑❘תל אביב❘

ºººººº אברהם¨ תושב השכונה∫ ¢אנשיםיושבים פה בשבועיים האחרונים כמואשÆ המצב פה על סף פיצוץ¨ זהכמו פצצת זמןÆ שמעון יהושע יהיהכסף קטן לעומת מה שיכול להיותפהÆ הפעם המלחמה תהיה יותרקשהÆ אז נלחמנו לפי החוק¨ אבלהיום יש פה אנשים שהם לא אנשיחוק והכללים אצלם יהיו אחרים¢

חלמיש בתגובה∫ײבתגובה לטענות התושבים, כפי שהן מובאות בכת

בה, מסרה חברת חלמיש את הדברים הבאים: "בשנותהײ60 החליטה ממשלת ישראל לפנות 800 משפחותמכפר שלם ולבנות את השכונה מחדש. מאז נותרו 400משפחות שטרם פונו. כײ15 אלף תושבים מתגורריםײבאזור המחודש שנבנה ושופץ בסטנדרטים של השכו

נות היוקרתיות בעיר.ײהרבה עליות ומורדות ידע פרויקט הפינויײבינוי בכ

פר שלם. בשנות הײ90 הופסק הפרויקט על ידי מינהלײמקרקעי ישראל עקב מתן תנאים מפליגים לפינוי וח

ריגה מקריטריונים המקובלים במקומות אחרים. מעברײלכך, פלשו בשנים אלה עשרות תושבים חדשים שמט

רתם להתעשר על חשבון הקופה הציבורית. ײלפני כשנתיים חודש הפרויקט, ומאז חלה התקדײמות משמעותית בפיתוח השכונה. חלמיש נחושה להש

לים את עבודות הפיתוח של כפר שלם ולהגיע להסדרשיבטיח פינוי של משפחות שעדיין מתגוררות בשכונהײוזכאיות לפיצוי. לפי הקריטריונים שקבעה המדינה הו

חלט שהמשפחות הוותיקות יפוצו במחירים הגבוהיםײמהממוצע, אולם למרות זאת יש רבות שמסרבות ומב

קשות תשלומים גבוהים יותר.מעבר לכך, מי שפלש לקרקעות של החברה בשניםהאחרונות וחי על אדמות מדינה בלי לשלם לא זכאילפיצוי כלל. כאלה יש כײ100 משפחות. ועד השכונהפועל בכל דרך למנוע מחלמיש להשלים את הפרויקטײתוך הבטחות כי בעתיד יהיו פיצויים גבוהים, ובכך מו

ליך שולל את התושבים.ײלפני מספר שבועות שלחה חלמיש התראות לתושײבים המסרבים להתפנות לפני נקיטת הליכים משפ

טיים מתוך מטרה לזרז את הליך הפינוי. כל פסקי הדיןשניתנו לאחרונה, כולל פסיקת בג"ץ שניתנה השבוע,ײגיבו את חלמיש ודחו על הסף טענות של תושבים שפ

לשו.בהקשר לסרט ולאירועים המצערים שקרו בשנותהײ80, המטרה של שני הצדדים היא ללמוד מטעויותײהעבר ולכן חלמיש חוזרת על ההזמנה שנשלחה לתוש

בים, להגיע למשרדי החברה ולקבל טיפול פרטני עלמנת להגיע להסדר. גם מי שאינו זכאי לפיצוי יכולײלהגיש בקשה לדיור ציבורי ובקשתו תיבדק לפי הקריײטריונים. בכל מקרה, חלמיש לא תיתן לאיומים או לא

לימות של בודדים או קבוצות למנוע פיתוח של אזורשבו חיים למעלה מײ15 אלף תושבים".

צצייללווממייםם∫∫ ררייאאןןכפר שלם¨ השבועÆ ¢קילומטרים ספורים ממרכז העיר נמצאת ישראל הרביעית¢ ¬ האם¨ זוהרה¨ והאח ראובןÆ ¢מבחינתם זה פחות אחד¢

מנהל�החינוך�והתרבות�–�חברת�מוסדות�חינוך,�תרבות�ושיקום�שכונות�בת"א

www. te l -av iv.gov. i l / roz in ∫Ì ÈÙÒ † Ì È˯ن˙Ï·˜Ïרח'דרזנר2א'רמתאביבג'טל.03-6418262

קונצרטיםיחודייםינואר/פברואר2007ÔÈʯ†ÌÂȯÂËȄ‡

בהשתתפותנגניםמהתזמורתהפילהרמוניתהישראלית,זמרים,

רקדניםוקריינותאמנותית

תכניתהמשלבתשלושמיצירותהפארשלהמלחיןהידועיוהנסברהמס(1833-1897)עםקריאתחלופת

המכתביםביןחבריהשלישיההאוהבת,שנכתבובמשך40שנה.

יוםד'31.1.07בשעה17:30

עידיתשכטמן-ניצוח,הנחייהושירה

הגרריש-משחקושירה

פינוקיוותזמורתהקסמיםקונצרטתיאטרוןלכלהמשפחה

תזמורתהבמההישראליתחולוןמציגה:

גריג"פרגינט",סוויטהמס'1מנדלסון-קונצ'רטולשניפסנתרים.

9ברהמז'ור. מוצרט-סרנדהמס'ק.320.("קרןהדואר")

"דוקיוםלידהפסנתר"

מנצח:דורוןסלומוןאדמוני ויובל (יפן) קנאזאווה טאמי /

(ישראל),פסנתרנים

יוםרביעי21.2.07(20:30)

( ן פ י ) ה ו ו א ז א נ ק י מ א ט( ל א שר י ) י נ ו מ ד א ל ב ו י ות ו י ו ר בתח ן ו ש א ר ם ו מקת ו י ת ר ק ו י ת ו י מ ו א ל נ י ב

בתוכנית:יוםו'19.1.07(21:00)

סדרתקונצרטיםבעריכתמילכהלקס

סיפוראהבהשלהמאהה-19

תזמורתהסימפונייטההישראליתב"ש

בסדרה: השני הקונצרט

ÒÓ‰¯·†Ò‰ÂȆ†Ô‡Ó¢†‰¯Ï˜Â†Ë¯·Â¯

מבצעים:נגניהתזמורתהפילהרמוניתהישראלית:

רימהקמינוקובסקי-כינוריורםאלפרין-צ'ילו

מילכהלקס-פסנתררשלידיוויס-קלרנית

ג'יימסמדיסוןקוקס-קרןטלרוקמן-קריאהאמנותית

עריכתטקסטים:מילכהלקסוטלרוקמן

ײמפה", אומרת נורית. "רצינו לשפץ ולתקן, אבל כל שינוי שאײנו עושים הם הורסים. שמנו ספסל בחוץ ולול של ברווזים לי

לדים — הם לקחו. לבן הם הרסו את הגג שהוא סידר. כל דברשאנחנו מזיזים פה מגיעים פקחים, מטרידים אותך.

ײ"הייתי מתה להרוס פה את הבית ולבנות מחדש, אבל מי ייתן אישורים? הם עושים הכל כדי למרר לנו את החיים, לגרוםלנו להסכים להצעה שלהם וללכת מפה. אנחנו רוצים להתפנותײאבל רוצים לקבל פיצוי הולם, לא מעבר אבל גם לא מתחת. אנײחנו יושבים ככה ומחכים, חלשים. בינתיים אנחנו משלמים ארנונה ומים, אבל כל חורף הבית מוצף ואף אחד לא מטפל בזה".ײאבנר אברהם צולם לסרט לפני שלוש שנים. אז אמר שלעו

לם לא יעזוב את האדמה בכפר שלם שעליה גדל ועליה ימות.השבוע נראה כי תשו כוחותיו. "כל השנים הם מריצים אותי ביןבתי משפט, צווים, תביעות והכל בשעות העבודה", הוא אומר."די, כבר אין לי כוח. התישו אותי פיזית, נפשית ורוחנית. מישהואחר במקומי היה כבר מזמן שם חבל סביב הצוואר. הנה, קיבלתיעכשיו צו פינוי נוסף. הביאו אותי למצב שאין ברירה ואני צריךלצאת. המלחמה היום היא כבר לא להישאר אלא לצאת בכבוד".במהלך השיחה שולף אברהם מפות ומראה איך כבר אושרהײתב"ע (תוכנית בניין עיר) שמקצה את השטחים שעליהם יושײבים הבתים שלהם לקבלנים לבניית בניינים גבוהים. "הם רו

צים לזרוק אותנו מפה ולהתעשר. הם מציעים לנו פיצוי עלוב,ײסכום כסף שלא תוכל לקנות איתו אפילו דירת חדר. האבסו

רד הוא שאלה שבאמת פלשו לפה, עבריינים שמפחדים מהם,

מוותרים להם, ומי שנולד פה, אנשים חלשים, נדפקים".לפני חודשיים פורסם בעיתון "תל אביב" כי חברת חלמיששלחה צווי פינוי לײ400 משפחות הגרות בבתים ישנים בכפרײשלם. 300 מתוכן זכאיות להסדר, מה שעלול להוביל לכך שבײקרוב ימצאו עצמן כמאה משפחות ללא קורת גג. לדברי אב

רהם, האווירה בשכונה בימים אלה היא של על סף פיצוץ.ײ"הפתיל של האנשים פה נהיה קצר", הוא מתאר. "אנשים יוײשבים פה בשבועיים האחרונים כמו אש. זה כמו פצצת זמן, וה

דיבורים הם על דברים הרבה יותר קיצוניים מהפגנות. אנחנומנסים למנוע את זה עכשיו, להרגיע. המצב פה על סף פיצוץ.ײשמעון יהושע יהיה כסף קטן לעומת מה שיכול להיות פה. הפ

עם המלחמה תהיה יותר קשה. אנחנו נלחמנו לפי החוק, אבלהיום יש פה אנשים שהם לא אנשי חוק, והכללים יהיו אחרים".

לדברי יו"ר ועד השכונה, זכריה טרם (75), מוותיקי הכפר,שמופיע גם הוא בסרט, כיום נשארו בשכונה כײ300 משפחותײותיקות שנמצאות כבר שנים במאבק מתמיד מול חלמיש וה

עיריה. "בשנות הײ50 בן גוריון שלח אותנו לכאן להפריח אתהשממה", הוא אומר. "היום האדמה יקרה, אז נותנים לקבלניםשטחים כדי שיתעשרו על גבינו ועל חשבון הסבל שלנו. היוםכבר לאנשים אין כוח למלחמות, כולם רוצים להתפנות אבלרוצים לקבל מה שמגיע להם. הבעיה היא שפשוט מתעללים

בתושבי הכפר ואין לנו היום למי לפנות."כל מנכ"ל של חלמיש שמתחלף רוצה להראות שהוא יכוללפנות אותנו ביותר זול ויותר מהר. העניין הוא שלאנשים איןײפה מה להפסיד. החשש שלנו הוא שיקום איזה אחד שהדם יע

לה לו לראש ולך תדע מה יכול להיות. בגלל זה אנחנו בוועדעושים הכל כדי למתן, כדי שלא יקרה חס וחלילה מה שהיה.

מספיק לנו שמעון יהושע אחד"."אנו לא אופטימיים", מסכמים פנחסוב ורובין, שסבורים כיײשכונת כפר שלם היא בסך הכל מיקרוקוסמוס לישראל העײנייה והנחשלת. "אנו חברה ישראלית שסועה. אתה רואה קוטײביות בין האנשים שיושבים למעלה, מקבלי ההחלטות והעשיײרים, לאנשים שלמטה, שלא גומרים את החודש, עם חיים בז

בל. איפה שיש דרום דופקים אותם, אם זה בשדרות או בתלאביב. מלחמת האחים שתהיה כאן היא מבחינה חברתית. הכלבוער מתחת לפני השטח, אנשים זועמים, אתה לא תוכל לנצח

להחביא אותם. בסוף זה יתפרץ". ¬

≥±❘תל אביב❘ Ʊ Æ≤∞∞∑❘≥∑❘

האח ראובן∫ ¢אני זוכרשראיתי את שמעון

מחרחרÆ הורידו אותועם כף הטרקטור¨

אפילו עזרה ראשונהלא הגיעהÆ הבן אדםÆהיה מונח ∞≥ דקותזה היה זוועתיÆ היו

שם אכזריות ואיאכפתיותÆ הוא בלע

Æאת הלשון שלו ונחנקזה פשוט זילות שלחיי אדםÆ למי שישכסף לעורכי דין זה

לא היה קורה¢

רובין∫ ¢הרשויותממררות לתושבים

פה את החייםÆ אלהמשפחות מרובות

ילדים¨ שרצו לבנותעוד חדר אבל אמרו

להן לא¨ כי אם הןיבנו יהיה להן טוב והן

ירצו להישארÆ זאתהסיבה שהערימו

עליהן קשיים ולאÆנתנו להן תשתית

היום אתה הולךבכפר שלם ורואה

בתים שנראים כמומחנה פליטים¢

פנחסוב ©מימין® ורובין¨ בשכונהÆ ¢במדינה הזו יש אנשים ששווים יותר ויש כאלה ששווים פחות¢

ע שמעון יהושע"עמה שכונה בשעתו "מעברות על עמודים". מי שלא הצליח לצאתײאז נאלץ לחכות לפינוי. בינתיים צפיפות האוכלוסין החלה לה

וות בעיה רצינית. מקרים של עשר נפשות בבית בן שני חדריםלא היו נדירים, מה שלא הותיר לתושבים ברירה אלא להרחיבאת בתיהם לצורך מגורים של הילדים ובני המשפחה. הרשויות

ראו בכך השתלטות על שטחים וכינו אותם פולשים. ײבאותן שנים זיהו הרשויות את הערך הרב של הקרקע והו

קמה החברה העירונית חלמיש, במטרה לעשות סדר בכפרשלם ולפתוח בפינוי מואץ של השכונה כדי לבנות בשטחהײבניינים חדשים. חלמיש חכרה מהמינהל שטחים שעליהם מבײנים המיועדים לפינוי ולהריסה. אך עם השנים התברר כי המ

לאכה לא פשוטה. גל הפינויים הראשון, שהחל בשנות הײ70,לווה בגילויי אלימות קשים מצד תושבי השכונה ובעימותים

שנמשכים עד היום בין עובדי חלמיש לתושבים.ײסיפור התבצרותו הטראגי של שמעון על גג ביתו, שלטעײנת הרשויות בנה באופן לא חוקי מבנה בצמוד לבית הוריו, נחײרת בשכונה כשיא הקרע בין הממסד לבין התושבים. לאחר מו

תו של יהושע התגברה האיבה בין התושבים לממסד ותושביכפר שלם יצאו להפגנות מחאה. ברחובות העיר רוססו כתובותײנאצה נגד ראש העיריה דאז, שלמה להט (צ'יץ'). הזכורה ואו

לי הקשה מכולן היתה "אשכנאצי".משפחת יהושע בחרה לקבל פיצוי ולעזוב לבני ברק,כשהיא משאירה מאחוריה שכונת עוני שהעיריה לא משקיעהכמעט בתשתיות שלה, דבר שהופך את חיי התושבים במקוםלבלתי נסבלים. עם השנים משפחות נוספות התפנו במסגרתפינויײבינוי, אולם עבור מאות משפחות שנותרו בכפר מדוברבסאגה שאינה נגמרת. מצד אחד הם רוצים להתפנות, מצד

שני הם טוענים כי הפיצוי שמציעה להם חלמיש לא מספק.

מחדש¢ ל מתחי ר פו הסי ו עכשי ¢אל הײ23 בדצמבר 82' חוזרים פנחסוב ורובין בסרט דרךײעדויות של שכנים תמונות מהאירוע וצילומי וידאו שנלקחו מאײרכיון רשות השידור. רק לאחר שכנועים רבים הסכימו האם זוהײרה והאחים ראובן ואבי לשחזר מול המצלמה את רגעיו האחרו

"בהתחלה פנינו לאחות והיא אמרהנים של שמעון. פנחסוב:לנו שהמשפחה לא תשתף פעולה. הם מאוד חשדו בנו, הם ראוײבנו חלק מהממסד, מהשלטון האשכנזי שידפוק אותם. אבל לא

חר מכן האחות שאלה אותי אם שם המשפחה שלי, פנחסוב, הוארוסי או בוכרי. אמרתי לה בוכרי, אז זה קצת שבר את הקרח".

אבל פנחסוב ורובין לא הסתפקו רק בבני משפחה ובחבריםאלא ראיינו בסרט גם אנשי מקצוע שייתנו גושפנקה למסרײהחברתי שלהם. אחד המרואיינים הוא ישראל גודוביץ', לשעײבר מהנדס עיריית תל אביב. במהלך הסרט מציג גודוביץ' למײצלמה מקומות שונים ברחבי תל אביב שנבנו ללא היתר — מהײרחבת בנייה בביתו של מקורב לרון חולדאי ועד לקומות הגײבוהות ברבי הקומות המתנשאים בעיר, שלטענתו העיריה מו

דעת אליהם אך לא עושה בעניין דבר.גודוביץ' מציג עמדה ביקורתית על מדיניות האיפה ואיפהשל העיריה, שלטענתו מפעילה כוח נגד החלשים ו"סולחת"לאנשי הממון. "מה זה פינויײבינוי? טרנספר. אתה מזהה קרקעיקרה בתל אביב שגרים עליה ארבעה איש לדונם, אז למה

שלא יגורו עליה 40?", הוא אומר.ײ"אלה אנשים שהמדינה הביאה אותם לשם לאחר בריחת הע

רבים כדי ליישב את המקום", אומר רובין, "ואחרי שעלה הערךשל הקרקע הם אמרו 'ניקח את האנשים העניים האלה, נסלקאותם ונבנה פה בניינים גבוהים'. הרשויות ממררות לתושביםפה את החיים. אלה משפחות מרובות ילדים, שרצו לבנות עודחדר או לסגור איזו מרפסת, אבל אמרו להן לא, כי אם הן יבנויהיה להן טוב והן ירצו להישאר. זאת הסיבה שהערימו עליהןקשיים ולא נתנו להן תשתית. "היום אתה הולך בכפר שלםורואה בתים שנראים כמו מחנה פליטים. קילומטרים ספורים

ממרכז העיר נמצאת ישראל הרביעית. אנשים גרים בפחוניםעם גגות מטים לנפול ומים שחודרים לתוך הבית".

פנחסוב: "יש כאן בעיה קשה של אי צדק חברתי. מצד אחדנותנים לנדל"ניסטים לבנות איפה שהם רוצים. מצד שני, אצלײהחלשים הפער רק הולך וגדל. שמעון הוא רק דוגמה וסמל לא

דם שזעק לצדק חברתי. בגלל שהוא היה קורבן הוא בעצם עזרײבדיעבד להרבה משפחות להישאר בכפר שלם, כי אחרי המק

רה העיריה השהתה את הפינויים. אבל עכשיו הסיפור מתחילמחדש ויש אנשים שאומרים שהולך להיות כאן רצח".

ײעל חוסר השוויון ואי הצדק החברתי מדברת בסרט גם הפײעילה החברתית ויקי שירן ז"ל, שכמה חודשים לאחר הצילו

מים נפטרה ממחלה. שירן מוחה על האפליה ביחס אל יוצאיײעדות המזרח לעומת יוצאי מזרח אירופה, בין היתר דרך הטי

פול האנמי של הרשויות בחריגות הבנייה שנעשות בקיבוציםלעומת הלהט לאכוף את החוק בשכונות חלשות כמו כפרײשלם. "את הגיבורים המזרחיים מציגים כעבריינים", היא אומײרת בסרט. "שמעון יהושע היה יכול להיות גיבור בחברה שה

צדק החברתי נר לרגליה".ײאבל הסרט מציג גם דעה הפוכה. "היה כאן צו של בית מש

פט. שמעון יהושע פתח באש, קיבל בחזרה וזה מה שמגיע לו",אומר למצלמה שלמה להט, ראש העיריה לשעבר. "הוא פחדן,מוג לב, מפר חוק והביא את האסון הזה על כולנו. אין לי רגשי

חרטה. לפושעים מגיע דין".כצפוי, המילים הללו מביאות את בני המשפחה לנקודתײרתיחה. "תבוא ותגיד למדנו לקחים, עשינו טעות", הם אומ

רים בכעס. "אבל הוא הוציא את המשפחה פושעים ועברייניםבצורה חצופה ומכוערת. שמעון לא התכוון לירות באף אחד.הוא רצה רק לעצור את הטרקטור. הוא עמד על הגג ואמר להםשאבא שלו הלך להביא צו מניעה, שהוא נמצא בדרך מביתהמשפט באוטובוס ושיחכו. אבל הם לא עצרו. מה החיפזון? הואהרי הזמין לשם עיתונאים, רק רצה להוציא את האמת שלו.ײהוא אמר 'כולם בנו בתים, ודווקא את שלנו הורסים? מה, בג

לל שאנחנו חלשים ואין לנו כסף וכוח?".חיים כהן, השוטר שירה ביהושע, לא מביע חרטה אף הוא.ײבסרט הוא משחזר את רגע הירייה. לטענתו, הוא לחץ על ההײדק רק לאחר שיהושע שלף אקדח. בהמשך הוא מסביר כי הריײסת המבנה נמשכה גם לאחר שיהושע נורה כי זו היתה משימ

תם. "לשם מה לעצור את זה, כי אחד נהרג?", הוא אומר בראיון."הוא בהתנהגות שלו זימן את הגורל, אני הייתי רק השליח".

"במובן מסוים גם השוטר הוא קורבן", אומר פנחסוב. "הואהיה כלי שהונע על ידי כל הכוח הזה של העיריה. היתה פשוטלגיטימציה ללחוץ על ההדק, שהאנשים האלה בכפר שלם לאײלגיטימיים כאן, שצריך לעשות הכל כדי לפנות אותם, זו הי

תה לחיצה על ההדק של כולם".ײלפנחסוב ורובין לקח לא מעט זמן עד שמצאו את כהן בבני

מינה, שם הוא עוסק כמטפל הוליסטי לאחר שחזר בתשובה. לאפחות קשה היה לשכנע אותו להתראיין לסרט. "הוא היה מאודחשדן, ביטל פגישות שקבענו איתו וכו'", מספר רובין. "בניסיוןהאחרון הוא הסכים להתראיין בלי שנחשוף את פניו. רק אחרי

שהגענו אליו הוא הסכים לדבר למצלמה".

¢ אחד הושע י ן ו שמעו לנ ק ¢מספיײביום ראשון הסתובבו רובין ופנחסוב בשכונה וחילקו לתוײשבים הזמנות להקרנת הבכורה בסינמטק. במהלך הסיבוב הח

לו שיחות עם עוד ועוד תושבים שמתמודדים גם היום עם צוויפינוי ועם החשש לאבד בקרוב את הבית מבלי לקבל חלופה אופיצוי הולם. חלקם סירבו במשך השנים לנהל משא ומתן עםײחלמיש, חלקם מנהלים אותו בימים אלה וחלקם, לטענת חל

מיש, כלל לא זכאים לפיצוי כי פלשו לשטחים ציבוריים.ביתם הרעוע של יאיר ונורית כהן הוא בית ערבי אותנטי,שאליו נכנסו הוריו של יאיר בײ48'. כשנכנסים לבית המוזנחנדמה שכל רגע התקרה עומדת לקרוס. "ניסינו להתפנות כמהפעמים והיינו במגעים מול חלמיש אבל לא הצלחנו לצאת

❘≥∂❘±≤ Ʊ Æ≤∞∞∑❘תל אביב❘

ºººººº אברהם¨ תושב השכונה∫ ¢אנשיםיושבים פה בשבועיים האחרונים כמואשÆ המצב פה על סף פיצוץ¨ זהכמו פצצת זמןÆ שמעון יהושע יהיהכסף קטן לעומת מה שיכול להיותפהÆ הפעם המלחמה תהיה יותרקשהÆ אז נלחמנו לפי החוק¨ אבלהיום יש פה אנשים שהם לא אנשיחוק והכללים אצלם יהיו אחרים¢

חלמיש בתגובה∫ײבתגובה לטענות התושבים, כפי שהן מובאות בכת

בה, מסרה חברת חלמיש את הדברים הבאים: "בשנותהײ60 החליטה ממשלת ישראל לפנות 800 משפחותמכפר שלם ולבנות את השכונה מחדש. מאז נותרו 400משפחות שטרם פונו. כײ15 אלף תושבים מתגורריםײבאזור המחודש שנבנה ושופץ בסטנדרטים של השכו

נות היוקרתיות בעיר.ײהרבה עליות ומורדות ידע פרויקט הפינויײבינוי בכ

פר שלם. בשנות הײ90 הופסק הפרויקט על ידי מינהלײמקרקעי ישראל עקב מתן תנאים מפליגים לפינוי וח

ריגה מקריטריונים המקובלים במקומות אחרים. מעברײלכך, פלשו בשנים אלה עשרות תושבים חדשים שמט

רתם להתעשר על חשבון הקופה הציבורית. ײלפני כשנתיים חודש הפרויקט, ומאז חלה התקדײמות משמעותית בפיתוח השכונה. חלמיש נחושה להש

לים את עבודות הפיתוח של כפר שלם ולהגיע להסדרשיבטיח פינוי של משפחות שעדיין מתגוררות בשכונהײוזכאיות לפיצוי. לפי הקריטריונים שקבעה המדינה הו

חלט שהמשפחות הוותיקות יפוצו במחירים הגבוהיםײמהממוצע, אולם למרות זאת יש רבות שמסרבות ומב

קשות תשלומים גבוהים יותר.מעבר לכך, מי שפלש לקרקעות של החברה בשניםהאחרונות וחי על אדמות מדינה בלי לשלם לא זכאילפיצוי כלל. כאלה יש כײ100 משפחות. ועד השכונהפועל בכל דרך למנוע מחלמיש להשלים את הפרויקטײתוך הבטחות כי בעתיד יהיו פיצויים גבוהים, ובכך מו

ליך שולל את התושבים.ײלפני מספר שבועות שלחה חלמיש התראות לתושײבים המסרבים להתפנות לפני נקיטת הליכים משפ

טיים מתוך מטרה לזרז את הליך הפינוי. כל פסקי הדיןשניתנו לאחרונה, כולל פסיקת בג"ץ שניתנה השבוע,ײגיבו את חלמיש ודחו על הסף טענות של תושבים שפ

לשו.בהקשר לסרט ולאירועים המצערים שקרו בשנותהײ80, המטרה של שני הצדדים היא ללמוד מטעויותײהעבר ולכן חלמיש חוזרת על ההזמנה שנשלחה לתוש

בים, להגיע למשרדי החברה ולקבל טיפול פרטני עלמנת להגיע להסדר. גם מי שאינו זכאי לפיצוי יכולײלהגיש בקשה לדיור ציבורי ובקשתו תיבדק לפי הקריײטריונים. בכל מקרה, חלמיש לא תיתן לאיומים או לא

לימות של בודדים או קבוצות למנוע פיתוח של אזורשבו חיים למעלה מײ15 אלף תושבים".

צצייללווממייםם∫∫ ררייאאןןכפר שלם¨ השבועÆ ¢קילומטרים ספורים ממרכז העיר נמצאת ישראל הרביעית¢ ¬ האם¨ זוהרה¨ והאח ראובןÆ ¢מבחינתם זה פחות אחד¢