הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו

חגיגות המימונה המרכ זיות בהרצליהיום ראשון כ"ג בניסן תשע"ה (1 במאי 2016) החל מ 16:30

כולו וכל רב-משמעות רב-פנים, הוא "ציון" השם כיסופי דורות. המילונאי אבן שושן מגדיר את "ציון" ישראל ארץ והיא ירושלים היא משולשת: הגדרה

ועם ישראל".

באירופה היהודיים לחלק מהמנהיגים גמור בניגוד שהתנגדו נמרצות להרצל ולרעיונותיו, וכן החוגים

דבר יו''ר הפדרציה העולמית

החרדיים, בעבר ובימינו כיום, שהם אנטי ציוניים, ואף שאינם רוחשים מרוקו שיהודי הרי למשנתו, ולא להרצל לא המעטה בלשון כבוד וחכמיה ראו בתאודור הרצל גואל ומושיע. ציונות לגביהם היא לא רק "אתחלתה דגאולה", אלא, היא, הגאולה בהתגשמותה. כאות הערכה,

רבים מהקהילה קראו לבניהם בשם הרצל!

ייפלא בהישמע קול השופר, שבישר על חידוש הקוממיות כן, לא על יהודי מרוקו ברוח עזה, שעקרה אותם מנופי היהודית בא"י, טולטלו ילדותם. הם נטלו את מקל הנדודים בידיהם ושבו לציון-ירושלים, העיר יהודי מרוקו שאליה נשאו עיניהם בתחינה במשך אלפי שנים. עליית

הייתה כולה להט יהודי-ציוני".

ציון הייתה לנו תמיד מוקד לגעגועים ולרומנטיקה. כתינוקות של בית רבן, חונכנו ע"י רבני החדר, שיש לנשק את הספר כל פעם, שעינינו בתקווה, הוזלו דמעות של נהרות ירושלים. או ציון במילים נתקלות

שיום יבוא ותחזינה עינינו בציון.

רבנים לבין הרצל בין התכתבות התנהלה 1900 בנובמבר כבר ב-4 פנה מתיטואן חלפון ליאון הרב במרוקו. יהודיים ומנהיגים באוקטובר 1900 להרצל בזו הלשון: "אל הדרת הנשיא המרומם, אוהב זה למכתב הרצל". בהמשך תאודור אלוקים ונשיא לאומי פאר עמו, ויעקב מרסיאנו מסאפי: "בדעתנו, ולאושרנו, כותבים מאיר ברשישת שהדר גאונו הוא מחולל הרעיון הנוכחי ומולידו, והוא גם אבי הציונות, לבקש ממרום שבתו, שמזכירו הנכבד לבאר לנו בכתב את כל הנחוץ לנו לדעת מהי הציונות ולהביננו בינה, איך ובמה נוכל גם אנחנו לעזור היקר הספר את לנו ולשלוח הזה הגדול המפעל בבניין כוחנו לפי

"מדינת היהודים" בתרגום עברי".

את הנושאות מרוקו, ברחבי נוער אגודות הוקמו אלה, לכל במקביל השמות: "שערי ציון", "אהבת ציון", "שבי ציון", "חיבת ציון" ועוד...

יהדות מרוקו. בשורות אלה, ביקשתי לציין מה הייתה הציונות בעיני ואף כיום את הציונות, זאת, בעידן שאחדים מעמנו שמים במרכאות מתנכרים לתרומתה הכבירה לתקומתנו. אוסיף: חכמי מרוקו ורבניה, ראו בעלייה לא"י מצווה הגוברת על כל שאר המצוות. הדברים בוטאו ישלם ואשתו ממאנת, לא"י לעלות "בעל הרוצה כגון: בפסיקותיהם, את כתובתה, יתן לה גט ויעלה". כך גם אישה שבעלה מסרב לעלות. העלייה לביטול סכנה יש אם שבת, לחלל ש"מותר הפסיקה וכגון לירושלים". נוסף על כל אלה, ההיתר שניתן למי שאין בידו אמצעים, כדי לממן את נסיעתו לציון, הוא רשאי למכור ספר תורה למטרה נעלה זו. ורק מי שמתמצא בהוויה דתית-מיסטית של ספר תורה אצל יהודי

מרוקו, יוכל לרדת לעומקם של הדברים.

'Youtubewwwfedemaroccomemailmaroconetvisionnetil

בסימן: "למען ציון לא אחשה" (ישעיהו סב א)

ברכת ראש העיר הרצליה

תרבחו ותסעדו!משה פדלון

העיר הרצליה מחבקת בחום ובאהבה את קהילת את משמרת מופתית שבדבקות מרוקו, יהדות חגיגת המימונה המסורתית, המתקיימת במוצאי יום שביעי של חג הפסח, ומאופיינת באווירה של לקרוב פתוחה ודלת שמחה לבבות, קירוב ולרחוק, כולל ברכות איחולים ותפילות, יחד עם

מעדנים מוכרים ואהובים.

השנה יעמדו אירועי המימונה בסימן הפסוק מספר ישעיהו "למען והמעמיק שיתקיים ואני שמח על הדיון הפורה ציון לא אחשה", בנושא החשוב לכולנו – ציון וארץ ישראל, תוך הבלטת תפקידה של יהדות מרוקו להגשמת הציונות ובניינה בארץ לאורך כל שנות

קיומה.

קבעה מרוקו, יהדות של העולמית שהפדרציה שמחים אנו לראשונה את החגיגות המרכזיות בעירנו היפה-הרצליה.

מידת הכנסת אורחים בבית אבאביתנו היה פתוח לרווחה בפני כל דיכפין, ולא

רק בליל המימונה!

מורי אבי הצדיק רבינו שלום איפרגן זצ"ל, ראה חשובה שאין מצווה אורחים, הכנסת במצוות

ממנה. הוא נהג לצטט את אברהם אבינו,

את ראה אברהם? ראה מה לקראתם". וירוץ "וירא ככתוב: עולם. בורא עם בשיחה היה שהוא בזמן המלאכים, שלושת

ללמדנו: שמצוות הכנסת אורחים, גדולה מקבלת פני שכינה.

אם גם לכבודו, עומד היה אבי, מורי לביתנו, הנקלע אדם כל לשולחן מוליכו רב, בחום פניו את מקדם בגילו, צעיר האורח

הסעודה ומסב לידו.

אורחיו את משתף היה שלום, באבא הצדיק הסעודה, במהלך בדברי תורה ובמעשיות צדיקים. בקום האורח ללכת לדרכו, מורי היה גדול כלל ונפרד ממנו לשלום. עד הרחוב מלווהו היה אבי נקוט בידי אבינו: הוא היה מקדים שלום לכל אדם, שואל לשלומו

ולשלום בני ביתו.

ב"ליל המימונה" המסורתי, נהג מור אבי לשבת בראש השולחן, וכל מבקר בביתנו, היה ניגש אליו, כדי לקבל את ברכתו, ולטעום לציין נהג שלום, באבא המימונה. של המסורתית מהתקרובת והברכות התפילות וכל נפתחים השמים , המימונה" שב"ליל

מתקבלות בפני כסא הכבוד.תרבחו ותסעדו!הרבנית ברוריה זבולוני-איפרגן

(1.5.2016100 18:30

100

(1.5.20165 16:30

ברכת יו''ר סניף הפדרציה בחיפה

תרבחו ותסעדו!יעקב בזק

המימונה אירועי את חוגגים אנו שנה, כמדי ברחבי הארץ. חיפה, חוגגת ברוב הוד והדר, את

הסיום הארצי של החגיגות.

שחגגו מרוקו, יהודי במינהג שמקורו חג, זהו אותו באהבה רבה, ואשר זכה מזה שנים להכרה של ממשלת ישראל, שהכריזה עליו כיום בחירה.

זהו חג ססגוני ושמח, שכולם מבקרים את כולם. במפעל "הדלת הפתוחה", אנו מארחים בבתינו יהודים ולא יהודים, כשכיבוד עשיר

מהתקרובת המסורתית של המימונה מוגש לאורחים.

עם שמגיעים הערבים, שכנינו היו האורחים, ראשוני במרוקו, ולחמניות. אקט מסורתי של מגשים שופעי דברי מתיקה, לחמים הבאת החמץ הראשון. צביונה העיקרי של חג המימונה, היה ונותר

חג האחווה, הרעות והשלום.

את להנחיל היא העולמית, הפדרציה של הראשונה מטרתה שלה, המסורת את לשמר מרוקו, יהדות של הנפלאה המורשת

ללמד ולהנחיל לדורות הבאים את המינהגים.חמש מטרות-על לפדרציה העולמית של יהדות מרוקו:

אחדות עם ישראלהנחלת המורשת

סיוע לעולים החדשיםהדגשת חלקה של יהדות מרוקו

בתקומת המדינה והיהלום שבכתר: הענקת מלגות

לימודים לסטודנטים מעוטי-הכנסה, ללא הבדל מוצא, גזע, דת ומין.

ואנו, שותפינו ,2015-2004 בשנים ל-3,611 מיליון כ-25 הענקנו סטודנטים, רובם סיימו תואר ראשון, ושולבו (דוקטורט) ושלישי שני בסקטור מכובדים עבודה במקומות

הממשלתי והפרטי.