I

אוניברסיטת תל אביב ש גרשו גורדו" הפקולטה למדעי החברה ע

החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

בחינת השפעתה של הטרדה מינית בעבודה על

מרכזיות העבודה בקרב נשי עובדות

חיבור זה הוגש כעבודת גמר לקראת התואר .א. מ–" מוסמ אוניברסיטה "

אביב–באוניברסיטת תל

על ידי לימור קסלר

:העבודה הוכנה בהדרכת

חיה שטייר' פרופ

אפשטיינח לוי ' פרופ

2003ספטמבר

II

, תודותיי נתונות

. על הסיוע בהשגת קוב הנתוני שבלעדיו זה לא היה אפשרי , אפשטיי–לפרופסור נח לוי על הזכות . ההנחיה המקצועית והתובנות שתרמו לעיצוב המחקר בכל שלביו, על ההכוונה

.לעבוד עימ ולהיות מונחית של ועל האמו שנתת לכל אור הדר

, על ההערות וההארות המועילות, ה המקצועיתעל ההכוונה וההנחי, לפרופסור חייה שטייר . התמיכה ועל האמונה, על ההבנה, על הזכות להיות מונחית של

. נתונה תודה מיוחדת, שלעצותכ המקצועיות הפוריות טביעת אצבעות במחקר, לשניכ

על קוב, משרד העבודה והרווחה, הרשות לתכנו כח אד, לאסנת פיכטלברג ולבני פפרמהנכונות לסייע ועל תשומת , על ההבהרות. הנתוני שבלעדיו מחקר זה לא היה יוצא לפועל

. הלב

.על הסיוע והנכונות לסייע, ליסמי אלקלעי

.על התמיכה והסיוע האינסופיי שרק בזכות כל זה אפשרי, לאמי היקרה

על , עת בי לאור כל הדרעל השאפתנות שנט, על המוטיבציה, שלח בעקשנות, לאבי היקר .החזו וההתוויה איליו

או הנני זוכה לעבוד ובעיקר /עימ זכיתי ו, לכל האחרי העוסקי במלאכת המחקר וההוראה

שתמכו בכ , שהתעקשו, )שסייעה א בגיבוש נושא המחקר ובהשגת קוב הנתוני (ר דליה מור"לד . על ההשראה....ושהתוו אליה, לאור כל הדר, הרוחללא הר שנטעו בי את המוטיבציה ואת אור

תקציר

על חיי העבודה שלה על , ביניה. להטרדה מינית בעבודה השלכות על מישורי שוני בחיי המוטרדת

נכללי בספרות תחת המושג מרכזיות , הללו. חשיבות העבודה וערכה בחייהמעורבותה בעבודה ועל

שפעה של במרכזו עמד הניסיו לבחו את הההנוכחי שמתמקד המחקר , איפוא, במישור זה. העבודה

. ההתנסות בחוויית הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה בקרב נשי בכח העבודה בישראל

העובדות כשכירות במסגרות , 45 – 26 משיבות יהודיות וערביות בגילאי 1851המחקר בוצע בקרב

ת בלבד יחד ע זאת הואיל וחלק מהמשתני שנכללו במחקר התייחסו לנשי יהודיו. קבועות בישראל

וה נכללו בחלק גדול ועיקרי של הניתוח אזי ניתוח הנתוני נעשה לרוב על המדג היהודי בלבד ולכ

על אוכלוסיית הנשי היהודיות העובדות כשכירות בגילאי , להכליל, את רוב ממצאי המחקר נית איפוא

על ידי משרד העבודה 2000הנתוני נאספו במסגרת סקר תעסוקת נשי שנער בשנת . בלבד, 45 26

. שהתחלקו בי חמש קבוצות של מצב תעסוקתי שונה וגיל שונה נשי 4262רואיינו , במסגרתו. והרווחה

התמקד , מתוכ. הנתוני שהתקבלו חוברו לקוב נתוני אחד. לכל אחת מהקבוצות נבנה שאלו

י העובדות השכירות המחקר הנוכחי והניתוחי הסטטיסטיי שנעשו בו על נתוני אוכלוסיית הנש

. 45 – 26 שנאספו באמצעות שאלו נשי עובדות בגילאי 45 – 26בגילאי

כיוונו ומיקדו את שלבי ,מבטאות את שלבי בחינתה של שאלת המחקר המרכזיתשלוש השערות מחקר ה

ות ניתוחי קורלציות ניתוחי רגרסי, הניתוח הסטטיסטי לבחינת ההשערות כלל ניתוח גורמי. העבודה

. ליניאריות מרובות בשלבי בכלל מודלי של אינטראקציות ברגרסיה ליניארית

נבח בכל אחת מהשערות המחקר על ידי ארבעה מדדי שנמצאו , מרכזיות העבודה, המשתנה התלוי

תפיסת חשיבות העבודה והמכוונות לעבודה הנתפסת : שני מדדי תפיסה וה, בכלל. בניתוח גורמי

. המעורבות בעבודה וחשיבות העבודה בפועל: הגות והושני מדדי התנ

קשרה באופ שלילי את ההתנסות בחוויית הטרדה מינית בעבודה השערת המחקר הראשונה

בניתוח המתאמי שנעשה בי .להשערה זו נמצא אישוש חלקי). בכלל האוכלוסייה(למרכזיות העבודה

ה נמצא כי ההתנסות בחוויית הטרדה מינית הטרדה מינית בעבודה לארבעת מדדי מרכזיות העבוד

, בעבודה קשורה באופ שלילי למרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות חשיבות העבודה בפועל

ככל שנשי אלה מוטרדות יותר מינית בעבודה מידת , משמע. בלבד בקרב מועסקות ערביות ויהודיות

עוצמתו של קשר זה . יורדת, השקעה בעבודהעבור , הוויתור שלה בפועל על תפקידיה המסורתיי

נמצאה החזקה ביותר מבי הקשרי בי התנסות בחוויית הטרדה מינית בעבודה למדדי האחרי של

נמצא כי התנסות בחוויית הטרדה מינית בעבודה קשורה בקשר חיובי למעורבות . מרכזיות העבודה

כ ה משקיעות יותר זמ בפועל בעבודה ככל שנשי מוטרדות מינית יותר בעבודה, משמע. בעבודה

עוצמתו של קשר זה נמצאה השניה בחוזקתה מבי הקשרי שבי התנסות בחוויית הטרדה . ולהפ

בנוס נמצא כי ההתנסות בחוויית הטרדה מינית . מינית בעבודה לבי יתר מדדי מרכזיות העבודה

יות ויהודיות ביחס לחשיבות העבודה בעבודה אינה קשורה לעמדה המילולית שמביעות מועסקות ערב

הממצאי . בחייה א קשורה באופ חיובי לעמדת ביחס למידה בה ה מכוונות לעבודה בהווה ובעתיד

נגדו את הנמצא בספרות והוכח כי מקור במדידת המשתנה התלוי בספרות באמצעות המדדי

. התנהגותי לעמדות המוצהרות" הצמדת מחיר"התפיסתיי בלבד ללא

הניחה כי ההתנסות בחוויית הטרדה מינית בעבודה משפיעה על השערת המחקר השניה

סטטוס של , וותק באר, עמדות ביחס לתפקידי מי, מרכזיות העבודה מעבר להשפעת של המשתני

עבור כל אחד .מידת קידו בעבודה ומידת דתיות, מידת האוטונומיה בעבודה, אמהות, תעסוקה

כזיות העבודה הור מודל רגרסיה אחד בו הוכנסו המשתני המפוקחי שנזכרו לעיל מארבעת מדדי מר

ההשערה אוששה . המודל השני בח השערה זו. ומודל שני בו התווס המשתנה הטרדה מינית בעבודה

הראו כי ההתנסות בחוויית הטרדה מינית , הממצאי שהתייחסו למועסקות יהודיות בלבד .חלקית

ל מרכזיות העבודה מעבר למשתני המפוקחי כאשר מרכזיות העבודה נבחנת בעבודה משפיעה ע

נמצא כי הכנסת המשתנה הטרדה מינית בעבודה במודל השני . באמצעות המדדי התנהגותיי בלבד

לצד זאת . תורמת להסבר שונות מדדי ההתנהגות בלבד ובעיקר לשונות מדד חשיבות העבודה בפועל

. התנסות בחוויית הטרדה מינית בעבודה את מדדי ההתנהגות נמוכהנמצא כי יכולת ההסבר של ה

הסבר . ממצא זה יוחס למשתני המתערבי בקשר העשויי א ה להשפיע על הקריטריוני הללו

אלטרנטיבי יוחס לרמת הדיווח הנמוכה מהצפוי על ההתנסויות בהטרדה מינית בעבודה שיתכ והיא

כי להתנסות בחוויית הטרדה מינית בעבודה , נמצא. ל הנחקרותמוטה כלפי מעטה בשל דיווח עצמי ש

אחד ההסברי שנית ונתמ . השפעה חיובית ישירה על המעורבות בעבודה בקרב מועסקות יהודיות

בנוס נמצא כי להתנסות בחוויית הטרדה מינית . בספרות היה כי קיי קשר רקורסיבי בי המשתני

מידת הוויתור , קרי. שיבות העבודה בפועל בקרב מועסקות יהודיותהשפעה שלילית נקיה על ח, בעבודה

. שלה על תפקידיה המסורתיי לטובת העבודה מושפעת מהתנסות בחוויית הטרדה מינית בעבודה

נבחנו כיווני הקשר בי הטרדה מינית בעבודה למרכזיות העבודה במדג היהודי בהשוואה לכלל , בנוס

.בלבד, קשר שונה באשר למדד המכוונות לעבודה הנתפסתהאוכלוסייה ונמצא כיוו

סדרת ההשערות השלישית בחנה את ההשפעה הממותנת של הטרדה מינית בעבודה על

את , מודל שלישי שכלל את המשתני המפוקחי).בקרב מועסקות יהודיות(מרכזיות העבודה

עבור כל אחד ממדדי המשתנה הטרדה מינית בעבודה ואת שלושת משתני האינטראקציה הור

שהניחה כי ההתנסות בחוויית הטרדה ההשערה הראשונה. מרכזיות העבודה לבחינת השערות אילו

מינית בעבודה משפיעה באופ שונה על מרכזיות העבודה של הנחקרות ככל שעמדותיה מסורתיות יותר

, עבודה בפועלמדד חשיבות ההממצאי תמכו בהשערה באשר ל. ביחס לתפקידי מי אוששה חלקית

לא נמצאה בספרות אופייה ולאור , אול. קיומה של אינטראקציה זו הל את הנמצא בספרות. בלבד

ממצאי עקיפי של מחקרי שטענו כי ככל שנשי בעלות עמדות מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי

ות פחות ביחס כ ה סובלניות יותר להטרדה מינית בעבודה בהשוואה לנשי בעלות עמדות מסורתי

הועלתה הציפייה כהטרדה מינית בעבודה , פחות התנהגויות של הטרדהויטו לתייג , לתפקידי מי

נמצא כי הציפייה אוששה כאשר . שהטרדה מינית תפחית פחות את מרכזיות העבודה בקרב נשי אילו

ד המסורתי עבור מועסקות בעלות עמדות מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי ייטו לוותר יותר על תפקי

השערה ה. השקעה בעבודה בהשוואה למועסקות בעלות עמדות פחות מסורתיות ביחס לתפקידי מי

הניחה כי ההתנסות בהטרדה מינית משפיעה באופ שונה על מרכזיות העבודה ככל שעולה מידת השניה

, עבודהדד תפיסת חשיבות ההממצאי תמכו בהשערה באשר למ. ההשערה אוששה חלקית. הדתיות

אול א במקרה זה לא נמצאה . קיומה של אינטראקציה זו א הל את הנמצא בספרות. בלבד

ועל א שהציפייה היא כי כיווני האינטראקציה בי הטרדה מינית בעבודה לעמדות בספרות אופייה

בעלות ההנחה כי נשי דתיות יותר תהיינהביחס לתפקידי מי ובינה לבי מידת דתיות יהיו זהי בשל

ה כפופות , כי ככל שמועסקות יהודיות דתיות יותר, שוער, עמדות מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי

במפגש בי תפיסות אלה לבי ההתנסות באירוע של הטרדה יחושו נשי . יותר לאיסורי הדת ותפיסותיה

לתייג יותר אירועי ועל א היות בעלות עמדות מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי יטו , אלה איו

בהתא לנמצא יטו להצהיר על ולכ, הטרדה כהטרדה מינית בעבודה ולא ימעיטו בחשיבות השלכותיה

שטענה ההשערה השלישית. מידת חשיבות עבודה בחיי נמוכה יותר בהשוואה לנשי חילוניות יותר

קות בעלות רמות שלהתנסות בהטרדה מינית בעבודה השפעה שונה על מרכזיות העבודה בקרב מועס

.לא אוששה, שונות של אוטונומיה בעבודה

להטרדה מינית בעבודה השפעה ישירה על מרכזיות ,הראשונה: הממצאי הוליכו למספר מסקנות

. בקרב מועסקות יהודיות, העבודה כאשר זו נבחנת באמצעות האינדיקטורי ההתנהגותיי בלבד

ושפע ביותר מהתנסות בהטרדה מינית בעבודה המדד ההתנהגותי של מרכזיות העבודה המ, אול

אלא שהשפעתה על מדד זה . ושעליו בלבד היא משפיעה באופ שלילי הינו מדד חשיבות העבודה בפועל

כי א הדיווח על התנסויות בהטרדה מינית : והיאמסקנה שניהמכא עולה . הנה חלשה יחסית

ת בהטרדה מינית בעבודה הייתה השפעה בעבודה היה דיווח מלא ולא מוטה קרוב לוודאי שלהתנסו

חזקה יותר על המדדי ההתנהגותיי של מרכזיות העבודה ובראש מדד חשיבות העבודה בפועל

. ויכולת הניבוי שלה את מרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות מדד זה הייתה גבוהה יותר

לאור , לפיהבמישור התיאורטי האחת: ממצאי המחקר ומשמעויותיה הובילו לשתי מסקנות נוספות

על ידי (ההשפעות השליליות של התנסות בהטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה שנמצאו בספרות

וא במחקר ה ברמת הפרט ומכא ברמה הלאומית יש חשיבות לחקור ) ממצאי מחקרי עקיפי

ת בעבודה על מרכזיות לבחו א את השפעת חומרת ההתנסות בהטרדה מיני, תופעה זו ובכלל זאת

בחינת הקשר בי הטרדה מינית למרכזיות העבודה כאשר , לפיה. במישור המתודולוגי, השניה. העבודה

היא נבחנת על ידי מדדי תפיסת מרכזיות העבודה ולמול זאת כאשר היא נבחנת באמצעות מדד חשיבות

לא מדד התנהגותי למול העבודה בפועל חושפת כי כאשר מדדי תפיסת מרכזיות העבודה נבחני ל

ניתוח מעמיק של הממצאי . להתנסות בהטרדה מינית בעבודה אי השפעה על תפיסת חשיבות העבודה

וביל למסקנה כי המדדי התפיסתיי ובראש מדד תפיסת חשיבות העבודה מטי ומשמעויותיה מ

לאור .כזיות העבודהאת המדידה ואינ מוליכי לתמונה אמיתית באשר לקשר בי הטרדה מינית למר

זאת ותו התייחסות לעובדה כי למעשה לא נמצא מדד התנהגותי בספרות למדידת מרכזיות העבודה

עלתה מסקנה נוספת שהיא תוצר עקי של , בפועל שכ למדד המעורבות בעבודה מגבלות מתודולוגיות

הקיימי בספרות כי כדאי להוסי מדד חדש למדידת מרכזיות העבודה לצד המדדי, ממצאי המחקר

לשק נאמנה יותר ובאופ ממצה יותר את תמונת המצב האמיתית שיסייע לבחו את מרכזיות העבודה ו

. של השפעתה של ההתנסות בהטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה בקרב נשי עובדות שכירות

תרומתו מכא עולה . זהתוק ונבח במחקר, מדד התנהגותי זה הינו חשיבות העבודה בפועל והוא נבנה

בה , זאת לצד תרומותיו הנוספות לספרות. לספרות המתודולוגית של מרכזיות העבודהשל מחקר זה

נמצא כי לא נעשה מחקר עד כה שבח את השפעת ההתנסות בהטרדה מינית בעבודה על מרכזיות

צרו מסורת במוב זה מחקר זה הינו חלוצי ומכשיר את הקרקע למחקרי נוספי שי. העבודה

. תיאורטית ומחקרית שתתגבש סביב נושא זה

הובילו להמלצה כי יש מקו לפתח מודלי תיאורטיי המהווי מסגרת מושגית מגבלותיו של המחקר

את , הומל לבחו במחקר המש, בנוס. להסבר הקשר בי הטרדה מינית לבי מרכזיות העבודה

על , מדידת הטרדה מינית על ידי רשימת התנהגויותעוצמות הקשרי שנמצאה חלשה בי השניי תו

בשל העובדה כי השפעותיה של , כמו כ. א חסרונותיה בהשוואה למדד בו נעשה שימוש במחקר הנוכחי

ההתנסות בחוויית הטרדה מינית בעבודה על צעירות ניכרות לאור זמ הומל לבצע מחקר פאנל שיבח

הומל לבחו את ההשפעה הרקורסיבית , שלישית. לאור זמאת השפעתה על מרכזיות העבודה שלה

.של ההתנסות בהטרדה מינית בעבודה על המעורבות בעבודה

חשפו תוצאות המחקר את ההשלכות של השפעת התנסות בחוויית הטרדה מינית בעבודה על , יתר על כ

לאומית והקשר בי שתי ברמה הה ברמת המיקרו וה ברמת המאקרו , מרכזיות העבודה על ארגוני

ומכא תרומתו המלצות מעשיות ה לארגוני וה למדיניות החברתיתבהתאמה לכ ניתנו . רמות אילו

. של המחקר ה לפרקטיקה המקצועית של ארגוני וה למעצבי המדיניות החברתית בישראל

I

תוכ ענייני

1 – 3 מבוא .1

: רקע תיאורטי .2

17 – 4 4 – 7 מרכזיות העבודה 2.1 7 – 9 גורמי המשפיעי על מרכזיות העבודה 2.1.1

10 – 15 הטרדה מינית 2.2 11 – 12 שכיחות הטרדה מינית בעול2.2.1 12 שכיחות הטרדה מינית בישראל2.2.2

13 - 15ינית בעבודה תוצאות הטרדה מ2.2.3

16 17 משתני הקשורי להטרדה מינית ולמרכזיות העבודה 2.3

18 – 21 מודל המחקר והשערות המחקר .3 18 מודל המחקר3.1 19 21 ערות המחקרהש 3.2

22 – 41 מתודולוגיה .4 22 25 קוב הנתוני והמדג4.1 25 38 משתני המחקר4.2 39 שיטת ניתוח הנתוני4.3

39 – 41 תיאור התפלגות המשתני 4.4

42 – 62 ממצאי. 5

42 46 ה הקשר בי הטרדה מינית בעבודה למרכזיות העבוד5.1 46 60 מודלי לניבוי מרכזיות העבודה5.2

46 53 ) 2מודל ( ממצאי ניתוח הרגרסיה בשלבי 5.2.1 54 60 ממצאי ניתוח מודלי של אינטראקציות 5.2.2

)3מודל ( ברגרסיה בשלבי

63 – 79 דיו ומסקנות .5 80 – 89 ביבליוגרפיה. 7

90 –107 נספחי

II

רשימת הנספחי

90 : לפרק הרקע התיאורטי– 1נספח הטרדה החוק הישראלי למניעת

למול החוק האמריקאי מינית

91 –100 : לפרק המתודולוגיה– 2נספח

91 97 הרחבות ביחס לסקר של – 2.1 נספח משרד העבודה והרווחה

98 99 מדדי מרכז , לוח התפלגויות – 2.2 נספח

ופיזור של המשתני שהיוו סיס לבניית המשתנה התלוי ב

100אופ מדידת הטרדה – 2.3 נספח

מינית בספרות המחקרית

101–107 : לפרק הממצאי– 3נספח

101מתאמי שוליי בי המשתני – 3.1 נספח המפוקחי המשניי שלא נכללו

במחקר ואחרי למשתנה התלוי והבלתי תלוי

102 103ממצאי עבור ציו כללי של – 3.2 נספח

מרכזיות העבודה

104 107לוחות של מקדמי רגרסיות –3.3 נספח ליניאריות בשלושה שלבי עבור ארבעת מדדי מרכזיות העבודה

III

רשימת הלוחות

23 מאפייני דמוגרפיי –יאור מדג המחקר ותכונותיו ת.1 30 ניתוח גורמי של המדד קרייריז.2 31 ניתוח גורמי של המשתני המרכיבי את המשתנה התלוי .3 4039 מדדי מרכז ופיזור של כל המשתני–תיאור התפלגות המשתני . 4

הכלולי במחקר 4443 בי כל המשתני הכלולי במחקר ) מספר מקרי(לוח מתאמי פירסו . 5 48לניבוי מרכזיות העבודה ) וטעויות תק(ריכוז מקדמי רגרסיות ליניאריות . 6 ) בלבד של כל אחד ממדדי המשתנה התלוי2המתייחסי למודל (

55ריכוז מקדמי מודלי של אינטראקציות ברגרסיה ליניארית בשלבי . 7

בלבד 3המתייחסי למודל (לניבוי מרכזיות העבודה ) וטעויות תק( ) של כל אחד ממדדי המשתנה התלוי

64 השערות שאוששו והשערות שלא –חקר העיקריי סיכו ממצאי המ. 8

אוששו

1

מבוא. 1

של יחסי " אפור"הנושא מצוי בתחו ה. הטרדה מינית היא סוג של פלישה למרחב האינטימי של האחר

, ההטרדה המינית מתרחשת בחסות הערפול המובנה שבהגדרת מושגי כמו רומנטיקה. בי המיני

, ינוהטרדה מינית היא ג שאלה של קוד אתי אשר שונה מאד לאד לפי מ. משיכה ואהבה, חיזור

במקרי רבי הטרדה מינית הינה ניצול של סמכות ומעמד . ניסיו חייו ומערכת ערכיו, רקעו החינוכי

. או לצור שליטה וכוח, לצור סיפוק צרכי מיניי

בכל , מ הסת, אירעו, הטרידו את מושאיה והסבו נזקי כבדי, התייחסויות מיניות לא רצויות

בעשרי השני האחרונות של המאה העשרי ). 1997, קמיר( הספרות כפי שמתעדת, מקו ובכל זמ

והפכו בכ לתופעה ציבורית , הועלו לדיו ציבורי, קובצו התרחשויות מגוונות כאלו תחת כותרת אחת

חוויות שבעבר נתפסו כחוויות . ”Sexsual Harassment“ –" הטרדה מינית: "מתוחמת ובעלת ש

. מוגדר ומתויג שלילית, היו לביטוייו של דפוס התנהגות חברתי מוכר–ת פרטיות וחד פעמיו, ייחודיות

מקובל בעול לשיי קטגוריה זו , בשנות השבעי– ”Sexsual Harassment“מאז התמסדות הביטוי

בעיקר להתנהגויות המתרחשות במקומות עבודה המופנות לנשי עובדות בניגוד לרצונ ושנתפסות על

& Fitzgerald ,1990;,Swan; 1995, בנזימ( הזדמנויותיה בשוק העבודה יד כפוגעות בשוויו

,Petrocelly & Repa ;1998 ,Fitzgerald 1994 ;Silver & Valentine ,2000 ;,Crouch 2001 .(

בשוק העבודה מרוכזות רוב עמדות הכוח . 1הטרדה מינית מתרחשת לרוב על ידי גברי ונגד נשי

מאפשר לגברי רבי , דבר זה. י ואילו הנשי מצויות בדר כלל בדרגי נמוכיוהסמכות בידי גבר

לנצל את כוח ולהפנות לחצי ודרישות כלפי נשי הכפופות לה תו איו גלוי או מוסווה לפגיעה

בתנאי עבודת כמו ג בעמדותיה של , המטרידי מסוגלי לגרו לפגיעה ממשית במעמד. בה

).Gutek 1985 ,Nivea et al. ,1981(העבודה בא לא תענינה או תתנגדנה לה המוטרדות כלפי

כ למעשה הטרדה מינית בעבודה על השלכותיה השליליות עשויה להשפיע על אספקטי שוני בחיי

). ש(ובכלל על עמדותיה של האישה לגבי העבודה ) EEOC ,1993; ,NCR 1995(העבודה של האישה

יבי הכולל ניבוי של הטרדה מינית ותוצאות הטרדה מינית הוצע בספרות כהסבר מקי מודל אינטגרט

תוצאות ההטרדה המינית והשפעותיה על המוטרדת באות לידי ביטוי בשלושה , על פי מודל זה. לתופעה

, )Work Centrality(בכלל מימדי של מרכזיות העבודה , במישור של תוצאות עבודה: מישורי

.יש לציי כי אי היא מוגבלת רק להטרדה של נשי על ידי גברי אלא א הפו וא באותה קבוצת מי 1

2

Fitzgerald et al 1997;,O`donohue,(.כולוגי ובמישור הפיזיולוגי הבריאותי של הקורב במישור הפסי

1997 .(

חלק מהמחקרי שנעשו עד כה בתחו של הטרדה מינית מלמדי על השפעה שלילית של הטרדה מינית

MacKinnon ,1983;Tangri, Burtלדוגמא אצל (על תפיסותיה של המוטרדת את מעמד העבודה בחייה

& Johnson 1982 ;Fitzgerald ,1990Baron et al ;1993 ,Hulin ; ,1995;Barak et al. ,1998 .( את

מעמד העבודה בחיי האד ותפיסותיו נית לראות ג כחשיבות העבודה בחייו ומכא כמרכיב של

את כתפיסת האד) Work Centrality(מוגדרת מרכזיות העבודה , בספרות, ואכ. מרכזיות העבודה

מידת החשיבות של העבודה בחייו וכרמה של החשיבות הכללית והיחסית שלעבודה יש בחייו של

Mannheimעל פי ,בנוס). MOW ,1987 ;Harpaz ,1990(באיזושהי נקודת זמ נתונה , האינדיבידואל

et al. 1989 ,מדתי מעורב כאחד שהוא באופ קוגניטיבי וע, הוגדר אד שהוא בעל מרכזיות עבודה גבוהה

).ש(מזוהה עמו ויתנהג באופ אשר יכלול תוצאות שיעצימו את הער של העבודה , בתפקיד

הסקירה הקצרה שהובאה לעיל על הקשר בי הטרדה מינית ומרכזיות העבודה מצביעה על כ שהטרדה

. בחייומינית בעבודה עשויה להשפיע באופ שלילי על תפיסות הפרט ועמדותיו ביחס למעמד העבודה

לירידה בהזדהות עימה ומכא לירידה , מכא נית להסיק כי היא מביאה לירידה במחויבות לעבודה

הפרט יתנהג באופ אשר יכלול תוצאות אשר יפחיתו את הער של , כתוצאה. בתפיסת מרכזיותה

, מחקרמטרת ה. שני המשתני הנידוני מבחינה תיאורטית, איפוא, בדר זו נקשרי. העבודה בחייו

במהל העבודה יעשה ניסיו לבחו הא ובאיזה אופ משפיעה . היא לבחו קשרי אלה, איפוא

זאת . הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה של נשי עובדות בישראל ותפיסותיה כלפי העבודה

יחס לכל במגמה לחדש ולהוסי נדב לידע המדעי הקיי בתחו בכלל ולידע המדעי הסוציולוגי בפרט ב

במטרה להאיר את חשיבות הקשר בי המשתני ובשל , כמו כ. אחד מהמושגי וביחס לקשר ביניה

כ את הצור לחקור תחו זה ולהכניסו אל תו הדיו האקדמי בישראל כחלק אינטגרלי של המחקר

נחה שתופעת יש לציי כי עבודה זו יוצאת מתו ה. הסציולוגי אודות בעיות חברתיות בחברה הישראלית

הסיבות , ההטרדה המינית בעבודה קיימת ומהווה בעיה חברתית ואינה מנסה לחקור את קיומה

.להתרחשותה או להציע דרכי חדשות למדידתה

השפעת החשיפה להטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה , ראשית. לעבודה מספר תרומות צפויות

. ל"שגית המקשרת ביניה לא נחקרה לעומק א בחובאר והמערכת המו, לא נחקרה עד כה בספרות

הקשר בי המשתני נתמ תיאורטית על ידי ממצאי עקיפי של מחקרי שבדקו השערות מחקר , לכ

3

אחרות בתחו העבודה מכיוו דיסציפלינות שונות ועל ממצאי מחקרי שנעשו על הטרדה מינית ודנו

מכא , הותחל המחקר כמחקר גישוש בספרות, פרותבהיעדר תמיכה רבה מהס. בהשלכותיה האפשריות

שמחקר זה נעשה על קרקע , מכא. הועלו השערות המחקר ובהמש התפתח למחקר תיאורי וסיבתי

. בתולה והוא פותח צוהר למחקרי המש בתחו שלא נבדק עד כה

כמושפע תרומה נוספת של מחקר זה הנה בהתמקדותו במשתנה מרכזיות העבודה שטר נבדק לעומק

:חשוב לבדוק משתנה זה לאור שני היביטי. על ידי אירועי כדוגמת התנסות בהטרדה מינית בעבודה

מרכזיות העבודה הנה אחד מהערכי המשמעותיי והחשובי ביותר שה בעלי , בהיבט הראשו

ברמת הארגו וברמה הלאומית בכלל במישור, על מישורי שוני ברמת הפרט, השפעה מובהקת

).Mow ,1987 ;Harphaz ,1990. (הסוציו פסיכולוגי והכלכלי

בעיד בו תשומת הלב להטרדה מינית בעבודה הולכת ונעשית משמעותית יותר באר ,בהיבט השני

ולאור העובדה כי השלכותיה והשפעותיה על חיי העבודה לא , ובעול ובעיקר חשיבות העבודה של נשי

להאיר את השפעותיה על חיי העבודה של . לבחו את הסוגיהיש מקו, נבחנו בחברה הישראלית

ה לשוק העבודה וה , קורבנותיה ועל תפיסות העבודה שלה ובכ לתרו ה לספרות האקדמית

.למדיניות החברתית בישראל ומעצביה

ל תוצר עקי ש. לסוגיית המדידה של מרכזיות העבודה בספרות של מחקר זה הינהתרומה צפויה נוספת

ממצאי המחקר נחש כתוצאה מהוספת מדד נוס לאילו המקובלי עד כה בספרות למדידת מרכזיות

הוספתו של מדד זה ובחינתו למול מדדי התפיסה המקובלי בספרות . המדד ההתנהגותיהעבודה

במחקר נמצא באופ עקי כי מגבלה מתודלוגית זו . חושפת קשיי במדידת מרכזיות העבודה בספרות

ויה לפגוע במהימנותה של תמונת מרכזיות העבודה והקשר שלה ע הטרדה מינית בעבודה עש

המתקבלת מהמדדי המקובלי בספרות וכיצד נית להימנע ממנה על מנת לקבל תמונה מהימנה

. וממצה יותר על מרכזיות העבודה ועל הקשר שלה ע הטרדה מינית בעבודה

תיבה אינטגרטיבית ואינטרדיסיפלינארית לבחינת נושא ההטרדה בעבודה זו נעניתי לאתגר שבכ, רביעית

עבודה זו יוצרת שילוב וסינרגיה בי מספר . מרכזיות העבודה והקשר ביניה, המינית בעבודה

פסיכולוגיה , משפט וחברה, סוציולוגיה של ארגוני ותעסוקות: דיסיפלינות ונישות מחקריות ביניה

.צדק חברתי מדיניות חברתית ועוד, עבודה ומשפחה, שוק העבודהחברתית ובסוגיות דוגמת אפליה ב

יסקור את עיקרי המחקרי הרלוונטיי בנוגע לשני המשתני והקשר האפשרי , שיוצג להל, הדיו

.ביניה

4

רקע תיאורטי. 2

, מתמקד בסקירת הספרות הנוגעת למשתנה הנחקר,החלק הראשו: פרק זה כולל שלושה חלקי

מוצגת סקירת ,בחלק השני. בכללה א הגורמי המשפיעי על מרכזיות העבודה. עבודהמרכזיות ה

שכיחות הטרדה , בכללה. הטרדה מינית בעבודה, הספרות הרלוונטית למחקר בנוגע למשתנה המסביר

יציג ,החלק השלישי. מינית בעבודה באר ובעול וכמו כ תוצאות הטרדה מינית בעבודה והשפעותיה

. הרלוונטי למחקר הקשורי להטרדה מינית בעבודה ולמרכזיות העבודהאת המשתני

מרכזיות העבודה 2.1

מרכזיות העבודה מוגדרת כתפיסת האד את מידת . למרכזיות העבודה מספר הגדרות בספרות

מרכזיות העבודה מוגדרת במונחי של אמונה כללית , במילי אחרות. החשיבות של העבודה בחייו

, Kanungo(או כער העבודה בחייו של אד ) Mow ,1987(החשיבות של העבודה בחיי האד אודות

הגדרה כללית נוספת למרכזיות . הגדרה זו נכללת תחת המושג מרכזיות העבודה האבסולוטית) 1982

באיזושהי נקודת זמ , העבודה הנה מידת החשיבות הכללית והיחסית שלעבודה יש בחייו של הפרט

Champoux Porter &ואצל ; MOW ,1987 ;Harpaz Itzhak 1990 ,Harpaz & Snir 1993(נתונה

Dubin ,1975;Dubin, Hedley & Tavggia ,1976;.Rabinowitz & Hall 1977 .( הגדרה זו נכללת

. תחת המושג מרכזיות העבודה היחסית

השקעת זמ (בחיי האד מרכזיות העבודה א מוגדרת כמידת המחויבות לעבודה והמעורבות בעבודה

T.Lodhl & ,Kejners 1956;Kanugo ,1982 ;,Morrow 1983 ,1993;Mow – International,) (בעבודה

Research Team ,1987 ;Harpaz ,1990 ;Harpaz, Honing & Coestier ,2002.(

Mannheim 1975 ,1978 , ות מרכזי–טבעה א היא במהל עבודתה המחקרית מושג אותו כינתה

הגדירה את המושג כשליטה היחסית WRC Work Role Centrality .(Mannheim(העבודה ) תפקיד(

משתקפי בתגובות ) 1 של אינדיבידואל בתכני הקשורי לעבודה ובתהליכי הנפשיי כפי ש

הידע והעניי המושקע בתפקיד העבודה באופ יחסי לפעילויות אחרות , לשאלות אודות רמת העיסוק

;1975, 1972ש (המשתקפי במידת הדגש שלו על תת זהויות הקשורות לעבודה ) 2 ו) 81ש עמוד (

Gini ,2000 ;Harpaz ,2001 .( מרכזיות העבודה הינה א מכוונות לעבודה ופחות מכוונות לזמ פנוי)

Hirschfeld & Field ,2000 ;Harpaz & Snir ,2002.(

5

שראל אשר באופ ישיר נושא מחקר הינו משמעות העבודה באופ יחסי מעט מחקרי פורסמו בי

Work( חשיבות העבודה מרכזיות העבודה במוב זה משמעה . במוב של מרכזיות העבודה

(Importance) על פי Mow – International Resaerch Team 1987 ;Harpaz ,1990( , מחויבות

]. Kanungo ,1982ואצל , ש [Job Involvement)(ומעורבות בעבודה , Work Commitment)(לעבודה

, Mow – Intrnational Resaerch Team על פי (הללו מהווי כמכלול הגדרה של מרכזיות העבודה

1987 ;Harpaz ,1990 ;Harpaz, Honing & Coestier ,2002 .(

רופסור בלההמספר פרויקטי מחקריי עיקריי הובלו בטכניו על ידי צוות מחקר שבראשו עמדה פ

כי ) Mortimer & Lorence ,1989וג אצל (מניחה בכל מחקריה , Mannheim 1972 1975. מנהיי

אד שהוא , לכ. קיימת זהות עצמית שקשורה לעבודה, היינו. תפקיד העבודה כולל אספקט של העצמי

ואשר העצמי שלו זה אחד שהוא באופ קוגניטיבי ועמדתי מעורב בתפקיד , בעל מרכזיות עבודה גבוהה

הוא יתנהג באופ אשר יכלול תוצאות אשר יעצימו את הער של העבודה ויעצימו את . מזוהה עמה

הקשר לתפקיד על ידי ביצוע טוב על ידי מחויבות לארגו בו הוא עובד ועל ידי התמקדות ותכנו

ל ואחרי "י הנהמחקר). Elloy, Evertt & Flynn ,1991ש ואצל (הקריירה העתידית שלו או שלה

. ל למרכזיות העבודה" כול יוצאי מתו ההגדרה הנMannheimשהובלו על ידי

) Harpaz) 1990 נעשה מחקר אודות מרכזיות העבודה בישראל על ידי Mannheimבנוס למחקריה של

באמצעות ניתוח מגוו שנעשה להערכת . כחלק מפרויקט המחקר הבינלאומי לחקר משמעות העבודה

. כזיות העבודה מצא החוקר כי העבודה היא אחד מהאלמנטי המרכזיי ביותר בחיי הישראלימר

יחד ע זאת נמצא כי מוסד המשפחה היה ונשאר המרכיב הבסיסי ביותר במציאות הישראלית והחשוב

לאחר המשפחה נמצא כי , אול. לישראלי יותר מאשר עבודה או כל תפקיד אחר או שטח חיי אחר

& Shamir ,1986 ,1990 ;Mow ,1987 ;Hardingג אצל (תופסת את הפוזיציה החשובה ביותר עבודה

Hikspoors ,1995 ;Harpaz ,1999 ;Harpaz, Honing & Coestier ,2002 .(חשפו נתוניו של , במחקרו

Harpazמה הבולטי ביותר . כמה מגמות והוא א סיפק תמיכה לממצאי שחש אודות עבודה

) 2. מרכזיות העבודה היא באופ יחסי גבוהה באוכלוסייה בעול בכלל ובישראל בפרט) 1:ולעבודה ז

קבוצות עיסוק מסוימות בעלות אוריינטציה למרכזיות עבודה גבוהה יותר באופ יחסי מקבוצות

הפנסיונרי והלא , עובדי זמניי(נראה כי לקבוצת העיסוק הקשורות מעט לכוח העבודה ) 3. אחרות

הער , גורס במחקרו כי מרכזיות העבודה הינה Harpaz.רמות מרכזיות עבודה נמוכות יותר) ימועסק

על א . של הרצו לעבוד ולהחזיק במשרה וער זה מוכח באופ מובהק אצל ישראלי בזמ המחקר

6

. שישראלי צעירי מראי שינויי בגישה לעבודה כקבוצה ה עדי נשארי מחויבי מאוד לעבודה

ממשיכי , מהמשיבי בגיל הצעיר וביחס גבוה יותר בהשוואה לשאר האוכלוסייה85.9% –כ (וב הר

על אותו מדג מייצג של כוח 1993 –במחקר השוואתי שנעשה ב ). להחזיק בגישה חיובית לעבודה

העבודה הוסיפה להיות – נמצאו ממצאי דומי 1981 –העבודה הישראלי ממנו נאספו הנתוני ב

יתרה מזאת נמצא כי קיי קשר שלילי בי ). Harpaz ,1999(ד מרכזית בחיי הישראלי העובד מאו

על בסיס נתוני המחקר שנאספו ). Hirschfeld & Feild ,2000(אתיקת זמ פנוי לבי מרכזיות העבודה

בי את הקשר , Harpaz & Snir 2002 במסגרת פרויקט המחקר הבינלאומי בחנו 1993 ב– ו 1981 ב

עבודה לאספקטי שוני של משמעות העבודה וביניה בדקו הא קיי שינוי לאור הזמ בי

כאלה שה בעלי : אלה נבחנו אצל שתי קבוצות של אנשי. אוריינטצית זמ פנוי לבי מרכזיות העבודה

רב מדג ובק) מכווני עבודה(וכאלה שה בעלי אוריינטציה לעבודה ) מכווני פנאי(אורינטציה לפנאי

המחקר נער בשיטות ופרוצדורות דגימה זהות וכ על ידי אות כלי . מייצג של כוח העבודה הישראלי

החוקרי שיערו . מדידה בה נעשה שימוש במחקר הבינלאומי למטרת סטנדרטיזציה ויכולת השוואה

פחית את בכל הקשור לקשר בי זמ פנוי למרכזיות העבודה כי הערכת זמ פנוי יותר מעבודה ת

מרכזיות עבודה אבסולוטית של אנשי , לכ). תפיסת חשיבות העבודה(מרכזיות העבודה האבסולוטית

כמו כ . השערת המחקר אוששה. מכווני זמ פנוי תהיה נמוכה יותר מזאת של אנשי מכווני עבודה

בשבוע אוששה ההשערה באשר למחויבות לעבודה כי פרטי מכווני פנאי נטו לעבוד פחות שעות

בנוס נמצא כי כששביעות הרצו מהעבודה עלתה הסבירות להיות . בהשוואה לפרטי מכווני עבודה

אד מכוו לפנאי ירדה וכ נמצא כי גלישת פנאי לעבודה אפיינה את הקשרי בי אורינטציה לפנאי

ער על במחקר נוס שנ). ש(למשתני הקשורי לעבודה וביניה למרכזיות העבודה האבסולוטית

נחקרה ההשערה שהמבנה של משמעות העבודה וא מרכזיות העבודה יישארו , Harpaz & Fuידי

השערה זו הועלתה בהסתמ על הספרות התיאורטית והאמפירית שמניחה יציבות . יציבי לאור זמ

נה קבוצת הנחקרי הראשו: המחקר נער על שתי קבוצות נחקרי. של עמדות וערכי עבודה לאור זמ

הקבוצה השניה הייתה מדג מייצג של כוח העבודה שהורכב 1993 ושוב ב 1981 – ב רואיינה פעמיי

הממצאי תמכו בהיפותזה של היציבות לאור . כדי לשרת כקבוצת השוואה למדג הראשו2001 –ב

). 2002, ש(זמ של המבנה והתפיסה של מרכזיות העבודה ומשמעות העבודה

קיימי שני מרכיבי תיאורטיי עיקרי של : רכזיות העבודה הינה מושג רב מימדימ: לסיכו

ער או אמונה כלפי , מערכת אוריינטציות–מרכזיות עבודה אבסולוטית , הראשו. מרכזיות העבודה

7

מערכת אוריינטציות המקבילה לעניי המרכזי –מרכזיות עבודה יחסית , השני. עבודה כתפקיד חיי

במקרה זה הכוונה לתפיסת . Baker 1968ולתיאורית מסגרת ההתנהגות של , Dubin 1956פי בחיי על

במרכיב זה הבודק באופ עקי את (חשיבות העבודה בחיי הנחקרת ביחס לתחומי חיי אחרי

, קיימי מרכיבי תיאורטי נוספי בכלל, כמו כ). מרכזיות העבודה לא יעשה שימוש במחקר

; Morse & Wiess ,1955[פיננסית לעיסוק של פרטי והאוריינטציה לזמ פנוי המחויבות שאינה

,Adar & Adler 1965 ;Warr ,1982;Parker, ,1976;Anderson ,1961 ;Vecchio ,1980 ;Mow ,1987

;Harpaz ,1990;Harpaz, Honing & Coestier ,2002. ;Harpaz & Snir ,2002[ ומרכיב תיאורטי

הואיל ). Mow 1987 ;Harpaz ,1990 ;Kanungo ,1982(שהינו המעורבות בעבודה נוס צוי לעיל

ומרכיבי תיאורטיי אלה של מרכזיות העבודה שייכי לכמה עולמות תוכ ועל מנת לקבל תמונה

תסתמ בחינת , מהימנה וממצה יותר של מרכזיות העבודה ושל הקשר בינה לבי הטרדה מינית בעבודה

. מחקר זה על הגדרות תיאורטיות אילומרכזיות העבודה ב

גורמי המשפיעי על מרכזיות העבודה 2.1.1

מחקרי שיצאו מתו גישה . הגישה המצבית מנסה להסביר את העמדות כלפי העבודה של גברי ונשי

מחויבות ומעורבות בעבודה הינ , זו מצאו כי המנבאי של תוצאות של עבודה כגו מרכזיות העבודה

מעשי עובדי בארגו ) Kanter ,1976(פוזיציות שונות בהיררכית הכוח בארגו , נאי מבניי כגות

גורמי סוציאליזציה ) Acker & Van Houten ,1974(וותק בארגו , וסיטואציות המתרחשות בעבודה

Crowley et(ואפיוני עבודה או משתני דמוגרפי ) Baker ,1978(המעצבי עמדות ביחס לתפקידי מי

al. ,1973 ;Rosenbach et al. ,1979] ( ראה ג אצלHarpaz 1990 ,1999.[

נמצא כי משתני אישיותיי וסיטואציוניי בעבודה בעלי , Rabinowitz & Hall 1977במחקר של

, Rabinowitz et al. 1979במחקר אחר שנער על ידי . השפעה עצמאית בלתי תלויה על מרכזיות העבודה

בעיסוק נראית /י הרבה מהשונות במעורבות בעיסוק נשארת לא מוסברת וכי המעורבות בעבודהנמצא כ

עמוד , ש(סיבה וג כתוצאה של התנהגויות שונות המתרחשות בעבודה / ג כגור": פידבק"כמשתנה

כי מנבאי תוצאות של עבודה עשויי להיות , בדומה לנטע לעיל, כמו כ נמצא במחקר זה). 245 – 85

זאת א בהתאמה לממצאי מחקר . אפיוני דמוגרפי ואפיוני שוני של העבודה או המתרחשי בה

8

לפיה קיימת חשיבות למשתני דמוגרפיי על מרכזיות העבודה ועל , Mannheim & Angel. 1986 של

& Mannheim, Baruchבהתאמה לממצאי מחקר של , וכמו כ) ש(התוצאות של מרכזיות העבודה

Tal 1987 , ש(לפיה למשתני דמוגרפיי קיימת השפעה על מרכזיות העבודה ותוצאותיה .(

Krau 1984 ,הגירה השפעה על מרכזיות העבודה וכי אחת מהדרכי שבאמצעותה /מצא כי לוותק באר

המחויבות הזאת . מהגרי חדשי מתמודדי ע משבר הגירה היא דר המחויבות הגבוהה לעבודה

במעורבות בעבודה , בערכי עבודה גבוהי, במרכזיות העבודה שלה ובמשמעות העבודה עבורגלומה

הגירה השפעה על /כמו כ נמצא כי לוותק באר). ש(ובחשיבות גדולה ומיידית הניתנת לעבודה

). Sonnert ,1998ראה ג ; Tang & Smith ,1996ש ואצל (המכוונות לעבודה ולזמ פנוי

Quinn et al. 1974 , מצא כי להשכלה השפעות ליניאריות שליליות על תוצאות שונות של עבודה כגו

שבניתוח מורכב יותר , למרות. במחקרהMannheim ,1983תוצאה דומה מצאה . מרכזיות העבודה

מצאו 1972 –ועל א שב , נמצאה עליה במרכזיות העבודה בקרב נשי בעלות הכשרה מקצועית

Mannheim, Comsky & Cohen מצאה 1975 וב Mannheim כי מרכזיות העבודה עולה ע העלייה

נראה ). ש( א באותו מחקר נמצא א נתו סותר1990 ב Harpazתוצאה דומה מצא . ברמת ההשכלה

כי הממצאי הסותרי מקור בכ שבכל אחד ממחקרי אילו נמדדה מרכזיות העבודה על ידי מדדי

במחקרי אחרי . רח נמדדה באותו אופ ואוכלוסיות המחקר היו שונותהשכלה לא בהכ, שוני

נמצא כי מרכזיות העבודה ובכללה ) Rabinowitz et al ,1977 ; Mannheim & Cohen ,1978.לדוגמא (

צור , השכלה. המעורבות בעבודה מושפעות על ידי גורמי מצב אישי ועל ידי גורמי המצב בעבודה

חשובי כאשר , אינדיבידואליי, מש זמ בתפקיד נמצאו כגורמי מצב קובעיערכי ו, בצמיחה וחוזק

מידת , תגמולי, מידת האוטונומיה של המשימה, תחו התפקיד. ההשפעה של גיל לא נמצאה מכריעה

נמצאו רלוונטיי כמשתני ) באופ כללי ומפרמטרי אילו(הקידו בעבודה ושביעות רצו בעבודה

). ש(גורמי מצב בעבודה

Mannheim, Baruch & Tal 1987 , מצאו כי שביעות רצו בעבודה היא גור למרכזיות העבודה יותר

דת , מצא במחקרו כי שביעות רצו בעבודה, Harpaz 1990). ש(מאשר תוצאה של מרכזיות העבודה

ו אקונומי מצאה כי לסטטוס סוציMannheim 1983). ש(ודתיות עשויי להשפיע על מרכזיות העבודה

ממצא דומה ). Mannheim ,1993(העבודה של נשי ) תפקיד(של משלח יד השפעה מובהקת על מרכזיות

. במחקר, Gruber& Bjorn 1982 1986מצאו

9

&;Quinn ,1974(השפעה על מרכזיות העבודה ) בנישואי(במחקרי אחרי נמצא כי למשתנה אמהות

Berk ,1978 ;Oakley ,1980 אצל Mannheim ,1983 ,1984 ;Gottfried & Gottfried ,1988 ; Franken-

haeuse ,1991 אצל Levy-Shiff ,1994 ;West,1992 ( כמו ג לגיל הילד)על פי מודל ). ש

הוצע כי סוציאליזציה של נשי לתפקידי מי גורמת לה להתייחס " הסוציאליזיציה לתפקידי מי"

)Ritzer ,1972 ;Saal ,1978 ;,Presser & Baldwin 1980 ;Izraeli ,1982(לעבודה כפחות מרכזית בחייה

Mannheim 1983 גורסת כי מרכזיות העבודה בקרב נשי שמוצא האתני מדגיש תפקידי מי מסורתיי

נמוכה יותר ממרכזיות העבודה של נשי שבאות מרקע פחות מסורתי זאת בשל , ושבאות מרקע מסורתי

במחקר שנעשה עשר ). Bar - Yosef 1978,ג אצל (ה עוברות בבית הסוציאליזציה לתפקידי מי ש

השפעה מובהקת על , לה יש קשר לאר המוצא, כי לסוציאליזציהMannheimשני לאחר מכ מצאה

). 1993, ש(העבודה של נשי ) תפקיד(מרכזיות

– סיבות אינטרנזיות נמצאו קשרי חיוביי בי, Mannheim & Schiffrin 1984במחקר שנעשה על ידי

האחריות , עניי בעבודה, כגו( פנימיי תגמולי אינטרניזיי. לעבודה לבי מרכזיות העבודהפנימיות

היו התורמי המשמעותיי ביותר באופ ) מידת ההתפתחות וההתקדמות המקצועית, שמטילה העבודה

במחקר אחר שנער על ידי . ]Work (Role Centrality[(העבודה ) תפקיד(מובהק להסבר של מרכזיות

Mannheim, Comsky & Cohen 1972 ,מתחי /לחצי, שבדקו השפעה של מידת אוטונומיה בעבודה

מרכזיות "תגמולי ספציפיי של העבודה ויציבות בקריירה על , תמיכת אחרי משמעותיי, תפקיד

) מוטיבטורי (– הפנימיי נמצא כי משתנה התגמולי, של קבוצות עיסוק מגוונות" תפקיד העבודה

העבודה עבור ) תפקיד(ביניה מידת אוטונומיה בעבודה היה בעל ההשפעה החזקה ביותר על מרכזיות

תגמולי חיצוניי , העבודה) תפקיד(חלק מהקבוצות שנחקרו ואצל אחרות השפיעו על מרכזיות

חקרו את , Mannheim & Angel 1986. שכר ושביעות רצו כללית מהעבודה, כגו) אקסטרניזיי(

ה מצאו שכשתמריצי קבוצתיי הופעלו מרכזיות . הקשרי בי מערכת השכר ומרכזיות העבודה

, ומערכת שעות קבועה, תמריצי אינדיבידואליי גרמו למרכזיות עבודה גבוהה, העבודה הייתה נמוכה

. יציבה וקשוחה הובילה לרמה בינונית של מרכזיות העבודה

העלו ממצאי המחקר תוצר עקי שלא נגע להשערות המחקר Hanisch & Hulinשה על ידי במחקר שנע

החוקרי . והוא כי הטרדה מינית בעבודה עשויה להשפיע באופ שלילי על תפיסת מרכזיות העבודה

).O`Donohue 1997 ;O`Sullivan ,2001 ואצל 1991, 1990ש (סברו כי אפשרי שההשפעה היא עקיפה

10

מיניתהטרדה 2.2

, חיזורי ע גוו מיני, מחוה מינית(הטרדה מינית היא כל התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני

היק התופעה גדול לעי שיעור . שעשויה להיות מופנית כלפי שני המיני) בקשות לטובות הנאה מיניות

(נשי יותר מאשר לגברי בקרב נשי בהשוואה לגברי וקיימת נטייה בספרות לייחס את התופעה ל

USMSPB ,1981 ,1994 ;Fitzgerald ,1988;Gutek ,1989 ; וראהMartindale ,1990;et al. Culbertson

,1992 ,1993 ;Pryor & Whalen ,1997 ;Niebuhr ,1997 , אצלO`Donohue ,1997 .(

בר או אישה והוא יכולי להיות ג–כשהמטריד והמוטרד כאחד " אד"החוק הישראלי נוקט בלשו

מתייחסת להטרדה , הספרות מאיד. נועד להוקיע את ההטרדה המינית בכל קשר שהוא ולגבי כל אד

לכ –מינית לרוב בלשו נקבה מפאת היק התופעה הגדול לעי שיעור בקרב נשי בהשוואה לגברי

.בחיבור זה ההתייחסות לתופעה תהיה בלשו נקבה כפי שהספרות מתייחסת אליה

. נכללת הטרדה מינית בעבודה יחד ע עבירות מי שונות ונחשבת לנמוכה ביניה1977בחוק העונשי

נכלל סעי בנושא הטרדה מינית בעבודה האוסר , 1988 –במסגרת חוק שוויו הזדמנויות שנחקק ב

פו שנכנס לתוק, החוק למניעת הטרדה מינית. אפליה מחמת אי הענות להטרדה מצד ממונה בעבודה

מבטא את ההתייחסות לנושא ההטרדה המינית והינו פרי עבודתו של לובי הנשי 1998בספטמבר

החל מארגוני נשי חו פרלמנטרי וכלה בוועדה למעמד האישה בכנסת ובאנשי משרד , בישראל

ולקבוע דרכי לטפל בתלונה על הטרדה , מטרת החוק החדש היא למנוע הטרדה מינית. המשפטי

) א לא רק(והיא חלה בתחו יחסי העבודה , וק החדש מרחיב את הגדרת ההטרדה המיניתהח. מינית

. 2מוסדות חינו ואקדמיה , כ"השב, משטרת ישראל, ל"צה, ג על גופי כגו

בקשות לטובות הנאה מיניות והתנהגות , חיזורי ע גוו מיני, מחווה מינית–הטרדה מינית מוגדרת כ

: הללו יהוו הטרדה מינית כאשר. בעלת אופי מיני שאינ מתקבלי בברכהמילולית או גופנית

Quid pro quo(כניעה להתנהגות כזאת הופכת במפורש או במרומז כתנאי להמש העסקתו של הפרט . 1

harassment .(2. כניעה להתנהגות כזו או דחייתה משמשי כבסיס להחלטות תעסוקתיות הנוגעות

כשלהתנהגות כזאת מטרה או תוצאה של הפרעה בלתי .3או , )Quid pro quo harassment(לפרט

, אווירת עבודה מאיימת/או כשנוצרת כתוצאה מהתנהגות זו סביבה , סבירה לביצועי הפרט בעבודה

].Hostile work enviornment] .(EEOC ,1980(עוינת או פוגעת

.1ראה נספח , והחוק האמריקאי) 1998 –ח "התשנ, בישראל, ק הטרדה מיניתחו(להרחבה על החוק הישראלי 2

11

Fitzgerald, Swan & Magley 1997 ,יד הטרדה מינית כפי שהיא מוגדרת בחוק טענו כי חשוב להפר

התנהגות : "ההגדרה הפסיכולוגית שלה להטרדה מינית הייתה. מהגדרה פסיכולוגית של הטרדה מינית

ושביעות רצונה של , אושרה, ומאיימת על רווחתה, "משאביה"מינית לא רצויה בעבודה המנצלת את

ש על פרספקטיבות של המוטרדת שחוותה ההגדרה שלה שמה דג). 15עמוד , ש" (האישה המוטרדת

הטרדה מינית יותר מאשר על הדגשת ההטרדה המינית כצורה של אי שוויו בשוק העבודה וכמו כ על

מלבד ההגדרות . ההתנסות בהטרדה מינית בעבודה ותפיסת התנהגות מטרידה כהטרדה מינית בעבודה

דוגמא . קרי ונגזרו מהגדרות תיאורטיותהללו קיימות הגדרות אמפיריות אשר מתבססות על נתוני מח

, )1985 ,1988 ,1996 (Fitzgerald & Shulman ושל ) Till) 1980לכ היא הגדרתה התיאורטית של

בפעולת ההטרדה ) פיזי או פסיכולוגי(המציינות חמש רמות שונות של חומרה ומידת הפעלת הכוח

מינית בעבודההמינית שכול מהוות ביחד הגדרה תיאורטית של הטרדה 3

יש לציי כי מחקר זה .

בחווית הטרדה מינית בעבודה ואינו מתמקד בהשפעת רמות החומרה של ההתנסות מתמקד בהשפעת

.התופעה לפיכ לא הורחב הדיו בנושא זה בפרק זה

שכיחות הטרדה מינית

שכיחות הטרדה מינית בעול 2.2.1

):O`donhue ,1997(מקומות עבודה במדינות רבות תופעת ההטרדה המינית בעבודה שכיחה מאוד ב

ב מצביעה על כ כי ברוב המחקרי נמצא כי מחצית מכלל הנשי " סקירת המחקרי בארה ב"בארה

ל 40%הוטרדו מינית לפחות פע אחת וכי שיעורי הדיווח על התנסות בהטרדה מינית בעבודה נעי בי

ב "מגמה של ירידה בתופעת ההטרדה המינית בעבודה בארהמחקרי מצביעי על , יחד ע זאת. 50% –

Lafontaine & Tredeau 1986 ;Martindale ;1990 , Pryor et al. ,1993 ;Harris et(במרוצת השני

al. 1994 אצל Crouch ,2001 .( יתרה מזאת נמצא במחקרי ובאופ עקבי כי המטרידי היו לרוב

). O`Donohue ,1997(ת עובדי בכירי שהטרידו זוטרי מה עמיתי לעבודה בעלי דרגה דומה ופחו

. נמצאה תופעת ההטרדה המינית בעבודה שכיחה מאוד במקומות עבודה– במדינות אחרות בעול

בניסיו , השוואה חוצת גבולות של ממצאי מחקרי ושל שכיחות התופעה ומאפייניה בי מדינות, אול

.'ב סעי 2.3 להרחבה ראה נספח 3

12

זאת בשל . שכיחויות בלתי אפשרית וחסרת ער עד כדי טעותלזהות דפוסי מובהקי של שיעורי

).ש(וסגנו שונה של הטרדה מינית , צורה, מתודולוגיה שונה

שכיחות הטרדה מינית בישראל 2.2.2

מחקרי . נעשו לרוב תו ניסיו להערי את שכיחות התופעה והקיפה המחקרי האקדמיי בישראל

כאשר אות נשי דיווחו . 43% ל38%ל הטרדה מינית בישראל נעי בי אלה מצאו כי שיעורי הדיווח ע

, ליבאי–שפירא , לדוגמא אצל(כי הוטרדו מינית לפחות פע אחת ולפחות באחד מסוגי ההטרדה המינית

1989 ;Barak, Fisher & Houston ,1992 ;Barak, Pitterman & Yitzaki ,1995 .( במחקרי אלה נמצא

ש ואצל (ברוב המקרי המטריד הוא בעל דרגה בכירה יותר מהמוטרדת , ב"יגוד לארהבישראל בנ, כי

. 4ב"וכי שיעור ההתנסות בהטרדה מינית בעבודה נמו יותר בהשוואה לארה) 1988, רות; 1989פינטו

לפחות (מצאו שיעורי דיווח על התנסות בתופעה סקרי שנעשו בגופי ממלכתיי ועל ידי ארגוני נשי

, ח נציבות שירות המדינה"דו( ואיפיוני זהי באשר למטריד 40% לבי 12.8%שנעי בי , )ע אחתפ

מסקירת ממצאי סקרי עולה כי בקרב נשי העובדות במשרדי ממשלה והתאגידי הקשורי ). 1999

אוד גבוה מ, )יחידה או יותר(לממשלה וכ במשטרה אחוז הדיווחי על התנסות בהטרדה מינית בעבודה

הועדה לקידו ; 1999ח נעמת "מתו דו. (2000 בשנת 92%אחוז הדיווח במשטרה עמד על , לדוגמא[

לעומת זאת בסקרי שנערכו )]. 4/12/2000 מה , מישיבת הועדה96פרוטוקול מספר , מעמד האישה

) אחתלפחות פע( ובסופה נמצאו שיעורי דיווח על התנסות בהטרדה מינית בעבודה 2000בתחילת שנת

הרשות לקדו (בקרב נשי העובדות במגזרי שוני בחברה הישראלית , בהתאמה12.8% – ו 15%של

). 2003 הריס אולסק ; 2002מעמד האישה משרד ראש המשלה

ל מסתמנת "א בצה ,לכאורה נראה כי ממצאי אלה מצביעי על מגמת ירידה בשכיחות התופעה שכ

אלא שלפי הערכת מומחי הירידה המסתמנת ). 2003, הריס–לסק או; 03/2001האר (מגמת ירידה

הנפיצות של תופעת ההטרדה המינית בעבודה גבוהה בהרבה יותר , שכ. אינה אלא אחיזת עיניי

). 2001זומר ; 1998ינאי ; 1989פינטו (משיעורי הדיווח על ההתנסות בתופעה ומשיעורי הגשת הקובלנות

עשויות להשפיע על אספקטי , תוצאותיה והשלכותיה, הטרדה מינית, על פי מחקרי באר ובעול

; Glazer & Thorpe ,1986; Hobfoll ,1989 ;1979, לדוגמא אצל(שוני בחיי העבודה של המוטרדת

.סוגיה זו נידונה בתת הפרק הבא). O`donohue ,1997; 1995, בנזימ; 1998

שימוש זהה בהגדרות תיאורטיות : ב בשל מתודולוגיה זהה"נית להשוות בי שיעורי השכיחויות באר ובארה 4

פרוצדורות איסו נתוני ודגימה דומות , דומותשיטות תשאול , טכניקות איסו נתוני דומות, של התופעה . ופרוצדורות סטיסטיות דומות

13

תוצאות הטרדה מינית בעבודה 2.2.3

מחקרי ). OMB – Organizational MisBeavior" (התנהגות לא נאותה"ית הינה הטרדה מינ

לא , מצביעי על התנהגות זו כהתנהגות שאינה נורמטיבית) Vardi & wiener ,1996לדוגמא (אמפיריי

ע . קונבנציונלית הגורמת נזק לארגו ומסבה נזקי במישורי שוני לקורבנותיה ולסביבתה

). 1998, קמיר(כי א המחוקק הישראלי פרספקטיבה זו מס

על פי . על הפרט) Klipatrick & Dansky 1997,(להטרדה מינית בעבודה תוצאות והשלכות שונות

Fitzgerald ,Drasgow, Hulin, Gelfand & Magley ,1994 ,1997 ;Pryor ,1992(המודל האינטגרטיבי

;Pryor & Lavitt & Stoller ,1993 (תוצאותיה והשלכותיה על , פעת ההטרדה המיניתהמסביר את תו

בשוק העבודה מרוכזות רוב עמדות . הטרדה מינית מתרחשת לרוב על ידי גברי ונגד נשי, המוטרדות

מאפשר לגברי , דבר זה. הכוח והסמכות בידי גברי ואילו הנשי מצויות בדר כלל בדרגי נמוכי

ות כלפי נשי הכפופות לה תו איו גלוי או מוסווה רבי לנצל את כוח ולהפנות לחצי ודריש

.זאת בדמות הטרדה מינית בעבודה. לפגיעה בה

תוצאות . על פי המודל האינטגרטיבי תוצאות ההטרדה המינית באות לידי ביטוי בשלושה מישורי

:תוצאות ברמה הפסיכולוגית נפשית ותוצאות ברמה הפיזיולוגית בריאותית, הקשורות לעבודה

חשיבות העבודה ותפיסות ביחס לעבודה, שביעות הרצו מהעבודה :תוצאות שונות הקשורות לעבודה) 1

, USMSPB(בפרודוקטיביות , הטרדה מינית פוגעת בשביעות רצו מהעבודה ומביאה לירידה בביצוע

1981 ,1988 ;1994 ,Schnider & Swan ( ובמורל שמגדילי היעדרויות)ביל לשינוי היא עשויה להו). ש

למנוע , לפגיעה בתנאי העבודה או התפקיד וברמת העצמאות של העובד בתפקיד, באפיוני התפקיד

יש בידה להביא לערעור היחסי . בעבודה או לפגוע בו ולהוביל לפיטורי או להתפטרות/קידו בתפקיד

Benson & Thomson ,1982 ;Loy & Stewart ,1984;,Klein 1991,ראה(הבינאישיי במקו העבודה

,Schnider ; 1997 ; Webb ,1994 Le Piotrkowski et al; 1998 אצל Gutek 20011998 Swan &

Fitzgerald; .( במחקרי אחרי נמצא כי הטרדה מינית משפיעה על תפיסותיה ועמדותיה של האישה

Fitzgerald ,1990; ,Paludi 1990 ;Gutek & Koss ,1993 ,1995 ;for National Council(ביחס לעבודה

,Research on Women 1995 ;השלכותיה עשויי להשפיע על , היינו). 2001, זומר; 1998, 1995, וופנר

, Bandyוראה ; Fitzgerald ,1993(שינוי עמדות ותפיסות ביחס לעבודה ומעמדה עד לפרישה מהעבודה

1982;,O`Farell & Harlan 1985 ;Cole ,19862001 אצל Gutek ;Di Tomas ,1989 ;Culbertson et

14

al. ,1992 אצל O`Donohue ,1997 ,Dansky& Klipatrick ,1997 .( במחקר שעשוHanisch & Hulin

" (נסיגת עבודה"סוג אחד מכונה : זוהו שני סוגי של נסיגה ארגונית הנגרמי מהטרדה מינית בעבודה

Work Withdrawal (הסוג השני מכונה . ביצוע חובות העבודהומשמעו הימנעות של האינדיבידואל מ

. הפיכה מקיפה בעבודה ובעמדות כלפיה עד פרישה, והוא כולל שינוי) Job Withdrawal" (וב'נסיגת ג"

נסיגת "עשויה לגרו ל) וא ברמה הארגונית(החוקרי סברו כי הטרדה מינית בעבודה ברמה האישית

ולהתקשר בקשר עקי יותר לתפיסת ) Job Withdrawal" (וב'נסיגת ג"ול) Work Withdrawal" (עבודה

השפעה של הטרדה מינית על תפיסת מרכזיות העבודה , קרי. הפרט את מרכזיות העבודה ולהשפיע עליה

; Hanisch & Hulin ,1990 1991;in preparation Hulin & Drasgow(עשויה להיות השפעה עקיפה

מסקנה זו של החוקרי הייתה תוצר עקי של ). O`Donohue1996 ;O`Sullivan ,2001, וג אצל

ממצאי מחקר שכ מטרת מחקר זה לא הייתה לבחו את השפעתה של הטרדה מינית בעבודה על

באות מחקרי שמדדו תוצאות של הטרדה מינית בעבודה נמצא כי הטרדה ). ש(מרכזיות העבודה

Hulin ,1993(יא מרכיב של מרכזיות העבודה לעיסוק שה/מינית עשויה לגרו לירידה במחויבות לעבודה

Gutek & Koss; ,1993 ;Schnider & Swan ,1994 ;Gruber & Kauppinen-Toropainen ,1994 ;

Dansky et al. ,1997.(

במחקרי נמצא כי הטרדה מינית בעבודה עשויה לגרו לפגיעה נפשית/תוצאות ברמה הפסיכולוגית) 2

, .Kilpatrick ,1985; Cruell ,1982; ,USMSP1984; Salisbury et al(ניטיבית נפשית וקוג, פסיכולוגית

Ragines & Scandura( והתפיסות הקוגניטיביות של המוטרדת, ולהשפיע על התחושות הנפשיות) 1986

1992 ;Hamilton, Alagana & Lloyd ,1987 ; ,Terpstra & Baker1986Koss ; ,1990 .( הפגיעה

היא עשויה להוביל להערכה עצמית ). ש(לת א תחושת אובד שליטה בהתרחשויות הקוגניטיבית כול

).ש(נמוכה בכל הנוגע ליכולת ולהפחית את תפקוד הפרט ג בחיי העבודה

Resnick et( קורב ההטרדה המינית ניזוק פיזית ובריאותית –בריאותית , תוצאות ברמה הפיזיולוגית) 3

al. ,1993 .(ת הנפשיות על המוטרדת עשויות לגרו לפגיעה הפיזית והבריאותית ההשלכו, כאשר)

,USMSP 1984 ;2002, זומר .(

ההשפעה של הטרדה מינית , )Klipatrick & Dansky ,1997וראה ג אצל (על פי המודל האינטגרטיבי

פי מידת ממותנת על, חשיבות העבודה, ביניה א במישור התוצאות של עבודה כגו, על מישורי אלו

15

התעלמות או תגובה –תגובה פסיבית (הפגיעות האישית של הקורב וסוג התגובה שלו להטרדה

משתני , אפיוני סטטוס דיפוזי: "ביניה, והיא נקבעת על ידי משתני ואפיוני שוני) אקטיבית

כלפי תפקידי עמדות, מידת דתיות, מצב משפחתי, גזע, מי, גיל: ארגוניי ומשתני סוציו דמוגרפיי

ההשפעה של הטרדה מינית על תוצאות של עבודה , לדוגמא לפי המודל, כ". מי וסובלנות לתופעה

& Mannheimג אצל (תהיה שונה ככל שהעמדות של נשי מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי

Dubin ,1982 ,1986 ; Mannheim 1993 ;Mannheim, Baruch & Tal 1987,1983 , וראה אצלBaird ,

1977 ;Maceoby & Jacklin ,1974 ;Zanna et al. ,1989 ( או ככל שמידת הדתיות עולה),Hulin et al.

1994 ,1997 ;Pryor ,1992 ;Pryor et al. ,1993 .( המודל אינו מפרט כיצד משפיעי המשתני הללו על

ל המשתני הללו על הקשר בי הטרדה מינית לתוצאות של עבודה או מה אופיו של השוני בהשפעה ש

. הקשר בי השניי

א לפי מודלי המסבירי את תופעת ההטרדה המינית והשלכותיה כגו המודל של פוליטיקה וכוח

להפעלת כוח בדמות הטרדה מינית ) Tangri, Burt & Johnson ,1982(בארגוני והמודל הארגוני

ופיזיולוגיות ) ת תפיסת התפקיד והעבודהברמ(קוגניטיביות , חברתיות, בעבודה השלכות פסיכולוגיות

, Barak et al. ,1995 ;Vaux ,1993 ;Opotow(שונות על המוטרדות זאת א לפי המודל הסוציו תרבותי

) .Tangri & Hayes ,O`donohue ,1997 אצל ,1990

על מצביעה על כ כי להטרדה מינית בעבודה השפעות שליליות, סקירה הספרות עד כה, לסיכו

השלכותיה ברמה . תוצאות של העבודה בכלל חשיבות העבודה והעמדות של נשי מוטרדות ביחס אליה

לגרו לנשי לשנות את תפיסת ביחס , בכלל. הנפשית עשויות לגרו לשינויי ברמה הקוגניטיבית

ממצא . ההשלכות הנפשיות עשויות לגרו לנזקי בריאותיי וסומטיי. לחשיבות העבודה בחייה

כאשר , חשוב הינו כי הטרדה מינית בעבודה נמצאה קשורה ומשפיעה על תפיסת מרכזיות העבודה

כי להטרדה מינית השפעה שונה על מרכזיות , ממצא חשוב נוס הינו. השפעתה עשויה להיות עקיפה

העבודה בקרב קורבנות הטרדה מינית בעבודה המאופיינות בערכי שוני של משתני סוציו

ומכא כי ג הקשר בי המשתני הטרדה מינית ומרכזיות העבודה , מידת דתיות, גיל: פיי כגודמוגר

. שונה בקרב נשי המאופיינות בערכי שוני של משתני אלה

להשלמת התמונה על הקשר . עד כה נידו כל אחד מהמשתני הטרדה מינית ומרכזיות העבודה בנפרד

. להל במספר משתני לה חשיבות במחקר וה רלוונטיי לובי המשתני הללו יתמקד תת הפרק

16

משתני הקשורי להטרדה מינית ולמרכזיות העבודה 2.3

עמדות ביחס לתפקידי מי

כי לנשי תפיסת חשיבות עבודה , במחקרי נמצא מרכזיות העבודה ועמדות ביחס לתפקידי מי

הדבר מצביע על עמדות ). Mow, 1987 ;Harpaz ,1990(נמוכה ותפיסת חשיבות משפחה גבוהה בחייה

שכ נשי מדרגות את המשפחה ותפקיד בה כאחד הדברי , מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי

כמו כ נמצא כי עמדות ביחס לתפקידי מי קשורות בקשר שלילי ). ש(החשובי ביותר בחייה

מרכזיות , ורתיות יותר ביחס לתפקידי מיככל שהעמדות של נשי מס, כ שלמעשה. למרכזיות העבודה

). Van Mannen ,1976;Ritzer ,1972 ;Saal ,1978(העבודה שלה יורדת

מספר מחקרי דיווחו כי נשי לה עמדות מסורתיות הטרדה מינית ועמדות ביחס לתפקידי מי

של ההתנהגות יותר ביחס לתפקידי מי יתייגו פחות התנהגות כהטרדה מינית וימעיטו בחשיבות

ככל שהעמדות של נשי מסורתיות יותר , לפי מחקרי אלה. המינית המופנית כלפיה ובתוצאות שלה

ביחס לתפקידי מי ה תוטרדנה מינית פחות בעבודה או שתתייגנה פחות התנהגות של הטרדה כהטרדה

השוואה לנשי בעלות נשי אלה הינ בעלות סובלנות אישית להטרדה מינית ב, כמו כ. מינית בעבודה

Makovich & Stake ,1990וראה ; Jensen & Gutek ,1982. (עמדות פחות מסורתיות לתפקידי מי

נמצא כי נסיגה ארגונית על שני , Hanisch & Hulin 1990 1991במחקר שעשו ). O`donhue ,1997אצל

נסות בחווית הטרדה מינית נגרמת כתוצאה מהת) שפורוטו לעיל" וב'נסיגת ג"ו" נסיגת עבודה("סוגיה

. כאשר משמעות נסיגה ארגונית כפי שתיארוה החוקרי הינה ירידה במרכזיות העבודה. בעבודה

עמדות "החוקרי סברו כי להטרדה מינית השפעה עקיפה על תפיסת הפרט את מרכזיות העבודה וכי

נסיגת הארגו בשני הקשורות לעבודה ולתפקידי מי עשויות לתוו בהשפעה של הטרדה מינית על

& Hulin; 1991, 1990, ש(היינו לתוו את ההשפעה של הטרדה מינית על מרכזיות העבודה " מובניה

Drasgow in preaperation , אצלO`Donohue ,1996 ,1997 .(לא הובהר אופיי של עמדות אלה , אול

.יחס לתפיסת התפקידהא ה נסיבתיות או מייצגות מבנה עומק ב, משמע. ביחס לתפקידי מי

מידת דתיות

מצאה כי אורח חיי דתי או חילוני ובמילי , Mannheim 1983 מרכזיות העבודה ומידת דתיות

מצא במחקרו ממצא , Harpaz 1990). ש(אחרות מידת דתיות קשורה קשר שלילי למרכזיות העבודה

) .ש(דומה

17

מצאה כי הטרדה מינית בעבודה קשורה למשתנה הריס אולסקהטרדה מינית בעבודה ומידת דתיות

כמו כ היא מצאה הבדלי ניכרי בשיעורי ההטרדה המינית בי דתיות לחילוניות כאשר נשי . דתיות

חילוניות הוטרדו מינית בעבודה בשיעור גבוה יותר מנשי דתיות ולמעשה כי ככל שעלתה מידת הדתיות

).משרד העבודה והרווחה, 2003ש ( מינית בעבודה של הנחקרות ה נטו פחות להיות מוטרדות

בעבודה/ מידת אטונומיה בתפקיד

מצאו כי , Mannheim & Dubin 1986 – בעבודה/מרכזיות העבודה ומידת אוטונומיה בתפקיד

מצאה , במחקר אחר שערכה. בעבודה/מרכזיות העבודה קשורה חיובית ע מידת האוטונומיה בתפקיד

Mannheim 1993, כי מרכזיות העבודה של נשי גבוהה כשה ממלאות תפקידי בעלי סטאטוס גבוה

זאת משו תחושת ). ככל שמידת האוטונומיה בתפקיד עולה, או(בה מידת האוטונומיה בתפקיד רבה

בעבודה ומשו שנשי אלה אינ סובלות מדיסונאנס /היציבות והביטחו של נשי אלה בתפקיד

מרכזיות העבודה נמוכה יותר בקרב נשי הממלאות תפקידי בעלי סטאטוס בינוני ,אול. קוגניטיבי

). או ככל שמידת האוטונומיה בתפקיד יורדת(או נמו בה מידת האוטונומיה שלה בינונית עד נמוכה

בעיקר משו שנשי בדרגות הללו בעלות סטאטוסי לא עקביי ולא יציבי בעבודה ולכ נוטות , זאת

Mannheimש ואצל(כנראה במטרה להפחית דיסונאנס קוגניטיבי , את מרכזיות העבודהלהפחית

Baruch & Tal 1987 ; Baird ,1977 ;Maceoby & Jacklin ,1974 ;Zanna et al. ,1989 .(

נמצא כי הטרדה מינית עשויה להוביל לשינוי – בעבודה/הטרדה מינית ומידת אוטונומיה בתפקיד

).Gutek & Koss ,1993(לירידה במידת האוטונומיה בתפקיד באפיוני התפקיד ו

המשתני שנסקרו תחת תת פרק זה נסקרו משו חשיבות למחקר והצביעו על קשר בי כל ,לסיכו

במקרי בה לא נער דיו תיאורטי על . אחד מה למשתני הטרדה מינית בעבודה ומרכזיות העבודה

ע הדבר מכ שלא נמצא דיו על כ בספרות או שהממצאי שהובאו נוב, משמעות הקשר בי המשתני

נמצאו במסגרת סקר שמטרתו ועניינו היו לבחו את שיעורי ההטרדה המינית בקרב קבוצות שונות

בלבד ולא קד לבחינה זו של הקשר בי , באוכלוסיה וההבדלי בשיעורי ההטרדה בי הקבוצות

כמו כ לא נער דיו , גית המקשרת בי שני המשתניהמשתני דיו הסוקר את המסגרת המוש

סקירה זו מוסיפה גוו נוס לקשר בי הטרדה מינית , יחד ע זאת. תיאורטי על משמעות הממצאי

. בעבודה ומרכזיות העבודה למשתני נוספי ומוסיפה רובד נוס לתשתית התיאורטית שנסקרה עד כה

הטרדה מינית למרכזיות העבודה לא נחקר בספרות אזי לא ראוי לציי כי הואיל והקשר הישיר בי

18

במטרה להוביל את הקורא , לכ. נמצאו מודלי המהווי מסגרת מושגית להסבר הקשר בי השניי

למודל המחקר והשערותיו ובהעדר מודל להסבר הקשר בי הטרדה מינית למרכזיות העבודה שאמור

הקשר בי השניי והמהווה מסגרת מושגית להסבר הקשר לכלול מערכת שלמה ומובנית של טיעוני על

נסקרו הגורמי המשפיעי על מרכזיות העבודה ותוצאותיה של הטרדה מינית בעבודה על מנת , ביניה

זאת לצד המשתני שיש לקחת בחשבו המופיעי , להצביע על על חשיבותו של המחקר והקשר הנחקר

שבהעדר מודל תיאורטי להסבר הקשר בי , כ. ות המחקרבמער המחקר והרלוונטיות שלה להשער

במטרה , עד כמה שאפשר, השניי יהיה ביסוס תיאורטי לחשיבותו של המחקר ולהבנת הקשר הנחקר

מובילה סקירת הספרות שנערכה עד כה , לאור זאת. להבהיר לקורא את הבסיס להשערות המחקר

.ת בבסיס עבודה זו שיוצגו בפרק הבאלהצגת מודל המחקר ובהמש להשערות המחקר העומדו

מודל המחקר והשערות המחקר. 3

מודל המחקר. 3.1

: להל המודל הסכמטי הכללי המתאר את השערות המחקר שיוצגו בהמש

תפיסת חשיבות העבודה

המעורבות בעבודה

הטרדה מינית בעבודה מרכזיות העבודה

מכוונות לעבודה נתפסת

חשיבות העבודה בפועל

.המודל המחקרי מוביל להשערות המחקר שיוצגו להל

ממתני: משתני מתערבי, מידת דתיות, עמדות ביחס לתפקידי מי .בעבודה/ קיד מידת אוטונומייה בתפ

: משתני בפיקוח

, הורות/אמהות, מידת דתיות, וותק בארסטטוס של , עמדות ביחס לתפקיד מי

מידת אוטונומיה בתפקיד , תעסוקה.בעבודה/ מידת קידו בתפקיד , בעבודה/

19

השערות המחקר. 3.2

מבטאות את שלבי , הללו. סתמ על הספרות שנסקרה לעיל נגזרות השערות המחקר שיוצגו להלבה

. הא הטרדה מינית משפיעה על מרכזיות העבודהבחינתה של שאלת המחקר המרכזית

הקשר בי הטרדה מינית למרכזיות העבודה–השערת קשר .1

נידונו בפרק תוצאות הטרדה מינית לאור תוצאות המחקרי שנעשו מחו לישראל שנסקרו ו

,Hanisch & Hulin, 1990בעבודה והשלכותיה על מרכזיות העבודה ולאור ממצאי מחקר של

נית לצפות כי ג בקרב נשי ישראליות ימצא קשר שלילי בי הטרדה מינית בעבודה , 1991

. למרכזיות העבודה

ות העבודה מעבר למשתני אחרי ההשפעה של הטרדה מינית על מרכזי. 2

.Rabinowitz et alלאור הספרות שנידונה בפרק הגורמי המשפיעי על מרכזיות העבודה לדוגמא

שמצאו כי משתני סיטואציוניי בעבודה בעלי Rabinowitz & Hall 1977כמו כ לאור , 1979

Hanisch & Hulin1990 לאור ממצא של , השפעה עצמאית בלתי תלויה על מרכזיות העבודה

לאור ההשפעות של התנסות בחוויית הטרדה מינית על תוצאות של עבודה שתוארו בפרק , 1991

שיבחנו , כמו כ לאור השפעת של המשתני הסוציודמוגרפיי. תוצאות ההטרדה המינית בעבודה

עולה , השתוארה בפרק הגורמי המשפיעי על מרכזיות העבוד, על מרכזיות העבודה, בהשערה

ימצא כי הטרדה מינית בעבודה משפיעה על מרכזיות העבודה מעבר להשפעת , לפיהההשערה

מידת , אמהות, סטטוס של תעסוקה, הגירה/וותק באר, של המשתני עמדות ביחס לתפקידי מי

.מידת דתיות, בעבודה/מידת קידו בתפקיד, בעבודה/אוטונומיה בתפקיד

)ההשפעה הממותנת של הטרדה מינית על מרכזיות העבודה (השערות משתני ממתני. 3

להטרדה מינית עשויה להיות השפעה עקיפה על תפיסת , Hanisch & Hulin 1990 1991אליבא דה

על פי הדיו בפרק המשתני הקשורי להטרדה מינית ולמרכזיות העבודה ועל פי . מרכזיות העבודה

ההשפעה של הטרדה מינית , של הטרדה מינית שלעילהמודל האינטגרטיבי שנידו בפרק התוצאות

על ידי משתני ממותנתעל תוצאות של עבודה ובכלל חשיבות העבודה והמחויבות לעבודה

: מתו דיו זה עולה כי. משתני סוציודמוגרפיי ומשתני אחרי, ביניה. ואפיוני שוני

20

ה ככל שהעמדות של נשי מסורתיות ההשפעה של הטרדה מינית על תוצאות של עבודה תהיה שונ .א

כי ימצא שהטרדה מינית בעבודה , הינהההשערה, לאור זאת). ש(יותר ביחס לתפקידי מי

משפיעה באופ שונה על מרכזיות העבודה בקרב נשי עובדות שכירות ככל שעמדותיה יותר

כיוו ההשפעה אמנ מתו הספרות לא עולה באופ חד משמעי .מסורתיות ביחס לתפקידי מי

, Makovich & Stakeוראה ; Jensen & Gutek ,1982מתו מחקריה של , הממותנת אול

שנידונו בפרק המשתני הקשורי להטרדה מינית ולמרכזיות O`donhue ,1997 אצל 1990

העבודה נית לצפות כי ימצא שככל שנשי בעלות עמדות מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי ה

במפגש בי התנסות בהטרדה מינית . ות יותר שמרניות ובעלות סובלנות להטרדה מיניתנוטות להי

כהטרדה מינית בעבודה , בעבודה לעמדותיה סביר כי ה תתייגנה פחות התנהגויות של הטרדה

ומכא שהתנסות בהטרדה מינית תשפיע פחות על מרכזיות העבודה שלה ותפחית אותה פחות

ככל שנשי בעלות , מאיד. דות יותר שיוויוניות ביחס לתפקידי מיבהשוואה לנשי בעלות עמ

עמדות פחות מסורתיות ביחס לתפקידי מי או בעלות עמדות שוויוניות יותר ביחס לתפקידי מי

במפגש בי ההתנסות בהטרדה מינית , לכ. ה יותר ליברליות ופחות סובלניות להטרדה מינית

יותר התנהגויות של הטרדה כהטרדה מינית בעבודה ומכא לעמדותיה סביר כי ה תתייגנה

הגיוני להניח כי הטרדה מינית עשויה להפחית יותר את מרכזיות העבודה שלה ולהשפיע עליה

. באופ שלילי יותר בהשוואה לנשי בעלות עמדות מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי

על תוצאות של עבודה תהיה שונה ככל שמידת בנוס עולה מהדיו כי ההשפעה של הטרדה מינית .ב

כי ימצא שהטרדה מינית בעבודה משפיעה באופ , ההשערהעולה לאור זאת ). ש(הדתיות עולה

שונה על מרכזיות העבודה בקרב נשי עובדות שכירות יהודיות ככל שמידת הדתיות שלה

כי ככל שמידת , וי שימצאצפ, אול. מתו הספרות לא עולה אופיה של ההשפעה הממותנת. עולה

נוטות יותר לגונ על התא , הדתיות של נשי עולה ה שמרניות יותר בכל הנוגע ליחסי אישות

במפגש בי תפיסותיה . המשפחתי וכבולות יותר לאיסורי הדת וציוויה בכל הנוגע לסוגיות הללו

על א היות , מיניתלבי התנסות באירוע של הטרדה , והמגבלות החלות עליה בשל איסורי הדת

נשי , בעלות עמדות מסורתיות ביחס לתפקידי מי ומכא אמורות להיות סובלניות יותר לתופעה

כהטרדה מינית בעבודה ולא ימעיטו בחשיבות , אלו יחושו איו וייטו לתייג התנהגות מטרידה

מרכזיות שהתנסות בהטרדה מינית בעבודה תשפיע יותר על, מכא. התוצאות שלה ובהשלכותיה

ככל , לעומת זאת. תפחית אותה יותר בהשוואה לנשי חילוניות יותר, משמע. העבודה שלה

21

היינו ככל שנשי חילוניות יותר ה פחות שמרניות ביחס ליחסי , שמידת הדתיות של נשי יורדת

במפגש בי עמדות ותפיסות אלה לבי , לכ. אישות וה אינ כבולות באיסורי הדת וציוויה

ומכא תשפיע פחות על מרכזיות , נסות בהתנהגות של הטרדה סביר כי היא תאיי עליה פחותהת

.בהשוואה לנשי דתיות יותר) תפחית אותה פחות, היינו(העבודה שלה

שנידונו בפרק המשתני הקשורי להטרדה מינית , Mannheim 1993על פי ממצאי מחקרה של .ג

דל האינטגרטיבי כי ההשפעה של הטרדה מינית על תוצאות ולמרכזיות העבודה ועל פי טענת המו

עולה ממותנת על ידי משתני ארגוניי , ביניה ממדי שוני של מרכזיות העבודה, של עבודה

ימצא שהטרדה מינית בעבודה משפיעה באופ שונה על מרכזיות העבודה בקרב , כיההשערה

ככל שמידת , שכ. בעבודה/יה בתפקידנשי עובדות שכירות בעלות רמות שונות של אוטונומ

האוטונומיה של נשי בעבודה נמוכה יותר עשויות נשי לחוות חוסר עקביות וחוסר יציבות

המפגש בי תחושות אלה ע התנסות . בעבודה ואינ שבעות רצו ממנו/בסטטוס שלה בתפקיד

בות והעקביות וליצור בחווית הטרדה מינית בעבודה עשוי לערער עוד יותר את תחושת אי היצי

. דיסונאנס קוגניטיבי שעל מנת להפחיתו עשויות נשי אלה להפחית את מרכזיות העבודה בחייה

תחושת היציבות , ככל שמידת האוטונומיה של נשי בעבודה בעבודה רבה יותר, בהשוואה לכ

התנסות במפגש בי. תחושת הביטחו ושביעות הרצו שלה בעבודה עולה, של הסטטוס בעבודה

בחווית הטרדה מינית בעבודה לתחושות אלה תערער חווית ההטרדה את התחושות הללו הנילוות

ולכ התנסות , פחות, באופ משמעותי, אול, לשביעות הרצו ממידת האוטונומיה בתפקיד

). תפחית אותה פחות, משמע(בהטרדה מינית בעבודה תשפיע על מרכזיות העבודה שלה פחות

מפרט מעבר , אול, סכמטית את השערות המחקר מתאר , מודל המחקר שתואר לעיל:לסיכו

נית לראות כי המודל מרמז על האופ בו תמדד מרכזיות העבודה ומשק את נקודות . לכ

הוא א , אול. ההשקה שנמצאו ברקע התיאורטי שנסקר לעיל עליה נשענות השערות המחקר

מכא שנית . תיאורטית לבי אופ המדידה של השערות המחקרמרמז על החיבור בי התשתית ה

ולא , וזאת במטרה לפשט אות, על א שהוצג טר הצגת השערות המחקר(לראות מודל זה

כמהווה נדב במעבר מהרמה התיאורטית של השערות המחקר לרמה התצפיתית ) אחריה

. פרק המתודולוגיה–והאמפירית שלה שבה יתמקד הפרק הבא

22

מתודולוגיה. 4

קוב הנתוני והמדג 4.1

בחינת השערות המחקר תתבצע באמצעות ניתוח משני של נתוני שנאספו על ידי משרד העבודה

הסקר נער בקרב אוכלוסייה של נשי ערביות . והרווחה במסגרת סקר טלפוני בנושא תעסוקת נשי

. צי ומושבי ונשי בשרות צבאי סדירקיבונשי מלהוציא 45 – 20ישראליות בגילאי , ויהודיות

עמד במשנדגמו נמצאו נשי ה. 2000 ועד ינואר 1999הנתוני נאספו מדצמבר . נשי4262מתוכ נדגמו

ל נבנה "לכל אחת מהקבוצות הנ. וחולקו לחמש קבוצות מעמד תעסוקתי וגיל שונה תעסוקתי שונה

נתוני אחד הנתוני שהתקבלו חוברו לקוב. שאלו המיועד לקבוצה5

.

אוכלוסיית המחקר ומדג המחקר הנוכחי

יתמקד המחקר הנוכחי רק בנתוני , נשי4262 מתו כלל המרואיינות מדג המחקר הנוכחי

אלה יהוו את מדג . 6) משיבות1851 (45 – 26אוכלוסית הנשי העובדות השכירות בישראל בגילאי

העומד בבסיס הוצאת העצמאיות הינו מניעת הטיה שעשויה יש לציי כי הרציונל . המחקר הנוכחי

, לכ, להגר מכ שנשי אילו בדר כלל עובדות לבד כעצמאיות זעירות ואינ עובדות במסגרת ארגונית

. להטרדה מינית עשוי להיות בקרב נשי אילו אופי אחר

המוצג בנספח 1ראות בלוח זאת נית ל. יש לציי כי אוכלוסית הסקר מייצגת את האוכלוסייה הכללית

דמוגרפיות של תכונות הסוציועל פי הנתוני בלוח זה נית לראות כי קיי דמיו בי התפלגות ה . 2.1

וכי 1999, ס"אד של הלמפי סקר כחעל הסוציודמוגרפיות תכונותהתפלגות האוכלוסיית הסקר ל

. 6 4, 2 לראות א בנספח זה בלוחות תמיכה לכ נית. אינ גדולי) לאחר שקלול(הפערי באחוזי

אוכלוסיית הסקר מורכבת מחמש תת אוכלוסיות כאשר כל תת אוכלוסייה בסקר מייצגת א היא את (

מדג המחקר הנוכחי מהווה חלק מתת אוכלוסיית הנשי העובדות ). ההאוכלוסייה הכללית ממנה נדגמ

ג את האוכלוסייה ממנו הוא נדג וא נראה כי א מדג המחקר הנוכחי נוטה לייצ, לכ. בסקר

מדג המחקר הנוכחי נוטות לייצג את התפלגות התכונות הללו בדמוגרפיות התכונות הסוציוהתפלגות

הרכב מדג המחקר הנוכחי והתפלגות תכונותיו מוצגי . באוכלוסיית מדג המחקר שתוארה לעיל

. להל1בלוח

.1 סעי 2.1לפירוט על אוכלוסית המדג עליה התבסס הסקר ראה נספח 5

לכ , הניתוח יתייחס לרוב למדג היהודי, אול. הנשי המועסקות כוללות נשי ערביות ויהודיות1851כי , יש לציי 6 ולרוב זוהי 45 – 26צאי המחקר יתייחסו ברוב לאוכלוסית הנשי העובדות השכירות היהודיות בגילאי א ממ

זאת מטעמי אשר יפורטו בהמש בפרק המתודולוגיה . האוכלוסיה לגביה נית יהיה להכליל את תוצאות המחקרוכנס למחקר במטרה לילמוד על ראוי לציי כי מדג הנשי הערביות ה). ראה משתני וותק באר ומידת דתיות(

הקשר בי הטרדה מינית ומרכזיות העבודה א בקרב אוכלוסייה זו ומתו ידיעה כי מדג זה אינו מטה את תוצאות .שכ רוב הניתוח נעשה על המדג היהודי) בשל אפיוניו שעשויי להיות שוני מהמדג היהודי, לדוגמא(המחקר

23

)N=1851(פייני דמוגרפיי מא– תיאור מדג המחקר ותכונותיו 1לוח

סטיית תק

ממוצע אחוז המשיבות מספר משיבות משתנה

86.6

5.6 0.7 7.1

1603

103 13

132

מצב משפחתי נשואה פרודה/גרושה אלמנה רווקה

גיל 1851 35.26 5.83 שנות לימוד–השכלה 1667 14.19 2.72

1.5

36.2 13.3

49

28

657 241 889

שכלהרמת ה יסודית תיכונית

על תיכונית אקדמית

73.6 15.9

3.2 1.4 2.1 3.8

1353

293 59 26 38 69

מוצא/אר לידה ישראל מ "בריה

מזרח אירופה מערב אירופה

אמריקה אפריקה/אסיה

72.5 27.5

1342

509

יליד האר

ל"חו

94.1 5.9

1738

109

לאו יהודיה )5 לוח 2.1יות בנספח ראה מדג ערב(ערביה

7.4

10.1 27.8 54.7

133 183 503 989

* מידת דתיות חרדית דתית

מסורתית חילונית

15.3 84.7

266

1476

* וותק באר ) ואיל1990מ משנת "מבריה(עולות

וותיקות

7.9 12.4

7.4

16.3

7.0

4.8

4.4 82.1

3.6 8.6

4.3 2.9 1.6 88

144 225 134

297

128

88

80 56 65 27

78 52 30

4.8

:* *) בכלל האוכלוסייה (קבוצות משלחי יד עיקריי )17(' סיעודיות וכיוב, מטפלות בילדי* )38(עובדות מזכירות * )44(עובדות חשבונות *

עובדות הוראה בבתי ספר יסודיי ובגני ילדי * )59( ומדריכות חברתיות

עובדות הוראה במוסדות על תיכוניי * )82( ועל יסודיי

פקידות בנק חברות מנהלות* *** )320(מפקחות על קופאיות , אשראי

)45(פקידות אחרות * ***)420(מוכרות וזבניות * )1(עובדות ניקיו מטבח ומכבסה * ***)53(עובדי רווחה וקהילה *

, פסיכולוגיות, כלכלניות*

)84(ח ובעלות משלח יד דומה " רוא )92(רופאות רוקחות ווטרינרי * )99(מהנדסות ואדריכלות * )56(אחיות ואחרי , עובדות מעבדה*

אחוז אמהות– )נשואות עובדות(אמהות /הורת 1657 89.5

33.8 63.5

542 676

אמהות לפי גיל הילד ) כולל6עד גיל (אמהות לילדי קטני ) כולל ומעלה13מגיל (אמהות לילדי גדולי

ולפי ציו הסטטוס הסוציו אקונומי (התפלגות המועסקות במדג לפי קבוצות משלחי יד **. הנתוני מתייחסי ליהודיות בלבד * באוכלוסייה ) 2000, אפשטיי ומנדללוי , של עיסוקי שחושב על פי הסיווג הדו ספרתי בהתא למדד שהוצע על ידי סמיונוב

.ס"הלמ משלחי יד שנלקחו מנתוני משלחי היד המפורטי שקודדו על ידי יוצרי הקוב על פי הסיווג התלת ספרתי של* * * . הכללית

24

שיטת הדגימה מתו אוכלוסיית המחקר ומסגרת הדגימה

יונלי למספר פרופורצ, )ערי(בוצעה דגימת שכבות , בשלב הראשו: הדגימה התבצעה בשני שלבי

שעל פי , אלא. ש"בתו כל עיר בוצעה דגימה אקראית של תושבי מתו קבצי דב. התושבי בכל עיר

מבחינת הא היא עומדת בקריטריו , ספר הטלפוני הסיכוי שכל משיבה תיכלל באוכלוסיית המחקר

. ולכ נער שלב שני, היה נמו ולא בהכרח הביא לאוכלוסייה הרלוונטית, של גיל ואפיוני תעסוקתיי

. אומניבוסקבצי של מחקרי הופק מדג מייצג של נשי בגילאי הרלוונטיי על בסיס , בשלב השני

מכל משק בית רואיינה אשה .משקי בית 500בכל אומניבוס מדג מייצג של האוכלוסייה בישראל ב

רואיינה הא לגבי הילד , 4א במשק הבית היו שני ילדי עד גיל . אחת בלבד בגילאי הרלוונטיי

במטרה לאפשר בחינה של מידת התמודדות ע תפקיד במשק הבית למול , בי היתר (הצעיר ביותר

תפקיד בשוק העבודה מתו הנחה שככל שהילד קט יותר קונפליקט תפקיד הבית למול התפקיד

אלא א , וללא דילוגיהמרואייני נבחרו מתו רשימת המדג לפי סדר הרשימה .)בעבודה גדול יותר

לכל מספר טלפו שהיה ברשימה ולא .כ מספר הטלפו היה שיי לעסק או לקיבוצי או מושבי

פעמי כאשר שתי הפניות הראשונות בוצעו באותו היו 5עד המראייני התקבלה בו תשובה חזרו

– 1000התבצעה במנות של הדגימה . פניות נוספות בוצעו בימי אחרי3 ו, בהפרש של שעתיי לפחות

הקבוצות השונות כדי להבטיח ייצוג הול של מידי שבועיי נבדקו המכסות של תת. שמות2000

.חברת דיאלוג, ר איציק דיי"הדגימה התבצעה בהנחייתו של ד .הקבוצות

הלי המחקר

רת חמישה איסו הנתוני למחקר התבצע בעז –אופ איסו הנתוני לכלל אוכלוסיית המחקר

ביניה שאלו נשי עובדות , שכללו בעיקר שאלות סגורות) 1 סעי 2.1ראה נספח (שאלוני מובני

בשלב . כל השאלוני חוברו ותוקפו על ידי מכו דח. שעליו מתבצע המחקר הנוכחי45 – 26בגילאי

לאור ממצאי .איונותי ר550 שכלל ,טסטהפר נער טר ביצוע הריאיונות הטלפוניי ,הראשו

השאלות הוצגו על ידי ריאיונותנערכו , בשלב השני .נערכו מספר תיקוני בשאלו, טסטההפר

פוזרו במהל כל הריאיונות הטלפוניי היו ע הנשי וה. מראייני מיומני במסגרת סקר טלפוני

להרחבה באשר . ( ונערכו על ידי חברת דיאלוג2000 התבצעו ברוב המכריע בשנת נותאיוי הר.השבוע

) בנספח זה5באשר למדג הנשי הערביות ראה לוח (3 1 לוחות 2.1להתפלגות הראיונות ראה נספח

להרחבות נוספות באשר לסקר של משרד (3סעי לבעיות המתודולוגיות המתייחסות לסקר ראה

).העבודה והרווחה ראה בנספח זה

25

כלי המחקר הנוכחי

בחירת המשתני לשאלו ובניית השאלו . 45 – 26ו נשי עובדות בגילאי כלי המחקר הנוכחי הינו שאל

כו ממ, בשיתו רות ציאשר במשרד העבודה והרווחה ח אדידי צוות מהרשות לתכנו כנעשתה על

הפריטי הנמצאי בשאלו בו נעשה שימוש במחקר זהי כמעט לחלוטי לכלי המדידה של .דח

, א על פי כ, אול. תוק באמצעות מבח פרהטסט על ידי מחברי השאלוהשאלו . המשתני בספרות

. עובדי כמצופה ומהימני, המדדי תוקפו שנית כדי לוודא שה בודקי את מה שה צריכי לבדוק

בה בוצעה , ביחס לפריטי אשר מופיעי בשאלו חלק הינ שאלות סגורות ע סולמות ליקרט

שאלות , חלק. 6 ל1כת הסול לרגיש יותר כאשר ערכי הסול נעי בי או הפי, הגמשה של הסול

. סגורות ע סולמות דיכוטומי וחלק שאלות פתוחות

משתני המחקר 4.2

המשתנה התלוי

מדד מרכזיות העבודה

סקירת הספרות בנושא מרכזיות העבודה מובילה למסקנה כי הינו מדד אשר מורכב מכמה משתני

נבנה מדד עבור כל הגדרה , שלב ראשוכדי לבנות את מדד מרכזיות העבודה ב, לכ. רטייתיאו

נעשה ניתוח , בשלב שני. אופרטיבית המודדת את כל אחד מהמשתני התיאורטיי של מרכזיות העבודה

להל יפורט תהלי יצירת משתנה זה החל מיצירת המשתני שעל בסיס ). Factor Analysis(גורמי

: ר ניתוח הגורמינע

יצירת המשתני שעל בסיס יער ניתוח הגורמי והצגת : שלב ראשו

מרכזיות עבודה אבסולוטית משתנה תיאורטי . 1

המדד של המשתנה מסתמ על ההגדרה של מרכזיות העבודה האבסולוטית של הגדרה תיאורטית

). Mow ,1987 ;Harpaz ,1990(ות העבודה תפיסת חשיב, משמעWork Centrality מרכזיות העבודה

מסתמכת על הכלי האבסולוטי למדידת מרכזיות ההגדרה האופרטיבית למדידת מרכזיות העבודה

על " והיא היתה Mannheim 1972 ,1975 וג על Mow ,1987 ;Harpaz , 1990עבודה המקובל ג על פי

26

משמעותו 10כאשר ציו , שיבות שיש לעבודה בחייאיזה ציו את נותנת למידת הח, סול ב עשרה ציוני

" משמעותו שלעבודה יש חשיבות נמוכה מאוד בחיי1שלעבודה יש חשיבות רבה מאוד בחיי וציו

הסול הינו סול . כאשר הנבדקות נתבקשו לדרג בעצמ את חשיבות העבודה בחייה). 170 – 169שאלה (

את העבודה כבעלת חשיבות נמוכה מאוד בחייה לעומת תופסת ציו נמו במדד משמעו שהמשיבה. דירוגי

משתנה זה לא . את העבודה כבעלת חשיבות רבה מאוד בחייהתופסתציו גבוה במדד שמשמעו שהמשיבה

).2.2 בנספח 1ראה מדדי מרכז ופיזור בלוח . (שונה

מעורבות בעבודהה משתנה תיאורטי . 2

Kanugo ,1982 ;Mow –Internationalתנה מסתמ על ההגדרה של המדד של המש הגדרה תיאורטית

Research Team ,1987 :89 ;,Harpaz 1990 .( כאשר כמו במחקר הבינלאומי לחקר משמעות העבודה)

Mow ( אחד הכלי אשר והמחקר הארצי שנעשה בישראל כחלק מהפרויקט הבינלאומי ג במחקר זה

ההגדרה האופרטיבית למדידת . הממוצע של ימי עבודה בשבועהמספר : הינו7ימדדו מעורבות בעבודה

לא – 0: אופציות התשובה היו? בדר כלל כמה ימי בשבוע את עובדת: "המשתנה התיאורטי היתה

בקידוד . הסול במקורו הינו סול דיכוטומי. זהו מדד ימי עבודה בשבוע). 153שאלה ( ".ימי__1קבוע

רמת מעורבותה בעבודה 0רכי חסרי שכ א המשיבה בוחרת באופציה כע0המשתנה קודדה האופציה

יתכ ומספר הימי הלא קבוע שאישה עובדת בשבוע נובע ממגוו אילוצי אחרי , שכ. אינה ברת מדידה

ביניה אילוצי משפחה ואילוצי של המעסיקי או מסיבות אחרות ולכ אינו משק נכונה את רמת

שקודדה 1כ שהמשתנה נבנה רק על ידי אופציה ). Mow , 1989 ;Harpaz ,1990(מרכזיות העבודה שלה

ככל שמשיבה עובדת יותר ימי בשבוע המשמעות היא כי המעורבות שלה בעבודה גבוהה . ימי7 1מ

).2.2 נספח 1ראה מדדי מרכז ופיזור בלוח (יותר כמו ג הזמ שהיא משקיעה בעבודה בפועל רב יותר

). כולל שעות נוספות (וס לבחינת המעורבות בעבודה היה המספר הממוצע של שעות עבודה לשבועכלי נ

לא – 0: אופציות התשובה היו? את עובדתבשבועכמה שעות , בדר כלל: "השאלה שבדקה זאת הייתה

במדד כמו , א במקרה זה. הסול במקורו הינו סול דיכוטומי). 154 – 156שאלה ". (שעות___1קבוע

כאשר ג במקרה הנוכחי . מתו אותו רציונל ובאותו אופ, כערכי חסרי0קודדה אופצייה , הקוד

למדידת משמעות העבודה הייתה ידיעה והכרה ) Mow ,1987 ;Harpaz ,1990, הרא(במדג הבינלאומי והארצי 7ברורה בקרב צוות החוקרי כי מרכזיות העבודה הנה עמדה שמדידתה באמצעות שעות עבודה וימי עבודה

לאחר שזוהו המגבלות הללו של משתני השעות . הואיל וה מושפעי ממגוו אילוצי, עשויה להיות בעייתיתהציע צוות המחקר הבינלאומי הוכחה מדעית אלטרנטיבית למדידת טענתו , שעובדי פרטי לשבועוהימי

ובה נעשה שימושו בכל המדינות בה נעשה ) 1990ש (כי כלי אילו בהחלט עשויי למדוד מרכזיות עבודה ).Rabinowitz et al. ,1979ש ואצל (המחקר הבינלאומי כולל בישראל

27

מדידת מרכזיות העבודה באמצעות מדד זה עשויה להיות בעייתית שכ המדד לא רגיש ואינו מבחי מה

מצעות אופציה כ שהמשתנה נבנה רק בא. האילוצי והסיבות שהביאו אישה לעבודה בשעות לא קבועות

ככל שמשיבה עובדת יותר שעות בשבוע המעורבות שלה בעבודה גבוהה . שעות בשבוע75 1 שקודדה מ 1

ראה מדדי מרכז (יותר וחשיבות העבודה שלה גבוהה יותר ומכא הדבר מצביע על מרכזיות העבודה שלה

).2.2 בנספח 1ופיזור של המדד בלוח

; Mow ,1987(יש לשאול את שתי השאלות שלעיל בו זמנית בשאלו הואיל ולבדיקת מעורבות בעבודה

Harpaz ,1990 (על פי הספרות היות ו)יוכיוו שבניתוח הפקטוריאלה נגזרות מאותו עול תוכ ) ש

נעשה שיתואר בהמש נמצא כי שני המדדי נטעני על אותו פקטור נער מבח מהימנות לשני המדדי ש

מתא זה ). =P=0.0000.5r,( 0.5המתא בי שני המשתני הינו . שני המשתניעל ידי קורלצייה בי

המתא הגבוה יחסית בי שני . מלמד כי הקשר בי המשתני הוא קשר חיובי מובהק בעוצמה בינונית

המשתני הוא פועל יוצא של היות שני המדדי מבוססי על אותו עול תוכ ומודדי את אותו משתנה

התפלגות מדדי מרכז ופיזור של כל אחד . שניה עשויי לשק משתנה לטנטי אחדתיאורטי וכי

).2.2נספח 1מהמשתני המתוקנני ראה בלוח

המחויבות הלא פיננסית לעבודה משתנה תיאורטי. 3

ובהסתמ על המחקר Warr 1982 ו Morse & Wiess 1955 של ההגדרה התיאורטיתבהסתמ על

Lottery(" פיס " והארצי לבחינת משמעות העבודה נשאלה השאלה המכונה בספרות שאלת ה הבינלאומי

Question .( השאלה הזו נחשבת כאמצעי מדידה של מרכזיות העבודה וכשאלה הטובה ביותר למדידת

& Mow ,1987 ;England(מחויבות לעבודה במושגי שאינ פיננסיי של פרטי שאינ ממוני

Harpaz ,1983; Harpaz1990 ,1993 ;Harpaz & Snir ,2002 .( יש לציי כי נוסח השאלה בשאלו שונה

שנית , כל שאלה, Warr 1982 ו Morse & Wiess 1955לטענת . מעט מהנוסח בספרות א זהה במהות

ה או שנית לנטרל באמצעות (להערי באמצעותה את הרצו להמשי לעבוד בשל צור פנימי ולא פיננסי

שבוחנת המש עבודה בהיעדר כל צור להתפרנס כדי , את הרציונל הפיננסי העומד מאחורי עבודה או

עשויה להערי מחויבות לעבודה במושגי שאינ פיננסי ושבמהות בעלי טבע פסיכולוגי ) לחיות

אלה ההגדרה האופרטיבית שבדקה משתנה תיאורטי זה בשאלו נש). MOW ,1987ש ואצל (וסוציולוגי

יכולות א , 65נשי פורשות לפנסיה מהעבודה בגיל , לפי החוק: "ע אוריינטציה עתידית והיא הייתה

הא , א היית צריכה לקבל היו החלטה לגבי גיל פרישת מהעבודה. 60 לפרוש ג בגיל א ה רוצות

28

". 65 בגיל 2 60 בגיל 1: "אופציות התשובות היו". ?65 או בגיל 60תעדיפי לפרוש לפנסיה מהעבודה בגיל

, לאור זאת. תו הנחת קבלת פנסיה חודשית כשכר החודשי) על ידי המראיי(השאלה נשאלה ). 213שאלה (

יודעות שא 65 או בגיל 60 שצריכות לקבל היו החלטה א לפרוש מהעבודה בגיל 2645נשי בגילאי

60ור לקבל החלטה א להפסיק לעבוד בגיל בעת הצ, לכ. ה תקבלנה פנסיה חודשית60תפרושנה בגיל

או להמשי לעבוד עשוי מאוד גור זה לנטרל את הצור הפיננסי העומד מאחורי השיקול להמשי לעבוד

או לא הוא צור פנימי 65לאחר גיל זה והשיקול שסביר שעומד על הפרק א להמשי לעבוד עד גיל

26 מהנחקרות בגילאי 70%נחקרות על מדד זה מראה כי בחינת התפלגות ה, יתרה מזאת. להמשי לעבוד

כאשר בחינת מצב הכלכלי מצביעה על 65 ואי רצו להמשי לעבוד עד גיל 60 מביעות רצו לפרוש בגיל 45

השכר , 3550השכר החציוני נטו , 3600השכר הממוצע נטו (כ כי רוב במצב כלכלי נמו עד בינוני

נשי מנתקות את הצור הפיננסי להמשי לעבוד כדי , קרי). ח" ש1200ית התק וסטי 3000השכיח נטו

את על פי שאלה זו נית להערי , לכ. 60משיקול והערכת שתפסקנה או תמשכנה לעבוד בגיל , להתפרנס

ומכא שנית למדוד הרצו להמשי לעבוד בשל צור פנימי ולא בשל צור פיננסי או שיקולי פיננסיי

הדבר . מצעותה מחויבות לעבודה במושגי שאינ פיננסי ושבמהות בעלי טבע פסיכולוגי וסוציולוגיבא

כי יש כבר בגילאי אלה משיבות2645מקבל חיזוק א כאשר חושבי על כ שא רוב הנחקרות בגילאי

פיננסיי ויש לה צור להפסיק לעבוד בגיל נראה כי הדבר נעשה מתו צור פנימי ולא מתו שיקולי

שזוהי הסוגיה שבאופ כללי (בכ להצביע על מכוונות נמוכה לעבודה ועל נטייה למרכזיות עבודה נמוכה

בתהלי הקידוד הוגדר משתנה זה כמשתנה דיכוטומי ). אמור לבחו מדד זה כמדד של מרכזיות העבודה

קטיגוריות כ שמשיבות שטענו כי וערכיו הנתוני בשאלה קודדו לש נוחות לשתי) בעל סול דיכוטומי(

ומשיבות שטענו שה מעדיפות לפרוש מהעבודה בגיל 0 קיבלו את הער 60יעדיפו לפרוש מהעבודה בגיל

ראה מדדי מרכז ופיזור בלוח . (והמדד הינו המדד למחויבות שאינה פיננסית לעבודה, 1 קיבלו את הער 65

קרת עובדת מתו רצו להמשי לעבוד ומחויבות שאינה משמעה כי נח1בחירה באופציה ). 2.2 בנספח 1

מחויבותה לעבודה , קרי. מתו צור פנימי להמשי לעבוד ללא תלות בתגמול החומרי, פיננסית לעיסוק

מעידה על מחויבות פיננסית נמוכה 0בחירה באופציה . גבוהה ויש לה נטייה למרכזיות עבודה גבוהה

.עיסוק מתו צור פיננסי והיא בעלת נטייה למרכזיות עבודה נמוכההמשיבה מחויבת ל, כלומר, לעיסוק

אוריינטצייה לזמ פנוי משתנה תיאורטי . 4

; Harpaz 1990 ;Hirschfeld & Feild 2000 שלמסתמ על הגדרת התיאורטיתהמדד של המשתנה

Snir& Harpaz 2002 . כלי המדידה מקובל בספרות על פי , Locke ;1973 ,Rokeach1976] . יש לציי כי

29

נית למדוד את המשתנה התיאורטי הנידו באופ עקי לפי הכלי היחסי למדידת מרכזיות העבודה

)]. ש(שעדי יותר שכ מדד ישיר הוא תק ומהימ יותר , מדד ישיר לא קיי אול זאת כאשר, היחסית

חשוב לי יותר : ו מתנגדת לעמדה הבאהבאיזו מידה את מסכימה א "– השאלה שנשאלה בשאלו הייתה

סול התשובות התשובות הדירוגי ). 225שאלה " (שיהיה לי זמ פנוי מאשר להתמסר לגמרי לעבודה

סול התשובות עבר היפו כ . מסכימה מאוד = 6 –מתנגדת מאוד ל = 1המקורי שנית לנחקרות נע בי

ככל שהער במדד . נו מדד אוריינטציה לזמ פנויהמדד הי. מתנגדת מאוד= 6 –מסכימה מאוד ו = 1ש

דבר המצביע על יותר מכוונות , גבוה יותר חשוב לנחקרת להתמסר לעבודה מאשר שיהיה לה זמ פנוי

. 2.2 נספח 1ראה מדדי מרכז ופיזור בלוח . לעבודה ועל מחויבות גבוהה יותר לעבודה

דה מדאיגי ומעסיקי את המשיבה ביחס המידה בה דברי שקשורי לעבו–משתנה תיאורטי . 5

–לדברי אחרי

אד שהוא בעל "שציינו כי , Mannheim et al. של הגדרת התיאורטית המדד של המשתנה נשע על

באופ אשר יכלול יתנהגזה אחד שא , גבוהה] WRC: Work (Role) Centrality[מרכזיות עבודה

דה ויעצימו את הקשר לתפקיד על ידי מחויבות לארגו בו הוא תוצאות אשר יעצימו את הער של העבו

וכ שמרכזיות העבודה הינה השליטה היחסית של אינדיבידואל בתכני ) 1989, 1984 1978, ש" (עובד

בתהליכי הנפשיי ובידע והעניי המושקע בתפקיד העבודה באופ יחסי לפעילויות , הקשורי לעבודה

המידה בה דברי הקשורי " אחת מהגדרותיה התצפיתיות לכ היתה ).1989, 1984, ש(אחרות

על פי החוקרי פריטי ששייכי ". ביחס לדברי אחרי את המשיבה מדאיגי ומעסיקילעבודה

בי ההגדרות התצפיתיות בשאלו המחקר . 8לעול התוכ של הגדרה זו מתאימי על מנת למדוד אותה

הגדרותיה הינ הגדרות תצפיתיות הבוחנות עד כמה מוכנה משיבה הנוכחי אשר מתאימות לבחו את

ההגדרות האופרטיביות . על תפקידיה המסורתיי למע העבודה, לוותר בפועל על פעילויות אחרות כגו

: שבדקו משתנה תיאורטי זה בשאלו היו ארבעת השאלות הבאות

, יד אחראי ובכיר יותר וויתרת עליוהא קרה ל שהציעו ל לקבל תפק, במהל שנות עבודת" •

). 195שאלה " (? כיוו שחשבת שהתפקיד החדש יפגע בילדי או במשפחה

בחרו למדוד הגדרה זו על ידי פריטי ששייכי יותר לעול התוכ Mannheim et al. 1984 ,1989, חשוב לציי 8

ה בחנו . ששייכי יותר לעול התוכ התפיסתי של מרכזיות העבודה ושנגזרי ממנו, משמע. התפיסתי שלהור התפיסתי את המיש, קרי. בתפקיד העבודה בהשוואה לתפקידי האחרי של האישהקוגניטיביתהשקעה

שכ ההגדרה (הפריטי שנבחרו על ידי למדוד הגדרה זו . ולא את המישור ההתנהגותי שלה) ש(של הגדרה זו . שייכי לעול התוכ ההתנהגותי שלה) מאפשרת לחוקר לבחור את הפריטי המתאימי לעול התוכ שלה

זאת במטרה לבחו את המישור .לעול התוכ ההתנהגותי של מרכזיות העבודה ושנגזרי ממנו, משמע .ליצור מדד התנהגותי לבחינת מרכזיות העבודה, קרי. התנהגותי של מרכזיות העבודה

30

הא קרה ל שהחלטת לעזוב את המקצוע או העיסוק העיקרי של ולעבוד בעיסוק שפחות מעניי " •

). 196ה שאל" (?רק כי הוא נוח יותר לגידול הילדי ולטיפול במשפחה, אות

החלטת להישאר בו ולא לחפש מקו , הא קרה ל שעל א שלא היית מרוצה במקו עבודת" •

). 197שאלה " (?רק כיוו שהוא נוח יותר לגידול הילדי ולטיפול במשפחה, אחר

רק כיוו שהוא נוח , החלטת לחפש מקו אחר, הא קרה שעל א שהיית מרוצה ממקו עבודת" •

). 198שאלה . ( יותר לגידול הילדי ולטיפול במשפחה

על מנת ליצור את המדד נבנה . לא– 2. כ– 1: אופציות התשובה שניתנו למשיבות בכל השאלות היו

ערכי המשתנה הדיכוטומי הנתוני בכל השאלות קודדו . משתנה דיכוטומי עבור כל אחת מהשאלות

ראה התפלגות ומדדי מרכז ופיזור המשתני של המקוריי . ( לא– 1 כ– 0: לש נוחות לקטיגוריות

משו עול התוכ המאפיי את [המדד שכלל את ארבעת המשתני כונה קרייריז ). 2.2 בנספח 1בלוח

המדד נוטה להיות כאשר יש לציי כי (מידת מרכזיות העבודה בחיי בהשוואה למשפחה : הפריטי

כי א נשי מכלל מראה מדד זהבחינת התפלגות המשיבות על אול מופנה יותר לאמהות לילדי

נראה כי זאת בשל ההתייחסות של . האוכלוסייה שאינ אמהות השיבו על השאלות שעל בסיס הוא נבנה

וזו הרי מתייחסת א לנשי שאינ אמהות ) ולטיפול במשפחה, למשפחתיות(שאלות אילו א למשפחה

0 לאחר הקידוד ל(שתנה אינדקס והוא חושב כסכו של ארבעת המשתני כשלמעשה זהו מ)]. לילדי

והוא נמו מעט בשל העובדה כי הפריטי קשורי זה לזה 0.54אלפא קרונב של המדד הינו א ). 1 ו

ככל שהנחקרת צוברת יותר נקודות על מדד זה וציונה גבוה יותר במדד המשמעות הינה . בעוצמה בינונית

ראה . (עבור העבודה על תפקידיה המסורתיי) או מוותרת בפועל יותר(נה לוותר יותר שהנחקרת מוכ

יש לציי כי בחנתי שארבעת ). 2.2 בנספח 1התפלגות של המשתנה המחושב ומדדי מרכז ופיזור בלוח

:המוצג בלוח הבא, המדדי משקפי משתנה לטנטי אחד באמצעות ניתוח גורמי

בשיטת , בכלל המדג ניתוח גורמי של מדד קרייריז : 2וח ל

Principle Component רוטציית לאחרVrimax) ע נרמול שלKaiser(

Component Matrix

1

המרכיבי את המדד) שתוקננו(המשתני

ויתור על הצעת תפקיד אחראי ובכיר בשל חשש לפגיעה 0.586 ).195שאלה (ו במשפחה בטיפול בילדי א

מעבר לעבודה או לעיסוק / עזיבת המקצוע 0.732 העיסוק העיקרי ).196שאלה (פחות מעניי למע טיפול בילדי ובמשפחה

החלטה להישאר במקו עבודה ולא לחפש מקו אחר רק 0.612 ).197שאלה (בשל נוחות לגידול ילדי וטיפול במשפחה

אחר על א שביעת רצו ממקו העבודה חיפוש מקו עבודה 0.662 ).198שאלה (בשל נוחות לגידול ילדי וטיפול במשפחה

31

התפלגות מדדי מרכז ופיזור . ארבעת המדדי משקפי משתנה לטנטי אחד2כפי שנית לראות מלוח

. לעבודה2.2 בנספח 1של המשתני המתוקנני נית לראות בלוח

עבודה על ידי ניתוח גורמי ובניית כל אחד מהפקטורי כמשתנה יצירת מדד מרכזיות ה: שלב שני

כחלק מבניית המדדי עבור כל אחד מהמשתני התיאורטיי שמרכיבי את המשתנה מרכזיות העבודה

נער ניתוח גורמי על בסיס כל המשתני המתוקנני על מנת לבדוק אילו מהמשתני שייכי לאותו

ראה טבלה כוללת של התפלגות מדדי מרכז ופיזור של (טנטי אחד עול תוכ ומשקפי משתנה ל

Principleניתוח הגורמי נעשה בשיטת ). 2.2 בנספח 1המשתני המתוקנני והמקוריי בלוח

Component Analysis באמצעות רוטציית וארימקס )Varimax Rotation with Kaiser

Normalization (וח הגורמי התקבלו ארבעה פקטורי המייצגי בנית. ללא הגדרת מספר הפקטורי

ימי עבודה ושעות עבודה משקפי משתנה , המשתני, על פיה. עולמות תוכ שוני של מרכזיות העבודה

המשתני המחויבות הלא , המשתנה חשיבות העבודה בחיי משק משתנה לטנטי שני, לטנטי אחד

משקפי משתנה לטנטי שלישי והמשתנה אינדקס פיננסית לעבודה והמשתנה אוריינטצייה לזמ פנוי

:3כפי שנית לראות בלוח . נמצא משתנה לטנטי רביעי, קרייריזהמחושב

Principleניתוח גורמי של המשתני המרכיבי את המשתנה התלוי בשיטת : 3 לוח

Component ,אורטוגינלית מסוג: שיטת הרוטציה Vrimax) ע נרמול שלKaiser(

Rotated Component Matrix

Component4

Component3

Component2

Component1

על ) שתוקננו( המשתני בסיס נער ניתוח

הגורמי

חשיבות העבודה בחיי 0.11 0.77 0.00 0.00 ימי עבודה 0.85 0.00 0.00 0.00 שעות עבודה 0.85 0.00 0.00 0.00המחויבות הלא פיננסית 0.00 0.13 0.68 0.12

לעבודה אוריינטציה לזמ פנוי 0.10 0.00 0.72 0.12 קרייריז–אינדקס מחושב 0.00 0.17 0.23 0.64

יש לציי כי המשתני הלטנטי משקפי את עולמות התוכ של המשתני התיאורטיי של מרכזיות

על בסיס כל אחד . מהשונות) % Comulative (61% הסבירו ארבעת הפקטורי. העבודה שהוצגו לעיל

: )המהווי שני מדדי תפיסה ושני מדדי התנהגות (ארבעה מדדייצרתי , מהפקטורי

32

). בפועלהשקעת זמ בעבודה ( מדד למעורבות בעבודה .1

. חשיבות העבודה תפיסתל מדד .2

. 9נתפסת מדד למכוונת עבודה .3

.בפועלהעבודה מדד לחשיבות .4

).בתו פרק זה, תיאור התפלגות המשתני: 4ל בלוח "ראה מדדי מרכז ופיזור של ארבעת המדדי הנ(

לאור הדיו התיאורטי והבדיקה האמפירית יעשה שימוש בעבודה בארבעה לסיכו תת הפרק הנוכחי

.דההביטי של מרכזיות העבודה ויבח בנפרד הקשר שלה להטרדה מינית בעבו

המשתנה הבלתי תלוי

הטרדה מינית בעבודה

שהגדרת להטרדה Fitzgerald, Swan & Magley ,1997 מסתמכת על הגדרת של –הגדרה תיאורטית

ומאיימת על , "משאביה"התנהגות מינית לא רצויה בעבודה המנצלת את : "מינית בעבודה הייתה

). 15עמוד , ש" (ושביעות רצונה של האישה המוטרדת, אושרה, רווחתה

מסתמכות על מדידת למדידת המשתנה התיאורטי הטרדה מינית בעבודהההגדרות האופרטיבית

השאלה הגלובלית המקובלת בספרות למדידת הטרדה . הטרדה מינית לפי שיטת הפריטי הגלובאליי

, ידי ממונהעל) או במקו אחר(בעבודה [ ?הא אי פע הוטרדת מינית "מינית על פי שיטה זו הינה

; Crouch ,2001Barak, Fisher & Houstonאצל Bakke V. ,1978לדוגמא אצל (])"אחר(עמית , מנהל

1992 ;O`donhue 1997 .( הא שאלה זו נבדקה במחקרי רבי שרצו לבדוק התנסות בהטרדה מינית

ל קבלת אינפורמציה ש, שאלה בודדה זו נשאלה כאינדיקטור של הודאה. הנשאלת הוטרדה מינית או לא

יותר מאשר אינדיקטור כשלעצמו , ולמדידת שכיחויות התופעה, שאכ משיבה זו חוותה הטרדה מינית

, U.S. Merit Systems ,1980, לדוגמא אצל. (של אילו התנהגויות נכללו בהטרדה המינית ומהי חומרתה

1987 ,1994 ,Magely, Hulin, Fitzgerald & DeNardo; 1999 ;Stockdale et al ,1995;Thomas &

ה במדד האוריינטצייה לזמ פנוי וה במדד המחויבות , ש הפקטור נובע מכ שעליה בכל אחד מהמדדי 9

עמדתיי כונה /שמדובר במדדי תפיסתייהיות . שאינה פיננסית לעבודה משמעותה יותר מכוונות לעבודה .המדד מכוונות לעבודה נתפסת

33

Kitzinger ,1997 ;Adams -Roy & Barling; ,1998 ;Cortina et al. ,1998; Gutek et al. ,2001 ;

Crouch ,2001 .( מדד זה תוק במחקרי הנידוני) ש וראה לדוגמאHerbert ,1989;Dansky et al. ,

1992 ,1994;Klipatrick ,1992;Dansky & Klipatrick ,1997;Thomas & Kitzinger ,1990 ,1994 ,

1995 ,1997 ;]Saunders ,1992 ;Ayes & Tangri ,1997 אצל O`Donhue ,1997 :122 – 124 ([ אשר הראו

בשיטת המדידה על פי רשימה . 10כי הטענות נגדה בדבר דיווח שאינו מדויק אינ מדויקות ואינ נכונות

אשר מתמקד בשכיחות של SEQבשאלו , אשל התנהגויות לא נעשה שימוש במחקר זה לדוגמ

האירועי והסיבות הספציפיות שקדמו לה ותוצאותיה ובחומרת , התנהגויות הטרדה ספציפיות

.אינפורמציה זו פחות חשובה למחקר הנוכחי) ש, Grauerholz 1989(התופעה

מדד התנסות בחווית הטרדה מינית בעבודה

: שה שימוש למדידת הטרדה מינית היו השאלות הגלובליות בשאלו בה נע

בצבא או , )מילולית או פיזית(הא קרה ל אי פע שהוטרדת מינית " מדד הטרדה מינית בצבא) 1

, כ2שירות לאומי /לא שירתה בצבא1: סול התשובות היה. ?על ידי מפקד או עמית, בשירות לאומי

). 228שאלה ". ( לא הוטרדה–5פיזית , כ4מילולית , כ3ג מילולית וג פיזית

, בעבודה) מילולית או פיזית(הא קרה ל אי פע שהוטרדת מינית " מדד הטרדה מינית בעבודה) 2

, כ– 2 כ ג מילולית וג פיזית –1: סול התשובות היה? או מנהל אחר או עמית, על ידי ממונה ישיר

).229שאלה ". ( לא עבדה–5 לא הוטרדה– 4פיזית , כ– 3מילולית

: הואיל וסול התשובות של שתי השאלות לא נמצא אחיד יצרתי סול תשובות אחיד לשתי השאלות

בסול 1ער : סול התשובות של שתי השאלות הופ כ שיהיה מסודר לפי סדר חומרת ההטרדה

חסר ויתר הערכי בכל קודד כער229 בסול התשובות של שאלה 5 וער 228התשובות של שאלה

הוטרדה ג מילולית וג = 4 לא הוטרדה ו = 1אחד מסול התשובות של שאלות אילו קודד כ ש

מדד מחושב להטרדה מינית בעבודה שבודק את שני המשתני לאחר ההיפו חוברו למדד אחד . פיזית

ייחסות לצבא היא כמקו יש לציי כי ההת. ההתנסות בחווית הטרדה מינית שעברה המשיבה בעבודה

מבח מהימנות למדד נעשה במטרה לתת . עבודה וכמסגרת ארגונית בה להטרדה מינית קיי אופי דומה

ולא מתו הנחה כי קיימות נשי שנוטות להיות מוטרדות ואחרות ( לגיטימציה לחיבור בי המשתני

.' סעי א2.3הרחבה ראה נספח ל 10

34

פו ששימשו לבניית המדד זאת על ידי קורלצייה בי שני המשתני המקוריי לאחר הי). שאינ

, =0.000P(חיובי מובהק בעוצמה חלשה עד בינונית נמצא כי המתא בי המשתני הינו . המחושב

r=.274 .(בה נמצא כי ככל , בי המדדי בהסתמ על מחקרי11ראוי לציי כי נעשה חיבור

של הטרדה מינית )או חוויות(שההטרדה המינית חמורה יותר כ המוטרדת נתקלת ביותר אירועי

) Ellis, Barak& Pinto ,1991 ;Barak, Fisher & Houston ,1992; 1989, לדוגמא אצל פינטו(בעבודה

בשל החיבור נוצר סול תשובות שנע בי . ואשר השתמשו במדד דומה למדידת התנסות בהטרדה מינית

הנחקרת : משמעו8הנחקרת לא הוטרדה בא אחד מהמקומות ואילו : משמעו2, כאשר. 8 – ל 2

ככל שהציו גבוה יותר במדד הדבר מצביע על יותר התנסויות . הוטרדה מילולית ופיזית בשתי המקומות

תיאור 4.4 סעי 4ראה מדדי מרכז ופיזור של המשתנה המחושב בלוח (בחווית הטרדה מינית בעבודה

). התפלגות המשתני שבתו פרק זה

משתני בפיקוח

דמוגרפיימשתני

Mannheim, Baruchועל ממצא של , Mannheim & Angel 1986בהסתמ על ממצאי מחקר של

& Tal 1987 שמצאו כי למשתני דמוגרפיי השפעה על מרכזיות העבודה ובהסתמ על ממצאי

:מחקרי נוספי שפורטו לעיל הוכנסו המשתני הדמוגרפיי הבאי כמשתני בפיקוח

הוכנס כמשתנה מפוקח לאור ממצאי מחקר של צוות המחקר הבינלאומי ק בארוות/הגירה. 1

MOW ,1987 ;Harpaz ,1990 ;Harpaz, Honing & Coesteir ,2002 וכ מחקרי אחרי שנערכו על

על פי דיווח ) כרצי(המשתנה נמדד בשני . שפורטו לעילKrau1984 ,Tang & Smith , 1986 ידי

לאחר נבנה המשתנה כמשתנה ). 236 – 239שאלה (באיזו שנה היא עלתה לישראל על השאלההמשיבה

משיבות החיות במדינה או , כאשר. נומינלי בעל שתי קטיגוריות המיוצג בקטיגורית משתנה דמה אחת

" 1" קודדו כ 2000 ל1990ומשיבות שעלו בי השני " 0" כונו וותיקות וקודדו כ 1989 –עלו עד לשנת

יש לציי כי נעשה חיבור בי המשתני ולא ממוצע הואיל והממוצע מוריד את העוצמה ואת ציו ההתנסויות 11

טרדה בצבא א הוטרדה פיזית במקו העבודה א נחקרת לדוגמא מדווחת כי לא הו, שכ. בהטרדה מינית בעבודההסיבה שלא , בנוס. הממוצע בי הערכי מוריד את ציו ההתנסות שלה בהטרדה מינית בהשוואה לחיבור ביניה

נבנה משתנה דיכוטומי הנה משו שיש בכ הפסד אינפורמציה וכמו כ עוצמה שהרי אי אפשר להשוות בי מי זאת לצד העובדה שהמדד . ג בעבודה למי שהוטרדה פיזית ג בצבא וג בעבודהשהוטרדה מילולית ג בצבא ו

הנוכחי שנבנה מראה עוצמות הולכות וגדלות שא מבטאות יותר התנסויות בהטרדה מינית ויש לו תמיכה בספרות .למדידת התופעה

35

זאת משו שסוגית העליה לאר והוותק . משתנה זה מתייחס ליהודיות בלבד. ולות חדשותוכונו ע

ללאו היהודי ולמדינה היהודית , )כדת(לזיקה ליהדות , באר בקרב יהודיות קשורה לרוב לציונות

ראה התפלגות המשיבות (לעומת סוגית הוותק באר בקרב ערביות הנושאת אופי שונה וסיבות שונות

). באפיוני אוכלוסית המחקר שלעיל1בלוח

הריס –ולאור אולסק ) ש (Harpaz 1990 וMannheim 1983 לאור ממצאיה של מידת דתיות. 2

כיצד : "השאלה שנשאלה הייתה. שפורטו לעיל הוחלט להכניס את המשתנה כמשתנה בפיקוח, 2003

). 244שאלה " ( חילוני– 4 מסורתי – 3 דתי– 2 חרדי – 1? את מגדירה את אורח החיי במשק הבית של

בשימוש במשתנה זה האינפורמציה המתקבלת . למשתנה זה מימד של סדר והוא אינו משתנה רצי

ראה התפלגות המשתנה . (הרבה יותר קרובה לרציפה מאשר זו המתקבלת בשימוש במשתנה דיכוטומי

בקרב נשי אלה נכללו הנשי היהודיות יש לציי כי ). באפיוני אוכלוסית המחקר שתוארו לעיל1בלוח

מבי המשיבות בלבד ולא נכללו הערביות א משו שההגדרה האופרציונלית של מידת הדתיות בשאלו

בנויה על פי רמות הדתיות ביהדות ונגזרת מה וא בהתייחס לכ שהחברה הערבית הינה חברה דתית

. יה להיות שונהביסודה והטיפולוגיה של רמות הדתיות בחברה זו עשו

, Quinn et al. 1974 ;Berk & Berk 1978 ;Mannheim ,1983 לאור ממצאיה של הורות/ אמהות. 3

. שפורטו לעילWest ,1992ולאור , )וממצאיה של חוקרי נוספי (Levy-Shiff 1994 ו, 1984

משתנה זה הייתההשאלה שנשאלה למדידת . הוחלט להכניס את המשתנה אמהות כמשתנה פיקוח

כולל חיילי וילדי , ל או לב זוג יש ילדי שגרי עמ באופ קבוע באותו משק ביתהא"

המשתנה נבנה כמשתנה ). 11שאלה (" אי – 2 יש–1: אופציות התשובה שניתנו היו?בפנימייה

אה שיש לה המיוצג בקטגורית משתנה דמה אחת כאשר משיבה נשו, נומינלי בעל שתי קטיגוריות

המשתנה מתייחס לנשי ". 0" ואילו משיבה נשואה שאי לה ילדי קודדה כ" 1"ילדי קודדה כ

) באפיוני אוכלוסית המחקר שתוארו לעיל1ראה התפלגות המשתנה בלוח (נשואות בלבד

עמדות כלפי תפקידי מי–משתנה אינדקס . 4

, Baker 1978 ,Mow 1987 ;Jensen & Gutek ,1982 ;Makovich & Stakeלאור תוצאות מחקר

( Hanisch & Hulin ובעיקר לאור הממצא שמצאו O`donhue ,1997 ; Harpaz ,1990 אצל 1990

שהוא תוצר עקי של ממצאי מחקר שפורט לעיל הוכנס המשתנה עמדות כלפי תפקידי ) 1991, 1990

36

בה בדקו משתנה זה היו השאלות הבאות ההגדרות האופרציונליות בשאלו ש. מי כמשתנה בפיקוח

: באיזו מידה היא מסכימה או מתנגדת לכל אחת מהעמדות הבאות–נשאלה הנחקרת

נשי עובדות ה בנות זוג ). * 214שאלה (נשי עובדות ה אמהות פחות טובות מנשי שלא עובדות *

ה גבוהה יותר אצל גברי הנאמנות למקו עבוד). * 215שאלה (פחות טובות מנשי שלא עובדות

נשי מקבלות את עיקר הסיפוק שלה מהמשפחה ופחות מהעבודה ). * 216שאלה (מאשר אצל נשי

). 218שאלה (גברי מקבלי את עיקר הסיפוק שלה מהעבודה ופחות מהמשפחה ). * 217שאלה (

נו המפרנס העיקרי הגבר הי). * 219שאלה (גידול הילדי מעכב את התקדמות המקצועית של הנשי *

) . 221שאלה (מוצדק ששכרו של גבר יהיה גבוה מזה של אישה באותו תפקיד ). * 220שאלה (במשפחה

לאישה יפה ).* 222שאלה (לאישה וגבר בעלי כישורי דומי יש סיכוי דומה להתקד לתפקיד בכיר *

). 223שאלה (יש סיכויי טובי יותר להתקד בעבודה

מסכימה = 6 –מתנגדת מאוד ו = 1 כ ש 6 – ל 1ל נע בי " לכל אחת מהשאלות הנסול התשובות

ל נער מבח מהימנות "במטרה ליצור משתנה אינדקס מתשובות המשיבות על הפריטי הנ. מאוד

לאחר מכ יצרתי מדד . 0.615 אלפא קרונב של ארבעת הפריטי הינו . ל"לעשרת הפריטי הנ

ציו גבוה על המדד מעיד על עמדה . שחושב כממוצע של עשרת הפריטימחושב לעשרת הפריטי

ציו נמו מעיד על עמדה פחות מסורתית ושיוויונית . מסורתית יותר של הנחקרת כלפי תפקידי מי

). שבתו פרק זה4ראה מדדי מרכז ופיזור של המשתנה המחושב עמדה בלוח (יותר כלפי תפקידי מי

ולאור ממצאי מחקר של Mannheim 1993 לאור ממצאי מחקר של –קה סטאטוס של התעסו .5

Gruber & Bjorn 1986 ש ואצל( שנידונו לעיל, ,O`Donhue 1997 ( הוכנס המשתנה סטטוס של

שאלה השאלה שנשאלה בשאלו הייתה. ציו היוקרה של מקצועות כמשתנה בפיקוח–תעסוקה

ט את סוג העבודה שאת מבצעת במקו העבודה תארי במפור? במה את עובדת: "פתוחה והיא

משלחי היד של ) על ידי יוצרי הקוב(על בסיס התשובות לשאלה קודדו ). 133136שאלה " (העיקרי

הקידוד הראשוני נעשה על . טבלת משלחי ידהמשיבות לפי הגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

כאלה שסומלו בשתי , שסומלו בספרה אחתכ שהיו משלחי יד(ס "פי הסיווג התלת ספרתי של הלמ

א , סיווג זה מאפשר אמנ להבחי בי משלחי יד מפורטי). ספרות וכאלה שסומלו בשלוש ספרות

האומדני של חלק ממשלחי היד מתבססי על מספר קט יחסית של נבדקי , עקב הפירוט הרב

יצרתי בשלב השני משתנה , חיסרו זהעל מנת להתגבר על). 2000, אפשטיי ומנדללוי , סמיונוב(

זאת על ידי כ שהפכתי את הסיווג התלת . חדש המכיל סיווג דו ספרתי של משלחי היד של הנחקרות

–חלוקת ציוני משלחי היד ב (באמצעות פקודת קיצו ספרה , ספרתי לסיווג דו ספרתי של משלחי היד

37

התפלגות שלה זהה לציוני משלחי היד בסיווג כעת ציוני משלחי היד כול הינ דו ספרתיי וה). 10

בשלב שלישי ועל מנת לאמוד את ציוני הסטטוס הסוציו אקונומי של משלחי היד של . התלת ספרתי

לציו הסטטוס ) ס"על פי הסיווג הדו ספרתי של הלמ(הנשי הנחקרות שונה הסימול של כל משלח יד

–לוי , ל פי הסול שהוצע על ידי סמיונובהסוציו אקונומי של משלח היד לכלל האוכלוסייה ע

4ראה מדדי פיזור ומרכז של כלל האוכלוסיה ושל המדג היהודי בלבד בלוח ). 2000(אפשטיי ומנדל

.שבתו פרק זה

:משתני נוספי

Mannheim, Comsky & Cohen לאור ממצאי מחקרי של בעבודה /מידת האוטונומה בתפקיד. 6

1972Mannheim ; 1977 Baird ;1974 ,Maceoby & Jacklin ; ,1978 ;Rabinowitz et al. ,1979;

,Mannheim & Dubin 1986 ;Mannheim, Baruch & Tal ,1987;Zanna et al. ,1989 ו Gutek &

Koss 1993בעבודה כמשתנה / הוחלט להכניס את המשתנה מידת האוטונומיה בתפקיד , שנידונו לעיל

באיזו מידה את מרוצה או לא מרוצה : "הייתה השאלההכלי האופרטיבי למדידת משתנה זה . מפוקח

6 – ל 1סול התשובות נע בי ). 177שאלה (? "במקו עבודת ממידת העצמאות שיש ל בתפקיד

–בסול המקורי כפי שנית בשאלו נית ער נוס . מאוד מרוצה = 6 –מאוד לא מרוצה ו = 1: כ ש

בקידוד המשתנה הוגדר הער אפס כער חסר שכ המחקר . לא רלוונטי/ שמשמעותו עצמאית 0

). מאוד מרוצה (6 –ל ) מאוד לא מרוצה (1שסול התשובות נע בי , כ. מתייחס רק לנשי שכירות

ככל שהציו של נחקרת יותר גבוה במדד כ היא יותר שביעת רצו ממידת האוטונומיה שיש לה

ראה מדדי מרכז . (רבה יותר) לדעתה(מידת האוטונומיה שלה הנחקרת , כלומר. בעיסוק/הבעבוד

נמדד , כמו בספרות שנזכרה לעיל, יש לציי כי משתנה זה). תיאור התפלגות המשתני4ופיזור בלוח

מידת אוטונומיה בתפקיד . על פי דיווח עצמי, באמצעות מידת שביעות הרצו מהאוטונומיה בתפקיד

כל נחקרת עשויה להגדירה באופ שונה ולכ מדד מידת האוטונומיה , סובייקטיביתהינה

.בעבודה הנתפסת מתאי יותר למדידת מידת האוטונומיה בעיסוק מאשר מדד אובייקטיבי/בתפקיד

Rabinowitz et al ,1977 ; Mannheim.לאור ממצאי מחקר של בעבודה /מידת קידו בתפקיד. 7

& Cohen ,1978 ,Mannheim & Schiffrin ;1984 ;Mannheim, Baruch & Tal 1987 ; שפורטו

הכלי האופרטיבי למדידת המשתנה תיאורטי .הוכנס המשתנה קידו בעבודה כמשתנה מפוקח, לעיל

באיזו מידה את מרוצה או לא מרוצה במקו עבודת ממידת הקידו : " הייתה השאלהזה בשאלו

38

= 6 –מאוד לא מרוצה ו = 1: כ ש6 – ל 1סול התשובות נע בי ). 179 שאלה(? שיש ל בתפקיד

לא / שמשמעותו עצמאית0 –בסול המקורי כפי שנית בשאלו נית ער נוס ". מאוד מרוצה

כ . בקידוד המשתנה הוגדר הער אפס כער חסר שכ המחקר מתייחס רק לנשי שכירות. רלוונטי

ככל שהציו של נחקרת יותר ). מאוד מרוצה (6 –ל ) מאוד לא מרוצה ( 1שסול התשובות נע בי

עליה במדד א משמעה כי . גבוה במדד כ היא יותר שבעת רצו ממידת הקידו שיש לה בעבודה

תיאור התפלגות – 4ראה מדדי מרכז ופיזור בלוח . רבה יותר) לדעת הנחקרת(מידת הקידו בעבודה

נמדדה מידת הקידו בעבודה , כמו בספרות שנזכרה לעיל, ג במקרה זה).המשתני שבתו פרק זה

מכיוו שכל נבדקת עשויה להגדיר קידו . לפי דיווח עצמי, על פי מידת הקידו בעבודה הנתפסת

מדד של שביעות רצו במקרה זה או מדד נתפס של מידת הקידו , בעבודה אחרת/ בתפקיד

.מידת הקידו בעבודה מאשר מדד אובייקטיביבעבודה מתאי יותר למדידת /בתפקיד

)אינטרקטיבי(משתני ממתני

מידת דתיות , מבי המשתני המפוקחי שנמנו לעיל יבדקו המשתני עמדות ביחס לתפקידי מי

). אינטראקטיביי(בעבודה למרכזיות העבודה כמשתני ממתני /ומידת האוטונומיה בתפקיד

משתני החשודי כמתערבי שלא נכללו במחקר א נבדקו

הללו לא נכללו . משתני נוספי נמצאו בספרות כקשורי א להטרדה מינית וא למרכזיות העבודה

הספרות חלוקה ביחס להשפעתו של , לדוגמא, משיקולי תיאורטי, זאת. במחקר ולא הושמו בפיקוח

מתא גבוה ע משתני אשר נכללו , כגו, משיקולי מתודולוגיי, המשתנה על המשתנה התלוי

בהסתמ על הקשרי השוליי שנמצאו בספרות . במחקר ויש לה העדפה בספרות וא מקוצר היריעה

, למשתנה הטרדה מינית בעבודה ולמשתנה מרכזיות העבודה, בי כל אחד מהמשתני החשוד כמתערב

והוחלט לבחו הא ה מתערבי , ה למשתנה התלוי והבלתי תלוינבדקו הקורלציות בי כל אחד מ

על מנת למנוע הטייה בתוצאות המחקר , בקשר בי הטרדה מינית בעבודה לבי מרכזיות העבודה

מדידה (אמהות , מצב משפחתי, השכלה, גיל, לאומשתני דמוגרפיי : המשתני ה. ומסקנותיו

לאחר . של תעסוקה על פי מדדי נוספי לאלה שנבחנו במחקרסטטוס. 7מוצא /אר לידה. 6). שונה

ראה ריכוז . בדיקה נמצא כי המשתני הללו אינ מתערבי בי המשתנה התלוי למשתנה הבלתי תלוי

. לעבודה זו3.1מתאמי שוליי בי כל אחד מהמשתני הללו למשתנה התלוי והבלתי תלוי בנספח

39

שיטת ניתוח הנתוני 4.3

Multiple(רגרסיות ליניאריות מרובות בשלבי , ת המחקר נבדקו על ידי קורלציות פירסוהשערו

Regression( ,בכלל מודלי של אינטראקציות ברגרסיה ליניארית.

תיאור התפלגות המשתני 4.4

.של כל המשתני הכלולי בניתוח, מדד מרכז ומדדי פיזור: בלוח הבא מוצגת סטטיסטיקה תיאורית

פיזור של כל המשתני הכלולי במחקר, מדדי מרכז: 4 –לוח

משיבי מספר מספר

משיבי חסרי

מדדי פיזורסטיית ' מקס' מינ

תק

מדד מרכז ממוצע

משתני

1840 11

4.93 3.10 1.00

0.000

:משתנה תלוי

מרכזיות העבודה מורכב מארבעה מדדי

:מתוקנניתלויי

מעורבות בעבודה

1838 13

4.97 0.91 1.00

0.000

תפיסת חשיבות העבודה

המכוונות לעבודה 0.000 1.00 2.88 0.95 6 1845 1הנתפסת

1627 224

2.39 1.04 1.00

0.000

חשיבות העבודה בפועל

1833 18

2.00 8.00 0.949

2.40

משתנה בלתי תלוי

2הטרדה מינית בעבודה

40

1742 109

1851 0

1820 31 1707 31 1618 233

0.00 1.00 0.358 0.00 1.00 0.306 1.00 100 23.61 1.00 100 23.61 1.00 6.00 1.69

0.84

0.89

50.4

50.6

3.97

: משתני מפוקחי

3וותק באר /הגירה

4אמהות

5סטטוס של התעסוקה

מדג יהודיות

מידת קידו בתפקיד 6בעבודה /

1843 8

1736 2 1831 20

1.00 5.78 0.736

1.00 4.00 0.920 1.00 6.00 1.11

2.74 3.30 5.13

משתני מפוקחי , שנבדקו כמתערבי

:ממתני

עמדות ביחס לתפקידי 7מי

8מידת דתיות

מידת אוטונומיה

9בעבודה/בתפקיד : מקראה

עצמה יותר מכוונת תופסתער גבוה במדד משמעו שהנחקרת ). לאחר ניתוח גורמי( המדד המתוקנ 1 בהווה( עצמה פחות מכוונת עבודה תופסתער נמו במדד משמעו שהנחקרת ) בהווה ובעתיד( עבודה

). ובעתיד ער גבוה במדד משמעו שהנחקרת נתקלה . 8 – ל 2גבולות תיאורטיי נעי בי . המשתנה המחושב2

.הטרדה מינית בעבודהביותר התנסויות של ".0"עולות קודדו כ" 1" וותיקות קודדו כ3 ".0"י קודדו כ/נשי נשואות ללא ילד" 1"י קודדו כ/ נשי נשואות ע ילד4 ער גבוה במדד משמעו ציו יוקרה גבוה .100 – ל 1גבולות תיאורטיי נעי בי . בכלל האוכלוסיה5

. של משלח היד .בעבודה/ער גבוה במדד משמעו מידת קידו רבה בתפקיד. 6 – ל 1 גבולות תיאורטיי נעי בי 6 בשאלו והדבר משפיע ג על ציו 223 עד 214המדד חושב כממוצע של הפריטי . משתנה מחושב7 כל שהציו כ5.44 – ל 1גבולות מעשיי נעי בי . 5.78 1: גבולות תיאורטיי נעי מ. המקסימו

. יותר גבוה על המדד הדבר מעיד על עמדה מסורתית יותר כלפי תפקידי מי ער גבוה במדד משמעו מידת דתיות . 4 ל1בי גבולות תיאורטיי נעי . מתייחס לנשי יהודיות בלבד8 . נמוכה מאוד

.בעבודה/ער גבוה במדד משמעו מידת אוטונומיה רבה בתפקיד. 6 – ל 1 גבולות תיאורטיי נעי בי 9

מדד נית לראות כי מספר המשיבות על, ראשית, הינ4הממצאי הבולטי ביותר העולי מלוח

יתכ וזאת ). חסרות224(חשיבות העבודה בפועל נמו ממספר המשיבות על יתר מדדי מרכזיות העבודה

בהשוואה , משו שהתמודדות ע מת תשובות על השאלות על בסיס נבנה מדד חשיבות העבודה בפועל

י שה מעוררת בקרב חלק מהמשיבות את תחושת הקונפליקט האמית, ליתר מדדי מרכזיות העבודה

חוות בגי תפקיד המסורתי במשק הבית למול תפקיד בשוק העבודה ואת הלחצי והמתחי הנלווי

. לתפקיד הכפול בשתי ספירות אילו ועל מנת להמנע מתחושות אילו ה בוחרות שלא לענות על השאלות

בות להתמודד השאלות על בסיס נבנו יתר מדדי מרכזיות העבודה אינ מאלצות את המשי, לעומת זאת

41

ע הקונפליקט המציאותי שיתכ וה חוות במסגרת תפקיד הכפול בשתי הספירות הללו ולכ ה נוטות

הינו שהשאלות על בסיס נבנה מדד חשיבות העבודה , הסבר אלטרנטיבי. יותר להשיב על שאלות אילו

א בשל התייחסות . אמהותבמהות נוטות לפנות יותר לנשי שה ) שנבנו על ידי יוצרי השאלו(בפועל

השאלות הללו א למשפחה ולטיפול במשפחה אזי ענו עליה א נשי מכלל האוכלוסייה שה בעלות

מבי הנשי שלא ענו על שאלות אלה קיימות אמהות שנמנעו מלענות על . משפחה ומטפלות במשפחה

ל שאלות אילו אינ אמהות יתר הנשי שלא ענו ע. שאלות אילו יתכ מפאת ההסבר הקוד שנית לעיל

אפשרי . ואפשרי כי ה ראו אות פונות יותר לנשי שה אמהות או לנשי בעלות משפחה בה יש ילדי

משו שמת , א כי חלק נמנעו מלענות על שאלות אילו בהשוואה ליתר מדדי מרכזיות העבודה

חות במשפחה ובהקמת תשובות עליה מאל אות להכיר במחיר ששילמו על השקעה בעבודה ופ

ביחס להטרדה מינית בעבודה נית לראות כי בממוצע רמת ההתנסות בהטרדה מינית , שנית. משפחה

0.949(זאת א בהתחשב בסטיית התק ) 8 מתו מדד שציונו המקסימלי הינו 2.40(בעבודה היא נמוכה

פי פחות התקלויות שהדיווחי על הטרדה מינית בעבודה ה נמוכי ומשק, זאת ייתכ משו).

להודות כי התרחשה /זאת בשל פחד לדווח. בהטרדה מינית בעבודה מאילו המתרחשות במציאות

מפאת נטייה לא לדווח וא משו המימד הסובייקטיבי של הגדרת אירוע הטרדה כהטרדה , הטרדה

גבוהה נית ללמוד מממוצע מידת הקידו בעבודה של נשי כי הנה די , שלישית. מינית בעבודה

ממצא זה בולט א יותר ביחס למידת ). 1.69(זאת א בהתחשב בסטיית התק ) 3.97(לתפיסת

מידת האוטונומיה שלה בעבודה לתפיסת הנה , בממוצע. האוטונומיה בעבודה של נשי לתפיסת

שמראה שמרבית הנשי תוספות את עצמ ) 1.11(וא בהתייחס לסטיית התק ) =5.13Mean(גבוהה

רוב הנחקרות חשות כי מידת הקידו שלה בעבודה , קרי. לות אוטונומיה גבוהה יחסית בעבודהכבע

יחד ע זאת נית לראות כי מספר . בעבודה הינ גבוהה ולשביעות רצונ/והאוטנומיה שלה בתפקיד

משו שקשה , יתכ. בעבודה נמו ביחס ליתר המשתני/המשיבות על מדד מידת הקידו בתפקיד

נית , יתר על כ. ת להגדיר לעצמה הא קודמה הרבה או מעט וכי לא נית לה מדד אובייקטיבילנחקר

לראות כי בממוצע רוב הנחקרות מגדירות עצמ כמסורתיות שכ ממוצע רמת הדתית בקרב הנחקרות

כי רמת) לעיל, תיאור מדג המחקר ותכונותיו– 1ראה לוח ( יחד ע זאת עולה מהנתוני 3.30הינו

כמו כ נית לראות כי רוב הנחקרות ). Mode=4(הדתיות השכיחה בקרב הנחקרות הנה חילונית

) 2.74(בהסתכלות על הממוצע של המשתנה עמדות ביחס לתפקידי מי , בנוס). 0.84(וותיקות באר

מי נית לראות כי הנשי הנחקרות אינ נוטות להצהיר כי ה בעלות עמדות שוויוניות ביחס לתפקידי

ממצא זה מעניי כאשר . ואינ נוטות להצהיר כי הינ בעלות עמדה מסורתית לחלוטי כלפי תפקיד מי

. בוחני למולו את הממצא כי בממוצע הנשי הנחקרות הצהירו כי ה מסורתיות בזיקת לדת

42

ממצאי . 5

ודה כאשר היא נבחנת עבודה זו בוחנת כאמור את השפעתה של הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העב

מדד המכוונות לעבודה הנתפסת ומדד , מדד תפיסת חשיבות העבודה, באמצעות מדד המעורבות בעבודה

כמו כ בוחנת את ההשפעתה של הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה . חשיבות העבודה פועל

. דהמעבר למשתני המפוקחי ואילו משתני ממתני את השפעתה על מרכזיות העבו

בחלק זה : ניתוח תיאוריהחלק הראשו : הפרק מחולק לשני חלקי לפי מהות השערות המחקר

, אפתח את הצגת ממצאי בניתוח הקשרי הזוגיי בי המשתנה הטרדה מינית ומרכזיות העבודה

מודלי לניבוי מרכזיות העבודה והוא החלק השני . שנעשה לבחינת השערת המחקר הראשונה

( יוצגו ממצאי הרגרסיות הליניאריות המרובות בשלבי ,בחלקו הראשו: שני חלקימתחלק ל

Multiple Regression – יוצגו ,בחלקו השני. שנעשו לבחינת השערת המחקר השנייה) 2 מודל

) 3 מודל – Multiple Regression(הממצאי מניתוחי הרגרסיות הליניאריות המרובות בשלבי

. בהתא להשערה השלישית, האינטרקטיביי/ילבחינת המשתני הממתנ

הקשר בי הטרדה מינית בעבודה למרכזיות העבודה 5.1

מטרה מרכזית במחקר זה הינה לבחו הא קיי קשר בי הטרדה מינית בעבודה לבי מרכזיות

. לאור ההשערה הראשונה נצפה למצוא קשר שלילי בי המשתני הללו. העבודה

על בסיס ניתוח הגורמי שתואר , למדידת מרכזיות העבודה) מתוקנני(י ארבעה מדדי הואיל ויצרת

יש לציי כי . (נבדקה הקורלצייה בי כל אחד מהמדדי הללו למשתנה הטרדה מינית בעבודה, לעיל

בתחילה נבחנה מרכזיות העבודה על ידי מדד רחב הכולל את ששת המשתני הללו ומהווה ציו כללי

. 2 ו 1 לוחות 3.2 ראה נספח כי יש משמעות להפרדה בי המדדי , הוחלט. העבודהלמרכזיות

). 3 בלוח 3.2המתא בי המדד הרחב למרכזיות העבודה לבי הטרדה מינית בעבודה מוצג בנספח

כל המתאמי מתייחסי . [ מציג את מטריצת המתאמי בי כל המשתני הכלולי בניתוח5לוח

מלבד המתאמי בי הטרדה מינית בעבודה לוותק באר ובי ) ליהודיות וערביות(סייה לכלל האוכלו

יש לציי כי נערכו מבחני ]. הטרדה מינית בעבודה למידת דתיות המתייחסי ליהודיות בלבד

. מובהקות דו צדדיי משו שהינ מבחני מחמירי יותר ממבחני חד צדדיי

43

בכלל המדג, בי כל המשתני הכלולי במחקר) מספר מקרי(לוח מתאמי פירסו : 5לוח

עמדות ביחס

לתפקידי מי

/ הגירה וותק באר

)ותיקות(

חשיבות העבודה בפועל

מכוונות לעבודה נתפסת

תפיסת חשיבות העבודה

מעורבות בעבודה

הטרדה מינית בעבודה

0.085**

)000(. )1822(

מעורבות בעבודה

0.124**

)000(. )1831(

0.011

)631(. )1827(

תפיסת חשיבות העבודה

0.068**

)003(. )1839(

0.032

)174(. )1834(

0.086**

)000(. )1615(

מכוונות לעבודה נתפסת

0.028- )252(. )1625(

0.074**

)003(. )1622(

0.028 )268(. )1619(

0.145**- )000(. )1832(

בודה חשיבות הע בפועל

0.932**- )000(. )1515(

0.1571**

)000(. )1515(

0.0126 )624(.

1515(

0.13**- )000(. )1515(

0.2333**

)000(. )1515(

וותק / הגירה )ותיקות(באר

0.244**- )000(. )1735(

0.963**- )000(. )1599(

0.1356**- )000(. )1599(

0.1270**- )000(. )1599(

0.06**- )006(. )1599(

0.1036**- )000(. )1599(

עמדות ביחס לתפקידי מי

0.117**- )000(. )1812(

0.122** )000(. )1711(

0.0682** )007(. )1577(

0.1107** )000(. )1577(

0.574**- )023(. )1577(

0.13**- )000(. )1577(

0.0952**

)000(. )1577(

סטטוס של תעסוקה

0.021 )377(. )1843(

0.097** )007(. )1742(

0.025 - )321(. )1627(

0.032- )0.169( )1845(

0.050*- )0.030( )1842(

0.06**-)00.0( )1840(

0.060**- )001(. )1833(

אמהות )נשואה ע ילד(

**0.117- )000(. )1827(

0.209**

)000(. )1725(

0.073**

)003(. )1612(

0.051* )028(. )1829(

0.068** )004(. )1825(

0.005 )831(. )1820(

0.012- )611(. )1817(

מידת אוטונומיה תפקיד/בעבודה

0.042- )088(. )1615(

0.022

)401(. )1520(

0.104**

)000(. )1440(

0.027

)028(. )1617(

0.064*

)010(. )1612(

0.054*

)003(. )1610(

**0.094- )000(. )1606(

מידת קידו תפקיד/בעבודה

0.096**- )000(. )1804(

-0.238**

)000(. )1736(

0.006- )0.818( )1595(

0.031- )182(. )1805(

**0.081 )001(. )1801(

**0.185 )000(. )1797(

**0.196 )000(. )1794(

מידת דתיות

44

המש 5לוח

* P<.05) מבח דו צדדי.( **P<.01 ) מבח דו צדדי.(

בקרב (קשר בי הטרדה מינית בעבודה לבי מרכזיות העבודה בכלל האוכלוסייה נית ללמוד על ה5מלוח

):נשי עובדות שכירות ערביות ויהודיות

היינו מספר הימי והשעות שנחקרת עובדת כמדד של מרכזיות , נמצא כי הקשר בי המעורבות בעבודה

, היינו). P ,0850. =r=0.000(ה העבודה לבי הטרדה מינית בעבודה הינו קשר חיובי מובהק בעוצמה חלש

משמעות . עליה בהתנסות בחווית הטרדה מינית בעבודה מלווה בנטייה להשקיע יותר זמ בפועל בעבודה

. כי נשי המועסקות בהיק גדול יותר חשופות יותר להטרדה מינית בעבודה, נוספת לממצא זה הינה

. בעבודה בהתייחס למדד המעורבות1לא נמצא אישוש להשערה , קרי

הקשר בי תפיסת חשיבות העבודה כמדד של מרכזיות העבודה לבי הטרדה מינית בעבודה הינו קשר

משמעות הדבר הנה כי לתפיסת חשיבות ). P =0.086(והוא אינו מובהק ) r = 0.011(שלילי בעוצמה חלשה

ר להתנסות בחווית העבודה של הנחקרות או לעמדת שמתבטאת מילולית ביחס לחשיבות העבודה אי קש

. בהתייחס למדד תפיסת חשיבות העבודה1לא נמצא אישוש להשערה , היינו. הטרדה מינית בעבודה

כמדד ) המחויבות הלא פיננסית לעבודה והאוריינטצייה לזמ פנוי(הקשר בי המכוונות לעבודה הנתפסת

P =0.000 ,(בעוצמה חלשה של מרכזיות העבודה לבי הטרדה מינית בעבודה הינו קשר חיובי מובהק

0.086r = ( משמעותו היא שעליה בהתנסות בחווית הטרדה מינית בעבודה מלווה בנטייה של הנחקרות

על העדפה להתמסר יותר לעבודה מאשר , משמע(להצהיר כי ה יותר מכוונות עבודה בהווה ובעתיד

1לא נמצא אישוש להשערה , קרי. )להקצות זמ לפנאי ועל נכונות להמש עבודה בהעדר כל צור פיננסי

.בהתייחס למדד המכוונות לעבודה הנתפסת

מידת קידו בתפקיד/בעבודה

מידת אוטונומיה בתפקיד/בעבודה

סטטוס סוציו אמהותאקונומי של משלח

יד

משתני

0.027 )256(. )1820(

נשואה ע (אמהות )ילד

0.070**

)003(. )1831(

0.127**

)000(. )1801(

מידת אוטונומיה בתפקיד/בעבודה

0.383**

)000(. )1613(

0.039 )115(. )1618(

0.111**

)000(. )1591(

דו מידת קי בתפקיד/בעבודה

0.054*

)033(. )1585(

-0.074**

)002(. )1793(

0.091**- )000(. )1808(

0.015**

)522(. )1777(

מידת דתיות

45

כמדד של מרכזיות העבודה לבי הטרדה חשיבות העבודה בפועל יתרה מזאת עולה מ הלוח כי הקשר בי

, משמעות הדבר הינה). =P = 0.000 ,0.145 –r(מינית בעבודה הינו קשר שלילי מובהק בעוצמה חלשה

בהתנסות בחווית הטרדה מינית בעבודה מלווה בנטייה לוותר פחות על תפקידי משק הבית כי עליה

נמצא כי ככל שהנשי הנחקרות נוטות להיות , במילי אחרות. והטיפול במשפחה לטובת העבודה

. מוטרדות מינית יותר בעבודה כ מרכזיות העבודה שלה כאשר היא נבחנת באמצעות מדד זה נוטה לרדת

. 1ה הינו בהתאמה להשערה ממצא ז

הנתוני המוצגי בלוח מלמדי כי עוצמתו של המתא בי הטרדה מינית בעבודה לבי מרכזיות העבודה

כאשר היא נבחנת באמצעות מדד חשיבות העבודה בפועל הינה החזקה ביותר מבי הקשרי של המשתנה

בנוס ממצא זה הינו בהתאמה ). r =– 0.145(הבלתי תלוי לבי כל אחד מהמדדי של המשתנה התלוי

המתא בי הטרדה . לכיווניות הקשר בי הטרדה מינית בעבודה למרכזיות העבודה שנטענה בהשערה

מינית בעבודה למרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות מדד המעורבות בעבודה הינו השני

על פי ). r =0.091(מרכזיות העבודה בעוצמתו מבי הקשרי שבי הטרדה מינית בעבודה לארבעת מדדי

. אוששה חלקית1השערה הממצאי שנידונו לעיל

. מלמד שהקשרי בי הטרדה מינית בעבודה למשתני שיפוקח עליה בהמש הינ כדלהל5לוח

בי עמדות ביחס לתפקידי מי להטרדה ) - = P=0.0000.1036r ,(נמצא קשר שלילי מובהק בעוצמה חלשה

ככל שהעמדות של נשי מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי ה נוטות לדווח פחות , היינו. בודהמינית בע

הגירה /הנתוני המופיעי בלוח מצביעי על כ כי המשתנה וותק, בנוס. על הטרדה מינית בעבודה

להטרדה מינית) P, 0.2333= r= 0.000(באר קשור בקשר חיובי ומובהק בעוצמה חלשה עד בינונית

שבקרב נשי יהודיות וותיקות התנסות בחוויית הטרדה מינית בעבודה גבוהה , קשר זה מלמד. בעבודה

א מלמד כי סטאטוס של תעסוקה קשור בקשר חיובי מובהק בעוצמה 17לוח . יותר בהשוואה לעולות

ל הנחקרת עליה בציו היוקרה של משלח היד ש, קרי. להטרדה מינית בעבודה) = P,0.095r =0.000(חלשה

ככל שציו היוקרה של , במילי אחרות. ביותר חוויות הטרדה המינית בעבודהתמלווה בנטייה להיתקלו

נמצא כי אמהות . משלח היד של נחקרת גבוה יותר כ היא נוטה יותר להיות מוטרדת מינית בעבודה

בקרב , היינו. עבודהלהטרדה מינית ב) P=0.0000.060 =r ,(קשורה בקשר שלילי מובהק בעוצמה חלשה

נשי נשואות ע ילד הנטייה להתקל בהטרדה מינית בעבודה היא נמוכה בהשוואה לנשי נשואות ללא

שלא נמצא קשר מובהק בי מידת האוטונומיה , מלמדי על כ12בנוס הנתוני המוצגי בלוח . ילד

אי קשר בי מידת העצמאות ,קרי). P=,r = - 0.012 0.611(בעבודה להטרדה מינית בעבודה /בתפקיד

46

כי מידת הקידו , עולה מהנתוני בלוח, כמו כ. בעבודה לבי הטרדה מינית בעבודה/בתפקיד

ע הטרדה מינית ) - = P, 0.094 r =0.000(בעבודה קשורה בקשר שלילי מובהק בעוצמה חלשה /בתפקיד

טה פחות להיתקל בחוויות של בעבודה כ היא ת/ככל שאישה יותר מקודמת בתפקיד, כלומר. בעבודה

מהנתוני . מלמד על הקשר בי מידת דתיות להטרדה מינית בעבודה5לוח . הטרדה מינית בעבודה

המוצגי בלוח עולה כי הטרדה מינית בעבודה קשורה למידת דתיות בקשר חיובי מובהק בעוצמה חלשה

, P=0.000)0.196=r .(ות חילוניות יותר ככל שנשי יהודי, הנה כי, משמעות הממצא) עליה במדד מידת

. עולה הנטייה שלה להתנסות בחווית הטרדה מינית בעבודה) הדתיות

יש לציי כי המתאמי בי המשתנה הבלתי תלוי הטרדה מינית בעבודה למשתני המפוקחי עמדות

מידת , דהבעבו/מידת קידו בתפקיד, אמהות, סטטוס של תעסוקה, הגירה/וותק, ביחס לתפקידי מי

) 0.145[(בעבודה ומידת דתיות שיבחנו בהמש כמשתני בלתי תלויי אינ גבוהי /אוטונומיה בתפקיד

, הנמוכה ביותר, כמו כ אחוז השונות הלא מוסברת של כל משתנה על ידי המשתני האחרי)]. 0.233(עד

מכא שלא צפויה בעיית . 0.870 והגבוהה ביותר הינה 0.866הינה ) Tolerance –ה (בקרב המשתני הללו

.מולטיקוליניאריות בי המשתני המנבאי

מודלי לניבוי מרכזיות העבודה 5.2

ממצאי ניתוח הרגרסיה בשלבי 5.2.1

הטרדה מינית משפיעה על מרכזיות העבודה מעבר להשפעת נצפה למצוא כי לאור ההשערה השנייה

מידת , אמהות, סטטוס של תעסוקה, הגירה/ וותק באר,של המשתני עמדות ביחס לתפקידי מי

. מידת דתיות, בעבודה/מידת קידו בתפקיד, בעבודה/אוטונומיה בתפקיד

בשיטת (שני מודלי של רגרסיות ליניאריות מרובות , הורצו בשני שלבי, על מנת לבחו את השערה זו

Enter (כאשר בשלב הראשו הוכנסו כל . דהעבור כל אחד מארבעת האינדיקטורי של מרכזיות העבו

, סטטוס סוציו אקונומי של משלח יד, הגירה/וותק, עמדות ביחס לתפקידי מי: המשתני המפוקחי

זהו . מידת דתיות בלבד, בעבודה/מידת הקידו בתפקיד, עבודה/מידת האוטונומיה בתפקיד, אמהות

. זהו המודל השני. בלבד, בעבודהואילו בשלב השני הוכנס המשתנה הטרדה מינית. המודל הראשו

47

הואיל ולצור בחינת השערת מחקר זו נית להסתפק בבחינת מובהקות מקד הרגרסיה של הטרדה

מינית בעבודה בכל אחת מארבעת הרגרסיות הליניאריות המרובות של מדדי המשתנה התלוי ואילו

כמו כ הואיל , ינת ההשערהאינ רלוונטיי לבח) 1מודל (השפעת גורמי הרקע השוני כשלעצמ

יוצג המודל השני הכולל את כל המשתני המפוקחי , והטרדה מינית בעבודה הוכנסה במודל השני

עבור כל אחד מארבעת מדדי מרכזיות , שהוכנסו למודל הראשו ובנוס את הטרדה מינית בעבודה

נית א לראות את , זאתיחד ע. (לכ א דיווח הממצאי יתמקד במודל השני בלבד. בלבד, העבודה

ל כחלק ממודל הרגרסיה בשלושה שלבי עבור כל אחד מהאינדיקטורי של "כל אחד מהמודלי הנ

הגירה ומידת /כי בשל המצאות של המשתני וותק באר, יש לציי). 3.3מרכזיות העבודה בנספח

. הממצאי מתייחסי לנשי יהודיות בלבדדתיות במודל

ספר המשתני שהוכנס לרגרסיה נבע משיקולי תיאורטיי תכניי ומשיקול של גודל יש לציי כי מ

נבח המשתנה מרכזיות העבודה באמצעות ארבעה מדדי ולא , א במקרה זה, כמו כ. המדג

נמצא כי המדידה , ואכ. בשל אות סיבות תכניות ומתודולוגיות שפורטו לעיל, באמצעות מדד רחב

).2 מודל – 4 לוח 3.2ראה נספח (נה תורמת לניתוח באמצעות מדד רחב אי

מציג ריכוז של ממצאי המודל השני בכל אחת מהרגרסיות המרובות של כל אחד מהאינדיקטורי 6לוח

:של מרכזיות העבודה

48

למודל המתייחסות (לניבוי מרכזיות העבודה ) וטעויות תק(ריכוז מקדמי רגרסיות ליניאריות : 6לוח ארבעת מדדי מרכזיות העבודה: משתני תלויי). השני בלבד של כל אחד ממדדי המשתנה התלוי

מעורבות בעבודה תפיסת חשיבות המכוונות לעבודה חשיבות העבודה העבודה הנתפסת

בפועל

2מודל 2מודל 2מודל 2מודל

B B B B B B B B )S.E( ) S.E( ) S.E( ) S.E(

משתני תלויי

ת"משתני ב

0.0510 0.044 **0.165 0.124 **0.109 0.106 **0.200 0.149 ) 0.031) (0.035) (0.027) (0.038(

עמדות ביחס פקידי מילת

**0.280 0.115 0.0331 0.012 **0.234 0.110 **0.382 0.139 ) 0.070) (0.081) (0.062) (0.085(

וותק הגירה/באר

**0.0060 0.161 **0.0047 0.112 *0.0017 0.052 **0.0032 0.075 ) 0.001) (0.001) (0.001) (0.001(

סטטוס של תעסוקה

* 0.172 0.061 *0.160 0.05 *0.132 0.053 0.0855 0.022 ) 0.072) (0.083) (0.064) (0.104 (

נשואה (אמהות )ע ילד

0.0368 0.048 *0.0534 0.061 0.0531 0.008 0.0404 0.045 ) 0.021) (0.025) (0.019) (0.027(

מידת אוטונומיה בעבודה/בתפקיד

**0.044 0.086 *0.0344 0.060 0.0147 0.033 *0.0367 0.063 ) 0.014 () 0.016) (0.012) (0.017(

מידת קידו בעבודה/בתפקיד

**0.139 0.152 **0.0814 0.079 0.0253 0.03 0.0223 0.022 ) 0.025( ) 0.029 () 0.022) (0.030(

מידת דתיות**0.0719 0.100 0.0307 0.038 0.0227 0.036 **0.109 0.128 )0.019) (0.022) (0.017) (0.000(

0.091 0.046 0.044 0.067

0.086 0.041 0.039 0.061 0.009 0.001 0.001 0.014

**13.78(Fch=) 1.87(Fch=) 1.73(Fch=) * *20.04 (Fch=) 1465 1467 1473 1321 0.084 0.250 0.104 0.687

הטרדה מינית בעבודה

R2

Adjusted R2

R2 change F change

N Intercept

*P<.05 ) מבח דו צדדי .( **P<.01 ) מבח דו צדדי.(

באשר למודל השני בהתייחס לכל אחד 6 מלוח להל הממצאי המרכזיי הרלוונטי העולי

):יש לציי כי הממצאי מתייחסי ליהודיות בלבד(מארבעת האינדיקטורי של מרכזיות העבודה

49

מלמדות תוצאות המודל השני כי מודל :לניבוי המעורבות בעבודה) השני(בהתייחס למודל הרגרסיה

, הגירה/וותק באר, עמדות ביחס לתפקידי מיהרגרסיה השני לניבוי המעורבות בעבודה באמצעות

מידת קידו , בעבודה/מידת אוטונומיה בתפקיד, אמהות, סטאטוס סוציו של תעסוקה

. ]P=0.00018.282 )=8,1457(F ,[נמצא מובהק , מידת דתיות והטרדה מינית בעבודה, בעבודה/בתפקיד

R2(במדד המעורבות לעבודה להסבר השונות 0.9%הוספת המשתנה הטרדה מינית בעבודה תרמה

change=0.009 .(נמצא כי יכולת ההסבר של הטרדה מינית בעבודה לשונות מדד המעורבות , משמע

). PF change = 0.000(זו לשונות הקריטריו מובהקת " נקיה"תוספת , א כי. בעבודה היא נמוכה

נית בעבודה שהוכנס בשלב יתרה מזאת נית להסיק מהנתוני המוצגי בלוח כי למשתנה הטרדה מי

( השפעה חיובית מובהקת בעוצמה חלשה ,לאחר שהוכנסו המשתני המפוקחי בשלב הראשו, השני

b= 0.0719, P=0.000(כמו כ להטרדה מינית . על המעורבות בעבודה בפיקוח על יתר המשתני

מעבר ,)B = 0.100, P=0.000 (המעורבות בעבודהעל בעוצמה חלשה " נקיה"השפעה חיובית מובהקת

, )B = -0.115(הגירה /וותק באר, )B = -0.044(עמדות ביחס לתפקידי מי , למשתני המפוקחי

, )B = 0.048(בעבודה /מידת קידו בתפקיד, )B= -0.061(אמהות , )B = -0.161(סטטוס של תעסוקה

). B = 0.152(ומידת דתיות ) = B 0.086(בתפקיד /מידת אוטונומיה בעבודה

כאשר משווי את ההשפעה היחסית של מקדמי ההשפעה החלקיי המתוקנני על , יתרה מזאת

והישירה הגדולה " נקייה"המעורבות בעבודה נמצא כי לסטטוס של התעסוקה של הנחקרות ההשפעה ה

עמדות , זאת בהשוואה ליתר המשתני המפוקחי). B= 0.161(והחזקה ביותר על המעורבות בעבודה

מידת האוטונומיה , )B= 0.061(אמהות , )B= 0.115(וותק באר , )B= 0.044(פקידי מי ביחס לת

) B= 0.152(מידת דתיות , )= 0.086B(בעבודה /מידת הקידו בתפקיד, )B= 0.048(בעבודה /בתפקיד

ה והישיר" נקייה"ההשפעה ה, לעמדות ביחס לתפקידי מי, ואילו). B= 0.100(והטרדה מינית בעבודה

במוב זה המשתנה סטטוס של משלח יד הינו בעל . )B= 0.044 (החלשה ביותר על המעורבות בעבודה

. יעילות הניבוי הגבוהה ביותר כאשר ליתר המנבאי תרומה נמוכה יותר לניבוי המעורבות בעבודה

ות המגמות העולות מהלוח מצביעות על כ כי נשי עובדות שכירות יהודיות שה בעלות התכונ

בעלות משלחי יד שציו הסטטוס הסוציו אקונומי שלה , עולות חדשות: הסוציודמוגרפיות הבאות

ייטו להיות בעלות , קרי, נשואות ללא ילדי ושה חילוניות ייטו להיות יותר מעורבות בעבודה, נמו

50

יודמוגרפיות נשי עובדות שכירות יהודיות בעלות התכונות הסוצ, כאשר. מעורבות גבוהה יותר בעבודה

. ההפוכות ייטו להיות פחות מעורבות בעבודה

ביחס למרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת 2נמצא אישוש להשערה נית לומר כי , לאור האמור לעיל

. באמצעות המעורבות בעבודה

מודל הרגרסיה השני לניבוי תפיסת : לניבוי תפיסת חשיבות העבודה) השני(בהתייחס למודל הרגרסיה

, סטאטוס של תעסוקה, הגירה/וותק באר, חשיבות העבודה באמצעות עמדות ביחס לתפקידי מי

מידת דתיות והטרדה מינית , בעבודה/ מידת קידו בתפקיד, בעבודה/מידת אוטונומיה בתפקיד, אמהות

הוספת המשתנה הטרדה מינית בעבודה . ]P=0.164 8.790,)=8,1459(F[בעבודה לא נמצא מובהק

יכולת ההסבר , משמע). R2 change=0.001( להסבר השונות במדד תפיסת חשיבות העבודה 0.1%תרמה

תוצאות מבח . של הטרדה מינית בעבודה את שונות מדד תפיסת חשיבות העבודה היא נמוכה מאוד

" נקיה"השיפור בשונות המוסברת כתוצאה מהוספת המשתנה הטרדה מינית בעבודה מראי כי תוספת

). PF change = 0.171(הקריטריו אינה מובהקת זו לשונות

, ביחס למודל השני כי למשתנה הטרדה מינית בעבודה, נית להסיק מהנתוני המוצגי בלוח, בנוס

לא נמצאה השפעה מובהקת , לאחר שהוכנסו המשתני המפוקחי בשלב הראשו, שהוכנס בשלב השני

וא לא , כאשר יתר המשתני מוחזקי קבוע) ,P=0.171 b= -0.0313(על תפיסת חשיבות העבודה

על מרכזיות העבודה כאשר היא )B = -0.0307, P=0.171(נמצאה השפעה להטרדה מינית בעבודה

עמדות : מעבר למשתני הסוצעו דמוגרפיי המפוקחי, נבחנת באמצעות תפיסת חשיבות העבודה

, )B = -0.112(סטטוס של תעסוקה , )B = -0.012(וותק באר , )B = -0.124(ביחס לתפקידי מי

בעבודה /מידת קידו בתפקיד , )B = 0.061(בעבודה /מידת אוטונומיה בתפקיד, )B = -0.050(אמהות

)B = 0.060 ( ומידת דתיות)B = 0.079 .(

בהתייחס למרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת 2לא נמצא אישוש להשערה , לאור האמור לעיל

.יבות העבודהבאמצעות תפיסת חש

51

המחויבות שאינה פיננסית לעבודה (המכוונות לעבודה הנתפסת ) השני(בהתייחס למודל הרגרסיה

מודל הרגרסיה השני לניבוי המכוונות לעבודה הנתפסת באמצעות עמדות : )והאוריינטציה לזמ פנוי

מידת , אמהות, סטאטוס סוציו אקונומי של משלח יד, הגירה/וותק באר, ביחס לתפקידי מי

לא , מידת דתיות והטרדה מינית בעבודה, בעבודה/מידת קידו בתפקיד, בעבודה/אוטונומיה בתפקיד

0.1%הוספת המשתנה הטרדה מינית בעבודה תרמה . ]P=0.188.432)=8,1465(F ,[נמצא מובהק

נמצא כי יכולת ההסבר של ). R2 change=0.001(להסבר השונות במדד המכוונות לעבודה הנתפסת

תוצאות מבח . הטרדה מינית בעבודה את שונות מדד המכוונות לעבודה הנתפסת היא נמוכה מאוד

" נקיה"השיפור בשונות המוסברת כתוצאה מהוספת המשתנה הטרדה מינית בעבודה מראי כי תוספת

). PF change = 0.188(זו לשונות הקריטריו אינה מובהקת

י בלוח ביחס למודל השני כי למשתנה הטרדה מינית יתרה מזאת נית להסיק מהנתוני המוצג

לא נמצאה השפעה , לאחר הכנסת המשתני המפוקחי בשלב הראשו, שהוכנס בשלב השני, בעבודה

, כאשר יתר המשתני מוחזקי קבוע) P=0.188 ,b= 0.0227(מובהקת על המכוונות לעבודה הנתפסת

על מרכזיות העבודה כאשר )B = 0.036, P=0.188(וא לא נמצאה השפעה להטרדה מינית בעבודה

עמדות ביחס לתפקידי , היא נבחנת באמצעות המכוונות לעבודה הנתפסת מעבר למשתני המפוקחי

, )B = -0.053(אמהות , )B = 0.052(סטטוס של תעסוקה , )B = 0.110(וותק באר , )B = -0.106(מי

ומידת , )B = 0.033(בעבודה /ידת קידו בתפקידמ, )B = 0.008(בעבודה /מידת אוטונומיה בתפקיד

). B = -0.032( דתיות

בהתייחס למרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת 2לא נמצא אישוש להשערה , לאור האמור לעיל

.באמצעות מדד המכוונות לעבודה הנתפסת

י לניבוי חשיבות מודל הרגרסיה השנ: לניבוי חשיבות העבודה בפועל) השני(בהתייחס למודל הרגרסיה

, סטאטוס של תעסוקה, הגירה/וותק באר, העבודה בפועל באמצעות עמדות ביחס לתפקידי מי

מידת דתיות והטרדה מינית , בעבודה/מידת קידו בתפקיד, בעבודה/מידת אוטונומיה בתפקיד, אמהות

בעבודה הוספת המשתנה הטרדה מינית.]P=0.00011.763 )=8,1313(F ,[נמצא מובהק , בעבודה

למשתנה , משמע). R2 change=0.014( להסבר השונות במדד חשיבות העבודה בפועל 1.4%תרמה

52

יחד ע זאת תוצאת . הטרדה מינית בעבודה יכולת הסבר נמוכה לשונות מדד חשיבות העבודה בפועל

מבח השיפור בשונות המוסברת כתוצאה מהוספת המשתנה הטרדה מינית בעבודה מראה כי תוספת

).PF change = 0.000(זו לשונות המסוברת של הקריטריו מובהקת " קיהנ"

כי למשתנה הטרדה מינית , יתרה מזאת נית להסיק מהנתוני המוצגי בלוח ביחס למודל השני

נמצאה השפעה , לאחר הכנסת המשתני המפוקחי בשלב הראשו, שהוכנס בשלב השני, בעבודה

, משמע). b= -0.109, P=0.000(ה על חשיבות העבודה בפועל שלילית מובהקת בעוצמה חלש" נקיה"

לוותר פחות על , לנשי המוטרדות, גורמת במובהק, עליה בהתנסות בחווית הטרדה מינית בעבודה

ככל שנשי מוטרדות , במילי אחרות. בפיקוח על יתר המשתני, תפקידיה המסורתיי עבור העבודה

כאשר , לוותר על תפקידי הבית והמשפחה עבור העבודה, במובהק, מינית יותר בעבודה יורדת נטיית

,B = -0.128(נמצאה השפעה מובהקת להטרדה מינית בעבודה , כמו כ. שאר המשתני מוחזקי קבוע

P=0.000( מעבר למשתני , על מרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות חשיבות העבודה בפועל

סטטוס של , )B = -0.139(הגירה /וותק באר, )B = -0.149( עמדות ביחס לתפקידי מי, המפוקחי

מידת , )B = 0.045(בעבודה /מידת אוטונומיה בתפקיד) B = -0.022(אמהות , )B = 0.075(תעסוקה

). B = -0.022( ומידת דתיות ) B = 0.063(בעבודה /קידו בתפקיד

זה בהשוואה ליתר המשתני בחינת ההשפעה היחסית של הטרדה מינית בעבודה על קריטריו

חזקה על חשיבות העבודה " נקייה"כי להטרדה מינית בעבודה השפעה , המפוקחי מצביעה על כ

והישירה של המשתני " נקייה"השפעת ה, שכ. א לא החזקה ביותר (B = -0.128, P=0.000),בפועל

(B = -0.139, P=0.000)(הגירה /וותק באר, (B = -0.149, P=0.000)עמדות ביחס לתפקידי מי

. במודל זה חזקה יותר על הקריטריו

כאשר משווי את ההשפעה היחסית של מקדמי ההשפעה החלקיי המתוקנני על חשיבות העבודה

והישירה של עמדות ביחס לתפקידי מי הינה החזקה ביותר על " נקיה"נמצא כי ההשפעה ה, בפועל

(הגירה /וותק באר: בהשוואה לשאר המשתני המפוקחי) B = -0.149(חשיבות העבודה בפועל

0.139 B =( , סטטוס של תעסוקה)0.075B =( , אמהות)0.022 B =( , מידת אוטונומיה

)= B 0.022(מינית דתיות , )B = 0.063(בעבודה /מידת קידו בתפקיד, )B = 0.045(בעבודה /בתפקיד

המשתנה עמדות ביחס לתפקידי מי הינו בעל יעילות במוב זה). = 0.128B(והטרדה מינית בעבודה

53

הניבוי הגבוהה ביותר של מרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות חשיבות העבודה בפועל ואילו

" הנקיה"נמצא כי לאמהות ההשפעה , יתר על כ. ליתר המנבאי תרומה נמוכה יותר לניבוי הקריטריו

כאשר בו זמנית לאמהות א למידת הדתיות ההשפעה ) B = -0.022(החלשה ביותר על הקריטריו

בהשוואה ליתר ) B = -0.022(על חשיבות העבודה בפועל , )הזהה בעוצמתה(, החלשה ביותר" נקייה"ה

. המשתני המפוקחי

המגמות העולות מהלוח מצביעות על כ כי נשי עובדות שכירות יהודיות שה בעלות התכונות

, עמדות שוויוניות יותר ביחס לתפקידי מי או שאינ נוטות למסורתיות: אותהסוציודמוגרפיות הב

ייטו להיות בעלות חשיבות , עולות חדשות ובעלות מקצועות שציו הסטטוס הסוציו אקונומי שלה גבוה

נשי עובדות שכירות יהודיות בעלות התכונות הסוציודמוגרפיות ההפוכות , ואילו. עבודה גבוהה בפועל

. היות בעלות חשיבות עבודה מעטה בפועלייטו ל

בהתייחס למרכזיות העבודה כאשר 2נמצא אישוש להשערה נית איפוא לומר כי , לאור האמור לעיל

.היא נבחנת באמצעות חשיבות העבודה בפועל

. אוששה חלקית2 השערה כי, בחינת ממצאי המודלי של הרגרסיות ההיררכיות מצביעה על כ

: עת הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה מעבר למשתני המפוקחיסיכו השפ

בה הוכנסו המשתני המפוקחי במודל הראשו , בבחינת ממצאי המודלי של הרגרסיות בשלבי

השפעה (כי הטרדה מינית בעבודה משפיעה , נמצא, והמשתנה הטרדה מינית בעבודה הוכנס במודל השני

עמדות ביחס לתפקידי : ודה מעבר למשתני הסוציודמוגרפיי המפוקחיעל מרכזיות העב") נקייה"

מידת קידו , בעבודה/מידת אוטונומיה בתפקיד, אמהות, סטטוס של תעסוקה, הגירה/וותק באר, מי

בעבודה ומידת דתיות כאשר מרכזיות העבודה נבחנת באמצעות המעורבות בעבודה ובאמצעות /בתפקיד

היא לא משפיעה על מרכזיות העבודה מעבר למשתני המפוקחי כאשר , ולא. חשיבות העבודה בפועל

. היא נבחנת באמצעות תפיסת חשיבות העבודה ובאמצעות מדד המכוונות לעבודה הנתפסת

או על עמדותיה , נמצא כי הטרדה מינית בעבודה אינה משפיעה על עמדות הנחקרות, במילי אחרות

א כ משפיעה על הביטוי , ביחס למרכזיות העבודה בחייה, של נשי עובדות שכירות יהודיות

.על הביטוי ההתנהגותי של מרכזיות העבודה, משמע. ההתנהגותי של עמדות אלה

54

ממצאי ניתוח מודלי של אינטראקציות ברגרסיה בשלבי 5.2.2

של רגרסייה ) שתוארו לעיל2 ומודל 1למודל (הור מודל נוס ' ג–ו ' ב', א3לש בדיקת השערות

בשלב זה שהינו השלב השלישי במודל הרגרסייה בשלבי הוכנסו שלושת . 3ליניארית מרובה והוא מודל

כ שהשלב השלישי במודל הרגרסיה בשלבי כולל את המשתני המפוקחי . בלבד, האינטראקציות

) 2 מודל – השני שהוכנס בשלב(את המשתנה הטרדה מינית בעבודה , )1 מודל –שהוכנסו בשלב הראשו (

בי הטרדה מינית , בי הטרדה מינית בעבודה לעמדות ביחס לתפקידי מי: ואת שלושת האינטראקציות

ממצאי מודלי אילו . בעבודה למידת דתיות ובי הטרדה מינית בעבודה למידת אוטונומיה בעבודה

מדידת מרכזיות העבודה יש לציי כי א במקרה זה [.מתייחסי לנשי עובדות שכירות יהודיות בלבד

להל ממצאי ניתוח )]3 מודל – 4 לוח 3.2ראה נספח (באמצעות מדד רחב אינה תורמת לניתוח

:המודלי

בלבד בכל אחד מארבעת המודלי 3מודל ( מציג את מקדמי ארבעת המודלי של האינטראקציות 7לוח

בי הטרדה מינית ) המשתנה התלוישל הרגרסיות הליניאריות בשלבי שהורצו עבור כל אחד ממדדי

בי הטרדה מינית בעבודה למידת דתיות ובי הטרדה מינית , בעבודה לעמדות ביחס לתפקידי מי

. בעבודה למידת האוטונומיה בעבודה עבור כל אחד מארבעת האינדיקטורי של מרכזיות העבודה

רסיה בשלושה שלבי עבור כל נית א לראות את כל אחד מהמודלי הללו כחלק ממודל הרג, כאשר(

יש לציי כי הדיווח על הממצאי עבור כל ). 3.3אחד מהאינדיקטורי של מרכזיות העבודה בנספח

:יעשה תו הפניה ללוח זה, השערה

55

) וטעויות תק(ריכוז מקדמי מודלי של אינטראקציות ברגרסיה ליניארית בשלבי : 7 לוח ארבעת מדדי מרכזיות העבודה: משתני תלויי. המתייחסי למודל השלישי בלבד

מעורבות בעבודה תפיסת חשיבות המכוונות לעבודה חשיבות העבודה הנתפסת העבודה

בפועל

3מודל 3מודל 3מודל 3מודל

B B B B B B B B )S.E( ) S.E( ) S.E( ) S.E(

משתני תלויי

משתני בלתי וייתל

0.096 0.083 **0.210 0.158 00.072 0.071 0.025 0.190 ) 0.059) (0.068) (0.052) (0.071(

עמדות ביחס לתפקידי מי

**0.281 0.115 0.0404 0.015 **0.2070 0.097 **0.391 0.142 ) 0.072) (0.083) (0.064) (0.087(

וותק הגירה/באר

**0.0059 0.156 **0.0044 0.105 *0.0020 0.061 **0.0031 0.071 ) 0.001) (0.001) (0.001) (0.001(

סטטוס של תעסוקה

*0.1730 0.061 0.161 0.050 *0.1290 0.052 0.0757 0.020 ) 0.072) (0.083) (0.064) (0.104 (

נשואה (אמהות )ע ילד

0.0287 0.037 *0.0437 0.050 0.0140 0.008 *0.0609 0.030 )0.024 () 0.028) (0.019) (0.068(

מידת אוטונומיה בעבודה/בתפקיד

**0.045 0.089 *0.0364 0.063 0.0147 0.021 *0.0341 0.059 ) 0.014) (0.016 () 0.021) (0.017(

מידת קידו בעבודה/בתפקיד

**0.115 0.126 0.0324 0.031 *0.0956 0.034 0.0136 0.013 ) 0.037( ) 0.043) (0.033 () 0.045(

מידת דתיות

0.0028 0.004 0.0984 0.120 0.0965 0.154 0.1590 0.187 )0.072) (0.083) (0.064) (0.087(

0.0222 0.092 0.0226 0.083 0.0171 0.081 * *0.0866 0.300

)0.025) (0.029) (0.022 ()0.030(

0.0409 0.035 *0.103 0.063 0.112 0.111 0.0232 0.018

)0.044 () 0.051 ()0.057) (0.053(

0.0065 0.028 0.0074 0.028 0.0072 0.035 0.0190 0.069

)0.009) (0.010) (0.008) (0.011(

0.093 0.048 0.046 0.075 0.086 0.041 0.043 0.067 0.001 0.005 0.003 0.008 0.76(Fch=) *3.249 (Fch=) 1.623(Fch=) * *3.941 (Fch=) 1465 1467 1473 1321 0.135 0.558 0.220 0.134

הטרדה מינית בעבודה

הטרדה מינית עמדות * בעבודה

ביחס לתפקידי מי

הטרדה מינית מידת * עבודה ב

דתיות

הטרדה מינית מידת * בעבודה

אוטונומיה בעבודה/בתפקיד

R2

Adjusted R2

R2 change F change

N

Intercept

56

I. הטרדה מינית בעבודה משפיעה על מרכזיות העבודה באופ שונה בקרב נצפה כי 'א3 השערה לאור

. ביחס לתפקידי מינשי עובדות שכירות ככל שעמדותיה מסורתיות יותר

מלמד כי האינטראקציה בי הטרדה מינית בעבודה לעמדות ביחס לתפקידי מי מובהקת 7לוח

. בלבד, כאשר מרכזיות העבודה נבחנת באמצעות חשיבות העבודה בפועל) P= 0.005(סטטיסטית

יות העבודה נמצא כי קיי הבדל סטטיסטי מובהק באופ ההשפעה של הטרדה מינית בעבודה על מרכז

כאשר היא נבחנת באמצעות חשיבות העבודה בפועל ככל שהעמדות ביחס לתפקידי מי של נשי עובדות

שככל שהעמדות של הנחקרות , כ ). b= -0.0866, P=0.005(שכירות יהודיות בישראל מסורתיות יותר

ופ שלילי על מרכזיות הטרדה מינית בעבודה משפיעה בא, היהודיות מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי

אול פחות , העבודה שלה כאשר היא נבחנת באמצעות חשיבות העבודה בפועל ומפחיתה אותה

, לעומת זאת. בהשוואה לנשי בעלות עמדות מסורתיות פחות או שיוויוניות יותר ביחס לתפקידי מי

תר שוויוניות ביחס ככל שהעמדות של הנחקרות היהודיות מסורתיות פחות ביחס לתפקידי מי או יו

לתפקידי מי הטרדה מינית בעבודה משפיעה א באופ שלילי על מרכזיות העבודה שלה כאשר היא

אול יותר בהשוואה להשפעתה בקרב נשי , נבחנת באמצעות חשיבות העבודה בפועל ומפחיתה אותה

. בעלות עמדות מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי

R2 (0.8%י המוצגי בלוח כי המשתנה האינטראקטיבי מוסי בנוס נית ללמוד מהנתונ

change=0.008 ( לשונות המסוברת של מרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות חשיבות העבודה

(כאשר תוספת השיפור בשונות המוסברת כתוצאה מהוספת המשתנה האינטראקטיבי מובהקת . בפועל

PF change = 0.008 .(הקות ההבדל בי המודל ע האינטראקציה בי הטרדה המבח למוב, משמע

מינית לעמדות ביחס לתפקידי מי למודל ללא אינטראקציה זו מראה כי השארית או השונות הלא

המודל , משמע. מוסברת על ידי המודל ללא האינטראקציה קטנה בעקבות הכנסת האינטראקציה

.אותושכולל את האינטראקציה טוב יותר ממודל אדטבי ומשפר

. בהתייחס לחשיבות העבודה בפועל' א3נמצא אישוש להשערה בהתייחס לנתוני הללו נית לומר כי

כי לא נמצאו מקדמי אינטראקציה מובהקי בי הטרדה , יתר על כ מלמדי הנתוני המוצגי בלוח

ר מדדי מרכזיות מינית בעבודה לעמדות ביחס לתפקידי מי כאשר מרכזיות העבודה נבחנת באמצעות ית

על תפיסת חשיבות , הטרדה מינית בעבודה משפיעה באופ זהה על המעורבות בעבודה, קרי. העבודה

ככל שהעמדות שלה , העבודה ועל המכוונות לעבודה הנתפסת בקרב נחקרות יהודיות העובדות כשכירות

57

ילו נמצא כי המודלי ביחס לאיכות הכוללת של מודלי א, כאשר. מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי

. הללו שכוללי אינטראקציה אינ טובי יותר מהמודלי האדדטיבי

. בהתייחס למדדי אלה' א3לא נמצא אישוש להשערה לאור האמור לעיל

.אוששה חלקית' א3 נמצא כי השערה, לאור האמור לעיל

II . ות העבודה באופ שונה בקרב הטרדה מינית בעבודה משפיעה על מרכזינצפה כי 'ב3לאור השערה

). משמע ירידה במדד מידת הדתיות(נשי עובדות שכירות ככל שמידת הדתיות שלה עולה

בכל אחת מהרגרסיות הליניאריות בשלבי ) 3מודל (התבוננות בשלושת המודלי של האינטראקציות

מדת כי האינטראקציה בי שלעיל מל7שהורצו עבור ארבעת מדדי מרכזיות העבודה אשר מוצגי בלוח

כאשר מרכזיות העבודה נבחנת ) =0.025P(הטרדה מינית בעבודה למידת דתיות מובהקת סטטיסטית

קיי הבדל סטטיסטי מובהק באופ ההשפעה של , משמע. בלבד, באמצעות תפיסת חשיבות העבודה

בות העבודה ככל הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות תפיסת חשי

הטרדה מינית , במילי אחרות). - =P=0.025, 0.114B (שמידת הדתיות של הנחקרות היהודיות עולה

בעבודה ומרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות תפיסת חשיבות העבודה קשורות באופ שונה

הטרדה מינית , ורדתשככל שמידת הדתיות של הנחקרות י, כ. ככל שמידת הדתיות של הנחקרות עולה

, משפיעה באופ שלילי על מרכזיות העבודה שלה כאשר היא נבחנת באמצעות תפיסת חשיבות העבודה

ככל שנשי חילוניות יותר , היינו. אול פחות בהשוואה להשפעתה על נשי יהודיות דתיות יותר

שי יהודיות דתיות בחייה בהשוואה לנ) הנתפסת(הטרדה מינית מפחיתה פחות את חשיבות העבודה

ככל שעולה מידת הדתיות של הנחקרות הטרדה מינית משפיעה באופ שלילי על תפיסת , מאיד. יותר

ככל , משמע. חשיבות העבודה שלה אול יותר בהשוואה להשפעתה על נשי יהודיות חילוניות יותר

בחייה בהשוואה )הנתפסת(שנשי דתיות יותר הטרדה מינית מפחיתה יותר את חשיבות העבודה

. לנשי יהודיות חילוניות יותר

. ככל שנשי דתיות יותר הטרדה מינית בעבודה משפיעה יותר על תפיסת חשיבות העבודה שלה, כלומר

ככל שנשי חילוניות יותר הטרדה מינית בעבודה משפיעה פחות על תפיסת חשיבות העבודה , מאיד

.שלה

58

לשונות ) R2 change=0.05 (0.5%תנה האינטראקטיבי מוסי כי המש, בנוס נית ללמוד מהלוח

המוסברת של מרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות תפיסת חשיבות העבודה כאשר תוספת

). PF change = 0.021(השיפור בשונות המוסברת כתוצאה מהוספת המשתנה האינטראקטיבי מובהקת

.מודל אדטיבי ומשפר אותומכא שהמודל שכולל אינטראקציה טוב יותר מ

. בהתייחס לתפיסת חשיבות העבודה' ב3נמצא אישוש להשערה לאור האמור לעיל נית לומר כי

כי לא נמצאו , שלעיל7בלוח , יתר על כ נמצא בבחינת מקדמי ארבעת המודלי של האינטראקציות

שר מרכזיות העבודה נבחנת מקדמי אינטראקציה מובהקי בי הטרדה מינית בעבודה למידת דתיות כא

הטרדה מינית בעבודה ומרכזיות העבודה כאשר היא , משמע. באמצעות יתר מדדי מרכזיות העבודה

ובאמצעות מדד חשיבות העבודה מדד המכוונות לעבודה הנתפסת, נבחנת באמצעות המעורבות בעבודה

). יורדת במדד מידת הדתיותהיינו (בפועל אינ קשורות באופ דיפרנציאלי ככל שמידת הדתיות עולה

ביחס לאיכות הכוללת של מודלי אילו נמצא כי השונות הלא מוסברת על ידי המודלי הללו , כאשר

אינה קטנה בעקבות הכנסת האינטראקציה לכל אחד מה ומכא הרי שהמודלי שכוללי

כל אחד מה אינטראקציה אינ טובי יותר מהמודלי האדטיבי והוספת משתנה האינטראקציה ל

. אינה משפרת את המודל

לא נמצא אישוש נית לומר כי 7לאור האמור לעיל ובהתייחס לנתוני הרלוונטיי המוצגי בלוח

למדד המכוונות לעבודה הנתפסת וביחס למדד , בהתייחס למדד המעורבות בעבודה' ב3להשערה

. חשיבות העבודה בפועל

. אוששה חלקית'ב3לאור האמור לעיל נמצא כי השערה

III . הטרדה מינית בעבודה משפיעה על מרכזיות העבודה באופ שונה בקרב נצפה כי 'ג3לאור השערה

. בעבודה/נשי עובדות שכירות בעלות רמות שונות של אוטונומיה בתפקיד

בכל אחת מארבעת הרגרסיות הליניאריות ) 3מודל ( שלעיל מלמד כי מקד מודל האינטראקציה 7לוח

שהורצה עבור ארבעת מדדי , בתפקיד/בשלבי של הטרדה מינית בעבודה ע מידת האוטונומיה בעבודה

לא נמצא הבדל סטטיסטי מובהק באופ ההשפעה , משמע. אינו מובהק סטטיסטית, מרכזיות העבודה

= b(של הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות המעורבות בעבודה

59

0.0065, P=0.447( , תפיסת חשיבות העבודה)b= 0.007, P=0.454( , המכוונת לעבודה הנתפסת)b = -

0.007, P=0.436 ( ובאמצעות חשיבות העבודה בפועל)b= -0.019, P=0.073 .( משמעות ממצא זה הינה

הודיות כי הטרדה מינית בעבודה משפיעה באופ זהה על מרכזיות העבודה בקרב נשי עובדות שכירות י

. בעבודה/בעלות רמות שונות של אוטונומיה בתפקיד

כמו כ נית לומר כי מודל אינטראקציה זה בכל אחת מהרגרסיות הליניאריות בשלבי שהורצו עבור

, תפיסת חשיבות העבודה, ארבעת מדדי מרכזיות העבודה אינו תור להסבר שונות המעורבות בעבודה

מכא נית לומר ביחס לאיכות הכוללת של מודלי . העבודה בפועלהמכוונות לעבודה הנתפסת וחשיבות

בכל אחת מארבעת הרגרסיות הליניאריות בשלבי שהורצו עבור ) 3מודל (אילו כי מודל האינטראקציה

. כל אחד מדדי מרכזיות העבודה אינו טוב יותר מהמודל האדדטיבי ואינו משפר אותו

כי לא נמצאו מקדמי אינטראקציה מובהקי בי הטרדה , 7 הואיל ועולה מהנתוני המוצגי בלוח

בכל אחת מארבעת הרגרסיות הליניאריות ) 3מודל (, בעבודה/מינית בעבודה למידת האוטונומיה בתפקיד

הממצאי אינ תומכי שהורצה עבור ארבעת מדדי מרכזיות העבודה אזי נית לומר כי , בשלבי

. כזיות העבודהבהתייחס לארבעת מדדי מר' ג3בהשערה

.' ג3לא נמצא אישוש להשערה לאור האמור לעיל

12סיכו ההשפעה הממותנת של הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה בקרב נשי יהודיות

מודל שלישי בכל אחת מהרגרסיות בשלבי של כל אחד (בבחינת ממצאי המודלי של האינטראקציות

: נמצא כי, שהורצו לבחינת השערות המחקר בנושא)מארבעת מדדי מרכזיות העבודה

הטרדה מינית בעבודה משפיעה באופ שונה על מרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות )1

ככל שהעמדות ביחס לתפקיד מי של נשי יהודיות בישראל יותר , חשיבות העבודה בפועל

והמשפחה עבור העבודה מושפעת הנכונות של הנחקרות לוותר על תפקידי הבית , קרי. מסורתיות

, כ. מהטרדה מינית בעבודה באופ שונה ככל שעמדותיה יותר מסורתיות ביחס לתפקידי מי

נטראקציה ברגרסיה ליניארית יש לציי כי א כאשר בוחני את ההשערות באמצעות מודלי דו שלביי של אי) א 12

שהמודל הראשו כולל את המשתנה , שהורצו עבור כל אחד ממדדי מרכזיות העבודה) Enterרגרסיה בשיטת (הטרדה מינית בעבודה ואת המשתנה המקורי והמודל השני כולל את שני משתני אלה ואת האינטראקציה

. בינהי מוצאי ממצאי דומי ברגרסיה בשלבי כפי שמתואר 3בשתי הדרכי ה על די הרצת מודל (ל יתר המשתני א נבדקו ש לציי כי כי)ב

א לא נמצאו כמשתני הממתני את ההשפעה של הטרדה מינית בעבודה על ) לעיל וה באמצעות מודל דו שלבי .כל אחד מארבעת האינדיקטורי של מרכזיות העבודה

60

שככל שהעמדות של נשי יהודיות מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי הטרדה מינית בעבודה

השוואה לנשי תפחית את נכונות לוותר על תפקידי הבית והמשפחה עבור העבודה אול פחות ב

ככל שעמדותיה של נשי יהודיות , לעומת זאת. בעלות עמדות יותר שיוויוניות ביחס לתפקידי מי

פחות מסורתיות ביחס לתפקידי מי או שיוויוניות יותר ביחס לתפקידי מי הטרדה מינית בעבודה

לנשי בעלות תפחית יותר את נכונות לוותר על תפקידי הבית המשפחה עבור העבודה בהשוואה

. עמדות מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי

הטרדה מינית בעבודה משפיעה באופ שונה על מרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות )2

יורדת , משמע(ככל שמידת הדתיות שלה עולה , תפיסת חשיבות העבודה בקרב נחקרות יהודיות

של הנחקרות היהודיות ביחס למידת התפיסה והעמדה , האמונה, קרי). במדד מידת הדתיות

. ככל שמידת הדתיות עולה, חשיבות העבודה בחייה מושפעות באופ שונה מהטרדה מינית בעבודה

שככל שנשי יהודיות חילוניות יותר הטרדה מינית תשפיע באופ שלילי על עמדותיה ביחס , כ

, לעומת זאת. ת דתיות יותרלמידת חשיבות העבודה בחייה אול פחות בהשוואה לנשי יהודיו

ככל שנשי דתיות יותר הטרדה מינית תשפיע באופ שלילי על עמדותיה ביחס למידת חשיבות

.אול יותר בהשוואה לנשי יהודיות חילוניות, העבודה בחייה

הטרדה מינית בעבודה אינה משפיעה באופ דיפרנציאלי על מרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת )3

המכוונות לעבודה הנתפסת ועל ידי חשיבות , תפיסת חשיבות העבודה, רבות בעבודהבאמצעות המעו

. בקרב נשי יהודיות בעלות רמות שונות של אוטונומיה בעבודה, העבודה בפועל

סיכו הממצאי העיקריי – סיכו פרק הממצאי

ה למרכזיות העבודה בחנה קיומו של קשר שלילי בי הטרדה מינית בעבוד, השערת המחקר הראשונה

בחינת ממצאי המתאמי בי הטרדה מינית לארבעת ). בקרב יהודיות וערביות העובדות כשכירות(

נמצא כי הטרדה מינית . מדדי מרכזיות העבודה מראה כי הממצאי תמכו בהשערה באופ חלקי

העבודה ומרכזיות העבודה קשורות בקשר שלילי כאשר מרכזיות העבודה נבחנת באמצעות חשיבות

ככל שנשי ערביות ויהודיות מוטרדות מינית יותר בעבודה כ ה נוטות לוותר , משמע. בלבד, בפועל

בהתייחס לקשר בי הטרדה מינית ליתר מדדי . פחות על תפקידיה המסורתיי לטובת העבודה

ת נמצא כי ככל שנשי יהודיות וערביות נוטות להיו, מרכזיות העבודה נמצאו הממצאי הבאי

כי ככל , לחילופי נמצא. מוטרדות מינית יותר בעבודה כ ה נוטות להשקיע יותר זמ בפועל בעבודה

. שנשי אלה נוטות להשקיע יותר זמ בפועל בעבודה כ ה נוטות יותר להתקל בהטרדה מינית בעבודה

61

דה מינית נמצא כי לעמדת של נשי ביחס למידת חשיבות העבודה בחייה אי קשר להתקלות בהטר

ככל שנשי מוטרדות מינית יותר בעבודה כ ה נוטות להצהיר כי ה , אול מאיד נמצא כי. בעבודה

ההשערה השניה בחנה את ההשפעה של הטרדה מינית בעבודה מעבר למשתני . יותר מכוונות עבודה

בודה הור עבור כל אחד מארבעת מדדי מרכזיות הע). בקרב יהודיות העובדות כשכירות(המפוקחי

בו התווס המשתנה 2 בו הוכנסו המשתני הסוציודמוגרפיי המפוקחי ומודל 1מודל רגרסיה

להתקלות בהטרדה מינית בעבודה הראו כי הממצאי. בח השערה זו2מודל . הטרדה מינית בעבודה

כאשר היא נבחנת באמצעות המעורבות , השפעה על מרכזיות העבודה מעבר למשתני המפוקחי

אי לה השפעה על תפיסת חשיבות העבודה , אול. בלבד, בעבודה ובאמצעות חשיבות העבודה בפועל

כאשר יש לציי . (מעבר למשתני המפוקחי בקרב מועסקות יהודיות, ועל המכוונות לעבודה הנתפסת

מועסקות יהודיות וערביות לא נמצא קשר בי הטרדה מינית בעבודה, כי א בקרב כלל האוכלוסיה

התנסות בהטרדה מינית בעבודה תורמת להסבר השקעת הזמ בפועל , משמע). לתפיסת חשיבות העבודה

של נשי עובדות שכירות יהודיות בעבודה ולהסבר הנכונות שלה לוותר על תפקידי הבית והמשפחה

עבור העבודה מעבר לתרומה של המשתני המפוקחי להסבר מדדי אלה ואינה תורמת מעבר

להקצאת , המפוקחי להסבר העמדות של מועסקות יהודיות ביחס לחשיבות העבודה בחייהלמשתני

אלא שנמצא כי . זמנ לעבודה למול פנאי ולעמדת ביחס להמש עבודה א ללא קשר לצור פיננסי

של הטרדה מינית על השקעת הזמ בפועל של נשי יהודיות בעבודה הינה חיובית " קייה"ההשפעה הנ

על המידה בה נשי יהודיות נכונות לוותר על תפקידיה המסורתיי עבור " נקייה"פעתה הואילו הש

ממצאי אלה א מצביעי על כ כי הטרדה מינית ומרכזיות העבודה [השקעה בעבודה הינה שלילית

כאשר היא נבחנת באמצעות המעורבות בעבודה וחשיבות העבודה בפועל קשורות באות הכיווני

ובקרב נשי יהודיות ) כלל האוכלוסיה, משמע(ה נעשית בקרב מועסקות יהודיות וערביות כאשר המדיד

כי , יחד ע זאת בחינת ההשפעה של הטרדה מינית בעבודה מעבר למשתני המפוקחי מראה]. בלבד

התנסות בהטרדה מינית בעבודה אינה משפיעה על עמדותיה של נשי עובדות שכירות יהודיות ביחס

א כ משפיעה על הביטוי , על תפיסת מרכזיות העבודה שלה, משמע, העבודה בחייהלחשיבות

מכא שממצאי אלה תמכו בהשערה . על מרכזיות העבודה בפועל, משמע. ההתנהגותי של עמדות אלה

ההנחה שהייתה מונחת ביסוד בדיקה זו הייתה כי הטרדה מינית משפיעה באופ .השנייה באופ חלקי

עת מדדי מרכזיות העבודה בקרב נשי עובדות שכירות יהודיות בעלות ערכי שוני של זהה על ארב

אלא שהספרות מצביעה על כ כי ההשפעה של הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות . תכונות שונות

סדרת לפיכ בחנה . להיות שונה בקרב נשי בעלות ערכי שוני של תכונות שונותעשויההעבודה

בקרב (ית את ההשפעה הממותנת של הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה ההשערות השליש

62

עמדות ביחס לתפקידי : שלושה משתני נבחנו כממתני קשר זה וה. )יהודיות העובדות כשכירות

את המשתנה , שכלל את המשתני המפוקחי3מודל .בעבודה/מידת דתיות ואוטונומיה בתפקיד, מי

את שלושת האינטראקציות הור עבור כל אחד ממדדי מרכזיות העבודה הטרדה מינית בעבודה ו

ממצאי בדיקת ההשערות העלו כי הטרדה מינית :'א3בהתייחס להשערה .לבחינת השערות אילו

בעבודה משפיעה באופ שונה על מרכזיות העבודה בקרב נשי עובדות שכירות יהודיות ככל שעמדותיה

כאשר מרכזיות העבודה נבחנת באמצעות מדד חשיבות העבודה , מייותר מסורתיות ביחס לתפקידי

כ שככל שהעמדות של נשי עובדות שכירות יהודיות פחות מסורתיות ביחס לתפקידי . בלבד, בפועל

מי או שוויוניות יותר ביחס לתפקידי מי התקלות בהטרדה מינית מפחיתה יותר את הנכונות שלה

ה ייטו לוותר פחות על תפקידי הבית , משמע(חה עבור העבודה לוותר על תפקידי הבית והמשפ

ככל שהעמדות של נשי עובדות שכירות יהודיות יותר , לעומת זאת). והמשפחה עבור העבודה

מסורתיות ביחס לתפקידי מי התנסות בהטרדה מינית בעבודה מפחיתה פחות את מרכזיות העבודה

ה ייטו לוותר יותר על תפקיד הבית , משמע(בפועל כאשר היא נבחנת באמצעות חשיבות העבודה

לא נמצא אפקט שונה של השפעה של הטרדה מינית בעבודה על יתר מדדי ). והמשפחה עבור העבודה

מכא . מרכזיות העבודה ככל שהעמדות של נשי יהודיות מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי

נמצא כי הטרדה מינית בעבודה :'ב3שערה בהתייחס לה .ממצאי אילו תמכו בהשערה באופ חלקיש

כאשר מרכזיות העבודה נבחנת , משפיעה באופ שונה על מרכזיות העבודה ככל שמידת הדתיות עולה

התנסות בהטרדה , דתיות יותר, כ שככל שנשי יהודיות. בלבד, באמצעות תפיסת חשיבות העבודה

ה יטו להצהיר על , משמע(תפסת בחייה מינית בעבודה מפחיתה יותר את מידת חשיבות העבודה הנ

ככל שנשי חילוניות יותר , מאיד). מידת חשיבות עבודה בחיי נמוכה יותר בהשוואה לנשי חילוניות

ה ייטו להצהיר על , היינו(הטרדה מינית תפחית פחות את מידת חשיבות העבודה הנתפסת בחייה

לא נמצאה השפעה שונה של ).י דתיות יותרמידת חשיבות עבודה בחיי רבה יותר בהשוואה לנש

הטרדה מינית על יתר מדדי מרכזיות העבודה ככל שמידת הדתיות של נשי עובדות שכירות יהודיות

נמצא כי להטרדה מינית : 'ג3בהתייחס להשערה .תמכו בהשערה באופ חלקי הממצאימכא ש. עולה

ות העבודה בקרב נשי יהודיות העובדות בעבודה אפקט זהה על ארבעת האינדיקטורי של מרכזי

.הממצאי לא תמכו בהשערה, משמע. בעבודה/כשכירות בעלות רמות שונות של אוטונומיה בתפקיד

לאחר הפירוט הטכני קמעה של הממצאי נשאלת השאלה מהי המשמעות התכנית של ממצאי אלה

השערות המחקר , הרקע המדעיהפרק הבא יקשר בי . בהתייחס להשערות המחקר והרקע התיאורטי

.והממצאי

63

דיו ומסקנות . 6

המטרות המרכזיות במחקר הנוכחי ה לבחו את הקשר בי הטרדה מינית בעבודה למרכזיות העבודה

וההסקה על , הואיל והקשר בי הטרדה מינית בעבודה למרכזיות העבודה לא נבח בספרות. ואת אופיו

המטרה המרכזית של המחקר הינה לבחו ולהעמיק בקשר , ריקיו הקשר הנה תוצר עקי של מחק

.13שלוש השערות כיוונו ומיקדו את שלבי העבודה. זה

בניתוח . בספרות על מרכזיות העבודה קיימי מספר מדדי מקובלי למדידת מרכזיות העבודה

למדידת הפקטוריאלי שנעשה בראשית העבודה נמצאו מדדי אלה אול נמצא בניתוח זה מדד נוס

כ ). מדד חשיבות העבודה בפועל(מרכזיות העבודה והוא מדד למדידת מרכזיות העבודה בפועל

, זאת. שלמעשה במחקר זה מרכזיות העבודה נבחנה באמצעות שני מדדי תפיסה ושני מדדי התנהגות

ות במטרה לבחו הא ובאיזה מידה שימוש במדדי שוני הנגזרי מעולמות תוכ שוני של מרכזי

. העבודה מוליכי לקבלת תמונה שונה על הקשר בי הטרדה מינית ומרכזיות העבודה

פרק הדיו יפתח בטבלה מסכמת המתארת בתמיציתיות את ממצאי המחקר העיקריי אשר סוכמו

וא אוששו באיזו מידה , הא ההשערות אוששו או לא, למול השערותיו, בתו פרק הממצאי

בהמש תער סקירה של ממצאי המחקר העיקריי תו . השערותמאששי הממצאי את ה

בתחילה יוצגו הממצאי העיקריי :באופ הבא, התייחסות למשמעות לאור הספרות המחקרית

לאחר ). לארבעת האינדיקטורי שלה, קרי(בנוגע לקשרי בי הטרדה מינית בעבודה למרכזיות העבודה

ה על מרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות ארבעת תידו השפעת הטרדה מינית בעבוד, מכ

בתחילה תידו השפעת הטרדה מינית בעבודה על : האינדיקטורי שנמצאו בניתוח הגורמי בשתי רמות

בהמש . מרכזיות העבודה מעבר למשתני סוציודמוגרפי שנמצאו משפיעי על מרכזיות העבודה

בודה על מרכזיות העבודה על ידי משתני סוציו תידו ההשפעה הממותנת של הטרדה מינית בע

, יידונו ההשלכות התיאורטיות והמחקריות הנגזרות מממצאי אלה, לסיו. דמוגרפיי שנבדקו

. המלצות למחקר עתידי ויועלו ההשלכות היישומיות למדיניות ולפרקטיקה המקצועית, מגבלות המחקר

וצג בתו פרק הממצאי יפתח הדיו בלוח אשר במטרה לפשט את סיכו הממצאי שה,כאמור לעיל

מציג תמונה של ממצאי המחקר 8לוח . מסכ את ממצאי המחקר העיקרייי למול השערותיו

.אזי באיזו מידה אוששו, הא אוששו או לא אוששו וא אכ אוששו, העיקריי למול השערותיו

אזי לא , ישיר בי הטרדה מינית בעבודה למרכזיות העבודה לא נחקר עד כה בספרותראוי לציי כי הואיל והקשר ה 13

, לכ. להתייחס אליה למת משמעות לממצאי, בעיקר, נמצאות בספרות גישות מרכזיות להסבר קשר זה שניתו ההתייחסות לממצאי של כל אחת משלושת ההשערות ולמשמעות תעשה לאור ממצאי מחקרי עקיפי שנמצא

.הדבר מארי את פרק זה. בספרות ובהתייחס לארבעה משתני בלתי תלויי שה ארבעת מדדי מרכזיות העבודה

64

סיכו ממצאי המחקר

השערות שאוששו והשערות שלא אוששו– לוח סיכו ממצאי המחקר העיקריי :8לוח מדדי מרכזיות העבודה

מכוונות לעבודה חשיבות העבודה תפיסת חשיבות המעורבות בפועל נתפסת העבודה בעבודה

מדד התנהגותי מדד מדד מדד למרכזיות למרכזיות למרכזיות למרכזיות

עבודה נתפסת עבודה נתפסת עבודה עבודה בפועל בפועל

השערות המחקר נבחנה בקרב כלל , 1השערה (

נשי יהודיות : האוכלוסייהנבחנו , 3 ו2השערות . וערביות

)בקרב יהודיות בלבד

אוששה נמצא קשר שלילי (

)בקרב נשי יהודיות וערביות

לא אוששה

לא אוששה

לא אוששה

השערת קשר: 1השערה

בי הטרדה קשר שליליימצא . מינית למרכזיות העבודה

.ההשערה אוששה חלקית

אוששה נמצא מקד השפעה גולמי (

של הטרדה מינית שלילי בעבודה על חשיבות העבודה

. בקרב נשי יהודיות, בפועל נמצא קשר שלילי בי , משמע

הטרדה לחשיבות העבודה ג בקרב נשי בפועל

) יהודיות בלבד

לא אוששה

לא אוששה

לא אוששה

מקד נמצא ( השפעה גולמי

של חיובי הטרדה מינית על המעורבות

בקרב , בעבודה) נשי יהודיות

ההשפעה מעבר: 2השערה

ימצא כי הטרדה מינית בעבודה משפיעה על מרכזיות העבודה : מעבר להשפעת של המשתני

,עמדות ביחס לתפקידי מימידת אוטונומיה , מידת דתיות

וותק , בעבודה/פקידבתסטטוס של , הגירה/באר

מידת , אמהות, תעסוקה .בעבודה/קידו בתפקיד

.ההשערה אוששה חלקיתכי ככל נמצא, כמצופה: אוששה

יהודיות שהעמדות של נשי פחות מסורתיות ביחס לתפקידי

או שוויוניות יותר התקלות / מיבהטרדה מינית מפחיתה יותר

תפקידי את הנכונות לוותר על הבית והמשפחה עבור העבודה

ה ייטו לוותר פחות על תפקידי (). הבית והמשפחה עבור העבודה

ולהפ ככל שהעמדות מסורתיות )נמצא מקד שלילי. (יותר

לא אוששה

לא אוששה

לא אוששה

ההשפעה : 3סדרת השערות הממותנת

.:א.3ה השער

ימצא שהטרדה מינית בעבודה משפיעה באופ שונה על מרכזיות

בקרב נשי עובדות העבודה שכירות ככל שעמדותיה יותר .מסורתיות ביחס לתפקידי מי

.ההשערה אוששה חלקית

לא אוששה

לא אוששה

כפי שצופה : אוששהנמצא כי ככל שנשי

, דתיות יותר, יהודיותהתנסות בהטרדה

ת מפחיתה יותר מיניאת חשיבות העבודה

. בחייה) הנתפסת(מידת חשיבות , קרי(

העבודה בחייה תהיה נמוכה יותר וזה

יתבטא בעמדת ביחס ככל , ולהפ). אליה

. שנשי חילוניות יותרנמצא מקד (

)אינטראקציה שלילי

לא אוששה

.:ב.3השערה

ימצא שהטרדה מינית בעבודה מרכזיות משפיעה באופ שונה על

בקרב נשי עובדות העבודה שכירות יהודיות ככל שמידת

.הדתיות עולה

.ההשערה אוששה חלקית

לא אוששה

לא אוששה

לא אוששה

לא אוששה

.:ג.3השערה ימצא שהטרדה מינית בעבודה

משפיעה באופ שונה על מרכזיות בקרב נשי עובדות העבודה

שכירות בעלות רמות שונות של .בעבודה/וטונומיה בתפקידא

.ההשערה לא אוששה

65

מטרתה של הטבלה שהוצגה לעיל הינה להציג תמונה כללית של ממצאי המחקר העיקריי למול

יחד ע זאת דרושה העמקה בממצאי אלו תו . השערותיו והא ה תומכי או לא תומכי בהשערות

י מחקרי קודמי על מנת להבי מהי קישור לבסיסי התיאורטיי עליה נשע המחקר ולממצא

. בכ עוסק תת הפרק הבא אשר יסקור את הממצאי העיקריי תו מת משמעויות נגזרות. משמעות

סקירת ממצאי המחקר העיקריי תו התייחסות למשמעות לאור הספרות המחקרית

יות נגזרות סיכו ממצאי ומשמעוהקשר בי הטרדה מינית בעבודה למרכזיות העבודה

קשרה באופ שלילי את ההתנסות בחווית הטרדה מינית בעבודה למרכזיות השערת המחקר הראשונה

הספרות מצביעה על כי הטרדה מינית בעבודה קשורה באופ שלילי לתפיסת חשיבות העבודה . העבודה

המשפיעי סקירת הספרות א מראה כי רוב המחקרי בספרות שעסקו בגורמי. ולמחויבות לעבודה

בי מימדי שוני , לרוב, על מרכזיות העבודה או בתוצאות של הטרדה מינית בעבודה לא עשו אבחנה

או שהתייחסו אליה כציו כללי , של מרכזיות העבודה והתייחסו למדד אחד מסוי כמרכזיות העבודה

למדידת מרכזיות אינדקס של מספר פריטי שאינ בהכרח חלק מההגדרות האופרציונליות הקלאסיות

בהתייחס לכ יש לציי כי במקרה זה בחינת הקשר בי הטרדה מינית בעבודה (העבודה בספרות

). 3.2כפי שנית לראות בנספח , למרכזיות העבודה כציו כללי מצביעה על כ כי אי קשר בי המשתני

: אוששה חלקיתמלמדי כי השערת המחקר הראשונה) המתייחסי לכלל האוכלוסייה(הממצאי

בחינת הקשר בי : בהתייחס לקשר בי הטרדה מינית בעבודה למדדי ההתנהגות של מרכזיות העבודה

הטרדה מינית בעבודה למרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות ארבעת האינדיקטורי מצביעה

היא נבחנת הטרדה מינית בעבודה קשורה באופ שלילי מובהק למרכזיות העבודה כאשר על כ כי

ככל שנשי יהודיות וערביות העובדות כשכירות , היינו.בלבד, באמצעות חשיבות העבודה בפועל

עבור השקעה , מוטרדות יותר מינית בעבודה מידת הוויתור שלה בפועל על תפקידי מסורתיי

עות לקשר זה אי תמיכה בספרות משו שעד כה לא נמדדה מרכזיות העבודה באמצ. יורדת, בעבודה

עוצמתו של קשר זה נמצאה החזקה ביותר מבי הקשרי בי הטרדה מינית והאינדיקטורי . מדד זה

כי הטרדה מינית , נמצא, באשר למדד ההתנהגותי השני בו נעשה שימוש. האחרי של מרכזיות העבודה

ת משמעות ממצא זה הנה כי עליה בהתנסו.בעבודה קשורה בקשר חיובי מובהק למעורבות בעבודה

Rabinowitz & Hall. בחווית הטרדה מינית בעבודה מלווה בנטייה להשקיע יותר זמ בפועל בעבודה

הקשר ,לכאורה. אול לא צוי כיוו הקשר מצאו כי הטרדה מינית קשורה למעורבות בעבודה, 1977

66

& Rabinowitz(אול יתכ ונית להסבירו בכ שקשר זה עשוי להיות דו כיווני . החיובי ביניה מפתיע

Hall ,1977 .( לאור זאת משמעות ממצא זה עשויה להיות שנשי ערביות ויהודיות המועסקות בהיק

עוצמתו של קשר . גדול יותר או משקיעות יותר זמ בפועל בעבודה חשופות יותר להטרדה מינית בעבודה

. די מרכזיות העבודהזה נמצאה השניה בחוזקה מבי הקשרי שבי הטרדה מינית בעבודה לבי יתר מד

הממצאי מראי : בהתייחס לקשר בי הטרדה מינית בעבודה למדדי התפיסה של מרכזיות העבודה

זאת בניגוד לטענת של . לא נמצא קשר מובהק בי הטרדה מינית בעבודה לתפיסת חשיבות העבודהכי

Hanisch & Hulin ,1990 ,1991 ;O`Donohue ,1996 ,1997 ;O`Sullivan 2001 , כי הטרדה מינית

כי לעמדה של מועסקות , למעשה נמצא, כלומר. בעבודה קשורה באופ שלילי לתפיסת חשיבות העבודה

יהודיות וערביות ביחס לחשיבות העבודה בחייה או למה שה מצהירות מילולית בסוגיה אי קשר

רכזיות העבודה בעיקר בחינת הנמצא בספרות בסוגיה מעלה כי עד כה נבחנה מ. להטרדה מינית בעבודה

משמע , נראה כי כאשר בוחני את המימד התפיסתי של מרכזיות העבודה. כעמדה או כער נתפס

המידה בה , קרי, העמדה ביחס לחשיבות העבודה בחיי למול המימד ההתנהגותי של מרכזיות העבודה

בעבודה לתפיסת הקשר בי הטרדה מינית, קיי תרגו של עמדה זו להתנהגות של מרכזיות עבודה

בהתייחס למדד . ממצא זה מעלה תהיות באשר לאמינות מדד תפיסתי זה. חשיבות העבודה נעל

, קרי. נמצא כי הטרדה מינית קשורה באופ חיובי מובהק למכוונות לעבודה הנתפסת, התפיסתי השני

ת להצהיר כי ה ג כאשר עולה התנסות בחווית הטרדה מינית בעבודה מועסקות יהודיות וערביות נוטו

בספרות נמצא כי הטרדה מינית קשורה בקשר שלילי . מכוונות עבודה ה ביחס להווה וה ביחס לעתיד

, לצד זאת. מובהק למחויבות לעבודה א לא נעשית אבחנה באשר למדד ספציפי של מרכזיות העבודה

אחד מהמדדי של פעמי רבות נעשה שימוש במחויבות לעבודה כמושג כללי שעשוי לאפיי את כל

לא נית לומר כי , לכ) Gutek & Koss ,1992 ;Schnider & Swan ,1994, לדוגמא(מרכזיות העבודה

היות והציפייה הינה כי ימצא קשר הפו בי השניי זהו , יחד ע זאת. ממצא זה תומ בנמצא בספרות

נית בעבודה עושות שימוש יתכ ונית להסבירו בכ שנשי שחוו או חוות הטרדה מי. ממצא מפתיע

נטייה להקטי את האירוע , בכלל. באסטרטגיות שונות להתמודדות ע ההטרדה והשלכותיה

להעמיד פני ולהכחיש את השלכותיו של האירוע , ולהתייחס איליו ואל השלכותיו כדבר חסר חשיבות

משיכי להיות בעלי עליה ולהצהיר כי תחומי שהיו בעלי חשיבות בחייה טר ההתנסות באירוע מ

לצד הסבר ). Fitzgerald & Ormerod 1989(אותה חשיבות בחייה וא יותר במהל האירוע ואחריו

עדיי מעלה ממצא זה תהיות באשר לאמינותו של מדד זה ובעיקר לאור ממצאי מדד התפיסה , זה

.דג היהודי בלבדל נמצאו בנתוח מתאמי שנעשה עבור המ"ממצאי זהי להניש לציי ש. שקד לו

67

השפעת הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה מעבר להשפעת המשתני המפוקחי

הייתה שהטרדה מינית בעבודה תשפיע על מרכזיות העבודה מעבר להשפעת השערת המחקר השנייה

יה מידת אוטונומ, אמהות, סטאטוס של תעסוקה, וותק באר, של המשתני עמדות ביחס לתפקידי מי

. אוששה חלקיתההשערה). בלבד, בקרב מועסקות יהודיות(מידת קידו בעבודה מידת דתיות , בעבודה

בספרות נמצא כי מנבאי תוצאות של עבודה עשויי להיות אפיוני דמוגרפי ואפיוני שוני של

ציוניי במחקר אחר נמצא כי משתני סיטוא). Rabinowitz et al.) 1979,,העבודה או המתרחשי בה

במחקר ). Rabinowitz & Hall ,1977(בעבודה בעלי השפעה עצמאית בלתי תלויה על מרכזיות העבודה

כי הטרדה מינית בעבודה משפיעה על מרכזיות העבודה מעבר להשפעת המשתני , הנוכחי נמצא

ת המפוקחי כאשר מרכזיות העבודה נבחנת באמצעות מדד המעורבות בעבודה ובאמצעות מדד חשיבו

היא לא משפיעה על מרכזיות העבודה מעבר למשתני המפוקחי כאשר , אול. בלבד, העבודה בפועל

משמעות ממצא . היא נבחנת באמצעות מדד תפיסת חשיבות העבודה ומדד המכוונות לעבודה הנתפסת

הטרדה מינית בעבודה משפיעה על מרכזיות העבודה בקרב נשי יהודיות העובדות זה הינה כי

כאשר מרכזיות העבודה נבחנת באמצעות מדדי , מעבר להשפעת המשתני המפוקחי, ותכשכיר

לעומת . משתני הבוחני התנהגות המבטאת את רמת מרכזיות העבודה של נשי בלבד, התנהגותיי

כאשר היא נבחנת , בקרב נשי אלה, הטרדה מינית בעבודה אינה משפיעה על מרכזיות העבודה, זאת

משתני הבוחני את תפיסת מרכזיות העבודה ועמדת של הנשי – י קוגניטיבייבאמצעות מדד

לממצא זה חשיבות רבה במחקר זה א לא נמצאה לו תמיכה בספרות הגורמי המשפיעי . ביחס אליה

. על מרכזיות העבודה ובספרות העוסקת בתוצאות וההשלכות של הטרדה מינית על מרכזיות העבודה

הטרדה מינית בעבודה במודל השני אינה מוסיפה להסבר שונות מדד תפיסת חשיבות נמצא כי הכנסת

אול היא כ תורמת להסבר שונות מדד המעורבות בעבודה . העבודה ומדד המכוונות לעבודה הנתפסת

כאשר תרומתה להסבר שונות חשיבות העבודה בפועל גדולה מתרומתה . ומדד חשיבות העבודה בפועל

בעבודה ויכולת ההסבר שלה את מדד חשיבות העבודה בפועל גדולה מיכולת ההסבר להסבר המעורבות

שטענו , Rabinowitz & Hall 1977ממצא זה תוא את ממצא של . שלה את מדד המעורבות בעבודה

ממצאי אלה הינ בהתאמה לנמצא . כי הרבה מהשונות במעורבות בעיסוק נשארת לא מוסברת

קשורה בקשר החזק ביותר להטרדה , בו נמצאה חשיבות העבודה בפועל. לבניתוח המתאמי שהוצג לעי

וה תומכי במסקנה כי המדד המושפע ביותר מהטרדה , מינית בעבודה ולאחריה המעורבות בעבודה

מדדי ההתנהגות , קרי. מינית בעבודה הינו מדד חשיבות העבודה בפועל ולאחריו מדד המעורבות בעבודה

.Hanisch & Hulin1990 1991 זאת בניגוד לטענת . א מדדי העמדות ביחס אליהשל מרכזיות העבודה ול

68

, מחקרי שיצאו מתו הגישה המצבית מצאו כי המנבאי של תוצאות של עבודה כגו מרכזיות העבודה

Acker and(ובכלל המחויבות לעבודה והמעורבות בעבודה הינ בי השאר מעשי של עובדי בארגו

Van Houten, 1974 ( וסיטואציות המתרחשות בעבודה)מעשי וסיטואציות של הטרדה , בכלל). ש

כי בחינת ההשפעה של הטרדה מינית בעבודה על המעורבות , במחקר הנוכחי נמצא. מינית בעבודה

בעוצמה חלשה על " נקיה"להטרדה מינית בעבודה השפעה חיובית מובהקת בעבודה מצביעה על כ כי

גמה דומה של כיוו קשר נמצא א כאשר מ ( בקרב נשי עובדות שכירות יהודיותהמעורבות בעבודה

Hanisch תוצאה זו אינה בהלימה לטענת של .) בקרב מועסקות יהודיות וערביות–בכלל האוכלוסייה

& Hulin ,1990 1991 ,נסיגת עבודה"שמצאו כי הטרדה מינית ברמה האישית עשויה לגרו ל, לדוגמא) "

Work Withdrawal (ביניה השקעת זמ בעבודה , שמשמעה הימנעות של הפרט מביצוע חובות העבודה

הסבר זה נמצא . יתכ כי קיימת במקרה זה השפעה רקורסיבית בי השניי. ונראית על פניה לא הגיונית

": פידבק"לפיה המעורבות בעבודה נראית כמשתנה , Rabinowitz & Hall 1977בהלימה לגרסת של

סיבה של התנהגויות שונות המתרחשות בעבודה וג כתוצאה של התנהגויות שונות /ורג כג

הסבר אלטרנטיבי . קשה לדעת מהו הגור המשפיע ומהו הגור המושפע, משמע. המתרחשות בעבודה

) והמודל הארגוני(המודל של פוליטיקה וכח בארגוני , ביניה. נגזר מהמודלי להסבר הטרדה מינית

ממונה קל יותר לנצל את כוחו לרעה ולהשפיע או לשדל עובדת /למנהל, לפיו. מצא זה הגיונישעל פיו מ

. בשל סמכותו הפורמלית הבלתי ניתנת כביכול לערעור, לעשות דברי א א ה נוגדי את רצונה

לכפות את רצונו על עובדת ולהכתיב לה להשקיע יותר זמ בעבודה על ידי טיעוני רציונליי , בכלל

.תו ניצול הסיטואציה על מנת להשיג טובות הנאה מיניות, עומס בעבודה, ירידת תפוקות עבודתה, כגו

Hanisch & Hulinוב'נסיגת ג"טענו כי הטרדה מינית עשויה לגרו ל) "Job Withdrawal ( והיא כוללת

לוויתור בפועל על לוותר פחות על דברי אחרי עבור העבודה עד , משמע. שינוי בהתנהגות עד לפרישה

נמצא במחקר הנוכחי ביחס למדד חשיבות , בהלימה לכ). 1991ש (העבודה למע דברי אחרי בחיי

על חשיבות " נקיה"השפעה שלילית חלשה מובהקת , להטרדה מינית בעבודהכי , העבודה בפועל

שכירות יהודיות ככל שנשי עובדות , היינו.בקרב נשי עובדות שכירות יהודיות, העבודה בפועל

מוטרדות מינית יותר בעבודה הנטייה שלה לוותר בפועל על תפקידי הבית והמשפחה עבור העבודה

דבר שמצביע על כ שההתנהגות המבטאת את מרכזיות העבודה מושפעת מהתנסות . תהיה נמוכה יותר

את בהשוואה לעמדה נית לומר כי ז, ובהתייחס לממצאי שנידונו לעיל(בחווית הטרדה מינית בעבודה

).מגמה דומה של קשר נמצאה בקרב כלל האוכלוסיהיש לציי כי , כאשר. ביחס למרכזיות העבודה

69

ראוי לציי כי כאשר בוחני את המתאמי בי הטרדה מינית לארבעת מדדי מרכזיות העבודה ובכלל

השניי בניגוד לנמצא מוצאי קשר חיובי בי , למדד המכוונות לעבודה הנתפסת במדג היהודי בלבד

נראה כי אחד המשתני אשר הוחזק קבוע ברגרסיה מתערב . ברגרסיה בה לא נמצא קשר בי השניי

בקשר בי השניי כאשר קשר זה נבח באמצעות ניתוח קורלציות וללא פיקוח על משתני שעשויי

הקשר בי שני המשתני אפשרי כי הסבר זה חל א על אופי . להתערב בקשר ויוצר קשר מדומה ביניה

. משמע בקרב מועסקות ערביות ויהודיות, בכלל האוכלוסיה, הללו שנמצא א הוא חיובי

משתני הממתני את השפעה ההשפעה הממותנת של הטרדה מינית על מרכזיות העבודה

סיכו ממצאי ומשמעויות נגזרותשל הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה

ת המחקר השלישית בחנה הא הטרדה מינית בעבודה ומרכזיות העבודה קשורות באופ סדרת השערו

הייתה כי . א.3השערה ). בקרב מועסקות יהודיות(שוני /שונה ככל שערכי המשתני שנבדקו עולי

הטרדה מינית בעבודה משפיעה באופ שונה על מרכזיות העבודה של הנחקרות ככל שעמדותיה

כי , נמצא. אוששה חלקיתהממצאי מלמדי כי ההשערה .ס לתפקידי מימסורתיות יותר ביח

הטרדה מינית בעבודה משפיעה באופ שונה על מרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות

ככל שהעמדות ביחס לתפקידי מי של נשי יהודיות העובדות , בלבד, חשיבות העבודה בפועל

לקיומה של האינטראקציה הול את טענות המודל ממצא זה באשר.יותר מסורתיות, כשכירות

האינטגרטיבי ואת טענותיה של חוקרי שיצאו מגישה זו כי ההשפעה של הטרדה מינית בעבודה על

ממותנת על ידי משתני סוציו דמוגרפי , כגו חשיבות העבודה, תוצאות שונות הקשורות לעבודה

; Fitzgerald ,Drasgow, Hulin, Gelfand & Magley 1994 ,1997(ביניה עמדות ביחס לתפקידי מי

Pryor ,1992 ;Pryor & Lavitt & Stoller ,1993 .( אול ממצא זה הטוע להיותו של המשתנה הנידו

שגרסו אמנ כי להטרדה מינית , Hanisch & Hulin 1990 1991ממת אינו הול את טענת של

דה א תוצר עקי של מחקר הראה כי עמדות השפעה עקיפה על תפיסת הפרט את מרכזיות העבו

הקשורות לתפקידי מי עשויות להיות משתנה המתוו בהשפעה של הטרדה מינית על מרכזיות העבודה

אפשרי כי חוקרי אלה ). O`Donohue ,1996 ,1997אצל , Hulin & Drasgowוראה ; 1991, 1990, ש(

יה התייחסו היו עמדות נסיבתיות ולא עמדות מצאו משתנה זה כמשתנה מתוו משו שהעמדות שאל

בספרות שהוזכרה לעיל לא נמצאה התייחסות לאופיה של . המייצגות מבנה עומק ביחס לתפיסת תפקיד

האינטראקציה וכיצד משפיעות עמדות ביחס לתפקידי מי על הקשר בי הטרדה מינית ומרכזיות

70

Jensen & Gutek ,1982 ;Makovich & Stake 1990בהתייחס לממצאי מחקריה של . העבודה

ככל שהעמדות של נשי מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי ה בעלות סובלנות אישית , לפיה(

להטרדה מינית בהשוואה לנשי בעלות עמדות פחות מסורתיות לתפקידי מי ולכ יתייגו פחות

ינית המופנית כלפיה התנהגויות מטרידות כהטרדה מינית וימעיטו בחשיבות של ההתנהגות המ

אפשרי כי במפגש בי התנסות בהטרדה מינית בעבודה , לפיה. הועלתה הציפייה). ובתוצאות שלה

נשי בעלות עמדות מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי תתייגנה פחות התנהגויות של , לעמדותיה

וצאתיה ומכא כהטרדה מינית בעבודה בשל סובלנות לתופעה והמעטת בחשיבותה ובת, הטרדה

שהטרדה מינית תשפיע פחות על מרכזיות העבודה שלה ותפחית אותה פחות בהשוואה לנשי בעלות

נשי , לאור זאת. בקרב נשי אילו יתרחש תהלי הפו. עמדות פחות מסורתיות ביחס לתפקידי מי

סורתיי עבור בעלות עמדות מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי ייטו לוותר יותר על תפקידיה המ

השקעה בעבודה בהשוואה לנשי בעלות עמדות פחות מסורתיות או בעלות עמדות שיוויוניות יותר

. נשי אלו ייטו לוותר פחות על תפקידיה המסורתיי עבור השקעה בעבודה. ביחס לתפקידי מי

. בלבד, עלבאשר למדד חשיבות העבודה בפו, הציפייה באשר לאופיה של האינטראקציה אוששה כאמור

לא נמצאה השפעה שונה של הטרדה מינית בעבודה על יתר מדדי מרכזיות העבודה בקרב נשי יהודיות

.העובדות כשכירות ככל שעמדותיה מסורתיות יותר ביחס לתפקידי מי

להטרדה מינית בעבודה השפעה דיפרנציאלית על מרכזיות , לפיה. ב.3השערה בהמש לכ הועלתה

הממצאי מלמדי .ככל שמידת הדתיות שלה עולה, שי יהודיות העובדות כשכירותהעבודה בקרב נ

נמצא כי הטרדה מינית בעבודה משפיעה באופ דיפרנציאלי על מרכזיות . אוששה חלקיתכי ההשערה

. ככל שמידת הדתיות עולה, בלבד, העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות תפיסת חשיבות העבודה

של אינטראקציה בי הטרדה מינית למידת דתיות א הוא הול את טענת ממצא זה באשר לקיומה

וכמו כ Mannheim ,1983החוקרי שמחקריה יצאו מגישת המודל האינטגרטיבי ואת טענתה של

להשפעה עקיפה של הטרדה מינית על תפיסת , Hanisch & Hulin 1990 ,1991מחזק את טענת של

משפיעה מידת דתיות על הקשר בי הטרדה מינית למרכזיות העבודה אול האופ בו. מרכזיות העבודה

ככל שנשי , הואיל וכ שוערה אופיה של האינטראקציה והועלתה הציפיה לפיה. לא עלה מהספרות

נוטות לשמור על התא המשפחתי , ה שמרניות יותר בכל הנוגע ליחסי אישות, יהודיות דתיות יותר

יחד ע זאת הינ בעלות עמדות מסורתיות . יוויה באשר לסוגיות הללווכפופות יותר לאיסורי הדת וצ

Jensen & Gutek ,1982 ;Makovich & Stakeעל פי , מכא הגיוני היה להניח. יותר ביחס לתפקידי מי

כי ה ייטו לתייג פחות התנהגויות מטרידות כהטרדה מינית וימעיטו בחשיבות של ההתנהגויות , 1990

71

ת כלפיה ובתוצאות שלה ומכא הטרדה מינית תשפיע על מרכזיות העבודה שלה המיניות המופני

אלא שמפאת תפיסותיה והמגבלות החלות עליה בשל היות . פחות בהשוואה לנשי חילוניות יותר

יחושו נשי אלה במפגש בי עמדות ותפיסות אלה לבי ההתנסות באירוע , כפופות לאיסורי הדת וציוויה

ומכא ייטו לתייג יותר התנהגויות של הטרדה כהטרדה מינית בעבודה ולא ימעיטו , איו, של הטרדה

תפחית , ולכ היא תשפיע יותר על מרכזיות העבודה שלה משמע, בחשיבות התוצאות שלה והשלכותיה

ככל שנשי חילוניות יותר ה לרוב פחות , לעומת זאת. אותה יותר בהשוואה לנשי חילוניות יותר

לכ במפגש בי עמדות ותפיסות אלה לבי . ה אינ כבולות באיסורי הדת, ות ביחס ליחסי אישותשמרני

ומכא תשפיע פחות על מרכזיות , התנסות בהתנהגות של הטרדה סביר כי היא תאיי עליה פחות

הציפייה באשר לאופיה של . בהשוואה לנשי יהודיות דתיות יותר) תפחית אותה פחות(העבודה שלה

לא נמצאה השפעה דיפרציאלית להטרדה מינית בעבודה על יתר מדדי מרכזיות . האינטראקציה אוששה

.העבודה בקרב נשי יהודיות העובדות כשכירות ככל שמידת הדתיות עולה

כי כיווני , ואכ הדבר מובנה בתו ההשערות, על פי הספרות, יש לציי כי צפוי היה מראש

, ית בעבודה לעמדות ביחס לתפקידי מי ובי הטרדה מינית ומידת דתיותהאינטראקציה בי הטרדה מינ

לא יהיו באותו כיוו וההסבר לכ נית כאשר הוסברה הציפייה לאופי האינטראקציה שתמצא בי

. כיווני האינטראקציה אינ סותרי זה את זה, לכ. הטרדה מינית לבי מידת דתיות

כי להטרדה מינית בעבודה אפקט שונה על מרכזיות העבודה בקרב את הטענהג .3השערה בהמש בחנה

השערה זו שהסתמכה על .נשי יהודיות העובדות כשכירות בעלות רמות שונות של אוטונומיה בעבודה

בהלימה לכ א אופייה המשוער של האינטראקציה . לא אוששהטענת הגישה האינטגרטיבית

נמצא כי להטרדה . לא אושש, Mannheim & Dubin 1986שהסתמ בחלקו על ממצאי מחקר של

מינית בעבודה אפקט זהה על ארבעת האינדיקטורי של מרכזיות העבודה בקרב נשי יהודיות

.העובדות כשכירות בעלות רמות שונות של אוטונומיה בעבודה

השלכות תיאורטיות ומחקריות ותרומת המחקר לתיאוריה ולמתודולוגיה

מעות מוליכי למסקנה כי להטרדה מינית בעבודה השפעה ישירה על מרכזיות ממצאי המחקר ומש

אול . בקרב מועסקות יהודיות, העבודה כאשר זו נבחנת באמצעות האינדיקטורי ההתנהגותיי בלבד

המדד ההתנהגותי של מרכזיות העבודה המושפע ביותר מהתנסות בהטרדה מינית בעבודה ועליו בלבד

מדד מידת : טרדה מינית בעבודה באופ שלילי הינו מדד חשיבות העבודה בפועלמשפיעה ההתנסות בה

72

הוא א זה איליו קשורה הטרדה מינית . הוויתור על התפקידי המסורתיי לטובת השקעה בעבודה

בתוספת שלה להסבר שונות מדד זה מעבר לתרומת של המשתני , בקשר החזק ביותר והדבר מתבטא

בר שלה את קריטריו זה ובתרומתה לניבויו בהשוואה ליכולת ההסבר שלה ביכולת ההס, המפוקחי

כאשר יש לציי כי מגמות . [את מדד המעורבות בעבודה איליו היא קשורה בקשר חיובי וחזק פחות

) משמע בקרב ערביות ויהודיות(, דומות נמצאו א בניתוח המתאמי שנעשה בקרב כלל האוכלוסיה

טרדה מינית בעבודה למדדי ההתנהגות של מרכזיות העבודה ובאשר באשר לחוזק הקשרי בי ה

יש לציי כי יכולת ההסבר של הטרדה מינית את מדד המעורבות בעבודה ואת , יחד ע זאת]. לכיוונ

המשפיעי א 14מדד חשיבות העבודה בפועל נמצאה נמוכה ונית לייחסה למשתני המתערבי בקשר

בר אלטרנטיבי ליכולת ההסבר הנמוכה מהצפוי הנה רמת הדיווח הס. ה על הקריטריוני הללו

הנמוכה על התנסויות בחווית הטרדה מינית בעבודה שיתכ והיא מוטה כלפי מעטה בשל דיווח עצמי של

ההטיה כלפי מעטה בדיווח על התנסויות בהטרדה מינית בעבודה ). 2003, הריס–אולסק (הנחקרות

ומפחיתה את יכולת ההסבר של הטרדה מינית את המנבאי ) ש(טה יוצרת אומדני מוטי כלפי מע

שא נשי יהודיות העבודות כשכירות היו מדווחות על כל , מכא. הללו ומכא את יכולת הניבוי שלה

השפעת התנסות בהטרדה , התקלויותיה בהטרדה מינית בעבודה והדיווח לא היה מוטה כלפי מעטה

ובעיקר על מדד חשיבות העבודה בפועל עשויה הייתה להיות חזקה יותר מינית בעבודה על מנבאי אלה

ויכולת הניבוי של ההתנסות בהטרדה מינית בעבודה את חשיבות העבודה בפועל עשויה הייתה להיות

.א היא גבוהה יותר

ממצאי המחקר ומשמעויותיה מעלי שתי מסקנות נוספות באשר לקשר בי הטרדה מינית

:במישור המתודולוגי והשנייה במישור התיאורטי, הראשונה ,דהלמרכזיות העבו

מקורה , בחינת הקשר בי הטרדה מינית בעבודה לבי מרכזיות העבודה– מסקנות במישור המתודולוגי

בספרות מרכזיות העבודה נמצא כי . במדידת שני המשתני וביניה מרכזיות העבודה, עוד קוד לכ

ברמת העמדות ואינ , ני בעיקר את מרכזיות העבודה הנתפסת משמעמדדי מרכזיות העבודה בוח

מובילות למסקנה כי הטרדה מינית משפיעה על מרכזיות , תוצאות המחקר הנוכחי. בוחני אותה בפועל

העבודה בקרב נשי יהודיות העובדות כשכירות כאשר היא נבחנת באמצעות מדדי הבוחני את

שפיעה על מרכזיות העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות מדדי התנהגות של נשי אלה ואינה מ

הראה ניתוח הממצאי לכל אורכו פער בי תוצאות המדידה של מרכזיות , כמו כ. התפיסה והעמדות

, אמנ המשתני העיקריי שעשויי להתערב בקשר הוכנסו לפיקוח במודל הרגרסיה הליניארית המרובה בשלבי 14

נית וא למרכזיות העבודה אמנ לא נכללו במחקר א ומשתני נוספי שנמצאו בספרות קשורי א להטרדה מיעדיי יתכ כי קיימי משתני אשר לא . נבחנו ונמצא שאינ מתערבי בקשר בי הטרדה מינית למרכזיות העבודה

.נידונו בספרות המחקרית ולא נמצא בספרות שאפשרי כי עשויי להתערב בקשר

73

העבודה כאשר היא נבחנת באמצעות תפיסת חשיבות העבודה לתוצאות המדידה כאשר היא נבחנת

פער זה נחש כבר כאשר נבחנה העמדה ביחס לחשיבות כאשר . באמצעות מדד חשיבות העבודה בפועל

העבודה למול המידה בה קיי תרגו של עמדה זו להתנהגות ונמצא כי הקשר בי הטרדה מינית

פער זה חוש כי עמדת של מועסקות יהודיות ביחס לחשיבות . בעבודה לתפיסת חשיבות העבודה נעל

ות העבודה שלה או את התרגו של תפיסה זו העבודה בחייה אינה הולמת את התנהגות מרכזי

ראיה נוספת לכ נית למצוא כאשר בוחני את ציונ של נשי אלה על מדד תפיסת . להתנהגות

בבחינה זו נמצא כי חשיבות העבודה . חשיבות העבודה למול ציונ על מדד חשיבות העבודה בפועל

לעומת זאת ה מצהירות כי ) 4 0: מדד שנע מ על 2.8ציו ממוצע (בפועל של הנחקרות הינה בינונית

בהתייחס ). 10 – 1: על מדד שנע מ8.61ציו ממוצע (העבודה היא אחד מהדברי הכי חשובי בחייה

, לצידו" מחיר"כל עוד נמדדת מרכזיות העבודה על ידי מדד המודד את העמדה בלבד ללא , לכ נראה כי

מעדיפות לדווח על חשיבות רבה לעבודה בחייה ואינ מדווחות נשי, משמע ללא מדד התנהגותי למולו

, יתכ משו רצונ להתפס כנשי שהעבודה חשובה בחייה. את חשיבות העבודה האמיתית בחייה

אפשרי א שנשי עושות שימוש במדד זה כאסטרטגיה להפחתת . כיותר מכוונת עבודה מאשר משפחה

יתכ והתנסויות בחוויות הטרדה , שה חוות ולכ, שות העבודהקונפליקט דרישות משק הבית למול דרי

עושה רוש כי מדדי תפיסת , כמו כ. מינית בעבודה אינ משפיעות על עמדת המוצהרת ביחס לעבודה

מרכזיות העבודה ובעיקר מדד תפיסת חשיבות העבודה מובנה באופ כזה שהוא יוצר רצייה חברתית

בהקשר זה כדאי לחשוב על מדד . (ה להטרדה מינית בעבודה על מדד זהולכ אפשרי כי לא נמצאה השפע

משמעות הדבר הנה כי ). לתפיסת חשיבות העבודה שיהיה לטנטי והבדיקה לא תהיה לא כל שקופה

מטי את המדידה ואינ מוליכי לתמונה , המדדי התפיסתיי ובעיקר מדד תפיסת חשיבות העבודה

בהתייחס למדידת המישור המעשי של . ינית למרכזיות העבודהאמיתית באשר לקשר בי הטרדה מ

מדד זה עשוי , מרכזיות העבודה נית לטעו כי קיי מדד המעורבות בעבודה אול נמצא בספרות כי

לבחו ג אילוצי אחרי ולא רק מרכזיות עבודה מה ג שהוא לא נמצא בניתוח הגורמי שיי לאותו

יבות העבודה בפועל והוא בעל השפעות דו כיווניות על תוצאות של עול תוכ איליו שיי מדד חש

מכא נובע כי לא קיי למעשה מדד התנהגותי נקי מאילוצי ומגבלות מתודולוגיות למדידת . עבודה

משו כ . ולבחינת הקשר בי הטרדה מינית למישור המעשי של מרכזיות העבודה15מרכזיות העבודה

תפיסתיי ובעיקר חולשתו של מדד תפיסת חשיבות העבודה שיש בה מ ומשו חולשת של המדדי ה

ל והמשמעויות הנגזרות מה למסקנה כי יתכ וכדאי להוסי "הפגיעה בתוקפו מובילי הממצאי הנ

שיבח את מרכזיות העבודה בפועל , מדד נוס למדידת מרכזיות העבודה על המדדי שנמצאי בספרות

שהגדרת התיאורטית והאופרציונלית אפשרה לי לבנות מדד זה ,al . Mannheim et 1989 שלג לא במחקריה 15

).8הערת שוליי (29עמוד , ראה פרק מתודולוגיה. א ה לא מדדו את הגדרת התיאורטית באופ זהה לחלוטי

74

מדד זה שהינו מדד התנהגותי . והוא חשיבות העבודה בפועל–בות העבודה במקביל לבחינת תפיסת חשי

מדד . ימדד באמצעות בחינת מידת הוויתור בפועל של נשי על תפקידיה המסורתיי לטובת העבודה

זה יאפשר כפי שהוכח במחקר זה לבחו את מידת ההלימה בי השפעת הטרדה מינית בעבודה על

י השפעתה על מרכזיות העבודה בפועל ויסייע לשק נאמנה יותר את מרכזיות העבודה הנתפסת לב

תמונת המצב האמיתית של השפעתה של הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה בקרב נשי

כי לאור המגמות הדומות שנמצאו בניתוח המתאמי שנעשה בי , יש לציי. [עובדות שכירות יהודיות

ובניתוח המתאמי , י מרכזיות העבודה בקרב המדג היהודי בלבדהטרדה מינית בעבודה לארבעת מדד

שנעשה בקרב כלל האוכלוסייה ותואר לעיל נראה כי יתכ ואפשרי לטעו כי נית להכליל מסקנה זו א

)].על אוכלוסיית הנשי העובדות השכירות היהודיות והערביות, משמע(על כלל האוכלוסייה

הקשר בי הטרדה מינית בעבודה לבי מרכזיות העבודה לא נחקר , כאמור : מסקנות במישור התיאורטי

ל והמערכת "ה בישראל ומסקירת הספרות שבוצעה נראה כי א בחו, עד כה בספרות באופ ישיר

בהעדר , בכל הנוגע למישור התיאורטי, כ. המושגית המקשרת ביניה לא נחקרה א היא לעומק

הסתמ מחקר זה על , ות להסבר הקשר בי השניי/ע גישהיכולתה של הספרות המחקרית להצי

וכאמור הנה , הטרדה מינית ומרכזיות העבודה, הספרות שהצטברה עד כה ביחס לקשר בי המשתני

המודל האינטגרטיבי שנידו ברקע התיאורטי . נובעת ממצאי עקיפי של מחקרי אחרי שנמצאו בה

הטרדה המינית בעבודה והשלכותיה והמיוחד בו בהשוואה הינו מודל שהוצע בספרות להסבר תופעת ה

המודל , המודל הארגוני/המודל של פוליטיקה וכח בארגוני, לדוגמא(למודלי אחרי להסבר התופעה

שלא פורטו ברקע התיאורטי משו שעבודה זו אינה עוסקת בסיבות להתרחשות ' הסוציו תרבותי וכו

חלק זה . של הטרדה מינית ועל תוצאותיה הקשורות לעבודהכי הוא ש דגש על השלכותיה ) התופעה

המודל האינטגרטיבי אינו מודל אשר פותח , יחד ע זאת. במודל הובא לעיל ופותח ברקע התיאורטי

, בכל הנוגע למישור התיאורטי, כ. מראש להסבר הקשר בי הטרדה מינית בעבודה למרכזיות העבודה

של השלכותיה של הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה הרי שעולה מהממצאי ומשמעות כי ב

לפתח מסגרת תיאורטית , של נשי עובדות שכירות יהדיות יש חשיבות לחקור תופעה זו ובכלל זאת

מסגרת מושגית זו א . קונצפטואלית שתהווה מסגרת מושגית מסודרת להסבר הקשר בי השניי

) ברמת המיקרו(שלכות על חיי העבודה של נשי מועסקות תסייע להבנת האופ בו לבעיה חברתית זו ה

ואפשרי כי תאי פיתוח של מודלי ) רמת המאקרו(ומכא אילו השלכות יש לכ ברמת החברתית

מפאת השפעותיה השליליות של התופעה על , לצד זאת. מעשיי יותר של טיפול בתופעה והשלכותיה

קר זה כי כדאי לבחו א את השפעת רמת החומרה של מרכזיות העבודה עולה באופ עקי מממצאי מח

75

ההתנסות בחווית הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה של נשי מועסקות תו פיתוח מודלי

.תיאורטיי המתארי את המערכת המושגית המקשרת בי השניי

: מכא תרומת של ממצאי מחקר זה נוגעת בשלושה היביטי הקשורי זה לזה

א נעשה מחקר עד כה שבח את השפעתה של הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה ובמוב זה ל .א

מחקר זה הינו חלוצי ומכשיר את הקרקע למחקרי מדעיי ופוריי שיצרו מסורת תיאורטית

.צמיחתו ותעשיר את הידע עליו, ומחקרית שתתגבש סביב נושא זה תתרו לפיתוחו

ריכז מחקר זה את כל הממצאי העקיפי אשר , בכל הנוגע למישור התיאורטי, כדרכו של מחקר חלוצי .ב

, נמצאו ביחס לקשר בי הטרדה מינית ומרכזיות העבודה במחקרי אחרי שנעשו בתחומי של עבודה

בכ תרומתו לרמה . במטרה ליצור בסיס תיאורטי אשר יאפשר לחקור את הקשר בי השניי

תורמי ממצאי מחקר זה לאופ בו קשורי המשתני הטרדה מינית ,במישור האמפירי. התיאורטית

. לביסוס הידע באשר למערכת המושגית המקשרת בי השניי, היינו. בעבודה ומרכזיות העבודה זה לזה

ומניחה נדב בסיסי שיסייע לבניית הידע שיצטבר , בכ תורמת הרמה האמפירית לרמה התיאורטית

בכ מסייע מחקר זה . טואלית תיאורטית להסבר הקשר בי המשתניבתחו ולגיבוש מסגרת קונצפ

.לקד את הידע באשר לקשר בי הטרדה מינית בעבודה למרכזיות העבודה

סקירת הספרות הצביעה על כ כי מדידת מרכזיות העבודה במחקרי רבי נעשית באמצעות מדד אחד .ג

כאשר הדבר נובע מ העובדה שככלל מוגדרת (. או שניי של מרכזיות העבודה וה לרוב מדדי תפיסה

לאור הבעייתיות שהוכחה לעיל ). מרכזיות העבודה בספרות במישור העמדתי ומכא נגזר אופ מדידה זה

במדידת מרכזיות באמצעות מדדי תפיסה ולאור הבעייתיות הידועה בספרות ביחס למדידת מרכזיות

זה כי שימוש בו זמני במדדי התפיסתיי העבודה באמצעות מדד המעורבות בעבודה חש מחקר

שכל אחד נגזר מעול תוכ שונה ובראש מדד תפיסת , המקובלי בספרות למדידת מרכזיות העבודה

שנבנה א מתו (, לצד המדדי התנהגותיי ובראש מדד חשיבות העבודה בפועל, חשיבות העבודה

טי הקוגניטיביי תפיסתיי למול רציונל כי למדידת מרכזיות העבודה יש לבחו את האספק

מספק תמונה ממצה ואמינה יותר של מרכזיות העבודה ושל ההשפעה ) האספקטי ההתנהגותיי שלה

כאשר התובנה ביחס לתרומת מדדי התפיסה ובראש . של הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה

דש חשיבות העבודה בפועל מדד תפיסת חשיבות העבודה לעומת מדדי ההתנהגות ובראש המדד הח

, והבעייתיות של מדידת מרכזיות העבודה פי מדדי התפיסה בלבד ובראש מדד תפיסת חשיבות העבודה

. הנה ממצא עקי של מחקר זה

76

מגבלות המחקר והמלצות למחקר עתידי

:נית לזהות מספר מגבלות העומדות בבסיס עבודה זו המובילות להמלצות למחקר עתידי

ספרות בתחו הקשר בי המשתני הטרדה מינית ומרכזיות העובדה מצביעה על כ כי סקירת ה .1

לא קיימי מחקרי ישירי שבחנו קשר זה שיתכ , שכ. הספרות המחקרית בתחו זה אינה מפותחת

לא קיימי מודלי , כמו כ. וא היו קיימי היו מאפשרי לחזק עוד יותר את ממצאי המחקר הנוכחי

להסבר הקשר בי המשתני שיתכ וא היו קיימי היו מאפשרי ביצוע מחקר מודר על תיאורטיי

הרי , לפיכ. או מציעי שינוי בה, לא מחזקי, ידי תיאוריה ובחינת המידה בה ממצאי המחקר מחזקי

יש מקו לבצע , א מתו משמעות הממצאי א א מכיוו סקירת הספרות כי, שעולה ממחקר זה

נוספי בתחו ולפתח מודלי תיאורטיי המתארי את המערכת המושגית המקשרת בי מחקרי

הטרדה מינית לבי מרכזיות העבודה שיהוו מסגרת מושגית מסודרת הכוללת מסכת מסודרת של

מודלי אלו א יאפשרו לחזק את ממצאיה של מחקרי . טיעוני המוליכי להבנת הקשר בי שניי

רכו בתחו לאור היות ההטרדה מינית בעבודה בעיה חברתית ולאור השלכותיה המש אשר מומל שיע

על מרכזיות העבודה ה ברמת הפרט וה ברמה הלאומית ואלה יחזקו אות או יציעו שינוי בה וכ

. יתאפשר פיתוח הידע המדעי בתחו הקשר בי השניי

רד העבודה והרווחה על בסיס שאלו מסתמ על נתוני שנאספו על ידי מש, כאמור לעיל, מחקר זה .2

בשאלו עליו בוצע המחקר ניתנה שאלה . מכא שנתוני המחקר הינ נתוני משניי. שחובר קוד לכ

גלובלית למדידת הטרדה מינית בעבודה ומשמעה דיווח אישי של התנסות בהטרדה מינית בעבודה על

א שמקובל בספרות למדוד התנסות בחווית הואיל והמדד הינו מדד דיווח עצמי ועל . 16ידי הנחקרות

קיי סיכוי כי רמת הדיווח היא נמוכה ושהדיווח מוטה , הטרדה מינית בעבודה באמצעות מדד זה

Pinto et al.; 1989פינטו , דבר שנמצא ג במחקרי אחרי לדוגמא ראה(במידה מסוימת כלפי מעטה

1991Gutek & Koss ;, 1995 ; על א שבפועל תתכ התנסות רבה , )2003, יס הר–אולסק ; 2001זומר

אפשרי כי קיימת מעט שונות ולכ עוצמת הקשרי בי , מכא. יותר בחוויות הטרדה מינית בעבודה

שנית לייחס ג למשתני , הטרדה מינית בעבודה למדדי מרכזיות העבודה נראית חלשה על א

היות שלא נעשה עד כה מחקר על . י הללוהעשויי להתערב בקשר המשפיעי א ה על הקריטריונ

ל יתכ "הקשר בי הטרדה מינית בעבודה למרכזיות העבודה בישראל ולפי בחינת הספרות א בחו

17ואפשרי לנסות לבחו קשר זה א תו מדידת ההתנסות בהטרדה מינית על ידי רשימה של התנהגויות

.' סעי א2.3ראה הרחבה על שיטת מדידה זו בנספח 16

.' סעי ב2.3ראה הרחבה על שיטת מדידה זו בנספח 17

77

בשל התמקדותה בחומרת ( למדד הנוכחי הבולטי של שיטת מדידה זו בהשוואה על א חסרונותיה

הואיל והמחקר הנוכחי מסתמ על שאלו שלא חובר על ידי ונתוני . 18)ההטרדה ולא בהתנסות בה

יש מקו א כ לבחו . שנאספו על בסיסו לא התאפשר לי בעת ביצוע המחקר לבחו תוצאות מדידה זו

.זאת במחקר עתידי

דה מינית בעבודה והשלכותיה מלווי בתהליכי פסיכולוגיי נמצא כי התוצאות וההשפעות של הטר .3

כאשר הנזקי הצפויי לקורבנותיה עלולי להיות ניכרי לאחר שני ג בכל הנוגע , ונפשיי

Gruber & Kauppinen ,לדוגמא(לתוצאות של עבודה ולמשמעות העבודה וחשיבותה בחיי הנחקרת

1994;,Salisbury et al. 1986 .(שבדק השפעה של התנסות בחווית הטרדה מינית בעבודה על מחקר זה

הואיל . מרכזיות העבודה התבסס על נתוני דיווח על התנסות בהטרדה מינית בעבודה עד ליו הראיו

וההשפעה של התנסות בחווית הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה הינה לאור זמ והנתוני

נ מאפשרי לבחו הא ההשפעה שנמצאה על מרכזיות העבודה שעמדו לרשותי בעת ביצוע המחקר אי

על מנת לבחו את מהל ההשפעה , היא המקסימלית עבור כל הנחקרות ובעיקר עבור הצעירות מביניה

ואת ההשפעה המקסימלית שלה על , של ההתנסות בחווית הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה

נשי הצעירות יש צור לבצע את המחקר שוב בעתיד כאשר לש מרכזיות העבודה בקרב אוכלוסיית ה

יש מקו א כ לבחו , אי אפשרות במחקר זה לבחו סוגייה זו. כ יש צור בנתוני פאנל לאור זמ

.זאת במחקר עתידי

תוצאה זו יצרה קושי . נמצא כי ההשפעה של הטרדה מינית בעבודה על המעורבות בעבודה הנה חיובית .4

מסקנה זו נתמכה א על ידי . פרשנות והוסק כי יתכ וההשפעה במקרה זה רקורסיביתבמת

Rabinowitz & Hall 1977 . מחקר זה לא בח השפעה רקורסיבית אול יש מקו לבחו את תופעה זו

מדוע ההשפעה חיובית וכיצד משפיעי , שיבח מיהו המשתנה המשפיע ומיהו המושפע, במחקר עתידי

. אלה זה על זהשני משתני

השלכות יישומיות

תוצאות מחקר זה מצביעות על כ כי ההשפעות השליליות של – לארגוני ולפרקטיקה המקצועית

ירידה במרכזיות העבודה של המוטרדות המתבטאת : הטרדה מינית על הארגו ה בכמה אספקטי

.' סעי א2.3בהשוואה למדד בו נעשה שימוש במחקר הנוכחי בנספח ראה מגבלות המדידה על ידי שיטה זו 18

78

מכא חלה ירידה בתפקוד , והמשפחהבירידה בהשקעה בעבודה ובנכונות לוותר עבורה על תפקידי הבית

על , לכ. כל אלה מורידי את רמת יעילותו של הארגו ובעקיפי את רווחיותו. וביעילות ביצוע העבודה

על יוע שמגיע לארגו לבחו את רמות מרכזיות העבודה של העובדות והא . ארגוני להלח בתופעה

לבנות סקרי אשר יועברו לעובדי במטרה לנסות . הטרדה מינית בארגו, ה מושפעות מתופעות כגו

להערי את האווירה בארגו ולזהות קיומ של אלמנטי בסביבה הארגונית אשר עשויי לעודד

. אשר עשויה לגרו להשלכות ג בנוגע למרכזיות העבודה ברמת הפרט וברמת הארגו, הטרדה מינית

יש לה מחיר כלכלי עבור הארגו א מבחינת הואיל ולהטרדה השפעות שליליות על המוטרדת אזי

א בשל הצור של הארגו , הנכונות של נשי להשקיע פחות בעבודה ויותר בתפקיד המסורתיי

בהכשרת אנשי חדשי במקו קורבנות של הטרדה מינית שעזבו את מקו העבודה וא במישור של

כדאי , לכ. )National Council for Research on Women)1995, תביעות בשל השלכות ההטרדה

לערו , ו בבעיה בתו הארגו/י אשר יטפל/לארגוני א לפתח מדיניות פורמלית כתובה למנות עובד

על ארגוני להיות מודעי לכ כי רמת הדיווח על ההתנסות בהטרדה מינית . השתלמויות והדרכות

). 1998, ינאי; Pinto et al 1991.; 1989פינטו (בעבודה היא נמוכה וזו פעמי רבות אינה מדווחת כלל

כאשר נשי כ מדווחות על ההתנסות בתופעה או שהיא נחשפת מאיזושהי סיבה על , יחד ע זאת

ארגוני המעונייני לאמוד את ההשפעות של ההתנסות בתופעה על מרכזיות העבודה של אות עובדות

על ידי בחינת ההשפעה של ההתנסות בהטרדה לעשות זאת על פי ממצאי המחקר , שנחשפו להטרדה

. מינית בעבודה על המידה בה עובדות שהוטרדו נכונות לוותר על תפקידיה המסורתיי לטובת העבודה

על ארגוני המעונייני למנוע את התופעה או להפחית את החשיפה של נשי להטרדה מינית , בנוס

קות ליותר מעורבות בעבודה כ עולה נטיית בארגונ לדעת כי ככל שעולה הדרישה מנשי מועס

. להתקל בהטרדה מינית בעבודה

על ארגוני לדעת כי התנסות בהטרדה מינית בעבודה בקרב נשי עובדות שכירות יהודיות , בנוס

בארגו תורמת להסבר המידה בה נשי נכונות לוותר על תפקידי הבית והמשפחה עבור העבודה מעבר

משלח , הוותק שלה באר, עמדותיה ביחס לתפקידי מי: של תכונות אחרות שלהלתרומה הבו זמנית

. להסבר שלה, היד שלה ויוקרתו ושל מידת הקידו שלה בעבודה ומידת השביעות שלה ממנה

לארגוני כדאי להיות מודעי לכ כי מועסקות יהודיות בעלות עמדות מסורתיות יותר , יתרה מזאת

שנתקלו בהטרדה מינית בארגו ייטו על א שהוטרדו לוותר יותר על תפקידי הבית ביחס לתפקידי מי

והמשפחה לטובת השקעה בעבודה בהשוואה למועסקות בעלות עמדות פחות מסורתיות ביחס לתפקידי

א ארגוני יוכלו לאתר מיה הנשי בעלות העמדות המסורתיות יותר ביחס לתפקידי , לאור זאת. מי

נשי בעלות העמדות השיוויוניות יותר ה יוכלו לצפות מראש את ההשפעה השונה של מי ומיה ה

79

על מידת הוויתור שלה בפועל על , שתי קבוצות נשי אלה, בא תתקלנה בה, הטרדה מינית בעבודה

.דבר אשר עשוי להשפיע בעקיפי ג על רווחיוה. התפקידי המסורתיי לטובת השקעה בעבודה

בהלימה לנמצא בספרות ביחס לחומרת תופעת ההטרדה המינית בעבודה והשלכותיה על – למדיניות

הפרט בכלל על תוצאות של עבודה מוכיח ג המחקר הנוכחי כי הטרדה מינית בעבודה מהווה בעייה

45 – 26חברתית לה השלכות חמורות על מרכזיות העבודה של נשי עובדות שכירות יהודיות בגילאי

ככל שמוטרדות מינית יותר בעבודה נוטות לוותר פחות על תפקידיה המסורתיי עבור , לוהל. בישראל

כאשר להתקלות ממושכת בחוויה זו . 19העבודה ומעדיפות לרוב להשקיע בבית ובמשפחה ופחות בעבודה

במקו העבודה השלכות מרחיקות לכת מעזיבת מקו העבודה ועד להשלכות פסיכולוגית נפשיות

שחלה ע ההתנסות (לביטויי אלה של ירידה במרכזיות העבודה . ל המוטרדות לאור זמחמורות ע

השלכות על ההשתלבות של נשי בארגוני ה במגזר הפרטי וה , )באירוע הטרדה ונמשכת לאחריו

מחד נעשה מאמ לתת שוויו , קרי. במגזר הציבורי ועל צמצו אי השוויו בי המיני בשוק העבודה

אי ביצוע מאמצי בו , יות לנשי ולהילח באי השוויו בי המיני בשוק העבודה א מאידהזדמנו

זמניי לאכיפה ברמה לאומית של חוק הטרדה מינית בעבודה למיגור תופעה זו כשהיא מתרחשת ברמת

הארגו למעשה מגבירה את אי השוויו בי המיני בשוק העבודה כ שמאמצי הלחימה בתופעת אי

לאכו את חוק הטרדה מינית בכלל והסעיפי העוסקי , על המדינה איפוא. יו אינ נושאי פריהשוו

לדאוג כי החוק יהלו את הנורמה החברתית במטרה שנית יהיה , בנושא הטרדה מינית בעבודה בפרט

נקיטת . המוסדות והארגוני במגזר הפרטי והציבורי כדי שימלאו אחר החוק, לפקח על כל החברות

פעולה זו נמצאה חשובה לאור השלכותיה של הטרדה מינית בעבודה על מרכזיות העבודה שלטענת של

אחד מערכי העבודה המשמעותיי והחשובי ביותר שקרוב "הינה , חוקרי בתחו משמעות העבודה

ארגוני וחברות בישראל ובעול ויש לה משמעות , על אינדיבידואלי, לוודאי בעלי השפעה מובהקת

Mow" (וחשיבות פרקטית והשלכות על המדיניות לאלה שמודאגי מהווה ועתיד העבודה וחיי העבודה

1987 ;,Harpaz 1990 ;Harpaz, Honing & Coestier ,2002 ;Harpaz & Snir ,2002 .(

ממצאי , אול. בלבד, 2645העובדות כשכירות בגילאי היהודיות יש לציי כי ההתייחסות הנה לאוכלוסית הנשי 19

עת מדדי מרכזיות העבודה שנמצאו בבחינת ההשערה הראשונה המתאמי בי הטרדה מינית בעבודה לבי ארב, מעבר לכ. ובה נמצאה מגמה זהה לזו שתוארה לעיל) כלל האוכלוסייה(התייחסו לנשי ערביות ויהודיות

בי הטרדה מינית בעבודה לארבעת מדדי מרכזיות העבודה עבור , בניתוח מתאמי נוס שנעשה לבחינת הסוגיהדיות בנפרד ועבור מדג הנשי הערביות בנפרד נמצאו תוצאות דומות בקרב שתי האכלוסיות מדג הנשי היהו

כי נראה שקיימת מגמה דומה לזו שנידונה , אפשרי לומר, בהתייחס לכ. וביניה מגמה דומה לזו שתוארה לעיל, יחד ע זאת. לוסיה העובדות כשכירות בישראל וא בקרב כלל האוכ2645א בקרב נשי ערביות בגילאי , לעיל

כי מעבר לתוצאות המתאמי בי הטרדה מינית בעבודה לארבעת מדדי מרכזיות העבודה , כאמור, חשוב לצייקרי , 45–26אות נית להכליל על אוכלוסית הנשי המועסקות הערביות והיהודיות בגילאי ) 1ממצאי השערה (

מחקר על אוכלוסיה זו ואת יתר תוצאות המחקר נית להכליל את יתר ממצאי הלא, על כלל האוכלוסייה .בישראל, 45 – 26ומסקנותיו נית איפוא להכליל א ורק לאוכלוסית הנשי היהודיות העובדות כשכירות בגילאי

80

ביבליוגרפיה. 7

העבודה משרד . הטרדה מינית בעבודה–דפי מידע בנושא שוק העבודה . 2003. ר, הריס–אולסק .ירושלי. א"הרשות לתכנו כ, והרווחה

, )עורכות. (מ, ליב קובי, .כ, שלו, .פ, רדאי: בתו" הטרדה מינית בעבודה. "1995. ר, בנזימ

. שוק: תל אביב. 338 – 318' עמ,מעמד האישה בחברה ובמשפט

.26 – 23: מאי ,משאבי אנוש". מדע ואגדה–ודה הטרדה מינית במקו עב. "1989. ע, ברק

. הטרדה מינית בעבודה. מר, 2001. עיתו יומי–האר

. ירושלי, הכנסת. פרוטוקול מישיבת הועדה. ח נעמת"דו. 1998הועדה לקידו מעמד האישה

. ירושלי, הכנסת. פרוטוקול מישיבת הועדה. ל"נשי בצה. 1998. ______

. ירושלי, הכנסת. פרוטוקול מישיבת הועדה. ח נעמת"דו. 1999. ______

. ירושלי, הכנסת. פרוטוקול מישיבת הועדה. ח נציבות שירות המדינה"דו. נובמבר, 1999. ______

. ירושלי, הכנסת. פרוטוקול מישיבת הועדה. הטרדה מינית בשירות המדינה. נובמבר, 2000. ______

.ירושלי, הכנסת. פרוטוקול מישיבת הועדה. הטרדה מינית במשרד הביטחו. טאוגוס, 2000. ______

, הכנסת. פרוטוקול מישיבת הועדה. הטרדה מינית כלפי שוטרות וחיילות. נובמבר, 2000. ______ . ירושליי

.1998 –ח " התשנהחוק למניעת הטרדה מינית

מודעות לחוק ויישומו : 1998 –ח "התשנחוק הטרדה מינית . 2002הרשות לקידו מעמד האישה

.ירושלי, משרד ראש הממשלה. סקר בקרב נשי עובדות וגברי עובדיבמקומות עבודה

. מתודולוגיה–סקר תעסוקת נשי ומסגרות תמ לטיפול בילדי . 2001הרשות לתכנו כח אד .שליירו, משרד העבודה והרווחה, מדינת ישראל. בעריכת אסנת פיכטלברג

נוסח מקורי מלא . (69' עמ, תל אביב. תמצית פסק די זהר ב אשר": הטרדה מינית. "1988. ל, וופנר

).40: 650) 1(ד נב"זהר ב אשר פ' י נ" מד6713/96מ "עש: ראה

המכו הישראלי לטיפול ומחקר בלח –. ל.ט.י.מ. הטרדה מינית במקו העבודה. 2002. א, זומר .פסיכולוגי

.7, 2סעיפי , 1988 –ח " התשמ. שוויו הזדמנויות בעבודהחוק

.21 7: 27, מגמות". סטטוס תעסוקתי סוציו כלכלי בחברה הישראלית. "1981. א, טיירי

בובר , .פ, רדאי, .ר, שריפט, .א, פרידמ, .ד, יזרעאלי: בתו". נשי בעול העבודה. "1982. ד, יזרעאלי .הקיבו המאוחד, קו אדו: תל אביב. 113159' עמ, במלכודנשי, )עורכות. (י, אגסי

: הפקולטה למדעי החברה, עבודת גמר לתואר מוסמ. שיח נשי: הטרדה מינית בעבודה. 1998. ד, ינאי .תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, החוג ללימודי עבודה

81

בקבוצות משלחי יד –יפוק בעסוק תגמולי וס, מחקר השוואתי על מרכזיות העבודה. 1978. ב, מנהיי .ישראל, חיפה. מכו טכנולוגיה–הטכניו . בישראל

.ירושלי, ח לועדת הכנסת"דו. הטרדה מינית במשרדי הממשלתיי. 1999נציבות שירות המדינה

ח מציבות שירות המדינה "מתו דו". הטרדות מיניות במשרדי הממשלה הפכו למגיפה. "2002. ______

www.civil-service.gov.il: הכנסת ובאתר האינטרנט של הנציבותלועדת

מתו אתר האינטרנט של ". המשרד המוביל בהטרדות מיניות–משרד הביטחו . "2002. ______ .27/02/2000, עיתו האר, www. civil - service.gov.il: הנציבות

מתו אתר האינטרנט של ". משלה בהטרדות מיניות במשרדי המ%375עליה של . "2002. ______

.14/03/2001, עיתו מעריב, www. civil - service.gov.il: הנציבות

מדד מעודכ לסטטוס סוציו אקונומי של משלחי יד . "2000. ה, ומנדל, .נ, אפשטיי–לוי , .מ, סמיונוב .709 706): 4(מ , מגמות". בישראל

ויות מיניות מטרידות לבי הערכה סובייקטיבית של מידת הקשר בי התנסבחינת . 1989. ע, פינטו

, עבודת גמר לתואר מוסמ. בדיקה בקונטקסט הארגוני: הטרדה המינית אותה חווה האישה . תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לניהול

קידו : הנשי הכוח העול, )עורכת(ענת מאור : בתו". הטרדה מינית במקו העבודה. "1997. א, קמיר

.קיבו דליה, ספריית פועלי. 122 – 100' עמ" תקרת הזכוכית" ניפו –נשי בעבודה

". ?הא הטרדה מינית היא פגיעה בשוויו או בכבוד האד: איזו מי הטרדה. "1998. ______ .388 – 317: ט" כמשפטי

ס התוק לבי תפיסה חומרת הסיטואציה וסטטו, גיל, בחינת הקשר שבי מי. 1988. ע, רות

הפקולטה , עבודת גמר לתואר מוסמ. סובייקטיבית של צופה מצבי של הטרדה מינית בעבודה .תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, לניהול

: 16, מעמד האישה". סקר הטרדה מינית בעבודה כלפי נשי בשירות המדינה. "1989. נ, ליבאי–שפירא

1 – 30.

Anderson, N. 1961. Work and Leisure. London: Routledge & Kegan Paul.

Baker D.D., Terpstra D.E., & Cutler B.D. 1989. “Prceptions of sexsual harasment: are – examination of gender differences”. The journal of Psychology, Vol. 124 (4): 409 – 416.

Barak, A., Fisher, W.A., & Houston, S. 1992. “Individual differences correlates of the

experience of sexsual harassment”. Journal of Applied Social Psychology, 22: 17 – 37.

Barak, A., Pitterman, Y. & Yitzhaki, R. 1995. “An empirical test of the role of power

diffrences in originating sexsual harassment”. Basic and Applied Social Psychology, 17 (4): 497 –519.

82

Barak, A. 1997. “Cross – cultural perspectives on sexsuall harassment”. In W. O`Donohue (Ed.) Sexsual Harassment: Theory, research and treatment. Boston: Allyn & Bacon: 263 – 293.

_____. 1998. “A cognitive-behavioral educational workshop to combat sexsual

harassment in the work-place”. Journal of Counseling and Development. Baron et al.1995. In W. O`Donohue (Ed.) Sexsual Harassment: Theory, research and

treatment. Boston: Allyn & Bacon: 263 – 293. Crouch, M. 2001. Thinking about Sexsual Harassment. Oxford University Press. Cruell, P. 1982. “Stress effects of sexsual harassment on the job: Implications for

counseling”. American Journal of Orthopsychiatry, 52: 539-544. Dansky, B. S. & Klipatrick, D.G. 1997. ”Effects of Sesual Harassment”. In W.

O`Donohue (Ed.) Sexsual Harassment: Theory, research and treatment. Boston: Allyn & Bacon: 153 – 174.

Dubin, R. (Ed.). 1956. “Industrial Workers` worlds: a study of the “Centeral Life

Interest” of industrial workers”. Social Problems, 3: 131 –142. _____. 1976. Handbook of work organization and society. Rand Mcnally College

Publication Company, Chicago: 281 – 342. Dubin, R., J. Champoux, & Porter, L. 1975. “Centeral life Interests and organizational

commitment of blue collar and clerical workers”. Administrative Sceince Quarterly, 20: 311- 421.

Dubin, R.,Headley, R.A. & Taveggia. 1976. “Attachment to work”. In Dubin R. (Ed.),

Handbook of Work, Organization and Society: 281 – 341. Chicago: Rand McNally. E.E.O.C.: Equal Employment Opportunity Commision. 1980. “Interpretative guidelines

on Sexsual Harassment”. Federal Register, Vol. 45 No - 219. Ellis, S., Barak, A. & Pinto, A. 1991. “Moderating effects of personal cognition on

experience and percieves sexsual harassment of women on the workplace”. Journal of Applied Social Psychology, 21 (16): 1320 – 1337.

England, G.W., & Harpaz, I. 1983. “Some methodological and analytic considerations iv

cross national comperative research”. Journal of International Bussiness Studies, 14: 49 –59.

Fitzgerald L.F., & Shullman, S.L. 1985. “ The development and the validation of an

objectively scored measure of sexsual Harasment”. Paper presented at the convention of Americam psychological association, Los Angeles.

Fitzgerald L.F. 1988. Sexsual Harassment in the workplace pink white and blue collar

women. Paper presented at the annual meeting of the american psychological association, N.Y .

83

_____. 1988. “Sexsual Harassment: the difinition and measurement of construct”, In M.A

Paludi (Ed.) Ivory power: sexsual harassment in academia and the workplace”. Albany: State University of New York Press, N.Y.: Sunny Press: 25 – 47.

_____. 1990. “Sexsual Harassment: The definition and measurement of a construct”. In

M.A Plaudi (Ed.). Ivory Power: sexsual harassment in academia and the workplace. Albany: State University of New York Press: N.Y.: Sunny Press.

_____.1993. “Sexsual Hrassment: Violence against women in the workplace”. American

Psychologist, 48: 1070-1076. _____. 1996. “Sexsual Harassment: The Definition and Measurement of a Construct”. In

M.A Plaudi (Ed.). Ivory power: sexsual harassment in academia and the workplace. Albany: State University of New York Press: N.Y.: Sunny Press.

Fitzgerald, L.F., Shullman, S.L., Bailey, N., Richards, M., Swecker, J., Gold, Y.,

Ormerod, M., & Weitzman, L. 1988. “The Incidence and Dimensions of Sexsual Harassment in Academia and the Workplace”. Journal of Vocational Behavior, 32: 152 –175.

Fitzgerald L.F., & Ormerod, A.J. 1989. “Perceptions of Sexsual Harassment: The

influence of Gender, Status and Power”. Psychology of Women Quareterly, 15: 281 - 294.

Fitzgerald L.F., Hulin C.L., & Draasgow F. 1994. The Antecedents and consequences os

Sexsual Harassment in organizations: An Integrated Model. Paper presented at 9th Annual Conference of S.I.O.P, April, Nashville T.N. .

_____. 1994. The Antecedents and consequences os Sexsual Harassment in

organizations: An Integrated Model. In G.P.. Keita & J. J. Hurrell, Jr. (Eds.), Job stress in a changing workforce: Investigating gender, diversity, and family issues (pp. 55-74). Washngton, DC: American Psychological Association.

Fitzgerald L.F., & Hesson – Mcinnis, M.S. 1997. “Sexsual Harassment: A perliminary

test of integrative model”. Journal of Applied Social Psychology, 27(10): 877 – 901. Fitzgerald L.F., & Drasgow, F., Hulin, C.L., Gelfand, M.J. & Magley, V.J. 1997. “An integrated model of antecedents and consequences of sexsual harassment in

organizations: A test of integrated model ”. Journal of Applied Psychology, 82(4): 578 – 580. Fitzgerald L.F., Swan, S., & Magley, V.J. 1997. “But is it really sexsual harassment?:

Legal, behavioral and psychological definitions of the wsorkplace victimization of Women”. In W. O`Donohoe (Ed.). Sexsual Harassment: Theory, research, and treatment. Boston, Allyn and Bacon.

_____.1998. “why didn`t she report him the psychological implications of women`s

responses to sexsual harassment”. Journal of Social Issues.

84

Gefland, M.J., Fitzgerald, L.F., & Drasgow, F. 1995. “The structure of sexsual

harassment” A confirmatory analysis across cultures and settings”. Journal of Vocational Behavior, 47: 164 –177.

Greenberg J. & Baron, R.A. 1997. Behavior in Organizations. (6th ed.). Upper Saddle

River, NJ: Pentice – hall. Pp. 289 – 322, 401 – 427. Gruber,J., & Bjorn, L. 1982. “Blue-collar blues: The sexsual harassment of women

automakers”. Work and Occupations, 9: 271-298. _____. 1986. “Womens` responses to sexsual harassment: An analysis of sociocultural,

organizational, and personal resource models”. Social Science Quarterly, 67: 814-825. Gruber, J.E., & Kauppinen-Toropainen, K. 1994. “Sexsual Harassment experiences and

outcomes: A comparision of American and European women”. In J.B. Pryor & Barak (Co-Chairs), Cross– cultural perspectives on sexsual harassment. Symposium conducted at the annual Conventation of The American Psychological Association, Los Angeles.

Gutek, B.A., & Morasch, B. 1982. “Sex Ratios, Sex – Role Spillover and Sexsual

Harassment of Women at Work”. Journal of Social Issues, 83 (4): 30 –48. Gutek B.A., Morasch, B., & Cohen A.G. 1983. “Interpreating social – sexsual behavior in

work setting”. Journal of Vocational Behavior, Vol. 22: 30 – 48. Gutek B.A. 1985. Sex and the workplace: Impact of sexsual Behavior and Harassment on

Women, Men and Organization. San Francisco: Jossey – Bass. _____. 1989. “Sexsuality in the workplace: Key issues in Social research and

Organizational Practice”.Pp. 56 –70. In Jeff Heam, Debora L. Sheppars, Peta Tancred – Sheriff and Gibson Burrell (Eds.) 1989: The Sexsuality of Organization. London – Newbaury Park – New Delhi: Sage.

_____. 2001. Sexsual Harassment: An Update. University of Arizona. Gutek B.A. & Cohen B.A. 1987. “Sex ration. Sex role spillover, and sex at work: a

comparision of men and womens` experiences”. Human Relations, Vol 40: 255-265. Gutek, B.A., & Koss, M.P. 1993. “Changed womenand changed organizations:

Consequences and coping with sexsual harassment”. Journal of Vocational Behavior, 42: 28 – 48.

Gutek B.A., & O`Conner M. 1995. “The empirical basis for the reasonable women

standard”. Journal of Social Issues, Vol. 51 (1): 151 – 166. Gutek, B.A., & Done R.S. 2001. “Sexsual Harassment”. In Unger R.K. (Ed.). Handbook

of the Psychology of Women and Gender. New York: Wiley.

85

Hamilton, J.A., Alagna, S.W., King, L.S., & Lloyd, C. 1987. “The emotional consequences of gender-based abuse in the workplace: New counseling programs for sex discrimination”. Women and Therapy, 6: 155-182.

Hanisch , K.A., & Hulin, C.L. 1990. “Job attitudes and organizational withdrawal: An

examination of retirement and other voluntary behaviors”. Journal of Vocational Behavior, 37: 60 - 78.

_____. 1991. “General attitudes and organizational withdrawal: An evaluation of a causal

model”. Journal of Vocational Behavior, 39: 110-128. Harpaz, I. 1990. The Meaning of Work In Israel – Its Nature and Consequences. New

York, Westport, Connecticut London.

Monthly Labor ". n of work values in IsraelThe transformatio. " 1999._____ .50-46, 122, Review

Work centrality in Germany, Israel, Japan, and the . 1997. , & Fu, X.Harpaz, I

.200-171, 31Cross Cultural Research, . United States

Harpaz, I., & Snir, R. 2002. “Work – Leisure Relations: Leisure Orientation and Meaning of Work”. Journal of Leisure Research.

Harris, L. 1994. “Statistics on Sexsual Harassment in the workplace”. In

www.capstn.com/ststs.html . Herbert, C. 1989. Speaking of Silence: The Sexsual Harassment of Schoolgirls. London:

Falmer. Hirschfeld, R.R., & Feild, H.S. 2000. “Work centrality and work alienation:

Distinct.aspects of a general commitment to work". Journal of Organizational Behavior, 21, 789-800.

Hoffman, F.L. 1986. “Sexsual Harasment in the Academia: Feminist Theory and

Institutional Practice”. Harvard Educational Review, 56(2): 105 – 121. Hulin, C.L. 1993. A framework for the study of sexsual harassment in organizations:

Climate, stressors, and patterned responses. Paper presented at the Annual Meeting FOR the Industrial and Organizational Psychology, San Francisco.

Jensen, I.W., & Gutek. 1982. “Attributes and assignment of responsibility in sexsual

Harassment”. Journal of Social Issues, Vol 38 (4): 121 – 136. Kanungo, R.N. 1982a. Work alientaion: An Integration Approch. New York: Prager. _____. 1982b. “Measurement of job and work involvement”. Journal of Applied

Psychology, 67: 341 – 349. Klipatrick, D.G. (1985a, Mach). Research on long-term effects of sexsual harassment:

Scientific, servuce delivery, and public policy perspectives. Washington, DC.

86

Koss, M.E. 1990.“Changed lives: The psychological imapct of sexsual harassment”. In M.A Plaudi (Ed.). Ivory Power: sexsual harassment in academia and the workplace. Albany: State University of New York Press: N.Y.: Sunny Press.

Krau, E. 1984. “Commitment to work im Immigrants: Its` functions and peculiarities”.

Journal of Vocational Behavior, 24: 329 – 339. Lafontaine, E., & Tredean, L. 1986. “The Frequency and Correlates of Sexsual

Harassment among Women in Traditional Male Occuptions”. Sex - Roles, 15 (7/8): 433- 442.

Levy-Shiff, R. 1994. “Individual and Contextual Correlates of Marital Change Across the

Transition to Parenthood”.Development Psychology, Vol. 30 (4): 591-601. Locke, E.A. 1976.”The nature and and causes of job satisfaction”. In M. D. Dunne (Ed.),

Handbook of Industrial and Organizational Psychology. Chicago: Rand McNally.

Lorence, J., & Mortimer, J.T. 1981. “Work experience and work involvement”, Sociology of Work and Occupations, 8: 297 – 326.

MacKinnon, C.A. 1983. Sexsual Harassment of working women: A Case of Sex

Discrimination. New Haven, CT: Yale university press. Mannheim, B.,J, Chomsky., & A. Cohen.1972. Work centrality, rewards and role strains

of israeli male occupations groups. Haifa: Center for Study of Man at work, Technion Research and Development Foundation.

Mannheim, B., 1975. “A comperative Study of Work Centrality, Job Rewards and

Satisfaction”. Sociology of Work And Occupations, Vol. 2 (1): 193 – 205. _____. 1983. “Male and Female Industrial Workers”. Work and Occupations, Vol. 4: 413

– 436. _____.1993. “Gender and the Effects of Demographics, Status, and Work Values on Work Centrality”. Work and Occupations, Vol. 20: 3 –22. Mannhein, B., & Rein, J. 1975. Work Centrality of different age groups, Paper presented

at the Tenth International Congress of Gerontology, Jerusalem, June 1975. Mannheim, B., & Cohen, A. 1978. “Multivariate Analysis of Factors Affecting Work

Role Centrality of Occupational Categories”. Human Relations, Vol. 31 (6): 525 – 553.

Mannheim, B., & Dubin, R. 1982. “The Role Centrality of Industrial Workers and Task

Autonomy, Managerial Orientaion and Structural Conditions”, Technion, Haifa. _____.1986. “Work Role Centrality of Industrial Workers as related to organizational

conditions, task authonomy, managerial orientation and personal characteristics”. Journal of Occupational Behavior, 7: 107 –124.

87

Mannheim, B., & Schiffrin, M. 1984. “Family Structure, Job characteristics, Rewards and Strains as related to work – role centrality of employment and self – employed professional women with children”. Journal of Occupational Behavior, Vol. 5: 83 – 101.

Mannheim, B., & Angel, O. 1986. “Pay Systems and Work – Role Centrality Of

Industrial Workers”. Personnel Psychology, 39: 359 – 385. Mannheim, B., Baruch, y., & Tal, J. 1987. “Alternative Models for Antecedents and

Outcomes of Work Centrality and Job Satisfaction of High – Tech Personnel”, In Zehava Rosenblatt (Ed.). The Sociology and Social Psychology of the Workplace. Haifa, Technion, Israel Institute of Technology, Israel.

Mannheim, B., Erez, M.., & Borochov, O. 1989. "Work Values of Youth - Effects of

Gender or sex Typing?". Journal of Voccational Behavior, 34: 350-366. MOW - International Research Team. 1987. The Meaning of working. London:

Academic Press. Morrow, P.C. 1983. “Concept redudancy in organizational research: The case of work

commitment”. Academy of Management Journal, 8: 486 – 500. _____.1993. The Theory and Measurement of Work Commitment. London: JAI Press. Morse, N.C., & Weiss, C. 1955. “The function and meaning of work and the job”.

American Socioloical Review, 20: 191 – 198. NCR -National Council for Research on Women. 1993. Report of Sexsual harassment. Nivea V.F., & Gutek B.A. 1981. Women and Work: A Psychlogical perspective. New

York, Praeger. O`Donohue, W. (Ed.). 1997. Sexsual Harassment: Theory, Research, and Treatment.

University of Navada, Reno: Allyn and Bacon, Needham Heights, Massachusetts. O`Sullivan, F., L. 2001. Sexsual Harassment: Theory, Research and Treatment. New

York. Paludi, M.A., 1990. Ivory Power: sexsual harassment in academia and the workplace.

Albany: State University of New York Press: N.Y.: Sunny Press. Parker, S.R., & Smith, M. 1976. “Work and Leisure”. In Dubin, R. (Ed.). Handbook of

Work, Organization and Society: 37 –63. Chicago: Rand McNally. Petrocelli, A.W., & Repa, B.K. 1998. Sexsual Harassment on the job. 2rd National

Edition, Nolo Press. Berkeley, CA. Presser, H..B., & Baldwin, W. 1980. “Child care as a constraint on employment:

Prevalence correlates and bearing on the work and fertility nexus”. American Journal of Sociology, 85: 1202 –1213.

88

Pryor, J.B. 1985. “The lay persons` understanding of sexsual Harassment”. Sex

Roles, Vol. 13: 273 – 278. Pryor, J.B., Lavite, C., & Stoller. 1993. “A Social psychological analysis of sexsual

harassment: The personal situation interaction”. Journal of Vocational Behavior, 42: 68 – 83.

Quinn, R.P., & Staines G.L. 1979. The 1977 Quality of Employment Survey. Ann Arbor,

MI: Institute for Social Research, University of Michigan. Rabinowitz, S., & Hall, D.T. 1977. “Organizational research on job involvement”.

Psychological Bulletin. Rabinowitz, S. 1978. “Towards a deveopmental model of job involvement”.

International Bulletin, 84: 265 – 288. Ragines, B.R., & Scandura, T.A. 1992. Antecedents and consequences of sexsual

harassment. Paper presented at the 1992 Society of Industrial/organizational Psychology Conference, Montreal.

Resnick, H., Klipatrick, D.G., Dansky, B.S. Best, C.L., & Saunders, B.E. 1993.Prevalence

of civilian trauma and post traumatic Stress Disorder in a representative national sample of women”. Journal of Consulting Psychology, 61: 984-991.

Ritzer, G. 1972. Man and His Work: Conflict and Change. Englewood Cliffs, NJ:

Prentice Hall. Rokeach, M. (1973). The nature of human values. New York: Free Press

Rosenfeld P., & Thomas M.D. 1998. Improving Organizational Survey: New Directions.

Methods and Applications. Newbery park CA, Sage publications.

Saal, F.E. 1978. “Job Involvement: A multivariate approach”. Journal of Applied Psychology, 63: 53 –61.

Salisbury, J., Ginoria, A.B., Remick, H., & Stringer, D.M. 1986. “Counceling victims of

sexsual harassment”. Psychoterapy, 23: 316-324. Scheidner, K.T., & Swan, S. 1994. Job – related, Psychological and health – related

outcomes of Sexsual Harassment. Paper presented at the ninth Annual Conference of the the Society of Industrial and Organizational Psychology, Nashville, TN.

Shamir, B. 1968. “Protestant work ethic, work involvement and the psychological impact

of unemployment”. Journal of Occupational Behavior, 7: 25 – 38. _____.1990. “Work Comments and Work Centrality in the Israeli Society: Survey Data

and sources and Industrial Relations in Israel”. New Horizons, 287 – 309. Tel Aviv: Ramot (Hebrew).

89

Silver, S. L., & Valentine, R., S. 2001. “Sexsual harassment in the global workplace: Attitudinal, behavioral, and cultural considerations”. International Journal of Management, Vol. 17 (4): 493 – 499.

Tang, E., & Smith, E. (Ed.). 1996. Women and Minorities in American

Professions.Albany, NY: State University of New York Press.

Tangri, S.S., Burt, M.R. & Johnson, L.B. 1982. “Sexsual Harassment at work: three explenatory models”. Journal of Social Issues, Vol. 38 (4): 33- 54.

Terpstra, D.E. & Backer, D.D. 1986. “A frame for the study of sexsual harassment”.

Basic and Applied Psychology, Vol. 7 (1): 17 – 34. Thomas, A.M., & Kitzinger, C. (Ed.). 1997. Sexsual Harassment: Contemporary

feminist perspectives. Open University Press, Buckingham, Philadelphia. Till, F. 1980. Sexsual Harassment: A report on the sexsual harassment of students.

Washington D.C.: National Advisory Council on Womens` Educational Programs. U.S Merit Systems Protection Board (MSPB) .1981. Sexsual Harassment in the

federal workplace: is it a problem?, Washington, D.C.: U.S. Government Printing office.138.

_____.1988. Sexsual Harassment in the federal government an update. Washington,

D.C.: U.S. Government Printing office.

_____. 1994. Sexsual Harassment in the Federal Workplace: Trends, Progress and and continuing Challenges. Washington, D.C.: U.S. Government Printing office.

Vardi, Y. & Wiener, Y. 1996. “Misbehavior in organizations: A motivational

framework”. Organization Science, 7 (2): 151 –156.

Van, Maanen. 1976. “Breaking in: socialization to work”, in R. Dubin (Ed.), Handbook of Work, Organization and Societies. Chicago: Rand McNally.

Vecchio, R.P. 1980. “The function and meaning of work and job: Morse and Weiss

(1955) revisted”. Academy of Management Journal, 23: 361 – 367. Warr, P.B.A. 1982. “A national study of non – financial employment commitment”. Journal

of Occupational Psychology, 55: 297 –312. West, L.A. 1992, “Feminist Nationalist Social Movements. Beyond Universalism and

towards a Gendered Cultural Relativism”, Womens` Studies International Forum, 15 (5S – 6): 563 – 579.

Abstract

Sexual harassment at work has implications at various levels of the harassed person’s

life, including on her working life, her work involvement, the importance of work and

its value in her life. In literature, these are included in the concept of work centrality.

Hence the present study focuses on this level and centers around an attempt to

examine the effect of experience of sexual harassment at work on work centrality

among women in the workforce in Israel.

The study was conducted among 1851 Jewish and Arab respondents aged 26 – 45,

who are salaried employees with permanent jobs in Israel. However, since some of

the variables that were included in the study pertained to Jewish women only, and

these variables were included in a major and main part of the analysis, the data

analysis was performed primarily on the Jewish sample only, and therefore the

majority of the findings of the study can be generalized only on the salaried Jewish

female population aged 26 – 45. The data was collected in the framework of a

women’s employment survey that was conducted in the year 2000 by the Ministry of

Labour and Social Affairs. In the framework of the study, 4262 women were

interviewed and were divided into five groups, according to employment status and

age. A questionnaire was constructed for each group. The data obtained was collated

into a single data file. Of this data, the present study and the statistical analyses

performed for the study focus on the data for the salaried Jewish female population

aged 26 – 45, collected by means of a questionnaire for working women aged 26 –

45.

Three research hypotheses that express the stages of examining the central research

question guided and focused the stages of the study. The statistical analysis for

examining the hypotheses included factor analysis, correlation analyses and multi-

stage linear regression analyses, including models of linear regression interactions.

The dependent variable of work centrality was examined for each of the research

hypotheses by four indices that were found in the factor analysis. These include two

perception indices: perceived work importance and perceived work intentionality, and

two behavioral indices: work involvement and the actual work importance. The main

predictive variable in the research was sexual harassment at work.

The first research hypothesis negatively linked experience of sexual harassment

at work and work centrality (in the entire population). This hypothesis was

partially confirmed. The figures in the correlation analysis that was performed

between the experience of sexual harassment at work and the four work centrality

indices indicate a negative relationship between experience of sexual harassment at

work and work centrality, only where work centrality is examined by means of actual

work importance, among Arab and Jewish female salaried employees. This means

that the more sexual harassment these women experience at work, the less willing

they will be to give up their traditional roles to invest time and effort in their jobs.

This relationship was found to be the strongest of the relationships between

experience of sexual harassment at work and the other indices of work centrality. A

positive relationship was found between experience of sexual harassment at work and

work involvement. This means that the more sexual harassment these women

experience at work, the more time they invest in their jobs, and vice versa. This

relationship was found to be the second strongest of the relationships between

experience of sexual harassment at work and the other indices of work centrality. In

addition, the study found that experience of sexual harassment at work is not related

to the verbal attitude expressed by Arab and Jewish female salaried employees with

regard to the importance of work in their lives, but is positively related to their

attitude with regard to their present and future work intentionality. These findings ran

counter to the findings in literature and it was proven that they stem from the

measurements of the dependent variable in literature by means of perceptional indices

alone, without the behavioral “price linkage” to the declared attitudes.

The second research hypothesis assumed that experience of sexual harassment at

work has an effect on work centrality that extends beyond the effect of the

following variables: attitudes towards gender roles, years of residence in Israel,

employment status, motherhood, degree of autonomy at work, degree of

promotion at work and degree of religious observance. In line with the hypothesis

a separate multiple regression model using a two-step procedure was estimated for all

four of the work centrality indices in order to examine the hypothesis. In each of the

four regression models a set of socio-demographic controlled variables were added at

the very first stage. This was model 1. In the second phase the sexual harassment at

work variable was introduced into the regression equations. This was model 2. This

model tested this hypothesis. The results from model 2 lend partial support to the

hypothesis. The findings pertaining to female Jewish salaried employees alone

indicated that experience of sexual harassment at work affects work centrality beyond

the controlled variables, only when work centrality was examined solely by means of

behavioral indices. It was found that the introduction of the sexual harassment at

work variable in the second model contributes to the explanation of the variance in

the behavioral indices alone, and primarily the variance in the actual work importance

variable. In addition, it was found that the ability of experience of sexual harassment

at work to explain the behavioral indices is low. This finding was attributed to

mediating variables in the relationship, which could also affect these criteria. An

alternative explanation was attributed to the lower than expected level of reporting of

experience of sexual harassment at work, since it could be biased downward due to

the self-reporting by the subjects. It was found that experience of sexual harassment

at work has a direct positive effect on work involvement among female Jewish

salaried employees. One of the explanations that was given and is supported by

literature was that there is a recursive relationship between the variables. In addition,

it was found that experience of sexual harassment at work has a negative effect on

actual work importance among female Jewish salaried employees. In other words, the

extent to which they give up their traditional roles for work is affected by their

experience of sexual harassment at work. In addition, the directions of the

relationship between sexual harassment at work and work centrality were examined

in the Jewish sample, in comparison with the general population, and a different

direction in the relationship was found only in the case of the perceived work

intentionality index.

Although the data from model 1 and especially the data and the results from model 2,

which test the hypotheses outline above, are quite revealing, whether they do not

indicate whether experience of sexual harassment at work has a different effect on

work centrality among salaried female employees who possess different values of

different characteristics. In other words, they do not indicate the interaction effect in

predicting work centrality by sexual harassment at work. Thus, a set of three

hypotheses was raised in order to learn about it.

The third series of hypotheses examined the moderated effect of sexual

harassment at work on work centrality (among female Jewish salaried

employees). A third model (model 3), which included the controlled variables (that

were entered in model 1), the sexual harassment at work variable (that was entered in

model 2) and the three interaction variables (that were added in the third phase. i.e., in

this model) was carried out for each of the work centrality indices, in order to

examine these hypotheses. The results from the analyses that were performed in line

with the research hypotheses were as follows. The first hypothesis, which assumed

that experience of sexual harassment at work has a different effect on the work

centrality of the subjects, linked to how traditional their attitude towards gender roles

is, was partially confirmed. The findings supported the hypothesis only with regard to

the actual work importance index. The existence of this interaction corresponded with

the literature. However, the nature of this interaction was not found in the literature

and, in light of indirect findings of studies that claimed that, the more traditional the

women’s attitudes towards gender roles, the more tolerant they are of sexual

harassment at work and will have less of a tendency to label behavior involving

harassment as sexual harassment at work, in comparison with women with less

traditional attitudes towards gender roles, the expection that arose was that sexual

harassment would have less of a decreasing effect on the work centrality among these

women. The expectation was confirmed when it was found that female salaried

employees with more traditional attitudes towards gender roles would have a greater

tendency to give up their traditional role in order to invest time and effort in work, in

comparison with female salaried employees with less traditional attitudes towards

gender roles. The second hypothesis assumed that experience of sexual harassment

at work has a different effect on work centrality as the degree of religious observance

rises. This hypothesis was partially confirmed. The findings supported the hypothesis

only with regard to the perceived work importance indicator. The existence of this

interaction also corresponded with the literature. However, in this case once again the

nature of this relationship was not found in the literature and, despite the fact that the

expectation is that the directions of the interaction between sexual harassment at work

and attitudes towards gender roles, and between sexual harassment at work and

degree of religious observance would be identical, due to the assumption that more

religious women would have more traditional attitudes with regard to gender roles, it

was hypothesized that the more religious the salaried Jewish women, the more subject

they are to the prohibitions and perceptions of religion. In an encounter between these

perceptions and experience of sexual harassment these women would feel threatened

and, despite the fact that they possess more traditional attitudes with regard to gender

roles, would have a greater tendency to label incidents of harassment as sexual

harassment at work, and would not minimize the importance of its implications, and

therefore, in accordance with the findings, would tend to declare a lower importance

of work in their lives in comparison with more secular women. The findings reported

thus far about the existence of the outlined interactions lend support to the theoretical

expectations. But then, the third hypothesis, which claimed that experience of sexual

harassment at work has a different effect on work centrality among female salaried

employees with varying degrees of autonomy at work, was not confirmed. No

interaction effect was found.

The findings led to a number of conclusions: the first is that sexual harassment at

work has a direct effect on work centrality when the latter is examined by means of

behavioral indicators only, among female Jewish salaried employees. However, the

behavioral index of work centrality that is most affected by experience of sexual

harassment at work, and the only index on which it has a negative effect, is actual

work importance. However, its effect on this index is relatively weak. Hence the

second conclusion arose, which is: that if the reporting of experience of sexual

harassment at work was complete and not biased, it is almost certain that experience

of sexual harassment at work had a stronger effect on the behavioral indices of work

centrality, headed by the actual work importance index and its ability to predict work

centrality when it is examined by means of this index was higher. The research

findings and their significance led to two additional conclusions: the first at the

theoretical level whereby, in light of the negative effect of experience of sexual

harassment at work on work centrality that was found in the literature (by indirect

researches` findings) and in the study as well, at the individual level and hence at the

national level, it is important to study this phenomenon and to examine the effect of

the severity of experience of sexual harassment at work on work centrality. The

second conclusion is at the methodological level, whereby an examination of the

relationship between sexual harassment and work centrality by means of work

centrality perception indices, vs. examination of the relationship by means of an

actual work importance index, reveals that when the work centrality indices are

examine without comparison with a behavioral index, experience of sexual

harassment at work does not have an effect on the work importance perception. An

in-depth analysis of the findings and their significance leads to the conclusion that the

perceptual indices, headed by the work importance perception indicator, bias the

measurement and do not lead to a true picture with regard to the relationship between

sexual harassment and work centrality. In light of the above, and taking into

consideration the fact that no behavioral index was found in the literature for

measuring actual work centrality, since the work involvement index has

methodological limitations, an additional conclusion arose, which is the indirect

result of the study findings, whereby it is worthwhile adding a new index for

measuring work centrality alongside the existing indices in the literature, in order to

examine work centrality and to reflect, more faithfully and more exhaustively, the

true condition of the effect of experience of sexual harassment at work on work

centrality among women who are salaried employees. This behavioral index is actual

work importance and it was constructed, validated and examined in this study. This

brings us to the contribution made by this study to the methodological literature on

the subject of work centrality, together with its additional contributions to the

literature, where it was found that no study has been conducted to date examining the

effect of experience of sexual harassment at work on work centrality. In this sense,

this is a pioneering study that paves the way for additional studies that will create a

theoretical and research tradition that will be formulated around this subject.

The limitations of the study led to the recommendation that theoretical models

should be developed, constituting a conceptual framework for explaining the

relationship between sexual harassment at work and work centrality. In addition, a

recommendation was made that a follow-on study examine the intensity of the

relationships between the two, which was found to be weak, by measuring sexual

harassment by means of a list of behaviors, despite its disadvantages in comparison to

the index that was used in the present study. In addition, because of the fact that the

effect of experience of sexual harassment at work on young women is evident over

time, a recommendation was made that a panel study be conducted, examining its

effect on their work centrality over time. Thirdly, a recommendation was made to

examine the recursive effect of experience of sexual harassment at work on work

involvement.

Moreover, the results of the study revealed the implications of experience of sexual

harassment at work on work centrality for organizations, at both the micro level and

the macro level – the national level – and the relationship between these two levels.

Accordingly, practical recommendations for both organizations and social policy

were made, and this is the contribution made by the study to the professional

practices of organizations and to the shapers of social policy in Israel.

Tel Aviv University

The Gershon H. Gordon Faculty of Social Sciences

Department of sociology and Anthropology

An Examination of the Effect of Sexsual Harassment

at Work on the Work Centrality among working women

This paper was submitted as the thesis For the M.A. degree

By Limor Kessler

This study was carried out under the supervision of:

Prof. Haya Stier Prof. Noah Lewin - Epstein

September 2003

נספחי

90 : לפרק הרקע התיאורטי– 1נספח

החוק הישראלי למניעת הטרדה . מינית למול החוק האמריקאי

10091 : לפרק המתודולוגיה– 2נספח

91 97 הרחבות ביחס לסקר של – 2.1 נספח . משרד העבודה והרווחה

98 99 מדדי מרכז, לוח התפלגויות – 2.2 נספח

ופיזור של המשתני שהיוו . בסיס לבניית המשתנה התלוי

100 .מדידת הטרדה מינית בספרות – 2.3 נספח

107101 :מצאי לפרק המ– 3נספח

101 מתאמי שוליי בי המשתני – 3.1 נספח המפוקחי המשניי שלא נכללו במחקר ואחרי למשתנה התלוי

. והבלתי תלוי

103102ממצאי עבור ציו כללי של – 3.2 נספח . מרכזיות העבודה

107104י רגרסיות ליניאריות לוחות של מקדמ –3.3 נספח בשלושה שלבי עבור ארבעת מדדי

. מרכזיות העבודה

90

החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית למול החוק האמריקאי : 1נספח

:וקהגדרות הח

בזמ שפסיכולוגי וחוקרי אחרי חקרו הטרדה מינית מנקודת הראות של החוק האמריקאי

תפיסת המוטרדת את ההטרדה /בתי המשפט התמקדו על ראיית, ההשפעה שלה על המוטרדת

יחד ע ראייה של אד אובייקטיבי והגיוני שא נמצא בנסיבות זהות או דומות , אול. המינית

להוכחת הטרדה מינית חייב , במילי אחרות. האד הסביר: יסיפלינה במשפטיתמה שמכונה בד

) החווה הטרדה מינית חייב למצוא אותה כחמורה וסוטה, כלומר" (סובייקטיבי"להיות קריטריו

אד סביר והגיוני ימצא את ההתנהגות מספיק חמורה או סוטה , קרי" (אובייקטיבי"וכ קריטריו

שני הקריטריוני הללו הכרחיי לפי ). רה המשפטית ולתביעה משפטיתעד כדי שתתאי להגד

. החוק האמריקאי כדי לגרו לאי שוויו בעבודה וכדי למנוע תביעות לא מוצדקות

קובע כי יש לאסור הטרדה כדי להג על כבודו של , 1998 –ח "התשנ, בישראל, חוק הטרדה מינית

דברי ). 1997, ואצל קמיר, ש( את השוויו בי המיני וכדי לקד, האד על חירותו ועל פרטיותו

ההסבר שצורפו להצעת החוק קובעי כי הטרדה מינית הינה תופעה הפוגעת בכלל האוכלוסייה

גולשת , מבזה אותו, משפילה את קורבנה, נקבע ש בי השאר, הטרדה מינית. ובנשי בפרט

בשליטתו בגופו ובמיניותו ומפלה אותו , ה שלובאוטונומי, פוגעת בזכותו להגדרה עצמית, לפרטיותו

הטרדה מינית כלפי נשי גורמת "דברי ההסבר מדגישי במיוחד כי . לרעה לעומת אנשי אחרי

, להשפלת ביחס למינ ומקשה עליה להשתלב כחברות שוות בעול העבודה וביתר תחומי החיי

ת המוגדרות כמטרידות ובשל כ הללו אינ החוק מציי התנהגויו). ש" (ובכ היא פוגעת בשוויונ

בנוס מתייחס החוק א לזכויות העובד ולאחריות ". אד סביר"נזקקות למבח אובייקטיבי של

הדיו הציבורי . (המעביד על הטרדה מינית בכל מקרה של הטרדה ובלא תלות בזהותו של המטריד

וצאה ישירה של עמימות ההגדרה הסוער עת חוקק החוק וא מאוחר יותר הסובב סביבו הינו ת

ש ער , יש לציי כי שלא כמו החוק האמריקאי). והתפיסות החברתיות השונות של סוגיה זו

, השוויו הוא ער מרכזי באתוס התרבותי והמשפטי ולכ הטרדה מינית הוגדרה כסוגיה של אפליה

נית בישראל מוצגת על כ הטרדה מי, אי השוויו מרכזי באתוס התרבותי ובמשפט הישראלי

במפורש את , א כ, משלב, החוק הישראלי. כפוגעת בראש ובראשונה בכבוד האד ובחירותו

ע הגדרת ההטרדה , המגדירה הטרדה מינית כפגיעה בזכות של שוויו, הגישה האמריקאית

בשונה מהחקיקה האמריקאית החוק . בפרט, בכלל ובכבוד האישה, המינית כפגיעה בכבוד האד

על מנת להבהיר לציבור , יר את טיפוסי ההתנהגות המכוני הטרדה מינית בפרוט ובדיוקמגד

ההגדרות אינ נזקקות להבחנה . הרחב את המשמעויות המעשיות של הנורמה החקוקה החדשה

א ה מתייחסות , "סביבה עוינת"ובי הטרדה מסוג " זה תמורת זה"הקטגורית בי הטרדה מסוג

. הגות הספציפיי שהוגדרו במשפט האמריקני כסוגי של הטרדה מיניתבמפורש לטיפוסי התנ

א ה מייחדות התייחסות ספציפית להטרדה , ההגדרות מתייחסות להטרדה מינית באשר היא

, יתרה מזאת. מינית הקשורה לעול העבודה ולהטרדה מינית המכילה ניצול לרעה של הסמכות

. נעשית בניגוד לרצו מושא ההתנהגותל הוא שההתנהגות"המשות לכל ההגדרות הנ

לעניי זה . הפרובלמטיות בהגדרה זו היא שלא כל התנהגות נתפסת באופ זהה על ידי כל אד

הנה משתנה פסיכולוגי ולאו דווקא , תפיסת הטרדה מינית בהבדל מההתנסות האובייקטיבית

פנמנולוגי של הפרט –עובדה מציאותית או חוויה ממשית והיא קשורה בעולמו הסובייקטיבי

.ומושפעת מגורמי רבי ושוני

91

לפרק המתודולוגיה– 2נספח

הרחבות משרד העבודה והרווחה , סקר תעסוקת נשי: לפרק המתודולוגיה2.1נספח

נשי : חמש קבוצות נשי שהתחלקו בי 4262 כללה הסקר התבסס עליה הדגימה אוכלוסיית. 1

2645נשי שאינ עובדות בגילאי , 2645נשי שמחפשות עבודה בגילאי , 2645אי עובדות בגיל

. 2025 ונשי שאינ עובדות בגילאי 2025נשי עובדות בגילאי , ואינ מחפשות עבודה

: כדלקמ,קבוצות ייחודיותתו הבטחת מכסות של תת, נשי2624, כ יכלול נקבע שהמדג. 2

11%: מ לשעבר"הי מברותעול ; 9% 8%: יותחרד :ל פי קבוצות אוכלוסייההתפלגות המדג ע

45 – 26; 20%: 25 – 20 :התפלגות גיל הנשי . 63% 58%: ותחרא; 20% 18%: ותערבי; 14%

בהשוואה לייצוג4 ייצוג יתר לאמהות לילדי עד גיל נית( – התפלגות גיל הילדי. 80%:

ואת התמודדות של ר לחקור את נושא מסגרות הטיפול בילדי בגיל הר אפשלכדי באוכלוסייה

; 45% : שני4ד ע). נשי ע קונפליקט הבית למול המשפחה שהוא רב יותר ככל שהילד קט יותר

. 55% : שני4 יותר מ

קבוצות ות של תתתו הבטחת מכס, נשי 4262 נקבע שהמדג יכלול כ בעיות מתודולוגיות. 3

כדי להגיע למכסות שנקבעו עבור . לה היה ייצוג חסר, חרדיות וערביות, נשי עולות ת שהייחודיו

. ערביותהנשי מ ו"היעולות מברה, חרדיותהנשי ההקבוצות היה צור לתגבר את מדגמי תת

בוה של ידי מת עדיפות לנדגמות מיישובי בה אחוז גתגבור הנשי החרדיות בוצע על

נ עולות יפנייה מוגברת לנשי וסינו של מי שאידי תגבור העולות בוצע על. אוכלוסייה חרדית

המוגדרי כיישובי לנדגמות מיישובי פנייה ידיתגבור הערביות בוצע על. חדשות מחבר העמי

יחס ב. ייצוג חסר אפיי א נשי בעלות השכלה נמוכה. ס"על פי הלמ, בעלי ריכוז של ערבי

הוחלט שלגבי כל נושא יוחלט הא להשתמש בו או לא על א שהוא חלק לשאלות שלא נענו

נשי סרבו לענות על השאלו באופ מלא וכל השאר השיבו על 69. משאלו שלא מולא במלואו

17, נשי מקיבוצי14: ל שהרכב" מתו השאלוני הנ52 –לא נעשה שימוש ב . השאלו במלואו

חיילות שנפלו לתו טווחי הגיל של אוכלוסיית המחקר א אינ מאופיינות 21 –בי ו נשי ממוש

שיעור (אי הענות שיעור הטיות הנובעות מ : נוספות היוהטיות וטעויות. באפיוניה התעסוקתיי

פעמי לכל 5שההתמודדות עימו הייתה באמצעות פנייה חוזרת עד ) 30%היענות עומד על

דבר המפחית את שיעור , הטיות הנובעות מכ שהסוקרות היו נשי בלבד, כמו כ. מרואיינת

). אי אחידות במגדר המראיי(ההטיה של המראיי

עיבוד הנתוני. 4

.ה בקרה איכותית וה בקרות לוגיות, הנתוני שנאספו עברו תהליכי בקרה. א שאלוני נשי ערביות בשל105חתו הופ– תיקו נשי ערביות : כדלקמ,בוצעו תיקוני דגימה . ב

התבצע שקלול להתאמת – 4 תיקו אמהות לילדי עד גיל. ייצוג יתר של תת אוכלוסייה זו

.עד גיל זה על פי שיעור באוכלוסייה שיעור הנשי שהנ אמהות לילדי

נתוני לשוו וה, ופקו לפי המדג המייצג של כלל האוכלוסייההנתוני ש נוהל עיבוד הנתוני .ג

.כדי לבדוק ששיטת השקלול לא יוצרת עיוותי לא הגיוניי, מכל הראיונותהתקבלו

92

דמוגרפיות של אוכלוסיית הסקר בהשוואה לתכונותהתכונות הסוציו 1לוח 1999 ,ס"אד של הלמפי סקר כח על2045נשי בגילאי

פערמספר תצפיות אבסולוטי

מדג א"ר כסק מייצג משתנה

מגזר

יהודי 79.7% 81.0% 2860 1.3%

לא יהודי 20.3% 19.0% 671 1.3%- מקו מגורי

- 2.6% ערי גדולות 22.4% 19.8% 690

0.6% 1304 37.5% 36.9% 50,000-200,000

50,000 קט מ 40.6% 42.6% 1481 2.0% גיל

-0.2% 961 27.4% 27.6% 2025

-0.3% 706 20.1% 20.4% 2630

- 0.6% 603 17.2% 17.8% 3135

1.3% 652 18.6% 17.3% 3640

0.1% 589 16.8% 16.9% 4145

פערמספר תצפיות אבסולוטי

מדג א"סקר כ מייצג משתנה

שנות לימוד - 3.9% 166 4.7% 8.6% 08 -1.8% 209 5.9% 7.7% 910 6.3% 1511 42.9% 36.6% 1112

- 1.0% 961 27.2% 28.2% 1315 0.4% 68 0 19.3% 18.9% +16

עולי/ותיקי

ותיקי 83.2% 85.2% 3012 2.0%

עולי 16.8% 14.8% 521 2.0%- מצב משפחתי

נשואות 66.1% 73.4% 2593 7.3%

- 1.8% חיות בנפרד/ גרושות 6.2% 4.4% 157

- 0.2% אלמנות 0.8% 0.6% 21

רווקות 26.9% 21.6% 763 5.3%- מצב תעסוקתי

1 מועסקות 58.4% 60.4% 2134 2.0%

מובטלות 6.5% 12.3% 436 5.8%

- 7.8% ח העבודהלא בכ 35.1% 27.3% 963

)04(אמהות 38.9% 38.9% 1374 0.0%

כולל נשי שעובדות , מועסקות הוגדרו כנשי המגדירות עצמ כעובדות בשכר 1

. כעצמאיות

93

:א"והמדג המייצג למול התפלגויות סקר כ, התפלגויות המדגלהל

1999א "כ הנשי לנתוני סקר כ"ת מדג סההשווא 2לוח

מדג לפני שקלול מדג לאחר שקלול)D(

מספר תצפיות

(C) פער

בנקודות אחוז

(E) מדג

לאחר שקלול

)D( מספר תצפיות

(C) פער

בנקודות אחוז

(B) מדג לפני

שקלול )אחוזי(

(A) סקרא"כ

)אחוזי(

משתנה

(E)–(A) )אחוזי( (B)–(A) מגזר

יהודי 79.7 81.5 1.8 3435 81 1.3 2860

לא יהודי 20.3 18.5 1.8- 780 19 1.3- 671

מקו מגורי ערי גדולות 22.4 19.9 2.5- 824 19.8 2.6- 690

1304 0.6 37.5 1546 0.5 37.4 36.9 50,000-200,000

50,000 -מ קטן 40.6 42.7 2.1 1766 42.6 2 1481

גיל 961 -0.2 27.4 1154 0 27.6 27.6 20-25

706 -0.3 20.1 881 0.7 21.1 20.4 26-30

603 -0.6 17.2 764 0.5 18.3 17.8 31-35

652 1.3 18.6 760 0.9 18.2 17.3 36-40

589 -0.1 16.8 623 -2 14.9 16.9 41-45

שנות לימוד 166 -3.9 4.7 170 -4.5 4.1 8.6 0-8 209 -1.8 5.9 227 -2.3 5.4 7.7 9,10

1511 6.3 42.9 1811 6.6 43.2 36.6 11,12 961 -1 27.2 1161 -0.5 27.7 28.2 13-15 680 0.4 19.3 824 0.8 19.7 18.9 16+

/עולי ותיקי ותיקי 83.2 86.3 3.1 3677 85.2 2 3012

עולי 16.8 13.7 3.1- 585 14.8 2- 521

מצב משפחתי נשואות 66.1 75.2 9.1 3205 73.4 7.3 2593

חיות בנפרד/ גרושות 6.2 4.1 2.1- 173 4.4 1.8- 157

אלמנות 0.8 0.5 0.3- 24 0.6 0.2- 21

רווקות 26.9 20.2 6.7- 860 21.6 5.3- 763

מדג לפני שקלול מדג לאחר שקלול

94

)D( מספר

צפיותת

(C) פער

בנקודות אחוז

(E) מדג

לאחר שקלול

)D( מספר תצפיות

(C) פער

בנקודות אחוז

(B) מדג לפני

שקלול )אחוזי(

(A) סקרא"כ

)אחוזי(

משתנה

(E)–(A) )אחוזי( (B)–(A)

מצב תעסוקתי תמועסקו 58.4 61.8 3.4 2636 60.4 2 2134

2

מובטלות 6.5 12.2 5.7 518 12.3 5.8 436

ע"לא בכ 35.1 26 9.1- 1108 27.3 7.8- 963

4 0 אמהות 38.9 45.9 7 1958 38.9 0 1374

כ ראיונות"סה 4262 3533

לפני השקלולהקבוצות המרכזיות שלפיה נבנה המדגאיונות לפי תתיהתפלגות הר 3לוח

2025גילאי 2645גילאי

שאינ נשיהעבודה בכח

נשי שמחפשות עבודה

נשי עובדות

נשי שאינ עובדות

נשי עובדות

617 262 כ המרואיינות"סה 451 520 1,683 יהודיותנשי 433 292 1,554 237 344 ערביותנשי 17 228 128 25 273 חרדיותנשי 43 38 107 20 87 מ" מבריהעולות 70 66 215 30 36 4אמהות לילדי עד גיל 89 176 650 111 348

.כולל נשי שעובדות כעצמאיות, מועסקות הוגדרו כנשי המגדירות עצמ כעובדות בשכר 2

95

3מדג נשי חרדיות 4לוח

מדג לפני שקלול מדג לאחר שקלוללאחר מדג מספר תצפיות

שקלול)אחוזי(

מספר תצפיות

לפני מדגשקלול

)אחוזי(

משתנה

מקו מגורי ערי גדולות 31.9 128 31 90

145 49.8 199 49.6 50,000-200,000

50,000 -קטן מ 18.5 74 19.2 56

גיל 81 27.5 106 26.1 20-25

84 28.5 126 31 26-30

53 18 75 18.5 31-35

49 16.6 65 16 36-40

28 9.5 34 8.4 41-45

שנות לימוד 2 0.7 2 0.5 0-8

6 2 7 1.7 9,10

82 27.9 111 27.4 11,12

167 56.8 235 58 13-15

37 12.6 50 12.3 16+

מצב משפחתי

נשואות 94.6 384 92.9 274

חיות בנפרד/ גרושות 1 4 1 3

אלמנות 0.5 2 0.7 2

רווקות 3.9 16 5.4 16

מצב תעסוקתי מועסקות 50.7 206 50.8 150

4

מובטלות 10.3 42 11.5 34

ע"לא בכ 38.9 158 37.6 111

4 0אמהות 82 333 75.3 222

כ ראיונות"סה 406 295

1999א "השוואת מדג נשי ערביות לנתוני סקר כ 5לוח

.א"לא נית לאתר נשי חרדיות בסקר כ 3 .כולל נשי עובדות עצמאיות, בשכרתמועסקות הוגדרו כנשי המגדירות עצמ כעובדו4

96

מדג לפני שקלול מדג לאחר שקלול

מספר תצפיות

פער

בנקודות אחוז

(E) מדג

לאחר שקלול

)D( מספר תצפיות

(C) פער

בנקודות אחוז

(B) מדג לפני

שקלול )אחוזי(

(A) סקרא"כ

)אחוזי(

משתנה

(E)-(A) )אחוזי( (B)–(A)

מקו מגורי ערי גדולות 23 7.6 15.4- 56 6.9 16.1- 44

14 -6.6 2.2 18 -6.4 2.4 8.8 50,000-200,000

50,000 -קטן מ 68.2 89.9 21.7 661 90.8 22.6 575

גיל 241 5.7 36.0 343 14.1 44.4 30.3 20-25

144 -1.2 21.5 145 -3.9 18.8 22.7 26-30

113 -2.8 16.9 113 -5.1 14.6 19.7 31-35

110 0.8 16.4 110 -1.4 14.2 15.6 36-40

61 -2.6 9.1 61 -3.8 7.9 11.7 41-45

שנות לימוד 130 -14.4 19.5 131 -16.9 17 33.9 0-8

96 -1.8 14.4 99 -3.3 12.9 16.2 9,10

318 16.2 47.6 377 17.6 49 31.4 11,12

88 2.6 13.2 112 3.9 14.5 10.6 13-15

36 -2.5 5.4 51 -1.3 6.6 7.9 16+

מצב משפחתי נשואות 72.8 75.5 2.7 589 81.1 8.3 544

חיות בנפרד/ גרושות 1.7 0.9 0.8- 7 0.6 1.1- 4

אלמנות 1.1 0.1 1- 1 0.1 1- 1

רווקות 24.4 23.5 0.9- 183 18.2 6.2- 122

מצב תעסוקתי

5מועסקות 20 32.2 12.2 251 21.6 1.6 145

מובטלות 2.3 9.6 7.3 75 10.7 8.4 72

ע"לא בכ 77.7 58.2 19.5- 454 67.7 10- 454

04אמהות 53.7 47.6 6.1- 371 53.1 0.6- 356

כ ראיונות"סה 780 671

19996 א"מ לשעבר לנתוני סקר כ"השוואת מדג נשי עולות מבריה 6לוח

.כולל נשי עובדות עצמאיות, מועסקת הוגדרו כנשי המגדירות את עצמ כעובדות בשכר 5

97

מדג לפני שקלול מדג לאחר שקלול

מספר תצפיות

פער

בנקודות אחוז

(E) מדג

לאחר לולשק

)אחוזי(

)D( מספר תצפיות

(C) פער

בנקודות אחוז

(B) מדג לפני

שקלול )אחוזי(

(A) סקרא"כ

)אחוזי(

משתנה

(E)-(A) (B)-(A) מקו מגורי

ערי גדולות 19.3 20.4 1.1 94 20.5 1.2 85

230 8.4 55.6 254 8 55.2 47.2 50,000-200,000

50,000 -קטן מ 33.5 24.3 9.2- 112 23.9 9.6- 99

גיל 136 8.0 32.7 155 8.8 33.5 24.7 20-25

62 -5.8 14.9 74 -4.7 16 20.7 26-30

55 -3.2 13.2 63 -2.8 13.6 16.4 31-35

86 2.9 20.7 91 1.9 19.7 17.8 36-40

77 -1.9 18.5 79 -3.3 17.1 20.4 41-45

דשנות לימו 7 -2.8 1.7 8 -2.8 1.7 4.5 0-8

24 -4.5 5.8 28 -4.3 6 10.3 9,10

108 4.0 25.9 123 4.7 26.6 21.9 11,12

168 0.1 40.3 184 -0.5 39.7 40.2 13-15

110 3.3 26.4 120 2.8 25.9 23.1 16+

מצב משפחתי נשואות 62.3 65.9 3.6 305 64.5 2.2 269

חיות / גרושות 13.3 9.5 3.8- 44 9.8 3.5- 41 בנפרד

אלמנות 1.5 1.3 0.2- 6 1.4 0.1- 6

רווקות 22.9 23.3 0.4 108 24.2 1.3 101

מצב תעסוקתי מועסקות7 66.6 67 0.4 310 68.3 1.7 285 מובטלות 8.5 15.6 7.1 72 15.6 7.1 65

ע"לא בכ 24.9 17.5 7.4- 81 16.1 8.8- 67

04אמהות 24.2 26.1 1.9 121 19.2 5.0- 80

כ ראיונות"סה 463 417

התפלגויות ומדדי מרכז ופיזור של המשתני שהיוו בסיס לבניית המשתנה התלוי 2.2נספח

. ואיל1990 א נבדקו עולות מ"בסקר כ 6 .כולל נשי עובדות עצמאיות, וגדרו כנשי המגדירות עצמ כעובדות בשכר המועסקות 7

98

) לצד המשתני המקוריי(מתוקנני טבלה כוללת של מדדי מרכז ופיזור של המשתני ה: 1 לוח שהיוו בסיס לניתוח הגורמי ולבניית המשתנה התלוי

מספר מספר שיבי חסרימ

מדדי פיזורסטיית ' מקס' מינ

תק

מדדי מרכז שכיחממוצע חציו

משתני מקוריי

1838 13 1842 9

4.97 0.91 1.00 1.00 10.00 1.53

0.00 0.25 0.91

8.61 9.00 10.00

מדד מתוקנ ל (תפיסת

חשיבות העבודה) :משתנה מקורי

, על סול ב עשרה ציוני"איזה ציו את נותנת למידת , החשיבות שיש לעבודה בחיי

משמעותו 10כאשר ציו שלעבודה יש חשיבות רבה

משמעותו 1מאוד בחיי וציו שלעבודה חשיבות נמוכה מאוד

".?____ בחיי 1838 13

1838 13

4.93 2.51 1.00 1.00 7.00 0.80

0.00 0.33 0.33

4.97 5.00 5.00

משתנה מתוקנ לימי עבודה

:משתנה מקוריבדר כלל כמה ימי בשבוע "

?"את עובדת . לא קבוע– 0 .ימי ______ 1

1790 61 1790 61

2.65 3.67 1.00 4.00 75.00 11.22

0.00 0.19 0.55

33.75 36.00 40.00

משתנה מתוקנ לשעות עבודה

:משתנה מקוריבדר כלל כמה שעות בשבוע "

?"את עובדת לא קבוע– 0 .שעות ______ 1

1807 44 1807 44

66.96% 1210 30.04% 597

0.71 1.39 1.00 0.00 1.00 0.47

0.00 0.71 0.71

0.33 0.00 0.00

נ למחויבות משתנה מתוק הלא פיננסית לעבודה

:משתנה מקורי

נשי פורשות , לפי החוק"א , 65לפנסיה מהעבודה בגיל

יכולות א ה רוצות לפרוש ג א היית צריכה . 60בגיל

לקבל היו החלטה לגבי גיל הא , פרישה מהעבודה

תעדיפי לפרוש לפנסיה ? 65 או בגיל 60מהעבודה בגיל

:ערכי . 60 בגיל – 0 .65 בגיל – 1

1838 13 1838 13

0.95 2.87 1.00 1.00 6.00 1.30

0.00 0.18 0.18

2.24 2.00 2.00

משתנה מתוקנ ל אוריינטציה לזמ פנוי

:משתנה מקורי חשוב לי יותר שיהיה לי זמ "

פנוי מאשר להתמסר לגמרי ".לעבודה :ערכים

מסכימה מאוד1 מסכימה2 די מסכימה3 די מתנגדת4 מתנגדת5 מתנגדת מאוד6

99

1627 224 4.2 68

12.3 200 18.7 307 29.7 483

35 569 1267 224

1638 213

37.3% 611 62.7% 1027

1636 215

25.4% 415 47.6% 1221

1633 218

39.2% 640 60.8% 993

1632 219

19% 310 81% 1322

2.38 1.04 1.00

0.00 4.00 1.16

0.00 1.00 0.48

1.29 0.77 1.00

0.00 1.00 0.43

1.71 0.58 1.00

0.00 1.00 0.48

1.24 0.80 1.00

0.00 1.00 0.39

2.06 0.48 1.00

0.00 0.18 1.04

2.78 3.00 4.00

0.62 1.00 1.00

0.00 0.77 0.77

0.74 1.00 1.00

0.00 0.58 0.58

0.60 1.00 1.00

0.00 0.80 0.80

0.81 1.00 1.00

0.00 0.48 0.48

משתנה מתוקנ לקרייריז0

1 2 3 4

) קריירז: (מדד מקורי ) *מחושב(

:*משתנים מקוריים

במהל שנות עבודת " הא קרה ל , כא

שהציעו ל לקבל תפקיד אחראי ובכיר יותר

כיוו , וויתרת עליו שחשבת שהתפקיד

החדש יפגע בילדי או ).194שאלה (" ? במשפחה

כ 0 לא 1

משתנה מתוקנ

הא קרה ל שהחלטת "

לעזוב את המקצוע או העיסוק העיקרי של

ולעבוד בעיסוק שפחות מעניי אות רק כי הוא נוח יותר לגידול הילדי

)195' ש"(? ולטפול במשפחה כ 0 לא 1

משתנה מתוקנ

שהיית הא קרה שעל א"

, מרוצה ממקו עבודת , החלטת לחפש מקו אחר רק כיוו שהוא נוח יותר

לגידול הילדי ולטיפול )196שאלה ( ". במשפחה

כ 0 לא 1

משתנה מתוקנ

הא קרה ל שעל א " שלא היית מרוצה במקו

החלטת להישאר , עבודת , בו ולא לחפש מקו אחר

רק כיוו שהוא נוח יותר לגידול הילדי ולטיפול

)197שאלה ." (? במשפחה כ 0 לא 1

משתנה מתוקנ .0.54המחושב הינו ) קרייריז( אלפא קרונבא של המדד מדד מהימנות *

100

אופ המדידה של הטרדה מינית בספרות : לפרק המתודולוגיה 2.3נספח

טועני כי בניגוד Thomas & Kitzinger 1997 – הטרדה מינית על ידי פריטי גלובליימדידת . א

לביקורת של חוקרי ביחס על המדד הגלובאלי זה ובעיקר ביחס לטענת על הערכה לא מדויקת

של נשי התנהגות מסוימת כהטרדה מינית אשר עשויה להוביל לדיווח לא מושל של התופעה או

שקורי דווקא לטענת לרוב במדידה על ידי רשימה של " (מוגזמי"ל לדיווחי לחילופי להובי

מחקר שלווה במקביל ובמכוו בראיונות הראה כי נשי אינ מגזימות בדיווח יתר , )התנהגויות

למעשה ה אינ נכונות לתייג כל כ מהר התנהגות –של התנהגויות מיניות כהטרדה מינית

ות לזהות התנהגויות שאינ נתפסות כהטרדה מינית ככאלה ומכא שמדד כהטרדה מינית ודי נזהר

במחקר שערכה ). ש( רשימה של התנהגויות זה אמי ובעל תוק גבוה וא יותר מכלי המחקר

Pinto 1987 , בו נעשה שימוש במדידה על ידי רשימה של התנהגויות ובה הוכנסה א שאלה

ובלית הסובייקטיבית למדידת הטרדה מינית היה אמי גלובלית אחוז ההיענות על השאלה הגל

יותר בהשוואה לפריטי אחרי בשאלו ההתנהגויות שתוק שניסו לאתר הא אות נשאלות

& Barak, Fisherא ). O`donohue ,1997 :122 123ש ואצל (באמת חוו הטרדה מינית או לא

Houston 1992מקרה של השאלה הגלובלית היה אמי מצאו במחקרי שעשו כי אחוז היענות ב

) שנשאלו בשאלו התנהגויות(למעשה הוא היה נמו יותר בהשוואה למדדי האובייקטיבי . יותר

כי הטענות כלפי ) O`donhue :122 124, 1997אצל (Ayes & Tangri ,1997גורסי , בנוס. ]ש[

, ת התנהגות מטרידה על ידי המוטרדתחוסר נכונות לזהו, שהוא מושפע מדיווחי עצמיי: מדד זה

אינ מוצדקות משו שתפיסת האישה המוטרדת הנה חלק , "רגישות הקורב"ותיוגה המושפע מ

תיוג נשי התנהגויות /תפיסת) על פי סדרת מחקרי שערכו(מההגדרה של התופעה ובדר כלל

בו את הטענות כנגדו המדד תק ואי לקחת בחש, לכ לדיד. כהטרדה הנה נכונה ואינה מוגזמת

לעומת זאת מדד רשימת ההתנהגויות בעייתי יותר מתודולוגית ). ש(כגורמות לבעיית תוק

משו הגדרתו יתר על המידה את התופעה בהשוואה להגדרת הנשי עצמ והוא עשוי להטות את

).ש(מדידה ולהוביל לדיווחי מוגזמי

זו נבדקה במחקרי באמצעות שאלוני – הגויותמדידת הטרדה מינית על ידי רשימה של התנ .ב

הכוללי פירוט ההתנהגויות המייצגות בדר כלל קטיגוריות התנהגותיות הנכללות במסגרת

הנבדקות מתבקשות לדווח על התנסויותיה בהתנהגויות המפורטות . ההגדרה של הטרדה מינית

) Adams ,1983 ;Wilson & Krauss ,1983 ;Tangri et al. ,1982 ;Lott et al. ,1982, ראה(בשאלו

השאלוני ). Till ,1980(או לפרט בעצמ את סוגי ההתנהגויות המיניות שנחשבו בעיניה להטרדה

המדידה הטובה ביותר על פי צורת ). ש(הללו מתמקדי בעיקר ברמות החומרה של ההטרדה

שפותח על ידי )SEQ) Sexsual Experiences Questionnaire מדידה זו הינה על ידי שאלו ה

Fitzgerald & Shulman ,1985 ,1988 ,1995 ,1997) וראהFitzgerald, Gelfand & Drasgow ,

1995 ,1996, 1997Fitzgerald & Swan ; ,1998 .( ההגדרה התיאורטית על פיה נבנה כלי המחקר

: רת ההטרדה והחמש רמות של חומשבנתה סכמת מיו בעלת , Till 1980מבוססת על מחקרה של

.Seductive Behaviour .(3 (פניות והצעות מיניות. 2). Gender Harassment (רמיזות מיניות. 1

(תקיפה מינית. 5 ).Sexual Coersion( איומי בעונש. 4). Sexual Bribery (הבטחות לגמול

Sexsual Imposition Assault (ראה ש, להרחבה;Fitzgerald & Shulman 1988 ,1995 ,1997 .

101

: הממצאי לפרק3נספח

המפוקחי המשניי /בי המשתני מתערבי ) מספר מקרי( מתאמי שוליי – 3.1 נספח שלא נכללו במחקר למשתנה התלוי והבלתי תלוי

חשיבות העבודה בפועל

המכוונות לעבודה הנתפסת

תפיסת חשיבות העבודה

מעורבות בעבודה

הטרדה מינית בעבודה

משתנה

0.086**- )1598(

0.0593* )1598(

0.0078 1598(

0.0776** )1598(

0.1336** )1598(

)יהודיות(לאו

0.0118

)1599( 0.0046

)1599( 0.598*

)1599( 0.0656**

)1599( 0.0019

)1599( )לפי שני(גיל

0.0445**

)1435(

0.0581*

)1599(

0.493* -)1599(

0.0073

)1599(

0.0307

)1599(

0.0825**

)1435(

0.0262 - )1599(

0.0227 -

)1599( 0.005-

)1599(

0.0363

)1599(

0.0722** - )1435(

0.211

)1599(

0.1141**

)1599(

0.0729**- )1599(

0.0582 -

)1599(

-.1272**

)1435(

0.419

)1599(

0.1193**

)1599(

0.163**- )1599(

0.057-

)1599(

0.0775**

)1435(

0.064** - )1599(

0.0283

)1599(

0.0955**- )1599(

0.0615**

)1599(

שנות לימוד: השכלה לפי

:השכלה רמת יסודית

תיכונית

על תיכונית

אקדמית

0.0281

)1599(

0.0266- )1606(

0.327

)1599(

0.0268- )1599(

0.0136 )1599(

0.0017

)1599( 0.0297 -

)1606( 0.0482 -

)1599(

0.0266- )1599(

0.0360 )1599(

- 0.0051

)1599(

0.0376- )1606(

0.0206

)1599(

0.0402- )1599(

0.0405 )1599(

- 0.0113

)1599(

**0.067- )1606(

0.0088

)1599(

*0.0622- )1599( **0.0678 )1599(

0.0208 -

)1599(

*0.0605- )1606(

0.0002

)1599(

*0.0608- )1599( **0.0708 )1599(

:מצב משפחתי רווקה* )ללא ילד/ע(נשואה * נשואה ללא ילד* נשואה ע ילד*

ודהפר/אלמנה/גרושה*

*0.0601 )1485(

0.0375 )1599(

0.424

)1470(

*0.0657 )1485(

0.0062- )1599(

0.0134-

)1470(

**0.0858 -

)1485( **0.0706 )1599(

**0.0851 )1470(

**0.098- )1485( **0.0809 )1599(

**0.901 )1470(

0.0601*

)1485( 0.0690**-

)1599(

0.0712**- )1470(

* אמהות י /אמהות לילד*

) כולל6עד גיל (י / קטני /אמהות לילד*

) ומעלה כולל13מגיל (י / גדול גיל הילד*

-0.086

)1592(

*0.0700- )1592(

**0.1106 )1592(

0.437

)1592(

**0.111- )1592(

** 0.1106 )1592(

0.112

)1592(

*0.502- )1592(

0.0446

)1592(

0.0029-

)1592(

**0.114 )1592(

**0.643- )1592(

0.0180

)1615(

**-0.1798 )1592(

0.2183**

)1592(

:אר לידה אסיה אפריקה * /אמריקה/ אירופה*

מ" בריה

ישראל * **0.1085-)1599(

0.0610* - )1599(

0.0137 )1599(

0.1575** )1599(

0.0378 - )1599(

יד במשלחדת א נשואה עוב )מתחת לחציו (נמו esS בעל

0.0990 )1599(

0.0382 )1599(

0.0383 )1599(

**0.196- )1599(

0.0069 )1599(

יד במשלחא נשואה עובדת )מעל החציו( גבוה esS בעל

*5P<.0 ) מבח דו צדדי ( **P<.01) מבח דו צדדי(

102

בי עבור מרכזיות העבודה מתאמי וממצאי הרגרסיה בשל: לפרק הממצאי 3.2נספח

ציו כללי למרכזיות העבודה/ כאשר היא נמדדת באמצעות מדד רחב

בי כל המשתני שנכללו במדד הרחב של מרכזיות העבודה) מספר מקרי(מתאמי פירסו : 1לוח ציו תק

של שעות עבודה

ציו תק של ימי עבודה

ציו תק של

אוריינטציה לזמ פנוי

ציו תק של קרייריז

ציו תק של תפיסת חשיבות העבודה

0.074**

)003(. )1622(

ציו תק של קרייריז

0.024- )332(. )1622(

0.035** )131(. )1832(

ציו תק של אוריינטציה לזמ

פנוי 0.040

)086(. )1826(

0.005- )848(. )1617(

0.128**

)000(. )1829(

ציו תק של ימי עבודה

0.500**- )000(. )1788(

0.042 )075(. )1780(

0.062*- )013(. )1580(

0.084** )000(. )1781(

ציו תק של שעות עבודה

0.001*- )954(. )1748(

0.002 )925(. )1795(

0.088** )000(. )1800(

0.007**- )788(. )1593(

0.066**

)005(. )1802(

ציו תק של המחויבות שאינה פיננסית לעבודה

* P<.05) מבח דו צדדי.(** P<.01 ) מבח דו צדדי.(

Alpha Chronbach= 0.2237

בי משתני מרכזיות העבודה לאחר ניתוח גורמי ) מספר מקרי( מתאמי פירסו – 2 לוח

מעורבות תפיסת חשיבות העבודה נות לעבודה הנתפסתהמכוו בעבודה

0.124**

)000(. )1831(

תפיסת חשיבות העבודה

0.068** )003(. )1839(

0.032

)174(. )1834(

המכוונות לעבודה

הנתפסת 0.028-

)252(. )1625(

0.074**

)003(. )1622(

0.028

)268(. )1619(

חשיבות העבודה בפועל

* P<.05) מבח דו צדדי.(** P<.01 ) מבח דו צדדי.(

נית לראות כי קיימת משמעות להפרדה בי המדדי א משו שקיימי מדדי 2 – ו 1מלוח

יתרה מזאת ה נגזרי מעולמות תוכ שוני . ביניה לא נמצא קשר או שהוא חלש או שהוא שלילי

.ות העבודה של המשתנה מרכזי

של מרכזיות העבודה להטרדה מינית בעבודה) מספר מקרי( קורלצייה בי ציו כללי – 3 לוח משתנה בלתי תלוי

הטרדה מינית בעבודה משתנה תלוי

מרכזיות העבודהr =.025

) 274(. ) 1843(

מדד רחב למרכזיות העבודה/ציו כללי

103

)כאשר היא נמדדת על ידי מדד רחב(שלבי לניבוי מרכזיות העבודה מודל הרגרסיה ב

מציג את מודל הרגרסיה בשלושה שלבי כאשר המשתנה התלוי הינו מרכזיות העבודה4 לוח

. כאשר היא נמדדת באמצעות המדד הרחב

ת העבודהבשלושה שלבי לניבוי מרכזיו) וטעויות תק(מקדמי רגרסיות לניאריות : 4 לוח

3מודל 2מודל 1מודל

B B B B B B ) S.E( ) S.E( ) S.E(

ת" במשתני

**0.136 0.182 **0.036 0.182 **0.100 0.135 ) 0.019) (0.019) (0.038 (

עמדות ביחס לתפקידי מי*0.09045 0.058 *0.0867 0.056 *0.079 0.051

) 0.042) (0.043) (0.043 ( הגירה/וותק באר

*0.00144 0.060 *0.0014 0.059 *0.013 0.058 ) 0.001 () 0.001) (0.001(

סטטוס של תעסוקה**0.1580 0.088 **0.1590 0.088 **0.156 0.087 ) 0.045) (0.045) (0.045(

)נשואה ע ילד(אמהות *0.0328 0.067 *0.0325 0.066 *0.0517 0.106

) 0.014) (0.014) (0.025( מידת אוטונומיה בתפקיד

בעבודה/*0.03539 0.109 **0.0352 0.109 **0.0347 0.107

) 0.009) (0.009) (0.009( בעבודה/מידת קידו בתפקיד

**0.01830 0.129 **0.1860 0.130 **0.2620 0.184 ) 0.037) (0.037 () 0.081(

מידת דתיות

0.0039 0.009 0.0855 0.070 ) 0.012) (0.187(

0.0177 0.115 ) 0.016(

0.0412 0.057 ) 0.041(

0.0092 0.110

) 0.010(

0.090 0.090 0.092 0.086 0.085 0.085

0.061 0.000 0.002 **20.740 (F=) 0.108 (Fch=) 0.830(Fch=)

1474 1474 1474 0.402 0.410 0.218

הטרדה מינית בעבודה

* הטרדה מינית בעבודה עמדות ביחס לתפקידי מי

מידת * הטרדה מינית בעבודה

דתיות

מידת * הטרדה מינית בעבודה בעבודה/אוטונומיה בתפקיד

R2

Adjusted R2

R2 chang

F change

N Intercept

* P<.05 ) מבח דו צדדי.( ** 01.<P) מבח דו צדדי.(

104

לוחות מקדמי רגרסיות ליניאריות בשלושה שלבי עבור : לפרק הממצאי3.3נספח

. ארבעת מדדי מרכזיות העבודה

המעורבות בעבודהבשלושה שלבי לניבוי ) וטעויות תק(מקדמי רגרסיות ליניאריות : 1לוח

3מודל 2מודל 1מודל

B B B B B B ) S.E( ) S.E( ) S.E(

ת"משתני ב 0.0502 0.043 0.0510 0.044 0.096 0.083

) 10.03) (0.019) (0.059 ( עמדות ביחס לתפקידי מי

**0.206 0.085 **0.280 0.115 **0.281 0.015 ) 0.067) (0.070) (0.072 (

הגירה/תק בארוו**0.0058 0.155 **0.0060 0.161 **0.0059 0.156 ) 0.001) (0.001) (0.001(

סטטוס של תעסוקה**0.190 0.067 *0.172 0.061 *0.1730 0.061 ) 0.045) (0.072) (0.072(

)נשואה ע ילד(אמהות

0.0324 0.042 0.0368 0.048 0.0287 0 0.037 ) 0.022) (0.021) (0.024(

מידת אוטונומיה בתפקיד בעבודה/

**0.0413 0.081 **0.044 0.086 **0.045 0.089 ) 0.014) (0.014) (0.014(

הבעבוד/מידת קידו בתפקיד**0.162 0.177 **0.139 0.152 **0.1150 0.126 ) 0.024) (0.025 ( ) 0.037(

מידת דתיות

**0.0719 0.100 0.0028 0.004 ) 0.019 ( ) 0.072(

0.0222 0.092 ) 0.025( 0.0409 0.035

) 0.044(

0.0065 0.028 ) 0.009(

0.083 0.091 0.093 0.078 0.086 0.086

0.083 0.009 0.001 **18.759 (F=) 13.78 (Fch=) 0.76(Fch=)

1465 1465 1465

0.043 0.084 0.135

הטרדה מינית בעבודה

* הטרדה מינית בעבודה עמדות ביחס לתפקידי מי

מידת * הטרדה מינית בעבודה

דתיות

מידת * הטרדה מינית בעבודה בעבודה/אוטונומיה בתפקיד

R2

Adjusted R2

R2 change F change

N

Intercept * P<.05 ) מבח דו צדדי.(

** 01.<P) מבח דו צדדי.(

105

תפיסת חשיבות העבודהלניבוי בשלושה שלבי ) וטעויות תק(מקדמי רגרסיות ליניאריות : 2לוח

3מודל 2מודל 1מודל

B B B B B B ) S.E( ) S.E( ) S.E(

ת"משתני ב **0.166 0.125 **0.165 0.124 **0.210 0.158 ) 0.035) (0.035) (0.068 (

עמדות ביחס לתפקידי מי

0.0650 0.024 0.0331 0.012 0.0404 0.015 ) 0.077) (0.081) (0.083 (

הגירה/וותק באר**0.0048 0.114 **0.0047 0.112 **0.0044 0.105 ) 0.001) (0.001) (0.001(

סטטוס של תעסוקה

0.1530 0.048 *0.160 0.05 0.161 0.050 ) 0.030 () 0.083) (0.083(

)נשואה ע ילד(אמהות *0.0553 0.063 *0.0534 0.061 *0.0437 0.050

) 0.025) (0.025) (0.028( אוטונומיה בתפקיד מידת

בעבודה/*0.0356 0.062 *0.0344 0.060 *0.0346 0.063

) 0.016) (0.016) (0.016( בעבודה/מידת קידו בתפקיד

**0.0712 0.069 **0.0814 0.079 0.0324 0.031 ) 0.028) (0.029) (0.043(

מידת דתיות

0.0307 0.038 0.0984 0.120 ) 0.022) (0.083(

0.0226 0.083 ) 0.029(

*0.103 0.063 )0.051(

0.0074 0.028

) 0.010(

0.045 0.046 0.048 0.040 0.041 0.041

0.045 0.001 0.005 **9.772 (F=) 1.87 (Fch=) *3.249(Fch=)

1467 1467 1467

233 0.250 0.558

הטרדה מינית בעבודה

* הטרדה מינית בעבודה עמדות ביחס לתפקידי מי

מידת * הטרדה מינית בעבודה

דתיות

מידת * ה הטרדה מינית בעבוד בעבודה/אוטונומיה בתפקיד

R2

Adjusted R2

R2 change F change

N

Intercept * P<.05 ) מבח דו צדדי.(

** 01.<P) מבח דו צדדי.(

106

המכוונות לעבודה הנתפסתלניבוי בשלושה שלבי ) וטעויות תק(מקדמי רגרסיות ליניאריות : 3לוח

3מודל 2מודל 1מודל

B B B B B B ) S.E( ) S.E( ) S.E(

ת"משתני ב **0.108 0.106 **0.109 0.106 0.072 0.071 ) 0.270) (0.027) (0.052 (

עמדות ביחס לתפקידי מי**0.258 0.122 **0.234 0.110 **0.2070 0.097 ) 0.059) (0.062) (0.064 (

הגירה/וותק באר*0.0018 0.055 *0.0017 0.052 *0.0020 0.061

) 0.001) (0.001 () 0.001( סטטוס של תעסוקה

*0.138 0.056 *0.132 0.053 0.129 0.052 ) 0.064) (0.064) (0.064(

)נשואה ע ילד(אמהות

0.0039 0.006 0.0531 0.008 0.0140 0.008 ) 0.019) (0.019) (0.019(

מידת אוטונומיה בתפקיד בעבודה/

0.0138 0.031 0.0147 0.033 *0.0147 0.021 ) 0.012) (0.012) (0.021(

בעבודה/מידת קידו בתפקיד

0.0177 0.022 0.0253 0.03 *0.0956 0.034 ) 0.021) (0.022 () 0.033(

מידת דתיות

0.0227 0.036 0.0965 0.154 ) 0.017) (0.064(

0.0171 0.081 ) 0.022(

0.112 0.111 ) 0.057(

0.0072 0.035

) 0.008(

0.043 0.044 0.046 0.038 0.039 0.043

0.043 0.001 0.003 **9.738 (F=) 1.734 (Fch=) 1.623(Fch=)

1473 1473 1473 0.116 0.104 0.220

הטרדה מינית בעבודה

* הטרדה מינית בעבודה עמדות ביחס לתפקידי מי

מידת * הטרדה מינית בעבודה

דתיות

מידת * הטרדה מינית בעבודה בעבודה/קידאוטונומיה בתפ

R2

Adjusted R2

R2 change F change

N

Intercept * P<.05 ) מבח דו צדדי.(

** 01.<P) מבח דו צדדי.(

107

חשיבות העבודה בפועלבשלושה שלבי לניבוי ) וטעויות תק(מקדמי רגרסיות ליניאריות : 4לוח

3מודל 2מודל 1מודל

B B B B B B ) S.E( ) S.E( ) S.E(

ת"משתני ב **0.200 0.149 **0.200 0.149 0.0250 0.190 ) 0.038) (0.038) (0.071 (

עמדות ביחס לתפקידי מי**0.490 0.178 **0.382 0.139 **0.3910 0.142 ) 0.082) (0.085) (0.087 (

הגירה/וותק באר *0.0296 0.058 **0.0032 0.075 **0.0031 0.071 ) 0.001) (0.001 () 0.001(

סטטוס של תעסוקה

0.0530 0.051 0.0855 0.022 0.0757 0.020 ) 0.104) (0.104) (0.104(

)נשואה ע ילד(אמהות

0.0045 0.510 0.0404 0.045 *0.0609 0.030 )0.027) (0.027) (0.068(

מידת אוטונומיה בתפקיד בעבודה/

*0.0400 0.068 *0.03677 0.063 * 0.0341 0.059 )0.017 () 0.017) (0.017(

בעבודה/מידת קידו בתפקיד

0.0564 0.055 0.0223 0.022 0.0136 0.013 )0.029) (0.030) (0.045(

מידת דתיות

**0.109 0.128 0.1590 0.187 ) 0.000) (0.087(

* *0.0866 0.300 )0.016(

0.0232 0.018 ) 0.053(

0.0190 0.069

) 0.011(

0.090 0.067 0.075 0.086 0.061 0.067

0.061 0.014 0.008 **20.740 (F=) **20.042 (Fch=) **3.941(Fch=)

1321 1321 1321 0.618 0.687 0.134

הטרדה מינית בעבודה

* הטרדה מינית בעבודה עמדות ביחס לתפקידי מי

מידת * הטרדה מינית בעבודה

דתיות

מידת * הטרדה מינית בעבודה בעבודה/אוטונומיה בתפקיד

R2

Adjusted R2

R2 change F change

N

Intercept

* P<.05 ) מבח דו צדדי.( ** 01.<P) מבח דו צדדי.(