מיקרוביולוגיה1מעבדה מס'

תפוצת חיידקים בסביבתנו

: מטרה כללית של המעבדה

.הכרת שיטות עבודה ומושגים בסיסיים בבקטריולוגיה. 1. בדיקת תפוצת חיידקים בסביבתנו.2

: 1 ניסוי מס

מוצק. LB עיקור באמצעות אוטוקלאב )חום רטוב בלחץ גבוה( והכנת מצע מטרת ניסוי:

לאחר עיקור באוטוקלאב המצע יהיה נקי מחיידקים ולא יצמיח מושבות לאחר הדגרה.הנחת יסוד:

:תוצאות

ימים4אחרי 1אחרי יום מצע ארוכות שקופות4 נקודתיות לבנות+20אין מושבות1 קטנות לבנות20 נקודתיות לבנות+13אין מושבות2 רחבות3 נקודתיות + 6אין מושבות3 נקודתיות לבנות21אין מושבות4

תוצאות הניסוי לא תאמו את ציפיותינו, עיקור באוטוקלב היה אמור להפוך את האגרדיון ומסקנות: לסטרילי.

הופעת החיידקים הייתה כנראה מהאויר בגלל סביבה לא סטרילית לחלוטין. לחילופין, אידוי שנעשה בגללשלא הפכנו את הצלחות על המכסה, התעבה וחזר למצע.

: 2 ניסוי מס

: סינון סטרילי להרחקת חיידקים מהתמיסה ובדיקת יעילות הסינון.מטרת הניסוי

מיקרון, שאמור לסנן את כל0.2: הניסוי בוצע ע"י המדריך, בעזרת מסנן עם חורים בגודל הנחת יסוד החיידקים. אם יופיעו חיידקים, מקורם מהאוויר,או מקרע במסנן. ביקורת לניסוי: מצע נקי, מצע בו זרענו

(. 4 מייקרוליטר( של תמיסת חיידקי חול לא מסוננת )תוצאות בניסוי 100כמות שווה )

: תוצאהביקורת : מצע ריק- עובש ענקי )זיהום מהאויר כנראה(.

מושבות.2לאחר סינון: דיון ומסקנות:

מיקרון אכן מפחית את כמות החיידקים0.2על פי התוצאות ניתן לקבוע כי סינון במסנן סטרילי .1בתמיסה ברמה ניכרת.

מכך שלמרות הסינון הופיעו מושבות בצלחת ניתן להסיק כי הגיעו מהאויר שכן אם היה קרע.2במסנן היינו מצפים ליותר מושבות.

שיטת הסינון מתאימה ביותר לתמיסות רגישות לחום, עם זאת היא לא מתאימה לכמויות נוזל.3גדולות ואינה עוזרת נגד נגיפים.

40590697: בני גיבור מגישים42834770 שחר אברמוביץ'

039240213 תהילה שתיווי מדריך: אלעד

3 ניסוי מס

הכרת חיידקים ממקורות שונים.מטרה: : אופי חיידקים משתנה ממקום למקום , הדבר אמור לבוא לידי ביטוי במראה וכמות המושבותהנחת יסוד

שיצמחו לנו. מוצק לשישה חלקים. בכל חלק )למעט חלק אחדLB- חלקנו צלחת פטרי המכילה מצע מהלך הניסוי

ששימש כביקורת( שמנו מקורות חיידקים: רוק,מי ברז,סבון,אבק ושערה )של תהילה(. את הצלחת הדגרנובאינקובטור למשך יום אחד וצפינו במתרחש כעבור יום וכעבור ארבעה ימים.

: צפי. ציפינו למצוא כמות גדולה של חיידקים ברוק, כי חלל הפה ידוע כמכיל מספר לא מבוטל של חיידקים. 1. ציפינו להרבה חיידקים בטיפת מי ברז, בגלל הסביבה הלחה. 2.נצפה לא למצוא חיידקים בסבון כי סבון גורם לדנטורציה של הממברנה של חיידק )דטרגנט(. 3 .נצפה למצוא הרבה חיידקים מסביב לשיערה, כי שיער מכיל עליו כל מיני שומנים מופרשים ע"י עור4

האדם שעשויים להוות סביבת גידול טובה לחיידקים, וכן לח וחשוף לסביבה החיצונית.. אבק. המכיל את קרנית האבק ושלל חיידקים. 5 השארנו גם משטח ריק, אשר ישמש אותנו לביקורת לגבי רמת סטריליות הניסוי. באם יימצאו חיידקים הם*

באו מהאויר.

:תוצאות ימים4אחרי 1אחרי יום תכולהאין מושבותאין מושבותביקורתלאורכה רצף לבןאין מושבותשערה

צהוב1 נקודות לבנות+3 נקודות בצבע לבן 4רוק נק'11 נק' צהובות+ 2מושבה גדולה לבנה+ גדולה1 מושבות לבנות קטנות+12מי ברז

לבנות 1 גדולה לבנה+1 נק' לבנות+7אבק

שקופה נקודתיות2כתם צהוב גדול מאוד+כתם לבן+

אין מושבותאין מושבותסבון

דיון ומסקנות: מושבות שהתקבלו ממקורות שונים אכן נראו שונות בגודלן, צורתן, צפיפותן, מה שמאשר את.1

הנחת היסוד שלנו. במי ברז אכן באו לידי ביטוי הכי הרבה חיידקים, ובשיערה היו מושבות כמעט לכל אורכה דבר.2

התואם את הצפי שלנו לגבי אופי המקורות הללו.ברוק היו פחות מושבות ממה שציפינו, ייתכן וזרענו כמות קטנה מדי..3 בביקורת לא ראינו מושבות , כנראה שהאוויר בסביבת העבודה היה יחסית נקי מחיידקים. זה לא.4

אומר שבכל הצלחת לא היו מושבות שנבעו מחיידקים שמסתובבים באוויר, אך מכיוון שאינםבתחום הביקורת, אין לנו אפשרות להבחין בהם על פני מושבות אחרות.

בסבון לא צמחו מושבות- דבר שתאם את הצפי שלנו. בסבון אין נוטריינטים ולכן חיידקים לא.5יכולים לגדול עליו.

באבק כמות די גדולה של חיידקים כפי שציפינו...6 יש לציין כי בגלל ריחוק המושבות לא ניתן היה לראות יחסי גומלין בינהם. במקרה של האבק ייתכן.7

ומושבות קטנות התאחדו למושבות גדולות .

4 ניסוי מס

הבדלים בגידול חיידקים במצעים שונים.מטרת הניסוי:

)עני(, יתרום לכך שבכל מצע יבואו לידי ביטוי9M )עשיר(, LB אופי השונה של המצעים הנחת היסוד: אוכלוסיות שונות של חיידקי חול. באמצעות מצעים מוצקים ונוזליים נוכל לבחון חסרונות ויתרונות של כל

אחד מהם.

צפי למצעים שונים: מייקרוליטר של סליין מעוקר על מנת לבדוק שסליין בפני עצמו אינו מכיל חיידקים,100זרענו לביקורת

ושכל החיידקים באים מהחול. LBמוצק: נצפה כי יתפתחו עליו סוגים רבים של מושבות נבדלות בצבע, גודל, מרקם. וזה מכיוון שהוא -

מצע עשיר ומכיל דרישות תזונתיות של הרבה מאוד מיני חיידקים.

LBנוזלי: נצפה לראות עכירות רבה מסיבה שזה מצע עשיר במזון ומטיב עם הרבה סוגי חיידקים ומכיוון - שהוא נוזלי לא נראה מושבות אלא ריכוז.

M9נוזלי- נצפה לראות עכירות קטנה יותר, אם בכלל, כי זהו מצע עני, שפחות סוגי חיידקים יכולים לחיות ולכן איננו יכולים להיות בטוחים שיאפשר גידול חיידקי חול. LBבו מאשר ב-

M9מוצק- נצפה לראות פחות סוגי מושבות מ LBמוצק, כי זהו מצע עני המכיל נוטריאנטים באופן מצומצם יותר, אבל יכול להיות שנראה מושבות גדולות יותר בגלל שישנם פחות מינים של חיידקים ופחות מושבות ,

.LBולכן גם פחות תחרות מאשר ב

במצע עם פניצילין נצפה לראות מושבות ספציפיות מאוד, כי על מצע זה יגדלו רק החיידקים המסוגליםלפרק פניצילין.

:תוצאות ימים4אחרי 1אחרי יום תכולה נק' צהובות24 גדולות לבנות4 קטנות לבנות+19ביקורת

LB צבע עכור המעיד על המצאות נוזלי חיידקים

לא השתנה

LBרצף כמעט אחיד של מושבותרצף כמעט אחיד של מושבות מוצקM9שקוףשקוף נוזליM9לבנות150 שקופות קטנות+ 80כ מוצק

גדולות לבנות160 שקופות וכ 120כ

LBפניצילי+ן

נק' גדולות צהובות+ עובש37 מושבות לבנות.36

דיון ותוצאות:

בביקורת גדלו מושבות, כנראה מהאוויר )עבודה לא סטרילית( שכן במצעים האחרים גדלו יותר.1מושבות כך שניתן להניח שלא באו מהסליין.

מוצק אכן התפתחו הרבה יותר מושבות מבכל מצעים אחרים , מה שתומך בצפי שלנו,LBעל מצע .2 שמצע זה מאפשר להרבה סוגי חיידקים להתפתח באופן מהיר כיוון שאינם נזקקים לסנטז לעצמם

חומרי בניין . עבורו המצעe.coli מוצק ראינו מושבות רק מסוג אחד, כנראה שזה היה חיידק ה-M9במצע .3

משמש מצע עני. מושבות היו קטנות יותר ממושבות דומות שראינו במצע העשיר, מה שתומךבהנחה שחיידקים מתפתחים לאט יותר בשל הצורך לסנטז אבני בניין.

בפניצילין ראינו צמיחה של רק סוג אחד של מושבות, מה שתומך בהנחה שיש מעט חיידקים.4 שמפרקים פניצילין והם בלבד יגדלו במצע. לאחר שאלו גדלו הם מפרישים אנזים מפרק פניצילין

ומאפשרים גדילה של מושבות אחרות. מושבות לויין )יורחב בהמשך(. כמו כן ראינו התפתחות עובש אשר גדל באזורים בהם לא גדלים חיידקים שכן הוא אאקוריוט ולא יכול להתחרות

בחיידקים. במצעים הנוזליים אכן לא ראינו מושבות, ולא יכולנו להבחין אילו סוגי חיידקים ישנם שם. עם זאת.5

LB , מה שמתאים בהחלט לאופי העשיר של ה-M9 הייתה גדולה מזו שב-LBעכירות במצע . M9לעומת ה

רצף אחיד של מושבות על .1 לאחר יום LBמצע ה

אל מול מצעLBמצע ה M9 ימים .4 לאחר

ביצענו בכל פעם רק אחת מהבדיקות. את התוצאות של שתי הבדיקות האחרות5,6,7בניסוים *לקחנו מחברינו לקבוצה.

: 5 ניסוי מס' : בדיקת יעילות שיטות חיטוי שונות על אצבעות כף היד.מטרה

-1 מוצק לארבעה חלקים, כל חלק בצלחת מוספר )LB- כל זוג חילק צלחת ובה מצע מהלך הניסוי ( בשני החלקים הראשונים )שימשו לביקורת( הטבענו את אותה האצבע . )כדי לוודא שכמות4

החיידקים לא ירדה כיוון שהטבענו את אותה האצבע פעמיים( ברביע השלישי הטבענו אצבעאחרת ואז טיפלנו באצבע באחד הטיפולים המופיעים בטבלה והטבענו אותה שוב ברביע הרביעי.

מעלות למשך יום, וצפינו במתרחש לאחר יום הדגרה וכעבור37את התרבית הדגרנו באינקובטר ב ימים.4

. בכל הטיפולים שביצענו )כוהל, מי ברז וסבון( ציפינו שתהיה ירידה משמעותית בכמות1: צפיומגוון החיידקים, אם לא נקיון מוחלט, לעומת הנגיעה הראשונה עם אותה האצבע.

. לא ציפינו לראות שינוי בכמות ומגוון החיידקים לאחר נגיעת הביקורת הראשונה והשניה, עם2אותה האצבע.

בניסוי זה הנחנו כי שתי האצבעות מלוכלכות באותה במידה.*

: תוצאות

ימים4אחרי 1אחרי יום מצע 27 מושבות לבנות גדולות, 135ביקורת

קטנות(12צהובות )מתוכן גדולות יחסית40 צהובות וכ 22

4 צהובות מתוכן 20 לבנות, 230ביקורת גדולות

לבנות נק'20 צהובות 30

16 מושבות לבנות מתוכן 34לפני חיטוי צהובות גדולות24גדולות ו

לבנות40 צהובות וכ-22

צהובות נקודתיות6 לבנות ו14 קטנות(3 לבנות )מתוכן 16אחרי חיטוי בסבון ימים4אחרי 1אחרי יום מצע

מושבות סה"כשלושה סוגי70כ 1ביקורת . צהוב1מושבות )לפי צבע(:

עגול/שוליים משוננים. מהוות כ .קרם אינן נקודתיות,2 70%

. כתום3 30%"מרוחות".כ- )מושבה אחת קטנה בלבד, לא

נקודתית(.

.מושבות עגולות,1שני סוגי מושבות: . מושבות עגולות צבע לבן2צבע צהוב.

)גדולות מהצהובות( ביחס שווה בינהן-1:1

2ביקורת מושבות סה"כ. שני סוגי80כ

.2.עגול, צבע צהוב. 1מושבות: עגול, צבע לבן )גדולות מהצהובות(

1:1ביחס שווה בינהן-

.עגול, צבע צהוב.1שני סוגי מושבות: . עגול, צבע לבן )גדולות מהצהובות(2

- יתרון מספרי לצהובות, ביחס של כ2:3

מושבות סה"כ. שני סוגי50כ לפני חיטוי .2.עגול, צבע צהוב. 1מושבות:

עגול, צבע לבן )גדולות מהצהובות(1:1ביחס שווה בינהן-

.עגול, צבע צהוב.1שני סוגי מושבות: . עגול, צבע לבן )גדולות מהצהובות(2

1:1ביחס שווה בינהן-

מושבות סה"כ.שלושה סוגי40כ אחרי חיטוי במים .עגול, צבע צהוב כ1מושבות:

. עגול, צבע לבן )גדולות2. 30% . שלוש3 70%מהצהובות( כ-

מושבות כתומות, אחת מחוף

.עגול, צבע צהוב.1שני סוגי מושבות: . עגול, צבע לבן )גדולות מהצהובות(2

- יתרון מספרי ללבנות, ביחס של כ )סה"כ פחות מושבות מאשר2:3

בניסויים א-ג.(

לאזור המושבות ושתיים על שתי המושבות האחרות בצורה לא

נקודתית.

ימים4אחרי 1אחרי יום עשרות מושבות , אחת גדולה1ביקורת

משמעותית מהאחרות מושבות עגולות10כתם לבן גדול+

מושבות20קטנות, לבנות. +מעל קטנות צהובות, חלקן בתוך איזור

הכתם הגדול. כתמתמה1 +

צהובות20-30 סוגי מושבות עגולות: 3עשרות מושבות קטנות2ביקורת 9 לבנות קטנטנות. +20-30בינוניות,

כתמתמות קטנות. צהובות20 כתמים עגולים מרוחים. 2עשרות מושבות קטנות.לפני חיטוי

3-5עגולות. עשרות לבנות קטנטנות. כתמתמות.

אין מושבות.אין מושבות.אחרי חיטוי בכהל

:דיון ומסקנות לא כמו שציפינו בהשוואה בין תוצאות הביקורות בשלושת הניסויים נראה כי ישנה ירידה במס' .1

המושבות בין הנגיעה הראשונה לשניה. מכאן מס' החיידקים פוחת כאשר באה האצבע במגע עם משטח סטרילי, אך ירידה זו אינה חדה, ולכן ניתן לומר שהשפעתה על צמצום החיידקים הינה

קטנה. כמו כן ניתן לומר כי למרות שעבדנו בקרבת האש, האמור לעקר את סביבת העבודה, הסביבה שבה עבדנו לא היתה סטרילית לחלוטין, ולכן יתכן שחלק מהחיידקים הגיעו מהסביבה,

דבר הגרם לסטייה התוצאות.. באופן גורף ניתן לומר כי ישנה ירידה בכמות החיידקים ע"ג המצע לאחר החיטוי-כפי שצפינו. 2

בנוסף ניתן לראות כי שטיפה עם מים בלבד יעילה פחות משטיפה עם סבון, וחיטוי באמצעות כוהלהיא השיטה היעילה ביותר מבין השלוש- היחידה שחיטאה לגמרי את האצבע.

ביקורת - נגיעה

ראשונה

ביקורת -נגיעה שנייה נגיעה

ראשונה

נגיעה שנייהלאחר חיטוי

: 6 ניסוי מס' .בדיקת השפעה של גורמים שונים על פיזור חיידקים באוויר:מטרה

- כל זוג נדרש לבחון אלמנטים שונים האמורים להשפיע על כמות החיידקים במצע.מהלך הניסויעל

כל אלמנט חזרנו פעמיים, ואת הצלחות הדגרנו באינקובטור למשך יום אחד. ועקבנו אחר המתרחשלאחר יום ולאחר ארבעה ימים.

.ציפינו שמאחר וחיידקים חיים בסביבה לחה, ככל שנהיה קרובים יותר למקור לחות יהיה1:צפימספר ומגוון רחב יותר של חיידקים.

.ציפינו שבגובה נמוך יותר יהיו יותר חיידקים, עקב תנועת אויר והימצאותו של אבק.2.ציפינו כי ליד הפתחים )מקור אויר חיצוני( יהיו יותר חיידקים עקב תנועת אויר.3

ימים4אחרי 1אחרי יום גדולות3 ענקית לבנה+1על אדן החלוןמרחק מהחלון

2 קטנות לבנות+7לבנות+שקופות

חרדל1 גדולה אדומה+1 10 כתומה+1)גדולה(+

4צהובות+כתם לבן גדול + בינונית1נק' גדולות לבנות+

לבנות קטנות6+ קטנות6 גדולות לבנות+3מרחק בינוני

צהובות )מתוכן3לבנות+ גדולה(1

חרדל קטן1 אדום קטן + 1 נק'6 צהובים קטנים+ 6+

לבנות גדולה1 לבנות קטנות+8רחוק מהחלון

גדולה צהובה1+ עובש באמצע+ מושבה

10 בצבע חרדל, nבצורת כתום גדול1נק' צהובות+

מרחק ממקורמים )ברז(

צלחת צמודה לברזזורם

מושבות צהובות7 מושבות קטנטנות6

צהובות+ אחת לבנה3 מושבות קטנטנות4צלחת במרחק בינוני 2 לבנות )3 צהובות, 6 מושבות קטנטנות9צלחת רחוקה מהברז

1קטנות ואחת גדולה(, כתמתמה.

)הצלחת עמדהה קרובלחלון ולאיזור העבודה(

גובה

)רצפה(0גובה

מושבה אחת גדולה ועוד קטנות בפיזור אקראי,4

כולן בצבע קרם.

.1חמישה סוגי מושבות: ארבע מושבות צהובות

2.5עגולות בקוטר של כ מושבות לבנות4. 2מ"מ

.מושבה3 מ"מ 1-2בקוטר 1אחת גדולה בקוטר של כ

ס"מ בצורה אלפיטית )צמודה לשוליים( מרכז

.4המושבה בגוון כהה יותר. מושבה בצבע כתום, צמודה

. מושבה5למושבה הגדולה. בצבע קרם שמרכזה בצבע

חום )נראה כפטריה( בקוטר מ"מ.3של כ-

שתי מושבות קטנות ס"מ )שולחן(80כ-בצבע קרם.

שלוש מושבות צהובות 3-4עגולות בקוטר של כ

מ"מ

ס"מ )ארון(215כ- מושבה אחת קטנה בצבע

קרם. 2שתי מושבות בקוטר כ

מ"מ.

: 6 הצגה גרפית של תוצאות ניסוי

מספר המושבות כתלות במרחק מפתח אוויר חיצוני

y- = 6 .5 x +03

R 2 = 0 .2268לאחר 4 ימים

y- = 1 .5 x +41 .766

R 2 = 0 .3469לאחר יום אחד

0

5

01

51

02

52

03

0 1 2 3 4

מרחק מפתח אוויר חיצוני )1=על אדן החלון, 2=מרחק בינוני, 3=רחוק מאדן החלון(

ך(רע

מו( ת

בוש

מוה

ר פ

סמ

מספר המושבות כתלות במרחק ממקור לחות

y = 1 .5 x + 4

R 2 = 0 .52לאחר 4 ימים

y = 1 .5 x + 3 .3333

R 2 = 0 .3553לאחר יום

0

2

4

6

8

01

21

0 1 2 3 4

מרחק ממקור לחות)1=צמוד לברז מים, 2= מרחק בינוני, 3= רחוק במרז מים(

ך(רע

מו(

תבו

שמו

ר פ

סמ

מספר המושבות כתלות בגובה המצע

y- = 0 .2830 x + 9 .6490

R 2 = 0 .17לאחר 4 ימים

y- = 0 .4710 x + 4 .7083

R 2 = 0 .828לאחר יום אחד

0

2

4

6

8

01

21

0 05 001 051 002 052

גובה המצע )ס"מ(

ר(ע

שומ(

תבו

שמו

הר

פס

מ

:דיון ומסקנות מהתוצאות נראה כי אין הבדל משמעותי בין הגבהים, מבחינת כמות וסוג החיידקים. ייתכן .1

ובמידה והיינו מבצעים את הבדיקות בהבדלי גבהים משמעותיים יותר )בגבהים נמוכים וגבוהיםיותר( היינו רואים הבדל.

המקור בוו . לגבי מרחק ממקור לחות, הצפי שלנו היה שונה מהתוצאות שהתקבלו בפועל. יתכן2 היה הגורם היחידי שהשפיע על הרכב וכמות החיידקים. השתמשו )ברז פתוח( לא

. בניסוי שבדק מרחק ממקור אויר חיצוני ניתן לראות הבדל במס' המושבות הכללי ובצבען. ככל3 שמתקרבים למקור האויר )החלון הפתוח( גדל מס' המושבות וכן סוגי המושבות )צבע(.

ניתן לראות מושבה אדומה שלא מופיעה במצעים הרחוקים מהחלון. כלומר מהתוצאות הנ"לקיבלנו אישור לצפי.

קרוב לחלון

מרחק בינוני

רחוק

: 7 ניסוי מס' :זיהוי גורמים המשפיעים על זיהום מצעים בחיידקי אויר.מטרה

.ציפינו כי ככל שנתרחק ממקור האש, יגדל מס' החיידקים, מאחר והאש גורמת לעיקור1:צפיסביבתה.

.ציפינו שככל שנחשוף את המצעים זמן ממושך יותר לאויר, יתפתחו יותר מושבות על המצע,2וזאת משום שזמן חשיפה ממושך יותר, מאפשר לחיידקים רבים יותר להגיע אל המצע.

.ציפינו כי כאשר הצלחת תפנה מעלה יהיו יותר חיידקים מאשר כשהיא עומדת על צידה, ובצלחת3 הפונה מטה יתפתחו מעט מאוד מושבות, אם בכלל. כל זאת נובע מחשיפה גדולה יותר וגישה נוחה

יותר למקור האוירתוצאות:

ימים4אחרי 1אחרי יום מרחק ממקור

חום )אש( 5 גדולות(+ 3 לבנות )8צמוד לאש

גדולות(2צהובות ) גדולות3 גדולות צהובות+ 5

כתום1 קטנות + 5לבנות + בינוני

4 לבנות גדולות+ 3חצי מטר מהאש קטנה(1צהובות )

נק' לבנות4 נק' צהובות + 6 גדולה לבנה1+

מושבות צהובות2מושבה אחת קטנההפוכהעמדת צלחתאין מושבותאין מושבותמאונכת )על הצד(

מושבות סה"כ :7 מושבות קטנות7פתוחה למעלה לבנות )מתוכן3 צהובות, 4 1 גדולות ו"מרוחות" ו-2

קטנה(. זמן חשיפה

לאויר דק' חשיפה2

מושבה אחת קטנה בצבעצהוב

המושבה גדלה בצורת עיגול מ"מ-4מלא בקוטר של כ

100%צפיפות כ

מושבות בצבע צהוב4 דק' חשיפה5

מושבות מלאות בצפיפות4 בקוטר של כ100%של כ

מ"מ ומושבה נוספת2.5 מ"מ.5בקוטר של כ

דק' חשיפה10 מושבות בצעב צהוב13

בפיזור אקראי.

צהובות,13. 1 מושבות: 21 אחת מהן גדולה עם שוליים

לא מוגדרים. סביב שתי מושבות צהובות אחרות, נראה כי יש עובש קרמי

ס"מ2ס"מ*2שגודלו כ קוטרי המושבות נעים בין

8. 2 מ"מ. 5 מ"מ ל 0.5בצבע קרם

:דיון ומסקנות ככל שזמן החשיפה היה ארוך יותר, נוצרו יותר מושבות, בעלות מגוון גדול יותר, דבר התואם .1

במדויק את הצפי שלנו. . דווקא בבדיקה שנעשתה צמוד למקור האש התקבלו יותר חיידקים, וממגוון רחב יותר מאשר2

בבדיקות שנעשו במרחק גדול יותר ממקור האש. תוצאות אלו עומדות בניגוד לצפי שלנו. ייתכן והאש גרמה לסילון אויר שגרם לתנועת אבק וחיידקים. דבר זה מסביר גם את מספרם הרב יותר,

וגם את מגוון המינים שהתקבל. . בניסוי עמדת הצלחת נראו מושבות בודדות בצלחת ההפוכה )ציפינו שלא יהיו כלל( אך ייתכן3

שהיה רווח מספיק גדול שאיפשר כניסת אויר. הסבר נוסף הוא לחות שהצטברה. יש לזכור כי עבדנו בחדר מלא אנשים, אשר עברו באופן מתמיד, דבר אשר השפיע על זרימת האויר בחדר, וכנראה זה

מה שגרם ליותר חיידקים להגיע לצלחת זו.

בצלחת האופקית לא היו כלל חיידקים לא כמו שציפינו. ההסבר לדעתנו הוא מיקום עמידתהצלחת )ייתכן והיו גורמים שחסמו את תנועת האויר(.

בצלחת הפתוחה כמו שציפינו היה מספר החיידקים הגדול ביותר.

: 7 הצגה גרפית של תוצאות ניסוי

מספר המושבות כתלות בקרבה למקור אש

y- = 0 .2160 x +41 .160

R 2 = 1לאחר 4 ימים

y- = 0 .4221 x +31 .221

R 2 = 1

0

2

4

6

8

01

21

41

61

0 01 02 03 04 05 06

מרחק מהאש )ס"מ(

ך(רע

מו(

ת בו

שמו

ר פ

סמ

מספר המושבות כתלות בעמדת הצלחת

y = 2 .5 x -2

R 2 = 0 .8084לאחר 4 ימים

y = 3 x -3 .3333

R 2 = 0 .9726לאחר יום

1-

0

1

2

3

4

5

6

7

8

0 1 2 3

עמדת הצלחת )1=הפוכה כלפי מטה, 2=אנכית, 3= כלפי מעלה(

ך(ער

מו( ת

בוש

מור

פס

מ

מספר המושבות כתלות בזמן החשיפה לאוויר

y = 2 .4175 x -5 .4175R 2 = 0 .3469

לאחר 4 ימים

y = 1 .6035 x -2 .5376R 2 = 0 .2189לאחר יום אחד

5-

0

5

01

51

02

52

0 2 4 6 8 01 21

זמן חשיפה לאוויר )דקות(

ך(רע

מו( ת

בוש

מוה

ר פ

סמ

שאלות סיכום:

. במהלך תצפיותנו בתוצאות נוכחנו למספר צורות של יחסי גומלין בין מושבות. להלן פרוט קצר:2 במצע הפנצילין נתקלנו במושבות לוויניות מושבה זו מאפיינת את מצע הפנצילין צורה זו נגרמת עקב הימצאות חיידקים ועובש אשר עמידים בפני פנצילין , כלומר יש להם את האנזים שיודע

לפרקו ואף מפרישים אותו לסביבה. כתוצאה מכך סביבת המצע נטולת פנצילין ורק שם יוכלו לגדולמושבות קטנות יותר של חיידקים שאינם עמידים. לכן נראה כמו צורת לווין.

עוד ראינו צורה של תחרות הדדית בה מס' מושבות שוות בגודל מתחרות בצורה שווה עלהנוטריינטים סביבם. ככל שיהיו קרובים יותר יהיו קטנים יותר )תחרות גדולה יותר(.

בתחרות שבה אחד יותר חזק נראה מושבה אחת גדולה יותר מזו שלידה.

כאשר שני סוגי חידקים לא מפריעים אחד לשני הם גדלים, אפילו אחד בתוך השני, ללא הפרעה

במידה וכן מפריעים אחד לשני, אחת המושבות )המופרעת( תתרחק ממקור ההפרעה )העיגולהקון(

. כן ניתן לראות אוכלוסיות ספציפיות במקורות השונים לדוגמא במצע הפנצילין ראינו חיידקים3. שברובם עמידים לפנצילין ) למעט אילו שצמחו עקב פירוק הפנצילין ע"י העובש או החיידקים ואינם עמידים בפני פנצילין( כמו כן לחיידקים שונים תנאי גידול שונים: חיידקים אוטוטרופיים

יספקו במצע גידול שלא יכיל תרכובות אורגניות אלא ישיגו אותם מהפוטוסנתזה לעומת חיידקים הטרטרופיים שזקוקים לתרכובות אורגניות לשם גדילה. מכאן שחיידקים שראינו מהשערה,

מהאצבע , ומהרוק יהיו שונים אחד מהשני ואנו נצפה לראות אוכ' ספציפיות בהתאם למצע הנתון.חיידקים נמצאים בכל מקום האוויר "מסיע" אותם וכך למעשה הם מגיעים לאוויר .

.חיידקים יגדלו בצורת מושבה משום שאינם יכולים לזוז על מצע הג'ל המוצק בו אנו משתמשים4ולכן כשחיידק מתחלק החיידק שנוצר יהיה צמוד לו וככך הלאה.

מושבה מפסיקה לגדול כשנגמרים לחיידקים משאבים מהמצע או שקצב הדיפוזיה קטן בהרבה מקצב התרבות החיידקים ואז נוצר מצב שישנו מספיק מזון וחמצן מומס אך הוא אינו יכול להגיע

לכל החיידקים ואז הם מתים. יתכן גם שריכוז גבוה של חומרי חילוף ופסולת גורמים לעיכובבגידול.

כדי להוכיח שמקור מושבה בחיידק אחד ניתן לספור את מספר חיידקים ליחידת שטח בתרחיףבעזרת מיקרוסקופ. כשמס' החיידקים ידוע נזרע את התרחיף כך שאם נקבל מס' מושבות כמס'

חיידקים נוכל להניח שכל מושבה נוצרה מחיידק בודד.

מ"מ. 0.5( h מ"מ וגובה )1( rנתון : מושבה ברדיוס )

.הנחה : נפח חיידק פתרון :

= V = נפח כולל של המושבה

הכמות שקבלנו היא הכמות המקסימלית האפשרית, למעשה אנו מקבלים במושבה כעשיריתמהמספר שחישבנו.

הסיבות לכך הן :* יש רווחים בין חיידק לחיידק, מכיוון שהחיידק אינו בעל צורה גיאומטרית שיכולה לאפשר

צפיפות מקסימלית.

גודל החיידקים אינו זהה לכל חיידק, כמו כן לכל חיידק יש שכבת מיום שונה. *

. יתרון בגידול על צלחת אגר הוא שניתן להבחין במושבות ובסוגים שונים של חיידקים , בעוד5 שבמצע נוזלי ניתן להבחין בעכירות בלבד ואין צורה ברורה של מושבות.חסרונו לעומת מצע נוזלי

זהו קצב הזיפוזיה שמהיר יותר במצע הנוזלי והכרחי להעברת המזון והחמצן מהאגר לחיידקיםבמושבה.

. 98.5%.לא ניתן להסיק שחיידקים מסוגלים לגדול על חומר מוצק משום שהמצע עם אגר הוא 6

מוצק לכן אגר בהגדרתו אינו מוצק ולכן לא ניתן להסיק דבר על יכולתם של1.5%נוזלי ורק חיידקים לגדול על מצע מוצק.בנוסף אנו יודעים כי חיידקים לא יכולים להתקיים שלא בסביבה

מימית.

לסיכומו של דו"ח:

ראינו שחיידקים נמצאים בכל מקום. החיידקים מתרבים בהתאם לתנאים בהם הם נמצאים וישנם מקומות רבים בחדר שמהווים מצע גידול טוב מאוד לחיידקים. ראינו שאם ברצוננו לגדל חיידקים

לדוגמא(, אשר מספק לחיידקים את כל צרכיהםLBבאופןלא ספציפי, עדיף לגדלם על מצע עשיר ))לרב החיידקים(.

אם ברצוננו לבודד מושבות ספציפיות, עלינו להשתמש במצע מבדיל ואם ברצוננו להגביל אתלדוגמא(. M9 התפתחות החיידקים יש להשתמש במצע מוגדר )